פרקי דרבי אליעזר

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫פרקי דרבי אליעזר‬
‫פרקי דרבי אליעזר הוא מדרש אגדה המספר מחדש בצורה דרשנית את סיפורי התורה‪ ,‬מבריאת העולם ועד סיפור‬
‫צרעת מרים‪ ,‬ובתוך כך הוא משלב סיפורי מקרא מאוחרים יותר‪ .‬ייתכן שהחיבור המקורי הקיף את כל סיפורי התורה‪,‬‬
‫והחיבור שנמצא בידינו הוא חיבור חסר וקטוע‪ .‬חלק מן החוקרים סבורים כי המדרש הוא פרי יצירתו של מחבר אחד‪.‬‬
‫במדרש ניכרת זיקה לתרבות המוסלמית‪ ,‬וככל הנראה המדרש נערך במאה השמינית בארץ ישראל או בארץ‬
‫אחרת שהייתה תחת שלטון מוסלמי‪.‬‬
‫שם המדרש וייחוסו‬
‫פרקי דרבי אליעזר מכונה בפי הראשונים בעיקר בשם 'ברייתא דרבי אליעזר'‪ .‬זמן קצר לאחר עריכתו יוחס המדרש‬
‫לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס‪ 1,‬אולם החוקרים דחו ייחוס זה‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬המדרש נקרא על שם רבי אליעזר‪ ,‬מכיוון‬
‫שהוא החכם הראשון המוזכר במדרש‪ ,‬תופעה הקיימת בחיבורים נוספים בספרות חז"ל‪ 2.‬במהדורות המדרש המונחות‬
‫בפנינו וכן בכל כתבי היד‪ ,‬נפתח המדרש בסיפור על ראשיתו של רבי אליעזר בן הורקנוס‪ ,‬אשר סירב לעבוד את‬
‫האדמה כשאר אחיו וברח לירושלים כדי ללמוד תורה מפי רבן יוחנן בן זכאי‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬סיפור זה הובא לראש‬
‫המדרש בשל הזיהוי המוטעה של רבי אליעזר כמחבר המדרש‪ 3.‬מרשימת ספרים שהתגלתה בגניזת קהיר עולה‬
‫שהחיבור נפתח במילים "רב אליעזר בן הורקנוס פתח מי ימלל‪ ,"...‬כפי שמופיע בפרק השלישי של החיבור‪ .‬תחילתו‬
‫המקורית של החיבור הייתה אפוא בפרק ג‪ ,‬ודרשה זו כפי הנראה היא שנתנה לחיבור את שמו‪.‬‬
‫זמן המדרש‬
‫סימנים רבים במדרש מעידים כי הוא אינו שייך למדרשי חז"ל הקדומים‪ .‬י"ל צונץ ציין‪ ,‬כי נזכרים במדרש חכמים‬
‫רבים המאוחרים למאה הרביעית‪ ,‬וכי קיים חוסר דיוק בזמנם של חכמים ובמסורה הנכונה‪ ,‬ככל הנראה בשל ריחוק‬
‫הזמן של מחבר המדרש מחכמים אלו‪ .‬צונץ הצביע על מקבילות לתלמודים וכן לתרגום המיוחס ליונתן‪ ,‬המאוחר‬
‫לתלמודים‪ ,‬ואף על זיקה סגנונית בין המדרש לספרות הגאונים‪ .‬אולם‪ ,‬הסממן הבולט ביותר לאיחורו של החיבור הוא‬
‫הזיקה שמתגלית בו לספרות ולתרבות הערבית‪ :‬בפרקי דרבי אליעזר קיימות אגדות על סיפורי המקרא שאינן מוכרות‬
‫לנו כלל מספרות חז"ל‪ ,‬אך הן מצויות באגדות הערביות‪-‬מוסלמיות‪ .‬לעתים נראה כי בעל המדרש מגיב על אגדה‬
‫מוסלמית‪ ,‬או יוצר במכוון אגדה הפוכה לאגדה מוסלמית‪ ,‬כדי להסתייג ממנה‪4.‬‬
‫המדרש מרבה לעסוק בנושאי הגאולה והמשיח וכן בחישובי הקץ‪ .‬מספר חוקרים ניסו לתארך את המדרש על פי‬
‫רמז שנמצא בחישובי קץ אלו‪ ,‬בהנחה כי בעל המדרש ראה עצמו קרוב מאוד לקץ הימים‪ .‬צונץ חישב‪ ,‬כי הקץ יחול‬
‫בשנת ‪ 729‬לפי בעל המדרש; ג' פרידלנדר חישב כי תאריך הקץ הוא ‪ ,832‬ואילו י' קויפמן חישב כי תאריך הקץ מרמז‬
‫על שנת ‪ .638‬י' אלבוים (משיחיות) סבר‪ ,‬כי בתיאורי מלחמות קץ הימים המצויים במדרש ניתן לזהות זיקות‬
‫לאירועים היסטוריים שהתרחשו בזמנו של בעל המדרש‪ .‬המדרש מתאר את אשר יתרחש בארץ תחת שלטון ישמעאל‬
‫באחרית הימים‪:‬‬
‫ר' ישמעאל אומר‪ :‬חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים‪ ...‬ושני אחים יעמדו‬
‫עליהם נשיאים בסוף‪ ,‬ובימיהם יעמוד צמח בן דוד‪5...‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫כבר במסכת סופרים (פרק יט) ציטוט מן המדרש מיוחס לר' אליעזר בן הורקנוס – "כר"א בן הורקנוס דאמר ראה שלמה כח של‬
‫גמילות חסדים‪ – "...‬ציטוט זה מופיע בפרקי דרבי אליעזר פרק יז‪ ,‬מהד' רד"ל מא ע"ב‪.‬‬
‫ראה במבואות לבראשית רבה‪ ,‬פסיקתא דרב כהנא ומדרש התנחומא‪.‬‬
‫ראה עוד להלן בפרק מבנה המדרש‪.‬‬
‫ראה עוד להלן בפרק תוכני המדרש‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק ל‪ ,‬נוסח כתבי יד ומהדורת קושטא (חסר במהדורת רד"ל)‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ועוד היה רבי ישמעאל אומר‪ :‬שלוש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים‪...‬‬
‫אחת ביער‪ ...‬ואחת בים‪ ...‬ואחת בכרך גדול של רומי‪ ...‬ומשם בן דוד יצמח ויראה באבדן של אלו ואלו‪ ,‬ומשם‬
‫יבא לארץ ישראל‪6...‬‬
‫אלבוים (משיחיות) סבר‪ ,‬כי שני אחים משלטון ישמעאל הנזכרים במדרש‪ ,‬אשר יערכו מלחמות ובזמנם יבוא משיח‬
‫בן דוד – אינם אלא השליט העבסי אבו אלעבס עבדאללה שכונה 'שופך הדמים' ואחיו‪ ,‬ששלטו באמצע המאה‬
‫השמינית‪ .‬זהו התאריך המקובל היום במחקר לחיבור המדרש‪.‬‬
‫מקום המדרש‬
‫קביעת מקום יצירתו של המדרש אינה פשוטה‪ ,‬אף כי ניכר כי הוא נוצר במרחב מוסלמי‪ .‬במדרש מופיעות עדויות‬
‫להלכות ולמנהגים המאפיינים את מנהג ארץ ישראל‪ ,‬לעומת מנהג בבל‪ ,‬למשל‪ :‬המנהג לכסות את הערלה ואת הדם‬
‫לאחר ברית המילה בעפר‪ ,‬כמנהג ארץ ישראל‪ ,‬ולא לכסותם במים כמנהג בבל;‪ 7‬או המנהג שהאבל בא לבית הכנסת‬
‫רק בשבת‪ ,‬כמנהג ארץ ישראל‪ ,‬ולא בכל יום‪ ,‬כמנהג בבל‪ 8.‬אמנם באמצע המאה השמינית אימוץ המנהג הארץ‬
‫ישראלי אינו מעיד בהכרח על מיקום יצירת המדרש‪ ,‬שכן בתקופה זו זיקתה של קהילה יהודית למנהג מסוים הייתה‬
‫דינמית‪ ,‬אך בכל זאת מקובל להניח כי החיבור נוצר בארץ ישראל‪.‬‬
‫לשון המדרש‬
‫לשון המדרש היא בעיקר עברית של לשון חז"ל‪ .‬כמעט אין במדרש מילים בארמית או מילים שאולות מיוונית‬
‫ומלטינית‪ ,‬כפי שנמצא בדרך כלל במדרשי חז"ל שנוצרו בתקופת האמוראים‪ .‬בעל המדרש‪ ,‬אשר שם לו למטרה לספר‬
‫מחדש את סיפורי התורה‪ ,‬אינו מנסח את סיפוריו בסגנון לשון המקרא‪ ,‬אלא בסגנון לשון חכמים‪9.‬‬
‫מבנה המדרש‬
‫פרקי דרבי אליעזר שונה ממדרשי חז"ל הקדומים בכך שהוא אינו מדרש פרשני‪ ,‬כלומר‪ ,‬מדרש המפרש את הפסוקים‬
‫לפי סדרם‪ ,‬ואף לא מדרש דרשני‪ ,‬כלומר‪ ,‬מדרש המביא דרשות סביב פסוקים נבחרים או סביב נושאים‪ ,‬אלא הוא‬
‫מדרש השואף לספר מחדש את סיפורי התורה‪ ,‬מתוך הרחבה מדרשית‪ .‬הסוגה המדרשית של סיפור מחדש של סיפורי‬
‫התורה מוכרת מחיבורים מתקופת הבית השני דוגמת ספר היובלים‪ 10‬והמגילה החיצונית לבראשית‪ 11.‬אולם‪ ,‬סוגה זו‬
‫נעלמה בתקופת מדרשי חז"ל הקלסיים וצצה שוב רק בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬אולי בהשפעת הילקוטים הערביים של‬
‫סיפורי המקרא‪ 12.‬אולם‪ ,‬פרקי דרבי אליעזר אינו תואם לחלוטין את הסוגה של סיפור מחדש של סיפורי התורה‪ ,‬שכן‬
‫הוא איננו סיפור אחד רציף וניתן לזהות בו את הדרשות המרכיבות אותו‪ ,‬שרובן מובאות בשם אומרן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסדר‬
‫הכרונולוגי של המאורעות במדרש לא תמיד נשמר‪ ,‬ולעתים סופרו מאורעות מאוחרים בשלב מוקדם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬סיפור‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק כט‪ ,‬מהד' הורוויץ עמ' ‪ ;102‬מהד' היגער‪ ,‬חורב י‪ ,‬תש"ח‪ ,‬עמ' ‪.194‬‬
‫ראה‪ :‬פרקי דרבי אליעזר פרק כט‪ ,‬מהד' רד"ל סו ע"א‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק יז‪ ,‬מהד' רד"ל מא ע"ב‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר שונה בכך מחיבורים המאוחרים לו‪ ,‬דוגמת ספר הישר‪ ,‬המספרים מחדש את סיפורי המקרא בסגנון מקראי‪.‬‬
‫ספר היובלים הוא חיבור מסוף תקופת בית המקדש השני‪ ,‬הנמנה על הספרים החיצוניים‪ ,‬כלומר ספרים שלא התקבלו לספרות‬
‫הקודש היהודית בידי חז"ל‪ ,‬ואף נאסר ללמוד בהם‪ .‬הספר מתאר את דברי מלאך הפנים למשה רבנו על הר סיני‪ .‬מלאך הפנים‬
‫מספר את התורה מחדש מבריאת העולם ועד יציאת מצרים‪ ,‬בציון התאריך המדויק של כל אירוע לבריאת העולם‪ .‬בספר כלולים‬
‫גם מצוות וטעמי מצוות‪ ,‬שחלקם זרים למסורת הרבנית של חז"ל‪ .‬הספר נקרא ספר היובלים‪ ,‬מכיוון שההיסטוריה מחושבת בו‬
‫על פי סדרות של שבע שנים ושל יובלים‪ .‬הספר נכתב במקור בעברית‪ ,‬אך הוא אבד ונשמר בתרגום חבשי על ידי הכנסייה‬
‫הנוצרית‪ .‬קטעים ממנו בעברית התגלו במערות קומראן‪ .‬הספר תורגם חזרה לעברית בידי ר"ש רובין בעיתון השחר בשנת‬
‫תרכ"ט‪ ,‬ובתרגום נוסף של א' כהנא‪ ,‬הספרים החיצוניים‪ ,‬תל אביב תש"ך‪.‬‬
‫המגילה החיצונית לבראשית נתגלתה במערות קומראן‪ .‬חיבור זה שימש ככל הנראה את כת מדבר יהודה שהתפלגה מן החברה‬
‫היהודית בסוף תקופת הבית השני‪.‬‬
‫כך סבר ל' גינצבורג‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫הנביא יונה מסופר במסגרת סיפורי היום החמישי לבריאת העולם‪ 13.‬בין הפרקים המספרים מחדש ומרחיבים את‬
‫סיפורי המקרא‪ ,‬משולבים פרקים העוסקים בנושאים שונים הנוגעים לחיים היהודיים‪.‬‬
‫בעדי הנוסח של החיבור‪ ,‬מספר הפרקים נע בין ‪ 51‬ל‪ .52-‬בחלק מכתבי היד הפרקים עצמם מחולקים חלוקה‬
‫פנימית ליחידות משנה‪ ,‬וככל הנראה‪ ,‬זו חלוקה קדומה‪.‬‬
‫פרקים א‪-‬ב‪ :‬סיפור רבי אליעזר בן הורקנוס‪.‬‬
‫פרקים ג‪-‬יא‪ :‬ימי הבריאה‪ ,‬בתוכם פרקים ו‪-‬ח העוסקים בחשבון הלוח ועיבור השנים‪.‬‬
‫פרקים יב‪-‬כג‪ :‬סיפורי אדם הראשון וצאצאיו‪ ,‬בתוכם פרק יז העוסק במצוַות ניחום אבלים‪ ,‬פרק יח העוסק בשבת‬
‫ופרק כ העוסק בהבדלה‪.‬‬
‫פרקים כד‪-‬כה‪ :‬סיפורי נח וצאצאיו‪.‬‬
‫פרקים כו‪-‬לא‪ :‬סיפורי אברהם‪ ,‬בתוכם פרק כט העוסק במצוַות מילה‪.‬‬
‫פרקים לב‪-‬לה‪ :‬סיפורי יצחק‪ ,‬בתוכם פרקים לג‪-‬לד העוסקים בתחיית המתים‪.‬‬
‫פרקים לו‪-‬לז‪ :‬סיפורי יעקב‪.‬‬
‫פרקים לח‪-‬לט‪ :‬סיפורי יוסף ובני ישראל‪ ,‬בתוכם פרק לח העוסק בנידוי‪.‬‬
‫פרק מ‪ :‬משה‪.‬‬
‫פרק מא‪ :‬מעמד הר סיני‪.‬‬
‫פרק מב‪ :‬קריעת ים סוף‪.‬‬
‫פרק מג‪ :‬כוח התשובה‪.‬‬
‫פרק מד‪ :‬מלחמת עמלק‪.‬‬
‫פרקים מה‪-‬מו‪ :‬חטא העגל‪.‬‬
‫פרק מז‪ :‬פנחס וזמרי‪.‬‬
‫פרק מח‪ :‬ברית בין הבתרים ויציאת מצרים‪.‬‬
‫פרקים מט‪-‬נ‪ :‬סיפור עמלק ושאול ומגילת אסתר‪.‬‬
‫פרק נא‪ :‬הגאולה לעתיד לבוא‪.‬‬
‫פרק נב‪ :‬שבעה מופתים‪.‬‬
‫פרק נג‪ :‬סיפור המתאוננים במדבר‪.‬‬
‫פרק נד‪ :‬צרעת מרים ונחש הנחושת‪.‬‬
‫סוגיית שלמות החיבור‬
‫העובדה שהמדרש מסתיים בסיפור צרעת מצרים‪ ,‬העלתה את ההשערה בקרב החוקרים כי החיבור כפי שהוא מצוי‬
‫בפנינו אינו שלם‪ ,‬וכי במקור הוא הקיף את כל סיפורי התורה‪ .‬השערה זו נתמכת בשני מוטיבים‪ ,‬האחד מבני והשני‬
‫תוכני‪ ,‬השזורים לאורך פרקי החיבור‪:‬‬
‫א‪ .‬מפרק כז ואילך הפרקים בחיבור מסתיימים בתכנים של ברכות תפילת העמידה‪ ,‬לפי הסדר‪ 14.‬אולם הברכה‬
‫האחרונה שנזכרת היא הברכה השמינית בלבד – ברכת רופא חולים‪ ,‬מתוך ‪ 19‬ברכות תפילת העמידה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ב‪ .‬בפרק יד מסופר כי כבוד ה' ירד אל בני ישראל עשר פעמים‪ .‬הירידות מתוארות בהרחבה בהמשך החיבור‪ ,‬אך‬
‫הירידה האחרונה שנמנית בו היא הירידה השמינית בלבד‪.‬‬
‫צונץ שיער‪ ,‬כי התכנית המקורית של בעל החיבור הייתה להקיף את כל סיפורי התורה‪ ,‬אולם לא עלה בידו לסיים את‬
‫החיבור‪ ,‬או שסוף החיבור אבד‪ .‬ר' דוד לוריא (רד"ל) שיער‪ ,‬כי פרקים שלמים מהמשך החיבור אבדו ולכן חיפש‬
‫‪ .13‬המדרש מציין כי יונה ברח ביום חמישי‪ .‬רד"ל העיר‪ ,‬כי סיפור יונה שולב ביום החמישי לבריאה מכיוון שהדג שבלע את יונה‬
‫נברא ביום החמישי לבריאה‪ ,‬ולכן הדג הראה את כוחו הפלאי ביום חמישי בשבוע‪.‬‬
‫‪ .14‬ברכת 'מגן אברהם' נזכרת בסוף פרק כז‪ ,‬ברכת 'מחיה המתים' נזכרת באמצע פרק לא ובסוף פרק לד‪ ,‬ברכת 'קדושה' נזכרת בסוף‬
‫פרק לה‪ ,‬ברכת 'חונן הדעת' נזכרת בסוף פרק מ‪ ,‬ברכת 'תשובה' נזכרת בסוף פרק מג‪ ,‬ברכת 'סליחה' נזכרת בסוף פרק מו‪ ,‬ברכת‬
‫'גאולה' נזכרת בסוף פרק נא וברכת 'רפואה' נזכרת בסוף פרקים נב‪ ,‬נד‪.‬‬
‫‪ .15‬הירידות מתוארות בהרחבה בפרקים יד‪ ,‬כד‪ ,‬כה‪ ,‬לט‪ ,‬מ‪ ,‬מא‪ ,‬מז‪ ,‬נד‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫רמזים בספרות המדרש ובספרות הראשונים לפרקים אלו‪ .‬רד"ל מצא ציטוטים בספרות הראשונים המפנים אל חיבור‬
‫שכונה על ידם 'פרקי ר' אליעזר'; ציטוטים אלו אינם מצויים במדרש שלפנינו‪ .‬כמו כן הוא מצא‪ ,‬כי הרוקח וילקוט‬
‫שמעוני מצטטים דרשות ממקור שנקרא 'פרקי ר"א' ודרשות אלו מצויות בפנינו כיום בחיבור 'סדר אליהו זוטא'‪ .‬מ'‬
‫איש שלום‪ ,‬שההדיר את סדר אליהו זוטא ציין‪ ,‬כי שבעת הפרקים האחרונים בסדר אליהו זוטא אינם שייכים לגוף‬
‫החיבור‪ ,‬והם למעשה חיבור בפני עצמו‪ .‬הוא כינה אותם בשם 'פרקי ר' אליעזר'‪ ,‬בעקבות ילקוט שמעוני שציטט‬
‫מהם‪ .‬אולם‪ ,‬ח"מ הורוויץ במהדורתו לפרקי דרבי אליעזר העיר‪ ,‬כי אין כל קשר בין שבעת הפרקים האחרונים בסדר‬
‫אליהו זוטא לבין פרקי דרבי אליעזר‪.‬‬
‫א' טרייטל עסק בשאלת שלמות החיבור במסגרת הכנת התשתית למהדורה ביקורתית לפרקי דרבי אליעזר‪.‬‬
‫במסגרת עבודתו הוא בדק ומיפה עשרות כתבי יד וקטעי גניזה של המדרש‪ .‬טרייטל מצא‪ ,‬כי באף עֵ ד נוסח של‬
‫החיבור אין המשך מעבר לפרק נד העוסק בסיפור צרעת מרים‪ ,‬ואין גם זכר לשבעת הפרקים האחרונים מסדר אליהו‬
‫זוטא‪ ,‬שצוטטו בילקוט שמעוני בשם 'פרקי דרבי אליעזר'‪ .‬טרייטל שיער‪ ,‬כי שבעת הפרקים האחרונים בסדר אליהו‬
‫זוטא כונו בשם 'פרקי ר"א'‪ ,‬מכיוון שהם פותחים בכותרת "שאלו תלמידיו את רבי אליעזר" או "אמר רבי אליעזר‬
‫לתלמידיו"‪ .‬אולם‪ ,‬כותרות אלו אינן מופיעות אפילו פעם אחת בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬ואף מונחי המדרש והתכנים‬
‫שונים עד מאוד משבעת הפרקים האחרונים בסדר אליהו זוטא‪ ,‬כך שלמעשה מלבד השם הזהה‪ ,‬אין קשר בין שני‬
‫חיבורים אלו‪ .‬טרייטל בחן גם את הציטוטים מהמדרש שמצא רד"ל בספרות הראשונים‪ ,‬וטען כי רובם המכריע נובע‬
‫מטעויות או משיבושים‪ ,‬ולא ניתן להסיק מהם כי אכן היו פרקים נוספים בחיבור פרקי דרבי אליעזר שהיה בידי‬
‫הראשונים‪ ,‬אך אינו מצוי עוד לפנינו‪ .‬טרייטל הסיק אפוא כי פרקי דרבי אליעזר מעולם לא הושלם‪ ,‬והוא יצא מתחת‬
‫ידו של העורך האחרון כשהוא מכיל נ"ד פרקים בלבד‪ ,‬המסתיימים בסיפור צרעת מרים‪ .‬טרייטל ראה בדרשה‬
‫החותמת את החיבור רמז לכך שהמדרש מעולם לא הושלם‪ .‬פרקי דרבי אליעזר מסתיים בדרשה‪:‬‬
‫ר' יוסי אומר‪ :‬אם ישכור אדם פועל זריז ויתן לו שכרו מֻשלם‪ ,‬מה טובה מחזיקין לזה? אבל אם ישכור אדם‬
‫פועל עצל ויקיפהו ונותן לו שכרו מֻשלם – לזה מחזיקין לו טובה‪ .‬אמר שלמה כן לפני הב"ה‪ :‬רבון כל‬
‫העולמים‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב פועלים זריזים היו‪ ,‬אם נתת להם שכרם מֻשלם – משלהם נתת להם‪ .‬אבל אנחנו‬
‫פועלים עצלים‪ .‬כשתתן לנו שכרנו מֻשלם‪ ,‬ותרפאנו‪ ,‬בודאי הכל מקלסין ומברכין אותך (ואומרין לך ברוך אתה‬
‫ה' רופא חולי עמו ישראל)‪16.‬‬
‫החיבור מסתיים בדרשה המשווה בין הפועלים הזריזים – אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬לבין בניהם – הפועלים העצלים‪.‬‬
‫טרייטל ראה בדרשה זו מעין התנצלות של עורך החיבור‪ ,‬הוא הוא הפועלים העצלים‪ ,‬שאין בידו לסיים את החיבור‬
‫שהחל בבניינו‪.‬‬
‫חוקרים רבים שעסקו במדרש סברו כי המדרש נכתב בידי מחבר‪ ,‬כלומר שהוא יצירה של אדם אחד‪ .‬לדוגמה‪ :‬י'‬
‫היינימן ציין‪ ,‬כי מחבר פרקי דרבי אליעזר נקט בגישה עצמאית ביחס למסורות שהגיעו אליו‪ ,‬פעמים רבות הוא העדיף‬
‫לשלב מוטיבים ממסורות שונות של אותה אגדה ולא לאמץ רק מסורת אחת‪ .‬השילוב בין הגרסות והמסורות יצרו‬
‫למעשה גרסה חדשה וייחודית במדרש‪ ,‬הנושאת גם משמעות חדשה‪ .‬י' אלבוים (המליצה) בחן את דרכי עיצוב‬
‫הסיפור בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬מתוך הנחה כי מחבר החיבור נקט בשיטה עקיבה כשהוא עיבד‪ ,‬תיאם וצירף את‬
‫המקורות שהיו בפניו‪ ,‬ויצר על גביהם סיפורים חדשים‪ .‬אלבוים סבר‪ ,‬כי המקורות נוסחו בסגנון אישי מקורי של‬
‫מחבר המדרש‪ ,‬והם משקפים את ההשקפות ואת הרעיונות האישיים של המחבר‪ .‬אולם‪ ,‬טרייטל טען‪ ,‬כי מבנה‬
‫המדרש מעיד כי לא יצא מתחת ידו של מחבר אחד‪ ,‬שכן לעתים סדר הצגת הדברים ושילוב הנושאים אינו עולה יפה‪,‬‬
‫הן מבחינה כרונולוגית הן מבחינה רעיונית‪ .‬לדעתו‪ ,‬המדרש עבר מספר עריכות שבמהלכן שובצו בו קבצים מגובשים‬
‫מבחינה ספרותית ורעיונית‪ ,‬בצד קבצים שנלקחו ממקורות אחרים ולא הותאמו היטב למקומם החדש במדרש‪ .‬על כן‪,‬‬
‫לדעתו‪ ,‬לא ניתן לדבר על מחבר המדרש‪ ,‬אלא לכל היותר על עורך המדרש‪.‬‬
‫‪ .16‬פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬פרק נד‪ ,‬על פי כתב יד‪ .‬מצוטט מתוך טרייטל‪ ,‬עדי הנוסח‪ ,‬עמ' ‪.11-12‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫תוכני המדרש‬
‫כאמור‪ ,‬מדרש פרקי דרבי אליעזר מספר מחדש‪ ,‬בדרך הדרש‪ ,‬את סיפורי התורה‪ .‬בדרך כלל המדרש אינו מביא את‬
‫הפסוקים עצמם אלא מנסח אותם מחדש‪ ,‬ואגב כך גם מפרש אותם‪ .‬פעמים רבות מביא המדרש פסוקים ממקומות‬
‫אחרים במקרא ומנצל פסוקים אלו כדי לקדם את הסיפור ולהוסיף לו רעיונות מדרשיים ממקומות אחרים במקרא‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬על הפסוק "וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה" (יונה ב'‪ ,‬א) מובא במדרש‪:‬‬
‫נכנס בפיו‪ ,‬כאדם שהוא נכנס בבית הכנסת הגדולה ועמד‪ .‬והיו שתי עיניו של דג כחלונות אפומיות מאירות‬
‫ליונה‪ .‬ר' מאיר אומר מרגלית אחת היתה תלויה במעיו של דג מאירה ליונה כשמש הזה‪ ,‬שהוא מאיר בצהרים‪,‬‬
‫ומראה לו כל מה שבים ובתהומות‪ ,‬ועליו הכתוב אומר 'אור זרוע לצדיק' (תהילים צ"ז‪ ,‬יא)‪17.‬‬
‫תיאור הדג שבלע את יונה מכיל יסודות מתיאור תיבת נח‪ ,‬כפי שהוא מופיע בפרקי דרבי אליעזר פרק כג‪ 18.‬שני‬
‫תיאורים אלו מתבססים על תיאור תיבת נח במדרש בראשית רבה‪19.‬‬
‫אלבוים (המליצה) סבר‪ ,‬כי השיטה הרווחת בכל המדרשים לקשור בין פסוקים‪ ,‬אירועים ודמויות המופיעים‬
‫במקומות שונים במקרא כדי להפיק מהם משמעות חדשה‪ ,‬מופיעה בפרקי דרבי אליעזר בתדירות גבוהה מאוד‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬גישה זו משקפת את תפיסת העולם של מחבר המדרש‪ ,‬הגורס כי ההתרחשויות בחיי הפרט ובחיי הכלל אינן‬
‫מנותקות זו מזו‪ ,‬אלא הן מקיימות קשרים וזיקות‪ .‬הקישור בין פרטים שונים בא לידי ביטוי במדרש גם בארגון דרשות‬
‫רבות סביב מספרים‪" :‬בעשרה מאמרות נברא העולם";‪" 20‬עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות";‪" 21‬שבעה‬
‫דברים נבראו עד שלא נברא העולם";‪" 22‬עשרה דברים עלו במחשבה";‪" 23‬עשרה מלכים מלכו מסוף העולם ועד‬
‫סופו";‪ 24‬ועוד הרבה‪ .‬הקישור בין מאורעות נעשה לעתים על ידי זהות של זמן או מקום‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מציין המדרש‬
‫כי מאורעות רבים לאורך ההיסטוריה התרחשו בליל פסח‪ ,‬ובהם הקרבת המנחה של קין והבל במצוות אדם הראשון‪,‬‬
‫ולקיחת שרה אל בית פרעה‪:‬‬
‫בוראכם‪25.‬‬
‫אמר לו אדם לבניו בליל זה עתידים בני להקריב קרבנות פסחים‪ ,‬הקריבו גם אתם לפני‬
‫באותו לילה שנלקחה שרה אמנו אותה לילה ליל פסח היה והביא הקב"ה על פרעה ועל ביתו נגעים גדולים‪,‬‬
‫להודיע שכן הוא עתיד להכות את מצרים בנגעים גדולים שנא' 'וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים' (בראשית‬
‫י"ב‪ ,‬יז)‪26.‬‬
‫הנטייה לקשר בין מאורעות שונים גורמת להרחבה מדרשית בנושאים שונים‪ ,‬ולעתים לסטייה גדולה מהרצף הסיפורי‬
‫של מאורעות המקרא‪.‬‬
‫חוקרי פרקי דרבי אליעזר הצביעו על זיקות בין המדרש לספר היובלים‪ 27.‬מלבד הדמיון בסוגה – כתיבה מחדש‬
‫של סיפורי התורה – מתגלות זיקות תוכניות בין שני החיבורים‪ :‬שני החיבורים מדגישים כי האבות קיימו את מצוות‬
‫התורה עוד בטרם קיבל אותן עם ישראל בסיני‪ .‬רעיון זה עומד גם בבסיסם של מנהגים מאוחרים המקוימים בתקופת‬
‫המקרא‪ ,‬כגון אדם הראשון הפושט את ידיו לאור האש של נר ההבדלה וברכות ההבדלה שבירך‪ 28.‬גם בתחום האגדה‬
‫קיימות זיקות בין פרקי דרבי אליעזר לספר היובלים ולספרים חיצוניים נוספים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פרקי דרבי אליעזר מציין‪ ,‬כי‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק י‪ ,‬מהד' רד"ל כו ע"א‪.‬‬
‫"ר' מאיר אומר אבן אחת של מרגלית היתה תלויה בתיבה והיתה מאירה לכל הבריות שהיו בתיבה‪ ,‬כנר שהוא מאיר בתוך הבית‪,‬‬
‫וכשמש הזה שהוא מאיר בגבורתו בצהרים‪ ,‬שנאמר 'צהר תעשה לתיבה' (בראשית ה'‪ ,‬טו)" (פרקי דרבי אליעזר פרק כג‪ ,‬מהד'‬
‫היגער‪ ,‬חורב ט‪ ,‬תש"ו‪ ,‬עמ' ‪.)150‬‬
‫בראשית רבה פרשה לא יא‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.283‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק ג‪ ,‬מהד' רד"ל ח ע"ב‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק יט‪ ,‬מהד' רד"ל מד ע"א‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק ג ‪ ,‬מהד' רד"ל ו ע"א‪-‬ע"ב‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק ג‪ ,‬מהד' רד"ל ז ע"א‪-‬ע"ב‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק יא‪ ,‬מהד' רד"ל כח ע"א‪-‬ע"ב‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק כא‪ ,‬מהד' רד"ל מח ע"ב‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק כו‪ ,‬מהד' רד"ל סא ע"א‪-‬ע"ב‪.‬‬
‫למשל‪ :‬ח' אלבק‪ ,‬ג' פרידלנדר‪ .‬ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.10‬‬
‫ראה‪ :‬פרקי דרבי אליעזר פרק כ‪ ,‬מהד' רד"ל מו ע"א‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫חנוך היה בקי בסוד העיבור‪ ,‬והוא לימד את הסוד לנח‪ 29.‬לפי מניין השנים של ספר בראשית חנוך נלקח בידי האלוהים‬
‫לפני לידת נח‪ ,‬אך לפי מניין ספר היובלים חנוך חי בתקופתו של נח‪ .‬היו חוקרים שראו בזיקות מעין אלו הוכחה לכך‬
‫כי פרקי דרבי אליעזר עשה שימוש בספרים החיצוניים‪ ,‬אך אלבוים (המליצה) הסתייג מקביעה זו‪ ,‬וטען כי הדבר‬
‫מצריך בדיקה מעמיקה‪ ,‬מכיוון שדמיון לא מעיד בהכרח על השפעה ישירה בין חיבורים‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר מכיל סיפורים רבים הקשורים לספרות ולתרבות הערבית‪ .‬חלקם נוצרו בעקבות אגדות‬
‫וסיפורים מוסלמיים על סיפורי המקרא; אחרים נוצרו על מנת להסתייג מאגדות מוסלמיות; וחלקם משקפים גישה‬
‫אפולוגטית או גישה פולמוסית ביחס לאגדות המוסלמיות ולאסלאם‪ .‬י' היינימן הדגים את הגישה האפולוגטית ביחס‬
‫לאסלאם בסיפור גירוש הגר וישמעאל בפרקי דרבי אליעזר‪ .‬בעוד שבמדרשי חז"ל רבים מיוחסים לישמעאל שלושת‬
‫החטאים החמורים – עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים – שבגללם שרה רצתה לגרשו‪ ,‬בפרקי דרבי אליעזר‬
‫מובא סיפור המייחס לישמעאל רק אירוע בודד של ניסיון – שלא צלח – לשפוך דם‪" :‬והיה נוטל קשת וחיצים והיה‬
‫יורה אחר העופות‪ .‬ופעם אחת ראה את יצחק יושב לבדו וירה עליו חץ להרגו"‪ 30.‬חטא עבודה זרה אינו נזכר כלל‬
‫ביחס לישמעאל אלא רק ביחס לאמו הגר‪ .‬היינימן שיער‪ ,‬שהדבר נבע מן החשש לרגישות המוסלמים בנושא זה‪.‬‬
‫היינימן הוסיף‪ ,‬כי גם בסיפור הגירוש של ישמעאל נקט פרקי דרבי אליעזר גישה כמעט מתנצלת‪ .‬פרקי דרבי אליעזר‬
‫דרש את הפסוק "וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו" (בראשית כ"א‪ ,‬יא) כך‪" :‬ומכל הרעות שבאו על‬
‫אברהם היה קשה ורע הדבר הזה מאד"‪ 31.‬כלומר‪ ,‬גירוש ישמעאל היה הדבר הקשה ביותר בחיי אברהם‪ .‬י' היינימן‬
‫ציין כי במדרשים אחרים דרשת פסוק זה מדגישה את עגמת הנפש שנגרמה לאברהם בשל חטאיו של ישמעאל‪ ,‬ולא‬
‫בשל גירושו‪32.‬‬
‫בצד הדרשות האפולוגטיות‪ ,‬קיימות דרשות פולמוסיות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬פרקי דרבי אליעזר דורש את שמו של ישמעאל‬
‫בניגוד לדרשת השם המופיעה במקרא‪" ,‬ולמה נקרא שמו ישמעאל? שעתיד הקב"ה לשמוע בקול נאקת העם ממה‬
‫שעתידין בני ישמעאל לעשות"‪ 33.‬דוגמה נוספת‪ :‬הדרשה האנכרוניסטית‪ ,‬המזהה את האבן שהציב יעקב למצבה‬
‫לאחר חלום יעקב עם אבן השתייה שממנה הושתת העולם‪:‬‬
‫וישב יעקב ללקוט את האבנים ומצא אותם כולם אבן אחת ושם אותה מצבה בתוך המקום וירד לו שמן מן‬
‫השמיים ויצק עליה‪ ...‬מה עשה הקב"ה? נטה רגל ימינו וטבעה האבן עד עמקי תהומות ועשה אותה סניף‬
‫לארץ כאדם שעושה סניף לכיפה‪ ,‬לפיכך נקראה אבן השתיה שמשם הוא טבור הארץ ומשם נמתח כל הארץ‬
‫ועליה היכל ה' עומד שנא' 'והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים' (בראשית כ"ח‪ ,‬כב)‪34.‬‬
‫היינימן סבר‪ ,‬כי אגדה זו באה לשלול את האגדות המוסלמיות המספרות על האבן השחורה והפלאית‪ ,‬שנמצאת‬
‫בכעבה שבמכה‪ ,‬שהורדה משמים בידי המלאך גבריאל לאברהם והיא מהווה את טבור העולם‪ .‬האגדה היהודית‬
‫בפרקי דרבי אליעזר מתפלמסת הן עם המיקום של טבור הארץ – ירושלים ולא מכה‪ ,‬הן עם הבעלות על מקום זה –‬
‫בניו של יעקב ולא בניו של אברהם (שאליו מתייחסים גם המוסלמים)‪.‬‬
‫היחס לאסלאם בפרקי דרבי אליעזר אינו חד‪-‬ערכי‪ .‬היינימן הניח‪ ,‬כי חוסר האחידות וחוסר ההתאמה ביחס של‬
‫האגדות בפרקי דרבי אליעזר כלפי האסלאם נובעים מכך שלא כל הסיפורים והדרשות הם פרי יצירתו של מחבר‬
‫המדרש‪ ,‬אלא שהוא אימץ גם אגדות יהודיות שונות שהיו רווחות בארצות האסלאם‪ ,‬ולכן חלקן מביעות זלזול ואיבה‬
‫כלפי האסלאם וחלקן מביעות יחס אוהד או יחס אפולוגטי כלפי האסלאם‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי לא תמיד יש הסכמה בקרב‬
‫החוקרים לגבי סיפורים שניכרת בהם השפעה מוסלמית‪ ,‬אם הם אכן סיפורים מוסלמיים שנכנסו למדרש‪ ,‬או שמא‬
‫מקורם של סיפורים אלו הוא דווקא ביהדות‪ ,‬והם אומצו בידי המוסלמים‪35.‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫ראה‪ :‬פרקי דרבי אליעזר פרק ח‪ ,‬מהד' רד"ל יח ע"א‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק ל‪ ,‬מהד' רד"ל סו ע"ב‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק ל‪ ,‬מהד' רד"ל סז ע"א‪.‬‬
‫למשל‪" :‬וירע הדבר וגו' שיצא לתרבות רעה" (שמות רבה פרשה א‪ ,‬מהד' שנאן עמ' ‪.)36‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק לב‪ ,‬מהד' רד"ל עב ע"ב‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק לה‪ ,‬מהד' רד"ל פב ע"ב‪.‬‬
‫דוגמה לכך היא סיפור ביקורי אברהם אצל בנו ישמעאל‪ .‬הסיפור מתאר את אברהם כשהוא בא לבקר את בנו לאחר שגורש‬
‫מביתו ופוגש את נשותיו של ישמעאל‪ .‬היינימן ציין סיפור זה כדוגמה לאגדה מוסלמית במקורה‪ ,‬אולם א' שוסמן טענה‪ ,‬כי מקור‬
‫הסיפור הוא יהודי דווקא והוא אומץ על ידי המוסלמים‪ ,‬שונה והותאם לצרכיהם‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫בפרקי דרבי אליעזר ניתן גם לזהות זיקה לתרגומי המקרא הארמיים‪ ,‬ובמיוחד לתרגום המיוחס ליונתן‪ .‬למרות‬
‫השוני הבולט במבנה הספרותי ובלשון שבין חיבורים אלו‪ ,‬יש דמיון רב בתכניהם‪ ,‬ולעתים מופיעות מסורות ייחודיות‬
‫המשותפות רק לחיבורים אלו‪ .‬חוקרים שונים דנו בשאלה מי מבין החיבורים מהווה מקור השפעה לחיבור האחר –‬
‫האם התרגום המיוחס ליונתן השתמש במסורות המופיעות בפרקי דרבי אליעזר‪ 36,‬או שפרקי דרבי אליעזר שאב‬
‫מסורות מן התרגום המיוחס ליונתן‪ 37.‬א' שנאן התחבט בסוגיה זו בעקבות קודמיו‪ .‬הוא הסיק כי פרקי דרבי אליעזר‬
‫נשען על מסורת התרגום‪ ,‬שאליה שייך אף התרגום המיוחס ליונתן‪ ,‬אבל את המסורות הייחודיות המשותפות לשני‬
‫חיבורים אלו בלבד‪ ,‬לקח התרגום המיוחס ליונתן מפרקי דרבי אליעזר‪.‬‬
‫אחד הנושאים המרכזיים המופיעים בפרקי דרבי אליעזר הוא נושא הגאולה והמשיחיות‪ .‬מהמדרש עולה הרושם‬
‫כי קץ הימים קרוב‪ ,‬והמדרש מתאר את תמונת אחרית הימים בזיקה למציאות ההיסטורית של זמנו‪ .‬המדרש נשאר‬
‫נאמן לדרשות קדומות העוסקות בחישוב זמן קיומו של העולם‪ ,‬אך הוא מתאים את הדרשות למציאות הפוליטית של‬
‫זמנו‪ .‬דוגמה לכך היא הוספת שלטון ישמעאל לדרשה על ארבע מלכויות שישלטו בעולם‪ ,‬שבסופן יבוא משיח בן‬
‫יוסף‪38.‬‬
‫מדרש פרקי דרבי אליעזר משמש כר פורה למחקר בתחומים שונים (שהוזכרו לעיל)‪ ,‬ובנוסף גם לחקר הזיקות בין‬
‫המדרש לפיוט הקדום‪ 39,‬בין המדרש ליסודות עממיים שונים ובעיקר למיתוס‪ 40,‬בין המדרש למדרשי הגאולה‬
‫הקדומים‪ 41‬ועוד‪.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪42‬‬
‫המהדורה הרווחת של פרקי דרבי אליעזר המשמשת את הלומדים היא מהדורת פרקי דרבי אליעזר דפוס ורשה‬
‫הכוללת את פירוש רד"ל‪ .‬למדרש פרקי דרבי אליעזר אין עדיין מהדורה ביקורתית‪ ,‬למרות שמספר חוקרים החלו‬
‫במלאכה‪ .‬ח"מ הורוויץ עסק הרבה במדרש והעיר על נוסח המדרש מכתבי יד שונים‪ ,‬אך עבודתו פורסמה רק בחלקה‬
‫לאחר מותו‪ .‬חלקים מעבודתו פורסמו בידי י' היגער בכתב העת חורב בשנים ‪ .1944-1948‬חלקים אלו מופיעים‬
‫בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן‪ .‬חלק נוסף מהמדרש פורסם בירושלים בשנת ‪ 1972‬במהדורת צילום‬
‫הכוללת את הערותיו של הורוויץ בכתב ידו על טופס של דפוס ונציה של המדרש‪ .‬ז' גוטליב החל בהכנת מהדורה‬
‫למדרש אך לא זכה להשלימה‪ .‬במהלך השנים פורסמו פרקים מתוך כתבי יד של המדרש בידי חוקרים שונים‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬צ"מ רבינוביץ פרסם קטעי גניזה של החיבור בכתב העת בר אילן בשנת ‪ .1979‬א' טרייטל ערך עבודת מיון‬
‫ראשונית של עשרות כתבי יד של המדרש לקראת הכנת מהדורה ביקורתית‪ .‬ל' ברט מההיברו יוניו קולג' בקליפורניה‬
‫החל בריכוז כתבי היד של החיבור והעלאתם למחשב לשם הכנת מהדורה ביקורתית בשיטה הסינופטית‪ .‬לעת עתה‬
‫נגישים ברשת האינטרנט נוסח הדפוס הראשון של המדרש (קושטא ‪ )1514‬ושני כתבי יד‪43.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש‪ ,‬עדי נוסח‪ ,‬פירושים ותרגומים‬
‫דפוס ראשון‪ :‬פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬קושטא רע"ד‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬עם ביאור רד"ל‪ ,‬ורשה תרי"ב (דפוס צילום ירושלים תש"ל)‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬עם ביאור הבית הגדול‪ ,‬שלום ברודא‪ ,‬למברג תר"ל‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬מהד' היגער‪ ,‬חורב ח‪-‬י‪.1944-1948 ,‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪.43‬‬
‫כך סברו רד"ל‪ ,‬ל' גינצבורג‪ ,‬ג' פרידלנדר וח' אלבק‪ ,‬וראה‪ :‬א' שנאן‪ ,‬בין מדרש לתרגום‪ ,‬עמ' ‪ ,232‬והערה ‪ 9‬שם‪.‬‬
‫כך סברו י' היינימן ומ' פרז פרננדז בתרגומו לפרקי דרבי אליעזר‪.‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר פרק כז‪ ,‬מהד' היגער‪ ,‬חורב י‪ ,‬תש"ח‪ ,‬עמ' ‪.187‬‬
‫בכך עסקו למשל‪ :‬א' מירסקי‪ ,‬פיוטי יוסי בן יוסי‪ ,‬ירושלים ‪ ;1977‬צ"מ רבינוביץ‪ ,‬הלכה ואגדה בפיוטי יניי‪ ,‬תל אביב תשכ"ה; י'‬
‫יהלום‪ ,‬פיוטי שמעון בר מגס‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪.‬‬
‫בכך עסקה ד' שטיין‪.‬‬
‫בכך עסק י' אלבוים‪ ,‬משיחיות‪.‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫ראה‪.www.usc.edu/projects/pre-project/index.html :‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬מהד' הורוויץ‪ ,‬ירושלים תשל"ב‪.‬‬
‫צ"מ רבינוביץ‪' ,‬קטעי גניזה מפרקי דרבי אליעזר'‪ ,‬בר‪-‬אילן טז‪-‬יז‪ ,‬תשל"ט‪ ,‬עמ' ‪.100-111‬‬
‫פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪.‬‬
‫‪G. Friedlander, Pirke de-Rabbi Eliezer, London 1916 (New York 1981).‬‬
‫‪M. Pérez Fernández, Los Capitolos de Rabbi Eliezer, Valencia 1984.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫מ' איש שלום‪' ,‬נספחים לסדר אליהו זוטא'‪ ,‬סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא‪ ,‬מהד' איש שלום‪ ,‬ירושלים תשכ"ט‪.‬‬
‫י' אלבוים‪' ,‬המליצה‪ ,‬המוטיב והעניין‪ :‬לדרך עיצובו של הסיפור בפרקי דרבי אליעזר'‪ ,‬מחקרי ירושלים בפולקלור‬
‫יהודי יג‪-‬יד‪ ,‬תשנ"א‪-‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ = 99-126‬אלבוים‪ ,‬המליצה‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬משיחיות בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬אפוקליפסה ומדרש'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ"ב לרנר ואחרים (עורכים)‪ ,‬תעודה יא‪ :‬מחקרים‬
‫במדרשי האגדה – ספר זיכרון לצבי מאיר רבינוביץ‪ ,‬תל אביב תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪ = 245-266‬אלבוים‪ ,‬משיחיות‪.‬‬
‫ל' גינצבורג‪' ,‬אגדות עם יהודיות – מזרח ומערב'‪ ,‬על הלכה ואגדה‪ ,‬תל אביב תש"ך‪ ,‬עמ' ‪.251-262‬‬
‫י' היינימן‪' ,‬אגדות קדומות ועיבודן בפרקי דרבי אליעזר'‪ ,‬אגדות ותולדותיהן‪ ,‬ירושלים תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪.181-199‬‬
‫א' טרייטל‪ ,‬עדי הנוסח של פרקי דרבי אליעזר‪ :‬מיון מוקדם‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר מוסמך‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ירושלים תשס"ב = טרייטל‪ ,‬עדי הנוסח‪.‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫י' קויפמן‪ ,‬מדרשי גאולה‪ ,‬ירושלים‪-‬תל אביב תשי"ד‪.‬‬
‫א' שוסמן‪' ,‬מקורו היהודי ומגמתו של סיפור ביקורי אברהם אצל ישמעאל'‪ ,‬תרביץ מט‪ ,‬תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.325-345‬‬
‫ד' שטיין‪ ,‬מימרה‪ ,‬מגיה‪ ,‬מיתוס‪ :‬פרקי דרבי אליעזר לאור מחקר הספרות העממית‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪.‬‬
‫א' שנאן‪' ,‬בין מדרש לתרגום‪ :‬על תרגום התורה המיוחס ליונתן ומדרש פרקי דרבי אליעזר'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ"ב לרנר ואחרים‬
‫(עורכים)‪ ,‬תעודה יא‪ :‬מחקרים במדרשי האגדה – ספר זיכרון לצבי מאיר רבינוביץ‪ ,‬תל אביב תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪231-243‬‬
‫= שנאן‪ ,‬בין מדרש לתרגום‪.‬‬
‫‪G. Friedlander, ‘Introduction’, in: Idem (ed.), Pirke de Rabbi Eliezer, London 1916 (New York 1981), pp.‬‬
‫‪xiii-lvii.‬‬
‫‪M.D. Herr, ‘Pirkei de-Rabbi Eliezer’, Encyclopaedia Judaica 16, Detroit 2007, pp. 182-183.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫ר' אדלמן‪ ,‬עיצוב הזמן והמרחב במדרש – עניינו של פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור‬
‫לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים ‪.2008‬‬
‫ד"ר בלומנטל‪' ,‬פירוש ראציונאליסטי לקטעים מפרקי דר' אליעזר לר' חטר בן שלמה'‪ ,‬תרביץ מח‪ ,‬א‪-‬ב‪ ,‬תשל"ט‪ ,‬עמ'‬
‫‪.99-106‬‬
‫א' ברט‪' ,‬הנסיון השמיני של אברהם‪ :‬השוואה בין נוסח פרקי דרבי אליעזר לבין נוסח "פרשת יום ב' " '‪ ,‬דברי‬
‫הקונגרס העולמי למדעי היהדות ‪ ,10‬ג‪ ,1 ,‬תש"ן‪ ,‬עמ' ‪.125-132‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬דמותה של שרה בנסיון הרביעי ב"פרשת יום ב" '‪ ,‬בתוך‪ :‬ש' יפת (עורכת)‪ ,‬המקרא בראי מפרשיו‪ :‬ספר זיכרון‬
‫לשרה קמין‪ ,‬תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.157-169‬‬
‫א' עצמון‪" ' ,‬מעשה אסתר" בפרקי דרבי אליעזר ובאסתר רבה ב‪ :‬לביסוסה של זיקה בין מקבילות בספרות חז"ל'‪,‬‬
‫תרביץ עה‪ ,‬ג‪-‬ד‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.329-343‬‬
‫י' פנטון‪' ,‬פירוש פרקי דרבי אליעזר לר' יהודה אבן מלכה‪ ,‬עם תרגום והשגות ר' יצחק דמן עכו'‪ ,‬ספונות ו‪ ,‬תשנ"ג‪,‬‬
‫עמ' ‪.115-165‬‬
‫ח"מ רז‪' ,‬השטן במדרש פרקי דרבי אליעזר'‪ ,‬קובץ הציונות הדתית ב‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪.145-159‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬חוה וסמאל בפרקי דרבי אליעזר'‪ ,‬קובץ הציונות הדתית ג‪ ,‬תשס"א‪ ,‬עמ' ‪-467‬‬
‫‪.477‬‬
‫א"י שבט‪' ,‬חידושי הלכה ומנהג במדרש "פרקי רבי אליעזר" '‪ ,‬טללי אורות ה‪ ,‬תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.150-177‬‬
‫י"ש שפיגל‪' ,‬הוספות הרד"ל לביאורו על פרקי רבי אליעזר'‪ ,‬סיני עז‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪.146-156‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ אסופת מאמרים לימים‬:‫ בהיותו קרוב‬,)‫ א' בק (עורך‬:‫ בתוך‬,'‫ 'יסודות התשובה במדרש פרקי דר' אליעזר‬,‫א"א שפירא‬
.124-131 '‫ עמ‬,‫ מרכז שפירא תש"ס‬,‫הנוראים לזכרו של יחיאל שי פינפטר‬
L.M. Barth, ‘Electronic Edition of the Midrash Pirqe Rabbi Eliezer: Creating an Encoding Manual’, ALLCACH '96: Conference Abstracts (University of Bergen, Norway, June 25-29, 1996), pp. 34-36.
Idem, ‘The ban and the “golden plate”: interpretation in “Pirqe d’Rabbi Eliezer” 38’, in: C.A. Evans and S.
Talmon (eds.), The Quest for Context and Meaning studies in biblical intertextuality in honor of James
A. Sanders, Leiden 1997, pp. 625-640.
Idem, ‘Is Every Medieval Hebrew Manuscript a New Composition? The Case of Pirqé Rabbi Eliezer’, in:
M.L. Raphael (ed.), Agenda for the Study of Midrash in the 21st Century, Williamsburg 1999, pp. 4362.
H. Spurling, ‘Pirke de-Rabbi Eliezer and eastern Christian exegesis’, Collectanea Christiana Orientalia 4,
2007, pp. 217-243.