קבלת מלכות שמים

‫אוקימתא ב )תשע"ד( ]‪[21-1‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫לזכרו הברוך של אבי ומורי‬
‫יונה פרנקל ז"ל‬
‫א‪ .‬הביטוי )עול( מלכות שמים בספרות חז"ל‬
‫הביטוי 'קבלת עול מלכות שמים' שגור בפינו ומוכר מאוד‪ ,‬אך מהתבוננות בהיקרויות‬
‫‪1‬‬
‫שלו בספרות חז"ל‪ ,‬מתברר שהגרסה המקורית היא 'קבלת מלכות שמים'‪ ,‬ללא 'עול'‪.‬‬
‫וכך אנו שונים במשנת ברכות ב‪ ,‬ב‪:‬‬
‫ולמה קדמה שמע לוהיה אם שמע אלא יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר‬
‫כך יקבל עליו עול מצוות‪.‬‬
‫הגרסה של משנה ב' אחידה בכל כתבי היד הארץ־ישראליים של המשנה‪ ,‬שכולם‬
‫גורסים "יקבל עליו מלכות שמים" ללא 'עול'‪ 2,‬וכך הוא הנוסח גם בדברי רבן גמליאל‬
‫בהמשך הפרק בברכות )במשנה ה(‪:‬‬
‫איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים שעה אחת‪.‬‬
‫אולם שלא כמשנה ב' לעיל‪ ,‬שבה האחידות אמורה בכתבי היד הארץ־ישראליים ובכמה‬
‫קטעי גניזה בלבד‪ ,‬במשנה ה' שרדה הגרסה המדויקת והמקורית‪ ,‬ללא 'עול'‪ ,‬בכל עדי‬
‫‪3‬‬
‫הנוסח כולל בדפוסים שבידנו‪.‬‬
‫מלבד במשנה‪ ,‬אנו מוצאים את הביטוי המקורי 'קבלת מלכות שמים' בחיבורים‬
‫נוספים של ספרות חז"ל‪ :‬בכתבי היד ובדפוסים של מדרשי התנאים‪ ,‬בתלמוד הירושלמי‬
‫ובתלמוד הבבלי‪ ,‬וכן בחלק מן המדרשים המאוחרים‪ ,‬כמדרשי 'ילמדנו'‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אורבך הקדיש פרק שלם לנושא 'קבלת עול מלכות שמים'‪ ,‬ראה אורבך‪ ,‬חז"ל‪ ,‬פרק ‪ ,14‬עמ' ‪348‬‬
‫ואילך‪ .‬נושאים קרובים למחקר זה ומשולבים בענייניו יידונו במאמרו של פרופ' מירון ביאליק לרנר‪,‬‬
‫"קצת ענייני קריאת שמע וקבלת מלכות שמים"‪ ,‬העומד לראות אור בקרוב‪.‬‬
‫וכן בקטעי גניזה ‪) JTS ENA 1487.47‬ניתן לראות צילום הקטע במשנה זרעים‪ ,‬ח"ב עמ' ‪(IX‬‬
‫ובקטע גניזה נוסף‪) Cambridge, CUL, T-S E2.4 :‬צילום של קטע זה ישנו באתר "אוצר כתבי‬
‫יד תלמודיים" ‪ ,(http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/selectmi.asp‬ולעומתם בקטע גניזה‬
‫קמבריג' ‪ T-S NS 329.348‬אנו מוצאים את הגרסה 'עול מלכות שמים'‪.‬‬
‫אמנם בקטע גניזה קמבריג' ‪ T-S E2.2‬הנוסח הוא )בשתי המשניות( 'עול שמים' ללא המילה מלכות‪.‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫‪2‬‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫]‪[2‬‬
‫כך הוא בספרא‪ ,‬בסוף פרשת קדושים‪:‬‬
‫שנאמר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי שנמצא פורש מן העבירה ומקביל‬
‫עליו מלכות שמים‪.‬‬
‫ובספרא‪ ,‬בפרשת בהר ה‪ ,‬א‪:‬‬
‫ולתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים מיכן אמ' כל היושב בארץ‬
‫ישראל מקבל עליו מלכות שמים‪ 4.‬וכל היוצא לחוץ לארץ כילו הוא עובד‬
‫‪5‬‬
‫עבודה זרה‪.‬‬
‫ובספרי במדבר קטו )עמ' ‪:(126‬‬
‫וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יי ועשיתם אותם‪ .‬הפרשת שמע‪ .‬או אינו‬
‫אלא פרשת והיה אם שמע‪ ,‬אמרת צא וראה אי זו היא פרשה שיש בה קיבול‬
‫מלכות שמים ומיעט בה עבו' זרה‪ ,‬אין את מוצא אלא פרשת שמע‪ .‬תקדום‬
‫פרשת והיה אם שמע לפרשת שמע‪ ,‬אמרת תקדום פרשה שיש בה קיבול‬
‫‪6‬‬
‫מלכות שמים ומיעט עבודה זרה לפרשת והיה אם שמע שאינה אלא ללמד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫כך בכ"י וטיקן ‪ 31‬ובדפוס ונציה ש"ה )כ"י וטיקן ‪ 66‬חסר לחלק זה של הספרא(‪ ,‬אולם בנוסחאות‬
‫אחרות ובמהדורת וייס‪' :‬עול מלכות שמים'‪ .‬ומיד בהמשך שם )ואף במהדורת וייס( "וכן דוד אומר‬
‫כי גרשוני היום מהסתפח וגו' ]וכי עלת על דעתינו שדוד המלך עובד עבודה זרה אלא שהיה דורש‬
‫ואומר[ וכל היושב בארץ ישראל מקבל עליו מ ל כ ו ת ש מ י ם וכל היוצא לחוץ לארץ כילו הוא‬
‫עובד עבודה זרה"‪ .‬מעט קודם לכן בספרא‪" :‬ובמרבית לא תתן אכלך אני ה' מיכן אמרו כל‬
‫המקבל עליו עול רבית מקבל עליו עול שמים וכל הפורק ממנו עול ריבית פורק ממנו‬
‫עול שמים "‪ .‬כך בדפוס ונציה ובמהדורת וייס‪ ,‬וזוהי כנראה הגרסה המקורית‪ .‬אך‬
‫בכ"י וטיקן ‪" 31‬מקבל עליו מלכות שמים‪ ...‬פורק ממנו מלכות שמים"‪ .‬ועיין להלן‬
‫בדברינו על ירושלמי קידושין‪ .‬להלן נוסח קטע גניזה מאוסף פירקוביץ השני‪ ,‬סנט פטרבורג‪,‬‬
‫הספריה הלאומית‪ ,Evr. II A 270.6 ,‬שעל פי רשימת כהנא‪ ,‬אוצר‪ ,‬עמ' ‪ ,136‬הוא היחיד לקטע זה‬
‫בספרא )וכנראה בתחילתו דילוג מחמת הדומות "כל‪-‬כל"(‪" :‬מכאן אמרו כל הפורק עליו עול רבית‬
‫פורק מעליו עול שמים‪ ...‬מכאן אמרו כל היושב בארץ ישר' מקבל עליו עול מלכות שמים וכל‬
‫היוצא חוצה לארץ כאילו עובד ע"ז וכן דוד אומ'‪ ...‬כל היושב בארץ ישראל מקבל שם שמים וכל‬
‫היוצא חוצה לארץ כאילו עובד ע"ז"‪.‬‬
‫ובמקבילה בבבלי קי ע"ב‪ ,‬בחלק מן הגרסאות "כל שאינו דר בארץ‪ ...‬כאילו עובד ע"ז"‪ ,‬אך יש כ"י‬
‫שבהם נכתב "שכל מי שאינו דר בארץ‪ ...‬לא קיבל עליו עול שמים"‪ ,‬ובקטע גניזה ניו יורק‪ ,‬הסמינר‪,‬‬
‫‪ ENA 2081.7‬אף 'עול מלכות שמים'‪ .‬ונראה שישנן השפעות הדדיות בין נוסחאות כתבי היד של‬
‫הספרא ושל בבלי כתובות‪.‬‬
‫ברייתא זו היא למעשה המקור התנאי הקדום למשנה ברכות הנ"ל‪ .‬מה שנאמר‬
‫באריכות ובלשון טיפוסית למדרשי תנאים בברי יתא‪ ,‬נאמר בקצרה במשנה‪ .‬זו דוגמה‬
‫אחת מני רבות לקדמותו של חומר המצוי בברייתא לעומת החומר המקביל במשנה‪ .‬בהקשר אחר‬
‫אך בשאלה דומה עסק באריכות מורי ש"י פרידמן‪ ,‬בספרו תוספתא עתיקתא )ובמאמרים נוספים(‪,‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫]‪[3‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫‪3‬‬
‫ובספרי דברים ש כג )עמ' ‪: ( 372‬‬
‫ומה אמרה להן קבלו עליכם מ לכות שמים והכריעו זה את זה‬
‫‪7‬‬
‫ביראת שמים והתנהגו זה עם זה בגמילות חסדים ‪.‬‬
‫גם במכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬מסכתא 'בחדש'‪ ,‬פרשה ד )עמ' ‪ ,(218‬נמצא הביטוי‪:‬‬
‫דבר אחר ויאמר אליהם אמר להם היו עתידין לקבל מלכות שמים בשמחה‪.‬‬
‫אולם גרסה זו למכילתא‪ ,‬המצויה בכ"י אוקספורד‪ ,‬היא יחידאית‪ ,‬ובכל שאר עדי הנוסח‬
‫מופיע 'מלכות אלהים'‪ .‬וכך הוא גם שם בסמוך‪ ,‬בפרשה ה )עמ' ‪:(219‬‬
‫רבי אומר להודיע שבחן של ישראל שכשעמדו כולם לפני הר סיני לקבל‬
‫‪8‬‬
‫מלכות אלהים בשמחה‪.‬‬
‫בסדר עולם רבה פרק כג נאמר‪:‬‬
‫אחר מפלתו של סנחריב עמד חזקיהו ופטר האכלוסין שבאו עמו בקולרין וקבלו‬
‫עליהם מלכות שמים לקיים מה שנאמר "ביום ההוא יהיו חמש ערים" וגו'‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫ראה שם במבוא‪ ,‬למשל עמ' ‪ .95-93‬עוד יש לציין את צורת 'קיבול' שם ה פעולה הנדיר‬
‫יותר לבניין פיעל‪ ,‬לצד השם 'קבלה‪/‬קבלת'‪ ,‬הרווח יותר‪ ,‬לצד הצירוף 'מלכות‬
‫שמים' ‪ ,‬ראה אליצור‪ ,‬עמ' ‪. 76‬‬
‫רעיון הקדימות של קבלת המלכות לקבלת עול המצוות מצוי גם במכילתא דר"י‪ ,‬בחודש פ"ו )עמ’‬
‫‪ ,(222‬בהקשר הכפילות לכאורה שבשני הדיברות הראשונים‪" :‬לא יהיה לך אלהים אחרים על פני‪.‬‬
‫למה נאמר‪ ,‬לפי שנאמר אנכי ה' אלהיך‪ .‬משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה‪ ,‬אמרו לו עבדיו גזור‬
‫עליהם גזרות‪ .‬אמר להם לאו כשיקבלו את מלכותי אגזור עליהם גזרות‪ ,‬שאם מלכותי לא יקבלו‬
‫גזרותי לא יקבלו‪ .‬כך אמר המקום לישראל אנכי ה' אלהיך ‪ -‬לא יהיה אלהים אחרים‪ .‬אמר להם אני‬
‫הוא‪ ,‬ש ק ב ל ת ם מ ל כ ו ת י ע ל י כ ם ב מ צ ר י ם אמרו לו כן‪ .‬וכשם שקבלתם מלכותי עליכם‪,‬‬
‫קבלו גזרותי"‪ .‬הביטוי ‘מלכות שמים’ לא נזכר כאן‪ ,‬אך במשנה ובמכילתא הרצף של קבלת מלכות‬
‫וקבלת המצוות )'גזרותי'( זו אחר זו‪ ,‬משותף‪ .‬על עשרת הדיברות וקריאת שמע כתב משה ויינפלד‪,‬‬
‫עשרת הדברות‪ ,‬וראה שם גם עמ' ‪ .41‬אני מודה לד"ר רוני גולדשטיין על הפניה זו‪.‬‬
‫על פי פינקלשטיין‪ ,‬כך בכ"י ברלין ובכמה עדי נוסח משניים של המדרש‪ .‬אך בכ"י אוקספורד‪,‬‬
‫לונדון ודפוס ונציה ש"ו 'עול מלכות שמים'‪ .‬כ"י וטיקן ‪ 32‬חסר בקטע זה של ספרי דברים‪ .‬על פי‬
‫רשימותיו של כהנא‪ ,‬אוצר‪ ,‬עמ' ‪ ,143‬לא קיים קטע גניזה לקטע זה בספרי‪.‬‬
‫כך הוא בכל כתבי היד וכן בקטע גניזה מסנט פטרבורג‪ ,‬הספריה הלאומית‪Evr. Antonin B ,‬‬
‫‪ ,957.2‬אך בדפוס ונציה שונה ל'מלכות שמים' וכך הוא במהדורת הורוביץ‪ .‬בפרשה ד' בדפוס‬
‫ונציה חסר עקב דילוג מחמת הדומות‪ ,‬ובקטע גניזה אנטונין הנ"ל מופיע 'מלכות אלהים' )אך‬
‫בהעתקת כהנא‪ ,‬קטעי‪ ,‬עמ' ‪' ,98‬לקבל מלכות בשמחה'(‪ .‬למעט מדרש זה כאן במכילתא‪ ,‬לא מצאתי‬
‫את הביטוי 'מלכות אלהים' עוד בספרות חז"ל‪ ,‬וכן לא בספרות הבתר תלמודית‪.‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫‪4‬‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫]‪[4‬‬
‫על פי מהדורת מיליקובסקי‪ ,‬כך הוא הנוסח ב כ ל עדי הנוסח )כתבי היד והגניזה( של‬
‫סדר עולם רבה‪ ,‬ללא המילה 'עול'‪ 9.‬מקבילה למדרש זה ישנה בברייתא בבבלי‪ ,‬מנחות‬
‫סוף קט ע"ב – קי ע"א‪ ,‬אם כי עניין קבלת מלכות שמים הוא ייחודי לסדר עולם רבה‬
‫ואינו מופיע בבבלי‪.‬‬
‫מצב דומה ניתן לראות גם בסוגיות ספורות בירושלמי )הנוסחות ע"פ כ"י ליידן(‪:‬‬
‫‪ .1‬ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות‬
‫שמים מעומד‪) .‬ברכות ב‪:‬א‪ ,‬ד ע"א(‬
‫‪ .2‬ר' חייא בשם ר' יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע‬
‫ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים ]תחילה[‪) ...‬ברכות ב‪:‬ג‪ ,‬ד ע"ב‪-‬ע"ג(‬
‫ובהמשך שם‪:‬‬
‫‪ .3‬מתניתא מסייעא לרב לא שיקבל עליו מלכות שמים תחילה ואח"כ יקבל‬
‫עליו עול מצות‪.‬‬
‫והא תנינן הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה נימר כבר‬
‫קיבל מלכות שמים בעונתה‪) .‬ברכות ד‪:‬א‪ ,‬ז ע"ב(‬
‫פעם אחת מצאנו את הגרסה המדויקת דווקא בכ"י וטיקן ‪ 133‬של הירושלמי )מה שאין‬
‫כן בכ"י ליידן(‪ .‬כך לשון שיחתם של רב ור' חייא בברכות ב‪:‬א‪ ,‬ד רע"ב‪:‬‬
‫‪ .4‬לר' חייא רובה ולינא חמי רבי מקבל עליו מ ל כ ו ת ש מ י י ם אמ' לי' כד‬
‫תחמינה יהב ידוי על אפוי בההיא שעתא הוא מקבל עליו מ ל כ ו ת‬
‫‪10‬‬
‫ש מ י ם‪...‬‬
‫תופעה אחרת אנו רואים במקור האחרון בדיון זה‪ ,‬בירושלמי קידושין א‪:‬ב‪ ,‬נט ע"ד‪:‬‬
‫‪ .5‬אוזן ששמעה מהר סיני לא יהיה לך אלהים אחרים על פני ופירקה מעליה‬
‫ע ו ל מ ל כ ו ת ש מ י ם וקיבלה עליה עול בשר ודם אוזן ששמעה לפני הר‬
‫סיני כי לי בני יש' עבדים והלך זה וקנה אדון אחר‪ .‬לפיכך תבוא האוזן‬
‫ותירצע‪.‬‬
‫מקבילה תנאית למדרש זה ישנה בתוספתא‪ ,‬בבא קמא ז‪ ,‬ה‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫גם רש"י‪ ,‬בפירושו לישעיה יט‪ ,‬יח )הפסוק הנזכר במדרש(‪ ,‬מצטט את סדר עולם רבה ללא המילה 'עול'‪.‬‬
‫בכתב יד ליידן כאן פעם אחת 'מלכות שמים' ופעם אחת 'עול מלכות שמים'‪ ,‬והשווה עמית‪ ,‬בר‬
‫פחין‪ ,‬עמ' ‪ ,501‬המצטט את נוסח כתב יד ליידן‪ .‬בנוגע לנוסחאות במקבילה לסיפור בבבלי יג ע"ב‪,‬‬
‫עיין להלן בטבלה המסכמת‪.‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫]‪[5‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫‪5‬‬
‫וכי מה נשתנה אזן לרצע מכל איברין לפי ששמעה מהר סיני כי לי בני‬
‫‪11‬‬
‫ישראל עבדים ופרק ממנו ע ו ל ש מ י ם והמליך עליו עול בשר ודם‪.‬‬
‫ברייתא זו מעמתת את 'פרק עול' כנגד 'המליך עול'‪ ,‬ואת 'עול שמים' כנגד 'עול בשר‬
‫ודם'‪ ,‬ואת הביטוי 'עול מלכות שמים' אינה מזכירה כלל‪ .‬ברוב היקרויותיו של הביטוי‬
‫'עול שמים' בספרות חז"ל‪ ,‬הוא מופיע בסמיכות לפעלים 'פרק' ו'המליך'‪ ,‬וכן הוא כאן‬
‫בתוספתא‪ .‬בגרסת הירושלמי‪ .‬עולה מכאן שהמילה שהוספה היא 'מלכות'‪ ,‬ודווקא 'עול'‬
‫מקורית היא‪ 12.‬אם כן‪ ,‬נראה שנכון לפרש כאן את הצירוף 'עול שמים' במובן של עול‬
‫המצוות דווקא‪ ,‬שהרי חיובו של עבד במצוות הוא חיוב חלקי בלבד לעומת בן החורין‬
‫שחיובו שלם‪ .‬יש לשער שבדומה לתוספתא‪ ,‬גם נוסחת הירושלמי המקורית לא כללה‬
‫את המילה 'מלכות'‪ ,‬והגרסה שהגיעה אלינו גרסה משנית היא‪.‬‬
‫וכן הוא בבבלי‪ .‬בעזרת המאגר המקוון של כתבי היד לתלמוד הבבלי של מכון‬
‫ליברמן‪ 13‬ניתן לראות שברוב סוגיות הבבלי שהביטוי מופיע בהן )כולל הפסקות שאינן‬
‫אלא משניות(‪ ,‬כל )!( עדי הנוסח גורסים 'מלכות שמים' ללא המילה 'עול'‪ ,‬ובאלה שאין‬
‫אחידות מלאה בין עדי הנוסח‪ ,‬רוב מובהק של עדי נוסח גורסים את הביטוי ללא 'עול'‪.‬‬
‫ריכזתי את הנתונים מסוגיות הבבלי בטבלה‪ ,‬והיא מצורפת למאמר זה בסופו‪.‬‬
‫נעיר שגם בסיפור המפורסם על הוצאתו להורג של ר' עקיבא )בבלי‪ ,‬ברכות סא‬
‫ע"ב(‪ ,‬שבכל כתבי היד השלמים מופיעה בו המילה 'עול' ‪" -‬והיה מקבל עליו‪ 14‬ע ו ל‬
‫מ ל כ ו ת ש מ י ם באהבה‪ ,"...‬נמצאו ‪ 2‬קטעי גניזה וקטע כריכה אחד שבהם הנוסח‬
‫הוא ללא 'עול'‪ 15.‬עדות עקיפה נוספת ישנה בספר 'פתרון תורה'‪ ,‬שם נאמר "והיה מכוין‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫"ופרקו מהן ע ו ל ש מ י ם " גם בתוספתא סוטה יד‪ ,‬ד; ובמכילתא לדברים‪ ,‬יג‪ ,‬יד‪" :‬אלא שיצאו‬
‫מתחת כפני שכינה ופרקו עול שמים מעליהם"‪ .‬ספרי דברים קיז )עמ' ‪" (176‬שכל המונע רחמים‬
‫לעוברי עבירות ופורק עול שמים מעליו"‪ .‬וכן כמה פעמים בבבלי‪ ,‬קהלת רבה ועוד‪.‬‬
‫ועיין לעיל בנוסחאות השונות של ספרא בהר ה‪ ,‬א‪.‬‬
‫ראה במאגר עדי הנוסח )‪ ,(http://www.lieberman-institute.com‬לסוגיות הבבלי השונות‪.‬‬
‫כך למשל בכ"י מינכן‪ ,‬אך בנוסחאות אחרות‪" :‬והיה מכוין דעתו לקבל‪ ."...‬בחילוף גרסה זו‪ ,‬בקשר‬
‫בין נוסח הבבלי לנוסח הירושלמי בפרט ובהתפתחות נוסח הסיפור בכלל‪ ,‬דן פנחס מנדל במאמרו‬
‫על ר' עקיבא )בדפוס(‪ ,‬ואני מודה לו על האפשרות לקרוא את טיוטת המאמר‪ .‬כן אני מודה לו‬
‫האפשרות להשתמש בסינופסיס עדי הנוסח לסיפור‪ ,‬המובא שם בסוף המאמר‪.‬‬
‫קטעי גניזה אוקספורד ‪ ,heb. b.1 (2673) 1‬קמבריג' ‪ ,T-S NS 291.76‬וקטע כריכה מאוסף‬
‫‪ Vittorio Vivanti‬וכך הוא גם בפירוש ר"ח שבקטע גניזה אוקספורד ‪ .heb. d.46/92‬ראה רבנו‬
‫חננאל‪ ,‬עמ' קלט )הובא גם באוצר הגאונים‪ ,‬ברכות‪ ,‬חלק הנספחים‪ ,‬עמ' ‪ .(69‬וכן הוא גם במדרש‬
‫הגדול ובילקוט שמעוני‪ .‬עוד על הסיפור ראה הדברים שכתב אבי ז"ל‪ ,‬עיונים‪ ,‬עמ' ‪.52-49‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬דן בסיפור באריכות עמרם טרופר‪ ,‬ר' טרופר‪ ,‬כחומר‪ ,‬עמ' ‪ ,154-111‬וראה שם שאר‬
‫הספרות המובאת אצלו‪ .‬טרופר בחר את כתב יד פריז כבסיס לנוסח הסיפור והסביר את בחירתו‬
‫בהערה ‪ 2‬שם‪ .‬אוסיף ואעיר שכ"י פריז למסכת ברכות מלא שגיאות ושיבושים כרימון‪ ,‬ונראה שלא‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫‪6‬‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫]‪[6‬‬
‫את לבו לקבל עליו מ ל כ ו ת ש מ י ם "‪ 16.‬בחיבור זה הובא הסיפור דווקא בפרשת כי‬
‫תבוא כפי שהוא בתנחומא )ולא כבדרך כלל על פסוקי ק"ש שבפרשת ואתחנן(‪ ,‬אך‬
‫‪17‬‬
‫בתנחומא במקום המשפט הנ"ל אנו מוצאים בפשטות "והוא קרא ק"ש"‪.‬‬
‫גם במדרשים מאוחרים‪ ,‬בתר תלמודיים‪ ,‬כדוגמת התנחומא‪ ,‬במדבר רבה‪ ,‬דברים‬
‫רבה‪ ,‬אליהו רבה ועוד‪ 18,‬ניתן למצוא את הביטוי המקורי 'קבלת מלכות שמים' ואף‬
‫בדפוסים שלנו‪ .‬ובהמשך לכך‪ ,‬אנו מוצאים אותו לכל אורכה של הספרות הרבנית‪,‬‬
‫גאונים וראשונים‪ ,‬ממזרח וממערב ‪ -‬רש"י‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬ראב"ן‪ ,‬ראבי"ה‪ ,‬או"ז‪,‬‬
‫רשב"א‪ ,‬ריטב"א‪ ,‬רא"ש ועוד‪ ,‬כולל בדפוסים שלנו‪ ,‬וזאת בפירושים השונים לסוגיות‬
‫הבבלי שיפורטו להלן בטבלה‪.‬‬
‫משניותו של הנוסח 'עול מלכות שמים' בספרות חז"ל‪ ,‬צוינה כנראה לראשונה‬
‫בפירושו של ספראי למשנה ברכות‪ .‬בפירושו למשנת ברכות ב‪ ,‬ב‪ ,‬המתבסס בין השאר‬
‫על כ"י קאופמן למשנה‪ ,‬הוא כותב‪:‬‬
‫הנוסח של כ"י קופמן )'מלכות שמים' ולא 'עול מלכות שמים'( חוזר גם ברוב‬
‫כתבי היד הטובים‪ ,‬אך בדפוסים ובכמה עדי נוסח בעלי ערך משני 'עול‬
‫מלכות שמים'‪ .‬אבל בספרות האמוראית מופיע המונח 'עול מלכות שמים'‪...‬‬
‫הבדל גדול בין שתי הנוסחאות‪ .‬בתפיסה התנאית מלכות שמים אינה עול‬
‫אלא הכרה מתוך אהבה‪...‬קשה לדעת מה אירע בתקופת האמוראים‪ .‬ייתכן‬
‫שהקרבה הטקסטואלית בין מלכות שמים ועול מצוות גרמה לכך שהמילה‬
‫'עול' נדדה למקום שאינו מתאים לה‪ ,‬או אולי גברה כאן התחושה המשפטית‪.‬‬
‫המצוות נובעות ממלכות שמים ואם כך הוא הרי שגם מלכות שמים היא עול‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫השינוי הסמנטי ברור אך משמעותו הדתית נהירה פחות‪.‬‬
‫לאור המקורות שהובאו וצוינו לעיל‪ ,‬אנו מקבלים את הטיעון בדבר 'הקרבה‬
‫הטקסטואלית' שבדברי ספראי‪ .‬אכן‪ ,‬הנוסח המשני התפתח כנראה עקב אשגרה מן‬
‫הסיפא לרישא של משנה ב' דלעיל‪' :‬עול מצוות' < 'עול מלכות שמים'‪ 20.‬המעתיקים‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫אגזים אם אומר שכמעט בכל סוגיא ניתן למצוא שיבוש כלשהו‪ .‬גם בסיפור זה נמצאו בכ"י פריז‬
‫שגיאות ודילוגים‪ ,‬והם תוקנו והושלמו על ידי טרופר בעזרת שאר כה"י לסוגיא‪.‬‬
‫אורבך‪ ,‬פתרון תורה‪ ,‬עמ' ‪.283‬‬
‫ועיין אורבך‪ ,‬שם עמ' ‪ 282‬הע' ‪ ,65‬המפנה למאמרו של ליברמן‪ ,‬רדיפת‪ ,‬המצטט את הסיפור בבבלי‬
‫בנוסחאות שהיו לפניו ‪' -‬עול מלכות שמים' )ויש לתקן אצל אורבך בסוף הערה ‪ 65‬שם‪" ,‬הע' ‪.("68‬‬
‫לדוגמה‪ :‬במדבר רבה‪ ,‬במדבר‪ ,‬פרשה ב; דברים רבה‪ ,‬ואתחנן‪ ,‬פרשה ב; אליהו רבה פרשה טז‪.‬‬
‫ספראי‪ ,‬עמ' ‪.82—81‬‬
‫ניתן גם להציע את משנת ר' נחוניה באבות ג‪ ,‬ה כגורם ההשפעה‪" :‬כל המקבל עליו עול תורה ‪-‬‬
‫מעבירים ממנו ע ו ל מ ל כ ו ת ועל דרך הארץ‪ ,‬וכל הפורק ממנו עול תורה ‪ -‬נותנים עליו ע ו ל‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫]‪[7‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫‪7‬‬
‫של כתבי היד שינו את נוסח המשנה 'אגב שיט פא'‪ ,‬אך שלא כספראי‪,‬‬
‫הוכחנו לעיל ש כפי שאירע לכתבי היד של המשנה‪ ,‬כך אירע לכתבי היד של‬
‫התלמודים‪ ,‬המדרשים והספרות הרבנית‪ .‬צודק ספראי בכתבו "חז"ל לא היתממו‪.‬‬
‫המצוות הן בבחינת עול‪ ,‬אך קבלת מלכות שמים כשלעצמה אינה עול"‪ 21.‬עם זאת‪ ,‬אין‬
‫מדובר בפער שבין השקפת העולם התנאית להשקפה האמוראית‪.‬‬
‫קבלת מלכות שמים‪ ,‬קרי קבלת הבורא כמלך והכרה במלכותו‪ ,‬באה לידי ביטוי‬
‫בספרות התנאים והאמוראים באמירת 'קריאת שמע'‪ ,‬ובמיוחד הפרק הראשון שלה‬
‫והפסוק 'שמע ישראל' בראשו‪ .‬בחירה זו של פסוקי תורה אינה ברורה מאליה כלל‪,‬‬
‫שהרי השורש מל"כ נעדר משלושת הפרקים של קריאת שמע לחלוטין‪ 22.‬אדרבה‪,‬‬
‫פסוקים שבהם מפורשת מלכותו של האל כדוגמת "ה' ימלך לעולם ועד"‪" ,‬והיה ה'‬
‫למלך על כל הארץ"‪ ,‬ששולבו בקטעי תפילה ופיוט אחרים שעניינם מלכות ה'‪ ,‬דווקא‬
‫הם‪ ,‬לא נבחרו על ידי החכמים הקדמונים לצורך זה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬מתקבל על הדעת שיימצאו בספרות חז"ל‪ ,‬מלבד אמירת 'קריאת שמע'‪,‬‬
‫פעולות נוספות שמטרתן – ביטוי 'קבלת מלכות שמים'‪ .‬כבר במדרשי התנאים שציטטנו‬
‫לעיל‪ ,‬ניתן לראות שכל הכרה פומבית בה' ובמלכותו או קיום מצווה מסוימת יכולים‬
‫להתפרש כקבלת מלכות שמים‪ .‬וכך‪ ,‬לפי הספרא "כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו‬
‫מלכות שמים"‪ ,‬ולפי המכילתא קבלת התורה היא קבלת מלכות שמים‪ .‬בסדר עולם‬
‫קבלתם של נוכרים אל תוך עם ישראל נחשבת אף היא קבלת מלכות שמים‪ ,‬וכאמור‬
‫הכול מסתבר‪ .‬כפי שנראה להלן‪ ,‬מצאו להם אותם הפסוקים שבהם מלכות ה' מוזכרת‬
‫במפורש ופסוקים נוספים את מקומם בתפילה‪ ,‬בנוסחאות הקבע ובפיוט‪ ,‬ואמירתם‬
‫הוגדרה כקבלת מלכות שמים‪ 23.‬נראה שתהליך זה התרחש בד בבד עם הצמדתה של‬
‫המילה 'עול' לביטוי 'מלכות שמים'‪ .‬לאור זאת‪ ,‬פחת ופחת השימוש בביטוי התנאי‬
‫'קבלת עול מצוות'‪ ,‬והצירוף 'קבלת עול מלכות שמים'‪ ,‬שנכללה בו המילה 'עול'‪ ,‬הובן‬
‫כנראה ככולל‪ ,‬לצד מלכות השמים‪ ,‬גם את עול המצוות‪ .‬וכך‪ ,‬שני ביטויים שבתקופה‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫מ ל כ ו ת ועול דרך הארץ"‪ ,‬ראה על כך כ"ץ‪ ,‬קידושין‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ' ‪ .218-217‬אני מודה לד"ר מנחם‬
‫כ"ץ על הפניה זו‪.‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.82‬‬
‫הדבר נכון לכל ספר דברים‪ ,‬ראה ויינפלד‪ ,‬עשרת הדברות‪ ,‬עמ' ‪ .154-153‬ועיין על כך במאמרו של‬
‫קימלמן‪ ,‬מלכות‪ ,‬לכל אורכו‪ .‬כידוע הוסף לק"ש המשפט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"‬
‫לביטוי חיזוק והדגשה למלכות ה'‪ .‬אך היא הנותנת‪ ,‬שהרי אחד ממקורותיו של משפט זה הוא‬
‫ותהלה"‪ ,‬וגם בו נעדרת ה'מלכות'‪ ,‬ראה‬
‫בנחמיה ט‪ ,‬ה‪" :‬ויברכו שם כבֹדך ומרומם על כל ברכה ִ‬
‫קימלמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,15-14‬וכן הנ"ל‪ ,‬שמע‪ ,‬עמ' ‪.103—97‬‬
‫פסוקים כגון "מי כמכה"‪" ,‬ה' ימלך לעלם ועד"‪ ,‬וכן "קדוש קדוש קדוש"‪ ,‬עיין על כך להלן‪.‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫‪8‬‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫]‪[8‬‬
‫קדומה נשא כל אחד מהם משמעות משלו והשלימו זה את זה‪ ,‬התאחדו לביטוי אחד‬
‫‪24‬‬
‫המאגד את שתי המשמעויות‪.‬‬
‫ב‪' .‬עול מלכות שמים' בברכת יוצר אור‬
‫ראוי להוסיף ולדון גם בקטע מנוסח הקבע של התפילה בברכת יוצר‪:‬‬
‫וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה‪...‬‬
‫לעומת הממצאים בספרות חז"ל שברובם המוחלט המילה 'עול' אינה מופיעה‪ ,‬בכל‬
‫כתבי היד וקטעי הגניזה של סידורים עתיקים שבהם מצאתי בברכת יוצר את הביטוי‬
‫'מלכות שמים'‪ ,‬נמצאת לצדו גם המילה 'עול'‪ 25.‬עם זאת‪ ,‬כשנכנסים בעובי הקורה‪,‬‬
‫מגלים שהדבר אינו כה פשוט וחד־משמעי‪ .‬במבוא ל'מחזור ראש השנה' עמ' טז‪ ,‬כותב‬
‫סבי דניאל גולדשמידט כך‪:‬‬
‫כלל גדול הוא‪ :‬כשם ששגיאה שנפלה בנוסח התפלה ונמצאת בנוסח כל‬
‫המנהגים אינה חדלה בכך להיות שגיאה‪ ,‬כך גם קטע הנאמר בכל המנהגים‬
‫במקום מסויים אחד בתוך התפלה עדיין לא מוכח עליו שכאן מקורו המקורי‪.‬‬
‫ובהערה ‪ 11‬שם‪ ,‬הוא מדגים‪:‬‬
‫המלים 'זה מזה' שבמשפט "וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה"‬
‫הן בלתי מובנות ואע"פ שהן נאמרות בכל המנהגים יש למחקן‪ .‬ואמנם יודעים‬
‫אנו היום שמקורן בנוסח מקביל "זה מזה מקבלין" ששרד בסדור ר' סעדיה‬
‫גאון )ע' לו( ובקטעי גניזה‪...‬‬
‫בסידור רס"ג עמ' לו נוסח המשפט הנ"ל הוא‪:‬‬
‫וכלם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה מקבלים ואומרים קדוש‪...‬‬
‫כלומר‪ ,‬הביטוי 'זה מזה' מוסב על "קדוש קדוש קדוש"‪ ,‬ולא על הביטוי 'עול מלכות‬
‫שמים'‪ .‬נציין שבעדי נוסח אחרים לקטע זה בסידור רס"ג‪ ,‬ישנו הנוסח הארוך כמקובל‬
‫‪26‬‬
‫אצלנו‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫השימוש בביטוי 'קבלת עול מצוות' בספרות הבתר תלמודית ובספרות ימי הביניים מועט לאין‬
‫ערוך מן השימוש בביטוי 'קבלת מלכות שמים'‪.‬‬
‫לכתבי היד והמחזורים האשכנזיים השתמשתי באפרט שינויי הנוסחאות שהיה מצוי אצל אבי‪ ,‬יונה‬
‫פרנקל ז"ל‪ ,‬במחקרו על הסידור האשכנזי‪ .‬לקטעי הגניזה השתמשתי בפרויקט הגניזה המקוון של‬
‫פרידברג‪ .‬כן נעזרתי רבות באתר המקוון 'מאגרים' של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית‬
‫באקדמיה ללשון העברית‪.‬‬
‫עיין שם בשינויי הנוסח לשורה ‪.15‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫]‪[9‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫‪9‬‬
‫נאמר כבר עתה שהכפילות במילה 'מקבלים' במשפט הנ"ל שבסידור רס"ג צורמת‪,‬‬
‫ורומזת על גיבוב נוסחאות‪ 27.‬כיום אנו מכירים את נוסח המשפט הפותח במילים "וכולם‬
‫מקבלים" בגרסתו המקובלת‪ ,‬אך ישנן עדויות לכך שמלכתחילה לא היה הביטוי 'עול‬
‫מלכות שמים' חלק אינטגרלי מן המשפט‪ ,‬וכך אנו מוצאים בקטע גניזה חשוב מקמבריג'‬
‫‪:T-S 8H 21.1‬‬
‫וכולם עומדים באימה ושומעים יחד קול דברי אלהים חיים ומלך עולם זה‬
‫‪28‬‬
‫מזה מקבלים ואומרים קדוש קדוש קדוש‪...‬‬
‫זהו משפט הגישור בין פיוט יוצר של ר' שלמה סולימן )חי במאה ה־‪ (9‬לבין קדושת‬
‫יוצר‪ .‬למשפט כגון זה רומזים פיוטי יוצר רבים‪ :‬לכל המשפט במילה אחת ‪' -‬וכולם'‪ ,‬או‬
‫רק לסיפא שלו בשתי מלים ‪' -‬זה מזה'‪ 29.‬גרסה אחרת של משפט גישור מצויה בעדויות‬
‫ספורות שאף הן בקטעים מן הגניזה‪:‬‬
‫וכל צבא מרום עומדים כאחד ומשמיעים את קולם יחד זה מזה מקבלים‬
‫‪30‬‬
‫ואומרים קדוש קדוש קדוש‪...‬‬
‫נוסחאות אלה אינן חלק מגוף פיוט היוצר‪ ,‬אלא לקוחות מנוסח הקבע של ברכת יוצר‪,‬‬
‫שנהג בזמן העתקת כתבי היד‪ 31.‬כפי שניתן לראות‪ ,‬בנוסח קבע זה של ברכת יוצר‬
‫)שעדות לזמנו מסופקת מן הפיוט המצוי לצד הברכה‪ ,‬שזמנו ידוע( לא נכלל עדיין עניין‬
‫קבלת 'עול מלכות שמים'‪ .‬הביטוי 'עול מלכות שמים' ששולב בתקופה מאוחרת יותר‬
‫בקדושת יוצר והתקבל בכל תפוצות ישראל‪ ,‬הובן במקומו זה כרומז לפסוקי הקדושה‬
‫"קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד ה' ממקומו"‪ ,‬שאמירתם נתפסה כקבלת עול מלכות‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בקטע גניזה נוסף לסידור רס"ג מצוי הנוסח הבא‪" :‬וכולם מקבלים עליהם עול מלכות זה מזה ונותנים‬
‫רשות זה לזה‪) "...‬קטע אוקספורד ‪ .(d. 51, 62-67‬גם בקטע זה ישנו הנוסח ה'ארוך'‪ ,‬אך הושמטה בו‬
‫המילה 'שמים' )כנראה בטעות‪ ,‬אך עיין להלן בנוסחאות המובאות מספרות ההיכלות(‪ ,‬עיין וידר‪,‬‬
‫התגבשות‪ ,‬עמ' ‪ .652‬בכתב יד של מחזור רומניה‪ ,‬הספרייה הבריטית‪) Harley 5583 ,‬קטלוג מרגליות‬
‫‪ ,(685‬ישנו הנוסח 'עול מלכות שמים באהבה' נוסח שלא מצאתיו במקום אחר במשפט זה בתפילה‪,‬‬
‫אך הוא מצוי בסיפור הריגתו של ר' עקיבא בברכות‪ ,‬שבו דנו לעיל‪ .‬אמנם המילה 'באהבה' מצויה‬
‫בקטעים לא מעטים אחרים בתפילה ואף בנוסחאות קדומות מא"י של קדושת יוצר עצמה‪" :‬וכולם‬
‫עושים באימה רצון קוניהם באהבה"‪ ,‬ראה למשל קטע קמבריג' ‪.T-S 8H 10.12‬‬
‫הביטוי "זה מזה מקבלים" מקורו בתרגום יונתן הידוע לפסוקי הקדושה שבישעיהו פרק ו‪" :‬ומקבלין‬
‫דין מדין ואמרין‪ ."...‬פסוקי תרגום אלה מוכרים כיום כ'קדושה דסידרא'‪ ,‬ואין בהם עניין קבלת‬
‫]עול[ מלכות שמים‪.‬‬
‫יש והוסף בתחילת המשפט הנוסח הבא‪" :‬אל נערץ בסוף קדושים רבה ונורא על כל סביביו וכולם‬
‫עומדים‪ ,"...‬ונוסח נרמז בסוף גוף היוצר במילים 'אל נערץ'‪ .‬על כל זה ראה פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,405 ,153-152‬הנ"ל‪ ,‬לתפוצתן‪ ,‬עמ' ‪ 272‬הערה ‪ ,57‬הנ"ל‪ ,‬בחינות‪ ,‬עמ' עב‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬שירת הקודש‪ ,‬עמ' ‪.221‬‬
‫והרמז בסוף פיוטי היוצר הוא בשתי המילים 'וכל צבא'‪.‬‬
‫שהרי הפייטנים כיוונו שקדושת יוצר תשתרשר היישר מן הפיוט ללא כל גשר‪.‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫‪10‬‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫]‪[10‬‬
‫שמים בדומה לקריאת שמע הסמוכה‪ .‬מלכתחילה נתפס הקשר בין הפרשה הראשונה‬
‫של 'קריאת שמע' לפרשה התוכפת לה כקשר הדוק וטבעי בשל היותו צירוף שתי‬
‫"קבלות" הרלוונטיות לבני אנוש בלבד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקדושת יוצר הוסב הביטוי אל‬
‫צבא מרום‪ ,‬אשר לגביו עול המצוות אינו שייך כלל‪ ,‬וייתכן שזו הסיבה לכך שהביטוי‬
‫‪32‬‬
‫'עול מלכות שמים' בברכת יוצר חסר בקטע גניזה זה ובו פיוט מן המאה התשיעית‪.‬‬
‫קטע נוסף שיש בו הנוסח המורחב‪ ,‬אך בסופו עדיין רמז לנוסח הקדום‪ ,‬מצוי בקטע‬
‫קמבריג' ‪:T-S 8H 14.7‬‬
‫וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה לזה להקדיש לצורם בנחת רוח‬
‫בשפה ברורה ובנעימה טהורה כולם עו?נ‪/‬ל?ים כאחת ואומרים קדוש וברוך‬
‫זה מזה מקבלים ואומרים ק' ק' ק'‬
‫לסיכום‪ ,‬קדושת יוצר‪ ,‬קרי צמד הפסוקים "קדוש קדוש קדוש‪ "...‬ו"ברוך כבוד ה'‬
‫ממקומו"‪ ,‬היא הרחבה שנכנסה אל תפילות הקבע בתפוצות ישראל בהדרגה‪ 33.‬המשפט‬
‫הפותח במילה "וכולם" מהווה‪ ,‬מבחינת תפקידו ומיקומו‪ ,‬קישור אל הקדושה‪ ,‬ועניין‬
‫קבלת עול מלכות השמים הוסף כנראה לברכת יוצר באחד משלבי ההתפתחות של נוסח‬
‫הקבע שלה‪ .‬בחלק ג' להלן‪ ,‬ננסה לתארך באופן כללי הוספה זו‪.‬‬
‫מהו אפוא הקשר‪ ,‬אם אכן קיים קשר‪ ,‬בין הוספת 'עול' לביטוי 'קבלת מלכות‬
‫שמים' בנוסח הבבלי‪ ,‬הירושלמי ושאר ספרות חז"ל והספרות הבתר תלמודית‪ ,‬לבין‬
‫הוספת עניין קבלת עול מלכות שמים בנוסח הקבע של ברכת יוצר? ראשית יש להדגיש‬
‫שוב‪ ,‬שלא מצאנו בשום מקום בברכת יוצר את הביטוי 'מלכות שמים' ללא המילה 'עול'‬
‫לפניו‪ ,‬ומכאן ניתן לשער בזהירות שלשילוב הביטוי בנוסח ברכת יוצר‪ ,‬קדמה 'השלמתו'‪,‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫נדייק שקטע הגניזה עצמו יכול להיות מתוארך גם לתקופה מאוחרת יותר‪ .‬לפיכך יש באמת לתהות‬
‫האם נכון לתאר מלאכים האומרים ק ד ו ש ה כמקבלים עליהם ) ע ו ל ( מ ל כ ו ת ש מ י ם‪,‬‬
‫אמירה וקבלה שהן מלכתחילה פעולות ארציות ואנושיות‪ .‬נראה שכפי שאמירת פסוקי הקדושה‬
‫הוגדרה כקבלת )עול( מלכות שמים‪ ,‬כך אירע גם לפסוק "ה' ימלך לעולם ועד" שבשירת הים‪.‬‬
‫בנוסח הקבע של תפילת ערבית בימינו אומרים‪" :‬ומלכותו ברצון קבלו עליהם‪ ,"...‬נוסח שמוביל‬
‫לפסוק "מי כמכה"‪ ,‬אך בנוסח עתיק של סידור א"י שבגניזה הנוסח הוא‪" :‬עול מלכותך אלינו קבלו‬
‫עליהם באהבה ועל זרעם לדרתם בכן ברצון ענו ואמרו ה' מלכינו מלך אל חי וקים ושמו נקרא‬
‫עלינו ה' ימלך לעולם ועד" )קטע קמבריג' ‪.(Add. 3160,6‬‬
‫לכל אורך תקופת ימה"ב‪ ,‬לא נהגה קדושת יוצר בא"י ביום חול‪ ,‬וביחיד יש שהורו שלא לאומרה‪.‬‬
‫בסידור רס"ג אין קדושת יוצר בתפילת היחיד אלא בתפילת הציבור בלבד‪ .‬אבודרהם כתב על‬
‫קדושת יוצר‪" :‬ויש יחידי' קורים קדושה"‪ .‬בשו"ת הרשב"א ח"א סימן ז' ישנו דיון ארוך בנושא‪,‬‬
‫ובסופו נאמר‪" :‬ושמעתי משמן של גדולי החכמים שאותה קדושה שביוצר כיון שהוא מזכיר סדר‬
‫קדושות שמלאכי השרת אומרין‪ ,‬אם בא לומרה כקורא במקרא בנעימה אומר‪ ,‬שאין זה אלא כיחיד‬
‫שקורא פרשת סדר קדושת המלאכים בישעיה‪ .‬ואנחנו אין אומרין אותה כלל וכל דבר שכיוצא בו‬
‫הנכון שבהן לנהוג בו במניעה דשב ואל תעשה שאני‪".‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫]‪[11‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫‪11‬‬
‫והוא הוחדר לנוסח הברכה כביטוי 'שלם' שהמילה 'עול' כלולה בו‪ .‬אך מכיוון‬
‫שמשמעות הביטוי בברכת יוצר‪ ,‬שעניינה מלאכים ופסוקי קדושה‪ ,‬אינה זהה למשמעותו‬
‫בספרות חז"ל‪ ,‬שעניינה פסוקי קריאת שמע‪ ,‬אין לטעמי הכרח לקשר בין שתי התופעות‪.‬‬
‫לזאת יש להוסיף את המושב בחיים )‪ (sitz im leben‬השונה של שני סוגי הטקסטים‪.‬‬
‫אמנם שניהם עוסקים בתפילה‪ ,‬אך האחד )המשנה והתלמוד( למדני ושייך לעולם בית‬
‫המדרש‪ ,‬והאחר )התפילה( ציבורי וכללי ונאמר בבית הכנסת בכל שבוע‪ ,‬או אף מדי יום‬
‫ביומו‪ .‬בכל זאת‪ ,‬באופן כללי מאוד נוכל לטעון שבשלב משלבי גיבוש נוסח הקבע של‬
‫ברכת יוצר‪ ,‬כבר היה הביטוי 'עול מלכות שמים'‪ ,‬שלידתו בעיבוד הביטוי החז"לי‪ ,‬מוכר‪.‬‬
‫ולא מן הנמנע שהתקבעותו בברכת יוצר בתפוצות ישראל השונות‪ ,‬גרמה‪ ,‬הודות לכוח‬
‫האשגרה הרב שיש לקטע תפילה הנאמר תכופות להשפיע על המעתיקים‪ ,‬לתהליך‬
‫הפוך‪ ,‬היינו‪ ,‬להשפעה של נוסח התפילה על הנוסחאות של ספרות חז"ל ועל הספרות‬
‫הרבנית‪.‬‬
‫ג‪ .‬הביטוי 'עול מלכות שמים' בפיוט‬
‫היקרות אחת של הביטוי 'עול מלכות שמים' מופיעה בפיוט מן התקופה הקלאסית‬
‫בארץ־ישראל ‪ -‬פיוטו של ר' שמעון הכהן בירבי מגס‪ ,‬שחי בארץ־ישראל לפני הכיבוש‬
‫‪34‬‬
‫הערבי‪:‬‬
‫מאוסר קיבל עליו עול מלכות שמים‬
‫בכן פתן נבהל בחלום פעמים‬
‫נא חלומות צדיקים בארץ ובשמים‬
‫‪35‬‬
‫וחלומות רשעים לא בארץ ולא בשמים‪.‬‬
‫פיוט זה הוא קדושתא לשבת מקץ‪ .‬על פי יהלום‪ ,‬כוונת הפייטן לומר שיוסף )המאוסר =‬
‫האסור בבית האסורים(‪ ,‬לפני שפתר את חלומות פרעה‪ ,‬שייך את יכולת הפתרון לאל‪,‬‬
‫באמרו "בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה"‪ 36.‬יש כאן לשון שבח לאל‪ ,‬ואם כך‪ ,‬אין‬
‫לביטוי המוזכר בפיוט כל קשר לקבלת מלכות שמים שבספרות חז"ל‪ ,‬שמשמעותה‬
‫העיקרית קריאת שמע‪ .‬אדרבה‪ ,‬אפשר לומר שמשמעות הביטוי קרובה יותר לזו שישנה‬
‫בקדושת יוצר‪ ,‬אך ספק רב אם עלינו להסיק מהדמיון מסקנות לגבי נוסח ברכת יוצר‬
‫אור שנהג בתקופת הפייטן‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫עיין עליו‪ ,‬יהלום‪ ,‬מגס‪ ,‬עמ' ‪ .11—8‬על זאת יש להוסיף את הפיוט הקדום 'ויאתיו' הנאמר בימים‬
‫נוראים‪' :‬ויקבלו את עול מלכותך'‪ ,‬עיין להלן בדברינו הקצרים על ספרות ההיכלות‪.‬‬
‫ראה יהלום‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.137—136‬‬
‫אמנם ייתכן שישנו כאן רמז למדרש אבוד שבו נאמר שיוסף קרא ק"ש‪ ,‬אך אין לנו אלא מה שעינינו‬
‫רואות ומצוי בפנינו‪.‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫‪12‬‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫]‪[12‬‬
‫אפשרות אחרת לפרש 'עול' בפיוט זה נקשרת גם היא למאסרו של יוסף בבית‬
‫האסורים במצרים‪ ,‬וייתכן שיש להוסיף ולפרש את הביטוי 'עול מלכות שמים' בפיוט‬
‫כחלק מן הביוגרפיה של יוסף‪ .‬כלומר‪ ,‬יוסף קיבל עליו את השהות במאסר וראה בה‬
‫פעולת האלוהים כעין 'עול' מאת 'מלכות שמים'‪ .‬כך או כך לא נוכל לדעת בוודאות אם‬
‫מקור הביטוי בגרסאות ספרות חז"ל או בתפילה‪ .‬חשיבות הדברים טמונה ביכולתנו‬
‫לזהות את זמן חדירתו של הביטוי 'עול מלכות שמים' ללשון העברית‪ :‬לא יאוחר מן‬
‫השליש הראשון של המאה ה־‪ 7‬לספירה‪.‬‬
‫פעם נוספת אנו מוצאים את הביטוי בפיוט יוצר לשבת פקודי שחיבר רס"ג‪:‬‬
‫‪37‬‬
‫יטלו עול מלכותך עליהם וברוך כבודו יאמרו‬
‫הצירוף שבפיוט אינו אלא גרסה מקוצרת של הביטוי 'עול מלכות שמים'‪ ,‬גרסה‬
‫המיתוספת לנוסחאות שהוזכרו לעיל מתוך כתבי היד של סידורו‪ ,‬וכולן יחד מצטרפות‬
‫לכלל ראיה להיות הביטוי המלא מוכר לרס"ג כחלק אינטגרלי מנוסח הקבע של ברכת‬
‫‪38‬‬
‫יוצר‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬בנוסחאות קדומות של קדושת יוצר ישנן עדויות לכך שהמשפט המקדים‬
‫את פסוקי הקדושה היה שונה מן המוכר לנו היום ולא כלל את הביטוי 'עול מלכות‬
‫שמים'‪ .‬אם נצרף את שתי העדויות‪ ,‬זו של כתב היד המצטט פיוט של ר' שלמה סולימן‪,‬‬
‫וזו האחרונה‪ ,‬נוכל להסיק מסקנות כלליות בנוגע לזמן כניסתו של הביטוי 'עול מלכות‬
‫שמים' לברכת יוצר‪ .‬אמנם איננו יודעים מה היה נוסח הקבע של ברכת יוצר בתפילתו‬
‫של ר' שלמה סולימן עצמו‪ ,‬שחי מעט קודם לרס"ג‪ ,‬אך בכתב יד מן הגניזה שמופיע בו‬
‫פיוט שלו‪ ,‬אנו מוצאים נוסח של ברכת יוצר ללא 'עול מלכות שמים'‪ .‬באופן יחסי‪,‬‬
‫מעטים הם קטעי הגניזה מן המאה ה־‪ ,10‬ומעטים מהם אלה מן המאה ה־‪ .9‬כך או כך‪,‬‬
‫במאות אלה‪ ,‬של סוף האלף הראשון לספירה‪ ,‬ואולי אף בתחילת האלף השני‪ ,‬עדיין ניתן‬
‫למצוא נוסחאות שונות של נוסח הקבע של ברכת יוצר‪ .‬הביטוי 'עול מלכות שמים' נכנס‬
‫כנראה בהדרגה‪ ,‬ובתקופה זו ישנן קהילות שהביטוי כלול בברכת יוצר בנוסח שבידן‪,‬‬
‫וישנן שהוא נעדר ממנו‪ .‬נדגיש שוב‪ ,‬שבכל העדויות של ברכת יוצר שהגיעו לידנו‪,‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫זהו חלק ה'אופן' במערכת‪ ,‬שמוביל אל הפסוק השני של קדושת יוצר "ברוך כבוד ה' ממקומו"‪ .‬כך‬
‫גם הוגדר בראש הקטע שבכתב היד )קמבריג' ‪ ,(T-S NS 138.14‬אך מפתיע הדבר שבסופו‪ ,‬היינו‬
‫המילה 'יאמרו'‪ ,‬נכתבה המילה 'וכולם' הרומזת כאמור לגשר הבא לפני הפסוק "קדוש קדוש קדוש"‪.‬‬
‫תופעה זו מוכרת מאוד בקטעי גניזה ומעידה על כך שבתקופה מאוחרת נטו להקדים את ה'אופן'‬
‫לפסוק הראשון של קדושת יוצר‪ .‬עיין על כך אצל פליישר‪ ,‬היוצרות‪ ,‬עמ' ‪ 462‬ואילך‪ .‬נדגיש שאין‬
‫ללמוד מכאן דבר על מנהגו של המחבר שכן מדובר בפעולות מעתיקים‪ ,‬ומלשון הפיוט ברור שהוא‬
‫נועד להקדים את הפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו"'‪.‬‬
‫אנו אומרים זאת על אף שה'אופן' נתון בין שני הפסוקים של קדושת יוצר‪ ,‬ולא לפני הפסוק הראשון‪,‬‬
‫ומכל מקום נראה שמידת הקרבה ביניהם רבה וצפוי היה שיימצא בו רמז ל'עול מלכות שמים'‪.‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫]‪[13‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫‪13‬‬
‫הביטוי כולל את שלוש המילים 'עול מלכות שמים'‪ ,‬ולא מצאנו אפילו עדות אחת של‬
‫קטע תפילה זה שמוזכר בו הביטוי 'מלכות שמים' ללא המילה 'עול'‪.‬‬
‫בפיוט מסוג 'הושענא' שאף אותו חיבר רס"ג נכתב‪:‬‬
‫אנא זכור מוסיף חלק שכם אחד‬
‫קוה להפליט המחנה האחד‬
‫‪39‬‬
‫אסף בניו לקבל מלכות שמים פה אחד‬
‫הפיוט רומז למדרש בבראשית רבה‪ ,‬צח )עמ' ‪:(1252‬‬
‫בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים עשר בניו אמ' להם אל‬
‫ישראל שבשמים אביכם שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה? אמרו לו‬
‫שמע ישראל אבינו‪ ,‬כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב"ה‪ ,‬כך אין בלבנו‬
‫מחלוקת אלא ה' אלהינו ה' אחד‪ ,‬אף הוא פירש בשפתיו ואמר ברוך שם כבוד‬
‫‪40‬‬
‫מלכותו לעולם ועד‪.‬‬
‫שני הפיוטים של רס"ג שהזכרנו‪ ,‬מראים יפה את ההבדל בין נוסח הביטוי שמקורו‬
‫בספרות חז"ל ומשמעו קריאת שמע‪ ,‬לבין הנוסח המצוי בתפילה ומכוון לקדושת יוצר‪.‬‬
‫בפיוט הרומז למדרש החז"לי נאמר "לקבל מלכות שמים" ואילו בפיוט היוצר – "עול‬
‫מלכותך"‪.‬‬
‫גם הפייטן האשכנזי שמעון בר יצחק 'הגדול'‪ ,‬משתמש בביטוי 'עול מלכות שמים'‬
‫בפיוט 'ויושע שושני פרח' שהוא יוצר לשביעי של פסח‪ .‬בפיוט זה באות בראש הטור‬
‫הראשון מילות הפתיחה של פסוקי שירת הים‪ ,‬והנה הטור הראשון שנסב על הפסוק "ה'‬
‫ימלך לעולם ועד"‪:‬‬
‫ה' מקויך מקבלים עול מלכותך עליהם‬
‫נא היה סתר למו מפני שולליהם‬
‫‪41‬‬
‫למה יאמרו הגוים איה־נא אלהיהם‬
‫אם כן‪ ,‬דור אחד לאחר תקופת רס"ג ובאשכנז‪ ,‬נוסחת הקבע בברכת יוצר כבר כללה את‬
‫המשפט "וכולם מקבלים עליהם" במתכונתו המוכרת לנו‪ ,‬כולל הביטוי 'עול מלכות‬
‫שמים'‪ .‬על זאת יש לציין שכאמור ראש הטור הראשון הוא תחילת הפסוק "ה' ימ>ך‬
‫לעולם ועד" שאמירתו הובנה גם היא כקבלת )עול( מלכות שמים‪ .‬וכך לפנינו שילוב‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫סידור רס"ג‪ ,‬עמ' רמז‪.‬‬
‫לסיפור מקבילות רבות‪ ,‬עיין ספרי דברים‪ ,‬עמ' ‪ ,53-52‬ובציונים שם‪ .‬מדרש זה הוא מקור חשוב‬
‫בבירור הוספת המשפט "ברוך שם‪ "...‬בקריאת שמע‪ ,‬עיין קימלמן‪ ,‬עמ' ‪ 13‬ואילך‪.‬‬
‫ראה פרנקל‪ ,‬פסח‪ ,‬עמ' ‪.423‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫‪14‬‬
‫]‪[14‬‬
‫מרתק של נוסח תפילת קבע בברכת יוצר ומוטיב )שהוזכר לעיל(‪ 42‬קבלת )עול( מלכות‬
‫‪43‬‬
‫שמים בפסוק משירת הים‪ ,‬שילוב שאין מתאים ממנו לשביעי של פסח‪.‬‬
‫נביא כאן גם את לשונו של הפייטן זבדיה‪ ,‬שחי באיטליה במאה ה־‪ ,9‬בפיוט‬
‫'אשכים פני מלך'‪ ,‬שהוא יוצר לשבת‪:‬‬
‫פאר ייחודו אעיד באימה‬
‫מלכות שמים עלי אקיימה‬
‫קריית שמע באותותיה‪ 44‬לקיימה‬
‫ובהמשך‪:‬‬
‫צירוף שלשת פרשיות אחברה‬
‫כנגד דיברות עשרה‬
‫‪45‬‬
‫מיציאת מצרים ועול מצות תורה‬
‫כאן אנו רואים יפה את קבלת )בלשון הפייטן ‪' -‬אקיימה'( מלכות שמים‪ ,‬הקשורה לעול‬
‫‪46‬‬
‫המצוות‪ ,‬כפי שהדבר בא לידי ביטוי מלכתחילה במשנה במסכת ברכות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הביטוי 'עול מלכות שמים' בספרות ההיכלות‬
‫ספרות ההיכלות כשלעצמה לא הייתה אמורה להידון בנפרד ולכאורה אפשר היה לדון‬
‫בה כבכל טקסט אחר המשתייך לספרות החוץ תלמודית‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשיבותה ומרכזיותה‬
‫של הקדושה והופעותיה הרבות בספרות זו‪ ,‬הביאו את החוקרים‪ ,‬ראשונים כאחרונים‪,‬‬
‫לשער שמקורה של קדושת יוצר בחוג זה‪ 47.‬מסיבה זו‪ ,‬ראינו לנכון לייחד לה‪ ,‬בתוך‬
‫ההקשר הכולל של קדושת יוצר‪ ,‬סעיף נפרד‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.32‬‬
‫אזכיר גם את פיוט היוצר 'ויושע אור ישראל' למאיר ב"ר יצחק‪ ,‬שגם בו באים ראשי פסוקי שירת‬
‫הים בראשי הבתים‪" :‬אז מלכות שמים בכבוד ִתוָ עד‪ ,‬יצדקו ויתהללו בך מיחדיך להעד‪ ,‬ה' ימלך‬
‫לעולם ועד"‪ ,‬ראה פרנקל‪ ,‬פסח‪ ,‬עמ' ‪.445‬‬
‫השווה למדרש התנחומא שפרסם מאן‪ ,‬המקרא‪ ,‬עמ' סט‪" :‬ומה ת"ל באותות לבית אבותם‪ ,‬אלא‬
‫בשעת פטירתו שליעקב צוה את בניו על דרכיו שלהקב"ה וקבלו עליהם עול מלכות שמים‪."...‬‬
‫פליישר‪ ,‬בחינות‪ ,‬עמ' ‪.165—164‬‬
‫וכן ניתן לראות שוב את הקשר בין קריאת שמע לעשרת הדיברות כפי שהוזכר קודם לכן‪.‬‬
‫וכך כותב פליישר על קדושת יוצר‪" :‬הפסקה קרובה בסגנונה אל המצוי בספרות יורדי המרכבה‬
‫וקרוב להניח שהיא יצאה מבית מדרשם של אלה" )פליישר‪ ,‬קדושת העמידה‪ ,‬עמ' ‪ 344‬הערה ‪.(150‬‬
‫דעה זו היא הרווחת במחקר‪ ,‬וכבר ניתן למוצאה אצל הראשונים מבין חוקרי התפילה‪ ,‬כדוגמת‬
‫אלבוגן‪ ,‬התפילה‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫]‪[15‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫‪15‬‬
‫פסוקי הקדושה הם כידוע מוטיב מרכזי בחיבורים השונים של ספרות ההיכלות‪,‬‬
‫ומצויים שם לרוב‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬את הביטוי 'עול מלכות שמים' בגרסאותיו המגוונות אנו‬
‫מוצאים בה שלוש פעמים בלבד ואת הביטוי בשלמותו רק פעם אחת‪ .‬הביטוי השלם‬
‫מופיע בקטע שאמנם מצוי בכתב יד שכולו קטעים מספרות ההיכלות‪ ,‬אולם אף‬
‫‪48‬‬
‫בספרות זו אין קטע זה רווח אלא יחידאי‪.‬‬
‫‪...‬ללמוד לשמור ולעשות וייחד לבבינו להכיר ייחוד שמך הנכבד והנורא‬
‫להיזהר בו בנקיות ובטהרה בפחד ובאימה לקבל עלינו עול מלכות שמים‬
‫ועול מצותיך לקיימם מאהבה‬
‫בקטע זה‪ ,‬שהוא לשון תפילה‪ ,‬עדיין קיים הקשר המקורי )שראינו במשנה( בין 'קבלת‬
‫)עול( מלכות שמים' ו'עול המצוות'‪ ,‬אם כי במשנה הכוונה היא לפרשיות קריאת שמע‪,‬‬
‫‪49‬‬
‫שכאן אין לה זכר‪ ,‬ונראה שכל הקטע אמור להיאמר לאחר תפילת עמידה‪.‬‬
‫היקרות נוספת ישנה בספר המכונה חנוך השלישי‪:‬‬
‫‪50‬‬
‫עד שמקבלין עליהם עול מלכות רם ונשא יוצר כולם‪ ...‬וקרא זה אל זה ואמר‬
‫נראה שמדובר בקטע טיפוסי של ספרות ההיכלות‪ .‬הקטע פותח במלים‪" :‬ובשעה שהגיע‬
‫זמן לומר קדוש‪ ,"...‬והוא מתאר אמירת 'קדושה' על ידי המלאכים‪ .‬אמנם המילה 'שמים'‬
‫חסרה‪ ,‬והקטע איננו קטע תפילה‪ ,‬ובכל זאת המשפט כולו מזכיר מאוד את מילות‬
‫ההקדמה לקדושת יוצר‪ ,‬והוא גם חותם בפסוק "וקרא זה אל זה ואמר"‪.‬‬
‫בחיבור מעשה מרכבה בקטע המוכר בימינו כ'עלינו לשבח' נאמר‪:‬‬
‫ויקבלו כולם את עול מלכותך ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד‬
‫כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בקרוב‬
‫גם כאן המילה 'שמים' אינה‪ .‬מיד בהמשך הקטע אנו מוצאים מעין קדושה הנאמרת‬
‫באופן אישי‪ ,‬אך נראה שמדובר ביחידה ספרותית נפרדת‪:‬‬
‫ואני אקדש שמך הגדול והגבור והנורא ק ק ק ה' צבאות‪...‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫כ"י בודפשט ‪ 238‬דף ‪ .184‬שפר מביאו בסינופסיס )פיסקה ‪ ,(330‬אך במילון ההיסטורי של‬
‫האקדמיה ללשון עברית קטע זה אינו נמצא‪.‬‬
‫בסוף הקטע בכתב היד נאמר‪" :‬ואומרין אבינו מלכנו"‪ ,‬ומכאן יש לשער שזו תפילה הנאמרת לפני‬
‫תחנון )בימים נוראים?(‪ .‬על פי הקונקורדנציה של שפר‪ ,‬הביטוי 'אבינו מלכנו' מצוי בספרות‬
‫ההיכלות בקטע זה בלבד‪.‬‬
‫ספר חנוך ג פרק לה‪ ,‬ראה‪ ,‬ילינק‪ ,‬בית המדרש‪ ,‬כרך ה' עמ' ‪ ;183‬שפר‪ ,‬סינופסיס‪ ,‬עמ' ‪ 27‬פיסקה ‪.53‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫‪16‬‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫]‪[16‬‬
‫פסוק הקדושה אינו מוגדר כקבלת עול המלכות אלא בפשטות כקדושה – "ואני אקדש"‪.‬‬
‫קבלת מלכות ה' מכוונת כאן לרשעים ולאותם הגויים שיקבלו בעתיד את מלכות ה'‪,‬‬
‫בניגוד למצב בהווה‪ .‬אם כן‪ ,‬גם כאן אין כל קשר לקריאת שמע‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בספרות ההיכלות לא מצאנו את הביטוי 'מלכות שמים' לבדו כי אם תמיד‬
‫צמוד למילה 'עול'‪ .‬הקטעים שהבאנו לעיל הם כנראה הבסיס להשערת החוקרים‬
‫שקדושת יוצר יצאה מבית מדרשם של יורדי המרכבה‪ .‬כך או כך‪ ,‬מתחזקת מכאן הטענה‬
‫שכאשר הוסף עניין קבלת )עול( מלכות שמים לקדושת יוצר‪ ,‬הוסף כביטוי קפוא 'עול‬
‫מלכות שמים' והובן כמכוון לפסוקי הקדושה‪ ,‬ולא כפי שהוא במקורו בספרות חז"ל‪.‬‬
‫סיכום הדברים‬
‫במאמר זה הוכחנו שמלכתחילה לא כלל הביטוי השגור 'קבלת עול מלכות שמים' את‬
‫המילה 'עול'‪ .‬הביטוי המקורי גרס 'קבלת מלכות שמים'‪ ,‬והמילה 'עול' צורפה אליו‬
‫בחלק מכתבי היד והמקורות הקדומים‪ .‬מסתבר שבשל הקרבה הטקסטואלית המתקיימת‬
‫במשנה ברכות ב‪ ,‬ב‪ ,‬בין 'קבלת מלכות שמים' ל'קבלת עול מצוות'‪ ,‬הועתקה במרוצת‬
‫הדורות המילה 'עול' מן הסיפא אל הרישא‪ .‬תהליך זה אירע בזמן העתקתה של ספרות‬
‫חז"ל‪ ,‬ואעפ"כ ברוב הופעותיו של הביטוי בכתבי היד של המשנה והתלמוד שרד הנוסח‬
‫המקורי ללא 'עול'‪ .‬מלבד בספרות חז"ל‪ ,‬אנו מוצאים את הביטוי המקורי גם אצל רבים‬
‫מפרשני התלמוד בימי הביניים‪ ,‬בכתבי היד ואף בדפוסים שלפנינו‪.‬‬
‫הביטוי 'עול מלכות שמים' שגור בפינו בעיקר בגלל הימצאותו בברכת יוצר אור‬
‫הנאמרת בכל בוקר בתפילת שחרית‪ .‬בנוסח התפילה המקובל כיום‪ ,‬הביטוי מקדים את‬
‫קדושת היוצר‪ ,‬אך כפי שידוע כבר כמה דורות במחקר‪ ,‬מלכתחילה לא כללה ברכת יוצר‬
‫את הקדושה‪ ,‬והיא שולבה בברכה בזמן מאוחר יותר‪ .‬בקטעי גניזה קדומים אחדים‬
‫מצאנו עדויות לכך שגם כאשר נאמרה קדושה בתוך ברכת יוצר‪ ,‬לא נכלל בה המשפט‬
‫"וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה"‪ .‬כלומר‪ ,‬באחד משלבי ההתפתחות‬
‫של נוסח ברכת יוצר‪ ,‬הוגדרה הקדושה כ'קבלת עול מלכות שמים'‪ ,‬עניין שלא נכלל‬
‫בברכה מלכתחילה‪.‬‬
‫הופעתו הראשונה של הביטוי 'עול מלכות שמים' שניתן לתארכה בזמן‪ ,‬אם כי ללא‬
‫קשר הכרחי לקריאת שמע או לברכת יוצר‪ ,‬מצאנו אצל הפייטן הקלאסי ר' שמעון ב"ר‬
‫מגס‪ ,‬שחי בארץ־ישראל לפני הכיבוש הערבי‪ .‬עוד הראינו שרס"ג הכיר כנראה נוסח‬
‫המשלב את הביטוי 'עול מלכות שמים' בברכת יוצר‪ ,‬אם כי אין זה מוכיח שהשילוב נהג‬
‫בכל הקהילות ובכל המקומות בתקופתו‪ ,‬ואכן‪ ,‬בקטע גניזה הכולל פיוט של ר' שלמה‬
‫סולימאן‪ ,‬שחי לקראת סוף המאה ה־‪ ,9‬ובקטע מנוסח הקבע של ברכת יוצר‪ ,‬הביטוי‬
‫אינו קיים‪ .‬אנו משערים אפוא שהוספת הביטוי בקהילות השונות נעשתה בתהליך‬
‫שנמשך פרק זמן מסוים ותחילתו כנראה בסוף המאה ה־‪ 9‬או בתחילת המאה ה־‪.10‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫]‪[17‬‬
‫‪17‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫טבלה מסכמת‬
‫'מלכות שמים' כנגד 'עול מלכות שמים' בנוסחאות כתבי היד של הבבלי )מסכת ברכות(‬
‫כתב יד‬
‫מינכן‬
‫כתב יד‬
‫אוקספורד‬
‫כתב יד‬
‫פירנצה‬
‫כתב יד‬
‫פריז‬
‫דפוס‬
‫שונצינו‬
‫י ע"ב‬
‫הקביל עליו‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫)ונציה(‬
‫‪Seo d'Urgell,‬‬
‫‪Arxiu‬‬
‫‪Capitular 2078‬‬
‫יג ע"א‬
‫)ציטוטים‬
‫של המשנה(‬
‫]עול מלכות‬
‫‪51‬‬
‫שמים‪[...‬‬
‫‪---‬‬
‫יג ע"ב‬
‫‪ (1‬מלכות ‪ (1‬עול מלכות עול מלכו‘‬
‫שמים‬
‫שמים‬
‫שמים‬
‫‪ (2‬על מלכות ‪(2‬מלכות‬
‫שמים‬
‫שמים‬
‫עול מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫עול מלכות‬
‫שמים‬
‫עול מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫השמטה‬
‫על מלכות‬
‫שמים‬
‫‪---‬‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫קטעי גניזה‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫‪JTS, ENA‬‬
‫‪2068.9-11‬‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫קטעי‬
‫כריכות‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫ ‪Bologna‬‬‫‪Archivio di‬‬
‫‪Stato Fr. ebr.‬‬
‫‪595‬‬
‫עול מלכות‬
‫שמים‬
‫ ‪Oxford‬‬‫‪Bodl. heb. c.‬‬
‫‪21 (2666) 19‬‬
‫עול מלכות מקביל עליו‬
‫שמים‬
‫שמים‬
‫ ‪Cambridge‬‬‫‪T-S NS‬‬
‫‪329.252‬‬
‫יד ע"ב‬
‫עול מלכות‬
‫שמים‬
‫‪51‬‬
‫מלכ' שמים‬
‫)עול מלכות( עול מלכות‬
‫שמים‬
‫עול מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫עול מלכות‬
‫שמים‬
‫עול מלכות‬
‫שמים‬
‫– ‪Basel‬‬
‫‪Universitaets‬‬
‫‪bibliothek R‬‬
‫‪III 1.1-2‬‬
‫דילוג מחמת הדומות והשלמה בגיליון‪.‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫‪18‬‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫כתב יד‬
‫מינכן‬
‫יד ע"ב‪-‬טו עול מלכות‬
‫שמים‬
‫ע "א‬
‫כתב יד‬
‫אוקספורד‬
‫כתב יד‬
‫פירנצה‬
‫כתב יד‬
‫פריז‬
‫דפוס‬
‫שונצינו‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫פעמיים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫עול מלכות‬
‫שמים‬
‫עול מלכו‘‬
‫שמים‬
‫‪-‬השמטה‪-‬‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫ ‪Cambridge‬‬‫)‪T-S F1 (2‬‬
‫‪116‬‬
‫‪---‬‬
‫‪---‬‬
‫‪---‬‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫]שמים[‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫‪ 2‬פעמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫‪ 4‬פעמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫‪ 2‬פעמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫]‪...‬מלכות‬
‫שמים‪[...‬‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכו'‬
‫]קבלת עול[‬
‫מלכו' שמים‬
‫טז ע"א‪] :‬עול[ מלכות‬
‫שמים‬
‫ציטוט נוסח‬
‫המשנה‬
‫כ ע"ב‬
‫כא ע"א‬
‫מ ע"ב‬
‫סא ע"ב‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫קטעי גניזה‬
‫קטעי‬
‫כריכות‬
‫פעמיים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫ ‪Oxford‬‬‫‪Bodl. heb. e.‬‬
‫)‪74 (2862‬‬
‫‪105-112‬‬
‫‪ 5‬פעמים ‪ 2‬פעמים‬
‫מלכות‬
‫מלכות‬
‫שמים )כולל שמים‬
‫בגיליון( ‪2 +‬‬
‫פעמים‬
‫'מלכות'‬
‫בגיליון‬
‫מלכות‬
‫]‪[18‬‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫עול מלכות עול מלכות‬
‫שמים‬
‫שמים‬
‫‪ 3‬פעמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫ ‪Cambridge‬‬‫)‪T-S F2 (1‬‬
‫‪159‬‬
‫‪---‬‬
‫‪52‬‬
‫עול מלכות עול מלכות‬
‫שמים‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫ ‪Cambridge‬‬‫‪T-S NS‬‬
‫‪329.16‬‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫מלכות‬
‫שמים‬
‫‪53‬‬
‫ ‪Cambridge‬‬‫‪T-S NS‬‬
‫‪291.76‬‬
‫ ‪Oxford‬‬‫‪Bodl. heb..1‬‬
‫‪(2673) 1‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫סוף המסכת חסר בכתב היד‪.‬‬
‫אוסף ‪ ,Vittorio Vivanti‬שהיה ברומא‪ ,‬וכיום נמצא בארכיון העירוני בעיר ‪.Viterbo‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫]‪[19‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫‪19‬‬
‫רשימת הקיצורים הביבליוגרפיים‬
‫אוצר הגאונים‪ ,‬ברכות = ב"מ לוין )עורך(‪ ,‬אוצר הגאונים‪ ,‬כרך א'‪ ,‬ירושלים תרפ"ח‬
‫אוצר כתבי יד תלמודיים = הספרייה הלאומית בירושלים‪ ,‬אוצר כתבי יד תלמודיים‬
‫‪http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/index.htm‬‬
‫אוצר תנאים = אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬אוצר עדי נוסח לספרות התנאית‬
‫‪http://www.biu.ac.il/js/tannaim‬‬
‫אורבך‪ ,‬חז"ל = א"א אורבך‪ ,‬חז"ל ‪ -‬פרקי אמונות ודעות‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‬
‫‪ ,---‬פתרון תורה = א"א אורבך )מהדיר(‪ ,‬ספר פתרון תורה‪ :‬ילקוט מדרשים ופירושים‪,‬‬‫ירושלים תשל"ח‬
‫אלבוגן‪ ,‬התפילה = ‪Elbogen Ismar, Der Judische Gottesdienst in seiner‬‬
‫‪geschichtlichen Entwicklung, Frankfurt am Main, 1913‬‬
‫אליצור = י' אליצור‪ ,‬משקל קטול בלשון המשנה לפי כתב יד קאופמן‪ ,‬מחקרים בלשון‬
‫ב‪-‬ג )תשמ"ז(‪ ,‬עמ' ‪.93—67‬‬
‫אלכסנדר = ‪Alexander Phillip s., "Prayer in the Heikhalot Litetature",‬‬
‫‪Prière, mystique et judaïsme (1987), 43-64‬‬
‫ילינק‪ ,‬בית המדרש = א' ילינק‪ ,‬בית המדרש‪ ,‬ירושלים ‪1938‬‬
‫גולדשמידט‪ ,‬ראש השנה = ד' גולדשמידט )מהדיר(‪ ,‬מחזור לימים הנוראים‪ ,‬כרך א' )ראש‬
‫השנה(‪ ,‬ירושלים תש"ל‬
‫וידר‪ ,‬התגבשות = נ' וידר‪ ,‬התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב‪ ,‬קובץ מאמרים‪,‬‬
‫ירושלים תשנ"ח‬
‫ויינפלד‪ ,‬הליטורגייה = מ' ויינפלד‪ ,‬הליטורגייה היהודית הקדומה; מהספרות המזמורית‬
‫ועד לתפילות במגילות קומראן ובספרות חז"ל‪ ,‬בתוך ש"נ קרמר‪ ,‬הספרות‬
‫השומרית וספר תהלים – מבוא למחקר ‪.‬‬
‫‪ ,---‬עשרת הדברות = מ' ויינפלד‪ ,‬עשרת הדברות וקריאת שמע‪ :‬גילגוליהן של הצהרות‬‫אמונה‪ ,‬תל אביב ‪2001‬‬
‫טרופר‪ ,‬כחומר = ע' טרופר‪ ,‬כחומר ביד היוצר‪ :‬מעשי חכמים בספרות חז"ל‪ ,‬ירושלים תשע"א‬
‫יהלום‪ ,‬מגס = י' יהלום‪ ,‬פיוטי שמעון בר מגס‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫‪20‬‬
‫אלישיב פרנקל‬
‫]‪[20‬‬
‫כ"ץ‪ ,‬ירושלמי = מ' כ"ץ‪ ,‬תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ראשון‪ :‬נוסח‪ ,‬פירוש‬
‫ותופעות עריכה‪ ,‬דיסרטציה‪ ,‬רמת גן תשס"ד‬
‫ליברמן‪ ,‬רדיפת = ש' ליברמן‪" ,‬רדיפת דת ישראל"‪ ,‬ספר היובל לכבוד שלום בארון‪,‬‬
‫בעריכת ש' ליברמן‪ ,‬ירושלים תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪246-213‬‬
‫‪ ,---‬תוספתא = ש' ליברמן )מהדיר(‪ ,‬תוספתא‪ ,‬זרעים‪-‬נזיקין‪ ,‬ניו יורק תשט"ו‪-‬תשמ"ח‬‫מאגר עדי הנוסח = המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן‪ ,‬מאגר עדי הנוסח של‬
‫התלמוד הבבלי ‪http://www.lieberman-institute.com‬‬
‫מאן‪ ,‬המקרא = ‪Mann Jacob, The Bible as Read and Preached in the Old‬‬
‫‪Synagogue, vol. 2, Cincinnaty 1966‬‬
‫מיליקובסקי = ‪Milikowsky Chaim Josef (edt.), Seder Olam Rabba: A‬‬
‫‪Rabbinic Chronography, Ann Arbor 1981‬‬
‫מנדל‪ ,‬ר' עקיבא ]בדפוס[ = ?‪Mandel paul, “Was Rabbi Aqiva a Martyr‬‬
‫‪Palestinian and Babylonian Influences in the Development of a‬‬
‫‪Legend”, Palestinian and Babylonian Perspectives, R. Nikolsky, T.‬‬
‫)‪Ilan, eds. (forthcoming‬‬
‫משנה זרעים = נ' זק"ש )עורך(‪ ,‬משנה זרעים עם שינויי נוסחאות‪ ,‬א‪-‬ב‪ ,‬ירושלים‬
‫תשל"ב‪-‬תשל"ו‬
‫סידור רס"ג = ש' אסף‪ ,‬י' דודזון וי' יואל )מהדירים(‪ ,‬סידור רב סעדיה גאון‪ :‬כתאב ג'אמע‬
‫אלצלואת ואלתסאביח‪ ,‬ירושלים תש"א‬
‫ספראי = משנת ארץ ישראל ‪ -‬מסכת ברכות‪ ,‬עם מבוא ופירוש מאת שמואל ספראי וזאב‬
‫ספראי בהשתתפות חנה ספראי‪ ,‬ירושלים תשע"א‬
‫ספרי דברים = ספרי על ספר דברים‪ ,‬מהדורת א"א פינקלשטין‪ ,‬ניו יורק תשכ"ט‬
‫עמית‪ ,‬בר פחין = א' עמית " 'בר פחין' 'בן פיחה' ו'בר פחתי'‪ :‬עיון בכמה כינויים‬
‫תלמודיים ותולדותיהם"‪ ,‬תרביץ עב )תשס"ג(‪ ,‬עמ' ‪504-489‬‬
‫פליישר‪ ,‬בחינות = ע' פליישר‪" ,‬בחינות בשלבי התפתחותו של גוף היוצר היוצר המרבע"‪,‬‬
‫)‪ ,HUCA 51 (1980‬עמ' כט‪-‬עח‬
‫‪ ,---‬בחינות = ע' פליישר‪ ,‬בחינות בשירת פייטני איטליה הראשונים‪ ,‬הספרות ‪31-30‬‬‫)‪ ,(1981‬עמ' ‪167-131‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬
‫]‪[21‬‬
‫קבלת מלכות שמים‬
‫‪21‬‬
‫‪ ,---‬היוצרות = ע' פלישר‪ ,‬היוצרות בהתהוותם והתפתחותם‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‬‫‪ ,---‬לתפוצתן = ע' פליישר‪" ,‬לתפוצתן של קדושות העמידה והיוצר במנהגות התפילה‬‫של בני א"י"‪ ,‬תרביץ לח )תשכ"ט(‪ ,‬עמ' ‪284-255‬‬
‫‪ ,---‬קדושת העמידה = ע' פליישר‪ ,‬קדושת העמידה )ושאר הקדושות(‪ :‬היבטים‬‫היסטוריים‪ ,‬ליטורגיים ואידאולוגיים‪ ,‬תרביץ סז )תשנ"ח(‪ ,‬עמ' ‪350-301‬‬
‫‪ ,---‬שירת הקודש = ע' פליישר‪ ,‬שירת הקודש העברית בימי הביניים‪ ,‬ירושלים תשס"ח‬‫פרויקט פרידברג = פרויקט פרידברג לחקר הגניזה ‪http://www.genizah.org‬‬
‫פרידמן‪ ,‬תוספתא = ש"י פרידמן‪ ,‬תוספתא עתיקתא‪ :‬מסכת פסח ראשון‪ ,‬רמת גן תשס"ג‬
‫פרנקל‪ ,‬עיונים = י' פרנקל‪ ,‬עיונים בעולמו הרוחני של ספור האגדה‪ ,‬תל אביב תשמ"א‬
‫‪ ,---‬פסח = י' פרנקל )מהדיר(‪ ,‬מחזור לרגלים ‪ -‬פסח‪ ,‬ירושלים תשנ"ג‬‫קימלמן‪ ,‬מלכות = ‪Kimelman Reuven R., "Blessing formulae and divine‬‬
‫‪sovereignty in rabbinic liturgy", Liturgy in the Life of the‬‬
‫‪Synagogue (2005), 1-39‬‬
‫‪ ,---‬שמע = ‪Kimelman Reuven R., "The Shema’ liturgy: from covenant‬‬‫‪ceremony to coronation", Kenishta 1 (2001), 9-105‬‬
‫רבינו חננאל = דוד מצגר )עורך(‪ ,‬פירושי רבינו חננאל בר חושיאל למסכת ברכות‪,‬‬
‫ירושלים תש"ן‬
‫שפר‪ ,‬סינופסיס = סינופסיס לספרות ההיכלות‪ ,‬טובינגן ‪1981‬‬
‫‪http://www.oqimta.org.il/oqimta/5774/fraenkel2.pdf‬‬