ילקוט המכירי

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ילקוט המכירי‬
‫ילקוט המכירי הוא ילקוט מדרשים שאסף ר' מכיר בן אבא מרי‪ ,‬המכיל מדרשי חז"ל לספרי הנביאים ולכמה מספרי‬
‫‬‫הכתובים‪ .‬ר' מכיר ציין מהו המקור לכל דרשה בילקוט‪ .‬הילקוט התחבר ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה ‪14‬‬
‫בספרד‪.‬‬
‫שם הילקוט וייחוסו‬
‫בראש ילקוט המכירי לתהילים‪ ,‬לישעיהו ולתרי עשר‪ ,‬הוסיף המחבר הקדמה המפרטת את שמו ואת שם אבותיו שחיו‬
‫שישה דורות לפניו‪" :‬אני המלקט מכיר בן רבי אבא מרי בן רבי מכיר בן רבי טודרוס בן רבי מכיר בן הרב ר' יוסף בן‬
‫רבי אבא מארי"‪ .‬המחבר הסביר מדוע קרא לשם חיבורו 'ילקוט'‪" :‬וקראתי שם הספר ילקוט כי לקטתי אותו מן‬
‫המדרש ומן המשנה ומן הגמרא ירושלמי ותוספתא ספרי וסיפרא לא הנחתי דבר אשר לא כתבתי בספרים אלו"‪1.‬‬
‫למרות שר' מכיר ציין את שמות אבותיו‪ ,‬דבר שיכול להעיד על משפחה חשובה‪ ,‬זהות המשפחה איננה ידועה‪ .‬היו‬
‫שניסו להסתייע בשם מכיר ובתפוצתו בארצות שונות‪ ,‬על מנת לקבוע את זמנו ואת מקומו של מחבר הילקוט‪.‬‬
‫לשון הילקוט‪ ,‬זמנו ומקומו‬
‫ר' מכיר דייק בדרך כלל בציטוטים שהביא מתוך המקורות שהיו לפניו‪ ,‬ולכן לשון הילקוט היא כלשון מקורותיו –‬
‫עברית‪ ,‬ארמית גלילית וארמית בבלית‪ .‬בשל הציטוטים המדויקים שבילקוט המכירי הוא שימש חוקרים שונים כעד‬
‫נוסח למקורות המצוטטים בו‪.‬‬
‫הגורמים המרמזים על זמנו ועל מקומו של מחבר הילקוט הם‪ :‬שטר מכירה בכתב יד ליידן של ילקוט המכירי‬
‫לישעיהו שבו כתוב שכתב היד נמכר בשנת ‪ ;1415‬הערה של שבתי בס בספרו שפתי ישנים‪" 2‬ילקוט המכירי מחובר‬
‫קודם גזירות ספרד"; המקורות שר' מכיר עשה בהם שימוש בילקוטו‪.‬‬
‫החוקרים הציעו את פרובנס‪ 3‬ואת איטליה‪ 4‬כמקום יצירת הילקוט‪ ,‬אולם‪ ,‬הדעה הרווחת במחקר כיום היא‬
‫שהילקוט חובר בספרד במחצית השנייה של המאה ה‪ .14-‬מ"ב לרנר הציע להקדים את זמנו של חיבור הילקוט‬
‫למחצית השנייה של המאה ה‪ ,13-‬מכיוון שר' מכיר עשה שימוש בילקוטו במדרש דברים רבה‪ ,‬בנוסח שונה מדברים‬
‫רבה הנדפס‪ ,‬ודומה לזה המופיע ב'דברים רבה ליברמן'‪ 5,‬אך ככל הנראה הוא השתמש בעד נוסח שלא הכיל את‬
‫פרשת ואתחנן‪ .‬לרנר ציין‪ ,‬שישנן עדויות לכך שכבר בתחילת המאה ה‪ 14-‬היה מצוי בספרד מדרש מטיפוס דברים‬
‫רבה ליברמן‪ ,‬שכלל את פרשת ואתחנן‪ .‬הוא שיער‪ ,‬שאם טופס זה היה מצוי בזמנו של ר' מכיר‪ ,‬הוא היה עושה מאמץ‬
‫להשיג אותו ולהשתמש בו‪ ,‬בשל חשיבות הנושאים המוזכרים בפרשת ואתחנן‪ .‬לכן‪ ,‬לרנר הסיק שר' מכיר חי לפני‬
‫תחילת המאה ה‪ ,14-‬כלומר במחצית השנייה של המאה ה‪ ,13-‬בספרד‪.‬‬
‫מבנה הילקוט ותכניו‬
‫בהקדמות של ר' מכיר לילקוט תהילים הוא מציין שהילקוט מכיל את הדרשות לספרי נביאים‪ ,‬תהילים‪ ,‬איוב ומשלי‪,‬‬
‫ובהקדמות לישעיהו ולתרי עשר הוא מציין שהילקוט מכיל את הדרשות לתהילים‪ ,‬איוב‪ ,‬משלי‪ ,‬ירמיהו‪ ,‬יחזקאל ותרי‬
‫עשר‪ .‬אולם‪ ,‬הילקוט לאיוב‪ ,‬ירמיהו ויחזקאל לא הגיע לידינו‪ ,‬וגם הילקוט לשאר הספרים איננו שלם‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫ר' מכיר בן אבא השתמש בחיבורים נוספים כמקור לילקוטו‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬
‫שבתי בס חי בפולין במחצית השנייה של המאה ה‪ 17-‬ובמחצית הראשונה של המאה ה‪ .18-‬בספרו שפתי ישנים הוא תיאר באופן‬
‫ביבליוגרפי שמות של ספרים עבריים ותוכנם‪.‬‬
‫כך סברו למשל‪ ,‬י"ז כהנא‪-‬שפירא (ראש דבר) וח' מאק‪ .‬ראה‪ :‬ח' מאק‪' ,‬עיצוב של פרשה מן המדרש בידי מדפיסי קושטא בשנת‬
‫רע"ב'‪ ,‬פעמים ‪ ,52‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬
‫כך סבר י"ש שפיגל‪ .‬ראה‪ :‬י"ש שפיגל‪' ,‬לדרך הציון וההפניה בשמות מסכות ופרקים אצל הראשונים'‪ ,‬עלי ספר יד‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ'‬
‫‪.53‬‬
‫ראה במבוא למדרש דברים רבה‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫הילקוט מביא את דרשות חז"ל בהלכה ובאגדה לפי סדר הפסוקים‪ .‬בדרך כלל מובאת הדרשה כולה‪ ,‬גם אם רק‬
‫חלק ממנה שייך לפסוק שעליו היא הובאה‪ .‬לפני כל דרשה מצוין מקורה‪ .‬מכיוון שבזמנו של ר' מכיר המבנה הפנימי‬
‫של חיבורים רבים עדיין לא היה קבוע‪ ,‬ברוב המקרים הוא ציין את שם החיבור בלבד‪ ,‬לדוגמה – 'בראשית רבא'‪,‬‬
‫ולפעמים הוא ציין רק 'מדרש' או 'מדרש אגדה'‪ .‬כאשר הוא מביא מקור מתוך התלמוד הוא מציין את שם המסכת ואת‬
‫שם הפרק‪ .‬המקורות שהיו לפני ר' מכיר רבים ומגוונים‪ :‬משנה‪ ,‬תוספתא‪ ,‬מדרשי הלכה‪ ,‬מדרשי אגדה של האמוראים‪,‬‬
‫שני התלמודים ואף מדרשים מאוחרים כסדר אליהו רבה‪ ,‬שמות רבה ובמדבר רבה‪.‬‬
‫ציון המקורות בילקוט המכירי מסייע באיתור הדרשות שהביא ר' מכיר ומלמד על היקף החיבורים שהיו ברשותו‬
‫ועל שמותם‪ 6.‬כאשר עורך הילקוט מביא דרשות לא ידועות או בסגנון שונה מתוך חיבורים המצויים בידינו‪ ,‬הדבר‬
‫מלמד שהיה לפניו נוסח אחר של החיבור או חלקים שאבדו מאתנו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ילקוט המכירי מביא מקורות מתוך‬
‫מדרש שיר השירים‪ ,‬שחלקם מצויים במדרש שיר השירים רבה וחלקם במדרש שיר השירים זוטא‪ .‬כמו כן‪ ,‬מדרש‬
‫דברים רבה שהיה לפניו תואם את נוסח המדרש דברים רבה ליברמן‪ ,‬ולא את נוסח דברים רבה הנדפס‪ .‬ילקוט המכירי‬
‫מביא דרשות מתוך מדרש תנחומא וגם מתוך מדרש ילמדנו‪ ,‬דבר היכול להעיד על כך שאלו שמות של שני חיבורים‬
‫נפרדים‪ ,‬ולא שמות שונים המתייחסים לאותו החיבור‪7.‬‬
‫ילקוט המכירי מצטט את המקורות באופן מדויק‪ ,‬ולעתים היו לפניו יותר מכתב יד אחד לאותו החיבור‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫ציטוטיו יכולים לשמש עד נוסח כביקורת טקסט למקורות אלו‪.‬‬
‫עורך ילקוט המכירי‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לא הכיר את ילקוט שמעוני‪ ,‬למרות ששני חיבורים אלו בנויים במתכונת דומה‬
‫– הבאת דרשות חז"ל על פי סדר הפסוקים‪ ,‬למרות שהם מקיפים אותם ספרי מקרא‪ 8.‬זאת מכיוון שכל ילקוט ציטט‬
‫מקורות שלא היו ידועים לבעל הילקוט השני‪ ,‬כתבי היד שהיו לפניהם שונים אלו מאלו‪ ,‬והשמות שבהם הם מכנים‬
‫את החיבורים אינם זהים‪9.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪10‬‬
‫חלקיו השונים של ילקוט המכירי יצאו לאור בידי מספר חוקרים‪ ,‬בליווי מבואות‪ ,‬ציון מקורות מדויק‪ ,‬חלוקה פנימית‬
‫והערות‪.‬‬
‫י"ז כהנא‪-‬שפירא הוציא לאור את ילקוט המכירי לישעיהו בברלין בשנת ‪.1893‬‬
‫ש' בובר הוציא לאור את ילקוט המכירי לתהילים בברדיטשוב בשנת ‪.1900‬‬
‫א' גראינוף הוציא לאור את ילקוט המכירי לתרי עשר בלונדון בשנים ‪ ,1909-1913‬ואת ילקוט המכירי להושע‬
‫בכתב העת ‪ JQR‬בשנים ‪.1924-1925‬‬
‫י"מ בדאהב הוציא לאור חלקים מתוך ילקוט המכירי למשלי בירושלים בשנת ‪.1927‬‬
‫א' גרינהוט הוציא לאור חלקים נוספים של ילקוט המכירי למשלי בתוך ספר הליקוטים‪ ,‬בירושלים בשנת ‪.1903‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות הילקוט ועדי נוסח‬
‫ילקוט המכירי לישעיהו‪ ,‬מהד' י"ז כהנא‪-‬שפירא‪ ,‬ברלין תרנ"ג‪.‬‬
‫ילקוט המכירי לתהילים‪ ,‬מהד' ש' בובר‪ ,‬ברדיטשוב תר"ס‪.‬‬
‫ילקוט המכירי למשלי‪ ,‬מהד' א"ה גרינהוט‪ ,‬ירושלים תרס"ב‪.‬‬
‫א' גרינהוט‪ ,‬ספר הליקוטים‪ ,‬כרך ו‪ ,‬חלק א‪ ,‬ירושלים תרס"ג‪.‬‬
‫ילקוט המכירי לתרי עשר‪ ,‬מהד' גראינוף‪ ,‬לונדון ‪( 1909-1913‬דפוס צילום ירושלים תשכ"ז)‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ילקוט המכירי מביא דרשות מתוך מדרש אסתר רבה תחת השם 'מדרש אחשורוש' ודרשות מתוך התנחומא תחת השם‬
‫'ילמדנו'‪.‬‬
‫ראה במבוא למדרש תנחומא‪.‬‬
‫ילקוט שמעוני רחב היקף יותר מילקוט המכירי‪ .‬הוא מקיף את כל ספרי המקרא‪ ,‬בעוד שילקוט המכירי מקיף רק את ספרי‬
‫הנביאים וחלק מהכתובים‪ .‬ראה במבוא לילקוט שמעוני‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ילקוט שמעוני מכנה את מדרש התנאים לספר ויקרא בשם 'תורת כוהנים'‪ ,‬ואילו ילקוט המכירי מכנה אותו 'ספרא'‪.‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ילקוט המכירי למשלי‪ ,‬מהד' י"מ בדאהב‪ ,‬ירושלים תרפ"ז‪.‬‬
‫ש' שפיגל‪' ,‬קטע חדש מילקוט המכירי למשלי'‪ ,‬סידרא א‪ ,‬תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪.91-130‬‬
‫‪A.W. Greenup, ‘A Fragment of the Yalkut of R. Machir bar Abba Mari on Hosea’, JQR XV, 1924-1925,‬‬
‫‪pp. 146-212.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫ש' בובר‪' ,‬פתח דבר'‪ ,‬בתוך‪ :‬ילקוט המכירי על ספר תהילים‪ ,‬מהד' ש' בובר‪ ,‬ברדיטשוב תר"ס‪.‬‬
‫א' גרינהוט‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬ילקוט המכירי על משלי‪ ,‬מהד' א' גרינהוט‪ ,‬ירושלים תרס"ב‪.‬‬
‫‬‫י"ז כהנא‪-‬שפירא‪' ,‬ראש דבר'‪ ,‬בתוך‪ :‬ילקוט המכירי על ישעיהו‪ ,‬מהד' כהנא‪-‬שפירא‪ ,‬ברלין תרנ"ד = כהנא שפירא‪,‬‬
‫ראש דבר‪.‬‬
‫מ"ב לרנר‪' ,‬אור חדש על דברים רבה של בני ספרד (א)‪ :‬צמיחתו של מדרש דברים רבה‪ ,‬מהדורת ליברמן'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ"ב‬
‫לרנר ואחרים (עורכים)‪ ,‬תעודה יא‪ :‬מחקרים במדרשי האגדה‪ :‬ספר זיכרון לצבי מאיר רבינוביץ‪ ,‬תל אביב תשנ"ו‪,‬‬
‫עמ' ‪.107-145‬‬
‫‪J. Elbaum, ‘Yalkut (ha-) Makhiri’, Encyclopaedia Judaica 21, Detroit 2007, pp. 274-275.‬‬
‫‪A.W. Greenup, ‘A Fragment of the Yalkut of R. Machir bar Abba Mari on Hosea’, JQR XV, 1924-1925,‬‬
‫‪pp. 141-145.‬‬
‫‪H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.‬‬
‫לקריאה נוספת‬
‫‪J.Z. Lauterbach, ‘Unpublished Parts of the Yalkut ha-Makiri on Hosea and Micah’, in: B. Schindler (ed.),‬‬
‫‪Occidend and Orient: Gaster Anniversary Volume, London 1936, pp. 365-373.‬‬