בראשית רבה

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫בראשית רבה‬
‫מדרש בראשית רבה הוא מדרש אגדה פרשני לספר בראשית‪ .‬המדרש נערך בארץ ישראל במאה החמישית‪ .‬בשל‬
‫היקפו הרחב של המדרש וקדמותו היחסית הוא נחשב למדרש האגדה החשוב ביותר מתקופת האמוראים‪.‬‬
‫שם המדרש וייחוסו‬
‫השם 'בראשית רבה' מופיע בספרי גאונים וראשונים לצד השמות 'בראשית דר' אושעיא'‪' ,‬בראשית רבה דר' אושעיה'‬
‫או 'ברייתא דבראשית רבא'‪.‬‬
‫לשם החיבור ניתנו מספר הסברים‪ .‬הדעה הרווחת במחקר היא זו שהועלתה לראשונה בידי י"ל צונץ‪ ,‬ששמו‬
‫המקורי של החיבור היה 'בראשית דר' אושעיא רבה' על שם תחילתו של המדרש במילים 'ר' אושעיא רבה פתח'‪ ,‬ושם‬
‫זה קוצר לכינוי 'בראשית רבה'‪ .‬צונץ העלה השערה נוספת‪ ,‬שהשם 'בראשית רבה' בא להבדיל את המדרש מספר‬
‫בראשית המקראי‪ ,‬שהוא מצומצם מבראשית רבה בהיקפו‪ .‬א"ה וייס שיער‪ ,‬כי השם 'בראשית רבה' מבדיל את החיבור‬
‫ממדרש בראשית קדום (שלא הגיע לידינו)‪ ,‬שהיה קטן יותר בהיקפו‪.‬‬
‫חכמי ימי הביניים סברו כי ר' הושעיה‪ ,‬מן הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל‪ ,‬הוא מחבר המדרש‪1.‬‬
‫אולם‪ ,‬במדרש קיימים מאמרים רבים המאוחרים לאמורא זה קרוב ל‪ 150-‬שנים‪ .‬מ"א מירקין שיער‪ ,‬שעורכו של‬
‫המדרש לא היה ר' הושעיא רבה‪ ,‬אלא אבא הושעיא איש טריא‪ ,‬מן הדור החמישי לאמוראים‪ .‬לדעתו‪ ,‬תכונותיו של‬
‫חכם זה‪ ,‬כפי שעולה ממאמרים עליו במדרשים בתלמוד הירושלמי‪ ,‬עולים בקנה אחד עם דרשות בבראשית רבה‪2.‬‬
‫התואר 'רבה' הועבר ככל הנראה‪ ,‬ממדרש בראשית רבה למדרש ויקרא רבה‪ ,‬ובהדרגה גם לשאר מדרשי האגדה‬
‫על התורה‪ .‬תהליך זה התרחש ככל הנראה‪ ,‬בעקבות העתקתם של המדרשים בזה אחר זה בכתבי היד‪ ,‬דבר שגרם‬
‫לזיהוי הכינוי 'רבה' כשם של קבוצת מדרשים‪ 3.‬יש לציין‪ ,‬כי קבוצת 'מדרשי רבה' לתורה ולמגילות מורכבת מעשרה‬
‫מדרשים עצמאיים‪ ,‬שכל אחד מהם הוא מדרש בעל סגנון שונה שנוצר במקום ובזמן אחר‪ ,‬והם קובצו יחד רק בשלב‬
‫מאוחר‪ .‬המדפיסים בקושטא בשנת ‪ 1512‬הדפיסו לראשונה את המדרשים לתורה וכינו אותם בשם 'מדרש רבה על‬
‫התורה'‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בוונציה בשנת ‪ ,1545‬צורפו מדרשי האגדה על התורה למדרשים על המגילות‪ ,‬והודפסו יחד‬
‫תחת השם 'מדרש רבה'‪ .‬כך נוצר 'מדרש רבה' על התורה והמגילות‪ ,‬וכל מדרש זכה בנפרד לכינוי 'רבה'‪.‬‬
‫לשון המדרש ומקומו‬
‫לשון המדרש היא עברית מעורבת בארמית גלילית עם מילים יווניות‪ .‬שפתו קרובה ללשון התלמוד הירושלמי‬
‫ולמדרשי האגדה הקרובים לו בזמן עריכתם‪ :‬מדרש ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא‪ .‬המדרש מתאפיין בלשון‬
‫תמציתית ובמונחים אופייניים לו ('דבורי הצעה')‪ 4,‬בהבאת פסוקים‪ ,‬פירושים‪ ,‬סיפורים ועוד‪ .‬מ' סוקולוף חקר ואפיין‬
‫את לשון מדרש בראשית רבה על פי כתב יד וטיקן ‪ ,30‬והראה כי מבחינה לשונית זהו עד הנוסח החשוב ביותר של‬
‫המדרש‪ ,‬המלמד רבות על העברית ועל הארמית הגלילית בתקופת האמוראים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה כתב "וחיברו חכמי המשנה חיבורים אחרים לפרש דברי התורה ר' הושעיה תלמידו‬
‫של רבינו הקדוש חיבר ביאור ספר בראשית‪."...‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אבא הושעיא היה חסיד‪ ,‬ובמדרש בראשית רבה יש דרשות רבות העוסקות בשבח לקב"ה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ואמנם מדרשי האגדה על התורה הודפסו יחד תחת השם 'מדרש רבה לתורה' בקושטא בשנת ‪ .1512‬תהליך דומה התרחש גם עם‬
‫מדרשי רבה למגילות‪ ,‬שהודפסו יחד בקושטא בשנת ‪( 1514‬על זהות הדפוס הראשון של מדרשי המגילות ראה במבוא לשיר‬
‫השירים רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪.).‬‬
‫דוגמת 'אילולי' – 'אילולי הדבר כתוב אי אפשר לאמרו'; אכפת – 'וכי מה איכפת לו לקב"ה מי ששוחט מן הצואר'‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫זיהויים של 'דבורי הצעה' של כל מדרש מאפשר לתארך את זמן חיבור המדרשים ולקבוע מי קודם ומי מאוחר‪ .‬כמו כן ניתן‬
‫לזהות יחידות במדרש שנוספו בשלב מאוחר על ידי מעתיקים‪ ,‬אם יש בהם מונחים השונים מהמונחים הרגילים במדרש‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫המדרש הוא ארץ ישראלי‪ ,‬כפי שעולה משפתו וכן מן החכמים המוזכרים בו‪ :‬יש במדרש אלפי יחידות המובאות‬
‫בשם אומרם‪ ,‬ובסך הכול נזכרים כ‪ 400-‬תנאים ואמוראים‪ 5.‬רק מיעוט האמוראים במדרש הם אמוראי בבל‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ניתן לזהות במדרש רמיזות לאירועים היסטוריים‪ ,‬דוגמת אזכורו של הקיסר דיוקלטיאנוס‪6.‬‬
‫זמן המדרש‬
‫כאמור‪ ,‬בימי הביניים סברו כי המדרש התחבר בידי ר' הושעיא תלמידו של רב יהודה הנשיא‪ ,‬כלומר בתחילת המאה‬
‫השלישית‪ .‬אולם‪ ,‬במדרש קיימים מאמרים רבים המאוחרים לחכם זה‪ .‬ח' אלבק שיער‪ ,‬כי הראשונים ייחסו את‬
‫המדרש לר' הושעיא מכיוון שהייתה בידם מסורת שהוא הניח את היסוד למדרש בראשית רבה‪ .‬אלבק ציין‪ ,‬שייתכן‬
‫שר' הושעיא חיבר וריכז פירושים לספר בראשית‪ ,‬ויצר מעין מדרש קדום לספר בראשית‪ ,‬ומאוחר יותר נוספו על‬
‫מדרש קדום זה דרשות ואגדות‪ ,‬עד שהוא הפך להיות המדרש שלפנינו‪.‬‬
‫לצורך תיארוך זמן המדרש נעזרו החוקרים בלשון המדרש‪ ,‬בשמות החכמים המוזכרים בו‪ ,‬ברמזים היסטוריים‬
‫במדרש ובזיקה בין המדרש לחיבורים אחרים‪ .‬מדרש בראשית רבה מכיר את המשנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן למצוא מקבילות‬
‫רבות בינו לבין התלמוד הירושלמי‪ ,‬שחלקן מקבילות מדויקות ובחלקן יש שינויים של הרחבה או צמצום‪ ,‬המעלים‬
‫את שאלת הזיקה בין חיבורים אלו‪ 7.‬המדרש קרוב בלשונו ובסגנונו גם למדרש ויקרא רבה‪ ,‬והמקבילות ביניהם‬
‫מעלות את שאלת היחס ההדדי בין המדרשים‪ 8.‬בראשית רבה עושה שימוש בתרגומים ארמיים ויווניים קדומים‬
‫למקרא‪ ,‬אך איננו מכיר‪ ,‬כנראה‪ ,‬את תרגום אונקלוס‪ .‬המדרש מכיר גם חיבורים ומסורות חיצוניים‪ .‬ספר בן סירא‬
‫מוזכר כמה פעמים במדרש‪ 9,‬וניתן לזהות מסורות משותפות למדרש ולספרות היהודית‪-‬הלניסטית‪ ,‬דוגמת פילון‬
‫האלכסנדרוני‪ 10‬ויוסף בן מתתיהו‪11.‬‬
‫בעקבות כך‪ ,‬החוקרים תיארכו את זמן עריכתו של המדרש בין המאה החמישית למאה השישית‪ 12.‬כיום מקובל‬
‫להקדים את זמנו של המדרש למאה החמישית‪ ,‬ולראות בו את מדרש האגדה הקדום והחשוב ביותר בתקופת‬
‫האמוראים‪ .‬בשל חשיבותו‪ ,‬חיבורים מאוחרים לבראשית רבה עושים בו שימוש ומצטטים ממנו‪ ,‬דוגמת מדרשי‬
‫המגילות וספרות התנחומא‪-‬ילמדנו‪.‬‬
‫במדרש בראש ית רבה קיימות דרשות רבות המובאות משמם של תנאים‪ .‬א' מירסקי ליקט את הדרשות הללו מתוך‬
‫המדרש במטרה לשחזר את המדרש לבראשית שנוצר בתקופת התנאים‪ .‬מירסקי הוציא לאור את הדרשות הללו‬
‫בצירוף פירוש תחת השם מדרש תנאים לבראשית בירושלים בשנת ‪.2001‬‬
‫בפרשות האחרונות במדרש מ צויות דרשות הדומות בלשונן ובסגנונן לדרשות מספרות התנחומא‪ .‬ככל הנראה‬
‫דרשות אלו נוספו למדרש בראשית רבה בשלב מאוחר יותר‪ ,‬על ידי מעתיקים של כתבי היד של המדרש‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫שמות החכמים המוזכרים במדרש מסייעים לא רק לתארך את המדרש‪ ,‬אלא גם לעקוב אחר מסורות‪ ,‬על פי החכמים המביאים‬
‫אותן‪ ,‬ולחשוף את המניעים ההיסטוריים והחברתיים שהשפיעו על עיצוב מסורות והתגלגלותן‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לזהות חטיבות‬
‫שאינן מקוריות במדרש‪ ,‬אם הן חסרות ייחוס‪ .‬יש כמה חטיבות בבראשית רבה המזוהות כתוספות מאוחרות‪ ,‬בשל קרבתן‬
‫הסגנונית והלשונית לספרות התנחומא‪-‬ילמדנו‪.‬‬
‫גאיוס אורליוס ולריוס דיוקלטיאנוס היה קיסר באימפריה הרומית בסוף המאה השלישית‪.‬‬
‫י"ל צונץ וז' פרנקל משערים‪ ,‬כי מקורן של המקבילות הוא בתלמוד הירושלמי ומשם הן הועברו לבראשית רבה‪ .‬אלבק טוען‪ ,‬כי‬
‫בראשית רבה שאב את החומרים ההלכתיים והאגדיים מהתלמוד הירושלמי במהדורה אחרת‪ ,‬הקודמת לירושלמי שנמצא בידינו‪.‬‬
‫מ' לרנר ובעקבותיו מ' מרגליות טוענים‪ ,‬כי לא התלמוד הירושלמי היווה מקור לבראשית רבה‪ ,‬אלא ספר אגדה עתיק לבראשית‬
‫שהן התלמוד הירושלמי והן בראשית רבה שאבו ממנו‪ .‬על נושא זה ראה גם אצל מיליקובסקי‪.‬‬
‫יש הטוענים כי אחד המדרשים הוא המקור לאחר‪ ,‬ויש הטוענים כי עמד בפניהם מקור משותף קדום יותר‪.‬‬
‫לדוגמה‪" :‬דכתי' בספר בן סירא סלסליה ותרוממך ובן נגידים תושיביך" (בראשית רבה פרשה צא ד‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ'‬
‫‪.)1116‬‬
‫פילון האלכסנדרוני היה פילוסוף יהודי‪-‬הלניסטי שחי במאה הראשונה באלכסנדריה שבמצרים‪ .‬יצירתו‪ ,‬שנכתבה בשפה היוונית‪,‬‬
‫כוללת חיבורים בפילוסופיה ובהיסטוריה‪ ,‬וכן דרשות ופירושים על התורה בדרך פילוסופית‪.‬‬
‫סביר להניח כי לא היה קשר ישיר בין הספרות היהודית‪-‬הלניסטית ובין עורך מדרש בראשית רבה‪ ,‬אלא ששניהם עשו שימוש‬
‫באותן מסורות קדומות‪.‬‬
‫י"ל צונץ שיער שהמדרש נערך במאה השישית; ח' אלבק שיער שהמדרש נערך במחצית השנייה של המאה החמישית; י' פרנקל‬
‫סבר כי המדרש נערך לקראת סוף המאה החמישית‪ ,‬ואילו מ"ד הר (אגדה ומדרש) סבר כי המדרש נערך במחצית הראשונה של‬
‫המאה החמישית‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מבנה המדרש‬
‫כאמור‪ ,‬מדרש בראשית רבה הוא מדרש פרשני‪ ,‬כלומר הוא דורש את פסוקי ספר בראשית המקראי בזה אחר זה‪ ,‬מעין‬
‫פירוש רצוף לספר כולו‪ 13.‬מהיבט זה ממשיך בראשית רבה את דרכם של מדרשי ההלכה התנאיים‪ ,‬הערוכים אף הם‬
‫על פי סדר רצוף של פסוקים‪ 14,‬ונבדל ממדרשי אגדה דוגמת מדרש ויקרא רבה‪ ,‬הערוכים סביב פרשות העוסקות‬
‫בפסוקים הראשונים של הסדר המקראי בלבד‪.‬‬
‫המדרש מחולק לכמאה פרשות‪ 15,‬כל פרשה פותחת בפתיחתא‪ 16‬אחת או‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫ח' אלבק ראה בעבודת עורך המדרש ליקוט של כל החומרים הנוגעים לספר בראשית‪ ,‬בתחומי האגדה‪ ,‬ההלכה‪ ,‬הדרש‪ ,‬הפשט‬
‫והסיפורים‪ ,‬וסידורם על פי פסוקי הספר‪ .‬לעומתו‪ ,‬ע' מאיר (גן בעדן; העריכה) מדגישה את עבודת העורך בניסוח וארגון‬
‫המקורות שעמדו לפניו לפרשות בעלות מהלך רעיוני עצמאי‪.‬‬
‫ראה במבוא למדרשי התנאים‪.‬‬
‫בדפוסי המדרש מצויות מאה פרשות‪ ,‬אך בכתב יד וטיקן ‪ ,30‬הנחשב לכתב היד המדויק ביותר של החיבור‪ ,‬מצויות ‪ 101‬פרשות‪,‬‬
‫ובכתבי יד אחרים רק ‪ 97‬פרשות‪ .‬ההבדלים נובעים מחלקו המסיים של המדרש לפרשות ויגש וויחי מפרשה צה במדרש ואילך‪.‬‬
‫פתיחתא (בעברית פתיחה) היא דרשה בעלת מבנה אופייני‪ .‬הפתיחתא מתחילה בדרך כלל בכותרת 'רב פלוני פתח'‪ .‬אחריה מובא‬
‫פסוק מספרי הנביאים או הכתובים המכונה 'פסוק רחוק'‪ ,‬או 'פסוק הפתיחה'‪ .‬אחרי הפסוק מובאת דרשה (או סדרה של דרשות)‬
‫המפרשת את הפסוק‪ ,‬עד שהיא מגיעה בסופה ל'פסוק הסדר'‪ ,‬כלומר לפסוק הראשון (ולעתים לפסוק השני או השלישי) של‬
‫הסדר המקראי‪ .‬מידת ההצלחה של הדרשן בדרשה מסוג זה תלויה בפיתוח הדרשני המשכנע של המעבר מ'הפסוק הרחוק'‬
‫ל'פסוק הסדר'‪ ,‬פסוקים שלפי פשוטם אין ביניהם כל קשר‪ .‬פתיחתאות מופיעות בעיקר בראשי פרשות במדרשים‪.‬‬
‫במחקר הועלו הסברים שונים למבנה הפתיחתא ולתפקידה‪ :‬תחילה סברו שהפתיחתא היא הקדמה לדרשה שבאה מיד לאחריה‬
‫(אולם לא מצויות בידינו אותן דרשות שבאו לאחר הקדמה זו); י' היינימן ('הפתיחתות במדרשי האגדה – מקורן ותפקידן'‪ ,‬דברי‬
‫הקונגרס העולמי למדעי היהדות ‪ 4‬ב‪ ,‬ירושלים תשכ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,)43-47‬טען‪ ,‬כי הפתיחתא היא הדרשה שהקדימה את הקריאה‬
‫בתורה בבית הכנסת ולכן היא מסתיימת בפסוק הסדר שבו מתחילים את קריאת התורה; י' פרנקל (דרכי‪ ,‬עמ' ‪ )445-448‬טען כי‬
‫הפתיחתאות נוצרו בבית המדרש על מנת לציין באופן חגיגי את תחילת הדרשות לפרשה חדשה‪ ,‬או כדי לציין פסוקים חשובים‬
‫במיוחד לדרשנים‪ .‬חוקרים שונים הדגישו כי חלק גדול מהפתיחתאות שלפנינו לא משקפות דרשות שבוצעו באופן חי‪ ,‬אלא הן‬
‫תוצר של עריכה‪ .‬דרשות מסוג הפתיחתא היו חביבות על דרשנים ועורכי מדרשים‪ ,‬והם אף שינו והגמישו את המבנה האופייני‬
‫של הפתיחתא ויצרו פתיחתאות מסוגים שונים‪ ,‬למשל – פתיחתא מעגלית שמסתיימת ב'פסוק הרחוק'‪ ,‬ולא ב'פסוק הסדר'‪,‬‬
‫פתיחתא בהלכה שפותחת בשאלה הלכתית ולא בפסוק‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪ :‬מ' ברגמן‪' ,‬פתיחתאות מעגליות ופתיחתאות "זו היא שנאמרה ברוח הקודש" '‪ ,‬בתוך‪ :‬ע' פליישר ואחרים‬
‫(עורכים)‪ ,‬מחקרים באגדה‪ ,‬תרגומים ותפילות ישראל לזכר יוסף היינימן‪ ,‬ירושלים תשמ"א‪ ,‬עמ' לד‪-‬נא; א' שנאן‪' ,‬לתורת‬
‫הפתיחתא'‪ ,‬מחקרי ירושלים בספרות עברית א‪ ,‬תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;133-143‬א' גולדברג‪' ,‬סדר הפתיחתות במדרשי תנחומא‪-‬ילמדנו'‪,‬‬
‫ספר הזיכרון לרבי שאול ליברמן‪ ,‬ניו יורק‪-‬ירושלים תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪ ;85-104‬פ' מנדל‪' ,‬על "פתח" ועל פתיחה‪ :‬עיון חדש'‪ ,‬בתוך‪ :‬י'‬
‫לוינסון ואחרים (עורכים)‪ ,‬היגיון ליונה‪ :‬היבטים חדשים בחקר ספרות המדרש‪ ,‬האגדה והפיוט – קובץ מחקרים לכבודו של‬
‫פרופסור יונה פרנקל במלאות לו שבעים וחמש שנים‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪H. Fox, ‘The Circular Proem’, PAAJR 49, ;49-82‬‬
‫‪1982, pp. 43-47; R. Sarason, ‘The Petihot in Leviticus Rabba’, JJS 33, 1982, pp.‬‬
‫‪.557-567‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫יותר‪( 17‬למעט שבע פרשות שאין בראשן פתיחתא כלל)‪ .‬רובן של הפתיחתאות בבראשית רבה הן אנונימיות‪ ,‬ללא‬
‫הכותרת האופיינית לפתיחתא 'ר' פלוני פתח'‪ .‬פתיחתאות רבות הן מעגליות‪ ,‬וחוזרות בסופן לפסוק הרחוק שממנו‬
‫התחילו ואינן מגיעות כלל לפסוק שעל הסדר‪ .‬יש פתיחתאות המסתיימות בפסוק אחר‪ ,‬ולא בזה שעל הסדר‪ ,‬ויש‬
‫פתיחתאות המקשרות בין הפסוק הרחוק לפסוק הסדר על ידי מספר מילים‪ ,‬ללא דרשה מפותחת ביניהם‪ .‬מצאי זה‬
‫מעלה את האפשרות כי חלק גדול מן הפתיחתאות הוא פרי יצירתו של עורך בראשית רבה‪ ,‬ואין לראות בהן דרשות‬
‫ששימשו באופן חי בפני קהל שומעים בבית הכנסת או בבית המדרש‪.‬‬
‫הפתיחתא או הפתיחתאות הבאות בראש הפרשה תופסות רק חלק קטן ממנה‪ .‬אחריהן באות דרשות על פסוקי‬
‫המקרא‪ ,‬פסוק אחר פסוק‪ ,‬והן מהוות את רוב הפרשה‪ 18.‬יש פרשות הדנות בפסוק אחד בלבד‪ ,‬מילה אחר מילה‬
‫(דוגמת פרשה י‪ ,‬הדנה בבראשית ב'‪ ,‬א "ויכֻלו השמים והארץ")‪ ,‬פרשות אחרות עוסקות בקבוצה גדולה של פסוקים‪,‬‬
‫אך דורשות את חלקם בלבד‪( 19‬דוגמת פרשה עד‪ ,‬הדנה ב‪ 43-‬פסוקים מתוך ‪ 55‬פסוקים בסדר המקראי‪ ,‬בראשית ל"א‪,‬‬
‫ג ‪ -‬ל"ב‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫לרוב הפרשות אין סיום מיוחד המהווה חתימה לפרשה‪ .‬בבראשית רבה יש לפעמים סיום פרשה בפסוק שבו‬
‫פותחת הפרשה הבאה‪ ,‬דבר היוצר סמיכות בין הפרשות‪ .‬במספר פרשות הסיום הוא בדבר טוב (דוגמת פרשה ב‪:‬‬
‫" ' ויאמר אלהים יהי אור' [בראשית א'‪ ,‬ג] בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא היך מה דאת אמר 'קומי אורי כי בא אורך וכבוד‬
‫ה' עליך זרח' [ישעיהו ס'‪ ,‬א]")‪ ,‬אך יש גם פרשות המסתיימות בדברי פורענות (דוגמת פרשה טז‪' " :‬ומעץ הדעת טוב‬
‫ורע לא תאכל' [בראשית ב'‪ ,‬יז] [וגו' מות תמות] מיתה לאדם מיתה לחוה מיתה לתולדותיו")‪.‬‬
‫החלוקה לפרשות מעוררת מספר קשיים‪ :‬הפרשות העוסקות בפסוקי פרשת בראשית המקראית (פרשות א‪-‬כח‬
‫במדרש) דורשות רק מספר מצומצם של פסוקים בכל פרשה‪ ,‬ואילו שאר הפרשות דורשות מספר פסוקים גדול יותר‪.‬‬
‫שלוש הפרשות המקראיות הראשונות תופסות כמחצית היקפו של המדרש כולו (פרשות א‪-‬מז במדרש דנות רק‬
‫בפרשות המקראיות בראשית‪ ,‬נח ולך לך)‪ ,‬ואילו מחציתו השנייה של המדרש דנה בתשע הפרשות המקראיות‬
‫הנותרות‪ .‬מספר הפרשות הרב בבראשית רבה אינו תואם את מספר הסדרים המשוער – המונה כ‪ 130-‬סדרים – על פי‬
‫מנהג הקריאה הארץ ישראלי הקדום‪20.‬‬
‫הועלו מספר הצעות להסבר חלוקת המדרש לפרשות‪ .‬י' תיאודור וח' אלבק שיערו‪ ,‬שפרשות המדרש נקבעו על‬
‫פי פרשות פתוחות וסתומות במקרא‪ 21,‬ובנוסף – על פי סדרי הקריאה בתורה של המנהג הארץ ישראלי הקדום‪.‬‬
‫פרשות אחדות שאינן תואמות את שני העקרונות הללו נוצרו‪ ,‬כנראה‪ ,‬בגלל ריבוי החומר שהיה בידי העורך‪.‬‬
‫י' היינימן שיער‪ ,‬שפרשות המדרש נקבעו על פי סדרי הקריאה בתורה‪ ,‬ופרשות נוספות נוצרו בשל ריבוי החומר‬
‫שהיה בידי העורך בעיקר בפרשות הראשונות של המדרש‪22.‬‬
‫ע' מאיר (החלוקה) שיערה‪ ,‬שהחלוקה לפרשות נקבעה על פי עיקרון תוכני ומעבר מנושא לנושא בספר בראשית‬
‫המקראי‪ ,‬אם כי החלוקה התוכנית חופפת במידה רבה את החלוקה לסדרים ולפרשות פתוחות וסתומות במקרא‪ 23.‬מ'‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫בכל המדרש יש כ‪ 246-‬פתיחתאות בראשי הפרשות‪.‬‬
‫בשונה ממדרש ויקרא רבה‪ ,‬שבו הפתיחתאות מהוות את רוב הפרשה והדרשות תופסות בה חלק קטן בלבד‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬כרבע מכלל הפסוקים בספר בראשית לא נדון כלל במדרש בראשית רבה‪ ,‬בשל דילוגים על פסוקים בפרשות עצמן או‬
‫בשל דילוגים על פסוקים במעבר בין פרשה לפרשה‪.‬‬
‫על מנהג הקריאה הארץ ישראלי עיין במבוא למכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫על פרשות פתוחות וסתומות ראה במבוא לספרא – תורת כוהנים‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫היינימן אינו מקבל את ההסבר של חלוקה על פי פרשות סתומות ופתוחות‪ ,‬מכיוון שלדעתו חלוקה זו קשורה להלכות כתיבת‬
‫ספר תורה ואין לה דבר עם סידור מדרש‪ ,‬בעוד שהחלוקה לסדרים קשורה לבית הכנסת שאליו קשורה גם הדרשה האגדית‪.‬‬
‫היינימן בחן את ראשי הפרשות בבראשית רבה על פי ריבוי של פתיחתאות (לפחות שתיים) 'תקניות'‪ ,‬העונות על הדרישה של‬
‫מעבר מפסוק רחוק‪ ,‬דרשה וסיום בפסוק הסדר‪ ,‬ומצא כי יש התאמה כמעט מלאה בין סדרי הקריאה לפרשות המדרש‪ .‬שאר‬
‫פרשות המדרש נוצרו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬בשל ריבוי החומר המדרשי שהיה בידי העורך‪ .‬גם בראשן מצויות פתיחתאות‪ ,‬אך הן ברובן לא‬
‫משוכללות‪ ,‬ונוצרו כנראה על מנת ליצור מבנה אחיד לחיבור‪.‬‬
‫מאיר (הסיפור הדרשני; גן בעדן) לא קיבלה את תיאור דרך עבודתו של העורך כמלקט בלבד‪ ,‬המוסיף פרשות בשל עודף‬
‫חומרים‪ ,‬אלא הצביעה על התערבותו בארגון ובניסוח המקורות שעמדו לפניו‪ .‬חלוקת המדרש לפרשות נובעת‪ ,‬לדעתה‪ ,‬מעיקרון‬
‫תוכני וספרותי‪ ,‬המבוסס על שינוי הנושאים של פסוקי המקרא ועל מסרים שונים שרצה העורך להעביר בפרשות השונות‪.‬‬
‫לדעתה‪ ,‬העורך שאף ליצור משמעות כוללת לכל פרשה בפני עצמה‪ .‬התאמת פרשות המדרש לסדרי הקריאה בתורה מתבקשת‪,‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫כהנא תמך בדעתה של מאיר בעקבות ניתוח הפרשה הראשונה במדרש‪ .‬כהנא חשף בפרשה הראשונה חטיבה‬
‫ספרותית המאורגנת סביב המספר שש והמורכבת משתי חטיבות של שש פתיחתאות‪ ,‬ושש דרשות שתואמות זו לזו‬
‫מבחינה תוכנית וצורנית‪24.‬‬
‫י' פרנקל סבר כי כמה קריטריונים חברו יחד בקביעת החלוקה לפרשות‪ :‬על פי פרשות פתוחות וסתומות‪ ,‬על פי‬
‫התחלות הסדרים של קריאת התורה‪ ,‬וגם על פי פסוקים שהיו חשובים במיוחד לחכמים לצורך הדרשה‪.‬‬
‫תוכני המדרש‬
‫מדרש בראשית רבה כולל דרשות מסוג הפתיחתא‪ ,‬דרשות פרשניות לפסוקים וכן מספר רב של סיפורים ומשלים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬שמעון בן זומא‪ ,‬שעסק במעשה בראשית‪ ,‬וחברו ר' יהושע הסיק מהתנהגותו המוזרה כי מותו קרב;‪ 25‬קובץ‬
‫סיפורים על בעלי חיים העושים את שליחות ה' והורגים אנשים שהתחייבו מיתה;‪ 26‬ויכוחים בין יהודים וגויים על‬
‫מצוות שבת ומילה;‪ 27‬משל המלך שבנה עיר ויישב בה תושבים אילמים;‪ 28‬משל המלך שהכין לו חופה‪ ,‬אך לא הייתה‬
‫לו כלה‪ 29,‬ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬כולל המדרש פתגמים ואף ניצנים של פיוט‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עשו מתואר במדרש בסגנון המזכיר את‬
‫הפיוט הקדום‪:‬‬
‫הוא אדום ותבשילו אדום‪,‬‬
‫ארצו אדומה‪ ,‬גיבוריו אדומים‪,‬‬
‫לבושיהם אדומים‪,‬‬
‫פורע ממנו אדום בלבוש אדום‪30.‬‬
‫במדרש בראשית רבה נפוצים במיוחד דרשות וסיפורים המרחיבים את הסיפור המקראי‪ .‬ספר בראשית כולל סיפורים‬
‫רבים המסופרים בסגנון המקראי המצומצם‪ .‬הסיפור המורחב במדרש ממלא פערים בסיפור המקראי‪ ,‬וכך הוא מעניק‬
‫לסיפור המקראי משמעות חדשה‪ ,‬תוך התמודדות עם שאלות מוסריות‪ ,‬דתיות ואקטואליות המטרידות את הדרשן‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬נושא המריבה שפרצה בין קין להבל ושהובילה לרצח‪:‬‬
‫'ויאמר קין אל הבל אחיו' וגו' (בראשית ד'‪ ,‬ח) על מה היו הדינין אמורים?‬
‫אמרו בוא ונחלק העולם‪ ,‬אחד נטל את הקרקעות ואחד המיטלטלין‪ .‬דין אמר ארעא דאת קאים דידי היא ודין‬
‫אמר מה דאת לביש דידי הוא‪ ,‬דין אמר חלוש ודין אמר פרוח [= זה אמר הארץ אשר אתה עומד עליה שלי היא‬
‫וזה אמר מה שאתה לבוש שלי הוא‪ ,‬זה אמר פשוט מה שאתה לבוש וזה אמר פרח באויר ואל תעמוד בארץ]‬
‫מתוך כן 'ויקם קין אל הבל' [אחיו והרגהו] וגו' (שם)‪.‬‬
‫ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי‪ ...‬זה אמר בתחומי בית המקדש ניבנה וזה אמר בתחומי‪...‬‬
‫יהודה בר' אמר על חוה הראשונה היו הדינין‪31...‬‬
‫דרשות וסיפורים המרחיבים את הסיפור המקראי מובאים גם על קורותיהם של אברהם ויצחק בדרך לעקדה‬
‫ובמהלכה;‪ 32‬מערכת היחסים בין אשת פוטיפר ליוסף עד הפיתוי ובעקבותיו‪ 33,‬ועוד‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫לדעתה‪ ,‬במקרה של מדרש דרשני‪ ,‬המתמקד בפסוקים הראשונים בלבד של כל סדר (דוגמת מדרש ויקרא רבה)‪ ,‬אולם אינה‬
‫מתחייבת כלל ממדרש פרשני‪ ,‬הדורש את כל הספר המקראי פסוק אחר פסוק‪ ,‬כמדרש בראשית רבה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כהנא מדגיש כי יש להיזהר מלהסיק מסקנות גורפות מפרשה זו לדרכי עריכת המדרש כולו‪.‬‬
‫ראה‪ :‬בראשית רבה פרשה ב ד‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.17-18‬‬
‫ראה‪ :‬בראשית רבה פרשה י ד‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.80-82‬‬
‫ראה‪ :‬בראשית רבה פרשה יא ה‪-‬ו‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.92-95‬‬
‫ראה‪ :‬בראשית רבה פרשה ה א‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.32‬‬
‫ראה‪ :‬בראשית רבה פרשה י ט‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.85‬‬
‫בראשית רבה פרשה סג יב‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.696‬‬
‫בראשית רבה פרשה כב ז‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪ .213‬בדרשה זו חכמים מציעים שלושה מניעים אוניברסליים ועל‪-‬זמניים‬
‫שעלולים להוביל לרצח‪ :‬כסף‪ ,‬דת ונשים‪.‬‬
‫‬‫ראה‪ :‬בראשית רבה פרשה נו‪ ,‬מהד' תיאודור אלבק עמ' ‪.595-612‬‬
‫ראה‪ :‬בראשית רבה פרשה פז‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.1061-1076‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫תופעת הכפולים‬
‫במדרש בראשית רבה מופיעות יחידות דרשניות בשניים ולפעמים בשלושה מקומות שונים‪ .‬תופעה זו אופיינית גם‬
‫למדרשי התנאים ולתלמודים‪ 34.‬כאשר דרשה בבראשית רבה על פסוק מסוים כוללת פסוק נוסף מבראשית‪ ,‬תובא‬
‫הדרשה שוב בהקשר לפסוק הנוסף‪ .‬לדוגמה‪ :‬על הפסוק "והנחש היה ערום‪ ...‬ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא‬
‫תאכלו מכל עץ הגן" (בראשית ג'‪ ,‬א) אומר ר' חנינא בר סנסן כי הנחש הוא אחד מארבע דמויות במקרא שפתחו את‬
‫דבריהם במילה 'אף' ונענשו‪:‬‬
‫ארבעה הן פתחו באף אבדו באף‪ ,‬ואילו הן‪ :‬נחש ושר האופים ועדת קרח והמן‪ .‬נחש‪' ,‬ויאמר אל האשה אף כי‬
‫אמר אלהים' (בראשית ג'‪ ,‬א); שר האופים‪' ,‬אף אני בחלומי' (שם מ'‪ ,‬טז); עדת קרח‪' ,‬אף לא אל ארץ'‬
‫(במדבר ט"ז‪ ,‬יד); המן‪' ,‬אף לא הביאה אסתר המלכה' (אסתר ה'‪ ,‬יב)‪35.‬‬
‫מדרש זה נכפל שוב בהקשר לדברי שר האופים‪ 36,‬אם הדרשה כוללת כמה עניינים‪ ,‬תבוא הדרשה שוב בהקשר‬
‫המתאים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעתים מאמרים הועתקו למקומות שונים במדרש‪ ,‬שבהם הם אינם משתלבים מבחינת התוכן‪,‬‬
‫ומיקומם החדש גורם לקשיי הבנה‪ .‬הדרשות והמאמרים מועתקים בשלמותם גם כאשר רק חלק מן הדרשה רלוונטי‬
‫למיקום החדש‪.‬‬
‫מהדורה‬
‫ביקורתית‪37‬‬
‫י' תיאודור התחיל להתקין מהדורה ביקורתית למדרש בראשית רבה בשיטה הדיפלומטית בשנת ‪ .1903‬לאחר פטירתו‪,‬‬
‫המהדורה הושלמה בידי ח' אלבק‪ ,‬שהוסיף גם מבוא ומפתחות‪ .‬המהדורה השלמה יצאה לאור בברלין בשנת ‪.1936‬‬
‫תיאודור בחר בכתב יד לונדון ‪ 340‬לשמש כנוסח הפנים של המהדורה‪ ,‬אם כי מאוחר יותר התברר כי כתב יד וטיקן ‪30‬‬
‫הוא עד נוסח טוב יותר‪ .‬נוסח הפנים של מהדורת תיאודור‪-‬אלבק ונוסח המדרש על פי דפוס וילנה מופיעים בפרויקט‬
‫השו"ת של אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫שני כתבי יד של המדרש יצאו לאור במהדורת צילום‪ :‬כתב יד וטיקן ‪ ,30‬בכיר כתבי היד של המדרש‪ ,‬יצא לאור‬
‫בירושלים בשנת ‪ ;1971‬כתב יד וטיקן ‪ ,60‬שלא היה בפני תיאודור ואלבק‪ ,‬ולכן לא נכלל במהדורתם‪ ,‬יצא לאור‬
‫בירושלים בשנת ‪.1972‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש‪ ,‬עדי נוסח‪ ,‬פירושים ותרגומים‬
‫דפוס ראשון‪ :‬מדרש רבה‪ ,‬קושטא רע"ב‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬ונציה ש"ה‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬וילנה תר"ג‪-‬תר"ה‪ ,‬תרמ"ה (דפוס צילום ירושלים תשמ"ח)‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬ורשה תר"י‪ ,‬תרפ"ד (דפוס צילום ירושלים תשל"ז)‪.‬‬
‫מדרש בראשית רבה‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק‪ ,‬ברלין תרע"ב‪-‬תרצ"ו‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬מפורש בידי א"א הלוי‪ ,‬תל אביב תשט"ז‪-‬תשכ"ג‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬מפורש פירוש מדעי חדש‪ ,‬מ"א מירקין‪ ,‬תל אביב תשי"ז‪-‬תשכ"ח‪.‬‬
‫מדרש בראשית רבה כתב יד וטיקן ‪ ,30‬ירושלים תשל"א‪.‬‬
‫מדרש בראשית רבה כתב יד וטיקן ‪ ,60‬ירושלים תשל"ב‪.‬‬
‫מ' סוקולוף‪ ,‬קטעי בראשית רבה מן הגניזה‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫ח' אלבק מסביר כי בדרך זו התפתחו ההלכה והאגדה‪ .‬דרך הלימוד בתקופת התנאים והאמוראים הייתה לכפול ולשלש כל דרש‬
‫או מאמר שקשור לפסוק ובכל פעם המאמר נוסח בצורה מעט שונה‪ ,‬לפי הזמן והמקום‪ .‬הניסוחים השונים הם המקור‬
‫להתפתחות ההלכה והשתלשלותה‪.‬‬
‫בראשית רבה פרשה יט ב‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.171‬‬
‫ראה‪ :‬בראשית רבה פרשה פח ו‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.1084‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מדרש רבה המבואר‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‪-‬תשנ"ט‪.‬‬
‫‪Midrash rabbah, translated into English with notes, glossary and indexes under the editorship of H.‬‬
‫‪Freedman and M. Simon; with a foreword by I. Epstein, London 1939.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫ח' אלבק‪' ,‬מבוא למדרש בראשית רבא'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש בראשית רבא‪ ,‬מהד' תיאודור‪ -‬אלבק‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪.‬‬
‫י' היינימן‪' ,‬מבנהו וחלוקתו של מדרש בראשית רבה'‪ ,‬בר‪-‬אילן ט‪ ,‬א‪ ,‬תשל"ב‪ ,‬עמ' ‪.279-289‬‬
‫מ"ד הר‪' ,‬אגדה ומדרש בעולמם של חז"ל בארץ ישראל‪ :‬מקומות התהוות‪ ,‬סיבות צמיחה וזמני עריכה'‪ ,‬בתוך‪ :‬י'‬
‫לוינסון ואחרים (עורכים)‪ ,‬היגיון ליונה‪ :‬היבטים חדשים בחקר ספרות המדרש‪ ,‬האגדה והפיוט – קובץ מחקרים‬
‫לכבודו של פרופסור יונה פרנקל במלאות לו שבעים וחמש שנים‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪ = 131-148‬הר‪ ,‬אגדה‬
‫ומדרש‪.‬‬
‫א"ה וייס‪ ,‬דור דור ודורשיו‪ ,‬וילנה תרע"א‪.‬‬
‫מ' כהנא‪' ,‬שש משזר‪ :‬לסידורה של פרשת "בראשית ברא" במדרש בראשית רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' לוינסון ואחרים (עורכים)‪,‬‬
‫היגיון ליונה‪ :‬היבטים חדשים בחקר ספרות המדרש‪ ,‬האגדה והפיוט – קובץ מחקרים לכבודו של פרופסור יונה‬
‫פרנקל במלאות לו שבעים וחמש שנים‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.347-376‬‬
‫ע' מאיר‪ ,‬הסיפור הדרשני בבראשית רבה‪ ,‬תל אביב ‪ = 1987‬מאיר‪ ,‬הסיפור הדרשני‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬גן בעדן‪ :‬הערות לאופן העריכה של בראשית רבה'‪ ,‬דפים למחקר בספרות ‪ ,5-6‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪= 309-330‬‬
‫מאיר‪ ,‬גן בעדן‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬עקרון החלוקה לפרשות בבראשית רבה'‪ ,‬דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות ‪ ,10‬ג‪ ,1 ,‬תש"ן‪ ,‬עמ' ‪101-108‬‬
‫= מאיר‪ ,‬החלוקה‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬מעשה העריכה בבראשית רבה ובויקרא רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ"ב לרנר ואחרים (עורכים)‪ ,‬תעודה יא‪ :‬מחקרים‬
‫במדרשי האגדה – ספר זכרון לצבי מאיר רבינוביץ‪ ,‬תל אביב תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪ = 61-90‬מאיר‪ ,‬העריכה‪.‬‬
‫א' מירסקי‪ ,‬מדרש תנאים לבראשית‪ ,‬ירושלים תשס"א‪.‬‬
‫מ"א מירקין‪' ,‬הקדמה למדרש בראשית רבה'‪ ,‬מדרש רבה‪ ,‬מהד' מירקין‪ ,‬תל אביב תשי"ז‪-‬תשנ"ח‪.‬‬
‫מ' מרגליות‪' ,‬מבוא למדרש ויקרא רבה'‪ ,‬מדרש ויקרא רבה מהד' מרגליות‪ ,‬ניו יורק‪-‬ירושלים תשנ"ג‪.‬‬
‫מ' סוקולוף‪' ,‬העברית של בראשית רבה‪ ,‬לפי כ"י ואטיקן ‪ ,'30‬לשוננו לג‪ ,‬תשכ"ט‪ ,‬עמ' ‪.270-279 ,135-149 ,25-42‬‬
‫ז' פרנקל‪ ,‬מבוא הירושלמי‪ ,‬ירושלים תשכ"ז‪.‬‬
‫י' פרנקל‪ ,‬דרכי האגדה והמדרש א‪ ,‬תל אביב ‪ = 1996‬פרנקל‪ ,‬דרכי‪.‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫‪M.D. Herr and S. Wald, ‘Genesis Rabbah’‚ Encyclopaedia Judaica 7, Detroit 2007, pp. 448-449.‬‬
‫‪M. Lerner, Anlage und quellen des bereschit rabba, Berlin 1882.‬‬
‫‪J. Theodor, ‘Die Midraschim zum Pentateuch und der driejáhrige Palastinensische Cyclus’, MGWJ 34,‬‬
‫‪1885, pp. 351 ff.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫א' גולדברג‪' ,‬בעיות עריכה וסידור בבראשית רבה ובויקרא רבה שטרם באו על פתרונן'‪ ,‬בתוך‪ :‬י' זוסמן וד' רוזנטל‬
‫(עורכים)‪ ,‬מחקרי תלמוד ג‪ ,‬קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים – מוקדש לזכרו של פרופ' אפרים א' אורבך‪,‬‬
‫ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.130-152‬‬
‫מ' כהנא‪' ,‬זיקת כתב‪-‬יד וטיקן ‪ 60‬של בראשית רבה למקבילותיו'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ"ב לרנר ואחרים (עורכים)‪ ,‬תעודה יא‪:‬‬
‫מחקרים במדרשי האגדה – ספר זיכרון לצבי מאיר רבינוביץ‪ ,‬תל אביב תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪.17-60‬‬
‫מ' סוקולוף‪ ,‬שרידי כתבי‪-‬יד ופלימפססטים של בראשית רבה מן הגניזה וכתב‪-‬יד וטטיקן ‪ 60‬של בראשית רבה‪ ,‬עבודה‬
‫לשם קבלת התואר דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשל"א‪.‬‬
‫‬‫י"מ תא‪-‬שמע‪' ,‬פירוש אשכנזי‪-‬צרפתי קדום למדרשי בראשית וויקרא רבה‪ ,‬מכילתא וספרי בכתב יד'‪ ,‬תרביץ נה‪,‬‬
‫תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.61-75‬‬
‫‪M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature‬‬
‫‪of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-230.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
B. Lewis, An Analysis of Vatican 30, Cincinnati 1973.
C. Milikowsky, ‘On the formation and transmission of Bereshit Rabba and
the Yerushalmi: questions of redaction, text-criticism and literary relationships’, JQR 92, 3-4, 2002, pp.
521-567.