עדן - דרכי אבותינו מן המערב

‫קדמת עדן‬
‫אנכי‬
‫ארי׳תי מורי ע ם בשמי • פ ת י ח ת א דחכימי • ל ק ח טוב נ ת ת י •‬
‫ה נ ה מקום‬
‫א ת י • ו נ ה ר יוצא מעדן • ה ק ד מ ו ת יקרות • והיו ל מ א ו ר ו ת • כלו מחמדים •‬
‫להועיל לתלמידים • כי היכי דלימרו מ ל ת א ‪ :‬א ג ב גירסאי לפי ר ו ב הימים היתה לי‬
‫עדינה • קד־מא ואתיא והיד כ ו ת ב ת דברי ה נ מ י ם וחירותם • שמו אותותם • קד״מו‬
‫שרים הני מלי מעלייתא י• ויהי הקשר אמיץ כ ל מין למינו •‬
‫סידרא נקיט ואתי ילכו יונקותיו •‬
‫ד ב ר ה ל מ ד מעניינו •‬
‫מא׳׳לף ועד תי״ו • מ ע ר ב ה ל ק ר א ה מ ע ר ב ה מכאן‬
‫מודעא ר ב א לאורייתא ‪ :‬ואין מ ד ר ש ב ל א חידוש • שם נ מ צ א ושם היה • א ת אשר‬
‫השיגה יד שבלי • חלקי מ כ ל עמלי • כי מעט אשר היה ל פ נ י • עמל הוא בעני • מ ל א‬
‫חופנאי ט ־ ב ו ת א‬
‫‪:‬‬
‫ואני בה׳ א צ פ ה כי לא יהיה יגיעי לריק • ותקותי חזקה בי לקונטרים‬
‫זה יגילו ה ל ו מ ד י ם וישמחו ה ש ו מ ע י ם • ויתעדנו בהקדמותיו ונועם שיחו • ו ר א ש י ת‬
‫שמנים ימשחו • ישיחו בי יושבי שער ו מ ב ר כ ה ם יברבוני חילך לאורייתא י אמור‬
‫יאמר העבד ש פ ל כ ל השפלים • הלום יגון בלי יין • ואדם אין • קטינה דקרעא • ובן‬
‫אדם תולער• • הצעיר‬
‫ת ו ר ה ברבים כמויהר‬
‫רפאל מ ש ה‬
‫שמואל זליהה •‬
‫ס״ט • בן לאותו צדיק א ב ב ח כ מ ה מרביץ‬
‫בן ל ה ר ב ה מ ו ב ה ק חםידא קדישא א ב ב י ת‬
‫דין מקודש ד ר ו פ ת ק א דאורייתא • כמו׳׳ההר‬
‫ב כ ב ו ד כי בחיל ילבו‬
‫בעדן מ ק ד ם‬
‫יהודה אלבאז‬
‫זל׳יהה • יעלזו חסידים‬
‫עין ל א ר א ת ה ‪ :‬כי״ר •‬
‫ה ק ד מ ת ה ר ב מו׳ץ בעיית צפרו יעיא יחשילא‬
‫פי המדבר ולשוני תהגה צדקתו של הרב‬
‫המחבר זצ״ל לעומת מחברתו•‬
‫לששון‬
‫ולשמחת לבבי ראיתי מראות אלקיס‪ .‬שלשה ס פ ר י ם נפחחים‪ .‬מליאיםיחן ומרהבי‬
‫עין ציצים ופרחים‪ .‬ה״ה ס פ‬
‫י‬
‫כ ד מ ו ת‬
‫״ עדן מקדם‬
‫ספיר‬
‫״‬
‫תכמה ודעת‪ .‬מלא וגדוש הקדמית יקרות‪ ] .‬כעין ס פ ר מדבר‬
‫להגאון חי״רא זצ״ל [‬
‫ונספחו אליו‪ .‬שני צנתרות הזהב ס פ ר‬
‫חידושי תורה מתוקים מדגש‪ .‬וספר ״ עטרת פז‬
‫עלאה ימלל צירופי ש‪ °‬אה״וי‬
‫ליודעיהם‪ .‬כל אלה חוברו‬
‫יחדיו מדי אביר‬
‫אוצר‬
‫קדמית‬
‫״ מיני מתיקה ״‬
‫״ לצד‬
‫יסייליתיהם‪.‬‬
‫הרועים‪.‬‬
‫והדברים עתיקים‬
‫הרב ה מ פ ו ר ס ם ‪.‬‬
‫חנם‬
‫חרשים‪ .‬בנן של קדושים‪ .‬עטרת חכמים‪ .‬מבחר עצמים‪ .‬סיני ועוקר ה ר י ס ‪ .‬שמו נידע‬
‫בשערים‪ .‬פסקן ודרשן‪ .‬דובר משרים‪ .‬ושר בשירים‪ .‬ה״ה הר״הג מעי־׳ומ מארי דאתרין‬
‫רא״בד מקודש כק׳ישת מוה״רר‬
‫רפאל משה אלבאן‬
‫האירו ברקיו תבל בחיבוריו היקרים‬
‫זצ״וקל‪ .‬אשר נ ב ר‬
‫אשר‬
‫ב ר כ ה ‪ .‬הלא הם כתיבים על ספרו הבהיר‬
‫״הלכה למשה״‬
‫ימים נברים ני הרב הנאור הנז׳ היה כליל‬
‫הניח אחריו‬
‫שכבר י״ל מזה‬
‫המדעים‪ .‬ובדעתו‬
‫הרתבה צלל במים אדירים‪ .‬וידיו רב לו בכל דבר הכמת בינה‪ .‬ונל יקר ראהה עינו‪ .‬לא היהה‬
‫ת נ מ ה אשר שגבה ממנו‪ .‬ואסף איש טהור נל המדעים התורניות והלמודיות והטבעיות‪.‬‬
‫כאשר תחזינה עין הקורא ב ס פ י י‬
‫ה י‬
‫קי ״‬
‫נל היום ידו אוחזת בשבט ס ו פ ר ‪ .‬והכל‬
‫באר‬
‫שבע ״ שעידנו בנתיבים יתמיד‬
‫ב נ ת ב בשפה ברור׳ ומליצה‬
‫נשגבה וימלא אוצרותיו מנמני זהב ורב פנינים‪ .‬ע ס נל אבני חפץ וסמלה יקרה‪ .‬ולדאבין‬
‫לבב לא תננו ה׳ בפרי הבטן‪ .‬והיו תוצאותיו ילדי עשתונותיו‪ .‬הן הנה ילדיו מעשה ידיו‬
‫ל ה ת פ א ר ‪ .‬א פ ס כי עד הנה היו ספונים בחשך‪ .‬הוזים שוכבים תחת ערמות עפר הנשיה‪.‬‬
‫והיחתל לא חותלו ודוחן לא רוחצו‪ .‬ילבו של אותי צ ד ק יותר היה הימה על שלשת ילדי חמד‬
‫הללו‪ .‬עד כי גם בעת פקודתו‪ .‬וברגע האחרין מימי חייו‪ .‬פקד עליהם במפגיע‪ .‬לנהגס‬
‫פ א ר ‪ .‬ולהעדותן בעדי הדפוס כדי ליהנות בהם בעולם הגמול‪ .‬ולדובב שפתותיו שישנים‬
‫בבטן שאול‪ .‬ולמורת רוח לא איסתייעא מילתא ודבריו אז לא עשו פ ר י ‪ .‬ונינבי שחק הללי‬
‫אספו נגהם‪ .‬ולא מצאה ידם לפלש ולהבקיע ניציצי אורם‪ .‬בעבי עלטת הזמן‪ .‬המכלה ומשסה‬
‫כל הון יקר ונעים‪ .‬ועברו ימים‪ .‬יחלפו זמנים‪ .‬ועד הנה לא העפילו עלית על מכבש הדפוס‬
‫להראות העמים והשרים את ייפין‪ .‬והיו צפוים ועומדים על מפתן ההעדר יהכליין‪ .‬אך ה׳‬
‫הטיב‬
‫הקדמה‬
‫הטוב אשר גבר חסדו על יריאיו‪ .‬ועל גוזליו ירחף‪ .‬לבנית להם בית לזכר עולם‪ .‬לא עזב חסדו‬
‫ואמתו‪ .‬וממכון שבתי‪ .‬השגיח בעין חמלתו‪ .‬ויעיר רוח טהרה וקדושה‪ .‬בלב שני אנשים עברים‬
‫כאיש אחד ת י י ר י ם ‪ .‬לגדל על ברכיהם הילדים האומללים האלה‪ .‬ולהלביש אוחןמחלצית‪.‬‬
‫ה״ה ידידים י ק ר י ם ‪ .‬נדיבים ושיעים‪ .‬אחים וריעים‪ .‬גומלי ח ס ד ‪ .‬ובעלי מדות כיובית‪.‬‬
‫תמדת לבבות סי׳‬
‫מסעוד בן שרביט‬
‫האלה שלימים הם‬
‫הי״ו וסי׳‬
‫עמרם חזזאן‬
‫א ת ט ‪ .‬וכבר‬
‫הי״ו האנשים‬
‫יצא‬
‫מוניטין‬
‫שלהם בכמה ספרים שהו״ל בבית דפוסם מידי שנה בשנה‪ .‬וכל מעשיהם באמונה‪ .‬ועתה ה פ ע ם‬
‫נדב לבם אותם ל ה ו ^ ה ס ^ ה ק האלה ] למטתת נפש הוריהם הנ״וח סי׳‬
‫נ״ע אביו של׳הר״מ הנז׳ ולמ״נ האשה‬
‫מסעודא בן‬
‫היא אמו של הר״עמ הנז׳ [ ולהפיצם‬
‫יוסף שרביט‬
‫חמרו^נ״נ^‬
‫\ י‬
‫טשראל בלא כסף ובלא‬
‫מ ח ר ‪ .‬בכדי להקים שם המת על נחלתו‪ .‬ולבל תהיה לאל מנהו‪ .‬וכבר הוציאו מחשבתם לפועל‬
‫ועינכם תחזינה הני ספרי דבי רב מתניססית כאבני נזר להלל מאד‪ .‬הנה שכרם אתם חלף‬
‫עבודתם‪ .‬ישלםה׳ פעילם‪ .‬ברך ה׳ ח ל ם ‪ .‬באישר ועישר‪ .‬והצ״מר‪ .‬ולא יטה לארץ מנלס‬
‫וזכות ה׳ה תגן ב ע ד ם ‪ .‬ויהי כזית הידם אנ״יר ״‬
‫ומחזיקנא עיבותא לאחי וריעי‪ .‬החכמים השלימיס‪ .‬הנאהבים והנעימים‪ .‬בני האיתנים‬
‫כמ״הר‬
‫בנימין אלבאז‬
‫הי״ו וכמ״הר‬
‫שמואל אלבאז‬
‫הי״ו אשר בחפץ לבבם‬
‫להפיץ איר תורתו של הרב מו״ד זצ״ל מסרו הספ״הק הללו ליד המ״ול הנז׳ ובנע כסף לא‬
‫לקחו יבורכו מפי עליון בחיי אריכי‪ .‬ומזוני רויחי‪ .‬וזכות הרב מי״ר זצ״ל תהיה בעדם מגן‬
‫וסתרה צנה וסוחרה אנ״יר ״‬
‫ןא^י‬
‫בעניי ידעתי מ־עיט ערכי‪ .‬ואיני כדאי לדבר לפגי מי שגדול ה״ה זצ״ל‪ .‬כאלו הוא‬
‫זקוק להסכמתי חלילה‪ .‬בפרט כי הוא ז״ל לא הניח שום חסרון ומגרעת ב ס פ ״ ה ק ‪.‬‬
‫שכולם מליאיס היד ויופי‬
‫בהקדמתי לספרו‬
‫שיר‬
‫בהקדמות ופתחי שמרים‪ .‬מאיריס כספירים‪ .‬כמו שהודעתי‬
‫חדש שכבר י״ל‪ .‬ולא באתי הלום רק להודיע בשער בת רבים‬
‫מבען מי יצאו הספ״הק הגז׳ לאור‪ .‬ומי הוא זה ואיזה הוא אשר היפיע עליהם איר בהיר בלי‬
‫שום תקות שכר ותשלים גמול‪ .‬הטיבה ה׳ לטיביס ופועל ידם תרצה אכ״יר ״‬
‫כד׳ התיפ׳ בת׳ תמוז יה״ל ש׳׳ש‬
‫חרנן‬
‫לשיגי צדקתיךלפ״ק בסדר‬
‫הגה ‪3‬יך‬
‫לקחתי והוא‬
‫איש צעיר ה ידחל ימצפה לרחמי שמייא‬
‫ע׳ייל ישמ״ח עובדיה‬
‫בכמו״הרר מסעוד‬
‫משרת בקדש בין״ק צפרו‬
‫ס״ט‬
‫זל״הה‬
‫יט״א ״‬
‫עדן מקדם‬
‫א ו ת אלף‬
‫ערך א ב ו ת‬
‫א‬
‫©עם האבות שהיו רועי צאן כדי להתבודד עצמם לעיין בענין האלהות שאויר‬
‫המדברות זך ונקי יהיו נפרשים שם מבני אדם ועוד כדי להרגיל עצמן ברחמנות‬
‫ובחיקו ישא עלות ינהל‬
‫]מדבר קדמות[‬
‫בקדושיו לא יאמין א״ר פינחס אילו בקשו האבות שתהא דירתם למעלה היו‬
‫ה‬
‫ב‬
‫יכולים ואע״פכ לא נקראו קדושים עד שנסתם הגולל לפניהם שגא׳ לקדושים אשר‬
‫ילקוע‪.‬‬
‫בארן המה‬
‫‪ i‬אבות‬
‫אם י^או מכלל בני נח מעת שנימול אברהם אע״ה היא פלוגתא דרבוותא‬
‫דרבני צרפת סברי דלא יצאו מכ־לל בני נח להקל עד שקבלנו התורה בהר סיני‬
‫והרמ״בן ם״ל• שיצאו מכלל בגי נח לגמרי מעת שנימיל כמ״ש הרמ״בן בפרשת אחרי מות‬
‫ועיי׳ ׳להרב מיה״רי רוזאניס שהפליא עצה בזה בשלשה דרושים הראשונים מספרו פרשה‬
‫]מדבר קדמוח[‬
‫דרכים‬
‫‪flim‬‬
‫'כחוב במד׳ אבכיר על פ ס ק רושע ה׳ אח ישראל ונו׳ שאיחה שעה י א ע ״ ה שיי‬
‫שלי מצרים יטען י וחמר והלא כתבת בתורת ועבדום וענו אותם ארבע מאית‬
‫שנה ועדין לא שלמו והשיב לו הק״צה כלום'אמרתי בארץ מצרים בארץ לא להם אמרתי‬
‫משנולד יצחק התחילה הגזרה ע״כ ופי׳ הרב ידי משה שהכונה שא״י עדיין לא הוחזקה‬
‫לאברהם‬
‫עדז‬
‫מקדס‬
‫‪rv&a‬‬
‫לאברהם ושפיר הוי ארץ לא להם ע״׳כ וכתב הרב התנא הנ‪1‬׳ דהיינו דוקא למ״ד לא יצאו מכלל‬
‫בני נח ואז שפיר מצינן לימימר דלא הוחזק להם א״י משום דהכי הלכתא דגוי אינו קונה‬
‫בחזקה א‪5‬ל למי׳ד יצאו מכלל בני נח שפיר ק נ ה א ב ר ה ם אע״ה את הארץ בחזקה ולח‬
‫מקרייא לא להם ועדין לא שלמו ת׳ שנה מירידתם למצרים ע כ י ד‬
‫» י ליךצד לא זכיתי להבין אמרי קדוש דאף אי אמרינן דלא יצאו מכלל ב׳׳נ עד‬
‫י ר ת א פ ״ ה שפיר קנה אברהם א״יבחזקהדהא דיךילדגוי אינו קונה בחזקה היינו אס‬
‫החזיק ‪ 5‬ק ר ק ע של ישראל ועעמא מ ר ש הה״מ בפ׳ מהל׳ זכיה ומתנה שאם נאמר שיזכה‬
‫בחזקה מתוך אלמותי לעולם יהיה מחזיק בקרקעות של ישראל ע״כ אבל גוי מגוי קונה‬
‫בחזקה וכמ״ש בג״מ גיטין פ׳ השולח ד׳ ל״ז סוף ע׳׳ב א מ ר ר״ל מנין לנכרי שקונה את הנכרי‬
‫למעשה ידיו שגא׳ וגם מבני התוש‪5‬יס הגרים ע מ כ ם מ ה ם תקנו א ת ם קונים מ ה ם ולא ה ם‬
‫קונים מ כ ם ולא ה ם קונים זה מזה וכו׳ יכול לא יקנו זה את זה למעשה ידיו אמדת ק״ו נכרי‬
‫ישראל קונה נכרי בנכרי לכ״ש ואימא הני מילי בכספא אבל בחזקה לא א״ר פ פ א ממון‬
‫ומואב טהרו בםיחון ע״כ ופי׳ רשי״ ז״ל נכרי קונה ישראל למעשה ידיו ‪ 5‬נ א ׳ וכי השיג יד גר‬
‫וכו׳ או לעקר משפחה גר‪ :‬הנ״מ דנכרי קונהחבירו בכספא דומיה דישראל קונה נכרי בכסף וכר‬
‫דכתיב מ כ ס ף מקנחו בעברי הנמכר לנכרי וקנייה נכרי בנכרי הא ילפח ליה מקנייה נכי•‬
‫בישרחל‪ :‬בחוקה כגון שבאי שהחזיק בו וקנהו בחזקת יאוש כשהפקירו רבו וכו׳ חזקה שעבד‬
‫ואני‬
‫בחזקה‬
‫‪VJV iviirj‬‬
‫ץ ‪^ w 7‬׳״׳‪!»-‬י‪ ,‬׳‪•*-‬״י! ! ׳ ״ ׳ י ׳ • י*׳*׳׳‬
‫י •י ן ׳ ‪ w‬׳ !‬
‫קי‪/‬ה מחבירי‬
‫ק ר ק ע בחזקה והאי עבד נמי כיון דאפקריה ישראל ביאוש קנה ליה לנכרי בחזקה טכ׳׳ל המורם‬
‫מםוגיא זו דמי מגוי קונה ק ד ק ע בחזקה וא״כ אף אי אמרינן דאברהס לא יצא מכלל ב״נ ימי־‬
‫והנה‬
‫‪ ,‬וארץ לא להם מיקרי ודוק‬
‫‪,‬‬
‫החו׳ס שם בפ׳ השילה הקשו על פ י רש״י שפירש דחזקה בעבד הוא הלבישו‬
‫הגעילו הרחיצו לרבי יהא קי״ל כל קנינו של נ כ י ׳ במשיכה ותירצו דלריך לפרש דהכא‬
‫בחזקה של כיבוש מלחמה איירי וכן פי׳ ר״ח ע״כ מיכח מדבריהם דחזקה של כיבי׳ ׳לחמי־‬
‫חזקה אלימתא היא להקנות לגי אף דבר שאינו נקנה בחזקה כי הנא‬
‫ובזה‬
‫עדן‬
‫»יבזה‬
‫אבות‬
‫‪cnfib‬‬
‫ב‬
‫‪ .‬ינעם לע׳׳נד מ״ש יעקב ליוסף ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר‬
‫לקחתי מיד האמורי בחרבי וביקשתי כי פשע הכתוכ הוא שנתן לו עיר שכס וכמו‬
‫שמצינו ואת עצמות יוסף אשר העלו בנ״י ממצרים קברו בשכם וקשה היכן מצינו שזכה יעקב‬
‫חצינו בעיר שכם כדי שיתנה ליוסף ואי מכח חזקת אברהם אבינו הא לא הויא חזקהאלימתא‬
‫כיון דלא דיש אמיצרי לכן אמר אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכיון שלקחה ע״י‬
‫‪,‬‬
‫כיבוש מלחמה חזקה אלימתא היא אף דלא יצאו מנלל ב״נ ונמ״ש ה ת י ס ודוק היטב‬
‫ואעי?|רא‬
‫דדינא אני אומד דלעילם יצאו מכלל ב״נ מעת אשד בחר ה׳ צאברהס‬
‫אהיבי וניסהי בעשר נסיונות ועמד בכלס והראיה מה שהשליך עצמו בכבשן האש‬
‫כלי שלא יעבוד את נמרוד והרי פ ס ק הרמ״בם דצן נח אינו מצווה על קידוש השם דכתיב‬
‫יהתקדשתי בתוך בני ישראל ואיך אברהם אע״ה סמך על הנס כיין שאינו מצווה הרי קי״ל‬
‫כל מ׳ שנא׳ בי יעבור ואל יהרג ונהר‪ :‬ולא עבר הרי זה מהחייב בנפשו ואיך ג״כ הק״בה‬
‫הצילי מא־ןד שעבירה היא בידי אלא וראי מזה מוכח שיצאו מכלל בני נח והוי מצווה על קידוש‬
‫השם וראיה זו הביאה ג״כ ה י י פ״רד בדרשוחיו‬
‫ובזה‬
‫ס ר ה המיהת הרב יושב אהלים בפ׳ קרח על דברי הרב בירך יצחק שהקשה‬
‫עמ״ש הי־א״בד לחד פירושה שמשה ישב ע ם הק״בה דיין לדון אה קרח דאיך‬
‫איפשר למשה להיוח דיין בדבר הזה הא קרוב לאהרן הוא ובהדיא אמרו אפי׳ משה ואהרן‬
‫פסולים זה לזה והניחה בצ״ע והרב יושב אהלים המה עליי דלמה לא יהיא דיין וכ״ח משוס‬
‫דהוי קרוב • הא ליחא דהא חנן שני אחים שנחגיירו הרי הס כקען שנולד ומעידין זה לזה וא״כ‬
‫גס הנא שנל ישראל נתגיירו בקבלה ההורה וכדגרסינן בפ׳ ארבעה מחוסרי כפרה ופסקה‬
‫הדמ״בס בפ״יג מהל׳ א״ב וז״ל ב״ג דברים נכנסו אבותינו לבריה במילה וטבילה וקרבן‬
‫מילה וקרבן היו במצרים וטבילה היתה במדבר קודם מ״ת דכתי׳ וכצסו שמלותס וכו׳ וכן‬
‫לדורות כשירצה הגוי לקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה וקרבן ט״כ הרי מבואר‬
‫דלאחר קבלת התורה לא הוה למשה ואהרן דין אתים וכשרים להעיד זה לזה ואל ת ט ע ה‬
‫בלשון מרן בש״ע בסי׳ ל״ג שכתב ואפי׳ משה ואהרן פסולים להטיד זה בזה דקושטא הוא‬
‫דנקט משה ואהרן לדוגמא בעלמא לומר לך שאפי׳ יהיה צדיק גמור וחזקהו אינו משקר כמשה‬
‫ואהרן אפ״ה אינם מעידים זה לזה מ ט ע ם גזירה הכתוב שפיסל קרובים אבל אה״נ דמשה‬
‫אהרן גופייהו מותרין להעיד זה לזה דהוי קרוב ונחרחק טכ״חד‬
‫ובאמח פליאה דעה‬
‫ממני שדבריו הם הפך גמ׳ערוכה בזבחים ד׳ ק״א ע״ב וז״ל הגמ׳ שם מתיבי מרים מי‬
‫הסגירה אם תאמר משה הסגירה משה זר הוא ואין׳זר רואה את הנגעים ואם תאמר אהרן‬
‫הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים אלא כבוד גדול חלק לה הק״בה למרים‬
‫חותה שטה אני כהן ואני מסגירה אני חולטה ואני פוטרה ע״כ ולפי דברי הרצ יושב אהלים‬
‫אהרן יכול להסגיר אח מרים דה״ול קרוב ונהרחק אלא מוכרחים אנו לומר דכבר יצאו מכלל‬
‫בני‪.‬נח מימי אבותינו הקדושים אלא שהיו כמי שאינו מצווה ועושה שעדין לא ניהנה חורה‬
‫ואח׳׳כ‬
‫אבות‬
‫;‪HJ‬‬
‫‪v‬‬
‫מקדם‬
‫ואח״כ'נכנסו לברית התודה להיות להס דין מצווה ועושה במילה וטבילה וקרבן וא״כ לין‬
‫אחים גמורים יש להס כיון שכיבד יצאו מכלנ ב״נ ולכן אמד בגמ׳ דאהרן קרוב היאוא״כ תיקבי‬
‫קוש״ת הרב בירך יצתק איך ישב משה לדון את קרח והדי קרוב לאהרן הוא ימעתה םגי מ״ש‬
‫מרן בש״ע ואפי׳ משה ואהרן פסולים להעיד זה לזה הוא בדוקא ופי׳ דבליו שאפי׳ משה‬
‫ואהרן שהם צדיקים גמורים פסולים להעיד זה לזה מחמת שהם אחים ודוק ולעיקר קישית‬
‫הרב בירך יצחק נל״עד לתל־ן שכיון שמשה ישב עם הק״בה לדון את קרח נמצא משה טפל‬
‫והעיקר הוא מלכו של עילם הוא הדיין ואף שמשה הוא קרוב אין בכך כלום ודוק‬
‫ד האיות‬
‫הס מרכבה לשכינה כמ״ש חז״ל זל״עד יש לרמז בשמירס סיד המרכבה‬
‫ו א ק ד י ם סיד הפסיק הנה ה׳ רוכב על עב קל יכו׳ וסירי נל״עד בהקדים מה‬
‫שידוע מ ח כ מ ת הציריף כי יש צירוף הנקרא רדוף שהוא רודף את אותייתיו כזה ט ש‪ °‬יהוד!‬
‫ב ״ ה ם י י י ע ״ ב כזה י יה יהו יהוה יכמילייסה יוד יוד הא יוד‬
‫א עילה ק״ל ישס יהוה פ‪5‬וט עולה כ״ו תצרף‬
‫* ךף ך ךאך‬
‫ע״ב ק״ל עם כ״ו עולה רכ״ת כמנין רוכב וזהו סוד הפסוק הנה יהוה צירופו עולה‬
‫ך ן א‬
‫ןא‬
‫ך י‬
‫>א‬
‫ה‬
‫כמני• רוכב בהצטרפו על שני צירופים ע״ב ק״ל כנז׳ וזה הצירוף היא מרכבה לשם הויה ב״ה‪,‬‬
‫ו ל ק יכינהו בשם רוכב וזהו וירכב על כרוב רעף ייזל תראה פלאות כי האבות שהם מרכבה‬
‫לשכינה תמצא בהם צירוף זה כיצד אברהם עולה רמ״ח הסר רכ״ח שהוא סוד המרכבה ישאר‬
‫כ׳ יתירים יצחק עילה ר״ח ע ם כ׳ היחידים באברהם הרי רכ״ח והטעם שהשלים אברהם מה‬
‫שחסר ליצחק היא ממידת חסדו כדי למתק תוקף הגבורות פחד יצחק כי כן דרך החסד‬
‫להתפשט והגבירות להצתמצס כידוע לי״ח יעקב עולה קפ״ב נמצא שחסר לו לסוד המרכבה‬
‫מ״ו וכשנשא רחל ולאה השלים הצירוף כי רחל עילה רל״ח הסר ממנה רכ״ח סוד המרכבה‬
‫ישאר י׳ ולאה עולה ל״ו ע ס י׳ היחידים ברחל הרי מ״ו הס החסידים ביעקב לסוד המרכבה‬
‫יטעם השלמות מהאמהות כי גס למעלה הוא סוד הזיייג ביחל ילאה כידוע ולכן רחל שיש בה‬
‫סור המרכבה לבד היתרון לא נקברה עמו אבל לאה שכל מ ס פ ר ה היא לתשלום מה שחסר‬
‫ליעקב נקברה עמו‬
‫ובזה‬
‫לע״ד ינעם ט ע ס יעקב אע״ה שמתחילה קנה את הבכורה מאת עשו סוד בכור‬
‫גי׳ רכ־׳ח לפי שעדין לא נשא רחל ולאה להשלים כנז׳ ולכן מתתילה ק נ ה הבכורה‬
‫שהוא סוד בכור כנז׳ ולא הונח לו לפי שמילת בכיר היא בתורה פ ע ם מלא ופעם ח ס ר ו׳ ולא‬
‫נשלם הצירוף כראוי לכן קדם ליקח את הברכה שהוא סוד ברוך שהיא מליאה לעולם ואז נשלם‬
‫הצירוף ולכן כשבא עשו מצידו צעק צעקה גדולה ואמר עתה ידעתי זריזות יעקב ליקח בכור‬
‫וברוך יען הכי קרא שמי יעקב ושם זה חסר לתשלום המרכבה ולכן הוצרך ויעקבגי זה‬
‫פעמים את בכורתי לקח ולא הונח לו מ ט ע ם מלא וחסר כנז׳ והנה עתה לקח ברכתי שהוא‬
‫ודאי תשלים הצירוף ילא הניח לעשי כלום כי גס את זה לעומת זה עשה האלהים שגס עשו הוא‬
‫מרכבה לס״טא כידוע דכתיב הלא אח עשו ליעקב נאם ה׳ ואוהב את יעקב להיות מרכבה‬
‫דקדישה‬
‫אבות‬
‫מקדם ג‬
‫דקדושה ואת עשו שנאתי מ ד נ ב ה טמאה ולק סמאל בצירוף הרדוף נזה ס ס מ סמא סמאל‬
‫עולה שצ״ב הסד מטנו שע״ו גי׳ עשו ישאר י׳יו יהירים לרמוז לי״ו אמה של רשות הרביס נל‬
‫הם׳׳טא נקראה רשות הרבים כידוע לי״ח ולכן ב נ ה ויתחנן לו הלא אצלת ל׳ ב ר נ ה ויצחק‬
‫אננ״ה הבין עיקר טעמו וזריזותו של יעקב לענין לקיחת הבנורה ו ה ב ר נ ה נדי להשלים צירופו‬
‫למרכבה דקדושה ולקטקט בירת מרכבה הס״טא ילק אמר גם ברוך יהיה וטוב לא יהיה‬
‫לרשט לא בכור ולא ברוך ויתוסף לצדיק חיל חוטא ומלבד ביכור שכבר קנה גם ברוך יהיה ודוק‬
‫‪JlT^fl‬‬
‫תבין טטס מ נ ת צינורות שנא׳ בה ועברתי בארן מלריה ודרשו חז״ל אני ולא מלאך‬
‫יען נ׳ מקרא מלא נתיב הנה ה' רוני‪ :‬על עב קל ובא מצרים שבבחינת מ ר נ ב ה‬
‫זו נכנס למצרים שהיא גי׳ בכיר ולכן ומת נל בנור ני באהרא דקושטא קחי שיקרא לא קאי‬
‫ודוק ו״אש ה״היב‬
‫ה‬
‫כתב‬
‫בילקוט מלנים אברהם נמשל לחמה יצחק ללבנה יעקב לנכביס ולעתיד חמה‬
‫ולבנה בושים ואין בושה לככביס לפי שאביהם ויצחק פניהם מ ה נ ר נ מ י ס בשביל‬
‫ישמטאל ובני קטורה ועשו ואלופיי אבל יעקב אין לו בושה ני אי; פיסול במטהו שנאמר ליא‬
‫עחה יבוש יעקב ע ״ נ ויש לדקדק שהרי מצינו שיעקב נמשל לחמה שהרי נשחלס יוסף והנה‬
‫השמש והירח אמר ״לו יעקב בגערתו הבוא נבוא ׳אני ואמך ונו׳ יהשבכיים הס שנמשלו לננביס‬
‫גם מבואר בדברי המקובלים ני יעקב הוא בחינת ז״ח המנונה בשם שמש נמו שנהוב בי‬
‫שמש ומגן ה׳אלהים ול״עד לישב ני באמת יעקב הוא בחינת שמש בודאי אלא שלענין הבושה‬
‫לע״תל בזה הוא נמשל לנכבים שלא יתביישו דנתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה דוקא אבל‬
‫לא ה נ נ ב י ם וזהו לע״ד רמז הפסוק דרך נ נ ב מיעקב וקם שבט מישראל הנונה שלענין וקס‬
‫שצט מישראל שהם שבטי יה שבזה היא מטתו שלימה ולא עתה יבוש יעקב בזה הוא נמשל‬
‫ל נ נ ב י ס וזהו דרך נ נ ב מיטקב ודוק‬
‫ו‬
‫כתב‬
‫הרב של״ה ני האבות תיקנו חטא אד״הר שפגם ב״עב ס״ג מ״ה גי׳ ק״ף לכך‬
‫היה ראוי לחיות נל אחד מהם ק״ף נמו יצחק רק חיסר הק״בה תמש שנים‬
‫מאברהם בשביל עשו ויעקב בשביל שאמר ע ס אשר המצא אח אלהיך לא יחיה חיסרו לו ל״ג‬
‫שנים כמכין יחיה וחיה קמ״ז שנים ע ״ נ נמצא שתסר לתיקון אד״הר ל״ח שנים ונל״עד שחיקנס‬
‫דוד המלך ע״ה ל״ח שנים קידם שחטא ני הוא מלך בן שלשים שנה ובחברון מלך שבע שנים‬
‫הרי ל״ז ושנה אחת שמלך בירושלים ואירע מעשה בת שבע הרי ל״ח ודוק ולנן אמרו‬
‫המקובלים שגם דוד תיקן חטא אד״הר‬
‫ז אברהם‬
‫שורש הנפש לנל ישראל יצחק שורש הרוח יטקב שורש הנשמה ונשהולנים‬
‫מן האדם ע ״ י חטאו נקרא חלל ישע בגי׳ אברהם יצחק יטקב נלומר שהם הולניס‬
‫ממנו מד׳ תלפיות בשם יונה אלם פט״ו‬
‫טרך אביגיל‬
‫עת‬
‫אביגיל‬
‫מקדם‬
‫אבידי־׳‬
‫ערך אביגיל‬
‫א עגיל‬
‫אביגיל עס דוד שאמר בגמ׳ מס׳ מגילה שגלתה שוקה והלך דוד לאורה שלכ‬
‫פי־סאיה כתב הרב מדרש תלפיות וז״ל א״ה נלאו הרעיונות טל אביגיל הצדקת וטל‬
‫דיר חסיד שבחסידים איך אביגיל עשתה כאחת הנבליח לגליה שיקה ידיד שהעיז פניו מיד‬
‫לימי השמעי ל׳ עי״ ש שחירץ בשצעה דדכיס‬
‫‪2‬‬
‫שבע‬
‫נביאיה מריס ב י ב ו ‪ -‬ה דבירה בה״ה חנה בנצח אביגיל בהיד שיק שמאל‬
‫וזהי סיד גלחה שוקה שפרסמה נבואחה חולדה אשת שלים ביםיד צדיק בדיה שלים‬
‫אםתד יתלבש א ס ח ־ מלכיה ילקוט שמאל ע׳״ ש באורך‬
‫ערך אביחי!‬
‫א‬
‫כתב הל־ב מד׳ תלפיות ח״ל קבלחי מי שמאבד אזה דבר אם ינדוד ויאמר אס אנ•‬
‫מיצא איתה אני ניד־ ס ך מעות שמן למאור של נשמהי של ר‪ •5‬מאיר בעל הנס מיד‬
‫מוצא ה־זיידה יבלבד שלא יעבו־ זמן שאס האבידה מטית איפשד שכבד היניא איתם‬
‫בהיגאותיו ואס היא חפן או בגד איפשר שהיליני למקים אחד או עשה בו שיני׳ באופן שאינו‬
‫ניכד יאז אינו מועיל הנדר‬
‫ב‬
‫דןן‬
‫כ׳ האדם נתקן לפעמים ע״י עיבור לבד שבא בסוד עיבור באדם אחר ושם‬
‫משלים אזה דבר שחסר ממני ויש שיצערך לגלגול ממש שהוא יותר צער גדיל‬
‫מעיביר יהמיצא אבידה ואינו מחזירת אין לו תקנה ע״׳ עיביר אלא שצריך שיחזור ממש‬
‫בילגיל ימיר יז״ש הכתיב יכן העשה לכל איידה אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תיבל‬
‫להתעלס פי׳ אין מספיק לך סיד עיבור שהיא נקרא העלם שמחעלמת ומתלבשת בתוך נשמת‬
‫] ס פ ר הגלגולים פרק י״ב[‬
‫חביי־י אמנם צריך שיתגלגל גלגיל גמור‬
‫ערך אבגים‬
‫א‬
‫‪7‬‬
‫אבן היא מדת המלכית כ׳ המלכיי* יי•‬
‫ס‬
‫משם מ ״ ‪ :‬ונעשית הבן ח י ו החי* ‪-‬‬
‫ז ל ז י‬
‫י‬
‫?"‬
‫‪r‬‬
‫ג‬
‫"‬
‫בל יכשהיא בשלימית מקבלת‬
‫וזהו‬
‫א׳‬
‫לע״ד רמז הפסיק ויקתז‬
‫אבן יישימי תחתיי יישב טליה כי משה דביני ע״ה היא בטלה למטרוניתא כמפו׳ בזוהר בסיד‬
‫נ׳ המקים אשי אתה עומד עליי אדמה קודש היא ולעת עתה שהיי ישראל בצרת טמלק‬
‫נריך להכניע הדינים דינא דמלכיתא יהה״יב‬
‫ב‬
‫השיאבה היא סגולה למקשה לילד א ס תקחנה בידה השמאלית תלד מיד‬
‫אבן‬
‫יבחין מס״ כי‬
‫אבני‬
‫עדן‬
‫‪ i‬אבגי‬
‫אברהם‬
‫מלןדם‬
‫ד‬
‫השדה כתוב בירושלמי דכלאיס כי עם אבני השדה בריתיך הוא בר נש ־כוויה‬
‫והוא חיי מן עיבירא איספיק טיבודיה לא חי* עכ״ל ועיי׳ לקמן עדך אוב וידעינ׳‬
‫ממה טצר אדם זה והיא ג״ כ הנק׳ דודאים‬
‫ד יעקב‬
‫אביני לקח י״ב אבנים מאבני המזבת שנעקד עליי ינתק אביו יישם אותם‬
‫מראשיתיו באיתי מקום להודיע שעתידין לעמוד ממנו ׳״ב שבטים ינעשי כלס אבן‬
‫] פ ר ק ר״א[‬
‫אחת להודיע שכלם עתידים להיות גוי אחד בארן‬
‫ה אבנים‬
‫טובות וסגולתם עיי׳ לרביני בחיי בענין אבני אפוד ועיי׳ לרב כהנא בס׳‬
‫מד׳ תלפיות וכבר הארכתי בזה כל הצורך בספרי הקטן באר שבע עי״ש‬
‫‪ 1‬בתרגום‬
‫יב״ע על פסוק וירדפו מצרים אחריהם אמר שמצא פרעה לישראל שהיי‬
‫מלקטים בשפת הים אבנים טובות ומרגליות שתמשיך פישון מג״ע לתיך גיחין יגיחין‬
‫]מדרש תלפיות[‬
‫המ*יכס לים סוף‬
‫א ואעשך‬
‫ערך אברהם‬
‫לגוי גדול אטשך כהן גדיל כאדם הראשון מד׳ תלפיות בשם מד׳ אבכיר‬
‫וכ״כ ב״בר שאברהם אבינו היה כהן גדול שנא• נשבע ה׳ ילא ינחם אתה כהן לטולס‬
‫ב כתוב‬
‫ב״בר פ׳ מ״י שלא ניתנו גזירות שוות לאברהם אבינו והקשה הרצ הקדוש‬
‫מו״הרר תי״דא ז״ל בס׳ מדבר קדמית בהרי שס ב״בר פ׳ מ״ט כתצ שאברהם‬
‫אביני אפי׳ ההלכית המתחדשות צנל ייס בשמים היה יודע ויש לישב ע״כל שוב ראיתי שקישיה זו‬
‫עצמה הקשה הרב מד׳ תלפיות ענף א ב י ה ם שכיון שקיים אפי׳ עירובי תבשילין וידע ההלכיה‬
‫המתחדשים בשמים כ״ש שידע כל גזירית שייר‪ .‬יהניחה ב״צע ולענ״ד נראה לישב שכיון דקי״ל‬
‫אין אדם דן גזירה שיה מעצמי א״אכ קבלה מרבו ובהדיא אמרו ב״בד דלה ניתנו גזירות שוות‬
‫לאברהם אציגי א״כ אע״פ שקיים כל התורה כלה וידע הלנית המתחדשים בשמים מ״מ דצי‬
‫הנלמד מ״גש אינו יכול לקיימו שאם ׳קיימנו מוכדח שדן אותו בגזירה שוה ואין אדם דן ג ד י ה‬
‫שיה מעצמו ודוק‬
‫‪i‬‬
‫כתב‬
‫רבינו חנאל ז״ל כשבא אברהם אבינו לגרר גידשה לשדה לפי שהיה ידא שמא‬
‫יהרגוהו אם היה אומר שהיא אשתי וא״עפ כן לא הניחו הק״בה שיפרד ממנה ולא‬
‫הניח הצדקת אצל הרשע כי לא יניח שבט הרשע על גירלהצדיקיס יגירישין הללו היו מפני ה‪$‬חד‬
‫יזהו שאמר הק׳״בה והיי* בעילה בטל שלא גירשה רק מפני הפחד כ׳ אניס היא ינמצא שאין‬
‫הגירושין גירושין גמורים והקשה הרב מדרש חלפיוח ז״ל שכיון שאצרהם גירש לשרה נמדיצד‬
‫הנה הגט פוסל בכהונה יאברהם כהן היה ואיך אחר שגירשה חזר לקחחה שהיא קייס כל‬
‫התורה כלה ואפי׳ נויי־יבי חצשילין יהניחה ב״צע וכראוי לע׳״נד להרן שכיין שאמר ה׳‬
‫לאבימלך תשב אשת האיש א״כ הק״בה הכדיע ל י ‪ :‬ה ג ט בטל כיי; שהיה באינס מפני הפחד‬
‫ולכי‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫אברהט‬
‫ולכך קראה אשח איש והרי פ ס ק מרן בא>׳הע סי׳ ק״ ן ס״ג ו ד ל כל גנו שהוא במל מן החורה‬
‫היה בע‬
‫הכ ה‬
‫' '‬
‫נ‬
‫סרה ע‬
‫^ '‬
‫יי מ ש י ם ג ר ו ש ה ע י ״ ש‬
‫א״נ‬
‫יש לומר שעל פי הדבור‬
‫נשאה והחזירה אחר שגירשה וכיוצא בזה כתב הרב מד׳ תלפיות עצמו משם פענח רזא ומשם‬
‫הרב ש״ך על התורה ודל‬
‫כ‬
‫יצ ל ק‬
‫ד‬
‫אלה תואיל ואישהרי אישתרי ק ו ל ס ‪-‬‬
‫ח‬
‫א‬
‫‪ 3‬ר ה ס‬
‫; ת מ ג ה‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫‪p v r‬‬
‫ה ג ר‬
‫כ ה‬
‫ש‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ג ך ן‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ס‬
‫״‬
‫ה י ה‬
‫כ‬
‫כ ה‬
‫‪.‬‬
‫ן נ ת ‪ 3‬ה ו‬
‫ן כ ה ן‬
‫א‬
‫ס ו ר‬
‫בשפחה‬
‫א ״ל אמר המאסף‬
‫ז‬
‫ע״פ הדבור נשאה דכתיב וישמע אברהם ל ק ל שרי לרוח הקדש שבה כמו שפי״רשי והוח ע ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫דרך שתירץ הרב ב ע יפה היאל־ ז״ל דהקשה דכיון ‪ ; .‬א‬
‫‪ 3‬ר ה ם ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫כ ה ן‬
‫איך חזר ולקח חת הגר‬
‫אחר שגירשה וכהן אסיר בגרושה אלא שע״פ הדביר לקחה עכ״ל ותמיהא לי עובה איך הרב‬
‫הנית קושייתינו בצ״ע ולא תירצה כמו שתירץ הוא עצמו בענין הגר והוא פלא‬
‫ןעןף‬
‫קשה לי עובה על קישית הרב יפה תואר שכיק שהגר היתה פלגש דכתיב ולבני הפלגשיס וכו׳‬
‫א׳׳‪: :‬שילוחיה א״צ גע דדוקא אשה שנישאת ״ י קידושין צל יכה גע דמקיש יציאה להויה אבל‬
‫ע‬
‫פלגש שריא בלא קידושין ובלא כתובה כמ״ש הרב״בס ד ל א״צ גע וא״כ אין איסור בחזרתה‬
‫כל עוד שלא נתיחדה לאתר דלא א ס ר ה אלא תורה גרושה וצ״ע‪:‬‬
‫ר*‬
‫דדך זו אלך לפרש דברי ד״שי ד ל בפ׳ חיי שרה ולבני הפלגשיס אשר לאברהם וכו׳‬
‫״‬
‫כתב ר״שי ודל הפלגשם ח ס ר כתיב שלא היתה אלא פלגש אחת היא הגר היא‬
‫קעורה נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה עכ״ל ורביס תמהו וכי רש״׳ ז״ל דיכא קא מישתטי‬
‫הכא להידיע הדין שהנשים בכתובה והפלגשיס בלא כתובה והלא לא בא אלא להודיענו למה‬
‫למה הפלגשם ח ס ר לומר שלא היתה אלא פלגש אחת ומאי נפקא מינה אם היא בכתובה או‬
‫שלא בכתובה ורבני אשכנז פי׳ ס ״ פ מ״ש ח ד ל איש ואשה שזכו'שם י״ה ביניהם וכתבו‬
‫המקובלים שע״י הכתיבה נשלם השם וזהו סיד כתובה כ ה י וה וזהו שרמז רש״י בכאן‬
‫השלגשם ח ס ר כתיב שאי; כחן בהיניה הכילגש כי א ס פלג שכ פי׳ חצי השם שהיא שם יה‬
‫לוקא אצל תשלום השם אין ב ה ס לסי שהנשים בכתובה יעל ידה נגמר השם אבל פלגשם‬
‫ב ל א כ ת ו כ ה ואין כ א ן כי א ם פ ל ג שס ע ״ כ‬
‫ללי‬
‫»־‪1$‬ה שלש׳׳׳ ד ל בא לרמז שכיון שהגר היח קעורה ש ק מוכח ממ״ש פלגשס ח ס ר‬
‫‪ #‬ל י & ^ ״י<׳י׳ מ ‪/‬‬
‫טימ‬
‫ף‬
‫׳ י‬
‫ו‬
‫"‪ I‬׳ '‬
‫‪m‬‬
‫«‬
‫‪v:TP1;fiww‬‬
‫‪ 10.‬ב ; ה י ; ה ח כ ל‬
‫על‬
‫* ‪ o t‬בלח כתיבה‬
‫^‬
‫^ * ל ‪ :‬ל ^ ה י ח ד ה לאחד רשאי להחזירה אע**‬
‫א ‪3‬‬
‫י בה לתרץ מ״ש הנתיב ילבני הפלגשם נתן אברהם‬
‫ליוה ה ל י ך ל ז ו ^ ה ילא מ ן לדם כתיבת א מ ם לכן אמר נשים בכתיבה פלגבים ב^א‬
‫כתובה ולכך הוצרך למהנית יליק‬
‫ל‬
‫״‪ i«?v‬ביש ‪ w‬ליש יכל ‪ r;r‬יכמ י^‪5‬ה ד»‪07 «5‬־ הברית ‪ic‬‬
‫אברהם‬
‫עדן‬
‫אברים‬
‫א ב ר ה ס אניני ומכפר לני טיניתינו‬
‫פרקי ר״א פ׳ נ ״ ע‬
‫אברהם‬
‫ה‬
‫מלןדם‬
‫ה‬
‫לא היה לי רב שילמיד עמו אלא זימן לי הק״בה שתי כליות כעין כני‬
‫רבניס והיו טבעית ומלמדות אותו חכמה ועל זה אמר דוד אן; לילות יסריט נליוהי‬
‫ילקוט חדש משס ילקוט תהליס‬
‫‪ 1‬אברהם‬
‫‪ T‬אברהם‬
‫גזר על הזקנה‬
‫ילקוט חדש‬
‫וזהו ואברהס זקן‬
‫אע״ה ידצ שאשתי עקרה ולא בא עליה עד בנתבשדה שיהיה לו זרע‬
‫ממנה יבא עליה ינתעברה מביאה ראשונה מדבר קדמית משס דרוש שמיאל משם‬
‫מה״רמ דיקאנאט׳ יכה־‪: :‬היא ?קדמה נפלאה ויש סמך לזה מדברי מדן הא״רי בשער‬
‫הגלגולים ה ״ מ ז ל״י‬
‫*בזה‬
‫יתישב לדעתי מ״ש הכתוב ברדת אברהם למצרים שאמר‬
‫לשרה הנה נא ידעתי נ׳ א‪:‬ה יפת מראה את ואם היה בא עליה כבר איך לא ידעה שהיא יפת‬
‫מ״אה יה‪:‬־׳ קי״ל חיקה אין אדם שיתה בניס אלא א״כ ביד קי אלא ודאי שלא בה עליה נ ב ר‬
‫י‬
‫ךי‪,‬ם‬
‫אומרים שלא בה עליה עד שנימול‬
‫‪H‬‬
‫כתב הרב מד׳ תלפיות משם ם׳ הבהיר וז״ל למה הוסיף הק׳יבה הא באברהם יוהד‬
‫מדרש תלפיות משם לקט שמיאל‬
‫מנל האותיות אלא שיזנו נל איבריו של אדם לעילם הבא ע״כ והיא פלא ני‬
‫ו‪:‬׳ בשביל תיספה הא באברהם יזכו נל איבריו של אדם לעו״הב ולכאורה היה נראה ני מחמת‬
‫שנג״י שניהוסן* ה״א באברהם נקרא אב המין ־ ואברהם גי׳ רמ״ה ירושת האב לבן ניםעת‬
‫וכמי שהיא נשלם ע״י הא להיות רמ״ח איבריו נקיים כן זרעי אחריו י והנראה נכון ע״פ מ״ש‬
‫בילקיט ישעיה למה נקרא אברהם האדם הגדול שהיה ראוי להבראות קידם אדם הראשון אלא‬
‫אמר הק״בה א ס יקלקל מי יתקן אחריו אלא אני בורא אדם תחלה שאם יקלקל יבוא אברהם‬
‫ויתקן אחריו י ע״כ ־ נמצא שאברהם אבינו הוא תיקון אדם הראשון ועל ידו יזכו כל איבריו של‬
‫אדם הראשון לעילם הבא ־ אלא שכל עוד שהיה שמו אברס הוא גימ׳ רמ״ג לכן ניתוסןו בו הא‬
‫להיות גי׳ רמ״ח ובזה יזנו כל איבריו של אד״הר לעולם הבא ־ ודוק‬
‫‪ D‬אברהם‬
‫ברהם‬
‫מרכבה לשנינה ני אות‬
‫א‬
‫משמו רומז לאחד המיוחד והוא רונב על‬
‫אותיות הנשארות מאברהם י ואותיות ברהם הם סופי תיבות מ א ר ב ע‬
‫חיית ־ כריב נאד אריה אדם ־ ינרוב היא במקום שור נדאיהא בחגיגה פרק אין דורשין ־ מד׳‬
‫תלפיות בשם של״ה ־‬
‫ךץךןך‬
‫לענ״ד רמז הפסוק מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך ־ אותיות מה רב הס ס״ת‬
‫מארבע חיית לרמיז שהצדיקים הם מ ר נ ב ה לשנינה ־ ודוק‬
‫אבר‬
‫אגג אגדה אגוז‬
‫ערך אבר מו החי‬
‫אבר כלן החי כאוכלי גורס לקנות לו האכזריות בטבע ־ נ״ כ הרב עיר בנייד‪ ,‬ח״א‬
‫א‬
‫סי׳קמ״ג־‬
‫ערך אגג‬
‫* >ץ!‪-‬י ‪-‬״״ ‪ P, ,‬נערה יי•־ הי‪-‬ה רבע י לרמ״לאבקמןהףננה־גגאמ״ט•‬
‫וסי•(' רב־ שמס מידת לעול־ יעד • נ• ייהה המיזה הה זכי עמלק ‪,‬ריק‬
‫‪V‬‬
‫‪C5‬‬
‫ערך אגדה‬
‫>\‬
‫**י ד ד ת דרבה בר בר חנא צהמיכד את הספינה כלס היו בנמצא ודלה כמי ‪:‬פירש‬
‫״ ‪,‬״א‬
‫שכלס על דרך משל־ב״נ הרב כהס פז בפי׳ על הזוה‪ -‬פ׳ ויחי ד׳‬
‫י כ‬
‫בפ׳ ושכבתי ע ס אביתי‬
‫ערך אגוז‬
‫ג‬
‫עדן‬
‫מקדם ו‬
‫אגרת בת מחלת א ת ם אדם‬
‫השמד ־ וכל דבר טמא ש־ואה בלילה כמן כלב וחהיל ועכבר נולד במינים סתומות ואינו‬
‫ס׳ חסידים סי׳ ת״תשנג‬
‫פוקח עוניו עד תשעה ימיה‬
‫ערך אגרת בת מחלת‬
‫‪$‬‬
‫י ע ל צ ן ע א י ל ‪ .‬לקח את מריסה בת כשדיאל המכשף איש‬
‫וילדה מתלת ממני‬
‫י‬
‫ונשההפה הבת ואמה‬
‫מצ־י‬
‫־ וגירשה במצות אביו‬
‫במדבר ששולט כגליי אגרתיאל‬
‫ונמשך אגל מחלת ינתעבדה ילדה אגרת על שמו י ואחי׳כ יצאה מחלת ונישאת לטשו י ואגרת‬
‫בתה נשאיה במדבר‪ .‬והיא ונעמה ולילית ונגע ־ למשלות על ארבע תקיפות י לילית מזנה ע ס‬
‫כל אדם י נעמה ט ס אימות הצילם לבד י נגע עס ישראל לבד ־ אגרת משולחת להזיק בלילי‬
‫רביעיות ובלילי שבתית‬
‫א אגרך!‬
‫מדבר קדמות‬
‫ומחלת ילילית וחילותיהס ־ עיי׳ לקמן היה קיף ערך קליפות י יחיה שין‬
‫ערך אדום‬
‫א‬
‫‪2‬תב‬
‫דיינו בחיי פ׳ נצביס ־ המתקדשים יהמטהדיס אלי בני ישמעאל שדרכם‬
‫ליחין ידיהם ורגליהם ולא לבם שהוא העיקר י אחר אחת בתוך ־ מדבר על יום‬
‫ה ק נ י ט לה־ אלי ביים ששי קידם השבת־ ואלו אחר השבת מניתין אותנו בתיך י אוכלי בשר‬
‫החזיר אלי בני אדום י והשקץ והעכבר אלו בני ישמעאל‬
‫יחדיו יםיפי‬
‫ערך ארם‬
‫א‬
‫אדם‬
‫הראשון הק״בה גזר עליו כי ביום אכלך ממני מיה תמות ־ ואדם התפלל‬
‫שלא יהיה זה באותו יום ממש אלא ימתין לו יומו של הק״בה בכדי שיעשה השובה‬
‫וגזר על עצמו העניה כל ימי חייו תת״קל שנה כמכין תענית והיה זה באיתו היום בשעה‬
‫מנחה דכתיב ביה תכון תפלתי ק ט ר ת לפניך יכו׳ ר״י׳< תת״קל וס״ת ניתך י וגזר על עצמו‬
‫התכת דמו בתענית ־ מד׳ תלפ ות משם עשרה מאמרות ד׳ ל״ה ע״ג ־ ונ״ל שגם ס״ת תכון‬
‫תפלתי‬
‫קטרת לפניך ‪:‬י׳ ת״פ שהוא יי׳ לילית שע״י כח תעניותיו ביטל כח לילית שהיתה‬
‫אדוקה בו בחטאו כמ״ש חז״ל‬
‫ב אד״הר‬
‫מלאכי השרת היו צולים לו בשר והבשר שאכל אד״הר הוא הבהמה‬
‫‪,‬‬
‫הרובצת על אלף הרים־מד׳ תלפיות משם כנפי יונה ־ ובאבות ר ר ׳ נ ת ך ר יהודה‬
‫בן בתירא אומר אדם היה מיסב בנן עדן ומלאכים עומדים לקרתו ־ וצולים לו בשר ומסננים‬
‫לו‬
‫^ךן‬
‫מקדם‬
‫אדם‬
‫לו יין בא נחש וראה חותם והציץ בכבודו ונתקנה בו‬
‫ג אד״הר‬
‫*‬
‫ע״כ‬
‫כשאמר מזמור שיר ליום השבת באי כתות מלאכים ב מ ו ר ו ת ונבלים‬
‫וכלי שיר ואמרו שירה ע ם אדם הראשון‬
‫ד אד״הר‬
‫אבות דד״ן סיף פ ר ק א׳‬
‫כשנתן שבעים שנה לדודיתהמו על שכיר המתנה הק״בה ומכי״טדו‬
‫ילקוע תדש‬
‫דני*‬
‫ד״‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫ם‬
‫י ב~ם‬
‫אב‬
‫היו בארץ הם אדם וחוה והיו רואיס הדור פרוצים בזנות ולא מיחו‬
‫זוהר חדש‬
‫והטעם שנקראו נפלים כתב במדרש העולם כי אין להם‬
‫ואם ״‬
‫ד כע‪£‬י*רא‬
‫הק״בה את האדם צבר עפרו מהרבע רוחות העולם ועשה עצמותיו‬
‫ממקום בית המקדש שלמטה־ והמשיך לו נשמה מ״בהמק שלמעלה־ ילקיט חדש‬
‫אמר‬
‫‪T‬‬
‫ר׳ צר ששה דברים משמשין את האדם י שלשה ברשותו ושלשה אינם ברשותו‪.‬‬
‫״ העין איני ברשותו שרואה פתאום מה שאינו ברצונו * וכן האוזן שוי׳מ י וכן ההיטס‬
‫מריח פתאום ־ שלשה ברשותו היד לגזול ולגנוב י וכן הרגלים לרוץ לרעה י וכן הפה לדביר‬
‫לה״ר י וכן הרבה דירים התלויים באלו האיברים י ואם זכה האדם עושה הק״בה בשבילו‬
‫שאפי הג׳ שברשות האדם אינם עושים רצונו לרעה י הפה מיצתק שרצה לקלל אה י ע י ב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫חטה רבים נשה חטח והחטיח י גם הרהיה שהביח מפ׳ מ צ י‬
‫״ וצ״ט‬
‫הבטחה‬
‫‪:‬‬
‫ח אדי׳הר‬
‫אף אם לא חטא היה ‪:‬״כ מה‬
‫ג ק ״ ב ה בעצמו ־‬
‫ובזה‬
‫היה‬
‫ה ו‬
‫א ‪,v , 4‬׳‬
‫צחדם יהיכי‬
‫• ‪.‬‬
‫ץו‬
‫י ק ‪ :‬ל א ט״י מלאך המיה אלא יי״י‬
‫לקט ייסף משם חן טוב‬
‫שהמיתה י א‬
‫;־״‪;;.‬ע ‪ - :‬ד ק ה‬
‫משמע‬
‫היה חיבה‬
‫׳*‪<;,‬׳•» י‬
‫ביוש אכלך ממנו מיה המות‬
‫ינעם מ״ש‬
‫הכתוב‪. .‬כי‪. . .‬‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫*‬
‫‪L . i %.t!*+.m‬‬
‫*•*!יי‬
‫המיתה‬
‫אין‬
‫אכילתו מעץ הדעת יקרב מיתתי איה יים ־ שאם‬
‫עליו אלא שע״י‬
‫ה‬
‫גזו‬
‫‪.‬זורה עליו היה לו לימד שאם האכל ממני מות המית אבל כיון שאמר כי ביום משמע‬
‫ש‬
‫!יקרבנה לאותו ה־ום ־ אלא שע״י תפלתו המתין לי יומו של הק״בה כדי שיעשה השובה‬
‫ו‬
‫כמ״ש לעיל סי׳ א׳ י‬
‫‪ D‬אד״הר‬
‫כשנהרג הבל אכל עדשים‬
‫י‬
‫פרקי ר״א פ׳ ל״ד‬
‫י‬
‫ולכן אמדו רבותינו‬
‫שהוא מאכל אבלים' וכן אמרו חז״ל על פסיק ויעקב נתן לעשו לתם ונזיד עדשים‬
‫שאותי היום מת אברהם אבינו‬
‫י‬
‫אד״‬
‫הר‬
‫כשראה אה אשחו שאכלה מעץ הדעה ולא מתה תכף אכל נ ם היא ־‬
‫״עדן‬
‫מקדם ז‬
‫אדר אהבח‬
‫‪3‬רב' לניס דיך משם הא״רי ז״ל י‬
‫יובן לענ״ד מה שאמד אד׳׳הר האכה אבד נתת עמדי היא נתנה לי מן הען ואוכל‬
‫ויתירן‬
‫ג״כ קושית חז״ל שאד״הר כשוי עובה י אלא שהכונה האשה אשר נתת‬
‫עמדי בחיים ולא מתה היא גרמה שנתנה לי מן הען ואוכל י‬
‫י‬
‫אדם‬
‫א‬
‫ודוק‬
‫שצריכים לו רבים א־נו רשאי לסגף עצמו כגק אם רבים לומדים לפניו •‬
‫•או מלין למלך ולשרים ולשופטים וכיוצא בהם י כי אם לא יוכל לדבר אז אתרים‬
‫מפסידים י‬
‫ם׳ חסידים סי׳ תק״בז‬
‫ערך אדר‬
‫'א המלאך‬
‫הממונה טל ר״ח א ל י‬
‫אברכיאל‬
‫שמו ויש‬
‫תחתיו כ״ה‬
‫מלאכים שכולם שמותיהם לטיבה ־ לכן בתדש אדר בירך משה את ישראל וכמ״ש וזאת‬
‫הברכה אשר בירך משה איש‬
‫האלהים את בני ישראל לפני מותו ומשה מת באדר •‬
‫מגלה טמוקית אופן מ״ד ום״ה‬
‫ב המ?‪$‬ם‬
‫שהסכים המן לגזור גזירה טל ישראל באדר יותר מבשאר תדשיםימפני‬
‫בהיפו‬
‫ר הוהי‬
‫שי׳׳ב תרשים הם כנגד י׳׳ב היות ־ וחדש ח י י י א‬
‫היא סוד הדין ־ ולכן הזכיר הוא השם מהופך וכל זד־? אינ<ו שיה ל י הוהי*‬
‫ואסתר רצתה להמשיך הרתמים והזכירה השם ביושר יבא היילו והיין ה יהוה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ר‬
‫אשר‬
‫ס ״ ת‬
‫יוס י ״ ת‬
‫וה־ן״בה הסכים ט ם אסהר בבחינה אחת להורות טל הרחמים לישראל י ועם המן בבחינה‬
‫אחרת להירות טל הדין להמן * שנא׳‬
‫ה מ‬
‫ל ו‬
‫י‬
‫ו ה‬
‫יא‬
‫ס‬
‫״ יהוה‬
‫ת‬
‫כ י כלתה‬
‫הליך‬
‫ה‬
‫ע‬
‫י ה‬
‫־‬
‫שלשין זה מידה טל‬
‫הארי ז״ל‬
‫ביושר שהוא רחמים לישראל ״ כתבי‬
‫־המן שגזר הגזירה בחדש אדר שהשם השולט בי טיח‬
‫הדין‬
‫״ ונלע״ד כי‬
‫הדה בהיפוך המרה על הדין‬
‫כאמור טעה בדמיונו ־ ולא ראה כ׳ אם יטשו ישראל תשיבה ־ גדולה תשובה שמהפכת מדת‬
‫הדין למד״הר ולכן א ס ת ר כשטשו ישראל תשובה והצום היא ינטרותיה אמרה יביא המלך‬
‫והמן היום שהיא ר״ת הרה ביושר י עור כי טנין זה של אסתר היה בחדש ניסן שצירופו‬
‫יהוה‬
‫ביישר ־‬
‫וא״כ‬
‫הוא עת רחמים ורצון ותתבטל הג׳ירה‬
‫י‬
‫וכמ״ש חז״ל‬
‫טל פסוק‬
‫׳ויעביר מרדכי שהתענה יום א' של פסח א״כ היה בימי ניסן ־‬
‫ערך אהבח‬
‫"א‬
‫בל‬
‫אלין חברייא דלא רחמי אלין לאלץ איסתלקי מעלמא טד לא מטא זמנייהו ‪.‬‬
‫כל חברייא ביומי דרבי שמעין רחימי דנפשא ורוחה היה בינייהו זוהר פ׳ כי תשא‬
‫׳וכן רביני הא״ר‬
‫ז״ל הזהיר מאד על אהבת החברים יאמר שכל יים קידם תפלה יקבל עליו‬
‫מצות‬
‫אהלות אהרן אוב וידעוני‬
‫׳ ן‬
‫ע ד‬
‫מסדם־‬
‫כדית ואהבת לרעך כמיך ־ ודורשי רשומות אמדו נ׳ אהבה גי׳ אחד וזה שהיא איהב‬
‫לרעהו ואהבה מרעהו לי־ הוי ב״פ אחד גי׳ כ״ו שם המייחד וז׳׳ש ואהבת לרעך כמיך אני‬
‫ה׳ ־ ש ע ״ י ב״ פ אהבה אני ה׳ שנעשה ב מ ס פ ר שס המיוחד ״ דבש לפי ״‬
‫כ* בא הרמז במלת אהבה כמספר אחד להורות עד היכ; גדר האהבה י הוא‬
‫י^״ל‬
‫שיחשיב עגמי כיף אחד ע ס חבירו ־ ע״ד מ״ש חז״ל דםני עלך לחברך לא תעביד‬
‫ערך אהלות‬
‫בר! ב בעל המאיר הגדול שזה העץ אינו נמצא רק בג״ע והריח כירת הענפיס‬
‫א‬
‫ומשליך אותם אל נהר פישין וההנדיים לוקחיס אותס מהנהר ההיא העיבר‬
‫דרך שם • וזהו שכתיב כאהלים נטע ה׳ ״ כ״כ הרב אילת אהבים בפי׳ לשיר השייים בפ׳‬
‫ערך אהרז‬
‫"א אהרל‬
‫בזמן כהיה נ כ נ ס לבית קדשי הקדשים היו מלאכי השרת בורחים מפליו‬
‫״ ילקוט חדש ״ והיינו דכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד וכי׳ אפילי המלאכים דכתיב‬
‫בהו ודמות פניהם פני אדם‬
‫ב אהרל‬
‫~‬
‫נתגלגל בעלי ונשברה מפרקתי לתקן עי; העגל סקילה ־ יחי־ ינתגלגלו‬
‫בעזרא ונתק; ־ ולכן לא התפלל כמשה שיכנס לארץ שידע שםיפי להכניסם ־‬
‫״ מדבר קדמית משם הא״ר׳ ז״ל ״‬
‫ערך אוב וידעוני‬
‫א‬
‫‪5‬תב הרלב״ג משם רבי יהירה החסיד ־ כי כאשי הבעלת איב מעלה את המת •‬
‫אם יבדקו בקבר המת שהיעלה לא ימצאו שם את ייכ‪-‬י עד א ח י חזרתו י‬
‫וגם אני המחבר שמעתי בודאי כי היא ״ מד׳ תלפיות ״‬
‫‪4‬‬
‫ב הא סה‬
‫ג‬
‫בתב‬
‫בעלת אוב היא אמו של אבנר ״ ילקיט שמיאל ״‬
‫בם׳ החינוך פ׳ שיפטים סי׳ תק״ב י עני; אוב וידעיני שהיא ע״י כישוף‬
‫שהמכשף משים לתיך פיי עצם מחיה ששמה ידוע ואותי עצם מדבר ע״י‬
‫כיסיפיו י וזאת החיה ששמה ידוע כתבי הגאיניס שהיא גדילה בחבל גדול ‪:‬ייצא‬
‫‪5‬ן‬
‫‪.‬‬
‫ה‬
‫א ‪.‬‬
‫ך‬
‫כעין חבל הקישיאין והדלועין יצירתה כצידה אדם בכל דבר בפנים וידם ירגלים י ימטיבורו‬
‫מחובר לחבל ואין כל בדיה יכולה ליקרב מלא החבל לפי שהיא רועה סביבותיה כמלא החיל‬
‫ושורפת כל מה שיכולה להשיג וכשבאים לצורה מורים בחצים אל הקבל עד‬
‫שננםק והיא‬
‫מתה‬
‫עדן‬
‫מהדם ח‬
‫אויר אות ברית אותה‬
‫מתה נדד‬
‫•זבירישלטי דכלאים אמדו בסי׳ כי כיה אבני השדה ב י י ת ן בד נכ דטיד הוא והיא היי מן‬
‫טיבודייהאיפסיק ט־בודייה לא חייעכ״ל י וכתב הדב מד׳ תלפיות וז״ל קבלתי שחיה זי נוצר‬
‫׳באין מבכבת זיט בל אדה שלפעמים הדיטיס מזריטיס טל האדן בזמן החיס ינבלט אותו‬
‫זרע באדן ימתהיה צידה זי י וכן במעת׳ טל הדודאים שהם ביצירת אדם במההייב באדן‬
‫י‬
‫יול הךןוה• ‪«-.‬׳' י י ״ ‪• -‬‬
‫‪*1‬נלע״ד‬
‫ב׳הי ;יטב למ״ב יעני; המייל יהננ׳ מבתיהם אה האדן ־ כ׳ אכ אדה חטא‬
‫א י ן מה הבאה ־ אלא מביס דכהיב כ׳ הנחית כל בבד את דרכי טל האדן י לכן‬
‫לטהר את האדן מזדעס הנבלע בה נגזר עליה הבחהה עד מקים בזיע כלה־וכמ״ב חז״ל‬
‫״ ידיר ״‬
‫באפי׳ ג' טפחיס בל טימר המחריבה נימיחי יניטבטבו *‬
‫ערך אדר‬
‫א‬
‫ב ה י ס כיתלי ביתי אב יבנה החלונות ממה בהיי קידם יב בי‬
‫אדם‬
‫המלאכיב בהיי עיבדיס דדך איתס החליטה כיטסיב בעציר ביש להב להקיף ־‬
‫וכן הוא סכנה מפני השדים שהירילי כניסתה דרך איתי איי־ יטהה ביני ד י כ ס ימזיקים‬
‫כדאיתה י‪::‬׳ יהידה החסיד‬
‫כתב‬
‫ב‬
‫״ מד׳ תלפיות ענף אתי; בלעם ״‬
‫רביני בח״ משם ם׳ הבהיר שכל דבי שהיא ייתר הכיח׳ להחיות האלם‬
‫בדאי הה״בה בייבי׳ כמי האיי־ שהיא חיית הכל ״ ט׳יכ ״‬
‫ערך אות ברית‬
‫א היםמר‬
‫בניע הצרעת דהייני אות ביית מילה‬
‫י‬
‫דלא לטנפא יהיה יתיר אפי׳‬
‫בדבר המיתי לך י זולת בדבי ההכיחי ־ ואל ה נ ע בו יד גם מהעביר‬
‫ולמטה ותזהר מזה מאד מאד כי אין אהה יודע הה־םד הגדיל ש ט י ם ״ כן אמר המגיד‬
‫‪1‬״‪.-,‬‬
‫‪III.‬‬
‫‪II‬‬
‫‪ J-v‬ן ז *‬
‫ערך אותה‬
‫א אותה‬
‫ו‬
‫שב אמה של יוכבד אשת טמרם ־ יז״ש הכתוב בפ׳ פינחס אשר ילדה‬
‫איתה לליי י כן היא במדרש ־ וכ״כ בס׳ פטנח רזא י וכתב שם שהמופת‬
‫לזה שלא יש מפיק בתיבת איתה ־ גם ט ע ם תביר שיש בתיבת איתה להפסיקה מתיבת ללוי‬
‫״ דבש לפי ״ ויש לתמוה שהרי בכל הספרים יש מפיק בתיבת אותה ־ ואיך הרב חי״רא‬
‫־זלה״ה דכל רז לא אניס ליה לא טורד טל זה י‬
‫ע י ך אזוב‬
‫מפ{דמ‬
‫אזוב‬
‫ערך אזוב‬
‫מי שטשא אצלו שורש אזוב לא יזיקנו כיסיף וסטרא החרא ״ מדבר קדמית ״‪-‬יהא״ר׳‬
‫‪K‬‬
‫ז״ל כתב שטוב להיות תמיד טל השלחן ־‬
‫שם ‪7‬ה להעלות הנשמות מעמקי הקליפה בסוד תיל‬
‫ונ״ל‬
‫שזהו ה ט ט ס שמזין טל הטמא‬
‫בלט ויקיאני‬
‫כידוטצי״ח־‬
‫ערך אחד‬
‫א כאע‪£‬ר‬
‫*‬
‫כיס כזה‬
‫השם אתד מיוחד ־הטולס מלא כל טוב שאז מתפשט כתי ומתמלא בארבע־‬
‫מילואיו ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן גי׳ דל״ב י וסי׳ כיס מלא בדכת ה׳ ־ שמילוי‬
‫כף יו ס מ ך עולה רל״ב ואז מתרבה בדכת ה׳‬
‫ב כשיאמר‬
‫מד׳ תלפיות בשם טבלות חכמה‬
‫שמט ישראל ה׳ אלהיט ה׳ אחד ־ יכין כי אחד טילה צ״א כ מ ס פ ר‬
‫הייה אדני‬
‫י‬
‫כיצד אחד טולה‬
‫י״י‬
‫־‬
‫ל‪::‬טה‬
‫ייי״י‬
‫ה‬
‫כ‬
‫״ ‪« 1‬‬
‫י‬
‫‪/.‬ל‬
‫ר‬
‫למטה מי״ב ה ם י ״ א עולה ל״ו * למטה מי״א י׳ טולה מ״ו י טם ט׳ טולה נ״‪ "1,‬ל ' ‪) V , ,‬‬
‫‪r‬‬
‫עילה ס״י ־ ע ס ז׳ עולה ע׳ ־ ט ס ו׳ טולה ע״ו ־ טם ה׳ טילה פ״א • ' ע ס י ׳ י ל ל ה ״ ה ״ ה‬
‫ע ם ל עולה פ״ח ־ עם ב׳ עולה צ׳ ־ עם א׳ עילה צ״א י נמצא שאחד היא ~ ‪V,‬‬
‫‪r‬‬
‫^‬
‫ואדנות ״ מד׳ תלפיות מס״כי ״‬
‫ערך אחיזת עינים‬
‫ערך אחיתופל‬
‫א אחיתופל‬
‫ציוה לבנ־ו ג׳ דברים • אל ההיו במחלוקת ־ ואל תמרדו במלכות ב‬
‫יה‬
‫דוד י ואם יום טיב של עצרה ברור זרעי חטים ‪ :‬ירושלמי פ׳ חלק יה‬
‫והוא‬
‫גמ׳ בב״ב פ ר ק מי שמת ‪ :‬והיא פלא אחיתיפל שהיה עליי דיה הקדש וכתיב עליו יעי‬
‫ועצה‬
‫אחיחוסל‬
‫עדז‬
‫ערך איברים‬
‫ט‬
‫מסרם‬
‫אחיחופל וכו׳ כאשר ישאל איש בדבר האלהיס היאך לא ציוה רק על זריעה חטים י דבשלמא‬
‫הנך חרחי מפני שנכשל בהם ונענש ־ אבל זריעה חטים מאי עבידהיה י וגם מה ענין זה‬
‫לזה ־ ול‪5‬ום ריהטא נראה כי שייך ששיר לכאן• כי ידיע כי דוד יצא מרות ובעז ב ח ג ע נ ר ת‬
‫אשר על כן אט אומרים דוה בטצרה י יידיע שדוד היקי; א־״הר לכ; ב־׳; היא למלוך כי אדם‬
‫הראשון המליכוהו כל הבריאים ־ גם יריע לרטת אחת מדבורינ׳ שהט; בחטא בו אד״הרחטה‬
‫היא ־ טל כן ליוה אחיתיפל אל תמדדי במלכות ביה דיר כי ני משבט בית המליכה מא״הר‬
‫שהוא תיקון שלו ־ וכשתראו עצרת ברור אז הוא סימן ׳שנתק; ע״י דוד שיצא במנרה חטא‬
‫אד״הר שהביא חשך לעולם י ואז תזרעו חטים ולא תאמרו דבר שנכשל בו אותו צדיק יתעסק‬
‫ב< זרטי שהרי כבר נתקן חטאו בטצרח דהיינו ברור ״ ודוק ילקוט חדש ״‬
‫ערך איברים‬
‫א רמ״ח‬
‫איברים באיש ורנ״ב באשה זהו המוסכם מכמה גדולים י רמ״ח ורנ״ב‬
‫גי׳ ח״ק כמגין פרו ורבו ־ ולזה צריך להוליד בן יבח שבין שניהם ח״ק‬
‫איברים כמכין פרו ורבו ״ דבש לפי י׳‬
‫ך ^ ״ ל כי ידוט כי שם הויה באת בש הוא מצפן גי׳ ת״ק לרמז למ״ש חז״ל איש ואשה שזכו‬
‫שם יה ביניהיס ־ כי כשהם זוכים נתקנים כל איבריהם שהם גי׳ ת״ק י כי החוטא‬
‫פוגם באיבריו כידוע י ולכן בא הרמז לשם הרה בהעלם בחילוף את בש כנגד איבריהם‬
‫ודוק‬
‫שהם ת״ק‬
‫ףע כי באיבריו של אדם חקק הק״בה כל מעשה האדם ומקריו ־ וברפפות איבריו‬
‫‪2‬‬
‫יגיד אליו יוצרו כל המעוחד לבוא עליו דבר ביומו י ולמוד לך מדבור אחד דברים‬
‫הרבה דכחיב וכל צעדי יספור י וכהיב אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ויקשב ה וישמע‬
‫ויכתב ב ס פ ר זכרון לפניו ליראי ה׳ ולחושבי ה׳ שמו ־ מכאן שמינין כל פסיעיח האדם *‬
‫ונגזר על האדם כמה פסיעות יש לו ללכת י ותדע לך שכן היא י שא״עפ שאין נחש יש סימן י‬
‫ואסור לומר לאחרים פן יחזיקו בניחושים אם כף רגלו של אדם אתזהו החיכוך כאלו קרצתו‬
‫שנה והיה ברצון מחכך בלא מעלה שחין וא״חכ תניח החיכיך דע לך כי יש לי ללכת במקום‬
‫כאינו יודע והוא אדם שאינו רגיל ללכת‪ .‬ואס אזניו יש לו לשמוע דבר חידוש י ואס גביני עיניו‬
‫יש לו לראות אנשים או נשים מה שלא ראה לפנים בזמן מרובה ־ ואם בפדחת יהיו צופים עליו‬
‫ימחאוים לראיה בי י יאם בכפיו יבוא לידו כסף אי זהב חדש ־ ואם בחוטמו יכעוס י ואם החת עיניו‬
‫ואצל הוטס תרדנה עיניו דמעה ־ וכן טל כל אבר יאבד מגיד החיכיך חידיש * כי הק״בה‬
‫•מגיד לאדם במעשה איבריו כלי מה שיעבור טליו י וידט האדם כי הכל גזיר מאח השם י‬
‫הרגל כמת פסיעות יש לו ללכת • והעין כמה בני אדם יראה וכמה ראיות יראה י וכן ליד‬
‫כמה מ ע ז י ם יביאו לי ומה יש לי לעשות י וכן לפה כמה דברים ידבר י יכן על כל אבר ואבר‬
‫בין טיב יבין רט ־ וטל הלב כמה מחשבות לאונסו יכמה דברים לרציני לטיבית או לרעות •‬
‫שנאי אני ה היקר לב בוחן כליית ״ ס׳ חסידים סי׳ קס״ב ״‬
‫ערך איוב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מקדם‬
‫ערך איוב איש אכילה‬
‫עדז‬
‫ערך איוב‬
‫^ • ^ ‪ -‬י ־ ‪ - ,‬י מ י פי־עה והוא נהן עצה לפרעה ליטול ממינם של ישראל וישלוט על‬
‫~ גיפס בעבירה קבה וכן נגזר עליי להיות נדון נטל ממוט ונהיסד בגופו‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫״ זוהר פ׳ בא ד׳ לג״ טא״ ״‬
‫לקה בליל פסח־ עיי׳ לקמן אית פ״א עדך פ ס ח ״‬
‫ב איוב‬
‫‪ y‬אי*‪£‬‬
‫ערך איש‬
‫בבהה עם אשתי‬
‫ולא‬
‫ילדה לו ואיני ניתן גט נאבד מן העו״הזומן הטי״הב׳‬
‫ואם היא מעכבת אי הקרובים כלם תיעאים ־ וכן אמר •בעיה לתזקיה כי מת‬
‫אתה יעי״הז ולא תחיה לעי״הב וקם אין לו ממי; לא יכבידו לו טל הכתיבה ־ ס׳ תסידים סי׳‬
‫ערך אכילה‬
‫א אכילה‬
‫ובתיה ־ המון העם חובבים כ׳ העולם הזה הוא בהרתו אין מביט ואין‬
‫ר‬
‫רואה ־ אוכלים וכותים לביבע ינ׳׳ה אוי להם בהטולם מטעה אותם והיד‬
‫כותבת למעלה ואח״כ נתבעים מ מ ט בדינים משונים הה״ד ימה תעשי ליום פקידה‬
‫אבריך‬
‫שאתה מוזהר ‪ .‬יג״כ הגלה אוזן אוהבך ייעורו משנתם ־ כן אמר המגיד למדן ז״ל ־‬
‫ב עתיד‬
‫‪ 3‬האוכל עם עכ״וס כאוכל עב כלב ונ‪1‬גע בי כנייע ב נ ה פרקי ר״א פ י ק ל״ד‬
‫ד אכילה שאינה סעידת מנוה בחיל מה שיוכל יהי מצירכו ימהענג היא הילך‬
‫אדם ליתן דין יחשבין על כל מה שראתה עיני ולא אכל ממני‪ :‬ילקוע תהליס *‬
‫לם״טא ‪ .‬כ״כ י ב י ט הא״־י ז״ל‪ .‬יכ; היא ב״הד קדש ‪.‬‬
‫ד‪,‬‬
‫לא נהקבצי בני אדם ל נ ר י ‪ :‬יאי; כצ בדיה ״רדה לידי צט־ אלא מתיך אכילהישתיה‬
‫ושמחה שארב איכל ושיהה ישמח ־ סדדאניהי׳־טאיפ״ב•‬
‫וזהו‬
‫לט״נד רמז הפסוק‬
‫כל עמל האדם לפיהו יים הנפש לק הי‪;:‬א ־ פ״ כל טמל ינט־ ייםירין המגיטין לאדם הוא‬
‫בשביל פיהו שאין מעציד לייחו באכילה ישהיה יבקיק‪ .‬יגם הנפש לא המלא ‪ .‬פי׳ הצדיק‬
‫איכל לשובע נפשי‪ .‬לא כן הרשעים האיכליס למעדנים ‪ .‬את היותר מצורכו הוא הולך לם״טק‬
‫כ׳ שם ביתי כנ״ל ־ יניספה נחלתו צרות רבות ורעית ־ רחמנא לשיזבן •‬
‫ערך אלדד ומידד‬
‫א‬
‫כתב הרב מנחה בלילה וז״ל י מצאתי כ׳ חכם אחד כתב צרב עמרם לבבל שראה‬
‫ק ב י ם של אלדד ומדד והיה כתיב עליהם אלדד ומידד יחי משה ואהרן מ; הקב‬
‫ולא‬
‫עדן‬
‫ערך אליל אליהו‬
‫מקדם י‬
‫ולא מן האם ואלדד זה אינו מיוכבד רודהו ב א ח י מהן הייה נאסרה על עמרם ילקה אבה‬
‫אהדה והוליד שני בנים ט״‪3‬‬
‫והוא‬
‫י‬
‫תמוה לע״נד למה חאסר עליו לאחר מהן חורה‬
‫הרי קי״ל גר שנתגייר כקטן שנולד דמיי וכאלו אינה דודתו‪ .‬ובפרט אס נאמר בכבד ינאו‬
‫מכלל בני נח מימי אבוחיני הקדושים הרי מטיקרא ג״כ אסורה טליי י וא״כ מטיקרא מאי‬
‫ס ‪ 5‬ר ולבסוף מאי סבר י יל״ט י שוב ראיתי לרבותינו בטלי התוספות ב ס פ ר הדר זקיניס‬
‫שהביאו טנין זה הכהוב טל קבר אלדד ומידד כנ״ל ילא כהבו דבר זה שלאחר מתן תירה‬
‫נאסרה טליו אלא נשה אשה אחרה והוליד ממנה אלדד ומידד • ונכין י‬
‫ערך אלול‬
‫א‬
‫כר‪1‬ב‬
‫רבינו הא״רי ז״ל בשטר הפסוקים ־ אנה לידו ושמתי לך ר״ה אלול י לרמז‬
‫כי חדש אלול מוכן לחשובה והכל אז צריכים להשו‪5‬ה אף מי שחטא בלא במתכוין‬
‫עכ״ל׳‬
‫ךיען‬
‫לרמוז י״כ שאם עבה הבובה היא אהוב למעלה ונחמד למטה׳ יאם לא‬
‫עשה חשובה אוי לרשע ואוי לשכנו י ודוק‬
‫ערך אליהו‬
‫א במדרע{‬
‫שיר השירים אומר כי ק״ך ר מ א נביאים היו לישראל בימי אליהו ‪.‬‬
‫מ״ד חלפיוח‬
‫י‬
‫וח*א‬
‫תמוה מצד עצמו ומצד מהותו‬
‫י‬
‫מצד עצמו‬
‫איך יחכן שהיו נציאים כפליים כיוצאי מצרים נמצא שכל ישראל היו נביאים וכמה היה מ ס פ ר‬
‫בני ישראל בעח ההיא ־ א ס לא שנאמר שחיבה רבוא הוא ט״ס וצ״ל ק״ך נביאים * ומצד‬
‫מהותו הרי מקרא מלא הוא באליהו שאמר הן אני נשארתי נביא ל׳ה לבדי וכו׳ וצ״ע ־ שוב‬
‫מצאתי משם •ס׳ סודי רזיוז״ל אליהו אמר הן אני ניהרתי נביא ל׳ה לבדי והלה כמה נביאים‬
‫היו באותו זמן בעולם ־ אלא רמז שבזמן הזה באין נביא הוא נביא לעולם י ע״כ י‬
‫‪2‬‬
‫^יהך כשעלה לרקיע עמד מלאך המית כנגדי ־ אמר לו הק״בה על מנת כן בראתי‬
‫את הבמים ביעלה אליהו לבב י אמ״ל מלאך המות עכשיו יהיה פהחק פה לבריות׳‬
‫אמ״ל הק״בה אין ז ה ‪ : :‬ה ד ה‪:‬יריית ויכיל היא להעביר איתך מן העולם ואינך יודע ט ח ו‬
‫אמ״ל רד מיד ירד י כיין שראה איתי אליהו הכריחו ת ח ת כפיה רגליו ובקש להעבירו מן‬
‫העולם י ולת ניתן לו רשית י כפה אותו תחתיו וטלה לשמים הה״ד ויעל אליהו ב ס ע ר ה השמים‬
‫ס ע ר ה ד א מלאך המוח ה מ ס ע ד גופו של אדם ־ זוהר חודש ־ וכן היא בזוהר פ׳ פינחס ‪ 5‬ר ע י א‬
‫מהימנאד׳ רכ״זע״ב י‬
‫ינ׳׳ל‬
‫ערך ^יהו‬
‫ע ד ן‬
‫ונ׳׳ל‬
‫מקלט‬
‫שזהו רמז אש וסיסי אש שרכב עליי אליהו ז״ל• כי מלאך המות היא אש וכיו!‬
‫שכפאו תחתיו רכב עליו ועלה ב ס ע ר ה השמים ודוק ־‬
‫ג אליהו‬
‫קינא על הברית ונתן לו הק״בה שכרו שאין ישראל עושין ברית מילה עד‬
‫שאליהו רואה בעיניו ־ ולכן עישין כסא כבוד למלאך שנקרא אליהו מלאך‬
‫הברית י שנא ומלאך הברית אשר אתם חפצים • ילקוט תדש משם ילקוט יהושע י‬
‫‪,‬‬
‫^יך‪,‬ו הא דנשבע אליהו תי ה׳ אשר עמדתי לפניו אם יהיה טל ומטר כי א ס לפי‬
‫ף‬
‫דברי י היה ע״פ סיבה • שהלך לנתם את חיאל בית האלי י שמתו לי בניו‬
‫על שבנה את ירתו כקללת יהושע בבכורו ייסדנה וכו׳ ־ ונתמכחו ע ס אליהו ואמרו איסשר‬
‫קללת משה רבינו ע״ה רבו של יהושע לא נתקיימה שהרי אמר וסרתם ועבדתם אלהיס‬
‫אחרים וכו׳ וטצר את השמים ולא יהיה מטר ־ והרי אתאב העמיד ללס על כל תלם ותלם י‬
‫ולא נעצרו השמים מלתת גשמים והיאך יתקיים קללת יהישע שהיא תלמידו מיד נשבע שלא‬
‫יהיה טל ומטר והתפלל עד שמסר הק״בה בידו מפתח של גשמים י‬
‫גשמים והלך לוי‬
‫נטל אליהו מפתח של‬
‫אח״כ כשיבש הנחל והיה ל ט ל ה בצטר ‪:‬דיל־ ציוהו הק״בה שילך אל‬
‫הצרפית ואירע לו שם מטשה הילד ־‬
‫כשמת הילד בקש אליהו שיתן לי מ פ ת ח של תחית‬
‫המתים • אמ״ל הק״בה ג׳ מפתחות הן בידי והן חיה גשמים תחית המתים ועתה של גשמים‬
‫הוא בידך ורוצה אתה גם של תתית המתים י אם כן יהיו שנים ביד התלמיד ואחד ביד הרבי‬
‫הביא לי של גשמים ואתן לך של תחית המתים וכן עשה י מיד כתיב לך הראה אל אתאב‬
‫ואתנה מטר יכו׳ י ילקוט תדש משם ילקוט מלכים ־‬
‫ה‬
‫אמר לנביאי הבטל קתו שטס פריס תאומים מאס אחת ושגדלו על אבזם‬
‫^יהך‬
‫אחד יעשו כן ־ יהטילי גורל איזה לשם ואיזה לע״ז י אותו שנפל לשם נמשך‬
‫מיד אחר אליהו י והשני נתקבצו כל נביאי הבעל ולא יכלו להזיזו ממקומו ־ אמר לו אליהו‬
‫לך עמהם ־ השיב הפר לטיני כל ישראל שטני מבטן אחד יצאנו י זה יקדש שס שמיס ואני‬
‫אכעיס שם שמים י אמר לו אליהו לך עמהם ולא ימצאו עלילה ויתקדש שמו בך כמו בזה * אמר‬
‫הפר א״כ שבועה שלא אזוז ממקומי א ל א א ת ה ת מ ס ר נ י בידם ולכן כתיב ויקחו את הפר אשר‬
‫נתן להם אליהו ״ י ללוט חדש משם תנחומא ״‬
‫\ אליהו‬
‫היה מלאך ואמר הק״בה למלאכים נטשה אדס‬
‫י‬
‫ואמר אליהו א ס טוב‬
‫בעיניך אני ארד ואשמשנו י וירד אחר זמן שיאמינו בה׳ ועלה וז״ש פינחס‬
‫הוא אליהו י ולא אמר אליהו הוא פינחס ״ מדבר קדמות י‬
‫‪ T‬אליהו‬
‫מקריב תמידין היום בב״המק ואיפשר שנגנזו לי קופות מתרומת הלשכה־‬
‫ואבות העולםעומדים עלהמעמדות ואסףוידותין משוררים ־ ומעירות הקרבנית עושה‬
‫מגילות‬
‫עדן‬
‫מהדם יא‬
‫ערך^ישע‬
‫מגילות וכותב זכיותיהם של ישראל ־ מדבר קדמות מסם הר״מע ז״ל וזהו ולא אריח בריח‬
‫נחוחכס אבל של אליהו אני מריח ־ ובזה יתישב מ״ש הכתוב שנים ליום עולה תמיד • והרי‬
‫כשנחרב הבית בוטל התמיד י אלא כיון שאליהו מקדיב תמידין הרי איכא עולה תמיד •‬
‫‪H‬‬
‫^יךןך‬
‫שהיה מתגלה לתנאים ואמוראים לא היה מתגלה בכל בתינותיו ־ ולכן לו‬
‫גילה להם כל תיקו שבתלמוד ־ ולטתיד יתגלה בבתינת אליהו התשבי ויתדץ‬
‫כל תיקו כי ר״ת תיקו תשבי יתרץ קישית ובעיות ־ מדבר קדמות ־‬
‫‪,‬‬
‫ועיי שטר הגלגולים‬
‫הקדמה ל״ב כי ארבעה בחינות יש באליהו אחת אליהו התשבי משורש גד • ואתת בחינה‬
‫פינחס היא אליהו ואחת בחינת אליהי הנזכר בדברי הימים ויערישיהו ואליהו וזכרי בני ירוחם׳‬
‫ואחת אליהו דשבט בנימין י והוא היה מתגלה בבחינה זו ־ וזהו שאמר להם מבני בניה של‬
‫רתל א נ י ‪ .‬טי״ש באורך וינטכ ל ך ‪.‬‬
‫ט‬
‫^ידן*‬
‫ה ל ־ א ־ י ע י ס יום בלא אכילה־ רק הלך בכח‬
‫לא נדמה לרבה ;י לא‬
‫האכילה ההיא ארבטיס יים • םידי רזי •‬
‫י‬
‫י‬
‫^ ה* ניתן מים לאיית בשעת התפלה ליהיץ ידיהם • כי כשאמר למלאת ד׳ כדים‬
‫מים ויאמר שני ׳ישני ייאמר ‪:‬לשי וישלשו הרי י״ב כנגד י״ב שבטים מאז‬
‫זכה לתת מים לפני האבות י םידי רזי ־‬
‫י‬
‫א הואיל‬
‫משה באל־ את התירה‬
‫י‬
‫הואיל הם אותיות אליהו ר״ל אליהו יבאר‬
‫הקישיית והםפיקית כ׳ מביאד בכמה מקומות כי משה ואליהו במדרגה‬
‫אחת י משה מ׳ יום לחם לא אכל יכן אליהו וילך בכת האכילה ההיא מ׳ יום וכו׳ י מדרש‬
‫תלפיות בשם ילקוט דוד •‬
‫ערך אליפז‬
‫‪2‬‬
‫^י&ן בן טשו הוא אליפז התימני שהיה בימי איוב וחבירי היה ולפי שנהגדל בחיקי‬
‫של יצתק זכה לנביאה •עיי׳ קטרת הסמים פ׳ יישלח •‬
‫ערך אלישע‬
‫א האיש‬
‫שנגע בעלמות אלישע וחיה‬
‫י‬
‫היה שלים בן תקות בטלה של חולדה‬
‫הנביאה י פרקי ר״א ומפליג שם בכח הצדקה שעשה בחייו לכן זכה לזה‪.‬‬
‫יאחר שחיה הוליה את חנמאל בן שלים ־ ובמס׳ מגילה מנאו בין מ״ח נביאים ־ אבל בגמ׳‬
‫המר ויחי ויקס על דגליו י על רגליו עמד ולביתי לא הלך‬
‫אלישע‬
‫עדז‬
‫ב‬
‫מקדם‬
‫אמן‬
‫^ישע הנביא כל אשה שהיתה מסתכלת בפניו מיד מתה־ ולק כתזבבשינמית‬
‫ותעמוד בפתח ־ פרקי ד״א וכן הוא בילקוט חדש ־ וכתב עוד שס ב פ ר ק י״ג'‬
‫כי השונמית אשתו של עדו הנביא היתה ואחותה של אבישג השונמית י וכתב בזוהר פ׳‬
‫בראשית ד׳ כ״ט כי בנה שהחיה אלישע הוח חבקיק הנביא ־‬
‫ערך אלמנה‬
‫ו‬
‫‪T‬‬
‫^מ‪3‬ה שנישאת לשני בני אדס ומתו אין לישא אותה משוס סכנה דכא מלאך המות‬
‫א‬
‫אתתקף בהדה י זוהר פ משפטים ד׳ ק״ב ע״א •‬
‫‪,‬‬
‫יבי‬
‫ערך אלעז‬
‫רבי‬
‫א‬
‫ו*‬
‫ב״׳ע‬
‫^עזר בן עזריה שנתמנה לנשיא בן ח״י שנה היה גלגול שמואל הרמתי‬
‫שחי נ״ב שנה ועתה נשלמו שניו של שמיאל שהיה לו לחיות שבעים‬
‫שנה ־ ולכן אמר דבי אלעזר בן עזריה הדי אני כבן שבעים שנה י ליקוטים שבסוף ס פ ר הגלגולים׳‬
‫;ןךך‬
‫ב‬
‫א ף השביעי‬
‫ל‬
‫אלף השביעי י כתב‬
‫‪,‬‬
‫ב ס גלי רזיא שקידם אלף השביעי ר״מ שטס יעלו מיס‬
‫התחתונים ויכסו כל העולם ולא תשאר ר ק ארץ ישראל ותהיה שטה על פגי‬
‫המיס כמו חיבח נח ותלך עד קרוב לגן עדן הארצי במקום שיוצאים הארבע נהרות ואותס‬
‫אנשים שישארי באותו זמן ה ם צדקיס גמיריס ולשם מהלבנים ומטהרים ונעשים רוחניים •‬
‫ערך אמן‬
‫‪/‬ן^ין ביטול ענייה אמן יעינשו ־ עיי׳ בזוהר פ׳ וילך דף רפ״ה ע״ב ־‬
‫א‬
‫ב‬
‫מי שאינו עינה אמן כששומעה ועישה עצמו אלם י עליו נאמר מלא פניהס קלין י‬
‫מלא בהיפיך אתוון אלם ־ וס״ת אמן י לומר לך מי שהוא אלם בעניית אמן•‬
‫יחמלא פניו קלון לעו״הב י ס׳ זאה חקה התורה ־‬
‫ג שמעה‬
‫אשה אתת מברו״שא ששלוחה חברותיה ליקח הילד מחיק אמו י והשיבה‬
‫האשה שאינה יכולה שאמו ענתה תשעים פעמים אמן ונתעיררה האשה‬
‫ושמעה כן י מדבר קדמות י‬
‫איתא‬
‫עדן‬
‫ד איתא‬
‫אמת אנכי‬
‫מקדם יב‬
‫בילקוט משלי ־ בשעה שהחכם יושב ודורש בפני הצבור ועונין עליו אמן‬
‫יש״ר מיד מוחל הק״בה עונותיהם של ישראל ומתכפריס עונותיהם ־ עי׳כ •‬
‫וכן הוא בזוהר פ׳ נח דף ס״ב בתוספתא ־ בזמנא דישראל אתיבו בקול ר ם אמן יש״ר מ ב ר ך‬
‫קו׳׳בה^זמלא רחמין וחייס על כלא ורמיז על מלאכא דממנא על תרעי גיהנםורווחין לון‬
‫שעתא ופלגית שעתא י ט״כ י‬
‫ובילקוט שופעים על פסוק בפרוע פדעית וכו׳ א״ר חייא‬
‫‪ .‬בר אבא א״ר יוחנן כל העונה אמן יש״ר מברך אפי׳ יש בו שמץ ע״ז מוחלין לו •‬
‫ערך אמת‬
‫א אותיות‬
‫אמת בשתי רגלים ־ ואותיות שקר ברגל אחד ־ כל העושה אמת מתקיים־‬
‫ושקר אינו מתקיים־ אותיות אמת ממתקין זה מזה י ושל שקר מקורבין זה לזה׳ כי אמת‬
‫קשה לעשות ושקר עומד אחרי האוזן ־ כדתנא דבי ר׳ ישמעל בא ליטמא פותחין לו ־ בא‬
‫ליטהר מס״עין אותו ־ ילקוט חדש י וכן אמר החכם האמת כבד על כן נושאיו מעטים•‬
‫‪3‬‬
‫כתב בס׳ כח ה׳ וז״ל שפת אמת תכון לעד וכו׳ אמת ב מ ס פ ר קטן ט׳ ואם תכפול‬
‫ב׳ פעמים ט׳ יהיו י״ח במ״ק ט׳ ־ ומשלישו טולה ז״ך במ״ט ־ ט׳ ומרבעו‬
‫עילה ל״ו במ״ק ט׳ ־ וכן עד״ז לעולם י ועד ארגיעה לשון שקר כי שקר במ״ק ששה ־ ואס‬
‫תכפלנו יהיו י״ב במ״ק שלשה ־ הרי נתמטט ועמד על חצי מספרו י‬
‫ערך אמתלאי‬
‫א אמתל^י‬
‫בת כרנבו‬
‫י‬
‫אמו של אברהם אע״ה נתגלגלה בדינה בת *עקב‬
‫י‬
‫על‬
‫שהיתה ע ם בעלה בנדתה ולכן דינה אותיות נדה י ותיקונה הוא שישכב‬
‫עמה שכם וליקת כל הזוהמא בסוד ותהי נדתה עליו י דבש לפי משם כתבי הא״רי ז״ל י‬
‫וכזה‬
‫יבא על נכון מה שאמרו בני יעקב הכזונה יעשה את אחותינו׳ שה״ילל הזונה‬
‫יעשה את אחותינו י אלא שכפי האמת דינה היהה צריכה לתיקון זה שישכב עמה שכס ליטול‬
‫זוהמתהיאלא שלעיני הרואים נראה הענין כזונה ־ גס ר״ת את א״מתלאי ת״רח שבא עליה‬
‫בנדתה ולכן אחיתינו שהיא גלגול אמתלאי נפלה ביד שכס י גם א ס תחשוב מ ס פ ר שכם עם‬
‫חמר אביו בלא ואו עולים כ מ ס פ ר תרח ודוק ־‬
‫ערך אנכי‬
‫א• יי מדר‪Q‬‬
‫לחייי כערוגת הבושם הדא דאמיר רבנן אנא נפשאי כתבית יהביה‬
‫עכ״ל והוא תמוה ־ ופי׳ היאין כמו״הר נחים אב״ד דק״ק לנצהיט‬
‫זל״הה‬
‫אפתי‬
‫ע ד ז‬
‫מפןדם‬
‫זל׳יהה ע׳יפ מחי דאיתא בגמ׳ מ״ד לחייו כערוגת הבוכס מלמד כבכל דיבור ודיבור ניצח‬
‫מפי הק״בה נתמלא כל העולם כלו בשמים וכיין שמדבור דחסו; נתמלא וכו׳ ־ דיבור שני‬
‫להיכן הלך י הוציא הק״בה רוח מאוצרות״ יהיה מעביר ראשון דאבון ־ יפי׳ רש״י ומיליכס‬
‫לג״ע ע״כ • והנה ידוע כי העולם אחד מששיס בגן־ וידיע ג״כ כי אנכי ולא יהיה לך מפי‬
‫הגבורה שמענום י והנה אס תספור התיבות מן אנכי עד מצותי תמנא נ״ע תיבות * וא״כ תוכל‬
‫לומר שק״בה העביר כלס לגן עדן כי גן עדן יחזיק את הכל ־ לאפיקי אס היה אומר הק״בה‬
‫בפירוש אנא נפשאי כתבית יהביתולא בנוטריקון אז היוס״ב תיבות וא״כ ששים פעמים יכנסו‬
‫לגן עדן וכבר נתמלא נ״ע ונתמלא גס העולם ונשאר עוד כמדת העולם מחמת תיבה‬
‫האחרונה ולכך היצרך הק״בה לימד אנכי בדרך ניעריקון י יזהי כונה המדרש לחייו כערוגת‬
‫הבישם והייני כמ״ש בגמ׳ שבכל דיבור ודיבור נתמלא כל העולם בשמים ־ הדא דאמוררבנן‬
‫אנא נפשאי וכו׳ ־ וקשה ולמה לא אמר הק״בה כן בפירוש ואמרה בדרך נוטריקון עד שהוצרכו‬
‫רבנן לדרוש כ ך אלא מחמת דרשת לחי־י כעדיגת ה ב ו ש ם ‪ :‬י כ ל דיבור נתמלא העילם בשמיס‬
‫הוצרך לימד אנכי נוטריקון ודוק ודפ״תח ־ והביא דבריו בס׳ מפעלות אלהים •‬
‫ערף אנשי מעשה‬
‫ב אנשה‬
‫מעשה־ רב חסדא כשהיד דר בין קפוטקאי היה עני־ ייסורין רודפין‬
‫אחריו ־ אבל כשהלך ודר בין אנשי מעשה בציפורי זכה לעושר ולכמה‬
‫טיבית • זוהר פ׳ בא ד׳ ל״ח ע״ב ־ וזהו שאמדו איי לרשע אוי לשכנו ־‬
‫א אסנת‬
‫ערף אסנת‬
‫בת פיטיפרט בת דינה היתה שנולדה משכם וכשראוה בני יטקב רצו להורג‬
‫יהצילה יטקב ותלה בציאדה טס של כסף ושלחה למצרים ־ פרקי ר״א ־ וכתב‬
‫רצינו בחיי שיעקב כתב קמיט ותלה בציחרה והניחה בתוך ס נ ה אחד ומצאה פוטיפרע‬
‫לכן קראה אסנת י עכ״ ׳‬
‫ערף אסתר‬
‫א אסתר‬
‫גלגוליעל־ וכן אסתר אילת־ רעל יעלת ח ך והמן גלגול סיסרא־ וזה‬
‫סוד הככביס ממסיליתם נלחמו עם סיסרא ר״ת המן ־ מה״רתו ז״ל י‬
‫וזה*‬
‫לע״נד רמז הכתוב ותהי אסתר נישאת חן ־ שהיתה נישאת גלגול יעל שהיא יעלת חן‬
‫זהו ג׳יכ רמז והמן נופל על המעה אשר א ס ת ר עליה ־ כענין סיסרא עם יעל דכתיב בין‬
‫רגליה כרע נפל י כן המן י נפל ביד אסתר ־‬
‫וזהי המעה של יעל שכבר מתה * אשר א ס ת ר‬
‫עליה‬
‫עדו‬
‫ממדם יג‬
‫ערך אף‬
‫עליה שהיא גלגולה ־ ולכן אמר אתשורוש הגס לכבוש את המלכה י פי׳ שצפעם ראשונה דרשו‬
‫חז״ל שבע בעילות בעל אותו רשע וזהו הגם לכבוש את המלכה גם ב פ ע ם הזאת י ודוק‬
‫ר׳ יהודה בר׳ סימון‬
‫אמר‬
‫בית שיש בה נחשים מביאין קרן של אילה ומעשנץ‬
‫בתוכו ומיד הנחשים בוכחים ׳ כך כשצאת אסחר ברח המן ־ ילקוט תהליס•‬
‫ונ״ל‬
‫הטעם כי המן הוא מבני עשו ששרו הוא סמאל הוא נחש הקדמוני * ונפל ביד א ס ת ר‬
‫שהיא אילת השחר כמ״ש חז״ל ולכן הנחשים ‪ 5‬ו ר ח י ס מקרן האליה י‬
‫‪2‬‬
‫צמים שלשה ימים לילה ויום ולא מתו י אלא שהיו מפםיקין מבעוד יוס ע ״ נ •‬
‫י‬
‫כ ת ב הוא ז״ל והוא פלא כי מציט כמה בגי אדם שמתענין ג׳ ימים וג׳ לילות ילא מתים וגם‬
‫‪.‬התיירוץ מובן ־ עכ״ל •‬
‫דלע״דן‬
‫בהקייס מה שהובא בכתבי הא״רי ז״ל שהפסקת שלשה ימים עולה לארבעים‬
‫יום ־ וכתב הרב חי״דא זל׳׳הה כ׳ בני אדם שמתחכמים ומפסיקים מבעוד יום‬
‫ומתענים כל אותו הלילה ויום שאחריו ושעה אחת בלילה שאחריו י‬
‫ואומרים שזה נחשב‬
‫לשלשה ימים לחשושי כח י באמת שאין ה פ ס ק ת זו עולה לארבעים יום י עיי׳ בס׳ נמרה‬
‫באצבע י ובזה יבוא על נכון י שאסתר ע״ה ציותה למרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים‬
‫בשושן וצומו עלי וכו׳ י ולזה הוקשה לבעל המאמר י וכי איפשר שיתענו כלם אנשים ונשים‬
‫וטף ולא ימתו * כי לא ימנע שלא יהיו בהם תשושי כח שע״י תענית זה ימותו ־ ותירץ אלא‬
‫שהפסיקו מבעוד יום י הכונה צזהתענית לא היה כי אם לילה ויום והפסיקו מבעוד יום והתטנו‬
‫לילה ויום ושעה אחת מלילה שאחריו ־ ־וזה עולה להם במקום ג׳ ימיס י וזהו דקדוק הפסוק‬
‫ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים ־ ואם תקשי ואיך יתכן לחשושי כח והטף והנשים שיצומו כן‬
‫ולא ימותו״ לזה אמר לילה ויום י לומר שלא היה התענית כי אם לילה ויום י ודוק י‬
‫ד אשדןך‬
‫המלכה שכינה אםתירת לה מאחשורוש ויהיב ליה שידה באתרה ואתהררת‬
‫היא בדרוע־יה דמרדכי י רעיה מהימנא פ׳ כי תצא ד׳ רע״ו‬
‫ו‪2‬זה‬
‫יומתק לחכי מ״ש במדרש אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר‬
‫הדבר האמור י ודוק •‬
‫א א^‪ JJ2‬ף[‬
‫י‬
‫‪ .‬ע״א‬
‫בא לרמוז‬
‫ערך אף‬
‫פתחו באף‬
‫י‬
‫נחש קרת אופה המן‬
‫י‬
‫ופגמו בארבע אותיות הויה לקבל‬
‫ד׳ עילמית אב״יע ־ ולהכי לא חשיב יונתן בן שאול ואיוב שאף הם‬
‫ונל״עד‬
‫כי סימן אלו הארבעה שפתחו ‪5‬אף ר״ת‬
‫פתחו באף ־ מג״ע אופן קל״ז ־‬
‫קנאה * שכלם לקי מחמת קנאה י נחש נתקנא באדם וחוה כמ״ש חז״ל י קרת נתקנא במשה‬
‫ואהרן‬
‫‪2‬‬
‫עדז‬
‫מהדם‬
‫א פ ר אצבעות‬
‫ואהרן * אופה נתקגא מפתרון החלום של שר המשקים י המן נהקנא במרדכי שלא ק ם ולא‬
‫זע ממנו י ולכן פתחו באף י לכתיב כי קנאה חמת גבר * ואף היינו חמה * וכתיב בתריה‬
‫ולא יחמול ביום נקם כי כלם עשה בהם הכם נקמה י ולכך לא חשיב יונתן ק שאול ואיוב‬
‫שאף שפחחו באף לא היה מחמח קנאה * ולוק י‬
‫ערף אפיקומן‬
‫יק ח דבר מהאפיקומן לנשוא אצלו או במקום אחר והוא סגולה להננל מן הגזלנים‬
‫א‬
‫ולהבריח הקליפות ממנו * מדרש תלפיות בשם ס׳ החשבי ־‬
‫ערף אפר פרה‬
‫אפר‬
‫א‬
‫פרה היה לאמוראים כמ״ש הראשונים ממ״ש חבריא מדכן בגליל־ וה‪3‬יא‬
‫דבריהם הרב משנה למלך פ״ג דאבל סיף הלכה ח׳ עי״ש באורך י מדבר‬
‫קדמוח י‬
‫א המשלב‬
‫א מתפילת‬
‫ערף אצבעות‬
‫מדף •ארבה‬
‫אצבעותיו בלא‬
‫כ ו נ ה‬
‫מ‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ין • עיי״ לקמן אוח דלת ערך יין‬
‫י‬
‫משה דבינו ע״ה אין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים שאף אס יהיה‬
‫בא״י ובמקימית הסמיכים למצרים לא יכנס למצרים ואם יכנס בגבול‬
‫מצרים אינו אוכל מכל יבול מצרים כלים י יכ״כ רבינו חננאל ז״ל בפירושו והביאו הרמ״בן‬
‫ז״ל‬
‫י‬
‫דבש לפי *‬
‫א אדונך‬
‫ערף ארונו‬
‫שליים‬
‫ד‬
‫של יוסף היה מהלך מאליו • ש״ך על ההורה פ׳ בשלח‬
‫י ר ד ערך יוסף י‬
‫י‬
‫יעיי׳ לימן איה‬
‫י‬
‫ערף ארז‬
‫א‬
‫ה א ת יש לי ריח טיב ויש להדיה ההוא סגולה ל ה צ י‬
‫הרב אילה אהבים בפי׳ בשיר השירים ־‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ה נ ח‬
‫‪,.‬‬
‫כ‬
‫ן ה א ל ס י‬
‫‪. ,‬‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ארנב‬
‫״‬
‫נ‬
‫;ןףן‬
‫&מדם יל‬
‫ארץ ישראל‬
‫י‬
‫א ארנבת‬
‫ערך ארנבת‬
‫לא נמצא במינה זכר רונה לומר זכר מוחלט כי מין הארנבת הדש מהגדל‬
‫צו אבר הזכרות ונסגר הרבה וחדש אחד להפך י וזה נודע לנו באמה ־‬
‫מ״ל חלפיות ־‬
‫אין בכל ‪5‬עלי הייס יוהד רך הלבב מ א ר נ ב ה י כי בהייתה ביטר אס השמע קול עלה‬
‫ב‬
‫נדף מ; הרות הברה והניס מפניי‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫]‬
‫ר‬
‫ת‬
‫'‬
‫׳‬
‫פ‬
‫ץ‬
‫ה‬
‫י‬
‫\זז‪55^523‬רי‬
‫ערך ארץ ישראל‬
‫א‬
‫ליובאממזש‬
‫ארץ ישראל ירשו ישראל כבה שניטלה עישור טכסי־ והיא ארץ שבעה עממין עישור‬
‫של שבעים אומות ילקיט סיף יחזקל י‬
‫ובזה יביא מל נכין שקראה הכתוב בה‬
‫הבת ירושלים * בה ציון י ידוק י‬
‫א״י וארן מצרים ע פ ר ם מכלה הגיף ומרקיבו בזמן מועט מכל שהר הארצות ־ מ" ד‬
‫ד‬
‫תלפיות בשם ס החשבי י‬
‫‪,‬‬
‫א״י אבניה הס כבדים מאבני חיצה לארץ י ובזה היי מבחיטם חסידים הראשיטם אם‬
‫ג‬
‫באי לגביל ארץ ישראל ־ פרקי ר״א וכ״כ ילקוט חדש משם התוספתא י‬
‫ילע״נד‬
‫זהו רמז הכתיב ארץ אשר אבניה ברזל ־ כבדים כברזל י‬
‫א״י מצוח עשה מן התירה לדיר בה שנא׳ וירשתה וישבת בה י יאמרו ל״׳ל ב כ נ ר‬
‫ד‬
‫שמצוה זו שקולה כנגד כל מציה שבחורה ־ ס׳ חרדים ־‬
‫כתב הרב מד׳ תלפיות י שמעתי שאם ישימו על עיני המה יעל עיבורו ועל מילתי‬
‫ה‬
‫מ ע פ ר א״י נחשב לי כאלו הוא ק ב ר ממש בא״י י‬
‫ו ־‬
‫&אן דנפקא נשעהיה בארעא קדישא לא שרייה עליה רוח מסאכא ונו׳ יענין נר״ ן אהד‬
‫המיחה י‬
‫‪T‬‬
‫עיי׳ בזהר פ׳ הרימה ד׳ קמ״א ע״א י‬
‫שתי שנים עשחה פירוה מריבים א״י י מה שלה עשהה כל ימי עילם ‪ ; :‬ה שנכנסי‬
‫ל א ר ך ישנה שגלי מן הארץ ־ ילקוט ירמיה •‬
‫ח‬
‫דע‬
‫כי נשמח ישראל תדרים בהיצה לארץ הס בעולס סנללפון עילכ ‪ :‬ל האופנים‬
‫ה נ ק י ׳ ביה יעקב יעבד עברי אשר חשבונו הוא שנ״ח כמנין נחש־ וישראל‬
‫הדרים בא״י באים מעשר סטירית של היצירה הנקרא ביה ישראל ג ס נקראים בניס גס נקראיכ‬
‫‪,‬‬
‫בני אל חיי והאדם נאשר היא בחוצה לארץ יש לי נפש מהאופנים וכשזכה ליכנס לח ׳׳ בא‬
‫אליו נפש הדשה מיצירה ומהלבש חיך נפש הישנה שלו ובלילה ראשונה שישן בירי יוצאים‬
‫‪; :‬‬
‫י‬
‫הנפשית‬
‫‪.‬י‬
‫עדן‬
‫מסדם‬
‫*שה א&ר‬
‫הנפשית ועולים למעלה וצחזרה אינה חוזרת כי אם החדשה בלבד ולכן הוא אינו ראוי לעונשין‬
‫כי הלא היא אינה חועאת ולכן אמדו חז״ל שנמחלו לו כל עונותיו י וכל הדד באי׳י נקרא‬
‫צדיק הגם שהוא אינו צדיק כפי הנראה לעיניס י כי אס לא היה צדיק היתה הי*רץ מרץאחו‬
‫וכמו שנא׳ ותקיא הארץ אח יושביה י וכיון שהארץ אינה מקיאהו בהכרח היא שנק׳ צדיק ואף‬
‫שהיא בחזקת רשע י חסל עין הארץ נהר י״ב ־‬
‫ערך אשה‬
‫א אסור‬
‫לאדם לקלל אח אשחו ואפ׳ אונאה דברים אסור עמה ־ כי אדם גשמי‬
‫כשמצער לאשחו גורם ג״כ צער למעלה כביכול ושכינה ־‬
‫מ״ד תלפיות‬
‫בשם ס׳ הפליאה י‬
‫‪ JHT‬האשה הוא דם נדוח יהיה הדם ארציי ומימיי וזרע האיש אוירייייואישיי י שלשלה‬
‫הקבלה י‬
‫אשא ואין לו במה לפרנסה הרי זה חפשי מן המצות מפני׳ שלא יוכל‬
‫ב‬
‫ג הנושא‬
‫להשחדל בעצודח בוראו‬
‫ר׳׳י‬
‫אומר כאלו לוקח ע׳׳ז לעצמו‬
‫י‬
‫זוהר חדש‬
‫ד׳ ז׳ ע״א ״‬
‫ד‬
‫לא ישא אדם אשה עד שיראה אוחה שנא׳ וירא שס יהודה בה איש כנעני י של״ה‬
‫ד׳ ש״ג י‬
‫ה‬
‫אש ה אם אינה צנועה ומראה את שערה אז מביאה את בעלה לידי עניות י וגורמה‬
‫שבניה לא יהיו חשובים לכלום וכ״ש שאר פריצות י זוהר במדבר ד׳ רל״ע‬
‫^‬
‫אשה בתוך ארבעים יום יכולה להתעבר משני בני אדם ולא אחר ארבעים יום •‬
‫וכן יכולה להחעבר מטיפה אחה האומים י ס׳ חסידים ס ׳ חק״טו י‬
‫ובזה‬
‫יתורץ מ״ש בגמר׳ על גוליה שהוא בר מאה פאפי וחד כאכאי‬
‫י‬
‫פי׳ שהוא בן מאה‬
‫נואפים ואחד כלב ־ וקשה שאף א ס אמו ז י נ ח ה ע ם מאה לא יהיה נוצר כי אס מזרע של אחד‬
‫מהם ולמה קורא אוחו ‪5‬ן מאה י אבל כפי האמור ניחא שבחוך מ׳ ייס מהערב כל זרעם‬
‫ונוצר ממנו ולד אחד ודוק •‬
‫ערך אשר‬
‫א אמרן‬
‫רז״ל כי אשר בן יעקב אע״ה עומד בפהח גיהנס וכל מי שיודע משנה היא‬
‫מצילו׳ וזהו מאשר שמנה לחמי אותיות משגה * מד׳ תלפיות •‬
‫צאר בבל‬
‫עת‬
‫מהדם כ‪1‬ו‬
‫אות בית‬
‫ערף באר‬
‫א‬
‫אצל הבאר היו נוטעים תאנים וימונים וגפנים וחפוחיס והם עושין פירות בני יומן‬
‫כשם שהיו בבריאתו של עולם * ילקוט תרי עשר י‬
‫ב‬
‫מי הבאר של המדבר היו כמן אם רצה יין או חלב או דבש היה טועם י מרבר קימות‬
‫משם הרב צמח דוד ברמזי פ׳ יתרו ־‬
‫ג באיר‬
‫שראה יעקב ומשה‬
‫י‬
‫הוא הבאר שנברא בערב שבת בין השמשות * זוהר פרשת‬
‫‪,‬‬
‫שמות ד י״ב *‬
‫ד‬
‫באר לחי רואי הוא באר הגר שקורין לו האומות ביר זמזם י בחיי פ׳לך לך •‬
‫ערף בבל‬
‫כל הדר בבבל כאלו דר בא״י י וכשם שאסור לצאת מא״י לבבל י כן אסור ללאה‬
‫א‬
‫מבבל לשאר ארלוח ובבל לא חזיא חבלי משיח י כשירים שבשאר ארצות שמתו‬
‫יוליכו אותם לבבל כי שם זכות התורה והארץ קולטחן־ וכשירים שבבל יקברוס בארץ ישראל*‬
‫ילקוט תדש •‬
‫ערך בגדים‬
‫א‬
‫‪^5‬עי בגדים באים על שלא הזכיר שס שמים בעבודות אלה הבגדים י כי על כל‬
‫דבר עבורה בעי לאדכורי שם שמים י זוהר על פ׳ והבגד או השתי וכוי •‬
‫ב‬
‫טעם למ״ש תז״ל מי שעסקו ע ם הגרדיים או התייטיס שהם מתקני בגדים אין‬
‫נאמנים להעיד י כי תמצא בפסוק בראשית ברא אלהים את ס״ת אמת * וכן ביום‬
‫ה׳ ויברא אלהים את ס״ת אמת • וביום ו׳ ויברא אלהים את האדם ס״ת אמת י וביום השבת‬
‫אשרגראאלהים לעשות ם״ת אמת אבל באלו הימים שהם בג״דאין בהם אמת לכן מתקני בגדים‬
‫שהם האורגים והתייטים אין ב ה ם אמת • מה׳׳רן פ׳ בראשית •‬
‫ןלי נראה כי בגד ‪5‬א״ת‬
‫‪5‬״ש • הוא אותיות שקרי לרמוז שאין ב ה ם אמת • ודוק‬
‫א הבהמה‬
‫ערף בהמה‬
‫נעשית מחומר עב ולא ניתן לה רשות להסתכל לשמים ולכן אינה‬
‫יכילה לדבר • כי הסתכלית לשמים מועיל לדבר • וכן מלינו בנבוכדנצר‬
‫כשנמרד‬
‫עדז‬
‫ממדם‬
‫בונה ב ו ש ת‬
‫כשנערר והיה חיה לה היה לו סיוע ע ד שנסתכל ב ר ק י ע ׳ הה״ד אנא נבוכדנצר עיני לשמיה‬
‫נעליה ומנדעי יהוב עלי דעדדלא אסתכל ב ר ק י ע ‪ :‬ל א הוא ליה מ ד ע י והלו היו הבהמוה‬
‫מםהכלים ברקיע היו מדברים י ילקוט חדש בליקועים מ כ ם זוהר חדש י‬
‫•א הבונה‬
‫ערף בונה‬
‫ביה חדש וריצה להרחיק ממנו מקליפה הממונה להחריב הביתהנקראה‬
‫י‬
‫בסוד ושאיה יוכח שער י יאמר קודם‪.‬שימר בו איה‬
‫ייכוין‬
‫•וא״כ‬
‫וא״כ אות‬
‫וא״כ אות‬
‫מאלפא• ביתא המניא אפי וא״כ אוה‬
‫׳־־‬
‫בלבו להרחיק הקליפה מביחו י ס׳ מפעלית אלהיס ־‬
‫מישע ר‬
‫י‬
‫ע‪£‬‬
‫איחר‬
‫ע‬
‫ב‪/‬׳‬
‫פי׳ מוה״רריוחל בעל שםזל״הה פסוק הכוך רשעים‪ ,‬ואיכק־ ובית צדיקים יעמיד•‬
‫פי׳ הפוך רשעים הוא מישער ואינם על ידי המניא אפי ככ״ל״ואז וביה צדיקים יעמוד •‬
‫א הבושת‬
‫ערף בושת‬
‫־־־׳־י‬
‫‪:‬‬
‫והאמונה נצמדים כשתסתלק האחת תסתלק חבירתה‬
‫ס׳ י ר ו ־‬
‫ס׳ חסידים‬
‫י‬
‫ערף בחירה י‬
‫אלך שבחר בהם הק״בה י ברא ימים ובחר ביום שבח י בשנים שביעיח * בשביעית‬
‫יא‬
‫יובל י בארצות ארץ ישראל י ברקיעים ערבוח י במדברוח מדבר סיני •‬
‫בבהמות בהמות בהררי ארץ ־ בעופות זיז שדי י בדגים לויתן י באומות ישראל * בשבטים‬
‫אהרן ־ בנביאים משה ־ במלכים דוד ־ חןחומא הביאו ילקוט שמואל •‬
‫א לילך‬
‫ערף בטח‬
‫לבטח ־ פשיפגע אדם בפרשה דרכים יקה אבן אחה ויקרא פסוק זה •‬
‫אשא טיט י אל ההדים מאין יבוא טזרי׳ וישליך האבן׳ ויקח אחרה ויאמר*‬
‫עזרי מעם ה׳ עושה שמים וארך ‪ -‬יישליך האבן• ויקח אחרה ויאמר יי אל יחןלמוט רגלך‬
‫ג אל ינום שומרך י וישמיד האבן בידו וילך בטח י וי״א שבכל הפסיקים יעשה‪ -‬ק י ״ ׳ מד׳‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫הלפיוח מם״בי י‬
‫‪V r‬‬
‫;‬
‫מדת הבטחון היא עיקר ה מ ט ה כ ל ם ׳ רבינובחיי‬
‫‪2‬‬
‫בה׳ ועשה טוב־ ודוק י‬
‫וג״ל שזהו רמז הפסיק‪-‬׳בטח‬
‫ערף ביזוי תורה ‪.‬‬
‫•־ ׳ו&עילחי‬
‫י י >׳׳"־‪:‬‬
‫י‬
‫עיי׳ לקמן אות דלח מ ר ך דחיות •‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫׳‬
‫‪.‬‬
‫׳‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫״‬
‫י‬
‫י‬
‫"‬
‫עדך ציזת מצרים‬
‫עד‪1‬־־•‬
‫מהדם טז׳‬
‫ביזת מצרים‬
‫•ערך ביזת מצרים‬
‫״‬
‫^ ‪ r f t‬מצרים היה שכר הנשים ־ וביזה הים היה שכר האנשים; כמ״ש ז״ל כנפי‬
‫־• ^‬
‫יינה נחפה בכסף זו ביזה מצרים י דימו אותה לכסף ־ וחמר נחפה לפי שהוא‬
‫שכר הנשים־ ואברוהיה בירקרק חרון זו ביזה הים היהה לאנשים ש^ם •נשהעבלו יוהד מן‬
‫הנשיס י יזהו ושאלה אשה משכנחה כלי כסף וכו׳ י ש״ך על ההורה פ׳ שמוה‪.‬‬
‫‬‫א‬
‫ערך ביעור חמץ‬
‫בת‪ ,3‬הר‪-‬ב מגלה עמוקות אופן ק ״ ך שני חדשים הם בשנה שהם עומרים זה‬
‫כנגד זה והוא מחלוקה ר׳ יהושע ור׳ אליעזר ־‬
‫בניסן נברא העולם או‬
‫בת^רי גבס‪ £‬העולם ואיהא בזוהר פ׳ בלק שבחדש ניסן זמן בדיקת ׳חמץ ־שבגוף * ובחשדי‬
‫זמ) בריקת הנפש לבער היצ״הר שאור‪.-‬שבעיסה והעבירוה שעשה כל השנה ־ וכמו שדין ביעור‬
‫‪:‬‬
‫י חמן אין מבערץ אח החמץ לא בחורין עילאיןיולא בחורין תתאין במקום שאץ יד אדס שולטת‬
‫‪5‬הםי גם כן העבירות שאין אדם זוכר מה שעשה בימי נערותו אינו נענש עליהם׳ ע״כ ־‬
‫ערך ביצה‬
‫א‬
‫בתב‬
‫הרב חי״דא זל״הה שהעיד לי חכם אחר שראה ביצה אחת שצד החד שלה‬
‫היה מעוקם ־ ואמר •שמסורת בידם שהבית שתמצא בו בינה כזו סימן היא‬
‫שמזל אנשי הבית יתהפך ח״ו ־‬
‫מדבר קדמות י‬
‫ערך בית‬
‫א כתוב‬
‫בליקוטים שבסוף ס׳ הגלגולים ח״ל‬
‫י‬
‫היה אומר מורי ז״ל כי טוב לדור‬
‫בבית שיש בה חלוטה להסהכל תמיד לשמים בכל רגט ובפרט אם יביט‬
‫בנפלאיחיו יה׳ במעשה שמיס וארץ כמו שאמר דוד הט״ה כי אראה שמיך וכו׳ ־ וכן דרשו‪.‬‬
‫במד׳ הנעלם על ענין גבוכדנצר שנא׳ בו עיני לשמיא נטלית וכ״ו והוא מתכים לאדם ונותן בו‬
‫יראה וקדושה ׳ ‪ j‬י‪• :‬‬
‫‪3‬‬
‫־‬
‫‪".‬‬
‫•״•‬
‫כתב שס וז״ל י גס אמר מורי ז״ל שאס ידור אדם באיזה בית ויצא ממנו‬
‫לשכון במקום אחר שלא יחזיר לדור באותו ביה שיצא ממני כי אם אחר שביעה‬
‫שנים שלימים י ע ״ כ ׳ ‪-‬וי״א שאס הניח בבית איזה דבר כשיצא ממני יכיל לחזור לו תוך שבע‬
‫שניס י וכבר הרב חי*׳מז •ז״ל‪ .‬בם׳ יוסף אימץ כחב וז״ל ופרק המניח לא עוצא •בדברי הרב‬
‫׳‬
‫ד‬
‫ע‬
‫‪J‬‬
‫מהדם‬
‫בית בכור‬
‫ן‬
‫לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה ואס בנה לא ידור בה ימיס רבים כי הוא‬
‫או בניו ימותו אלא ילך וימכרנו י וכל עץ ס פ ק • צוואות ר״י החסיל *‬
‫עוד כתב בס׳ הגלגולים וז״ל ־ גם אמר מורי ז״ל שאין טוב לגלל תורים ובני יונה‬
‫ד‬
‫בבית י כי הבית שיגללו בו ימותו בניו ילח לו יהיה זרע *‬
‫ה בית הכנסת‬
‫המדבר דברי חול בבית הכנסת עונשו גליל לאתחזי ללית אלהא‬
‫תמן ולית ליה חולקא באלהא דישראל י זוהר פ׳ תרומה ל׳‬
‫קלא ע״ב ־‬
‫ו }‪£‬ית הכסא‬
‫רוחא חלא אית בכל בית הכסא ואתהני מההוא לכלוכא י י מיל שריא‬
‫על איכון אצבען לבר נש י הקלמח הזוהר ־‬
‫אין משיחין בבית הכסא מפני הסכנה שהשלים מצויים שם וצריך צניעוח ושתיקה‬
‫ן‬
‫להנצל ם״ * חרדים י‬
‫ח בית המסדש‬
‫י‬
‫הטעם שאין בנין ביח המקדש דוחה שבת* משום שהמן‬
‫היה יורד לישראל ובתוכו אבנים טובות ומרגליות לצורך מלאכת‬
‫המשכן * וא״פה לא ירל המן בשבת להוליע למלאכח המשכן אינה לוחה שבת • נחלת בנימין•‬
‫ט‬
‫ביח המקדש של מעלה גבוה משל מטה אלא י״ח מיל סי׳ וזה שער השמים‬
‫אין‬
‫וזה גי׳ י״ח י ילקיט י‬
‫י עונש‬
‫גדול למי שאינו מתפלל על בגין בה״מק ־ ילקוט חדש‬
‫י‬
‫ערך בכור‬
‫א‬
‫טעם המצוה מדוע יחקדש בכור אדם י כי חוה אשר היתה היא א ס כל חי וגרמה‬
‫מיתה לעולם ונקראת קטלנית ובודאי צריכה כ פ ר ה * ולכן צותה התורה ליחן‬
‫בכורה עבור פשעה פרי בטנה ־ כי תלתה התורה הזכרים באשה שנא׳ אשה כי תזריע ויללה‬
‫זכר * לכך לוקא הזכרים נתקלשו במצוה זו מצות בכורות שנא׳ הזכרים לה׳ ־ ובזה יובנו‬
‫לברי רז״ל הנלמלים מקרא לאין בכור קלוש אלא בחיי אמו י אבל אם יצא הולל לאחר יציאת‬
‫נשמתה או פירשה זו למיתה וזה לתיים ־ אינו קלוש י משוס לאס היא מתה קולס הפרישה‬
‫לקדושה היאך אח״כ יהיה קלוש בבכורה לה״ול תטאת שמתו בעליה שקדושתו מחוללת *‬
‫ועול מיתה מ מ ר ק ת עונה וכפרה למה באה* לכך'אינו קלוש בבכורה י נחלת מ י מ ן שבס‬
‫‪,‬‬
‫לקט יוסף ־‬
‫זכיתי להבין ט ע ם זה י דא״כ למה נתקדשו בכורי בהמה ־ ואס חלם חטאה ב מ ‪ .‬ה‬
‫ןלא‬
‫מה ח ט א ה ׳ ועוד דמקרא מלא הוא* כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים‬
‫הקדשתי אותם לי ‪ .‬כי בניגפו אח בכורי מצרים באדם ובבהמה ומבני ישראל לא מת אחד‬
‫נתקדשו הבכורות י ואל תשיבני ממה שמצינו שקולם לכן היתה עבודה בבכורות ולכן ק נ ה‬
‫יעקב‬
‫עדז‬
‫מקדם ‪r‬‬
‫בכיה בלעם‬
‫יעקב הבכירה מעשיו כידוע י כי טה שהיתה עבודה בבכורות הוא מ ט ע ם שכיון שהצינור היא‬
‫ראשין י הוא ראוי לעבודה יותר מאחר י שכן מליט שכל דבר שבקדושה מלוה לבחור בראשיה‬
‫כ• ־ דנתי׳ ראשית דגנך ותימשך ויצהדך ־ וראשית גז לאנך י וגס הבכור נוטל פי שנים כי‬
‫היא‬
‫ראשית אונו י אצל להיות קדוש וצריך פדיון הוא מחמת שהכה השם בכירי מצרים‬
‫יהציל בכירות ישראל אדם ובהמה נתקדשו לשמים שכן מפורש בכתוב י וא״כ לא נשאר מקום‬
‫י ט ע ם הנז׳ י גם מ׳׳ש שאס יצא הולד לאחר מיתת אמו אי אם פירשה זו למיתה וזו לחיים‬
‫איני קדיש דה״יל תטאת שמתי בעליה אין לי מ י ק ־ דלאי מ ט ע ם חטאת שמתו בטליה היא‬
‫אלא מ ט ע ם שאיני נקרא פטר רחם כיון שמיתה ודוק י‬
‫ב המעס‬
‫שמכר עשי הבכירה משים דאין מתאבלין על בנו הבכור־ יאמר עשי‬
‫כשימות לא יתאבל אביו עליו א״כ לא יכול להיות לו כפרה על עוניתיו י‬
‫מד׳ תלפ״ת •‪ zz:‬יי• העמידים ־ רש לדקדק בטעם זה כי בשלמאאם עשו הוא שהיה מבקש‬
‫למכור יצדק טעם זה * אבל כאן הוא לא ביקש כי אם למלא נפשי ני ירעב ־ ויטקב היא שאמר‬
‫מכרה כיום את בכורתך לי • וי״ל מ״מ היה לו להצטער על מכירתה ולמה כתוב ויבז עשו‬
‫את הבכורה י אלא ודאי מטעם הנז׳ •‬
‫ערף בכיה‬
‫א‬
‫מי שיש לי לב קשה ואינו יכיל לצכות * צתחילה יתן קולו כאלו הוא בוכה׳ וזהו כי‬
‫שמע ה׳ קול בכיי י ולא אמר בכיי דוקא י עיי׳ להרב ויי העמידים ד׳ י״ז •‬
‫ער ף בלעם‬
‫א‬
‫בלע‬
‫כ בלעם‬
‫‪i‬‬
‫בלעם‬
‫בן בעוד שמלך בדנהבה הוא לבן והוא צלעם בן בעור כ״כ הרב קטרת‬
‫הסמים י‬
‫היה בהרי חשך אצל עז״א ועז״אל חמשים יום מן יציאת מצרים עד מתן‬
‫תורה לקטרג על ישראל ולהחזירם למצרים י עמק׳ המלך י‬
‫רשיעא נטל תרשין מטורי תשוכא דאתקריאו הררי קדם דכפיתו תמן בנוי‬
‫דשמח״זאי ועז״אל ותמן אילפי חרשא לבני נשא ואולץ* מנהון איטן חרשין‬
‫דמכחשין פמליא של מעלה י ואלמלה שלשלי דמשקע׳ צגי תהומא לא יכיל עלמא למיקס‬
‫ואינין טורי דחשוכא מסיטדא דלפון י זוהר פ׳ בלק •‬
‫ד בלעם‬
‫לא היה יכיל פינחס להורגי בשום מיתה‬
‫י‬
‫טד שאמר ללליה בן חישים בן‬
‫דן שימיתיהי ילא בשם כדי שלא תצא נפשי ייתכליל במילין דקדושה ויתקיים‬
‫ביה מה דאמר תמות נפשי מית ישרים • אלא נטל חרבא דהיה חקיק ביה חיויא מהאי סיטרא‬
‫וחיייא‬
‫עדן‪.‬‬
‫מקדם‬
‫בלעם‬
‫וחיויא מתחי םיטרא והמיתו ־ דנן אורחוי דההוא סיטרא מקן לחדל אבהריה ביה ימיה‬
‫זוהר פ׳ בלק *‬
‫כתב הרב מד׳ תלפיות משם הרב קרבן שבה ח״ל ־ אלכסנדרוס מוקדון כשגיבש‬
‫ה‬
‫העולם הלך במקום שהיו שם תיות ועופות הממיהין בראייתם ונתירא שלא‬
‫יאבד הוא וחייליו ־ והלביש עצמו בלבוש מכוסה במראות י וראו החיות והעופות ההם אה‬
‫עצמן במראה ובראותם צורת עצמן בתוך המראה המיתו עצמן ־ וכך היהה ממש עין ה ר ע‬
‫לבלעם • עיי׳ בציוני פ׳ בלק *‬
‫ך ךי^ךל‬
‫מן ה ע ס ביוס ההוא כשלשת אלפי איש הם יונוס ויומברוס בני בלעם הרשע‪.‬‬
‫זוהר פ׳ בלק ־‬
‫מ‬
‫‪t‬‬
‫בל‬
‫עם‬
‫ואילך נסתלק רוח הקדש מאומות העולם י לפי שהתפלל משה על זה‬
‫דיכתי׳ ובמה יודע איפה וכו׳ הלא בלכחך עמנו י ר״ל במה שרוח הקדש יהיה‬
‫עמנו ולא ע ם אומות העולם ־ ילקוט חדש משם הילקוט י‬
‫ח בלעם‬
‫אמר תמות נפשי מות ישרים ־ ולא אמר אמות כי גופו לא מת מות ישרים‬
‫י ר ק בחרב טמא נהרג י אבל נפשו נתגלגל בלבן ואז מת מות ישרים י‬
‫ילקוט חדש משם ס ׳ הכונוח ־ והוא חמוה כי לבן היה בימי יעקב קודם לבלעם זמן מרובה•‬
‫בלעם היה בימי משה וכל ימיו היו ל״ג שנה ־ ונ״ל כי ט״ס יש וצריך להיות יאח״כ נחגלגל‬
‫‪tD‬‬
‫בלעם‬
‫בנבל ואז שייך מוח ישרים •‬
‫הרשע כשראה אח פינחס מיד עשה שחי זרועוחיו כשחי לוחוח והזכיר שם‬
‫המפורש ופרח באויר• אף פינחס עשה שתי זרועותיו כשתי ליחוחופרח אחריו ומצאי עומד‬
‫ומשחטח לפני כסא הכצוד ־ מיד נחן עליו פינחס ציץ של הק״בה והורידו והביאו לפני משה •‬
‫ודנוהו בסנהדרין ־ ילקוט * ומוכרחים אנו לומר שא״עפ שדנוהו למיחה לא היה יכול פינחס‬
‫להורגו בשום מיחה עד שהרגוהו בחרב שחקוק עליו נחש משני צדדיו כמפו׳ לעיל סי׳ ד׳ ־‬
‫י כתבו‬
‫המקובלים כי בלע בן בעור הוא בלעם‬
‫וכבר ט ד ע מ״ש חז״ל ולא קם‬
‫י‬
‫נביא עוד בישראל כמשה אבל באומוח העולס קם ומנו בלעם * כי כמו‬
‫שמשה רצינו ע״ה הוא מבחינה הדעה העליון דז״א מצד אבא ־ כן בלעם היה הרע שבמכה‬
‫והיה כנגדו בדעה שבקליפה ולכן נאמר בן ויודע דעח כגליי!‬
‫כמוח שהיא נראה׳ כי אותיוח‬
‫י‬
‫ע ״‬
‫ל‬
‫משה בחילוף את בש־ ה ס אותיות‬
‫ולדעתי‬
‫יבץ כמספר‬
‫רל‬
‫(‬
‫ה‬
‫בלע‬
‫בדקדוק ־ וידוע כי חילוף אח בש הוא מצד הדין י וחילוף אל בס הוא מצד הרחמים וסי׳ חסד‬
‫אל ־ ולכן הרע שבמשה וצד הדין שבו הוא יבץ גי׳ בלע י אלא שבמשה הוא נעלם באותיות •ב;‬
‫ר״ת יפרח בימיו צדיק י וצבלעס הרע הוא מגולה צאותיות בלע הרומז לקליפה חיל בלע‬
‫ויקיאנו * ולכן ראה הראה כי בלעם היה מעורר הדין על ישראל כמ״ש חז״ל ג׳ היו באותה‬
‫עצה‬
‫עדן‬
‫מקדם ידו‬
‫בלק‬
‫עלה ־ ובלעם יען י וזהו רמז הכחוב למען ענוהו בסכלותם ר״ת בלע י‬
‫וכאשר גברו רחמי‬
‫שמיס על ישראל ושלח נביאו נאמן ביתו להיות שליח בהצלתם כי הוא צד הטוב הסך הרע*‬
‫דכתי׳ ותרא אותו כי עוב הוא י אז כתיב צעקת בני ישראל באה אלי ר״ת יבן שהוא ג״כ גי‬
‫‪,‬‬
‫בלע ץהוא בחילוף את בש מפה י ולכן באה בהיפוך לומר שנהפך ה ר ע לטוב ־ ע‪-‬״ד־ ויהפוך‬
‫ה‬
‫' אל ר לו ™‬
‫הי‬
‫ה‬
‫קלל‬
‫ה‬
‫ו ט‬
‫ת ך ן ך ג״כ לדעתי רמז הכתוב ואם ככה את עושה‬
‫'‬
‫לי וכו פ׳ שאם הגזור הדין על ישראל ־ אה עושה לי י העשה אוחי בחילוף א ת ב ש שהוא‬
‫צד הדין שבי • ואיככה אוכל וראיחי ברעה אשר המצא אח עמי מצד הרע שבי י ולכן הרגני‬
‫לא הרוג ואל אראה ברעהי דייקא י‬
‫וא״ש את״מ *‬
‫ערך בלק‬
‫א‬
‫בלק‬
‫היה מכשף גדול והיה מלקט עשבים והניחם בקדירה וחפר בארן אלף ות׳׳ק‬
‫אמה וגנז אוהס החח הארץ י ודוד כשחפר שיתי; אלף ותייק אמה ביטל‬
‫כשפיו אמר אני ארחץ אוחה הקדירה וזהו מואב סיר רחצי ־ ילקוט חדש משם הזוהר י‬
‫ך^״ל‬
‫הטעם שהעמיק אלף וה״ק אמה הוא כדי לעורר על ישראל חמשה גבורוה ־ כי ידוע‬
‫כי כל חילוף אה בש הוא דין י ושם‬
‫הויה‬
‫ב‬
‫״‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫יזילי^ י‬
‫( ת‬
‫ב ש‬
‫ה ן‬
‫א מצפץ‬
‫וחמשה‬
‫פעמים מצפן עולה אלף וה״ק והעמיק איחס החח הארץ שהיה ה מ ל ט ה כידוע כדי‬
‫הרין דיגא דמלטחא *‬
‫לעורר‬
‫ולכן דוד בזמן שחפר השיתין אמר ט״ו שיר המעלות והתחיל שיר‬
‫המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי י כי חמשה תיבות אלו הםגי' אלף ות״ק י וחמשה יהירים‬
‫כנגד חמשת תסדים למתק תמשה גבורות י ולכן התחיל בשם אל שהוא חסד למתק יהוה‬
‫שהוא עכשיו בחילוף את בש שהוא דין י ועל ידי כן בצרתה לי קראתי ויענני ודוק •‬
‫ובזה‬
‫יבוא על נכון ומה טיב ומה נעים מ״ש בגמ׳ סוכה נ״ג ע״א אמר ר׳ יוחנן בשעהו‬
‫שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למישטפא לעלמא ־ אמר דוד מי איכא דידעי‬
‫אי שרי למיכחב שס אחספא ונישדי ביחהוזא ומנחוכו׳ ־ נשא אחיתופל ק״ו בעצמו ומה לעשות‬
‫שלום בין איש לאשחו וכו׳ י אמ״ל שרי • כהב שם אחספא ושדי לתהומא וכו׳ עי׳׳ש י‬
‫ויש‬
‫להח ט ע ם למה היחה שאלהו דוקא אי שרי למכחב שם אחספא ולא על דבר אחר ־ ועוד מי‬
‫הגיד לו שכשיכתוב שם הרה בה ינוח התהום ־ אבל כפי האמור אחי שפיר י שכיון שהכשפים‬
‫שעשה בלק היו בכלי חרש עמוק אלף וח״ק אמה כנגד חמשה פעמים מצפן שהוא שם הויה‬
‫בחילוף אח בש ־ כשחפר דוד והגיע לאוהו החרש׳ קפא חהומא הוא הגבורה הדינים המכונים‬
‫בשם תהום כידוע ־ ובעא למישטפא לעלמא י ודוד ע״ה צפה ברוח קודשו שאס יכחוב על‬
‫החרש שס הויה כפשוטו שהוא רחמים גמורים יחבטלו הדינים־ ואז נשא אחיתופל ק״ו מעטן‬
‫הסיטה ששמו הנכתב בקדושה ימחה על המים כדי למשות שלום בין איש לאשרו * כ״ש על‬
‫כללות ישראל ודוק י‬
‫ערך בני‬
‫עדז‬
‫בני ב נ י‬
‫מקדם‬
‫ם‬
‫ערך בני‬
‫בגי יעקב כשהרגו את אנשי שכם בא סמאל לפני ב׳יל העליון ותבע את ל מ ס ‪p3‬‬
‫א‬
‫בני יעקב שהרגום על לא חמס ב כ פ ס ־ והשיבו לו מי שמך להיות תובע נג׳‬
‫אנשים נימולים כי אין לך מענה אלא על ערלים שהם מסיערא לילך • ואלו בעמו בך• שכחת‬
‫לקמ משם גלי רזייא י‬
‫בני קטורה י כחוב בליקועי חורה מגורי הא״רי ד ל י וז״ל אס כבר נמתקה זוהמה‬
‫ב‬
‫אברהם בהגר מהיכן יצאו בני קטורה אחר שגילד יצחק י ויש לומר שבני קטורה הכ‬
‫גבורות מפני שעתילין להיות עבליס לישראל לע״לב ע ״ נ דבש לפי •‬
‫ג בני‬
‫תשע מלות ־ סימנס‬
‫אסנת‬
‫‪ n r U C ? i b‬־ ר״ת א ט ס ה שטאה כידוי תמירה‬
‫מ ד ד ת שכורה גרושח הלב חצופה תערובות י זוהר פ׳ פינחס לן{ ר״ל ע״א‬
‫ל‬
‫בני חיי ומזוני ‪5‬מזלא תליין י היינו עד מתן תורה י אבל לאחר מתן תורה תלי!‬
‫בזטתא י ילקוט חדש משס הילקוט ־‬
‫והיא הפך גמ׳ ערוכה בענין ר׳ אלעזר‬
‫צן פדת שהיה צדיק גמור והיה עני י ואמר לו הק׳יבה אי בעית דאחרביה לעלמא והדר‬
‫איברייה איפשר למתרמית בשעתא למזיני * ויש לישב •‬
‫א בשעה‬
‫ערך בנים‬
‫שאלם מסתלק מן העולם בלא בניס הוא מיצר ובוכה‬
‫י‬
‫אומר לו הק״נה‬
‫מפני מה אחה בוכה מפני שלא העמלח פדי בעו״הז החחתון יש לך פרי‬
‫יפה מן הבנים י אומר לפניו רב״שע איזה פרי העמלתי׳ אומר הק״בה התורה שכתוב בה פרי‬
‫ב אוכלי‬
‫צליק עץ חיים ־ חנחומא י‬
‫לחם העצבים * מאי לחם העצבים ־ לבר נש לאיח ליה בנין ההוא נהמא‬
‫דאכיל אכיל ליה בחלוה ברעותא לליבא־ וההוא לליח ליה בנין ההוא נהמת‬
‫דאכיל איהו נהמא דעציבו * זוהר •‬
‫כתב הרב ס ׳ יוחסין בסדר האמוראים ו ד ל ־ ראיתי במגילה ס ח ר י ס למר נסיס‬
‫ג‬
‫גאון ט היולר׳ יוחנן עשרה בניס ותשעה מתו מיתת עצמן והעשירי נפל לחוך‬
‫יירה רותחת ותכן* שנפל שמה הותך בשרו ולא נשאר ר ק העצמוח ולקח ר׳ יוחנן אצבע קטנה‬
‫והיה מנחם האנשים בו * ואמרו שנשאר לו בן אחד ושמו רב מתנה י ותכף ומיד שלחו אל צבל‬
‫ללמוד ע ס שמואל והיה חבר ר ב יהודה ־ עכ׳יל •‬
‫מי שמח בלא בניס כשמחגלגל צריך לבוא בשיתוף נשמה אחרח י ילקוט חלש ־‬
‫ד‬
‫מי שמתים בניו הין לי להיות עול באיתה מלינה ׳ ואם יצא למדינה אחרת ומתי‬
‫ה‬
‫הרי‬
‫עדן‬
‫הרי‬
‫‪4‬‬
‫מהדם * ‪to‬‬
‫בנים‬
‫נקבוח ־ ויש להפך י ויש לבלוק‬
‫צריך קמיעה ־ ויש שמתים כל זכדיס ונשאריו‬
‫באשה כי‬
‫בנות אחר האס י אם האם‬
‫רוב‬
‫מפלת נפלים כך בתה י לכן יתפלל אלם‬
‫שיתן לו הק׳יה אשה בת בינים ובת מדות טובות ־ ויבדוק הארס באמה או באתיותיה של אמהי‬
‫וגם רוב זכרים אחר זקינם ־ ורוב בנות אחר אמם י ם׳ חסידים סי׳ רמ״ז י‬
‫ר‬
‫אמר החכם יש בן או בת שפודה את אביו או את אמו מן המות או מן הצרות שנא׳‬
‫יעקב אשר פדה את אברהם* יש שנגזר עליו צער או על האב או על האס ומת הולד הרי‬
‫האב או האס עצביס י הרי העצבון פודהו וזהו שנא׳ בכל עצב יהיה מותר י ס ׳ חסידים‬
‫סי׳ תק״א י‬
‫ן‬
‫לא דיו לאדם שמתים בניו בחייו אלא שדנים אותו עליהם י לכך אמר דוד אל תשליכני‬
‫לעת זקנה ־ אל ת ר פ ה ידי מן התורה ומן המצות י ככלות כחי אל תעזבני ־ אל ת ק ה ה‬
‫שיני בבני ובמותי י שכל המתים בניו ובנותיו בחייו שיניו קהות ועיניו כהות י וכוחו כלה *‬
‫ס״ת סי׳ תש״יו ־‬
‫ערך בנימין‬
‫א בנימיו‬
‫לא שמש מטהו כל זמן שהיה יוסף במצרים עד שהתודע להם וכששאל‬
‫אותו אית לך בנין * אמ״ל זמינין למיהוי לי י וכלם יקרא על שמך אחי‬
‫וראש וכו׳ י ובחזרתו שמש מטת‪ ,‬ונולדו לו עשרה בנים והורידם עמו למצרים • זוהר ויצא ד׳‬
‫‪,‬‬
‫קנ״ג ע״ב *‬
‫והוא תמוה ־‬
‫ועיי׳ להדב כתם פז שכתב על זה דאיפשר שהיו לבנימין ‪£‬ני או‬
‫ג׳ נשים וילדו כל אחת ג׳ או ד׳ בכרס אתת ואם קבלה נקבל י עי״ש *‬
‫ב‬
‫טעם‬
‫קריאת שם בנימין ־ עיי׳ לקמן אות דלת ערך דינה י ומ״ש בעניותי שם־‬
‫ערך בעז‬
‫א‬
‫בעץ היה בן ארבע מאות שנה בבואו אל רות * וביום מתורתו מת ־ כן הוא במדרש‬
‫ואמרו שעובד בנו חיה יותר מתי שנה ־ ובסדר עולם ובתנחיהא אמדו שלמון‬
‫הוליד בעז בשנת מ״א אחר יציאת מצרים ־ מד׳ תלפיות ־‬
‫ערך בעלי חיים‬
‫א חמור‬
‫הבר יש לו קרן אחד והוא קלוט ברגליו‬
‫אחד במצחם ופרסיחיהם קלימיח‬
‫>~‬
‫י‬
‫י‬
‫ובהודו יש שורים שיש להם קרן‬
‫צ ‪ £‬י ח‬
‫י ״‬
‫י‬
‫ם י ׳‬
‫פ‬
‫'‬
‫ס‬
‫יו‬
‫״ ב‬
‫י‬
‫וזהו‬
‫לענ״ד דקדוק מ״ש חז״ל כל שיש לו קרניס יש לו טלפיס י לאפיקי מי שיש לו קרן אחד אינו‬
‫סימן‬
‫עח‬
‫בעלי חיים‬
‫סימן טהרה‬
‫י‬
‫ובזה‬
‫מקדם‬
‫יתורץ ג״כ מ״ש מו״רס ז״ל בהל׳ רחש הבנה ־ וכן שופר מבהמה‬
‫טמאה פסול י ודוק י‬
‫בעלי חיים יש מיח בעצמותם החלולים לבד מן האריה שאין מיח בעצמותיו‬
‫ב‬
‫כל‬
‫ג‬
‫^ל בעלי חיים אין להם עלם בלצותס מלבד מין הסום ובמין אחד מן השורים ש‬
‫ולזה הם קשים מאוד ואם יכה אדם מעצם אחד אל עצמו תצא מ ה ס אש י‬
‫מד׳ תלפיות י‬
‫י ב‬
‫להם עצם בלב לרוב גודל גופם וצריך חוזק מין הלב ־ שם י‬
‫יש מין בעלי חיים שאם מנקרין את עיניי י ישובו לאיהיס כצפור דרור ומין אחד‬
‫ד‬
‫בשרצים י שם •‬
‫כל מיני בעלי חיים הנקבות הס חלושות בכח יותר מהזכרים חוץ מהזאב והנמר‬
‫ה‬
‫כי הנקבות יותר חזקות ובעלי גבורה י שם י‬
‫ערך יקר‬
‫עד ששה שעות ביום נקרא בקר כדאיחא בפסחים בפ׳ תמיד נשחט י חוס׳ פסחים‬
‫א‬
‫ד׳ ב׳ ד״ה כאיר בקר •‬
‫ערך בריאה‬
‫א‬
‫ן‬
‫יכל אלהים ביום השביעי' ויכל לשון כליון משום שיח אלפי שנין הוי עלמא וחד‬
‫חרוב י לקט יוסף •‬
‫‪£ £‬שעת‬
‫בריאת האדם אמר הק״בה לעולמוח בי״ע נעשה אדס כדי לקשר כל‬
‫העולמות־ כי עולם הבריאה יתן בי חלק הנשמה׳ ועולם היצירה שהיא‬
‫עי‪.‬ם המגחכים י ק בו חלק הרוח ־ ועולם העשיה נחן בו חלק הנפש י‬
‫ואח״כ נחן בו הוא‬
‫יתברך ח‪,‬קי ־ וז״ש ויפח באפיו נשמח חיים ־ וחלק זה כשהאדם חוטא הוא מסתלק קודס כדי‬
‫ש‪.‬א יפטם בוי ואינו פוגם אלא בשאר חלקי העולמות־ וכשעושה האדם מציה־ גם אלי‬
‫המלאכים נחשב כאלו עשו מצוה י כיון שבאדם יש חלק מהמלאך י וא״כ גם המלאך אוכל‬
‫‪,‬‬
‫משלו ־ כי רצה ה ית׳ שכלם יאכלו שכר פעולתם ולא בדרך צדקה אלא במשפט ־‬
‫מדבר‬
‫קדמית בשם ליקוטי תורה לגורי הא״רי ז״ל י ובהקדמה זו יתורצו כמה דברים בענין בריאת‬
‫החדש־ ובפרט חקירת הראשונים למה גברא האדם כיין שהוא קרוב להפסד כידוע י‬
‫ג אמרו‬
‫חז״ל כי בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין דכתיב בראשית‬
‫ברא אלהים ־ וראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדת הרחמים למדח‬
‫הדין‬
‫עת‬
‫מהדם‬
‫בריאה‬
‫כ‬
‫׳הדן ־ דכתיב ביום עשוה ה׳ אלהים הרן וכמים ע״כ י וכהנו המקובלים שא״טפ כן ירושלים‬
‫נבראת בדין דכה׳ צדק ילין ‪5‬ה ונקראה ירושלים עיר הצדק * ואף מלכיה נקראו על שמה‬
‫דכהי׳ ומלכי צדק מלך שלם׳ וכהי׳ אדוני צדק‪ .‬וידוע כי צדק הוא דינא דמלכוהא וכן משפט־‬
‫אלא שצדק הוא דינא קשיא ־ ומשפט דינא רפיא י וכן כהיב לדק ומשפט מכין כסאך שהוא‬
‫בית המקדש ־ והטעם כי החוטא בהיכל המלך י^יי ל י י‬
‫ט‬
‫‪ 1H‬י‬
‫‪3‬‬
‫שה‬
‫י‬
‫וב!זה‬
‫יובן לענ״ד‬
‫מ״ש הכהיב אל אלהים ה׳ דבר ויקרא א י ן ממזרח שמש טד מבואו־ מליון מכלל יופיאלהים‬
‫הופיע וידוע כי אל הוא חםד י ואלהיס הוא גבורה י ויהוה הוא ה״ה שהוא רחמים י ומיחוק‬
‫הדיטם הוא ע״י שיתיף שלשתן שהם חדר חסר דין רחמים י וזהו סוד הפםוק ־ אל אלהים ה׳‬
‫שהוא סיר חדר בזה נברא כל העולם ־ וזהו דבר ויקרא ארן ממזרח שמש עד מבואו ־ אבל‬
‫מטון מכלל ייפי פי׳ ששם כלילות יופי השראה שכינה ־ אלהים שהוא גבורה היפיע והאיר‬
‫עליה בצדק ובמשפט כי הוא היכל המלך י וכהי•! מלך במשפט יעמיד ארן י ודוק כי נכון‬
‫ד ‪Jtf"0‬‬
‫הוא ־‬
‫בם׳ תולדות ארם ׳ כי אורך החוטם של כל אדם כשיעור אצבע קטנה שלו ־‬
‫ואם יתפשט אדם זרועותיו כל מה שיכול מה שיש מאצ‪5‬ע האמצעי עד אצ־בע‬
‫האמצעי היא שיעור אורך גופו מראשו ועד רגליו ־ השיעור שמקיף טפחו הוא שיעור אורך‬
‫ידו של אדם י גם השיעור שמקיף רגלו הוא שיעור אורך רגלו ־ וכן שיעור אורך כף האשה‬
‫הוא שיעור ביה הרחם שלה ־ ומשם ניכר אם האשה חלד בצער או בריוח שאס כף ידה קצרה‬
‫הלד בצעד והדבר בהפכו ע״כ ־‬
‫וכתב הרב מד׳ חלפיוח וז״ל בריאה האדם היה בריאה‬
‫נפלאה מ י ד ע י ובשיעיר איבריו של כל אדם אם ארוכים א ס קלריס רמז הק״בה בהם כל‬
‫‪.‬מ זירעיה הארס א ס לטיב א ס לרע ־ מלבד העניינים הגדולים המורים השרטוטים שבמצח‬
‫וכף היד וסימנים הרשומים בארם המורים על מעשיו ומאורעוחיו‪ .‬וכמו שאמר יהרו למשה‬
‫ואהה החזה מכל ה ע ם אנשי חיל וכו׳ החזה דיקא ־ בשרטוטי מצחם ומשם הכיר והרע מי‬
‫הם אנשי חיל ואנשי אמה ושונאי בצע כדאיחא בזוהר פ׳ יהרו י ולכן טוב בשעה ה מ ג נ ה ב״מ‬
‫שילך האדם מצחי מכוסה שלא יראה השטן במצחו ויכיר מעונוחיו הנרשמים שם כדאיחא‬
‫בזוהר פ׳ ויקרא ברעיא מהימנא י יש בשרטוטי ה י ד ם יהמצח שרטוטים מוריס על עונותיו ־‬
‫!כל הדברים העהידיס לעבור טליו ־ ורמיז בשרטיטי הכף עץ הדעה טוב ורע ולהכיר בחירחי‬
‫של אדם א ס עובה היא אם רעה ־ וקו החיים להכיר אם יאריך ימים אם לאו ־ ח״ו ואס‬
‫מזונותיו בריוח או בצער ואם יהיה בעל אומנות אם לא י ואם הוא בעל חולאים אם לא ואס‬
‫פגם בריחו אם לאו־ ועניינים רבים יודעים ק נ ת ס אצלי אני המאסף ־ ודע שמשתנים שרטוטי‬
‫הירים והמצח במעשיו של אדם י שאם השנ טוט מידה על גזירה רעה ח״ו וחזר בחשובה‬
‫השרטוט משתנה ו מ ח ז ח כ ה והדבר ב ה פ ט א ט הרבה בפשע ועבירה ובסימן ציפורני היד ניכר‬
‫אם‬
‫עת‬
‫מ^דם‬
‫בריאה‬
‫חם יהיה האדס עשיד או עני ־ וגס השמח בחלקו אע״פ ב ט א כיני י‪ :‬לו הסימן המודה על‬
‫עישר׳ ובאוזן ניכר מי שיש בו צד ממזרות ־ ובחועם ניכד אס הוא מגיצוץ הגבעונים חכר‬
‫לא מבני ישראל המה ־ ובשיניס ניכר הקמצן והנדיב ־ אמד המאסף לא רצית• לפרש הסימנים‬
‫למען לא יגיעו הדברים ביד מי שאינו הגון וייבייש לתבירו באימרו כך יכך סימנים יש כך‬
‫המורים על ה ר ו ע ׳ אך רשמתי שתי שורות אלו להודיעך בחכמתו יתברך שמי• בבריאה‬
‫האדם שרשם בו כל מאורעותיו ומעשיו טובים ורעים וכן כל מדותיו ושיעיד חייו־ ברוך שמו‬
‫אשר יצר אח האדם בחכמת נפלאה •‬
‫ערך בריות‬
‫בל הבריות ואפ׳ תולעים מוכנים לבשורות ־ ובפרט העופות ־ דכתיב ובעל כנפיס‬
‫א‬
‫יגיד דבר י העורב מוכן תמיד לבשורות רעות ובפרט למגפה ב״מ ־‬
‫ופעמים‬
‫לטובה ־ הנן מוכן לבשורות טובות וכן צפור דרור י ובפרט לעצירת המגפה • ולכן כל ימי‬
‫המגפה לא נראה ולא נמצא צפור דרור בעיר שיש בה מגפה י ולכן בחרבן הבית כתיב מעין‬
‫‪4‬‬
‫השמים עד בהמה נדדו הלכו ־ ס׳ הכונות •‬
‫ב בליות‬
‫המים אינם מקבלים טומאה־ כי האדם לא קרא להם שם ־ שכחה לקט‬
‫בשם סודי רזי ־‬
‫ערך ברכה‬
‫א‬
‫ברכיה היקנם משה רביט ע״ה ושכחיס ־ והזר דוד הע״ה וחיקנס ־ לפי‬
‫מאה‬
‫שהיו מחים מאה בכל יום י עמד והיקן מאה ברכוה בכל יום ונעצרה המגפה‪.‬‬
‫ואח״כ שכחום וחזרו חכמי הגמ׳ וחיקנום י דבש לפי משם רבינו אברהם הירחי בריש ס‬
‫‪,‬‬
‫המנהיג י וכן הוא ‪5‬חנחומא פ׳ קרח ־‬
‫כ לאחר‬
‫הברכה יש לנו דין בנים׳ וזהו כונה קישייה ר׳ לוי כהיב לה׳ האדן ומלואה־‬
‫וכיון שאנחנו עבדים איך קאמר והארן נתן לבני אדם הא קי״ל נגה שקנה‬
‫עבד קנה רבו ־ לכן ת י ק שלאחר ברכה יש לנו דין בנים והרה מתנה גמורה שהבן זוכה‬
‫במתנה לעצמו ־‬
‫‪#‬‬
‫‪i‬‬
‫ברכה‬
‫מדבר קדמות משם מה״רח ן׳ עטר זל״הה ־‬
‫שמברך אדם לחבירו בעמוד השחר שהיא העת שבו משוררים הככבים‬
‫והמלאכים דכתיב ברון יתד כוכבי בקר וכי׳ הברכה מתקיימת אפי׳ של כל‬
‫אדם ־ זוהר חדש ־‬
‫ל ברכה‬
‫של מעלה אינה פחיהה מאלף ־ זוהר פ׳ ויצא ד׳ קס״א ־‬
‫ך^״ל‬
‫שלכן‬
‫בייך‬
‫עי?‬
‫ברכה‬
‫כא‬
‫‪ffTOb‬‬
‫כירך משה את ישראל יוסיף ה׳ עליכם כ כ ס אלף פעמיס י וכן ירדוף אחד אלף •‬
‫כל עשב שורשו למעלה אחוז במלאך ומלאכו אחוז בספירות עד אין סוף י והנהנה‬
‫ה‬
‫בהיתר נ ב ר כ ה גורס ממש סוד הקרבן ־ חס״ל עין הקורא גהר מ״ב י‬
‫^ אמרר‬
‫בזו״הק ח״א סוף ד׳ רכ״ז י שכשהאדם רוצה לברך לחבירו או לבט וכיוצא י‬
‫צריך לברך בתחילה להק״בה י ואי לא מברך תחילה להק״בה אינון ברכאן‬
‫^ איהקיימי‬
‫י‬
‫וכתב‬
‫הרב חי״דא ז״ל ־ ששמע מהרב עיר וקדיש כמו״הר יעקב חזקי‬
‫שכשבא אליו אדם לברכו משים ידו על ראשו ואומר יתברך שמו ‪8‬ל הק״בה * ואח״כ מברכו‬
‫לאיש ההיא או לגער וכיוצא *‬
‫י‬
‫‪ f‬מ< ‪2‬תי‬
‫בל עליך‬
‫י‬
‫אמר הק״בה אם אכלת ואמרת ‪ 5‬ר ו ך אתה ה׳ * טובתי בל‬
‫עליך ־ אל תחזיק לי טובה שאכלת משלי י אלא משלך אכלת י וכאלו קיימת כל‬
‫התורה שנא׳ ואכלת ושבעת וברכת י וסמיך ליה כל המציה • וכן עשו אבות העולם י ילקוט‬
‫תהלים ־‬
‫ח המאריך‬
‫במוצאי שבת קדש בברכו את ה׳ המבורך ואומרה בנעימה יהיה לו‬
‫הצלחה גדולה באוחו שבוע י כ״כ הר‪ 5‬חי״דא זל״הה בבר״כי מ כ ס‬
‫מה׳׳רחו ז״ל •‬
‫ברכת הלבנה‬
‫־‬
‫מה שאנו אומרים תפיל עליהם אימתה‪ ,‬ופחד ג׳ פעמים‬
‫‪,‬‬
‫ישר והפוך־ הטעם הוא כי היושר מידה על הרחמים וההיפ\ך‬
‫על הדין* ואנו באים לכלול המלכות בשבעה ספירות שעליה להכרית כח המקטרגים הסובבים‪.‬‬
‫אותה י וכבר ידעת כי ג׳ ספירות הם דין והם גבורה הוד מלכות י וג הם רחמים חסר‬
‫נצח יסוד י ואלו הםיפרות צריך להרחיק מהם הקליפות ־ אבל ת״ה אין צורך ־ כי אין להם‬
‫ט ס ק סביבו כי הוא בריח התיכון אין שטן ואין פגע ר ע ־ ולכן אנו אומרים אוחו ששה פעמים‬
‫להכרית כח המקטרגים מהששה ספירות הנז׳ י וטל ידי ברכת הלבנה אנו מיחדים המלכית‬
‫בספירות העליונות ־ ועיקר יחוד זה הוא במיצאי ש‪3‬ת ־ כי בשבת אין צריך ליחיד זה כי כבר‬
‫היא מיוחדת בשלימות ־ ובמוצאי שבת שכתות החיצונים מהעוררים אז אנו מסירים איהס‬
‫ממנה ומיחדים אוחה בספירוח העליוטה ־ וסימן זה יהיה בידך בחדש שתברכו ברכת הלבנה‬
‫במוצאי שבה המצאו הצלחה ־ וכשתחכסה וההעלם ולא יוכלו לברך אוהו החדש לא יהיה מוצלח‪.‬‬
‫ואין מברכין עד שיעברו שבעה ימים־ ליפי שכחוה החיצונים מהדבקין בה בההחדשוחה׳ וקידם‬
‫שבעה ימים לא היה כח בנו להפרידם ־ והיינו ח״ו מערבים קדש בחול י ועל כן כתב המגיד‬
‫כי עח החיבור הוא משבעה בחדש עד חצי החדש ־ כי אשר ההר אמו ממנו משם ואילך יהיו‬
‫ימיו מכאיבים כי חסרון הלבנה מורה על כן ־ כן אמר המגיד למרן הקדוש ז״ל •‬
‫ברבת כהנים‬
‫‪ny‬‬
‫ברכת כהנים ־‬
‫י‬
‫מהדם‬
‫ברכה‬
‫כה חצרכי אח בני ישראל‬
‫י‬
‫אה לרבוח מלאכי הכלה בגס‬
‫הם מהברכיס בנשיאוח כפים י בחיי פ׳ נשוא י‬
‫יא ברבת‬
‫כ ה נ י ס‬
‫י סוד‬
‫פסוקי ברכה כהניס ־ נלע״ד בהקדים מ״ש הרב הקדוש‬
‫מהר״חו זל״הה בס׳ אוצרות חיים ח ״ נ פ״ט י כי בחינה עצמוה האיר‬
‫הו‬
‫ב ה י ו ת‬
‫יז‬
‫אי‬
‫ת י ו ת‬
‫יהוה‬
‫כפשוטן וצורתן בלתי מלוי והוא עיקר ושורש האורות והוא‬
‫בחינה פנים י אלא שהאורות םהימיס ואינם יוצאים לחיץ י גם יש בחינה אחרת בפנים והיה‬
‫ארבע איהיוה השם במילוי כזה‬
‫יול‬
‫הי‬
‫ויו‬
‫הי ־ כי אז הס בחינה הדינים כי מילוי‬
‫הוא בנימ׳ אלה־ם שהוא דין י והפשוטים הס השרשים והמילויין הס הענפים של האירוח‬
‫המתפשטים והמתגלים בשורשי ההויה י וכשהפשוט בלי טילי׳ הוא גרוע * יטן היות אורותיו‬
‫סתומים• אך כשהפשוט הוא ע ם מילוי אז הפשוט עיקר ומעילה ממילוי‪ .‬ועוד כי שורש ההויה‬
‫הס הארבע אותיות עצמן אבל מילייין הוא באור ההרה ויציאת אירות־ה לחיץ ־ עכ״ד קדוש •‬
‫נמצא ששם הרה פשיט הוא רחמיס ואין גילויו ניכר כי אירוסיו סתומים י יע״י המילוי שהוא‬
‫ג״כ נקרא פנים של שם הויה כנ״ל אז מתגלית הארתו ויוצאים אורותיו לחיץ לחון ולרחם על‬
‫אחרים־ ועוד נקדים מ״ש בס׳ רמזי הר״מז ז״ל סי׳ תתקלו כי י״ג פעמים שם ע״ב הוא גי׳‬
‫תתק״לו שהוא גי׳ שלום במס רבתי דא״יק בכ״ר י כי הזקן וי״ג תיקוניו הוא מסיד היסוד מסיד‬
‫י״ג בריתות ־ ע״כ י‬
‫וזהו לדעתי סוד הפסוקים י יברכך ה׳ וישמרך ע״י הויה פשוטה שהיא‬
‫רחמים הפך הדין ־ כי יברכך בממון כרוב רחמיו י וישמרך מן המזיקים שהם הדינים בל‬
‫קרוב אליך י ועוד יאר ה׳ פניו אליך ויחנך י דהיינו שחחוסף הארה בפגיס של שם הייה‬
‫שהוא יציאה אורזחיה לחוץ על ידי המילוי שהיא עולה ע״ב גי׳ חסד ־ ואז ויחנך יגדיל חסדי‬
‫עמך מאוצר מחנה חנם יעיד ישא ה׳ פניו אליך ־ פי׳ שיגדיל הפניס שהוא המילוי‬
‫י״ג‬
‫פעמים בסוד ׳״ג בריתות וי״ג תיקוני דיקנה שעילים שלום ־ וזהו וישם לך שלום ודוק ־ וא״ש‬
‫הה״יב ־‬
‫י‬
‫ב‬
‫כתב הרב הקדוש ראשיח חכמה בפ׳ גידול צנים זז״ל ילמד אדם את בגו כשהוא‬
‫קטן לנשק ידי אביו ואמו ורבו וידי הגדולים והחסידים ־ וכן אזהרה לכל‬
‫מי שהקטן מנשק ידו להגיח ולהשים ידיו עליו ולברכו כי כשישים הגדול ידו על ראש הקטן‬
‫מהברך שנא׳ וישלח ישראל יד ימינו וכו׳ וכחיב ויברכם ביים ההוא לאמר זכו׳ ורמז לד‪5‬ר כי‬
‫ביד האדם ט״ו איברים כמנין ט״ו אוחיוח שבפסוק יברכך ה׳ וישמרך כלומר יחולו על‬
‫דשאך הברכות שבשלשה היבזה אלו ־ ולכך משימין היד על ארון המה או על הקבר לבקש‬
‫רחמים על המת לפי שבידו של אדם יש כוללות ט״ו איברים כמנין ט״ו תיבית ש ‪ 5‬פ ס י ק יחיו‬
‫מחיך יכו׳ עכ״ל *‬
‫‪ P‬ברכת חמזון׳‬
‫כוס מלא כזה כך‪ .‬יי שמך׳ גי׳ ע״ב ס ״ ג י ד ת נ ״ ן ־ הלא‬
‫ה‪1‬א‬
‫עדו‬
‫מהדם כב‬
‫ברזל‬
‫היא מלא ברכת ה׳ דהיינו השם במילואיו י לפיכך טוב לטין בארבע מילואים חלו בשעה‬
‫שהוא ממלא כוסו לצירכת המזון ־ מד׳ תלפיות ‪3‬שם מ פ י יוגה ־ וזהו לדעתי רמז הכתוב‬
‫כוס ישועות אשא ־ פי׳ ארומם דהיינו ט ס במילוי ־ אז ובשם ה׳אקדא שעולה ד׳ שמוה‬
‫•‬
‫עס״מב ודוק ־‬
‫ערך ברזל‬
‫א אמרר‬
‫דורשי רשומות כי ברזל ר״ח ארבע אמהות בלהה רחל ז ל פ ה ל א ה ׳ ו כ ת ‪5‬‬
‫הרב תי״רא ז״ל כי לפי מה שכתב רבינו הא״רי ז״ל שהברזל גגד מלכות *‬
‫יכין מאוד הרמז הנז׳ טל האמהות ע״כ י‬
‫\‪ yy‬שזהו רמז הפ׳ ארץ אשר א מ י ה ברזל •‬
‫ט ידוע כי מדת המלכות נק׳ ארן כמ״ש לנטוע שמים וליסוד ארן שהם זו״ן * והאמהות ה ס‬
‫אחוזים במדת המלכות כנ״ל י ולכן אמר אשר אבניה ברזל הם האמהות שמהם הושתת אבן‬
‫פנת יקרת ישיאל ע ם קדש ־ על דרך משם רועה אבן ישראל •‬
‫א כאשר‬
‫ערך בשורות ­ י ­‬
‫תבוא שמתה פתאום על האדם יתעלף ויהיה כמה ־ וטעם הדבר כי יפחה‬
‫הלב ויחרחב פתאום ־ והתום הטבטי שבתוך הלב יוצא ממנו ומתפשט בחיצוני‬
‫הגיף י ואז ישאר הלב מבפנים קר ומתוך כך בא לידי עילוף י והענין הזה על הרוב בא‬
‫צזקנים ובבני אדם חלושי הכה * בבוא להם השמחה פתאום י מד׳ תלפיות בשם רבינו בחיי‬
‫‪ 5‬׳ ועש‬
‫י‬
‫א בשכ״מלו‬
‫ערך בשכ״מלו‬
‫חיקנה יעקב אבינו כמ״ש חז״ל • וטעם הדבר שחיקן שבח זה‬
‫באוחיוח אלו ־ כחב הרב מד׳ חלפיוה משם מה״רר מנחם ציון אשכנזי‬
‫ז״ל י שאותיות אלו מצאנו אוחם נטפלים לשם מלפניו־ ואשכיטן־‬
‫העס‬
‫בה׳ אלהי השמים אשרי‬
‫שה׳ אל יכה אלהיט בכל קראיט אליי מה׳ יצא הדבר ־למעןתדע ני לה׳‬
‫הארץ וה׳ הכה כל בכור ־ והקשה על זה והרי מצינו גם אות ה נטפלת לשם מלפניו‬
‫היו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫הה׳‬
‫י‬
‫אין בציון ולמה לא רמזה יעקב בתיך השבח ־ ותירץ הואיל ואותיות אהוי מחחלפים‬
‫לכן כיון שתיקן באות ן׳ לא הוצרך לתקן באות‬
‫ה׳ ע״כ *‬
‫ולי גדאה שטון שאי‬
‫ת‬
‫ה׳‬
‫לא נמצאת ט •יל‪ :‬לשם כי אם כהפטרת אסיף אסיפם ביסודי ישראל ובקללתו לא רצה לקובעה‬
‫צברכתו י וסימן לדבר כל שהוא מין קללה אין מצרכיןעליו׳ ודוק ־‬
‫בת היענה‬
‫עדן‬
‫ממדים‬
‫ב ת היענה‬
‫ערך בת היענה‬
‫א‬
‫‪•i‬‬
‫יבת היענה אינה יושבת על ביציה אלה בדאייה לבד תאסוף ביציה ותחממם • מד׳‬
‫תלפיות ־ ומכאן תראה כמה גדול כח עין הרע י‬
‫ערך בתיה‬
‫י‬
‫א בת ה‬
‫בת פרעה וצפורה בת יתרו היו שתי אחיות תאומות ונולדו ע ס משה ולקחוה‬
‫פרעה ויתרו כאוספי מן השוק מחמה יופיין והיו להם לבת ־ ומדין תורה‬
‫גוי משא אחותו והיה משה מותר ליקח בתיה י אבל אחרי אשר הועמאה מגילולי ע״ז י אע״פ‬
‫שירדה לרחוץ מגילולי ביח אביה מ׳ימ נשאר בה קצח לכך לא נשאה ונכנסה חיים בגמ׳ ולקח‬
‫את צפורה נקייה כצפור מהורה ־ ועוד שלא רצא ליקת שתי אחיוח שהוא בעצמו יקבל החורה‬
‫דכתיב בה אשה אל אחותה לא תיקח י מדרש תלפיות בשם ילקוע דוד פ׳ שמות‬
‫ולע״נד‬
‫הוא תמוה שאם בתיה היתה תאומתו של משה א״כ היתה בת ג׳ חדשים ואיך‬
‫יתכן שירדה לרחוץ על היאור ולהציל את משה י ועוד שתנוקת בת ג׳ חדשים לעילם‬
‫אינה יודעת לדבר ־ ואיך כתיב ותחמול עליו ותאמר מילדי העבדים זה ־ ועוד מי׳ש שמדין‬
‫תורה גוי נושא אתותר למאן דאמר שיצאו מכלל בני נת מאי איכא למימד־ ועוד מ״ש שהטעם‬
‫שלא נשא בחיה כ• לא רצא ליקח שתי אחיות וכי׳ הוא תמוה־ אם כן איך לקח צפורה אחותו‬
‫והוא עצמו עתיד לקבל תורה דכתיב בה ערות אתותך לא תגלה י וכעת צ״ע י‬
‫ערך בת שבע‬
‫א‬
‫בת שבע היא חוה י ודוד הוא אדה״ר י וזהו סוד ראויה היסה בת שבע לדוד מששת‬
‫ימי בראשית דייקא ־ מדבר קדמות י‬
‫ב אמרן‬
‫במדרש‬
‫י‬
‫מרבדים עשתה לה זו בת שבע‬
‫י‬
‫שש וארגמן לבושה שיצא ממנה‬
‫שלמה־ ע״כ• ובזה פ׳ הרב מוה״רר אליעזר נתים!לה״ה מ״ש נודע בשערים בעלה זכו׳ דאי‬
‫תימא שכיון שיצא ממנה שלמה ת׳יו שיש איזה תטא בדבר ־ לכן אמר־ נודע בשערים בעלה כמ״ש‬
‫בפ׳ ב״מ דבקו פערים זה בזה * עד שאמר בעבור דוד עבדך וכו׳ י ונהפכו פני שונאי דוד‬
‫כשולי קדירה עי״ש י וא״ב השערים יתנו עדיהן ויצדקי כי ראייה היתה בת שבע לדוד י עכ״ד•‬
‫—‬
‫—‬
‫‪<4‬‬
‫מקדם כג‬
‫עדז‬
‫א אמרו‬
‫אות גימל‬
‫ערך גאוה‬
‫דז״ל‬
‫י‬
‫‪1‬ע״ל‬
‫האי מאן דיהיר חכמחו מסחלקת ממנו *‬
‫ה פ ע ם * כי‬
‫הגאוה היה מצד הקליפה והם״טא והיא רוח שקר י וכיון שהחכמה היא מהתורה‬
‫שהיא תורת אמת * באתרא דשיקרא קאי קישטא לא קאי ולכן חכמתו מסתלקת * ודוק ־‬
‫המתגאה‬
‫גודם שהקליפית יעלו למעלה ח״ו ויאחזו וינקו אפי׳ משני אותיות‬
‫‪2‬‬
‫ראשונית ־ כ״ש וק״ו מכני אותיות אחרונות ־ מד׳ תלפיות משם גורי האר״י זלה״ה י‬
‫ובזה‬
‫יבי* על נכון לענ״ד מ״ש חז״ל כל המתגאה כאלו דוחק רגלי השכינה ־ כ׳ ידוע‬
‫כי מדת המלכות שהיא השכינה הקליפות סביב לה שנא׳ סביב רשעיס יתהלכון י‬
‫בסוד רגליה יורדות מות ־ א״כ רגלי השכינה הם הקליפות ־ ומתגאה הוא דוחק רגליה שהס‬
‫הקליפות להעלותם למעלה ־‬
‫ג בזמו‬
‫שנבראו בעליתיים נתגאו המלאכים מפני שראו מעלתם יתירה על בעלי‬
‫חיים *‬
‫והקב״ה השפילם באומרו עליהם געשה אדם י‬
‫ר״ל כל אחד ממנו‬
‫יעשה ארס־ ולא יכלו לעשות א ד ם ׳ וזהו ויצרא אלהים את האדם והם לא יכלו ־ מד׳ חלפיוח‬
‫בשם המדרש •‬
‫ד ט?‪5‬כמ‬
‫למ״ש חז״ל מי שיש בו גסוח הרוח אין עפרו ננער‬
‫י‬
‫כתבו המפרשים כי‬
‫ט ע ם החיה המחים משום שאנו בבחינה בנים ־ ואף שהק״בה כהן י הא קי״ל‬
‫כהן מיטמאלבנו ״ ומקשו והא הקב״ה כהן גדול ועליון היא ־ וכהן גדול על כל נפשות ‪ w f‬לא‬
‫יצוא ־ ותירצו דבמקום שאחה מוצא גדולחו אחה מוצא ענוחנותו ־ ולגבי ישראל הוא מחשיב‬
‫עצמו ככהן הדיוט * וא״כ מדה כנגד מרה מי שיש בו ענוה אף הקב״ה לגבי דידיה אהה מוצא‬
‫ענותנותו ־ אבל מי שיש בו גסוח הרוח י אף הקב״ה לגבי דידיה הוא בהרתו כהן גדול ונורא‬
‫גאות לבש ואין ראוי ליטמאלו ל כ ן אין עפרו ננער •‬
‫ערך גאולה‬
‫א גאולה‬
‫כשהיא בשם אלהיס היא גאולה שלימה שאין מדת הדין מקטרגת * אך‬
‫אם הגאולה בשם הויה ב״ה מדת הדין מקטרגת י מדבר קדמית משם‬
‫ס פ ר יד אבישלוס פ׳ שמוח בשם מהר״מ אלשיךז״ל ־ ובזה פירש הרב היד״א ז״ל מי יתן מציון‬
‫ישועה‬
‫עדן‬
‫מסדם‬
‫גאולה‬
‫ישועת ישראל בשוב ה׳ וכו׳ ־ דבמזמור י״ד שכיון שהיא בשם הויה כתיב ישועח י אבל‬
‫במזמור כ״ג כתיב ישועות ישראל בשוב אלהיס‬
‫י‬
‫והיא ישועה שלימה עי״ש‬
‫י‬
‫ולע״נד‬
‫הוא תימת דהא מקרא מלא כתיב ישראל נושע בה׳ תשועת עולמים י וצ״ע ־ ואדרבא בזה‬
‫יומתק לענ״ד הפסוקים הנז׳ דבשם אלהיםכתיב ישימות שכיון שאינה גאולה שלימה ויש אחריה‬
‫שעבוד כהיב י‪£‬ועוח שפירושו ישועוח הרבה • אבל כשהיא בשם הויה כהיב ישועח אחת היא‬
‫ופרסמה הכתוצ כיון שאין אחריה שעבוד והויא תשועת עולמים *‬
‫כ גאולה‬
‫העתידה צ״ב *‬
‫כל ההרים שבא״י יהיו מישור ־ וירושלים תהיה ככל‬
‫ארץ ישראל ־ וארץ ישראל ככל העולס י‬
‫ילקוע ישעיה סוס״י ס ׳ וכן‬
‫הוא במדרש סוף פ׳ ראה •‬
‫ג בגין‬
‫צית המקדש קודם לקיבוץ גליות ־ וקיבוץ גליות קודם לתחית המתים * ילקוע‬
‫חדש י‬
‫וזהו רמז הפ׳ בונה ירושלים ה׳ ואח״כ נדחי ישראל יכנס י ואח״כ‬
‫הרופה לשבורי לב אלו המחים ודוק •‬
‫א הקב״ה‬
‫ערך גבייה‬
‫גובה חובו בשלו י בחור שעושה עבירה ממחין לו עד שישא אשה ויוליד‬
‫ונועל אחד מבניו י דבש לפי משם מד׳ שוחר עוב מזמור ס ״ ב •‬
‫א גבריאל‬
‫ערך גבריאל‬
‫ק ס ת הסופר במתניר לראוח ולפקח על כל מעשה בני אדם בחחבולוחיו‬
‫בפעולותיו להרע ולהטיב בעט סופר מהיר צקסת הסופר אשר צמתניו‪.‬‬
‫ולהביא מעשיהם למלך מלכי המלכים הקב״ה ־ מד׳ תלפיות בשם ס פ ר כתנות אור י וגבריאל‬
‫הוא סוד כל הגבורות שלוקח מנצפך מן הבינה ומנלפך מן המלכות והס בגימ׳ קס״ת ־ כונות‬
‫הא״ריזלה״ה י‬
‫ערך גד‬
‫א‬
‫גד נולד מחופה עור כמו בגד * וזהו רמז ותאמר לאה בגד י והוא סימן טוב לכל הנולדים‬
‫כך י מדבר קדמות משם רבינו אפריס בפי׳ על התורה כ״י פ׳ ויצא •‬
‫ערך גוים‬
‫א לעולם‬
‫לא יעשו הגוים רעה לישראל אא״כ יע‪5‬ו ישראל ר ע ה חחילה ביניהם זה‬
‫לזה‬
‫עדז‬
‫ג ז‬
‫ל‬
‫מסדם כד‬
‫ל " י ילא יחצזו ה״ח אא״נ יבזו זה לזה תחילה • או שמגזין חח הסורה ואין מוח־; בידס י‬
‫ס פ ר חסידים ס י ר״ט י‬
‫‪,‬‬
‫ערך גזל‬
‫גזל ואונאה י כתיב וכי תמכרו ממכר וכוי לא תונו איש את עמיתו י וכתיב הגה‬
‫א‬
‫ה׳ נצב על חומת אנך וכו׳ רבי ברכיה ‪5‬שם ר׳ אליעזר אומר בכל העבירות‬
‫כתיב נושא עין ועובר על פשע י ברם הכא לא איםיף עוד עבור לו י הרי כמה קשה כח גזל י‬
‫ר׳ יודן בשם ר׳ יוחנן ובצעם בראש כלם ־ קופה מליאה עונוח מי מקטרג בראש כלס גזל י‬
‫ייקרא רבא וכן הוא בילקוט י והוא חמור ייע״ז ג״ע ש״ד ־ ואין תפלתו נשמעת כמ״ש חז״ל י‬
‫מדבר קדמות י‬
‫גזל הגוי אסור• והנה צורף עון חילול השם החמור מכל העבירות־ ורבינוהאר׳י‬
‫ב‬
‫ז״ל גילה שהגונב מהגוי גורם שהשר של אימתו גונב מהקדושה ־ ובס׳ חסידים‬
‫ס י חרס״א כתב שאחרי מית הגוי מלאכו מגיד לו בקבר שישראל גזלו והיא לא ידע ־ יציעק‬
‫המי ומענישים מן השמים לישראל * מדבר קדמית י‬
‫‪,‬‬
‫ערך גיד הגשה‬
‫א יזהר‬
‫האדם כשישן שלא ישים ידי על גיד הנשה־ כי יבהיליהי חלומית רעים •‬
‫מדבר קדמות משם מהר״א מגרמיזה ־ ובס׳ דבש לפי כתב כן מ כ ס רבינו‬
‫אשדים בפי׳ עה״ת כ״י י וכתב שם ונראה שאם חלם תלים וידע שידו היהה על גיד הנשה‬
‫שאין צריך להתענות ־‬
‫ערך גיהגם‬
‫א פ{ילרסן‬
‫י*‬
‫של הקב״ה עילה מגיהנם יותר ממה שעולה מגן עדן י שכלאחד ניתן‬
‫שבח והודיה להקב״ה שלא ה־רידו למטה כמו תבירו שהיא למטה ממנו •‬
‫לקוטחדש י‬
‫גיהגמ‬
‫אינו שולט בשבת ור״ח אבל ביו״ט שילט־ כ״כ הרב חיד״א ז״ל בבי״כי‬
‫א״ח סי׳ תי״ט י וכ״כ המרדכי בפ׳ ערבי פסחים ־‬
‫וזהו רמז הפ׳ והיה‬
‫מ ד חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר אפי׳ אותם שצגיהנם להשתחיות וכו׳ ־ כיון‬
‫שאינו שולט י‬
‫ג לעתיד‬
‫ד גיהגט‬
‫לבוא יורד הקב״ה לגיהנם ונעשית גן עדן ־ כ״כ הרב אספקלריא המאירה‬
‫י‬
‫פתחים יג לה י אחד פתח ?מינית האימריס עזב ה׳ את האדן י‬
‫שלשה‬
‫וכל‬
‫עדז‬
‫מסרם‬
‫גיהנם‬
‫גילוי עדיות ומאכליה‬
‫הפחח השט פתח החאווה‬
‫וכל באיה לא ישיבין י‬
‫אסורות ושאר העבירות ־ כי אע״פ שמאמיניה ‪5‬שם יחקפס יצרכ לעבור י הפהח ה ל הוא‬
‫למצטל חורה והוא הפחח הגדול־ כי עוברי בעמק בצא קמא הנס מיעטים׳ ובבא מציעה‬
‫יתר על הראשונים ־ אך בבא בתרא הן רביס בוקטים בתוכו ־ כי לא יהנו אל לבס שהוא‬
‫חטא * מדצר קדמית משם מהר״י יעצ״ן ז״ל בס׳ אור החיים •‬
‫ה גיהנם‬
‫אינה דולקת כי אם מחיטים הרשעים לעבירה י פ ט ם אר‪.‬ה לא היה יצ״הד‬
‫בעולם דאעילו ליה בגושפנקא דפרזלא בנקובא דההימא ר ב ה ׳ וכל ההיא‬
‫זימנאכבה טרח דגיהגם׳ וכיין שתזר והתחילו הרשעים לההחמס כבראכינה חזרה גיהנכ‬
‫להבעיר כאשר היתה י‬
‫זוהר פ׳ תרומה דף ק״ן ע׳יב ־‬
‫פעמים הנשמה עוברת באש י אחת מיד אחר המיתה בגיהנס ־ ואחי׳כ הולכה ‪1‬‬
‫שגי‬
‫לג״ע׳ וכשהיא רוצה לעלוח למעלה איצטריך לאהפרשא מכל חיזי דהאיעלמא'‬
‫ואז עוברה בנהר די נור * זוהר פ׳ ויקהל ד׳ די ״א ע״ ב ־‬
‫לית מעין בעלמא דליה חמן מההוא סילינא דגיהנם ־ בר בארעא דישראל ־ ואלמלא‬
‫ז‬
‫דשחו כל עלמא מההוא תאציתא דארעא דישראל לא יכילנא למישתי מינייהי ־‬
‫זוה״ק י‬
‫בעת שהאדם רגיל לשבות בערב שצח כך לאחר מותו ־ מוציאין אותו מהגיהנם י‬
‫‪H‬‬
‫גם אם הוסיף במוצאי שבת מאחרין אותו שלא להכניסו י סודי רזי י‬
‫ט‬
‫כל‬
‫העולם יורדים לגיהגם אפי׳ אינם רשעיס ־‬
‫אבל עולים מיד * חוץ מרשעים‬
‫גמורים שלא הרהרו חשובה כלל אינם עולים י ואפי צדיקים גמוריס יורדים‬
‫‪,‬‬
‫לגיהנס כרי להעלוח משם אוחם הרשעים שהרהרו בחשובה צעולס הזה ולא הספיקי לטבוח‬
‫חשוצה עד שמחו * אוחם האנשים מעלים אוחם הצדיקים מהגיהנם ומחזירין אוחם • ילקוט‬
‫י הרשעים‬
‫חדש *‬
‫בניהנם אינם יודעיס שמוחיהם ומכיס אוחס שס שיגידו במס י עד‬
‫שנשבעים ואומרים מעידים עלינו שמיס וארץ בפני יוצר העולם שאין‬
‫אגו יודעין שמוחינו * ילקוט חדש י ועיי סוד הענין ב ס פ ר הכינות י וכתבו המקובלים סגולה‬
‫שלא ישכח שמו י שיאמר בכל יום בכל הג׳ תפלות אחר העמידה פסוק המחחיל באות ראשונה‬
‫של שמו ומסיים באוחאחרונה של שמו״ כגון אם שמו משה יאמר פסוק מן המצר רראחי‬
‫יה ענני במרחב יה י ואז לא ישכח שמו ליום הדין •‬
‫‪1‬‬
‫ערך גיחזי‬
‫א גיחזי‬
‫ושלשת בניו הם ארבעה אנשים מצורעים• והם ענק ושלשת בניו אחימן‬
‫ששי ותלמי י הרמ״ע זי׳ל משם מהד״י סרוק • דצש לפי ־‬
‫ב ;יחזי‬
‫עת‬
‫‪ 2‬ג חזי‬
‫גיד זי‬
‫מסרם כה‬
‫י‬
‫כשאמר לו אלישע קח משענתי בידך ולך־ הלך ומנא כלב מת והגיח עליו‬
‫אוחו המעה והחיהו ־ ותמהו על זה איך זכה זה הכלב לחחיה המתים ואמרי‬
‫כפי מה שקבלו פה אל פה י‬
‫‪ :‬א י ר ע שיצאו שני חכמים מארץ ישראל לקבץ הנדבה כנהוג‬
‫ונהארתו צימדינה אחה אצל יהודי אחד רשע וליסטים ־ יכשראה שיש בידם ממין רב רצה‬
‫להירגם * והיה קשה בעיניו להורגם ביד י יעשה להם ס ס המיה בהיר המטעמים יהיה זמן‬
‫ההפלה יעמדו להחפלל יכייני לבם לאביהם שבשמים ־ יבאיהה שעה הביא להם הבעל הבית‬
‫אותם המטעמים והניח לפניהם ־ ובא הכלב של נטל הבית והריח באוהי מ*נל והבין שהוא‬
‫ב ס ם המות ואכל אותו ומת י וכשסיימו התפלה מצאי הכלב מת שמסר עצמו נ מיתה"כדי שיביני‬
‫החכמים שיש בו ס ס המות וליי; יאכלו ובקשי עליי לקמים שיזכה לתחית המתים* יכן היד‬
‫שיכה לתחיה זו י מ ס כ ״ י ישן ניבן ־‬
‫‪4‬‬
‫א‬
‫ךןן‬
‫כי המהגלגל מחמת כל העבירות שבתורה יש לו תקנה ע״י היסודי! שסובל בעי״הז‬
‫או בגיהנס ולכן כל חלקי הנפש אינם צריכים אל הגלגול אלא בדרך עיבור‬
‫כידוע ־ והניצוץ הפרטי היא המתגלגל ־ אבל מי שבא בסוד היבוס הוא לסיבה שמה בלא‬
‫בניס ־ והרי היא כאלו לא הצליח כלל ועיקר * וכאלו לא היה בעולם י וגוף הראשון הוי כאלו‬
‫לא היה כנזכר בזוהר פ׳ וישב י ולכן צריך שהנפש ההיא שהיהה בגיף הראשון בכל חלקיה‬
‫חיזרת להתגלגל לגמרי עתה מחדש לצורך עצמה י ונוף השני זה היא גופו העיקרי וכשנהקן בו‬
‫ויפטר מן העו״הז הנה בעת תתית המתים לא תשיב הנפש כי אם בי י אבל בגוף הראשין‬
‫אינו נכנס בי רק ההוא רוחא דשבק באנתתיה כנז׳ בסבא דמשפטים ־ שער הגלגיליס הקדמה גי‬
‫ב‬
‫דע כי מי שהיה ה״ה והיה גדול ומופלא בדורו בחכמתו וחטא וחזר בגלגול י הנה יש‬
‫שני מיני טוטת אשר לסיבתם יגרמו לי שהחטלם חכמתי ממנו טחה ־ ולא ניכרה‬
‫בי חכמה כלל י שם הקדמה כ׳ י‬
‫‪J‬‬
‫בבל גלגיל נתקנים ניצוצות רבית וטילים במדרגתם הראויה להם ושאר ניצולות‬
‫שעדין לא נתקנו באים בגלגול פטם אתרת ־ ליקיטי תירה למרי האר״י ז׳׳ל י‬
‫ף‬
‫י ל ן ז ^ י ל אם יכיל לדרוש סיד הגלגיל ברבים י עיי׳ להרב מה״רלבח שאלה ח׳ שני‪.‬ב‬
‫וז״ל י כי היא אמונה אמתית ועיקר מעיקרי התירה לתרץ קישיית צדיק‬
‫ירע לו ־ האמנם לדרוש בה ברבים נראה ודאי שהוא דבר ‪5‬לתי הגון י כ׳ לא טובים אנו‪,‬‬
‫מ א ב י ד ט ידייהיטשכהייה בספדיהם ־ ולעולם לא דברו בה כי אם על דרך רמז וחידה;וכתבו‪,‬‬
‫עליו‬
‫עדן‬
‫מהדם‬
‫גלגול‬
‫עליו שהוא ־ סוד גדול ־ ולשון הרמ״בן ז״ל ב פ י איוב יעיד שכתב וז״ל י‬
‫‪,‬‬
‫ואם תחפוץ להבין ה ס ו ד הגדול הזה • ל ב ך תשית לדעתי • וכליותיך תשתונן • ת ל‬
‫חטא תתאונן • ותפיר מעל פניך הענן תראנה עיניך ה מ ל ך והמלכה• ותצפה לגאולה־‬
‫׳ עכיל ‪.‬״‬
‫תראה שני עפרים תאומי צ ביה • והגזרה והבניה •‬
‫רמז במלח תהאינן לאינן י המלך והמלכה יהידה והמר כלהו י •‬
‫תצפה לגאולה בועז י )נ״ל שצ״ל יהודה( שהיה גואל י תאומי צביה פרץ וזרח י והגזרה מיהנא‬
‫דאיחגזר י והמין בנין היבוס ־ הריהרבז״ל דבד בדרך סוד ורמז וחידה * וכ״ש אנחנו האחרוניס‬
‫שכולנו בערכו כגמול עלי אמו גמול ידו הדה י גאס הצעיר לחורה ולחועידה ־ ל ך י בכמו״הר‬
‫יעקב‬
‫ה גלגול‬
‫בן‬
‫חבייב‬
‫ז״ל• עכ״ל •‬
‫ראשון נקרא אב וגלגול שני נ ק י א בן‬
‫י‬
‫כ״כ רבינו האר״י ז״ל ו‪3‬הקדמה‬
‫זו יתורצו כמה כתוביס ומאמדי רז״ל ־ דבש לפי ־‬
‫וזהו סוד אבותינו‬
‫חטאו ואינם וכו׳ •‬
‫ו גלגול‬
‫הוא לזכרים דוקא כי הנקבות מקבלות עונשן לעו״הב ובגיהנס • ולפעמים‬
‫תתגלגל האשה בעבור בעלה בסיד ויצאה אשתו עמו ־ כנז׳ בסבא י‬
‫דבש לפי משס ערכי הכינויים להר״מז ־ ובזה ילוקלק מי׳שהכתוב הן כל אלהיפעל אל פ ע מ י ם‬
‫שלש ע ם גבר י דוקא ע ם גבר ולא ע ם האשה יייק י‬
‫‪ T‬כאשר‬
‫•‬
‫‪. .‬‬
‫‪,‬‬
‫מתחייב אלם בגלגול ומת ומלל לו בן אחר מיתתו אזי הוא מהגלגל בחימי‬
‫‪5‬ןי‬
‫ח אומות‬
‫מ ר חלפיות משם כתבי הארי׳י ז״ל י‬
‫‪,‬‬
‫העילס אין נוהג נ ה ם הגלגול כי‬
‫אם בישראל ־‬
‫ואף שמצינו לבן‬
‫נחגלגל בבלעם והיה מיועצי פרעה זה היה ע״פ הדצור י וזהו ארמי‬
‫אוגד אבי וירד מצרימה י של״ה ד׳ קצ״ה • וזהו ג״כ רמז ה פ הן כל אלה יפעל אל וכו׳ י‬
‫‪,‬‬
‫שהוא רומז אל סור הגלגול •‬
‫ע ם גבר דיקא שהם ישראל שנתשבחו במדיה אלו י‬
‫גומלי‬
‫חסדים־ בישנים׳ רחמנים׳ ולא ע ם אומות העולם ודוק ־‬
‫ט‬
‫‪j n‬‬
‫כי לפעמים איפשר‬
‫שיתעבר באדם רות ממש של‬
‫אדם צדיק אפי׳ שיהיה‬
‫מרוחות הצדיקים הראשונים עד אברהס אע״ה אפי׳ בזמנינו זה האחרון והכל‬
‫תלוי כפי ערך מצות שעושה האדם * כי יש מצות שסגולהם להמשיך נפש הצדיק בסוד עיבור י‬
‫ויש מצוח שממשיכוח רוח הצדיק כנז׳ י גם יארע לפעמים כי יתעבר בו נפש איזה צדיק י‬
‫ואח״כ יזכה ויחעבר בו עוד נפש צדיק אחר יוחר גדול מן הראשון י ונמצא כי יש בו נפש‬
‫ימפאח עצמו ־ והנפש של הצדיק הראשון היא לו במקום רוח י‬
‫והנפש השניח של הצדיק‬
‫היותר מעולה שבאה לו באחרונה היא לו בבחינה נשמה י ולפעמים יחוקן נפש האדם כל‬
‫כך עד שיזכה להשיג נפש איזה צדיק ואח״כ ישיג רוח ממש של צדיק אחד מעולה מכלם ער‬
‫שמכל‬
‫עדן‬
‫מקדם כד‬
‫גלגול‬
‫שיוכל להיוח שישיג ריחו של א ב ר ה ס אע״ה ־‬
‫והנה מנין העיבור הזה הוא לשתי סיבות •‬
‫האחת כי ע״י עיבור נפש הצדיק באיש הזה החוקן נפש האיש הזה וחזדכך כדוגמה מרך נפש‬
‫הצדיק ־ההוא ועי״כ תוכל לעלות בעו״הב במדרגת מעלת הצדיק ההוא כי הצדיק ההוא יעזרהו‬
‫ייסייעהו להוסיף מנית וקדושה יתירה י עיד סיבה שטת היא לתועלת הצדיק עצמו המהעצר‬
‫בו י כי כיין שהוא מסייעו להוסיף מציה וחיקונים הוא נוטל חלק בהם * וז״ס מ׳׳ש חז״ל גדוליס‬
‫צדיקים שאפי׳ במהחן זוכים לבנים ־ והטעם כיון שהוא מזכה אל האיש ההוא געשה לו‬
‫‪,‬‬
‫כאב להדריכו ולסייעו וזוכה ב ס י ב ת ו והצדק ההוא כיון שהוא בסוד עיבור ולא בסוד גלגול‬
‫הוא קרוב לשכר ורחוק מהפסד ־ כי אם האיש הזה יעשה מצוח נוטל חלק בשכר ההוא אמנם‬
‫אם ירשיע האיש הזה אין לצדיק ההוא שום עונש והפסד עמו יען כי אינו מחטבר בו ר ק להיטצ‬
‫לו ולא להרע לו ־ ואז הצדיק ההוא פורש ממנו והולך לו י ואם האדם יתמיד בצדקתו גם הצדיק‬
‫ותמיד שהונחו אצלו כדי ליטול חלק במעשה י ועומד שם עד שיפטר האיש הזה מן העולס‬
‫ויעלו שניהם יחד במדרגה א ח ת ׳ ולסיצה זו ג״כ כאשר יקרה איזה יסורין אל האיש הזה אין‬
‫הצדיק ההיא מיגים בצער ההוא כלל ואינו סובלם עמו * יען כי איננו דצוק שם ר ק בהשאלה י‬
‫כדמיון אושפיזא המתאכסן בבית בעל הבית עד זמן שיוכשר צעיניו י ואם אינו מוצא שם‬
‫נתח רוח הולך לו * שער הגלגולים הקרמה ב׳ •‬
‫י‬
‫כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר י פי׳ כי צשלשה גלגילים הראשונים אז‬
‫הן‬
‫מתגלגל נפש האדם לבדה בלי שיתיף זולתה חוך הגוף אבל אם עדין לא נתקנה‬
‫בשלשחם ותצטרך לחזור עוד בג׳ גלגולים שניים אינה באה לצדה כיון שאין בה נ ח לתקן ״‬
‫ולכן באה בשיתוף גבר שהוא צדיק אחד המתטבר בו כדי לסייטי ילהדריכו למיטב י ולכן לא‬
‫אמר שלשה פעמים ־ אמנם אמר פעמים שלש להירות כי ב פ ע ם השנייה הכיללח ג׳ גלגילים י‬
‫שניים אז הוא ע ס גבר זולתו משותף עמו * שער הגלגולים הקדמה ה׳ י‬
‫יא‬
‫הנה לפעמים יארע כי אע״פ שיש באדם נפש טהורה ועליונה יבוא איזה פ ע ם‬
‫לידי כ ע ס ואז חצא ממנו והכנס במקומה נפש אחת גרוטה י ]ונ״ל שזהו סוד‬
‫הפ׳ טורף נפשו באפו י [ או ג״כ יחלה הארס איזה חולי גדול וחחחלף לו נפשו בנפש אחרה •‬
‫או יארע לו חולי הנופל והנכפה ־ ב״מ ותחחלף נפשו וחלך באיש אחר וחכנס בו נפש אחרח •‬
‫וימשך מזל עוד דבר אחר שאם היחה מזומנה אל האיש הזה איזו אשה בח זוגו כיון שנחחלפה‬
‫נפשו והלכה לאיש אחר אוחו האחר יקחנה י‬
‫יב‬
‫דע‬
‫שם י‬
‫כי משמית יחגלגלו לכמה סיבוח י הראשונה הוא לפי שעבר על איזה עבירה‬
‫ובא להקן ‪ /‬הב׳ הוא לחקן איזו מצוה שחסר ממנו י השלישיח הוא שצא לצורך‪.‬‬
‫אחרים לתקנם ולהנהיגם ולהדריכם י והנה הראשונה הוא קרוב לחטא כיון שבחחילה חטא •‬
‫והב׳‬
‫עדז‬
‫מסדם‬
‫גלגול‬
‫יהב׳ הוא רחוק מלחטוא ־ והשלישיח ודאי שלא יחטא י שעד הגלגולים הקדמה ח' *‬
‫יג‬
‫כל‬
‫הבעלי תורה שבדורות אלו‬
‫הם בחינת דור המדבר שעליהם נאמר כימי‬
‫צאתך מארץ מצרים אראני נפלאות י וכמבואר אצלנו בפ׳ הנך שוכב ע ם אבותיך‬
‫וקם וכי׳ ־ וזהו הטעם שנשותיהם מישלות עליהם לפי שבימיהם עשו הערב רב את העגנ‬
‫ולא מיתו בהם אבל הנשים לא רצו לתת נזמי הזהב לעגל ולכך עתה מושלים עליהם נשיהם י‬
‫שם‬
‫א‬
‫‪£‬פגי‬
‫ערך גלות‬
‫שחעא א ב ר ה ם בדיבור נשתעבדו בניו ת״ל שנה אנו שחטאנו במחשבה‬
‫ובדיבור ובמעשה י לכן נגזר עלינו גלות ג' פעמים ת״ל שנה * שהם אלף‬
‫׳מאת ם ותשעים ־ וזהו חשבון דניאל שאמר אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ומאתים ותשע‪-‬ס'‬
‫צחיי פ׳ לך לך *‬
‫כ גלות‬
‫בצל היה על עין ע״ז שהיא בסקילה לכך נשרף בה״מק ונכשלו באגדרטי ־‬
‫ובעין שי׳ד נמסרו להריגה בימי המן ונתבטל בנין בה״מק כי הוא בסייף י‬
‫ובעין ג״ע שהיא בחנק באו לכליה בימי יון יגזרו על כל כלה שתבעל להגמין תחילה׳ ולפי‬
‫שהוא בחנק היה בה״קד קייס י ובטון לשון הרע הגדול מכלם גלות אדום אריך וחמור ־ ואי‬
‫תיקון אלא בתורה ־ שהיא תיקון לשון תרע דכתיב מרפא לשון עץ חיים * מדבר קדמות משם‬
‫ס׳ ברכת טוב בשם המקובלים י וזהו זכרו תורת משה עבדי וכו׳ •‬
‫וכתיב בתריה הגה אנכי‬
‫שילח לכם וכו׳ ־ וכן היא מפו' במדבר רבה ־‬
‫ג גלות‬
‫מצרים היתה לברר ניטצי קרי של אדה״ר בק׳׳ל שנה של אדה״ר שפירש‬
‫מאשתו י והיו הניצוצות בארץ תם טרות הארץ אחר שהיו בדיר המבול ובדור אניש‬
‫ידור הפלגה וסדום י ולזה היתה גלות ישראל בתומר ובלבנים וטבורה קשה להיציא לאור‬
‫כל הניצוצות־ כ״כ רצינו האר״י ז״ל•‬
‫ועיי׳ דבש לפי מערכת ג׳ איה ז'‬
‫ונ״ל‬
‫י‬
‫כי בתימר‬
‫כנגד דור המבול שהשחיתו דרכם על הארץ י ובלבנים כנגד דיר הפלגה שאמרו הבה נלבנה‬
‫לבנים וכו׳ ועבודה קשה כנגד דור אנוש שפרצו גדר בעבודה זרה ־‬
‫וכנגד דיר סדום שהיה‬
‫לבם קשה כאבן מלרחם על העניים ־ ודוק ־‬
‫ד משמת‬
‫לוי אחרון שבשבטים שהתחיל השעבוד‬
‫ע ד ‪:‬‬
‫יצא‬
‫י‬
‫מ‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ס‬
‫ר י ״ ז‬
‫‪:‬‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫סדר טולס י‬
‫ה צלות‬
‫מצרים היה בחטא'מכירה יוסף שלא ראה פני ח ט י כ״ב שנה וגרמי לכל‬
‫שבט כ״ב שטס להייח בצליה הרי עשרה פעמיס‬
‫כ‬
‫״‬
‫ב‬
‫ה ן א‬
‫ר‬
‫״‬
‫ך‬
‫ש נ י ם‬
‫‪.‬‬
‫אלא‬
‫עדו‬
‫ממדם כז‬
‫גלות‬
‫ל ק ערמו‬
‫אלא משום שעשרה שבעים הקדושים מחו בחוצה לארץ והיה להם לער גדול ־‬
‫עשרה שנים ונשתעבדו רד״ו שנים י זוהר חדש ־‬
‫ו הס״בה‬
‫לא גזר גלות זה הארוך כי אם אלף שנים שנאמר נ ח מ י שוממה כל היום‬
‫דוה י אלא שישראל בחטאם גרמו המשך הגלות י ילקוט חדש משם ראשיח‬
‫חכמה י‬
‫ו הגלות‬
‫ח‬
‫וכל הצרות הם בשביל דמטית טשו ־ ולכן בבכי יבואו ־ ילקוט חרש ־‬
‫אין לך גלות גדול לישראל כגלית ישמעאל י ועליו נאמר תחת שלש רגזה ארן תחת‬
‫עבד כי ימלוך ־ אמו מצרית שהיו אומה בזויה מאוד לפני הק״בה י ושפחה‬
‫כי תירש גברתה זו הגר שפחת שרה שילדה את ישמעאל שמיצר מאד לישראל ילקוט חרש ־‬
‫ערך גם זו לטוב‬
‫א נחום‬
‫איש גם זו היה אומר על טוב ועל ר ע גם זו למיג״‬
‫ונראה‬
‫לענ״ד‬
‫כי ידוע הוא־ ני הקליפה היא לעולם עושקת וגוזלת מן הקדושה איזה‬
‫ניצולות כדי לחיות בהה ־ וע״י יסודי הצדיקים הם מלקטים ניצוצות הקדושה חיל בלע ויקיאנו‬
‫כעגין אבותינו במצרים מקוצר רוח ומעבירה קשה וינצלו את מצרים ־ ולכן נחום הצדיק‬
‫בכצ מיני יסורין הבאים טליו היה אומר גס זו לטוב ־ ר״ת גזל י והנה טוב מאוד והשיב את‬
‫הגזילה־ ודוק ־‬
‫ערך גימטריא‬
‫רמן מן התורה ־ שכשעושים גימטריא ותסר אתד שאינו מטכב ־ דכתיב אפרים‬
‫א‬
‫ימנשה כראובן ושמעון יהיו לי י בוא וראה כי מנשה ואפרים גימטריא ראיבן‬
‫שמעון ואחד חסר אלמא אינו מעכב ־ דבש לפי משם ליקוטי גורי האר״י ז״ל •‬
‫ערך גמילות חסדים‬
‫א‬
‫אס אין עושין סמכין לתורה להחזיק ידי לומדי תורה להטיל מלאי לכיסם ־ עושין‬
‫םמכין ירגלים לנחש י ילקוט חדש משם הזוהר •‬
‫‪ 2‬גמילות‬
‫חסדים היא מעולם עד מולם‬
‫י‬
‫אבל הצדקה היא לשלשה דורות‬
‫י‬
‫שנא׳‬
‫וחסד ה׳ מעולם ועד עילם וכו׳ וצדקתו לבני בנים י ילקוט תהליםוחשיב‬
‫החם כמה גדילה ג״ח מן הצדקה עי״ש * ‪.‬‬
‫ג‬
‫מי שהוא גומל חסדים יהיה מבושר שתפלתו נשמעה ־ מדרש ‪:‬וחד טוב מזמיר ם״ה •‬
‫ערך גניבה‬
‫עח‬
‫מקדם‬
‫גניבה‬
‫ערך גניבה‬
‫תדע איסור הגניבה כי מי שגונב מ ד ם שהאור המכוסה ילך למקום הקליפות‬
‫א‬
‫ויהיה להם אותו השפע ־ כי הגונב הוא גונב ב ס ח ר ובהעלם ולזה גורס‬
‫שהאור המניםה יהיה גנוב אצל הקליפות ־ מד׳‪.‬תלפיות י‬
‫ב ‪ .‬לידע‬
‫הגנב קח קלף העשוי לס״ת או לתפלין וכתוב עליו‬
‫עוף עוף עוף׳‬
‫ותלה הקלף בצואר התרנגול לבן מיד יעלה על ראש ה ג נ י או ישוך •‬
‫מדי‬
‫ש‬
‫תלפיות •‬
‫ערך גן עדן‬
‫יש גן עדן עליון ו ג ״ ע ת ה ח ו ך רש ביניהם עמוד אחד המקשר אותם נקרא מכין‬
‫א‬
‫הר ציון ־ וגשמות הצדיקים עולים כל שבח ויו״ט מגן עדן התחתון דרך עמוד זה‬
‫לגן עדן העליון ונהנים שס מזיו השכינה עד מוצאי שבח ויי״ע ואח״כ חוזרים ויורדים לג״נג‬
‫החחחין י ילקוט חדש משם זוהר ויקהל •‬
‫גן עדן נברא אלפיים ושס״ה שנים קידם העילם שהוא אחד מששים‬
‫ב‬
‫‪ 3‬ג‬
‫״ע•‬
‫מד‬
‫‪,‬‬
‫תלפיוח בשם לקט שמואל ־ אבל הרב חסל נהר נ״א י כ ח ב שנכלא אלף וחת״ח‬
‫שנים קודם העולם עי״ש־‬
‫וכתב עיד משס תשובת מ ה ר י ם וז״ל ולמדנו אין בין גיהנם לגו‬
‫עדן אלא קיר קטנה ודקה כמין עובי דינר ]נ״א טפח[ והמאזנים ששוקלים הזכיוח והתיבות‬
‫פלס אחד נטוי על גיהנם ופלס אחד נטוי על גן עדן ־ א ס הזכיות מכריעוח יורש ג״ע ואם‬
‫החובות מכריעוח יורש גיהנם עכ״ל ־ וכן הוא בילקיט קהלח •‬
‫ערך גרים‬
‫יש‬
‫א‬
‫^‬
‫מ‪/‬רות‬
‫נשים חסידות גיורוח* כמו הגר צפורה שפרה פועה* בתיה בח פרעה* רחכ‬
‫רות יעל ־ ילקוט יהושע משם מדרש חדשא י והוא פלא כי מ ק ר א מלא הוא *‬
‫העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה י‬
‫וצ״ע־ אם לא שנא׳ שפי׳‬
‫הפי הוא למילדות של העבריות־ ימ״מ הוא הפך גמ׳ ערוכה סוטה ד׳ ׳״א ע״ב •‬
‫כ‬
‫גשמות‬
‫של הגרים היו במעמד הר סיני ־ וזהו שאמרו חז״ל‬
‫גר שנתגייר ולא‬
‫אמרו גוי שנתגייר י מדבר קדמות •‬
‫ג חסרו‬
‫הראשונים• מאחר שהק״בה הקנה כל אומה לשר אחד משבעים שרים‬
‫י‬
‫ה־כ׳ מצי הגר ה!ש להפקיע את עצמו מחתת השר ההיא של אותה אומה*‬
‫ותירצו‬
‫עדו‬
‫מקדם בח‬
‫גרים‬
‫ותירלי דקי״ל כל האמור בס׳ מלך ־ מלך מותר בו י וזה יולא טרשית הדיוט וצא לרשות גבוה‬
‫מלך גדיל ונירא ימלטהו בכל משלה ־ מדבר קדמות‬
‫אה הגר כי גרים הייהס בארן מצרים ־‬
‫י‬
‫*זהו‬
‫לענ״ר רמז הכתוב ואהבתם‬
‫בא לרמוז שלא החמר חיך אקבל את הגר כי הוא‬
‫אינו יכיל להפקיע עלמי מתחת יד השר של אימהי • לא כן הדבר שכיון שבא לחםוה החת כנפי‬
‫השכינה מלך גדול ונירא י כל האמור בס׳ מלך וכו" והראיה כי גרים הייתם בארן מצרים‬
‫משיטכדיס ת ח ת יד פ ר ע ה ־ ובשביל לעביר א ת ה ׳ ולקבל תורה יכולים לצאת מטעם כל האמור‬
‫‪,‬‬
‫כפ׳ מלך וכו׳ וזהו שאמר ה למשה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם תעבדון‬
‫את האלהים וכו׳ •‬
‫ורבים תמהו ־ מה אות הוא זה י מדבר שיהיה לאחר זמן ־ אכן כפי‬
‫האמור אתי שפיר י כי הלא זה אות שודאי יוציאם מבית עצדיס ויפקיעס מתחת שעבוד פרעה‬
‫כיון שעתידים לעציר את האלהים ולחסית תחת כנפי השכינה פ ק ע שעבודם מדין כל האמור‬
‫צ פ ‪ .‬מלך וכו׳ כי מלך כל הארן אלהיס ־ ורוק י‬
‫‪,‬‬
‫ד גרים‬
‫ה ם מדקדקין במלות־ מתיך חיבהן אורחייהו למידק לעשותן כמשפטן־‬
‫ק‬
‫אמר הרצ אברהם הגר י הוצא בתים׳ קידושין ׳ ע׳ עי״ש ־ מדבר קדמות י‬
‫ד‬
‫אבל רש״י ז״ל כתב על הא דאמרינן בגמ׳ קשים גרים לישראל כ ס פ ח ת ־ משוס דגריס אינם‬
‫חדקרקיןכל כך במלות ונענשים ישראל עליהם מחמה ה ע ר מ ו ת דכחיב וכשלו איש באחיו ע״כ י‬
‫יבזה‬
‫פירשו רבני אשכנז ־ הא ראמור רבנן והביאו רש״י ז״ל בפסוק פינחס בן אלעזר‬
‫לפי שהיו השצטיס מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיעם אבי אמו עגלים‬
‫לע״ז והרג נשיא שבט מישראל לפיכך יחסו הכחוצ אחר אהרן־‬
‫ע״כ־ והוא תמוה שאף‬
‫שיחסי אתר אהרן מ״מ הביזוי שמלד האם במקומו עומד ־ וחירלו דבשלמא לפי״רשי יש גנאי‬
‫כיון שהגרים גריעי מישראל ־ אבל לפי׳ ההיס׳ מאי גנאי שאמרו עליו בן פוטי זהי אדרבא‬
‫ישל־אל גריעי מגריס י אלא שיובן בהקדים מ״ש חז״ל מפני מה ניטלה הכהונה ממשה‬
‫וטחנה לאהרן מפני שסירב בשליחוהו של מקום־ והיקשו חז״ל למה באמה סירצ׳ ואמרו‬
‫ד ש א ק״ו מהגר שאינה הלא גיורה ושלח לה הק״בה מלאך י ישראל ע א ״ ט • ואי אמרח גרים‬
‫עדיפ׳ נסתרה־׳״ו ־ ומרמצינו דנענש על שסירב בשליחוהו של מקום מוכרחים אנו לומר רגרים‬
‫עדיפי־ יבזה אתי שפיר לפי שהיו השבעים מבזים אותו שהס היו סוברים רישראל עריפי‬
‫וכפי׳‬
‫רש״׳י‬
‫י‬
‫לפיכך בא הכתיב ייחםי בןאהרןהכהן י וקשה מפני מה ניטלה הכהונה ממשה‬
‫י‬
‫וצריך לימד מכה חטא שסירב בשליחיה־ וקשה הא יליף הק״ו־ וצ״ל שהק״ו נ ס ת ר מחמת‬
‫דגריס עדיפי י וא״כ שלא כרין היו מבזין אוחו י ודוק‬
‫ה גייס‬
‫מאדום באים אך לא מישמעאל ־ והטעם כי ארוס הוא בקליפה נ ע ה והיא‬
‫גונבת מהחדישה ו ת ת י ר הגניבה בגרים־ אבל ישמעאל הוא מבחין ואיני‬
‫גונב‬
‫עדז‬
‫טסדצ‪£‬‬
‫נרים‬
‫גונב וליחיה בחזרה ולכן אין גדיס מישמעאל ־ מדבר קדמית מ ב ס ‪;:‬קיבל חתד י‬
‫מי שיש בו ג׳ סימנים של ישראל דאיי לקבלו לבוא בקהל ־ דהייני ביישנים דחמניכ‬
‫ו‬
‫גומלי חסדים י‬
‫ילקוט חדש משם גמ׳ יבמות י‬
‫ערך גשמים‬
‫כתב הרב דרך ישרה בשער הסגולות י שבעת עצירת גשמים ב״מ •לך לקן בל‬
‫א‬
‫עורבים וישפוך עליהם מיס ויבואו גשמים •‬
‫ב גשמים‬
‫ג מזמז המבול היו בכל שנה היו ארבעים יום גשמים בחשק ־‬
‫מכפרים כקרבטת ־ ילקוט חדש *‬
‫עד שבנה שלמה ב״המק‬
‫והתפלל שיפסקו אלו הגשמים ־ ולכך כתיב ידה ביל שחסדו מ׳ מהמביל ונשאר‬
‫בולי‬
‫דבש לפי משם חנחומא‬
‫ה‬
‫'‬
‫נח‬
‫״ ובזה‬
‫ידוקדק לענ״ד מה שאמר הכתוב כי מי נח‬
‫זאת לי אשר נשבעה׳ מעבור מי נח וכו׳ כי יש לדקדק צמה קורא חיתם מי נח היה לו לומר‬
‫מי המבול י אלא שכפי האמור שמזמן נח ואילך היו בכל שנה מ׳ יום גשמים באופן שלה‬
‫פסקו מי נח בכל שנה ישנה אלא שנשבע השם עליהם מעביר עוד על הארץ לשחתה י ידיק י‬
‫—‪»5‬־מן‪0‬גי?—‬
‫ממדם כט‬
‫עדן‬
‫אות דלת‬
‫ערך דבר‬
‫א‬
‫הריגה או דבר אי חרב או מגפה שלא נגזר אלא לכלות הממזרים וכדי שלא‬
‫יען‬
‫לציישס מתים אחרים כשירים עמהם שאם לא ימותו רק הממזרים היה גורע‬
‫•והיחה המשפחה מתביישת מכני חבירתה ־ יעל זה נאמר וים נ ס פ ה בלא מ כ כ ע ־ ס ׳ חסידים‬
‫סי׳ רי״ג ־‬
‫ויען‬
‫לחמיה שהרי גמ׳ ערוכה היא ממזרא לא חיי ימקשי והא חזינן דתיי‬
‫י‬
‫ומתרץ הא‬
‫דידיע הא דלא ידיע ע״כ ־ והשתא ממה נפשך אם יודעים שהם ממזרים למא‬
‫'מוחו הכשירים עמהם הרי משפחתם כבר מבוישים ועימלים י‬
‫ואם אינם ידיעים בהם‬
‫ממזרים בלאו הכי ממזרא לא חיי בדלא יריע כדי שלא יתערב בישראל ־ וצ״ע י‬
‫ערך דוד‬
‫דוד‬
‫א‬
‫המלך ע״ה אם יהיה חי מאה שנה לא נחרב ב״המק כי היה מתקן העולם‬
‫תיקונא דלא יעדי • כ״כ הרב ברכת גיוב בשם הזוהר ־‬
‫ועיי׳ בזוהר חדש‬
‫מדרש רות ־‬
‫דוד‬
‫ב‬
‫המלך ע׳׳ה הראהו הק״בה ברוח הקדש למנצח בנגינית אלהיס יחנני כתוב טל‬
‫ט ס של זהב מופז עשוי בצורה מנורה וכן הראה אוהו למשה רצינו ע״ה יהיה‬
‫דוד נושא זה המזמור כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בגיס של זהב בנורת מ ט ר ה כשהיה יוצא‬
‫למלחמה והיה מכרן סודי והיה מנצח אויביו י מדבר קדמית משם כמה רבנים שהעהיקי כן‬
‫מכ״י מהיש״ל ממש •‬
‫ג כיון‬
‫שבא שמואל למשיח אה בני ישי ברח השמן לאחוריו וכיון שבא למשיח אה דיד‬
‫ראה השמן רץ בעצמו ונינק בראש דיר הה״ד יתרם כראם קרני בליתי בשמן‬
‫רענן י‬
‫ד‬
‫ילקוט שמואל ד׳ י״ז ע״ג ־‬
‫דוד כשבא אצל שמואל למושחו ־ אמר לי הק״‪5‬ה לשמואל משיחי עומד יאהה יישב‬
‫קום משחהו ־ פ׳ וירא י‬
‫ה‬
‫‪V‬‬
‫אין‬
‫כיון‬
‫לך מחיצה של צדיקים לטהיד לבוא שאין דוד טומד טל גבס ־ ילקיט ההליס ־‬
‫דכהיב ויקלל הפלישחי אה ד ד באלהיו־ אסחכל ביה דוד בעינא בישא • יכל‬
‫זיני צרעה אחמשכן מעיניה דרור * וםכי• הוא ביואב דכהיביולא ייכרה מביית‬
‫י •‬
‫יוחב‬
‫דול‬
‫‪tip‬‬
‫מקדם‬
‫יואב זב ומצורע וכו׳ י עינא דרור הוא מרקמא מכל זיני גווני ן לא היה עינא בעלמא שפירא‬
‫למיחזי בעינא לרול ־ כל גוונין רעלמא מנצצין ביה ־ וכלא ברחימו למאן לדחיל חטאה דכתיב‬
‫יריאיך יראוני וישמחו י הלא{ כל לחמאן ליה י וכל אינון דחייבין לחלן מקמיה י זוהר פ׳ בלק‬
‫ל ׳ ר״ו ע״א •‬
‫ךןך חטא כדי לקיים אין צדיק בארן אשר יעשה טוב ולא יחטא ־ לקט יוסף ערך‬
‫ז‬
‫גרים י‬
‫ולא כן דברי רבוחינו ‪5‬גמ׳ שאמרו לא היה דוד ראוי לאוחו מעשה‬
‫אלא להורות דרכי התשובה שאם חטא יחיד אימרים לו כלך אצל יחיד ־‬
‫דוד כיון שכרה אלף ות״ק מצא בה חרש * אמר כל יגיעה זי שיגעחי ואח׳׳כ מצאתי‬
‫ח‬
‫חרש * באותה שעה נתן הק״צה פחחין פה לחרש ואמר אין זה מקומי אלא‬
‫בשעה שנבקעה הארץ ירדתי לכאן * אם אין אתה מאמין הרי תהוס תחתי י נטלו דוד ועלה‬
‫תהום והציפו י מדרש תהלים י ו‪5‬זה יתורץ מה שמקשים על מ״ש בגמ׳ סוכה ד׳ נ״ג ע״א ־‬
‫זז״ל אמר ר׳ יושכן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למישטפא לעלמא אמר דוד‬
‫מי איכא דידע אי שרי למכחב שם אחספא ונישדייה בההימא ומנח וכו׳ י ומקשים למה היתה‬
‫שאלתו דוקאאישרי למכתב שם אחספא ולא על דבר אחר אבל לפי המדרש הנז׳ שהיה מכוסה‬
‫‪$‬׳ תהום בחרש לכן שאל אם מותר לכהוב שם עליו להחזירו למקומו ינם רש״י ז״ל אחר‬
‫שפירש ט ע ם החרש לפי שהוא צולל ויורד ואינו צן* כדי שינוח על הנקב י‬
‫הביא מאגדה דם׳‬
‫שמואל שמצאו דוד על פה נקב התהום וכתוב בו שהיה שם מששה ימי בראשיה עי״ש ־ ועיי׳‬
‫לעיל אוח ביח ערך בלק ושם מחורץ בענין אחר י‬
‫נ‪£‬ד‪ ,‬שמלך דוד חחילה שבע שנים צחברון להיות כי הוא רגל רביעי שבמרכבה על‬
‫ם‬
‫כן מלך בחברון להתחבר שם ע ם האבוח שהם ג׳ רגלי המרכבה־ ילקוט‬
‫חדש משם הזוהר י‬
‫י‬
‫דוד מלך ישראל חי וקים כי שחין גישמי חסר חד הוא רזא דתיי ־ מכאן ואילך טעים‬
‫טעמא דמוחא ־ ובגין כך אמרינן דוד מלך ישראל חי וקיס ־ כי לא ישן מעולם‬
‫שיתין נשמי ־ שם משם הזוהר ־‬
‫יא והוא‬
‫אדמוני * כיון שראה שמואל את דוד אדמיני נתירא אמר זה שופך דמים‬
‫הוא כעשוי אמ״ל הק״בה ע ם יפה טניס־ עשו מדעת עצמו היד ג אבל‬
‫זה מדעת סנהדרין הנקראים עיני העדה׳ ילקוט שמואל ־‬
‫י‪3‬‬
‫דוד כ״ב שנה נסתלקה ממנו רוח ובכל יום ויוס היה מוריד כיס של דמעות ואכל‬
‫‪ 5‬ה ו באפר ־ שנא׳ כי אפר כלחם אכלתי וכי׳ י ילקוט חדש משם הנא דבי‬
‫אליהו י‬
‫י‪1‬‬
‫דוד היה זורק חץ ומפיל שמנה מאות חלל ב פ ע ם אחח יהיה מחאנח על מאחים‬
‫מ ת י י איכה ירדין* אחד אלף ילתה בה קול והמיה ר ק בדבר אידיה י‪ .‬י‪ .‬הי ־‬
‫?ןוע״‬
‫דוד‬
‫‪ v‬עדז‬
‫&מדם ל‬
‫מיער קטן ד׳ י״ו נג״ב י ויש לדקדק דפ׳ איכה ירדוף אחר אלף באו״ה כתיב י אבל בישראל‬
‫כתיב ורדפו מ כ ם חמשה מ א ה * ויש לישב י ועיי׳ מהר״שא בחי׳ אגדות י שוב ראיתי שקושיא‬
‫זי עלמה הביאה הרב מד׳ תלפיות משה ילקוט חדש * ועי״ש מ ה שתירן * ובהקדמה זו רמזו‬
‫רבני אשכנז מ ה שכתוב בשמואל ב׳ תש מדני לראש ג ר ם י כי תשמרני עולה אלף י ש ק היה‬
‫ראוי להיוח י אלא כ מ פ נ י ח ט א אוריה ההתי נכארי ר ק ת׳ מאות י ולכן כתב בההילם תשמני‬
‫לראש גויס י תשמני גי׳ ח׳ מאות ־‬
‫דוד‬
‫יד‬
‫ה ע ״ ה מ ס ר מודעא כשנתן ג ט למיכל כי ג ט מ ו ט ע ה היה ולקוחי פלטיאל לא‬
‫היו ליקוחיס י ולכן דוד חזר ולקתה אחר שהיתה ט ס פלטיאל י* כן כתוב‬
‫בגלגולי הנשמות שקבל ה ר מ ״ ט ז״ל ממה״רי סרוק ז״ל־ וכתב הרב חיל׳ א ז״ל ב ס ׳ דבש‬
‫לפי יז׳׳ל יים להרגיש דמר״זל נראה דלא נתן ג ט מ ד למיכל אלא ששאול ס ב ר שקדושי דוד‬
‫לאי קידישין ה ם וכמ״ש פ ״ ב דםנהדרין וכו׳ עי״ש י עכ״ל י ואני הדל בעיני יפלא דאדמקשי‬
‫ עליו מדר״זל היה לו להקשית מדבריו טלמו ז״ל י שכיון שהוא אימר שנתן לה גט אלא שמסר‬‫מ י ־ ע א י ואין ה ג ט ג ט י א ״ כ נישואי פלטיאל הוו כזנות וקי״ל אשת איש שזינהה ברצון נ א ס ר ה‬
‫על בעלה יח״כ איך התזירה דוד ־ הן ה מ ת שרבותינו אמרו שנען חרב בינו לבינה ולא נ ג ע‬
‫בה באצבע ק ט נ ה י אבל לפי דברי מ ה ר ״ ׳ סרוק שטעם ההיתר הוא מ ח מ ת שליקיחי פלנייאל‬
‫לא היו ליקיחין י קשה שכיון שבא עליה פלטיאל הרי נ א ס ר ה טל ו־ יחף ר ם נ י מ ר שניכיאי‬
‫פלטיאל רמו לאונס כיון שהיחה סבורה שהיא מגורשח ולא ידעה שדוד מ ס ר מידעה וא‪-‬ת‬
‫ישראל שנאנסה מותרת לבעלה ־ א פ ״ ה היה אסיר להחזירה־ וכמו שפסק מרן ב א ה ע סי׳ י ״ ‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ס נ ״ ו באשה שהלך בעלה למדינה הים יבאו ואמרו לה מ ה בטלך ונישאה יאח״כ בא בעלה א נ י ׳‬
‫לא נ ב ע ל ה חצא מזה ומזה עי״ש י הרי ר ע ״ פ שהיו קידושי טעוח ודמי לאינם כיון שניבאת‬
‫ע ״ פ עדים והיתה ס ב ו ר ה שהאמת א ת ם ־ אפי״ה נ א ס ר ה על בעלה י‬
‫אלא מיכרחים אנו‬
‫לומר שדוד לא נתן לה ג ט אלא שבית דינו של שאול ה ס שטעו והורו שהמקדש במלוה ופרוטה‬
‫דעתיה אמלוה י וא״כ פקעו קידושי דוד דקי״ל המקדש במלוה אינה מקודשת י ואין הלכה‬
‫‪ P‬אלא קי״ל מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה וא״כ קידושי דוד קידושין גמורים ה ס י וכיון‬
‫שנישאת על פי ב״ד הויא כאנוסה ומותרת לבטלה וכמ״ש מור״ם שם בסי׳ י״ז סנ״ז בשם‬
‫‪,‬‬
‫הרש״בא ועיי׳ ב א ה ״ ט שם ־ ו ע י י לקמן אות מ ס ערך מיכל בת שאול ־ מ ״ מ המורם מזה‬
‫שדוד לא נתן לה ג ט אלא שנישאת ע ״ פ הוראת ב״ר שטעו ואמרו שקידושי דוד אינם קידושין‬
‫ולכך הויא כ א ט ס ה ומותרת לבעלה י אבל לדברי מהר״י סרוק שנתן לה גט אלא שמסר מודעא‬
‫הרי כבר הוכחנו שאפי׳ לא נבעלה אסורה לבעלה י והימא הוא על הגאון חיד״א זלה״ה‬
‫שלא עירר על דברי הי־ב מהר״י סרוק ככל האמור י וצ״ע ־‬
‫ערך דורות‬
‫א‬
‫דור‬
‫המדבר לא היו הנשים גרות והיו פרין ורבין ־ אך כשעשו העגל פירשו הנשים‬
‫עד‬
‫עדן‬
‫מכ‪1‬ד‪6‬‬
‫דורות‬
‫ע ד נ ע ש ו המשכן ונתרצה ה ק ״ ב ה לישראל וגס ה ס נתדצו לבעלים י דבש לפי ־‬
‫ךןא דכתיב בדור ה מ ד ב ר דפהוהו בפיהם לאו ח״ו דשייך לגבי קוב״הו לשון פיתוי‬
‫ד‬
‫אלא ה ם חשבי שפיתו אותו ח״ו ולכן לא אמר ויפתוהו ויסבו לו אלא ויפתוהו‬
‫‪.‬‬
‫ב פ י ה ם ׳ זוהר פ ׳ בא י‬
‫שנא נכנסו דור המדבר לא״י לפי שלא היו מהולים מילה ופריעה לפי‬
‫שהמילה במלכוח דאיקרי ירושלים ופריעה ביסוד שהיא ציון י ולכי שזכו‬
‫לגילוי שכינה כמ״ש ז״ל ר א ת ה שפחה על הים וכו׳ והם עדין לא פ ר ע ו לכן לא נכנסי לאי׳י‬
‫שהיא בסול ציון וירושלים * עיי׳ מקדש מלך פ׳ בשלת ע ״ פ תביאמי י‬
‫מך‪ ,‬היו אוכלים הבהמות שלישראל ב מ ד ב ר דהא כתיב לתם אבירים אכל איש‬
‫ד‬
‫ולא בהמה י אלא שכבת העל בלילה היה מ ע ל ה להם ירקות לבהמות י סירי רזי י‬
‫ךץך המציל נשמותיהם נעשו ריתית ומזיקין ־ ועתיד ה ק ״ ב ה לאבדם מן ה ע ו ל ם י‬
‫ה‬
‫פקקי י‪-‬״א פ׳ ל״ד י‬
‫ג הטעם‬
‫‪,‬‬
‫ו נשים‬
‫של דור המבול היו יפית מאוד והיי נוחלים עיניהם ימקישטיה והולכית‬
‫בגילוי בשר ־ תרגום יונתן בפ׳ ויראו בני האלהים י‬
‫ד*ך ה פ ל ג ה מחשבותם לעובה היה באומרם ה ק ״ ב ה ברא כת מ ע ר כ ת באר!‬
‫‪t‬‬
‫וממשלת ככבים ומזלות׳ וכיונו עצמם להוציא מ ת ח ה הממשלת ההוא ולהיות‬
‫ת ח ת כנפי השכינה ־ ואמרו א ם נבנה מגדל זה השרה עלינו שכינה י ומחשבה זו מחשבה‬
‫ע ו ב ה היא י אמנם חטאו באומרם ונעשה לנו שם ולכן לא היה כאן השחתה כמו בדור המצול י‬
‫מדרש תלפיות בשם ס פ ר הפליאה י וכן הוא מפורש בציוני ־‬
‫ערך דורון‬
‫א‬
‫בל‬
‫המקריב דירון לת״ח כאלו הקריב ביכורים י כתובות ד׳ ק ״ ה ־ וכתב ה ר ב נ ״ ח י‬
‫פ׳ לך לך שלא י מ נ ע הת״ח מלקבל הדורון כיון שמזכה לנותן וכי׳ עי״ש י‬
‫ערך דחיות‬
‫א שבועת‬
‫שקר אחת דותה מ א ה זכיית י חילול השם אחד דוחה מ א ה תפלות •‬
‫ביזוי אחד של תורה דוחה מ א ה שמחות י נצלית פה אחד דוחה מ א ה‬
‫הבטחות י גללה אחת ח ת ה מאה ברכית י מחליקת אחת דיחה מ א ה פרנסות לשון ה ר ע‬
‫אתד דוהה מ א ה תשובות י הרב של״ה ־‬
‫א כשתדבר‬
‫ערך דיבור‬
‫בלילה השפל קולך ־ וכשהדבר ביום ה ב ט סביבותיך י והזהר‬
‫בדבריך מן הכיהל שאחדיך כי ימיה האדם בכשלין לשונו י ואל‬
‫ימוח‬
‫מהדם לא‬
‫דיבור‬
‫מות בכשלין רגליו ־ כי בכשלון דגליו ירפא י ובכשלין לשונו יסיר ח ת ראשו י ס ״ ח סי׳ פי׳ י‬
‫‪ 2‬אמרו‬
‫חז״ל כל ה מ ר ב ה דבדים מביא ח ט א • וכמי שדרשו תז״ל ודברת בם ולא‬
‫בדברים בטלים י ועוד ריבוי האכילה הוא חלק ה ס ט ״ א וכמ״ש ח ד ל כל‬
‫עמל האדם לפיהו י שכל טמלו וטיגשי לעולם הבא היא בשביל פיהו שלא נזהר במאכלי‬
‫יבדיבורו־ ועיר ריבוי השינה ו ב פ ר ט שינה של שחרית־ כי מוציאי; את האדם מ ן ה ע ו ל ס ־‬
‫ושלשה אלה ה ם ר ״ ת דש״א ־ דינור שינה אכילה* ויש לרמוז ז ה ב פ ׳ תוציא הארץ דשא כי‬
‫‪1‬‬
‫הארץ מוציאה מ מ נ ה אלי הרמוזים בתיבת דשא ־ יעוד יש לרמוו שש שה אלה מ י ס קשה‬
‫ימיציאין את ה א ד ם מן העילם ומוריד! אותו לבאר שחה ־ ח מ ר הכתוב יאשר הנחלים ומשם‬
‫בארה ־ רמז כי הנחלים בחולי אלי השלשה דברים הרמוזים במלת אשי׳׳ד * משם בארה כ*‬
‫יורדים לבאר שחת ־ ידוק י‬
‫ערך דיין‬
‫א‬
‫אין‬
‫אדם יושב בישיבה של מ ט ה אא״כ מזלו יושב בישיבה של מעלה ־ וזהו שאמר‬
‫ה ק ״ ב ה למשה במיניי הזקינים אשר ידעת כי ה ם זקני ה ע ם ושוטריו ״ כי‬
‫כשעלה משה למרום ר א ה דמיתם ־‬
‫ב המל|לל‬
‫שכחת לקט בשם ס י ד רזי י‬
‫א ת ה ד י ן מקלל תבואתו ־ דכתיב אלהיס לא תקלל וסמיך ליה מלאתך‬
‫ודמעך ־ מד׳ ילמדנו פ ׳ משפטים י‬
‫ערך דין‬
‫א‬
‫מי‬
‫שמשים אצבעותיו תוך אצבעותיו בלא כונה מורה שהמרית העליונות הסכימו‬
‫עליו דין גדול ־ ס ׳ הכינות ־‬
‫‪ 2‬הרשעים‬
‫מהפכים מדת ה ר ח מ י ם שהוא שם הויה לדין דהיינו שמהפכין השם‬
‫ל מ פ ר ע ־ דכל אחור הוא דין וראיה מן המן הרשע * וכל זה אינני‬
‫שיה לי ־ זוהר פ ׳ במדבר ־‬
‫א ותצא‬
‫ערך דינה‬
‫דינה בה לאה היה בשביל וחצא לאה לקראתו שיצאה מקושטת כזינה‬
‫ל‪:‬ך נענשה ־ דכתיבוהצא ד י נ ה ׳ ילקוט י‬
‫‪2‬‬
‫ניצרה בבטן רחל ־‬
‫יייםןג בבטן לאה* ואח״כ בנס אחחלפו עוברייא *‬
‫תרגום יונתן פ׳ ויצא י‬
‫ומהר״שא פ׳ המפלת הביאו משם פ ע נ ח רזא עי״ש ־‬
‫ובהקדמה זו פירשתי בעניותי פסיק‬
‫ותקרא‬
‫עדי‬
‫מפ}דם‬
‫ד^נה‬
‫ותקרא ש מ ו ב ן איני יא‪3‬יו קרא לו בנימין׳ כי ראיתי לרב״זל נהנו ט ע מ י ם * לקריאה ב ם‬
‫‪:‬נ־ יר‪:‬׳ יל־ ה ט העבד יראה י ה ק י י ס מ״ש בגמ׳ מ ס ׳ נ ד ה ׳ בלשה נקבים יש באשה אחר‬
‫‪:‬׳־‪ ; :‬יאתר לשמ‪-‬ל יחחד בא‪.‬־‪/‬ע ־‬
‫יאם יהיה נקלט הזרע לצכ ימין יהיה זכר י לשמאל‬
‫• ־ י ה ־ בקמצט א• ט מטיט אי ־‪:-‬דיוגיניס־ נמנת ‪ :‬ב ל ד ת רחל את יוסף עיקר‬
‫ע••־‬
‫ורו היה‬
‫‪: :‬מחל ת צ ת ־ ׳‪:‬ש ר פ י עוברייא ־ ‪.‬ילק בלידת בטני־ ן שהיה כדרכו מתהילת עיבורו לצד‬
‫ך א לו בנימין׳ לומ־ שזה אינו כ׳־סן‪ ,‬שהיה‬
‫מעיקרי בן ׳;‪:‬ין ־ ודוק ־‬
‫מתחילה בן שריאל‬
‫אלא זה‬
‫ערך דליק‬
‫‪1‬ה‬
‫א‪£‬‬
‫א"‬
‫יתלו ננד הדליקה כתונת חשה נדה שעליו דם נדה לא ת ג י ע לאותו בית שעליו‬
‫‪,‬‬
‫תלויה ־ פחד יצתק אות ד׳ ל עי״ש ־‬
‫ערך דעת‬
‫א‪ :‬אמרו‬
‫תז״ל כל שאין בו ד ע ת נבילה טובה הימנו ־ ופ׳ כת הקודמים במ׳יש חז״ל‬
‫גדולה ד ע ה שניתנה בין שתי אותיות י כי אל דעות ה׳ י והמזוזה מותר‬
‫לכותבה על עור נבילה של ב ה מ ה טהורה י וכהוב במזוזה הויה מ ב פ נ י ם ושדי מ‪5‬חוץ *‬
‫נמצא שעור הנבלה ניתן בין השתי שמות הזיה ושדי ־ והוא א ס היה בו ד ע ת היה ניתן בין‬
‫שתי שמות שהם אל הייה ועכשיו שאין בו ד ע ת נבילה ט ו ‪ 5‬ה הימנו שעור שלה ניתן בין שתי‬
‫ולי נראה לפרש ע ״ פ הדין י‬
‫אותיות י והוא כפתור ופרת י‬
‫שאס ארם השליך הנבלה‬
‫במקום עוברים ושבים ונחקל בה איש או אשה ונשבר מ ה שבידו חייב בעל הנבלה לשלם‬
‫הזיקו * אבל מי שאין בו ד ע ה והוא השועה י כבר אמרו חז״ל חש״ו פ ג י ע ת ם ר ע ה ה ם שחבלו‬
‫באחרים פטורים י‬
‫וא״כ נבלה ט ו ב ה הימנו לענין חשלומי היזקו י והוא דרך הלציי י‬
‫ערך דרך‬
‫דרך היא כבושה לרבים י‬
‫א‬
‫ואורח אינו ידוע וסתום י כן אמרו ‪5‬זוהר הקדוש י‬
‫יבזה פי׳ רבינו האר׳י ז״ל פסוק בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך־ כי‬
‫‪:‬‬
‫נ‬
‫ז ‪ :‬ר בדרכים שהם נגלים חשים כל מעיניך בו יחברך הוא יעזרך באורחוח ס ח ו מ י ם אשר‬
‫־ יי; ת ד ע להזהר י מדבר קדמוח *‬
‫וכ‬
‫ד‬
‫״‬
‫פירשתי בעוניי י פסוק ואורח צדיקים כאור נוגה פי׳ לא מיבעיא ד ר כ ם שהיא‬
‫סלולה י אלא אפי׳ האורח שלהם הוא מאיר ומזהיר כאור נוגה י לא כן הרשעים‬
‫שאפי׳ הדרך שלהם הוא חשך ואפלה דכחי׳ דרך רשעים כאפלה י ודוק ־‬
‫־ ־־ _‬
‫ב שמירה‬
‫מסים‬
‫דרך‬
‫ב שמילה‬
‫לדרך‬
‫י‬
‫ככחצא מן ה ע י ר פ ק ח קומץ ב פ ר מצד ימיגך והאמר עליו‬
‫פ ס ו ק י ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מ ח ג ה ישראל וילך מאחריה©‬
‫ויסע ע מ ו ד הענן מ פ נ י ה ם ויעמוד מאחריהם ־ ותאמר מיכאל מימיני ‪3‬שס אלהי א ‪ 3‬ר ה ס י‬
‫וחקח ק ו מ ן ע פ ר מצד שמאלך ותאמר ־‬
‫ויבוא ביי מ ח נ ה מצרים ובין מ ח נ ה ישראל ויהי‬
‫הענן והחשך ויאר א ח הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה י וחאמר גבריאל לשמאלי כשם‬
‫אלהי יצחק ־ ותקת קומץ ע פ ר מלפניך ותאמר י ויכן משה א ה ירו על הים ויולך ה׳ א ה הים‬
‫ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים ־ ותאמר ־ אוריאל מלפני בשם‬
‫חלהי י ע ק ב ־ וחקח קומץ ע פ ר מאחריך וחאמר ־ בשם אלהי דוד מלך ישראל ושכינה אל על‬
‫ראשו י בשם אלהי ישראל ־ והפזר ה ע פ ר ל א ר ב ע רוחוח העולם והצליח בכל הדרך ולא‬
‫תפחד בשום ד ב ר בעולם ־ מדרש תלפיות י ועיין עוד שמירה לדרך לעיל אוח בית ע ר ך בכיח •‬
‫א הדורש‬
‫באגדה יש לו כח למחול מונית ישראל ואם אומר ק ד ש על ה א נ ד ה‬
‫נמהלים כל עונותיו ־ ואפי׳ נ ת ת ם לו גזר דין ל ר ע ה ה י ך ב ה מוחל לו‬
‫ומכפר עוטחיו ־ וכן השומע דרוש מפי חכם צ ח כ מ ח הקבלה ה נ ק ׳ אגרה נמחלים לו כל‬
‫עונוהיו י חס״ל עין הקירא נהר ל׳ י‬
‫וכן היא בילקיט משלי וז׳׳ל *‬
‫בשעה שהחכם יושב‬
‫ודורש בפני הצבור ועונין אמן יהא שמיה רבא מברך מיד מוחל ה ק ״ ב ה עונותיהם של ישראל‬
‫ו מ ת כ פ ר י ס עונותיהם י ע ״ כ •‬
‫ב אותם‬
‫בני אדם כבהמות נדמו אשר ה ם ישינים ב ע ת שהחכם דורש עבירה גדול*‬
‫היא בידם ־ גם ת פ ל ת ם ת ו ע ב ה *‬
‫של״ה ד׳ רנ׳׳ו י‬
‫מ^ןדס‬
‫עדו‪.‬‬
‫אות הא‬
‫ערך הא‬
‫‪—-‬‬
‫א חתיכת‬
‫‪-,we‬‬
‫ה‬
‫לשחת אותה עליו מועיל לעין ה ר ע ־ ילקוט ראובני‬
‫כסף עשויה בלוית‬
‫‪•5‬׳ ויחי י יכן נהגו רביס בארץ הלבי ־ מ ד ב ר ק ד מ ו ת י‬
‫ערך הגר‬
‫הגי בפיז־ן שרה באה בשפחה בל יכ‪ -‬ונתקנה• כי בראשונה יהלא ט הרשה‬
‫א‬
‫יתיןל גבירתה ב ט י נ י ה ‪ ,‬ע ת ה לח רצהה לק‪5‬ל דבר־ ר ב ה •־• יהנידה לגבירתה •‬
‫ייצא דוד וממנימש־ח ב! ד ו ו ־ ‪ .‬ה ר מ י ט י מ ב ? מ ה ״ י י ס ל י ק י‬
‫א הדור‬
‫ערך הדור‬
‫מלוה עד שליש • ואם יהיה יותר משליש אוכל פירות בעו״הז והקרן קיימת‬
‫לו לעולם הבא י מדבר קדמות בשם תום׳ ק מ א ד׳ ט ׳ ע ״ ‪• 5‬‬
‫ערך‬
‫^ ‪ .‬ךןךך‬
‫מצוה‬
‫הוד יהיר‬
‫והדר ט ח ן ה ק ״ ב ה למי שהוא יגע בתורה שנא׳ גדולים מעשי ה׳ שהם ליחות‬
‫העדות י דרושים לכל חפליהם י הוד והדר פעלו י שיתר עוב מזמור ק״ד י‬
‫ערך הודאה‬
‫א אמרן‬
‫ןע״ל‬
‫אחרת י‬
‫רז״ל כי המידה לה׳ על הנם שנעשה לו ה ק ״ ב ה מצילו מצרה‬
‫ובזה פירשו פסיק כ׳ חמת אדם תידך שארית חמות תחגור והרי הוא‬
‫שזהו רמז הפסוק וישירו בדרכי ה׳ וכו׳־ כי ר ס ה׳ ושפל ידאה וכו׳ מ ה‬
‫כמביאר־‬
‫כתיב בתריה א ם אלך בקרב צרה תחייני ודוק ־‬
‫ערך הושענא רבה‬
‫א‬
‫אם השים מי מעין בכלי מצוחצת בליל הושענא רבה ותעיין בי ־‬
‫א ס יש לחיות‬
‫איחה שנה־ אפי׳ פיו ס ח י ט יעיטי סהימית יראה בבואה שלי שהם פחוחים ־‬
‫ואס‬
‫‪njT‬‬
‫הושענא רבה‬
‫*‬
‫•יזאם יראה פיו ועיניו סגורות ימות י וזה דבר ברור י‬
‫מקדם לג‬
‫ס ׳ סודי רז׳ *‬
‫י‪-‬ובציוני פ ׳ שלח לך כתב עוד יש שמדליקין נרות ביו״הכ בשמן זית ומביעים בשמן בבואה‬
‫•שלהם א ס רואים עיניהם ופיהם סגירים לא יוציאו שנתם * ויש רואים בליל הושענא ר ב ה‬
‫בצל הלבנה י ו ע ע ס קלילא אית ביה אנו דמנינן שנותינו לשנות הלבנה י ושמעתי מהמקובלים‬‫שאומרים כי זה צריך בשעה שכוכב לבנה שולמת באותה הלילה ובשעה ההיא הנסיון אמתי ־‬
‫מד׳ תלפיות י‬
‫ערך הזכרה‬
‫א מ?‪$‬שה‬
‫בחסיד אחד שהיה יושב בבית החופה ושמע אחד מן המשורים במחולות‬
‫שהיה מזכיר את השם בשירו והיה אותו חסיד מנדהו על כל פ ע ם ו פ ע ם *‬
‫ס ׳ חסידים סי׳ ד׳ י‬
‫ערך היכלות‬
‫א היכלות‬
‫הקליפות‬
‫הקליפות בהם נ כ נ ס נת לראותם ולמענו שעעה בהם דכתי׳ וישת מן‬
‫היין וישכר היינו שנדבק בהם והס טמאו אותו יגילו ערוהו י‬
‫וזהו‬
‫בעבור שבעל ביום והיכל זה הוא היכל גומר בת דבלים והיא אשת זנונים שלקת הושט על‬‫פ ה ה׳ לרמוז שהעם נדבקו בהיכל ע מ א זה י‬
‫ע מ ק המלך ד׳ ז׳ ע ״ א י‬
‫ערך הכאה‬
‫'א‬
‫ככר היו חכמים יושבים ובא אתד ושאל א ם הבן מ כ ה את אביו לאתר מיתה הוא‬
‫פעור י וכן אם מ ת ה א ב ועושה בו הבן חבורה ע ד שהדס יוצא הוא פטור ״‬
‫׳ ו ח ם מקללי חייבי ומאי שנא־ אם בעבור הביזוי שמגיע לו כשמקללו׳ גם זה ביזוי שמכהו‬
‫ל א ח י מותי ־‬
‫יאמרו לו כי מיעלת הקללה שיש היזק לאב לנשמתי מש׳׳אכ בהכאה י‬
‫ס׳‬
‫חסידים ס ‪ /‬ת ק ״ ע י י‬
‫ערך הכנםת אורחים‬
‫;א‬
‫הכנסת‬
‫אורחים מלבד שהיא מהמצית שאיכל־ס פיריחיהס ב ע ו ״ ה ז ׳ עיד י מ ר ו‬
‫בתנתימא פ׳ כי תצא דשכר ה כ נ ס ת אורחים הוא שיהיו• לו ב ט ם י ד‪3‬ש‬
‫לפי‬
‫י‬
‫ערך ה ל כ ה‬
‫עדן ׳••־ ‪.‬‬
‫מהדם‬
‫הלבה‬
‫ערך הלכה‬
‫‪n‬‬
‫א‪J1*?&D pD*2‬‬
‫בלימוד ה ל כ ו ת ׳ ׳טוב לעסוק ב נ ח ע ד ביהיה כלאה מאוד ומזיע׳'‬
‫כי ע ס ק ההלכה לשבר הקליפות שהם ס ו ד הקושיות וצריך שיטרח‬
‫;‬
‫האדם להמית עצמו ולשבר כתו ולהתישו ובזה ישבר הקליפות ־ ס ט ר הכונוה •‬
‫ערך המן‬
‫א‬
‫המל‬
‫הפיל פור הוא הגורל צמזלות ונפל בידו מזל דגים שהוא באדר ־‬
‫אמר‬
‫ת פ ו ס י ם ה ס בידי כהדין נונא י אמ״ל ה ק ״ ב ה להמן רשע ה ס אינם בידך‬
‫א ח ה בידיהם י מ ה הדג הזה ^ ע ם הוא בולע פ ע ם נבלע כך א ח ה נ ב ל ע בידיהם ונהפיך הוא‬
‫אשר ישלטו׳ היהודים ה מ ה בשונאיהם י מד׳ חלפיוח משם מדרש ילקוט ־‬
‫ב‬
‫ךן^ן‬
‫ב מ ״ ק עולה י״ד י וכן ס מ א ל ב מ ״ ק עולה י״ד י וזה מוכה בזה י״ד שעמים‬
‫י״ד עולה קוץ י וכן ה מ ן במילוי כזה ה ה מ ס נון עילה קוץ * ולכן אמרו ז״ל‬
‫במדרש שלא רצה שום עץ שיתלה בו המן כי א ס הקיץ נד ק הוא קוץ עיי׳ אסתר‪.‬רבתי'‪•:‬‬
‫רמזי הרמ״ז •‬
‫וזהו רמז ה פ ס ו ק יד ליד לא י נ ק פ ר ע ־ פי׳ כי ייד פ ע מ י ם " ד עולה לא י נ ק ה‬
‫שהוא גי׳ קוץ הרומז להמן ה ר ע י‬
‫ג‬
‫כתב‬
‫ה ר ב מדרש תלפיות ע נ ף אחשורוש משם המפרשים כי הגורל שהפיל המן היה‬
‫ע ״ י חתיכת עצם מרובע שיש בו נ ק י ד י י ‪ /‬מ א ר ב ע ריתוהיו שקורין דאדי *‬
‫והפור הזה מן הצד שיש בו נ׳ נקודות •מצד חחתיתן יש י ^ א ר ב ע נ ק ו ד ו ת ׳ ומן הצד שיש ב‬
‫י‬
‫שש כ ק ו מ ת יש בחחחיחו נקודה א ח ה י באופן שאם הפי;] שלשה פורים ויהיו למעלה בשנים‬
‫מ ה ם בכל אחד א ר ב ע נ ק ו ד ו ת ׳ ובשלישי ששה נ ק ו ד י ה ־ ‪ ,‬א ם ה ה פ כ ם לראיה הנקודות שיש‬
‫ב ח ח ח י ח ם חמצא בשנים מ ה ם ג׳ נקורוח בכל אחד • ובשליש; נקירה אחת ־ באופן שלמעלה‬
‫יש א ר ב ע ה וארבעה וששה י והס אותיות דודי ולמטה יש שלשהיישלשה ואתר־ והס אותיות‬
‫אגג י והמן הפיל ג׳ פורים ויצא למעלה אותיות אגג ושמא כי עלה למעלה י ו ה פ כ ס ל י א ו ת‬
‫מ ה ל מ ט ה ומצא אותיות דוד י נמצא שכאשר ה פ כ ם נשאר היא ל מ ט ה ודוד למעלה‬
‫ונל״עד‬
‫‪:‬‬
‫ע״כ י‬
‫שבזה יומתק מ״ש הכתוב ביום אשר בעלו אויביי ‪ $‬ן ^ ס ; ‪ 3‬ל ו ט בהם ונהפיך‬
‫הוא אשר ישלטו היהודים ה מ ה בשונאיהם י הכונה‬
‫‪ %z‬ידי הגי‪$‬ל העילה לי אגג ל מ ע ל ה‬
‫ש‪5‬רו אויבי היהירים לשליט ב ה ם ׳ ולא י ד ע ו ד י ונ^־יף׳^יא־ש^פצו ישא}&©רלראו<*'‪#‬ה‬
‫שיש בתחתיתו וכשהפכן עלה דוד למעלה י ו׳היא־הוראל^*יזזי‪.‬׳משר ישלטו היהודים י מ ה‬
‫בשונאיהם ודוק י‬
‫׳!•׳ י‬
‫י‬
‫‪.‬״‪1‬‬
‫עדז‬
‫ןנ״ל ג״כ שזהו‬
‫מהדם לד ;׳‬
‫דינהגה‬
‫ז‬
‫ה ט ע ם שקראו לימים האלה פורים * ולא פור מ ט ע ם שהמן הפיל שלשה‬
‫י‬
‫פורים כנ״ל ודוק‬
‫ערך הנהגה‬
‫א‬
‫ל‪£‬י י מ ה שמתנהג האדם ע ם משרחיו ו ע ם בני ביחו על פי מ ד ה י ו מ ה נ ה ג י ם ע מ ו‬
‫בשמים דבש לפי‬
‫ערך הספד‬
‫א הספל‬
‫וקינוח וד״ה וכן ה ק ד ש מועיל מ א ד למתים והמתים נפדים בממד‪ ,‬החיים • ״‬
‫ועיי׳ באורך בס׳ נשמה חיים י עד'שאמרו כשם שהקשה מ ע ל ה החץ *‬
‫כן ה ה ס פ ד מעלה ה מ ת * מ ד ׳ תלפיות בשם צרור המור י‬
‫יבזה‬
‫יפורש אצלי מ״ש בגמ׳ אחים לי בהספדאי ד ה ת ם קאימנא ־ פי׳ ש״עי ה ה ס פ ד הוא‬
‫מעלה א ת ה מ ת ומעמידו על עומדו ־ ודו״ק י‬
‫ב ה‪£0‬ד‬
‫שעושים עיי הצדיקים והתורה שאומרים עליהם גורמים להעלות נשמות‬
‫עשוקות של שאר מתי ישראל להכניסם לגן עדן ־ ס ׳ יונת אלם פ׳ כ״ו *‬
‫ערך הצלה‬
‫א‬
‫תגן‬
‫ה ה ם כל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ושל גפן מפני שהיין והשמן‬
‫קריבין על גבי המזבח ־ הצילו הפירוח א ה האילנוח * מכאן שהבן הטוב מציל‪,‬‬
‫האב מגיהנם ־ וכן מצינו ב א ב ר ה ם שהציל א ח ח ר ה‬
‫־ פסיקחא‬
‫ערך הצלחה‬
‫א להצליח‬
‫י‬
‫לפני שר ושללו‪-,‬־ ק ו ד ם שיעמוד לפניו י א מ ר ־‬
‫אמתלאי בת כרנבו •‬
‫טו״ב פעמיים ויצליח ־ כ״ב ב ס ׳ שורשי השמות ׳‬
‫הרמ״בן ז״ל שיאמר מגדל עוז שט ה ׳ ׳בו ירוץ צדיק וכשגכ‬
‫שדי‬
‫ר ״ ה שומר דרך יהוה ־ והוא ענין נשגב בדו״מ *‬
‫קירח פרשה וישלח יעקב וכו׳ *‬
‫המלך ־ שהיא מסוגלת לחן ולחסד ־‬
‫י‬
‫י‬
‫כ י י‬
‫ן‬
‫דבש לפי י‬
‫ומצאתי בשם‬
‫בו ירוץ‬
‫גי׳‬
‫ורבינו הקדוש היה‬
‫ע ד שם המקום סוכות * כשהיה הולך אצל א נ ט ו נ י ט ס‬
‫‪ t p‬דבש למה״רוץ זלה״ה *‬
‫והרב מד׳ חלפיוח כ ח ב‬
‫שייאמר אוח ואו מן אשרי המימי דרך ־ ששה פ ע מ י ם בכונה טובה ויצליח *‬
‫ע ר ך הק׳י׳בה‬
‫עח‬
‫ן ד‬
‫מי ‪°‬‬
‫חק״בה‬
‫ערך הק״בה‬
‫א ה&״בה‬
‫השלים מנין ישראל לשבעים נפש כשירדו למצרים מאי ט ע מ א דכהיכ־‬
‫הוא תהלתך והוא אלהיך וסמיך ליה בשבעים נפש * ללמדך שהק״בה נכנס••‬
‫ב פ ׳ כשש מאור*‬
‫לכלל השבעים * פ ס י ק ת א וברבינו בחיי ז״ל ב פ ׳ ‪ :‬ע ק ב ‪ -‬ולפי מ ה שדרשו‬
‫אלן{ רגלי שהיו ח ס ר חד ו ה ק ״ ב ה נ כ נ ס ע מ ה ם והשלימם לששים רבוא א ״ כ מציגו שהק״ניז‬
‫השלים מניינם בין בירידה בין בעליה ־ וזהו שאמר ליעקב אנכי ארד ע מ ך מצרימה והנני־‬
‫אעלך ג ס עלה • מדרש תלפיות י‬
‫למה נקרא שמו של ה ק ״ ב ה מ ק ו ם ־ שכל מ ק ו ם שהצדיקים עומדים שם היא נמצמ׳‬
‫כ‬
‫ע מ ה ס י שנא׳ בכל ה מ ק ו ם אשר אזכיר א ה שמי אבוא אליך וברכהיך‬
‫מ ד ׳ שוחר ט ו ב י‬
‫ערך הרוגים‬
‫א‬
‫אלם‬
‫מישראל שנהרג ע״י אומוח העולם א ע ״ פ ש א י‬
‫כזה שנהרג בלא משפט * מיד‬
‫נו‬
‫צ ק‬
‫ד‬
‫ט ו‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ק ל עליו עונש‬
‫‪3‬‬
‫בא מלאך קדוש ולוקח נשמתו‬
‫ה‬
‫וחוקיו '‬
‫בפורפירא דמלכא י ואז נשמה זו מזדככת ומתגדלת א ע ״ פ שאין בה מעשים ע מ ק המלך‬
‫הצ?!‪5‬ןה‬
‫שצועקים אותם הצדיקים לא בשביל כאב גופם כ׳ בשרס לא יכאב‬
‫‪2‬‬
‫רק כי בצעקתם ובהבל פ י ה ם שיברים אויר החיצונים שלא יעכב מל­‬
‫י ד ס ־ פן ת״ו יגרום להם להרהר אתר מדותיו יתברך י‬
‫‪JI‬‬
‫םל‬
‫מד׳ תלפיות י‬
‫הצדיקים ה מ ח י ס צריכים להתמרק ב נ ה ר דינור חוץ מן הנהרגים על קדושה השס׳‬
‫הואיל ושחו בשמחה כוס ה ת ר ע ל ה בעי״הז י מד׳ תלפיות בשם ס ׳ יונת אלם *‬
‫ד הסתכלות‬
‫‪:‬‬
‫ה א ד ם ב נ ה ר ג י ס ובנצלבים פוגס ע ד מאיד בנפש ואפי׳ ב ה ס ת כ ל ו ת‬
‫רתוק ממנו מ א ה אמה ־ כתבי האר״י ז״ל י‬
‫ערך הרים‬
‫א‬
‫כ‬
‫ךן ןיי‬
‫א ר ר ע דמחרגמינן עורי קרדו י ה ס הרי חשך י זוהר בראשית ד׳ ס ״ ד י‬
‫מי יעלה בהר ה׳ וכו׳ י כתב ה ־ ב עוללות אפרים סי׳ נ ״ ה ה ע ע ם שנמשלה הדבקות׳‬
‫בו יה׳ ובחורתו לעליית ההר היינו שכשם דלעלות בהר צריך שיהיה קל שלא־‬
‫יהיה מ ר ו ‪ 3‬ה בגדים י וגס שלא יאכל אכילה ג ס ה ־‬
‫־מעכבים עלות בהר י‬
‫וגם שלא ישא ממון ה ר ב ה כי כל אלה״‬
‫כן ההולך אתר ממין שמצית אכילה י‬
‫הן הנה מ ע כ ב י ת להדבק בוי‬
‫יתברך‬
‫עדו‬
‫מהדם לה‬
‫הרים‬
‫יתברך ולעלות לארן החייס וסי׳ משא ממון שמלות אכילה ע ״ כ ׳‬
‫ח ה ן לענ״ד רמז כי‬
‫עונותי ע‪5‬רו ראשיי ה ט ע ם הוא כמשא כבד שהלכתי אתר ג דברים אלו י ולכן יכבדו ממני‬
‫‪,‬‬
‫מלעלות אל הר ה ׳ י‬
‫‪ 3‬לאחורי‬
‫ודוק י‬
‫‪1‬‬
‫הרי חשך יש שס בכי אדם בלי יצר ה ר ע ׳ וז״ה רבד ‪ .‬אלהים בין האור‬
‫שהם הצדיקים בצד זה ־ ובין הרשעים שהם בצד זה ־ סודי רזי י‬
‫סיכי׳ ה ג ם דכעבד במחובר אסור לגבוה י איפשר דהיינו דוקא א ם‬
‫הר‬
‫נתלש‬
‫דכך היא הבעיא דדמי בר ח מ ח המשתתוה להר אבכיו מהו למזבח ־ חבל ה ר‬
‫סיכי אןם א ס עבדו עליו ע״ז מותר לגבוה • לא כן תבור וכרמל שכתלשו ־ וזהו ההר ח מ ר‬
‫אלהים לשבתו דייקא י ומיהו מהירושלמי דפריך על ב ״ ה מ ק לא מ ש מ ע כן י מדבר קדמות י‬
‫ואני‬
‫אומר דמהר המוריה לא קשה מדי‬
‫י‬
‫כיון שלא היה הר מקודם ולא עבדו עליו ע״ז *‬
‫ואדרבא היה מ ק ו ם ע מ ו ק י כרכתי׳ על אחד ההרים אשר אימראליך שלא כתגדל ע ד‬
‫שעת ה ע ק י ד ה י מלשון את ה ׳ ה א מ ר ת י כמ״ש חז״ל י וכן היא בילקוט שהיה המקום עמוק‬
‫ומיראתו נעשה ה ר י ולכן נקרא ה ר המוריה לשון יראה י ולכן נעריו של אברהם לא ראו שיש‬
‫ה ר * וכמו שיסד הפייט ויאמרו לא נתזה ר ק מהמור ־ ודוק י ומיום העקידה ע ד בכין‬
‫ב ״ ה מ ק א ע ״ פ שהיה הר כבר כתקדש לגבוה ושוכ איכו נאסר י‬
‫ערף הרן‬
‫א‬
‫נ ת ע ב ר ביהושע כהן גדול דכתיב ביה הלא זה אוד מוצל מאש י ונמרוד שרף‬
‫הרן‬
‫ל ה ק בכבשן האש י ו ע ת ה בא ביהושע כהן גדול והוא תיקונו י ורצה ה ק ״ ב ה‬
‫להצילי על שמת ונשרף אז על קידוש השם לכן ע ת ה הצילו ב פ ע ם הזאת י ה ר מ ״ מ משם‬
‫מהר״י ס ר ו ק •‬
‫ב כתוב‬
‫בזוהר פ׳ לך לך ־‬
‫ויאמר ה׳ אל א ב ר ס מ ה כתיב לעילא וימת הרן על‬
‫פני ת ר ת אביו י מאי איריא הכא י אלא ע ד ההוא יומא לא הוה בר נש‬
‫דמית בתיי אבוי בר דא י עכ״ל י והוא ת מ ו ה שהרי הבל מ ת בתיי אביו י וכן למך אביו של נת‬
‫מ ת בתיי מחושלת אביו כמוכת מן הכתובים י כי למך נולד למתושלת בהיותו בן ק פ ״ ז שנה‬
‫וימי חייו חשע״ז שנה בין הכל ח ח ק ״ ס ד שנה וימי חיי מחושלת ת ת ק ״ ס ט ש נ ה * נמצא שנשאר‬
‫חי אתר למך בנו ה ׳ שנים י וצ״ע י‬
‫ובאמת שזה כ מ ה היה קשה בעיני דברי הזוהר האלו *‬
‫ואחרי מופלג ראיתי להגאון מוה״רר חיד״א זלה״ה בחידושיו שכתב בגיליון הזוהר י וז״ל‬
‫הקושיא מבוארת דהאיכא‬
‫הבל ולמך וזה שטס עלה בדעתי שאחר חידוש העולם במבול‬
‫ק א מ ר י ולא שוה לי י עוד יש לומר שעל פני ת ר ח דיקא שהמיהוהו בפניו לא כן הבל שהמיתוהו‬
‫שלא‬
‫*‬
‫עח‬
‫מקדה‬
‫הרן‬
‫‪,‬‬
‫שלא בפני א ד ה ״ ר ׳ ולמך בהיות שמחושלח חי יותר מן הכל והוסיפו לו כילה ש נ י ם בחמשי־‬
‫שנים שמת למך קודם''אביו לא תשיב כי שם נשבעו שניהם שנים ר ב ו ת * ומתושלח היה ל ו‬
‫ת ו ס פ ח מכל חי * ו ע ת ה ראיתי שכתבו משם הרמ״ז ז״ל דמתולדות נח ק א מ ר והיינו ע ״ ד ת י ר ו ך‬
‫ראשון׳‬
‫ולמ״זהןבז״ת ראיתי תירוץ‪.‬ב ושס כתב דלמך לא היה לפני אביו י ואינו־מחוור דמי־‬
‫‪,‬‬
‫״ מ ר ודוק מאין עכ״ל י‬
‫ולע״נד כל תירוצים אלי אינם מחוורים ומדוקדקים בדברי הזוהר־‬
‫דמ׳יש עד ההוא יומא לא הוה בר נש ד מ ח בחיי אבוי בר דא י לח יח־שב לכי תירוצים אלו *‬
‫י כ ע ח צ״ע׳ י‬
‫ערך השכמה‬
‫א י‬
‫ל^לם‬
‫ישכים א ד ם לבית ה כ נ ס ח כדי שיזכה וימנה מעשרה הראשונ ם שאפי׳‬
‫מ א ה באים אתריו נותנים לנ שכר כנגד כלס י ס ׳ חסידים סי׳ י״ח •‬
‫הבא‬
‫ב‬
‫להורגך השכם להורגו י כתב ה ר ב תיד״א זלה״ה בשם ליקוטי גורי האד״י ז״ל‪.‬‬
‫כ״י י פירוש שאם בא היצ״הר להורגך ע״י פיתוי מעשים שאינם מהוגנים‬
‫אין‪.‬לך יוחר כח שתהרגהו אלא ב ה ש כ מ ה ׳ וזהו השכם שצריך לעמוד בתצות לילה לעשות‬
‫היתוד העליון של י ע ק ב ולאה ע״י התורה ־ וגס לבכות על ה ע ד ר היחוד של ז״א ורחל בזמן‬
‫הגלות י ובזה ימות ה מ ק ט ר ג י אבל א ס השכב ע ד אור הבוקר הוא הורג אותך כי השינה אתד‬
‫מששיס במיתה ע כ ״ ד‬
‫ערך התבודדות‬
‫א ההתבודדות‬
‫היא מ ע ל ה גדולה ליתד מתשבתו אליו יתברך •ולתורתו ולעבודתו•‬
‫ואמרו הראשונים בד קדש ילבש י מדבר קדמות ־‬
‫ערך התרה‬
‫נוסח‬
‫בגזירת‬
‫ה ח ר ה ה ח ר ם מ ה ר ב מד׳ תלפיות‬
‫י‬
‫עירין שריוהא' ובמאמר‪ ,‬קדישין מ ח י ל ה א ׳ מרשוח בי דינא ע י ל א ה ׳ ומרשות־‬
‫‪3‬י דינא ת ת א ה י ומרשות התורה י ומרשות‪.‬כל החכמים י ומרשות כל ה ת נ א י ם‬
‫והאמוראים י ומרשות רבנן דקיימי הכא נסבינן רשוחא ־ למישרי כל ח ר מ ה א י וכל כמהא•‬
‫דאית בשל הדין פ ב ״ פ בההוא ח ר מ ה א ־ הוא ח ר מ ה א ליהוי׳ שרי ומחול מחול ושרי י ושרי־‬
‫ומחול מחול ושרו שרי ומחול מחול ושרייויההפך ההוא ח ר מ ה א לברכהא כ מ ה דהפיך קב״ה־‬
‫לוטי דבלעם לברכתא י כמה דכהי׳ ולא אבה ה׳ אלהיך‪ .‬לשמוע אל בלעם •ויהפוך ה ׳ אלהיך•‬
‫* ‪.‬‬
‫‪-v‬‬
‫•&ןן•‬
‫עדז‬
‫מקדם ל‪\4‬‬
‫ההרה‬
‫לך א ה הקללה לברכה נ י אהבך ה ׳ אלהיך י ה פ נ ה מ ס פ ד י למחול לי פ ת ח ה שקי וחאזרני‬
‫שמתה * אז תשמח בהולה במחול‬
‫ובחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלס לששון וניחמחים‬
‫י<שמתתים מ י מ נ ם ־ פ ד ה בשלום נפשי מקרוב לי כי ברבים היו עמדי‪-‬׳ ופדויי ה ׳ ישובון ובאו‬
‫ליון בדנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמתה ישיגו ונסו יגון ואנחה י ויאמר ה ע ם אל שאול‬‫היונהן ימיה אשד עשה הישועה הגדולה הזאה‪ .‬בישראל חלילה חי ה׳ א ם יפול משערת ראשו‬
‫ארצה כי ע ם אלהים עשה היום הזה ויפדו ה ע ם את יונתן ולא מ ה ־ בורא ניב שפחיס שלום‬
‫שלום לרחוק ולקרוב א מ ד ה׳ ורפאתיו י וריח ל‪5‬שה את עמשי ראש השלישים לך דוד ועמך בן‬
‫*שי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך ה׳ אלהיך ויקבלם דוד ויתנם בראשי הגדוד •‬
‫ו א מ ר ח ם כה לתי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום ־ ר ח מ נ א שרי ליה ־•‬
‫רחמנא‬
‫שביק ליה׳ רחמנא מחיל ליה־ )יאמר כן ג׳׳שלשה פ ע מ י ם ( ויפיק ח ר מ א מ מ א ת ן וארבעין‬
‫ותמניא איברים דיליה י ולא לימכיי ביה ולא בזרעיתיה׳ כמהדכתיב ה׳ שמעתי שמעך יראחי‬‫ה ׳ פעלך בקרב שנים תייהו בקרב שנים תודיע ברוגז רתם תזכור י תזכיר רתם ברוגז י‬
‫•רתם ברוגז תזכור ־ וכתיב ונסלח לכל ע ד ת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל ה ע ם בשגגה*‬
‫וכתיב ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שתת מצאתי כופר י‬
‫אות ואו‬
‫^‪7^C*ZF‬‬
‫‪,.‬־‪ •.‬ערך ואו‬
‫‪:‬א‬
‫ןא‪,‬י‬
‫ברחשי חיבה'מולדה התיבה שני פ ע מ י ם וכמו שדרשו רז״ל על פסוק ויתן ילך‬
‫יתן ויחזור ייתן מדבר קדמות משם הרב י וי העמודים •‬
‫• ם‬
‫*אי‬
‫להןסיף או לחלק * כתב ה ר י ע ״ ב א בשם גדולים ־ דמחלוקת ר׳ יונתן ור׳ יאשיה‬
‫היא‬
‫בלאוין־‬
‫אבל בעשין לכ״ע ל ה ו ס י ף ' והרב מ ה ר ״ ר איסרלן בפסקים‬
‫ץכתבים בסי׳ ע ״ ג כתב ־ ‪ :‬נ י א ו ת ישע־ות לא אמרינ; יאי לתלק ־ ומהרש״רם בהשו׳ א ה ״ ע ס י‬
‫‪,‬‬
‫' מ ״ א כתב דמתלוקתם היא בדברי׳הכתוב הךיבלשון^צי־ארם הואי' להוסיף־ אכן האחרונים‬
‫;‬
‫׳••'לאקו עליו' ו ה ב ^ ר ר י ד ו ה ' ־ ' י כ ל חילוקים'אלו י ו ע י ל ד ל ^ י ף ׳ ד צ ׳ ש ה ' מדבר קדמית ־• ••••־‬
‫ו ב א לציון‬
‫עדן‬
‫מפןדם‬
‫ובא לציון‬
‫ערף ובא לציון‬
‫א הטעם‬
‫שאין אומריס יבא לציון במיצאי בבת כי א ס ואהה קדיש ־ כלי בלא יאמרו‬
‫הגייה שברתי ישראל בלילה ב ט א הגואל לכן פיהחין ואתה קדוש ־ מפרשים *‬
‫ערך והיה‬
‫אין‬
‫א‬
‫יהיה אלא מיד כן שנינו בספרי כ׳ כי תביא ־ מדבר קדמית ־‬
‫ערך וידוי‬
‫א יתודה‬
‫ה א ד ס כסדר הררי׳ המסידר ביי״הכ ־ אף שיודע שלא ח ט ה בכלס‬
‫י‬
‫כי‬
‫היא מתידה עליו יעל כל בני ביתי יעל כל מי שהוא משורשי נר׳׳ ן שלו *‬
‫ועיר כי כל ישראל ערבים והיא נענש על מ ה שחעא חצירי ולכן הוידוי הוא בלשין רביס *‬
‫מ ד ב ר קדמות משם האר״ י ז״ ל י‬
‫ב‬
‫ד?ן‬
‫כ׳ ה ח ע א נמשל לחבל של שני חועין ־ והעין לחבל של ח׳ חיעין והפשע לחבל‬
‫של עשרים חיעין * בסוד בישה ח ר פ ה כלימה י ולכן צריך לומר בלשון הוידוי‬
‫מחבישש אני מחעא• ־ ינחפר מעיניה׳ ־ ומוכלם מפשעי י ודע כי ה כ פ ר ה לחעא ־ מחילה‬
‫לעונות יסליחה לפשעים ־ יאם שגג ג׳ פ ע מ י ם בעבירה א ח ה נעשה עין ינדיכה מחילה *‬
‫ואם עשאה עשרה פ ע מ י ם נעשה פשע ונריכה סליחה ־‬
‫‪J‬‬
‫יען‬
‫חס״ל נהר ל״ת י‬
‫קושיא ע ל ו מ ה ׳ איך הרשע שהלך כל ימיו אחרי שריריה לבו׳ ולבסוף נ ה ח ר נ ן‬
‫וחזר בתשובה בוידוי פה ־ איך אתי ד ב י ר ומבעל מעשה י והתירוץ היא כ* כל‬
‫שעה שהישיאליחיטא יעיבר את פ ה ה ׳ • ה ק ״ צ ה מ ה מ ל א כ ע ס וחמה ־ והשטן שמחי וכשישראל‬
‫מ ה ח ר ט על מעשיו ואימר ח ט א ה ׳ י הפליט מ נ ט ע ר לרוב י והק׳׳בה שמח שמחה גדולה *‬
‫והדאגה שמקבל השטן ב ה ר ע ה הוא כפלי כפלים מ ה ש מ ח ה ששמח בשעח ה ע ב י ד ה י והשמחה‬
‫ששמח ה ק ״ ב ה בשעה ה ח ר ע ה היא כפלי כפלים מ ה כ ע ס שכעס בשעה ה ח ט א י וזה כאשר ח ה י ה‬
‫ה ה ר ע ה בלב שלם ־‬
‫ד עימד‬
‫חס״ל נהר מ ׳ ־‬
‫היידי׳ לצייר שחעא בהחלט ישלא לבקש שים מין ההנצלוח־ וזה הפרש בין‬
‫שאול הע׳׳ה ובין דיד ה ע ״ ה י דשאול כשאמר ח ס א ה י לא החליט ר ק א מ ר כ•‬
‫‪ :‬יראתי א ת ה ע ם ׳ אצל ד ו ד א מ ר ת ט א ת י ב ה ח ל ט ׳ והשיבי הנביא ג ס ה ׳ העביר ח ט א ח ך לא‬
‫ת מ ו ת י וזהו כינת תכתוב מ כ ס ה פשעיו לא יצליח־ פי׳ איש ה מ כ ס ה פשעיו בדצרים א ח ר י ם‬
‫עת‬
‫מהדם ‪.‬לז‬
‫ויהי נועם‬
‫וניחן ט ע ם לחטאו לא יצליח ־ אבל מי שהוא מידה ועיזב כל ט ע ם וכל אמחלא י מ ח ה י הרב‬
‫בינה לעתים דרוש מ״ז •‬
‫א כשאומר‬
‫ערך ויהי נועם‬
‫ויהי נועם צריך לכוין בר״ת ישאונך פ ן ת ג ו ף באבן רגלך על שתל‬
‫ופתן י שהוא ר ״ ת יפת בר עשו ־ ובכל פ ע ם שאומרו יכוין לבטל‬
‫קליפה של השכחה י כן כ ח ב בשורשי השמוח שסידר הרמ״ז ז״ל ־ ובמקום אחר מצאתי בכ״י‬
‫שהמכר• כן ניצול מכל משחיח ומזיק י‬
‫דבש לפי י‬
‫ערך ותקין‬
‫א ותימין‬
‫פירשו בירושלמי והביאו רבינו שמשון פ׳יו דדמאי‬
‫י‬
‫ותיקין אנשים כשרים‬
‫מ ח מ ד י ם על עצמן עי״ש י מדבר קדמות י‬
‫ערך ותרנות‬
‫א ותרנות‬
‫היא מ ד ה בינונית בין הכיליות והפיזור והיא מדת הנדיבות מ ס ט ר א‬
‫דקדושה* מדבר קדמות * ולכן א מ ר ה תורה מ א ת כל איש אשרירבנו‬
‫לבו * והם הביאו אליו עוד נדבה •‬
‫כ יותר‬
‫טוב להתתבר ע ם ע ם הארץ שהוא ותרן בממונו * ובמשאו ובמתנו מלהחבר‬
‫ע ם תלמיד ח כ ם עצרן וקפדן י ס פ ר חסידים סי׳ שכ״ד י‬
‫א זבובים‬
‫אות זין‬
‫ערך זבוב‬
‫שנפלו למים ומתו א ם תשימם בשמש ותשליך עליהם א פ ר מקלה תוזריס‬
‫ונ״ל‬
‫כי דבר זה רומז‬
‫י‬
‫י י' ל‬
‫י‬
‫א "‬
‫ל‬
‫אל ה א ד ם אשר נכשל ברשת זבובי מות הוא היצ״הר ע ד שנפל למיס הזידוניס ומת כי רשעים‬
‫בתייהם קרויים מ ת י ם י תקנתו היא שתשימהו בשמש י שיהיה מן הנעלבים וכו׳ שנמשלו לשמש‬
‫ח י ו ת ם‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ת‬
‫פ י ו ת‬
‫ותשליך‬
‫עדן‬
‫מסים‬
‫זבוב‬
‫יתשליך עליו א פ ר מקלה דהייני ביאחוז במדת ה ע נ ו ה ד נ ת י ב בה ואנכי ע פ ר ואפר ־ וע״י זה‬
‫נעשה מ ר כ ב ה לשכינה כמ״ש חז״ל * ואז חוזר לחיותו א ע ״ פ ב כ ב ד מ ה י‬
‫‪JH‬‬
‫ב‬
‫ולוק י‬
‫כי יש קליפה ה נ ק ׳ זבוב והוא שד של דיחיס כלאיחא בכל המקובלים ־ וסימניך‬
‫קח זבוב ושים איהי במקום הטחינה ריחיס ורכב ולה יזיק לו כלום ואדרבא‬
‫מיסיף כה וגבורה י כי שר של ריחיס נקרא זבוב ואיני מזיקו ־ והוא שר ה מ מ ו נ ה למי שמבטל‬
‫פריה ורביה * או גורס לבעל פריה ורציה סיפו מהגלגל בשר זה של ריחים ־ ולכן ע מ ל ק שחתך‬
‫מילות וגרם ביטול פ ר י ה ו ר ב י ה ־ לרמה שמתגלגל בזבוצ כחוב ב ו י כ ח י ב ז א ח ז כ ר ו ן ב ס פ ר‬
‫ושים באזני ר ״ ת ז ב ו ב י ר ״ ש מאיסטרפולי צם׳ דן י ד ן מ א מ ר י׳׳ג י‬
‫ערך זדה‬
‫א‬
‫« ־ « הצביר ה י ן ״ ־ ה ב ״ ־ ר ״ ״ ‪ , .‬מ ה ־ ‪ -‬נ ‪ ,‬ל ־‬
‫אי‪••:‬‬
‫א מחשבה‬
‫שבחי‬
‫נ נ ז‬
‫• מ ד ב ר ק ז מ י ח ־ישס ה ר ־ נ ת ־ י ת‬
‫וסימן לרבר ט לכל ה ט ס בשגגה‬
‫ערך דרוג‬
‫ר ע ה ב ע ה הזיויג גורמת עשיקת הילדים ־ שגה׳ עליהם ד מ ע ת הטשוקים‬
‫והין להם מ נ ח ם • ולכן הצדיקים ה ס ה ח ״ ח מזווגים מ ע ר ב שבה לעדב‬
‫כ י צ ש צ ת אין שום נפש נעשקה בשביל מחשבה ר ע ה ־ ע מ ק המלך ‪.‬‬
‫ב בהזדוג‬
‫אדם ע ם אשתי א ם מ ה ד ה ד באשה ה ח ד ה הו צ צ ה אל נכר‬
‫י‬
‫וגם האשה‬
‫א ם מ ה ר ה ר ת באחר או בגוי יש כה להחליף הנשמה ייצא מ ה ם א י ‪:‬‬
‫כופר באלה׳ ישרילל ח ״ ו ׳ והגויה א ם מ ה ר ה ר ת בישראל בהזדוגה ע ם בעלה י הבן הנילד‬
‫ ‪ . . .‬ו ר אהד שמהגדלים שם‬‫‪,‬‬
‫‬‫טיפית קדישות שלא נעשה באיסור ־ כלס ה ם נגנזוה בהיכלא חד דמלכא ־ מ ד ב ר קדמית‬
‫בשם מ ה ר ״ ם גאלאנטי בחשו׳ כ ״ י משם זיה׳׳ק כ״י והתם טליו ב כ ׳ ׳ י קדשו ממש ־ וזהי מ ה‬
‫שרמז בלעם בנבואתו י מי מ נ ה ע פ ר י ע ק ב ו מ ס פ ר א ה רוצע ישראל * לומר שכל רביעיוהיהס‬
‫ספירים ימונחיס בביה גנזיו י‬
‫ד זיווג‬
‫עליון א ם יהיו כל העולם רשעים ח׳׳ו איך יהיה זיווג למעלה כ׳ צריך מ ע ש ה‬
‫התחתונים־ כ• כן יסד ה מ ל ך ־ לצן חניך שהוא מ ט ט ר ו ן ־ ואליהי שהיא‬
‫עת‬
‫מסרם לח‬
‫זיווג‬
‫סנדלפון לא מ ח ו והס חיים ־ והס מעלים מ״ ן והוצרך אחד לת״ת ואחד למלכות מדבר קדמות‬
‫בשם ליקוטי האר״י ז׳׳ל י ודע כי כל מקום שנזכר זיווג למעלה כביכול הוא חיבור חסדים‬
‫ע ם גבורות ל מ ח ק ם י ס ׳ הליקיטיס מהאר״י ז״ל על פ ס ו ק א מ ח מארץ חצמח ־‬
‫והאשה שויס במעלה אי איפשר שיולידו י וזהו רמז א׳ איפשר‬
‫‪n‬‬
‫לשני מלכים בכתר אחד * ה ר מ ״ ע ז״ל ב א מ א מ ר א ם כל חי י‬
‫ג״כ לענ״ד רמז מ ה שאמר‬
‫שלכן אמרו חז״ל חות דרגא ינסב אתלזא‬
‫ה ק י ב ה לאברהם כל אשר ח א מ ר אליך שרה שמע בקולה י כי ביצחק יקרה לך זרע * הכונה‬
‫שחהיה טפל לשרה בנבואה י כמ״ש חז׳׳ל י ואז לא חהיו שויס ב מ ע ל ה * וע״י כן כי ביצחק‬
‫יקרא לך זרע * שידעו שהוא זרע שלך ־ אבל א ם חהיו שוים ב מ ע ל ה יאמרו העולס שאינו‬
‫כשחאיען‬
‫ונ׳׳ל‬
‫החך‬
‫שלך י כי השוים ‪5‬מעלה אי איפשר שיולידו י‬
‫*‬
‫הנה‬
‫לפעמים י א ר ע כי א ע ״ פ שיהיה באדם נפש א ח ה טהורה ועליונה יבוא איזה‬
‫פ ע ם לידי כ ע ס ואז חצא מחנו ו ח כ נ ס במקומה נפש אחה גרועה ־‬
‫או ג ״ כ‬
‫יחלה האדם איזה חולה גדול ואז תתחלף נפשו בנפש אחרה * או יארע לו חולה ה ט פ ל והנכפה‬
‫ותתתלף נפשו והלך באיש אחר והכנס בו נפש אחרת י וזהו סוד צדיק כל ימיו ולבסוף הרשיע‬
‫או להפך ־ וכיון שהדבר כך איפשר ג״ כ שימשך מזה עוד דבר אחר ־ והוא כי א ס פ ד ע ח ה‬
‫היחה מזומנה אל האיש הזה איזו אשה בה זוגו י כיון שנחחלפה נפשו וניתנה לאיש א ח ר‬
‫אוחו איש א ח ר יקחנה ־‬
‫‪t‬‬
‫שער הגלגילים הקדמה ה׳ י‬
‫מי שאינו מהקדש בשעה הזיווג בניו לא יש להם כי א ם נפש חיה כ ב ה מ ה * זוהר חדש *‬
‫ורביגו האר״י ז״ל א מ ר כי רוב הדור בגלגיל שעבר היו בבהמות זולת השרידים‬
‫אשד ה ׳ קורא י ופי׳ הרב אספקלריא המאירה שזהו שאמרו חז״ל בידוע שלא עמדו רגלי‬
‫אבוהיו על הר ס י ט ־ דגלגול הראשון נקרא אב והיו בהמוח לכן לא עמדו על הר סיני כמש״ה‬
‫אל ירעו אל מול ההר ההיא ־ מ ד ב ר קדמות‬
‫י‬
‫וג״ל‬
‫שזהו רמז ה פ ס ו ק ואדם ביקר בל‬
‫ילין נמשל כבהמות נ ד מ ו ׳ הכונה כי אדם שלא ילין ע ם אשתו ב י ק ר י דהיינו שלא בקדושה*‬
‫איהו תשמיש נמשל כבהמות נדמו * כי כמו שהבהמות יולדות בהמוח כמוהם י כן ה ס יולדים‬
‫בנים שאין להם כי א ס נפש תיה כ ב ה מ ה י ולכן ביערתי הקדש מן הבית‬
‫ר״ח בהמה *‬
‫לדמוז כי מ ח מ ת שביער הקדושה מביתו זו אשתו‪5‬שעת הזיווג י דין ג ר מ ה להוליד ב ה מ ה ודוק *‬
‫ח ©עמים‬
‫שנגזרה אשה לאדם וקודם שהגיע זמן נישואין לבן זוגה ביני ביט ה ק ״ ב ה‬
‫גוחן אוחה לאיש אחר י‬
‫וכשמגיע זמן הנישואין לבן זוגה מ ה בעלה‬
‫ונישאה לזה י וזהו שאמרו וקשה לזווגן כקריעח ים סיף י ילקוט חדש י‬
‫ערך זכות אבות‬
‫א כתבו׳‬
‫התום׳ שבת ד׳ נ״ה* דגם א ם זכות אבות ת מ ה ברית אבות ל א ח מ ו ה‬
‫י‬
‫ור׳׳י ס ב ר דאף זכות אבות לצדיקים לא ת מ ה ]ולן הוד ברטיא מהימנא ח״צ‬
‫מהדם‬
‫זכיות‬
‫עדן‬
‫ד ׳ ק ע ״ ד ע ״ א [ והרב יפ״ת סוף ‪5‬׳ ויקרא יש לי שיניה א ח ר ת דאע׳׳נ ח כ ו ת אבות ת מ ה‬
‫מדבר קדמות‬
‫היינו לעשות נ ס או הצלה בזכותם אבל להצלה פורתא לעולם לא ה מ ה ־‬
‫ועיי׳ מ׳׳ש ה ר ב עצמי ב ס ׳ דבש לפי מ ע ר כ ת זין עי״ש •‬
‫ערך זכיות‬
‫א כתבו‬
‫גורי האד׳׳י שכשיהיה ה א ד ם בצרה יזכיר זכיותיו וינצל‬
‫י‬
‫וכתב ה ר ב תיר״א‬
‫ז׳׳ל שצריך לדבר בלשון ס ת י ם יה׳ בותן לבות וכליות יבין כונתו וירתס‬
‫עליי ־ שאס יאמר בפי׳ שיש לי זכיית יקטרגי עליי יימצאו כ מ ה מימין בזכיותיו ותהי להפך‬
‫יבזה שי׳ הרב הגדול כמו״הר יהירה חאביליו ז״ל מ ה שאמרו בתנא‬
‫ל ע ו ר י מ ד ה הדין עליו ־‬
‫דבי אליהו י קענהי מכל החסדים אין קנינה׳ אלא מ ע ע ואין מ ע ע אלא צדקה וכו׳ * הכינה‬
‫שזכר ב ע ת נדהי זכיותיו ש נ ה מ ע ט ממינו בצדקה יגמיליה ח ס ד י ם ע ״ כ ־ והלבישו בלשון ס ת ו ם‬
‫ד מ ש מ ע לכאידה שנתמעטו זכיותיו מכל ה ח ס ד י ם שעשה ה׳ ע מ י ־ דבש לפי י‬
‫ובזה‬
‫יובן לענ״ד מ ה שאמר דוד בידך עחותי הצילני מיד אויבי ומרודפי ־‬
‫שלשון זה‬
‫מישהמע להרי א נ פ י ׳ שהפשט היא בידך עהיהי שעבדו עלי בין לטובה בין לרעה‬
‫לכן הצילני יכי׳ כי הכל בידך ־ וכמי שפירשו המפרשים ־ ולפי דרכני הזכיר זכייחיי יאמר בידך‬
‫עהותי שאיני מ א ב ד אפי׳ ט ת אתד מ ה ם ימים ולילית י תצית לילה אקום להודות לך ־ וביום‬
‫ידי עסוקות בדם שפיר ושליה לעהר אשה לבעלה וכתיב הנני ה׳ כ׳ אליך א ק י א כל היום י‬
‫לכן הצילני י ‪ :‬י ׳ • ירוק •‬
‫ערך זכירה‬
‫א לזכירה‬
‫תכוין בשים שלים באומרך ברוך א ת ה ה׳ כי שם זה נקיד בשורק כיה‬
‫יו‬
‫‪V» 1H‬‬
‫הו י כנידע שהיא ניקיד הייית היסיד יתכיין כי שירק‬
‫אותיות קשר כ׳ א ת ה תקשר כל העולמית ע ״ י היסוד י שיתקשרי דברי התירה יהחכמה בלבבך‪.‬‬
‫ישלים ג ״ ‪ :‬היא היסיד שהיא זיווג החתן ע ם הכלה יהיא חיביר היאי ע ם ההא ומשם ה נ א‬
‫ה ט י פ ה יהטיב והשלים בעילם ־ מדרש חלפייה י‬
‫ב לזכירה‬
‫יהי‬
‫ולפתיתת הלב י במוצאי שבה בשעה ההבדלה קידם שהשהה היין ה ח מ ר‬
‫פסוקים ב מ ה יזכה נ ע ר וכו׳ ע ד לא אשכח רבדיו* שלשה פ ע מ י ם ־‬
‫ואח״כהאמר ־‬
‫‪ -‬נ י ן מלפניך אליהו הנביא עשה למען שמו הגדול המרומז בתוך אותיותיו ‪I‬‬
‫יהוה נביא‬
‫אל‬
‫[ שתפתת לב• בתורה ב מ ק ר א במשנא בתלמוד ב א ג ד ה ב ס י פ ר א‬
‫ו ס י פ י י בפסיקתא ־ ובמכילית וברייתות ותוספתות ומדרשים ובכל ס פ ר י הפיסקים ושלא אשכח‬
‫דבר מכל מ ה שאני שינה ולומד מ ע ת ה ו ע ד עילם י מדרש תלפיות משם ס כ ״ ׳ ־‬
‫ג דברים‬
‫‪/‬גרו‬
‫‪ i‬דברים‬
‫זכירה‬
‫שהם פועלים מ ״ פ‬
‫ה ט ב ע לזכירה אלו ה ם‬
‫מהדם לט‬
‫מרס ח ת להסיר‬
‫השכחה ולהוסיף ד ע ת והשכל ולהסיר הליחה מהמוח ולחזק האלטומכא‬
‫ילהונניל לכל האיברים החולים מסיבת הקור י‬
‫סח צמוקים אדומים והסר הגרעינים וקח‬
‫בוטנים י ואם לא חמצא בוטנים קח לוזיס מכל א ח ד ליטרא אחת וקח זעביל ופלפל ארוך מכל‬
‫אחד חמשה דרהאמיש י ן ה ד ר ה ם הוא משקל שמיניח דורו | ולבונה זכה עשרים דרהאמיש •‬
‫יתרוק הבשמים כל אחד לבדו י ואח״כ ה ח ק הצמוקים והבוטנים אי הלוזים וחדיק אוחס‬
‫במכחשת של שיש ע ד שיעשו ממו ע י ס ה * מעורבים היטב א ח ״ כ ת ק ח הבשמים הנזכרים‬
‫ו ת ע ר ב ם ע ם ה ע י ס ה הדק היטב ע ד שיתערבו ע ס ה ע י ס ה בטובי ואת״כ ה ע ש ה מ ה ם כמו‬
‫הלוה דקיה ע ב י ה כעובי ס ל ע אחד ותשטח אותם בשמש • ־ ט ד שיתיבשו ויאכל מ ה ם באשמורת‬
‫ה ‪ 3‬ו ק ־ הליבא דיקנא משלשה ררהחמיש ער תמשה י וכן ה ת נ ה ג לפחוח ער ארבעים יום י שם ־‬
‫ל זביררן‬
‫עמלק‬
‫י‬
‫כתב הריקח משם המדרש א מ ר ה ק ״ ב ה לישראל בני בזמן שאחס‬
‫קירים פ י ש ה עמלק מ ע ל ה אני עליכם כאלו מחיהם את שמו י‬
‫עכ״ל •‬
‫ערך זכרו לברכה‬
‫אדם‬
‫א‬
‫ש נ פ ט י לעילם כשמזכירים שמו אץ אומרים זכרו לברכה אלא א״כ יודעים‬
‫בי ישכל מעשיי לשם שמיס־ ם׳ חסידים סי׳ ה ח ק ״ פ ח ועיי׳ סי׳ חשמ״ח י‬
‫ערך זלזול‬
‫‪1‬‬
‫א המזלזי־‬
‫ובזה‬
‫חבירו והוא שוחק כנגדו ליקה כל מצוהיו וכשמת מראין לו כל מצות‬
‫ה א ח ר מפני ששתק וז״ש ה פ ס ו ק מי ילד אח אלה ואני שכולה וגלמודה‬
‫ינעם לענ״ד מ״ש חז״ל הנעלבים‬
‫ואינם עילבים שומעים ח ר פ ח ם ואינם משיבים‬
‫עליהם ה כ ה י ב א ו מ ר ואוהביו כצאח השמש בגבורחו־ דימה אוחס לשמש ששמעה‬
‫ח ר פ ה ה מ ה ל מ ה ולקחה א אורה והיא נ ח מ ע ט ה ־ גס כאן לוקח אירו שהם המצות והוא‬
‫ת‬
‫מ ת מ ע י י י ידיי־ י‬
‫ערך זמירות‬
‫א‬
‫י^ךל זמרה מועיל לזכירה י והעצבוח גורם שכחה • כ״כ בס׳ א ר ן החיים מזמור ל״ח‪.‬‬
‫ב יזהר‬
‫מי שיש לו קול נ ע י ם שלא יזמר ניגוני נכרים כי עבירה היא‬
‫י‬
‫ולכן נ ב ר א‬
‫קולו נ ע י ם לשבח ביראו ילא ל ע ב י ר ה ׳ ואדם יפה ישמור עצמו מניאוף כי לא‬
‫לכך נבל־א יפה ־‬
‫ס ׳ חסידים סי׳ חשס״ח י‬
‫ערך זנות‬
‫עח‬
‫מקדם‬
‫זנות‬
‫ערך זנות‬
‫א‬
‫שיסורין ממרקין עוטחיו בל אדם י ב ח ט א ז ט ה אין ממרקין באף בסיגל יסיי־י;‬
‫אם‬
‫קשים י מ ״ מ אינו טציל מדיג? בל גיהנם ־‬
‫‪2‬‬
‫•לקיט מבלי‬
‫אמר ד׳ יהישע בן לוי משים בד ק פ ר א על הכל ה ק ״ ב ה מייחד חין מן ה ז ט ה •‬
‫תנחומא י וכן אמרי בזוהר הקדיש ליח ק נ א ה קמי קב׳׳ה כקגאת ה מ ט מ א‬
‫אוח בריח קדש * וכן נ א מ ד בפינחס ח ח ח אשר קנא לאלהיי־ והק׳׳בה א מ ר בקנאו א ח ק נ א ה ׳‬
‫בחיכס י‬
‫כי בעד אשה זינה ע ד ככר לחם י ה ס אותיויז‬
‫ג‬
‫על‬
‫ה ז נ י ת‬
‫'‬
‫רמך שני ממינים להעניש‬
‫כחל‬
‫יש‬
‫~ נוהר‬
‫ממונה להכניעם • לכן כשישיב בחשובה ׳כיין ב י י ך‬
‫א ח ה יהיה המחזיר שכינתי לנייך ס ״ ה ט ה ר‬
‫‪-‬‬
‫ינהל־ ייצא מעדן־‬
‫ה ד ב אספקלריא ה מ א י י ה‬
‫משם הרב הקדיש מהד״ש מאיסערפולי זלה״ה ־‬
‫מי‬
‫ד‬
‫שנכשל באשת איש אין לי תשיבה ־‬
‫ואמי יאימר אי; פשע יכי׳ ־‬
‫גם הבא על הפנייה עליי נ א מ ד ייזל אביו‬
‫יהי׳ בכלל כל הנהגה מן העילם היה בלא ‪ 5‬ר כ ה‬
‫כאלו גיזל להק״בה י ; נ ס ת ישראל ־ יה״ני בלא ב י כ ת נישיאין שהם שבע ברכות י‬
‫חדש משים זיהר ייקרא ד׳ ע ״ ח‬
‫י‬
‫וס״כן‬
‫ילקוט‬
‫איך אמר שהבא על אשת איש אין לי תשובה־‬
‫הא קי״ל אין לך דבר שעימר בפני התשובה י יאפ׳ כ פ י ב ע י ק י כל ימיי כתב ה ר מ ״ ב ס שיש‬
‫לו תשובה ־ יאיפשר דאיירי שהיליד מ מ נ ה ממזר ־ שעל זה א מ י י נ ן בגמ׳ איזהי מעוית לא ׳יכל‬
‫לתקין זה הבא על ה ע י ו ה יהיליד מ מ נ ה ממיר ־‬
‫ך|א‬
‫ר‪,‬‬
‫שחטאי ישראל בשטים בזנית־ לפי שטבע המים ה ה ם מילידים זנית־‬
‫ילק‬
‫כששתי ישיאל מימיי ־ תטאי בזנית י ואיתי נחל שטים היה משקה א ת סדים‬
‫ולכן היי שטופי זמה ־ יעתיר ה ק ״ ב ה‬
‫ליפאתאתהנחל־‬
‫׳לקיטעמים׳‬
‫ונ״ל‬
‫שלק‬
‫נ ק י א שם המקים שטים ־ מלשין יאת כ׳ שטית ט י מ א ה ת ח ת אישך דאייי׳ ביניי־ •‬
‫ך‬
‫מי‬
‫שהיא מייתר לעבירת הש״ית נ ק י א קדיש •‬
‫בתסרין ואי ־‬
‫כ׳ היאי היא מאיתיית השם הקדיש ילכן נ ח ס י ה כי אין קדושה‬
‫במקים ט י מ א ה ׳ רביני בחיי פ׳ שמיני ־‬
‫העלייה‬
‫י‬
‫יכזה‬
‫ימי שהיא מייחד לזנית נקרא קדש‬
‫יזהו‬
‫שאמיי תי׳׳ל קרישים תהיי נ־יריס יון‬
‫יביא על נכין נ י ‪ :‬ה ק ״ ב ה ליימיה מ ה א ת ה י י א ה • י מ י ה י י א ו מ ר מ ק ל‬
‫שקד א ט ריאה כי מקל היא ס׳׳ת א ב ר ה ם ינתק ישראל• פי׳ כ* בני א ב י ה ם ינתק ייעקב •‬
‫שקד אני ר י א ה ׳ שהם פריצים בעדייה דכתיב יטן נבהי בנית טי; יכי׳‪ .‬ילכן אני ריאה שניטלה‬
‫מ ה ס אות ואי שהיו ע ם קדיש י‬
‫ונשאר שקד שהם איהייה קדש י ״ א מ ר ה ׳ אלי ה ט ב ח‬
‫לדאית כי שוקד אני וכי׳ י פי׳ אני אמרתי להם קדושים תהיי כ׳ קדיש אני י • ע כ ש י י ‪ :‬נ י ט ל ה‬
‫מ ה ם אות ואו ונעשו קדשים י גם אני במקום כי קדיש אני י כ׳ שיקר אני על דברי לעשותו‬
‫עדן‬
‫זקנה‬
‫פ)הדם מ‬
‫ערך זקנה‬
‫א צריך‬
‫אדם בילדוחו להחפלל על זקנחו שתהא עינו רואה ופיו אוכל ואוזנו שומעה‬
‫ורגלו מהלכה ־ שבזמן שאדם מזקין הכל מ ם ח ל ק ממנו ־‬
‫ן^ן‬
‫ב‬
‫חנחומא •‬
‫אשמאי יש מפרשים זקן גוי־ כן פי׳ ה ג א ו נ י ם ׳ והביאו ראיה מהירושלמי ר׳‬
‫יוחנן היה קאי מקמי סבי דאשמאי י וכן פי׳ רבינו אליעזר ממיץ י ורש״י פי׳‬
‫אשמאי ישראל רשע י ור״ת פי׳ אדם בור ע ם הארץ י מלשון והאדמה לא תשם כתרי ימו לא‬
‫•חבור־‬
‫ס׳ חרידיס ־‬
‫ערך זריזות‬
‫א‬
‫מי‬
‫שהוא זריז לקיים ה מ ט ח ־ כתבו הראשונים שהינו בסוג מי הקדמני ואשלם‬
‫שע״י הזריזות נמצא שהוא מקדים ־ וזה רמזו רז״ל זריזין מקדימין למלות‬
‫דבש לפי י‬
‫ערך זרע‬
‫א המשחית‬
‫א אמרו‬
‫זרעו לבטלה מוסר בניו ביד החיצונים ולא בא לחדר ששמו גוף ע ד‬
‫ששב בחשובה ־ ילקוט חדש ־‬
‫אות חית‬
‫הסבר‬
‫ערך חבוט‬
‫חז״ל מ ה יעשה אדם וינצל מ ח ב ו ט הקבר יהיה אוהב צדקות י אוהם תוכתות‪.‬‬
‫אוהב גמילות חסדים מכניס אורתיס לתוך ביתו ומתפלל תפלתו בכינה י‬
‫אחר‬
‫ב‬
‫מיתת הארס באים המלאכים ומעמיקים ה ק ר ק ע חחתיו כמלא קומתו ‪:‬‬
‫ומעמידין אוהו על רגליו ונוחניס בו נשמחו וחובטין אותו במקלות של‬
‫ברזל י ס ׳ הכוטת י‬
‫ז‬
‫‪]3‬ל‬
‫ה נ ק ב ר ב ע ר ב שבה משעה חמישיח ביום ואילך איט סובל חבוט ה ק ב ר י וזהו‬
‫סוד יום הששי ה׳ יהירה ובס׳ טוב הארץ הביא דדוקא הדר בארץ ישראל ולא‬
‫ה ד ר בחוצה לארץ־ מד׳ תלפיות י‬
‫ע ר ך חוברי חבר‪:‬‬
‫עדו‬
‫מקדם‬
‫חובר חבר‬
‫ערך חובר חבר‬
‫א חובר‬
‫חברי‬
‫כן פי׳‬
‫ה ס העושים פעולות לעשות א ה ב ה בין איש לאשה ולחברם יחד‬
‫י‬
‫ח כ ם אחד מחכמי אומות ה ע ו ל ם ־ מ נ ח ה בלולה פ׳ שיבעיס‬
‫ערך חוה‬
‫א‬
‫נ ת ע ב ר ה מ ס מ א ל ועיברה את קין ואח״כ ע י ב ד ה את הבל־ שנא׳ והאדם‬
‫חוח‬
‫י ד ע פי׳ ידע שכבר נ ת ע ב ר ה חוה י וראתה חוה את דמות קין שלא היה מן‬
‫קניתי איש א ת ה׳ ־‬
‫החחתוניס אלא מן העליונים ואמרה‬
‫פרקי ר״א פ׳ כ״א ־ וכן הוא‬
‫בזוהר בראשיח *‬
‫כ מתחילה‬
‫ברא הק׳׳בה לאדם וחוה ולא היתה‬
‫‪3‬‬
‫ב‬
‫ר ר ן‬
‫ר‬
‫ז ו ה מ‬
‫א‬
‫ד‬
‫א‬
‫ר ע‬
‫א וכמרים‬
‫שלה־ והיתה רוח מ ז ק ת ׳ ולכך לקחה ה ק ״ ב ה מאדם ונתן אחרת‬
‫ת ת ת י ה ־ וזהו ר ק ח א ת ת מצלעותיו היינו תוה ראשונה שלקתה מ מ נ ו ־ ויסגור בשר ה ת ח נ ה‬
‫היינו חוה שנייה שהיתה בשר דאלו הראשונה לא ה י ה ה בשר ־ זוהר תדש ־‬
‫‪3‬‬
‫חא‬
‫מ ק ר א ת חוה על שם א ם כל תי והיה ראוי לקרותה חיה ־ אלא רמז שעתידה‬
‫ל ה ת פ ח ו ת לנחש דאיקרי תיןיה לשון ט פ ל על לשון ־‬
‫נ‬
‫ז ו ה ר ח ד ב ־ והרב א ד ר‬
‫ו ע ם כ ת ב וז״ל כחב רבינו יחיאל משם אביו הרא״ש ז״ל למה ק ר א ה א ד ם לאשתו חוה ולא‬
‫חיה ־ משום דחוה ונחש ידעו כל הלשונות ואדם לא ידע ־ וכשהיו הבהמות והחיות ציעקיס‬
‫לאכול לא הבין אדם ־ ושאל ל‬
‫ח ו ה‬
‫ו ה ג‬
‫ה‬
‫י י לי‬
‫ה כ‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ל ל !" י ז י י‬
‫‪ 1‬ת‬
‫ח‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ נ כ‬
‫"ל י‬
‫ו^ה‬
‫ידוקדק מ״ש ויאמר הנחש אל האשה ־ ולמה לא א מ ר לאדם ־ אלא לפי שאדם לא היה יודע‬
‫שיחח הנחש לכן היו דברי פיהויו אל האשה ־‬
‫ערך חול‬
‫א‬
‫חול‬
‫הוא עוף אשר הי שט״ו שנה ־ וכאשר יזקין מקושש עצים מעצי בשמים ועושה‬
‫לו קן והופך פניו נגד השמש ומכה בכנפיו ע ד הבעירו אש בקן ההוא מחום‬
‫השמש ואינו זז ע ד שנשרף־ ולסוף השעה ימים טלד מן ה א פ ר כתולעת ק ט נ ה וגדל בכה ט ב ע ו‬
‫ע ד מקצה שלשים יום נעשה עוף כמו שהיה ־ ולא נמצא כי א ס אחד יחיד בעולם ־ צמח צדיק *‬
‫וזהו ואומר ע ס קני אגוע ו כ י " ועיין בראשית רבה פ ׳ י ״ ט ־ דלסוף אלף שנה יוציזה אש‬
‫מקינו ושורפתו י ונשאר בו כביצה וחוזר ומגדל איברים וחי ־ ובסנהדרין ד׳ ק ״ ח אמרו חז״ל‬
‫דנת בירכו י מדבר קדמות ־ ובמד׳ פליאה שתוה האכילה מעץ ה ד ע ת לכל חי חוץ מ ע ו ף ששמו‬
‫חיל לכן הוא חי לעילם י‬
‫ערך חולאים‬
‫עדן‬
‫חולאים‬
‫א שב?‪$‬ים‬
‫מהדם מא‬
‫ערך חולאים‬
‫ושתים מיני חולאים ה ס המתרגשות ובאות לעולם ־ מר׳ תלפיות י וכתב‬
‫שכן מצא בס׳ כ״י ־ וכן ראה בקמיע מומחה ־ ותציל אותו משבעים‬
‫ושתים חולאים המתרגשות לבוא לעולם י והקשה הרב הנז׳ הא אמרינן במציעא פ׳ המקבל ־‬
‫ובקמא כ׳ החובל ־ מחלה זו מ ר ה ולמה נקרא שמה מחלה י ששמונים ושלכה תולאים תלויים‬
‫במרה וכו׳ י וחירץ שחולאים של מרה לבד ה ם פ ״ ג וחולאים ע״‪ 3‬ה ם לבד שאינם נמשכים‬
‫מ ה מ ר ה וכו׳ עי״ש ־‬
‫נ ר א ה שהם ע ״ ב מיני חולאים ומכללם חולי ה מ ר ה אלא שכל אחד מ ה ע ״ ב הוא מתחלק‬
‫ולי‬
‫לכמה מיני חולאים כמו שחולאי ה מ ר ה ה ם מהחלקים לפ״ג י וראיה לזה שהרי דרשו‬
‫חז״ל למות תוצאות' שתשע מאוח ושלשה מינים יש במוח כמנין חוצאוח׳ שכל אדם בא לו‬
‫המות כפי מהות חוליו * משמע שמיני חולאים הם רבים י ודוק י‬
‫חולה אל יבעיח עצמו שיבריא ויתרפא וימנע עצמו מלצוות אלא‬
‫בעוד שיכולת בידו יחן למי שירצה ויצוה וידבר מ ה שצריך לצוות‬
‫‪ ,‬ש מ א ימות פ ת א ו ם ׳ ס ׳ חסידים ס י ' תשב *‬
‫כל משכבו ה פ כ ת בחוליו י הענין הוא כי סור החולי הוא מצד היפוך רתמים לדין י‬
‫ג‬
‫והנה יוד הוא רתמים והוא עשר ונעשה ערש י ויוד נהפך ונעשה דוי ־ וזהו‬
‫ה פ כ ת בתוליו י ם פ ר הכונות •‬
‫כ כשהאדם‬
‫ערך חור‬
‫א‬
‫חור בנה של מרים י הנשמות של שורשו נשארו בעמקי הקליפות ע ד ביאת המשיח •‬
‫ונתור בן תרת נתגלגל בו וכו׳ י ערכי הכינויים להרמי׳ז ז״ל *‬
‫א חזל\ה‬
‫ערך חזקיה‬
‫המלך לא השלים שנותיו י ו א ע ״ פ שהוסיפו לו ע״ו שנים משלו הוסיפו‬
‫לו ועדין חסרו לו שנים אחרות י ושאר שנותיו השלימם רב ד י מ י מ נ ה ר ד ע א‬
‫כי הוא היה גלגול חזקיהו המלך עצנןו בלחי שום עירוב ניציץ אחר ע מ ו אלא הוא לבדו י‬
‫וזהו שאמר חזקיה ־ אני אמרחי בדמי ימי אלכה וכו׳ פוקרחי יחר שטחי י שער הגלגולים י‬
‫ערך חידושים‬
‫א‬
‫מי שמחדש חידושים זרים הוא עביר רקיע שיא י עיי׳ של״ה ד׳ ק ס ״ ח י‬
‫כ האחרונים‬
‫יכולים לחדש מ ה שלא יכלו הראשונים לחד‪ 6‬כי עדין לא הגיע‬
‫זמן החידוש ההוא ־ דבש לפי בשם הרב בנין יהישע ־‬
‫ע ר ך חיים‬
‫עדז‬
‫ממדם‬
‫חייים‬
‫ערך חיים‬
‫א ?!שרה‬
‫דברים נקדחו חיים ־‬
‫ת ו ר ה ־ ישראל־ צדיקים־‬
‫הק״בה־‬
‫ג ״ ע ־ נגץ‬
‫תרד־ ישדאל ־ גמילות חסדים ־ ח נ ם ־ מים ־ חבית דר׳ נתן פ׳ ל״ב י‬
‫חילול השם‬
‫ערך חיצונים‬
‫ופעונתי‬
‫עיי״ לעיל אות דלת ע ר ך דתיות ־‬
‫א חיצונים‬
‫דרכם לידבק בצדיקים ו ב פ ר ט בשעת מיתה וכשרואים שאינם יכולים‬
‫להדבק בקדושה ה ס מ ס ב ב י ם ה מ ע ה אולי יוכלו ליגע באיזה א‪5‬ר‬
‫מאיבריו וזהו סוד ויאסיף רגליו אל ה מ ע ה י מד׳ תלפיות משם הזוהר ־‬
‫ב האומר‬
‫מזמור בקראי ענני חמשה פ ע מ י ם רצופות בכונת שם הויה במילוי אלפין‬
‫כזה‬
‫הא‬
‫יוד‬
‫הא בשעת ה מ י ת ה אשרי חלקו שלא יתקרב‬
‫ואו‬
‫אצלו כת תיצוני לצערו־ וכן טוב לאומרו ב ע ת צרה־ מד׳ תלפיות בשס ס פ ר כף ה ק ט ר ת י‬
‫ערך חירם‬
‫א בשביל‬
‫חירם מלך צור נ ק נ ס ה מ י ת ה על א ד ה ״ ר ולזה אמרו ז״ל ששרים של מעלה‬
‫ילקוט חדש ־‬
‫הטילו חמץ באדם־ ר ״ ת תירם מלך צור־‬
‫ערך חכם‬
‫א ארבע‬
‫מעלות יש לתכם יותר מן המחזיק‬
‫מ פ י ו‬
‫שי‬
‫ה‬
‫} ח ד ש‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ת ה‬
‫״‬
‫ח‬
‫בידי א׳‬
‫כ מ‬
‫"‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪n 5‬‬
‫ס‬
‫ש פ ת ו ת י ו‬
‫"‪P°‬‬
‫ז י‬
‫ח‬
‫י‬
‫^'™‬
‫נ׳‬
‫כ י‬
‫ד ‪ 5‬ש‬
‫ב‬
‫ק יי‬
‫ב‬
‫‪ 5‬ת י י ת י‬
‫'‬
‫פי‬
‫נ ב‬
‫יי‬
‫מבס‬
‫כי החכם שאומרים שמועה‬
‫ב׳ שהק״בה כביכול מ ת פ ה על החידוש‬
‫ן ו‬
‫ש‬
‫^‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ש‬
‫ה ח י י ס י״כי‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫ד׳‬
‫ול^״נד יש לרמה‬
‫תלמידי תכמים עין‬
‫' '" י‬
‫^‬
‫^‬
‫ה א ר ב ע ה דברים ב פ ס י ק שמתה לאיש ב מ ע נ ה פיו וכי׳ שמחה ר״ת שפתוחיו דובבות בקבר ־‬
‫מ ח פ ה על החידוש־ תכמים עצמן עין לא ד א ת ה ־‬
‫השמים התדשיס י‬
‫בא לרמוז שאע״פ‬
‫שהמחזיק גדיל שכרי ־ מ ״ מ ישמח חכם ב א ר ב ע ה דברים אלי שהיא וידול בהם מהמחזיר בעבור‬
‫מ ע נ ה פיו ושכר לימודו ודו״ק ־‬
‫א״נ‬
‫עדן‬
‫א״ג‬
‫מקדם מב‬
‫חגמות‬
‫שמחה לאיש ־ שם רמז למה שהק״בה מ ח פ ה על החידיש ־ כי אין שמחה גדולה מזו\‬
‫ב מ ע נ ה פיו שם רמו לשפתותיו דובבות בקבר ־ ודבר בעתו שם רמז לשמים חדשים‬
‫־שעושה בכל ע ת לימודו כי השמים נאמר בהם בדבר ה׳ שמיס נעשו י מ ה טיב שם רמז לח״ח‬
‫עצמם עין לא ראתה אלהים זולתך ־ טל דרך מה רב טיבך אשר צפנת ליריאך ודוק י‬
‫‪ 2‬הל!״בה‬
‫גיזר מי נעשה חכם ומה חכמתו וכמה שנים יחיה יכמה ס פ ר י ם יעשה‬
‫י‬
‫יש שגהר עליו שיעשה ס פ ר אתר או ב׳ או ג׳ י וכן בתלמיד וכן לפתור‬
‫קרייה ־ וכן בסודות אתרים י וכל מי שגילה לו ה ק ״ ב ה דבר ואינו כותבו ויכול לכתוב הרי‬
‫הוא גוזל מי שגילה לו כי לא גילו לו אלא לכתיב דכתיב סוד ה׳ ליריאיו ובריתו להודיעם י‬
‫יכתיב יפוצו מעינותיך חוצה ־ וזהו שכתוב יביא במשפט על כל נעלם שגורס שנעלם ־ א ס‬
‫טוב שגילה לו א ס ר ע שאינו כ ו ת ב ה ׳ ס פ ר חסידים סי׳ תק״ל •‬
‫ערך חכמות‬
‫א‬
‫שבע‬
‫‪,‬‬
‫ה כ מ ו ת ה ם ־ אבל ס ע י פ י ה ם ר ב י ם אלא ששבע תכמות ה ס כמו עמודים‬
‫ששאר חכמוח נשענים עליהם ונאחזים בהם י והרברבינו בחיי ז״ל בפירושו‬
‫למסכת אבות במשנת קינין ופחחי נדה סידרם באופן זה וז״ל י‬
‫החכמה הא‬
‫‪,‬‬
‫היא ת כ מ ת ההגיון‬
‫י‬
‫הוא ידיעת היקין הדבור בלשון באיזו ח כ מ ה‬
‫שחהיה ־ וכן חילוק התיבות להפריש ביניהם כדי להוציא משם‬
‫הענין * כמכין שכחוב ושום שכל ויביט ב מ ק ר א וזהו נקרא ח כ מ ח ההגיון להקדים המוקדם‬
‫ולאחר המאוחר י וחכמה זו נצטרך אליה בחורחינו ובחפלחינו איך יחנהג ויכין שבחיו לפני‬
‫המלך ה׳ צבאוח כדי שלא יכשל ולא יחליף מלה במלה ־‬
‫החכמה הבי‬
‫חכמה המספר‬
‫י‬
‫שממנה נ ק ה מ ו פ ה ליחיד השם* מ מ ה שידוע‬
‫כי האחד אינו חחלח ה מ ס פ ר י‬
‫והאחד הוא ס י ב ח מספר* וכמו‬
‫שהאחד הוא סיבה מ ס פ ר ואינו מכלל מ ס פ ר וכל ה מ ס פ ר י ם נמשכים ממנו י כן האחד האמחי‬
‫יח׳ ס י ב ח העולם ואינו מכלל העולם שהרי הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו י וכלי‬
‫הנמצאים כלם מ ע ל ה ו מ ט ה נמשכים ממנו * וחכמה זי נצטרך אליה לכמה מצוה ההורה *‬
‫כגון השיעורים במדידה המקואוח וענין ההחומין בשבח ויו״ט י וקבא מלוגנאה לפסחא י‬
‫יה כה של ערוגה בעגין זריעה הכלאים ־‬
‫הח^ה‬
‫הג׳‬
‫תכמת'המרות ינק׳ השבורה ־ והיא למדוד ק ר ק ע ו ה באידך וברוחב י‬
‫וכן מצינו בהורה לא תעשו עול במשפט ואמרו ז״ל במרה זו חלוקת‬
‫ק ר ק ע ־ מדד לאחד בימות הגשמים לא ימדיד לשני נימוח ה ח מ ה באיהו החבל עצמו ־ וכן‬
‫הוא הדין למדידה גובה המגדל או עומק הבור שהכל נכלל בחכמת המד ת‬
‫החכמה‬
‫עדז‬
‫החכמה הד׳‬
‫ממדם‬
‫חכמות‬
‫ח כ מ ת התכונה * והוא י ד ע ת הגלגלים י ח ג ו ע ח ס ו ה ק פ ת ם םביכ‬
‫לכדור הארץ י ומהלך השמש והירח י והיאך השמש מקין( את כל‬
‫העולם ממזרח‪ .‬ל מ ע ר ב בתנועתו היומית י וענין אריכות הימים והלילות ומה ה ס י ב ה שיש י‬
‫מקומות בקצת האיקלימין שבאותו ה ע ת שיהיה שם יום יהיה לילה במקום א ח ר • ומה ה ס י ב ה‬
‫ב א ד ב ע רוחות העולם שהשלשה ה ס מיושבים שהם מזרת מ ע ר ב צפון ־ אבל דרום אינו מיושב‪.‬‬
‫וכן הידיעה למה נברא השמש ביום רביעי ש מ ע ע ס זה באו ענייני השמש כלס מרובעים י‬
‫ולכן תמצא שכל ההיקפים א ר ב ע ה ׳ היקף יום השמשי׳ והיקף החדש הירחי• והיקף שבעה‬
‫ככבי לכת בשבעת ימי השבוע י והיקף השמש שבכל שנה ושנה שהוא תוזר חלילה בהיקפי י‬
‫וכן התקופות שהם א ר ב ע תקופות השנה י ו א ר ב ע ה שבועות בתדש י ו א ר ב ע משמרות ביום י‬
‫יכן השמש שנברא ביום רביעי והוא נחון בגלגל רביעי באמצע כל השבעה רכיעי לג׳ כ כ ג‬
‫י ם‬
‫של מעלה וג׳ ככבים של מ ע ה י זהו ה נ ק ח כ מ ח החכונה י ומחוך ח כ מ ה זו י ח פ ר ם ם רוממיח‬
‫‪,‬‬
‫השםיחברך זמעולתו י והמכיר קלח ב ח כ מ ה זו הוא המכיר מעשה י •‬
‫ד ן‬
‫ן כ‬
‫ן א‬
‫מ ר ן ז‬
‫׳יל כל היילע‬
‫לחשוב בחקופוח ומזלוח ואינו מחשב עליו הכחוב אומר ואח פועל ה ' לא הבימו ומעשה‬
‫ידיי לא ראו ועל זה א מ ר ישעיה הנביא שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה *‬
‫החכמה הה׳‬
‫חכמח ה מ ב ע ׳‬
‫היא יליעח א ר ב ע יסידות בסידורם ושינוים‬
‫וחזרתם זה ל ז ה ׳ האש והרוח והמים ו ה ע פ ר ׳ וכל הצמחים וכל‬
‫ב ע ל י‬
‫ח י י ם‬
‫ש ב י ס ן ך‬
‫ה י ‪ 3‬י ע י‬
‫ה ן א‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫ו ה ו א‬
‫י ; נ ק‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ע‬
‫• ועל זה אמר ישעיה‬
‫הנביא הלא הבינותים מוסדוח ארץ י‬
‫החכמה חף‬
‫ת כ מ ת הניגון• הוא ידיעת הככביס הקבועים ברקיעים ־‬
‫שמתוך‬
‫ת נ ו ע ת ם נשמע קול ע ר ב ונעים מאד בקצת מקומות מן ההרים‬
‫הגבוהים שבמקצת ה א ק ל י מ י ם •‬
‫והבריות בקצת הדורות שומעים קולות נעימות*‬
‫בתכלית‬
‫העריבות שתתעדן ב ה ם נפש השומע כפי מ ה שאומרים קצת מן הפיליסופיס ־ ומה שאינם‬
‫נשמעים בכל המקימות י זה הוא לרוב ריחוקן מן הישוב י או שיש בזה סיבות מונעות כענין‬
‫רעשת הגלגלים ה מ ק י פ י ם כדור הארץ שאין קול הרעש שלהם נשמע מפני שיש בזה סיבות‬
‫מונעות י ויש עוד בכלל זה לעשות כלים בחכמה ותחבולה כרי להשמיע ב מ ר ח ק מהלך שנים‬
‫או ג׳ ימים כפי מ ה שאומרים קלת מחכמי ח כ מ ת הניגון ויהיה אותו הקול או הקולות סיבה‬
‫להביא על האדם שינה‬
‫או שחיק ושמחה גדולה׳ או צער ואבל כבד מאוד הכל כפי תנועות‬
‫הקולות עלייתן וריצתן גובהן ושפליתן בהשויה א ח ת ׳ וחכמה י זו נ ק ר א ת ח כ מ ת הניגון והיא‬
‫הנקראת ח כ מ ת המוסיקא י וזהו שכתוב ותענוגות בני האדם שדה ושדות י ואמרו ז״ל מאי‬
‫שדה ושדות שדה ושדתין י ופי׳ בו הגאינים ז״ל שהיא כלי לנגן בו חכמת המוסיקא שהיה נמצא‬
‫בזמן שב״המק ק י י ם ׳ ונקרא כן על שם תוקף הקיצית מלשין כקול שדי שהוא הקול התקין*״‬
‫ה ח כ מ ה הז׳‬
‫עדו‬
‫החכמה הך‬
‫חכ^ת‬
‫ח כ מ ח האלהוח‬
‫י‬
‫ממדם מג‬
‫וכבר ידוע כי שש החכמות כלם ה ם סולם לעלות‬
‫לחכמת האלהות י‬
‫שהיא השביעית שכלם מחאימוח כאחד נכללוח‬
‫בתורה י ואין עיקר כל המלות שבתורה והתכלית שלהם אלא להניע אל ה ח כ מ ה הזאח‬
‫השביעית האחרונה * כי שאר החכמות אין ה ח כ ם השלם משתמש ב ה ם כי א ם לרקחות‬
‫ולמבתות ולאופוח * והיא מצוח עשה ש‪5‬חורה דכהיב וידעה היום והשיבוח חל לבבך כי ה׳‬
‫הוא האלהיס בשמים מ מ ע ל ועל ה א ר ן מ ח ח ח אין עוד * וכן הנביא איור אל יתהלל ח כ ם‬
‫בתכמתו * כלומר בחכמות הששה שהן חכמוח שלו ואינן בעיקר האלהוה ־ כי א ם בזאה יחהלל‬
‫‪ .‬המתהלל השכל וידוע אוחי היא הידיעה בעיקר חכמת האלהות * שהיא השביעית שכל הששה‬
‫סולם לעלות אליה י ע כ ״ ל ־‬
‫הרי‬
‫אלו שבע חכמוח ־ ה ם יסוד כל החכמוח י ושאר חכמות כלולים בהם י כי ח כ מ ה‬
‫ההגיו‬
‫מ ע ש ה ה כ ח ב והמליצה׳‬
‫ה‬
‫ב כ‬
‫ם‬
‫לל‬
‫ח‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ר !*חכמת‬
‫הצירוף׳ וחכמה‬
‫ידיעת שורשי השמות והיא קבלה מעשיה י וחכמה ס פ ר יצירה ־ וחכמה השרעוע י וחכמה‬
‫הפרצוף ושיחת עופוח ושיחת אילנות וכיוצא‬
‫ו ח כ מ ה הרפואה י‬
‫ה ס בכלל ח כ מ ת האלהית ־‬
‫וחכמה אלקימיא ה ם בכלל ח כ מ ח ה ט ב ע ־‬
‫וחכמת הניחוח‬
‫וחכמת גורל החול וחכמת‬
‫הזייארגי הנפלאה והנשגבה אשר גורל החול ע ק ב לסולייחה ה ם בכלל ח כ מ ה החכונה י שצריך‬
‫שתהיה לו ידיעה מוקדמח משבעה כבבי לכח עלייחם וירידחם והוראהם לטוב ולרע ואז יכנס‬
‫ל ח כ מ ה זו י‬
‫באופן שעיקר הכל ה ם שבעה וכל החכמות כלילים בהם י ועליהם אמר שלמה‬
‫חכמוח ב נ ח ה‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ח‬
‫צ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ע מ‬
‫יי‬
‫י ה‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י‬
‫וכבר‬
‫העיד הרב הגאון חיד״א זלה״ה בסו‬
‫מ ד ב ר קדמוח מ ע ר כ ה חיח אוח ח״י וז״ל י וידעחי נ א מ נ ה בבירור גמור י‬
‫שרבינו מ ה ר ״ ח '‬
‫ז״ל* היה בקי בחכמות ה נ ז ' ג ו ר ל החול ״ אלקימייא י זאיירגי׳ במעלוח א ח ז ׳ עכ״ל י‬
‫ובס‬
‫‪,‬‬
‫דבש לפי כחב ־ כי ה ר מ ״ ב ס ז״ל היה בקי בכל שבע חכמות והיה ראש לחכמים‬
‫בכל ח כ מ ה כנידע מפי סופרים ומפי ס פ ר י ם י והוא ז״ל שהיה בקי ב ה ס ובשמותיהם‬
‫דבר בקדשו שכל החכמוח ה ם לרקחוח ולטבחות ולאופוח לחכמה החורה י על דדך שאמרו‬
‫ז״ל במדרש דשלמה המלך ע ״ ה שידע בכל החעגוגים יכיל לומר הכל הבל י עכ״ל י‬
‫ןאני‬
‫בעוניי הרחבחי הדבור‬
‫בספרי הקט! באל שבע‬
‫אשר כריחי לי על שבע‬
‫חכמות כיד אלוה הטובה עלי י לך נה ר א ה והמצא מרגוע ו ד ע ח לנפשך ינעם י‬
‫חכמת מעשה הכתב והמליצה׳‬
‫היא ח כ מ ה שכל החכמוח צריכים‬
‫לה אף ח כ מ ת התורה ־ והרב בעל מ נ ח ח קנאוח ואבק ס ו פ ר י ם דבר בקדשו על‬
‫ה ח כ מ ה הואת וז״ל לשון הזהב‬
‫י‬
‫החכמה‬
‫נ מ כ ר י ם באיטליז ונשקלוש בליטרא י‬
‫המשרתת כל החכמות והידיעוח ע ד שיהיי‬
‫היא ח כ מ ה מעשה ה כ ח ב ־ הוא אשר בכחו ימחץ ר ה ב‬
‫וכל‬
‫עא‬
‫מקד&‬
‫חכמות‬
‫\‬
‫וכל רוכבי הרכש ע ם כל שלעי הגבירים יפנו אליו עורף ולח פנים הפכו ביום ק ר ב • ובעיזי‬
‫יכחיש המוחש ויהפיך מזרח עולם ל מ ע ר ב ־‬
‫יחן לו מכהו לחי ישבע ב ח ר פ ה ו ל ח ט יערב י‬
‫עליו יאמרו המושלים נאמנים פצעי אוהב ויפים כחומץ לשרב * ומחנאיה שלא יהיה ג ח פ ס‬
‫בקולמוסו אצל יודעיו י יאל יבעח בשגגוחיו על ריעיו ומיודעיו י כי רבים ישמרו נפילתו י‬
‫לא משנאתם אותו רק מקנאתו ־‬
‫ושתהיה כתיבתו יפה ומאושרח ־ ע ד שחהיה‬
‫בנימוסה ובעיטורי סופרים מ ע ו ט ר ת י ומתנאיה‬
‫מוכתרת‬
‫ח כ מ ת המליצה בכל שעריה ונתיבותיה‬
‫ה ר ב י ם ־ שיהיה בקי ב ה ם ומלח מכלם כאשר ימלאו ה ע ב י ם • ולהזהר שלא תהיה מליצתו‬
‫ע מ ו ס ת ה ח ל א ה קלה מסובים ־ ישחהא עריבה וצחה כוללח הרצון חוצבה להבים •‬
‫אטשה׳‬
‫הטהור ־‬
‫ונרגשת‬
‫בדקדוק‬
‫ומכתה‬
‫ההרגשה־ ישסיעה מ ש ד ח ה בשני שדראוח ושני גבים י עכ״ל‬
‫וכן ציוה הרב האזובי לבנו ידידו בקערתו של כסף צרוף ־ וז״ל ־ והזהר במכתבך‬
‫בני כי ־ נעים מ כ ת ב מ פ א ר שיר ושירה ־ ויש ארס אשר שלח כתבו ־ וערוה בכתב גילה‬
‫וערה ־‬
‫לשירי נוזלי שיר נצבו נד ־ ב ע ת אומר‬
‫והרב מ ה ר ״ י אלתריזי במליצתו א מ ר ־‬
‫לצולתס תרבי ־ ואם אקדח יקוד השיר במזרח ־ ילהט שוכני מ ע ר ב להבי ־ ואכניע מתי שכל‬
‫ו א ק ר ע ־ סגור לבס ואוכלם שם כלביא ־ עכ״ל ־‬
‫התרמה‬
‫‪,‬‬
‫חכמת האמת‬
‫קצרה למתחילים בחכמת ה א מ ת למען ד ע ה שורש הדברים ־‬
‫והיא לקוחה‬
‫מדברי מ ה ר ״ ס קירדוירוזלה״ה בס׳ אור נ ע ר ב ־ ומדברי מהר״י גיקאטיליא‬
‫ב ס פ ר שעדי אורה ומפי ס ו פ ר י ם ומפי ס פ ר י ם ־‬
‫רא?ט‪1‬נה‬
‫צריך שתדע שהבורא יה׳ הוא אור א׳ ן סיף ואין לו שט * והוא מצוי והוא‬
‫ס י ב ת כל הסיבות ועילת כל העילות ־ והוא הפועל ובורא הכל ומקיים‬
‫המציאותי ובהחבטל הפעולה לא יתבטל הפועל־ ע ם היותו בלחי צריך לאחד מ ה ם ־ כמו‬
‫שהאחד הוא ס י ב ה ה מ ס פ ר והוא אינו מ ס פ ר ובהתבטל ה מ ס פ ר לא יתבטל ה א ח ד י והוא ע ו מ ד‬
‫בעצמו ואיני צריך למקום כי הוא מ ק ו מ ו של טולם ־‬
‫ךף;ן‬
‫כי קורס האצילוה היה האויר הקדמון הבהיר יחי קדמון יחיד פשוט אין סוף‬
‫י‬
‫וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל ברואים למען היכר גדולתו וחכמתו הנפלאה ־ כי בלא ע ם‬
‫לא נודעה מ ע ל ה המלך־ האציל נקירה מן האויר והיא‬
‫אלהים יהי איר ויהי אור־ והנקודה הנאצלה נ‬
‫יוד‬
‫ואו‬
‫במילואה ־ וכל א ח ת מג׳ אותיות אלי‬
‫ש‬
‫ה י א‬
‫יוד ונשאר אור י וזהו סוד ויאמר‬
‫יוד היא נחלקה לשלשה חלקים כזה‬
‫ל י\ ד היא נחלקה ג״כ לג׳ חלקים כזה‬
‫יוד‬
‫דלת הרי ת ש ע ה ־ והמקום הסיבלן הרי ע ש ר ה ׳ ויוד עצמה מ ס פ ר ה ע ש ר ה ׳ שם‬
‫רמז לעשר ספירות הקדושות‬
‫כחב הגת נ ח י ם‬
‫י‬
‫ודע כי מצירוף היוד יורה‬
‫עד‪1‬‬
‫&סדס מד‬
‫ח כ מ ת ה^מת‬
‫כי אין סיף ברוך הוא המאציל הנקודה שהכל כלול בה הוא קדמון י כילד כ ב ד כחוב ב ם '‬
‫יצירה שתיבה בת שתי אותיות אינה בונה כי א ם שני בתים כזה י אב בא ־ ותיבה בת שלש‬
‫בונה ששה בתים י ותיבה בת א ר ב ע בונה כ״ד בתים י ובת תמשה בונה ק״ך • ובת שש בונה‬
‫ת ש ״ ך ‪ :‬ובת שבע בונה ה ׳ אלפים וששים בתים י וצא וחשוב בת שמנה ותשעה ועשרה ע ד‬
‫שאין ה פ ה יכול לדבר תולדותם לבית אבותם י וקת כלל זה בידך למען ת ד ע כ מ ה בונה כל‬
‫ת י ב ה בנקל י תדענו מן התיבה ה פ ח ו ת ה מ מ נ ה אות אחת ־ על ידי ה כ א ה י כיצד ידענו שתיבה‬
‫ב ת שתים בונה שני בתים י ואתה רוצה לדעת כ מ ה בונה בת שלש י הכה שלשה ע ה שנים ה ם‬
‫ששה י וכן כ מ ה צירפנו מ ב ת שלש ששה ־ ואתה רוצה לדעת כמה בונה בת א ר ב ע ־ הכה ששה‬
‫ב א ר ב ע כזה ־ א ר ב ע ה פ ע מ י ם ששה הם כ״ד ־ וכן חמשה פ ע ח י ם כ״ר ה ם ק״ך ־ וכן ששה‬
‫פ ע מ י ס ק ״ ך ה ם חש״ך ־ ודן עז״הד ״‬
‫יוד‬
‫ובןךן‬
‫היא בת שלש אותיות בונה ששה בתים כזה‬
‫יעלה מצירוף! היוד מ ס פ ר קדם ־ כיצד‬
‫ידו‬
‫יוד‬
‫ודי‬
‫ויד‬
‫דרי‬
‫דיו‬
‫ו מ ס פ ר כלם ק ״ ך ע ם ת״י אותיות וששה ת י ב ו ת ׳ יעלה סך הכל קר״ם וכל זה להורות על‬
‫מאצילה שהוא קדמון ״‬
‫וצריך‬
‫א ת ה לדעת כי היוד היא כלולה באות אלף! שהוא ה נ ק ר א פלא העליון שהוא אור‬
‫כתר שממנו נאצלו כל הסיפורות כזה‬
‫צח ומצוחצח׳ והוא‬
‫א ־ ומן אחת‬
‫ילאו שנים י ומן שנים ילאו שלשה י ומן שלשה ילאו א ר ב ע ה י כיצד מן אתת שהיא כ ת ר ־ יצאו‬
‫שנים שהם ח כ מ ה ובינה ־ ומן שנים שהם ח״וב ילאו ג׳ שהם חג״ח ־ ומן שלשה שהם ח ג ״ ה‬
‫ילאו א ר ב ע ה שהם נ ה ״ י ם ־ וזהו סוד מ״ש בס׳ הבהיר • וז״ל מ‬
‫ה ו‬
‫אבגד‬
‫אמ״ל מחד בפקין‬
‫ת ר ץ מ ת ר ץ נפקין תלת מתלת נפקין א ר ב ע ואינון סגולתה סגול לירי שבה י כזה י‬
‫נמלא שכל ה ס פ י ר ה‬
‫כ א צ ל‬
‫מ‬
‫י‬
‫!‬
‫י י‬
‫י‬
‫כ‪1‬תר ‪.‬‬
‫י‬
‫יהץא פ ל א ה ע ל י י ן‬
‫״‬
‫^י‬
‫ועוד צריו לדמה שהאין ס*‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫א ל‬
‫המליא‬
‫והאציל‬
‫םפירות‬
‫ב‬
‫׳׳‬
‫<‬
‫ה‬
‫י‬
‫חכמה‬
‫‪,‬ח‪-:‬‬‫חסר‬
‫שבהם פעולותיו והם עשרה מאמרות‬
‫ו ה ס לא ככלים אל הפעולות‬
‫ה‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫י‬
‫ם‬
‫תפארת‬
‫ךן»ך‬
‫ב^בך־ן‬
‫מ מ נ ו בעולם השפל י ובאמח מציאותו‬
‫_‬
‫^‬
‫יטך ד‬
‫ועצמותו מ ה פ ש ט ב ה ס ׳ והנה ספירוח‬
‫ל" י‬
‫אלו ה ס עשר‬
‫י‬
‫עליהם אין להוסיף!‬
‫בינה‬
‫גבורה‬
‫סגילתא‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫‪n‬‬
‫סגול‬
‫ל י י י‬
‫י‬
‫שבח‬
‫מלכוד}‬
‫ו מ ה ם אין לגרוע שכך גזרה חכמחו יה׳ ־ והוא יודע שחכליח המכוון באלילוהם חייצ ה מ ס פ ר‬
‫השלם הזה י ולא יחיחס זה אל הספירות בלבד י אלא גם כל הדברים הנמשכים מ ה ם כלס‬
‫כלולים מעשר ואין להוסיף! או לגרוע ח״ו ״‬
‫עוד‬
‫לריך א ח ה לדעה שעשר ספירוח אלו יש להם שמוח שאינם‬
‫‪v‬‬
‫נ מ ח ק י ם י והם‬
‫אהיה‬
‫פגפןדם‬
‫חכמת האצות‬
‫עלן‬
‫יהוה בניקוד אלהים ‪5‬בינה • אל בחסד*‬
‫יה ב ח כ מ ה‬
‫אהיה בכתר‬
‫אלהיט ב ג ב ו ר ה ׳ יהוה ב ת פ א ר ת • יהוה צבאותמצח• א ל ה י ם‬
‫צבאות ‪5‬היל־ שדי או אל חי ביסודי אדני במלכות והשמות עצמם‬
‫י‬
‫&‬
‫י‬
‫ה ס הספירות ולא שהם מיוחסות לספירות ח״ ו י והספירות והשמות ה ם שמות האין סוף ב ״ ה‬
‫כפי פעולותיו ״‬
‫צריך ל ד ע ח שעם היוח שהשמוח שאינם נמחקים ה ם עשר כנ׳יל * מ ״ מ יש שם אחל‬
‫‪!7‬וד‬
‫הכילל א ת כלס והיא שם‬
‫יהוה‬
‫ב״ה‬
‫י‬
‫כי קוצו של יוד הוא כ ת ר הרומז לשם‬
‫אהיה ־ והיוד עצמה היא ת כ מ ה הרומזת לשם יה ־ ואות ה ׳ היא הבינה‬
‫הרומזת לשם יהוה‬
‫בניקוד אלהיס י ואות ו שם רמז לשש קצוות שהם ח ג ת נהי הרומזים לשם אל אלהים יהוה‬
‫צבאיח שדי אל חי ואות ה אחרונה היא מלכות אימא ת ת א ה י כי כמו שאות ה ׳ ראשונה‬
‫‪,‬‬
‫היא הבינה אימא עילאה י כן ה׳ אחרונה היא המלכות אימא ת ת א ה הרומזת לשם אדני ״‬
‫נמצא‬
‫כי‬
‫ש‬
‫ס‬
‫יהוה‬
‫ב״ה הוא ה ע מ ו ד שכל ה ס פ י ר ו ח עליונוח וחחתונות נאחזים‬
‫בו ובו ה ס נבפע־ם מ מ ע ל ה ל מ ע ה י והוא ה כ ס העומד כדמיון גוף האילן וכל שאר שמות‬
‫הקדש ה ס כדמיון ענפי האילן והוא המיחד כל הספירות ובו נאתזיס ונסמכים כל הנבראים‬
‫עליונים ותחתונים וכל סדרי העולם ויסידיתין ובניניו ואליו ה ס צופים ובו ה ם תלויים * ו ל ק‬
‫נקרא בדברי חז״ל מקום כי הוא מקומו של עולם והוא נר האמצעי שהכל פונים אליו י‬
‫עליונים להשפיע ותחתינים לקבל ממנו ־ ולכן הוא ע י ק ר האלהות ואליו כל תפלותינו י הוא‬
‫אלהיט ואנחנו עבדי‪.‬־ וצאן מרעיתו * ואל יעלה בדעתך ששאר השמות אינם בכלל האלהות י ד ו‬
‫אלא הכל אחד * הוא מיוחד באהיה שהוא כ ה ר י ע ד אדני שהיא מלכוח י כי כלם כלולים בו‬
‫ומתאתדיס באין סיף צ״ה וכלא הוא תד ליח פירודא ח׳׳ו בדיך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי‬
‫ולכן‬
‫ם‬
‫הויה‬
‫ב ״ ה שהיא‬
‫בתפלותינז וברכוהינו י אנו מזכרים &‬
‫עלמין ״‬
‫גיף האילן הקדוש והוא קו האמצעי שהוא סוד הואו י ועל ‪ IT‬אנו מ ע ו ר ר י ם מ ה שצריך לאותה‬
‫תפלה או לאותה ברכה ־ בגין א ם אנו צריכים לחסד מ ת ע ו ר ר שס אל הכלול ג ו שהוא מ ד ת‬
‫התסד לפעול פעולותיו י וכן ע ז ״ ה ד בשאר שמות י וזהו סוד יהי תסדך ה׳ עלינו כאשר יתלגו‬
‫לך י וכן עוררה א ת גבורתך ולכה לישועתה לנו י וכן אשר ת נ ה הודך ודומיהם ״‬
‫כי אין סוף ב ״ ה הוא נ ע ל ם בכתר עליון שהוא סוד שם אהיה והוא ג״כ מורה ע ל‬
‫הקדמות י כי מילוי אהיא כזה אלף הי יוד הי המילוי לבד עולה ק ״ מ י ו א ר ב ע אותיות אהיה‬
‫הרי קדם להורות כי הוא קדמון לכל קדומים * וכתר הוא רמוז בשם אהיה י כי אהיה ב א ת‬
‫והס עולים‬
‫עולה כ מ ס פ ר כתר ־ והאיתיות שאחר שם הויה ה ם‬
‫א‬
‫י לרמוז שהכל אחדות אחת פשוטה מאין סוף ב ״ ה ע ד המלכות‬
‫י‬
‫ל‬
‫ה׳ אחד ־ לרמוז למה‬
‫ה׳ אלהיט‬
‫ולכן א ט מיחדיס אוחו בעיקר אמונחינו ואומרים י‬
‫ב״ה שהוא אלהיט ואנחנו עבדיו ועמו * ה ׳ אחד * אחדות פשוטה‬
‫שאמרט‬
‫ומיוחדת * וליח פירודא ח'׳ו י‬
‫וד‪7‬ן‬
‫ב ש‬
‫ה י‬
‫מ ם פ‬
‫תצמץ‬
‫יהוה אחד‬
‫יהוה‬
‫‪3‬וץו‬
‫כ י‬
‫ובוא‬
‫(‬
‫חכמת‬
‫ובוא‬
‫‪ crtDb‬מה‬
‫האמת‬
‫וראה מ״ש ב ס ׳ שערי אורה וז״ל התבונן ודפ כי השם הגדול והנכבד והנורא‬
‫‪ %‬ש ה‬
‫יא‬
‫יהוה‬
‫ב ״ ה הוא השם הכולל כל השמות כלם בכל שמות הקדש הנזכרים‬
‫בתורה ולכן יש לך להתבונן כ מ ה א ת ה צריך ליזהר ב ע ת שאתה מזכירו * שתדע שאתה נושא‬
‫וכשתדע זה תבין סוד לא‬
‫ע ל פיך כל שמותיו הקדושים ומולם ומלואו עליונים ותחתונים *‬
‫תשא א ת שם ה אלהיך לשוא י כי איך בריה שפלה ונקלה תהיה נושאת ע ל לשונה השם‬
‫‪,‬‬
‫הגדול יתברך שכל צבאות מ ע ל ה ו מ ע ה נשואים בו י וכ״ש לעשותו גרזן ח״ו לחתוך בו * אבל‬
‫כשאתה מזכיר השם ראוי לך לשבת ולרומם כאומרו כי שם ה ׳ אקרא הבו גודל לאלהינו י‬
‫שתדע לך כי בשמה שאתה מזכיר א ת שם יהוה ב ״ ה ומניע אותיותיו ב ת נ ו ע ת הלשון אזי הוא‬
‫מרעיש את העולמות למעלה י וכל צבאות מלאכי מ ע ל ה שואלים אלו לאלו ואומרים למה‬
‫ה ע ו ל ם מרעיש * ואומרים לפי שפלוני הרשע הזכיר א ת השם המפורש והניע אותו בשפתיו‬
‫וכפי ה ת נ ו ע ה שהניע אותו כך מ ת נ ו ע ע י ם כל השמות והכינויים התלויים בו י ולכן נתרעשו‬
‫שמיס ו א ר ן * ואז אומרים מי הוא זה הרשע שהזכיר השם הגדול לריק והרעיש העולם י‬
‫הלא זה הרשע שע‪£‬ה מבירה פלונית ביום פ ׳ י וחטא כו״כ ‪3‬זמן פ ׳ ואז היא סיבה להזכיר‬
‫כל עונותיו י וז״ם כי לא ינקה ה ׳ א ת אשר ישא את שמו לשוא י עכי׳ל י‬
‫יי‬
‫‪ 1‬דןע‬
‫ת ד ע כי כל השמוח ה ם נחלקים לשלשה ראשים והם‬
‫דין וסימנם הלד והם סוד אל אלהים יהוה־‬
‫והכינויים * אלא ששם הויה ב״ה הוא ‪3‬וךז‬
‫ח‪0‬ד רהמים‬
‫ובהם נאחזים כל ה ע נ פ י ם‬
‫האילן והשורש לכלם * כיצד‬
‫י‬
‫שם אל‬
‫שהוא‬
‫ח ס ד כינוייו ה ם י‬
‫גדול רחום חנון חסין ארך אפים ר ב חסר קרוב חסיד סולח‬
‫כינוייו ה ם י‬
‫י‬
‫ש‪ °‬יהוה‬
‫נורא נושא עון עובר ע ל ‪5‬שע א מ ת מרום ר ם נוצר חסר שוכן ער קרוש‬
‫י‬
‫שהוא רחמים‬
‫שם אלהיט‬
‫שהוא דין כינוייו ה ס •‬
‫אדיר שופט דיין תזק כציר כת איש מ ל ת מ ה גבור פוקד ע ץ משלם גמול ־‬
‫ודןן כי השם הגדול והקדוש יהוה‬
‫ב ״ ה הוא מנהיג את כל העולמות כלם בכחו הגדול‬
‫וכל שמותיו הקדושים מחאחדים בו י וכל שאר הכינויים אשר בתורה כגץ רתום וחנון‬
‫ודומיהם ה ם כדמיון מלבושים שהמלך מתלבש ב ה ם י ואותם המלבושים אינם תלק מעצמות‬
‫המלך ממש ־ אבל ה ס כדמיון כלים ומלבושים שהמלך לובש ומזדיין ב ה ם כפי ה ע ת והצורך •‬
‫פ ע ם לובש בגרי פ א ר ומלכות בהיותו שקט ושאנן וכל מדינותיו בשלום ובהשקט אין שופ״ר‬
‫ואז המלך שמת ע ם ע ב ד ו ולובש בגדים ותכשיטין נאים והדורים * ק המלך ה ׳ צ‪5‬אות ב ע ת‬
‫אשר הוא רוצה לרחם על עולמו ולחון עליהם אז הוא מתלבש בלבוש התסד והממלה ואז‬
‫השם‬
‫ה ג ח ל יהוה‬
‫מוציא דגל ה ח ס ד והרחמים ותקוק באותו הדגל שם‬
‫אל‬
‫שכינוייו‬
‫‪bo‬‬
‫עדז‬
‫מהדם‬
‫ח כ מ ת האנ*ת‬
‫ה ס רחום וחנון ודומיהם י ואז מתגברים הרחמים להעיב ולרחם על בריותיו * וז״ס ה ה ׳‬
‫‪,‬‬
‫ולפעמים המלך יב לו צער‪ .‬ומלחמות‬
‫אל רחום וחנון וכו׳ ־ כי אל רחום ה ׳ אלהיך וכו׳ ־‬
‫מ כ מ ה צרים וצוררים׳ אז המלך לובש בגדי נקם חרבות זכרי‪ :‬נים מגינים וקשתות וכל עבדיי‬
‫בחפזון עד יעבור זעם או עד שנקם ישיב לצריו ־‬
‫כן כשרוצה הש״ית לעשות דין בעילם אי‬
‫לנקוס נקם אז הוא מוציא דגל מ ד ח הגבורה וחקוק עליו שס‬
‫אלהיס‬
‫־ וז״ס ה׳ כגבול‬
‫יצא כאיש מלחמזח יעיר ק נ א ה ־ ואז הוא ליבש הכינויים השייכים ל מ ד ת ה ג ב ו ר ה ־ כגזן גביר‬
‫איש מלחמה פוקד עין משלם גמול־ וז״ס ה ׳ מלך גאות לבש לבש ה ׳ עוד ה ת א ז ר ־‬
‫וז״ש‬
‫הפסוק יקום אלהים יפוצו אויציו וכו׳ ו א ע ״ פ שגא קומה ה׳ ויפוצו אויביך זכו׳ י שם רמז‬
‫‪,‬‬
‫למה שאמרצז שהכל נאחז בשס הויה ב ״ ה ; יזהו ק ו מ ה ה׳ והוציא דגל ה נ ק מ ה שהוא שס‬
‫אצהים ולבש בגדי נ ק ם תלבושת ־ שעל ידם ויפוצו אויביך וזהו שאמר הכתוב פ ת ח ה ׳ א ת‬
‫אוצרו ויוציא את כלי זעמו י‬
‫ולפעמים המלך רוצה לדון עמי ועבדיו משפע ממוזג בדין ורחמים אז לובש בגדים ממוצעים‬
‫י מ י צ י‬
‫^‬
‫י ג‬
‫ש ה כ‬
‫^‬
‫ל‬
‫ת‬
‫'‬
‫י י‬
‫ב י וח‬
‫יוייו‬
‫ע‬
‫ל‬
‫י ו‬
‫ש‬
‫ס‬
‫יהוה‬
‫ב״ה ואינו לובש לא בגדי ר ח מ י ם גמורים‬
‫ולא בגדי דין גמור ־ ואז הוא מחלבש בכינויים של שם הייה והם נושא עון ועובר ע ל פשע‬
‫מרום וקדוש ־ ואז היא רחום בדין ומגביר ה ר ח מ י ם על הדין ־ והסוד ה ר ך א פ י ם ורב ח ס ד‬
‫מ ע ה כלפי חסד ־ ואס פשעיו של הנידון ה ם מרובים וראיי לגמור דינו ועונשו הוא דן אוחו‬
‫בדין גמור וזהו ואמה לצריך דין א מ ה ־ אבל לבינוני ארך אפים ו מ ע ה כלפי ח ס ד ולכן כפי‬
‫כגון כי ה ׳‬
‫הדין שדן א ח בריוחיו א ס כלפי ח ס ד או דין גמור הוא נ ק ר א על פי הפעולה־‬
‫שופטנו ה׳ במשפט יבוא וכי׳ ־ או בקום למשפט אלהיס ־ שופטני אלהים וריבה ריבי ודומיהם‪.‬‬
‫שאם המשפט יוצא לדין נקרא בשם אלהיס ואס ה מ ש פ ט יוצא לרחמים נ ק ר א בשם הויה ב ״ ה י‬
‫ולענ״ד‬
‫ילאה וירצה‬
‫י‬
‫שזהו סוד מ״ש חז״ל מ ע ב י ר ראשון ראשין ־ ורב ח ס ד מ ט ה‬
‫כלפי חסד ־ כי ידוע כי סוד החשובה היא מרח הבינה ד ב ה חירו דכולא לדכאה‬
‫לחייבייא ־ וידוע כי בינה קדישא דינין מחערין מינה ־ וכפי מ ד ח הדין הין ראוי לקבל חשובה‬
‫החוטא אשר ה ח ע י ב עלילה י אלא שמרוב רחמיו מ ט ה כלפי ח ס ד וימינו‬
‫שביס׳ וענין הימין הוא כי שס הייה ב ״ ה בניקוד צירי סגול כזה‬
‫היא עולה רכ״ו כ מ ס פ ר ימין במילוי כזה‬
‫יוד‬
‫מם‬
‫י‪1‬ד‬
‫י‬
‫פשוטה‬
‫לקבל‬
‫ה ן ךן‬
‫‪v v v v‬‬
‫^‪ 7‬עולה ר כ ״ ו ׳ וזהו סוד ימינו פשוטה לקבל שביס כי‬
‫ניקוד צירי‬
‫הוא בבינה שהוא יסיד החשובה י וניקוד סגול הוא ב ח ס ד י וכשהוא מ ט ה כלפי ח ס ד לעשות‬
‫ע ם צירי סגול אז הוא עולה רכ״ז כ מ ס פ ר ימין במילוי י ולכן אמרו ה מ ק ו ב ל י ם כי כל בעל‬
‫תשובה בברכת השיבנו בזוכרו א ח השם יכוין ‪5‬שס הויה בניקוד צירי סגול כדי לעורר א ח‬
‫חכמת‬
‫מהדם ‪lb‬‬
‫האמת‬
‫התסד ־ וכבר אמרנו שמדת הדין שהיא מרת מגבורה היא ה מ ע כ ב ת מלקבל חשובת השבים‬
‫לולא רחמיו ש מ ע ה כלפי ה ס ד ־ ומדת הגבירה עולה רי״ו בהיא כמניןשלכה כ ע מ י ס ח ס ד י‬
‫וכשרוצה השם לקבל תשובת השבים מ ע ב י ר מ מ ר ת הגבורה ראשון ראשון שהוא שני פ ע מ י ם‬
‫מ ס פ ר ח ס ד * ונשאר ח ס ד פשוט ־ וזהו מ ט ה כלפי ח ס ד ב ה ע ב ר ת ראשון ראשון מהגבירה ודוק •‬
‫וד?‪$‬‬
‫כי לעתיד בשוב ה׳ את שיבת ציון עחיד להפשיט כל המלבושים והכינויים שהוא‬
‫מתלבש ו מ ת כ ס ה ב ה ם כל ע ת לפי עניינו ־‬
‫ואז נאמר ולא יכנף עוד מוריך והיו‬
‫עיניך רואות א ת מוריך • וכתיב ביום ה ה ו א יהיה ה ׳ אחד ושמו אחד י ונאמר כי אז אהפיך‬
‫אל ה ע מ י ם שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה׳ ולעובדו שכם אחד * ואז יהיו הצדיקים יושבים‬
‫ו‬
‫ע ט ר ו ת י ה ס בראשיהם י ונהנים מזיו השכינה כמלך בהיותו בתוך ביתו שמפשיט כל מלבושיו‬
‫ורואים אותו בני ביתו עין בעין ־‬
‫ךף?ן‬
‫כ* כל שמות הקדש והכינויים והמרות אשר תמצאם נקראים מדת החסד או מ ד ת‬
‫הדין או מרח ה ר ח מ י ם אין לך אחת מכל המרות ושמות הקדש והכינויים שיהיה‬
‫ח ס ד גמור או דין גמור או רחמים גמורים שלא יהיה בהם ת ע ר ו ב ת י ולכן ב ע ת שרוצה שם‬
‫הייה ב״ה לעשות חסד אז מ ת ע ו ר ר החסד המעורב בכל הספירות והכינויים לעשוח ח ס ד י‬
‫ןכן ב ע ת שרוצה לעשות מ ש פ ט כתוב ־ מ ת ע ו ר ר הדין שבכל הספירות והכינויים לדון דין קשה י‬
‫ובזה תבין כי כל הספירות והשמות והמדיה קשורים זה בזה ומקבלים זה מזה וכלם נעשים‬
‫אגודה אחה וכונה א ח ה בלי שום פירוד חלילה ־ ואז ח ד ע סוד יחוד בורא הכל יתעלה שמו •‬
‫וכל זה מן שם אר‪1‬יה‬
‫שהוא בכתר ולמטה‬
‫י‬
‫אבל ממנו ולמעלה הכל רחמים וחסר‬
‫גמור ופשוט שאין בו ה ע ר ו ב ה דין כ ל ל וז״ס וברחמים גדולים אקבצך י כי כל ר ח מ י ם וחסד‬
‫‪,‬‬
‫הכלולים בקו האמצעי וסמוכים לו אינם רחמים גדולים שהרי יש בהם ת ע ר ו ב ח דין ־ אבל‬
‫כשמחעורר שם אהיה וממנו ולמעלה * אין קיום ו ה ע מ ד ה למרה הדין לפי שהוא ח ס ד גדול‬
‫מ ק ר ב גוי ומדת הדין מ ע כ ב ת •‬
‫ורחמים גמורים * ולכן ביציאת מצרים שהיו ישראל גוי‬
‫כתיב כה ת א מ ר אל בית ישראל אהיה שלחני אליכם ־ והבן‬
‫מ ה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו *‬
‫וכן ב ק ר י ע ה ים סוף כתי‪5‬‬
‫וכתבו המקובלים ־ כי יסעו מאותה הבחינה‬
‫‪.‬שהיו צועקים לז״א * וישגיח עליהם מ ח י ק שהוא רחמים‬
‫גמורים *‬
‫וידוע כי א מ ת תליא‬
‫בעתיקא • וזהו מ ה תצעק אלי ר ״ ת א מ ת ־‬
‫ודןן‬
‫כי שם‬
‫יהוה‬
‫‪5‬״ה עיקרו שלבה אותיות‬
‫כזה וכללותס א ר ב ע ה ׳ וכן הוא‬
‫חילוק‬
‫עת‬
‫חילוק‬
‫שהם‬
‫שהוא‬
‫כנגד‬
‫מפןדם‬
‫חכמת האמת‬
‫היסודות‬
‫אמות‬
‫שלש‬
‫אמש‬
‫מ י ם אויר אש י וכללותם‬
‫יסוד ה ע פ ר ׳‬
‫האש‬
‫והטעם‬
‫והרוח‬
‫יוה‬
‫ארבעה‬
‫כי‬
‫מכריננ‬
‫השד רחמים דין‬
‫מיס‬
‫המיס‬
‫ה‬
‫כמפורש ב ס ׳ יצירה ־ והארץ‬
‫בית קיבול‬
‫לשלשתן והיא מ א נ א דכולהו׳‬
‫וכמו כן שלשה אוחיוח השם ש‬
‫יהוה אלהים‬
‫רוח‬
‫בגתים‬
‫אש‬
‫עסי‬
‫שהם ח ס ד ר ח מ י ם דין ־‬
‫ה ם‬
‫מ י ם רוח אש‬
‫יוה‬
‫י‬
‫ה ם כנגד‬
‫ושם אדני‬
‫אל‬
‫‪,‬‬
‫ד‪,‬‬
‫שהיא‬
‫אחרונה והיא ארץ העליונה ה־א בית קיבול לשלשתן * וכפי ה ח ג ב ר ו ח א ח ד מ ג ׳ שמות אלו‬
‫לפעול ב ע ו ל ם ‪ -‬כך גומרת ה מ ד ה ה ר ב י ע י ת ה נ ק ר א ח אדני י‬
‫ו^תב‬
‫ה ר א ״ ב ד ב ם ׳ יצירה* ד ע כי‬
‫יוה‬
‫יהו‬
‫הוי‬
‫היו‬
‫ע י ק ר שמו‬
‫ויה‬
‫יהן וסידרם כך הוא‬
‫יתברך הוא‬
‫והי וזהו סוד שמו ־ וחשבון עשרה יש לו‬
‫יסוד וסוד על דרך עשר ספירות י וא״כ זה החשבון יש לי עיקר גדול ע ״ פ ה ה ת ב ו נ נ ו ת‬
‫ולכן אמרו ז״ל לא ירדה שכינה ל מ ט ה מעשרה וביאר ה ר מ ״ ג ן‬
‫ז‬
‫" ל אבגדהוזחטי‬
‫עולים בחשבון שכינה י כיצד י׳ פ ע מ י ם י׳ ה ם ק ׳ י ט ׳ פ ע מ י ם ט ׳ ה ם פ ״ א י ח ״ פ ת׳ ס ״ ד *‬
‫ז״פז' מ״ט י‬
‫ו״פ ו׳ל״ו׳‬
‫‪,‬‬
‫ה ״ פ ה׳ כ ״ ה ׳‬
‫ב ״ פ ב׳ ד׳* א '‬
‫ד ״ פ ד׳ י ״ ו ׳ ג״פ ג ט ׳ ׳‬
‫פ ע ם אתת א ׳ • ס ך הכל גי׳ שכינה •‬
‫ואות ה‬
‫על‬
‫ע ל ס ו ד התשבון הוא שומר עצמו ב מ ר ו נ ע ו‬
‫י‬
‫ע‬
‫י ל‬
‫ס ו ד‬
‫החכמה ה‬
‫זאת‬
‫עצמו יתברך בשלשה הויוח היה והוה ויהיה‬
‫מורה‬
‫כמו שיתבאר לקמן •‬
‫ואות ו על סוד החשבון הוא ג״כ שומר עצמו במרובעו ־ ועל סוד זאח ה ח כ מ ה ־ ו מורה‬
‫על סוד שתים עשרה פשוטות *‬
‫וכתב‬
‫וסוד יהו יעלה בסוד הצירים אהיה‬
‫י‬
‫ע״כ‬
‫י‬
‫ה ר מ ״ ב בפי׳ ל ס ׳ יצירה משנה א ׳ וז״ל * והרב ר ׳ אלעזר הקליר ביאר בס׳ ה נ ק ׳‬
‫כבודה * ס פ ר ס פ ר וסיפור י ה ם ג׳ הויות וז״ל כשברא‬
‫ה‪5‬ורא עולמו בראו ב ג ׳ ס פ ר י ם‬
‫ו ה ם ס פ ר ו ס פ ר וסיפור והם רומזים לג׳ הויותיו י‬
‫וכתוב במעשה בראשית אלה תולדות‬
‫השמים והארץ ב ה ב ר א ם * ואמרו ז׳ל בהא ב ר א ם ־‬
‫ה גברא העולס ־ ובזאת‬
‫פי׳ באות‬
‫האות יש ג ׳ הויות * וזהו סוד התורה באומרה בראשית ברא אלהיס את השמים ואת הארץ‬
‫ואמ״כ א מ ר ביום עשות ה ׳ אלהים ארץ ושמים י והמשורר עליו השלום א מ ר בדבר ה ׳ שמים‬
‫נ ע ש ו‬
‫ו ב ר י ח‬
‫‪ 5‬י י‬
‫החשגוןיעלהך׳‬
‫האיי ג א ו ן ז ״ ל •‬
‫כ‬
‫ל‬
‫צ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ם‬
‫י‬
‫ו ז‬
‫^‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫ש‬
‫א‬
‫ואותיות שעולים ששה ה ס‬
‫מ‬
‫י‬
‫ה י‬
‫א‬
‫ג‬
‫'‬
‫הייות כי‬
‫הא‬
‫במילוי‬
‫י‬
‫צירוף פ ל ס‬
‫אבנ והס תתילת העולם כאשר פי׳ רבינו‬
‫ואבג מתתלף באת בשי לאותיות‬
‫ת^ר וצירוף פ ל ס החש‪5‬ון מתשר‬
‫יעלה ת ת ״ ק וכשתתלק ת ת ק לשלשה תלקים יהיה כל תלק ותלק ‪ %‬גי׳ מצפץ ומצפץ בחילוף‬
‫א ת גש יהוה‬
‫הרי ג׳ פ ע מ י ם מצפץ שהם שלשה הויות * והם אות‬
‫‪3‬‬
‫א‬
‫ן ק‬
‫ך ך• ןךןך‬
‫|י‬
‫וייייו•‬
‫עדי‬
‫ו ה ה וכלס רמוזים באות חא ט ״ כ‬
‫צריך שתדע שהכתר הוא עלול ונאצל מהאין סוף ־‬
‫מקדם מז‬
‫חכמת האמת‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ולא שהכתר הוא האין סוף כאשר‬
‫תשבו רבים י אלא שהכתר הוא מסובב ראשי! מ ה א ״ ס י ומהכהר נמשך השתלשלות‬
‫מ‬
‫הנאצלים י נמצא שהכתר הוא ממנין הספירות י‬
‫וזה בערך הנאצלים עצמם י‬
‫אמנם‬
‫בצחינה כללות כל הנאצלים מעשר אין הכתר מתגלה בהם לרוב רוממותו ודקותו י אלא ה ס‬
‫נכללות מ ה ר ע ת במקום הכתר י ודע שאין ה ד ע ת הנז׳ ס פ י ר ה בפני עצמה ח״ו י שהרי ידענו‬
‫שהם עשר ולא אחד עשר * אלא היא בחינת שש קצוות המתמצאים למעלה בספירות הראשונות‬
‫והוא סור ואו ה נ ס ת ר ת בכתר וחכמה ובינה י‬
‫שהאין סוף מלך מלכי המלכים ב ״ ה י לא יצדק לומר בו לא יתצרך ולא ישתבח ולא‬
‫ודע‬
‫י ת פ א ר וכיוצא י מפני שאינו מתברך ומשתבח ו מ ת פ א ר מזולתו י אלא הוא המ‪5‬רך‬
‫והמשבח ו ה מ פ א ר והמחיה מתחילת נקודת אצילותיו ע ד סוף כל הנאצלים וקודם בריאת‬
‫העילס לא היצרך אל אצילות י ר ק היה נעלס בפשיטוחו הקדוש והטהור ולא יצדק בו שום‬
‫ואות ונקודה וציור * כי אפילו הכתר שהוא תחילת האצילות נשלל מ מ נ ו האות והציור כ׳׳ש‬
‫וק״ו המאציל ב״ה ־ ולכן אין אנו יכולים לתאר בו לא דין ולא רתמים לא כ ע ס ולא רוגז‬
‫לא שינוי ולא גבול ולא שוס מרה מהמרות לא אז קורם האצילות ולא ע ת ה אחר האצילות *‬
‫מ ה שראוי לידע הוא כי בתתילת הכל האציל ה א ״ ס ב ״ ה האלילות הרק והם עשר‬
‫ספירות צוריות מחשביות שהם מעצמותו מחיחדות בו והוא והס הכל אתדות‬
‫שלימה י והם נקראים עשר צחצחוה * והם נעלמים ה ע ל ם נמרץ והם נשמות ומתלבשים‬
‫בעשר ספירות הנקובות בשמות ־ והם ככלים אל העצמיות הנזכרים ־ ובהם הרין והרחמים‬
‫ושאר הפעילות אשר לא ניחסם אל האין סוף ־ ולא בהס ממש אלא ע״י התלבשם בבריאה‬
‫יצירה משיה כאשר יתבאר לקמן בע׳׳ה ־‬
‫אמ‪5‬ם‬
‫עוד כי קורס האצילות היו כל המרות מתאחרות בו ונעלמות בו תכלית ה ה ע ל ם והיחוד‬
‫ודע‬
‫שלא יצדק ב ה ס ציור ונקודה ואח״כ האציל ממנו נקודה אחת והוא ה כ ת ר והיא נקראת‬
‫לרוב דקותה יאדיקותה במקורה שלא ישפט בה היש י וממנה נאצלה נקודה שנית‬
‫אין‬
‫והיא ה ת כ מ ה והיא נקראת יש מאין שהיא ת־ןילת הגילוי ותחילת הישות* בסוד וחכמה מאין‬
‫המצא י ומפני שאינה יש בעצם אלא היא חחילת הישות ־ ל ק הוצרך אל נקודה שלישיה אל‬
‫גילוי הנמצאים והיא הבינה ־ והחכמה היא ראשיה ההויה * והבינה סיף ה ה ר ה * והיא ה נ ק ׳‬
‫יובל העליון י ו ה נ ה מ ג ׳ אלהנאצלו ונמלאו שש קלייה ה ה נ ה ג ה שהם מ ח ס ד ו ל מ ט ה ׳ ראשונה‬
‫נאלל ח ם ד מ ח כ מ ה * ו א ח ״ כ נאצלה גבורה מהבינה י ואח״כ נאצל ה ״ ה מ ה כ ת ר * וכל גילוי‬
‫שלשה אלה הוא ע״י הבינה אלא שעיקר שורשם מ ח כ מ ה וכחד כל אחד משורשו * והגה צתוך‬
‫שלשה אלה היו נעלמוח נצח הוד ויסיר י ואחר אצילוח וגילוי השלשה הגז״ נהגלה מ ח ס ד נצח *‬
‫ומגבורה ה ו ד י ו מ ח ״ ח יסוד* אמנםאצילוח ה מ ל כ ו ח ע ם ש ש קצווחיחבאר צמקום א ח ר ב ס ״ ד ‪.‬‬
‫כעין םגולחא•‬
‫היותר מ ו ס כ ם בין המקוצלים לציור הספירות הוא זה‬
‫רחב‬
‫הסדר‬
‫ותחתיהן‬
‫חגת‬
‫כעין סגול*‬
‫ו מ י י ‪1‬חי‬
‫כעין ס מ ל שניי‬
‫ומלכות‬
‫תחתיהן‬
‫עדז‬
‫‪EHDfe‬‬
‫חכמת האמת‬
‫תחתיהן באמצע־ ו ט ע ם הדבר כי כיון שהכתר הוא סיבה ועילה חל ה ח כ מ ה והבינה י ח ל '‬
‫לכןיצעייר על שניהם־ ואמנם ה ח כ מ ה שורש אל ה ח ס ד והכחר שורש אל ה ר ח מ י ם והבינה‬
‫שורש אל הדין ומזה תקיש לשאר ־‬
‫צריך‬
‫עוד שתדע היות הכתר בחכמה־ וחכמה בבינה* ובינה ב ח ס ד ׳ וחסד ב ג ב ו ר ה ׳‬
‫וגבירה בת״ת ־ ז ח ״ ח בנצח ־ ונצח בהוד י‬
‫והוד ביסוד י‬
‫ויסוד במלכות י וכן‬
‫ויסוד בהוד ־ והוד בנצח ־ ינצח ב ה ״ ת ־ ו ת ״ ת ב ג ב ו ד ה * וגבורה בחסד י‬
‫תמלכוח ביסוד ־‬
‫ח ס ד בבינה־ ובינה ב ח כ מ ה ־ וחכמה ב כ ח ר ׳ ו ה ע ע ס כי העליונים צריכים אל החחחוניס*‬
‫ותתתתוטס צריכים אל העליוטס ־‬
‫ולכן כח התתתון‬
‫בעליון וכח העליון בתחתון ־ וכלס‬
‫צריכים לאין סוף המחיה א ת כלם ־ והוא אינו צרץ לשוס א ח ת מ ה ם ־‬
‫שהםפירוחהאלו א י נ ס בעלי מ ק ו ם ח״י־‬
‫ודע‬
‫ו ע ם היוח שאנו מציירים <^הס צורה הוא‬
‫כלי לשכך א ת האוזן * אבל ה א מ ת הוא כי ה א ״ ס ב ״ ה הוא מקום לספירותיו י והכתר‬
‫הזא מקום לחשע ספירוח ־ והחכמה היא מ ק ו ם ל״ח־‬
‫והבינה היה מ ק ו ם ל״ז ז ק כלם י‬
‫והמלכות מקום לבריאה י והבריאה מ ק ו ם ליצירה והיצירה מ ק ו ם לעשיה ע ד ה ג י ע הדבר אל‬
‫‪ .‬נקודת ה א ד ן י וכן כל עלול מוקף מעילתו ע ד סיום ה מ ד ר ג ו ת י‬
‫?ןךף‬
‫צריך שחדע כי לספירוח אלו יחסו להם שם צינורות‬
‫י‬
‫יען כ׳ כלס מקבלות ה ש פ ע‬
‫והאור מ ה א ״ ס ב״ה וכל א ח ת מ ק ב ל ת ומשפעת בחבירחה ע ד נקודח הארץ *‬
‫ח ד ע שהםפירוח יש להם כח לפעול פעולות הפכיות י פ ע מ י ם בדין ופעמים ברחמים‪.‬‬
‫^ד‬
‫ולעילם כלם מסכימוח אל הפעילוח י כי לא ח פ ע ו ל א ח ח מ ה ם פעולה א ס לא ע ״ י‬
‫ב ה ס כ מ ח ם יחד ע״י ה מ ל כ ו ח י‬
‫כ ל ם ׳ וזה‬
‫והענין הוא מ ח מ ת שכל א ח ת כלולה מעשר*‬
‫א מ נ ם יש להם כללוח באופן גילויים י פ ע מ י ם מתגלה משלש והס ח ס ד ודין ורחמים י ו פ ע מ י ם‬
‫מ א ר ב ע והס ג׳ הגז׳ ואחח כלולה מכלם והוא סוד יסוד ה ע פ ר הכולל ג׳ יםודוח האש והמים‬
‫והרוח׳‬
‫ו ה ו א מ א נ א ד ט ל ה ו ׳ ו פ ע מ י ם מחמש והס‬
‫‪D j n‬‬
‫נהי ו פ ע מ י ם מששה ו ה ס שש‬
‫קצווח ־ ו פ ע מ י ם מ ש ב ע והם שש קצווח ע ם המלכוח י ו פ ע מ י ם משמנה ע ם הבינה י ו פ ע מ י ם‬
‫מעשר מ כ ת ר ולמטה או מ ח כ מ ה ולמטה ו ד ע ח משלים ה מ ט ן כאמור י ו א מ נ ם כללות זה אינו‬
‫כללוח פרטי ח״ו כי לא יפחתו מעשר לעולם א מ נ ם הבונה יוכללו כלם בג׳ או נ ל ׳ ויתראו‬
‫ב מ ד ה ההיא בהארה וגילוי ־‬
‫צריך‬
‫עוד שתדע כי ה כ ת ר יש בו ח ר ״ ך עמודי אור ומדה זו היא רחמים ולא ישפט בה‬
‫דין כללי וכן החכמה ג״כ ר ח מ י ם ׳ וכן הבינה*‬
‫ועם היות שהבינה היא רתמים‬
‫ע ם כ ל ז ה ד י נ י ן מ ת ע ר י ן מ י נ ה כדפי׳ בזוהר ועיקרה רחמים וממנה התעוררות הדין בסוד שורש‬
‫הגבורה שבה * ויש בה שורש הרחמים והחסד כנודע •‬
‫ן ן ך‬
‫ת ד ע כי מיצא הדין מלמעלה ברצון המאציל ־ א מ נ ם הוא נעלם ב ה ע ל ם המלית כלם‬
‫בכחר ואין סיף ומיוחדות שם ולח ישפע בהם שם מדות ־ וכן פעילת הדין היא‬
‫נעלמת בשלש ראשונות ולא ישפט בו לין ע ד מקום גילויו שבגבידה ־‬
‫עוד‬
‫עדן‬
‫ןןןך ה ד ע שחף‬
‫חבמת‬
‫מהדם ‪nb‬‬
‫האמת‬
‫שהספידוה זו דין וזו ר ח מ י ס * מ ״ מ‬
‫מ ח מ ת שכל ה ח ח כלולה מעשר‬
‫נמצא כי יש קשר ויתוד לספירות ע ״ י היות ה ת ס ד ו*רר המרות כלולים מגבורה ־‬
‫‪.‬וכן הגבורה ושאר המרות כלולים מ ת ס ד וכן כלס י וע״י כך ה ס מסכימות אל פעולה אתת י‬
‫ךאן‪5‬‬
‫שאמרנו שא־ן דין בשלש ראשונות ע ם כל זה דין הגבורה תלוי בבינה ־ כי א ם הבינה‬
‫מ ו ס פ ת ומשפעת בה דין היא פועלת ־ ואס אינה משפעת בה אין בה כח לפעול כי‬
‫ה ע נ ף נועה אחר המקור ־‬
‫ךך^‬
‫כי‬
‫ג׳ ראשונות חשיבות כאחר י יהענין היא כי יש אל‬
‫הספירות ג׳‬
‫בחינית‬
‫באחדותם י האחד בערך האחדות ה נ מ ס ר אל כל מאמין שלא יפריד ולא יחשוב‬
‫ריבוי ח״ו אלא כל האצילות אחדות שלימה ־ ומה שאנו אומרים בהם פירוד הוא בערכנו לא‬
‫ב ע ר כ ם ח״ו י‬
‫א מ נ ם פירוד זה אשר הוא ב ע ר ך השפע הנשפע אלינו הוא באחד משני מיגים י‬
‫כי שפע ורוב ב ר כ ה ה נ ש פ ע ס ח ס לא יסחלק לעולם משלש ראשונוח * כי שלשחן חשובות‬
‫כאחד ולא יסתלק שפעם לעולם וזה נקרא ריעות ־ וזהו מ״ש באידרא כחדא נפקין כחדא‬
‫שריין לא אפסיק ריעותייהו לעלמין י עלייהו כתי׳ וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו י אבל‬
‫שפע הבא ע״י יחיד זכר ונקבה הנק׳ זיווג והוא נמצא אל ה ח כ מ ה והבינה שהם אבא ואימא‬
‫עילאין־ אי בת״ת ומלכות שהם אבא ואימא החאין י שהוא סוד יהורם כדמיון זכר ונקבה‬
‫מ ה שאי איפשר לצייר בשכל האנושי ־ והיא ענין ודבר גדול ונפלא ושפע רב והוא הויות‬
‫ונשמות ־ ה נ ה יתור זה בערכנו ובעונותינו י פ ס ק‬
‫גה בשלש ראשונות בסוד ונרגן מפריד‬
‫אלוף ־• ובידינו לתקנו ולהמשיכו ולימדם כראוי •‬
‫צריך שתדע כי אין ראוי למעיין לחקור בג׳ ראשונית במהותם מפני שהם שכל ותכמה‬
‫ובינה י ואין ראיי לחקיר במהות עלם ה נ ע ל ם הממציא כל נמצא י‬
‫אמנם מחסד‬
‫וגבורה ו ל מ ע ה שהם מדות נאצלות לנהל התחתונים גם א ם נחקור ב ה ם אין מון ואדרבא‬
‫ה מ ר ב ה לחקור ב ה ם ה״ז זריז ונשכר י ועל כזה נאמר שלח תשלה אה האם שהיא בינה ־ ואת‬
‫הבנים ח ק ה לך לחקור ולדרוש ־‬
‫»‪J?*T‬‬
‫כי ה ח ס ד פעולוהיו רבים‬
‫י‬
‫ונזכיר מ ה ם מ ה שיאוח אל המעיין ־‬
‫הא׳ ח ס ד כשמו‬
‫להועיל לאדם ולהיטב לי י ועוד לבטל כח החיצונים והמקכירגיס י ומפעולות המרה‬
‫הזאת גם כל הדברים שהם בלובן כמו אבנים טובות שגיונס לבן שסגולהס לחן ילחםד‬
‫ימפעולותיה ה א ה ב ה י ו ע ם היות שהתעוררות ה א ה ב ה מן השמאל ט ם כל זה טיקרה ותכליתה‬
‫בימין דכתיב א ה ב ת עילם אהבתיך על כן משכתיך חסד ־ ומפעיליהיה להמשיך אדם לחכמה‬
‫וזה בכה ה ח כ מ ה אשר בה ־ ג ס מפעילותיה למשוך ע מ ה הגבירה לפעול דין שיש בו מקצת‬
‫חסד כמכין ט ב י ע ת המצריים ביים ־ ויש במרה זו ע ״ ב גשרים כ מ ט ן חסד ־ והרמז אליהם ע ״ ב‬
‫שמות שבפסוקי ויסע ויבוא ויט ־‬
‫ודע‬
‫עדו‬
‫מהדם‬
‫ה כ מ ת האמת‬
‫כי מפעולות הגבורה ה ם הלין החזק כשמה ממש י והיא רציעה ליסר בני א ד ם •‬
‫ודע‬
‫וממנה נמשכים כל החיצונים והמקטרגים והמשטיגיס ־ ומפעולותיה כל הדברים‬
‫שהם בסוד האדמימוח והחום כמו האש ־ וכח האבנים שבהם גוון אדום וסגולחס להטיל‬
‫אימה על הבריות י וגס מן המדה הזאח מ ח ע ו ר ר ח האהבה כדפי׳ ־‬
‫המרה הזאח בסיוע‬
‫והעושר ג״כ נשפע מן‬
‫הבינה שעליה י וגם המזון נשפע מן המדה הזאח והעד שלחן בצפון י‬
‫וגם כל שמיעת חפלה וצעקה י ה ם ע ״ י המדה הזאח בסיוע הבינה •‬
‫ךךיןן‬
‫כי מפעולות התפארת ה פ א ר וההדר ושמה יעיד עליה * ו ה ט ע ם כי ההדר והיופי הוא‬
‫מורכב מהלובן והאודם כאומרו דודי צח ואדום י וכן כל העניינים שיורכבו מהאודם‬
‫הלובן * והאש והמים י והחום והלוחות י והדין והחסר ה ם בסוד מרה זו * וכן גוון הירוק‬
‫בחלמון ביצה צאבנים טובות סגולתם נשפעת מ מ נ ה ומכחה י וגם ‪3‬ה תלוי התורה ו ה ע ס ק‬
‫ב ה י וגם הבנים יש להס תלייה במדות העליונות בסוד בני חיי ומזוני לאו צזכיתא תליא‬
‫מילתא אלא צמזלא י ומ״מ מקומם האמתי הוא במרה זו * וממנה היה יורד המן לישראל •‬
‫וממנה ענין השפעת הנשמות בסוד יחוד ה מ ר ה הזאת ע ם המלכות י‬
‫נין‬
‫היחוד הזה צריך שתדע כי לא ימצא כי א ם בתכמה ובינה שהם מבינים איש ואשה‬
‫אבא ואימא * וכמו שהיחוד והזיווג הגשמי לא ימצא א ס לא ע״י אמצעי שהוא‬
‫ברית המעור י כן למעלה יתיתדו שתי מדות אלו ע״י סוד ה ד ע ת הקדום שהוא מתמצע בין א צ א‬
‫ואימא י ומציאותו בנתיב לא ידעו ע י ט * וע״י יתור זה הוא קיום הספירות ותידושס שהם‬
‫מתתדשים תמיד ע״י שורשם השקוע צעמקי הבינה והתכמה כמבואר צתיקונים * ואולם כל‬
‫יחוד צריך התעוררות תחתון והתעוררות הבינה הוא מהמלכות י כדפי׳ הרש״צי ע ״ ה י וזהו‬
‫שאמרו באחעורחח דלחחא ארערוחאדלעילא •‬
‫דדך‬
‫היחוד הזה ימצא ג״כ ב ת ת ומלכות * והס זכר ונקבה תתן וכלתו‬
‫אבא ואימא‬
‫תיתאין י ב ר א וצרתא לעילאי י מלכא ומלכתא י מלכא ומטרוניתא *‬
‫קוצ״הו‬
‫ושכינתיה י מלך צהיכלא י כל זה הוא משל אל העגין הזה * ואולם זווגם צריך התעוררות‬
‫מנשמתם של צדיקים מעולם התחתון י והנה אל היתוד הזה יתלוו אליו י איזה בתינות קודמות *‬
‫והם בתינת החיבוק והיינו ע״י ה ח ס ד‬
‫והגבורה ־ והסוד נרמז בפסוק שמאלו ת ח ת לראשי‬
‫וימינו חחבקני * דהיינו שיקצל התתן א ת הכלה בזרועו השמאלי ויתפשט הגבורה אל המלכות‬
‫וישפיע לה י ואח״כ ימשך אליה שפע ה ח ס ד שהוא זרוע ימין ונמצא שמאל ל מ ט ה וימין מ ח ב ק‬
‫למעלה י ויתלוה עור אליו בתינת הנישוק שהוא אתדבקות רוחא ברוחא שהוא סיד יחוד‬
‫מציאות פנימיות המרות אורם זה בזה * והוא צסוד ה פ ה י דהיינו מציאות ה מ ל ט ת שבתה‬
‫וכן במלכות י ודבר זה ארוך וסודו באידרא י ותועלת היחוד הזה רב מאוד כי ממנו ימ^כי‬
‫הנשמוח זכר מצד הזכר ונקצה מצד ה נ ק ב ה * ויחלוה עיר אל היחוד הזה הנצת וההוד והן‬
‫תרין‬
‫מהדם ‪V,roto‬‬
‫ח כ מ ת זזאטת‬
‫•י‬
‫חריין'בימין דדכודא־והיסיד שהוא׳ ס ו ד הבדיה י• יעל ידה היא היחוד יי־‬
‫• ׳ ‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫•פירשנו חופ; בכי ה י ח י ד ס אל׳ ארבע מדות ה ל ל ו ' ״ נ ה ה חפמה־ובינהת״ת ומלכותו?‬
‫הנה‬
‫והנה היהודיים האלו יתבארו בשני כמות ‪;:‬ני'•פעמים י'ויהס^א׳לא‬
‫אהיה‬
‫ויחידה יחד יעשה ש~‬
‫־‬
‫ז ה‬
‫יאההויהה‬
‫י‬
‫ח^ה אימא‬
‫‪:‬‬
‫וזהו יסודי יח ד חג&ה ובינה זה'‬
‫אל־ הימין וזה אל השמאלי ילהם שלשה מקומות אל הזיווג בסיד אורם •צמהילשכו ד ל ף הספירות‬
‫מ מ ע ל ה למניה־ והם י כ ח ד יסוד ה ד ע ה יחד־ וכן למעה בת״ית י יוכן‬
‫יהיה״‬
‫דרך זה אל המלכית ־ יהש ברא‬
‫יאהדונהי‪.‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫י י!‬
‫אדני‬
‫ויחודכ‬
‫ה ציסולי* וכן על‬
‫; ;‬
‫^ ד ' י ע ש ה ב ס '׳זיה‬
‫ולהם שלשה מקומית אל היחוד בסיד אורם המייזפשכוידר^הספירו^‬
‫מ מ פ ה למעלה־ יהם ביסיד ובה״ת י ובדעה ־‬
‫ובמלכות־‬
‫יאיאהחהדויונחחחי‬
‫יזה יורה על •חוד של‪ :‬ה י אירוח" ימיין ושמאל‬
‫א ר ב ע ה ‪ :‬מ י ה חלו"׳''יחד לז&‬
‫•׳••'•ץ י ‪.‬‬
‫יאמצע בי; בעליה בין בירידה ״‬
‫הנצח‬
‫וההיד והיםיד פעולתם‬
‫קריבה לשכניליה ח‪3‬ת‬
‫מפני שהם יינקים נצח מן חסד‬
‫י י ס ד מת׳ית יהיר מכבודה אלא שישהאן‪ .‬ע ם ינקהס י ם שפע הה״ת־׳עם' שניהם ־׳‬
‫יהיבירה‬
‫ושפע החםד‬
‫ע ס י ־ ה י ס י ד ׳ ולזה היא' נידין פ ע מ י ם ימני פעמים‪-‬שמאלי־ •ונהי‬
‫שלשתן־ישתתפי אל הזייוי הנז׳־ לכן ה ם מכונים ־הרין ביעי; דדכורא והאמה־ ופעולתם‬
‫יחד לבשל זרע םזכלי ו ה נ ק י ה ויקראו שחקים שכיחקים מ; לצדיקים שהם צד‪.‬יק יצדק דפ־ילהםי‬
‫ת‬
‫שס‬
‫כס‬
‫יפ‬
‫י* י ‪-‬ליי ־י יליא • צבאות ״‬
‫^ ך ך ת ד ע ‪ :‬י י ‪ :‬הכרעה בין שה‪ :‬הקצווח ־ ר״ל בין החסד יהדין וההכרעה• היא ה ר ח מ י ם‬
‫והנה הקניית בג׳ מקומות ויש ה כ ר ע ה בשלשתן ־ כי‬
‫המחלוקת הראשונה היא בין‬
‫הנצח יההיד והמכריע הוא היסוד־ והמחלוקת השניה היא בין החסד והנהירה והמכריע הוא‬
‫ה ת ת ־ והמחליקה השלישית היא החכמה והבינה והמכריע הוא ה ת ת בסיד ה ד ע ה ־ ואין הכינה‬
‫שיהיה ה ח כ מ ה והבינה חם־ ידין ממש אלא הוא בסיד דינין דמתערין מבינה י ל ק ד ע ת דמיתער‬
‫מכתר ה י א ה מ כ ר י ע ־ יעני; ה כ ר ע ה זו שאני אימרים הוא היותי האמצעי‬
‫הקניית ימהייך בניהם שלים ״‬
‫מ ש ת ו ה א ל שני‬
‫י‬
‫‪ J J T i‬שיש למעלה בכתר מציאות כל הספירות הס הנקראים אל המקובלים עשר צחצחות‬
‫יהם כלוליח בשלשה כשם שהספידוה נכללות בחסד דין ורתמיס והם העלם ה ע נ פ י ם‬
‫בשוישם שהם נצ ן בחסד וחסד בחכמה־ וכן הוד הגבורה יגבורהבבינה ־ יוכן מ ל ט ח ויסוד‬
‫‪c r J‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫״‬
‫‪r‬‬
‫'‬
‫י ה‬
‫~‬
‫‪ 3‬י‬
‫י‬
‫בחב שבכתר יהס נקראים איר קדמון אור צח אור מצוחצח־‬
‫והשגת הספידית בנחצחית אלו נעלם ונשגב מאוד־ ואלו הם שורש אל שורשי הספירות שהס'‬
‫בחב‬
‫ושלשה אלה נמצאים במלכות ג״כ מפני שהיא דפים העליונית״‬
‫החכמה‬
‫יש לה ל״ב נתיבות ואל‪,‬הנתיבות האלה יש‬
‫ומבוארים ־ וכנגדם‬
‫להם שמוח‬
‫מונחים ידועים‬
‫ל״ב אלהים שבפרשה בראשית ־ ועל ידם חיתם‬
‫עדן‬
‫הביגה‬
‫ודע‬
‫מסדפ‬
‫חכמת האמת‬
‫יש לה ממשים שערים * וכנגדם חמשים פ ע מ י ם שנזכר בתורה יציאת מצרים ״‬
‫שכמו שאור הספירות מתפשט מלמעלה ל מ ע ה בדרך אור ישר י כן האור אחרי רדתו‬
‫אל מלב מעמדו חיזר ומתפשט מ מ ט ה למעלה בסוד אור חיזר ־‬
‫והוא סיד אור‬
‫מהופך שמכה במראה וחיזר אל מקורו ׳׳‬
‫עוד‬
‫ת ד ע כי מציאות כל הנמצאים מ ״ א ס ב״ה ע ד נקודה ה ה ח ח י נ ה נחלקים ל א ר ב ע ה‬
‫חלקים י החלק הא׳ חלק אצילות והם עשר ספירות נאצלות ואור אין סיף מ ת פ ש ט‬
‫ב ה ם ״ והחלק השני מציאוח כסא הכבוד והוא ה נ ק ׳ בריאה ואור הספירות מחפשט בה והם‬
‫ה נ ק ר ׳ ספירות דבריאה * לא הכסא אלא האור שהוא מעשר ספירות ואוי־ אין סיף מתלבש‬
‫ב ה ם עי׳י האור הנאצל * החלק השלישי מליאוח משר כחיח מלאכים שהם ההיכלות ואיר עשר‬
‫ספירות מתפשט גם בהם ע״י אור עשר ספירות שבבריאה וזה נקרא יצירה י ועל ידי אור‬
‫הספירות המתפשט ב ה ם נקראות עשר ספירות דיצירה ״ ואור אין סיף מתלבש בהם ע ״ י‬
‫האור הנאצל * החלק הרביעי הוא מציאות הרקעים וכל עולם השפל הגשמי * והוא הנק׳‬
‫עשיה י והם עשר רקיעים ואור הספירות מתפשט ב ה ם והם הנקראים עשר ספיריח דעשיה*‬
‫דהיינו התפשטות הקרישה בחיך החימר הגשמי שבו שליטת החיצונים י וסימן חלוקת א ר ב ע ה‬
‫חלקים אלו א‪5‬יע שהם אצילות בריאה יצירה עשיה י והענין כי האצילות יתעלה על הבריאה‬
‫והבריאה על היצירה * והיצירה על העשיה * וארבע תלוקות אלו ימצאו בכל א ח ת מ ה ם *‬
‫דהיינו אצילות נחלקת לא״ביע וכן כלם * מפני היות המדרגות יורדות מעילה לעלול ״‬
‫עוד‬
‫ת ר ע שהנצח מששת ימי בראשיח היחה יניקחו מצד הגבורה וההוד מצד החסד בסוד‬
‫המזגח המרוח ומאז ג ר ם ה ח ט א ונחבלבלו הצינורוח לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם‬
‫לחקן ה פ ג ם י ע ד שבא יעקב אע׳׳ה והצדיק א ח ה ד ן על עצמו באומרו א ם יבוא טשו אל‬
‫ה מ ח נ ה ה א ח ח והכהו ״ ר׳׳ל א ם יבוא שרו של עשו לעורר דין אל ה מ ח נ ה ה א ח ח היא ההוד‬
‫שהיא נקבה ולכן ק ר א ה מ ח נ ה כי נצח והוד נקראים צבאוח וצצאית ומחנה הכל אחד הוא *‬
‫והכהו שהחליש כח ה ־{ימת בכללה הרמיזה בואו א מ ת ליעקוב ושתת רחמיו ־ והיה ה מ ח נ ה הנשאר‬
‫לשון זכר שהוא הנצח לפליטה ־ להתחזק ולאחוז ב מ ד ח ה ח ס ד * וכן היה כי נ ג ע שרו של עשו‬
‫בכף ירך יעקב ומיד נ ח ה פ ך סדר היניקה ושב ההוד מצד הגבורה הוא מושפע ־ בסוד והודי‬
‫נ ה פ ך עלי למשחיח * והנצח היה רפיף ע ד שבא דוד המלך ע ״ ה ותיקנו בזמירוהיו להיוח יונק‬
‫מצד החסד וזהו סוד נעימוח בימינך נצח ־ ולפי שעה ב ע ח רצון זכה דוד הע׳׳ה ונעשה רצונו‬
‫למזג המרות כימי עולם בסוד כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו כמבואר בזוהר וכן ע ח י ד‬
‫להחחדש ולהחמיר לימוח המשיח ״‬
‫עוד‬
‫ת ד ע שא״עפ שהשמות שאינם נ מ ח ק י ם ה ס עשר שמות לעשר ספירוח כמבואר לעיל‬
‫יש שם אחד הכולל כל עשר שפירית והיא שם בן‬
‫א ר מ ג יהוה‬
‫־ יהכינה קיצי של י ׳ כ ת ר‬
‫י׳‬
‫עדן‬
‫מסד• נ‬
‫חכמת האמת‬
‫י הכמה י‬
‫‪,‬‬
‫ה׳ בינה ־‬
‫ה׳ מלכות י ואין סוף נעלם נ כ ח ד‬
‫ך כולל שית ספירן תגת נהי‬
‫ז א ת פ ש ט נהוריה בארבע אתוון אלין * ולכן שם זה יתמלא בעשר אותיות לרמוז לזה‬
‫ואו‬
‫הא‬
‫' יהוה‬
‫בבינה יהוה‬
‫בניקוד צירי‬
‫יחוף}‬
‫הא ואולם אחר שהספירות כל אחת כלולה מעשר גם ‪ :‬ם בן א ר ב ע נמצא‬
‫מ ה ם‬
‫בנל א ח ז‬
‫יךך‬
‫בניקורקמן בכתרי‬
‫בניקוד סגול בחסד‬
‫י‬
‫יהוה‬
‫בניקוד חילם ב ת פ א ר ת י‬
‫שהיא קיבין ביהוד‬
‫י‬
‫יהוח‬
‫יוהיעוהו‬
‫י‬
‫בניקור פ ת ח ב ח כ מ ה ׳‬
‫יהוה‬
‫גנ־קיד שבא בגבורה•‬
‫יהוה‬
‫בניקוד חירק בנצחי‬
‫בניקוד שירק‬
‫ב י ם‬
‫י‬
‫ד‬
‫י‬
‫יהוה‬
‫יהוה‬
‫בניקוד שורק‬
‫פשוטה בלי ניקוד במלכות‬
‫השפעת כל ס פ י ר ה‬
‫ו ה ט ע ם מפני שהיא כלולה מכלם והיא מ א נ א דכולהו ופועלת כפי‬
‫וספירה שעליה י לפיכך נקודתה כפי יניקתה ״‬
‫צריך א ח ה לדעח כי יש שמוח קדושים ח ח ת אלו י והם כמו כינויים אליהם י ויחסו‬
‫עוד‬
‫אל הכתר אראריתא * ואל ה ח כ מ ה כ״ב אוחיוחמחוברות ע ם שם יה‬
‫איה ביה גיה דיה היה ויה זיה חיה טיה ייה ביה‬
‫ליה מיה ניה סיד• עיה פיה ציה סיה דיה שיה תיה‬
‫ויחסו עיר אל שלוש ראשיטת יחד בוזו במוכסז כךץ} והס אוחיוח שאחרי‬
‫יהוה אלהינו יהוה ואל החסד שם בן ע ״ ב והוא יוצא מפסוקי ויסע ויבוא‬
‫יוד הי ויו הי העולה ע ״ ב הוא נשמה‬
‫יי׳ יייין‬
‫ש ס‬
‫כזה*‬
‫י‬
‫ז‬
‫י‬
‫ט‬
‫י‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ה ל !‬
‫י לי^‬
‫ן ו‬
‫כ ז ה‬
‫‪5‬‬
‫ודפוס ומקור לשם בן ע ״ ב הנ״ז * ויש בו רי״ו אוהיוח כ מ ט ן אריה שבתסד וז״ס אריה אל‬
‫הימין ־ ויחסו אל הגבירה שם בן מב לפי שמדת הגבורה נק׳ יד החזקה ישם בן מב יש בו י״ד‬
‫שמית של שלש אותיות•‬
‫צתג‬
‫ע‬
‫י‬
‫חסב‬
‫^‬
‫טנע‬
‫אבג‬
‫על‬
‫יתץ‬
‫פזס‬
‫קרע‬
‫שסו‬
‫שטן‬
‫יבש‬
‫נגד‬
‫בטר‬
‫צית • והיא ייצא מ פ ׳ בראשית‬
‫ד של ובהו בחילופי אלפא ביחוה י יניקידו היא ניקיד ה פ ס י ק של ייפן כה וכה * לפי‬
‫שיש בו מ ״ ב איתיות‬
‫כ‬
‫י‬
‫ויחסו אל ה ח פ א ר ח שהיא מרח יעקב שם ‪" P‬‬
‫פסתם פספסיבס די^נסים‬
‫‪5‬‬
‫ש ה ו‬
‫א‬
‫אנהחם‬
‫* ולכן כתב ביעקב ויש כב במקום ההוא * ר״ל‬
‫ויש כ״ב ב ת ״ ת שנק׳ מקום כי שם הויה בריבועו עולה מקום וכן י ע ק ב ע ם ד׳ אותיות ע ו ל ה‬
‫מ ק י ם י ושם בן כ״ב היא יוצא מפסוקי ‪5‬רכת כהנים ע״י חילוף אלפא ביתות * ויחסו אל‬
‫הנצח שם בן כ״ב אחר ־ ואל ההוד שם זה היוצא מפסוק את ה׳ אצהיך תירא וכוליה כזה‬
‫אדע לוש דהעת יבו בתם תוש יוב דתו אדה! אתב‬
‫ואל היסוד י״ב הויוח של שם בן א ר ב ע * ואל המלכוח שם ‪3‬ן י״כ‬
‫יו!‬
‫ו ה ו א‬
‫איא‬
‫ההד‬
‫ההי והוא רומז אל דוד דאיהו כליל מכולהו ברזא דכתם פז* כי פ״ז הוא שוד לבנה‬
‫שהיא מדח המלכיח וכחם הוא ר״ת כ ה ד ת פ א ר ת מלכות כי היא כוללת כולם * ויחסו לה‬
‫ו‬
‫עדן‬
‫מסדם‬
‫חכמת ‪.‬האמת‬
‫־ז‪.‬‬
‫עוד־‬
‫׳תרע בי •יש •ביכולת^הצדיקים להיות מ ר כ ב ה אל המרות‬
‫יי • י‬
‫בע׳׳גןז ונטייתם אל• אחת מהצדרים ואחת המרות־ כענין אברהם איש ה ח ס ד ׳‬
‫בסוד נשמתם ופעולתם‬
‫ויצחק איש ׳הגבורה־ ויעקב‪.‬איש ה ת פ א ‪ -‬ת ־ ומשה יבעל 'הנצח ־ ואהרן בעל היץך • ועיר‬
‫בדרך‬
‫א ת ר ‪ .‬א ה ר ן איש החסד*‪..‬משה איש ה ד ע ת העולם בתפארת ־ יוסף בעל היםוד־ וכן‬
‫‪,‬‬
‫בעז‪ -‬וכן פלע־י בן ליש־ ־ורוד בעל המלכות וכן רוב המלכים הצדי־‪,‬ים־ ושלמה הוא בסוד‬
‫ה ד ע ת הכלול*מסיד ־ ולכן אמרו במדרש שבקש שלמה‬
‫להיותי כמשה ־ ואילם‬
‫האנשים‬
‫המיוחדים אשר נקבו בשמות שהן מיסד׳ דיר ודור בכללית קומת האצילות ־ ה ם אדם נח שם‬
‫נהים ־ וכלם‬
‫ח כ מ ה בינה ודעת ־ אברהם יצחק ויעקב חגה ־ משה ואהרן פינחס ודוד‬
‫אחוזים בשורשי הגשמות א ש ד לאדם השלם באיבדי השכינה א ם כל חי ־ דמהמן מלכים‬
‫צדיקים חוזים נביאים אנשי אמת גבירים חסידים נבונים חכמים ראשי אלפי ישראל ״‬
‫עוד‬
‫ת ד ע כי‪ .‬ב ת פ א ר ת י״ב גבולי אלכסון והם ־ גבול דרומית רימית י נ ט ל דרימית‬
‫החתית י גבול דרומית מזרחית י גבול דרומית‬
‫מ‬
‫ע‬
‫י־ י •‬
‫‪3‬‬
‫ת‬
‫? נ י ד‬
‫נ ‪ 3‬ן‬
‫‪1‬‬
‫ג ס י נ‬
‫‪ ,‬יומית‬
‫ת‬
‫גביל צפינית ת ח ת י ת י גבול צפונית מערבית י גבול צפונית • מזדהית ־ ע י י גבול מזרחית‬
‫רומית ־ גביל מזרתית תתתית ־ גבול מ ע ר ב י ת רומית ־ גבול מ ע ר ב י ת תחתית ־ והם י״ב‬
‫ע ד י״ב אורות עליונות ־ ולהם י ״ ב צירופי ה ר ה ־ ומרכבה להם שנים עשר שבעי ישראל ־‬
‫ועיי׳‪.‬ביאור‪.‬עני; זה בארוכה בס׳ ה פ ר ד ס ״‬
‫ןדן‪$‬‬
‫שהמרכבה שהיא ת ח ת המלכות ה ס עשרה היכלות ־ אלא ששלשה מ ה ם נעללזים‬
‫ש‬
‫מ פ נ י שהם צללים ל‬
‫כחב וכמו שכה״ב ה ם נעלמים כך היכלותיהם ה ס נ ע ל מ י ם‬
‫כמותם והם כלולים בתוכה ״‬
‫היבל ךןא׳‬
‫נקרא היכל הקדש הפנימי ונקרא קדש הקדשים וכסא הכבוד העליון ־‪.‬‬
‫ונקרא‬
‫גלגליה שדיי‬
‫אבתרי^ מלכי^י מיטטרוז‬
‫בי״יד ־‬
‫אדם הראשון‪ .‬במרכבה וזה ההיכל נקרא אין תכלית כמו שאומרים‬
‫המקיבלים מאין סיף עד אין תכלית ״‪-‬׳ ‪.‬‬
‫היכל הב׳ נקרא אופן גדילה ־ וגק׳ בשם עטורים‬
‫ישראלי מיכ^ ה פ נ י מ י ' חשמל‬
‫חיה אחת במרום ושמה•‬
‫החיצון־ אריה‬
‫הפנימי‬
‫ומלכות מ ה ע ל מ ת בזה ההיכל ״‬
‫היכל הג׳‬
‫‪1‬‬
‫נקרא מזלן של ישראל היכל הקדש החיצי!‬
‫הפנימי‬
‫נשרי^ אורי*‬
‫־ ואלו הג׳ היכלוח ה ס נ ע ל מ י ם ע ד מאד • ולדעה קצת‬
‫המקובלים רבינו האיי גאון ורביני עוררום הלוי ז״צל אלו הג׳ היכלות ה ס חשלום י״ג מדות‬
‫ואלו‬
‫עדן‬
‫‪.‬‬
‫חכמת האמת‬
‫׳־ י •י י י • ׳‪-‬‬
‫היכל א׳‬
‫•״'‬
‫ךןידל‬
‫מהדם‬
‫י ־ ~ • ‪-‬‬
‫ך ^ י ך שבעההיכלית ב ה ם כעדי ‪ t‬י מ י‬
‫י יי׳•‬
‫‪7‬‬
‫המיף״;‬
‫שהוא כ ע ד חסד נק׳ היכל האהבה׳ * ] ונלענ׳׳דישז^סוד־הפםוק ואהבתי‬
‫עולם אהבתיך על כן לזשכתיך חכצן [‬
‫״‬
‫י‬
‫ל ׳ ״ " * • ־ •‬
‫•י׳״׳•‬
‫'י'‬
‫ב׳ שהוא כנגד הגבורה ניקרא היכל הזכות ־ לפי שיש כעדו" מצד שמאל היכל׳‬
‫‪,‬‬
‫ח ו ב ה ׳ ובהיכל הזכיית הזה יש ב״ד של מעלה ונהר דיניול^־׳ "׳•״ ־ •־* • '־'‬
‫היכל‬
‫היכל ד׳‬
‫היכל ה׳‬
‫היכל ך׳‬
‫שהיא כנגד ה ת פ א י ת נקרא היכל הרצון והוא אמצעי ‪5‬ין'האיש והמים ״‬
‫כנגד הנצח נקרא היכל הנינה ״‬
‫י י‬
‫כנגד היד נקרא היכל עצם השמים ״‬
‫שהיה ; נ ג ר יסוד נקרא היכל לבנת הספיר־ ובין זה ההיכל ‪.‬ובין היכל‬
‫השביעי שהוא היכל ה מ ל ט ת שם הוא מרגוע לילית וסמאל בחעא ישראל י‬
‫י » א מטטרון‬
‫‪1‬למטה מן היכל לבנת הספיר הוא הרקיע שעל‬
‫שנקרא עבד והיא למניה מ א ר ב ע מחנית שכינה ה פ נ י מ י י ם רסנדלפון‬
‫ה ח י ו‬
‫ש ה ן‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫המלאך שנקרא אופן אחד בארץ אצל החיות הוא בת זוגו של מעערון והוא הנקרא פרגוד‬
‫ולמעה מזה הם חיית הקדש ועשר מעלות המלאכים ״ '‬
‫המעלה‬
‫הא׳ ה ם הנקראים‬
‫חיות הקדש י ואין בינם לבין מלכות שבמלכות ר ק מ ה שבין עילה לעלול בלבד ״‬
‫ואח״כ‪.‬נבראו ה מ ע ל ה השנית שנקראו אופנים י ואינם משיגים כמו שמשיגים חיות הקדש‬
‫המדרגה׳ העליונה מ ה ם אבל ה ס דקים יוחד משלמעה מ ה ם ׳ ץאח׳׳כ נבראו על זה הסדר‬
‫חשמלים ש י פ י ם מלאכים אראלים אלהים ביני אלים כרובים אישים י וכל מעלה מ ה ם אינה‬
‫משגת כמי שמשגת המעלה שלמעלה מ מ נ ה ־ ובמעלה העשירית שהיא מ ע ל ת אישים נ ת ע ב ה‬
‫השפע עד שלא היה איפשר להיות נברא רותני כמותם אלא גוף אחד ספיריי ע ד ש כ מ ע מ‬
‫הוא רוחני והיא גלגל ערבית־ ואין בינו ובין האישים רק מה שבין עילה לעלול י‬
‫ואח״כ‬
‫ינא גלגל היומי וגלגל המזלות ושבעה כוכבי לכת וכל גלגל וגלגל‪.‬יש לו נפש שבה הוא חי‬
‫משכיל י וכל גלגל אינו משיג כמו' שהשיג העליון ממנו י יבהגיע השפע ע ד גלגל לבנה *‬
‫נ ת ע ב ה כל כך השפע ־ עד שלא היה איפשר להבראות ממנו גלגל ־ ועשה היסודות כל אתר‬
‫מקיף אל חבירי וכל עליון רוחני מ ע ט מהתתתון ממנו י עד הגיעו אל הנקודה שהיא עבור‬
‫ה א ד ן החסירה והעבה יהגסה יותר מכלם ״‬
‫הרי נתבאר שהם עשרה גלגלים כנגד‬
‫עשרה מעלות המלאכים ־ שהם כנגד עשר היכלות ־ שהם כנגד עשר ספירות * ע ד שנמצא‬
‫שהכתר היא כנגד היכל א׳ שבמלכות והוא כנגד מ ע ל ה א׳ מהמלאכים הנקרא׳ תיות הקדש‬
‫וכנגד גלגל השכל הנקרא גלגל ערבות ־ וכן עז״הד ודי בזה־ עד שנמצא חלקי כובעי הארץ‬
‫מחולקים לעשרה מינים־' ואב לכלס א ר ב ע יסידית‬
‫א ר מ ״ ע ומהם הירכבו התי והצומח‬
‫והדומם‬
‫עח‬
‫מקרב*‬
‫ח כ מ ת האמת‬
‫והדומם י החי נחלק לשנים י חי מ ד ב ר וחי בלחי מדבר י והצומח נחלי! לעשבים ואילנות *‬
‫‪,‬‬
‫והדומם נתלק למתכות ו א ב נ י ם ׳ והמתכוח יש בהם שבעה מ י נ י ם זהב וכסף ונחשח וברזל‬
‫יבדיל ועופרח וכסף חי * שהם כנגד שבעה כוכבי לכח כי מ כ ח ם ה ס י נמצא שגם בזה העולם‬
‫יש עשר מינים שהם כנגד עשרה גלגלים ״‬
‫ודע כי היסודות התחתונים נשחלשלו ונחפשטו‬
‫מ א ר ב ע יסודות העליונים הרומניים כי ה ם שורשם למעלה * כי כל מ ה שיש ל מ ט ה בעולם‬
‫השפל יש לו שירש ויסוד למעלה בעולם העליון וכלם קשורים ודבוקים זה בזה ע ד ה ס י ב ה‬
‫העליונה יתברך ויתעלה לעד אמן ״‬
‫נ!בר‬
‫אמרנו שעשרה מעלות יש במלאכים ולמען תבין מקורם ומהותם אודיעך שורש‬
‫הענין כמובא ב ס פ ר בריח מנוחה ובספרי המקובלים ״‬
‫ייךךיןן‬
‫כמיגא‬
‫י ‪ 1‬מ ע‬
‫ואף ששם‬
‫ל‬
‫ה‬
‫כ י‬
‫שם‬
‫אהיה‬
‫יהוה‬
‫ב״ה הוא עיקר הכל והוא מקור כל השמיח *‬
‫הוא ב כ ח ר למעלה‬
‫י‬
‫א ״ ע פ כן שם הויה הוא גוף האילן‬
‫והוא העיקר והוא רחמים והיא אש שאיני שורף והסנה דמשה יוכיח י ולכן היא ע י ק י כל‬
‫השמוח לפי שהוא נשמחם ומקורם י‬
‫כ נ ו‬
‫‪ 1‬שם‬
‫‪Q\^$‬‬
‫נ = מ ת‬
‫ה‬
‫י יא‬
‫יה הקביע בתוכו‬
‫כנשמה בתוך הגוף י והשמות ה ם נשמה למאורות י והמאורות ה ס נשמה למלאכים ־ והעיקר‬
‫ה ס השמות * והשמות פועלים הפעולה ע״י המאורות ־ והמאורות ע״י המלאכים י ולכן עיקר‬
‫הכינה היא לשמיה׳ ילזה יתכיין ה מ ת כ ו י ך ודע כי השמות הנחחמים בשם‬
‫ה ס הנקראים שמות‬
‫י‬
‫והמאורות ה ס הנחתמים בסיפן בדין‬
‫י‬
‫מין‬
‫ב י ה )־* י ר ו ל י ו א ח צ צ ב י ר ו ן‬
‫אל כגין מ ‪ ^0‬גבלי^ ‪1‬ורי^ וכיוצא ־ וזה מביא גדול‬
‫יה באחדינה‬
‫אדיריררן‬
‫והמלאכים ה ם הנחתמים בשם‬
‫י‬
‫לענין השמית והמאירות‬
‫והמלאכים לדעת בכל פעילה השמות הראויים לה ומהם ת ד ע המאירית והמלאכים השייכים‬
‫ע מ ה ם א ם בעל שכל א ת ה ״‬
‫וכתבו‬
‫המקובלים אנשי מעשה ־ שכל איש אשר ע ר ב את לבו לגשת אל כתיבת‪.‬‬
‫הקמיעות י וכ״ש להשביע בהשבעות י שצריך שידע איזה מלאך הוא מן כת אש‬
‫או מן כת מיס י וגם צריך לדעת א ס הוא מאש שורף או משריף י או אש מקרר ־ ואם‬
‫הפועל משולל ידיעה זו איני מוציא מן הכה אל הפועל י וגס יזהר שלא יערבב מלאכי דין‬
‫מ ם מלאכי רחמים ודע כי המקרר הוא ר ח מ י ם ׳ והשורף דין ר פ ה ־ והמשריף דין ק ש ה ׳‬
‫וכל אחד פיעל כפי בהינח מקורו ״‬
‫‪0‬‬
‫‪HJT‬‬
‫מקדם נב‬
‫חכמת האמת‬
‫־אהיה אשר אהיה‬
‫מקום הזוהר המזהיר‬
‫מקום שכל האשוח מ ת ק ר ר י ם שם‬
‫י‬
‫זשם כחשבו כלא היו * וחקור אהיה הוא א ח ד ומקבל מ כ ח ר עליון שורש כל השרשים ״‬
‫זהשנ׳ השרף שאיני משיין* אלא שוק* י א מטטר‪1‬ז‬
‫השורפים והוא מקבל ממקורי שהיא ש הוי ה י ק י י‬
‫ה‬
‫שר ה פ נ י ם והוא מ ח ו ג ה על כ ת‬
‫ם‬
‫אחד‬
‫*‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫ומקבל ג״כ מ כ ח ד עליון ״‬
‫מ מ‬
‫ק‬
‫ו י‬
‫י‬
‫מ‬
‫‪t‬‬
‫י ה ו ה‬
‫‪o‬‬
‫ה‬
‫יא‬
‫יהשלישי השרף השורף ו ה מ ש י א היא‬
‫אהיה‬
‫יהו^ יהיא‬
‫‪51‬‬
‫׳׳!‬
‫ארג י ומקורו יהוה אהיה אחר והשפעתם מ כ ת ר עליון‬
‫‪,‬‬
‫השרף ה א רחמים * והי דין ר פ ה ־ והגי דין קשה ־ ודי למשיג בסימנים אלי ״‬
‫‪nDV‬‬
‫כלל זה בידך שכל מלאך שסופו {‪ V‬יניקתו מן ח ס ד ־ וכל מלאך שסופו מ ן יניקתו‬
‫מן כבורה י ו א ס שם‬
‫*ה יניקתו מן ת פ א ר ת ׳׳‬
‫‪fc,‬‬
‫‪•i0 D‬‬
‫הוא הממונה על האראלים המקבל מהמלכות הנק׳ פרי האילן ומקורו הוא‬
‫איה‬
‫^ול‪£‬י^‬
‫יוה ה והוא מן כת מימי ברכה והנחה שכל רואיהם מ ת ח כ מ י ם ״‬
‫ה‬
‫הוא מן האופנים והוא מ מ ו נ ה לחן ולחסד ״‬
‫הדרנים‬
‫״ א זכריאל הוא מן מ ח נ ה האש השורפים הנמשך בדין ר פ ה‬
‫זרגי^‬
‫הוא ה מ מ ו נ ה על רצון בני אדם א ם מו‪ 5‬ואם ר ע ״‬
‫נ‬
‫והוא ממונה‬
‫עלהזכרון״‬
‫י‬
‫‪V^JJHD‬‬
‫הוא מן הכרובים והוא ממונה על קדושת העליונים י‬
‫הוא מן השורפים והוא ממונה על כל מין שמירה ״‬
‫הקדוש‬
‫מקור י השרפים בעלי היכלות‬
‫והממשלה‬
‫שהם מקבלים מכתר‬
‫עליון מהמקור הזה על דרך תיבור המאירות ועל פ ע ו ל ת ם נקרא שמו‬
‫ואמיהוואיהו‬
‫<״א‬
‫ואמיהויאיה‬
‫•‬
‫סימן ותצא אש מלפני ה ׳ ותאכל‬
‫אותם וכו׳ ״‬
‫שם‬
‫המקור שמשם מקבלים האראלים המושלים על המים ע ״ ר תיבור המאורות ועל‬
‫פעילותיהם‬
‫י‬
‫יש שם אמין בן שמנה אותיות והיא אאגנלגאץ ל ׳ א אאגנלגאמ‬
‫תמצא כלול בו שני שמוח י שס אחד שם הגבורה שהיה משמש בו דוד ה ״ ע ה היוצא מפסוקים‬
‫אלי י יהידה א ה ה ׳ידיך אחיך י ^ ו ר אריה יהודה י ל א יסור שבע מיהודה ־ א ו ס ר י לגפן‬
‫ע י ר ה וכו׳‬
‫י‬
‫ישמו‬
‫אגלא‬
‫וחיקנוהו חכמים בברכת גבורה ־‬
‫‪ .‬א ד נ י * והשם השני הוא יסוד המרכבה והיא כחר על א ר ב ע שמוח‬
‫א ח ה ^בור לעולם‬
‫י‬
‫והוא שם אנגץ‬
‫ונחי‬
‫להרחיק הנזק ולמלמ מצרה ולהוציא לרוחה ״‬
‫׳השמי^‬
‫היה מן החשמלים ומקבלים מ ח ״ ח מן ניקוד האמצעי ומן ניקוד הישוב ״‬
‫והמקור שמשם מקבלים‬
‫החשמלים‬
‫עי‪£%r3 ?£‬‬
‫חכמת‪•.‬־האמה ״׳ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫סי׳ ־מ‪$‬׳‪2‬ה©‪! 8‬מפמ‪$‬ן?ו&‬
‫מפןדם‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫^ נ י ק י ד ו ‪.‬ככתיבתו ״• מ א כ ר ‪ .‬תזכור ה מ ל א ך ? פ ע ו ל ה ‪ .‬ת ד ע •‬
‫‪#£‬וד^לא‪5$-£‬יא*השמל&ך‪.;#‬שמקירו‪:‬תפארת יבמי הייציא מ פ ס ו ק ‪ .‬מ ה י ידידיה י כ ו ׳ ‪ .‬י ח ס‬
‫שרף• ת ד ע שהוא ךן• ר פ ה‬
‫ש‪.:‬מקירו;‪.‬׳‪-‬מכהר עליון ישמו;?ייצא מ פ ׳ ותצא אש הנ״ל ־ ו א ם‬
‫הגא א ה ^ ל ת מ ג שהוא דן• קשה‪:‬ומקורו •היא המלכות‪.‬ושמו‬
‫גדול‪ -‬יחודו־ יה‬
‫מפני‬
‫ששם כ ל ' ה כ ח י ת מ ת ק ב צ י ם מורים יחידו של ה ק ״ ב ה ״‬
‫שם‬
‫‪t t‬‬
‫שם‬
‫אכתרי׳^ יה‬
‫‪J‬‬
‫אלה‪-‬י ישראל‬
‫‪1,1-‬‬
‫נ״א א כ ה ד י א ל יה •יהיה | פיעל פ ע י ל ו ת ל ״ ד ע י ם‬
‫‪.‬נך^־נ‪.‬שנשרש באהיה יפעילותיי אף בלי כיה״ה מפני ר ו ב הקרישה ״‬
‫‪;:‬‬
‫יארואאוחונחל נעריו‬
‫ה‪/‬‬
‫ייצא מ פ ׳ ה׳‬
‫אל ר ח ו ם‬
‫יחנין‬
‫יכי׳‬
‫ככתוב• בהורה‪,.‬ימיעיל בלי ט ה ר ה ־ ע ם המלאכים‪-‬׳המקבלים מ מ ט ו ה ‪.‬‬
‫וניקויו‬
‫‪3‬‬
‫יהך^‬
‫•אנטימוס‬
‫יהושע^ אוריאל‪ ,‬רפאל• ׳ולואל‬
‫ארכיימוס אוזי^ ויצי^ הני^ נ״א ח נ מ י א ל ויסייע ל י א י ‪ -‬א ל נירי^‬
‫ג־״א יליאל‬
‫ב ר ב ת ה מ לא כ י ם ‪ .‬ה אלי ת מ נ א השם הזה ־ ה כ ב י ע‬
‫לךי^‬
‫־ ‪.‬‬
‫‪:‬תמצאהו ״‬
‫*שם ייאחצפירון‬
‫הארץ‬
‫א י ח ס ‪.‬בכם•‪ -‬׳ה ובכל ד ב ר‬
‫\‪.‬‬
‫יינא מ פ ׳ ו ב ל כ ת התייה‬
‫י‬
‫ל‬
‫נ י‬
‫נ״א‬
‫‪a‬‬
‫לאופנים‬
‫ינשא* האיפנים ״‬
‫‪4‬‬
‫‪t‬‬
‫ובהנשא להקיה‬
‫•‪.‬‬
‫מעל‬
‫י­‬
‫שם אהניק יוצא מ פ ׳ איתן‬
‫אדירים •יהיא ת ח ת ממשלת אדירירון הרמוז באיה א של א ב ג • ה ן ־ ב ‪.‬ביהריררן‬
‫י יגבהיה־ ת הלמיה ובי נעשה הים ת ל מ י ם‬
‫נ‪:‬׳א ב י ה ד ד י ר ק ־ ג גיהרירון‬
‫צ צתגיה ״‬
‫ע‬
‫נ‬
‫י ד י ׳ טיי ל רא‪-‬יהם‬
‫*שם טהרי ^ ייצא מ פ ׳ ידמית ‪ -‬ל י א ^ ׳‬
‫קני"‬
‫מישבך ישים ב ס ל ע‬
‫י‬
‫'יהשבעתי בשים אדיר‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ה י ז י ה‬
‫ע‬
‫כ י‬
‫מ ל מ ע ל ה ־ והיא ממינה בהיכל אלהי ישראל יההיכל הזה ‪:‬עשה משלש ראשונית‬
‫ד מ ל ט ת ד ב ר י א ה ־ ובהיכל אלהי ישראל טהדיאל הוא בסיר שם יהיא ק ב ו ע ואינו זז משם ־‬
‫א ב ל בהיכל ל ב נ ה ה ס פ י ר היא בסוד מ ל א ך ועושה שליחיתו ״‬
‫ש ם ר ח מ י א ל וסנוניה יילאים מש׳ דחיברית אשה א ל‬
‫ג^יהם לא ׳סבי ב ל כ ה ס איש אל ע ב י פניך ילכו ־ ושני מ ל א כ י ם אל•‬
‫םנדלפוז כי ששים ר ב י א שמית יש ל׳‬
‫כקראים כריביס ונקראים׳םמכין ־ יהם " י‬
‫״טהרי^ ויוחצפירול והכ‬
‫כ ש מ ת ע ל ה ־ ו ה ם עומדים ב ש ב ע ה מדירין ב י‬
‫אחותה‬
‫כ‬
‫ן י ת‬
‫״‬
‫< ח ה‬
‫עילים כמכין לילית ו ה ם ע י ב י ם להגן מ מ נ ה ״‬
‫ותחת ב״י‬
‫=ל‬
‫טהריאל‬
‫יש שני שיערים‬
‫־ האחי נ י ‪ ,‬י א פלג‬
‫יהשנ‬
‫אצבוגי‬
‫עדן‬
‫אצבוגה ־‬
‫מפןדם נג‬
‫חכמת האמת‬
‫ושני כמית אלו יוצאים מ פ ס י ק ייסעו ויהי חתח אלהיס על הערים אשר‬
‫םביבוחיהי ולא רדפו אחי־י בני יעקב ־ ביושר י ומפסיק ואת האנשים אשר פ ת ח הבית הכו‬
‫בסניריס מקען יעד גדיל וילאו למצוה ה פ ח ח י ישר והפוך ־ והאומר שני פסוקים אלו דהיינו‬
‫פ ס ו ק ויסכנו ישר י ופסוק ואת האנשים ישר והפוך י אחד עשר פעמים ־ מ ו ב ע ח לו שינצל‬
‫מכל ר ע כי הוא מנין למעלה ולמעה * ובאומרו הפסוקים הללו‬
‫^גלא‬
‫י כ ו י‬
‫אלד שעולה‬
‫‪1‬‬
‫פ ס ו‬
‫והוא אחד מ ע ״ ב שמות ויסע ויבא ויט * גם יאמר י״א‬
‫חשק ו א פ ל ט ה ו י‬
‫י נ ו י‬
‫ן‬
‫ב‬
‫" בייט‬
‫ם‬
‫ומוצאו מפסוק‬
‫טלאים‬
‫בזרועו יקב!‬
‫ק ט‬
‫י‬
‫בי‬
‫וסגולתו‬
‫להכניע הקליפות ״‬
‫זה ב כ ח ‪ :‬ס‬
‫וטהרי^‬
‫מלבד היותו ראש לשבעים וארזי ״‬
‫הו‬
‫י״‬
‫= י ע‬
‫ר י‬
‫פ‬
‫ש ו מ ר‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ביט‬
‫שבמצחו ויש בידו שרביט של אש ־ וגם יש לו משרתים ובלם שרביטי אש בידם‬
‫ו ט ע ם שרביע ופירושו שכל אחד ואחד מהם היא שר בשס‬
‫ז ה‬
‫ו ס ם‬
‫י ו‬
‫^‬
‫מ מ‬
‫ל *טמן‬
‫ת‬
‫ביט שבמלחו שעולה אך־‬
‫באח ביש והוא טיב לשמירה הדרך ״‬
‫וטהריאל זה ע ם משרחיו‬
‫נקראים מארי דעיינין שמעיינין בנשמה אחרי שדנו אוחה ב״ד של שבעים ואחד ויש ל ה ס‬
‫יהוה‬
‫וכתבו•‬
‫דעיינין דהייני כ״ד עיינין וע״ב הנין ־ שלשה הגין על כל עיגול ועיגול ״‬
‫שס‬
‫המקיבליס‬
‫כ י‬
‫יהוה‬
‫החן וממונה על ביטיל הקליפות‬
‫ע‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ל‬
‫י ! ס‬
‫ביט והיא‬
‫ו ה‬
‫שמן‬
‫בניקיד חילם מהפשט ממנו שם אחד ה מ מ ו נ ה על‬
‫י א השם‬
‫ביט‬
‫הנ״ל ויש כה מלאכים למעלה וכחוב‬
‫באת בש והוא בסוד שרביע הזהב וגי׳ שלו כ״א כמנין‬
‫א ה י ה ׳ וכתבו הקדמונים כי מקור שם זה הוא יוצא מ פ ׳ כי בי חשק ואפלטהו־ ור״ת ב י *‬
‫בי ‪DD*H‬‬
‫וכתב הרב הקדיש מו״הרר שמשון‬
‫י‬
‫י‬
‫‪£‬זי‬
‫ב‬
‫ינה‬
‫ח כ מ ה ־ מסיד הייה בניקוד חולם ״‬
‫מאיסערפילי זלה״ה בס׳ דן י ד ן ־ כי שם זה מ מ ו נ ה‬
‫להכניע שני קליפות עשי וישמעאל ־‬
‫כ‬
‫קיא‬
‫רהב ימספר שניהם שלח ־ וזהו סוד ע׳ל ש׳חל ו׳פתן ת ד ר ו ך ׳ שהוא ר ״ ת עשו‬
‫ורמיז בי שחל שהיא מ ס פ ר שניהם ־‬
‫י‬
‫כט‬
‫כי שרו של משי ‪0‬מאל‬
‫ושרו של ישמעאל‬
‫וכחיב בהריה כי בי חשק ואפלטהו שהיא סוד שם‬
‫כנ״ל ־ שהיא המבעל שני קליפוה ה״נל ״ ובסוד זה השם חרבו ערים חקיפין ב ׳ י ח ר‬
‫י׳רישלים עייר מלכא ־ כי ה ס פגעו בזה השם הקדוש בסוד פגימת ברית מילה י ואז פ ג ע ו‬
‫בתרין ההין הא עילאה יהא ת ת א ה שהם בינה ומלכות בסוד זכור‬
‫ר ״ ת מילה ־ הביטה בהנ־ין ההין רמז שפגמו בתרין ההין ־ וכשאלי‬
‫י׳הוה מ ׳ ה ה׳יה ל׳נו ־‬
‫ש י ס‬
‫ביט באמצע מ ל ת‬
‫ה ב י ע ה ־ פי׳ שע״י כך פגמו בשם זה ״‬
‫? ‪C t‬‬
‫חרתך‬
‫היא ממינה על ה פ ר נ ס ה ־ וידוע ששלשה ידוח הן־ הגלולה החזקה ה ר מ ה‬
‫והם בגי׳ חתך ולכן כתיב פותח אה ידיך ־ ובאלו הג׳ ידיח גפחח הבאר העליון‬
‫בהוא‬
‫עדן‬
‫מהדם‬
‫חבמת האכ‪1‬ת‬
‫צות גי׳ מלכות ־ וז״ס חתך בכל דבלי מלכות נחחכיס על פיו ״‬
‫שהוא ענין חתך ייזיליאי‬
‫וגם פחח את ידיך ר״ת פחד ת פ א ר ת חסד ־ הדי פ ח ח את ידיך * שהה יד החזקה כנגד פחד‬
‫יד ה ר מ ה כנד׳ ת ״ ת ־ יד הידולה כנגד תסד וס״ת פתת את ידיך הוא תתך שהיא גי׳ שלשתן‬
‫כנז׳ י והתחיל בנד שמאל שהוא פחד ־ כי סיד ה פ ר נ ס ה משם מתעורר בסוד קשיש מזונותיו‬
‫של אדם ־ וידוע ששני דינים יש המונעים את ה פ ר נ ס ה והם שני דמעות דשני עיינין ־ הרמוזים‬
‫בפ׳ עיני כל אליך ישברו־ והכינה הזאת היא למתקס ולהביא ה פ ר נ ס ה ־ והנה שני בחינות‬
‫הדין ה ם‬
‫ז‬
‫אם‬
‫עןך‬
‫הסיר‬
‫ופר ־ ואס תסיר מן שך הוקף! הדין שבו שהוא פו גי׳ אלהים ישאר רלד ־‬
‫פ״ו מן פ״ר ישאר צד״ק ־ ושניהם יחד רל״ד וצד״ק הם גי׳‬
‫מ ת מ ת ק י ם בהסרת כת הדין ־ ודע כי מה שאנו מכונים בשם‬
‫ידיך־ כשתתבונן בשני מיליאיי‬
‫‪:‬זה‬
‫יוד‬
‫' פא‬
‫י‬
‫פה אלף יוד‬
‫י‬
‫עולים רי״ב רי״ו ושניהם עולים ח ת ״ ך ־ והנה חתך באת בש היא‬
‫‪0‬מך אלן* למד‬
‫חת״ך שהם‬
‫}•אי שהיא ר״ת פתח א ת‬
‫•‬
‫והנה מיליאי כזה‬
‫המילוי לבד שהוא מתחלף ממנו הרי חתך ־ יהגה נכון ומשביע‬
‫לכל תי גי׳ תתך ־ רוצה לומר לכל ״ רמזי הר״מז ״‬
‫‪ J? CEf‬שציי‬
‫כ נ י‬
‫ל‬
‫ה‬
‫פת‬
‫וכהו להכניע לילית הרשעה שמספרה כן ־ והוא יוצא‬
‫ממזמור אשא עיני אל ההרים מ ר ״ ת חמשה תיבות הבאות'אח^ הרות ישיש בו והס י‬
‫עושה‬
‫ע ו‬
‫ל‬
‫שומרך צלך ישמויך ישמור ־ וכן חמשה הייוח הקודמית כשהם בנקודת אלהים‬
‫י ם‬
‫תפ כי מכח חמש גבורות מתהוית אותם הרשעה ־ ובקדושתן ת מ ח ה ־ והנה הוא‬
‫בסוד שם‬
‫ילי מ ע ״ ב שמית כי שם זה הוא בסוד ה׳ גבורות כי לפי נקודה הפסיקים שמשם‬
‫יוצא שס ע ״ ב שהוא פסיק ויסע מאית י שבמלה ויסע ונקודהי תירק ־ ומן‬
‫הלילה ונקידתה קמץ ־ ומן‬
‫י׳‬
‫ל שבמלת‬
‫ידיי‬
‫שבמלת ייע ינקידתה תירק נמצא שם זה נקיד כזה‬
‫עילה‬
‫פ״ו־ וחמשה פ ע מ י ם פ״י שהם תמשה גבורות היא מ ס פ ר שם עשציי ״ שם ״‬
‫מצמצית‬
‫כחי להצמיח אויב ומחנקס והוא גי׳ ה ע ר יניקידי מפסיק יגלח ה ׳‬
‫ב ח ע ר השכירה בעברי ־ והגיקיד גי׳ אלהים ־ יהיא יוצא מפסיק קדיש יהיה ה ע ר לא‬
‫יעבור על ראשי ־ והיינו א ם החליף יהיה באה בש‬
‫מצמליח־ ועולה‬
‫י‬
‫היא מצמץ וקדוש עילה תי‬
‫ת*‪}/‬ר וזהו קדוש יהיה ת ע ר * וראיתי בכתב•‬
‫יצחק דמן‬
‫הי׳ר‬
‫הרי‬
‫עכו‬
‫שמיצא השם החזק הזה היא מ פ ׳ ובל־עהס יצמיחם בחילוף יוד במם באה בש ״‬
‫*‪DD‬‬
‫ה ס ם הוא משמיה ע ״ ב והוא מסוגל למלוכה בסוד ומהקם מלכין ־ ולכן ביוסף‬
‫נאמר ק מ ה אלומחי ואמרו לו אחיו המלוך חמלוך ־ וכן אמר שאול לדיר מליך המליך‬
‫וקמה בידך ממלכה ישראל ״ שם‬
‫‪ Ct-f‬טפטפיה‬
‫כחי גדול לחשוב בו נגד האויבים* והמחשב‬
‫ב י‬
‫י‬
‫מ‬
‫א י'‬
‫צוךן‬
‫פחד‬
‫עדן‬
‫פחד ־ על מגן • ועל צבא‬
‫מהדם נד‬
‫מ י ס י ו ן על כל לב זדון• שכל‬
‫ח י מ ת האמת‬
‫•‬
‫ייש‬
‫שני תיבות מאלו עוליס קצ״ג כ מ ס פ ר ה ב ס הנז' ־ ואיתא ברכינו בחיי ששם זה יוצא מ ס ״ ת‬
‫ה נ ה אנכי סולח מלאך לפניך לשמורך בדרך ולהביאך אל המקוס י רמז* הרמי׳ז ״‬
‫ע‪11‬ב‬
‫מצאתי בכתבי המקובלים ששס זה יוצא מ פ ס ו ק ויאמר משה אל אהרן קת את‬
‫ה מ ח ת ה והן עליה אש מעל המזבח ושים ק י ‪ £‬ר ת והולך מהרה אל ה ע ד ה ו כ } ‪ 2‬ר‬
‫עליהם וכו׳ ייתן את הקר‪£‬רת ו י כ ^ ר על ה ע ם י ו י ע מ ו ד בין ך ן מ ה י ה ובין החיים ותעצר‬
‫ה מ ג פ ה ־ והוא שם המחשבה ־ וסגולתו לכוין בו בצבע זהב בזמן ה מ ג פ ה ב ״ מ וטוב לכול דבר‪.‬‬
‫מיקוח‬
‫כ ז ה‬
‫מפטפיה‬
‫'‬
‫י‬
‫ומספר הניקוד עולה אלהים‬
‫י‬
‫ושם ב‪,‬ץו‬
‫שהיה אחידים‬
‫דשם הויה כשהוא במילוי אלפין י עילה כיפטפיה ״‬
‫אבנ והיא משם בן מ״ב ־ דע כי כח יה השם לסלק המחל קת מן העיר י בראוה‬
‫ע‪1‬ם‬
‫בלבולים אלו באלי * ומקור זה‬
‫יאהבוגה‬
‫השס היא יה»*ד‪,‬‬
‫וצירופו ע ם מקורו הוא כזה‬
‫וכשתדצה לבטל הבלבולים והמחליקה תעשה ככה־ אמור זה ה פ ס ו ק ״‬
‫א פ ס כי עז ה ע ם היושב בארץ והערים ב צ ו ר ו ת ^דוליה מאד ונם בני ענקים ראינו ש ס י‬
‫וזכיר זה השם‬
‫אבג‬
‫ע ס‬
‫מקייי‬
‫יאהבוגה‬
‫פרחיאל ״ יאלזיל־ יה״למ‬
‫יאהבוגה על ייי המלאך פרדחיאל *‬
‫שתבטל הבלבול‬
‫והשביע למלאך הזה שמו‬
‫והמחלוקת‬
‫־״יי־ ״‬
‫מהקהל הזה בשם‬
‫ערך חלום‬
‫א‬
‫מךן שאמרו חז״ל לאדם טוב מראין תלים ר ע י פי׳ מראין לו ה ר ע ה והעונשין‬
‫העתידים לבוא על הרשעים והכל כדי שהצדיק יהיה תמיד יראתו על פניו ולא‬
‫יחטא י ולישע מ ר ח ץ חלים טוב כי הבא ליטמא פיתחין לו ״ ילקוט ח־ש משם הילקוט ״‬
‫ב‬
‫ג‬
‫בל המראות יפין בחלום חיץ מתכלת ״ ילקוט ״‬
‫בל‬
‫מה שהמת ניתן לאדם בחלום יפה הוא י אבל אם הוא נוטל מביתו ובפייט מנעלו‬
‫הוא ר ע י כי היא רמז שימועו רגליו מהעולם הזה וילך לעולם אחר אתר דמותא‬
‫והוא סיד החליצה‬
‫ד‬
‫״ ילקוט חדש בליקועיס ״‬
‫לפי שנשמת ה ־ ר ם המדברת אינה מ ת ה י לפיכך יהלום התי מן ה מ ת י אבל ה ב ה מ ה‬
‫שמחה אין לה נשמה ה ח כ מ ה י לפיכך לא יחלים אדם מ ב ה מ ה שמתה או נשתטה‬
‫ם ׳ חסידים סי׳ תת״שלא ״‬
‫א חלונות‬
‫ערך חלונות‬
‫שבבית א ס נפל הבית ס כ נ ה לשנותם או לסותמם ״ עיי״לאות א ע ר ך אויר‬
‫ע ר ך חליצה‬
‫עדן‬
‫חליצה‬
‫מקרם‬
‫ערף חליצה‬
‫א ע‪5‬ין‬
‫החליצה ה י א ׳ כי הנה בחליצה מתיאשת היבמה מ ה י ב ם ־ ובדקיקה מתיאשת‬
‫רוח ה מ ת הנשאר בה מהגאולה שהיתה מיועדת לו מן האח ־ ומה הקריאה‬
‫שניהם כאחד הרוח והיבמה קובלים עליו לפני שלשה י כנגד תלת אפוטרופיסים ראית לה‬
‫לנשמתא י ומוסיפין עוד שנים לפרסם הדבר י כדי שרבים יבקשו עליו רחמיס והס כנגד‬
‫שניץצירים שהיו ע ד י ם בליקותי הראשונים הנגמרים בכליו של קונה דכתיב ביה שלף איש‬
‫נעלו י אלא שהנעל הקונה הוא בית היד י וכאן מרי מ ס א נ א רידיה הוא ניעלן יפושע לה את‬
‫הרגל והיא חולצת ומתרת הקשר לפי שאינו מן המכין להקרא גיהל ־ וזירקהו לארץ ביזיון*‬
‫להירות ה פ ק ע ח זיקחה ובטחונה שיהיה דיות והצלה לרית ה מ ת מ מ ק י ס אחר י ו ע ע ס חלוץ‬
‫הנעל כמו הותר הקשר ־ שלשה פ ע מ י ם אתר לו ואתר לה ואתר לרות המת י א״נ אתר לנפש‬
‫ואחד לרוח ואחד לנשמה ־ ועליה נאייר ה פ ח נשבר ואנחנו נמלטני ״ ׳לקיט חדש בליקיטים‬
‫משם מ א מ ר א ם כל חי סי׳ נ ר ו ״‬
‫ערך‬
‫א שבעה‬
‫חלקלעיהב‬
‫אין להם חלק לעו״הב ואלו ה ס לבלר וסופר יעיב שברופאים‬
‫י‬
‫ודיין‬
‫לעירו ־ וקיסם וחזן וטבת ״ אבות ד״רן פ ׳ ל״ו ״ וכתב הרב שאלת‬
‫וע״בץ ח״ב סי׳ ס״ני וז״ל י שבעה אין להם חלק לעו״הב י פי׳ א ס אינם זהירים במלאכתן‬
‫ואימנותם ומינויים כראיי להם * לבלר כיתב ס ת ״ ם שאם ת ח ס ר אות אתת נמצא מחריב‬
‫העולם * וסופר כותב שטרות וגיטין שהרבה דברים תלויים בו א ס מקלקל בהם נמצא מ פ ס י ד‬
‫ממון שלא כדין אי מ ר ב ה ממזרים ־ דיין לעירו כשמתפרנס מ ה ם בדרכים מעיקליס ־ ועוד‬
‫א ם באו עיר אחרת לדון ע ם בני עירו מ ט ה הדין לצד בני עירו י וקוסם ענין זה נתעורר‬
‫מ א ד היינו דאחריבינהו לכמה קהלות ישראל י חזן וטבח ה ם לאבן נגף וציר מכשיל לבית‬
‫ישראל עכ״ל ״‬
‫ב‬
‫כתב הרב ריקאנעי פ׳ כי תשא משם רבינו עזריאל ז״ל י במקומות רבים שתמצא‬
‫בדברי חז״ל העושה כו״כ אין לו חלק לעו״הב י ר״ל אין לו בית ואוצר‬
‫בפני עצמו שהוא ברשותו והוא מושל עליו וזהו עושין לו מדור כפי כבידי ־ ימי שאין לי זכות‬
‫הוא עומד במקום שעומדים רבים י ע ״ כ‬
‫וכתב הרב מדרש תלפיות שפעם אחח נכנס רוח של רשע אחד בגיף אשה ים׳ נ ר כן כ* מ ה‬
‫שאמרו אין להם חלק לעו״הב י אין להם תלק ומדור בפני עצמן ״‬
‫ע ר ך חמרה‬
‫־עדן‬
‫מקדם נה‬
‫ח&דה‬
‫ערך חמדה‬
‫איך יננל אדם מן החמדה ־ יתיאש מן הדבר שהוא חומד ויחשוב אותו אי איפשר‬
‫‪ .‬א‬
‫ד ב י זה ונמנע מהיות ־ דיגמת יאוש הכפרי מלישא בתו של מלך ולא מ ה ר ה ר‬
‫מ־דש תלפיות בשם ה ד א ״ ב ע‬
‫בה ״‬
‫א הנזהר‬
‫״‬
‫ערך חמץ‬
‫ב פ ס ח מחמץ כל שהוא מובטח לו שלא יחעא כל השנה ״‬
‫דבש לפי‬
‫משס גידי הא״רי ז״ל ״‬
‫וזה*‬
‫לענ״ד רמז הכחיב ולא יראה לך ח מ ן ולא יראה לך שאור בכל גבולך ־ הכונה א ם‬
‫נזהרת שלא יראה לך ח מ ן ־ מובטח אתה שלא יראה לך שאור שבעיסה שהוא יצר‬
‫ה ר ע בכל גבולך י ועי״כ לא ת ח ט א ״‬
‫ב גלתה‬
‫יהודה מעוני ־ על שאכלו ח מ ן בפסח דכתיב ביה לתם עוני ־ דבר אחר‬
‫על שחבלו משכיני של עני כדכתיב ואם איש עני הוא ־ ר״א על שעשקו‬
‫שכר שכיר שנאמר לא תעשוק שכיר עני ואביון י ד״א על שגזלו מתנות עניים שנאמר לעני‬
‫ולגר תעזוב־ ר״א על שעבדו ע״ז שנאמר קיל ענית ״ ילקוט איכה ״‬
‫ערך חמשת‬
‫א‬
‫‪£‬״ד‬
‫ס^עים‬
‫בם״כי קדמון לרבני פאם הראשונים וז״ל ־ שיעור תמשת סלעים של פדיון‬
‫הבן ־ יש בהם משקל אלף ותשע מאות ועשרים גרעיני שעורה ־ ושקלתי אותם‬
‫ומצאתי ב ל ם שני משקלים מיזאן נכי שני מעין וחצי מיזאן־ ו פ ע ם אחרת שקלתי אותם‬
‫ומצאתי בהם שני משקלים מיזאן אלא שהשעורים היו מובחרים ־ ע ״ כ ״‬
‫‪1‬דע‬
‫כי מ״ש מלין ב״ייד ס*׳ ש״ה וכן כתב ה ר מ ״ ב ם כי שיעיר חמשת סלעים של פדיון‬
‫הבן ה ם ל׳ דרהמים שהם ק״ך מעין ־ שיעיר ה ד ר ה ס היא שמינית דורו מ ט ב ע פ ר א נ ס י ס‬
‫בדיוק שכן קבלתי מרבים שדקדקו החשבון נמצא שהדורו הוא שמנה דרהמים ־ וכבר עמדתי‬
‫על זה כמה פ ע מ י ם ימצאתיו אמת וצדק ״‬
‫ערך חן‬
‫'יא‬
‫למצוא‬
‫תן בעיני השלעין או מי שתרצה לבוא לפניו־ שים ידך על מצחך ואמור‬
‫ג׳ פ ע מ י ם פסיק השיבה לי ששין ישעך ורות נדיבה ת ס ע ד נ י ״‬
‫מס׳‬
‫עדן‬
‫מהד‪£‬‬
‫חנה‬
‫כ״י והוא בחון ״ וכתב הרב מד׳ תלפיות ח״ל י למצוא חן בבואך לפני השלטון ל ד ן * אמור‬
‫תפול עליהם אימתה ופחד נ ׳ פ ע מ י ם וקח קש מן ה א ד ן באומרך אותו ותשבדהו בפניהס כאלי‬
‫אתה מתעסק ״‬
‫ערך חנה‬
‫א‬
‫נתנבאה על קדח שנאמר מוריד שאול רעל י ובכל זאת לא היו מאמינים‬
‫חנה‬
‫שיעלו עד שנתדב בית המקדש ונבלעו שערי בי״המק שנאמר ע ב ע ו בארץ‬
‫שעריה ובאו אצל ק ד ח יתפשם־ מיד אמרו והאמינו שכשיעלו אלו השעדיס אף חכו נעלה‬
‫עמהם‬
‫״ מדבר קדמית בשם דברי הימים של משה עי״ש ״ וזה מסכים לדרשת חז״ל והביאו‬
‫רש״י ז״ל בחומש בפ׳ פינחס בפסיק ובני קדח לא מתי מקום נתבצר להס בגיהנס וישבו‬
‫עליו ואמרו שירה י אלא שעל זה קשה מהיכן יצה אלקנה בעלה של חנה שהיה מצני קרח‬
‫ועיי׳ ה ר ״ א ס ז״ל פ׳ פינתס מ״ש בזה־ וי״ל וכדומה שכן ראיתי בדברי המפרשים שבזכות‬
‫שמואל שעתיד לצאח מהם עלו לפי שעה עד שהולידו בנים וחזרו למקימן ־ וכיון שכן לא‬
‫האמינו שיעלו עוד ועליהם נתנבאה חנה מידיד שאול ויעל ״ ירוק‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫חנה ו ת מ ר נדר י תנה כל מעשיה בכפלים ־ כ ע ס ה בכפלים ו כ ע ס ה ה צרתה ג ס‬
‫כ ע ס * מ נ ח ה בכפלים מ נ ה אחת אפיס ־ בכיתה בכפלים יבלה הבכה י ראייתה־‬
‫בכפלים אם ראה ה ר א ה ־ נדרה בכפלים וחדור נדר‬
‫״ ילקוט שמואל ״‬
‫‪*,‬נ״י*‬
‫שמטעם‬
‫זה היחה גס לידחה בכפלים הזא שמואל ששקול כמשה ואהרן ״‬
‫ערך חנוכה‬
‫א חנוכה‬
‫היא דמי לשמן רנניד ינפיק ואחי מלעילא‬
‫בענביו ״ סי מגיד מישרים למ״רן ז״ל‬
‫י‬
‫ופורים הוא רמז ליין המשומר‬
‫״‬
‫ערך חנוך‬
‫א‬
‫ל‪0‬ח ה ק ״ ב ה א ת חנוך ואליהו למעלה כדי להעיד על נשמה העיליס למעלה־‬
‫והוריד א ח קרח למטה להעיד על הנשמוח היורדים למעה־ ז״ש ע ״ פ שנים‬
‫ע ד י ם או ע ״ פ שלשה עלים וכו׳ ״‬
‫כ חנוך‬
‫מגלה עמוקות אופן קי״א ״‬
‫רוחו וגופו החומרי כאחד עלו למעלה כי נ ה פ ך גופו ללפידי אש־ ונשמת‪:‬‬
‫חנוך ע ל ח ה אל מקום הנשמוח אל גן עדן העליון ־ אבל אליהו ז״ל נהפשט‬
‫גיפו מרוחו ונתלבש בלבוש אחר וגופו הראשון נשאר גנוז ב ס ע ר ה וכשהוא יורד למטה לעשות‪:‬‬
‫שליחות‪.‬‬
‫‪Hjr‬‬
‫חנוך‬
‫שליחות מחלבש בו ״‬
‫ובזה‬
‫מסדם נו‬
‫ח ס ד לאברהם עין הקורא נהר ל׳ ״‬
‫ידוקדק לענ״ד מ ה שנאי בחנוך ואיננו כי לקח אותו אלהים * ה ט נ ה איננו לגוף‬
‫הראשין כלל כי לקח אותו אלהיס להחזירו בבחינת המלאכים שכלם אש * אבל‬
‫באליהו נאמר וישלך את אדרתו מעליו הוא גופו והרי הוא גנוז ב ס ע ר ה השמים ״‬
‫^ל]*‬
‫א אמרו‬
‫מישאל ועזריה‬
‫בגמרא מ ה ראו תמ״ו שהשליכו עצמן לכבשן האש ־ נשאו ק״ו מצפרדעים‬
‫וכו׳ י והקשו התיס׳ דהא קי״ל יהרג ואל יעבור י ותירץ הרב יערות דבש‬
‫שהשליכו עצמן קודם שישליכום כי נשרפו המשליכים * ואמרו בר׳ חנניה בן תרדיון יפתת פיו‬
‫ותכנס האש־ ואמר מוטב שיעלנה מי שנחנה* וא״כ איך השליכו ע צ מ ך ותירץ ק״ו‬
‫מצפרדעים לקדש השם ה ם מעצמן עלו י עכ״ל י‬
‫וקשה דהא כתיב כפיתו ודמיו לנו אתון‬
‫נורא וטליה י די אסיקו לשדרך וכוליה משמע שהפילים י ותו מאי משני ק״ו מ צ פ ר ד ע י ם ׳‬
‫הצפרדעים כך נצטוו‪ :‬אבל ה ם היה להם להמתין עד שישליכום ־ מדבר קדמות מ ע ר כ ת קוף‬
‫ולי נראה שקישטה הוא שהאנשים אשר רצי להשליכם כשהגיעו לשפת הכבשן‬
‫עי׳׳ש ״‬
‫נשרפו ונפלו חנניה מישאל ועזריה מידם לשפת הכבשן י והם הפילו עצמן לתוך הכבשן י ימה‬
‫•ראי אלא שנשאו ק״ו יכו׳ יךוק ״‬
‫ערך חסד‬
‫א העולם‬
‫מ ה נ ה ג בשלשה קייס שסימנם חדר חסד דין ר ח מ י ם ׳ יכשתמלא מלת‬
‫ארן כזה אלף ריש צדי המילוי לבד עילה כמנין חסד דין רחמים י וזהו‬
‫שכתוב כי אני ה׳ עישת תסד משפע וצדקה בארץ דייקא ״ מגלה עמוקות אופן ר׳ ״‬
‫מי‬
‫כ‬
‫שהוא גומל ח ס ד יהיה מבושר שתפלתו נשמעת דבש לפי ״‬
‫עיך‬
‫ועיי״ל אות גימל‬
‫י״ח״‬
‫ערך חסיד‬
‫כתב‬
‫א‬
‫הרב ס פ ר יוחסין בהקדמהו ־ כי אינו נקרא חסיד אלא מי שלא ח ט א כל ימיו‬
‫מעיקרו י והביא ראיה מ מ ס ׳ המורה י ו ע פ ׳ הגיזל קמא ״‬
‫ב‬
‫‪v .‬‬
‫‪p‬‬
‫‪c‬‬
‫אין תסיר אלא מ׳ שעיבר על עדותיו י כשבאין בני אדם אשר חעאו לו ו מ ה ח ר ע י ם‬
‫ומבקשים ממני מחילה ואימריס לקבל עליהם א ח הדין והוא מוחל להם בלב‬
‫‪,,‬״<‪ f‬״‬
‫״ ‪,‬‬
‫ק ^‬
‫^‬
‫^‬
‫ע ן ש ה‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ה‬
‫מ‬
‫נ י‬
‫ז ה נ‬
‫ר‬
‫ח ס י ך‬
‫ס‬
‫ח ש י ך י ס‬
‫סי‬
‫ג חסיד‬
‫עדן‬
‫‪J1‬‬
‫חםיד‬
‫חסיד‬
‫מקדמ‬
‫אחד היה רוחץ באמבט׳ במיס ואשתו יושבת חללו • והכה זוהר על רחשו‬
‫במים ־ א מ ד ה לו אשתו ומה זה הזוהר * אמר לה ה ק ״ ב ה כותב כל מ ע ש ה‬
‫ה א ד ם והדיו הנשאר בקולמוסו הוא מ ק נ ח בראש הצדיקים שהגיע זמנן ליפער י ובאותו שבוע‬
‫י ‪/‬‬
‫נ פ ט ר אוחו צדיק ״ שם ס ש״ע ״‬
‫ערך חרב‬
‫א' אברהם‬
‫א ע ״ ה היה לו חרב שחקוק עליה שם המפורש‬
‫י‬
‫ונתנה ליצחק ויצחק‬
‫ליעקב ־ ועשו כשרצה להלחם ע ם נמרוד מ כ ד בכודהו ליעקב בשביל‬
‫אוחו חרב שהיה שוה ממון הרבה ־ והלחם והעדשים שנהן לי לא היו אלא לקיים ה מ כ ר ״‬
‫מ ד ב ר קרמוח בשם אמרי נועם פ׳ הולדוח ״‬
‫‪1‬בזה‬
‫יבוא על נכון לענ״ד הברכה שבירך יצחק לעשו ועל חרבך ת ח י ה ׳ שכל ע ו ד‬
‫שהחרב אצלו ־ יחיה י כי מ ח מ ת שם קדשי החקיק עליה ינצח שינאיו ״‬
‫ערך חרבן‬
‫א בשעה‬
‫שבאו הכשרים על ירושלים תלה ה ק ״ ב ה לישראל ג׳ שנים אולי יחזרו‬
‫בתשובה והיו גבורים בירישלים עד אין חקר־ יהיו נלתמים ע ם הכשרים‬
‫ומפילים מהם חללים ־ והיה שם גבור אחד ושמו אביקא בן גברתי ־ כשהיו אנשי חיל מקלעים‬
‫באבנים גדולוח להפיל החומה היה מקבלן בידו ומשליכן על אנשי חיל והרי מ ה ם הרבה ־‬
‫ע ד שהחחיל לקבל האבנים ברגליו והיה מחזירן לחיל י וגרם העון ובא הרוח והפילו מן‬
‫החומה ונבקע כריםו ומת ־ באותה שעה נבקעה ירושלים ונכנםו האויבים י מה עשה חנמאל‬
‫דודו של ירמיה השביע מלאכי השרת בשם ־ והורידם מזויינים בכלי ייין על החומות ־ כיון‬
‫שראו הכשרים כן ברחו מפני אימחן ע ד ששינה ה ק ״ ב ה שמוחן של המלאכים יהעלה אוהם‬
‫לרקיע ובקש חנמאל להורידן ולא יכול מפני שינוי שמוחיהן י מה עשה השביע אה שר העילם‬
‫והגביה אח ירושלים וחלאה באויר עד שבעט בה ה ק ״ ב ה ונפלה הה״ד השליך משמים ארץ‬
‫וכו׳ וכחיב גה דרך ה ׳ י ונכנסו כלם לירושלים ונבלעו ההומיה הה״ד היה ה׳ כאויב בלע‬
‫ישראל י ונכנסו האויבים ובקשו לשריף ההיכל יאמר ה ק ״ ב ה לגבריאל ומיכאל שהיו מלמדים‬
‫עליה זכוה ־ מי חביב עליכם אמרו לפניו ישראל* ואחריהם מי חביב עליכם אמרו לפניי ביה‬
‫המקדש י אמ״ל נשבע אני בשמי הגדול שאחס בעצמכם מציחיס בי האור י מיד נטלי מיכאל‬
‫וגבריאל שני לפידי אש והציתו אש בהיכל י והיה ההיכל קירא על עמצי קינה זי ־ ממרים שלח‬
‫אש בעצמוהי וירדנה ״‬
‫ילקוט חדש משם ילקוט איכה ״‬
‫ב מבריאה‬
‫עדן‬
‫ב מבריאת‬
‫חרבן‬
‫מקדם נז‬
‫העולם ועד המבול אלף והר״ני שנים׳ ואתר המבול אלף ותג־״ט‬
‫שנים נאמר ראיתי א ח הארץ והנה תהו ובהו אלא שעיכב בעבור‬
‫יאשיהו והחריב את בי״המק ששקול ככל העולם והביא נביכדננר ויקריב כל העמים ״‬
‫שכחת לקע בשם ס ׳ סודי רזי ״‬
‫ערך חרוב‬
‫א‬
‫כתב הרב מדרש תלפיות שקבלה בידו איש מפי איש עד רבי שמעון בן יוחאי‬
‫זי״עא שאילן של החרובין שהיה לרש״בי ב מ ע ר ה בכל ערב שבת היה נ ה פ ך‬
‫לאילן של ת מ ר י ם ״‬
‫ערך חרטה‬
‫א‬
‫רב אדא אמרי ב י ר ב ־ על א ר ב ע ה הק״בה כ י יכיל מ ת ח ר ט בכל יום על‬
‫אמר‬
‫שבראם ־ והם כשדים י ישמעאלים ־ כלות ־ יצר ה ר ע ־ ומייהי קראי ״ ילקוט‬
‫איוב ־ וכן הוא בסוכה פ׳ החליל ״‬
‫‪ 2‬כאשר‬
‫תתירא מן ה ח ר ט ה אייוי לאו קידם הן ־ כי לאו אחר הן מגינה מאד ־‬
‫כאשר ת א מ ר הן כפול וקיים מ ה שאמרת י׳ ס׳ חס־דים םי׳ פ״א ״‬
‫ערך תי־ם‬
‫א־‬
‫כל העבירות שבחירה לא יגלם אליהו ־ אלא על העוברים על ה ח ר ס ־ דכת׳ ה נ ה‬
‫אנכי שולח לכם א ת אליה וכי׳ ־ יסמיך ליה פן אבוא והכיתי את הארץ תרם ״‬
‫ס ׳ סודי רזי ״‬
‫ערך חשד‬
‫א‬
‫אם הביא הארס את עצמו לידי חשד ־ ימחול לכל החושדים כי הוא גורס לעצמו ״‬
‫ס ׳ חסידים ס י ׳ המ״ו ״‬
‫ערך חשך‬
‫א כשיבוא‬
‫ב במדרש‬
‫המשיח יהיו ע״ו ימים חשך כחשך מצרים וימותו הרשעים ־ זוהר פ ׳‬
‫שמות על פסוק כי הנה החשך יכסה ארץ עי״ש י‬
‫אמר ה ק ״ ב ה למלאכים ראויים ה ס ללקוח בחשך והסכימו כלם ־ ולמה‬
‫הביא עליהם חשך ־ ואמר שני ע ע מ י ס ־ אחד בשביל מכומוגיית ־ ואחד‬
‫בשביל‬
‫עדן‬
‫חשך‬
‫בשביל רשעי ישראל ־ ע ״ נ *‬
‫מקדם‬
‫וקשה למה לא שאל בחחילה למה הביא חשך ־ ופירש הגאון‬
‫מו״הרר העשל ד ל י דקי״ל פתחו כלם לחיבה זכאי י וכתבו הפוסקים רוקח א ס כלם מ ש ע ם‬
‫אחר י אבל א ם ה ס מ ט ע מ י ם חלוקים הו״ל רוב לחיובא ותייב י והשתא בתחילה אמר דהסכימי‬
‫כלם שילקו מצריים בחשך ־ יהשתא קשה א״כ פעירים ה ס רהא פתחו כלס לחיבה פעור ־‬
‫לזה אמר ד ע כי לא השכימו כלם מ ע ע ם אתר אלא קצתם מ ע ע ם אחר י וז״ש ולמה הביא‬
‫עליהם חשך • ואמר דיש שני ט ע מ י ם ולא השוו כלס מניעם אחד ולכן תייביס ״ דבש לפי ״‬
‫ג׳‬
‫חשך שהביה ה ק ״ ב ה על המצריים להורות שמה שהעבידו לישראל בלילות נחשב *‬
‫ולכן יצאו בתצי זמנם ולכן מ כ ת בכורות היתה בחצי הל־לה כלומר מ ה שיצאו‬
‫בחצי זמנם מסיבת לינה * ובזה פי׳ הגאון מו״הרר העשל פסוק ק״ץ שם לחשך כי ה ם עבדו‬
‫רד״י שנהוק״ץ שנים החסרים שם לחשך שהם הלילות ״‬
‫ובזה‬
‫פירשתי לענ״ד מ ה שאמר המגיד ברוך שומר הבטחתו וכו׳ בין הבתרים וכי׳‬
‫י‬
‫כי‬
‫גזירת בין הבתרים היתה ב ע ר ב משחשכה דכתיב ויהי השמש לביא ו ע ל ט ה היה ־‬
‫וכתיב והנה אימה תשיכה גדולה י להורות נתן שהגזירה תתקיים אף בלילות שהוא זמן החשך‬
‫ולכן הק״בה חישב את ה ק ״ ן מכלל השעבוד ולא עבדו בימים כי א ס רד״ו* לעשות מ ה שאמר‬
‫לאברהם אבינו בין הבתרים שהיה הענין בין השמשות שמקצתו יום ומקצתו לילה וד״וק ״‬
‫ערך חתן וכלה‬
‫א‬
‫גדול סגוליי ־ א ם התתן נזהר לשום יגלו הימני על רגל הכלה השמאלי בשעת‬
‫שבע ברכות * אותו השימה כח מסיגל שישלוט עליה כל ימיו יתהיה משועבדת‬
‫ונשמעת לכל דבריו י ואם הכלה נזהרת ותשים רגלה השמאלי על רגל החתן הימני השליט‬
‫היא עליו כל ימיה ־ ודע שהיה מעשה ששם החתן רגלו הימנית על רגלה השמאלית בשמת‬
‫שבע ברכות כדי שישליט הוא עליה ־ והכלה ס י פ ר ה הדברים לאביה ־ והוא הזהירה ולימד לה‬
‫שבשעת זיווג הראשון תשאל מהחתן שיביא לה קיתון של מים י וע״י כן ג ר מ ה שתשלוט היא‬
‫עליו כל ימיה י והיא דבר מסיגל לבעל השמת רגל החתן ותשלוט היא עליו ״‬
‫חס״ל עין‬
‫יעקב נהר מ ״ ח‬
‫ב המושר‬
‫אה החתנים או לאיזה ארס‬
‫י‬
‫העישה זה אין לי כפרה עולמית‬
‫ואין ל‪1‬‬
‫חלק לעו״הב כדאיתא בירושלמי ובתרגום יונחן על פסיק לא יחבול‬
‫רחיים ורכב י ושמעתי מ א ד ם גדול שמעשה היה באדם שקשר יהודי אחד וזה שקשר נ כ ר ת‬
‫‪5‬תיך שנחו ולא היה אדם יודע רק הרשע עצמו הגיד בשעת מיתתו אני קשרתי א ח פלוני‬
‫החהן י יהנה המלאך המוח לפני וחרצו שלופה בידו ואומר לי שעון זה גרם לי מ ח ה יגם אין‬
‫עדן‬
‫מקדם נח‬
‫חתן וכלה‬
‫לי חלק לעי״הב ־ ומיד פ ר ח ה נשמתו רח״ל ״ מדרש תלפיות בשם ס׳ חרדים ״‬
‫ובזה‬
‫יובן לענ״ד רמז הפסוק לא יחבול רחים ורכב שהוא רמז ל קושר חחגיס כג״ל‬
‫נפש הוא חובל י שם רמז כי ישל אלוה נפשי ־ כמי שאירע לאותו רשע ״‬
‫י‬
‫כי‬
‫ודוק‬
‫אות טית‬
‫ערך טבח‬
‫א‬
‫טבח המאכיל נבלות לישראל מהגלגל בכלב י וז״ם יבשר בשדה‬
‫תאכלו לכלב תשליכון חיתו‬
‫״ כתבי הא״רי ז״ל ״‬
‫עריפה לא‬
‫וכתיב בויקרא רבה‬
‫ס ׳ ה׳ יז״ל א״ר איבו מעשה בטבח אחד בציפורי שהיה מאכיל את ׳של־אל נבלות ועדיפות‪.‬‬
‫פ ע ם אחת ערב יום הכפורים אכל ישתה ונשתכר יעלה לרחש הגג ונפל ומת התחילו הכלבים‬
‫מלקקים את דמו י אתו ושיילון לד׳ חנניה מהו לאעברא יתיה מן קדמיהין אמר להו כתיב‬
‫יבשר בשדה ט ר י פ ה לא תאכלי לכלב תשליכון אותו י זה שהיה גיזל את הכלצים ימאכיל את‬
‫ישראל נבלות וטריפות ארפון להון מדידהו אינין אכלין י עכ״ל ״‬
‫ובזה‬
‫יובן לענ״ד מ״ש דיר המלך ע ״ ה ־ הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ־ ובהקדים‬
‫מ״ש ב מ ס ׳ שבת י האי מאן דבמאריס או ע ב ת ה או מהולתא או אושיד דמא י‬
‫סי׳ שהנולד במול מאדים * או יהיה טבת ־ או מוהל ־ או שופך דמים י נמצא שהנולד‬
‫במזל מאדים יכול להיות מאוס ברע ובתור בטוב ולתקן מדותיו להיות מוהל ־ וימאס בשני‬
‫הנדדין ט ב ח ושופך דמים כי שתים‪ .‬רעות הן י ובזה פי׳ הרב מדרש אליהו ז״ל מ״ש תז״ל‬
‫כשי־ שבעבחים שוהפו של עמלק ־ לפי שעמלק היה חותך מילות של ישראל וזורקן כלפי מ ע ל ה‬
‫ואומר טול מ ה שבחרת י דכחי׳ ויזנב בך ־ נמצא שהיה מואס במילה י וגם זה שגעשה ט ב ח‬
‫ודאי שנולד במאדים * ולמה לא היפך מדתו ונעשה מוהל ־ אלא שהוא שותפו של עמלק שמאס‬
‫‪5‬מילה‬
‫״ עכ׳״ד ״‬
‫וידוע כ׳ דוד המלך ע ״ ה נולד במאדים דכתיב והוא אדמיני ־ ותיקן‬
‫מדותיו שהיה שופך דם אויבי ה ׳ י והיה מוהל כמ״ש תז״ל שאמר דוד ביריכי אני עושה‬
‫ס נ ד ק ו ח לילדים הנימולים י אבל להיוח טבח לא בחר מחשש עון שבה י וזהו שאמר הצילה‬
‫מ ח ר ב נפשי שלא להיוח ט ב ח י ועי״כ הציל מיד כלב יחידתי שלא להחגלגל בכלב ח״י‬
‫״ ודוק‬
‫ערך עבי‬
‫עדן‬
‫פןקדם‬
‫טבי‬
‫ערף טבי‬
‫א‬
‫טבי עבדו של רבן גמליאל ־ היה גלגול ח ם הבירור מהטיב שבו ולכן כקרא ניבי‬
‫ס׳ ע י נ י הכינויים להרמ״ז ז״ל ״‬
‫ערף טבילה‬
‫א מ©*רת‬
‫יקבלה מידינו מחכמי ה א מ ה שארבע מאוח כחוה כחוח ה ע מ א ה שורה‬
‫על ה ע מ א והם סיד ה ׳ איש רעשו ־ וכדי להעביר אוחם צריך לבוא‬
‫במים ועם היוה שאדם מירכב מר׳ יסודית אין לו ע ה ר ה אלא במים ו ה ע ע ם כי העומאה היא‬
‫רוח ־ דכהיב ואח רוח הטומאה אעביר מן הארץ י והרוח אין ט ב ע ו ליכנס בחוך ה מ י ס‬
‫אלא על המים דכחי׳ ורוח אלהיס מ ר ח פ ח על פני המים י וכשהטמא נכנם בתוך המיס נשלף‬
‫ממני אוהו רוח הטומאה י ולכן הצריכו תז״ל שהטמא יכנום כל גופו בתוך המים שאפי א ם‬
‫‪,‬‬
‫נשאר שער דאש אחד חוץ למיס לא נ ט ה ר י שמשם נאחז כל הטומאה וחוזרח על הגוף ״‬
‫ח ס ״ ל בשם ס׳ כ ח י י ה יד ״‬
‫ב‬
‫סי‬
‫שפוגע באשה דסלקא מטבילה נימא הכי ־ שופך בוז על נדיבים ויחעם בההו‬
‫לא דרך‬
‫״ ציוני פ׳ גצביס ״‬
‫ערף טבת‬
‫א‬
‫טבת הוא סוד הטובה והמה בו נדבק ב ש ט נ ה ולכן בישרו ה ק ״ ב ה לאברהם‬
‫׳ ח ק ב ר ׳בשיבה ׳טובה ר ״ ח ט ב ח ״‬
‫ב‬
‫ס ׳ קרנים מ א מ ר ו ' ״‬
‫טבת הוא המבטל קליפה שכנגדו ה נ ק ׳ ג״כ ט ב ת י והקליפה הזאח נדבקים ב ה‬
‫י ״ ג מאוח וארבעה כלבים י והמה יונקים מהכלב ה ר ע ה נ ק ׳ בעל צפון שהוא‬
‫כלב הנק׳ חציר בסיר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו י אשר מ ס פ ר ו י״ג מאוח וד׳ כזה ־‬
‫ב׳‬
‫עשרים פ ע מ י ם עולה ת ׳ י‬
‫ל׳ שלשים פ ע מ י ם הוא ת ת ״ ק י‬
‫ב׳ שני פ ע מ י ם עולה ד ׳‬
‫ס ך הכל עילה י ״ ג מאות יד׳ * וז״ס ר׳ מאיר שאמר על הנהו כלבי דאכלי אינשי ־ שיאמר‬
‫אלהא דמאיר ענני אלהא דמאיר ענני יינצל כי שני פ ע מ י ם אלהא דמאיר ענני עולה י״ג מ א י ת‬
‫וד׳ לבטל אוהה קליפה שחחת בעל צפון ״‬
‫רביני שמשין מאיסערפולי ז״להה בס׳ דן י ד ן ״‬
‫וצ״ע שאין החשבון מדוקדק ששני פ ע מ י ם אלהא דמאיר ענני עולה ח ח ק ״ מ ד וגם ג׳ פ ע מ י ם‬
‫אלהא דמאיר ענני עילה י״ג מאוח וששה עשר באופן שבין כך ובין כך אין החשבין שיה* ודוק‬
‫ערך טהרית‬
‫עדן‬
‫א‬
‫‪£‬י‬
‫מקדם נו‬
‫טהרות‬
‫ערך טהרות‬
‫ערך ט״ו באב‬
‫שעוסק בסדר ;יהדות הוא תיקון לפגם הברית ״‬
‫א טעבם‬
‫מדבד קדמות ״‬
‫ליוס ט״ו ב א ב י א מ ר י ק בנמ׳ דתענ־ת יוס שכלו מתי מ ד ב ר י דתניא וכן‬
‫הוא במדרש ־ כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ע ר ב ח ש ע ה באב היה‬
‫יוצא הכריז ואומר צאו לחפור והיה כל אחד תופר לו קבר וישן בו שמא ימות קודם שיחפור‬
‫ולמהר הכרוז יוצא הבדלו התיים מן המתים וכל שהיה ח׳ היה עומד וכל שנה היו עושין כן י‬
‫ובשנת ה א ר ב ע י ם עשו כן ולמחר עמדו כלם חיים י וכיין שראו כך תמהו ואמרו שמא מעינו‬
‫בחשבון החדש • חזרי ושכבו בקבריהם עד ע״ ו בחדש אב י וכיון שראו מילוי הלבנה ידעו‬
‫שפסקה המיתה מ ה ם יקבעו אותי יים טיב י ורבותינו אמרו אחד ועשרים אלף היו מתים‬
‫בכל תשעה באב ״‬
‫ערך טוחות‬
‫א‬
‫מי שת במוחות הכמה הוא עוף הנקרא בערבי טיטווא ע ״ ׳ מד׳ רבה פ׳ קדושים‬
‫ובמתנות כהונה ״‬
‫ערך טורח‬
‫א טורה‬
‫שאדם טורת בעשיית ה מ ט ה ה ק ״ ב ה פורע שכרו בעוי׳הז והמצוה עצמה‬
‫ניתן שכרה לעולם הבא ״ דבש לפי משם הרב י פ ה מראה ״‬
‫ערך טינוף‬
‫א‬
‫לא ליבעי לבר נש דישדי טינופא קמי פ ח ח א י בגין רחמן שריא חד שידא ואנפוי‬
‫לקבליה דפהחא י ואסחכל מ ה דעבדין ובכל מ ה דאסחכל אחלטייא ואיח ליה‬
‫שס״ה שמשין ״‬
‫זוה‪:‬־ פ׳ ואתחנן עי״ש ״‬
‫א האומר‬
‫ערך טעם‬
‫דבר ואומר ט ע ם לדבר מועיל לזכירה‬
‫י‬
‫כמ״ש בנדה ד׳ כ״ד ־ האי צו״מ‬
‫דאמר מילתא לימא בה ע ע מ א דכי מדכרו ליה מידכר ״‬
‫אות יוד‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫אות יוד‬
‫אות יוד‬
‫ערך יבום‬
‫א‬
‫ד׳ חגניא המקיים מצות יבים לשמה גדול הוא כיחזקאל הנביא י ו ח מ י י ׳‬
‫אמר‬
‫חידקא גדולה מציה יביס והמקיים איחה לשמה נגישה שותף להק״בה דנתי׳‬
‫ולא יכדת שם ה מ ת ־ וכתיב ולא יכדת כל בשד ״‬
‫ב‬
‫מדרש יוי‪ .‬״‬
‫האי מאן דמית בלא בנין הוא פגים ישמא קדישא לא שדיא עליה ינא מלין ליה‬
‫בפדגודא ־ ודמי לפגימת המזיקים־ יהאי מא; דאיהי ת״ח ינשא אשה ומת‬
‫בלא בנים תירתו וקדושתו מגינים עליי שהוא בן העילכ הבא ־ ומה שאשתו צריכה יבום‬
‫הוא כי לפעמים מת אחד בלא בנים ואין יו אח ליבם אשתו יש לי תקנה ביבים זה שמיבמי;‬
‫אשת התלמיד חכם ״‬
‫ג‬
‫מאן‬
‫זוהר בראשית ״‬
‫דאיתפער בלא בנין לא יכול לסלקא בנרורא דחיי דחד מנייני דכדה איהי מאן‬
‫דאזיל בלא בנין ־ משוס דהא צדיקייא בההיא עלמא ע ב ד ן פירין ומולידין‬
‫והיינו כד שבקין בנין בהאי עלמא ־ דכיון דאית להו שורשא ויסידא בהאי עלמא יכיל לאשהלומי‬
‫בההוא עלמא ־ ומיהי כד שבק בנין א ע ״ ג דלא אתקיימו בהריה אלא רגעא חרא םגי בהכ׳‬
‫כיון דבעידנא ד א ת פ ט ר מהאי עלמא הוא ליה שירשא ־ וכד לא שבק בנין פקיד קי׳׳בהי דייה׳‬
‫אחוה דאיהו כגוונה ד ל י ה דנשמתא דהרוייהו מחד ע נ פ א ייסב אתתיה דאיהי כגיפיה יההיא‬
‫בר דיוליד מינה אתחשב כאלו מיתא גיפיה איליד והא אית ליה שורשא בהאי עלמא י יבהכי‬
‫שתיל בההוא הסד עילאה לאתדבקא באתרא דמיבעי ליה ־ ואי צריך לתאגלגילי היא ‪::‬הגלגל‬
‫בברא ק מ א ד י ל י ד ־ וכד חזי בי דינא דאין זיווגם עולה יפה מניה למיחלן ־ ירזה דחלינה‬
‫ע‬
‫איהי דההיא < ל‬
‫ד ה ו‬
‫א‬
‫מטטרון‬
‫חוצן באפי ההיא נפשא וצא שביק לה לאתדבקא‬
‫קדישא דאיהי ס י פ א דררגין קדישין ־ ילהכי חלצה נעל מעל רגלוהי ־ מ ע ל איהי רזא דמגיטדין‬
‫ורגל רזא במלכית למימרא דמן היום ולהלן לא יחין נעל דאיהי מטטרין באפי ההיא נפשא‬
‫ולא יעכב לה מלאתדבקא ברגל דאיהי מלכות קדישא ־ ומשוס דמכיערון דבק במלכות קדישא‬
‫בלי שים חציצה כלל ־ משים הכי בעיא שלא יהיה דצר חיצן בין נעל ליגל ״‬
‫ס׳ המגיר‬
‫"״ ‪ I‬־*׳‪ '4‬י׳־‬
‫ד‬
‫מי שמתגלגל על ידי יביס הוא נתקן לגמרי ״‬
‫עיין לעיל אות גימל ערך גלגיל ״‬
‫ה איכא־‬
‫עדן‬
‫ה איכא‬
‫מקדם נז‬
‫יבום‬
‫למידק דאמרו חז״ל ד ט ע מ א דיבוס משוס דנפשא רמיתא מתגלגל בברא‬
‫קמא והא תינת א׳ מכמני להני אבל אי לא מ ט ו נ י להכי מה תהא עליה׳‬
‫וחי דאמרי רבנן ד י י א דמילתא באות נפשה שאכה רוח ־ ואיתחא מיעוטא דמיעוטא הוא‬
‫ד מ ט ו ג י לה‪:‬׳ ־ וחי איכא למידק ד ת ק נ ח א למאן רשביק אתתא י אבל מאן דלא שביק א ת ת א‬
‫מ ה ת ה ‪ f‬עליו ־ ותו אמא׳ אשכחן דשאר קריבי היו מיבמי וכדעבד יהודה ב ת מ ר י ואילו‬
‫אורייתא לא פקדא אלא לאחר ילא לשאר קריבי׳ וכיין דלנייחא דמיתא הוא הו״ל למיפקד‬
‫לשאר קדיב* נמי י יתי דהנך צדיקי דלא אינטריכו לאתילגלא מה תהא על יבום דידהו י‬
‫אכל‬
‫רזא דמילתא היא דעלמא כיליה מתבני על רזא רגלגול ותדיר מתגלגלי בני עלמא‬
‫ולא משתנכי י כעין מייא דנגדין בתחילה ילא משתככי יאזלין ונפלין בימא י ומן‬
‫ימא מתהדר* כל נחלא ואזיל למקורא דיליה יהדר נבע ונגיד כמלקדמין והדר נפיל לימא והדר‬
‫מהדר למקיריה כדכתיב בהדיא כל הנחליס הילכיס אל היס יכו׳ ־ אל מקוס וכו׳ ־ שס ה ס‬
‫שביס ללכת י הכי נמי בני ארס אתי להא׳ עלמא יהדר אזלי לההיא עלמא והדר מתגלגלי‬
‫בהאי עלמא יכן הדיר ילא משתככ* דיגמת נחלא ד א מ ר ך‬
‫) רביד‪,‬‬
‫• י ק לענ׳־ד מה ‪ :‬ה מ י ה א‪:‬ה ־‪.‬נמה לדיל‬
‫‪:‬מיאל ב׳ י״ד(‬
‫‪ •:‬מית נמית יכמיכ ? ; ג ר י ם‬
‫אינה אשי לא יה*‪ .-‬י ילא י‪:‬־‪ :‬אלהיש נ‪ :•:‬יה‪:‬ב מ ה ב נ י ה בבלתי ידה ממגי נ ד ה • יכפי האמוי•‬
‫י מ ז ה לי בכפל כי מות נמית על שיד הגלגיל‪-‬על כל דגי־ פשע ק ב י י ם לו וכמים הנגי־יס ארצה שהולכים‬
‫‪,‬‬
‫אל היה י ה ו ז י י ס ל נ ב י ע מ ה ת ה י ס ־ א‪ :‬־ לא יאספי אל מקים אהד ויעמדו שכ־ ילא ישא אלהיס נפשי סי׳‬
‫הכי נמי אין הפץ לה׳ לישא נפש האדם כמות שהיא הטיבה היא אם ר ע ה • כי‬
‫והוא השב מחשבות לבלתי ידה ממני נ ד ה ־ כי לא יהפין נ מ י ת ישע •אבדה‬
‫ת ק נ ה ע׳׳י הגלגול •‬
‫יד‪ -‬״‬
‫בזה‬
‫הנפש‬
‫אין‬
‫לה שוס תקגה •‬
‫ה ה י א • ולכן פשה לו‬
‫(‬
‫־יכי היכ׳ דמיא דנגדץ בנחלה דמני; דמהעכבין מלמיהדר לאהילגלא ע״י חריצין ונעיצין ״‬
‫דחפרין להי ביבשתא ־ ה ט נמי מאן דלא שביק בנין בהאי עלמא ישבק אתתא הא איהו דמי‬
‫למיא דמתעכבין ע״׳ תריצין ינעיצין י ה״נ ע״י א ת ת א דשבק מ ת ע כ ב מלאתגלגלא ־ ו א ע ״ ג‬
‫דאיהי צ ד ק א ־ ואלו שבק בנין ב י א כ י ע א ד א י י ה היא ־ יהו״ל כאלו אשתאר תלק מנייהו ואיהו‬
‫ט פ י ה לא מ ת ע כ ב מלאתגלגלא י כיין דלית ליה תפיסו ב ה א י ע ל מ א ־ וכד שביק אתתא ולא‬
‫בעי יבס ליבימי פקיד קו״בהו דיחלן לה למירמז דאיפליג מינה והר כמאן דלא שבק אתתא‬
‫ולא מ ת ע כ ב מלאהגלגלא • והכי נמי מאן דשבק אתתא וליה ליה אחא לא מ ת ע כ ב • וקודם‬
‫מתן תורה כל היכא דשבק קריבא בהאי עלמא הוא מ ת ע כ ב ־ וכיון שניחנה חורה אתנהיר‬
‫־עלמא יאע׳׳ג די ש בי ק כמה קריבי לא א ת ע כ ב אלא כר ישבוק אחא ״‬
‫הקדוש זכרו לברכה ״‬
‫ס ׳ המגיד למדן‬
‫ידים‬
‫א כשנילד‬
‫עדן‬
‫א כשנולד‬
‫מפןדמ‬
‫ידים‬
‫ה ה ד ס בה ב י ד ס קמוצות לומר כל ה ע י ל ס ‪ :‬ל ׳ היה‬
‫בידיס פשוטות ל ו מ ד הה ל כ ס כל מ ה שקניתי ״‬
‫י‬
‫וכשמת ל י ל ך‬
‫אבות דד׳ נתן ״‬
‫ערך יהודה‬
‫א יהודה‬
‫בשעה שצווח בקול גדול נפלו כל השדיס‬
‫שבמצדיס׳ יכפיל־ כל היית‬
‫שבמצרים ־ ו נ פ ל יוסף מ כ ס ה ו ־ וירד פ ד ע ה מ כ ס ה ו ונפלי שיניי' יגבידיס‬
‫שהיו לפני יוסף נ ה פ כ ו פ נ י ה ם ולא הוחזרו עד יום מ ו ה ס י שנא׳ שאגה אריה יקיל שחל ישני‬
‫כ פ י ר י ם נ ח ע ו ׳ לפיכך הוא אומר והקול נשמע ביה פ ר ע ה יאין קול זה אלא קיל יה־דה ־ שנא׳‬
‫שמע ה׳ קול יהודה ״‬
‫ב יהודה‬
‫תנחימא ״‬
‫לפי שנתן נפשי על בנימין ורצה להיות ע ב ד תחתיו א מ ר לי ה ק ״ ב ה חייך‬
‫הגואל שאני ע ת י ד ל ה ע מ י ד ממני לשמך אני כ ו ת ב ו לכך כתיב איש ׳הידי‬
‫*לקינו א ס ת ר ״‬
‫ח ף שהיה משבע בנימין ״‬
‫ערך יהונתן‬
‫א וי&דו‬
‫ה ע ם א ת א ת יהינתן ר׳ אלעיזר א י מ י נ ק ט י ‪ - :‬א ל ‪:!:‬י‪-‬לי זהב יפדאיהי ״‬
‫ילקוע שמואל ״‬
‫ערך יהושע‬
‫א יהושע‬
‫כשאמר שמש בגבעון ד ו ם ׳ אמ״ל השמש כלום יש קטן שאימר‬
‫מ מ נ י דום שהרי אני‬
‫לגדול‬
‫נ ב ר א ת י ביום ד׳ ו א ה ה ביום ששי ־ א מ ר לה בן‬
‫חורין קטן שיש לי ע ב ד זקן אינו א ו מ ר לי שתיק ־ לא ק נ ה א ב ר ה ם שמיס יכל אשר ב ה ם שנא׳‬
‫ב ר ו ך א ב ר ם לאל עליון ק ו נ ה שמים וארץ י ועיר וכי לא השחחוית לפני יוסף אבי כ ע ב ר ־‬
‫שנא׳ ו ה נ ה השמש והירח וכי׳ א מ ר ה לו א ם אשתוק מי י א מ ר קילוסו של ה ק ״ ב ה אמ״ל שחיק‬
‫ואני א ו מ ר * אז י ד ב ר יהושע ״‬
‫ילקיט חדש ״‬
‫‪ 2‬יךןןעןןן‬
‫לא היה בן ת י ר ה יהיו ישראל ק ו ר א י ם אותו כסיל ומפני‬
‫~‬
‫מ ש ה י פ י ר ס א ת ה ס ד י נ י ם על ה ס פ ס ל י ם ויושב ת ח ת רגליו א מ ר ה ק ״ ב ה‬
‫איני מ ק פ ח שכרך ״‬
‫ג יהושע‬
‫הודאה להק״בה ״‬
‫שהוא מ ש ר ת‬
‫ילקוט ת ה ל י ם‬
‫גזר שלא לבנית ירחו כדי שיאמרו הדורות זאת‬
‫ה ח ו מ ה נ פ ל ה ב נ ס ויתנו‬
‫שכחת ל ק ט בשם סירי רזי ״‬
‫ד יהושע‬
‫עדן‬
‫ד יהושע‬
‫יהושע‬
‫נהן לו ה ק ״ ב ה קרנית הוד של מ נ ה כדי שיקרע הירדן לפניו נ מ ו שנקרע‬
‫הים לפני משה‬
‫ה יהושע‬
‫ממדם סא‬
‫״ כלי יקר על הנביאים ״ וזהו ונתת מהודך עליו‬
‫״‬
‫היה לו התקשרות בנשמתו ע ם ג׳ ריעים של אברהם א ע ״ ה ע נ ר אשכול‬
‫ו מ מ ר א ־ ונרמז בפסוק יהושע בן נון נ ע ר לא ימיש מתיך ה א ה ל ׳ נ ע ר‬
‫אותיות ע נ ר ׳ לא ימיש מתיך האהל ס ״ ת אשכל י יהושע גי׳ מ מ ר א ועוד ק״י כשני חייו ״‬
‫מ ד ב ר קדמות בשם הרב הנשיא בעל מלת שמורים בדרשותיו ״ י ׳׳‬
‫כ‬
‫ולי נראה כי‬
‫אותיות שניות מתיבות נ ׳ ע ר ל׳א י׳מיש ה ס ע א ״ מ והס ר״ת ע נ ד אשכול מ מ ר א ״‬
‫י יהושע‬
‫לא מ ת אלא בעטיו של נחש ״‬
‫זוהר בראשית ד׳ נ״ג ע ״ א‬
‫י‬
‫יריק‬
‫וכן ע מ ר ם‬
‫ולוי ובנימין וישי ״ שס ד׳ נ״ד ע ״ ב ־ יכן צלפחד ־ עיי׳ בפ׳ בלק ד׳ ר ״ ה‬
‫ע ״ ב ׳ ופי׳ בעטיו קילמוסי כמו לשוני ע ט ־ ויש מפרשים עצתו כמי ע י ט ה וטעים ־ ועיי׳ ג ״ כ‬
‫*זוהר פ ׳ כי תשא ד׳ קצ״ר ע ״ ב מענין יהושע עי״ש ״‬
‫ערך יובל‬
‫א‬
‫דבר ציה לאלף דור זה הזמן הוא בשוב עליונים ותחתונים ליםידס וזהו זמן חמשים‬
‫אלף שנים והוא סוד היובל הגדול שנא׳ בשנת היובל הזאת ישוב השדה לאשר‬
‫קנהו ־ כלומר ישוב הכל לתשובה | היא מדת הבינה ‪ f‬והוא אתר השמיטות וזהו מלכותך‬
‫מלכות כל עולמים‬
‫כל גי׳ תמשים ״ מד׳ תלפיות בשם הרב ריקנעי ״ וענין השמיטות‬
‫יתבאר לקמן אית שין ערך שמיטה ״‬
‫ערך יום‬
‫א‬
‫יום אתד יש בשבוע לכל אדם שבאותו יום יצליח ולא ימות באותו יום • וז״ש ושוב‬
‫יום אתר לפני מיתתך דיש יום אחד בשבוע שאינו מת בו ״ רבינו הא״רי ז״ל‬
‫ב‬
‫יום הכפירים ־ אמרו בילקוע ונשא השעיר עליו את כל עונותם ־ מלמד שביו״הכ‬
‫ניטל ה ק ״ ב ה כל העונית של ישראל ומשימם על גבי הפלוני י וכו׳ י ו ה ע ע ם פי׳‬
‫מ ה ״ ר א אשכנזי ז״ל במ״ש בתו״מש סי׳ כ ״ ט העדים שאמרו שקר ה ע מ י נאמנים לעצמם ומשלמים‬
‫מביתם י ואמרו ז״ל כי ביום הכפירים השטן מדבר טיב על ישראל יאימר יש לך אימה בארץ‬
‫כמלאכי השרת י והו׳׳ל כאומר שקר הערנו שהרי כל השנה עילה ומשעין וכפי הדין נאמן ע ל‬
‫מלמו י ואחרי שכל מ ה שהעיד כל השנה שקר היה וישראל נשארו נקיים והק״בה שישלו אוהו‬
‫ח ו ג מל ישראל אינו מ א ב ד חובו ־ אלא ישלם ה פ ׳ מביתו וישא כל עונוהם ״ מדבר קדמות‬
‫יתזר ושנאה בדבש לפי מ ע ר כ ת כף ״‬
‫ג השטן‬
‫עדן‬
‫‪i‬‬
‫מקדם‬
‫יהושע‬
‫ה ש ט ן גי׳ שס״ד * והשנה שס״ה יום * להודיות כי כל ימי השגה שולט השטן חוץ‬
‫מיו״הכ אין לו פ ה לקטרג ״ נדרים ד׳ י״ט ״‬
‫ד המוריד‬
‫ילקוט חדש ״‬
‫דמעות ביו״הכ על מיתת בני אהרן י אין בניו מתים בחייו ״ ס ׳ הכונות‬
‫ערך יונה‬
‫א יונה‬
‫בן אמתי הוא ה מ ת שהחיה אליהו והוא משיח בן יוסף כנודע * ונקרא בן‬
‫אמתי ר״ל בן אליהו שנקרא אמתי ע״ש ודבר ה ׳ בפיך א מ ת ״ מגלה עמוקות‬
‫ר״יד ״‬
‫אופן וכ״כ בילקוט חדש בשם פרקי ר ״ א * שיונה בן אמתי הוא בנה הצרפית‬
‫שהחיה אליהו ״‬
‫־‪ 3‬יונה‬
‫כשהשליטהו ליס פ ר ח ה מיניה נשרהיה וסלקא עד כורסייא דמלכא ואתדנת‬
‫קמיה • ואהדרת ליה נשמתיה י ועאל בפומא דנונא ומית נונא י ולבתר‬
‫אתקיים ההוא נונא והקיא ליונה' לחיץ י כגוונא דא זמינת א ר ע א דישראל לאתערא בקדמיתא‬
‫ולבתר וארץ רפאים תפיל ״‬
‫‪A‬‬
‫יונימ‬
‫זוהר פ ׳ ויקהל ״‬
‫דרכם לעשות בכל תדש שני ולדות זכר ונקבה חוץ מחודש אדר שאין יולדים‬
‫בו ״‬
‫הרב ת י ״ ע בב״ב פ ״ ה משנה ג׳ ״‬
‫ערך יוסף‬
‫א ויךןי‬
‫כדברה אליי יום יום‬
‫י‬
‫אין יום יום אלא י״ב תרשים‬
‫י‬
‫שנא׳ מיום ליום ומתדש‬
‫לחדש שנים עשר י א״ר יהודה בר שלום י״ב חדש היתה מ ת ג ר ה בו ״‬
‫מדרש ילמדנו פ ׳ וישב ״‬
‫‪ 3-‬רגלי‬
‫חסידיו ישמור זה יוסף ־ ורשעים בחשך ידמו זו אשת פועיפר‬
‫י‬
‫כי לא בכת‬
‫יגבר איש דתנינן איזהו גבור ה ט ב ש א ת יצרו* ה׳ יחתו מריביו מריבו כ ת י‬
‫‪,‬‬
‫<אס חד איהו יפול ואם תרין איכון יפלין ״ מד׳ תלפיות בשם אגרת שמואל ״‬
‫ג עצמות־‬
‫יוסף היו נתונים במדבר בתוך עור כבש ונכנס באותו עור רוח חיים‬
‫‪-‬וזהו ניהג כצאן יוסף ״‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫מ ד רז״ל הביאוהו ה ת ו ס כ״י פ ״ ק דסוטא ״‬
‫דבש לפי ״‬
‫ד‬
‫כתב‪ .‬הרב המושלם מוה״רר יש״ר מקנדיאה בס׳ כח ה׳ ־ כי מי ששמו יוסף‬
‫מסוגל הוא שיתקנאו בו י וכן יוסף גי׳ ק נ א ה י וז״ש אני יוכף אחיכם לנחם‬
‫א ת כ ם דשמא גרים ׳׳‬
‫מ ד ב ר קדמית ״‬
‫ה יוסף‬
‫עדן‬
‫‪H‬‬
‫מקדם סב‬
‫יוסף‬
‫‪ CpV‬הצדיק בירכו אביו בן פורח עלי עין שלא ישלוט בו עין ה ר ע י ואמרו ז״ל‬
‫אל תיקרי עלי עין אלא עולי עין ־ ופי׳ הערוך שכל מ ה שמעיינין להם‬
‫בעי״הר לא יזיקים אלא מועיל להם וממלין ביותר * ורבינו גרשום פירש שהם עולים עלי‬
‫מין כדבר שיושב למעלה מן העין * ורצינו חגנאל פידש עלי עין כמדבר אל העין ואומר‬
‫בואי במקום אחר ואל תזיקני עי״ש ״‬
‫ך כי‬
‫בן זקונים הוא לו‬
‫י‬
‫מדבר קדמות ״‬
‫פי״רשי שהיה זיו איקונין שלו דומא לאביו‬
‫י‬
‫וג״ל‬
‫כי יש‬
‫לרמוז ויהי ת׳ את יוסף י יוסף גי׳ קנ״ו וכשתוסיף עמו מ ס פ ר שם הויה שהוא כ״ו‬
‫יעלה ק פ ״ ב כ מ ס פ ר יעקב ״ ודוק ״‬
‫‪ T‬אפילו‬
‫‪H‬‬
‫ראיבן לא ידע במכירת יוסף ע ד שהתודע להם ״ זוהר וישב ד׳ ק פ ״ ה ע ״ ב ״‬
‫כאשר לקח את בנימין נתמלה יהודה ח מ ה ושאגו שניהם ומקולם נפלו‬
‫‪CpV‬‬
‫פיתום ו ר ע מ ס ס ועל כן נגזר על ישראל לבנותם ״‬
‫‪ D‬כתוב‬
‫ילקוט חדש ״‬
‫ב מ ס ׳ סופרים פ ׳ כ״א שיעקב א ע ״ ה הלך אל ההרים וקרא אבנים על‬
‫של שם השבטים והשתחוו כלס ליוסף ״‬
‫ונ״ל?‪$‬ד‬
‫כי זהו רמז הפסוק בברכת יעקב ליוסף ־ ותשב באיתן קשתו וכו׳ משם ר ו ע ה‬
‫אבן ישראל י פירוש משם מאותו מקום אשר הקימותי האבנים על שמות‬
‫השבטים משם ידעתי שעתיד להיות רועה שהוא המלך ־ ע״ש הפסוק מאחר עלות הביאו‬
‫לרעות ביעקב עמו י וכל זה על ידי אבן ישראל שהקים על שם יוסף ודוק ״‬
‫א מודם‬
‫ערך יחוד‬
‫שיעשה האדם כל דבר מצוה יאמר בפיו מצוה זו אני עושה ליחד קיב״הו‬
‫ע ם שכינחיה ויכוין ביהוד הויה ואדנות‬
‫ס ח ע ל ה מן הגלוה ״‬
‫‪ 3‬צריך‬
‫כ ז ה‬
‫יאהדונהי‬
‫ייכוין שבזה‬
‫מד׳ חלפיוח ״‬
‫ה א ד ם לכוין בקריאה שמע במלה‬
‫אדני‬
‫־‬
‫יהוה‬
‫אחד שעולה צ״א כמט!‬
‫כיצד אחד גי׳ י״ג * ל מ ט ה מי״ג ה ם י״ב עילה כ ״ ה‬
‫י‬
‫למטה‬
‫מי״ב ה ס י״א עולה ל״ו י ל מ ט ה מ׳׳יא ה ם י׳ עולה מ״ו * ל מ ט ה מי׳ ה ס ט ׳ עולה ג״ה •‬
‫ל מ ט ה מ ט ׳ ח ׳ עולה ס ״ ג י למטה מח׳ ז׳ עולה ע ׳ י למטה מז׳ ו׳ עולה ע״ו י‬
‫למטה מ ו י‬
‫ה׳ עולה פ׳׳א ־ ל מ ע ה מ ה ׳ ד׳ עולה פ ״ ה י למטה מד׳ ג׳ עולה פ״ח י למטה מג׳ ב׳ ע י ל ס‬
‫) י ; ל מ ט ה מ ב ׳ א ׳ עולה צ״א י א״כ בהיוהו מכרן באחד מולה צ״א י הוא מיחד הויה ואדנות׳‬
‫מ ד ׳ חלפיוח משם סכ״י י‬
‫פ ד ך יחזקאל‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫יחזקאל‬
‫א אות*‬
‫ערך יחזקאל‬
‫היום שהראה ה ק ב ״ ה ליחזקאל ה מ ר כ ב ה‬
‫י‬
‫היה ביום‬
‫א׳ דחג שביעית‬
‫והראה לו שהשכינה ירדה בגלות ע ם ישראל ולא שכחם דכחי׳ ואנכי לא‬
‫אשכחך * פי׳ בשביל ההוא יום אחד דקבילית ביה אנכי י ילקוט חדש משם זוהר חדש ־‬
‫‪5‬‬
‫א‬
‫יכי‬
‫ייבא‬
‫ערך י ייבא‬
‫סבא היה שורש נשמת אביי‬
‫י‬
‫ולכן‬
‫ס‪5‬א‬
‫נאמר אך בי‬
‫ישוב יהפוך •‬
‫שאח״כ חזר באביי שהוא היפוך ייבא י והוא ר״ת יי ישמע בקראי‬
‫א ל י ו * רמזי הרמ״ז ז״ל י‬
‫ו ט ע ם ההיפוך הוא כענין החותם שכשחוהס בו הוא מ ת ה פ ך י‬
‫וכן נבל שהוא גלגול לבן נתהפך ודוק ־‬
‫ערך יין‬
‫א ךןיין‬
‫יועיל מאד א ם מצד חומרו אשר יתהפך כלו למזון ולדם נכבד ־ ואם ב א י ט ת ו‬
‫שיחמם הגוף תימוס שוה למזג האנושי י אך בזאת שלא יהיה יותר מד* שאז‬
‫יתהפך ל ע ב ע החימץ ויקרר במקום תימום ויזיק במקיס תועלתו ־‬
‫אילת אהבים משם‬
‫הרמ׳׳ע ז״ל •‬
‫ב‬
‫אל‬
‫תהי בסיבאי יין ־ אל תשתה שבעים שלא ת ר א ה פני שבעים ־ ילקוט משלי‬
‫משם מדרש תנחומא י והוא צריך ביאור י‬
‫ג‬
‫יין נסך י כתוב בס׳ עעמי המצות שחיבר התבר ר׳ מ נ ת ם הבבלי ז״ל וז״ל ־ ראיתי‬
‫אנשי מעשה שהיו מחמירין על עצמם שאפי׳ בראיית הגוי את היין א ע ״ פ שלא‬
‫נ ג ע בו לא היו רוצים לשתותו י כיון שנתן עיניו בי אין בו סי׳ ברכה ומנהג ותיקין הוא י כי‬
‫כשרואה הגוי טון היין אי ריחו מתאוה לו במחשבתו וסתם מחשבת גוי לע״ז ה י א ' א ״ כ‬
‫א ע ״ פ שלא נ ג ע בו כבר ציירו בשכלו י ואל ת ת מ ה בדקדוק המצוה הזאת * שהנשמר מ מ נ ו‬
‫זוכה ליין המשימר בענביו י‬
‫א ילדים‬
‫מדרש תלפיות י‬
‫ערך ילדים‬
‫המשחקים כשהם ישנים‬
‫י‬
‫וכן כשמשחקים לבדם אפי׳ בהקין *‬
‫סימנא‬
‫היא שהפלונית משתקת ע מ ה ס ו ב פ ר ט בליל ר״ח * וטוב שהרואה איתם‬
‫משחקים‬
‫עדן‬
‫מהדם םג ‪..‬‬
‫ילדים‬
‫משחקים שיכה אותם באצבעו על החונים ויאמר ־ דלי פלונית מכאן ליח לך כאן חולק ו א ח ס נ א‬
‫ליח לך כאן נייחא׳ ויאמר ויהי ט ע ם כלוי ככה יעשה ב ה כ א ה על ה ח ו ע ם ג׳ פ ע מ י ם *‬
‫ו‪5‬כל פ ע ם ישמור ה ס ד ר הזה ־‬
‫דבש לפי משם ליקוטי גורי האר״י י‬
‫ערך ים‬
‫א‬
‫מי שרוצה לפרוש בים ־ קידם שיכנס בספינה יקח י ' אבנים משפת הים ־ וכשלוקח‬
‫יחמי‬
‫ה א ח ת ' א מ י יהרה־ וכשליקח השנית יאמר אלהינו׳‬
‫יהוה אחדי ויכנס‬
‫וכשלוקח השלישית‬
‫לספינה וישמור האבנים ואם ח׳יו יש ס ע ר גדול ‪5‬ים‬
‫ו ה ס פ י נ ה בסכנה גדולה יקח הי׳ אבנים בידו וישליך‬
‫האבן האחת לצד ימין׳ ויאמר א ם‬
‫מפני לא תחילו וישליך האבן האחרת לצד שמאל ויאמר נאום ה׳ י והאב; השלישית ישליך‬
‫לפניו למקום שהספינה הילכת י ויאמר אשר שמתי חיל גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ־‬
‫ומיד יכוה הים מזעפו י מד׳ תלפיות י‬
‫ערך יםודוה‬
‫•א יסודות‬
‫אש רוח מיס ע פ ר‬
‫אמרו תכמי ה ט ב ע שכל ה ר ע ו ת והחולאיס הבאים‬
‫י‬
‫על האדם ה ם מצד התגברות יסוד אחד על חבירו ו ב פ ר ט המתנגדים‬
‫זה ע ם זה כגון רוח‬
‫נ ג ס‬
‫ע‬
‫פ‬
‫י ״ חי‬
‫ע‬
‫ס‬
‫מ‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫ולדעתי‬
‫זהו רמז הפסוק כי א פ פ ו‬
‫עלי רעות עד אין מ ס פ ר י ר ״ ת רות ע פ ר י אש מיס י ולכן ת פ ס ם ‪ 5‬ס ד ר זה שהם מנגדים‬
‫זה את זה י מזה נמשך רעות ע ד אין מ ס פ ר ודוק י‬
‫'א אמרו‬
‫ערך יסורין‬
‫חז״ל אלמלא משית שמקיל היסורין מעל ישראל לא היויכולין לק‪5‬ל היםורין־‬
‫שנא׳ אכן חליינו הוא נשא י ילקיט חדש משם הזוהר י‬
‫•‪2‬‬
‫מי שמיסדו ה ק ב ״ ה בנגעים שתתת הבגדים הוו יסירין של א ה ב ה י אבל א ם ה ם על‬
‫פניו באתגלייא לאו של א ה ב ה הם זולת א ם נ ת פ ס ב ע ץ הדור שהיה בידו למחות‬
‫ולא מיחא אז אפי׳ א ס הוא צדיק גמור מיסדו ה ק ב ״ ה בעון הדור שהנגעים על פניו י‬
‫זוהר ויקרא י‬
‫‪X‬‬
‫נכונו‬
‫ללצים שפעים* א מ ר ה ק ב ״ ה עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו יסורין‬
‫לפני שאני יודע א ת יצרי כי יצר לב האדם ר ע מנטיריי * ילקוט משלי ס י ׳ י״ט‪.‬‬
‫ערך יעל‬
‫עדן‬
‫מקדמ‬
‫יעל‬
‫ערך יעל‬
‫א‬
‫אשת חבר הקני נתגלגלה בעלי הכהן ששימש באהל בילה י וזהו שכתוב תבורך‬
‫יעל‬
‫מנשים יעל ־ וביאר מ ה ענין ברכה זו אשר לה על שאר הנשים י ואמר מנשים‬
‫באהל ח‪5‬ורך* כי מהיוחה החילה ממדרגה נשים נ ה פ כ ה לזכר ושימש בכהונה באהל שילה י‬
‫שער הגלגולים ה ק ד מ ה ל״ו •‬
‫ב אמרו‬
‫י‬
‫במדרש משלי דלא ה ד ג ה יעל לסיםדא בכלי זיין משוס לא יהיה כלי גברי‬
‫על אשה *‬
‫וגירי האר״י כתבו שלא הרגהו בחרב לפי שרצתה להוציא‬
‫•ניצוצי הקדושה אשר בראשו ־ ובליקיעי גורי האר״י כ״י כהבי כי יעל שורש האומה יהירה‬
‫של הבל* וסיסרא קין־ והוא ח ט א ע מ ה באבר שנמשל ליחד ולכן הרגה אוהו ב י ח ד ׳ והוא•‬
‫בא עליה שבעה פ ע מ י ם קודם שהרגו להבל י דבש לפי י‬
‫ובמדבר קדמות כתב משם הרב‬
‫צמח דוד שכח‪ 5‬משם רבינו האר״י מ״ש חז״ל ז׳ בעילות בעל אותו רשע־ וכתיב ותכסהו‬
‫בשמיכה ואר״זל שמי כה שלא ח ע א ה ־ הענין הוא כי ס י ס ר א גלגול עשו וכשבא על יעל לא‪.‬‬
‫השליך ה ט י פ ה ברחמה אלא נפלו הטיפין בין רגליה ושידה ה י ה ה מיכנח שם ובעלה ז׳ פ ע מ י ם ־‬
‫א יע‪5‬ב‬
‫ערך יעקב‬
‫א ע ״ ה מרכבה לשכינה ־ ולכן י ע ק ב ע ם א ר ב ע אותיותיו עולה מקום •‬
‫ועיי׳ מ״ש בעניותי בקונט׳ מיני מתיקה לבסוף על פסוק ויפגע במקים־‬
‫וינעם לך י‬
‫א ע ״ ה הוא סוד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ־ י עיי׳ מ״ש בעניותי‬
‫‪2‬‬
‫בקונט׳ מיני מ ח י ק ה ־ על פסוק ויחלום והגה םילס מוצב ארצה ־ והבין י‬
‫ג יעמב‬
‫נ ק ב ר ביום ראשון של סוכות‬
‫‪1‬׳‬
‫אבינו לא מ ת ־ כתב מ ו ה ״ ר מ אלשיך י דיעקב א ע ״ ה היו לו שתי נשמות‬
‫י‬
‫ציוני פ׳ ויחי‬
‫י‬
‫נפלאות יעקב וישראל ־ ובסילוקו נסתלקה נשמת ישראל ־ ונשמת י ע ק ב‬
‫נשארה בו י וכתב הרב כתנות אור דיעקב בחינה אות ואו והיא אות א מ ת תתן א מ ת ליעקב *‬
‫יאות <אי היא ס י מ נ א דתיי י וכתב משם המקובלים דנשמת י ע ק ב אבינו היהה ב ק נ ה של‬
‫א ד ה ״ ר שלא נ ה נ ה מעץ ה ד ע ת י מדבר קדנמת •‬
‫ה יעכ!ב‬
‫‪.‬‬
‫ו יע‪15‬ב‪.‬‬
‫נתפגש ע ם המלאך ‪5‬ליל רביעי שהוא זמן שליטתו ־ זוהר בראשית ד ׳ ק מ ״ ו‬
‫ע׳׳א ד ׳ ק ס ״ ו *‬
‫א ע ״ ה גרם‬
‫לנו הגלוח במה שאמר‬
‫משם פרקי ר ״ א י‬
‫כה א מ ר עבדך י ע ק ב‬
‫י‬
‫ילקוט חדש‬
‫ערך יפהח‬
‫עדן‬
‫מקדם סךי‬
‫יפסח‬
‫ערך יפתח‬
‫א במדרש‬
‫חנחומא הביאי בילקוט בופכייס * לפי בלא היה יפתח בן תורה א ב ד‬
‫ו נ ה ״ א פרי צדיק עץ חיים ולוקח כפבוח‬
‫אס בתו ־‬
‫חכם‬
‫אע״פ‬
‫שאדם צדיק אם אינו עוסק בהורה אין בידו כלום שמתוך התורה הוא לומד היאך הוא לוקח‬
‫נפשיה י א מ ד ה לו בהו שמא כחוב בהירה שיקריבו נפשות והלא כתיב מן ה ב ה מ ה מן ה ב ק ר‬
‫כוי‬
‫י‬
‫אמר לה בחי‬
‫נדרהי והיה היוצא ו ט י‬
‫ע ״ נ‬
‫ולענ״ד‬
‫מדרש זה הוא חמיה איך‬
‫איפשר שיפתח שהיה מן השיפטים ע ד שאמדו יפהח בדורו כשמיאל בדורו׳ לא היה ‪5‬על‬
‫תורה י וכי יפתה איש ביל־ שאפי׳ מקרא לא ידע עד שאמרה לו בתו והלא כתיב מן ה ב ה מ ה‬
‫•וכי׳ ־ ועיר שכל סיפרי הדורות מזכירים א ת י פ ת ת מכלל המקבלים י וכמ״ש הרב ס ד ר הדורות‬
‫צי יפתה הוא מקבל תשיעי מיהושע ואילך וצ״ע י‬
‫א יצחס‬
‫ערך יצחק‬
‫ניקבא דהיינו נשמה חיה ובשעה‬
‫היה לו נשמה‬
‫העקידה פ ר ח ה אותת‬
‫נשמה שהיתה לו מקודם ובא לו לתוך האיל י ובשחיטה האיל נחשב כאלו‬
‫נשחט יצתק כי שם היתה נשמתי שפרחה ממנו ובא לו נשמה חדשה מ ס י ט ר א דדכורא י ס ׳‬
‫קרבן שבת י‬
‫ובס׳ עשרה מאמרות פ״ב מחיקיר דין כתב שהאיל שנברא מששת ימי בראשית‬
‫לא היתה פעולתו שלימה׳ אלא גילם גיף בלא נ ש מ ה ׳ ובפריחח נשמה יצחק בא נשמת‬
‫לתיך האיל ואז נשלם פעולות האיל והרי היא ממש כמו שנשחט יצחק י מדרש תלפיות י‬
‫ב כשיצא‬
‫יצתק מ ג ר ר נתיבשו כל הבארות והאילנות לא נתנו פ י מ ת כדי שיכיר‬
‫שהוא בעין שגירשי את יצחק י וזה׳ ואבימלך הלך אליו מגרר וכו׳ י‬
‫ת ד ג י ם יב״ע ־‬
‫‪ i‬במדרש‬
‫־ א מ ר ה ק ב ״ ה לאבייה א ם ח מ ע ט י איה אחד משמכם אז אדלג קץ מצרים ״‬
‫אמר אברהם אם א ה ס י‬
‫א ה ן י י ש א ר ע ק ב י א מ ר ישחק ק‬
‫נכין מ״ש ב ג מ ׳ שלעח״ל יאמר‬
‫ח‬
‫ה לא אהיה אב ממון ג י י ס י אמר יעקב א ס‬
‫ש ‪1‬צ‬
‫וה‬
‫ישאר ר ד ״ ו ע ״ כ ׳‬
‫ובזה‬
‫יבוא על‬
‫ה ק ב ״ ה לישראל לכו אצל אבותיכם ויבקשו עליכם ר ח מ י ם‬
‫וכי׳ וכשבאו אצל‪.‬יצחק לימד זכית ואמר הא קריביה נפשי קמך‪ .‬מיד פהחו ואמרו כי א ה ה‬
‫אבינו כי א ב ר ה ם לא ידענו וישראל לא יכרנו׳ שם רמז שגם בגלות‬
‫מצרים א ב ר ה ם לא‬
‫*רענו וישראל לא י כ ר נ ו י •וכן ג ס ע ח ה ה ס אומרים ימחי ע ל קדושת ‪.‬שמך ״‪.:‬‬
‫ד יצח‪£‬‬
‫׳ א ע ״ ה כשהתחיל לדבר ל י ע ק ב ׳ חחילה דבריו אמר הנני* ולעשו החחיל‬
‫ואמר‬
‫ערך־י‬
‫ואמר מי א ת ה ־‬
‫אותיות‬
‫מסרם‬
‫יצהק‬
‫ה מ מ ן הוא שאמרו בזו״הק שהנחש לקח‬
‫‪H‬־‪ j‬א ר ב ע ה פ ע מ י ם‬
‫וףן‬
‫וחרא יחקח ותאכל ותתן ונתתברו‬
‫ע‬
‫ם‬
‫אי‬
‫ת‬
‫*ת‬
‫‪ £‬והיה מוח כזה י‬
‫ורבקה ג״כ א מ ר ה‬
‫‪ Q‬מכל ע! הגן ואח״כ באו‬
‫מ‬
‫ו!"!‬
‫‪1‬ך]‬
‫\‪ jy‬ד׳ פ ע מ י ס ותעש אמו ותקח ותלבש וההן ואס ת״ו יצחק היה פוחת‬
‫ב מ ם היה נעשה מית כראשונה ולא היה תיקון־ אבל פחח באוה ך! שנפחח ס ה י מ ח המס•‬
‫ונעשה ךן ובאו הברכות ־ אך למשי פחח ב מ ס מי א ה ה וזה סימן שנהפכו כל הקללוח עליו ־‬
‫מדבר קדמות משם הנשיא ביעל מנת שמורים זלה״ה בדרשותיו כ״י ־‬
‫‪flTSI‬‬
‫יבוא על נכון מה שאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה ־ כי נזרקה‬
‫נבואה בפיו שעתיד לילך למות כאשר ילך לציד ציד להביא ־ כי כאשר התחיל יצחק‬
‫באוח‬
‫‪ Q‬נחתם עליו אותיות מות ולכן אמר עשו בחרדתי ויעקבני זה פ ע מ י ם את בכורתי‬
‫לקח והנה ע ת ה לקח את ברכתי ־ הכונה כי מעיקרא לקח בכורתי כשאמרתי לו הנה אנכי‬
‫הולך למותי‬
‫ואותה הנה שאמרתי לוי מ ת ה נ ה ק ״ מ ה ע ״ י שלקח את ברכתי שהיא אוח ךן‬
‫ונשארה לי חות ‪ ft‬שנתחברה‬
‫ע‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪ 1‬ו ת י ו ת‬
‫‪H‬־‪J‬‬
‫ונעשה מית ונתקיימה הנה אנכי הילך‬
‫למות שאמרתי י‬
‫‪inn‬‬
‫ג״כ דקדוק דברי יצחק בחרדהו שאמר מי איפה הוא הצד ציד י כי תיבת הוא היא‬
‫לכאורה יהירה אכן כפי האמור שם רמז שעשו שהוא לפניו פ ח ח לו ב מ ס וזהו מי‬
‫איפה י אבל הצד ציד שהוא יעקב כבר החחלחי בהא י וזהו הוא הצד ציד י א׳יכ מוכרח הוא‬
‫שגם ברוך יהיה י ודוק י‬
‫ךן‬
‫אם‬
‫לא נברא יצחק לא היה העולם מהקיים י חנחומא י‬
‫ערך יציאת מצרים‬
‫א בליל‬
‫יציאה מצרים שלח ה ק ב ״ ה עליהם שינה עריבה שלא יפחדו מ ח מ ה המחבל‬
‫י‬
‫ו א ע ״ פ כן' היו רואים שונאיהם משהנקיס בשינהם י ילקוט שיר השירים‪:‬‬
‫ד' ק ע ״ ד י‬
‫ב ביציאת‬
‫מצרים כחיב ונצעק אל ה׳‬
‫י‬
‫והקשה הרב לקט יוסף‬
‫י‬
‫המגביר קולו בתפלתו הרי זה מ ק ט נ י א מ נ ה ׳ ע ״ כ ׳‬
‫הרי אחרו כל‬
‫ךליי‬
‫נראה‬
‫שאין כאן קישיא כלל * שאחד מעשרה לשונות של חפלה הוא צעקה י אלא שכל ח פ ל ה שהיא‪.‬‬
‫מתיך צרה היא נקרא צ ע ק ה י והעד ויצעקו אל ה׳ בצר להם י א ס ע נ ה ת ע נ ה אותו כי א ם‬
‫צעיק יצעק וכו׳ * ואף שהיא בחשאי נקראת צעקה י דאי לא תימא הכי בהגיעך לפסיק צעקו‬
‫והי•‬
‫זןדן‬
‫מפןדם סה‬
‫יציאת מצרים‬
‫י זה׳ שמע אתה כ ה לידי כפירה ת״ו * כי קישמא הוא כי הוא רואה כליות ולכ י‬
‫• ג‬
‫בין המצריים היו בעלי כשפים וכשראו שנמבעו ‪3‬ים פרחו באויר נגד השמים ובא‬
‫גבריאל והכה על קדקודם ונפלו לים וז״ש צללו כ ע ו פ ר ח במים אדירים י מר״‬
‫תלפיות משם המדרש *‬
‫ונ״ל שלכן אמר דוד ע ״ ה וניער פ ר ע ה וחילו בים סוף ולא א מ ר‬
‫וטיבע ־‬
‫א כאשר‬
‫ערך יצירה‬
‫ה א ד ם פוקד א ת אשתו ומתעברת‬
‫י‬
‫גבריאל לוקת העיפה והק״בה גוזר‬
‫על נפש אחת שתכנס בזו הטיפה * והמלאך מוליכו לאוצר הצלמים שיבחר‬
‫צלם כרצוני* ארוך או גוץ י שלם או בעל מום־ חלש או גבור* יפה או מכוער וכו׳ י וא״כ‬
‫אין בים אדם יכול ל ה ת ר ע ם על הש״ית * כי הוא בחר כך ־ וזהו שאמרו חז״ל לצביונם נבראו‬
‫ל ד ע ת ם נבראו י וכשהאדם מזדווג ע ס אשתו כשיכוינו שניהם למצוה ולטובה יצא הולד באור‬
‫פנימי ואור מקיף וצדיק גמור ־ וההפך בהפך י‬
‫ואם האב כיון לטובה והאם לרעה יהיה לי‬
‫אור מקיף טוב ופנימי ר ע ובהמשך הזמן י ט ף המקיף לפנימי ויעשהו טוב ־ וכשהוא להפך'‬
‫יכיף המקיף ה ר ע את הטוב הפנימי ויהיה רשע י ואם יגבר כח האב בילד יהיה מהיר קל‬
‫׳׳‪:‬נשר ורצ כצבי ־ ואם יגבר כת ה א ם יהיה כבד ועצל ־ ח ס ״ ל עין יעקב נהר י״א ־‬
‫ובזה‬
‫יבוא על נכון לענ״ד מ״ש שלמה ־‬
‫בן ח כ ם ישמח אב * כי ניכר שהיתה מחשצת‬
‫האב לטובה ו ל ק כ פ ה המקיף שלו שהוא טוב את הפנימי של אשחו שהוא ר ע והיה‬
‫בן חכם * ובן כסיל תוגת אמו י‬
‫כי לא הועילה מתשבתה ה ט י ב ה וכפה המקיף ה ר ע של‬
‫ה א ב את הפנימי הטוב שלה ונעשה ר ע י ולכן חוגח אמו כי לשיא שמרה וכיונה לטובה י ודוק‪.‬‬
‫ערך יצר הטוב‬
‫• א‬
‫יצר הטוב הוא ע ם הולד במעי אמו שיודע כל התורה י ובשעת לידה נכנס בו‬
‫יצר ה ר מ ואז מגי־ש יצ״הט ע ד שמתפקח ונכנס בו יצר הטוב ־ פסקי ת ו ס '‬
‫סוף פ״ג לנדרים אות ס ״ ב * וכן כתב הרב שלייה*‬
‫‪ 2-‬כתוב‬
‫בזוהר‬
‫פ ׳ מקץ ד׳ ר״ב‬
‫י‬
‫מ ד ב ר קדמות *‬
‫יצר הטוב בעי תדוה דאורייתא * ויצר ה ר ע‬
‫תרוה דתמרא וניאופין וגםיתא דרוחא ובגין כך בעי בר נש לארגזא ליה‬
‫תדיר מההוא יומא רצה יומא דדינא יומא דתושבנא דלית ליה לבד נש אגנא עליה אלא‬
‫עובדוי דכשרן‬
‫*‬
‫ערך יצר ה ר ע‬
‫עדן‪.‬‬
‫מקדה‬
‫יצר‪:‬הרע•‬
‫‪.‬־•־' ;זוך יצר הרע ^‬
‫א יהא‬
‫דאמרו ע ת י ד הקב״ה‪ .‬לשתיט •*זת • ה ע ר‬
‫‪ .‬ה ק ב ״ ה בעצמו‬
‫שוחטו‬
‫‪,‬‬
‫ישחטט׳‬
‫^ר׳ע•‬
‫דאיהו סמאל בר כל הדוס ־ לא‬
‫אל‪-‬א‪.-‬הקב״ה יתסוש ׳אוחי בציצת ראשו ־ ואליהו‬
‫מ ד תלפיות בשם מדרש ילקוע י‬
‫‪,‬‬
‫• ‪:‬‬
‫י‬
‫כ צ״הר‬
‫צריך לעולם כמטר לעילם י דאלמלא ׳}'׳הר תדותא דשמעהא לא ליהיי י אבל‬
‫לא יהיה מניול כקדמיתא‪-‬ילמיחטי ביה י ה ה ״ ד לא יריעו ולא ישחיתו בכל הר‬
‫קדשי׳ ו מ ט ע ם זה לא יעקר לעתיד היצ״הר מכל ו ג ל י זוהר‬
‫ך^״ל שזהו רמז‬
‫תולדות׳‬
‫מ״ש תז״ל לעת״ל מביא ה ק ב ״ ה יצ״הר ושוחטו י הייני שמברר מ מ נ ו חלק ה ר ע ונהפך לטיב' י‬
‫‪i‬‬
‫י‬
‫צ״הר‬
‫הוא משירש ה ע פ ר כמ״ש ונחש ע פ ר לחמי‬
‫י‬
‫יבורת מן האש ־‪ .‬ולכן רוב‬
‫המאכלים ששלט בהם יצ״הר שהיא •הקליפה בחטא אד״הר אין להם תיקון‬
‫אלא באשי הרב יערות דבש־ הביא דבריו תירי א זלה״ה בם׳ דבש לפי ובמקומות אחרים י‬
‫ובזה‬
‫יובן לענ״ד מ״ש הפםיק כי• היא ידע יצרנו זכור כי ע פ ר תנחנו‬
‫י‬
‫פי׳ כי הוא יודע‬
‫יצרנו כי ע פ ר לחמו י לכן יזכיר כי ע פ ר אנחנו־ ואין אנו ‪.‬י‪-‬כולים לעמוד לפניי כי לחמו‬
‫אנחנו י ולולא עזר השם אין אנו יכילים לו י‬
‫וזהו ג״ כ מה שרמזו חז״ל במ״ש אם פ ג ע בך‬
‫מנוול זה מושכהו לבית המדרש ששם עוסקים בתורה שהיא אש דכתי׳ מימינו אש דת למו י‬
‫וכתי׳ הלא כה דברי כאש נאים ה ׳ י‬
‫וע״י זה היא בורח י‬
‫ואם לא נצחו כי כבר נשתרש‬
‫ב ח ט א ואין תירתו מועלת דכתי׳ ולרשע אמר אלהים מ ה לך לםפר חקי י יזכור ליי יום המיתה‬
‫כי כיון שהוא משורש ה ע פ ר י ע פ ר היא ואל עפר‪ .‬ישיב י ‪.‬ודוק י‬
‫אלא שיש לדקדק י ‪ .‬ה ?‬
‫תיקנו רז״ל בתפלת יו׳׳הכ לולא כי יגירתי מהיצ״הר כי הוא מאש ‪1‬אני בשר ודם ־ ויש לישב י‬
‫מה תועלת יש לינ״הר לאםטאה לבני נשא אלא תיאובתא דשטן לא היה אלא בגין‪,‬‬
‫ד‬
‫דלא אתלבש בר נש בלבישא דכייא ויתבטל לבושא‪.‬דזוהמא ועבידתא דשטן י‬
‫זיהר שלת לך *‬
‫\‪T‬‬
‫יצ״הר‬
‫דומה לחיכוך אם יחשך בשרו יעלה שחין ואם׳‪ ,‬יעצור ויסבול לה יעלה י'‬
‫ס ״ ח ס״י ק ע ״ ג ־‬
‫ו‬
‫יי יי‬
‫׳ יי‬
‫;‬
‫י י‬
‫כדי לבטל יצ״הר יש ששה ס ג ו ל ו ת ׳ ' א יעסוק בהורה כמ״ש חז״ל בראתי יצ״הר‬
‫בראתי לו תורה תבלין־ ולימוד‪ ,‬המשניות הוא מסוגל ביותר לבטל היצ״הר ־*‬
‫ב_‬
‫נ ם א ס ייקום באשמורת ויעסוק בתורה מילניל היצ״הר וזהו סוד הבא להירגך השכים‬
‫להורגי י‬
‫ג' גם כשיקרא ק״ש בכונה מועיל לבטלו כי עון במילוי כזה עין וו גון ג י‬
‫ר מ ״ ח וק״ש ר מ ״ ח תיבות י‬
‫‪,‬‬
‫ד גס כשינשק המזוזה יסתכל בשם שדי וימין כאחוריים של‬
‫שם‪.‬‬
‫עדן‬
‫יראהטא‬
‫שש שדי הוא שם• קדוש‬
‫׳‬
‫ך‬
‫ב‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬ץ‬
‫מפןדם םו‪:‬־־‪-‬‬
‫ח‬
‫"‬
‫כ ה ת מ ע ״ ^ ש מ ו ת ׳ ‪ .‬ג ם ־ י צ ר ־ ‪ -‬ג מ י ל ד ‪ .‬יוד נדי ריש ס ׳ ׳ ת שדד ויועיל‬
‫ג ס ה ע נ י והשכל ב א מ ת א ץ ״ ס ט ״ א שולפ ב ו ‪ -‬מ ח מ ה שהוא מרכ‪5‬ה לשכינה ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ג ס י ת ע נ ה ע ל ח ע א ת י ו ו ה ס ״ א אינה יכולה"להדבק במי &הו׳א שרוי' ב ת ע נ י ת י‪ .‬מ ד ב ר ק ד מ ו ת‬
‫׳ י •י‬
‫משם הראשונים •‬
‫ז יצ״הר׳‬
‫י‬
‫לאחורי־ ה ר י תשףייש ••שסי בני א ד ם בלי יצ״הר וזהו ויבדל א ל ה י ם‬
‫האיר שהם הצדיקים'ש‪5‬צד ז ה ׳‬
‫בין‬
‫ובין החשך שהם ה ר ש ע י ם שבצד זה •־‬
‫•‬
‫סירי ר ד ־‬
‫־' י‬
‫ערך ירא חטא‬
‫א‬
‫חטא־‬
‫ירא‬
‫היא שנשמר מנחש שטן‬
‫באמצען׳‬
‫דאותיות ת ט‬
‫וע״י יראת חטא‬
‫מ ת ג ב ר על נחש שטן שעיקרן אית ח ט שבאמצען ונשארו שן שן וזהו שני רשעים‬
‫ש ב ר ת י דבש לפי •בשם שער ה ה כ נ ה ל מ ה ״ ר ר נפתל' כ״ץ ־‬
‫רזה*‬
‫ל ע נ ״ ד מ ה שרמז ה ת נ א אין ב ו ר ירא ח ט א י כיון שהוא בור ר ק אין בו מ י ס שהיא‬
‫התירה׳‬
‫הז״ל א ב ל נחשים ו ע ק ר ב י ם יש בוי־‬
‫שם הוא משכן ה ס ט ״ א שהוא שטן נחש ‪1‬כמ״ש‬
‫י א ״ נ א׳ איפשר שיהיה ירא ח ט א ונשמר מ ה ם ו ה ם שוכנ־ם ב ק ר ב ו ׳ ו ד ו ק ׳‬
‫ערך ירבעם‬
‫א‬
‫‪£2,‬׳‬
‫ח ל ק ד׳ ק ״ ב ע״ח י‬
‫‪:‬‬
‫אחד‬
‫א״ר אבא אחר‬
‫אחר •הדבר הזה לא שב י ר ב ע ם מ ד ר כ ו ה ר ע ה י‬
‫ש ת פ ס ו הק‪5‬י״ה ל י ר ב ע ם‬
‫מאי‬
‫בבגדו ו א מ ר לו חזור בך ו א ל‬
‫י א ת ה ובן ישי נטייל בין עדן א מ ר לי מי בראש בן •ישי בראש אי הכי ליא ב ע י נ א ׳ ע ״ כ‬
‫ויש‬
‫ל ד ק ד ק מאי ת פ ס ו ב ב ג ד ו ד ק א מ ר ׳ היתכן לימד כלפי מ ע ל ה שצריך ל ת ו פ ס י ב ב ג ד ו ׳ ג ס מ א‬
‫היא ענין הטיול בגן ע ד ן ׳ ג ם יש להבין שאלת י ר ב ע ם מי‬
‫פירושים שינ־ם־‬
‫ה ר ב חיד״א‬
‫ב ס ׳ דבש‬
‫ול?״נד‬
‫בראש־ ו כ ו " ו כ ב ר נ א מ ר ו בו‬
‫נ ר א ה ׳ ‪ ,‬ע י ן ב ה ק ד י ם מ״ש ה מ ק ו ב ל י ם והביא דבריה‪6‬‬
‫ל פ ; מ ע ר כ ה קיף א<ת י׳ בשם ליקוטי גירי ה א ר ״ י ז״ל‬
‫כ״י׳‬
‫כי‬
‫ב מ ת י ב ת א ת ת א ה ה ם דירשיםיייש א ם ל מ ק ר א 'שהוחי־הקר״שבתיירה ולא ה כ ת י ב ו ב מ ת י ב ת א‬
‫לגיילאה ד ק ב ״ ה אין שטן ואין פ ג ע ר ע יהם דורשים יש א ם ל מ ס ו ר ת שהוא ה כ ת י ב ולא הקרי׳"‬
‫‪7‬‬
‫וידוע כ׳ ע י ק ר הלימודי שהרשע מ ת ק ב ל בתשובה" הוא מד'כת ב‬
‫אדם מתחת כנפיהם'׳'‬
‫ואמריצן ב ג מ ׳ מאי דכתי׳ ו י ד א ר ם מתחיית׳ כ נ פ י ה ם יי ו י ד ו כ ת י ב ‪ -‬י מ ל מ ד שימינו־ של‬
‫הקב״ה‬
‫*שיטה ל ק ב ל שבים ׳ י נמצא ש ב מ ת י ב ת א ת י ז א ה לדרש* יש א ם ל מ ק ר א כיון שקרינן וידי י אין‬
‫לני מקוש ללמוד שהרשע מ ת ק ב ל ' ב ת ש ו א ה ‪-‬י ץלכן *')דה הדין שהיא‬
‫מתיבתא‬
‫תתאה מעכבת‬
‫בתשוצת‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫ירבעם‬
‫צתשובת הרשעים ־ אבל במתיבתא עילאה דקב״ה דדרשי יש א ס למסורת הרי כהיב דדו‬
‫‪,‬‬
‫ודרשינן ידו של הקב ׳ ה פשוטה מ ת ח ת כנפי התיות לקבל שביס‪.‬‬
‫ו ה ‪ 3‬ה‬
‫ס ב ר יש אם־‬
‫ס ב ר א זו דיש א ם למסורת היא ס ב ר ת ר׳ אליעזר ודי עקיבא‬
‫למקרא י ו א ע ״ ג דאין הלכה כד״א * מ ״ מ במתיבתא עילאה פסקי כר׳׳א י וזהו‬
‫שאמרו בגמ׳ בענין תנירו של עכנאי שיצתה בת קיל ואמרה מ ה לכס אצל ר׳ אליעזר שהלכה‬
‫כמותו בכל מקים י הכינה במתיבתא עילאה דקב״ה ה נ ק ׳ מקום וכמ״ש רצינו האר״י ז״ל *‬
‫ומגא‬
‫תימרא דר״א הוא ד ס ב ר יש א ם למסורת‬
‫י‬
‫דאמרינן בגמ׳ קדושין ד׳ י״ח ע ״ א •‬
‫דחניא מוכר אדם אח בחו לאישוח ושינה ־ לשפחוח ושונה * לאישוח אחר שפחות י אבל לא•‬
‫לשפחוח אחר אישוח * * רבי שמעון אומר כשם שאין אדם מוכר אח בחי לשפחות אחר אישות‪.‬‬
‫כך אין אדס מוכר א ח בהו לשפחיה אחר שפתיה י ובפלוגהא דהני הנאי דחניא בבגדו בה‬
‫כיון שפירש טליחו עליה שוב איטי רשאי למוכדה דברי ר׳ עקיבא ־ ר׳ אליעזד אומר בבגדי •‬
‫בה כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למוכרה במאי קמיפלגי י ר״א סבר יש א ס למסורה י ור'‬
‫עקיבא‬
‫סבר יש א ס למקרא ־‬
‫יד׳ שמעין ס ב ר יש א ס למקרא ולמסורה י‬
‫ע ״ כ ‪ .‬נמצא‬
‫שהמגלה לגו ס ב ר ח ר ״ א שהיא יש א ס למסירה ־ היא דרשה בבגדו בה י ומינה ידעינן ג״כ‬
‫דבמחיבחא עילאה דפסקי כר״א ודאי סברי יש א ס למסורה וא״כ מ ה שכהוב וידו אדם‬
‫הוא ללמוד שידו של ה ק ב ״ ה פשיעה לקבל שבים *‬
‫וידוע כי כל המלכים המילכיס ב א ר ן‬
‫ה ם אחיזים במרה המלכיח ־ וזהו סוד מלכוהא דארעא כעין מלכיהא דרקיעא י אלא שאם‬
‫היה מלך צדיק הוא אחוז צמלכוח קדישא י בס ד וישב שלמה על כסא ה׳ למלך י כי המלכוח‬
‫נקראה כסא הכבוד כנודע י ואס הוא מלך רשע הוא נאחז בסצך מלכיה‬
‫ק ג ״ ע א דקליפה‬
‫רח״ל־ וידוע ג״כ כי מדת המלכות נקראת גן עדן־ כי מדת הבינה אימא ע י ל י ה נק׳ גן‪,‬‬
‫עדן העליון ־ והמלכות אימא ה ה א ה נק׳ גן עדן החחהון ־ וזהו סוד וגהר יוצא מעדן להשקיה‪.‬‬
‫אה הגן היא מרח המלכוח י ומשם יפרד שמשם ואילך מהחיל עילם הפירוד כידוע לי״ח י‬
‫וידוע ג״כ כי דוד ה ע ״ ה היא ראש למלכי בית דוד והוא אחוז בכתר דמלכיה ־ וכל שאר‬
‫המלכים אע׳׳פ שהם אחוזים במלכות אינס במעלת דיד כי כל שאר מלכי בית דוד ה ס אחוזים‪:‬‬
‫ג״כ בכתר דמלכוח אבל ה ס למטה מ מ ע ל ה דוד ־ שכהר דמלכוה עצמו הוא נחלק לעשר י‬
‫‪,‬‬
‫ו ה ם בשאר ספירוח דכחר ד מ ל כ ו ה אבל דוד הוא למעלה מכלם שהוא אחוז בכהר ד כ ה ר‬
‫דמלכות ־ וז״ס מ״ש חז׳׳ל בננס׳ יומא שכל מלכי ביח דוד היה להם‬
‫וכשהיה לובש הכחר הולמה יהילמהו ־‬
‫כעין חריץ בראשם‪.‬‬
‫אבל שאר מלכי ישראל לא היה להם שוס אחיזה ־‬
‫בכתר רמלכיה כלל אפי׳ בשאר ספירוה שבו ־ אלה אחיזהס כשאר ספירוה שבמלכוה י‬
‫ובזה‬
‫‪,‬‬
‫יפורש ה מ א מ ר ה י ע צ כי א ח ד שלא שב י ר ב ט ס מדרכו ה ר ע ה שנחצא שנאחז־‬
‫במלכות דקליפה ועזצ מלכות דקדושה באר מ י ס חיים לחצוב לו צורות נשברים־ לכן חפשי‬
‫הקב׳יהל‬
‫ירושליים‬
‫מקדם םז‬
‫הקב׳׳ה שהוא מתיבתא עילאה לסשוה הכובה ויתקבל בתשובת כסברה ר״א דסבר יש א ס‬
‫למסירה ודרשינן וידי אדם וידו כהיב מלמד שידו פשוטה לקבל שביס ־ כי במתיבתא עילאה‬
‫ממילה בבגדי ״ כדאשכחן‬
‫פוסקים כר״א ־ ובאיזה מנין ה פ ס ו להודות שכן ס ב ר ה ר״א *‬
‫פלוגחייהו במילה בבגדו בה דר״א ס ב ר יש אם למסירה ולכן דריש כיון שבגד בה שוב אינו‬
‫יכול לבגוד בה י וכיין שבמחיבהא מילאה סברי כיהיה ־ בהכרה לדרוש גם וידי אדם יש א ם‬
‫למסירה וידו כחיב י ולכן אמר לו חזור בך כי ודאי תתקבל בחשיבה ־‬
‫ועל ידי כן הזכה‬
‫שחאהז במלכות דקדישה י וזהו שאמר לו ואני ואהה יבן ישי נעייל בגן עדן שהיא מרח‬
‫המלכות י אמר לו מי בראש ־ פי׳ מי יהיה אהיז בראש שהוא כהר דמלכית י אמר לו בן‬
‫ישי בראש כי אין למלכי ישראל שוס אחיזה בכהר דמלכיה אלא בשאר ספיי־יה שבה י א מ ר‬
‫לו אי לא הכי בעינא * כי מוטב לו להיות ראש למלכותה קטיעא דקליפה מהשפילו לפני דוד *‬
‫וניעה בדמיונו כי כבר מילתיה אמורה הוי זנב־ לאריות ואל תהי ראש לשיעליס י ודוק היטב‬
‫ני נכון הוא •‬
‫ב ירבעם‬
‫היה שונה ק״ג פנים בתורה כהניס ־ והפך הקערה על פיה לעשיה עגל‬
‫גי׳ ק״ג וברזא דפירודא כפל ועשה שנים י דבש לפי משם הרמ״ע*‬
‫‪ i‬ירבעם‬
‫יתוקן לעתיד לביא‬
‫ירבעם׳‬
‫י‬
‫לכך נ א מ ר ־‬
‫מלך בהתאסף ראשי ע ם יחד־ ר ״ ת‬
‫כי באותו פ ע ם יתוקן ניצוץ שלו של קדושה־ יאז יקרים שלם‬
‫ישלם ה מ ב ע י ר אותיות י ר ב ע ם ׳ מ נ ״ ע א י פ ן ק נ ״ ת י‬
‫ערך ירושלים‬
‫א לעתיד‬
‫ב ב&דרע‪1‬‬
‫פמליה של מעלה נעשו תומה על ׳רישליס‬
‫רבה׳‬
‫י‬
‫ילקיט ישעיה‬
‫י‬
‫בונה ירושלים ה׳ אפילו הכי נדתי ישראל יכנס־ ע ״ כ ־‬
‫יהיא‬
‫פלא ס ה ו ס וחתום י‬
‫ולענ״ד‬
‫יובן בהקדיס מ״ש צמדרש הצאתיו לעיל אוח גימל ערך גאולה ־ שעתידה‬
‫ירושלים להיות גדולה ככל ארץ ישראל ־ וארץ ישראל ככל העולם י‬
‫והטעם‬
‫היא כיון שנבנית על ידו יתברך בתורת ח ס ד אפי׳ בדיר שכלו חייב דרך החסד להתפשמ‬
‫כידוע לי״ת י וא״כ ה ס ב ר א נותנת שאין צריך לכנס נדחי ישראל ־ כי ע״י כן נמצאו כל ישראל‬
‫תוך ארץ ישראל‬
‫י‬
‫אפילו הכי נדתי ישראל יכנס להיות אגידה אחת‬
‫י‬
‫ייגק‬
‫י‬
‫וערד‬
‫נלע׳י׳ד בהקדים מ״ש מרן בחי״מש סי׳ ק ם ״ ד ס ״ ה בדין בית וטליה של שנים י יז״ל א מ ר‬
‫בעל העליה לבעל ה ב י ת לבנות כדי שיבנה עלייתו על גביו והוא אינו רוצה הרי בעל העליה‬
‫בינה את הבית כשהיה ויושב ודר בתוכו ע ד שיחן לו יציאוהיו מכ״ל ־ וידיס כי ירושלים של‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫ירח־‬
‫‪,‬‬
‫מ ע ל ה מכיונת כנגד ירושלים של מ ע ה וכל ע ל ''ירושלים ־ל מ ע ה עומדת ב ח ו ר ב נ ה ' ‪ ,‬ג ם ־‬
‫ירושלים של מעלה כן היא * וא׳יכ צריכים ישראל להכשיר מעשיהם כדי שיזכו לבכיה ירושלים‬
‫שלמטה*‬
‫ובעינית הרבים שאיר'שבעיסה מ ע כ ב ־ ואינם יכילים לבנותה־ וכשרואה ד ״ ב ׳‬
‫יכול שהוא בעל העליין ששיא ירושלים'של מעלה שאינם רוצים להכשיר מעשיהם כדי ל ב נ ו ת ה ״‬
‫דינא היא שהיא יבנה איחה וידיר בה עד שיכשירו מעשיהם שהיא'תשלום יציאותיו ואז יבנה‬
‫עלייתי שהיא ירושלים של מ ע ל ה ־ ובזה יובן המדרש הנז׳ על נכון בונה ירושלים ה׳ כיון‬
‫שאין בעל הבית רוצה לבנות ־ ימן הדין אין ישראל זוכים בה ע ד שיכשירו מעשיהם ־ א פ י ׳‬
‫הכי מריב• רחמיי וחסדיו נדתי ישיאל יכנס לתוכה אף אם אין זניח בידם לשלם' יציאותיו‬
‫כדכהי׳ למעני אעשה ־ ודוק י‬
‫א הדלועיל‬
‫ערך ירח‬
‫ניכר בהם פעילת הירת ובעת הגידיל יוליד קול ינראה כי לפי הנהוג־‬
‫אצלני כי הקיל יעזור למהר גידולם ־ ובמין יץישואין נ ם כן כי יתקעו‬
‫מדרש תלפיות בשם שעל־‬
‫בשיפר ב ע ת יציאת שירותיהם היא עזר גדול למהר להוציאם ־‬
‫׳••השמים י‬
‫‪ 2‬בס‪£‬ר‬
‫אסיפת הכהן׳פ׳ בא־ פי׳ מ א מ ר ם ז״ל ליל שמורים הוא לה' שאותי הלילה‬
‫היה מאיר כשמש‪ .‬דיש לחוש למזיקין דירת כשנים ו כ ו ׳ ע י ״ ש ־ וכתב עלימ‬
‫הרב חיד״א זלה״ה בס׳ דבש לפי וז״ל ־ ו ה ק פ ה עליו משנהו דירה כשלשה כמ״ש בברכיה ד'‬
‫מ״ג‬
‫ע״ב ע״ש‬
‫ואני‬
‫עכ״לי‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪K‬‬
‫עני לא ׳שיחי להבין דבריו־ שהרי כשאמר בגמר׳ שם־ אמר רב אבוקה כשנים‪.‬‬
‫וירח כשלשה ־ אמר איבעיא להו אבוקה כשנים ב ה ד ד ד י ה או דילמא'אבוקה כשנים‬
‫לבר מ ד י ד ה ־ ה״ש וירח כשלשה־ אא״ב בהדי ד י ד ה שפיר אלא אי א מ ר ה לבר מ ל י ד ה‬
‫א ר ב ע ה למה לי־ והאמר מר לאחד נראה ומזיק ־ לשנים ‪ .‬נ ר א ה ואינו מזיק לשלשה‬
‫אינו‬
‫נ ר א ה כל עיקר־ אלא ל״ו ש״מ אבוקה כשנים בהדי ד ד י ה ש״מ־ ע ״ כ ־ מוכח מפשניייתי‬
‫ה י מ ׳ דירח לבר מ ד ד י ה הוא כשנים ־ וא״כ ישראל שנצטוו ואהם אל תצאי איש מ פ ת ח ביחו‬
‫הרי אין איר הירח שילט ב י ת י ס ־ וחיץ מן הצחים ששם אור הירח כיין שהוא לבד 'מדידהי*‬
‫הוי כשנים ויכולים המיזיקין להלך שם י ישיב יכנסו לבתים כיון שאין כ ס איר הלבנה ויזיקו‬
‫לכן היה הלילה מאיר כשמש ואז הוי כיוס־ שביום אף למהלך במקיסישאין בי איר השמש‬
‫אינו ניזוק־ וא״כ קישטא קאי״שהירח הוי כשנים וצ״ע י‬
‫‪" '.‬י‪; ,‬‬
‫‪,‬‬
‫^ ‪ " j i l i‬יובן לענ״ד מ״ש הפסוק גס חשך לא יחשיך מימך ו כ ו ׳ " פ י שהרישוא נחונה בידך‬
‫‪:‬‬
‫ללכה אפי׳ במקום חשך שאין בו אור הלבינה ולא ימנעני מ מ ך ־ והטעם' ה י א יכי ולילה'‬
‫כיום‬
‫עדן‬
‫ירחו‬
‫מקדם סח־‬
‫כייס יאיר י וא״כ אף ללכה בדרכי חשך אין חשש ־ כי כיון ־כהוא כיוס חין חילוק כחשיכה‬
‫כאורה ״ ודוק ״‬
‫ערך ירחו‪.‬‬
‫‪;::‬‬
‫יא ‪r^lDp* :‬‬
‫היהה ירחו ככגד כל עירות וכרכיה של ארץ ישראל‬
‫י‬
‫כדפי׳ רש״י ז״ל‬
‫על פסוק ראו אח הארץ ואה ירחי; והניעה משוס שבגו האמיריים א ה‬
‫ידהי על שבעה דרגיןישל עומאה שהס שבילה היללוה ח מ ו ר ו ה ; ולכן‪ .‬הוצרכו להקיף אותה ז׳‬
‫הקפיה וזי ש י פ ח ה בכל ה ק פ ה והקפה־ והוצרכו להזכיר עליושסשל מ״ב שהס שבעה שמיה‬
‫שבכל‪ cp.‬יש בו ששה אותיות ־ ולפי שזכק משה להשיג שס של מ״ב'לכן היצרך לנסיכי במדבר‬
‫מ ״ ב מ ס ע י ת להשיג שם של מ ״ ב ולהמתיק מ״ב כהרי אש שברקיע ״ מגלה עמוקות‬
‫;‬
‫אופן ק ל ׳ נ ‪, /‬‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫רחו‬
‫‪.‬‬
‫נבנית בעצה איוב‪.‬־ וזהו סיד ״אין ״׳ולא ״ ו א י ן " ב א‬
‫ו^״ל‬
‫‪u‬‬
‫רמזי הר;ו״ז‪.‬ז״ל ״‬
‫שזהו רמז מ ה שאמר יהושע ארור האיש ״אשר "יקים״ו״בצה את‬
‫ה ע י ר הזאת את ירחו ר״ת איוב ׳׳‬
‫א כתוב‬
‫ערך ירמיה‬
‫בס׳ תירת העילה ח ״ א פי״א ־ ובפי׳ הכוזר שעשה ר׳ נתנאל בן כספי‬
‫וז״ל ־ אמר הפלניון אני‪.‬הייתי‪.‬עם ירמיהו במצרים י ובתחילה קורס שדברתי‬
‫ע מ ו הייתי‪.‬לועג עליו ועל דבריו ־ ולבסוף כאשר הורגלתי לדבר עמו ולפשפש במעשיו‬
‫‪.‬ראיתי כי דבריו דברי אלהיס חייס אז אמרתי בלבי וקיימתי שהיא ה כ ס ונביא ״ ע ״ כ י‬
‫ונ״י*‬
‫י‬
‫שזהו רמז מ ה שאמר לי השס נביא לגייס נתתי‪,‬־ שהכל יאמינו בנבואתו• אפי׳־הגוים ״‬
‫י‬
‫‪ . 3‬רמ ה‬
‫היה מסי־ שלמה ובא וראה בכיליון מעשה ידיו ״ הרמ׳׳ז ב ס ׳ ערכי־‬
‫הכיכוייס ״‬
‫וכן היא בכתביי הא״רי ז״ל שהוא גלגול שלמה ״‬
‫ערך ישי‬
‫ישי אבי דוד היה סיבר דמואבית אסורה ־ ולכן ציוה לשפחתו לבוא אליו לניהר‬
‫א•‬
‫זרעו והשפחה גילתה לאשת ישי ובאה היא ו נ ת ע ב ר ה בדוד והספתה שמרה‬
‫הסוד ״ הרמ״‪-‬ע •מפאנו ז״ל ־ ומצאתי בס׳ ישן כ״י להרב כמה״ר י ע ק ב ‪ .‬סקלי י שהביא‬
‫מ״רזל דאשת •ישי •כשנתעברה בדוד והוכר עוברה תשבו שה‪:‬א הרה לזינוניס שידעו שישי‬
‫פירש ממכה זמן רב ותשבו בניה להורגה ואמרילהס'ישי שלא יהרגוה והולד יהיה ע ב ד‬
‫לאחיו •כאסופי־ וכשנולד לא היה אוכל ע מ ה ס והיה נמאס ובזוי בעיניהם ונתנוהו בצאן ״‬
‫ז ה ו‬
‫‪1‬‬
‫ן ו ״‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ב‬
‫י קימיי* ״‬
‫וזהו‬
‫שאמר דוד מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי ״‬
‫״יי‬
‫י‬
‫‪14‬‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫ישמעאל‬
‫ערך ישמע^‬
‫א ישמעאל‬
‫נתגלגל באתון ב ל ע ם ׳ ואח״כ חזר ונתגלגל בחמורו של רבי פ י נ ח ס‬
‫בן יאיר ולהיות שהישמעאלים ה ס גנביס לכן גגנצ החמור ״ מדרש‬
‫תלפיוח ב כ ס ע מ ק המלך ״‬
‫ך^״יל‬
‫הכועס שנחגלגל בחמורים‬
‫י‬
‫משוס דכהיב ביה והוא‬
‫יהיה פ ר א א ד ם ־ ולשון זה נאמר על החמיר דכתיצ ועיר פ ר א א ד ם יולד * וכתיב ועידים‬
‫עשרה שהם החמורים י יעיד מ ט ע ם שהוא בן ?גר המצריח שהם ע ם הדומה לחמור דכחיב‬
‫אשר בשר חמורים בשרם ־ ומנינו שהוא כרוך אחר אמו דכתיצ גרב א ת ה א מ ה הזאח וחת‬
‫ב‬
‫י‬
‫ה‬
‫״‬
‫ראיתי להרב חי״דא זלה״ה בס׳ דבש לפי משם ס ׳ ערכי הכינויים‬
‫שיב‬
‫להרמ״ז ז״ל ־ שישמעאל הוא מקליפת‬
‫חכ)ר‬
‫כגי‬
‫רמח‬
‫ד א ב ד ה ס בקדושה * ולפי‬
‫שבא על תמיתיי ועל זכרים לכן נתגלגל באתון בלעם * וכשמת ב מ י ת ת ה כדכתיב ואותה‬
‫החייתי אז התחיל להתקן ־ ואח״כ בא בחמורו של רבי פינחס בן יאיר שהיה ניצוץ א ב ר ה ם ״‬
‫‪ !1‬המ״בה‬
‫ג‬
‫כב יכול מ ח ח ד ע על הישמעאלים שבראם ״ ילקיע חדש ״‬
‫‪ Hfo‬שהישמעאלים שולעים ביוחר על ירושלים הוא בשביל‬
‫המילה שבבשרם ״‬
‫ילקוט חדש ׳׳‬
‫ערך ישראל‬
‫א במדרש‬
‫תנחימא פ ׳ תציה ־ הרש שבישראל כאליהו וזהו ראשך עליך ככרמל•‬
‫והדל שבישדאל שקול כדניאל י וזהו ודלת ראשך כארגמן י מלך א ס י ר‬
‫ב ר ה ט י ם י כב יכיל אסור בשבועה ע מ כ ם על שני ריצות ואל‬
‫ה ב ק ר רץ א ב ר ה ם י ויין‬
‫א ב ר ה ם מ פ ת ת האהל ׳׳‬
‫ישראל‬
‫נקראו שם אפרים על בשם שני מיני אפר אפרו של אברהם שנאמר‬
‫ג ישראל‬
‫ואנכי ע פ ר ו א פ ר ׳ ואפרו של יצחק ״‬
‫‪3‬‬
‫רבינו בתיי פ ׳ וארא ״‬
‫הוצרכו להיית בגלות ולא ישמעאל ועשו־ משום שישראל לקחו ארץ‬
‫ישראל שהוא ק ר ק ע וחייבים לפרוע תוב אביהם י אבל עשו וישמעאל‬
‫לקחו מטלטלי‪,‬׳ ומטלטלי דיהמי לא מישחעבדי לבעל חוב ״‬
‫לקט יוסף ״‬
‫ונ״ל‬
‫שזהו‬
‫שאמר השם לאברהם בגזירת בין הבתרים אני ה ׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך א ת‬
‫הארץ הזאת לרשתה י ואברהם השיב במה א ד ע כי ארשנה י ו ה ק ״ ב ה השיבו ק ח ה ל׳ ע ג ל ה‬
‫משולשת וכו׳ י ויאמר לאברהם ידוע ת ד ע כי גר יהיה זרעך וכו׳ ואלמלא שירשו ק ר ק ע י ל מ ה‬
‫ל ה ם לפרוע תוב א ב י ה ס ״ ורוק ״‬
‫ד כח״ב‬
‫‪V‬‬
‫‪ D 7 U f V i i‬גי׳ ישראל ״ ארץ התייס מזמור כ ״ ט ״ שוב ראיתי‬
‫בליקוטי הא״רי שכתב כן לומר שהם אתוזים בשורשי‬
‫מהדם סט‬
‫ישראל‬
‫קדושה עליונה־ ג ס ב ב ס י ב ר א ל דמיזיס האבות והאמהות• י׳ יצחק י ע ק ב ׳‬
‫ר‬
‫ל‬
‫א׳‬
‫ע[ ברה י‬
‫ונ״ל‬
‫בזהו‬
‫נ מ ״ ב ההכ״בץ ־ דבב לפי י‬
‫לאה ־‬
‫אברהם ־‬
‫רבקה רחל ־‬
‫נ א מ ד לו המלאך לא יעקב יאמד עוד כמך כי אם יכדאל ־ כי בדיה ע ם אלהים ו ע ם אנסים‬
‫והדי היא כמובאד •‬
‫‪ H‬ישראלי‬
‫העבידה אחד מחמשת אלפיס יצאו ממצרים וזהו וחמישים עלו ־‬
‫תנחומא ריש פ׳ בשלח ־ והוא פלא ־ דבש לפי •‬
‫* ישראל‬
‫אף כשאינם עושים רצוני של מ ק י ם ׳ אינם חסידים מששים רבוא ־ מדבר‬
‫קדמות בשם הרב שלשה שריגים ה פ ט ר ת במדבר י‬
‫ישראל‬
‫‪T‬‬
‫ה ישראי*‬
‫יש‬
‫על ראשו שס יהוה אלהי•‬
‫־ ועל אימות העולם שם אלהים‬
‫לבד ־ יים הוא בהיפיך מי אלה ־ רבינו הא״רי ז״ל ־‬
‫הגיעם למה כשהם לימדים מ ת נ י ע ע י ם ־‬
‫יאו״הע אינם מתנועעים‬
‫י‬
‫לפי שנשמותיהם של ישראל הם מאיר של מעלה דכהיב נר ה׳ נשמת‬
‫אדם והנה הנר טבעו תמיד שהוא מרחף ו מ ת נ י ע ע סביב הפתילה ואינו נח לעולם לכן ה ם‬
‫מ ת נ י ע ע י ם כשעוסקים באור תורה ־ לא כן או״ה שאין נשמותיהם מנר ה׳ לכן אינם מתנועעים י‬
‫ילקוט חדש משם הזוהר ־‬
‫‪i‬‬
‫הא דהמשיל הנביא את ישראל לנדה דכתיב כטימאת הנדה היתה דרכם לפני ״‪2‬‬
‫היינו לשבת ישראל שאם היה ממשילם למת לא היתה השכינה שורה אצלם‬
‫דוגמת כהן שאינו רשאי ליכנם לאהל המת ־ אבל נדה רשאי כהן לישב ע מ ה על ספסל אתר‬
‫ובלבד שלא יתנדנד כך השכינה שורה אצל ישדאל י‬
‫י‬
‫ילקיט יחזקאל ״‬
‫למה נמשלו ישל־אל לאגוז ־ מ ה אגיז אף שנפל לטיט אינו מתלכלך כן ת ״ ח אף שסרח‬
‫אין תורתו מתלכלכת ־ ילקוט שיר השירים •‬
‫א יששכר‬
‫ערך יששכר‬
‫קרא בנו יוב כמ״ש בפ׳ רגש־ ובפרשת פינחס כתיבישוב־ ופי״רשי‬
‫ה!א יו״ב ו ת ט ע ם משים שיש ע״ז שנקראתיוב ־ ולכן בא יוב לפני יששכר‬
‫אביו בקובלנא ונתן לו אות ש׳ משמו וקראו ישוב ולכן קורץ יששכר בהד שין ־ עיי׳ דבק‬
‫טוב בפ׳ פינחס ־ ועיי׳ ס׳ התיניך דפוס אמשערדם בהגה ה נ ד פ ס ת שם בפ׳ ויחי ־‬
‫ערך ישתבח‬
‫א‬
‫אין‬
‫להפסיק בי״ג שבחים שבישהבח ע ד שיאמר ומלכות ומאן דפסיק נ פ ק ח ד‬
‫שלהובא מתחות גדפי כרוביא וקרי בחילא ואמר מאן דפםיק יתפסק י זוהר פ‬
‫תרומה ד׳ ק ל ״ ג י‬
‫‪,‬‬
‫ערך יתרו‬
‫עדן‬
‫מקדם;‬
‫יתרו‬
‫ערך יתרו‬
‫כל נשמות הגדיס היו תלויים ביתדו * לקני יוסף ־‬
‫א‬
‫־ח‪$‬ד־‬
‫אות כף‬
‫^‪1.-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v.1‬‬
‫ערך כבוד אב ואם‬
‫א כבוד‬
‫ה ד מ ״ ב ס והניוד‬
‫א״וא אם הם רשעים אינא פליגהא בין‬
‫ח ס הבן חייב‬
‫לכבדם או כיעוד ־ ולכל הדברות לצעדו ולזלזלו נראה דאסור י והני אזנך‬
‫ושמע מ״ש בזו״הק ח״א ד׳ ק ס ״ ד דרתל אמנו ע ״ ה נענשה על אשד ציעדה‬
‫לאביה בענין‬
‫ה ת י פ י ם אף שנתכינה להפרישו מע״ז ולכן מ ת ה ולא זכתה לגדל לבנימין עי״ש והוא כלא ־‬
‫מדבר קדמות ־‬
‫כתב הדי״בש סי׳ ר״ך־ אף דאמדינן אב שמחל על כבודו כבודו מחיל־ אבל‬
‫ב‬
‫בזיוני איני מחול• וכתב בס״ח סי׳ ה ק ״ ע ג כי א ע ״ פ שכבודו מחיל נענש‬
‫עליו בידי שמיס ־‬
‫ג‬
‫‪£‬י‬
‫שהניח בן בעילם איבעי ליה לנגדא ע פ ד א על עינוי כד איתקבד ודא הוא יקרא‬
‫דיליה ־ זוהר פ׳ ויחי ד׳ דכ״ו ע ״ א ־ וכתב הרב כתם פז דדייק בלישניה לנגדא‬
‫ולא א מ ר ל א ר מ א כלומר דרך כבוד להמשיך ע פ ר על עינוי ולא להשליך דרך בזיון י‬
‫ד‬
‫מי שלא ראה אב ואם ונמצא שלא קיים מצות כביד ת״וא אס יש לו זקן ויקנה‬
‫יכבדם ויקיים בהם מצות כבוד־ אב ואם ־ ואס אין לו זקן ה ק נ ה יכבד לצדיקים‬
‫שנא׳ ואת יראי ה׳ יכבד י גס יכבד שבת בכסות נקיה וספרים יפים בתיקין יפה ויכבד רבותיו‬
‫וחכמים ויירא מ ה ם ומעלה עליו כאלו קיים מ ט ת כביד א״וא‬
‫ומוראם‪ .‬ס ׳ תסדים סי׳ שמ״ג‪.‬‬
‫ערך כהן גדול‬
‫א׳ בהן‬
‫ג ד ו‬
‫ל‬
‫נז‬
‫ל^ך‬
‫ביביה‬
‫גימ׳‬
‫יןיו‬
‫י‬
‫כי אין מלאך ברקיע שנהנה מזיו‬
‫השכינה יותר מזה י ו צ ג י מ ע ׳ היא עיב לפי שהוא עוב לישראל ורע לאומות‬
‫העולם‪-‬‬
‫עדן‬
‫מקדם ע‬
‫ערך כהן ג ת ל‬
‫העולם ־ והיא מליץ טוב בעד ישראל * והוא כהן גדול כאהדן הכהן ש ט ה כהן גדול ואוהב‬
‫שלום ורודף שלום י מדרש חלפיות •‬
‫ולייעד‬
‫שזהו מ ה שגא׳ במשה רבינו ע ״ ה והרה אוהו כי טוב הוא ודרשו רזי׳ל שראחה‬
‫עמו שכינה י כי משה ר ב ״ ע ה שימש בכהונה גדולה בשבעה ימי המלואים ולכן‬
‫י‬
‫ה כ ה‬
‫ו'‬
‫ה ג ד ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫בבה‬
‫העולה בגי׳ טוב הוא ה נ ה נ ה מזיו השכינה יוהד מכל המלאכים כצכ‬
‫עליו לשומרו י וזהו סוד שראתה עמו שכינה י ודוק ־‬
‫ב כשבאימ‬
‫למשוח כהן גדול היו‬
‫מכניסין כהן גדול ומכניסין כהניס‬
‫אחרים‬
‫ומעמידים אותם לצדו ונותנים שמן המשחה והשמן ר ן מעצמו על‬
‫ראשו של כהן גדול י ילקיט תהליס‬
‫ערךכהנים‬
‫א במדרש‬
‫ר׳ נחונייא בן ה ק נ ה ־ אמר ר׳ יותנן מאי דכתיב והיה כאשר ירים‬
‫משה ידו מלמד שהעולם מתקיים בשביל נשיאות כפיס •‬
‫ב‬
‫כתב רבינוהא״רי דלעת״ל הכהניס יהיו לויים והלייים יהיו כהנים והאריך בסודן‬
‫של דברים י מד׳ קדמות י‬
‫^ כהני•‬
‫מ ס י ט ר א דחסד ואברהם הוא ראשון ואיקרי כהן ־ זוהר בראשית ד׳ כ״ה‬
‫י‬
‫ערך כורש‬
‫"א כורש‬
‫המלך היה לו כח הזכירה גדול מאד באופן שבהיותו במלחמה שהיו לו‬
‫ת ״ ר אלפים שכירים היה קורא כל אחד מ ה ם ב ע ת הפרעון בשמו והוא‬
‫סלא י שלשלת הקבלה *‬
‫ב כי*רש‬
‫המלך נקרא בן הכלבתא על שם שזקיני ציוה להמיתו־ והשליכו במקום‬
‫והרג את זקינו במלחמה ולזה היו‬
‫אחד יינק מחלב הכלבתא ונתגדל‬
‫מכבדים מלכי פרס את הכלבות י וזהו שאמרו חז״ל והשגל יושבת אצלו רב אמר כלבתא ב מ ס ׳‬
‫ר ״ ה י מדרש תלפיות בשם ס ׳ יותסין *‬
‫ערך כותים‬
‫יי‬
‫"א כרת ם‬
‫ביטלו בנין בית המקדש שתי שנים‬
‫י‬
‫מ ה עשה עזרא וזרובבל ויהושע‬
‫קבצו את כל הקהל אל היכל ה׳ י והביאו שלש מאות כהניס ושלש מאות‬
‫ס פ ר י הורות ישלש מאות תינוקות י והיו ת ו ק ע י ם והלויים משוררים ומזמרים ומחרימין‬
‫זמשמיתין ומנדין לטתייס בסוד שם המפורש ובכתב הנכתב על הלוחות י ובחרם ב״ד העליון‬
‫ובתרם‬
‫עח‬
‫מהדם‬
‫ערך כותים‬
‫ובחרס ב״ד התחתון שלא יאכל אדם מישראל פת כ י ה ׳ ‪ .‬מכאן א מ ד ו כל ההיכל פ ח ‪ :‬י ת י‬
‫כאלו איכל בשר ת ד ר ־ ואל יתגייר כית׳ לישיאל ־ ואל יהיה להס תהית המתיס שגא׳ לא‬
‫לכס ולגו לבנות בית אלהיגו ולהם אי; תלק וזכרון וצדקה בירושלים ־ יכחבי ושלהי ה ח ר ם‬
‫לכל ישראל שבבבל והם הוסיפו עליהם חרם על ח ר ם י והמלך ק ב ע עליהם חרם עילם י‬
‫שנא׳ ואלהא די שכן שמה תמן י מדרש תלפיות בשם מדרש ילמדני פ׳ יישב •‬
‫א‬
‫ערך כילי‬
‫ערך ככבו‬
‫מי שהוא כילי בתכמתי אי בימעיתיו בא בגלגול אשה י מעיל צדקה ־‬
‫>לאי־‬
‫מ נ ס ניכינו ס ע ד י ה נהי; ז״ל ־‬
‫לידע ניככי נ ל ארס‬
‫‪ yzr‬נ מ י ו נ ס איוו‬
‫א‬
‫מ״כ‬
‫א‬
‫כל המיצר לישראל געשה ראשי פי׳ הרב מה״רש אלגאד זל״הה דכשהיא ראש‬
‫והשליכס ז׳ ז׳ והנשאר השליך ה כ ג כ י ס והתחיל מ; כככ ויה ס ־ ד ק י‬
‫כלש צמחנ‬
‫ערך כל‬
‫ניעלה הכתירה ממנו דכתיב לב מלך ביד ה׳ ־ וזיה* לעיבת ישראל שלא יוכלו‬
‫להרע ע״כ י‬
‫והוא‬
‫היקף ה נ ס של המן בקום עלינו אדם ולא מלך שאף ע׳'פ שהבחירה בידו‬
‫הצילנו ה׳ י ודוק *‬
‫ערך כלאים‬
‫א‬
‫כתב רבינו יונה ז״ל דכיון דהמנהיג שני מיני בהמה אפילי בקיל א ס י ר י לכך‬
‫אסור לפרוש שלום לגוי המנהיג בכלאים שפעמים ממהרות הבהמית ללכת‬
‫מ ח מ ה הקול * ס פ ד חרדים י‬
‫‪ 2‬כ!ינת‬
‫מצות לא החרוש בשיר ובחמור יחדו * כתבו המקובלים * לפי שיש שגי‬
‫בחינוח ב ס ע ״ א הנק׳ שור וחמור * ואי מזדיוג* כחדא לא יכיל עלמא למיקם‬
‫קמייהו ־ ומביניהם יוצא ההוא דאיקרי כלב נובח י ופירוש מביניהם מאמצע שמוהס י דהיינו‬
‫אמצע שיר ך ואמצע חמור‬
‫מ״ך עולים כלב * ובהצמדם יחד נקראים חשך׳ שמחשיך א ה‬
‫העילם ־ ר ״ ח ״חמור ״שיר ״כלב ־ ולכן הזהירה ההורה לא החרוש בשור ובחמור יחדו *‬
‫לפי שבאהערוחא דלחחא א ח ע ד ו ה א דלעילא •‬
‫ע ר ך כלבים‬
‫עדן‬
‫מסדם עא‬
‫ערךבלבים‬
‫ערך כלבים‬
‫•א אמר*‬
‫חז״ל מלחך הכלות בה לעיר כלבים צועקים ונו׳־ כ ע ם החח אירע כ ה י ה‬
‫כלב צועק וזנבו מונה בין ברכיו ־ והיה נ מ ל ך לצדדי! ‪!:‬תימה מלחך המות‬
‫בא אתר דחף תת הכלב תל מקום שברת מ כ ם ומת הכלב נייד־ מדרב תלפיות ב ב ס ציוני‬
‫פ ׳ בא •‬
‫ן‬
‫א מעמידי]‬
‫ערך כלה‬
‫את הכלה לימין ה ח ת ן ׳ יםמך לדברי ״נצבה ״שגל ״לימינך ס ״ ת‬
‫כלה׳‬
‫‪3‬‬
‫ס ׳ יורה ח ע א י ס *‬
‫כלה שעיניה יפוח אין כל גיפה צריך בדיקה י‬
‫הכינה כי האשה עינה צרה‬
‫באירתיס י ואם עיניה יפוח כלומר שהיא עין עובה ח״כ אין כל גופה צריך‬
‫בדיקה י כי אפי׳ במה שהנשים מדחן צרות עין היא פירשה ממדתן ־ כל שכן בשאר מדות‬
‫י טובות * כלי יקר על התורה פ׳ תיי שרה י‬
‫כל המקבל כיס מיד כלה ישותהו אין לו חלק לעו״הב י מ ס ׳ כלה פ״א הל׳ ב׳ • ומה‬
‫ג‬
‫יתאינן אדם חי י יחרד האיש וילפת דשא ק״ו לקבל כוס מיד אשת איש דעלמא‬
‫ומינה לשאר קריבות לרבות את השתקיס י והעולם אינם נזהרים וסוברים כי כל הפורש מזה‬
‫היא תסידית י ואפי׳ הסתכלות בנשים הוא איסור גמור כמ״ש בהיס׳ ישנים ב פ ׳ בתרא‬
‫דיומא ורבעי יונה ז״ל כתב דהמסתכל בנשים הוא מומר לדבר אחד־ ורביני הא״רי ז״ל‬
‫כתב שאם לא שב בהשיבה מתגלגל בעוף הנקרא ר א ה ־ והני מיל׳ ודכוהייהו תיובא רמיא‬
‫להודיע לבני שאדם הימר האיסור אולי יתנן ה ׳ ונשוב בהשיבה שלימה כי״ר ־ כ״ב הרב‬
‫חי״דא זל״הה בם׳ כסא רחמים •‬
‫ערך כליות‬
‫א כליות‬
‫‪ 3‬כליות‬
‫א אמרו‬
‫נקראו כן לפי שיש ב ה ם כח ההאוה כמי כלתה נפשי ־ כ״ב הערוך ־‬
‫של ימין יועצה לטובה־ ושל שמאל יועצה לרעה־ מד׳ משלי סי׳ י״ב ־‬
‫ערך כסוי הדם‬
‫בב״ר־ שכשהרג קין להבל באו תיות ועופות וקפדו וקברוהו לכך זכו‬
‫למציה כיסוי ־ אך בתנחומח אמרו דשני עיפוה אחד הרג חבירו וקברו‬
‫ומשם למד קין וקבר להבל ולכך זכו העיפוה לכיסוי ־ ובס׳ פ ע נ ח רזא פ׳ היי שרה כתוב‬
‫ד ח י ה שמרה בתולי ר ב ק ה שנשרו ומש״וה זכו החיות לכסוי ־ דבש לפי •‬
‫ערך כסף‬
‫עדן•‬
‫מקדם‬
‫ערך בסף‬
‫ערך כפף‬
‫א‬
‫‪ C|D3‬של בעלי רבית וצדי עין ומגלח׳ מ ע י ה וכיוצא בהם י ביד מ׳ שיגיעו ידד מנכסיו‬
‫לכן יזהר האדם* ס פ ד חסידים םי׳ ה ח ד ״ ע ג •‬
‫ך^״ל‬
‫שזהו מ״ש חז״ל כל הגועל פ ד ו ע ה מאיוב מ ה ב ר ך כי איוב היה כייב עין י כמי שאמר‬
‫הוא עצמו אם א מ ג ע מחפץ דליס ־ ואמר עיד ואוכל פחי לבדי ולא אכל יחים מ מ נ ה‬
‫וכיון שלא היה צר עין הגועל פדוט<ז מ מ ט מהברך ־‬
‫ערך כעם‬
‫א‬
‫אין להסתכל בפגי ארס ה כ ו ע ס ־ כי ע ם‬
‫ראייה עיגים מלאך ר ע עומד ו מ מ ה ר‬
‫לנקום על כעסו יעיד כי הוא קשה לשכתה י וים המסתכל בפני הגדה בשעה‬
‫שהדמים מצויים בה משכת תלמודו* ם׳ תסידיס סי׳ תתש״כי ״‬
‫ערך כפוי טובה‬
‫א אמרו‬
‫רז״ל כל הכיפה בטובתו של חבירו כאלו כופה בטובתי של מ ק י ם ־ ואמרו‬
‫בגמ׳ בירא דשהיח מיניה מיא לא חישדי ביה קלא־ ומקרא מלא הוא משיב‬
‫ר ע ה ח ח ה עיבה לא חמיש ר ע ה מביהי ־‬
‫‪ S‬א״ר‬
‫ח מ א בר חנינא כל העושה‬
‫ילקוט משלי ־‬
‫טיבה למי שאיני יידעה כאלו זירק אבן למרקיליס *‬
‫ערך כפיית ההר‬
‫א כפיית‬
‫ההר ב מ ע מ ד ה ר סיני לא היה רק על עמי הארץ ולא על ה ח ״ ח כלל‬
‫י‬
‫דבש לפי משם הרב אספקלריא המאירה * נמצא דלגבי ת׳יח אין כאן‬
‫מודעא לאורייחא ולכן אמרו ז״ל בשגגה הלמוד עולה זדון ־‬
‫ערך כפרים—­‬
‫א‬
‫כתב הרב אילה אהבים בפי׳ לשיר השירים י כי כפרים‬
‫היא האלכיפר ־ וסיפר‬
‫מסגיליח הכיפר היוהו מ פ ס י ק האוח המשגל ־ אשר ההחלה החאיה הזאת‬
‫היא העין ואחריה הלב י העין רואה והלב חומד ־ ולזה סמך אליו הנרד אשר מסגולחו מיעיל‬
‫לדפיקה הלב י וכן ע ס י ס רמיניס מיעיל לדפיקה הלב ושחייחי א ח ר האכילה * ח מ נ ע עלייה‬
‫העשן אל הראש ־‬
‫ערך כרכים‬
‫עדן‬
‫מקדם עב‬
‫ערך ברכוש‬
‫ערך כרכךם‪,i^tn,‬‬
‫א כרכום‬
‫סגולתו לחזק ה י ב ר י ס הראשיים וכן ק נ ה וקנמון ־ כ ״ כ ה ר ב חלית א ה ב י ם‬
‫בפי׳ ל פ ׳ נ ר ד ו כ ר כ ו ם •‬
‫ערך כרת‬
‫ךע כי הענין כ ל כ ר ת אינו א ל א ב ח ל ק הנפש שהיא מ ע ו ל ם ה ע נ י ה ס כ ם היא ת ו ק ף‬
‫א‬
‫ה ק ל י פ י ת ואיפשר ב ה להיות נ כ ר ת ת י א מ נ ם הרוח ו ה נ ש מ ה ‪ :‬ה ס מיצירה ו ב ר י א ה‬
‫אין ב ה ם כ ר ת ו ב ה כ ר ת הוא שיתוקנו ע ל ידי גלגולים ר ב י ם י ס ׳ הגלגולים פ ׳ ו׳ י‬
‫וזהו‬
‫שאמר ה כ ת י ב ה כ ר ת ה כ י ח הנפש ההיא י הנפש דוקא •‬
‫ערך כשפים‬
‫מי שריצה לגיש מאתו ד ב ר ר ע שנעשה לו על ידי כשפים אז אותו ד ב ר שקונה לו‬
‫א‬
‫לעשות ה ר פ י א ה יקנה בכל דמים ש פ י ס ק י ם עליו י מ ד ׳ תלפיות בשם זוהר שמותי‬
‫‪ 3‬כשפים‬
‫א י נ ם שולטים במי שנולד ב א ד ר שני ־ דבש לפי משם רבי׳ א פ ר י ם בפי'‬
‫ע ל ה ת ו ר ה פ ׳ בשלח ־‬
‫כתב‬
‫‪5‬‬
‫בזוהר פ ׳ חיי שרה • מ א י ט ע מ א כל זיני חרשין לא אישהכח א ל א בנשייא י‬
‫א ל א מדאתי נחש ע ל ח ו ה הטיל ב ה זוהמה י ב ה ולא ב ב ע ל ה ־‬
‫ולכן א מ ר‬
‫ה כ ה ו ׳ מ כ ש פ ה לא ת ח י ה כי הכישוף מצוי בנשים יותר מהאנשים •‬
‫ד צפור‬
‫שעשה ב ל ק בכיסופיו היה פ ו ר ה ל מ ק ו ם עז״א ועז״אל והוא כישוף של ידעוני‬
‫והיה מודיע לו כל ה ד ב ר י ם י ע מ ק ה מ ל ך ד׳ ק ״ ת •‬
‫ה כש המכשפים‬
‫ע ו מ ד י ם ע ל ה א ד ן אז ה מ מ ו נ י ם נ י ת נ י ם ביד ה מ כ ש פ י ם שיש‬
‫ל ה ם לעשות אז מ ה‬
‫המכשפים‬
‫בארץ אלא באויר אז אין‬
‫שהמכשפיס‬
‫תפצים י א ב ל כשאין‬
‫ה מ כ ש פ י ם יכולים למשול ב מ מ ו נ י ם ל ד ח ק ם שיעשו מ ה‬
‫שחפצים ־ כי כשהם באויר לא ניתן ממשלת ה א ד ם ע ל י ה ם כי לא נ ב ר א ו מן ה א ר ד י‬
‫חסידים סי׳ הע״ד י‬
‫ספר‬
‫ך} ״ל שזהו ה ט ע ם שהלה שמעון בן שטח שמנים נשים באשקלון ־‬
‫ולא ה מ י ה ם ב ס ת ם מ י ה ה ה א מ ו ר ה ב ה ו ר ה שהיא ח נ ק י כי מ ח מ ה שהיו מכשפוח כל ע ו ד שהם‬
‫ע ל ה א ד ן יכולים להציל א ח עצמן ב ל ט י ה ם • ולכן ה ל א ם באויר ל ב ט ל א ח כ ח ס י ודוק •‬
‫ערך כתיבה‬
‫א‬
‫מי שאינו כ ו ה ב חידושי ח ו ר ה שמחדש עונשו גדול עי״יל א ו ח ח י ה ע ר ך ח כ ם •‬
‫ע ר ך כהנוה עור‬
‫עדן‬
‫מהדם־‬
‫כתנות עור‬
‫ערך כתנות עור‬
‫א ‪nljfO‬‬
‫כ ע ‪ :‬ה הק״בה לארס הראשין היה מעורו בל לויתן • ציוני פ ׳‬
‫עור‬
‫תולדות י ובתרגום ירושלמי איתא כתונת ב ע ב ה יעקב לייסןג היה בגדי‬
‫כהינה של אד״הר כמו שאמר בפ׳ ואני נתתי לך שכס אחד על אתיך * וכן היא מפורש במד׳‬
‫אבכיר וז״ל כתנות עור וילבישם הלבישם הק״ביה בגדי כהונה־ מדרש תלפיות ־‬
‫אות למד‬
‫ערך לבן‬
‫א‬
‫נתגלגל בשלשה גלגולים בסדר ג' אותיות שמו ־ לבן בלעם נבל ־ ושלשתן‬
‫לבן‬
‫נרמזו בפסוק קורא דגר ולא ילד וכו׳ י כי דגר הוא לבן שקבץ אבנים ועשה‬
‫יגר שהדותא כי תרגומו של גל הוא דגורא ־ גם אמרו ז״ל שלא היו לו בניס עד שבא יעקב‬
‫לביתו דכתיב ויברך ה׳ אותך לרגלי־ וזהו ולא ילד־ ואת״כ נתגלגל בבלעם שהיה עושה‬
‫עושר ולא במשפט אלא לקלל את הבריות ומת בן ל״ג שנה ־ וזהו בחני ימיו יעזבנו ־ ואח׳יכ‬
‫נתגלגל בנבל וזהו ובאחריתו יהיה נבל כמשמעו־ ולכן נבל ה ם אותיות לבן ממש ל מ פ ר ע ־‬
‫שער הגלגולים הקדמה ל״י ־‬
‫א כשגהרים‬
‫ערך לבנה‬
‫גזירה על ישראל הלבנה ל־קה ־ על שם רחל מבכה על בניה‬
‫י‬
‫ולמה נמשלה האשה לירית לומר לך מ ה הירת הולך ומהגדל חצי‬
‫החדש וחצי החדש מ ת ח ס ד ־‬
‫כך תצי התדש האשה בתוקפה ע ם בעלה וחצי החדש גלמודה‬
‫מ ב ע ל ה בנדתה ־ ומה הירח נוחה בלילה כך האשה ב ע ר ב היא באה ־‬
‫ס פ ר חסידים ס י ׳‬
‫התש״מת *‬
‫‪ 3‬יורדי‬
‫הים אין מפליגין ע ד תמשה ימים לתירוש הלבנה ונזהרים שלא להזיק ד ם‬
‫ס מ י ך לתידושה הפשתן שימצא במשרה או בתיך היורה לבשל בתידוש הלבנה‬
‫‪%‬‬
‫הוא‬
‫עדן‬
‫מקדם עג‬
‫לבנה‬
‫היא ליקה ־ וכמה מלאכית צריכות שמירה שלא לעשות ב ע ו ד שהלבנה מהחרבת י ס ׳ ה ח י ט ך‬
‫סי׳ ח ״ י •‬
‫ערך לוה‬
‫א‬
‫לרה ואינו משלס ה־א מאבד זכיותיו־‬
‫שכך הק״בה אינו משלם לו שכר נוצותיו־‬
‫מדבר קדמות משס הרב צמת דוד ־‬
‫א‬
‫לון הוא שם עצם קטן שנשאר לעילם ואינו נרקב בקבר־ ומי שנתחייב כרת א ם‬
‫לא עשה השיבה גס זה העצם נרקב ויכרה ולא יזכה בתחית המתים ־ וזהו‬
‫פני ה׳ בעישי ר ע להכרית מ א ר ן זכרם־‬
‫ליקיכיי גירי הא״רי זצ״ל'‬
‫וכתב‬
‫ה‬
‫י ב‬
‫ס פ י הברית ת״א מ א מ ר י״א פי־ק י׳ וז״ל ־ כי במות האדם לא ישאר ממנו זולת עצם אתר‬
‫קטן הכמ־ת ורב האיכות ה נ ק ׳ גסכיי ־ ואולם לה שם העצם לראשונה ־ והוא עצם העליון‬
‫מ ח י ט השדרה או סמיך לו מלמעלה י‬
‫בסיד ודלת ראשך כי היא הדלת אשר על ידו נכנס‬
‫הגיף שנית אל זה העילם ־ והזוהר קורא העצם זה לבן ר מ א ה ־ ו ה ט ע ם ידוע ליודעי חן י‬
‫וזה העצם חזק ואמין בטבעו וסגולתו ע ד שאיאיפשר לו להתבטל י כאשר אמרו חז״ל במדרש‬
‫ויקרא רבה שכבר ניסו והכו עליו בפטיש ונשבר הפטיש יהיא לא נשבר ־ ג ס לא האכלנו‬
‫אש־ ואיןהכליון שילט בו־ ועל ידו יקים כל הגיף בההיה ה מ ה י ס י ולכן נסכו׳ בגי׳ ק ו ם '‬
‫א מ נ ם הרשעים אשר לא יקומו בתחיית המתים יבלה ויכםד בהם י ם זה הכ‪4‬צם בסיד להכרית‬
‫מ א ר ן ז כ ר ם ׳ אך בטבעו ועצמית ברייתו אינו מקבל כליון והוא חי וקייס־ ו ה ט ע ם כי הוא‬
‫איני נ ה נ ה ואינו ניזון משים אכילה של ה א ד ם אפי׳ מסעודות שבת־ זולת מ ס ע ו ד ת מלוה‬
‫המלכה במוצאי שבת שאז כל שאר העצמות וחלקי הגיף אינם נהנים כלל ־ בעבור שכבר‬
‫שבע ה א ד ם ממזון שלש סעודות ואז הוא לבדו אכל ושבע ידשן ־ ו מ י ־ ע ת זאת כי א ד ם הראשון‬
‫ניצר ב ע ר ב שבת ונתגרש מגן עדן בערב שבה־ נמצא שלא אכל זה העצם מעץ ה ד ע ת שגרם‬
‫המות על כן ע מ ד ט ע מ ו בו והוא תי וקים לעולם‪ .‬יכן ס ע י ד ה זו היא כניד דוד מלך ישראל‬
‫ח׳ וקים‪ .‬והוא בסוד שומר כל עצמיהיו כלומר כל העצמית הנשברים עתידים ליבנות ע״י ע צ ס‬
‫זה שהיא אחת מ ה נ ה לא נשברה ־ והיא מציה גדולה וכבוד שבת ב ע ת הסילוק ־ כמו ב ע ת‬
‫ה כ נ ס ת כלה שבת מלכהא ־ לכן צריך שירבה בנרות ג ס בסעודה זי ולומר ־ דא היא ם ע ו ל ת א‬
‫דרוד מלכא רגלא ר ב י ע א ה ־ ויבצע על שתי ככרות אף שאינו צריך אלא לכזית אחד ־ והמקובלים‬
‫כתבי שמי שיש בי יראת שמים אסור ל ה ת ע ס ק במלאכה ואפי׳ בדברי הורה ע ד אחר ס ע ו ד ה‬
‫זי ־ והזהיר במציה זו ינצל מחיבוט ה ק ב ר כמיבא בכיניה ה א ״ ר ׳ ז״ל ־ גם מובטח לי שיקים‬
‫בהחיח‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫לוז‬
‫ב ח ח י י ת ה מ ת י ם ויקבל פני איש צמח בעי י היא דיר בעצמי י והיה מ ט ה ק ל ה נ ה ה ו ח ב י ב ה‬
‫וליה דמשגח ב ה מ ת מ ת עצלוה י ו ה נ ה בעצלהים ימך ה ע צ ם הזה י יעל כל פ נ י כ לא יבעל‬
‫מצוה זו מכל וכל י ויקיימנה בשירות ו ד ק י ק א ח ד ו ל ח ס עצלית לא ה א כ ל י אבל ה ח ר ד י ם ע ל‬
‫ידי^הי־ י יהי חלקי‬
‫יי‪.‬׳ יכילהם‬
‫ירד כפי‬
‫ויזהרגיייד רנחא י ם‬
‫ד ב ר ו ירבו ב נ ר ו ת ׳ חך( י ע ר כ ו שלחנם בתי כ כ ר ו ת ־ ומהכלים‬
‫ע מ ה ס ותהי אחריתי כ מ ו ת ם ע כ ״ ל י‬
‫א׳ במדרש‬
‫ערך לוט‬
‫לתאיה יבקש נ פ ר ד זה ל ו ע ־ בכל הושיה י ת ג ל ע שנתגלה ק ל י נ י ב ב ה ׳‬
‫כניסיות‬
‫ע״כ׳‬
‫ובבתי מ ד ר ש ו ת ׳‬
‫נל״עד‬
‫על פי מ״ש רשי׳י‬
‫ב פ ס ו ק ולא ידע בשכבה ו ב ק י מ ה כקיר על ו ב ק י מ ה לימד שבקומהיהרגיש ו א ע ״ פ כן לא שמר‬
‫עצמו לילה שנית י ע ״ כ י‬
‫וזהו כינת ה מ א מ ר י‬
‫להאוה יבקש נ פ ר ד זה ליע ־ הכינה שאע״פ‬
‫שהרגיש לילה ראשונה בשעה שנפרד מ ב ת ו שבקומה הרגיש ־ אפי׳ הכי לא שמר עצמו ־‬
‫‪1‬‬
‫ובזה ניכר שהוא לתאיה יבקש למלאת ת א ו ה ו ו ב ה פ ק י ר א ניחא ליה י ולכן גילה הק׳׳בה ק ל י ט‬
‫יכוה לנקוד על ו ב ק ו מ ה י כדי שיתגלה ק ל ו ט בבתי כניסיות ובבתי מדרשית־ שכל ק י ר ה בו‬
‫ואפי׳‬
‫תינוקות של בית רבן כשיגיע לתיבת ו ב ק י מ ה ישאל ל מ ה נקיד על ובקימה ומיכרת‪.‬‬
‫א ת ה להשיבו שבקומה הרגיש י וזהו גילוי קלון י‬
‫ערך לרה‬
‫א שיעור‬
‫לויה לת״־ן‬
‫ייייי־ ־ י י‬
‫ס מ ך לזה מ ד כ ת י ב ו א ב ר ה ם‬
‫נשנ׳״ יח׳ם־ ־ ר ׳ ת‬
‫הילד ע מ ם‬
‫‪:‬ך‬
‫‪1‬‬
‫"לויה ״שיעירה ״לתלמי‬
‫‪3‬‬
‫‪ :‬ם ״מיל‬
‫ך ז ע כי כתות ה מ ו מ ח ה ה ם ד ו ק ה ב מ ק ו ם שאין ישוב א ד ם ב מ ד ב ר ו ת וביערות וכדומה‬
‫ועל כן א מ ר ו כל‬
‫הדרכים בחזקת סכנה ־‬
‫ובלויה מתיש כת‬
‫ה ט ו מ א ה והרוגז‬
‫שמרגזת ו כ ו ע ס ת ו מ ב ק ש ת לכלות ולאבד י וזהו שאמר אל תרגזו ב ד ר ך אל ת ג ר מ ו שירגזו‬
‫עליכם הדרך י מפרשים ־‬
‫א‬
‫‪]3‬ל‬
‫ערך לולב‬
‫ומיניו‬
‫עצמות׳ ת א מ ר נ ה ה׳ מי כמוך זה לולב ומיניו י שדרתו דומה לשררה של א ד ם *‬
‫ה ד ס לעין־ ע ר ב ה ל פ ה י א ת ר ו ג ללב י ואיברים אלו שקילים כ נ ג ד כל ה א ר ס *‬
‫מדרש י ל ק ו ט ־‬
‫‪DJJCil 3‬‬
‫ל מ ע ל ת הלולב ע ם ג׳ מ י נ י ם הוא משים שכל האילנית והצמחים יש ל ה ם‬
‫שיער ומושל להגדילם ־ מ ל ב ד ה א ר ב ע ה מיגים אין ל ה ם שר ומושל ־ ר ק‬
‫ה ק ״ ב ה הוא מ ג ד י ל ס ־ ל ה ו ר ו ת מ כ ת הלולב שאט יושבים ב ס ה ר עליון ובצל שדי ־ מ ה ״ ר ס אלשיך י‬
‫ע ר ך לימוד‬
‫עדן‬
‫מהדם עד‬
‫לימוד‬
‫ערך לימוד‬
‫כתב‬
‫י‬
‫ב ס פ ד הדוקח ס ׳ י ל ״ י ־‬
‫מנהג‬
‫חבוחיני שמושיבין התינוקות ללמוד‬
‫בשבועות ומכסין הילד שלא יראה דבר ט מ א כגון גוי או כלב הו ב ה מ ה‬
‫ט מ א ה ־ ויוליך ה א ב הילד בבקר ויהן להון חיקו של המלמד ע״ש הכהוב כאשר ישא האומן‬
‫א ה היונק ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיי ומביאין הלוח של האלף ביה ויקרא‬
‫ה ‪} :‬‬
‫י‬
‫נ ן ד‬
‫ל‬
‫פ כ י‬
‫ה ת י נ י‬
‫ק‬
‫אב ג ד‬
‫וכי׳ והח״כ‬
‫תשרק‬
‫וכו׳ ויאמר התינוק כל אוח‬
‫•א־וריר ואח״כ יאמר פסוק הורה ליה לנו משה וכו׳ ־ הורהי ההא אומנותי• ופםוק ראשון מן‬
‫ויקרא אל משה וכי׳ואת״כ יהן מ ע ע דבש על הלוח וילחך התינוק הדבש מעל האותיות בלשזט י‬
‫ואתר כך מביאין העוגה שנילושה בדבש מ ע ר ב יוס טיב ולא ע״י אשה נדה י וכתוב עליה‬
‫מ ע ר ב יו״כי פסיק זה מ ה פ ט ר ה עקב י ה׳ אלהיס כהן לי לשון למידיס לדעת לעות את יעף‬
‫דבר יעיר ב ב ק ר בבקר יעיר לי אזן לשמוע כלמודיס י ה ׳ אלהיס פהח לי אזן ואנכי לא‬
‫מריתי אתור לא נסוגותי י וקורא הרב כל תיבה והנער יאמר אחריו י ואח״כ מביאין ביצה‬
‫מבושלת וקליפה הקליפה מ מ נ ה י וכותב עליה מ ע ר ב יו״ט י ויאמר אלי בן אדס בטנך תאכל‬
‫ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני ניתן אליך ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק י גס עוב‬
‫שיכהוב על עוגה זו זכר עשה לנפלאוהיו חנון ורחום ה׳ י וקורא הרב כל תיבה והנער‬
‫•אחריו*‬
‫ויאכל ה נ ע ר א ה ה ע ו ג ה ־ ייזהר שלא ה ג ע א כ ה נדה בילד ב ע ח ה ז א ה ׳ ואל ישנה‬
‫מ ה מ נ ה ג כדאיחא בפסחים וברבה פ׳ וירא * ובירושלמי ובהגדה של הבבלי דמנהגא מילהא‬
‫היא־ עכ״ל־‬
‫ומצאתי‬
‫כתוב שאם רוצה לעשות זה באמצע השנה אז יתענו אביו ואמו ב ו ב י ו ס‬
‫ויחפלל שיהיה הילד מצלית בתורה ובמצות ובמעשים טובים ואריכות ימים‬
‫ולערב יעשה ככל הסדר הנז׳ ויצליח בלימודו י‬
‫•‪3‬‬
‫מי שלומד ופוסק או צופה בנשים נענש גס על הלימודי ס ״ ח סי׳ ה ה ק ״ מ ד ־ ועל‬
‫זה ידוו הדווים י מדבר קדמוה י‬
‫ערך ליצנות‬
‫'א‬
‫כל המחלוצץ מזונוחיו מ ח מ ע ט י ן שנא׳ משך ידו אח לוצציס וגו׳ ־‬
‫‪ 3‬ליצנות‬
‫ילקוט הובע ־‬
‫‪,‬‬
‫ולשין ה ר ע מלבד גודל עונשם כמפו׳ בכתובים ו ב ג מ ובזו״הק* ד ע ט‬
‫משחיחים פועלי און כוחבים דברי ליצנות ולשון ה ר ע שהאדם מדבר *‬
‫׳ובפטירתו מצערים הנפש במאד מ א ד ־ הרב קב הישר פ ״ ג •‬
‫ע ר ך לשין ה ר ע‬
‫עדן‬
‫מהדם‬
‫לפין הרע‬
‫ערך לשון הרע‬
‫א‬
‫אמר‪,‬י‬
‫רז״ל כי ה פ ע ם ב ר י ת הלשון ס י פ ו ל פ נ י ם י ס ב י י ת ה מ ע י ר י וזהי לח יחל‬
‫דברו פי׳ לח יתלל דיבורו ל פ ג ו ם ב ר י ת הלשון כי ס י פ ו ל ע ש ו ת מ ע ש ה ־ ‪ :‬כ ל‬
‫היוצא מפיו יעשה ב פ ו ע ל ־ ע״ כ ־‬
‫ונל״עד‬
‫כי בא הרמז ב פ ס ו ק ומה יתרון לבעל הלשון־ שמדבר על בעלי לשין ה ר ע ־‬
‫״ מ ה ״*הדון ״לבעל ״הלשון ר ״ ת מילה ־ שסופו ל פ ג ו ם ג ם אית ברית מ־לה ־‬
‫לימון‬
‫‪ i‬לייהד‬
‫‪3‬‬
‫ה ר ע ופעולתו ־ עי״יל איה חית ע ר ך ד ת י ו ת ־‬
‫תיקנו היא ע ״ י ע ס ק ה ת ו ר ה כד כת י ב מ ר פ א לבין מ ן ת י י ם ־ כמ״ש ב נ י ס ׳ ־‬
‫ערכין ד׳ ע״ו ־‬
‫‪11‬‬
‫ד אמרו‬
‫‪PO‬ז״ל‬
‫רז״ל בשיחר טיב הרוצה ל ק נ ו ת ע ו ״ ה ב בזול נצור לבינך מ ר ע ־ דבש לפי ־‬
‫ה מ ד ב ר לשין ה ר ע על תציירו־ נותן זכיותיו לחבירי וליקח עינותיו ־‬
‫וכשהילך‬
‫*«‪2‬‬
‫ל ע ו ״ ה ב ויענישוהו ע ל איזה עין י א מ ר אני לא עשיתי וישיביהי‬
‫א מ ת שלא עשית אבל א;תי שדברת עליו ל״הר עשאו וקנית א תו ממני ב ל ״ ה ר שדברת עליי י‬
‫אותמם‬
‫ערך מאכל‬
‫א האוכל‬
‫מ א כ ל ה ר ב ה ־ א מ ר ו רז״ל שהי״אי של ושט נ א ר כ ת ינטשה שניך דבש לפי ־‬
‫ערך מבחר הבריאות‬
‫א אמרו‬
‫תכמי ה ר י פ א י ס כי ה מ ת נ ה ג ב ד ר ך זה היא מ ב ח ר ה ב ר י ח ו ת‬
‫לקיחה המזון ושיהיה זריז ב מ ל א כ ה ו ׳‬
‫והשתיה והיגיעה והרחיצה יהיו אמצעיים ־‬
‫דומה ל ת נ ו ר שהסיקיהו על גבי א כ י י י‬
‫ךן‬
‫‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫היא מ ע ט‬
‫ם ה ת נ י ע ה והמשגל והשינה והאכילה‬
‫לא ישב לאכיל ק י ד ם שנתעכל המזין כי היא‬
‫ר ל ע ו ל ם ה ה י ה ס ע ו ד ה לילה ק ל ה מ ס ע ו ד ה שהרית ־‬
‫לא י ב ל ע ה מ א כ ל י ם בלתי ל ע י ס ה ו ט ת י נ ה היטב בשיניו*‬
‫ו לא ישתה ה ר ב ה ב כ ע ס א ח ת‬
‫קידם‬
‫עדן‬
‫מהדם עה‬
‫מבחר הבריאות‬
‫ק י ד ם שיתעכל המזין נ ד י שליש י‬
‫ן לא יניעום ב ו ם ר ב ר בין ס ע י ד ה ל ח ב י ר ת ה י‬
‫ה״אשינים היי שומטים ם ע י ד ה א ת ת בשבוע כדי ליתן דיות למזון ש ב ב ט ן ׳‬
‫ילא יכתיב ולא יחשיב מהשבית‬
‫ע מ ו ק ו ת ס מ ו ך לםעידה י‬
‫ג י ד מ ת היזק לניף יאין נ״ל המשגל ־‬
‫ח רופאים‬
‫מ לא ילמוד‬
‫יתירה‬
‫י ההתעמלות והתנועה‬
‫יא יפשיט ידיו ורגליו בכל כחי ב ב ק ר ב מ ט ה ו ויקום‬
‫מ מ ט ת י ו י ס ר ק יאשי לאחיריו ותיעלת גדול היא ל ה ס י ר כ א ב הראשי‬
‫א המגפה‬
‫ערך מגפה‬
‫אינה ב א ה אלא לכלות ה מ מ ז ר י ם ובהדי הוצא לקי כ ר ב א ׳ עי״יל איה‬
‫דלת ע י ך ד ב ר ־‬
‫‪3‬‬
‫ה~ב מדרש הלפיית ענ ה אהרן‬
‫כתב‬
‫(‬
‫ח״ל ק ב ל ת י מרבותי ש ה מ ב ק ר‬
‫א ת חולה‬
‫ה מ ג פ ה לא ישב ר ק יעמיד י ל ך הולכות וסובאות בבית ע ד שילך משם ובזה‬
‫אין רשית למלאך הנייח לשליט בי ל ט ג פ ו י‬
‫ערך מוכיח‬
‫א המוכיח‬
‫צריך חמשה ד ב ר י ם ־ לשון ח כ מ ה הדיר נקי מ ח ט א‬
‫י‬
‫ויאמר דרך לימיד *‬
‫יזהי ש א מ י ישעיה ־ ה׳ אלהים נתן לי לשון למורים ל ד ע ת לעות וכו׳ י‬
‫דבש לפי משם ה ר ב א־ץ התיים מזמור ע ״ ת י‬
‫וג״ל‬
‫שזה רמז מ״ש חז״לכלי עץ עשוי ל נ ח ת אינו מ ק ב ל ט ו מ א ה ׳ כי ה א ד ם עץ השדה‬
‫ואיני נעשה כלי כי ע ם ע ״ י ה מ י כ י ת ׳ אבל צריך שיהיה עשוי ל נ ״ ת ת י ר ״ ת ״לשון‬
‫״לימיד ״נקי מ ח ט א ״ ח כ מ ה ״ ה ד ר י ואז אינו מ ק ב ל ט ו מ א ה י‬
‫ערך מוסר‬
‫י‬
‫א הה צו‬
‫ישנים מ ת ר ד מ ת האולת‬
‫י‬
‫והזהרו מיצר ה ר ע ה א ו ר ב ל כ ם בכל ר ג ע‬
‫אליכם תשוקתו ת מ י ד ו א ת ם תמשלו בו א ס ת ר צ ו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫כי‬
‫תרמסו כפירותנין•‬
‫דיצ״הר ברישא איקרי כ פ י ר בעיר דלא א י ה ק ף כל כך על ב ר נש י ו ב ת ר דאיתקף איקרי תנין״‬
‫ו א ת ם ת ר מ ס י ה י יתשימי ח ח י ם באפי י ו מ ח ג בלחייו ת נ ק ב ו א פ ו בתותים תמשכו לויתן ב ת נ ה‬
‫דליית־ הוא נחש י ותמשכיהו ב ה כ נ ע ה ה י נ ״ ה ר והשימו ח כ ה בפיו ותתים באפו י ת כ ה ת ו נחש‬
‫ה נ ח ש ת שהיא הינ״הר דהוא נחש הקדמוני י והא איכא למיבעי אמאי ע ב ד משה ר ב י מ ע ״ ה‬
‫נחש הנחשת ל א ס א ה לישראל י וכי לא היה איפשר ליה ל א ם א ה יחהון במידי א ח ר י נ א ולא‬
‫ל י ח ס ו ע״י ההיא נחש‪ .‬עד רמשים הכי ט ע ו ב ת ר י ה דרי ב ת ר א י ‪ .‬וא״כ ב ה ה י א א ס י ה א יהב מ ר ״ ע ה‬
‫למטעי‬
‫עדן‬
‫מופר‬
‫מסדם‬
‫דיכהא למיעעי כתר ע י ר ותו היאך איפשר דאסא ויהושפ;י לא ביכגדיהו־ ידאקשי י צ ק ימאי‬
‫דאהדרו שהניחו לחזקיה מ ק ו ם להתגדר בו לאו ע ע נ ה איהי * רמשים דיתגדר חזקיה יניחו‬
‫אבל רזא דמילתא היא דהאי נחש הנחשת היא רזה ד צ ״ ה ר ומשוס הכי‬
‫ה ם שום שמץ ע״ז‬
‫ש ו ו י ה מ ר ״ ע ה ע ל נ ס ־ והיה כל הנשוך והביע אליו וחי* למדמז דמאן דלא י ה ה נ י מ י צ ״ ה ר‬
‫אלא כדי קיום הנפש בלבדדלהכי רמיז ה ב ע ה ביה ־ ד ל א מ י ת ה נ ׳ מיניה אלא ב ה ב ע ה בעלמא‬
‫ומאן דמתהני ע פ ׳ מכדי חייתו לאי איהי חי‬
‫יחי כלומר כדי חיותו לבד ההוא דאקירי ח׳ ־‬
‫אלא מת ־ וכד אתא חזקיה ותזא דמסאבוהא ם ג ׳ בעלמא מ ת מ ת אחז דהיה קמיה ימחמת‬
‫מנשה דהוה עתיד למיתי בתדיה משום הכי כתת נחש הנחשת דרמיז לנחש הקדמינ׳ כדי‬
‫לאכחשא תיקפא ד י ד ה דוגמא דמאי דעבדו אנשי כנסת הגדילה כד אשדו ליצ״הד דע״ז‬
‫ודעריוח ־ ומאי דאמור מ ק ו ם הניחו לו להתגדר בו י לאו למימרא דכיעי בני נשא בהדיה‬
‫לע״ז ־ אלא דה״ול לאסא ויהישפע לכחוחיה לאכחשא ה ו ק פ א דיצ׳׳הר ־ אלא דמקיס הניחו‬
‫לו לדחגדר בו הבאים אחריהם י‬
‫ולהכי אזדהרו מיניה ובעלו יהיה ־ ובושו יהיה החהיכון ־‬
‫ותהיי תמיד ערומים וערים להחבולוחיו ליזהר מ ה ם ־ כן אמר המגיד למדן הקדוש ז״ל ־‬
‫ערך מוצאי שבת‬
‫א‬
‫‪3‬בל מוצאי שבת מעיינים ב ד ן מי שנתכפרו עיניתיו בגהינם כדי שלא להתזירו‬
‫שם ־ ומי שנתכפרו עינותיו אליהו מביאו אצל מי שמוכן לו להיות אצלי ־ ג ם‬
‫א ם יש צדיקים שתעאו במקצת דברים שצריכים במוצאי שבת להביאי לדינו ־ אליהו מקבל‬
‫עליו דין כדי להגן עליהם ולא יחזירום לגהינם ־ וז״ש בתנא דבי אליהו הריני כ פ ר ת משכבכם‬
‫ולכן אימרים ענייני אליהו במוצאי שבת ־ מדרש תלפיות ־‬
‫‪ 2-‬במוצאי‬
‫שבח סגולה להאריך בברכו ולאימרה בנעימה־‬
‫עי״יל אית בית‬
‫ערך ברכו ־‬
‫ערך מזוזה‬
‫א הרגיל‬
‫לבדוק המזוזה בכל שנה ולקיבעה כראוי זוכה לבנים זכרים כשרים והגונים‬
‫ויאריך ימים וינצל משדים ומכל כחוח רעוח ־ כן נ מ ״ כ בס״כי י‬
‫‪3‬‬
‫היו‬
‫צא מביח זה לדור בביח אחר אל יעול בידו המזוזה להוליכה לביח א ח ר כי‬
‫היא ס כ נ ה גדולה שימוחו בניו בחייו רח״ל וקובר אה אשחו רח״ל ־ שם ־‬
‫ג גדול‬
‫עונש מי שאין לו מזוזה בביחי‬
‫י‬
‫שהמזיקין רודפין איחו ימבהלין ומצערין אוחו‬
‫בלילה בחלימוח רעים י ילקיע חדש משם הזיהר ־‬
‫ע ר ך מזיקין‬
‫עדן‬
‫מהדם עו‬
‫מזיקין‬
‫ערך מדקין‬
‫א מזימ‬
‫אחד יש כמו בדר״גין אם יכהו האדם פ ע ם אחת ע מ ת מיד‪-‬המזיק* ואם‬
‫יכהו שגי פ ע מ י ם ית־ה המזיק וימית האדם יג״כ יעשה ד ע לברייה י ויש‬
‫לאיתי מזיק ן׳ ראשים ועליהם ע ״ ח טומאות ־ רש לו ג״ו לבבות • ועליו ך׳ טומאות י ויונק‬
‫מכל איתיית א״ב חון מאית מ ם פתותה וסתומה ותיו ־ וצד א׳ שלו גקרא מ ע ״ פ ח ־ ולד שני‬
‫חי״רב י עכ״ל דביגו הא״רי ז״ל י ובזה פי׳ הרב הקדוש מה״רש מאיסטרפולי ז״ל ־ פסוק על‬
‫מ ה תיכי עיד תיסיפו ם ד ה וכו׳ שאם יכו אתכם ב׳ פ ע מ י ם עוד ההיו רעים וחטאים ומזיקים*‬
‫״‬
‫כמי •שדר״גון שהיא גי׳ סד״ה־ כ״ל ראש ן׳ ראשים• לח לי ע ״ ח טומאות־ וכ״ל לבב נ״ו לבבות*‬
‫ד״י׳ גי׳ ך׳ טומאות ־ מכף רגל ועד ראש א־ן בו מ ת ״ ם ־ פי׳ יוגק מכל האותיות חין מאותיות‬
‫מת״ס־ פצח ח ב י י ה מכה טריה י ר״ת מ ט ״ פ ת שהוא הצד הראשון• תובשו ולא רוכבה בשמן י‬
‫ר״ת חי״רב הוא הצד השגי• יהיא פלא •‬
‫שרב‬
‫ראיתי עגין זה המזיק בארוכה ־ בס׳ חסידים סי׳ ה ס ״ ט ף״ל ־ כי יש מזיק שמו‬
‫דר״גון בל׳ יון ־‬
‫אם יכוהו בחרב לא ינזק * אבל כיוצא בו הגולד מן דר״גון יכול‬
‫להכותו׳ והיה שם אחד שגולד מ ב ת המלך ומדר״גון ה ש ד אמר אותו דר״גון שהיה בועל אשת‬
‫המלך׳ איגי מתירא אלא מאיתי דר״גין בן בת המלך י ואותו היה בבית הסוהר י אמר המלך‬
‫לאותו בן בת המלך אגיח איתך בן חורין וצא מן הסיהר ־ הלך ולקח חרב אביו וישב ת ח ת‬
‫ה מ ט ה של אשת המלך י‬
‫מיד אותי הסד הרית י אמר אגי מרית ממי שאגי ירא י ו א ע ״ פ כ‪1‬‬
‫איני מגיח מלבעול י הלך ובעל י וזה שהחה ה מ ע ה יצא יהכהו ועשה בו חבורה אחת • א מ ר‬
‫השד הכגי פ ע ם אתרת כדי לחיות י כי הקבלה כך היא י כי מי שיכהו פ ע ם אחת ימות י ואם‬
‫ישנה להכותו יחיה ויעשה לכמה ראשים ויעשה כמה נזק י אמר המכה אותו פ ע ם אחת ילדתני‬
‫אמי ולא שתים* לכך לא אכך עוד־ ואשת המלך יצאה׳ ומת הבד״רגון ונפת בשרו ע ד‬
‫שנתמלא כל התדר שלא יכלו להוציאו דרך ה פ ת ח י וציוה המלך ושברו גג החדר ותהכוהו‬
‫חתיכית תתיכית וכמה עגלות מלאו מבשר דרגין ו פנוהו משם י והמלכה לא א מ ר ה אותו‬
‫דגירן בעל אותי כי אז היה המלך מת י כי אלו היהה מגדת מי שהרר״גין ביעלה היה ב ע ל ה‬
‫האדם מ ת י והיא היתה יורדת ודלה ועניה ואין לה הצלתה כל ימיה ־ אבל אמרה כדמות‬
‫המלך בא ו ע ט ר ת מלכות בראשו׳ כי כך מנהגו מתהילה שנראה לאשה כדמות ב ע ל ה ׳ וזה‬
‫הדר״גין כשהוא במקומו או בתיך בית לא יזיק אבל כשהוא יוצא נשרף המקום* וכשיש ר ע מ י ם‬
‫וברקים היא בורח י א ם יכיל יברח בביח אצל אדם אז ינצל י עכ״ל הצריך *‬
‫ב בלילה‬
‫ש נ ת מ ע ט ה ה ל ב נ ה ׳ יש שליטה ביוהר למזיקין ולכחוה ה ט ו מ א ה ׳ ילקיט‬
‫חדש משם הזוהר *‬
‫ג מזיקין‬
‫מהדם‬
‫מזנה א ת הרבים‬
‫ג מזיהי]‬
‫ושדין געשי מנשמות אנשי דיר המציל‬
‫עי׳׳יל אוח דלה ערך‬
‫י‬
‫דיי המבול ־‬
‫ערך מזכה את הרבים‬
‫אה הרבים־ גודל שכרו הוא‬
‫ילקוט חדש משם זוהר חדש ־‬
‫א‬
‫פטירהי מיכאל יינק נקראהו ־‬
‫שבשמה‬
‫ערך מזל‬
‫לכל‬
‫א‬
‫ה ד ע שמהקנים בכיהל צייה אחה בדמיה הגנב י מ נ ה‬
‫אדם יש מזל ברקיע ־‬
‫צעין הצירה יכיאב עין הננב באיהו מקים שמכה־ לשי שענייני האדם ביר‬
‫מלאך מזלו׳ ובעוד מלאך מזלי אצלו אין מזיק יכיל לההקדב אליי יכשנדל המכה אימר למזל‬
‫הגנב מיד על מעליו והמזיק מיכן־ כי נגזר על מזל השימר אי‪ .‬האדם כשלקחה הנידה מיד‬
‫מסתלק והמזיק מזיקו ־‬
‫ב לדעת‬
‫םפר חםידים ם־׳ ההש״םב ־‬
‫מזלו של ארם יחשוב שמו ושם אמי ־ וישליכם י״ב‬
‫ט^ת‬
‫מעה‬
‫םאב‬
‫י״ב יהמיהר‬
‫ישליך על‬
‫גדר ובאיזה שיכלה חשבוני היא מזלי ־‬
‫כן נ מ ״ כ משם רבינו ס ע ד י ה גאון ז״ל ־‬
‫‪i‬‬
‫כתבו‬
‫הראשונים אם הרנה לידע מזל האדם חשוב שמו ישם אמי ואם ישלו שני‬
‫שמיה צרף שניהם־ ואופן החשבין כך היאדהייני מן א ע י יי ב מ ס פ ר ם‬
‫כ מ ש פ ט ם ו מ ש ס יאילו־ ‪"P‬‬
‫ס‬
‫ש‬
‫בטל ואין בו מ ס פ ר ־‬
‫צטל ־‬
‫ה י‬
‫ע‬
‫יז‬
‫ס‬
‫ך‬
‫ן ! ס‬
‫י‬
‫עשרה‬
‫י‬
‫‪-‬י‬
‫פף‬
‫ס‬
‫כך‬
‫ב‬
‫י‬
‫!‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫צ‬
‫‪%‬‬
‫|‬
‫ב‬
‫־ י‬
‫ב‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ ם ה ר ב ע ה נ ן שנים‬
‫‪D‬‬
‫י‬
‫; י ב‬
‫—‬
‫י‬
‫ר‬
‫שמנה ־‬
‫ךן א ר ב ע ה ־ והשליכם י״ב י״ב ־ אם נשאר אחד מזלו טלה ־ ב' מ ׳ ט שיר ־ וכן‬
‫עז״הד ־ ע ״ כ ־‬
‫ך‪3‬״ל‬
‫ע ע ם החשבון הזה הוא כי כל אוח אנו משליכין אוהו י״ב י״ב ולוקחין מה שנשאר‬
‫להקל החשבון • כגון אוח‬
‫כ׳ אני משליכין י״ב ונשארו ח׳ לכן הוא נחשב לשמנה‬
‫וכן כלס י ולכן אוח ‪ Q‬שהוא ניפל י״צ י״ב ולא נשאר כלום הוא בטל ואין בו מ ס פ ר ־ והבן ־‬
‫ערך מחזיק‬
‫א מחזיה‬
‫לה״ח להניחו מנכסיו ־ לעו״הב מלמדיןאוהו הורה אף אס הוא ע ם ה א ר ך‬
‫ילקיע ראיצני ס ד ר ר א ה ־ והנה הרב מ ה ר ״ ה א ב ס פ ר עץ החיים הקשה‬
‫כיון דגשי ח ״ ח פלגן בהדייהי ־ נמצא יצא נקי שהחצי לאשהי יהחצ־ למחזיק ־ א מ נ ם לפי דברי‬
‫המפרשים שמק״בה ניחן מ ה נ ה חגם לאשח ח ״ ח שיעור החצי מ ה י ר ח בעלה ולא יניכה מ ה ״ ה ח‬
‫מ א י מ א אחי שפיר ־ מדבר קדמוה י‬
‫ילא‬
‫ןןדן‬
‫ולא‬
‫מהדם‬
‫טחזילן‬
‫‪xt‬‬
‫זכיחי להבין קושיית הרב כי אף שאמרנו שנשי ה ״ ה פלג ן בהדייהו׳ הדבר השוט‬
‫שאין חולקים ע מ ה ס כי אס מה שהוא שלהס י וכיון שהמחזיק נטל החצי נשאר החצי‬
‫לה״ח והוא שיש בו דיןחלוקא בין הבעל ואשהו הרביע לכל אחד ואז לא יצא נקי י ויש לישב י‬
‫מחלוסת‬
‫ופעילתה עיי״ל אות דלת ערך דתיות‬
‫א מחשבה‬
‫י‬
‫ערך מחשבה‬
‫מועלת אף לדברי תורה־ כתבו התוספות סנהדרין ד׳ כ״ו ע ״ ב לאס‬
‫הוא לשמה אין לחושי‬
‫ב‬
‫כל מחשבות בין לטובה בין לרעה בעובדא תליא מילתא בר מהרהור ע״ז י זוהר‬
‫פ ׳ ב א ד׳ ל״ה ע ״ ב י וראיתי בכתבי ע ט ״ ר הרב אבא מארי זל״הה שכתב ח״ל‬
‫ולכאירה נ ר א ה רזה ה פ ך מ״ש חז״ל מחשבה טובה ה ק ״ ב ה מצרפה למעשה וצ״ע עכ״ל י‬
‫ולי‬
‫נ ר א ה דדייקי רבנן בלישנ־יהו ואמרי מצרפה למעשה י לומר כשעושה מעשה ניטל‬
‫שכר גם על המחשבה ומצטרפת עמו י אבל כשאין כי א ם המחשבה לבד אין בה ממש‬
‫יבעובדא תליא מילתא ודוק י‬
‫הטעם‬
‫שאין ה ק ״ ב ה מעניש על המחשבה לפי שהק״בה דוקא יודע המחשבות ואין‬
‫‪5‬‬
‫האב מ ע י ד על בנו ולכן בע״ז ה ק ״ ב ה מצרף המחשבה למעשה כי מצד‬
‫הסברא א ם זה עיבד ע״ז ולקח לעצמו אלוה אחר א״כ אין הק״בה אב שלו ויכול להעיד י‬
‫מדרש תלפיות בשם לקע יוסף י‬
‫^‬
‫א‬
‫ערך מיכאל‬
‫י‬
‫‪ £3‬כאל‬
‫הוא מלמד את הקטנים שמתו שנא׳ כי א ם מיכאל שרכס העומד על בני‬
‫ע מ ך י ואינו אומר על ע מ ך י‬
‫שכתת לקט ב כ ס סודי רזי י‬
‫ערך מיכל בת שאול‬
‫א‬
‫כתב הרשב״א בחשובה כי מיכל נישאה לדוד והיאך נישאח לפלטי בן ליש י וא״ת‬
‫שנישאה באיסור א ״ כ דוד חזר ונשאה והכהיב אחרי אשר הוטמאה לרבוה‬
‫ס י ט ה שנסחרה שאסירה לבעל ואסירה לבועל ־ יצ״ל כי אנוסה ה י ה ה ומוהרה לבעלה ולא‬
‫אונס של כפייה לבד אלא‬
‫זף ט ע ו ת י אונם מיקרי י והנה שאול היה סובר מלוה ופרוטה‬
‫דעתיה אמלוה והמקדש במלגה אינה מקודשה ומיכל נמי היתה סוברת כן י ונישאת לפלטי בן‬
‫ליש כדין י והרי היא באנוסה ד ע ע ו ה נמי אונס מיקרי י‬
‫נחלת בנימין י‬
‫אצל‬
‫עלן‬
‫מלודם‬
‫מיכל ב ת שאול‬
‫רבותינו אמרו שפלעי נעץ חרב בינו לבינה ולא נ ג ע בה באצבע ק ט נ ה ־ וא״כ היתה‬
‫אבל‬
‫מותרת לדוד וחין כחן אחרי אשר ה ו ע מ א ה ־‬
‫ואף א ס קדשה סלעי אין קידושין‬
‫חופסין באשת היש ־ ודוק ־‬
‫א בכ״ף‬
‫ערך מילה‬
‫וכפלתי ביד הערלים־ א מ ר שמשון רב״שע אפי׳ אין ביני לבינס כי א ס‬
‫‪ .‬העילה כדאי שתציל אוחי ־ ע ״ כ ־ ופירש הרב עיר וקדיש מ ה ״ ר ח הכהן בס׳‬
‫ע ט ר ת ז ה ב כ ״ י ‪ .‬ד ה ג ם כ י ט מ א ראש נזרו ולקח אכה מפליבחים יככב ע ס נש״גז ונמצא כי ט מ א‬
‫אות ברית קדש ובעל בת אל נכר ־ מ ״ מ אמר שמשון ה צ ע משמים וראה כי סוף סיף חוהס‬
‫שלך עמי כי אוח הבריח חותם הוא ־ ולח בעבור החטא ס ר החותם שלך י ולכן ה ג ס כי אין‬
‫ביני לבינם אלא אוח בריח אף שהוא פגום אין ראוי לך למיסרני ביד הערלים ־ ע כ ״ ד ־‬
‫דבש לפי‬
‫ואני‬
‫י‬
‫עני לא הבנחי אמרי קדוש ־ כי ידוע מ״ש רבינו הא״רי ז״ל שהפוגס‬
‫אות ברית קדש ובפרש הבא על הגויה ־‬
‫סר ממנו החוהם שהיה חחוס שדי מבחוץ והויה‬
‫מבפנים ונעשה במקומו שטן מבחוץ ונחש מבפנים * ואיך אמר הרב ולא בעבור ה ח ט א ס ר‬
‫ה ח ו ח ס שלך ־ כי קישעא קאי כי נהקלקל ה ח ו ח ס ונעשה סגור חוהם צ״ר הצורר מסיטרא‬
‫דקליפה ־ ו כ ע ח צ״ע ־ וגם צריך ישוב לדברי הב״ר ־‬
‫‪£‬י יעלה לנו השמימה ר ״ ה מילה וס״ח יהוה כך אמרו רז״ל ־ וראיהי ב ס ׳ ישן כ״י‬
‫‪3‬‬
‫פ׳ פינחס ־ שכחב שזהו כונה הכחוב כי הגדלה על כל שמך אמרתך שהיא המילה‬
‫דכחיב בה שש אנכי על א מ ר ה ך * הגדלה איחה שהיא ב ר ״ ח ה פ ס ו ק ־ ושמך ב ס ״ ח ה פ ס ו ק *‬
‫דבש לפי‬
‫‪i‬‬
‫י‬
‫המילה‬
‫מלבד כי היא מצוה רבה והיא עיקר‬
‫העולם ־ עוד יש בה כ מ ה סגולות י‬
‫שכינה־‬
‫ג זוכה לנבואה שלימה־‬
‫ף אינו רואה פני‬
‫ה ה ו ר ה וקבלה האלהוה וקיום‬
‫א עולרה ה מ ג י‬
‫ג ה י נ ם‬
‫פ ה‬
‫'‬
‫ב רואה פני‬
‫ה אויביו נופלים לפניו־‬
‫ו‬
‫תפלתו נשמעת ־־ מדבר קדמית משם ה ר ב עיר וקדיש הרש״בא הלוי בק׳ מנות הלוי ד׳ קצ״ג ־‬
‫ד‬
‫מצות מילה ־ כי כל מ ה שברא ה ק ״ ב ה בעולמו בהמות ותיות ועופות עשה‬
‫סימנים להבדיל בין ה ט מ א ובין הטהור י אך במין האדם לא עשה הבדל כי״‪.‬‬
‫כל האדם הוא בסגנון אחד י לכן ציוה לישראל על המילה להיות הבדל ביניהם ובין״שאר אומיה‬
‫ואין לימד שיעשה הבדל ביניהם בצורוח שונוח ־ כי כיון שהאדם בצלם אלהים יאמר כי שחי _‬
‫רשויות ה ם ח״ו ס ׳ הפליאה ־‬
‫וזהו‬
‫לע״נד םמיכוה להבדיל בין ה ט מ א ובין העהור ובין החיה הנאכלח ובין החיה אשר‬
‫לא האכל י וסמיך ליה אשה כי חזריע וכו׳ וביום השמיני‪.‬ימול בשר ערלחו ־ הכונה‬
‫כי‬
‫עדן‬
‫מהדם עח‬
‫מילה‬
‫כי צריכים אנו להבדיל בין ה ט מ א ה ם שאר חומות ובין הטהור שהס ישראל י כמי שיש הבדל‬
‫בין החיה הנאכלה וכו׳ ע״י סימניהם ובמין האדם לא יש הבדל לכן וביום השמיני ימול בשר‬
‫ערלתו־ ודוק ־‬
‫על ידי המילה יש באדם שם שדי כי כשראשו וזרועותיו זקופים הוא כדמות‬
‫ה‬
‫וכשפושט יד שמאלו וימינו נחה הוא כדמות‬
‫ך׳ • והמילה היא‬
‫ש־‬
‫י׳ הרי שדי‬
‫אבל באומות חסר י׳ ונשאר שר ־ ציוני פ ׳ לך לך ־‬
‫ולענ״ד‬
‫זהו רמז הפסוק אני אל שדי התהלך לפני והיה המים ואמרו ז״ל לא נקרא‬
‫אברהם תמים ער שמל ־‬
‫ערך מינוי‬
‫אין ממנים שני אנשים שהם רחוקים ב ט ב ע ם והנגתס במינוי אחד שאפי׳ ב ב ״ ע ח‬
‫א‬
‫הקפידה חורה לא החרוש בשור ובחמור יחדו שיש להם דאגה גדולה לשכון‬
‫ע ם מי שאינו מינן ־ ס ׳ החינוך סי׳ ח ק ״ ע ־‬
‫א ׳מיתת‬
‫ערך מיתה‬
‫הצדיקים יש כמה ט ע מ י ם ־ א׳ להראות שליטתו יתברך• ב׳ שהצדיקים‬
‫נלחמים בחייהם ע ם יצרם ושם ינוחו ־ ג׳ משוח חטא אד״הר ־ ד׳ כדי‬
‫לקום בחחייח ה מ ח י ס ־ ה ׳ כי לא יראני האדם וחי ־‬
‫ו׳ כי ע פ ר הוא ואל ע פ ר ישוב י‬
‫דבש‬
‫לפי ־ מלוקטים מדברי רז״ל ־‬
‫כד מיה אדם ־ בדיה בעי למיםחס עינוי דכהיב ויוסף ישיח ידו נול עיניך ־ בגין‬
‫כ‬
‫דכד נפיק נשמהיה חמי שכינחא ועינוי פקיחין ־ וחיזו דס״טא זמינה לקבליה ־‬
‫ועינא דתזאת שכינהא לא יסחכל בחיזו אחרא ־ ועוד כיון דשרייא חיזו אחרא על עינוי בכל‬
‫א ח ר דאיהו חזי אהלטייא ־ שכחח לקט בשם זוהר פ׳ ויחי ־‬
‫‪ 5‬כשהאדם‬
‫נוטה למוח אינו רואה מלאך המוח בעיניו אלא בדעה שבלבו שאף‬
‫העודים רואים אוחו ־ שכחה לקט בשם סודי רזי ־‬
‫ד כ^יץן‬
‫שמח אדם נעשה חפשי מהמצוה ־‬
‫היינו דוקא הגיף פטור מהמצוח ־ אבל‬
‫הנשמה לא ה ו ח ר ה מכלל מ ה שהיחה בחיים לעבור ממצוח ־ אף דאינה בקוס‬
‫עשה ישנה בשב ואל ה ע ש ה ־ נחלח בנימין־‬
‫י נ ע ם מ ה שדרשו •חז״ל על פסוק ויצא הרוח ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל י‬
‫־ ־‬
‫י‬
‫נביאיו ויאמר לו‬
‫צאי־‬
‫ודרשו חז״ל צא ממחיצהי ־ ויש להמוה שכיון שמח אדם נעשה‬
‫ח פ ש י ו כ ו ׳ ־ ואף א ס ישקר מ ה בכך־ דרוקא האדם וחי עובר על לא השקרי־ ' ו ב מ ת י ם‬
‫חפשי‬
‫עדן‬
‫מהדם‬
‫מיתה‬
‫חפשי י אלא ודאי שהנשמה ישנה בשב ואל העשה ולכן נענש גבוה לצאת ממחיצתו בל מקום י‬
‫כי כח שקרנים אינם רואים פני שכינה כמ״ש חז״ל ודוק •‬
‫ה כשהאדם‬
‫מ ה הנשמה מעידה ע ל י ו ׳ ולא על מעשיו* שהרי כל מעשיו ב ס פ ר‬
‫נכחבים ־ אלא על מחשבוהיי י ילקוע חדש משם הזוהר *‬
‫ו מנעלים‬
‫‪T‬‬
‫של מ ה ס כ ג ה למי שילבשס‬
‫ס ״ ח סי׳‬
‫י‬
‫חנ״ה *‬
‫כל ה מ ח י ם בחיצה לאדן נ א ס פ י ם ל א י ן ישראל שנא׳ צרורה בצרור החיים * וכל‬
‫המתים בא״י והם רשעים יקלענה בתיך כף ה ק ל ע י ילקיע כמואל *‬
‫ךן‬
‫א״ר חנינא מ ח ליום אחד מיתה של זעף י לשני ימים מיתה של ב ה מ ה * לשלשת‬
‫ימים מ י ח ה של מ ג פ ה * לארבעה ימים מ ה‬
‫ח ע ו פ ה י לששה ימים מיתה האמורה בענין *‬
‫ב ה כ ר ח * לחמשה ימים מיתה‬
‫לשבעה ימים מ י ת ה של חיבה * מכאן ואילך‬
‫מיתה של יםורין ילקוע שמואל *‬
‫‪ Q‬יזהר‬
‫ה א ד ם הרוחץ א ח ה מ ח שלא יניח שום טינוף על בשרו׳ וכן המעיין בקבר‬
‫ה מ ה ומשכיבו יזהר שלא יהיה ע פ ר על פניו כי יש לו בושת מפני באר‬
‫הנפשות כי יש להם הואר הגופים י ס ״ ח סי׳ חש״לב *‬
‫י‬
‫לכן אסור‬
‫המת מגיד בעירת גדולי‬
‫לעשות‬
‫בהשבעות או בעניינים אחרים‬
‫שהמתים יגידו עתידות אך תמים תהיה ע ס ה׳ אלהיך י ס ״ ח סי׳ חתש״לב *‬
‫יא‬
‫המת מקפיד מאד אם לוקתיס איזה אבן שבבנין שעל קברו ודואג מאד ע ד‬
‫ס פ ר חסידים י‬
‫א‬
‫שיחזירו אותו אצלו וגם יש לו לער אם תייב לאדם ואין בניו פ ו ר ע י ם חובו״‬
‫ערך מלאכים‬
‫ר ה ‪ 2‬ה טוב מאד זה מלאך המוח פעל ידו חוזרים בני אדם למוטב י‬
‫וענין‬
‫הגשמה אחר המוח ועונשי ג י ה נ ם ׳ בזוהר ה ד ו מ ה ד ׳ ק מ ״ ט ע״ב*‬
‫‪ 2‬מלאך‬
‫ההולך מלמעלה למטה בשליחוח אינו מ ח ע כ ב שבעה ימים רלופיס שאס‬
‫היה מ ה ע כ ב כל כך לא היה יכול לחזור למעלה י וכן היה בעזא ועזאל‬
‫שנחגשמו כל כך על שנהעכבו שבעה ימים לכן לא חזרו למעלה י ילקוט חדש משם מדרש‬
‫ג המלאך‬
‫רוח הנעלם ־‬
‫כשיורד למטה מתגלם ומחלבש בגיף בגיונא דהאי עלמא‬
‫י‬
‫ילקוט חדש‬
‫משם הזוהר *‬
‫ל מלאך‬
‫יעזריאל‬
‫שמו י גי׳ חשך והוא שנא׳ וחשך על‬
‫הממינה ל‬
‫פני תהום י וגם על המזכיר שם שמים לבטלה * לכן אמרינן בשכ׳׳מלו‬
‫כאשר מוציא שם ס מ י ם לבטלה י כי בשכ״מלו גי׳ יעזריאל ע ׳ כי שבעים מ פ ת ח ו ת בידו •‬
‫מ ג ״ ע אופן קמ״ז‬
‫ה אותם‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ס‬
‫מלאכים‬
‫ע ד ן‬
‫מ ה ד ם‬
‫ע ט‬
‫א ו ת ם המלאכים המתלבשים בצורה אנושית ה ם לוקחים שלג מתחת נ ס ה הכ‪5‬וד‬
‫‪H‬‬
‫אשר ממנו נתהווה הארן וזולה זה לח יושג לחוש העין * שכחה לקנו ‪ 5 5‬ם‬
‫ליוני פ ׳ וירא •‬
‫ה נ ה ג ה שיש ע ח ה למלאכים היה בשמיעה החסד לבני אדם * וחנוך היה מ ה ם ‪1‬‬
‫כל‬
‫גם א ב ר ה ם י והיה זוכר בשמיעה זו מ ה שהיה שם י שכחח לקע בשם ס ׳‬
‫התמינה י וענין השמיטות עיי״ל אוח שין ע ר ך שמיעה י‬
‫‪ t‬הל״ח‬
‫שנים מ מ ה פ כ ה סדום היו מלאכי השרת נדחים ממחיצהס ע״י שגילו מסתורין‬
‫של ה ק ״ ב ה ־ או ע״י שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו וכו׳ ועתה כשלן‬
‫יעקב בבית אל הוכשרו לבוא למחיצתן י ילקוט חדש ־‬
‫ערך מלביש ערומים‬
‫‪ ! 2‬צ ‪ 1‬ת הלבשה ערומים היא יוהד מלכהוב ס פ ד חורה* ס ״ ח סי׳ ה ה ר ״ מ א י‬
‫א‬
‫ערך מלך‬
‫א‬
‫שנתמנה מלך והוא קצר מתארך מפני שמן המשחה י ילקוט י ובזה הבין מ ה‬
‫שנאמד בדוד י וילבש שאול א ח דוד מדיו י ואיך באו בגדי שאול שהיה משכמו‬
‫י‬
‫ומעלה גבוה מכל ה ע ם כמדחו של דוד‬
‫א‬
‫אלא שנחארך מפני במן המשחה * ודוק י‬
‫מ ‪ 5 0‬ר של המלקיח הוא ט״ ל לפי שהמכוה ה ס משולשוח והב״ר של מ ט ה מענישים‬
‫מבן י״ג שנה ומעלה ־ לכן המכות ה ם ג׳ פ ע מ י ם י״ג שהם ט״ל אבל‬
‫הב״ד של מעלה ה ס מענישים מבן ך׳ שנים י לכן המלקוח של מעלה ה ם ג׳ פ ע מ י ם ך׳ שהם‬
‫שחין פולסי מ ו ר א ־ רבינו כחיי פ ׳ כי חצא *‬
‫ערך ממון‬
‫א‬
‫© מ ו ל כל אות מולדת דוגמתה במילוי י כי מילוי ממון הוא ממון כזה מ ס מ ס וו‬
‫נין י דהגם שיש לארס ממון עינו לא תשבע עושר ורוצה מילוי ממון י מדבר‬
‫קדמות ־‬
‫ערך מנהג‬
‫א‬
‫מ״‪ 3‬ב"‪:‬־ ה ר נ נ מ ״ ה ר דוד הסבעינ־ ז׳׳ל וז״ל י אין להקל בביס »<הג יאפי׳ מ‪5‬הנ‬
‫קל‬
‫עדן‬
‫מסדם‬
‫מנהג‬
‫קל י וכ״כ רבינו מיימון בר׳ יוסף ז״ל אביו של ה ר מ ״ ב ם ז״ל בעני; חנוכה והעתקהיו מלבין‬
‫הגרי י ויתחייב כל נכון לו לעשות במחה ו מ כ ת ה ומאכל פ ר ס ו כ לנס ב ע ב ה ה ב ס ב״ה עמנו‬
‫בהם באותם הימים ־ ופשע המנהג לעשות סיפגנין ־ בערבי אלספנז והם הלכתיות כהרגוס‬
‫האסקריעין מ נ ה ג הקדמיניס משום שהם קלויים בשמן זכרלברכתו־ וכתב הר״ן ז״ל במגלת‬
‫ס ת ר י ם כי כל מנהגי האדמה ב א ל ו ה מ נ ה ג ו ה כמו זה והראש בראש השגה־ והחלב בפורים־‬
‫ובליל מוצאי פ ס ה ־ והפולין ביום הושענא י ואותן המנהגות אין ראוי לבזותם ־ ומי שהנהיגס‬
‫זריז ונשכר הוא ־ כי ה ס מעיקרים נעשים י ולא יביזו במנהג האומה ־ וכבר אמר הנביא‬
‫ע ״ ה ואל תעוש תורת אמך דת אומתך לא תעזוב ־ ובקבלות הגאונים ראשי ישיבות מנהגות‬
‫כמו אלו נזכרו בהנהגותיהם בסיפוריהם ולא יתבזה דבר מ מ ה שעשו הקדמונים־ ע ״ כ *‬
‫יסיים הר״ן הנז׳ וכן הביא יונתן בן עוזיאל בתרגום ישנו ע ם אחד שהלשין המן לאתשורוש ־‬
‫ימכלל התפוחים שמשליכין בשבועית מגג בית הכנסת ולוקכיין אותם התינוקות ־ וכן מנהגינו‬
‫בדרעא להשליך החתן על הכלה בשבועות‬
‫החפוחים־ וים נוהגים לזלף מים קצתם על‬
‫קצתם־ וכן גוהגין לאכול מאכל עשוי מבצק החכיים כתולעיס שקורין לואלפדאווש בערבי־‬
‫וכן מניחין עוגות מ פ ס ח עד עצרת ואוכלים אותם בסעודת הבקר בשבועות ־ וכן מנהגינו‬
‫בי״ר בניסן לאכיל הראש ומאכל מעשה קדירה הנעשה מ ק מ ח כגון גרעיני׳האפוניס שקורין‬
‫לו ברכוכש בערבי ־ ע ם ח מ א ה וחלב בסעודת הבקר ביום פורים ־ ועושים לשבת הגדול‬
‫הדיפות מחעים ־ וכלים חדשים לפסח י וקדירה חדשה לר״ה ־ וראש כבש ודלעת הנק׳ ק ר ע א‬
‫ודבש־ ומסדרים בטבלא דמונים ותמרים וריבית והיא תלתן בלשון ערבי חלבא־ ופולין‬
‫וכיוצא בזולתן י ומתקנים עופות ותרנגולים צלויוס לסעודת יום הכפוריס לפניו ולאחריו י‬
‫ותבשיל עדשים ערב ט״ב ־ ו ה ר י ה מנהגות נהגי בכל קהל ישראל בכל תפוצות גלותם נהרא‬
‫גהרא ופשעיה ומקום ומקום כמנהגו ־ וכל משפתה ומשפתה ־ וקורא אני על כלם הליכות‬
‫אלי מלכי בקדש ־ וכן יש שאוכלים בסעודה שלישית של שבת או במוצאי שבה בצלים המשמחים‬
‫הנפש ה ע ג ו מ ה ־ וכן יש שאין אוכלים ביצים במוצאי שבת ולא רוצים אפי׳ לראותם או לשמוע‬
‫ז‬
‫כ ר ם ־ וכי׳ש לזיכרס ה ס בעצמם־ וכל מנהגיהם לא לחנם הוקבעו ־ עכ״ל *‬
‫ערך מנהיגים‬
‫א‬
‫אם ת ר א ה דיר שמנהיגיו ר ע י ם ־ ד ע לך לפי שהיה להם מנהיג טוב והיו מבזין‬
‫אותו ־‬
‫וכתיב יען מ א ס ה ע ם הזה א ח מי השילוח ההולכים לאט ־ או לפי‬
‫שהצדיקים היו נוהגים בעניה כשהיה להם למחות ברעים היו א ו מ ר ם מ ה אני ראוי להוכית‬
‫להם לכך הרכיב עליהם מנהיג ר ע שאפי׳ היו חפצים למחות ברעים יריאיס מ פ נ י ה ס * גם‬
‫א ם יוכיחוס לא יהיו דבריהם נשמעים אפי׳ לטובה ־‬
‫הר״צד ־•־‬
‫־‬
‫ויהיו כפופים לפני ר ע י ס ־ ס ״ ח ס י ׳‬
‫<‬
‫ע י ך מנורה‬
‫עדן‬
‫מקדם פ‬
‫ערך מנורה‬
‫ערך מנורה‬
‫א משהיו‬
‫מדליקי! אח המנורה •בבית ה מ ק ר ב ׳ לא היהה ג ב ה עד ב נ ה ׳ א ח ר ת ל ׳‬
‫דבש לפי משם תנחומא פ׳ חציה •‬
‫ערך מנצ״פך‬
‫א מנצ״פך‬
‫הם אותיות ‪ :‬ל גהיצה־‬
‫ך א ב ד ה ‪ -‬לו‬
‫מ א ד י ‪ J‬יעקב הצילי נ א י‬
‫צמח וחחתיו יצמת י‬
‫^בזה‬
‫לו־'‬
‫מ‬
‫ינתק ני עלמת ממנו‬
‫פ יציאה מצרים פקד פקדתי י‬
‫צ לעתיד‬
‫פרקי ר׳ אליעזר י‬
‫פי׳ הרב הקדוש מה״רש מאיסטרפולי זל״הה פסוק מכנף ה א י ן זמירות שמטנו•‬
‫שאותיות מכנף מן מנצפך כבר שמענו שעברו גאולות ה ת ל י ם בהם ו ע ת ה צבי וחפצי‬
‫לצדיק י פי׳ לאות * ן שתהיה בו גאולה העהידה י ודפ״חת י‬
‫מדבר קדמית י‬
‫•‬
‫ערך מסתכל »״‬
‫א מ‪0‬תכל‬
‫בנשים הוא מומר לעבירה א ח ת ׳ כ״כ רבינו יונה ז״ל הביא דבריו‬
‫הרב שתי ידות ז״ל י מדבר קדמות ־‬
‫ערך מעוברת‬
‫א למעוברת‬
‫שלא תפיל תולין עליה אבן תקומה וכן אבן שנשקלה כנגדה‬
‫ונמצאת‬
‫מכיוונה במשקלה בלי תוספת ומגרעת ־‬
‫שבת ד׳ ס ״ ו‬
‫ע״ב* ופירוש אבן ת ק ו מ ה ׳ כתב הרב אדרת אליהו בפי׳ לשבתי היא אבן הנמצאת בקן‬
‫הנשר והיא חלולה מ ב פ נ י ם ושלימה מבחין יבהוכה אבן ק ט נ ה מקשקשת בתוכה כענבל‬
‫בתוך הזונ •‬
‫א מעוות‬
‫ערך מעוות‬
‫לא יוכל לתקין׳‬
‫אמרינן במס׳ חגיגה איזהו מעווה ו נ ו " זה הבא על‬
‫הערוה • רש״בא אומר איו קורץ מעוות אלא למי שהיה מתוקן כבר‬
‫ונתעוות ואיזה זה ח ״ ח הפורש מן התורה י‬
‫ובזה פירש הגאון הרב העשל ז״ל פסוק יבושו‬
‫זדים כי שקר טוחיני אני אשיח בפקידיך י כי ה ס היה ס״ל איזהו מעוות זה'הבא על ה ע ר ו ה ׳‬
‫והם יבושו ט שקר עוחוני י כי מ ע מ ה אינו אלא ח ״ ח הפורש מן ההורה י ואני לא פירשתי‬
‫י^לא אשיח בפקודיך •‬
‫מדבר קדמוח י‬
‫ערך מעין ובור‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫מעין וגור‬
‫ערך מעין ובור‬
‫א‬
‫אין לך מעין ובור ומקוה מים ונהר שאין שמה כמה מגולגלים לאין קץ י ולכן אין‬
‫לאדם להניח פיו על הסילון לשתות ר ק בידו ־ כי ל פ ע מ י ם ע ״ י ‪ .‬ה ע א גודם‬
‫להתעבר בו איזה נשמת רשע ומסייעו לחעוא כנודע י‬
‫כתבי הא״רי ז״ל •‬
‫ערך מערת המכפלה‬
‫א‬
‫‪ ^fli‬בזוהר רות ־‬
‫כי קורס שקנה אברהם את‬
‫ה מ ע ר ה רבים היו מ‪3‬קשיס‬
‫ליקבר שם י ומלאכי השרת היו משמרים שם י והיו רואים אש דולקת שם‬
‫ולא יכלו ליכנס עד שבא א ב ר ה ם וקנה המקום י ע ״ כ י‬
‫וכתב‬
‫הרב מדרש תלפיות בודאי הגמור שעפרון ידע שדבר גדול יש ב מ ע ר ה לכן‬
‫נתאמץ למוכרה בדמים יקרים בת׳ קנערין של כסף כמש״חזל * דא״לכ איך לא‬
‫נתבייש ליקח ס ך כל כך צירול ב מ ע ר ה שוה תמשיס שקלים וכו׳ עי״ש ־‬
‫ואני‬
‫העבד‬
‫תמיהה לי מילהא עובא מי גילה רז זה שהיא שוה חמשים שקלים י ועוד ש ת ר ט ס אונקלוס‬
‫ימאן בזה שהרי ת ר ג ם ארץ א ר ב ע מאות שקל כסף ־ א ד ע שויא א ר ב ע מ א ה סלעין דכסף‬
‫משמע שהוא שיורה יאק א ; י ו י י‬
‫כ‬
‫י ו‬
‫^‪1‬וב ראיתי להרב הגאון ה מ פ ו ר ס ם מיה״רר אליהו‬
‫מוילנא זל״הה בליקועיו שנדפסו בסוף ס ׳ דבר אליהו על איוב י שפי׳ שמה שאמר התרגום‬
‫א ר ע שויא וכו׳ כן הוא ה א מ ת י כי ידוע כי בית ס א ת י ם הוא מ א ה על תמשים כתלר המשכן ־‬
‫וכאשר נחלקם לאמה על א מ ה יעלה לתמשת אלפים אמות מרובעות ושמנה כורים יעלה‬
‫שש מאות אלף אמה על א מ ה ־‬
‫והנה ב מ ס ׳ כתובות ד׳ י״ז ע ״ א נעילתה כנתינתה מ ה‬
‫נתינתה בששים רבוא וכו׳ ־ וא״כ היה מהצורך שיעמדו שם בהספד שרה שש מאות אלף‬
‫שומעים י ואמרו חז״ל ב מ ס ׳ סוכה ד׳ ז׳ ע ״ ב גברא באמחא יתיב ־ א״כ היה צריך שעח‬
‫שמנה כיריס אל מ ס פ ר האנשים שיעמדו שכנה י ו ב מ ס ׳ ערכין ד׳ כ״ה ע ״ א אמרו המקדיש‬
‫בית כור נפדה בחמשים שקל כ ס ף ־ א״כ יעלה לשמנה כורים א ר ב ע מאית שקל נ ס ף כפי‬
‫שימייה ולכן ת ר ג ם אונקלום א ר ע שוייא וכו׳ ע כ ״ ד * והוא פלא י‬
‫א או&ן‬
‫ערך מעשר‬
‫הפרשת המעשר מממונו למען יזכה לעושר ראיתי למדן הקדוש בתבו׳ אבקת‬
‫רוכל סי׳ ג׳ וז״ל הצריך י ואקדים ואומר כי אין ס פ ק שלהיות ענין הפרשה‬
‫המעשר מהממון דבר גדיל מאוד עד שאמרו ז״ל עשר העשר י ע ב ר בכביל בההעשר ־ ומוהר‬
‫לנסות במצוה הזאה להש״ית ולעבור על לאו דלא הנסי וכו׳ י‬
‫מפרישין‬
‫ולפי שיש אנשים שאין‬
‫כראוי כי מתחילה אין מפרישין מן הקרן ע ד שירויחי י ומה שירויחו אין מפרישין‬
‫מ!‬
‫מעשר‬
‫מהדם פא‬
‫מן הריוח ר ק מ מ ה שירויחו יוהר על הוגהה מזונות וכסוה ו נ ה י לברים הכריכים* לזה אני‬
‫אומר כי אינם יוצאים בזה ידי חובה ־ כי לדיך בתחילה כדי שיהיה מוהר לנסוק הש״יה לו ־‬
‫‪,‬‬
‫ושיזכה בזה למעלה ה ע ו ש ר שיעשה חשבון מכל אשר יש לו גס מהקרן ומכל כ כ ר ה יכייש‬
‫אחד לא פתוה ולא יוהד ־ ואם ישאר איזה מוהר שאינו מ ג י ע לחשבון עשרה יניחנו בכיס‬
‫לבדו ולא יערבנו ע ם השאר ־ ואתר שהפריש מהקרן יסתחר במעוהיו ובכל חלי שנה יעשה‬
‫חשבונו* ויראה מה שהדרת יותר על כל אשר פיזר בדברים הלייכ־ם לבית נ מ ו שאמרנו׳‬
‫ואם ידלה לעשוה עוד יוהד ימתין לעשות חשבונו עד סיף ישנה ־ ויפריש נ!הר;וח חמישית‬
‫אתרי שבתחילה הפריש מהקרן ־ והם שני עישורין ־ נענין שאגר יעקב וכל אשר ההן לי‬
‫עשר אעשרנו לך * וסוף דבר הנעשה באחד מהשני אופנים הנז׳ הוא העוב ־ והוא יתברך‬
‫יחן העוב י ויריק ברכה עד בלי די י אל שדי ־ ועל אחרים נאמר אולת אדם הסלף דרכו‬
‫וכו׳ י ויזהר שלא יפחוח מהעשיריח ולא יוסיף כי כל המוסיף גורע י כי למעבר• סיד ויסוד*‬
‫ואולם לדעה מ ה יעבה בו ־‬
‫ה מ ע ל ה הא׳ הוא לעניי חורה ועץ חיים היא למחזיקים בה *‬
‫ה ב ׳ פדיון שבויים* ה ג ׳ להשיא יתומות או עניות * הד׳ ל ק ט ה ס פ ר י ם לבני ע נ י י ם ׳ ה ה ׳‬
‫ליחן קצהו לקרוביו העניים * כי כלו לא יתכן ־ ובספר רי״אז כחב שיכול לחלק החצי לכל‬
‫קרוביו העניים * ולענין לקנוח מצוה בב״הככ י א ם מ מ ע י ה המצוה שקונים נותנים לעניים‬
‫ג ם זה מוהר י‬
‫ולענין לפרוע מסים מהמעשר י דבר פשוט הוא וזה שאין לו לפטור עצמו‬
‫מחיוב ממונו בממון מעשר י נ א ם הצעיר יוםןו קארו *‬
‫שוב‬
‫ע״כ דברי קדשו ול״הה‬
‫ראיחי להרב ד ע ה ח כ מ ה בשער העבודה פ י ״ ד ' שכתב משם ה ו ס פ ה ה ע נ י ה וז״ל‬
‫הכי איתא בספרי עשר תעשר את כל תבואת זרעך אין לי אלא תבואה זרעך‬
‫שחייב במעשר רביח ופרקמטיא וכל שאר דוחים מנין ־ ה״ל אה כל י וכהב עוד כ ס שאפי׳‬
‫א ם הביאו לו גניבה שתייב להפריש ממנה וז״ל ס פ ר המוסר שאפי׳‬
‫המשתכר הן לכתוב‬
‫הן לעשות מלאכה או ימצא מציאה או אם יתנו לו מ ת נ ה י ומכל דבר שיבאו לידו נ כ ף או‬
‫שוה כסף מן הכל יפריש מעשר י וז״ל יש נוחלין אוי להם למי שמעכב את מעשרותיו י כי‬
‫לסיף לא ישאר בידם כי א ם המעשר י והיא דבר הגראה לעיגים שבמקום שנוהגים ונזהרים‬
‫במעשר כראוי נחעשרו הרבה ועושרם שמור בידם ומנחילין אוחו לבניהם אחריהם ובמקום‬
‫שאין נזהרים בזה יורדים מנכסיהם ואבד העושר ההוא כמכין ר ע י וכן הוא במשנה י מעשרות‬
‫סייג לעושר * ופי׳ הר״ח כדי שיהקיים העושר בידו י וז״ל של״ה מי שיש לו מעוח מעשר‬
‫ה ר ב ה ראוי לבערו י ולחלקו מ כ ״ פ בשנה השלישית ובשנה הששיח של שמיטה כדין מעשר‬
‫תבואה י ואותם ה מ ע כ ב י ם המעשר בידם עד אחר מוחם ה ם כסילים בחשך הולכים שאין‬
‫מקיימין המצוה ע ״ י י ע צ מ ם ־‬
‫ובחשובוח מ ה ״ ר ר מ נ ח ם כתב שמותר ליהן מן המעשר להיות‬
‫בעל בריח ־ או להכניס חחן לחופה או לקנוח ס פ ר י ם ולהשאילם לאחרים אס לא היה יכולה‬
‫בידו ולא היה עושה המצוה ־‬
‫עכ״ל ־ ונ״ל דכשקונה בעדו ס פ ר צריך לכתוב עליו שזה מן‬
‫המעשר למען ידעו בניו דבר זה ולא יחזיקוהו ל ה ס ׳ עכ״ל הרב ד ע ח ח כ מ ה *‬
‫ב מעשר‬
‫עדין‬
‫‪ 2‬מעשר‬
‫מהדם‬
‫&עשר‬
‫מלבד שהוא סגילה לעוברי עוד בה שהוא תקון לעין ה ז נ ו ח ׳‬
‫הרב‬
‫נחלת בנימין מצוה כ״ג סי׳ ב׳ י‬
‫‪ %‬ףע‬
‫כי יש קליפה הנק׳ בכל המקובלים‬
‫שנשע‬
‫ר ״ ח ״ כ פ ח ה ״נבל ״ ב ט ר ה‬
‫״ ע ב ר כדכחי׳ ח ח ח כלש רגזה ארן וכו׳ ה ח ח ע ב ד וכי׳ י ומספרו הש״ך יהמבעל‬
‫לקליפה זו היא עשרה פ ע מ י ם ה ר ה במילואיו בעוליס הש״ך ובהם המלאך הממיגה הנק׳‬
‫השמ״אל והוא נ כ נ ע ה ח ח י״פ הויה במילואיו והמלאך הזה היה קורא ה ג ר לפני ה ק ״ ב ה בלא‬
‫• ליחן חורה לישראל כי א ס למלאכים והשיב לו הק״בה הרי כחוב בהורה לא הבשל גדי בחלב ר מ ו •‬
‫ואהם אכלחם בשר בחלב כשבאהם יצל אברהם אבינו מיד נשההק המלאך הש״מאל וזהי סוד לא‬
‫חבשל גדי בחלב אמו וכחיב בהריה ״ ה נ ה ״אנכי ״שולה ״מלאך ״ ל כ נ ־ ן ״ ר ״ ה ה כ מ ״ א ל ו ד ״ ל ־ ב נ ב י ל‬
‫לא תבשל גדי בחלב אמו שלחחי המלאך הכמ״אל שהיה מלין בעד המלאכים * וסמיך ליה‬
‫ג״כ כתיב לך א ת הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי ברית וכו׳ * כלימר מכח‬
‫לא ת‪5‬של כרתי ברית ע ם ישראל ולא ע ם המלאכים י ובזכות המעשר שישראל נותנים דוחין‬
‫הקליפה הזאח ב ס י י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ס‬
‫יריית‬
‫כי ידוע ה ר ע כי גדיל כה ה מ ע ב ר שדוחה כל הקליפות‬
‫ואם באחי להביא כאן כל סוד זכוה המעשר הקטן היריעה מהכיל י כי סודו גדול ונורא י‬
‫וידוע כי סיד שם אחד מ ש‬
‫מ ו ת‬
‫ע‬
‫״‪3‬‬
‫הנ‬
‫י » ' ייר״ת‬
‫שהוא גי׳ אהרוג בו פ ג ם אד״הר בסוד‬
‫שבא אד״הר ליעול עלה לכסוח ערוחו צוח האילן אל חבואגי רגל גאזה ויד וכו׳ כי הוא הסוד‬
‫עץ שאכל אד״הר אחרוג הוה ור״ח ״אל ״חבואני ״רגל ״גאוה ״ויד ר״ח אחריג שבו פ ג ם‬
‫אד״הר‬
‫י‬
‫ולכן נדבקו בו הקליפות כל ק״ל שנים שפי׳ מאשתו‬
‫י‬
‫וי ע כי‬
‫מ ע ש י גי׳ יר״ףן‬
‫שבו דחה ה ק ״ ב ה למלאכים׳ וכמו שאירע ליעקב בשביל שלא קיים וכל אשר ה ה ן לי ע ב ר‬
‫אעשרנו לך י כחיב ויאבק איש עמו והוא הקליפה שר של עשו כנודע ־‬
‫וידוע שיש‬
‫אלף‬
‫ו ח ״ ק מ רקיעים המשפיעים טו‪5‬ה לניהן מעשרוהיו כראוי וז״ס עשר העשר עולה ממש אלף‬
‫ח ק ״ מ י וזהו סוד לא הבשל גדי וכו׳ וסמיך ליה עשר העשר לומר בבביל לא הבשל גדי‬
‫ובשביל עשר חעשר כי ע ס קדוש א ח ה לה׳ אלהיך ולא המלאכים ־ ודע כי יש שגי קליפוח‬
‫הממונים להעניש האוכל בשר בחלב ונקרא נב״ל נב״וח׳ ואיחא בזוהר פ ה בג שאכל נבוכדנצר‬
‫היה בשר בחלב י ולדעהי הוא סוד נפלא כי מנ״בל גב״וה גי׳ פ ״ ח ב״ג המ״לך * ועליהם קונן‬
‫ירמיה נחלתינו ״ נ ה פ כ ה ״לזרים ״בתינו לנכרים ר ״ ח נבל* וכחי׳ בחריה יחומים היינו ואי״ ן‬
‫א״ב אמיתינ״ו כאלמנו״ת ס ״ ת נבוח והוא פלא י וקליפות אלו נב״ל ונב״וח מוציאין מ ע צ מ ם‬
‫שר הממינה על הכלבים* ולפי ד ע ה אחד ח כ ם מהחכמים שר הכלבים נק׳ צח״יר ולדעת ר‪5‬ינו‬
‫מאיר בעל ההקדמות בס׳ נפלאות ה׳* שר הכלבים נק׳ או״בץ׳ ולדעחי שניהם מ ק ר א אהד‬
‫דרשו ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשוט ־ כי האומר שנק׳ צח״יר הוא מרומז בתיבת יח״רץ‬
‫ולדעה הקדוש ר ״ מ ז״לשנק׳ או״בץ נ פ ק א ליה ל״א יחר״ץ כל״ב לשונ״ו ס ״ ח איבץ והוא פלא‬
‫גדול ־ כ״כ רבינו שמשון מאיסטרפולי זל״הה בס׳ דן ידין בפי׳ על ס פ ר קרניס מ א מ ר י״‪ 5‬־‬
‫ערך מצוח‬
‫עדן‬
‫מהדם פב‬
‫מצות‬
‫ערך מצות‬
‫א אמרו‬
‫רז״ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא ־ א מ נ ם בשכר השמיעה שאדם שומע‬
‫דברי ת ו ר ה ׳ נותנים לו שכר בעו״הז * דבש לסי משם הגאון מהר״שק בסי‬
‫ברכת שמואל פ ׳ ע ק ב י‬
‫וזהו לדעתי רמז והיה אם שמוע תשמע וכו׳ ונתתי מ ט ר ארצכם‬
‫וכוי ודוק •‬
‫גם כשרבים עישים מציה יש להם שכד ב ע ו ״ ה ד כ״כ ה ד ב י ה נ ז ׳ משם מהר״שא י‬
‫‪2‬‬
‫ובזה ידוקדק נמי כפל אם שמוע תשמעו ־ פי׳ ע״י שמיעה כנז׳ ועוד תשמעו‬
‫לשון רבים י אז ונתתי מ ט ר ארצכם וכו׳‬
‫‪i‬‬
‫גם השמחה שאדם שמח במציה שכר השמחה פורעין בעו״הז י הרב זרע ברך •‬
‫וזהו לדעחי רמז אשרי איש ירא אח ה׳ במצוהיו חפץ מ א ד י דהיינו שיהיה שמח‬
‫צעשייחן י אז גבור בארן יהיה זרעו וכו׳ הון ועושר בביחו ־‬
‫ד‬
‫אמר רש״בי אמר ה ק ״ ב ה לישראל היו מכבדין אח המצוח שהם שלוחי ושלוחו של‬
‫אדם כמותו אס כבדת אוחם כאלו כבדחני ואם בזיח אוחס כאלו לכבודי‬
‫‪5‬זיח י דבש לפי משם מד׳ חנחימא ש׳ ויגש ־‬
‫ה כתוב‬
‫במד׳ שוחר טוב על פסוק בלאח ישראל כי ה ק ״ ב ה זורע המצוה ועושק‬
‫פ י ר י ח ׳ וכתב הרב צמח דוד ד ע ״ פ הדין זוכה בפירות ע״ר שכתב בש״ע‬
‫סי׳ פ ״ א‬
‫ו‬
‫דבש לפי •‬
‫אמר המגיד למדן הקדוש וז״ל י‬
‫ספירות איכון דוגמא להבדיל לגוף שהפעולות‬
‫נעשות על ידו י ואין סוף דוגמא לגשמה י וכל מצות משה ומצות ל״ת תליין‬
‫בםפירוח ־ ונד מקיים איניש מצוח עשה ממשיך חיותא ושפעא לספירן דתלו בהו הנך מלות ־‬
‫וכד ע ב ר על לא חעשה הא הוא מ מ ע ע חיוחא ושפעא דספירן דחלו בהו י ובמינוח •שרבו‬
‫יאלו יציייר דהוה מפסיק ח״י שכעא‬
‫ה א כ״י א ח מ נ ע מינה חיוחא ושפעא דאתי לה מלעילא‬
‫וחיוחא מינה הוו עלמין כילהי מחחרבי ־ והכי הוא דוגמח אבר שנצמח ובעל ממלאכתו‬
‫דהא וראי איפסיק מיניה חיותא ושפעא כיון דאינו פועל פעולתו י ועל כרחין אי איפבר‬
‫לימד דלא אחי ליה חיוהא כלל דא״כ היה מסריח י‬
‫הילכך וראי איה ביה קצה חיוחא י‬
‫‪,‬‬
‫ומהכא תנרע כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא מחובו וכמה איה ליה לאשחדלא למיעבד‬
‫פקירייא דמדי עלמא עכ״ל ־‬
‫ערך מקדש‬
‫א‬
‫כתב) הרב עמודיה שבעה משם ס ׳ היכלות שלפי ה א מ ת לא נחרב המקדש • אלא‬
‫שלח‬
‫עדן‬
‫מסדם‬
‫מקדש‬
‫שלח ה ק ״ ב ה מלאכים והביאו לבנים ו ע פ ר ומשרפות ס י ד מ מ ק ו ם א ח ד להשביע עינו של‬
‫איתי רשע להחריב המקדש והמקדש עצמו נבלע ב א ר ך ו ה ר ״ מ ע ז״ל ב מ א מ ר חיקור דין‬
‫כתב שהמ־ןדש נגנז כ׳ כשתלקי אבני קדש בנס להתנוסס במקום שאין היד שולעת ב ה ם והבית‬
‫היה יהיה עליון כמשמעו ־ ע ״ כ י יכן הוא בזוהר פ׳ פקידי דף ר ״ מ עי״ש ־‬
‫ערך מתלים‬
‫א‬
‫ד)‪ $‬כי אלו העשרה מרגלים ע ר ם שהלכו לרגל נתעברו בהם נשמות השבעים עשרה‬
‫בני יעקב וז״ס כלם אנשים ראשי בני ישראל ה מ ה י כי ה ס ממש בני ישראל‬
‫סבא י וז״ס מ ה שאמר יוסף לאחיו מרגלים אתם רמז להם שהם עתידים ל ה ת ע ב ר במרגלים •‬
‫א מ נ ם א ח ר שנתיעצי להוציא דבה על ה א ד ן נסתלקו מ ה ם נשמות השבעים י לכן אחר שאמר‬
‫וישובו מתור ה א ד ן ־ חזר ואמר וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן וכו׳ וסודו הוא ־ כי וילכו‬
‫חוזר אל נשמות השבעים שנתסלקו מ ה ם כאשר שבו מתור הארץ בעצה ר ע ה ־ ומלת ויבואו‬
‫חיזר אל המרגלים א מ נ ם ביהושע וכלב לבדם נשאר סוד העיבור* כי ביהושע נ ת ע ב ר אפרים‬
‫בן יוסף י •ובכלב יהודה י לפי שלא ח ט א י וז״שה ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים‬
‫ה ה ם ההולכים שנשאר בהם בחינת עיבור לא כשאר מרגלים שהלכו האנשים שנהעברו ב ה ם ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫שער הגלגולים הקדמה ל״‪ ,‬־‬
‫א מרדכי‬
‫ערך מרדכי‬
‫גלגיל יעקב‬
‫י‬
‫והמן גלגול עשו ־‬
‫ולתקן מ ‪ :‬שפגם שהשתחוה לעשו ז׳‬
‫פעמים לכן ע ת ה לא יכרע ולא ישחחוה* וזה גרס להכניס ישראל בסכנה‬
‫גדילה בשביל תיקון אביהם ־ ס ׳ ערכי הכינויס להר״מז י וא״עג דבזוהר קאמר והוא ע ב ר‬
‫לפניהם לשכינה השתחוה מ ״ מ השבעים לא ידעו והשתחיו לעשו והגידם אביהם * מדבר‬
‫קדמות *‬
‫ערך מרור‬
‫טעם מצות מרור על שם שיצאו שלא בזמנם ולכן בא המרור להשלים ע״ש וימררו‬
‫א‬
‫את חייהס וזה ה ע ע ם דגבי פסת כל ערל וכל בן נכר לא יאכל בו• משום דמצוה‬
‫לאכול ה פ ס ח על מצות ומדודים כי המצות ה ם דוגמא כעבד שאין לו שהות בעבודתו * כך‬
‫המצה אין לה שהות להחמיץ *‬
‫ומרוד על שם וימררו את חייהם ולכן פ ס ח ה׳ עליהם‬
‫והוציאם בחפזון קודם זמנם ולכן כל ערל ובן נכר לא יאכל בו כי ה ם לא היו בגלות *‬
‫פני משה‬
‫י‬
‫_‬
‫ערך מדים הנביאה‬
‫‪#‬דן‬
‫מהדס‬
‫מריםחנביאד‪.‬‬
‫ערך מרים ״*‬
‫א‬
‫דע כי בסיד בינה דכחר שבנהר חי׳׳פ נימין קדישין המבטלין לסוד לילית הנק׳ חיה‬
‫ר ע ה כמ״ש בס׳ הזוהר על פסוק והשבחי חיה ר ע ה מן הארץ וכבר ידוע כי‬
‫סיד בינה דכתר שבכתר הוא סיד מרים הנביאה מבעלה ליליח המרשעח י בסוד וחקח‬
‫מ ד י ם הנביאה אח התןז בידה ־ ח ״ ס גן נעול אחותי כלה ־ היא כלה העליונה עליון שבעליון‬
‫‪,‬‬
‫יהיא בינה רשת‪ :‬שבכתר • ובינה נקראת כלה עליונה כי ע ט ר ת נק׳ כלה החתונה ה׳ ת ה א ה ־‬
‫ובינה א ם הבנים נק׳ ה׳‬
‫עילאה ונק׳ אחותי‬
‫כלה שהוא גי׳ ת ״ פ והיא מבטלת לילית‬
‫שהיא ג״כ גי׳ ח ״ פ ר״ש מאיסטרפולי בס׳ דן י ד ן מ א מ ר י״ג *‬
‫עיך משה רבינו‬
‫א‬
‫משה רבינו ע״ ש הוא כלול מששים רבוא של ישראל בסיד ויזכיר ימי עולם משה‬
‫עמו ו ד ק י וכהב הרב הקדוש ר״ש מאיסטרפולי בס׳ דן י ד ן מ א מ ר י״ג ־‬
‫כי משה בהכאה עולה ששים רבוא כזה י‬
‫ש הוא י״ב ר‪5‬יא י‬
‫מ פעמים‬
‫ה פ ע מ י ם י״ב‬
‫רבוא הרי ששים רבוא ־‬
‫ב‬
‫משה רביכו ע ״ ה הרג אח המלדי כש‪°‬‬
‫כהת אחוריסדשדי וזהו ויאמר לרשע‬
‫למה ח כ ה רעך‪ .‬ליקוטי הר״מז ז״ל משם הא״רי ז״ל׳ ושם זה מסרו ה ק ״ ב ה‬
‫למשה באומרו אליו וזה״ לך״ האות״ י ויש שכחבו בשם רבינו הא״רי ז״ל שהרגו בשם יכש‬
‫ס ״ ת מ״י שמ״ך לאי״ש י וכ״כ בס׳ קב הישר פ׳ ץ׳‬
‫‪3‬‬
‫משה ע ב ד מ ת י‬
‫אוחיוח שניוח שבח מכאן שמשה רבימ נ פ ט ר ב ש ב ח ־ תשבץ‬
‫לתלמיד מ ה ״ ר ם שי׳ ת מ ״ • ואומר‬
‫ח‬
‫אני שלכך נרמז באותיות שניות יען‬
‫שנולד בשבת ועיר שנית שנפטר בשבת ־ וכמ״ש בגמ׳ האי מאן דבשבתא בשבתא ימות •‬
‫ל‬
‫משה שפיר ק א מ ר י הרי איתמר בגמ׳ בכמה דוכתי ופי׳ רבינו הא״ריזצ״ל רכל‬
‫ח ״ ח מופלג בדורו יש בו ניצוץ משה רבינו ע ״ ה י מדבר קדמות *‬
‫ה‬
‫משה ר ב ״ ע ה הוא‬
‫מצעער בכל גלוח ע מ נ ו ׳‬
‫וז״ש וחמיד כל ״היום ״שמי‬
‫״מנואץ י ר״ח משה מדבר קדמוח משם ס ׳ הילקוטים מגורי הא״רי זצ״ל •‬
‫ו‬
‫כמו שבעילם הזה ה ה משה רבינו כבד פה וכבד לשון והיה לו אהרן למליץ׳ כן‬
‫לעתיד לבוא יוקים ה ק ״ ב ה למשה כבד פ ה וכבד לשון ויהיה לו אליהו למלין‬
‫משרן כל הקושיות וכל התיק׳ ומן תיקו יעשה תיקין י ילקוט תדש י וז״ס ״ א ם ״ללצים ״הוא‬
‫״ילין ״ ו ל ע מ י ם ״יהן ״חן ר ״ ה אליהו חי י כי היא יהיה מלין ומתורגמן שלו לעתיד י שער‬
‫הגלטלים ה ק ד מ ה ל״ו‪.‬‬
‫ז משה‬
‫עדן‬
‫משה‬
‫ז‬
‫משה‬
‫ח‬
‫לא‬
‫מדקם‬
‫אלו היה נכנס לארץ ישראל לא היה שוס מ ח ל ו ק ת ‪ .‬אבל כשהכה משה ב ס ל ע‬
‫רבו המחלוקות בישראל ולכן נקרא ס ל ע המחלקות‪ .‬מגלה עמוקוח חופן ע ״ ד‬
‫זכה אדם מעולם למדרגה נשמה הכקראח יחידה אלא אד״הר והוא שנאמר הן‬
‫האדם היה כאחד ממנו‪ .‬ומשה כשעמד על הר סיני זכה בה והוא שנאמר לקחח‬
‫מתנות באדם‪ .‬ואח״כ כשחטאו בעגל ניטלה ממנו אוחה מ ד י ג ה ולא זכה כי א ם למדרגת‬
‫חיה וזהי שנאמר ויהי האד״ם לנפ״ש חי״ה ס ״ ח משה‪ .‬ואח״כ קודם מוחו זכה עיד למדרגת‬
‫יחידה וזהו שנאמד הן קרבו ימיך למוח‪ .‬אוחו הן האדם היה כאחד שנרמז בו שהיה לו‬
‫היחידה‪ .‬אותו הן יהיה לך כשיקרבו ימיך ל מ ו ח ‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫משה‬
‫ואהרן בשמיטה שעברה היה משה כהן גדול ואהרן ס ג ן ‪ .‬שכחח לקט בשם‬
‫ס׳ ה ח מ ו נ ה ‪.‬‬
‫א משיח‪.‬‬
‫מ ג ״ ע אופן ק ע ״ ה ‪.‬‬
‫וענין השמיטוח עיי״ל אוח שין ערך שמיטה‪.‬‬
‫ערך משיח‬
‫כשיבוא ב״ב יכניע נחש שהוא כ מ ס פ ר משיח‪ .‬ומלאחי בם׳ לחם חרומה‬
‫בסופי שכשחהיה הגאולה במהרה בימינו‬
‫ועם ח״ש הנשאר מנחש הוא משיח ע כ ״ ד ‪.‬‬
‫פ י‬
‫דבש ל •‬
‫‪ 3‬של נחש יתחלק ו י ה‬
‫וחזה‬
‫י ה‬
‫מי‬
‫הוית להרב עולליה‬
‫הבציר פ ׳ מקץ‪ .‬שפי׳ בזה מ״ש בגמ׳ כי גדול כים שברך מי שעהיד לרפאה שברו של ים הוא‬
‫עתיד ל ר פ א ה שברך‪ .‬והוא חמוה‪ .‬ופי׳ הוא ז״ל ע ״ פ מ״ש חז״ל על פסוק מחצחי ואני‬
‫ארפא מ מ ה שמחצחי אני ארפא‪ .‬כי עכשיו אנו בגלוח ח ח ה ממשלח הקליפה היא ה ס ע ״ א‬
‫והיא נקראה נח״ש‪ .‬וכשירצה הק״בה לגאילנו אזי יקה הנ״ון מנחש ויעשה מ״י ונשאר ח״ש‬
‫הוא מש׳׳יח‪ .‬וז״ש מ מ ה שמחלחי כלומר בגחש בזה אני ארפא שאעשה מנחש משיח‪ .‬ואיפשר‬
‫שזהו שאמרו בגמ׳ כינוס לרשעים ר ע להם ורע לעולם‪ .‬ר״ל כשהנחש בשלימוח‪ .‬ר ע לעילם‬
‫דגליחא איחמשיך‪ .‬אבל פיזור‬
‫לרשעים שיחפזר נון מנחש ויעשה מ מ נ ה מ״י ה נ א ה להם‬
‫והנאה לעילם‪ .‬הנאה להם שלעתיד יומתק הכל ויחזור לקדושה‪ .‬והגאה לעולם שיבוא משיח‬
‫ואמרו ‪5‬גמ׳ שלעתיד יעשה ה ק ״ ב ה ס ע י ד ה לצדיקים מלויתן‪ .‬ולויתן הוא ביס נמלא שמקימו‬
‫שמונח בו בים הוא חסר מן ה י ם ‪ .‬וכשיקת הק״בה אותו אזי יתמלא מקומו מי ה י ם ‪ .‬ולויתן‬
‫הוא ד ג ‪ .‬ובלשון תרגום הוא נו״ן‪ :‬נמצא שבמקום שצריך להיות י״ס הוא ני״ן‪ .‬וז״ש בגמ׳‬
‫כ׳ גדול כים שבירך פי׳ השבר שלנו הוא כמו שבר של י ם ‪ .‬כי בים היא במקום י״ס ן ׳ ‪ .‬כן‬
‫אצלנו במקום מ״י להשלים משיח הוא עכשיו נו״ ן ונעשה <חש‪ .‬מי ירפא ל ך ‪ .‬ר״ל כשיעשה‬
‫מהנ״ון מ״י ירפא לך‪ .‬וזהו מי שעתיד לרפאה שברו של י ם ‪ .‬שיעשה מהנ״ון מ״י הוא עתיד‬
‫לרפאה שברך ויעשה מהנ״ון של נחש מ״י ויבוא משיח‪ .‬ע כ ״ ד ‪.‬‬
‫לפרש הני מקראי קדש‪.‬‬
‫ןא^י ברגליו אעבורה‬
‫ואלהיט מלכי מ ק ד ם פיעל ׳שיעוה בקרב הארץ‪.‬‬
‫א ה ה פוררח‬
‫בעיזך‬
‫עדן‬
‫מקדם פד‬
‫משייח‬
‫בעיזך ים שברת ראשי הנינים על ה מ י ס ‪ .‬א ח ה רצצח רחשי לויתן ההכו מאכל לעס לצייס‪.‬‬
‫כי באו לרמוז הדבר האמיר כי בזמן אשר אלהיס מלכי מ ק ד ם ‪ .‬יהיה פועל ישועות בקרב‬
‫הארץ והוא זמן הגאולה ה ע ח י ד ה ‪ .‬מ ה שהיה מקודם א ח ה פוררה בעוזך ים והיה בו שבר כי‬
‫במקום שמונח בו לויחן הוא נחסר ממי ה י ם ‪ .‬בזמן הגאילה‪ .‬שברה ראשי הנינים שהיא‬
‫של נחש ונ״ון של לויתן‪ .‬על המים פי׳ שיעשה מ ה ם מ״י וזהו על ה מ י ם ‪ .‬כי גם לרהן נקרא‬
‫נחש‪ .‬דכתיב ועל לויתן נחש בריח‪ .‬וחזר ופירש איך יהיה זה הטנין בלויתן‪ .‬ואמר א ה ה‬
‫רצצת ראשי לויתן ועשית ממנו מ ״ י דהיינו שכשינטל מן הים יתמלא מקימו מים‪ .‬ולויתן היכן‬
‫יהיה לכן סיים תתננו מאכל לעם ללייס‪ .‬דהיינו שיעשה הק״בה ממנו סעודה לעם שהיו‬
‫בגלות בארן ציה וצלמות‪.‬‬
‫ב‬
‫מ^יח‬
‫ודוק ה י ט ב ‪.‬‬
‫בן יוסף הוא מזרע אביה בן י ר ב ע ם ‪.‬‬
‫וכתב הרב עמק'‬
‫זוהר תדש‪.‬‬
‫המלך כי נשמה ירבעם פרחה ממנו קודם שחעא ונסהלקה בנקיות וזכה‬
‫בה בן בגו אביה שנולד בו ביום ש מ ת ‪ .‬ואח״כ הבוא אותה הנשמה במשיח בן יו‪9‬ף‪ .‬וז״ש‬
‫והביעו אל אשר דקרו כי הם הסכימי במיההו כי היה מירד ב מ ל ט ה ביה דוד ואח״כ יהפלל‬
‫עליו משיח בן דוד ויחייהו ויהיה המשיח האמהי‪.‬־‬
‫ועיי״ל אוח יו״ד ערך יונה כי משיח בן‬
‫יוסף הוא יוגה בן א מ ה ׳ ‪.‬‬
‫‪Ji‬‬
‫ר׳ •ודן בשם ר׳ חמא בר חנינא‪ .‬לעהיד לבוא ה ק ״ ב ה מושיב המשיח מימינו‬
‫אמר‬
‫ואברהם משמאלו‪ .‬נחכרמו פניו של אברהם ואומר בן בני מימין ואני משמאל‬
‫והק״בה מפייסו בן בנך מימין שלי ואני מימין שלך‪ .‬וזהו ו ע ט ח ך ה ר ב נ י ‪.‬‬
‫ד משיח‬
‫ה לעתי^ד‬
‫גדול מן האבות ומן משה ומן ה מ ל א כ י ם ‪.‬‬
‫ילקוט‬
‫ילקוט זכריה‪.‬‬
‫לבוא יישב ה ק ״ ב ה ע ם הצדיקים ב ג ״ ע ודורש להם הורה חדשה שיחן להם‬
‫ע״י משיח‪ .‬ואחר הדרשה יעמוד זרובבל ויאמר קדיש וקולי הולך מסוף‬
‫העולם ועד ס ו פ ו ‪ .‬וכל באי עולם עונים א מ ן ‪ .‬וגם רשעי ישראל וצדיקי אימות העולם‬
‫עונים אמן‪ .‬ובזכות זה ה ק ״ ב ה מעלת אותם מהגיהנם ע״י מיכאל וגבריאל‪.‬‬
‫א כתיב‬
‫ילקוט ישעיה‬
‫ערך משכן‬
‫ייתן א ת אדניו‪ .‬באותה שעה אזדעזע סמ״אל מאתריה וארבעין רתיכין‬
‫עמיה וערק ארבע מ א ה פרסי גו ניקבא ד ע פ ר א ‪ .‬ובאותם האדנים אתחלש‬
‫ואחדפי ס ע ר א א ח ר א ‪ .‬ולא עייר אלא שהקמח המשכן היה בניסן ואז ה ה ג ב ר סמ״אל וקטרג‬
‫ובאדנים אלו גירשו מ ש ה ‪.‬‬
‫ב משכן‬
‫ילקוט חדש משם הזוהר‪.‬‬
‫היו בו מ ״ ח קרשים וכל קרש עשר א מ ו ח ‪ .‬עשרה פ ע מ י ם מ ״ ח עולה ח ״ ף‬
‫לחקן ח ״ ף מחנות של לילית וז״ש משכן הע״דוח גי׳ ח ״ ף ‪.‬‬
‫מגלה עמוקוח אופן ק פ ״ ד ‪.‬‬
‫ערך מחושלח‬
‫עדן‬
‫מק‪&1‬‬
‫מתושלח‬
‫ערך מתושלח‬
‫א‬
‫ך?ן‬
‫כי נגעי בגי ה ד ס שהולידה פלונית מ א ד ״ ה ד פדו ירבו מהד ונשההפו ע ם מלאך‬
‫המוח והיו הורגים לכל מי שפוגעים ב ו ‪ .‬ימהושלח ה ת ע נ ה ג׳ ימיכ וכה; לו ה ק ״ ג ה‬
‫רשוה וכתב שם המפורש על תרבו והדג מהם מאה ותשעים אלף רבוא ב ד ג ע ההד ע ד שבה‬
‫פ׳ בכורו של אד״הר והתחנן לו וקבל עליו ומסר לו שמוח שדין ולילין‪ .‬וכחן מלכיהם בכבלי‬
‫ברזל והשאר ברחו‪ .‬וכשמת נגנז עמי תרב זה וזהו מתושלח מת ושלת‪.‬‬
‫מדבר קדמות משם‬
‫מה״רא מ ג ר מ י ז א ‪.‬‬
‫אות נון‬
‫ערך נביאים‬
‫א‬
‫^}״ך‬
‫רבוא נביאים היו לישראל בימי אליהו‪.‬‬
‫כ נביאי‬
‫עיי״ל אות אלף ע ר ך אליהו‪.‬‬
‫הבעל שהרג אליהו עשו מזבח שלהם כמו תיבה והצניעו ל מ ע ה א ת חיאל‬
‫הרשע ונהנו בידו האש‪ .‬ואמרו לכשחשמע אה הקול מיד ח ת ה אח האש‬
‫שבידך והדלק מתחתיו מיד זימן הק׳׳בה נחש ונשכו ו מ ה ‪] .‬הנחומח[ מכאן משמע שחיאל‬
‫היה ר ש ע ‪ .‬ובשער הגלגולים הקדמה ל״ב כחב שחיאל הוא בחינה אליהו ואוהייה היאל י‪ .‬ס‬
‫אותיות אליה א ס החליף ח׳ ב ה ׳‬
‫ב א ת ״ ע ה ג ס האלי ה ס אותיות אליה והיה גברא רבא‬
‫שהיו הולכים לביתו אחאב ואליהו‪ .‬ה א מ נ ם עבירה א ח ה שחעא בבה יפחה גרמה לו עבירה‬
‫א ח ר ח ל מ ו ח אח יריחו‪ .‬ואח״כ נשתנה שמו ונקרא אליהו ההשבי‪.‬‬
‫בחינה אחח מ א ר ב ע בחינוח שיש באליהו‪.‬‬
‫עי״ש באורך כי הוא‬
‫וצ״ע‪.‬‬
‫ערך נבל‬
‫א‬
‫יען‬
‫לחקור איך דוד ה ע ״ ה שלח לנבל שיחן לו ואמאי לח בריק בשמא כי נבל ה ו א ‪.‬‬
‫ופי׳ מה״רי די שיגוביא ז״ל שזהו כוונה הכחוב וריש במעון ומעשהו בכרמל ובס‬
‫האיש נבל והוא כלבי‪ .‬והנה כלב שמו לא היה נאה ומעשיו נאים מ א ד ‪ .‬והכחוב בא לחרץ‬
‫חקירה זו‪ .‬וז״ש ואיש במעון וכו׳ ושם האיש נ ב ל ‪ .‬וכי ה י מ ה א ס ב ס האיש נבל סגי"ומסגי‬
‫להחרחק‬
‫בבל‬
‫עדן‬
‫מהדם פה‬
‫להתרחק מ מ נ ו ‪ .‬ואיך דוד ע ״ ה שאל מ מ ט ‪ .‬לזה א מ ר המערכה אל הדרוש והוא כלבי‪.‬‬
‫כלומר ה ג ם דשמו נבל אין מופח חותך שהרי הוא כלבי שבא מכלב דשמו לא היה נ א ה‬
‫ומעשיו נאים ולזה חשב דוד המלך ע ״ ה שאין ראיה משמו‪ .‬ולזה א מ ר ה אביגיל לדוד כי‬
‫כשמו כן הוא נבל הוא וכו׳‪ .‬ולא הסבור דאין לדקדק בשמו כי שמו נאה לו נבל הוא ונבלה‬
‫הפה‬
‫י‪.‬‬
‫עמו‪.‬‬
‫דבש ל פ י ‪.‬‬
‫ופעולתה‪?3J‬‬
‫ערך נגעים‬
‫א‬
‫כתב‬
‫מ ה ״ ר ם אלשיך ז ל ״ ה ה ‪ .‬אדס כי יהיה בעור בשרו וכו׳ דוקא אדם מבחר‬
‫התוארים ולא גבר ונא איש‪ .‬דאין האומות נקראים אדם ואין מטמאין‬
‫בנגעים גס בישראל אין הנגעים אלא בנדיקיס על זה אמר והיה בעור בשרו כיון שבעור‬
‫בשרו נעשה נ ג ע ‪ .‬והיה לשון שמחה הוא לו שנעשה העין רושם והטומאה יוצאה להון‪ .‬לעיר‬
‫בשרו‪ .‬גם עי״ז ישוב ויתרפא‪ .‬ואלו לא היה איש צדיק וכשר לא היה רושם עונו ניכר ב ו ‪.‬‬
‫אלא‬
‫ולכך והובא אל אהרן הכהן שלא כדרך ה ט ב ע כי מ ה לו אצל הכהן ילך אצל הרופא פי‬
‫להורות כי מ ה ׳ הוא ולכך יהיה טהרתו על ידי משרתיו ה כ ה נ י ם ‪.‬‬
‫ע‬
‫י"י •‬
‫ובזה '‬
‫ה ר ב נחלה עזריאל מ״ש במדרש וישם ה׳ לקין אוח שזרחה לו צרעת במלחו‪ .‬ויש להבין מ ה‬
‫א ו ת הוא זה לבלחי הכיח אוהו כל מוצאו אכן לפי דברי הרב מ ה ״ ר ם אלשיך ה נ ז ׳ ‪ .‬וצהקרים‬
‫ע ו ד מ״ש במדרש כי בעון שפיכוח דמים השכינה מ ס ה ל ק ה וסר צלו של אדם ונמשל כבהמות‬
‫נ ד מ ו ‪ .‬ולכן קין כיון שהרג אח הנפש ונסחלקה השכינה ממנו וסר צלו נ ח פ ח ד שכל מוצאו‬
‫יהרגהו ולכן וישם ה ׳ לקין א ו ח ‪.‬‬
‫שזרחה לו צרעח ויצא הרושם לחון וזה אות ומופח כי‬
‫השכינה עמו ולא ס ר צלו‪ .‬וזה יועיל לו לבלתי הכוח אוחו כל מוצאו‪ .‬ודוק‪.‬‬
‫ב‬
‫‪5‬‬
‫נגעי‬
‫בגדים על מ ה ה ם ב א י ם ‪.‬‬
‫במדרים‬
‫עיי״ל אוח ב י ה ‪.‬‬
‫ערך בגדים‪.‬‬
‫בשעה ששמעו ישראל פרשח נגעים נחיראו אמר להם הק״בה אל‬
‫חחיראו הללו לאומות העולם ואהם לאכול ולשתות והוא המוה כי פ ׳‬
‫‪k‬‬
‫נ ג ע י ם בישראל כתיבי דכתיב והובא אל הכהן‪ .‬ופי׳ הרב נחלת עזריאל ט ״ פ מאי רק״יל אין בעל‬
‫ה ר ח מ י ם פ ו ג ע בנפשות חחילה‪ .‬וצפרשה נגעים כחיב נגעי גופו ברישא ואת״כ נגעי בגדים‬
‫ו א ח ״ כ נגעי בהים לכן נהיראו‪ .‬אכן הני מלי שהיה להס לירא מ ס ד ר זה היינו דוקא אי אמרינן‬
‫מאי דמוקדם מוקדם ומאי רמאוחר מאוחר‪ .‬אבל אי אמרינן אין מוקדם ומאוחר בחירה‪ .‬למה‬
‫גהיראו דלעולם אימא לך אין בעל הרחמים פוגע בנפשוח החילה לכן אמר להם ה ק ״ ב ה‬
‫אל תהיראו הללי לאו״ה‪ ,‬ר״ל סדר זה הוא לגבי או״ה דוקא שהק״בה מ ה נ ה ג ע מ ה ס בדין‪.‬‬
‫ולכן פ י ג ע בנפשות ה ח י ל ה ‪ .‬ואחם לאכול ולשהות‪ .‬ר״ל מ מ ה שאהם לאכול ולבהות מוכח‬
‫וא‪-‬ן‬
‫עדן‬
‫מהדם‬
‫נגעים‬
‫דאין מוקדם ומאוחד ב ח ו ר ה ‪ .‬והוא ע ״ פ מ״ש ב מ ס ׳ ת ע נ י ת א מ ר שמואל כל היושב ב ת ע נ י ת‬
‫נ ק ר א חוטא וכו׳ וילפינן ק״ו מנזיר ומה נזיר בלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא ח ו ט א‬
‫שנא׳ וכפר עליו מחשד ח ע א על הנפש ו כ ו ׳ ‪ .‬הרי דמנזיר ילפינן דאסור ל ה ח ע ט ה ר ק לאכול‬
‫ולשחוח‪.‬‬
‫והקשו החוס׳ הא ילפינן סמיכוה במס׳ ס ו ט ה למה נ ס מ כ ה פ ׳ נזיר לפ׳ ס ו ט ה‬
‫לומר לך כל הרואה ס ו ע ה בקלקולה יזיר עצמו מן היין עי״ש‪ .‬ואיחה בדברי המפרשים כי‬
‫מאן דדריש סמוכים ס״ל מאי דמקודס מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר ומאן דס״ל אין מ ו ק ד ם‬
‫ומאוחר בהורה ליכא למידרש ס מ ו כ י ם ‪ .‬והשחא אה׳ שפיר כי ה ק ״ ב ה אמר להם אל החיראו‬
‫מן ה ס ד ר כי קושכיא הוא אין מוקדם ומאוחר ב ה ו ר ה ‪.‬‬
‫והראיה מ ד א ה ס לאכול ולשתות‬
‫ואסור לכם לההענוח מק״ו מ ז י ר ולא דרשינן סמוכים דכל הרואה ס ו ע ה וכו׳‪.‬‬
‫יזיר עצמו וכו׳ ואינו נקרא ח ו ט א ‪.‬‬
‫אדרבא‬
‫אלא מוכרח מדלא דרשינן סמוכים ודאי דאין מוקדם‬
‫ומאוחר צ ח ו ר ה ‪ .‬ימפני מ ה נכחבו בסדר זה הוא לאומוח ה ע ו ל ם ‪ .‬אבל לגבי דידכו אין בעל‬
‫ה ר ח מ י ם פוגע בנפשוח ת ח י ל ה ‪ .‬ע כ ״ ד ודפ״חח ‪.‬‬
‫ערך נדב ואביהוא‬
‫א בעני]‬
‫נדב ואביהוא המצא דעוח מחולקים ב ט ע ם מ י ה ח ם ‪.‬‬
‫שנכנסו לפני ולפנים‪.‬‬
‫ד‬
‫שהיו מחוסרי בגדים מ ע י ל ‪.‬‬
‫שהורו הלכה בפני ר ב ם ‪.‬‬
‫השכינה‪.‬‬
‫ב על הקריבם אש ז ר ה ‪.‬‬
‫א‬
‫על ה ק ר י ב ה‬
‫ג על שהיו שחרי יין‪.‬‬
‫ה על שלא נשאו נשים‪ .‬ך שלא נשאו עצה זה מ ז ה ‪.‬‬
‫ח על שאמרו מחי ימוחו שני זקינים הללי‪.‬‬
‫י מ ט ע ם בקרובי אקדש ‪.‬‬
‫ן על‬
‫ט על שנהנו מזיו‬
‫מפרשים‪.‬‬
‫ערך נדה‬
‫א‬
‫נדד‪ ,‬היא מ ט מ א ה באודם ולא האיש‪ .‬כן פ ס ק ה ר מ ״ ב ס ז״ל‪ .‬ושמעהי מפי מגידי‬
‫א מ ח שידעו בבירור שאדס אחד מישראל היה לו וסח בכל הדש רואה ד ם‬
‫נדוח ודרך נשים לו‪ .‬ואם יהאחר וסחו יש לו צער והראוני א ה האיש והוא מגדולי הקהל‬
‫והוליד כמה בנוח והוא פ ל א ‪ .‬מ ד ב ר קדמוח ‪.‬‬
‫ב במצרים‬
‫ובמדבר לא היו רואים הנשים דם נדה כלל‪ .‬חנחומא סיף פ׳ ט ה ר ה ‪.‬‬
‫ערך נדרי‬
‫א‬
‫‪£‬י שנהנדה בחלום בין מפי חי בין מפי מ ה א ע ״ פ שמהירו יש לחוש ב ר א מן ה ב ד י ם‬
‫נידוהו‪ .‬והקנהו שיחירוהו ע ב ר ה בני אדם וככה י א מ ר ו ‪.‬‬
‫על‬
‫עדן‬
‫על‬
‫מהדם פו‬
‫נתי‬
‫דשמהוה לד׳ פ׳ בחלמא מושר יהיה ליה‪ .‬לא קללה ולא יסורין ולא מ י ח ה יבואו עליו‪.‬‬
‫יחי ר׳ פליט ואל ימוח ויהי מחיו מ ס פ ר ‪.‬‬
‫וזאח ליהודה ויאמר וכו׳ ועיבה כ ס ד ר הזה‬
‫זי׳פ ואומר אל מלך ויעבור ‪.‬‬
‫וכשאין‬
‫רולים לגלוח שם ה מ ח נ ד ה א ו מ ר י ם כ ך ‪ .‬מ ח מ ח דאשחמיחו מאן דאיטן בחלמא‬
‫שרי להו שלמא יהיה להון לא קללה וכי׳ יחי ראובן וכי׳‪ .‬כנז׳ לעיל‪ .‬ע ״ כ‬
‫ג מ ״ ך מכחבי מיה״רר יע״בץ ז״ל ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כל המנודה למטה יום א ח ד ‪ .‬למעלה שבעה י מ י ם ‪ .‬ל מ ט ה שבעה ימים ל מ ע ל ה‬
‫שלשים‪ .‬למטה שלשים יום למעלה לעולם‪.‬‬
‫א אמרו‬
‫ערך נדר‬
‫רז״ ל שכשהאדם נידר מהחיל ליברא‬
‫בריאתו ע ד שישלם ה נ ד ר ‪.‬‬
‫וזהו עונש ה מ א ח ר נ ד ר ו ‪.‬‬
‫‪ 2‬אע״פ‬
‫ילקוט חדש ‪.‬‬
‫המלאך בשביל ה מ ט ה ואינו נ ג מ ר‬
‫וכל זמן שמאחר הנדר אוהו המלאך בצער‬
‫דבש לפי ‪.‬‬
‫שאמדו שהחכם עוקר הנדר מעיקרו א ע ״ פ כן אוחו שנדר נענש עליו ‪.‬‬
‫הרי זה דומה לאדם שמשליך עצמו בצואה ואח״כ רוחצים אוחו‪ .‬כך הנודר‬
‫י ‪/‬‬
‫ומחירים לו‪ .‬ו מ ״ מ א ם ירא שלא יוכל לקיימו מצוה להחירו‪ .‬ס פ ר חסידים ס תתר״צה ‪,‬‬
‫ערך נון‬
‫א‬
‫אחד עשר פסוקים המחחילים בנון ומסיימים בנון ה ם סגולה גדולה לינצל מ ע י ן‬
‫ה ר ע וכך ס י ד ר ם רבינו יהודה ה ח ס י ד ‪.‬‬
‫עד‪.‬‬
‫נ ג ע ‪ .‬נחנו‪ .‬נביא‪.‬‬
‫נהר נ ח י ח ‪.‬‬
‫נ פ ת י ‪ .‬נ ר ‪ .‬נ ו פ ח ‪ .‬נודו‪ .‬נושקי‪ .‬ע ״ כ ‪.‬‬
‫ערך נח‬
‫א‬
‫נח גתירא אביו לקרוא לו שס ב ע ת לידתו ע ד שגדל כי היו הקליפות רבות כי כל‬
‫מ ה דאחגלייא שלטא עינא בישא ולכן כחיב ויחי למך ויולד בן ואח״כ ויקרא שמו‬
‫כח‪.‬‬
‫רבינו‬
‫הארי ז״ל בליקוטי ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫ובילקוט אמרו כי אביו קראו ינחם ומחישלח‬
‫ק ר א ו נ ח ‪ .‬ונח נחגלגל ביוסף ומשה כמ״ש הא״ריז״ל ב ס ׳ הגלגולים‪ .‬וזה רמז ינחם ר ״ ת‬
‫י ו ס ף נח מ ש ה ‪ .‬מ ד ב ר קרמוח משם הרב בעל מלח שמורים בדרשוהיו כ״י ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬ח כשהיה בחיבה היו ע מ ו רוחין ושדין ולילין והיו מזיקין אוחו ע ד שהיו רובן חולים‬
‫וגם מפני ריח ר ע ‪ .‬ע ד שבא מלאך א ח ד ולקח אחד מבני נח והביא אוחו לגן‬
‫עדן‬
‫נח‬
‫עדן‬
‫מהדם‬
‫עדן ולימד אותו כל רפואות שבעולם ואותם רפואות נכתבו ב ס פ ר וזהו ס פ ר רפואית בגנן‬
‫תזקיה‪ .‬דבש לפי בשם הש״בץ לתלמיד מה׳׳רס סי׳ ת מ ״ ז ‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫נח שלש מאות שנה קודם המבול היה מ ת ר ה בבני דורו‪ .‬זוהר בראשית ד׳ ס ״ ב ע ״ ב ‪.‬‬
‫ערך נחור‬
‫א ‪3‬חור‬
‫נתגלגל באתאב ולכן ע ב ד ע״ז ונחור אח לאברהם וזהו אח א ב ‪.‬‬
‫כתבי‬
‫הא״רי ‪1‬״ל‬
‫ערך נחש‬
‫א‬
‫אין ראוי להרוג נחש דאינו הורג אלא א״כ נשהלח בשליתוה ולזימנין עביד ק ב ״ ה‬
‫לבני נשא גיסא על י ח י ‪ .‬זוהר פ ׳ יחרו ד׳ ס ״ ח ע ״ ב ‪.‬‬
‫‪2 3‬חע‪£‬‬
‫א ע ״ פ שיחתוך יאותי ויבקע אוהו לכמה חהיכוח ה ם נדבקים ואין לו ה ר י ג ה‬
‫אלא בראש והוא סוד הוא ישופך ר א ש ‪ .‬ע מ ק המלך ד׳ ק כ ״ ט ‪.‬‬
‫א אמרו‬
‫ערך נסים‬
‫רז״ל כשהנס בזכותו זוכה לראות במפלת אויביו אך אם אינו בזכותו הוא‬
‫ניצול אבל אינו זוכה לראוח ב מ פ ל ה אויביו‪ .‬והוא ה ע ע ס כ א מ ר המלאך‬
‫ללוע אל ה ב י ע אחדיך כיון שניצול ב ז ט ח א ב ר ה ם ‪.‬‬
‫ובזה‬
‫פי׳ כח הקודמין פ ׳ ישמח צדיק כי חזה נ ק ם ‪ .‬כי כיון שרואה ב מ פ ל ת אויביו ודאי‬
‫שהוא צדיק‪ .‬וניצול בזכוח עצמו ולא בזכוח א ח ר י ם ‪.‬‬
‫ערך נעמה‬
‫א‬
‫נ^מה ה ע מ ו נ י ח ‪ .‬כהב ה ר ב עיר וקדיש ה ר ״ מ ע ז״ל ב מ א מ ר א ס כל ח ׳ ‪ .‬במאלף‬
‫נשים שגייר שלמה לא נחקבילה מכלס להעמיד ממלכה יכראל אלא נ ע מ ה‬
‫ה ע מ ו נ י ת שניבאה לשלמה כשהיה בדלי דלוח ולא חזר למלכותו אלא ב ז כ ו ת ה ‪ .‬כרפו׳ באגדה‬
‫‪,‬‬
‫מ ע ש ה שהיה‪ .‬ע י י בסי ע מ ק ה מ ל ך ‪.‬‬
‫ב זימנין‬
‫אישתכת מ ע מ ה מ ה ה מ מ ת מבני נ ב א ואיבהכח בר נש בהיאובבא ס מ ה‬
‫ואיהער‬
‫משינהיה ואחיד באגההיה ושכיב ע מ ה ‪ .‬ורמוהא דיליה ב כ ה ו א‬
‫חיאוצחא דהוה ליה בחלמיה כדין ההוא ‪5‬ר נש דאהיליד ל ס י ע ר א ד נ ע מ ה ק א ת י ‪ .‬כד נ כ ק ח‬
‫ליליח ח מ א ח ליה וידעח מ ל ה ואבהכהח ע מ י ה זימנין סגיאין ולא ק מ ל ה ל י ה ‪ .‬וההוא בר נש‬
‫אתפגים‬
‫עדן‬
‫מהדם פז‬
‫נעמה‬
‫א ח פ ג י ם בכל ס מ ר א ראחיא ליליח וחייכה ב י ה ‪.‬‬
‫׳‪ i‬נעמה‬
‫זוהר אחרי מות ‪.‬‬
‫וליליח‪ .‬חרין כשין איכון דקלא מ ח ש אחיד בקלא דילהון‪ .‬חרא דלא נ ט ר ח‬
‫סואבח נדחה וימי ליבונה כדקא יאוח‪.‬‬
‫וחדא ד מ ח א ח ר ח לבעלה עוגה‬
‫דיליה בגין ללערא ליה‪ .‬ובשעחא דההיא חייבא משטטא בעלמא א ח ח מ מ ח באינון חרין קלין‬
‫׳ומתעבדין רוחא ומאל בממהא דההיא א ת ת א ומחייכת בההוא ינוקא דילדת ל ב ת ר ‪ .‬וזימנין‬
‫סגיאין איהי שליח דההיא חייבא וקטלה ליה‪.‬‬
‫זוהר פ ׳ משפטים ‪.‬‬
‫ערך נפילת אפים‬
‫א נפילת‬
‫אפים וסודה‪ .‬המכוין בה כראוי זוכה למעלות ר ב ו ח ‪.‬‬
‫אנעשהבריה‬
‫חדשה כאלו כבר מ ה ונסהלק ונזדכך הגוף הראשון וסימניך נפ״שי בגי׳ מ ת‬
‫כי הנפש מולה אל האלהים במסירה גינויה‬
‫א ח היל״הר‪.‬‬
‫ב כ‬
‫ב ו‬
‫ל ל •‬
‫ג ת ו ס פ ת השכלה בחורה וסודותיה‪.‬‬
‫ב נותנים לו עוז ותעלומות ללחוס‬
‫ד תוספות דבקות בקונו‪.‬‬
‫ךן זוכה‬
‫למסילה שמורה לו לכשיפטר מן העולם דכהיב השרי הדס עוז לו בך מסילוח ב ל ב ב ם ‪.‬‬
‫ג ו ר ם ה ש פ ע ה לשכינה ששואלת מ ה ק ״ ב ה ואומרה חן לי כך וכך בשביל פלוני ז ה ‪.‬‬
‫ך‬
‫ן אין‬
‫ח ט א בא על ידו ואם נזדמן לו לפעמים באקראי בעלמא יהיסר בעו״הז עד שיהמרק‪.‬‬
‫ח‬
‫־אם זוכה לעלוח ולהסהלק מהעו״הז באיתה ש ע ה ‪ .‬אמרו בזוהר ויקהל ד׳ ר״א שאומרים לו‬
‫ייבוא שלום בלי ע י כ ו ב ‪ .‬ושאר לריקים שלא כיונו בזה מ ה ע כ ב י ם כל ש ב ע ה ‪.‬‬
‫דבש לפי מ ס‬
‫ליקוטים כ״י להא״רי ז״ל‪.‬‬
‫ערך נפלאות‬
‫מי שזוכר נפלאוחיו בעבור זה ניציל מצרה‪ .‬וכ״כ בשוחר טוב מזמור ע ׳ לא גאל‬
‫א‬
‫ישראל ולא עשה ע מ ה ם טובה אלא בשביל שהיו מזכירים כפלאיחיו אמר דוד‬
‫״א״כ אני מזכיר והצילני‪ .‬ע ״ כ ‪.‬‬
‫ךןךץך‬
‫דבש לפי ‪.‬‬
‫לעג״ד רמז פסוקי ישעיה סי׳ ס ״ ג ‪ .‬חסדי ה׳ אזכיר תהלוח ה ׳ ו כ ו ׳ ‪ .‬ויאמר אך‬
‫ע מ י ה מ ה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע‪ .‬בכל צרהם לו צר ומלאך פניו הושיעם‬
‫זכו׳‪.‬‬
‫והרי הוא כמבואר שכיון שחסדי ה׳ אזכיר ב ע ח צרחי‪ .‬אז אומר הק״בה אך עמי‬
‫ה מ ה שזוכרים נפלאוחי‪ .‬וע״י כן ויהי להם למושיע‪ .‬ובכל צרהס לו צר ומלאך פניו הושיעם‪.‬‬
‫ערך נפלים‬
‫א‬
‫נפלים‬
‫ה ס נפשות שמחגלגלוח בעונותיהם למוח בעונותיהם‪ .‬ואם הנפש חייבת‬
‫סקילה‬
‫‪,‬‬
‫עח‬
‫מסדם‬
‫נפלים‬
‫סקילה האשה נופלת ומשלח הולד‪ .‬ואס על מאכלוח אסורות האשה מריחה ומתאוה והיא‪,‬‬
‫מ פ ל ח ‪ .‬ואם על חילול שבתות וימים טובים מ פ ל ח מ ח מ ת מ ל א ב ה ‪ .‬ו א ס על ביאות א ס ו ר ו ת ‪.‬‬
‫מ פ ל ח מ ח מ ח חשמיש‪ .‬דבש לפי משם גורי האר״י ז״ל ‪.‬‬
‫ערך נפש רוח ונשמה‬
‫א האדם‬
‫שדוצה לידע א ם יש לו נפש מ ע ש י ה ‪ .‬או רוח מיצירה יכו׳‪ .‬יסגור עיניו•‬
‫ע‬
‫ויצייר א ר צ ח‬
‫מ א ד הוא באצילות‪.‬‬
‫ו ת י ו ת‬
‫ש‬
‫ס‬
‫הריה‬
‫לפניו‪ .‬ה ס נראה לו גוון לבן מתנוצץ‬
‫ואם גוון לבן אינו מחנוצץ מאד הוא ב ב ר י א ה ‪ .‬והם גוון אודם הוא‬
‫ציצירה ואס גוון ירוק הוא בעשיה ‪.‬‬
‫גם כדי שידע האדם באיזה אוח מהשם פ ג ם ‪ .‬יסגור‬
‫עיניו ואוחו אוח שלא יוכל לצייר לפניו כל כך בגקל באותו אוח פגם ‪ .‬ליקוטים שבסוף‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ס הגלגולים ‪.‬‬
‫ערך נקשר‬
‫א‬
‫מי שאינו יכול ליזקק לאשחו‪ .‬לא יאכל דבר איסור ל ר פ ו א ה ‪ .‬אלא רפואחו לאכול‪.‬‬
‫עדשים מבושלים בלא מלח ‪.‬‬
‫כי המלח מבטל כח‬
‫החאוה‪.‬‬
‫ושומיס חיים‪.‬‬
‫מבטלים ה ת א ו ה ‪ .‬אבל שומים צלויים מרבים ז ר ע ‪ .‬ס ׳ חסידים סי׳ צ״א ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כתב רציני בחיי סגולה לנקשר‪ .‬בפסוק כי מי גוי גדול‪ .‬קבלנו צירופו כך הוי*‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שחקח שהי אותיות ותציין ^‬
‫ו ת ם‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ה אחרונה של שס כזה ‪.‬‬
‫כיה מיה גוה יגה דרה לאה שרה לרה אלה היה םסה‪.‬‬
‫דוה ביה סאה ליה ונה יהה והה אדה היה גרה בכה‬
‫ל<ל‪1‬ה‬
‫ראה‬
‫גוה‬
‫אלה‬
‫יוה‪ ,‬ועוד קבלתי בו כי שחי אוחיוח ע ם האחרונה פי׳‬
‫ע ס אות ו שהיא אחרונה בפסוק במלח אליו וזה צירופו‪.‬‬
‫כיו מיו גוו יגו דוו לאו שרו‬
‫לוו אלו היו ס ק ו רוו ביו סאו ליו וכו יהו והו אלו היו נוו בכו לקו ראו כוו אלו יוו‪.‬‬
‫והוא טוב‬
‫לנקשר שיכחבנו על ביצה ויאכל הביצה ויחלה הקליפה של הביצה על אבר המוליד למעלה‪.‬‬
‫מ מ נ ו והוא בדוק ו מ נ ו ס ה ‪ .‬עכ״ל י‬
‫א במדרש‬
‫ערך נר שבת‬
‫פליאה זכרנו א ח הדגה מכאן שמדליקין נרוח ב ש ב ח ‪ .‬ופי׳ הרצ‬
‫מוה״רר אליעזר די אבילה ז ל ה ״ ה ‪ .‬דקשה איך אמרו זכרנו א ח ה ד ג ה ‪.‬‬
‫הלא כל ט ע ם שהיו רוצים היה המן משחנה לאיתי ט ע ם והיו ט ו ע מ י ם א ו ח ו ‪ .‬וא״כ גם הדנים‬
‫‪5‬כלל‪ .‬אלא ודאי שהעיקר הוא ראיית העין ואז מ ה ע נ י ה א ד ם ב מ ה שהוא אוכל‪ .‬וכדאמר‬
‫הכתוב‪.‬‬
‫עדן‬
‫פח‬
‫נר ש ב ת‬
‫׳׳הכתוב לא תשבע העין לראות מכלל דאיכא שביעה ב ע י ן ‪ .‬וא״כ בשבת ש ק ר א ו ה כ ח ו ב ע ו ע‬
‫•צריך להדליק נרות למען תשבע עינו ויתענג ב מ ה שהוא אוכל‪ .‬ע ״ כ ‪.‬‬
‫ערך נשואין‬
‫א כשנושא‬
‫אדם אשה ניצול מהפלונית שהיא גי׳ פ ת והאשה נק׳ לחם דכתי׳ קראן‬
‫לו ויאכל ל ח ם ‪ .‬וזוכה לתורה שנ־ןראח לחם וזהו מ ע ם שאמרו כל‬
‫*השרוי בלא אשה שרוי בלא ט ו ב ה ‪ .‬דבש לפי ‪.‬‬
‫ונלע״ד‬
‫שזהו רמז הפסוק ועל פ ח לחם יפשע ג ב ר ‪ .‬כי כיון שנשא אשה ניצול מהפלונית‬
‫שמביאה אוחו לידי ח ט א ‪ .‬וכמ״ש חז״ל דיינו שמלילוח אוחנו מן ה ח ט א ‪ .‬ואם‬
‫אף אחרי נישואיו נשאר חוטא ופלוניח דבוקה ב ו ‪ .‬הדי זו פשיעה ג ס ה ‪ .‬וזהו ועל פ ח לחם‬
‫פ‬
‫י ‪/‬‬
‫א ע ״ פ שיש לו לחם שהיא האשה‪ .‬עדין פלוניח שהיא פ ח דבוקה ע מ ו ‪ .‬יפשע גבר ודוק‪.‬‬
‫ערך נשים‬
‫כל ת״ת כפי מ ה שמתנהג הוא ע ס ה ק ״ ב ה כן אשחו מ ח ג ה ג ח ע מ ו ‪ .‬וז״ם מ״ש‬
‫א‬
‫חז״ל זכה ע ז ד ‪ .‬לא זכה כנגדו‪ .‬שמורדח בו כשם שהוא מורד בקונו‪ .‬וזה‬
‫הסוד לא שייך אלא לצדיקים‪ .‬ולכן כל בן הורה שאין אשחו נשמעה לו אין ראוי ל ה ח ר ע ם‬
‫•עליה כי איהו דאפסיד אנפשיה‪ .‬ה ר ב ח ס ד לאברהם עין יעקב נהר מ ״ ח ‪ .‬ובזה פירש‬
‫ה ר ב חיד״א זלה״ה פסוק אין שלום בעצמי מפני ח ע א ה י ‪ .‬באשהו אמרו דכחיב זאח ה פ ע ם‬
‫־עצם מ ע צ מ י ‪ .‬ודוק ‪.‬‬
‫‪2‬טעם‬
‫הנשים שבדורותינו שהם נשואים לחלמידי חכמים ושולטים בהם הוא בעון‬
‫ה ע ג ל ‪ .‬ילקוט חדש ‪.‬‬
‫‪ J‬ענין‬
‫הליכח הנשים א ח ר‬
‫ה מ ט ה וההיזק הגדול הנמשך ממנו עיי׳ בזוהר פ ׳‬
‫ויקהל באורך ‪.‬‬
‫‪ T‬המרצח‬
‫מ ע ו ח לאשה מידו לידה בשביל להסחכל ב ה ‪ .‬אפי׳ הוא כ מ כ ה רבינו‬
‫שקיבל חורה מ ה ר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם שנא׳ יד ליד לא‬
‫״‬
‫י נ ק ה ר ע וכו׳ לפי שכלהמסחכל באשה ב ט נ ה ‪ .‬כאלו בא עליה‪ .‬מ ס ׳ כלה פרק ב׳ הלכה ב ׳ ‪.‬‬
‫! ערך נשיקה‬
‫'א נשיל{!}‬
‫על גבי ה י ד ‪ .‬ראיהי ב ס ׳ ליקוטים לגורי האד״י ז״ל ביש סוד ‪5‬דבר‬
‫חוץ ממ״ש ב ם ׳ הכונוח סוד נשיקה הבן ביד אמו בליל שבח‪ .‬ואח״כ‬
‫ראיחי שכ׳׳כ ב ס ׳ ערכי הבנויים להר׳ימז ז״ל‪ .‬דבש לפי ‪.‬‬
‫•‬
‫בקבלה‬
‫עדן‬
‫‪30 3‬לךן‬
‫מסדם׳‬
‫נשיקה‬
‫מפי רבינו אלעזר בן רביני יהודה זצ״וקל שסכנה הוא לישק ה מ ת ‪ .‬לפי‪-‬‬
‫שכשהוא מנשקי ה מ ת מחבבו ומוליכו לבית עולמו‪ .‬חיץ מאב ואם‪ .‬וכל א ד ם‬
‫שנושק בנו א ח ר מוחו בידוע שכל בניו ימוחו לו ב ח י י ו ‪ .‬דבש לפי משם רבינו אפרים ז״ל‬
‫בפי׳ על התורה כ״י ‪.‬‬
‫א נשמה‬
‫ערך נשמה‬
‫יתירה זוכה לה המקיים מלות ביומו תתן שכרו‪.‬‬
‫עיי״ל אות שין ע ר ך‬
‫שכר שכיר ‪.‬‬
‫‪ 2‬נשמה‬
‫נקי א ב ר ם והגוף נקי שרי והנשמה יורדת למטה לזכות ל ב נ י ם ‪ .‬וכמו‬
‫שהאדם כשנושא אשה הוא ע״י שבע ב ר כ ו ת ‪ .‬כן כשיורדה הנשמה הוא‪.‬‬
‫ע ״ י שבע ב ר כ ו ת ‪ .‬מדבר קדמות משם מהר״יד בס׳ צמת דוד והוא מיסוד מד׳ ה נ ע ל ם ‪.‬‬
‫אות סמך‬
‫—•‪I‬‬
‫»‪s.‬‬
‫ערך סגולות‬
‫א מדני‬
‫האיל שרופים מעורבים ע ם דבש ימיתו התולעים ש ב ב ט ן ה נ ע ר י ם ‪ .‬וטו‪5‬‬
‫לשלשול ולזיבות לבן מהנשים ולירקון‪ .‬מדרש תלפיות ‪.‬‬
‫‪ 3‬החולדה‬
‫א ם יקלוה באש כשהיא בחיים ויוציאו א ח ״ כ מ ע י ה מ מ נ ה וימלחו‬
‫א ו ח ה והעמוד זמן רב כ ן ‪ .‬וכשהיא יבשה בצל היטב א ס ישחו רביעיח‬
‫אוקייא מ מ נ ה כתושה לאפר ע ם יין ח ר פ א נשיכה כל בעלי חיים ה מ מ י ח י ס ו ה ר פ א חולי ה נ ו פ ל ‪.‬‬
‫ו א ס ימשחו ע ם ד מ ה המורסוח הקרוח ו ה ס החזירים נ ק ׳ בלעז סקרופולי ח ר פ א א ו ח ם ‪.‬‬
‫וטוב ג״כ להשקיט כאב ה פ ר ק י ם ה נ ק ׳ פ ו ד א ג ר א ‪ .‬שס ‪.‬‬
‫‪3 2‬רנלי‬
‫הסוס מצד פנים אצל טלפיו יש דבר קשה נ ו ס ף ‪ .‬א ם יעשו ממנו ע פ ר‬
‫וישחה ממנו החולה ע ם החומץ יועיל לחולי הנופל ב ״ מ ‪ .‬גם הוא טו‪5‬‬
‫לנשיכת הבעלי ח י י ס ‪.‬‬
‫שם ‪.‬‬
‫ד אם‬
‫סגולות‬
‫ע ח‬
‫ד‬
‫מקדם פט‬
‫א‪ £‬תכתוש הלעאה הנק׳ בערכי זרמינדא כשהיא חיה והישס על מקים נשיכה‬
‫העקרב היעיל‪ .‬כס ‪.‬‬
‫‪ H‬הזא‪2‬‬
‫א ס ה ק ח עשר בשרו היבש נהין ב מ ר ק עיף או עגל אי גרי שלבה ימים‬
‫רצופיס ירפא הקרחה ה ר ב י ע י ח ‪ .‬וזה ה ע פ ר ג״כ ילבין השיניס אס ישפשפו‬
‫א י ח ס בו‪ .‬ייי׳‪:‬נישא עין הזאב מליח עליו לא יבוא לירי חולי ה ע נ י ס הבאים מ ח מ ה התלהבות‬
‫ה ר ס ‪ .‬ומשמר הארס מ ה כ ש פ י ם ‪.‬‬
‫יועיל למי שלא יאכל להשתין‪.‬‬
‫ועפר לחי הזאב משקל חני אינקייא ע ס יין לבן עוב‬
‫ושן הזאב יועיל להסיר הפחד והרעדה מ ה נ ע ר י ם הנישאים‬
‫א י ת י ‪ .‬ויועיל לצמיחת השיניס ב נ ק ל ‪.‬‬
‫מ מ נ י תיך ה ק י נ י ם ‪.‬‬
‫ודם הזאב ע ם שמן אגוזים יועיל לחרשים א ס יעיפו‬
‫והכבד שלי טיב למקשה לילד ולשלשול הבא מתולי הכבד ויועיל למורסות‬
‫קשית שבי‪ .‬והמרה שלו ע ם מ ע ט מוס״קו א ם תושם באזניס אי באף למי שיש לו חולי‬
‫הניפל פ ע ם אחת בכל תדש ישמיד אותו שלא יבוא עוד עליו‪.‬‬
‫ו צפור‬
‫שם ‪.‬‬
‫דרור לעילם יש שני אבנים בקרקבן שלו‪ .‬אחד שחור ואחד ניטה לירקות‪.‬‬
‫וסנילתס שיקחי האבנים מהצפור בחדש אלול‪ .‬והאבן שהיא ט ע ה לירקות‬
‫א ם יקשרו איחה ב ע י י עגל אי איל ת ח ת האצילים של צד שמחל היא טיבה להסיר הסכלות‬
‫ה ב א מ ח מ ת חילי ולרפאח הכאבים הישנים‪ .‬והיא טיבה לשמיר נישאה מחולי ה ט פ ל ‪ .‬והאבן‬
‫השחירה היא טיבה נגד הלחות הרעות והקדחית ו כ ע ס ה ל ב ‪ .‬ואס ירחצו אותה במים המיס‬
‫ה ה ם ירפאי חילי העיניס ‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫ה א סן‬
‫שם‬
‫ה נ ק ׳ א ל י ק ע י ״ ר י א ו ה י א ל ב ן י מ ב ר י ק וימצא בקרקבן התרנגול הזקן יש אומרים‬
‫של א ר ב ע שנים ויש אומרים של תשע שנים וכל עיר שיהיה זקן היא יותר‬
‫ט ו ב ‪ .‬והיא גדול לפעמים כגרעין של פיל וסגולתו לעירר תאית המשגל ויתזק הנישא אותו‬
‫ע ד שיגבר על אייביו‪ .‬ואם יניחהו בפה תחת הלשין ישקיט ה צ מ א ‪ .‬יזאת הסגולה האחרונה‬
‫היא מ נ י ס ה ‪.‬‬
‫שם ‪.‬‬
‫ח לדרוך‬
‫על במיה אייביו ולנצחם‪ .‬בברכה המינים כשיאמר והכניעם ב מ ה ר ה‬
‫בימיני‪ .‬י א מ ר ‪.‬‬
‫כ ד כ ה י ב ו ב ח ס ד ך הצמית אויבי ו ה א ג ד ה כל צוררי נפשי‬
‫כי אני ע ב ד ך ‪ .‬וכהיב ע י ט עצה והיפר דברי דבר ילא יקים כי עמנו א ל ‪ .‬וכשיאמר ברוך‬
‫א ז ה ה ׳ ‪ .‬׳כיין בשם הייצז מפסיק עיצי ענה והיפי־ שהיי‬
‫‪1‬‬
‫עעודחיכע^‬
‫מל־״ה ה פ ש י ק ‪ .‬וירחיק רגלו הימני ב א י ן ויכ ין שהיא דורך‬
‫שינאיו שיהם כך וכך ויכיין בהם ודי למבין‪.‬‬
‫ט‬
‫ד״!^‪3£‬בר‬
‫והניקוד‬
‫על במות‬
‫מד׳ הלפיוה בשם ס כ ״ י ‪.‬‬
‫מחזק הלב והרוח החיוני והמוח והגידים והאצטומכה ה ק י ה ‪ .‬וגם‬
‫היא טיב נגד שינוי האייר ינגד כל נזילה קרה‪ .‬ומאריך שטח ה ז ק נ ה‬
‫יטיב להיל־ד העקרות שלא ילדו מ ח מ ה קרידוה הרחם‪ .‬וטיב לחולי ה ט פ ל ולחילאיס א ח ר י ם ‪.‬‬
‫עדן‬
‫י האלנאלייא‬
‫מקדם‬
‫סגולית‬
‫היא עובה להרביח ה ח י ה המשגל‪ .‬והם ימשחו ממנו העכירה‬
‫קידם התשמיש יועיל ל ה י י ו ן ‪ .‬ואס יחנו חיתו בעבור האשה‬
‫ה א טיב להחזיי למקימו הרתם היורד ל מ ע ה ‪ .‬ואשה אשד תריח בו פ ע מ י ם רבות הפול‬
‫בחילי חניקה ה ר ח ם ‪.‬‬
‫יא הרוצה‬
‫ללכה מעיר לעיר אחרה כשיצא משער ה ע י ר יחשוב שמו ושם היום‬
‫ושם המקים שהוא רוצה ללכה אליו ויוסיף על החשבון י ״ ג ‪ .‬ויחלקם‬
‫ט ׳ ע ׳ א ם נשארו בידך זוגוה שהם בד״וח ידע *ילך לשלים ולא יראה שום צער ונזק‪ .‬ו א ס‬
‫נשאר בידי אגה״זט יחזור ולא ילך כלל כי ודאי שם צער וליסטים ולא יראה ט ו ב ‪.‬‬
‫קבלה‬
‫מ פ י מיה״רר חייא דיין ז״ל‪.‬‬
‫יב לזכירה‬
‫בכל חדש וחדש ׳כחוב במוח אלו על צפודן בהן‬
‫לפתיחת‬
‫"י‬
‫יהן‬
‫‪1‬‬
‫דדטבא‬
‫עוד‬
‫טינטא וילחיך ח י‬
‫כיס יין טיב ומשיבה אלי השמות פתחיאל עני^ ענאל יה‬
‫ה ס‬
‫ר ״ ח ניסן על‬
‫ימי‬
‫הלב יאמר ביום‬
‫״ וישהה היין‪.‬‬
‫י‪ 3‬העשב‬
‫הנק׳ א ה ״ א י ‪.‬‬
‫הוא מחזק האצטימכא והמוח ומחדד השכל ומעביר‬
‫השינה ע ד ג׳ ימים וג׳ לילוח בלי שום נזק ומה גם לשוהה יין ושכר‬
‫יצילם מן השכרוח ומרפא כל כאב הפרקים ומפוצץ ה א ב ן ‪ .‬וכל הזמנים שויס בו קיץ יחודף‬
‫ו ג ם א ם ירבה לשהיח ממנו אין בו ס כ נ ה ‪.‬‬
‫יד קא״©י‬
‫מעשה טיביה ״‬
‫הוא מחוק אח ה א ס ט י מ כ א ומוסיף העיכול ומיבש הנזילה היורדח מ ן‬
‫הראש‪.‬‬
‫וכל הרגיל לשתיהו ב ב ק ר אי איפשר לו לפחוח עיניו בלחי‬
‫שתייתו‪ .‬ויש מוסיפי; על בישולו גס קנמין וכיוצא‪.‬‬
‫טו להכריח‬
‫האבן הנק׳ באז״הרא‬
‫יו‬
‫שם‪.‬‬
‫הנמלים ישים ב מ ק י מ ם אגודת אזוב ויברחו כ ל ס ‪.‬‬
‫מועלה לכמה ר פ ו א י ת ‪.‬‬
‫וכתב הרב מדרש תלפיות ע נ ף‬
‫בעלי חיים שבימות הקיץ הנחשים רודפים אחרי האילים והאילים בורחים‬
‫מ פ נ י ה ם וכשלא יוכלו לינצל מ ה ם בולעים הנחשים ואחרי כן מדוב ה א ד ם שבבטנם הולכים‬
‫האילים באפיקי מיס ועומדים עד ציארס במים יום או יומיס לקרר ח ו מ ס ‪ .‬והשוהה מ א ו ה ם‬
‫ה מ י ס י מ י ה ‪ .‬וכשעימדים בהוך המים הקדים עיניהם זולגים ד מ ע ו ח ‪ .‬ואוהס למעות נעשים‬
‫כמין ח ב ע ב י ע י ה סמיך לעיניהם ומתקשות ולאתר זמן מתקשות כאבן ואותו אבן נ ק ר א ב ע ר ב י‬
‫אבי זהר ״‬
‫ע״כ‪.‬‬
‫יז הכבד‬
‫של עז העשן העולה מ מ ט ב ע ח הצלייה יועיל להאיר ה ע י נ י ס ‪ .‬וכן ה מ י ס‬
‫הנוטפים‬
‫עדן‬
‫סגולות‬
‫מקדם צ‬
‫הניטשים ממני בזמן צלייהו יועיל להאיר העיניס למי שאינו רוחה בלילה‪.‬‬
‫יח‬
‫*מן שיעל א ם יהל‪:‬ני בעידו חי הועיל להסיר שינה‪ .‬ואס יתלשנה אחר מ ו ח ו‬
‫אדרבא הפיל שינה‪.‬‬
‫י‬
‫מ להריון‬
‫ה ר מ ״ ב ס בפי׳ המשניוח מ ס ׳ שבח פ׳‬
‫משנהיי״ד‪.‬‬
‫קח רתם ארנבת יבש בשמש דיקא ושתיק אוהו עד אשר דק ו ה ת ע נ ה‬
‫החשה ליל ט ב י ל ה ‪ .‬יבלילה ת ע ר ב ט ע ם יין ישן ותשהה מ ע ע קידם‬
‫הזיווג ולא תאכל ותשתה אותו הלילה עד שתגמור הזיווג כדי שיפעל‪.‬‬
‫והתענית לא ה ע נ י ה‬
‫ממש אלא אליבא ר י ק נ א ‪ .‬גם זבל א ר נ ב ה ברחם יועיל להריון‪ .‬ויש בו סגילה אתרת להחזיר‬
‫בעילה כבתולה‪.‬‬
‫וכפרטי‬
‫ר ״ א איהא דקיבה ארנבה אם היבשנה באויר והכחיש היטב ותשהה ביין יועיל‬
‫להריון תועלת ג מ ו ר ה ‪ .‬ובס׳ פענת רזא כתב רמז לזה‪ .‬אשה כי חזריע וילדה‬
‫ז כ ר ‪ .‬בגי׳ קיבת א ר נ ב ת סגולה ל ה ‪.‬‬
‫ובכתבי‬
‫ע ם הכולל‪.‬‬
‫רביני הא״רי ז״ל גמלא שיקת קיבת ארנבה וישרוף על ברזל הדש עד שתהיה‬
‫א פ ר וקח תני משקל מן מתקאל משורש עשב רו״טא וערב ע ם משקלו מ א פ ר‬
‫הקיבה ותשתה האשה במרק של בשר ע ו פ ו ת ‪.‬‬
‫‪1‬בס‪£‬ר‬
‫זכירה כחב שיקה קיבת ארנבת וינקה אותה היטב מציאתה ויזהר שלא ה ג ע‬
‫הקיבה‬
‫בארץ וישרוף איתה על כלי מתכית תדש שלא נשתמשי בי‪ .‬ותשרוף‬
‫ה ע פ ר ותנית המתכות על הגתלים ונתיש דק דק ותשתה במים שתיקים‪ .‬וישתו ממנו שתיהס‬
‫ג ׳ לילות‪ .‬ודע שקיבה של ארנבת א ם היתה של נקבה תלד נ ק ב ה ‪ .‬ואם של זכר תלד ז כ ר ‪.‬‬
‫כ לגע‪ 1‬כת‬
‫י‬
‫נחש או עקרב יריץ אל ה ת א נ ה ויתתיך בה בסכין במקומות ה ר ב ה‬
‫עד צאת מ מ נ ה החלב וימשח מקים הנשיכה ולא יתפשט ה א ר ס ‪.‬‬
‫כא‬
‫עדן‬
‫‪$ 0‬‬
‫סגולות‬
‫להריון‬
‫מקדם‬
‫מכ״י מהר׳׳חי ז י ״ ע א ‪ .‬ויועיל גם ל א נ ה בבכיה מ ה י ם ‪ .‬והוא בדוק‬
‫ומניסה‪.‬‬
‫ה ע ב ה חתיכה כסף צרוף בצורה משולש והחקוק בה אלו‬
‫השמית פניה ואהוד והחלה על ציידה בחיע א ד ו ם ‪ .‬יזה תיאדו ״‬
‫בפן הא׳ יחקיק אלי השמית‪.‬‬
‫ם!‬
‫‪22‬‬
‫לממשה‬
‫לילד קח ע פ ר הנמצא תחת מ פ ת ן הבית או בתינו ותשים ב ס מ ר ט ו ט‬
‫של צמר על עיבורה וינה היצר מיד ותכף תסירהו ״‬
‫כג למפלת‬
‫דע כי הנחשים ט ב ע ם להתליף א ת ע ו ד ם שמפשיעין מעליהם בכל‬
‫שנה ימתהיה להם עיר חדש ולפעמים ימצא זה העור בנקיקי ה ס ל ע י ם‬
‫והוא מסיגל לאשה המפלת נפלים אם תשים אוהו בתיך חגורה אשר החגור בו על בשרה‬
‫כל ימי עיבירה לא תפיל עוד ״‬
‫עדן‬
‫כד לנשיכת‬
‫מכזדם צא‬
‫סגולות‬
‫עקרב יכתיש ה ע ק ר ב ויניחנו על מ ק י כ הנשיכה ויקשור עליו ויתרפא‬
‫והדי‪ :‬כלי חמדה כתב שיעביר על מקום הנשיכה ברית של תינוק‬
‫ש ע ד ן לא פגמו ו י ת ר פ א ‪ .‬כי המילה היא במזל ע ק ר ב ‪ .‬ע כ ״ ד ״‬
‫כה‬
‫יתלו ניד הדליקה כתונת שעליו דס נדות לא תגיע לאותו בית שעליו תלויה‪.‬‬
‫א•‬
‫כ‪ 1‬הנכנס‬
‫לבית האסורים אס ישהה שוס משקה אפי׳ מי רגליס קורס שיכנס‪.‬‬
‫לא יתעכב שם ״‬
‫‪O‬‬
‫אם‬
‫כה‬
‫אדם הולך בלילה ו מ ה פ ח ד ‪ .‬כשיבא לביהו יקח קצה מהבגד שלו וינער לארץ‪.‬‬
‫שלא‬
‫יבוא לו כאב שינים‪ .‬כשירחץ פיו בבקר יקנח פיו באצבע הסמיך לגודל‬
‫מימין וכן באצבע משמאל ״‬
‫כט כשהאדם‬
‫אם‬
‫ל‬
‫הולך במקום מטונף ירגיל להטיל רוק מפיי ג ״ פ ויאמר טול‬
‫חצק!‬
‫האדם רואה כואבי עינים אי בעלי צ ר ע ה ‪ .‬אי שאר חולאים או שומע דבר ר ע‬
‫יראה שלשה פ ע מ י ם על צפידכיו וירוק שלשה פעמים ״‬
‫י‬
‫לא‬
‫מי שראה חלום‬
‫ר ע או מזיק או ר ו ח ‪.‬‬
‫אל יגיד לשום אדם אלא יגע החילה‬
‫באצבעי על האש קידם שיוצא איזה דבור מפיו ואז לא יוזק ולא י מ ו ת ‪ .‬וי״א‬
‫יניף גידלו בתיך האצבעות ויגע בגחלים קי; ם שידבר ואל יגיד לשים אדם מ ה ששמע או‬
‫ר א ה ‪ .‬ואם חטפתו שינה יכניס גידלו בתיך האצבעות ויאמר שלשה פ ע מ י ם פסיק ויאמר ה‬
‫‪,‬‬
‫אל השטן וכי׳‪.‬‬
‫לב שמירה‬
‫כשתלך לדרך קת מ ע ע מלת ואמור עליו שיר המעלות הבוטחים ב ה ׳‬
‫וכי׳ ער םיפי שבעה פ ע מ י ם ‪ .‬וכשהראה האייצים השלך לפניהם‬
‫או ביניהם ותנצל״‬
‫לג לחולי‬
‫הכופל ב״מ םגילה ב ד ״ ו מ ‪ .‬שמעתי ממי שניסה‪ .‬קח טלפי יד ימין בל‬
‫חמור מ ת ‪ .‬ויעשה ממנו ט ב ע ה ‪ .‬ויחקוק על ה ט ב ע ת בכתב אשירית שם‬
‫עזריאל‬
‫וילבש ה נ כ פ ה ה ט ב ע ת באצבע הנק׳ אצבע של יד ימין ולא יסירגה כלל‪ .‬כי‬
‫א ם יסיר אותה יחזור לו החיל׳ ח״ו ״‬
‫לד סנ*ל‪1‬ת‬
‫העשב הנק׳ בערבי אזיר ובל״עז הרוימרי‪.‬‬
‫העשב‬
‫הזה ט ב ע ו‬
‫ח ס ויבש מחזיק כל האיברים פנימיים וחיצוניים ומסיר כל הלחות‬
‫ה ר ע י ה והקל־וח וירפא ערבוב השכל יעצבין והרעשת האיברים וכאב הלב ועיליף הלב‪ .‬והנה‬
‫‪1‬‬
‫מ ס ד ר םגיליתיי ״‬
‫הענפים‬
‫עדן‬
‫ל)ע‪ £5‬ם‬
‫מקדם•‪:‬‬
‫סגולות‬
‫י‬
‫הרכים א ם יאכלם אדם בבקר ע ם מלח ופת מחזיקים הרחש וראוה העיניס‬
‫ה פ ר ח והעלין שלו שחיקים וישימם בין‪.‬בשרו‬
‫ומשמח ומשיב הפנים ״‬
‫וכין חלוקו‪ .‬יבריח מן האדם שלשה מזיקים פרעישים וכנים ופשפשים וישמח הלב וירפא‬
‫העלין כחושים היטב ולעיס־ם ישימם על הנגעים הרעים וידפא‬
‫מהמל״נקוניאה ״‬
‫ה פ ר ח א ם יאכל אוחו בבקר אליבא ריקנא בדבש‬
‫א י ח ס וייבשס בסגולה נפלאה ״‬
‫ו פ ת ח ם יחזק הבריאות וישמור אוחו מכל נגעים ושחין ולרעה שלא יקרבו אליו ואם יש באדם‬
‫דבר ר ע מאלו יתרפא ״‬
‫העלין מבושלים ביין לבן וישימם על בכינו למעה‪ .‬מי שהוא‬
‫עצור בשתן מיד ישתין״‬
‫א ם יקבלו הנשים מ ל מ ט ה ריח המיס שבושל בהם הרומירו•‬
‫העלין מבושלים ביין לבן היטב וישימם חמין‬
‫ינקת שלייחן ויחזק ה א ס לקבל הדיון ״‬
‫בכדי שיסבול על הטחורים יעשה כמו אספלניח ל פ ע מ י ם בכל יום ג׳ ימים רצופים י ד פ א ס‬
‫וייבשס ״‬
‫אם יבושל במים היטב וירחץ בעל הקרירוח מ ל מ ט ה לרגליו ירפא הקרירוח‬
‫בסגולה ״‬
‫היין מבושל עמו היטב ויעיף היין ויוציא ממנו מיס שדופים וירחץ הנגעים‬
‫מי שרגיל לשחוח ב ע ה שיכבו מן המיס שבושל ב ה ס יוסיף בזכירה‬
‫והשחין יחרפא ״‬
‫וירפא כ מ ה חולאים ״‬
‫א ם ידחצו הילדים במי הרומירו יגדלו בלי חולי‪ .‬ויעיב מ ר א י ה ס‬
‫ויהיו נקיים ובריאים בלי שום נזק בבשרם ״‬
‫בזמן הדבר ב ״ מ יהיו רגילים מאד לעשן‬
‫ה ב י ח והרחובוח יהשוקים בעשן הרומירו כי הוא דוחה כל ר ע ‪ .‬ו מ ע ה ר אה האויר ה ר ע‬
‫מטימאהו ויבריח הדבר ב ״ מ ״‬
‫מכל הדבש ״‬
‫דבש פדח הרומירו מעילה לכל הרפואיח למעלה•‬
‫דבש הדומירו בלי עשן מועיל לעינים שיש בהם ענן וחישכיס ימיסיף‬
‫בריאוח ומיפה הנשים במראיהם ״‬
‫אם יוטף מיץ הרומירו באזניס ירחיק כאבים ה ב א‬
‫מהקרירות וירפא נ ג ע ם וממית את התולעים המתהויס באזנים ״‬
‫בנחירים ירפא וימנע הכאב ומסיר האל״זכר ויתזק המות ״‬
‫מיץ הדומידו מוטף‬
‫העלין לעוסים ממנו בבקר‬
‫ב ב ק ר יסיר ריח ר ע מן ה פ ה ״‬
‫מגולה‬
‫ע ו ב ה להוציא מיס מן הרומירו ע״י השמש ומועיל לעינים שיש בהם ליבן‬
‫ואדיגות וחשוכים ״‬
‫קח אגודה אחת ממנו לח ושים איחה בכלי זכוכיח‬
‫הראשים ל מ ט ה ע ד שיגיעו הראשים לקרקע הקשישה וכסת פי האשישה בבגד פשתן כפול‬
‫ולמעלה מן הבגד מ ע ט שאור ויכסה אוהם היטב בשאור ושים האשישה בשמש ג׳ ימים או ד ׳‬
‫י מ י ם ‪ .‬ויצא מן הרומירו מ י ס ‪ .‬והצנן אוחס וחשים אוחם באשישה אחרה ק ט נ ה ושים א ו ח ם‬
‫בשמש יומם ולילה ג׳ ימים רצופים ע ד שישובו המים ירוקים ועבים ישים ב ה ם מ ע ט סוקאר‬
‫קנריל ומאלו המים חשיס לעינים ג׳ טיפוח בכל עין ע ר ב ובקר וצהרים ויחרפא ב ע ״ ה ״‬
‫מי‬
‫שרוחץ פניו ופיו במי הרומירו מבושלים ירפה‬
‫נגעי ה פ ה והשינים ו ה ט י ח ט ת‬
‫והאבעבועוח‬
‫יעדן‬
‫מפןדם צב‬
‫סגולית‬
‫לאשה שאין לה חלב הרגיל לאכול מהמלין ו ה פ ר ח של הרומירז‬
‫׳והאבעבועות שבפה ״‬
‫׳ויקבל הגאה החלב שלה שיהיה בי פועל גדיל להיניק שיאכל וישבע מ מ נ ה ה ר ב ה ״‬
‫מיץ‬
‫הדומידו מ ע ר ב ע ס שוקאר ויאכל ממנו בבקר ובערב ב ע ח השיגה ירפא מן השעול הישן‬
‫׳׳זימים הדם ה נ ק פ א בחזה ובאסעימכא ויסיר הצמא ויועיל לאסעניסוח המאכל ויסיר נ פ ח‬
‫הבען ״‬
‫הרומירו מודק ע ם מעני עפציס מועיל מערבוב השכל ומן הקמים מחולי‬
‫ומחום קל וידברו דברי הבאי א ס יאכלוהו ירפא אוהם‬
‫טוב ״‬
‫ב פ ע ם שלישיה וישים ב ה ם שכל‬
‫כה ה פ ר ח והעלי‪ ,‬לקוחים ביין לבן או דבש טוב יסירו כאב הטחול והכבד‬
‫ה פ ר ח מבושל ביין לבן יטיב ה א ס ט ו מ כ א ל מ א כ ל ‪.‬‬
‫•וירפאו נגעיהם וכל חחלואיהס ״‬
‫היין ה ע ב מבושל ע ם הרומירו ופרחיו‬
‫ואם יתמיד לשתותו בבקר ירפא השלשול ״‬
‫זשרשיו אם ישהה אוהו מועיל מן עיווה המעי הנקי קולי״קא פא״שייא‪ .‬ומועיל לכאב ה מ ק ו ר‬
‫׳באיברים ה ה ח ה ו נ י ם ומשלשול הבטן הנושק ״‬
‫הרומירו שהוי ע ם יין לבן מועיל מן‬
‫הנזילוח ומסיר העיווח מן הראש ומן העורקים ו מ פ ת ת האבן שיהיה במקורו ומהיר השחן למי‬
‫העלין והברשים מבושלים ע ם‬
‫שיש לו ה ע פ ה השחן מ ס י ב ה חילי או קרירוה ויחרפא ״‬
‫׳חומץ מיעילים לכאב הרגלים והארכובוה מכל חילי ומכל‬
‫הדרכים הארוכים ״‬
‫מי‬
‫שאבדה מ מ ט האוח המאכל ואינו יכול לאכול ירגיל עצמו לאכיל בכל בקר פ ח טבול ביין‬
‫מבושל בו הרומירו‪ .‬וגם מי שאינו יכול לישן יעשה כן ויישן ״‬
‫ההרייאקא לכל מיני ס ם ה מ י ה ״‬
‫שוס דבר ר ע ״‬
‫הרומירו יש לו סגולות‬
‫מלקום שיגדל בו הרומירו לא ימצא בו שרצים ולא‬
‫מי שרגיל לרחיץ פניו במי הרימירו אל ירגיל לרחוץ בו ימים רבים אלא‬
‫־ פ ע ם ב פ ע ם שאס ירבה י ק מ ט פניו ״‬
‫הרומירו מבושל בחומץ א ם ירחץ ראשו בו יסיר‬
‫הקליפיה שבראש ויחזק המוח ויגדלהו ויטיבהו ״‬
‫י ויעמוד טוב זמן הרבה ״‬
‫ה פ ר ח א ם יושם ביין יטיב ריחו ו ט ע מ ו‬
‫א ם הכחוש הרומירו פ ד ח ועלין הדק היטב וחערבנו בשמן‬
‫מ י ע ט ויעשה ממנו כעין החבושה על צדו השמאלי וישן עליו‪ .‬יסיר מלבו חולי הנקרא‬
‫אלג׳ומא ׳׳‬
‫העלין כחושים הדק היעב ויחן מ ע פ ד ם על מ כ ה חרב יסחוס פי החבורה ״‬
‫מי שיורד דם מבני מ ע י ו ‪ .‬יקה מעני ח מ א ה ויחיכנה ויקח מ א ב ק הרומירו ויבלעגו וישהה‬
‫אחריו ה ח מ א ה ויחרפא ״‬
‫הילדים שכשל כ ח ס ונעשו רפויים מ ח מ ה הבכי יבשל עלי‬
‫הרומירו ויעשה מ ה ם תחבושת לילד ט ׳ ימים רצופים ״‬
‫יקבל עשנו בפיי ובנחיריו ויחרפא ״‬
‫מי שיש לו נזילוה וסהימח ה א ף‬
‫א ס ישרוף עציו וישחקם ויקה א ב ק ם על בגד‬
‫פשהן ויחיך* בהם אח שיניו יסור מ ה ם כל כאב וכל עיפיש ״‬
‫אם יבשל שרשיו ע ס חומץ‬
‫וירחץ בו שוקיו י ר ב ה כחו ויתחזק ולא יבא לידי חילי ״‬
‫והמוזק מ ח מ ה הרוח ירחץ‬
‫במימיו ויהרפא ״‬
‫א ס יחלנו בביהו יניסו מן הביח הנחשים והשרצים ״‬
‫ישימנו בתיבה שיש בה בגדים לא יכנס ב ה ם עש ״‬
‫ח כ מ י הרפואה ״‬
‫אם‬
‫ע ״ כ מצאתי בס׳ כי׳י ישן נישן משם‬
‫סגולה‬
‫סגולות‬
‫מהדם‬
‫עדן‬
‫םגולד‪ ,‬לבית שיש בוינתשים עיי״ל אות ״אלף ע ד ך א ס ת ר ״‬
‫להנצל מן הגזלנים ולהכרית הקליפות ממנו ״ שס ע ר ך אפיקומן ״‬
‫להבריח הנחשים ו ה א ר ס י י ם ‪ .‬שם ערך ארז ״‬
‫למסשה לילד‪ .‬שם ע ר ך א ב ן ״‬
‫להנצל מכישוף‪ .‬שם ע ר ך אזוב ״‬
‫לעצירת גשמים‪ .‬עיי״ל אות גי״מל ע ר ך גשמים ״‬
‫לעץ הרע׳ עיי״ל אות ה״א ע ר ך הא ״‬
‫לפורש ב י ם ‪ .‬עיי״ל אית יו״ד ע ר ך ים ״‬
‫לבטל הכישיף‪ .‬עיי״ל אית כ״ף ערך כישיף ״‬
‫לתינוס המתחיל ללמוד כדי שיללית בלימודו‪ .‬עיי״ל אות למ״ד ערך לימוד ״‬
‫*‬
‫ערך סוד‬
‫א במדרש‬
‫ר ב ה פ ׳ נ ש י א ‪ .‬אלים ששים סיד גימע׳ ששים ע ״ כ ‪ .‬ועיי׳ מ ה שפירש‬
‫מתנות כהונה והוא רתוק‪ .‬ושמעתי דיש א״ב שכל ג׳ אותיות נתשבות‬
‫כמו איה אמצעי כגון אב״ג כל אות משלשתן היא נמנית כמו אות אמצעי שהיא גי׳ שנים‪.‬‬
‫א ״ כ ג ם אותיות מ נ ״ ס כל אתת מהשלשה אותיות היא נמנית כמו האמצעית‬
‫וכןעי׳׳זד‪.‬‬
‫תלזשים‪ ,‬דה״ו כל אחת משלשתן נמנית תמשה כמי האמצעית ולפי זה ס ו ״ ד גי׳ ס ׳ ודוק ״‬
‫דבש לפי ״‬
‫‪1‬בזה‬
‫שוב ראיתי שכן פי׳ הרב א ס י פ ת אמרים ״‬
‫אני ה ע ב ד מבין מ״ש הרב הגדול מ י ״ ה ר ר וידאל הצרפתי ז״ל ב ס ׳ צוף דבש בפי׳‬
‫לתהליס הנק׳ אוצר נחמד‪ .‬וז״ל‪ .‬אדני בסי סיני בקדש‪ .‬עשה היקש כל אל״ף בי״ת‬
‫וכל גי״מל בי״ת א״ב גי״מל אל״ף היליד ג״כ ]נ״ל שצ״ל ג׳ ב׳[ סיני ב א ד נ י ‪ .‬עכ״ל ״‬
‫והוא תמיה ״‬
‫‪*1‬גראה‬
‫והרבה ק ‪ -‬ב ו ויאתיון לפרשי וילאו למצוא ה פ ת ח ״‬
‫לפרשו על פי הא״ב רכל ג׳ אותיות נתשבות כמו אות האמצעי כזה‬
‫א ב ג דהו‬
‫זתע יכל מ נ ס עפצ קרש ת ‪ .‬וכשתקת אותיות אדני בם‪ .‬על פי חשבון זה יעלה‬
‫‪,‬‬
‫' ג י ס י נ י ‪ .‬כיצד א׳ גי׳ ב ׳ ‪ .‬ד׳ גי׳ ה ׳ ‪ .‬ג׳ גי׳ נ ׳ ‪ .‬י׳ גי׳ כ ׳ ‪ .‬ב׳ גי׳ ב ׳ ‪ .‬מ׳ גי׳ נ ׳ ‪ .‬ס ך‬
‫הכל ע ם הכילל גי׳ ק״ל כחשבון ס י נ י ‪ .‬וזה פירושו כי איתיות אדני ב ם ‪ .‬הוא סיני בקדש״‬
‫הא‬
‫עדן‬
‫מקדם צג‬
‫שוד‬
‫ה א כיצד‪ .‬עשה היקש כל אלף בית וכל גימל בית‪ .‬פי׳ שכל אחת משלשה אותיות אלו א ב ״ ג‬
‫כחשבת כחשבון ב ׳ ‪ .‬וממילא יצא לנו כי א ב ״ ג אלף הוליד שלשה ב ׳ ‪ .‬פי׳ שאלף הוליד ג׳‬
‫פ ע מ י ם ב׳ כי כל השלשה אותיות נחשבים כאלו ה ס ג׳ ביחין‪ .‬וכשחבין צירוף אלפא ביתא‬
‫זו תמצא סיני באדני ודוק ״‬
‫ערך סוטה‬
‫א האשה‬
‫המזנה ת ת ת בעלה פוגמת ביסוד ומלכות ותמצא כי ס ו ע ה במילוי כזיז‬
‫ס מ ך ויו עית ה י ‪ .‬העיקר עולה יסוד והמילוי עולה מלכות‪ .‬ולכן מ ב י א ה‬
‫מ נ ת ת שעורים‪ .‬שערה גי׳ יצר ה ר ע והוא גי׳ ת ק ״ ע ו ע ס הכולל והוא בגימע׳ יסוד מלכות‬
‫ת‬
‫דבש לפי משס הר״מז ז״ל‬
‫ערך סוכה‬
‫א סוכה‬
‫בחיבה עצמה רמוז אופני המחיצוח‪ .‬כי יש מי שעושה ד׳ מחיצות למצוט‬
‫מן ה מ ו ב ח ר ‪ .‬ודומה לאות‬
‫מ ח י ט ה ורמוז באוח‬
‫י‬
‫^‬
‫ד נ ן ו ז‬
‫ס מ ס ו כ ה שיש לה ד׳ מחיצות‪ .‬ויש מי שעושה ג‬
‫‪7‬‬
‫‪ 3‬מסוכה שיש לה ג׳ מחיצות‪ .‬ויש מי שעושה שחי מחיצוח ופס א ח ד‬
‫ה מסוכה ״‬
‫דבש לפי משם סכ״י קדמון ״‬
‫ערך םטרא אחרא‬
‫א‬
‫דע‬
‫כי הקליפה נ ק ר א ה בשם ס ר י ס ‪ .‬כי נ ס ת ר ס שנכרת יסוד שלו מג״הי שלו ולכן‬
‫לא יוכל לעשות פ ר י ‪ .‬והוא סוד אותיות ק״ר משקר כי מ ה שהיה ש׳ הוא נה״י‬
‫נעשה ק ״ ר דהיינו יסיר לחוד ונ״הי לחוד ובזה נצטנן ונתקרר ״‬
‫ה מ י י י ס‬
‫ה‬
‫ל י‬
‫״ ‪ 5‬ן ז‬
‫ז‬
‫ל״‬
‫ה ה‬
‫״‬
‫ובזה‬
‫ה א ב ר פי׳ שיסתרס ולא יוכל לעשוח‬
‫דבש לפי משס ס ׳ ערכי‬
‫פי׳ מ ה ״ ר ר יעקב מוילנא ז״ל פ ס ו ק פרימו מארץ‬
‫פ ר י ‪ .‬ואס אנו רואים כי רבו כמו רבו ה מ ז י ק י ם‬
‫לזה א מ ר וזרעם מבני אדם פי׳ מעיפוח קרי של בני אדם נבראים המזיקים‪ .‬ע כ ״ ד ״‬
‫ולע״ד‬
‫נ ר א ה שזהו ה ט ע ם שאמרה ח ו ״ ה ק לא יבוא פצוע דכה וכרוח שפכה בקהל ה ׳ ‪.‬‬
‫כי כיון שאינו עושה פרי אחיזהו היא בקליפה מצא מין א ח מינו לכן לא י ב ו א‬
‫בקהל ה׳ ודוק ״‬
‫א כןיני‬
‫ערך סיני‬
‫ע ד י ף ‪ .‬הכי איחמר בסיף הוריוח‪ .‬דפליגי ה ה ם אי סיני עדיף או עוקר ה ר י ם‬
‫עדיף‪ .‬שלחו מ ח ם סיני עדיף‪ .‬והס שני מעלוח במהוח ה ח כ מ ה ‪ .‬יש מי שלימודו‬
‫שלם‬
‫עדן‬
‫מקדש‬
‫סעי‬
‫שלם ובקי מחד בבדייתות ודינים‪ .‬ויש מי שהות הריף ומהיר לפלפל ולהקשות ולתרץ‪ .‬ויש‬
‫עוד מעלה א ת י ת לעשות משלים ועניינים ללמד ד ע ת את ה ע ם ובזה פי׳ הרב מה״רי תאזין‬
‫ז״ל פסוק ויותר שהיה קהלת חכם וכי׳‪ .‬פי׳ אף שהיה קהלת שקיהל כל החכמות וכל‬
‫העניינים‪ .‬זה סיני‪ .‬ועוד היה תכם‪ .‬הדי זה ע ו ק ד הדים‪ .‬ע ו ד למד ד ע ת את ה ע ם וכו׳ תיקן‬
‫ד ב ש‬
‫משלים הרבה וריק ״‬
‫ל‬
‫פ י‬
‫ולדעתי‬
‫״‬
‫יש לרמוז שלשתן בר״ת ח כ ״ ם ״חריף‬
‫״כלול ״ממשל משלים ודוק ״‬
‫ערך סכנה‬
‫א כשהאדם‬
‫ב ס כ נ ה ת״ו‪ .‬עוב להזכיר זכיותיו‪ .‬כן כתבו משם רבינו הא״רי ז״ל ״‬
‫ובזה יבוא על נכון מ״ש דוד תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי‬
‫מלוחיך לא שכחתי ודוק ״‬
‫ערך‬
‫כלם גי׳ עניה ע ם הכולל‪ .‬כי מרח העניה היא סלם לכל המדיח הטובות כמ״ש‬
‫דבש לפי ״‬
‫ז״ל‪ .‬וכן אמר רי״בל ענוה גדולה מכלם ״‬
‫א‬
‫ערך םמ״אל ולילית‬
‫א כמדרש‬
‫והסירותי א ה כפי מלמד שכיהנה רשוח למחבלים לחבל ״ ע ״ כ ‪ .‬והוא‬
‫תמוה ופירש הרב הקדוש מ ה ״ ר ר שמשון מאיסטרפולי ז ל ״ ה ה ‪ .‬שיש שס‬
‫קדוש‬
‫והיא כ‪£‬״י‬
‫המפריד בין פלוני ופלונית ורמוז בפסוק ״לפיו ״סביב ״מעשה ״אורג‬
‫ר ״ ת ס מ ״ א ל ‪ .‬כ פ ״ י ש ס קדוש‪ .‬״תחרא ״יהיה ״לו ״לא ״ י ק ר ע ר׳׳ת לי״לית‪ .‬וזהו שאמר‬
‫והסירותי את כפי המפריד ואז ניתנה רשות ע ״ כ ״‬
‫ולענ״ד‬
‫זהו רמז הפסוק ״יתפרדו ״כל ״פועלי און‪ .‬ר ״ ת כפי הוא המפריד בין פועלי‬
‫אין שהם פליני ופלוכית ״‬
‫ב א ב ן ‪ .‬כי ידוע כי סמ״אל בהוא יצ״הר נקרא‬
‫וזהו‬
‫ג״כ רמז על ״כפיס ״ישאונך ״פן ה ג ו ף‬
‫אבן דכתיב והסירותי א ת לב ה א ב ן ‪.‬‬
‫שם רמז כי השם הקדוש כפ״י הוא המפריד בין פ ׳ ופלונית לבלתי ת ת רשות למתבל וזהו פ ן‬
‫ח ג ו‬
‫‪ *1‬כאק‬
‫מ ר מ ה ‪ .‬כי‬
‫ו ד ו‬
‫ק ״‬
‫ידיע מ״ש‬
‫ובדרך‬
‫זו יומתק לחכי פסוק פיך שלחת ב ר ע ה ולשונך תצמיד‬
‫המקובלים כי ע״י הזנוח גורס חיבור וזיווג פ ׳ ונוקביה‬
‫כי כמו שהוא השהיה דרכו לבורוח נשברים שלא במקום הקדש‪ .‬כי ה פ ׳ מזדווג ע ס הפלונית‬
‫שהיא בורות נשברים דלבחר דעבדא ניאופין יהבא שיורק לבעלה כמ׳יש ב ז ו ״ ה ק ‪ .‬ולכן כ ח ב‬
‫מרן הא״רי זל״הה שצריך לומר בוידוי טפלנו שקר ו מ ר מ ה ‪ .‬כי על ידי חטאו מחבר שקר‬
‫שהוא‬
‫‪ksc‬‬
‫עח‬
‫•לילית‬
‫מקדם צד‬
‫שהוא ס מ ״ א ל ע ס מ ר מ ה שהיא לי״לית‪ .‬וידוע כהזנות נקרא ד ע ה כמו כ ח מ ר יוסף ואיך‬
‫אעשה ה ד ע ה הגדולה ה ז א ת ‪ .‬וזהו דמז ה פ ס ו ק ‪ .‬פי״ך שהוא השס הקדוש כפ״י ה מ פ ר י ד בין‬
‫פלוני ופלונית שלתת ממקומו בשביל ה ד ע ה שעשית שהוא הזנות כדכהיב לעיל מניה ו ע ס‬
‫מ נ א פ י ם ת ל ק ך ‪ .‬וע״י כך גרמת חיבור פ ׳ ופלונית‪ .‬וזהו שסייס ולשונך תלמיד מ ד מ ה ‪ .‬כי‬
‫ידוע מ״ש המקובלים שאין אדם פיגס בדית ה מ ע י ר אלא א״כ פ ג ם בדית הלשון‪ .‬ובזה פירש‬
‫ה ר ב חיד״א זל״הה אמרתי אשמרה דרכי‪ .‬שהוא שמירת ברית ה מ ע י ר שנא׳ כי השתית כל‬
‫בשר את דרכו‪ .‬התיקון היא שאהיה נשמר מחכיוא בלשוני‪ .‬וזהו שאמר מי ג ד ם שעם מנאפים‬
‫ח ל ק ך ‪ .‬כי כבר ולשונך שפגמת הוא הגורס לך ניאוף שעל ידו תצמיד ו ה ח ב ר מ ר מ ה שהיא‬
‫להעעות בני אדם להוליכם דדך עקלתון ומראים להם דדך ישר ו י פ ה ‪ .‬וכפר‬
‫או אישפיזא והוא שקד וכזב‪ .‬ומוליכים אותם ליער או לאגמי מים ואח״כ שוחקים וקולם‬
‫נשמע למרחוק ״‬
‫ע מ ק המלך ד׳ ק״ל ״‬
‫א סממני‬
‫ה ק ע ר ת ‪ .‬ה ס י״א ניצוצי ז׳ מלכים ד מ י ת ו ‪ .‬וד׳ אהודים דא״וא שנפלו‬
‫בקליפת נ י ג ה ‪ .‬ולכן כשמקעירים א ו ת ם שורפים הסיגים והרות תשיב אצ‬
‫האלהיס ומתים הקליפות לכן היא עוצרת ה מ ג פ ה ״ דבש לפי משם מאורי אור ל ה ר ״ מ מ ז״ל ״‬
‫א סנחרב‬
‫א מ ר שישרוף הכרובים והארון שהם בועתיס ב ו ‪ .‬לכן שמעו שירה מכי‬
‫התיות ונשרפו מקול כרובים ״ סודי רזי ״‬
‫‪£‬‬
‫‪D‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.‬‬
‫בזוהר פ׳ בשלת ד׳ ס ״ ב ל א ליבעי ליה לאיניש לבשלא מן יומא ליומא‬
‫אתרא אלא דבר יום ביומו ו כ ו ׳ ‪ .‬ימאן רבעי ושאיל מזוני בכל יומא ויומא‬
‫ההוא איקרי ברא מהימנא ברא ד ק ״ ב ה ‪ .‬ר ׳ ייםא ס ב א לא אתקין ס ע ו ד ת א ע ד דבעי ב ע ו ת י ה‬
‫קמי ק ב ״ ה ‪ .‬הוה מ ח כ ה שעתא תדא א מ ר הא עידן דתתייהיב ‪.‬מבי מלכא מכאן ולהלאה‬
‫אתקינו ס ע י ד ת א ״‬
‫ע״כ ״‬
‫ב סעודות‬
‫עדן‬
‫כ סעודות‬
‫סעודה‬
‫מקדם‬
‫שבח ח ס יקיימה כ ת ק נ ם מצילות מניהנס ומחבלי בל משיח למלחמת‬
‫גיג ומגיב ח ם יהיה ט נ ת ו לקיים מציה עונג שבה דוקא כמש״זל ״‬
‫מד׳ קדמוח ״‬
‫ערך ספר תורה‬
‫א כשכתב‬
‫משה רבינו ע ״ ה ספרי ח י ד ה ביום סילוקו ידד גבדיאל ולקח ס ״ ת‬
‫והוליכו לרקיע לפרסם ולהודיע גדולתו של מ ב ה ד ב ״ ע ה והצדיקים‬
‫אשר במרום קורין ב ס ״ ת זה בשבח ויו״ע ובשני וחמישי ״ כן כה‪5‬ו בעלי התום׳ פ׳ וילך ״‬
‫ב הרמ״בם‬
‫ז״ל כירח ה ר ב ה להגיה ס ״ ת בפתיחות וסתומות והגיהו מ ס ״ ת שבמצרים‬
‫שהגיהו בן חשד‪ .‬כ״כ בחיבורו הל כוח ס ״ ה פ״ח‪ .‬ואח״כ ידע ה ר מ ״ ב ם‬
‫שבמלכוח בורגונא נמצא ס ״ ח מכ״י הקדש עזרה ה כ ה ן ‪ .‬והלך לשם ומצא כל הפרשיות‬
‫פתוחית וסתומות מכוונות ע ם ספרו אשר כהב במצרים וטרח והעהיק מ ס פ ר עזרא כל‬
‫תיבות חסידות ויתירות ותיבית גדולות וקטנית ומשונות ומהיפכות כדי לעשוח ס ״ ח ה ׳ בלי‬
‫ח ס ר ו י ה ד ‪ .‬ואח״כ כחב ס ״ ה כ ד ה ‪ .‬וממנו הכל מ ע ה י ק י ס ‪ .‬ושמח מ א ד וקבל לעשות יום‬
‫משחה ושמחה בכל שנה ביום אשר מצא ס פ ר עזרא ״ כן הוה בחומש שנדפס באמשטרדם‬
‫ע ם דבק טוב וספר החינוך פ׳ ויחי באורך ״‬
‫‪ 3‬הנותן‬
‫ס ״ ה חדש לביח ה כ נ ס ה בעצרת כאלי הקריב מ נ ח ה חדשה לה׳ בזמנה ״‬
‫מדבר קדמיח משם הרב עולליה א פ ר י ם סי׳ ק ״ מ ״‬
‫ד‬
‫אין להגלות־ס״ת אפי׳ מבית הכנסת לביח ה כ נ ס ה אחר ״ זיהר פ ׳ דחי ד׳ רכ״ה ע ״ א ״‬
‫ערך סתם יינם‬
‫א ה*מות ה‬
‫ס ת ם יינם איני זוכה ל ג ״ ע ‪ .‬כמ״ש בזו״הק פ׳ שמיני ד׳ מ ׳ ‪ .‬מאן דשתי‬
‫ליה א ס ה א ב ולאו הוא מסיטרא דישראל וליה ליה חילקא ב ע ל מ א דאתי‬
‫ומלבד זה נלכד בכמה חרמוח שהחרימו גאוני ב ח ר א י ‪ .‬כמ״ש בס׳ יין המשומר‪ .‬ובס׳ קב‬
‫הישר פ ׳ ע*ו כחב משם הגאונים שמחגלגל בחמור ״ דבש לפי ״‬
‫ב השותה‬
‫ס ח ם יינם מ ע ב י ר צלם אלהים ח״ו ואינו יוצא מהעולם ע ד שיעשה‬
‫עבירה‬
‫ע ס גויה‪ .‬ו מ ג ע אסור כמו החילת פיתוי נחש לחוה ב מ ג ע ״‬
‫דבש לפי משם הרב י ע ד י ה דבש ״‬
‫אית ע ץ‬
‫עדן‬
‫מהדם צה‬
‫עגל‬
‫אות עין‬
‫ערך עגל‬
‫א‬
‫בין נזמי הזהב מצא אהרן ציץ של זהב ח ק ק ‪ .‬עליו שם וצורת עגל ואותו לבד השליך‬
‫באש שגא׳ ואשליכהו באש ולא ואשליכם ״‬
‫ם‬
‫פרקי ר״א פ ׳ מ ״ ה ״‬
‫אלו לא נעל אהרן את הזהב מיד יינים ויומברום אלא היה מצוה אוחס שיניחו על‬
‫האיץ והיה נועל מן הארץ לא היו מצליחים בכשפיהם‪ .‬אבל הכתוב מ ת ר ע ם‬
‫עליו ואמר ויקח מידם ולכן הצליחי במעשיהם ״‬
‫א במדרש‬
‫ילקוע חדש משם הזוהר ״‬
‫ערך עגלות‬
‫א ב כ י ר ‪ .‬כשדאה יעקב את העגלות אשר שלח יוסף א מ ר ה א ודאי‬
‫יודע אני שלא ח ט א באשת פועיפר ״‬
‫ולענ״ד‬
‫מדרש תלפיות ״ והוא ת מ ו ה ״‬
‫ני־אה לפרשו יעל דדך מ ה שפי׳ הגאון מוה״רר העשל ז״ל מ ה שאמרו במדרש‬
‫וידא את העגלות אלו עילות צב שהביאו הנשיאים לחנוכה ה מ ז ב ח ‪ .‬ע ״ כ ‪.‬‬
‫ופי׳ הגאון הנז׳ ז״ל דאמדינן בשבת ד׳ מ ״ ע דע״ל מלאכות כנגד מלאכה ומלאכתו שבחורה‬
‫ו מ ס פ ק א ליה א ם ויבוא הביתה לעשות מלאכתו מן המכין‪ .‬והמלאכה היתה דיס פירושו‬
‫דקשתלים ע ב י ד ת א ‪ .‬או והמלאכה היתה דיס מן המנין וא״כ ויבוא הביתה לעשות מלאכתו‬
‫לאי מלאכתי ממש אלא לעשות צרכיו נ כ נ ס ‪ .‬אבל כשראה עגלות הנשיאים שלא הביאו נדבות‬
‫למשכן שכבר הביאו ישראל די והותיר‪ .‬א ״ כ והמלאכה היחה ד י ס ‪ .‬מוכרח שפירושו שלימת‬
‫עבידתא ואינו מ ה מ נ י ן ‪ .‬וא״כ ויביא הביתה לעשות מלאכתו היא מהמנין ופירושו מלאכתו‬
‫מ מ ש ‪ .‬וא״כ רב עיר יוסף חי עומד בצדקו‪ .‬ודוק‪ .‬ודפ״חח ״‬
‫ובזר‪,‬‬
‫יביא על נכון גם מדרש אבכיר הנז׳ כי כשראה יעקב א ח העגלוח‪ .‬נזכר מ ה ע ג ל ו ת‬
‫שהביאו הנשיאים שמהם מוכח כי ויבא ה ב י ח ה לעשוח מלאכהו מלאכחו ממש‪.‬‬
‫א מ ד הא ודאי יודע אני שיוסף לא ח ע א באשה פיעיפר ודוק ״‬
‫ערך עדשים‬
‫א עדשים‬
‫שאוכלים ב ע ״ ב ‪ .‬יען כי העדשים מרבים מרה השחורה ו מ ו ס י פ י ם י ג ו ן ‪.‬‬
‫לכך אני איכלים איחס להוסיף יגין על חרבן ביה המקדש ״ מפרשים ״‬
‫ב כת‪3‬‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫עדשים‬
‫‪,‬‬
‫ב ס ה נ ה ג ה ה ה ד ס ‪ .‬ירגיל לאכול עדשים החד לכלבים יוה כ מ ו נ ע ה ה כ ר ה‬
‫מחוך ביתו‪ .‬דגים טובים לחולי מעיס‪ .‬טחיל יפה לשינים וקשה לבני מ ע י ס ״‬
‫‪3‬‬
‫ערך עולם הבא‬
‫י‬
‫א לעת ד‬
‫יהיה מנותח הגלגלים שלא יתגלגלו במרוצה גדולה הלח בנחה עד שיהארכו‬
‫הימים ויהגדלו הזמנים עד שיהיה יום של איהי זמן כשבוע החד שלנו‪.‬‬
‫וזה יהיה מ א ה שנים‪ .‬ואח״כ יהיה כל יום כשני שביעים מ א ה שנים א ח ר י ה ‪ .‬יאח״כ יהיו‬
‫מ א ה שנים כל יום כחדש שלט‪ .‬וכן יוהד יהיו כופלים יהילכים ״ שכחה לקט בשם ס׳ החמונה ״‬
‫י‬
‫‪ 3‬לעת ד‬
‫י ת מ ע ט ו הדורות ממיעוט למיעיט עד שיהיו שבעים נפש זכוה י ט י ב ו ת ‪.‬‬
‫ומשם עד לי״ב אנשים‪ .‬ומשם לשלשה ע מ י ד י ם ‪ .‬ומשם לנח וחניך‪ .‬ומשם‬
‫ע ד אדם הראשון אימר מזמיר שיר ליום השבה מניחה לחיי ה ע ו ל מ י ם ‪ .‬ואז הילך הרדם אל‬
‫ביח עילמי אשי־ לוקח משם כשבא הכל כן ילך ״‬
‫שם ״‬
‫ערך עומר‬
‫א‬
‫מי שאיני סיפר ה ע ו מ ר איני בכלל טהורים ואין לו חלק בהורה הקדושה תולעת‬
‫יעחב‪ .‬ואמרו רז״ל בכמה מחימיה כי מציה עומר מ כ נ י ע ע מ ל ה ״ מדבר קדמוח ׳׳‬
‫ערך עון‬
‫א‬
‫די‬
‫עיטתינו רבו למעלה ר א ש ‪ .‬כי כשמתפלל ה א ד ס א ס יש בו ע ו ן ‪ .‬השטן מביא‬
‫דמותו שהיה לו בשעת החטא ומשים העין על ראשו‪ .‬ת ט א ת נעורים על דמות‬
‫נ ע ו ר י ם ‪ .‬ותטאת זקנים על דמות ז ק נ י ם ‪ .‬וזהו שתה עינותינו לנגדך עלומינו למאיר פניך‬
‫א י ט אומר עין עלומינו‪ .‬אלא עלומינו בעצמם ״‬
‫שכחת לקט בשם סירי רזי ״‬
‫‪0‬ערך עונג‬
‫א‬
‫רםי יהודה הנשיא אומר כל המקבל עליו העניגי העו״הז מונעים ממנו תענוג*‬
‫ה ע ו ״ ה ב ״ אביה דר״ ן פ׳ כ״ח ״‬
‫‪ 3‬אמר*‬
‫חז״ל כל ה מ ע נ ג אה השבה ניתנים• לו נחלה בלי מצרים‪ .‬ופי׳ מ ה ״ ר מ‬
‫אלשיך ז״ל לבל יאמר אדם אני יש לי עונג לשחוק ולדבר נבלה וכיוצא וזהו‬
‫ע ו נ ג שבח אצלי‪ .‬הבל יפנה פ י ה ו ‪ .‬כי צריך שדבריו ומעשיו יהיו עונג לשבח ולא צ ע ר ‪ .‬ובחון‪.‬‬
‫לשון הזהב שאמרו כל ה מ ע נ ג אה״יהשבה ולא אמרו ה מ ע נ ג עצמו בשבח ״‬
‫עכ״ד ״‬
‫ערך עונש‬
‫עדן‬
‫מקדם צו‬
‫עונש‬
‫ערך עונש‬
‫א‬
‫גם ענוש לצריק לח ט ו ב ‪ .‬כל המעניש חת הרביס מ ע כ ב ה מ ש י ח ‪ .‬ו א ״ ע פ שיש רשות‬
‫לת״ת לנדות לכבודו אינו שבת לת״ת להיות נוהג בדבר זה כי חם להעלים עיניו‬
‫מ ע י נ י ע ם הארץ‪ .‬וכן אמר שלמה בחכמתו גס אל כל הדברים אשר ידברו אל ת ת ן ל ב ך ‪,‬‬
‫וכן היה דרך החסידים הראשונים היו שומעים ח ר פ ת ם ואינם משיבים‪ .‬ולא עוד אלא שמוחלין‬
‫למחרף וחכמים גדולים משתבחים במעשיהם הנאים ואומרים שמעולם לא נידו ולא החרימו‬
‫לכבודם וזי דרכם של ת׳יח הראויים לשתוק כשמתרפין או מבזין אותם ב ס ת ר ‪ .‬אבל ח ״ ח‬
‫שביזוהו או חרפוהו בפרהסיא אסור לו למחול על כבודו ואם מחל הוא נענש מפני שהוא‬
‫כזיון ה ח י ד ה ‪ .‬אלא ניקם ונוטר כנחש ע ד שיתחרטו ויבקשו מחילה ממנו ״ ס ״ ח סי׳ ס״ז ״‬
‫‪3‬‬
‫אין לאדם לומר אני בן גדולים ותעניש את חבירי‪ .‬יש אפילו ע ם הארץ שנולד‬
‫בככב מאדים שמעניש ונענשים על ידו‪ .‬ויש שהשעה משחקת לו והוא עושה‬
‫רעות בטובים ירואה בשינאיו מה שחפץ‪ .‬לכן לא יתנשא אדם לומר אני אעניש ומי יודע‬
‫שמא הוא יענש ״‬
‫ג‬
‫״‬
‫ס״ח סי׳ ת ג ז ״‬
‫אין ב״ד של מעלה מענישים אח האדם פתיח מבן עשרים כן אמדו בב״ר ובפ׳ ר ׳‬
‫‪,‬‬
‫עקיבא ובזוהר הקדוש בכמה ר י נ ת י ‪ .‬והקשה הגאון מה״רל מ פ ר א ג דבן י״ג שנה‬
‫חייב בכל המצות ואיך יקריב ת ט א ת והלא תלמוד ערוך היא דאין תייב ת ע א ת אלא על דבר‬
‫שחייב על זדוני כ ר ת ‪ .‬ובן י ״ ג שנה אינו חייב כרה ע ד בן ע ש ר י ם ‪ .‬דב״ר של• מ ע ל ה אינם‬
‫מענישים עד בן עשרים ״‬
‫והירץ ה ר ב חי״דא זל״הה ע ״ פ מ״ש הרב זרע ברך ח״ג פ ׳‬
‫וירא‪ .‬משם ה ר מ ״ ע ז״ל‪ .‬שכשהשכינה למעלה אינו מעניש עד בן עשרים‪ .‬אבל כשהשכיגה‬
‫ל מ ט ה הוי כב״ד של מ ט ה ונענש האדם מבן י״ג‪ .‬וא״כ בבית המקדש שהיתה השראת שכינה‬
‫יש עינש גם לבן י ״ ג ויש כ ר ת ‪ .‬ולכן מקריבי ת ט א ת ‪ .‬זת״ד ״‬
‫ן ל י‬
‫אני הצעיר נראה דקישיא מעיקרא ליתא דמ״ש ב ג מ ׳ דאין חייב ת ט א ת אלא ע ל‬
‫דבר שתייב על זדונו כ ר ת ‪ .‬לאו למימרא דדוקא א ם הוא עצמו תייב על זדונו כ ר ת ‪.‬‬
‫דתידוק מינה רבן י״ג שאינו תייב כרת איך יקריב ת ט א ת אלא הכונה דאין תייב ת ט א ת בין‬
‫ק ע ן בין גדול רק א ם הדבר ההוא תייב על זדונו כ ר ת ‪ .‬פי׳ שיש תיוב כרת בעבירה ה ה י א‬
‫א ם יעשה אותו מי שתייב כרת בב״ד של מ ע ל ה ‪ .‬וכאן יש חייב כרת בדבר זה בגדול‪ .‬אבל‬
‫בדבר שאף אם יעשה אותו מי שהוא גדול אין בו כ ר ת ‪ .‬אין בו תיוב ת ט א ת לא לקטן ולא‬
‫לגדול ודוק ״‬
‫מיתת ה נ ע ר י ם פחית מבן עשרים ולמעלה מי״ג ש נ ה ‪ .‬עיי׳ בזוהר תדש דפוס‬
‫אמשטרדם ד׳ י ״ ט ע ״ א ״‬
‫ערך‬
‫עדן‬
‫מפןדם־‬
‫עדא ועז״אל‬
‫ערך עורב‬
‫א עורב‬
‫הוא מוכן לשליחות לבשר בזמן הדבר ב ״ מ ‪ .‬וצפור דרור לעצירת ה מ נ פ ה ‪.‬‬
‫ולכן כל ימי ה מ ג פ ה ‪ .‬אינו נראה ותינו נמצא בעיר ״ ילקיכי חדש ״‬
‫וכן‬
‫כל הבריות אפי׳ תולעים מוכנים לבכורות‪ .‬והנץ לבכורות ט ו ב ו ח ‪ .‬ולכן כתיב בחרבן מ ע י ף‬
‫השמים ע ד ‪ 5‬ה מ ה נדדו הלכו ״‬
‫ב ‪ 11‬עורבי*•‬
‫ס ׳ הכונות ״‬
‫שואלים מ ע ר מ ה ק ״ ב ה והק״בה עונה אותם בשכר בלמדו קבורה‬
‫לקבור את הבל ״‬
‫א עז״א‬
‫ילקוט חדש ״‬
‫ערך עדא ועז״אל‬
‫ועז״אל כשנפלי מן משמים‪ .‬עז״ א נתאמץ לחטוא נגד ה ק ״ ב ה הושיבו ה ק ״ ב ה‬
‫בהרי חשך‪ .‬והחשיך עיניו לגמרי‪ .‬אבל עז״אל שלא ח ט א כל כך הישיבו‬
‫ה ק ״ ב ה ג״כ שם אצל עז״א אבל יש לו אור ואין לו חשך כל כ ך ‪ .‬ועל זה נאמר נופל זה‬
‫ע ז ״ א שנפל עמוק בחשך‪ .‬וגלוי עינים זה עז״אל שנגלו ע י נ י ו ״‬
‫ילקוט חדש בליקוטים ״‬
‫ערך עז פנים‬
‫א‬
‫ען‬
‫פ ט ם ‪ .‬ר ״ א אומר מ מ ז ר ‪ .‬ר׳ יהושע אימר בן ה נ ד ה ‪ .‬ר׳ עקיבה אומר ממיר‬
‫ובן ה*דה‪ .‬פ ע ם אחת היו זקיניס יושבים בשער ועברו לפניהם שני חינוקוה‪.‬‬
‫א ח ר כיסה את ראשו ואתר גילה את ראשו‪ .‬זה שגילה את ראשו‪ .‬ר׳ אליעזר אומר ממזר‬
‫ר ׳ יהושע אומר בן ה נ ד ה ‪ .‬ר ״ ע אומר ממזר ובן ה נ ד ה ‪ .‬אמרו לו לד׳ ע ק י ב ה היאך מלאך‬
‫לבך לעבור על דברי חביריך‪ .‬אמר לדם זה אני א ק י י מ ט ‪ .‬הלך אצל אמו של חינוק ו ר א ה‬
‫שהיהה יושבה ומוכרח קטניוח בשוק‪ .‬אמר לה אס אח אימרח לי דבר שאני שואלך אני‬
‫מישיאך לחיי ה ע ו ״ ה ב ‪ .‬א מ ר ה לו השבע לי‪ .‬היה רבי עקיבא נשבע בשפחיו ומבטל בלבו‪.‬‬
‫א מ ד לה בנך זה מ ה ט י ב ו ‪ .‬א מ ר ה לו כסנכנסחי לחופה נרה הייתי ופירש ממני בעלי‪ .‬ובא‬
‫עלי שישביני והיה לי בן ז ה ‪ .‬נמצא החיניק ממזר ובן ה ג ד ה ‪ .‬אמרו גדול היה רבי עקיבא‬
‫כשהכחיש את רבוהיו‪ .‬באוהה שעה אמרו ברוך ה׳ אלהי ישראל אשר גילה סודו לר׳ ע ק י ב א ‪.‬‬
‫בן יוסף ״‬
‫א‬
‫מ ס כ ה כלה פ ׳ ג׳ הלכה ב׳ ״‬
‫מציגו‬
‫ערך עיטוש‬
‫שהק״בה עושה כל מ ה שגוזרים‬
‫הצדיקים‪ .‬א ב ר ה ם גזר על ה ז ק נ ה ‪.‬‬
‫יעקב‬
‫עדן‬
‫מקדם צז‬
‫עין הרע‬
‫י ע ק ב על החולשה‪ .‬לפי שעל י ע ק ב היה אדם מ ח ע ע ש ומת ולכן כשמתעכוש האדם אומרים‬
‫לי חיים עיביס מכלל ד פ ע מ י ם לא היו ח י י ם ‪ .‬ובא יעקב ואמר מחיך שאדם מ ח פ ת א ו ס‬
‫יש מחלוקת בין הבנים אבל יהא אדם תולה ויצרים לבניו על נכסיו‪ .‬יצחק גזר על היסידין‬
‫‪£‬יהיסרו הבריות ויעשו תשובה ״ ילקוע תהלים ״‬
‫ערך עין הרע‬
‫א אמרו‬
‫ז״ל בברכות ד׳ נ ״ ה ‪ .‬האי מאן דדתיל מ ע י נ א בישא לימא אנא מ ז ר ע א‬
‫דייםף קאחינא דלא שלעא ביה עינא בישא‪ .‬והקשה הרב חי״דא זל״הה‬
‫בס׳ דבש לכי‪ .‬איך יאמר כן כל איש ישראל שאינו מ ז ד ע א דיוסף והכתיב דובר שקדים לא‬
‫•כין לנגד עיני‪ .‬וכתיב מ ד ב ר שקר ת ר ת ק ‪ .‬ואיך ילמדוהו חז״ל לשקר ותו איך יועיל השקר‬
‫יעי״ ש מ ה שתירץ ״‬
‫ולי‬
‫נראה שכיון שכל מתשבתו של יעקב אבינו ע ״ ה היתה ב ר ח ל ‪ .‬וכמו שכתוב בני דחל‬
‫אשת י ע ק ב ו כ ו ‪ /‬מ ה שלא אמר כן בשאר נשיו‪ .‬א׳יכ גם שאר בניו בני רתל מיקרו‬
‫וא״כ כל בגי ישראל בגי יוסף מ י ק ר ו ‪ .‬וכמו שכתוב גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף ס ל ה‬
‫ואל ת ת מ ה דלא מיקרו בני בנימין כי גם בני בנימין בני יוסף י ר ק ד ו ‪.‬‬
‫כמ׳׳ש חו״ל שיוסף‬
‫ה י ה ראוי להעמיד י״ב שבעים כי זיו איקונין שלו דומה לאביו‪ .‬אלא שעשרה כייפין דאיזדריקו‬
‫מיניה כאשר ח ב ע ח ו אשח פ י ט י פ ר ‪ .‬נעדרו ממנו עשרה בניס והוליד רק שנים וזכה ב ה ם‬
‫בנימין שהוליד עשרה ב נ י ס ‪ .‬ולכן בנימין קראם כלס על שם אחיו‪ .‬אח׳ וראש וכו׳‪ .‬נמצא‬
‫שבני יוסף מ י ק ר ו ‪ .‬ודוק ״‬
‫‪3‬‬
‫מי שהיא נדיב ועין טיבה אין שולט בו עין ה ר ע ״‬
‫הרב כלי יקר פ׳ חיי שרה ״‬
‫וזהי שאמר הכחיב מ ה יפו פעמיך ב נ ע ל י ם ‪ .‬ואל תתיש שמא תשליט בך ע י ״ ה ר‬
‫ג י כיין שאת בה נדיב יכול אני לשבח אח יופייך ולא הזיקך עין ה ר ע ״‬
‫ודוק ״‬
‫ערך עלינו לשבח‬
‫א עלינו‬
‫לשבת תיקן יהושע בן נון שבא מיוסף הצדיק ע׳׳ה שנק׳ שור‪ .‬וכן עלינו‬
‫לשבח גימ׳ שור‪ .‬וחיקנו בזמן שיבש יריחו וסבב אותה ז׳ פ ע מ י ם ובכל פ ע ס‬
‫הזכיר שם אחד משם מ ״ ב ‪ .‬והשם הראשון הוא אב״ג ית״ץ גימ׳ עלינו ל ש ב ח ‪ .‬שעשה לגו‬
‫ה נ ס ע׳׳י שם מ ״ ב וזהו סיד לעושה נפלאוח גדולוח לב״דו גימ׳ מ ״ ב ‪ .‬שכל הנסים והנפלאות‬
‫שעישה לני ה ק ״ ב ה היא ע״י שס מ ״ ב ״‬
‫דבש לפי משם ליקוטי גורי הא״רי כ״י ״‬
‫ב על‬
‫עדן‬
‫ב‬
‫מקדם‬
‫עם הארץ‬
‫על נן נקיה לך יכי׳ ע נ ן ‪ :‬י ש ב ע יהידה ת י ק נ ה ‪ .‬ב‪5‬עה ש א מ י לו יהושע בני שים נא‬
‫כבור לאלה׳ ישראל והן תירה תיקן ״על ״כן " נ ק ו ה ל ך ‪ .‬ד ״ ת עכ״ן ״ מקיר‬
‫ערך עם הארץ‬
‫א‬
‫עמי האיץ הם כמדבר שאיני מנדל פירור‪ .‬ויש להם זכוה בשביל שעונים אמן וזהי‬
‫ימדברך נאיה ״ אגדחא דבראשית בם׳ שתי ידוה להר״מדל ״ מ ד ב י קדמות ״‬
‫ערך עמלק‬
‫א עמלק‬
‫מכשף היה יבחר לאנשי מלתמתי אנשים שלא ייפלו למות בשנה ה ה י א ‪.‬‬
‫לכך א מ ־ משה ליהושע בחר לנו אנשים כיוצא בהם לכך נאמר רחליש‬
‫״הישע את עמלק יאת ע מ י אבל לא ה ר י ם ״ ר ׳ בחיי פ ׳ בשלח ״‬
‫‪ 3‬מלחמה‬
‫‪ 3‬זכור‬
‫לה׳ בעמלק לכן השלל אסיר ב ה נ א ה ‪ .‬ובזה ת ע א שאיל‪ .‬לכן בזמן‬
‫מרדכי ו א ס ת ר בבזה לא שלחו את ידם ״ שם ״‬
‫את אשר עשה לך ע מ ל ק ‪ .‬יש במלת זכור ע ע ם זקף גדול‪ .‬וכתבו המקובלים‬
‫שראוי בין לש״ץ כשקורה בצבור בין ליחיד לכוין ב ט ע ם זקף גדיל ‪:‬ן שעל‬
‫תיבה ז כיד דיעיל‬
‫ך בין הרין יודין ויהעביד א סוד אילנא ד ח ״ בין הרין י׳ י׳ מיס‬
‫נגמ‬
‫כ‬
‫העליונים איר נביעי דלא פסיק יאז י א י י ל‬
‫ז כ‬
‫י‬
‫לה‬
‫י‬
‫ג ב‬
‫י ש‬
‫י‬
‫י^ל•‬
‫ע״נ‬
‫״ ולדעתי*‬
‫בא לרמיז ג״כ ב ט ע ם זקף גדול שהיא הרין יודין ע ם ו׳ גימ׳ כ״ו כ מ ס פ ר שם‬
‫הו״יה ב ״ ה ‪ .‬ואמרו רז״ל אין השם שלם עד שימחה שמו של ע מ ל ק ‪ .‬ולכן זאח ה ה י ה למזכרת‬
‫לשוב בחשובה להעביר ממשלח זדין מן הארץ ולמחיה אח זכר ע מ ל ק ואז יהיה השם שלם‪.‬‬
‫ולכן בא על חיבה זכיד ע ע ם זקף גדיל שעילה כ״ו כ מ ס פ ר השם שלם ״ ידוק ״‬
‫ערך ענוה‬
‫א‬
‫כל זכיות שאדם עושה ואין בו ענוה כמו הבשיל בלא מ ל ה ‪ .‬וכל ענוה שחין ב ה‬
‫יראת שמים כמאכל בלא תבלין ״‬
‫כ ׳ענוה‬
‫ס פ ר חסידים סי׳ ע״ו ״‬
‫רבו מ א ד מעלוחיה ונזכיר קצהם בקיצור‪.‬‬
‫כאלי הקריב כל הקרבנית פ ל ס ‪.‬‬
‫ע ץ‬
‫על כל פ * •‬
‫א‬
‫נעשה מ ר כ ב ה לשכינה‪.‬‬
‫ג אין חפלחו נ מ א ס ת •‬
‫‪2‬‬
‫ד מעבירין לו‬
‫ה תפלתו מתקבלת כשהתפלל על צרת צבור‪ .‬ו אין ס ט ״ א שולטת ב ו ‪.‬‬
‫\ איני בא בגלגיל‪.‬‬
‫ח הלכה כ מ י ת י ‪.‬‬
‫ט תירה ניתנה לו ב מ ת נ ה ‪ .‬י לגבי ד ד י ה ליכא‬
‫מענת‬
‫עדן‬
‫מפןדם צח‬
‫ענוה‬
‫ט ע נ ת מי הקדימני‪ .‬ולפי דברי דז״ל בחנחומא זהו ע י ק ר ה י ה ד ו ת ‪ .‬ובלח ענוה חבוב מ כ ר י‬
‫יאכ״מל והיום קצר ויהי הק״צר אמיץ ״‬
‫ג‬
‫מדבר קדמות ״‬
‫אף א ם נגזר על הארס מ י ת ה ‪ .‬על ירי הענוה מתבטלת הגזירה‪ .‬וכן א ס נגזר עליו‬
‫מ י ח ח ה ב נ י ם ‪ .‬ע״י הענוה מ ה ב ט ל ה הגזירה ״ דבב לפי מ ב ס אדניה החיים‬
‫מזמיר קי״ן ״‬
‫ד‬
‫ענן במילוי עין נון וו גי׳ ר מ ״ ח ‪ .‬כי מי שהוא ענו בודאי בהוא מזרע אברהם בעילה‬
‫ר מ ״ ח וכחיב ביה ואנכי ע פ ר ו א פ ר ‪ .‬אבל כשיהיה ענו במילוי פי׳ כשלימות‪.‬‬
‫כלימר ענוה כת־ןנה ולא מזוייפת בזה תעמוד לו זכות א ב ר ה ם א ע ״ ה ודוק‪.‬‬
‫‪H‬‬
‫ * צ י נ ן שלשה שנשתבחו במרת ה ע נ י ה ‪ .‬והס א ב ר ה ם שאמר ואנכי ע פ ר ו א פ ר ‪.‬‬‫ומשה שאמר ונחנו מ ה ‪ .‬ודיר שאמר ואנכי תולעת ולא איש‪ .‬כמ״ש ב פ ׳‬
‫כסי׳ ה ר ס ‪ .‬גס אמרו ב פ ״ ק דסועה כי אדם ר ״ ת ״ א פ ר ״דם ״ מ ר ה ‪ .‬וכשיתבונן במהות גזפו‬
‫יכנע לבבו ״ וזהו לדעתי רמז מ״ש חז״ל במם׳ אבות מאד מ א ד הוי שפל רוח ר ״ ת ״משה‬
‫׳•׳אביהם ״ ד ו ד ‪ .‬״ מ ר ה ״ א פ ר ״ ד ם ‪ .‬כשתתבונן באלו הוי שפל רוח ירוק״‬
‫א‬
‫ערך עני‬
‫‪3‬שהאדם‬
‫נצרך לבריות אם יכיל לעשות שיתנו לו הקהלות שבכל עיר ועיר מ ן‬
‫הצדקה אל ילך ליתדיס לבקש‪ .‬כי מ ה שנותנים מן הכיס של צדקה‬
‫לא יכאב לב על זה‪ .‬אבל מ ה שנותן היתיד‪ .‬שמא יצעער על הדבר שמוציא מידו פשוע א ח ד‬
‫וכמיציא דמו ה ו א ‪ .‬ולאחר שפסקו לו לא יערית יותר‪ .‬אבל קודם לכן יגיד עניותו ודלותו ״‬
‫ם׳ חסידים סי׳ שי״ט ״‬
‫‪3‬‬
‫עני‬
‫הוא מחלק מ ד ת הדין‪ .‬והעשיר הוא מתלק מדת ה ר ת מ י ם ‪ .‬לכן בתת העשיר‬
‫צדקה ל ע נ י ‪ .‬הוא משתף מד״הד ע ם מדת ה ר ת מ י ם ‪ .‬והשיתוף הזה הוא קיום‬
‫ה ע י ל ס ״ מפרשים ״‬
‫‪ i‬העני‬
‫ד ענידת‬
‫ה‬
‫הל!‬
‫בשכר עוניו ניצול מדינה של גהינס דכתיב יחלץ עני בעוניו ״‬
‫גמ׳ יבמות ״‬
‫מועלה להעלוה ר פ ״ ח ניצוליה ״ עיי״ל אוה די״ש ערך ר פ ״ ח ״‬
‫חלה‬
‫לחם לעניים כאלו הקריב כל הקרבנית וז״ש אח קרבני לחמי לאשי‪.‬‬
‫העניים שנידונים באש ״‬
‫מ ד ב ר קדמות בשם רבינו א פ ר י ם בפי׳ ע ל‬
‫ה ה ו ר ה כ״ י ״‬
‫ערך ע ן‬
‫<! !‬
‫מסדם‬
‫עצרת‬
‫ערך עץ‬
‫א ^‪IpnV‬‬
‫ה׳ נין יי־לך חל המיס וימתקו ה מ י ס ‪ .‬ויורהו מ ז ו ויורו המורים השליך‬
‫לו ה ק ב ״ ה עץ מ ג ״ ע ומרוב מתיקיח העץ השליכו במים ו נ מ ת ק י ‪ .‬שם שס‬
‫לו חק ומשפט כלומר בכל מקיס שבאי למים מריס זירקין אותי עץ ו מ ה ר פ א י ן ‪ .‬ושם ניסהו‬
‫לאותי עץ שהיה ברוק ו מ נ ו ס ה ‪ .‬וכל חולה שהיה שיתה מ ה מ י ם מ ת ר פ א לכך ס מ ך כי אני ה׳‬
‫דבש לפי משס רביני א פ ר י ס בן רביני שמשון בפי׳ ע ה ״ ת כ״י פ׳ בשלח ״‬
‫רופאך ״‬
‫ערך עצרת‬
‫א‬
‫שבועית נקרא בלשון חכמיס ע צ ר ת ‪ .‬והר״מז ז״ל פ ״ א דשביעיח האריך לתת‬
‫‪^H-‬‬
‫ל"~‬
‫טעס‬
‫ע‬
‫ת‬
‫לי •‬
‫ואני‬
‫הצעיר נלע״ד ששם זה נגזר מלשון עוצר רהיינו‬
‫שעינרת איזה ד ב ר ‪ .‬והוא כי ידוע שאין תבלין לבטל ה ס ט ״ א ו ב פ ר ט פלונית כי א ס ע ס ק‬
‫ה ת י ר ה ‪ .‬ו מ א וראה מפלאות ת מ י ס רעים כי איתיות ע צ ר ה ‪ .‬ה ם כסידרן באותיות אלא‬
‫שמרלג יניטל י ז‬
‫י ז ת‬
‫שמדלג הם איהייה‬
‫י‬
‫ן ‪ 5‬נ י ז י ס‬
‫פק׳׳ש‬
‫כ ז ה‬
‫"‪V‬‬
‫פ"צ ק ״ר ש‬
‫״ךן וכשתתבונן באותיות ה נ ע ל מ י ם‬
‫עולים פ ״ ה גי׳ ליליה‪ .‬שע״י ה ה ו ר ה שניתנה בחג הקדיש הזה‬
‫היא עיצרה ימטלמה הפליניח ימבטלח שליטחה‪ .‬כי מי שאיני עוסק בהורה נאמר בי ולמה‬
‫תשגה בני בזרה ותחבק תיק נ כ ר י ה ‪ .‬אבל ע״י ע ס ק התורה פתיה איחה פ ח ״ י ס ‪ .‬פ ט מ ה‬
‫לחצאין‪ .‬׳נעשית איברים איברים כמי שהיא נפרדת בין אותיות ע צ ר ת ‪ .‬ודוק ״‬
‫ערך רבי עקיבא‬
‫א‬
‫דבי‬
‫ע ק י ב א היה בעקב עשו כי ירד בתיך ע י מ ק הקליפה ויעקב העלהו משם בידו‬
‫יז״ש וידו איחזח ב ע ק ב עשי ״ שערי שמיס משם ס ׳ הגלגולים ״‬
‫‪*HH‬‬
‫לדעה׳ מ״ש ויפיזי זרועי ידיו מידי אביר י ע ק ב כי כמו שיעקב היה שטנו של עשו‬
‫להוציא בלעו מפיי היא ניציץ רבי עקיבא שהיה ב ע ק ב ו ‪ .‬על ידי ידו שהיחה אוחזת‬
‫ב ע ק ב עשו‪ .‬וזהי מידי אביר יעקב‪ .‬פי׳ בשביל ידו יצא ד׳ עקיבא מ ע מ ק י הקליפה‪ .‬שאוהיית‬
‫אב״יר ׳ ע ״ ק ב ה ם איח״־וח ר״ב׳ ע ק י ״ ב א ‪ .‬כן יוסף היא שטני של עשו כמ״ש חז׳יל‪ .‬יזריעים‬
‫מ מ נ י ׳עמודו לאבד זרעו של עשי‪ .‬יכמ״ש ה כ ח ו ב ו ה י ה ביה יעקב אש וביה יוסף להבה ובית‬
‫עשי לקש‪ .‬ונ״ל שלכן נגזר על ר׳ עקיבא שנהרג‪ .‬לפי שהיה ב ע ק ב עשו שהם רגלי ה ק ל י פ ה‬
‫דכהיב בה דגליה יורדוח מ ו ח ‪ .‬ודוק‪ .‬וא״ש הה״יב ״‬
‫ערך עקידה‬
‫א אלמלא‬
‫זןדן‬
‫א‬
‫ערבח‬
‫מקדם צט‬
‫^מלא עקידה יצחק אין אחד מכל הנבראים יכול להפיק רצון נ ח ל ת ו מרוב דקדוק‬
‫הדין‪ .‬ד״ל כ ע ״ י עקידה יצחק נ כ נ ע ונכפף למעלה מדת הדין ח ח ה מ ד ת‬
‫הרחמים ״‬
‫מדבר קדמות מ ב ס צמח דוד ״‬
‫ערך ערבה‬
‫&‬
‫סוד ה ב ע ת ע ר ב ה ביום ה ו ״ ר ‪ .‬כתב מרן ה א ״ ר י ז ׳ ׳ ל ש ל א יקח לערבה רק חמשה‬
‫גבעולין‪ .‬כנגד חמשה גבורות מנצ״פך ייחביכי ב ק ר ק ע ויכוין כ ך ‪ .‬הכאה א ׳‬
‫מ׳‬
‫דמנ״צפך נ כ נ ס גבורה ראשונה ביסוד ה נ י ק ב א ‪ .‬וזהו בהורדה ידך יתבעה ב ק ר ק ע שהוא‬
‫ייסוד ד י ד ה ‪ .‬וחכוין בשם יו׳׳ד ה״א וא״ו גימ׳ ע״ל ס ״ ח חבי״כי תבי״ע יל״א ברי״ך ובשעה‬
‫ה ע ל א ת ידך חכוין כי ע ר ב ה גי׳ עז״ר וגי׳ זר״ע‪ .‬שזהו הכנה שהעלה מחר ב ע ח הזיווג מ״ן‬
‫לקבל מייןדכירין שהיא נושקת אותו בסיד ע ר ב ה דומה לשפתים‪ .‬הכאה ב׳‬
‫נ׳ דמני׳צסן‬
‫כבירת שנית וכו׳‪ .‬הכאה ג׳‬
‫צ׳ דמנ״לפך גבירה שלישית וכו׳‪ .‬הכאה ד׳ פ׳ דמנ״צפך גבורה‬
‫רביעית יכי׳ ‪ .‬ה כ א ה ה׳‬
‫ך׳ דמנ״צפך גבירה חמישית וכי׳‪ .‬יתכוין כי ע ״ י תבעית אלו‬
‫נכנסו הגבירות ביסיד ה נ י ק ב א ‪ .‬יע״י הכאות אלו נתמתקו והוקל היקף הדין ״ ע ״ כ ״‬
‫ערך ער ואונן‬
‫א‬
‫עד ואינן‪ .‬ער נתגלגל בזרת‪ .‬ואינן נתגלגל בפרץ‪ .‬ולכן בעי למיפק ז י ת בקדמיתא‬
‫משים דהוה בוכרא ״‬
‫א הנכנס‬
‫ס פ ר המגיד למדן ז״ל ״‬
‫ערך ערכאות‬
‫בערכאות של גויס או בבית תפלתם וכיוצא היא נאחז בכנפי ה ס ע ״ א‬
‫הרב חסד‬
‫ומעמאין איתי מ ע ע מ ע ע ולא ידע כי בנפשי הוא ״‬
‫ל א ב ר ה ם עין הקורא נהר ס״ז ״‬
‫ערך עריות‬
‫א אמרו‬
‫ב ב ״ ר פ ׳ ע ״ ו ‪ .‬התשה נמשלה לגפן דכתיב אשתך כגפן פ ו ר י ה ‪ .‬לימד לך‬
‫שכמו שנזיר אסיר בכל אשר יצא מגפן היין וכל משרת ענבים וכי׳ כך אל‬
‫י א מ ר ארם‪ ,‬הואיל ואסור להשתמש באשה הריני ת ו פ ס ה ואין לי עין אי אני מנשקה ואין בי‬
‫ע י ן ‪ .‬אלא אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל ע י ק ר ‪ .‬וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו‬
‫מביא מיתה על עצמו ע ״ כ ״‬
‫ה נ י ג ע בה ״‬
‫וזהו שאמר שלמה כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל‬
‫ע ר ך עשבים‬
‫עדן‬
‫םיקדע‬
‫עשיר‬
‫ערך עשבים‬
‫ע‬
‫ב‬
‫״‬
‫‪D‬‬
‫"‬
‫‪J‬‬
‫‪.‬‬
‫אית ביה ח כ מ ת א סגיאה ותיליה בשמיא ס ג י ‪ .‬וכס הביא מ ע ב ה נודא מ א ח ד‬
‫שהיה בקי בעשבים ע ״ ש ‪ .‬ויש עשב להחיות ה מ ת כאשד אמדו ב א ג ד ה ‪ .‬ועד היוס ה ע ד ב י י ס‬
‫ה ו ל ט מדברות יש להם כ מ ה סגולות בעשבים‪ .‬ויש עשב שמהפף ה ע ו פ ר ת או הכסף לזהב‬
‫כאשר י ד ע ט מפי סופרים מגידי אמת‪ .‬ויש רמז קלת סגילית העשבים ששמע מהר״חו מהא״רי•‬
‫(״ל ה נ ס בשער הגלגולים ״ מדבר קדמות ״‬
‫ערך עשיר‬
‫א‬
‫אם‬
‫ראית איש עשיר ומצליח ומתתתן ביו איש ל ד ק ואת״כ איני מצלית כבתתילה‪.‬‬
‫דע לך ל פ י ש ע ו ש ‪ :‬ר ע ה לאותו צדיק‪ .‬ועוד לפי שכשהוא מוכיתן בדברי שמיס‪.‬‬
‫אין נשמעין לו ״‬
‫ס ״ ח סי׳ רע״ו ״‬
‫‪3‬תב מהר״יל בליקיעיו ע ע ם לשבח למה רבי היה מכבד את העשירים‪ .‬כי הוא‬
‫‪3‬‬
‫היה עשיר גדול ומרוב ע ט ת נ י ת ו וקדושתו היה מכבד לעשירים וראו כל ה ע ם‬
‫ילמדו ממני לכבד את העשירים‪ .‬ואת״כ כשיכבדו את רבי הכביד ההוא מידי דהיה לעשיר‬
‫‪ .‬גדול שמכבדין אותו בשביל העושר ובזה אינו נהנה כלל מכבוד התירה•״‬
‫ערך עשרה‬
‫הרוגי מלבות‬
‫א בזמן‬
‫הריגת עשרה הרוגי מ ל כ ו ת ‪ .‬לא הספיק הק״בה כ״ב יכול לומר להסיפר‬
‫כתוב גזירות גדולות ומכות עזות ונוראות על ס מ ״ א ל ‪ .‬אלא מיד נטל הוא‬
‫ובס׳ שכחת לקע הביא‬
‫ילקיע חדש משם המדרש ״‬
‫נייר וכתב עליו יום נ ק ם ״‬
‫משם ס ׳ ע מ ק המלך ד ע״ ל בלשון אחר וז״ל‪ .‬בשעה שאמר סמ״אל כל התראות אני מקבל‬
‫ע ל י ויבחרו עשרה אבירים הללו‪ .‬מיד נחמלא ה ק ״ ב ה ח מ ה על םמ״אל ולא הספיק לסופר‬
‫לכתוב‪ .‬אלא ס מ ״ א ל עצמו נטל את הקולמיס וכתב על עצמו ועל אומתו גזירות קשות וכו׳‪ .‬ע ״ ב ״‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫מדור‬
‫אות פא‬
‫ערך פגם ־‬
‫הפלגה ואילך אין מעשה האומות פוגמים למעלה בספירות ח״ו כי א ם בשר‬
‫ערך‬
‫שלהם ״ כ״כ הרב ת ס ד לאברהם ״‬
‫פדה‬
‫יעדן‬
‫מקדם כן‬
‫ערך פדיון הבן‬
‫א שמעתי‬
‫מש״דר מירושלים ח י ״ ב ב ‪ .‬כי קבלה בידם מזקני ש ע ר ‪ .‬כי כל ההולך‬
‫לסעודה פריון הבן הוא חיקון גדול וכאלו ה ת ע נ ה ש״ר העניות‪ -.‬ולכן‬
‫זדיזין מקדימין להזדמן שם אף אס אבי הבן לא ה ז מ י נ ם ‪ .‬ע ״ כ ‪ .‬ולענ״ד שס רמז במ״ש אך‬
‫פדה חפרה אח בכור האדם‪ .‬כי ידוע כי הפוגם באיה בדיה קדש‪ .‬הוא פוגם ב א ר ב ע שמוס‬
‫ח ה ״ י ה ‪ .‬ולכן צריך להתענות פ״ד העניוח כ מ ס פ ר ד׳ פ ע מ י ם א ה ״ י ה ‪ .‬ואה״יה עולה א ״ ך‬
‫זזהו רמיז הפסיק אך שהוא גימ׳ אה״יה הוא נתקן בזמן שפדה תפדה את בכור ה א ד ם ודוק ״‬
‫‪ 3‬מסורת‬
‫בידינו מהזקינים שקבלו מהקדמונים‪ .‬כי איש אשד יקיים מצות פדיון‬
‫בנו הבכור כדין‪ .‬ויתן חמשת סלעים לכהן בשמחה והיו לו לגמרי שלא‬
‫יחזיר הכהן שוס דבר בשים אופן יהיה בטיח שהילד יחיה וינצל מ פ ג ע חולי הילדים ויגדל‬
‫מדבר קדמות ״‬
‫׳ ו ה י ה לאיש ״‬
‫ערך פדה‬
‫פרת שלת לעמי ציוה לעילם בריתו קדיש ינורא שמו‪ .‬נ ל ע ״ ד בהקדים מ״ש ב ס ׳‬
‫א‬
‫רמזי הר״מז ז״ל כי שלשה בחינית הי־יסד דז״א עולים של״ח ו ע ם סוד נשמתם‬
‫שהיא‬
‫בניקיד סגול יעלה‬
‫יה״וה‬
‫פ ד ״ ח ‪ .‬וזהי פדה שלח לעמו פי׳ מכה של״ח‬
‫נעשה‬
‫להם פ ד ״ ת ‪ .‬י ה ע ע ם הוא כי נצטרף להם סיד נשמתם שהיא הי״יה בניקוד סגול וזהו קדיש‬
‫י ונירא שמי ״‬
‫יריק ״‬
‫א פוסד‬
‫ערך פוקד‬
‫עין אבות על בנים‪ .‬ה ט ע ם כי האדם מת בתטאו והעונות והפשעים נשארים‬
‫לבניו אחריו והם יקבלו ׳ ס י ר י ה ם ‪ .‬וז״ש הכחוב א ב י ח י ט חטאי י א י נ ם ‪,‬‬
‫׳דבשביל ת ע א ת ם מתו ו א י נ ם ‪ .‬ואנתני עוגותיהם סבלנו דנשארו לנו ״‬
‫מדבר קדמות משס‬
‫הביני הא״רי בשער ה פ ס ו ק י ם ״‬
‫ערך פורים‬
‫'א‬
‫מה‬
‫שעישיס בפיריס שמחה ופרסים גדול מ א ד ‪ .‬הוא למען ישמעי מלכי ישרי אימית‬
‫העולם מהיקף הנס ואשר שלח ידו ביהודים נ ע ק ר מן העילם ומורא יעלה על‬
‫ראשם ״‬
‫מדבר קדמיח משם אחד ח כ ״ ס בס׳ קב ונקי ״‬
‫עדך פירענית‬
‫עדן‬
‫מקדמ‪,‬‬
‫פינחס‬
‫ערך פורענות‬
‫א‬
‫אל‬
‫תתיאש מן ה פ ו ר ע נ ו ח כיצד בזמן שארס רואה מ ה שבידו מצליח‪ .‬אל י א מ ר‬
‫בשביל שזכיתי נתן לי המקום מאכל ומשתה בעו״הז והקרן קיימת ל ע ו ״ ה ב ‪.‬‬
‫א ל א יאמר אוי לי שמא לא‬
‫בעו״הז כדי שיאבדני לעו״הב ״‬
‫נמצאת לי לפניו אלא זכות אתת בלבד נתן לי מאכל ומשתי!‬
‫אבות דר׳ נתן פ ״ ט ״‬
‫ערך פינחס‬
‫בזו״הק‪ .‬כד חזא פינתס מ ״ ם מן מות פרח ‪5‬אוירא ח ט ף ושיתף ליה ב ב מ י ה‬
‫א‬
‫דחושבניה ר״ח והיינו ר ק ח ר מ ״ ח בידו‪ .‬אבל ברעיא מהימנא פליג על זה‬
‫ואמר דחזא מ ״ ס מן ח מ ה וים וא״ו מן מוח ח ע ף ושהף להו בשמיה ונעשה רומח ״ ופי׳‬
‫הגאון מהר״יל כי ה נ ה הזוהר ורעיא מ ה י מ נ א פליגי בפלוגהא דהני הנאי דהנן הסייף והדומה‬
‫מאימת* הו• גמר מלאכחן חד א מ ר משלילפן בכבשן וחד א מ ד מששפשפן ב מ י ם ‪ .‬וכבד נידע‬
‫מ״ש המקובלים שאות מ׳ים נ ק ר א ת אש‪ .‬ואות וא״ו נקראת מ י ם ‪ .‬והשתא הזוהר ס ב ר ד ג מ ר‬
‫מלאכת הליומת היא משצירפן ב א ש ‪ .‬ומיד שנעל אות מ ״ ם שהיא אש נגמר מלאכתו ונעשה‬
‫ר מ ״ ח אף בלא ו א ״ ו ‪ .‬ודעיא מהימנא ס ב ר דאין גמר מלאכה הדימח אלא שאחר שצירפן‬
‫באש צריך לשפשפן במים‪ .‬וא״כ צריך ליטול גס וא״ו שהוא מיס יאז הוי גמר מלאכה הרומת‬
‫וגעשה דו״מח ע ם ו א ״ ו ‪ .‬ודיק יש״י ״‬
‫‪ 2‬פיגחס‬
‫נחלה בנימין ״‬
‫איך הרג זמרי וכזבי‪ .‬והאיבה ט ו מ א ח אהל ו מ ג ע ‪ .‬וי״ל דבמקיס חילול‬
‫השם אין לאו ד ט י מ א ה שיש לו תיקון עומד בפניו ״‬
‫ב פ ס ק י יבמוח ד׳ נ ״ ט ״‬
‫ךלי‬
‫כ״כ ה ד ב המאירי ז״ל‬
‫מ ד ב ר קדמיח ״‬
‫נראה שעדין לא היה כהן ולא היה מוזהר על ה ט ו מ א ה כמ״ש בזבחים‪ .‬א ״ ר אלעזר‬
‫לא נתכהן פינחס ע ד שהרגו לזמרי והביאו רש״י ז״ל בפ׳ פ י נ ח ס ‪ .‬יאפי׳ אליבא ד מ א ן‬
‫דפליג ארבי אלעזר אין כאן קישיא שכיון שע״י כן השיב ח מ ת השם מ ע ל בני ישראל הוי דבר‬
‫שיש בו הצלה רבים ובודאי שדוחה לא תעשה לטומאה כמו במצינו שר׳ אליעזר ב ח ד ר ע ב ד ו‬
‫להשלימו לעשרה משוס זכוה רבים ודוק ״‬
‫‪5‬‬
‫אמרו‬
‫רז״ל ויעל מלאך ה׳ מן הגלגל אל הבכ״יס זה פינתס שע״י גלגול נשמתו על‬
‫אל הב״כים הוא עולם האופנים שאומרים שם ״ברוך ״כבוד ״יי ״ מ מ ק ו מ ו‬
‫י׳׳תבכ״ים‪.‬‬
‫וכשנהנו לו אוח יי״ ד נעשה פינחס גי׳ יצחק וכשנחנו לו אוח‬
‫מ ״ ם שהיהה‬
‫סירתה באויר אז געשה ר מ ״ ח גי׳ א ב ר ה ם ‪ .‬וכשנחנו לו אוח וא״ו היתירא ביעקוב נעשה‬
‫רח״וס‪.‬‬
‫עדן‬
‫פירות‬
‫מקדם הא‬
‫רח״וס כ׳ י ע ק ב היה רחמן ולכן לקח די״מח בידו והיה רח״ום לכפר על בני ישראל נמצא‬
‫היה לו כח ג׳ אבית ״‬
‫דבש לפי משס ס׳ יכן רמזי ה ה ו ד ה כ״י פ׳ פינחס ״‬
‫ערך פירות‬
‫א‬
‫דע‬
‫כי כל האילנית בעלי גאוה ה ס וחינם מיציאים פירות כי חם על ידי מיס •זכרים‬
‫| ה ם מ׳ גשמים[ חיץ מ א ת ר ו ג ‪ .‬וכל פירות האדמה אינם צריכים למיס זכרים‬
‫וגם ע״י השקאה מיליאין פידות חוץ מן ה ח ע ה ‪ .‬וארן ישראל שיתה ממיס זכרים א פ י ׳‬
‫ב ח ־ ב נ ה דכתיב למכיר השמים תשתה מ י ס ‪ .‬וארץ מנדים ערות הארץ היא ולכן נילוס מ י ם‬
‫נקבית משקה אותה כי כן כתיב לא כארץ מצרים היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגליך ״‬
‫כ״כ הרב עמודיה שבעה עמיד ג׳ סי׳ כ״ת ״‬
‫ך^״ל‬
‫שלכן נקרא האתריג בתודה פרי עץ ה ד ר ‪ .‬יען כי אין בי ג א ו ה ‪ .‬ואמר רב מ ת י ב ת א‬
‫מאן דאיהי זעיר איהי רב ״‬
‫יומתק לענ״ד מ״ש בגמר׳ האי מאן דאמר אתרונגא תילתא ברמות ריחא דאית‬
‫ביה‪ .‬ויש לדקדק למה בתרו דוקא להראות בעל גאוה כי אם באתרוג ולא בדבר‬
‫א ח י ‪ .‬אבל לפי האמור גיתא‪ .‬כ׳ האתרוג אינו בעל גאוה וזה שמוסיף מ ד ל י ה ואימר אתרונגא‬
‫ניכר שלא ת פ ס מדת האתרוג וזה מקצת מהגאוה שלו ״ ודוק ״‬
‫ולכן נרמ! בפסיק ״אל‬
‫״תבואני ״רגל ״גאוה ר ״ ת את׳רג‪ .‬וכן סיום הפסיק ״גאוה ״ויד ״רשעים ״אל ״תנידני ר ״ ת‬
‫א ת ר י ג ‪ .‬לרמיז שכמו שהאזריג אין בו גאיה כן גם אני אל תביאני רגל ג א י ה ‪ ,‬ולכן נ ר מ ז‬
‫ב פ ס ו ק תחילה חסר להורות שהוא הפך בעל גאוה שאדרבא מוסיף יאומר אתרונגא ״ ודוק ״‬
‫ערך פלפול‬
‫א‬
‫כתב‬
‫רביני הא״רי זצ״ל שע״י הפלפול הוא משבר הקליפות וכתב הרב חס״ל עין‬
‫הקורא נהר כ ״ ח ‪ .‬שאם יש לי כת לפלפל לכר ן את ההלכה ואינו עיבה ה י א‬
‫מחזיק הקליפה ומעמידה והוא איסיר גמור ״‬
‫פ^י‬
‫הדור כפני ה כ ל ב ‪ .‬כתב הרב תי״דה זל״הה בס׳ מדבר ק ד מ ו ת ‪ .‬וז׳ייל שמעתי כ י‬
‫ה נ ה כתיב תחניניס ידבר רש ועשיר י ע נ ה ע ז ו ת ‪ .‬והכלבים ה ס עניים כמ״ש תז״ל‬
‫ל י ת ד ע נ י מ כ ל ב א ‪ .‬ו א ע י ס ה ם חצופים דכתי׳ והכלבים עזי נפש כן פני הדור א ע ״ פ ש ה ם‬
‫עניים מממין ו מ ת י ר ה ‪ .‬א ע ״ פ כן ה ס עזים כמו שכחוב בהחילת הענין בעקבות משיתה‬
‫חיצפא ישגא ״‬
‫עדן‬
‫מקדפ‬
‫פסח‬
‫ערך פסח‬
‫א בליל‬
‫פ ס ח מצרים לקה איוב ונעדר בו השטן ולכן ציוה הק״בה לתכול ה פ ס ת‬
‫בחפזוןבעוד שהשטן טרוד‪ .‬ואז נדבקו בקדושה ״ זוהר תצוה ד׳ ק פ ״ ב ע ״ ב ׳'‬
‫י‬
‫‪ 3‬נה ר‬
‫ליליא דיציאת מצרים כיומא דתקופת תמוז וחמא כל‬
‫הה״ד ולילה כיום יאיר כתשיכה כאורה ״‬
‫ע מ א דינא‬
‫דק״בה‬
‫זו״הק ״‬
‫ערך פרדס‬
‫א ‪DTHS‬‬
‫הפשט הוא כמו גוף‪ .‬ועליהם אמרו תז״ל הן הן ט פ י ת ו ד ה ‪ .‬ג ו פ‬
‫‪4‬‬
‫הלכות‪ .‬והסוד הוא נשמה ל ת ו ר ה ‪ .‬ומי שאינו מאמין בסודות ה ת ו ר ה‬
‫נשאר כגיף בלא נשמה‪ .‬ועוד ח ס ר אות ס ׳ מ פ ד ״ ר ס שהוא רמז לסוד ונשאר פר״ד כ ס י ס‬
‫מדבר קדמית ״‬
‫כ פ ר ד אין הבן ״‬
‫ערך פריה ורביד!‬
‫י‬
‫א ‪0‬ת ב‬
‫תדש יהיו בלבנין ושנים תדשים‪ .‬א״ר אבהו מלמד שתיבב ה ק ״ ב ה פ ר י ה‬
‫ורביה יותר מ מ י ן בית המקדש ״‬
‫^לד^תי‬
‫ילקוט מלצים בשם ירושלמי דכהיביח ״‬
‫זהו רמז מ״ש הפסוק פדו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה‪ .‬שבתתילה פרו‬
‫ורבו ואת״כ מלאו את א ד ן ישדאל וכבשוה לבנית בה ב ״ ה מ ק ‪ .‬וכן היה‬
‫שבתח־לה ובני ישראל פרו וישרצו‪ .‬ואת״כ כבשו את א״י על ידי יהושע ״‬
‫ערך פרעון‬
‫א המ״בה‬
‫י‬
‫נ פ ־ ע מן הרשעים‬
‫נ ״ת‬
‫מ ע ״ ב שמית והוא ר״ת ״נטית ״ימינך‬
‫״ ת ב ל ע מ ו ‪ .‬וכתיב יהיו ״נגד ״יי ״תמיד ״‬
‫מדבר קדמית בשם י ב י נ י‬
‫א פ ר י ם ז״ל ״‬
‫‪3‬‬
‫מי שיש עליו חובות צריך שיפי‪-‬ע תיבותיו תחילה ואז יעשה צ ד ק ה ‪ .‬וכן מוכח מדברי‬
‫הזוהר‪ .‬ו ס פ ר ח ס י ד י ם ‪ .‬ובזה פירשו כה הקודמים פ ס ו ק בפרוע פ ד ע ו ח וכו׳‬
‫דרך הלצה כי בתהילה בפרוע פ ר ע ו ה בישראל‪ .‬שיפרע חובותיו‪ .‬ואז בהחגדב ע ס ״‬
‫ערך פשתן‬
‫א סגילת‬
‫׳עדן‬
‫א םגולת‬
‫מקדם סב‬
‫פשתן‬
‫לבישת בידי פשתן בלי ת ע ר ו ב ת כלל היא נפלאת ואין שולט ללובשו שוס‬
‫נישוף ושום מזיק ולא שום‬
‫י‬
‫ע‬
‫״‬
‫ח ש‬
‫"ל‬
‫ע י‬
‫ן‬
‫י ע‬
‫ק‬
‫‪5‬‬
‫נ‬
‫ה‬
‫״ ב‬
‫י < ״‬
‫ובזה‬
‫גלע״ד ט ע ם נכין לכהן גדול ביו״הכ בכניסתו אל הקדש דכתיב ביה כתונת בד קדש ילבש‬
‫ז מ כ נ ס ׳ בד וכו׳‪ .‬כי אין לך שעת ה ס כ נ ה לכ״ג יותר מאותו זמן וידבה עליו ה ק ט ר ו ג ‪ .‬לכן‬
‫ציותה התירה ללבוש בגדי ה ב ד ‪ .‬ואז אין רשות לשום מ ק ט ר ג לקטרג עליו ״‬
‫ודוק ״‬
‫ערך פתרון החלום‬
‫א ‪3‬תרון‬
‫ס ׳ ערכי הכינויים‬
‫החלים היא בסיד היסיד המגלה הסתימות בחלום ״‬
‫להרמ״ז ״‬
‫^״ל‬
‫שלכן יוסף הצדיק שהוא אחיז ביסיד היה פותר חלומות וכאשר יגזור כן יקים ״‬
‫אותצדי‬
‫ערך צבא השמים‬
‫'יא‬
‫וכל צבא השמים ע ו מ ד י ם ‪ .‬וא״ח והדי ה ם הולכים הדיר אלא ד ג ע אחד בלילה‬
‫בנפילה העל אינם זזים‪ .‬ועל זה א מ ר מוציא חמה מ מ ק ו מ ה ‪ .‬וכן ה נ ה ר ו ת‬
‫׳שינים ר ג ע אחד ״‬
‫שכח לקט בשם ס י ד רזי ״‬
‫והיא ת מ ו ה דזה הפסוק לא נאמר על‬
‫ח מ ה ולבנה וכל צבאם כ׳ אם על המלאכים שנא׳ ב ה ם שרפים ע ו מ ד י ם ‪ .‬וכתי׳ ונתתי‪-‬לך‬
‫מהלכים בין העומדים ״‬
‫א כ *מיש‬
‫וצ״ע ״‬
‫ערך צדיק‬
‫צדיק אחד בדור השכינה ע מ ו ‪ .‬ובאמצעתו ניטלת שבת ותפלות כשרי‬
‫ישראל ועבודתם ע״י הצדיק ההוא ראש הדגל ״‬
‫וזהו‬
‫ה ר ב חס״ל ״‬
‫לדעתי רמז מ ה שיצהה בה קיל ואמרה כל העולם ניזון בשביל ת ג ט א ב ט ו ב ו ‪ /‬כי‬
‫ידוע כי ע ״ י הפליה ישראל ה ס מורידים השפע‪ .‬אבל מ ״ מ מי יעלה לנו תפלותיגו‬
‫השמימה להוריד ה ש פ ע ‪ .‬אבל כשיש צ ד ק אחד על ידו עולים התפלות והוא נעשה צנור ושביל‬
‫להוריד‬
‫עדן‬
‫מהדם‬
‫צדיק‬
‫להיריד ה ש פ ע ‪ .‬וזהו כל העילם כלו ניזין ויורד להם השפע בשביל הנניא בני‪ .‬כי כיון בהוא‬
‫ל ד ק היא נעשה שביל להיריד השפע ״‬
‫ב המלאכים‬
‫הנבראים ממעשה מצות הצדיק‪ .‬ה מ ה נועלים נשמתו בסוד אמרו צדיק‬
‫כי עיב כי פרי מעלליהם הן ה מ ה המלאכים אשר המה פרי מעלליו‬
‫מעשה מנות שלו יאכלו אותו ״‬
‫ג צריכן‬
‫נחלת בנימין ״‬
‫שמפרש דברי צדיק אתר כיון אמורא שמפרש דברי ת נ א או דברי אמורא‬
‫שהיה לפניו כשמת יוצא התנא כנגדו לקבלו בסבר פנים יפות וללכת ע מ ו‬
‫ולבקש מן המלאכים להקל עליו ולתיירו לפני הק׳יבה ולדבר עליו ע ו ב ו ת ‪ .‬ואס צ ד ק עשה‬
‫ס פ ר ובא צ ד ק ועיסק לסתיר דברי אותו ס פ ר או מקצתו כ ד להראות תריפתו ולא ה ע מ י ד‬
‫דבריו על ה א מ ה ‪ .‬כשמה הנה ה מ ה קובל על זה שבא לסחור דבריו בחנם ״‬
‫ד‬
‫צרילוים‬
‫נמשלים לדגים‪ .‬בינינייס‬
‫לעופות‪ .‬רשעים לבהמה‬
‫ס ״ ח סי׳ ה ק נ ״ ט‬
‫״ כלי יקר פ ׳‬
‫בראשית ״‬
‫זאיפשר‬
‫לרמיז הללויה הללו ע ב ד ה ׳ ‪ .‬כי אמרו ז״ל כל‬
‫חפלה שאין בה מפישעי‬
‫ישראל אינה ה פ ל ה ‪ .‬ורמז לזה אמר דוד הכין חפלחי ק ע ר ח ל פ נ י ך ‪ .‬כי‬
‫כמו שהקעדת היא מ ע ו ר ב ת טיב ורע ה ח ל מ ה והלבונה‪ .‬כן‬
‫ההפלה צריכה להיוח בה‬
‫מפושעי ישראל‪ .‬וזהו רמז הללו עבדי ה׳‪ .‬כי ע ב ד ר ״ ת עופות בהמות ד ג י ם ‪ .‬וי״וד הוא יוד‬
‫ה ר ב י ם ‪ .‬כלכם תצערפז להלל את ה׳ זו תפלה ״ ודוק ״‬
‫ה‬
‫כפי מה שמעלים הצדיק ממדור למדור לפי כבודו חוזרים ומדקדקים בדינו‪ .‬כי אף‬
‫שנתמרק כל צורכו כדי שיזכה למדרגה התחתינה צריך עוד מירוק וזכות לזכות‬
‫למה שלמעלה מ מ נ י ‪ .‬כי כפי גדל העליה כן צריך לדקדק עמי י׳ שער הגלגולים ״‬
‫‪ T‬צריחים‬
‫יכילים לבוא לביתם אחר פ ע י ר ח ם ‪ .‬כמו שהיו בחיים חיוהס כמו שמצינו‬
‫ברבינו ה ק ד ש שהיה בא לביתו בכל ע ר ב שבח‪ .‬וכן רבי יוסי הגלילי היה‬
‫בא לביתי אחר שנפער בכל ערב שבה ולומד הורה ״ של״ה ד׳ רצ״ו ״‬
‫ך‬
‫אין בין צדיקים החיים לצדיקים ה מ ה י ס אלא הדיבור בלבד ״ ילקוט חהלים ״‬
‫ח צריסים‬
‫עימדין על אפרן של רשעים ומבקשים עליהם רחמים‪ .‬ו ה ק ״ ב ה מ ע מ י ד ם‬
‫על רגליהם מאפרן מ ת ח ת כפוח רגליהם של צדיקים ומביאן לחיי העילם‬
‫הבא ״ ילקיע ישעיה ד׳ פ״ח ״‬
‫צדקה‬
‫א צדקה‬
‫עדן‬
‫א צדסה‬
‫מפןדם סג‬
‫צדקה‬
‫בא״ח ב״ש היא ג״כ צדקה‪ .‬ובזה יובן לענ״ד מ״ש חז״ל‬
‫גדולה צדקה‬
‫שמהפכה מדח הדין למדה הרחמים‪ .‬כי ידוע מדברי המקובלים כי כל תיליף‬
‫ב א ״ ה ב״ש הוא דין‪ .‬וידוע כי כל צדקה היא מ מ ד ה הרחמים כי א ם לא יהיה רחמן לא‬
‫־יעשה צדקה‪ .‬וזהו שאמדו גדולה צדקה ומהו גדולחה‪ .‬שמהפכה מ ד ח הדין שהוא חילץ* א ״ ת‬
‫ב״ש שהוא דין למדה הרחמים‪ .‬שחילוף א ״ ה ב״ש דידה הוא ג״כ צדקה שהוא רחמים‪ .‬יזהו ג״כ‬
‫מ״ש רודף לדקה יחסר ימצא חיים צדקה וכבוד‪ .‬והקשו ח״זל משוס דרודף צדקה ימצא צדקה‪.‬‬
‫׳ולפי דרכנו ניחא שהרודף אחר צדקה‪ .‬לעילם ימצא צדקה שהיא מדה ה ר ח מ י ם ודוק ״‬
‫כ צדסה‬
‫גי׳ קצ״ע דמי שיש מאחים זוז ח ס ר אחד מוהר ליעול צדקה‪ .‬א מ נ ם א ס יש‬
‫לו מאחים זוז לא יעיל ״‬
‫^ ‪p t t‬‬
‫ס ׳ יוחסין והביאו רבינו הא״רי משמו ״‬
‫פי׳ הרב מ ה ״ ר ר חיים שלמה אביאלעפיא זל״הה‪ .‬הביא דבריו הרב ח מ ד ה ישראל‬
‫בפי׳ קהלה בפ׳ שלח ל ח מ ך ‪ .‬מ ה שדרשו חז״ל על פסיק שלח‬
‫לחמך וכו׳ ו ד ל‬
‫א ם בקשה לעשיח צדקה עשה ע ם עמילי ה ו ר ה ‪ .‬ופירש מ ה שאמרו לעשוח ולא אמרו ליהן‬
‫צדקה‪ .‬ע ״ פ מאי דאיתא בירושלמי‪ .‬רבי הוה יליף למזכי לחד מהלמידוי הלה שגי דמסכני‬
‫י ה י ו ביה ח י ר ו ה ׳ ע־נייהי אחין ואמלין ליה למאהן דינרי‪ .‬רמז רבי‬
‫לחד‬
‫מתלמילוי ועייל‬
‫ליהלקפלין ]פי׳ מקים שמיכריןבשר צלי[ ו ח ס י י ליה ויהיב לי המעשר ע נ י ‪ .‬ע ״ כ ‪ .‬ומקשי‬
‫שם היכי עביר הכי והא הנן מ׳ שיש לו מאחים זוז הרי זה לא יעיל‪ .‬ומשני לצירבא מרבנן‬
‫שאני‪ .‬ע י ״ ש ‪ .‬מיכח מכאן דדיקא לה״ח מוהר לעשוח ע ו ר מ ה כזו‪ .‬ובזה יבואו‬
‫דבריהם‬
‫בדקדוק‪ .‬א ם בקשת לעשות צד״קה שעילה ר ׳ ח ס ד חד‪ .‬דהייני שהחסר לאחד שיש לי מאתים‬
‫זוז ותניח לו חשבין צר״קה כדי ליתן לו צ ד ק ה ‪ .‬עשה ע ם עמלי תורה דיקא ״ יש״י ״‬
‫ג הנותן‬
‫צדקה גירם יתור קוב״הי כמ״ש רבינו הא״רי ז״ל והיינו ע ע מ א שנק׳ מצות‬
‫הצדקה בשם מניה ס ת ם ‪ .‬כדאמר בגמ׳ דהוי אזלין למצותא‪ .‬פי׳ לגביית‬
‫צ ד ק ה ‪ .‬יען כי מנוה ה ה חיתיות שם ה ו ״ י ה ב ״ ה ‪ .‬כי י ״ ה ב ת י ל י ף א ״ ת ב״ש ה ם מ ״ צ ע ם‬
‫איתיות ו״ה הרי מציה‬
‫ו ה ט ע ם שהתתלה היא בתילוף א ״ ת ב ״ ש ‪ .‬יען שחילוף א ״ ת ב״ש‬
‫הוא דין‪ .‬והתחלה במצות הצדקה היא דבר קשה הן מצד מזג ה א ד ם ו ט ב ע ו ‪ .‬כי אדם דואג‬
‫על איביד דמיו‪ .‬הן מנד מדת הדין שאיר שבעיסה ה מ ע כ ב ‪ .‬אבל אחר שגמר בלבו ליהן אז‬
‫אין שליטה למרת הדין כי הצדקה מ ה פ כ ת מדת הדין למדת הרתמים ולכן סיף השם בגילוי‬
‫ר ת מ י ם פשוטים ודוק היטב ״‬
‫ד צדמה‬
‫צריך לעשות איתה מממון שלא יהיה בו שים גזל ועושק כמ״ש בזו״הק‪ .‬וזה‬
‫פ ‪ :‬ט הכתו‪ 5‬בצדקה תכינני רתקי מעושק ודוק ״‬
‫‪ X7‬כתבו‬
‫מ ד ב ר קדמות ״‬
‫המקיבליס כי בנתינת הצדקה יכוין ליתד קיב״הו ו ש כ י נ ת י ה ו י כ י ן כי הפריטה‪-‬‬
‫השר‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫צדקה‬
‫אשד בידו היא אית י משם הו״יה ב״ה‪ .‬יחמש אצבעות הגותן היח איח‬
‫ו מ פ ו ש ט העני את ידו ל ק ב ל ‪ .‬הזרוע הוא צורת‬
‫אית ה‬
‫‪ 1‬מסרה‬
‫א ח ד נ ‪ :‬שבשם להשלים א‬
‫‪%‬‬
‫י ת ץ ת‬
‫ש‬
‫ס‬
‫הו‬
‫ן שבשם‪ .‬וחמש אצבעות המקבל היא‬
‫יה ‪5‬‬
‫ה‬
‫״ " ‪PP'TH‬‬
‫מעשה הצדקה שלים ״‬
‫ג׳ פםיקים בכל אחד ז׳ תיבות ותיבה ה א מ צ ע י ת ‪ .‬תיבת ו ה ו א ‪ .‬י נ ד ב‬
‫נ ד ב ו ת יעץ והוא על נדיבות יקום ״‬
‫מלך ״‬
‫ה ראשונה שבשם‪.‬‬
‫מאשר שמנה לחמו והוא יתן מ ע ד ט‬
‫אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה ״‬
‫‪1‬לע״ד‬
‫ב ה ק ד ם מאי דק״יל ה פ י ר ע חובו בל חבירו שלא בפניו הניח מעותיו על קרן‬
‫הצבי‪ .‬יילפינן לה מ ה א דתנן מי שהלך למדינת הים ו ע מ ד אחד ופרנס את אשתו‬
‫הניח מעותיו על קרן הצבי‪ .‬אלא שלסברת רש״י ז״ל לא שנא חוב למזונות ולא שנא שאר‬
‫תוב דעלמא בכלס אמרינן איבד מ ע ו ת י ו ‪ .‬ולסברת ר״ת ז״ל דוקא חוב דמזונית ד מ י א ד ע מ ד‬
‫א ח ד ופרנס את אשתו הוא דאיבד מעותיו אבל שאר חוב דעלמא חייב לשלם לי ״‬
‫וכת‪5‬‬
‫מוה״רשדם ז״ל בחלק א ת ״ ע סי׳ ל״ו וז״ל ד ע ד כאן לא ק א מ ר רש״י ז״ל הכי אלא בבעל חיב‬
‫ישראל אבל ב ב ״ ע ח ט י צריך לשלם וכמ״ש ה ב ״ י ז״ל ועוד אני אומר דאפי׳ בישראל היינו‬
‫יכילים לחלק היכא ד פ ר ע חוב תבירו שלא בפניו דדמי לאשה שהלך בעלה למדינת ה י ם‬
‫ד מ ה ת ס ילפינן הך ד י נ א ‪ .‬אבל בפורע תובו בפניו ושותק נראה דאיפשר דגם רש״י יודה‬
‫שחייב לשלם‪ .‬ע כ ״ ד ״‬
‫וכן ראיתי בתשו׳ הרב ה מ ״ ב י ט ח״ב ס י ׳ ר נ ״ ה שכתב דלא‬
‫ק א מ ר רש״י אלא כשפרעו שלא מ ד ע ת הלוה אבל א ס פ ר ע מ ד ע ת הלוה חייב עי״ש ״ וא״כ‬
‫הוא ה ט ע ם במצות הצדקה שהוא חובו של מקום דכתיב מלוה ה ׳ חונן דל וגמולו ישלם לו‪.‬‬
‫וקשה כיון שהצדקה היא חובו של מקום הרי קי״ל דאיבד מעותיו‪ .‬לשיטת רש״י בין נותן‬
‫לחם או מ ע ו ת איבד מ ע י ת י ו ‪ .‬ולשיטת ר ״ ת במזונות מ י ה א איבד מ ע ו ת י ו ‪ .‬וי״ל כחילוק‬
‫מ ו ה י ״ ש ד ם והרב ה מ ״ ב י ט ז״ל שאם פ ר ע בפני הלוה ושותק‪ .‬או מ ד ע ת הלוה א פ י ׳ חוב‬
‫דמזינית גם רש״י ז״ל יודה דחייב לשלם ל ו ‪ .‬וזהו רמז ה מ ם ר ה ה נ ז ׳ ‪ .‬מאשר שמנה לחמו וכו׳‬
‫שהוא חוב ד מ ז ו ט ת ‪ .‬או ונידב נ ד ב ו ת יעץ וכו׳ היא ה פ ו ר ע חיבו של מקום דלאו ד מ ז ו ג ו ת ‪.‬‬
‫ןכי תימא הרי קי״ל ה פ ו ר ע חובו של חבירו איבד מ ע ו ת י ו ‪ .‬לכן תירץ אלהיס הבין דרכה‬
‫וכי׳ והוי מ ד ע ת הלוה כי היא ציה על נתינת ה צ ד ק ה ‪ .‬יעיד כי היא מקומי של עולם ומלא‬
‫כל הארץ כבודו‪ .‬וזהו והיא ידע את מ ק י מ ה וכיון שהוא בפניו‬
‫חייב לשלם‪.‬‬
‫ולכן וגמולו ישלם‬
‫לו‪ .‬שאם היא נדיב נדיבוח י ע ן דלאי חיב דמזונות והיה בכרו והוא על נדיבות י ק ו ם ‪5 .‬ל‬
‫ימיני עילם ו ע ד ‪ .‬ואף א ם הוא חוב דמיונית מאשר שמנה ל ח מ י ‪ .‬והיה‬
‫מלא כל עיב והיא יתן מ ע ד נ י מלך ״‬
‫*בדרך‬
‫‪J‬‬
‫בכרו שיהיה‬
‫ביתו‬
‫ודוק‬
‫זו אלך לפרש ה כ ת י ב ‪ .‬היה דבר ה ׳ אל א ב ד ם במחזה לאמר חל ח י ד א א ב ד ם‬
‫אנכי‬
‫עדן‬
‫מקדם פןד‬
‫צדקה‬
‫׳אנכי מגן לך שכרך הרצה מ א ד ‪ .‬ו ה ר ב י קשה מהיכא תיסק א ד ע ת ץ שלא יהיה לו שכר טיב‬
‫צ ע מ ל ו ‪ .‬והרי אין ה־ן׳׳בה מ ק פ ח שכר כל בריה‪ .‬ועיר מהו אנכי מגן לך למטן ה ש כ ר ‪ .‬מי‬
‫ח ל ה זה ב ז ה ‪ .‬ולענ״ר יובן ב ה ק ד ם מ״ש בגמ׳ מאי דכתיב וילבש צדקה כשדין‪ .‬מ ה שדין זה‬
‫לל קליפה וקליפה מ צ ט ־ פ ז לשרץ גדול‪6 .‬ן‪ 4‬צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת ‪-‬לחשצון‬
‫גדול ע״כ‪ .‬והוא תמיה איך איפשר שפרוטה אתת תהיה מצטרפת לחשבין גדול‪ .‬ונ״ל ב ה ק ד ם‬
‫מ״ש ר ט ט הא״רי ז״ל שע״י הצדקה האדם מיתר שם הו״יה ב״ה ע ״ כ ‪ .‬ושם הו״יה בחילוף‬
‫א ״ ת ב״ש הוא‬
‫‪,‬‬
‫מצ״פן עילה ש׳‪ .‬וכן פ ר ו ע ה עילה ג״כ ש ‪ .‬הרי שפרוטה היא מצטרפת‬
‫בחשבון איתיותיה לחשבון גדול שהוא מ ס פ ר שם הו״יה‪ .‬שאפי׳ ט״י פרוטה ק ט נ ה הוא ע י ב ה‬
‫יתיי קי״בה ושכינת־ה‪ .‬נמצא שכמו שהשרץ מגין מפני אויב כן הצדקה ע״י יחוד שס הי״יה‬
‫ב״ה עישה מרכבה לשכינה להגן עליו ולשומרו‪ .‬והנה ידוע כי אברהם אבינו ע ״ ה היה ראש‬
‫לניתנ׳ צדקה לחש לאכיל יבגד ללטש וביתי פתוח לרוחה‪ .‬ולפי שיש לחוש שלא יהיה לו שכר‬
‫בעמלו כי ה פ ו ר ע תיבי של תיירי איבד מעיתיו וכמפו׳ לעיל‪ .‬לכן היה דבר ה׳ אליו ל א מ ר‬
‫אל תירא א ב ד ם שלא יהיה לך שכר טיב בעמלך ת״ו כי ב א מ ת אנכי מנן ל ך ‪ .‬בע״י הצדקה‬
‫אתש ע־שה יתיר שם הי״יה ב״ה ובזה א ת ה עישה מ ר כ ב ה לשטנה‪ .‬והוי כ פ ו ר ע חובו של חבירו‬
‫ב פ נ י י ‪ .‬ובחילוק מיה״רשדם הנז׳ ובזה כ ״ ע יודו אפי׳ רש״י ז״ל ט שכרך הרבה מאד ״‬
‫באבית דד׳ נתן פ׳ ג ׳ ‪ .‬מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל בצדקה‪ .‬פ ע ם א ח ת‬
‫‪T‬‬
‫הלך וישב ב ס פ י נ ה בא הרוח ו ט ב ע ספינתו ביס‪ .‬ראהו ר׳ עקיבא יבא לפני‬
‫ב״ד להעיד על אשתו להנשא‪ .‬ע ד שלא הגיע ע ת לעמוד בא אותו ועמד לפניו‪ .‬אמר לי‬
‫א ח ה הוא שטבעת בים א מ ר לו ה ן ‪ .‬ומי העלך מן הים א מ ר לו לרקה שעשיתי היא שהעלהני‬
‫מן ה י ם ‪ .‬א מ ד לו מנין א ת ה י ו ד ע ‪ .‬א מ ר לו כשירדתי לעמקי מצולה שמעתי קול רעש גדול‬
‫מגלי הים שזו אומרת לזו‪ .‬וזו אומרת לזו רוצו ונעלה את האיש הזה מן הים שעשה צדקה כל‬
‫ימיו‪ .‬באיתה שעה פתח ר׳ ע ׳‪,‬יבא ואמר ברוך אלהים אלהי ישראל שבתר בדברי תורה‬
‫ודברי חכמים שדברי תירה ודברי חכמים קימים הם לעולם שנא׳ שלת לתמך על פני המים‬
‫כ׳ ברוב הימים המצאנו יעיד כחיב וצדקה הציל ממוח ״‬
‫‪ H‬גדול‬
‫המעשה יוחד מן העישה ד ק א א ם מעשה א ח העשירים אבל א ם מעשה א ת‬
‫באינו יכול ל ה ח פ ר נ ס כאלו הוא גיזלו ״‬
‫ס ׳ חסידים סי׳ של״ב ״‬
‫ערך צום‬
‫א‬
‫צ*ם‬
‫ג•׳ קיל וגי׳ מ מ י ן ‪ .‬כי שלשה אלה ה ם יסיר מיסד לבטל גזירוה ר ע י ה כ מ ״ ש‬
‫בירושלמי פ ״ ב דתעניוה ופ״יא דסנהדרין‪ .‬ג׳ דברים מבטלים גזירוה רעיה‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫צום‬
‫ת פ ל ה חשיבה צדקה שנא׳ ד כ נ ע י ע מ י ויחפללו ויבקשו פני זו צדקה כמ״ש אני בצדק אחזה‬
‫‪,‬‬
‫פניך ע ״ כ ‪ .‬כן כתב הרב תי״דא ז״ל ב ס דבש לפי‪ .‬ולא כמ״ש הוא עצמו ‪3‬־ס׳ מדבר קדמות‬
‫כי קול היינו ח ו ר ה ‪ .‬דבירושלמי הנז׳‬
‫מוכח דקול היינו ה פ ל ה ‪ .‬ודורשי דשומוח אמרו כי‬
‫בהגי חלחא כי בהני חלחא ה פ ר ה ישע הגאולה ״‬
‫גם כל אחד מ ה ם עולה קל״ו כ מ ס פ ־ ב ס‬
‫א ה ״ ו ה במילוי כזה אל״ןז ה״א וא״ו ה״א גי׳ קל׳׳ו שבו נבראו שמים ו א י ן דכהיב בדאשיח‬
‫ברא אלהיס ״ א ה ״השמים ״ואה ״הארץ‪ .‬ושלשה אלה ה ם חיים לעילם‪ .‬כי שם ע ״ ב הוא‬
‫ב ח ש ד ‪ .‬ישם מ״ב הוא ב ג ב ו ר ה ‪ .‬ישם כ״ב הוא ב ה פ א ר ח ושלשחן •יחד גי׳ קו״ל‪ .‬ט ע״י קול‬
‫או ציס אי ממון מ ח מ ה ק י ן הדינים ומחגבדים הרחמים בסוד ח ג ״ ה שהיא מיחיק ה ד ג י ם‬
‫בסיד הפסוק ״כי ״ ע מ ך ״מקיר חיים שהוא ר״ה ״כב ״ ע ב ״מב ״‬
‫כ״כ בס׳ רמזי ה ר ״ מ ז‬
‫סי׳ קל״ו ״‬
‫ונלע״ד‬
‫שזהו רמז הפסיק הנה אנכי בא אליך בעב ה ע נ ן ‪ .‬כי ח י ט ה ב״א אל״יך גי׳‬
‫מ ״ ב כ ׳ צ ‪ .‬ואני מצרפם ב ע ״ ב ‪ .‬כי נהמחקו הדינים ונגלה עליהם במדת‬
‫ה ד ח מ י ם ‪ ,‬וזהי סוד משה ידבר והאלהים יעגנו בק״ול גי׳ ג׳ שמיה הנז׳ ״‬
‫א כאימר‬
‫ערך צורה‬
‫יתקשה האדם בדבר חורה יצייר צורח ד ט ועוב לו להבין הענין ״‬
‫מדבר קדמות בשם הא״די ז״ל ״‬
‫ערך ציצית‬
‫א המקיים‬
‫מצות ציצית כאלו קייס כל ה ת ו ד ה ‪ .‬וכן כל ה ט פ ר בע״ז כאלו קייס כל‬
‫התודה כלה‬
‫וכל השומר שבת כאלי קיים כל התורה כלה ״‬
‫מדבר‬
‫ק‪ ,‬ימית בשם פסיקתא ״‬
‫‪ 2‬ציצית‬
‫מציל מעיגא בישא דכחוה העימאה ״‬
‫ילקיע ־אובנ׳ פ׳ שלח בשם‬
‫הא״רי זל״הה ״‬
‫‪1‬‬
‫ך^״ד‬
‫שבזה יובן מ ה שפסק מדן באי״ח בהלכות ציציה וז״ל גדול עינש המבשל מצית ניצית‬
‫ועליו נאמר לאחוז בכנפוה הארץ וינערו רשעים מ מ נ ה ‪ .‬יידוע ט איה עי״ן שבתיבת‬
‫רשעים היא חלויה‪ .‬ומציני ט י ס ף הצדיק דלא שלעא ט ה ע י נ א ב י ש א ‪ .‬נאמר בו בן ט ר ח‬
‫עלי ע י ן ‪ .‬ואמרו דז״ל שהיא למעלה מן העין ואינה שולעח בו‪ .‬ולכן ה מ ב ע ל מציה ציצית‬
‫נדמז ב פ ׳ לאחוז בכנפות וכי׳ ואדרבא עי״ן של רשעים הלויה לומר שהעין למעלה מ מ נ ו‬
‫ושולטת בו ״‬
‫ג כשהאדם‬
‫עדן‬
‫‪ i‬כשהאדם‬
‫מקדם הה‬
‫ציצית‬
‫מ ת ע ט ף בציצית ויוצא מסתת ביתו ה ק ״ ב ה שמח והמלאך המשחית זז‬
‫משם וניצול הארס מכל נזק ומכל משחית‪ .‬אמר ר׳ נהורא׳ א ס ה ד נ א‬
‫עלי מאן מ פ י ק מ ת ר ע ביתיה בציצית וחפלין ברישא אזדמנת שם שכינתא ותרין מלאכין‬
‫מליין יהיה לבי כנישתא ומברכין ליה וחד מ ק ע ר ג א אזיל אבתריה ועל כרתיה עני אמן ״‬
‫‪.‬‬
‫ילקוט ראובני משם זו״הק ״‬
‫ערך צל‬
‫א‬
‫צל‬
‫האגוז וצל התאנה מזיק ליושבים בצלו ״‬
‫עיין לעיל אות אלף ע ד ך אגוז ״‬
‫ערך צלפחד‬
‫א םיךן‬
‫דאדכר קו״בה שמיה דללפתד דכתיב כן בנית צלפתד דוברות‪ .‬איהידע דהא‬
‫אחכפר תיביה ״ זו״הק ריש פ׳ שלת ״‬
‫ולכן גם בענין זמרי כתיב והנה‬
‫איש ישראל ולא נזכר שמו‪ .‬וכתיב ויקרב אל אחיו את המדינית‪ .‬ולא נזכר ש מ ה ‪ .‬ולאתר‬
‫ש ה י ג ס פינחס שקבלו עונשם כתיב ושם איש ישראל המוכה זמרי בן סלוא‪ .‬ושם האשה המוכה‬
‫המדינית כזבי בת צור‪ .‬ו ה ט ע ם כי בהיותם ר ש ע י ם ‪ .‬שם רשעים י ר ק ב ‪ .‬אבל לאתר שקבלו‬
‫עינשס ונתכפר עונם נזכר ש מ ס ‪ .‬ולכן גם במקושש קודם שקבל עונשו כתיב •וימצאו איש‬
‫מקישש עצים ולא נזכר שמו ״‬
‫א צ‪£‬ור‬
‫ודוק ״‬
‫ערך צפור‬
‫החיה של מצורע‪ .‬כתב מ ה ״ ר מ מריקאנעי בשם תרגום יב״ע‪ .‬שאס המצורע‬
‫נתתייב עיר בצרעת תוזרת הצפוד התיה לביתו ״‬
‫‪ 2‬צפ*ר‬
‫טהיר סימניו ה ם שיש לו אצבע יתירה‪ .‬ויש לו ז פ ק ‪ .‬ואינו דורס‪ .‬וקרקבן‬
‫שלו נ ק ל ף ‪ .‬וכתב הרצ״בץ בס׳ מגן א ב ו ת ‪ .‬כי סימנים אלו הם רמיזיס ב פ ׳‬
‫בל צפ״ור ט ה ו ר ה ת א כ ל ו ‪ .‬באותיות שניות של סימנים אלו‪ .‬כי אצבע אות בנית מ מ נ ה צ ׳ ‪.‬‬
‫ו ס ק אוח ש ט ח מ מ נ ה פ ׳ ‪ .‬דורס אוח שטח מ מ נ ה ו ׳ ‪ .‬קרקבן אוח שנית מ מ נ ה ר ‪ /‬ה ם‬
‫•אוהיוח צפור להודיע בבסימניס אלו היא טהורה ״‬
‫א צפורה‬
‫ערך צפורה‬
‫אשח משה רבינו עליו השלום נתגלגלה בדבורה‪ .‬וזהו א ב ה לפידוח ר מ ז‬
‫למשה רבינו ע ״ ה בניהנה ה ו ד ה על ידו בקילוח ולפידים‪ .‬ופירשה דבורה‬
‫מבעלה‬
‫עדן‬
‫מקדם‪:‬‬
‫צפורה‬
‫מ ב ע ל ה בעבור הנבואה לתקן מה שנתרעמה על משה שפירש מ מ נ ה ‪ .‬ובאותו הדור ביעלו־‬
‫פ ר י ע ה ‪ .‬לזאת באה דבורה לתקן שימולו בפריעה רכתיב ב פ ר ו ע פרעות בישראל וראוי זה‬
‫לצפורה כמ״ש הא״רי ז״ל שנרמז בשמה צו״ר פ ״ ה ‪ .‬דהיינו ותקת צפורה לו״ר בעבור המילה‬
‫שעולה פ ״ ה ולכן נתקנו ע י י דבורה ״‬
‫‪ 3‬צפורה‬
‫מדבר קדמות משס צמת דוד ״‬
‫היחה מאומתו של הבל שלקה קין ועהה יחדו העוב שבקין נחן צפורה׳‬
‫למשה שהוא ה ב ל ‪ .‬כ״כ רביגו הא״רי ז״ל ״‬
‫ונ״ל‬
‫שזהו ר מ ז‬
‫מ ה שאמרה צפורה כי חחן דמים א ח ה לי לרמוז שבפעם ראשונה נהרג עליה ודוק ״‬
‫א לפעמים‬
‫ערך צפורנים‬
‫נולד על הצפורין שרעוטין חיורין והוא סימן ט ו ב ‪ .‬או אחגזר גזירה‬
‫וניצול ״‬
‫‪ 3‬צפור^ים‬
‫מדבר קדמוה משם ליקוטי גורי הא״רי ז״ל ״‬
‫ה ס שורש ה ק ל י פ ה ‪ .‬ומה שעודף ויוצא לתיץ מכנגד הבשר של האצבע‬
‫צריך לחותכם כי שם נתלים התיצונים ויונקים בתכלית ולכן עונשו‪-‬‬
‫של המגדל צפורנים קשה מאד ״‬
‫צרפית‬
‫ס׳ ערכי ה כ ט י ם להר״מז ז״ ל ״‬
‫מסיד שרה ולכן ברכה מצויה בביהה ״‬
‫שם ״‬
‫—>^‪—c=&3$y‬‬
‫אות קוף‬
‫ערך קבורה‬
‫‪vJ-'BiU‬‬
‫א‬
‫אם‬
‫‪3‬‬
‫בל‬
‫קוברים מ ה בבגד שבלה או אין ידיו פשוטות הוא ס כ נ ה גדולה ״ ס ׳ ח ס י ד י ם‬
‫סי׳ ה נ ״ ב ״‬
‫הנקבר ב ע ר ב שבה בשעה חמישיח ביום ואילך‪-‬אינו סובל חיבוט ה ק ב ר וזהו‬
‫סוד יום הששי ה׳ יהירה ״‬
‫‪i‬‬
‫כ״כ בס׳ הכונוה ״‬
‫כל זימנא דגופא לא איתקבר נשמתא לא עאלח קמי קוב״הו ולא אחגלגל ב ט פ א‬
‫אחרא לכן אסיר למישבק ליה בלא ק ב ו ר ה א ‪ .‬דאיפשר דקו״בהו גזר עליה למיתי•‬
‫גגלגולא אתרא מיד לאוטבא ליה ״‬
‫זוהר פ׳ אמיר ״‬
‫ד מעשה‬
‫יעדן‬
‫ד מעשה‬
‫קבורה‬
‫מקדם סו‬
‫בח״ח וצדק שקברוהו אצל מי שאינו ה ט ן בא ה צ ד ק לכל בני העיר בחלום‬
‫ואמר הריעיתס לי שקברחוני אצל בית הכסא שריחו רע‪ .‬וקשה לי העשן‬
‫ישמו אבנים בין ק ב ר הצדיק לקבר הרשע כמחיצה‪ .‬ומשם והלאה לא בא להם בחלום ״‬
‫ס ׳ תסידים סי׳ תש״ה ״‬
‫א בשבת‬
‫ערך קבלה‬
‫יש ללמוד ק ב ל ה ‪ .‬והרמז ״השתתוו ״לה׳ ״ ב ה ד ר ת ״ ק ד ש ‪ .‬ר ״ ת ק ב ל ה ‪.‬‬
‫והוא מזמור הנאמר בשבת‪ .‬ובתול יש ללמוד ה ל כ ה ‪ .‬כי במזמור ה נ א מ ר‬
‫בחול ״הריעו ״לה' ״כל ״ ה א ד ן ר״ת הלכה ״ גורי הא״רי זצ״ל ״‬
‫׳וזהו‬
‫לענ״ד רמז מ״ש חז״ל נכנס יין יצא ס ו ד ‪ .‬פי׳ כשנכנס השבת ש מ ט ה לקדשו על‬
‫היין‪ .‬אז יצא ס ו ד ‪ .‬שיש לו ללמוד דרכי ה ס ו ד ‪ .‬ויטמנהו בח״ול ״‬
‫כ סבלת‬
‫התורה שניתנה ב ה ר סיני וקבלוה ישראל‪ .‬בקבלה לבד נתקיימו שמים‬
‫וארץ‪ .‬כ״כ התום׳ פ ״ ק דע״ז שאף שלא יקיימוה ח״ו על הקבלה לבד יש‬
‫לה קיום ״ דבש לפי ״‬
‫ערך קבר‬
‫א‬
‫מה שאמרו חז״ל שהקורא כתב שעל הקבר משכח תלמודו היינו כתב בולט‬
‫קבר‬
‫ולא שוקע ״ ם ׳ הכינות י׳‬
‫א סדוש‬
‫ערך קדוש‬
‫קדוש קדוש ־ הגאון מוה״רר אברהם ז״ל אב״ד דק״ק ב ר י ס ק ב ש נ ת ש ע ״ ה‬
‫שאל בתלום למה לא אמר מלא כל הארץ כבודו כי א ס בקדוש השלישי י‬
‫וגילו לו כי קדוש ראש וסוף הוא ק״ש ובאמצע ד״ו שהוא לשון זיווג כמ״ש ט ב למיתב טן ד ו ״‬
‫ותזיווג הקדוש מבעל ת ׳ איש רעשו ד ס ט ״ א ולכן בא דו באמצע * וקדיש ראשון שהוא כנגד‬
‫־בית ראשון וקדוש שני שהיא כנגד בית שני לפי שנתרבו לא נאמר אצלם מלא כל הארץ כבידו‬
‫אך קדוש שלישי שהוא כנגד בית שלישי שיבנה ב מ ה ר ה בימינו והיא גאולה עולמית אז נ א מ ד‬
‫מלא כל ה א ד ן כבודו ״‬
‫ד!מ!*רם‬
‫מדבר קדמות ״‬
‫מהאמור כי החיטא הגורם ת״ו פירוד ל מ ע ל ה ׳ ע״י מגביר הקליפה ת ׳ איש‬
‫דעשו * ועליו אמרו בזוהר מאן ד פ ס י ק ׳ ת פ ס ק י וזהו לעניות דעתי רמז א ח ת‬
‫׳דתו להמיח * כי דח״ו היא ממש ה פ ך קדוש י כי ע״י חטאו מכטש ת ׳ איש דעשו בין דל״ת‬
‫לוא״ו‬
‫עדן‬
‫קדוש‬
‫מהדם‬
‫לו״או ו ב נ ק י ם הזיווג ע י ב ה פירוד ח״ו ובת׳ דעשי דכתיב בהו יתפרדו כל פועלי אין וכתיב‬
‫בהו ובית עשו לקש ־ דהיינו שמפריד הת׳ ונעשה ק״ש עכשיו הוא מ ח ב ר ם ועושה מ ה ם ת ׳‬
‫לכן אחת דתו להמית ״‬
‫^בזה‬
‫יבוא על נכון מ״ש תז״ל בתולה נישאת ליום הרביעי וכו׳ ואמר בגמ׳ מאי ט ע מ ה‬
‫שקדו חכמים וכו׳ * כי השרוי בלא אשה אינו ניצול מן ה ח ע א ובזה הוא מתזק כת‬
‫ה ס ע ״ א ת ׳ איש רעשו ונמצא ח״ו נרגן מפריד אלוף• וע״י הנישואין מחליש כח ה ס ע ״ א ונעשה‬
‫חיביר למעלה טן דו י וידוע כ• יום הרביעי הוא זמן שליטת סמ׳׳אל * ולכן שאלו מ ה ט ע ם‬
‫‪,‬‬
‫אמרו חכמים בחילה נישאת ליום הרביעי והשיב שק״דו תכמים פי׳ שעשו פיריד ל ס ע ״ א ש״ק‬
‫ולקדושה ד״ו י ודוק ״‬
‫כ מדוע[‬
‫גי׳ שמע כי המדקדק בק״ש ובאותיותיה מתקן ר מ ״ ח איבריו וע״י כן קדוש‬
‫יהיה כן נ״ל ״ ועוד שפ״ל גי׳ קדיש כי מי שהוא עניו הוא מ ר כ ב ה לשכינה ״‬
‫ערך קטרוג‬
‫א‬
‫כ ע ן ל א‬
‫נקרב יצחק א ע ״ ה ק י ע ר ג השען לכן ניתן חלק מכל זרע אברהם־ כמ״ש‬
‫בזוהר ח״ ב ד׳ ל״ג בשעחא דאמר משוע בארץ ב ע א למיעבד דינא על‬
‫ישראל ההוא דינא הו״ל על אברהם דלא א ה ע ב י ד דינא ביצחק י דלא הו״ל לאחלפא ק ר ב נ א‬
‫דאימין על גבי מ ד ב ח א באחרא וכו׳ כמת ד ב ע א דינא דיוסף לכמה דרין ומההוא זימנא‬
‫לאשחזיב יצחק זמין קיב״ה להאי מ ק ע ר ג א האי חולקא מכל זרעא ד א ב ר ה ס וכו׳ עי״ש ״‬
‫ערך קטרת‬
‫א‬
‫מ ל ד | דא גזירה קמי קו״בה דכל מאן דאסחכל וקרי בכל יומא עובדא ד׳קטרת‬
‫ישהזיב מכל מלין בישין חרשין דעלמא ומכל פגעין בישין ומהרהורא ביבא‬
‫ומדינא בישא וממוחנא ולא יחזק כל ההוא יומא דלא יכיל ס ט ״ א לשלעאה עליה ויצטריך‬
‫דיכיין ביה ״‬
‫ב‬
‫זוהר ויקהל ד׳ רי״ח ע ״ ב ״‬
‫י ן א ן דיימא פ ט ו ם ה ק ט ר ה בחר ההלה לדוד־ בטיל מוהנא מביהא ״‬
‫ד׳ רכ״ד ע ״ א ״‬
‫א אמרו‬
‫זוהר פינחס‬
‫ערך קיווי‬
‫בילקוט חהליס י אפי׳ אין ביד ישראל אלא הקיווי כדאי ה ם לגאולה בשכר‬
‫הקיווי י שמא ח א מ ר ע ב ר קציר וכו׳ ה״ל קוה אל ה ׳ חזק ויאמין לבך וקוה‬
‫אל‬
‫זןדן‬
‫מפןדם סז‬
‫קיווי‬
‫אל ה ׳ ־ לא ט ב ע ת ם קיו וסיבו וקיו' ע ״ כ ״‬
‫ובזה‬
‫פי׳ הרב מהר״יד בס׳ צמח ל ו ד ‪.‬‬
‫ב ר כ ה אה צמח דוד וקרנו הדוס וכו׳ ־ כי לישיעהך קרגו בל היום־ והרי הוא כמב״ואר ״‬
‫ובזה‬
‫מ ד ב ר קדמית ״‬
‫יבוא על נכין מ ה שאמר דוד קיה קרחי ה׳ ויכי אלי וישמע‬
‫שיעחי ויעלני מבור שאון מ ע י ע היון י כי בשכר שקוה קורתי ה׳ י ויעלני מבור שאין היא‬
‫ע י מ ק הגליה ״‬
‫ערך קימה‬
‫יא מפני‬
‫שיבה ה ק י ם ‪ .‬אמרו רז״ל שהקם מפני שיבה זיכה להיות ירא שמיס‪ .‬והביאו‬
‫הרב ם׳ ח ר ד י ם ‪ .‬ירכינו הא״רי ז״ל כתב שאם יכיין הכינה הראייה זוכה‬
‫ל ה ה ח כ ם בהירה‬
‫ע״יי שער המצות פ׳ קדושים ״ דבש לפי ״‬
‫ערך קין‬
‫';א‬
‫מין עשה שתי ע ט ר ו ת אחת במנחתו‪ .‬שנית בהריגה ה ב ל ‪ .‬בעינש ה מ נ ח ה נהרג קין‬
‫בעינש הריגה הבל נבלע קרח ״‬
‫שכחח לקני משם ס ׳ הפליאה ״‬
‫ערך קיץ וחורף‬
‫א ש*מה‬
‫חדשים של קיץ ממונה עליהם גבר״יאל וששה חדשים של חירף מ מ ו נ ה‬
‫עליהם מיכ״אל רמי שנה פשיעה ה ם שנ״ד גי׳ מיכ״אל וגבר״יאל ״‬
‫דבש‬
‫לפי משם ס ׳ קדמון רמזי ההורה כ״י ׳׳‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫א להב‪ 1‬ר‬
‫ערך קליפות‬
‫ולהכניע הקליפות‪ .‬טוב לומר בכל יום פ׳ ויאמר א ם שמוע חשמע ולכיין‬
‫ב א ר ב ע ה יו״דין דשם ע ״ ב הרמוזות בתיבת עליך כי אני י י ׳ ‪ .‬להסיר‬
‫הקליפות ״ דבש לפי‪ .‬בשם ליקוטי גירי הא״רי ז״ל ״‬
‫‪3‬‬
‫שתי‬
‫קליפיח יש א ח ה נקראה מח״לת ו ע מ ה ח ע ״ ח כחוח מלאכי חבלה כ מ ט ן שמה‬
‫והיא תמיד מ ר ק ד ת ומחוללת כשמה * השנית היה ליל״יח ו ע מ ה ח״ף כתית‬
‫מ ל א כ י חבלה כמנין שמה והיא חמיד מיללח כשמה* ומלתמה ארוכה ביניהם ואינם‪.‬פיגעות‬
‫בזו כי א ם ביום הכפירים כדי שיהיו מהגרים וטרודים אלי באלו ־ ובין כך יבין כך ח פ ל ח ם‬
‫של ישראל *תעניתם עילה למעלה בלי שוס קטרוג ״ ילקיט חדש משם <אלנטי על פ׳ היו‬
‫־לריה לראש ״‬
‫עדן‬
‫^‬
‫מקדש‬
‫קליפות‬
‫אין קליפה שילטת בא״י אפי׳ בחללה וזהו שנא׳ לה׳ הארץ ומלואה י ״ ל מילוי של ח״י‬
‫מ ג ״ ע אופן ס״ז וקמ״ח ״‬
‫ד ירה*‬
‫היתה בנויה על סוד הקליפות שהם ז׳ מדורי גיהנס ושבע שמות יש ליצ״הר‪.‬‬
‫וז׳ היכלות התמוכה‪ .‬לכן הוצרכו ישראל להקיף אותה ז׳ ימים בשבעה שיפרות‬
‫ע״י הכהניס שמדתס תסד א״ל •שכן אל״ף למ״ד גי׳ ה ק ״ ף ״‬
‫שס אופן צ״ה וקל״ג ״‬
‫ערך קללה‬
‫א‬
‫אל תקלל שוס אדם כי פ ע מ י ס רבות הקללות חוזרות ותלות כלן על ראשו ועל זרעו‬
‫שכן מציט שכל הקללות שקלל דוד את יואב נתקיימו בזרעו ״‬
‫‪ 3‬סללה‬
‫א מנאה‬
‫ס ״ ח סי׳ ע״ו ״‬
‫שמקלל האדם לאשתו גורם שער לשכינה ״ עיי׳ לעיל אות אל״ף ע ד ך אשה ״‬
‫ערך קנאה‬
‫גי׳ י ו ס ף ‪ .‬כתב ה ד ב המושלם מוה״רר יש״ר מקאנדיאה ז״ל כי מי ששמו‬
‫יוסף עלול הוא שיתקנאו בו ״‬
‫ודורשי רשומות אמרו כי ק נ א ת ר ״ ת קין‬
‫]קרח[ נתש א ו פ ה ה מ ן ‪ .‬כי אלו נתקנאו ונאבדו מן העולם בעבור ק נ א ת ם ״‬
‫ערך קץ הנאולה‬
‫א‬
‫ימי הגלות היו עד שנת של״ה מהאלף הששי ומשם ואילך יכול להיות קץ הגאולה וזה נ ר מ ז‬
‫לדניאל‪.‬‬
‫הפסוקים ״‬
‫כ״כ‬
‫הרב חי״דא זל״הה במדבר קדמות משם ר ב י ט הא״רי בשער‬
‫אבל בספרו ככר •לאדן בפי׳ אבות דר״ן פ כ ״ ב ‪ .‬כ ת ב וז״ל ראיתי כתוב משם‬
‫רבינו הא״רי ז׳יל דמשנת הש״ל ע ב ר גבול אחישנה ונכנס גבול ב ע ת ה ״ ע ״ כ ״‬
‫ערך קרבן ‪.‬‬
‫א‬
‫מקריבין מן התיה כי לעולם לא יתגלגל אדס בהם יעל כן חלבם מותר ״ ציוט‬
‫אין‬
‫פ ׳ צו ״‬
‫‪3‬‬
‫צ‪1‬ה‬
‫ה ק ״ ב ה להקריב‬
‫ק ד ב ן מוסף ע״ז ימים בשנה ולשמות ב ה ם ‪ .‬ו ה ס ת מ ש י ס‬
‫שבתות‪ .‬״שת ימי פ ס ח מלבד ה ש ב ת ‪ .‬יום אחד של שבועות‪ .‬י ו ס ‪ .‬א ח ד של‬
‫ר״ה‪ .‬יום אחד של יו״הכ‪ .‬שבעת ימי הסוכות מלבד השבת‪ .‬אחד עשר יום של ראשי תדשיס‬
‫מלבד ראש ה ש נ ה ‪ .‬והס ע״ז ימים כנגד ע״ז ימים שהתאבלו על י ע ק ב ‪ .‬ע ׳ יום במצרים‬
‫עדן‬
‫מקדם פןח‪.‬‬
‫קרבן‬
‫זז׳‪ .‬ימים בגורן ה א ט ד על בם והפכתי אבלכ לששון‪ .‬וזהו ה׳ עז לעמו יתן ״ שכחה לקני‬
‫‪5‬שס ס פ ר סודי ח י ״‬
‫לי ש ס‬
‫הריה‬
‫ולדעתי‬
‫בא הרמז בפסיק ה׳ עז לעמו יתן על דרך ז ה ‪.‬‬
‫בריבוע עילה קפ״ו כמכין מ ו ״ ם ף ‪ .‬ע״ז לעמו יתן פי׳ כי ע״ז ימים‬
‫מקריבי! מוסן! ״‬
‫‪3‬‬
‫‪i‬אשר‬
‫עוסקים בהל׳ קרבנות אזי הבל דכפיק מפומייהו הוא דוגמת אש בל הדיוע‬
‫ומהקשר בכתת לקע בבס ס ׳ סודי רזי ״‬
‫ערך קרח‬
‫א בשעתא‬
‫‪2 2‬מדרשי‬
‫דאהקעיל מצרי נולד קרת והתגלגל ביה ״‬
‫ס ׳ המגיד למדן ז״ל ״‬
‫י‬
‫אמרו בני ק ד ח מי שיעלה אה השערים יעלה א ח א ב א ‪ .‬ופי׳ הרב‬
‫מ ה ״ ר א רוזאניס כי לשין אבירה יש לו שני פירושים או אבירה המתבקשת‬
‫או אבירה שאיגה מ ת ב ק ש ת ‪ .‬וגבי קרת כתיב ויאבדו מחוך ה ק ה ל ‪ .‬ובשערים כהיב ט ב ע ו‬
‫באד! שעריה אבד ישבר בריחיה‪ .‬וזהו שאמר מי שיעלה את השערים דהוי אבירה המתבקשת‬
‫הוא יעלה את אבא‪ .‬שגם ויאבדו מתוך הקהל הוא כאבירה המתבקשת ע כ ״ ד ודפ״חח ״‬
‫ערך קריאת שמע‬
‫א ‪3‬חמא‬
‫אד״הר נפגמו שני דלת״ין דלת משם אד״ני ודלת משם ש״די‪ .‬וצריך האדם‬
‫לתקנם בד׳ של אחד וד׳ של ועד‪ .‬וזהו לשקוד על דלתותי שני דל״תין וז״ש‬
‫הנחש השי׳׳חני מ ש א ר משם שד״י ש״י‪ .‬ומשם אד״ני אנ״י וזהו השיאני ״‬
‫דבש לפי משם‬
‫ילקוט ראובני פ ׳ ברחשיה ״‬
‫‪2‬‬
‫'אם ישתרש האדם בחטא יחכלכלו ד מ ״ ח איבריו‪ .‬כי עין במילוי כזה עין וו נין גי׳‬
‫רמ״ח‪.‬־ וק״ש ר מ ״ ח תיבות מבטל היצ״הר ״ דבש לפי משם ר ׳ יהודה החסיד ״‬
‫‪5‬‬
‫מי שקורא ק״ש שהריח וערביה עולה לפני ה ק ״ ב ה יוהר מכל הקרבנוח ״ מדרש חז״ל ״‬
‫ד‬
‫זוהר הקדוש פ ׳ בלק בינוקא‪ .‬ובזוהר‬
‫‪2‬ל מי שאיט קורא ק״ש בזמנה חייב נידוי ״‬
‫חדש האריך ה ר ב ה בשכר המכר ן בה עי ״ש ״‬
‫ערך קריעת ים פוף‬
‫א ל!ריעת‬
‫ים סיף ב ז ט ה אברהם א ע ״ ה ‪ .‬כמ״ש בילקוט תהצים‪ .‬כי זכר א ח ד ב ר‬
‫‪ .‬קדשו את אברהם ע ב ד ו ‪ .‬א״ר אלעזר בן עזריה בזכוח א ב ר ה ם אני ק ו ר ע‬
‫להם‬
‫עדן‬
‫מקדכג‬
‫קריעת ים סוף‬
‫להם א ח הים ״ ובמדרש אמרו כי קריעת ים סיף היה בזכות בעתידין לקבל ח ת החורה•‬
‫כדכחיב והמיס להם חומה ״ עוד אמרו במדרש שבזכות יוסף נ ק ר ע הים יכתיב הים ר א ה‬
‫זינס‪ .‬מ ה ראה ארונו של יוסף לכתיב ביה ויכס ויצא החוצה ״‬
‫והנה‬
‫ג׳ אלה א ב ר ה ם תורה יוסף‬
‫ר״ת את״י‬
‫וזהו לענ״ד רמז ה כ ס ו ק אתי מלבנון‪,.‬‬
‫כלת ו כ ו ׳ ‪ .‬כי ידוע כי ע״י קריעת ים סיף נגמרה האמינה בלב בני ישדאל דכהי׳‬
‫‪,‬‬
‫ויאמינו בה׳ ובמשה ע ב ד ו ‪ .‬אלא שאמונתם בה׳ היהה מקילס לכהי וישמעו כי פקד ה׳ א ת‬
‫עמו וכו׳ ועכשיו נ ג מ ר ה ה א מ ו נ ה ‪ .‬אבל האמונה של משה היתה שחזרו והאמינו ל מ פ ר ע לכל‬
‫האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישדאל‪ .‬ולכן א ם תתבונן בפסוק זה תמצא מ‬
‫ר ״ ח א מ ה פני פ ע מ י ם אחה כסידרה ואחה ל מ פ ר ע כזה ״אחי ״מלבנון ״ ה ב י א י ‪ .‬״תשיר*‬
‫״מראש ״ א מ נ ה ‪ .‬לרמה על שני אמוניה שהיו בקריעה ים סיף אחה כ ס ד ר ה ואחה ל מ פ ר ע ‪.‬‬
‫וזכו לה בזכית אח״י שהם ״ א ב ר ה ם ״ ח ו ר ה ״יוסף כנ״ל ״‬
‫ויש לרמיז כלס בפסיק זה•‬
‫א ח י מלבנין כלה וכו׳ שם רמז להורה שנעשו בה ישראל כדין אשה ע ם ב ע ל ה ‪ .‬הבודי מ י א ש‬
‫א מ נ ה ‪ .‬רמז לאברהם א ע ״ ה ראש ה מ א מ י נ י ם ‪ .‬מ מ ע י ט ה אדיוח וכו׳ שס רמז ליוסף שניצול‬
‫מאשת פיעיפר וכמו שדרשו חז״ל חיה ר ע ה אכלתהו זו אשח פועיפר‪ .‬י ס ״ ח הפסיק מהררי••‬
‫נמרים ס ״ ת י ם ‪ .‬לרמוז שעל ידם ובזכותם נ ק ר ע הים ״‬
‫א הטעם‬
‫ערך קשת‬
‫שהראה ה ק ״ ב ה לדור המבול הקשת יותר רכל שאר המזלות כמו טלה או•‬
‫סרטן וכו׳‪ .‬הענין הוא שהמבול היה בחדש כסלו שמזל קשה משמש בו ׳'‬
‫מ ד ב ר ק י מ ו ת משס מהר״יד ב ס ׳ צמח דוד משם רבינו הא״רי ז״ל ״‬
‫ואני‬
‫בעיניי לא זכיתי להבין אמרי קדוש‪ .‬כי קשה של המזלות הוא קיבוץ ככבים דומה׳‬
‫קצת לצורה ק ש ה ‪ .‬וקשח הבריח הוא גיוניס שינים לפי עב הענן אי דקיהי‪ .‬י מ ה‬
‫דמיה הערכי לו לקשה שבמזלנוה‪ .‬גס מ״ש שהמבול היה בחיש כסלי היא ה מ י ה שהרי מ ק ר א ‪.‬‬
‫מלא הוא בשנח שש מאוח שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נ ב ק ע ו‬
‫כל מעייניה ח ה י ס יכו׳ וכחיב אחריו בעצם היום הזה בא נח וכו׳ אל ה ת י ב ה ‪ .‬הרי שהמבול‬
‫היה בחדש אייר לרבי יהושע או בחדש חשק לד׳ אליעזר וכמו שפי״רבי ב ם ‪ .‬ונ״ל שכונת‬
‫מרן הא״רי ז״ל היא למה בחר ה ק ״ ב ה להיוח קשה הבדיה בצורה ק ב ה ולא בצירה מזל אחר‪.‬‬
‫אלא לפי שהיה אז במזל קשה בחר בצורה זו‪ .‬גס מ ה שאמר שהמבול היה בחדש כסלו ה ו א‬
‫אליבא דר׳ אליעזר‪ .‬שבחדש חשון בי״ז לתדש התחיל המבול ונגמרו ארבעים יום בל הגשמים־‬
‫יארובוח השמים בכ״ו לחדש כסלו נמצא שרוב המבול היה בחדש כסלו במזלו ק ב ח ‪ .‬ודוק י‬
‫‪rit^D 2‬‬
‫בלא מ ט ר מידה על הדין ובמטר רחמיס ״‬
‫‪,‬‬
‫ס ׳ הכונוח ״‬
‫ג כשנראית‪:‬‬
‫עדן‬
‫‪ 5‬כשגראית‬
‫מקדם מט‬
‫קשת‬
‫הקשת בתוקף גבורות גשמים שוטפים אז הוא אות שלא יפחדו‬
‫מ ה מ ב ו ל ‪ .‬אבל כשבא אחר עצירת גשמים בתחלת הגשם אז הוא אות‬
‫שהשם מ ת מ ל א רחמים על ה א ד ן להשפיע בה ברכה ״ ציוני פ ׳ נח ״‬
‫אותריש‬
‫ערך ראובן‬
‫א‬
‫יימ לחקור דח״ו ראיבן היא בן ת מ ו ר ה ‪ .‬דיעקב א ע ״ ה מחשבתו ברחל ויהי ב ב ק ר‬
‫והגה היא ל א ה ‪ .‬והד״אש וה״רן פ״ב מ ד ד י ם כתבו דבן תמירה מיקרי אפי׳‬
‫שתיהן נשיו‪ .‬ואני בעיניי זה שטס תירצתי דהא דאיקרי בן תמורה אפי׳ שתיהן נשיו היינו‬
‫דפשע ולא בדק‪ .‬א מ נ ם יעקב א ע ״ ה לא פשע ועביד כל טצדקי ומסר סימנים לרחל אמנו ע ״ ה‬
‫אלא שרתל מ ס ר ה הסימנים ללאה ומאי אית ליה ל מ י ע ב ד ‪ .‬ואחר זמן ראיתי שכ״כ בזוהר‬
‫הקדוש ח״א ד׳ ק נ ״ ה ‪ .‬ומצאתי בקיבץ ישן על קלף כ״י שתירץ דהעיקר הוא ה א ם ‪ .‬שאס‬
‫האשה ת ט ה ר מחשבהה ורעיוניה ותדבק בה׳ מאד מ ח ר פ ק ת על דודה ולא על א ח ר ‪ .‬הולד‬
‫יצא קדוש וטהור ונקי ואינו בן ת מ ו ר ה ‪ .‬ובהכי ניחא ראובן ו ח ד ע ״ ה י זת״ד ז״ל ״‬
‫מדבר קדמות ״‬
‫‪ 2‬ראובן‬
‫שמעון ולוי שמרו יחיסיהס ולא עבדו ע״ז במצרים ושאר כל השבטים לא‬
‫שמרו יחוסיהס ועבדו ע״ז בנוצרים ״‬
‫במדבר ר ב ה פ ׳ י״ב ״‬
‫ערך ראייה‬
‫א ראייה‬
‫הוא בחינת אצילות והוא בחינת הסוד‪ .‬ולכן אמר בזוהר תא חזי‪ .‬אך שמיעה‬
‫הוא בחינה בריאה‪ .‬והוא בחינת הנגלה והפשט ולכן אומר בגמ׳ הא שמע ״‬
‫דצש לפי משם ארץ החיים מזמור מ ״ ה ״‬
‫ן^״ל‬
‫שזהו ה ט ע ם שנקרא הנביא ב ב ס רואה כיון בהוא רואה דבריס עליונים‪ .‬סוד ה‬
‫‪,‬‬
‫ל ד י א י ו ‪ ,‬וכתיב כי א ם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ״‬
‫ערך ר א ם‬
‫ראם‬
‫עדן‬
‫מסוע׳‬
‫ערך ראם‬
‫א‬
‫‪ 5‬ה מ ה כיהודה‪ .‬שנים יש בעולם אחד במזרח ואחד ב מ ע ר ב ו פ ע ם א ח ת ‪.‬‬
‫לאם‬
‫לשבעים שנה נזקקין זה לזה‪ .‬וכשיבוא הזכר על ה נ ק ב ה חוזרת ה נ ק ב ה ראשם‬
‫ונמשכת ה נ ק ב ה לזכר והורגת אותו‪ .‬והנקבה נ ת ע ב ר ה ‪ .‬ותהיה מ ע ו ב ר ת י״ב ש נ ה ׳ ועד י״א‬
‫שנה הולכת על רגליה ו ת ר ע ה ותשתה מיס ובתתילת י״א ]נ״ל שצ״ל י״ב[ שנה נופלת על‬
‫צדה ישיב אינה יכולה לעמוד והק״בה מ פ ר נ ס ה ברתמיו‪ .‬ותרד ריר מפיה כ מ ע י ן ‪ .‬ויצמית‬
‫עשבים סביב לה ו ת ר ע ה י ״ ב חדש ומתהפכת מצד לצד ו ת ר ע ה ‪ .‬הה״ד נותן לבהמה ל ת מ ה ‪.‬‬
‫לאחד י״ב תדש כריסה נ ב ק ע ת ויוצאים מ מ נ ה זכר ו נ ק ב ה ‪ .‬וילך אחד למזרח ואחד ל מ ע ר ב ‪.‬‬
‫ועד שבעים שנה לא יוסיפו על שנים ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים ה ק ״ ב ה ״‬
‫כך‬
‫מצאתי במקרא אחת כמו מ ק ר א הללי על קלף כ״י שנכתבה שנת הר״כו ובסופה כמה עניינים‬
‫חשובים וזה אתד מ ה ס ״‬
‫מדבר קדמות ״‬
‫ערך רבית‬
‫א כתבך‬
‫המפרשים‬
‫ע ע ם למה שאמרו ז״ל כי מי שהוא מלוה ברבית אינו ע י מ ד‬
‫בתתיית ה מ ת י ם ‪ .‬כי אד״הר נגזר עליו ביום אוכלו מעץ ה ד ע ת ימות‪ .‬יאחר‬
‫שאנל עשה תשובה ונמחל לו‪ .‬ו ע מ ד מלאך המוח וקטרג לקחת נשמתו בו ביום כמו שנגזר‬
‫עליו‪ .‬ולא נתפייס עד שנהן לו ה ק ״ ב ה כל יוצאי חלציו שימותו בתורת ר ב י ת ‪ .‬ואף דלעתיד‬
‫י ט ע ן שקנאס בשינוי לא יועיל דרביח קצוצה יוצאה בדיינים‪ .‬אבל מי שהוא מלוה ברבית ג ם‬
‫הוא מלה כנגד מ ד ה רביח ד י ד ה אינה יוצאה ואינו ק ם בהחייה ה מ ה י ס ״‬
‫ערך רבקה‬
‫א‬
‫לבס ה‬
‫שרה חיה שורשם בבינה וז״ס י ד ע ה הש״חר מקומו ה ׳ היא אימא ע י ל א ה‬
‫הנק׳ שתר הוא מקים ג׳ נשים ה נ ז ׳ ‪ .‬ר ״ ח ״שרה ״חיה ״ ר ב ק ה ״‬
‫דבש‬
‫לפי משס ה ר ב הנ״שיא בעל מצת שמורים בדרשותיו כ״י ״‬
‫‪ 2‬לבמה‬
‫היחה גלגול חוה ויעקב גלגול א ד ״ ה ר ‪ .‬כ״כ מהר״חו ז״ל ולכן ר ב ק ה היתה‬
‫אוהבה א ה י ע ק ב ״‬
‫ערך רגל‬
‫א‬
‫לגל‬
‫הוא כינוי לאשה כמ״ש בזו״הק ע ״ פ רגלי חסידיו ישמור‪ .‬ואיפשר שזהו רמז‬
‫הפסורץ‬
‫זגדן‬
‫מ פ ן ד ם‬
‫רגל‬
‫ס י‬
‫ה פ ס ו ק רגלי ע מ ד ה במישור וכו׳‪ .‬כי א מ ר אב החכמים אשת חיל מי ימצא‪ .‬ואמר עוד נידע‬
‫<שעריס בעלה בשבחו ע ם זקני ארץ‪ .‬וזהו רגלי שהיא אשתי אם ע מ ד ה במישור שהיא אשת‬
‫חיל‪.‬‬
‫במקהליס ובמושב זקנים אברך ה׳ שזיכני לכך ״‬
‫ועוד ר״גל גי׳ ע״ץ הח״יים כי אשה‬
‫ר ע ה קיברה בעלה רח״ל ״‬
‫ערך רוב‬
‫‪J!D‬‬
‫א‬
‫שטוענים אומוח העולם שהם הרוב דכחי׳ לא מרובכם וכו׳ כי א ה ס ה מ ע ע ‪.‬‬
‫וההורה אמרה אחרי רבים להטות‪ .‬וא״כ ח״ו היו צריכים לעבוד ע ״ ז כ מ ו ה ם ‪.‬‬
‫כ מ ה חירוציס נאמדו בענין זה והזכיר קצחם הרב ח י ״ ד א ז ״ ל בס׳ דבש ל פ י ‪ .‬וזה ס י ד ר ן ‪.‬‬
‫• ' א מ ה שהירצו במדרש שישראל עובדים לאלוה אחד והטיס ילכו איש בשם אלהיו א״כ ישראל‬
‫רובא לגבי כל מין ע״ז ״‬
‫ישראל יש לנו דין אשה ובעלה ובהא לא שייך ר ו ב ‪ .‬כי הוא אדוניך והשהחו׳ לו ״‬
‫ב‬
‫ג‬
‫בנים אתם לה׳ אלהיכס ולא שייך רוב לגבי בן ״‬
‫ד‬
‫יש לנו חזקה מ נ ח אבותינו והפליא לעשיח עמנו נסים ונפלאוח‪ .‬וכחב מ ה ר י ״ מ ט ב א ״ ה ע‬
‫ס י ׳ ז״ך דחזקה ה ב א ה מכה הסברא עדיפא מרובא ״‬
‫ה‬
‫כשישראל הם בארץ ישראל אמרינן כל ה ק ב ו ע כמחצה על מחצה רמי ״‬
‫ך‬
‫דבר שבמנין אפי׳ באלף לא בטיל ומשים הכי נמנו ישראל כ מ ה פ ע מ י ם ״‬
‫ז‬
‫ישראל מיחדדי טפי דכהיב ר ק ע ם ח כ ם ונבון‪ .‬ואלימי מרובא כמ״ש גבי ב״ש ו ב ״ ה ״‬
‫ח‬
‫ישראל דבר חשוב דכהי׳ והייתם לי סגולה מכל ה ע מ י ס ודבר חשובאפי׳ באלף לא ב ט י ל ״‬
‫‪D‬‬
‫ישראל דומים לדבר שהנשמה חלויה בו וכל הגיים טפלים אליהם ״‬
‫ו ל י‬
‫עכ״ד ״‬
‫נראה ט ע ם כעיקר‪ .‬לא חהיה אחרי רבים לרעיה והעובד ע״ז ר ע בעיני ה׳ כמפורש‬
‫בחורה ״‬
‫י ! נ ל ע ״ ד‬
‫שכל התירוצים הנז׳ ר מ ז ס אדון הנביאים בשירח האזינו‪ .‬ומה יוכיח הוכיח‬
‫לטועים אתרי הבלי הגויס ב א מ ר ם שהם רוב וההורה א מ ר ה אחרי רבים להטות‬
‫לזה הוכיחם ואמר הלה׳ הגמלו זאח ע ס נבל ולא חכם האומרים גה־ה כגוים וכמשפחות‬
‫האדמה‪.‬‬
‫הלא הוא א ב י ך ק נ ך ‪ .‬ו א ״ כ ב נ י ס א ח ם ל ה ׳ אלהיככ ולא שייך רוב ל ג ב י ב ן ‪ .‬ועור‬
‫‪,‬‬
‫זכיר ימיח עולם ו כ י בהנתל עליין גייס וכי׳ יצב גבילוח ע מ י ם ל מ ס פ ר בני ישראל‪ .‬פי׳ יצב‬
‫גבולוח שבעים אומוח לבדם‪ .‬בשביל מ ס פ ר בני ישראל שנמנו כמה פ ע מ י ם והוי דבר שבמנץ‬
‫ובגרם‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫רוב‬
‫ובגיים לא יתחשב ואפי׳ באלף לא בעיל‪ .‬ועיר כ׳ חלק ה׳ עמו שם רמז ב׳ תירוצים‪ .‬א ח ד‬
‫שהם כדין אשה ע ם בעלה שלקחם לחלקו ולא שייך רוב כ׳ היא אדוניך והשתחוי לו‪ .‬בנית‬
‫שנשמתם חלק אלוה מ מ ע ל והיי כדבר שהנשמה תלייה בו וכל ה ט י ס טפלים אליהם‪ .‬ועיד י ע ק ב‬
‫חבל נחלתו‪ .‬כמ״ש כי י ע ק ב בחר לו יה ישראל לםגילתי‪ .‬ובתי׳ והייתם לי סגולה‪ .‬והיי ד ב ר‬
‫חשוב ואפי׳ באלף לא ב ע ל ‪ .‬יעיד ימצאהי בארן מדבר יכי׳ ששם נהן להם את ההורה ובה‬
‫יסיבבנהו יכוננהו שעל ידה נעשו ע ם ח ‪ :‬ם ונבון‪ .‬וכיון דמיחדדי טפי אלימי מ ר ו ב א ‪ .‬ועוד‬
‫כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וכי׳ שעשה ע ם אבותם נסים ונפלאות ובפרט במצרים והיליאם‬
‫ביד ר מ ה כדכתיב ואשא א ח כ ם על כנפי גשרים ואביא א ח כ ם אלי‪ .‬וא״כ יש ל ט חזקת בחי‬
‫אבית אברהם יצחק ויעקב ושבטי יה עדוה לישראל‪ .‬וא״כ חזקחיט באלהי אבותינו חזקה‬
‫אלימהא ה י א ‪ .‬וחזקה ה ב א ה מכה ה ס ב ר א עדיפא מ ר י ב א ‪ .‬ועוד ה׳ בדד ינחנו שעובדים‬
‫לאלוה אחד ואין עמו אל נכר‪ .‬ועדיפא מרובא שכל ה ע מ י ם ילכו איש בשם אלוהיו‪ .‬וכל חלק‬
‫מ ה ם הוי מיעוט לגבי ישראל‪ .‬ועוד ירכבהו על במוחי ארן היא א ר ן ישראל שגבוהה מכל‬
‫ה א ר צ ו ה ‪ .‬ויניקהו דבש מ ס ל ע כי היא ארן זבח חלב ודבש‪ .‬וכיון שכן כל הקבוע כמחצה ע ל‬
‫מחצה דמי ובטיל ליה רובא ״‬
‫א‬
‫א ב א‬
‫ודוק ״‬
‫גירין איש צדיון אומר משוס אבא גוריין לא ילמד אדם א ח בנו חמר ס פ ן‬
‫קדר רועה וחנוני לפי שא‪-‬ימגותס ל י ס ט י ח ‪ .‬ר׳ יהידה אימר משמו ה ח מ ר י ס‬
‫רובן רשעים והספנים רובן חסידים‪ .‬טוב שברופאים לגיהנס והכשר שבטבחים שותפו של‬
‫ע מ ל ק ‪ .‬רובן של ממזרים פ ק ח י ם ‪ .‬רובן של עבדים נ א י ם ‪ .‬רובן של בגי אבות בישנים‪,‬‬
‫רובן של בניס דומים לאחי ה א ס ‪ .‬חני רש״בי העיב ש ב ע ״ ט ם ב ב ע ח מלחמה ה ר ו ג ‪ .‬ה ט ו ב‬
‫שבנחשים רצן את מוחו‪ .‬הכשירה שבנשים בעלח כשפים אשרי מי שעישה רצמו של מ ק ו ס ״‬
‫מ ם ׳ סופרים פט״ו הלכה י׳ ״‬
‫‪ i‬שמנה‬
‫דברים רובן קשה ומיעוטן י פ ה ‪ .‬יין מלאכה שינה ועושר ודרך א ר ן ומיס‬
‫אבוח דר׳ נחן פרק ל״ז ׳׳‬
‫חמין ותשמיש והזקח דס ״‬
‫ערך רות‬
‫א‬
‫ן ץ ף ן לקחה כל הקדישה שהיהה ב ע ר פ ה ‪ .‬כן כחבו גידי הא״ר׳ ז ״ ל ‪ .‬ו ע ח ה ראית•‬
‫בערכי הכיטניים להר״מז ז״ל שהוא חידש דזאח לפנים נ ק ר א ה ע ר פ ה ואח״ב‬
‫ה כ ה ו ב ר ורא אוחה ה ר פ ה וחסר ס ״ ה מ ע ר פ ה הוא גי׳ אד״ני שם רמז שהקדושה שבה מ ק ו ד ם‬
‫‪4‬‬
‫מסירי מ ח ם ר א והלכה לרוח ע כ ״ ד ״‬
‫דבש לפי י׳‬
‫ונ״ל‬
‫ה ט ע ם כי ב ס אד״ני הוא‬
‫במלכוח • וסימן רי״נא דמלכוחא‪ .‬ורוח ו ע ר פ ה היו מואביות והיו ראויים להעמיד מ ה ם‬
‫מלכיח ביח ד ו ד ‪ .‬ולכן כאשר שבה ע ר פ ה אל ע מ ה ואל אלהיה הוסר מ מ נ ה סוד המלבות‬
‫שהוא‬
‫‪njr‬‬
‫שהוא‬
‫תת‬
‫ס ״ ה גי׳‬
‫מקדם קיא‬
‫אד״ני ונשאר ה ד ״ פ ה ־ וז״ש הא״רי ז״ל שדות לקחה כל הקדושה שהיתה‬
‫ב ע י פ ה ‪ .‬פ־׳ שזכתה היא לבדה להיות אימא של מלכות‪ .‬כמ״ש חז״ל וישם כסא לאם המלך‬
‫־זו רות אימא של מלכות‪ .‬ולכן א ם תתבונן‬
‫״יו‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ס‬
‫י‬
‫ד‬
‫ה ‪ :‬ד‬
‫לי‬
‫י‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ס‬
‫א‬
‫י״‬
‫נ י‬
‫כזה ״ א ל ף ״ ד ל ת ״ נ י ן‬
‫המילוי לבד עולה י ו ״ ת והיה ח ס ר לה העיקר והוא שהוסר מ ב ס ע ר פ ה יניהוםף לה ״‬
‫וזהו ותשק ע ר פ ה לתמותה ורות דבקה ב ה ‪ .‬שכאשר נשקה ע ר פ ה לחמותה היסר מ מ נ ה‬
‫הקדושה שהיתה בה ואז ורות דבקה בה אותה קדושה כאמור ״‬
‫ערך רחיצה‬
‫א רחיצה‬
‫בחמין בע״ש דוגמת הטבילה שעו־לין הנשמה בנהר ד י ט ר להסיר מ מ נ ה‬
‫כתמי העונות‪ .‬קרבן שבת ד׳ י״ו בשם הרב ת ו ד ח ח ״ ס ‪ .‬ושם הביא דברי‬
‫דביני‬
‫ה א ״ ד י ז״ל‬
‫דדח־ל‪ :‬זו נגד ההוא שלהיבא דאמדו בזוהר ויקהל ולכן ברחיצה זי יכוין‬
‫להבריח ה ר ע והזוהמא של ה ג ו ף ‪ .‬ודוח ה ט ו מ א ה השודה על האדם בימי החול יבדה מ מ נ ו ‪.‬‬
‫דבש לפי ״‬
‫ערך רחל‬
‫א‬
‫אמנו ע ״ ה בזכיהה ניחנו ראשי חדשים לישראל‪ .‬וכן ״ראשי ״חדשים " ל ע מ ך‬
‫רחל‬
‫נתת ר ״ ת ר ח ל ‪ .‬ומוסף ר״ח רחל אמנו תיקנתי שראתה ברוח הקדש שנשי‬
‫ה מ ד ב ר לא נכשלו בעגל ורמזה שמה בר״ת ראשי חדשים לעמך ״‬
‫דבש לפי משם ליקוטים‬
‫ישנים כ״י ״‬
‫ולי‬
‫נ ר א ה כי נרמז כן בפסוק החדש הזה ״לכם ״ראש ״חדשים ר ״ ח רחל לומר שבזכיחה‬
‫ניחנו להם ״‬
‫א כתיב‬
‫ערך רחמים‬
‫ברוגז ר ח ם הזכור‪ .‬שמעחי כ׳ אוהיוח דחם קודמות לאוחיוה שטן‪ .‬שמדת‬
‫דחמיו קודמין לקטרוג השטן ״ דבש לפי ״‬
‫תביא‬
‫יזהי לדעהי רמז‪ .‬ה פ ס י ק ולא‬
‫ת ו ע ב ה אל ביתך והיית תרם כ מ ו ה י ‪ .‬רמז להיצ״הר בהוא ת ו ע ב ה שנוי ומשוקץ ל פ ט‬
‫ה מ ק י ם ‪ .‬אל ביתך זה הגיף‪ .‬כי במקים ד ח ס הקידמות לאותיות שטן‪ .‬והיית ח ר ס כ מ ו ה ו ״ ו ד ו ק ״‬
‫‪ K‬כתביו‬
‫״‬
‫ערך רעב‬
‫ו‬
‫המקובלים כי הפנים של שם ה ״‬
‫גי׳ ע״ב‪ .‬והאחיד הוא כזה‬
‫י ה‬
‫ה‬
‫ב ״ היא כזה‬
‫י יה יהו יהוה‬
‫יוד הי ויו הי‬
‫‪,‬‬
‫הוא ג״כ ג י ע ״ ב ‪ .‬ופנים‬
‫של‬
‫‪ #‬ן‬
‫רעב‬
‫שלשםאלהיםהיא‬
‫למד‬
‫אלף‬
‫אלה אלהי אלהים‬
‫״‬
‫הי‬
‫מקדם‬
‫יוד‬
‫מים ג׳ ש ׳ ‪ .‬והאחיד היא‬
‫א‬
‫אל‬
‫גי׳ ד ׳ ‪ .‬יכששצדף פנים של שס הי״יה יפנים של שס‬
‫אלה״ים עילה שבע‪ .‬יכשחצרף אחור של שם הי״יה ואחיד של שס אל״היס עילה ר ע ב ‪ .‬ע ״ נ‬
‫ובזה פי׳ הגאון מיה״רר ה ע ס ל זל״הה פסיק ואתה ועבדיך ידעתי כי ע ר ם הידאין מפני ה ׳‬
‫א ל ה י ם ‪ .‬וסמיך ליה והתניה והכיסמת לא ניכו ו כ ו ׳ ‪ .‬ובהקדים עיד מ״ש בגמ׳ דאמר ליה‬
‫ההוא גברא לד׳ פלוני שנה זו מבורכת בשעורים א מ ר ליה בשר לחמורים‪ .‬מוכח מזה שעיקר‬
‫השבע הוא בהיות השגה מבירכת בתעים‪ .‬וזהו כינת הפסיקים ואתה ועבדיך ידעתי כי ע ד ם‬
‫תיראין פי׳ ה ע ע ם שלא יראחם מ מ כ ה הברד‪ .‬הוא מפני ה׳ אלהיס‪ .‬שעדין יש שבע בעולם‬
‫‪ .‬כי הפנים של ה׳ ושל אלהיס הוא שבע כנ״ל‪ .‬שהרי והתעה והכיסמה לא נוכו ועיקר ה ש ב ע‬
‫הוא בהיות התעיס מבורכים וכההוא ע י ב ד א ‪ .‬ואף שהפשתה והשערה נוכחה הרי צץיר‬
‫ב ח ״ ע י והם ה ע י ק ר ‪ .‬ודפ״חח ״‬
‫א רעיא‬
‫ערך רעיא‬
‫מהימנא‬
‫מהימנא שבזוהר כחב הרב חס״ל עין יעקב נהר ל״ב‪ .‬כי היש״בי ע ״ ה נ כ נ ס‬
‫בעולם הנשמוח אל הזיכוך ההוא בחסידוהו ובס ע ס ק בחודה ע ם נפש ר ע י א‬
‫מ ה י מ נ א וחיבר שם ס פ ר רעיא מהימנא לצידך הדור כנז׳ בהיקונים ״‬
‫ערך רפואה‬
‫א‬
‫כתב‬
‫מהד״חו ז״ ל בדרשותיו כ״׳ בפסיק א ם יקים והתהלך בחוץ וכו׳ ורפא ירפא‪.‬‬
‫דע‬
‫כי רפואה ה ב א ה לאדם על ידי השס איננה ע״י צער ולכן אין ה פ ״ א‬
‫דגושה א ל א " ר פ ו י ה ‪ .‬אבל רפואה ע״י בשר ודם יש ברפואתה צער‪ .‬ולכן ורפא ירפה שני‬
‫הפי״פין בדגש‪ .‬ע כ ״ ד ״‬
‫ולכאורה קשה דהא כתיב מחצתי ואני א ר פ א ‪ .‬וכתיב כ׳ הוא‬
‫מרף וירפאנו וזולתם ויש לישב‪ .‬״‬
‫^לי*‬
‫דבש לפי ״‬
‫אני ה ע ב ד יראה שהרב ז״ל אינו מדקדק כי א ס מהכפל דלגבי ה ק ״ ב ה כ ת י נ ר פ א נ י‬
‫ה׳ ו א ר פ א ‪ .‬שניהם רפויים‪ .‬ולגבי בשר ודם שניהם דגישים‪ .‬אבל כשהס אחד באחד‪,‬‬
‫כל אחד לפי מקומו בוא יבוא או בדגש או ב ר פ ה ואין משם ראיה ״‬
‫ערך רפ״ח‬
‫א‬
‫‪,,‬‬
‫רפ ח‬
‫ודוק‬
‫ניצוצות‬
‫ניצוצות אין כח להעלותם אלא מי ‪£‬נעשה עני ויש בו מדת ה צ ד ק ה ‪ .‬וז״ס‬
‫פז״ר גי׳ ר פ ״ ח ע ס הכולל‪ .‬להעלוחם נחן לאביונים שעושה עצמו עני‪ .‬ו ג ם‬
‫צדקתי‬
‫עדן‬
‫רפ״‬
‫ח‬
‫מקדם סיב‬
‫‪N W R A‬‬
‫צדקתו ע ו מ ד ת לעד שעושה צדקה‪ .‬כי אין עבירה מכבה צדקה‪ .‬אף ביש בו מצות א ח ר ו ת‬
‫מלבד שלא יעלה יזיק לנשמתו ״‬
‫רפ״!(‬
‫ב‬
‫דבש לפי משם ליקוע׳ מהר״חו ז״ל כ״י ״‬
‫ניצוצות‪ .‬בגלות מצרים נתקנו ר״ב ניצוצות‪ .‬ובמתן תודה נתקנו ג כ פ״ו‬
‫גי׳‬
‫א ל ה י ם ‪ .‬וזהו סיד ומשה עלה אל האלהיס אך ב ח ט א ם בעגל חזרו ״‬
‫דבש לפי בשם א ר ן החיים מזמור קי״ט ״‬
‫ןג״ל‬
‫שלכן גקרא משה איש האלהים לפי‬
‫‪,‬‬
‫שעל ידו נתקנו הפ״ו ניצוצות ולכן ה ה ר ה השם במשה רד ה ע ד ב ע ם פן יהרסו אל ה לראות‬
‫ונפל מ מ נ ו ר ״ ב ‪ .‬ונמצא בא לתקן פ״ו הנשארים‪ .‬וח׳יו יחקלקלו ג ס ר״ב שנחקנו כ ב ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וזהו סוד ה נ ה ה רוכב על ע ב קל ובא מצרים‪ .‬שכשנשלס תיקון ר״ב ניצוצות שעולים ע ״ ב‬
‫ק ״ ל בא מצרים להוציא א ח עמו ״‬
‫ערך רקיע‬
‫א למעלה‬
‫מערבות יש רקיע שמיני ששמו מעין ובס נהרי שמחה ולכן אנו אומרים‬
‫שהשמחה ב מ ע ו נ י ‪ .‬ולמעלה ממנו ר ק י ע תשיעי ששמו מכין ושלשתן יחד‬
‫בקראו ע ר ב ו ת ‪ .‬והנה חיות הקדש ה ס ברקיע שביעי‪ .‬והרקיע בשמו מעון נטוי על ראשיהם‬
‫וכסא כבוד שעליו‪ .‬השכינה הוא ב ר ק י ע התשיעי ששמו מכין ״‬
‫רביני בחיי פ׳ ה ד ו מ ה ״‬
‫ערך רשעים‬
‫אם ת ר א ה רשעים שמקילים א ח א ב י ה ם ואת א מ ם ומצליחים‪ .‬ד ע כי הוא ל ר ע ת ם‬
‫א‬
‫כדי שיהיה עיגס‬
‫גדוש‪ .‬וכן יש רשעים שכעושים עולה מרויחיס ומצליחים‪.‬‬
‫זכשעישיס ביושר לא יצליחו כדי שיהיה עונם גדוש‪ .‬לכן שעה משחקת להם כדי שיפרע מ ה ם‬
‫לבסיף ב ג י ה נ ס ‪ .‬וזהו שאמר דוד נ ה ה שמחה בלבי מ ע ה דגנם וחידושם רבו ״ ס פ ר חסידים‬
‫ס‬
‫‪, ,‬‬
‫שמ״ב ״‬
‫—י=‪*£5‬ג^=>—‬
‫אות שין‬
‫ערך שבטים‬
‫‪s.J‬‬
‫־א‬
‫אמר ה ק ב ״ ה לשבעים א ת ם מ כ ר ת ם את יוסף לעבד חייכם שבכל שנה א ת ם‬
‫ילקוט תהליס ״‬
‫קוראים ע ב ד י ם היינו ל פ ר ע ה במצרים ״‬
‫שבע מצות‬
‫עדן‬
‫םקה*‬
‫שית‬
‫ערך שבע מצות‬
‫שבע מצות בני נח רמוזות באותיות ה ״ ב דהייגו א ' אבר מן ה ח י ‪ .‬ב׳ ברכת ה ש ם‬
‫ג׳ גזל‪ .‬ד׳ דינים‪ .‬ה׳ ה ר ג ‪ .‬ו׳ וסת ע״ז כ נ ד ה ‪ .‬ז׳ זנות ״ דבש לפי ״‬
‫א‬
‫ערך שבע נביאות‬
‫שבע נביאות היו כשבע מדוח ה ה נ ה ג ה העליונה והס ברה ב ח ס ד אבה חבר כחבר‬
‫א‬
‫מריס בגבורה שבלידחה החחיל מרידוח השעבוד‪ .‬וכשם שהלוי מ ס י ע ד א‬
‫מיבעי להו לארמא קלא בשירי ה מ ק ד ש ‪ .‬אף היא וחען להם מרים שירו ל ה ׳ ‪.‬‬
‫דגבורה‬
‫דבורה ב ח ״ ח שכן א מ ר ה לברק לא ההיה ח פ א ר ח ך ומכלל לאו א ח ה שומע הן אלמא ת ה י‬
‫תפאדהי‪.‬‬
‫א מ נ ם סוף סיף נקבה היא לכן והשר דבורה בהוא מצד הדין‪ .‬ח נ ה בנצח שכן זכה‬
‫שמואל בנה להיוח ראשון להתנבאות מ מ נ ו ‪ .‬והיינו ר מ ה קרני שעומק רום ד ס פ ר יצירה הוא‬
‫נ צ ח ‪ .‬אביגיל בהיר שוק שמאלי כנידע אל האומה הזאה לכן גילחה בוקה שפירסמה נ ב ו א ח ה‬
‫ז ‪ :‬ל ך דוד לאורה ג׳ פ ר ס א ו ת הן שלשה עתירות שהאירה עיניו בהם‪ .‬א ח ה יהיו כנבל אויביך‬
‫שנית ולא תהיה לך זאת ל פ ו ק ה ‪ .‬מכלל דאיכא אחרת שתהא לך לפיקה והיינו בת ש ב ע ‪.‬‬
‫שלישית עשה יעשה ה׳ לאדוני בית נאמן‪ .‬כפל עשה יעשה‪ .‬עשה לדוד יעשה למשית‪ .‬תילדה‬
‫כתיב בה בפי׳ שהיתה אשת שלים שנתבאה ע״י צדיקו של עילם שהיא ברית שלום כנידע ״‬
‫א ס ת ר כתיב בה ותלבש א ס ת ר מלכות ודי בזה ״‬
‫הרב עשרה מאמרות מ א מ ר א ס‬
‫כל תי ס י ׳ א ׳ ״‬
‫א א‪£‬ילו‬
‫ערך שבת‬
‫הרשעים בגיהנם מוכתרים בשבת‪ .‬ואף שתיללו ־שבת בפרהסיא מ ק ב ל י ם‬
‫מדבר קדמות משם זוהר חדש ״‬
‫עונשם כפול יום הששי ונתים בשבת ״‬
‫ב כתבו‬
‫גורי הא״רי ז״ל ה ׳ מלך גא״ות לב״ש צירוף גו״אל שב״ת דבזכות שבת‬
‫גאולה באה ע ״ כ ‪ .‬וכן הוא בויקרא ר ב ה פ ׳ ג׳ אין ישראל נגאלים אלא בזכות‬
‫השבת דכהיב בשובה ונחת תושעון ״ מדבר קדמות ״‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫ל^ד אחד מישראל בא לו בשבת ת ו ס פ ת נפש יתירה ל פ ח ו ת ‪ .‬וצריך ג׳ ה ד ס י ם‬
‫כשרים שיהיו כסא לג׳ מלאכים הבאים ללווה הנפש ונשארים ע מ ה ויש לה•‬
‫שמחה ו ב ע ת ההבדלה שמברך על ה ד ס הנז׳ הולכה הנפש יהירה ע ם המלאכים ומברכת‬
‫לבעל ה ב י ת ‪ .‬ואם אין ג׳ הדסים הולכים המלאכים ונשארת עצבה ו ב ע ת ההבדלה מקללת‬
‫וכו׳ ״‬
‫חס״ל עין הקורא נ כ ר מ ״ ע ״‬
‫ד מי‬
‫עדן‬
‫‪T‬‬
‫מקדם קיג‬
‫שבת‬
‫מי שמחדש חידושי תורה ביום שבת קדש או דורש דברי מוסר להשיב רבים מעון‬
‫מעלים נשמת אביו למעלה ב כ מ ה מעלות עובות ״ מקדש מלך פ ׳ תרומה ״‬
‫בכל‬
‫‪H‬‬
‫ג׳ סעודות של שבת צריך לאכול דג‪ .‬כי שם מגולגלים נשמות של צדיקים דכתי׳‬
‫בהם א ם את כל דגי הים יאסף ל ה ם ‪ .‬ובת״ח כתיב גבייהו אסיפה ״‬
‫מגלה‬
‫ע מ ו ק י ת אופן נ ״ ב ״‬
‫‪ 1‬וביום‬
‫השבת יפתח וכו׳ ביום השבת היה נפתח מאליו וידעו כל ה ע ם שבא יום‬
‫ה ש ב ת ‪ .‬וכן בר״ח יהיו הדלתית נפתחים מאליהן ויודעים שבאותה ש ע ט‬
‫מקדשין את החדש בעליונים ״‬
‫‪ T‬אמרר‬
‫‪.‬ילקוט ירמיה ״‬
‫במדרש וישס ה׳ לקין אות שבת מ ס ר לו‪ .‬ועוד אמרו ז״ל כשעלה משה למרום‬
‫ברקיע שביעי היו אומדים כח התשובה ואומרים מזמור שיר ליום השבת‪ .‬ע ״ כ ״‬
‫דש לדקדק מ ה ענין שבת לתשובה•‬
‫ו‪1‬לע״ד‬
‫במ״ש הראשונים כי מהשבת מוכח שאנו‬
‫ב נ י ם למקום כי איך אנו משתמשים בשרביטו של מלך וינח ביום השביעי אלא מ ח מ ת שאנו‬
‫בבחינת ב נ י ם ‪ .‬והראיה גוי ששבת תייב מ י ת ה ‪ .‬א ״ כ מזה מוכח ג״כ שיקבלנו בתשובה כי‬
‫הבן לא יצוייר שלא יהיה בן‪ .‬ומקרא מלא הוא בנים משחיתים ״‬
‫ועוד‬
‫שם רמז שכל‬
‫(מן שעישה אדם תשיבה מתקבל אפי׳ ל ע ת זקנתו כי חיי ה א ד ם שבעים שנה והעשר שנים‬
‫האחרונים ה ם רומזים ליום השבת כי הוא שבת ונח מ ח מ ת תולשת הזקנה ״‬
‫א אעי׳פ‬
‫ערך שדים‬
‫דשדים מתים כשאר בני א ד ם ‪ .‬מ ״ מ לילית ונעמה א ג ר ת ומחלת כולהון‬
‫קיימות עד דיבער ק ו ״ ב ה רוח מ ס א ב א מ ע ל מ א ״‬
‫‪ 2‬ארבעה‬
‫זוהר בראשית ״‬
‫נשים היו אמהות דשדים לילית ו נ ע מ ה אגרת ו מ ח ל ת ‪ .‬וכל אחת מובלת‬
‫ע ם מתנותיה הקופה אחת משקיעת ה ח מ ה עד חצות לילה‪ .‬ומתקבלות‬
‫בהרי נשפא סמוך להרי תשך ו ה ס נשיו של שרו של עשו‪ .‬ודוגמתן נשא עשו ד׳ נשים‪ .‬ו ה ס‬
‫א ר ב ע כתות של שיר של פ ג ע י ם ‪ .‬שתל ופתן כפיר ותנין ״‬
‫שכחת לקט בשם רבינו בתיי‬
‫פ ׳ בראשית ״‬
‫‪3‬‬
‫מי‬
‫שעיסק בהשבעוח של שדים או של מ ל א כ י ם ‪ .‬או בלתישות כספים לא יהיה סופו‬
‫טוב ויראה ר ע י ה בגופו או בבניו כל ימיו‪ .‬ולכך יהרחק ארס מעשוח כל א ל ה ‪.‬‬
‫ו ג ס י מ נ ע משאילה חלום שידע איזה אשה י ק ח ‪ .‬או באיזה דבר יצליח‪ .‬כי אין המזיקים‬
‫מ ת ג ר י ם אלא במי שמתגרה בהם כגון שכתבו הוא ואבותיו ק מ י ע ו ת ‪ .‬או ע ס ק ו בכשפים או‬
‫בהשבעות‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫‪ ,‬שדים‬
‫בהשבעות או בשאלה ח ל ו ם ‪ .‬לכך לא יעסוק אדם ב ה ם ‪ .‬ואל יאמר ה ד ס אעשה בשביל‬
‫פקוח נפש כי אין זה חכמה כי הוא מקצר ימיו וחיי זרעי ואין דוחק נפש מפני נ פ ש ‪ .‬ונאמר‬
‫ת מ י ם ההיה ע ם ה ׳ אלהיך כמה עשי יכמה שאלו ומהם נדלדלו או המירו הדח‪ .‬או נפלו בחולי‬
‫ר ע ה ם או ז ר ע ם ‪ .‬ולא יבקש שאחרים יעשו לי‪ .‬ואין טיב לאדם אלא ח פ ל ה והחנונים לפני‬
‫ס פ ר חסידים סי׳ ד ״ ה וסי׳ ה ה ש ״ ע ב ״‬
‫ה ק ״ ב ה על הכל ״‬
‫ערך שהשמחה‬
‫א‬
‫במעונו‬
‫כל ה מ ב ר ך שהשמחה במעונו צריך לחקור אם קיימו וגילו ב ר ע ד ה ‪ .‬א ם ר ע ד ה‬
‫במקיס גילה‪ .‬אבל א ם לוקח אדם אשה שאינה הגונה או היא לוקחח איש שאינ‪1‬‬
‫ה ט ן או שניהם אינם הגונים‪ .‬או אין תרבית שם וניבול פה ב נ י ה ם ‪ .‬או נשים יושביה בין‬
‫האנשים שהרהורים ש ם ‪ .‬לא יתכן לברך שם שהשמחה ב מ ע י נ ו ‪ .‬ועל אלה וכיוצא ב ה ם נ א מ ר‬
‫לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוזה‪ .‬וכתיב כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום ׳'‬
‫ס פ ר חסידים סי׳ שצ״ג‪ .‬ועיי׳ לעיל אות רי״ש ע ר ך רקיע ״ •‬
‫ערך שונה הלכות‬
‫א‬
‫כל השונה שתי הלכות שחרית ושתי הלכות ערבית מעלין עליו כאלו קיים כל ה ת ו ר ה‬
‫והגיח ט יומם ולילה‪ .‬תנחימא פ׳ בשלת ״‬
‫א ענין‬
‫ערך שופר‬
‫ת ק י ע ת שופר‪ .‬כי הקול כלול מאש ומים ורוח ובקול זה מעוררין א ת י ע ק ב‬
‫הכלול משלשה א ב ו ת ‪ .‬א ב ר ה ם מ י ם ‪ .‬יצחק א ש ‪ .‬י ע ק ב ר ו ח ‪ .‬והקול הזה עולה‬
‫ע ד כסא הכבוד ששם דנים את העילם ומעוררים את יעקב וע״י זה מ ע ו ד ד י ם א ת הרחמים ״‬
‫ילקוט חדש משם הזוהר ״‬
‫ערך שור‬
‫א‬
‫שור‬
‫מדברי וקשת להשתעבד אם ׳וקשר ב ת א נ ה תכף ישיב כמו בייתיי ״‬
‫הרב‬
‫אילת אהבים בפי׳ לשיר השירים ב פ ס י ק התאנה ח נ ע ה פגיה ״‬
‫א אחורים‬
‫ערך שחד‬
‫של אותיות בח״ד ת ע ״ ה שם רמז דלא שגי שחד בלא ה ט י י ת ד י ן ״‬
‫הרב שני לוחות הברית ״‬
‫ע ר ך שען‬
‫עדן‬
‫שטר‬
‫א ל?‪$‬ולט‬
‫מקדם‬
‫סיד‬
‫ערך שטן‬
‫אל יפתח אדס פיו לשטן‪ .‬כתב הרב ש״ך על התורה שאף משה י ב י נ ו ע ״ ה‬
‫לפי שאמד מחני נא מ ס פ ר ך עשה רושם שלא נזכר שמו בפ׳ תצוה‪ .‬וכ״ש‬
‫א ס הוא ח כ ס או צדיק שמיד עושה רושם כמ״ש בזוהר ח״א ד׳ ק ע ״ ה ומאד מאד יש‬
‫ליזהר בזה ״‬
‫ערך שטר‬
‫א אד״הל‬
‫כתב ברקיע שטר מ ת נ ה לדוד ה ע ״ ה שנותן לו שבעים שנה מחיים‪ .‬ו ח ת ס‬
‫ה ק ״ ב ה ומט״טרון ו א ד ם ‪ .‬וז״ש אז אמרתי הנה באתי במגלת ס פ ר כחוב‬
‫דבש לפי משם ילקוט פ׳ בראשית רמז מ ״ א ״‬
‫עלי ״‬
‫ערך שינה‬
‫שן שיעל חי מיעלת למי שיש לו שינה ה ר ב ה ‪ .‬ושן שועל מת מועלת למי שאין לו‬
‫א‬
‫שבת ד׳ ס״ז ע ״ א ״‬
‫שינה כדי שיישן ״‬
‫־ ערך שינוי השם‬
‫א כש?!‪1‬שים‬
‫שינוי השם לאשה לא יקראיה רחל בת שבע ת מ ר ל א ה ‪ .‬אלא ת נ ה‬
‫שרה יוכבד ״‬
‫דבש לפי משם ליקוטי גירי הא״רי ז״ל ״‬
‫ערך שירה‬
‫א האומר‬
‫״‬
‫שירה נמחלו עונותיו כמ״ש ח ז ל והיינו שלא להעניש בכוללות אבל ל י פ ר ע‬
‫מכל אחד לא מ ד נ י שירה ״‬
‫דבש לפי‬
‫)‪•j-j‬‬
‫״<<‪s‬‬
‫״‬
‫ערך שכחה‬
‫א אמרו‬
‫חז״ל אינו דומה שונה פרקו מ א ה פ ע מ י ם לשונה פרקו מ א ה ו א ח ד ‪ .‬ה ע נ י ן‬
‫הוא כי מ א ה פ ע מ י ם הוא‬
‫יאייי‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫יא ג '‬
‫בלשין יחיד ״‬
‫מיכ״אל‬
‫גי' פריטה‬
‫שהוא שר של שכחה‪ .‬אבל מ א ה‬
‫ר ״ ת ״מי ״יתן ״לי ״אבר ׳׳כיונה שהוא באחד דהיינו אבר‬
‫רמזי הר״מז ״‬
‫ב אין‬
‫עדן‬
‫אין‬
‫‪A‬‬
‫מקדם‬
‫שבחה‬
‫ללטש שני מלבושים יחד שקשה לשכחה ״‬
‫ס פ ר הנהגת הארס ״‬
‫אמר המגיד למרן ז״ל‪ .‬על דבר השכחה אשר שאלת כח לזכור מ ה שתקרא שלא‬
‫תשכח אותו ב ע ב ע ‪ .‬או בשמות‪ .‬הדדך היותר נקל הוא סוד שזכור תזכור סוד‬
‫האלפא ביתא אות הז״ין שבעה פ ע מ י ם בבקר בבקר ולא תשכח מ ה ש ת ק ר א ‪ .‬ת ע מ ו ד ב ב ק ר‬
‫ה פ נ י ם אל פני מ ז ר ח ‪ .‬ואח״כ ת ז ט ר אותו ב׳ פ ע מ י ם לדרום ולצפון ו ל מ ע ר ב ‪ .‬ותזכור ט סיד‬
‫הז״ין הוא השמיעה העליונה בסוד שבעה פ ע מ י ם שבעה ושיעלו לחמשים שערי בינה‪ .‬וסוד הז״ין‬
‫י פ ת ח לך שערי חכמה העליונה ועם זה הסוד לא תשכח דבר בזוכרך אותו‪ .‬וכל פסיק׳ זכירה‬
‫ת א ס ו ף אותם ותזכור אותם ע ם ה ט נ ה הזאה ושסיד השבע שמות יהיו עמי יחד בסיד זי״ן אזי‬
‫תזכור מ ה שתקרא ״‬
‫קח אגיז מוש״קאע‬
‫ו ב ע ב ע ובמלאכה יעשה הדבר הלזה ״‬
‫וגי״נסא וקא״נילא ו פ ר ח מ א ס י י א ס וזעפ״ראן ו ע ס זה יוסר כח השכתה ב ע ב ע ו ב מ ל א כ ה ‪,‬‬
‫יסוד ה ׳ ליריאיו ״‬
‫ס ׳ המגיד פ ׳ כי תבוא ״‬
‫ערך שכינה‬
‫שאסור להלין בשכינה‪ .‬משוס דלעת״ל יהיה זה בכר לצדיקים שיהיו נהגיס‬
‫א‬
‫טעם‬
‫א‬
‫שגר יקרא א ם הוא מזכה א ת הרבים‪ .‬אך על קיום המצות הוא ר ק מ ת נ ת ח נ ס ״‬
‫לקע יוסף ״‬
‫מזיו השכינה לכן אסור כי שכר בהאי עלמא ליכא ״‬
‫ערך שכר‬
‫דבש לפי משם ארן התייס מ ז מ ו ר ס״ז ״‬
‫ולעי׳ד‬
‫זהו מה שאמר ה ק ״ ב ה‬
‫לאברהם אנכי מגן לך שכרך הרבה מ א ד ‪ .‬שאין לך מזכה את הרבים יותר מ א ב ר ה ם שהודיע‬
‫אלהיתי יתברך ב ע ו ל ס ‪ .‬לכן שכרו ה ר ב ה מ א ד ‪ .‬לא כן בקיום המצות כתיב והיה א ם שמונו‬
‫תשמעו וכו׳ ונתתי מ ע ר ארצכם בתורת מ ת נ ת ה נ ס ״‬
‫ערך שכר שכיר‬
‫א סגולת‬
‫מצוה זו שאם קיים מצות שכר שכיר ביום מימי השבוע‪ .‬הנה ביום השבת‬
‫של אותו השבוע נותנים לו ת ו ס פ ת שבת ונשמה יתירה מ ד ה כנגד מ ד ה ‪.‬‬
‫מ ג ד ואליו הוא נושא את נפשו שהשלימה לו‪ .‬כן נותנים לו נפש יתירה בש‪5‬ת הנרמז בר״ת‬
‫"ביומו ״תת; ״שכרו ״‬
‫רבינו הא״רי בשער הפוסקים ״‬
‫ע ר ך שכרות‬
‫יעדן‬
‫מקדם סטו‬
‫שנתת‬
‫ערך שכרות‬
‫• א‬
‫המגיד למדן ז״ל מ נ ע עצמך מאכילת בשר שהיא מ פ ס ד ת הנשמה ו פ ו ג מ ת ‪.‬‬
‫אמר‬
‫ושתיית יין הרבה אץ אתה יודע להיכן מגיע ה פ ג ם וההפסד הגדול שעישה‬
‫לכן מ נ ע רגליך מנתיבתם ואל תביא נפשך ב מ ע מ ד ם והזהר בזה ה ד ב ה במאד מאד ״‬
‫‪S‬‬
‫ע״כ ״‬
‫מי שנשתכר ימשחו כפות ידיו ורגליו בשמן ומלת‪ .‬ויאמר כי היכי דציל האי משתא‬
‫ליציל ת מ ל א דפלניא בר שלכיתה ״‬
‫א ךןאי‬
‫שבת ו ך ס״ז ע ״ א ״‬
‫ערך שלוח הקן‬
‫עיפא כד פ ר ח ואשתלת מעל בנהא‪ .‬מצפצפא ואזלא מנדדא ולא ידעה לאן א ת ר‬
‫מנדדה למיבד ג ר מ ה ‪ .‬ההוא דממוגה על עופא איתער לגבי קב״הו וקו״בה‬
‫־ א י ת ע ר על בנוי כדין קלא נ פ ק א כצפיר נודדת מ ק נ ה כן איש נודד מ מ ק ו מ ו ‪ .‬כדין א י ח ע ר‬
‫על כל איכון דמנדדין מאתר לאתר ועל כל מארין דצערא ותביר• לבא ואתמלי רחמין על כל‬
‫עלמין ושביק חובייהו ״‬
‫‪2‬‬
‫שלוח‬
‫שכחת לקט בשם זוהר רות ״‬
‫הקן שכרו שיהיו לי בניס ״‬
‫תנתומא פ׳ כי תצא‪ .‬וזהו רמז ואת הבנים‬
‫תקח לך דהיינו שתזכה לבנים‪ .‬ובתיקוני הזוהר ובכתבי דבינו הא״רי ז״ל‬
‫א י ת א בקיום מצות זו מ ק ר ב ת הגאולה ״‬
‫ו‪1‬״ל‬
‫דבש לפי ״‬
‫שזה ג׳יכ רמוז בפ׳ ואת הבנים תקת ל ך ‪ .‬את הבנים שהם ישראל שנקראו בגיס‬
‫למקום תקת לך מבין האימות ״‬
‫ערך שלום‬
‫א שלום‬
‫רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול‪ .‬ראיתי ב ס ׳ רמזי הרמ״ז ז״ל‪ .‬כי שלום‬
‫ב מ ״ ם רבתי דא״יק בכ׳׳ר עולה תתק״לו והוא בגי׳ ל״ו פ ע מ י ם שם הו״יה‬
‫וז״ס ויקרא ל״ו יה״וה שלום‪ .‬והנה שם תת״קל יוצא מ פ ס ו ק ״תכין ״תפלתי ״ ק ע ר ת ״לפניך‬
‫והוא בגי׳ סנד״לפון בנ״ון רבתי דא״יק ב כ ״ י‬
‫ע‬
‫״‬
‫כ‬
‫״‬
‫ולע״ד‬
‫זהו רמז מ״ש ח ז ״ ל ‪.‬‬
‫תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‪ .‬פי׳ שמרבים ומגדילים את השלום שעולה תת״קלו שנא׳‬
‫שלום רב וכו׳‪ .‬כי ר״ת פסוק זה הוא כמנין שלום ב מ ״ ם רבתי כזה ״שלום ״ ר ב ״לאוהבי‬
‫״ ת ו ר ת ך ״ואין למו מכשול‪ .‬עולת תת״קלו‪ .‬והנה פינחס כשהרבה והפציר בתפלה ועצר ה מ ג פ ה‬
‫לכתי׳ ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר ה מ ג פ ה ‪ .‬הועילה תפלתו כעני ן ה ק ט ר ת מ מ ש ‪ .‬כי כמו‬
‫•שהקטרת סגולתה לעצור‬
‫המגפה‪.‬‬
‫כן‬
‫הוא בתפלתו עצר ה מ ג פ ה ‪ .‬א ם כן נתקיים‬
‫בז‬
‫בו ״תכין ״תפלתי ״ ק נ ו י ה ״לפניך‪ .‬יהק״בה שילם לו מרה כנגד מ ר ה ‪ .‬לכן חמור הנני ניחן‬
‫לו את בריתי של״ום‪ .‬ולפי ששלום עולה תת״קלי והוא לא קייס כי חם תת״קל לכן וא״ו דשלום‬
‫ק ע י ע א ונשאד תת״קל‪ .‬אכל תלמיןי תכמים שמקיימים את התורה שהיא עצמה מדת השלים‬
‫א ת והב בסופה‪ .‬זוכים ומרבים שלום ח״י ו מ ל א ‪ .‬וז״ש שלום רב לאוהבי תורתך שיהיו זיכיס‬
‫לשלום רב ב מ ״ ס דא״יק ב כ ״ ר ‪ .‬ולא תהיה וא״ו דשלום ק ע י ע א ‪ .‬אלא ואין למו אותו מכשול‬
‫סיש בתוך הוא״ו‪ .‬אלא שלום שלם בכל מכל כל וריק ״‬
‫ערך שלמה‬
‫א שלמה‬
‫היה לוקת נשים נכריות שהיה יודע ניצוצי ט ה ר ה שבהם‪ .‬והיה רוצה לכלות‬
‫פשע ולהתם ת ע א ת ‪ .‬יהם התעיאו אותו כי לא הגיע הזמן עדין ל מ ת ק‬
‫הקליפות ״‬
‫ע מ ק המלך ד׳ ק״ח ״‬
‫‪* 2‬מלמה‬
‫ה ע ״ ה כל מאן דקריב בכירסייה דתילו ואימתא נפל ע ל י ה ‪ .‬וביה ה י ה‬
‫דאין דינא בלא סהדין ״‬
‫זו״הק פ׳ יהרו ד׳ ע ״ ת ‪ .‬וכן הוה במדרש;‬
‫' ש י ח ר עוב ״‬
‫‪ 3‬כ‪1‬שהבנימ‬
‫שלמה את הארון לביח‪ -‬המקדש הרעיבו כל העצים והארזים שהיי ש ם‬
‫ועשו פ י ר ו ת ‪ .‬שנא׳ שתולים בבית ה׳ בתצרות אלהיט יפריחו ו מ ה ם‬
‫ה י ת ה פ ר נ ס ה גדולה לפרחי כהונה ״‬
‫‪T‬‬
‫ויהי‬
‫מד׳ תנתומה סיף פ ' הדומה ״‬
‫לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו‪ .‬בתלומי ואני הייתי דורש ברבים ביום•‬
‫שבת כ מ נ ה ג י ‪ .‬והייתי מדקדק למה לא אמר כמו שאמר ביצחק ויהי כי זקן יצחק‬
‫ויהי כי זקן שמואל‪ .‬וכאן אמר לעת זקנת‪ .‬ופירשתי בחלומי כי ה ק ״ ב ה אמר לשלמה בגבעול‬
‫שאל מ ה אתן לך‪ .‬וכששאל ממנו תכמת ל ב ד ‪ .‬נתן לי ה׳ לב תכס ונבון שלא היה כ מ ו ה ו ‪.‬‬
‫ונתן לו גם עושר וכבוד שלא זכה לו שוס מ ל ך ‪ .‬אבל לענק• אריכות ימיס אמר לו ואם‬
‫בדרכי תלך והארכתי א ת ימיך‪ .‬נמצא שאם שלמה לא העי נשיו את לבבו בודאי היה זוכה‬
‫ונס לאריכות י מ י ם ‪ .‬לכן אמר הכתוב ויהי לעת זקנת שלמה פי׳ כשבא ה ע ת הראוי ל ז ק נ ה ‪,‬‬
‫שהוא היה בן נ״ב שנה ובן ששים לזקנה נמצא שהגיע ה ע ת הראוי לזקנה‪ .‬לא עלתה בידוי•‬
‫כי נשיו הטו את לבבו ״‬
‫והוא כפתור ופרת ״‬
‫ערך שמד‬
‫א‬
‫‪2‬ער הרוצה להשתמד‪ .‬יראו לו שם הי״יה בספר תורה שהוא נכתב בקדושה‪ .‬ותתזוד׳‬
‫בו היהדות ויראת ה ׳ ‪ .‬ובזמן ר ב י ט הא״רי אירע כן מ ע ש ה ב נ ע ר אהד ״‬
‫לפי משם גורי הא״רי ז״ ל ״‬
‫דבש‬
‫ע ר ך שמואל‬
‫יעדן‬
‫שמואל‬
‫•א אמרו‬
‫מקדם סטז‬
‫ערך שמואל‬
‫ח ״ ל ‪ :‬ז מ ן מרובה היתה בת קול יוצאת ואומדת עתיד צדיק אחד להזלד‬
‫ושמו שמואל וכל הנולדים בו בפרק קראו בשמוהם שמואל וכשנולד כמואל‬
‫בן חנה פ ס ק הבת קול‪ .‬ובזה פי׳ הרב מ ה ״ ר ס מזרתי בעל פרי הארץ פסיק משה ואהרן‬
‫בכהטו ושמואל בקוראי שמו וכו׳‪ .‬כי אמרו רז״ל שכל אותם שנקראו שמואל בעבור ה ב ת‬
‫קול הגם דלא כיוין עליהם הב״ק אלא על שמואל בן חנה כלם נתנבאו‪ .‬והם חבל נביאים‬
‫שנתנבאו בזמן שמואל‪ .‬וז״ש ושמואל בקוראי שמו‪ .‬פי׳ ב מ ה שנקראו בשמו בעבור הב״ק‬
‫אהנייא להו להיות נביאים‪ .‬וז״ש בקוראי שמו‪ .‬פי׳ במה שנקראו בשמו לבד זכו קוראים‬
‫אל ה ׳ והוא י ע נ ם ״‬
‫א כשעוםי!‬
‫מד׳ קדמות ״‬
‫ערך שמחה‬
‫בתורה או מלוה או הפלה צריך שיהיה שמח מאד יותר מאשר הרויח‬
‫או מיצא אלפי אלפים דינרי ז ה ב ‪ .‬וכשעיסק בחורה או מצוה יהיה‬
‫בחשק נמרץ ובהתלהבות עצים ״‬
‫שער רות הקדש ״‬
‫ערך שמיטה‬
‫א‬
‫כי העולם הוא בסוד השמיעה ולזה נתכוונו רז״ל באומרם שיתא אלפי שני הזי‬
‫ךע‬
‫עלמא וחד ח ר ו ב ‪ .‬וכבר ידעה שזה מדבר כנגד הספירות שכל אתה משמשת‬
‫י ו מ ה ‪ .‬ויומו של ה ק ״ ב ה אלף שנים‪ .‬ואחר שיושלמו שבע שמיעוח שהם ‪ 5‬ב ע ־ספירוח שכל‬
‫א ח ת כלולה משבע מ ת ס ד עד מלכות יחזור הכל לשורשו ויהיה כפי מ ה שיגזור ה ש ם ‪ .‬ו ד ע‬
‫כי השמיעה הראשונה החחילה מן ח ס ד והיא שמיעה ש ע ב ר ה ‪ .‬ובה היתה התורה מצית עשה‬
‫לבד בלי ת ע ר ו ב ת מצות לא ת ע ש ה ‪ .‬והיו פרים ורבים בנקיות דרך ה פ ה ‪ .‬וקומתם מ ג ע ת‬
‫לאיר השמש‪.‬‬
‫ולא היו באותה השמיעה של הסד גלגול נפשות‪ .‬יום בלא לילה ח מ ה בלא‬
‫ל ב נ ה ‪ .‬ולא היו מלאכי חבלה‪ .‬ו מ ע ע מאור שמיעת התסד נשאר בזו השמיעה שאגו בה שהיא‬
‫שמיעת הגבירה שאלמלא כן לא היה קיום לגיף ״‬
‫י ג ‪ 2‬ו ר ה‬
‫היא זאת השמיטה השנית הקשה והעזה שאנו ב ה ‪ .‬ובה טינוף וטימאה ומלאכי‬
‫ח ב ל ה ‪ .‬ואבי אבות ה ט ו מ א ה ושרצים ו נ ד ה ‪ .‬וכל מרה הדין שולטת בשמיטה זו‬
‫׳ושעירים ירקדו שם‪ .‬ובחורה מצוח עשה ומצוח לא העשה וגלגול נפשוח בכמה עינייניס ״‬
‫^ " ‪ £ 1‬א ר ת‬
‫היא השמיטה השלישיח שאט מקוים אשרי מי שיזכה לה ויחיו בה חיים‬
‫ארוכים‬
‫עח‬
‫מהדס‬
‫שמישה‬
‫ארוכים זכים ונקיים אך לא כשמיטה הראשונה של חסד כי השמיעה השנייה סמוכה לה ״‬
‫היא השמיטה הרביעית‪ .‬עניינה ע ם שבה עובה וברכה ושמחה וגילה יותר מ ה ש מ י ע ה •‬
‫‪3‬צח‬
‫שלפניה ויהיו הבריות פניהם מאירים אור צת צתים לבנים לא טימאה ולא שיקוץ‬
‫״‬
‫אילנות ועשבים כעצי ג ע ‪ .‬ונותנת מטיבה ומאורה לשמיטה שאחריה ובשמיטה זו תתחדש‬
‫התורה ״‬
‫היא השמיטה החמישית והברואים שבה כלולים במרת הדין הקשה באכזריות ובקשיות‬
‫הוף‬
‫עורף אך לא כשמיטה של ה ג ב ו ר ה ‪ .‬לפי שהיא קרובה אל התפארת ״ ובחורה מצות‬
‫לא תעשה מ ע ט ״‬
‫היא השמיטה הששית והברואים שבה בעליונים ובתחתונים ה מ ה נחים ושובתים‬
‫י‪|5‬ןך‬
‫ומרגוע‬
‫לנפש ועל כן אין מיחסים לה אלא השבת שהוא מניחה לחיי העולמים ״‬
‫מלכות‬
‫היא השמיטה השביעית והברואים שבה נכללים ברוב הטובות שבשמיעות‬
‫הראשונית הימנים על סדר הריבוי שלהם וניטים ה מ ה לקצת שמאליים‪ .‬וכליל‬
‫ב ה צדיקים וצדקניות יריבם נזירים לאלהים ״‬
‫ואהל‬
‫השבע שמיטות יחזור הכל לבינה‪ .‬ויהיה כפי מ ה שיגזור האל ית׳ וסיד ה׳ לידיאיו ׳׳‬
‫‪T l D m‬‬
‫המקיבל מ פ ה אל פ ה שיש ששה שוקעית וששה בולטות פי׳ י״ב אלף הם כנגד‬
‫י״ב שבטי ישראל וי״ב מזלות וכל ספירה כלילה משנים דו פרצופין שש ס פ י ר ו ת‬
‫יש בהם י״ב וכנגדם י״ב אלף שנים שנוהג העולם והם שש שוקעות ושש בולטות‪ .‬ומ״ש ביתא‬
‫אלפ* שני לא זכרו כי א ם הבולטות‪ .‬שיש לך לדעת שאחר שיעברו הששה אלו שאנו בהם‬
‫בגלות ובצער שהם כנגד השוקעית יבוא מלך המשיח בסיפם ויכנסו הבולטות ויהיה העולם‬
‫ש ק ט שיתא אלפי שני כנגד אותם שעברו וז״ש שמחנו כימות ע נ י ת נ ו ‪ .‬ואח״כ יהיה חד חרוב‬
‫שיחזור העולם תהו ובהו אלף אחד שהוא כנגד יום השבת שהוא עילם הנשמות‪ .‬כך הוא בכל‬
‫שמיטה ושמיטה ע ד היובל‪ .‬וסיד ה׳ ליריאיו ״‬
‫כן מ׳יכ במיםתזאב שחיבר על דרך ה א מ ת‬
‫ה ר ב המקיבל כמו״הר אהרן בן יבגי מעיר דרעא זל״הה ״‬
‫ראיתי בס׳ המגיד למדן ז״ל ענין אלו השמימית ח ״ ל ‪ .‬שמיעה הוא ר ז א ד ש מ נ ה‬
‫מלכים שמלכו באל־ן אדום לפני מליך מלך לבני ישראל‪ .‬הוא רזא לבינה עולמות‬
‫ו מ ח ר י ב ן ‪ .‬ורזא דמילתא דקידשה הות גניזא בגו קל־פין דסחרין לה קליפה על קליפה לקבל‬
‫ד ב ס ט ר קדושה הוו תמניא דרגין וכלהו גפק׳ מאין ס י ף ‪ .‬כד״א מי יהן עהיר מ ע מ א לא א ח ד‬
‫•בתמיהה‪ .‬דהא ודאי כולא נפיק מאתר דהוא אין ס י ף ‪ .‬וכמא דאי איפבר לאכיל מפרי ע ד‬
‫ליתברון קליפיא רעליה ויעדי יתהון‪ .‬הכי מ ק מ י ד י ש ל י ט שטר קדושה שליטו קליפיא‪ .‬וכמא‬
‫ל ב ס ט ר קדושה בכל שמיטה שלטה תד ס פ י ר ה ‪ .‬הכי נמי בזימנא דשלטו קליפיא כל קליפה‬
‫שלטה•‬
‫עדן‬
‫מפןדם מיז‬
‫שמיטת‬
‫שלטה ח ד קליפה ואסתלקא ובתר הכי שלטה ח ב י ר ת ה ‪ .‬והכין עד דשלטו כולהו חרא בתר‬
‫ח ד א * ובחר הכי שארי למישלט סיטרא דקדושה‪ .‬ושלטא חסד שמיטה ח ר א ‪ .‬ובחר הכי‬
‫שלטא גבורה‪ .‬והכי ישלוט כולהו חדא בחר ח ד א ‪ .‬ודבחר הכי אסור להרהר דהיינו מ ה‬
‫לאחור ״‬
‫ע״כל ״‬
‫א איתא‬
‫ערך שמיני עצרת‬
‫בירושלמי‪ .‬ר ׳ חייא חלף ארוך פלן אחו ואמרו ליה דקא מזלזלי אינשי‬
‫בשמיני עצרח נטל פ ה ק א וכחב עליה ביום השמיני עצרח ההיה לכם אל‬
‫תיקרי ההיה אלא חחיה‪ .‬ע״כ ״‬
‫ופי׳ המפרשים שעל ידי זה יהיה לכם אריכוח ימים‪ .‬וקשה‬
‫ל מ ה נטל פ ח ק א ולא אמר בפיו בהדיא ״‬
‫ופי׳ הרב מוה״רר יואל בעל שם זל״הה‪ .‬ע ״ פ‬
‫מאי דאיחא בכמה מקומוח בגמ׳ דר׳ חייא לא היה יכ‪-‬יל לבטא חי״ח ובמקום חי״ח היה אומר‬
‫ה ״ א ‪ .‬וכמ״ש במגלה כשאחה מגיע לנפשנו ח כ ה ה לה׳ לא נמצאה מחרף ומגדף‪ .‬ובזה יבוא‬
‫על נכון‪ .‬שכיון שר׳ חייא לא היה יכול לומר בהדיא אל תיקרי ההיה אלא חחיה‪ .‬והיה קורא‬
‫שניהם ההיה לכן נטל פ ת ק א וכתב וכו׳ ודוק ״‬
‫ערך שמע‬
‫א‬
‫כל המוסר נפשו בשמע ישראל על קדושח השם מ ע ל ה עליו הכחוב כאלו נהרג על‬
‫קדושח השם ה ה ״ ד כי עליך הורגנו כל היום ״ זוהר פ ׳ חיי שרה ״‬
‫ערך שמשון‬
‫א שמשון‬
‫איך ט מ א עצמו לפלישחיס והרי היה נץר‪ .‬וי״ל כיון שישראל היו מעונים‬
‫ה ח ח יד פלישחים הוי מ ל ח מ ח מצוה‪ .‬וכמו שמוחר לנזיר לטמא עצמו‬
‫ל מ ח מציה כן הוחר לו ל ט מ א עצמו להצלה ישראל ״‬
‫ולע״ד‬
‫כלי יקר ״‬
‫נראה כי גזירח הכחוב ה י א ‪ .‬דכהי׳ כי נזיר אלהים יהיה ה נ ע ר וכו׳ והוא יחל‬
‫להושיע א ח ישראל מיד פלישחים‪ .‬פי׳ שאף שהוא נזיר אלהים מוהר לו לחלל‬
‫כדרוחו כדי להושיע א ח ישראל‪ .‬ויהיה פי׳ יחל כמו לא יחל דברו ודוק ״‬
‫‪* 3‬שמשון‬
‫בן מנוח היה שחי ניצוצוח ניצוץ א׳ מ י פ ה שהוא שם בסוד ויקח שם ויפת‬
‫ולא כחיב ויקחו לשון רבים כי נשמה א ח ח להם וניצוץ שני מעשו ״‬
‫בכחבי הא״רי ז״ל ׳׳‬
‫כ״כ‬
‫וכחב הרב הקדוש מיה״רר שמשון מאיםטרפולי זל״הה בליקוטי‬
‫שושנים שבם־ף ס ׳ קי־נים‪ .‬י ד ל ויש לנו בזה רזין עילאין וזהו לדעחי מ ה שלא הביא עשו יין‬
‫לאביו‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫שמשון‬
‫לאביו ג״כ כמו י ע ק ב ‪ .‬לכן גבי שמשין נזיר אלהיס יהיה ה נ ע ר ‪ .‬וזהי ג״כ הסוד שעשה שמשין‬
‫נ ק מ ה באריה שנשך לאביו נח והכה הפלישחיס שיק על ירך שחיקן סיד נחש ירכין ד ע ש ו ‪.‬‬
‫כמו שמבואר בחרגוס י ב ״ ע בפסוק איש יודע ציד‪ .‬והנה עשו ציער לאמו לכן היה נזיר מ ב ע ן‬
‫א מ ו ‪ .‬עשו גרם לאביו להיוח ס ו מ א לכן נקרו פלישחיס אח עיניו‪ .‬עשו היה נ א ד ר ה שער‬
‫לכן היה כחו ב ש ע ר ‪ .‬עשו ציער לאמו ע״י בנוח ח ח לכן רדף אחר נשיס גכריוח ויש רזין‬
‫עילאין בשלש מ א ו ח שועלים‪ .‬והרימוחי ידי לאל עליון‪ .‬ע״כל ״‬
‫ערך שנאת חנם‬
‫רבי נחמיה אומר בעין שנאה חנם אשחו מ פ ל ח נפלים ומריבה ר ב ה בתיך ט ח ו ‪.‬‬
‫א‬
‫ובניו ובנותיו מ ח י ם כשהם ק ע נ י ס ״‬
‫‪,‬‬
‫מ ס ׳ כלה פ ״ ב הלכה ג ״‬
‫ערך שנים‬
‫כתב ילקוט חדש בליקוטים שבסופו משם הילקוט ומדרש אבכיר‪ .‬וז״ל‪ .‬שנים עשר‬
‫א‬
‫היו שטחיהם שיוה‪ .‬ר ב ק ה ק ה ח ליי ע מ ר ם יוסף יהושע שמואל שלמה הלל‬
‫הזקן רבן יוחנן בן זכאי משה ר ט נ ו רבי ע ק י ב א ‪ .‬וצ״ע למה חשיב משה ור׳ עקיבא ל ב ס י ף ‪,‬‬
‫עכ״ל ״‬
‫ואני‬
‫אומר כי בלאו הכי הוא ח מ י ה ‪ .‬כי יוסף מ ח בן מ א ה יעשר שנים‪.‬‬
‫משה בן ק ״ ך כמפורש בכתובים ושמיאל ושלמה מ ה ו בני נ״ב שנה‪ .‬לכן נראה בי שנים שנים‬
‫ק א חשיב שכל שנים מ ה ם ש ט ח י ה ם שווה‪ .‬ר ב ק ה ע ם ק ה ה ‪ .‬ולוי ע ס ע מ ר ם ‪ .‬ויוסף ע ם יהושע‬
‫ו כ ו ׳ ‪ .‬ולפי סדר זמן השט מכל זוג קא חשיב‪ .‬כי אין א ט יודעים שהיו שטחיהם שווח ע ד מ ו ת‬
‫ה ש ט מכל זוג‪ .‬ולכן מוכרח למנוח משה ורב׳ עקיבא לבסוף; כי סידרם בימיה עולם כך‬
‫הוא ק ה ח ואחריו ע מ ר ם ואחריו יהישע‪ .‬ואחריו שלמה ואחריו רבן יוחנן בן זכאי ואחריו ר '‬
‫עקיבא‪ .‬ובמוח השניים האלו אז ידענו שהיו שטחיהם שוות ע ם הקודמים מכל זיג ״ ודוק ״‬
‫ערך שרה‬
‫י‬
‫א‬
‫שרה אמנו ע ״ ה כשהולידה א ח יצחק א ע ״ ה באה לו נשמה דנוקבא וקודם ע ק י ד ה‬
‫ה י ה דבוק בשרה שהיה להם נשמה א ח ח ‪ .‬ומזה ה ט ע ם כאשר פ ר ח ה נשמתו‬
‫ממנו מ ח ה ג ״ כ שרה מ ט ע ם זה שהיה להם שורש אחד ״‬
‫‪ 2‬ותמת‬
‫הרב קרבן שבח ד׳ ג׳ ע ״ ב ״‬
‫שרה בקרית א ר ב ע היא ח ב ר ו ן ‪ .‬מאי בעית בחברון אלא איחא ב מ ד ר ש‬
‫כשבא השטן ואמר לשרה שנשחט יצחק לא האמינה והלכה לחברון לאחימן‬
‫ששי ותלמי שהם גדולים ומעניקים ה ח מ ה בקומתם לראוח מרחוק בעלה א ב ר ה ם ובנה יצחק‬
‫ואמר‬
‫ז‬
‫עדי‬
‫מקדם קיח‬
‫שרה‬
‫ואמרו לה א ט רואים זקן אחד עוקד בחור אחד מיד מ ת ה ״‬
‫‪ 5‬אברהם‬
‫ש״ך על התורה ״‬
‫‪,‬‬
‫א ע ״ ה לקח ג נשים‪ .‬שרה מ ש ם ‪ .‬קטורה מ י פ ח ‪ .‬הגר מ ח ם ‪ .‬כן הוא‬
‫בילקוע והביאו הרב ש״ך על ההורה ״‬
‫ל‬
‫ז ה‬
‫״‬
‫ונ״ל‬
‫ונתן הרב שם כ מ ה ט ע מ י ם‬
‫שלזה רמז נח לבניו בברכתו‪ .‬ברוך ה׳ אלהי ש ם ‪ .‬כנגד שרה שהודיעה‬
‫אלהוחו יחברך‪ .‬שכמו שאברהם היה מגייר אח האנשים כן שרה מגיירת הנשים‪ .‬יפח אלהים‬
‫ליפה כנגד קטורה שהיו מעשיה גאים כ ק ט ר ח ‪ .‬וישכון באהלי שם שכאשר מ ח ה שרה לקחה‬
‫א ב ר ה ם במקום שרה שהיא מזרע ש ם ‪ .‬ויהי כנען ע ב ד למו כנגד הגר שהיחה שפחה לשרה ״‬
‫ערך שרח‬
‫בת אשר‬
‫שרה בה אשר‪ .‬נכנסה בחיים ב ג ״ ע ע ם ששים רבוא מלאכי השרח דעלייהו‬
‫א‬
‫איחמר היישבח בגנים חביריס מקשיבים‪ .‬וכן הוא נוטריקון ש מ ה ‪ .‬שר״ח‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫א ק‪0‬‬
‫‪ y‬א‬
‫״‬
‫ל ‪,‬‬
‫י י ״‬
‫ל ״ ת ששים ר‪5‬ןא‬
‫ח ב‬
‫ך‬
‫ם‬
‫ר ‪ 3‬ש‬
‫פ‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ערך‬
‫א‬
‫ה‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ע‬
‫רב‬
‫‪3‬‬
‫‪f‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ך‬
‫מ‬
‫ה‬
‫י מ ה כ‬
‫י‬
‫ס י‬
‫צ ״ ח‬
‫ששת‬
‫רב ששח היה סגי ט ה ו ר וכשהיה ע י ס ק בחורה ה י ה שמח ואומר חדאי נפשאי לך‬
‫קראי לך ח נ א י ‪ .‬ולכאורה אין ה ב ג ה לדברים אילו‪ .‬כי ודאי לעצמו היה מטיב ולא‬
‫לזולתו‪ .‬גם נדקדק אומרו נפשאי‪ .‬ג ס מ ה ענין זה אל ר ב ששת ולא לזולתו‪ .‬ולהבין זה ד ע‬
‫בי בבא בן ביטא החסיד מחלמידי שמאי הזקן שכל ימיו היה מקריב אשם ס פ ק הוא שתזר‬
‫ע ת ה להתגלגל ברב ששת להשלים איזה תיקון שהיה צריך לו׳ עדין‪ .‬ולפי שהורודוס המלך נקר‬
‫א ת עיניו לכן גם ע ת ה היה סגי ט ה ו ר ‪ .‬והנה אותיות ב״בא ה ם אותיות שש״ת בא״ת ב״ש‬
‫ו ד ע כי מי שמחגלגל מ ח מ ח שבפעם ראשונה לא חסר לו כי א ם דבר מועט‪ .‬כשחוזר בגלגול‬
‫כל השכר של ה ח ו ר ה והמציח שעושה בגלגול שני הוא לצורך נפשו ה ב א ה ע ח ה בגלגול זה‬
‫וכאשר יקומו בזמן החחיה חחזור נפשו אל הגיף הראשון שבו ע ס ק בחורה ובמצוח רוב הצריך‬
‫לי‪ .‬ולכן רב ששח ידע בנפשו כי הוא גלגול בבא בן בוטא שהיה אדם גדול בחירה ובחסידוח‬
‫לכן היה גופו של ע ח ה עצב מל הדבר הזה כי סופו לחזור אל גוף הראשון‪ .‬בזמן ה ח ח י ה‬
‫נמצא שכל מ ה שהיה ע ו ס ק בחורה הוא ח י ע ל ח לנפשו ולא לגופו ולכן אמר חדאי נפשאי ״‬
‫שער הגלגולים ה ק ד מ ה ר' ״‬
‫ערך שתיקה‬
‫א‬
‫מי ‪-‬שיש לו מ ד ח השחיקה מ פ ש ע געשה שפע ״‬
‫ובזה פירש ברוב דברים לא יחדל פ ש ע ״‬
‫ארץ החיים מזמור י״ט משם הזוהר‬
‫ב אמרו‬
‫עדן‬
‫‪ 3‬אמרן‬
‫שתיקה‬
‫מהדם‬
‫בש״ס א״ר יצחק מ ״ ד ה א מ נ ם אלם צדק תדברון מ ה אומנותו של אדם בעי״הז‬
‫יעשה עצמו אלם יכול אף לדברי תורה כן ת״ל צדק תדברון‪ .‬פ•׳ רבינו‬
‫הא״די ז״ל כי מלוי אלם גי׳ צדק ולכן תדברון כי מ ה שהוא צדק יש לדבר ״ ע כ ״ ד ״‬
‫—י־־מ^־־ז—‬
‫אות תיו‬
‫ערך תאומים‬
‫—‪1‬י״‬
‫א תאומים‬
‫* —‬
‫כחן חלוש ותשושי כ ח ‪ .‬אבל במצרים כל שהיו רבים בכרס אחד היו‬
‫יוחר ח ז ק י ם ‪ .‬וזהו ובני ישראל פרו וישרצו וירבו על ריבוי ה ח א ו מ י ס‬
‫ו א ״ ע פ כן ויעצמו במאד מ א ד ‪ .‬שכל עיד שמוסיפין חאומים מוסיפין חוזק ״‬
‫מדבר קדמות‬
‫משם הרב מה״ריד בצמח דוד ״‬
‫א ציצית‬
‫ערך תחלים‬
‫על כנפי ב ג ד י ה ם ‪ .‬ס ״ ח ח ל י ם ‪ .‬כי מציה מן המובחר בהשכמה לההעטן!‬
‫בציצית וללמוד חהלים ״ דבש לפי בשם רביני אפרים בפי׳ על החורה כ ״ י‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫דוד ה ע ״ ה החפלל יהיו לרצון אמרי פי שהקירא חהלים יהיה חשוב כעוסק בנגעים‬
‫ואהלות‪ .‬וכתבו גורי הא״רי זצ״ל כי ה ע ו ס ק בסדר מהרוח הוא תיקין לפגם‬
‫הברית וכתב רבינו הא״רי בפי׳ על התורה כ״י שכל האומר תהליס בכל יום כאלו קייס כל‬
‫התורה כ ל ה ‪ .‬וזהו תכו לרגלך ישא מדברותיך ר ״ ת ת ל י ם ‪ .‬וסמיך ליה תורה לוה לנו משה ״‬
‫מדבר קדמות‪.‬״‬
‫ערך תוכחת‬
‫א‬
‫הא‬
‫דאמרינן אל חוכח לץ פן ישנאך היינו ל ע ס הארץ שאינו יודע שהוא איסור ולכן‬
‫משוי ליה מזיד‪ .‬אבל לח״ח שיודע האיסור וחומר שבו ו ע כ ״ פ אינו מזיק ל ו ‪.‬‬
‫נאמר הוכח לחכם ויאהבך ״‬
‫‪3‬‬
‫הרב׳‪-‬עיל בנימין פ״ו דיבמוח ״‬
‫מה שאמרו מועב שיהיו שוגגין היינו בדבר שאינו מפירש בחורה אבל בכחוב בפי׳‬
‫בחורה מחיגן להו ע ד דפרשי ״ הר״אש סוף ביצה וה״המ פ ״ ב דשביחח עשור ״‬
‫ג מה‬
‫״עדן‬
‫‪i‬‬
‫מקדם סיט‬
‫תובחת‬
‫מה שאמרו ז״ל ע ד הכאה ועד קללה היינו ביחיד אבל בציבור סגי לומר להם שהוא‬
‫איסיר ״‬
‫ה ר י ״ ט ב א בחי׳ יבמוח וכ״כ הרב הנמוקי ז״ ל ״‬
‫ובזה שמעהי שזה‬
‫ב י נ ה הפסיק חשב אנוש שהוא יחיד עד דכא כלומר עד הכאה או קללה‪ .‬אבל צבור א מ י ר ה‬
‫ב ע ל מ א ותאמר שובו בני א ד ס ״‬
‫ד דברים‬
‫ה‬
‫דבש לפי ״‬
‫‪,‬‬
‫הצריכיס למוכיח‪ .‬ע י י לעיל אוח מ ״ ס ע ר ך מוכיח ״‬
‫הוא היה אומר יש לך חבירים מקצחן מוכישין אוחך ומקצחן משבחין א ו ח ך ‪ .‬אהוב‬
‫‪,‬‬
‫א ח המוכיחך ‪ .‬ושנוא אח ה מ ש ב ח ך ‪ .‬מפני שהמוכיחך מביאך לחיי ה ע י ״ ה ב‬
‫זהמשבחך מוציאך מן העולם ״‬
‫'‪-‬א‬
‫התורה‬
‫אבוח דר״ן פ ׳ כ ״ מ ״‬
‫ערך תורה‬
‫נקראח צדקה ומצלת מגיהנם שנא׳ וצדקה חציל ממוח ״‬
‫דבש לפי‬
‫משם מדרש משלי ״‬
‫‪ 3‬תולה‬
‫‪3‬‬
‫מ כ פ ר ת כל כגון ״‬
‫מ ד ׳ משלי סי׳ ו׳ ״‬
‫אש בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל ו כ ו ׳ ‪ .‬ילקוט משלי רמז ק י ״ ט ‪ .‬וכתבו ז״ל‬
‫דבכלל זה לפחוח ס ‪ 5‬ר לדאוח פסוק ה מ ז ד מ ן ‪ .‬וזה הכלל בכל דרכיך דעהו והוא‬
‫'׳יישר אורחוחיך ״‬
‫• ד ה?ןוםס‬
‫־ה בימי‬
‫־ו‬
‫‪X‬‬
‫דבש לפי ״‬
‫בחורה לשמה ועושה נ״ר ליוצרו שלומד לשמור ולמשיח לא יבוא בגלגול ״‬
‫מ ד ב ר קדמוח בשם ביח אלהיס שער החשובה פ״ו ״‬
‫בת״ז קורין בחורה כנגד ג׳ אבוח ובימי אג״דו אין קורין בחורה כנגד‬
‫ד׳ א מ ה ו ח ‪ .‬כי אין הנשים מצווח על חלמוד חורה ״ סידי רזי ״‬
‫כשבא‬
‫ה ק ״ ב ה ליתן תורה לישראל נגלה עליהם ב א ר ב ע לשונות‪ .‬לשון עברי ורומי‬
‫ילקוט חדש משם הילקוט ״‬
‫וארמי וערבי ״‬
‫מי שאינו עוסק בחורה כאלו עובד ע״ז ״‬
‫רמז קל״ ט ״ דבש לפי ״‬
‫ח כשבא‬
‫שוחר טוב ד׳ כ״ד ועיי׳ ילקוט שמואל‬
‫ה ק ״ ב ה ליחן חורה לישראל שמעו ה ר חבור והר כרמל והניחו מ ק י מ ם‬
‫ובאו‪ .‬והק״בה מ א ם בהם ואמר בעלי מימין א ח ם שנא׳ למה חרצדון‬
‫ה ר י ם גבנונים כ מ ה ד א ח א מ ר או גבן או ד ק ‪ .‬וגחן חורה על הר ס י נ י ‪ .‬ו א ע ״ פ כן פ ר ע‬
‫ל ה ם ה ק ״ ב ה שכרם‪ .‬הר הבור נפל שם סיסרא ונאמר שם כפל אנכי לה׳ אנכי אשירה‪.‬‬
‫זבסיני ר ק פ ע ם א ח ח א נ כ י ‪ .‬ובהר הכרמל נחקדש שמו של ה ק ״ ב ה ונאמר בו ה ׳ הוא‬
‫האלקיס‬
‫עדן‬
‫מקדם;‬
‫תורה־‬
‫האלקיס ה׳ הוא האלקיס כפל נגד אנכי ה ׳ אלהיך ״‬
‫‪ D‬תולה‬
‫ילקוט שופטים משם מדרש ילמדנו ״‬
‫חביבה לפני ה ק ״ ב ה מ ע ו ל ו ת ‪ .‬לפי שאם אדם למד תורה יודע דעתי של‬
‫מקום שנא׳ אז חבין י ד א ח ה׳ ודעח אלקיס ח מ צ א ‪ .‬מכאן לחכם שיוש‪3‬‬
‫ןדורש בקהל שמעלה עליו הכחוב כאלו הקריב חלב ודם לגבי מזבח ״ אבוח דר׳ נחן פ ״ ד‬
‫י‬
‫א״ף עקיבא כל המגביה עצמו על דברי חורה למה הוא דומה לנבלה מושלכח בדרך‬
‫כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו‪ .‬ומחרחק מ מ נ ה והולך ‪£‬נא׳ א ם גבלח בהחנשא‪,‬‬
‫א ם ומות יד ל פ ה ‪ .‬א מ ר לו בן עזאי דורשהו מעניינו אם מנבל אדם עצמו על דברי ח ו ר פ‬
‫ואוכל חמרים חרובים ולובש בגדים צואיס ויושב ומשמד על פ ח ח של חכמים כל עובר ושב‪,‬‬
‫אומר שמא שוטה הוא ״‬
‫יא‬
‫לםון( אחה מולא כל ההורה כלה עמו ״‬
‫אבוח דד״ ן פי״א ״‬
‫ישר^ ניחן להם חורה וחפלה שכל א ח ה מ ה ם ג ק ד א ח ח ר ב ‪ .‬ח י ד ה דכהיב א י פ‬
‫חרבו על ירכו‪ .‬חפלה שנא׳ בחרבי ובקשהי‪ .‬משוס שישראל נ ק ר א ן‬
‫בכירים שנא׳ בני בכורי ישדאל אבל לאו״ה ניחן אחד שנא׳ ועל חדבך החיה ״ נחלח בנימין״‬
‫יב‬
‫מי שיגע בחורה ט ח ן לו ה ק ב ״ ה הוד והדר ״‬
‫עיי׳ לעיל אוח ה ״ א ערך הוד ״‬
‫תורים‬
‫א תולים‬
‫ובני יונה סכנת לגדלם בבית ״‬
‫עיי׳ לעיל אות בי״ח ערך ביח ״‬
‫תחית המתים‬
‫א ה^לימ‬
‫לא יעמדו י ח ח י ח ה מ ה י ס אלא הצדיקים עהידים להחיוח אוהס במשעטת‪.‬‬
‫שבידיהם ״‬
‫‪3‬‬
‫ילקוע חדש משם הזוהר ״‬
‫רבי תזקיה שאל אי תימא שכל הגופית יעמדו בחחיה ה מ ח י ס הרי יש כמה ג יפיח‬
‫שאין להם רק נשמה א ח ח דהיינו מי שבא בגלגול כ מ ה פ ע מ י ם ואיך יקומו כלם‪.‬‬
‫והשיב ר ' יוסי שמכלם לא יקים בחחיח המחים אלא הגיף האחרון שהשלים מעשיו ו ק נ ח ה‬
‫ה ג ש מ ה שלימוחה בגוף זה ״‬
‫‪Z‬‬
‫ילקוט חדש משם הזוהר ״‬
‫מי שיהיה חי לעהיד ועדין לא ע ע י ם ט ע מ א דמוהא אז ה ק ״ ב ה ימיהגו ולא ימוח מסיערא‪.‬‬
‫אחרא‬
‫אלא מן ה ק ״ ב ה חהי לו מ י ח ה כדי שחלך הזוהמא ומיד יחייכו וזהו‬
‫אני אמיח ואחיה ״‬
‫שם‬
‫ע ר ך חיבת‪,‬‬
‫״עדן‬
‫מקדם‬
‫תינוק‪,‬‬
‫סך‬
‫ערך תיבת נח‬
‫א שהלא‬
‫ב ע א ליבנם לחיבה אמ״ל נח לך ובקש בן זוגך לפי שכל ה נ מ ס י ם איש‬
‫ואשחו‪ .‬הלך •ומצא פ ח ה א שהוא הממונה על בני אדם להפחיתם ולחסד‬
‫מ מ ו נ ם ‪ .‬אמ״ל מ י נ ס י ח לי אמ״ל מ ה חחן לי א׳ מינסיבנא ל ך ‪ .‬אמ״ל כל מ ה דרווחנא‬
‫•אינסיבא ליה‪ .‬מיד נכנסו לתיבה ה״דא מאי דמשגל שקרא פ ח ח א נ ס ב ה ״‬
‫יבם׳ ד ע ת זקנים פ ׳ נת ״‬
‫עושר ולא במשפט ״‬
‫בעלי התוססות‬
‫ומצאתיו בשותר עוב מזמור ו ׳ ‪ .‬והוא משל ע ״ ד הפסוק עושת‬
‫דבש לפי ״‬
‫ערך תינוק‬
‫כתב הרב מדרש חלפיוח‪ .‬שחיטק שהוא חריף בקטנותו לא יהיה כן כשיגדל‪ .‬וכן‬
‫יא‬
‫מוכח בזוהר פ׳ בלק ד׳ קצ״א ע ״ ב בענין ינוקא שכשספרו הדברים אצל רש״בי‬
‫ב״ה אמר להם ינוקא דאמר מלה חדא או חרין לפוס שעחא בלא כונה דילהון מובטח בדא‬
‫דיזכי למילף אורייתא בישראל‪ .‬א י ל דא דנהורא דיליה קיימא בקיומיה ברעוחא שלים לאו‬
‫הכי ״‬
‫ע״כ ״‬
‫״‪ 3‬תינרס‬
‫״א מנין‬
‫;‬
‫הנולד מחופה עור סימן יפה לו ״ עייז לעיל אוח גימל ע ר ך גד ״‬
‫ערך תלמוד‬
‫שהאדם משמיע חלמודו לעח מ י ח ה ו ‪ .‬שנא׳ סוף דבר הכל נ ש מ ע ״ ילקוט ״‬
‫ערך תלמידי חכמים‬
‫א תלמידי‬
‫חכמים אין מקבלים ט י מ א ה אלא מבחוץ וקרבם קדוש לגבוה וחוטאים‬
‫קצח וחשיבחס ח ק נ ח ם ״‬
‫הרב ח ס ד לאברהם ״‬
‫‪3‬‬
‫ת״ ת‬
‫שלומד לשמה כחב הא״רי ז״ל שיאיר בו ניציץ משה רבינו ע ״ ה ״ דבש לפי ״‬
‫•‪X‬‬
‫אמרו‬
‫חז״ל כל שהוא ח ״ ח ובנו ח ״ ח ובן בנו ח ״ ח שוב אין חורה פ ו ס ק ח מ ז ר ע ו ‪.‬‬
‫דכחי׳ לא ימושו מפיך וכו׳ והא קא חזינן ל פ ע מ י ם שדיר הרביעי ה ם ע מ י‬
‫־ ה א ר ץ ‪ .‬ה ט ע ם הוא לפי שנחחחנו לשאיגם הגונים ״‬
‫יד‬
‫ס ״ ח סי׳ קנ״ז ״‬
‫תנא דבי אליהו כשנשברו הליחמ<כגזר על ישראל שילמדו חורה מחוך שער ומתוך‬
‫שעבוד ומחיך טלטול ומחוך טירוף ומחיך דוחק‪ .‬ומחוך שאין להם מזונות‬
‫ובשביל‬
‫עדן‬
‫תלמידי חכמים‬
‫מקדמי‪,‬‬
‫ובשביל אותו הצער שמלעערין ע ח י ד ה ק ״ ב ה לשלם להם שכרם כפול ומכופל ועל זה נמשל‬
‫לטובתי נשברה רגל פרתי וכן מחלוקת קרת היה לאהרן לטובתו ״‬
‫\‪7‬‬
‫‪pJTl‬‬
‫ילקוט ישעיה ״‬
‫צדיקים הנזקקים לנשותיהם בקדושה ו ב ט ה ר ה ‪ .‬ואין ולד נוצר מאותה ט י פ ה‬
‫כ מ ן שהם ז ק ט ח או ילדוח או ע ק ר ו ח או אילוניות‪ .‬ואפי׳ שניהם ט ו מ ע י מ י ס‬
‫כמו שהיה אברהם ושרה קידם שינוי השם‪ .‬ה נ ה מלבד היוח במצוה נחח רוח מ ה ק ״ ב ה לכנסת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הנה מחשבה עובה שלהם ה ק ״ ב ה מצרפה למעשה וזיווגס שמור לאחר זמן למי‬
‫שצריך ואין לו ח ק נ ה דהיינו מי שמח בלא בנים שצריך לגואל ואין לו אח שיגאלט‪ .‬או יש לו‬
‫א ח ואינו מיבם אלא חולץ ה ק ״ ב ה מזמן לו גואל אפי׳ זקן ומוליד בן לגאלו כמו בעז שהיה‪.‬‬
‫בן ח ׳ שנה ולקח את רות ומיד שקיים המצוה מ ת למתרחו ״‬
‫ילקוט חדש בליקוטים בשם‬
‫מ א מ ר א ם כל חי סי׳ י״ב‬
‫ד‬
‫‪IYT1‬‬
‫אשר בדורוח אלו ה ם בחינח דור המדבר שעליהם נאמר בימי צאהך מארץ‬
‫מצרים אראנו נפלאות‪ .‬וזהו ה ט ע ם שנשוחיהם מושלוח עליהם לפי שבימיהם‬
‫עשי ה ע ר ב רב א ח העגל ולא מיחו ב ם ‪ .‬אבל הנשים לא רצו לחח נזמי הזהב לעגל ולכן ה ס‬
‫מישלוח ע ח ה עליהם ״‬
‫‪T‬‬
‫שער הגלגולים ה ק ד מ ה כ'‬
‫ת״ ח השונאים זה א ח זה‪ .‬ב ״ מ מחים קודם זמנם ״ עיין לעיל אוח אל״ף ע ר ך א ה ב ה ״‬
‫ח ת״ךן‬
‫אחד היה מצער א ח ה ח כ ם ‪ .‬אמרו לחכם כמה גדול עין אוחו האיש שמצערך‬
‫על לא פשעך‪ .‬אמר להם החכם איני מאשימו אלא עוטהי עשו לי‪ .‬אמדו לו‬
‫מציה לך להענישו ולקללו‪ .‬אמ״ל א״כ הייחי מעניש ומקלל א ח עצמי כי עונוהי גרמו לי צער‬
‫זה שהדי אמר הכחוב האלהים מצא אה ע ק עבדיך‪ .‬וכן כשקלל שמעי א ח דוד אמר דוד הניחו‬
‫לו ויקלל כי ה׳ אמר לו וכו׳‪ .‬לפיכך מה יהאונן אדם חי גבר על חעאיו ״ ס ׳ חסידים סי׳ ק פ ״ ג ״‬
‫א‬
‫תמר‬
‫היא ד ב ו ר ה ‪ .‬וסי׳ ח ח ח ח מ ר דבורה‪ .‬ח מ ר חסיר כ ח י ב ‪ .‬ושם היהה יושבת‬
‫לחקן אשר ישבה ב פ ח ח עינים ויחשבה לזונה ״ גלגולי נשמוח ל ה ר ״ מ ע ז ״ ל ״‬
‫ב במדרש‬
‫למה היו רוצים לשרוף לחמר משוס שהיחה כלחו של מלך ע ״ כ ‪ .‬וכחב‬
‫בלקט יוסף וז״ל אבל א ם יהודה לא היה מלך א״כ למה דנו א ו ח ה‬
‫ב ש ר י פ ה ‪ .‬אלא צ״ל כדאיחא במדרש ח מ ר בהו של שם היהה והיחה בה כהן ו ב ח כ ה ן‬
‫ב ש ד י פ ה ‪ .‬וקשה הא ר׳ ישמעאל ס ב ר דארוסה יצאת לשריפה ולא נשואה ולא מי שיש עליה‬
‫זיקה י ב ם ‪ .‬אלא צ״ל כר׳ עקיבא דבין ארוסה ובין נשואה יצאח לשריפה‪ .‬דכחי׳ ובח איש‬
‫עדן‬
‫מקדם קכא‬
‫תמר‬
‫כהן וא״ו מיסיף לרבות הנשוא‪ :‬עכ״ל ״‬
‫קשה שהרי במדרש רבה אמרו כנמל ה ק ״ ב ה הכהונה מן שם ונתנה ל א ב ר ה ס‬
‫^ל^״ף‬
‫א ע ״ ה וא״כ לא הויה בת כהן ואיך דניה ב כ ר י פ ה ‪ .‬וצ״ע ״‬
‫ערך תענית‬
‫ף ד י אלעזר כד הוה יתיב בתעניתא אמר ה כ י ‪ .‬גלוי וידוע לפניך ה׳ אלהי ואלהי‬
‫א‬
‫אביתי שהקרבתי לפגיך חלבי' ודמי והרתחתי אותם בחמימות חולשת גופי‪ .‬י ה ״ ר‬
‫שיהיה הריח העילה מפי כריח העולה מהקרבן באש המזבח ותרצגי ״ זוהר שמות ד׳ ך ׳ ע ״ ב ״‬
‫ערך תפלה‬
‫א‬
‫״‬
‫כמה החמירו בזו״הק ח א ד׳ ר ל ״ ד ‪ .‬שתפלת יחיד היא מסיכנת עי״ש ב א ו ר ך ‪.‬‬
‫וכמו הצ״ער עלה על כמה חפלוח פרעיוח שמחפלל האדם עליו ועל אחרים‬
‫‪5‬ביתו שלא בזמן חפלה כגון שמחפלל על החולה וכיוצא‪ .‬יאיפשר למצוא ח ק נ ה שקודם שיתפלל‬
‫ישפיל דעתו ויהיה עניו באמיתות ואל יזוז מפיו פסוק לב נשבר ונדכה אלהיס לא ח ב ז ה ‪.‬‬
‫וכבר א״ר יהושע בן לוי גדולים נמוכי הרוח וכו׳ ולא עוד אלא שאין חפלחו נ מ א ס ת והיינו‬
‫ת פ ל ח ו ביחיד‪ .‬וכן פי׳ מה״רי פיגעו ז״ל ״‬
‫דבש לפי ״‬
‫כתב הרב ס ׳ חסידים ז״ל שהמבחן לאדם א ם זך וישר פעלו הוא התפלה שאס יכול‬
‫ב‬
‫לטין בכל ה ע מ י ד ה שהמחפלל י״ח ברכוח בלי מחשבה אחרח אז ידע כי הוא‬
‫צדיק‪.‬וז״ש מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו דהיינו חפלחו‪ .‬ועל זה ידוו כל הדויס ״ שס ׳'‬
‫‪ 3‬המתפלל‬
‫ד‬
‫ירא‬
‫אל יאמר זוכרני ופוקדני דאיח זכירה לעב ואיח זכירה ופקידה לביש‪.‬‬
‫זוהר פ ׳ ויצא ד׳ ס ׳ ע ״ א ״‬
‫אלא יכלול עצמו וכו׳ ״‬
‫שמיס יזהר כשמחפלל שלא יעמוד ולא ישב ב ח פ ל ה אצל אדם רשע כי הרשע•‬
‫מ ה ר ה ר הרהורים רעים ושכינה מ ת ר ח ק ח מ מ נ ו ‪ .‬וכתיב קרוב א ח ה ב פ י ה ם‬
‫ורתוק מכליותיהם‪ .‬וכתיב ועם נעלמים לא אשב‪ .‬ה ק ״ ב ה מעלים עיניו מ ה ם ‪ .‬שנאמר‬
‫ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מ כ ם גס כי תרבו תפלה אינני שומע‪ .‬וכתיב לא ישבתי בסוד‬
‫משחקים ואעלוז‪ .‬אוי לרשע ואוי לשכנו שהרי יהושע כהן גדול לקה קצח כשהלך ע ם א ח א ב‬
‫בן קיליה וצדקיהו בן מעשיה והוחרך שערו ״‬
‫ס ׳ חסידים סי׳ חש״ע ״‬
‫העוב‬
‫מונע‬
‫אוי לצבור שיחפללו עליהם שאינם ראויים‪ .‬כי ה ק ״ ב ה‬
‫ה‬
‫מ א ח הקהל ומעל כל מי שיסייעוס וכאלו גזלו א ח העוב מ א ח הקהל‬
‫ועתידים לישן את ה ד י ן ‪ .‬וכחיב ו ה מ ה עזרו ל ר ע ה וכו׳ וכחיב וחופשי ה ת ו ר ם‬
‫לא‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫תפלה‬
‫לא ידעיני‪ .‬וכתיב על הרועיס חרה א פ י ‪ .‬וכתיב אי לך ארץ שמלכך גער לכך א ס איש שאינו‬
‫מבין או איני הגון יודע להרים קילו בנעימות רוצה להתפלל להוציא את ה ר ב י ס י״ח לא יסנו‬
‫להתפלל ר ע מעללים לפי שאין קטיגור נעשה סניגור‪ .‬ומי שאינו מבין לא יתפלל לפי שהתעלה‬
‫תלויה בלב‪ .‬ואם הלב מבין וטיב יקבלו ממנו תפלתו ותפלתו זכה ״‬
‫א ‪1n3"lD‬‬
‫שס סי׳ ת ש ״ פ ה ״‬
‫ערך תפלין‬
‫אשתכח בבד נש דמנת תפלין ו א ת ע ט ף בציצית ואי לא מ נ ח ולא א ת ע ט ף‬
‫לאו צלותיה צלותא ״‬
‫זוהר פ ׳ תולדות ד׳ ק מ ״ א ע ״ א ״‬
‫ערך תרח‬
‫תלח‬
‫א‬
‫בא על אשתו אמתלאי בת כרנבו בנדתה כשהוליד א ב ר ה ם בעל כ ר ח ה ^‬
‫ולכן נתגלגל באיוב ולקה בשחין‪ .‬כי הבא על הנדה לוקה לצרעת כמ״ש‬
‫בזו״הק אצל דינה שנבעלה לו בעל נ ד ח ה ‪ .‬כי די שנבעלה לו בעל כרחה לנקות הזיהמא ולא‬
‫הוצרכה ללקות בשחין ותהי נדתה על שכם והיא נשארה טהורה ״‬
‫מדבר קדמות ב ב ס דבינו‬
‫הא״רי ז״ל בשער הפסוקים ריש איוב ״‬
‫ערך תשובה‬
‫א‬
‫ב‬
‫בעל תשובה מתטצץ בו ניצוץ משה רבינו עי׳ה ״‬
‫מי‬
‫הרב ס ׳ חרדים ״‬
‫ששב בכל לבו נמחל לו העין ואף שאח״כ חזר וחטא אותו ה ח ט א ע צ מ ו ‪ .‬נ ת כ פ ר‬
‫לו כנין הראשון‪ .‬ולא יש כי א ם עין שני‪ .‬וכשישוב נתכפר שני ״‬
‫מדבר ק ד מ ו ת‬
‫בשם בית אלהיס שער התשובה פ״ו ״‬
‫‪ 31‬כתבו‬
‫המפרשים ד ה ש י מ א ה ב ה תכף מ ת ק ב ל ‪ .‬ובשב מ א ה ב ה לא נאמרו ד׳ חלוקי‬
‫כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש‪ .‬דדוקא בשב מיראה בחל״קיח ישית למו ר ׳‬
‫ישמעאל‪ .‬א מ נ ס א ם שב בכל לב מ א ה ב ה אינו מ ח ו ס י זמן ותכף מתקבל ברצון ״ מדבר קדמות ״‬
‫ד‬
‫כתב‬
‫‪,‬‬
‫ה ר ״ מ בועריל ב פ י לספר יצירה כי בלילה בעלות רוחניות הנשמות לשמים‬
‫אזי כרוזא קרי בחיל שובו בנים שובבים‪ .‬ולפעמים זכתה איזה נשמה להקשי‪5‬‬
‫לקול הכרוז ומתעוררת ברעיוניה לשוב אל קונה ויוצרה‪ .‬ולזה תמצא ל פ ע מ י ם איזה א ד ם‬
‫בליעל חוזר בחשיבה ונעשה צדיק גמור וקינה עולמו בשעה אחת כמו ר׳ אלעזר בן דורדי‪-‬א‬
‫וזנות מציה שעשה גורמת להעיד איזן כי מציה גוררת מציה‪ .‬ואס זכתה הנשמה לזה אזי‬
‫מכניסין‬
‫‪pjr‬‬
‫מקדם סכב‬
‫תשובה‬
‫מכניסי; אותה לחדר ה ק ר א ח כ מ ‪ . :‬כי חמשה חדרים הם ע ד חמשה חומשי ת ו ר ה ‪ .‬והם‬
‫חדר* ת ו ר ה ‪ .‬חדר אחד העימד באמצע הוא כתמיגת‬
‫פ ח ח שלמה ספי־ חכמתו באיה‬
‫מ למשלי ולק״‬
‫מ וחדר זה הוא כנגד ח כ מ ה ‪ .‬ולכן‬
‫מ גדולה‪ .‬ולכך אמדו במדרש דר״י ס״ל‬
‫ח כ מ ה בלב‪ .‬ר״ל כי הלב באמצע הגיף וכן ‪ ft‬היא אמצע האותיות‪ .‬ועוד יש חדר ח מ י נ ת‬
‫‪ Q‬ס ת ו מ ה והוא נגד בינה ה נ ע ל מ ת מעיני כל ת י ‪ .‬ועוד יש תדר כתמונת י נגד ד ע ח ה נ ק ׳‬
‫א ל ״ ף כד״א ואאלפך ת כ מ ה וי״וד בתמונת אל״ף כזה‬
‫א והכל בכת אותיות‪ .‬ומיל יש ח ד ר‬
‫כ ת מ י נ ת ‪ 3‬כ פ ו פ ה נגד עצה בסיד ואת צנועים תכמה‪ .‬וידוע מ ת כ מ ת ה מ ב ע כי כאשר ה א ל ם‬
‫דוצה לדעת ענין עמוק צריך לכפוף קומתו כדי שיבאר הרוח בחדד הנקרא שופע‪ .‬ועוד יש חדר‬
‫ח כי הוא רומז אל החן והיינו יראה כ מ א מ ר ם זי׳ל כל א ד ם שיש בו חן הוא ירא‬
‫כתמונת‬
‫שמים‪ .‬ואלו ה א ר ב ע ה חדריס ה ם מ ס ב ב י ם את החכמה והוא באמצען‪ .‬והממונים על ההכרזה‬
‫הנ״ל ה ם נקראים חיים ה ם הממונים על ה ח כ מ ה בסוד והחכמה תחיה ב ע ל י ה ‪ .‬ולכן השב‬
‫מכניםין אותו ללון בחכמה ע״ש הפסוק הן יראת ה׳ היא ח כ מ ה עכ״ר ״‬
‫רב‪1‬זה‬
‫פי׳ הרב מוה״רר יואל בעל שס ז ל ״ ה ה ‪ .‬פסיק אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב‬
‫חכמים תלין‪ .‬כי פ ק ח עיניך וראה כי חמשה חדרים אלו ה ס אותיות‬
‫חכ״מים‬
‫ז ה מ מ ו נ י ס על ה ח כ מ ה ה ם נקראים חיי״ס והם המכריזים שובו ב נ י ם ש ו ב ב י ם ‪ .‬וז״ש ארזו‬
‫שימעח חוכחת חיי״ם ד י ק א ‪ .‬בקרב חכמים חלין‪ .‬ר״ל ממש בקרב חכ״מים דהיינו באמצע‬
‫כי החדר שמכניסין שם הנשמה ללין היא כחמונח ‪ ft‬כמבואר לעיל והיא באמצע אותיות‬
‫־ ח כ מ י ם ודוק היעב והוא פלא ״‬
‫ה אמוץ‬
‫רז״ל גדולה השובה שדוחה לא תעשה שבתורה דכתיב הן ישלח איש א ת‬
‫אשחו והלכה והיחה לאיש אחר הישוב אליה עוד וכו׳ ואח זניח רעים רבים‬
‫ושוב אלי נאם ה׳ ״‬
‫והקשו המפרשים והלא אין ה ק ״ ב ה יכול לגרש אותנו דיש לישראל‬
‫דין אניסה מ ח מ ה כפייח ה ה ר ‪ .‬ובאניסה כהיב לא יוכל'לשלחה כל ימיו‪ .‬ועיר קשה שהרי‬
‫איהא ב ג מ ׳ נחגדשה מן האירוסין מ י ח ר ח לחזור לבעלה לחד מאן דאמר‪ .‬ואמרו רז״ל במלרש‬
‫שישראל בזמן הזה אין להם כי א ם דין ארוסה ולעח״ל יהיה להם־דין נשיאה דכחיב הקראי‬
‫אישי וכי׳ וא״כ אין כאן לא ח ע ש ה ‪ .‬ועוד קשה כיון שהק״בה כהן אסור להחזיר גרושחו אף‬
‫י א ם לא נישאח ל א ח ר ‪ .‬דכהן מוזהר על הגרושה‪ .‬ועוד אסורה לו משוס זונה שהרי כחוב‬
‫ואח זניח ר ע י ם רבים וכו׳ ״‬
‫״‬
‫דל?‪1‬נ ד‬
‫נראה דאעיקרא דדינא פרכא כי אין כאן לא העשה אף א ם נישאח לאחר‬
‫שהרי קי״ל ופסקה מרן ז״ל ב א ״ ה ע סי׳ י״א וז״ל פקח שגירש אח אשחו ונישאה‬
‫׳לחדש וגירשה מוחרת לחזור ל ב ע ל ה ‪ .‬וא״כ ישראל שפגו אל אלהים אחרים דכהי׳ בהו פ ה‬
‫להם‬
‫עח‬
‫מהדם‬
‫תשובה‬
‫ל ה ם ולא ידברו‪ .‬אזגים להם ולא ישמעו הויתרש שדברו בו תכמים וח׳׳כ מותרת לחזור*‬
‫לבעלה ואין כאן לא תעשה‪ .‬ובזה יתורן ג״ך קושיית המפרשים ז״ל שהקשי מ ה דאיה מבי)‪/‬‬
‫על תן ישלת איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר דמשמע שנישאת לאחר שגירשה‪ .‬מן ו א ת‬
‫זנית ר ע י ם רבים דמשמע שזינתה דוקא ולא שנישאת‪ .‬והרי קי״ל גרושה ש מ ת ה מותרת‬
‫לתזור ל ב ע ל ה ‪ .‬אבל לפי האמור שנישאת לתרש מותרת לחזור‪ .‬הוי נישואין דידא כזנות‪.‬‬
‫דמותרת לחזור־ ולכך א מ ר ואת זנית אף שבאמת נישאת‪ .‬וא״כ אין כאן לא העשה ״‬
‫אלא‬
‫מוכרחים אנו לומר דלא העשה הוא איסור גרושה לכהן‪ .‬ו ה ט ע ם הוא שאף ב כ ה ן‬
‫בשר ודם א ס יהיה במציאות שגירש א ה אשחו ועדין לא קיים פ״ור ולא ימצא אשה‬
‫א ח ר ה בעילם ודאי דאהי עשה דפ״ור ודחי לא העשה דואשה גרושה מאישה לא יקחי‪ .‬א ״ כ‬
‫לגבי ה ק ״ ב ה אף שגירשה לא ימצא אשה אחרת בעילם כי אם נשים נכריות ואתי ע ב ה דפ״ור‬
‫ודחי לא העשה דגרושה‪ .‬ומה שהקשו ואיך יכול לגרש אותנו והרי יש לנו דין אנוסה ד כ ח י '‬
‫בה לא יוכל לשלחה‪ .‬י״ל דוקא הוא אינו יכול לשלחה על כרחה אבל מרצונה יכול לשלחה‪.‬‬
‫ובזה יתורץ קושיית הכתובים‪ .‬דכתיב אחה ס פ ר כריתות אמכם אשר שלתתיה‪ .‬והכתיב שלחהיה‬
‫ואתן ס פ ר כריתותיה א ל י ה ‪ .‬דהכי ק א מ ר איזה‬
‫ס פ ר כריתות א מ כ ם אשר‬
‫שלתתיה‬
‫שלא כרצונה‪ .‬אני לא גירשתיה אלא מרצונה וזהו שלתתיה ואתן ס פ ר כריתותיה אליה פ י ׳‬
‫מ ד ע ת ה ‪ .‬ועוד נ ר א ה דאף ב א ט ס ה אס זינתה תתהיו ודאי דיכיל לגרשה שהרי נאסרה עליו‬
‫וכאן הרי כתיב ואת זנית רעים רבים ״‬
‫ומה שהקשו שהרי נהגרשה מן האירוסין מותרת‪.‬‬
‫לחד מ ״ ד מ מ י ‪ .‬י״ל שכיון שאמרנו שלא העשה איסור גרישה ל כ ה ן א ״ כ אף מן האירוסין‬
‫אסירה‪ .‬דריח ה ג ע פוסל בכהונה‪ .‬וזהי גדולה השובה שדוחה לא העשה דאיסיר גריסה ל כ ה ן ״‬
‫תשמיש‬
‫א תשמיש‬
‫הוא על תמשה תלקים‪ .‬ד׳ מותרים והחלק החמישי הוא א ס י ר ‪ .‬האי•‬
‫‪,‬‬
‫לקיוס המין‪ .‬הב׳ לקיים מציה עינה‪ .‬ה י לרפואה‪ .‬הד׳ להנצל מ ה ר ה ו ר‬
‫הה׳ אסיר הוא דרך תענוג ״‬
‫‪ 2‬צלימ‬
‫רבינו בחיי פ׳ אחרי מות ״‬
‫דקריב לאנחחיה ביומין דחיל ההוא בן דאוליד טליה איחמר צדיק ורע לו בגין׳‬
‫דאחעביד קדש חיל ״‬
‫א‬
‫זו״הק ״‬
‫ה ר ב חי״דא זל״הה בס׳ מדבר ק ד מ י ח ‪ .‬כי חשועה ה ב א ה על ידו יח׳ ה י א‬
‫בחכליח השלימוח ונצחית‪ .‬יכמ״ש רז״ל על פ ס י ק ישראל נישע בה׳ ת ש ו ע ת‬
‫עולמים‪.‬‬
‫עדן‬
‫מקדם‬
‫תשועה‬
‫ע י ל מ י ם ‪ .‬ולוא וראה מ״ש הרח״בד פ״ק ד ה ע ט ו ת דכשהמשפט היא ע״י ה ק ״ ב ה הוא מ פ פ ט‬
‫חזק וכלה ונחרצה‪ .‬ומשם נלמד דכשהתשיעה היא על ידו יה׳ היא שלימה בכל מכל כל‬
‫למרובה מ ד ה טובה ע כ ״ ד ״‬
‫וכן אתה למד ממתן שכרם של צדיקים לעת״ל הוא ב מ ר ה‬
‫גדושה כמ׳׳ש תז״ל שהק״בה זורע המצות שאדם עישה וכבישי! פירות ופירי פירות ליהנות ב ה ם‬
‫בני א ד ם ‪ .‬וללורכם ולהנאתם דודי ירד לגנו ויטע ה׳ אלהים גן‬
‫בעדן‬
‫מקדם‬
‫ת״ר ש״ל י״ע‬