פרק שירה

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫פרק שירה‬
‫פרק שירה הוא חיבור מיסטי קדום‪ ,‬הכולל אוסף של המנונות‪ ,‬כלומר‪ ,‬שירי שבח של העולם והנבראים לבורא‪ ,‬פרט‬
‫לדברי שבח של בני האדם‪ .‬החיבור הוא מעין המנון שבח קוסמי של הבריאה‪ .‬דברי השבח בפרק שירה הם ציטוט של‬
‫פסוקים מן התנ"ך‪ ,‬בעיקר מספר תהילים‪ .‬החיבור נערך ככל הנראה במאה השלישית בארץ ישראל‪.‬‬
‫שם החיבור וייחוסו‬
‫השם 'פרק שירה' מופיע בכתבי היד של החיבור וכן במקורות המזכירים את החיבור ומצטטים ממנו‪ 1.‬בדפוסים‬
‫המאוחרים החיבור נקרא 'פרקי שירה'‪ ,‬מפני שהחיבור חולק בהם לשישה פרקים‪ .‬פרק שירה כולל בעיקר פסוקים‬
‫מספר תהילים‪ ,‬ולכן הוא יוחס לדוד המלך‪ ,‬ולעתים הוא יוחס לשלמה בנו‪.‬‬
‫זמן החיבור מקומו ולשונו‬
‫מ' בית‪-‬אריה סבר‪ ,‬שפרק שירה שייך לספרות ההיכלות‪ ,‬שהיא ספרות מיסטית המתארת את העולמות העליונים ואת‬
‫המלאכים‪ ,‬שהתפתחה בתקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים בארץ ישראל‪ .‬לדעתו‪ ,‬פרק שירה הוא אחד‬
‫הח יבורים הקדומים בספרות ההיכלות והוא חובר בתקופת התנאים במאה השלישית‪ .‬פרק שירה שונה מההמנונות‬
‫שבספרות ההיכלות‪ ,‬מכיוון שהם יצירות מקוריות‪ ,‬המתאפיינות בתיאורים חוזרים של העולמות העליונים ושירת‬
‫המלאכים‪ ,‬המנוסחים בקצב שירי‪ ,‬כמו בפיוט‪ ,‬ללא הבאת פסוקים ופרשנותם‪ ,‬בעוד שפרק שירה נשען על פסוקי‬
‫המקרא‪ ,‬ואיננו מכיל תיאורים של העולמות העליונים‪ 2.‬אולם‪ ,‬בית‪-‬אריה רואה בהבדל זה סימן לקדמותו היחסי של‬
‫פרק שירה‪ .‬לדעתו‪ ,‬פרק שירה נוצר בתקופה שבה המיסטיקאים עדיין הסתמכו על פסוקי המקרא וחששו מביטוי גלוי‬
‫של המנון מיסטי‪ ,‬ככל הנראה בתקופה שבה האיסור על עיסוק במעשה מרכבה ברבים היה במלוא תוקפו‪.‬‬
‫תוכני החיבור ומבנהו‬
‫הרעיון העומד בבסיס פרק שירה הוא היקום המשבח את בוראו‪ .‬כבר במקרא מופיעים תיאורים מטפוריים של שירת‬
‫הברואים לאל‪ ,‬לדוגמה‪" :‬הללויה הללו את ה' מן השמים‪ ...‬הללוהו שמש וירח‪ ...‬הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל‬
‫תהֹמות‪( "...‬תהילים קמ"ח‪ ,‬א‪-‬ז)‪ .‬בדרשות חז"ל מוטיב שירת הברואים התפתח ונקשר לעתים בלימוד של מעשה‬
‫מרכבה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬רבי יוחנן בן זכאי ותלמידו ר' אלעזר בן ערך עסקו במעשה מרכבה וכתוצאה מכך ירדה אש מן‬
‫השמים וכל האילנות פתחו את פיהן ואמרו שירה‪ 3.‬בספרות ההיכלות המלאכים שממונים על הנבראים הם אלו‬
‫המשבחים את הבורא‪ ,‬אך בפרק שירה טושטש הגבול בין המלאך הממונה לבין הנבראים‪ ,‬והנבראים עצמם הם אלו‬
‫המהללים את הבורא‪.‬‬
‫לפרק שירה יש מסגרת מדרשית‪-‬סיפורית‪ .‬הוא פותח בסיפור על דוד המלך והצפרדע‪:‬‬
‫אמרו עליו על דוד מלך ישראל ע"ה כי בשעה שסיים ספר תהילים זחה דעתו עליו‪ .‬אמ' לפניו‪ :‬רבון העולמים‬
‫כלום יש לי בריא בעולם שיאמר שירה יותר ממני? באותה שעה נזדמנה לו צפרדע אחת אמרה לו דוד אל תזוח‬
‫דעתך עליך שאנכי אומרת שירה יותר ממך‪ ...‬ואיזו שירה שאני אומרת 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל‬
‫ה' ' (תהילים כ"ז‪ ,‬יד)‪4.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫לדוגמה‪ :‬פרק שירה מוזכר בפירושו של רמב"ן לאיוב ל"ח‪ ,‬ו‪ ,‬וכן בילקוט שמעוני תהילים רמז תתפס‪.‬‬
‫פרט לרמז לכך בפתיחה לשירת התרנגול‪ ,‬שבה נכתב "בשעה שבא הקב"ה אצל הצדיקים שבגן עדן מזליפין [= מרננים] כל‬
‫אילני גן עדן לפניו בשמיים" (פרק שירה‪ ,‬מהד' בית‪-‬אריה‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)57‬‬
‫ירושלמי חגיגה פ"ב‪ ,‬עז ע"א‪.‬‬
‫פרק שירה‪ ,‬מהד' בית‪-‬אריה עמ' ‪.22-25‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫לאחר פתיחה זו‪ ,‬מובא אוסף של כשבעים ברואים המשבחים את האל בפסוק מקראי‪ .‬לעתים הפסוק המצוטט מכיל‬
‫דברי שבח‪ ,‬לדוגמה‪" :‬נמלה מה היא אומרת 'נֹתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו' (תהילים קל"ו‪ ,‬כה)"‪ 5,‬ולעתים שם‬
‫אומר השבח משובץ בתוך הפסוק‪ ,‬לדוגמה‪" :‬כוכבים מה הם אומרים 'והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים‬
‫ככוכבים לעולם ועד' (דניאל י"ב‪ ,‬ג)"‪6.‬‬
‫פרק שירה מסתיים בסיפור על רבי ישעיה המגיב על שירת הכלבים המופיעה אחרונה בחיבור‪:‬‬
‫ר' ישעיה תלמידו של ר' חנניה נתענה על דבר זה שמונים וחמישה תעניות‪ .‬אמר כלבים שכתוב בהם 'והכלבים‬
‫עזי נפש' (ישעיהו נ"ו‪ ,‬יא) יזכו לומר שירה? וענה עליו מלאך מן השמיים ואמר לו‪ :‬ישעיה עד מתי אתה‬
‫מתענה על דבר זה? גזירה היא לפני הקב"ה שמיום שגלה סודו לחבקוק הנביא לא גלה סודו לכל בריה‪ ,‬אלא‬
‫תלמידו של אדם חשוב אתה‪ ,‬לפיכך זקקו לי מן השמיים ושלחוני אליך לומר לך הכלבים שכתוב בהם 'ולכל‬
‫בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו' (שמות י"א‪ ,‬ז) יזכו לומר שירה ולא עוד אלא שזכו לעבד עורות מצואתם‬
‫ולכתוב בהן ספרי תורה נביאים וכתובים ותפילין ומזוזות‪ 7.‬ולענין שאלה שאלת חזור לאחוריך שנא' 'שומר‬
‫פיו ולשונו שומר מצרות נפשו' (משלי כ"א‪ ,‬לג)‪8.‬‬
‫לאחר סיפור זה נוספו נספחים המשבחים ומבטיחים שכר למי שאומר את פרק שירה ולמי שלומד אותו בכל יום‪.‬‬
‫נספחים אלו מיוחסים לתנאים‪ ,‬אך לדעת בית‪-‬אריה הם פסיאודואפיגרפיים‪ ,‬והורכבו מקטעי מאמרים של תנאים‬
‫במדרשים ובתלמודים‪ ,‬אם כי לדעתו‪ ,‬הם צורפו לחיבור כבר בתקופה קדומה‪ ,‬אולי אפילו בסמוך לעריכתו הראשונה‬
‫של החיבור‪ .‬נספחים אלו דומים מאוד בלשונם לפסקות בעלי מטרה זהה בחיבורים המיסטיים הקדומים 'שיעור‬
‫קומה' ו'מרכבה רבה'‪.‬‬
‫סדר ההמנונות בפרק שירה אינו קבוע בכתבי היד השונים‪ ,‬אך ניתן להבחין במגמה של חלוקה פנימית לגושים‬
‫על פי סוג המשבחים‪ .‬הפרק פותח בחטיבה הכוללת את חלקי הטבע הדומם (לדוגמה‪ :‬שמים‪ ,‬ארץ‪ ,‬מדבר)‪ ,‬לאחר‬
‫מכן צבא השמים (לדוגמה‪ :‬שמש‪ ,‬ירח‪ ,‬כוכבים)‪ ,‬רמשים (לדוגמה‪ :‬נחש‪ ,‬תנינים‪ ,‬עקרב)‪ ,‬עופות (לדוגמה‪ :‬תרנגול‪,‬‬
‫יונה‪ ,‬עגור)‪ ,‬צמחים (לדוגמה‪ :‬גפן‪ ,‬תמר‪ ,‬תפוח)‪ ,‬בהמות (לדוגמה‪ :‬סוס‪ ,‬שור‪ ,‬חמור) וחיות (לדוגמה‪ :‬פיל‪ ,‬אריה‪,‬‬
‫חתול)‪ .‬דברי השבח של בני האדם‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא מופיעים בחיבור‪ .‬בית‪-‬אריה סבר‪ ,‬כי החלוקה המקורית של הגושים‬
‫היטשטשה במהלך המסירה של החיבור‪ .‬הוא זיהה בכתבי היד סימנים לחלוקה פנימית לקבוצות של עשרה המנונות‪.‬‬
‫בדפוס הראשון‪ 9‬ובעקבותיו ברוב הדפוסים‪ ,‬החיבור חולק לשישה פרקים‪ ,‬ככל הנראה בהשפעת התפקיד הליטורגי‬
‫שיוחס לחיבור‪ ,‬וזיקתו הרעיונית לששת ימי הבריאה‪.‬‬
‫תוכן המדרש שמייחס פרסוניפיקציה קיצונית לכל דבר בבריאה‪ ,‬הנראה לכאורה זר ליהדות‪ ,‬עורר לאורך הדורות‬
‫דברי ביקורת קשים ואף טענות בדבר זיוף‪ .‬לדוגמה‪ :‬החכם הקראי סלמון בן ירוחים בן המאה העשירית בירושלים‬
‫כתב דברי ביקורת אנטי‪-‬רבניים‪ .‬בפירושו הערבי לתהילים הוא ציטט מתוך פרק שירה את דברי השבח שאומר‬
‫החמור‪ ,‬וטען שזהו מעשה זיוף של הרבניים וכינה את החיבור "דברי לצות" ו"דברים מגואלים"‪ 10.‬טענות בדבר זיוף‬
‫עלו גם בקרב חכמים רבניים והופנו כנגד הקראים‪ .‬ר' משה תקו‪ ,‬מבעלי התוספות באשכנז במאה ה‪ ,13-‬טען בספרו‬
‫כתב תמים שפרק שירה זויף בידי הקראים והוצג על ידם כחיבור קדום‪ .‬כתגובה לדברי הביקורת על החיבור ותוכנו‪,‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫פרק שירה‪ ,‬מהד' בית‪-‬אריה עמ' ‪.56‬‬
‫פרק שירה‪ ,‬מהד' בית‪-‬אריה עמ' ‪.43‬‬
‫עיבוד עורות בעזרת צואת כלבים היה מנהג נפוץ במזרח ובאירופה‪ .‬מנהג זה עורר פולמוס הלכתי בדבר כשרותם של ספרי תורה‬
‫שנכתבו על עורות שעובדו בדרך זו‪ .‬פסקה זו בפרק שירה‪ ,‬ומקבילתה במסכת כלה רבתי (כלה רבתי‪ ,‬מהד' מ' היגער‪ ,‬ניו יורק‬
‫תרצ"ו‪ ,‬עמ' ‪ )314‬שימשו מקורות לפוסקים בסוגיה זו‪ .‬ראה בתשובת ר' אברהם בן נתן הירחי‪ ,‬ספר המנהיג‪ ,‬מהד' י' רפאל‪,‬‬
‫ירושלים תשל"ח‪ ,‬סימן קנו‪ ,‬עמ' תרטז‪-‬תריט‪.‬‬
‫פרק שירה‪ ,‬מהד' בית‪-‬אריה עמ' ‪.102-105‬‬
‫דפוס ראשון‪ ,‬ונציה של"ו‪ ,‬בתוך‪ :‬בית אלהים למשה בן יוסף מטראני (המבי"ט)‪.‬‬
‫לקטע בערבית ראה‪.J. Mann, Texts and Studies in Jewish history and literature II: Karaitica, Cincinnati 1935, p. 83:‬‬
‫תרגומו לעברית ראה‪ :‬ש' פינסקר‪ ,‬לקוטי קדמוניות‪ ,‬וינה תר"ך‪ ,‬עמ' ‪.134‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫הקבלית‪ 11,‬הפילוסופיה‪12‬‬
‫החיבור זכה לפירושים רבים ולהסברים אפולוגטיים מסוגים שונים‪ ,‬על דרך הסימבוליקה‬
‫הדרשנות‪ 13‬ועוד‪14.‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬עד המאה ה‪ 13-‬פרק שירה היה ידוע בעיקר בקרב חוגים מיסטיים‪ ,‬ושמו נקשר יחד עם חיבורים‬
‫אחרים מספרות הסוד‪ .‬פרק שירה שימש ככל הנראה כחיבור ליטורגי כבר בתקופה קדומה‪ .‬הוא אמנם לא שולב‬
‫בסדרי התפילה הקדומים בארץ ישראל‪ ,‬אך חוגים מסוימים‪ ,‬ככל הנראה מיסטיקאים‪ ,‬קראו את החיבור מדי יום‬
‫כתפילה‪ .‬החל מסוף המאה ה‪ 13-‬פרק שירה מופיע בתוך מחזורים‪ ,‬בקובצי תפילות מיוחדים ובסידורי תפילה‪ .‬תחילה‬
‫בהקשר לתפילות בעלות אופי מיסטי או במחזורי תפילות של מקובלים‪ ,‬אך מאוחר יותר גם בסידורי תפילה של חוגים‬
‫רבניים ללא זיקה מיסטית כלשהי‪.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‬
‫מ' בית‪-‬אריה התקין לפרק שירה מהדורה ביקורתית בשיטה הדיפלומטית‪ ,‬המבוססת על ‪ 14‬כתבי יד ועל הדפוס‬
‫הראשון‪ ,‬במסגרת עבודת הדוקטור שכתב על החיבור בירושלים בשנת ‪ .1967‬מהדורה נוספת נערכה בידי ב' אליצור‬
‫בירושלים בשנת ‪.1989‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש ופירושיו‬
‫דפוס ראשון‪ :‬משה בן יוסף מטראני‪ ,‬בית אלהים‪ ,‬ונציה של"ו‪.‬‬
‫יהודה ליב פוחוביצר‪ ,‬דברי חכמים‪ ,‬חלק א‪ ,‬המבורג תנ"ב‪.‬‬
‫ישעיה הורוביץ‪ ,‬שער השמים‪ ,‬אמסטרדם תע"ז‪.‬‬
‫יצחק בן אריה יוסף דב‪ ,‬סדור עבודת ישראל‪ ,‬רדלהיים תרכ"ח‪.‬‬
‫י"ד אייזנשטיין‪ ,‬אוצר מדרשים‪ ,‬ניו יורק תרע"ה‪.‬‬
‫פרק שירה‪ ,‬מהדורה מבוססת על כתבי יד‪ ,‬ב' אליצור (עורך)‪ ,‬ירושלים תשמ"ט‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫מ' בית‪-‬אריה‪ ,‬פרק שירה‪ ,‬מבואות ומהדורה ביקורתית‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ירושלים תשכ"ז‪.‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫‪M. Beit-Arie, ‘Perek Shirah’, Encyclopaedia Judaica 15, Detroit 2007 p. 760.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים)‪ ,‬פרק שירה מתורגם ללשון יהודית בשירים חרוזים ושקולים‪ ,‬זיטומיר ‪.1875‬‬
‫י' בן‪-‬דוד‪' ,‬שלושה שמות של בעלי חיים הרשומים בפרק שירה'‪ ,‬לשוננו נה‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪.363-366‬‬
‫ש' לוריא‪' ,‬פרק שירה בנוסח ש"י אברמוביץ'‪ ,‬דפים למחקר בספרות ‪ ,1984 ,1‬עמ' ‪.143-162‬‬
‫הנ"ל (עורך)‪ ,‬פרק שירה מנדלי מוכר ספרים‪ ,‬חיפה תשס"א‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫לדוגמה בדברי המקובל הספרדי יהושע ן' שועיב‪ ,‬דרשות על התורה‪ ,‬קושטא רפ"ב‪ ,‬פרשת שופטים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בפירושו של שמואל קמחי‪ ,‬פירוש על פרק שירה שחובר בשנת ‪ 1347‬ומצוי בכתב יד‪.‬‬
‫לדוגמה בדברי ר' יוסף אלבו בספר העיקרים‪ ,‬מהד' מחברות לספרות‪ ,‬עורך‪ :‬י' גוטמן‪ ,‬תל אביב תש"ד‪ ,‬מאמר שלישי‪ ,‬פרק א‪,‬‬
‫עמ' ‪.323-324‬‬
‫בספרי פירושים על פרק שירה‪ :‬משה בן יוסף די טראני‪ ,‬פרוש פרק שירה‪ ,‬ונציה של"ו; א' דייץ‪ ,‬פי אליהו‪ ,‬אלטונה תצ"ה;‬
‫ֵ‬
‫ראה‬
‫יעקב בן צבי אמדן (יעב"ץ)‪ ,‬פלטין בית אל‪ ,‬בתוך‪ :‬סידור בית יעקב חלק א‪ ,‬אלטונה תק"ה; שלמה זלמן זאטירונסקי‪ ,‬ישיר משה‪,‬‬
‫וילנה תר"ן; יצחק בן ציון שפירא‪ ,‬קול רנה‪ ,‬ביאור נחמד על פרק שירה‪ ,‬סלוצק תרע"ג‪.‬‬