הצופיות והתקדשותה של ירושלים באסלאם

‫הצופיות והתקדשותה של ירושלים באסלאם‬
‫מימי בית אומיה עד כיבושי צלאח אלדין‬
‫דותן הלוי‬
‫תוכן‬
‫מבוא ‪3............................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫התקדשותה של ירושלים באסלאם ‪4..................... ................................ ................................‬‬
‫מעורבות בית אומיה ‪4.................................... ................................ ................................‬‬
‫מקורות הידע ‪4............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫ספרות שבחי ירושלים ‪5.................................. ................................ ................................‬‬
‫חסידות וירושלים ‪8............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫חסידים וספרות "שבחי ירושלים" ‪8.................... ................................ ................................‬‬
‫החסידים כקולטי השפעות ‪8............................. ................................ ................................‬‬
‫קדושת ירושלים מתוך עקרון קדושת מקומות ‪01.................................. ................................‬‬
‫היסוד המשמר ‪01............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫קצה תהליך ‪01.............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫מבקרים ועולי רגל ‪03..................................... ................................ ................................‬‬
‫תחליף לחשיבות פוליטית ‪04........................... ................................ ................................‬‬
‫סיכום ‪01......................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪01................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪2‬‬
‫"גילוי הלוט מתארע לעתים קרובות לצופים המתאמצים להשיגו‪,‬‬
‫ולפיכך הם תופסים את אמיתות המציאות שאיש מלבדם אינו תופס‬
‫אותן‪".‬‬
‫(אבן ח'לדון )‬
‫מבוא‬
‫חיבור זה עוסק בראשית ימיה של הצופיות‪ ,‬ימים בהם שימשו מחפשי הדרך המיסטית כקולטנים‬
‫רגישים בתוך עולם עמוס השפעות עבור התפיסה הדתי ת החדשה שהתפתחה במחוזות ביזנטיון‬
‫ופרס ותקרא לימים דת האסלאם‪ .‬מוקד העיסוק יהיה אפוא ירושלים‪ ,‬התקדשותה של העיר לאסלאם‬
‫תבחן בחיבור זה כמגמה פוליטית ודתית של ח'ליפי בית אומיה‪ .‬הדגש יינתן על החסידות‪ ,‬הצפה‬
‫באותה עת בעיסה דתית ותרבותית חסרת צורה אשר עתידה להתמצק במאות הבאות לכדי משנה‬
‫סדורה של אמונות וערכים‪ ,‬וקדושתה של ירושלים בתוכה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫טענתי המרכזית בחיבור זה היא כי קהילת החסידים בעיר הייתה ליסוד אשר פיתח את רעיון‬
‫קדושת ירושלים באסלאם ושימר אותו מימי ח'ליפות בית אומיה ועד לכיבושי צלאח אלדין בסוף‬
‫המאה ה‪ .01-‬כאשר בתווך‪ ,‬כמעין חלון הצצה לתהליך זה‪ ,‬פורס מו בתחילת המאה ה‪ 00-‬חיבורי‬
‫"שבחי ירושלים"‪ ,‬ממנו נלמד כי למעשה הביאה הצופיות לבסוף ל התמסדות רעיון קדושת ירושלים‬
‫באסלאם‪ .‬במקביל שימשה תקופה זו כתקופה פורמטיבית עבור הרעיון הצופי עצמו במהלכה זה‬
‫התמסד והתגבש לזרם רוח ני וחברתי בולט בדת האסלאם‪ .‬בתהליך זה לקחו חלק לא רק הצופים של‬
‫ירושלים אלא גם צופים בכל עולם האסלאם אשר מצאו סיבות לקדש את ירושלים כאתר עלייה לרגל‬
‫והנגישו את רעיון קדושתה לעולם האסלאם האורתודוקסי המתפתח‪.‬‬
‫היריעה קצרה מלהציג כאן סקירה מעמיקה אודות הפעילות הצופית בירושלים בתקופה‬
‫האמורה ועל כן טענתי תוצג לרוב דרך חיבור מסקנות סופיות הנשענות על מקורות משניים‪ .‬במהלך‬
‫העבודה יוצגו המושגים העיקריים מתורגמים לעברית כאשר המונח המקורי בערבית יופיע בסוגריים‪,‬‬
‫שמות יופיעו בתעתיק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בכתבי את המונח "חסידים" אני מבקש להשתמש בטרמינולוגיה בה משתמש ש‪ .‬ד‪ .‬גויטיין בפנותו אל מחפשי‬
‫הדרך המיסטית בראשיתו של האסלאם‪ ,‬אשר יקראו בהמשך צופים‪ .‬מונח זה מקביל לצורך החיבור ל‪-‬זהאד‪,‬‬
‫בדיל‪ ,‬סגפנים‪ -‬כפי שמכנה אותם לבנה כפרי או ‪ Spirtual wayfarers‬כפי שמכנה אותם אפרת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫התקדשותה של ירושלים באסלאם‬
‫מעורבות בית אומיה‬
‫בחפשנו אחר מקור קדושתה של ירושלים עבור דת האסלאם‪ ,‬נמצא כי באו החוקרים לכדי מסקנה‬
‫משותפת אודות ידה של שושלת בית אומיה בדבר‪ .‬כשליטי עולם האסלאם ביקשו ח'ליפי בית אומיה‬
‫לבסס את קדושתה ומרכזיותה של ירושלים עבור דתם החדשה על ידי חידוש מסגד אלאקצא‪ ,‬בניית‬
‫כיפת הסלע ודרך הפצת מסורות בדבר חשיבותה הדתית של העיר‪ 2.‬עם התבססות שושלת בית‬
‫אומיה בדמשק נשאה כבר העיר ירושלים בחובה מסורת מקודשת בת מעל אלף שנים עבור היהודים‬
‫והנוצרים‪ .‬מסורת זו השפיעה באופן ישיר על האוכלוסייה הערבית והמשוערבת תחת ח'ליפות בית‬
‫אומיה במישור הדתי והפוליטי ועל כן ביקשו אלה לאסלם את אותה מסורת כצעד לחיזוק רלוונטיות‬
‫שלטונם‪.‬‬
‫בנקודה זו נחלקו החוקרים השונים אודות מהות אותו "אסלום"‪ ,‬גישתו הקלאסית של‬
‫גולדציהר‪ ,‬אשר שואבת מתוך ההיסטוריוגרפיה המוסלמית ושעדיין מקובלת כגישה היסטורית‬
‫בספרים רבים‪ ,‬רואה בהקמת כיפת הסלע על ידי הח'ליף עבד אלמלכ אבן מרואן אקט פוליטי אשר‬
‫נועד ליצור מוקד מקודש חלופי למכה נוכח מרד עבדאללה בן אלזוביר בחיג'אז‪ 3.‬לעומתו גורס גויטיין‬
‫כי יש לחפש את מניעיהם של בית אומיה ב"שדה הדת" ולא ב"שדה הפוליטיקה"‪ ,‬ועל כן אמנם קידשו‬
‫ופארו אלה את ירו שלים אולם לא כתחליף למכה אלא כעיר בעלת קדושה קדומה בפני עצמה לדתות‬
‫האחרות‪ 4.‬בהנחה וניתן להפריד בתקופה בראשיתית זו של דת האסלאם את המניע הדתי והפוליטי‪,‬‬
‫משרתת אותנו מחלוקת זו כמשיחה לפי תומה בקביעה כי לכולי עלמא היה על הח'ליפים לבית אומיה‬
‫ליצור תעמולה דתית פרו‪ -‬ירושלמית עבור צאן מרעיתם‪.‬‬
‫מקורות הידע‬
‫מתוך בחינת המקורות המסלימים העוסקים בירושלים במאות השמינית והתשיעית מתגלה יבול‬
‫יחסית דל‪ .‬חיבור מסלמי בולט העוסק בגיאוגרפיה של ארצות האסלאם הוא כתאב אחסן אלתקאסים‬
‫פי מעארפת אלאקאלים למחמד בן אחמד שמס אלדין אלמקדסי בן המאה העשירית‪ ,‬מקור העוסק‬
‫אמנם בעיר ירושלים ותולדותיה‪ ,‬אולם בצמצום‪ .‬תאריח' אלרסל ואלמלכ לאלטברי‪ ,‬אף הוא בן המאה‬
‫‪ 2‬סקירה מעמיקה אודות דעות החוקרים‪ :‬עמיקם אלעד‪" ,‬מעמדה של ירושלים בתקופה האומיית‪ ",‬המזרח‬
‫החדש‪ ,‬כרך מ"ד (‪.)1113‬‬
‫‪3‬‬
‫‪I. Goldziher, Muslim studies, trans and ed. S. M. stern, (London: AldineTransaction, 2005),‬‬
‫‪p.44.‬‬
‫‪4‬‬
‫שלמה דב גויטיין‪ ,‬היישוב בארץ ישראל בראשית האסלאם ובתקופה הצלבנית לאור כתבי הגניזה‪( ,‬ירושלים‪:‬‬
‫יד בן צבי‪ ,)0881 ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫‪4‬‬
‫העשירית מתאר את ההיסטוריה של הח'ליפות עד תחילת המאה השלישית להג'רה‪ 5.‬רוב הספרות‬
‫ההיסטוריוגרפית בנמצא מאוחרת למאה העשירית‪ ,‬בין אלו חיבורים היסטוריים העוסקים בכיבושי‬
‫האסלאם וגם בבניין כיפת הסלע כמו אלבדאיה ואלנהאיה פי אלתאריח' לאבן כת'יר בן המאה ה‪.04-‬‬
‫חיבור מרכזי העוסק בפירוט בתולדות ירושלים הוא אלאנס אל ג'ליל בתאריח' אלקדס ואלח'ליל למג'יר‬
‫אלדין אלעלי מי (מת ‪ )0510-‬אשר שופך אור על מצבה של העיר בתקופה הצלבנית והממלוכית‪.‬‬
‫עדיין‪ ,‬גם מתוך חיבורים אלה יש ללמוד היסטוריה באו פן ביקורתי על שום שאופיים מייצג‬
‫לרוב כתיבת "היסטוריה קדושה" הנסמכת על מסורות (ח'דיתים) הנעשות פחות ופחות מבוססות ככל‬
‫שמתקרבים אל ימי ערש האסלאם‪ .‬אבקש להסתופף כאן בצילה של הגישה המחקרית המתייחסת אל‬
‫החיבורים הללו יותר כאל ז'אנר ספרותי (אדב) ולאו דווקא כאל כתיבה היסטורית מדעית‪ .‬על כן‪,‬‬
‫הפרטים ההיסטוריים לאשורם יתבהרו דווקא מתוך מדע ביקורת החדית' והתחקות אחר מקורן של‬
‫המסורות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ספרות שבחי ירושלים‬
‫על מנת לבחון ב אופן בלתי ישיר את מניעי התקדשותה של ירושלים ניתן לעיין בסוגה ספרותית‬
‫חדית'ית מובהקת היא "ספרות השבחים" (פאצ'אא'לאת)‪ .‬ז'אנר ספרותי זה עוסק בשבחם של אישים‪,‬‬
‫מעשים ומקומות שונים בעולם האסלאם ומתבסס על ספרות החדית' המקובלת לשם כך‪ 7.‬שני‬
‫חיבורים אשר הוקדשו לשבחי ירושלים (פצ'אא'ל בית אלמקדס) ופורסמו במחצית הראשונה של‬
‫המאה ה‪ ,00-‬כוללים בתוכם מסורות שונות אודות טיבה וקדושתה של העיר ומספקים מקור מהימן‬
‫להבנת התפתחות קדושתה של ירושלים באסלאם בזמן חיבורם ומזמן המסורות המרכיבות אותם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שניים מתוך חיבורים אלה הובאו לדפוס והוהדרו על ידי חוקרים ישראליים‪ :‬החיבור – פצ'אא'ל בית‬
‫אלמקדס ואלח'ליל ופצ'אא'ל אלשאם לאבן אלמרג'א הוצא לאור על ידי עופר לבנה כפרי והחיבור‬
‫פאצ'אא'ל בית אלמקדס לאלואסטי הוצא לאור על ידי יצחק חסון‪.‬‬
‫פרסום חיבורים אלה במהלך המאה ה‪ 00-‬בירושלים אומר דרשני‪ ,‬לשם מה נועדו‪ ,‬ועבור מי‬
‫יועדו? מה הייתה תדמיתה של העיר באותו הזמן עבור עולם האסלאם? מענה חלקי ניתן לשאלות‬
‫‪ 5‬נקרא גם תאריח' אלאמם ואלמלכ‪.‬‬
‫‪ 6‬הבהרת גישה זו‪ :‬אורי רובין‪" ,‬כיוון התפילה באסלאם‪ -‬לתולדותיו של מאבק בין פולחני‪ ",‬היסטוריה‪ ,‬גליון ‪1‬‬
‫(תש"ס)‪ ,‬עמ' ‪.5-1‬‬
‫‪ 7‬יצחק חסון‪" ,‬ספרות שבחי ירושלים באסלאם"‪ ,‬בתוך משה שרון (עורך)‪ ,‬סוגיות בתולדות ארץ ישראל תחת‬
‫הכיבוש המסלמי‪(,‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,)0811 ,‬עמ' ‪.43‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Ibn al-Murajja, Fadail Bayt al-maqdis wa-al-khlil wafadail al- sham, ed: Ofer Livne Kafri,‬‬
‫‪(Shfaram: Almashreq, 1995), p. II.‬‬
‫‪5‬‬
‫אלו על ידי עמנואל סיון אשר טען כי חיבורים אלו קדמו למסע הדיכוי האנטי‪ -‬נוצרי של החליף‬
‫הפאטימי אלחאכם באמר אללה‪ ,‬אשר הביא להריסת חלקים מכנסיית הקבר בשנת ‪ 9.0118‬יצחק‬
‫חסון טען לסיבה פרוזאית יותר לפיה הצורך ב גיוס כספים על מנת לשפץ את מבנה כיפת הסלע‬
‫שקרס בשנת ‪ ,0101‬הביא את דרשן מסגד אלאקצא‪ -‬אלואסטי לחבר את קובץ שבחי ירושלים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫נימוקים אלו אכן יכולים לבסס טענה חשובה על תפקידם של חיבורים אלו בהתקדשותה של ירושלים‪.‬‬
‫כך גם טען עמנואל סיוון כי המאבק הפוליטי בצלבנים על ידי מלחמת קודש הוא שהעלה את קרנה של‬
‫ירושלים מבחינה דתית‪ ,‬אגב שימוש בספרות שבחי ירושלים אשר כבר הייתה בנמצא‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫עופר לבנה‬
‫כפרי מ פקפק ביכולת למצוא אירוע היסטורי ספציפי שהביא לפרסום החיבורים ומעלה סברה כי מעין‬
‫לוקאל פטריוטיזם (חב אלוטן) הביא את אבן אלמרג'א ואת אלואסטי לכך‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫תהא סיבת פרסום חיבורי "שבחי ירושלים" אשר תהא‪ ,‬אלו כזכור הופצו כחיבורים רק‬
‫בתחילת המאה ה‪ ,00-‬ברם‪ ,‬התחקות אחר מקור המסורות המופיעות בהן מעלה כי רעיון קדושת‬
‫ירושלים באסלאם נטוע הרחק במאה השמינית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫כמו כל סוגה המורכבת ממסורות‪ ,‬גם כאן עשו‬
‫המחברים שימוש באלו שהיו שגורות בזמנם‪ .‬על מנת להבין אל נכון את ראשית התקדשותה של‬
‫ירושלים באסלאם יש לבדוק את טיב אותן מסורות וליתר דיוק את טיבם של המוסרים בשרשראות‬
‫המסירה (אסנאד)‪ .‬מהלך שכזה יאפשר לשחזר את אופים של החפצים ביקרה של ירושלים ואת‬
‫התקופות המרכזיות בהן הם פעלו‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬היכולת והצורך לעשות שימוש חוזר במאה ה‪ 00-‬במסורות עתיקות על ידי‬
‫הבאתן על הכתב במספר חיבורים בפרק זמן דומה מעיד על חשיבותה של ירושלים לאסלאם במאות‬
‫הראשונות לקיומו‪ .‬מחד‪ ,‬נראה כי לא זכתה העיר למעמד מרכזי בתודעה המוסלמית הכללית בזמן‬
‫פרסום החיבורים‪ ,‬מאידך עצם פרסומם מצטייר כניסיון כנה "לעורר" את קדושתה של העיר מחדש על‬
‫ידי ליבוי גחלת בוערת כשלהי אשר נשמרה בעיר ובעולם האסלאם מאז התקופה האומיית‪ 14.‬אך מהי‬
‫‪9‬‬
‫‪Emanuel Sivan, "The Beginning of Fadail al Quds Literature," Israel Oriental Studied,Vol I‬‬
‫‪,p.269.‬‬
‫‪ 10‬חסון‪ ,‬ספרות‪ ,‬עמ' ‪ .51‬על רעידת האדמה (זלזלה) אשר פקדה את הארץ באותם ימים ראה‪ :‬מג'יר אלדין אל‬
‫חנבלי‪ ,‬אלאנס אלג'ליל בתאריח' אלקדס ואלח'ליל‪( ,‬מנשורת אלמטבעה אלחידריה פי אלנחף אלאשרק‪,)0818 ,‬‬
‫עמ' ‪.314‬‬
‫‪11‬‬
‫עמנואל סיון‪" ,‬קדושת ירושלים באסלאם‪ ",‬בתוך משה שרון (עורך)‪ ,‬סוגיות בתולדות ארץ ישראל תחת‬
‫הכיבוש המסלמי‪ (,‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,)0811 ,‬עמ' ‪.40‬‬
‫‪12‬‬
‫עופר לבנה כפרי‪" ,‬על קדמותם של חיבורים המוקדשים לירושלים בספרות הערבית‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪ ,44‬עמ'‬
‫‪.11‬‬
‫‪13‬‬
‫לבנה כפרי‪ ,‬על קדמותן‪ ,‬עמ' ‪ .14-15‬אלעד‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫‪14‬אלעד‪ ,‬עמ' ‪ .11‬וראה גם‪ :‬סיון‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬
‫‪6‬‬
‫אותה גחלת? בדברי הבאים אבקש לטעון כי מחפשי בדרך המסטית‪ -‬החסידים (זהאד‪ ,‬אבדאל)‬
‫בירושלים ומחוצה לה‪ ,‬אשר מהם התפתח הזרם הצופי באסלאם‪ ,‬הם ששימרו את קדושתה של‬
‫העיר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫חסידות וירושלים‬
‫חסידים וספרות "שבחי ירושלים"‬
‫בחינת שרשראות המסירה של מסורות רבות ב חיבורי "שבחי ירושלים" אל מול יומנים ביוגרפים‬
‫מעלה נקודות מעניינו ת אודות זהותם של מפיצי המסורות בהתקדשותה של ירושלים ולהצמחת‬
‫ראשיתו של הזרם הסופי בירושלים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מסתבר כי רבים מהשמות המוזכרים באותן שרשראות‬
‫המסירה הם חסידים אשר ידועים בקרב קהל העיר בתכונותיהם הסגפניות ועל כן מוגדרים ככאלה‬
‫במילונים ביוגרפים‪ .‬הבחנה זו הובאה לראשונה על ידי גוייטין ובחינה מדוקדקת של לבנה כפרי‬
‫במסורות "שבחי ירושלים" לאבן אלמרג'א מחזקת טענה זו ביתר שאת‪ .‬כפרי אף הציע כי אותם‬
‫חסידים מהווים את היסוד החשוב ביותר להתגבשות רעיון קדושתה של ירושלים באסלאם‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫התאמה זו אינה רק שמית כי אם רעיונית‪ -‬דתית‪ .‬לבנה כפרי מצביע על מאפיינים זהאדיים‬
‫ואפילו צופיי ם מובהקים המתבטאים במסורות על ירושלים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬רבים מאותם חסידים‬
‫מזוהים כפונקציונרים בממשל וכבני זמנם של האומיים‪ .‬בניהם‪ :‬מושלים‪ ,‬שופטים‪ ,‬כרוניקאים‪ ,‬בנאים‬
‫ולוחמים‪ 17.‬משמע‪ ,‬בחלוף ‪ 311‬שנה צפה ועולה בספרות שבחי ירושלים אותה תעמולה אומיית עליה‬
‫חלקו גולדציהר וגוייטין‪ ,‬אלא שכעת מוארת מחלוקת זו באור חדש‪ .‬בהתברר ה"כלים" בהם נעזרו‬
‫האומיים‪ ,‬ניתן לומר כי גם אם המניע האומיי נבע מתוך תפיסה פוליטית טהורה‪ ,‬אנו מוצאים בקרב‬
‫המאמינים עצמם כמיהה דתית אותנטית אל העיר המתבטאת במסורות הללו ושהופצה על ידי אותם‬
‫חסידים‪ .‬השאיפה המשותפת של האומיים מחד והחסידים מאידך להאדיר את שמה של ירושלים‬
‫בקדושה הייתה היסוד לשיתוף הפעולה התמוה בין מניפי דגל הסגפנות והצניעות ובין השלטון‬
‫האומיי‪.‬‬
‫החסידים כקולטי השפעות‬
‫על מנת להבין אל נכון את פועלם של החסידים בירושלים בתקופה האומיית יש לעמוד ראשית על‬
‫מצב התפתחותה של דת האסלאם באותו הזמן‪ .‬במאמרו טוען משה שרון טענה לא קלה לעיכול לפיה‬
‫האסלאם פותח למעשה על ידי ח'ליפי בית אומיה כמסגרת אידיאולוגית חדשה שנועדה לאחד תחת‬
‫כיפה דתית את העם הערבי אשר הלך ונפוץ מחצי האי ערב כתוצאה משערוב ארוך שנים אל תוך‬
‫‪ 15‬על פי שרה סבירי‪ ,‬הזהאד התקיים במקביל ולא כשלב מקדים לצופיות עצמה‪ .‬אני בוחר להתייחס אליו כשלב‬
‫מקדים בהתאם להגדרת הזהאד המקובלת‪ .‬ראה‪ :‬שרה סבירי‪ ,‬הצופים‪ :‬אנתולוגיה‪(,‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ ,)1118 ,‬עמ' ‪.10‬‬
‫‪16‬‬
‫ראה‪ :‬גויטיין‪ ,‬היישוב‪ .‬וגם‪ :‬עפר לבנה כפרי‪" ,‬קדושת ירושלים באסלאם לפי ספרות שבחי ירושלים‪ ",‬עבודה‬
‫לשם קבלת תואר דוקטור‪(,‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪ ,)0885 ,‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪ 17‬לבנה כפרי‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪.31-33‬‬
‫‪8‬‬
‫האימפריה הביזנטית‪ .‬אל מול הבירה הפוליטית בחרו האומיים כבירת הדת החדשה את ירושלים על‬
‫שום היותה עיר בעלת מסורת קדושה עתיקת יומין‪ .‬מרכז קדושתה אשר נקבע בכיפת הסלע נועד‬
‫להחליף את זהות המקום ההיסטורי בו עמד המקדש היהודי (בית אל מקדס) ולהתחרות תחרות‬
‫גלויה אל מול הנוצרים בעיר אשר מרכזם הרוחני היה בכנסיית הקבר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫גם אם לא נקבל טענה זו במלואה‪ ,‬עדיין יש לראות בדת האסלאם של תקופת בית אומיה‬
‫כתפיסה רוחנית ואידיאולוגית נזילה‪ ,‬בלתי מגובשת ורגישה להשפעות‪ .‬בהיבט זה ניתן לראות‬
‫בחסידים אשר תרו רעיונית ופיזית אחר היסודות הרוחניים של אותה דת חדשה‪ ,‬כצינורות דרכן נכנסו‬
‫השפעות מקומיות שונות אל הדת‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫השפעות אלו מתבטאות במסורות אשר נוצרו‪ ,‬הופצו ולעיתים‬
‫הועלו על הכתב על ידי אותם חסידים‪ ,‬ואשר מיצבו אותם לימים כדור שלישי או רביעי לנביא (תאבע‬
‫או תאבע‪-‬תאביעי) בראשיתה של רשימת אסנאד‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שנים רבות לאחר הכיבושים המסלמים נותרה ירושלים עיר בעלת נוף אנושי ותרבותי נוצרי‪,‬‬
‫עולמה של הנזירות הנוצרית ניכר היטב בתיאורם של החסידים הראשונים‪ ,‬ואכן ניתן למצוא עדויות‬
‫היסטוריות ברורות על מפגשים בין נזירים נוצריים לבין סגפנים מסלמים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫השפעה ברורה של אלה‬
‫על אלה ניכרת מ תוכן המסורות המופיעות בשבחי ירושלים‪ .‬ראשית‪ ,‬אופן תיאור מעשיהם של‬
‫החסידים מעלה דמיון לסוגה הספרותית ההגיוגרפית הנוצרית בת אותה התקופה‪ .‬שנית‪ ,‬פרקטיקות‬
‫הסגפנות עצמן‪ :‬עוני‪ ,‬התבודדות‪ ,‬בכי‪ ,‬תפילה בלתי פוסקת‪ ,‬לבישת בגד גס או שוטטות המתוארות‬
‫בספרות "שבחי ירושלים" מאפיינות במידה רבה את מנהגי הנזירים באלשאם‪ ,‬פלסטין וירושלים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הימצאותו של חומר מדרשי ותורני (ישראליאת) רב בין המסורות מעיד על השראה אמונית‬
‫ורוחנית גם מתוך המקורות היהודיים והמפגש עם עולי רגל יהודיים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫השפעה אפשרית נוספת‬
‫הייתה למתאסלמים יהודים ונוצרים אשר המשיכו לשמר את מסורות אבותיהם במסגרת הדת‬
‫‪ 18‬משה שרון‪" ,‬ערי ישראל תחת שלטון האסלאם‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪ ,41‬עמ' ‪ .88‬ראה גם‪ :‬גויטיין‪ ,‬עמ' ‪.1‬‬
‫‪19‬‬
‫דפנה אפרת‪" ,‬הפצת הצופיות וחותם האסלאם בארץ ישראל בימי הביניים‪ ",‬זמנים‪ ,‬כרך ‪ ,)1115( 81‬עמ'‬
‫‪.01‬‬
‫‪20‬‬
‫מה שמחזק את אמינותן על פי תזת שכט‪ .‬בענין זה ראה‪ :‬אלעד‪ ,‬עמ' ‪ .10‬לבנה כפרי‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪ .31‬לבנה‬
‫כפרי‪ ,‬על קדמותן‪ .‬מאיר יעקב קיסטר‪" ,‬הערה על קדמותן של מסורות שבחי ירושלים‪ ",‬בתוך משה שרון (עורך)‪,‬‬
‫סוגיות בתולדות ארץ ישראל תחת הכיבוש המסלמי‪(,‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,)0811 ,‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪Ephrat, Dafna. Spiritual Wayfarers, Leaders in Piety, (London: Harvard university Press, 21‬‬
‫‪2008), pp. 24-25.‬‬
‫‪22‬‬
‫עופר לבנה כפרי‪" ,‬על ירושלים באסלאם הקדום‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪ ,50‬עמ' ‪ .45‬קשה להתעלם מהדמיון בין‬
‫המונח המציין בנזירות הביזנטית מנזר מתבודדים‪ -‬לאורה‪ -‬שמשמעותו‪ :‬שביל (על שום השבילים המקשרים בין‬
‫תאי ההתבודדות) לבין המונח הצופי טריקה‪ .‬לענין הלאורה ראה‪ :‬יזהר הירשפלד‪ ,‬המדבר של העיר הקדושה‪,‬‬
‫(ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,)1111 ,‬עמ' ‪.81‬‬
‫‪ 23‬גויטיין‪ ,‬עמ' ‪ .31‬חסון‪ ,‬ספרות‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬
‫‪9‬‬
‫החדשה והפיצו בה את סיפורי התנ"ך והמדרשים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בהיבט זה‪ ,‬קדושתה של ירושלים הושפעה גם‬
‫מקדושתה הכללית של אלשאם כמקום משכנם ומושא הגירתם של הנביאים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ככלל‪ ,‬היה בכוחו של‬
‫המפגש הבין‪ -‬דתי בעיר כדי לקבע את מעמדה כעיר קדושה ובעלת מעלות רוחניות מיוחדות עבור‬
‫החסידים בירושלים בפרט ועבור דת האסלאם המתגבשת בכלל‪.‬‬
‫קדושת ירושלים מתוך עקרון קדושת מקומות‬
‫עקרונות הבאים לידי ביטוי בספרות "שבחי ירושלים" אשר מקורן באלשאם ובעיקר בירושלים‬
‫כעקרונות זהאדים‪ ,‬לא רק שקבעו את מעמדה של ירוש לים עבור דת האסלאם אלא גם בטאו ויצקו‬
‫יסודות חשובים בהתפתחותה של הצופיות בהמשך‪ .‬בראש ובראשונה עקרון "קדושת המקום" אשר‬
‫אפשר את הלגיטימציה לקיים את עבודת האל במקום בעל מסורת של קדושה‪ .‬כיסודות הנגזרים‬
‫מתוך העיקרון הזה ניתן להצביע על רעיון ‪ 41‬הצדיקים המתחלפים (אבדאל) השואב מן הנזירות‬
‫הנוצרית ומעקרון ל"ו הצדיקים היהודי‪ ,‬רעיון התשובה אשר נלמדת מן הנביאים הקדמונים ומבוצעת‬
‫בירושלים ובעיקר בשער התשובה בהר הבית‪ ,‬רעיון הצום והצדקה אשר מקבלים משמעות מיוחדת‬
‫בירושלים או אכילת חלאל מאדמת ארץ הקודש המתקשר לדיני המצוות התלויות בארץ והתעלותה‬
‫של הנפש בירושלים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫יסוד חשוב נוסף העולה מתוך מסורות "שבחי ירושלים" הוא היותה של ירושלים מקודשת בקדושת‬
‫ערי ספר (רבאט)‪ .‬ערים אלו היו על פי המסורת מוקדי החזית בהתפשטות הכיבושים הערביים‪,‬‬
‫אכלסו צבא ולו חמים ושימשו כמוצבים קדמיים עבור האימפריה המוסלמית‪ .‬קדושתן של ערים אלו‬
‫נבעה מתוקף מלחמת המצווה שנתקיימה בהן ולוחמי הקודש שאכלסו אותה‪ .‬על שום כך היוו ערים‬
‫אלו מוקד משיכה עבור חסידים אשר ביקשו להביא את אדיקותם לשיאה ולחרף את נפשותיהם‬
‫בקרב‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫בתקופה האומיית ערי הספר במרחב אלשאם ומחוצה לו היו למעשה ערי החוף שהרי‬
‫החזית מול הביזנטים בשלב זה הייתה גם החזית הימית‪ .‬כך נעשתה לדוגמא העיר אשקלון לעיר‬
‫בעלת חשיבות דתי ת המופיעה במסורות רבות יחד עם קזוין בפרס ואלכסנדריה במצרים‪.‬‬
‫ערים אלו נעשו למושא עלייה לרגל והמונח רבאט נעשה‪ ,‬אפוא‪ ,‬לשם נרדף לעבודת האל‬
‫ומופיע פעמים רבות כפועל בבנין שלישי בצורה ראבט‪-‬רבאט לצד הפעולה המקבילה ג'אהד‪-‬ג'האד‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫קיסטר‪ ,‬הערה‪ ,‬עמ ‪.11‬‬
‫‪ 25‬שמס אלדין אלמקדסי‪ ,‬אחסן אלתקאסים פי מעארפת אלאקאלים‪( ,‬ליידן‪ :‬בריל‪ ,)0811 ,‬עמ' ‪.010-011‬‬
‫‪26‬‬
‫לבנה כפרי‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪ .53-88‬גויטיין‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪27‬‬
‫אפרת‪ ,‬הפצת‪ ,‬עמ' ‪.8‬‬
‫‪ 28‬עופר לבנה כפרי‪" ,‬ירושלים וקדושת ערי הספר המסלמיות‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪ ,84‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪01‬‬
‫‪28‬‬
‫קדושתן של ערי הספר נידונה במסורות שונות אל מול הערים המקודשות בקדושה מסורתית‪ ,‬כדוגמת‬
‫ג'דה אל מול מכה או אשקלון אל מול ירושלים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫פולמוס מסורתי זה הביא לנדידת קדושת ערי הספר‬
‫גם למרחב הגיאוגרפי הקרוב‪ ,‬כך נתקדשו למשל גם רמלה וירושלים בקדושת ערי ספר‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫בהמשך‬
‫לאותו תהליך לשוני‪ ,‬התגלגל המונח רבאט גם לתיאור מנזר צופי‪ .‬משיכתם של החסידים אל ערי‬
‫הספר שירתה את השלטון האומיי שנזקק ללוחמים בחזית‪ ,‬מה שהביאו לעודד את הפצתן של‬
‫מסורות שבחי הרבאט ובתוכן גם את ירושלים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫אופים הנוודי (סיאחה‪ ,‬ספר) של החסידים ואופן הפצתם את המסורות הביא לכך‬
‫שמרכזיותה וחשיבותה של ירושלים חרגה מגבולות אלשאם ונעשתה ליסוד פולמוסי עבור האסלאם‬
‫האורתודוקסי ולאבן שואבת עבור האסלאם הצופי‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫כיסוד פולמוסי‪ -‬התחרתה ירושלים בקדושתה‬
‫של מכה‪ ,‬הד למחלוקת זו ניתן למצוא במסורות הדנות בהשוואת חשיבותן של שתי הערים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫כאבן‬
‫שואבת – שמשה ירושלים כמוקד רוחני וכאתר עלייה לרגל אל מול המרכז האורתודוקסי במכה או‬
‫כתחנה בדרך אליה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מתח זה מגלם למעשה במידה רבה את המחלוקת החסידית – אורתודוקסית‬
‫הבסיסית של ראשית התגבשות הצופיות‪ .‬עמנואל סיוון מציע כי עבור ירושלים הייתה מחולקת זו‬
‫גורלית משום ששלילת המסורות החסידיות באופן כללי הובילו גם לשלילת קדושתה של ירושלים עד‬
‫ימיו של צלאח אלדין‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪29‬‬
‫סיון‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪ .80‬לבנה כפרי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.18-81‬‬
‫‪30‬‬
‫הראיה לכך היא הופעתן של מסורות אלה בחיבורי שבחי ירושלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראה למשל‪ :‬אלמקדסי‪ ,‬עמ' ‪010‬‬
‫על אלשאם‪" -‬ואלרבאטאת אלפאצ'לה"‪ ,‬ושימוש מודרני לאותו הפסוק אצל אלקרצ'אוי הביטוי‪" :‬פלסטין‪-‬ארצ'‬
‫אלרבאט"‪ ,‬ראה יוסף אלקרצ'אוי‪" ,‬אלקדס פי אעתקאד אלמסלמין" כפי שמופיע ב‪-‬‬
‫‪http://www.qaradawi.net/articles/86-2009-12-12-10-35-10/4920-2011-08-07-10-14-55.html‬‬
‫(נבדק לאחרונה ב‪.)088881100-‬‬
‫‪31‬‬
‫סיון‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬
‫‪ 32‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.81 ,55‬‬
‫‪ 33‬ראה בענין זה‪ :‬מאיר יעקב קיסטר‪'" ,‬אל תצאו אלא לשלושה מסגדים' ‪:‬עיון במסורת קדומה‪ ",‬בתוך מיכאל‬
‫לקר (עורך) מחקרים בהתהוות האסלאם‪( ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת מאגנס‪ ,‬תשנ"ט)‪ ,‬עמ' ‪ .001-030‬וגם‪ :‬חסון‪,‬‬
‫ספרות‪ ,‬עמ' ‪.53‬‬
‫‪34‬‬
‫כך מתואר צלאח בן יוסף אבו שעיב אלמקנע בן המאה ה‪ 8-‬אשר היה לובש את בגדי האחראם בירושלים‬
‫בדרכו למכה‪ .‬ראה‪ :‬אפרת‪ ,‬הפצת‪ ,‬עמ' ‪.01‬‬
‫‪ 35‬עמנואל סיוון‪" ,‬קדושת ירושלים באסלאם בתקופת מסעי הצלב‪ ",‬בתוך יהושע פראוור וחגי בן שמאי (עורכים)‪,‬‬
‫ספר ירושלים‪ :‬התקופה הצלבנית והאיובית‪( ,‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,‬תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪.188‬‬
‫‪00‬‬
‫היסוד המשמר‬
‫קצה תהליך‬
‫נמצאנו למדים איפוא‪ ,‬כי מן העבר האחד‪ -‬יש לייחס חשיבות רבה למקומם של החסידים‬
‫בהתקדשותה של ירושלים ומן העבר השני היה בכוחה של ירושלים לגבש עקרונות חשובים בתפיסה‬
‫החסידית עצמה‪ .‬כפי שראינו אותה תקופה פורמטיבית הייתה תקופת השלטון האומיי אשר החכימו‬
‫לנצל את קרבתם של החסידים לירושלים על מנת לקבע את מעמדה הפוליטי והדתי‪ .‬אולם לא לעולם‬
‫חוסן‪ ,‬עם העברת הח'ליפות תחת בית עבאס לבגדאד‪ ,‬חזרה ירושלים לאלמוניותה ונעשתה לנחלה‬
‫נשכחת עבור עולם האסלאם אשר התפתח במחוזות אחרים ורחוקים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫כה חסרת חשיבות הייתה‬
‫ירושלים במאות ה‪ 01-00-‬עד כי אפילו הכיבוש הצלבני נתקבל באדישות בקרב העולם המסלמי‪.‬‬
‫האירוע המשמעותי שהעלה את ירושלים חזרה על מפת האסלאם היו כיבושיו של צלאח אדין‪ ,‬אשר‬
‫נסך בעיר נופך של מלחמת מצווה והניף את חשיבותה של העיר באופן יחסי עד ימי השלטון‬
‫הממלוכי‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫בשנים שבתווך נשמרה גחלת קדושתה של העיר על ידי שני גורמים‪ :‬הראשון‪ -‬תושבי‬
‫אלשאם‪ ,‬עבורם היוותה העיר מאז ומתמיד מוקד מקודש ומתוכם יצאו מחבריהם של חיבורי "שבחי‬
‫ירושלים" בתחילת המאה ה‪ .00-‬השני‪ -‬הזרם הצופי המתגבש בתוך ירושלים ומחוצה לה‪ ,‬אשר‬
‫המשיכו לשנות את מסורות "שבחי ירושלים" ולראות בעיר כמוקד קדוש גם בשעה שמרכזיותו‬
‫הפוליטית זניחה‪ .‬במהלך מאות אלו התפתח הזרם הצופי והשתנה על בסיס העקרונות הרוחניים‬
‫אשר הותוו בימי החסידים הסגפנים‪ ,‬תוך כדי פולמוס מתמיד עם האורתודוקסיה המוסלמית ודרך‬
‫גיבוש מערכות חברתיות אשר סייעו בהטמעת הצופיות בקרב המאמינים‪.‬‬
‫עם תום כיבושו את ירושלים בנה צלאח אלדין מעון לצופים במקום בו הייתה הפטריארכיה הלטינית‬
‫הצלבנית היא הח'אנקה אלצאלחיה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫אקט סימבולי זה מהווה עבור דיונינו סגירתם של שני קצוות‪:‬‬
‫האחד‪ -‬חזרתה וביסוסה של ירושלים במקום מרכזי עבור עולם האסלאם‪ ,‬השני‪ -‬התמסדותה של‬
‫הצופיות וחיבורה לשלטון‪ .‬זהו קצה תהליך משותף בו אני מבקש לטעון כי הנוכחות בירושלים גופא‬
‫של הצופיות המתפתחת מילאה מקום חשוב בשמירה על אותה גחלת של קדושת ירושלים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫גויטיין‪ ,‬עמ' ‪.31‬‬
‫‪37‬‬
‫סיוון‪ ,‬קדושת‪ ,‬עמ' ‪.181-188‬‬
‫‪ 38‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.001‬‬
‫‪02‬‬
‫מבקרים ועולי רגל‬
‫עדות לנכחותם של חסידים בירושלים במאה הראשונה והשנייה לאסלאם ניתן‪ ,‬כפי שנאמר‪ ,‬למצוא‬
‫על ידי הצלבת שמות המופיעים בשרשראות המסירה של מסורות "שבחי ירושלים" עם שמות‬
‫הפונקציונרים האומיים מתוך ספרות המילונים הביוגרפיים‪ .‬נוסף על כך מתארים מג'יר אלדין‬
‫ואלמקדסי את נוכחותם של חסידים המלמדים מסורות‪ ,‬מצטטים קראן ומתפללים תפילות לילה‬
‫בכיפת הסלע ומסגד אלאקצה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫בין אלו מוזכרים במסורות ובספרות ההיסטוריוגרפית כמה דמויות‬
‫מפתח אשר ביססו סביבן קהילות מאמינים מקומיות‪ .‬כך מתוארים החליף האומיי עמר בן עבד אלעזיז‬
‫אשר היה ידוע בסגפנותו ואדיקותו (מת‪ ,)111 -‬הסגפן הירושלמי אבו דר אל ג'עפרי אשר נאבק‬
‫בערכי השלטון האומיי (מת‪ ,)154 -‬או עבדאללה בן אבו זכריה הסגפן אשר גזר על עצמו שתיקה‬
‫וחיים במזבלות של ירושלים (מת בשנת ‪.)138‬‬
‫‪40‬‬
‫מג'יר אלדין מונה שורה ארוכה של אעיאן מדורות‬
‫התאבעין המבקרים בירושלים בתקופה האומיית והעבאסית‪ .‬אליהם הוא משייך עלמאא וזהאד‬
‫ממקומות שונים בעולם‪ ,‬בניהם אברהים בן אדהם (מת בשנת ‪ )183‬לו מיוחסות יכולות נסיות‪ ,‬ודו‬
‫אלנון‪ -‬המיסטיקן המצרי הנודע (מת בשנת ‪ )811‬אשר ביקר בירושלים ושנה בה מסורות‪ .‬מתוארים‬
‫גם סגפנים ומיסטיקנים מסביבת אלשאם אשר הקפידו להגיע לירושלים כמו אבו דר יזיד שישב‬
‫באילת (מת ‪ )814‬או אבן עבאד אלארסופי שישב בארסוף‪ -‬אפולוניה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫מתוך תיאורים אלה מצטיירת ירושלים כמרכז רוחני אשר מושך אליו מיסטיקנים מרחבי עולם‬
‫האסלאם מחד‪ ,‬ומאידך מקיים קהילות אדוקות וסגפניות מקומיות‪ ,‬אשר משלבות את ערכי הדת עם‬
‫פטריוטיזם מקומי‪ .‬אולם במקרים מסוימים התאחדו שני מאפיינים אלה לתנועת חסידות המונית‬
‫בירושלים‪ ,‬כך ארע תחת הנהגתו של המטיף והתיאולוג עביד אללה מחמד בן כראם (מת‪.)811 -‬‬
‫תנועה זו‪ -‬הכראמיה‪ ,‬אשר פרחה בטראנס‪-‬אוקסאניה‪ ,‬חורסאן וירושלים במאה התשיעית‪ ,‬דגלה‬
‫בערכי סגפנות‪ ,‬עוני והסתמכות על האל (תוכל) ונעשתה לפופולארית מאוד הודות לכוח הסחיפה‬
‫האדיר של מנהיגה בכל מקום אליו הגיע‪ .‬עם הגיעו של השיח' מחמד בן כראם לירושלים בשנת ‪815‬‬
‫לאחר שסולק מחורסאן הוא החל בהפצת תורתו ועד מהרה הגיע קהל מאמיניו ל‪ 11,111-‬איש בעיר‪.‬‬
‫עדויות להמשך קיום קהילת המאמינים מצויות אצל אלמקדסי המתאר את פעילותה בח'נאקה‬
‫ובמג'לס הסמוכים לקברו של השיח' על יד שער יריחו (שער האריות של היום) מאה שנה מאוחר‬
‫‪ 39‬חאתם מחמד מחאמיד‪ ,‬דראסאת פי תאריח' אלקדס אלת'קאפי פי אלעסר אלוסיט‪( ,‬עמאן‪ :‬דאר ורד‬
‫אלארדניה ללנשר ואלתוזיע‪ ,)1118 ,‬עמ' ‪ .55‬וגם‪ :‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬
‫‪40‬‬
‫מג'יר אלדין‪ ,‬עמ' ‪ .181-315‬וגם‪ :‬לבנה כפרי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.45‬‬
‫‪ 41‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬
‫‪03‬‬
‫יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬עם התמסדות הצופיות לא נעשתה תנועה זו לטריקה עצמאית וכנראה התפוגגה‬
‫במהלך המאה האחת עשרה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫כאמור‪ ,‬מקובל לראות במאות העשירית והאחת עשרה את תקופת התגבשותה של הצופיות‪,‬‬
‫מדרך חיים ועבודת האל (עבאדה) של יחידים למיסוד קבוצות חסידים סביב דמות השייח' ודרכו‬
‫הספציפית‪ .‬במהלך תקופה זו מקבלת הצופיות פנים מסטיות ולמדניות יותר‪ ,‬מתבססת על עקרונות‬
‫אתיקה חברתית ונוטשת אט אט את הסגפנות לטובת חיי קהילה חסידית‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫המייצג המרכזי של‬
‫תקופה זו באלשאם היה אבן אלג'לאא (מת‪ )808 -‬אשר עבר מבגדד להתיישב ברמלה ונעשה יחד עם‬
‫המנהיג הסופי הנודע אלג'ניד מבגדד ואבו ע' תמאן אלהירי מנשאפור לדמות בולטת בהגות מיסטית‬
‫ובהובלת חסידים בדורו‪ .‬אבן אלג'לאא מצוין כאחד מהאבדאל בדו רו ומצוטטות אודותיו וממנו מסורות‬
‫רבות‪ .‬סביר להניח כי השפעתו של אבן אלג'לאא שאפה מקדושתה של ירושלים ופעלה עליה‪ ,‬אולם‬
‫הוא לא נזכר כמי שהנהיג קהילה בירושלים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫תחליף לחשיבות פוליטית‬
‫המקרה של אבן אלג'לאא‪ ,‬מעלה את הסוגיה כיצד לא בחר זה בירושלים כמקום ישיבתו? שאלה זו‬
‫היא חלק מקושי גדול יותר אשר יתכן ומבשר את המשך התפתחותה של הצופיות בירושלים‪ .‬אנו‬
‫מוצאים‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי גם עם התפתחותן של הטריקות במהלך המאה ה‪ 01-‬והתבססותן במרכזים‬
‫עירוניים ברחבי עולם האסלאם‪ ,‬לא התרחש תהליך דומה בירושלים‪ .‬לא התפתחה בה טריקה‬
‫מקומית ולא יצא ממנה שייח' אשר ה פיץ טריקה ייחודית במקומות אחרים בעולם‪ .‬ירושלים גם אל תוך‬
‫המאות הבאות המשיכה להוות מוקד משיכה מקודש‪ ,‬תחנת חובה לכל מחדת' או עאלם אולם לאו‬
‫דווקא מקור אור לגויים‪ .‬ביקורו של אלעז'אלי בירושלים בתחילת המאה ה‪ 00-‬מייצג במובהק את‬
‫ירושלים כ"יעד" שכזה‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫ניתוח מניח את הדעת לסוגיה זו יחרוג מיריעת עבודה זו‪ ,‬אולם ניתן אולי למצוא הסבר חלקי בהנחה‬
‫כי שוליותה הפוליטית של ירושלים לאורך התקופות המוסלמית הביא במישרין גם לאימפוטנטיות‬
‫בהובלת זרמים דתיים‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בהתמקד בירושלים ניתן לעמוד כאן בדיוק רב על חיבורם המיוחד‬
‫‪ 42‬שם‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪J. Spencer Trimingham, The Sufi Orders In Islam, (London: Oxford Clarendon Press, 43‬‬
‫‪ 1971), pp. 9-10.‬וגם אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬
‫‪ 44‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.38-45‬‬
‫‪45‬‬
‫על ביקורו של אלע'זאלי ראה‪ :‬נחמיה לב ציון ואחרים‪ ,‬האסלאם מבוא להיסטוריה של הדת‪ ,‬כרך ב'‪( ,‬תל‬
‫אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,)0888 ,‬עמ' ‪.15‬‬
‫‪ 46‬הסבר זה מבליע הנחה נדושה על הקורולציה בין פוליטיקה ודת באסלאם‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫של הצופים והעיר ירושלים שהיא טענתי המרכזית‪ .‬הגרעין הצופי שנשמר בעיר מימי האומיים ועד‬
‫המאה ה‪ 00-‬זמן חיבורם של "שבחי ירושלים"‪ ,‬אמנם לא היה חזק ומבוסס דיו על מנת להפיץ את‬
‫תורתו המיסטית מחוץ לעיר אולם הוא שימר את יסוד קדושתה של העיר‪ ,‬באמצעות שינון ופיתוח‬
‫מסורות וקליטת המבקרים בירושלים מרחבי עולם האסלאם‪ .‬לא לחינם מופיעים שמותיהם של‬
‫החסידים בשרשראות המסירה של חיבורי "שבחי ירושלים"‪ ,‬שהרי הם אחראים לחיבור והשתמרות‬
‫מסורות אלו‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬קהל הצופים שאינם ירושלמים הוא אשר קלט והיווה צינור עבור תכניה של‬
‫ספרות "שבחי ירושלים" בדרך אל המאמינים המוסלמיים בעולם האסלאם האורתודוקסי אשר לכאורה‬
‫לא היה להם ולמחוז המרוחק הזה ולו דבר‪.‬‬
‫יכולתה של הצופיות המתפתחת בין המאות השביעית עד השתים עשרה לשמר יחס של קדושה‬
‫לאתרים‪ ,‬בני אדם או אירועים מבלי הקשר פוליטי עכשווי אלא על סמך מסורת‪ ,‬היא זו שעשתה אותה‬
‫למרכזית בשימור קדושתה של ירושלים כאשר המוקד הפוליטי של עולם האסלאם היה כבר במקום‬
‫אחר‪ .‬כך המשיכו צופים לבקר ולהתגורר בירושלים גם לאחר עליית בית עבאס ולקרב עולי רגל אל‬
‫ערי הספר הקדושות ואל ירושלים גם כשכבר לא היו אלו ערי ספר‪ 47.‬עם בוא צלאח אלדין לטהר את‬
‫העיר מטמאת הצלבנים והחזירה ליוקרתה הפוליטית היה זה אך טבעי להקים על שמו ח'אנקה שהרי‬
‫כעת התפתח והתמסד הזרם הצופי וכך גם מעמדה של ירושלים באסלאם‪.‬‬
‫‪ 47‬אפרת‪ ,‬ספירטואל‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫‪05‬‬
‫סיכום‬
‫תחת השלטון האיובי‪ ,‬הממלוכי ובעיקר העות'מאני‪ ,‬נתקבעה הצופיות בירושלים ושולבו חסידיה אל‬
‫תוך הקומפלקסים המפוארים שבנו בה השליטים השונים‪ .‬אולם המאוזוליאומים הממלוכים‬
‫וההקדשים העות' מאנים המפוארים לא היו אלא סמלי שלטון עבור תושבי המחוז המרוחק‪ .‬למעט‬
‫מספר "פיקים" בגרף ההיסטורי הירושלמי‪ ,‬נותרה העיר הקדושה בנימנומה כאשר קדושתה נוצלה רק‬
‫כשהיה לכך תירוץ פוליטי ראוי‪ .‬כך נותרה הצופיות נוכחת אומנם בירושלים‪ ,‬אך משסיימה את‬
‫תפקידה אי אז בקיבוע מעמדה של ירושלים בדת האסלאם הייתה במאות הבאות לחסרת אופי ייחודי‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אלעד‪ ,‬עמיקם‪" .‬מעמדה של ירושלים בתקופה האומיית‪ ",‬המזרח החדש‪ ,‬כרך מ"ד ‪.1113‬‬
‫אפרת‪ ,‬דפנה‪ " .‬הפצת הצופיות וחותם האסלאם בארץ ישראל בימי הביניים‪ ",‬זמנים‪ ,‬כרך ‪.)1115( 81‬‬
‫גויטיין‪ ,‬שלמה דב‪ .‬היישוב בארץ ישראל בראשית האסלאם ובתקופה הצלבנית לאור כתבי הגניזה‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,0881 ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫הירשפלד‪ ,‬יזהר‪ .‬המדבר של העיר הקדושה‪ .‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪.1111 ,‬‬
‫חסון‪ ,‬יצחק‪" .‬ספרות שבחי ירושלים באסלאם‪ ",‬בתוך משה שרון (עורך)‪ ,‬סוגיות בתולדות ארץ ישראל‬
‫תחת הכיבוש המסלמי‪ .‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪.0811 ,‬‬
‫לב ציון‪ ,‬נחמיה ואחרים‪ .‬האסלאם‪ :‬מבוא להיסטוריה של הדת‪ .‬כרך ב'‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.0888 ,‬‬
‫לבנה כפרי‪ ,‬עופר‪" .‬על קדמותם של חיבורים המוקדשים לירושלים בספרות הערבית‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך‬
‫‪.44‬‬
‫לבנה כפרי‪ ,‬עפר‪" .‬ירושלים וקדושת ערי הספר המסלמיות‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪.84‬‬
‫לבנה כפרי‪ ,‬עפר‪" .‬על ירושלים באסלאם הקדום‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪.50‬‬
‫לבנה כפרי‪ ,‬עפר‪" .‬קדושת ירושלים באסלאם לפי ספרות שבחי ירושלים‪ ".‬עבודה לשם קבלת תואר‬
‫דוקטור‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪.0885 ,‬‬
‫משה שרון‪ " ,‬ערי ישראל תחת שלטון האסלאם‪ ",‬קתדרה‪ ,‬כרך ‪( 41‬יולי ‪.)0881‬‬
‫סבירי‪ ,‬שרה‪ .‬הצופים‪ -‬אנתולוגיה‪ .‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪.1118 ,‬‬
‫סיוון‪ ,‬עמנואל‪" .‬קדושת ירושלים באסלאם בתקופת מסעי הצלב‪ ",‬בתוך יהושע פראוור וחגי בן שמאי‬
‫(עורכים)‪ ,‬ספר ירושלים‪ :‬התקופה הצלבנית והאיובית‪ .‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪ ,‬תשנ"א‪.‬‬
‫‪07‬‬
‫סיון‪ .‬עמנואל‪" .‬קדושת ירושלים באסלאם‪ ",‬בתוך משה שרון (עורך)‪ ,‬סוגיות בתולדות ארץ ישראל‬
‫תחת הכיבוש המסלמי‪ .‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪.0811 ,‬‬
‫קיסטר‪ ,‬מאיר יעקב‪'" .‬אל תצאו אלא לשלושה מסגדים' ‪:‬עיון במסורת קדומה‪ ",‬בתוך מיכאל לקר‬
‫(עורך) מחקרים בהתהוות האסלאם‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת מאגנס‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪.001-030‬‬
‫קיסטר‪ ,‬מאיר יעקב‪ " .‬הערה על קדמותן של מסורות שבחי ירושלים‪ ",‬בתוך משה שרון (עורך)‪ ,‬סוגיות‬
‫בתולדות ארץ ישראל תחת הכיבוש המסלמי‪ .‬ירושלים‪ :‬יד בן צבי‪.0811 ,‬‬
‫רובין‪ ,‬אורי‪" .‬כיוון התפילה באסלאם‪ -‬לתולדותיו של מאבק בין פולחני‪ ",‬היסטוריה‪ ,‬גליון ‪( 1‬תש"ס)‪,‬‬
‫עמ' ‪.5-18‬‬
‫‪Ephrat, Dafna. Spiritual Wayfarers,Leaders in Piety. London: Harvard University‬‬
‫‪Press, 2008.‬‬
‫‪Goldziher,I. Muslim studies. Trans and ed. S. M. stern. London: AldineTransaction,‬‬
‫‪2005.‬‬
‫‪Ibn al-Murajja, Fadail Bayt al-maqdis wa-al-khlil wafadail al- sham. ed: Ofer Livne‬‬
‫‪Kafri. Shfaram: Almashreq, 1995.‬‬
‫‪Sivan, Emanuel. "The Beginning of Fadail al Quds Literature," Israel Oriental‬‬
‫‪Studied, I.‬‬
‫‪Trimingham,J. Spencer. The Sufi Orders In Islam. London: Oxford Clarendon Press,‬‬
‫‪1971.‬‬
‫אל חנבלי‪ ,‬מג'יר אלדין‪ .‬אלאנס אלג'ליל בתאריח' אלקדס ואלח'ליל‪ .‬מנשורת אלמטבעה אלחידריה פי‬
‫אלנחף אלאשרק‪.0818 ,‬‬
‫אלמקדסי‪ ,‬שמס אלדין‪ .‬אחסן אלתקאסים פי מעארפת אלאקאלים‪ .‬ליידן‪ :‬בריל‪,0811 ,‬‬
‫‪08‬‬
‫אלקרצ'אוי‪ ,‬יוסף‪" .‬אלקדס פי אעתקאד אלמסלמין" כפי שמופיע ב‪-‬‬
‫‪http://www.qaradawi.net/articles/86 -2009-12-12-10-35-10/4920-2011-08-07-10-14‬‬‫‪( 55.html‬נבדק לאחרונה ב‪)088881100-‬‬
‫מחמד מחאמיד‪ ,‬חאתם‪ .‬דראסאת פי תאריח' אלקדס אלת'קאפי פי אלעסר אלוסיט‪ .‬עמאן‪ :‬דאר ורד‬
‫אלארדניה ללנשר ואלתוזיע‪.1118 ,‬‬
‫‪09‬‬