איכה רבה ואיכה זוטא

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫איכה רבה ואיכה זוטא‬
‫מדרש איכה רבה הוא מדרש אגדה פרשני על מגילת איכה‪ .‬המדרש נערך בארץ ישראל‪ ,‬ככל הנראה במאה השישית‪.‬‬
‫לאחר עריכתו החיבור התפצל לשני נוסחים השונים זה מזה בלשון ובסגנון‪ :‬נוסח מזרחי שהיה נפוץ בספרד‪ ,‬בתימן‬
‫ובמזרח‪ ,‬ונוסח מערבי שהיה נפוץ באיטליה‪ ,‬בצרפת ובאשכנז‪ .‬בידינו שתי מהדורות דפוס של המדרש המשקפות את‬
‫שני נוסחיו (בהתאמה)‪ :‬מדרש איכה רבה בנוסח הדפוס (דפוס ראשון‪ :‬קושטא ‪ 1)1520‬ומדרש איכה רבתי מהדורת‬
‫בובר‪.‬‬
‫שם המדרש‬
‫במקורות מצויים כמה שמות עיקריים למדרש‪ .‬השם הקדום ביותר הידוע לנו הוא 'הגדת איכה'‪ ,‬המופיע בכתבי רב‬
‫נסים גאון וברשימת ספרים שנמצאה בגניזה הקהירית‪ .‬בכתבי היד של המדרש ובכתביהם של אחדים מן הראשונים‬
‫מוזכרים השמות 'מגילת איכה' ו'מדרש קינות'‪ 2,‬אך רוב הראשונים מכנים את המדרש בשם 'מדרש איכה' או 'מדרש‬
‫איכה רבתי'‪ .‬י"ל צונץ שיער‪ ,‬כי השם 'איכה רבתי' ניתן במקור רק לפרק הראשון של המדרש‪ ,‬על סמך הפסוק‬
‫הראשון במגילה – "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם"‪ ,‬ולאחר מכן הורחב שם זה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬לשאר פרקי המדרש‪ .‬ש'‬
‫בובר שיער‪ ,‬כי התואר 'רבתי' ניתן למדרש כדי להבדילו ממדרש נוסף למגילת איכה‪ ,‬שהיה מצומצם יותר בהיקפו‬
‫ונקרא 'איכה זוטא'‪3.‬‬
‫זמן המדרש ומקומו‬
‫י"ל צונץ סבר‪ ,‬כי המדרש חובר בין מדרש בראשית רבה לוויקרא רבה‪ ,‬אך הוא נערך רק במחצית השנייה של המאה‬
‫השביעית‪ ,‬לאחר הכיבוש הערבי‪ .‬פ' מנדל שיער‪ ,‬שצונץ הסתמך בקביעתו זו על הדרשה המזכירה את מלכות ישמעאל‬
‫בין שאר המלכויות ששלטו בארץ ישראל‪" :‬בבל וכשדים‪ ,‬מדי ופרס‪ ,‬יון ומקדון‪ ,‬אדום וישמעאל"‪ 4.‬אולם‪ ,‬מנדל ציין‪,‬‬
‫כי נוסח זה אינו הנוסח המקורי של המדרש‪ ,‬ובמקור נכתב במקום 'ישמעאל' – 'שעיר'‪.‬‬
‫כיום מקובל במחקר‪ ,‬שמדרש איכה רבה הוא הקדום ביותר ממדרשי הרבה למגילות‪ ,‬והוא שייך לקבוצת מדרשי‬
‫האמוראים הקדומים שנערכו בארץ ישראל (דוגמת בראשית רבה וויקרא רבה)‪ .‬על כך מעידים שמות החכמים‬
‫המוזכרים בו‪ ,‬השפה בה הוא כתוב והמקורות שאותם המדרש מכיר‪ .‬המדרש עושה שימוש במשנה‪ ,‬ויש בו מקבילות‬
‫לתוספתא‪ ,‬למדרשי התנאים ולתלמוד הירושלמי‪ .‬לא נרמזים במדרש אירועים היסטוריים מאוחרים למאה הרביעית‪,‬‬
‫ודרשות במדרש היו ידועות לפייטן ר' אלעזר הקליר‪ 5,‬שהשתמש בהן בפיוטי הקינות‪ .‬הזמן המקובל במחקר לעריכה‬
‫הראשונית של המדרש הוא המאה השישית‪ .‬מ"ד הר (איכה רבה) אף מקדים את עריכת המדרש לסוף המאה‬
‫החמישית‪ ,‬אולם גם לאחר עריכת המדרש נוספו לו דרשות‪ ,‬סיפורים ומקורות מאוחרים‪ ,‬והוא הושפע רבות גם מן‬
‫התלמוד הבבלי‪ .‬העובדה שהמדרש שימש את הציבור הרחב גרמה לכך‪ ,‬שהמדרש המשיך להתגבש ולהתרחב במשך‬
‫תקופה ארוכה‪ ,‬ולהתפצל לשני נוסחים נפרדים‪6.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫על הדפוס הראשון למדרשי המגילות ראה במבוא לשיר השירים רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫רש"י מזכיר את 'מדרש קינות' בפירושו לקהלת י"ב‪ ,‬ו‪ ,‬ואת 'מדרש איכה רבתי' בפירושו לירמיהו מ'‪ ,‬א‪.‬‬
‫ראה להלן‪.‬‬
‫איכה רבה (דפוס וילנה) פרשה א מב‪.‬‬
‫על ר' אלעזר הקליר ראה במבוא לשיר השירים רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪ ..‬ראה‪ :‬סדר הקינות לתשעה באב‪,‬‬
‫מהד' ד' גולדשמידט‪ ,‬ירושלים תשכ"ח‪ ,‬למשל בעמ' לז‪ ,‬סימן ז שורה ‪ 21‬ובעמ' נב סימן יב שורה ‪.4‬‬
‫ראה להלן בפרק נוסחי המדרש‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫לשון המדרש‬
‫לשונו של מדרש איכה רבה היא עברית מעורבת בארמית גלילית ובמילים יווניות ולטיניות‪ .‬בחלקים מסוימים במדרש‬
‫ניתן לזהות ארמית בבלית‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬חלקים אלו הנם תוספות ועיבודים של מסרנים מאוחרים‪ ,‬ואינם שייכים למדרש‬
‫המקורי‪.‬‬
‫מבנה המדרש‬
‫מדרש איכה רבה מחולק לחמש פרשות‪ ,‬החופפות את פרקי מגילת איכה‪ .‬בחלק מכתבי היד נקראות פרשות המדרש‬
‫'אלפא ביתא'‪ ,‬מכיוון שהפסוקים במגילת איכה בארבעת הפרקים הראשונים מסודרים בסדר האלף‪-‬בית‪ .‬כל פרשה‬
‫דורשת את פסוקי המגילה על פי סדרם‪ ,‬כמעט ללא דילוגים‪ .‬דרשות אחדות חוזרות על עצמן במקומות שונים‬
‫במדרש‪ ,‬כאשר הדרשה מתאימה ליותר מפסוק אחד‪ .‬בצד הדרשות הפרשניות לפסוקים מובאות במדרש חטיבות‬
‫שלמות של מאמרים וסיפורים‪ ,‬שחלקן ארוכות במיוחד וחורגות מהמסגרת של פירוש הפסוק‪ .‬התופעה של שילוב‬
‫חטיבות דרשניות במדרש פרשני רווחת גם במדרשים אחרים‪.‬‬
‫המדרש פותח ב‪ 36-‬פתיחתאות‪ 7,‬המסתיימות בפסוק הראשון של המגילה‪ .‬מספר הפתיחתאות מכוון‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫לגימטרייה של המילה 'איכה'‪ .‬הבאת פתיחתאות אחדות בראש מדרש ובראש פרשה היא תופעה מקובלת במדרשי‬
‫האגדה‪ ,‬אולם מספר רב זה של פתיחתאות חריג מן הרגיל‪ 8.‬בכתב היד שממנו הדפיס ש' בובר את מהדורתו למדרש‬
‫לא מופיעות פתיחתאות בראש המדרש‪ 9.‬בשל כך הסיק בובר‪ ,‬כי המדרש היה במקור ללא פתיחתאות‪ ,‬והן נוספו רק‬
‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬על פי הדוגמה של חיבורים מדרשיים אחרים‪ .‬אולם‪ ,‬מ' זולאי הראה כי הפיוטים הקדומים עשו‬
‫שימוש בחלק מהדרשות המופיעות בפתיחתאות המדרש‪ ,‬והן אינן מאוחרות לעריכת המדרש‪10.‬‬
‫מכתבי יד של המדרש ומקטעי מדרש שנמצאו בגניזה הקהירית מתברר שמספר הפתיחתאות איננו קבוע‪ ,‬וכן‬
‫נמצאו שינויים בסיומות הפתיחתאות ובשמות הדרשנים‪ .‬הדבר מצביע על כך שבמדרש המקורי היה מספר‬
‫הפתיחתאות מצומצם יותר‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬והוא הורחב במשך הזמן עד ל‪ .36-‬בשל ההבדלים בסדר הפתיחתאות לא‬
‫ברור מהו העיקרון המארגן שלהן‪ 11.‬כל הפתיחתאות בראש המדרש שומרות על המבנה המקורי של פתיחתא וכולן‬
‫מסתיימות במילים "החל ירמיה לקונן עליהם 'איכה ישבה בדד' "‪.‬‬
‫פתיחתאות באות במדרש גם בראש שאר הפרשות‪ .‬לעתים מופיעות דרשות מסוג הפתיחתא גם לפסוקים מתוך‬
‫הפרשות עצמן – תופעה שניתן למצוא כמותה גם במדרשי אגדה אחרים‪.‬‬
‫חלק מן הפרשות במדרש מסתיימות בדרשות המביעות נחמה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫חטאו בכפלים‪ ,‬דכתיב‪' :‬חטא חטאה ירושלם' (איכה א'‪ ,‬ח)‪ ,‬ולקו בכפלים דכתיב‪' :‬כי לקחה מיד ה' כפלים‬
‫בכל חטאתיה' (ישעיהו מ'‪ ,‬ב)‪ ,‬ומתנחמים בכפלים דכתיב 'נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם' (שם‪ ,‬א)‪12.‬‬
‫נוסחי המדרש‬
‫ש' בובר הוציא לאור בשנת ‪ 1899‬מהדורה חדשה של מדרש איכה רבה על פי כתב יד‪ 13,‬שנוסחו שונה ממהדורות‬
‫הדפוס‪ ,‬אך ניכר כי זהו נוסח של אותו החיבור‪ .‬הוא ציין במבוא למהדורתו את שמות חכמי ימי הביניים שציטטו מן‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫על ה'פתיחתא' עיין במבוא לבראשית רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫הפתיחתאות בראש מדרש איכה רבה מהוות כרבע מכלל החיבור‪.‬‬
‫בובר הדפיס במהדורתו את הפתיחתאות מתוך נוסח הדפוסים‪ .‬פ' מנדל ציין‪ ,‬כי נוסח זה איננו זהה לנוסח הדפוסים הראשונים‪,‬‬
‫אלא לאחד הדפוסים של מדרש חמש מגילות מדפוס קרקוב שמ"ח‪ ,‬הכולל תיקונים על פי פירושו של בעל 'מתנות כהונה'‪.‬‬
‫רוב החוקרים סוברים שהפתיחתאות שייכות למדרש המקורי‪ ,‬והן הושמטו מכתב היד שממנו הדפיס בובר את מהדורתו מסיבה‬
‫טכנית כלשהי‪.‬‬
‫מ"ד הר (איכה רבה) שיער‪ ,‬כי הפתיחתאות מסודרות לפי שמות החכמים שאמרו אותן‪ .‬תחילה הובאו הפתיחתאות שנאמרו על‬
‫ידי חכם שאמר את מספר הפתיחתאות הרב ביותר‪ ,‬אחריהן הובאו הפתיחתאות של חכם שאמר מספר מועט יותר של‬
‫פתיחתאות‪ ,‬וכך הלאה בסדר יורד‪ .‬אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬סדר הפתיחתאות ושמות הדרשנים אינם זהים בכל כתבי היד‪.‬‬
‫איכה רבה (דפוס וילנה) פרשה א נז‪.‬‬
‫כתב יד רומא קזנטנזה ‪.63‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫המדרש בנוסח שמופיע במהדורת הדפוס ובנוסח שמופיע במהדורת כתב היד שפרסם‪ .‬מתוך רשימתו של בובר גילה‬
‫א' מארכס‪ ,‬כי נוסח כתב היד של המדרש שפרסם בובר היה מוכר לחכמי צרפת‪ ,‬אשכנז ואיטליה‪ ,‬בעוד שנוסח הדפוס‬
‫של המדרש היה מוכר לחכמי ספרד‪ .‬פ' מנדל בחן את סוגיית עריכתו ותפוצתו של המדרש במסגרת עבודת דוקטור‪,‬‬
‫וגילה כי אכן כל כתבי היד של המדרש‪ 14‬נחלקים לשני ענפי נוסח עיקריים‪ ,‬המיוצגים על יד שני הדפוסים – הדפוס‬
‫הראשון ומהדורת בובר‪ 15.‬מנדל תיאר את ההבדלים שבין ענפי הנוסח של המדרש כהבדלים בלשון‪ ,‬בדרכי ההבעה‪,‬‬
‫בפרטי ראליה ובסגנון ספרותי‪ .‬מכך הוא הסיק‪ ,‬כי למרות הקרבה הרבה שבין שני הנוסחים‪ ,‬אי‪-‬אפשר לתאר את‬
‫ההבדלים ביניהם כהבדלים הנובעים מהעתקות של אותו הטקסט‪ ,‬אלא אלו הן שתי גרסות של אותו החיבור‪ .‬גרסה‬
‫אחת (המכונה על ידו נוסח א) רווחה אצל חכמי ספרד‪ ,‬ואילו גרסה שנייה (המכונה על ידו נוסח ב) רווחה אצל חכמי‬
‫איטליה‪ ,‬צרפת ואשכנז‪ .‬מנדל שיער‪ ,‬שהמדרש התפצל לשני נוסחים שונים בשלב מוקדם של הפצתו‪ ,‬בשל נוהגי‬
‫מסירה שונים של טקסטים בתקופת הגאונים בין המזרח למערב‪ .‬בארץ ישראל‪ ,‬כבר מתקופת האמוראים‪ ,‬למדו‬
‫והפיצו מדרשי אגדה כשהם כתובים בספר‪ ,‬בעוד שמכתבי גאוני בבל עולה שהנוהג הרגיל של לימוד ומסירת טקסטים‬
‫בבבל היה מסירה בעל פה‪ .‬כלומר‪ ,‬בישיבות בבל לא למדו מתוך ספרים כתובים‪ ,‬אלא למדו מפי 'תנאים' ששיננו על‬
‫פה את המשנה‪ ,‬התלמוד‪ ,‬מדרשי הלכה‪ ,‬מדרשי אגדה ואף ספרים שלא שימשו את הלומדים באופן תדיר‪ .‬לדעת‬
‫מנדל‪ ,‬מדרש איכה רבה שהגיע לבבל נשנה שם על פה במשך תקופה ארוכה‪ ,‬וספג לתוכו שינויים הנובעים ממסירה‬
‫בעל פה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬העברות של מונחים ומינוחים ממקור אחד לאחר כדרך שגרה מתוך הזיכרון; שינויים במילים‬
‫הנובעים מהגייה שונה בין ארץ ישראל לבבל; שינוי בסדר של יחידות מדרשיות‪ ,‬ועוד‪ .‬נוסח זה (נוסח א) עבר מבבל‬
‫לארצות שהיו תחת שלטון האסלאם‪ :‬לספרד‪ ,‬לתימן ולמזרח‪ .‬לדעת מנדל‪ ,‬מדרש איכה רבה שהיה בארץ ישראל‬
‫(נוסח ב) הועלה על הכתב כבר בתקופה קדומה‪ 16‬ומשם הועבר בכתב לארצות שהיו תחת שלטון נוצרי‪ :‬לאיטליה‪,‬‬
‫לצרפת ולאשכנז‪ .‬לכן‪ ,‬נוסח זה משמר שלשלת מסירה בכתב מהתקופה הביזנטית‪ ,‬כמו צורות כתיב וצורות הגייה‬
‫מקוריות‪.‬‬
‫תוכני המדרש‬
‫מגילת איכה מכילה חמש קינות על חורבן בית המקדש הראשון‪ .‬לאחר חורבן בית המקדש השני השתמשו חז"ל‬
‫בפסוקי המגילה כדי לתאר את הצער ואת האבל על חורבן הבית השני‪ .‬המשמעות הכפולה של המגילה לחורבן הבית‬
‫הראשון והשני התאפשרה בשל הזהות שמצאו חז"ל בתאריכי החורבן‪" :‬בתשעה באב‪ ...‬חרב הבית בראשונה ובשניה‬
‫ונלכדה ביתר" (תענית פ"ד מ"ו)‪ .‬מלבד דרשות על חורבן בית המקדש נוספו למדרש דרשות על אירועי משבר‬
‫נוספים‪ ,‬כמו תקופת שלטונם של הקיסרים הרומאים טריאנוס ואדריאנוס וכן כישלון מרד בר‪-‬כוכבא‪ .‬המדרש עוסק‬
‫באירועי חורבן ומשבר מתקופות שונות בערבוביה‪.‬‬
‫בפרשה הראשונה של המדרש ‪ 11‬סיפורים‪ ,‬בעקבות דרשת המילים "רבתי בגוים שרתי במדינות" שבפסוק‬
‫הראשון במגילה‪ .‬הסיפורים מתארים את חכמתם הרבה של אנשי ירושלים‪ ,‬ואפילו של ילדים קטנים מירושלים‪ ,‬בזמן‬
‫שבית המקדש היה קיים‪ ,‬לעומת טיפשותם של הגויים‪ .‬במרכזם של הסיפורים מצויות חידות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫תוב בתר יומין אזל חד ירושלמי לאתינס‪ ,‬ולא הוה בעי שום בר נש לקבליה‪ ,‬אזל ליה לחנותא‪ ,‬מדאכל ושתי‬
‫בעא מדמוך תמן‪ ,‬א"ל מריה דחנותא כבר עבידן בינן דלא ידמוך בינן חד מירושלם‪ ,‬עד דהוה קפיץ תלתא‬
‫קפיצין‪ ,‬א"ל לית אנא ידע האיך אתון קפיצין‪ ,‬אלא קפוץ קדמי ואנא בתרך‪ ,‬קפיץ קמיה קפיצה קמייתא‬
‫איתייהב במיסון דחנותא‪ ,‬קפיץ תניינא איתייהב על תרע חנותא‪ ,‬קפץ תליתאה אישתכח לבר מתרעא‪ ,‬וקם‬
‫ההוא ירושלמאה וסגר תרעא לאפויי‪ ,‬א"ל מה הוא דין? א"ל מאן דבעית מעבד לי עבדית לך‪.‬‬
‫[= שוב אחר ימים הלך ירושלמי לאתונה ושום איש לא רצה לארחו‪ .‬הלך לאכסניה‪ ,‬משאכל ושתה ביקש‬
‫לישון שם‪ .‬אמר לו בעל האכסניה‪ :‬כבר הסכמנו בינינו שלא יישן אצלנו אחד מירושלים‪ ,‬עד שלא יקפוץ שלוש‬
‫קפיצות‪ .‬אמר לו אינני יודע איך אתם קופצים‪ ,‬לכן קפוץ לפניי ואני אחריך‪ .‬קפץ לפניו קפיצה ראשונה והגיע‬
‫‪ .14‬שבעה כתבי יד שלמים‪ ,‬חמישה כתבי יד מקוטעים וקטעי גניזה‪.‬‬
‫‪ .15‬אולם‪ ,‬מנדל ציין כי לא שפר מזלו של המדרש ושתי המהדורות המודפסות (דפוס ראשון ומהדורת בובר) מבוססות על כתבי היד‬
‫הירודים ביותר בכל אחד מענפי הנוסח‪.‬‬
‫‪ .16‬מנדל שיער‪ ,‬שהיה זה עוד לפני הכיבוש הערבי בארץ ישראל בשנת ‪ 635‬לספירה‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫לאמצע האכסניה‪ ,‬קפץ שנית והגיע עד שער האכסניה‪ ,‬קפץ בשלישית ונמצא מחוץ לשער‪ ,‬וקם אותו ירושלמי‬
‫וסגר את השער בפניו‪ .‬אמר לו‪ :‬מה זה? אמר לו‪ :‬מה שרצית לעשות לי עשיתי לך‪17].‬‬
‫ג' חזן‪-‬רוקם בחנה את תפקידו ואת משמעותו של קובץ הסיפורים העממיים בתחילת המדרש‪ ,‬וטענה כי במקרים רבים‬
‫מאפשרים הסיפורים העממיים לקבוצות שנכשלו בשדה הקרב לבטא את יתרונן על האויבים ולשמור על תחושת‬
‫עליונותן ביחס למי שהשפיל וניצח אותן במציאות‪ .‬עם זאת היא מציינת‪ ,‬כי העימותים בסיפורים שבאיכה רבה הם‬
‫עם תושבי אתונה‪ ,‬העיר שנחשבה למרכז החכמה בימי קדם‪ ,‬ולא עם הרומאים שכבשו את ארץ ישראל והחריבו את‬
‫בית המקדש‪ .‬לכן‪ ,‬לדעתה‪ ,‬יש להבין את המאבק בסיפורים כמאבק על כתר החכמה‪ ,‬ולא על סמל השליטה המדינית‪.‬‬
‫חזן‪-‬רוקם טענה‪ ,‬כי סיפורים אלו‪ ,‬המתארים את גדולתה של ירושלים בבניינה‪ ,‬מחיים באופן סיפורי את מה שכבר‬
‫אבד וכך מחריפים את האבל על החורבן‪ ,‬אך גם מעוררים גאווה על מה שהיה‪ .‬לדעת חזן‪-‬רוקם מדרש איכה רבה‬
‫מכיל חומרים עממיים‪ ,‬המשקפים קולות ודעות שאינם מתיישבים עם המגמות האידאולוגיות השליטות בדרך כלל‬
‫בספרות חז"ל‪ ,‬כגון קולות נשיים‪ .‬לעומתה‪ ,‬י' פרנקל סבר‪ ,‬כי סיפורים אלו אינם מכילים דבר מעולם הרעיונות של‬
‫חז"ל‪ ,‬מכיוון שאין בהם שום דבר מוסרי‪ ,‬דתי או יהודי‪ ,‬וככל הנראה הם נוצרו בראשונה בחברה שאיננה יהודית‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬סיפורים אלו סופרו על מנת לבדח ולעודד את השומעים בציבור הרחב‪ ,‬ולא נוצרו או יועדו לתלמידי חכמים‪.‬‬
‫בנוסף על סיפורי החידה שבראש המדרש‪ ,‬יש במדרש עוד סיפורים רבים המתארים באופן מפורט ומועצם את‬
‫החורבן ואת תוצאותיו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מובא סיפורן של נשות עשירי ירושלים שעונו על ידי הרומאים‪ :‬מרתא בת בייתוס‬
‫– אשר נהגו לפרוס לה שטיחים מביתה ועד לבית המקדש על מנת שלא תלכלך את רגליה – נקשרה בשערותיה על‬
‫ידי הרומאים‪ ,‬לאחר החורבן‪ ,‬לזנבות הסוסים;‪ 18‬מרים בתו של נקדימון‪ ,‬מעשירי ירושלים‪ ,‬נמצאה מלקטת שעורים‬
‫בין טלפי הסוסים מרוב רעב;‪ 19‬אחת מעשירות ירושלים‪ ,‬שהייתה מנדבת לבית המקדש זהב כמשקל בנה הקטן‪ ,‬אכלה‬
‫את בשרו בזמן המצור על ירושלים‪ 20,‬ועוד‪ .‬במדרש מובאים גם סיפורים המתארים מוות על קידוש השם‪ :‬נשים‬
‫שנשבו והובלו לרומא קפצו מן הספינה וטבעו על מנת שלא לחלל את כבודן;‪ 21‬סיפור חנה ושבעת בניה‪ ,‬המופיע‬
‫במדרש כששם האם הוא מרים בת תנחום‪ 22,‬ועוד‪ .‬יש במדרש סיפורים המתארים את המציאות החברתית של‬
‫היהודים במהלך המצור על ירושלים‪ ,‬כדוגמת סיפור יציאת רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה כדי להיפגש עם‬
‫הקיסר הרומאי‪ 23,‬והסיפור הידוע על קמצא ובר קמצא‪ 24.‬במדרש מצויים גם סיפורי בר‪-‬כוזיבא וקרבות ביתר‪ 25,‬וכן‬
‫סיפור רבי עקיבא המנחם את החכמים כאשר הם רואים שועל יוצא מבית קודשי הקודשים‪26.‬‬
‫במדרש איכה רבה מצויים משלים רבים‪ .‬המשל מאפשר לחכמים לשאול שאלות קשות ולטעון בעקיפין טענות‬
‫כלפי שמיא‪ .‬במשלים רבים מוצג מלך הכועס ופוגע באחד מבני משפחתו מסיבה לא ברורה‪ ,‬או מלך שהתנהגותו‬
‫אינה מובנת כלל‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫ר' שמעון בן לקיש אמר‪ :‬למלך שהיו לו שני בנים‪ .‬כעס על הראשון ונטל את המקל וחבטו ופרפר ומת‪,‬‬
‫והתחיל מקונן עליו‪ .‬כעס על השני‪ ,‬ונטל את המקל וחבטו ופרפר ומת‪ .‬אמר‪ ,‬מעתה אין בי כח לקונן עליהם‪,‬‬
‫אלא קראו למקוננות ותקוננה עליהם‪27.‬‬
‫ד"א 'היתה כאלמנה' (איכה א'‪ ,‬א)‪ ...‬משל למלך שכעס על מטרונה וכתב לה גיטה ונתן לה וחזר וחטפו ממנה‪.‬‬
‫כל זמן שהיא מבקשת להינשא לאחר‪ ,‬אומר לה‪ :‬היכן גיטיך שגירשתיך? וכל זמן שהיא תובעת מזונותיה‪ ,‬הוא‬
‫אומר לה‪ :‬כבר גירשתיך! כך כל זמן שישראל מבקשים לעבוד ע"ז‪ ,‬אומר להם הקב"ה 'אי זה ספר כריתות‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫איכה רבה פרשה א ה‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.48‬‬
‫ראה‪ :‬איכה רבה פרשה א מז‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.86‬‬
‫ראה‪ :‬איכה רבה פרשה א מח‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.86-87‬‬
‫ראה‪ :‬איכה רבה פרשה א נא‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.85-86‬‬
‫ראה‪ :‬איכה רבה פרשה א מד‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.81-82‬‬
‫ראה‪ :‬איכה רבה פרשה א נ‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.84-85‬‬
‫ראה‪ :‬איכה רבה פרשה א לא‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.86-88‬‬
‫ראה‪ :‬איכה רבה פרשה ד ג‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.142-143‬‬
‫ראה‪ :‬איכה רבה פרשה ב ד‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.100-102‬‬
‫ראה‪ :‬איכה רבה פרשה ה יח‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.159-160‬‬
‫איכה רבה פתיחתא ב‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.4‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫אמכם אשר שלחתיה' (ישעיהו נ'‪ ,‬א)‪ ,‬וכל זמן שהם מבקשים שיעשה עמהם נס‪ ,‬אומר להם‪ :‬כבר גרשתי‬
‫אתכם‪ ,‬דכתיב 'שלחתיה ואתן את ספר כריתותיה אליה' (ירמיהו ג'‪ ,‬ח)‪28.‬‬
‫חוקרים רבים דנו בשאלות כיצד מתמודד מדרש איכה רבה עם החורבן‪ ,‬ומהי דרכו של המדרש לשקם את מערכת‬
‫היחסים בין עם ישראל לקב"ה‪ .‬מ' איילי ציין‪ ,‬כי אחת הדרכים שבה נקטו חכמים בהתמודדותם עם סוגיית החורבן‬
‫היא הצגת ה' כמי ששותף לאבל של עם ישראל על החורבן וכמי שגולה וסובל‪ ,‬כביכול‪ ,‬יחד עמם‪.‬‬
‫ר' יצחק פתח 'כי קול נהי נשמע בציון איך שודדנו' (ירמיהו ט'‪ ,‬יח) וכי יש עצים בוכים ויש אבנים בוכות‬
‫שאתה אומר 'כי קול נהי נשמע בציון'? אלא ממי שהוא משרה שכינתו בציון‪29.‬‬
‫ס"ד כהן השווה בין מדרש איכה רבה למגילת איכה המקראית וטען‪ ,‬כי בעוד שמגילת איכה מבטאת משבר‪ ,‬הרי‬
‫במדרש יש נחמה ותקווה‪ :‬ביאת המשיח‪ ,‬התחייה מחדש של העם והצדק האלוהי ודאיים לגמרי מבחינה תאולוגית‬
‫במדרש‪ ,‬והם מהווים פתח לתקווה‪ .‬אפילו פסוקי המגילה המבטאים קינה מתפרשים במדרש כפסוקי הבטחה ותקווה‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫'אין לה מנחם' (איכה א'‪ ,‬ב) א"ר לוי‪ :‬כל מקום שנאמר אין (לה) – הוה לה‬
‫[= היה לה]‪' .‬ותהי שרי עקרה אין לה ולד' (בראשית י"א‪ ,‬ל)‪ ,‬והוה לה [= והיה לה] שנאמר‪' :‬וה' פקד את‬
‫שרה' (שם כ"א‪ ,‬א)‪ .‬ודכוותיה [= וכמוהו] 'ולחנה אין ילדים' (שמ"א א'‪ ,‬ב)‪ ,‬והוה לה שנאמר‪' :‬כי פקד ה' את‬
‫חנה' (שם ב'‪ ,‬כא)‪ .‬ודכוותיה 'ציון היא דורש אין לה' (ירמיהו ל'‪ ,‬יז)‪ ,‬והוה לה‪ ,‬שנאמר‪' :‬ובא לציון גואל'‬
‫(ישעיהו ט'‪ ,‬כ)‪ .‬אף כן את אומר 'אין לה מנחם'‪ ,‬והוה לה‪ ,‬שנאמר 'אנכי אנכי הוא מנחמכם' (שם נ"א‪ ,‬יב)‪30.‬‬
‫א' מינץ סבר‪ ,‬כי האתגר המרכזי שהציב החורבן למחשבה התאולוגית של חז"ל היה החשש‪ ,‬כי ממדי החורבן‬
‫ומשמעותו יערערו את האמונה שהברית בין עם ישראל לקב"ה עומדת בעינה וכי ה' אינו מואס בעמו‪ .‬לדעתו‪ ,‬חכמים‬
‫דרשו את פסוקי מגילת איכה‪ ,‬שאין בהם נחמה כלל‪ ,‬ויצרו מדרש המבטא את המשך הקשר בין עם ישראל לה'‪ ,‬ואף‬
‫הכניסו בדרשות אלה מסרים של נחמה‪ .‬על מנת לשמור על מסגרת של חטא ועונש מנו חכמים במדרש חטאים שונים‬
‫של עם ישראל‪ .‬מגילת איכה כמעט לא מונה חטאים כאלו‪ ,‬ועל כן דרשו חכמים פסוקים מספרי מקרא אחרים‪ ,‬ואף‬
‫הרחיבו והעצימו אותם כדי להמחיש את החומרה שבהם‪ .‬ללא הוספת חטאי ישראל שקדמו לחורבן‪ ,‬יכול היה‬
‫להתקבל הרושם שהעונש היה חמור מדי לעומת חטאי העם‪ .‬החטאים המרכזיים שחכמים תיארו במדרש הם החטאים‬
‫החמורים ביותר‪ :‬עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים‪ ,‬על מנת שממדי החורבן יהיו מובנים יותר‪ .‬מינץ טען‪ ,‬כי‬
‫יחד עם השאיפה להדגיש את חטאי העם‪ ,‬ניסו חכמים בדרשותיהם להוכיח כי החורבן היה מצומצם בהיקפו‪ ,‬ולא כפי‬
‫שעולה מפסוקי המגילה‪ .‬כדי לשמור את מסגרת הברית בין עם ישראל לה' כללו חז"ל במדרש דרשות המבטאות את‬
‫הרעיון כי ה' לא הפעיל את כל חוזק ידו על ישראל‪ ,‬ועידנו בדרשותיהם את הלשון החריפה של הפסוקים‪ .‬למשל‪:‬‬
‫'דרך קשתו כאויב' (איכה ב'‪ ,‬ד)‪ ,‬אויב אין כתיב כאן‪ ,‬אלא כאויב‪.‬‬
‫'היה ה' כאויב' (שם‪ ,‬ה) אויב אין כתיב כאן‪ ,‬אלא כאויב‪31.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מינץ ציין כי הדרשות מדגישות גם את מה שנשאר לאחר החורבן‪ ,‬ולא רק את מה שחרב ואיננו‪ ,‬על מנת‬
‫להדגיש את הרעיון שה' כילה את זעמו על עצים ואבנים‪ ,‬אך לא השמיד את עם ישראל כולו‪.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪32‬‬
‫כאמור‪ ,‬למדרש איכה רבה קיימים שני נוסחים המיוצגים על ידי שתי מהדורות הדפוס‪ :‬מהדורת הדפוס הראשון‬
‫(קושטא ‪ ) 1520‬המייצגת את הנוסח המזרחי של המדרש‪ ,‬שהיה ידוע לחכמי ספרד‪ ,‬תימן והמזרח‪ ,‬ומהדורת ש' בובר‬
‫(וילנה ‪ ,)1899‬המייצגת את הנוסח המערבי של המדרש‪ ,‬שהיה ידוע לחכמי איטליה‪ ,‬צרפת ואשכנז‪ .‬מהדורת בובר‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫איכה רבה פרשה א א‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.46‬‬
‫איכה רבה פתיחתא ח‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.7‬‬
‫איכה רבה (דפוס וילנה) פרשה א כו‪.‬‬
‫איכה רבה (דפוס וילנה) פרשה א ג‪.‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מבוססת על כתב יד רומא‪ ,‬קזנטנזה ‪ ,63‬וכוללת הערות על ענייני חילופי נוסח‪ ,‬מקבילות ופירושים וכן מבוא נרחב‪.‬‬
‫נוסח המדרש על פי מהדורת בובר ונוסח המדרש על פי דפוס וילנה מופיעים בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪.‬‬
‫פ' מנדל התקין דוגמה למהדורה ביקורתית בשיטה הדיפלומטית לפרשה ג במדרש‪ ,‬במסגרת עבודת דוקטור‬
‫שחיבר על המדרש בירושלים בשנת ‪ .1997‬נוסח הפנים של המהדורה הוא כפול ומציג את הטקסט של המדרש בשני‬
‫נוסחים‪ ,‬נוסח א ונוסח ב בעמודים נפרדים‪ ,‬זה מול זה‪ 33.‬כל נוסח פנים מלווה במדור שינויי נוסחות מעדי הנוסח של‬
‫אותו ענף נוסח‪ .‬המהדורה כוללת מקבילות‪ ,‬מבואות והערות‪ .‬מנדל שוקד על הכנת מהדורה ביקורתית שלמה למדרש‬
‫במסגרת מפעל המדרש של מכון שכטר‪.‬‬
‫איכה זוטא‬
‫קיים מדרש אגדה נוסף למגילת איכה‪ ,‬קטן יותר בהיקפו ממדרש איכה רבה (אך הוא אינו קיצורו של איכה רבה)‬
‫שנדפס לראשונה על ידי ש' בובר יחד עם מדרשים קטנים נוספים למגילות שיר השירים‪ ,‬רות וקהלת‪ .‬המהדורה יצאה‬
‫לאור בברלין בשנת ‪ 1894‬ובובר העניק לה את השם 'מדרש זוטא'‪ .‬במהדורתו כלל בובר שני נוסחים של המדרש‬
‫לאיכה‪ ,‬תחת השמות 'איכה זוטא' ו'איכה זוטא נוסחה שניה'‪ ,‬אולם שני נוסחים אלו הם למעשה עדי נוסח של אותו‬
‫המדרש‪ .‬השם 'איכה זוטא' (= קטן) אמנם לא מופיע באף אחד מכתבי היד של המדרש‪ 34,‬אך השם 'איכה זוטי'‬
‫שמשמעותו זהה‪ ,‬מופיע בכמה חיבורים מימי הביניים המצטטים קטעים מתוך המדרש‪ 35.‬עובדה זו הובילה חוקרים שונים‬
‫לקבוע כי זהו אכן היה שמו של המדרש‪ .‬הוכחה לכך מצאתי במפתח פסוקים מימי הביניים המכונה 'מפתח הדרשות'‬
‫שמקורו ככל הנראה באשכנז סביב המאה ה‪ .12-‬המפתח מכיל פסוקים מהתנ"ך ולצד כל פסוק מופיעים שמות של‬
‫חיבורים מספרות חז"ל שבהם הפסוק מופיע‪ 36.‬המפתח מזכיר שלושים פעם את החיבור 'איכה זוטי' וקיימת התאמה‬
‫כמעט מלאה בין הפסוקים שמופיעים במפתח לאלו המופיעים במדרש‪.‬‬
‫המדרש היה ידוע לבעל ילקוט שמעוני שהביא אותו בשלמותו בילקוט לאיכה‪ ,‬אך בסדר שונה – תחילה‬
‫הובאו ציטוטים מחלקו השני של המדרש ואחר כך מחלקו הראשון‪ 37.‬בכמה כתבי יד של המדרש וכן בנוסח המדרש‬
‫שבילקוט שמעוני מופיעות תוספות שונות – בגוף המדרש נוספו סיפורים בארמית מתוך התלמוד הבבלי ובסוף‬
‫המדרש נוספה חטיבה של דרשות מפסיקתא דרב כהנא‪ .‬תוספות אלו אינן שייכות למדרש המקורי והן אינן מופיעות‬
‫בשאר עדי הנוסח‪.‬‬
‫לשון המדרש היא בעיקר עברית‪ ,‬עם מעט מילים לועזיות‪ ,‬אך מופיעים בסופו כמה קטעים בארמית‪ ,‬בעלי אופי‬
‫של קינה‪ .‬החוקרים סבורים כי המדרש נערך לאחר המאה העשירית‪ .‬פ' מנדל ציין כי מהמקבילות בין מדרש איכה‬
‫זוטא למדרש איכה רבה עולה כי מדרש איכה זוטא הוא מדרש מאוחר יותר‪ .‬נ' וידר סבר‪ ,‬כי ר' טוביה בן אליעזר בעל‬
‫'לקח טוב' הכיר את מדרש איכה זוטא וציטט ממנו‪ ,‬כלומר המדרש קדום לכתיבת 'לקח טוב' בשנת ‪ 38.1097‬בנוסף‪,‬‬
‫לדעתו עורך איכה זוטא עשה שימוש באחת הפסיקתאות המאוחרות שבפסיקתא רבתי‪ 39.‬כלומר‪ ,‬לדעת וידר‪ ,‬מדרש‬
‫איכה זוטא נערך במהלך המאה ה‪ .11-‬גם מ"ד הר ציין כי המדרש לא נערך לפני המאה העשירית‪ .‬מקום עריכת‬
‫המדרש טרם התברר במחקר‪ ,‬אם כי יש רמזים לכך שהוא נערך במקום בו היה מגע עם הנצרות‪.‬‬
‫מדרש איכה זוטא דורש על פי סדרם את שלושת הפסוקים הראשונים של מגילת איכה בלבד‪ ,‬ולאחר מכן נדרשים‬
‫פסוקי נחמה ופסוקי צער‪ .‬המדרש מסתיים בדרשת נחמה על הפיכת תשעה באב מיום של אבל ליום של שמחה‪.‬‬
‫המדרש מכיל סיפורים המתארים את נוראות החורבן‪ ,‬משלים ודרשות סיפוריות על צער האל בחורבן‪ .‬מבדיקת‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪.39‬‬
‫כאמור‪ ,‬מהדורות הדפוס מייצגות נוסח ירוד של המדרש בשני נוסחיו‪ .‬במהדורת מנדל נוסח הפנים של הנוסח המזרחי (נוסח א)‬
‫הוא כתב יד קימברידג' ‪ ,495‬ונוסח הפנים של הנוסח המערבי (נוסח ב) הוא כתב יד פרמה ‪.2559‬‬
‫בשני כתבי יד של המדרש מופיע בטעות השם 'איכה רבתי'‪.‬‬
‫למשל בידי בעל 'הרוקח'‪ ,‬בספר רמזי הפטרות‪ ,‬להפטרת ואתחנן‪ ,‬ובכתב יד מינכן ‪ 5‬הכולל את פירוש רש"י לתנ"ך יחד עם‬
‫פירושים נוספים‪.‬‬
‫ראה במבוא למדרש שמואל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫בובר שיער כי הדבר נבע מכך שבידי בעל ילקוט שמעוני היה כתב יד של המדרש שסדר הדפים בו הפוך‪.‬‬
‫ראה במבוא למדרש לקח טוב‪.‬‬
‫ראה במבוא למדרש פסיקתא רבתי‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫הסיפורים במדרש עולה‪ ,‬שעורך המדרש עיבד את מקורותיו ולא שיקע אותם כפי שהם במדרש‪ ,‬והוא אף הוסיף‬
‫חומרים ייחודיים שאין להם מקבילות בחיבורים קודמים‪ .‬אמנם הסיפורים במדרש מתארים את תוצאותיו הקשות של‬
‫החורבן – כמו שבי‪ ,‬רעב‪ ,‬סבל וגלות – אך יחד עם זאת הם נושאים משמעות נוספת של עליונות היהודים על פני‬
‫הגויים במישורים שונים של חכמה‪ ,‬מוסר ודת‪ 40.‬רעיון קידוש ה' מודגש במדרש ומוצג כאפיק שבו ניתן לכפר על‬
‫חטאי העם שהובילו לחורבן וכמפתח לגאולה‪.‬‬
‫לדעת וידר‪ ,‬עורך איכה זוטא לא יצר את המדרש על מנת לפרש את מגילת איכה‪ ,‬אלא במטרה ליצור ילקוט‬
‫דרשות שישמשו דרשנים לצורך דרשותיהם בבתי הכנסת בתשעה באב‪ .‬לדעתו‪ ,‬הדרשנים פתחו את דרשותיהם‬
‫בפירוש הפסוקים הראשונים של המגילה‪ ,‬לאחר מכן המשיכו לדרוש באופן חופשי בנושא החורבן‪ ,‬וסיימו את‬
‫דרשותיהם בדברי נחמה‪.‬‬
‫חוקרים שונים ציינו כי נוסח המדרש במהדורת בובר לוקה בחסר‪ ,‬ואכן הצעתי דוגמה למהדורה ביקורתית חדשה‬
‫למדרש‪ ,‬במסגרת עבודת מוסמך (ירושלים ‪ .)2010‬שני נוסחי המדרש שבמהדורת בובר מופיעים בפרויקט השו"ת של‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה איכה רבה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש‬
‫דפוס ראשון‪ :‬מדרש חמש מגילות‪ ,‬קושטא‬
‫מדרש חמש מגילות‪ ,‬פיזרו רע"ט‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬ונציה ש"ה‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬וילנה תר"ג‪-‬תר"ה‪ ,‬תרמ"ה (דפוס צילום ירושלים תשמ"ח)‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬ורשה תר"י‪ ,‬תרפ"ד (דפוס צילום ירושלים תשל"ז)‪.‬‬
‫מדרש איכה רבה‪ ,‬ש' בובר (מהדיר)‪ ,‬וילנה תרנ"ט‪.‬‬
‫מדרש רבה המבואר‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‪-‬תשנ"ט‪.‬‬
‫ר"פ‪41.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫‬‫מ' איילי‪' ,‬האל המצטער בצערם של ישראל'‪ ,‬בתוך‪ :‬ש"א הלר וילנסקי ומ' אידל (עורכים)‪ ,‬מחקרים בהגות יהודית‪,‬‬
‫ירושלים תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪.29-50‬‬
‫ש' בובר‪' ,‬מבוא למדרש איכה רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש איכה רבה‪ ,‬מהד' ש' בובר‪ ,‬וילנה תרנ"ט‪.‬‬
‫מ"ד הר‪' ,‬אגדה ומדרש בעולמם של חז"ל בארץ ישראל‪ :‬מקומות התהוות‪ ,‬סיבות צמיחה וזמני עריכה'‪ ,‬בתוך‪ :‬י'‬
‫לוינסון ואחרים (עורכים)‪ ,‬היגיון ליונה‪ :‬היבטים חדשים בחקר ספרות המדרש‪ ,‬האגדה והפיוט – קובץ מחקרים‬
‫לכבודו של פרופסור יונה פרנקל במלאות לו שבעים וחמש שנים‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪ = 131-148‬הר‪ ,‬אגדה‬
‫ומדרש‪.‬‬
‫מ' זולאי‪' ,‬פיוט עתיק ופתיחות מאיכה רבתי'‪ ,‬תרביץ ‪ ,1944-1945 ,16‬עמ' ‪.190-195‬‬
‫ג' חזן‪-‬רוקם‪ ,‬רקמת חיים‪ :‬היצירה העממית בספרות חז"ל – מדרש האגדה הארץ‪-‬ישראלי איכה רבה‪ ,‬תל אביב תשנ"ז‪.‬‬
‫א' מינץ‪ ,‬חורבן‪ :‬תגובות בספרות העברית על אסונות לאומיים‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪.‬‬
‫פ' מנדל‪ ,‬מדרש איכה רבתי‪ :‬מבוא ומהדורה ביקורתית לפרשה השלישית‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור‬
‫לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪.‬‬
‫י' פרנקל‪ ,‬מדרש ואגדה‪ ,‬יחידה ג‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תל אביב תשנ"ג‪.‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫‪S.D. Cohen, ‘The Destruction: From Scripture to Midrash’, Prooftexts 2, 1, 1982, pp. 18-39.‬‬
‫‪.‬הר‪ ,‬איכה רבה = ‪M.D. Herr, ‘Lamentations Rabbah’, Encyclopaedia Judaica 12, Detroit 2007, pp. 451-452‬‬
‫‪ .40‬לדוגמה‪ :‬אחד הסיפורים במדרש מתאר את עליונות החכמה של שני ילדים מארץ ישראל על פני הגוי ששבה אותם‪ .‬הסיפור‬
‫התקבל משילוב של כמה מסורות סיפוריות המופיעות באיכה רבה‪ ,‬בתלמוד הבבלי ובכלה רבתי‪ .‬הסיפור באיכה זוטא אמנם‬
‫שומר על המשמעות של עליונות היהודים על פני הגויים‪ ,‬אך השינויים שבוצעו בסיפור מרמזים גם על משמעות חדשה של‬
‫פולמוס אנטי‪-‬נוצרי הלועג לעיקרי האמונה הנוצרית‪.‬‬
‫‪ .41‬על הדפוס הראשון למדרשי המגילות ראה במבוא לשיר השירים רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫‪A. Marx, ‘Review of Midrasch Echah Rabbati’, in: S. Buber (ed.), Orientalistisch Litteraturzeitung, Vol. 5,‬‬
‫‪no. 7, 1902, pp. 293-296.‬‬
‫‪H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫ג' חזן‪-‬רוקם‪' ,‬הקול קול אחותי‪ :‬דמויות נשים וסמלים נשיים במדרש איכה רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' עצמון (עורכת)‪ ,‬אשנב‬
‫לחייהן של נשים בחברות יהודיות‪ :‬קובץ מחקרים בין תחומי‪ ,‬ירושלים תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.95-111‬‬
‫מ"ב לרנר‪' ,‬הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות"‪ :‬עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא‬
‫ובפיזארו'‪ ,‬בתוך‪ :‬צ' מלאכי (עורך)‪ ,‬יד להימן‪ :‬קובץ מחקרים לזכר א"מ הברמן‪ ,‬לוד תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪.289-311‬‬
‫י' מלי‪' ,‬שאלות על משמעותה של הגלות‪ :‬עיונים בדרשה באיכה רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬צ' עוקשי ואחרים (עורכים)‪ ,‬במשעולי‬
‫עבר יהודי – מחקרים וזיכרונות לכבודו של ד"ר צבי גסטוירט‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.89-114‬‬
‫פ' מנדל‪ ,‬הספור במדרש איכה – נוסח וסגנון‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר מוסמך‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ"ג‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬אגדות החורבן‪ :‬בין ארץ ישראל לבבל'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' גפני (עורך)‪ ,‬מרכז ותפוצה‪ :‬ארץ ישראל והתפוצות בימי בית‬
‫שני‪ ,‬המשנה והתלמוד‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪ ,‬עמ'‬
‫‪.141-158‬‬
‫ה' נוימן‪' ,‬לידת המשיח ביום החורבן‪ :‬הערות היסטוריות ואנטי היסטוריות'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' מור ואחרים (עורכים)‪,‬‬
‫לאוריאל‪ :‬מחקרים בתולדות ישראל בעת העתיקה מוגשים לאוריאל רפפורט‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.85-110‬‬
‫צ"מ רבינוביץ‪' ,‬שרידי מדרש איכה מן הגניזה'‪ ,‬בר‪-‬אילן יא‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪.69-80‬‬
‫א' שנאן‪' ,‬שלושה סיפורים וסיפור על חורבן הבית גורמיו ותוצאותיו'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ליפסקר ור' קושלבסקי (עורכים)‪,‬‬
‫מעשה סיפור‪ :‬מחקרים בסיפורת היהודית‪ ,‬רמת גן תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.37-49‬‬
‫‪M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature‬‬
‫‪of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-229.‬‬
‫‪P. Mandel, ‘Between Byzantium and Islam: the transmission of a Jewish book in the Byzantine and early‬‬
‫‪Islamic periods’, in: Y. Elman and I. Gershoni(eds)., Transmitting Jewish traditions: orality, textuality,‬‬
‫‪and cultural diffusion, New Haven 2000, pp. 74-106.‬‬
‫ביבליוגרפיה איכה זוטא‬
‫ד‪ .‬מהדורה‬
‫מדרש זוטא על שיר השירים‪ ,‬רות‪ ,‬איכה וקהלת‪ ,‬מהד' ש' בובר‪ ,‬ברלין תרנ"ד‪.‬‬
‫ה‪ .‬מחקרים‬
‫ש' בובר‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש זוטא‪ ,‬מהד' ש' בובר‪ ,‬ברלין תרנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.9-10‬‬
‫פ' מנדל‪ ,‬מדרש איכה רבתי‪ :‬מבוא ומהדורה ביקורתית לפרשה השלישית‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור‬
‫לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪.‬‬
‫ע' רייזל‪ ,‬מדרש איכה זוטא‪ :‬פרקי מבוא‪ ,‬הצעה למהדורה ביקורתית ודיון בסיפורים‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר מוסמך‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תש"ע‪.‬‬
‫‪M.D. Herr, ‘Midrashim, Smaller’, Encyclopadia Judaica 14, Detroit 2007, p. 187.‬‬
‫‪M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature‬‬
‫‪of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-229.‬‬
‫‪N. Wieder, Der Midrash Echa Zuta, Berlin 1936.‬‬