אבות דרבי נתן

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫אבות דרבי נתן הוא חיבור המפרש ומרחיב את מסכת אבות שבמשנה‪ .‬החיבור הגיע אלינו בשני נוסחים שנוצרו‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬מנוסח קדום אחד‪ ,‬והועברו בנפרד ללא מגע או השפעה ביניהם‪ .‬החיבור על שני נוסחיו עבר תקופה ארוכה‬
‫של התהוות‪ ,‬ומצויים בו מקורות קדומים מתקופת התנאים בצד מקורות מאוחרים במאות שנים‪ .‬החיבור המקורי הוא‬
‫כפי הנראה מסוף תקופת התנאים‪ ,‬אולם זמנו של החיבור כפי שהוא מצוי בפנינו הוא מן המאה השביעית‪ .‬המדרש‬
‫נערך‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בארץ ישראל‪.‬‬
‫שם המדרש וייחוסו‬
‫החיבור כונה במספר שמות‪' :‬תוספתא'‪' 1,‬ברייתא'‪' 2,‬משנת ר' נתן'‪' 3,‬תוספתא דמסכת אבות'‪ 4,‬ובעיקר 'אבות דרבי‬
‫נתן'‪ .‬השמות 'תוספתא' ו'ברייתא' נובעים‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מכך שמסכת אבות היא אחת המסכתות הבודדות במשנה‬
‫שאין לה תוספתא‪ ,‬ומכך שהיחס בין אבות דרבי נתן למסכת אבות דומה ליחס שבין התוספתא למשנה‪.‬‬
‫לא ברור מדוע מוזכר שמו של ר' נתן בשם החיבור‪ .‬חיבורים שונים בספרות חז"ל נקראים על שם החכם הראשון‬
‫המוזכר בהם‪ ,‬אולם ר' נתן אינו החכם הראשון המוזכר בחיבור‪ ,‬אלא השלישי‪ .‬ר' יעקב בר שמשון‪ ,‬מחבר הפירוש‬
‫במחזור ויטרי‪ ,‬שיער ששם החיבור מעיד על מסורת שר' נתן סידר את החיבור‪ .‬הנחה זו הייתה רווחת בקרב‬
‫הראשונים‪.‬‬
‫י"ל צונץ סבר‪ ,‬כי ר' נתן אמנם לא היה מסדר החיבור – שכן מוזכרים בו שמות חכמים המאוחרים לו; אך חלקים‬
‫מן החיבור אכן התחברו על ידו‪ .‬הוא שיער‪ ,‬שאבות דרבי נתן מכיל ליקוטים מתוך ברייתא של ר' נתן על מסכת אבות‪,‬‬
‫ברייתא שכללה קובצי פתגמים‪.‬‬
‫מ"ב לרנר שיער‪ ,‬כי שם החיבור ניתן לו מכיוון שהתבסס על נוסח קדום של מסכת אבות שנסדר בידי ר' נתן‬
‫הבבלי‪ ,‬לפני סידור המשנה בידי רבי יהודה הנשיא‪ .‬הוא מבסס את השערתו על כך שמקורות ארץ ישראליים מצטטים‬
‫מתוך דבר י המשנה המופיעים בחלק הראשון והאחרון של אבות דרבי נתן ומייחסים את הציטוטים לחיבור בשם‬
‫'ברייתות דרבי נתן'‪.‬‬
‫מ' קיסטר (עיונים) ציין‪ ,‬כי אמנם אין הסבר משביע רצון לשם החיבור‪ ,‬אך לא ניתן לדעתו לקבל את ההשערה‬
‫שהשם אבות דרבי נתן מעיד על ייחוס לר' נתן‪ ,‬מכיוון שאין אף דוגמה של ממש לחיבור קדום בספרות חז"ל שבשמו‬
‫יש ייחוס לחכם שחיבר אותו‪ 5.‬קיסטר אף ציין‪ ,‬כי במספר מקורות בהם מופיע אבות דרבי נתן נוסח ב‪ ,‬ניתן לזהות‬
‫חילוף בשם החיבור בין אבות דרבי נתן לאבות דר' יונתן‪ .‬המחבר הקדום ביותר שמצטט את נוסח ב‪ ,‬ישועה בן יהודה‬
‫הקראי‪ ,‬מכנה את החיבור בשם אבות דר' יונתן‪ .‬כך גם מופיע בכתבי יד של החיבור וברשימת ספרים מן הגניזה‪.‬‬
‫זמן המדרש ומקומו‬
‫קביעת זמנו של חיבור בספרות חז"ל מתבססת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על מקורות שבהם הוא השתמש ובמקורות שעשו בו‬
‫שימוש‪ .‬זיהוי מקורות אלו הוא מלאכה מורכבת בכל ספרות חז"ל‪ ,‬אך הוא מורכב שבעת מונים בנוגע לאבות דרבי‬
‫נתן‪ ,‬בשל העריכות הרבות שהחיבור עבר והשינויים שהוכנסו בו‪ .‬אמנם‪ ,‬ניתן לזהות מקבילות למקורות במדרשי‬
‫התנאים והאמוראים ולעתים גם להבחין בהשפעה של התלמוד הבבלי‪ ,‬אך באבות דרבי נתן מופיעים הדברים בלשון‬
‫ובניסוח שונים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫כך כונה החיבור בידי המאירי‪ ,‬ר' יצחק בן שלמה‪ ,‬ובמחזור ויטרי‪.‬‬
‫כך כונה החיבור בידי ר' יעקב בן ר' שמשון‪ ,‬ר' יוסף בכור שור ור' יהודה בן קלונימוס‪.‬‬
‫כך מכונה החיבור במחזור ויטרי‪.‬‬
‫כך מכונה החיבור בידי התוספות‪.‬‬
‫החיבורים מכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי ובראשית רבה קרויים כולם על שם החכם הראשון המוזכר‬
‫בהם‪ .‬ראה במבואות לחיבורים אלו‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫שאל ת זמנו של המדרש תלויה גם בסוגיית ייחוס המדרש לתנא ר' נתן‪ .‬הראשונים ראו באבות דרבי נתן ברייתא‬
‫מתקופת התנאים‪ ,‬ואמנם באבות דרבי נתן מוזכרים שמות של תנאים בלבד‪ .‬אולם‪ ,‬חוקרי המדרש החל מן המאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬הטילו ספק בייחוס החיבור לר' נתן‪ ,‬ואיחרו את זמנו של המדרש‪.‬‬
‫י"ל צ ונץ סבר‪ ,‬כי המדרש נערך לאחר תקופת התלמוד‪ .‬ש"ז שכטר הוציא לאור מהדורה ביקורתית של אבות דרבי‬
‫נתן בשני הנוסחים‪ ,‬והצביע על כך שנוסח ב קדום מנוסח א‪ .‬הוא ציין‪ ,‬שהחיבור הוא בבסיסו חיבור קדום‪ ,‬אך עם זאת‬
‫אין אפשרות לקבוע את זמנו‪ ,‬כי בכל דור המעתיקים הוסיפו ותיקנו את הנוסח שעמד לפניהם‪ .‬א"א פינקלשטיין‬
‫הצביע על כך‪ ,‬שהחיבור מורכב מחומרים קדומים ומאוחרים המעורבים אלו באלו‪ .‬הוא הניח שהחיבור ביסודו קדום‪,‬‬
‫ולכן הוא הדגיש באופן בולט את הרובד המוקדם‪ ,‬וציין שהחיבור מכיל רובד קדום יותר מאשר מסכת אבות של רבי‬
‫יהודה הנשיא‪ .‬מ"ב לרנר ציין‪ ,‬כי הבסיס של שני נוסחי המדרש הוא מתקופת התנאים‪ ,‬אולם העריכה הסופית של‬
‫המדרש שונה בכל אחד מנוסחיו‪ .‬נוסח ב נערך לדעתו בסוף המאה השלישית‪ ,‬ואילו נוסח א המשיך להתגבש עד סוף‬
‫המאה השביעית‪ .‬חוקרים רבים‪ 6‬הניחו‪ ,‬כי החיבור נערך מעט לאחר תקופת התנאים‪ ,‬והתייחסו אליו כאל חיבור תנאי‬
‫לכל דבר‪ .‬עם זאת חוקרים אחרים‪ 7‬הצביעו על כך שבאבות דרבי נתן יש מקורות מאוחרים‪.‬‬
‫קיסטר (עיונים) ערך מחקר מקיף על הנוסח והעריכה של אבות דרבי נתן וציין‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי החיבור על שני נוסחיו‬
‫עבר תהליך ארוך מאוד של התהוות‪ ,‬שכן העיסוק בחיבור היה אינטנסיבי מאוד‪ ,‬והמסרנים והמעתיקים של החיבור‬
‫הכניסו בו שינויים רבים‪ 8.‬החיבור‪ ,‬שהחל כפירוש והרחבה למשנה בסמוך לזמנו של רבי יהודה הנשיא‪ ,‬עבר במהלך‬
‫מאות שנים תיקונים והרחבות שהשפיעו על לשונו‪ ,‬על סגנונו‪ ,‬על מבנהו ועל תוכנו‪ .‬ברוב המקרים לא ניתן עוד‬
‫לזהות יחידה קדומה שלמה או יחידה מאוחרת שלמה‪ ,‬שכן המוקדם והמאוחר מעורבים בחיבור זה בזה‪ ,‬באותם‬
‫הקטעים ואפילו באותם המשפטים‪ .‬קיסטר הניח‪ ,‬אם כן‪ ,‬שראשית החיבור בסוף תקופת התנאים‪ ,‬וסופו בין המאה‬
‫החמישית למאה התשיעית‪.‬‬
‫מקורם של שני נוסחי המדרש הוא בארץ ישראל‪ ,‬אם כי ניתן לזהות השפעות בבליות בחיבור‪ ,‬במיוחד בנוסח א‪.‬‬
‫בשני הנוסחים מופיעים דברי שבח רבים על ארץ ישראל לעומת הגולה‪ .‬לדוגמה‪" :‬כך אמר דוד כל המניח ארץ‬
‫ישראל ויוצא חוץ לארץ מעלה עליו הכתוב כאלו עובד עבודת אלילים"‪9.‬‬
‫לשון המדרש‬
‫לשון המדרש היא עברית‪ ,‬בדומה ללשון המשנה ולמדרשי התנאים‪ .‬למדרש יש מקבילות רבות בספרות חז"ל בעיקר‬
‫למדרשי התנאים‪ ,‬אבל המקורות מובאים כמעט תמיד בלשון שונה מן המקבילות‪ .‬המקורות במדרש עברו עריכות‬
‫אחדות‪ ,‬ורק במקרים מעטים ניתן לזהות את הלשון המקורית של הדרשה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ניתן לזהות לעתים ביטויי לשון מקוריים באבות דרבי נתן‪ ,‬או גם כאלו השופכים אור על מקורות אחרים‬
‫מספרות חז"ל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬באבות דרבי נתן מופיעה ברייתא המפרטת רשימה של שבעה מינים של פרושים‪ 10.‬ברייתא‬
‫זו מצויה גם בשני התלמודים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫שבעה פרושין הן‪ ,‬פרוש שיכמי‪ ,‬פרוש נוקפי‪ ,‬פרוש קיזיי‪ ,‬פרוש מנכייה‪ ,‬פרוש אדע חובתי ואעשנה‪ ,‬פרוש‬
‫יראה‪ ,‬פרוש אהבה‪11.‬‬
‫הפרשנים והחוקרים התקשו בפירוש רשימה זו ובביאור עניינה‪ .‬א"א פינקלשטיין סבר‪ ,‬שהפרושים המצוינים ברשימה‬
‫שייכים לכת הפרושים מימי הבית השני‪ .‬לעומתו‪ ,‬א"מ לונץ סבר שהרשימה כוללת קבוצה של אנשים שנהגו במנהגי‬
‫פרישות מתענוגות העולם‪ .‬נ"ה טור‪-‬סיני הראה‪ ,‬שדווקא נוסח כתב יד של אבות דרבי נתן מבהיר את משמעותה‬
‫המקורית של הברייתא‪ .‬הוא מצא כי בכתב יד אוקספורד של אבות דרבי נתן נכתב "פרוש מקינוי" במקום המילים‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫למשל‪ ;S. Lieberman, Texts and Studies, New York 1974 :‬א"א אורבך‪ ,‬חז"ל – פרקי אמונות ודעות‪ ,‬ירושלים תשכ"ט‪.‬‬
‫למשל י' אפרון וי' פרנקל‪.‬‬
‫מעניין לציין כי בעוד שהיה עיסוק אינטנסיבי בחיבור בזמנים קדומים‪ ,‬החיבור ככל הנראה הונח בקרן זווית בימי הביניים‬
‫והציטוטים ממנו מועטים‪.‬‬
‫אבות דרבי נתן נו"א פכ"ו‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.82‬‬
‫אבות דרבי נתן נו"א פל"ז‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪ ;109‬נו"ב פמ"ה‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.124‬‬
‫ירושלמי סוטה פ"ה‪ ,‬כ ע"ג‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫"פרוש קיזיי" שמופיעות בתלמוד‪" .‬פרוש מקינוי" הוא אדם הפרוש מאשתו‪ ,‬מכיוון שהוא מקנא לה‪ .‬מכך הוא הסיק‪,‬‬
‫כי הרשימה כולה עוסקת באנשים הפרושים מנשותיהם מפרייה ורבייה‪ ,‬בשל סיבות שונות‪.‬‬
‫באבות דרבי נתן מופיעים גם ביטויים קדומים כמו‪" :‬השמיים" כלשון שבועה‪" ,‬גט" במשמעות של שטר‬
‫קידושין ו"בשלום" במובן של מושלם‪.‬‬
‫מבנה המדרש‬
‫כאמור‪ ,‬אבות דרבי נתן המקורי התפצל בשלב מוקדם לשני נוסחים‪ .‬הדמיון בתוכן הנוסחים רב מאוד‪ ,‬אך הניסוח‬
‫שלהם שונה‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי אין סימנים של ממש להשפעה של נוסח אחד על השני‪ ,‬לא מבחינת התוכן ולא מבחינת‬
‫הניסוח‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬שני הנוסחים התפתחו במקביל ללא מגע ביניהם‪ .‬עד לפרסום מהדורתו של ש"ז שכטר היה ידוע‬
‫רק נוסח א‪ .‬זהו הנוסח שממנו ציטטו רוב חכמי ימי הביניים‪ ,‬והוא זה שנדפס עם המסכתות הקטנות בתלמוד‬
‫הבבלי‪12.‬‬
‫בפירוש המיוחס לרש"י על מסכת אבות יש עדות לשני נוסחים של אבות דרבי נתן‪ .‬בפירוש על האמרה "אל‬
‫תרבה שיחה עם האשה" (אבות פ"א מ"ה) נכתב‪:‬‬
‫ואפילו היא אשתך לפי שאתה מתבטל מדברי תורה או שאם באת להרבות עמה דברים תבא לספר לה‬
‫המחלוקת שעשית עם חבירך ודעתן של נשים קלה עליהן ומיד תלך גם היא ותתקוטט עם חברת אשת חבירך‬
‫ותמצא מביאה לידי ביזיון‪ .‬כך מפורש באבות דר"נ שהובא מארץ ישראל‪ .‬ובאבות דר"נ של צרפת מוקים‬
‫באשתו נדה וכדי שלא יבא עמה לידי עבירה‪...‬‬
‫קיסטר (עיונים) הצביע על כך‪ ,‬שהדברים המובאים בשם אבות דרבי נתן שהובא מארץ ישראל מתאימים לסיטואציה‬
‫של הנשים המתקוטטות‪ ,‬המתוארת בנוסח ב של אבות דרבי נתן‪ 13.‬מכאן הוא מסיק כי "אבות דרבי נתן של ארץ‬
‫ישראל" הוא נוסח ב‪ ,‬ו"אבות דרבי נתן של צרפת" הוא נוסח א‪.‬‬
‫במהדורתו של שכטר נוסח א מחולק ל‪ 41-‬פרקים‪ ,‬ונוסח ב מחולק ל‪ 48-‬פרקים‪ .‬נוסח ב קצר באופן משמעותי‬
‫ביחס לנוסח א‪ ,‬למרות שהוא מחולק למספר פרקים רב יותר‪ ,‬שכן כל פרק בנוסח ב‪ ,‬ובעיקר הפרקים הראשונים‪,‬‬
‫מתייחס לאמירה אחת בלבד מדברי התנא במשנה שאותה הוא מפרש‪.‬‬
‫שכטר סבר‪ ,‬כי הקשר בין אבות דרבי נתן למסכת אבות אינו אחיד לאורך כל החיבור‪ ,‬וניתן לזהות קשרים שונים‬
‫למסכת אבות בחלקי המדרש השונים‪:‬‬
‫‪ .1‬אבות דרבי נתן חלק א (נו"א פ"א‪-‬פי"א; נו"ב פ"א‪-‬פכ"ג) עוסק במאמרי הזוגות‪ ,‬ומקביל למסכת אבות פ"א‬
‫משניות א‪ -‬יא‪ .‬חלק זה תואם את הסדר ואת הלשון של המשנה‪ .‬הוא מפרש את המשנה תוך הרחבה והוספת דברי‬
‫אגדה וסיפורים‪.‬‬
‫‪ .2‬אבות דרבי נתן חלק ב (נו"א פי"ב‪-‬פי"ח; נו"ב פכ"ג‪-‬פ"ל) עוסק בדברי הלל ושמאי ובדברי רבן יוחנן בן זכאי‬
‫ותלמידיו‪ ,‬ומקביל למסכת אבות פ"א מי"ב ‪ -‬פ"ב מט"ז (סוף פרק ב)‪ .‬חלק זה סוטה מן הסדר של המשנה‪ ,‬בכך‬
‫שהוא עובר מפירוש דברי הלל לדברי רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו‪ ,‬ואינו מביא את דברי החכמים משושלת הלל‬
‫כפי שהם מופיעים במסכת אבות‪ 14.‬זוהי עדות לכך שהנוסח שעומד בבסיס אבות דרבי נתן הוא ככל הנראה‬
‫מקורי וקדום יותר מהנוסח שמצוי בפנינו במסכת אבות‪ .‬גם חלק זה מפרש את דברי המשנה תוך הרחבה והוספת‬
‫דברי אגדה וסיפורים‪ ,‬בדומה לחלק א‪.‬‬
‫‪ .12‬ראה להלן בפרק מהדורה ביקורתית‪.‬‬
‫‪" .13‬היה דבר בינו ובין חבירו אמרו לתוך ביתו‪ .‬שמעה אשתו ממנו יצאה לשוק ופגעה באשת חבירו אמרה לה כך וכך היה בעליך‬
‫עושה כך וכך מצהיבו כך וכך מביישו התחילו נושאות ונותנות (עמה) בדברים ומצהיבות זו את זו התחילו מכחישות זו את זו‪.‬‬
‫העוברים והשבים היו נושאים ונותנים עמהם בדברים‪ .‬מי גרם לו לבזות את אשתו [הוא] על שהרבה שיחה עמה" (אבות דרבי‬
‫נתן נו"ב פט"ו‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.)35‬‬
‫‪ .14‬במסכת אבות בין דברי הלל ושמאי בפרק א לדברי הלל בפרק ב‪ ,‬מובאות שש משניות שנאמרו בידי נשיאים משושלת הלל‪ :‬רבן‬
‫גמליאל‪ ,‬רבי שמעון בן גמליאל‪ ,‬רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬רבי יהודה הנשיא‪ ,‬רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא (אבות פ"א‬
‫מט"ז ‪ -‬פ"ב מ"ד)‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫‪ .3‬אבות דרבי נתן חלק ג (נו"א פי"ט‪-‬פ"ל; נו"ב פל"א‪-‬פל"ה) מקביל למסכת אבות פרקים ג‪-‬ד‪ .‬אולם‪ ,‬חלק זה סוטה‬
‫מן הסדר ומן הלשון של המשניות‪ ,‬ואף אינו מפרש את דברי המשנה כמו בשני החלקים הראשונים של אבות‬
‫דרבי נתן‪ ,‬וניתן להגדיר אותו כמעין תוספתא למשנה אבות‪ .‬בחלק זה מובאים מאמרי חכמים‪ ,‬דברי אגדה‬
‫וסיפורים‪.‬‬
‫‪ .4‬אבות דרבי נתן חלק ד (נו"א פל"א ואילך; נו"ב פל"ו ואילך) מקביל למסכת אבות פ"ה‪ .‬חלק זה מסודר בדומה‬
‫למשנה לפי מספרים בסדר יורד‪ ,‬בתחילה מאמרים המפרטים רשימות של עשרה דברים וסופו מאמרים המפרטים‬
‫רשימות של שלושה דברים‪ .‬חלק קטן של המאמרים תואם את אלו שמופיעים במשנה‪ ,‬ונוספו עליהם מאמרים‬
‫רבים‪ .‬חלק זה דומה באופיו לחלק ג ואף הוא אינו פירוש לדברי המשנה‪.‬‬
‫חוקרים שונים עסקו בשני נוסחי המדרש‪ :‬שכטר טען‪ ,‬כי שני הנוסחים השתלשלו מנוסח אחיד של המדרש‪ ,‬אולם‬
‫נוסח ב השתבש פחות מאשר נוסח א‪ ,‬וניתן להחשיב אותו כנוסח הקרוב יותר למקור‪ .‬פינקלשטיין סבר‪ ,‬כי אבות דרבי‬
‫נתן היה בעיקרו דברי הסבר והערות של תלמידי חכמים על מסכת אבות‪ ,‬כפי שהם לימדו את תלמידיהם‪ .‬מכיוון‬
‫שהתלמידים היו צעירים (לדעתו היו אלו תלמידים בגילאי ‪ ,)13-14‬קישטו המורים את דבריהם בסיפורים ובקישוטים‬
‫דמיוניים‪ .‬פינקלשטיין טען‪ ,‬כי שני הנוסחים משקפים שני בתי מדרש שונים‪ .‬לדעתו‪ ,‬נוסח א שייך לבית המדרש של‬
‫בית שמאי‪ .‬הוא מבסס את דעתו על רמזים הלכתיים ועל שמות של חכמים מבית שמאי אשר שמם מופיע בתחילת‬
‫חלק מהפרקים‪ .‬אולם‪ ,‬דעתו לא התקבלה במחקר‪ .‬י' גולדין מצא הבדל תמטי בין שני הנוסחים‪ :‬לדעתו‪ ,‬נוסח א‬
‫מדגיש יותר את חשיבות לימוד התורה‪ ,‬בעוד שנוסח ב מדגיש יותר את חשיבות המעשים הטובים‪ .‬אולם‪ ,‬הוא מודה‬
‫כי על פי שני הנוסחים הן לימוד התורה והן המעשים הטובים חשובים ביותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצביע גולדין על מונחים‬
‫מסוימים המופיעים בנוסח א בלבד‪ ,‬היכולים להעיד על כך שנוסח זה נוצר בבית מדרש שונה מאשר נוסח ב‪ .‬קיסטר‬
‫(עיונים) סבר‪ ,‬כי שני נוסחי המדרש נובעים מאותו חיבור קדום‪ ,‬וכי על שני הנוסחים עברו תהליכים דומים של שינוי‬
‫ודלדול המקורות אגב העברתם האינטנסיבית‪ .‬אמנם נוסח ב נשמר בצורה טובה יותר מנוסח א‪ ,‬אולם אין להבחין‬
‫ביניהם מבחינה תמטית או מבחינת בית המדרש בו נוצרו‪.‬‬
‫תוכני המדרש‬
‫החומרים באבות דרבי נתן מגוונים מאוד‪ .‬יש בו מימרות של חכמים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬ענייני אמונות ודעות‪ ,‬דרשות על פסוקי‬
‫מקרא‪ ,‬פולקלור ובעיקר דברי מוסר‪ .‬אופי המדרש הוא עממי‪ ,‬שכן המסרנים והמעתיקים שינו ותיקנו אותו לפי‬
‫הבנתם‪ .‬לעתים דרשות וסיפורים במדרש איבדו את משמעותם המקורית עקב פישוט ודלדול המסר‪15.‬‬
‫הנושאים המופיעים באבות דרבי נתן דומים לנושאים המופיעים במסכת אבות‪ .‬הנושאים העיקריים הם לימוד‬
‫התורה והתנהגות מוסרית בחברה‪ .‬לעתים ציטוט מן המשנה גורר אחריו סדרת הרחבות הממחישה את העיקרון‬
‫שבמשנה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬על דברי אנשי כנסת הגדולה "ועשו סייג לתורה" (אבות פ"א מ"א) מובאות דוגמות שבהן נעשה‬
‫סייג‪ ,‬ותוצאות הסייג היו חיוביות או שליליות‪ .‬עושי הסייג המוזכרים במדרש הם‪ :‬הקב"ה‪ ,‬אדם הראשון‪ ,‬איוב‪ ,‬משה‪,‬‬
‫התורה‪ ,‬הנביאים‪ ,‬הכתובים והחכמים‪16.‬‬
‫באבות דרבי נתן מובאים סיפורים רבים על חכמים‪ ,‬ואף סיפורים אנונימיים‪ ,‬המדגימים כעדות חיה את‬
‫ההתנהגות המוסרית הראויה‪ ,‬כגון‪ :‬סיפור סבלנותו של הלל‪ 17,‬הגר שבא להתגייר בפני הלל ושמאי‪ 18,‬חמורו של ר'‬
‫יוחנן בן דוסא‪ 19‬ותחילת לימוד התורה של ר' אליעזר‪20.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי למרות המקבילות הרבות בספרות חז"ל לרבים מסיפורי המדרש‪ ,‬מופיע פעמים רבות באבות דרבי‬
‫נתן סיפור בעל נוסח ייחודי או בעל מסר ייחודי‪ .‬א' שנאן הדגים זאת בניתוח קובץ סיפורים מן המדרש‪ .‬באבות דרבי‬
‫נתן מובא קובץ של ארבעה סיפורים העוסקים בהתגברות על היצר הרע‪ ,‬כהרחבה על דברי ר' יהושע במשנה‪" :‬עין‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫ראה‪ :‬קיסטר‪ ,‬עריכה; קיסטר‪ ,‬מסורות‪.‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פרקים א‪-‬ב‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪ ;3-14‬נו"ב פרקים א‪-‬ג‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.3-14‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פט"ו‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪ ;60‬נו"ב פכ"ט מהד' שכטר עמ' ‪.60-61‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פט"ו‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪ ;61‬נו"ב פכ"ט מהד' שכטר עמ' ‪.61‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פ"ח‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.38‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פ"ו‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪ ;30-32‬נו"ב פי"ג‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.30-33‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם" (אבות פ"ב מי"א)‪ .‬הסיפור הראשון הוא סיפור מקראי‬
‫מורחב‪ ,‬העוסק ביוסף העומד בפיתוי של אשת פוטיפר‪ .‬שלושת הסיפורים האחרים הם סיפורי חכמים שהתגברו על‬
‫יצר המין בסיטואציות שונות‪ .‬קובץ הסיפורים מאורגן כך שכל סיפור מציג דוגמה לאדם שעמד בניסיון גדול יותר‬
‫מקודמו‪ ,‬ולכן הוא גדול ממנו‪ .‬שנאן ציין‪ ,‬כי תבנית הלשון 'ואל תתמה על [גיבור הסיפור הקודם] שהרי [גיבור‬
‫הסיפור הבא] גדול ממנו'‪ ,‬החוזרת לאחר כל סיפור‪ ,‬מעידה על עריכה קפדנית של קובץ הסיפורים‪ .‬סיפור יוסף מובא‬
‫ראשון‪ ,‬ולכן החכמים מתקופת חז"ל‪ ,‬המופיעים בסיפורים שאחריו‪ ,‬גדולים ממנו‪ .‬עימות והעדפה של חכם על פני‬
‫דמות מקראית אינה שכיחה בספרות חז"ל‪ .‬הסיפור השני הוא סיפורו של רבי צדוק‪ ,‬שנלקח בשבי לרומי וניתנה לו‬
‫שפחה יפה לנישואים‪ ,‬אך הוא לא התפתה ולא בא עליה‪ .‬הסיפור השלישי הוא סיפורו של רבי עקיבא‪ ,‬שביקר ברומי‬
‫והגמון אחד שלח לו שתי נשים יפות שהתנפלו עליו כל הלילה‪ ,‬אך רבי עקיבא לא התפתה‪ .‬הסיפור האחרון בקובץ‪,‬‬
‫זה המדגים את ההתגברות המרשימה ביותר על יצר הרע‪ ,‬הוא סיפורו של רבי אליעזר הגדול‪:‬‬
‫ואל תתמהה על רבי עקיבא שהרי רבי אליעזר הגדול גדול ממנו‪ ,‬שגידל בת אחותו שלש עשרה שנה עמו‬
‫במטה עד שבאו לה סימנין‪ .‬אמר לה‪ :‬בתי‪ ,‬צאי והנשאי לאיש‪ .‬אמרה לו‪ :‬הלא אמתך אנכי לשפחה לרחוץ‬
‫רגלי תלמידיך‪ .‬אמר לה‪ :‬בתי כבר זקנתי צאי והתנשאי לבחור שכמותך‪ .‬אמרה לו‪ :‬רבי‪ ,‬והלא אמרתי לך והרי‬
‫אמתך לשפחה לרחוץ רגלי תלמידך‪ .‬מכיוון ששמע את דבריה נטל ממנה רשות וקדש ובא עליה‪21.‬‬
‫שנאן סבר‪ ,‬כי לדעת עורך קובץ הסיפורים רבי אליעזר עמד בפיתוי הקשה ביותר‪ ,‬מכיוון שהוא לא התפתה לדבר‬
‫המותר לו‪ .‬נישואי דוֹד ואחיינית היו דבר רצוי ומקובל בתקופת חז"ל‪ ,‬אך רבי אליעזר לא נשא לאישה את אחייניתו‬
‫ברגע שהיא הגיעה לגיל הראוי לנישואים (י"ב שנים)‪ ,‬אלא המתין שנה תמימה ואפשר לה לצאת מביתו ולהינשא‪.‬‬
‫לדעת שנאן‪ ,‬המסר של קובץ הסיפורים הוא שהפיתוי גדל ככל שהסיטואציה נתפסת כדבר מותר ומקובל בעיני‬
‫החברה‪ ,‬וכי דווקא בדברים המותרים האדם צריך לקדש את עצמו ולהילחם ביצרו‪.‬‬
‫י' אלבוים הצביע על כך‪ ,‬כי בסיפורים רבים באבות דרבי נתן נעשה שימוש בתבניות לשון ותוכן המופיעות‬
‫בסיפורים על חכמים שונים בספרות חז"ל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬דרך לימודו של רבי עקיבא מתוארת כך‪" :‬אלך ואלמוד פרשה‬
‫אחת מן התורה‪[ ...‬ולמד] מקרא ותרגום ומדרש הלכות ואגדות שיחין ומשלים"‪ 22.‬תבנית זאת חוזרת גם ביחס לרבן‬
‫יוחנן בן זכאי‪" :‬לא הניח פרשה אחת מן התורה שלא למדה‪ .‬ולמד מקרא ותרגום הלכות ואגדות שיחין ומשלים הכל‬
‫למד"‪ 23.‬אלבוים ציין‪ ,‬כי לעתים מועברים מכלולים סיפוריים שלמים מחכם אחד לשני‪ .‬לדוגמה‪ ,‬באבות דרבי נתן‬
‫מסופר על עוניו של רבי עקיבא בתבנית הלקוחה מסיפור עוניו של הלל בתלמוד הבבלי‪ .‬הלל היה נותן חצי משכרו‬
‫היומי לשומר בית המדרש ובחציו השני היה מתפרנס‪ 24,‬ור' עקיבא מכר חבילת עצים אחת ואת השנייה היה שורף‬
‫ומשתמש באורה ובחומה‪ 25.‬לתופעה זו עשויה להיות משמעות רבה למידת המהימנות ההיסטורית של מקורות אלו‪.‬‬
‫אגב ההרחבות שבמדרש‪ ,‬מובאות בו גם דרשות ארוכות על פסוקים מן המקרא‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יצירת אדם וחוה‪ ,‬על פי‬
‫תהילים קל"ט‪ 26,‬בני ישראל בים סוף‪ 27,‬עונשה של מרים‪ 28‬ונבואת ישעיהו בפרק נ"ח‪29.‬‬
‫למרות שאבות דרבי נתן הוא חיבור אגדי‪ ,‬מופיעות בו כמה סוגיות הלכתיות‪ .‬לדוגמה‪ :‬דיני הרחקות של אישה‬
‫נידה‪ 30,‬זמן קריאת שמע של ערבית‪ 31‬ומעמדה ההלכתי המיוחד של ירושלים‪32.‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫אבות דרבי נתן נו"א פט"ז‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.63‬‬
‫אבות דרבי נתן נו"ב פי"ב‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.29‬‬
‫אבות דרבי נתן נו"ב פכ"ח‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.58‬‬
‫ראה‪ :‬יומא לה ע"ב‪.‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פ"ו‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪ ;29‬נו"ב פי"ב‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.30‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"ב פ"ח‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.22-23‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פל"ג‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.96-98‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פ"ט‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.39-41‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"ב פי"ד‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.34‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פ"ב‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪ ;8‬נו"ב פ"ג‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.12‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פ"ב‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪ ;14‬נו"ב פ"ג‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.14‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פל"ה‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪ ;104‬נו"ב פל"ט‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.107-108‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫המסורות באבות דרבי נתן עברו שינויים רבים‪ ,‬אך עדיין ניתן לזהות בחיבור מסורות קדומות שאינן מופיעות‬
‫בחיבורים אחרים‪ ,‬כגון‪ ,‬המסורת על צדוק ובייתוס‪ 33.‬כמו כן‪ ,‬ניתן למצוא במדרש דרשות קדומות על פסוקי מקרא‪.‬‬
‫באבות דרבי נתן מובאת מסורת על כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש השני‪ .‬י' אפרון וחוקרים רבים הצביעו על כך‪,‬‬
‫שמסורת זו מאוחרת‪ ,‬ומכילה מוטיבים מן התלמוד הבבלי וממדרשים שונים‪ .‬אולם‪ ,‬ע' טרן מזהה אירועים שמופיעים‬
‫באופן יחידאי באבות דרבי נתן‪ ,‬ומכילים רסיסי זיכרון אותנטיים מאירועי המרד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כך מתוארים ניגוח חומת‬
‫ירושלים ובקיעתה‪:‬‬
‫הביאו לו קשת של זירים ותיפא כנגד החומה של ירושלים‪ .‬הביאו לו נסרים של ארז ונתן לתוך קשת של זירים‬
‫והיה מכה בהן על החומה עד שפרץ בה פירצה‪34.‬‬
‫טרן מניחה‪ ,‬כי המדרש מתאר מרגמה ששימשה לחיפוי ארטילרי עבור הלוחמים היוונים‪ ,‬בכך שיָרתה חצים ואבנים‬
‫לעבר היהודים מעברה השני של חומת ירושלים‪ .‬החידוש הטכנולוגי הבלתי‪-‬צפוי זרע ככל הנראה בהלה רבה בקרב‬
‫היהודים‪ ,‬וזיכרון זה התגלגל בסיפורי החורבן עד שייחסו למרגמה בטעות את מעשה הבקעת החומה‪.‬‬
‫מחקר אבות דרבי נתן יכול לתרום רבות להבנת התהוות הנוסח‪ ,‬העריכה והמבנה של מסכת אבות‪ ,‬שכן המדרש‬
‫משקף בחלקו נוסח שונה ולעתים קדום יותר מזה המצוי במסכת אבות‪ 35.‬תהליך שינוי המסורות המשתקף באבות‬
‫דרבי נתן יכול לתרום רבות להבנת שינויים דומים בכל ספרות חז"ל‪.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪36‬‬
‫אבות דרבי נתן הודפס כאחת מן 'המסכתות הקטנות' בתלמוד‪ 37.‬אולם‪ ,‬הוא צורף אליהן באיחור והוא מופיע בפעם‬
‫הראשונה בדפוס ונציה ש"י (‪ .)1550‬אין כל קשר בין אבות דרבי נתן למסכתות הקטנות‪ ,‬שכן בכתבי היד הוא לא‬
‫מועתק כאחד מהן‪ ,‬אלא בדרך כלל הוא מובלע בכתבי יד של 'שונות'‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1887‬פרסם ש"ז שכטר בווינה מהדורה ביקורתית של אבות דרבי נתן לשני נוסחיו‪ .‬עד למהדורת שכטר‬
‫היה ידוע רק נוסח א של המדרש‪ ,‬ונוסח ב נדפס שם לראשונה‪ .‬שכטר סידר את שני הנוסחים בטורים מקבילים‪ ,‬על‬
‫מנת להקל על ההשוואה ביניהם‪ .‬המהדורה כוללת מבוא‪ ,‬מדור חילופי נוסח מכתבי יד ומציטוטי הראשונים‪ ,‬והערות‬
‫של פרשנות ועריכה‪ .‬שני הנוסחים של אבות דרבי נתן שבמהדורת שכטר מופיעים בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת‬
‫בר אילן‪.‬‬
‫מ' קיסטר הוציא לאור בשנת ‪ 1997‬מהדורת צילום של מהדורת שכטר‪ ,‬בתוספת מבוא בראש המהדורה והערות‬
‫ותיקונים בגוף המהדורה‪ .‬קיסטר העיד על עצמו כי הוא התקין מהדורה סינופטית שלמה של כל עדי הנוסח העיקריים‬
‫של החיבור לצורך עבודת המחקר שלו על אבות דרבי נתן‪ ,‬אך מהדורה זו לא ראתה אור‪.‬‬
‫‬‫בשנת ‪ 2004‬ה' בקר הוציא לאור מהדורת צילום של קטעי הגניזה של אבות דרבי נתן‪ ,‬וב ‪ 2006‬יצאה לאור‬
‫מהדורה ביקורתית בשיטה הסינופטית של המדרש בידי בקר וק' ברנר‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש ותרגומיו‬
‫אבות דרבי נתן‪ ,‬ש"ז שכטר (מהדיר)‪ ,‬וינה תרמ"ז‪.‬‬
‫אבות דרבי נתן‪ ,‬מהדורה סינופטית של שתי הגרסות‪ ,‬ה"י בקר בהשתתפות ק' ברנר‪ ,‬טובינגן ‪.2006‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫ראה‪ :‬אבות דרבי נתן נו"א פ"ה‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪ ;26‬נו"ב פ"י‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.26‬‬
‫אבות דרבי נתן נו"א פ"ד‪ ,‬מהד' שכטר עמ' ‪.23-24‬‬
‫לגבי מסכת אבות עצמה קיימת סוגיה סבוכה של נוסח ועריכה‪ .‬מתקופת הגאונים ידוע על המנהג לקרוא את מסכת אבות‬
‫בשבתות בבתי הכנסת‪ ,‬ולכן המסכת הועתקה בסידורי התפילה בתפוצות ישראל‪ .‬למסכת אבות יש מאות רבות של כתבי יד‪ ,‬והם‬
‫משקפים שינויים רבים שעברה המסכת במרוצת הזמן‪ .‬ראה‪ :‬ש' שרביט‪ ,‬מסכת אבות לדורותיה‪ :‬מהדורה מדעית מבוארת‬
‫ונספחים‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪.‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫בין המסכתות הקטנות נכללות‪ :‬מסכת סופרים‪ ,‬מסכת שמחות‪ ,‬מסכת דרך ארץ ומסכת כלה‪ .‬מסכתות אלו הודפסו החל מדפוס‬
‫ונציה ‪ 1520‬בסוף סדר נזיקין בתלמוד הבבלי‪ .‬בדפוס וילנה המסכתות הקטנות מופיעות לאחר מסכת עבודה זרה‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫‪The Fathers according to Rabbi Nathan (Abot de Rabbi Nathan) version B, a translation and commentary‬‬
‫‪by A.J. Saldarini, Leiden-Brill 1975.‬‬
‫‪J. Goldin, The Fathers According to Rabbi Nathan, New Haven 1995.‬‬
‫;‪Geniza-Fragmente zu Avot de-Rabbi Natan, in Zusammenarbeit mit C. Berner, W. Drews und U. Kämpf‬‬
‫‪herausgegeben von H.J. Becker, Tübingen 2004.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫י' אלבוים‪( A.J. Saldarini, “The Fathers according to Rabbi Nathan”' ,‬ביקורת)'‪ ,‬קרית ספר נב‪ ,‬תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪806-‬‬
‫‪.815‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬תבניות לשון ועניין במעשי חכמים‪ :‬לטיבן של העדויות על ר' עקיבא באבות דרבי נתן'‪ ,‬דברי הקונגרס העולמי‬
‫למדעי היהדות ‪ ,7‬ירושלים תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪ = 71-77‬אלבוים‪ ,‬תבניות‪.‬‬
‫י' אפרון‪' ,‬מלחמת בר‪-‬כוכבא לאור המסורת התלמודית‪-‬הארצישראלית כנגד הבבלית'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אופנהיימר ואחרים‬
‫(עורכים)‪ ,‬מרד בר‪-‬כוכבא‪ :‬מחקרים חדשים‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪.47-105‬‬
‫נ"ה טור‪-‬סיני‪' ,‬מלשון חכמים ומליצתם במסכת אבות דרבי נתן'‪ ,‬הלשון והספר‪ :‬בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה‬
‫בספרות ג‪ ,‬ירושלים תשט"ז‪ ,‬עמ' ‪.320-334‬‬
‫ע' טרן‪' ,‬המסורת על כיבוש ירושלים בשנת ‪ 70‬לספירה באבות דרבי נתן'‪ ,‬טורא ד‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.173-183‬‬
‫א"מ לונץ‪ ,‬תלמוד ירושלמי‪ ,‬ירושלים תרס"ח‪-‬תרע"ו‪.‬‬
‫א"א פינקלשטיין‪ ,‬מבוא למסכתות אבות ואבות דרבי נתן‪ ,‬ניו יורק תשי"א‪.‬‬
‫י' פרנקל‪' ,‬קוים בולטים בתולדות מסורת הטקסט'‪ ,‬סיפור האגדה – אחדות של תוכן וצורה‪ ,‬תל אביב תשס"א‪ ,‬עמ'‬
‫‪.51-74‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫מ' קיסטר‪' ,‬מסורות‪-‬אגדה וגלגוליהן'‪ ,‬תרביץ ס ב‪ ,‬תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪ = 179-224‬קיסטר‪ ,‬מסורות‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬אקדמות מילין'‪ ,‬בתוך‪ :‬אבות דרבי נתן‪ ,‬ש"ז שכטר (מהדיר)‪ ,‬ניו יורק תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪ = 7-41‬קיסטר‪ ,‬אקדמות‪.‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬עיונים באבות דרבי נתן‪ :‬נוסח‪ ,‬עריכה ופרשנות‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"ח = קיסטר‪ ,‬עיונים‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬עיון באבות ד' נתן נו"א פרק יז – עריכה ונפתולי מסורת'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' זוסמן ואחרים (עורכים)‪ ,‬מחקרי תלמוד ג‪:‬‬
‫קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים מוקדש לזכרו של פרופ' אפרים א' אורבך‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪703-‬‬
‫‪ = 739‬קיסטר‪ ,‬עריכה‪.‬‬
‫ש"ז שכטר‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬אבות דרבי נתן‪ ,‬ש"ז שכטר (מהדיר)‪ ,‬וינה תרמ"ז‪.‬‬
‫א' שנאן‪' ,‬יצר הרע ותלמידי חכמים'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' קידר (עורך)‪ ,‬שיחות עם יצר הרע‪ ,‬תל אביב תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.48-59‬‬
‫‪M. Kister, ‘Avot de-Rabbi Nathan’, Encyclopaedia Judaica 2, Detroit 2007, pp. 750-751.‬‬
‫‪M.B. Lerner, ‘Minor Tractates’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages I, Philadelphia 1987, pp.‬‬
‫‪369-379.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫מ' ברגמן‪' ,‬קטע קדום של אבות דרבי נתן מתוך מגילה'‪ ,‬תרביץ נב‪ ,‬ב ‪ ,‬תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪.201-222‬‬
‫י' גולדין‪' ,‬תוך כדי עיונים במסכת אבות דרבי נתן'‪ ,‬דברי האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות ‪ ,46-47‬תש"ם‪ ,‬עמ' נט‪-‬‬
‫סה‪.‬‬
‫‬‫מ' ליכט‪' ,‬מעשה האשה בשוק (אבות דרבי נתן נוסחא א‪ ,‬פרק ג‪ ,‬עמוד ח)'‪ ,‬עלי שיח ‪ ,15-16‬תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪.237-246‬‬
‫ע' מסטיי‪' ,‬מאחורי הפרגוד‪ :‬קריאה ספרותית‪-‬הגותית באגדת החסיד והרוחות לאור הקשרה באדר"ן'‪ ,‬משלב לח‪,‬‬
‫תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.71-86‬‬
‫מ' קיסטר‪' ,‬ביאורים באגדות החורבן באבות דרבי נתן'‪ ,‬תרביץ סז‪ ,‬ד‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.483-529‬‬
‫‪J.W. Schofer, The making of a sage: a study in‬‬