לחצו כאן

Transcription

לחצו כאן
‫ד״ר אופיר בהר‬
‫באדיבות ‪Dr. Rodrigo Krugner‬‬
‫מחלה הרסנית‬
‫ובלתי צפויה‬
‫בכרמי זית‬
‫בדרום איטליה‬
‫ב‬
‫אופיר בהר( ©‪ / )[email protected]‬המחלקה לפ�י‬
‫טופתולוגיה וחקר עשבים‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מרכז‬
‫וולקני‬
‫סוף קיץ ‪ 2013‬נתגלו בדרום איטליה עצי זית עם‬
‫תסמינים יוצאי דופן של צריבות עלים והתייבשות‬
‫ענפים מסיבית‪ .‬בסוף אותה שנה התפרס היקף‬
‫הנגיעות על כ‪ 80,000-‬דונמים‪ .‬כיום‪ ,‬פחות משנתיים מאוחר יותר‪,‬‬
‫היקף הנגיעות כבר עומד על כ‪ 300,000-‬ד׳ ופתרון למגיפה לא נראה‬
‫באופק‪ .‬מהו גורם המחלה‪ ,‬מה הנזק הצפוי‪ ,‬כיצד ניתן להתמודד‬
‫עם התופעה וכיצד היא משפיעה עלינו בכתבה שלפניכם‬
‫מבוא‬
‫העקב של איטליה דמוית המגף הוא חצי האי סלנטו (‪,)Salento‬‬
‫השייך למחוז פוליה (‪ )Puglia‬בדרום המדינה (ראה מפת איטליה‪,‬‬
‫תמונה ‪ .)1‬אזור זה אחראי לייצור של כשליש משמן הזית באיטליה‬
‫כולה ולו היסטוריה עשירה וארוכת שנים של גידול עצי זית וייצור שמן‪.‬‬
‫בקי ץ ‪ 2013‬החלו להופיע בחצי האי סלנטו‪ ,‬בעיקר בעצי זית עת�י‬
‫קים‪ ,‬תסמינים של צריבת עלים (‪ )Leaf scorching‬והתייבשות ענפים‬
‫בתמונה למעלה‪ :‬כרם זיתים בדרום איטליה המבטא תסמינים אופייניים של ‪Olive‬‬
‫‪quick decline syndrome‬‬
‫‪‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015‬‬
‫‪22‬‬
‫(‪( )Dieback‬תמונה ‪ )2‬שהתפשטו במהירות והובילו לתמותת עצים‬
‫(‪ .)1‬לתופעה ניתן השם ‪ .Olive quick decline syndrome‬אחד ה�נ‬
‫תונים המדהימים בנוגע להתפרצות המגיפה בדרום איטליה הוא קצב‬
‫התפשטותה ופוטנציאל ההרס שלה‪ .‬מרגע גילוי התסמינים הראשוי‬
‫ניים בסוף ‪ 2013‬התרחב האזור הנגוע במחלה לכדי ‪ 300,000‬דונמים!‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי נכון להיום לא ידועות דרכים להבריא עץ נגוע ולכן עצים‬
‫אלה ברוב המקרים סופם למות או להיעקר‪.‬‬
‫בידודים מעצים נגועים בשילוב עם מבחנים מולקולריים הראו כי גורם‬
‫המחלה שנמצא באסוציאציה הגבוהה ביותר עם הופעת התסמינים‬
‫הוא החידק ‪( Xylella fastidiosa‬קסיללה פסטידיוסה) (‪ .)2‬החידק‬
‫‪ Xylellaa‬עד אירוע זה היה כמעט זר לאירופה כולה והופיע רק ברש�י‬
‫מת גורמי מחלות ההסגר שלה‪ ,‬כך שלמעשה זהו הדיווח הראשון על‬
‫הופעתו הפיזית ביבשת‪ .‬עם זאת‪ ,‬חידק זה אינו חדש לחקלאות או למי‬
‫דע וידוע זה שנים רבות כגורם מחלה בגידולים שונים‪ ,‬בעיקר ביבשת‬
‫אמריקה‪ .‬שתיים מהמחלות הקשות הנגרמת מ‪Xylella fastidiosa-‬‬
‫ה ן ‪ ,Pierce’s disease‬מחלה הפוגעת קשות בגידול גפן יין בצפון א�מ‬
‫ריקה‪ ,‬וכן מחלת ה‪ ,)Citrus variegated chlorosis( CVC-‬הפוגעת‬
‫בהדרים ונפוצה בעיקר בדרום אמריקה‪.‬‬
‫אם גורם המחלה נמצא הן בצפון אמריקה והן בדרומה מדוע באי‬
‫זור מסוים מתפרצת המחלה בגפן ואילו באזור אחר בהדרים? ומדוע‬
‫‘עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יולי ‪2015‬‬
‫ענף החודש‬
‫תמונה ‪:1‬‬
‫מפה מוגדלת‬
‫של אזור סלנטו‬
‫לצד מפה של‬
‫איטליה כולה‪.‬‬
‫נקודות אדומות‬
‫מסמנות אזורים‬
‫בהם נמצאו עצים‬
‫נגועים (‪)1‬‬
‫התמונה באדיבות ‪Dr. Rodrigo Krugner‬‬
‫תמונה ‪:2‬‬
‫תסמינים‬
‫אופייניים של‬
‫�‪Olive quick de‬‬
‫‪cline syndrome‬‬
‫בעלה (צילום‬
‫עליון) ובענף‬
‫(צילום תחתון)‬
‫‪‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015‬‬
‫‪23‬‬
‫תמונה ‪ :3‬איש רשות היערות בדרום איטליה מנסר עץ זית נגוע בחידק‬
‫ההרסני קסיללה פסטידיוסה (‪)AP‬‬
‫לקוח מתוך ‪www.dailymail.co.uk/news‬‬
‫דווקא באיטליה נפגעים הזיתים בעוד שלמעשה גידול זה כלל לא נפגע‬
‫מ‪ Xylella-‬בארה״ב? התשובה אינה פשוטה‪ .‬בבסיס ההסבר לת�ו‬‫פעה זו עומדת הספציפיות של תת מינים וכן טיפוסים גנטיים שונים‬
‫בתוך תת המין של גורם המחל ה ‪ Xylella fastidiosa‬למיני צמחים ו�ע‬
‫צים שונים‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בארה״ב נפוץ תת המין ‪X. fastidiosa subsp.‬‬
‫‪ ,fastidiosa‬הגורם למחלה בגפן‪ ,‬ובדרום אמריקה נפוץ תת מין אחר‪,‬‬
‫‪ ,X. fastidiosa subsp. Pauca‬הגורם למחלה בהדרים (‪.)3‬‬
‫כיצד אם כן ומתי הגיע גורם המחלה לדרום איטליה ומדוע דווקא עכי‬
‫שיו התפרצה המחלה? מבחני טביעת אצבע מולקולריים שהתבצעו‬
‫באיטליה מראים כי גורם המחלה הנפוץ אצלם הוא תת המין ‪,pauca‬‬
‫אותו תת מין הגורם למחלת ה‪ CVC-‬בהדרים בברזיל אך שאינו נמצא‬
‫בארה״ב‪ ,‬נתון המסביר מדוע המחלה לא הופיעה בעצי זית בארה״ב‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הטיפוס הגנטי הספציפי שנמצא באיטליה תואם לזה שדווח‬
‫קודם לכן בקוסטה ריקה כגורם מחלה של עצי קפה והרדוף לנוי (‪.)1‬‬
‫דיווחים נוספים מאירופה מהעת האחרונה מעידים על נוכחות אותו‬
‫טיפוס גנטי בצמחי קפה לנוי בצרפת‪ ,‬הולנד וגרמניה‪ ,‬כאשר בכל המי‬
‫קרים פרט לאחד מקור הצמחים הוא קוסטה ריקה‪ .‬עדויות אלו מצי‬
‫ביעות על האפשרות כי צמחי קפה או הרדוף שיובאו מקוסטה ריקה‬
‫לאיטליה הם שהביאו את המחלה מיבשת אמריקה לאירופה‪.‬‬
‫ההשלכות של התפרצות המחלה בדרום איטליה מרחיקות לכת‪.‬‬
‫ועדה מיוחדת של האיחוד האירופי דנה בדרכים להתמודדות עם‬
‫המחלה ויצאה בהוראה לכרות כ‪ 11-‬מיליון עצי זית באזור הנגוע‪ ,‬וזאת‬
‫במטרה להפחית את מקורות המדבק ולרסן את התפשטות המחי‬
‫לה (תמונה ‪ .)3‬חלק לא מבוטל מעצים אלה בני מאות שנים ויש להם‬
‫חשיבות אדירה לאופיו של האזור‪ ,‬לתרבות‪ ,‬להיסטוריה וכמובן לחקי‬
‫לאות‪ .‬יש לציין שהחלטה זו גוררת תגובות נזעמות מצד ארגוני ירוקים‬
‫ואחרים‪ ,‬הרואים בה הרס של ההיסטוריה והתרבות של האזור ומתי‬
‫נגדים באופן פיזי להוצאתה לפועל‪ .‬חמור מזאת‪ ,‬טענות שהועלו מצד‬
‫גורמים שונים בפני המשטרה המקומית הביאו לפתיחתה של חקירה‪,‬‬
‫בה מואשמים לכאורה החוקרים העוסקים במלאכה בהחדרת גורם‬
‫המחלה באופן מכוון או רשלני לאיטליה ובתפקוד לקוי בכל הנוגע להי‬
‫תמודדות עמה (‪ .)4‬מרחיקי הלכת אף טוענים כי גורם המחלה אינו‬
‫‪ ,Xylella‬כפי שסבורים מרבית החוקרים‪ ,‬אלא גורם פטרייתי שניתן‬
‫לטפל בו מבלי לכרות את העצים הנגועים‪ .‬מן הראוי לציין כי במדע‬
‫הפיטופתולוגיה (מחלות צמחים) על מנת להוכיח את מעורבותו של‬
‫גורם מחלה בגרימתה יש להשלים את מבחן קוך‪ ,‬בו יש לבודד תרבית‬
‫נקייה של גורם המחלה המשוער מצמח בעל תסמינים‪ ,‬להשתמש‬
‫בתרבית זו לאילוח צמח בריא ולעקוב אחר הופעת תסמינים זהים‬
‫לאלה שנראו בעץ המקור‪ .‬לאחר מכן שוב יש לבודד את גורם המחלה‬
‫ולהוכיח שהוא אכן אותו אחד בו השתמשו לאילוח העץ הבריא‪ .‬היות‬
‫שהשלב הלטנטי מרגע האילוח עד להופעת התסמינים האופייניים‬
‫יכול לארוך חודשים רבים ואף שנים‪ ,‬קיים קושי בהוכחת מעורבות‬
‫גורם המחלה בגרימת התסמינים שנראים בכרם ולמעשה טרם התי‬
‫פרסם מאמר מדעי המשלים מבחן זה במלואו‪ .‬עם זאת‪ ,‬האסוציאציה‬
‫בין עצים נגועים לבין נוכחות חידק ‪-‬ה‪ Xylella-‬גבוהה מאוד ורוב הח�ו‬
‫‘עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יולי ‪2015‬‬
‫מתוך ‪Licensed under CC BY-SA 3.0 via Wikimedia Commons‬‬
‫קרים העוסקים בתחום מאמינים שהוא הוא הגורם העיקרי להתפרצות המחלה‬
‫בדרום איטליה (‪.)5‬‬
‫מעבר להשפעה הישירה על גידול הזיתים‪ ,‬האזור כולו נמצא כעת תחת הסגר ומדיי‬
‫נות שונות באירופה‪ ,‬כדוגמת צרפת‪ ,‬חסמו ייבוא של תוצרת חקלאית מסוגים שונים‬
‫מן האזור עקב החשש להחדרת החידק לשטחן‪ .‬כמובן שצעדים אלה פוגעים קשות‬
‫בחקלאי דרום איטליה ומיותר לציין שאין הם רואים זאת בעין יפה‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫מחזור המחלה ותסמיניה‬
‫חידק ‪-‬ה‪ Xylella-‬הינו שוכן עצה (קסילם)‪ ,‬מערכת צינוריות האחראית להובלות הנ�ו‬
‫זלים בצמח מן השורש אל העלווה‪ .‬תכונה זו מעט יוצאת דופן בקרב חידקים פתוגי‬
‫ניים לצמחים ונובעת מהעובדה שחידק ה‪ Xylella-‬מועבר מצמח לצמח באמצעות‬
‫חרקים מוצצי עצה (‪ .)3‬כך‪ ,‬החידק מוזרק ישירות לתוך רקמת העצה דרך גפי הפה‬
‫המוצצים של החרק‪ ,‬שם הוא מתרבה ויוצר אגרגטים ‪ -‬התלכדויות של חידקים‬
‫רבים בתוך מטריצה דביקה הנקראת ביופילם‪ .‬כאשר ישנה יצירה של ביופילם מסיי‬
‫בי ברקמת העצה יש בכוחו לשבש באופן פיזי את זרימת הנוזלים ברקמת העצה‪,‬‬
‫ממש כשם שהצטברות בוץ בצינור השקיה תוביל להפרעה בזרימת המים‪ .‬הדבר‬
‫גורם להופעת תסמינים הדומים לעקת יובש ‪ -‬התייבשות עלים‪ ,‬ענפים ובהמשך‬
‫תמותה של העץ כולו (תמונה פותחת ותמונה ‪ .)3‬חרקים הניזונים מעצים נגועים‬
‫רוכשים את החידק באמצעות מציצת נוזלי העצה ולאחר תקופת דגירה מסוימת‬
‫הופכים להיות חרקים אינפקטיביים המתפקדים כמקור מדבק פעיל‪ .‬ברגע שחרי‬
‫קים אינפקטיביים אלה יחדירו את גפי הפה המוצצים שלהם אל רקמת העצה של‬
‫צמח בריא יועבר החידק אל רקמת הצמח וכך מושלם מחזור המחלה (‪.)3‬‬
‫מעבר לספציפיות הנקבעת על פי הטיפוסים הגנטיים השונים של גורם המחלה‪,‬‬
‫קיים גורם נוסף הקובע את התאמתו לפונדקאי‪ ,‬הווקטור‪ .‬ככלל‪ ,‬על אף שניתן‬
‫לתרבת את חידק ה‪ Xylella-‬בתנאי מעבדה ולגדלו בתרבית מלאכותית‪ ,‬ועל אף‬
‫שניתן לבצע אילוח מלאכותי בתנאי מעבדה וחממה באמצעות הזרקה של תרבית‬
‫חידק נקייה לתוך פונדקאי מתאים‪ ,‬בטבע הפצתו של גורם המחלה תלויה באופן‬
‫מוחלט בווקטור חרקי הניזון מהצמח הפונדקאי‪ .‬אי לכך‪ ,‬הספציפיות של גורם‬
‫המחלה לפונדקאי מסוים נקבעת גם‪ ,‬בעקיפין‪ ,‬על פי טווח הפונדקאים של הווקי‬
‫טור‪ ,‬כלומר הצמחים מהם הווקטור יכול להיזון‪ .‬חידק י ‪ Xylella‬מועברים באמ�צ‬
‫עות חרקים ממשפחת הציקדיתיים (‪ .)Sharpshooter, Leafhoppers( )3‬עד‬
‫כה אותרה נוכחות החידק ‪ Xylella‬בדרום איטליה במספר וקטורים אפשריים‪,‬‬
‫תמונה ‪:4‬‬
‫החר ק �‪Philae‬‬
‫‪nus spumarius‬‬
‫(בוגר)‪ ,‬הווקטור‬
‫החשוד בהפצת‬
‫המחלה בדרום‬
‫איטליה‬
‫מתוך ‪by Anevrisme - Own work. Licensed under CC BY-SA 3.0‬‬
‫‪via Wikimedia Commons‬‬
‫‪‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015‬‬
‫‪24‬‬
‫תמונה ‪ :5‬נימפה של הציקדה ‪ Philaenus spumarius‬מגיחה מתוך‬
‫הקצף שהיא מייצרת על מנת להגן על עצמה‬
‫אולם מבחני העברה מעידים כי החרק ‪ Philaenus spumarius‬הוא‬
‫הווקטור העיקרי (תמונה ‪ .)5( )4‬הווקטור ‪( P. spumarius‬בתרגום‬
‫חופשי מלטינית לאנגלית‪ ,foam lover :‬אוהב קצף) משתייך לקבוצת‬
‫ה‪ ,Spittlebugs-‬הנקראת כך על שום הרוק אותו מפרישות הני�מ‬‫פות עם בקיעתן ושומר את סביבתן לחה ומוגנת להמשך התפתי‬
‫חותן (תמונה ‪ P. spumarium .)5‬הינו חרק פוליפגי‪ ,‬כלומר מסוגל‬
‫להיזון ולהתרבות על מספר רב של מיני צמחים‪ ,‬מעשבוניים ועד עצים‪,‬‬
‫עובדה המקשה אף יותר על ריסון המגיפה‪.‬‬
‫התמודדות עם המחלה‬
‫היכולת להתמודד עם מחלות חידקיות המועברות באמצעות חרקים‬
‫הינה מוגבלת וכוללת ריסוסים דחופים כנגד הווקטור החרקי‪ ,‬בכוונה‬
‫להפחית את הפצתו מעצים נגועים לעצים בריאים‪ ,‬שימוש בחומר ריי‬
‫בוי נקי‪ ,‬הסגר על ייצוא של כל חומר צמחי מהאזור הנגוע שיכול לשמש‬
‫פונדקאי לחידק ועקירתם של עצים המראים תסמינים של המחלה‬
‫ועלולים לשמש מקור מדבק‪ .‬נקודה אחרונה זו חשובה מאוד ובעייתית‬
‫מאוד‪ .‬חשיבותה בכך שעצים המראים תסמיני מחלה משמשים‬
‫מקור מדבק לשאר הכרם ועל כן יש להסירם במהירות האפשרית‪.‬‬
‫הבעייתיות בכך היא שגם עצים בשלב קדם תסמיני נושאים בחובם‬
‫את החידק ועלולים לשמש מקור מדבק סמוי וקשה לאיתור‪ .‬מומחים‬
‫בחקר ה‪ Xylella-‬סוברים‪ ,‬לאור ההתפרצות הקשה והפתאומית של‬
‫המחלה בדרום איטליה‪ ,‬כי הנגיעות בחידק ודאי התרחשה לפני כעשר‬
‫שנים ויותר וכי רק כעת הגיעה אוכלוסיית המדבק בתוך העצים לסף‬
‫קריטי בו מתחילים להופיע התסמינים האופייניים‪ .‬אם הערכה זו אכן‬
‫נכונה‪ ,‬ניתן רק לדמיין מהו באמת היקף הכרמים הנגועים במחלה‪...‬‬
‫מעבר ל‪ 300,000-‬הדונמים המראים כבר תסמינים‪.‬‬
‫מכשול נוסף בהתמודדות עם התפרצות המחלה בדרום איטליה הוא‬
‫טווח הפונדקאים הרחב של הווקטור ושל החידק ‪ Xylella‬גם יחד‪.‬‬
‫חידק זה לבדו יכול לאכלס יותר מ‪ 150-‬מיני צמחים שונים (‪ .)3‬נתון‬
‫זה‪ ,‬יחד עם האופי הפוליפגי של הווקטור‪ ,‬מוסיף משוכה נוספת בהתי‬
‫מודדות עם המחלה ממספר סיבות‪ :‬מהבחינה הטיפולית ‪ -‬על מנת‬
‫‘עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יולי ‪2015‬‬
‫ענף החודש‬
‫תודות‬
‫לתקוף את ריכוזי הווקטור יש לרסס לא רק את כרמי הזית אלא גם צמחים אחרים‬
‫(מטעים או צמחים ספוראדיים) שעלולים לשמש פונדקאים לווקטור ולחידק; מבחינת‬
‫בקרה על חומר צמחי מיובא ומיוצא ‪ -‬יש צורך לבקר מספר רב של צמחים שעלולים‬
‫לשמש פונדקאים פוטנציאלים לחרק ולחידק וסביר מאוד להניח שישנם צמחים פונדי‬
‫קאים שטרם ידועים ככאלה ולכן למעשה בלתי אפשרי להשיג בקרה מוחלטת על כל‬
‫הצמחים הפונדקאים‪.‬‬
‫ספרות‬
‫ההודעה שהוציאה הרשות האירופית לבטיחות מזון ‪ ,EFSA‬בה צוינה ״דאגתם העמוקה״‬
‫מהחרפת המצב ופוטנציאל ההתפשטות של המגיפה ועל כוונתם לנקוט ״צעדים החלי‬
‫טיים ומיידיים״‪ ,‬מדברת בעד עצמה‪ .‬על אף שגורם המחלה לא דווח בישראל או בשכנוי‬
‫תיה‪ ,‬אל לנו להניח שאנו מחוסנים מפני הגעתה לארץ‪ .‬טווח הפונדקאים הרחב של החידק‬
‫ותפוצתם הרחבה של הווקטורים האפשריים מהווים איום רציני על כל המדינות באזור בהן‬
‫מגדלים זיתים ועלינו אם כן להתגונן בפני הגעת המחלה ולהתכונן לקראתה‪ .‬ראשית‪ ,‬יש‬
‫להגביר את המודעות למחלה בקרב המדריכים ומגדלי הזיתים‪ ,‬להכיר את מחזור החיים‬
‫שלה‪ ,‬הווקטורים שלה‪ ,‬תסמיניה ופונדקאים אפשריים שלה‪ .‬צעדים הגנתיים נוספים כוללים‬
‫בקרה על מעבר של חומר צמחי‪ ,‬הן של זיתים והן של צמחים פונדקאים אחרים‪ ,‬מאזורים‬
‫נגועים במחלה‪ ,‬אך גם מאזורים חשודים אחרים שנמצאים בסמיכות לאזורים נגועים‪ ,‬דיווח‬
‫מיידי על כל ממצא מחשיד בכרמי זיתים או בצמחים פונדקאים אפשריים אחרים וכן סריי‬
‫קה של וקטורים פוטנציאליים למחלה‪ ,‬איפיונם ובחינתם לנשאות החידק‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬יש להבהיר לכל ציבור הנוגעים בדבר כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם‬
‫איום שכזה היא ידע‪ .‬אי לכך‪ ,‬עוד בטרם הגיעה המחלה לאזורנו חשוב להשקיע בלימוד‬
‫מעמיק שלה על כל מרכיביה‪ ,‬בהסברה ובשיתוף פעולה פתוח ואמיתי בין כל הגורמים‪.‬‬
‫‪1.Stokstad E. (2015): Italy’s olives under siege. Science‬‬
‫‪348: 620.‬‬
‫‪2.Saponari M., Boscia D., Nigro F., Martelli G.P. (2013):‬‬
‫�‪Identification of DNA sequences related to Xylella fas‬‬
‫‪tidiosa in oleander, almond and olive trees exhibiting‬‬
‫‪leaf scorch symptoms in Apulia (Southern Italy). J. Plant‬‬
‫‪Pathol. 95: 668.‬‬
‫‪3.Redak R.A., Purcell A.H., Lopes J.R.S., Blua M.J., Mizell‬‬
‫‪R.F., Andersen P.C. (2004): The biology of xylem fluid-feed‬‬‫‪ing insect vectors of Xylella fastidiosa and their relation to‬‬
‫‪disease epidemiology. Annu. Rev. Entomol. 49: 243-270.‬‬
‫‪4. Abbott A. (2015): Scientists blamed for olive-tree ruin. Na‬‬‫‪ture 522: 13.‬‬
‫‪5. Elbeaino T., Yaseen T., Valentini F., Moussa I., Eddine B.,‬‬
‫‪Mazzoni V., D’onghia A.M. (2014): Identification of three‬‬
‫‪potential insect vectors of Xylella fastidiosa in southern‬‬
‫‪Italy. Phytopathol. Mediterr. 53: 1-10. 0‬‬
‫מה זה אומר לגבינו?‬
‫‪‘Alon Hanotea’ vol. 70 July 2015‬‬
‫‪25‬‬
‫ברצוני להודות לאבי‪ ,‬שלמה בהר מקיבוץ עברון‪ ,‬שניהל במשך שנים‬
‫רבות את מטעי הקיבוץ במסירות ובאהבה רבה וניתנה לי ההזדמנות‬
‫לעבוד לצדו‪.‬‬
‫‘עלון הנוטע’ שנה ס”ט‪ ,‬יולי ‪2015‬‬