אלוהים - עוד מחשבת ישראל

‫בית החינוך "נופי הבשור" – המגמה למחשבת ישראל‬
‫שנת הלימודים תשע"ג‪3102-‬‬
‫לימודי חקר של תלמידי י"ב בנושא‬
‫אלוהים‬
‫‪1‬‬
‫דבר המורה‬
‫זה שנים רבות שתלמידי י"ב של בית החינוך "נופי הבשור" בוחרים בסוף שנת הלימודים‬
‫של י"א את הנושא הלימודי לשנת הי"ב‪ .‬לפני שנה התלמידים בחרו ללמוד את הנושא‪:‬‬
‫אלוהים‬
‫בהיקף של ‪ 5‬שעות שבועיות במשך כל שנת הלימודים תשע"ב – ‪.3103‬‬
‫בסמסטר הראשון למדו התלמידים "יסודות האמונה והכפירה באלוהים"‪ ,‬הציגו נושאים‬
‫שעניינו אותם ורשמו את עיקרי השעורים בפורטפוליו צומח‪ .‬בסמסטר השני כל תלמיד‬
‫כתב עבודת חקר אישית לפי בחירתו במסגרת הנושא‪ :‬האמונה והכפירה באלוהים‪.‬‬
‫בחוברת זו לוקטו כל העבודות האישיות של התלמידים‪ .‬רמתן לא אחידה‪ ,‬אך כל‬
‫התלמידים התמודד‪ ,‬לפי יכולתם‪ ,‬עם כתיבת עבודה מחקרית קטנה‪ ,‬כאשר תפקידי היה‬
‫לעודד‪ ,‬לחלץ מ"תקיעות"‪ ,‬לשאול שאלות שיקדמו את התלמיד בעבודתו‪ ,‬להציע דרכי‬
‫חיפוש נוספות וללוות את כל תהליך הכתיבה‪.‬‬
‫תרומה חשובה היתה לסיור הלימודי בירושלים‪ .‬כל תלמידי המגמה (כיתה י' עד י"ב) נפגשו‬
‫עם רבנים חרדים מחד‪ ,‬ועם מחזה מעולה על משפט שפינוזה בתיאטרון החאן ("ירושלים‬
‫החדשה") מאידך‪.‬‬
‫העבודות לא עברו עריכה לשונית ויש בכך בהחלט פגם‪ .‬מצד שני יש לברך על הימצאותן‬
‫של שגיאות כתיב וסגנון‪ ,‬כי הן מעידות על כך‪ ,‬שהכתוב לא עלה על הכתב בדרך של "גזור‪-‬‬
‫הדבק"‪ ,‬מחלה נפוצה בבתי ספר תיכון ואפילו באקדמיה‪ ,‬מאז הופעת המחשב‪ ,‬שיש‬
‫להלחם בה‪.‬‬
‫בית החינוך "נופי הבשור"‪ ,‬קיץ תשע"ג ‪3102 -‬‬
‫‪2‬‬
‫מרטין ססלר‬
‫תוכן עניינים‬
‫דבר המורה‬
‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪2‬‬
‫אסף כהן‬
‫תפיסת הרמב"ם את אלוהים‬
‫‪4‬‬
‫שקד מנור‬
‫מה בין אלוהי התנ"ך לאלוהי הרמב"ם?‬
‫‪32‬‬
‫רחלי ארג'ואן‬
‫התנגשות והשוואה בין סיפורי הבריאה‬
‫‪63‬‬
‫עדי ברקוביץ'‬
‫השכינה‬
‫‪54‬‬
‫דר מוניץ‬
‫תפיסת האלוהים בשירה העברית המודרנית‬
‫‪86‬‬
‫סער רחום‬
‫האמונה באל של ‪ 2‬הדתות המונותיאיסטיות‬
‫‪68‬‬
‫עמית טרגרמן‬
‫קדושת ירושלים ביהדות‪ ,‬בנצרות ובאסלאם‬
‫‪010‬‬
‫מאי ברגמן‬
‫אהבת ה' מיראה או מאהבה‬
‫‪051‬‬
‫ינאי רובינשטיין‬
‫יהדות כתרבות‬
‫‪088‬‬
‫מזן קלנדרוב‬
‫תפיסת האלוהים של מאמין המודרני‬
‫‪081‬‬
‫זהר חגי‬
‫תפקיד הדתות בסכסוכים‬
‫‪016‬‬
‫ניר שעיה‬
‫היהדות החילונית‬
‫‪308‬‬
‫גלית וולפוביץ‬
‫גלגול הנשמות ביהדות ובהינדואיזם‬
‫‪321‬‬
‫נדב אורשחובסקי‬
‫הכפירה‬
‫‪354‬‬
‫‪3‬‬
‫שם בית הספר‪ :‬נופי הבשור‬
‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מ‪.‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬נגב ‪58638‬‬
‫תפיסת אלוהים לפי רמב"ם‬
‫שם המורה‪ :‬מרטין ססלר‬
‫התלמיד‪ :‬אסף כהן‬
‫תאריך הגשה‪68.6.6356 :‬‬
‫ת"ז‪638875558 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ רעים ‪58566‬‬
‫‪4‬‬
‫כיתה י"ב‪ ,‬מחזור ד'‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ‪3 ................................. ................................ ................................‬‬
‫פרק ראשון‪ -‬רקע היסטורי על רמב"ם ‪7 ................................ ................................‬‬
‫פרק שני‪ -‬דמותו של אלוהים ‪8 ......................................... ................................‬‬
‫פרק שלישי‪ -‬בריאת העולם ‪56 ........................................ ................................‬‬
‫פרק רביעי‪ -‬יכולת הבחירה החופשית ‪53 .............................. ................................‬‬
‫סיכום ומסקנות ‪63 ..................... ................................ ................................‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪66 ....................... ................................ ................................‬‬
‫‪5‬‬
‫מבוא‬
‫כבר משחר האנושות‪ ,‬בני האדם היו סקרנים ובעלי רצון עז לגלות את סודות היקום‪ .‬ככל‬
‫שהשנים עברו ובני האדם גילו והבינו יותר את העולם‪ ,‬כך הם הבינו כמה מעט הם יודעים‪.‬‬
‫אחת מן השאלות המרכזיות שנשאלו במשך שנים רבות הייתה שאלת קיומו של גוף הנקרא‬
‫'אלוהים'‪ ,‬בגדר סימן שאלה‪ .‬לא ברור מי זה "האלוהים" הזה‪ ,‬מאין הוא בא‪ ,‬איך הוא נוצר‪,‬‬
‫מהם יכולותיו‪ ,‬היכן הוא נמצא וכו'‪ .‬כמו כן‪ ,‬שאלות רבות נוספות נשאלו וביניהן‪ :‬האם קיים‬
‫יותר מאל אחד‪ ,‬האם קיימת בחירה חופשית‪ ,‬איך נברא העולם‪ ,‬מה היה תפקידו של אלוהים‬
‫לאחר בבריאת העולם ועוד‪ .‬שאלות אלו מעסיקות אותנו גם בימים אלו‪ ,‬כפי שהם העסיקו בני‬
‫אדם רבים מאות שנים לפנינו‪ .‬אחד מפוסקי היהדות הגדולים והחשובים ביותר ואחד‬
‫מההוגים הבולטים שעסקו בשאלות אלו‪ ,‬היה רמב"ם‪ .‬על כן‪ ,‬בעבודה זו אתן מענה לשאלות‬
‫הללו ואחרות על פי תפיסת עולמו ואמונתו של רמב"ם‪ .‬שאלת המחקר עליה תיסוב עבודתי‬
‫היא‪ -‬מהי תפיסת אלוהים של רמב"ם?‬
‫חילקתי את עבודתי לארבעה פרקים התוקפים מזוויות‬
‫שונות את שאלת המחקר‪ .‬לבסוף‪ ,‬הצגתי את‬
‫מסקנותיי‪ ,‬לגבי תפיסת עולמו של השלמה רמב"ם‬
‫בקשר לאלוהים‪,‬‬
‫בפרק האחרון הנקרא‬
‫"סיכום‬
‫ומסקנות"‪ .‬הפרק הראשון נותן רקע היסטורי על רמב"ם‬
‫ועל קורות חייו‪ .‬פרק זה מציג את האירועים המרכזיים‬
‫שעברו בחייו‪ ,‬וכמו כן מציג גם את כתביו וחשיבותו של‬
‫רמב"ם ליהודים בפרט‪ ,‬ולעולם בכלל‪ .‬הפרק השני עוסק‬
‫בדמותו של אלוהים כפי שרמב"ם רואה אותה‪ .‬פרק זה‬
‫מציג איך לדעת רמב"ם ראוי להתייחס לאלוהים‬
‫ולמראו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מציג את תכונותיו הייחודיות של‬
‫אלוהים‪ .‬הפרק השלישי דן בסיפור בריאת העולם ובשיא פועלו של אלוהים במאורע זה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הפרק מציג את 'הירושה' ואת התכונה הייחודית שהעניק אלוהים לאדם בזמן‬
‫הבריאה‪ .‬הפרק האחרון מציג את יכולת הבחירה החופשית והאחריות שיש לאדם על חייו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוא דן בשאלה האם אלוהים נותן שכר ועונש לבני האדם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ראשון‬
‫רקע היסטורי על רמב"ם‬
‫רבי משה בן מימון‪ 1‬נולד בשנת ‪ 5568‬בקורדובה‪ ,‬ספרד‪ .‬אביו של רמב"ם‪ ,‬מימון בן יוסף‪,‬‬
‫היה אדם משכיל ומלומד‪ ,‬הוא שימש כדיין בולט ובעל שם‪ .‬באותה העת קורדובה נכללה‬
‫בחלק המוסלמי של ספרד שהיה ידוע כמשגשג וכמודרני‪ ,‬ומכאן שהייתה עיר מודרנית‬
‫ומתקדמת ביחס לאחרות‪ .‬עד תחילת המאה ה‪ 56 -‬התקיים ברוב ספרד שלטון מוסלמי‪,‬‬
‫שלטון זה אפשר לקהילות היהודיות חופש דת ואוטונומיה שיפוטית‪ .‬רוב יהודי אירופה באותה‬
‫התקופה של ימי הביניים חיו בספרד ובשטחים שהיו שייכים לשלטון המוסלמי‪ .‬לפיכך‪ ,‬תרבות‬
‫היהודים שגשגה‪ ,‬ניתנו להם זכויות והיתרים‪ ,‬מצבם הכלכלי היה טוב והם זכו לרכוש השכלה‬
‫גבוהה‪ .‬תקופה זו כונתה "תור הזהב"‪ ,‬במהלכה כתבו יהודי ספרד יצירות‪ ,‬שירים‪ ,‬ספרים‪,‬‬
‫רעיונות ומאמרים פילוסופיים ודתיים‪ .‬רמב"ם גדל בקורדובה בשיא אותה התקופה שהביאה‬
‫עמה שגשוג חסר תקדים ופריחה תרבותית‪-‬מחשבתית ליהודי ספרד‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬המצב לא תמיד היה מזהיר עבור יהודי ספרד‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,5565‬בעת שרמב"ם היה בן ‪ ,56‬השתלטה‬
‫קבוצת מוסלמים קיצוניים על עיר מולדתו‪ .‬קבוצה זו‬
‫הייתה כת מוסלמית והיא נקראה "מואחידון"‪.‬‬
‫המוסלמים הקיצוניים הללו פלשו מצפון אפריקה‬
‫לדרום ספרד והחלו לרדוף את היהודים באזורים‬
‫השונים‪ .‬יהודים רבים ברחו צפונה לאזורים בשליטה‬
‫נוצרית‪,‬‬
‫אולם‬
‫משפחתו‬
‫של‬
‫רמב"ם‬
‫הניחה‬
‫שהמוסלמים הקיצוניים יגיעו גם לשם ולכן הם נדדו‬
‫בדרום ספרד בתקווה שלא יתפסו‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬לאחר ‪ 53‬שנות נדודים בשנת ‪5585‬‬
‫רמב"ם ומשפחתו הגיעו לצפון אפריקה והשתקעו בעיר פס שבמרוקו‪ .‬בשנת ‪ 5538‬עבר‬
‫רמב"ם לפוסטאס (קהיר העתיקה) ושם חי עד יום מותו בשנת ‪ .5636‬תחילה‪ ,‬התפרנס‬
‫רמב"ם במסחר של אבנים טובות בעסק שניהל אחיו‪ ,‬דויד‪ .‬אולם‪ ,‬מספר שנים לאחר מכן‬
‫‪1‬‬
‫ניתן להגיד בקיצור 'רמב"ם'‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫רמב"ם החל לעבוד בתור רופא והיא מצליח מאוד בתחום זה‪ .‬רמב"ם היה משכיל ביותר‪ ,‬ואף‬
‫התמנה בסופו של דבר להיות רופאו הפרטי של המלך ("הסולטן")‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בנוסף לעבודתו כרופא רמב"ם היה לאחד מגדולי הפוסקים ביהדות בכול הדורות‪ ,‬מחשובי‬
‫הפילוסופים בימי הביניים ובעולם כולו‪ ,‬היה מנהיג רוחני‪ ,‬חוקר ואיש מדע‪ .‬יצירתו של רמב"ם‬
‫גדולה ועשירה‪ ,‬הוא כתב ספרים רבים‪ ,‬עסק בנושאים מגוונים והשקיע מחשבה עמוקה‬
‫ומקורית בכתביו‪ .‬כבר בהיותו בן ‪ 55‬כתב רמב"ם את חיבורו הראשון "מילות ההיגיון"‪ .‬היה‬
‫זה חיבור פילוסופי שהתבסס על תורת ההיגיון של פילוסוף מוסלמי שחי במאה ה‪.53 -‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אחד הספרים החשובים ביותר שכתב רמב"ם נקרא "משנה תורה"‪ ,‬הנקרא גם "הי"ד‬
‫החזקה" משום שיש בו ‪ 56‬ספרים (י"ד)‪ .‬משנה תורה הוא ספר הלכה אשר היווה סיכום של‬
‫כול חוקי התורה והמצוות‪ .‬בשונה משאר הספרים שכתב רמב"ם‪ ,‬ספר זה נכתב בעברית‬
‫בלבד‪ .‬נוסף על שני אלה‪ ,‬כתב רמב"ם ספר פילוסופי חשוב ממעלה ראשונה הנקרא "מורה‬
‫נבוכים"‪ .‬בדומה למשנה תורה‪ ,‬גם ספר זה נחשב לאחד מהכתבים הפילוסופיים המפורסמים‬
‫גם בזמן המודרני‪ .‬כתבים אלו שימשו לפריצת דרך בתחום הפילוסופיה והיו חשובים במעלה‬
‫ראשונה במשך ההיסטוריה‪ .‬רמב"ם כתב בנוסף לספרים הללו‪ ,‬איגרות רבות לקהילות‬
‫יהודיות בארצות ערב‪ ,‬ובהן תשובות לשאלות‪ ,‬עצות ודברי עידוד‪ .‬אחת האיגרות הידועות‬
‫נקראת "איגרת תימן" והיא עוסקת במצבם השה של יהודי תימן‪ .‬כתבים אלו של הרמב"ם‬
‫הפכו אותו להיות לאחד מהאישים ומהוגי הדעות היהודיים החשובים והמפורסמים ביותר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אתר 'מט"ח'‪ ,‬רמב"ם‬
‫‪3‬‬
‫אתר 'מט"ח'‪ ,‬רמב"ם ‪5636-5568‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫פרק שני‬
‫דמותו של אלוהים‬
‫בני האדם‪ ,‬לאורך ההיסטוריה‪ ,‬חיפשו במחשבתם את דמותו של אלוהים‪ .‬החתירה לדעת‬
‫איך נראה אלוהים בתודעתם של בני האדם‪ ,‬עמדה שנים רבות במוקד הבעיות התיאולוגיות‪.‬‬
‫לעיתים אלוהים היה מצטייר כאישיות בדמיונם של בני האדם‪ ,‬ולעיתים בני האדם היו‬
‫מתרגמים את מחשבותיהם לתמונות‪ ,‬פסלים וכיו"ב‪ .‬בדמיונו של האדם‪ ,‬אלוהים היה מצטייר‬
‫כדמות מזוקנת וחכמה‪ ,‬אך תמיד הוא היה מצטייר כדמות מושלמת‪ ,‬הגבוהה בדרגתה‬
‫מהדמות האנושית‪ .‬כבר בתנ"ך ובעת העתיקה‪ ,‬נהגו להמחיש את דמותו של אלוהים‬
‫באמצעות החומר‪ ,‬בני האדם פיסלו פסלים ועבדו עבודת אלילים‪ .‬משה רבנו יצא במתקפה‬
‫חסרת תקדים נגד התופעה של המחשת האל‪ ,‬הסגידה לפסליו ושיוכו לעולם המטריאליסטי‪.‬‬
‫אולם כיום‪ ,‬בשונה מפעם‪ ,‬עבודת אלילים והמחשת האל באמצעות החומר נעלמה כליל‬
‫מהעולם‪ .‬כיום יוצרים בני האדם רק תמונות פנימיות בדמיונם‪ ,‬באמצעות הפנטזיה והדמיון‬
‫חסר הגבולות‪ .‬בתקופתו של רמב"ם‪ ,‬בשיא ימי הביניים‪ ,‬עבודת האלילים והסגידה לפסלים‬
‫ולתמונות של האל‪ ,‬כמעט ונעלמה‪ .‬אך התמונה "הפנימית" של אלוהים בדמיונם של בני‬
‫האדם‪ ,‬עדיין הייתה קיימת‪ .‬רמב"ם ראה עצמו כיורש של המאבק המקראי באלילות‪ ,‬הוא‬
‫ביקש לנפץ את ניסיונות בני האדם להמחיש את דמותו של אלוהים באמצעות המחשבה‪.‬‬
‫לטענת רמב"ם‪ ,‬קשה לעקור דעות שנוצרו בתודעה בילדות‪ .‬האויב הגדול ביותר של המחנך‬
‫הוא כול מי ששתל דעות כזב בתודעת האדם בזמן ילדותו‪ .‬רמב"ם לקח לעצמו את המשימה‬
‫להוכיח לתודעת האדם‪ ,‬שאלוהים הוא דמות מופשטת וללא צורה‪ .‬זהו מאבק קשה ביותר‪,‬‬
‫איך ניתן לפרוץ אל תוך תודעת האדם ולשבור את פסלי אלוהים? הכלי שרמב"ם משתמש בו‬
‫הוא התבונה‪ .‬תחילה‪ ,‬רמב"ם ניסה להוכיח את קיומו של אלוהים‪ ,‬ואל זה איננו אל גשמי‪.‬‬
‫רמב"ם‪ ,‬כיהודי מאמין‪ ,‬טען שאלוהים ברא את העולם ומכאן שהוא מוכרח להיות קיים‪.‬‬
‫רמב"ם אמר שכול מה שקיים בעולם נוצר מאיזושהי סיבה‪ ,‬סיבה זו כאמור היא אלוהים‪.‬‬
‫"יסוד היסודות ועמוד החכמות‪ ,‬לידע שיש שם מצוי ראשון‪ .‬והוא ממציא כל הנמצא; וכול‬
‫הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם‪ ,‬לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו"‪.4‬‬
‫‪4‬‬
‫משנה תודה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬הלכות יסודי תורה א‪ ,‬א‬
‫‪9‬‬
‫לאחר שרמב"ם הסביר מדוע לדעתו אלוהים‬
‫קיים‪ ,‬הוא עבר לשלב הבא‪ ,‬בו הוא הסביר מדוע‬
‫אלוהים הוא אל יחיד‪" .‬אלוה זה אחד אינו לא‬
‫שניים ולא יתר על שניים‪ ,‬אלא אחד‪ ,‬שאין כייחודו‬
‫אחד מן האחדים הנמצאים בעולם‪ :‬לא אחד כמין‬
‫שהוא כולל אחדים רבים‪ ,‬ולא אחד כגוף שהוא‬
‫נחלק למחלקות ולקצוות; אלא ייחוד שאין ייחוד‬
‫אחר כמותו בעולם"‪ .5‬רמב"ם הסביר את אחדותו של אלוהים בכך שהראה שהמילה "אחד"‬
‫איננה תואמת לשום אובייקט חומרי בעולם‪ .‬בעולם המטריאליסטי כול גוף חומרי ניתן‬
‫לחלוקת משנה‪ .‬למשל עץ מורכב מגזע‪ ,‬שורשים‪ ,‬ענפים‪ ,‬עלים ופרחים‪ ,‬הוא איננו "אחד" או‬
‫מקשה אחת‪ -‬אלא קבוצה של מרכיבים‪ .‬גוף האדם גם הוא מורכב מאיברים שונים ומגוונים‪-‬‬
‫"גוף שנחלק למחלקות ולקצוות"‪ .‬הרמב"ם קבע שאין להחיל את המילה "אחד" בעולם הגשמי‬
‫והמושא היחיד שראוי לכינוי "אחד" הוא אלוהים‪ .‬העובדה שאנו מייחסים את המילה "אחד"‪,‬‬
‫היא אחת מאשליותיה של השפה‪ .‬רק אלוהים הוא איננו "מין שכולל אחדים הרבה" (הכוונה‬
‫היא לדבר שמורכב ממספר מרכיבים‪ ,‬כמו האנושות שמורכבת מבני אדם‪ ,‬תמונה שמורכבת‬
‫מצבעים‪ ,‬נייר‪ ,‬מסגרת וכיו"ב)‪ .‬מכאן‪ ,‬מה שלא גשמי הוא אחד‪ ,‬ואחד ניתן לייחס אך ורק‬
‫לאלוהים‪.‬‬
‫עתה רמב"ם מסביר מדוע אלוהים הוא לא גשמי‪" .‬ואילו היה היוצר גוף וגוויה היה לו קץ‬
‫ותכלית‪ ,‬שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ‪ .‬וכל שיש לו קץ ותכלית‪ ,‬יש לכוחו קץ וסוף"‪ .6‬כאן‬
‫מסביר רמב"ם שסופיות היא תכונה מהותית של כול גוף חומרי‪ .‬לכן‪ ,‬על מנת שאלוהים יהיה‬
‫דמות לא גשמית‪ ,‬עליו להיות אין סופי‪.‬‬
‫לבסוף הסביר רמב"ם מדוע אלוהים הוא אין סופי‪" .‬המצוי הזה הוא אלוה העולם‪ ,‬אדון כל‬
‫הארץ‪ .‬והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית‪ ,‬בכוח שאין לו הפסק‪ ,‬שהגלגל סובב תמיד‪,‬‬
‫ואי אפשר שייסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו‪ ,‬בלא יד ולא גוף"‪ .7‬רמב"ם ייחס את‬
‫"תנועה הגלגל" לתנועת הכוכבים בחלל‪ .‬אם התנועה של הגלגלים היא אין סופית‪ ,‬אז מקור‬
‫התנועה חייב בעצמו להיות אין סופי‪ .‬הרי סופי אינו מסוגל ליצור אין סופי‪ -‬זהו כשל לוגי‪.‬‬
‫לתנועה האין סופית שבקוסמוס יש מקור ומקור זה חייב להיות אין סופי וחסר גבולות וקץ‪.‬‬
‫מסקנת הרמב"ם‪ :‬מקור התנועה הקוסמית הוא אין סופי‪ ,‬מכך עולה שהוא איננו גשמי מכיוון‬
‫שאין סופי הוא מחוץ לעולם החומר והגשמיות‪ ,‬ואם הוא מחוץ לעולם החומר והגשמיות‪ ,‬הוא‬
‫‪5‬‬
‫משנה תודה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬הלכות יסודי תורה א‪ ,‬א‬
‫‪6‬‬
‫משנה תודה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬הלכות יסודי תורה א‪ ,‬א‬
‫‪7‬‬
‫משנה תודה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬הלכות יסודי תורה א‪ ,‬א‬
‫‪11‬‬
‫אחד מכיוון שמה ש"אחד"‪ ,‬והיחיד שניתן לכנות "אחד"‪ ,‬כפי שהוכחנו מקודם‪ ,‬הוא אלוהים‪.‬‬
‫מכאן נובע לפי רמב"ם‪ ,‬שאלוהים הוא הכוח האין סופי בעולם‪ ,‬הוא מחוץ לעולם החומר‬
‫ולעולם הגשמי והוא אחד ויחיד‪" -‬ה' אֱ ֹלהֵ ינּו ה' אֶ חָ ד"‪ .8‬על ידי הסברת דברים אלו ניסה‬
‫רמב"ם להוכיח שאלוהים הוא מחוץ לעולם המטריאליסטי ובכך הוא ניסה לנפץ את הרגלי בני‬
‫האדם לדמיין את דמותו וצורתו של אלוהים במחשבה ואת ההרגל של תרגום המחשבה‬
‫לפסל או לתמונה‪.‬‬
‫רמב"ם נלחם בתופעה נוספת שנגעה לדמותו של אלוהים ולתיאוריה הלשוניים הרבים‪ .‬הוא‬
‫לא רק נלחם בתיאור הפיזי של אלוהים במחשבה או על ידי החומר‪ ,‬אלא גם בתיאור הלשוני‬
‫שבני האדם ניסו לייחס לאלוהים‪ .‬במורה נבוכים רמב"ם יוצא למתקפה חסרת תקדים נגד‬
‫התיאורים הלשוניים של אלוהים‪ .‬רמב"ם טוען שתיאור לשוני של אלוהים בשפתם של בני‬
‫האדם קבילה לתיאורו של אלוהים על דרך המחשבה או על דרך תיאור מוחשי על ידי חומר‬
‫(פסל‪ ,‬תמונה וכו'‪ )...‬בכך‪ ,‬המתארים את אלוהים בשפה עוברים על הדיבר השני בעשרת‬
‫ֲשה לְ ָך פֶ סֶ ל‪ ,‬וְ כָל‪ְ -‬תמּונָה"‪ .9‬למעשה‪ ,‬רמב"ם קבע שתיאור אלוהים על דרך‬
‫הדיברות‪ֹ" -‬לא‪-‬תַ ע ֶ‬
‫השפה הוא עבודת אלילים לחלוטין‪.‬‬
‫על פי רמב"ם‪ ,‬האלוהות איננה ניתנת לייצוג‬
‫לשוני‪ .‬לא ניתן לייחס לאלוהים כל תואר‪ ,‬אלא‬
‫ניתן לומר על אלוהים רק מה שהוא לא‪" .‬דע כי‬
‫תיאור האל יתעלה בשלילות הוא התיאור הנכון‪,‬‬
‫אשר אין בו כלום מאי הדיוק ואין בו חיסרון לגבי‬
‫האל בכלל ולא בשום מצב ואילו בתיאורו בהיגדים‬
‫חיוביים יש משום שיתוף וחיסרון"‪ .10‬רמב"ם‬
‫קבע שכל ניסיון לשבח את אלוהים באמצעות השפה האנושית רק מנמיך את קומתו‪ .‬אלוהים‬
‫גדול מן השפה והוא מעליה‪ ,‬אלוהים הוא שלם‪ .‬השפה היא בעלת מוגבלויות והמושגים בה‬
‫לא מייצגים אובייקטים פרטיים‪ ,‬אלא כללים‪ .‬למעשה השפה יוצרת שיתוף בין מספר‬
‫אובייקטים וזהו כשל וחיסרון בה‪ .‬כול תיאור של אובייקט באמצעות השפה‪ ,‬משייך את אותו‬
‫אובייקט לקטגוריה רחבה יותר‪ .‬לאור איכות זו של השפה האנושית‪ ,‬תיאור אלוהים באמצעות‬
‫השפה משייך אותו לאותה קטגוריה שבה נמצאים יתר הדברים בעולם‪ .‬לצורך העניין‪ ,‬אם‬
‫נאמר על אדם מסוים שהוא אדם טוב ונאמר על אלוהים שהוא טוב‪ ,‬אז יש כאן מן השיתוף‬
‫בין אלוהים לאדם‪ .‬אנחנו משייכים את אלוהים לאותה קטגוריה של אנשים טובים‪ .‬אולם‪,‬‬
‫אלוהים הוא דמות שלמה‪ ,‬הוא מעל האדם‪ ,‬ומכאן אי אפשר לייחס אליו תכונות אנושיות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫(דברים ו‪ ,‬ד)‬
‫‪9‬‬
‫שמות כ‪ ,‬ג‬
‫‪10‬‬
‫מורה נבוכים א‪ ,‬נח‬
‫‪11‬‬
‫למעשה‪ ,‬כאשר אנחנו מייחסים לאלוהים בשפתנו תכונות אנושיות‪ ,‬אנחנו מקרבים אותו‬
‫לעולם החומרי והאנושי‪ ,‬אנחנו יוצרים הקבלה בין אלוהים לבני האדם‪ .‬קירוב אלוהים לעולם‬
‫האנושי‪ ,‬הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬עבודת אלילים‪ ,‬מכיוון שהאלילים היו הרי חלק מהעולם האנושי‪ .‬עצם‬
‫העובדה שאנו מייחסים לאלוהים תכונות אנושיות היא איינה הגיונית‪ ,‬אלוהים הוא מעל כולם‪,‬‬
‫הוא שלם‪ ,‬אין סופי‪ ,‬הוא איננו גשמי או אנושי והוא מחוץ לעולם החומר‪ .‬זהו אבסורד לכנות‬
‫את אלוהים בכינויים ובשמות כשם שאי אפשר להגיד שקיים משולש בעל ‪ 583‬מעלות‪ -‬מכיוון‬
‫שבהגדרה של המשולש סכום זוויותיו הוא ‪ 553‬מעלות‪ .‬אם יהיה למשולש ‪ 583‬מעלות הוא‬
‫לא ייקרא משולש‪ ,‬זו תהיה צורה אחרת ודמיונית‪ .‬בכך‪ ,‬אם אנו מייחסים לאלוהים תכונות‬
‫אנושיות אנחנו עוברים על ההגדרה של אלוהים‪ ,‬הוא הרי דמות שלמה ולא אנושית‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬רמב"ם מציע פתרון אשר נקרא "תורת התארים השליליים"‪ .‬רמב"ם קובע שעל דרך‬
‫שלילת התארים של אלוהים אנו לא פוגעים בשלמותו‪ .‬כאשר אנחנו אומרים על אלוהים שהוא‬
‫"לא רע"‪ ,‬אנו לא מייחסים לו שום תכונה אנושית כי לא קבענו מיהו‪ ,‬ועל ידי כך אנו מוציאים‬
‫אותו מהעולם האנושי‪ .‬איננו אומרים בכך שאלוהים הוא "טוב"‪ ,‬אלא אנו פוסלים את היותו‬
‫רע‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנחנו לא מייחסים אותו לקטגוריה של האנשים ה"לא רעים"‪ ,‬מכיוון שלא קבענו‬
‫את מהותו ולא קבענו מהו באמת‪ .‬למעשה‪ ,‬רק קבענו מה שהוא לא‪ ,‬ולא מה שהוא כן‪ ,‬ובכך‬
‫לא ניתן להשוות או לייחס אותו לבני האדם‪ .‬אין כאן שום שיתוף מכיוון שלא אמרנו איזה‬
‫תכונה כן יש לו‪ .‬תורת התארים השליליים לא נותנת לנו לדעת מה קיים ואיזה תכונות יש‬
‫לאלוהים‪ ,‬היא רק נותנת לנו את האפשרות לפסול את התיאורים השליליים של אלוהים‪ ,‬ובכך‬
‫יוצרת דמות שלמה הנמצאת מחוץ לעולם הטבע‪-‬המטריאליסטי‪-‬האנושי‪ .‬הפתרון שהציע‬
‫רמב"ם מייחד את אלוהים ושומר על הגדרתו כדמות שאין שנייה לה באף מימד בעולם‪.‬‬
‫רמב"ם ראה עצמו כממשיך ניפוץ עבודת האלילים שהתחילה כבר בתנ"ך‪ .‬כידוע‪ ,‬בתנ"ך‬
‫מצויים כינויים אנושיים לאלוהים‪ ,‬ורמב"ם ראה עצמו כממשיך המאבק המקראי בעבודת‬
‫האלילים‪ .‬בעוד שהתנ"ך שחרר את אלוהים מעולם הטבע ומהעולם האנושי (אלוהים יצר‬
‫אותם ולכן הוא לא יכול להיות חלק מהם)‪ ,‬מורה נבוכים של רמב"ם שחרר את אלוהים מכבלי‬
‫השפה וממגבלותיה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בפרק זה תיארתי את בסיס תפיסת אלוהים לפי רמב"ם‪ ,‬הלא הוא הדמות של‬
‫אלוהים‪ .‬לדמות זו אין גוף או צורה‪ ,‬לא ניתן להמחיש אותה במחשבה או על ידי חומר‪ ,‬זוהי‬
‫דמות אין סופית‪ ,‬שלמה שיצרה את העולם‪ ,‬דמות אחת ויחידה ודמות שלא ניתן לייחס לה‬
‫תכונות ותיאורים‪ ,‬עקב חסרונות השפה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫גודמן‪ ,‬מיכה‪ ,‬סודותיו של מורה נבוכים‪ ,‬זמורה ביתן‪ ,‬דביר‪ -‬מוציאים לאור בע"מ‪ ,‬אור יהודה‪ ,6353 ,‬עמ' ‪68-‬‬
‫‪35 ,88-87 ,88‬‬
‫‪12‬‬
‫פרק שלישי‬
‫בריאת העולם‬
‫בסיפור בריאת העולם ניכרת התערבותו של אלוהים‪ .‬כפי שמופיע בסיפורי התנ"ך לאט לאט‬
‫התערבותו של אלוהים דועכת בעולם‪ .‬שיא ההתערבות הוא בבריאת העולם ומייד אחר כך‬
‫היא דועכת‪ .‬התהליך מתחיל בבריאת העולם וממשיך דרך דיבור ישיר לבני האדם (סיפור גן‬
‫עדן‪ ,‬קין והבל‪ ,)...‬דרך התערבות מסיבית בסיפור המבול ובסיפור מגדל בבל (התערבות כלל‬
‫עולמית)‪ ,‬דרך ‪ 53‬המכות וחציית ים סוף (התערבות נקודתית)‪ ,‬דרך דיבור לנביאים בלבד ולא‬
‫לכול העם‪ ,‬ועד לחורבן בית המקדש שאחריו התחיל ניתוק בין אלוהים לכל האנושות‪ .‬בפרק‬
‫זה ובפרק שאחריו אציג את פועלו של אלוהים בעולם‪ .‬בעוד שבפרק השלישי אדון "בפועלו"‬
‫של אלוהים לאחר חורבן בית המקדש כפי שראה רמב"ם‪ ,‬בפרק זה אדון בשיא פועלו של‬
‫אלוהים‪ ,‬בבריאת העולם‪.‬‬
‫בפרק הראשון שבתנ"ך מתואר סיפור בריאת העולם‪ .‬רמב"ם מכיר בסיפור בריאת העולם את‬
‫הרעיון שכול מה שברא האל בעולם‪ ,‬הוא ברא מתוך מחשבה ותכנון‪ .‬התוצאה הייתה יצירת‬
‫עולם הרמוני ושליו‪.‬‬
‫ביום הראשון של הבריאה אלוהים ברא את האור והחושך באמירה‪" -‬ויאמר אלוהים‪ ,‬יהי אור;‬
‫ויהי‪-‬אור"‪ 12.‬בנוסף‪ ,‬אלוהים הבדיל בין האור לבין החושך וקרא לאור יום ולחושך לילה‪ .‬גם‬
‫יצירת אלוהים ביום השני לבריאה הייתה באמריה‪" -‬ויאמר אלוהים‪ ,‬יהי רקיע בתוך המים‪,‬‬
‫ויהי מבדיל‪ ,‬בין מים למים"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ביום זה אלוהים ברא את השמים ואת המים‪ ,‬הוא הבדיל‬
‫ביניהם ויצר מסגרת בה השמים מעל והמים מתחת‪ .‬בריאה זו נמצאת בגדר אמירה‪ ,‬אולם‬
‫בהמשך הפסוק נמצאת המילה "ויעש" בהקשר של בריאת הרקיע‪" .‬ויעש אלוהים‪ ,‬את‬
‫הרקיע"‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫כאן מפרש רמב"ם‪ ,‬שאלוהים נתן צורה וממש "פיסל" את הרקיע‪ .‬רמב"ם הקדיש‬
‫מחשבה והגיע למסקנה מדוע בחלק מימי הבריאה אלוהים בורא באמירה ומדוע במחלק‬
‫מהימים אלוהים בורא בעשייה‪ .‬פרוש רמב"ם לשני פעלים אלו מלווה את כול סיפור הבריאה‬
‫בתפיסתו של רמב"ם‪ .‬לטענת רמב"ם‪ ,‬הפועל "ויאמר" מורה על כך שהבריאה הייתה‬
‫באמירה ובדיבור‪ .‬לאורך כול סיפור הבריאה כאשר מוזכרת המילה "ויאמר"‪ ,‬רמב"ם מוצא‬
‫‪12‬‬
‫בראשית א‪ ,‬ג‬
‫‪13‬‬
‫בראשית א‪ ,‬ו‬
‫‪14‬‬
‫בראשית א‪ ,‬ז‬
‫‪13‬‬
‫שמילה זו מתארת בריאה כללית ויצירה של משהו חדש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הפועל "עשה" מציין‬
‫את העבודה שלדברים שאלוהים ברא באמירה ניתנו צורה‪ .‬כלומר‪ ,‬הפועל "עשה" מתאר את‬
‫מתן הצורות הגשמיות והחומריות של מה שברא אלוהים‪ ,‬זוהי עשייה של ממש‪ ,‬עשייה‬
‫פיזית‪ ,‬כגון זו של עיצוב החומר על ידי אומן‪ .‬מכאן מסקנת רמב"ם הייתה שאמירה היא‬
‫בריאה כללית והיא שלב ראשון בבריאה‪ ,‬ואילו עשיה היא השלב השני שאחראי על מתן‬
‫הצורות למה שברא אלוהים‪.‬‬
‫כך ממשיך סיפור הבריאה‪ ,‬ביום השלישי אלוהים הבדיל בין הים ליבשה וגם יצר את‬
‫הצמחים‪" .‬ויאמר אלוהים‪ ,‬יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד‪ ,‬ותראה היבשה‪ ...‬ותוצא‬
‫הארץ דשא עשב‪ 15"...‬בריאה זו נמצאת בגדר אמירה מכיוון שהמים וצורתם הטבעית כבר היו‬
‫קיימים כבר מהיום השני‪ ,‬ולכן לא היה צורך בעשייה פיזית‪ ,‬אלא בהבדלה בלבד מהמים‬
‫ומהיבשה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחלק השני של הבריאה באותו היום‪ ,‬הזכרת הצרוף "ותוצא הארץ‬
‫דשא ועשב"‪ ,‬מצביע על כך שאלוהים נתן את הצורה הטבעית והגשמית לצמחייה‪ .‬ביום‬
‫הרביעי מתוארת בריאת הירח והשמש ומתן הצורות החומריות שלם‪" .‬ויאמר אלוהים‪ ,‬יהי‬
‫מאורות ברקיע השמים‪ ...‬ויעש אלוהים את שני המאורות הגדולים"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫כאמור‪ ,‬תחילה אלוהים‬
‫בורא באמירה את המאורות על מנת להבדיל בין היום (שמש) לילה (ירח) באמירה‪ ,‬ולאחר‬
‫הבריאה הכללית הוא נותן להם את הצורות החומריות‪ -‬בעשייה‪ .‬ביום החמישי בורא אלוהים‬
‫את החיות שמתקיימות בשמים ובמים‪" .‬ויאמר אלוהים ישרצו המים‪ ,‬שרץ נפש חיה; ועוף‬
‫יעופף‪ ...‬ויברא אלוהים את התנינים הגדולים; ואת כול‪-‬נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים‬
‫למיניהם‪ ,‬ואת כל‪-‬עוף כנף למינהו"‪ 17.‬בדומה לשאר ימי הבריאה‪ ,‬גם כאן בורא אלוהים תחילה‬
‫באמירה ואחר כך בעשייה פיזית ממש‪ .‬המילה "ויברא" בהקשר של בריאת התנינים‪ ,‬החיות‬
‫שבמים והחיות שברקיע‪ ,‬מציינת מילה נרדפת למילה "עשה"‪ .‬ביום השישי ברא אלוהים את‬
‫החיות ואת בני האדם על היבשה‪" .‬ויאמר אלוהים‪ ,‬תוצא הארץ נפש חיה למינה‪ ...‬ויעש‬
‫אלוהים את חית הארץ למינה‪ ...‬ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו בדמותנו"‪ 18.‬אלוהים תחילה‬
‫ברא באמירה את החיות ולאחר מכן נתן להם את צורתן‪ ,‬לאחר מכן הוא ברא ויצר את האדם‪.‬‬
‫לדעת רמב"ם‪ ,‬הצרוף "בצלם אלוהים" מתכוון לכך שהאדם "ירש" וקיבל האל את היכולת‬
‫השכלית‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם דומה לאל בכך שיש ביכולתו לחשוב בשונה משאר הברואים (הים‪,‬‬
‫הצמחים‪ ,‬השמש‪ ,‬העופות‪ ,‬הדגים‪ ,‬הבהמות וכיו"ב)‪ .‬אלוהים העניק לבני האדם את יכולת‬
‫הבחירה החופשית שנלוות ליכולת לחשוב‪ ,‬האדם מסוגל להבדיל ולבחור בין הטוב לרע‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בראשית א‪ ,‬ט יב‬
‫‪16‬‬
‫בראשית א‪ ,‬יד טז‬
‫‪17‬‬
‫בראשית א‪ ,‬כ כא‬
‫‪18‬‬
‫בראשית א‪ ,‬כד כה כו‬
‫‪14‬‬
‫מכאן שלפי רמב"ם‪ ,‬האדם נמצא בדרגה גבוהה יותר משאר הברואים‪ -‬יש בו את צלם‬
‫אלוהים‪ ,‬כלומר את היכולת השכלית‪.‬‬
‫רמב"ם מכיר בסיפור הבריאה ותומך בו‪ ,‬הוא יודע שזו שיא היצירה וההתערבות האלוהים‬
‫בעולם‪ .‬רמב"ם תומך בכך שבריאת העולם היא בריאה מתוך מחשבה ותכנון‪ ,‬על ידי אלוהים‬
‫כאל היחיד והכל יכול‪ ,‬של עולם הרמוני‪ ,‬אידיאלי ושלם‪ .‬אלוהים העניק לאדם את יכולת‬
‫הבחירה החופשית‪ ,‬יכולת "אלוהית" המצויה במילה "צלם"‪ ,‬יצר אותו פיזית בעשייה ומתוך‬
‫מחשבה מוקדמת‪ .‬אלוהים למעשה העניק לאדם את העולם‪ ,‬הוא ברא אותו אחרון ונתן לו‬
‫יכולות ייחודיות‪ .‬אלוהים ברא את העולם ויצר מערכת הרמונית המתפקדת באופן מתמיד‬
‫ושחרר בו את האדם שידע לבחור בין הטוב לרע‪ ,‬הוא העניק לו את יכולת הבחירה‬
‫החופשית‪ .‬בפרק הבא אדון ביכולת הבחירה החופשית שנתן אלוהים לאדם‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫ברסלבי שרה קליין‪ ,‬פרוש הרמב"ם לסיפור בריאת העולם‪ ,‬דפוס אחווה‪ ,‬ירושלים‪ ,5875 ,‬עמ' ‪87-83‬‬
‫‪15‬‬
‫פרק רביעי‬
‫יכולת הבחירה החופשית‬
‫בפרק השמיני של שמונה פרקים לרמב"ם מונה רמב"ם מספר סיבות מדוע לא ניתן לומר‬
‫שאלוהים מתערב בעולם ובכך שולל את יכולת הבחירה החופשית‪ .‬בנוסף‪ ,‬רמב"ם יוצא‬
‫במתקפה חזיתית נגד האסטרולוגיה ונגד הטענות‪ ,‬שלבני האדם יש גורל קבוע מראש‪.‬‬
‫הסיבה הראשונה‪ ,‬לדעת רמב"ם‪ ,‬שלבני האדם יש יכולת בחירה חופשית מדברת על ציוויי‬
‫התורה‪ .‬רמב"ם טוען שאם בני האדם לא היו מסוגלים לבחור ולנתב את חייהם‪ ,‬לא היה צורך‬
‫בחוקי התורה‪ ,‬בציווייה ובאזהרותיה‪ ,‬מכיוון שלאדם אין בכל מקרה יכולת לשלוט במעשיו‬
‫ובבחירותיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא היה קיים מוסר ולא ניתן היה להעניש רוצח מכיוון שהוא הרי לא שולט‬
‫במעשיו‪ ,‬זה נכפה עליו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אם לא הייתה קיימת יכולת בחירה חופשית‪ ,‬גם הצדיקים‬
‫היו נרצחים על לא עוול בכפם‪ -‬האדם שנגזר עליו לרצוח‪ ,‬היה הורג אותם‪ .‬הסיבה הרביעית‬
‫מדברת על כך שלא היה צורך בלימודים‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בפרנסה‪ ,‬בהתפתחות ובעשייה‪ ,‬כי אלוהים‬
‫הרי מתערב וקובע מראש מה יקרה ולכן לא יהיה טעם להתאמץ ולהתפתח‪ -‬אלוהים מספק‬
‫זאת בכל מקרה‪ .‬הסיבה האחרונה שסוגרת את משנתו של רמב"ם לגבי יכולת הבחירה‬
‫החופשית‪ ,‬אומרת שניתן לייחס לאלוהים כוונות זדון ורשע‪ .‬הרי אם לא הייתה יכולת בחירה‬
‫חופשית ואלוהים היה קובע שפלוני ירצח את אלמוני‪ -‬אלוהים מעניש גם את אלמוני שנרצח‬
‫כחלק מ"גורלו" ואת פלוני על כך שרצח ללא‬
‫כוונה ובחירה אמיתית‪ .‬רמב"ם יוצא נגד הטענה‬
‫שבני האדם הם למעשה בובות שאלוהים מושך‬
‫בחוטיהם כרצונו וקובע את מהלכי האירועים‪.‬‬
‫זוהי טענה אכזרית וניתן בהתבסס עליה לייחס‬
‫לאלוהים כוונות רוע‪ ,‬משום שהוא מכניס את‬
‫הרוע לעולם והוא קובע ומעניש את בני האדם על‬
‫דברים שלא היו רוצים לעשות ולבחור‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫לאחר שטען רמב"ם בהקדמה למסכת אבות‪" ,‬בשמונה פרקים"‪ ,‬שלא ניתן לומר שאלוהים‬
‫מתערב בעולם וחורץ גורלות‪ ,‬טוען רמב"ם במורה נבוכים‪ ,‬שאלוהים אכן משגיח על בני‬
‫‪20‬‬
‫שמונה פרקים לרמב"ם‪ ,‬הפרק השמיני‬
‫‪16‬‬
‫האדם וכפועל יוצא מכך‪ ,‬מתקיים שכר ועונש‪ .‬עתה‪ ,‬אנסה ליישב סתירה זאת‪ ,‬ארד לעומק‬
‫דעתו של רמב"ם ואציג את תפיסתו השלמה לגבי יכולת הבחירה החופשית‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬רמב"ם מתמודד עם השאלה שהעסיקה הוגים רבים ומצויה כבר בתנ"ך‪ ,‬שאלה זו‬
‫כאמור‪ ,‬היא מדוע "רשע וטוב לו צדיק ורע לו?"‪ .‬כפי שביארתי מקודם‪ ,‬לפי רמב"ם האדם‬
‫אחראי על חייו‪ ,‬הוא ניחן ביכולת הבחירה החופשית ואין גזירות וגורל קבוע מראש שהטיל‬
‫אלוהים על בני האדם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬האדם מנתב את חייו ולפי רמב"ם האדם יכול להתגבר‬
‫על הרוע בעולם בכוחות עצמו גם אם באופן חלקי‪ .‬רמב"ם מנסה להוביל לתשובה שבסופו‬
‫של דבר הצדיקים אכן מקבלים את הטוב והשפע שאלוהים הביא לעולם‪ ,‬בשונה "מהרשעים"‪.‬‬
‫על מנת לענות על השאלה הנ"ל‪ ,‬רמב"ם קבע שיש שלושה סוגים של רוע בעולם‪ .‬הסוג‬
‫הראשון של הרוע הוא הרע שהטבע גורם לאדם‪ ,‬הסוג השני הוא הרע שבני האדם גורמים‬
‫האחד לשני והסוג השלישי הוא הרע שהאדם גורם לעצמו‪.‬‬
‫הסוג הראשון שנגרם לאדם מן הטבע‪ ,‬נובע מחומריותו של האדם‪ .‬אותה הגופניות היא‬
‫הסיבה למחלות‪ ,‬למוות‪ ,‬לרעב‪ ,‬לחשיפה לתופעות הטבע וכיו"ב‪ .‬הרע שמקורו בטבע הינו רע‬
‫שיש להשלים עמו‪ ,‬משום שאי אפשר לשנותו‪ .‬אנו חומריים וסופנו מוות‪ ,‬להימצא בתוך גוף‬
‫ללא מצוקת הרוע שבטבע‪ ,‬זהו אבסורד כמו קיום משולש בעל ‪ 583‬מעלות והרי משולשים‬
‫בהגדרתם הם בעלי ‪ 553‬מעלות‪ ,‬אחרת לא יקראו משולשים‪ .‬אנו‪ ,‬בהגדרה שלנו‪ ,‬חומרים‬
‫ולכן נשקפת לנו סכנת המוות שמביא עמו הרוע של הטבע‪ .‬הסוג השני של הרוע הוא כאמור‬
‫מה שאנשים גורמים זה לזה‪ ,‬הוא מתרחש לדוגמה בעקבות פשע או מלחמה‪ .‬סוג זה של רוע‬
‫יכול להיפתר כתוצאה ממסגרת מדינית שתלחם מצד אחד בפשע הפנימי בתוך המדינה ומצד‬
‫שני תשכין שלום על מנת להימנע מהרוע שנובע מהמלחמות‪ .‬הסוג השלישי של הרוע הוא‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬פגיעת בני האדם בעצמם והוא נוצר בראש ובראשונה בעקבות החלטותינו האישיות‬
‫הקטנות ביותר ובעקבות הרגלי חיינו‪ .‬רדיפת האדם אחר סיפוק צרכיו ויצריו (אכילה‪ ,‬מין‬
‫רדיפה בלתי פוסקת אחר ממון וכיו"ב) נפוצה ביותר ופוגעת בבריאות ובשלמות הנפשית‪.‬‬
‫רמב"ם טען שניתן להתגבר על סוג זה של רוע על ידי הרפואה המונעת‪ .‬רמב"ם קורא‬
‫להימנע מאכילת יתר‪ ,‬להימנע מעיסוק מופרז במין ומכול פעולה המפרה ומזיקה לאיזון‬
‫הביולוגי של האדם‪" .‬רוב החלאים הבאים על האדם‪ ,‬אינם אלא מפני מאכילם רעים או מפני‬
‫שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה‪ ,‬אפילו ממאכלים טובים"‪ .21‬בנוסף‪ ,‬רמב"ם קורא למצוא‬
‫את האיזון ואת דרך האמצע בחיים ולא לעשות פעולות קיצוניות שלדעתו מובילות לרוע‪ .‬על‬
‫ידי כך‪ ,‬הוא מבטל את הרדיפה הבלתי פוסקת והקיצונית אחר הממון מצד אחד‪ ,‬ומצד שני‬
‫הוא מבטל את הפעולות הרעות שאנו גורמים זה לזה לפי הסוג השני של הרוע‪ .‬לפי תפיסת‬
‫"דרך האמצע" שמציע רמב"ם ניתן להימנע מהרוע בעולם לפי הסוג השני ולפי הסוג השלישי‬
‫‪21‬‬
‫משנה תורה‪ ,‬ספר המדע‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פרק ד‪ ,‬הלכה טו‬
‫‪17‬‬
‫בו אנו מנסים לספק את צרכינו האישיים על ידי פגיעה בעצמנו‪ .‬רמב"ם טוען שדרך האמצע‬
‫היא דרך הצדיקים‪ ,‬ואילו פעולות קיצוניות שאנו עושים גורמים לרוע לעצמנו ולסובבים אותנו‬
‫(הסוג השני והשלישי)‪.‬‬
‫כאן רמב"ם עונה על השאלה‪ .‬רמב"ם טוען בספרו "שמונה פרקים" שניתן להגיע לדרך‬
‫האמצע ולהימנע מהפעולות הקיצוניות על ידי שימוש בשכל‪ .‬רמב"ם קובע למעשה‪ ,‬שניתן‬
‫להתגבר על הסוג השני והשלישי של הרוע על ידי השימוש בתבונה‪ .‬אם נדע להשתמש‬
‫בשכל ונימנע כפועל יוצא מכך מפעולות קיצוניות (גנבה‪ ,‬רצח‪ ,‬מלחמות‪ ,‬אונס‪ ,‬אכילה‬
‫מופרזת‪ ,‬מין בתדירות גבוהה‪ ,‬תאוות בצע‪ ,‬נקמנות‪ ,‬כעס‪ ,‬קמצנות וכיו"ב‪ )...‬נתגבר על הרוע‪,‬‬
‫ובכול מקרה על ידי הימנעות מפעולות קיצוניות אלה לעיל‪ ,‬נהפוך לצדיקים‪ .‬דרך האמצע של‬
‫רמב"ם מדברת על כך שבני האדם יכולים לבחור בין מעשים קיצוניים למעשים שקולים‪ .‬על‬
‫ידי שימוש בשכל‪ ,‬בתבונה ובכלי המוסר ניתן להימנע מהפעולות הקיצוניות‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫שימוש בשכל גורר אחריו מעשים מאוזנים (נדיבות על גבול הטעם הטוב‪ ,‬עיסוק לא מופרז‬
‫בפרנסה‪ ,‬בבריאות‪ .)...‬על ידי דרך האמצע‪ ,‬ניתן להתגבר על הרוע‪ ,‬ולפי רמב"ם הרוע בעולם‬
‫נובע מהפעולות הקיצוניות שאנו בוחרים לעשות‪ .‬בנוסף‪ ,‬רמב"ם טוען שעל ידי הפעלת השכל‬
‫ניתן להתגבר באופן חלקי גם על סוג הרוע הראשון‪ ,‬הלא הוא תופעות הטבע‪ .‬אדם שמפליג‬
‫בים סוער נתון "לחסדי הטבע"‪ ,‬אולם הוא זה שבחר להפליג ולסכן את חייו במזג אויר שכזה‬
‫ובעת שהים סוער‪ .‬אדם אשר גר תחת קורת גג רעועה עלול למצוא עצמו קבור תחתיה לאחר‬
‫שתיפול מעליו‪ .‬בשני המקרים טוען רמב"ם שניתן להתגבר באופן מסוים גם על הסוג הראשון‬
‫של הרוע‪ -‬תופעות הטבע‪.‬‬
‫לאחר שטען רמב"ם כיצד ניתן להתגבר על הרוע בעולם הוא מחדד את הסיבה לכך‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫בפרק הקודם הצגתי את משנתו של רמב"ם לגבי בריאת העולם וצלם אלוהים‪ .‬למעשה‪ ,‬צלם‬
‫אלוהים באדם היא השכל ויכולת הבחירה החופשית‪ .‬אלוהים העניק זאת אך ורק לבני האדם‪.‬‬
‫כאשר בני האדם משתמשים בשכל‪ ,‬הם נמנעים מפעולות קיצוניות והולכים בדרך האמצע‪,‬‬
‫הם למעשה מתקרבים לאלוהים‪ .‬הרי אם בני האדם משתמשים בחלק האלוהי שבהם (שכל)‬
‫הם מתקרבים לאלוהים‪ .‬כלומר‪ ,‬הפעלת השכל גוררת אחריה פעולות מוסריות (דרך האמצע)‬
‫וגם קרבה לאלוהים‪ .‬קרבה זו למעשה היא ההשגחה הפרטית עליה מדבר רמב"ם‪ .‬אם בני‬
‫האדם מתקרבים לאל‪ ,‬הם זוכים להשגחה פרטית ממנו‪ .‬ההשגחה הפרטית באה לידי ביטוי‪,‬‬
‫בכך שאם בני האדם משתמשים בשכל הם יכולים להימנע מהרוע בעולם ועל ידי כך הם‬
‫זוכים לטוב‪ .‬לאדם שלא מפעיל את השכל‪ ,‬אין השגחה פרטית‪ -‬הוא לא משתמש בחלק‬
‫האלוהי שלו‪ ,‬ממש כמו החיות שלא זכו לצלם אלוהים בבריאה‪ .‬אדם שבוחר להשתמש בשכל‬
‫שלו זוכה לשפע האלוהי שקיים בעולם שהוא למעשה השכר‪ ,‬כלומר החשיפה לטוב והימנעות‬
‫מהרע‪ .‬ניתן לומר שהאדם מגן על עצמו באמצעות השכל‪ ,‬אך למעשה לפי תורת ההשגחה‬
‫‪18‬‬
‫הפרטית שמציע רמב"ם‪ ,‬הפעלת החלק האלוהי למעשה יוצרת את ההגנה של האל על בני‬
‫האדם‪ .‬אולם אדם שנמנע מהפעלת החלק האלוהי שבו‪ ,‬זוכה לקבל עונש‪ ,‬כלומר הוא נחשף‬
‫לרוע בעולם ולא לשפע הטוב שקיים‪ .‬אך לו היה משתמש בשכל‪ ,‬הוא היה מקבל את השכר‬
‫והשפע האלוהי‪.‬‬
‫"הוא אומר שמה שחלק מבני האדם‬
‫שמורים מפני פגעים בעוד שבחלקם פגעים‬
‫פוגעים‪ -‬אין זה בהתאם לכוחותיהם‬
‫הגופניים והכנותיהם הטבעיות‪ ,‬כפי‬
‫שנאמר‪ :‬כי לא בכוח יגבר איש‪ ,‬אלא זאת‬
‫בהתאם לשלמות ולחיסרון‪ ,‬כלומר‪ ,‬קרבתם‬
‫אל האל או ריחוקם ממנו‪ .‬לכ הקרובים‬
‫אליו הם המוגנים ביותר‪ :‬רגלי חסידו‬
‫ישמור‪ ,‬והרחוקים ממנו חשופים למה‬
‫שפוגע בהם במקרה‪ ,‬ואין מה שיגן עליהם מפני מה שיארע לפתע‪ ,‬כמו שהולך בחושך אשר‬
‫מובטח שתארע לו חבלה"‪ .22‬כלומר‪ ,‬התבונה מקרבת אותנו אל האל‪ ,‬ובכך יוצרת את‬
‫ההשגחה הפרטית‪ .‬התבונה מגוננת עלינו מפגעים‪ ,‬כשם שעושה למשל הראייה בדוגמה‬
‫שהביא רמב"ם לעיל‪ .‬כפי שהראיה מסירה מכשולים הניצבים בפני עיוורים‪ ,‬התבונה מסירה‬
‫מכשולים מפני העיוורון השכלי‪ .‬אדם שלא מעשן‪ ,‬אוכל באופן מדוד ובריא‪ ,‬עוסק בספורט‬
‫ומנהל את חייו באופן רציונלי‪ ,‬צפוי להיות חשוף הרבה פחות לייסורי העולם‪ ,‬הוא משתמש‬
‫בשכל‪.‬‬
‫זוהי משנתו של רמב"ם לגבי ההשגחה הפרטית וקיום שכר ועונש‪ .‬אדם שמנצל את החלק‬
‫האלוהי שבו זוכה להשגחה פרטית ובכך לשכר‪ -‬חשיפה לשפע האלוהי ולטוב שקיים בעולם‬
‫והימנעות מהרע‪ ,‬הפעולות הקיצוניות וגורמים אחרים לסבל בעולם כגון‪ :‬סכסוכים‪ ,‬פגיעה‬
‫מתופעות טבע‪ ,‬תאוות בצע‪ ,‬מחלות וכו'‪ .‬הגורמים האלו למעשה‪ ,‬הם קיום הרוע בעולם‪,‬‬
‫כלומר העדר הטוב‪ .‬אדם שלא בוחר לפי יכולת הבחירה החופשית להשתמש בשכל‪ ,‬החלק‬
‫האלוהי‪ ,‬למעשה מקבל את העונש שלו‪ -‬הגורמים הנ"ל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מורה נבוכים ג‪ ,‬יח‬
‫‪23‬‬
‫הערה ‪ 55‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪556-556 ,85 ,83-86‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫בעבודתי חדרתי והגעתי לרבדים העמוקים ביותר בהגותו של רמב"ם אשר נחשב לאחד‬
‫מהפוסקים הגדולים ביותר ביהדות‪ ,‬בפרט‪ ,‬ובעולם כולו‪ ,‬בכלל‪ .‬לא עסקתי במאפייניו של האל‬
‫המקראי לפי רמב"ם‪ ,‬אלא עסקתי במאפייניו של האל כפי שראה רמב"ם בתקופתו‬
‫ובתקופתנו שלנו‪ .‬למעשה‪ ,‬מורה נבוכים‪ ,‬הספר בו פורש רמב"ם את משנתו‪ ,‬אינו נוגע ואינו‬
‫מתייחס לאלוהים כפי שהוא מופיע במקרא‪ ,‬אלא לאלוהים שאחרי סיפורים אלה‪ -‬החל‬
‫מהמאות הראשונות‪ ,‬דרך זמנו של רמב"ם ועד ימינו ואחריהם‪.‬‬
‫אולם עתה‪ ,‬נחזור לשאלת המחקר שלי‪ ,‬עליה התבססה עבודתי‪ ,‬שהייתה כאמור "מהי‬
‫תפיסת אלוהים של רמב"ם?" תחילה‪ ,‬אציג את הגורמים שהביאו לכך שרמב"ם יהיה אחד‬
‫מחלוצי הפילוסופיה והדת היהודית‪ .‬על ידי גורמים אלו יהיה ניתן להבין את גדולתו של‬
‫רמב"ם‪ ,‬ולאחר מכן את הגותו כפי שהיא מופיעה בפרק השני עד הרביעי בעבודתי‪ ,‬אותם‬
‫אנתח בהמשך ולבסוף אציג את מסקנותיי מהם‪.‬‬
‫רמב"ם נולד וגדל בספרד בעיר קורדובה‪ .‬עיר זו הייתה תחת השלטון המוסלמי בחלק‬
‫מספרד‪ ,‬שלטון זה כאמור הביא לשגשוג ולפריחה מחשבתית בקרב חלק מיהודי ספרד‪.‬‬
‫רמב"ם גדל לתוך מציאות זו והושפע רבות "מתקופת ההשכלה" של המאה ה‪ ,56 -‬המאה‬
‫בה גדל‪ .‬תקופה זו אפשרה לרמב"ם להתפתח וללמוד‪ ,‬הוא מצידו ניצל את תקופה זו עד‬
‫תום‪ .‬ללא ספק תקופה זו השפיעה רבות על רמב"ם‪ ,‬הצמיחה את אישיותו והיוותה את‬
‫היסודות ואת כור ההיתוך של הגותו ומחשבתו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לא היה די בשביל רמב"ם‬
‫בתקופה זו שהביאה לכך שיהיה אדם משכיל‪ .‬היה צריך להתרחש מאורע בדרך‪ ,‬שיקרב אותו‬
‫ליהדות‪ .‬השילוב בין השכלה‪ ,‬כחלק מתקופת השגשוג לעיל‪ ,‬לבין הקרבה ליהדות‪ ,‬יצור את‬
‫הפילוסוף והוגה הדעות היהודי‪ ,‬רמב"ם‪ .‬כאמור‪ ,‬ניתן להסיק שהאירוע לעיל שקירב את‬
‫רמב"ם ליהדות‪ ,‬היה הטראומה שעבר כאשר היה צעיר ונאלץ לברוח יחד עם משפחתו מכת‬
‫מוסלמית קיצונית שאימה על חייו‪ .‬יתכן ואירוע זה קירב ושייך את רמב"ם ליהדות יותר מאשר‬
‫היה קודם‪ .‬רמב"ם למעשה "הסתגר" בתוך הדת ורצה לחזק את האמונה בקרב עצמו ובקרב‬
‫יהודי העולם‪ .‬רמב"ם רצה לשמור על היהדות ולחזק אותה‪ ,‬הוא חשש שירדפו יהודים אחרים‬
‫כפי שרדפו אותו‪ ,‬ועל כן רצה להמשיך את היהדות‪.‬‬
‫שילוב של שני מאורעות אלו בחייו של רמב"ם תרמו יותר מכל להגותו כפי שהיא נמצאת‬
‫בספרים‪ ,‬כתבים וחיבורים רבים שכתב‪ .‬אחד הספרים שכתב רמב"ם היה מורה נבוכים‪ ,‬בו‬
‫הוא פורש את עיקר הגותו ומחשבתו לגבי אלוהים‪ .‬רמב"ם ראה באלוהים אל יחיד‪ ,‬אל שברא‬
‫‪21‬‬
‫את כל העולם‪ ,‬אל נצחי‪ ,‬אל שלא ניתן לתאר בשמות ובכינויים‪ ,‬אל מופשט‪ ,‬אל כל יכול שברא‬
‫את העולם‪ ,‬וכמובן אל שלא משתווה ולא קרוב אל האדם‪ .‬רמב"ם מכיר בכך שאלוהים ברא‬
‫את העולם לאדם ובשביל האדם‪ .‬אלוהים העניק ופיזר את השפע שלו בכל רחבי העולם ונתן‬
‫לבני האדם את היכולת לבחור האם לקבל את השפע או לא‪ .‬אלוהים הקנה לבני האדם‬
‫תכונות מיוחדות אלו‪ ,‬בשונה משאר הברואים (חיות השדה‪ ,‬הצמחים‪ ,‬המים‪ ,‬האדמה‪,‬‬
‫העופות‪ ,‬השמש וכ')‪ .‬בנוסף‪ ,‬רמב"ם מתאר את קווי אופיו של אלוהים ותכונותיו‪ .‬מכאן הוא‬
‫קובע שאלוהים אינו מתערב בעולם באופן מעשי‪ ,‬בני האדם זוכים לבחירה חופשית ולשכל‬
‫אשר משמש לצלם ולחלק האלוהי באדם‪ .‬אלוהים העניק זאת לבני האדם בסיפור הבריאה‬
‫על מנת שבני האדם ישתמשו בכך‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬רמב"ם קבע שרק על ידי השימוש בשכל‬
‫והאמונה השלמה באלוהים‪ ,‬האם מתקרב בסולם הדרגות לדרגה האלוהית‪ ,‬הוא שואף‬
‫למעלה אך לעולם לא יגיע לשם‪ .‬ככל שהאדם עולה בסולם הוא זוכה להשגחה פרטית גדולה‬
‫יותר מאלוהים ובכך נחשף לטוב ולא לרע‪ ,‬בשונה משאר הברואים שבוחרים לא להשתמש‬
‫בתבונה ובאמונה באלוהים‪ .‬שכרם של המשתמשים בחלק האלוהי הוא הטוב ואילו עונשים‬
‫של המפנים את הגב לחלק האלוהי שבהם הוא החשיפה לרע‪.‬‬
‫רמב"ם קבע שאין דבר "חד משמעי" בעולם‪ ,‬כלומר שום דבר אינו נשאר לנצח‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫אלוהים הוא דמות נצחית‪ ,‬הוא מחוץ לעולם החומר‪ ,‬בניגוד אלינו‪ ,‬ובכך הוא מופשט‪ ,‬עקבי‬
‫ולא משתנה‪ .‬למעשה הדבר היחיד "שבטוח" ו"חד משמעי" בעולם‪ ,‬הוא אלוהים‪ ,‬כלומר זה‬
‫דבר בטוח שאלוהים קיים וקיים לנצח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אנו גשמיים ולכן אנו סופיים‪ .‬הבנה זו‬
‫שלפיה אין דבר מובן מאילו בעולמנו היא הגורם הראשי להסרת הספקות והמפתח להבנת‬
‫תורת רמב"ם בקשר להתערבות האלוהית‪ .‬עתה‪ ,‬נחזור לשאלה‪" -‬רשע וטוב לו צדיק ורע לו"‬
‫המופיעה בפרק הרביעי‪ .‬כאמור‪ ,‬הפתרון של רמב"ם לכך שלצדיקים יהיה טוב ולרשעים יהיה‬
‫רע הוא הפעלת השכל והתבונה‪ -‬החלקים האלוהים באדם‪ .‬אולם האם יתכן שגם למי‬
‫שמפעיל את השכל וזוכה בכך להשגחה פרטית‪ ,‬יהיה רע כפי שמופיע בשאלה מספר איוב?‬
‫כפי שציינתי קודם‪ ,‬אין משהו מושלם ובטוח בעולם‪ ,‬אין טוב לכול הצדיקים שמשתמשים‬
‫בשכל ואין רע לכל הרשעים שלא משתמשים בשכל‪ ,‬מכיוון שהעולם החומרי בו אנו חיים אינו‬
‫חד משמעי‪ .‬ההשגחה הפרטית אומנם נותנת מענה ובני האדם נחשפים לטוב‪ ,‬לרוב‪ ,‬כאשר‬
‫הם זוכים לה‪ ,‬אך היא לא חד משמעית ובטוחה במאה אחוז‪ .‬הדבר היחיד שהוא חד משמעי‬
‫הוא הדבר האחד‪ ,‬הנצחי שאינו חומרי ששונה מאתנו‪ ,‬וזהו כאמור אלוהים‪ .‬כלומר רק אלוהים‬
‫הוא חד משמעי‪ ,‬ואילו בעולמנו שלנו‪ ,‬הנמצא מתחת לדרגה של "העולם" המושלם של‬
‫אלוהים‪ ,‬אין דבר חד משמעי‪.‬‬
‫בראש ובראשונה‪ ,‬רמב"ם ראה באלוהים את הדמות המושלמת‪ ,‬דמות שאין שנייה לה‪.‬‬
‫רמב"ם טען שלא ניתן להשתוות לדמותו של אלוהים‪ ,‬אך יש לשאוף אליה‪ .‬אך מעל הכל‪ ,‬ראה‬
‫‪21‬‬
‫רמב"ם באלוהים את הדמות הסטטית "האקטיבית" ביותר‪ .‬כלומר‪ ,‬רמב"ם טען שאלוהים אינו‬
‫מתערב בעולם באופן מעשי‪ ,‬אולם הרוחניות והאמונה בו‪ ,‬הם אלו שיצורים מערכת הרמונית‬
‫ושלמה של בני אדם שחשופים לטוב‪ ,‬ולא לרע‪ .‬כאמור‪ ,‬על ידי כך‪ ,‬אלוהים "מתערב"‪ .‬רמב"ם‬
‫הטיף לאומנה באלוהים וביהדות‪ .‬הוא טען שעולם טוב יותר המושתת על ערכים משותפים‪,‬‬
‫יתאפשר באמצעות האמונה באלוהים ובאמצעות המעשים התבוניים הנגרמים כתוצאה‬
‫מהשימוש בחלק האלוהי שבאדם‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪‬‬
‫אתר מט"ח‬
‫‪‬‬
‫ברסלבי שרה קליין‪ ,‬פרוש הרמב"ם לסיפור בריאת העולם‪ ,‬דפוס אחווה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫‪5875‬‬
‫‪‬‬
‫גודמן‪ ,‬מיכה‪ ,‬סודותיו של מורה נבוכים‪ ,‬זמורה ביתן‪ ,‬דביר‪ -‬מוציאים לאור בע"מ‪,‬‬
‫אור יהודה‪6353 ,‬‬
‫‪‬‬
‫מורה נבוכים‬
‫‪‬‬
‫משנה תורה‬
‫‪‬‬
‫ספר בראשית‬
‫‪‬‬
‫ספר דברים‬
‫‪‬‬
‫ספר שמות‬
‫‪‬‬
‫שמונה פרקים לרמב"ם‬
‫‪23‬‬
‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬
‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪58638‬‬
‫טלפון‪377-6585533 :‬‬
‫פקס‪35-8856667 :‬‬
‫השוואה בין אלוהים באמונת הרמב"ם‬
‫לעומת האלוהים שמופיע בתנ"ך‬
‫שם המגיש‪ :‬שקד מנור‬
‫ת"ז‪638777663 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ בארי‪ ,‬ד‪.‬נ הנגב ‪.58568‬‬
‫פלאפון‪386-785-5868 :‬‬
‫שם החונך‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‪.‬‬
‫מחזור ד'‬
‫שנת סיום‪ :‬תשע"ג – ‪6356‬‬
‫‪24‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ‪.........................................................................................................‬עמוד ‪6‬‬
‫פרק ראשון‪ -‬אלוהים של התנ"ך המתערב בכל דבר‪ ...........................................‬עמוד ‪6‬‬
‫פרק שני‪ -‬תפיסת אלוהים אצל הרמב"ם‪ ..........................................................‬עמוד ‪7‬‬
‫פרק שלישי‪ -‬האם יתכן שהרמב"ם מתנגד לעיקרי תורה של שכר ועונש?‪ ..............‬עמוד ‪8‬‬
‫פרק רביעי‪ -‬האם הרמב"ם מציב פתרון לסתירה שהוא יצר בין אלוהים של התנ"ך לעומת‬
‫האלוהים שלו? ‪ ..........................................................................................‬עמוד ‪53‬‬
‫סיכום ‪ .....................................................................................................‬עמוד ‪55‬‬
‫ביבליוגרפיה‪ ............................................................................................‬עמוד ‪56‬‬
‫‪25‬‬
‫מבוא‬
‫העבודה שלי באה לבדוק את אמונתו של הרמב"ם באלוהים ואת הסתירה בין אמונתו‬
‫באלוהים לבין אלוהים שבתנ"ך‪.‬‬
‫הרמב"ם מאמין שאלוהים אינו מתערב בחיי האדם‪ ,‬אינו מעניש‪ ,‬אינו מתגמל‪ .‬בין אמונה זו‬
‫לעומת האלוהים שמופיע בתנ"ך יש סתירה גדולה מאוד‪ ,‬אך הרמב"ם טוען שהוא יהודי‬
‫ושהוא מאמין בתנ"ך‪.‬‬
‫בעבודתי הבאתי דוגמאות לאיך שאלוהים מופיע בתנ"ך (מתערב בחיי האדם‪ ,‬מעניש‪,‬‬
‫מתגמל‪ .)...‬וגם הבאתי את דרך האמונה של הרמב"ם באלוהים (אלוהים אינו מתערב בחיי‬
‫האדם וכו'‪ ,)...‬בנוסף העליתי את השאלה האם יתכן שהרמב"ם סותר את אמונתו באלוהים‬
‫לעומת האלוהים שמופיע בתנ"ך‪ ,‬סתירה עמוקה מאוד‪ .‬וכמובן שהבאתי את הפתרון של‬
‫הרמב"ם לסתירה הזו‪.‬‬
‫בעבודה זו הסתמכתי הרבה מאוד על ספרו המפורסם של הרמב"ם "מורה נבוכים" וגם‬
‫ציטטתי משם‪ ,‬בנוסף ציטטתי גם הרבה פסוקים מהתנ"ך‪.‬‬
‫נושא העבודה מאוד עניין אותי ומאוד משך אותי‪ ,‬אמונתו של הרמב"ם מאוד שונה ומאוד‬
‫מיוחדת‪ ,‬אין הרבה אנשים אם בכלל כיום שמאמינים באותה צורה ובאותה דרך כמו‬
‫שהרמב"ם האמין באלוהים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫פרק ראשון‬
‫אלוהים של התנ"ך המתערב בכל דבר‬
‫אלוהים בתנ"ך הוא קודם כל בורא עולם‪ ,‬בורא האדם‪ .‬בתחילת ספר בראשית מתארים את‬
‫בריאת העולם‪ ,‬בריאת האור‪ ,‬הצמחים‪ ,‬החיות והאדם‪ .‬האדם אוכל מפרי עץ הדעת אחרי‬
‫שהנחש פיתה אותם למרות שהם ידעו שאסור להם לאכול מהפרי‪ .‬כאן בפעם הראשונה‬
‫אלוהים מתערב ומעניש את בני האדם‪ ,‬חווה ואדם‪ .‬הוא מוציא אותם מגן עדן ונותן להם‬
‫עונשים גם על פני כדור הארץ‪ .‬לאדם הוא אומר שיהיה לו קשה לגדל גידולי שדה וחווה הוא‬
‫אומר שהיא תלד בכאב רב‪ .‬גם את הנחש הוא מעניש וגורם לו לזחול על גחונו עד שארית ימי‬
‫חייו‪.‬‬
‫אלוהים שמופיע בתנ"ך מופיע כאלוהים שמתערב בחייהם של האדם‪ .‬הוא עוסק בשכר ועונש‬
‫ומתגמל אנשים‪.‬‬
‫אני רוצה להתעמק באלוהים שמופיע בספר בראשית‪ .‬בבראשית אלוהים מתגלה אל בני‬
‫אדם‪ ,‬נותן להם שכר ועונש‪.‬‬
‫בספר בראשית אלוהים גם נותן שכר ועונש‪ .‬לדוגמה אלוהים מעניש את בני האדם‬
‫וַי ְַרא יְהוָה‪ִּ ,‬כי ַר ָבה ָר ַעת הָ אָ ָדם ָבאָ ֶרץ‪ ,‬וְ כָ ל‪-‬יֵצֶ ר ַמ ְח ְשבֹת ִּלב ֹו‪ַ ,‬רק ַרע ָכל‪-‬הַ י ֹום‪ .‬ו וַי ִָּנחֶ ם‬
‫יְהוָה‪ִּ ,‬כי‪ָ -‬ע ָשה אֶ ת‪-‬הָ אָ ָדם ָבאָ ֶרץ; וַי ְִּת ַע ֵצב‪ ,‬אֶ ל‪ִּ -‬לבוֹ ‪.‬‬
‫ֹאמר יְהוָה‪ ,‬אֶ ְמחֶ ה אֶ ת‪ָ -‬האָ ָדם‬
‫ז וַי ֶ‬
‫עוף הַ ָש ָמיִּם‪ִּ :‬כי נִּ חַ ְמ ִּתי‪,‬‬
‫אתי ֵמ ַעל ְפנֵי הָ א ֲָד ָמה‪ֵ ,‬מאָ ָדם ַעד‪ְ -‬בהֵ ָמה‪ַ ,‬עד‪ֶ -‬ר ֶמש וְ ַעד‪ֹ -‬‬
‫ֲשר‪ָ -‬ב ָר ִּ‬
‫א ֶ‬
‫יתם‪ .‬ח וְ נֹחַ ‪ָ ,‬מצָ א חֵ ן ְב ֵעינֵי יְהוָה‪.‬‬
‫ִּכי עֲ ִּש ִּ‬
‫‪24‬‬
‫אלוהים מעניש את בני האדם אשר חטאו והיו רעים ומטביע את כולם כדי ליצור עולם חדש‬
‫וטוב יותר‪ .‬הוא מציל את נח ומשפחתו‪ ,‬בגלל היותם אנשים טובים‪ .‬זוהי דוגמה לשכר ועונש‬
‫שמעניק אלוהים בספר בראשית‪ .‬הוא מעניש את מי שחטא ונותן שכר למי שהיה אדם טוב‪.‬‬
‫עוד דוגמה היא הענשת תושבי העיר סדום בפרק יח יט‬
‫אתם‪ִּ --‬כי כָ ְב ָדה‪ְ ,‬מאֹד‪ .‬כא אֵ ְר ָדה‪ָ -‬נא‬
‫ֹאמר יְהוָה‪ ,‬זַעֲ ַקת ְסדֹם וַעֲ מ ָֹרה ִּכי‪ָ -‬ר ָבה; וְ חַ ָט ָ‬
‫כ ַוי ֶ‬
‫וְ אֶ ְראֶ ה‪ ,‬הַ ְכצַ עֲ ָק ָתה הַ ָבאָ ה אֵ לַ י ָעשו ָכ ָלה; וְ ִּאם‪-‬לֹא‪ ,‬אֵ ָד ָעה‪ .‬כב וַי ְִּפנו ִּמ ָשם ָהאֲנָ ִּשים‪ ,‬וַי ְֵלכו‬
‫ֹאמר‪ :‬הַ אַ ף ִּת ְס ֶפה‪ ,‬צַ ִּדיק ִּעם‪-‬‬
‫עו ֶדנו ע ֵֹמד‪ִּ ,‬ל ְפנֵי יְהוָה‪ .‬כג וַי ִַּגש אַ ְב ָר ָהם‪ ,‬וַי ַ‬
‫ְסד ָֹמה; וְ אַ ְב ָרהָ ם‪ֹ --‬‬
‫קום‪ְ ,‬ל ַמ ַען‬
‫תו ְך ָה ִּעיר; הַ אַ ף ִּת ְס ֶפה וְ לֹא‪ִּ -‬ת ָשא ַל ָמ ֹ‬
‫חֲמ ִּשים צַ ִּד ִּיקם‪ְ ,‬ב ֹ‬
‫ָר ָשע‪ .‬כד אולַ י יֵש ִּ‬
‫‪24‬‬
‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק ו‬
‫‪27‬‬
‫ֲשר ְב ִּק ְר ָבה‪ .‬כה חָ ִּללָ ה ְל ָך ֵמעֲ ש ֹת ַכ ָדבָ ר הַ זֶה‪ְ ,‬ל ָה ִּמית צַ ִּדיק ִּעם‪ָ -‬ר ָשע‪,‬‬
‫ח ֲִּמ ִּשים הַ ַצ ִּד ִּיקם א ֶ‬
‫ֹאמר יְהוָה‪ִּ ,‬אם‪-‬‬
‫וְ ָהיָה כַ ַצ ִּדיק‪ָ ,‬כ ָר ָשע; חָ ִּללָ ה ָל ְך‪--‬הֲ ש ֹפֵ ט ָכל‪-‬הָ אָ ֶרץ‪ ,‬לֹא יַעֲ ֶשה ִּמ ְש ָפט‪ .‬כו וַי ֶ‬
‫קום‪ַ ,‬בעֲ בו ָרם‪ .‬כז וַי ַַען אַ ְב ָר ָהם‪,‬‬
‫אתי ְלכָ ל‪-‬הַ ָמ ֹ‬
‫אֶ ְמצָ א ִּב ְסדֹם ח ֲִּמ ִּשים צַ ִּד ִּיקם ְבתוֹ ְך ָה ִּעיר‪--‬וְ נָ ָש ִּ‬
‫חֲמ ִּשים הַ ַצ ִּד ִּיקם‪,‬‬
‫ֹאמר‪ִּ :‬הנֵה‪-‬נָ א הוֹ אַ ְל ִּתי ְל ַד ֵבר אֶ ל‪ֲ -‬אדֹנָ י‪ ,‬וְ אָ נ ִֹּכי ָע ָפר וָאֵ פֶ ר‪ .‬כח אולַ י י ְַח ְסרון ִּ‬
‫וַי ַ‬
‫ֹאמר‪ ,‬לֹא אַ ְש ִּחית‪ִּ ,‬אם‪-‬אֶ ְמ ָצא ָשם‪ ,‬אַ ְר ָב ִּעים‬
‫ח ֲִּמ ָשה‪--‬הֲ ַת ְש ִּחית ַבח ֲִּמ ָשה‪ ,‬אֶ ת‪ָ -‬כל‪-‬הָ ִּעיר; וַי ֶ‬
‫ֹאמר לֹא אֶ עֱ ֶשה‪,‬‬
‫ֹאמר‪ ,‬אולַ י י ִָּמ ְצאון ָשם‪ ,‬אַ ְר ָב ִּעים; וַי ֶ‬
‫ַוח ֲִּמ ָשה‪ .‬כט וַי ֶֹסף עוֹ ד ְל ַד ֵבר אֵ לָ יו‪ ,‬וַי ַ‬
‫ֹאמר‬
‫ֹאמר אַ ל‪-‬נָ א יִּחַ ר לַ אדֹנָ י‪ַ ,‬וא ֲַד ֵב ָרה‪--‬אולַ י י ִָּמ ְצאון ָשם‪ְ ,‬של ִֹּשים; וַי ֶ‬
‫ַבעֲ בור הָ אַ ְר ָב ִּעים‪ .‬ל וַי ֶ‬
‫הואַ ְל ִּתי ְל ַד ֵבר אֶ ל‪ֲ -‬אדֹנָי‪--‬אולַ י‬
‫ֹאמר‪ִּ ,‬ה ֵנה‪-‬נָ א ֹ‬
‫לֹא אֶ עֱ ֶשה‪ִּ ,‬אם‪-‬אֶ ְמצָ א ָשם ְשל ִֹּשים‪ .‬לא וַי ֶ‬
‫ֹאמר אַ ל‪-‬נָ א יִּחַ ר לַ אדֹנָ י‪,‬‬
‫ֹאמר לֹא אַ ְש ִּחית‪ַ ,‬בעֲ בור ָה ֶע ְש ִּרים‪ .‬לב וַי ֶ‬
‫י ִָּמ ְצאון ָשם‪ֶ ,‬ע ְש ִּרים; וַי ֶ‬
‫ֹאמר לֹא אַ ְש ִּחית‪ַ ,‬בעֲ בור הָ עֲ ָש ָרה‪ .‬לג וַיֵלֶ ְך‬
‫ַוא ֲַד ְב ָרה אַ ְך‪-‬הַ ַפ ַעם‪--‬אולַ י י ִָּמ ְצאון ָשם‪ ,‬עֲ ָש ָרה; וַי ֶ‬
‫ֹמו‪.‬‬
‫ֲשר ִּכ ָלה‪ְ ,‬ל ַד ֵבר אֶ ל‪-‬אַ ְב ָרהָ ם; וְ אַ ְב ָרהָ ם‪ָ ,‬שב ִּל ְמק ֹ‬
‫יְהוָה‪ַ --‬כא ֶ‬
‫‪25‬‬
‫בפרק זה מתבשר לאברהם שה' עומד להשמיד את העיר סדום בשל חטאיהם‪ .‬הוא כועס על‬
‫כך שה' ישמיד צדיקים עם רשעים ומחליט להתמקח עם אלוהים‪ .‬הוא אומר לאלוהים שאם‬
‫יהיו חמישים צדיקים בעיר הוא לא ישמיד את העיר‪ ,‬אלוהים מסכים‪ .‬אברהם יורד לאט לאט‬
‫עם כמות הצדיקים עד שמגיע לעשר צדיקים‪ .‬אלוהים מסכים‪ .‬בפרק זה מתואר לנו מקרה‬
‫מוזר‪ .‬אלוהים ואברהם מתמקחים‪ ,‬כמו שמתמקחים בשוק‪.‬‬
‫אתם‪,‬‬
‫לוט וַי ָָקם ִּל ְק ָר ָ‬
‫ֹשב ְב ַש ַער‪ְ -‬סדֹם; וַי ְַרא‪ֹ -‬‬
‫א ו ַָיבֹאו ְשנֵי הַ ַמ ְלאָ ִּכים ְסד ָֹמה‪ָ ,‬ב ֶע ֶרב‪ ,‬וְ לוֹ ט‪ ,‬י ֵ‬
‫ֹאמר ִּהנֶה ָנא‪ֲ -‬א ֹדנַי‪ ,‬סורו ָנא אֶ ל‪ֵ -‬בית ַע ְב ְדכֶ ם וְ ִּלינו וְ ַרחֲצו ַרגְ לֵ יכֶ ם‪,‬‬
‫וַי ְִּש ַתחו אַ ַפיִּם אָ ְר ָצה‪ .‬ב וַי ֶ‬
‫ֹאמרו ל ֹא‪ִּ ,‬כי בָ ְרחוֹ ב נָ ִּלין‪ .‬ג וַי ְִּפצַ ר‪ָ -‬בם ְמאֹד‪--‬וַי ָֻסרו אֵ ָליו‪,‬‬
‫וְ ִּה ְש ַכ ְמ ֶתם‪ ,‬וַהֲ לַ ְכ ֶתם ְל ַד ְר ְככֶ ם; וַי ְ‬
‫ו ַָיבֹאו אֶ ל‪ֵ -‬ביתוֹ ; וַי ַַעש לָ הֶ ם ִּמ ְש ֶתה‪ ,‬ו ַמצ ֹות אָ ָפה וַיֹאכֵ לו‪ .‬ד ֶט ֶרם‪ ,‬י ְִּש ָכבו‪ ,‬וְ אַ נְ ֵשי ָה ִּעיר אַ נְ ֵשי‬
‫לו‪ ,‬אַ יֵה‬
‫ֹאמרו ֹ‬
‫ְסדֹם נָ ַסבו ַעל‪-‬הַ ַביִּת‪ִּ ,‬מ ַנ ַער וְ ַעד‪-‬ז ֵָקן‪ָ :‬כל‪-‬הָ ָעם‪ִּ ,‬מ ָקצֶ ה‪ .‬ה וַי ְִּק ְראו אֶ ל‪-‬לוֹ ט וַי ְ‬
‫ֲשר‪ָ -‬באו אֵ לֶ ָ‬
‫יך הַ ָליְלָ ה;‬
‫הָ אֲנָ ִּשים א ֶ‬
‫‪26‬‬
‫בפרק זה אלוהים שולח מלאכים אל לוט כדי שיוציאו אותו מסדום ויצילו אותו‪ .‬זו גם דוגמה‬
‫לסוג אחר של התגלות ה' וגם על שכר ועונש‪ .‬אלוהים מעניש את החוטאים שבסדום ומציל‬
‫את לוט הצדיק‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק יח‬
‫‪26‬‬
‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק יט‬
‫‪28‬‬
‫אלוהים מתגלה אל בני אדם פעמים רבות בספר בראשית‪ .‬לדוגמה‪ :‬אלוהים מתגלה אל‬
‫אברהם בפרשת "לך לך"‬
‫ֹאמר יְהוָה אֶ ל‪-‬אַ ְב ָרם‪ ,‬לֶ ְך‪ְ -‬ל ָך ֵמאַ ְר ְצ ָך ו ִּממ ֹולַ ְד ְת ָך ו ִּמ ֵבית אָ ִּב ָ‬
‫ֲשר אַ ְראֶ ָך"‬
‫יך‪ ,‬אֶ ל‪ָ -‬האָ ֶרץ‪ ,‬א ֶ‬
‫" וַי ֶ‬
‫‪27‬‬
‫אלוהים פונה אל אברהם ומדבר איתו ישירות‪ ,‬אומר לו מה לעשות‪.‬‬
‫עוד דוגמה היא עקדת יצחק‬
‫ֹאמר ִּהנֵנִּ י‪ .‬ב‬
‫ֹאמר אֵ ָליו‪ ,‬אַ ְב ָר ָהם וַי ֶ‬
‫ַוי ְִּהי‪ ,‬אַ חַ ר הַ ְדבָ ִּרים ָהאֵ ֶלה‪ ,‬וְ הָ ֱאל ִֹּהים‪ ,‬נִּ ָסה אֶ ת‪-‬אַ ְב ָרהָ ם; וַי ֶ‬
‫ָ‬
‫ְ‬
‫ֲשר‪-‬אָ הַ ְב ָת‪ ,‬אֶ ת‪-‬י ְִּצחָ ק‪ ,‬וְ לֶ ך‪ְ -‬לך‪ ,‬אֶ ל‪-‬אֶ ֶרץ הַ מ ִֹּריָה;‬
‫ֹאמר ַקח‪-‬נָ א אֶ ת‪ִּ -‬בנְ ָך אֶ ת‪-‬י ְִּח ְיד ָך א ֶ‬
‫וַי ֶ‬
‫ָ ‪28‬‬
‫ֲשר א ַֹמר אֵ לֶ יך‪.‬‬
‫וְ הַ עֲ לֵ הו ָשם‪ְ ,‬לעֹלָ ה‪ַ ,‬על אַ חַ ד הֶ הָ ִּרים‪ ,‬א ֶ‬
‫אלוהים שוב נגלה אל אברהם‪ .‬הוא אומר לו לקחת את בנו‪ ,‬יחידו ולהעלות אותו לקורבן‪.‬‬
‫אלוהים בעצם מנסה אותו‪ .‬הוא רוצה לבדוק האם אברהם באמת נאמן לו‪ .‬בעצם בחלק הזה‬
‫קורה משהו מוזר‪ .‬אלוהים מנסה את אברהם‪ ,‬הרי אלוהים יודע הכל אז למה לו לבדוק את‬
‫אמונתו של אברהם‪.‬‬
‫ֲשר אָ ַמר‪-‬לוֹ הָ ֱאל ִֹּהים‪ ,‬וַיִּבֶ ן ָשם אַ ְב ָר ָהם אֶ ת‪-‬הַ ִּמזְ ֵבחַ ‪ ,‬וַיַעֲ ר ְֹך אֶ ת‪ָ -‬ה ֵע ִּצים;‬
‫קום א ֶ‬
‫ו ַָיבֹאו‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ ָמ ֹ‬
‫ָדו‪ ,‬וַי ִַּקח‬
‫ָשם אֹתוֹ ַעל‪-‬הַ ִּמזְ ֵבחַ ‪ִּ ,‬מ ַמ ַעל לָ ֵע ִּצים‪ .‬י וַי ְִּש ַלח אַ ְב ָר ָהם אֶ ת‪-‬י ֹ‬
‫וַיַעֲ קֹד‪ ,‬אֶ ת‪-‬י ְִּצחָ ק ְבנוֹ ‪ ,‬וַי ֶ‬
‫ְ‬
‫ֹאמר‪ ,‬אַ ְב ָר ָהם‬
‫אֶ ת‪-‬הַ ַמאֲכֶ לֶ ת‪ִּ ,‬ל ְשחֹט‪ ,‬אֶ ת‪ְ -‬בנוֹ ‪ .‬יא וַי ְִּק ָרא אֵ לָ יו ַמ ְלאַ ך יְהוָה‪ִּ ,‬מן‪-‬הַ ָש ַמיִּם‪ ,‬וַי ֶ‬
‫לו‪ְ ,‬מאו ָמה‪ִּ :‬כי ַע ָתה‬
‫ֹאמר‪ ,‬אַ ל‪ִּ -‬ת ְשלַ ח י ְָד ָך אֶ ל‪-‬הַ נ ַַער‪ ,‬וְ אַ ל‪ַ -‬ת ַעש ֹ‬
‫ֹאמר‪ִּ ,‬הנֵנִּ י‪ .‬יב וַי ֶ‬
‫אַ ְב ָרהָ ם; וַי ֶ‬
‫י ַָד ְע ִּתי‪ִּ ,‬כי‪-‬י ְֵרא ֱאל ִֹּהים אַ ָתה‪ ,‬וְ לֹא חָ ַש ְכ ָת אֶ ת‪ִּ -‬בנְ ָך אֶ ת‪-‬י ְִּח ְיד ָך‪ִּ ,‬מ ֶמ ִּני‪.‬‬
‫כאן אברהם לוקח את בנו יצחק ומתכנן להרוג אותו‪ .‬ואז מגיע מלאך ה' ואומר לו "אַ ל‪ִּ -‬ת ְשלַ ח‬
‫י ְָד ָך אֶ ל‪-‬הַ נ ַַער"‪ .‬אלוהים ממש מתערב וממש גורם לו לעצור ולא להרוג את יצחק‪ .‬ואז הוא‬
‫אומר לו שהוא רק בדק אותו ועכשיו הוא יודע שהוא נאמן לו‪.‬‬
‫בספר בראשית אלוהים מחולל ניסים‪ :‬לדוגמה לידת שרה את יצחק‬
‫ֲשר ִּד ֵבר‪ .‬ב ו ַַת ַהר ו ֵַתלֶ ד ָש ָרה‬
‫ֲשר אָ ָמר; וַי ַַעש יְהוָה ְל ָש ָרה‪ַ ,‬כא ֶ‬
‫וַיהוָה ָפ ַקד אֶ ת‪ָ -‬ש ָרה‪ַ ,‬כא ֶ‬
‫ֲשר‪ִּ -‬ד ֶבר אֹתוֹ ֱאל ִֹּהים‬
‫ְלאַ ְב ָרהָ ם ֵבן‪ִּ ,‬לזְ ֻקנָ יו‪ ,‬לַ מ ֹו ֵעד‪ ,‬א ֶ‬
‫‪29‬‬
‫ה' גרם לשרה להיכנס להריון‪ ,‬כלומר עשה נס כי הרי שרה הייתה בת ‪ 83‬ואברהם בן ‪.533‬‬
‫שרד נולדת ונולד לה בן‪ ,‬יצחק‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק יב‬
‫‪28‬‬
‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק כח‬
‫‪29‬‬
‫אתר ממרא‪ ,‬בראשית פרק כא‬
‫‪29‬‬
‫בכל הקטעים שציטטתי אלוהים התערב בחיי האדם‪ ,‬דיבר איתם‪ ,‬אמר להם מה לעשות‪,‬‬
‫עשה בשבילם ניסים‪ .‬הקטעים מראים שאלוהים מתואר בספר התנ"ך כאלוהים שמתערב‬
‫בחיי האדם ועושה בשבילם דברים‪ ,‬מעניש ומתגמל‪.‬‬
‫פרק שני‬
‫תפיסת אלוהים אצל הרמב"ם‬
‫הרמב"ם חושב בצורה שונה מאוד ממה שכיום אנשים דתיים חושבים על אלוהים‪ .‬לפי גישת‬
‫הרמב"ם‪ ,‬האדם חופשי לבחור את דרכו בחיים‪ ,‬הוא אחראי למעשיו וההשגחה אינה‬
‫מתערבת בהנהגותיו‪ .‬הוא מאמין שההשגחה שקיימת היא רק על בני האדם ולא ניתנת‬
‫לחיות אחרות בכלל‪" .‬כי ההשגחה האלוהית בזה העולם‪ ...‬באישי מין האדם בלבד"‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫הוא‬
‫מוסיף ואומר שדעתו על גורל החיות והצמחים מקרי לגמרי כמו שאומר אריסטו‪" :‬אבל שאר‬
‫בעלי‪-‬החיים וכל שכן הצמחים וזולתם‪ ,‬דעתי עליהם כדעת אריסטו‪" .‬אין אני מאמין בשום‬
‫אופן שעלה זה נשר בהשגחה עליו‪ ,‬ולא שעכביש זה טרף זבוב זה בגזרת האל ורצונו‬
‫הפרטי עכשיו‪ .‬ולא שהיריקה שירק ראובן נעה עד שפגעה ביתוש זה במקום מסוים והרגה‬
‫אותו על‪-‬פי גזירה‪ .‬ולא שכאשר דג זה חוטף תולעת זאת משטח פני המים‪ ,‬זה בחֵ פֶ ץ אלוהי‬
‫פרטי‪ .‬כל זה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬במקרה לחלוטין"‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫הוא מאמין שאלוהים אינו משגיח בצורה אישית‬
‫על כל בנאדם ועל כל פרט‪ .‬הוא מאמין שאלוהים ברא את העולם והפסיק להתערב‪ .‬לדעת‬
‫רמב"ם בשביל לקבל השגחה אלוהית ושפע אלוהי צריך פשוט לעבוד אותו ‪,‬לקיים את‬
‫מצוותיו‪ ,‬לדבוק בו ולהשכל וככה אפשר להיכנס מתחת ל"תדר" שלו ומתחת לשפע שהוא‬
‫נותן‪" .‬ההשגחה באה ממי שהוא משכיל ושכל מושלם בשלמות שאין אחריה שלמות‪ ,‬וכל‬
‫מי ֶש ִּמ ַד ֵבק בו דבר מאותו שפע ‪ -‬לפי מידת השכל המגיעה אליו (תהיה מידת) מה שמגיע‬
‫אליו מן ההשגחה‪ .‬זאת היא דעתי הנראית לי מתאימה למושכל וללשונות התורה‪".‬‬
‫‪32‬‬
‫מבחינת רמב"ם אלוהים לא משגיח באופן אישי‪ ,‬הוא אינו מתגמל ומעניש אנשים לפי‬
‫התנהגותם ופי קיום המצוות‪ ,‬אלוהים פשוט נותן שפע באופן כללי ורק כאשר אתה מקיים‬
‫מצוות ואתה אדם טוב ואתה דבק באמונתך לאלוהים ואתה משכיל אתה נכנס תחת התדר‬
‫האלוהי ומקבל את השפע שלו‪ .‬כיום רוב האנשים מאמינם שאלוהים משגיח באופן אישי‬
‫ומעניש ומתגמל לפי התנהגותך ולפי קיום המצוות באופן אישי ולא באופן כללי‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מורה נבוכים‪ ,‬פרק יז חלק ג‬
‫‪31‬‬
‫מורה נבוכים‪ ,‬פרק יז חלק ג‬
‫‪32‬‬
‫מורה נבוכים‪ ,‬פרק יז חלק ג‬
‫‪31‬‬
‫לפי רמב"ם אין השגחה אלוהית אישית‪ .‬אם אתה רוצה לקבל השגחה עליך להיות נאמן‬
‫לאלוהים ודבוק באמונתך באלוהים כל הזמן ואז תיכנס מתחת לשפע האלוהי הוא נתן דוגמה‬
‫אחת שבה הוא אומר שאם עכביש טרף חרק זה לא בגלל איזשהו התערבות אלוהית ולא‬
‫בגלל שהחרק נענש אלא רק בגלל היצר של העכביש ובגלל דרך הטבע‪.‬‬
‫הרמב"ם טוען שאי אפשר לתאר את אלוהים באף דרך ואפשר רק להגיד מה שהוא לא ‪.‬‬
‫"דע כי תיאור האל יתעלה בשלילות הוא התיאור הנכון‪ ,‬אשר אין בו כלום מאי הדיוק ואין‬
‫בו חיסרון לגבי האל בכלל ולא בשום מצב ואילו בתיאורו בהיגדים חיוביים יש משום שיתוף‬
‫וחיסרון"‬
‫‪33‬‬
‫לפי הרמב"ם אי אפשר לשבח את אלוהים מכיוון שכל מה שיגידו עליו רק יוריד‬
‫ממנו ומערכו מכיוון שבשפה יש מגבלות‪ ,‬השפה לא מסוגלת להסביר ולהראות מי זה ומה זה‬
‫אלוהים‪ .‬השפה בעצם מקשרת בין אובייקטים שונים ובכך אלוהים לא יכול להיות בתוך‬
‫השפה כי אז הוא יהיה קשור לאובייקטים שונים‪ .‬לדוגמה‪ :‬אומרים על בנאדם שהוא טוב‬
‫ואחרי זה אומרים שאלוהים הוא טוב‪ ,‬בכך זה מקשר בין אלוהים לאדם‪ .‬עצם קישור זה בין‬
‫האדם לאלוהים הוא קירוב וקישור האלוהים אל העולם החומרי ומכאן אפשר להסיק שזו‬
‫עבודת אלילים כי הרי אלילים היו חלק מהעולם האנושי ואלוהים לעומת זאת מעל כולם ואין‬
‫סופי ואין לקשר אותו לעולם החומרי והאנושי‪.‬‬
‫ישעיהו ליבוביץ נולד ב‪ 8‬בינואר ‪ 5836‬ונפטר באוגוסט ‪ .5886‬היה מדען רב‪-‬תחומי במדעי‬
‫הטבע עסק בעיקר בביוכימיה והוגה דעות ישראלי‪-‬יהודי‪-‬אורתודוקסי‪ .‬שימש כעורך‬
‫האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬נודע כמבקר חריף‬
‫של החברה הישראלית‪ .‬ליבוביץ התנגד בחריפות לתפיסה הדתית‪-‬לאומית של הציונות‬
‫הדתית‪ ,‬שלדעתו מקדשת ערכים כגון אדמה ולאום‪ ,‬ותמך בהפרדת דת ממדינה‪.‬‬
‫אפשר להגיד שליבוביץ' הוא הממשיך הרוחני של הרמב"ם בדורנו‪ .‬הוא מאמין באותם‬
‫רעיונות כמו של הרמב"ם‪ .‬הוא טען שאלוהים אינו משגיח השגחה ישירה וגם טען שאלוהים‬
‫לא הציל את עם ישראל מידי הרומאים וכד'‪ ...‬גם הוא טען שבשביל לקבל השגחה אלוהית‬
‫על בני האדם לקיים את המצוות רק בגלל שהם מצוות ולא בגלל שעשיית המצוות תגרום‬
‫להשגחה ישירה של אלוהים‪ .‬לליבוביץ' היו מספר התבטאויות שמראות את אמונתו לגבי‬
‫אלוהים ‪:‬‬
‫הוא אמר שאלוהים אינו הציל את עמי ישראל‪ ,‬לא מידי הרומאים כמו שהוא לא התערב‬
‫בשואה כאשר ‪ 3‬מיליון יהודים ומתוכם ‪ 5.8‬מיליון ילדים שלא עשו רע לאף אחד‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מורה נבוכים‪ ,‬חלק א‪ ,‬פרק נח‬
‫‪31‬‬
‫דוגמה שנייה היא כאשר הגיע אליו חייל ואמר לו שהוא היחידי שניצל ולא נהרג מהמחלקה‬
‫שלו "בעזרת השם"‪ .‬ליבוביץ' התעצבן ואמר שגם החברים שלו נהרגו "בעזרת השם"‪.‬‬
‫ישעיהו ליבוביץ' עוזר להבין את אמונתו של הרמב"ם על אלוהים מכיוון שאמונתו על אלוהים‬
‫מאוד דומה לאמונתו של הרמב"ם ומכיוון שהוא חי יותר בדורנו והיו לו התבטאויות שקשורות‬
‫לחיינו ולדורנו‪.‬‬
‫פרק שלישי‬
‫האם יתכן שהרמב"ם מתנגד לעיקרי תורה של שכר‬
‫ועונש?‬
‫עכשיו אחרי הפרק הראשון אשר מראה את אלוהים בתנ"ך אשר מתערב בחייהם של‬
‫האנשים‪ ,‬עושה ניסים ונותן שכר ועונש והפרק השני אשר מראה את האלוהים לפי אמונתו‬
‫של הרמב"ם אשר אינו מתערב בחייהם של אנשים‪ ,‬אינו עושה ניסים ואינו נותן שכר ועונש‬
‫נוצרת סתירה מאוד גדולה ולא ברורה‪ .‬הרי רמב"ם מגדיר עצמו כיהודי‪ ,‬נראה כאילו הרמב"ם‬
‫מתנגד לעיקרי התורה של שכר ועונש והתערבות אלוהים בחיי האדם‪ .‬אם הרמב"ם מתנגד‬
‫לכך כלומר שהוא מתנגד למה שרוב יהודי העולם אשר מאמינים באלוהים מאמינים‪ ,‬השכר‬
‫והעונש‪.‬‬
‫התשובה היא כן‪ .‬הרמב"ם מתנגד לכך שקיים השכר והעונש‪ .‬כמו שכתוב בפרק השני הוא‬
‫מאמין שאדם המקיים מצוות‪ ,‬משכיל ודבק באלוהים מקבל שפע מן אלוהים אך הדבר הוא לא‬
‫השגחה אלא שפע שמשודר כל הזמן ורק כאשר אתה מקיים את כל המצוות ודבק באלוהים‬
‫אתה מקבל אותו‪.‬‬
‫כיום רוב היהודים אינם מאמינים בדרכו של הרמב"ם‪ ,‬הם מאמינים שהאלוהים מתערב בכל‬
‫דבר‪ ,‬קשור לכל דבר‪ ,‬מתגמל ומעניש לפי קיום המצוות של האדם‪ .‬דומה אך שונה מגישת‬
‫הרמב"ם מכיוון שהרמב"ם אינו מאמין בהתערבותו של האלוהים בחייו של האדם אלא בשפע‬
‫שמשודר כל הזמן באופן קבוע‪ ,‬שפע אלוהי‪.‬‬
‫אפשר להגיד שאמונתו של הרמב"ם קשה להבנה וקשה לביצוע‪ .‬הרבה יותר קשה להאמין‬
‫במשהו שלא מתגמל אותך באופן אישי אלא באופן ככלי‪ ,‬לפי רמב"ם אין הסברים למקרים לא‬
‫מובנים‪ ,‬אי אפשר להגיד זה אלוהים גרם לכך‪ ,‬אלוהים הציל‪ ,‬אלוהים העניש‪ .‬האמונה‬
‫‪32‬‬
‫המקובלת כיום הרבה יותר פשוטה‪ ,‬אלוהים אחראי להכול‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬הוא מתגמל ומעניש‪.‬‬
‫אולי בגלל זה אין הרבה אנשים המתקרבים לאמונתו של הרמב"ם?‬
‫פרק רביעי‬
‫האם הרמב"ם מציב פתרון לסתירה שהוא יצר בין‬
‫אלוהים של התנ"ך לעומת האלוהים שלו?‬
‫שאלת השאלות היא איך הרמב"ם פותר את הסתירה הענקית שהוא יצר בין אמונתו כלפי‬
‫האלוהים לעומת האלוהים שמופיע בתנ"ך‪ .‬האלוהים לפי אמונתו של הרמב"ם אינו מתערב‬
‫בחייו של האדם‪ ,‬אינו נותן שכר ועונש‪ .‬האלוהים שמופיע בתנ"ך הוא כמעט ההפך הגמור‪,‬‬
‫הוא מתגמל‪ ,‬מעניש עושה ניסים ואפילו מדבר עם בני אדם מסויימים‪ .‬זאת סתירה ענקית‪,‬‬
‫האם אפשר שהרמב"ם מבטל את התנ"ך כולו?‬
‫הרמב"ם פותר את הסתירה הזו במשפט "דברת תורה בלשון אדם"‪ ,‬כלומר הוא אומר שבני‬
‫האדם לא מבינים את התנ"ך כמו שצריך להבין אותו‪ ,‬אולי בגלל שהתנ"ך נכתב בפשטות‪,‬‬
‫בלשון בני האדם בשביל כל העם ובשביל שכל העם יבין אותו‪ .‬הוא טוען שכתוצאה מכך נראה‬
‫כאילו יש סתירה בין אמונתו באלוהים לבין האלוהים שמופיע בתנ"ך‪ ,‬אך הסתירה היא רק‬
‫לכאורה ובעצם אין סתירה בכלל מכיוון שבני האדם אינם מבינים את מה שכתוב בתנ"ך כמו‬
‫שזה באמת וכמו שבאמת צריך להבין ובעצם האלוהים בתנ"ך הוא כמו שהרמב"ם מאמין‬
‫שהאלוהים קיים‪ ,‬כלומר אינו באמת מתערב ואינו מעניש ומתגמל‪.‬‬
‫הוא אומר זאת במורה נבוכים (א‪ ,‬כו‪:),‬‬
‫"ידועה לך האמירה שלהם הכוללת את כל סוגי הפירושים הקשורים בתחום זה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מה‬
‫שאמרו‪ :‬דברה תורה כלשון בני אדם‪ .‬משמעות הדבר שכל מה שבני‪-‬האדם כולם מסוגלים‬
‫להבינו ולציירו במחשבה ראשונה הוא אשר יוחס כהכרחי לאל יתעלה‪ .‬לכן הוא תואר‬
‫‪33‬‬
‫בתארים המצביעים על גשמות‪ ,‬כדי להורות על כך שהוא יתעלה נמצא‪ .‬שכן אין ההמון‬
‫משיג ברגע הראשון מציאות זולת מציאות של גוף דווקא‪ .‬לדעתם מה שאינו גוף‪ ,‬או מצוי‬
‫בתוך גוף‪ ,‬אינו נמצא‪".‬‬
‫בעצם אחרי אמירת דברים אלו הוא פותר את הסתירה הכל כך מסובכת שהוא יצר לכאורה‪.‬‬
‫הוא אומר בעצם שהתנ" ך כתוב בפשטות מכיוון שהאדם אינו מסוגל להבין את קיום האל כמו‬
‫שהוא ולכן אלוהים מתואר בתארים המצביעים על גשמות‪ ,‬כלומר על אנושיות‪ .‬בעצם‬
‫הרמב"ם אומר שהתנ"ך נכתב לעם ובגלל זה אלוהים מתואר שם בגשמיות ועם תכונות‬
‫אנושיות‪ .‬בכך הרמב"ם פותר את הסתירה באופן פשוט‪ ,‬אולי פשוט מידי?‬
‫סיכום‬
‫העבודה הייתה מאוד מעניינת ומשכה אותי מאוד‪ .‬ניסיתי להבין עד הסוף את אמונתו‬
‫האמתית של הרמב"ם באלוהים‪ .‬אמונתו של הרמב"ם באלוהים מאוד מסובכת ומאוד שונה‬
‫ממה שהיהודים בעבר בהווה ולדעתי גם בעתיד האמינו‪ ,‬מאמינים ויאמינו‪ .‬מסיבה זאת מאוד‬
‫נמשכתי לעבודה‪.‬‬
‫ניסיתי להתעמק ולהבין לגמרי את אמונתו של הרמב"ם באלוהים‪ ,‬להבין את הסתירה‬
‫העמוקה בין אמונתו לבין האלוהים בתנ"ך ולהבין איך הוא פותר את הסתירה‪ .‬לדעתי קיימת‬
‫פה סתירה גדולה מאוד שלא כל כך קל לפתור‪ .‬לדעתי הדרך שבה פתר רמב"ם את הסתירה‬
‫היא קצת תחמנית כי מאוד קל להגיד שבני האדם הפשוטים לא מבינים כלום ושהתנ"ך נכתב‬
‫בפשטות בגללם‪ .‬לדעתי העניין הוא שרמב"ם לא הצליח לפתור את הסתירה באמת מכיוון‬
‫שאמונתו כל כלך מסובכת ואני מאמין שרמב"ם פשוט לא הצליח למצוא פתרון יותר טוב‪.‬‬
‫אמונתו הולכת כמעט לגמרי מול התנ"ך ולא כל כך פשוט למצוא פתרון‪ .‬אני חושב שאמונתו‬
‫של הרמב"ם מאוד מעניינת אך נוגדת את אמונתם של הדתיים המצויים ביהדות וגם נוגדת‬
‫את התנ"ך‪ .‬אם אתם שואלים אותי רמב"ם אינו מאמין לגמרי בתנ"ך‪ ,‬אך הוא אינו יכל להגיד‬
‫זאת מכיוון שבתקופה זאת להגיד דבר כזה זה גדול מידי וזה היה פוגע בו מאוד‪ ,‬מעניין אותי‬
‫מאוד איך הוא היה מציג את אמונתו כיום כאשר כבר לא כל כך נורא לשלול את התנ"ך כמו‬
‫שהיה פעם‪ .‬אמנם הרמב" ם לדעתי כן האמין באלוהים או באיזשהו כוח עליון אך מצד שני‬
‫‪34‬‬
‫הוא האמין בהיגיון ואינו האמין בגורל קבוע מראש‪ .‬לדעתי אמונתו של הרמב"ם היא משהו‬
‫מאוד מיוחד עם הרבה עניין מאחורי הדברים שהוא אמר ואני חושב שאפשר לקחת הרבה‬
‫רעיונות מאמונתו של הרמב"ם‪.‬‬
‫עכשיו אחרי שקצת קטלתי את האומץ של רמב"ם אני יגיד שיחסית לתקופה שבה הוא נמצא‬
‫היה לו המון אומץ לבוא ולשלול את מה שרוב היהודים האמינו בו‪ .‬הוא בא ולא עשה את‬
‫הדבר הכי קל והאמין בכך שאלוהים מתערב בכל אלא בה ואמר שאין שכר ועונש ושאלוהים‬
‫אינו מתערב בחייהם של בני האדם‪ .‬על כך אני מאוד מעריך את רמב"ם ומצד שני חבל לי‬
‫להרגיש שהוא עצר קצת את עצמו ולא אמר את מה שהוא הרגיש והאמין עד הסוף‪.‬‬
‫כל העבודה הזאת גרמה לי לחשוב הרבה על קיומו של האלוהים‪ ,‬אם הוא קיים? ואם הוא‬
‫קיים איך הוא קיים? אני חייב להגיד שלא הגעתי לתשובה ודאית ואני מאמין שייקח לי זמן‬
‫להגיע לתשובה אבל אין ספק שחלק מהרעיונות של רמב"ם והעבודה הזאת בכלל גרמו לי‬
‫לפתוח את הראש ולחשוב על כך עוד‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .5‬הגות‪ -‬פילוסופים בימי‪ -‬הביניים‪ ,‬קולט סירט פרק שביעי‪ :‬הגותו של הרמב"ם‬
‫‪ .6‬סודותיו של מורה נבוכים‪ ,‬מיכה גוטמן‬
‫‪ .6‬אמונתו של הרמב"ם‪http://www.tpeople.co.il/leibowitz/ebook.asp?id -‬‬
‫‪ .6‬מורה נבוכים‪http://press.tau.ac.il/perplexed/toc.asp -‬‬
‫‪ .8‬אתר ממרא‬
‫‪35‬‬
‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬
‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪58638‬‬
‫טלפון‪377-6585533 :‬‬
‫פקס‪35-8856667 :‬‬
‫התנגשות והשוואה בין‬
‫סיפורי הבריאה‬
‫שם המגישה‪ :‬רחלי ארג'ואן‬
‫ת"ז‪656568567 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מושב עין הבשור‪ ,‬ד‪.‬נ הנגב ‪,666‬‬
‫פלאפון‪3868663833 :‬‬
‫שם החונך‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬
‫‪36‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫עבודת מחקר זו באה לבדוק ולחקור את התנגשות סיפורי הבריאה ממקורות שונים‪ :‬סיפורי‬
‫המזרח הקדום למול סיפורי הבריאה המצויים בתורה בקובץ בראשית בפרקים א'‪ ,‬ב' לעומת‬
‫סיפור הבריאה כפי שכתוב בקוראן‪ .‬במרכז המחקר ייבדק השוני בין סיפורי הבריאה בהתאם‬
‫לאמונה ולמקור‪.‬‬
‫השאלות שעלו בתחילת המחקר שלי היו האם קיים מכנה משותף בולט לכולם על סיפור‬
‫הבריאה? האם סיפור הבריאה הוא אמת או אוסף של פרשנויות ומיתוסים בהתאם לדת או‬
‫למקור ממנה הוא מגיע? האם האדם נמצא במרכז העולם ונועד לשלוט בעולם או שמא‬
‫האלוהים הוא השולט בעולם?‬
‫במחקר זה מצאתי תשובות רבות לשאלות אותן העלתי‪ ,‬נוחכתי לראות כי נושא בריאת‬
‫העולם הוא נושא רחב המכיל בתוכו סיפורים רבים בעלי עלילה ואופן שונים הייחודיים לדתות‬
‫ותרביות שונות בעולם‪ .‬סיפורי הבריאה‪ ,‬מטרתם לבסס את קיום האנושות כולה‪ ,‬את קיום‬
‫החיים והיקום על ידי סיפור של יצירת העולם בו אנו חיים‪ .‬סיפורי הבריאה קשורים קשר‬
‫הדוק עם רעיון ה"אלוהות" בדמות אל יחיד או מספר אלילים‪ ,‬ודמות זאת‪ ,‬היא האחראית‬
‫ליצירה ולבריאה של העולם לרוב‪ ,‬ניתן להבחין כי הבריאה בעלת אלמנטים על‪-‬טבעיים‪,‬‬
‫כוחות טבע עליוניים‪ .‬במחקר אותו ערכתי חיפשתי את תפישת האלוהות בכל אחד‬
‫מהמקורות‪ ,‬ולבדוק את מהות האדם ומיקומו בעולם ביחס לאל וביחס לסיפור הבריאה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫הבריאה במיתוסים של המזרח‬
‫הקדום‪:‬‬
‫מלבד סיפורי הבריאה שבספר בראשית מצויים במקרא רמזים לכך שמקור רעיונות רבים‬
‫נמצאים במיתוסים של המזרח הקדום בדבר בריאת העולם‪ .‬לפי הכתובים בהם נלחם הבורא‬
‫בכמה כוחות מפלצתיים‪-‬מורדים כגון‪ :‬ים‪ ,‬נהר‪ ,‬לויתן‪ ,‬תהום‪ ,‬נחש בריח ותנין‪ .‬כמה מוטיבים‬
‫מן המסורות הללו נתגלגלו לספרים החיצוניים ולמדרשי חז"ל‪ .‬גם בין עמי המזרח הקדום‬
‫רווחו מסורות שונות על בריאת העולם‪ ,‬והן נמסרו בעיקר במיתוסים העוסקים בתולדות‬
‫האלים וביצירת האדם‪.‬‬
‫מיתוס הבבלי‪ :‬אנומה אליש‪:‬‬
‫‪34‬‬
‫אנומה אליש הוא סיפור על בריאת העולם‪ ,‬על‪-‬פי המיתולוגיה הבבלית‪ .‬אגדת אנומה אליש‬
‫חוברה בחלקה בתחילת האלף השני לפנה"ס‪ .‬האגדה מובנת באופן שיטתי ושלם‪ .‬קיימות‬
‫גרסות נוספות לבריאה שאחת מהן בולטת בנקודת דימיון לסיפור הבריאה המקראי‪ .‬אנומה‬
‫אליש מייחס את בריאת העולם למרדוך‪ ,‬האל העליון של בבל‪ .‬החומר הקדמון ממנו נברא‬
‫העולם ומלואו לפי מיתוס זה‪ :‬האל אפסו‪ -‬מי התהום המתוקים‪ ,‬ובת זוגדו תיאמת‪ -‬מי התהום‬
‫המלוחים‪ .‬מזיווג זה של אלי הטבע נולדו ונתרבו אלפי אלים‪ .‬באגדה‪ ,‬האלים מטרידים את‬
‫מנוחתם של אפסו ותיאמת‪ ,‬לכן אפסו מבקש מתיאמת שתהרוג אותם‪ .‬תיאמת מרחמת על‬
‫צאציאיה‪ .‬לאחר זמן מה ילדיו של אפסו מגלים את רצונו להורגם ומקדימים את אביהם‬
‫ורוצחים אותו‪ .‬תיאמת הבודדה פונה אל האלים בני בריתה בכדי למצוא תשובה למה עליה‬
‫לעשות והם מעודדים אותה לצאת לנקום ברוצחי בעלה‪ .‬תיאמת יוצאת צבא של מפלצות‬
‫שמטרתו להילחם באלים שרצחו את אפסו‪ .‬האלים‪ ,‬אשר מפוחדים מכוחה של תיאמת‬
‫נותרים אובדי עצות‪ .‬בהמשך הסיפור‪ ,‬מוזכר האל מורדוך‪ ,‬נינה של תיאמת המתנדב לצאת‬
‫לקרב כנגדה ונגד צבא המפלצות שלה בתנאי שבמידה וינצח בקרב יומלך למלך האלים‪.‬‬
‫בקרב הגדול בין צבא תיאמת לבין צבאו של מורדוך תיאמת מובסת על ידי מורדוך‪ ,‬ונפנה‬
‫מורדוך לברוא את העולם‪ .‬בצעד הראשון שעושה מורדוך‪ ,‬הוא מבתר את גופתה של תיאמת‬
‫לשניים‪ ,‬ומכאן למעשה מתחיל סיפור בריאת העולם של המיתוס הבבלי‪ .‬משני הבתרים של‬
‫גופת תיאמת ברא מורדוך את הרקיע ממעל‪ ,‬ואת הארץ (או את יסודות‪-‬הארץ‪ ,‬היינו את הים‬
‫הקוסמי) מתחת‪ .‬אחרי‪-‬כן קבע מרדוך את המאורות בשמים ‪,‬ולבסוף ברא את האדם‪ .‬סיפור‬
‫הבריאה הבבלי הינו סיפור צבעוני‪ ,‬דרמתי‪ ,‬שניתן לפרש אותו כאגדה‪ ,‬בנוסף לזאת‪ ,‬ניתן‬
‫‪34‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9460&kwd=2293‬‬
‫‪38‬‬
‫לראות את המיתוס הבבלי כסיפור אטיולוגי‪ ,‬שתפקידו להסביר כיצד נוצרו תופעות למיניהן‪-‬‬
‫תופעות טבע ומנגנוניים חברתיים‪.‬‬
‫מיתוס כנעני‪:‬‬
‫על פי אגדות ומיתוסים כנענים בראשית היו הרוח‪ ,‬הכאוס (התוהו ובוהו) התהום והרקק‪.‬‬
‫מבין ארבעת יסודות אלו שלושת הראשונים הם זהים לאלו שבפרק בראשית א' וגם הרביעי‬
‫דומה‪ .‬על‪-‬פי דברי של פרופסור משה דוד קאסוטו מקור המונח "תוהו ובוהו" שונה‬
‫במשמעותו מהמושג תוהו ובוהו כאי‪-‬סדר‪ ,‬כערבוביה‪ ,‬אלה כשילוב של "בהו" שבשירי‬
‫העלילה הכנעניים היתה אלת הלילה הפרימיטיבית‪ .‬והמושג תהום‪ -‬שסימל במשמעותו‬
‫הקדומה את האוקיינוס‪ .‬באגדה הכנענית מסופר שבראשית היו ה"זמן"‪ ,‬ה"חמדה"‪ ,‬שהיא‬
‫"ראשית התהוות כל הדברים" והערפל‪ .‬מיזווג ה"חמדה" עם ה"ערפל" נולדו ה"אוויר"‬
‫וה"רוח"‪ ,‬מהם נוצר ביצה‪ ,‬שנחשבת ל"ביצה קוסמית"‪ .‬האגדה מספרת כי מהביצה הזו‪,‬‬
‫נבראו כל הברואים‪.‬‬
‫מיתוסים יוונים‪:‬‬
‫התיאור היווני המוקדם ביותר של בריאת העולם נמצא ביצירתו של המשורר הסיודוס‪,‬‬
‫"תיאוגניה"‪ ,‬מהמאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‪ .‬על תיאור זה‪ ,‬העולם נוצר מתוך הכאוס‪" ,‬תוהו ובוהו"‪,‬‬
‫מתוכו נוצרו לראשונה הארץ‪" -‬גאיה"‪ ,‬וממנה השמיים‪" -‬אורנוס"‪ .‬מזיווגם של שני אלו נוצרו‬
‫יצורים שונים‪ :‬תחילה נוצרו מפלצות בעלות מאה זרועות‪ ,‬לאחר מכן קיקלופים‪ ,‬הגיגאנטים‬
‫הענקיים‪ ,‬ולבסוף הטיטאנים‪ .‬אורנוס לא היה מרוצה מבניו וגירש אותם אל טרטרוס‪ -‬השאול‬
‫שבמעמקי האדמה‪ .‬גאיה כעסה עליו על מעשה זה‪ ,‬ולכן זממה בעזרת צעיר בניה‪ ,‬הטיטאן‬
‫"קרונוס" לנשל את אורנוס ממעמדו כשליט העולם‪ .‬היא חימשה את קרונוס במגל‪,‬‬
‫שבאמצעותו הוא סירס את אורנוס אביו ותפס את מקומו‪ .‬מדמו השפוך של אורנוס נולדו‬
‫ה"אריניות"‪ ,‬אלות הנקמה‪ ,‬ומזרעו השפוך נולדה "אפרודיטה"‪ ,‬אלת היופי והאהבה‪ .‬אורנוס‬
‫המסורס קילל את בנו שכשם שהוא נישל אותו משליטתו בעולם‪ ,‬כך בנו־שלו יעשה גם לו‪.‬‬
‫קרונוס מפחד מפני קללתו של אורנוס‪ ,‬ולכן החליט לבלוע את ילדיו‪ ,‬שנולדו לו מאשתו‬
‫"ריאה"‪ ,‬מיד לאחר לידתם‪ .‬עם זאת‪ ,‬כשרצה לבלוע את צעיר בניו‪" ,‬זאוס"‪ ,‬הגישה לו ריאה‬
‫אבן מכוסה בדים במקומו‪ ,‬ולזאוס עצמו עזרה להמלט‪ ,‬והוא גדל בהסתר במערה בכרתים‪,‬‬
‫כשהוא יונק משדיה של עז‪ .‬כשבגר זאוס‪ ,‬הגשים את קללתו של אורנוס בכך שתפס את‬
‫שלטונו של אביו‪ ,‬הכריח אותו להקיא בחזרה את אחיו ואחיותיו שבלע‪ ,‬וחלק יחד איתם את‬
‫השליטה בעולם‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫בריאת זכר ונקבה על פי המיתולוגיה היוונית‪:‬‬
‫בריאת האדם מיוחסת לרוב ל"פרומתאוס"‪ ,‬הטיטאן‪ .‬במשלי פרומתאוס מוזכר מספר פעמים‬
‫בתור בורא האדם‪ ,‬אם כי במקרה אחד מוזכר דווקא זאוס בתפקיד זה‪ .‬לפי גרסאות מסוימות‪,‬‬
‫פרומתאוס הוא זה שברא את גוף האדם אבל האלה "אתנה" היא זו שהעניקה להם נשמה‪.‬‬
‫בריאת האשה הראשונה‪" -‬פנדורה"‪ ,‬מוצגת כמעשה ידיו של "הפייסטוס"‪ ,‬בפקודת זאוס‪,‬‬
‫במטרה להעניש את בני האדם על מעשה גניבת האש של פרומתאוס‪.‬‬
‫נוסף למיתוסים יוונים‪ ,‬ביצירתו של אפלטון‪( ,‬פילוסוף ויוצר יווני) ניתן לראות סיפור שונה של‬
‫בריאת העולם‪ ,‬המתואר על ידיו כמעשה ידיו של אל יחיד‪ .‬האל מתואר כמעין אדריכל‪,‬‬
‫המתכנן את העולם בהתאם לעקרונות הנדסיים ואסתטיים‪ ,‬כך למשל את הארץ הוא בוחר‬
‫ליצור בצורת כדור‪ ,‬מכיוון שזו הצורה המושלמת ביותר‪ .‬מעשה היצירה מתואר באופן טכני‬
‫מאוד‪ ,‬ואפלטון מקדיש מילים רבות לתאר כיצד האל גוזר‪ ,‬מכופף‪ ,‬מחבר ומניע במסלולם את‬
‫יסודות הבריאה השונים‪ .‬האל מפריד אלו מאלו את ארבעת היסודות‪ ,‬הנתונים קודם לכן‬
‫במצב של ערבוביה‪ ,‬ובורא את הזמן‪ ,‬השמיים‪ ,‬הארץ‪ ,‬כוכבי השמיים‪ ,‬והאלים הפחותים יותר‪.‬‬
‫הוא גם הבורא את נשמת האדם‪ ,‬אבל את בריאת גופו הוא מפקיד בידי האלים המשניים‪,‬‬
‫ומסיבה זו גופו של האדם הוא בן תמותה‪ ,‬בעוד שנשמתו היא בת אלמוות‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך בריאת העולם‬
‫‪41‬‬
‫‪35‬‬
‫סיפור הבריאה הראשון בבראשית א'‬
‫‪3‬‬
‫אשית‪ָ ,‬ב ָרא ֱאל ִֹּהים‪ ,‬אֵ ת הַ ָש ַמיִּם‪ ,‬וְ אֵ ת הָ אָ ֶרץ‪"..‬‬
‫א " ְב ֵר ִּ‬
‫הפסוק הראשון של התנ"ך הוא משפט קביעה הבא להציב את העובדה החשובה ביותר‬
‫להבנת כל התופעות‪ :‬אלוהים הוא זה שברא את העולם‪ .‬בקביעה זו‪ ,‬נמסר לנו היסוד לכל‬
‫השקפת העולם בתנ"ך‪ :‬אל אחד‪ .‬חזק‪ ,‬מעל הכל‪ ,‬שנמצא לעולמים ונמצא בכל מקום‪ ,‬הוא‬
‫אחראי לכל מה שקיים‪ .‬לשמיים לארץ וכל אשר בם‪ .‬העולם בו אנו חיים קיבל על עצמו‬
‫שהתרחשה פעולה חד‪ -‬פעמית של יצירת העולם על ידי בריאה הרמונית ומושלמת של האל‪.‬‬
‫בזאת ניצל העולם מכל מה שניתן לקרוא לו‪" :‬מקריות"‪.‬‬
‫ֹש ְך‪ַ ,‬על‪ְ -‬פנֵי ְתהוֹ ם; וְ רוחַ ֱאל ִֹּהים‪ְ ,‬מ ַרחֶ פֶ ת ַעל‪ְ -‬פנֵי הַ ָמיִּם‪".‬‬
‫תהו ָובֹהו‪ ,‬וְ ח ֶ‬
‫ב וְ הָ אָ ֶרץ‪ָ ,‬הי ְָתה ֹ‬
‫בפסוקים הראשונים של פרק בראשית מתואר מה שהיה לפני יצירת העולם‪ ,‬כשהכל עוד היה‬
‫ריק‪ .‬הכל היה ללא סדר‪ ,‬רק "תוהו ובוהו" וניתן תיאור של ערבוב של חומרים ויסודות‪ ,‬חסר‬
‫צורה ומשמעות‪ :‬חושך‪ ,‬תהום ומים‪ .‬מעל כל הערבוביה והאי סדר מוזכר כי רוח אלוהים‬
‫מרחפת מעל‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל מה שקורה בעולם הוא אינו מקרי‪ ,‬אלא נובע מרצון האל‪ .‬רוח‬
‫האלוהים המרחפת מעל כל הערבוביה‪ ,‬החומרים והיסודות רומזת לשליטת האלוהים בעולם‬
‫עוד מלפני יצירתו‪ .‬שליטה ביסודות‪ ,‬בחומרים‪ ,‬בכל מה שנסתר ולא ידוע‪ .‬לאורך כל הסיפור‬
‫בריאת העולם נעשית באמירה של האל‪ .‬אלוהים אומר והדבר ישר מתבצע‪ .‬אין מאבק או‬
‫מלחמה‪ .‬רק רצון האל והתגשמותו‪ .‬מדגיש את אלוהים כאל מופשט‪ .‬זאת בניגוד למסופר‬
‫בסיפורי בריאה של עמים אחרים‪ ,‬שם העולם נברא מתוך מלחמה ומאבק בין אלים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫היום הראשון של הבריאה‪ :‬פסוקים ג‪-‬ה‪ :‬בריאת האור‪:‬‬
‫טוב; וַי ְַב ֵדל ֱאל ִֹּהים‪ֵ ,‬בין‬
‫אור‪ִּ ,‬כי‪ֹ -‬‬
‫ֹאמר ֱאל ִֹּהים‪ ,‬י ְִּהי אוֹ ר; ַוי ְִּהי‪-‬אוֹ ר‪ .‬ד וַי ְַרא ֱאל ִֹּהים אֶ ת‪ָ -‬ה ֹ‬
‫ג "וַי ֶ‬
‫ֹש ְך ָק ָרא ָלי ְָלה; ַוי ְִּהי‪ֶ -‬ע ֶרב ַוי ְִּהי‪-‬ב ֶֹקר‪ֹ ,‬יום‬
‫אור ֹיום‪ ,‬וְ לַ ח ֶ‬
‫ֹש ְך‪ .‬ה וַי ְִּק ָרא ֱאל ִֹּהים לָ ֹ‬
‫אור ובֵ ין הַ ח ֶ‬
‫הָ ֹ‬
‫אֶ חָ ד‪".‬‬
‫הדבר הראשון שבורא אלוהים ביצירת העולם הוא את האור‪ .‬ובכך יוצר הבדלה בין אור‬
‫לחושך‪ .‬בסוף בריאת האור‪ ,‬נותן אלוהים את הציון "כי טוב"‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫בריאת האור‪ ,‬כמו שאר הבריאות המתוארות בפרק א'‪ ,‬נעשית באמירה של אלוהים ולא‬
‫בעשייה ממשית‪ .‬דבר זה משקף את הכח והעוצמה של האלוהים‪ .‬ואת ההבדל שבין יצירה‬
‫בידי אלוהים‪-‬באמירה ובקביעת מה שיתרחש‪ ,‬לבין יצירה של האדם‪ -‬בעשייה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫היום השני של הבריאה‪ :‬ו'‪-‬ח'‪ :‬הבריאה במים העליוניים‪:‬‬
‫יהי ַמ ְב ִדיל‪ֵּ ,‬בין ַמיִם ָל ָמיִם‪ .‬ז וַי ַַעשׂ ֱאל ִֹּהים‪ ,‬אֶ ת‪-‬‬
‫תו ְך הַ ָמיִם‪ ,‬וִ ִ‬
‫יע ְב ֹּ‬
‫ֹּאמר ֱאל ִֹּהים‪ ,‬י ְִהי ָר ִק ַ‬
‫ו "וַי ֶ‬
‫יע; ַוי ְִהי‪-‬כֵּ ן‪ .‬ח וַי ְִק ָרא‬
‫ֲשר ֵּמ ַעל ָל ָר ִק ַ‬
‫יע‪ ,‬ובֵּ ין הַ ַמיִם א ֶ‬
‫ֲשר ִמ ַתחַ ת לָ ָר ִק ַ‬
‫יע‪ ,‬וַי ְַב ֵּדל ֵּבין הַ ַמיִם א ֶ‬
‫הָ ָר ִק ַ‬
‫שנִ י‪".‬‬
‫יע‪ָ ,‬ש ָמיִם; ַוי ְִהי‪ֶ -‬ע ֶרב ַוי ְִהי‪-‬ב ֶֹּקר‪ ,‬יוֹּ ם ֵּ‬
‫ֱאל ִֹּהים לָ ָר ִק ַ‬
‫ביום השני נבראים ה"מים העליוניים"‪ -‬השמיים‪ .‬אלוהים יוצר את השמיים על ידי הפרדת‬
‫המים לשתי שכבות‪ :‬שכבה עליונה ושכבה תחתונה‪ .‬בין שתי השכבות מפריד הרקיע‪ ,‬שהוא‬
‫חוצץ בין שתי שכבות המים‪ .‬אלוהים לא מסיים את פרק זה באמירה "כי טוב"‪ .‬ניתן להסביר‬
‫זאת בכך שאלוהים עדיין לא סיים את מלאכתו והוא אומר "כי טוב" רק על מלאכה‬
‫שהסתיימה‪ .‬כלומר‪ ,‬ביום השני עדיין לא הסתיימה מלאכת בריאת המים‪ .‬כיוון שלא הסתיימה‬
‫הפעולה עם המים אין התייחסות אלוהית‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫היום שלישי ט'‪-‬יג'‪ :‬המשך הבריאה במים ובריאת הצמחייה‪:‬‬
‫קום אֶ חָ ד‪ ,‬וְ ֵת ָראֶ ה‪ ,‬הַ י ַָב ָשה; ַוי ְִּהי‪-‬כֵ ן‪ .‬י‬
‫ֹאמר ֱאל ִֹּהים‪ ,‬י ִָּקוו ַה ַמיִּם ִּמ ַתחַ ת הַ ָש ַמיִּם אֶ ל‪ָ -‬מ ֹ‬
‫ט "וַי ֶ‬
‫ֹאמר ֱאל ִֹּהים‪,‬‬
‫טוב‪ .‬יא וַי ֶ‬
‫וַי ְִּק ָרא ֱאל ִֹּהים לַ י ַָב ָשה אֶ ֶרץ‪ ,‬ו ְל ִּמ ְקוֵה הַ ַמיִּם ָק ָרא י ִַּמים; וַי ְַרא ֱאל ִֹּהים‪ִּ ,‬כי‪ֹ -‬‬
‫בו ַעל‪ָ -‬האָ ֶרץ;‬
‫עו‪ֹ -‬‬
‫ֲשר ז ְַר ֹ‬
‫ינו‪ ,‬א ֶ‬
‫יע ז ֶַרע‪ֵ ,‬עץ ְפ ִּרי ע ֶֹשה ְפ ִּרי ְל ִּמ ֹ‬
‫ַת ְד ֵשא הָ אָ ֶרץ ֶד ֶשא ֵע ֶשב ַמזְ ִּר ַ‬
‫בו‪,‬‬
‫עו‪ֹ -‬‬
‫ֲשר ז ְַר ֹ‬
‫יע ז ֶַרע‪ְ ,‬ל ִּמינֵהו‪ ,‬וְ ֵעץ ע ֶֹשה‪ְ -‬פ ִּרי א ֶ‬
‫ַוי ְִּהי‪-‬כֵ ן‪ .‬יב וַתוֹ צֵ א הָ אָ ֶרץ ֶד ֶשא ֵע ֶשב ַמזְ ִּר ַ‬
‫ישי‪".‬‬
‫ְל ִּמינֵהו; וַי ְַרא ֱאל ִֹּהים‪ִּ ,‬כי‪-‬טוֹ ב‪ .‬יג ַוי ְִּהי‪ֶ -‬ע ֶרב ַוי ְִּהי‪-‬ב ֶֹקר‪ ,‬יוֹ ם ְש ִּל ִּ‬
‫ביום השלישי של בריאת העולם נמשכת מלאכת הבריאה של המים מהיום השני‪ .‬אלוהים‬
‫גורם לנסיגת המים התחתונים למקום אחד הנקרא ים‪ .‬וכך ניתן להבדיל בין הים לבין היבשה‪.‬‬
‫לאחר שהיבשה נחשפת ניתן לברוא את הצמחייה ואלוהים מחלק אותה לשני סוגים‪" :‬דשא‬
‫עשב" ו"עץ"‪ .‬דבר המדגיש כי הבריאה היא חד פעמית‪ :‬גם זרעים‪ ,‬וגם פירות‪ -‬לעמן‬
‫המשכיות‪ .‬לאחר שהאל בורא את הצמחיה הוא שוב נותן את הציון "כי טוב" ובכך מסתיימת‬
‫הבריאה ביום השלישי‪ .‬ביום זה נאמר פעמיים הציון "כי טוב" פעם על המלאכה במים ופעם‬
‫על מלאכת בריאת הצמחייה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫היום הרביעי‪ :‬יד‪-‬יט‪ :‬בריאת המאורות‪:‬‬
‫‪36‬‬
‫יע הַ ָש ַמיִּם‪ְ ,‬להַ ְב ִּדיל‪ֵ ,‬בין הַ י ֹום ובֵ ין הַ ָלי ְָלה; וְ ָהיו ְלאֹתֹ ת‬
‫ארֹת ִּב ְר ִּק ַ‬
‫ֹאמר ֱאל ִֹּהים‪ ,‬י ְִּהי ְמ ֹ‬
‫יד "וַי ֶ‬
‫יע הַ ָש ַמיִּם‪ְ ,‬ל ָה ִּאיר ַעל‪ָ -‬האָ ֶרץ; ַוי ְִּהי‪-‬כֵ ן‪ .‬טז‬
‫ו ְלמוֹ עֲ ִּדים‪ ,‬ו ְלי ִָּמים וְ ָשנִּ ים‪ .‬טו וְ ָהיו ִּל ְמאוֹ רֹת ִּב ְר ִּק ַ‬
‫אור‬
‫אור הַ ָגדֹל‪ְ ,‬ל ֶמ ְמ ֶשלֶ ת הַ י ֹום‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬הַ ָמ ֹ‬
‫ארֹת הַ ְגד ִֹּלים‪ :‬אֶ ת‪-‬הַ ָמ ֹ‬
‫וַי ַַעש ֱאל ִֹּהים‪ ,‬אֶ ת‪ְ -‬שנֵי הַ ְמ ֹ‬
‫יע הַ ָש ָמיִּם‪ְ ,‬ל ָה ִּאיר‪ַ ,‬על‪-‬‬
‫הַ ָקטֹן ְל ֶמ ְמ ֶשלֶ ת הַ ַלי ְָלה‪ ,‬וְ אֵ ת הַ כוֹ כָ ִּבים‪ .‬יז וַי ִֵּתן א ָֹתם ֱאל ִֹּהים‪ִּ ,‬ב ְר ִּק ַ‬
‫טוב‪ .‬יט‬
‫ֹש ְך; וַי ְַרא ֱאל ִֹּהים‪ִּ ,‬כי‪ֹ -‬‬
‫הָ אָ ֶרץ‪ .‬יח וְ ִּל ְמש ֹל‪ַ ,‬בי ֹום ובַ ַלי ְָלה‪ ,‬ו ְלהַ ְב ִּדיל‪ֵ ,‬בין הָ אוֹ ר ובֵ ין הַ ח ֶ‬
‫יעי‪".‬‬
‫ַוי ְִּהי‪ֶ -‬ע ֶרב ַוי ְִּהי‪-‬ב ֶֹקר‪ ,‬יוֹ ם ְר ִּב ִּ‬
‫ביום הרביעי בורא האלוהים את המאורות שבעולם‪ :‬את השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‪ .‬השמש‬
‫והירח‪ ,‬בניגוד למסופר בדתות אחרות‪ ,‬ממלאים את פקודת האל ואין להם קיום עצמאי‪ .‬הם‬
‫אמנם מושלים ביום ובלילה‪ ,‬אך שלטונם מוגבל בזמן והם סרים למרות האל שבראם‪ .‬יש‬
‫לשים לב שהמאורות נבראו רק ביום הרביעי‪ ,‬והאור‪ ,‬עליו מסופר ביום הראשון‪ .‬ביום הרביעי‬
‫בורא האלוהים את המאורות שבעולם‪ :‬את השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‪ .‬השמש והירח‪ ,‬בניגוד‬
‫למסופר בדתות אחרות‪ ,‬ממלאים את פקודת האל ואין להם קיום עצמאי‪ .‬הם אמנם מושלים‬
‫ביום ובלילה‪ ,‬אך שלטונם מוגבל בזמן והם סרים למרות האל שברא אותם‪ .‬השמש‪-‬מושלת‬
‫ביום והירח והכוכבים‪-‬מושלים בלילה‪ .‬יש לשים לב שהמאורות נבראו רק ביום הרביעי‪,‬‬
‫והאור‪ ,‬עליו מסופר ביום הראשון‪ .‬בריאת המאורות יוצרת קושי של כפילות‪ :‬אם נברא ביום‬
‫הראשון האור‪ ,‬מה הטעם בבריאת המאורות ביום הרביעי?‪ 5‬קושי זה בולט מהשוואת פס' ד‬
‫לפס' יח‪ :‬בפסוק ד' נאמר שאלוהים ברא אור בכדי להבדיל את האור מהחושך‪" :‬וַי ְַב ֵדל‬
‫ֹשך"‪ ,‬ובפסוק יח ישנה חזרה על אות הרעיון‪ :‬שהמאורות נוצרו כדי‬
‫ֱאל ִֹּהים‪ֵ ,‬בין הָ אוֹ ר ובֵ ין הַ ח ֶ‬
‫ֹש ְך"‪.‬‬
‫להבדיל בין האור וביך החושך‪" :‬וְ ִּל ְמש ֹל‪ַ ,‬בי ֹום ובַ ַלי ְָלה‪ ,‬ו ְלהַ ְב ִּדיל‪ֵ ,‬בין ָהאוֹ ר ובֵ ין הַ ח ֶ‬
‫ניתן למצוא פירושים רבים לקושי זה‪:‬‬
‫‪ .5‬האור נברא עבור האלוהים והמאורות נבראו בעבור האדם‪ .‬ואלו סוגים שונים של‬
‫אור‪.‬‬
‫‪ .6‬המאורות והאור נבראו ביום הראשון‪ ,‬אלא שרק ביום הרביעי לאחר שנבראו השמים‬
‫אלוהים יכל לשבץ אותם בשמיים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪http://www.hottentot.co.il/Bible-by-Amos/wp/?p=311‬‬
‫‪43‬‬
‫היום החמישי‪ :‬כ‪-‬כג‪ :‬בריאת בעלי החיים בים ובעלי הכנף‪:‬‬
‫‪37‬‬
‫ביום החמישי מסופר על כך שאלוהים בורא את בעלי החיים שבמים ובעלי הכנף‪ .‬לאחר זאת‬
‫ניתן להבחין בהזכרה פרטנית של בעל החיים יחידי המוזכר בשם‪" :‬התנינים"‪ .‬יש להסביר‬
‫את הופעת השם ברצון לבטל ולהתנגד למיתוסים לפיהם התנינים היו מפלצות ים שנלחמו‬
‫כנגד אלוהים בעת יצירת העולם‪ .‬כאן‪ ,‬ניתנת קביעה שאלוהים הוא זה שברא את התנינים‬
‫והוא אחראי לקיומם כמו כל שאר בעלי החיים ואין בהם שום עליונות וייחוד‪.‬‬
‫היום השישי‪ :‬כד‪-‬לא‪ :‬בריאת בעלי החיים היבשתיים והאדם‪:‬‬
‫ביום השישי נבראו בעליי החיים היבשתיים והאדם‪ .‬ארצה להתייחס לבריאת האדם בפרק‬
‫זה‪ .‬ידוע לנו כי האדם הוא בריאה שונה משאר הבריאות‪ .‬רק בוא נאמרה שהושקעה מחשבה‬
‫רבה לפני בריאתו‪.‬‬
‫ֹאמר ֱאל ִֹּהים‪ ,‬נַעֲ ֶשה אָ ָדם ְבצַ ְל ֵמנו ִּכ ְדמו ֵתנו…" פסוק זה מעורר קשיים רבים‪:‬‬
‫"כו וַי ֶ‬
‫מדוע מופיע צורת הדיבור "רבים"? הרמב"ן מסביר את השימוש בלשון רבים בכך שאלוהים‬
‫אמר שהוא והארץ יעשו יחד את האדם‪ ,‬שיתוף פעולה בין אלוהים לטבע ליצירת האדם‪,‬‬
‫לאחר שהטבע לבדו נכשל במשימה‪ .‬המילה 'נעשה' משמעותה תיקון דבר קיים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫"זָ כָר ּונ ְֵקבָ ה‪ ,‬בָ ָרא אֹתָ ם"‪ :‬אלוהים עוד לפני יצירת האדם חשב על לברוא אותו וכן עוד לפני‬
‫הבריאה חשב אלוהים על יצירת האישה "לֹא‪-‬טוֹ ב הֱיוֹ ת ָהאָ ָדם ְלבַ ד ֹו; אֶ עֱ ֶשה‪-‬לוֹ ֵעזֶר‪ְ ,‬כנֶגְ ד ֹו‪".‬‬
‫אולם לא מצוין באיזו צורה נברא האדם ואם בגוף אחד או בשני גופים‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫בפרק זה‪ ,‬נבראו‬
‫הזכר והנקבה כשווי ערך‪ .‬אין האחד בא לפני השני‪ .‬לכן‪ ,‬מוצגת תפיסה שיוויונית בין‬
‫המגדרים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪\http://textologia.net/?p=1211‬‬
‫‪38‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך בריאת אדם וחוה‬
‫‪44‬‬
‫היום השביעי‪ -‬סיום הבריאה‬
‫‪6‬‬
‫ֲשר ָע ָשה;‬
‫אכת ֹו א ֶ‬
‫יעי‪ְ ,‬מלַ ְ‬
‫"א ַויְכֻ לו הַ ָש ַמיִּם וְ הָ אָ ֶרץ‪ ,‬וְ כָ ל‪ְ -‬צבָ אָ ם‪ .‬ב ַויְכַ ל ֱאל ִֹּהים ַבי ֹום הַ ְש ִּב ִּ‬
‫יעי‪ַ ,‬וי ְַק ֵדש‬
‫ֲשר ָע ָשה‪ .‬ג ַויְבָ ֶר ְך ֱאל ִֹּהים אֶ ת‪-‬יוֹ ם הַ ְש ִּב ִּ‬
‫אכתוֹ א ֶ‬
‫יעי‪ִּ ,‬מ ָכל‪ְ -‬מלַ ְ‬
‫וַי ְִּשבֹת ַביוֹ ם הַ ְש ִּב ִּ‬
‫ֲשר‪ָ -‬ב ָרא ֱאלֹ ִּהים לַ עֲ ש ֹות‪".‬‬
‫אכתוֹ ‪ ,‬א ֶ‬
‫אֹתוֹ ‪ִּ :‬כי בוֹ ָשבַ ת ִּמ ָכל‪ְ -‬מלַ ְ‬
‫בפרק זה‪ ,‬בריאת העולם מסתיימת למעשה‪ .‬אך משהו נישאר לא מושלם‪ -‬עדיין לא גמור‬
‫סופית‪ ,‬והוא האדם‪ .‬לכן נאמר‪" :‬אשר ברא אלוהים לעשות" אלוהים ברא את האדם‪ ,‬אך‬
‫המלאכה לא נגמרה‪ .‬יש צורך בהשלמת היצירה‪ .‬השאלה המתבקשת היא על מי מוטלת‬
‫המשכת היצירה? הרי שביום השביעי שבת אלוהים ממלאכת יצירת העולם‪.‬‬
‫סיפור הבריאה השני בבראשית‬
‫ב' ‪:‬‬
‫בספר התנ"ך מופיעים שתי גרסאות שונות המתארות את בריאת העולם והאדם‪ :‬הגרסה‬
‫הראשונה‪ :‬פרק א'‪ ,‬והגרסה השנייה‪ :‬פרק ב'‪ .‬על פי התפיסה היהודית המסורתית סיפור‬
‫הבריאה הראשון מתחיל בפרק בראשית א' ומסתיים בפרק בראשית ב' פסוק ג'‬
‫‪39‬‬
‫ואחריו‪,‬‬
‫מתחיל סיפור הבריאה השני‪.‬‬
‫ד "אֵ ֶלה תוֹ ְלדוֹ ת הַ ָש ַמיִּם וְ הָ אָ ֶרץ‪ְ ,‬ב ִה ָב ְראָ ם‪ְ :‬ביוֹ ם‪ ,‬עֲ שוֹ ת יְהוָה ֱאל ִֹּהים‪--‬אֶ ֶרץ וְ ָש ָמיִּם ה וְ כֹל‬
‫ִּשיחַ הַ ָש ֶדה‪ֶ ,‬ט ֶרם י ְִּהיֶה בָ אָ ֶרץ‪ ,‬וְ כָ ל‪ֵ -‬ע ֶשב הַ ָש ֶדה‪ֶ ,‬ט ֶרם י ְִּצ ָמח‪ִּ :‬כי לֹא ִּה ְמ ִּטיר יְהוָה ֱאל ִֹּהים‪,‬‬
‫ַעל‪-‬הָ אָ ֶרץ‪ ,‬וְ אָ ָדם אַ יִּן‪ ,‬לַ עֲ בֹד אֶ ת‪-‬הָ א ֲָד ָמה‪ .‬ו וְ אֵ ד‪ ,‬יַעֲ לֶ ה ִּמן‪ָ -‬האָ ֶרץ‪ ,‬וְ ִּה ְש ָקה‪ ,‬אֶ ת‪ָ -‬כל‪ְ -‬פנֵי‬
‫הָ א ֲָד ָמה‪".‬‬
‫בסיפור הבריאה השני‪ ,‬הסיפור פותח בתולדות בריאת שמים וארץ‪ .‬לאחר מכן מופיעה‬
‫בשנית יצירת האדם‪ .‬הפעם‪ ,‬האדם הוא היצירה הראשונה של האלוהים‪ ,‬ובעבורו ברא את‬
‫העולם‪ .‬האדם עומד במרכז והתפתחות העלילה‪ .‬וכל מה שמתרחש‪ ,‬מתייחס באופן ישיר‬
‫לאדם‪ .‬שלב זה‪ ,‬עוד לפני חטא האדם‪ .‬האדם חי בהרמונה ובשלווה עם העולם‪ .‬אלוהים ברא‬
‫את האדם מעפר‪ -‬מן האדמה בכדי שיעבד ויטפל באדמת גן‪ -‬עדן‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪39‬‬
‫‪http://www.sikumuna.co.il/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A‬‬
‫‪'7_%D7%91‬‬
‫‪40‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-7295-NzI5NV80NjU0OTA4Nl8xNDg2ODcyMDAeq-FreeYaan,00.html‬‬
‫‪45‬‬
‫"לֹא‪-‬טוֹ ב הֱיוֹ ת הָ אָ ָדם ְלבַ ד ֹו; אֶ עֱ ֶשה‪-‬ל ֹו ֵעזֶר‪ְ ,‬כנֶגְ דוֹ " ‪ -‬החליט אלוהים לברוא את החיות ואת‬
‫העופות‪ ,‬כדי להיות ל"חברה" לאדם‪ ,‬אך הן לא היוו "עזר כנגדו"‪ ,‬ולכן ברא אלוהים את‬
‫האישה‪ -‬מצלעו של האדם‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫"‪ ..‬וַי ְִּק ָרא הָ אָ ָדם ֵשמוֹ ת‪ְ ,‬לכָ ל‪-‬הַ ְבהֵ ָמה ו ְלעוֹ ף הַ ָש ַמיִּם‪ ,‬ו ְלכֹל‪ ,‬חַ יַת הַ ָש ֶדה; ו ְלאָ ָדם‪ ,‬לֹא‪ָ -‬מ ָצא‬
‫ִּישן; וַי ִַּקח‪ ,‬אַ חַ ת ִּמ ַצ ְלע ָֹתיו‪ ,‬וַי ְִּסגֹר ָב ָשר‪,‬‬
‫ֵעזֶר ְכנֶגְ דוֹ ‪ .‬וַי ֵַפל יְהוָה ֱאל ִֹּהים ַת ְר ֵד ָמה ַעל‪-‬הָ אָ ָדם‪ ,‬וַי ָ‬
‫ֲשר‪-‬לָ ַקח ִּמן‪ָ -‬האָ ָדם‪ְ ,‬ל ִּא ָשה; ַוי ְִּבאֶ ָה‪ ,‬אֶ ל‪ָ -‬האָ ָדם‪.‬‬
‫ַת ְח ֶת ָנה‪ .‬וַיִּבֶ ן יְהוָה ֱאל ִֹּהים אֶ ת‪-‬הַ ֵצלָ ע א ֶ‬
‫ֹאמר‪ ,‬הָ אָ ָדם‪ ,‬זֹאת הַ ַפ ַעם ֶעצֶ ם ֵמעֲ ָצ ַמי‪ ,‬ובָ ָשר ִּמ ְב ָש ִּרי זֹאת י ִָּק ֵרא ִּא ָשה‪ִּ ,‬כי ֵמ ִּאיש לֻ ְקחָ ה‪-‬‬
‫וַי ֶ‬
‫זֹאת‪ַ .‬על‪ֵ -‬כן‪ ,‬יַעֲ זָב‪ִּ -‬איש‪ ,‬אֶ ת‪-‬אָ ִּביו‪ ,‬וְ אֶ ת‪ִּ -‬אמוֹ ; וְ ָדבַ ק ְב ִּא ְשת ֹו‪ ,‬וְ ָהיו ְלבָ ָשר אֶ חָ ד‪".‬‬
‫גרסה זו שונה מקודמתה ובעיקר בדבר בריאת האישה‪ :‬לאחר שאלוהים ברא את האדם יצר‬
‫מצלעו אישה להיות לו "עזר כנגדו"‪ 6‬ניתן להסביר את המושג "עזר כנגדו"‪ :‬כבדידות הלא‬
‫טובה לאדם מבחינה מעשית‪ ,‬מתוך קושי בסיפוק הצרכים החומריים של האדם‪ .‬לפי דעה זו‪,‬‬
‫סיפוק צורכי האדם נתונים בחלוקת עבודה בין איש ואישה‪ ,‬ונדרש מהם שיתוף פעולה למען‬
‫יצירה וחיים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫סיפור הבריאה השני הוא סיפור בו האדם נברא מעפר האדמה‪ ,‬ולא בצלם‬
‫אלוהים‪ .‬האדם נברא על מנת לעבוד ולטפח את אדמת גן עדן‪ .‬הסיפור בדבר בריאת האישה‬
‫מצלעו של האדם נועד גם לבסס ולהסביר תופעה חברתית‪ַ " :‬על‪ֵ -‬כן‪ ,‬יַעֲ זָב‪ִּ -‬איש‪ ,‬אֶ ת‪-‬אָ ִּביו‪,‬‬
‫וְ אֶ ת‪ִּ -‬אמוֹ ; וְ ָדבַ ק ְב ִּא ְשתוֹ ‪ ,‬וְ הָ יו ְלבָ ָשר אֶ חָ ד"‪.‬‬
‫ניתן להסביר את שמו של אדם מן המילה "אדמה"‪ -‬ממנה נוצר האדם‪ ,‬ואלייה ישוב במותו‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫רמב"ן‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬האדם בסיפור גן‪-‬עדן‪ ,‬על פי פרשנויות רמב"ן לחטיבה עליונה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫ליבוביץ‪,‬נ‪ ,5833 .‬עיונים בספר בראשית‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-7295-NzI5NV80NjU0OTA4Nl8xNDg2ODcyMDAeq‬‬‫‪FreeYaan,00.html‬‬
‫‪46‬‬
‫‪43‬‬
‫המשותף וההבדלים בין סיפורי‬
‫בראשית‪:‬‬
‫מאז ומעולם קיים קושי בפירוש הפרקים הראשונים של ספר בראשית‪ .‬לכאורה‪ ,‬קיימות‬
‫סתירות רבות בין ה"עובדות" והסיפורים כפי שהם מופיעים בפרקים הראשונים של הספר –‬
‫א' וב'‪ :‬על פי התפיסה המחקרית‪ ,‬פרקים א' וב' מספר בראשית מחולקים לשני סיפורי בריאה‬
‫בעלי שתי גרסאות שונות‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫בסגנון הסיפורים‪ ,‬סיפור הבריאה הראשון הוא תיאורי‪ ,‬קצוב ומדוייק‪ .‬האירועים מתרחשים‬
‫באופן מסודר על פי ימים ובעל מבנה חוזר‪" :‬ויהי ערב ויהיה בוקר יום‪ "..‬ומסתיים ב "כי טוב"‪.‬‬
‫למבנה זה יש משמעות רעיונית‪ :‬הבריאה אינה מקרית‪ ,‬אלא מתוכננת‪ .‬תחילה היסודות‬
‫הדוממים והמוצקים‪ .‬לאחר מכן הצומח‪ ,‬החי וכנקודת השיא נברא האדם‪ .‬כל סטייה מהמבנה‬
‫יש לה משמעות ומטרה ספרותית‪ .‬הרעיון המרכזי הוא הסדר‪ .‬העולם היה במצב של תוהו‬
‫ובוהו ואלוהים ארגן אותו למסגרת הרמונית אחת‪ .‬לעומתו‪ ,‬סיפור הבריאה השני הוא פרק‬
‫פרוזה‪ ,‬ניתן לפרשו כאגדה לעם ישראל בכדי להעביר להם את רעיון שאלוהים הוא זה שברא‬
‫את העולם‪ .‬סיפור זה‪ ,‬אינו מחולק לימים ואין לו מבנה ייחודי‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫הבדלים ועובדות סותרות‬
‫בסיפורי הבריאה‪ :‬בסיפור הראשון‪ ,‬בפרק א'‪ ,‬העולם נברא בשישה ימים ואילו בפרק ב'‬
‫השמיים והארץ נבראו ביום אחד‪ .‬הבדל נוסף‪ ,‬בדבר בריאת הצמחים‪ ,‬הצמחים נבראו ביום‬
‫השלישי והאדם נברא ביום השישי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בפרק ב' מסופר כי לפני יצירת האדם לא‬
‫הייתה צמחייה‪ .‬גם בבריאת בעלי החיים‪ ,‬בפרק א' נבראו לפני יצירת האדם ואילו בפרק ב'‪,‬‬
‫נבראו אחריו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנה סוגייה בולטת השונה בשני הסיפורים‪ :‬בריאת האדם‪ .‬אשר מהווה הבדל יסודי‬
‫ומהותי‪ .‬הסיפור הראשון הוא סיפור השונה לחלוטין מהסיפור השני בדבר בריאת האדם‪:‬‬
‫האדם נברא מצלם ודמות אלוהים לעומת כך שהאדם נברא מהעפר‪ ,‬מהאדמה‪.‬‬
‫בסיפור הבריאה הראשון בני האדם נבראים בשני המינים‪ .‬והמינים מוצגים באופן שווה‪ ".‬זָכָ ר‬
‫ונְ ֵקבָ ה‪ָ ,‬ב ָרא א ָֹתם‪ .".‬בסיפור הבריאה השני מתוארת בשנית יצירת האדם‪ ,‬אך שונה בעיקרה‬
‫בבריאת האישה נבראת מצלעו של האדם וכעזר לנגדו‪ .‬מעמד האישה בסיפור הראשון שווה‬
‫למעמד הגבר‪ -‬הם נוצרו בו זמנית‪ .‬ואילו בפרק ב'‪ ,‬האישה נוצרה מהאדם‪ ,‬מחלק מגופו‬
‫(מצלעו) נוצרה למענו‪ ,‬בכדי שלא ישאר לבדו‪ .‬ועל כן ניתן לפרש את מעמדה כנחות ביחסית‬
‫לאדם‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-7295-NzI5NV80NjU0OTA4Nl8xNDg2ODcyMDAeq‬‬‫‪FreeYaan,00.html‬‬
‫‪45‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך ביקורת המקרא‬
‫‪47‬‬
‫הסיבה להבדלים בין סיפורי המקרא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לדעת מבקרי המקרא‪ ,‬הסיבה להבדלים בין הסיפורים היא שכל אחד מהם נובע‬
‫ממקור אחר וכתב אותו סופר אחר‪ .‬הופעת שני הסיפורים בספר נובעת מהסיבה‬
‫שעורכי ספר בראשית לא רצו לוותר על אחת מהגרסאות ולכן הכניסו את שתיהן‪.‬‬
‫הסיפור הראשון נוצר כנראה על ידי השכבה המשכילה המיוצגת על ידי הכוהנים‬
‫וסיפור ב' הוא סיפור עממי‪ ,‬אגדה‪ ,‬הפונה לרגש והדמיון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרשני המקרא המסורתיים טוענים כי בריאת העולם אינה מחולקת לשני פרקים‪,‬‬
‫אלא‪ :‬בסיפור הראשון מתוארת באופן כללי‪ ,‬ובסיפור השני מעמיקה לפרטים‪ .‬בעוד‬
‫שבסיפור הראשון הרחיב הכתוב בסיפור בריאת העולם ויצירתו וצמצם ביצירת‬
‫האדם‪ ,‬זאת כיוון שבסיפור השני הדגש הוא על בריאת האדם ומיקומו בעולם ותיאור‬
‫שאר הבריאה מצומצם‪.‬‬
‫לאור תפיסה זו מנסים הפרשנים המסורתיים להסביר את ההבדלים ואת הקיום של‬
‫שתי הגרסאות לכדי סיפור בריאה אחד‪ ,‬מתוך ניסיון את ההבדלים המשמעותיים בין‬
‫שני הסיפורים‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪46‬‬
‫‪http://www.hottentot.co.il/Bible-by-Amos/wp/?p=307‬‬
‫‪48‬‬
‫השפעת המיתוסים על סיפורי‬
‫הבריאה‪:‬‬
‫‪47‬‬
‫המיתוסים מעמי המזרח הקדום על ראשית העולם קדומים מסיפורי הבריאה בתורה ובקוראן‪,‬‬
‫המיתוסים מציגים מסורות בריאה הנמסרות בעיקר בסיפורים העוסקים בתולדות אלים‬
‫וביצירת האדם‪ ,‬בסיפורי הבריאה שבספר בראשית מצויים רמזים ומאפיינים רבים של‬
‫מיתוסים קדומים‪.‬‬
‫בסיפור הבריאה הבבלי "אנומה אליש" ישנם מאפיינים של‪ :‬אנוכיות‪ ,‬קנאה‪ ,‬תחרותיות‪,‬‬
‫התגוששות דמים‪ .‬בסיפור הצד המועיל הוא הטוב והיאה‪ .‬מכאן ניתן להבין כי דמות האל היא‬
‫אינה עליונה כפי שהיא בסיפורי הבריאה בתורה בבראשית בפרקים א‪,‬ב‪ ,‬או בספר הקוראן‪,‬‬
‫אלא דמות ה"אלוהים"‪ ,‬היא בעלת תכונות אנושיות‪ ,‬האלים דרכם כדרך כל בשר‪ .‬יצריהם‬
‫חזקים יותר ומעשיהם אכזריים יותר מעוצמתם כ"אלים"‪ .‬למען היצר שלהם מוכנים למוטט‬
‫את העולם‪ .‬על פי המיתוסים‪ ,‬העולם נברא במלחמה‪ ,‬ובתחרות ואלימות בין האלים‪.‬‬
‫גם בסיפור הכנעני ניתן לראות שהעולם נוצר מתכונות אנושיות ויצר‪ ,‬יסודותיו העיקריים של‬
‫סיפור הבריאה הכנעני נמצאים בישויות קודמות מלפני בריאת העולם‪" ,‬חמדה"‪ ,‬ו"ערפל"‬
‫שעל ידי זיווג מיני‪ ,‬יצאו לעולם האוויר והרוח‪ ,‬ולאחר מכן נוצרה "ביצת העולם" או ה"ביצה‬
‫הקוסמית"‪ ,‬ממנה התבקע העולם כמות שהוא ‪ -‬וראש לכל‪ :‬חבורת האלים‪ .‬הבריאה קמה‬
‫מהרוח והתהום בכוח תשוקה וזיווג שבין שניים‪.‬‬
‫ניתן לראות כי המשותף בין כל סיפורי הבריאה במזרח הקדום שהתוכן שלהם מלא‬
‫בתחרותיות ביצר ובמאפיינים ו"טעויות" אנושיים‪ .‬השוני העיקרי שניתן לזהות בין המיתוסים‬
‫לסיפורי הבריאה בתורה ובקוראן הוא הוא בתפיסת האלוהות‪ -‬במיתוסים במזרח הקדום‬
‫האלוהות היא אנושית‪ ,‬יצרית‪ ,‬כוחנית‪ ,‬להבדיל מהאל המוצג בסיפורי הבריאה בתורה‪-‬‬
‫בבראשית א'‪,‬ב' ובספר הקוראן‪ .‬בתורה ובקוראן האל הוא עליון‪ ,‬כל יכול‪ .‬ההבדל שבין פרשת‬
‫הבריאה במזרח הקדום לבין מעשה הבריאה שבספר בראשית הוא ההבדל שבין אלים‬
‫מתנצחים צמאי דם וגבורת מלחמה לבין אל רחום וחנון‪ ,‬הפותח ידיו ומשביע לכל חי רצון‪.‬‬
‫לבין אלוהי כסף וזהב אשר פה להם ולא ידברו‪ ,‬עיניים ולא יראו לבין אל חיים וקיים תמיד‪.‬‬
‫הבדל נוסף‪ ,‬הוא בתפיסה בדבר מקום האדם בעולם‪ -‬בתורה ובקוראן האדם אינו נברא כדי‬
‫לשרת את האלים‪ ,‬או כדי להיות יצור חסר משמעות‪ ,‬אלא נוצר ב"צלם אלוהים"‪ ,‬אדם‬
‫שתפקידו בעולם הוא לכבוש את הארץ ולרדות בה ובחי בה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/sipurey.htm‬‬
‫‪49‬‬
‫סיפור בריאת העולם‬
‫בקוראן‪:‬‬
‫הקוראן הוא ספר קדוש למיליארד וחצי מוסלמים בעולם‪ .‬קדושתו נובעת מן האמונה שהספר‬
‫הוא דברי אללה (אלוהים) עצמו‪ .‬התיאור של בריאת העולם בקוראן ובמסורת המוסלמית‬
‫מתבסס על התיאור בתורה‪ .‬מחמד מספר על הבריאה בדומה לכתוב בתורה‪ ,‬אולם‪ ,‬הוא אינו‬
‫נכנס לפרטים שאינו מכיר אותם‪ .‬תיאור של סדר הבריאה והתוכן בקוראן דומים לתיאורי‬
‫הבריאה בספר התורה ולמרות זאת קיים שוני רב‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫בריאת העולם בקוראן‪:‬‬
‫סורה ‪" :3‬התהילה לאלוהים אשר ברא את השמיים ואת ארץ ויעש אפלה ואורה"‬
‫אלוהים הוא אשר ברא את השמיים ואת הארץ ואת האפלה והאור‪.‬‬
‫"‪..‬הוא הוא אשר יצר אתכם טיט‪ ,‬ויקצב עת לחיים ועת מועד איתו‪ ,‬ובכל אלה תפקפקו‪".‬‬
‫הוא אשר יצר את האדם מחימר (=טיט) ואחראי לזמן החיים ומועד המוות של כל אדם‪.‬‬
‫סורה ‪ .." :66‬אלוהים הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ וכל אשר בניהם בשישה‬
‫ימים‪ .‬אחרי כן‪ ,‬התנשא על כיסא הכבוד‪".‬‬
‫בסורה ‪:66‬‬
‫לאחר שאללה ברא את העולם הוא "התנשא על כיסא הכבוד" כלומר‪ ,‬חדל מהתעסקות‬
‫בדברים נוספים בעולם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לראשונה מופיע פרט בדבר זמן הבריאה‪ :‬כשישה ימים‪.‬‬
‫ה' ברא את העולם בששה ימים‪ ,‬מבלי שהרגיש עייפות‪" :‬הנה בראנו את השמים ואת הארץ‬
‫ואשר ביניהם בששה ימים ולא נגעה בנו עייפות" (סורה לט‪ ,‬נ)‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫מכאן ניתן לפרש כי הימים הם ימים כפי שאנו מכירים‪ ,‬אך נמצא בקוראן‪ ,‬כי יום אצל ה' שווה‬
‫לאלף שנים‪" .‬ואכן יום לפני אלהיך כאלף שנה מאשר תמנו" (סורה כב ‪,‬מו)‪" .‬ינהג את‬
‫הממשלה מן השמים לארץ‪ .‬אחרי כן יעלה אליהם ביום אשר ערכו אלף שנה מאשר‬
‫תספרו" (סורה לב‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/briat -2.htm‬‬
‫‪49‬‬
‫אלקראן‪ ,‬יוסף יואל ריבלין‪ ,‬הוצאת דביר‬
‫‪51‬‬
‫בעניין זה ניתן להרגיש את השפעת היהדות‪ .‬להלן דוגמות‪ :‬סנהדרין צז‪ ,‬א‪" :‬כי אלף שנים‬
‫בעיניך כיום אתמול כי יעבור"‪.‬‬
‫בראשית רבה יט‪ ,‬ח‪" :‬אין אתם יודעים אם יום משלי‪ ,‬אם יום א' משלכם‪ ,‬אלא הרי אני נותן‬
‫לו יום א' משלי שהוא אלף שנים"‪.‬‬
‫בקוראן עצמו לא מדובר על סדר הבריאה‪ .‬במסורת המוסלמית‪ -‬החדית' אין אחידות בנושא‬
‫זה‪ .‬אולם מסורת אחת מדברת על סדר יצירת העולם מפי מוחמד‪:‬‬
‫ביום א' ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬ביום ב' ברא את ההרים‪ ,‬ביום ג'‪ -‬את החיות‪,‬‬
‫ביום ד'‪ -‬את האור‪ ,‬ביום ה'‪ -‬את גן העדן ואת הגיהנום‪ ,‬וביום ששי את אדם וחוה"‪ .‬לפי‬
‫מסורת זו החלה הבריאה ביום א' ונסתיימה ביום הששי‪.‬‬
‫בריאת השמיים‪" :‬אלהים הוא אשר הרים את השמים‪ ,‬בלי עמודים תראום‪ .‬אחרי‪-‬כן‬
‫התנשא על כסא כבודו וישם את השמש והירח למס עובד‪ .‬כל אחד מהם ירוץ עד לעת‬
‫מועד‪ .‬ינהג את הממשלה‪ ,‬יבאר מפורש את האותיות‪ ,‬למען תבטחו בפגישת אלהיכם‪ .‬והוא‬
‫אשר פרש את הארץ וישם בה יתדות נאמנות ונהרות ומכל פרי‪ ,‬שת בתוכה זוגות שנים‬
‫(מכל)‪ .‬יכסה בלילה על היום‪ .‬אכן בזה אות לאנשים ישיבו אל לב" (סורה יג‪ ,‬ב‪-‬ג)‬
‫אחרי בריאת השמים והארץ בא התור לבריאת ההרים‪:‬‬
‫"ויטל באר יתדות לבל תמיט אתכם‪ ,‬ונהרות ודרכים למען תאושרו בדרך" (סורה טז‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫בריאת החיות‪" :‬והסוס והפרד והחמורים (ברא) למען תרכבו עליהם ולעדי ויברא את אשר‬
‫לא תדעו" (סורה טז‪ ,‬ט)‪ .‬והכל נברא זוגות זוגות‪" :‬ישתבח‪ ,‬אשר ברא את המינים כלם‬
‫זוגות מאשר תצמיח הארץ ומהם עצמם (=מבני אדם) ומאשר לא ידעו" (סורה לה לו(‪.‬‬
‫בריאת האדם‪" :‬ואלהים יצרכם מעפר‪ ,‬אחרי כן מטפה‪ ,‬אחרי כן שת אתכם זוגות" (סורה‬
‫‪58‬‬
‫לה‪ ,‬יב(‪ .‬האדם נברא מעפר ואחר‪-‬כך מטפה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫סיכום ומסקנות‪:‬‬
‫במחקר שערכתי על סיפורי הבריאה וההשוואה בניהם מצאתי נקודות דימיון רבות ולעומת‬
‫זאת נקודות שוני בין סיפורי הבריאה במקורות השונים‪.‬‬
‫נמצאו נקודות שוני בולטות בין סיפורי הבריאה בקוראן ובבראשית א' ב'‪ ,‬לבין סיפורי הבריאה‬
‫של המזרח הקדום בדבר דמות ה"אלוהים"‪ ,‬בסיפורי המזרח הקדום דמות זו באה בדמות‬
‫אלים רבים בעלי תכונות אנושיות‪ ,‬ויצר‪ ,‬האלים "נכנעים" ליצר שלהם והוא גובר על עוצמתם‬
‫כאלים‪ ,‬לעומת זאת דמות האל בקוראן ובסיפורי הבריאה‪ ,‬כאל עליון‪ ,‬ועל‪-‬אנושי שנמצא מעל‬
‫כל מה שקיים בעולם ואין עוד כמותו‪.‬‬
‫עוד נקודת שוני שניתן להבחין בין הסיפורים הוא הניגוד באווירת הבריאה‪ ,‬על פי המיתוסים‬
‫מהמזרח הקדום‪ ,‬העולם נברא במלחמה‪ ,‬בתחרות‪ ,‬באלימות בין האלים‪ .‬העולם נוצר‬
‫באווירה של לחימה כעס ותחרות‪ ,‬זאת לעומת בריאת העולם בסיפורי בראשית ובקוראן‪,‬‬
‫בסיפורים אלו העולם נברא על ידי האל בהרמוניה‪ ,‬בדיוק‪ ,‬בשלמות‪ ,‬מכוונה טובה משאיפה‬
‫לעולם מושלם‪ .‬בנוסף לזאת‪ ,‬בסיפור הבריאה הכנעני ניתן לראות שיצירת העולם נוצרה‬
‫מה"רוח" וה"תהום" משם ניתן להקביל את המושג מסיפורי בראשית "תוהו ובוהו"‪.‬‬
‫נקודות דימיון רבות שנמצאו בין סיפורי הבריאה בבראשית לקוראן היא שלמעשה סדר‬
‫הבריאה מופיע בסדר דומה מאד לסדר בריאת העולם בסיפור בראשית א'‪ ,‬תחילה השמיים‬
‫אחר כך הטבע‪ ,‬החיות ולבסוף‪ -‬האדם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנו מאפיין החוזר בסיפורי הבריאה בבראשית ובקוראן בדבר שיבוח שם האל‪,‬‬
‫החשיבות להציג את האל כאל מושלם ועליון‪ .‬לעולם לא מוצגים אצל האל פגמים וחסרונות‬
‫להבדיל מהסיפורים במזרח הקדום‪ ,‬בהם האלים שכביכול עליוניים מבני האדם‪ ,‬מתנהגים‬
‫באנושיות‪ ,‬עושים טעויות אנושיות‪.‬‬
‫הבדל נוסף‪ ,‬הוא בתפיסה בדבר מקום האדם בעולם‪ -‬בתורה ובקוראן האדם אינו נברא כדי‬
‫לשרת את האלים כפי שמוצג תפקידו בסיפורי הבריאה במזרח הקדום‪ ,‬או כדי להיות יצור‬
‫חסר משמעות‪ ,‬אלא נוצר בידי האלוהים‪ ,‬אדם שתפקידו בעולם הוא לכבוש את הארץ ולרדות‬
‫בה ובחי בה בהמשך לזאת‪ ,‬ישנה סוגייה בולטת בין שני סיפורי הבריאה בבראשית בפרק א'‬
‫לעומת ב' בדבר יצירת האדם‪ ,‬בריאת האדם מ"צלם אלוהים" למול אדם הנוצא מעפר‪,‬‬
‫מהאדמה‪.‬‬
‫המסקנות שלי מהמחקר הן שסיפורי הבריאה מהמזרח הקדום הם למעשה עלילות בין בני‬
‫אנוש‪ ,‬שלאור הדימיון והתכונות הנשגבות זכו לכינוי בשם "אלים"‪ ,‬אומנם ניתן לראות‬
‫מאפיינים של כוחות על‪-‬טבעיים ועליוניים‪ ,‬אך לבסוף ניתן לפרש את דמות האלים כדמות‬
‫‪52‬‬
‫אנושית לכל דבר ללא מאפיינים עליוניים ממשיים‪ .‬האלים רבים‪ ,‬הכוחות שבעולם מתחלקים‬
‫בניהם‪ ,‬לעומת‪ ,‬האל שמופיע בבראשית ובקוראן הוא אל עליון‪ ,‬חד משמעי ויחיד‪ ,‬שכל‬
‫הכוחות בעולם נתונים לשליטתו‪ .‬יש להבחין באלמנטים שונים שנלקחו ממיתוסים לדוגמה‪,‬‬
‫הרוח והתהום מהמיתוס הכנעני שמזכירים את המושג "תוהו ובוהו"‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות‬
‫השפעה רבה של סיפורי בראשית על כתיבת סיפור הבריאה בקוראן מכיוון שמושתת על‬
‫אותם המאפיינים ולמעשה הסיפור כמעט זהה‪ .‬השקפת הכותב על דמות האל ומיקומו בעולם‬
‫דומה מאד בין שני המקורות‪.‬‬
‫ממחקר זה‪ ,‬העמקתי למקורות סיפורי הבריאה של העם שלי‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬נוחכתי לגלות את‬
‫השוני והדימיון שבין שתי הגרסאות הקיימות לאותו הסיפור של בריאת העולם‪ .‬למדתי להכיר‬
‫את סיפור הבריאה מהמזרח הקדום‪ ,‬למצוא בו נקודות דימיון ושוני לבין סיפורי הבריאה‬
‫בבראשית‪ .‬הכרתי את סיפור הבריאה בקוראן והופתעתי לגלות את הדימיון הרב שבין‬
‫הקוראן לבראשית‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫עבודה במחשבת ישראל בהיקף של ‪ 0‬יח"ל‬
‫עדי ברקוביץ'‬
‫כיתה‪ :‬י"ב‪3‬‬
‫שנה"ל‪ :‬תשע"ג‪3103302-‬‬
‫אלוהים והשכינה‬
‫‪54‬‬
‫מבוא‬
‫העבודה שלי תעסוק בשכינה‪ .‬אבדוק מהי למעשה השכינה‪ ,‬האם לשכינה יש תפקיד בחיי‬
‫האדם היהודי המאמין‪ ,‬וכיצד זרמים והוגים שונים ביהדות רואים את השכינה ומסבירים מהי‬
‫לפי תפיסתם‪ .‬השאלה העיקרית שלה אנסה למצוא תשובה בעבודתי היא האם אלוהים הוא‬
‫גבר או אישה? ברצוני לגלות האם יש מקורות ביהדות אשר רואים את אלוהים כאישה או‬
‫כבעל צד נקבי‪ .‬אחקור את הנושא בעזרת שימוש במקורות מצדדים שונים ביהדות כמו‬
‫הקבלה‪ ,‬חוקרי יהדות‪ ,‬הוגי דעות ורבנים‪ .‬ברצוני לחקור נושא זה מכיוון שלמיטב ידעתי רוב‬
‫המקורות ביהדות רואים את אלוהים כגבר‪ .‬מעניין אותי לדעת למה אלוהים מוצג כגבר והאם‬
‫זה הגיוני לחשוב שהוא למעשה אישה או בעל פן נשי? האם יש מקורות ביהדות אשר מציגים‬
‫את אלוהים כאישה? האם ייצוגו של אלוהים כאישה משנה את אופיו והתנהגותו ביחס לייצוגו‬
‫כגבר? האם יש הבדל במינו של אלוהים במקורות עתיקים ביחס למקורות מודרניים? אחקור‬
‫מתי והיכן מוזכרת השכינה לראשונה‪ ,‬כיצד מסבירים מהי‪ ,‬מהו מקורה והאם היא נמצאת‬
‫בשמיים או על פני האדמה? אנסה לענות על שאלות אלו בעבודתי‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫מהי השכינה‬
‫זרמים שונים ביהדות רואים בשכינה מעין התגלות נקבית‪ .‬משתמע מכך שלאלוהות יש גם פן‬
‫זכרי וגם פן נקבי‪ .‬נוצרת כאן בעיה מכיוון שהטקסט הכתוב בתנ"ך רומז שלאלוהים יש רק פן‬
‫זכרי‪ .‬נשאלת השאלה מאיפה בא הצורך להקנות לאל גם פן נקבי? ההסבר מצוי בעיקר‬
‫במקורות מן הקבלה‪.‬‬
‫הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית שהתפרסמה לראשונה בסוף המאה ה‪56-‬‬
‫ותחילת המאה ה‪ 56-‬בפרובאנס וצפון ספרד‪ .50‬בבסיסה של הקבלה נמצא עץ החיים‪ .51‬עץ‬
‫החיים הינו דיאגרמה קבליסטית המשמשת מדריך לגוף‪ ,‬לאישיות‪ ,‬לנשמה ולרוח האדם‪ .‬הוא‬
‫מורכב משלושה משולשים שבכל קודקוד ישנו מעגל המכונה "ספירה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשולש הראשון בנוי מכתר‪ ,‬חכמה ובינה‪ .‬הוא מסמל את הרוחניות של האדם ושל‬
‫כל דבר הנמצא ביקום‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬קבלה‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94 ,‬‬
‫‪51‬‬
‫פרפיט‪ ,‬ו‪ ,.‬יסודות הקבלה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשנ"ה‪5888 ,‬‬
‫‪56‬‬
‫‪‬‬
‫המשולש השני בנוי מחסד‪ ,‬גבורה ותפארת‪ .‬הוא מסמל את הנשמה של האדם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המשולש השלישי מורכב מנצח‪ ,‬הוד ויסוד‪ .‬הוא מסמל את האישיות ומורכב‬
‫ממחשבות‪ ,‬רגשות תחושות ותת ההכרה‪.‬‬
‫השכינה נמצאת בספירת מלכות‪ .‬מלכות היא הספירה העשירית‪ ,‬והיא הביטוי המוחלט של‬
‫כל מה שקיים‪ .‬ספירה זו מסמלת את החושים והאדמה‪ ,‬וממזגת בין החוויה הפנימית שלנו‬
‫לחוויה החיצונית‪ .‬היא מקבילה לאדמה ולחושים וגם לחיות‪ ,‬צמחים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬עצים‪ ,‬יסודות‬
‫טבע ועוד‪ .‬מלכות נמצאת במישור השביעי‪ ,‬ועולמה הוא העולם הרביעי‪ -‬עולם העשייה‪,‬‬
‫כלומר היא קשורה לעולם הפיזי של חושים והתנסויות‪ .‬ספירת מלכות וספירות יסוד‪ ,‬הוד‬
‫ונצח מייצגות יחד את תחום האישיות‪ ,‬כאשר מלכות היא גוף וחושים‪ ,‬יסוד הוא תת ההכרה‪,‬‬
‫הוד הוא המחשבות ונצח הוא תחושות‪ .‬שילוב של הוד‪ ,‬נצח ומלכות יוצר את ספירת ההווה‬
‫בהיותו מיזוג של מחשבות‪ ,‬תחושות והרגשות‪.‬‬
‫אחד מגדולי חוקרי הקבלה‪ ,‬גרשם שלום‪ ,‬אשר נולד בברלין בשנת ‪ ,525587‬מדגיש שבספר‬
‫הבהיר אשר זמן חיבורו ומחבריו אינם ידועים‪ ,‬ונחשב לספר הראשון של תורת הקבלה‪ ,53‬אינו‬
‫מוטל בספק טבעה הנקבי המהותי של השכינה‪ .‬הנקביות של השכינה מודגשת מאוד מתוך‬
‫הנגדה לאופי הזכרי של שאר הספירות‪ ,‬במשל‪" :‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬למלך שעלה בליבו‬
‫ליטע בגנו תשעה אילנין זכרים‪ ,‬והיו כולם דקלים‪ .‬אמר‪ :‬כשיהיו כולם מין אחד אי אפשר‬
‫להתקיים‪ .‬מה עשה? נטע אתרוג ביניהם‪ ,‬והוא אחד מאותן התשעה שעלה בליבו להיותם‬
‫זכרים‪ .‬ואתרוג מאי הוי? אתרוג הוי נקבה" (סעיף ‪ ,557‬קעב' במהדורת מרגליות‪ ,‬מתוך פרקי‬
‫יסוד בהבנת הקבלה וסמליה)‪ .‬במשל מומשל עץ החיים לגן של מלך שבו כל תשע הספירות‬
‫הראשונות הן דקלים בעלי אופי זכרי‪ .‬המלך אומר שאם כל העצים יהיו בעלי אתו מין לא‬
‫יתאפשר הקיום של הגן ‪ ,‬עיקרון של זן מפרה וזן מופרה‪ ,‬ולכן יש צורך בעץ ממין אחר‪.‬‬
‫בעקבות כך המלך נוטע בגן את העץ העשירי והאחרון‪ ,‬האתרוג‪ ,‬שהוא בעל אופי נקבי‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫יש הטוענים שהשכינה‪ ,‬אשר מכונה גם מלכות‪ ,‬כנסת ישראל‪ ,‬הספירה העשירית או עטרה‬
‫היא כינוי לאל עצמו ולהתגלות שלו בקרב בני האדם‪ ,‬והיא לא ישות אחרת אשר מייצגת את‬
‫אלוהים‪ .‬גישות שונות טוענות אחרת‪ ,‬כמו למשל ר' סעדיה גאון אשר סבור כי‪" :‬זאת הצורה‬
‫ברואה‪ ,‬וכן הכסא והרקיע ונושאיו כולם מחודשים‪ ,‬חידשם הבורא מאור לאמת אצל נביאו‪,‬‬
‫‪52‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬גרשם שלום‪,‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D‬‬
‫‪53‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬ספר הבהיר‪,‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A8‬‬
‫‪54‬‬
‫שלום‪ ,‬ג‪ ,.‬פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ו ‪ ,5873‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.688-637‬‬
‫‪57‬‬
‫כי הוא שלח דבריו אליו‪ ...‬והיא צורה יקרה מן המלאכים עצומה בבריאתה‪ ,‬בעלת הוד ואור‪,‬‬
‫והיא נקראת כבוד ה'‪...‬ועליה אמרו החכמים "שכינה""‪ ,‬כלומר‪ ,‬אלוהים ברא דמות מיוחדת‬
‫שבאמצעותה הוא מתקשר עם בני האדם בעולמם והיא השכינה‪ .‬זאת אומרת שהשכינה היא‬
‫דמות אלוהית (נפרדת מאלוהים) אשר דרכה הוא מתגלה לבני האדם ויוצר עימם קשר‬
‫ממשי‪.55‬‬
‫ספר חשוב בקבלה הוא ספר הזוהר שנכתב בסוף המאה ה‪ 56-‬בספרד‪ ,‬ולפי המסורת מיוחס‬
‫לרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)‪ 56.‬בספר הזוהר מוזכרת השכינה ומקושרת לחג השבועות‪ .‬ליל‬
‫חג השבועות הוא מעין הכנה לחג המסמל את ליל הכלולות של ה"כלה" ‪,‬המסמלת את כלל‬
‫נשמות עם ישראל ואת הארץ‪ ,‬המתאחדת עם ה"בעל" המסמל את הבורא ואת השמיים‪ .‬לפי‬
‫הקבלה בחג זה מתגלה השכינה לעם ישראל במעמד הר סיני‪ ,‬יחד עם מלאכים ודמויות‬
‫שמימיות נוספות‪ ,‬ובכך מתבטאת מעין ברית‪ ,‬או ליל כלולות‪ .‬הברית היא בין השכינה לאל‪,‬‬
‫בין ספירת תפארת למלכות‪ ,‬והיא גם ביטוי לברית שנעשתה בין עם ישראל לבין אלוהים בזמן‬
‫מתן תורה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫רבי יוסף קארו אשר נולד בשנת ‪ 5655‬בספרד‪ ,‬מחבר ספר שולחן ערוך ומקובל ידוע‪ ,58‬תיעד‬
‫בספרו "מגיד מישרים" קול של מלאך אלוהים שדיבר מגרונו‪ .‬לעיתים מכונה הקול "המגיד"‬
‫בלשון זכר‪ ,‬ופעמים אחרות מכונה הקול "השכינה"‪ ,‬בלשון נקבה‪ .‬תיעוד זה מלמד אותנו על‬
‫יחסו של ר' יוסף קארו אל התורה‪ -‬כאהבת וכמיהת גבר לאישה‪ ,‬ועל רצונו להתאחד עמה‪.‬‬
‫גרשם שלום מסביר שהמושג "שכינה" אינו מופיע במקרא וגם לא באף מקור קדום אחר מחוץ‬
‫לספרות הרבנית‪ .‬מילה זו מציינת את שכינתו של אלוהים במקום כלשהו ולא את המקום שבו‬
‫שוכן האל‪ ,‬כפי שנכתב עתים‪ ,‬מכיוון שלמקום זה יש מונח מיוחד במקרא והוא "משכן"‪.‬‬
‫השכינה נקשרת למושגים רבים כגון "כנפי השכינה" שתחתיהן חוסים צדיקים‪" ,‬זיו השכינה"‬
‫שהיא נוכחות האל העשויה להתגלות באור שמימי‪ ,‬ו"פני השכינה" שבהן מסתכלים הצדיקים‪.‬‬
‫הוא טוען שהשכינה אינה מתוארת כהתעצמות נפרדת מן האל עצמו‪ ,‬דוגמא לכך נמצאת‬
‫במשפט‪" :‬אין מקום פנוי בלא שכינה‪ ,‬אפילו סנה" (שמות רבה ב‪ ,‬ט מתוך פרקי יסוד בהבנת‬
‫הקבלה וסמליה) שמשמעותו שאלוהים‪ ,‬המכונה במשפט זה שכינה‪ ,‬יכול להתגלות בכל‬
‫מקום‪ ,‬אפילו בדבר קטן והמוני כמו הסנה‪ .‬ושבמאמרים רבים אפשר לכתוב במקום מונח‬
‫‪55‬‬
‫קליין‪ ,‬ד"ר אלכסנדר‪ ,‬השכינה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬דף שבועי מס' ‪ 535‬מאת היחידה ללימודי יסוד‬
‫ביהדות‬
‫‪56‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬ספר הזוהר‪,‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8‬‬
‫‪57‬‬
‫אהרון‪ ,‬י‪ ,.‬בואי כלה‪-‬על שבועות בקבלה‪1http://www.reader.co.il/article/100277 51316355 ,‬בואי‪-‬כלה‪-‬‬
‫על‪-‬שבועות‪-‬בקבלה‬
‫‪58‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬יוסף קארו‪,‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95‬‬
‫‪58‬‬
‫השכינה את המילים "הקדוש ברוך הוא" ולא יתרחש כל שינוי במובנו של המאמר‪ .‬גרשם‬
‫שלום מסביר שבמקורות שנכתבו מאוחר יותר השכינה עומדת לא רק מול האדם אלא מול‬
‫האל עצמו‪" ,‬עמדה השכינה לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה לפניו‪( "...‬מדרש משלי‪ ,‬לפסוק‬
‫כט' בפרק כב')‪ ,‬במקור זה נתפשת השכינה כנפרדת מן האל‪ ,‬והיא אפילו עומדת לידו‬
‫ומדברת עימו‪ .‬שלום מוסיף שבמדרש כונן נקשרת השכינה למשפט "רוח אלוהים מרחפת על‬
‫פני המים" (בראשית א'‪ ,‬פסוק ב')‪ ,‬ושרוח אלוהים היא למעשה השכינה‪.‬‬
‫מה תרמה קבלת האר"י הקדוש למושג השכינה?‬
‫קבלת האר"י או הקבלה הלוריאנית‪ ,‬הינה פרי הגותו של האר"י הקדוש שהיה אחד מגדולי‬
‫מקובלי צפת במאה ה‪ .5953-‬החידוש העיקרי בתפיסה הקבלית של האר"י הוא האמונה‬
‫שהבריאה החלה למעשה במעין קלקול בתכנית האלוהית המכונה "שבירת הכלים"‪ ,‬בניגוד‬
‫לאמונות קבליות אחרות שטוענות שבריאת העולם היא אקט של שלמות אלוהית‪.‬‬
‫לפי תפיסת האר"י לפני מעשי הבריאה התקיים הצמצום‪ .‬הצמצום הוא תהליך שקדם‬
‫לבריאה‪ ,‬שבמהלכו הצטמצמה האלוהות במטרה לפנות מקום בכדי לאפשר קיום של מציאות‬
‫מחוץ לאלוהות עצמה‪ .60‬החלל הפנוי שנוצר בעקבות הצמצום כונה "טהירו"‪ .‬בספר הזוהר‬
‫משמעותו של הטהירו היא זוהר‪ ,‬והוא מסמל את הספירה הראשונה‪ -‬הכתר‪ .‬בקבלה‬
‫הלוריאנית משמעות הטהירו היא חלל ריק‪ ,‬ובו מקומם של העולמות שיבראו בהמשך‪.61‬‬
‫למרות שהחלל נותר ריק נשארו בו מעט חלקיקי אור הנקראים "רשימו"‪ .‬בתהליך שבירת‬
‫הכלים הספירות בעולם האצילות‬
‫‪62‬‬
‫נשברו מכיוון שהן קיבלו אור בעוצמה שלא יכלו להכיל‪.‬‬
‫רסיסי הספירות השבורות הפכו לקליפות שהן למעשה כוחות הרוע‪ ,‬והן מכילות בתוכן‬
‫ניצוצות מהקדושה האלוהית‪ .‬הניצוצות שבויים בתוך הרוע ולכן יש צורך להוציא אותם משם‪,‬‬
‫תהליך זה נקרא "העלאת ניצוצות"‪ .‬האר"י טוען שעשיית כל מצווה מעלה ניצוץ ולכן זהו‬
‫תפקידו של עם ישראל לקיים מצוות ולעשות מעשים טובים כדי לשחרר את כל הניצוצות‬
‫ולאחד אותם‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬האר"י‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99 ,‬‬
‫‪60‬‬
‫ויקישיבה‪ ,‬צמצום (קבלה)‪,‬‬
‫‪http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D_(%D7%A‬‬
‫‪)7%D7%91%D7%9C%D7%94‬‬
‫‪61‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬תורת הצמצום‪,‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%A6‬‬
‫‪%D7%95%D7%9D‬‬
‫‪62‬‬
‫עולם האצילות‪ -‬הראשון מארבעה עולמות‪ .‬עולם זה הוא העולם היוצר‪ ,‬כלומר ממנו נוצר כל דבר‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫האם קיימים שינויים או חידושים במעמד השכינה מנקודת מבטה של קבלת האר"י? חביבה‬
‫פדיה‪ ,‬חוקרת יהדות ותרבות אשר נולדה בארץ בשנת ‪ ,635838‬טוענת שבשבירת הכלים‬
‫נפרדה האלוהות מיסודה הנקבי והפכה להיות בעלת יסוד זכרי בלבד‪ .64‬לפי האר"י הגאולה‬
‫תבוא כאשר נאסוף את כל החלקיקים המפוזרים של הדמות האלוהית‪ ,‬הכוללת בתוכה את‬
‫ההיבט הנקבי של השכינה‪.‬‬
‫רבו של האר"י‪ ,‬רבי משה קורדובירו (רמ"ק)‪,‬נולד במאה ה‪ 53-‬ומוצא משפחתו מהעיר‬
‫קורדובה בספרד‪ .‬הרמ"ק היה מחשובי מקובלי צפת והשתייך לקבלת האר"י‪ .65‬תפיסתו של‬
‫הרמ"ק לגבי השכינה שונה מעט מתפיסת האר"י‪ ,‬הוא טוען כי עם חורבן בית שני העולם ועמו‬
‫השכינה החלו לרדת במורד הקליפות והמדרגות של הרוע‪ .‬לפי דעתו כאשר השכינה תגיע‬
‫לשפל‪ ,‬לקץ התהום אז תגיע הגאולה‪.‬‬
‫תפיסתו של הרמ"ק היא פאסיבית‪ ,‬צריך לחכות עד שהשכינה תיפול ואז תגיע הגאולה‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬האר" י טוען שביאת הגאולה תלויה באקטיביות של האדם ובמעשים שהוא עושה כדי‬
‫להביאה‪.‬‬
‫ר' זאב מז'יטומיר סבר שקיימים שלושה גורמים המקיימים ביניהם קשרי גומלין והם‪ :‬עולם‬
‫עליון‪ ,‬עולם תחתון שבו נמצאת השכינה והאדם שנמצא בין שני העולמות הללו‪ .‬העולם‬
‫התחתון זקוק להשפעה ולשפע מהעולמות העליונים‪ .‬כדי לקבל שפע זה עליו להיות בעל‬
‫"כלים" המסוגלים לקלוט אותו‪ .‬הכלים נבנים על ידי תפילה‪ ,‬תורה ומעשים טובים אשר‬
‫מעוררים את השפע האלוקי‪" .‬על שם שעוסקים בבניינה של עולם‪ ,‬היא השכינה הנקראת‬
‫עולם‪...‬להכינה ולסעדה להיותה כלי מוכשר לקבל השפעה מעולמות עליונים‪ ,‬ואי אפשר כי‬
‫אם בהיות קומה בנויה ומתוקנת בקישוט מידותיה‪ ,‬והיינו תלמידי חכמים הנזכר העוסקים‬
‫בבניינה‪...‬ומרבים ומגדילים את השפעתו‪ ,‬להשפיע שפע וברכה בעולם‪ ,‬הוא השכינה" (אור‬
‫המאיר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬עמ' רנב מתוך "השכינה וגאולתה וישראל וגאולתם בהגותו של ר' זאב‬
‫‪63‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬חביבה פדיה‪,‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%93%D7%99‬‬
‫‪%D7%94‬‬
‫‪64‬‬
‫פרסיקו‪ ,‬ת‪ ,.‬חביבה פדיה על ניצחונה של קבלת האר"י‪6615516355 ,‬‬
‫‪1http://tomerpersico.com/2011/10/24/pedaya_book‬‬
‫‪65‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬משה קורדובירו‪,‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7% A8%D7%93%D7%95‬‬
‫‪%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95‬‬
‫‪61‬‬
‫מז'יטומיר"‪ .)66‬כלומר‪ ,‬זוהי משימתו של האדם להתפלל‪ ,‬להאמין באלוהים ולעשות מעשים‬
‫טובים על בסיס יום יומי על מנת שהשכינה תהיה מוכנה לקבל אליה‪ ,‬במושבה בעולם‬
‫התחתון‪ ,‬את השפע האלוהי הזורם אליה מן העולמות העליונים‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫יהושפט‪ ,‬נ‪" ,.‬השכינה וגאולתה וישראל וגאולתם בהגותו של ר' זאב מז'יטומיר"‪ ,‬מועד‪ :‬שנתן למדעי היהדות‪,‬‬
‫כרך י"ח‪ ,‬תשס"ח ‪ ,6335‬עמודים ‪.88-553‬‬
‫‪61‬‬
‫גלות השכינה‬
‫" בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא שבכל מקום שגלו שכינה עימהן"‬
‫(תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת מגילה כט‪ ,‬ע"א)‪.67‬‬
‫המושג "גלות השכינה" מציין את הימצאותה של השכינה בגלות ומקורו בתלמוד‪ .‬הכוונה‬
‫בתלמוד היא שהשכינה נמצאת בגלות יחד עם עם ישראל‪ ,‬כלומר אלוהים שוכן בתוך העם גם‬
‫בגלותו‪ .‬בקבלה המשמעות היא גלות יסוד מתוך האלוהים עצמו‪ ,‬וגלותה של כנסת ישראל אל‬
‫בין הגויים‪ .‬בקרב מקובלי צפת נתפסת הגלות‪ ,‬או הפירוד בין העיקרון הזכרי והנקבי‬
‫באלוהות‪ ,‬כמעשה שבא לאחר חטאו של האדם הראשון והשפעתו‪ .‬כאשר ניתנה לאדם‬
‫הראשון אפשרות הבחירה החופשית הוא בחר בדרך הקלה יותר‪ :‬במקום להסתכל על כלל‬
‫הספירות ואחידותן הוא בחר לדבוק בספירה האחרונה‪ ,‬ספירת מלכות‪ ,‬ותפס אותה כשלמות‬
‫אחת‪ ,‬כאילו היא לבדה האלוהות כולה‪ .‬במקום להתבונן על כל הבריאה‪ ,‬לראותה כשלמות‬
‫אחת מאוחדת ולחזק אחדות זו על ידי מעשים‪ ,‬הוא הפריד את ספירת מלכות מכלל‬
‫הספירות‪ .‬בעקבות מעשה זה קיים מעין קרע פנימי בהוויה האלוהית בין הזכרי לנקבי‪ ,‬בין‬
‫העליון לתחתון‪ .‬מקובלים תיארו קרע זה על ידי סמלים נוספים כגון פירוד בין החיים למוות‪,‬‬
‫הפרדת המים מן השמיים ביום השני לבריאה‪ ,‬פירוד בין עץ החיים לעץ הדעת ותלישת פרי‬
‫עץ הדעת שלא היה צריך להיות מופרד מן העץ‪.‬‬
‫לפי ההשקפה החסידית השכינה היא הנוכחות האלוהית בעולם‪ .‬אך מכיוון שמקורה של‬
‫השכינה הוא שמימי היא שואפת לשוב ולהתאחד עם מקורה העליון‪ .‬העובדה שהשכינה‬
‫נמצאת בעולמנו נחשבת להמצאות בגלות‪ ,‬שהיא מקום של צער וסבל‪ .68‬תפקידו של האדם‬
‫הוא לגאול את השכינה מייסוריה על ידי ביטול גלותה והחזרתה למקומה הטבעי בעולם‬
‫העליון‪ .‬תפקידו של האדם הוא לחבר את אברי השכינה השרויים בעולם התחתון עם מקורם‬
‫בעולם העליון‪ .‬כיצד גואל האדם את השכינה? על ידי תפילות המכוונות לכך‪ ,‬עשיית מצוות‬
‫ומעשים טובים‪ .‬השכינה לא יכולה להציל את עצמה מן הגלות והיא תלויה במעשי האדם‬
‫שיעשה זאת באמצעות עבודה רוחנית מתמדת בעלת מחשבה וכוונה‪ .‬השכינה שרויה גם‬
‫בפעולות יום יומיות ונמוכות דרגה כמו אכילה ושתייה‪ ,‬לכן באמצעות העיסוק בפעולות רגילות‬
‫אלו ניתן להעלות את א ברי השכינה על ידי עשיית המעשה וכוונתו למטרות נעלות‪ .‬ניתן‬
‫‪67‬‬
‫שקלים‪ ,‬ד"ר רמי‪ ,‬גלות השכינה‪6337 ,‬‬
‫ ‪http://www.reader.co.il/article/3188/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94‬‬
‫‪68‬‬
‫יהושפט‪ ,‬נ‪" ,.‬השכינה וגאולתה וישראל וגאולתם בהגותו של ר' זאב מז'יטומיר"‪ ,‬מועד‪ :‬שנתן למדעי היהדות‪,‬‬
‫כרך י"ח‪ ,‬תשס"ח ‪ ,6335‬עמודים ‪.88-553‬‬
‫‪62‬‬
‫לגאול את השכינה על ידי עיסוקו של האדם בצרכיו הגשמיים בתנאי שמעשי החולין נעשים‬
‫בכוונה טהורה‪ .‬ראשי החסידות מסתכלים על גאולת השכינה מזווית קצת שונה‪ .‬קיימת‬
‫סברה שצרכי האדם תלויים בצרכי השכינה ולכן כאשר האדם מתפלל בשביל השכינה הוא‬
‫גם מרוויח מכך‪ .‬ר' זאב מדגיש שרק מי שמתפלל בשביל השכינה וחושב על צרכיה ולא על‬
‫צרכיו‪ ,‬יכול להשפיע על גאולתה‪ ,‬כלומר התפילה פועלת רק אם היא נעשית בדרך הנכונה‪.‬‬
‫התפילה עבור צרכי השכינה היא עבודה לא פשוטה שלא כל אדם מסוגל לעשותה‪ ,‬רק אדם‬
‫השומר מצוות ועוסק בעבודה רוחנית מתמדת‪.‬‬
‫במאמרו טוען נבו יהושפט שעצם התפילה עבור צרכי השכינה‪ ,‬מצביעה על הרעיון שהשכינה‬
‫הינה ישות נפרדת מאלוהים‪ ,‬ומודגש מעמדה הדו ערכי שהיא מצד אחד מציינת את הנוכחות‬
‫האלוהית בעולם‪ ,‬ומצד שני נתפשת כבעלת ישות עצמאית ונפרדת‪.‬‬
‫כאשר השכינה תשוב מן הגלות אל השמים ותתאחד עם אלוהים אז תבוא הגאולה‪ .‬מכיוון‬
‫שאיחוד זה יקרה באמצעות זיווג מחודש של היסוד הזכרי והנקבי באלוהות אשר יזרים‬
‫מחדש את השפע בכל העולמות‪" .‬לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה"‪ ,‬במשפט זה‬
‫מסבירים מקובלים שכל מצווה שנעשית היא לשם ביאת הגאולה ואיחוד השכינה עם אלוהים‪,‬‬
‫כאשר לכל תפילה צריכה להיות נלוות מצווה‪.‬‬
‫גרשם שלום טוען שבספר הבהיר‪ ,‬נמצא משל שבו מופיעה השכינה כמלכה החבויה בחדרה‬
‫ועם זאת כולם שואלים עליה ומבקשים לראותה‪ .‬עם תפקידה כמלכה מתוארת השכינה גם‬
‫כבתו של המלך שמוצאה ממקום האור‪ ,‬ושהגיעה לעולמנו ממרחקים כאורחת‪ .‬היא שולחת‬
‫את אורה לעולם התחתון ומאירה אותו‪ ,‬ובנוסף היא גם שוכנת בו‪ .‬בניגוד לדרך שניתן לפרש‬
‫משל זה כגלות השכינה לעולם התחתון‪ ,‬מדגיש גרשם שלום שבספר הבהיר נאמר שזוהי‬
‫אינה גלות של השכינה ושייעודה הוא לשכון בעולם התחתון‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫מהותה המינית של השכינה‬
‫השכינה במהותה היא מינית‪ .‬בספרות הזוהר קיימים טקסטים העוסקים במבנה גופה של‬
‫השכינה ומתוארים בין השאר מאפייניה הפיזיולוגיים‪ ,‬התפקודיים והמיניים‪ .‬לשכינה מיוחסות‬
‫יכולות של לידה‪ ,‬הנקה‪ ,‬הכלה וקבלה אשר מסמלים את מיניותה‪.‬‬
‫העובדה שהשכינה שברירית ונמצאת בגלות מובילה לכך שהיא זקוקה שיצילו אותה‪ .‬מי‬
‫שיגאל אותה ויתקן את המצב הם בניה‪ -‬עם ישראל‪ .‬גישה זו מציגה את חולשתה של השכינה‬
‫כנקבה אל מול הדמות הפעלתנית והחזקה של הגברים שיצילו אותה‪ ,‬ומדגישה מבנים‬
‫ארוטיים‪.69‬‬
‫השכינה מסמלת את הצד הנקבי בזיווג הקדוש שבין היסודות הנקביים והזכריים באלוהות‪.‬‬
‫בקבלה זיווג זה נתפס כאיחוד של הספירה השישית תפארת או הספירה התשיעית יסוד‪,‬‬
‫המהווה את איבר הזכרות של האדם העליון‪ ,‬המתפקדים בתור זכרים‪ ,‬לבין הספירה‬
‫העשירית מלכות שתפקידה הוא נקבי‪ .‬מפגש זה נחשב למפגש ארוטי ומיני בין כוחות אלו‪,‬‬
‫והוא הגורם לאיחוד בעולם האלוהי‪.70‬‬
‫בקבלה נאמר שהשכינה נכנסת למיטתם של בני הזוג העושים אהבה ומביאה איתה עומקים‬
‫שונים בעקבות האיחוד המיני ביניהם‪ .‬הקבליסטים מאמינים שהאקט המיני הינו מעשה‬
‫קדושה שיכול לקרב את העוסקים בו לאלוהים יותר מאשר טקסים שונים אחרים מכיוון‬
‫שבאמצעות מעשה זה הזוג מתחקה אחרי אקט היצירה המקורי של האלוהות הנקבית‪-‬‬
‫זכרית‪ .‬שני בני הזוג יכולים לנקות את האנרגיות שלהם על ידי עשיית שימוש בשכינה‪,‬‬
‫הנקבה עשויה להזדהות עם השכינה והזכר מכיל אותה בתוכו‪ .‬השימוש בשכינה באקט זה‬
‫יכול להכניס שלמות לחיים והופך את האנרגיות לכלי קיבול של הריפוי‪.71‬‬
‫גרשם שלום מסביר שבספר הזוהר נכתב‪" :‬אין ציון אלא רחם השכינה שבו מוליד הקדוש‬
‫ברוך הוא את הברכה לעולם"‪ .‬בעוד ציון כאן היא השכינה וקודש הקודשים‪ ,‬המקום שבו‬
‫נולדת האחדות באלוהות‪ ,‬קיים סמל מתאים מהצד המנוגד‪ ,‬הדימוני‪ .‬מסופר שכאשר השכינה‬
‫משתעבדת לצד של הרוע בעקבות העבירות של עם ישראל‪ ,‬לילית מקבלת במקומה את זרע‬
‫החיים המכיל את סוד התחלת הבריאה והתפתחות היקום‪ .‬במיתולוגיה היהודית לילית היא‬
‫שדה נשית שהייתה אשתו הראשונה של אדם‪ .‬היא מסמלת רוע‪ ,‬מרדנות וחוסר צניעות‪,‬‬
‫‪69‬‬
‫רואי‪ ,‬ב‪ ,.‬השכינה‪http://www.news1.co.il/Archive/003-D-49054-00.html ,‬‬
‫‪70‬‬
‫אידל‪ ,‬מ‪ ,.‬קבלה וארוס‪ ,‬תש"ע ‪.6353‬‬
‫‪71‬‬
‫פרפיט‪ ,‬ו‪ ,.‬יסודות הקבלה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשנ"ה ‪ ,5888‬עמודים ‪.565-566‬‬
‫‪64‬‬
‫ומייצגת את הניגוד המוחלט לדמותה של האישה היהודייה הנשואה והכשרה‪ .‬לילית מפתה‬
‫גברים ולאחר מכן פוגעת ונוטשת אותם‪ ,‬מסופר כי היא הורסת את הבית‪ ,‬גוזלת את זרעו של‬
‫הבעל‪ ,‬מקיימת יחסי מין עם האישה והורגת את ילדיהם‪ .72‬זרע החיים מכיל את סוד התחלת‬
‫הבריאה והתפתחות היקום‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬לילית‪,‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA_(%D7%9E%D7%99%D7%A‬‬
‫‪)A%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94‬‬
‫‪65‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫מסקנתי העיקרית מן העבודה היא שאלוהים הינו גבר ולא אישה‪ .‬קיימים מקורות אשר‬
‫מתייחסים אל השכינה כחלק מן האלוהים עצמו‪ ,‬ובכך למעשה קיים באלוהים פן נקבי‪.‬‬
‫מקורות אחרים טוענים שאלוהים ברא את השכינה ‪,‬כדמות נפרדת ממנו‪ ,‬על מנת שתייצג‬
‫אותו על פני האדמה‪ ,‬ומכאן ניתן לה בין שלפי תפיסה זו אלוהים הוא בעל תכונות זכריות‬
‫בלבד‪ .‬לפי תפיסת הקבלה האלוהות מורכבת מיסוד זכרי ויסוד נקבי המשולבים ביחד‪ .‬לאחר‬
‫הצמצום‪ ,‬בתהליך שבירת הכלים‪ ,‬נפרדה השכינה מן האלוהות ובכך נפרד היסוד הנקבי מן‬
‫היסוד הזכרי‪ .‬עם "העלאת הניצוצות" של הקדושה תחזור גם השכינה למקומה ובאמצעות‬
‫איחוד זה תבוא הגאולה‪.‬‬
‫במהלך הכנת העבודה למדתי שלשכינה יש חלק בחיי האדם היהודי המאמין‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫מקורות שונים שלפי תפיסתם השכינה היא דמות נשית נפרדת מאלוהים‪ ,‬טוענים שהשכינה‬
‫נבראה על ידי אלוהים כדי ליצור קשר ממשי עם בני האדם על פני האדמה‪ .‬שנית‪ ,‬מכיוון‬
‫שהשכינה נמצאת בגלות זהו תפקידו של האדם המאמין לגאול אותה מייסוריה ולהשיבה‬
‫לעולם העליון אליו היא שייכת‪ ,‬שם היא תתאחד עם היסוד הזכרי באלוהות וכך תבוא‬
‫הגאולה‪ .‬על האדם המאמין מוטלת האחריות על השכינה והוא יגאל אותה על ידי תפילות‬
‫המכוונות לכך ועשיית מצוות ומעשים בעלי מחשבה וכוונה‪.‬‬
‫לפי דעתי ההתייחסות לאלוהים כגבר ואי ההתייחסות אליו כאישה או כבעל פן נשי באף מקור‬
‫שנתקלתי בו מציגה את הגישה לנשים בדת היהודית‪ .‬היהדות רואה את האישה כנחותה מן‬
‫הגבר ולא כשווה אליו‪ ,‬בעקבות כך הדמות החשובה‪ ,‬המרכזית והאדירה ביותר‪-‬אלוהים‪ ,‬לא‬
‫יכולה להיחשב כאישה או כבעלת תכונות נשיות‪ .‬לדעתי‪ ,‬תפיסת השכינה כדמות נשית‬
‫מקורה בשמה הנשי‪ ,‬ובצורך באיזון ואיחוד בין יסוד גברי ליסוד נשי באלוהות‪ .‬עצם העובדה‬
‫שבעץ החיים השכינה נמצאת בספירה האחרונה והנמוכה ביותר אשר רק "מקבלת"‪ ,‬מעבירה‬
‫הלאה לעולם הגשמי ונמצאת הכי רחוק מספירת כתר‪ ,‬מדגישה את אי השוויון הזה עוד יותר‪.‬‬
‫דמותה נתפסת כחלשה‪ ,‬כנזקקת לעזרת הגברים על מנת להינצל מן הגלות שבה היא‬
‫נמצאת‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר שהשכינה היא דמות חשובה אשר מוזכרת פעמים רבות במקורות שונים‬
‫ביהדות‪ ,‬אבל היא אינה אלוהים‪ .‬קיימים בה יסודות אלוהיים ותפקידה חשוב בהיותה חלק מן‬
‫האלוהות‪ ,‬אך היא אינה מרכזית ובעלת חשיבות כמו אלוהים עצמו‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .5‬פרפיט‪ ,‬ו‪ ,.‬יסודות הקבלה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשנ"ה ‪ ,5888‬עמודים ‪.565-566‬‬
‫‪ .6‬יהושפט‪ ,‬נ‪" ,.‬השכינה וגאולתה וישראל וגאולתם בהגותו של ר' זאב מז'יטומיר"‪,‬‬
‫מועד‪ :‬שנתן למדעי היהדות‪ ,‬כרך י"ח‪ ,‬תשס"ח ‪ ,6335‬עמודים ‪.88-553‬‬
‫‪ .6‬שלום‪ ,‬ג‪ ,.‬פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ו ‪ ,5873‬מוסד ביאליק‪,‬‬
‫עמודים ‪.688-637‬‬
‫‪ .6‬אידל‪ ,‬מ‪ ,.‬קבלה וארוס‪ ,‬תש"ע ‪.6353‬‬
‫‪ .8‬קליין‪ ,‬ד"ר אלכסנדר‪ ,‬השכינה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬דף שבועי מספר ‪535‬‬
‫מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות‪.‬‬
‫‪http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/veyakhel/klei.html#_ftn13‬‬
‫‪ .3‬שקלים‪ ,‬ד"ר רמי‪ ,‬גלות השכינה‪.6337 ,‬‬
‫‪http://www.reader.co.il/article/3188/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7‬‬
‫‪%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94‬‬
‫‪ .7‬רואי‪ ,‬ב‪ ,.‬השכינה‪.561316353 ,‬‬
‫‪http://www.news1.co.il/Archive/003-D-49054-00.html‬‬
‫‪ .5‬ויקיפדיה‪ ,‬שכינה‪,‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7‬‬
‫‪%94‬‬
‫‪ .8‬אהרון‪ ,‬י‪ ,.‬בואי כלה‪-‬על שבועות בקבלה‪.51316355 ,‬‬
‫‪1http://www.reader.co.il/article/100277‬בואי‪-‬כלה‪-‬על‪-‬שבועות‪-‬בקבלה‬
‫‪ .53‬פרסיקו‪ ,‬ת‪ ,.‬חביבה פדיה על ניצחונה של קבלת האר"י‪6615316355 ,‬‬
‫‪1http://tomerpersico.com/2011/10/24/pedaya_book‬‬
‫‪67‬‬
‫תפיסת האלוהים בשירה העברית‬
‫המודרנית החילונית‬
‫מגישה‪ :‬דר מוניץ‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬
‫בית ספר‪ :‬נופי הבשור‬
‫כיתה‪ :‬י"ב ‪6‬‬
‫שנה"ל‪ 635616356 :‬תשע"ג‬
‫‪68‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ ‬שער עמוד ‪5‬‬
‫‪ ‬הצעת עבודה עמוד ‪6‬‬
‫‪ ‬תוכן עניינים עמוד ‪6‬‬
‫‪ ‬מבוא עמוד ‪6‬‬
‫‪ ‬פרק ראשון עמוד ‪8-7‬‬
‫‪ ‬פרק שני עמוד ‪5-8‬‬
‫‪ ‬פרק שלישי עמוד ‪53-55‬‬
‫‪ ‬פרק רביעי עמוד ‪56-56‬‬
‫‪ ‬פרק חמישי עמוד ‪58-53‬‬
‫‪ ‬סיכום עמוד ‪57-55‬‬
‫‪69‬‬
‫מבוא‬
‫שלום‪ .‬קוראים לי דר מוניץ‪ .‬אני המחברת של העבודה ואני מבקשת שתשתפו‬
‫איתי פעולה לרגע‪ .‬דמיינו את עצמכם בתור המשוררים הגדולים ביותר שראתה‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬חילוניים כמובן‪ .‬ההגדרה של חילונים חשובה בשביל ה"מסע"‬
‫שאנחנו הולכים לעבור‪ .‬אנחנו יושבים בבית‪ ,‬על הספה או במרפסת אל מול הים‬
‫וכותבים‪.‬‬
‫העבודה שלי לא עוסקת בהשפעת האלוהים על אותם משוררים חילוניים‪ ,‬אלא‬
‫על היחס של אותם המשוררים הללו כלפי אלוהים‪ .‬שאלתי העיקרית היא למה?‬
‫למה משוררים חילוניים במהותם ובתפיסת עולמם‪ ,‬יושבים וכותבים שירי‬
‫תפילה והלל לאלוהים‪ ,‬מתוך ידיעה ברורה שבתור חילוני "הדוק"‪ ,‬המושג‬
‫"אלוהים" לא קיים‪ ,‬הוא לא נכון‪ .‬איך יתכן שאותם גדולי הדור‪ ,‬שגדלו‪ ,‬חונכו‬
‫וחינכו גם אותנו על בסיס ערכי החילונות‪ ,‬על גבול האתאיסטיות‪ ,‬סותרים את‬
‫עצמם ביצירותיהם באופן כל כך בוטה? האם הם נחשבים לבוגדים בעיניי‬
‫הקולגות שלהם? האם הם מחפשים את אהבתם של המאמינים באלוהים בכך‬
‫שיבגדו באמונותיהם שלהם כחילונים? האם הם פשוט מחפשים משהו לפנות‬
‫אליו? ואם זה כך‪ ,‬אז מדוע דווקא אליו? מדוע דווקא לאלוהים? מה הרקע ממנו‬
‫הם באים ומה גרם להם להפוך למה שהם היום?‬
‫את השאלות האלו אני אשאל את עצמי במהלך כל העבודה‪ .‬אני אשתדל לרדת‬
‫לעומקם של הדברים‪ ,‬לנתח כל שיר ולנסות להבין מה הדבר שגרם לאותם‬
‫חילונים לכתוב על אלוהים‪ .‬אני אחקור את תפיסת האלוהים בשירה העברית‬
‫המודרנית החילונית‪ .‬עבודתי הינה סובייקטיבית לגמרי וכתובה על פי דעתי‬
‫החילונית מאוד‪ .‬אני מציינת זאת מכיוון שאין ברצוני לפגוע בדעתו של האחר‬
‫ולזלזל בה‪ ,‬זו פשוט תפיסת עולמי‪ .‬כשתקראו את העבודה אני מבקשת מכם‬
‫להתנתק לרגע מהמחשבה האישית שלכם‪ ,‬לחזור אל העבר ולשאול את עצמכם‬
‫את אותן השאלות ששאלתי את עצמי‪ ,‬לשאול את עצמכם "כיצד‪ ,‬ובשל מה זה‬
‫ואיך"‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫פרק ראשון‬
‫"אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש‪1"..‬תרצה אתר‬
‫תפילת יום הולדת‬
‫מילים‪ :‬תרצה אתר‬
‫לחן‪ :‬משה וילנסקי‬
‫עשה שיביא מתנה‪.‬‬
‫אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש‪,‬‬
‫זה שברוח לרגע נרעד‪,‬‬
‫אלוהים שלי‪ ,‬השעה שלוש‪,‬‬
‫יום שני‪ ,‬שנת שבעים ואחת‪...‬‬
‫ולי יש היום יום הולדת‪,‬‬
‫תל אביב‪ ,‬השעה שלוש‪,‬‬
‫לא בכל יום אני נולדת‪,‬‬
‫ולא בכל יום אתה מאחורי הברוש‪.‬‬
‫עשה שהוא יזכור‪ ,‬אלוהים‪ ,‬תן לו אות‪,‬‬
‫אלוהי הנשים‪ ,‬אלוהי ההפתעות‪,‬‬
‫אלוהי השמשות והירחים‪,‬‬
‫אלוהי המתנות והפרחים‪,‬‬
‫עשה שיזכור השנה‪,‬‬
‫עשה שיביא מתנה‪.‬‬
‫אלוהים שלי‪ ,‬אשר מאחורי הברוש‪,‬‬
‫זה שהרכין את ראשו אל ראשי‪,‬‬
‫אלוהים שלי‪ ,‬כבר אחרי שלוש‪,‬‬
‫ואצלי זה כבר קצת אחרי שלושים‪...‬‬
‫טוב‪ ,‬אז יש לי היום יום הולדת ‪-‬‬
‫טוב‪ ,‬אז מה אם הוא שכח‪ ,‬אז מה יש?‬
‫בכל שתי דקות אישה נולדת‪,‬‬
‫בכל שתי דקות נולד איש טיפש‪.‬‬
‫לא צריך שום ניסים‪ ,‬אלוהים גדול‪,‬‬
‫‪73‬‬
‫הוא פשוט שכחן‪ ,‬הוא שוכח הכל‪.‬‬
‫אלוהים שלי‪ ,‬אשר מאחורי הברוש‪,‬‬
‫זה שברוח הרכין את ראשו‪,‬‬
‫חמישה במאי‪ ,‬השעה שלוש‪,‬‬
‫יום שני‪ ...‬מה אכפת לך‪ ,‬מה אכפת לך אם הוא‬
‫יבוא?‪...‬‬
‫אלוהי השמשות והירחים‪,‬‬
‫אלוהי השום דבר‪,‬‬
‫אלוהי השוכחים ‪-‬‬
‫אז מה אם חלפה עוד שנה?‬
‫בגלל זה מוכרחים מתנה?‪...‬‬
‫אלוהים שלי‪...‬‬
‫הן יש לי היום יום הולדת‪,‬‬
‫בשנה שעברה הוא שכח‪,‬‬
‫וגם בשנה שלפני שעברה‬
‫לא זכר‪ ,‬תמיד הוא מבולבל כל כך‪.‬‬
‫עשה שהוא יזכור‪ ,‬אלוהים‪ ,‬תן לו אות‪,‬‬
‫אלוהי הנשים‪ ,‬אלוהי ההפתעות‪,‬‬
‫אלוהי השמשות והירחים‪,‬‬
‫אלוהי המתנות והפרחים‪,‬‬
‫עשה שיזכור השנה‪,‬‬
‫‪73‬‬
‫‪http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics‬‬
‫‪–&lang=1&prfid=383&wrkid=3217‬שירונט‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪74‬תרצה אתר הייתה משוררת‪,‬‬
‫פזמונאית‪ ,‬סופרת‪ ,‬שחקנית‪ ,‬וזמרת‬
‫ישראלית מחוננת‪ .‬היא בתם של נתן‬
‫אלתרמן המשורר ורחל מרכוס‬
‫שחקנית התיאטרון ובמהלך חייה‬
‫פרסמה שלושה ספרי שירה‪ .‬עיקר‬
‫פרסומה נבע משיריה המולחנים‪,‬‬
‫שזכו להצלחה מרובה‪ .‬כבתו של נתן‬
‫אלתרמן‪ ,‬שהיה חילוני‪ ,‬גדלה תרצה‬
‫אתר כחילונית‪.‬‬
‫הקרירה מצמררת אותו‪ .‬ככל‬
‫שהאישה מקרבת אליה את אלוהים‬
‫במחשבתה מבחינה פיזית‪ ,‬כך הולך‬
‫אלוהים ומתרחק מבחינה מנטלית‪.‬‬
‫האישה המלאה תקווה‪ ,‬בתחילת‬
‫השיר‪ ,‬נעשית אישה אומללה‪,‬‬
‫עצובה ומרוחקת בסופו‪ .‬לאט‬
‫וביסודיות מנסה האישה לכפר על‬
‫נואשים‪.‬‬
‫בתירוצים‬
‫עצבותה‬
‫בתחילה‪ ,‬אומרת האישה לאלוהים‬
‫שיש לה יום הולדת‪ .‬האמרה‬
‫התמימה הזו היא תפילתה‬
‫החרישית של האישה‪ ,‬רמיזה קטנה‬
‫למעט יחס מצד בן זוגה ומצד‬
‫אלוהים כאחד‪ ,‬אך רמיזה זו לא‬
‫עוזרת ואלוהים‪ ,‬בפניו החסומות‬
‫מרגשות‪ ,‬אינו מראה ולו סימן קל‬
‫שבקלים להיענות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כאשר‬
‫מבחינה האישה שכלום לא נעשה‬
‫ושאהובה לא נראה באופק‪ ,‬היא‬
‫מבקשת פעם נוספת‪ ,‬הפעם יותר‬
‫בגלוי‪ .‬עשה שאהובי יבוא‪ ,‬זהו בדיוק‬
‫תאריך וזוהי בדיוק השעה‪ .‬עשה את‬
‫הדבר הקטן הזה‪ ,‬שבשבילך הוא‬
‫חסר חשיבות‪ ,‬אך בעיני המשמעות‬
‫שלו לעולם לא תישכח והבא את‬
‫אהובי‪ ,‬בן זוגי אלי ביום הולדתי‪ .‬ככל‬
‫שאלוהים מתקרב יותר מבחינה‬
‫פיזית‪ ,‬כך סבלנותה של האישה‬
‫והאמונה שמלאה אותה‪ ,‬נשכחות‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬כאשר מבקשת האישה פעם‬
‫נוספת את אשר על ליבה ונוכחת‬
‫שאין תשובה לבקשתה‪ ,‬היא נכנעת‬
‫ומנסה להסתיר את אכזבתה‬
‫מאלוהים ותפילותיה שלא נענו‬
‫באומרה שיום הולדתה אינו משנה‪,‬‬
‫שכל המקרה שקרה עכשיו לא‬
‫השיר "תפילת יום הולדת" שכתבה‬
‫תרצה אתר וביצעה חוה אלברשטיין‪,‬‬
‫מדבר על אישה שכביכול מתפללת‬
‫לכל האלוהים שיכולים להיות‪ ,‬לכל‬
‫מי שמסכים לשמוע‪ .‬מתפללת‬
‫לאלוהי השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‪.‬‬
‫לאלוהי הדברים היפים‪ ,‬המתנות‬
‫והפרחים‪ ,‬שבן זוגה יזכור את יום‬
‫הולדתה ויביא לה מתנת יום הולדת‪.‬‬
‫אך כל התפילות שבעולם לא יעזרו‬
‫והיא נשארת בודדה ועצובה ביום‬
‫הולדתה‪ .‬השיר מתאר מספק‬
‫תקופות זמן‪ .‬בתחילת השיר‪ ,‬קצת‬
‫לפני יום הולדתה‪ ,‬האישה מלאה‬
‫תקוה‪ .‬היא יודעת שהסיכוי קלוש‪,‬‬
‫אך בכל זאת‪ .‬בכל זאת מתפללת‬
‫האישה תפילה נוגה לאלוהים‬
‫ומבקשת בקשה קטנה‪ ,‬עשה שיום‬
‫הולדתי ייזכר בראשו של אהובי‬
‫"עשה שהוא יזכור"‪ .‬בתחילת השיר‪,‬‬
‫האישה מרגישה קירבה לאלוהים‪.‬‬
‫היא מדמה אותו לאדם שהרוח‬
‫‪74‬‬
‫ויקיפדיה תרצה אתר ‪-‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A‬‬
‫‪8%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%AA%D7%A‬‬
‫‪8‬‬
‫‪72‬‬
‫לעזור לאנשיו‪ ,‬ולו בעזרה הקטנה‬
‫ביותר‪ ,‬אז הוא אינו ראוי עוד‬
‫לאמונתה‪ .‬האלוהים הזה‪ ,‬שמבקש‬
‫כל כך הרבה ונותן כל כך מעט‪ ,‬אינו‬
‫שונה מאלים ואנשים אחרים ואין‬
‫לתת לו את הייחוס שהוא מקבל‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬אלוהים נעשה שום דבר‬
‫פרט למשהו שהיה ואיננו עוד‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬שיש דברים יותר חשובים‬
‫מיום הולדת של מישהי ושאין טעם‬
‫בניסים ונפלאות‪ .‬האישה מקטינה‬
‫את ערך עצמה על מנת למנוע‬
‫מאכזבתה ומעצבותה הבלתי נמנעת‬
‫לצאת החוצה ולהיראות‪ .‬ניסיון‬
‫התפילה האחרון‪ ,‬שבו מנסה‬
‫האישה להחזיק חזק באמונתה בכך‬
‫שהיא מדמה את הקרבה הקלושה‬
‫שעוד נשארה לה אל אלוהים‬
‫כרכינת ראשו של אלוהים אל ראשה‬
‫שלה מעוררת רחמים‪ ,‬אפילו‬
‫בעיניה‪ .‬הקרבה החזקה ביותר שלה‬
‫אל אלוהים שמתוארת בשיר‪ ,‬גורמת‬
‫בסופו של דבר ל"קש האחרון"‪,‬‬
‫לנקודת המפנה שגרמה לאיבוד‬
‫האמונה שלה‪ .‬לאחר התפילה‬
‫האחרונה‪ ,‬מבינה האישה בכל רמך‬
‫איבריה את האכזבה‪ ,‬וכעת היא‬
‫גלויה לכל‪ .‬המשפט "לא צריך שום‬
‫ניסים‪ ,‬אלוהים הגדול" מבטאות‬
‫זאת‪ ,‬את האכזבה הגדולה‪,‬‬
‫ומוסיפות על כך גם את "שסירת‬
‫לאחר‬
‫האישה‪.‬‬
‫של‬
‫הכלים"‬
‫אכזבתה‪ ,‬כל שרוצה האישה זה‬
‫להתנתק מאלוהים‪ .‬היא חושבת‬
‫לעצמה שאם אלוהים אינו מוכן‬
‫‪73‬‬
‫פרק שני‬
‫"‪ ..‬אלוהים‪ ,‬אני לא מפחד ממך‪ 1"...‬מוקי‬
‫אלוהים‬
‫בהזדמנות הקרובה באפשרות להמראה‪,‬‬
‫אני מכיר אותך‪ ,‬אלוהים‪...‬‬
‫מילים‪ :‬מוקי‬
‫לחן‪ :‬פילוני‬
‫אנ'לא מפחד ממך‪...‬‬
‫אתה האדמה‪ ,‬אתה החיים‬
‫אתה הבריאה‪ ,‬אתה השנים‬
‫אתה האהבה חסרת הפנים‬
‫מה אדם יותר גוף או נשמה?‬
‫הרי אין אף אחד שנקי מאשמה‪,‬‬
‫אמלט על נפשי ממדבר השממה‪,‬‬
‫אלי אור אלי דממה‬
‫אתה בשנאה ובעין הממשות‪,‬‬
‫אתה בקנאה ובחוסר ודאות‪,‬‬
‫באפסות ההיות‪ ,‬ריקנות הימים‬
‫כשאני נושם‪ ,‬כשאני נוגע‪,‬‬
‫פוקח עיניים מביט ויודע‪,‬‬
‫שומע אמת נקיה ממילים‪,‬‬
‫אני מכיר אותך‪ ,‬אלוהים‬
‫כשאני נושם‪ ,‬כשאני נוגע‪...‬‬
‫‪75‬דני ניב או בשמו המוכר לכל –‬
‫מוקי‪ ,‬הוא זמר ושחקן חילוני‪ .‬מוקי‬
‫היה מראשוני זמרי ה'היפ הופ'‬
‫בארץ ובמהלך השנים שיתף פעולה‬
‫עם זמרים ואמנים רבים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 6338‬הוציא מוקי אלבום בשם‬
‫"עוקף מלמעלה" שזכה להצלחה‬
‫רבה‪ .‬מאותו רגע‪ ,‬הפך מוקי לאחד‬
‫מהזמרים הבודדים בארץ שלא‬
‫אנ'לא מפחד ממך‬
‫כל כך רוצה לפגוש אותך‪,‬‬
‫אין לי שום ספק בך‬
‫אתה בי ואני בך‬
‫רק אל תיתן לי לשכוח‬
‫באבק הדרכים‪ ,‬בפרוץ הסערה‬
‫בנפול השמיים‪ ,‬בשתיקה הגדולה‬
‫באותם געגועים‪ ,‬לאיזה ארץ רחוקה‬
‫(אני רואה אותך)‬
‫מאחורי האין סוף‪ ,‬ומעבר לפינה‬
‫בקיום החלוף שרובו המתנה‪,‬‬
‫במכת האגרוף של אובדן האמונה‪,‬‬
‫בסוף הפחד מלמות ומהטעות הבאה‪,‬‬
‫בנטייה להתמכרות ובבדידות של השגרה‪,‬‬
‫‪75‬‬
‫ויקיפדיה מוקי ‪-‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9‬‬
‫‪5%D7%A7%D7%99‬‬
‫‪74‬‬
‫שבה לכותב נמאס לחיות בחוסר‬
‫ודאות לגבי משהו שבעצם מכיר‬
‫מנקודת מבט מוגבלת ביותר‪.‬‬
‫הכותב קורא תיגר על אלוהים ואומר‬
‫לו שלמרות כל מה שקרא או שמע‪,‬‬
‫הוא לא מפחד ממנו‪ .‬הוא חוזר‬
‫ומדגיש שאין לו ספק בקיומו ובכוחו‬
‫האדיר אבל כמו שאדם יכול לשכוח‬
‫את אלוהים ולשאת בעונש שניתן לו‬
‫על כך‪ ,‬גם אלוהים יכול לשכוח‪,‬‬
‫והעונש של אלוהים מצד הכותב‬
‫יהיה הטלת ספק וחוסר אמונה‬
‫שלמה‪ ,‬שני דברים‪ ,‬שעל פי‬
‫ההיסטוריה ועל פי מקרים קודמים‪,‬‬
‫אלוהים מפחד מהם ואינו מוכן‬
‫לסבול‪ .‬הכותב‪ ,‬מוריד את אלוהים‬
‫מדרגת "אל כל יכול" לדרגת אדם‪,‬‬
‫שווה בין שווים‪ .‬ירידת המדרגה של‬
‫אלוהים מתבטאת בשיר בעיקר בכל‬
‫מה שקשור בטוב וברע‪ .‬הכותב‬
‫יודע‪ ,‬שכמו שהאדם בוחר בין טוב‬
‫לרע‪ ,‬כך גם האלוהים עושה טוב‬
‫ועושה רע לאדם‪ ,‬וזכות הבחירה‬
‫לכך נתונה בידיו‪ .‬הוא גם יודע‪ ,‬שכל‬
‫התגרות מצדו יכולה להוביל לכעס‬
‫של אלוהים‪ ,‬כי אלוהים הוא לא‬
‫הגיוני ואי אפשר לצפות את‬
‫תגובותיו מראש‪ .‬הוא אומר‬
‫שאלוהים יכול להיות "‪...‬האדמה‬
‫‪..‬החיים" אך הוא יכול להיות גם‬
‫"בנטייה להתמכרות ובבדידות של‬
‫השגרה‪ ,"..‬כלומר‪ ,‬ההרס והצמיחה‬
‫יכולה להיות בדמות אחת‪ .‬בסוף‬
‫השיר‪ ,‬נראה שהכותב מאוכזב‬
‫במידה זו או אחרת מאלוהים‬
‫ומעצמו‪ .‬הוא אומר ש"‪ ..‬אין אף אחד‬
‫שנקי מאשמה‪ ."..‬ממה נובע צורך‬
‫דעותיו‬
‫את‬
‫להשמיע‬
‫מפחד‬
‫הפוליטיות בשירים וברעיונות‪.‬‬
‫השיר הינו ניסיון בירור של האדם‬
‫את אלוהים‪ .‬הכותב‪ ,‬ששמע כל כך‬
‫הרבה דברים על הדבר הזה שנקרא‬
‫"אלוהים" חושב לעצמו שהגיע הזמן‬
‫להפסיק לפחד‪ ,‬אך ממה הוא מפחד‬
‫בעצם? כל השמועות ששמע סביב‬
‫סיפור האלוהים וכוחו סימנו לו‬
‫שהגיע הזמן לאמת או להפריח‬
‫אותם אחת ולתמיד‪ .‬כל התיאורים‬
‫שמתאר הכותב בשיר‪ ,‬כל הדברים‬
‫שהוא שמע ממי שהוא פגש כל ימי‬
‫חייו‪ ,‬כתובים פה‪ .‬כל מה שידוע לו‬
‫על אותו האלוהים מתואר בשיר‬
‫בדרך הפשוטה ביותר‪ ,‬ובסופו של‬
‫דבר מתפתחת מערכת יחסים בינו‬
‫לבין אלוהים מבלי שהכותב ידע עליו‬
‫דבר וחצי דבר‪ .‬הגישה של‬
‫התאמתות ושאילת שאלות ביחס‬
‫לאלוהים‪ ,‬לאמונה ולרגש של הכותב‬
‫כלפיו מעידות על גישה חלונית‬
‫רציונלית‪ .‬עצם האזכור של אלוהים‬
‫בשיר ועצם העובדה שהוא נושא‬
‫שהכותב חושב עליו מצביעה על כך‬
‫שהכותב אינו מתכחש לגמרי‬
‫לעובדה שיש אלוהים אלא שהוא‬
‫בחר בדרך של 'אי‪-‬אמונה'‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫הוא מודע לכך שיש דבר כזה אך‬
‫הוא עצמו אינו מאמין בדבר זה‪.‬‬
‫בעקבות כל האמרות ששמע במשך‬
‫חייו לגבי אלוהים‪ ,‬הכותב יצר‬
‫בראשו תמונה כללית בהירה יחסית‬
‫ועקב כך מרגיש הכותב שהוא מכיר‬
‫אלוהים‪ ,‬לפחות מנקודת מבטו‪" .‬אני‬
‫מכיר אותך‪ ,‬אלוהים"‪ .‬מערכת‬
‫היחסים הזאת מגיעה לנקודת מפנה‬
‫‪75‬‬
‫או‬
‫זה והאשמה הקשה שהוא מתיח?‬
‫האם זה נובע מהאכזבה מאלוהים‬
‫‪76‬‬
‫אולי‬
‫בעצם‬
‫מעצמו?‬
‫פרק שלישי‬
‫"‪..‬כשאלוהים אמר בפעם הראשונה‪ 1"..‬נתן זך‬
‫‪76‬כשאלוהים‬
‫אמר בפעם‬
‫הראשונה‬
‫‪77‬‬
‫מילים‪ :‬נתן זך‬
‫לחן‪ :‬מתי כספי‬
‫‪78‬נתן זך היה אמן רב כישרון‪ .‬הוא‬
‫היה משורר‪ ,‬עורך‪ ,‬מתרגם ואחד‬
‫מגדולי הפזמונאים בישראל‪ .‬בנוסף‬
‫לכל אלו‪ ,‬נתן זך זכה גם בהמון‬
‫תארים ופרסים כגון‪ :‬חתן פרס‬
‫ישראל‪ ,‬פרס ביאליק‪ ,‬פרס אקו"ם‪,‬‬
‫ופרס בינלאומי מאיטליה בשירה‪.‬‬
‫הוא נחשב לפורץ דרך בשירה‬
‫העברית ולאחד המשוררים העבריים‬
‫החשובים במחצית המאה השנייה‬
‫של המאה ה‪ 63-‬וראשית המאה ה‪-‬‬
‫‪ .65‬נתן זך היה משורר חילוני‬
‫ונחשב לאחד ממובילי התרבות‬
‫החילונית הישראלית בארץ‪ .‬הוכחה‬
‫לכך נרשמה בכתבה בעיתון הארץ‬
‫שנקראה "אין רוב חילוני" ומדברת‬
‫על כך שאין רוב חילוני בארץ‪.‬‬
‫בכתבה כתוב שנתן זך הינו חילוני‬
‫‪79‬‬
‫מוצהר "קחו‪ ,‬למשל‪ ,‬את נתן זך‪ ,‬ממובילי‬
‫כשאלוהים אמר בפעם‬
‫הראשונה יהי אור‬
‫הוא התכוון שלא יהיה לו‬
‫חשוך‪.‬‬
‫הוא לא חשב באותו רגע על‬
‫השמיים‬
‫אבל העצים כבר התחילו‬
‫מתמלאים מים‬
‫וציפרים קיבלו אויר וגוף‪.‬‬
‫אז נשבה הרוח הראשונה‬
‫אל עיני אדוננו‬
‫והוא ראה אותה במו עיני‬
‫ענן כבודו‬
‫וחשב כי טוב‪ .‬הוא לא חשב‬
‫באותו רגע‬
‫על בני האדם‪ ,‬בני אדם‬
‫לרוב‪.‬‬
‫אבל הם כבר התחילו‬
‫לחשוב על עצמם בלי עלים‬
‫וכבר החלה מתרקמת‬
‫בליבם‬
‫מזימה על מכאוב‪ .‬כשאדוננו‬
‫חשב בתחילה על הלילה‬
‫הוא לא חשב על שינה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬כך אהיה מאושר‪ ,‬אמר‬
‫בליבו האלוהים הטוב‪.‬‬
‫אבל הם כבר היו לרוב‬
‫אלוהים הטוב‪.‬‬
‫כשאדוננו חשב בתחילה על‬
‫הלילה‬
‫הוא לא חשב על שינה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬כך אהיה מאושר‪ ,‬אמר‬
‫בליבו האלוהים הטוב‪.‬‬
‫אבל הם כבר היו לרוב‬
‫‪76‬‬
‫שירונט‪- .‬‬
‫אלוהים הטוב‬
‫התרבות הישראלית החילונית‪".‬‬
‫השיר מדבר על בריאת העולם‬
‫מנקודת מבט חילונית‪ .‬ניתן לראות‬
‫‪78‬‬
‫ויקיפדיה נתן זך ‪-‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A‬‬
‫‪A%D7%9F_%D7%96%D7%9A‬‬
‫‪79‬‬
‫העיתון האלקטרוני "הארץ" ‪-‬‬
‫‪http://www.haaretz.co.il/magazine/1.162568‬‬
‫‪0‬‬
‫‪http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&l‬‬
‫‪ang=1&prfid=688&wrkid=1776‬‬
‫‪77‬‬
‫ז‪ .‬נתן‪" ,‬נתן זך ‪ -‬שירים שונים"‪ ,‬הוצאת‬
‫‪‬‬
‫הקיבוץ המאוחד‪ ,‬שנת הוצאה‪ :‬תשמ"ד –‬
‫‪ ,5856‬דפוס "חדקל" בע"מ‪ ,‬ת"א‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫שאלוהים הספיק לשים לב למתחרש‬
‫ואופיים‪ ,‬בהתאם לאדונם‪ ,‬היה‬
‫אגואיסטי ומרושע‪ .‬אולי השתקפות‬
‫אופיו של אלוהים בכך שחשב רק על‬
‫עצמו וטובתו ולא פיקח כמו שצריך‬
‫על הנעשה בעולמו שלו‪.." .‬הוא לא‬
‫חשב באותו רגע על בני האדם‪ ,‬בני‬
‫אדם לרוב‪ .‬אבל הם כבר התחילו‬
‫לחשוב על עצמם‪ ...‬וכבר החלה‬
‫בליבם מזימה על מכאוב‪ ."..‬לאחר‬
‫תיאור אופיו של האדם ישנו עוד‬
‫תיאור על זלזולו של אלוהים‬
‫בעקבות חוסר ידע ‪,‬או חוסר‬
‫התעניינות‪ ,‬ובעקבות פיגורו של‬
‫אלוהים צעד אחד אחרי הבריאה‪.‬‬
‫בחלק האחרון של השיר מתואר עוד‬
‫יותר אופיו האגואיסטי של אלוהים‬
‫באומרו "כך אהיה מאושר"‪ .‬בשיר‪,‬‬
‫מנסה המשורר להעיר את צומת‬
‫ליבו של אלוהים אל הבריאה שהוא‬
‫עצמו יצר‪ .‬הבריאה האגואיסטית‬
‫וחסרת המעצורים‪ ,‬שעל פי השיר‪,‬‬
‫הקדימו את אלוהים בצעד אחד‪.‬‬
‫תמיד‪.‬‬
‫זאת לפי נימת השיר‪ ,‬שמתארת את‬
‫אלוהים כאחד העם‪ ,‬שמרגיש וחושב‬
‫ומצפה ליצור משהו טוב בעל כוונה‬
‫טובה אך בסופו של דבר יצר משהו‬
‫מפלצתי שלא התכוון אליו‪ .‬השיר‬
‫מתאר את יצירת האדם ואת‬
‫הבריאה אך אלוהים לא מצפה‬
‫לתוצאות כל כך מידיות‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫בתחילת השיר‪ ,‬אלוהים בורא אור‬
‫בשביל שיוכל לראות‪ ,‬אך בריאת‬
‫האור גורמת לבריאת השמים‪,‬‬
‫שמוביל לבריאת האדמה והציפורים‪.‬‬
‫נדמה בשיר שהדברים שיצר אלוהים‬
‫מקדימים אותו בצעד ובלי להתכוון‬
‫נוצר עולם שלם ללא פיקוחו של‬
‫אלוהים‪ ,‬אך בסופו של דבר בזמן‬
‫שהרוח הראשונה נושבת על פניו‪,‬‬
‫מצליח אלוהים לעצור לרגע את‬
‫התקדמות הדברים ומצליח להתבונן‬
‫על התמונה הכללית‪ .‬תמונה זו‬
‫מוצאת חן בעיני אלוהים והוא נותן‬
‫אישור לכל המתרחש‪ .‬אך מה‬
‫שאלוהים אינו יודע זה שברגע שנתן‬
‫את האישור "כי טוב"‪ ,‬נוצרו בני‬
‫האדם‪ .‬בני האדם התרבו עוד לפני‬
‫‪78‬‬
‫פרק רביעי‬
‫"‪ ...‬מה אברך לו‪ /"...‬רחל שפירא‬
‫מה אברך‬
‫וברך כי ידיו הלמודות בפרחים‬
‫מילים‪ :‬רחל שפירא‬
‫יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה‬
‫לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬
‫ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים‬
‫ושפתיו השרות את מקצב הפקודה‪.‬‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫זה הילד? שאל המלאך‪.‬‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫זה הילד? שאל המלאך‪.‬‬
‫וברך לו חיוך שכמוהו כאור‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫וברך לו עיניים גדולות ורואות‬
‫זה הגבר? שאל המלאך‪.‬‬
‫לתפוס בן כל פרח וחי וציפור‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫ולב להרגיש בו את כל המראות‪.‬‬
‫זה הגבר? שאל המלאך‪.‬‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫נתתי לו כל שאפשר לי לתת‬
‫זה הנער? שאל המלאך‪.‬‬
‫שיר‪ ,‬וחיוך‪ ,‬ורגליים לרקוד‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫ויד מעודנת‪ ,‬ולב מרטט‬
‫זה הנער? שאל המלאך‪.‬‬
‫ומה אברך לך עוד?‬
‫וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫ונפש לזכור בה את כל הלחנים‬
‫זה הילד? העלם הרך‪.‬‬
‫ויד האוספת צדפים עלי חוף‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫ואוזן קשובה לגדולים וקטנים‪.‬‬
‫זה הילד? העלם הרך‪.‬‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫הנער הזה ‪ -‬עכשיו הוא מלאך‪.‬‬
‫זה העלם? שאל המלאך‪.‬‬
‫לא עוד יברכוהו‪ ,‬לא עוד יבורך‪.‬‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫אלוהים‪ ,‬אלוהים‪ ,‬אלוהים‬
‫זה העלם? שאל המלאך‪.‬‬
‫לו אך ברכת לו ‪ -‬חיים‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫ואת מה שנתן לו המלאך‪ .‬מתואר גם‬
‫‪80‬רחל שפירא הייתה פזמונאית‬
‫בשיר שהמלאך חושב בקפידה על‬
‫ומשוררת ישראלית‪ .‬היא נולדה‬
‫כל פרט ופרט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 5868‬והתגלתה על ידי‬
‫בביקורו הראשון‪ ,‬המלאך בא אל‬
‫מלחין הלהקות הצבאיות‪81 ,‬יאיר‬
‫הילד ושואל את עצמו במה לברך‬
‫רוזנבלום בשנת ‪ ,5837‬בזמן‬
‫את הילד‪ .‬לאחר מחשבות רבות‪,‬‬
‫חופשתו בקיבוץ שפיים‪.‬‬
‫מברך המלאך לילד חיוך מאיר‪,‬‬
‫את השיר "מה אברך" כתבה רחל‬
‫עיניים גדולות ולב רגיש‪.‬‬
‫שפירא לזכר בן כיתתה אלדד קרוק‬
‫"‪ ..‬חיוך שכמוהו לאור‪ ...‬עיניים‬
‫שנהרג‬
‫במהלך‬
‫מלחמת‬
‫ששת‬
‫גדולות ורואות‪ ...‬לב להרגיש‪"..‬‬
‫הימים‪ .82‬שיר זה נחשב עד היום‬
‫בביקורו השני של המלאך‪ ,‬כנראה‬
‫לאחד משירי הזיכרון הידועים ביותר‬
‫מספר שנים לאחר מכן‪ ,‬בשלב זה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫הילד כבר הפך לנער‪ ,‬שואל את‬
‫השיר מדבר על אובדן‪ .‬בשיר‪ ,‬מלאך‬
‫עצמו המלאך את אותה שאלה‪.‬‬
‫מגיע ושואל "מה אברך לו?" –‬
‫הפעם‬
‫מהפעם‬
‫המלאך מסמן‪ ,‬כנראה‪ ,‬את המוות‬
‫הקודמת‪ ,‬שבה הקדיש המלאך את‬
‫המתקרב ובא אל הילד‪ .‬את ההכנה‬
‫תשומת ליבו על נפש הילד‪ ,‬המלאך‬
‫במהלך חייו‬
‫מקדיש מחשבה על כוחו הפיזי של‬
‫של הילד‪ ,‬מגיע המלאך בשלבי‬
‫הילד ולאחר ביקור זה‪ ,‬מציינת‬
‫התבגרות קבועים‪ :‬ילד‪ ,‬נער‪ ,‬עלם‪,‬‬
‫המשוררת את רגליו החזקות של‬
‫גבר‪ .‬לאחר כל ביקור‪ ,‬מתארת‬
‫הילד ואת נפשו החזקה שטיפח‬
‫המשוררת את השינוי שעבר הילד‬
‫המלאך קודם לכן‪ ,‬את ידיו הגדולות‬
‫של הילד לסוף חייו‪.‬‬
‫הזאת‪,‬‬
‫בשונה‬
‫ואת אופיו הקשוב‪" .‬וברך לו רגליים‬
‫‪80‬‬
‫ויקיפדיה רחל שפירא ‪-‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9‬‬
‫‪7%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A‬‬
‫‪8%D7%90‬‬
‫‪81‬‬
‫ויקיפדיה ‪-‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9‬‬
‫‪0%D7%99%D7%A8_%D7%A8%D7%95%D7%96‬‬
‫‪%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9D‬‬
‫‪82‬‬
‫אתר "סיפורו של שיר" ‪-‬‬
‫‪http://www.plaot.com/product/62,72,145.asp‬‬
‫‪x‬‬
‫לרקוד‪ ..‬ונפש לזכור‪ ..‬ויד האוספת‪...‬‬
‫ואוזן קשובה‪"..‬‬
‫בביקורו השלישי של המלאך‪ ,‬הנער‬
‫כבר הפך לעלם והשאלה הצפויה‬
‫של "מה אברך לו" נשאלת בפעם‬
‫‪81‬‬
‫הנוספת‪ .‬המלאך מברך לו את הצפוי‬
‫ביקורו זה מאוחר מידי‪ .‬המלאך‬
‫מראש‪ ,‬הפיכתו של הילד עם הלב‬
‫מבקר בהלווייתו של הנער "הנער‬
‫הטוב לחייל עם לב קשיח ונאמן‬
‫הזה ‪ -‬עכשיו הוא מלאך‪ ,‬לא עוד‬
‫למולדתו‪ ,‬ובזאת בירך המלאך את‬
‫יברכוהו‪ ,‬לא עוד יבורך‪ ."..‬המלאך‬
‫העלם בעוצמת הלמידה‪ .‬למידה של‬
‫חש עצב על אותו בן חסות שסיפח‬
‫אחיזה‬
‫בחרב‬
‫במקום‬
‫לעצמו מהלך השנים‪.‬‬
‫אחיזה‬
‫בפרחים‪ ,‬למידה של הדרך שבה‬
‫פוסעת‬
‫הפלוגה‬
‫אל‬
‫לבסוף‪,‬‬
‫המלחמה‬
‫בתפילה‬
‫המשוררת‬
‫אל‬
‫כואבת‪,‬‬
‫אלוהים‬
‫פונה‬
‫ואומרת‬
‫ולמידה של שירת הפקודה במקום‬
‫למלאך בעצב שאותו ילד נהרג‪ ,‬עלה‬
‫שירת הילדות‪ .‬המלאך מברך את‬
‫לשמים ונהפך למלאך‪ .‬היא כואבת‬
‫הילד בבגרות‪.." .‬וברך כי ידיו‬
‫ואומרת שלא יברכו אותו יותר‬
‫הלמודות בפרחים‪ ,‬יצליחו גן ללמוד‬
‫ושואלת שאלה נוקבת את אלוהים‪.‬‬
‫את עוצמת הפלדה‪ ,‬ורגליו הרוקדות‬
‫למה לא ברכת לאותו ילד את ברכת‬
‫את מסע הדרכים‪ ,‬ושפתיו השרות‬
‫החיים?‬
‫אלוהים‪,‬‬
‫את – את מקצב הפלוגה‪"..‬‬
‫אלוהים! לו רק ברכת לו – חיים‪"..‬‬
‫בביקורו האחרון‪ ,‬רואה המלאך את‬
‫לדעתי‪ ,‬אלוהים לא היה מסוגל‬
‫הגבר שעומד מולו ונזכר‪ .‬נזכר בכל‬
‫לוותר על אותו ילד מושלם‪ .‬לילד‬
‫מה שבירך לו ומבין שלא נשאר לו‬
‫ניתן את כל מה שאפשר לתת לבן‬
‫עוד מה לתת‪ .‬הילד שהפך לנער‪,‬‬
‫אנוש‪ .‬אופי טוב‪ ,‬כושר מפותח‪ ,‬לב‬
‫שהפך לעלם‪ ,‬שהפך לגבר ‪ -‬אותו‬
‫אוהב‪,‬‬
‫ולדעת‬
‫ילד שלמד לחייך ולהרגיש‪ ,‬ואותו‬
‫המשוררת‪ ,‬אלוהים לא היה יכול‬
‫עלם שלמד את דרכי המלחמה‪.‬‬
‫להתאפק מלקחת אותו אליו‪ ,‬ורק‬
‫בשיר אומר המלאך "נתתי לו כל‬
‫מקווה שישמו עליו כמו שהמלאך‬
‫שאפשר לי לתת" אומר המלאך‬
‫שמר‪.‬‬
‫ומחייך לעצמו בשביעות רצון‪ .‬לילד‬
‫לא נשאר ולו משהו פגום אחד בעיניי‬
‫המלאך‪ .‬בסופו של השיר חוזר‬
‫הלאך לבקר רק עוד פעם אחת‪ ,‬אך‬
‫‪81‬‬
‫"‪..‬אלוהים‪,‬‬
‫ונפש‬
‫חזקה‪.‬‬
‫פרק חמישי‬
‫"‪ ...‬אלי‪ ,‬נצור מצולות האין סוף‪/"...‬מרים אביגל‬
‫בת הדייג‬
‫מילים‪ :‬בנימין אביגל‬
‫לחן‪ :‬מרים אביגל‬
‫השיק הדייג סירתו אל המים‬
‫לעבר הים העמוק‬
‫ילדה קטנטנה אפורת העיניים‬
‫נשאה תפילתה לרחוק‬
‫אלי‪ ,‬נצור מצולות האינסוף‬
‫ושמור נתיבות בימים‬
‫כמוני עומדים ילדים על החוף‬
‫והמה בני דייגים‬
‫רחק הדייג נעלם אל האופק‬
‫ורוח נשבה בהמיה‬
‫אי שם על החוף עמדה היא באופל‬
‫ילדת דייגים הומיה‬
‫אלי‪ ,‬נצור מצולות האינסוף‪...‬‬
‫חתר הדייג אל החוף‪ ,‬אל הסלע‬
‫מגל אלי גל במשוטיו‬
‫ילדת דייגים מי ידמה מי ישווה לה‬
‫לים לחשה אל גליו‬
‫אלי‪ ,‬נצור מצולות האינסוף‪...‬‬
‫‪82‬‬
‫מרים אביגל הינה זמרת ישראלית משנות ה‪ 33-‬שנודעה בזכות קולה החם‬
‫והצלול‪ .‬מרים הייתה חילונית וחיה בדור חילוני שצמח לאחר מלחמת העולם‬
‫השנייה והאמין בחופש ושלווה‪ ,‬אך בתור יהודייה‪ ,‬התפילה לאלוהים הייתה‬
‫הרגל ילדותי‪.‬‬
‫השיר מדבר על ילדה קטנה שמתפללת לשלומו של אביה‪ ,‬הדייג‪ .‬הילדה‪ ,‬רואה‬
‫את אביה נכנס עם סירתו למים ופתאום נתקפת בדאגה לשלומו‪ .‬היא עומדת על‬
‫החוף ומתפללת‪ .‬התפילה מכוונת לאלוהים ואומרת "אלי נצור מצולות האינסוף"‬
‫כלומר‪ ,‬אלוהים שלי‪ ,‬עשה שהים יהיה שקט‪ .‬השקט את מצולות הים האינסופי‬
‫הזה כך שמי שיפליג בו יוכל לחזור הביתה‪ .‬הילדה מבקשת מאלוהים שהים‬
‫יהיה שקט ורגוע וישמור על אביה מפני טביעה‪ .‬הילדה לא מתפללת רק למען‬
‫עצמה‪ ,‬הילדה אינה אנוכית ואגואיסטית‪ .‬היא מבקשת שישמור על שלוות הים‬
‫ועל גלים שקטים ורגועים‪ ,‬בשבילה‪ ,‬שאביה יחזור אליה בריא ושלם‪ ,‬אך גם‬
‫בשביל ילדים אחרים‪ .‬ילדים קטנים אחרים שעומדים כמוה על שפת הים‬
‫ומחכים שגם האבות שלהם יחזרו אליהם בשלום‪.." ,‬כמוני עומדים ילדים על‬
‫החוף‪ ,‬והמה בני דייגים‪ "..‬אך אלוהים לא מקשיב לתפילתה‪ .‬לאלוהים לא אכפת‬
‫מהאנשים ומהילדים הקטנים שעומדים ומתחננים על נפשם של אביהם‪ ,‬גם אם‬
‫הם מבקשים את שלומם של נפשות אחרות‪ .‬ה"אלוהים" אינו מתעסק בדברים‬
‫כל כך שוליים כמו חיי אדם‪ .‬הדבר היחיד שחשוב בעיניו‪ ,‬בעיני "האלוהים"‪ ,‬הוא‬
‫רצונו האישי שלו‪ .‬אפילו התפילה הזכה ביותר של ילדה קטנה וטהורה לא תוכל‬
‫לשים קץ לגאוותו שלו‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬נעלם הדייג מטווח ראייתה של הילדה‬
‫והרוח מתחזקת‪ .‬והילדה עומדת "‪..‬אי שם על החוף‪ "..‬וממשיכה להתפלל‪,‬‬
‫מתוך הרגל‪ ,‬לאלוהים שישמור על האבות‪ ,‬לא רק שלה‪ ,‬אלא של כל הילדים‪.‬‬
‫אך זה‪ ,‬כמו שהבנו‪ ,‬אינו קורה‪ .‬כאשר הדייג חותר לבסוף אל החוף‪ ,‬נלחם‬
‫בגלים על חייו‪ ,‬ילדת הדייגים‪ ,‬הדמות שאי אפשר להשתוות אליה בתמימותה‬
‫ובאהבתה אל אביה‪ ,‬עומדת ונושאת את אותה התפילה שנשאה מאז ומעולם‪.‬‬
‫התפילה שמבקשת לשמור על אביה חי בכך שתשקיט את הים‪ ,‬תנתב את‬
‫הגלים ותחזיר את אביה בריא ושלם ואוהב אל בין זרועותיה‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫סיכום‬
‫התחלתי עבודה זו בבקשה מכם לצאת איתי למסע מחשבתי ולהגיע פתוחים‬
‫לקבלת רעיונות אחרים‪ .‬שאלתי את עצמי את אותן השאלות שבקשתי מכם‬
‫לשאול את עצמכם והופתעתי עד כמה מה שביקשתי אינו דבר קל לעשות‬
‫בשביל מישהו עם תפיסת עולם מגובשת ומאוחדת‪ .‬בהגדרתי את עצמי‬
‫כחילונית‪ ,‬שמתוך תבונה וחינוך לא מאמינה באלוהים‪ ,‬נוכחתי שסגרתי בפני לא‬
‫מעט דלתות עוד לפני הגיעי לגיל ‪ ,55‬אך לבסוף הגעתי לכמה מסקנות עיקריות‪.‬‬
‫לאחר התעמקות בנושא "תפיסת האלוהים בשירה העברית המודרנית‬
‫החילונית"‪ ,‬הסקתי שאין דבר שהוא חד משמעי בנוגע למוסד האלוהות בכלל‬
‫ולאלוהים בפרט‪ .‬עצם ההתעסקות בנושא ה"אלוהים" מצביע על כך שחילונים‬
‫הם אינם אנשים חסרי אמונה‪ ,‬להיפך‪ ,‬הם אנשים מאמינים אך לא ב"אלוהים"‪.‬‬
‫החוסר אמונה שלהם באותו מושג נובע מתוך בחירה וידיעה של אותם אנשים‪.‬‬
‫הבנתי שכל אחד רואה את "אלוהים" בצורה קצת אחרת ושגם לאנשים‬
‫חילוניים ישנה מערכת יחסים מסוימת ודיאלוג כזה או אחר עם אלוהים‪ ,‬מכיוון‬
‫שכיהודים‪ ,‬לכולנו יש רקע שאיננו יכולים להימלט ממנו‪ ,‬אך בתור אנשים‬
‫חילוניים‪ ,‬כל אחד בתפיסתו החילונית‪ ,‬בוחר לעצמו את ההגדרה של אמונה‬
‫אלוהים או של אמונה באופן כללי וזה כלל אינו משנה אם אותו אדם חילוני קורא‬
‫לזה גורל‪ ,‬מזל או אלוהים‪ ,‬כי בסופו של דבר אין לנו שום ברירה אחרת מלבד‬
‫להיות יהודים‪.‬‬
‫המשבר העמוק שנבע ממקום האלוהים בשואה‪ ,‬השפיע על כל אחד אחרת‪ .‬יש‬
‫כאלה שהתחזקו באמונתם‪ ,‬שלא ויתרו על האלוהים ושעדיין מאמינים שמישהו‬
‫מלמעלה שומר עליהם‪ .‬אך יש כאלה‪ ,‬לרבות אני ומשפחתי‪ ,‬שאיבדו את‬
‫האמונה באלוהים לחלוטין וששאלו את עצמם בתקופת השואה ועדיין שואלים‪,‬‬
‫איפה היה "האלוהים" הזה כששישה מיליון יהודים‪ ,‬בני אדם‪ ,‬נרצחו בידי‬
‫הגרמנים הנאצים? איפה היה אז אותו האלוהים שדרש שנאמין בו באמונה‬
‫שלמה בתמורה להגנתו? ולמה בכלל חיי אדם הם נושא למשא ומתן? מדוע‬
‫‪56‬‬
‫אדם צריך להאמין באלוהים בשביל שהוא ישמור עליו? האם חיי אדם מושווים‬
‫לבהמות שסוחרים בהם באמצעות האמונה?‬
‫ברור לי עכשיו שלכל אדם‪ ,‬וביניהם גם לי‪ ,‬יש "חשבון" כזה או אחר עם אלוהים‬
‫ושכל יהודי‪ ,‬מאמין או לא‪ ,‬לוקח אתו את הנטל הזה לכל חייו‪.‬‬
‫המשוררים שמופיעים בעבודה למעט אחד‪ ,‬חיו בתקופה שבה כולם האמינו‬
‫באלוהים וקיימו מצוות‪ ,‬לא משנה אם הבינו מה הם עושים או לא‪ .‬הדור של‬
‫המשוררים‪ ,‬שבשיריו השתמשתי בעבודתי‪ ,‬הוא הדור האמיץ ביותר שרצה שינוי‬
‫וחשב אחרת מהוריו ומהדורות שלפניו‪ .‬הדור ששינה את פני הדברים בארץ‪ ,‬אני‬
‫קוראת להם "דור המפנה"‪ ,‬הוא זה שגידל את הורי‪ ,‬אותי ואת רבים מהדורות‬
‫הבאים אחריו על בסיס ערכי החילונות‪ ,‬החשיבה העצמאית והרציונלית‪ ,‬הציונות‬
‫ואהבת הארץ‪ .‬הם הדור עם ה"חשבון" הלא גמור‪ ,‬ו"חשבון" זה מתבטא בשירה‪.‬‬
‫עכשיו השאלה היא מה גרם לאותו דור חילוני‪ ,‬שבחר מתוך היגיון ותבונה לא‬
‫להאמין באלוהים‪ ,‬לכתוב על אותו נושא שממנו ניסה להתחמק כל ילדותו‪ ,‬מתוך‬
‫הסתכלות על הוריו שהאמינו באלוהים מבלי לדעת למה?‬
‫כנראה שלעולם לא אבין זאת‪ ,‬מכיוון שאני לא חונכתי בצורה דתית או בצורה‬
‫שאומרת להאמין באלוהים בצורה עיוורת מבלי לחשוב על מה שאני עושה‪ .‬לא‬
‫לימדו אותי ללכת על פי המסורת אלא ליצור מסורת‪ .‬הורי לימדו אותי לפקפק‬
‫בכל מה שמובן מאליו‪ ,‬לשאול שאלות ולחשוב בצורה עצמאית ויצירתית ולכן‬
‫איני חושבת שאצליח אי פעם לעמוד במקומם ולהבין את הסיבה האמתית‬
‫שלהם לכתיבת שירים על אלוהים‪ ,‬אך זה לא ימנע ממני לנסות‪.‬‬
‫אני מקווה שנהניתם מהשירים ומניתוחם‪ .‬אני מאוד נהניתי מהעבודה הזו‪ .‬היא‬
‫עזרה לי להבין קצת יותר את מקומי ביחס לאלוהים ואת ההתייחסות שלי אליו‪,‬‬
‫שהיא לא תמיד הוגנת‪ ,‬נעימה או כנה באופן מלא‪ .‬עזרה לי קצת להסביר לעצמי‬
‫את ה"חשבון" הלא סגור שיש לי "איתו"‪.‬‬
‫העבודה הזאת‪ ,‬היא חלק מה"מטען" שאני אקח איתי הלאה‪ ,‬לחיי הבוגרים‬
‫לאחר סיום בית הספר ואחרי הצבא‪ ,‬מלימודי במגמת "מחשבת ישראל" בבית‬
‫הספר "נופי הבשור"‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬
‫סמל בית הספר‪881234 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪65485‬‬
‫טלפון‪188-2010011 :‬‬
‫פקס‪16-1163228 :‬‬
‫דרכי האמונה באל של ‪ 2‬הדתות האומניסטיות‬
‫שם המגיש‪ :‬סער רחום‪.‬‬
‫ת"ז‪200210864 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ בארי‪ ,‬ד‪.‬נ הנגב ‪.65025‬‬
‫פלאפון‪154-810-6468 :‬‬
‫שם החונך‪ :‬פרופסור מרטין ססלר‪.‬‬
‫מחזור ד'‬
‫שנת סיום‪ :‬תשע"ג – ‪3102‬‬
‫‪53‬‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫מהי אמונה ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪6‬‬
‫פרק ראשון ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪6-8‬‬
‫פרק שני ‪ ..........................................................................................‬עמ' ‪3‬‬
‫פרק שלישי ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪7-9‬‬
‫פרק רביעי ‪ ...................................................................................‬עמ' ‪10-12‬‬
‫פרק חמישי‪ .......................................................................................‬עמ' ‪56‬‬
‫מסקנות וסיכום ‪....................................................................................‬עמ' ‪56‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪58‬‬
‫‪57‬‬
‫" מהי אמונה "‬
‫נתחיל במקרה של אמונה לדוגמא‪" :‬אני חושב שסיוון נמצא בעבודה"‪ ,‬אם הייתי‬
‫יודע שסיוון נמצא בוודאות בעבודה הייתי אומר‪" :‬אני יודע שסיוון נמצא‬
‫בעבודה"‪" .‬אמונה מתחילה ברגע שהידיעה נגמרת! " ‪.‬‬
‫האמונה מתבטאת בשכל וברגש‪ ,‬ברגש‪ -‬מרגישים את האמונה בלב‪.‬‬
‫ובשכל – יש מחשבה‪ .‬אמונה יש לכל אחד גם לכופרים הגדולים ביותר ‪ ,‬אך הם‬
‫לא יודעים זאת‪ ,‬או לא גילו זאת‪.‬‬
‫האמונה זהו דבר בסיסי לכל אדם באשר הוא אדם‪.‬‬
‫כמה דוגמאות לאמונה שאמרו חכמנו‪:‬‬
‫הרמב"ם כותב בספר המצוות ‪" -‬מצוה ראשונה אשר הוא הציווי אשר ציונו‬
‫בהאמנת האלוקות שנאמין שיש שם שהוא עילה לכל הנמצאים"‪.‬‬
‫במשנה תורה בספר המדע הוא כותב‪" :‬יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע‬
‫שיש שם מצוי ראשון"‪.‬‬
‫יש אנשים שגדלים בבית על אמונה‪ ,‬וזה ממשיך בדורות‪ .‬מי שגודל עם משפחה‬
‫מסורתית לצורך העניין יש לו בסיס לאמונה מההורים שלו למשל‪ ,‬עד שהוא‬
‫עצמו בן – אדם מאמין‪ ,‬וככה זה ממשיך בדורות‪ .‬אדם שאין לא משפחה‬
‫מסורתית וחילונית לכל דבר‪ ,‬קשה לו להאמין והוא צריך בכוחות עצמו לבנות‬
‫את האמונה שלו עצמו‪.‬‬
‫לאמונה יש דברים טובים וגם דברים רעים‪ ,‬ככל שמעמיקים באמונה זה יכול‬
‫להיות או טוב או רע‪ ,‬למשל‪ :‬דוגמא לא טובה‪ ,‬החרדים של היום מאמינים‬
‫שצריך להשמיד את כל הערבים‪ .‬דוגמא טובה ‪ ,‬יש אחדות של מי שמסורתי‪,‬‬
‫חילוני‪ ,‬חרדי ודתי‪ ,‬למשל‪ :‬בחגים שמדליקים חנוכיות אפילו אלה שחילוניים‬
‫מדליקים‪ ,‬לפחות רובם‪.‬‬
‫אמונה זה דבר שיש לו הרבה כוח‪ ,‬והרבה אנשים לוקחים ושואבים מהאמונה‬
‫כוח‪ .‬לדוגמא‪ :‬מישהי שקשה לה להמשיך נגיד בעבודה או שקשה עם בעלה‬
‫‪,‬מתפללת וזה נותן לה כוח להמשך הדרך‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫"יהדות"‬
‫יהדות היא דת שהתפתחה באלף השני לפני הספירה‪ .‬אצל קבוצה אתנית‪,‬‬
‫שהתבססה על שם ארץ ישראל‪ .‬מי שמשיוך לה זה‪ -‬יהודים עבריים בארץ‬
‫ישראל‪ .‬היהדות זאת הדת שממנה צמחה הנצרות‪ ,‬והשפיעה רבות על היווצרות‬
‫האסלאם‪ .‬ליהדות יש כמה ספרי קודש‪ :‬התנ"ך – תורה נביאים כתובים‪,‬‬
‫התלמוד ושולחן ערוך‪ .‬סמליה של מדינת ישראל הם‪ :‬מגן דוד‪ ,‬ומנורת שבעת‬
‫הקנים‪ .‬מקורה של מנורה זו‪ ,‬שהיא תחילה במשכן‪ ,‬ולאחר מכן בבית המקדש‪.‬‬
‫המגן דוד‪ -‬הוא סמלו של דוד המלך‪ ,‬המקום המקודש ליהודים הוא ארץ ישראל‬
‫– "ארץ הקודש"‪.‬‬
‫ביהדות יש כ ‪ 56‬עיקרים‪ ,‬והם נחשבים לשורש הדת היהודית‪.‬‬
‫‪ 56‬העיקרים ע"פ הרמב"ם הם‪:‬‬
‫מו הוּא בּ ֹו ֵרא וּמַ נְׁ ִהיג ְׁלכָ ל‬
‫יִת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬
‫א ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא ְׁ‬
‫עו ֶּשה וְׁ יַעֲ ֶּשה ְׁלכָ ל הַ ּ ַמעֲ ִשים‪( :‬מציאות ה')‬
‫הַ ְׁ ּברו ִּאים‪ .‬וְׁ הוּא ְׁלבַ דּ ֹו ָע ָשה וְׁ ֹ‬
‫מו הוּא י ִָחיד וְׁ ֵאין יְׁ ִחידוּת‬
‫ב ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬
‫מוה ּו ְׁ ּבשוּם ּ ָפנִ ים‪ .‬וְׁ הוּא ְׁלבַ דּ ֹו אֱ לֹהֵ ינ ּו‪ .‬הָ יָה הֹוֶּ ה וְׁ יִ ְׁהיֶּה‪( :‬אחדותו)‬
‫ּ ָכ ֹ‬
‫ינו גוּף‪ .‬וְׁ לֹא י ּ ִַשיגוּה ּו‬
‫ג ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁשמ ֹו ֵא ֹ‬
‫לו שוּם דִּ ְׁמ ֹיון ְּׁכלָ ל‪( :‬אינו גוף)‬
‫מַ ּ ִשיגֵ י הַ ּגוּף‪ .‬וְׁ אֵ ין ֹ‬
‫רון‪:‬‬
‫מו הוּא ִראש ֹון וְׁ הוּא ַאחֲ ֹ‬
‫יִת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬
‫ד ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא ְׁ‬
‫(ראשון ואחרון)‬
‫לו ְׁלבַ דּ ֹו ָראוּי ְׁל ִה ְׁת ּ ַפ ֵ ּלל‪.‬‬
‫מו ֹ‬
‫יִת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬
‫ה ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא ְׁ‬
‫תו‪( :‬ראוי לעבוד רק לו)‬
‫וְׁ ֵאין ָראוּי ְׁל ִה ְׁת ּ ַפ ֵ ּלל ְׁלזוּלָ ֹ‬
‫יאים אֱ מֶּ ת‪( :‬נבואה)‬
‫ו ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬ש ּ ָכל דִּ ְׁב ֵרי נְׁ ִב ִ‬
‫יְׁתה אֲ ִמ ִּתית‪.‬‬
‫לום הָ ָ‬
‫ֹשה ַר ֵּבנ ּו ָעלָ יו הַ ּ ָש ֹ‬
‫ז ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬ש ְׁ ּנבו ַּאת מ ֶּ‬
‫חֲריו‪( :‬נבואת משה)‬
‫יאים‪ .‬לַ ּק ֹו ְׁד ִמים ְׁל ָפנָיו וְׁ לַ ָּב ִאים ַא ָ‬
‫וְׁ ֶּשהוּא הָ יָה ָאב לַ ְׁ ּנ ִב ִ‬
‫‪58‬‬
‫ח ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬ש ּ ָכל הַ ּת ֹו ָרה הַ ְּׁמצ ּויָה ַע ּ ָתה ְׁבי ֵָדינ ּו ִהיא הַ ְׁ ּנת ּונָה‬
‫לום‪( :‬תורה משמים)‬
‫ֹשה ַר ֵּבנ ּו ָעלָ יו הַ ּ ָש ֹ‬
‫ְׁלמ ֶּ‬
‫תו ָרה‬
‫ט ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬ש ּזֹאת הַ ּת ֹו ָרה לֹא ְׁתהֵ א מֻ ְׁחלֶּ פֶּ ת וְׁ לֹא ְׁתהֵ א ֹ‬
‫מו‪( :‬לא תהא מוחלפת)‬
‫ַאחֶּ ֶּרת מֵ אֵ ת הַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬
‫מו ֹיו ֵד ַע ּ ָכל מַ עֲ ֵשה ְׁבנֵי ָא ָדם‬
‫י ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬
‫בו ָתם‪ֶּ .‬ש ּנֶּאֱ מַ ר הַ ּיֹצֵ ר יַחַ ד ִל ָּבם הַ ּ ֵמ ִבין ֶּאל ּ ָכל מַ עֲ ֵשיהֶּ ם‪( :‬השגחה)‬
‫וְׁ כָ ל מַ ְׁח ְׁש ֹ‬
‫טוב ְׁלש ֹו ְׁמ ֵרי ִמ ְׁצ ֹו ָתיו‬
‫מו ג ֹּומֵ ל ֹ‬
‫יא ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬שהַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬
‫עו ְׁב ֵרי ִמ ְׁצ ֹו ָתיו‪( :‬שכר ועונש)‬
‫וּמַ עֲ נִ יש ְׁל ֹ‬
‫יאת הַ ּ ָמ ִשיחַ ‪ .‬וְׁ ַאף ַעל ּ ִפי ֶּש ִ ּי ְׁתמַ ְׁהמֵ ּ ַה‪ִ .‬עם ּ ָכל‬
‫יב ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ּ ְׁ .‬ב ִב ַ‬
‫ָבוא‪( :‬משיח)‬
‫זֶּה אֲ חַ ּ ֶּכה לּ ֹו ְׁ ּבכָ ל ֹיום ֶּש ּי ֹ‬
‫צון מֵ ֵאת‬
‫יג ‪ -‬אֲ נִ י מַ אֲ ִמין ֶּּבאֱ מ ּונָה ְׁשלֵ מָ ה‪ֶּ .‬ש ִּת ְׁהיֶּה ְּׁת ִחיַּת הַ ּ ֵמ ִתים ְׁ ּב ֵעת ֶּשיַעֲ לֶּ ה ָר ֹ‬
‫רו לָ ַעד ו ְּׁלנֵצַ ח נְׁ צָ ִחים‪( :‬תחיית המתים)‬
‫יִת ַע ֶּ ּלה זִ ְׁכ ֹ‬
‫מו וְׁ ְׁ‬
‫הַ בּ ֹו ֵרא יִ ְׁת ָּב ַר ְׁך ְׁש ֹ‬
‫‪83‬‬
‫"אסלאם"‬
‫"אני מאמין" – האסלאם ‪ 5‬המצוות‪.‬‬
‫" שהאדה" ‪ ,‬תפיסת האסלאם היא להאמין באל אחד‪ .‬התפיסה אומרת‬
‫להאמין באל אחד‪ ,‬ולבטל את כל שאר האלים האחרים‪.‬‬
‫בסביבת מוחמד דתות האחרות‪ ,‬כמו הנצרות והיהדות לא היו מוכרות‪ ,‬למרות‬
‫שדתו של מוחמד‪ ,‬האסלאם‪ -‬מראה שיש השפעות על הדת מהנצרות והיהדות‪.‬‬
‫למשל לא לאכל חזיר‪ ,‬כמו ביהדות‪.‬‬
‫"חג'"‪,‬עלייה למכה‪ .‬כל מוסלמי בחייו חייב לעלות פעם אחת לפחות לעיר מכה‪,‬‬
‫( העיר הכי קדושה למוסלמים)‪.‬‬
‫"זכאה"‪ ,‬תרומה לנזקקים‪ .‬כל מוסלמי בחייו חייב פעם אחת לפחות לתרום‬
‫תרומה לנזקקים פעם אחת‪.‬‬
‫"צלאה" ‪ ,‬להתפלל ‪ 5‬פעמיים ביום‪ .‬הם חייבים להתפלל לפחות ‪ 8‬פעמיים‬
‫ביום ‪ ,‬אך לא חובה במסגד‪ .‬חוץ מתפילה ביום שישי‪.‬‬
‫צום הרמאדן‪ .‬חובה על כל מוסלמי לצום את צום הרמאדן‪ ,‬שהוא צום שנועד‬
‫לקרב את מאמיניו של "אלה" אליו‪.‬‬
‫*"השליח של המוסלמים הגדול הוא "הנביא מוחמד"‪ .‬מפני שהוא מייסד את‬
‫הדת‪" -‬האסלאם"‪ .‬השם "איסלאם"‪ -‬טיהור‪.‬‬
‫אומרים שמוחמד טיהר את בית המקדש במכה מפולחן פסלים ואלילים‪ ,‬ואיפשר‬
‫את הפולחן המוסלמי‪ .‬פולחן‪ -‬טקס דתי לאל‪ ,‬הקרבה לבשביל האל‪.‬‬
‫מוחמד בנוסף שינה את התפילה‪ ,‬במקום לעמוד כמו שהיהודים עומדים‬
‫בתפילה לירושלים‪ ,‬אז המוסלמים צריכים לעמוד כלפי מכה‪ .‬צום הרמדאן‬
‫שנמשך כחודש‪ ,‬המציא "מוחמד הנביא"‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫"נצרות"‬
‫"אני מאמין" ‪ -‬הנצרות"‪.‬‬
‫ישו המשיח – מתווך בין השם לאדם‪.‬‬
‫ישו נולד בבית לחם ‪ ,‬ב ‪ 6‬לפני‬
‫הספירה‪ .‬ונצלב בירושלים י"ד ניסן שנת ג"א תשפ"ט=‪ 68‬לספירה‪.‬‬
‫המקור היחיד מאותה תקופה הוא בדברי יוספוס שאמר‪ ":‬בימים ההם היה ישו‬
‫איש חכם‪ ,‬אם רק אפשר לקרוא לו איש‪ ,‬כי היה עושה מעשי נסים ‪,‬ומורה דעת‬
‫לבני האדם המקבלים את האמת בשמחה‪ .‬ונהרו אליו יהודים רבים וגם יוונים ‪.‬‬
‫הוא היה המשיח‪ ,‬ואף אחרי שדן אותו פילאטוס לצליבה‪ ,‬ע"פ מסירת ראשי‬
‫עמנו‪ ,‬לא עזבוהו אלה שאהבוהו מקודם‪ .‬כי הוא הופיע אליהם אחרי שלושה‬
‫ימים שנית כמו חי‪ ,‬כמו שנבאו נביאי ה' על הפלא הזה ואלפי נפלאות אחרים‪.‬‬
‫בני האדם שחיו באותה תקופה של ישו ראו בוא כאל‪ .‬וישו עצמו אמר‪ " :‬מי‬
‫שראה אותי‪ ,‬ראה מולו אל"‪ .‬ישו נולד כיהודי לכל דבר ועניין‪ ,‬הוא עסק בנגרות‪ ,‬כמו‬
‫אביו כן‪ ,‬לישו היה אבא בשם יוסף‪ .‬ישו וחי את רוב חייו בעיר נצרת‪ ,‬ועל כן נקרא 'ישו‬
‫הנוצרי' – מן העיר נצרת‪ .‬התקופה שבה חי היא תקופת השלטון הרומאי בארץ‪.‬‬
‫יוחנן המטביל‪ :‬הוא היה יהודי‪ .‬בערך בשנת ‪ 68‬לסה"נ‪ .‬הוא החליט כנראה‪ ,‬שאם‬
‫משיח אמור להגיע‪ ,‬צריך שמישהו יכריז ויבשר על בואו‪ ,‬כמו שמסופר על אליהו‬
‫הנביא‪ .‬ובכן‪ ,‬הוא החליט שהוא המבשר הזה‪ .‬ישו הגיע לטבול אצלו‪ .‬מה שמוסכם הוא‬
‫שזה היה רגע של תפנית בחייו‪ ,‬במקורות הנצרות ישנן מספר גרסאות לקול מן‬
‫השמיים שדיבר אליו מיד כשיצא מן המים‪ ,‬וכברק המסמא הבריק במוחו הרעיון‬
‫הפתאומי שהוא הוא המשיח‪ .‬והנה‪ ,‬כבר יש לנו גם את אליהו הנביא‪ ,‬המבשר‪ ,‬וגם‬
‫את המלך המשיח‪ .‬ישו לא ראה את עצמו לאורך כל הדרך כמחולל של דת חדשה‪,‬‬
‫אלא כיהודי שפועל במסגרת היהדות‪ .‬כמובן שככל שעובר הזמן ודבריו ותורתו הולכים‬
‫וצוברים תאוצה‪ ,‬דעת חכמים אינה נוחה הימנו‪ ,‬הן ממשיחיותו השקרית והן‬
‫מהטפותיו‪ .‬יהודה איש קריות שמו‪ ,‬שהיה אחד מ'שנים עשר השליחים' והחליט‬
‫לחצות את הקווים‪ ,‬ולהלשין על ישו לרומאים‪ ,‬שהוא חושב את עצמו למלך ישראל‬
‫(בהיותו המשיח)‪ .‬הרומאים שפטו אותו‪ ,‬בבית משפטו של הנציב הרומאי פונטיוס‬
‫פילטוס וגזרו עליו תליה כמורד במלכות‪ .‬יש לציין שהרומאים היו קנאים ביותר‬
‫‪86‬‬
‫לשלטונם‪ ,‬וקטעו באיבו כל נסיון לשלטון אוטונומי בתוך ממלכתם‪ .‬כעונשו של מי‬
‫שמורד במלכות‪ ,‬ישו נצלב‪ ,‬ומעל הצלב נכתב "ישו מנצרת מלך היהודים"‪ .‬כאשר באו‬
‫היהודים לנציב לבקש ממנו שישנה את הכתובת ל"ישו‪ ...‬שטען שהוא מלך היהודים"‪,‬‬
‫השיב להם הנציב פילטוס "כתבתי את אשר כתבתי"‪ .‬עיקרי הנצרות נקבעו בשנת‬
‫‪ 668‬בוועידת ניקאה ‪ .‬בוועידה נקבע שהאל הנוצרי הוא שילוש שהוא אחד‬
‫השילוש הקדוש‪ .‬אילו ספרים יכנסו לברית החדשה‪ ,‬ובכלל זה את מהלך חייו‬
‫"התקני" של ישו‪ .‬בוועידה גם נקבעה שישו הוא חלק מן המעות האלוהית ולא‬
‫אל נפרד כפי שטענו פלגים מסוימים‪ ,‬ולא עם הוא אלוהי או לא כפי שנטען‬
‫בספר צופן דה וונצ'י ‪ ,‬נקבעו גם מועדי החגים פסחא וחג המולד‪ ,‬וכן קבעו‬
‫הצערת אמונה משותפת לכל הפלגים‪ .‬השילוש הקדוש‪ ,‬הוא אחד מעמודי‬
‫התווך עליו עומדת האמונה הנוצרית והוא מעיקרי האמונה‪ .‬לפי השילוש האל‬
‫הוא בעצם שלוש ישויות ‪ ,‬ישויות אינה המילה הנכונה לתאר אותן אך בהעדר‬
‫מילה יותר טובה אשתמש במילה זאת שהן אחת האב ‪,‬הבן‪ ,‬ורוח הקודש ‪.‬‬
‫על‪-‬אף המשתמע מכך אין מדובר בשלושה אלים אלא אל אחד שהוא שילוש ‪.‬‬
‫שלוש הישויות המרכיבות את האל הן בא בעת ישויות נפרדות וחלק מישות‬
‫אחת שהיא המהות האלוהית ‪.‬הבן נובע מן האב אך תמיד היה בנמצא והאב‬
‫הוא חלק מן הבן בדיוק כשם שהבן הוא חלק מן האב‪ .‬רוח הקודש נובעת מן‬
‫האב ומן הבן גם יחד אך שניהם גם נובעים ממנה ‪.‬שלוש הישויות שוות‬
‫בחשיבותן וזהות לחלוטין למעות האחת אך שונות מן השתיים האחרות‪.‬‬
‫בתיאולוגיה הנוצרית נקבע שהשילוש הוא מסתורין מוחלט והבנה מלאה של‬
‫השילוש היא בלתי‪-‬אפשרית‪.‬‬
‫עיקרי האמונה בנצרות הם‪:‬‬
‫העקרונות המקובלים כיום על רוב הזרמים הנוצריים הם‪:‬‬
‫‪.5‬קבלת השילוש הקדוש‪.‬‬
‫‪.6‬האמונה כי ישו היה אל ואדם כאחד (אמונה שעוררה בעבר מחלוקת בין‬
‫פלגים בנצרות ושבגללה פרשו המונופיזיטים)‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫‪.6‬האמונה כי צליבתו כאדם באה ככפרה על חטאי האנושות‪.‬‬
‫‪.6‬האמונה כי ישו קם לתחייה מקברו ביום השלישי לאחר שנצלב‪.‬‬
‫‪.8‬האמונה שמריה (מרים) שילדה את ישו הייתה בתולה לפני שילדה את ישו‬
‫ונותרה בתולה לאחר לידתו (יש נוצרים החולקים על הסיפא של הדֹוגמה הזו)‪.‬‬
‫‪.3‬אמונה בנצחיות הנפש‪.‬‬
‫‪.7‬אמונה ביום הדין‪ ,‬שבו המתים יקומו לתחייה וישו יחזור וישפוט אותם‪.‬‬
‫‪.5‬קבלת החלטות ועידת ניקיאה (ועידת בישופים‪ ,‬שהתכנסה בשנת ‪668‬‬
‫לספירה וקבעה את עקרונות הנצרות שלעיל‪ .‬הפלגים השונים בנצרות חלוקים‬
‫לגבי שאלת הסמכות לפרש את ההחלטות ולהתאימן לרוח הזמן)‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫דומה ושונה בין שלוש הדתות‬
‫הדמיון בין שלוש הדתות נוצר מכיוון שמתוך היהדות ‪ ,‬נוצר הנצרות וגם‬
‫האסלאם‪ .‬ישו נחשב בנצרות לבנו של האל על אדמת כדור הארץ‪ ,‬ישו עצמו‬
‫היה יהודי‪ .‬אבל תפס את העולם אחרת לא כמו בהלכה היהדות‪ ,‬וטען שאם‬
‫מסתכלים עליו רואים את השם‪ .‬מה שהיהודים סירבו לקבל ונידו אותו‪ .‬ישו נצלב‬
‫ע"י הרומאים ‪ ,‬אך יש הטוענים שאלה היהודים שצלבו אותו‪.‬‬
‫מה שמייחד את שלוש הדתות הוא הדבר הבסיסי ביותר והמשותף לשלושת‬
‫הדתות‪ -‬בריאת העולם‪ .‬על פי שלושת הדתות‪ ,‬אלוהים ברא את העולם‪ .‬בין ‪6‬‬
‫הדתות יש דמיון באמונה במלאכים‪ ,‬משרתי האל‪ ,‬קיימת בשלוש הדתות‪ ,‬אך‬
‫חשיבותם שונה‪.‬‬
‫לכל דת יש את המנהיג "הגדול שלה"‪ ,‬שהם מאמינים בוא ובשילחותו של האל‪.‬‬
‫למשל אצל הנוצרים זה הוא ישו‪ ,‬אצל המוסלמים זה מוחמד‪ ,‬ואצל היהודים יש‬
‫כמה למשל‪ :‬אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪.‬‬
‫ביהדות ובאסלאם יש דמיון באי אכילת מאכלים אסורים למשל על המוסלמי‬
‫המאמין נאסר לשתות משקאות חריפים‪ ,‬אכילה או שתייה של דם ומוצריו ואכילת‬
‫בשר חיות טורפות או שלא נשחטו על פי דיני האסלאם‪ ,‬וביהדות ליהודי אסור‬
‫לאכול חזיר כמו שאסור למוסלמי‪ .‬על היהודים נאסר לאכל חזיר‪ ,‬מפני שהוא‬
‫אינו מעלה גירה‪ .‬בדתות אלה נחשב החזיר כסמל לטומאה‪ ,‬והאיסור על אכילתו‬
‫נטמע בתרבויות שהתפתחו סביבן עד כדי כך‪ ,‬שגם אנשים לא‪-‬דתיים בעלי רקע‬
‫יהודי או מוסלמי מתייחסים לעתים קרובות לאכילת חזיר כאל דבר מגונה‪.‬‬
‫בישראל הפכה סוגיית מכירת בשר חזיר לאחד מסלעי המחלוקת בין‬
‫חילונים‬
‫לדתיים‪ ,‬ובארצות ערב היא מעוררת לפעמים מחלוקת בין מוסלמים לנוצרים‪.‬‬
‫מה שעוד דומה לשלושת הדתות‪ ,‬היא העיר ירושלים שקדושה לכל שלוש‬
‫הדתות‪ .‬למוסלמים‪ ,‬מפני שמוחמד עשה שם כמה מהמסעות שלו‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫ובהתחלה התפלל לכיוון ירושלים‪ .‬אך שינה את הכיוון התפילה למכה‪ .‬ירושלים‬
‫היא העיר השלישית החשובה למוסלמים‪.‬‬
‫לנוצרים ירושלים גם כן חשובה‪ ,‬כי אומרים שישו ניצלב שם‪ .‬ובכלל ארץ ישראל‬
‫חשובה לנוצרים‪ ,‬מפני שישו נולד בבית לחם‪ ,‬ונטבל בעיר נצרת‪.‬‬
‫וליהודים כמובן ירושלים זו עיר חשובה – עיר הבירה‪ .‬ירושלים זאת העיר שבא‬
‫מיצוי התפילה הכי גדול‪ .‬והיה שם את בית המקדש ‪ ,‬שנחרב‪.‬‬
‫השוני בין ‪ 6‬הדתות בא לידי ביטוי למשל‪ ,‬היהודים בכלל לא רוצים להמיר‬
‫אחרים לדתם‪ ,‬אבל לא המרה ליהדות‪ .‬כלומר‪ ,‬את היהודים החילונים יש לגייס‪.‬‬
‫את הגויים ‪ -‬לא‪ .‬אצל הנוצרים ‪ -‬כל איש יוטבל ויתנצר‪ .‬בלי כח‪ ,‬עם הרבה‬
‫מילים‪ ,‬וכסף‪ ,‬ולימוד‪ .‬עוד הבדל משמעותי בין הדתות שליהודים יש מדינה אחת‬
‫עם אחד‪ ,‬למוסלמי יש הרבה מדינות וגם לנצרות‪ .‬מה שמייחד את היהודים גם‬
‫כעם‪ ,‬ולא רק כדת‪.‬‬
‫מה שעוד שונה בין הדתות‪ ,‬הוא שאצל המוסלמים אחת מהמצוות שלהם הוא‬
‫פעילות "גיהאד"‪ .‬שמתיר להרוג בני אדם עם למשל הם מסכנים את דתם או‬
‫את ארצם‪ .‬למשל המוסלמים חושבים שארץ ישראל שלהם‪ ,‬אז מותר להם‬
‫להרוג את כל מי שגר פה שנקראים "הציונים"‪ .‬וזה אחת מהמצוות שלהם‪.‬‬
‫מה ששונה מהנצרות והיהדות שלא דוגלות במצווה שנקראת "גיהאד"‪ ,‬שאומרת‬
‫ומתירה להרוג בשביל מדינה או פגיעה בדת בתור מצווה‪.‬‬
‫ליהודים יש שלוש תפילות ביום‪ ,‬לעומת זאת למוסלמים חמש תפילות ולנוצרים‬
‫‪ 6‬תפילות ביום‪.‬‬
‫מה שעוד שונה בין הדתות הוא הסמלים כמובן‪ .‬לנוצרים יש סמל שהוא צלב‪.‬‬
‫הצלב הוא הסמל של נוצרים מפני שצלבו את ישו‪ ,‬זה שממנו יצאה הדת‪.‬‬
‫היהודים מזוהים עם הסמל מגן דוד‪ ,‬מפני שהפרח שושן צחור‪ ,‬שמורכב מששה‬
‫עלי גביע בצורה של מגן דוד‪ ,‬הוא למעשה השושנה של שיר השירים הרומזת‬
‫לעם ישראל‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫יש כאלה שאומרים שבמגן דוד שילוב בין היסוד השמימי ששואף לארץ‬
‫המשולש שקוד קודו פונה כלפי מטה‪ ,‬לעומת היסוד הארצי ששואף השמימה‬
‫המשולש שקוד קודו פונה כלפי מעלה‪ .‬יש הוגי דעות שאמרו שהמגן דוד עם‬
‫שש קצוות מסמל את השליטה השמימית על ד' רוחות העולם ולמעלה ולמטה ‪.‬‬
‫אצל המוסלמים הסמל שלהם הוא ירח‪ ,‬מפני שאומרים שאבא של מוחמד היה‬
‫סוגד לירח‪ ,‬וגם הלוח שנה של המוסלמים נקבע לפי הירח‪.‬‬
‫הצום שונה בין שלוש הדתות ‪ ,‬למשל אצל היהודים יש צום יום כיפור שהוא יום‬
‫אחד‪ ,‬אצל המוסלמים יש צום שנקרא "הרמדאן" שהמוסלמים ‪ .‬המוסלמי צם‬
‫מזריחת החמה ועד שקיעתה‪ .‬הוא לא אוכל‪ ,‬לא שותה ולא מעשן‪.‬‬
‫אצל הנוצרים אין יום שהוא יום צום‪ .‬אך בנצרות הקתולית נהוג להימנע מאכילת‬
‫בשר ומוצריו בכל יום שישי בשבוע‪ ,‬לאות אבל על כך שישו נצלב ביום שישי‬
‫(לפי הברית החדשה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬מותר למאמין הקתולי לאכול בשר בימי שישי‬
‫אם הוא מביע את האבל בדרך אחרת‪.‬‬
‫הקתולים והאורתודוקסים מתנזרים מאכילת בשר וממתקים במשך התענית ‪-‬‬
‫‪ 63‬יום לפני חג הפסחא‪ .‬התקופה אינה רצופה‪ ,‬כיוון שהיא אינה כוללת את ימי‬
‫ראשון‪ .‬ספירת ‪ 63‬הימים מתחילה תמיד ביום רביעי‪ ,‬המכונה "יום רביעי של‬
‫האֶ פר"‪ .‬לפני תחילת ‪ 63‬ימי ההתנזרות מבשר‪ ,‬מקובל אצל הקתולים לחגוג את‬
‫הקרנבל ואת מרדי גרא‪.‬‬
‫חג הפסחא הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו‪ ,‬על‪-‬פי האמונה הנוצרית‪ ,‬ביום‬
‫השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים‪.‬‬
‫החגים אצל שלוש הדתות שונים‪.‬‬
‫החגים הגדולים של שלוש הדתות הם ‪:‬‬
‫אצל היהודים למשל יש את חג פסח שמציין את‬
‫יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות‬
‫לחירות‪ ,‬שחלה ביום הראשון לחג‪ .‬שמו של החג נובע מהפסוק "ואמרתם זבח‬
‫פסח הוא לה' אשר פָּסַ ח על בתי בני ישראל ְּבנָּגְּפֹו את מִ צ ְַּרי ִם ואת בתינו‬
‫הציל…"‪ ,‬ואצל הנוצרים את חג המולד תאריך החג‬
‫החג נחוג ב‪ 68-‬בדצמבר ברוב העדות הנוצריות‪ ,‬אולם חלק‬
‫מהכנסיות המזרחיות‬
‫מציינות את התאריך לפי הלוח היוליאני‪ ,‬כך שבפועל הן חוגגות את החג ב‪ 7-‬בינואר‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫בנצרות של ימינו מקובל לראות בתאריך זה את יום לידתו של ישו‪ ,‬אם כי אין‬
‫לכך ביסוס היסטורי‪ .‬על פי הברית החדשה נולד ישו למריה הבתולה בבית לחם במקום‬
‫בו מצויה כיום כנסיית המולד‪ .‬הנוצרים מאמינים כי לידתו של ישו מהווה הגשמה‬
‫של נבואות התנ"ך על בואו של משיח מבית דוד אשר יגאל את העולם מחטאיו‪ ,‬ויגשר‬
‫על הפער שבין האל ובין בני האדם‪ .‬אין הסכמה בקרב העדות השונות ובקרב‬
‫היסטוריונים על הכרונולוגיה המדויקת של לידת ישו ‪ ,‬ולמוסלמים יש את חג‬
‫המכונה גם "החג הגדול"‪ ,‬הוא חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החג'‪ ,‬העלייה‬
‫לרגל למכה‪ .‬הוא נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל‪-‬חיג'ה‪ ,‬החודש‬
‫האחרון בלוח המוסלמי‪ ,‬ונמשך ארבעה ימים‪.‬‬
‫מסקנות וסיכום‪-‬‬
‫בעבודה זאתי הצלחתי ללמוד יותר על הדתות עצמן‪ ,‬ועל עיקרי האמונה שלהם‪.‬‬
‫בנוסף למדתי ששלוש הדתות ‪ :‬הנוצרים‪ ,‬האסלאם והיהדות‪ ,‬מתבססות על‬
‫אותו בסיס של אמונה אך יש הרבה דברים שונים‪ .‬הבסיס הוא שהדת הנוצרים‬
‫התפתחה מהדת של היהודים‪ .‬ישו אף הוא היה יהודי – מייסד דת הנצרות‪.‬‬
‫וטען שהוא המשיח ומי שמסתכל עליו רואה בוא אלוקים‪ .‬היהודים שחיו‬
‫בתקופתו לא הסכימו כלל לטענות שלו‪ .‬וככה נוצרה הדת הנוצרית‪. .‬‬
‫האסלאם גם קיבל חלק מההיסטוריה היהודית כהיסטוריה שלו עצמו‪ .‬מוסלמים‬
‫מתייחסים לבני ישראל כתפיסה דתית חשובה באסלאם‪ .‬משה‪ ,‬הנביא החשוב ביותר‬
‫של היהדות‪ ,‬גם נחשב נביא ושליח באסלאם‪ ,‬משה מוזכר בקוראן יותר פעמים מכל‬
‫דמות אחרת‪ ,‬וחייו מסופרים פעמים רבות יותר מכל נביא אחר‪ .‬האסלאם‬
‫הושפע רבות מהיהדות ובנקודת המבט הדתית הבסיסית שלו‪ ,‬במבנה‪ ,‬בתורת‬
‫אני חושב‬
‫המשפט שלו ובמנהגיו‪.‬‬
‫שבחרתי נושא שמעניין אותי אישית‪ ,‬והצלחתי להפיק ממנו את ההבנה הטובה‬
‫ביותר‪ .‬לסיכום העבודה מסביר פחות או יותר את הריבים בין ‪ 6‬הדתות כי יש‬
‫הרבה שוני בהם‪ ,‬אבל גם הרבה דימיון‪ .‬יש חלוקה בין הדתות לגבי מקומות‬
‫מסוימים מה שגורם לקונפליט בניהם‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪ .5‬הרב זלמן ברוך מלמד ‪" ,‬יהדות אמונה מהי?" ערוץ ‪. 7‬‬
‫‪ .6‬אברהם אדר ‪" ,‬אמונה מהי?" ‪ARTICLES‬‬
‫‪ .6‬ניצן ‪" ,‬לעשות סדר קצת בדברים" חופש‬
‫‪ .6‬צעירי אגודת חב"ד‪ 56" ,‬עיקרי האמונה ביהדות" חבד‪.‬‬
‫‪ .8‬דבר הרב‪" ,‬דבר הרב לפרשת לך לך"‪ ,‬אהבת התורה‪.‬‬
‫‪ .3‬אינציקלופדיה העברית‪ :‬כרך כה‪ ,‬ע"מ ‪ – .667‬נצרות‪ .‬כרך ד'‪ ,‬ע"מ ‪– 885‬‬
‫אסלאם‪ .‬כרך יט‪ ,‬ע"מ ‪ – 588‬יהדות‪.‬‬
‫‪ .7‬ע"פ אוצר ישראל לי"ד איזנשטיין‪" ,‬ישו"‪ ,‬דת‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫בית החינוך "נופי הבשור"‬
‫ס‪.‬מ‪333666 .‬‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬הנגב – ‪ 58638‬טל‪377-6585533 :‬‬
‫עבודת גמר במחשבת ישראל‬
‫מבט על קדושת ירושלים בנצרות‪ ,‬באסלאם וביהדות‬
‫שם התלמיד‪ :‬עמית טרגרמן‪.‬‬
‫מקום מגורים‪ :‬ניר יצחק‪.‬‬
‫תעודת זהות‪656533638 :‬‬
‫טלפון נייד‪3866638356 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪533‬‬
‫הצעת עבודה במחשבת ישראל בהיקף של ‪ 0‬יח"ל‬
‫שם התלמיד‪:‬‬
‫עמית טרגרמן‪.‬‬
‫כיתה‪:‬‬
‫י"ב ‪.6‬‬
‫שנה"ל‪:‬‬
‫תשע"ג‪6356156-‬‬
‫נושא העבודה‪:‬‬
‫מבט על ירושלים ועל הדת מעיניים נוצריות‪ ,‬מוסלמיות ויהודיות‪ ,‬תוך השוואה בין מאפיינים‬
‫עיקרים בשלוש הדתות והסקת מסקנות כלפי משמעות הדת בעולם‪.‬‬
‫שאלת החקר המרכזת‪:‬‬
‫מניין נובעת חשיבותה של ירושלים לשלוש הדתות השונות; הנצרות‪ ,‬האסלאם והיהדות?‬
‫שאלות נוספות‪:‬‬
‫מהי קדושה? מהי טומאה? מהי טוהרה ומהו חול? כל אלה שאלות שברצוני לחקור ולפתח‬
‫ביחס לשלוש הדתות עליהן בחרתי לעבוד‪.‬‬
‫הסבר קצר‪:‬‬
‫ידוע שירושלים לוקחת חלק גדול במרכיבי האמונה של ‪ 6‬הדתות‪ :‬האסלאם‪ ,‬הנצרות ויהדות‪.‬‬
‫ברצוני לברר מדוע‪ ,‬וכיצד החלק שהיא תופסת משפיעה על האמונה בכל אחת מן הדתות‪.‬‬
‫כמו כן ברצוני לברר את משמעותם של מושגים נוספים בדתות השונות ולערוך בנהיים‬
‫השוואה‪ .‬לצד זה אנסה לקבוע על משמעות הדת בעולמנו‪ ,‬על השפעתה ונחיצותה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה התחלתית‪:‬‬
‫בעבודתי בחרתי להשתמש כמה שפחות בחומרים כתובים אשר אינם מתעדכנים‪ ,‬משום‬
‫שבעיני הדגש במחשבת ישראל הוא על רלוונטיות ומודרניות‪ .‬לכן הביבליוגרפיה שלי היא‬
‫למעשה שלוש ראיונות שאקיים‪ ,‬לצד השלמה מהאינטרנט‪.‬‬
‫‪535‬‬
‫תוכן‬
‫מבוא‪536............................................................................................................. :‬‬
‫פרק ראשון ‪ -‬מבט על ירושלים דרך עיניים יהודיות‪538................................................ :‬‬
‫פרק שני ‪ -‬מבט על ירושלים דרך עיניים נוצריות ‪538.....................................................‬‬
‫פרק שלישי ‪ -‬מבט ירושלים דרך עיניים מוסלמיות‪556.................................................. :‬‬
‫פרק רביעי‪ -‬סיכום ומסקנות‪557................................................................................:‬‬
‫נספחים ‪563..........................................................................................................‬‬
‫נספח ‪ - 5‬ירושלים של זהב ‪ 1‬נעמי שמר‪563............................................................ :‬‬
‫נספח ‪ - 6‬ראיון עם עידית לנצר ‪563........................................................................‬‬
‫נספח ‪ - 6‬ראיון עם האב נויהאוז ‪565.......................................................................‬‬
‫נספח ‪ - 6‬ראיון עם מר חליל אבו גנים ‪566................................................................‬‬
‫‪536‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫אויר הרים צלול כיין‬
‫וריח אורנים‬
‫נישא ברוח הערביים‬
‫עם קול פעמונים‪.‬‬
‫ירושלים של זהב‬
‫ושל נחושת ושל אור‬
‫הלא לכל שירייך‬
‫אני כינור‬
‫ובתרדמת אילן ואבן‬
‫שבויה בחלומה‬
‫העיר אשר בדד יושבת‬
‫ובליבה חומה‬
‫ירושלים של זהב‬
‫ושל נחושת ושל אור‬
‫הלא לכל שירייך‬
‫אני כינור‬
‫[קטע זה מובא מתוך השיר "ירושלים של זהב" מאת נעמי שמר‪ .‬השיר מופיע במלואו בנספחים‪ ,‬תחת השם‬
‫"נספח ‪.]"5‬‬
‫עבודת החקר שלי עוסקת במספר נושאים‪ ,‬אולם העיקרי שבהם הוא העיר ירושלים‪ .‬דרך‬
‫שיחות על העיר‪ ,‬ומציאת מידע כתוב עליה אני מתכוון לרכוש עוד ועוד ידע ירושלים‪ ,‬ביחס‬
‫לכל אחת משלוש הדתות המרכזיות במערב‪ :‬הנצרות‪ ,‬האסלאם והיהדות‪ .‬בנוסף לכך עבודתי‬
‫תעסוק בקדושה‪ ,‬טוהרה וטומאה בכל אחת משלוש הדתות‪.‬‬
‫בחרתי לחקור לעומק נושא זה מכמה סיבות‪ .‬הראשונה שבהן היא הסקרנות שלי כלפי‬
‫יהדותי‪ ,‬בתור אדם "חילוני למהדרין" הידע שלי על יהדותי כשהתחלתי לכתוב את העבודה‬
‫היה מצומצם מאוד‪ ,‬ורציתי להרחיב אותו‪ .‬לצד זה אחזה בי תשוקה להרחיב את ידיעותיי גם‬
‫מעבר לפן האישי של יהדותי‪ ,‬למחוזות חדשים‪ :‬הנצרות והאסלאם‪ .‬סקרנותי סביב המחלוקת‬
‫על העיר ירושלים‪ ,‬והרצון להבין מדוע היא כה חשובה לשלוש הדתות הם שגרמו לי לבחור‬
‫בנושא מורכב וטעון זה‪.‬‬
‫בחרתי את שאלת החקר שלי‪" :‬מדוע ירושלים לוקחת חלק כה חשוב באמונת שלוש‬
‫הדתות?" אחרי לבטים רבים‪ .‬ראשית היה לי קושי בניסוח השאלה‪ ,‬ידעתי מה רציתי לחקור‬
‫אך נתקלתי בקושי במציאת המילים הנכונות לתיאור השאלה‪ .‬לצד זה‪ ,‬כפי שכתבתי קודם‬
‫ידעתי מה רציתי לחקור – את ירושלים‪ ,‬אך היה קשה לי לשים את האצבע על נושא ספציפי‬
‫אחד מתוך מכלול הנושאים העצום העסוקים בעיר‪.‬‬
‫בעבודתי שאבתי ידע ממגוון "מקורות" שונים‪ .‬הסיבה לכך שהצבתי את המילה מקורות‬
‫במירכאות היא שאותם ה"מקורות" הם למעשה אנשים שונים אותם ראיינתי במהלך תהליך‬
‫‪536‬‬
‫החקר‪ ,‬ואסיפת המידע‪ .‬עידית לנצר‪ ,‬האב נויהאוז ומר חליל אבו גנים הם שלושת המרואיינים‬
‫העיקריים בעבודתי‪ ,‬ועליהם מבוססת העבודה‪ .‬על מנת לדבר עם כל אחד ואחת מהם נסעתי‬
‫לבני נצרים בנגב המערבי‪ ,‬ירושלים ולקיה אשר שוכנת באזור באר שבע‪ .‬לאחר מכן הקלדתי‬
‫וסיכמתי את הראיונות‪ ,‬ובעזרת מרטין ססלר‪ ,‬שהינו רכז המקצוע של מחשבת ישראל בבית‬
‫ספרי‪ ,‬והיה לי לחונך ולעזרה‪ .‬שיבצתי את סיכומי הראיונות בעבודה‪ .‬בחרתי לבסס את‬
‫עבודתי על ראיונות משום שזוהי דרך שהייתה חדשה לי‪ ,‬מאחר שכתבתי עבודת גמר‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬אני מרגיש שיש לי שליטה בסיכום חומר כתוב ובהתמודדות איתו‪ ,‬לכן רציתי‬
‫לשלוט בכלי נוסף והוא עריכת הראיונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬כפי שכתבתי בטופס ראשי הפרקים‪ ,‬אני‬
‫מאמין שכאשר מדברים על מחשבת מדברים על עכשוויות‪ ,‬מדברים על דת ומדברים על‬
‫רגשות‪ .‬מכיוון שלספרים אין את היכולת להתעדכן‪ ,‬וכמובן שאין להם את היכולת להביע את‬
‫רגשותיהם בזמן אמת ולהגיב כפי שניתן לעשות בשיחה ובריאיון בחרתי לעבוד כפי שעבדתי‪.‬‬
‫במהלך העבודה התמודדתי עם קשיים מסוגים שונים‪ :‬קיום ראיונות ועריכתם הוא נושא‬
‫שהיה זר לי לחלוטין‪ ,‬הגעה לראיונות וחזרה מהם‪ ,‬שיבוצם בעבודה וכתיבת סיכומם תוך‬
‫הסקת מסקנות ומתן דעה אישית הם רק חלק מהקשיים‪ .‬אולם בעזרתו של מרטין‪ ,‬התגברתי‬
‫על הקשיים הללו וביצעתי את אשר היה מוטל עלי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אוסיף עוד דבר אחד ואומר שמאוד נהניתי לכתוב את העבודה ו"לטייל" בארץ על‬
‫מנת לראיין את המרואיינים‪ ,‬שמחתי לקחת על עצמי את האתגר הזה ואני שמח שבחרתי בו‪.‬‬
‫‪536‬‬
‫פרק ראשון ‪ -‬מבט על ירושלים דרך עיניים יהודיות‪:‬‬
‫בשביל פרק זה‪ ,‬ראיינתי את עידית לנצר‪ ,‬אשת רב הישוב בבני נצרים‪ .‬הריאיון שלי ושל‬
‫עידית ארך כשעה ועסק במספר נושאים שונים‪ ,‬אך קשורים זה בזה‪ .‬טוהרה‪ ,‬טומאה‪ ,‬יהדות‬
‫וכמובן ירושלים‪ .‬ראשית ברצוני לפרט על קדושה וטומאה‪ .‬חשוב לומר שביני ובין עידית היו‬
‫פערים בכל הקשור לקדושה וטומאה‪ .‬לכן כבר בתחילת הריאיון‪ ,‬עידית השכילה להסביר לי‬
‫שקדושה היא משהו מיסטי‪ .‬שהיא לא סתם אתוס‪ ,‬אלא ערך עליון שיכול להתבטאות בדברים‬
‫מסוימים‪ ,‬כמו‪ :‬מקומות קדושים (ירושלים‪ ,‬צפת‪ ,‬חברון)‪ ,‬זמנים קדושים (יום כיפור‪ ,‬שבת)‬
‫ואנשים קדושים (עם ישראל‪ ,‬כוהנים‪ ,‬הכהן הגדול)‪ .‬כמו כן‪ ,‬עידית הוסיפה ואמרה שקדושה‬
‫היא דבר ש"מתמרכז"‪ .‬כלומר נעשה מרוכז ומרוכז‪ ,‬בדומה למעגלי שייכות‪ .‬כפי שניתן לראות‬
‫בתרשים הבא‪:‬‬
‫תרשים מספר ‪:5‬‬
‫האנושות כולה‬
‫ארץ ישראל‬
‫עם ישראל‬
‫ירושלים‬
‫הכוהנים‬
‫בית המקדש‬
‫הכהן‬
‫הגדול‬
‫קודש‬
‫הקודשים‬
‫לצד הדוגמאות הללו‪ ,‬אסביר מהי קדושה‪ .‬קדושה לדברי עידית היא משהו נצחי ‪ -‬דבר אין‬
‫סופי‪ ,‬שהיה קיים מתמיד ויהיה קיים לנצח‪ .‬עידית ציטטה את הרב קוק בדבריו‪" :‬קדוש לעולם‬
‫כזה"‪ .‬כלומר‪ ,‬קדושה זה דבר שאינו מוגבל‪ :‬אינו מוגבל בזמן ואינו מוגבל בנפח‪ ,‬זה משהו‬
‫מחוץ למגבלות של העולם‪" .‬כלומר נצחיות?" שאלתי את עידית לאחר דבריה‪" .‬בדיוק"‪ ,‬היא‬
‫ענתה לי‪ ,‬והוסיפה‪" :‬הנצחיות והאין סופיות‪ ,‬זה החיבור לקדושה‪ .‬כשהדבר הוא מעל ומעבר‬
‫למוגבלות של הזמן ושל המקום‪ ,‬זה מה שמחבר אותו אל הקודש‪ ,‬כשמקור כל הקודש הוא‬
‫בעצם האלוקים‪".83‬‬
‫‪83‬‬
‫‪ ,‬השיבוש "אלוקים" הוא שיבוש של המילה "אלוהים" והוא מצביע על דתיותו של הכותב‪.‬‬
‫‪538‬‬
‫בהמשך הריאיון חזרנו לדבר על קדושה‪-‬טומאה‪ ,‬אך הפעם מצדה השני של הסוגיה‪:‬‬
‫הטומאה‪ .‬אתחיל מהסוף‪ ,‬ואומר שהופעתי מדבריה של עידית משום שנבע מהם שטומאה זה‬
‫לא בהכרח מצב שהוא רע‪ ,‬או לפחות מצב שאינו רע לנצח‪ .‬אלא מצב שמגביל אותך באופן‬
‫זמני מלעשות דברים מסוימים‪ .‬כעת אחזור להתחלה‪ ,‬ואתן את הגדרתה של עידית לטומאה‪:‬‬
‫"איפה שאין טוהרה – יש טומאה"‪ .‬בדומה להיעדר אור – שהוא כמובן חושך‪ .‬עידית הדגימה‬
‫לי את דבריה באמצעות כך‪ ,‬שסיפרה לי על מצוות מטמאות‪ ,‬מצוות כגון קבירת מת‪ .‬גופה של‬
‫יהודי היא הדבר הכי מטמא ביהדות‪ ,‬אמנם בכל זאת יש מצווה לקבור אותה‪ .‬כלומר‪ ,‬לבוא‬
‫איתה במגע – הדבר בהחלט מטמא‪ .‬אם כך עובדי חברת קדישא טמאים לנצח? התשובה‬
‫היא‪ :‬לא‪ .‬כאן אני חוזר לתחילת דברי בנושא זה‪ ,‬ומדגיש שטומאה היא מצב מסוים‪ ,‬שאם‬
‫האדם נמצא בו יש לו כמה איסורים‪ .‬אולם האדם יכול לצאת‪ ,‬או להתנתק מהטומאה על ידי‬
‫תהליך‪ ,‬שכולל טבילה במקווה למשל‪ ,‬כדי לחזור להיות טהור‪ .‬כמו כן חשוב לציין שגם‬
‫הטומאה באה מאלוקים‪ ,‬מפני שהוא מכיל בתוכו הכל‪ .‬כלומר‪ ,‬הטומאה היא לא דבר אנטי‪-‬‬
‫אלוהי‪ ,‬אלא מצב שנבע ממנו יחד עם שאר העולם‪ .‬כעת משסיימתי להבהיר מהי קדושה‪,‬‬
‫ומהי טומאה אוכל להתחיל לעסוק בקדושתה וטומאתה של ירושלים‪.‬‬
‫ראשית עידית הדגישה בפני שקדושתה של ירושלים נובעת ממקור אלוקי ולא ממקור אנושי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הבחירה בירושלים כעיר הקדושה ביותר ליהדות לא נעשתה בידי אנשים‪ ,‬אלא בידי‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כפי שהוא בחר את אברהם אבינו ואת עם ישראל‪ .‬מתן הדגשה זו בדבריה‬
‫של עידית‪ ,‬הפתיעה אותי‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שהייתי בטוח שירושלים כה חשובה לבני העם‬
‫היהודי משום שבה נבנה בית המקדש ומשום שעל הר המוריה התרחשה עקדת יצחק‪ .‬זאת‬
‫אומרת שלפני הראיון עם עידית‪ ,‬סברתי שירושלים קדושה בזכות העבר שלה‪ :‬האירועים‬
‫שהתרחשו בה‪ ,‬המבנים שבנו בה וההיסטוריה העשירה שלה‪ .‬אולם בסוף הראיון הבנתי‬
‫שהאירועים שהתרחשו בירושלים‪ ,‬המבנים שנבנו בתוכה והערך הכל כך גבוהה שלה‪,‬‬
‫ניתן לה עקב קדושתה‪ .‬קדושה שהוענקה לה ממקור אלוהי‪.‬‬
‫מדרשים כמו "מדרש האחים"‪ ,84‬עקדת יצחק ו"מדרש הכותל המערבי"‪ ,85‬מביאים לידי ביטוי‬
‫ערכים חיובים בירושלים‪ .‬מדרש האחים עוסק בערכים של משפחה‪ ,‬אהבה וסולידריות‪.‬‬
‫עקדת יצחק מראה עד כמה האמונה של בן אדם יכולה להיות חזקה ובלתי ניתנת לערעור‪.‬‬
‫מדרש הכותל המערבי מביא לידי ביטוי את הנצחיות ואת הדאגה וההכרה לחלשים בחברה‪.‬‬
‫כל הערכים החיובים הללו נקשרים לירושלים עקב קדושתה שניתנה לה ממקור אלוהי‪ ,‬ורק‬
‫מדגישים ומראים אותה‪ .‬כדי להבהיר את דבריה של עידית היא השתמשה במשל נוסף‪,‬‬
‫שמסביר בצורה טובה את כוונותיה‪ :‬דמיין אדם בעל כשרון מוזיקלי‪ ,‬הכישרון קיים אצלו‪ .‬מצד‬
‫‪84‬‬
‫"מדרש האחים"‪ ,‬מופיע בראיון המלא עם עידית‪ .‬נספח ‪ ,6‬עמוד ‪.68‬‬
‫‪85‬‬
‫"מדרש הכותל המערבי"‪ ,‬מופיע בראיון המלא עם עידית‪ .‬נספח ‪ ,6‬עמודים ‪.65-66‬‬
‫‪533‬‬
‫אחד אם הוא ייבחר לפתח אותו אז הוא ידע לנגן מעולה‪ .‬מצד שני גם אם הוא ייבחר שלא‬
‫לפתח את הכישרון שלו הוא עדיין יהיה שם‪ ,‬הפוטנציאל שם‪ ...‬אותו דבר עם ירושלים‪,‬‬
‫הפוטנציאל לקדושה של ירושלים‪ ,‬כבר אצלה מזמן בריאת העולם‪ .‬זה בא‪ ,‬או לא בא לידי‬
‫ביטוי בפועל על פי המעשים שלנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬אולם ה"פוטנציאל קדושה" כבר שם‪.‬‬
‫בשלב הזה של הראיון‪ ,‬לאחר שהבנתי מניין באה קדושתה של ירושלים שאלתי את עידית‬
‫האם משהו יכול להוריד מקדושתה? כלומר‪ ,‬לטמא אותה? דברים כמו מצעד הגאווה למשל‪,‬‬
‫או אפילו מוות של יהודים בתוך ירושלים? [קודם לכן הסכמנו שגופה של יהודי זה הדבר‬
‫המטמא ביותר]‪ .‬אני מוכרח לומר‪ ,‬שתשובה של עידית הייתה נסערת מעט‪ ,‬והיה בה רגש‪.‬‬
‫בדבריה הרגשתי שיש לה רגשות עזים כלפי ירושלים‪ .‬הנה תשובתה‪" :‬כמו בדוגמה מקודם‪,‬‬
‫אם למישהו יש כישרון אמיתי לנגינה‪ ,‬אבל עכשיו הוא מתוסכל ועצבני‪ ,‬הוא יזייף ויישמע רע‪.‬‬
‫אבל זה לא יוריד מהכישרון שלו‪ .‬עכשיו הכישרון לא מתגלה‪ ,‬הוא עלום הוא נעלם‪ ,‬אבל הוא‬
‫קיים‪ .‬ברגע שהוא יחליט להשקיע ולהתאמן הוא ימצא אותו כי הכישרון שם‪ .‬זה מאוד עצוב‬
‫לראות מישהו עם כישרון אדיר‪ ,‬שבועט בכישרון הזה‪ .‬מישהו שאין לו את הכישרון גם ככה‪,‬‬
‫זה לא כואב לראות אותו לא מצליח‪ ,‬אין מה לעשות הוא לא יכול‪ .‬לעומת מישהו בעל כישרון‬
‫כה גדול שמבזבז אותו‪ ,‬זה כבר ממש עצוב‪ ,‬מעצבן ומסתכל‪" ".‬מעבר לכך זה קשה‪ ,‬כי העיר‬
‫ממשיכה בקדושתה‪ ,‬זאת אומרת הקדושה שלה לא תלויה בהתנהגות של בני האדם רק‬
‫ההתגלות של הקדושה תלויה בה‪ .‬אפילו אם חס וחלילה כל עם ישראל יפסיקו לשמור שבת‪,‬‬
‫השבת לא תאבד מקדושתה‪ ,‬שבת תישאר קדושה משום שעצם בחירתה על ידי אלוקים‬
‫הופכת אותה לקדושה‪ .‬כלומר‪ ,‬שום דבר לא יכול להוריד מקדושתה של ירושלים‪ ".‬פוטנציאל‬
‫הקדושה שלה‪ ,‬כפי שכינתי אותו קודם‪ ,‬לא יכול להיפגע‪ .‬מימוש הפוטנציאל הוא שאובד‪.‬‬
‫אם כך מדוע בית המקדש נבנה? בית המקדש מסמל קביעות‪ .‬בית המקדש בעצם מאות‬
‫שנה‪ ,‬לא היה אמור להיחרב בכלל‪ .‬היה אמור להיבנות ולהישאר לנצח נצחים‪ .‬אלא שהעם‬
‫חטא‪ .‬בני העם יחסו לבית המקדש חשיבות עליונה‪ ,‬ולא הבינו שזה בעצם רק משהו שבא‬
‫לבטא בצורה חיצונית את היחס החי‪ ,‬את הקשר החי שבין העם לבין האלוקים‪ .‬ברגע‬
‫שחוטאים‪ ,‬מאמינים באלילים‪ ,‬פושעים וממשיכים להקריב קורבנות‪ ,‬זה בעצם דומה לחבר‬
‫וחברה‪ ,‬הוא מביא לה מתנות אבל חושב על מישהי אחרת‪ .‬היא תזרוק לו את המתנות‬
‫בפרצוף‪ .‬כמובן שיש גם חשיבות במעשים‪ .‬היהדות היא לא דת "רחפנית" כזאת‪ ,‬היהדות‬
‫מאוד רוצה שהאמונה‪ ,‬הלב והכוונות תבואנה לידי ביטוי בצורה מעשית‪ .‬לראיה כל תרי"ג‬
‫המצוות הם בעצם מצוות מעשיות‪ ,‬כן‪ .‬אם ניקח שוב פעם את המשל עליו דיברנו קודם‪ ,‬על‬
‫החבר והחברה‪" :‬אתה כל הזמן אומר שאתה אוהב אותי‪ ,‬אבל אני רוצה שתראה את זה גם‬
‫בפועל"‪ .‬זאת אומרת צריך גם מערכת יחסים מעשית‪ ,‬אבל צריך להיות פה שילוב‪ .‬זה בעצם‬
‫הרעיון של בית המקדש‪.‬‬
‫‪537‬‬
‫ֲשה לְ ָך פֶ ֶסל וְ כָל ְתמּונָה"? "הפה שעשה הוא‬
‫האם בבניית בית המקדש אין עברה על "ֹלא תַ ע ֶ‬
‫הפה שהתיר"‪ .‬כלומר אותו אלוקים שאמר לא לעשות‪ ,‬הוא אותו אלוקים שאמר כן לעשות‪.‬‬
‫המצווה תלויה במצווה [באלוקים]‪ .‬יש מצווה והוא זה שציווה להקים את בית המקדש‪ .‬למה‬
‫הוא עשה את זה ‪ -‬יש על זה ספרים‪ ,‬והרבה דיו נכתב על הנושא‪ .‬כנראה מתוך זה שהוא‬
‫ברא אותנו והוא מכיר את מהלך הנפש שלנו‪ ...‬הוא יודע שבן אדם הוא מורכב מנפש וגוף‪,‬‬
‫וזה לא מספיק לו רק ההרגשה‪ ,‬אתה חייב גם לבטא אותה באיזשהו משהו חומרי‪ .‬גם את‬
‫הקשר לאלוקים צריך לבטא בחומריות מסוימת‪ ,‬נכון זה לא הדבר עצמו‪ .‬זה הגילוי שלו‪ ,‬כמו‬
‫שדיברנו קודם על אהבה‪ ,‬יש את האהבה עצמה ויש את הגילוי שלה‪ ,‬בית המקדש הוא‬
‫הגילוי‪.‬‬
‫‪535‬‬
‫פרק שני ‪ -‬מבט על ירושלים דרך עיניים נוצריות‬
‫לצורך פרק זה ראיינתי את האב נויהאוז‪ ,‬שגר בירושלים‪ .‬הריאיון שלי עם האב נויהאוז ארך‬
‫כארבעים דקות‪ ,‬והתקיים בכנסייה בה הוא חי‪ ,‬שבירושלים‪ .‬במהלך הריאיון עסקנו בנושאים‬
‫רבים ומגוונים‪ :‬ירושלים כמובן‪ ,‬טומאה וקדושה בנצרות‪ ,‬ראשית הנצרות‪ ,‬קונפליקטים בדת‬
‫הנוצרית ותרבות הסגפנות בדת הנוצרית ובעולם בכלל‪ .‬מתוך הנושאים הללו בחרתי לעסוק‬
‫בעבודתי בירושלים‪ ,‬טומאה וקדושה בנצרות ולגעת בנוסף בסגפנות‪ .‬אולם הריאיון המלא‬
‫ושאר הנושאים מפורטים בנספחי העבודה תחת השם‪" :‬נספח ‪ 6‬ראיון עם האב נויהאוז"‪.‬‬
‫הריאיון הנ"ל היה הריאיון השני שעשיתי בעבודתי‪ ,‬כאשר הריאיון עם עידית לנצר היה‬
‫הראשון‪ .‬במהלכו הבחנתי בהבדלים בין הדת היהודית לנוצרית‪ .‬ראשית אפרט על כמה מהם‪,‬‬
‫לאחר מכן ארחיב על הנצרות עצמה‪ ,‬תוך התייחסות לתשובותיו של האב נויהאוז‪.‬‬
‫ההבדל המהותי בין הנצרות ליהדות בכל הקשור לירושלים‪ ,‬נובע סביב מקור החשיבות שלה‬
‫לדת‪ .‬בכוונה תחילה השתמשתי בביטוי "מקור החשיבות" ולא מקור הקדושה‪ .‬משום‬
‫שהמושגים קדושה וטומאה שונים בין הנצרות ליהדות‪ .‬ביהדות כשדיברנו על קדושה דיברנו‬
‫על קדושה ממקור אלוהי בלבד‪ ,‬אלוהים הוא זה שבחר לנו מה קדוש ומה ולא‪ ,‬ובעקבות‬
‫בחירתו של אלוהים בירושלים התרחשו בה אירועים שהביאו לידי ביטוי את קדושתה‪,‬‬
‫אירועים כמו בניית בית המקדש‪ ,‬עקדת יצחק ומדרש האחים‪ .‬אמנם בנצרות לא כך הדבר‪,‬‬
‫על פי דבריו של האב נויהאוז ישוע הפך את הקדושה והטומאה לקטגוריות אתיות ולא‬
‫בהכרח אלוהיות‪ .‬כלומר‪ ,‬לא מה שנכנס לאדם מטמא אותו‪ ,‬אלא מה שיוצא מהאדם מטמא‬
‫אותו‪ .‬דוגמה מעניינת להסברת ההבדל היא בדבר אכילת חזיר‪ .‬לדברי האב נויהאוז היהודים‬
‫לא אוכלים חזיר משום שהוכרז על החיה מפי מקור אלוהי שהיא טמאה‪ ,‬לא כשרה ושאסור‬
‫לאכול אותה‪ .‬אולם בדת הנוצרית‪ ,‬אין באכילת החזיר (אל מול שאר החיות) חטא‪ ,‬מאותה‬
‫סיבה שציינתי קודם‪ " :‬לא מה שנכנס לאדם מטמא אותו‪ ,‬אלא מה שיוצא מהאדם מטמא‬
‫אותו‪ ".‬על הדברים הללו הרחיב בפני האב נויהאוז על דברים שיוצאים מן האדם ומטמאים‬
‫את סביבתו‪ :‬קללות‪ ,‬רצון רע ומעשים רעים‪ ,‬הם דוגמאות לכך‪ .‬האב נויהאוז הוסיף על‬
‫הדברים האלה שישוע מתייחס בצורה שונה מן הכוהנים אל עשיית החטא ואל הטומאה סביב‬
‫זה‪ .‬במודעות הכוהנית חטא וטומאה אלו שני דברים שונים‪ .‬במובן מסוים ישוע מאחד את שני‬
‫הדברים הללו‪ .‬למשל כשאדם חולה בצרעת‪ ,‬מחלה שנחשבת למטמאת כבר בספר "ויקרא"‪,‬‬
‫וגם בדת הנוצרית‪ .‬על הצרעת נאמר שהאדם לא חוטא כשהוא חולה בה‪ ,‬אלא אם הוא חולה‬
‫ואינו מבדיל עצמו משאר האנשים‪ ,‬משום שאחרת הוא מסכן גם אותם‪ .‬לדעתי יש דבר יפה‬
‫בכך‪ ,‬שהאדם לא נהיה לחוטא‪ ,‬ובעקבות כך לטמא עקב משהו שלא היה בשליטתו‪ ,‬כלומר‬
‫‪538‬‬
‫אין בשליטתו למנוע את הידבקותו בצרעת‪ ,‬אך איפה שכן יש לו את האפשרות לבחור הוא‬
‫יכול לבחור לא להיות לחטוא‪ ,‬ובכך להיות טהור ולשמור על בריאותם של הסובבים אותו‪.‬‬
‫לצד זה ישנה גם טוהרה‪ ,‬בנצרות הטוהרה נובעת מישוע מהמקומות בהם הלך ונגע‪,‬‬
‫וממעשם טובים של אנשים‪ .‬אלה אנחנו שמטמאים את היקום בחטאים שלנו ומטהרים אותו‬
‫במעשים הטובים שלנו‪ .‬למעשה הטוהרה של ישוע הייתה כה גבוהה‪ ,‬שהיא עלתה על רמת‬
‫הטומאה של האנשים סביבו‪ ,‬על דוגמאות לכך שמעתי מפיו של האב נויהאוז‪" :‬מצורע נוגע‬
‫בישוע ובמקום שישוע יידבק וייהפך למצורע‪ ,‬המצורע נהיה טהור ומבריא‪ .‬כלומר הטהורה‬
‫של ישוע עוברת למצורע במקום שהטומאה שלו תעבורנה לישוע‪ .‬או למשל אישה זבת דם‬
‫נוגעת בישוע‪ ,‬ושוב‪ ,‬הזרם של הדם מפסיק‪ .‬ישוע נוגע בגופה והאדם קם לתחייה‪".‬‬
‫כעת לאחר שבידלתי את הקדושה והטומאה על פי הנצרות‪ ,‬אני יכול להבדיל בין מקור‬
‫החשיבות של ירושלים לבני הדת הנוצרית‪ .‬הקדושה של ירושלים בדת הנוצרית‪ ,‬נובעת סביב‬
‫אירועים שהתרחשו בה‪ .‬בשונה מהדת היהודית‪ ,‬במקרה הזה ירושלים לא נבחרה על ידי‬
‫אלוהים להיות קדושה‪ ,‬והאירועים שהתרחשו בה רק הביאו זאת לידי ביטוי‪ .‬אלא ירושלים‬
‫היא העיר בה קרה האירוע החשוב ביותר בדת הנוצרית‪ :‬הצליבה של ישוע‪ .‬כפי שאמר האב‬
‫נויהאוז‪" :‬למעשה ירושלים הינה מקום מרכזי להרבה מאוד התרחשויות בחייו של ישוע‪,‬‬
‫שהוא מרכז האמונה הנוצרית‪ .‬אולם ה‪-‬אירוע [ב‪-‬ה' הידיעה] שהעיניים הנוצריות נשואות אליו‬
‫הוא האירוע של הצליבה‪ ,‬זאת אומרת מותו על הצלב ותחייתו מהקבר‪ .‬אלו שני אירועים‬
‫בעצם‪ ,‬שמהווים אירוע אחד‪ .‬מותו ותחייתו התרחשו בירושלים‪ .‬לכן נוצרים מזכירים את‬
‫ירושלים כל הזמן‪ ,‬מפני שהם נקראים להתבונן באותו אירוע והגיאוגרפיה היא חלק‬
‫אינטגראלי מההיסטוריה‪ ".‬על הצליבה עצמה הרחיב האב נויהאוז ואמר‪" :‬ישוע הגיע‬
‫לירושלים לקראת סוף חייו כאן הוא נעצר‪ ,‬עשו לו משפט והוציאו אותו להורג בצליבה‪ ,‬ביום‬
‫השלישי מגלים שקברו ריק‪ ,‬זו הבשורה הנוצרית שאלוהים ניצח את המוות‪ .‬מותו של ישוע‬
‫ותחייתו מבין המתים ‪ -‬כל זה התרחש בירושלים‪ .‬מלבד זה הכנסייה הנוצרית "נולדה"‬
‫בירושלים‪ .‬חמישים יום לאחר תחייתו של ישוע מבין המתים‪ ,‬קומץ תלמידיו של ישוע הפכו‬
‫להיות שליחים‪ ,‬וביום החמישים למותו של ישוע הם קיבלו את רוח הקודש‪ ,‬כאשר גם זה‬
‫התרחש בירושלים‪.‬‬
‫בשלב הזה של הריאיון שאלתי את האב נויהאוז האם היום יכול להתרחש איזשהו חטא‬
‫היפותטי‪ ,‬אשר יכול להפוך את ירושלים לטמאה על פי הגדרת הנוצרים? תשובתו של האב‬
‫נויהאוז הפתיעה אותי‪" :‬זה קורה כל הזמן‪" ".‬החטאים בירושלים מטמאים אותה‪ .‬חטאים כמו‪:‬‬
‫מלחמות וחוסר רצון לחיות יחד‪ ,‬כל החטאים האלה הופכים את עיר הקודש לעיר מאוד‬
‫בעייתית לחיים בה‪".‬‬
‫‪553‬‬
‫"אם כך מה בכל זאת שומר עליה כאתוס לדת הנוצרית?"‪ ,‬שאלתי‪ .‬האב נויהאוז ענה לי את‬
‫התשובה הבאה‪" :‬תראה הנוצרים‪ ,‬הם חולמים להגיע לירושלים‪ .‬למה? כי הם מאמינים‬
‫שכשהם באים במגע עם אותם המקומות שקשורים בישוע‪ ,‬וכל מה שהכין לבואו‪ ,‬זאת אומרת‬
‫לא רק ישוע אלא גם תולדות עם ישראל‪ ,‬וכמובן השיא של הסיפור‪ -‬הגעתו של ישוע‪ ,‬הם‬
‫באים לכאן קודם כל כדי לזכור זה מסע לשורשים‪ .‬מסע לשורשים זה דבר מובן ליהודים‪ -‬וגם‬
‫בשביל נוצרים‪ .‬כאשר אתה בא במגע עם השורשים‪ ,‬מה קורה? אתה מתחזק רוחנית‪ .‬מפני‬
‫שכשאתה עומד מול המקום‪ ,‬מול האבנים‪ ,‬מול הנופים שישוע ראה זה נותן לך הרבה כח‬
‫פנימי‪ .‬הזיכרון‪ ,‬הוא נותן לך תדלוק‪ ,‬תדלוק רוחני‪ .‬אבל כאן יש איזה משהו בעייתי‪ ,‬זה לא‬
‫גורף לכל הנוצרים ולכל התקופות אבל לדעתי זה כולל את רובם‪ ,‬בדרך כלל הם [הנוצרים]‬
‫לא מתכוונים להישאר כאן [בירושלים]‪ .‬אני כמובן לא מדבר על הנוצרים החיים בישראל שהם‬
‫נשארים כאן‪ ".‬מדבריו של האב נויהאוז אני מסיק שירושלים משמשת מקור להשראה‬
‫ולתקווה בשביל בני הדת הנוצרית‪ .‬האב נויהאוז צדק בדבריו‪ -‬מסע לשורשים זה דבר מוכר‬
‫לבני העם היהודי‪ ,‬המסע לפולין וזיכרון השואה ללא ספק נותן כח‪ ,‬ומחזק מאוד מבחינה‬
‫רוחנית ומנטלית‪ .‬האב נויהאוז הוסיף‪" :‬אני מדבר על אלה שבאים לכאן בהמוניהם‪ ,‬כדי לזכור‬
‫ו'לתדלק'‪ .‬האתגר אחר כך זה לחזור לאן שהם הגיעו ממנו ולבשר ‪ -‬לחלוק את האוצרות‬
‫שהם קיבלו במגע עם המקום‪ ,‬עם האנשים שחיים במקומות שמהם הם מגיעים‪ .‬זוהי הברית‬
‫החדשה‪ .‬הנוצרי לא מנסה‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬פעם היו דברים שלדעתי אנו צריכים להצטער על כך‪,‬‬
‫לכבוש את ארץ הקודש‪ .‬הנוצרי רוצה שארץ הקודש תגיע עד קצוות תבל‪ .‬זה כבר מופיע‬
‫בברית החדשה‪ ,‬כאשר ישוע נותן את המצווה לתלמידיו לשאת את הבשורה עד קצוות תבל‪.‬‬
‫מירושלים ‪ -‬יהודה ושומרון עד קצוות תבל‪ ,‬זאת אומרת להרחיב את גבולות הקדושה‪ ,‬עד‬
‫שהקדושה תגיע לכל כדור הארץ‪".‬‬
‫לאחר הדברים האלה שאלתי את האב נויהאוז בדבר תרבות הסגפנות בדת הנוצרית‪ .‬מדוע‬
‫היא קיימת? לשם מה היא נחוצה? ומה מטרותיה?‬
‫הנה תשובתו של האב נויהאוז‪" :‬ראשית כל אנחנו צריכים לציין שזה לא רק בנצרות‪ .‬בנצרות‬
‫זה לפעמים מקבל ביטוי מאוד קיצוני‪ ,‬אבל הסגפנות היא חלק מדת‪ .‬כשיש אלוהים שמבקש‬
‫מהאדם לא לחיות על פי 'טבעו'‪ ,‬על פי טבע האדם‪ .‬בן אדם רוצה לאכול כמה שהוא רוצה‪,‬‬
‫לקיים יחסי מין כמה שהוא יכול‪ ,‬הוא רוצה להשתולל‪ .‬זה טבע‪ ,‬האלוהים הוא בא ואומר‪' :‬לא‪,‬‬
‫יש מצוות'‪ .‬מצווה זה סגפנות‪ ,‬סגפנות זה אומר שאתה מוותר על דברים שהאל הגדיר כלא‬
‫טוב בשבילך‪ .‬בנצרות זה התפתח בצורה עוד יותר קיצונית‪ ,‬בגלל דמותו של ישוע‪ .‬הייעוד של‬
‫נוצרי זה לא כל כך לקיים את המצוות כמו יהודי‪ ,‬אלא לחיות את חייו כפי שישוע חי את חייו‪.‬‬
‫זה מסתכם פחות או יותר באותו דבר‪ .‬מה זאת אומרת? לחיות את חייו על פי רצונו של‬
‫האלוהים‪ ,‬זה לקיים מצוות בשביל יהודי‪ ,‬ובשביל הנוצרי זה לחכות את ישוע‪ ,‬לחיות כמותו‪.‬‬
‫‪555‬‬
‫בהתחלה במשך בכמאתיים או שלוש מאות שנה‪ ,‬היה ברור כי הנצרות היא דת נרדפת‪,‬‬
‫כאשר לחיות כמו ישוע זה להישאר נאמן גם ברדיפות‪ .‬מה זאת אומרת? למות על קידוש‬
‫השם‪ .‬אלה שהיו גיבורים של האמונה‪ ,‬היו אלו שמתו על קידוש השם‪ .‬אחרי שנת שלוש‬
‫מאות ושתיים עשרה הדבר הזה נעלם‪ .‬למה? כי הדת הנוצרית הופכת לדת מותרת‪ ,‬זה גורם‬
‫למן תהייה‪ ,‬אם אנחנו לא נמות כמו שישוע מת‪ ,‬אז איך נלך בעקבותיו? אז התחילו‪ ,‬זה לקח‬
‫זמן‪ ,‬אבל אז התחילו להגדיר נוסח אחר של צורת חיים דומה לזו של ישוע‪ .‬היא כוללת‬
‫שלושה דברים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לוותר על רצון אישי‪ .‬ישוע תמיד אמר‪" :‬לא רצוני‪ ,‬רצון האבא"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לוותר על רכוש וחומר‪ .‬לחיות עני כפי שישוע היה עני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לחיות בפרישות‪ .‬לא לקיים יחסי מין‪ ,‬כפי שישוע תואר כאיש שלא הקים משפחה‪ ,‬לא‬
‫התחתן ולא הייתה לו חברה‪".‬‬
‫‪556‬‬
‫פרק שלישי ‪ -‬מבט ירושלים דרך עיניים מוסלמיות‪:‬‬
‫הריאיון שלי יחד עם מר חליל אבו גנים ארך כשלושת רבעי שעה‪ ,‬והתקיים בבית הספר "עמל"‬
‫שבלקיה‪ .‬במהלך הריאיון שוחחתי עם חליל על מספר נושאים בנהיים קדושה וטומאה באסלאם‪,‬‬
‫התייחסות האסלאם למוות על קידוש השם‪ ,‬עיקרי האמונה באסלאם‪ ,‬הנביא מוחמד‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תדמיתו של האסלאם בעולם ועוד‪ .‬הריאיון היה מעניין מאוד ולמעשה סגר את סדרת הראיונות‬
‫שביצעתי במהלך עבודת החקר‪ .‬תוך כדי כך הריאיון היווה את החלק האחרון בפאזל‪ ,‬הפאזל שאותו‬
‫אני מנסה להרכיב והוא השאלה סביב חשיבותה של ירושלים לשלוש הדתות המרכזיות בעולם‬
‫המערבי‪ ,‬הניסיון להבין מניין נובע הדמיון בין שלוש הדתות – ובכלל את חשיבות הדת לעולם‪ .‬חשוב‬
‫לי לציין‪ ,‬שמתוך כך‪ ,‬שהיה זה הריאיון השלישי שביצעתי‪ ,‬בסיכומו ועיבודו של הריאיון התייחסתי‬
‫בצורה יותר משמעותית להשוואה בין הדתות‪ ,‬ובין מאפייניהן השונים‪.‬‬
‫הריאיון נפתח בשאלה‪" :‬מהי קדושה באסלאם?"‪ ,‬תשובתו של חליל הפתיעה אותי‪ ,‬שכן הוא דיבר‬
‫איתי על שני סוגים של קדושה‪ :‬קדושה עצמית – היא הקדושה של אלוהים‪ ,‬שהוא מקור הקודש‪,‬‬
‫וכל מה שמקדש את אלוהים הוא מקודש ‪ -‬קדוש‪ .‬סוג הקדושה השני הוא קדושה בתוקף;‬
‫כאשר דבר נעשה מקודש בתוקף מעשה או תוכן קדוש אשר קשור בו‪ .‬כפי שלמשל דף רגיל‪ ,‬חלק‬
‫הוא אינו קדוש‪ ,‬אך לאחר שכותבים עליו דברי קדושה הוא קדוש בתוקף‪ ,‬בתוקף הדברים‬
‫שנכתבו עליו‪ .‬הסיבה שתשובתו של חליל הפתיעה אותי היא שעד לשיחה איתו לא נתקלתי בסוגי‬
‫קדושה‪ ,‬אלא בדברים קדושים‪ ,‬דברים טמאים ודברים שהם "פרווה"‪ ,‬כלומר שאינם נוטים לצד‬
‫המקודש או לצד הטמא‪ .‬הדוגמה הבאה של חליל עסקה בנביא מוחמד‪" :‬ישנו גם קברו של הנביא‪,‬‬
‫קבר רגיל אינו קדוש‪ ,‬אבל הקבר של הנביא קדוש מתוקף העובדה שהנביא‪ ,‬שהוא אחד‬
‫הדברים הכי קדושים באסלאם ואולי הכי קדוש‪ ,‬קבור בו אז הקבר נהפך לקדוש‪ ".‬כפי שפירט‬
‫בדוגמה‪ ,‬חליל פירט בפני על חשיבותו של מוחמד ועל סיפורו‪ .‬הנביא מוחמד‪ ,‬שהוא אחרון‬
‫הנביאים על פי האמונה האסלאמית‪ ,‬קדוש בתוקפו של אלוהים‪ .‬הוא נקי מטעויות‪ ,‬הוא קרוב‬
‫מאוד לאלוהים ואלוהים בחר אותו כבן אדם הכי טוב בחברה‪ .‬הוא קיבל את קדושתו‬
‫מאלוהים‪ .‬לאחר הדברים הללו‪ ,‬מיד עלתה ההשוואה בראשי בין ישוע מנצרת לנביא מוחמד‪,‬‬
‫השוואה שמתבססת על פרמטרים של אדם שנבחר על ידי האלוהים‪ ,‬אדם מיוחד שעל בסיסו‬
‫והתנהגותו מתקיימת דת שלמה‪ .‬אמנם בהשוואת הללו אעסוק בהרחבה בפרק האחרון‪.‬‬
‫לצד הדברים על הקדושה‪ ,‬שאלתי את חליל האם ישנם דברים מטמאים באסלאם‪ ,‬כלומר‬
‫האם ישנו משהו שיכול לטמא מסגד ולהוציא אותו מכלל שימוש‪ .‬מדבריו של חליל הבנתי‬
‫שכמובן שיש איסורים באסלאם‪ ,‬כמו האיסור על שתיית אלכוהול או אכילת חזיר‪ ,‬אך אין‬
‫באיסורים הללו כדי לטמא מקום‪ .‬כלומר‪ ,‬מה שקדוש באסלאם – קדוש‪ ,‬הדבר מצא חן בעיני‬
‫שכן הוא מראה על דת שהיא עקרונית לדעתי‪.‬‬
‫‪556‬‬
‫לאחר מכן התדיינו על האסלאם ברמתו המעשית‪ ,‬מדוע מתפללים חמש פעמים ביום שאלתי‬
‫את חליל‪ ,‬שהרי זה מספר רב של תפילות ביחס לדת הנוצרית ולדת היהודית‪ .‬חליל סיפר לי‬
‫על מסעו של הנביא מוחמד‪ ,‬מסע שאותו יזם אלוהים והתקיים בעזרת המלאך גבריאל‪ .‬מסעו‬
‫של מוחמד הנביא היה ממכה לירושלים‪ ,‬לאל קודס‪ .‬שם היה מסגד אל עקצה‪ ,‬בו התפלל‬
‫מוחמד עם כל הנביאים‪ ,‬ומשם לקח אותו גבריאל השמימה‪ .‬בשמיים אלוהים ציווה עליו‬
‫להתפלל חמש פעמים ביום‪ ,‬תחילה ציווה עליו חמישים‪ ,‬אך הוא הוריד לחמש לבסוף‪ .‬בבוקר‪,‬‬
‫בצהריים‪ ,‬אחרי צהריים‪ ,‬בערב ובלילה‪ .‬הדו‪-‬שיח בין אלוהים לנביא מוחמד‪ ,‬בין לאלוהים לבין‬
‫אדם שוב העלה דמיון בין האסלאם לבין דת נוספת‪ ,‬אולם הפעם הזכיר המקרה סיפור מן‬
‫המקורות היהודים‪ .‬ההתמקחות על מספר הצדיקים בסדום ועמורה כניעתו או התחשבותו של‬
‫אלוהים‪ ,‬תלוי בעיני המתבונן‪ ,‬מאוד מזכירה את ההתמקחות המדוברת בין הנביא מוחמד‬
‫לבין אלוהים‪ .‬אך כפי שכתבתי קודם לכן‪ ,‬בזה אבקש לעסוק בכך בפרק האחרון‪ .‬בהמשך‬
‫לצד המעשי של האסלאם‪ ,‬דנו על חמשת עיקרי האמונה באסלאם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר ראשון‪ -‬ה"שהאדה" (شهادة – עדּות) היא ה"אני מאמין"‪ ,‬או האמונה הבסיסית‪,‬‬
‫של האסלאם‪" .‬אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו של אללה‪ .‬בהיותו העמוד‬
‫החשוב ביותר הוא מניח את הבסיס לכל האמונה והמצוות האסלאמיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר שני‪ -‬ה"צלאה" (صالة – תפילה; הגייה‪ :‬סלאה) היא המצווה להתפלל חמש‬
‫פעמים ביום בזמנים קבועים‪ .‬מוסלמים לא חייבים להתפלל במסגד מדי יום ביומו‪ ,‬אך‬
‫ביום שישי בצהריים ובחגים חשובים חובה להתפלל במסגד‪ .‬זמני התפילה הם‬
‫זריחה‪ ,‬צהריים‪ ,‬אחר‪-‬הצהריים‪ ,‬שקיעה ולילה‪ .‬כל תפילה מבוצעת עם הפנים‬
‫כלפי הכעבה אשרבמכה ‪.‬מטרת התפילה היא הריכוז באללה ‪,‬והיא קיבלה את התדמית‬
‫של מקום שבו מתבצעת תקשורת ישירה מול אללה אשר בה מבטאים סגידה והכרת‬
‫תודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר שלישי‪ -‬ה"זכאה" (زكاة – צדקה) או זכאת היא המצווה לתת צדקה לעניים‪ ,‬והיא‬
‫מחייבת כל מוסלמי בעל היכולת הכלכלית לכך‪ .‬זאת נחשבת חובה מוסרית לעזור‬
‫לאנשים קשי יום מבחינה כלכלית ולהפחית את חוסר השוויון‪ .‬חלק מהצדקה היא‬
‫הפרשה של חלק מהמשכורת לעזרה לעניים ‪,‬לעבדים ‪,‬לנושים ולאנשים אשר בדרכים‪.‬‬
‫מוסלמי רשאי גם לתרום יותר מהמקובל כחלק מתרומה אישית במטרה לזכות‬
‫בגאולה רוחנית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר רביעי‪ -‬הקוראן מכיר בשלושה סוגי צומות (صوم)‪ :‬צום טקסי‪ ,‬צום לשם כפרה‬
‫על חטאים וצום סגפני‪ .‬צום טקסי הוא חובה במהלך חודש הרמדאן אשר במהלכו‬
‫מוסלמים מחויבים להימנע מאכילה‪ ,‬משתייה ומקיום יחסי מין מזריחה ועד שקיעה וכן‬
‫‪556‬‬
‫עליהם לתת תשומת לב מיוחדת לחטאיהם‪ .‬צום הרמדאן אינו מחייב מספר קבוצות‬
‫אשר עבורן הוא עשוי להיות בעייתי‪ .‬קבוצות אלה כוללות ילדים לפני בגרות‪ ,‬אנשים‬
‫בעלי מגבלות בריאותיות כגון סוכרת ‪,‬נשים בהיריוןאו במצב הנקה ואנשים לעת זקנה ‪.‬‬
‫הצום אסור על נשים בימי הוסת של המחזור‪ .‬קבוצות אחרות אשר מקובל שאינן‬
‫צמות כוללות לוחמים ואנשים הנמצאים בדרכים‪ .‬החמצה של צום בדרך כלל גוררת‬
‫השלמה שלו במועד מאוחר יותר‪ ,‬אך מוקדם ככל האפשר‪ .‬מוסלמים רבים מסיימים‬
‫את הצום שלהם עם תמר כי האמונה האסלאמית טוענת כי כך שבר מוחמד את הצום‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר חמישי‪ -‬החג' (ح ّج – עלייה לרגל) הוא העלייה לרגל אשר מתרחשת בחודש‬
‫המוסלמי ד'ו אל‪-‬חיג'ה לעיר מכה ולאתרים המקודשים סביבה‪ .‬המצווה מגיעה מהמנהג‬
‫הערבי הקדום‪ ,‬לפיו כל גבר ערבי המסוגל לכך פיזית וכלכלית עולה לרגל פעם אחת‬
‫בחייו למכה‪ .‬כאשר העלייה לרגל מגיעה למרחק של עשרה קילומטרים ממכה‪,‬‬
‫הגברים מתלבשים בלבוש מסורתי העשוי משני סדינים לבנים‪ .‬הטקסים הרגילים של‬
‫העלייה לרגל כוללים שבע הקפות סביב הכעבה ‪,‬נגיעה באבן השחורה ‪,‬שבעה מסעות‬
‫בין הגבעות ספא ומרווה‪ ,‬וסקילה סימבולית של השטן בנקודה מדברית בשם "מינא"‪,‬‬
‫הממוקמת כחמישה קילומטרים מחוץ למכה‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫מתוך העיקרים הללו ניתן לומר על האסלאם שהיא דת שדואגת לחלשים שבין מאמיניה‪,‬‬
‫ושמנסה לפעול לרווחתם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נושא המוות על קידוש השם עלה בשיחתנו‪ ,‬מדבריו של חליל מוות על קידוש השם‬
‫באסלאם הוא דבר מכבד מאוד‪ ,‬בדומה לשתי הדתות הנוספות‪ ,‬גם באסלאם מי שמקריב את‬
‫חייו למען האל נחשב לגיבור‪ ,‬והוא מת כאדם נערץ‪.‬‬
‫על ירושלים ומקור קדושתה הגענו לדבר בשלב הזה של הריאיון‪ .‬חליל סיפר לי שמקור‬
‫קדושתה של ירושלים הינו אלוהי‪ ,‬ובתוקף כך היא קדושה‪ .‬בנוסף הוסיף חליל שעצם העובדה‬
‫שהמסע של הנביא מוחמד תם בירושלים הופך אותה לקדושה‪ .‬כלומר היא ניחנה גם‬
‫בקדושה ממקור ראשון‪ ,‬מקור אלוהי‪ ,‬וגם בקדושה בתוקף – בתוקף מסעו של הנביא מוחמד‪.‬‬
‫חליל הזכיר שוב את ירושלים דיברנו על חזון אחרית הימים של האסלאם‪ .‬חזון שעל פיו‬
‫תהיינה מדינה מוסלמית אחת גדולה‪ ,‬והיא תשלוט בעולם כולו‪ ,‬בירתה של מדינה זאת תהיה‬
‫ירושלים‪ .‬בזמן שכתבתי את המשפט האחרון‪ " :‬מדינה מוסלמית אחת גדולה‪ ,‬והיא תשלוט‬
‫בעולם כולו"‪ ,‬שמתי לב כיצד הוא נשמע‪ ,‬אך אל לכם קוראי העבודה ולהתבלבל‪ ,‬השליטה‬
‫‪86‬‬
‫חליל פירט בפני את חמשת עיקרי האמונה‪ ,‬אך על מנת להגיע ליתר דיוק נעזרתי באתר האינטרנט ויקיפדיה‪,‬‬
‫ערך‪" :‬חמשת עמודי האסלאם"‪ ,‬מאת פרופ' חוה לצרוס‪-‬יפה ואבנר גלעדי‪ 63 ,‬במאי ‪.6356‬‬
‫‪558‬‬
‫בעולם אינה שליטה של צבא אנשים או שליטה של טרור ומה שמשתמע מכך‪ .‬שליטת‬
‫האסלאם בעולם‪ ,‬מתייחסת לפרישתו והנפוצות של האסלאם בעולם‪ ,‬שליטת האסלאם‬
‫בעולם פירושה שרובם ככולם של האנשים בכדור הארץ יאמינו באסלאם ובנביא מוחמד‪.‬‬
‫אמונה זו‪ ,‬שליטה זו‪ ,‬לא באה על מנת להכחיד דתות אחרות או על מנת להחזיק בעולם ביד‬
‫רמה‪ ,‬להיפך היא לשחרר את העולם מכבליו ומאי ההסכמות שבו‪ .‬לדברי חליל חזון אחרית‬
‫הימים האסלאמי כולל רודן‪ ,‬רוצח המונים שינסה להחריב את העולם‪ ,‬רודן שיפול על ידי‬
‫המשיח שיגיע ויהרוג אותו‪ ,‬ובך ישחרר את העולם אל ידי האסלאם‪ ,‬לעידן של שלווה‪ .‬אחרי‬
‫הדברים הללו שאלתי את חליל האם יש מעשה שצריך להיעשות כדי לקדם את ביאת‬
‫המשיח‪ ,‬כדי לגרום לו להגיע אלינו‪ .‬חליל ענה לי שאין משהו מיוחד שצריך להיעשות כדי‬
‫שהמשיח ישוב אלינו‪ .‬תשובתו של חליל נשמעת תמימה אך יש בה מעבר לכך ‪-‬‬
‫"‪...‬שהמשיח ישוב אלינו"‪ ,‬כלומר המשיח היה כבר‪ .‬מדבריו של חליל נובע שהמשיח כבר היה‬
‫כאן‪ ,‬בהמשך חליל המשיך והוסיף שהמשיח היה כבר עלי אדמות‪ ,‬הועלה השמימה והוא‬
‫יחזור כמוסלמי כשיצטרך‪ .‬את הריאיון סיימנו בשיחה על מעמדו של האסלאם בעולם‪,‬‬
‫במהלכה חליל ביקש להדגיש שהאסלאם אינו כולל בתוכו טרור כפי שנהוג לחשוב בעקבות‬
‫אירועים שמוסלמים ביצעו‪ .‬חליל הדגיש בפני שהאסלאם הוא גם קבלת השונה‪ ,‬לדבר בכבוד‬
‫זה אסלאם‪ ,‬להיות הוגן זה אסלאם‪ .‬אסלאם זה לא רק למסגד‪ ,‬האסלאם זו שליחות שנשלחה‬
‫לאדמה בשביל שתיושם‪ ,‬בשביל שיהיה שלום ובשביל שהאנושות תינצל ביום הדין‪.‬‬
‫‪553‬‬
‫פרק רביעי‪ -‬סיכום ומסקנות‪:‬‬
‫הפרק הרביעי בעבודתי הוא הפרק האחרון הוא‪ ,‬כפי שמופיע בכותרת‪ ,‬הפרק המסכם של‬
‫העבודה ובו עלי להציג את מסקנותיי מן העבודה‪ .‬ובכן‪:‬‬
‫נושא העבודה שלי הוא מבט על ירושלים ועל הדת מעיניים נוצריות‪ ,‬מוסלמיות ויהודיות‪ .‬תוך‬
‫השוואה בין מאפיינים עיקרים בשלוש הדתות והסקת מסקנות כלפי משמעות הדת בעולם‪.‬‬
‫אתחיל בהתייחסות לנושא העבודה ומתוך כך אמשיך עד למתן תשובה על שאלת החקר‪.‬‬
‫בין שלוש הדתות ניתן לעשות השוואות רבות‪ ,‬מפני שהן מאוד דומות‪ .‬לדעתי התבחין‬
‫הראשון בו יש לעסוק הוא מקור הדתות‪ ,‬והוא כמובן אלוהים‪ .‬שלושת הראיונות עסקו באל‬
‫אחד‪ ,‬רם ויחיד‪ .‬בנצרות הדמות המרכזית היא בנו של האל‪ ,‬ישוע‪ .‬באסלאם הנביא מוחמד‬
‫הוא שממלא את תפקיד הדמות המרכזית‪ ,‬הוא שליחו של אלוהים‪ .‬ואילו ביהדות אין דמות‬
‫ראשית אשר היהודים מנסים לחכות את‪ ,‬או חלקים מסיימים מאורח חייה‪ .‬מתוך הראיונות‬
‫הבנתי ולמדתי דברים רבים‪ ,‬בנהיים למדתי על הצורך של המאמינים במשהו מוחשי‪ .‬לדעתי‬
‫הסיבה להיותו ישוע בין אדם‪ ,‬מוחמד בין אדם והצורך העז של בני ישראל למשהו פיזי [כמו‬
‫עגל הזהב‪ ,‬או בית המקדש] נובע מתוך הצורך לראות שמה שאתה מאמין בו‪ ,‬הדבר הזה‬
‫שנקרא דת ואתה הולך שבי אחריה אכן קיים‪ .‬אך אני שואל‪ ,‬האמנם? האמנם יש באדם‪ ,‬פסל‬
‫או מקדש כדי להוכיח את קיומו של אלוהים? קיום של ישות אין סופית‪ ,‬נצחית שלא מתקלת‬
‫לעולם‪ ,‬ובוחרת בעצמה כיצד העולם יתעצב? מובן שהתשובות הללו הן אישיות לכל אדם‪ ,‬ויש‬
‫לכבד כל אדם באשר מה שיבחר ויראה לנכון‪.‬‬
‫מלבד הדמיון המוזכר‪ ,‬ישנו כמובן מכנה משותף לשלוש הדתות והוא העיר ירושלים‪ .‬כל אחת‬
‫משלוש התשובות שקיבלתי על מקור הקדושה או החשיבות של ירושלים הפתיעו אותי‪.‬‬
‫עידית גילתה בפני שבית המקדש‪ ,‬עקדת יצחק ושאר הסיפורים שהתרחשו בירושלים לא‬
‫הפכו אותה לקדושה – אלא הביאו לידי ביטוי את קדושתה‪ ,‬שכבר הוענקה לה ממקור אלוהי‪.‬‬
‫מהאב נויהאוז‪ ,‬הבנתי שירושלים קדושה לנצרות משום שישוע הילך בה‪ ,‬והדחף ללכת‬
‫בדרכו‪ ,‬להיות במקומות בהם היה ימים ספורים לפני שנצלב הם שמעניקים חשיבות כה רבה‬
‫לירושלים בלבם של המאמינים‪ .‬בראיון עם חליל‪ ,‬הגעתי למסקנה שאם ביהדות ירושלים‬
‫קדושה ממקור אלוהי‪ ,‬ובנצרות היא קדושה ממקור היסטורי – באסלאם היא כוללת את‬
‫השילוב בין השניים‪ .‬לפי דבריו של חליל על ירושלים כתוב בקוראן‪ ,‬כמו גם מסעו של הנביא‬
‫מוחמד תם בירושלים ולכן היא קדושה גם בתוקף אללה‪ ,‬וגם ממקור היסטורי‪.‬‬
‫לצד המקורות הללו‪ ,‬לדעתי ניתן לענות על שאלת החקר שלי‪" :‬מניין חשיבותה של ירושלים‬
‫לשלוש הדתות השונות; הנצרות‪ ,‬האסלאם ויהדות?" בעוד דרך‪ .‬במסגרת העבודה עשיתי‬
‫‪557‬‬
‫סיור בירושלים‪ ,‬הגעתי לכותל ונחשפתי לאקלים של העיר‪ ,‬לא זה שרואים מתוך אוטובוס של‬
‫טיול שנתי – אלא זה שרואים מתוך אוטובוס של תחבורה ציבורית‪ ,‬האקלים שמעיד על‬
‫מרכיבי העיר ברזולוציה הפשוטה ביותר‪ :‬בני האדם שמרכיבים אותה‪ .‬לאחר החוויה הזו‪,‬‬
‫הבנתי שירושלים חשובה לשלוש הדתות‪ ,‬גם משום שבני שלוש הדתות חיים בה‪ .‬מוסלמים‪,‬‬
‫נוצרים ויהודים ממלאים כל רחוב בירושלים‪ ,‬אמנם לא ביחס זהה‪ ,‬אך קשה להתעלם מכל‬
‫אחת מהקבוצות הללו‪ .‬בדברי אני חותר לכך שירושלים חשובה לבני שלוש הדתות מתוך‬
‫מניעים לאומניים ולא בהכרח מתוך מניעי דת‪ .‬לדעתי כיום ישנו סכסוך לאומני שיכול להיות‬
‫שמקורותיו הם דתיים‪ ,‬אולם עושה רושם שכיום זה זניח לעומת הסכסוך עצמו‪.‬‬
‫במהלך שלוש הראיונות דיברתי עם שותפי לריאיון מעבר לנושא העבודה‪ .‬עם עידית גלש‬
‫הריאיון לשיחות על ערכים הטמונים בסיפורי הגמרא השונים‪ ,‬על נצחיות ועל הקדושה‬
‫ֲשה‬
‫הטמונה בה‪ ,‬על פרדוקסים ביהדות כגון בניית בית המקדש בניגוד לדיבר השני "ֹלא‪-‬תַ ע ֶ‬
‫לְ ָך פֶ סֶ ל‪ ,‬וְ כָל‪ְ -‬תמּונָה" ועל מעמדו של אלוהים‪ .‬בריאיון עם האב נויהאוז הגענו לדבר על‬
‫נושאים כמו ימיה הראשונים של הדת הנוצרית‪ ,‬שמירה על טהרתו וקדושתו של אדם על ידי‬
‫עצמו ובעזרת האב בכנסייה‪ ,‬על הזרמים השונים באמונה הנוצרית ועל תרבות הסגפנות‪.‬‬
‫בריאיון השלישי והאחרון שביצעתי דיברתי עם חליל בנוסף לשיחתנו בנושא ירושלים על‬
‫חמשת העיקרים בדת המוסלמית‪ ,‬על חזון אחרית הימים האסלאמי‪ ,‬על מקורות האסלאם‬
‫ועל תדמיתו בעולם‪.‬‬
‫לצד הנושאים הרבים והמגוונים שמוזכרים בפסקה הקודמת‪ ,‬דיברתי עם עידית‪ ,‬האב נויהאוז‬
‫ומר חליל על משמעות הדת עבורם‪ .‬על המניעים שלהם לכניסתם לדת ועל הבחירה להמשיך‬
‫ולהאמין בה ולהתחייב אליה‪ .‬השיחות הללו לצד עשיית העבודה וההתעסקות בה גרמו לי‬
‫לחשוב‪ ,‬והעלו בי שאלות רבות‪ :‬האם אני חי נכון? האם העובדה שלדת כמעט ואין מקום בחיי‬
‫עושה לאדם חופשי או דווקא לכבול? האם אני בכלל בחרתי את מידת ההשפעה של הדת על‬
‫חיי או שמא אלה הוריי וסביבתי שבחרה בשבילי? האם יום אחד עלי לבחור לשנות את‬
‫סטטוס הקוו בחיים שלי ולעשות צעד קדימה לעבר הדת‪ ,‬או צעד אחורה ולהתרחק ממנה?‬
‫לדעתי את השאלות שסוגרות את הפסקה הקודמת‪ ,‬כל אדם חייב לשאול את עצמו‪ .‬לשאול‬
‫בכנות‪ ,‬ובראש פתוח כדי שיוכל לתת תשובה אמתית לעצמו ולו בלבד‪ .‬לצד המסקנות החד‬
‫משמעיות שהגעתי אליהן בעבודה‪ ,‬אני מסיים את העבודה בשאלות רבות כלפי עצמי וכלפי‬
‫החברה שאני חי בה‪ .‬הדת בדומה ללהבה‪ ,‬יכולה להיות מחד גיסא מקור לחיים – האמונה‪,‬‬
‫הסולידריות‪ ,‬האהבה והחמלה שהיא מפיקה יכולים להיות הדבר הכי טוב ומועיל בעולם‪.‬‬
‫אולם מאידך גיסא היא עלולה להיות מסוכנת – אלימות‪ ,‬איבה ושנאה הינם פעמים רבות‬
‫תוצאות של קונפליקטים דתיים‪ .‬בעיני חשוב לפקוח עין‪ ,‬לתת את מרב תשומת הלב למה‬
‫‪555‬‬
‫שמתרחש סביבנו והסתכל פנימה כלפי עצמנו האם האמונה מובילה אותנו למקום שהוא‬
‫חיובי או למקום שלילי ומסוכן‪.‬‬
‫‪558‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪ - 1‬ירושלים של זהב ‪ /‬נעמי שמר‪:‬‬
‫כי שמך צורב את השפתיים‬
‫כנשיקת שרף‬
‫אם אשכחך ירושלים‬
‫אשר כולה זהב‬
‫אויר הרים צלול כיין‬
‫וריח אורנים‬
‫נישא ברוח הערביים‬
‫עם קול פעמונים‪.‬‬
‫ירושלים של זהב‪...‬‬
‫ובתרדמת אילן ואבן‬
‫חזרנו אל בורות המים‬
‫לשוק ולכיכר‬
‫שופר קורא בהר הבית‬
‫בעיר העתיקה‪.‬‬
‫שבויה בחלומה‬
‫העיר אשר בדד יושבת‬
‫ובליבה חומה‬
‫ובמערות אשר בסלע‬
‫אלפי שמשות זורחות‬
‫נשוב נרד אל ים המלח‬
‫בדרך יריחו‪.‬‬
‫ירושלים של זהב‬
‫ושל נחושת ושל אור‬
‫הלא לכל שירייך‬
‫ירושלים של זהב‪...‬‬
‫אני כינור‬
‫ירושלים של זהב‬
‫ושל נחושת ושל אור‬
‫הלא לכל שירייך אני כינור‬
‫אך בבואי היום לשיר לך‬
‫ולך לקשור כתרים‬
‫קטונתי מצעיר בנייך‬
‫ומאחרון המשוררים‪.‬‬
‫איכה יבשו בורות המים‬
‫כיכר השוק ריקה‬
‫ואין פוקד את הר הבית‬
‫בעיר העתיקה‪.‬‬
‫ובמערות אשר בסלע‬
‫מייללות רוחות‬
‫ואין יורד אל ים המלח‬
‫בדרך יריחו‪.‬‬
‫נספח ‪ - 2‬ראיון עם עידית לנצר‬
‫אני‪ :‬בתור מי שבאה ממחוז דתי‪ ,‬מדוע ירושלים קדושה? מדוע היא עיר‬
‫שלוש הדתות?‬
‫עידית‪ :‬לפני שנדבר על זה‪ ,‬הזכרת בשאלתך קדושה‪ ,‬קדושה לשלושת‬
‫הדתות‪ .‬אז באמת אתחיל ואומר‪ ,‬שאינני מצויה בדתות האחרות‪ ,‬ולכן‬
‫‪563‬‬
‫עליהן לא ארחיב‪ .‬לצד זה אוסיף‪ ,‬שידוע שגם האסלאם וגם הנצרות הן‬
‫דתות שיונקות מהיהדות‪ ,‬זאת אומרת המקור של הכל‪ ,‬הבסיס של הכל‬
‫זוהי היהדות‪ .‬כשאנחנו מדברים על קדושה‪ ,‬ועל עיר קדושה עלינו לברר‬
‫את המושג קדוש‪ .‬מה זה קדושה? האם היא תחושה שבן אדם‬
‫מרגיש? האם היא משהו אובייקטיבי או משהו סובייקטיבי? המושג הזה‬
‫של קדוש‪ ,‬הוא מושג שלא לגמרי ברור לנו‪ .‬האם אנחנו יכולים להרגיש‬
‫אותו באיזשהו מקום? בוא ננסה להבין את המושג של מהי קדושה‪,‬‬
‫ומתוך כך ננסה להבין את כל העניין הזה של ירושלים‪ .‬אז אולי באמת‪,‬‬
‫אני אשאל אותך‪" :‬מה מסמלת בעינייך קדושה"?‬
‫אני‪ :‬בעיני יש את המשפחה‪ ,‬היא סוג של משהו קדוש‪ .‬בעיני קדושה‬
‫היא ערך עליון‪ ,‬שהוא אתוס‪ ,‬משהו שאי אפשר לפקפק עליו‪ .‬חברים‬
‫שלי אולי‪ ,‬הייתי אומר‪.‬‬
‫עידית‪ :‬חברים שלך אתה אומר? אולי באמת יש ביננו אי הסכמה על‬
‫המונח קדושה‪ .‬כי קדושה בעיני היא משהו מיסטי‪ .‬זה נשמע משהו‬
‫מיסטי‪ .‬אני חושבת שמה שאתה מגדיר כקדושה זה בעצם מושג‬
‫בהשאלה‪ .‬זאת אומרת אתה יכול לקחת איזשהו מושג ולהשאיל אותו‬
‫לתחומים אחרים‪ .‬כלומר קדושה בעיניך זה משהו נעלה‪ ,‬ולכן כל ערך‬
‫נעלה הוא קדושה בעיניך‪ .‬אבל במקור המושג קדושה לא מתייחס לכל‬
‫ערך נעלה‪ .‬במקור הוא מתייחס לספרי קודש‪ :‬תנ"ך‪ ,‬משנה‪ ,‬גמרה‪,‬‬
‫למקומות קדושים‪ :‬ירושלים‪ ,‬אולי צפת‪ ,‬אולי חברון‪ ,‬אבל בעיקר‬
‫ירושלים‪ .‬ארץ ישראל שמקודשת מכל הארצות‪ ,‬בית המקדש שמקודש‬
‫יותר מירושלים‪ ,‬קודש הקודשים בתוכו אף יותר‪ .‬זאת אומרת קדושה‬
‫היא מושג מדורג‪ .‬הר מוריה‪ ,‬בית המקדש‪ ,‬קודש הקודשים‪ ,‬באמת‬
‫אתה רואה איך שזה "מתמרכז"‪ .‬יש לנו זמנים‪ ,‬זמנים קדושים‪ :‬שבת‬
‫יום קדוש‪ ,‬חגים‪ ,‬יום כיפור‪ -‬שזה היום הקדוש‪ .‬באמת אנחנו רואים שיש‬
‫הרבה סוגים של קדושה‪ :‬במקום‪ ,‬בזמן ויש לנו קדושה גם בבני אדם‪,‬‬
‫זאת אומרת יש לנו את כל האנושות‪ ,‬מתוכה יש לנו את עם ישראל‪,‬‬
‫מתוכו יש לנו את הכוהנים‪ ,‬שמתוכם יש לנו את הכהן הגדול‪ .‬גם פה יש‬
‫לנו איזושהי "התמרכזות" של הקדושה‪ .‬עם כל הדוגמאות הללו עדיין‬
‫לא הסברנו מהי קדושה‪ .‬באמת על כל הדוגמאות שנתנו אפשר להגיד‬
‫שהן סוגים שונים של התגלות של המושג קדושה‪ ,‬הקדושה באה לידי‬
‫ביטוי בזמנים מקודשים‪ ,‬באה לידי ביטוי באנשים מקודשים‪ ,‬באה לידי‬
‫‪565‬‬
‫ביטוי במקומות מקודשים‪ .‬אבל קדושה עצמה זה מושג שקשה מאוד‬
‫להגדיר אותו‪ ,‬אולי בכל זאת‪ ,‬ההגדרה שאני למדתי אותה‪ ,‬ומדברת‬
‫אליי מאוד‪ ,‬כלומר בטח תמצא הרבה הגדרות למושג הזה באינטרנט או‬
‫במילון‪ ,‬כמו שאומר הרב קוק‪ ,‬כשהוא מביא ציטוט מהגמרה‪ ,‬אני‬
‫חושבת שזה מהגמרה אל תתפוס אותי על המילה‪" :‬קדוש לעולם כזה"‪.‬‬
‫אני מתרגמת את זה‪ ,‬במונחים שלי קדוש זה משהו אין סופי‪ ,‬זה משהו‬
‫בלתי מוגבל‪ .‬כלומר קדושה זה משהו שהוא אינו מוגבל‪ ,‬זה משהו‬
‫מעבר למוגבלות של העולם הזה‪ .‬הרי העולם שלנו הוא עולם מוגבל‪,‬‬
‫אנחנו מוגבלים בממדים‪ ,‬לכל דבר שקיים בעולם יש נפח מסוים‪ ,‬הוא‬
‫תופס מקום כלשהו‪ ..‬הוא לוקח זמן‪..‬‬
‫אני‪ :‬את מדברת על נצחיות?‬
‫עידית‪ :‬הנצחיות האין סופיות‪ ,‬זה החיבור לקדושה‪ .‬כשהדבר הוא מעל‬
‫ומעבר למוגבלות של הזמן ושל המקום‪ ,‬זה מה שמחבר אותו אל‬
‫הקודש‪ ,‬כשמקור כל הקודש הוא בעצם האלוקים‪ .‬עכשיו‪ ,‬משיישרנו קו‬
‫בנקודה הזו‪ ,‬אפשר באמת להתחיל לדבר על ירושלים‪ .‬ירושלים אולי‬
‫אני אגיד לך הקדמה קצרה‪ ,‬מבחינתי ההבדל בין מה שכתוב בתורה‬
‫שבכתב‪ ,‬לבין התורה שבעל פה הוא אפסי‪ .‬כלומר מבחינתי התורה‬
‫שבעל פה היא הפרשנות הלגיטימית לתורה שבכתב‪ .‬לכן כשאני אזכיר‬
‫דברים שהם בתורה‪ ,‬אני אתכוון גם לתורה שבעל פה‪ .‬חשוב לומר זאת‬
‫מפני שאם תחפש את ירושלים בתנ"ך אתה תמצא אותה‪ ,‬אבל הרבה‬
‫יותר מאוחר‪ .‬בוא נגיד ככה‪ ,‬קודם כל כשאנחנו מדברים על הקדושה‬
‫של ירושלים חשוב שיהיה ברור שהיא קדושה שנובעת ממקור אלוקי‪.‬‬
‫כלומר זה לא שאנשים החליטו שירושלים תהייה מקודשת‪ .‬אלא זה‬
‫האין סוף החליט‪ ,‬האין הוא כינוי שאנחנו מכנים את הקדוש ברוך הוא‪,‬‬
‫את האלוקים‪ ,‬הוא קבע לנו את בחירתה של ירושלים‪ .‬כמו שהוא בחר‬
‫את אברהם אבינו‪ ,‬את עם ישראל הוא בחר גם את ירושלים‪.‬‬
‫אני‪ :‬זאת אומרת כתוב במפורש שאלוקים בחר בירושלים?‬
‫עידית‪ :‬לכן עשיתי לך את ההקדמה‪ ,‬בספר דברים פרק י"ב‪( ,‬עידית‬
‫קמה ומביאה ספר תנ"ך)‪ ,‬יש לנו ציווי להשמיד את המקומות בהם עשו‬
‫עבודה זרה‪ ,‬זאת אומרת לא תעשה מזבח בכל מקום שאתה רוצה‪ ,‬כמו‬
‫שביפן לדוגמה‪ ,‬שם אתה רואה מקדש בכל כפר‪ .‬אלא צריך להיות‬
‫‪566‬‬
‫מקום אחד שבו כל עבודת האלוהים מתרכזת‪ .‬אנחנו רואים ב"במדבר"‬
‫כשעם ישראל עשו להם בעצם את המשכן‪ ,‬הם נשאו אותו במסעותיהם‬
‫במדבר‪ ,‬עכשיו גם בארץ ישראל יש להם ציווי לבנות מקדש‪ .‬זה לא מיד‬
‫כשמגיעים לישראל יש כמה דברים קודמים‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬
‫מתבצעת המלאכה ‪ 653‬שנה אחרי שהם יצאו ממצרים‪ ,‬ואז הם בעצם‬
‫הקימו את בית המקדש‪ .‬אבל כבר בספר דברים אנחנו רואים שכתוב‬
‫שאלוקים יבחר מקום מסוים‪ ,‬ושם צריך לרכז את כל עבודת האלוהים‪.‬‬
‫בהמשך מתגלה איפה המקום הזה‪ ,‬זאת אומרת שיש כבר בסיס‬
‫לירושלים‪ ,‬עקדת יצחק‪ -‬סיפור בראשית‪ ,‬בראשית כ"ב‪ ,‬הסיפור הרי‬
‫קורה בהר מוריה‪ .‬שם כתוב שזאת בעצם הפגישה הראשונה שלנו עם‬
‫המקום הזה‪ ,‬עם הר מוריה שבהמשך מתגלה לנו שהוא בעצם‬
‫ירושלים‪ .‬כלומר העיר הזאת היה בה משהו עוד לפני‪ ,‬לפני שדוד המלך‬
‫כבש אותה מידי היבוסים‪ .‬זה כמו שאנחנו אומרים שלפעמים יש לנו‬
‫מציאות כזאתי‪ ,‬לדוגמה זמן מקודש‪ .‬חג הפסח הוא מקודש לנו מאז‬
‫יציאת מצרים‪ ,‬אבל אטם לוקחים אחרוה‪ ,‬בתור אנקדוטה ש‪ 633‬שנה‬
‫לפני בכלל שישעבדו במצרים כתוב שכשבאו המלאכים לבקר את לוט‪,‬‬
‫הוא הכין להם מצות‪.‬‬
‫אני‪ :‬זאת אומרת שעוד לא קרה הסיפור של יציאת מצרים והוא כבר‬
‫הכין להם מצות?‬
‫עידית‪ :‬עוד לא קרה הסיפור של מצרים והוא כבר הכין להם מצות‪ ,‬רש"י‬
‫אומר שזה היה בזמן פסח‪ ,‬אבל עדיין מה זה קשור? הרי עוד לא‬
‫התרחש הסיפור בפסח‪ ,‬על כך שהבצק עוד לא תפח‪ ,‬אז מה זה קשור?‬
‫זאת אומרת שיש משהו בבסיס של הזמן הזה אך הוא מתגלה רק‬
‫מאוחר יותר‪ .‬כמו שלדוגמה אני יכולה להגיד לך על בן אדם עם כשרון‬
‫מוזיקלי‪ ,‬הכישרון קיים‪ .‬אם תפתח אותו אז הוא שם‪ ,‬ותדע לנגן מעולה‪,‬‬
‫אבל גם לא תפתח אותו הכישרון עדיין שם‪ ,‬הפוטנציאל שם‪ ...‬אותו‬
‫דבר עם ירושלים‪ ,‬הפוטנציאל לקדושה של ירושלים‪ ,‬כבר אצלה מזמן‬
‫בריאת העולם‪ ,‬הפוטנציאל קדושה של עם ישראל‪ ,‬כבר אצלו מבריאת‬
‫העולם‪ .‬זה עוד לא בא לידי ביטוי מעשית‪.‬‬
‫אני‪ :‬זאת אומרת שירושלים היא עיר קדושה עוד מלפני שבנו בה את‬
‫בית המקדש?‬
‫‪566‬‬
‫עידית‪ :‬נכון‪ .‬יש משהו בה (בירושלים)‪ ,‬הבחירה האלוהית‪ -‬כפי שבחר‬
‫בארץ ישראל הוא בחר בירושלים‪ .‬כפי שהוא בחר בעם ישראל‪ ,‬עוד‬
‫לפני שהיה בכלל אברהם אבינו היה‪ .‬בלשון המדרש "עלתה במחשבה‬
‫לפניו"‪ ,‬זה ביטוי האנשה כלפי אלוהים‪ ,‬בכל אופן "עלתה במחשבה‬
‫לפניו" אומר היה לו כבר את הפוטנציאל הזה לקדושה‪ .‬יש מדרש‬
‫שעוסק בזה‪..‬‬
‫איילת השחר‪ ,‬בתה של עידית נוכחת בזמן הראיון‪ .‬בחלק זה היא‬
‫מספרת לי על מדרש האחים‪ :87‬היו שני אחים שאחד מהם היה בעל‬
‫אישה וילדים‪ ,‬ואחד היה אלמן ללא ילדים‪ .‬אביהם נפטר‪ ,‬ושדה‬
‫השיבולים שלו היה לירושה בין שני האחים‪ .‬האב אמר שחלק אחד ילך‬
‫לאח הראשון וחלק שני לאח השני‪ .‬האח בעל האישה והילדים‪ ,‬התעורר‬
‫בלילה וחשב לעצמו על אחיו‪ -‬שהוא מסכן ועצוב‪ ,‬בגלל שאין לו ילדים‪.‬‬
‫אז האח הלך והביא לשדה של אחיו חלק מהשיבולים שלו‪ ,‬בלי שהוא‬
‫ידע‪ .‬אחרי זמן מסוים‪ ,‬קם האח השני וחשב על אחיו‪ -‬שיש לו משפחה‬
‫וילדים להאכיל‪ ,‬אז כדי להקל עליו הוא העביר חלק מהשיבולים שלו‬
‫לשדה של אחיו‪ ,‬גם כן בלי שהוא ידע‪ .‬בבוקר הם התעוררו ומאוד‬
‫התפלאו לראות שלשניהם יש אותה כמות של שיבולים‪ ,‬וככה זה קרה‬
‫הרבה לילות‪ .‬עד שלילה אחד שניהם קמו באותה שעה ונפגשו‪.‬‬
‫עידית‪ :‬ואז מה קרה במקום שהם נפגשו?‬
‫איילת השחר‪ :‬המקום שהם נפגשו היה הר מוריה‪ ,‬ואז בנו שם את בית‬
‫המקדש‪.‬‬
‫עידית‪ :‬זאת אומרת יש מדרש‪ ,‬שבעצם מסביר שהרעיון של בית‬
‫המקדש הוא השלום‪ ,‬השלמות‪ ,‬האהבה והאחווה‪.‬‬
‫איילת השחר‪ :‬בגלל שהייתה שם אהבת חינם‪.‬‬
‫עידית‪ :‬נכון‪ ,‬הייתה שם אהבת חינם‪ .‬זה בעצם הרעיון של המדרש‪.‬‬
‫אני‪ :‬זאת אומרת שבית המקדש בעצם מביא לידי ביטוי את מה שטמון‬
‫בשטח הזה‪ ,‬בעיר הזאת כבר המון המון זמן‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫"מדרש האחים" הוא שם שאני הענקתי למדרש זה‪ ,‬כדי שאפשר יהיה להבדיל אותו משאר המדרשים‬
‫והדוגמאות בעבודתי‪ .‬הוא משמש לצורך עבודה זו בלבד‪.‬‬
‫‪566‬‬
‫עידית‪ :‬נכון‪ ,‬את הפוטנציאל הזה של הקשר עם האלוקים‪ ,‬הקשר עם‬
‫ה"מעבר לעולם הזה"‪ .‬זה בעצם הרעיון של קדושה‪ ,‬של ירושלים‪ .‬איך‬
‫זה מתגלה? במדרש הזה‪ ,‬בעקדת יצחק‪ ,‬בבניית בית המקדש במקום‬
‫הזה‪ .‬כל הסיפור על בניית מקדש‪ ,‬מופיע בסיפור עם דוד המלך‪ ,‬שרוצה‬
‫לבנות את בית המקדש שמואל ב'‪ ,‬פרק ז'‪" .‬זה לא מתאים" הוא אומר‪,‬‬
‫"לא ראוי שאני כבר בניתי ארמון ולמשכן כבר מאות שנים אין לו בית‬
‫ראוי‪ ".‬זאת אומרת הנביא‪ ,‬בלי שהוא קיבל נבואה אומר לו אז תבנה‪.‬‬
‫בלילה אלוקים מתגלה ואומר לו שלא הוא אלא הבן שלו הוא שיבנה‪.‬‬
‫בפרק הזה כתוב שבעצם צריך את בית המקדש כדי שתהיה קביעות‬
‫של מלוכה‪ .‬דוד המלך הוא הראשון בשושלת‪ ,‬מלבד שאול שסולק‪ ,‬דוד‬
‫הוא הראשון‪ .‬בכל אופן בית המקדש מסמל קביעות‪ .‬בית המקדש‬
‫בעצם מאות שנה‪ ,‬הוא לא היה אמור להיחרב בכלל‪ .‬היה אמור‬
‫להיבנות ולנצח נצחים‪ .‬אלא שהעם חטא אז אלוהים שלח על ידי‬
‫הנביאים‪ ,‬על ידי ירמיהו על ידי עוד נביאים תוכחות לעם‪ .‬מה שקרה זה‬
‫שבני העם יחסו לבית המקדש חשיבות עליונה‪ ,‬ולא הבינו שזה בעצם‬
‫רק משהו שבא לבטא בצורה חיצונית את היחס החי‪ ,‬את הקשר החי‬
‫שבין העם לבין האלוהים‪ .‬ברגע שחוטאים וממשיכים להקריב קורבנות‪,‬‬
‫זה בעצם דומה לחבר וחברה‪ ,‬הוא מביא לה מתנות אבל לבו עם‬
‫מישהי אחרת‪ .‬היא תזרוק לו את המתנות בפרצוף‪ .‬זה בעצם התפיסה‬
‫של העם הם מביאים לו קורבנות‪ ,‬אבל לבם עם האלילים‪ ,.‬זאת אומרת‬
‫למה אתם מקריבים‪ ,‬מה אתם באים פה ללכלך לי את המרצפות של‬
‫בית המקדש?! הוא אומר להם את בפסוקים מפורשים בספר ירמיהו‪.‬‬
‫כיצד הם הופכים את האקט הפולחני לחשוב‪ ,‬ואת האמונה לשולי‪ .‬הוא‬
‫מאוד רותח על הדבר הזה‪ .‬כמובן שיש גם חשיבות במעשים‪ .‬היהדות‬
‫היא לא דת "רחפנית" כזאת‪ ,‬היהדות מאוד רוצה שהאמונה‪ ,‬הלב‬
‫והכוונות תבואנה לידי ביטוי בצורה מעשית כל התרי"ג מצוות הם בעצם‬
‫מצוות מעשיות‪ ,‬כן‪ .‬אם ניקח שוב פעם את המשל עליו דיברנו קודם‪ ,‬על‬
‫החבר והחברה‪" :‬אתה כל הזמן אומר שאתה אוהב אותי‪ ,‬אני רוצה‬
‫שתראה את זה גם בפועל "זאת אומרת צריך גם מערכת יחסים‬
‫מעשית‪ ,‬אבל צריך להיות פה שילוב‪ .‬זה בעצם הרעיון של בית המקדש‪,‬‬
‫את התפילה של שלמה המלך‪ ,‬היא מה ששלמה אומר על חנוכת בית‬
‫המקדש‪ ,‬שדרך אגב משם לקוח המושג חנוכת בית‪ ,‬ממש מדהים מה‬
‫שהוא כותב‪ ,‬על התפקיד של בית המקדש‪.‬‬
‫‪568‬‬
‫אני‪ :‬אוקי‪ ,‬אז באמת סביב נושא בניית בית המקדש‪ ,‬בהקשר של‬
‫היהדות שבה האלוהים הוא מופשט‪ ,‬האם אין בבניית בית המקדש‪,‬‬
‫מעבר לציון הקביעות עליו דיברנו קודם משהו מאוד חומרי?‬
‫עידית‪ :‬זה מאוד מעניין‪ ,‬מיד אחרי עשרת הדברות‪ ,‬מיד אחרי מעמד הר‬
‫סיני כתוב פסוק מאוד חשוב‪" :‬מה זה לא תעשו איתי אלוהי כסף ואלוהי‬
‫זהב לא תעשו לכם?" יש הבדל בין אלוהי זהב לכסף? הרי רק הרגע‬
‫אמרת לנו לא תעשה לך פסל או תמונה‪ ,‬שום דבר‪ .‬אז מניין באה‬
‫ההבדלה בין זהב לכסף? אז אנחנו רואים שברגע שאלוהים מצווה‬
‫לעשות את המשכן בסוף ספר שמות פרשת "תצווה" פסוק ז' ח'‪ ,‬יש‬
‫שם ציווי‪ ,‬המון חומר על איך לבנות אותו‪ ,‬מפורט מאוד מה לעשות‬
‫איתם‪ ,‬הרוחב האורך‪ ..‬מה זה בעצם משנה? הרי האלוהים הוא מאוד‬
‫מופשט גם ככה‪ ,‬אז למה הדיוק הזה? ויש המון פרשות בתורה‬
‫שמוקדשות לזה‪ ,‬כתוב שמשה התקשה להבין איך צריכה להיראות‬
‫המנורה‪ ,‬ואז אלוהים הראה לו את המנורה באש‪ ,‬כך הוא יכול היה‬
‫להסביר לבצלאל איך לבנות את המנורה‪ .‬גם כשאנחנו מדברים על‬
‫המזבח‪ ,‬על הארון‪ ,‬על הארון היה מכסה שעליו היה דמות של שני‬
‫"קרובים"‪ ,‬אני לא יודעת בדיוק להגיד איך זה היה נראה‪ ,‬אבל הם היו‬
‫שני פסלים‪ .‬אז אנחנו חוזרים לפסוק שקראנו מקודם "לא תעשו איתי‬
‫אלוהי כסף‪ ,‬ואלוהי זהב לא תעשו לכם"‪ ,‬זאת אומרת אוי ואבוי שתעשו‬
‫את הדמויות האלה של בית המקדש מכסף ולא מזהב‪ ,‬וכנ"ל אם תעשו‬
‫לכם אלוהי זהב שלא לבית המקדש‪ .‬כשאלוהים עצמו אמר לעשות‬
‫דמויות מזהב‪ ,‬אז הוא אמר‪ .‬יש אצלנו מושג‪" :‬הפה שעשה הוא הפה‬
‫שהתיר"‪ .‬זאת אומרת אם יבוא המורה שלך ויגיד‪" :‬כל הילדים צריכים‬
‫ללמוד מחר למבחן"‪ ,‬ואז יבוא תלמיד ויגיד‪" :‬המורה אמר לי שהתבטל‬
‫המבחן ולא צריך ללמוד" יבוא מחר המורה ויגיד "יש מבחן" יגידו‬
‫התלמידים‪" :‬הוא אמר שאין"‪ ,‬המורה יגיד‪" :‬סליחה‪ ,‬אני קבעתי שיש‪,‬‬
‫כל עוד לא שמעתם אותי מבטל‪ ,‬אז יש"‪ .‬לעומת זאת אם יבוא המורה‬
‫בהפסקה ויבטל את המבחן הוא אכן יבוטל משום שהפה שעשה הוא‬
‫הפה שהתיר‪ .‬על אותו משקל אותו אלוהים שאמר לא לעשות‪ ,‬הוא‬
‫אותו אלוהים שאמר כן לעשות‪ .‬צריך להבין שהמצוות שלנו לא תלויות‬
‫בהבנה שלנו‪ ,‬או לא תלויות במעשה עצמו‪ .‬בכלל המילה מצווה‪ ,‬באה‬
‫מהמילה צוות‪ ,‬את מצטוות‪ ,‬יש פה צוות האלוהים ואתה שייכים לאותו‬
‫‪563‬‬
‫עניין‪ .‬אם אתה עושה את המצווה כי הוא ציווה אז אתה עושה מצווה‪.‬‬
‫אם אתה עושה אותה כי נראה לך שזה הגיוני לעשות אותה אז יופי‪,‬‬
‫עשית מעשה טוב אבל לא מצווה‪ .‬המצווה תלויה במצווה (באלוהים)‪,‬‬
‫יש מצווה והוא זה שציווה להקים בית מקדש‪ ,‬למה הוא עשה את זה‪-‬‬
‫יש על זה ספרים‪ ,‬והרבה דיו נכתב על הנושא‪.‬‬
‫איילת השחר‪ :‬כי זה חוק‪.‬‬
‫עידית‪ :‬נכון זה חוק‪ ,‬יש מצוות שהם חוקים ויש מצוות שהן משפטים‪.‬‬
‫איילת השחר‪ :‬משפט אפשר לעבור עליו‪ ,‬ועל חוק אי אפשר‪.‬‬
‫עידית‪ :‬כמו שאתה יכול להגיד‪" :‬למה דווקא יום שבת? לי מתאים לנוח‬
‫ביום שלישי‪ ,‬מתאים לי‪ ".‬אבל אין מה לעשות זה חוק‪ .‬זה בעצם‬
‫החלטה אלוהית‪ ,‬יום שבת הוא מקודש מכל הימים‪ .‬כפי שהוא ציווה על‬
‫בית המקדש‪ ,‬כנראה מתוך זה שהוא ברא אותנו והוא מכיר את מהלך‬
‫הנפש שלנו‪ ..‬הוא יודע שבן אדם הוא מורכב מנפש וגוף‪ ,‬זה לא מספיק‬
‫לך רק ההרגשה‪ ,‬אתה חייב גם לבטא אותה באיזשהו משהו חומרי‪ .‬גם‬
‫את הקשר לאלוהים צריך לבטא בחומריות מסוימת‪ ,‬נכון זה לא הדבר‬
‫עצמו‪ .‬זה הגילוי שלו‪ ,‬כמו שדיברנו קודם על אהבה‪ ,‬יש את האהבה‬
‫עצמה ויש את הגילוי שלה‪ ,‬בית המקדש הוא הגילוי‪.‬‬
‫אני‪ :‬דיברת קודם על "עבודה בצוות" של האדם ושל אלוהים‪ .‬אין בזה‬
‫בעיה? בעיה תיאולוגית? את לא מעלה יותר מדי את האדם אל רמת‬
‫האלוהים‪ ,‬ומורידה את האלוהים לרמת האדם?‬
‫עידית‪ :‬יש מדרש שאומר‪" :‬מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה‬
‫טפחים‪ ,‬ומעולם לא עלה משה רבנו למעלה מעשרה טפחים"‪ .‬מה שזה‬
‫בא לבטא‪ ,‬זה שכתוב במעמד הר סיני‪" :‬וירד השם על הר סיני ויקרא‬
‫אלוהים אל משה אל ראש ההר ויעל משה"‪ .‬פה בעצם נקודת המפגש‬
‫או ההשקה בין ה"אין סוף" לבין ה"סוף"‪ .‬שבעצם זה מה שמבטא מה‬
‫שאמרתי קודם‪ ,‬לעולם לא באמת תהיה נקודה השקה‪ .‬מעולם לא היה‬
‫משה מעל עשרה טפחים‪ ,‬ומעולם לא הייתה השכינה מתחת לעשרה‬
‫טפחים‪ ,‬אז איפה נקודת ההשקה? הנקודה היא בדיוק בעשרה טפחים‪.‬‬
‫זאת אומרת יש נקודה‪ ,‬אבל היא לעולם לא יכולה לבוא רק מצד האדם‪.‬‬
‫כי האדם הוא מוגבל‪ ,‬והמוגבל לא יכול לגעת בבלתי מוגבל‪ .‬אבל אם זה‬
‫‪567‬‬
‫מגיע מצד הנצחי‪ ,‬הנצחי הוא הרי כולל בתוכו את הסכסוך‪ ,‬ולכן ככל‬
‫שאתה מראה שהאלוהות מגיעה עד לתחתיות זה דווקא מגדיל אותה‬
‫ולא מקטין אותה‪ .‬החסידות אומרת‪" :‬אין אתר פנוי ממנו"‪ ,‬כלומר אין‬
‫מקום פנוי ממנו‪ .‬זאת אומרת הוא נמצא במקומות הכי נמוכים‪ ,‬וגם‬
‫במקומות הכי גבוהים‪ .‬זאת אומרת שזה לא משנה אם זה חומרי‪ ,‬גם‬
‫שם אלוהים נמצא‪ .‬עוד משהו‪ ,‬תובנה שלי שאשפר להתווכח איתה‪ ,‬אני‬
‫חושבת שהמדע הולך ומאשש את הדבר הזה‪ .‬עצם ההבנה שלנו‬
‫שהחומר והאנרגיה הם בעצם אותו דבר‪ .‬היום אנחנו יודעים שהחומר‬
‫זה בעצם אשליה‪ .‬הרי הנוקשות של השולחן זה בעצם אטומים‪,‬‬
‫פרוטונים ואלקטרונים שזזים‪ ,‬הם כל הזמן בתנועה‪ .‬זאת אומרת שגם‬
‫בתוך הדומם יש תנועה ואנרגיה‪ .‬זאת אומרת אתה מבין שהחומר זה‬
‫כלום‪ ,‬העיקר זה האנרגיה‪ ,‬וזה מסביר לי את הדבר הזה‪ .‬שהחומריות‬
‫והרוחניות זה לא שני דברים שונים‪ ,‬אלא החומריות יורדת ויורדת עד‬
‫שהיא מגיעה לרוחניות‪ .‬זה מה שזה אומר וזה מסביר את כל היהדות‪.‬‬
‫המצוות שקשורות לאוכל ולבגדים‪ ,‬כפי שבסוכות אתה צריך כל מיני‬
‫צמחים‪ ,‬אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬הדס וערבה ולנענע אותם‪ ,‬זאת אומרת אתה‬
‫צריך לקחת דברים חומריים כמו הרוב המוחלט של המצוות‪ ,‬שנוגעות‬
‫לחומר‪ .‬נכון שיש מצוות מופשטות‪ ,‬אבל רובן עוסקות בחומר‪ .‬זה מה‬
‫שמראה שאלוהים לא מוגבל בחומר אלא הוא חודר לכל רמה בחיים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫אני‪ :‬אם אנחנו עוסקים בקדושה‪ ,‬אי אפשר שלא לעסוק בטומאה‪ .‬האם‬
‫האלוהים כשהוא נוגע בכל דבר בכדור הארץ‪ ,‬הוא גם יוצר מגע עם‬
‫דברים שהם טמאים‪ ,‬זה לא פוגע בקדושה סביבו? בטהרה שלו?‬
‫עידית‪ :‬איך אתה מגדיר חושך?‬
‫אני‪ :‬איפה שאין אור‪.‬‬
‫עידית‪ :‬לכן על אותו משקל‪ ,‬איפה שאין קדושה יש טומאה‪ .‬אני אתן לך‬
‫דוגמה‪ ,‬אתה יודע מה הדבר הכי טמא ביהדות?‬
‫אני‪ :‬חזיר?‬
‫עידית‪ :‬לא‪ ,‬ממש לא‪ .‬הדבר הכי מטמא ביהדות היא גופה של יהודי‪.‬‬
‫אחרי שהוא מת הגופה שלו היא הדבר הכי מטמא שיש‪ .‬למה? כי כל‬
‫‪565‬‬
‫עוד שהוא היה חי הייתה בו טהרה גדולה‪ ,‬כשהנשמה הסתלקה נוצר‬
‫ההיעדר הכי גדול‪ .‬גופה של יהודי יותר מטמאה מאשר גופה של גוי‬
‫דרך אגב‪ ,‬כי גם שהוא היה חי הקדושה שהייתה בו הייתה פחותה‬
‫יותר‪ .‬עוד נקודה בעניין זה‪ ,‬בדרך כלל הטומאה מתקשרת למשהו‬
‫שלילי‪ ,‬והטהרה לחיובי‪.‬‬
‫אני‪ :‬נכון‪.‬‬
‫עידית‪ :‬זה באמת נכון‪ ,‬באופן מסוים‪ .‬אבל לא לחלוטין‪ ,‬הנה דוגמה‪ :‬יש‬
‫מצווה בתורה לקבור מתים‪ ,‬ממש מצווה‪ .‬אדם שעובד בחרבת קדישה‬
‫הוא מקיים מצווה‪ .‬אבל רגע‪ ,‬מי שנוגע במת הוא נהיה טמא‪ .‬התשובה‬
‫היא שטומאה היא מצב מסוים‪ ,‬שאם האדם נמצא במצב הזה יש לו‬
‫כמה איסורים‪ .‬לדוגמה אסור לו להיכנס לבית המקדש‪ ,‬אסור לו לאכול‬
‫מבשר הקורבנות‪ .‬אבל זה מצב מובילי‪ ,‬הוא יכול לטבול במקווה‪ ,‬ויש‬
‫עוד כמה דברים אחרים שהוא צריך לעשות כדי לחזור להיות טהור‪ .‬זה‬
‫לא שעכשיו אתה נהיה טמא לכל חייך‪.‬‬
‫אני‪ :‬זאת אומרת ניתן להיות טמא‪ ,‬ואז להתנתקות מהטומאה על ידי כך‬
‫וכך מעשים?‬
‫עידית‪ :‬נכון‪ ,‬לפעמים אנחנו נדרשים להיכנס למצבים מטמאים‪ ,‬זאת‬
‫אומרת שזה לא נכון להגיד שאסור להיות טמאים‪ .‬טומאה זה מציאות‬
‫מסוימת שכשאתה נמצא בה אז יש לך כמה דברים שאתה לא יכול‪.‬‬
‫הרי אם עכשיו חווית מוות‪ ,‬אתה לא יכול להיחשף לבית המקדש‪ ,‬האור‬
‫שלו יסנוור אותך‪ .‬אז אתה צריך לעבור איזשהו תהליך כדי שתוכל‬
‫להכיל אותו‪ .‬האלוהים שברא את העולם‪ ,‬נפש בגוף‪ ,‬הוא ברא אותו‬
‫כחומר‪ .‬הוא ברא את הפוטנציאל לאדם לחטוא‪ .‬מרגע שהאדם הראשון‬
‫מימש את הפוטנציאל הזה אז בעצם נגזר עליו מוות‪ ,‬ואז הוא מת‬
‫וירדה טומאה על העולם‪ .‬זאת אומרת המוות והטומאה כרוכים זה בזה‪,‬‬
‫ברגע שיש מוות יש טומאה‪ ,‬כי יש היעדר יש חוסר‪ .‬לכן הטומאה‬
‫למעשה בא מהקדוש ברוך הוא‪ ,‬אבל שוב זה על אותו סקאלה‪ ,‬זה לא‬
‫אנטי אלוהים‪.‬‬
‫אני‪ :‬אם עוד פעם נחזור לירושלים‪ ,‬ממה שדיברנו עד עכשיו אני מבין‬
‫שלירושלים את הפוטנציאל להיות העיר הכי קדושה ליהדות בעולם‪,‬‬
‫‪568‬‬
‫ושום דבר לא יכול לשנות את זה‪ .‬השאלה שלי האם מצדעי הגאווה‬
‫שמסמלים המון טומאה‪ ,‬או כשיהודים מתים בתוך ירושלים‪ ,‬אין בזה‬
‫כדי להוריד את הקדושה של העיר?‬
‫עידית‪ :‬אתה צריך להבדיל בין הגילוי בפועל‪ ,‬לבין המהות האלוהית‬
‫האמיתית‪ .‬כמו בדוגמה מקודם‪ ,‬אם יש לך כישרון אמיתי לנגינה‪ ,‬אבל‬
‫עכשיו אתה מתוסכל ועצבני‪ ,‬אתה תזייף ותשמע רע אבל זה לא יוריד‬
‫מהכישרון שלך‪ .‬עכשיו הכישרון לא מתגלה‪ ,‬הוא עלום הוא נעלם‪ ,‬אבל‬
‫הוא קיים‪ .‬ברגע שתחליט להשקיע ולהתאמן תמצא אותו כי הכישרון‬
‫שם‪ .‬זה מאוד עצוב לראות מישהו עם כישרון אדיר‪ ,‬שבועט בכישרון‬
‫הזה‪ .‬אם מישהו שאין לו את הכישרון גם ככה‪ ,‬זה לא כואב לראות אותו‬
‫לא מצליח‪ ,‬אין מה לעשות הוא לא יכול‪ .‬לעומת מישהו בעל כישרון‬
‫שמבזבז אותו‪ ,‬זה כבר ממש עצוב ומעצבן‪ .‬בוא נגיד שכאילו המלך‬
‫מצווה עליך משהו ואתה עושה ההפך‪ ,‬יש הבדל אם תעשה את ההפך‬
‫‪ 833‬ק"מ מהארמון או בעיר הבירה‪ ,‬יכול להיות שגם העונש שתקבל‬
‫יהיה שונה‪ .‬כי אתה למעשה אותו בפרצוף שלו‪ ,‬כאילו כדי להתגרות בו‪.‬‬
‫מעבר לזה זה את קשה‪ ,‬כי העיר ממשיכה בקדושתה‪ ,‬זאת אומרת‬
‫הקדושה שלה לא תלויה בהתנהגות של בני האדם רק ההתגלות של‬
‫הקדושה תלויה בה‪ .‬אפילו אם חס וחלילה כל עם ישראל יפסיקו לשמור‬
‫שבת‪ ,‬היא לא תאבד מקדושתה‪ ,‬שבת תישאר קדושה משום שעצם‬
‫בחירתה על ידי אלוקים הופכת אותה לקדושה‪.‬‬
‫אני‪ :‬זאת אומרת שגם אם היפותטית הכותל יושמד חס וחלילה‪ ,‬זה לא‬
‫מפריע לירושלים להמשיך ולהיות קדושה?‬
‫עידית‪ :‬בדיוק‪ .‬למרות שגם על הכותל עצמו יש סיפור‪ ,‬ולמה דווקא‬
‫הכותל המערבי‪..‬‬
‫איילת השחר [מספרת על מדרש הכותל המערבי‪ :]88‬בגלל שאת כל‬
‫בית המקדש אנשים עשירים בנו‪ ,‬והם הזמינו כל מיני פועלים‪ .‬אבל את‬
‫הכותל המערבי אנשים עניים בנו‪ ,‬ולא היה להם כסף להזמין פועלים‬
‫והם בנו אותו רק בכוחות עצמם‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫"מדרש הכותל המערבי" הוא שם שאני הענקתי למדרש זה‪ ,‬כדי שאפשר יהיה להבדיל אותו משאר‬
‫המדרשים והדוגמאות בעבודתי‪ .‬הוא משמש לצורך עבודה זו בלבד‪.‬‬
‫‪563‬‬
‫עידית‪ :‬כן‪ ,‬ואז הכותל נשאר‪ .‬זה מאוד דומה למדרש הקודם על האחים‪.‬‬
‫הכותל הוא בעצם השריד שמבטא את הנצחיות‪ ,‬ואני מדגישה מבטא‪.‬‬
‫כי גם קיר של אבנים הוא בן חלוף‪.‬‬
‫נספח ‪ - 3‬ראיון עם האב נויהאוז‬
‫אני‪ :‬שלום רב מר נויהאוז‪ ,‬שאלתי הראשונה היא מדוע ירושלים חשובה‬
‫לנצרות?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬שלום עמית‪,‬‬
‫אז אני אתחיל מהסוף ואז נוכל ללכת‬
‫אחורנית‪ .‬מה שמעניין לציין זה שבכתבי הקודש של הנצרות‪ ,‬זאת‬
‫אומרת החלק שנוסף על החלק היהודי‪ ,‬כלומר התנ"ך‪ ,‬זה שירושלים‬
‫מוזכרת כמעט בכל עמוד‪ .‬ירושלים מקום מרכזי לכל ההתרחשויות‬
‫בחייו של ישוע מנצרת‪ ,‬זאת אומרת מרכז האמונה הנוצרית‪ .‬ואם אנחנו‬
‫צריכים לציין את האירוע המרכזי‪ ,‬כמובן שישנם עוד הרבה אירועים‬
‫מרכזיים‪ ,‬אבל ה‪-‬אירוע שהעיניים הנוצריות נשואות אליו הוא האירוע‬
‫של הצליבה‪ ,‬זאת אומרת מותו על הצלב ותחייתו מהקבר‪ .‬אלו שני‬
‫אירועים בעצם‪ ,‬שמהווים אירוע אחד‪ .‬מותו ותחייתו זה התרחש‬
‫בירושלים‪ .‬אז נוצרים מזכירים את ירושלים כל הזמן‪ ,‬מפני שהם‬
‫נקראים להתבונן באותו אירוע והגיאוגרפיה היא חלק אינטגראלי‬
‫מההיסטוריה‪ .‬זאת אומרת ישוע היהודי‪ ,‬שעל פי האמונה הנוצרית‬
‫עומד במרכז תולדות האנושות כאיש יהודי בן לעם ישראל‪ .‬הגיע‬
‫לירושלים לקראת סוף חייו כאן הוא נעצר‪ ,‬עשו לו משפט הוציאו אותו‬
‫להורג בצליבה ואז ביום השלישי מגלים שקברו ריק‪ ,‬זו הבשורה‬
‫הנוצרית שאלוהים ניצח את המוות‪ ,‬במותו של ישוע ותחייתו מבין‬
‫המתים וכל זה התרחש בירושלים‪ .‬אם אני אוסיף אז נלך עכשיו בכיוון‬
‫ההפוך‪ -‬קדימה‪ ,‬הכנסייה נולדה כאן‪ .‬הכנסייה הנוצרית ‪ 68‬ימים זאת‬
‫אומרת בחג השבועות‪ 83 -‬יום אחרי תחייתו מבין המתים כאן נולדה‬
‫הכנסייה מקומץ של תלמידיו שהפכו להיות שליחים ושקיבלו ביום‬
‫החמישים את רוח הקודש‪ ,‬גם זה קרה בירושלים‪.‬‬
‫אני‪ :‬בעקבות קונפליקט שהתקיים בכיתתי‪ ,‬רציתי לשאול האם ניתן‬
‫לומר שישוע הקים דת חדשה או שהיו אלה תלמידיו שהקימו אותה?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬זאת סוגיה מאוד מורכבות‪ ,‬דת חדשה או לא דת חדשה?‬
‫‪565‬‬
‫נדמה לי שעל פי ההבנה הנוצרית המסורתית ניתן לדבר על שתי דתות‬
‫נפרדות רק הרבה זמן אחרי ישוע ותלמידיו‪ .‬זאת אומרת ישוע בהחלט‬
‫לא הקים דת חדשה‪ ,‬זאת לא הייתה כוונתו‪ .‬כוונתו הייתה לקיים את‬
‫אמונת ישראל‪ ,‬זאת אומרת שהוא בן ישראל למופת מקיים את כל‬
‫התורה ואת כל הנבואות‪ ,‬ובזה מקיים את שליחותו של עם ישראל‬
‫שאמור להיות ברכה לכל העולם‪ .‬תלמידיו ללא צל של ספק מחשיבים‬
‫את עצמם ליהודים‪ .‬ראשית כל צריך לציין שכל התלמידים שלו יהודים‪,‬‬
‫כל התלמידים שלו ממשיכים בדרכו‪ ,‬זאת אומרת ממשיכים לזהות את‬
‫עצמם כיהודים ולחיות את הדת היהודית‪ .‬מה שקורה‪ ,‬זה הרבה זמן‬
‫לאחר מכן‪,‬‬
‫כאשר העם היהודי לא כל כך משתכנע מהתלמידים‬
‫היהודים של ישוע‪ ,‬ובני העם היהודי דוחים את ישוע כמשיח של עם‬
‫ישראל‪ .‬אז יותר ויותר אנשים מאומות העולם כן מאמינים שישוע הוא‬
‫המשיח‪ ,‬ומושיע האנושות ובעקבות כך מתחילים להאמין בו‪ .‬אז יש‬
‫איזשהו שינוי במהות של מי הם הנוצרים‪ ,‬לקראת סוף המאה‬
‫הראשונה‪ ,‬כשיותר ויותר לא יהודים מתחילים להאמין בישוע‪ .‬פה באה‬
‫הסוגיה‪ :‬האם הם צריכים להפוך ליהודים כדי להיות נוצרים? זאת‬
‫סוגיה בברית החדשה‪ .‬גם היא קשורה לירושלים מפני שהדיון בהכרעה‬
‫הסופית בסוגיה זו מתקיים בירושלים בשנות ה‪ 63-83‬של המאה‬
‫הראשונה לספירה הנוצרית‪ .‬הקביעה היא שהגויים לא חייבים להפוך‬
‫ליהודים כדי להאמין בישוע מספיק להאמין בישוע‪ ,‬כאן יש שינוי‪ .‬מהצד‬
‫השני הדחייה של ישוע על ידי העם היהודי‪ ,‬הופכת להיות הכרעה של‬
‫אורתודוקסיה‪ .‬אבל זה לוקח עשרות‪ ,‬אם לא מאות שנים כאשר יש כבר‬
‫מודעות לכך שיש שתי דתות‪.‬‬
‫אני‪ :‬אוקי‪ ,‬אם ככה איפה עובר הגבול בין הנצרות ליהדות? אפשר‬
‫להגיד שישוע עשה רפורמה ליהדות?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬לא‪ .‬לא הייתי אומר שזוהי רפורמה‪ ,‬הייתי אומר שישוע‬
‫אכן עושה כל מיני רפורמות אבל זה לא עיקר שליחותו‪ ,‬ישוע מאמין‬
‫שעם בואו לעולם ההבטחות של הנביאים מתקיימות‪ .‬כלומר הגענו‬
‫לאחרית הימים‪ .‬זאת אומרת שכאן יש יהדות משיחית שמאמינה‬
‫שהגענו לשלב חדש ביהדות‪ .‬זו לא רפורמה‪ ,‬זה לא תיקון של דת‪ .‬אלא‬
‫זה אמונה שכל מה שציפינו לו עכשיו מתקיים‪ .‬רפורמה זה כאשר‬
‫משנים פה ושם מצוות‪ ,‬רפורמה זו רבנית‪ -‬תמיד היו רבנים גברים היום‬
‫‪566‬‬
‫יש גם רבניות‪ .‬ישוע לא מתעסק ברפורמה של הדת‪ ,‬הוא מתעסק בזה‬
‫שעכשיו כל מה שציפינו לו מתקיים‪.‬‬
‫אני‪ :‬עוד רציתי לשאול אותך‪ ,‬מהי קדושה ומהי טומאה בדת הנוצרית?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬כאן אולי יש רפורמה [האב נויהאוז צוחק לאחר המשפט]‪,‬‬
‫ישוע לא מדבר הרבה על קדושה וטומאה אלא בנאום אחד מאוד חשוב‪,‬‬
‫בספר הבשורהבפרק השביעי‪ .‬שם הוא אומר שלא מה שנכנס לאדם‬
‫מטמא אותו‪ ,‬אלא מה שיוצא מהאדם מטמא אותו‪ .‬זאת אומרת‬
‫הטומאה מפסיקה להיות קטגוריה של דברים חיצוניים אשר מטמאים‬
‫את האדם‪ ,‬ואתן כמה דוגמאות‪ :‬דם‪ ,‬גופה מתה וצרעת למשל הם‬
‫דברים מטמאים על פי ספר "ויקרא"‪ ,‬ומעניין מאוד שעל סמך שלוש‬
‫הדוגמאות האלה יש פולמוסים בברית החדשה‪ ,‬בין ישוע לבין ההנהגה‬
‫הדתית‪ .‬מצורע נוגע בישוע ובמקום שישוע יידבק וייהפך למצורע‪,‬‬
‫המצורע נהיה טהור ומבריא‪ .‬כלומר הטהורה של ישוע עוברת למצורע‬
‫במקום שהטומאה שלו תעבורנה לישוע‪ .‬או למשל אישה זבת דם נוגעת‬
‫בישוע‪ ,‬ושוב הזרם של הדם מפסיק‪ .‬ישוע נוגע בגופה והאדם קם‬
‫לתחייה‪ .‬כאן בהחלט יש אינטראקציה בין הניסים האלה‪ .‬לאחר מכן‬
‫ישוע קובע שזה לא העולם החיצון שמטמא את האדם‪ ,‬זה האדם‬
‫שמהרוע בפנים שלו שמטמא את עצמו‪ .‬לכן אני אומר לא מה שנכנס‬
‫לאדם מטמא אותו‪ ,‬אלא מה שיוצא מהאדם‪ :‬קללות‪ ,‬רצון רע ומעשים‬
‫רעים‪ ,‬אלה הם המטמאים‪ .‬הייתי אומר שהוא הופך את הקטגוריות של‬
‫טומאה וקדושה לקטגוריות אתיות‪ .‬במקום שהם יהיו קטגוריות של‬
‫עבודת קודש וכהונה הם הופכות להיות קטגוריות של אתיקה‪.‬‬
‫אני‪ :‬זאת אומרת הבן אדם בתוך עצמו מחליט אם הוא מטהר את‬
‫הסביבה שלו או מטמא אותה?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬זה לא כל כך מחליט‪ ,‬זה העניין של לעצב את ההתנהגות‬
‫של האדם כך שיעשה טוב ולא רע‪ .‬במודעות הכוהנית חטא וטומאה אלו‬
‫שני דברים שונים‪ .‬במובן מסוים ישוע מאחד את שני הדברים הללו‪.‬‬
‫זאת אומרת טומאה‪ ,‬למשל בצרעת‪ -‬המצורע הוא לא חוטא‪ ,‬הוא חוטא‬
‫אם הוא לא שומר על הבדלנות שלו מהחברה‪ .‬אבל עצם הצרעת זו‬
‫טומאה שקיימת ביקום‪ .‬ישוע מאחד את הקטגוריות של הטומאה‬
‫והחטא‪ ,‬ואומר שאתה מטמא את היקום בחטאיך‪.‬‬
‫‪566‬‬
‫אני‪ :‬אני רוצה לשאול‪ ,‬האם ירושלים כה חשובה לנצרות משום שישוע‬
‫צעד בה? האם היום יכול להתרחש משהו‪ ,‬איזשהו חטא‪ ,‬אשר יכול‬
‫להפחית מחשיבותה של ירושלים לנוצרים?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬זה קורה כל הזמן‪ ,‬זאת אומרת זה לא משהו דמיוני‪.‬‬
‫החטאים בירושלים מטמאים את ירושלים‪ .‬חטאים כמו‪ :‬מלחמות וחוסר‬
‫רצון לחיות יחד‪ ,‬כל החטאים האלה הופכים את עיר הקודש לעיר מאוד‬
‫בעייתית לחיים בה‪.‬‬
‫אני‪ :‬מה בכל זאת שומר עליה כאתוס לשלוש דתות כל כך מרכזיות?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬תראה אני אגיד לך על הנוצרים‪ ,‬הם חולמים להגיע‬
‫לירושלים‪ .‬למה? כי הם מאמינים שכשהם באים במגע עם אותם‬
‫המקומות שקשורים בישוע‪ ,‬וכל מה שהכין לבואו‪ ,‬זאת אומרת לא רק‬
‫ישוע אלא גם תולדות עם ישראל‪ ,‬וכמובן השיא של הסיפור‪ -‬הגעתו של‬
‫ישוע‪ ,‬הם באים לכאן קודם כל כדי לזכור זה מסע לשורשים‪ .‬מסע‬
‫לשורשים זה דבר מובן ליהודים‪ -‬וגם בשביל נוצרים‪ .‬כאשר אתה בא‬
‫במגע עם השורשים‪ ,‬ואז מה קורה?‬
‫אתה מתחזק רוחנית‪ .‬מפני‬
‫שכשאתה עומד מול המקום‪ ,‬מול האבנים‪ ,‬מול הנופים שישוע ראה זה‬
‫נותן לך הרבה כח פנימי‪ .‬הזכרון‪ ,‬הוא נותן לך תדלוק‪ ,‬תדלוק רוחני‪.‬‬
‫אבל כאן יש איזה משהו בעייתי‪ ,‬זה לא גורף לכל הנוצרים ולכל‬
‫התקופות אבל לדעתי זה כולל את רובם‪ ,‬בדרך כלל הם [הנוצרים] לא‬
‫מתכוונים להישאר כאן [בירושלים]‪ .‬אני כמובן לא מדבר על הנוצרים‬
‫החיים בישראל שהם נשארים כאן‪.‬‬
‫אני‪ :‬ישראלים?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬ישראלים או פלסטינאים‪ ,‬רוב הנוצרים חיים בישראל הם‬
‫פלסטינאים‪ .‬אני מדבר על אלה שבאים לכאן בהמוניהם‪ ,‬כדי לזכור‬
‫ו"לתדלק"‪ .‬האתגר אחר כך זה לחזור לאן שהם הגיעו ממנו ולבשר ‪-‬‬
‫לחלוק את האוצרות שהם קיבלו במגע עם המקום‪ ,‬עם האנשים שם‪.‬‬
‫זוהי הברית החדשה‪ .‬הנוצרי לא מנסה‪ ,‬נכון להיום פעם היו דברים‬
‫שלדעתי אנו צריכים להצטער על כך‪ ,‬לכבוש את ארץ הקודש‪ ,‬הנוצרי‬
‫רוצה שארץ הקודש תגיע עד קצוות תבל‪ .‬זה כבר מופיע בברית‬
‫החדשה‪ ,‬כאשר ישוע נותן את המצווה לתלמידיו לשאת את הבשורה‬
‫‪566‬‬
‫עד קצוות תבל‪ .‬מירושלים ‪ -‬יהודה ושומרון עד קצוות תבל‪ ,‬זאת אומרת‬
‫להרחיב את גבולות הקדושה‪ ,‬עד שהקדושה תגיע לכל כדור הארץ‪.‬‬
‫אני‪ :‬אפשר לעשות השוואה בין מקומות קדושים לנצרות? לי בראש‬
‫עולה הוותיקן כמקום הקדוש ביותר לנצרות אחרי ירושלים‪ ,‬ניתן בכלל‬
‫לערוך השוואה בינו לבין ירושלים?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬הוותיקן בכלל לא מקום קדוש לנצרות‪ .‬הוותיקן זה המרכז‬
‫האדמיניסטרטיבי‬
‫‪89‬‬
‫של הכנסייה הקתולית‪ .‬הרבה נוצרים ל מתייחסים‬
‫בכלל לוותיקן‪ ,‬זה רק לקתולים‪ .‬לא פרוטסטנטים‪ ,‬לא אורתודוקסים רק‬
‫קתולים‪ .‬הוותיקן הינו מקום חשוב‪ ,‬אבל לא קדוש‪ .‬בוותיקן חי‬
‫האפיפיור‪ ,‬לשם על פי המסורת הגיע פטרוס [מנהיג ‪ 56‬השליחים‪,‬‬
‫שהיה ראש הקהילה הנוצרית ברומא בראשית ימי הנצרות‪ ,[90‬אולם זה‬
‫לא מקום קדוש‪ .‬המקום הקדוש הכי חשוב לכל הנוצרים הוא כנסיית‬
‫הקבר‪.‬‬
‫אני‪ :‬אם ככה איך נהיה הוותיקן למקום כה חשוב?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬מכיוון שכאשר שהדת הנוצרית נפוצה הוצבו מרכזים‬
‫חשובים‪ ,‬מרכזים פוליטיים של הנהלה‪ ,‬השפעה ושלטון‪ .‬רומא אחד‬
‫היא אחד מהמרכזים האלה‪ ,‬אמנם היא אפילו לא המקום הראשון‪ .‬אם‬
‫אנחנו מונים את המקומות האלה‪ ,‬המקום הראשון מחוץ לירושלים‬
‫שהופך להיות מקום מאוד חשוב הוא אנטיוכיה‪ ,‬שנמצאת היום בדרום‬
‫טורקיה‪ ,‬פעם הייתה חבל ארץ בסוריה ואחרי מלחמת העולם השנייה‬
‫הפכה לטורקית‪ .‬מה קרה שם? למה אחר כך אנטיוכיה הפכה להיות‬
‫למרכז כל כך חשוב? היא לא בתחרות עם ירושלים‪ ,‬אבל היא במקביל‬
‫אליה‪ .‬ובכן הסיבה היא שבאנטיוכיה יש קהילה של לא יהודים שחיים‬
‫יחד עם יהודים‪ ,‬כאשר הקבוצה של ה"לא יהודים" בוחרת להאמין‬
‫בישוע‪ .‬שם למעשה מתרחשת הפעם הראשונה שלקבוצת אנשים ניתן‬
‫השם "‪ "Christians‬או בתרגום לעברית משיחים‪ .‬השם "נוצרי" הוא לא‬
‫מ‪ Christians-‬אלא מהשורש נצרת‪ ,‬ישוע מנצרת‪ .‬הסיבה שהם נקראו‬
‫‪89‬‬
‫מרכז אדמיניסטרטיבי הינו המרכז הניהולי‪ .‬או אחת מהאפשרויות הבאות‪ :‬מרכז מנהלתי‪ ,‬מרכז מנהלי‪,‬‬
‫מרכז אמרכלי‪ ,‬מרכז מנגנוני‪ ,‬מרכז ארגוני‪ ,‬מרכז ביצועי‪ ,‬מרכז פקידותי‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫מתוך אתר האינטרנט של "מטח"‪ ,‬מחברים‪ :‬פרופ' יעקב שביט; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד‪ ,‬מטח‪:‬‬
‫המרכז לטכנולוגיה חינוכית‪.6338 ,‬‬
‫‪568‬‬
‫ככה היא ששם בפעם הראשונה כבר היה צריך שם לבני קהילה‬
‫שבוחרים להאמין בישוע ואינם יהודים‪ ,‬חלק גדול מאנשי הקהילה הזו‬
‫לא עברו גיור‪ ,‬לכן אי אפשר לקרוא להם יהודים‪ .‬בירושלים אין לנו את‬
‫הבעיה הזו‪ -‬יהודים שהאמינו במשיח‪ ,‬אולם באנטיוכיה כבר צריכים שם‬
‫חדש‪ .‬אחרי אנטיוכיה ממשיכים במסע הזה של פיזור‪ ,‬ומרכזים מרכזים‬
‫מתווספים‪ .‬בעולם העתיק רומא הוא המרכז החמישי‪ .‬יש לנו את‪:‬‬
‫ירושלים‪ ,‬יש את אלכסנדריה‪ ,‬יש את אנטיוכיה ואחר כך יש לנו במקום‬
‫החמישי את רומא‪ .‬רומא בכנסיה המערבית הופכת להיות המרכז‪,‬‬
‫מרכז השלטון‪ .‬שם מתיישב האפיפיור שהוא בישוף רומא‪ .‬ישנם הרבה‬
‫משגיחים בכל העולם‪ ,‬אמנם הבישוף של רומא‪ ,‬כבר באלף הראשונה‬
‫הופך להיות דמות מאוד מרכזית‪ .‬אני חושב שבגלל זה‪ ,‬בגלל‬
‫התהליכים הפוליטיים הלוו רומא נהפכת למקום כה חשוב‪.‬‬
‫אני‪ :‬מהו התפקיד של בישוף בכנסיות?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬המילה בישוף באה מהמילה היוונית ‪επίσκοπος‬‬
‫(אפיסקופוס)‪ ,‬המונח אפיסקופוס למעשה מופיע בכתבים של הברית‬
‫החדשה‪ ,‬כבר בשנות ה‪ 53-‬של המאה הראשונה‪ ,‬והוא מבטא את‬
‫הדרג העליון ביותר בהיררכיה של הכנסייה‪ .‬פירוש המילה אפיסקופוס‬
‫הוא משגיח‪ ,‬זאת אומרת מי שצופה מלמעלה על איזור שיפוט‪ .‬כך שאם‬
‫יש לנו קהילה כאן‪ ,‬או קהילה שם תמיד יש מישהו אשר ממונה עליה‪.‬‬
‫אפשר לומר גם אגמון‪ ,‬אך נכון יותר לומר בישוף‪ .‬האגמון הוא ראש‬
‫מנזר‪ ,‬לכן עדיף להגיד בישוף‪ .‬הבישוף הוא ממונה על איזור שיפוט‪.‬‬
‫הממונה על אזור שיפוט רומא הפך עם הזמן‪ ,‬כבר במאה ה‪ 3 ,8-‬להיות‬
‫הבישוף הממונה לא רק על רומא אלא על כל העולם‪ .‬זהו תפקיד‬
‫אוניברסאלי‪.‬‬
‫אני‪ :‬מדוע זקוקים האנשים להשגחה?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬זה מאוד שונה בין הנצרות ליהדות ולאסלאם‪ .‬חלק‬
‫מהכנסיות מאוד ריכוזיות‪ ,‬הנצרות לעומת היהדות והאסלאם כן‬
‫מאמינה בתיווך‪ .‬נוצרי פשוט מן המניין לא יכול לקיים את כל טקסי‬
‫התפילה לבד‪ .‬יהודי יכול להתפלל‪ ,‬יותר טוב אם הוא מתאסף במניין‪,‬‬
‫אבל אין הגבלה‪ .‬אצל האסלאם עוד יותר‪ ,‬מלבד סאלת אל ג'ומעה‬
‫[כלומר "יום ההתכנסות"‪ ,‬כאשר ביום שישי מתנהלת תפילה המונית‬
‫‪563‬‬
‫במסגדים]‪ ,‬גם המוסלמי יכול לקיים את כל המצוות לבדו‪ .‬אצל הנוצרים‪,‬‬
‫בעקבות המרכזיות של ישוע יש את העניין של תיווך‪ .‬דרך אגב זוהי‬
‫משכיות מהתנ"ך‪.‬‬
‫אני‪ :‬הנביאים?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬לא‪ ,‬לא הנביאים‪ .‬אלא הכהן‪ .‬בן ישראל פשוט לא יכול‬
‫להקריב קורבנות‪ .‬יש סיפורים בספר דברים‪ ,‬שמתארים מה זה בעייתי‬
‫כאשר "לא כהן" מנסה להקריב קורבן‪ .‬התיווך הינו חלק אינטגראלי של‬
‫הדת התנ"כית‪ ,‬ובנצרות זה ממשיך‪ .‬עניין התיווך הופך את הקהילה‬
‫הנוצרית לריכוזית‪ .‬הכהן ממלא את המקום של המתווך בין העם‬
‫לאלוהים‪ ,‬זה הוא שמקריב את הקורבן‪ .‬לנו אין קורבנות‪ ,‬אבל המיסה‬
‫היא סוג של קורבן‪ ,‬לפחות זיכרון של קורבנו של ישוע‪ ,‬ואדם פשוט לא‬
‫יכול לעשות את זה‪ .‬אז הקהילה הריכוזית‪ ,‬אחר כך ההשגחה על‬
‫אינטרס הקהילות התכנון הדאגה להמשך הקהילות‪ ,‬אלו הם מתפקידיו‬
‫של המשגיח‪.‬‬
‫אני‪ :‬ביהדות כתוב "לא תעשה לך כל פסל"‪...‬‬
‫האב נויהאוז‪ :‬תזהר‪ ,‬מפני שבדת היהודית המאוחרת בפולמוס עם‬
‫הנצרות מיד מבינים שלא תעשה לך שום תמונה‪ .‬צריך לקרוא טוב את‬
‫המצווה כתוב שם‪ :‬אל תעשה לך כל פסל ותשתחווה אליו כאליל או‬
‫כאל‪ .‬זה לבלבל בין דבר שאתה עשית במו ידיך‪ ,‬יש על זה גם‬
‫מדרשים‪ ,‬לדוגמה המדרש על אברהם ואביו תרח‪ ,‬שכלכל את משפחתו‬
‫מעשיית פסלים [לילה אחד אברהם נשאר לשמור על החנות של אביו‪,‬‬
‫אז הוא שובר והורס את הפסלים של אביו בטענה שזוהי עבודת‬
‫אלילים‪ .‬כשאביו חוזר הוא שואל אותו מדוע הרס את הפסלים‪ ,‬אך‬
‫אברהם עונה לו שאם הוא ולקוחותיו מאמינים שהפסלים הללו יכולים‬
‫להניב להם הצלחות בדמות גשם‪ ,‬כסף ואושר אז עליהם להאמין שאחד‬
‫הפסלים הוא שהרס את השאר]‪ .‬אם כך זה לא העניין שאסור לעשות‬
‫פסל‪ ,‬גם אם תיסע לחפירות ארכיאולוגיות בבית אלפא‪ ,‬איפה שחופרים‬
‫בבית כנסת תראה שם ציורים על הקיר‪ .‬רק מאוחר יותר‪ ,‬אחרי‬
‫האסלאם ובעקבות האסלאם שהיהדות מונעת מהיהודים לקשט את‬
‫בתי הכנסת עם תמונות‪ .‬נוצרים לא משתחווים לתמונות ולפסלים‪ ,‬כי‬
‫גם הם קוראים את המצווה הזאת‪ .‬אבל הם כן אומרים שמותר‬
‫‪567‬‬
‫ולפעמים אפילו הופכים את התמונה לחפץ פולחן שעוזר בתפילה‪,‬‬
‫בתנאי שכל נוצרי מבין שהתמונה היא לא אלוהים‪ .‬התמונה עוזרת‪,‬‬
‫בתרבות הנוצרית זה עניין מאוד מפותח‪ ,‬תמונות של ישוע‪ ,‬של אלוהים‬
‫אבל ברור לכולם שזה לא אלוהים‪ .‬זה כדי לעזור לאדם להיכנס למרכיב‬
‫האלוהי‪ ,‬הנוצרי‪.‬‬
‫אני‪ :‬בכנסיות רבות יש פסלים‪ ,‬אם כך איפה עובר הקו?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬בחלק מהכנסיות יש‪ ,‬אמנם כאשר הגיעה הרפורמה‬
‫הפרוטסטנטית עם השימוש בכתובים נגד הכנסייה הקתולית‪ ,‬אחד‬
‫הדברים שייעלמו הם הפסלים והתמונות‪ .‬תוכל להיכנס כאן לכנסיית‬
‫הגואל‪ ,‬שהיא הכנסייה הלותרנתית שם תראה שאין פסלים או תמונות‪,‬‬
‫זה עירום‪ .‬איך בכל זאת מילאו את כל החלל? בעזרת מוזיקה‪ .‬כי לותר‬
‫מאוד הדגיש לא העיניים אלא האוזניים‪ .‬אז הלותרנים מאוד פיתחו את‬
‫הצד הנשמע‪ .‬כך שלא לכל הנוצרים יש פסלים ותמונות‪ .‬דרך אגב אצל‬
‫האורתודוקסים יש יותר תמונות ולא פסלים‪.‬‬
‫אני‪ :‬מה ההבדל בין הפרוטסטנטים לבין הקתולים לבין האורתודוקסים?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬זה מאוד מורכב‪ ,‬המון היסטוריה כלולה בזה‪ ,‬הרבה‬
‫תרבות‬
‫והרבה‬
‫שפה‪.‬‬
‫ניתן‬
‫להגיד‬
‫שהכנסיות‬
‫המזרחיות‬
‫והאורתודוקסיות התפתחו בעיקר במזרח‪ ,‬במזרח אירופה ובמזרח‬
‫התיכון‪ .‬הכנסייה הרומית הקתולית התפחתה באירופה המרכזית‬
‫והמערבית‪ .‬בגלל הנסיבות‪ ,‬התרבות השונה‪ ,‬המוזיקה והסגנון נוצר‬
‫הפילוג הזה‪ .‬היו גם ויכוחים‪ ,‬ויכוחים שלפי דעתי בעיקר נובעים‬
‫משימוש בשתי שפות שונות‪ .‬הפילוגים הראשונים הם במאות‬
‫הראשונות‪ ,‬בין היוונית – שפת האליטה‪ ,‬שפת המרכז‪ .‬לבין שפות של‬
‫השוליים‪ :‬קופטית‪ ,‬ארמנית‪ ,‬סורית‪ ,‬אתיופית ועוד שפות אחרות‪ .‬גם‬
‫ניסוחים שונים שהביאו את האנשים להאמין שלא אומרים בדיוק את‬
‫אותו הדבר‪ ,‬אם לא אומרים את אותו הדבר זה מאיים על הריכוזיות של‬
‫המרכז‪ .‬המרכז מנדה את השוליים‪ .‬באמצע המאה ה‪ 58-‬זה שוב קורה‬
‫הפעם בין היוונית ללטינית‪ .‬בתקופת הרפורמה כאשר זה שוב קורה‪,‬‬
‫זה בין שפת המקום (לותר בגרמנית)‪ ,‬נגד הלטינית של רומא‪ .‬כאשר‬
‫כבר אז יש האשמות מאוד גדולות של שחיתות‪ .‬הכנסייה לא שומרת על‬
‫ייעודה והופכת לבוגדת בייעודה‪ ,‬ויחד עם זה באות גם הקריאות‬
‫‪565‬‬
‫לתיקון‪ .‬אבל בגדול זה מאוד קשור לתרבות‪ ,‬שפה ואסתטיקה‪.‬‬
‫אני‪ :‬יש עוד זרמים חוץ מהשלושה שציינת?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬יש עוד המון‪ ,‬כי זה לא רק שלושה‪ ,‬אפילו בתשובה‬
‫שעניתי לך עכשיו יש יותר‪ .‬הפילוגים של המאה הרביעית והחמישית‬
‫הביאו לפילוגים בכנסיות השונות‪ .‬למשל כנסייה שמשתמשת בקופטית‬
‫או כנסייה שמשתמשת בארמנית‪ ,‬כנסיות שונות משתמשות בשפות‬
‫שונות‪ .‬באמצע המאה האחד עשרה היה הפילוג הגדול בין הרומאים‬
‫הקתולים‪ ,‬לבין הביזנטיים האורתודוקסים‪ ,‬ביזנתיום זה גושטה אבל אז‬
‫הכנסייה האורתודוקסית לא שומרת באותה מידה על הריכוזיות של‬
‫דמות במקביל לאפיפיור‪ ,‬אז יש כנסייה ברוסיה או כנסיה ביוון כנסייה‬
‫בכל מיני מקומות‪ ,‬ואז כאשר מגיע הרפורמה במאה השש עשרה אז‬
‫כבר האחדות גוברת על הפיצול וזה מאוד מאוד חכם‪.‬‬
‫אני‪ :‬מדוע יש תרבות של סגפנות בדת הנוצרית? זאת אומרת אנשים‬
‫שבוחרים להיות נזירים?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬ראשית כל אנחנו צריכים לציין שזה לא רק בנצרות‪.‬‬
‫בנצרות זה לפעמים מקבל ביטוי מאוד קיצוני‪ ,‬אבל הסגפנות היא חלק‬
‫מדת‪ .‬כשיש אלוהים שמבקש מהאדם לא לחיות על פי "טבעו"‪ ,‬על פי‬
‫טבע האדם‪ .‬בן אדם רוצה לאכול כמה שהוא רוצה‪ ,‬לקיים יחסי מין כמה‬
‫שהוא יכול‪ ,‬הוא רוצה להשתולל‪ .‬זה טבע‪ ,‬האלוהים הוא בא ואומר‪:‬‬
‫"לא‪ ,‬יש מצוות"‪ .‬מצווה זה סגפנות‪ ,‬סגפנות זה אומר שאתה מוותר על‬
‫דברים שהאל הגדיר כלא טוב בשבילך‪ .‬לא תמיד ברור למה זה לא‬
‫טוב‪ ,‬למה זה לא טוב לאכול חזיר לדוגמה? יש יהודים שיגידו כל מיני‬
‫סיבות אבל זה הכל שטויות‪ ,‬בסופו של דבר זה לא טוב לאכול חזיר‬
‫והסיבה היא שאלוהים אמר‪ .‬למה אסור לקיים יחסי מין עם מיליון‬
‫נשים? למה ישנה מונוגמיה? ביהדות המונוגמיה מתפתחת מאוחר‬
‫מאוד ביהדות בעקבות הנצרות‪ ,‬היהודים שחיו בארצות האסלאם הגיעו‬
‫למונוגמיה הרבה יותר מאוחר‪ .‬אז סגפנות זה – זה‪ .‬לוותר על הטבע או‬
‫על רצונות הטבע‪ ,‬עכשיו בנצרות זה התפתח בצורה עוד יותר קיצונית‪,‬‬
‫בגלל דמותו של ישוע‪ .‬הייעוד של נוצרי זה לא כל כך לקיים את המצוות‬
‫כמו יהודי‪ ,‬אלא לחיות את חייו כפי שישוע חי את חייו‪ .‬זה מסתכם‬
‫פחות או יותר באותו דבר‪ .‬מה זאת אומרת? לחיות את חייו על פי רצונו‬
‫‪568‬‬
‫של האלוהים‪ ,‬זה לקיים מצוות בשביל יהודי‪ ,‬ובשביל הנוצרי זה לחכות‬
‫את ישוע‪ ,‬לחיות כמותו‪ .‬בהתחלה במשך בכמאתיים או שלוש מאות‬
‫שנה‪ ,‬היה ברור כי הנצרות היא דת נרדפת‪ ,‬כאשר לחיות כמו ישוע זה‬
‫להישאר נאמן גם ברדיפות‪ .‬מה זאת אומרת? למות על קידוש השם‪.‬‬
‫אלה שהיו גיבורים של האמונה‪ ,‬היו אלו שמתו על קידוש השם‪ .‬אחרי‬
‫שנת שלוש מאות ושתיים עשרה הדבר הזה נעלם‪ .‬למה? כי הדת‬
‫הנוצרית הופכת לדת מותרת‪ ,‬זה גורם למן תהייה‪ ,‬אם אנחנו לא נמות‬
‫כמו שישוע מת‪ ,‬אז איך נלך בעקבותיו? אז התחילו‪ ,‬זה לקח זמן‪ ,‬אבל‬
‫אז התחילו להגדיר נוסח אחר של צורת חיים דומה לזו של ישוע‪ .‬היא‬
‫כוללת שלושה דברים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לוותר על רצון אישי‪ .‬ישוע תמיד אמר‪" :‬לא רצוני‪ ,‬רצון האבא"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לוותר על רכוש וחומר‪ .‬לחיות עני כפי שישוע היה עני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לחיות בפרישות‪ .‬לא לקיים יחסי מין‪ ,‬כפי שישוע תואר כאיש‬
‫שלא הקים משפחה‪ ,‬לא התחתן ולא הייתה לו חברה‪.‬‬
‫שלושת הנדרים הללו‪ ,‬הופכים להיות סוג של "לחכות את ישוע" ויוצרים‬
‫אליטה של גדולי האמונה‪ .‬האליטה החדשה‪ ,‬אלא הנזירים‪ .‬בדרך כלל‬
‫כשאומרים סגפנות חושבים על הנזירים האלה‪ ,‬ועוד יותר על אנשים‬
‫שהלכו ממש לקיצוניות עם הנדרים ואמרו‪": :‬יש מלחמה בין הרצון שלי‬
‫להיות כמו ישוע לבין הגוף שלי‪ ,‬לכן אני צריך ממש לשלוט על הגוף"‪.‬‬
‫אז בנוסף לשלושת הנדרים הם מוסיפים לעצמם לא לאכול‪ -‬לצום‪ ,‬לתת‬
‫מכות לגוף שלהם ‪ -‬כי הגוף מוביל לכל מיני אזורים לא רצויים‪.‬‬
‫אני‪ :‬בהנחה שכולם ילכו בדרך הספציפית הזאת‪...‬‬
‫האב נויהאוז‪ :‬לא‪ ,‬זה לא לכולם‪ .‬כולם צריכים להיות תלמידי ישוע‪ ,‬כולם‬
‫צריכים לנסות לחיות כמותו‪ ,‬אבל תודה לאל לא כולם מוזמנים להיות‬
‫נזירים‪ .‬אם כולם היו מוזמנים להיות נזירים העם הנוצרי היה נעלם‪.‬‬
‫אני‪ :‬נכון‪ ,‬ללא משפחה אין המשכיות ואז כל העם הנוצרי היה נעלם‪.‬‬
‫איך באמת אתה מוזמן להיות נזיר?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬יש טקסטים מאוד מאוד קדומים שחוקרים איך בעל‬
‫ואישה אמורים לחיות את החיים של ישוע על אף שהם נשואים והוא לא‬
‫‪563‬‬
‫התחתן‪ .‬למשך דורי דורות זה נחשב קצת פחות רציני‪ ,‬היום תודה לאל‬
‫אנחנו לא חושבים ככה אנחנו חושבים שאלוהים מזמין כל אחד לדרך‬
‫מסוימת‪ .‬זאת טעות גדולה אם מישהו שמוזמן להיות נשוי פתאום רוצה‬
‫להיות נזיר‪ ,‬זה נגד הטבע שלו‪ ,‬זה נגד הייעוד שלו‪ .‬או להפך‪ ,‬כאשר‬
‫מישהו שמוזמן להיות נזיר הולך להתחתן‪.‬‬
‫אני‪ :‬מה זאת אומרת מוזמן? מוזמן על‪-‬ידי מי?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬מוזמן על ידי אלוהים‪ .‬אלוהים קורא למישהו‪ ,‬כמו שזה‬
‫בתנ"ך‪.‬‬
‫אני‪ :‬קשה לי להבין איך מתבטאת הזמנה כזו‪.‬‬
‫האב נויהאוז‪ :‬זה כי אתה חילוני‪ ,‬אתה מדבר עם אלוהים?‬
‫אני‪ :‬לא‪ .‬אבל בכל זאת אני שואל איך הרגשת שאלוהים מזמין אותך?‬
‫האב נויהאוז‪ :‬אנשים דתיים שמתפללים‪ ,‬בדרך כלל מי שמתפלל‬
‫הרבה‪ ,‬אנשים מרגישים בתפילות שלהם‪ ..‬מי שנענה לבקשת האל‬
‫להיות נזיר זה מי שמתפלל הרבה‪ ,‬ובתפילות הוא חש‪ ..‬יש כאלה‬
‫שאומרים שהם שמעו בבירור את קולו של אלוהים‪ .‬אבל לרוב‪ ,‬וגם איתי‬
‫זה גדל לאורך זמן‪ ,‬בתפילות אתה מבין יותר ויותר שאלוהים מבקש‬
‫משהו‪ .‬בלי קולות מאוד ברורים‪ ,‬אבל מתחילים את הדרך‪ ,‬ואז הדרך‬
‫תודה לאל היא מאוד ארוכה ויש הרבה זמן לבחון אם זה נכון או לא‬
‫נכון‪.‬‬
‫‪565‬‬
‫נספח ‪ - 4‬ראיון עם מר חליל אבו גנים‬
‫אני‪ :‬שלום חליל‪ ,‬השאלה הראשונה שלי היא מהי קדושה באסלאם?‬
‫חליל‪ :‬טוב‪ ,‬בוא נגיד ככה; הקדושה באסלאם היא שני דברים‪ ,‬יש‬
‫קדושה עצמית – היא הקדושה של אלוהים‪ ,‬שהוא מקור הקודש‪ ,‬וכל‬
‫מה שמקדש את אלוהים הוא מקודש ‪ -‬קדוש‪ .‬סוג הקדושה השני הוא‬
‫קדושה בתוקף‪ .‬למשל דף רגיל‪ ,‬חלק הוא אינו קדוש‪ ,‬אך לאחר‬
‫שכותבים עליו דברי קדושה הוא קדוש בתוקף‪ ,‬בתוקף הדברים‬
‫שנכתבו עליו‪ .‬או המסגד למשל‪ ,‬המסגד הוא קדוש מפני שמקיימים‬
‫בתוכו את עבודת האל‪ ,‬בתוקף הקדושה של עבודת האל הבניין נעשה‬
‫קדוש גם הוא‪ ,‬וזוהי בעצם קדושה בתוקף‪ .‬ישנו גם קברו של הנביא‪,‬‬
‫קבר רגיל אינו קדוש‪ ,‬אבל הקבר של הנביא קדוש מתוקף העובדה‬
‫שהנביא‪ ,‬שהוא אחד הדברים הכי קדושים באסלאם ואולי הכי קדוש‪,‬‬
‫קבור בו אז הקבר נהפך לקדוש‪.‬‬
‫אני‪ :‬האם אנשים יכולים להיפך לקדושים בתוקף?‬
‫חליל‪ :‬האם אנשים יכולים להיפך לקדושים‪ ,‬תשמע יש את הצדיקים‪,‬‬
‫שהם אנשים מוסלמים קרובים לאלוהים‪ ,‬הם לא קדושים‪ ,‬אי אפשר‬
‫להגיד על אחד מהם‪" :‬הבן אדם הזה הוא קדוש" הוא לא קדוש‪ ,‬בל הוא‬
‫חי ברמה קרובה יותר לאל‪ .‬לעומת זאת ישנו הנביא מוחמד‪ ,‬שהוא‬
‫קדוש בתוקפו של אלוהים‪ ,‬הוא נקי מטעויות‪ ,‬הוא קרוב מאוד לאלוהים‬
‫ואלוהים בחר אותו כבן אדם הכי טוב בחברה‪ .‬הוא קיבל את קדושתו‬
‫מאלוהים‪ .‬שאר האנשים הם מוסלמים רגילים שמתפללים חמש פעמים‬
‫ביום ועושים את המצוות‪ .‬כולם שווים‪.‬‬
‫אני‪ :‬חליל הזכרת את העובדה שישנן חמש תפילות ביום‪ ,‬מניין נובע‬
‫הצורך למספר רב יחסית של תפילות בכל יום?‬
‫חליל‪ :‬אלוהים ציווה על הנביא מוחמד ועל המלאך גבריאל לקחת את‬
‫מוחמד ממכה לירושלים לאל קודס‪ .‬שם היה מסגד אל עקצה‪ ,‬ושם הוא‬
‫התפלל עם כל הנביאים‪ ,‬ומשם לקח אותו גבריאל לשמיים‪ .‬שם אלוהים‬
‫צווה עליו להתפלל חמש פעמים ביום‪ ,‬תחילה ציווה עליו חמישים‪ ,‬אך‬
‫הוא הוריד לחמש לבסוף‪ .‬בבוקר‪ ,‬בצהריים‪ ,‬אחרי צהריים‪ ,‬בערב‬
‫ובלילה‪.‬‬
‫‪566‬‬
‫אני‪ :‬האם יש דברים מטמאים באסלאם? לדוגמה אכילת חזיר?‬
‫חליל‪ :‬יש דברים שאלוהים אסר אותם‪ ,‬לדוגמה אכילת החזיר‪ ,‬שתיית‬
‫אלכוהול‪ ,‬הזנות‪ ,‬קיום יחסי מין לפני חתונה‪ -‬כל אלה אסורים‪.‬‬
‫אני‪ :‬האם משהו מן הדברים הללו יכול לטמא מסגד לדוגמה? האם‬
‫שתיית אלכוהול או אכילת חזיר במסגד תגרום לכך שלא יהיה ניתן‬
‫להתפלל בו עוד?‬
‫חליל‪ :‬לא‪ ,‬מסגד זה מסגד‪ .‬זה לא שאם מישהו נהייה שיכור במסגד כל‬
‫המסגד יהיה טמא ולא יהיה ניתן להשתמש ב ו עוד‪ .‬זה אסור בהחלט‪,‬‬
‫זה מאוד לא מכבד אבל זה לא הופך את המסגד לטמא‪.‬‬
‫אני‪ :‬אוקי‪ ,‬בנושא אחר – מה יחסו של האסלאם למוות על קידוש‬
‫השם?‬
‫חליל‪ :‬מוות על קידוש השם הוא דבר ידוע באסלאם‪ .‬האסלאם מסתכל‬
‫על השהיד (شهيد)כאל מישהו שמקדם מטרה‪ ,‬שמקריב את חייו בשביל‬
‫אלוהים‪ .‬האסלאם מסתכל עליו כעל מישהו בדרגה של הצדיקים‬
‫והנביאים‪ ,‬אמנם הוא לא נביא אך הוא בדרגה קרובה מאוד אליהם‪,‬‬
‫מעל אדם רגיל‪ .‬ביום הדין הבן אדם שהפך לשהיד‪ ,‬יקבל מעבר למה‬
‫שאדם רגיל יקבל במשך כל חייו‪.‬‬
‫אני‪ :‬הבנתי‪ .‬במהלך עבודתי הבחנתי שיש דמיון רב בין שלוש הדתות;‬
‫הנצרות‪ ,‬האסלאם והיהדות‪ .‬האם אתה יודע מאיפה נובע הדמיון הזה?‬
‫חליל‪ :‬תראה‪ ,‬הדמיון נובע מכך שמקור הדתות הוא אחד – אלוהים‪.‬‬
‫אלוהים הוא ששלח את משה‪ ,‬הוא שלח את הנביא מוחמד והוא שלח‬
‫את הנביא ישוע‪ .‬לכן בטוח שיהיה דמיון‪ .‬מעבר לכך מדובר בעובדה‬
‫שבכל הדתות יש אלוהים אחד‪ ,‬על אף שבנצרות ישנו השילוש‬
‫המקודש‪ ,‬שלוש הדתות ניזונות מאל אחד‪ .‬בנוסף לכך ישנן מצוות‬
‫דומות‪ ,‬האיסור על זנות‪ ,‬עשיית מעשים טובים‪ ,‬צדקה‪ .‬הרי אלוהים‬
‫שלח את הנביאים לשליחות שווה‪ ,‬לצד זה ידוע שהדת היהודית היא‬
‫דת קצת קשה לעומת הנצרות שהיא דת יותר מקלה והאסלאם בא‬
‫באמצע לא קל ולא קשה מדי‪.‬‬
‫אני‪ :‬האם ישנו תהליך מיסיונרי באסלאם? מניין הוא נובע?‬
‫‪566‬‬
‫חליל‪ :‬ודאי שיש‪ ,‬הנביא מוחמד לא נשלח רק לערבים‪ .‬הוא נשלח‬
‫לעולם‪ ,‬כדי להכניס את כל העולם לאסלאם‪ ,‬ואנו המוסלמים מאמינים‬
‫בתוך עצמנו שיום יבוא והעולם יכנס לאסלאם‪.‬‬
‫אני‪ :‬זאת אומרת שהמסיונריות באה מתוך כוונה לעשות שינוי?‬
‫חליל‪ :‬כן‪ ,‬המיסיונריות לא באה ממקום של השתלטות‪ .‬אנחנו מאמינים‬
‫כמוסלמים שהצלת האנושות תתחיל בכניסת האנושות לאסלאם‪ .‬מתוך‬
‫אמונה באסלאם‪ :‬האמונה באלוהים‪ ,‬האמונה בנביאים – באחרון‬
‫הנביאים מוחמד‪ ,‬במלכים‪ ,‬בספרים – בקוראן‪ ,‬בתורה החדשה של‬
‫הנוצרים‪ ,‬ביום הדין – בו כולם יהיו במקום אחד‪ ,‬חשבון לכולם‪ .‬אמונה‬
‫שמה שיקרה בסופו של דבר זה מה שאלוהים כתב‪ ,‬למעשה אנו‬
‫מאמינים שאפילו הריאיון שאנו מקיימים עכשיו‪ ,‬מתרחש מפני שהוא‬
‫נכתב בספרו של אלוהים‪ .‬כתוב אצלו שנשב כאן היום‪ .‬בשלב הזה חליל‬
‫פירט בפני את חמשת עיקרי האמונה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר ראשון‪ -‬ה"שהאדה" (شهادة – עדּות) היא ה"אני מאמין"‪,‬‬
‫או האמונה הבסיסית‪ ,‬של האסלאם‪" .‬אין אל מלבד אללה‬
‫ומוחמד הוא שליחו של אללה‪ .‬בהיותו העמוד החשוב ביותר‬
‫הוא מניח את הבסיס לכל האמונה והמצוות האסלאמיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר שני‪ -‬ה"צלאה" (صالة – תפילה; הגייה‪ :‬סלאה) היא‬
‫המצווה להתפלל חמש פעמים ביום בזמנים קבועים‪ .‬מוסלמים‬
‫לא חייבים להתפלל במסגד מדי יום ביומו‪ ,‬אך ביום שישי‬
‫בצהריים ובחגים חשובים חובה להתפלל במסגד‪ .‬זמני התפילה‬
‫הם זריחה‪ ,‬צהריים‪ ,‬אחר‪-‬הצהריים‪ ,‬שקיעה ולילה‪ .‬כל תפילה‬
‫מבוצעת עם הפנים כלפי הכעבה אשרבמכה ‪.‬מטרת התפילה היא‬
‫הריכוז באללה ‪,‬והיא קיבלה את התדמית של מקום שבו‬
‫מתבצעת תקשורת ישירה מול אללה אשר בה מבטאים סגידה‬
‫והכרת תודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר שלישי‪ -‬ה"זכאה" (زكاة – צדקה) או זכאת היא המצווה‬
‫לתת צדקה לעניים‪ ,‬והיא מחייבת כל מוסלמי בעל היכולת‬
‫הכלכלית לכך‪ .‬זאת נחשבת חובה מוסרית לעזור לאנשים קשי‬
‫יום מבחינה כלכלית ולהפחית את חוסר השוויון‪ .‬חלק מהצדקה‬
‫‪566‬‬
‫היא הפרשה של חלק מהמשכורת לעזרה לעניים ‪,‬לעבדים ‪,‬‬
‫לנושים ולאנשים אשר בדרכים‪ .‬מוסלמי רשאי גם לתרום יותר‬
‫מהמקובל כחלק מתרומה אישית במטרה לזכות בגאולה‬
‫רוחנית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר רביעי‪ -‬הקוראן מכיר בשלושה סוגי צומות (صوم)‪ :‬צום‬
‫טקסי‪ ,‬צום לשם כפרה על חטאים וצום סגפני‪ .‬צום טקסי הוא‬
‫חובה במהלך חודש הרמדאן אשר במהלכו מוסלמים מחויבים‬
‫להימנע מאכילה‪ ,‬משתייה ומקיום יחסי מין מזריחה ועד שקיעה‬
‫וכן עליהם לתת תשומת לב מיוחדת לחטאיהם‪ .‬צום הרמדאן‬
‫אינו מחייב מספר קבוצות אשר עבורן הוא עשוי להיות בעייתי‪.‬‬
‫קבוצות אלה כוללות ילדים לפני בגרות‪ ,‬אנשים בעלי מגבלות‬
‫בריאותיות כגון סוכרת ‪,‬נשים בהיריוןאו במצב הנקה ואנשים‬
‫לעת זקנה ‪.‬הצום אסור על נשים בימי הוסת של המחזור‪ .‬קבוצות‬
‫אחרות אשר מקובל שאינן צמות כוללות לוחמים ואנשים‬
‫הנמצאים בדרכים‪ .‬החמצה של צום בדרך כלל גוררת השלמה‬
‫שלו במועד מאוחר יותר‪ ,‬אך מוקדם ככל האפשר‪ .‬מוסלמים‬
‫רבים מסיימים את הצום שלהם עם תמר כי האמונה האסלאמית‬
‫טוענת כי כך שבר מוחמד את הצום שלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר חמישי‪ -‬החג' (ح ّج – עלייה לרגל) הוא העלייה לרגל אשר‬
‫מתרחשת בחודש‬
‫המוסלמי ד'ו‬
‫אל‪-‬חיג'ה לעיר מכה ולאתרים‬
‫המקודשים סביבה‪ .‬המצווה מגיעה מהמנהג הערבי הקדום‪,‬‬
‫לפיו כל גבר ערבי המסוגל לכך פיזית וכלכלית עולה לרגל פעם‬
‫אחת בחייו למכה‪ .‬כאשר העלייה לרגל מגיעה למרחק של‬
‫עשרה קילומטרים ממכה‪ ,‬הגברים מתלבשים בלבוש מסורתי‬
‫העשוי משני סדינים לבנים‪ .‬הטקסים הרגילים של העלייה לרגל‬
‫כוללים שבע הקפות סביב הכעבה ‪,‬נגיעה באבן השחורה ‪,‬שבעה‬
‫מסעות בין הגבעות ספא ומרווה‪ ,‬וסקילה סימבולית של השטן‬
‫בנקודה מדברית בשם "מינא"‪ ,‬הממוקמת כחמישה קילומטרים‬
‫מחוץ למכה‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪91‬‬
‫כפי שכתוב בעבודה‪ :‬חליל פירט בפני את חמשת עיקרי האמונה‪ ,‬אך על מנת להגיע ליתר דיוק נעזרתי באתר‬
‫האינטרנט ויקיפדיה‪ ,‬ערך‪" :‬חמשת עמודי האסלאם"‪ ,‬מאת פרופ' חוה לצרוס‪-‬יפה ואבנר גלעדי‪ 63 ,‬במאי‬
‫‪.6356‬‬
‫‪568‬‬
‫אני‪ :‬בקשר לעלייה לרגל‪ ,‬מאיפה בא הצורך לקיים אותה? לעלות למכה‬
‫או לירושלים?‬
‫חליל‪ :‬זה מגיע מהצורך לספוג מהקדושה של המקום‪ ,‬אלוהים קידש את‬
‫המקום הזה‪ .‬אלוהים ציווה עלינו‪ ,‬על המוסלמים לעלות לרגל למקום‬
‫הקדוש הזה ולקיים את מצוות החאג'‪ .‬זה התחיל בדת של אברהם‪,‬‬
‫והדת האסלאמית המשיכה בעלייה לרגל למקומות הקדושים הללו‪.‬‬
‫אני‪( :‬פונה לחליל בחצי חיוך)‪ ,‬כעת לשאלת כל השאלות‪ ,‬האם ומדוע‬
‫ירושלים קדושה לדת המוסלמית?‬
‫חליל‪ :‬אצלנו באסלאם יש את שלושת המסגדים הכי קדושים‪ ,‬כולם‬
‫קדושים בתוקף העובדה שמתפללים בהם‪ ,‬אך יש שלושה שהם מעל‬
‫כל השאר‪ .‬מקדשים שאלוהים ציווה עלינו להגיע ולהתפלל בהם‪.‬‬
‫המסגד ברהט לדוגמה הוא מסגד והוא קדוש‪ ,‬אולם אינני חייב בתור‬
‫מוסלמי להגיע אליו ולהתפלל בו‪ .‬לעומתו יש מסגדים שחובה עלי‬
‫להתפלל בהם‪ .‬מכה למשל‪ ,‬תפילה אחד במכה שווה כ‪533,333-‬‬
‫תפילות במסגד רגיל‪ .‬או המסגד במדינה מעארווה – המסגד של הנביא‬
‫ואת מסגד אל עקצה‪ ,‬שגם הוא מסגד קדוש ותפילה אחת בו שווה כ‪-‬‬
‫‪ 5833‬תפילות במסגד רגיל על פי אמונתנו‪ .‬בתוקף העובדה שאלוהים‬
‫קידש את המקום הזה‪ ,‬ובתוקף כך שהוא מוזכר בקוראן‪ ,‬את אל עקצה‬
‫עצמו‪ .‬במסע של הנביא ממכה לירושלים‪ ,‬על אף שזה לא מוזכר‬
‫בבירור‪ ,‬מוזכר שהוא התפלל באל עקצה‪ .‬כתוב בקוראן‪ ,‬שמהמסגד‬
‫במכה למסגד בירושלים‪ ,‬אל עקצה‪ ,‬שבירכנו אותו‪ ,‬אלוהים אמר‬
‫בקוראן שהמסגד הזה הוא מקום מבורך‪ ,‬מקום קדוש מאוד עבורנו‪.‬‬
‫אני‪ :‬אוקי‪ ,‬בעצם אני מנסה לרדת לשורש הקדושה של ירושלים‪ .‬האם‬
‫ירושלים קדושה בתוקף? האם בדומה ליהדות ירושלים קדושה ממקור‬
‫אלוהי? או כפי שבנצרות היא קדושה ממקור היסטורי‪ ,‬משום שישוע‬
‫צעד בה בימיו האחרונים? למעשה אני שואל‪ ,‬האם אפשר לשים את‬
‫האצבע על מקור הקודש של ירושלים לאסלאם מתוך מסעו של הנביא‬
‫מוחמד? או האם מסעו מצטרף לסיבות נוספות או מביא אותן ליידי‬
‫ביטוי?‬
‫‪563‬‬
‫חליל‪ :‬ירושלים היא קדושה בתוקף‪ ,‬מפני שאלוהים קידש אותה‪.‬‬
‫אני‪ :‬זאת אומרת אלוהים קידש אותה כבר בקוראן?‬
‫חליל‪ :‬כן‪ ,‬בנוסף יש מסעו של מוחמד אליה‪ ,‬העובדה שהוא התפלל בה‬
‫יחד עם שאר הנביאים‪ ,‬ואת חזונו של הנביא מוחמד שביום מן הימים‬
‫האסלאם יהיה בכל העולם‪ ,‬זאת אומרת שהעולם יהיה מדינת האסלאם‬
‫– ובירתה של המדינה הזו תהיה ירושלים‪ .‬באחרית הימים‪ ,‬התקופה‬
‫הבאה תהיה תקופה אסלאמית‪ .‬מהפכת האביב הערבי היא הקדמה‬
‫לפי אמונתו לפיתוח של האסלאם והשתלטותו על העולם‪.‬‬
‫אני‪ :‬האם יש חזון משיחי?‬
‫חליל‪ :‬אנו בדת שלנו לא מאמינים שמהשיח נעצר‪ ,‬אנחנו מאמינים‬
‫שאלוהים העלה את המשיח השמימה והוא יחזור כמוסלמי‪.‬‬
‫אני‪ :‬האם המשיח הוא הנביא מוחמד?‬
‫חליל‪ :‬לא‪ ,‬המשיח הוא המשיח הנוצרי‪ .‬אנחנו מכבדים אותו מאוד‪ ,‬כמו‬
‫את שאר הנביאים‪ .‬אנו מאמינים שיש אדם רע מאוד‪ ,‬שבאחרית הימים‬
‫יקום וירצח המונים וינסה להרוס את העולם – אז יקום המשיח ויהרוג‬
‫אותו‪.‬‬
‫אני‪ :‬יש איזשהו אקט שצריך להיעשות לקראת ביאת המשיח?‬
‫חליל‪ :‬לא‪ ,‬אין אקטים מסוימים‪ .‬אנחנו תמיד מאמינים שכדי לרצות את‬
‫אלוהים אנחנו צריכים לחזור בתשובה‪ ,‬מה שקרה לנו השתלטות‬
‫הצלבנים‪ ,‬השתלטות האימפריה האמריקנית שמשתלטת על העולם‪,‬‬
‫גם אם היא עושה זאת ללא צבא‪ ,‬השתלטות הציונות על הארץ שלנו‬
‫פה‪ ,‬כל אלה צריכים להיפסק והעולם צריך לחזור חזרה לאסלאם‪.‬‬
‫לאסלאם האמיתי‪ ,‬בלי שטויות של לאומיות לאום וכדומה לכך‪ ,‬לאסלאם‬
‫הטהור‪ .‬שליטתו של האסלאם הזה באזור‪ ,‬בעולם היא הדבר הנכון‪.‬‬
‫זוהי שליטה לא לשם שליטה‪ ,‬אלא שליטה שבאה כדי להביא את‬
‫העולם לדרך הישר‪ .‬אנחנו מאמינים שמרגע תחילת קיומה של‬
‫האסלאם אין מקום לא לנצרות ולא ליהדות‪ .‬כל האנשים מוכרחים‬
‫להאמין בנביא מוחמד‪ ,‬זה מה שאנחנו מאמינים‪ .‬הנביא ישוע‪ ,‬אם יבוא‬
‫– יבוא אחרי מוחמד‪.‬‬
‫‪567‬‬
‫בשלב הזה של הריאיון תמו השאלות שהכנתי מבעוד מועד‪ ,‬על כן‬
‫פניתי לחליל ושאלתי האם יש דברים שירצה להוסיף‪.‬‬
‫חליל‪ :‬כן‪ ,‬חשוב לי להגיד שהתקשורת מנסה להכפיש את האסלאם‪.‬‬
‫היום יש תחושה שכל העולם הוא נגד האסלאם‪ ,‬אפילו אנשים מוסלמים‬
‫רגילים‪ ,‬לא מאמינים באסלאם אלא מאמינים בלאומיות ולא באלוהים‪,‬‬
‫כל אלה מכפישים את שם האסלאם כולו‪ .‬אותם אנשים אומרים על‬
‫האסלאם שהוא שמור למסגד‪ ,‬בשבילם האסלאם הוא דרשה רק‬
‫למסגד או לבית הקברות‪ ,‬אבל האסלאם הוא מעבר לזה האסלאם הוא‬
‫גם קבלת השונה‪ ,‬לדבר בכבוד זה אסלאם‪ ,‬להיות הוגן זה אסלאם‪.‬‬
‫אסלאם זה לא רק למסגד‪ ,‬האסלאם זו שליחות שנשלחה לאדמה‬
‫בשביל שתיושם‪ ,‬בשביל שיהיה שלום ובשביל שהאנושות תינצל ביום‬
‫הדין‪ .‬האסלאם לא בשביל להשתלט על העולם ולשעות לו רע‪ ,‬אלא‬
‫בשביל לתקן אותו‪ .‬אנחנו מאמינים שיום יבוא‪ ..‬כפי שראיתי תמונות‬
‫שפורסמו‪ ,‬ובהן מופיע בוש כשהוא קורא ספר שעוסק ביום שאחרי‬
‫מפלתה של ארצות הברית‪ .‬כלומר‪ ,‬אני מסיק מזה שהיום של עליית‬
‫האסלאם מתקרב‪ ,‬כפי שקץ תקופת השליטה של האימפריה‬
‫האמריקאית מתקרבת לקצה‪ .‬בנוסף חשוב לי להדגיש שיש הבדל בין‬
‫האסלאם למוסלמים‪ .‬היום אם קורה איזה אירוע עם מוסלמי‪ ,‬מכפישים‬
‫את האסלאם‪ ,‬זה לא צריך להיות ככה‪ .‬ישנם מוסלמים שמתנהגים לא‬
‫כדרך האסלאם‪ ,‬ולא בגללם צריך להכפיש את כל הדת‪ ,‬ובניה‪ .‬בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬התקשורת העולמית מנסה להכפיש אותנו‪ ,‬לדעתי מתוך פחד‬
‫ואי הבנה‪ ,‬אבל אני אגיד לך שאין מה לעשות האסלאם מתפשט‪ ,‬ובעוד‬
‫כמה עשרות מועטות של שנים כל אירופה תישלט על ידי האסלאם‪ .‬כל‬
‫אדם שהוא מדעי ולומד את האסלאם ללא דעות קדומות יבין‬
‫שהאסלאם היא דת נקייה‪ ,‬אחרון הנביאים בא בשביל שהעולם ינוח‪,‬‬
‫ויצא נקי בשביל יום הדין‪ .‬הרי פעם יהודים חיו יחד עם מוסלמים‪,‬‬
‫בתקופת הזוהר‪ ,‬הספרדים גירשו אותם‪ .‬דור הזהב‪ ,‬אחרי שגורשו הלכו‬
‫לחיק האימפריה העותמאנית וחיו שם‪ ,‬לעומת זאת הגיעו לאירופה‬
‫ונטבחו שם‪ ,‬לא רק יהודים‪ .‬נטבחו מוסלמים לצד יהודים‪ .‬אבל ההכשה‬
‫העולמית הזאת לא מוסיפה דבר לאף אחד‪.‬‬
‫אני‪ :‬חליל תודה רבה לך על הריאיון‪ ,‬אני כמובן אשתמש בו בעבודתי‪.‬‬
‫‪565‬‬
‫חליל‪ :‬בשמחה עמית‪ ,‬תודה לך שפנית אלי‪.‬‬
‫‪568‬‬
‫בית החינוך המשותף נופי השור‬
‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬
‫טל‪35-8558888 :‬‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬הנגב ‪58533‬‬
‫עבודת השם מיראה או מאהבה‬
‫מגישה‪ :‬מאי ברגמן‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‪ ,‬קיבוץ מגן‬
‫ת‪.‬ז‪638878537 :‬‬
‫קיבוץ רביבים‬
‫מיקוד ‪58858‬‬
‫טל‪35-3836665 :‬‬
‫‪583‬‬
‫ראשי פרקים‪:‬‬
‫‪)5‬‬
‫‪)6‬‬
‫‪)6‬‬
‫‪)6‬‬
‫מבוא‬
‫פרק ‪ -5‬ייראת שמיים ‪ ,‬ייראת אלוהים‪.‬‬
‫פרק ‪ -6‬אהבת השם‬
‫פרק ‪ -6‬מה בין ייראה לאהבה‪.‬‬
‫‪585‬‬
‫אנה אפנה \ ארז לב ארי‬
‫אני רודף אחר חוקיך‪ ,‬מחד‬
‫מאידך תשוקתי אותי רודפת‪.‬‬
‫בוש ונכנע אבוא בשעריך‪.‬‬
‫והלילות הארוכים והבדידות והשנים‪,‬‬
‫והלב הזה שלא ידע מרגוע‪.‬‬
‫עד שישקוט הים‪ ,‬עד שינוסו הצללים‪.‬‬
‫לאן אלך‪ ,‬אנה אפנה‪ ,‬כשעיניך מביטות בי‬
‫איכה אברח‪ ,‬איך לא אפנה?‬
‫בין אמת לאמת‪ ,‬בין הלכה למעשה‬
‫בין הימים ההם לזמן הזה‪.‬‬
‫בין הנסתר לנגלה‪ ,‬בין העולם הבא לעולם‬
‫הזה‪.‬‬
‫רודף אחר חוקיך‪ ,‬מאידך תשוקתי אותי‬
‫שורפת‬
‫עזה כמוות איומה כנדגלות‬
‫הלילות הארוכים והבדידות והשנים‬
‫והלב הזה שלא ידע מרגוע‬
‫עד שישקוט הים‪ ,‬עד שינוסו הצללים‪-‬‬
‫השיבני!‬
‫אבא \ אביתר בנאי‬
‫אבא‪ ,‬אני רוצה לעמוד מולך‬
‫להאמין שאתה אבא טוב‬
‫אבא‪ ,‬אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי‬
‫ככה סתם אבא טוב‬
‫אבא‪ ,‬אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי‬
‫שלמסע הזה יהיה סוף טוב‬
‫שכל מה שאני עובר בדרך‬
‫יהפוך חולשה לעוצמה גדולה‬
‫אבא‪ ,‬אני רוצה לחזור אלי‬
‫למצוא אותך שם איתי‬
‫במקור שלי אני טוב גמור‪ ,‬אבא‬
‫ושם אני מאמין בעצמי‬
‫יונתי בחגווי הסלע‬
‫השמיעיני את קולך‬
‫תשירי לי שיר חדש‪ ,‬חדש‬
‫שיאיר ליבי ואת מיתרי‪.‬‬
‫לאן אלך‪ ,‬אנה אפנה‪...‬‬
‫‪586‬‬
‫מבוא‬
‫עבודתי עוסקת בשאלת האמונה‪ ,‬האם היא נובעת מתוך פחד ואינטרס או מתוך אהבה‬
‫ובחירה? האם הן תחושות מנוגדות זו מזו? בעבודתי אני אשאל מהי דרך האמונה הנכונה‪.‬‬
‫האם להסתמך על התנ"ך? על הרמב"ם?‬
‫הפרק הראשון יעסוק ביראת ה'‪ ,‬בפרק זה אנסה להבין מאין נובעת יראת ה' ומדוע‪.‬‬
‫אני‬
‫אגדיר את מושג היראה ואבחן את רמות היראה השונות‪ .‬אנסה לקשר את מושג היראה‬
‫לתופעת החזרה בתשובה שצברה תאוצה בשנים האחרונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬אתייחס למסכת אבות‬
‫ואבחן האם מסכת זו מעודדת אותנו לעבוד מתוך ייראה או אולי מתוך אהבה‪.‬‬
‫הפרק השני יעסוק באהבת ה'‪ ,‬בפרק זה אנסה להבין מאין נובעת אהבת ה'‪ ,‬אהבה לדבר‬
‫שמימי והליכת השבי אחריו‪ .‬אני אבחן את סיפור איוב והקשר שלו לאהבת השם ועבודה ללא‬
‫תנאים‪ ,‬אביא משל "כאב אל בנו" שמשקף את יחסי הקב"ה ועם ישראל‪ .‬אבחן בנוסף את‬
‫עמדתו של הרמב"ם לעניין האמונה‪ ,‬ואת היחס במסכת אבות לאמונה‪ .‬הפרק יעסוק גם‬
‫בהשוואה של העבודה לשמה מול עבודה שלא לשמה ואת יחס המקורות לעבודה שלא‬
‫לשמה‪ ,‬אני אגדיר את שני סוגי העבודה ואביא את דעותיהם של רבנים והוגי דעות‪.‬‬
‫הפרק השלישי בעבודה יוקדש לסיכום ומסקנות‪ ,‬קראתי לפרק "מה בין ייראה לאהבה"‪ ,‬בו‬
‫אסכם בקצרה מהי יראת השם מול אהבת השם‪ ,‬מהי העמדה שמוצגת במסכת אבות לגבי‬
‫האמונה ואציג את מסקנותיי לגבי האמונה‪ ,‬מהי הדרך הנכונה לפי דעתי בהסתמך על‬
‫העבודה שעשיתי והאם באמת אהבה וייראה הן שני ניגודים כל כך גדולים?‬
‫‪586‬‬
‫פרק ‪ -5‬יראת ה'‬
‫ירא‪ ,‬אֹת ֹו תַ ֲעבֹד; ּוב ֹו ִּת ְדבָ ק‪ּ ,‬ובִּ ְשמ ֹו ִּת ָשבֵ עַ ‪ .‬כא הּוא ְת ִּהל ְָתָך‪ ,‬וְ הּוא אֱ ֹלהֶ יָך‪--‬‬
‫כ אֶ ת‪-‬יְ הוָ ה אֱ ֹלהֶ יָך ִּת ָ‬
‫אֲ שֶ ר‪-‬עָ שָ ה ִּא ְתָך‪ ,‬אֶ ת‪-‬הַ גְ דֹֹלת וְ אֶ ת‪-‬הַ ּנו ָֹראֹת הָ אֵ לֶה‪ ,‬אֲ שֶ ר ָראּו‪ ,‬עֵ ינֶיָך‪ .‬כב בְ ִּשבְ עִּ ים ֶנפֶ ש‪ ,‬י ְָרדּו אֲ בֹתֶ יָך‬
‫ִּמ ְצ ָריְ מָ ה; וְ עַ ָתה‪ ,‬שָ ְמָך יְ הוָ ה אֱ ֹלהֶ יָך‪ ,‬כְ כוֹכְ בֵ י הַ שָ מַ יִּ ם‪ָ ,‬לרֹב‪( .‬דברים י'‪,‬כ')‬
‫‪92‬‬
‫יראת שמיים הינה מצווה ביהדות המחייבת הרגשת יראה רוחנית של האדם כלפי אלוהים‪.‬‬
‫מצווה זו ייחודית בשני מובנים‪ :‬ראשית היא מצווה המוטלת על הנפש ואיננה מעשית‪ ,‬שנית‬
‫היא אינה מושגת באופן מושלם אף פעם‪ ,‬ועל האדם לנסות כל חייו להשתפר בה‪ .‬לפי ספר‬
‫החינוך‬
‫‪93‬‬
‫‪ ,‬מצווה זו היא אחת מ"שש המצוות התמידיות" ‪ ,‬ש"חיובן תמידי‪ ,‬לא ייפסק מעל‬
‫האדם אפילו רגע בכל ימיו‪".‬‬
‫ישנן דרגות שונות ביראת שמיים‪ :‬יראה תתאה‪ ,‬שהיא בארמית יראה תחתונה‪ ,‬יראת‬
‫הרוממות‪ ,‬ויראת הרוממות במובנה הגבוה‪.‬‬
‫יראה תתאה‪ ,‬היא יראת העונש‪ ,‬האדם מצייר בדמיונו את העונש שיקבל לאחר מותו ובמשך‬
‫חייו על חטאיו במשך החיים‪ ,‬עונש זה מרתיע אותו וגורם לו ללכת בדרך הטובה‪.‬‬
‫יראת הרוממות‪ ,‬תחושת הייראה מתעוררת באדם בעומדו מול רוממות ושגב‪ ,‬תחושה זו‬
‫מוכרת לנו כאשר אנו נתקלים בתופעות טבע מרשימות למיניהן‪ .‬ככל שהירא יבין את גדולתו‬
‫ונוראות של האל כך תגדל ייראתו‪ .‬להבדיל מייראת העונש‪ ,‬ייראה זו באה מתוך רצון להעמיק‬
‫בה ולא מתוך פחד ממנה‪.‬‬
‫ייראה גבוה ואידאלית עוד יותר‪ ,‬היא ייראת הרוממות במובנה הגבוה‪ -‬הירא מבין ומרגיש את‬
‫טוב האל ואת הצורך והרצון בקרבה אליו‪ ,‬עד כדי תלות בו ופחד מהתרחקות ממנו‪ .‬כדוגמה‪,‬‬
‫אפשר לראות תלות כזו אצל ילד קטן שמבין את תלותו המוחלטת באמו ומפחד מכל‬
‫התרחקות ממנה‪.‬‬
‫בימינו אנו נתקלים ביותר ויותר אנשים שחזרתם בתשובה ועבודתם את האל נעשית מתוך‬
‫פחד‪ ,‬מתוך מצוקה‪ .‬אנשים מאמינים כי חוסר הצלחתם ומזלם נובעים מתוך חטאיהם ולכן הם‬
‫מנסים לתקן‪ .‬רבנים רבים משתמשים באיומים כדרך להחזרה בתשובה‪ .‬כך יוצא שציבור‬
‫‪92‬‬
‫אתר ממרא ‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫ספר החינוך הוא תיאור כל תרי"ג (‪ )356‬המצוות שמופיעות בתורה לפי ספירתו של המחבר‪ .‬הספר ממשיך‬
‫מסורת רחבה של מוני מצוות‪ ,‬ביניהם הספרים ספר המצוות לרמב"ם‪ ,‬ספר מצוות גדול‪ ,‬ספר מצוות קטן‪ ,‬וספר‬
‫חרדים‪ .‬שלא כקודמיו‪ ,‬מתאר בעל ספר החינוך גם את טעם המצווה (בלשונו‪ ,‬השורש שלה)‪ ,‬דיניה‪ ,‬העונש‬
‫המוטל על מי שלא מקיים אותה ופרטים נוספים‪.‬‬
‫‪586‬‬
‫רחב מתפקד בשיטה של נעשה ונשמע‪ ,‬בלי להשתמש בדעתו‪ ,‬ממלאים אחר הוראות הרב‬
‫מצב זה עלול להיות מסוכן מאוד‪.‬‬
‫יראת שמיים במסכת אבות‪:‬‬
‫מסכת אבות‪ ,‬הינה המסכת התשיעית בסדר נזיקין‪ ,‬היא עוסקת בענייני מוסר‪ ,‬מידות טובות‬
‫ודרך ארץ‪.‬‬
‫"‪ ...‬ואל תרבה שיחה עם האישה‪--‬באשתו אמרו‪ ,‬קל וחומר באשת חברו; מכאן אמרו חכמים‪ ,‬כל‬
‫המרבה שיחה עם האישה‪--‬גורם רעה לעצמו‪ ,‬ובטיל מדברי תורה‪ ,‬וסופו יירש גיהינם‪".‬‬
‫‪94‬‬
‫הנה פסוק עם ציווי ‪ .‬ציווי זה אוסר על קיום שיחה עם האישה‪ ,‬ומאיים כי מי שיעז לדבר עם‬
‫האישה וללמוד ממנה‪ ,‬יחדול מלדבר תורה ולקיים מצוות וסופו יהיה בגיהנום‪ .‬זוהי מצווה‬
‫שקיומה יבוא מתוך פחד ולא מתוך בחירה‪ ,‬הבנה והסכמה‪.‬‬
‫"‪...‬הוא היה אומר‪ ,‬מרבה בשר מרבה רימה‪ ,‬מרבה נכסים מרבה דאגה; מרבה עבדים מרבה גזל‪,‬‬
‫מרבה שפחות מרבה זימה; מרבה נשים מרבה כשפים‪ .‬מרבה תורה מרבה חיים‪ ,‬מרבה ישיבה‬
‫מרבה חכמה‪ .‬קנה שם טוב‪ ,‬קנה לו לעצמו; קנה דברי תורה‪ ,‬קנה חיי העולם הבא‪"...‬‬
‫‪95‬‬
‫פסוק של שכר ועונש‪ .‬בפסוק זה ישנו איום‪ ,‬והבטחה‪ ,‬האדם כביכול בוחר את דרכי פעולתו‬
‫אך ברור לו מפסוק זה באיזו דרך עליו לבחור‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫מסכת אבות א‪ ,‬ה‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫מסכת אבות ב‪,‬ח‪.‬‬
‫‪588‬‬
‫פרק ‪ -6‬אהבת השם‬
‫אהבת ה' צריכה להיות חזקה יותר מהכל‪ ,‬על האדם לקבל כל צרה בחייו באהבה כי היא‬
‫באה מאלוהים‪ ,‬אהבת האדם וחוזק אמונתו נבחנים בעת הצרה‪ .‬כמו במגילת איוב‪ ,‬אלוהים‬
‫מוכיח לשטן כי אמונת האדם הצדיק חזקה יותר מכל דבר אחר גם בעת צרה בכך שהוא‬
‫מביא עליו צרות בזו אחר זו ובוחן את חוזק אמונתו‪ ,‬ואיוב לא נשבר‪ ,‬הוא נשאר צדיק עד‬
‫הסוף‪.‬‬
‫א ִּאיש הָ יָה ְבאֶ ֶרץ עוץ‪ִּ ,‬אי ֹוב ְשמוֹ ; וְ ָהיָה ָה ִּאיש הַ הוא‪ָ ,‬תם וְ י ָָשר וִּ ֵירא ֱאל ִֹּהים‪--‬וְ ָסר‬
‫לו ִּש ְב ָעה בָ נִּ ים‪ ,‬וְ ָשלוֹ ש ָבנוֹ ת ‪.‬ג ַוי ְִּהי ִּמ ְקנֵהו ִּש ְב ַעת אַ ְלפֵ י צֹאן ו ְשל ֶֹשת אַ ְלפֵ י‬
‫ֵמ ָרע ‪.‬ב וַיִּו ְָלדו ֹ‬
‫גְ ַמ ִּלים‪ַ ,‬ו ֲח ֵמש ֵמאוֹ ת צֶ ֶמד ָב ָקר ַוח ֲֵמש ֵמאוֹ ת אֲתוֹ נוֹ ת‪ ,‬וַעֲ בֻ ָדה‪ַ ,‬ר ָבה ְמאֹד; ַוי ְִּהי הָ ִּאיש הַ הוא‪,‬‬
‫מו; וְ ָש ְלחו‪ ,‬וְ ָק ְראו ִּל ְשל ֶֹשת‬
‫ָגדוֹ ל ִּמ ָכל ְבנֵי ֶק ֶדם ‪.‬דוְ הָ ְלכו בָ נָ יו וְ ָעשו ִּמ ְש ֶתה‪ֵ ,‬בית ִּאיש ֹיו ֹ‬
‫אַ ְחי ֵֹתיהֶ ם‪ ,‬לֶ ֱאכֹל וְ ִּל ְשתוֹ ת‪ִּ ,‬ע ָמהֶ ם ‪.‬ה ַוי ְִּהי ִּכי ִּה ִּקיפו י ְֵמי ַה ִּמ ְש ֶתה וַי ְִּשלַ ח ִּאי ֹוב ַוי ְַק ְד ֵשם‪,‬‬
‫וְ ִּה ְש ִּכים ַבב ֶֹקר וְ הֶ עֱ לָ ה עֹלוֹ ת ִּמ ְס ַפר ֻכ ָלם‪ִּ --‬כי אָ ַמר ִּאי ֹוב‪ ,‬אולַ י חָ ְטאו בָ נַי ובֵ ְרכו ֱאל ִֹּהים‬
‫ִּב ְלבָ בָ ם‪ָ :‬ככָ ה יַעֲ ֶשה ִּאיוֹ ב‪ָ ,‬כל הַ י ִָּמים‪ .‬ו ַוי ְִּהי הַ יוֹ ם‪--‬ו ַָיבֹאו ְבנֵי ָה ֱאל ִֹּהים‪ְ ,‬ל ִּה ְתי ֵַצב ַעל יְהוָה;‬
‫אמר‪,‬‬
‫ֹאמר יְהוָה אֶ ל הַ ָש ָטן‪ֵ ,‬מאַ יִּן ָתבֹא; וַי ַַען הַ ָש ָטן אֶ ת יְהוָה‪ ,‬וַיֹ ַ‬
‫ָבוא גַ ם הַ ָש ָטן‪ְ ,‬בתוֹ כָ ם ‪.‬ז וַי ֶ‬
‫וַי ֹ‬
‫ֹאמר יְהוָה אֶ ל הַ ָש ָטן‪ ,‬הֲ ַש ְמ ָת ִּל ְב ָך ַעל ַע ְב ִּדי ִּאי ֹוב‪ִּ :‬כי אֵ ין‬
‫ִּמשוט ָבאָ ֶרץ‪ ,‬ו ֵמ ִּה ְתהַ ֵל ְך ָבה ‪.‬ח וַי ֶ‬
‫ֹאמר‪ :‬הַ ִּח ָנם‪,‬‬
‫ָכמֹהו ָבאָ ֶרץ‪ִּ ,‬איש ָתם וְ י ָָשר י ְֵרא ֱאל ִֹּהים וְ ָסר ֵמ ָרע ‪.‬טוַי ַַען הַ ָש ָטן אֶ ת יְהוָה‪ ,‬וַי ַ‬
‫לו‪ִּ --‬מ ָס ִּביב‪:‬‬
‫ֲשר ֹ‬
‫יתו‪ ,‬ו ְב ַעד ָכל א ֶ‬
‫י ֵָרא ִּאיוֹ ב ֱאל ִֹּהים ‪.‬י הֲ לֹא את (אַ ָתה) ַש ְכ ָת בַ עֲ דוֹ ו ְב ַעד ֵב ֹ‬
‫לו‪ִּ --‬אם לֹא‬
‫ֲשר ֹ‬
‫ַמעֲ ֵשה י ָָדיו ֵב ַר ְכ ָת‪ ,‬ו ִּמ ְקנֵהו ָפ ַרץ ָבאָ ֶרץ ‪.‬יא וְ אולָ ם ְשלַ ח נָ א י ְָד ָך‪ ,‬וְ גַ ע ְבכָ ל א ֶ‬
‫ַעל ָפנ ָ‬
‫לו ְבי ֶָד ָך‪ַ --‬רק אֵ ָליו‪ ,‬אַ ל ִּת ְשלַ ח‬
‫ֲשר ֹ‬
‫ֹאמר יְהוָה אֶ ל הַ ָש ָטן‪ִּ ,‬הנֵה כָ ל א ֶ‬
‫ֶיך‪ ,‬יְבָ ְרכֶ ָך ‪.‬יב וַי ֶ‬
‫י ֶָד ָך; וַיֵצֵ א‪ ,‬הַ ָש ָטן‪ֵ ,‬מ ִּעם‪ְ ,‬פנֵי יְהוָה ‪.‬יג ַוי ְִּהי‪ ,‬הַ יוֹ ם; ובָ נָ יו ו ְבנ ָֹתיו א ְֹכ ִּלים וְ ש ִֹּתים ַייִּן‪ְ ,‬בבֵ ית א ֲִּחיהֶ ם‬
‫ֹאמר‪:‬‬
‫הַ ְבכוֹ ר ‪.‬יד ו ַמ ְלאָ ְך ָבא אֶ ל ִּאיוֹ ב‪ ,‬וַי ַ‬
‫ֹעות ַעל‬
‫ת ֹנות ר ֹ‬
‫הַ ָב ָקר ָהיו ח ְֹרשוֹ ת‪ ,‬וְ ָה ֲא ֹ‬
‫י ְֵדיהֶ ם ‪.‬טו ו ִַּת ֹפל ְשבָ א ו ִַּת ָקחֵ ם‪ ,‬וְ אֶ ת הַ ְנ ָע ִּרים ִּהכו ְל ִּפי חָ ֶרב; ו ִָּא ָמ ְל ָטה ַרק אֲנִּ י ְלבַ ִּדי‪ְ ,‬להַ ִּגיד‬
‫ֹאמר‪ ,‬אֵ ש ֱאל ִֹּהים נָ ְפ ָלה ִּמן הַ ָש ַמיִּם‪ ,‬ו ִַּת ְב ַער ַבצֹאן ובַ ְנ ָע ִּרים‬
‫לָ ְך ‪.‬טזעוֹ ד זֶה ְמ ַד ֵבר‪ ,‬וְ זֶה ָבא ַוי ַ‬
‫ֹאמר‪ַ ,‬כ ְש ִּדים ָשמו‬
‫ֹאכלֵ ם; ו ִָּא ָמ ְל ָטה ַרק אֲנִּ י ְלבַ ִּדי‪ְ ,‬להַ ִּגיד לָ ְך ‪.‬יז עוֹ ד זֶה ְמ ַד ֵבר‪ ,‬וְ זֶה ָבא וַי ַ‬
‫וַת ְ‬
‫אשים וַי ְִּפ ְשטו ַעל הַ ְג ַמ ִּלים וַי ִָּקחום‪ ,‬וְ אֶ ת הַ ְנ ָע ִּרים ִּהכו ְל ִּפי חָ ֶרב; ו ִָּא ָמ ְל ָטה ַרק אֲנִּ י‬
‫ְשל ָֹשה ָר ִּ‬
‫ֶיך ו ְב ֹנו ֶת ָ‬
‫ֹאמר‪ָ :‬בנ ָ‬
‫יך א ְֹכ ִּלים וְ ש ִֹּתים ַייִּן‪ְ ,‬בבֵ ית‬
‫ְלבַ ִּדי‪ְ ,‬להַ ִּגיד לָ ְך ‪.‬יח ַעד זֶה ְמ ַד ֵבר‪ ,‬וְ זֶה ָבא וַי ַ‬
‫דולָ ה ָבאָ ה ֵמ ֵעבֶ ר הַ ִּמ ְד ָבר‪ ,‬וַי ִַּגע ְבאַ ְר ַבע ִּפנ ֹות הַ ַביִּת‪ ,‬וַיִּפֹל ַעל‬
‫א ֲִּחיהֶ ם הַ ְבכוֹ ר ‪.‬יט וְ ִּהנֵה רוחַ ְג ֹ‬
‫לו‪ ,‬וַיָגָ ז אֶ ת‬
‫הַ ְנ ָע ִּרים‪ ,‬וַיָמותו; ו ִָּא ָמ ְל ָטה ַרק אֲנִּ י ְלבַ ִּדי‪ְ ,‬להַ ִּגיד לָ ְך ‪.‬כ וַי ָָקם ִּאי ֹוב וַי ְִּק ַרע אֶ ת ְמ ִּע ֹ‬
‫‪583‬‬
‫ֹאמר ָערֹם יָצָ ִּתי ִּמ ֶב ֶטן ִּא ִּמי‪ ,‬וְ ָערֹם אָ שוב ָש ָמה‪--‬יְהוָה נָ ַתן‪,‬‬
‫ִּפל אַ ְר ָצה‪ ,‬וַי ְִּש ָתחו ‪.‬כא וַי ֶ‬
‫רֹאשוֹ ; וַי ֹ‬
‫וַיהוָה לָ ָקח; י ְִּהי ֵשם יְהוָה‪ְ ,‬מב ָֹר ְך ‪.‬כב ְבכָ ל זֹאת‪ ,‬לֹא חָ ָטא ִּאי ֹוב; וְ לֹא נָ ַתן ִּת ְפ ָלה‪ ,‬לֵ אל ִֹּהים ‪.‬‬
‫סיפור איוב מעלה שאלות ותהיות רבות‪ ,‬לאדם קשה לתפוס את אכזריותו של האל ואת‬
‫אמונתו העיוורת של איוב‪ .‬בחרתי להתייחס לאיוב תחת הכותרת אהבת השם‪ ,‬כיוון שאיוב‬
‫באמת אהב את השם בכל נפשו‪ ".‬יְהוָה נָ ַתן‪ ,‬וַיהוָה לָ ָקח; י ְִּהי ֵשם יְהוָה‪ְ ,‬מב ָֹר ְך" ‪ .‬אך לא ניתן‬
‫להתעלם מאכזריותו של האל בסיפור זה‪ ,‬שבגלל התגרותו של השטן‪ ,‬הפקיר השם את איוב‬
‫בידיו‪ .‬חז"ל טענו כי סיפור איוב הוא אינו מקרה שקרה‪ ,‬אלא משל‪ ,‬על אהבת ה' בכל מחיר‪,‬‬
‫על היצר הרע והיצר הטוב שבאדם‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬איוב תוגמל על אמונתו החזקה‪ ,‬הוא‬
‫קיבל פי שניים מכל הרכוש שהיה לו בעבר‪ ,‬קיבל שבעה בנים ושלוש בנות‪ ,‬מסופר כי בנותיו‬
‫היו יפות תואר ואף הן קיבלו נחלה‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫"כאב אל בנו התנהגות הקב"ה לעם ישראל‪"97‬‬
‫הגאון מוילנא‬
‫‪98‬‬
‫הבהיר פעם במשל מדוע יש לשמוח בחג הפורים ומה משמעותו של חג זה‪:‬‬
‫משל למלך גדול שהיה לו בן שיצא לתרבות רעה‪ ,‬כל הניסיונות לחנך ולהדריך אותו היו‬
‫לשווא‪ ,‬בן זה התחבר לחבורת פושעים מהסוג הגרוע ביותר‪ ,‬ודבק בכל ההרגלים הרעים‬
‫שלהם‪ ,‬ובהתנהגותו גרם למלך בושה רבה‪ .‬המלך לא היה יכול לסבול זאת‪ ,‬ובמצוקתו‬
‫הקשה פנה אל טובי המחנכים והיועצים שיעזרו לו‪ ,‬כולם הגיעו למסקנה שהדבר היחידי‬
‫שאולי יוכל להציל את בן המלך המידרדר‪ ,‬הוא להעלותו על אוניה ולהביאו לאי מרוחק‪,‬‬
‫מבלי יכולת לשוב לארמון בכוחות עצמו‪ ,‬אולי כך‪ ,‬טענו‪ ,‬בדרך זו ילמד לקח‪.‬‬
‫המלך קיבל את הדברים‪ ,‬ובלב כואב שלח שליחים שיעלו את הבן לאוניה‪ ,‬הוא ניסה‬
‫להתנגד‪ ,‬אך הם אחזו בו בכוח ולא אפשרו לו להימלט‪ ,‬האוניה הפליגה למרחבי הים‪ ,‬ולאחר‬
‫‪96‬‬
‫בתנ"ך לא היה מקובל להוריש לבנות נחלה אלא רק לבנים‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫‪http://www.esaenay.co.il/151730/%D7%9B%D7%90%D7%91-%D7%90%D7%9C‬‬‫‪%D7%91%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA‬‬‫‪%D7%94%D7%A7%D7%91-%D7%94‬‬
‫‪98‬‬
‫רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ‪ 66 ,‬באפריל ‪ – 5763‬י"ט בתשרי ה'תקנ"ח‪ 8 ,‬באוקטובר ‪)5787‬‬
‫נודע בכינויים‪ :‬הגאון רבינו אליהו‪ ,‬הגאון מווילנה‪ ,‬הגאון החסיד[‪ ]5‬ואף בפשטות ‪ -‬הגאון‪ ,‬או בראשי תיבות‪:‬‬
‫הַ ג ְָּּר"א‪ .‬היה תלמיד חכם‪ ,‬פוסק ואיש אשכולות נודע ביותר‪ ,‬שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות‬
‫רבנית עליונה‪ .‬היה גדול במקרא‪ ,‬בתלמוד ובקבלה‪ ,‬פוסק מקורי ומרכזי‪ ,‬ובקיא במדעים‪ .‬אגדות רבות נכרכו‬
‫בשמו‪ ,‬והעם היהודי מתייחס אליו עד היום באהבה‪ ,‬הערצה וביראת כבוד‪ .‬היה ידוע בהתמדתו הבלתי רגילה‬
‫שאת כל זמנו הקדיש ללימוד‪.‬‬
‫‪587‬‬
‫זמן הגיעה לאי בודד ומרוחק בלב ים‪ ,‬שם הורידו בכוח את בן המלך מעל הסיפון והשאירוהו‬
‫על החוף‪ ,‬הנער צעק וצווח‪ ,‬ניסה להיאחז בקרשי האוניה‪ ,‬אך שליחי המלך ניתקוהו בכוח‬
‫והורידו אותו אל החוף והאוניה עזבה את המקום‪.‬‬
‫ישב בן המלך על החוף ובכה‪ ,‬בכה על מר גורלו וקונן‪" :‬מי ידאג לי? מי יטפל בי? מי יסתכל‬
‫עלי?"‪ .‬והנה חלף על ידו אדם זקן‪ ,‬בכיו של הנער הגיע לאוזניו והוא פנה אליו בחום ושאל‬
‫אותו‪" :‬מה לך נער? מדוע אתה ממרר בבכי?" טוב הלב שהקרין הזקן שבה את לב הנער‬
‫והוא סיפר לו בגלוי לב מי הוא ומה עבר עליו‪ .‬אמר לו הזקן‪" :‬אל תירא‪ ,‬אני מזמין אותך‬
‫לבוא אל ביתי‪ ,‬כל הילדים שלי כבר נישאו ועל כן יש בביתי מקום בשבילך‪ ,‬אמנם אין זה‬
‫בית מלכים‪ ,‬אבל בהחלט אוכל להחזיקך שם‪ ,‬אתה תעבוד במשק שלי‪ ,‬בשדה וברפת‪,‬‬
‫ובתמורה תקבל מזון למחייתך ומקום לינה"‪.‬‬
‫לבן המלך לא היתה ברירה‪ ,‬במצב שלו היתה זו הזדמנות נדירה שמישהו חמל עליו והסכים‬
‫לאוספו אל ביתו‪ .‬הוא חי בבית הזקן‪ ,‬סייע לו בעבודות שונות‪ ,‬הכיר את הסביבה ורכש לו‬
‫חברים‪ ,‬מידי פעם היה בן המלך יוצא לטיול במרחבי היערות שבאותו אי ולא פעם קרה‬
‫שתוך כדי טיול במעבה היער‪ ,‬הגיחה לעברו חיית טרף מסוכנת‪ .‬הוא נבהל מאוד וכאשר‬
‫החיה התקרבה אליו והסכנה היתה מוחשית ממש‪ ,‬באותו רגע הופיע מאי שם צייד שירה‬
‫בחיה והרג אותה והציל את חייו‪ .‬תופעה זו חזרה פעמים מספר ותמיד ברגע האחרון היה‬
‫מופיע אדם ומציל אותו‪.‬‬
‫פעם אחת מצא חבורה של נערים פוחזים וריקים‪ ,‬והתחבר אליהם‪ ,‬בלכתו איתם ברחוב‬
‫תפס אותו אדם לא מוכר‪ ,‬גרר אותו הרחק מהם‪ ,‬נתן לו מכות הגונות ואמר לו‪" :‬הנערים‬
‫הללו אינם חברה מתאימה בשבילך‪ ,‬לך הביתה"‪ .‬מקרה מעניין אחר שהיה לו‪ ,‬פעם הלך‬
‫בכביש‪ ,‬לפתע הגיחה לעברו מכונית וכמעט שנדרס‪ ,‬והנה הגיע ברגע האחרון אדם והציל‬
‫אותו מלהידרס‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬לאחר היותו באי כבר כמה שנים‪ ,‬הלך בן המלך ברחוב עם חבריו‪ ,‬ופתאום החל‬
‫לרקוד‪ ,‬חבריו שהיו עימו חשבו שנטרפה עליו דעתו‪ ,‬אמרו‪" :‬מה קרה לך? האם נשתבשה‬
‫עליך דעתך?" הוא חייך אליהם ואמר להם‪" :‬כשאפסיק מריקודי אספר לכם מה גרם‬
‫לריקודי הזה באמצע הדרך"‪ .‬הוא רקד ורקד‪.‬‬
‫‪585‬‬
‫כאשר תש כוחו כינס את חבריו ואמר להם‪ :‬בואו ואסביר לכם למה אני רוקד‪ ,‬תוך כדי‬
‫הליכתי ברחוב פתאום התבררה לי ידיעה‪ ,‬שתירצה לי בבת אחת כמה וכמה קושיות‪ ,‬דעו‬
‫לכם שאבי הוא מלך חשוב השולט על הרבה מדינות‪ ,‬אבל אני לא התנהגתי כראוי לבן מלך‬
‫וגרמתי לאבי בושה רבה ונוראה‪ ,‬עד שלא נותרה לו ברירה אלא להגלות אותי לאי הזה‬
‫שאין בו אף אחד שמכיר אותי ויכול לעזור לי‪.‬‬
‫היום‪ ,‬תוך כדי הליכה ברחוב שחזרתי לעצמי את אשר עבר עלי מאז בואי הנה‪ ,‬ושמתי לב‬
‫לשרשרת מקרים מוזרים שאירעו לי‪ .‬ניקח לדוגמא‪ -‬המשיך בן המלך‪ -‬את המקרה‬
‫הראשון‪ ,‬בזמן שהגעתי לאי‪ ,‬לאחר שנזרקתי אליו על ידי שליחי אבי מהאוניה‪ ,‬ישבתי על‬
‫החוף בוכה ובודד ופתאום הגיע הזקן‪ ,‬היום‪ ,‬לאחר תקופה ארוכה שאני גר אצלו‪ ,‬אני יודע‬
‫בבירור שאף פעם הוא אינו עובר באזור החוף‪ ,‬התחלתי לשאול את עצמי‪ ,‬מדוע הוא הגיע‬
‫באותו יום אל החוף ובדיוק באותה שעה שהגעתי אני?‬
‫וכך גם הרהרתי לגבי שאר המקרים המוזרים‪ ,‬איך זה יכול להיות שתמיד ברגע הנכון‪,‬‬
‫בהיותי במעבה היער בסכנה עצומה‪ ,‬מופיע אדם ומציל אותי? וכן אז‪ ,‬כשהלכתי עם‬
‫הנערים הריקים‪ ,‬בא אלי אדם נתן לי מכות נוראות והרחיק אותי מחברתם‪ ,‬הרי על מכות‬
‫אלה נאמר "נאמנים פצעי אוהב"‪ ,‬אני מכיר טובה לאדם זה‪ ,‬כי הוא הציל אותי מהתדרדרות‬
‫נוספת‪ ,‬מה עומד מאחורי כל המקרים המוזרים הללו? שאלתי את עצמי‪.‬‬
‫פתאום תפסתי את העניין‪ ,‬אין כל צל של ספק שאבא שלי עומד מאחורי כל המאורעות‬
‫הללו‪ ,‬כי אבא‪ -‬הוא אבא‪ ,‬ואבא לא יזרוק סתם ילד לאי בודד בלי משענת‪ ,‬בלי עזרה וסיוע‪,‬‬
‫עכשיו אני מבין שכל האנשים הטובים הללו שהצילו אותי‪ ,‬הם אנשים שנשלחו ע"י אבא‪,‬‬
‫הזקן הזה קיבל הודעה שביום פלוני אני עתיד להגיע לאי‪ ,‬והוא התבקש להזדמן לחופי האי‬
‫בדיוק באותה שעה שבה הגעתי לכאן‪ ,‬הזקן הזה הוא עני מרוד‪ ,‬אך הוא מרעיף עלי‬
‫ממתקים‪ ,‬מי נתן לו אותם? אין ספק שזה מאבא שלי‪ ,‬גם האנשים שהצילו אותי ביער‪,‬‬
‫בכביש ובקבוצה‪ ,‬אין ספק שאבא שלי שלח אנשים שיעקבו אחרי וישמרו עלי ויגנו עלי‬
‫בעת הצורך‪ ,‬פתאום תפסתי שיש לי אבא כזה‪ ,‬ואתם מתפלאים על שאני מתחיל לרקוד?!‬
‫מה אנו למדים ממשל זה? לכאורה‪ ,‬הוא בא בשביל ללמד אותנו כמה ה' הוא אבא טוב ודואג‬
‫אך לא ניתן להתעלם גם משיטת ההענשה הזו‪ .‬אלוהים טוב למי שטוב אליו‪ ,‬הוא טוב למי‬
‫‪588‬‬
‫שמקשיב לו והולך בדרכו ומעניש את מי שלא עד שהוא לומד שהוא חייב להאמין וללכת‬
‫בדרכו של ה'‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬ה' הוא שומר ודואג‪ ,‬אבל ממה בעצם?! מהנזקים ומהענישה שלו עצמו‪ .‬אז האם‬
‫אנחנו חייבים לעבוד את ה'?! אם לא נעבוד אותו בדרך שמכתיבים לנו לעבוד אותו ניענש?!‬
‫מה בכלל הדרך הנכונה לעבוד את ה'?‬
‫הרמב"ם ענה על שאלה זו בכך שיש לעבוד את ה' מתוך אהבה ובחירה אם כך‪ ,‬אין דרך‬
‫יחידה נכונה לעבוד את ה' ‪ ,‬ובכל זאת מה גורם לאנשים ללכת אחרי המצוות ‪ ,‬הרבנים‬
‫וההפחדות בעיניים עצומות מבלי להפעיל שיקול דעת?!‬
‫ומבחן האהבה הזאת הוא בזמן הדחק והצרה‪ .‬וכן אמרו ז"ל (ברכות נ"ד)‪" :‬ואהבת את ה'‬
‫אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ו') – "אפילו נוטל את נפשך"‪" .‬ובכל מאודך" –"בכל‬
‫ממונך"‪ .‬אמנם כדי שלא תהיה הצרות והדחקים קושי ומניעה אל האהבה יש לאדם להשיב‬
‫אל עצמו שתי תשובות‪ ,‬האחת מהן שווה לכל נפש והשנייה לחכמים בעלי הדעה העמוקה‪.‬‬
‫האחת היא‪" :‬כל מאי דעבדין מן שמיא לטב" (ברכות ס')‪ .‬וזה כי אפילו הצער ההוא והדחק‬
‫הנראה בעיניו רעה איננו באמת אלא טובה אמיתית‪ .‬וכמשל הרופא החותך את הבשר או את‬
‫האבר שנפסד כדי שיבריא שאר הגוף ולא ימות‪ ,‬שאף על פי שהמעשה אכזרי לכאורה‪ ,‬אינו‬
‫אלא רחמנות באמת‪ ,‬להטיבו באחריתו‪ ,‬ולא יסיר החולה אהבתו מרופא בעבור זה המעשה‬
‫אלא אדרבא יוסיף לאהבה אותו‪ ,‬כן הדבר הזה‪ ,‬כשיחשוב האדם שכל מה שהקב"ה עושה‬
‫עימו לטובתן הוא עושה‪ ,‬בין שיהיה בגופו‪ ,‬בין שיהיה בממונו‪ ,‬ואף על פי שהוא אינו רואה‬
‫ואינו מבין איך זה הוא טובתו‪ ,‬וודאי טובתו הוא‪ ,‬הנה לא תחלש אהבתו מפני כל דחק או כל‬
‫צער‪ ,‬אלא אדרבא תגבר ונוספה בו תמיד‪.‬‬
‫הרמב"ם האמין שעבודת ה' צריכה לבוא מתוך בחירה ואהבה אמתית‪ .‬ולא מתוך אף אינטרס‬
‫וציפייה לשכר‪.‬‬
‫כות‬
‫ֹאמר אָ ָדם הֲ ֵרינִּ י עוֹ ֶשה ִּמ ְצווֹ ת הַ תוֹ ָרה וְ עוֹ ֵסק ְבחָ ְכ ָמ ָתה‪ְ ,‬כ ֵדי ֶשא ֲַק ַבל הַ ְב ָר ֹ‬
‫"א אַ ל י ַ‬
‫רות ֶש ִּהזְ ִּה ָירה ת ֹו ָרה‬
‫הַ ְכתובוֹ ת ַבתוֹ ָרה אוֹ ְכ ֵדי ֶשאֶ זְ ֶכה ְלחַ יֵי הָ עוֹ לָ ם הַ ָבא; וְ אֶ ְפרֹש ִּמן ָהעֲ בֵ ֹ‬
‫עו ָלם הַ ָבא‪ .‬ב אֵ ין‬
‫ֵמהֶ ן‪ְ ,‬כ ֵדי ֶש ִּא ָנצֵ ל ִּמן הַ ְקלָ לוֹ ת הַ ְכתובוֹ ת ַבתוֹ ָרה אוֹ ְכ ֵדי ֶשל ֹא ִּא ָכ ֵרת ֵמחַ יֵי ָה ֹ‬
‫עובֵ ד ִּמי ְִּראָ ה; וְ אֵ ינָ ה ַמעֲ לַ ת‬
‫ָראוי לַ עֲ בֹד אֶ ת ה'‪ַ ,‬על ֶד ֶר ְך זוֹ ‪ֶ :‬שהָ עוֹ בֵ ד ַעל ֶד ֶר ְך ֹזו‪ ,‬הוא ֹ‬
‫‪533‬‬
‫יאים‪ ,‬וְ לֹא ַמעֲ לַ ת הַ ֲחכָ ִּמים‪ .‬וְ אֵ ין עוֹ בֵ ד אֶ ת ה' ַעל ֶד ֶר ְך ֹזו‪ ,‬אֵ ָלא ַע ֵמי ָהאָ ֶרץ וְ הַ ָנ ִּשים‬
‫הַ ְנ ִּב ִּ‬
‫וְ הַ ְק ַט ִּנים‪ֶ ,‬ש ְמחַ ְנ ִּכין אוֹ ָתן לַ עֲ בֹד ִּמי ְִּראָ ה‪ַ ,‬עד ֶש ִּת ְר ֶבה ַד ְע ָתן וְ י ַַע ְבדו ֵמאַ הֲ בָ ה‪".‬‬
‫‪99‬‬
‫כלומר‪ ,‬עבודת האל צריכה לבוא מתוך ידע ובחירה בה‪ .‬היא צריכה להעשות בצורה של‬
‫למידה והתפתחות‪ .‬אדם שעובד את האל מתוך פחד ואינטרס הוא אדם טיפש‪ .‬הרמב"ם‬
‫מאמין שעבודה שלא לשמה‪ ,‬שבאה מתוך אינטרס מסוים יכולה להיות נחלתם של ילדים‬
‫ונשים בלבד‪ ,‬כי דרך העבודה שלא לשמה הם יילמדו לעבוד עבודה לשמה‪.‬‬
‫"ד ו ַמעֲ ָלה זוֹ ִּהיא ַמעֲ לָ ה ְגדוֹ לָ ה ַעד ְמאוֹ ד‪ ,‬וְ אֵ ין ָכל חָ כָ ם ֹזוכֶ ה ָלה‪ .‬וְ ִּהיא ַמעֲ לַ ת אַ ְב ָר ָהם אָ ִּבינו‪,‬‬
‫ֶש ְק ָראוֹ הַ ָקדוֹ ש ָברו ְך הוא אוֹ הֲ בוֹ ְל ִּפי ֶשל ֹא ָעבַ ד אֵ לָ א ֵמאַ הֲ בָ ה‪ .‬וְ ִּהיא הַ ַמעֲ ָלה ֶש ִּצוָנו ָבה‬
‫הַ ָקדוֹ ש ָברו ְך הוא ַעל י ְֵדי מ ֶֹשה ַר ֵבנו‪ֶ ,‬ש ֶנא ֱָמר "וְ אָ הַ ְב ָת‪ ,‬אֵ ת ה' ֱאלֹהֶ ָ‬
‫יך‪ְ ,‬בכָ ל‪ְ -‬לבָ ְב ָך ו ְבכָ ל‪-‬‬
‫ַנ ְפ ְש ָך‪ ,‬ו ְבכָ ל‪ְ -‬מא ֶֹד ָך" (דברים ו‪,‬ה)‪.‬‬
‫הַ ִּמ ְצווֹ ת ֵמאַ הֲ בָ ה‪".‬‬
‫ו ִּבזְ ָמן ֶשיֶאֱהַ ב אֶ ת ה' אַ הֲ בָ ה ָה ְראויָה‪ִּ ,‬מיָד יַעֲ ֶשה ָכל‬
‫‪100‬‬
‫אהבת השם המסכת אבות‪:‬‬
‫מסכת אבות‪ ,‬הינה המסכת התשיעית בסדר נזיקין‪ ,‬היא עוסקת בענייני מוסר‪ ,‬מידות טובות‬
‫ודרך ארץ‪.‬‬
‫"‪...‬אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב‪ ,‬על מנת לקבל פרס‪ ,‬אלא הוו כעבדים המשמשין‬
‫את הרב‪ ,‬על מנת שלא לקבל פרס; ויהי מורא שמיים עליכם‪".‬‬
‫‪101‬‬
‫פסוק זה מחד‪ ,‬מצווה לעבוד את ה' לא מתוך אינטרס אישי וצפייה לגמול אלא מתוך בחירה‬
‫נטולת אינטרסים ( תפיסה המזכירה את זו של הרמב"ם בספרו הלכות תשובה פרק י')‬
‫ומאידך‪ ,‬פסוק זה מצווה על מורת שמיים‪ .‬עבודת האל מתוך פחד מכוחו ועליונותו‪.‬‬
‫איך מתחברים שני הציווים לפסוק אחד? איך אפשר לאהוב ולעבוד מבלי אינטרסים‪ ,‬אלא‬
‫מפחד? הרי אם אעבוד את האל מתוך פחד ‪ ,‬עבודתי תהיה מהרצון שישמור עליי‪ ,‬שלא יפגע‬
‫בי‪.‬‬
‫"‪...‬הוו זהירין ברשות‪--‬שאין מקרבין לו לאדם‪ ,‬אלא לצורך עצמן‪ :‬נראין כאוהבין בשעת‬
‫הנאתן‪ ,‬ואין עומדין לו לאדם בשעת דוחקו‪"...‬‬
‫‪102‬‬
‫‪99‬‬
‫הלכות תשובה פרק י'‬
‫‪100‬‬
‫הלכות תשובה פרק י'‬
‫‪101‬‬
‫מסכת אבות א‪,‬ג‪.‬‬
‫‪535‬‬
‫בפסוק זה ישנה מצווה שמגיעה עם הסבר‪ ,‬הזהר מהאנשים בחברתך כיוון שהם יכולים‬
‫להיות צבועים ונחמדים אליך רק כאשר יהיו צריכים ממך דבר מה‪ ,‬אך יעזבו אותך בשעה‬
‫שתצטרך אותם‪ .‬זוהי דוגמה למצווה שעצם ההסבר אחריה מראה לנו שקיימת גם אפשרות‬
‫לא לעשותה‪ ,‬אך כדאי לעשות אותה בגלל ההסבר שבא אחריה‪ ,‬זוהי מצווה שנעשית מתוך‬
‫בחירה‪.‬‬
‫עבודה לשמה‪:‬‬
‫עבודת האל לשמה הוא ביטוי מרכזי בחשיבה הדתית היהודית‪ .‬המונח מתייחס להבדל בין‬
‫שני סוגים של דתיים העובדים את האל ‪ -‬העובד לשמה והעובד שלא לשמה‪ .‬כשאדם עובד‬
‫את אלוהיו בציפיה לשכר כלשהו‪ ,‬כלומר ביחס למה שאלוהים ייתן לו תמורת נאמנותו אליו‪,‬‬
‫הריהו עובד שלא לשמה‪ .‬אדם שעובד את האל ורואה בעבודה זאת תכלית בפני עצמה הריהו‬
‫עובד לשמה‪.‬‬
‫הרב שלמה אבינר‪ ,‬כתב חיבור‪ -‬להיות בשמחה תמיד (חלק ב(‬
‫אם כן‪ ,‬על מה נשמח? עיקר השמחה כדברי הגמרא‪ ,‬הרמב"ם ורבי יהודה הלוי‪ ,‬היא שמחה‬
‫של מצווה‪ :‬שמחה וסיפוק שאני מקיים מצווה‪ .‬כך כותב הרמב"ם‪" :‬השמחה שישמח האדם‬
‫בעשיית המצווה ובאהבת האל שצווה בהן‪ ,‬עבודה גדולה היא" (סוף הלכות סוכה ולולב)‪.‬‬
‫אך נבהיר‪ :‬עבודת ד' בשמחה‪ ,‬אין הכוונה שבשעת קיום מצווה משעממת‪ ,‬נאזין למוסיקה‬
‫נעימה או נאכל גלידה טעימה‪ ,‬או נלמד תורה בספר הכתוב בצורה מצחיקה‪ .‬לא כן‪ .‬אין זו‬
‫שמחה של מצווה‪ ,‬אין זו שמחה שסיבתה היא המצווה‪ .‬הרמב"ם אינו מבטיח שלא יהיה‬
‫קושי בקיום המצוות‪ .‬ה"מגיד משנה" בפירושו על הרמב"ם כותב‪: :‬חייב לעשותן והוא שמח‬
‫בעשייתן ויעשה הטוב מצד שהוא טוב ויבחר באמת מצד שהוא אמת וייקל בעיניו טרחן‬
‫ויבין כי לכך נוצר לשמש את קונו וכשהוא עושה מה שנברא בשבילו ישמח ויגיל"‪ .‬ללכת‬
‫לצבא זה קשה‪ ,‬ללדת זה קשה‪ ,‬לטבול תחת הקרח זה קשה‪ ,‬גם לבקש סליחה זה קשה‪.‬‬
‫אך גם את המצוות הקשות‪" ,‬כל אשר דיבר ד' נעשה ונשמע" (שמות כד )‪ .‬איננו בוררים‬
‫בין המצוות‪ .‬הרמב"ם מדגיש שהשמחה "היא בעשיית המצווה ובאהבת האל שצווה בהן"‬
‫‪102‬‬
‫מסכת אבות ב‪,‬ג‪.‬‬
‫‪536‬‬
‫גם אם המצווה קשה‪ ,‬נקיים אותה בשמחה‪ ,‬כיוון שאנו אוהבים את ד'‪ ,‬את התורה‪ ,‬את‬
‫המצוות‪" .‬מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי" (תהילים קיט צז)‪.‬‬
‫קיום מצוות בלי שמחה הוא חיסרון‪ .‬שמא תאמרו‪ :‬אם אדם שמח בקיום המצוות‪ ,‬אין זו‬
‫מעלה‪ ,‬הקושי הוא המבחן של אהבת ד'‪ ,‬כאשר אין לאדם חשק לעבודת ד'‪ ,‬עתה יבחן אם‬
‫הוא עובד לשמה‪ .‬זו הערה נכונה‪ .‬לפום צערא אגרא (אבות ה כז)‪ ,‬לפי ההשקעה ומיצוי‬
‫כוחות הנפש הוא השכר‪ .‬אם כן למה התורה נוזפת במי שאינו עובד בשמחה(דברים כח‬
‫מז)?‬
‫אפשר להשיב בעזרת משל‪ .‬אדם אומר לרעייתו‪ :‬אני בעל טוב‪ ,‬עוזר לך ללא גבול‪ ,‬טורח‬
‫ועמל‪ ,‬אבל דעי שאיני אוהב אותך‪ ,‬אלא את השכנה ממול‪ ,‬אך חלילה וחס אין לי כלפיה‬
‫שום דבר‪ ,‬שום מעשה‪ ,‬שום דיבור‪ ,‬שום מחשבה‪ .‬אשתו תשיב לו‪ :‬אתה משלם לי מס של‬
‫מעשים והלב שלך נמצא במקום אחר‪ .‬כך יאמר אדם לרבונו של עולם‪ :‬אני מקיים כל‬
‫מצוותיך במסירות על אף הקשיים‪ ,‬אך אני בכלל לא מאוהב בהן‪ ,‬אלא בכל מיני תענוגי‬
‫העולם הזה‪ .‬הרי הוא משלם לקדוש ברוך הוא מס של מעשים‪ ,‬אך לבו בל עמו‪ .‬אלא יש‬
‫לאדם לעבוד את ד' מתוך שמחה שהוא עובד את ד'‪ .‬זו עבודה לשמה‪.‬‬
‫חז"ל אמרו‪" :‬לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה‪ ,‬שמתוך שלא‬
‫לשמה בא לשמה"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬חז"ל מאמינים כי עבודת האל והעיסוק בתורה זוהי חובה‪ ,‬לכן יש לעשותה גם‬
‫אם היא עבודה שלא לשמה‪ ,‬כלומר מתוך אינטרס או הרגשת החובה‪ ,‬וכי במשך הזמן‬
‫שאדם עושה עבודה שלא לשמה תהפוך עבודתו לשמה‪ ,‬כלומר הוא יחל להאמין ויהיה‬
‫נטול אינטרסים באמונתו‪ .‬עבודה לשמה היא התכלית ועבודה שלא לשמה היא הדרך‬
‫להשגת תכלית זו‪.‬‬
‫הרב כרמיאל כהן‪ ,‬עסק בערכה של עבודת ה' 'שלא לשמה' ‪ ,‬הדיון התמקד במשנתו‬
‫של ראב"ם‪ , 103‬תוך השוואה לדעת אביו ‪:‬‬
‫שתי תכונות מאפיינות את העובד לשמה‪:‬‬
‫‪103‬‬
‫רבי אברהם בן הרמב"ם (ראב"ם‪ ,‬ר' אברהם החסיד; כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו‪ - 5553 ,‬י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח‪,‬‬
‫‪ )5667‬פרשנה הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם‪ ,‬איש הלכה‪ ,‬פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט‪ ,‬פילוסוף‬
‫והוגה דעות‪ ,‬רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר‪ ,‬נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה‪.‬‬
‫‪536‬‬
‫א‪ .‬נאמנות‬
‫ב‪ .‬מסירות‪.‬‬
‫עבודת ה' מתוך נאמנות‪ ,‬היא עבודה שאינה למען הפקת תועלת מבני אדם‪ ,‬ועבודת ה' מתוך‬
‫מסירות‪ ,‬היא עבודה שאינה למען הפקת תועלת מה'‪ .‬אדם שהוא גם נאמן וגם מסור הוא‬
‫עובד ה' מאהבה‪ .‬אדם בדרגה זו‪ ,‬משעבד את גופו ונפשו לעבודת ה'‪ ,‬וכל מעשיו הם‬
‫בנאמנות גמורה לקב"ה ולא לצורך הפקת טובות הנאה מאלהים ואדם‪ .‬להגיע לרמה כזו של‬
‫אמונה הוא דבר קשה שגם החכמים הגדולים בתורה מתקשרים אליה‪ .‬הרב כרמיאל‬
‫בעבודתו‪ ,‬מנסה לגבור על בעיה זו‪ ,‬ומביא פסוק של הרמב"ם ‪:‬‬
‫"התירו להמון שישארו על אמונתם מעשיית הטובות לתקוות הגמול וההתרחקות‬
‫מהרעות ליראת העונש‪ ,‬ויזורזו על זה‪ ,‬ויחוזקו רצונותיהם בו‪ ,‬עד שישיג המשיג‪,‬‬
‫וידע האמת והאופן השלם מה הוא‪".‬‬
‫פיתרונם של חז"ל הוא הדרגתיות‪ ,‬תכנית שלבים‪ .‬תכנית זו מאפשרת לאדם להתגבר על‬
‫טבעו התועלתני‪ ,‬ומונעת ממנו ליפול ‪" -‬ולא תיחפז ותקפוץ בפעם אחת‪ ,‬לבל תתבזה ותשוב‬
‫ריקם"‪.‬‬
‫עבודה שלא לשמה היא עבודה מתוך חוסר נאמנות‪ ,‬וחוסר מסירות‪ .‬בין שתי התכונות‬
‫"נאמנות" ו"מסירות" קיימת תלות‪" :‬אי אפשר למסירות גמורה בלא נאמנות גמורה"‪ .‬ישנן‪,‬‬
‫לפי הרב כרמיאל כהן‪ ,‬דרגות בעבודה שלא לשמה‪ :‬א‪ .‬עבודה מתוך חוסר נאמנות (וממילא‬
‫חוסר מסירות)‪ .‬ב‪ .‬עבודה מתוך נאמנות אך מתוך חוסר מסירות‪ .‬נבררן אחת לאחת‪:‬‬
‫א‪ .‬הדרגה הנמוכה ביותר בעבודה שלא לשמה‪ ,‬היא זו הנעשית מתוך חוסר נאמנות לה'‪,‬‬
‫למען הפקת תועלת מבני אדם‪.‬‬
‫כך כותב ראב"ם‪( 104‬המספיק לעובדי ה' עמוד כה)‪:‬‬
‫עלהקצה האחד נמנה המקיים מצוות מתוך צביעות‪ ,‬כגון השומר שבת והנמנע‬
‫מאכילת חמץ בפסח‪ ,‬רק מיראתו שמא יעידו עליו ויבוא על עונשו‪ ,‬ולו היה‬
‫בטוח מפני דבר זה ‪ -‬לא היה שומר שבת או נמנע מאכילת חמץ בפסח‪ .‬וכגון‬
‫‪104‬‬
‫רבי אברהם בן הרמב"ם (ראב"ם‪ ,‬ר' אברהם החסיד; כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו‪ - 5553 ,‬י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח‪,‬‬
‫‪ )5667‬פרשנה הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם‪ ,‬איש הלכה‪ ,‬פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט‪ ,‬פילוסוף‬
‫והוגה דעות‪ ,‬רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר‪ ,‬נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה‪.‬‬
‫‪536‬‬
‫מי שלומד תורה רק כדי שיתגדל בעיני הבריות ויעשו לו כבוד הרבה‪ ,‬או לשם‬
‫טובת הנאה אחרת‪ ,‬ומרבה בתפילה ובעבודת הבורא‪ ,‬ומתמיד בציצית ותפילין‬
‫כדי שיראוהו כחסיד‪ .‬זהו שקורין חז"ל בשם "יוהרא"‪ ,‬ומסתייגים וחוששים‬
‫מפניו‪ ,‬ואומרים‪" :‬חיישינן ליוהרא"‪ ,‬וקורין למי שמקיים מצוות כך‪' :‬עושה‬
‫התורה שלא לשמה'‪ ...‬והסוג הנפסד הזה הוא הקרוי בפי חז"ל גם‪" :‬כת‬
‫חנפים"‪ ...‬ואין זה לפי תכליתנו הנעלה‪ ,‬אף להזהיר על כגון דא‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעולה מדרגה פחותה זו של קיום מצוות מתוך צביעות‪ ,‬היא העבודה בנאמנות אך בחוסר‬
‫מסירות‪ .‬וזו לשון ראב"ם (שם‪ ,‬עמוד כז)‪:‬‬
‫והקרוב אל הנאמן‪ ,‬הוא מי שיהיו מעשיו הדתיים מיראת עונשו יתעלה‪ ,‬ולא‬
‫מיראת עונשם של בני אדם‪ .‬ומתוך ציפיה לשכר מאתו יתעלה‪ ,‬ולא לשכרם‬
‫של בני אדם‪ ,‬כגון כבוד וגדולה‪ .‬וזהו שקורין 'עובד מיראה'‪ .‬ואפילו הוא אינו‬
‫קרוי נאמן; כי לו הניח שהוא בטוח מפני עונשו יתעלה ונואש משכרו‪ ,‬היו‬
‫מעשיו בטלים ומבוטלים‪ .‬משמע‪ ,‬שאין הוא נאמן כעובד מאהבה שביארנו‬
‫לעיל‪ ,‬אך קרוב הוא אל הנאמן‪ ,41‬מפני שאיננו עושה מעשיו לראווה לבני‬
‫האדם‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬אף נוכל לכנות בשם את האדם המקיים מצוות מתוך יראת עונש מאת הבורא‪ ,‬וציפיית‬
‫שכר אלוהי ‪' -‬עובד מיראה'‪ .‬דרגה זו של עבודה מיראה‪ ,‬היא מעולה מקיום מצוות מתוך‬
‫צביעות‪ ,‬אך אף היא נחשבת כעבודה שלא לשמה‪.‬‬
‫אז האם ישנו ערך לעבודה שלא לשמה? ואם יש מהו? מעבודתו של הרב כרמיאל כהן עולה‬
‫כי לעבודה שלא לשמה יש ערך רק כדרך להישג התכלית שהיא עבודה לשמה‪.‬‬
‫דברי הרמב"ם‪" :105‬הנהו תרי מימרי‪ ,‬בעוסק בתורה לשמה ושלא לשמה‪ ,‬לא קשין אהדדי‪,‬‬
‫שמתרויהו שמעינן שאין ראוי לעסק אלא לשמה‪ ,‬ולשמה הוא העיקר‪ ,‬ולא נצטוינו אלא‬
‫לעסק בה לשמה‪ ,‬והעוסק שלא לשמה רתוי (= רצוי) לו שלא נברא‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬טוב‬
‫‪105‬‬
‫רבי משה בן מימון (מכונה גם בראשי תיבות ‪ -‬הרמב"ם‪ ,‬בערבית מוכר כמוסא בן מימון; ובלשונות אירופה‬
‫כמיימונידס; נולד בשנת ‪ 5568‬או ‪ ,]5[5565‬בקורדובה‪ ,‬ספרד ‪ -‬נפטר ב‪ 56-‬בדצמבר ‪ ,5636‬כ' בטבת‬
‫ד'תתקס"ה‪ ,‬בפּוסטאט‪ ,‬מצרים)‪ ,‬מגדולי הפוסקים בכל הדורות‪ ,‬מחשובי הפילוסופים בימי הביניים‪ ,‬איש‬
‫אשכולות‪ ,‬מדען‪ ,‬רופא‪ ,‬חוקר ומנהיג‪ .‬אחד האישים החשובים והנערצים‬
‫‪538‬‬
‫הוא העסוק בה שלא לשמה‪ ,‬מזה שלא עסק בה כל עקר; שזה שעסק בה שלא כהגן‪,‬‬
‫הואיל ועסק ‪ -‬מתוך שלא לשמה יבוא לשמה‪".‬‬
‫פרק ‪ -6‬מה בין יראה לאהבה‬
‫נתחיל בבחינת תחושת היראה‪ .‬הפרק הקודם דיבר על אהבת השם‪ .‬על כך שהאל הוא אל‬
‫טוב ודואג ממש כמו אבא‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬מדוע ישנה מצוות יראת ה'? ישנם אנשים שעובדים את‬
‫האל מתוך פחד ומתוך אינטרס להישמר מכל רע‪ .‬בתנ"ך מתוארים הרבה מקרים של שכר‬
‫ועונש שבהם אלוהים מעניש את האדם כי לא שמע לו‪ ,‬הגירוש מגן העדן‪ ,‬סיפור בבל‪,‬‬
‫המבול‪ .‬אם כן‪ ,‬האל הוא אל מפחיד ומאיים שיש להישמר ממנו‪ ,‬אחרת נקבל עונש‪ .‬האם‬
‫אפשר גם לאהוב אל כזה?‬
‫בנוגע לתחושה האהבה‪ ,‬האמונה עונה לנו על שאלות שהמדע עוד לא הצליח לענות עליהן או‬
‫גם על שאלות שאת התשובה להן אנו לא מסוגלים להבין כמו למשל‪ ,‬האם יש חיים אחרי‬
‫המוות? כיצד הם נראים? מה תפקידנו בעולם? בגלל חוסר הודעות הגזע האנושי נשען על‬
‫כל מיני אמונות‪ .‬עבודת האל וקיום המצוות מבטיחה לנו חיים אחרי המוות‪ ,‬למשל גן עדן או‬
‫גלגול נשמות‪ .‬היא נותנת לנו סיבות לקיומנו אנו פה כדי והמשיך את עבודתו של האל ולקיים‬
‫את מצוותיו‪ .‬האם לא נאהב את האמונה הזו?‬
‫בחנתי את סוגיית האהבה מול ייראה במסכת אבות‪ ,‬במסכת זו המסר לגבי אהבה מול ייראה‬
‫לא חד משמעי‪ ,‬ישנן מצוות שבאות עם הסבר ונימוק ונעשות מתוך בחירה והגיון אך גם ישנן‬
‫מצוות שעבירה עליהן היא תשלום בעונש‪.‬‬
‫האמונה הרווחת היא שכאשר נאהב את האל בכל לבבנו ונעבוד אותו באופן טוטאלי ואמיתי‪,‬‬
‫נקבל גמול‪ ,‬האל יאהב אותנו בחזרה‪ .‬אך אם לא נקבל את מצוותיו של האל באופן אוטומטי‬
‫ואוהב ולא נמלא אחריהן נקבל עונש‪ .‬האם אפשר באמת לאהוב‪ ,‬אהבה אמיתית‪ ,‬ולעבוד‬
‫עבודה לשמה ביחד עם ההרגשה שאנו תחת זכוכית מגדלת שבוחנת אותנו כל הזמן?‬
‫יראה ואהבה הן שתי תחושות קיצוניות ושונות אחת מהשנייה‪ .‬אך האם הן אינן יכולות‬
‫להימצא ביחד‪ .‬אין זה טבעי שאדם יאמין הן מתוך אהבה והן מתוך ייראה? אין זה אפשרי‬
‫לאהוב את מה שגורם לך להתגבר על הפחד והאיום שבקיומנו ואחריו? בעיני הדבר אפשרי‪,‬‬
‫בעיני זו הברירה הטבעית ביותר שיש לאדם‪.‬‬
‫‪533‬‬
‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬
‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪58638‬‬
‫טלפון‪377-6585533 :‬‬
‫פקס‪35-8856667 :‬‬
‫יהדות כתרבות או יהדות חילונית – בחירה‬
‫ביהדות ללא‬
‫אלוהים‪.‬‬
‫שם המגישה‪ :‬ינאי רובינשטיין‬
‫ת"ז‪656678855 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ נירים‪ .‬ד‪.‬נ הנגב ‪5856833‬‬
‫טלפון נייד‪3866656635 :‬‬
‫שם החונך‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬
‫מחזור ד'‬
‫שנת סיום‪ :‬תשע"ג – ‪6356‬‬
‫‪537‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫עבודה זו עוסקת ביהדות כתרבות ‪ -‬בישראל בכלל ובתנועה הקיבוצית בפרט‪.‬‬
‫בפרק הראשון אדון בשאלה מהי חילוניות‪ .‬מעבר להיות האדם החילוני חופשי מסמכות‬
‫האלוהים‪ ,‬עומדים בבסיס החילוניות ערכים נוספים‪ .‬בפרק השני אעסוק בנושא היהדות‬
‫כתרבות‪ .‬היהדות היא גם דת וגם לאום כך שמתאפשרת בתוך המרחב הזה תפיסת עולם‬
‫הרואה ביהדותה שורשים והשתייכות‪ ,‬זאת עם או ללא אמונה בקיומו של אלוהים‪ .‬עם או‬
‫ללא סמכותה של ההלכה‪ .‬היהדות החילונית המודרנית‪ ,‬מושפעת מעקרונות החילוניות‬
‫וההומניזם שהתפתחו בתקופת ההשכלה ושואבת מהם את ערכיה‪ .‬ניתן למצוא בה מגוון של‬
‫התייחסויות למהות היהדות החופשית ‪ -‬החילונית ולאינטראקציה שלה עם הדת היהודית‪.‬‬
‫התרבות היהודית – ישראלית ‪ -‬חילונית היא מרכיב חשוב ואף מרכזי במרחב הציבורי‬
‫בישראל כיום‪ .‬בפרק השלישי אתעמק בהתפתחות התרבות בתנועה הקיבוצית ובאופן בו‬
‫היא יונקת משורשיה היהודיים ומוסיפה להם מהתרבות הכללית‪ ,‬מהציונות ומהרעיונות‬
‫החברתיים שאפיינו את סוף המאה ה ‪ 58‬וראשית המאה ה‪ 63 -‬בעולם המערבי‪ .‬בראשית‬
‫דרכם רוב הקיבוצים דחו את הזרם היהודי האורתודוקסי ממנו באו ושאליו השתייכו מזה‬
‫דורות רבים הוריהם והורי הוריהם‪ ,‬יחד עם זאת היה להם חשוב שהמסגרות החברתיות ‪-‬‬
‫תרבותיות של היישובים החדשים אותם הקימו יתבססו על ערכים יהודיים ובכך חייהם יכילו‬
‫מאפיינים יהודיים גם אם לא דתיים‪ ,‬לעיתים במופגן‪ .‬הם ראו עצמם חוליה משמעותית‬
‫בשרשרת התפתחות העם היהודי וכממלאי תפקיד מרכזי בתקומת העם בארצו‪ .‬התרבות‬
‫שבמרכזה עיצוב החגים כפי שהתפתחה בקיבוצים במהלך מאה השנים האחרונות השפיעה‬
‫באופן עמוק על התרבות החילונית החופשית בישראל‪.‬‬
‫‪535‬‬
‫מהי חילוניות?‬
‫ברוב שנות הגלות הייתה התרבות היהודית דתית באופן כמעט בלעדי‪ .‬אבל לא בכל הזמנים‪,‬‬
‫תרבות חולין יהודית התקיימה ואף שגשגה בתקופות שונות‪ ,‬למשל באלכסנדריה העתיקה‪,‬‬
‫בספרד בימי הביניים‪ ,‬באיטליה של הרנסאנס‪ ,‬בהולנד ובאנגליה בראשית העת החדשה‪.‬‬
‫היהודים באותם המקומות המשיכו ליצור ולשחזר מוסדות‪ ,‬כתבים ואפיוני חיים דתיים‪ .‬יחד‬
‫עם זאת היו קשובים ופתוחים למה שנחשב אז "התרבות הכללית" של הזמן – שבמרכזה‬
‫המדע והפילוסופיה‬
‫‪106‬‬
‫מאז סוף המאה ה‪ 55-‬החלה המודרניות לחדור לרחוב היהודי ולסביבתו‪ .‬יהודים רבים החלו‬
‫לצאת מהקהילה המסורתית‪ ,‬להשתלב בחברות שסביבם‪ ,‬לאמץ את דרכי חייהן וחשיבתם‪,‬‬
‫בלי שהמירו את דתם‪ .‬עקב כך‪ ,‬בלי שתמיד ידעו להגדיר את מצבם החדש‪ ,‬הם ייצרו מגוון‬
‫של יצירות‪ ,‬מוסדות‪ ,‬דפוסים של התנהגות‪ ,‬דפוסים מנטאליים וסגנונות חיים‪ ,‬שלכולם הייתה‬
‫זיקה יהודית כזו או אחרת‪ ,‬אף שלא היו תלויות באדיקות דתית או בקיום המצוות‪ ,‬ולא פעם‬
‫דחו במפרש את הדת הרשמית ודרך חייה המחויב על פי ההלכה‪ .‬וכאשר נוסדו היישוב‬
‫היהודי בארץ ומדינת ישראל‪ ,‬קיבלה היצירה התרבותית החילונית תנופה מיוחדת‪.‬‬
‫החילוניות הינה תפיסת עולם המציבה במרכז את החשיבה האנושית ודנה את מעשי האדם‬
‫על פי השפעתם על העולם הזה ולא על פי השפעתם על מעמדו בעולם הבא‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫לפי ההגדרה הרווחת ‪ -‬אדם חילוני‪ ,‬הינו אדם שאינו מאמין בקיומו של כוח עליון המנהיג את‬
‫העולם‪ .‬אולם יש המתנגדים להגדרה זו‪ ,‬משום שהמושג "חילוני" טומן בחובו הנחה סמויה‬
‫והיא‪ ,‬שבהיעדר שמירה על מצוות הדת‪ ,‬הופכים חייו של האדם לרצף חיים שטוח שכולו חולין‬
‫וחוסר קדושה‪ .‬המתנגדים להכללה זו מעדיפים את המושג החליפי ‪" -‬חופשי"‪ .‬לתפישתם‬
‫מושג זה משקף נכון יותר את הגדרת אורח חייהם משום שהוא מבטא את הרצון הפנימי של‬
‫האדם לאוטונומיה על עצמו והחלטותיו ואת העובדה שהוא אינו פועל תחת המחויבות הכובלת‬
‫אותו למצוות הדת‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫התפיסה החילוניות מבוססת על רעיון הומאני הרואה את האדם כריבון על עולמו‪ ,‬גופו‪ ,‬מעשיו‬
‫ומחשבותיו‪ ,‬בניגוד להשקפה הדתית המייחסת את הריבונות על האדם בגורם עליון‪ -‬אלוהים‪,‬‬
‫אשר נתפס מחוץ לגבולות ההשגה של האדם‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫‪ http://www.lamda-njt.co.il/pre1.html‬זמן יהודי חדש‪ -‬מודרניזציה וחילון בתרבות היהודית‪,‬עורך ראשי ירמיהו יובל‬
‫‪107‬‬
‫‪http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-170.htm‬‬
‫‪108‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=16628‬‬
‫‪538‬‬
‫החילוניות במהותה אינה שלילה של הדתיות‪ .‬החילוניות גם איננה הקלת ראש בדת‪" ,‬פריקת‬
‫עול תורה ומצוות"‪ ,‬כפי שמציגים אותה הדתיים‪ .‬החילוניות הינה השקפת עולם עצמאית‬
‫בעלת ערכים משלה‪ ,‬הכוללים לעיתים‪ ,‬גם שלילה של התנהגויות אנושיות וחברתיות שהן‬
‫פועל יוצא של תפיסת העולם הדתית (רק לשם הדוגמא ניתן לציין את נושא הדרת הנשים‬
‫שעלה לכותרות בשנים האחרונות) ‪ .‬אם כן ניתן להגיד כי על פי התפיסה החילונית‪ ,‬ביהדות‬
‫החופשית כהשקפת עולם וכאורח חיים‪ ,‬קיימים רעיונות המנוגדים ממש לדרכי מחשבה‬
‫והתנהגויות אנושיות המוצאים את ביטויים באורחות חיים על פי ההלכה וקיום המצוות‬
‫במסגרות חיים דתיות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬השקפת העולם החילונית‪ ,‬מבינה את חשיבותה ההיסטורית של הדת ומכירה‬
‫בזכות קיומה של השקפת העולם ואורח החיים הדתי‪ .‬ההכרה בזכותו של כל בן אנוש להגדיר‬
‫את עצמו שמורה לכולם וכל עוד אין הדתיות כופה את עצמה על מי שאינו רוצה בה‪ ,‬היא‬
‫כלולה בזכותו הריבונית של האדם על עצמו‪.‬‬
‫מקובל להניח שהחילוניות מבוססת על השקפה אתיאיסטית‪ ,‬כלומר‪ ,‬תפיסת עולם המניחה‬
‫שאלוהים אינו קיים ולכן יש להניח כי אין ריבונות אלוהית‪ .‬החילונים ברובם הם אכן‬
‫אתיאיסטים ולרוב אינם מאמינים בקיומו של אלוהים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להבחין בין האתיאיזם לבין‬
‫החילוניות ההומניסטית‪ .‬עיקרו של האתיאיזם הוא שלילת קיום האלוהים‪ ,‬אבל אין הוא מציע‬
‫השקפה ערכית אחרת כנגד האמונה באלוהים‪ .‬החילוניות ההומניסטית‪ ,‬כמו האתיאיזם‪ ,‬דוחה‬
‫את רעיון הריבונות האלוהית‪ ,‬אבל מציעה מולו את רעיון ריבונות האדם‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬מהי יהדות חילונית? שורשיה של היהדות החילונית נעוצים בסוף המאה התשע‪-‬‬
‫עשרה‪ ,‬עם הופעתן של התנועה הלאומית היהודית והתנועה הסוציאליסטית היהודית‪ ,‬אלו‬
‫דחו את הדת ואת הדתיות על פי האידיאולוגיה הסוציאליסטית האירופית‪ .‬התנועה הלאומית‪,‬‬
‫מעצם מהותה‪ ,‬הטעימה את היסוד הלאומי שבקיום היהודי וראתה בדתיות רק גורם משני‪ ,‬לא‬
‫הכרחי‪ ,‬להגדרה עצמית של היהודים‪.‬‬
‫ככל תנועה הנובעת מזרם ההשכלה‪ ,‬גם היהדות החילונית המודרנית‪ ,‬מושפעת מעקרונות‬
‫החילוניות וההומניזם ושואבת מהם את ערכיה‪ .‬ניתן למצוא בה מגוון של התייחסויות למהות‬
‫היהדות החילונית ולאינטראקציה שלה עם הדת‪.‬‬
‫מנגד ישנה טענה כי היהדות החילונית והיהדות הדתית שלובות זו בזו ללא יכולת להפריד‬
‫ביניהן‪ ,‬כלומר‪ ,‬היהודי אינו מזוהה על פי מרכיב בעל תוכן כלשהו‪ ,‬הוא אינו מוגדר על פי‬
‫דעותיו‪ ,‬מחשבותיו תפיסת עולמו הערכית או כללים כלשהם בהתנהגותו‪ .‬היהודי הוא יהודי‬
‫על פי כללים חברתיים והיסטוריים שמבדילים אותו מהסביבה והופכים אותו‪ ,‬לפחות בעיני‬
‫המתבונן מבחוץ‪ ,‬ל "יהודי בהגדרה" ללא תבניות מבדילות‪.‬‬
‫‪573‬‬
‫יש הסבורים כי החברה היהודית המתחדשת בכלל והציונות בפרט‪ ,‬נזקקו לדת ולסמליה‬
‫לצורך גיוס תמיכה וקבלת ההכרה והלגיטימיות "הסופיות" בתוך העולם היהודי וגם מחוצה‬
‫לו‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬יש הטוענים כי קיימת הפרדה מוחלטת בין הדתיות לבין אורח חיים יהודי‪-‬דמוקרטי‬
‫שכן הדמוקרטיה המודרנית לא הייתה יכולה להתפתח בעולם שנשלט על ידי הדת‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬לגישתם‪ ,‬המהפכה הציונית‪ ,‬הייתה מהפכה חילונית ואי אפשר היה שתתחולל בדרך‬
‫אחרת‪ .‬מהות החילוניות אינה שוללת את הדתיות‪ .‬היסוד החיובי החזק ביהדות החילונית‬
‫הוא חירות האדם‪ .‬החילוניות מותירה את האדם לברור לו את דרכו ומחייבת אותו לחשיבה‬
‫עצמאית ולביקורתיות מתמדת‪ .‬היהדות החילונית נבדלת בכך באופן יסודי מן היהדות‬
‫הדתית‪.‬‬
‫היהדות החילונית מבדלת את עצמה מהסביבה הדתית והכללית ומייצרת את ייחודה‬
‫"היהודי" מכיוון שנקודת המוצא שלה נשענת על כתבי המקרא ועל הספרות וההגות היהודית‬
‫שנצברה ונכתבה במרוצת הדורות אולם היא איננה גוזרת על עצמה מבחנים צרים של קבלת‬
‫הכתוב על בסיס ההוראה האלוהית‪.‬‬
‫תפיסת העולם היהודית חילונית מעמתת את נקודת המוצא שלה עם כתבי ההגות והתרבות‬
‫של הקהילות הסובבות אותה שאינם תוצרתה של דת אחרת‪ ,‬מאמצת מהם רעיונות חדשים‬
‫שדרכם נפתחת היהדות החילונית לרעיונות חדשים ומתפתחת לכווני חשיבה מגוונים כל זאת‬
‫ללא צורך לבחון את כשירותם וכשרותם התורנית במבחן האלוהים ומסורת הדורות כהוראה‬
‫מחייבת‪.‬‬
‫כך למשל ניתן לראות באימוץ הרעיונות הסוציאליסטיים ותרגומם לחיי הקיבוץ‪ ,‬בראשית‬
‫באירופה ואח"כ בארץ ישראל שילוב של חדש וישן מסורת עבר יהודית ורעיונות פורצי דרך‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫החילוניות היהודית מושפעת מן המסורת היהודית‪ ,‬כמטען תרבותי המשותף לכל‬
‫היהודים‪ ,‬הזיקה המיוחדת לתנ"ך ולארץ ישראל מוכיחים כי החילוניות היהודית שלובה‬
‫ומשלימה את היהדות הדתית ובכך מועצמת תחושת שותפות הגורל בין כל המגדירים‬
‫עצמם כיהודים‪.‬‬
‫‪575‬‬
‫יהדות כתרבות‬
‫כדי להבין את המושג "יהדות כתרבות" עלינו להבין את המושג תרבות‪ .‬בשפה הרווחת‬
‫המילה תרבות מעוררת אסוציאציות הקשורות לאמנות‪ ,‬בידור‪ ,‬פנאי‪ ,‬וכדומה‪ .‬לדוגמה מוסף‬
‫התרבות של העיתון או פינת התרבות ברדיו או בטלוויזיה‪ .‬כל אלה הם בוודאי חלק‬
‫מהתרבות‪ ,‬אך המושג תרבות הוא רחב ועמוק הרבה יותר‪ .‬התרבות היא המימד שבו‬
‫מתרחשים החיים האנושיים‪ .‬התרבות היא הגורם המתווך בין האדם לבין הטבע‪ ,‬בין האדם‬
‫לבין העולם‪ ,‬בין האדם לבין החברה‪ .‬התרבות כוללת את שפת הדיבור והכתיבה‪ ,‬את מערכת‬
‫הסמלים והטקסים‪ ,‬קוד הלבוש‪ ,‬נוהגי האכילה‪ ,‬עולם הדימויים והרגשות‪ ,‬וגם אמונות דתיות‬
‫ופולחן דתי ושאר ההתנהגויות אנושיות‪ .‬מה שמאפיין קבוצה חברתית הוא הקודים‬
‫התרבותיים הייחודיים שלה‪ .‬לבני אדם צורך עמוק בהשתייכות לקבוצה חברתית‪-‬תרבותית‬
‫שבמסגרתה מתעצבת זהותם‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬יש הבדל משמעותי בין תפיסת היהדות כתרבות דתית לבין הבנתה כתרבות לאומית‪.‬‬
‫בתפיסה דתית של היהדות‪ ,‬מקור הסמכות הוא האל דרך ההלכה ועל פי סמכות רבנית‬
‫ופרשנותה בתקופות שונות‪ .‬מחויבות דתית משמעה היענות לצו האל כלומר המצוות כלפיי‬
‫האל מעצבות את התרבות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתפיסה תרבותית לאומית‪ ,‬האומה ובני האדם‬
‫המרכיבים אותה היא המעצבת את תרבותה‪ .‬התפיסה התרבותית הלאומית נובעת‬
‫מהשקפת העולם המודרנית הרואה באדם ריבון לחייו‪ .‬אולם שלא כתפיסות מודרניסטיות‬
‫מסוימות הכופרות בדת כלשהי‪ ,‬הרואות את האדם כאינדיבידואל בן חורין המעצב את עולמו‬
‫בעצמו‪ ,‬היא מודעת לכך שהאדם נולד לתוך תרבות מסוימת (היהדות) והוא אינו יוצר את‬
‫עצמו יש מאין‪ .‬אין זה אומר שאנו כבולים לתרבות שבה נולדנו ואנו חייבים לקבל אותה כפי‬
‫שהיא‪ ,‬אנו יכולים להשפיע על התרבות שבה אנו חיים‪ ,‬לעצב אותה‪ ,‬לשנות אותה ולחדשה‬
‫לפי רצוננו ודעותינו‪ .‬בתרבויות עתיקות מאוד כתרבות היהודית חלו שינוים רבים במהלך‬
‫הדורות‪ ,‬שינוים שנוצרו בעקבות זיקה לתרבויות אחרות או בעקבות שינויים במציאות החיים‪.‬‬
‫כך התעצבה בעת החדשה תרבות יהודית לאומית מודרנית שצמחה מתוך המפגש של‬
‫התרבות היהודית המסורתית עם המודרניות המערבית‪ .‬תפיסה תרבותית של היהדות היא‬
‫תפיסה אקטיביסטית ודינאמית‪ ,‬אשר שורשיה נטועים עמוק במורשתה העתיקה והיא‬
‫מבקשת להמשיך ולעצב את תרבותה בתוך ההווה המשתנה ללא הרף‪.‬‬
‫ייחודיותה של התרבות היהודית‪-‬ישראלית הוא בהיותה התרבות המרכזית של המרחב‬
‫הציבורי בישראל‪ .‬קהילות יהודיות בעולם חיות במצב שבו קיים פער בין התרבות של המרחב‬
‫הציבורי לבין זו של המרחב הפרטי והקהילתי‪ .‬המרחב הציבורי מתנהל על פי התרבות‬
‫המקומית ובמרחב זה משתלבים בדרך כלל גם היהודים‪ ,‬אולם הם מתפקדים גם לפי קודים‬
‫‪576‬‬
‫של התרבות המקומית‪ .‬את "החיים היהודיים" שלהם הם מנהלים בבתיהם ובמרחבים‬
‫קהילתיים מתוחמים‪ .‬בישראל קיים רצף בין אופני הקיום של הקהילות והקבוצות היהודיות‬
‫השונות לבין המרחב הציבורי‪ .‬על אף היותה של התרבות הישראלית חלק מהתרבות‬
‫המערבית‪ ,‬יש בישראל ביטויים רבים לתרבות היהודית‪ .‬השפה העברית החדשה בנויה על‬
‫רבדיה השונים של העברית העתיקה‪ .‬האידיאולוגיה הציונית הנוכחת בתרבות הישראלית‬
‫גדושה במושגים יהודיים מסורתיים‪ .‬לוח השנה הישראלי מכיל בתוכו את הלוח העברי ואת‬
‫ימי המועד והזיכרון הישראלים‪ .‬ימים אלה הם הקובעים את ימי העבודה והמנוחה של המשק‬
‫הישראלי ואת שלל הפעילויות התרבותיות הנלווית להם‪ .‬לאמנות‪ ,‬למוזיקה ולספרות בישראל‬
‫דיאלוג מתמשך ויצירתי עם המורשת היהודית‪ .‬חיים נחמן ביאליק‪ 109‬תיאר זאת כך ב"תחיית‬
‫התרבות בארץ ישראל"‪ ,‬כפי שכתב ב‪" : 5863 -‬לפיכך אותו חידוש‪ ,‬שחידשה ארץ‪-‬ישראל‬
‫במקצוע זה‪ ,‬אין לו באמת שם אחר‪ ,‬אלא "מהפכה"‪ .‬אותה שעה‪ ,‬שהיהודי עולה לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬מיד נעשה אצלו המושג "תרבות" רחב ומקיף עד אין שעור‪ .‬אותה שעה מקבל אצלו‬
‫המושג הזה אות ותוכן‪ ,‬שיש לו אצל כל העמים הנורמאליים האחרים"‪ .‬אורח החיים היהודי‬
‫המסורתי עבר אמנם שינויים רבים במהלך הדורות‪ ,‬אך תמיד נשא עמו את תודעת קיום‬
‫מצוות הדת‪ .‬כיום‪ ,‬יהודים רבים אינם מזדהים עוד עם מושג החובה כלפי מקור הסמכות‬
‫האלוהי‪ .‬לתרבות היהודית בימינו מתאימה גישה אידיאולוגית אחרת‪ ,‬גם ביחס לפרקטיקה‬
‫היהודית‪ .‬הטקסים‪ ,‬המצוות‪ ,‬המנהגים‪ ,‬אינם נתון שיש לבצעו לפי הוראות מדויקות‪ .‬כל אחד‬
‫יכול לבחון אותן‬
‫ברל כצנלסון‬
‫‪110‬‬
‫ולעצבם מחדש כך שישקפו את חייו‪ ,‬את צרכיו ואת רגשותיו‪.‬‬
‫כתב על כך‪" :‬דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות‪.‬‬
‫הוא בוחן ובודק‪ ,‬מרחיק ומקרב‪ .‬ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה‪ .‬ויש שהוא יורד‬
‫לגלי גרוטאות‪ ,‬חושף נשכחות‪ ,‬ממרק אותן מחלודתן‪ ,‬מחזיר לתחייה מסורת קדומה שיש בה‬
‫כדי להזין את נפש הדור המחדש"‪ .‬יש לא מעט דוגמאות בתרבות הישראלית ליצירתיות‬
‫ביחס לטקסים יהודיים המנהלים דיאלוג עם המסורת היהודית לדורותיה ומהווים ביטוי מוצלח‬
‫למפגש בין המסורת לבין הקדמה‪ .111‬לדוגמה‪ :‬אורח החיים היהודי כפי שהוא מתבטא בחיי‬
‫התרבות והחברה בתנועה הקיבוצית בזרם המרכזי החילוני‪( .‬לא כולל את תנועת "הקיבוץ‬
‫הדתי"‪ .‬על זה ארחיב בפרק הבא‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫חיים נחמן בְּיאליק (י' בטבת תרל"ג‪ 8 ,‬בינואר ‪ - 5576‬כ"א בתמוז תרצ"ד‪ 6 ,‬ביולי ‪ ,)5866‬מגדולי‬
‫המשוררים העבריים בעת החדשה‪ ,‬מסאי‪ ,‬סופר‪ ,‬מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית‬
‫המודרנית‪ .‬ביאליק זכה לתואר "המשורר הלאומי"‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫ברל (בארי) כצנלסון (‪ 68‬בינואר ‪ ,5557‬בוברויסק – כ"ד באב תש"ד ‪ 56‬באוגוסט ‪ ,5866‬ירושלים) היה‬
‫ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל‪ ,‬הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬עורך‬
‫וממקימי מוסדות ההסתדרות‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫הקטע על פי מאמרו של אריאל פיקאר במוסף מיוחד של "הארץ" ‪" -‬יהדות כתרבות היופי שבחילוניות"‬
‫‪576‬‬
‫יהדות קיבוצית‬
‫"הקיבוץ" הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות ולמדינת ישראל‪ ,‬המבוססת על‬
‫שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים ‪ -‬שוויון בין בני‬
‫האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני‪ .‬הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים‪,‬‬
‫ופרנסתו בעיקר מחקלאות ותעשייה‪ .‬בהקמתו‪ ,‬עיקרון הקיבוץ היה‪:‬‬
‫"מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו"‪.‬‬
‫בתחילת הקמתם רוב הקיבוצים דחו את הזרם היהודי האורתודוקסי אליו השתייכו הוריהם‪,‬‬
‫אך לעומת זאת חשוב היה להם להתחבר למורשתם ושורשיהם באופן חדש‪ .‬הם רצו‬
‫שהיישובים החדשים אותם הקימו יכילו מאפיינים יהודיים‪ .‬לכן בתנועה הקיבוצית‪ ,‬ארוחות‬
‫ערב שישי נקראו ‪" :‬ארוחת שבת"‪ .‬השולחנות בחדרי האוכל מכוסים במפות לבנות ומגישים‬
‫מזון מיוחד‪ .‬כפי שמתאר זאת ש‪ .‬דיין בספר "כאן על פני אדמה"‪ :112‬בשישי בין ערביים‬
‫מורגשת כבר השבת‪ ,‬חדר האוכל נוצץ‪ ,‬המנורה הגדולה מאירה באור מיוחד‪ ...‬סוף סוף אחרי‬
‫כמה שיחות נקנו גם מפות‪ ...‬מישהו רמז על נרות‪ ...‬גם יין לא היה מזיק ואמא שתברך על‬
‫הנרות‪ ."...‬החברים נמנעו מלעבוד בימי שבת אם ניתן היה להימנע מכך‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬קיבוצים‬
‫אחדים אימצו את יום כיפור כיום בו הם דנו בחששות‪ ,‬מחשבות ובפחדים שלהם לגבי עתיד‬
‫הקיבוץ כהמשך ישיר לחשבון הנפש הנעשה במהלך צום יום כיפור במסורת הדתית‪.‬‬
‫בקיבוצים נערכו טקסי בר מצווה משותפים לילדים וניתן דגש על התבגרות הנערים הפיכתם‬
‫מילדים לנערים ובוגרים בהשוואה לקבלת עול המצוות ביהדות ההלכתית‪ .‬אורח החיים‬
‫בקיבוצים היה חילוני‪ ,‬יחד עם זאת חברי הקיבוץ נהגו לחגוג את החגים היהודיים השונים כגון‬
‫שבועות‪ ,‬סוכות ופסח להדגיש את התכנים החקלאיים והציוניים ולציינם בריקודי עם וארוחות‬
‫חג‪ .‬החג היהודי‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,‬זכה למשמעות מחודשת בקרב הקיבוצים השונים עקב היותו‬
‫קשור לרעיון המרכז של רוב הקיבוצים והוא לעבוד‪ ,‬לחדש‪ ,‬ולהפריח את אדמת ארץ ישראל‪.‬‬
‫רוב הקיבוצים הקיימים בארץ הינם קיבוצים חילוניים במהותם (להוציא את קיבוצי "הקיבוץ‬
‫הדתי") אורח החיים הוא יהודי "חילוני"‪ .‬אורח החיים היהודי מתבטא בכל תחומי החיים של‬
‫החיים בקיבוץ‪ .‬החגים היהודים המסורתיים כדוגמת שבועות‪ ,‬סוכות‪ ,‬פורים‪ ,‬פסח וט"ו בשבט‬
‫מקבלים משמעות שונה וחדשה ביחס ליהדות ההלכתית – מסורתית‪.‬‬
‫הצורך לחבר בין החגים לאדמה‪ ,‬לציונות‪ ,‬לעבודת הכפיים ולחקלאות מבטא את הגישה אשר‬
‫רווחה בקרב אנשי הקיבוצים וההתיישבות העובדת בשנות העשרים‪" ,‬המותחת קו ישיר בין‬
‫‪112‬‬
‫כאן על פני אדמה מ‪ .‬צור ושות' (עורכים) ‪5855‬‬
‫‪576‬‬
‫החגים שנוצרו בתקופה שבה חי עם ישראל על אדמתו לבין התקופה החלוצית – שהיא מעין‬
‫רנסנס תרבותי המחזיר את המצב "הטבעי" לקדמותו‪...‬‬
‫לחלוץ החקלאי המודרני‪ ,‬כמו לאביו החקלאי העברי הקדמון‪ ,‬מגע יומיומי עם האדמה והטבע‪,‬‬
‫וכל שנותר לו הוא לעצב את הצורה הנכונה לביטויה התרבותי של הוויה זו‪".‬‬
‫‪113‬‬
‫גישה זו‬
‫משקפת את מה שנקרא 'הקפיצה מהתנ"ך לפלמ"ח' ובה נעשה דילוג היסטורי מהמקרא ועד‬
‫ראשית ההתיישבות העובדת החדשה בתחילת המאה העשרים‪ ,‬תוך דילוג מכוון על תקופת‬
‫הגלות בתולדות העם היהודי‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫גישה זו‪' ,‬הקפיצה מהתנ"ך לפלמ"ח'‪ ,‬מהווה את קו‬
‫החשיבה של התפתחות החגים בקיבוצים‪ .‬הקיבוצים‪ ,‬המבוססים על החקלאות כמו עם‬
‫ישראל מהתנ"ך חגים את חגיהם לפי עונת החקלאות‪ .‬הקיבוצים מתעלמים בכוונה מהשנים‬
‫רבות של פירושים והלכות מהמשנה והתלמוד וחוזרים למקורות הראשוניים של החגים‬
‫היהודיים מתקופת המקרא‪.‬‬
‫להלן שתי דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .5‬חג השבועות‪ :‬לחג השבועות שמות רבים‪ :‬שבועות‪ ,‬חג הקציר‪ ,‬יום הביכורים‪ ,‬עצרת‪,‬‬
‫חג מתן תורה‪ ,‬יום הקהל ויום החמישים‪ .‬ביהדות המסורתית – דתית הדגש הוא על‬
‫מתן תורה‪ ,‬תיקון ליל שבועות‪ ,‬קריאת מגילת רות ועוד‪ ..‬לעומת זאת חג השבועות‬
‫נחשב בקיבוצים רבים כחג עיקרי עקב היותו חג הקציר והביכורים‪ ,‬חגם של השבים‬
‫לאדמתם‪ .‬בשבועות ברוב הקיבוצים ברחבי הארץ מתקיימים טקסים רבי רושם שבהם‬
‫מובאים התוצרת שמייצר הקיבוץ (=ביכורים)‪ .‬דגש נוסף הוא על התאריך בו נחגג‬
‫החג מכיוון שהחג ממוקם בזמן קציר החיטה (=חג הקציר) שנזרעה בתחילת השנה‪.‬‬
‫בנוסף החג נחגג בסוף העונה החקלאית ולכן בקיבוצים נחגג אירוע זה כחג מרכזי‬
‫מכיוון שרוב הקיבוצים‪ ,‬גם כיום‪ ,‬מבוססים על חקלאות‪ .‬חג השבועות נחגג בקיבוצים‬
‫כהמשך למסורת היהודית‪ ,‬עם שינוי המתאים לאורח החיים הקיבוצי‪ .‬דוגמה זאת‬
‫מראה על הייחוד של היהדות הקיבוצית ועל העובדה כי בקיבוצים ישנו אורח חיים‬
‫יהודי הנשען על המסורת היהודית רבת השנים אך נעשה בו‪ ,‬לאחר מחשבה ובדיקה‬
‫מעמיקה של המנהגים השונים‪ ,‬שינוי המתאים לרוח הקיבוצית החדשה והתאמה‬
‫למסרים עליהם מבוסס הקיבוץ‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫זעירא‪ ,‬מוטי‪ ,‬קרועים אנו‪ ,‬עמ' ‪.665‬‬
‫‪114‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.666‬‬
‫‪578‬‬
‫‪ .6‬דוגמה נוספת לאופן השונה בו נחגג חג בתנועה הקיבוצית‪ ,‬היא ההתייחסות להגדה‬
‫בחג הפסח‪ :‬במהלך השנים נכתבו בקיבוצים נוסחים שונים להגדה‪.‬‬
‫ההגדה‬
‫הקיבוצית היא גרסה מחודשת להגדה המסורתית של פסח‪ ,‬הגדות אלו מבוססות‬
‫בחלקן על ההגדות המסורתיות‪ ,‬אך להבדיל מהן‪ ,‬יש דגש רב על האקטואליה של‬
‫היהדות והציונות וכן הדגשת חג הפסח כחג חקלאי המסמל את האביב‪ .‬בהגדה‬
‫הקיבוצית קיים דגש משמעותי על הנהגה אנושית‪ ,‬הנהגתו של משה רבנו‪ ,‬דבר‬
‫הנעדר מן ההגדה המסורתית בה מתוארת הנהגתו של האל‪ ,‬מכאן ניתן להסיק כי‬
‫דמות האל בהגדה הקיבוצית אינה דמות מכוננת‪ ,‬ודמות זו אינה מובילה את העם‬
‫לייעודו כפי שמתואר בהגדות המסורתיות‪ ,‬אלא האדם‪ -‬משה‪ ,‬ממש כמו מנהיגי‬
‫הציונות שהובילו את העם חזרה לארצו‪ .‬קיים דגש על האמונה באדם‪ ,‬במטרה‬
‫להראות כי המנהיגות והובלת העם היא בידי האדם‪ ,‬והאדם הוא זה שהביא לשינוי‬
‫בכוחות עצמו ולא דווקא בעזרת האל‪ .‬תפיסה זאת מחדדת את התפיסה הקיבוצית‬
‫של העמדת האדם במרכז ולא האל‪ ,‬היכולת של האדם להוביל לשינוי להנהיג ולעשות‬
‫פלאים ללא הצורך בהשענות על כוחות עליונים ממנו‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫ניתן לראות כי ישנם עדיין מועדים במסורת היהודית שלא ניתן עליהם דגש כלל "ביהדות‬
‫הקיבוצית" לדוגמה‪ :‬תשעה באב‪.‬‬
‫תשעה באב הוא מועד שלא מצא עדיין את מקומו בתרבות הקיבוצית‪ .‬מועד זה עוסק בחורבן‬
‫בית המקדש וביציאה לגלות‪ .‬זהו מועד שיש בו מרכיבים לאומיים רבים ולא רק דתיים‪.‬‬
‫להערכתי ישנן מספר סיבות אפשריות לאי השתלבותו של המועד‪ :‬סיבה אפשרית ראשונה‬
‫היא הזנחתו עקב הצום העומד במרכז יום זה ונתפס כמנהג דתי‪ .‬סיבה אפשרית נוספת היא‬
‫העובדה שמועד זה חל בתקופת החופש הגדול‪ ,‬בו אין לימודים בבתי הספר ולכן הדור שלא‬
‫צמח בבתים דתיים אינו מודע ליום זה ולתכניו‪ .‬לדעתי‪ ,‬הסיבה העיקרית היא שאין בחג זה‬
‫קשר כלשהו לחקלאות לכן לא ניתן לו דגש ביהדות הקיבוצית‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך הגדה הקיבוצית לפסח‬
‫‪573‬‬
‫סיכום ומסקנות‪:‬‬
‫בעבודה זו חקרתי את היהדות כתרבות ‪ -‬כיצד היא מתבטאת בארץ ישראל בכלל‪ ,‬וכיצד היא‬
‫מתבטאת בתנועה הקיבוצית בפרט‪ .‬בדקתי לעומק את המושג חילוניות‪ ,‬בדקתי מהי יהדות‬
‫כתרבות והתעמקתי בהתפתחות של התרבות היהודית החילונית כפי שהיא בתנועה‬
‫הקיבוצית‪ ,‬כאשר הזרם המרכזי שלה שהוא הזרם החילוני‪ .‬התרבות החילונית אינה מחייבת‬
‫כשלעצמה לערער ולפגוע בדת‪ ,‬אף על פי כך‪ ,‬ייתכן כי תעשה זאת במקרים מסוימים‪.‬‬
‫היהדות שהיא דת ולאום גם יחד‪ ,‬מתמודדת בדורות האחרונים עם קשת האפשריות‬
‫הגלומות בשילוב ייחודי זה‪ .‬התנועה הקיבוצית שצמחה מהציונות ומהסוציאליזם ייצרה‬
‫במהלך שנות קיומה יצירה תרבותית אדירה השואבת את התכנים שבה ואת ערכיה מהתנ"ך‪,‬‬
‫מאוצרות התרבות היהודית על רבדיה השונים‪ ,‬מיצירה חדשה ומתרבות העולם כולו‪.‬‬
‫אני מאמין שתפקידה של התנועה הקיבוצית הוא הובלת המשך התפתחותה של התרבות‬
‫היהודית‪ ,‬אשר מתחדשת בארץ כל הזמן‪ .‬התרומה של התנועה הקיבוצית היא הפרשנות‬
‫הייחודית של היהדות‪ ,‬המשלבת בתוכה את המסרים והמסורת כפי שהם מוכרים באופן‬
‫המסורתי‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬שמים דגש על הערכים האנושיים המופעים בתנ"ך ובמורשת של‬
‫היהדות כולה‪ .‬אנו נמצאים היום בתקופה בה מתרחבת ההתעניינות של הדור הצעיר‬
‫בשורשיו היהודיים ויש מקום רב לפיתוח‪ ,‬העמקה ויצירה תרבותית חופשית‪ ,‬שתעשיר את‬
‫חיי היחיד והקהילה בקיבוצים ובחברה הישראלית בכלל‪.‬‬
‫חשוב לציין כי בכל הקיבוצים התפתחו מסורות ופרשנויות שונות המייחדות את אופי הקיבוץ‬
‫וחבריו‪ ,‬דבר שגרם לכך שכל קיבוץ פיתח לעצמו מנהגים ייחודיים לו בלבד‪ ,‬כשאר הוא משלב‬
‫אותם במסורת המקובלת בשאר הקיבוצים‪ .‬ההתנהלות בקיבוצים מאפשרת פתיחות לקבלה‬
‫של מנהגים חדשים‪ ,‬מסורות חדשות ובעיקר את השילוב בין המסורתיות לבין החדשנות‪.‬‬
‫אני שנולדתי וגדלתי במערכת הקיבוצית כל חיי ולאחר שהתעמקתי רבות בנושא זה בעבודה‬
‫זו‪ ,‬אני מאמין כי היהדות הקיבוצית נמצאת בתהליך מתמשך של התפתחות‪ ,‬זה מתבטא‬
‫במנהגיה‪ ,‬בערכיה‪ ,‬ברצון להתאים את עצמה לתקופה‪ ,‬לדור ולאופי הקיבוץ‪ .‬המסורת‬
‫והמנהגים כפי שנקבעו מראש אינם מקובעים אלא מתגבשים בתהליך השתנות ויצירה‬
‫מתמיד‪.‬‬
‫התעניינתי לעסוק בנושאים אלו‪ ,‬הקיבוץ הוא חלק בלתי נפרד מחיי‪ ,‬ובחרתי בדרך חיים‬
‫חילונית בה אני משלב את הערכים והמנהגים של היהדות כפי שאני מפרש אותה‪ ,‬אופי‬
‫הקיבוץ מלווה אותי בתהליך התבגרותי והייחודיות של הקיבוץ מעצבת אותי ואת תפיסת‬
‫עולמי‪.‬‬
‫‪577‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪ ‬כאן על פני אדמה‪ .‬מ‪ .‬צור ושות' (עורכים) ‪.585‬‬
‫‪" ‬יהדות כתרבות – היופי שבחילוניות" מוסף מיוחד של עיתון "הארץ"‪.‬‬
‫‪ ‬יובל דוניו גדעון‪ ,‬מגזין אימגו – כתב עת בנושא תרבות ותוכן‪.‬‬
‫‪ ‬יעקב מלכין‪,‬יהדות ללא אל ‪ -‬יהדות כתרבות‪ ,‬תנ"ך כספרות‪ ,‬הוצאת כתר‬
‫‪.6336‬‬
‫‪ ‬יעקב מלכין‪ ,‬במה מאמינים יהודים חילונים? הוצאת ספרית פועלים‪.6333 ,‬‬
‫‪ ‬זמן יהודי חדש תרבות יהודית בעידן חילוני‪ ,‬מבט אינצקלופדי‪ .‬ירמיהו יובל‪,‬‬
‫עורך ראשי‪.‬‬
‫‪ ‬זהותו של היהודי החילוני‪ .‬אורלי אילני‪.‬‬
‫‪ ‬עבודת סמינריון‪ :‬יום הכיפורים בקיבוץ מגן‪ .‬נעה בסין‪.‬‬
‫‪ ‬ויקיפדיה‪.‬‬
‫‪575‬‬
‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬
‫סמל בית הספר‪881234 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪65485‬‬
‫טלפון‪188-2010011 :‬‬
‫פקס‪16-1163228 :‬‬
‫תפיסת אלוהות אצל אדם מודרני‬
‫שם המגישה‪ :‬מזל קלנדרוב‬
‫ת"ז‪318313816 :‬‬
‫כתובת‪ :‬אופקים מישור הגפן‪ ,‬האורן ‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬הנגב ‪85132‬‬
‫פלאפון‪153-4238851 :‬‬
‫שם החונך‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬
‫מחזור ד'‬
‫שנת סיום‪ :‬תשע"ג – ‪3102‬‬
‫‪578‬‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫מבוא ‪ ................................. ............................................................‬עמ' ‪.6‬‬
‫פרק ראשון ‪ ......................................................................................‬עמ' ‪.6‬‬
‫פרק שני ‪ .........................................................................................‬עמ' ‪.3‬‬
‫פרק שלישי ‪.......................................................................................‬עמ' ‪.5‬‬
‫פרק רביעי ‪ .......................................................................................‬עמ' ‪.56‬‬
‫פרק חמישי ‪ ......................................................................................‬עמ' ‪.56‬‬
‫פרק שישי ‪ ........................................................................................‬עמ' ‪.57‬‬
‫דיון ומסקנות ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪.58‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪.63‬‬
‫‪553‬‬
‫מבוא‬
‫הנושא המרכזי בה אעסוק בעבודתי היא תפיסת אלוהות אצל אדם מודרני‪ .‬והשאלה‬
‫שנשאלת לאורח כל הפרק היא האם אדם דתי יכול להיות שלם עם עקרונות המודרנה?‬
‫כאזרחי האוכלוסייה היהודית אנו יודעים ומבחינים שנמצאים סביבנו חברות שונות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫חילונים ודתיים‪ .‬בעבודה אני אחקור האם באדם הדתי שחי בעולם התפתחותי מודרני‬
‫קיימות ספקות שפוגעות באמונתם על קיום האלוהים‪ ,‬או לא? על מנת להמשיך ולהסביר את‬
‫מטרת עבודתי יש הצורך להגדיר תחילה מהי מודרנה‪ .‬המודרנה היא התפתחות שהאדם יצר‬
‫כדי לתת תשובות והוכחות המגיעות מתוך צורך לתת תשובה מדעית מפני שדתיים לדעתם‬
‫מאמינים במערכת מיתוסים ומשום כך אנשים כגון‪ :‬גלילאו גליליי נותנים פירושים מדעיים‬
‫שהעולם נוצר על‪ -‬ידי עצמו ולא על‪ -‬ידי כוח עליון‪ ,‬ובפרק השני אסביר על החילון‬
‫והתפתחותו‪ ,‬כידוע שהחילון נוצר כתוצאה של הפסקת אמונתם של אנשים מסיבה כלשהי‬
‫וסחף איתו אנשים רבים‪ ,‬ולאחר מכן נחקור ונקבל תשובות על דעותיו של ישעיהו ליבוביץ‬
‫כאדם דתי שחי בעולם מודרני ועל טענתו על המודרנה ועל הדת והחיבור שביניהם‪.‬‬
‫בחרתי בנושא מרכזי זה מכיוון שזהו נושא אשר מעסיק אותי שהאם בחברה שאנו חיים‬
‫הדתיים בכל זאת מאמינים במודרנה ומקיימים חלק ממנה או שמתנגדים לה לחלוטין‪ .‬הדבר‬
‫שעניין אותי לנהל ולהשקיע בעבודה זו הוא לחפש מידע מכיוון שרציתי לקבל תשובות על‬
‫שאלת המחקר שלי שעסקה בנושא האם האדם המודרני מאמין באמונה באלוהים ומה הוא‬
‫מוסיף או טוען בנוסף למדע ולתשובות המדעיות שמתעסקים בהם אנשים שונים?‬
‫‪555‬‬
‫פרק ‪ -5‬מודרנה‬
‫המודרנה הינו מושג המציין את העכשווי‪ ,‬את ההווה‪ .‬במדעי החברה והרוח‪ ,‬המודרניות הוא‬
‫מושג המתאר את דפוסי החברה והתרבות הקשורים למהפכת התיעוש‪ .‬החוויה המודרנית‬
‫מכילה בתוכה תהליכי רציונליזציה‪ ,‬תיעוש‪ ,‬דמוקרטיזציה‪ ,‬התמחות‪ ,‬חילון ועיור‪.116‬‬
‫גלילאו גליליי נולד ב‪ 58-‬בפברואר ‪ 5386‬ונפטר ב‪ 8 -‬בינואר ‪ ,5366‬היה פיזיקאי‪ ,‬אסטרונום‪,‬‬
‫מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי‪ .‬גלילאו פעל בתקופת המהפכה המדעית והישגיו כוללים את‬
‫שכלול הטלסקופ‪ ,‬אשר באמצעותו צפה בכוכבים ואימץ את הגישה הקופרניקאית אשר לפיה‪,‬‬
‫בדק והגיע להישגים שהארץ סובבת את השמש והתנגד לתפיסות אריסטוטליות רבות‪ .‬בין‬
‫היתר חקר גלילאו את מופעי ונוס‪ ,‬גילה את ארבעת הירחים של צדק ואת הכתמים על הירח‪.‬‬
‫ואמרתו המפורסמת "ואף על‪ -‬כן נוע תנוע"‪ .‬גלילאו‪ ,‬יחד עם מדענים בני דורו הניח את היסוד‬
‫של המדע המודרני בתרבות מערב‪ ,‬אשר מבוסס על ניסויים ותצפיות ובניית תיאוריות‬
‫המסבירות תופעות נצפות‪ .‬גלילאו נחשב לאיש המדע המודרני ו"אבי הפיסיקה המודרנית"‬
‫ולאחד מאנשי המדע הדגולים והמשפיעים בכל הזמנים‪ .‬פרשת משפטו של גליליאו נחשבת‬
‫לאחד העימותים המפורסמים בהיסטוריה בין דת למדע‪ .‬למעשה‪ ,‬הפרשה מורכבת יותר‪ ,‬עד‬
‫שלב מסוים גילתה הכנסייה הקתולית שברובה יחס חיובי וסבלני ולעבודתו של גלילאו‪ ,‬ולו‬
‫יחסים קרובים וחבריים עם בכירים בכנסייה‪ .‬עיקר ההתנגדות אליו באה משורות תיאולוגיים‬
‫הכנסייתיים‪ ,‬שחשבו שגלילאו פולש לתחומם ושורת אירועים זו הביאה להידרדרות יחסים בין‬
‫גלילאו לכנסייה‪ .‬כאשר הגיע גלילאו לרומא‪ ,‬שדן בזכות האסטרונומיה הקופרניקאית ונגד‬
‫הכנסת " על סיבובי גלגלי השמים"‪ .117‬תפיסתו של גלילאו תרמה להתפשטות החילוניות‪,‬‬
‫למעשה דבר שחיזק את צמיחת הלאומיות‪ .‬המדע הראה כי יש ביכולתו להסביר כיצד מתנהל‬
‫העולם ובכך תרם לירידה בכוחה של הכנסייה‪ .‬השפעתה ומקומה של הכנסייה כמכוונת‬
‫בלעדית של חיי הפרט והחברה נחלשה‪ .‬ככל שהידע הנרכש גדל והתרחב נחלשה השפעת‬
‫הכנסייה והתחזק כוחה של החילוניות כמייצגת את המדע והמחשבה הרציונאלית‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך חילון‬
‫‪117‬‬
‫תולדוט‪ .,‬אתר ההיסטוריה‪ ,‬נסימי‪ ,‬ה‪" ,‬מהי מודרנה? מאפייני וקווי יסוד"‪,‬‬
‫‪556‬‬
‫המודרניזם הוא כינוי לתפיסה תרבותית כוללת שהתגבשה במחצית הראשונה במאה ה‪.63-‬‬
‫זו תפיסה המבוססת על אמונה‪ .‬המודרניזם בא לידי ביטוי בתיאוריות ובערכים המשתקפים‬
‫תחומי יצירה‪ ,‬דעות‪ ,‬פילוסופיה‪ ,118‬חינוך‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ועוד‪ .‬לפי מאמרה של חנה הרצוג‬
‫המודרניזם‬
‫‪120‬‬
‫‪119‬‬
‫על‬
‫טוענת שהעולם המודרני המערבי פחות בטוח בערכיו מרוב התרבויות‬
‫הקודמות והמוכרות‪ .‬המודרנה שהיא עמדה חקרנית ולא ברורה מאיליו כמו טענות שונות של‬
‫פילוסופיים הטוענים דעות שונות על מצבים‪ ,‬כמו רנה דקארט‬
‫‪121‬‬
‫אשר התייחס למשפט "אני‬
‫חושב‪ ,‬משמע אני קיים" והטיל ספק בנקודת הודאות שנמצא "קיום האני"‪ ,‬משפט זה לטענתו‬
‫מהווה נקודה ארכימדית‬
‫‪122‬‬
‫שמתוכה בונים את העולם המודרני כי הוא לא נשאר בחוסר‬
‫וודאות‪ .‬הצעד הבא של רנה דקארט הוא שחזור האלוהים בצורת הוכחה ונותן הוכחה לקיום‬
‫האל‪ ,‬הוא משחזר את ה' על ידי הוכחה שכלית‪ .‬המבנה הוא לא רק של אמונה‪ ,‬אלא מבנה‬
‫שיש להוכיח את קיום האל‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫‪119‬‬
‫תחום העוסק בשאלות תכליתיות ויסודיות‬
‫חנה הרצוג למדה תנ" ך וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולמדה לתעודת הוראה‪ .‬תחום‬
‫התמתחותה של חנה הרצוג הוא סוציולוגיה ותקשורת פוליטית של המגדר‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫הרצוג‪ ,‬ח‪" ,‬עיתון ‪" 77‬ט"ו ‪" ,565-568‬מודרניזם ופוסט‪ -‬מודרניזם"‪,‬עמ' ‪63‬‬
‫‪121‬‬
‫(‪ ,)5383-5883‬היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי‪ ,‬נחשב לאחד ההוגים החשובים ומהמשפיעים בהיסטוריה‬
‫המערבית‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫היא נקודת מוצא מוחלטת לכל עניין שבו אנו עוסקים בו‬
‫‪556‬‬
‫פרק שני‪ -‬חילון‬
‫חילון הוא התרחקות מהמסורת‪ ,‬מהדת‪ ,‬וכן מאוחר החיים הנוגע להן‪ .‬המושג חילון נגזר‬
‫מהמילה חול‪ ,‬כלומר התחום שאין בו קדושה‪ .‬מושג זה מגדיר מראש את החילוניות באנטי‪-‬‬
‫תזה לדתיות‪ ,‬החילוני הוא זה אשר בחייו אין קודשה‪ .‬היעדר הקדושה זה יותר הקבלה‬
‫להומניזם אשר לא רואה במציאות דבר הגדול מן באדם‪.123‬‬
‫בעולם אנשים רבים‪ ,‬להם אמונות שונות‪ ,‬חלקם מאמינים כי כך חונכו מהבית וחלקם עברו‬
‫תהליך מסוים בחייהם אשר גרם להם לפתח את האמונה‪ .‬אחת הסיבות לכפירת מצוות האל‬
‫היא ההבנה או הרושם‪ ,‬כלומר צפייה באירוע מסוים של תהליך הגורם לאדם להבין את הדרך‬
‫בה הוא חי‪ .‬מקרה כזה קרה לאלישע בן אבויה שהיה אחד מהתנאים‪ ,‬תלמידו של רבי‬
‫עקיבא‪ .‬בן אבויה חי בתקופת בית שני ובבגרותו בחר לכפור בדת והצטרף לרומאים ועזב את‬
‫עם ישראל‪ .‬מסופר על אבויה שעשה זאת משום שראה בן שממלא את בקשת אביו בדבר‬
‫קיום מצוות "שילוח הקן" ובמסגרתה היה אמור הבן לטפס על העץ על מנת לבריח ציפור‬
‫מקנה כדי לקחת את ביציה‪ ,‬מילוי מצווה זו היה אמור לזכות את הבן האריכות ימים אמנם‬
‫בפועל הוא נפל מהעץ ומת‪ .‬בן אבויה שהיה עד לאירוע הזדעזע ואיבד את אמונתו ממצוות‬
‫התורה‪ .‬כמו כן אלישע בן אבויה גדל בבית מתבולל והלניסטי למחצה‪ ,124‬סיבה אחרת‬
‫להפסקת אמונה באל יכולה להיות זהה או דומה לזו של ברוך שפינוזה‪ ,‬נולד למשפחה אנוסה‬
‫ששבה ליהדות‪ .‬היה תלמיד ישיבה של רבי שאול מורטירה ונחשב לטוב מתלמידיו‪ .‬אמנם‬
‫בהמשך חייו פיתח שפינוזה תורה משל עצמו ובו האל נמצא בכל מקום ובכל דבר‪ ,‬לפיכך אין‬
‫כזה דבר אלוהים שהוא מעל כולם‪ ,‬למעשה לתפיסתו אלוהים הוא הטבע והם זהים‪ .‬כיוצא‬
‫בזאת הוא נחשב לכופר אלוהי היהדות‪ ,‬כיוון שמדבריו יוצא שאלוהים לא ברא את הטבע או‬
‫יצר אותו אלא הוא הטבע‪ .‬דברים אלו סותרים לחלוטין את תפיסת המונותאיזם ולכן לפי‬
‫דבריו של שפינוזה הוא נחשב לכופר‪ .‬שפינוזה האמין באלוהים אך היה אתאיסט‪ ,‬הוא הפסיק‬
‫להאמין באלוהי היהודים בדרך המקובלת ולכן נחשב לכופר‪.‬‬
‫האתאיזם על פי הגדרה מילונית היא כפירה באלוהים‪ ,‬הכחשת מציאותו של בורא העולם‪,125‬‬
‫כלומר אי קיום המצוות‪ ,‬אי אמונה באל או הכחשה שלו‪ .‬האתאיזם הינו מתאפיין בהיעדר‬
‫אמונה בקיום האלים‪ .‬היעדר אמונה זו באה באופן כללי מבחינה מכוונת או מחוסר יכולת‬
‫מולד להאמין לדברים אותם מלמדת הדת‪ .‬אתאיסטים אחדים חורגים מאי אמונה פשוטה‬
‫באלים‪ .‬הם מאמינים שאלים מסוימים או כל אלים אינם קיימים‪ .‬אי אמונה באלים מכונה‬
‫‪123‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך "חילון"‬
‫‪124‬‬
‫לקסיקון לתרבות ישראל‪ ,‬בית אבי חי ערך "אלישע בן אבויה"‬
‫‪125‬‬
‫צוטט באבן שושן ב"תפוז אנשים"‪ ,‬פורום יוצאים בשאלה‬
‫‪556‬‬
‫"אתאיזם חלש"‪ ,‬בעוד שהאמונה באלים לא קיימת ידועה כ"אתאיזם חזק"‪ .‬ההבדל בין‬
‫שניהם הוא‪" :‬שאתאיזם חלש" הינו פשוט ספקנות‪ ,‬חוסר אמון שקיומו של האל‪" .‬אתאיזם‬
‫חזק" הינו במפורש האמונה שאלוהים אינו קיים‪.‬‬
‫‪558‬‬
‫פרק שלישי‪ -‬אמונה בעידן של חילון‬
‫תפקיד הראיון בפרק זה נובע מהצורך לדעת את תשובותיהם של שתי החברות השונות‪,‬‬
‫דתיים וחילונים‪ ,‬על המודרנה ועל סביבה‪ .‬איך מבחינת החילונים אלוהים בא לידי ביטוי‬
‫בחייהם וכך גם מבחינת דתיים‪.‬‬
‫ראיון‬
‫דתיים‬
‫‪ .5‬מהי אמונה באלוהים לדעתך? איך היא מתבטאת ?‬
‫‪ .6‬מה עושה אותך לאדם מאמין?‬
‫‪ .6‬האם היו לך רגעים בחיים שבהם פקפקת בקיום אלוהים?‬
‫‪ .6‬האם כל ההוכחות של אי קיום האלוהים‪ ,‬המדע‪ ,‬גרמו לך לפקפק בקיומו?‬
‫‪ .8‬איך אתה מעביר לילדך את האמונה באלוהים?‬
‫‪ .3‬איך אתה מתייחס לאנשים אשר אינם מאמינים באלוהים כלל?‬
‫‪ .7‬האם אתה משפיע‪ 1‬גורם לאנשים שלא מאמינים באלוהים להאמין בו?‬
‫‪ .5‬האם יש חיים לאחר המוות והאם מתקיים הכלל שכר ועונש?‬
‫‪ .8‬האם אתה כזוכה תקבל את זכרך בעולם הבא והאם אדם שלא מאמין יענש?‬
‫‪ .53‬מיהו המשיח? מזה ביאת המשיח? האם הוא מגיע בדמות פיזית‪ ,‬רוחנית?‬
‫חילונים‬
‫‪ .5‬מהי אמונה באלוהים לדעתך? איך היא מתבטאת ?‬
‫‪ .6‬מה עושה אותך לאדם חילוני?‬
‫‪ .6‬האם היו לך רגעים בחיים שבהם פקפקת באמונתך שאין אלוהים?‬
‫‪ .6‬האם לדעתך יש הוכחות לאי קיום אלוהים?‬
‫‪ .8‬במידה ואתה מגדיר את עצמך כיהודי מהי יהדותך?‬
‫‪ .3‬איך אתה מעביר לילדך את השקפת העולם החילונית שלך?‬
‫‪ .7‬איך אתה מתייחס לאנשים שמאמינים באלוהים?‬
‫‪ .5‬האם אתה משפיע על אנשים שמאמינים באלוהים לעזוב את אמונתם?‬
‫‪ .8‬האם יש חיים לאחר המוות? האם יש שכר לצדיקים ועונש לרשעים?‬
‫‪ .53‬בתור אדם לא מאמין איך אתה יודע מהו הטוב ומהו הרע?‬
‫‪553‬‬
‫במסגרת עבודתי החלטתי לראיין אנשים מקצוות שונות של אמונה ביהדות‪ :‬חילונים‬
‫ודתיים‪.‬בחלק זה אתמקד בתשובותיהם של החילוניים‪:‬‬
‫במסגרת ראיון האנשים החילוניים נתקלתי בתשובות דומות‪ ,‬בתחילה‪ ,‬שאלתי אותם מהי‬
‫לדעתם האמונה באלוהים? ותשובתם הייתה זהה‪ ,‬הם ענו שהדתיים הם אלה שהמציאו את‬
‫אלוהים מתוך צורך של שלהם לתמיכה‪ ,‬ולתשובות לשאלות‪ .‬לטענת החילונים‪ ,‬הדתיים‬
‫נתקלו בבעיה כלשהי ומה שחיזק אותם בעצם זהו הצורך לאמונה בדבר מה‪ .‬שאלוהים הוא‬
‫אישות שאנשים המציאו כדי לתת תשובה למצוקות‪ .‬אך מצד שני מבחינת אנשים שונים‬
‫האמונה באלוהים מחזקת אותם בכך שיש להם במי לתמוך ולהישען‪ .‬לדעת מי שראיינתי‬
‫לשאת תפילה ולבקש עזרה היא מיותרת כי במקום להתפלל בפני מישהו אחר שיעזור לך‪,‬‬
‫תעזור לעצמך‪.‬‬
‫מה שמחזק את ה חילוניים הוא החינוך שקיבלו בבית ואיתו הם חיים‪ ,‬מה שמוסיף על דעתו‬
‫של חילוני הוא שאין תשובות להמון דברים ומעשים וזה דורש מכך התמודדות עם החיים‪.‬‬
‫דבר אשר גורם לנטייה של פקפוק ושאילת שאלות‪.‬החילוניים למרות שהם לא מאמינים‬
‫בקיום אלוהים כלל‪ ,‬מגדירים את עצמם כיהודיים מפני שנולדנו יהודים‪ ,‬למשפחה יהודיה‪ ,‬גם‬
‫אם ההורים חילוניים החינוך שקיבלו בבית הוא יהודי‪ .‬וזה כולל גם אם לא נושאים תפילה זה‬
‫לא מחייב והופך את האדם ללא יהודי‪ ,‬הגדרת המושג יהדות מתקבלת מתוך ההיסטוריה‬
‫היהודית‪.‬‬
‫החילוניים לא מעבירים את חילוניותם לילדיהם או לאנשים אחרים מפני שהם חיים את חייהם‬
‫לפי הבחירה שלהם להאמין במה שנחוץ להם‪ .‬כל אחד מאמין במה שהוא רוצה "איש איש‬
‫באמונתו יחיה"‪ .‬בנוגע להתייחסותם לאנשים שמאמינים באלוהים היא התנהגות נורמטיבית‬
‫לחלוטין‪ ,‬מתנהגים בצורה רגילה אלה אם כן הם מנסים להעביר ולשכנע להאמין בתורתם‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬החילוניים כלל לא משפיעים על אנשים שהם לא חילוניים לעזוב את אמונתם‬
‫ולהפוך להיות כמוהם‪.‬‬
‫בנוגע לסוגיה האם יש חיים לאחר המוות‪ ,‬קשה להם להאמין שיש חיים כאלה והרוב טענו‬
‫שאין כלל‪ .‬הם מאמינים שחיים יש בעולם הזה וכלל שכר ועונש מתרחש בעולם הזה בינם בין‬
‫אדם לחברו‪.‬‬
‫החילוניים מזהים ויודעים מהו טוב ורע בגלל סיבה פשוטה וברורה‪ -‬בגלל היותם אנשים‬
‫מוסריים‪ .‬הסביבה מלמדת אותם להבדיל בין השניים‪ .‬הם מבדילים ומשווים בין טוב לרע‬
‫מתוך החינוך שקיבלו‪ ,‬ובעיקר בגלל שיש נורמות בחברה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬החילונים מבחינים בין‬
‫‪557‬‬
‫טוב לרע מהכרה בזכויות האדם והאזרח‪ ,‬בחלק מן החוקים שמקבלים מתוך ספרים‪ ,‬מאנשי‬
‫רוח המבטאים את החשיבה החילונית ובעיקר מפילוסופים מערביים‪.‬‬
‫תשובות הדתיים‪:‬‬
‫תחילה שאלתי את הדתיים מהי לדעתם האמונה באלוהים ואיך היא מתבטאת‪ ,‬ענו לי‬
‫שתחילה לא קוראים ומבטאים את המילה אלוהים אלא קוראים לו אלוקים בגלל מתן כבוד‪.‬‬
‫הדתיים מאמינים באלוהים שהאמונה היא שקב"ה ברא את כל העולם ומחיה כל דבר ודבר‬
‫והוא נמצא בכל מקום‪ ,‬אין לו גוף ואין לו דמות אבל הוא האל היחיד בעולם‪ .‬האמונה באלוהים‬
‫מתבטאת בכך שהאנשים הדתיים‪ -‬המאמינים במתפללים אליו וממלאים את ‪ 356‬מצוות‬
‫התורה ובכך מגבשים את האמונה שלהם באלוהים והם מרגישים שאלוהים שומר עליהם‪.‬‬
‫צורת התנהלות בעולם מתנהלת בכך היא שיש מי שמנהל את העניינים ואלוהים הוא בעצם‬
‫הסיבה למה שקורה בעולם‪.‬‬
‫מה עושה את הדתיים לאנשים מאמינים הוא‪ ,‬שהם גדלו במשפחות דתיות‪ ,‬מאמינות‪ ,‬וככל‬
‫ההיסטוריה של העם יהודי מתנהל ושרוד זה מגביר למאמינים יותר את התשוקה שלהם‬
‫להאמין באלוהים‪ ,‬הקיום מחזק את אמונתו‪.‬‬
‫לחלקם ל א היו רגעים בהם הם פקפקו בקיום אלוהיםולחלקם כן היו פעמים שפקפוק בקיום‬
‫אלוהים במקרים של שאלות של "איפה היה אלוהים במקרים שונים?" כגון‪ :‬שילד מת ממחלה‪,‬‬
‫חייל נהרג‪ ,‬מלחמות והמצבים הרעים שקורים בעולם‪ .‬והאנשים שענו שאין להם רגע של‬
‫פקפוק היא שלכל סיבה ודבר יש תשובה‪ ,‬למעשה כל דבר שקורה הוא משגחה פרטית שהכול‬
‫מלמעלה‪ ,‬בכל בידיו‪.‬‬
‫למרות כל ההוכחות המדעיות לאי קיום אלוהים המדע הינו דבר מוגבל‪ ,‬המדע עם הזמן‬
‫והתפתחות העולם הוא יעלם אך האמונה באלוהים תישאר חזקה בקרב המאמינים‪ .‬למדענים‬
‫יש את החוכמה שאלוהים בא להם אך אין להם את כוח האלוהים‪ ,‬והוכחה לכך שהתפתחות‬
‫המדע הולך ונעלם הוא ששום מדען או חיבור של מדענים לא יוכלו לייצר טיפת דם של אדם‬
‫כמו שאלוהים יצר‪ ,‬אלוהים הוא כוח עליון‪.‬‬
‫ההורים לא מעבירים את אמונתם באלוהים לילדיהם במילים אלה מבחינת מראה הכוונה היא‪,‬‬
‫שהילדים רואים את ההורים מתפללים וממלאים אחר המצוותאז הילדים בעצם וחוזרים על‬
‫פעולות ההורים והיו מחזקים את האמונה באלוהים בניסים שקראו בהיסטוריה היהודית כמו‬
‫יציאת מצרים‪ ,‬מעמד הר סיני‪ ,‬קבלת התורה‪.‬‬
‫התנהגותם של האנשים המאמינים כלפי הלא מאמינים באלוהים היאמתנהלת בצורה רגילה‬
‫‪555‬‬
‫וללא שום הבדל‪ ,‬בני האדם בסופו של דבר אחים ומקווים שביום מן הימים הם יאמינו גם‬
‫באלוהים‪ .‬התקווה היא שאם הזמן האנשים שלא מאמינים באלוהים יחזרו בתשובה שלמה‪.‬‬
‫לדעת המאמינים יש דבר כזה חיים לאחר המוות ולמעשה הם חיים נצחיים והכלל שכר ועונש‬
‫קשה להסברה‪ ,‬אך הוא ניגודי בכך שיכולה להיות גם אפשרות לכך שאדם חילוני לא ממלא‬
‫אחר מצוות התנ"ך אך אולי ממלא אחר מצוות אחרות כמו צדקה ועזרה לזולת או שאדם דתי‬
‫אינו יעשה מעשה דומה‪ .‬אך טוענים שבאמונה הדתית אכן יש חיים לאחר המוות אך לא‬
‫מבינים מה משמעותםשל חיים כאלה‪,‬‬
‫באמונה הדתית המשיח הוא תקופה היסטורית ולא ידוע אם הוא יבוא בדמות פיזית אך לפי‬
‫ההיסטוריה בבוא המשיח הבנתם האידיאולוגיתשל בני האדם תשתנה ותהיה והרבה יותר‬
‫ברורה‪ ,‬משיח למעשה יביא עמו את הגאולה לעם היהודי‪ ,‬לדעת המאמינים הוא נשיא הדור‪,‬‬
‫על‪-‬פי הטוענים הוא יגיע בדמות פיזית מירושלים רכוב על חמור‪ .‬והתנ"ך הינו מצדיק אמרה זו‬
‫אך לא בפירוש אלא נזכר ונרמז‪ .‬המשיח הוא מזרע דוד‪ִּ " ,‬הּנֵה י ִָּמים בָ ִּאים נְאֻ ם‪-‬ה' וַ הֲ ִּקמ ִֹּתי‬
‫הּודה וְ יִּ ְש ָראֵ ל יִּ ְשכֹן‬
‫ָארץ׃ בְ יָמָ יו ִּתּוָ ַשע יְ ָ‬
‫ּוצ ָד ָקה בָ ֶ‬
‫לְ ָדוִּ ד צֶ מַ ח צַ ִּדיק ּומָ לְַך מֶ לְֶך וְ ִּה ְשכִּ יל וְ עָ שָ ה ִּמ ְשפָ ט ְ‬
‫לָבֶ טַ ח וְ זֶ ה‪ְ -‬שמ ֹו אֲ שֶ ר‪-‬יִּ ְק ְרא ֹו ה' ִּצ ְד ֵקנּו"‪126‬המשיח הוא איש עני ויגיע כשהוא רכוב על חמור‪,‬‬
‫"גִּ ילִּ י ְמאֹד בַ ת‪ִּ -‬צּיוֹן הָ ִּריעִּ י בַ ת יְ רּושָ ִּ ַלם ִּהּנֵה מַ לְ כְֵך יָבוֹא לְָך צַ ִּדיק וְ נו ָֹשע הּוא עָ נִּ י וְ ֹרכֵב עַ ל‪-‬חֲ מוֹר וְ עַ ל‪-‬‬
‫עַ יִּ ר בֶ ן‪-‬אֲ תֹנוֹת"‪127.‬המשיח בא לרפא‪ ,‬לנחם ולקחת עליו את חטאי עמו למרות שיידחה על ידם‪,‬‬
‫"רּוחַ אֲ ֹדנָי ה' עָ לָי יַעַ ן מָ שַ ח ה' א ִֹּתי לְ בַ שֵ ר ֲענָוִּ ים ְשלָחַ נִּ י לַחֲ בֹש לְ נ ְִּשבְ ֵרי‪-‬לֵב לִּ ְקרֹא לִּ ְשבּויִּ ם ְדרוֹר‬
‫סּורים פְ ַקח‪-‬קוֹחַ "‪.‬‬
‫וְ לַאֲ ִּ‬
‫‪128‬‬
‫‪126‬‬
‫אתר ממרא‪ ,‬ירמיה כ"ג‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫‪127‬‬
‫אתר ממרא‪ ,‬זכריה ט‪ ,‬ט‬
‫‪128‬‬
‫אתר ממרא‪ ,‬ישעיה ס"א‪ ,‬א‬
‫‪558‬‬
‫פרק רביעי‪ -‬השוואה בין שומרי המצוות והחילוניים‬
‫בימינו‬
‫ראשית כל אציין‪ ,‬שאומנם החילוניים הם תוצאות המודרניזציה בהתגלמותה‪ ,‬חילוניים הם‬
‫אנשים שאורח חייהם אינו כולל קיום הוראותיה של דת כלשהי‪ .‬חילוניים הם אנשים שאינם‬
‫מקפידים על קיום מצוות הדת היהודית‪ ,‬אך גם הדתיים מושפעים במקצת מן המודרנה‪ ,‬הם‬
‫הרי לא הדתיים של פעם‪ .‬כיום החוקים והאיסורים שחלים עליהם פחתו במידה מסוימת‪,‬‬
‫הדתיים של פעם חיו באמונה ובחוקים שניתנים להם אמונה‪ ,‬קיום המצוות‪ ,‬האמונה והקשבה‬
‫לרבנים שנותנים עצות‪.‬הייתה מדינה שמתנהלת על‪-‬פי חוקי התורה וההלכה היהודית‪.‬‬
‫שמנהיגיה הם אלו הבקיאים בהלכה‪ ,‬שרוב תושביה שומרי מצוות‪ ,‬מדינה ששמה דגש על‬
‫תרבות יהודית‪ ,‬דתית‪ .‬המבקשת להנחיל ערכים יהודיים במשמעות דתית‪ .‬אורח חייהם היה‬
‫מתבטא בך שהיו מתעסקים רק בשמירת המצוות ועבודת האל‪ ,‬וכל מי שהתנגד שאמונה‬
‫האל גורש ממקום מגוריו‪ .‬מאפייני אורח החיים של האזרחים הדתיים הם שחייהם מתבסס‬
‫רק על‪ -‬פי מצוות התורה‪ ,‬ההנהגה הדתית היא השולטת במקום מגוריהם ופועלת על‪ -‬פי‬
‫כללי ההלכה ועל‪ -‬פי חוקי התורה‪.‬‬
‫עם התפתחות המודרנה והוכחות המדעיות של אי קיום אלוהים הדתיים של היום נטו לעזוב‬
‫במקצת את דתם ולהשתייך לחברות דתיות שונות‪ .‬אדם דתי הוא אדם המקפיד על קיום‬
‫הכללים של דתו‪ .‬דתי הוא היפוכו של חילוני מי שאינו מקפיד על קיום כלליה של דתו‪ ,‬כאשר‬
‫מדברים על יהודים דתיים בישראל בדורות האחרונים‪ ,‬מתייחסים בדרך כלל ליהודים‬
‫המשתייכים לאחת או לכמה מהקבוצות הבאות‪:‬יהדות חרדית המכונה בלועזית "אולטרה‬
‫אורתודוקסיה"‪ ,‬היא זרם ביהדות האורתודוקסית‪ ,‬המתאפיין לא רק בהקפדה רבה על‬
‫שמירת ההלכה‪,‬אלא אף בתרבות שמרנית ייחודית כזו שאינה נובעת ישירות מההלכה ‪ -‬אלא‬
‫גובשה באופן עצמאי אצל החברה החרדית עצמה‪.‬‬
‫דתיים לאומיים הוא כינויים של אנשים המקפידים על קיום ההלכה‪ ,‬המשלבים או מחזיקים‬
‫במקביל בערכים יהודיים לאומיים‪ ,‬ותומכים בציונות ובהשתלבות בחיים ובחברה הכללית‬
‫במדינת ישראל‪ .‬קבוצה זו היא המשיכה של תנועת הציונות הדתית‪ .‬השם ציונייםדתיים‬
‫משמש עד היום כשם נרדף לכינוי דתיים‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫‪583‬‬
‫והמסורתיים בישראל או שומרי מסורת הוא כינוי לזרם מרכזי בחברה הישראלית שמאפיין‬
‫אנשים שאינם נחשבים דתיים אך גם אינם חילוניים‪ .‬המסורתיים מקיימים מצוות אחדות‬
‫ומנהגים שונים הנחשבים סמלי מסורת מובהקים‪ ,‬בלי להאמין בהכרח אלא מתוך הזדהות‬
‫ותחושת השתייכות לעם היהודי‪ ,‬ומתוך המחשבה שיש לשמר ערכי מסורת כדי לשמור על‬
‫קיומו של העם‪ .‬המסורתיים בישראל שונים מהזרם המסורתי המקובל בקרב קהילות יהודיות‬
‫בארצות המערב‪.‬‬
‫ההבדלים בין היהודים ששומרים מצוות‪ ,‬דתיים‪ ,‬לבין החילונים מתבטא בכל אורח החיים‬
‫שלהם הן באמונות‪ ,‬דעות‪ ,‬והן באידיאולוגיות‪ ,‬ובצורת מחשבה ששונה לחלוטין‪.‬‬
‫אפשר להגיד כי כיום גם בחברה הדתית בישראל לא יכולה להימלט מהשפעתם של‬
‫המודרנה ובכך ניתן למצוא גם בתוכה השפעות עמוקות של החיים המודרניים‪.‬הדתיים‬
‫מקיימים הרבה מתוצאות המודרניזציה‪ ,‬וההוכחות לכך הם שהדתיים כיום חיים לא רק‬
‫בשכונות ובכפרים רק של שומרי מצוות ודתיים אלא הם חיים עם אוכלוסייה חילונית‬
‫ומסתדרים איתם בשגרת חיים נורמטיבית כמו שראינו בפרק הקודם בתשובותיהם על‬
‫הראיון‪ .‬הדתיים מתנהגים כרגיל לאנשים שלא אמינים כלל באלוהים למרות התנהגותם‬
‫בשנים קודמות שבהם היו מחרימים אנשים שפקפקו לרגע בקיומו אלוהים‪ .‬ההבדל היחיד‬
‫הוא בחילון‪ .‬הדתיים נשארו עם הדת והמצוות‪ ,‬ואילו אנשים רבים שכיום נקראים חילוניים‬
‫אימצו גם את המאפיין הזה‪ .‬אך טעות להגיד שהדתיים אינם מושפעים מהמודרניזציה‪,‬‬
‫המודרניזציה זה לאו דווקא להפסיק להאמין בה'‪ .‬אך ישנם הרבה מאבקים בין הדתיות האם‬
‫היא מצליחה להשתלב עם המודרנה‪ ,‬או לא? ישנם הטוענים כי מאז ימי הנאורות‪,‬‬
‫אינטלקטואלים מכל סוג וגוון האמינו כי התוצאה הבלתי נמנעת של המודרניות היא דעיכתה‬
‫של הדת‪ .‬הסיבה לכך הייתה הסברה כי המודרניות מביאה עמה בהכרח רציונאליות‬
‫והתקדמות מדעית‪ ,‬אשר מחליפה את האמונות והתפילות של הדת‪ .129‬ניטשה‬
‫‪130‬‬
‫שטען על‬
‫מות האלוהים ומשפטו לכך היה "האם האדם הוא פשוט טעות של אלוהים‪ ,‬או האם אלוהים‬
‫הוא פשוט טעות של האדם?" ניטשה אינו מדבר על קיומו האובייקטיבי של האל במציאות‪,‬‬
‫אלא על האל כמכונן מוסר בנפש האדם‪ .‬לטענתו‪ ,‬האלוהים מת בעידן המודרני‪ ,‬ולפיכך נותר‬
‫האדם המודרני ללא מוסר שידריך אותו‪ .‬מות האל מוביל את האדם להפוך להיות אדם‬
‫ניהיליסט‪ ,‬שזוהי תפיסה פילוסופית השוללת את כל הערכים המסורתיים ומאמצת צורת‬
‫חשיבה דוחת אמונה ושוללת את הצורך להגיע למימוש או לגאולה‪ .‬לבעיה זו ניסה ניטשה‬
‫למצוא פתרון על ידי חיפוש אחר ערכים חדשים‪ ,‬עמוקים יותר מערכי הנצרות‪ ,‬שבהם האדם‬
‫‪129‬‬
‫ברגר‪ ,‬פ‪ ,‬המודרניות והאתגר החדש של הדת‪ ,‬תכלת ‪ ,66‬קיץ תשס"ח‪6335 ,‬‬
‫‪130‬‬
‫פרידריך וילהלם ניטשה‪ ,‬נולד ב‪ 58-‬לאוקטובר ‪ 68 -5566‬לאוגוסט ‪ .5883‬הוא הוגה דעות‪ ,‬מבקר תרבות‪,‬‬
‫משורר ומלחין גרמני‪ ,‬אשר תהילתו נועדה כפילוסוף מחשובי זרם האקזיסטנציאליזם וכחוזה הפוסט‪ -‬מודרניזם‪.‬‬
‫‪585‬‬
‫יכול להאמין ועל פיהם לחיות‪ .‬ניטשה האמין שבני האדם רק הרוויחו ממותו של אלוהים‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬האלוהים רק כובל את בני האדם‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬כשהאל אינו עומד בדרכם של בני האדם‬
‫בהשפעת המודרנה יוכלו למצות את כל עולמם על‪ -‬פי בחירתם ונוחיותם‪.‬‬
‫פרק חמישי‪ -‬פילוסוף דתי בהגות מודרנית‪.‬‬
‫ישעיהו ליבוביץ‬
‫‪131‬‬
‫נודע כמדען רב תחומי ונחשב להוגה דעות ישראלי יהודי אורתודוקסי‪.‬‬
‫ישעיהו ליבוביץ נודע כמבקר חריף של החברה הישראלית‪ ,‬הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים‬
‫שבהם פירט את משנתו הפילוסופית הדתית והפוליטית‪ ,‬בענייני דת גרס ליבוביץ את עיקרה‬
‫של היהדות הוא במעמדו של האדם לפני האל המתבטא בקיומן המעשי של המצוות‪ ,‬ולא‬
‫באמונה כאידיאולוגיה‪ .‬ליבוביץ התנגד בחריפות לתפיסה הדתית לאומית של הציונות הדתית‬
‫ותמך בהפרדת דת ומדינה‪.‬הגותו הפילוסופית של ליבוביץ בא לידי ביטוי בכך שהוא מדען‬
‫רציונליסט ואדם דתי שומר מצוות שדגל בהבחנה חדה וברורה בין המדע ובין הדת‪.‬‬
‫ישעיהו ליבוביץ נולד בבריגה שבאימפריה הרוסית ב‪ 68-‬בינואר ‪ ,5836‬נולד למשפחה‬
‫עמידה שהייתה דתית וציונית ונפטר ב‪ 55-‬לאוגוסט ‪ 5886‬בירושלים‪ .‬בשנת ‪ 5858‬נמלטו‬
‫משפחת ליבוביץ מבריגה לברלין שבגרמניה בעקבות מלחמת אזרחים ברוסיה‪ .‬בגרמניה‬
‫החל ללמוד ובשנת ‪ 5866‬קיבל את תואר הדוקטור‪ .‬בשנת ‪ 5868‬עלה ליבוביץ לארץ ישראל‪,‬‬
‫ושנה לאחר מכן החל ללמוד ולחקור באוניברסיטה העברית והועלה לדרגת פרופסור לכימיה‬
‫אורנית‪ .‬ישעיהו ליבוביץ היה מהבולטים שבהוגי הדעות היהודים במאה ה‪ .63-‬הוא עסק‬
‫בשאלות פילוסופיות כלליות הוא אף פרסם ספרים ומאמרים בנושא מדע ופילוסופיה‪ .‬הוא‬
‫עסק רבות בשאלות של גוף ונפש וגם פרסם ספרי הגות ועסק הרבה בהגותו של הרמב"ם‪.‬‬
‫כאשר החליטה אוניברסיטת תל אביב להעניק לליבוביץ את "תואר הדוקטור לפילוסופיה לשם‬
‫כבוד"‪ ,‬יחדו למענו טקס שלם ומיוחד‪ .‬ליבוביץ העניק לחברה הישראלית את הדוגמה‬
‫הבולטת ביותר של איש רוח‪ ,‬היושב בתוך עמו ומשלח בו את תוכחתו‪ ,‬אך מצד שני טהור‬
‫כוונות‪ ,‬להט מוסרי‪ ,‬עצמאות רעיונית ומבקר חברתי אמיתי‪ .‬בחייו של ישעיהו ליבוביץ ובמותו‬
‫ניצב מופת לעיני רוחם של רבים ובבואם לעצב לעצמם את המאמץ החברתי שהם לוקחים על‬
‫עצמם‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫טריה‪ ,‬פ‪ ,‬לקסיקון לתרבות ישראל‪ ,‬ישעיהו ליבוביץ‪http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1216 .‬‬
‫‪586‬‬
‫עמדתו של ליבוביץ לפי מאמרו של אסא כשר‬
‫‪132‬‬
‫יחסי דת ומדע באים לידי ביטוי בניסיונות‬
‫להפיג כל מתח בין עולמה של הדת היהודית לבין עולמו של המדע המודרני שהופיעו בתחום‬
‫ההגות היהודית לפני ליבוביץ‪ ,‬אך הפרדה המוחלטת בניסוחו של ליבוביץ נוצרה ברוח אחרת‬
‫מפני שרעיון ההפרדה מוחלטת זו מביאה לו מעמד בדרגת העמדות המוכרות בעולם‬
‫ברעיונות של הדת היהודית‪ .‬וזוהי השפעתו של ליבוביץ ושל כל המגזר המשכיל של החברה‬
‫האורתודוקסית בישראל‪.‬‬
‫יחסי דת ומוסר בשפתו של ליבוביץ היה למונח "מוסר" פירושו ערך עליון‪ .‬הערך העליון של‬
‫האדם המוסרי יכול להיות נפשע ומתועב בעיני זולתו‪ ,‬מבלי תיגרע בכך ההצדקה לראות בו‬
‫"אדם מוסרי"‪ .‬המונח "מוסר" אינו מציין ערך עליו כלשהו‪ ,‬אלא עקרונות ליישוב הוגן של‬
‫קונפליקטים בין תוכניות מעשיות המבטאות ערכים שונים‪ .‬אם "מוסר" פירושו ערך עליון‪ ,‬הרי‬
‫יחסי " דת ומוסר"‪ ,‬בכוונתו של ליבוביץ הם היחסים שבין הערך המתבטא בדת היהודית לבין‬
‫כל ערך עליון אחר‪ .‬לשיטתו של ליבוביץ היחסים הללו הם הדרך כלל יחסי התנגשות‪ .‬עבודת‬
‫האל על פי ההלכה אינה מתיישבת עם מתן ערך עליון וכיבוד האדם באשר הוא‪ .‬עבודת האל‬
‫על פי ההלכה אינה מתיישבת עם מתן מעמד עליון לטבע‪ ,‬לעם‪ ,‬למדינה ולאדם מסוים‪ .‬ואם‬
‫ל"מוסר" אין פירוש עליון כלשהו‪ ,‬אלא מה שהתבטא בתורות פילוסופיות בדבר "עקרונות‬
‫המוסר"‪ ,‬אז "יחסי דת ומוסר" הם היחסים שבין מה שמתבטא בדת היהודית לבין מה‬
‫שמתבטא באותן תורות פילוסופיות‪ .‬עמדתו של ליבוביץ אינה עמדה של עימות‪ ,‬משני טעמים‬
‫עיקריים‪ .‬ראשית‪ ,‬ההלכה המתכננת את עבודת האל בדת היהודית ומחזיקה באידיאל של‬
‫התבטאות בכל תחום חשוב של החיים‪ ,‬חלקים ניכרים של החיים האזרחיים אינם מוסדרים‬
‫בהלכה‪ .‬אך מתבקשת השאלה‪ ,‬מה יעשה אדם דתי לשיטתו של ליבוביץ כשהוא נקלע‬
‫לקונפליקט אזרחי‪ ,‬שאין לגביו הסדר הלכתי? והתשובה מדבריו של ליבוביץ היא‪ ,‬שמנסיבות‬
‫כאלה על האדם לנהוג בהגינות‪ ,‬כאדם "מוסרי"‪ .‬ושנית‪ ,‬ליבוביץ ראה ביהדות מסגרת המקנה‬
‫ערך דתי חיובי גם למעשים הנעשים מתוך כוונה שאינה דתית טהורה‪ .‬בתחומים אלה ניכרת‬
‫השפעתו של ליבוביץ על חלק מן החברה האורתודוקסית בישראל‪ ,‬מאז מלחמת ששת‬
‫הימים‪.‬‬
‫בעמדותיו של ליבוביץ בדבר יחסי דת ומדע‪ ,‬דת ומוסר‪ ,‬וגם דת ומדינה מתבטאות במידה‬
‫רבה את עמדתו הבסיסית בדבר מקומן של המצוות המעשיות בעולמה של הדת היהודית‪.‬‬
‫לשיטתו של ליבוביץ‪ ,‬המצוות המעשיות מכוננות את הדת היהודית‪ .‬מערכת המצוות אינה‬
‫מערכת כללים של משחק כלשהו‪ ,‬אלא היא בעלת משמעות של "עבודת הבורא"‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫‪132‬‬
‫אסא כשר נולד ב‪ 3‬ביוני ‪ 5863‬בירושלים‪ ,‬פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪ .‬אסא כשר עסק‬
‫בזרם הפילוסופי אנליטי‪ ,‬בתחומי עסקיו עסק בפילוסופיה של השפה ועניינו הוא בפילוסופיה של הדת והאתיקה‪.‬‬
‫‪586‬‬
‫לפי ליבוביץ האמונה מתבטאת באופן פומבי המאפיין את הדת היהודית אך ורק במצוות‬
‫מעשיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ביסודה של הדת היהודית עומדת מערכת מצוות בעלת משמעות‪.‬‬
‫ליבוביץ היה מאנשי הרוח הראשונים שהטיפו להפרדה עקרונית של הדת מן המדינה ואחד‬
‫מהוגי הדעות הדתיים הבודדים שדגלו בעמדה זו‪ .‬בהשפעתו המובהקת של ליבוביץ קיבלה‬
‫עמדה זו תמיכה רבה מתוך חוגים מגוונים וגם מהחברה האורתודוקסית‪ ,‬אבל לא ניתן לה‬
‫שום ביטוי מעשי באחת מן המסגרות הפורמאליות של המדינה‪ .‬ליבוביץ היה אחד מאנשים‬
‫שהיה מעוניין בהפרדת הדת מן המדינה כדי לחזק את הדת כדי שתוכל להתקיים באופן‬
‫שאינו תלוי במדינה‪ ,‬כלומר בממסד או בפוליטיקאים‪ .‬לטעמו של ליבוביץ‪ ,‬הפרדת הדת מן‬
‫המדינה פירושה בין השאר הוא שהחברה הדתית תחזיר בכוחות עצמה את כל השירותים‬
‫הדתיים כולל את מוסדות החינוך מפני שהחברה הדתית הולכת בכיוון ההפוך‪ .‬לעומת זאת‬
‫כמעט כל תומכיה של הפרדת הדת מן המדינה מעוניינים בתמונה אחרת של הקטנת‬
‫משמעות של השפעת המפלגות הדתיות והאידיאולוגיות שלהן על החיים האישיים ועל החיים‬
‫הציבוריים‪ .‬וככל שמדובר בהחלשת הממסד הדתי והמפלגות הדתיות ליבוביץ היה שותף‬
‫רעיוני‪ ,‬אבל אם היה מדובר בהחלשת החברה הדתית והרחקתה ממעגלי החיים האזרחיים‬
‫ליבוביץ היה יריב נחרץ‪. 133‬‬
‫‪133‬‬
‫אופיר‪ ,‬ע‪" ,‬חמישים לארבעים ושמונה"‪ ,‬כשר‪ ,‬א‪ ,‬ישעיהו ליבוביץ‪ ,‬עמ' ‪.688‬‬
‫‪586‬‬
‫פרק שישי‪ -‬זרם רפורמי‪.‬‬
‫היהדות הרפורמית‬
‫‪134‬‬
‫המכונה גם יהדות מתקדמת‪ ,‬זהו זרם יהודי דתי הרואה עצמו כזרם‬
‫מודרני וגמיש יותר מהיהדות האורתודוקסית‪ ,‬גישה זו באה להבנה שיחד עם האמונה האדם‬
‫צריך לעצב לעצמו את זהותו היהודית מתוך המסורת וגם נותן אפשרות לפרט לבחור בעצמו‬
‫אילו מצוות לקבל כמחויבות ואם בכלל‪.‬‬
‫היהדות הרפורמית התפתחה באירופה במחצית הראשונה של המאה ה‪ ,58-‬לאחר המהפכה‬
‫הצרפתית בתגובה לראשית האמנציפציה ובהמשך לתקופת ההשכלה והחילון‪ .‬הרפורמה‬
‫היא אחת התוצאות של תנועת ההשכלה היהודית שברוב מייסדיה היו אנשים שומרי מצוות‬
‫ודתיים שחשבו ששמירת המצוות היא דת אינה מנוגדת לדרישת האמנציפציה ולהשתלבות‬
‫בחברה הנוכרית‪ .‬השקפת עולם זו חייבה שינוי של סדרי בית הכנסת והתאימה תפילות‬
‫ואמונות לרוח הזמן ולמעמדם של היהודים באזרחים במדינה‪ .‬לפיכך הם מתירים‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫נסיעה בשבת‪ .‬מתוך עיקרי האמונה ביטלו הרפורמים למשל‪ ,‬את האמונה בביאת המשיח‪.‬‬
‫הזרם הרפורמי גורס כי עיקר היהדות‪ .‬האמונה בערכי השוויון בין בני אדם וההתנגדות‬
‫לאפליה מביאה את התנועה הרפורמית לבטל את ההבדלים הקיימים בהלכה בין חובותיהם‬
‫וזכויותיהם של גברים ונשים בחיים הדתיים‪ ,‬ולדוגמה נשים מוסמכות לרבניות בבתי המדרש‬
‫של התנועה‪ .‬השאיפה לאחווה בין דתית הביאה את התנועה הרפורמית להוציא מסידור‬
‫התפילה ביטויי גנאי למי שאינו יהודי‪ ,‬וההתנגדות לגזענות הביאה את הנהגת התנועה לקחת‬
‫חלק פעיל במאבק לביטול האפליה נגד האפרו‪ -‬אמריקנים בארצות הברית‪ ,‬בשנות ה‪ 33 -‬של‬
‫המאה ה‪ .63-‬השינויים שערכו הרפורמים בפולחן הדתי כוללים הכנסת כלי נגינה המלווים‬
‫את התפילה‪ ,‬ביטול ההפרדה בין נשים לגברים בבית הכנסת‪ ,‬ומתן אפשרות לנשים לקרוא‬
‫בתורה ולנהל את התפילה‪ .135‬מנהיגיה הראשונים של תנועת הרפורמה החלה בגרמניה‪,‬‬
‫ששם התעצבה התנועה במחצית הראשונה של המאה ה‪ ,58-‬לא כיוונו את פעילותם ליהודים‬
‫שומרי המצוות המסורתיים אלא לאלה שניתקו את עצמם מן הספירה של היהדות מתוך‬
‫אמונה שהיהדות גוועת‪ .‬כבר במאה ה‪ 57-‬ויותר מכך במאה ה‪ 55-‬החל במרכז אירופה‬
‫ובמערבה תהליך של ירידה באמונה ובשמירת המצוות‪ .‬עליית הרציונליזם השפיעה על מספר‬
‫גדל של יהודים והחל באישים בולטים כמו שפינוזה והתפשטה בהדרגה ואנשים שונים‬
‫שהושפעו מטענותיו ראשית בקרב הספרדים ולאחר מכן גם בקרב האשכנזים‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫ויקיפדיה ערך יהדות רפורמית נובמבר ‪6356‬‬
‫‪135‬‬
‫המרכז לטכנולוגיה חינוכית‪ ,‬הזרם הרפורמי (ביהדות‪ ),‬תשס"ו ‪" 6333‬תנועת הרפורמה ביהדות" ‪6337‬‬
‫‪588‬‬
‫משה מנדלסון‪ ,136‬הבולט מקרב המשכילים היהודים‪ ,‬ביקש למנוע עימות בין המסורת‬
‫היהודית ובין התרבות המודרנית על ידי הגבלת הייחוד שביהדות אך ורק לתחום ההלכה‪,‬‬
‫שמבחינתו המשיכה להיות בעלת מעמד של התגלות אלוהית‪ .‬האמין מנדלסון כי אמיתות‬
‫היסוד של הדת ניתנת באמצעות ההיגיון האנושי‪ ,‬כך שהפילוסופיה יכולה להמשיך לשמש‬
‫משענת לדת‪ ,‬כפי ששימשה בימי הביניים‪ .‬ובנוסף לכך‪ ,‬האמין שהיהדות היא רציונאלית מן‬
‫הנצרות‪ .‬מנדלסון היה התעקש בנתינת חופש דת מוחלט‪ ,‬וסבר שאין לאפשר לרבנים ולכוהני‬
‫דת אחרים לנקוט צעדי ענישה נגד מי שסוטים באמונתם או במנהגיהם‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫רבי משה מנדלסון‪ ,‬נולד ב‪ 3-‬בספטמבר ‪ 5868‬ונפטר ב‪ 6-‬בינואר ‪ ,5753‬היה פילוסוף והודה דעות יהודי‬
‫גרמני מאבות תנועת ההשכלה היהודית‪ .‬מנדלסון היה דמות המייצגת את ראשיתו של העידן המודרני בתולדות‬
‫יהודי אירופה במישור הגרמני הכללי‪ ,‬הוא פרסם ספרים ומאמרים שזכו להערכה ולתפוצה רבה‪.‬‬
‫‪583‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫בעבודתי חקרי את תפיסת האלוהות אצל האנשים המודרניים‪ .‬כידוע בישראל חיים אנשים‬
‫שלכל אדם יש את הבחירה שלו להאמין במה שמחזק אותו‪ .‬בעבודתי חקרתי האם האנשים‬
‫המודרניים למרות כל הטענות המדעיות לאי קיום האלוהים מאמינים בכל זאת בקיומו‪.‬‬
‫פרק הראשון עסקתי בהצגת המושג‪ ,‬מהי המודרנה?‪ .‬המודרנה היא העידן החדש‪ ,‬נושא‬
‫עכשווי‪ ,‬דבר מעודכן‪ ,‬אבל אכן שזהו דבר שהאדם יצר כגון‪ ,‬הפילוסוף גלילאו גליליי שטען‬
‫בניגוד לאנשי הכנסייה שהעולם בנוי בצורה עגולה וטענו שהא מביא איתו זרם חילוני ואסור‪,‬‬
‫הוא נשפט ויצא להורג‪ .‬ופילוסוף נוסף שטען את המודרנה הוא רנה דקארט פילוסוף נוסף‬
‫שהביא ובנה את העולם המודרני‪ ,‬עם טענה של אי "קיום האני" והפסקת הטלת ספקות‪.‬‬
‫הפרק השני בעבודה עוסק בנושא החילון‪ ,‬בהגדרת מושג‪ ,‬איך נבנה החילון וסיפורו של‬
‫אלישע בן אבויה שהיה מאמין הדוק אך בגלל סיפור על שילוח הקן שהיה נחשב למצווה‬
‫ונגמר באסון היה ממצאי החילוניות העיקריים‪ ,‬החילוניות היא עזיבה של דת או אמונה של‬
‫אדם אחר‪ .‬פילוסוף נוסף שהמציא את החילוניות היה ברוך שפינוזה‪ ,‬למרות שנחשב לאדם‬
‫מאמין באלוהים‪ ,‬הוא המציא שיטות אמונה שונות שאלוהים הוא לא נמצא בכל מקום כמו‬
‫שהאמינו האחרים באותה התקופה‪.‬‬
‫הפרק השלישי והרביעי הוא יציאה אל שני קצוות של אמונות‪ :‬חילוניים ודתיים‪ ,‬פרק זה בניתי‬
‫שאלון ובו שאלתי את החילוניים והדתיים בנפרד שאלות שונות וקיבלתי מהם תשובות‬
‫בולטות בהחלט מצד החילוניים שמבחינתם אין שום קיום או זכר לאמונה באלוהים‪ ,‬אך מצד‬
‫הדתיים אלוהים הוא מעל כולם‪ ,‬הוא הגדול מכולם‪ .‬וכן ניתן להגיד בסוף פרק זה שהאנשים‬
‫המודרניים אכן מאמינים בקיום האלוהים למרות המודרנה וטענות הפילוסופיות והמדעיות‪.‬‬
‫שהאמונה היא פנימית‪.‬‬
‫הפרק החמישי עסק בדתי המפורסם ביותר בהגות מודרנית והוא ישעיהו ליבוביץ‪ ,‬מאז‬
‫תולדות חייו ועד מותו‪ ,‬כל חשיבתו על העולם המודרני וחיבור בין הדת למדינה היה‬
‫משמעותי ביותר‬
‫הפרק השישי עסק בפרק של יהדות רפורמית שהתפתחה מאחת התוצאות של תנועת ההשכלה‬
‫היהודית שברוב מייסדיה היו אנשים שומרי מצוות ודתיים זרם זה הביא לשוויון ולהתפחתו של‬
‫העולם חדש‪.‬‬
‫‪587‬‬
‫שם בית הספר‪" :‬נופי הבשור"‬
‫סמל בית הספר‪881234 :‬‬
‫כתובת‪ :‬מ‪ .‬א‪ .‬אשכול‪ ,‬ד‪ .‬נ‪ .‬נגב ‪65485‬‬
‫טלפון‪188-2010011 :‬‬
‫פקס‪16-1163228 :‬‬
‫תפקיד הדת בסכסוכים‬
‫שם המגישה‪ :‬זהר חגי‬
‫ת"ז‪208511851 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ ניר עוז‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬הנגב ‪65033‬‬
‫טלפון‪16-1162860 :‬‬
‫פלאפון‪154-8108162 :‬‬
‫שם החונך‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬
‫מחזור ד'‬
‫שנת סיום‪ :‬תשע"ג ‪3102 -‬‬
‫‪585‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא‪ ...................................................................................‬עמ' ‪6‬‬
‫פרק ראשון‪ ...........................................................................‬עמ' ‪6-8‬‬
‫פרק שני‪ ...............................................................................‬עמ' ‪3-7‬‬
‫פרק שלישי‪ ...........................................................................‬עמ' ‪5-53‬‬
‫פרק רביעי‪ ............................................................................‬עמ' ‪55-56‬‬
‫פרק חמישי‪ ...........................................................................‬עמ' ‪56-58‬‬
‫דיון ומסקנות‪ .........................................................................‬עמ' ‪53-55‬‬
‫ביבליוגרפיה‪ ..........................................................................‬עמ' ‪58‬‬
‫‪588‬‬
‫מבוא‬
‫השאלה המרכזית בה אעסוק בעבודה זו היא תפקיד הדת בסכסוכים‪ .‬שאלה הנשאלת יום‬
‫יום בחיינו כאזרחים במדינת ישראל‪ .‬כאזרחי המדינה אנו חווים את קשיי הסכסוך הערבי‬
‫ישראלי‪ .‬הן מבחינה פוליטית והן מבחינה צבאית ופיזית‪ .‬בעבודה אני אחקור את מקומה של‬
‫הדת בסכסוכים ואת משמעותה‪ .‬האם לדת מקום בסכסוך בין מדינות? כמה חלקה בסכסוך‬
‫משמעותי? והאם ניתן לנסות ולגשר בין האמונות השונות של עמים שונים? על מנת להמשיך‬
‫ולהסביר את מטרת עבודתי יש הצורך להבין מהי הדת‪ .‬דת היא סוג של התארגנות חברתית‬
‫או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות‬
‫או לעקרונות מוסריים מחייבים‪ .‬דתות רבות כוללות סמלים‪ ,‬פולחנים והיסטוריה קדושה‬
‫המיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם‪ .‬הדת הינה חלק בלתי‬
‫נפרד מעם‪ .‬לכל עם יש את האמונה שלו והרגשת השייכות והייחודיות שלו משאר העמים‪.‬‬
‫מצד אחד ישנה האמונה באל אחד‪ ,‬אמונה מונותאיסטית הקיימת בשלוש הדתות המרכזיות‪:‬‬
‫היהדות‪ ,‬האסלאם והנצרות‪ .‬ומצד שני ישנה האמונה באלים רבים‪ ,‬אמונה פוליתאיסטית‬
‫למשל בהינדואיזם או במיתולוגיה היוונית‪ ,‬הרומית והמצרית‪ .‬האמונות של כל עם בנפרד‬
‫כוללות בתוכן היסטוריה שונה‪ ,‬מנהגים שונים ורעיונות שונים‪ .‬סכסוכים מתחילים מרקע‬
‫חומרי של שטח‪ ,‬כוח‪ ,‬פוליטיקה ועוד‪ .‬המעניין הוא שברוב הסכסוכים הללו ישנו בבסיס רקע‬
‫רוחני‪ ,‬הדת והמקומות הקדושים לה‪ .‬בחרתי בנושא מרכזי זה מכיוון שזהו נושא אשר מעסיק‬
‫אותי כאזרחית במדינה לעתים קרובות וגורם לי להעלות תהיות והרהורים בנוגע לאלוהים‬
‫ולאמונה בו‪ .‬בעבודתי אנסה להתמקד בשני סכסוכים מרכזיים‪ :‬הסכסוך הערבי ישראלי‬
‫והסכסוך ההודי פקיסטאני‪ .‬נושא מרכזי נוסף בו אתמקד הינו הנושא של מלחמות דת‪,‬‬
‫מלחמות קודש‪ ,‬של שלושת הדתות המונותאיסטיות ‪ -‬חוק החרם בתנ"ך‪ ,‬הג'יהאד המוסלמי‬
‫ומסעי הצלב של הנוצרים‪ .‬בעבודה אנסה למצוא את המניעים לתחילת היציאה למאבק היוצא‬
‫להגנת הדת‪ .‬תחילה אסביר מהי הקדושה ולמה היא חלק בלתי נפרד מהדת‪ .‬לאחר מכן‬
‫אמשיך ואחקור את מלחמות הקודש ואת מאבקי הדתות‪ .‬על כל השאלות‪ ,‬התהיות‪ ,‬הרעיונות‬
‫והמחשבות אנסה לענות במהלך העבודה ואנסה להגיע למסקנות שונות מאלו שהסקתי לפני‬
‫תחילת עבודתי‪.‬‬
‫"המקור של הדת הוא מעיין נצחי של געגועי נשמת האדם לעולם‬
‫נשגב ויפה יותר" ‪ -‬חיים ז'יטלובסקי‬
‫‪633‬‬
‫פרק ראשון ‪ -‬הקדושה‬
‫השאלה המתבקשת מעצם פרק זה היא מהי הקדושה או מהו הקודש? לפני דורות רבים‪,‬‬
‫נעשתה כבר החלוקה המפרידה בין הקודש לקדוש‪ .‬ע"פ הרב שטיינזלץ‬
‫‪137‬‬
‫בהגדרה אחת‬
‫ניתן לומר‪ :‬הקודש הוא המהות‪ ,‬הבסיס של הדבר‪ .‬הקדוש הוא כל מה שנוגע בקודש‪ ,‬כל מה‬
‫שיונק מן הקודש‪ ,‬מה שמתייחס אל הקודש‪ .‬הרב חוזר ואומר כי לא ניתן לתת הגדרה‬
‫לקדושה‪ .‬כל דיון בנושא הוא מיותר או לא אפשרי‪ .‬האדם היודע מהי הקדושה לא זקוק‬
‫להגדרה‪ ,‬והאדם שאינו יודע לא ניתן להסביר לו‪ .‬אחד מערכי היסוד המרכזיים של היהדות‬
‫היא הקדושה‪ .‬מבלי להיכנס להגדרתה של הקדושה ברור שהיא קשורה במגע עם האלוהיות‬
‫– שהוא מקור כל הקדושה‪ .‬הקדושה חלה על כל מה ששייך לאל ומה שהוקדש לעבודתו‪.‬‬
‫למשל התורה‪ ,‬עם ישראל ובמיוחד עובדי המקדש – הכוהנים‪ .‬על מנת להבין את הקדושה יש‬
‫להבחין בשני מושגים‪ :‬קדושת המקום וקדושת הזמן‪ .‬קדושת המקום היא קדושה מלאה בכל‬
‫העולם‪ .‬כל מקום שבו האל מתגלה וכל מקום שבו עובדים את האל הם מקומות קדושים‪.‬‬
‫קדושת הזמן כוללת את השבת והחגים‪ ,‬להבדיל משאר ימי החול‪ .‬קדושת השבת נקבעה על‬
‫ידי האל עצמו בסיום הבריאה‪ ,‬כאשר בירך את השבת וקבע אותו כיום מקודש – יום נבדל‬
‫ֹלהים אֶ ת יוֹם הַ ְשבִּ יעִּ י וַ יְ ַק ֵדש אֹת ֹו כִּ י ב ֹו ָשבַ ת ִּמכָל ְמלַאכְ ת ֹו‬
‫ומרומם משאר ימי השבוע‪" :‬וַ יְ בָ ֶרְך אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ַלעֲשוֹת"‪ .138‬לדעת התיאולוג הגרמני רודולף אוטו‪ ,139‬הקדושה היא היסוד‬
‫אֲ שֶ ר בָ ָרא אֱ ִּ‬
‫האחרון והעמוק ביותר בכל דת והוא העושה אותה לדת‪ .‬אדם הסוגד לאובייקט נערץ שרוי‬
‫בהתעלות ובהתלהבות דתית‪ ,‬בהלך‪-‬נפש הנבדל איכותית מכל סוג התנסות אחר‪ ,‬כגון‬
‫התעלות מוסרית או התנסות אסתטית‪ .‬על פי הרי"ד סולובייצ'יק‬
‫‪140‬‬
‫קדושה אינה קיימת עד‬
‫שהאדם אינו יוצר אותה‪ .‬אפילו ארץ ישראל – על פי הפשט – אין בה קדושה‪ ,‬עד שלא‬
‫נכבשה בידי ישראל‪ .‬כפי שנאמר בספר ויקרא ניתן לראות כי עם ישראל קדוש הוא‪ ,‬בשל‬
‫היות האל קדוש‪ַ " .‬דבֵ ר אֶ ל‪-‬כָל‪-‬ע ֲַדת בְ נֵי‪-‬יִּ ְש ָראֵ ל‪ ,‬וְ ָאמַ ְר ָת אֲ לֵהֶ ם– ְקד ִֹּשים ִּת ְהיּו‪ :‬כִּ י ָקדוֹש‪ ,‬אֲ נִּי יְ הוָ ה‬
‫אֱ ֹלהֵ י ֶכם‪ ."141‬לפי מסורת חז"ל‪ ,142‬שלושה מקומות התקדשו כבר בימי שלמה המלך‪ :‬ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ירושלים ובית המקדש‪ .‬קדושת העיר ירושלים עולה על קדושת שאר המקומות‪,‬‬
‫‪137‬‬
‫הרב עדין אבן ישראל (שטיינזַלץ) נולד ב‪ .5867-‬הוא רב המשתייך לחסידות חב"ד‪ ,‬חוקר ומבאר תלמוד‬
‫וחסידות‪ ,‬כתב את הביאור לתלמוד הידוע בשם תלמוד שטיינזלץ‪ ,‬חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת‬
‫‪ ,5855‬ועיטור נשיא מדינת ישראל לשנת ‪.6356‬‬
‫‪138‬‬
‫בראשית ב' פסוק ג‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫רודולף אוטו‪ ,5867 - 5538 ,‬תיאולוג גרמני מפורסם‪ ,‬מומחה בהשוואת דתות‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק‪ 55 ,‬במרץ ‪ 8 - 5836‬באפריל ‪ ,5886‬היה רב‪ ,‬ראש ישיבה ופילוסוף דתי‪.‬‬
‫מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי‪ ,‬ממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫ויקרא יט' פסוק ב'‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫חכמינו זכרונם לברכה‪ .‬כינוי למנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד‬
‫לחתימת התלמוד הבבלי‪ ,‬בסוף המאה ה‪ .3-‬חז"ל הניחו את היסודות לכל התורה שבעל פה‪.‬‬
‫‪635‬‬
‫ובתוך ירושלים – הר הבית‪ .‬מקום המקדש‪ ,‬מקום מקודש יותר מירושלים עצמה‪ .‬ירושלים‬
‫היא עיר של שלום שיש בה מלחמה‪ ,‬מלחמה של דת‪ .‬עיר זו מקודשת מאוד לשלושת הדתות‬
‫המונותאיסטיות‪ .‬המקום הקדוש ביותר ליהודים הוא הר הבית‪ ,‬מקום שבו המוסלמים רואים‬
‫קדושה רבה בשל אמרתם כי מוחמד‪ ,‬נביאם‪ ,‬עלה לשם השמימה‪ .‬הנוצרים גם סבורים‬
‫שירושלים קדושה להם‪ .‬בירושלים‪ ,‬על פי המסורת הנוצרית‪ ,‬נמצאים האתרים בהם חי ומת‬
‫ישו‪ .‬במשנתו של הרב קוק הוא מסביר כי הקדושה כשלעצמה היא "אור העולם העומד‬
‫למעלה מן הטבע"‪ .‬דרך הקודש היא הדרך של ההסתכלות הפנימית‪ .‬היחס בין הקודש והחול‬
‫הוא כמו היחס שבין הרוחניות לחומריות‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי ההבחנה הפילוסופית העתיקה‪ ,‬החול‬
‫הוא החומר והקודש הוא הצורה‪ .‬הקודש הוא התכלית והמשמעות אבל אינו יכול להתקיים‬
‫ללא החול‪ .‬נסכם את פרק זה באמרה של הרי"ד סולובייצ'יק – "אין הקדושה תואר על טבעי‬
‫שמימי היורד מלמעלה למטה ונתקע באיזה חפץ‪ .‬אין הדברים מתקדשים מאליהם‪ .‬אילו היו‬
‫הדברים מקבלים קדושה אוטומטית‪ ,‬הרי הייתה היהדות הופכת לדת מאגית‪ ,‬חס ושלום‪.‬‬
‫הקדושה היא יצירת האדם‪ .‬האדם מחדש את אופייה ועל ידיו חלה הקדושה על העולם‬
‫החיצוני; הקדושה מביעה עמדה רוחנית של האדם במקומות וזמנים ידועים; מרוכזת היא רק‬
‫בתגובתו הנפשית לתודעות מיוחדות‪."143‬‬
‫‪143‬‬
‫הרי"ד סולובייצ'יק‪ ,‬דברי השקפה‪ ,‬עמ' ‪.557‬‬
‫‪636‬‬
‫פרק שני ‪ -‬מלחמות קודש‬
‫מלחמות קודש הן מלחמות המוכרות לשלושת הדתות המרכזיות‪ .‬מלחמות אלו שמות דגש‬
‫על הדת‪ ,‬נאבקות עליה ועל עקרונותיה והיא החלק העיקרי בגללו המלחמות החלו‪ .‬חוק‬
‫החרם בתנ"ך‪ ,‬הג'יהאד המוסלמי‪ 144‬ומסעי הצלב של הנצרות‪ .‬כל אלו הם מלחמות קודש של‬
‫הדתות על מנת לשמור את הדת ועל מנת להרחיק את אויביה‪ .‬חוק החרם בספר דברים‬
‫‪145‬‬
‫פרק כ' מצווה להשמיד את עמי כנען בעת כיבוש הארץ‪ " .‬וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע יִּ ְש ָראֵ ל‪ ,‬אַ ֶתם‬
‫ְק ֵרבִּ ים הַ ּיוֹם ל ִַּמלְ חָ מָ ה עַ ל‪-‬אֹיְ בֵ יכֶם; ַאל‪-‬י ֵַרְך לְ בַ בְ כֶם‪ַ ,‬אל‪ִּ -‬ת ְיראּו וְ ַאל‪ַ -‬ת ְחפְ זּו וְ ַאל‪ַ -‬תעַ ְרצּו‪ִּ --‬מפְ נֵיהֶ ם‪.‬‬
‫הלְֵך עִּ מָ כֶם‪--‬לְ ִּהלָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם‪-‬אֹיְ בֵ יכֶ ם‪ ,‬לְ הו ִֹּשיעַ אֶ ְת ֶכם‪ ."146‬חוק זה הוא חוק‬
‫כִּ י יְ הוָ ה אֱ ֹלהֵ יכֶם‪ ,‬הַ ֹ‬
‫קשה מבחינה מוסרית‪ .‬על עם ישראל להשמיד את עמי כנען‪ ,147‬בצורה לא אתית וללא‬
‫רחמים‪ .‬אין מקום לפחד ולחרטה‪ .‬חז"ל פירשו את החוק לא על פי הפשט‬
‫‪148‬‬
‫שלו ולדעתם‬
‫למעשה לא בוצעה השמדה מוחלטת של עמי כנען אלא ניתנה אפשרות של כניעה‪ .‬על פי‬
‫המחקר המודרני‪ ,‬ניתן גם לומר כי השמדה כזו לא בוצעה‪ ,‬זאת משום שהחוק נוסח שנים‬
‫רבות לאחר תקופת הכיבוש אליה הוא מתייחס‪ .‬חוק החרם לא היה ידוע לדור של יהושע‪,149‬‬
‫שכן הוא טרם נכתב בזמנו‪ .‬הג'יהאד הינו מאבק דתי המצווה בדת האסלאם‪ .‬בפירושו הדתי‬
‫הרחב דורשת מצווה זו לצאת למאבק בכל הכוח עבור האסלאם‪ .‬מילוי המצווה מקנה‬
‫למבצעה גמול בעיני האל‪ .‬על פי האסלאם קיימות ארבע דרכים בהן ניתן למלא אחר מצווה‬
‫זו‪ .‬ניתן באמצעות הלב‪ ,‬הלשון‪ ,‬היד והחרב‪ .‬ג'יהאד באמצעות הלב הינו מאבקו הרוחני של‬
‫המאמין בליבו אל מול הפיתוי לבצע מעשה לא מוסרי‪ .‬ג'יהאד באמצעות הלשון והיד הינו‬
‫תמיכה בדיבור ובמעשה בכל אשר מתקיים על פי חוקי האסלאם ותיקון כל מה שאינו מתקיים‬
‫על פיהם‪ .‬ג'יהאד באמצעות החרב הינו יציאה למלחמה כנגד מי שאינם מאמינים באסלאם‪.‬‬
‫על פי פירוש אחר ג'יהאד באמצעות החרב מופעל רק כאמצעי הגנה בפני אלו ‪v‬מאיימים על‬
‫האמונה האסלאמית או פוגעים בה‪ .‬במקרים רבים במהלך ההיסטוריה עשו אנשי דת‬
‫ומנהיגים מוסלמים שימוש תעמולתי במצוות הג'יהאד‪ .‬זאת על מנת להניע מאמינים מוסלמים‬
‫לביצוע פעולות אלימות כלפי מי שאינם מוסלמים‪ .‬כמה מן המלחמות בין מדינות ערב למדינת‬
‫‪144‬‬
‫מלחמת הקודש‪ ,‬מאבק דתי‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה‪ ,‬המכונים גם חומשים‪ .‬כשאר ספרי התורה הוא נקרא על שם שתי‬
‫מילותיו הפותחות את הספר ‪" -‬אלה הדברים"‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫דברים פרק כ פסוקים ג'‪-‬ד'‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫בתורה נזכרים שבעה עמים כעמי כנען אשר ישבו בה‪ .‬החיתי‪ ,‬הפריזי‪ ,‬חיווי‪ ,‬האמורי‪ ,‬הכנעני‪ ,‬הגרגשי‬
‫והיבוסי‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫פרשנות השואפת לברר את המופיע בכתוב‪ ,‬בהקשר הנקודתי ובמכלול הטקסטואלי‪ .‬הפרשנות נעזרת‬
‫בכלים בלשניים וספרותיים‪ ,‬תוך ניתוח מעמיק של ההקשר ושל פרשיות מקבילות‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו‪ ,‬בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים‪ .‬על פי התלמוד‪ ,‬יהושע‬
‫בן נון הוא מחבר ספר יהושע‪.‬‬
‫‪636‬‬
‫ישראל הוכרזו אף הן כג'יהאד‪ .‬במקביל ישנם זרמים מתונים באסלאם המודרני ושמים את‬
‫הדגש על מילוי המצווה באופן רוחני ולא כעידוד לפעולה תוקפנית‪ .‬מסעי מלחמה נוצריים‬
‫בימי הביניים לכיבוש ארץ ישראל מידי המוסלמים נקראו מלחמות קודש‪ .‬מסעי הצלב היוו‬
‫חלק בלתי נפרד מנסיונה של אירופה הנוצרית להדוף את המוסלמים‪ .‬בנוסף למניעים‬
‫הדתיים בכיבוש חברו גם מניעים כלכליים ופוליטיים‪ .‬מלכתחילה היו מסעי הצלב רעיון של‬
‫מדינת הוותיקן‪ ,150‬בראשות האפיפיור‪ .‬ניתן להבין את הרגשת השותפים במלחמה על ידי‬
‫דבריו של ברנר מקלרבו‬
‫‪151‬‬
‫בתקופת מסע הצלב השני ‪" -‬הו חייל רב כוח‪ ,‬הו איש המלחמה‪,‬‬
‫סוף סוף ניתנה לך מטרה למענה תוכל להלחם בלי לסכן את נשמתך; מטרה עבורה הניצחון‬
‫הוא הירואי ומוות למענה הוא רווח‪ ..‬קח את הצלב‪ ,‬מייד ימחלו לך כל החטאים עליהם‬
‫התוודית בלב מלא חרטה‪ ."152‬לפי דבריו של הנזיר הצרפתי ניתן להבחין כי בתקופה ההיא‬
‫של מסעות הצלב החיילים פעלו למען מטרה נעלה שעליה היה צורך להיכנס למאבק‪.‬‬
‫מלחמה אשר הניצחון בה יהיה רווח וכך גם המוות‪ .‬כלומר‪ ,‬למען מטרה כה חשובה כל‬
‫תוצאה תהיה טובה כל עוד המאבק היה למען האמונה‪ .‬כל חטא אשר התרחש בעבר יעלם‬
‫ויתפוגג‪ .‬העיקר להוות חלק ממלחמת הקודש‪ .‬בשלושת הדתות ניתן לראות כי לכל דת יש‬
‫את מלחמת הדת‪ ,‬הקודש‪ ,‬האישית שלה‪ .‬לכל המלחמות היו מטרות זהות אשר בסוף‬
‫המאבק התוצאה המצופה הייתה הפצת האמונה והרעיון האידיאולוגי דתי‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה ‪ -‬פחות ממחצית קמ"ר בתוך העיר רומא שבאיטליה‪.‬‬
‫הוותיקן הוא מקום מושבו של הכס הקדוש ושל האפיפיור‪ ,‬ונמצא בריבונותם‪ .‬הוא משמש כמרכז הנצרות‬
‫הקתולית בעולם‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫אב מנזר ותאולוג נוצרי חשוב‪ .‬נחשב לקדוש בכנסייה האנגליקנית ובכנסייה הקתולית‪ ,‬וכן מוכר על ידי‬
‫הקתולים משנת ‪ 5563‬כ"מורה כנסייה"‪ .‬המייסד העיקרי של מסדר הנזירים הציסטרסיאניים ואחד הדוחפים‬
‫העיקריים לחיזוק מסדר אבירי היכל שלמה‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫נזיר צרפתי‪ ,‬מתוך דרשה בה התייחס למסע הצלב השני (‪)5565 - 5567‬‬
‫‪636‬‬
‫פרק שלישי – מסעות הצלב‬
‫מאז אמצע המאה השביעית לספירה הייתה ארץ ישראל נתונה בידי המוסלמים‪ .‬השליטים‬
‫המוסלמיים גילו יחס של סובלנות כלפי עולי הרגל הנוצריים שבאו לקבר ישו בירושלים ולשאר‬
‫המקומות הקדושים להם בארץ ישראל‪ .‬המתח בין הנוצרים למוסלמים הלך וגבר עם ראשיתו‬
‫של תהליך הכיבוש‪ .‬מסע הצלב הראשון – בשנת ‪ 5388‬התכנסה בעיר קלרמון שבצרפת‬
‫ועידה של הכנסייה הנוצרית‪ ,‬ביוזמת האפיפיור אורבן השני‪ ,153‬שקרא לצאת למסעות אלו כדי‬
‫לגאול את המקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל ולנקום‬
‫במוסלמים‪ .‬לקריאתו נענו אלפי איכרים ועניים מרודים וכן גם‬
‫עבריינים‪ .‬הם יצאו מצרפת ומגרמניה‪ .‬בדרכם פרעו פרעות‬
‫וטבחו באוכלוסיות המקומיות‪ ,‬התנפלו באכזריות על קהילות‬
‫יהדות אשכנז ובעיקר שדדו ורצחו‪ .‬תקופה זו נקראת בתולדות‬
‫עם ישראל "גזרות תתנ"ו"‪ .‬בזמן הפרעות והרציחות של‬
‫הצלבנים התארגן בצרפת מחנה של אבירים נושאי צלב‪ .‬העיר‬
‫אנטיוכיה‬
‫‪154‬‬
‫נפלה בידי הצלבנים‪ .‬לאחר כיבוש זה פנו נושאי‬
‫הצלב לעבר ירושלים‪ .‬הם הגיעו לארץ ישראל‪ ,‬עיר הקודש‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,5388‬לאחר שפרצו אל תוך העיר וטבחו באכזריות בתושביה היהודים והמוסלמים‪.‬‬
‫מסע הצלב השני – בשנת ‪ .5566‬שליט מוצול‪ ,‬שבעירק‪ ,‬א‪-‬דין זנגי הסלג'וקי‪ ,155‬התנפל על‬
‫נסיכות אדסה‪ 156‬וכבש אותה‪ .‬כאשר נודע הדבר באירופה קרא אבי המנזר ברנרד מקלרבו‬
‫‪157‬‬
‫למסע צלב חדש‪ ,‬מסע הצלב השני‪ .‬המסע לארץ הקודש הסתיים בכישלון מוחלט‪ .‬התרחש‬
‫בזבוז של משאבים אנושיים‪ .‬כסף ורכוש לא הצליחו להחזיר את נסיכות אדסה ולא שיפרו‬
‫במעט את מצבה של ירושלים‪ .‬קרעים נוצרו בין אבירי הממלכה הירושלמית לאבירי אירופה‬
‫ובין הכנסייה למאמינים‪ .‬מסע הצלב השלישי – לאחר נפילת ירושלים התארגן בשנת ‪5558‬‬
‫מסע צלב שלישי לאחר תקופה ארוכה שבמהלכה פרעו הצלבנים ביהודים תושבי אירופה‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫אורבנוס השני ‪ 68 - 5366‬ביולי ‪ ,5388‬אפיפיור מ‪ 56-‬במרץ ‪ 5355‬עד מותו‪ .‬היה יוזם רעיון מסע הצלב‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה‪ ,‬שוכנת על גדות נהר האורונטס ובקרבת שפכו לים התיכון‪ .‬כיום‬
‫מכונה העיר בשם ַאנְּטַ קְּ י ָּה ומשמשת כבירת נפת האטיי‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫ייסד את השושלת האיובית במצרים וסוריה‪ ,‬שהייתה כורדית במוצאה‪ .‬ידוע בעולם המוסלמי ובנוצרי על‬
‫מנהיגותו והצלחותיו הצבאיות‪ ,‬שרוככו באבירותו ובטבעו הרחמני בזמן מסעות הצלב‪.‬‬
‫‪156‬‬
‫אחת המדינות הצלבניות שהתקיימה במאה ה‪ ,56-‬אשר בירתה ומרכזה הייתה העיר אדסה‪ ,‬הידועה גם‬
‫בשמה הטורקי אורפה‪ .‬הרוזנות הייתה למבצר צלבני שהגן על גבולן הצפוני של מדינות הצלבנים‪ .‬אך היא‬
‫הייתה מבודדת ומוקפת באמירויות מוסלמיות בהיותה "עמדה קדמית" מבודדת סבלה הנסיכות מזעם‬
‫ההתקפות המוסלמיות‪ ,‬עובדות אלו הביאו להרס חיי הכלכלה ולהגירת אוכלוסייה‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫נחשב לקדוש בכנסייה האנגליקנית ובכנסייה הקתולית‪ ,‬וכן מוכר על ידי הקתולים משנת ‪ 5563‬כ"מורה‬
‫כנסייה"‪ .‬המייסד העיקרי של מסדר הנזירים הציסטרסיאניים ואחד הדוחפים העיקריים לחיזוק מסדר אבירי‬
‫היכל שלמה‪.‬‬
‫‪638‬‬
‫בראש המסע עמדו שלושת המלכים האירופאיים החשובים של התקופה; פרידריך‬
‫ברברוסה‪ ,158‬פיליפ אוגוסט השני‬
‫‪159‬‬
‫מלך צרפת וריצ'רד הראשון‪ ,160‬מלך אנגליה‪ .‬הפעם‬
‫הפרעות התחוללו באנגליה בשנים ‪ .5558-5583‬נושאי הצלב שוב פרעו ביהודים‪ .‬יהודים‬
‫רבים נרצחו ורכושם נגנז‪ .‬פרידריך ברברוסה טבע בנהר בדרכו לארץ ישראל ורק ריצ'רד‪,‬‬
‫מלך אנגליה‪ ,‬הגיע לחופי הארץ וכבש את עכו מידי צלאח א‪-‬דין‪ .‬הם כרתו חוזה שלום‪ .‬צלאח‬
‫א‪ -‬דין הבטיח לעולי הרגל הנוצריים גישה חופשית אל המקומות הקדושים לנצרות‪ .‬מסע‬
‫הצלב הרביעי – בשנת ‪ 5636‬יצא מסע הצלב הרביעי ביוזמת האפיפיור אינוקנטיוס‬
‫השלישי‪ .161‬מסע זה כלל לא הגיע לארץ ישראל‪ .‬מטרת מסע צלב זה היה להכניע את‬
‫ביזנטיון‪ .162‬מסע הצלב החמישי – התרחש בין השנים ‪ .5665 -5655‬במסע זה שטו‬
‫הצלבנים אל חופי מצרים וכבשו את דומיאט‬
‫‪163‬‬
‫בזרוע המזרחית של הנילוס‪ ,‬ואף ניסו‬
‫להשתלט על קהיר אך נאלצו לסגת‪ .‬מסע הצלב השישי – יצא בשנת ‪ 5667‬מאיטליה והגיע‬
‫לקפריסין‪ .‬לאחר שנה הצטרף לצלבנים‪ .‬חילותיהם של הצלבנים שטו מקפריסין לעכו והפעם‬
‫ניסו לחדש את שלטונם בירושלים באמצעות משא ומתן עם שליטי מצרים בשנת ‪.5668‬‬
‫בשנת ‪ 5666‬נפלה העיר בידי הטורקים‪ .‬בשנת ‪ 5638‬הסולטן ביברס‬
‫‪164‬‬
‫כבש את ערי החוף‬
‫הצלבני בקיסריה‪ ,‬חיפה וארסוף‪ 165‬ומאוחר יותר בשנת ‪ 5685‬גם את הגליל ואת עכו‪ .‬כך שם‬
‫קץ לפרק הצלבני בתולדות ארץ ישראל‪ .‬מסע הצלב השביעי – בהנהגת לואי ה‪8-‬‬
‫‪166‬‬
‫מלך‬
‫צרפת בשנים ‪ .5665-5686‬מסע זה הופנה נגד מצרים‪ .‬המסע לקהיר נכשל ולואי נפל בשבי‪.‬‬
‫תמורת כופר עצום לואי פדה את עצמו ואת צבאו‪ .‬מסע הצלב השמיני – שנת ‪ .5673‬שוב‬
‫בהנהגת לואי ה‪ 8‬והופנה כנגד תוניס‪ .‬מסע זה הסתיים במות המלך‪ .‬עכו‪ ,‬מבצרם האחרון‬
‫‪158‬‬
‫פרידריך הראשון לבית שטאופן‪ ,‬קיסר גרמניה והקיסרות הרומית הקדושה‪ .‬נודע בשם פרידריך ברברוסה‬
‫כלומר פרידריך אדום הזקן‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫נולד כבנו של המלך לואי השביעי‪ .‬הולדתו הצילה את עתיד השושלת הקפיטינגית‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫מלך אנגליה בשנים ‪ .5588 - 5558‬נודע גם בכינויו ריצ'רד לב הארי‪ .Coeur de Lion ,‬נחשב בתקופתו‬
‫כגיבור מלחמה‪ ,‬כמפקד הקרבות נגד צלאח א‪-‬דין ופטרון מסע הצלב השלישי לארץ ישראל‪ .‬דימויו האבירי מוכר‬
‫גם כיום באנגליה‪ ,‬אף־על־פי ששהה בה תקופות קצרות לאורך חייו‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫אינוקנטיוס השלישי כיהן כאפיפיור מ‪ 5-‬בינואר ‪ 5585‬ועד למותו‪ .‬נחשב לאפיפיור פוליטי מאוד‪ ,‬שלא‬
‫הסתפק בתפקידו הדתי כ"ממלא מקומו של ישו עלי אדמות"‪ ,‬אלא שאף גם לשלטון עולמי‪ .‬בימיו הגיעה‬
‫הכנסייה לשיא כוחה והשפעתה גם בעניינים שנחשבו עד אז לעניינים ארציים מובהקים‪ .‬לא חשש להתעמת מול‬
‫מלכים ושליטים חזקים כאשר אלה פעלו בניגוד לעמדת הכנסייה‪ .‬אינוקנטיוס נבחר לכהונה בגיל צעיר מאוד וכך‬
‫הקנה יציבות רבה לשלטונו‪ .‬יתרונו התגלם גם בכך ששלט היטב ברזי כתבי הקודש‪ ,‬ונהג לגבות את כתביו‬
‫בציטטות מתוך התנ"ך והברית החדשה כדי להצדיק את מדיניותו‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫עיר בעת העתיקה אשר שכנה במיקום אסטרטגי בפתח מיצר הבוספורוס‪ ,‬והתפרנסה במשך הדורות‬
‫מהסחר בין הים השחור והים התיכון ומדיג‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫עיר נמל בדלתה של נהר הנילוס‪ ,‬בירתו של מחוז במצרים הנושא את אותו שם ובישופות של הכנסייה‬
‫היוונית אורתודוקסית‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫היה סולטאן של מצרים וסוריה‪ .‬נודע כמצביא וכשליט מוכשר במיוחד‪ .‬ככל הנראה היה קומני במוצאו‪ ,‬אך גם‬
‫העם הצ'רקסי מחשיב אותו לאחד מגיבוריו הלאומיים‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫ישוב באזור השרון המשתייך למועצה אזורית חוף השרון‪ .‬היישוב שוכן בגובה של כ‪ 68-‬מטרים לאורך מצוק‬
‫הכורכר‪ ,‬סמוך מאוד לחוף הים שמדרום למושב רשפון ולגן לאומי חוף השרון‪.‬‬
‫‪166‬‬
‫מלך צרפת מ‪ 5663-‬ועד מותו‪ .‬בנם של לואי השמיני ושל בלאנש מקסטיליה‪ .‬השתתף בשני מסעי צלב‬
‫השביעי למצרים‪ ,‬והשמיני לתוניסיה‪ .‬לכן זכה לכינוי "קדוש"‪.‬‬
‫‪633‬‬
‫של הצלבנים נפלה בשנת ‪ 5685‬וכך בא קצה של "מלכות ירושלים‪ ."167‬מבחינה צבאית‬
‫ומדינית הסתיימו מסעי הצלב בכישלון והצלבנים לא הצליחו להחזיק לאורך זמן במקומות‬
‫הקדושים לנצרות בארץ ישראל‪ .‬עם זאת מסעי הצלב הביאו ליצירת קשרים מסחריים‬
‫וכלכליים בין המזרח למערב‪ .‬המגע עם ביזנטיון וארצות האסלאם הרחיב את אופקיה‬
‫הרוחניים של מערב אירופה ואת תרבותה‪ .‬האבירים ירדו מגדולתם ונסללה דרך‬
‫להתפתחויות שהביאו בסופו של דבר להנצחת תקופת הרנסנס‪.168‬‬
‫‪167‬‬
‫מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת ‪ 5388‬לאחר שנכבשה בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון‪.‬‬
‫הממלכה נכבשה ונהרסה על ידי המוסלמים האיובים ב‪ ;5685-‬ונקראת כך‪ ,‬אף כי איבדה את השליטה‬
‫בירושלים וסביבתה כבר בשנת ‪.5557‬‬
‫‪168‬‬
‫תנועת תחייה תרבותית‪ ,‬פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים‪,‬‬
‫והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה‪.‬‬
‫‪637‬‬
‫פרק רביעי‪ -‬מקום הדת בסכסוך הערבי ישראלי‬
‫סכסוך או קונפליקט הוא מצב של יריבות‪ ,‬חוסר הסכמה או חוסר התאמה בין שני צדדים או‬
‫יותר‪ .‬לקונפליקטים רבים קיים רקע דתי‪ ,‬אתני או גזעי‪ .‬הסכסוך הערבי ישראלי הינו סכסוך‬
‫בעל שורשים עמוקים המתמשך למעלה ממאה שנים אשר לדת חלק ממנו‪ .‬על פי התנ"ך ארץ‬
‫ישראל הובטחה לצאצאי אברהם על ידי האלוהים – "וְ נָתַ ִּתי לְ ָך ּולְ זַ ְרעֲָך ַאחֲ ֶריָך אֵ ת אֶ ֶרץ ְמג ֶֻריָך‬
‫ֵאֹלהים‪ .”169‬ממלכת יהודה וממלכת ישראל‪:‬‬
‫יתי לָהֶ ם ל ִּ‬
‫אֵ ת כָל‪-‬אֶ ֶרץ כְ נַעַ ן לַאֲ חֻ זַ ת ע ֹולָם וְ הָ יִּ ִּ‬
‫ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו‬
‫בימי בית ראשון‪ ,‬בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה‪ ,‬או תקופת‬
‫הברזל השנייה‪ .‬ממלכת ישראל הורכבה מבני עשרת השבטים‪ ,‬כאשר‬
‫שני השבטים הנותרים הרכיבו את ממלכת יהודה‪ .‬ממלכת יהודה‬
‫הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬החל מראשית האלף הראשון לפני הספירה ועד לחורבן בית‬
‫המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת ‪ 685‬לפני הספירה‪ .‬על‬
‫פי המסופר בספר יהושע‪ ,‬נכנסו שבטי ישראל‪ ,‬בראשותו של יהושע‬
‫בן נון לכנען מעבר הירדן‪ ,‬והחלו במסע לכיבוש הארץ‪ .‬בספרו "מדינת‬
‫היהודים‪ ,"170‬בנימין זאב הרצל‪ ,171‬התייחס רבות למושג הארץ‬
‫המובטחת‪ .‬הרצל אמר כי היהודים הם עם‪ ,‬עם אחד‪ .‬ואת צרת‬
‫היהודים אשר רק תחריף עם השנים אפשר לסלק בדרך מדינית‬
‫בלבד‪ ,‬כלומר על ידי הקמת מדינה יהודית עצמאית‪ .‬כתנועה דתית‪ ,‬חמאס רואה את בעיית‬
‫פלסטין כבעיה דתית ואת הסכסוך עם ישראל כסכסוך דתי‪" .‬ביום שהאויבים גוזלים חלק‬
‫מאדמת המוסלמים‪ ,‬הג`האד [הופך] לחובה אישית על כל מוסלמי‪...‬אין מנוס מהחדרת בעיית‬
‫פלסטין למוחותיהם של הדורות המוסלמים [ולהבהיר להם] שהיא בעיה דתית‪ ,‬ויש לטפל בה‬
‫על בסיס זה‪ .‬שכן‪ ,‬יש בה [בפלסטין] מקומות קדושים לאסלאם‪ ,‬שהרי נמצא בה מסגד‬
‫אלאקצא הקשור בקשר בל‪-‬יינתק למסגד הקדוש [במכה]‪ ,‬כל זמן שקיימים השמיים והארץ‪,‬‬
‫באמצעות המסע הלילי של נביא אללה‪ ,‬תפילת אללה עליו וברכתו לשלום‪ ,‬ועלייתו השמיימה‬
‫ממנו‪."..172‬‬
‫‪169‬‬
‫בראשית פרק יז' פסוק ח‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫ספר מאת בנימין זאב הרצל‪ ,‬בו הוא מציג את חזונו למדינת היהודים‪ ,‬מתאר כיצד הוא רואה את מדינת‬
‫היהודים העתידה לקום‪ .‬הספר יצא לאור בווינה ובלייפציג בהוצאת מ' ברייטנשטיין ב‪ 56-‬בפברואר ‪,5583‬‬
‫כשנה וחצי לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫בנימין זאב תאודור הרצל‪ 6 ,‬במאי ‪ 6 – 5533‬ביולי ‪ ,5836‬יליד בודפשט‪ .‬היה עיתונאי‪ ,‬משפטן‪ ,‬סופר‪,‬‬
‫מחזאי ומדינאי יהודי‪ .‬מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית‪-‬מדינית ממוסדת‪ .‬הוענק לו‬
‫התואר "חוזה המדינה"‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫אמנת החמאס‪ ,‬סעיף חמישה עשר‪.‬‬
‫‪635‬‬
‫על פי האסלאם לא תיתכן קיומה של מדינה ישראל‪ .‬מדינה עצמאית‪ ,‬לא מוסלמית‪ ,‬בשטח‬
‫שנכבש על ידי המוסלמים‪ .‬האפשרות למדינה יהודית לא יכולה להתקיים‪ .‬החמאס מאמין כי‬
‫עם ישראל הינו האויב הגדול וכי אדמת המדינה נגזלה ממנו בגלל האויב‪ .‬לכן‪ ,‬הג'יהאד הינו‬
‫הפתרון להחזרת האדמה‪ .‬מלחמת הקודש תופסת בסכסוך מקום עליון‪ .‬בעיית פלסטין היא‬
‫בעיה דתית שיש להנחילה לדורות הבאים ויש לטפל בה על ידי מאבק דתי נוקשה‪ .‬במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬המקומות הקדושים לאסלאם ולכן יש להילחם עד אשר תהיה בידם‪" .‬הציונות‬
‫העולמית‪ ,‬וכוחות האימפריאליזם מנסים בפיקחות וע"י תכנון מדוקדק להוציא את מדינות‬
‫ערב בזו אחר זו ממעגל הסכסוך עם הציונות‪ ,‬על מנת שבסופו של דבר יבודד העם‬
‫הפלסטיני‪ ."173‬החמאס מאמין כי הציונות מנסה בכוח להוציא את מדינות ערב מהמאבק‬
‫ומהסכסוך על מנת לבודד את העם הפלסטיני‪ .‬החמאס מדגיש כי יעשה הכל על מנת שניסיון‬
‫זה לא יוכל לצאת לפועל‪ .‬על החמאס לשקוד‪ ,‬לעמול קשה ולנסות לסכל את התכנית בכך‬
‫שיעוררו את מודעות הציבור בסכנה של הוצאת פלסטין ממעגל הסכסוך‪ .‬הרי כעת זוהי‬
‫פלסטין אך יתכן כי פעם הבאה זו תהיה מדינה אחרת‪ .‬בבסיס סכסוך זה תמיד נשארת‬
‫השאלה‪ ,‬למי מדינת ישראל שייכת? ליהודים או לערבים? מצד אחד‪ ,‬זוהי הארץ שאלוהים‬
‫הבטיח לעם ישראל‪ .‬כאן נמצא הר הבית‪ ,‬המקום הקדוש ביותר ליהודים אשר נמצא‬
‫בירושלים‪ ,‬העיר הקדושה ביותר ליהדות‪ .‬מצד שני‪ ,‬המוסלמים שלטו בארץ ‪ 685‬שנה‪ .‬זו‬
‫המדינה אשר בה מוחמד‬
‫‪174‬‬
‫עלה השמיימה‪ .‬בשל העובדה כי מדינת ישראל היא מדינה‬
‫קדושה לשני העמים‪ ,‬נוצר השסע בין העמים וניתן להבחין כי נוצרה כאן בעיה קשה‪ .‬בצד‬
‫הערבי‪ ,‬על פי החמאס‪ ,‬אין כל רצון לשלום וישנה רק האפשרות של מאבק מתיש וקשה‪,‬‬
‫שבסופו מדינת ישראל‪ ,‬כולה תהיו שלו‪ .‬בצד היהודי ישנן פילוגי דעות‪ .‬כלומר‪ ,‬יש האומרים כי‬
‫חובה לעשות שלום וכל אפשרות אחרת לא תעזור‪ ,‬אחרת לא נוכל לחיות בשלווה וללא פחד‪.‬‬
‫ויש האומרים כי אין כל אפשרות למשא ומתן ואין כל פשרות בנושא‪ .‬בסקר‬
‫‪175‬‬
‫שנערך‬
‫באוקטובר ‪ 6356‬נשאלה השאלה על עמדת האוכלוסייה לגבי ניהול משא ומתן לשלום בין‬
‫ישראל לרשות הפלסטינית‪ 86.5% .‬ערבים ענו כי הם מאוד בעד ו‪ 66.6%‬ענו כי הם מאוד‬
‫נגד‪ .‬לעומת ‪ 66.8%‬יהודים אשר אמרו כי הם מאוד בעד ו‪ 56%‬כי הם מאוד נגד‪ .‬שאלה‬
‫נוספת שנשאלה היא לגבי האמונה כי המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית יוביל‬
‫בשנים הקרובות לשלום בין ישראל לפלסטינים‪ 66.5% .‬ערבים ענו כי הם מאמינים מאוד‬
‫ו‪ 83.6%‬ענו כי הם לגמרי לא מאמינים‪ .‬לעומת ‪ 6.7%‬יהודים אשר ענו כי הם מאמינים מאוד‬
‫‪173‬‬
‫אמנת החמאס‪ ,‬סעיף שלושים ושנים‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫מייסד האסלאם על פי המסורת המוסלמית‪ .‬נחשב לאחרון ולחשוב ביותר מבין הנביאים‪ .‬פירוש השם‬
‫בערבית הוא "מהולל" או "מפואר"‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫מדד השלום – אוקטובר ‪.6356‬‬
‫‪http://www.idi.org.il/media/1838547/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%9E%D7‬‬
‫‪%93%D7%93%20%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8%202012.pdf‬‬
‫‪638‬‬
‫ו‪ 66.3%‬ענו כי הם לגמרי לא מאמינים‪ .‬מסקר זה ניתן להבחין כי הרצון לשלום חזק יותר‬
‫אצל הערבים מאשר אצל היהודים‪ 86.5% .‬ערבים מאוד בעד המשא ומתן לעומת ‪66.8%‬‬
‫יהודים‪ 66.5% .‬ערבים מאמינים שיהיה שלום לעומת ‪ 6.7%‬יהודים אשר מאמינים‪ .‬זהו‬
‫הבדל גדול ומשמעותי‪ .‬לסיכום‪ ,‬פרק זה דן בחלקה של הדת בסכסוך הערבי – ישראלי‪.‬‬
‫תפקידה בסכסוך זה הוא עיקרי ומרכזי‪ .‬לדת חלק גדול מהסכסוך הקשה והעמוק הזה‪.‬‬
‫העובדה כי מדינת ישראל קדושה לשני העמים‪ ,‬העם היהודי והעם הערבי‪ ,‬יוצרת בעיה של אי‬
‫הסכמה ושל אי הבנה‪ .‬שני הצדדים מכירים במדינת ישראל כמדינה שלהם‪ ,‬בעבר‪ ,‬בהווה או‬
‫בעתיד ולא תוותר עליה‪.‬‬
‫‪653‬‬
‫פרק חמישי – הסכסוך ההודי פקיסטני‬
‫הודו זכתה בעצמאותה והשתחררה משלטונה של בריטניה ב‪ 58-‬באוגוסט ‪ .5867‬המוסלמים‬
‫במדינה תבעו מדינה משלהם ואילו מנהיגי מפלגת הקונגרס התנגדו לחלוקת הודו‪ .‬לנוכח‬
‫התנגדות המוסלמים לא הייתה אפשרות של אי חלוקה‪ .‬תת‪-‬היבשת האסיאתית חולקה בין‬
‫הודו‪ ,‬שבה רוב הינדי‪ ,176‬לבין המדינה החדשה ‪ -‬פקיסטן‪ ,‬שבה רוב מוסלמי‪ .‬הנסיכויות‬
‫הצטרפו להודו או לפקיסטן בהתאם לדתם של התושבים‪.‬‬
‫בזמן מתן העצמאות מהבריטים וחלוקת הודו‪ ,‬היוו‬
‫המוסלמים ‪ 77%‬מתושבי חבל הארץ‪ .‬על אף העובדה שהיה‬
‫רוב מוסלמי בחבל הארץ‪ ,‬ניתן שיטחה של קשמיר‬
‫‪177‬‬
‫להודו‬
‫על ידי המהראג'ה שלה‪ ,‬הארי סינג‪ .‬בעקבות זאת החלו‬
‫כוחות לא‪-‬רשמיים בתמיכת פקיסטן לפלוש לקשמיר‪.‬‬
‫החלוקה הביאה למהומות אלימות נרחבות ולכאוס בשתי המדינות‪ ,‬כאשר מוסלמים והינדים‬
‫מצאו את עצמם במקום הלא נכון של הגבול‪ .‬בעקבות חלוקת תת‪-‬היבשת התעוררה הסוגיה‬
‫הקשה בנוגע לעתיד של חבל קשמיר המוסלמי‪ .‬הפקיסטנים טענו שחבל זה היה צריך‬
‫להיכלל במדינת פקיסטן עם היווסדה‪ ,‬מכיוון שמרבית תושבי חבל קשמיר הם מוסלמים‪ .‬בין‬
‫הראשונים שדרשו מדינה נפרדת למוסלמים היה הסופר והפילוסוף עלאמה איקבאל‪ ,‬שאמר‪,‬‬
‫בנאום בפני ועידת הליגה המוסלמית‪ ,‬כי לדעתו אומה מוסלמית נפרדת היא הכרחית בתת‪-‬‬
‫יבשת הנשלטת על ידי ההינדים‪ .‬ב‪ 5863-‬כבר החל מוחמד עלי ג'ינה‪ 178‬לאבד תקווה באשר‬
‫לגורלם של המיעוטים בהודו מאוחדת עתידית‪ .‬בוועידת הליגה המוסלמית בלאהור‬
‫‪179‬‬
‫בשנת‬
‫‪ 5863‬הבהיר ג'ינה שהוא מחויב לפתרון של שתי מדינות‪ ,‬ומאותה עת הייתה זו עמדתה‬
‫הרשמית של הליגה‪" :‬ההינדים והמוסלמים משתייכים לשתי דתות שונות‪ ,‬שתי פילוסופיות‬
‫שונות‪ ,‬מנהגים וספרויות שונות‪ ...‬לקשור שתי אומות כאלה בעולה של מדינה יחידה‪ ,‬האחת‬
‫כמיעוט והשנייה כרוב‪ ,‬יוביל ללא ספק להתמרמרות הולכת וגוברת ובסופו של דבר לחיסולו‬
‫‪176‬‬
‫דת הידועה גם בשם ברהמיניזם‪ ,‬דת שיש לה מספר גדול של אופני פולחן‪ ,‬זרמים ופילוסופיות‪ .‬ההינדואיזם‬
‫מתוארך כאחת העתיקות ביותר שבין דתות בעולם‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫חבל הארץ הצפוני של תת היבשת ההודית‪ ,‬הנתון במחלוקת טריטוריאלית בין הודו‪ ,‬פקיסטן וסין מאז‬
‫חלוקת הודו בשנת ‪ .5867‬כיום חלקו המרכזי של חבל קשמיר נמצא בשליטת הודו‪ .‬חלקו המערבי והצפוני‬
‫בשליטת פקיסטן‪ ,‬וחלקו הצפון‪-‬מזרחי בשליטת סין‪ ,‬וזאת כתוצאה ממלחמות אחדות על השליטה בחבל‪ .‬הודו‬
‫אינה מכירה בשליטתן של פקיסטן וסין בחלקי קשמיר‪ .‬פקיסטן רואה את כל שטח קשמיר כשנוי במחלוקת‪,‬‬
‫ואינה מכירה בטענת הודו לשליטה בחבל‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫מנהיג מוסלמי הודי אשר הוביל את "הליגה המוסלמית"‪ ,‬שהביאה לייסודה של מדינת פקיסטן‪ ,‬ושימש‬
‫כמושל הכללי הראשון של פקיסטן‪ .‬הוא מכונה בפקיסטן "מנהיג דגול" ו"אבי האומה"‪ .‬מחוץ לפקיסטן שנוי ג'ינה‬
‫במחלוקת בשל חלקו בחלוקתה של הודו‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫בירת פרובינציית פנג'ב שבפקיסטן‪ .‬היא העיר השנייה בגודלה בפקיסטן אחרי קראצ'י‪.‬‬
‫‪655‬‬
‫של המרקם שאותו תנסה לבנות ממשלתה של מדינה כזו‪ ."180‬בשנת ‪ 5838‬פרצה מלחמה‬
‫בין הודו לפקיסטן סביב שאלת קשמיר ורק כעבור שנה השלום הוחזר על כנו‪ .‬ב‪ 5876‬סיפחה‬
‫הודו לשטחה את הנסיכות סיקים‬
‫‪181‬‬
‫שבהרי ההימליה‪ .‬מהומות עדתיות פרצו בין ההודים‬
‫למוסלמים‪ ,‬וכן בינם לבין המיעוט הסיקי‪ .‬ראש הממשלה אינדירה גנדי‬
‫‪182‬‬
‫נתנה הוראה‬
‫לצבאה להסתער בכוח על המקדש ובמבצע‪ ,‬שנקרא "כוכב כחול"‪ .‬במהלך המבצע נהרגו‬
‫אזרחים וחיילים והמקדש עצמו נפגע קשות‪ .‬במהומות בימים שלאחר מכן נהרגו אלפי‬
‫מפגינים‪ .‬בשל החשש הכבד מהתנקשות בחייה מצד קיצוניים סיקים כתגובה על ההסתערות‬
‫על המקדש‪ ,‬ביקשו מקורביה להרחיק ממעונה את כל שומרי ראשה בני הדת הסיקית‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬שני שומרי ראש סיקים ותיקים‪ ,‬ביקשו ממנה אישית להמשיך בתפקידם ונענו בחיוב‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 65‬באוקטובר ‪ ,5856‬בהיותה בת ‪ ,33‬בעת שיצאה ממעונה בניו דלהי‪ ,‬נרצחה אינדירה גנדי‬
‫ביריות אקדח על ידי שני שומרי הראש‪ .‬בשל העובדה כי האזרחים לא הסכימו עם דרכי‬
‫מנהיגיהם בנוגע למקומות קדושים ובנוגע לתפיסת עולם שונה החליטו לקחת את חייהם‬
‫ולגזול מהם את האפשרות ליצור שלווה ושלום‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫ויקיפדיה‪ ,‬ערך חלוקת הודו‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫מדינה הררית בצפון מזרח הודו‪ ,‬על גבול ההימלאיה‪ .‬ממזרח ומצפון גובלת המדינה עם טיבט‪ ,‬מדרום מזרח‬
‫עם ממלכת בהוטן‪ ,‬ממערב עם נפאל‪ ,‬ומדרום עם מדינת בנגל המערבית ההודית‪.‬‬
‫‪182‬‬
‫הייתה פוליטיקאית הודית‪ ,‬מנהיגת מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי וראש ממשלת הודו בין השנים‬
‫‪ 5877 – 5833‬ובין השנים ‪.5856 -5853‬‬
‫‪656‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫בעבודתי חקרתי את תפקידה של הדת בסכסוכים‪ .‬סכסוכים בין עמים בעיקר‪ ,‬למשל הסכסוך‬
‫הערבי ישראלי או הסכסוך בין הודו לפקיסטן; וזו הייתה שאלת החקר המרכזית שלי‪ .‬מטרת‬
‫עבודתי הייתה לבדוק את מקומה של הדת בחיינו וכיצד היא משפיעה עלינו כאזרחים וכחלק‬
‫מעם עם מאפיינים דתיים ואמונה באל‪ .‬האם הדת מהווה חלק חיוני או שמא היא פוגעת‬
‫וגורמת לקרעים בין העמים‪ .‬מחקירה מעמיקה במקורות ספרותיים ומקורות באינטרנט ניתן‬
‫להבחין כי בסכסוכים בין עמים לדת חלק גדול ואף עיקרי‪ .‬לדת משמעות גדולה לאזרחי‬
‫מדינות המאמינים באלוהים‪ .‬אם זה אל יחיד כמו אל היהדות וכן גם אללה‪ ,183‬אל המוסלמים‬
‫שנחשב לאותו האל‪ .‬או אלים רבים כמו באמונתם של ההינדים בהודו‪ ,‬שזוהי דת הידועה‬
‫במספר גדול של אופני פולחן‪ ,‬זרמים ופילוסופיות‪ .‬על מנת להבין את תפקידה של הדת‬
‫בסכסוכים יש הצורך להבין מהי הקדושה ואיך היא קשורה לדת‪ .‬הקדושה היא אחד מערכי‬
‫היסוד המרכזיים של היהדות‪ .‬ניתן להסיק כי מושג זה קשור במלואו לאלוהיות‪ ,‬לאל – שהוא‬
‫מקור כל קדושה‪ .‬הקדושה חלה על כל מה ששייך לאל ומה שהוקדש לעבודתו‪ַ " .‬דבֵ ר אֶ ל‪-‬כָל‪-‬‬
‫ע ֲַדת בְ נֵי‪-‬יִּ ְש ָראֵ ל‪ ,‬וְ ָאמַ ְר ָת אֲ לֵהֶ ם– ְקד ִֹּשים ִּת ְהיּו‪ :‬כִּ י ָקדוֹש‪ ,‬אֲ ִּני יְ הוָ ה אֱ ֹלהֵ י ֶכם‪ ."184‬המושג קדושה‬
‫הוא רעיון מופשט ומלא משמעויות שונות ומגוונות‪ .‬לפי מסורת חז"ל‪ ,‬שלושה מקומות‬
‫התקדשו בעבר כבר בימי שלמה המלך‪ :‬ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים ובית המקדש‪ .‬קדושת העיר‬
‫ירושלים עולה על קדושת שאר המקומות‪ .‬ירושלים היא עיר של שלום שיש בה מלחמה‪,‬‬
‫מלחמה של דת‪ .‬הקדושה כשלעצמה היא "אור העולם העומד למעלה מן הטבע"‪ .‬כלומר אין‬
‫דבר טהור יותר הנחשב כמעל הקדושה‪ .‬הקדושה היא ערך עליון ואין דבר היכול להרוס אותה‬
‫או לטשטשה‪ ,‬אין דבר העומד בפניה‪ .‬דרך הקודש היא הדרך של ההסתכלות הפנימית‪.‬‬
‫לאחר הבהרת המושג קדושה ניתן להתחיל ולהסביר את מסקנות עבודתי ומהותה‪ .‬מלחמת‬
‫דת ידועה בקרב ההיסטוריה היא מלחמה שהחלה מאמצע המאה השביעית לספירה‪.‬‬
‫מלחמת הדת של הנצרות‪ ,‬מסעות הצלב‪ .‬מסעות אלו החלו באירופה והתפרסו עד לארץ‬
‫ישראל‪ .‬בתקופה ההיא ארץ ישראל הייתה נתונה בידי המוסלמים‪ .‬וכתוצאה מכך המתח בין‬
‫הנוצרים למוסלמים הלך וגבר‪ .‬בשלהי המאה האחת עשרה התכנסה בצרפת ועידה של‬
‫הכנסייה הנוצרית‪ ,‬שקראה לצאת למסעות כדי לגאול את המקומות הקדושים לנצרות בארץ‬
‫ישראל ולנקום במוסלמים‪ .‬כך החלו שמונה המסעות אשר במהלכן נכבשו שטחים‪ ,‬ערים‬
‫ומקומות קדושים‪ .‬ליבה של מלחמה זו הייתה הדת‪ .‬לא בשל רקע פוליטי או מדיני‪ .‬מלחמה זו‬
‫‪183‬‬
‫שמו של האל בדת האסלאם‪ .‬בקוראן ובמסורת המוסלמית‪ ,‬אללה מזוהה עם אלוהי ישראל ועם האל‬
‫בנצרות‪ ,‬אם כי תפיסת השילוש הקדוש אינה מקובלת באסלאם‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫פרק ראשון – קדושה‪ .‬עמ' ‪.6‬‬
‫‪656‬‬
‫הייתה לצורך כיבוש מקומות קדושים לדת‪ .‬ממסעות אלו אנו מבחינים כי לדת תפקיד מרכזי‬
‫ועיקרי במלחמה ובמאבק‪ .‬הרקע להתחלת המלחמה הוא רקע דתי נקמתי‪ .‬לסכסוך הערבי‬
‫ישראלי ישנו רקע שונה לגמרי מאשר הרקע הנוצרי מוסלמי‪ .‬על פי התנ"ך ארץ ישראל‬
‫הובטחה לצאצאי אברהם על ידי האלוהים‪ .‬עם סגולה‪ ,‬עם נבחר‪" .‬כִּ י עַ ם ָקדוֹש אַ ָתה לַה'‬
‫אֱ ֹלהֶ יָך ּובְ ָך בָ חַ ר ה' לִּ ְהיוֹת ל ֹו לְ עַ ם ְס ֻגלָה ִּמכֹל הָ עַ ִּמים אֲ ֶשר עַ ל פְ נֵי הָ אֲ ָדמָ ה‪ ."185‬על פי האסלאם לא‬
‫תיתכן קיומה של מדינה ישראל‪ ,‬אפשרות זו לא יכולה להתקיים‪ .‬החמאס מאמין כי עם עם‬
‫ישראל הינו האויב הגדול וכי אדמת המדינה נגזלה ממנו על ידי האויב‪ .‬לכן הג'יהאד‪ ,‬כלומר‬
‫המאבק הדתי הינו הפתרון להחזרת אדמת המדינה‪ .‬בשל העובדה כי מדינת ישראל היא‬
‫מדינה קדושה לשני העמים‪ ,‬נוצר קרע בין העמים וניתן להבחין בבעיה קשה הנוצרת בעקבות‬
‫עובדה זו‪ .‬בצד הערבי‪ ,‬על פי החמאס‪ ,‬אין רצון לשלום והאפשרות של מאבק מתיש וקשה‬
‫היא היחידה‪ ,‬שבסופו מדינת ישראל תהיה שלו‪ .‬בצד היהודי ישנן פילוגי דעות‪ .‬כלומר‪ ,‬מצד‬
‫אחד ישנה הדעה בעד משא ומתן לחתירה לשלום ומצד שני ישנה הדעה האומרת כי אין כל‬
‫אפשרות למשא ומתן ולא יתכנו כל פשרות בנושא‪ .‬הסכסוך הערבי ישראלי הוא סכסוך בעל‬
‫שורשים עמוקים וסבוכים‪ ,‬בעל הסטוריה ארוכה‪ .‬כל עם רואה בשטח המדינה כשטח קדוש לו‬
‫ולדתו‪ .‬ההשפעה של הדת בחיינו היא השפעה מתמדת וחלק בלתי נפרד מאיתנו‪ .‬כלומר‪ ,‬הן‬
‫מבחינה תוך מדינית והן מבחינה חיצונית עם עמים אחרים‪ .‬כל אזרח במדינה מאמין באמונה‬
‫שונה ולכן דעות שונות נוטות להפוך לסכסוכים קשים וארוכים‪ .‬העם היהודי הינו עם המאמין‬
‫באל אחד‪ .‬אל אשר הוציא אותו ממצרים‪ ,‬אשר הציל אותו מרוע ומכאב‪ .‬אל אשר עזר‪ ,‬תמך‬
‫וסיפק כוח‪ .‬בשל תופעת האנטישמיות לאורך ההיסטוריה‪ ,‬סבלו היהודים מרדיפות על רקע‬
‫מוצאם ומנהגיהם‪ .‬על מנת לשרוד בין הגויים‪ ,‬היהודים היו צריכים למצוא דרך לשמור על‬
‫אפיונם ועל מנהגיהם‪ .‬היהודים התייחדו כקבוצה דתית ואתנית ושמרו על ייחוד בהתאם‬
‫לכתבי הקודש שלהם‪ .‬התפיסה של האל באסלאם כאל יחיד מופיעה בקוראן ‪" -‬האל אחד‪,‬‬
‫האל נצחי‪ ,‬לא ילד ולא נולד‪ ,‬ואין דומה לו אף אחד"‪ .‬גם תפיסת הקשר בין האל לבני האדם‪,‬‬
‫מופיעה בקוראן ‪" -‬השבח לאל ריבון העולמים‪ ,‬הרחמן הרחום‪ ,‬מלך יום הדין‪ ,‬אותך נעבוד‬
‫ובך ניעזר‪ ,‬הנחה אותנו בדרך הישר‪ ,‬הדרך של אלה שנטית להם חסד‪ ,‬אשר אין עליהם כעס‪,‬‬
‫ואינם מן התועים"‪ .‬לדעת המוסלמים‪ ,‬אף כי אללה יצר קשר קודם לכן עם נביאי ישראל ועם‬
‫ישו‪ ,‬היהודים והנוצרים עיוותו את הדברים‪ .‬תפיסה זו באה לידי ביטוי בשהאדה‪" :186‬אין אל‬
‫מלבד אללה ומוחמד הוא שליח אללה"‪ .‬לדעתי בשל העובדה כי שני העמים מאמינים באל‬
‫אחד וכי שניהם מאמינים באותו האלוהים נוצר החיכוך‪ .‬הערכים של שני העמים מתנגשים‪,‬‬
‫מהלכי הדברים מסופרים אחרת וגדולתו של האל מתפרשת במובנים שונים‪ .‬הסכסוך בין‬
‫הודו לפקיסטן הוא מאבק דתי אשר החל לאחר שהודו זכתה בעצמאותה והשתחררה‬
‫‪185‬‬
‫דברים פרק יד פסוק ב'‪.‬‬
‫‪186‬‬
‫הכרזת האמונה האסלאמית‪ .‬כוללת הצהרה בדבר בלעדיותם של האל ושליחותו האלוהית של מוחמד‪.‬‬
‫‪656‬‬
‫משלטונה של בריטניה בשנת ‪ .5867‬תת‪-‬היבשת האסיאתית חולקה בין הודו‪ ,‬שבה רוב‬
‫הינדי‪ ,‬לבין המדינה החדשה ‪ -‬פקיסטן‪ ,‬שבה רוב מוסלמי‪ .‬בזמן מתן העצמאות וחלוקת הודו‪,‬‬
‫היוו המוסלמים רוב מוחלט מתושבי חבל הארץ‪ .‬החלוקה הביאה למהומות אלימות נרחבות‬
‫ולכאוס בשתי המדינות‪ .‬שוב‪ ,‬ניתן לראות כי לדת חלק מרכזי במאבק כוח שמתפרש במשך‬
‫שנים‪ .‬הדת הינה מאפיין הגורם מצד אחד לטוב ומצד שני גם לרע‪ .‬כלומר‪ ,‬הדת גורמת‬
‫לסכסוכים‪ ,‬למאבקי כוח וטרור‪ ,‬לאי הגעה להסכמים בין עמים אך גם גורמת לאהבת האל‪,‬‬
‫אהבת המדינה‪ ,‬אהבת המקום‪ ,‬נתינה והחכמה‪ .‬לדת יש מקום חיוני בחיים של כל עם‪ .‬אדם‬
‫צריך תחושת שייכות‪ .‬האדם זקוק לתחושת שותפות למאפייני העם‪ ,‬או לפחות לחשובים‬
‫שבהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אדם אינו חייב להיות שותף לכל המאפיינים‪ ,‬ויכול גם להיות שותף אליהם‬
‫חלקית או בכלל לא‪ .‬הדת היא מאפיין היוצר ליכוד והרגשת שייכות בעם‪ .‬העובדה כי הדת‬
‫היא חלק חיוני בחיי עם לא רק תורמת להרגשת שייכות בין האזרחים אלא גם גורמת‬
‫לקרעים ולמחלוקות‪ .‬לכן‪ ,‬לא ניתן להגיד חד משמעית אם הדת היא מאפיין חיובי או שלילי‬
‫בקרב עם‪ .‬סכסוכים רבים החלו‪ ,‬חלים ויחולו על רקע דתי ואין דבר שיכול לעצור את‬
‫התופעה‪ .‬לכל עם יש את האמונה שלו‪ ,‬את הערכים שלו ואת דעותיו המתונות והקיצוניות‬
‫בנוגע לאלוהים‪ .‬אם זהו אל יחיד או אלים רבים‪ .‬לסיכום‪ ,‬לדת יש חלק בסכסוכים‪ ,‬לעתים אף‬
‫חלק מרכזי ומשמעותי כפי שהוצג במידע לעיל‪ .‬היות ובעולמנו לא ניתן להתחמק מהדת ולא‬
‫ניתן להתעלם ממנה יש לדעת לקבלה וניתן אף לצרף חלק ממנה אל חיינו היום יומיים‪.‬‬
‫"כל הדתות העיקרת נושאות את אותו המסר‪ ,‬שהאהבה‪ ,‬הרחמים‬
‫והסליחה‪ ,‬צריכים להיות חלק בלתי נפרד מחיי כל אחד מאתנו‪- ".‬‬
‫טנזין גיאטסו‬
‫‪658‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫‪ .1‬בילסקי‪ ,‬א‪ ,.‬שנאן‪ ,‬א‪ ,.‬גבולות של קדושה בחברה בהגות ובאמנות‪,‬‬
‫ירושלים ‪.6336‬‬
‫‪ .2‬עורך ראשי‪ :‬פרופ' נתניהו‪ ,‬ב‪ ,.‬האנציקלופדיה העברית‪ ,‬הרצל‪ ,‬אבות‪-‬‬
‫הרצל‪ ,‬תאודור (בנימין זאב)‪ ,‬כרך חמישה עשר‪ ,‬הסתדרות העובדים‪-‬‬
‫וטה‪ ,‬חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ב‪.‬‬
‫‪ .3‬רייטר‪ ,‬י‪ ,.‬חסמים לשלום בסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬דת כחסם בפני‬
‫פשרה בסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫‪ .6353‬עמ' ‪.686-655‬‬
‫‪ .4‬מדד השלום –אוקטובר ‪ ,6356‬התכנית לחקר סכסוכים ויישובם ע"ש‬
‫אוונס‪ ,‬מרכז גוטמן לסקרים‪ ,‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫תל אביב‪ .6356 ,‬עמ' ‪.5‬‬
‫‪ .6‬עורכת ראשית‪ :‬טסלר‪ ,‬ד‪ ,.‬מלחמת ששת הימים – נתרן‪ ,‬מסעי הצלב‪,‬‬
‫האנציקלופדיה לנוער‪ ,‬כרך ‪ ,53‬הוצאת יבנה‪ ,‬תל אביב‪ .5886 ,‬עמ' ‪87-‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪ .5‬האנציקלופדיה הישראלית הכללית‪ ,‬כרך ‪ ,6‬ואגנר – נתרן‪ ,‬מסעי הצלב‪,‬‬
‫‪ ,5857‬ירושלים‪ .‬עמ' ‪.635‬‬
‫‪ .7‬הבריטניקה החדשה לנוער‪ ,‬כרך ‪ ,3‬הדסה‪-‬זוהר צפוני ודרומי‪ ,‬הודו‪,‬‬
‫‪ ,5883‬כתר הוצאה לאור‪ ,‬ירושלים‪ .‬עמ' ‪.58‬‬
‫‪653‬‬
‫שם בית הספר" ‪:‬נופי הבשור"‬
‫סמל בית הספר‪: 660324‬‬
‫כתובת ‪:‬מ ‪.‬א ‪.‬אשכול ‪,‬ד ‪.‬נ ‪.‬נגב‪85465‬‬
‫טלפון‪: 077-3191100‬‬
‫פקס‬
‫‪: 08-9982337‬‬
‫היהדות החילונית‬
‫שם המגישה ‪:‬ניר שעיה‬
‫ת"ז‪: 315366880‬‬
‫כתובת ‪:‬קיבוץ שדה בוקר ‪ ,‬ד‪.‬נ ‪.‬הנגב‪84993‬‬
‫פלאפון‪: 050-7579654‬‬
‫שם החונך ‪:‬ד"ר מרטין ססלר‬
‫מחזור ד'‬
‫שנת סיום ‪:‬תשע"ג‪– 2013‬‬
‫‪657‬‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫מבוא ‪ ............................................................ .................................‬עמ‪' 3.‬‬
‫פרק ראשון ‪ ......................................................................................‬עמ‪' 4.‬‬
‫פרק שני ‪ .........................................................................................‬עמ‪' 11.‬‬
‫פרק שלישי‪ .......................................................................................‬עמ ‪' 14.‬‬
‫דיון ומסקנות ‪ .....................................................................................‬עמ‪' 18.‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪ .....................................................................................‬עמ‪' 19.‬‬
‫‪655‬‬
‫מבוא‬
‫הנושא המרכזי בו אעסוק בעבודתי היא היהדות החילונית ‪.‬כאזרחי האוכלוסייה היהודית אנו‬
‫יודעים ומבחינים שנמצאים סביבנו חברות שונות ‪,‬כגון ‪:‬חילונים ודתיים ‪.‬בעבודה אני אחקור‬
‫איך מקהילה שלמה של דתיים מאמינים לאט לאט התחוללה מהפכה באמונה היהודית‬
‫ובקהילה היהודית ‪.‬בעבודתי אנסה לפרש את המושג המורכב והלא חד משמעי" חילוני ‪",‬אני‬
‫יכנס עמוק לעולם החילוני ויגלה מהם השקפות העולם החילוני ‪,‬מהי התרבות החילונית ‪,‬איך‬
‫החלה המהפכה החילונית ‪,‬מהי הסיבה המרכזית לכך ‪?.‬הקטע האחרון ‪,‬המורכב והמעניין‬
‫ביותר לדעתי בעבודתי הוא יחס החרדים כלפי היהודים הדתיים‬
‫‪ ,‬שאלת הדת והמדינה ‪,‬‬
‫הקודש מול החול ‪,‬ההלכה מול החירות ‪,‬מה דעתו של הרמב"ם לגבי היחס ליהודי שאינו‬
‫שומר מצוות ‪ ,‬הסכסוכים הרבים בארץ בין החרדים לחילונים כמו לדוגמה סוגיית השוויון‬
‫בנטל ולבסוף עמדת ההלכה ויחסה כלפי החילוני‪.‬‬
‫בחרתי בנושא מרכזי זה מכיוון שזהו נושא אקטואלי מאוד בימינו ועניין אותי לחקור לעומק‬
‫את היחסים בין העולם החילוני לעולם החרדי ‪,‬אהבתי מאוד לחפש מידע על תחילת‬
‫המהפכה של החילונים ולגלות שההגדרה" חילוני "היא לא חד משמעית וכל אדם מיחס את‬
‫הגדרה זו לפי איך שהוא מאמין שהוא רוצה להיות‪.‬‬
‫‪658‬‬
‫פרק ראשון ‪-‬מהי חילוניות‬
‫כ"חילוני ‪",‬כיום האדם החילוני נחשב לאדם שאינו מקיים את מצוות האל או‬
‫שבוחר לקיים רק מצוות מעטות ‪.‬שורש המילה" חילוני( "חול )מצביע על הניגוד‬
‫לקדוש ‪.‬על כך נאמר בתפילת" ההבדלה‪" :‬‬
‫ברּוְך אַ ָּתה ה ‪',‬אֱ לקֵ ינּו מֶ לְֶך הָּ עולָּם ‪,‬‬
‫קדׁש לְ חול‬
‫הַ מַ ב ְִּדיל בֵּין ֶ‬
‫ּובֵין אור לְּחשֶ ְך‬
‫ּובֵין י ִשְּ ָּראֵ ל לָּעַ מִ ים‬
‫ּובֵין יום הַ שְּ בִיעִ י לְּשֵ שֶ ת י ְּמֵ י הַ מַ עֲ שֶ ה ‪.‬‬
‫קדׁש לְ חול‪:.‬‬
‫בָּרּוְך אַ ָּתה ה ‪',‬הַ מַ ב ְִּדיל בֵּין ֶ‬
‫ביהדות החילונית קיים אלמנט של ניגוד הדתיות ואי קבלת השקפות ‪,‬אורחות חיים ומסגרות‬
‫דתיות ‪.‬יובל דוניו גדעון כותב במאמרו" מהי יהדות חילונית "שאין להקיש מכך שהחילוניות‬
‫היא במהותה שליליה של הדתיות ללא ערכיות משל עצמה ‪.‬החילוניות גם איננה הקלת ראש‬
‫בדת" – פריקת עול תורה ומצוות ‪",‬כפי שמציגים אותה הדתיים ‪.‬החילוניות הינה השקפת‬
‫עולם עצמאית בעלת ערכים משלה ‪,‬הכוללים בין היתר ‪,‬גם שלילה של תפיסת העולם‬
‫הדתית‪.‬‬
‫‪663‬‬
‫זרמים בחילוניות‬
‫יש כמה זרמים של חילונים ‪:‬חילונים הומניסטים ‪,‬חילונים אתאיסטים ‪,‬חילונים דאיסטים‬
‫ועוד ‪...‬‬
‫הזרם האתאיסטי הוא השקפת עולם אשר אינה כוללת אמונה באל או אלים ‪.‬יש המחלקים‬
‫את האתאיזם ל"חלש "ו"חזק ‪".‬אנשים אלו משתמשים בהגדרה" אתאיזם חזק" ‪",‬אתאיזם‬
‫נוקשה "או" אתאיזם קיצוני ‪",‬לאלה שמאמינים באי‪-‬קיומם של אלים ‪,‬ו"אתאיזם חלש ‪",‬‬
‫"אתאיזם רך ‪",‬או" אתאיזם מתפשר "לאלו שאינם מאמינים בקיומם ‪,‬אך אינם שוללים‬
‫אפשרות זו‪.‬‬
‫הזרם הדאיסטי הוא השקפת עולם ‪,‬לא‪-‬דתית ‪,‬הדוגלת בקיומו של אל או גורם ראשוני‬
‫בהתבסס על היגיון או אינטואיציה ‪.‬המסקנה לגבי קיומו של האל ‪,‬מציבה את הדאיזם‬
‫כהשקפה הנוגדת את האתאיזם ‪,‬חוסר אמונה באלוהים ‪.‬ביסוס המסקנה לגבי קיום האל ‪,‬‬
‫ברוב המקרים ‪,‬על כללי ההיגיון ולא על אמונה דתית ‪,‬מהווה את ההבדל העיקרי שבין‬
‫הדאיזם לבין התאיזם‪.‬‬
‫הזרם ההומניסטי הוא זרם חברתי ‪,‬המאמין כי האדם בעל אופי ייחוד ‪,‬נשגב ‪,‬מקודש ושונה‬
‫באופן מהותי מטבעם של יתר בעל החיים בעולם ויתר התופעות ביקום ‪,‬ולפיכך ‪,‬הטוב העליון‬
‫אליו יש לשאוף הוא טובת האדם ‪.‬‬
‫למושג חילוני אין הגדרה מוסכמת ‪,‬יש המגדירים חילונים כאנשים שאורח חייהם אינו כולל‬
‫קיום הוראותיה של דת כלשהי ‪.‬אחרים עשויים להגדיר חילוני כאדם החש חובת דיווח על‬
‫מעשיו לאנשים בלבד ולא לכוח עליון כל שהוא ‪.‬לפי ההגדרה האחרונה ‪,‬אדם המקיים מצוות‬
‫רבות כדי לרצות אנשים בלבד הוא חילוני ואילו אדם המקיים מצוות מעטות כדי לרצות את‬
‫האל הוא דתי ‪.‬‬
‫בקונטקסט היהודי במדינת ישראל ‪,‬חילונים הם אנשים שאינם מקפידים על קיום מצוות הדת‬
‫היהודית ‪.‬בתקופת העלייה השנייה ואחריה נעשה שימוש במושג" חופשיים "כדי לציין את‬
‫‪665‬‬
‫אותו עניין ‪,‬תוך הבנה כי מדובר בלקיחת חופש מכבלי הדת המגבילה ‪,‬אך במהלך השנים‬
‫כבש המושג "חילוניות "את מקומו בהוויה הישראלית ‪,‬כאשר במשמעותו מודגש ציון של‬
‫תופעה של חולין ‪,‬כתחליף לקודש של האורתודוקסיה‪.‬‬
‫אז מיהו אותו "חילוני? "‬
‫מיהו יהודי חילוני?‬
‫שאלה קשה עם הרבה שאלות בתוכה‬
‫האם יהודי חילוני הוא מאמין שאינו שומר מסורת ‪,‬וחילוניותו היא התנתקותו מהמסורת ?או‬
‫אולי יהודי חילוני הוא מי שאינו מאמין )אתאיסט (אך שומר מסורת ‪,‬אם מכוח ההרגל ‪,‬או‬
‫מכוחה של אידיאולוגיה שרואה במסורת מטרה כשלעצמה ומנתקת את המסורת מן‬
‫האמונה ?האם" יהודי חילוני "הוא מי שאינו מאמין ואינו שומר מסורת?‬
‫האם יהודי שניתק עצמו רגשית ומעשית מהמסורת היהודית ‪,‬אך משום כיבוד אב ואם הוא‬
‫שומר בביתו על כשרות כדי שיוכלו לאכול אצלו בנוכחות הוריו אף על מצוות נוספות ‪,‬האם‬
‫הוא דתי ‪,‬חילוני או אדיפאלי ?האם יהודי ש"נגד עין הרע" צם ביום הכיפורים ‪,‬שם מזוזות‬
‫בביתו ומדי פעם משתטח על קברי צדיקים ‪,‬שם פתקים בכותל ומשלם עבור ברכות לרבנים ‪,‬‬
‫האם הוא דתי ‪,‬חילוני ‪,‬או נמנה על משפחתו גם אם לא יועיל לא יזיק ?האם יהודי שאוכל‬
‫ראש של דג בראש השנה ‪,‬לביבות בחנוכה ‪,‬אוזני המן בפורים ‪,‬מצות בפסח ומאכלי גבינה‬
‫בשבועות ‪,‬הוא חילוני ‪,‬דתי ‪,‬או סתם גרגרני ?האם יהודי רפורמי ‪,‬שנוסע בשבת לבית‬
‫הכנסת ‪,‬הוא חילוני או דתי ?האם יהודי שכופר בכך שתורה ניתנה למשה בסיני והוא מסרה‬
‫ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לחכמים ‪,‬אך לעומת זאת חש יחס של כבוד למחשבה היהודית‬
‫לדורותיה ‪,‬ואף משקיע ימים כלילות בהכרת צפונותיה ובהנחלתה לדורות הבאים ‪,‬הוא‬
‫חילוני ?האם יהודי שכל טיפת דם של חיל ישראלי קדושה בעיניו לפחות כזו של מי שהורג‬
‫עצמו באוהלה של תורה ‪,‬ובוודאי שיותר משעל אדמה בגבולותיה הלא מוגדרים של ארץ‬
‫‪666‬‬
‫ישראל הוא חילוני או דתי ? האם יהודי שרוצה לבקר את קברי האבות בחברון ‪,‬אך אין לו כל‬
‫בעיה להצטייד בדרכון ‪,‬הוא חילוני או דתי שאינו לאומני ?האם יהודי שומר מצוות שמדינת‬
‫ישראל שווה בעיניו כקליפת השום ‪,‬או לחילופין שמתיר לעצמו ולחסידיו לשקר ולכחש ‪,‬לגנוב‬
‫ולרמות ‪,‬הוא דתי ?‬
‫שאלות רבות אלו מראות שאין הגדרה מוחלטת של יהודי חילוני ויש רמות שונות של אמונה‬
‫מצד אחד ושל שמירת מסורת מצד אחר ‪ ,‬ויש אדם שיכול להיות מוגדר ע"י קבוצה מסוימת‬
‫כדתי וקבוצה אחרת תראה בו כחילוני‪.‬‬
‫מתוך דבריה של פרופסור יאירה אמית ‪,‬אחרי כל השאלות הרבות שיש על מיהו היהודי‬
‫החילוני" ‪,‬יהודי חילוני גמור הוא מי שהתנתק כליל מאמונה ומסורת אך לא התכחש למוצאו‬
‫היהודי ‪".‬וכיוון שאין הרבה כאלה אז אני רוצה להתייחס לשאלה אחת שאליה אני הכי מתחבר‬
‫כיוון שאני היהודי החילוני הזה‪ ,‬האם יהודי ששומר על מחזור השנה היהודי ‪ -‬שבת ‪,‬חגים‬
‫ומועדים ‪,‬אך אינו שומר מצוות ואינו מקיים את המסורת בימי חול ‪,‬הוא יהודי חילוני ‪,‬דתי או‬
‫סתם חגיגי ?אני מגדיר את עצמי כיהודי חילוני וכך רוב היהודים מגדירים אותי ‪,‬אני אדם‬
‫ששומר על מחזור השנה היהודי ואני חוגג את חגי ישראל אבל אני לא מתפלל בבית כנסת‬
‫ולא צם ביום כיפור ולא מקיים את המסורת היהודית הדתית בימי חול ולכן התשובה לשאלה‬
‫היא שאותו יהודי הוא יהודי חילוני ולדעתי רוב היהודים החלונים בארץ הם אותו היהודי‬
‫ששומר על המסורת והחגים היהודים אבל לא בימי חול כמו הדתיים‪.‬‬
‫השקפת עולם של יהודים חילונים‬
‫חילוניות היא השקפת עולם ואורך חיים אישיים המבוססים על תפיסה הומניסטית שרואה‬
‫באדם ריבון על עצמו ועל עולמו‬
‫היהודים החילונים מאמינים כי טובת האדם ואיכות חייו הם תכלית כל הערכים ולאו דווקא‬
‫מידת התאמתם לצווים המדברים בשם ההלכה או האלוהים‬
‫‪666‬‬
‫בראשית ברא האדם את אלוהים זהו המשפט המשקף הכי טוב את תפיסת עולמו של‬
‫החילוני היהודי ‪,‬בפשטות משפט זה אומר שהאדם ברא את אלוהים ולא האלוהים ברא את‬
‫האדם ‪ ,‬משפט זה נוגד את המשפט המקורי שפותח את התנ"ך ואת תחילת החיים בעולם‬
‫שבבראשית א"‬
‫ָארץ ‪",‬המשפט שמשקף את‬
‫'ב ְֵּראשִ ית ‪,‬ב ָָּּרא אֱ ֹלהִ ים ‪,‬אֵ ת הַ שָּ מַ י ִם ‪,‬ו ְּאֵ ת הָּ ֶ‬
‫החילוניות אומר בעצם שהאדם המאמין יצר לעצמו את אלוהים שיהיה לו דבר שהוא יכול‬
‫להאמין בו או לבקש ממנו או להאשים אותו וזאת בניגוד גמור למשפט המקורי שאלוהים‬
‫ברא את כל העולם וגם את האדם והוא שולט ומחליט על כל מה שיקרה בעולם ובחייו של‬
‫האדם ‪.‬‬
‫להשקפת העולם היהודית חילונית יש שיר‬
‫אני מאמין הוא שיר שנכתב בידי המשורר שאול טשרניחובסקי באודסה בשנת ‪ 1984‬השיר ידוע גם‬
‫בשם" שחקי שחקי ‪",‬כשם מילותיו הראשונות‪.‬‬
‫שחקי שחקי על החלומות‪,‬‬
‫זו אני החולם שח‪.‬‬
‫שחקי כי באדם אאמין‪,‬‬
‫כי עודני מאמין בך‪.‬‬
‫כי עוד נפשי דרור שואפת‪,‬‬
‫לא מכרתיה לעגל פז‪,‬‬
‫כי עוד אאמין באדם‪,‬‬
‫גם ברוחו ‪,‬רוח עז‪.‬‬
‫‪666‬‬
‫רוחו ישליך כבלי‪-‬הבל‪,‬‬
‫ירוממנו במתי‪-‬על‪:‬‬
‫לא ברעב ימות עובד‪,‬‬
‫דרור לנפש ‪,‬פת‪-‬לדל‪.‬‬
‫שחקי כי גם ברעות אאמין‪,‬‬
‫אאמין ‪,‬כי עוד אמצא לב‪,‬‬
‫לב תקוותי גם תקוותיו‪,‬‬
‫יחוש אושר ‪,‬יבין כאב‪.‬‬
‫אאמינה גם בעתיד‪,‬‬
‫אף אם ירחק זה היום‪,‬‬
‫אך בוא יבוא ‪ -‬ישאו שלום‪,‬‬
‫אז וברכה לאום מלאום‪.‬‬
‫ישוב יפרח אז גם עמי‪,‬‬
‫ובארץ יקום דור‪,‬‬
‫ברזל ‪-‬כבליו יוסר מנו‪,‬‬
‫עין‪-‬בעין יראה אור‪.‬‬
‫‪668‬‬
‫יחיה ‪,‬יאהב ‪,‬יפעל ‪,‬יעש‪,‬‬
‫דור בארץ אמנם חי‪,‬‬
‫לא בעתיד ‪,‬בשמים‪-‬‬
‫חיי רוח לו אין די‪.‬‬
‫אז שיר חדש ישיר משורר‪,‬‬
‫ליפי ונשגב לבו ער‬
‫לו ‪,‬לצעיר ‪,‬מעל קברי‬
‫פרחים ילקטו לזר‪.‬‬
‫שיר זה הוא אחד השירים אשר מבטאים את ההשקפה החילונית ואשר מדגיש את האמונה‬
‫ברוח האדם בכך שבשיר יש משפטים כמו" ‪:‬שחקי כי באדם אאמין‪,‬כי עודני מאמין בך "‪.‬‬
‫משפט המבטא את האמונה החילונית ההומוניסטת באדם ולא באלוהים או" כי עוד נפשי‬
‫דרור שואפת "משפט המבטא את את הנפש החילונית כנפש חופשיה ממצוות אלהים‬
‫ומהאמונה בו ‪,‬השיר מבטא את היהודי החילוני בן ימינו אשר מאמין באדם ‪,‬בארץ ‪,‬בעתיד ‪,‬‬
‫באהבה ‪,‬בשלום אבל בשיר לא מוזכר אלוהים‬
‫‪.‬‬
‫תרבות החילונים ‪:‬‬
‫התרבות היהודית החילונית היא תרבות חייהם של רוב יהודי העולם וישראל ‪.‬חייהם של‬
‫יהודי הארץ והעולם עברו תמורות מרחיקות לכת עת השתלבו בתרבות המערבית‬
‫הדמוקרטית ‪ -‬תרבות בה הם חופשיים לבחור את דרך חייהם ואת חינוך ילדיהם ‪.‬‬
‫‪663‬‬
‫כמו בכל העולם גם העם היהודי הוא ייחודי בתרבותו ‪.‬תרבות זו מורכבת ממיזוג של זרמים‬
‫עדתיים ‪,‬חילוניים ודתיים כאחד ‪.‬מיזוג זה מהווה מכנה משותף ליהודים חילונים ודתיים‬
‫במספר היבטים של תודעה ‪.‬‬
‫אני כיהודי חילוני והיהודים החילונים בארץ ובעולם חוגגים את חגי היהדות ‪ :‬ראש השנה ‪,‬‬
‫סוכות ‪,‬חנוכה ‪,‬פורים ‪,‬פסח ‪,‬שבועות ‪.‬החילונים בארץ בעיקר בקיבוצים הפכו ציון של חגים‬
‫כמו חג חנוכה שבו מודגשת השגת העצמאות במקום ההקדשה הקודמת של נס פח השמן או‬
‫חג שבועות שבו החילונים מדגישים את האלמנט החקלאי ‪,‬ביכורים במקום האלמנטים‬
‫הדתיים שהם יציאת מצרים ומתן תורה ‪,‬יש גם כאלה חילונים שאפילו צמים ביום כיפור ‪ ,‬לא‬
‫בגלל שהם מאמינם או דתיים אלא בגלל שהם חושבים שצריך פעם אחת בשנה לעשות‬
‫חשבון נפש עם עצמם ולצום ‪.‬אני ביום כיפור לא צמתי אף פעם אבל אני חושב שזה יום מאוד‬
‫מיוחד בארץ מפני שביום הזה כל היהודים ‪,‬חרדים ‪,‬דתיים וחילונים מפסיקים ליום אחד כל‬
‫פעילות וכמעט כולם לא נוסעים ברכבים וזה לא בגלל שיש חוק אזרחי במדינה שאוסר נסיעה‬
‫ביום כיפור וזה בעייני מה שיפה ביום הזה ‪.‬כמו יום כיפור גם שאר החגים הם בעני ימים‬
‫מיוחדים מפני שהחגים האלה מאחדים את כל העם היהודי חרדים ‪ ,‬דתיים וחילונים וכולם‬
‫ביחד עושים את החג ‪ ,‬הדוגמה הכי יפה בעיני היא חג הפסח ‪,‬בערב החג כל יהודי ויהודי‬
‫עושה ומציין את ליל הסדר בביתו עם משפחתו‪.‬‬
‫התרבות היומיומית של היהודים החילונים מתאפיינת בעיסוק באמנות ‪,‬ריקוד ‪,‬מוזיקה ‪,‬‬
‫תיאטרון ‪,‬קולנוע ‪,‬ספורט ‪,‬לימודים‬
‫המילה חילונית בתרבות יהודית חילונית ‪,‬אינה מתייחסת לסוג היהודי אלא לסוג התרבות ‪.‬‬
‫למשל ‪,‬יהודים דתיים היוצרים ספרות ומוזיקה ומפיקים סרטים העוסקים בנושאים לא דתיים‬
‫משתתפים בתרבות היהודית החילונית ‪,‬אף שהם עצמם אינם חילונים‬
‫‪667‬‬
‫‪.‬‬
‫פרק שני ‪-‬תהליך החילון‬
‫חילון הוא התרחקות מהמסורת ‪,‬הדת ‪,‬וכן מאורח החיים הנוגע להן ‪.‬החילון בתרבות המערב‬
‫החל במאה ה ‪-18‬במקביל ובהשפעת עידן הנאורות ‪,‬תנועת השכלה והתפתחות המדע‬
‫והטכנולוגיה ‪.‬במרכזו של החילון עמדה תחושת הניכור אל הדת הנוצרית ואל עיקריה ‪,‬הן‬
‫בשל התחזקות הרציונליזם שסתר את ההיבטים האי‪-‬רציונליים של הדת ‪,‬והן בשל‬
‫התרופפות כוחה של הכנסייה הנוצרית לטובת עליית כוחה של המדינה ‪,‬תהליך שמייצגו‬
‫המובהק הוא המהפכה הצרפתית ‪.‬החברה היהודית ‪,‬נטתה אל החילון מאותה תקופה ‪,‬גם כן ‪,‬‬
‫אולם בגוון הייחודי לה ובהתאם למצבה כמיעוט בתוך רוב‪.‬‬
‫המושג חילון נגזר מהמונח חול ‪,‬כלומר התחום שאין בו קדושה ‪.‬המושג הזה מגדיר מראש‬
‫את החילוניות באנטי‪-‬תזה לדתיות ‪,‬החילוני הוא זה אשר בחייו אין קדושה ‪,‬או לחלופין שאינו‬
‫מקדיש עצמו לדבר ‪.‬היעדר ההקדשה יוצר הקבלה להומניזם אשר לא רואה במציאות דבר‬
‫הגדול מן האדם ‪,‬לפי שהאדם הוא אשר יצר את מושג האל כמו מושגים עיליים אחרים ‪,‬‬
‫ולפיכך אין ישות אשר תצדיק הכפפה של האדם אליה‪.‬‬
‫תיעוד ראשוני של אמירות בעלות ביסוס רעיוני חילוני ‪ ,‬והפצה בציבור הרחב ידוע לנו החל‬
‫מתחילת העת החדשה והופעת הרנסאנס כמו בכתבי פיקו דלה מירונדלה ובהתרסת מדענים‬
‫דוגמת גלילאו גליליי וקופרניקוס כנגד אמיתות להן הטיפה הכנסייה הקתולית והפצה בציבור‬
‫הרחב ידוע לנו החל מתחילת העת החדשה והופעת הרנסאנס כמו בכתבי פיקו דלה‬
‫מירנדולה ובהתרסת מדענים דוגמת גלילאו גליליי וקופרניקוס כנגד אמיתות להן הטיפה‬
‫הכנסייה הקתולית‪.‬‬
‫החילונים הראשונים‬
‫היהודי החילוני הראשון שנראה היה אלישע בן אבויה שחי בתקופת חורבן בית שני ובעצם‬
‫כפר בדת ובתורה וכך יצא מאורך חיוו הדתיים ‪,‬מסופר על אבויה שעשה זאת משום שראה‬
‫‪665‬‬
‫בן שממלא את בקשת אביו בדבר קיום מצוות" שילוח הקן "ובמסגרתה היה אמור הבן לטפס‬
‫על העץ על מנת לבריח ציפור מקנה כדי לקחת את ביציה ‪,‬מילוי מצווה זו היה אמור לזכות‬
‫את הבן האריכות ימים אמנם בפועל הוא נפל מהעץ ומת ‪.‬בן אבויה שהיה עד לכל האירוע‬
‫הזדעזע ואיבד את אמונתו ומצוות התורה ‪.‬אבל אולי בן אבויה היה היהודי הראשון שכפר‬
‫ויצא מהדת אבל היהודי הראשון שהוא הסמל לתהליך החילון היהודי הוא ברוך שפינוזה ‪.‬‬
‫שפינוזה נולד ב ‪- 24‬לנובמבר ‪ 1632‬ומת ב ‪- 21‬לפברואר ‪ 1677,‬שפינוזה נולד למשפחת‬
‫אנוסים מפורטוגל שברחו להולנד ושם הוא נולד ‪.‬שפינוזה נודע בארצו ככופר וכאדם בעל‬
‫תפיסה מהפכנית על מהות אלוהים ‪,‬יש המכנים את שפינוזה כפילוסוף הפילוסופים מפני‬
‫שהוא השפיע רבות על המחשבה הפילוסופית האנושית ולמייסד של מדע ביקורת המיקרא ‪.‬‬
‫תפיסתו ‪,‬המכונה" פנתאיזם ‪",‬גורסת כי אין אלוהות טרנסצנדנטית ואין אל פרסונלי מצווה ‪,‬‬
‫ומבחינתו האלוהות היא בעצם כל הטבע על כל מרכיביו וגווניו ‪.‬שפינוזה מזהה את העצם –‬
‫ישות שהיא סיבת‪-‬עצמה ‪,‬שאין ישות חיצונית לה ‪,‬שהיא מקור הכול – בתור אלוהים ‪,‬ובה‬
‫בעת בתור הטבע ‪.‬מכאן שאם האלוהים הוא הטבע ‪,‬הרי שכל תפיסת האלוהות ההיסטורית‬
‫של הדתות המונותאיסטיות – בטלה ‪.‬שפינוזה גרס גם כי הגוף והנפש הם שני תארים שונים‬
‫של העצם ‪:‬תואר המחשבה ותואר ההתפשטות ‪.‬ישנם אינסוף תארים לעצם ‪,‬מתוכם אנו‬
‫מכירים רק שניים ‪.‬לכן ‪ -‬במות הגוף תמות גם הנפש ‪.‬תפיסה זו עוררה סערה בעולם הדתי ‪,‬‬
‫שנמשכה מאות שנים ‪.‬שפינוזה ‪,‬באמצעות השימוש במילון המושגים של דקארט"‪ .‬עצם ‪",‬‬
‫"אלוהים "ועוד שלל את הדואליזם הקרטזיאני בפרט ‪,‬ואת השניות של עולם נוכחי ועולם הבא‬
‫ההתבוללות באירופה שמובילה לביטול האמונה‬
‫במאה ה ‪- 18‬החלה באירופה החלה תקופת המודרניזציה וההשכלה ‪,‬דבר שגרם לתחילת‬
‫תהליך החילון האמיתי ביהדות ‪,‬באותה תקופה גם ניתנה אמנסיפציה ושיוויון זכויות ליהודי‬
‫אירופה וכך יהודי אשכנז רצו לצאת מ"חומות הגטו "ולהשתלב בחברה הכוללת ‪,‬האנשים‬
‫שהתבוללו בחברה הפכו לאנשים משכילים ‪,‬אנשי מדע והגות מצליחים במדינותיהם אבל‬
‫‪668‬‬
‫דבר לא גרם רק לשיפור חיי היהודים באירופה אלא גם להתבוללות גדולה וליציאה מחיי הדת‬
‫וכך החל תהליך החילון המסיבי ביהדות ‪.‬היהודים שהשתלבו בתנועת ההשכלה ובחברה רצו‬
‫לפרוץ את גבולות התרבות היהודית המסורתית והציעו סדר יום חדש לחברה ‪,‬לתרבות‬
‫היהודית‪.‬‬
‫שמואל פיינר הינו פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר אילן והיסטוריון של‬
‫תהליכי המודרניזציה והחילון ביהדות אירופה והוא אומר שבעיניו התנועה הראשונה שפעלה‬
‫באופן מודע ומכוון למען המודרניזציה של היהודים ‪.‬הובילו אותה באירופה של המאות ה ‪-18‬‬
‫וה ‪-19‬אינטלקטואלים יהודים משכילים וביקורתיים ‪,‬ששאפו לחולל מהפכה תרבותית‬
‫שתחדש את פני החינוך ‪,‬הספרות ‪,‬המחשבה והחברה ‪,‬ותעצב זהות יהודית מורכבת‬
‫שמשלבת אדם ‪,‬אזרח ויהודי ‪.‬פיינר קורא להשכלה" המהפכה הצרפתית "של היהודים ‪.‬‬
‫מחקרו של פיינר מראה כי ראשיתה של ההשכלה במפנה התרבותי של" ההשכלה‬
‫המוקדמת – "בהתעוררות הסקרנות למדע ולפילוסופיה שהתעוררה בפינות שונות של‬
‫החברה היהודית באירופה החל מראשית המאה ה ‪-18‬אצל כמה גברים צעירים חניכי‬
‫התרבות המסורתית ‪.‬הללו לא מצאו את סיפוקם האינטלקטואלי בגבולות המוסדות ‪,‬הידע‬
‫וארון הספרים של האליטה התורנית ‪,‬ואף היו חדורים בתחושת נחיתות ומוגבלות תרבותית‬
‫בלתי נסבלת של היהודים לעומת התפתחות המדעים והתרחבות אופקי הידע בתרבות‬
‫הסובבת ‪.‬הם מחו למעשה על הזנחתה של המסורת המדעית והפילוסופית היהודית לטובת‬
‫התמקדות בלעדית במסורת‪.‬‬
‫הרבה רבנים אומרים שהשואה קרתה בעקבות ההתבוללות הרבה שהייתה באירופה‬
‫באותה תקופה וזהו העונש של ה 'התלמודית ובקבלה ‪.‬‬
‫אבל מהו חילון ?בניגוד למובן השגור של המונח הזה ‪ -‬אין הכוונה לאתאיזם דווקא ‪,‬ורבים‬
‫מהמתחלנים הראשונים לא רק שהאמינו באל ‪,‬אלא ראו עצמם אף כעושים את רצונו‬
‫המפורש ‪.‬פיינר מתייחס לשלושה הבטים מרכזיים המשולבים בתהליך החילון על פי המחקר ‪,‬‬
‫והם יציאתם של תחומי פעילות וידע משליטת הדת ;דלדולן של אמונות ופרקטיקות דתיות ;‬
‫‪663‬‬
‫והפרטה של הדת ‪,‬כלומר נסיגת הדת מהמרחב הציבורי אל המרחב הפרטי של האמונה‬
‫האישית‪.‬‬
‫עוד סיבה לתהליך החילון היהודי במאה ה ‪- 19‬היא הציונות ‪,‬הציונות נוצרה במהלך המאה‬
‫ה ‪-19.‬במאה זאת התקיימו באירופה מספר זרמים רעיוניים שכל אחד מהם השפיע את‬
‫השפעתו על הציונות ‪,‬כמו תנועת ההשכלה ‪,‬התנועה הרומנטית ‪,‬המרקסיזם והסוציאליזם ‪.‬‬
‫עידן ההשכלה איפשר לחברה הארופאית להתחיל ולקבל את היהודים לקרבה ולכן היהודים‬
‫בארצות אלו הם אלו שהתחילו ראשונים את תנועת ההשכלה ‪.‬במהלך המאה ה ‪-19‬התחילה‬
‫להיווצר היהדות הרפורמית שמרכזה היה בגרמניה ‪.‬כך לאט לאט פני התרבות הישנה‬
‫והמסורתית ביהדות התחילה להשתנות ‪.‬הציונות השפיעה על תהליך החילון מפני שהתנועה‬
‫הציונית באירופה שאפה ופעלה בכל כוחה להסגת מטרתה שהיא לעלות לארץ ישראל‬
‫ולהתיישב בה ובסוף גם להקים מדינה ‪ ,‬מטרה זו סטרה את אמונת החרדים שהתנגדו גם‬
‫לתנועת ההשכלה שהרחיקה הרבה יהודים מהדת וגם לעליה לארץ ישראל משום שהאמינו‬
‫כי גאולת העם והארץ יתקיימו רק עם ביאת המשיח‪.‬‬
‫‪665‬‬
‫פרק שלישי ‪-‬יחס החרדים כלפי יהודים חילוניים‬
‫בסוגיה זאת ‪,‬יחס הדתיים לחילוניים ‪,‬ימיה כמעט כימי האומה הישראלית ‪.‬אנו מוצאים‬
‫במקורות הקדומים שלנו דברים הקשורים ביחסים שבין תלמיד חכם לעם הארץ ‪,‬או בין‬
‫"חבר "לעם הארץ ‪,‬אשר לפי מונחים של היום ‪,‬תלמיד חכם או החבר ‪,‬פירושו יהודי שומר‬
‫מצוות ‪,‬ועם הארץ זה יהודי שאינו שומר מצוות‪.‬‬
‫הסוגיה של היחס בין יהודים דתיים לחילוניים הינה רבה בשנים שהחלה לתת אותותיה עוד‬
‫לפני קום המדינה כאשר החלה התנועה המודרנית של האמנציפציה בגולה ‪.‬הדבר התחזק‬
‫לאחר השואה שערערה את יסודות האמונה בהשגחה האלוהית בצורה שאין לה תקנה ‪.‬‬
‫הרמב"ם כותב לגבי היחס ליהודים שאינם שומרי מצוות שכיוון שכך גידלו אותם ‪,‬רובם‬
‫נחשבים כאנוסים כיוון שלא חינכו אותם לכך והם לא נחשפו להסברת היהדות ‪,‬וכך הוא‬
‫כותב‪:‬‬
‫"בני הטועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגידלו אותם על‬
‫דעתם ‪,‬הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגידלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצוות ‪,‬שהרי הוא‬
‫כאנוס ואף על פי ששמע אחר כך שהוא יהודי וראה יהודים ודתם ‪,‬הרי הוא כאנוס ‪,‬שהרי‬
‫גדלוהו( הוריו )על טעותם ‪...‬לפיכך ראוי להחזירם בדרכי התשובה ולמשכם בדברי שלום עד‬
‫שיחזרו לאיתן התורה ‪",‬ולכן לדתיים אסור לכעוס על היהודים כיוון שהם כך נולדו למסגר‬
‫חילונית והם לא יודעים את הצד השני ולכן צריך להחזיר אותם ולמשוך אותם לדת בדרכי‬
‫ההחזרה בתשובה ולא בדרכי כעס והתנגדות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מתגלים בחברה הישראלית מתחים גוברים והולכים בשאלות של דת‬
‫ומדינה ‪,‬קודש וחול ‪,‬הלכה וחירות ‪,‬פרטיקולריות ואוניברסליות ‪.‬לפי דעה הרווחת בציבור ‪,‬‬
‫מתחים אלו משקפים מגמות של פירוק תרבותי ושל ערעור הזהות הקולקטיבית ‪.‬‬
‫‪666‬‬
‫אפשר להדגים זאת באמצעות השניות שבין ארץ‪-‬ישראל כארץ מולדת לבין ארץ‪-‬ישראל כארץ‬
‫הקודש ‪.‬המולדת ‪,‬הבית ‪,‬מזמינים אינטימיות ‪,‬נינוחות וטבעיות ‪,‬ואילו הקודש מעורר תחושה‬
‫של רוממות ויראה ‪,‬ובצד המשיכה והכיסופין הוא גם מעורר בלבנו רתיעה וחרדה" ‪,‬חרדת‬
‫קודש" ‪",‬יראת הרוממות "המולדת היא קטגוריה לאומית מובהקת ;הקדושה הוא קטגוריה‬
‫דתית מובהקת ‪.‬‬
‫בסכסוכים שבין הדתיים לחילונים בארץ יש הרבה סוגיות כמו למשל‪:‬‬
‫סוגיית מעמד האישה ‪-‬שהוא שונה בין הדתיים לחילונים החילונים רואים את האישה כבעלת‬
‫שווין זכויות זהה לגבר ובחברה החילונית מעצימים את מעמד האישה‬
‫סוגיית האוטובוסים בשבת ‪-‬בסוגיה זו הרוב החילוני רוצה שיתאפשר להתנייד בתחבורה‬
‫ציבורית בשבת כמו בכל יום בשבוע והציבור הדתי נגד אפשרות זו מכיוון שזה קילול השבת ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1996‬ניטשה מחלוקת חריפה בין חרדים לחילונים בירושלים בנושא התנועה בשבת‬
‫בכביש בר‪-‬אילן ‪.‬החרדים תבעו לסגור לתנועה בשבת את הכביש העובר בסמוך לשכונות‬
‫חרדיות בעיר ‪,‬בנימוק שהדבר מתחייב מהשקפתם הדתית ‪.‬לעומתם ‪,‬טענו תושביו החילוניים‬
‫של האזור ‪,‬כי סגירת הכביש תפגע קשות באיכות חייהם ‪.‬זאת ‪,‬משום שהדבר יחייב אותם‬
‫בימי השבת להאריך פי שלושה ויותר את מרחק הנסיעה בין בתיהם לבין חלקים אחרים של‬
‫העיר ‪,‬ובמקרים מסוימים אף ימנע מהם כליל את האפשרות לנוע ברכבם בסמוך למקום‬
‫מגוריהם‪.‬במחאה על אי‪-‬סגירתו של הכביש בימי שבת הגיעו אלפי חרדים ‪,‬מדי שבת ‪,‬‬
‫להפגנות שהובילו לעימותים קשים עם כוחות המשטרה שנכחו במקום‪.‬על פי הוראת בג"ץ‬
‫מינה שר התחבורה דאז ‪,‬יצחק לוי ‪,‬ועדה ציבורית שאמורה הייתה" להגיש פתרונות ברוח של‬
‫סובלנות דתית ‪".‬ההמלצות שהגישה הוועדה עוררו סערה ציבורית ‪,‬ושני הצדדים ‪,‬החרדים‬
‫והחילונים ‪,‬דחו אותן על הסף ‪.‬אז הודיע השר לבג"ץ ‪,‬כי בתוקף סמכותו החליט לסגור את‬
‫הכביש בזמן התפילה בשבתות ובחגים ‪.‬בג"ץ קיבל את דעתו של השר רק לאחר שנמצאו‬
‫פתרונות לציבור החילוני באזור‪.‬‬
‫‪666‬‬
‫והסוגיה הכי אקטואלית היא השוויון בנטל ‪-‬אחת מנקודות המחלוקת הקשות בין חילונים‬
‫לדתיים בישראל היא נושא גיוס( או אי גיוס )בחורי הישיבות לצה"ל ‪.‬יש לציין כי מדובר על‬
‫האוכלוסייה החרדית ‪,‬ולא על הציבור הדתי לאומי ‪,‬שבניו משרתים בצה"ל ורבות מבנותיו‬
‫משרתות במסגרת" השירות הלאומי‪".‬מקור המחלוקת הוא בהסדר שנקבע עם קום המדינה ‪,‬‬
‫לפיו יש זכות לתלמידי ישיבה לדחות את שירותם הצבאי עד לסיום לימודיהם ‪.‬הפטור הזמני‬
‫הפך עם הזמן לפטור כמעט כללי ‪-‬תלמידי הישיבה דוחים שוב ושוב את גיוסם עד לפטור‬
‫מוחלט( משום שאינם מתאימים לגיוס בגלל גילם או המצב המשפחתי שלהם ‪).‬תופעה זו‬
‫הלכה וגברה עם השנים‪ -‬יותר ויותר בני ישיבות הצהירו ‪,‬כי" תורתם אמונתם "ולכן לא שירתו‬
‫בצבא ‪.‬הרצון להימנע משירות צבאי גם מנע מגברים חרדים רבים השתלבות בשוק העבודה ‪,‬‬
‫שכן במידה והיו עוזבים את הלימוד בישיבה היו נאלצים להתגייס לצה"ל‪.‬תופעה זו גרמה‬
‫לתרעומת רבה בקרב הציבור החילוני וכן בקרב רבים מבין הציבור הלאומי הדתי ‪.‬כדי לנסות‬
‫ולמצוא פתרון למצב זה ‪,‬מונתה ועדת טל על‪-‬ידי שר הביטחון באוגוסט ‪ 1999,‬לאחר שבג"ץ‬
‫קבע ‪, 13‬שנה לפני כן ‪,‬כי שאלת גיוס בני הישיבות צריכה להיות מוכרעת ע"י הכנסת ‪.‬בית המשפט‬
‫נתן ארכה לכנסת לבטל את ההסדר הקיים של" תורתו אמונתו "ולהכין את המסגרת לשירות בחורי‬
‫הישיבות מתוך התחשבות בצרכיהם המיוחדים‪.‬המלצות הועדה שילבו בין הרצון לעגן את הערך‬
‫היהודי‪-‬היסטורי של לימוד תורה במסגרת טוטלית וההכרה כי גיוס כפוי של אוכלוסייה שלמה נדון‬
‫מראש לכישלון ‪,‬לבין הצורך לפתור בעיה לאומית‪-‬חברתית ‪,‬היוצרת פילוג בעם ודנה מגזרים שלמים‬
‫באוכלוסייה החרדית לחיי דלות‪:‬המלצות הועדה ‪,‬המבקשות להתיר לתלמידי הישיבות לשהות ‪,‬מגיל‬
‫מסוים ‪,‬למשך תקופה של עד שנה אחת מחוץ לישיבה ‪,‬ולבחון את המשך דרכם"( שנת הכרעה ‪").‬‬
‫אלה שיבחרו לאחר מכן להמשיך ולהקדיש את חייהם ללימוד תורה ‪ -‬יורשו לעשות כן ;האחרים יחויבו‬
‫בשירות צבאי על פי קביעת שלטונות הצבא ‪,‬ומגיל מסוים ואילך תעמוד לרשותם שורה של חלופות‬
‫לשירות הצבאי ‪,‬ובהן שירות צבאי מקוצר בפיקוד העורף ובמסגרות דומות ‪,‬ושירות אזרחי ‪.‬כן תועמד‬
‫לרשות תלמידי הישיבות האפשרות לשרת בהתנדבות במשמר האזרחי עוד במהלך לימודיהם ‪.‬‬
‫חלופות אלה יביאו ‪,‬באורח טבעי ‪,‬לשינוי במספרם של השוהים במסגרת הסדר' תורתו‬
‫אומנותו"‪'.‬הוועדה" ‪,‬סבורה כי בישום המלצותיה יהיה כדי להביא בסופו של דבר לנקודת איזון חדשה ‪,‬‬
‫‪666‬‬
‫הפוגעת פחות בעקרון השוויון ‪,‬המתחשבת עם זאת באמונתם הדתית של תלמידי הישיבות ‪,‬היוצרת‬
‫הבנות חדשות ‪,‬ולתקוות הועדה ‪ -‬גם כזו היוצרת מארג חברתי חדש בישראל "‪.‬בדברי הסיכום‬
‫הודגשה תקוותה של הוועדה להפחתת הניכור בין החלקים השונים של החברה הישראלית בעקבות‬
‫יישום ההמלצות והכרתה בכך שהמלצותיה אינן מהוות פתרון קסמים ‪,‬במיוחד לאור העובדה שהן‬
‫עלולות שלא להתקבל על דעתם של חלקים גדולים במגזר החרדי‪.‬ואמנם ‪,‬המלצות הוועדה התקבלו‬
‫בצורה שלילית לא רק בקרב חלקים של המגזר החרדי ‪,‬אלא גם בקרב רבים במגזר החילוני ‪,‬שראו‬
‫בהם" הכשר "חוקי להנצחה למעשה של המצב הקיים ‪.‬יחד עם זאת ‪,‬אושר חוק טל במליאת הכנסת ‪.‬‬
‫מאז אישור החוק ‪,‬הוגשו לבג"ץ עתירות הטוענות שהחוק מהווה הכשר להשתמטות משירות צבאי‪.‬‬
‫עמדת ההכלה כלפי החילוני‪:‬‬
‫היהדות האורתודוקסית איננה מטיבה להתמודד עם תופעת החילוניות היהודית ‪.‬עצם המושג‬
‫"יהודי חילוני "נתפס ‪,‬בעיני האורתודוקסיה ‪,‬כעשב שוטה !להשקפתם ‪,‬ההגדרה" יהודי "‬
‫כוללת ‪,‬בעצם מהותה ‪,‬את שמירת המצוות והצירוף" יהודי חילוני "כמוהו כ"חייל עריק ‪"...‬‬
‫האמת המדויקת איננה נוחה כלל ‪.‬כי היחס לחילוני בהלכה היהודית הוא כאל עבריין ופושע‬
‫שצריך להחרימו ולהוקיעו מכלל עדת ישראל ‪,‬ויתרה מכך אף לשלול ממנו את הזכות‬
‫להשתתף בטכסים של הקהילה ואפילו להתפלל לאלוהים!‬
‫מובן שגישה כזו אפשרית כאשר שומרי ההלכה הם הרוב והחילונים מיעוט ‪,‬במצב הקיים ‪,‬‬
‫שבו החילונים מהווים רוב ‪,‬עצם האזכור של" טיפול "כזה בעברייני הדת הוא בלתי אפשרי ‪.‬‬
‫נותרו אם כן כל אותן סנקציות הלכתיות שבמסגרתן מנסים להביא את מי שאיננו שומר מצוות‬
‫למצב שבו יש לו את כל החובות ואת מיעוט הזכויות בקהילה היהודית ‪.‬כך ‪,‬למשל ‪,‬על פי‬
‫ההלכה ‪,‬החילוני ממשיך להיות חייב במצוות מתן צדקה אבל אסור לתת לו צדקה‪...‬‬
‫על פי ההלכה אין מציאות שתופקע יהדותו של אדם אלא הוא יהודי לכל חייו ‪.‬כל חייו חייב‬
‫הוא בקיום המצוות וכל זמן שאינו מבצען נחשב הוא ליהודי עבריין‪.‬‬
‫‪668‬‬
‫חשוב מאד שהקורא החילוני יבין כי מעבר לצווים ההלכתיים ‪,‬קיימת ביהדות הדת ‪,‬דה‪-‬‬
‫לגיטימציה עמוקה ומוחלטת של יהדות התרבות ‪.‬חוסר הרצון להכיר בתפיסה שאיננה‬
‫אורתודוקסית עמוק עד כדי הכחשת הרציונליות של התפיסה החילונית" ‪.‬לא יכול להיות‬
‫שהחילונים באמת מאמינים בהשקפותיהם "אומרת היהדות הדתית באלף קולות" הם פשוט‬
‫לא יודעים ומבינים את האמת הקדושה ‪".‬לכן רבים כל כך הביטויים" תינוקות שנישבו "ו" עמי‬
‫ארצות "ביחס לחילונים ותפיסת עולמם ‪.‬ביטויים אלה ‪,‬יותר משהם מיועדים לבוז ולזלזול ‪,‬הם‬
‫ביטוי למצוקה של יהדות הדת להסביר לעצמה את תופעת יהדות התרבות ‪.‬מצוקה זו נעשית‬
‫חמורה עוד יותר בישראל ‪,‬ישות יהודית שהוקמה דווקא כחזונה של יהדות התרבות ואשר בה‬
‫תלויה יהדות הדת ‪,‬בכל קיומה הכלכלי והפיזי ‪,‬באותה יהדות חילונית שנואת נפשה‪.‬‬
‫על פי ההלכה ועל פי העמדה האורתודוקסית קיצונית על החילוני יש איסורים רבים כמו ביקור‬
‫חולים ‪,‬ניחום אבלים ‪,‬אין חובה לתת צדקה לעני אם הוא חילוני ‪,‬אסור להחזיר אבדה לחילוני ‪,‬‬
‫אין פודים חילוני מהשבי ‪,‬אסור להתאבל על חילוני שמת ‪,‬פיקוח נפש של חילוני אינו דוחה‬
‫שבת ‪,‬אסור לקבל צדקה מחילוני ‪,‬מאכל שבושל על ידי חילוני אסור באכילה ועוד איסורים‬
‫רבים אבל אם כל האיסורים התיאורטיים האלה אי אפשר לקיים אותם באמת כי במדינתנו‬
‫הציבור הדתי נשען על הרוב החילוני בענייני ביטחון וכלכלה ולכן רובו לא עושה דברים אלו‬
‫והדבר הכי חשוב בהלכה כלפי היהודי החילוני בעניי הוא שלא משנה כמה אותו יהודי הוא‬
‫חילוני וכמה הוא חוטא כלפי הדת ‪,‬קודם כל הוא יהודי וכל חיוו כך הוא יישאר‬
‫‪663‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫עבודתי חקרתי את החילוניות היהודית ‪,‬חיפשתי מהי משמעות המילה" חילוני "וגיליתי שיש‬
‫הרבה מאד משמעויות ואין משמעות אחת ברורה וכל אחד מתאים לעצמו את ההגדרה שהכי‬
‫מתאימה לאורך חייו ‪,‬חקרתי את תפיסת העולם החילונית ואת התרבות החילונית ‪.‬בעבודתי‬
‫היה לי חשוב לגלות איך כל העולם החילוני התחיל ולכן חזרתי עשרות שנים אחורה עד‬
‫לאמצע המאה ה ‪- 18‬שם התחיל כל התהליך המאסיבי של החילון וגם עד לחילני הראשון‬
‫אלישע בן אבויה שחיי בימי חורבן בית שני וכפר בדת ויצא מאורך חייו הדתיים ‪.‬חקרתי גם‬
‫את נושא הציונות אשר מרכזה הוא לעלות ולהתיישב בארץ ישראל וכך זה סוטר את אמונת‬
‫החרדים ‪ .‬הנושא האחרון אותו חקרתי הוא יחס החרדים כלפי החילונים ובו יש מתיחות רבה‬
‫בין שני הצדדים והיא באה לידי ביטוי במדינתינו כיום בהרבה מאוד נושאים והאקטואלי‬
‫שבהם הוא נושא השיוויון בנטל‪.‬‬
‫‪667‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫•‬
‫יובל דוניו גדעון ‪,‬מהי יהדות חילונית ‪?,‬מאמר מגזין‪, 2005‬‬
‫•‬
‫מלכין ‪,‬י ‪,‬במה מאמינים יהודים חילונים‪? 2000‬‬
‫•‬
‫ליבמן ‪,‬י ‪,‬לחיות ביחד ‪:‬יחסי דתיים חילוניים בחברה ישראלית‪, 1990‬‬
‫•‬
‫דעת אמת ‪,‬מעמד החילוני בהלכה‪, 2002‬‬
‫•‬
‫אמית ‪,‬י ‪,‬בראשית ברא האדם את אלוהים ‪,‬חופש‪, 2008‬‬
‫•‬
‫ויקידפדיה ‪, http://he.wikipedia.org.‬‬
‫•‬
‫עולם היהדות והקבלה ‪,‬הדתיים מרחיקים אותי מהיהדות‪, http://www.olam-‬‬
‫‪jew.com/shut/datiim-marchikim-yaach-oyen.htm‬‬
‫•‬
‫נתן צבי פרידמן ‪,‬יחסי דתיים חילוניים ‪-‬לאור ההלכה ‪,‬מכללת הרצוג" דעת‪", 1968‬‬
‫•‬
‫רביצקי ‪,‬א ‪,‬דתיים וחילוניים בישראל ‪-‬אמנה חברתית ‪,‬המרכז לטכנולוגיה חברתית ‪,‬‬
‫‪1998‬‬
‫•‬
‫המרכז לטכנולוגיה חינוכית ‪,‬יחסי דתיים וחילוניים בישראל – עבר ‪,‬הווה ועתיד ‪,‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17807‬‬
‫‪http://video.cet.ac.il/VideoPlayer.aspx?xmlConfigPath=History/Tea .5‬‬
‫‪cher/Moderna/Moderna.xml‬‬
‫‪ .6‬סילפין‪ ,‬א‪" ,‬הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה‪58-‬‬
‫ולהתגבשותן"‪,‬סיכומונה‪http://www.sikumuna.co.il ,‬‬
‫‪665‬‬
‫בית‪-‬הספר "נופי הבשור"‬
‫סמל בית הספר‪333666 :‬‬
‫כתובת‪ :‬ד‪.‬נ הנגב ‪58638‬‬
‫טלפון‪3776585533 :‬‬
‫גלגול הנשמות בעיני ההינדואיזם והיהדות‬
‫שם התלמיד‪ :‬גלית וולפוביץ'‬
‫שם המנחה‪ :‬ד"ר מרטין ססלר‬
‫מקום מגורים‪ :‬קיבוץ רעים‬
‫מקום מגורים‪ :‬קיבוץ מגן‬
‫תעודת זהות‪653383668 :‬‬
‫מקום עבודה‪" :‬נופי‪-‬הבשור"‬
‫טלפון התלמיד‪3867858655 :‬‬
‫‪668‬‬
‫ראשי פרקים‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫מבוא‬
‫עמוד ‪6-5‬‬
‫הינדואיזם‬
‫עמוד ‪8-55‬‬
‫גלגול הנשמות בעיני היהדות‬
‫גלגול נשמות על פי ההינדואיזם‬
‫עמוד ‪56-56‬‬
‫השוואת רעיון החיים שלאחר המוות בהינדואיזם מול היהדות‬
‫עמוד ‪56-58‬‬
‫עמוד ‪53‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪663‬‬
‫מבוא‬
‫בעבודתי אחקור את מסתרי החיים שלאחר המוות‪ .‬קיימות אמונות שונות ומגוונות בנושא זה‪,‬‬
‫כמו למשל בנצרות‪ ,‬אשר לפיה האדם מת ועולה לגן עדן אם היה טוב בחייו או יורד לגיהינום‬
‫אם היה אדם חוטא‪ .‬ישנה גם הגישה האתיאיסטית אשר מבטלת את רעיון הנשמה ולפיה‬
‫כאשר האדם מת הוא "נכבה"‪ ,‬הופך לגופה דוממת לנצח‪ .‬אני אבקש להתמקד בגישה‬
‫ההינדית המסורתית‪ ,‬גלגול נשמות‪ ,‬ואבדוק אם היא מוכרת גם ביהדות‪ .‬גלגול הנשמות הינו‬
‫כלי אשר דרכו הנשמה יכולה להתפתח ולהתקדם מבחינה רוחנית‪ .‬כאשר הנשמה תגיע אל‬
‫הרמה הנכונה‪ ,‬היא יכולה להגיע אל גן העדן ולנוח ולהירגע‪.‬‬
‫בחרתי לחקור את ההינדואיזם משום שרציתי להבין אותה יותר טוב‪ .‬זו דת כה שונה משלוש‬
‫הדת המונותיאיסטיות יהדות נצרות ואסלאם ולכן קשה מאוד להבין אותה ולהתחבר אליה‪.‬‬
‫מאז ומעולם היא סקרנה אותי ואני מקווה שדרך עבודה זו יפקחו עיני‪ .‬אני אתמקד בנושא‬
‫המוות משום שזו אחת מתעלומות החיים הגדולות ביותר הניצבת לפנינו‪ ,‬אשר מאז ומעולם‬
‫בלבלה אותי ואיימה עליי‪ .‬אני מקווה שאמצא תשובות לכל שאלותיי וכך אבין את העניין יותר‬
‫לעומק‪.‬‬
‫בפרק הראשון אציג את עיקרי האמונה ההינדית אשר לא מוכרת לרוב ובכך אנסה להבהיר‬
‫מספר עקרונות בעבודה‪ .‬בפרק השני אברר אם היהדות מכירה ברעיון גלגול הנשמות‪ ,‬ואם כן‬
‫אמצא מהי הגישה היהודית כלפי גלגול הנשמות‪ .‬בפרק השלישי אגדיר מהו גלגול נשמות‬
‫הינדי‪ ,‬ובפרק האחרון אשווה בין היהדות להינדואיזם‪.‬‬
‫בעבודתי אשתמש בספרים‪ ,‬במאמרים‪ ,‬באתרי אינטרנט ובמקורות מן התנ"ך כדי להסביר‬
‫את כל אשר אני מחפשת מכל זווית אפשרית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אשתמש במספר שאלות אשר יכוונו‬
‫אותי אל המטרה – מה התהליך שעוברת הנשמה בין רגע המוות אל הלידה מחדש‪ ,‬האם‬
‫קיים גלגול נשמות בבעלי חיים או רק בבני האדם‪ ,‬מדוע נשמרת רמתה הרוחנית של הנשמה‬
‫מגלגול אחד לשני כאשר הזיכרונות נעלמים כליל‪.‬‬
‫‪665‬‬
‫הינדואיזם‬
‫הינדואיזם הינה הדת הרווחת בהודו ונפאל‪ .‬מהות ההינדואיזם הינה שאיפה להגעה אל‬
‫הגאולה‪ ,‬ה"מוקשה"‪ .‬כדי להגיע אל מצב זה על המאמין ההינדואי האדוק להאמין בשלושה‬
‫עיקרים‪:‬‬
‫‪ º‬אמונה בממשות עליונה אחת‪.‬‬
‫‪ º‬אמונה בסמכותן של ה"ודות" וה"אופאנישאדות"‪.‬‬
‫‪ º‬אמונה בעקרונות ה"קארמה" וה"סמסארה"‪.‬‬
‫רק לאחר שיאמין בכל העקרונות הללו ויחיה על פיהם תוך ביצוע ה"דהרמה" והקפדה על‬
‫חובות ה"קאסטה" יוכל המאמין ההינדואי להגיע אל ההארה‪ ,‬ה"מוקשה"‪.‬‬
‫התחלתה של הדת ההינדית‪ ,‬או הברהמנית‪ ,‬אינה ידועה בצורה ברורה‪ ,‬שכן הופעתה‬
‫הראשונית הייתה לפני המצאת דרך התקשורת הכתובה‪ .‬ניתן רק להניח כי ההיסטוריה‬
‫ההינדית החלה באלף השלישי לפני הספירה‪ .‬בשנת ‪ 5833‬לפנה"ס בקירוב השתלטו שבטי‬
‫נוודים אריים לתת היבשת ההודית מפרס על ידי פלישות אלימות ומסעות מלחמה‪ .‬הם‬
‫התגאו מאוד בטוהר גזעם והיה קיים בהודו חוק האוסר על נישואים בין האריים להודים‪.‬‬
‫השבטים האריים הגיעו אל הודו מפרס ולאחר השתלטותם על האזור המשיכו אל אירופה‪.‬‬
‫בתקופת מלחמת העולם השנייה אימצו אל עצמם הנאצים את המונח "ארים" כדי להקנות‬
‫לעצמם יסודות היסטוריים‪-‬מדעיים‪ .‬השבטים האריים העבירו את מנהיגיהם אל קהילות עמק‬
‫האינדוס ושינו את המבנים החברתיים שלהם‪ .‬מתוך האינטראקציה הזו התפתח הרעיון‬
‫הרוחני שהתגולל אז והפך אט אט אל ההינדואיזם המוכר לנו כיום‪.‬‬
‫ההינדואיזם הינה דת פוליתיאיסטית הכוללת בתוכה מספר רב מאוד של אלים‪ ,‬אשר‬
‫העיקריים ביניהם‪ ,‬ה שילוש האלוהי ההינדואי כולל את‪ :‬ברהמה‪ ,‬וישנו ושיווא‪ .‬כל אחד‬
‫מהאלים הללו מתייחס אל התהליך הקוסמי של היצירה‪,‬‬
‫השימור וההרס‪ .‬ברהמה – נחשב לאל האחראי לבריאת‬
‫העולם‪ ,‬אך זוהי לא הגדרה מדויקת‪ ,‬משום שישנם סיפורי‬
‫בריאה רבים בהם מוזכר כי אלים אחרים בראו את העולם‪.‬‬
‫צורה טובה יותר לתיאור תפקידו האלוהי של ברהמה היא אל‬
‫של חוכמה‪ ,‬אל שמשקיף על העולם ומספר את הסיפור של‬
‫העולם‪ .‬ברהמה מתואר כישוב על פרח לוטוס ובעל ארבעה‬
‫ראשים המכוונים אל ארבעת רוחות השמיים המציינים את‬
‫היותו מתבונן על העולם ומבין את המתרחש‪ .‬בדומה לרוב האלים הוא מופיע כבעל ארבע‬
‫‪666‬‬
‫ידיים‪ :‬ביד אחת הוא נושא שרביט המסמל את היותו אל הפולחן; ביד השנייה הוא נושא כד‬
‫מים המסמל את החיים של הקיום; ביד השלישית הוא מחזיק מחרוזת שבעזרתה הוא סופר‬
‫את הזמן של הקיום שעבר; וביד הרביעית הוא מחזיק את הטקסטים הקדושים של הודו‪ .‬אבל‬
‫בניגוד לאלים האחרים‪ ,‬הוא אינו נושא בידיו כלי נשק‪ .‬הוא מתואר לרוב כנותן עצה וכמעניק‬
‫משאלה‪ ,‬ובדרך כלל ל א לוקח חלק אקטיבי בלחימה‪ ,‬אלא רק מייעץ מה לעשות‪ ,‬ולכן אין לו‬
‫כל צורך בכלי נשק‪ .‬וישנו – האל המשמר‪ ,‬המגן על העולם‪ ,‬הוא כל‪-‬יודע כל‪-‬יכול וכל‪-‬נוכח‪.‬‬
‫וישנו מתואר כגבר נאה בעל צבע עור כחול כהה או שחור‪ ,‬שגובהו והכתר שלראשו מתארים‬
‫את היותו מלך ישר דרך‪ .‬בכל אחת מארבעת ידיו הוא מחזיק סמל אחר‪ :‬שרביט המסמל את‬
‫כוחו המלכותי; דיסקוס‪ ,‬הנשק המוחלט; לוטוס המבטא את חלקו במעשה הבריאה; וקונכייה‬
‫להשמעת אות הניצחון כאשר הוא מביס את האדהרמה‪ ,‬אי הסדר הקוסמי‪ ,‬ומחזיר את‬
‫ההרמוניה לעולם‪ .‬במיתולוגיה מתוארות עשר התגלמויות של וישנו‪ ,‬הנפוצות שביניהן הן‬
‫קרישנה וראמה‪ .‬שיווא – אל ההרס‪ ,‬אך טמונים בו גם הכוחות‬
‫ליצור מחדש וסגולת הפוריות‪ .‬הכוחות הלכאורה מנוגדים הללו‬
‫מראים כי ההינדואיזם מכיר בתהליך הטבעי של לידה‪ ,‬מוות‬
‫ולידה מחדש‪ .‬שיווא מתואר כבעל שיער ארוך ומלא קשרים‬
‫המתאר את סגפנותו; נחשים כרוכים על צווארו ועל מותניו ובידו‬
‫מעין קלשון‪ ,‬החשוב בכלי נשקו; צווארו כחול משום ששתה רעל‬
‫אשר סיכן את עתיד העולם‪ -‬פעולה זו מראה על החמלה‬
‫הטמונה בו‪.‬‬
‫כדי להבין יותר לעומק את החזון ההינדי‪ ,‬נגדיר את המושגים שהוזכרו לעיל‪:‬‬
‫ודות‪ :187‬ודה פירושה חוכמה‪ .‬קיימים ארבעה ספרי ודות‪ :‬ריג‪-‬ודה‪ ,‬יאז'ור‪-‬ודה‪ ,‬סאמא‪-‬ודה‪,‬‬
‫אטארווה‪-‬ודה‪ .‬הודות הן אוסף של כתבים עתיקים ופיוטים (מנטרות) שונים‪ ,‬אשר כוללים‬
‫תפילות ומזמורים לאלים השונים‪ .‬בנוסף לפיוטים אלה הודות מסבירות את החוקים והכללים‬
‫שעל פיהם על בני האדם להתנהג ולהתייחס אחד לשני‪ .‬לפי האמונה ההינדית‪ ,‬הודות ניתנו‬
‫מן האלים והועברו בעל פה מדור לדור מהמלומדים שזכו להשראה וקיבלו אותן מהאלים‪.‬‬
‫אופאנישאדות‪ :188‬כוללות את עיקרי המסר הרוחני של ההינדואיזם‪ .‬החלקים האחרונים של‬
‫הודות נקראים אופאנישאדות והם מבטאים את התכנים הפילוסופיים והפרקטיים של הודות‪.‬‬
‫‪187‬‬
‫שפילברג‪ ,‬ח‪ ,.‬הודו‪ :‬אמונות ודתות‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשמ"ו עמוד ‪.57-55‬‬
‫‪188‬‬
‫קאפרה‪ ,‬פ‪ ,.‬הטאו של הפיזיקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬עמוד ‪53‬‬
‫‪666‬‬
‫קארמה‪ :189‬חוק הסיבה והתוצאה‪ .‬לפי חוק זה‪ ,‬לכל פעולה שהאדם עושה יש תגובה‪ ,‬תוצאה‪.‬‬
‫זהו מונח נייטראלי‪ ,‬שמשמעותו שעלינו לקחת אחריות למעשינו‪ ,‬כיוון שנידרש לתקן את‬
‫הטעויות שאנו עושים בגלגולים הבאים‪.‬‬
‫סמסארה‪ :190‬מחזור אינסופי של לידה‪ ,‬מוות ולידה מחדש בו נתונה הנשמה‪ .‬לפי תפיסה זו‪,‬‬
‫העולם הוא נצחי‪ ,‬בהיותו חסר התחלה בזמן‪ .‬לזמן יש אומנם מחזורים‪ ,‬אך אי אפשר להצביע‬
‫על התחלה של מה שקיים או על סוף מוגדר כלשהו‪ .‬בתוך נצח זה נולד האדם שוב ושוב‪,‬‬
‫במעגלים חוזרים של התהוות וכיליון‪ .‬הסמסארה מסדירה את המעבר של הנפש מגוף לגוף‪,‬‬
‫כאשר כמעט כל צורות החיים הקיימות שותפות בתוך מעגל זה (האלים‪ ,‬האלים למחצה‪,‬‬
‫השדים‪ ,‬בני האדם‪ ,‬יצורים מיתולוגיים ובעלי החיים)‪.‬‬
‫דהרמה‪ :191‬אמת צדק ויושר‪ .‬משמעותה האתית של המילה היא "הדרך הנכונה לחיים"‪,‬‬
‫הנובעת ממכלול חובות האדם או 'התנהגות נאותה'‪ ,‬במיוחד במובן דתי או חברתי‪.‬‬
‫קאסטה‪ :192‬השכבה הדתית והחברתית שאליה משתייך האדם מינקותו‪ .‬שכבה זו היא קבועה‬
‫ואינה יכולה להשתנות‪ ,‬לפי חוקי החברה ההינדית‪.‬‬
‫מוקשה‪ :193‬גאולה‪ ,‬הארה‪ .‬האדם חי במעגל של גלגול נשמות הגורם לו סבל וכאב נפשי‪,‬‬
‫סמסארה‪ .‬המוקשה היא המצב אליו שואף וחולם האדם כדי להפסיק את חיי הסבל שהוא חי‪.‬‬
‫כאשר האדם מגיע אל המוקשה הוא יוצא מהמעגל של המוות והלידה מחדש ולא חוזר אל‬
‫העולם – נשמתו אינה לוקחת עוד חלק במחזור החיים‪.‬‬
‫הפילוסופיה ההינדית המחולקת לשישה זרמים אורתודוקסים המבוססים על הודות‪ .‬זרמים‬
‫אלה קרויים גם "אסטיקה"‪ .‬זרמי ה"נאסטיקה" – הלא אורתודוקסיים – הנודעים ביותר הינם‬
‫ה"צ'ארווקה"‪ ,‬הבודהיזם והג'איניזם‪ .‬ההבדל בין אסטיקה לנאסטיקה הוא שהזרמים הלא‬
‫אורתודוקסים מתכחשים לסמכות ה"ודות" כטקסטים שניתנו מן האלים ומציעות למאמיניהם‬
‫תפישות עולם חלופיות ודרכים חדשות לשחרור‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫‪190‬‬
‫‪http://www.merkaz-ruhani.co.il/page2.html http://www.lotuscenter.co.il/creation/karma.htm‬‬
‫‪http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%94+%D7%947%9‬‬
‫‪9%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%96%D7%9D&source=web&cd=4&cad=rja&ved=0C‬‬
‫‪D8QFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.aguda4u.co.il%2Fsites%2Fdefault%2Ffiles%2F%2520%25D7%25‬‬
‫‪93%25D7%2595%25D7%2593%2520%25D7%2595%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2‬‬
‫‪599%25D7%2599%25D7%25AA.doc&ei=xZXuUNadApOHswbMyYHAAg&usg=AFQjCNG0fW9q‬‬‫‪ sbKfJBo9ainrJ9-1PKiHQ‬קובץ וורד – מושגים בהינדואיזם‬
‫‪191‬‬
‫קובץ וורד – מושגים בהינדואיזם‬
‫‪192‬‬
‫‪http://www.aviv.kotar.co.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=52835173&nTocEntryID=52958004‬‬
‫‪&nPageID=52913886‬‬
‫‪193‬‬
‫קובץ וורד – מושגים בהינדואיזם‬
‫‪666‬‬
‫כיום‪ ,‬דרך חלוקת ששת זרמי האסטיקה הינה לשלושה זוגות‪ .‬חלוקה זו לה הייתה בהכרח‬
‫ההסדר המקורי והזוגות לא תמיד משלימים זה את זה‪ .‬ניאיה ו‪-‬ווייששיקה – ניאיה משמעה‬
‫ניתוח לוגי‪ .‬האדם יכול להגיע אל המוקשה אם יבין את דרכי העולם בעזרת חושים ותובנה‪,‬‬
‫היקש‪ ,‬אנלוגיה ועדות מילולית‪ .‬המונח "ווייששיקה"‪ ,‬טוענים‪ ,‬גזור מהמונח "קטגוריה של ידע‬
‫המציין הבדל יסודי‪ ,‬אינדיבידואליות‪ ,‬ייחודיות‪ ".‬יש חשיבות רבה לחומר‪ ,‬כדי להגיע אל‬
‫השחרור יש להכיר בטבעו האטומי של היקום‪ ,‬בהבדל בין חומר לנשמה ובנבדלותם של‬
‫השניים זה מזה‪ .‬סאנקריא ויוגה – העיקרון מאחורי סאנקריא הוא הפסקה מוחלטת של‬
‫הסבל‪ ,‬ולמצב זה מגיעים דרך היוגה‪ .‬הסאנקריא הינה שיטה דואליסטית המאמינה בשתי‬
‫ישויות נצחיות‪ ,‬ה"פורושה" (הנפש) וה"פרקריטי" (החומר‪ ,‬הגוף)‪ .‬ישויות אלה מתנגדות אחת‬
‫לשנייה – הנפש חופשיה מיסודה אך היא לכודה בתוך הגוף ולמראית העין משועבדת לו וזהו‬
‫מקור הכאב והסבל שממנו מבקש האדם להשתחרר‪ .‬היוגה היא אמצעי להגיע לשחרור‪.‬‬
‫היוגה מתוארת בשמונה צעדים‪ :‬הימנעות‪ ,‬קיום ושמירה‪ ,‬תנוחה‪ ,‬שליטה בנשימה‪ ,‬נסיגה‬
‫מהחושים‪ ,‬ריכוז‪ ,‬מדיטציה והגות‪ .‬התפישה המערבית של היוגה אינה נכונה‪ ,‬שכן אין צורך‬
‫מיוחד בתנוחות גופניות מדהימות כדי להגיע לשליטה גופנית‪ ,‬ניתן להגיע לכך אפילו‬
‫באמצעות ישיבה רגועה על כיסא‪ .‬מימאנסא ו‪-‬ודאנטה – ודאנטה פרושה "סוף הודה" והיא‬
‫מתוארת גם כידע שלם של הודות‪ .‬משתמשים במונח זה כדי לתאר את הפילוסופיות שהחלו‬
‫באופאנישאדות‪ .‬מימאנסא הינה בת‪-‬זוגה של הודאנטה אך היא מתארת יותר את ביאור‬
‫הודות מאשר קבלתן כדרך לשחרור‪ .‬בסופו של דבר אישרה המימאנסא כי אפשר להגיע אל‬
‫המוקשה על ידי כיבוד הודות וקיום הטקסים הכלולים בהן‪.‬‬
‫‪668‬‬
‫גלגול הנשמות בעיני היהדות‬
‫גלגול הנשמות הינו עיקרון המיוחס בעיקר אל אמונות המזרח‪ ,‬אך ישנם מקורות יהודים אשר‬
‫ניתן לפרשם כהוכחה לגלגול נשמות‪ .‬בפרק זה אנסה למצוא את התפישה היהודית כלפי‬
‫מושג זה על פי עקרונות הקבלה וספרות חז"ל‪.‬‬
‫גלגול נשמות על פי הקבלה‪ :‬משמעות המילה קבלה הינה גילוי המהות הפנימית שלנו‪.‬‬
‫הקבלה נמצאת במרכזה של המסורת המיסטית המערבית‪ ,‬והיא דרך של התפתחות אישית‬
‫והגשמה עצמית‪ .‬הבסיס לקבלה הוא מפת עץ החיים‪ ,‬שהינה דיאגרמה העוסקת בתודעת‬
‫האדם‪ .‬היא משמשת השראה מתמדת למחפשים אחר האמת‪ ,‬התרים אחרי חכמה פנימית‪,‬‬
‫הקבלה מבטאת את הקשר שבין חיי היום יום לרוחניות הקיימת בתוכנו‪ .‬מפת עץ החיים‬
‫משמשת מדריך לגוף‪ ,‬לאישיות‪ ,‬לנשמה ולרוח האדם‪ .‬עץ החיים מתייחס לכל הרבדים‬
‫הקיימים באדם ולא רק לאינטלקט ולכן מכונה הקבלה "המיסטיקה היהודית"‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫גלגול נשמות מתפרש על שני סוגי גלגולים‪ .‬הראשון אינו מדבר על מעגל של לידה מחדש‪,‬‬
‫אלא על התקופות השונות שאנו עוברים במהלך חיינו‪ .‬התקדמות זו נועדה להביא לתיקון‬
‫הנשמה על ידי התנסות חווייתית‪ .‬המילה "גלגול" מתארת מצב רוחני חדש‪ ,‬גבוה יותר‪,‬‬
‫שאליו מגיעה הנשמה שלנו‪ .‬על פי הקבלה‪ ,‬שאיפתה של הנשמה היא להישאר תמיד במצב‬
‫של מודעות טהורה מבלי להיות תלויה בקיום הגופני‪ ,‬המצריך את מיקומה של הנשמה בתוך‬
‫הגוף הסובל מכל מגבלות הגוף‪ ,‬ומתנגד ללידה מחדש‪ ,‬וכך נתונים הנשמה והגוף במאבק‬
‫מתמיד‪ .‬הסוג השני מתייחס אל גלגול נשמת האדם לאורך מאות ואף אלפי שנות התפתחות‪,‬‬
‫ברגע המוות הגוף הפיזי שלנו מפסיק להתקיים‪ .‬אם הצלחנו לגלות את העולם הרוחני עוד‬
‫במהלך חיינו בעולם הזה‪ ,‬נמשיך להתקיים בו גם לאחר מות הגוף הגשמי שלנו‪ .‬במידה ולא‬
‫עשינו זאת‪ ,‬נמצא את עצמנו שוב בעולם הזה‪ ,‬בגלגול חדש‪ ,‬עם חיים אחרים ו"תסריט" שונה‬
‫לחלוטין‪ .‬הקץ למעגל גלגול נשמות צפוי רק כאשר הנשמה התפתחה דיה‪ ,‬ואין בה יותר רצון‬
‫להיוולד מחדש‪ .‬ישנן אמונות תפלות הטוענות כי גלגול הנשמות מתחלק בין בני האדם ובין‬
‫בעלי החיים‪ ,‬אך חשוב לציין שבעיני הקבלה העניין אינו כך‪ .‬גלגול הנשמות מתקיים רק בין‬
‫בני האדם ולא ניתן לשוב אל העולם הגשמי בתור חיה או חרק לאחר גלגול אנושי‪ .‬קיימת‬
‫סברה כי אדם אשר לא הצליח לפתח את נשמתו עד הרמה העליונה יאלץ לחזור אל העולם‬
‫הגשמי המוכר לנו ובגלגול זה יוכל להמשיך את תהליך התפתחותו מאותה רמה רוחנית שבה‬
‫"נעצר"‪ .‬מתוך כך עולה השאלה ‪ -‬כיצד נשמרת התפתחות זו בין גלגול לגלגול בזמן‬
‫שהזיכרונות נעלמים כליל? שאלה זו נותרת ללא מענה‪ ,‬שכן מדע גלגול הנשמות מלא‬
‫‪194‬‬
‫"מדריך לגלגול נשמות על פי הקבלה"‪ ,‬זיו מאיר‪ ,‬מרצה ויו"ר "ההתאחדות הישראלית לשיטות ריפוי‬
‫הוליסטיות ורייקי"‪.‬‬
‫‪663‬‬
‫מסתורין וחוקריו לא הגיעו אל תום עבודתם‪ .‬נוכל רק לשער כי ההתפתחות הרוחנית נמצאת‬
‫יחד עם הזיכרונות‪ ,‬הנשמרים בתת המודע שלנו‪ ,‬ולכן כאשר חודרים אל תת המודע ניתן‬
‫למצוא את הזיכרונות מגלגולים קודמים ומתוך כך להכיר את עצמנו ולהתפתח מבחינה‬
‫רוחנית‪.‬‬
‫קיימות פרשנויות רבות ומגוונות של פסוקי המקרא‪ ,‬בניסיון להבין את אלוהים והוראותיו‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬גלגול נשמות אינו נתפש כאפשרי בעיני עיקרי הדת היהודית‪ ,‬אך ישנם פרשנים‬
‫המוצאים הוכחות לקיום תהליך זה בעזרת פרשנות קבלית‪ .‬אחד המקורות הנפוצים לעניין זה‬
‫הוא הפסוק "פֹּקֵ ד עֲ וֹּן אב בוֹּ ת לעל‪ -‬בבנִ ים וְ לעל‪ִ -‬ש ֵל ִשים וְ לעל‪ִ -‬ר ֵב ִעים"‬
‫‪195‬‬
‫‪ .‬הפרשנות הידועה‬
‫יותר‪ ,‬פשט הפסוק‪ ,‬הינה שאדם שחטא‪ ,‬ייענש הוא וייענשו בניו ונכדיו עד דור רביעי‪ ,‬אולם‬
‫ישנם פרשנים המתייחסים לרובד ה"סוד" של הפסוק ומוצאים כי הוא מלא סודות ורמזים‪ .‬הם‬
‫טוענים כי שילשים ורבעים הם הגלגולים של האדם‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם ייענש על חטאיו במשך‬
‫ארבעה גלגולים ורק בסופם יכפר על מעשיו‪ .‬פירוש זה גם מסביר את הביטוי "צדיק ורע לו"‪,‬‬
‫שכן בסוף הגלגול הרביעי האדם יהיה נקי מפשע ומתוך כך יהיה צדיק אך לאחר זמן רב של‬
‫סבל – היה לו רע מאוד במשך זמן ממושך מאוד‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫הרב מנשה בן ישראל מביא הוכחות‬
‫ודוגמאות רבות לקיום גלגול נשמות במקורות התנ"ך ובדברי חז"ל בספרו "נשמת חיים"‪:‬‬
‫‪ º‬לאחר חטאו של האדם הראשון אמר לו אלוהים‪ִ " :‬כי‪ -‬בעפב ר אל בתה‪ ,‬וְ אֶ ל‪ -‬בעפב ר‬
‫בתשוב"‪ .197‬לפי הפשט‪ ,‬האדם נוצר מעפר ולאחר מותו ישוב הגוף ויתפרק לעפר‪ .‬לפי‬
‫פרשנות הסוד‪ ,‬הכוונה ב"עפר" היא לגוף ממש שנוצר מעפר‪ ,‬ולכן "אל עפר תשוב"‪.‬‬
‫הרב מפרש זאת כך‪" :‬רמז לו כי אחר שחטא יוכרח להתגלגל פעם אחרת ולשוב‬
‫אל עפרו כדי להשלים מה שחיסר בפעם הראשונה"‪.‬‬
‫‪º‬‬
‫"דוֹּ ר הֹּלֵ ְך וְ דוֹּ ר בבא"‬
‫‪198‬‬
‫– קיים כאן היפוך‪ ,‬היה צריך לכתוב "דור בא ודור הולך"‪ .‬פירוש‬
‫הרב בספרו‪" :‬אלא מלמד שכבר בא"‪ ,‬כלומר שהדורות שהולכים ‪ -‬הם עצמם אחר כך באים‪.‬‬
‫‪º‬‬
‫איוב מעיד על עצמו‪ " :‬בערֹּם יבצב ִתי ִמ ֶבטֶ ן ִא ִמי‪ ,‬וְ בערֹּם אב שוב בש במה"‪ 199.‬כלומר‪" ,‬אשוב ממש‬
‫לבטן‪ ,‬בהיותו חושב שעוד תשוב נשמתו להתגלגל בגוף אחר"‪.‬‬
‫גלגול נשמות בספרות חז"ל‪ :‬כאשר אנו עוסקים בחיים שלאחר המוות עולות שאלות רבות‪,‬‬
‫שכן זהו עניין שאינו ניתן להוכחה‪ .‬אחת השאלות הגדולות הניצבות בפנינו הינה ‪ -‬מה קורה‬
‫‪195‬‬
‫דברים ה‪ ,‬פסוק ח‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫נלקח מתוך מאמרה של יהודית עזרד‪.‬‬
‫‪197‬‬
‫בראשית ג‪ ,‬פסוק י"ט‪.‬‬
‫‪198‬‬
‫קהלת א‪ ,‬פסוק ד‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫איוב א‪ ,‬פסוק כ"א‪.‬‬
‫‪667‬‬
‫לנשמתנו הרוחנית לאחר מותנו הגשמי‪ .‬האם היא עוברת בן רגע אל תינוק שנולד או אל‬
‫ביצית שמופרית‪ ,‬או האם היא בכלל נעלמת וגלגול הנשמות אינו אלא מיתוס שהומצא על ידי‬
‫דתות המזרח המסתוריות‪ .‬קיימת תשובה לשאלה זו‪ ,‬על פי המדרש "אוצר הנשמות"‪ .200‬לפי‬
‫מדרש זה‪ ,‬כאשר אלוהים ברא את העולם הוא גם ברא מצבור של נשמות וכאשר גבר ואישה‬
‫מקיימים יחסים ביניהם‪ ,‬הוא בוחר נשמה אחת ושולח אותה אליהם‪ .‬אלוהים מחליט באותו‬
‫רגע על הנתונים הפיזיים שיורשת הנשמה אך על האלמנטים הרוחניים שלה הוא אינו יכול‬
‫להשפיע ‪ -‬מיד הקב"ה גוזר על הטיפה מה יהא בסופה אם זכר אם נקבה אם חלש אם‬
‫גבור אם עני אם עשיר אם קצר או ארוך אם מכוער או נאה אם עבה או דק אם בזוי או‬
‫גס‪ ,‬וכן גוזר על כל קורותיו‪ ,‬אבל אם צדיק אם רשע לא‪ ,‬אלא הדבר ההוא נותנו בידו‬
‫של אדם בלבד‪ .‬במדרש זה מתואר שיח בין אלוהים‪ ,‬מלאך אלוהים והנשמה‪ .‬הנשמה אינה‬
‫רוצה להיכנס אל הגוף אך אלוהים שולח אותה בעל כורחה ‪ -‬דע שעל כרחך נולדת ועל‬
‫כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש‬
‫ברוך הוא‪ .‬כדי להסביר לנשמה מדוע עליה לשמור מצוות ולעבוד את אלוהים מראה לה‬
‫המלאך את הצדיקים בגן העדן ואת החוטאים בגיהינום‪ ,‬כולם נבראו כמוה‪ ,‬טהורות‪ ,‬ובחיים‬
‫בחרו מסלולים שונים וכעת הם מקבלים על כך את שכרם‪ .‬לאחר הסיור הזה הנשמה חוזרת‬
‫אל רחם האישה וברגע הלידה נשכח הכל מן התינוק ‪ -‬ומוציאו לאויר העולם בעל כרחו‪,‬‬
‫מיד שוכח התינוק כל מה שראה ביציאתו וכל מה שהוא יודע‪ .‬ניתן להבין מסיום‬
‫המדרש כי חיי האדם הם מבחן‪ .‬אלוהים נותן לאדם את התשובות אך הוא צריך לעבוד קשה‬
‫כדי להגיע אליהן בעזרת עבודת ה'‪ .‬ברגע המוות האדם נותן דין וחשבון לאלוהים‪ ,‬בו הוא‬
‫בודק אם הגיע האדם אל התשובות‪ .‬אם כן‪ ,‬תחזור הנשמה אל גן העדן עד שיגיע תורה‬
‫להיכנס אל הגוף הבא ואם לא הגיעה אל התשובות תישלח אל הגיהינום‪ .‬יש כאן סתירה עם‬
‫ההשקפה ההינדית שטוענת כי גלגול הנשמות קיים כדי שהנשמה תוכל להשתפר עד שתגיע‬
‫לרמה הרוחנית שתאפשר לה להיכנס אל גן העדן‪.‬‬
‫מדרש זה נותן תשובות לכל מיני תופעות ביהדות‪ ,‬כמו למשל איסור ההפלה‪ .‬לפי המדרש‪,‬‬
‫מרגע ההפריה יש לאדם נשמה והוא חלק מבריאת אלוהים ולכן פגיעה בו היא כפגיעה‬
‫באלוהים‪ .‬פרשנות זו סותרת את הדעה שהעובר אינו חי ואינו בעל נשמה עד רגע הלידה‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ג‪.‬‬
‫‪665‬‬
‫גלגול נשמות על פי ההינדואיזם‬
‫גלגול נשמות אינו "דרך אמונה"‪ ,‬תיאוריה או יציר פסיכולוגי שנועד להקל עלינו את הפחד‬
‫מהמוות הסופי והמוחלט‪ ,‬אלא מדע מדויק שמסביר את חיינו בעבר ובעתיד‪ .201‬גלגול נשמות‬
‫הינו מצב של סבל שממנו הנשמה שואפת להשתחרר‪ .‬ניתן להשוות מצב זה לסיפור היווני‬
‫של סיזיפוס‪ ,‬אשר ניסה פעם להערים על האלים ונענש על כך לסחוב אבן גדולה עד פסגת‬
‫ההר‪ .‬כל פעם שהגיע אל הפסגה הידרדרה האבן אל התחתית והוא נאלץ להחזיר אותה‬
‫במעלה ההר‪ .‬כך הנשמה עובדת בפרך כל תקופת חיים בניסיון להגיע אל המצב האל‪-‬חומרי‬
‫וכאשר היא נכשלת‪ ,‬עליה להתחיל תקופת חיים חדשה‪.‬‬
‫כדי להבין ולהצליח להתמודד עם רעיון גלגול הנשמות יש קודם כל להבדיל בין הנשמה אל‬
‫הגוף‪ .‬הגוף הינו החומר הגשמי והזמני עליו שולטת הנשמה‪ ,‬תפקידו היחיד הוא להכיל אותה‬
‫בתוכו‪ .‬הנשמה היא נצחית‪ ,‬חסרת מגבלות והיא נושאת בתוכה את תפיסות החיים השונות‬
‫מגוף לגוף‪ .‬בבהגוד‪-‬גיתא‪ ,‬מקור הידע על גלגול הנשמות‪ ,‬ניתנת דוגמה הממחישה את‬
‫הקשר בין הגוף לנשמה – "כשם שהשמש לבדה מאירה את כל היקום הזה‪ ,‬כך הישות‬
‫החיה‪ ,‬אחת בכל גוף‪ ,‬מאירה את כל הגוף על ידי התודעה‪ ".‬הנשמה נמשלת אל השמש‪,‬‬
‫אשר אפילו ביום מעונן כאשר היא אינה נראית אנו יודעים כי היא תלויה בשמים שכן אנו‬
‫רואים את אור קרניה‪ .‬כך ניתן להבין שכאשר אנו ערים‪ ,‬נושמים‪ ,‬מרגישים‪ ,‬זו הנשמה אשר‬
‫נותנת רוח לחומר‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הגיתא מציג דו שיח בין האל קרישנה לחברו ותלמידו‬
‫ארג'ונה‪ .‬הוא מעביר לו את הידע על הנשמה כך – "מעולם לא היה זמן בו אני לא הייתי‪,‬‬
‫לא אתה‪ ,‬ולא כל המלכים הללו‪ ,‬וגם בעתיד אף לא אחד מאתנו יחדל מלהיות‪ ".‬מעגל‬
‫החיים של מוות‪ ,‬לידה ולידה מחדש הינו מצב של סבל אשר יש לנסות להשתחרר ממנו‪ .‬על‬
‫הנשמה לנצל את גלגולה כאדם ולנסות לפתח את עצמה‪ ,‬לחקור את טבעה הנעלה ביותר‪.‬‬
‫עקרונות הקארמה הם אלו אשר מנחים אותה‪ ,‬שכן אם תשתמש נכונה בגוף האדם תוכל‬
‫לפתור את כל בעיות החיים וכך למלא את תפקידה‪ ,‬ותוכל להשתחרר ממעגל הסבל‪ ,‬הלא‬
‫הוא גלגול הנשמות‪ .‬נשמה אשר תבזבז את חייה‪ ,‬תנצל את גלגולה האנושי לעינוג החושים‬
‫בלבד ולא תמלא את תפקידה‪ ,‬תצבור לעצמה מספיק קארמה כדי להישאר סבוכה במעגל זה‬
‫אלפי גלגולים נוספים‪ ,‬אשר לא כולם אנושיים‪ .‬לידה מחדש כבן אדם היא נדירה מאוד‪,‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬רוב הנשמות המסתובבות עלי אדמות לובשות צורות שאינן אנושיות‪ .‬כאשר‬
‫הנשמה זונחת את מסעה להגשמה עצמית ומסתבכת בתשוקות חומריות‪ ,‬היא חוזרת אל‬
‫העולם כיצור פחות‪-‬ערך ‪ -‬כחיה או אף פחות מכך‪.‬‬
‫‪201‬‬
‫בהקתודנתה‪ ,‬א‪ .‬צ‪ ,.‬לשוב חזרה‪ :‬מדע גלגול הנשמות‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשמ"ג‪.‬‬
‫‪668‬‬
‫הגיתא מסבירה כי גלגול הנשמות מתרחש ברגע המוות עצמו‪ .‬הנשמה יוצאת מן הגוף הזקן‬
‫ועוברת מיד אל הגוף הבא‪ .‬לטענה זו ניתן גם הסבר כדי לעזור להבנת הנושא ‪ -‬כשם‬
‫שהנשמה נמצאת בגוף האדם כאשר הוא עובר מילדות לבגרות ולזקנה‪ ,‬כך עוברת הנשמה‬
‫לגוף אחר עם המוות‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם עובר גלגולים במהלך תקופת חיים אחת ועל עיקרון זה‬
‫מתבסס גם רעיון גלגול הנשמות‪ .‬לפי התפישה ההינדית‪ ,‬קיים גלגול נשמות בין כל היצורים‬
‫החיים עלי אדמות‪ ,‬החל מחיידקים ואמבות‪ ,‬דרך דגים‪ ,‬צמחים וחיות ועד בני אדם ואלים‬
‫למחצה‪ .‬המעבר אל הגוף אינו נקבע באופן שרירותי‪ .‬ברגעי הגסיסה האדם מתעמק‬
‫בזיכרונותיו שנטמעו בו ולפי מחשבותיו הנשמה עוברת אל הגוף המתאים לה‪ ,‬אם למשל‬
‫הנשמה עוזבת גוף כאשר נמצאת בו מנטליות של כלב תעבור הנשמה לגוף של כלב עד רגע‬
‫הגלגול הבא‪.‬‬
‫המעבר מגוף לגוף אינו רך ונעים כפי שניתן לחשוב‪ .‬מחברים רבים מציגים את גלגול‬
‫הנשמות כריחוף איטי ורגוע אל עבר הגוף "הבא בתור" אך זוהי טעות‪ .‬לפי רב החוכמה‬
‫קפילה מוני חווית המוות היא חוויה קשה וארוכה – "במצב אנוש זה‪ ,‬חורגות עיניו מחוריהן‬
‫בגלל לחץ אויר שבא מבפנים‪ ,‬ובלוטותיו מתמלאות בליחה‪ .‬הוא מתקשה לנשום‪ ,‬וקול‬
‫חרחור עולה מגרונו‪ ...‬הוא מת בצורה נוגעת ללב‪ ,‬בכאב נורא וללא הכרה‪ ".‬כשם‬
‫שאנו כבני אדם איננו רוצים לעזוב את משכננו‪ ,‬כך הנשמה אינה מרוצה ממעברה אל גוף‬
‫אחר‪ .‬גורמי הטבע נאלצים למושכה מן הגוף שבו היא חיה שנים כה רבות ומתוך כך מתרחש‬
‫המוות הפיזי הקשה כל כך‪ .‬לפי הספרות הוודית‪ ,‬תהליך הלידה הוא כה קשה אשר כל‬
‫הזיכרונות שצברה הנשמה בגלגולה הקודם נעלמים כליל והיא נאלצת לחוותם מחדש‪.‬‬
‫הפרשנות הוודית מסבירה גם כי נשמות אשר הגיעו אל מצב של הגשמה עצמית וזהו גלגולן‬
‫האחרון אינן חוששות מן המוות ומשתחררות מן הגוף באופן רגוע ונינוח‪ ,‬שכן הן מודעות לכך‬
‫שהן נשמות טהורות וחופשיות והן אינן חלק בלתי נפרד מן הגוף החומרי‪.‬‬
‫‪683‬‬
‫השוואת רעיון החיים שלאחר המוות בהינדואיזם לבין‬
‫היהדות‬
‫בפרק הראשון של עבודתי ביססתי את עקרונות ההינדואיזם והסברתי מושגים חשובים‬
‫להבנת העבודה‪ .‬במהלך העבודה הבנתי כי ההינדואיזם אינו שונה כל כך מתפיסת הרמב"ם‬
‫כלפי היהדות‪ .‬לפי הרמב"ם‪ ,‬על אדם לשאוף תמיד אל שלמות הנפש‪ ,‬עליו להיות אדם מוסרי‬
‫ולהאמין האלוהים‪ .202‬מצד שני‪ ,‬עקרונות ההינדואיזם טוענים כי על כל הינדי להאמין לממשות‬
‫עליונה ולחיות על פי קודים אתיים ומוסריים‪ .‬גלגול הנשמות נותן לנשמה דרך להתפתח‬
‫ולאחר הגעתה אל המצב העליון היא יכולה לעזוב את העולם הגשמי ועולה לגן עדן‪.‬‬
‫בפרקים השני והשלישי של עבודתי בדקתי את רעיון גלגול הנשמות בין היהדות להינדואיזם‬
‫והתבססתי על שלוש שאלות עיקריות‪ .‬בפרק זה אציג את השאלות ואת התשובות שנותנת‬
‫להן כל גישה‪.‬‬
‫מה קורה לנשמה אחרי מות הגוף‪ .‬כאן מתעורר הקושי להבין כיצד הנשמה יכולה לעבור‬
‫מגוף לגוף‪ ,‬שכן היא דבר מופשט מאוד שלא ניתן לדמיין או לדמות למושגים גשמיים‪.‬‬
‫היהדות נותנת לכך הסבר מקיף מאוד בדמות מדרש "אוצר הנשמות"‪ .‬במדרש זה מתואר‬
‫התהליך שעוברת הנשמה לפני כניסתה לגוף כלשהוא‪ .‬לפי מדרש זה‪ ,‬אלוהים ברא בזמן‬
‫בריאת העולם את כל הנשמות הפוקדות את עולמנו והן כולן נשמרות במקום אחד בגן העדן‪.‬‬
‫כאשר מגיע הזמן‪ ,‬אלוהים בוחר נשמה אחת ומצוות אותה אל הגוף המתאים לה‪ .‬אלוהים‬
‫בוחר את הנתונים הפיזיים של הגוף אשר אליו נכנסת הנשמה אך הוא אינו יכול לשנות את‬
‫תכונותיה הרוחניות‪.‬‬
‫על פי ההינדואיזם‪ ,‬מעבר הנשמה מגוף אחד למשנהו קורה באופן מידי‪ ,‬כמעט אוטומטי‪,‬‬
‫כאשר ברגע שבו הגוף מת מוות פיזי הנשמה מיד קופצת אל הגוף הבא שתואם את מה‬
‫שחוותה במהלך הגלגול האחרון‪.‬‬
‫כיצד נשמרת התקדמותה הרוחנית של הנשמה מגלגול אחד למשנהו‪ .‬גלגול הנשמות‬
‫נועד כדי לפתח את הנפש ולהתקרב אל שלמות אלוהית‪ .‬מכיוון שאיננו זוכרים את חיינו‬
‫בגלגולים קודמים קשה להבין כיצד זה אפשרי כי ההתפתחות הרוחנית שלנו נשמרת‬
‫והזיכרונות לא‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫לפי שמונה פרקים לרמב"ם‪.‬‬
‫‪685‬‬
‫כאשר חקרתי שאלה זו גיליתי כי היהדות אינה נותנת לה תשובה ונאלצתי להסיק לגביה‬
‫מסקנות בעצמי‪ .‬אני השוואתי בין הנשמה לזיכרונות שלנו והגעתי למסקנה כי הנשמה‬
‫נשמרת‪ ,‬כמו הזיכרונות‪ ,‬בתת המודע שלנו‪ .‬בתשובתי הסתמכתי על מקרים רבים בהם‬
‫אנשים אשר עברו טי פול בהיפנוזה וחדרו אל תת המודע שלהם ראו את חייהם מגלגולים‬
‫רחוקים ומתוך חוויה זו הצליחו להתפתח ולצמוח מבחינה נפשית‪.‬‬
‫תשובה לשאלה זו מובאת בבהגוד‪-‬גיתא‪ ,‬ספר קודש הינדי אשר נותן את כל המידע על גלגול‬
‫נשמות‪ .‬לפי ספר זה‪ ,‬הנשמה עוברת מגוף אחד ברגע המוות הפיזי שלו אל גוף של עובר‪.‬‬
‫באותו זמן ובמהלך ההיריון היא זוכרת את חייה הקודמים ואת החוויות שעברה‪ ,‬אך ברגע‬
‫הלידה היא עוברת חוויה כה טראומטית שהיא שוכחת את כל זיכרונותיה מהגלגול הקודם‬
‫וצריכה לחוות הכול מחדש‪.‬‬
‫האם קיים גלגול נשמות בין בני אדם בלבד או בין כל החי אשר על כדור הארץ‪ .‬מתוך‬
‫שאלה זו עולה שאלה נוספת‪ ,‬אם קיים גלגול נשמות בין בני אדם לחיות‪ ,‬האם לשני המצבים‬
‫רמה רוחנית שווה‪.‬‬
‫על שאלה זו עונה הספרות הקבלית באופן חד משמעי – לא! זוהי אינה אלא אמונה תפילה‪.‬‬
‫גלגול הנשמות קיים אך ורק בין בני האדם ולא מעבר לכך‪ ,‬לפי גישה זו‪.‬‬
‫ההינדואיזם נותן תשובה שונה לחלוטין – גלגול הנשמות קיים בהחלט בין בעלי החיים ומעבר‬
‫לכך‪ ,‬גם בין חרקים‪ ,‬יצורי מים וצמחים משום שכולם הם נבראי האלים‪ .‬אולם‪ ,‬ישנן רמות‬
‫רוחניות שונות בין הגלגולים‪ ,‬כאשר גלגול אנושי הוא הרמה הגבוהה ביותר‪ .‬זהו הגלגול‬
‫הנדיר ביותר והחשוב ביותר‪ .‬כאשר הנשמה נמצאת בגלגול אנושי מטרתה היא להתפתח‬
‫ולתת פתרונות לבעיות החיים‪ .‬אם עשתה זאת והגיעה אל מצב שלם היא יכולה לצאת‬
‫ממעגל הלידה מחדש‪ ,‬אך אם היא מנצלת את גלגולה לשם סיפוק צרכים בלבד ולא מנסה‬
‫להגיע אל מטרתה‪ ,‬היא נענשת וחוזרת אל העולם הגשמי לעוד אלפי גלגולים‪ ,‬לא כולם‬
‫אנושיים‪.‬‬
‫‪686‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ספרים‪:‬‬
‫‪ .5‬בהקתודנתה‪ ,‬א‪ .‬צ‪ ,.‬לשוב חזרה‪ :‬מדע גלגול הנשמות‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשמ"ג‪.‬‬
‫‪ .6‬ליטלטון‪ ,‬ק'‪ ,‬סקוט‪ ,‬חוכמת המזרח‪ ,‬אור יהודה‪ ,5888 ,‬עמוד ‪.58-86‬‬
‫‪ .6‬קאפרה‪ ,‬פ‪ ,.‬הטאו של הפיזיקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬עמוד ‪.83-58‬‬
‫‪ .6‬שפילברג‪ ,‬ח‪ ,.‬הודו‪ :‬אמונות ודתות‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשמ"ו‪.‬‬
‫אתרי אינטרנט‪:‬‬
‫‪ .5‬גלגול נשמות‪ ,‬קארמה וגורל‪ ,‬ד"ר ירון זפרן‪.‬‬
‫‪ .6‬הינדואיזם‪ ,‬כותר ברשת‪.‬‬
‫‪" .6‬מדריך לגלגול נשמות על פי הקבלה"‪ ,‬זיו מאיר‪ ,‬מרצה ויו"ר "ההתאחדות הישראלית‬
‫לשיטות ריפוי הוליסטיות ורייקי"‪.‬‬
‫‪ .6‬רוחניות ומיסטיקה‪ ,‬אילנה בהט‪.‬‬
‫‪686‬‬
‫כפירה‬
‫מגיש‪ :‬נדב אורשחובסקי‬
‫כיתה‪ :‬י"ב‬
‫מורה‪ :‬מרטין ססלר‬
‫תאריך‪6.5.3102 :‬‬
‫‪686‬‬
‫מבוא‬
‫בעבודתי החקור על הכפירה שאר הייתה בעולם לפי כופרים מפורסמים אשר הוגלו או נידו‬
‫אותם מהחברה בשל היותם כופרים לפי אמונתם השונה אשר לא הייתה מקובלת באותה‬
‫תקופה של הכופר‪.‬‬
‫החילוניות של היום היא הכפירה‪ ,‬החקור‪, :‬מהי חילוניות? מיהם החילוניים? ומה אמונתם?‬
‫הבדוק גם בעבודה מה הייתה הכפירה בתנ"ך? האם הייתה כפירה באותה תקופה? ומה‬
‫תגובת הרבנים כלפי הכופרים?‬
‫‪688‬‬
‫פרק ראשון ‪ -‬מהי כפירה?‬
‫כפירה היא התכחשות שלילה‪.‬‬
‫כופר הוא כינוי לאדם אשר אינו מאמין – בדרך כלל באמונות דתיות רווחות‪ .‬כפירה הגיע‬
‫לאדם בתקופה המוקדמת מאוד כבר בתקופת התנ"ך לדוגמא‪ :‬בתיבת נוח "כופר תעשה‬
‫תיבה"‬
‫גם החכמים בתקופות מוקדמות אמרו את דעותיהם ומשמעות המילה כפירה באותה תקופה‬
‫שהם חיים‪.‬‬
‫רש"י‬
‫‪203‬‬
‫‪-‬‬
‫בפרשת וישלח על הפסוק "כי אמר אכפרה פניו" מסביר כי המילה "כפר"‬
‫בהטיותיה השונות מסמלת קינוח וניגוב ידיים‪ ,‬ובמילים אחרות ‪ -‬סילוק‪.‬‬
‫רבי שמשון רפאל הירש‬
‫‪204‬‬
‫‪ -‬מוסיף ומסביר שפירוש מילים אלו רעיון אחד להם‪ :‬לכסות‪,‬‬
‫להגן‪ ,‬לשמור‪ .‬על פי דברים אלו הסיבה שהאדם שאיננו מאמין נקרא כופר היא מפני שהוא‬
‫כביכול מכסה עצמו מהאמת‪ ,‬או כדברי רש"י מסלק עצמו מהאמת‪.‬‬
‫כפירה ביהדות הכופר בדת נחשב כאדם ריק ומנוער מתוכן אשר אין לו חיים פנימיים‬
‫אמיתיים וכביכול אין בינו לבין הבהמה אף הבדל‪ .‬תמיד היו כופרים אשר לא האמינו באל‬
‫אחד ובאמיתות התורה‪ ,‬על פי היהדות גם מי שאינו מאמין כי אות אחת מהתורה לא ניתנה‬
‫מאלוהים‪ ,‬הוא כופר‪ .‬בתלמוד מובא כי אף הכופר בתחיית המתים אין לו חלק בחיי העולם‬
‫הבא‪ .‬הרב קוק‬
‫‪205‬‬
‫כתב שאין לדון את הכופרים היום במלוא החומרה מכיוון שאין כוונתם‬
‫‪203‬‬
‫רש"י‪ -‬רבי שלמה בן יצחק היה תלמיד חכם צרפתי נודע‪ .‬נחשב לגדול מפרשי התנ"ך והתלמוד‪ ,‬והראשון‬
‫שעשה זאת באופן כמעט מקיף‪ .‬נולד בעיר טרואה שבצפון צרפת בשנת ‪ 5368-5363‬או ‪ ,5363-5365‬ונפטר‬
‫בשנת ‪.5538‬‬
‫‪204‬‬
‫הירש‪ -‬הרב שמשון בן רפאל הירש ‪ ;5555 - 5535‬היה מחולל של תנועת הנאו‪-‬אורתודוקסיה בגרמניה‬
‫במאה ה‪ 58-‬ואבי שיטת "תורה עם דרך ארץ"‪.‬‬
‫‪683‬‬
‫לעזוב לגמרי את עמ"י ואין כוונתם לפגוע בו‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד לכופרים הקדומים שלדעת הרב‪ ,‬כן‬
‫התכוונו לכך‪.‬‬
‫ראשון הכופרים היה אלישע בן אבויה חי בתקופה לאחר חורבן בית שני היה אחד מן‬
‫התנאים‪ ,‬חכמי המשנה‪ ,‬אלישע בן אבויה ידוע בכינויו "הַאחֵ ר" שניתן לו אחרי שנטש את‬
‫היהדות ואת האמונה בה' ‪ -‬והיה לַאחֵ ר‪ .‬על מקור הכינוי מסופר במסכת חגיגה מיד כשחדל‬
‫לקיים מצוות‪ ,‬הלך לזונה‪ .‬אמרה לו‪ :‬וכי אינך אלישע בין אבויה? עקר צנון מערוגתו בשבת‬
‫ונתן לה ‪,‬ובכך הוכיח לה שאינו מקיים מצוות‪ .‬אמרה‪ :‬אחר הוא‪ .‬אמרות רבות של אלישע בן‬
‫אבויה‪ ,‬לפני התפקרותו‪ ,‬פזורות ברחבי התלמוד‪ ,‬במסכת אבות ובאבות דרבי נתן‪.‬‬
‫הכפירה התחילה להתפשט ברחבי העולם לפי אבי‬
‫ישנם כמה חכמים אשר כפרו לפי אומנותם ובדתות השונות והיו מפורסמים בגלל דעותיהם‬
‫הקיצוניות אשר הובילו בדרך כלל ללכת כנגד הדת אשר לפיה הם למדו וגדלו אליה ‪:‬‬
‫אפיקורוס‪ ,‬הפילוסוף היווני שחי כשלוש מאות שנה לפני הספירה‪ .‬יש הטוענים כי משמו‬
‫נגזרה המילה "אפיקורוס"‪ ,‬אם כי הרמב"ם טוען שמילה זו מקורה בארמית‪.‬‬
‫הקיסר פלאויוס קלאודיוס יוליאנוס המכונה יוליאנוס הכופר‪ ,‬קיסר רומא האחרון שלא היה‬
‫נוצרי (אף שקדמו לו קיסרים נוצרים)‪ ,‬הנצר האחרון לשושלת הקונסטנטינית‪ .‬הוא נקרא‬
‫"הכופר" מאחר שלא הסכים לקבל את הנצרות שהתפשטה אז במהירות‪.‬‬
‫תומאס פיין שהיה מהאבות המייסדים של ארצות הברית הוקע ככופר בנצרות לאחר כתיבת‬
‫ספרו "עידן התבונה" שהכיל ביקורת על הדת הממוסדת ועל התנ"ך‪.‬‬
‫‪205‬‬
‫הרב קוק‪ -‬היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל‪ ,‬פוסק‪ ,‬מקובל והוגה דעות‪ .‬נחשב לאחד מאבות‬
‫הציונות הדתית‪ .‬היה חי בט"ז באלול ה'תרכ"ה ‪ -‬ג' באלול ה'תרצ"ה; ‪ 7‬בספטמבר ‪ 5 - 5538‬בספטמבר ‪.5868‬‬
‫מכונה גם הראי"ה‪.‬‬
‫‪687‬‬
‫פרק שני – כופרים לאורך ההיסטוריה‬
‫ישנם מספר רב של כופרים אבל אני אספר על כמה כופרים אשר שינו את תרבות הדת‬
‫בתקופה והיו קיצוניים בדעותיהם ‪ .‬ראשון הכופרים היה אלישע בן אבויה‬
‫חי בתקופה לאחר חורבן בית שני היה אחד מן התנאים‪ ,‬חכמי המשנה‪ ,‬אלישע בן אבויה ידוע‬
‫בכינויו "הַאחֵ ר" שניתן לו אחרי שנטש את היהדות ואת האמונה בה' ‪ -‬והיה לַאחֵ ר‪ .‬על מקור‬
‫הכינוי מסופר במסכת חגיגה‬
‫‪206‬‬
‫מיד כשחדל לקיים מצוות‪ ,‬הלך לזונה‪ .‬אמרה לו‪ :‬וכי אינך‬
‫אלישע בין אבויה? עקר צנון מערוגתו בשבת ונתן לה ‪,‬ובכך הוכיח לה שאינו מקיים מצוות‪.‬‬
‫אמרה‪ :‬אחר הוא‪ .‬אמרות רבות של אלישע בן אבויה‪ ,‬לפני התפקרותו‪ ,‬פזורות ברחבי‬
‫התלמוד‪ ,‬במסכת אבות‪ 207‬ובאבות דרבי נתן‪.208‬‬
‫המונח הכופר לפי הרמב"ם הכופר הוא אשר כופר באל הוא באמונה כול שהיא‪ ,‬אבל‬
‫אפיקורוס‪ 665-673 ,‬לפנה"ס‪ ,‬הגיע למסקנה כי מטרת הפילוסופיה היא להגיע למצב של‬
‫שלוות נפש‪ .‬הוא חיפש דרך כדי להקל על הסבל ועל הצער האנושיים ולהגיע למצב של‬
‫אושר‪ .‬כאשר שהתווכח עם פילוסופים רבים באותה תקופה הגיע למסקנה ואימץ את‬
‫התפיסה שהחומר העשוי הוא עשוי כולו מאטומים הנמצאים בתנועה מתמדת ורעיון התנועה‬
‫של האטומים אינה קבועה‪ ,‬ועשויה להיות נתונה לשינויים אקראיים ןבכך ביטל את‬
‫הדטרמיניזם‪ ,‬השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם נקבעים באופן בלעדי על ידי‬
‫אירועים קודמים‪ ,‬שבתורת הדמוקריטוס‪ ,‬חשב שגם נפש האדם מורכבת מאטומים‪ .‬אטומים‬
‫אלה מהווים את החלק האציל והנפלא ביותר שבגוף האדם‪ .‬תורת המוסר של דמוקריטוס‬
‫בישרה את זו של אפיקורוס בראותה בשלוות הנפש ערך עליון‪ ,‬ואפשר את הנחת קיומה של‬
‫בחירה חופשית‪.‬‬
‫‪206‬‬
‫מסכת חגיגה‪ -‬היא המסכת האחרונה בסדר מועד‪ ,‬ובה שלושה פרקים‪ .‬הנושא העיקרי במסכת הוא קורבן‬
‫החגיגה אותו מקריבים בשלוש הרגלים‪.‬‬
‫‪207‬‬
‫מסכת אבות ‪ -‬הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין‪ .‬בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות‬
‫בדינים ובהלכות‪ ,‬עוסקת מסכת זו בענייני מוסר‪ ,‬מידות טובות ודרך ארץ‪ .‬מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים‬
‫של חכמי המשנה ‪ -‬התנאים‪ ,‬כאשר בדרך כלל המאמר המובא הוא המוטו לחיים של אותו תנא‪.‬‬
‫‪208‬‬
‫אבות דרבי נתן ‪ -‬היא תוספת למסכת אבות וחיבור מגוון‪ ,‬הכולל עניינים רבים‪ :‬אמונות ‪,‬דעות‪ ,‬דרך ארץ‪,‬‬
‫מעשי חכמים ומדרשים‪.‬‬
‫‪685‬‬
‫לאחר אפיקורוס ישנו עוד כופר אבל הפעם מתקופת רומא העתיקה כינויו יואליאנוס הכופר‬
‫ושמו המלא פלאויוס קלאודיוס יוליאנוס היה קיסר רומא בין השנים ‪ 635‬ל‪ 636-‬כיונו‬
‫"הכופר" "הודבק "אליו בשל כפירתו בדת הנצרות באותה תקופה ‪ .‬בכך שהוא ראה בנצרות‬
‫תופעה הרסנית ומזיקה לאימפריה שיש לעקרה מן השורש וביקש להחזיר את הדת הפגאנית‬
‫‪,‬אמונה בריבוי של אלוהויות‪ ,‬כאשר כל כוח או תופעה בעולם מייצגים אל או אלה מסוימת‪,‬‬
‫ליושנה‪ .‬כדי לנגח את טענת הנצרות כי היא יורשתה האמתית של היהדות‪ ,‬החליט לבנות‬
‫מחדש את בית המקדש היהודי‪ .‬במסגרת זו טען הקיסר שלאלוהי ישראל יש תפקיד לצד‬
‫אלוהות אחרות כחלק מהתגלמות האלוהית הטהורה – אל עליון‪ .‬לאחר התגלות דעתו של‬
‫הקיסר הרומאי "הכופר" אל האנשים הנוצריים התגלתה שנאה רבה כלפיו בשל היותו כופר‬
‫נצרות‪ .‬אבל בקרב האוכלוסייה היהודית באותה תקופה ראו תקווה אבל לאחר מותו הפתאומי‬
‫של הקיסר היהודים ראו בכך עצב ואכזבה‪.‬‬
‫חיוי הבלכי היה יהודי כופר מתקופת המאה התשיעית גדל בעיר שבממלכת פרס בעיר‬
‫ששמה אלך שבמדינת ח'וראסאן‪ ,‬חיוי התפרסם בשל ספר הכפירה שכתב בתורת ישראל‬
‫הספר‪ ,‬שלא שרד עד ימינו‪ ,‬כלל מאתיים שאלות וטענות כנגד הכתוב במקרא‪ .‬בספרו טען‬
‫חיוי לסתירות פנימיות בכתבי הקודש‪ ,‬הסביר את הניסים המתוארים בהם בהסבר טבעי‪,‬‬
‫ושלל מספר תפיסות תיאוסופיות תנ"כיות‪ .‬חיוי הושפע מדעות האחרים מהדת‬
‫הזורואסטרית‪ ,209‬סלמון בן ירוחם ‪210‬הקראי והושפע גם מדעותיו של אבן א‪-‬רוואנדי‪.211‬‬
‫ספרו של חיוי נכתב כנראה בחרוזים וככל הנראה כלל שאלות נגד הנהגות שונות של אלוהים‪.‬‬
‫הוא סבר כי לאלוהים אין בחירה במעשיו‪ ,‬וכי הטבע הוא דטרמיניסטי ‪212‬ללא אפשרות של‬
‫חריגה‪ .‬כן תמה על האלוהים הרוחני בהגדרתו‪ ,‬הדורש מבני האדם הקרבת קרבנות גשמיים‪.‬‬
‫לאחר כתיבת הספר של חיוי הבלכי היו חלוקי דעות בין חכמים רבים והרבה יהודים זעמו על‬
‫ספרו בשל דעותיו הקיצוניות שנכתבו בו‪ .‬הראשון אשר הגיב לספרו של חיוי היה רבי סעדיה‬
‫גאון‬
‫‪213‬‬
‫כתב ספרים במענה לשאלותיו של הבלכי‪ .‬בספרו "הנבחר באמונות ובדעות" הוא‬
‫עונה לרבות מטענותיו של הבלכי‪ ,‬ומלבד זאת כתב ספר נפרד‪ ,‬בעברית ובחרוזים‪ ,‬בו הוא‬
‫עונה לטענות חיוי ומלגלג עליהן‪.‬‬
‫‪209‬‬
‫הזורואסטרית‪ -‬היא דת פרסית עתיקה שנוסדה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה‪ ,‬קהילות‬
‫מאמינים של דת זו קיימות היום בעיקר באיראן ובהודו ומספרן כמה מאות אלפי בני‪-‬אדם‪ .‬הזורואסטריות הייתה הדת‬
‫הרשמית והמרכזית באימפריה הפרסית‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫החכם סלמון בן ירוחם ‪-‬או שלמה בן ירוחים (רסב"י)‪ ,-‬היה פרשן מקרא ‪,‬פייטן וחכם קראי ‪.‬הרבה להתפלמס נגד היהדות‬
‫הרבנית‪.‬‬
‫‪211‬‬
‫אבן א‪-‬רוואנדי ‪ - 820 - 911,‬פילוסוף פרסי ‪.‬תפיסותיו התאולוגיות‪ ,‬בייחוד ראייתו בנוגע לאלוהים ‪,‬הפכו אותו לאחד‬
‫מהאנשים השנויים ביותר במחלוקת בתולדות האסלאם‪.‬‬
‫‪212‬‬
‫דטרמיניזם ‪-‬היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם‪ ,‬פעולות‪ ,‬החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן‬
‫בלעדי על ידי אירועים קודמים‪.‬‬
‫‪213‬‬
‫רבי סעדיה ‪-‬יולי ‪ 882 - 21‬במאי ‪ 942-‬היה איש אשכולות ‪ ,‬מגאוני בבל ‪,‬ראש ישיבת סורא‪ .‬הרס"ג הצטיין בבקיאות‬
‫במרבית כתבי הקודש היהודיים וגם במרבית ענפי המדע שהיו בתקופתו‪ .‬הוא פיתח פעולה ספרותית גדולה ביותר‪ ,‬כתב ספרים‬
‫בענייני הלשון העברית ודקדוקה ‪,‬פיוטים ‪,‬וחיבורים פילוסופיים‪.‬‬
‫‪688‬‬
‫הכופרים ברוך השפינוזה ‪ .5377-5366,‬נולד באמסטרדם להורים יהודים‪ ,‬שנמלטו בסוף‬
‫המאה הט"ז מפני הרדיפות בפורטוגל‪ ,‬אשר לשם באה משפחתם מספרד‪ .‬שפינוזה דיבר‬
‫ספרדית‪ ,‬פורטוגזית ועברית מילדותו‪ ,‬אולם שליטתו בהולנדית היתה פחותה‪ .‬הוא למד את‬
‫הלימודים הרגילים בתלמוד תורה באמסטרדם‪ .‬אחד ממוריו היה ר' מנשה בן ישראל‪.‬‬
‫שפינוזה חזר עתה לגור באמסטרדם ולאחר שהשלים את "תורת‪-‬המידות" ביקש להוציאו‬
‫לאור‪ .‬אולם אינפורמציה על אודותיו נמסרה לשלטונות ושפינוזה חזר בו מהוצאת הספר‪.‬‬
‫שהשאלה אליה רצה לענות לפתור היא כיצד אדם יוכל לחיות מאושר באופן נצחי‪ .‬לאחר מכן‬
‫התחיל לעבוד על ספר דקדוק של השפה העברית ועל תרגום התורה להולנדית‪ ,‬מתוך מגמה‬
‫מעשית להביא לידיעת העם ההולנדי את תוכנו האמיתי של התנ"ך‪ ,‬שפורש‪ ,‬לדעתו‪ ,‬פירוש‬
‫מטעה‪ .‬מותו הפתאומי בטרם עת‪ ,‬בגיל ארבעים וחמש‪ ,‬שם קץ לכל התוכניות האלה‪.‬‬
‫תומס פיין כופר נוסף אשר חי בתקופת המאה ‪ 57-55‬היה פוליטיקאי והוגה דעות מדיני‬
‫אמריקני ממוצא בריטי‪ .‬פיין נודע בעיקר בזכות פעולותיו במלחמת העצמאות של ארצות‬
‫הברית ונחשב לאחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית‪ .‬תומס התפרסם בשל חוברות‬
‫שפרסם ובהן מתח ביקורת קשה על השלטון הבריטי באמריקה הצפונית ודרש להעניק‬
‫עצמאות לאזור זה‪ .‬תומס היה גם מאחד ממיסדי הזכויות הטבעיות של האדם ופעל נחרצות‬
‫בעד משטר רפובליקני ונגד העבדות בארצות הברית‪ .‬ב‪ 5-‬ביוני ‪ ,5538‬בגיל ‪ ,76‬נפטר פיין‬
‫בגריניץ' וילג' שבניו יורק‪ ,‬כשהוא מרושש ומחוסר חברים כמעט לחלוטין עקב השקפותיו‬
‫בעניינים דתיים‪.‬‬
‫קרל מרקס היה פילוסוף גרמני ממוצא יהודי‪ ,‬נולד בחבל הרייך למשפחה המיוחסת לרב‬
‫שאול וואהל‪ ,214‬בנעוריו כבר היה תלמיד מצטיין בשל עבודת גמר מצוינות שעסקה בנושא‬
‫הדת ‪ .‬לאחר מכן הצטרף לקבוצת נערים ששמה "ההגאלנים הצעירים" הם עסקו ופעלו למען‬
‫חופש ‪,‬שוויון ‪,‬אתאיזם ודמוקרטיה‪ .‬לאחר כמה שנים קרל עסק והגיע להשקפה עם שותפו‬
‫פרידריך אנגלס‬
‫‪215‬‬
‫על מרקסיזם המציאות היא קונפליקטואלית ‪,‬בין שני כוחות מרכזיים‪-‬‬
‫מדכאים ומדוכאים‪ .‬המדכאים המעמד הבורגני הם בעלי אמצעי הייצור והמדוכאים מעמד‬
‫הפועלים‪ ,‬הפרולטריון הם אלה שאינם בעלי אמצעי הייצור‪ .‬בשלב הנוכחי הבורגנות מדכאת‬
‫את המעמד הפועלים ‪.‬לפי השקפתו המטריאליסטית ‪216‬של מרקס‪ ,‬מבנה העל הוא‬
‫השתקפות של התשתית הכלכלית‪ ,‬דהיינו‪ ,‬התודעה היא תוצר של הוויה‪ .‬מרקס טען‬
‫שהמהפכה בוא תבוא‪ ,‬בין השאר כתוצאה מכך שהקפיטליזם יביא אותה על עצמו‪ ,‬בהיותו‬
‫‪214‬‬
‫שאול וואהל ‪ -‬היה רב ואיש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה ‪,‬לפי האגדה כיהן כמלך פולין ללילה אחד‪.‬‬
‫‪215‬‬
‫פרידריך אנגלס ‪ -‬אבי תורת הקומוניזם ‪,‬לצד קרל מרקס ‪.‬יחד הם יצרו את "המניפסט הקומוניסטי" בשנת ‪.5565‬‬
‫‪216‬‬
‫מטריאליזם ‪ -‬היא גישה פילוסופית אשר רואה בחומר את המציאות היחידה הקיימת והמרכיבה ומפעילה את היקום‪ .‬זו‬
‫גישה מנוגדת לרוחניות הרואה את היקום כמורכב מישויות רוחניות בלבד ולאידאליזם הרואה בחומר עצמו רק אידיאה או‬
‫מושג‬
‫‪633‬‬
‫מכיל סתירה פנימית שאינה ניתנת ליישוב ‪.‬מעמד הפועלים ‪,‬לכשיתאחד ויגיע למצב בו לא‬
‫יוכל עוד לחיות מרקס מתאר זאת בכך שמעמד הפועלים לא יפסיד דבר "למעט כבליו"‪,‬‬
‫ישתחרר מהתודעה הכוזבת וישנה את תנאי חייו באמצעות מהפכה שתמוטט את הסדר‬
‫החברתי הקיים‪ :‬במהפכה זו ישתלט מעמד הפועלים על אמצעי הייצור ויקים את החברה‬
‫הסוציאליסטית ‪,‬בה אין מנצלים ומנוצלים‪ ,‬קניין פרטי‪ ,‬כסף‪ ,‬מדינה או משפחה‪.‬‬
‫עיקרי המרקסיזם התפרסמו ‪ 5565‬תקופה זו‪ ,‬של אמצע המאה ה‪, 58-‬נחשבת לתחילת‬
‫צמיחת המרקסיזם‪ .‬במשך השנים לא נשמרה המרקסיזם בצורתה המקורית‬
‫תשתית‬
‫החשיבתית של המרקסיזם‪ ,‬אמנם לא בצורתו הטהורה‪ ,‬הוסיפה להתקיים‪ ,‬ומורשת‬
‫המרקסיזם מתקיימת ברוב הזרמים הביקורתיים‪ .‬גישה זו מיושמת כיום בתחומים שונים‬
‫למשל בתחום המשפחתי וחינוכי‪ .‬קרל מרקס סיים את חיו כאחד ממעמד הפועלים היה‬
‫מרושש ואינו הצליח לחיות חיים בריאים בשל חוסר בשכר ומת בשנת ‪ 5556‬מדלקת בריאות‪.‬‬
‫ז'אן פול סארטר היה פילוסוף ‪,‬סופר ‪,‬מחזאי ‪,‬מבקר ומשורר צרפתי נחשב לדמות מפתח‬
‫בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית‪ .217‬ז'אן נולד בפריז ‪ 5838‬בגיל שנה התייתם מאביו‬
‫והמשיך לגדול עם אימו וסבו‪ ,‬בילדותו עינו הימנית נפגעה ממחלת הדבר ולכן היה ז'אן עם‬
‫ליקויי ריאה‪ .‬לאח ר שאימו התחתנה שניית אביו החורג הכה אותו עם אינו היה מצליח‬
‫בלימודים‪ .‬תקופה הראשונה של הקריירה של סארטר‪ ,‬שמאופיינת על ידי יצירתו "הישות‬
‫‪218‬‬
‫והאין משנת ‪ 1943‬הסתיימה‪ ,‬וסארטר הפך לאקטיביסט פוליטי‪ .‬הוא תמך בקומוניזם‬
‫‪,‬אף‬
‫שהוא מעולם לא הצטרף רשמית למפלגה הקומוניסטית ‪,‬והיה לו תפקיד משמעותי במאבק‬
‫נגד הקולוניאליזם הצרפתי באלג'יריה ‪.‬הוא נעשה לאחד התומכים החשובים ביותר של‬
‫המלחמה האלג'יראית לעצמאות ‪.‬כקומוניסט אדוק‪ ,‬הגן סארטר על עמדותיה של ברית–‬
‫המועצות‪ ,‬ודבק בתמיכה בסטלין ובפעולותיה של ברית המועצות ‪,‬אף כי היה נתון במאבק‬
‫תמידי לפישור בין הרעיונות האקזיסטנציאליסטיים שלו לגבי חירות אישית וחשיבות העצמי‬
‫לבין העקרונות הקומוניסטיים‪ ,‬שהתכחשו לחשיבותו של הפרט וגרסו כי כוחות חברתיים‬
‫וכלכליים הם המעצבים את פני החברה ואת תפישתו העצמית ותפישת האחר של הפרט‪.‬‬
‫בשנות השבעים הסתייג מסטלין והוקיע את מעשי הרצח שלו‪.‬‬
‫הגהות של ז'אן ‪ -‬האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם‪ ,‬צדקנות דטרמניזם ‪-‬גורל‪ .‬של אלוהים‬
‫ובניגוד לתנועות אחרות אשר אמרו אלוהים לא קיים אך חלק מחוקי המוסר הטמונים בתורה‬
‫כוחם יפה גם כעת‪ ,‬לשאת את שם אלוהיך לשווא‪ ,‬פסלים ואלילים לעומת לא תגנוב‪ .‬סארטר‬
‫מטיל ס פק בכולם מאחר שאי קיומו של אלוהים הוא אולי בבחינת שאלה ללא תשובה‪ ,‬אך אם‬
‫‪217‬‬
‫אקזיסטנציאליזם ‪ -‬היא תורה פילוסופית העוסקת בשאלת תכלית קיומו של האדם ובמשמעות החיים ‪.‬הטענה העומדת‬
‫בבסיסו של האקזיסטנציאליזם היא כי קיום קודם למהות ‪.‬כלומר‪ ,‬אדם הוא קודם כל קיים‪ ,‬ורק אחר כך בעל משמעות‪.‬‬
‫‪218‬‬
‫קומוניזם ‪ -‬היא שיטה כלכלית־חברתית המוגדרת כבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה‪ ,‬תוך שמירה‬
‫על שוויון כלכלי וחברתי ניכר וללא קיומה של מדינה‪.‬‬
‫‪635‬‬
‫אלוהים לא קיים בוודאות לא קיימים חוקים אלוהיים ולכן אין טוב מוחלט‪ .‬הוא מטיל ספק בכול‬
‫אשר קיים חוץ משני דברים‪ :‬האדם קיים‪ ,‬האדם הינו חופשי‪ .‬הוא דוחק באדם להיות חופשי‬
‫ולבחור את חייו לפי ראות עיניו וכמו כן להבין שתוצאות מעשיו הינן תוצאות מעשיו בלבד‪.‬‬
‫ז'אן פול סארטר נפטר בשנת ‪.5853‬‬
‫פרק שלישי – תגובות רבנים לכפירה בתנ"ך‬
‫אינה תשובה של הרב צוקרמן על שאלה של אישה לגבי כפירה בתנ"ך‪:‬‬
‫האם זו כפירה בתנ"ך? תוכן השאלה‪ :‬בס"ד‬
‫שלום כבוד הרב‪ .‬קודם כל‪ ,‬תודה על הזמן שאתה מקדיש לי‪ ,‬אני מעריכה את זה מאוד! אז‬
‫ככה‪ ,‬יש לי ראש קצת ריאליסטי וממש קשה לי להאמין שכל הסיפורים שכתובים בתנ"ך אכן‬
‫קרו במציאות‪ .‬גם אם ייתכן שיש להן הסבר מדעי‪ ,‬אוקי‪ ,‬אז הייתה רעידה אדמה ונוצרו שני‬
‫גלי צונאמי שנעמדו לשני צדדיו של הים ובדיוק בנ"י עברו באמצע‪ ..‬אוקי‪ ..‬נניח‪ .‬בכל זאת‪ ,‬זה‬
‫נשמע קצת מופרך‪ .‬וגם מלא סיפורים נוספים נשמעים הזויים‪ ,‬לעיתים אפילו יותר‪ ..‬האם זו‬
‫כפירה בתנ"ך? כי אין לי שום עניין לכפור בו חלילה‪ .‬יכול להיות שהתנ"ך הוא בעצם אוסף של‬
‫משלים? שמובא לנו כספר היסטוריה על מנת שנלמד את מוסר ההשכל? או שהוא ממש‬
‫היסטוריה שקרתה באמת? קשה לי להאמין‪ ..‬אשמח אם תוכל להסביר ולו במעט‪ ,‬ו‪/‬או להביא‬
‫מקורות ללימוד בנושא(‪:‬‬
‫תודה רבה ויום טוב!‬
‫תוכן התשובה‪:‬‬
‫שלום לך‪.‬‬
‫מי שלא מאמין באמיתות מילה אחת בתורה‪ -‬אכן כופר בתורה‪ .‬צריך לסייג את הדברים‬
‫ולדייק בהם‪ .‬מי שחושב שאם כתוב "וחרה אף ה´‪ "...‬אכן לקב"ה יש אף‪ ,‬או אם כתוב "ארץ‬
‫אשר עיני ה´‪ "...‬מלמד שיש לקב"ה עיניים‪ ,‬בוודאי טועה טעות גדולה‪ .‬כל הניסים שמסופר‬
‫עליהם בתורה‪ :‬הפיכת המטה שביד משה לנחש‪ /‬תנין‪ ,‬וכל מה שקשור לזה‪ ,‬עשר מכות‬
‫מצרים‪ ,‬קריעת ים סוף‪ ,‬מעמד הר סיני וכו´ וכו´‪ -‬אכן התרחשו במציאות‪ ,‬וכל האזרח בישראל‪,‬‬
‫שמנו אז כמה מליונים‪ ,‬ראו ניסים אלו בהתרחשם (וגם המצרים‪ ,‬והדברים נשמעו גם בארצות‬
‫רחוקות‪ ,‬כמו מדיין)‪ .‬אולי קריעת ים סוף הייתה באמת גל צונמי‪ ,‬זה לא מקהה אפיעלו במעט‬
‫את הניסיות של הארוע‪ .‬אגב‪ ,‬הרמב"ם טוען כי הנס הגדול ביותר שארע לאבותינו ביציאת‬
‫‪636‬‬
‫ממצרים והליכתם במדבר‪ ,‬הוא נס האוכל והמים‪ :‬הקב"ה סיפק לאותם חמישה‪ /‬שישה‬
‫מליונים בני ישראל‪ ,‬מים יום יום‪ ,‬במשך ארבעים שנה‪ ,‬בתנאי מדבר‪ .‬את מצליחה לדמיין אילו‬
‫כמויות של מים נדרשו לכל העם? ולכל בעלי החיים שלהם? יום יום? ארבעים שנה‬
‫ברציפות? האם זה לא נס? לא משל‪ ,‬ולא דמיון‪ .‬ניסים וניסי ניסים‪ .‬התשובה התקבלה מהרב‬
‫מאיר צוקרמן בתאריך כ"ה טבת תשע"ג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לפי לימודי התנ"ך אנחנו יודעים שיש כפירה בתנ"ך במדבר שבני ישראל הולכים‬
‫ומבקשים ממשה שיתן להם תקווה בשל חוסר המזון והתנאים הקשיים שהיו להם‪,‬‬
‫ומשה מייצר להם את הנחושתן ואומר להם תפללו לזה‪ ,‬זה מסר מהאלוהים ‪.‬‬
‫"הנחושת אשר‪-‬עשה משה‪ ,‬כי עד‪-‬הימים ההמה היו בני‪-‬ישראל מקטרים לו‪ ,‬ויקרא‪-‬לו‪,‬‬
‫נחושתן‪ .‬ה ביהוה אלוהי‪-‬ישראל‪ ,‬בטח; ואחריו לא‪-‬היה כמוהו‪ ,‬בכול מלכי יהודה‪ ,‬ואשר‬
‫היו‪ ,‬לפניו‪.‬‬
‫ו וידבק‪ ,‬ביהוה‪ ,‬לא‪-‬סר‪ ,‬מאחריו; וישמור‪ ,‬מצוותיו‪ ,‬אשר‪-‬ציווה יהוה‪ ,‬את‪-‬‬
‫משה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עוד חטא של בני ישראל כלפי האמונה לאלוהים כאשר בני ישראל בונים עגל מזהב‬
‫כאשר משה עלה להר לקבל מהאלוהים את לוחות הברית ושובר אותם באותן רגע שרה‬
‫שעמו מתעסק בעבודה זרה כאשר הם מתפללים לעגל זהב ולא לאלוהים שלהם‪.‬‬
‫ֲשר‪ָ -‬כ ַרת יְהוָה‪ִּ ,‬ע ָמכֶ ם; וָאֵ ֵשב ָב ָהר‪ ,‬אַ ְר ָב ִּעים ֹיום‬
‫"לָ ַקחַ ת לוחֹת הָ אֲבָ נִּ ים לוחֹת הַ ְב ִּרית‪ ,‬א ֶ‬
‫יתי‪.‬‬
‫וְ אַ ְר ָב ִּעים לַ יְלָ ה‪--‬לֶ חֶ ם לֹא אָ כַ ְל ִּתי‪ ,‬ו ַמיִּם לֹא ָש ִּת ִּ‬
‫י וַי ִֵּתן יְהוָה אֵ לַ י‪ ,‬אֶ ת‪ְ -‬שנֵי לוחֹת‬
‫ֲשר ִּד ֶבר יְהוָה ִּע ָמכֶ ם ָבהָ ר ִּמת ֹו ְך‬
‫הָ אֲבָ נִּ ים‪ְ --‬כ ֻת ִּבים‪ְ ,‬באֶ ְצ ַבע ֱאל ִֹּהים; וַעֲ לֵ יהֶ ם‪ְ ,‬ככָ ל‪-‬הַ ְדבָ ִּרים א ֶ‬
‫הָ אֵ ש‪ְ --‬ביוֹ ם הַ ָק ָהל‪ .‬יא ַוי ְִּהי‪ִּ ,‬מ ֵקץ אַ ְר ָב ִּעים ֹיום‪ ,‬וְ אַ ְר ָב ִּעים‪ָ ,‬לי ְָלה; נָ ַתן יְהוָה אֵ לַ י‪ ,‬אֶ ת‪ְ -‬שנֵי‬
‫ֲשר‬
‫ֹאמר יְה ָוה אֵ לַ י‪ ,‬קום ֵרד ַמהֵ ר ִּמזֶה‪ִּ --‬כי ִּשחֵ ת ַע ְמ ָך‪ ,‬א ֶ‬
‫לֻ חֹת הָ אֲבָ נִּ ים‪--‬לֻ חוֹ ת הַ ְב ִּרית‪ .‬יב וַי ֶ‬
‫ֹאמר יְהוָה‪,‬‬
‫יתם‪ָ --‬עשו ָלהֶ ם‪ַ ,‬מ ֵסכָ ה‪ .‬יג וַי ֶ‬
‫ֲשר ִּצ ִּו ִּ‬
‫את ִּמ ִּמ ְצ ָריִּם‪ָ :‬סרו ַמהֵ ר‪ִּ ,‬מן‪-‬הַ ֶד ֶר ְך א ֶ‬
‫הוֹ צֵ ָ‬
‫יתי אֶ ת‪ָ -‬ה ָעם הַ זֶה‪ ,‬וְ ִּהנֵה ַעם‪ְ -‬ק ֵשה‪-‬ע ֶֹרף הוא‪ .‬יד הֶ ֶרף ִּמ ֶמ ִּני‪ ,‬וְ אַ ְש ִּמ ֵידם‪,‬‬
‫אֵ לַ י לֵ אמֹר‪ָ :‬ר ִּא ִּ‬
‫וְ אֶ ְמחֶ ה אֶ ת‪ְ -‬ש ָמם‪ִּ ,‬מ ַתחַ ת הַ ָש ָמיִּם; וְ אֶ עֱ ֶשה‪ ,‬אוֹ ְת ָך‪ְ ,‬ל ֹגוי‪ָ -‬עצום ו ָָרב‪ִּ ,‬מ ֶמנו‪ .‬טו וָאֵ פֶ ן‪ ,‬וָאֵ ֵרד‬
‫חֲטא ֶתם לַ יהוָה‬
‫ִּמן‪-‬הָ הָ ר‪ ,‬וְ הָ הָ ר‪ ,‬ב ֵֹער ָבאֵ ש; ו ְשנֵי לוחֹת הַ ְב ִּרית‪ַ ,‬על ְש ֵתי י ָָדי‪ .‬טז וָאֵ ֶרא‪ ,‬וְ ִּהנֵה ָ‬
‫יתם ָלכֶ ם‪ֵ ,‬עגֶ ל ַמ ֵסכָ ה"‬
‫ֱאלֹהֵ יכֶ ם‪--‬עֲ ִּש ֶ‬
‫‪636‬‬
‫פרק רביעי ‪ -‬הכפירה כיום‪ ,‬החילוניות‬
‫במדינת ישראל רוב האוכלוסייה שלה חילונית‪ ,‬לפי היהודי אשר חילוני במדינת ישראל‪,‬‬
‫חילונים הם אנשים שאינם מקפידים על קיום מצוות הדת היהודית‪ .‬למושג חילוני אין הגדרה‬
‫מוסכמת ‪,‬יש המגדירים חילונים כאנשים שאורח חייהם אינו כולל קיום הוראותיה של דת‬
‫כלשהי‪ .‬יש האנשים אשר מגדירים סוגים שונים של חילוניות‪ ,‬אדם אשר עושה מבצע מצוות‬
‫בשביל לרצות אנשים אחרים ואינו מוסמך על פי גורם עליון הוא חילוני‪ ,‬אבל אדם אשר עושה‬
‫מצוות מועטות והולך עם גורם עליון הוא אדם דתי‪.‬‬
‫בהקמת המדינה החילוניים נקראו "חופשים" בכך המושג מציין אותם כאנשים אשר לא‬
‫הולכים לפי גורם עליון‪ ,‬דתי ואינם מוסמכים אליו לכן הם מכונים "חופשים"‪" ,‬חופשיים"‬
‫מהדת‪ .‬אך עם השנים שינו את שמם של ה"חופשיים" ל"חילונים" מהמושג חולין‪.‬‬
‫מדבריה של פרופסור יאירה אמית‬
‫‪219‬‬
‫על נושא החילוניות‪" :‬אחרי כל השאלות הרבות שיש‬
‫על מיהו היהודי החילוני" ‪,‬האם יהודי חילוני הוא מאמין שאינו שומר מסורת ‪,‬וחילוניותו היא‬
‫התנתקותו מהמסורת ? או אולי יהודי חילוני הוא מי שאינו מאמין‪ ,‬אתיאיסט אך שומר‬
‫מסורת ‪,‬אם מכוח ההרגל ‪,‬או מכוחה של אידיאולוגיה שרואה במסורת מטרה כשלעצמה‬
‫ומנתקת את המסורת מן האמונה ?האם" יהודי חילוני "הוא מי שאינו מאמין ואינו שומר‬
‫מסורת? "יהודי חילוני גמור הוא מי שהתנתק כליל מאמונה ומסורת אך לא התכחש למוצאו‬
‫היהודי‪ ,‬וכיוון שאין הרבה כאלה אז אני רוצה להתייחס לשאלה אחת שאליה אני הכי מתחבר‬
‫כיוון שאני היהודי החילוני הזה ‪ ,‬האם יהודי ששומר על מחזור השנה היהודי ‪ -‬שבת ‪,‬חגים‬
‫ומועדים ‪,‬אך אינו שומר מצוות ואינו מקיים את המסורת בימי חול ‪,‬הוא יהודי חילוני ‪,‬דתי או‬
‫סתם חגיגי ?אני מגדיר את עצמי כיהודי חילוני וכך רוב היהודים מגדירים אותי ‪ ,‬אני אדם‬
‫ששומר על מחזור השנה היהודי ואני חוגג את חגי ישראל אבל אני לא מתפלל בבית כנסת‬
‫‪219‬‬
‫יאירה אמית ‪ -‬נולדה ב ‪ 1941-‬היא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי התרבות העברית‬
‫במגמת מקרא וכן ראש המסלול להוראת מקרא בבית הספר לחינוך‪.‬‬
‫‪636‬‬
‫ולא צם ביום כיפור ולא מקיים את המסורת היהודית הדתית בימי חול ולכן התשובה לשאלה‬
‫היא שאותו יהודי הוא יהודי חילוני ולדעתי רוב היהודים החילונים בארץ הם אותו היהודי‬
‫ששומר על המסורת והחגים היהודים אבל לא בימי חול כמו הדתיים"‪.‬‬
‫השקפתו של האדם החילוני‪ ,‬האדם החילוני הוא אדם אשר חי חיים המבוססים על תפיסה‬
‫הומניסטית‪ 220‬שרואה באדם ריבון על עצמו ועל עולמו‪ .‬האדם החילוני מאמין כי טובת האדם‬
‫ואיכות חייו הם תכלית כל הערכים ולאו דווקא מידת התאמתם לצווים המדברים בשם‬
‫ההלכה או האלוהים‪.‬‬
‫"בראשית ברא האדם את אלוהים" זהו המשפט המשקף הכי טוב את תפיסת עולמו של‬
‫החילוני היהודי ‪ ,‬בפשטות משפט זה אומר שהאדם ברא את אלוהים ולא האלוהים ברא את‬
‫האדם ‪ ,‬משפט זה נוגד את המשפט המקורי שפותח את התנ"ך ואת תחילת החיים בעולם‬
‫ָארץ" ‪ ,‬המשפט שמשקף את‬
‫שבבראשית א' ‪" ,‬ב ְֵּראׁשִּ ית‪ ,‬ב ָָּּרא אֱ ֹלהִּ ים‪ ,‬אֵּ ת הַ שָּ מַ י ִּם‪ ,‬וְאֵּ ת הָּ ֶ‬
‫החילוניות אומר בעצם שהאדם המאמין יצר לעצמו את אלוהים שיהיה לו דבר שהוא יכול‬
‫להאמין בו או לבקש ממנו או להאשים אותו‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪220‬‬
‫הומניסטית ‪ -‬ההומניזם הוא סט של רעיונות הניצבים במרכזה של המחשבה המערבית המודרנית ‪ .‬להערכתנו‬
‫בבסיסה של צורת המחשבה ההומניסטית עומדים ארבעה עקרונות‪ :‬האדם במרכז‪ ,‬חשיבותה של הרוח ויניקה מעושר‬
‫התרבות‪ ,‬אוניברסאליות‪ ,‬פלורליזם‪.‬‬
‫‪638‬‬
‫‪:‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫מהעבודה למדתי הרבה בשל עבודה רבה אליה בנושא הכפירה‪ ,‬את הכפירה התחילו כבר‬
‫בתנ"ך והמשיכה עם השנים עד היום‪ ,‬את הכפירה בעבר התייחסו אל הכופרים כאנשים‬
‫חסרי רגשות וחסרי אמונה באל‪ ,‬בשל היותם כופרים בדתם לפי אמונתם התייחסו אליהם כך‬
‫בגלל שבתקופות אלו כל האנשים היו דתיים והולכים לפי אל או גורם עליון אחר‪ ,‬אשר מדריך‬
‫אותם ומצווה אליהם ללכת בדרכו‪ .‬אב הכופרים היה ה"אחר" אלישע בן אבויה כפר באלוהים‬
‫בתקופת חורבן בית שני והיה מחכמי המשנה‪ .‬ולאחריו היו עוד הרבה כופרים אשר הלכו לפי‬
‫אמונתם השונה לדוגמא‪ :‬יואליאנוס "הכופר" היה קיסר בתקופת רומא העתיקה‪ ,‬ברוך‬
‫שפינוזה היה בתקופת המאה ‪ 57‬וכפר בדת היהודית‪ ,‬תומס פיין אמריקאי שהיה חי במאה‬
‫‪ 57-55‬והיה קיצוני בדעותיו הדתיים‪ ,‬והיו עוד כופרים מתקופות שונות אשר מוזכרים‬
‫בעבודה‪ .‬הכפירה של היום היה החילוניות ואיך שקראו לה פעם "החופשיים" בתקופת הקמת‬
‫המדינה האנשים אשר לא היו תלויים בדת או בכל גורם עליון קראו לאנשים האלה‬
‫ה"חופשיים" בשל החופש שלהם מתלות עבודת הדת או לאל כלשהוא‪ .‬לפי‬
‫"בראשית ברא‬
‫האדם את אלוהים" זהו משפט המראה את החילוניות כי האדם הדתי הוא זה שברא את‬
‫האלוהים ולא שהאלוהים ברא את האדם בכך שהאדם הדתי ימשיך להאמין בו בשל אמונתו‬
‫שלו‪ .‬לפי תגובות הרבנים בעבודה ולפי תגובות מאנשים חילוניים אשר מספרים הרבנים‬
‫קיצוניים עם הכפירה ולפעמיים לא אוהבים כופרים במיוחד יש הרבנים אשר קיצוניים‬
‫באמונתם ובכך כל אדם אשר לא הולך עם האלוהים הוא כופר אפילו שהוא אדם דתי לדעתו‬
‫ואינו מאמין לכל הסיפורים בתנך לפי תגובת הרב האדם אשר לא מאמין בכל דברי הכתוב‬
‫בתנ"ך הוא כופר‪ ,‬זה דוגמא מהעבודה על תגובה של רב על קריאה ואמונה בתנ"ך‪.‬‬
‫‪633‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫=‪http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2842287&forum_id‬‬
‫‪1364‬‬
‫‪-‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7‬‬
‫‪%A8_(%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7‬‬
‫‪)%93%D7%AA%D7%99%D7%AA‬‬
‫ ספר הכפירה פירוש לתנ"ך ‪1‬יהושוע עציון‪.‬‬‫ לקסיקון לתודעה יהודית ‪,‬הווי ומנהגים ‪1‬שלמה זלמן אריאל‪.‬‬‫ לקסיקון התרבות היהודית בזמננו מושגים‪ ,‬תנועות‪ ,‬אמונות‪ 1‬עורך‬‫המהדורה העברית אברהם שפירא‪.‬‬
‫‪637‬‬