ויקרא רבה

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ויקרא רבה‬
‫מדרש ויקרא רבה הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא‪ ,‬כלומר‪ ,‬מדרש הכולל דרשות אגדיות על הפסוקים‬
‫הראשונים של הסדרים המקראיים בספר ויקרא‪ ,‬ולא מפרש את כל פסוקי החומש‪ .‬המדרש נערך ככל הנראה בארץ‬
‫ישראל במאה החמישית‪.‬‬
‫שם המדרש‬
‫המדרש מכונה בפי רב אחאי גאון בספר השאילתות‪ ,‬בשם 'אגדה של ויקרא'‪ .‬השם 'ויקרא רבה' ידוע מתקופה‬
‫מאוחרת יותר‪ ,‬מידיהם של מעתיקים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בסוף כתב יד לונדון של המדרש נכתב 'חסלת אגדה דויקרא רבא'‪.‬‬
‫בשם זה הוא גם מוזכר בערוך לר' נתן מרומי‪ .‬סביר להניח כי התואר 'רבה' (שמשמעו בארמית גדול) נוסף למדרש‬
‫ויקרא רבה‪ ,‬כמו לשאר מדרשי האגדה לתורה‪ ,‬בידי מעתיקים‪ ,‬בהשפעת שמו של מדרש בראשית רבה‪ ,‬מכיוון‬
‫שמדרשים אלו הועתקו בזה אחר זה בכתבי היד‪1.‬‬
‫זמן המדרש‬
‫לצורך קביעת זמנו של החיבור בחנו החוקרים את החיבורים שמדרש ויקרא רבה עשה בהם שימוש‪ ,‬ואת החיבורים‬
‫שהכירו את המדרש וציטטו ממנו‪ .‬ויקרא רבה מכיל חומרים המוכרים לנו מחיבורים מתקופת התנאים‪ .‬הוא מצטט מן‬
‫המשנה‪ ,‬מן התוספתא ומן הספרא‪ .‬כמו כן מצטט המדרש קובצי ברייתות שאינן ידועות לנו כמו‪ :‬תני בר קפרא ותני‬
‫ח זקיה‪ .‬יש מקבילות רבות בין מדרש ויקרא רבה לתלמוד הירושלמי‪ ,‬לעתים מקבילות מדויקות ולעתים מקבילות עם‬
‫שינויים רבים של הרחבה או צמצום‪ 2.‬פרט למבנה השונה של ויקרא רבה ובראשית רבה דומים המדרשים בלשונם‪,‬‬
‫בשמות החכמים המצוטטים בהם‪ ,‬בדרכי הדרשה ובמקורות שבהם הם עושים שימוש‪ ,‬ויש ביניהם מקבילות רבות‪3.‬‬
‫הקשר בין ויקרא רבה לפסיקתא דרב כהנא הדוק אף יותר‪ ,‬בגלל המבנה הדומה ובגלל חמש פרשות משותפות לשני‬
‫החיבורים‪4.‬‬
‫הקשר שבין מדרש ויקרא רבה למדרש בראשית רבה היה גורם מכריע בסוגיית תיארוך ויקרא רבה‪ .‬י"ל צונץ סבר‬
‫כי מדרש ויקרא רבה עשה שימוש במדרש בראשית רבה‪ .‬אולם מכיוון שלדעתו בראשית רבה נערך במאה השישית‪,‬‬
‫מדרש ויקרא רבה‪ ,‬המאוחר לו‪ ,‬נערך‪ ,‬לדעתו‪ ,‬באמצע המאה השביעית‪ .‬ח' אלבק הקדים את זמנו של מדרש בראשית‬
‫רבה למאה החמישית‪ ,‬ולכן הוא הקדים גם את זמנו של מדרש ויקרא רבה לסוף המאה החמישית או לתחילת המאה‬
‫השישית‪ .‬מ' מרגליות‪ ,‬שהתקין מהדורה ביקורתית למדרש ויקרא רבה טען‪ ,‬כי גם אם נקבל את ההנחה שוויקרא רבה‬
‫מאוחר לבראשית רבה אין צורך לקבוע כי הוא נערך עשרות שנים אחריו‪ ,‬שהרי חיבורים אלו נוצרו באותו אזור‬
‫גאוגרפי – בגליל‪ ,‬וייתכן אפילו שבאותה העיר עצמה – בטבריה‪ .‬מרגליות קובע אפוא כי זמן עריכת מדרש ויקרא‬
‫רבה הוא כזמן החכמים המאוחרים ביותר המוזכרים בו‪ ,‬כלומר‪ ,‬בתחילת המאה החמישית‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫ראה במבוא לבראשית רבה‪.‬‬
‫הדעות חלוקות במחקר האם המקבילות בירושלמי ובוויקרא רבה מקורן במדרש או בתלמוד‪ ,‬או ששניהם שאבו אותם ממקור‬
‫קדום יותר‪.‬‬
‫גם לגבי מדרשים אלו עלתה השאלה מה מידת התלות ההדדית ביניהם‪ ,‬והאם אינם מסתמכים על מקור קודם להם בזמן‪ .‬ראה‬
‫במבוא לבראשית רבה‪.‬‬
‫שאלת היחס בין חיבורים אלו חריפה יותר‪ ,‬בגלל ההקבלה המלאה של חמש פרשות‪ ,‬ולא רק מקורות מקבילים המפוזרים לאורך‬
‫החיבור‪ .‬קביעת מקורן של פרשות אלו תלויה במידה רבה בהבנת אופיו של כל חיבור‪ .‬ח' אלבק וי' פרנקל טענו‪ ,‬כי הפרשות‬
‫בוויקרא רבה מקוריות ומשם הועברו לפסיקתא דרב כהנא‪ .‬ב"ל ויסוצקי טוען כי מקורן של הפרשות בפסיקתא דרב כהנא‪,‬‬
‫הקדום בזמן לוויקרא רבה‪ .‬י' היינימן (פרשיות) טען‪ ,‬כי הייתה העברה דו‪-‬סיטרית בין החיבורים‪ ,‬ויש לבחון את נחיצותה של כל‬
‫פרשה בכל אחד מהחיבורים‪ .‬מ' מרגליות טען‪ ,‬כי יד אחת ערכה את שני החיבורים ולכן הפרשות מקוריות באותה המידה‬
‫בשניהם‪ .‬ח' מיליקובסקי בחן שאלה זו מחדש בעזרת מהדורה ביקורתית בשיטה הסינופטית למדרש ויקרא רבה‪ ,‬והצביע על כך‬
‫שהנוסח במדרש ויקרא רבה קדום יותר מזה שבפסיקתא דרב כהנא‪ .‬ראה במבוא למדרש פסיקתא דרב כהנא‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫פייטנים‪5‬‬
‫מדרש ויקרא רבה נחשב‪ ,‬כאמור‪ ,‬לאחד ממדרשי האמוראים הקדומים‪ ,‬בדומה למדרש בראשית רבה‪.‬‬
‫ומדרשים המאוחרים למדרש זה עשו בו שימוש רב וציטטו ממנו‪ ,‬כמו מדרשי המגילות וספרות התנחומא ילמדנו‪.‬‬
‫מקום המדרש ולשונו‬
‫מדרש ויקרא רבה הוא מדרש ארץ ישראלי מובהק‪ .‬שפתו של המדרש היא עברית מעורבת בארמית ארץ ישראלית‪,‬‬
‫וניתן למצוא בו גם מילים יווניות‪ .‬החכמים המוזכרים במדרש הם חכמי ארץ ישראל‪ ,‬ומוזכרים בו רק מעט חכמים‬
‫בבליים‪ ,‬ומדורות האמוראים הראשונים בלבד‪ .‬יש בו חכמים הנקראים על שם מקומם בארץ ישראל‪ ,‬כמו ר' נתן דבית‬
‫גוברין‪ ,‬ר' הונא רבה דציפורי‪ ,‬ר' פנחס דיפו‪ ,‬ועוד‪ .‬שמות מקומות בארץ ישראל מוזכרים גם בסיפורי החכמים‪,‬‬
‫כדוגמת הרוכל שהיה מוכר סם חיים בעיירות הסמוכות לציפורי והרחיק עד עכברא‪ ,‬שם פגש את ר' יניי‪ 6,‬השוחט‬
‫שהאכיל את תושבי ציפורי נבלות וטרפות ונפל מראש הגג בערב יום הכיפורים‪ 7,‬ועוד‪ .‬שמות המקומות בארץ ישראל‬
‫המוזכרים במדרש ויקרא רבה מעידים על מקומות יישובם של היהודים באותה תקופה בארץ ישראל‪ .‬רוב המקומות‬
‫המוזכרים הם באזור הגליל‪ ,‬ויש להניח כי המדרש נערך באזור זה‪.‬‬
‫המדרש מכיל גם עדויות על מציאות החיים בארץ ישראל‪ :‬הקושי בשמירת השמיטה‪ ,‬אכילת התרומות‬
‫והמעשרות על יד הכוהנים‪ ,‬מנהגי קבורה בציפורי‪ ,‬ועוד‪ .‬מ' מרגליות הדגיש‪ ,‬כי ההלכות והמנהגים המשתקפים‬
‫בוויקרא רבה תואמים להלכה ולמנהג הארץ ישראלי‪ ,‬לדוגמה‪ :‬בדרשה על הפסוק "ה' מתיר אסורים" (תהילים קמ"ו‪,‬‬
‫ז) מובאות במדרש דוגמות לדברי מאכל שה' מתיר לאכול‪ ,‬על אף שהם דומים לדברי מאכל אסורים‪ .‬בהמשך‪ ,‬מובאת‬
‫דרשה בשם ר' מאיר הכוללת רשימה של מקרים מתחומים שונים‪ ,‬המדגימה את העיקרון "יותר ממה שאסרתי לכם‬
‫התרתי לכם"‪:‬‬
‫אסרתי לכם דם הנידה התרתי לכם דם בתולים‪ .‬אסרתי לכם אשת איש והתרתי לכם את השבויה‪ ...‬אסרתי לכם‬
‫לבישת כלאים והתרתי לכם סדין בציצית‪ .‬אסרתי לכם בשר חזיר והתרתי לכם לשון דג‪8...‬‬
‫מרגליות ציין‪ ,‬כי התרת דם בתולים‪ ,‬המוזכרת בדרשה‪ ,‬תואמת את המנהג הארץ ישראלי בניגוד למנהג‬
‫הבבלי‪9.‬‬
‫מבנה המדרש‬
‫חומש ויקרא עוסק בעיקר במצוות הקרבנות ובפרטי דיניהם‪ ,‬דבר המקשה על יצירת מדרש אגדה הדורש את פסוקי‬
‫הספר בזה אחר זה (כדוגמת מדרש בראשית רבה)‪ .‬עורך המדרש בחר במבנה ייחודי של פרשות המאפשר לפתח מגוון‬
‫רחב של נושאים‪ ,‬ועם זאת להישאר צמוד לספר ויקרא המקראי‪.‬‬
‫המדרש בנוי מ‪ 37-‬פרשות‪ 10,‬כשכל פרשה דנה בדרך כלל בנושא אחד‪ ,‬העולה מפסוק הסדר המקראי‪ ,‬כלומר‬
‫מהפסוק הראשון של הסדר‪ ,‬או מאחד הפסוקים שאחריו‪ .‬הדיון בפסוקים הראשונים בלבד מאפשר לעורך המדרש לא‬
‫להתייחס לכל מגוון הדינים המופיעים בספר ויקרא‪ ,‬אלא רק לנושא שבו הוא רוצה לדרוש‪ .‬גם פסוקים ראשונים אלו‬
‫מּוצָ אים ברוב המקרים מידי פשוטם‪ ,‬ומהווים בסיס לדיון אגדי בנושא רחוק מנושא הפסוקים עצמם‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬
‫פרשה ט‪ ,‬המבוססת על פסוק הסדר "וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה' " (ויקרא ז'‪ ,‬יא)‪ ,‬דנה ברובה בנושא‬
‫השלום וחשיבותו‪.‬‬
‫קיימת מחלוקת במחקר מה הנחה את עורך המדרש לעצב דווקא ‪ 37‬פרשות‪ ,‬ומה היו הקריטריונים שהובילו אותו‬
‫לבחור באיזה פסוק בספר ויקרא תתחיל פרשה חדשה במדרש‪ .‬הגישה הראשונית ביחס למדרש ויקרא רבה הייתה‬
‫לראות בו חיבור המשקף את הדרשות בציבור שנאמרו בעל פה בידי דרשנים בבתי הכנסת בתקופת האמוראים‪ .‬על פי‬
‫הנחה זו סברו ח' אלבק וי' היינימן (קומפוזיציה) כי פרשות המדרש נקבעו לפי ראשי הסדרים בסדרי הקריאה בתורה‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫ראה להלן בפרק מדרש ויקרא רבה ופיוטי יניי‪.‬‬
‫ראה‪ :‬ויקרא רבה פרשה טז‪ ,‬מהד' מרגליות עמ' שמט‪-‬שנא‪.‬‬
‫ראה‪ :‬ויקרא רבה פרשה ה‪ ,‬מהד' מרגליות עמ' קיט‪-‬קכ‪.‬‬
‫ויקרא רבה פרשה כב י‪ ,‬מהד' מרגליות עמ' תקכא‪-‬תקכב‪.‬‬
‫ראה‪ :‬מ' מרגליות‪ ,‬החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;99‬והשווה חולין קט ע"ב ופירוש רש"י‬
‫שם ד"ה דם טהר‪ ,‬ופירוש תוספות ד"ה נדה דם טהר‪.‬‬
‫כך בכל כתבי היד השלמים של החיבור‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫על פי המנהג הארץ ישראלי הקדום‪ .‬אולם‪ ,‬התעוררו קשיים בהתאמה בין ‪ 37‬הפרשות בוויקרא רבה והפסוקים שבהם‬
‫הן מתחילות‪ ,‬לבין ראשי הסדרים בספר ויקרא הידועים לנו‪ 11.‬גישה נוספת ביחס למדרש ויקרא רבה היא לראות בו‬
‫חיבור ספרותי‪ ,‬שנוצר גם בזיקה לבית הכנסת אך לא בהכרח רק אליו‪ 12.‬על פי גישה זו‪ ,‬עורך המדרש התחשב גם‬
‫בשיקולים ספרותיים בקביעה היכן תתחיל פרשה חדשה במדרש‪13.‬‬
‫מבנה הפרשה‬
‫לכל פרשה במדרש ויקרא רבה מבנה קבוע‪ :‬חטיבת פתיחתאות‪ 14,‬גוף הדרשה וחתימה בדברי ברכה ונחמה‪ .‬כל פרשה‬
‫בוויקרא רבה מתחילה בחטיבה של דרשות מסוג הפתיחתא (בכל פרשה יש לפחות שתיים)‪ ,‬וחטיבה זו מהווה את רוב‬
‫הפרשה‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי שתי הגישות ביחס להבנת אופיו של מדרש ויקרא רבה – חיבור המשקף דרשות בעל פה או‬
‫חיבור ספרותי – עומדות בבסיס המחקר על המבנה והמטרה של דרשות הפתיחתא‪.‬‬
‫לאחר חטיבת הפתיחתאות באה בכמחצית מהפרשות המילה 'גופא'‪ ,‬המציינת את גוף הדרשה‪ 15.‬בחלק זה‬
‫נדרשים מספר פסוקים מתחילת הסדר‪ ,‬פסוקים מסדר קודם המתקשרים לנושא הפרשה‪ ,‬או דיונים אגדיים בדוגמת‬
‫סוגיה תלמודית סביב נושא הפרשה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הפרשה מסתיימת בדרשת סיום עם דברי נחמה המתקשרים לנושא הפרשה‪ .‬לדוגמה‪ :‬פרשה כ מוסבת על הפסוק‬
‫"אחרי מות שני בני אהרן" (ויקרא ט"ז‪ ,‬א) ודנה בנושא המוות‪ .‬הפרשה מסתיימת בדרשה הבאה‪:‬‬
‫אמר רבי חייא בר אבא באחד בניסן מתו שני בני אהרן‪ .‬ולמה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים? אלא מלמד‬
‫שכשם שיום הכיפורים מכפר כך מיתתן שלצדיקים מכפרת‪ .‬ומנין שיום הכיפורים מכפר? 'כי ביום הזה יכפר‬
‫עליכם' (ויקרא ט"ז‪ ,‬ל)‪ .‬ומנין שמיתתן שלצדיקים מכפרת? 'ויקרבו את עצמות שאול וגו' ויעתר ה' לארץ‬
‫מאחרי כן' (שמ"ב כ"א‪ ,‬יד)‪16.‬‬
‫תוכני המדרש‬
‫פרשות המדרש דנות בנושאים מגוונים ביותר‪ ,‬ביניהם‪ :‬הנבואה‪ ,‬ישראל ואומות העולם‪ ,‬חטא ועונש‪ ,‬הנשמה‪ ,‬דברי‬
‫תוכחה על מידות רעות‪ ,‬גנות שתיית יין מעבר למידה‪ ,‬שימוש לרעה בדיבור‪ ,‬חשיבות השלום‪ ,‬העולם הבא והמשיח‬
‫ועוד‪ .‬בכל פרשה יש לרוב נושא אחד המתלבן ונידון מכיוונים שונים‪ ,‬ומובאות בה דעות והשקפות שונות‪ ,‬שפעמים‬
‫רבות אינן מתיישבות זו עם זו‪ 17.‬מלבד דרשות על הפסוקים מכיל מדרש ויקרא רבה כשבעים סיפורי חכמים‪ ,‬סיפורים‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫אלבק טען‪ ,‬כי אי‪-‬התאמה זו נובעת מקיומם של מנהגים שונים ביחס לראשי סדרים‪ .‬כלומר‪ ,‬לא היה מנהג אחד מחייב שעל פיו‬
‫כל הקהילות בארץ ישראל קראו בתורה בשבת‪ ,‬אלא היו כמה מנהגי קריאה שנהגו במקביל בקהילות השונות‪ .‬היינימן (פרשיות)‬
‫הציע‪ ,‬כי לא כל הפרשות המופיעות במדרש אכן יצאו מתחת ידו של העורך‪ ,‬ועשר פרשות נוספו זמן קצר לאחר עריכת המדרש‬
‫על ידי דרשנים ומעתיקים‪ ,‬והן אלו שלא תואמות את ראשי הסדרים‪.‬‬
‫כך טענו ר' סרסון וב' ויסוצקי (עקרונות העריכה)‪.‬‬
‫לדעת ב' ויסוצקי (עקרונות העריכה) עורך המדרש ליקט דרשות ודברי אגדה על ספר ויקרא מדרשות שנאמרו בציבור וממסורות‬
‫אגדה בכתב ובעל פה‪ .‬עורך המדרש מיין את החומר האגדי הרב לפרשות על פי שיקולים ספרותיים ובהתאם לנורמות העריכה‬
‫שהכיר בעולם ההלניסטי של זמנו‪.‬‬
‫על הפתיחתא ראה במבוא לבראשית רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫מ' מרגליות הסביר שבהרבה פרשות הושמטה מילה זו על ידי מעתיקים‪ ,‬מפני שחשבו בטעות כי היא המונח 'גופא' המופיע‬
‫בתלמוד הבבלי‪ ,‬שם המונח מקדים דיון בנושא שהוזכר קודם לכן ומשלא מצאו דיון שכזה במדרש‪ ,‬מחקו את המונח 'גופא'‪.‬‬
‫אולם משמעות המונח במדרש היא מילולית – 'הגוף'‪ ,‬כלומר גוף הדרשה‪ .‬מונח זה מופיע בעברית‪' ,‬גוף'‪ ,‬גם בפיוטים –‬
‫בקרובות לשבתות ולימים טובים‪ ,‬לפני החטיבה העיקרית של הפיוט‪ ,‬העוסקת בברכה האמצעית של תפילת העמידה‪ .‬א'‬
‫גולדברג הציע כי המונח 'גופא' במדרש בא לציין מעבר מהפתיחתאות הקלסיות לסוג אחר של פתיחתא – "פתיחתא של עניין"‬
‫– העוסקת בנושא מרכזי בסדר המקראי‪.‬‬
‫ויקרא רבה פרשה כ‪ ,‬מהד' מרגליות עמ' תעב‪.‬‬
‫י' היינימן (קומפוזיציה) טען‪ ,‬כי עורך המדרש שאף ליצור אינטגרציה מלאה בין כול המקורות המובאים בכול פרשה‪ .‬דרכו‬
‫הספרותית של העורך‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬היא גישה דיאלקטית‪ ,‬המבליטה את הצדדים השונים של הנושא‪ ,‬וגם במקום שבו ניתן היה‬
‫להציג עמדה אחת‪ ,‬מעדיף העורך להציג עמדות שונות ומנוגדות‪ ,‬על מנת להעלות את הנושא בכל משמעויותיו‪ .‬לעומתו טוען ב'‬
‫ויסוצקי (עקרונות העריכה) כי החיפוש אחר אחידות תמטית בפרשות המדרש היא כפיית מבט מערבי מודרני על טקסט קדום‪,‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫המספרים מחדש את סיפורי המקרא‪ ,‬משלים ופתגמים עממיים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בפרשה יב במדרש שדנה בנושא שתיית‬
‫היין‪ ,‬מובא מעשה זה‪:‬‬
‫א"ר אחא מעשה באדם אחד שהיה מוכר כל כלי ביתו ושותה בהן יין‪ ,‬קורות ביתו ושותה בהן יין‪ ,‬והיו בניו‬
‫מלינים ואומרי' לית הדין סבא אבינו נפיק מן עלמא ולא שביק לן לאחר מיתתיה כלום‪ .‬מה נעביד ליה‪ ,‬איתין‬
‫ונשקוניה ונשכרוניה ונטענוניה ונפקוניה ונימר דהוא מית ונשכביניה בגו משכביה‪ .‬עבדין כן נסוניה ואשקוניה‬
‫ושכרוניה ואפקוניה ויהבוניה בחד בית עלם‪ .‬עברון שפאין בתרע בית עלם‪ ,‬עברון ציבחד חמרין למעול לההיא‬
‫קרתא‪ ,‬שמעון דאנגריא במדינתא אמרין איתון ונפרוק אילין זיקיא בהדין משכבא ונערוק‪ .‬עבדין כן פרקון‬
‫טעוניהו ן בגו בית עלם ואזלון למיחמי מה קלא במדינתא‪ ,‬והוה ההוא גבר תמן חמון יתיה סברון הוא מת‪ .‬מן‬
‫דאיתער משינתיה חמא זיקא יהיבא לעילא מן רישיה שרא יתה ויהבה בפומיה שרי שתי‪ ,‬כיון דרוי שרי זמר‪.‬‬
‫בתר תלתא יומין אמרון בניה לית אנן אזלין וחמן ההוא אבון מה עביד‪ ,‬אי חיי אי מיית‪ .‬אתן אשכחוניה והא‬
‫זיקא יהיבה בפומיה והוא יתיב שתי‪ .‬אמרון ליה אף הכא ביני מיתיא לא שבקך ברייך וביני חייא שביק לך‪,‬‬
‫הואיל ומן שמיא יהבו לך לית אנן ידעינן מה נעביד לך‪ ,‬איתון נעליניה ונתקניניה ונעביד ליה קטסטסיס‪ .‬עבדין‬
‫ליה תקנה כל חד וחד משקי ליה יומיה‪.‬‬
‫[= מעשה באדם אחד שהיה מוכר כל כלי ביתו ושותה בהם יין‪ ,‬קורות ביתו ושותה בהן יין‪ ,‬והיו בניו מלינים‬
‫ואומרים אין אבינו הזקן הזה יוצא מן העולם ואינו משאיר לנו לאחר מותו כלום‪ .‬מה נעשה לו? בואו ונשקנו‬
‫ונשכרנו ונטענו ונוציאו ונאמר שהוא מת ונשכיבו בתוך משכבו‪ 18.‬עשו כן‪ ,‬לקחוהו‪ ,‬והשקוהו ושיכרוהו‬
‫והוציאוהו ונתנוהו בבית עולם אחד‪ .‬עברו מוכרי יין בשער בית הקברות‪ .‬עברו קצת חמרים להיכנס לאותה‬
‫עיר‪ ,‬שמעו שאנגריה‪ 19‬במדינה אמרו בואו ונפרוק נאדות אלו בקבר זה ונברח‪ .‬עשו כן‪ .‬פרקו מטענם בתוך‬
‫בית הקברות והלכו לראות מה נשמע במדינה‪ .‬והיה אותו איש מונח שם וכשראו אותו סברו שהוא מת‪.‬‬
‫כשנתעורר משנתו ראה נאד נתון למעלה מראשו‪ ,‬התיר אותו ונתנו בפיו והתחיל שותה‪ ,‬כיוון שרווה התחיל‬
‫מזמר‪ .‬לאחר שלושה ימים אמרו בניו וכי אין אנו הולכים ורואים מה אבינו עושה אם הוא חי או מת? באו‬
‫ומצאוהו והנה נאד נתון בפיו והוא יושב ושותה‪ .‬אמרו לו אף כאן בין המתים לא עזבך בוראך‪ ,‬האם בין החיים‬
‫יעזבך? הואיל ומן השמיים נתנו לך אין אנו יודעים מה נעשה לך‪ .‬בואו נכניסנו ונתקננו ונעשה לו קטסטסיס‪20.‬‬
‫עשו לו תקנה כל אחד ואחד יהיה משקה אותו יומו‪21].‬‬
‫מדרש ויקרא רבה ופיוטי יניי‬
‫הפייטן י ניי‪ ,‬שהיה מן הפייטנים המוקדמים שפעלו בארץ ישראל‪ ,‬עשה שימוש רב במדרש ויקרא רבה בפיוטיו‪ .‬זמנו‬
‫של יניי‪ ,‬המכיר את המדרש לאחר עריכתו‪ ,‬תורם לתיארוך המדרש‪ .‬יניי חי לפני הכיבוש הערבי וזמן פעילותו הוא‬
‫כנראה במאה השישית‪ ,‬בסוף השלטון הביזנטי בארץ ישראל‪ .‬בפיוטי יניי ניתן למצוא הקבלות רבות לחלקים‬
‫מהמדרש‪ ,‬ולעתים הוא אף מפייט פרשה שלמה מן המדרש‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫המשליך על העורך גישות פילוסופיות ואנליטיות‪ ,‬שלא היו מנת חלקו בהכרח‪ .‬הפרשות אכן מאורגנות לטעמו‪ ,‬אך רחוקות‬
‫מלהביע מסר אחד‪.‬‬
‫משכבו – קברו‪.‬‬
‫אנגריה – מס‪.‬‬
‫קטסטסיס – חוק קבוע‪.‬‬
‫ויקרא רבה פרשה יב‪ ,‬מהד' מרגליות עמ' רמה‪-‬רמז‪ .‬מספר חוקרים דנו במשמעות הסיפור המצדד בשיכור ובשכרות‪ ,‬ובמטרת‬
‫שיבוצו בהקשר זה במדרש‪ ,‬ראה‪ :‬י' אלבוים‪' ,‬מעשים בשכור ומכוער באגדתנו ובאגדת יון'‪ ,‬מחניים ‪ ,20‬תשכ"ז‪ ,‬עמ' קכב‪-‬קכט;‬
‫י' היינימן‪' ,‬אמוראי ארץ ישראל כאמני הדרשה'‪ ,‬הספרות ‪ ,1977 ,25‬עמ' ‪ ;69-79‬י' לוינסון‪" ' ,‬עולם הפוך ראיתי" – עיון בסיפור‬
‫השיכור ובניו'‪ ,‬מחקרי ירושלים בספרות עברית יד‪ ,‬תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪.7-29‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫'ומים תיכן במידה' (איוב כ"ה‪ ,‬כה)‪ ,‬אדם הזה משוקל‪ ,‬חציו מים וחציו דם‪ .‬בשעה שהוא זוכה לא המים רבין‬
‫על הדם ולא הדם רבה על המים‪ .‬ובזמן שהוא חוטא‪ ,‬פעמים שהמים רבין על הדם ונעשה אידרופיקאוס‪22,‬‬
‫פעמים שהדם רבה על המים ונעשה מצורע‪ ,‬אדם או דם‪23.‬‬
‫הפייטן יניי מפייט קטע זה‪ ,‬כך‪:‬‬
‫במידה תיכנתה בו מים ודם‪,‬‬
‫היות חציו מים וגם חציו דם‪,‬‬
‫גם בצידקו היות ככל אדם‪,‬‬
‫לא דם רבה על מים‬
‫ולא מים על דם‪24.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪25‬‬
‫מ' מרגליות התקין מהדורה ביקורתית בשיטה הדיפלומטית למדרש ויקרא רבה המבוססת על שבעה כתבי יד ועוד‬
‫קטעי גניזה‪ 26.‬לנוסח הפנים של המהדורה בחר מרגליות בכתב יד לונדון ‪ 27.340‬המהדורה כוללת חילופי גרסות‪,‬‬
‫מקבילות‪ ,‬הערות ומבוא והיא יצאה לאור בירושלים בשנים ‪ .1953-1954‬נוסח הפנים של מהדורת מרגליות ונוסח‬
‫המדרש על פי דפוס וילנה מופיעים בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עסקו ח' מיליקובסקי ומ' שליטר בהתקנת מהדורה ביקורתית חדשה למדרש בשיטה‬
‫הסינופטית‪ .‬מהדורה זו כוללת מספר כתבי יד וקטעי גניזה שלא היו ידועים למרגליות ולכן לא נכללו במהדורתו‪ .‬ניתן‬
‫לעיין במהדורה באתר האינטרנט של אוניברסיטת בר אילן‪28.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש‪ ,‬פירושים ותרגומים‬
‫דפוס ראשון‪ :‬מדרש רבה‪ ,‬קושטא רע"ב‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬ונציה ש"ה‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬וילנה תר"ג‪-‬תר"ה‪ ,‬תרמ"ה (דפוס צילום ירושלים תשמ"ח)‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬ורשה תר"י‪ ,‬תרפ"ד (דפוס צילום ירושלים תשל"ז)‪.‬‬
‫מדרש ויקרא רבה‪ ,‬מהד' מ' מרגליות‪ ,‬ירושלים תשי"ג‪-‬תשי"ד‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬מפורש בידי א"א הלוי‪ ,‬תל אביב תשט"ז‪-‬תשכ"ג‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬מפורש פירוש מדעי חדש‪ ,‬מ"א מירקין‪ ,‬תל אביב תשי"ז‪-‬תשכ"ז‪.‬‬
‫מדרש רבה המבואר‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‪-‬תשנ"ט‪.‬‬
‫‪Midrash rabbah, translated into English with notes, glossary and indexes under the editorship of H.‬‬
‫‪Freedman and M. Simon; with a foreword by I. Epstein, London 1939.‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫אידרופיקאוס – חולה במחלת המים‪.‬‬
‫ויקרא רבה פרשה טו‪ ,‬מהד' מרגליות עמ' שכג‪-‬שכד‪ .‬מרגליות מסביר כי ניתן להבין את סוף הדרשה בשתי צורות‪ :‬המילה 'אדם'‬
‫על פי ההגייה הגלילית‪ ,‬כמו בהגייה האשכנזית‪ ,‬נשמעת 'או דם'‪ ,‬ולכן אם האדם זוכה הוא אדם שחציו מים וחציו דם‪ ,‬ואם הוא‬
‫חוטא הוא אדם (= או דם) שרבה בו הדם והוא מצטרע‪ .‬ההבנה השנייה היא 'או' כקריאה של צער‪ ,‬אבוי אם ירבה בו הדם‬
‫ויצטרע‪.‬‬
‫פיוטי יניי מלוקטים מתוך כתבי הגניזה ומקורות אחרים‪ ,‬מ' זולאי (מהדיר)‪ ,‬ברלין תרצ"ח‪ ,‬עמ' קנ; מחזור פיוטי רבי יניי לתורה‬
‫ולמועדים א‪ ,‬מהד' צ"מ רבינוביץ‪ ,‬ירושלים תשמ"ה‪-‬תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪.423‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫בשל חשיבותם של קטעי גניזה אלו מרגליות הדפיס אותם בסוף מהדורתו‪.‬‬
‫כתב יד זה כולל גם את מדרש בראשית רבה‪ ,‬והוא מהווה את נוסח הפנים גם במהדורה הביקורתית של תיאודור‪-‬אלבק למדרש‬
‫בראשית רבה‪ .‬ראה במבוא לבראשית רבה‪.‬‬
‫‪.www.biu.ac.il/JS/midrash/VR‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫ח' אלבק‪' ,‬מדרש ויקרא רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג למלאת לו שבעים שנה‪ ,‬ניו יורק תש"ו‪ ,‬חלק‬
‫עברי‪ ,‬עמ' כה‪-‬מג‪.‬‬
‫א' גולדברג‪' ,‬המונח "גופא" במדרש ויקרא רבה'‪ ,‬לשוננו לח‪ ,‬תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪.163-169‬‬
‫י' היינימן‪' ,‬פרשיות בויקרא רבה שמקוריותן מפוקפקת'‪ ,‬תרביץ לז‪ ,‬תשכ"ח‪ ,‬עמ' ‪ = 339-345‬היינימן‪ ,‬פרשיות‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬אמנות הקומפוזיציה במדרש ויקרא רבה'‪ ,‬הספרות ב‪ ,‬תשל"א‪ ,‬עמ' ‪808-825‬‬
‫= היינימן‪ ,‬קומפוזיציה‪.‬‬
‫ב' ויסוצקי‪' ,‬על כמה מעקרונות העריכה של ויקרא רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' לוינסון ואחרים (עורכים)‪ ,‬היגיון ליונה‪ :‬היבטים‬
‫חדשים בחקר ספרות המדרש‪ ,‬האגדה והפיוט – קובץ מחקרים לכבודו של פרופסור יונה פרנקל במלאות לו שבעים‬
‫וחמש שנים‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪ = 333-345‬ויסוצקי‪ ,‬עקרונות העריכה‪.‬‬
‫ע' מאיר‪' ,‬מעשה העריכה בבראשית רבה ובויקרא רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ"ב לרנר ואחרים (עורכים)‪ ,‬תעודה יא‪ :‬מחקרים‬
‫במדרשי האגדה – ספר זכרון לצבי מאיר רבינוביץ‪ ,‬תל אביב תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪.61-90‬‬
‫ח' מיליקובסקי‪' ,‬ויקרא רבה‪ ,‬פרשה כח‪ ,‬הפתיחתא הראשונה (פסקאות א‪-‬ג)‪ :‬עיונים בנוסח‪ ,‬בעריכה ובזיקתה‬
‫למקבילה בפסיקתא דרב כהנא'‪ ,‬תרביץ עא‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.19-65‬‬
‫מ' מרגליות‪' ,‬מבוא‪ ,‬נספחים ומפתחות'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש ויקרא רבה‪ ,‬מהד' מרגליות‪ ,‬ירושלים תש"ך‪.‬‬
‫י' פרנקל‪ ,‬דרכי האגדה והמדרש א‪ ,‬גבעתיים תשנ"א‪.‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫צ"מ רבינוביץ‪ ,‬הלכה ואגדה בפיוטי יניי‪ ,‬תל אביב תשכ"ה‪.‬‬
‫‪J. Heinemann, ‘Leviticus Rabbah’, Encyclopaedia Judaica 12, Detroit 2007, pp. 740-742.‬‬
‫‪C. Milikowsky and M. Schlueter, ‘Vayyiqra Rabba through History’, in: J. Targarona Borrás and A. Sáenz‬‬‫‪Badillos (eds.), Jewish Studies at the Turn of the Twentieth Century 1, Leiden 1999, pp. 311-321.‬‬
‫‪R. Sarason, ‘The “Petihtot” in Leviticus Rabba: “Oral Homilies” or Redactional Construction?’, JJS 33,‬‬
‫‪1982, pp. 557-567.‬‬
‫‪B.L. Visotzky, ‘Structure: The Problem of Thematic Unity’, Golden Bells and Pomegranates: Studies in‬‬
‫‪Midrash Leviticus Rabbah, Tubingen 2003.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫א' גולדברג‪' ,‬בעיות עריכה וסידור בבראשית רבה ובויקרא רבה שטרם באו על פתרונן'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' זוסמן וד' רוזנטל‬
‫(עורכים)‪ ,‬מחקרי תלמוד ג‪ ,‬קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים – מוקדש לזכרו של פרופ' אפרים א' אורבך‪,‬‬
‫ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.130-152‬‬
‫מ"ב לרנר‪ ,‬פירוש קדום למדרש ויקרא רבה‪ ,‬ירושלים תשנ"ה‪.‬‬
‫ל' מוסקוביץ‪' ,‬היחס בין התלמוד הירושלמי לבין ויקרא רבה – בחינה מחודשת'‪ ,‬דברי הקונגרס העולמי למדעי‬
‫היהדות ‪ ,11‬ג‪ ,‬תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.31-38‬‬
‫ח' מיליקובסקי‪' ,‬החיפוש אחר "הטקסט המקורי"‪ :‬עיונים בענייני נוסח וההדרה בסדר עולם ובויקרא רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬א'‬
‫אדרעי ואחרים (עורכים)‪ ,‬מחקרים בתלמוד ובמדרש‪ :‬ספר זיכרון לתרצה ליפשיץ‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪349-‬‬
‫‪.384‬‬
‫‬‫הנ"ל‪' ,‬ויקרא רבה פרשה ל‪ :‬תולדות המסירה‪ ,‬קורות הההדרה והצגת מהדורה חדשה (לפסקה א ולפסקה ב)'‪ ,‬בר אילן‬
‫ל‪-‬לא‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.269-318‬‬
‫י"מ תא‪-‬שמע‪' ,‬פירוש אשכנזי‪-‬צרפתי קדום למדרשי בראשית וויקרא רבה‪ ,‬מכילתא וספרי בכתב‪-‬יד'‪ ,‬תרביץ נה‪,‬‬
‫תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.61-75‬‬
‫‪N.J. Cohen, ‘Leviticus Rabbah, Parasha 3: An Example of a Classic Rabbinic Homily’, JQR 72, 1981, pp.‬‬
‫‪18-31.‬‬
‫‪Idem, ‘Structure and editing in the Homiletic midrashim’, AJS Review 6, 1981, pp. 1-20.‬‬
‫‪M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature‬‬
‫‪of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-229.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
D. Stern, ‘Midrash and the Language of Exegesis: A study of Vayikra Rabbah, Chapter One’, in: G.
Hartman and S. Budnick (eds.), Midrash and Literature, New Haven 1986, pp. 105-124.