ילקוט שכל טוב

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ילקוט שכל טוב‬
‫שכל טוב הוא ילקוט מדרשים ופירושים על חמישה חומשי תורה‪ ,‬שחיבר ר' מנחם בן שלמה בשנת ‪ ,1139‬ככל הנראה‬
‫באיטליה‪ .‬הילקוט כולל פירושים על דרך הפשט של המחבר‪ ,‬דרשות של חז"ל ודיונים בהלכה‪ .‬הילקוט שהגיע לידינו‬
‫כולל רק את חומשי בראשית ושמות וקטע מחומש ויקרא‪ ,‬בעוד שבימי הביניים הוא היה ידוע בשלמותו‪.‬‬
‫שם הילקוט וייחוסו‬
‫השם שכל טוב ושם המחבר מנחם בן רבי שלמה מופיעים פעמים רבות בילקוט‪ .‬בהקדמת המחבר לחומש שמות‪,‬‬
‫נכתב‪:‬‬
‫'שכל טוב ייתן חן ודרך בוגדים איתן' (משלי י"ג‪ ,‬טו) אמרתי אני בלבי לפתוח ספר יציאת כושרות‪ 1‬בשכל טוב‬
‫ולקרותו שכל טוב לכבוד יוצרי שהוא שכל העולם ולכבוד אבינו יעקב ובניו שבטי יה ובניהם יורדי מצרים‬
‫אשר השכילו שכל טוב בתורת הדעת לאהבת אלהיהם‪2.‬‬
‫בספר נוסף של ר' מנחם בן שלמה‪ ,‬אבן בוחן‪ 3,‬הוא מזכיר את שכל טוב גם בכינוי 'ספר משכיל'‪ ,‬ולעתים בשם הכפול‬
‫'בספרי שכל טוב בשכל משכיל'‪ .‬חכמים אחרים המצטטים מן הילקוט או מפנים אליו‪ ,‬מכנים אותו בשם שכל טוב‪.‬‬
‫זמן הילקוט‪ ,‬מקומו ולשונו‬
‫זמן חיבור הילקוט מופיע באופן מפורש בדברי המחבר‪:‬‬
‫משחרב בית המקדש שני אלף ושבעים ואחת שנה בשנת שש עשרה למחזור רנ"ח הרי לנו משנברא העולם‬
‫ארבעת אלפים ושמונה מאות ותשעים ותשע שנה עד עכשיו שאני מנחם ברבי שלמה עוסק לחבר חיבורי‬
‫זה‪4.‬‬
‫על פי חישוב השנים מחורבן הבית עולה כי שכל טוב התחבר בשנת ‪.1139‬‬
‫ר' מנחם בן שלמה לא ציין את ארץ מגוריו‪ .‬י"ל צונץ שיער‪ ,‬כי הוא חי באיטליה או בצרפת‪ .‬ש' בובר סבר‪ ,‬שהוא‬
‫חי באיטליה‪ ,‬מכיוון שהמילים הלועזיות המובאות בילקוט הן באיטלקית‪ ,‬וי' אלבוים מסכים עמו‪ 5.‬י"מ תא‪-‬שמע‬
‫פקפק תחילה בזיהוי זה‪ ,‬מכיוון שמנחם בן שלמה לא מזכיר את מילון הערוך של רבי נתן מרומי‪ ,‬שחובר כחמישים‬
‫שנים קודם לכן‪ ,‬אך מאוחר יותר הצטרף לדעה זו‪ .‬מ' לוקשין סבור‪ ,‬שלא ייתכן שר' מנחם בן שלמה חי בצרפת‪,‬‬
‫מכיוון שלדעתו הוא לא הכיר את פירוש רש"י‪6.‬‬
‫בדרך כלל ר' מנחם בן שלמה מביא את מקורותיו בעברית תוך השמטת המילים הזרות שבמקור‪ 7,‬אם כי לפעמים‬
‫הוא מצטט את מקורותיו בארמית‪ ,‬במיוחד מקורות תלמודיים בעלי אופי סיפורי‪ .‬במקרים שבהם המחבר מתרגם‬
‫מילים לצורך הסבר‪ ,‬מילים אלו מובאות‪ ,‬כאמור‪ ,‬באיטלקית‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫משמעות הכינוי "ספר יציאת כושרות" הוא‪ :‬ספר יציאת מצרים‪ ,‬על פי הדרשות במכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא פרשה‬
‫טז‪ ,‬מהד' הורוויץ‪-‬רבין עמ' ‪ .62‬כינוי זה מופיע שוב בילקוט שכל טוב שמות פרק יג‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.153‬‬
‫שכל טוב הקדמה לשמות‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.3‬‬
‫אבן בוחן הוא חיבור לשוני העוסק בדקדוק העברי‪ ,‬הספר התחבר בשנת ‪ .1143‬רובו עדיין לא התפרסם ונותר בכתב יד‪.‬‬
‫שכל טוב בא פרק יב מב‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.144-145‬‬
‫י' אלבוים ציין‪ ,‬שרמזים לכך שר' מנחם בן שלמה חי באיטליה ניתן למצוא גם בשמות בניו של ר' מנחם (המוזכרים בסוף ספר‬
‫אבן בוחן) – ידידיה‪ ,‬שאלתיאל ויצחק – מכיוון שאלו שמות שרווחו באיטליה‪ ,‬וכן בחילופי השו"ת שניהל מנחם עם חכמי‬
‫איטליה‪.‬‬
‫גם בובר סבר שר' מנחם לא הכיר את פירוש רש"י‪ ,‬אולם אלבוים נטה לערער על השערה זו‪.‬‬
‫כך עשה גם בעל ילקוט לקח טוב (ראה במבוא לילקוט לקח טוב)‪ .‬ר' מנחם מזכיר את לקח טוב‪ ,‬והוא ככל הנראה השתמש בו‬
‫כמודל לילקוטו‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מבנה הילקוט ותכניו‬
‫כאמור‪ ,‬ילקוט שכל טוב הוא אוסף של דרשות חז"ל ופירושים של המחבר על פי סדר הפסוקים על חמישה חומשי‬
‫תורה‪ .‬מדבריהם של חכמים מימי הביניים‪ 8,‬אשר הזכירו את הילקוט וציטטו מתוכו עולה‪ ,‬כי הילקוט היה בידיהם‬
‫בשלמותו‪ .‬אולם‪ ,‬בידינו מצוי כתב יד אחד בלבד של הילקוט‪ ,‬אשר כולל את חומשים בראשית (מהפירוש לבראשית‬
‫ט"ו‪ ,‬א)‪ ,‬שמות (עד פרק י"ט) וקטע קצר לשלושת הפסוקים הראשונים בספר ויקרא‪ ,‬בלבד‪.‬‬
‫המקורות ששימשו את ר' מנחם בילקוט שכל טוב הנם רבים ומגוונים‪ .‬לדעת תא‪-‬שמע‪ ,‬המקור העיקרי ששימש‬
‫את ר' מנחם בחיבור ילקוט שכל טוב הוא ילקוט לקח טוב של ר' טוביה בן אליעזר שחובר כשלושים שנים מוקדם‬
‫יותר ביוון‪ 9.‬לדעתו‪ ,‬ר' מנחם הלך בעקבותיו של מחבר לקח טוב‪ ,‬בבחירת המבנה והתכנים של הילקוט‪ ,‬וכן בצירוף‬
‫ההלכה והאגדה יחד‪ .‬פעמים רבות המקור היחיד לדברי שכל טוב מצוי בילקוט לקח טוב‪ ,‬ולעתים הוא אף מסייע‬
‫להבנת כוונת הכתוב בילקוט לקח טוב‪ .‬אולם‪ ,‬ילקוט שכל טוב מרחיב יותר בהערות פרשניות ודקדוקיות‪ ,‬והיקפו‬
‫גדול יותר משל לקח טוב‪ .‬כמו כן‪ ,‬נוספו בו תכנים חדשים‪ ,‬והפולמוס נגד הקראים‪ ,‬המופיע באופן מרכזי בילקוט‬
‫לקח טוב‪ ,‬הצטמצם עד מאוד בילקוט שכל טוב‪ .‬מלבד ילקוט לקח טוב‪ ,‬ר' מנחם בן שלמה השתמש בתרגומי התורה‬
‫לארמית (תרגום אונקלוס‪ ,‬תרגום ירושלמי‪ ,‬תרגום יונתן במשנה‪ ,‬בתוספתא‪ ,‬במדרשי תנאים (מכילתא‪ ,‬ספרא וספרי);‬
‫בתלמוד הבבלי; במדרשי אגדה (בראשית רבה‪ ,‬פסיקתא דרב כהנא ופרקי דרבי אליעזר) ובספרי גאונים (שאילתות‬
‫דרב אחאי‪ 10,‬הלכות גדלות והלכות הרי"ף)‪ .‬לעתים ר' מנחם ציין את מקורותיו בשמם‪ ,‬אך הוא לא עושה זאת באופן‬
‫עקיב‪.‬‬
‫אלבוים ציין‪ ,‬כי הדרשות והפירושים מובאים בילקוט בזה אחר זה ברצף‪ ,‬אולם לעתים המחבר הקדים תבניות‬
‫לשון מסוימות לפני דברי דרש או פירושי פשט על מנת לכוון את הקורא להבחין באופיים השונה של הפירושים‪,‬‬
‫לדוגמה‪" :‬ירויחו דורשי הפרשה וישכילו"‪" ,‬רבותינו דרשו"‪" ,‬זה מדרש – ודרך הפשט כך הוא"‪ ,‬ועוד‪ .‬פירושי הפשט‬
‫של ר' מנחם בן שלמה כוללים הערות רבות בדקדוק לשון המקרא‪ :‬שורשי המילים‪ ,‬ניקוד‪ ,‬טעמי המילים ועוד‪ .‬לצד‬
‫פירושי הפשט והדרש ר' מנחם ריכז דברי עידוד לשמירת המצוות וקובצי הלכות‪ ,‬סביב פסוקים מסוימים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫הלכות אבלות‪ ,‬אגב סיפור קבורת שרה;‪ 11‬הלכות ייבום‪ ,‬אגב סיפור יהודה ותמר;‪ 12‬הלכות קריאת התורה‪ ,‬אגב סיפור‬
‫אי‪-‬מציאת המים במדבר‪ 13,‬ועוד‪ .‬לעתים ר' מנחם מפנה את הקורא לעיין בהלכות הכתובות בהמשך החיבור‪,‬‬
‫הנמצאות בחלקים שלא הגיעו לידינו‪ .‬קובצי ההלכות המרוכזים בילקוט שימשו מקור לפוסקי הלכות המאוחרים‬
‫לילקוט שכל טוב‪ .‬גם פירושי הפסוקים וריכוז דרשות חז"ל שימשו חכמים המאוחרים לר' מנחם‪14.‬‬
‫לדעת אלבוים‪ ,‬מגוון הסוגות המופיעות בילקוט מעיד כי מטרת חיבור הילקוט הייתה ליצור מעין חיבור כולל על‬
‫המקרא‪ .‬לדעתו‪ ,‬בשל כך בחר ר' מנחם לכנות את חיבורו בשם המכליל 'ספר'‪ ,‬ולא בשמות 'מדרש' או 'ילקוט'‪ .‬י"מ‬
‫תא‪-‬שמע סבר שבילקוט שכל טוב יש מגמה מעשית ברורה ויש לראות בו מעין שולחן ערוך מעשי ותמציתי לענייני‬
‫הלכה של חיי היומיום‪.‬‬
‫אלבוים בחן את דרכו של ר' מנחם בפירושי הפשט והדרש בילקוט שכל טוב‪ .‬הוא הצביע על כך שר' מנחם קיבל‬
‫באופן עקרוני את פירושי הדרש של חז"ל‪ ,‬גם אם אופן הקישור שלהם לפסוקים אינו משכנע‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא ראה מעין‬
‫חלוקת תפקידים מהותית בין פירושי הפשט לבין הדרש‪ :‬פירושי הפשט נועדו להסביר את לשון הפסוקים מבחינה‬
‫לשונית‪ ,‬מתוך היכרות עם לשון המקרא (ללא עירוב לשון חכמים או לשונות זרות)‪ ,‬מתוך התחשבות בהקשר של‬
‫הפסוק‪ ,‬מתוך היכרות עם ההתנהגות האנושית ובהתאם לעקרונות הסיפור המקראי‪ .‬הדרשות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נועדו‬
‫לפרש את משמעות הפסוקים והלקח הנלמד מהם‪ ,‬וכן את ענייני ההלכה היוצאים מהם‪ .‬בשל חלוקת תפקידים זו‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫לדוגמה בעל ספר אסופות מאשכנז במאה ה‪.13-‬‬
‫ראה במבוא לילקוט לקח טוב‪.‬‬
‫י' ברודי ציין‪ ,‬כי ר' מנחם שיקע בשכל טוב קטעים מתוך ‪ 15‬שאילתות של רב אחאי גאון‪ ,‬אך לא כלשונן‪ ,‬אלא תוך עיבוד וסידור‬
‫מחדש‪ .‬על ספר השאילתות ראה במבוא למדרש לקח טוב‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫ראה‪ :‬שכל טוב חיי שרה פרק כג כ‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.74-75‬‬
‫ראה‪ :‬שכל טוב וישב פרק לח א‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.227‬‬
‫על פי הדרשה "אין מים אלא תורה"‪ .‬ראה‪ :‬שכל טוב בשלח פרק טו כו‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.208-209‬‬
‫לדעת מ' לוקשין‪ ,‬רשב"ם חיבר את פירושו לתורה לאחר שקרא את ילקוט שכל טוב‪ ,‬ובחלק מפירושי רשב"ם יש זיקה תוכנית‬
‫ולשונית לפירושי הפשט של מנחם בן שלמה‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫פירושי פשט ופירושי דרש יכולים להתקיים‪ ,‬לדעת ר' מנחם‪ ,‬אלו בצד אלו‪ .‬ואכן‪ ,‬ר' מנחם לא מבטל את פירושי‬
‫הדרש גם כאשר הוא מביא לצדם פירושי פשט‪ ,‬והוא אף מציע פירושי פשט לפסוקים עם משמעות הלכתית‪ 15.‬עם‬
‫זאת‪ ,‬במקרים בודדים ר' מנחם יוצא במפורש נגד פירושי מילים בפסוקים המופיעים בדרשות חז"ל‪.‬‬
‫אלבוים ציין‪ ,‬כי ר' מנחם השתמש בילקוטו בכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה'‪ ,‬אך בשונה משימושם של אחרים‬
‫בכלל זה‪ ,‬הוא מסביר את הסיבה לחריגה מן הסדר של הכתובים‪ ,‬ואף מציע לכך משמעויות ספרותיות‪ .‬אגב השימוש‬
‫בכלל זה מנחם בן שלמה מזכיר את "הסדרן"‪ ,‬כלומר דמות אשר היה לה תפקיד בניסוחו ובעריכתו של המקרא‪16.‬‬
‫אלבוים הראה‪ ,‬כי לדעת ר' מנחם לסדרן היה תפקיד בעיצוב הטקסט המקראי‪ ,‬למשל שינוי הסדר הכרונולוגי של‬
‫המאורעות המסופרים‪ ,‬קיצור בפרטים במקום אחד והארכה בפרטים במקום אחר‪ ,‬הוספת דברים על הכתוב כמעין‬
‫עשייה מדרשית בתוך המקרא עצמו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪17‬‬
‫כאמור‪ ,‬ילקוט שכל טוב הגיע לידינו בכתב יד אחד בלבד‪ ,‬ואף הוא לקוי ואינו שלם‪ 18.‬ש' בובר הוציא לאור מהדורה‬
‫של הילקוט על פי כתב יד זה‪ ,‬בברלין בשנת ‪ ,1900‬המלווה בהערות ובמבוא מפורט‪ .‬נוסח מהדורה זו מופיע‬
‫בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬מהדורת הילקוט‬
‫מדרש שכל טוב על ספר בראשית ושמות‪ ,‬מהד' ש' בובר‪ ,‬ברלין תר"ס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫י' אלבוים‪' ,‬ילקוט "שכל טוב"‪ :‬דרש פשט וסוגיית ה"סדרן" '‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' בר‪-‬אשר ואחרים (עורכים)‪ ,‬דבר דבור על‬
‫אופניו‪ :‬מחקרים בפרשנות המקרא והקוראן בימי הביניים מוגשים לחגי בן‪-‬שמאי‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.71-96‬‬
‫ש' בובר‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש שכל טוב‪ ,‬מהד' ש' בובר‪ ,‬ברלין תר"ס‪.‬‬
‫י' ברודי‪ ,‬לתולדות נוסח השאילתות‪ ,‬ניו יורק‪-‬ירושלים תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪.122-123‬‬
‫מ' לוקשין‪' ,‬זיקת פירוש הרשב"ם לתורה אל מדרש שכל טוב'‪ ,‬דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות ‪ ,11‬א‪ ,‬תשנ"ד‪,‬‬
‫עמ' ‪.135-142‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫י"מ תא‪-‬שמע‪' ,‬מדרש לקח טוב – רקעו ואופיו'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' חובב (עורך)‪ ,‬כנסת מחקרים‪ :‬עיונים בספרות תלמודית בימי‬
‫הביניים ג‪ :‬איטליה וביזנטיון‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.259-294‬‬
‫‪H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.‬‬
‫‪I. Ta-Shma, ‘Menahem ben Solomon’, Encyclopaedia Judaica 14, Detroit 2007, p. 23.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫מ"י בלוי‪ ,‬שיטת הקדמונים כוללת‪ ...‬פסקי שכל טוב לרבנו מנחם ב"ר שלמה‪ ,‬ניו יורק תשנ"ב‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬על הפסוק "אל תאכלו ממנו נא" (שמות י"ב‪ ,‬ט) מביא ר' מנחם את פירוש חז"ל "אין נא אלא חי"‪ ,‬ובהמשך הוא מביא‬
‫פירוש משל עצמו‪" :‬אמרתי אני בלבי כי מלת נא מדוברת על אופן ביטול [כלומר‪ ,‬במשמעות של ביטול‪ ,‬ע"ר]" (שכל טוב בא‬
‫פרק י"ב ט‪ ,‬מהד' בובר עמ'‬
‫‪.)77‬‬
‫אלבוים ציין‪ ,‬כי יש מקום להשערה שלדעת ר' מנחם‪ ,‬משה הוא הסדרן של המקרא‪ ,‬אם כי יש רמז לכך שר' מנחם סבר שהסדרן‬
‫מאוחר לזמנו של שאול המלך (!)‪.‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫כתב יד אוקספורד ‪ ,165‬והעתק של כתב יד זה – אוקספורד ‪.166‬‬