מדרש תדשא או ברייתא דרבי פנחס בן יאיר

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מדרש תדשא או ברייתא דרבי פנחס בן יאיר‬
‫מדרש תדשא הוא מדרש אגדה ייחודי בסגנונו ובתוכנו‪ ,‬המכיל דרשות על סדר ספרי התורה‪ .‬המדרש כולל מסורות‬
‫ייחודיות בנושאים שונים‪ ,‬ביניהם על הקשר שבין בריאת העולם‪ ,‬בריאת האדם ומבנה המשכן‪.‬‬
‫שם המדרש‪ ,‬ייחוסו זמנו ומקומו‬
‫שמות המדרש 'מדרש תדשא' ו'ברייתא דרבי פנחס בן יאיר' נובעים מתחילתו של המדרש‪ .‬המדרש פותח בפסוק‬
‫"ויאמר אלהים תדשא הארץ" (בראשית א'‪ ,‬יא) וממשיך בדרשה של רבי פנחס בן יאיר‪ ,‬ולכן המדרש יוחס לתנא רבי‬
‫פנחס בן יאיר‪ .‬חוקרים שונים‪ 1‬הציעו את ר' משה הדרשן בן המאה ה‪ 11-‬מנרבונא שבדרום צרפת כעורך המדרש‪,‬‬
‫בשל קווי דמיון סגנוניים‪ 2‬ותוכניים בין מדרש תדשא לדרשות שנמסרו משמו של ר' משה הדרשן‪ ,‬ולחיבורים בראשית‬
‫רבתי ומדרש במדבר רבה‪ ,‬שהם מיסודו של רבי משה הדרשן‪ .‬אולם‪ ,‬כיום החוקרים סבורים‪ 3,‬שר' משה הדרשן לא‬
‫ערך את מדרש תדשא‪ ,‬אלא שמדרש זה היה אחד ממקורותיו של ר' משה הדרשן‪ .‬בשל כך מציין מ"ד הר כי המדרש‬
‫לא נערך אחרי שנת ‪.1000‬‬
‫לשון המדרש‬
‫לשונו של המדרש היא עברית‪ ,‬אך היא אינה דומה ללשון מדרשי ארץ ישראל וגם לא ללשון המדרשים המאוחרים‪.‬‬
‫בחיבור יש ביטויים ייחודיים‪ ,‬כגון‪' :‬חג השופרות' במקום ראש השנה ו'תורה' במקום מצווה‪.‬‬
‫תוכני המדרש‬
‫במדרש תדשא יש מסורות ייחודיות‪ ,‬שלעתים סותרות את המסורות הידועות מחיבורי חז"ל האחרים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫המסורת שחוה נבראה בשבוע השני לבריאה‪ ,‬ולא נבראה בסמוך לבריאת אדם ביום שישי של השבוע הראשון‪:‬‬
‫למה גזר הקב"ה על היולדת זכר לישב ז' נקיים‪ ,‬ועל הנקבה לישב י"ד יום‪ ,‬אלא להזכירך יצירת אדם הראשון‬
‫שנברא בז' ימי בראשית של שבת ראשון‪ .‬יציאת חוה שנטלה מצלעותיו בשבת שניה‪4.‬‬
‫א' עפשטיין שיער‪ ,‬שמסורות ייחודיות רבות במדרש‪ ,‬שלא תואמות את דברי חז"ל‪ ,‬לקוחות מספר היובלים‪ 5.‬לדעתו‪,‬‬
‫ספר היובלים בהיקף גדול יותר ממה שמצוי בידינו ובשפה העברית‪ ,‬היה מצוי בידי רבי משה הדרשן מנרבונא –‬
‫שכאמור היה לדעת עפשטיין מייסד המדרש‪ .‬לדעת עפשטיין‪ ,‬רבי משה הדרשן סבר שספר היובלים הוא פרי יצירתו‬
‫של התנא רבי פנחס בן יאיר‪ ,‬ולכן במדרש תדשא‪ ,‬ר' משה הדרשן מייחס דרשות רבות הלקוחות מספר היובלים לתנא‬
‫זה‪ .‬עפשטיין הסביר‪ ,‬שהייחוס של ספר היובלים לרבי פנחס בן יאיר נובע מכך שבספר היובלים יש סימנים לאורח‬
‫חייהם של האיסיים‪ 6,‬ומהמסורות על רבי פנחס בן יאיר עולה שהוא היה דומה באורח חייו לאיסיים‪7.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫למשל א' עפשטיין‪ ,‬ש' בלקין‪.‬‬
‫כמו דרשות מספרים וגימטריות‪.‬‬
‫למשל מ"ד הר‪ ,‬ח' מאק (ח' מאק‪ ,‬מדרש במדבר רבה חלק א‪ :‬פרשיות במדבר ונשוא‪ :‬מבוא ודוגמא למהדורה‪ ,‬עבודה לשם קבלת‬
‫התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪ )327-356‬וי"מ תא‪-‬שמע‪.‬‬
‫מדרש תדשא טו‪ ,‬מהד' עפשטיין עמ' קנט‪.‬‬
‫על ספר היובלים ראה במבוא לפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬הערה ‪.10‬‬
‫האיסיים היו קבוצה יהודית בסוף תקופת בית המקדש השני‪ ,‬שהידיעות עליה נובעות בעיקר מכתבי יוסף בן מתתיהו ומכתבי‬
‫פילון האלכסנדרוני (ראה להלן‪ ,‬הערה ‪ .)8‬מדבריהם עולה‪ ,‬שאנשי קבוצה זו היו סגפנים שחיו ביחד ועם רכוש משותף‪ ,‬ושהיו‬
‫להם מנהגים ואמונות ייחודיות‪.‬‬
‫עפשטיין ציין‪ ,‬שרבי פנחס בן יאיר מתואר כחסיד‪ ,‬הוא היה עובד אדמה שנהנה מיגיע כפיו והקפיד מאוד בדיני מעשרות‬
‫ושמיטה‪ .‬מפיו נמסרו בעיקר דברי חסידות ולא דברי הלכה‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ש' בלקין לא קיבל את דבריו של עפשטיין על הקשר שבין מדרש תדשא לספר היובלים‪ ,‬והצביע על הקשר‬
‫התוכני שקיים‪ ,‬לדעתו‪ ,‬בין מדרש תדשא לכתבי פילון האלכסנדרוני‪ 8.‬בלקין הניח‪ ,‬שרבי משה הדרשן ערך את‬
‫המדרש וסבר שהוא לא שאב את הדרשות ישירות מכתבי פילון (שחיבר את כתביו בשפה היוונית)‪ ,‬אלא שרבי משה‬
‫הדרשן השתמש במקורות יהודיים קדומים‪ ,‬שעמדו גם בפני פילון‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במדרש תדשא קיימת שיטה רעיונית של‬
‫שלושה עולמות‪ :‬העולם‪ ,‬האדם והמשכן‪ .‬המשכן הוא סמל לעולם ולאדם‪ ,‬וכל מה שקיים במשכן קיים גם בעולם‬
‫ובאדם‪:‬‬
‫המשכן נעשה כנגד ברייתו של עולם‪ .‬שני כרובים על ארון העדות כנגד שני שמות הקדושים ה' אלהים‪.‬‬
‫השמים והארץ והים בתים של בריות המה‪ .‬כנגד השמים העליונים נעשה עשתי עשרה יריעות של אהל מועד‪,‬‬
‫וכנגד הרקיע נעשו עשר יריעות המשכן‪ ,‬כנגד הארץ נעשה השלחן הטהור‪ ,‬וכנגד פרי האדמה היו מעריכין‬
‫שתי הלחם שתים מערכות‪ ,‬שש המערכת כנגד חדשי קיץ וחורף‪ .‬כנגד הים נעשה הכיור‪ ,‬וכנגד המאורות נעשה‬
‫המנורה‪ .‬ושלמה הקים את העמודים יכין ובועז‪ ...‬כנגדם בגוף שתי עינים‪ .‬כמות שהעינים גבוהות ונתונות‬
‫בראש‪ ,‬כך היו שני העמודים גבוהים ועבים‪9...‬‬
‫גם בכתבי פילון מודגש הרעיון שהעולם כולו הוא משכן ה'‪ ,‬ושהמשכן שבנה משה הוא סמל לבריאה‪ .‬לפי פילון‪ ,‬גם‬
‫הכוהן הגדול ובגדיו הם סמל לעולם‪ ,‬ולכן כשהכוהן הגדול נכנס למשכן להתפלל ולהקריב קרבנות‪ ,‬באופן סמלי‪ ,‬כל‬
‫התבל נכנסת יחד אתו‪10.‬‬
‫מוטיב קדום נוסף מסוף ימי הבית השני המופיע במדרש תדשא הוא מבנה המשכן כסמל של העולם‪ .‬י"מ תא‪-‬‬
‫שמע שיער‪ ,‬שמסורות אגדה יהודיות קדומות מתקופת הבית השני‪ ,‬המשיכו להתקיים בכתב ובעל פה בקרב חכמי‬
‫ישראל למשך מאות שנים‪ .‬מסורות אגדה אלו הגיעו ליהודי דרום איטליה ומשם צפונה עד לאשכנז‪ ,‬והועלו על הכתב‬
‫בידי ר' משה הדרשן‪ .‬חוקרים שונים הראו‪ ,‬כי למסורת יהודית זו יש ביטוי ספרותי במאות השישית והשביעית‪ .‬ש'‬
‫לדרמן הראתה‪ ,‬כי מוטיב המשכן כסמל לעולם מופיע באופן דומה מאוד בספר הטופוגרפיה הנוצרית‪ ,‬חיבור נוצרי‪-‬‬
‫ביזנטי מן המאה השישית‪ .‬היא שיערה‪ ,‬שהמחבר הנוצרי של ספר הטופוגרפיה שהתגורר באנטיוכיה‪ ,‬שבה הייתה‬
‫קרבה והשפעה בין הקהילות היהודית והנוצרית‪ ,‬הושפע מהמסורת היהודית על הקשר שבין מבנה המשכן והעולם‪,‬‬
‫ושיבץ קטעים ממקורות יהודיים בתוך ספרו‪ .‬א' מינץ‪-‬מנור הראה‪ ,‬כי מוטיב זה מופיע גם ביצירה היהודית בפיוטים‬
‫של יניי ור' אלעזר הקליר‪ 11‬במאות השישית והשביעית‪.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‬
‫א' עפשטיין התקין מהדורה ביקורתית של מדרש תדשא על פי שלושה כתבי יד‪ ,‬בצירוף מבוא והערות בספרו‬
‫מקדמוניות היהודים בווינה בשנת ‪.1887‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ממהדורות המדרש‬
‫דפוס ראשון‪ :‬מדרש תדשא‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ילינק (עורך)‪ ,‬בית המדרש ג‪ ,‬לייפציג תרי"ג‪ -‬תרל"ח‪.‬‬
‫מדרש תדשא‪ ,‬ורשה תרל"ו‪.‬‬
‫מדרש תדשא או ברייתא דרבי פנחס בן יאיר‪ ,‬מהד' א' עפשטיין‪ ,‬בתוך‪ :‬מקדמוניות היהודים א‪ ,‬וינה תרמ"ז‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫על פילון האלכסנדרוני ראה במבוא לבראשית רבה‪ ,‬הערה ‪.11‬‬
‫מדרש תדשא ב‪ ,‬מהד' עפשטיין עמ' קמד‪-‬קמה‪.‬‬
‫מבחר מתוך כתבי פילון‪ ,‬ראה‪ :‬ס' דניאל‪-‬נטף (עורכת)‪ ,‬כתבי פילון האלכסנדרוני‪ ,‬ירושלים תשמ"ו‪-‬תש"ס; ‪Philo with an‬‬
‫‪.English translation, by F.H. Colson and G.H. Whitaker, London 1929-1962‬‬
‫על ר' אלעזר הקליר ראה במבוא לשיר השירים רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מחקרים‬
‫ש' בלקין‪' ,‬מדרש תדשא או מדרש דרבי פנחס בן יאיר – מדרש הלנסטי קדמון'‪ ,‬חורב יא‪ ,‬תשי"א‪ ,‬עמ' ‪.1-52‬‬
‫ש' לדרמן‪' ,‬טקסטים מקבילים בחיבור נוצרי‪-‬ביזנטי ובקטעי מדרש המיוחסים לר' משה הדרשן'‪ ,‬תרביץ ע‪ ,‬תשס"א‪,‬‬
‫עמ' ‪.213-226‬‬
‫ח' מאק‪' ,‬המדרשים המאוחרים'‪ ,‬מחניים ‪ ,7‬תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.138-151‬‬
‫א' מינץ‪-‬מנור‪' ,‬הבריאה‪ ,‬המשכן ומשה הדרשן'‪ ,‬תרביץ עא‪ ,‬א‪-‬ב‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.265-267‬‬
‫א' עפשטיין‪' ,‬מדרש תדשא או ברייתא דרבי פנחס בן יאיר – מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬א"מ הברמן (עורך)‪ ,‬כל כתבי ר' אברהם‬
‫עפשטיין‪ ,‬ירושלים תש"י‪-‬תשי"ז‪ ,‬עמ' קל‪-‬קמג‪.‬‬
‫י"מ תא‪-‬שמע‪' ,‬רבי משה הדרשן והספרות החיצונית'‪ ,‬כנסת מחקרים‪ :‬עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ג‪ :‬איטליה‬
‫וביזנטיון‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.188-201‬‬
‫‪M.D Herr, ‘Midrashim, Smaller’, Encyclopaedia Judaica 14, Detroit 2007, p. 188.‬‬