מאת שבי גביזון - התיאטרון הקאמרי

‫מאת שבי גביזון‬
‫בימוי‪ :‬עדנה מזי"א‬
‫מאת ש ב י ג ב י ז ון‬
‫בימוי עדנה מזי"א‬
‫תפאורה סשה (אלכסנדר) ליסיאנסקי‬
‫תלבושות אורנה סמורגונסקי‬
‫מוסיקה מקורית יורם חזן‪ ,‬עמי רייס‬
‫עיצוב וידאו נמרוד צין‬
‫תאורה נדב ברנע‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫ויקטור שלום מיכאלשווילי‬
‫לבנה אולה שור–סלקטר‬
‫מיכאלה דנה מיינרט‬
‫אליהו‪/‬שומר יואב לוי‬
‫שוטר‪/‬חרפוף קובי פרג'‬
‫נסים‪/‬רב שמואל‪/‬נגן אקורדיון עזרא דגן‬
‫שולי‪/‬שכנה תחיה דנון‬
‫גדי‪/‬ד"ר לוי אסף סולומון‬
‫דוד‪/‬פסח ליאור זוהר‬
‫מוכרת בספריית וידאו‪/‬שכנה‪/‬אוולין הגר דנון‬
‫מוכרת בספריית וידאו‪/‬דליה אורטל חאיק‬
‫אבנר‪/‬שליח פרחים אסף שגב‬
‫בבר‪/‬אח ליאור חקון‬
‫זקן מקשיב‪/‬נתן‪/‬נגן אקורדיון דורון צפריר‬
‫עוזרת לבמאית איריס קרדי‬
‫מנהלת ההצגה הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי‬
‫‪ /‬דפי אברבך‬
‫מנהל הבמה ששון סיגרון‪/‬שרלי סבח‬
‫תאורן סילביו מאירסון‬
‫סאונד ישי חממי‬
‫הפעלת וידאו אוהד לויטן‬
‫הלבשה אליני רושה‪-‬גזית‬
‫אבזרים רעיה לידר‬
‫איפור כל המחלקה‬
‫בניית התפאורה סדנת התיאטרון‬
‫עורכת התוכניה רבקה משולח‬
‫מעצב התוכניה איתמר וכסלר‬
‫צלם ז'ראר אלון‬
‫צילום שער התוכניה אנריקה רוטנברג‬
‫עיצוב שער התוכניה פרסום מכטינגר‬
‫הצגה ראשונה‪24.4.2015 :‬‬
‫משך ההצגה‪ :‬כשעה ו‪ 20-‬דקות‪.‬‬
‫עיבודים נוספים והפקה מוסיקלית ירון כהן‬
‫נגנים‪ :‬מאיה בלזיצמן צ'לו‬
‫ירון כהן גיטרות‪ ,‬קלידים‪ ,‬איבו‪ ,‬קולות‪ ,‬כלי הקשה‬
‫יורם חזן גיטרות‪ ,‬קולות‪ ,‬כלי הקשה‬
‫עמי רייס אקורדיון‪ ,‬קלידים‪ ,‬קולות‪ ,‬כלי הקשה‬
‫ירון כהן טכנאי הקלטה‪ ,‬מיקס ומאסטרינג‬
‫קולות ילדים בהקלטה ייהלי זיו‪-‬שמר‪,‬‬
‫אורי זיו‪-‬גדניר‪ ,‬מנור חקק‬
‫‬
‫ב‬
‫ין בתי השיכון האפור והמתקלף‬
‫בקרית‪-‬ים‪ ,‬ויקטור‪ ,‬בעל תחנת‬
‫כבלים פיראטית קטנה‪ ,‬משדר‬
‫לתושבי השיכון סרטים על אהבות גדולות‬
‫ועולמות רחוקים‪ .‬כשאל השכונה מגיעה‬
‫מיכאלה‪ ,‬תל אביבית בלונדינית יפהפייה‪,‬‬
‫ליבו של ויקטור מחסיר פעימה‪.‬‬
‫ויקטור יוצא למסע כיבוש נואש‪ .‬הוא‬
‫מחזר אחר מיכאלה בעיקשות ובהתמדה‬
‫אך נדחה פעם אחר פעם‪ .‬נחוש ומאוהב‪,‬‬
‫הוא משתמש בתחנת הכבלים שלו כדי‬
‫לשדר אל אהובתו ולדבר על ליבה‪ ,‬והופך‬
‫את תושבי השכונה כולה לצופים נלהבים‬
‫בסיפור האהבה הבלתי אפשרי שהוא‬
‫עכשיו גיבורו‪ .‬קומדיה עצובה על המתח‬
‫הדק שבין חיזור ואובססיה‪.‬‬
‫חולה אהבה בשיכון ג’ הוא במקורו סרט‬
‫ישראלי מצליח‪.‬‬
‫מחלקות הייצור של הקאמרי להצגה זו‪:‬‬
‫תפאורה ובמה‪ :‬ריבה גולדברג רוט‪ ,‬אלכס גולדין‪,‬‬
‫בן‪-‬יה הלוי ‪ /‬תלבושות ומתפרה‪ :‬הדס אבנרי‪ ,‬אביב‬
‫רון‪ ,‬מיכאל צ'בן ‪ /‬אביזרים‪ :‬אורלי שנברגר‪ ,‬רועי‬
‫ואטורי ‪ /‬איפור‪ :‬רנה שפלר‪ ,‬לרה גולומב‪ ,‬מיכל‬
‫שביט‪ ,‬מיכל עשת‪ ,‬מיטל אייזנשטיין‪ ,‬אירה‬
‫סימנובה‪ ,‬חני שלום‪ ,‬קרן וילנסקי ‪ /‬פאות‪ :‬מלאני‬
‫קפלן‪ ,‬נטשה אוסמולובסקי‪ ,‬לנה פרגמן‪,‬‬
‫טניה רוזנשטיין‪ ,‬אירנה סגל‬
‫הסרט חולה אהבה בשיכון ג’ מאת שבי‬
‫גביזון ובבימויו‪ ,‬בהפקתה של ענת אסולין‪,‬‬
‫הוקרן לראשונה ב‪ .1995-‬הסרט זכה‬
‫להצלחה רבה ולביקורות מהללות‪.‬‬
‫בטקס פרסי אופיר לאותה שנה זכה הסרט‬
‫בשמונה פרסים (ובכללם פרס התסריט‬
‫ופרס הבימוי) ובמהרה ביסס את מעמדו‬
‫כסרט פולחן ישראלי וזכה לקהל רחב של‬
‫אוהדים ומעריצים‪.‬‬
‫בחו"ל השתתף הסרט בפסטיבלים רבים‪,‬‬
‫ביניהם‪ :‬מנהיים‪ ,‬לונדון‪ ,‬סאו פאולו‪,‬‬
‫פלאטה דל מאר‪ ,‬וושינגטון ‪ -‬בהם זכו‬
‫גביזון והשחקן הראשי משה איבגי בפרסים‬
‫שונים‪ .‬הסרט זכה גם בפרס וולגין בפסטיבל‬
‫ירושלים ובפרס המבקרים ל‪1996-‬‬
‫בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה‪.‬‬
‫מתוך שירו של ר' שלמה אבן גבירול "כתמר את"‬
‫דנה מיינרט‪ ,‬שלום מיכאלשווילי‪,‬‬
‫אורטל חייק‪ ,‬ליאור זוהר‪,‬‬
‫דורון צפריר‪ ,‬קובי פרג'‬
‫מתסריט למחזה‬
‫ליאור חקון‪ ,‬שלום מיכאלשווילי‪ ,‬אסף שגב‬
‫ש יחה עם המחזא י שב י גב יזון‬
‫איך נולד הסיפור של "חולה אהבה"?‬
‫בתהליך של חיזור או הכרות‪ ,‬כשאנחנו מקבלים איתות שלילי‪ ,‬הנטייה הטבעית היא לסגת‬
‫צעד אחורה‪ ,‬או בכלל לחזור בנו‪ .‬הסיפור נולד כנסיון לחתור תחת המגמה הזאת‪ ,‬לא לוותר‪,‬‬
‫להתעקש על אהבתך ויהי מה‪ .‬כשמדובר בחוסר התאמה קיצוני בין המחזר למחוזר‪ ,‬התופעה‬
‫מתעצמת ומקבלת מימדים אבסורדיים שהובילו אותי לכתוב את הסיפור הזה‪.‬‬
‫למה להפוך את הסרט האהוב והמוצלח הזה למחזה?‬
‫מאז שהסרט נולד חשבתי שהטקסט בעצם יכול להיות גם מחזה‪ ,‬יותר מכך‪ ,‬בתקופה שכתבתי‬
‫את התסריט הושפעתי מהצגות שראיתי‪ ,‬ציטטתי את חלקן‪ ,‬ולדעתי יש משהו ב‪ DNA-‬של‬
‫הסרט שמתאים לבמה‪ .‬הטקסט ירוויח מן הטריות של האדפטציה ואולי יגיע למחוזות חדשים‬
‫בתוך עצמו וגם מחוצה לו‪ ,‬אל קהלים מגוונים‪ .‬שני העשורים שעברו רק מחזקים בי את‬
‫הבטחון ברלבנטיות של הטקסט‪ ,‬ולמרות אלמנטים קצת פחות מוכרים כיום‪ ,‬כמו התחנות‬
‫הפיראטיות למשל‪ ,‬התמה המרכזית וההגדים המתלווים אליה‪ ,‬עדיין פועמים‪ .‬בנוסף לכל‬
‫הנימוקים השכלתניים‪ ,‬מרגש אותי באופן אישי לראות את הסיפור הזה מקבל חיים חדשים‪,‬‬
‫חזות שונה לגמרי וטיפול מהותי של יוצר נוסף ‪ -‬הבמאית עדנה מזי"א‪.‬‬
‫מה הם בעיניך נושאי המחזה?‬
‫הנושא המרכזי של המחזה הוא המתח שבין אהבה גדולה מהחיים‪ ,‬פנטזיה של אהבה בלתי‬
‫ניתנת למימוש‪ ,‬לבין אהבה זמינה‪ ,‬אפשרית‪ ,‬שבאה אל פיתחך‪ ,‬ויחסי הגומלין בין שתיהן‪ :‬עד‬
‫כמה הראשונה מפריעה לשנייה‪ ,‬מקטינה אותה ומייצרת מסך של רעשים שמסתירים אותה‪.‬‬
‫נושא נוסף הוא המתח בין הפריפרייה למרכז‪ .‬הנסיונות של הפריפרייה לחקות את המרכז‪ ,‬מחד‪,‬‬
‫ולהתבדל מאידך‪ .‬לא בכדי מושא האהבה של ויקטור מקרית‪-‬ים‪ ,‬הוא בלונדינית אשכנזייה‬
‫מתל אביב‪ .‬רבות נכתב על דפוסי החיבור הרומנטי בין המזרחי ל"בת הריבון" האשכנזייה‬
‫הבלונדינית‪ ,‬אך בשונה מסיפורי הבורקאס‪ ,‬שאופיינו על ידי איחוי ואינטגרציה‪" ,‬חולה אהבה"‪,‬‬
‫על אף שהוא מתכתב עם הסיפורים האלה‪ ,‬בוחר לטלטל את הדפוס הרגיל שלהם‪ ,‬ואפילו‬
‫הואשם ע"י אחד מחוקרי הקולנוע בבידול ש"סניקי‪.‬‬
‫אתה רוצה שנאהב את "הגיבור" שלך ויקטור?‬
‫אני מאד אוהב את ויקטור ואני אשמח‪ ,‬כמובן‪ ,‬אם גם הקהל יאהב אותו‪ .‬גם אם לרוב הפעולות‬
‫שלו יש גוון שלילי‪ ,‬המצוקה המרכזית שלו – האהבה הגדולה ‪ -‬מקודשת באתוס של התרבות‬
‫המערבית‪ ,‬מה שמכשיר את הפעולות הללו ומייצר הזרה ובלבול אצל הצופה; היכן מסתיים‬
‫החיזור ומתחילה ההטרדה? ומה שמפתיע אולי עוד יותר‪ ,‬כמה אהדה נמצא בתוך עצמנו כלפי‬
‫האוהב האומלל‪ ,‬המטריד החינני‪ ,‬ומה זה אומר על כוחו של סיפור לשנות שוב ושוב היררכיה‬
‫של ערכים‪■ .‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫מתוך שיר השירים פרק ח'‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר‪ ,‬שלום מיכאלשווילי‬
‫"כל המשוגעים פה‪ ,‬כל הגברים אומרים שהם משוגעים מהלם קרב והנשים‪ ,‬כל‬
‫הנשים אומרות שהן משוגעות מאהבה‪".‬‬
‫זה המשפט של לבנה מתוך המחזה‪ .‬כל כך ישראלי‪ .‬בעיניי המשפט הזה מתמצת את ההוויה שלנו‪.‬‬
‫מצחיק שזה נאמר בבית משוגעים‪.‬‬
‫בית משוגעים הוא מקום סוער שמקווה לתת שלווה ומרפא לנפש מיוסרת‪ .‬המחזה לא מתעסק‬
‫בפוליטיקה ולא במלחמות‪ .‬הוא מתעסק באהבה בלבד‪ .‬אהבה גדולה‪ ,‬אובססיבית‪.‬‬
‫כולנו הלומי קרב וכמהים לאהבה‪ .‬בארצנו‪ ,‬זבת חלב ודבש‪ ,‬חמת המזג‪ ,‬המשפחתית‪ ,‬האוהבת‪,‬‬
‫השונאת‪ ,‬הסוערת‪ ,‬והלומת הקרב‪  .‬אולה שור‪-‬סלקטר‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫תחנות כבלים פיראטיות‬
‫עד סוף שנות ה‪ 80-‬פעלה בישראל טלוויזיה‬
‫חד‪-‬ערוצית‪ .‬ערוץ ‪ 1‬היה הערוץ החוקי היחיד ששידר‬
‫בגבולות ישראל‪ .‬השאיפה ליהנות ממבחר עשיר יותר‬
‫של שידורים באה לידי ביטוי ב"יער" האנטנות על גגות‬
‫הבתים‪ ,‬אשר אפשרו לקלוט גם את הערוצים הירדניים‬
‫ואת הערוץ ששידר מקפריסין‪ .‬אבל אלה לא סיפקו‬
‫את תשוקת הצפייה בשידורים נוספים‪ .‬הטלוויזיה‬
‫הפיראטית הופיעה בארץ באמצע שנות ה‪ 80-‬כאשר‬
‫ליאור חקון‬
‫גורמים מסחריים ניסו להפיק פרסומות זולות דרך‬
‫שידורים לא חוקיים‪ ,‬באמצעות חיבור לאנטנות של בתי‬
‫מגורים‪ .‬וכך‪ ,‬בתקופה בה הטלוויזיה הסתכמה בערוץ‬
‫אחד וספריות הוידאו היו יקרות מדי ולא כל כך נגישות‪,‬‬
‫החלה התופעה של הכבלים הפיראטיים‪ .‬לא היו שמות‬
‫לתחנות‪ ,‬הן היו מקומיות – בכל איזור היתה זו משפחה‬
‫מסויימת שניהלה את התחנה‪ .‬בני המשפחה היו שוכרים‬
‫סרטים בספריית וידאו ומקרינים אותם לתושבים‪.‬‬
‫שידורי הערוצים הפיראטיים כללו סרטים במשך רוב‬
‫שעות היום ופרסומות ביניהם‪ .‬כמעט כל תושבי השכונה‬
‫היו מחוברים אל בעלי התחנה בכבלים שהיו עוברים מבניין‬
‫יואב לוי ‪ /‬למטה‪ :‬הגר דנון‬
‫לבניין ומדירה לדירה‪ .‬רשתות אלו‪ ,‬שהחלו כרשתות‬
‫מצומצמות בהקף של בתים אחדים‪ ,‬הגיעו בשיאן לכיסוי‬
‫שכונות שלמות‪ .‬בעלי התחנה היו בוחרים את הסרטים‬
‫ואת שעת הקרנתם‪ ,‬מה שהפך אותם למין מנהלי תוכן‬
‫עבור הקהילה המקומית‪ .‬בתמורה לשירותיהם היו בעלי‬
‫התחנה גובים סכום חודשי מכל משתמש‪ .‬מקור הכנסה‬
‫נוסף היו פרסומות ביתיות של עסקים שכונתיים‪ .‬נסיונות‬
‫משרד התקשורת והמשטרה להחרים את התחנות‬
‫ולהילחם בתופעה לא עלו יפה‪ .‬על כל רשת פיראטית‬
‫שנותקה קמה מיד רשת אחרת‪ .‬במקומות מסויימים‪,‬‬
‫כמו חיפה והקריות‪ ,‬נוצרה אפילו תחרות בין רשתות‪.‬‬
‫נושא הכבלים הפיראטיים החל לנוע לכיוון שליטתם‬
‫של גורמים עברייניים והוביל למאבקים ולמלחמות‬
‫על איזורי שליטה‪ .‬הוחלט שהדרך היחידה להילחם‬
‫בתופעה היא מתן זכיונות לרשתות כבלים חוקיות‪.‬‬
‫ב‪ 1989-‬החלו לפעול שידורי הכבלים החוקיים‬
‫באמצעות חמש חברות תקשורת והוקמה "המועצה‬
‫לשידורי כבלים"‪ ,‬שאוחדה לאחר מכן עם "המועצה‬
‫לשידורי לוויין"‪ ,‬והוכתרה בשם "המועצה לשידורי כבלים‬
‫ולוויין"‪ .‬כך סייעו תחנות הכבלים הפיראטיות לשינוי‬
‫מפת התקשורת בישראל‪ .‬יש הטוענים כי לולא התחנות‬
‫הפיראטיות היה לוקח זמן רב יותר עד שתושבי ישראל‬
‫היו זוכים בערוצים הנוספים בטלוויזיה‪■ .‬‬
‫[עפ"י ויקיפדיה ומקורות נוספים]‬
‫תחיה דנון‬
‫איך קרית‪-‬ים‬
‫עלתה ארצה?‬
‫קרית‪-‬ים‪ .‬גב‪-‬ים‬
‫לשעבר‪ .‬כשהגענו‬
‫היה שיכון וחול‬
‫וחול‪ .‬מקום מקרי‪.‬‬
‫בין עכו לחיפה‪.‬‬
‫ועדיין ארץ ישראל‪ ,‬הארץ המובטחת‪ .‬כיצד יהפוך‬
‫זה למקום שלי? המקום נקשר בזבולון‪ ,‬שבט זבולון‪.‬‬
‫בינינו זבולון אינו ססגוני כמו יהודה‪ ,‬או יוסף‪ ,‬או לוי‪.‬‬
‫זה לא הספיק להעניק לו אופי אז‪ ,‬ועדיין לא מספיק‬
‫היום‪ .‬בשם "זבולון" נקרא החוף‪ ,‬ותחנת המשטרה‪ .‬מה‬
‫שיקנה לו משמעות הוא העולים‪ ,‬והחיים שבנו שם‪ .‬רק‬
‫חיים‪ ,‬זכרונות‪ ,‬דמויות‪ ,‬ילדות‪ ,‬נעורים‪ ,‬בגרות‪ ,‬אהבה‬
‫זקנה ומוות מקנים משמעות‪ .‬הבונקרים שחפרתי ביחד‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫עם חברי וחברותי‪ ,‬המכות שהלכתי‪ ,‬בתי הכנסת‬
‫בהם התפלל אבי ר' דוד בוזגלו זצ"ל‪ .‬איתם החדווה‪,‬‬
‫ההומור המיוחד של קרית‪-‬ים יצאו אל מחוץ לקרית‬
‫ים‪ .‬מקום בו יהודים מכל המקומות נקבצו‪ .‬כך בשיכון‬
‫שלי‪ ,‬ובשכונה בה גרתי‪ .‬כאן כור ההיתוך הצליח‪ .‬עם‬
‫הזמן יחרטו החיים את עצמם בנוף העיר‪ .‬הידידות של‬
‫אבי עם יוסף יפרח ז"ל‪ ,‬השבתות ביחד‪ .‬כל כך שמחתי‬
‫לגלות שיש פארק‪ ,‬גן על שם יפרח‪ ,‬ופינה סמוכה על‬
‫שם אבי‪ .‬כך‪ ,‬נוחלים החיים את המקום‪ ,‬ועושים אותו‬
‫שלהם‪  .‬מאיר בוזגלו‬
‫ד"ר מאיר בוזגלו הוא מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬יו"ר תנועת תיקון‪.‬‬
‫קובי פרג'‬
‫עזרא דגן‪ ,‬דורון צפריר‬
‫קריית‪-‬ים‬
‫קריית‪-‬ים‪ ,‬הממוקמת כשמונה קילומטרים צפונית‬
‫לחיפה‪ ,‬נוסדה ב‪ 1941-‬והוכרזה כעיר ב‪.1976-‬‬
‫ב‪ 1928-‬נקנו באזור מפרץ חיפה כ‪ 37,000-‬דונם על ידי‬
‫החברות ‪ EAST COPERATION PALESTINE‬והקרן הקיימת‬
‫לישראל‪ .‬רוב האזור היה מכוסה ביצות נגועות במלריה‬
‫ושתי החברות החלו במלאכת הייבוש‪ ,‬התכנון והפיתוח‪.‬‬
‫האזור כולו‪ ,‬שתוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר קליין‪,‬‬
‫חולק למתחמי מגורים‪ ,‬תעשייה וחקלאות‪.‬‬
‫ב‪ 1939-‬רכשה חברת הבנייה "גב‪-‬ים" חלק מהאזור‬
‫והחלה בבניית השכונה הראשונה‪ .‬בשלב הראשון‬
‫נבנו ‪ 60‬יחידות דיור ש‪ 40-‬מהן הועמדו לרשות הצבא‬
‫הבריטי והשאר הוצעו למכירה‪ .‬אותם תושבים שרכשו‬
‫את הדירות ב"דמי מפתח" לא יכלו להרחיבן או לשנות‬
‫את מבניהן‪ ,‬וכך נשארו לגדל את ילדיהם בדירות‬
‫הקטנות‪ .‬השכונה הראשונה‪ ,‬קריית‪-‬ים א'‪ ,‬ממוקמת‬
‫בדרום הקרייה‪ ,‬מערבית לה השתרעו דיונות שנעלמו‬
‫עם התקדמות הקרייה לכיוון מערב‪.‬‬
‫מיקומו של היישוב היווה נקודה אסטרטגית חשובה‬
‫עבור הבריטים‪ ,‬בעיקר לשם הגנה על נמל חיפה ובתי‬
‫הזיקוק‪ ,‬ולכן הוצבו על החוף מגדלי תצפית וסוללה‬
‫בת שני תותחים‪ .‬לפני הקמת היישוב נוסד בשטחו בית‬
‫ספר לתותחנים של הצבא הבריטי‪ .‬ביולי ‪ 1940‬הפציצו‬
‫מטוסים איטלקיים את חיפה ואת אזור בתי הזיקוק‪.‬‬
‫אחת הפצצות נפלה בחולות של קריית‪-‬ים ויצרה שקע‬
‫גדול שבתוכו הקימו התושבים בעזרת חיילים בריטים‬
‫מגרש טניס זמני‪.‬‬
‫‪ 70‬נוטרים יהודים בפיקודו של סרג'נט יעקב נמרי‬
‫שמרו על הבסיס הבריטי בקריית‪-‬ים ועל מחנות הצבא‬
‫בקריית מוצקין‪ .‬מגורי הנוטרים היו בקריית‪-‬ים הנבנית‪,‬‬
‫ביחידות הדיור שהוקצו לצבא הבריטי‪ .‬כך השתלבו‬
‫הנוטרים עם המתיישבים הראשונים ופעלו יחד למען‬
‫הקרייה‪.‬‬
‫תחילת ההתישבות גרעין המתיישבים הראשון מנה‬
‫‪ 10‬משפחות שהגיעו ב‪ .1941-‬ראשוני התושבים הגיעו‬
‫לקרייה מסיבות שונות‪ .‬חלק מהנוטרים שהוצבו במקום‬
‫החליט להשתקע ביישוב‪ .‬קבוצה אחרת מנתה חיילים‬
‫‪12‬‬
‫יהודים ששרתו בצבא הבריטי והחליטו להישאר במקום‬
‫לאחר שחרורם‪ .‬קבוצה שלישת מנתה את משוחררי‬
‫הבריגדה היהודית שהגיעו לקריה ב‪ 1946-‬ובנו בה‬
‫את ביתם‪ .‬קבוצה רביעית כללה זוגות צעירים יוצאי‬
‫אירופה‪ .‬עם הקמת מכון ‪ 3‬של רפא"ל בצפון הקרייה‬
‫התגוררו רבים מעובדי המכון והמהנדסים בקרייה‬
‫עצמה‪ .‬כמו כן מצאו בה את מקומם ימאים שעבדו‬
‫באוניות צי‪-‬הסוחר או שרתו בחיל הים‪.‬‬
‫בראשית ימיה של הקרייה נאלצו המתיישבים להתמודד‬
‫עם תנאי מחיה קשים ‪ -‬העדר אמצעי תחבורה ושירותים‬
‫אלמנטריים‪ .‬המאבק הקשה ביותר התנהל סביב החולות‬
‫הנודדים והתושבים נאבקו למנוע את התפשטות‬
‫החולות וחדירתם לתוך הבתים על ידי שתילת צמחייה‬
‫מתאימה‪ .‬המים ליישוב הגיעו באמצעות בארות (בשונה‬
‫משלוש הקריות האחרות בהן היו מגדלי מים)‪ .‬בקריית‪-‬‬
‫ים נחפרו ארבע בארות ומהן נשאבו המים‪ .‬לכל דירה‬
‫בקריית‪-‬ים היתה צמודה חלקת אדמה קטנה‪ ,‬לרוב‬
‫בצידה האחורי‪ ,‬בה גידלו התושבים גינות ירק‪ ,‬פרחי‬
‫נוי‪ ,‬תרנגולות‪ ,‬ברווזים וארנבונים‪ .‬החצרות‪ ,‬שנתחמו על‬
‫ידי גדר חיה‪ ,‬הישרו על הקרייה אוירה כפרית‪.‬‬
‫ביישוב הקטן לא היה בית ספר וכדי שהילדים לא‬
‫יאלצו לנסוע ללמוד בקרית מוצקין‪ ,‬יזמה תושבת‬
‫הקרייה‪ ,‬המורה אסתר לוריא‪ ,‬ב‪ ,1946-‬כיתת לימוד‬
‫בדירתה‪ .‬כעבור שנתיים עברה הכיתה למבני המחנה‬
‫הבריטי‪ ,‬שננטש בסוף תקופת המנדט‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אסף סולומון‬
‫קליטת עלייה אחרי קום המדינה הפך המחנה‬
‫הבריטי (שנקרא "הקמפ") למעברה שקלטה ניצולי‬
‫שואה מאירופה ועולים מצפון אפריקה‪ .‬בשנים ‪1956-‬‬
‫‪ 1957‬נבנה השיכון הראשון – שני מבנים בני קומותיים‪,‬‬
‫ובשניהם יחד ‪ 24‬דירות קטנות‪ .‬המשתכנים היו עולים‬
‫מפולין ומרומניה שיצאו מהמעברה הסמוכה‪ .‬שנים‬
‫רבות כונו המבנים "השיכון החדש" והיו מוקפים חולות‪.‬‬
‫העולים שהגיעו בתחילת שנות החמישים ‪ -‬ניצולי‬
‫שואה ופליטי מחנות העקורים וכן עולים מתימן ‪-‬‬
‫שוכנו בקריית‪-‬ים ג'‪.‬‬
‫עם גל העלייה הגדול מברית המועצות בראשית שנות‬
‫ה‪ 70-‬נבנה מרכז קליטה בדירות צמודות קרקע ובמגדלי‬
‫מגורים בני עשר קומות‪ ,‬מה שיצר לבסוף את איזור‬
‫קריית‪-‬ים ד'‪ .‬עם תחילת העלייה מארצות הרווחה‪,‬‬
‫לקראת סוף שנות ה‪ ,70-‬נבנה מרכז קליטה גדול‬
‫במתכונת של מלון סוויטות על חוף ימה של העיר‪ ,‬והוא‬
‫שימש עד אמצע שנות ה‪ 90-‬כמרכז קליטה גם לגלי‬
‫העלייה ממדינות חבר העמים ולעולים מאתיופיה‪.‬‬
‫קריית‪-‬ים בשנותיה הראשונות היתה נתונה לשלטון‬
‫תנועת העבודה‪ ,‬הסתדרות העובדים הכללית היתה‬
‫פעילה בקריית‪-‬ים מראשיתה‪ .‬שלושת ראשי המועצה‬
‫וראשי העיר הראשונים היו חברי מפא"י ובהמשך‪ ,‬חברי‬
‫המערך והעבודה‪ .‬ב‪ 1989-‬חל המהפך הפוליטי הראשון‬
‫בעיר‪ ,‬כשאיש הליכוד ניצח בבחירות המקומיות ונבחר‬
‫לראש העיר‪[ ■ .‬עפ"י ויקיפדיה]‬
‫"חולה אהבה" ‪ -‬הריאליטי‬
‫אם במודע או שלא במודע "חולה אהבה‬
‫בשיכון ג' " הקדים את זמנו בנושא מאוד אקטואלי‬
‫לימינו‪ -‬הריאליטי‪ .‬וכמו בכל תוכנית ריאליטי טובה‬
‫הניחו היוצרים בכוונה תחילה כמות מרוכזת של‬
‫חומר נפץ מכל הסוגים והשאירו לנו ליהנות מהצפייה‬
‫בדמויות כשהן מציתות אותו‪.‬‬
‫המציאות אינה מתוסרטת ואף אחד לא באמת יכול‬
‫לשלוט בה‪ ,‬או לדעת מה יקרה‪ ,‬מתי ולמי; שלא כמו‬
‫הריאליטי‪ ,‬שמייצר מציאות מדומה‪ ,‬קרובה לאמת‪ ,‬אבל‬
‫עדיין מסופרת מנקודת מבטו של היוצר‪.‬‬
‫ויקטור בתמימותו‪ ,‬הופך את תחנת הכבלים שלו לחדר‬
‫הקונטרול של הריאליטי הכי חם בקריית ים ‪" -‬החיים‬
‫עפ"י ויקטור"‪ -‬ריאליטי שיש בו הכל‪ :‬סיפור אהבה‪ ,‬גם‬
‫עצוב וגם שמח‪ ,‬עם דמויות חמות‪ ,‬מוכרות‪ ,‬מעוררות‬
‫הזדהות‪ .‬ויקטור הוא הבמאי‪ ,‬המפיק‪ ,‬התסריטאי‪ ,‬העורך‬
‫וגיבור הסיפור‪ ,‬שכמובן הופך בין לילה לכוכב השעה!‬
‫אבל כל סיפור טוב חייב שתהיה בו דרמה‪ .‬צריך שיהיה בו האיש הרע‪ ,‬שיהיה את מי‬
‫"להאשים"‪ .‬גם בריאליטי (לא כמו שנהוג לחשוב) לכל אחד יש "דמות" אותה הוא משרת‬
‫ולכל דמות יש תפקיד בסיפור‪ .‬כך בסיפורו של ויקטור‪ ,‬מיכאלה היא זאת שמשרתת עבור‬
‫הצופים של ויקטור את זו שהכי קל "לשנוא"‪ .‬וכמה קל‪" ,‬הרי היא לא מכאן‪ ,‬התל‪-‬אביבית‬
‫האשכנזייה הבלונדינית הזאת‪ ...‬מתנשאים היא והחבר שלה‪ ...‬היא זאת שהייתה נחמדה מדי‪,‬‬
‫אז מה היא מצפה? היא טוב מאוד ידעה מה היא עושה! בטח חושבת שהיא יותר טובה ממנו‪,‬‬
‫מאיתנו!" היא כבר מזמן לא מיכאלה‪ -‬היא הדמות שויקטור (שלא במודע) עורך ומתסרט‬
‫לצופיו‪ ,‬מנקודת מבטו שבורת הלב‪.‬‬
‫אבל בשבילנו‪ ,‬הצופים בהצגה‪ ,‬מיכאלה היא קורבן של אהבה חד‪-‬צדדית שיצאה מכלל‬
‫שליטה‪ .‬אדם שהפך בעל כורחו להיות כאבו הגדול ביותר של האחר ועוד ב"ראש חוצות"‪,‬‬
‫אחריות מאוד כבדה ולא פשוטה‪ ,‬אפילו לא פיירית‪.‬‬
‫שלום מיכאלשווילי‪ ,‬הגר דנון‬
‫ריאליטי היא תחרות על לב הצופה‪ .‬מי הכי הכי "אותנטי"‪ ,‬הכי "משלנו"‪ ,‬הכי "בנאדם"‪-‬‬
‫בסופו של דבר זוהי תחרות על ערך עליון ‪ -‬אנושיות‪ ,‬אבל אכזריות הריאליטי היא שבדרך‬
‫להיות הזוכה המאושר‪ ,‬מלך ה"הכי בנאדם"‪ ,‬לא פעם משטיחים לנו את כל השאר עד לכדי‬
‫פלקט‪ .‬אבל מה שמייחד את הריאליטי של ויקטור (ואולי יש לנו הרבה מה ללמוד ממנו) זה‬
‫שהוא חוזר למציאות‪ .‬הנחיתה לא רכה בכלל‪ ,‬אפילו מטלטלת‪ .‬המציאות השתנתה לחלוטין‬
‫בזמן השתתפותו ב"ריאליטי" והיא טופחת בפניו‪ .‬וזה רק מדגיש עד כמה הדמויות סביבו הן‬
‫אנשים בשר ודם‪ -‬שלמים ועגולים‪ ,‬שרוצים כמוהו לאהוב ולהיות נאהבים‪ .‬כמה כולנו‪ ,‬שווים‬
‫בפני האהבה לטובה ולרעה‪.‬‬
‫זה הרגע בו לחמלה האנושית יש סגולות מרפא‪ .‬וכולנו הזוכים!‬
‫זוכים בחום אנושי כתרופה לנשמה‪  .‬דנה מיינרט‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫על תפקידים‬
‫קטנים וגדולים‬
‫‪ ‬עזרא דגן‬
‫עזרא דגן‬
‫ליאור זוהר‬
‫אסף שגב‬
‫קוד שלוש הפתיחות‬
‫קוד שבע הרפליקות‬
‫תפקיד ללא טקסט‬
‫אנשי התיאטרון‪ ,‬במאים‪ ,‬שחקנים‪,‬‬
‫מנהלים אמנותיים ותיאורטיקנים‬
‫למחצה‪ ,‬גורסים את האמירה‬
‫הנפוצה ‪ -‬נדושה‪" :‬אין תפקידים‬
‫קטנים ותפקידים גדולים‪ ,‬יש‬
‫שחקנים קטנים ושחקנים גדולים"‪.‬‬
‫שחקנים בעלי שאר רוח והומור‬
‫עצמי טוענים‪" :‬יש תפקידים‬
‫עתירי טקסט ויש תפקידים דלי‬
‫טקסט‪ ."...‬גודלו של התפקיד נאמד‬
‫ונבחן‪ ,‬לפי גרסת הוותיקים‪ ,‬בטכס‬
‫וודו‪ ,‬הזוי משהו (ואנו בתיאטרון‬
‫משופעים בלא מעט אמונות‬
‫תפלות)‪ :‬אתה מקבל מחזה לקריאה‬
‫ומייד פותח את הטקסט בשלושה‬
‫מקומות אקראיים לחלוטין וסופר‬
‫כמה פעמים הדמות שלך מופיעה‪:‬‬
‫אם בשלושה מקומות ‪ -‬התפקיד‬
‫נכבד למדי‪ ,‬אם בשני מקומות‪,‬‬
‫התפקיד מישני‪ ,‬ואם במקום אחד‬
‫בלבד ‪ -‬זהו בהחלט תפקיד קטן‪ .‬כך‬
‫מגיע השחקן בעל הניסיון להבנה‬
‫ביחס לגודלו של התפקיד ומידת‬
‫האחריות המוטלת עליו‪ .‬לעיתים‬
‫הוא נאלץ להודות שמדובר‬
‫בתפקיד אפיזודי‪ ,‬שראשיתו לא‬
‫ברורה ואחריתו בהד קלוש של‬
‫התשואות בהשתחווייה‪...‬‬
‫קנה מידה נוסף להערכת גודלו‬
‫והקפו של התפקיד (המבדיל בינו‬
‫לבין ניצב‪-‬סטטיסט)‪ ,‬הוא מספר‬
‫המשפטים–הרפליקות שהמחזאי‬
‫העניק לדמות‪ .‬אם מדובר בשבע‬
‫רפליקות‪ ,‬זו דמות פועלת‪ .‬התנאי‬
‫לשבעה משפטים מוכר וברור‪:‬‬
‫שחקן מקצועי בעל ותק ומוניטין‬
‫יכול לסרב להיכנס לנעליה של‬
‫דמות אם אין לה במחזה כולו‬
‫לפחות שבעה משפטים‪ .‬זה מזכיר‬
‫לי שה"סטודיה הדרמטית" של‬
‫הבימה הנפיקה לאורך השנים‬
‫שחקנים מוכשרים‪ ,‬אך בחמש‬
‫השנים הראשונות שלהם על‬
‫הבמה גייס אותם התיאטרון‬
‫בעיקר לתפקידי ניצבים‪ ,‬ורק‬
‫אחרי תקופת הסטאז' הטילו‬
‫עליהם את המשפט‪" :‬גברתי‪,‬‬
‫המרכבה מוכנה"!‬
‫וישנם התפקידים האילמים‬
‫"דמויות נאלמות"‪ :‬הדמות‬
‫קיימת‪ ,‬דרמטית או קומית‪,‬‬
‫נושמת‪ ,‬חושבת‪ ,‬מגיבה‪ ,‬יש‬
‫לה דברים שהיתה רוצה לומר‪,‬‬
‫אולם על פי מיצוות המחזאי‬
‫נגזר עליה לשתוק‪ .‬לרשות‬
‫השחקן עומד מיגוון רחב של‬
‫אמצעי ביטוי בגופו ובהבעות‬
‫פניו‪ .‬והרי המשחק אינו תלוי‬
‫רק במשפטים‪ ,‬בתת‪-‬טקסט או‬
‫באינטונציה; כשהדמות חיה‬
‫על הבמה‪ ,‬אפשרויות המשחק‬
‫שלה הן כמעט בלתי מוגבלות‪.‬‬
‫למי נחוצים משפטים אם אתה‬
‫נמצא‪ ,‬פועל ומגיב? ובכל זאת‪,‬‬
‫פגשתי במרוצת השנים לא מעט‬
‫שחקנים שדחו תפקיד "אילם"‬
‫שכזה וסרבו לגלם אותו‪ .‬וחבל‪,‬‬
‫אם ניזכר בסבתא בובה‪ ,‬שגילמה‬
‫חנה מרון ב"אורזי מזוודות"‪ ,‬נבין‬
‫את הפוטנציאל האדיר הטמון‬
‫בתפקידים האילמים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר‪ ,‬יואב לוי‬
‫קובי פרג'‬
‫שחקנים רב‪-‬תכליתיים‬
‫תפקידים קטנים גונבי הצגה‬
‫זה אופיו של התיאטרון‪ ,‬להחליף‬
‫דמויות‪ ,‬להגיח‪ ,‬להפתיע‪ ,‬להיעלם‪,‬‬
‫להשתנות; כלומר לגלם כמה‬
‫דמויות בהצגה אחת‪ .‬זהו אתגר‬
‫שקשה לעמוד בפניו‪ .‬זו מהותה‬
‫של חדוות המשחק‪ .‬ישנן הדמויות‬
‫הראשיות שסביבן מתרחש סיפור‬
‫העלילה‪ ,‬והדמויות האחרות‬
‫יוצאות ונכנסות‪" .‬החילופים‬
‫המהירים" הם סוד העשייה‪ .‬שתי‬
‫מלבישות ושתי מאפרות ממתינות‬
‫בכל צד של הבמה‪ ,‬ושמונה‬
‫שחקנים (מחצית צוות ההצגה)‪,‬‬
‫מחליפים שלוש‪-‬ארבע דמויות‬
‫במהירות מדהימה‪ ,‬לעיתים תוך‬
‫שניות‪ .‬מניתי מתוך עניין‪ :‬בהצגה‬
‫של שעה וחצי‪ ,‬למשל‪ ,‬מתרחשים‬
‫כששים‪-‬שבעים חילופים‪...‬‬
‫ותאמינו לי רבותי‪ ,‬זו עבודה לא‬
‫קלה‪ .‬בהצגה "המלט"‪ ,‬שרצה‬
‫בקאמרי שמונה עונות ‪ -‬הגענו‬
‫ל‪ 1000-‬הצגות ‪ -‬למעבר המהיר‬
‫שהיה לי בין דמות הקברן לדמות‬
‫הכומר בהלוויה של אופליה‪,‬‬
‫טבעתי את המונח‪" :‬חילוף‬
‫היסטרי"‪...‬‬
‫לא פעם במשך ‪ 50‬שנות עבודתי‬
‫בתיאטרון שמעתי את האמירה‪:‬‬
‫"מה שלא יתנו לו הוא יעשה‬
‫מזה תפקיד"‪ .‬ואני נזכר בשחקנים‬
‫דגולים שלא סרבו גם לתפקידים‬
‫קטנים‪ ,‬ובדקות שניתנו להם על‬
‫הבמה הפגינו וירטואוזיות שגנבה‬
‫את ההצגה‪" .‬הו‪ ,‬אדוני השליטים‪,‬‬
‫כבני אלמוות הם עושים דרכם‬
‫על פני גבות כפופים‪( "...‬ברכט)‪.‬‬
‫הו‪ ,‬מקבלי ההחלטות בוועדות‬
‫הפרסים והתחרויות‪ ,‬אנא‪ ,‬תנו‬
‫דעתכם‪ :‬קיים פרס בתיאטרון‬
‫לתפקיד ראשי‪ ,‬ישנו פרס לתפקיד‬
‫מישני ויש בקולנוע פרס לתפקיד‪-‬‬
‫אורח‪ .‬אולי יצא סוף סוף "קול‬
‫קורא" המציע קטגוריה חדשה‪:‬‬
‫"פרס לשחקן בתפקיד אפיזודי –‬
‫כלומר‪ ,‬קטנטן" ‪!...‬‬
‫ויליאם שקספיר‪ :‬חלום של לילה בלב קיץ‬
‫מערכה חמישית תמונה ‪ / 1‬תרגום‪ :‬דורי פרנס‬
‫דורון צפריר‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר‬
‫אורטל חייק‬
‫שלום מיכאלשווילי‬
‫ליאור זוהר‬
‫קובי פרג‬
‫אסף שגב‬
‫ממול‪:‬‬
‫דנה מיינרט‬
‫אסף שגב‬
‫אסף סולומון‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫הקינה על שוליקה‬
‫שלום מיכאלשווילי‬
‫מלים ולחן יורם חזן‬
‫(תרגום חופשי ממרוקאית)‬
‫תחיה דנון‪ ,‬עזרא דגן‬
‫איפה אותם ימים קסומים‬
‫איפה אותם לילות‬
‫השמחה‬
‫וההדר‬
‫השיחות שהיו לנו‬
‫הצחוק הלא נגמר‬
‫השירים ששרנו שלא יחזרו עוד‬
‫הלכת לי יא שוליקה‬
‫שוליקה שוליקה‬
‫הלכת ממני יא שוליקה‬
‫שוליקה שוליקה‬
‫הלכת והשארת אותי לבד‪,‬יא שוליקה‬
‫על המוסיקה בהצגה‬
‫עלילת המחזה מתרחשת בשנות ה‪ .80 -‬באותה תקופה הייתי בשנות‬
‫העשרה שלי‪ .‬כעבודת הכנה לכתיבת המוסיקה חזרתי למוסיקה ששמעתי באותו‬
‫גיל וסרטים שראיתי באותו גיל‪ ,‬והם היוו מקור השראה לכתיבה‪ :‬סרטים של פליני‪,‬‬
‫סידרת הסנדק (המלחין הגאון נינו רוטה)‪ ,‬ראסטי ג'ימס‪ ,‬מלאכים בשמי ברלין וכו'‪,‬‬
‫כמו כן מוסיקה של טום וויטס‪ ,‬זוהר ארגוב‪ ,MINIMAL COMPACT ,‬צלילי העוד‪,‬‬
‫ג'ו עמר‪ ,THIS MORTAL COIL ,‬הברירה הטבעית וכו'‪ .‬מעבר לזה ‪ -‬המחזה מתרחש‬
‫בשכונה בפריפריה עם טיפוסים צבעוניים‪ ,‬מקום וקולות שמאוד מוכרים לי מילדותי‬
‫בשדרות‪ .‬בעיבודים‪ ,‬יחד עם עמי רייס‪ ,‬ניסינו להתחקות אחרי הצליל והלך הרוח‬
‫השכונתי והסאונד של שנות ה‪  .80-‬יורם חזן‬
‫כשקיבלתי לידי את המחזה מיד נזרקתי בחזרה אל אותו סרט מרגש‪" ,‬חולה אהבה‬
‫בשיכון ג'"‪ ,‬בו צפיתי לראשונה קצת אחרי שהתגייסתי‪ .‬אחד הדברים הראשונים והמרתקים‬
‫בהם התלבטנו היה קביעת הסאונד של המוסיקה להצגה‪ .‬התלבטנו רבות בין הסאונד שאפיין‬
‫את שנות ה‪ 80-‬ובין הסאונד המאפיין את ימינו‪ ,‬ולבסוף הגענו למסקנה שהדבר הנכון למחזה‬
‫הוא השילוב ביניהם‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬מנעד הכלים נע בין כלים אותנטיים כדוגמת עוד ואקורדיון‪,‬‬
‫לסינטיסייזרים מאותה התקופה ועד כלים עדכניים יותר‪ .‬העיבודים שכתבנו מאפיינים‬
‫לדעתנו את רוח המחזה‪ ,‬תוך מתן ביטוי משמעותי לטעמנו המוסיקלי‪  .‬עמי רייס‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫שבי גביזון (המחזאי) נולד וגדל בקרית‪-‬ים‪ .‬לאחר שירותו הצבאי ביחידת ההסרטה של‬
‫צה"ל למד בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬ב‪ 1990-‬כתב וביים את סרטו‬
‫הראשון שורו שזכה בשבעה פרסי אופיר‪ ,‬כולל פרס התסריט ופרס הבימוי‪ .‬ב‪ 1995-‬כתב וביים‬
‫את חולה אהבה בשיכון ג' שזכה בפרסים רבים‪ .‬ב‪ 2003-‬יצר גביזון את הסרט האסונות של‬
‫נינה שזכה בפרסים רבים כולל על התסריט והבימוי‪ .‬הסרט הוקרן בפסטיבלים רבים‪ ,‬ביניהם‬
‫פסטיבל סאנדאנס היוקרתי‪ ,‬הופץ ברחבי ארה"ב והפך לאחד הסרטים הישראליים הריווחיים‬
‫ביותר‪ .‬משנת ‪ 2011‬פיתח גביזון את הקריירה הטלוויזיונית שלו כמנהל מחלקת הדרמה של ערוץ‬
‫‪ ,10‬שבמסגרתה פיתח את התסריטים לסדרות כמו מעורב ירושלמי‪ ,‬תיק סגור וערך את הסידרה‬
‫אהבה זה כואב‪ .‬בין השנים ‪ 2007–2004‬ניהל את מחלקת הדרמה של "רשת" שבמסגרתה פיתח‬
‫את הדרמות מרחק נגיעה ואחד העם ‪ .101‬ב‪ 2007-‬כתב בשיתוף עם דנה מודן את הסידרה‬
‫אבידות ומציאות וגם ביים אותה‪ .‬בשנים ‪ 2010–2006‬חבר ליעל פוליאקוב וערך את תסריטי‬
‫הסידרה הכל דבש‪ .‬ב‪ 2011-‬פיתח וערך את תסריטי הסידרה יום האם בשיתוף עם דניאלה‬
‫לונדון‪-‬דקל‪ .‬גביזון מכהן כפרופסור בחוג לקולנוע ולטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫אורנה סמורגונסקי (מעצבת התלבושות) בוגרת אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬החוג לתיאטרון‪.‬‬
‫בין עבודותיה בתיאטרון‪ :‬רצח‪ ,‬אויב העם‪ ,‬המפקח‪ ,‬חברות הכי טובות‪ ,‬הורדוס‪ ,‬ליזיסטרטה‬
‫‪ ,2000‬הרב קמע‪ ,‬קופנהגן‪ ,‬ילדים רעים‪ ,‬הדודה ואני‪ ,‬הצמה של אבא‪ ,‬אשה בעל בית‪ ,‬מילאנו‪,‬‬
‫המפיקים‪ ,‬מותו של סוכן‪ ,‬יומן חוף ברייטון‪ ,‬כנר על הגג‪ ,‬היה או לא היה‪ ,‬תרה‪ ,‬ינטל‪ ,‬הבדלה‪,‬‬
‫גטו‪ ,‬איחש פישר‪ ,‬האריסטוקרטים‪ ,‬סוף טוב‪ ,‬קברט‪ ,‬סטמפניו‪ ,‬ריצ'רד ה‪ ,II-‬ריצ'רד ה‪ ,III-‬רומן‬
‫משפחתי‪ ,‬מקבת‪ ,‬דבר מצחיק קרה‪ ,‬דג מוסר‪ ,‬חברים של חברים‪ ,‬תעלת בלאומילך‪ ,‬הפושעים‬
‫החדשים‪ ,‬גורודיש בקאמרי; הרולד ומוד‪ ,‬ביאנקה‪ ,‬סתיו ימיו‪ ,‬אמנות‪ ,‬סילביה‪ ,‬שבעה‪ ,‬ספר‬
‫הג'ונגל‪ ,‬ערפל‪ ,‬טוב‪ ,‬המים זוכרים‪ ,‬ז'קו‪ ,‬ארוחה עם חברים‪ ,‬אלטלנה‪ ,‬תאונה‪ ,‬הקונצרט‪ ,‬מבזק‬
‫חדשות‪ ,‬סליחות‪ ,‬מה עושים עם ג'ני‪ ,‬פלדה‪ ,‬נערי ההיסטוריה‪ ,‬מראה מעל הגשר‪ ,‬סוסים על‬
‫כביש גהה‪ ,‬עובד בשביל שניים בבית ליסין; חבילות מאמריקה‪ ,‬תמרה‪ ,‬כולם אוהבים את‬
‫אופל‪ ,‬ציד המכשפות‪ ,‬שלוש נשים גבוהות‪ ,‬הדיבוק‪ ,‬מועדון האלמנות העליזות בהבימה‪ .‬הדוד‬
‫מקייפטאון‪ ,‬אילוף הסוררת‪ ,‬להיות או להיות‪ ,‬האשה שבישלה את בעלה‪ ,‬אותלו‪ ,‬הכפיל‪,‬‬
‫המיליונרית מנאפולי‪ ,‬בת‪ .‬חיפה; המתחזה בת‪ .‬באר–שבע‪ .‬מקס ומוריץ‪ ,‬המלאך‪ ,‬נחמן במדיטק‪.‬‬
‫עדנה מזי"א (הבמאית) נולדה בתל אביב‪ .‬בעלת תואר שני בתיאטרון ופילוסופיה‬
‫מאוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שם לימדה כתיבה דרמטית‪ .‬כתיבה לקולנוע ‪ -‬תסריטים לסרטיו של‬
‫עמוס גוטמן‪ :‬נגוע‪ ,‬בר ‪ ,51‬חימו מלך ירושלים‪ .‬כתיבה לתיאטרון‪ :‬וינה על הים‪ ,‬הכפיל (עפ"י‬
‫דוסטוייבסקי)‪ ,‬עיבוד לפלטונוב‪ ,‬הדוד מקייפטאון בתיאטרון חיפה‪ .‬המחזה משחקים בחצר‬
‫האחורית שהוצג בתיאטרון חיפה ובתיאטרון הקאמרי‪ ,‬תורגם לשפות רבות והוצג ברחבי‬
‫אירופה‪ ,‬בין היתר בתיאטרון הרויאל קורט בלונדון‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬סיפור משפחתי עליו‬
‫זכתה בפרס ע"ש מאיר מרגלית ובפרס ע"ש לאה גולדברג‪ .‬על המחזה המורדים זכתה בפרס‬
‫מחזאית השנה לשנת ‪ ,1998/99‬ובפרס מרגלית לשנת ‪ .1999‬לאחרונה עלו בקאמרי מחזותיה‪:‬‬
‫היה או לא היה‪ ,‬אריסטוקרטים‪ ,‬סטמפניו‪ ,‬רומן משפחתי‪ .‬עבודות בימוי בקאמרי‪ :‬חברות הכי‬
‫טובות‪ ,‬ליזיסטרטה ‪ ,2000‬ויה דולורוזה‪ ,‬עקר בית‪ ,‬יומן חוף ברייטון (אותו גם תירגמה)‪ ,‬אוי‬
‫אלוהים‪ ,‬משפחה חמה‪ ,‬סוף טוב‪ ,‬דג מוסר‪ .‬כתבה וביימה‪ :‬הורדוס‪ ,‬ילדים רעים‪ ,‬סטמפניו‪,‬‬
‫רומן משפחתי‪ ,‬הפושעים החדשים‪ .‬ב‪ 1997-‬פרסמה את הרומן "התפרצות ‪ ”X‬בהוצאת הספריה‬
‫החדשה–הקיבוץ המאוחד‪ .‬הספר יצא לאור באירופה בתרגומים שונים‪ .‬ב‪ 2005-‬יצא לאור ספרה‬
‫"רומן משפחתי" בהוצאת "קשת"‪.‬‬
‫יורם חזן (המוסיקאי) נולד בשדרות‪ ,‬סולן להקת "כנסיית השכל" שהוקמה בשלהי שנות‬
‫ה‪ 80-‬בעיר שדרות‪ .‬הלהקה הוציאה ‪ 8‬אלבומים מ‪ 1992-‬עד היום‪ .‬ב‪ 1999-‬זכתה בפרס תמוז‬
‫ללהקת השנה‪ .‬שותף כזמר באלבומים של פורטיס‪ ,‬יובל בנאי ו"נקמת הטרקטור"‪.‬‬
‫סשה [אלכסנדר] ליסיאנסקי (מעצב התפאורה) נולד ברוסיה‪ .‬בעל תואר שני‬
‫באדריכלות‪ .‬למד עיצוב תפאורה אצל דוד בורובסקי בתיאטרון "טגנקה" במוסקבה‪ .‬היה מעצב‬
‫הבית של תיאטרון "סוברמניק" במוסקבה‪ .‬עלה לארץ ב‪ .1990-‬עיצב למעלה מ‪ 150-‬תפאורות‬
‫להצגות ברוסיה‪ ,‬ישראל‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬הולנד‪ ,‬בולגריה‪ ,‬צרפת ואסטוניה‪ .‬משנת ‪ 1995‬ועד שנת‬
‫‪ 2001‬היה מעצב הבית של תיאטרון "גשר"‪ .‬לימד באקדמיה בצלאל‪ ,‬באוניברסיטת ירושלים‪,‬‬
‫באוניברסיטת תל אביב ובמכללת שנקר‪ .‬בין הפרסים שקיבל‪ :‬פרס התיאטרון הישראלי (‪4‬‬
‫פעמים)‪ ,‬פרס מוזיאון תל אביב‪ ,‬הפרס ע"ש משה שטרנפלד‪ ,‬פרס בקוואדרינלה לעיצוב במה‬
‫בפראג‪ .‬היצירות החשובות בשנים האחרונות‪ :‬המלט‪ ,‬מוסקבה ‪ .2013‬המחזמר צלילי המוסיקה‪,‬‬
‫תל אביב ‪ .2013‬היפה והחיה‪ ,‬הבלט הישראלי ‪ .2013‬המשפט מאת קפקא‪ ,‬מוסקבה ‪.2012‬‬
‫האופרה מריה פאדילה מאת דוניצטי‪ ,‬בוסטון ‪ .2011‬העיירה שלנו מאת תורנטון ויילדר‪ ,‬סנט‬
‫פטרבורג ‪ .2010‬חוטם האופרה של שוסטקוביץ'‪ ,‬בוסטון ‪ .2009‬משרתם של שני אדונים מאת‬
‫גולדוני‪ ,‬סופיה‪ ,‬בולגריה ‪ .2009‬האופרה יבגני אונייגין מאת צ'ייקובסקי‪ ,‬נורפולק‪ ,‬ארה"ב ‪.2008‬‬
‫התנין מאת דוסטוייבסקי‪ ,‬טלין‪ ,‬אסטוניה ‪ .2007‬בתיאטרון הקאמרי (בשיתוף תיאטרון חיפה)‬
‫עיצב לאחרונה גם את התפאורה לוניה סוניה מאשה ושפיץ‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫עמי רייס (המוסיקאי) נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר‪ .‬בשנת ‪ 2003‬הצטרף ללהקת "אלג'יר"‬
‫והיה שותף בעיבוד באלבום "מנועים קדימה" שיצא בשנת ‪ .2004‬בשנת ‪ 2006‬הצטרף ללהקת‬
‫"כנסיית השכל" וכעבור שנה הפיק מוסיקלית את אלבומם המצליח "אוטוביוגרפיה" עליו זכה‬
‫בשנת ‪ 2007‬בפרס אקו"ם למעבד השנה‪ .‬בשנת ‪ 2010‬היה שותף עם "כנסיית השכל" בהוצאת‬
‫אלבומם השביעי "שורות של אנשים" שהוקלט בלונדון ובהופעות שבאו בעקבותיו‪ .‬משנת ‪2010‬‬
‫משמש כמפיק המוסיקלי והמעבד של טקס יום הזיכרון המרכזי לחללי מערכות ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2011‬הפיק מוסיקלית ביחד עם רן אלמליח את אלבומה הפרסי של ריטה "השמחות שלי"‬
‫ובהמשך הפיק מוסיקלית גם את ההופעה‪ .‬בשנת ‪ 2012‬הפיק ועיבד מוסיקלית את אלבומו‬
‫והופעתו של אהוד בנאי "באופק אחר"‪ .‬בשנת ‪ 2013‬היה שותף עם "כנסיית השכל" בהוצאת‬
‫אלבומם השמיני "הבית כה רחוק" בשיתוף התזמורת האנדלוסית הים תיכונית של אשקלון‬
‫ובהופעות שבאו בעקבותיו‪ .‬בשנת ‪ 2015‬היה שותף עם "כנסיית השכל" בהפקת מופע אקוסטי‬
‫חדש בשם "הכנסייה מתפשטת"‪.‬‬
‫נמרוד צין (מעצב הוידאו) בוגר מחלקת קולנוע דיגיטלי ב‪ SAE-‬פריז‪ .‬עורך קולנוע ויוצר‬
‫וידאו לתיאטרון‪ .‬התמחה אצל פיטר פרידמן‪ ,‬ועבד עם הבמאי רוב נילסון‪ .‬בין עבודותיו לתיאטרון‪:‬‬
‫אדם גייסט‪ ,‬רוחות מורנוב‪ ,‬לו הייתה הדה גאבלר‪ ,‬מגנצה (תיאטרון תמונע)‪ ,‬רומאו ויוליה‬
‫(התיאטרון הקאמרי)‪ ,‬הטייפ האחרון של קראפ (אנסמבל עיתים)‪ ,‬ההבטחה (תיאטרון הקיבוץ)‪,‬‬
‫הבחירה (תיאטרון אורנה פורת)‪ ,‬מחוברים (תיאטרון מופע)‪ ,‬הלב של ירושלים (התיאטרון‬
‫הארצי לילדים ולנוער)‪ ,‬אום כול תום (תיאטרון יפו)‪ ,‬אלוהים מחכה בתחנה (תיאטרון הבימה)‪.‬‬
‫נדב ברנע (מעצב התאורה) יליד זכרון יעקב‪ .1987 ,‬מוסיקאי ומעצב תאורה לתיאטרון‬
‫ולמופעי מוסיקה‪ .‬בין הפקות התיאטרון להן עיצב תאורה ‪ -‬תיאטרון גשר‪ :‬אליס‪ ,‬נופל מחוץ לזמן‬
‫(יחזקאל לזרוב)‪ .‬הפקות שונות בתיאטרון תמונע‪ ,‬צוותא‪ ,‬פסטיבל עכו‪ ,‬תיאטרון יפו‪ ,‬תיאטרונטו‪,‬‬
‫סטודיו יורם לוינשטיין‪ .‬בשנת ‪ 2012‬היה מועמד לפרס התאורה‪ .‬באותה שנה יצא אלבומו הראשון‬
‫"על החיים ועל המוות"‪ .‬כתב מוסיקה לסרטים רבים‪ ,‬ביניהם השד לא כזה נורא‪ ,‬יס דוקו‪ ,‬שיר‬
‫סיום לפרק בסדרה משפחות‪ .‬מוסיקה למחול‪ :‬רוג'ום (רות זיו אייל)‪ ,‬סמינר הקיבוצים מחולוהט‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫השחקנים‬
‫עזרא דגן (הרב שמואל‪/‬נסים) בוגר המגמה לתיאטרון בביה"ס לאמנויות "רננים" ‪ 1965‬והסטודיו למשחק של נולה צ'לטון‬
‫ופנטומימה אצל קלוד קיפניס‪ .‬הופיע בהצגות ‪ -‬צץ וצצה‪ ,‬נפוליון חי או מת‪ ,‬מעשה בחייל‪ ,‬מנדרגולה‪ ,‬מר סליק‪ .‬הבימה‪ :‬על‬
‫קלות דעת וצביעות (פרס טנא ‪ )1975‬מי תהום‪ ,‬נישואי פיגארו‪ ,‬המשפט‪ ,‬כובע הקש האיטלקי‪ ,‬הטירה שבת ראשון שני‪ ,‬טרוילוס‬
‫וקרסידה‪ ,‬חלום ליל קיץ‪ ,‬הלילה ה‪( 12-‬שחקן השנה ‪ .)1980‬נוה צדק‪ :‬הפטריוט‪ ,‬תיאטרונטו‪ :‬חיים בכספת‪ .‬בקאמרי‪ :‬מעגל הגיר‬
‫הקווקזי‪ ,‬תעלולי סקפן הקמצן‪ ,‬קפריסין‪ ,‬מסע הניסים והנפלאות‪ ,‬רצח‪ ,‬קומדיה של טעויות‪ ,‬אשכבה‪ ,‬קרום‪ ,‬אמא קוראז‪ ,‬הרב‬
‫קמע‪ ,‬כובע הקש האיטלקי‪ ,‬קוויאר ועדשים‪ ,‬המלט‪ ,‬יתוש בראש‪ ,‬אמדיאוס‪ ,‬גטו‪ ,‬אורזי מזוודות (הפרס ע"ש אברהם בן יוסף)‪,‬‬
‫בית ספר לנשים‪ ,‬פאנק רוק‪ ,‬דבר מצחיק קרה‪ ,‬תעלת בלאומילך‪ .‬טלוויזיה‪ :‬ערוגות החשק‪ ,‬חור במסך‪ ,‬בוצ'ה‪ ,‬האסיסטנט של‬
‫האלוהים‪ ,‬גופה בחולות‪ ,‬שכונת חיים‪ ,‬מה פתאום‪ ,‬אות‪ ,‬אות‪ ,‬אות‪ ,‬מסיבת‪-‬גן‪ ,‬מתגלגלים‪ ,‬פרפר נחמד‪ .‬קולנוע‪ :‬מתנה משמים‪,‬‬
‫הפחדנים‪ ,‬נורית‪ ,‬ילדי סטלין‪ ,‬המהפכן‪ ,‬מאחורי הסורגים‪ ,‬זמן אמת‪ ,‬רשימת שינדלר‪ ,‬גיא אוני‪ ,‬הבן האחר‪ .‬ב‪ 2010-‬הוענק לו‬
‫ולאשתו עירית דגן "אות המופת החברתי" וב‪" 2013-‬פרס משואה לחינוך" על "תיאטרון עדּות" ‪ -‬פרויקט‪-‬בינדורי חינוכי‪-‬טיפולי‪.‬‬
‫לפי סדר הא"ב‬
‫הגר דנון (אוולין‪/‬מוכרת בספריית הוידאו‪/‬שכנה) בוגרת בית הספר למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין‪ .2009 ,‬במסגרת‬
‫לימודיה זכתה בשלושה פרסי הצטיינות‪ .‬בין התפקידים‪ :‬אליזבת במתגלגלים‪ ,‬אולוון בסיבוב מסוכן‪ ,‬סאנייה בהטרילוגיה הבלגרדית‪.‬‬
‫בתיאטרון הקאמרי השתתפה בהצגות סוף טוב‪ ,‬שפרה אליצור בקיזוז‪ ,‬פרוסט ניקסון‪ ,‬הם יורים גם בסוסים‪ ,‬ראש המקהלה‬
‫באלקטרה‪ ,‬דיאנה בשגעון באופרה‪ ,‬סיגל בפושעים החדשים‪ .‬בתיאטרון אורנה פורת‪ :‬אופירה בצמיד של אופירה (פרס הצגת‬
‫הילדים הטובה ביותר ל‪ ,)2010-‬לויניה בגיבורה‪ ,‬שולמית בהצגה כשסבתא שולמית היתה קטנה‪ .‬טלוויזיה‪ :‬המיוחדת‪ ,‬חברות ועוד‪.‬‬
‫תחיה דנון (שולי‪/‬שכנה) בוגרת בית‪-‬צבי ‪ .1973‬שיחקה מאז בתיאטרון הבימה‪ ,‬הקאמרי‪ ,‬חיפה ובית ליסין‪ ,‬תפקידים רבים‬
‫ומגוונים במחזות קלאסים‪ ,‬מודרניים ומקוריים‪ .‬ליידי מקבת במקבת‪ ,‬מאדאם ג'ורדן בגם הוא באצילים‪ ,‬קסנדרה באגממנון‪ ,‬דורין‬
‫בטרטיף‪ ,‬הכפיל בנפש‪-‬יהודי‪ ,‬ליזיססטרטה ‪ ,2000‬הורדוס‪ ,‬שלושה בלילה‪ ,‬בויטרה‪ ,‬הצמה של אבא‪ ,‬ולנטינו‪ ,‬תפוחים מהמדבר‬
‫(כמחליפה בתפקיד ויקטוריה אברבנל) בבית ליסין‪ .‬מחזות של חנוך לוין‪ :‬שיץ‪ ,‬הילד חולם‪ ,‬ההולכים בחושך‪ ,‬נכנע ומנוצח‪ .‬לאחרונה‬
‫בקאמרי‪ :‬מרים ברומן משפחתי‪ ,‬דוכסית יורק בריצ'רד השלישי‪ ,‬חיה'לה בסוף טוב‪ ,‬קסנדרה (כמחליפה) בסוניה וניה מאשה ושפיץ‪,‬‬
‫אבדוטיה באיבנוב‪ .‬טלוויזיה‪ :‬ענין של זמן‪ ,‬החיים זה לא הכל‪ ,‬קשר‪-‬עיר‪ .‬תפקידי אורח ברמזור‪ ,‬עניין של זמן‪ ,‬רביעיית רן‪ ,‬אננדה‪.‬‬
‫ליאור זוהר (פסח‪/‬דוד) בוגר "בית צבי"‪ .1990 ,‬זוכה פסטיבל תיאטרונטו ‪ 2009‬על הבן של יעקב‪ .‬בין תפקידיו ‪ -‬הקאמרי‪ :‬פרדי‬
‫בפיגמליון‪ ,‬קזבקי‪/‬לברנטי במעגל הגיר הקווקזי‪ ,‬קומדיה של טעויות‪ ,‬שפיגל בקזבלן‪ ,‬הרבי בכנר על הגג‪ ,‬מאנשי השכונה בחשמלית‬
‫ושמה תשוקה (עם הבימה)‪ .‬הבימה‪ :‬רוי בעסק משפחתי‪ .‬בית ליסין‪/‬קרן אור הפקות‪ :‬סאוורברי באוליבר‪ .‬תיאטרון הספריה‪:‬‬
‫פופוצ'נקו בהלוויה חורפית‪ ,‬אהרון במשה‪ ,‬דאדי באנני‪ ,‬בני בלצאת מכאן‪ .‬ת‪ .‬גבעתיים‪ :‬קריסיפוס בלשכוח את הרוסטרטוס‪ .‬ת‪.‬‬
‫פרטי‪ :‬שיער‪ ,‬בן המלך והעני‪ ,‬עלובי החיים‪ ,‬האסופית‪ ,‬כמו בסרט‪ ,‬סבא טוביה‪ .‬ת‪ .‬אורנה פורת‪ :‬חופשה שכזאת‪ ,‬הילדה שאני‬
‫אוהב‪ ,‬מהיום שמך שרה‪ ,‬שרה גיבורת ניל"י‪ ,‬ססגוניה‪ .‬דיבוב‪ :‬מוצאים את נמו‪ ,‬צעצוע של סיפור‪ ,‬מולאן‪ ,‬טרזן‪ ,‬רטטוי‪ .‬טלוויזיה‪:‬‬
‫קשר משפחתי‪ ,‬עשרים פלוס‪ ,‬פולישוק‪ ,‬האשה האחרת‪ ,‬המקום‪ .‬פינה סאטירית בסוף שבוע עם יאיר לפיד‪ .‬זוכה מילגת קרן‬
‫תרבות אמריקה‪-‬ישראל ‪ 1997‬להשתתפות ב‪ .BROADWAY MUSICAL PROJECT ,JULLIARD SCHOOL OF ARTS-‬אבא של אריאל זוהר שבא‪.‬‬
‫אורטל חאיק (דליה‪/‬מוכרת בספריית וידאו) בוגרת הסטודיו למשחק ניסן נתיב‪ ,‬ת"א‪ .2008 ,‬במסגרת לימודיה השתתפה‬
‫בציד המכשפות‪ ,‬אוטוטו‪ ,‬אבות ובנים‪ ,‬מקסים‪ ,‬מוזיקת לילה זעירה‪ .‬לימודים נוספים‪ :‬מגמת ביצוע בביה"ס רימון‪ ,‬ביה"ס לשירת‬
‫מקהלה במכללת לוינסקי‪ .‬לימודי מחול‪ :‬בלט קלאסי‪ ,‬בלט מודרני‪ ,‬ג'אז‪ ,‬סטפס‪ ,‬פלמנקו‪ .‬בקאמרי השתתפה במופעי המחווה לדובי‬
‫זלצר ויונה עטרי‪ ,‬ובהצגות ג'וני הלך‪ ,‬ינטל‪ ,‬זהר‪ ,‬קברט‪ ,‬קזבלן‪.‬‬
‫ליאור חקון (בבר‪/‬אח) בוגר "בית צבי"‪ .2007 ,‬תיאטרון הספריה‪ :‬פרדיננד במזימה ואהבה‪ ,‬סרן לוקאש בהחייל האמיץ שוויק‪,‬‬
‫לורנצו בסוחר מונציה‪ ,‬טיל בטיל אוילנשפיגל‪ ,‬עומר במשפחה חמה‪ ,‬אבנר באריסטוקרטים‪ ,‬אומרל בריצ'רד השני‪ ,‬לורד גריי‬
‫בריצ'רד השלישי‪ ,‬טרחן‪ ,‬גסקון בסיראנו‪ ,‬אנטוניו בשגעון באופרה‪ .‬תמונע‪ :‬דמטריוס בחלום ליל קיץ‪ ,‬מרקוציו ברומיאו ויוליה‪.‬‬
‫הבימה‪ :‬ראובן ביוסף וכתונת הפסים המשגעת‪ .‬זוכה מלגות‪ :‬משרד החינוך והתרבות‪ ,‬נתן מייזלר‪ ,‬דדי ניסים‪ ,‬אלי ליאון‪.‬‬
‫יואב לוי (אליהו‪/‬שומר) בוגר "בית צבי"‪ .2002 ,‬מלגות קרן סטפנדיות‪ ,‬שמוליק סגל‪ ,‬פרס על ביצוע מצטיין בשנה ג'‪ .‬בקאמרי‪:‬‬
‫חייל באמא קוראז'‪ ,‬פליקס בכובע הקש האיטלקי‪ ,‬הנס‪ ,‬ראנפט בעד ראיה‪ ,‬מרצ'לו בקוויאר ועדשים‪ ,‬ברנרדו‪ ,‬גילדנשטרן בהמלט‪,‬‬
‫פלונטר‪ ,‬מורדי בגיבור מעמד הפועלים‪ ,‬גילדנשטרן ברוזנקרנץ וגילדנשטרן‪ ,‬איתי כרמלי בע‪ ,17 .‬אביהו מדינה בזהר‪ ,‬מרקוציו‬
‫‪24‬‬
‫ברומיאו ויוליה‪ ,‬יובב בבעל למופת‪ ,‬מוטקה צחורי באורזי מזוודות‪ ,‬בומי בקיזוז‪ ,‬דה גיש בסיראנו דה ברז'ראק‪ ,‬גילון‪/‬שולטהייס‬
‫בתעלת בלאומילך‪ ,‬בורקין באיבנוב‪.‬‬
‫שלום מיכאלשווילי (ויקטור) החל את הקריירה המקצועית שלו לפני ‪ 15‬שנה כחלק מהרכב "שלישיית מה קשור" איתם הוא‬
‫מופיע עד היום ברחבי הארץ‪ .‬כחלק מהשלישייה השתתף בתוכניות‪ ‬כמו היכל התרבות‪ ,‬הישראלים‪ ,‬עם סגולה‪ ,‬הנחיית תוכנית‬
‫יומית בהוט‪ ‬בובה של מדינה‪ .‬במקביל פיתח קריירת משחק עצמאית בתוכניות טלוויזיה וקולנוע כגון‪ :‬עספור בתפקיד ראשי (מוטי‬
‫אמויאל)‪ ,‬הבורר (בתפקיד ניקולה קובלובה)‪ ,‬שביתה בתפקיד ראשי (אלברט)‪ ,‬בסרט קירות (בתפקיד מיכאל) ובסרט בואי יונה‬
‫(בתפקיד גבריאל מוקד)‪ .‬הגיש את אולפן יורו ‪.2012‬‬
‫דנה מיינרט (מיכאלה) בוגרת הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין‪ .‬טלוויזיה‪ :‬תא גורדין‪ .2.3 ,‬בשבוע‪ .‬תיאטרון גשר‪:‬‬
‫מריה בהצגה פרימדונה‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬אמה מורשל‪ ,‬המכונה מה‪-‬מה באיש קטן מה עכשיו? נינה בוניה סוניה מאשה ושפיץ‪,‬‬
‫סשה באיבנוב‪.‬‬
‫אסף סולומון (גדי‪/‬ד"ר לוי) בוגר "בית צבי"‪ .2002 ,‬תיאטרון ‪ -‬אנסמבל תיאטרון הרצליה‪ :‬שלוש אחיות‪ ,‬גשם שחור‪ ,‬המתאבד‪.‬‬
‫תיאטרון חיפה‪ :‬יוליסס על בקבוקים‪ ,‬תפרים‪ ,‬סנשו בעלילות הגבורה של דון קישוט וסנשו פנשה ‪ -‬פסטיבל הצגות הילדים‬
‫הבינ"ל (פרס השחקן הטוב ביותר)‪ .‬תיאטרון הספריה‪ :‬ארץ אחרת‪ ,‬ריצ'רד השני‪ ,‬ריצ'רד השלישי‪ ,‬אורח לא צפוי‪ ,‬עד התביעה‪ ,‬בית‬
‫הבובות‪ ,‬קלף חזק‪ ,‬תופרים‪ ,‬הסוחר מוונציה‪ ,‬כמו שתרצו אותי‪ ,‬הצודקים‪ ,‬המסע לארץ הקופים‪ ,‬שרון סמו הרוצח‪ ,‬מוריד הגשם‪.‬‬
‫תיאטרון ערבי עברי ביפו‪ :‬שיר המוות‪ .‬תיאטרון תמונע‪ :‬אני ונפשי‪ .‬התיאטרון העברי‪ :‬גטו‪ ,‬אנטיגונה‪ .‬החוג לתיאטרון אוניברסיטת‬
‫ת"א‪ :‬דון ז'ואן ושיפל חברו‪ .‬בקאמרי הופיע בהמלט ובריצ'רד השני ומופיע בריצ'רד השלישי‪ ,‬בסיראנו דה ברז'רק‪ ,‬באמא קוראז'‪.‬‬
‫קובי פרג' (חרפוף‪/‬שוטר) יליד ‪ .1980‬שרת בתיאטרון צה"ל‪ .‬אחד מיוצרי סידרת הילדים הותיקה הפיג'מות‪ .‬השתתף בתוכניות‬
‫בידור שונות‪ ,‬ביניהן‪ :‬שבוע סוף‪ ,‬נבחרת ישראל בטלוויזיה‪ .‬קולנוע‪ :‬מפריח היונים‪ ,‬פעם הייתי‪ .‬מגיש בגלי צה"ל תוכנית רדיו‬
‫שבועית‪ .‬בקאמרי משתתף גם בתעלת בלאומילך בתפקיד השוטר אזולאי‪.‬‬
‫דורון צפריר (זקן מקשיב‪/‬נתן‪ ,‬במאי) בוגר סטודיו ניסן נתיב ועורך דין בהשכלתו‪ .‬הצגות‪ :‬כולם היו בני חוץ מנעמי (בית‬
‫ליסין)‪ .‬האורחת‪ ,‬משחק ילדים‪ ,‬משולש יהושע‪ ,‬הסתכלות (ת‪ .‬הסמטה)‪ .‬האוזן הפרטית והעין הציבורית (הפקה פרטית)‪ .‬חקירת‬
‫מותו של אנרכיסט מפוקפק (ת‪ .‬באר שבע)‪ .‬התאומים מוונציה (בית ליסין ות‪ .‬באר שבע)‪ .‬תקווה (צוותא)‪ ,‬הבית זה מה שמפריד‬
‫פסטיבל עכו ‪ ,2014‬סטארטאפ (אנסמבל עיתים)‪ .‬קולנוע‪ :‬בנות‪ ,‬סוף שבוע פרוע‪ ,‬אגדות ילדים‪ ,‬השגעון הגדול‪ ,‬רצח בשבת בבוקר‪,‬‬
‫אסקימו לימון‪ ,‬האיטלקים באים‪ .‬טלוויזיה‪ :‬זהו זה‪ ,‬שמש‪ ,‬הפוך‪ ,‬ציפי שביט ללא הפסקה‪ ,‬זהב של שוטים‪ ,‬הלילה‪-‬ליאור שליין‬
‫ועוד‪ .‬השתתף בצוות הסטירי של סיבה למסיבה‪ .‬סרטי סטודנטים‪ ,‬ביניהם‪ :‬וינקר (זכה בפרסים)‪ .‬כתב וביים ‪ 5‬מחזות ותסריטים ואת‬
‫הסידרה כללי משחק בטלוויזיה החינוכית‪.‬‬
‫אסף שגב (אבנר‪/‬שליח פרחים‪/‬אח) בוגר סטודיו יורם לוינשטיין‪ .2010 ,‬מלגות‪ :‬בית חורין‪ ,‬עדי קמרי‪ ,‬שוש אביגיל‪ ,‬קרן‬
‫שוסהיים‪ ,‬משרד המשפטים‪ ,‬אסתר וד"ר אלי‪ ,‬סל"ה‪ .‬השתתף בהצגות ‪ -‬הבימה‪ :‬נתתי לה חיי‪ ,‬סיגל; תיאטרון מופע‪ :‬מגש הכסף‪,‬‬
‫שמוליק של זהרה; תיאטרון הקיבוץ‪ :‬נובח על הירח‪ .‬סטודיו יורם לוינשטיין‪ :‬אחד משלנו‪ ,‬ילדה טובה‪ ,‬בייבי בייבי; תיאטרון מסחרי‪:‬‬
‫נסיך האגדות‪ .‬טלוויזיה‪ .24/7 :‬בקאמרי משתתף גם בקזבלן וחשמלית ושמה תשוקה‪.‬‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר (לבנה) בוגרת "בית צבי"‪ .2001 ,‬זוכת פרס צבי קליר לתלמידה המצטיינת ומלגות קרן אמריקה ישראל‬
‫לשנים ‪ .2000 ,1999‬תיאטרון הספריה‪ :‬בייב במשחקי הפיג'מה‪ ,‬החתול בהרפתקה בקרקס‪ ,‬הלנה במלחמת טרויה לא תפרוץ‪,‬‬
‫אלכסנדרה בפנטזיות של פריאטיב‪ .‬הקאמרי‪ :‬לאורנסיה במעיין הכבשים‪ ,‬קתרין באמא קוראז'‪ ,‬איירין בהמלביש‪ ,‬פיורלה בקוויאר‬
‫ועדשים‪ ,‬יודית בעיר הנפט‪ ,‬לורה בביבר הזכוכית‪ ,‬אונה בציפור שחורה‪ ,‬לוסיין הומנידס ביתוש בראש‪ ,‬אנטיגונה באנטיגונה‪,‬‬
‫שן טה‪/‬שוי טה בנפש הטובה מסצ'ואן‪ ,‬ינטל בינטל‪ ,‬סאלי בולס בקברט‪ ,‬קסנדרה בנשות טרויה במטרופוליטן של טוקיו בשיתוף‬
‫הקאמרי‪ ,‬אלקטרה באלקטרה‪ .‬משתתפת במופע רגל על הגרוש משירי התיאטרון של מארק בליצשטיין‪ .‬מופעי־יחיד מוסיקליים‪:‬‬
‫‪ TWISTED‬מופע ג'אז‪ ,‬לאור הנרות שירי משוררים‪ .‬תפקידים שונים בטלוויזיה ובקולנוע‪ .‬פרסים‪ :‬מילגה ע"ש עדנה פלידל על תפקידה‬
‫במעיין הכבשים (‪ .)2002‬פרס התיאטרון לשחקנית המבטיחה על תפקידה באמא קוראז' (‪ .)2002‬פרס רוזנבלום (‪ .)2004‬פרס אברהם‬
‫בן יוסף על תפקידה בביבר הזכוכית (‪ ,)2005‬פרס אבנר חזקיהו (‪ )2006‬על תפקידה בציפור שחורה‪ .‬פרס התיאטרון לשחקנית השנה‬
‫על תפקידה באנטיגונה (‪ ,)2006‬פרס אברהם בן יוסף על תפקידה בנפש הטובה מסצ'ואן (‪ )2009‬ועל תפקידה באלקטרה (‪.)2014‬‬
‫‪25‬‬
‫העונה ה‪70-‬‬
‫ע ו נ ת‬
‫ת ש ע " ה‬
‫מועצת הנאמנות‬
‫רון חולדאי ‪ -‬יו"ר ישראל פלג‬
‫אוסקר אבו ראזק יואב צוקרמן‬
‫עמיקם בן צבי תמר רודיך‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫דוד ברודט‬
‫זאב רותם‬
‫יוסי גרבר‬
‫עפר שחל‬
‫ערן גריפל‬
‫לינדה שטרייט‬
‫משה הנדלס‬
‫אברהם תירוש‬
‫אמינה הריס‬
‫יגאל וינשטיין‬
‫שלמה וישינסקי ועדת הביקורת‬
‫בנציון דל ‪ -‬יו"ר עמיקם בן צבי‬
‫אתי כספי‬
‫גיל פייר‬
‫ליאורה מינקה רון ארנרייך‬
‫רויטל בן‪-‬אשר פרץ‬
‫מנחם סלע‬
‫רון סמוראי‬
‫ועדת מנגנון וכח אדם‬
‫ליאורה עופר אמיר רוזנברג‪-‬יו"ר ליאורה מינקה‬
‫זאב רותם‬
‫ערן גריפל‬
‫גיל פייר‬
‫יגאל וינשטיין ‪ -‬יו"ר כבוד של הועד המנהל‬
‫(כיהן בתפקיד יו"ר הועד המנהל בשנים ‪)2014-1984‬‬
‫להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)‬
‫מיי פיינגולד‬
‫שלומי אברהם עוז זהבי‬
‫מירב פלדמן‬
‫אלינור אהרון‪-‬בן אבי ליאור זוהר‬
‫קובי פראג'‬
‫נסים זוהר‬
‫יפתח אופיר‬
‫אסף פרי‬
‫אורי זלצמן‬
‫גיא אלון‬
‫אסף פריינטא‬
‫שרונה אלימלך אביב זמר‬
‫אופיר צמח‬
‫יגאל זקס‬
‫גורי אלפי‬
‫יוסי קאנץ‬
‫אורטל חאייק‬
‫חן אמסלם‬
‫אסתי קוסוביצקי‬
‫יצחק חזקיה‬
‫גילת אנקורי‬
‫אודיה קורן‬
‫ציון חורי‬
‫נדב אסולין‬
‫אבי קושניר‬
‫ליאור חקון‬
‫רותי אסרסאי‬
‫תמר קינן‬
‫איתי טיראן‬
‫דיויד בילנקה‬
‫זיו קלייר‬
‫אבי טרמין‬
‫עדנה בליליוס‬
‫מיקי קם‬
‫טל בלנקשטיין גדי יגיל‬
‫עירית קפלן‬
‫אסנת בן יהודה אוהד יהודאי‬
‫רועי קקון‬
‫הלנה ירלובה‬
‫גלוריה בס‬
‫אורי רביץ‬
‫שלמה בר‪-‬אבא שחר ישי‬
‫עידו רוזנברג‬
‫שמחה ברבירו אושרי כהן‬
‫יואב רוטמן‬
‫איציק כהן‬
‫רמי ברוך‬
‫אודי רוטשילד‬
‫אלברט כהן‬
‫ירדן ברכה‬
‫עמית רייס‬
‫מוטי כץ‬
‫שירי גדני‬
‫עודד לאופולד שני שאולי‬
‫נעה גודל‬
‫איה שבא‬
‫יואב לוי‬
‫רוני גולגפיין‬
‫אסף שגב‬
‫אסף גולדשטיין כנרת לימוני‬
‫אנדריאה שוורץ‬
‫לימור גולדשטיין דני לשמן‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר‬
‫אלי גורנשטיין ג'יטה מונטה‬
‫אוהד שחר‬
‫עידו מוסרי‬
‫יוסי גרבר‬
‫רובי מוסקוביץ' ליאת שטרן‬
‫גולן גרוס‬
‫נעמה שיטרית‬
‫מונה מור‬
‫נטע גרטי‬
‫רוני שיינדורף‬
‫ערן מור‬
‫עזרא דגן‬
‫שהם שיינר‬
‫קרן מור‬
‫אלון דהן‬
‫ניסו שליו‬
‫אנה דוברוביצקי דנה מיינרט‬
‫תמר שם אור‬
‫רבקה מיכאלי‬
‫נתן דטנר‬
‫שלום מיכאלשוילי גלעד שמואלי‬
‫תיקי דיין‬
‫רונה לי שמעון‬
‫רביב מצר‬
‫הגר דנון‬
‫דן שפירא‬
‫דון נדל‬
‫תחיה דנון‬
‫ערן שראל‬
‫שמואל וילוז'ני דודו ניב‬
‫עודד תאומי‬
‫יובל סגל‬
‫גיל וינברג‬
‫אביהוד תדהר‬
‫שלמה וישינסקי אסף סלומון‬
‫עמוס תמם‬
‫מיכה סלקטר‬
‫טל וייס‬
‫שרה פון שוורצה‬
‫ענת וקסמן‬
‫נועה שכטר‬
‫עוזרת למנהל האמנותי‬
‫איתמר וכסלר‬
‫יועץ חזותי‬
‫הועד המנהל‬
‫עפר שחל – יו"ר‬
‫דוד ברודט‬
‫אמינה הריס‬
‫ליאורה מינקה‬
‫יואב צוקרמן‬
‫תמר רודיך‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫זאב רותם‬
‫לינדה שטרייט‬
‫התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת ‪ 1944‬על ידי יוסף וימימה‬
‫מילוא‪ ,‬רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬אברהם בן‪-‬יוסף ובתיה לנצט‪.‬‬
‫ב‪ 1971-‬הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים לתיאטרון‬
‫העירוני של תל־אביב‪ .‬בראש התיאטרון מועצת נאמנות‬
‫הכוללת נציגי ציבור‪ ,‬אנשי רוח ואמני תיאטרון‪ .‬להקת‬
‫שחקני התיאטרון מונה כ‪ 120-‬שחקניות ושחקנים ממיטב‬
‫אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים ידועי‬
‫שם מישראל ומחוצה לה‪.‬‬
‫הקאמרי מציג ב‪ 6-‬אולמות‪ :‬קאמרי ‪ ,4 ,3 ,2 ,1‬קפה תיאטרון‪,‬‬
‫וקאמרי ‪ 5‬ע"ש סיירוס ומירטל קאצן ‪ -‬אולם חזרות והופעות‬
‫חדש המכיל כ‪ 200-‬מקומות‪ .‬על במות אלה עולות עשר‬
‫הפקות חדשות מדי שנה‪ ,‬בפני קהל מגוון הכולל כ‪40,000-‬‬
‫מנויים וכ‪ 1,100,000-‬צופים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪ ,‬משרד‬
‫התרבות והספורט ‪ -‬מינהל התרבות‪ .‬הקאמרי החדש נבנה‬
‫על ידי מפעל הפיס בשיתוף עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫מינהל התרבות‬
‫המחלקה לתיאטרון‬
‫הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל‬
‫בחו"ל בשני העשורים האחרונים ‪:‬‬
‫גורודיש‪ ,‬פליישר ניו־יורק‪ ,‬מאי ‪.1995‬‬
‫שיינדלה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬נובמבר ‪.1995‬‬
‫קומדיה של טעויות בודפשט‪/‬וינה‪ ,‬אפריל ‪.1997‬‬
‫סיפור משפחתי היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪ ,‬מרץ ‪.1998‬‬
‫ויאמר‪ .‬וילך אדלייד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי; המבורג‪ ,‬דיסלדורף‪,‬‬
‫מינכן‪ ;1998 ,‬ברלין‪/‬לונדון‪ ;1999 ,‬סאן‪-‬פרנציסקו‪.2000 ,‬‬
‫וישתחו‪ .‬וירא המבורג‪ ,‬ספטמבר ‪.1998‬‬
‫רצח פסטיבל פרמה‪ ;1998 ,‬היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪.1999 ,‬‬
‫המורדים פרנקפורט‪ ,‬אפריל ‪.2001‬‬
‫מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר‪ ,‬ניו־יורק; פסטיבל ציריך‪.2003 ,‬‬
‫אשכבה אתונה‪ ,‬מאי ‪ ;2000‬אקספו ‪-2000‬גרמניה‪ ,‬יולי ‪ ;2000‬בודפשט‪,‬‬
‫נובמבר ‪ ;2000‬וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2001‬ברלין‪ ,‬נובמבר ‪ ;2001‬בוקרשט‪ ,‬יוני‬
‫‪ ;2004‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2004‬מרץ ‪ ;2006‬אנקרה ואיסטנבול‪ ,‬פברואר ‪;2006‬‬
‫צ'כיה‪ ,‬יוני ‪ ;2007‬פרם‪-‬רוסיה‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2010‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫עד ראיה היידלברג‪/‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬
‫יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬נובמבר ‪.2005‬‬
‫בצהרי היום ניו־יורק‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬קייב‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬לודז'‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ ;2006‬פסטיבל קיל‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬
‫צחוק של עכברוש וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪.2008‬‬
‫המלט גדנסק‪ ,‬אוגוסט ‪ ;2005‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬וושינגטון די‪.‬סי‪ ,.‬מרץ‬
‫‪ ;2007‬קליבלנד‪ ,‬מאי ‪ ;2008‬שנחאי‪ ,‬מרץ ‪ ;2009‬מוסקבה‪ ,‬אוקטובר ‪.2009‬‬
‫פלונטר קייפטאון‪ ,‬מרץ ‪ ;2006‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬סיאול‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ ;2006‬שטוטגרט‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬ברלין‪ ,‬מרץ ‪ ;2007‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪;2007‬‬
‫לודוויגסהאפן‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2007‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪ ;2008‬לונדון‪ ,‬ינואר ‪.2009‬‬
‫האב פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬מאי ‪.2007‬‬
‫אנטיגונה טייפה‪ ,‬אפריל ‪ ;2008‬שיזואוקה‪ ,‬יפן‪ ,‬יוני ‪ ;2008‬קפריסין‪,‬‬
‫יולי ‪.2008‬‬
‫הדיבוק הולנד‪ ,‬צכיה‪ ,‬גרמניה‪.2011-2009 ,‬‬
‫לארץ המובטחת פאריס‪ ,‬מרץ‪.2009 ,‬‬
‫השיבה לחיפה וושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬ינואר‪.2011 ,‬‬
‫סטמפניו ניו דלהי‪ ,‬נובמבר ‪.2012‬‬
‫הנשים מטרויה טוקיו‪ ,‬דצמבר ‪.2012‬‬
‫בין שני העולמות שטוטגרט‪ ,‬ספט'‪-‬נוב' ‪.2012‬‬
‫אורזי מזוודות בייג'ין‪ ,‬מרץ ‪.2013‬‬
‫וויצק ויסבאדן‪ ,‬מאי ‪2013‬‬
‫גטו בודפשט‪ ,‬מאי ‪2014‬‬
‫נעם סמל‬
‫‬
‫מנהל כללי‬
‫עמרי ניצן‬
‫מנהל אמנות י ‬
‫חביבה הדר‬
‫סמנכ"לית כספים ומינה ל‬
‫נועה סיקסיק‪-‬יוסף‬
‫‬
‫עוזרת מנכ"ל‬
‫דפנה הררי‬
‫‬
‫מנהלת שיווק‬
‫דוברות ויחסי ציבו ר‬
‫אפרת ליבנה‬
‫רות אזר‪-‬מדברי‬
‫מנהלת הפרסו ם ‬
‫מנהלת הפקות וייצו ר‬
‫ריבה גולדברג‬
‫ד"ר ורדה פיש‬
‫‬
‫מנהלת קשרי חוץ‬
‫אבי גז‬
‫‬
‫מפיק ראשי‬
‫מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע‬
‫ורדית שלפי‬
‫מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת‬
‫שלומית לשם‬
‫מנהלת אגודת העמיתי ם‬
‫רון בן גידה‬
‫המחלקה החינוכי ת ‬
‫סופי וייס‬
‫מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן‬
‫טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי‬
‫לימור רוטשילד‬
‫‬
‫מח' שכר‬
‫אגף מנויים מכירות וקופה ע"ש שולה הגרי‬
‫עינת פנחס‬
‫מנהלת ‬
‫‬
‫ורדי חן‬
‫אחראית ‬
‫‬
‫נחמה אפשטיי ן‬
‫אוהד לור י‬
‫מוקדנים ‬
‫קורה בליצשטיי ן שגיא קרישר‬
‫מרינה סלבי ן‬
‫גלית יפת‬
‫נורית חפ ץ‬
‫מיטל אקרמן‬
‫אפרת וקסלר‬
‫שלי לי כת ר‬
‫לוטן וקסל ר‬
‫איריס טביביאן חן תמיר‬
‫מירב שטרן‬
‫מעיין ברייט‬
‫יהלי טיי ב‬
‫חני בוכרי ס‬
‫דקלה הד ס‬
‫מיכל אוחנ ה‬
‫קופאי ם‬
‫עידו בן עמי‬
‫דברת והב ה‬
‫ליבי רן‬
‫עומר סביו‬
‫עדי בלומברג‬
‫גלי טימן‬
‫אבישג מור‬
‫מח' מנויים לועדי ם ‬
‫אריאלה לוי‪-‬סבג רינת מור יוס ף‬
‫מח' מכירות‬
‫קרן הורביץ זלי ט מירי סבן‬
‫‬
‫חני קרקובסקי‬
‫ויקי מזרחי‬
‫‬
‫מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר‬
‫מלאני קפלן‬
‫מנהל ת‬
‫‬
‫נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר‬
‫ילנה פרגמן‬
‫לרה גולומ ב‬
‫‬
‫אורלי שנברגר‬
‫מחלקת אביזרים ‪ -‬מנהל ת‬
‫רועי ואטורי‬
‫‬
‫הדס אבנרי‬
‫מנהל ת‬
‫מתפרה ‬
‫בועז רותם‬
‫מח' תאורה וסאונ ד מנה ל‬
‫נועה כרמון‬
‫אביב רון‬
‫‬
‫אבירם שהינ ו‬
‫דן סיו ן‬
‫תאורני ם‬
‫אלכס גולדין‬
‫‬
‫נגריה‪/‬מסגריה‬
‫דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקר ו שמוליק אטמזג י‬
‫מזל מלכה‪-‬קטי נאוה לוי‬
‫מנהלי הצג ה‬
‫סילביו מאירסון אלי חדידה‬
‫שרה לבקוביץ'‬
‫הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי סיגל קריי ף‬
‫ולרי רייזס‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫סאונד ‬
‫ניסן זהירה‬
‫נילי בארי‬
‫‬
‫ישי חממי‬
‫ברוך ביב ס‬
‫אייל רייכשט ט‬
‫דפי אברבך‬
‫‬
‫מח' טכני ת‬
‫אוהד לויטן‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫וידא ו‬
‫נועה דקל‬
‫‬
‫ע' למנהלת השיווק‬
‫יעקב משה‬
‫‬
‫מנהל טכני‬
‫מישל זבלודוביץ'‬
‫‬
‫מזכירה‬
‫יוסי כוכב י‬
‫שמואל פקרמ ן‬
‫מנהלי במ ה‬
‫רונן לניאדו‬
‫סדרנים ואולמות מנה ל‬
‫רונן שלו‬
‫שרלי סב ח‬
‫אילון מעוד ד‬
‫עמית אורן‬
‫גליה גבריא ל‬
‫רומן ברקוביץ'‬
‫ג'קי חן‬
‫אבי גרינברג‬
‫ששון סגרון‬
‫זיו גולן‬
‫מועדון קפה תיאטרון‬
‫דרור שאשא‬
‫צוגים‪ ,‬תכנות והפעל ה‬
‫אדם רמי‬
‫פאבל קרקו ז‬
‫מרכזיה ‬
‫מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת רקפת יחיאל‬
‫אבי מרכוס‬
‫מינהלה ‬
‫אתי אליאס‪ ,‬רותי לוי‪ ,‬שרה כהן‪ ,‬דפנה הנדלי‪-‬יצחקי‪,‬‬
‫אבי ברכר‬
‫הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין‬
‫ציונה זקן‪-‬ברק‪ ,‬רעיה לידר‪ ,‬אירנה ויימן‪ ,‬מירב בשארי‪,‬‬
‫יורם אמיר‬
‫ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל‬
‫סילבי קלקשטיין‪ ,‬רחלי שוקר‪ ,‬אסף פרידמן‪ ,‬ענת היימן‪,‬‬
‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)‬
‫אורית שוהם‪ ,‬ענת קסטל‪ ,‬אליני רושה גזית‪ ,‬מיכל בן שושן‪,‬‬
‫שמרית רון‬
‫‬
‫מנהלת כללית‬
‫שי לויאן‪ ,‬אסף קדר‪ ,‬רוני פרידמן‪ ,‬כנען אליאל‬
‫קרן ליאור‪-‬תרבות ואמנות לחיילי צה" ל מירי מרקוביץ‬
‫עו"ד אייל יפה‪ ,‬משרד עו"ד צבי יפה‬
‫יעוץ משפטי‬
‫קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית‬
‫רו"ח אלכס וטובה הילמן‬
‫רואה חשבון‬
‫אנסמבל עיתים (ע"ר)‬
‫רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג‬
‫מבקר פני ם‬
‫רנה ירושלמי‬
‫מנהלת אמנותית ובמאי ת‬
‫יעקב הכהן‬
‫‬
‫ממונה בטיחות‬
‫ארז חסון‬
‫מנהל אדמיניסטרטיבי‬
‫מכטינגר‬
‫‬
‫מישרד פירסום‬
‫אגודת עמיתי‬
‫התיאטרון הקאמרי‬
‫עמיתי כבוד‬
‫ליזיקה ועמי שגיא‬
‫פנינה ומשה אדרי‬
‫יעל ורמי אונגר‬
‫נורית ואבנר אזולאי‬
‫ענת ואודי אנג'ל‬
‫דניאלה אפשטיין‬
‫דוריס ומורי ארקין‬
‫ישראלה ורם בנין‬
‫ורדה ובועז דותן‬
‫אורלי ונוחי דנקנר‬
‫דליה הורביץ‬
‫רותי ושמואל בר‪-‬אור‬
‫נשיאת כבוד ראשונה‬
‫לאה רבין ז"ל (‪ )2000-1993‬ג'ני וחנינה ברנדס‬
‫יו"ר האגודה ליאורה עופר קוני ודן ברניצקי‬
‫אילנה ברנר‬
‫מייסדת ויו"ר בשנים‬
‫מירי ואיתן ברק‬
‫‪ 2003-1993‬אתי כספי‬
‫נאוה ברק ושלום זינגר‬
‫מייסדת ויו"ר האגודה‬
‫אורנה ברקת‬
‫הבינלאומית אמינה הריס‬
‫מיקי ושייקה ברקת‬
‫מנהלת האגודה שלומית לשם עדנה גבריאלי‬
‫רכזת האגודה דנה אבני‬
‫קרן ועזי גוט‬
‫שרה וד"ר יעקב גולן‬
‫הלגה גוטסדינר ותדי קוק‬
‫עמיתים‬
‫מירלה ושמעון גולדברג‬
‫קובי אבן עזרא‬
‫ד"ר אלן גור‬
‫יגאל אהובי‬
‫עליזה גורן ודני רוטשילד‬
‫עליזה אביגדורוב‬
‫ד"ר סימה ופרופ' אבינועם אופיר דניאלה וששי גז‬
‫אלישבע גיבלי‬
‫רותי וגדעון אורבך‬
‫שרה ומיכה גייגר‬
‫מיה אוריון פלג‬
‫גילה גיל‬
‫שרי ותנחום אורן‬
‫ג'נס ודני גילרמן‬
‫יפה וד"ר אריה אורנשטיין‬
‫ד"ר ניצה ופרופ' גדעון אורצקי חוה גל‪-‬און‬
‫לאה ויורם גלובוס‬
‫רותי אחיעזר‬
‫חני ואיתן גלוזמן‬
‫שרה אילין‬
‫נילי גליק‬
‫אהובה אילן וגדעון בן טל‬
‫אורסולה וניסים גלעם‬
‫ברוריה ויהושע אימבר‬
‫מאירה גרא‬
‫שרה אלאלוף‬
‫מרים גרוס‬
‫עפרה ורפי אלול‬
‫צביה ופרופ' יוסף גרוס‬
‫מירי ואבי אלון‬
‫יסמין גרנדמן ורן פדרמן‬
‫איטה אלחנני‬
‫פנינה דגן וטלי זינגר‬
‫עדית אלקון‬
‫גבריאלה דוד‬
‫טלי ואבי אנג'ל‬
‫גדליה דורון‬
‫קארין ואורי אנג'ל‬
‫מרים דורון‬
‫דפנה וחיים אסא‬
‫שלומית ושמואל דורנשטיין‬
‫רות ואברהם אסף‬
‫ד"ר יוסף דיין ויעל רב‪-‬הון‬
‫דרורה וצבי אפרת‬
‫נאוה ואמנון דיק‬
‫אורית ודוד אפרתי‬
‫שושנה ומשה דראל‬
‫רינה צ'צ'קס אקסלברד‬
‫ורד ואברי דרנגר‬
‫אסתי אקרמן‬
‫נעמי ואהוד הומינר‬
‫רינה וגדעון באום‬
‫ניצה הינדלס‬
‫ניצה וישראל באומן‬
‫אלי הלפן‬
‫נורית בוקשפן‬
‫הילה ואמנון הלפר‬
‫רותי ואלדד בוקשפן‬
‫אלכס הלרמן‬
‫יעל ואיזי בורוביץ'‬
‫הלנה ביילין ויעקב ישראלי אילנה ויאיר המבורגר‬
‫חנה וגדעון המבורגר‬
‫גינה ודני בירן‬
‫שלוה ויורם הסל‬
‫ורד ואלברט בן דהן‬
‫אורה וד"ר אביקם הראל‬
‫שלמה בר‬
‫האכסדרה ע"ש ליזיקה‪ ,‬עמי וטדי שגיא‬
‫באכסדרה‪ :‬פינת פסנתר לקידום פסנתרנים צעירים‪ ,‬קופות התיאטרון‪ ,‬מכירת‬
‫ספרים ותוכניות‪ ,‬אוזניות לכבדי שמיעה‪ ,‬קבלות פנים ומפגשים אמנותיים‬
‫אטקה ויגאל וינשטיין‬
‫דרורית ורטהיים‬
‫אריאלה ואיתן ורטהיימר‬
‫אילנה וראובן זכר‬
‫יוסי לנדסמן וגלית אלפסי‬
‫נורית וישה סיטון‬
‫ליאורה עופר‬
‫איה עזריאלנט‬
‫דיים שירלי פורטר‬
‫יורם פטרושקה‬
‫חמי ולזר פרוכטר‬
‫דליה ויוסי פרשקר‬
‫ארלט מזרחי וסימוני מזרחי‬
‫טלי ועמוס וולטש‬
‫ענת ומוריאל מטלון‬
‫נורית ודוד וולף‬
‫רותי וניסו מטלון‬
‫עמליה וקסלמן‬
‫סילבי ונתי מיכאלי‬
‫נילי ואלי זהר‬
‫גל וארז מירנץ‬
‫חני ופרופ' אורי זליגסון‬
‫ג'וזיאן מיתר‬
‫אורה ויוסי זרניצקי‬
‫עפרה מיתר‬
‫פארה ועופר חודורוב‬
‫מרגלית וחנן מלצר‬
‫אורלי חיות ואסף סלע‬
‫נעמי ומאיר מנדלמן‬
‫יוסף חכמי‬
‫נורית ויואב מנור‬
‫אמה ואבי טביסל‬
‫רות ויצחק מנור‬
‫גדעון טהלר‬
‫אלי מסר ונגה קינן‬
‫נירה טולידאנו‬
‫אורה ואברהם מעוז‬
‫עדנה טוקטלי‬
‫עירונה טייק לזכר דוד טייק ז"ל אסתר ואלי מקבי‬
‫דליה ואייבי נאמן‬
‫נעמי ושלמה טיסונה‬
‫דליה ורונן נחמני‬
‫ענת טמיר‬
‫ורדה וחיים סאמט‬
‫אריאלה טרנר‬
‫טובה וסמי סגול‬
‫ליאורה ורמי יהושע‬
‫מרשה סגל‬
‫חנה ואלי יונס‬
‫גדעון ופנינה סיטרמן‬
‫עליזה ופרופ' אריאל יפו‬
‫תמי ואורי סלונים‬
‫הילה ודורון כהן‬
‫שרה ופרופ' מיכאל סלע‬
‫ז‪ .‬מאיר כהן‬
‫יהודית סלע‪-‬אריאן‬
‫סמדר ודיויד כהן‬
‫ברכה וחיים סמו‬
‫פנינית ופנחס כהן‬
‫רלי וג'ק סמית‬
‫אתי ורם כספי‬
‫רחל ועודד עידן‬
‫זהבה כץ‬
‫גילה עירוני‬
‫ציפה ואריק כרמון‬
‫איילת ותומר עמיר‬
‫שוש ואליעזר כרמל‬
‫יהודית ואורי ענבר‬
‫מרים לאופר‬
‫עדי ורן פוקס‬
‫איריס ואלי לבון‬
‫רוני פוקס‬
‫איריס לביא ויעקב פרנקל‬
‫מיכל ודוד פורר‬
‫חיה ורובי לדנר‬
‫לילי ופרופ' ראובן פייזר‬
‫נעמי ויאיר להב‬
‫רבקה ורוני פיינר‬
‫תקוה וצבי לובצקי‬
‫שרה ואבנר פלטק‬
‫אבי לוי‬
‫יפעת ועמירם פליישר‬
‫רחל ויצחק לוי‬
‫מעיינה ופרופ' דן פליס‬
‫אורנה ואורון לוסטרניק‬
‫אברהם פרדקין‬
‫מלכה ואמנון ליאון‬
‫רוחמה פרוכטר‬
‫עדה ופרופ' דוד ליבאי‬
‫ד"ר ילנה ופרופ' סימון ליצין סוזי ודן פרופר‬
‫נאוה פרי‬
‫ליאורה ואלי לנדאו‬
‫שושנה ואריה פרידנבורג‬
‫יובל ומאי לנדסברג‬
‫נורית פרייס‬
‫דיתי ואלכס לנדסברג‬
‫אורנה וד"ר חיים פרלוק‬
‫רותי וגבי לסט‬
‫ענת ושמואל פרנקל‬
‫נילי ושי מאייר‬
‫שלומית פרנקל‬
‫אפרת ומוטי מאיר‬
‫קרן וגיל פרשקר‬
‫רונית ומיקי מור‬
‫תמר רודיך‬
‫מיכל ויובל רכבי‬
‫לינדה ואלי שטרייט‬
‫בנק הפועלים בע"מ‬
‫י‪ .‬גורניצקי ושות'‬
‫ניצן ענבר מהנדסים‬
‫זיוה ואבי פתיר‬
‫תמר צ'ורלי‬
‫דליה ואוריאל צבילינגר‬
‫שולה ואריק צדר‬
‫רינה צ'צ'קס‪-‬אקסלברד‬
‫ציפי ואפרים קונדה‬
‫יעל ודורי קלגסבלד‬
‫אתי ומיקי קני‬
‫לילך וד"ר חיים קפלן‬
‫יהודית ורוני קצין‬
‫פרופ' אסי קריב‬
‫נילי וד"ר שמואל קריב‬
‫שושנה ודוד רבינוביץ‬
‫רונית ואשר רבינוביץ‬
‫הילה ורני רהב‬
‫תמי ויהודה רוה‬
‫רבקה ויוסי רוזן‬
‫ריקי רוזנברג‬
‫נלי ויאיר רוטלוי‬
‫דליה ופנחס רוטנברג‬
‫אתי וגבי רוטר‬
‫ריטה ונחום רויטמן‬
‫חנה רומן‬
‫חדווה ואבישי רייכס‬
‫דפנה ושי רייכר‬
‫טלי ומשולם ריקליס‬
‫פנינה רמון‬
‫שלי ויעקב רמון‬
‫אורית וד"ר חיים רסנר‬
‫עירית רפפורט‬
‫רז'ין שבח‬
‫חסיה שביט‬
‫יעל ושבתי שביט‬
‫רונית ורמי שבירו‬
‫דנה ושמעון שבס‬
‫אתי ופרופ' משה שבתאי‬
‫ד"ר עמי שגיב‬
‫רחל ודוד שדות‬
‫כנה וזלמן שובל‬
‫תמר ויורם שוחט‬
‫ג'ודי ויצחק שויגר‬
‫אילנה וגדעון שטיאט‬
‫דניאלה ודניאל שטינמץ‬
‫ישראלה שטיר אינשטיין‬
‫בת שבע שטראוכלר‬
‫אנה ודובי שיף‬
‫הדסה ומאיר שני‬
‫‪INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair : Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark‬‬
‫‪Bekerman, Wendy and Henry Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona‬‬
‫‪Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and‬‬
‫‪Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould, Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha‬‬
‫‪and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust,‬‬
‫‪Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and‬‬
‫‪Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation‬‬
‫‪INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona Seroussi, Basil Sherman,‬‬
‫‪Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman‬‬
‫פוטוליין דיגיטל בע"מ‬
‫קרן מ‪.‬א‪.‬ה‬
‫קרן ריץ' לחינוך‪ ,‬תרבות ורווחה‬
‫סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ‬
‫יעל שניידמן ואבי ירון‬
‫רנה ואליהו שעשוע‪-‬חסון‬
‫נעמה ויגאל שפר‬
‫רבקה שפירו‬
‫אורה ויצחק שקד‬
‫שושנה וישעיהו שקד‬
‫פנינה והרצל שקלים‬
‫רות ושלמה שרון‬
‫יוכי ואיציק שרם‬
‫רותי וארה'לה שרף‬
‫עירית ומושיק תאומים‬
‫דב תדמור‬
‫זיוה ואהרון תומרס‬
‫פרופ' חנה וד"ר ישראל תמרי‬
‫מועצת המנהלים‬
‫יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלום אלקיים‬
‫מ"מ יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלי חשן‬
‫חברי הדירקטוריון‬
‫מיקי ירושלמי‬
‫אלי לוי‬
‫מיכל וייסברוט‬
‫משה קורניק‬
‫דפנה הראל‬
‫שמואל גפן‬
‫דן להט‬
‫אופירה יוחנן וולק‬
‫מהרטה ברוך‪ -‬רון‬
‫אהרון מדואל‬
‫מנכ"ל‬
‫עו"ד יוחנן דן‬
‫סמנכ"ל כספים‬
‫רו"ח אורי קופרברג‬
‫סמנכ"לית‬
‫שרית עשרי‬
‫מנהלת לשכה‬
‫מיטל יהודה‬
‫יועץ משפטי‬
‫עו"ד גדעון פישר‬
‫מבקר פנים‬
‫רו"ח משה בקשי‬
‫מנהלת חשבונות‬
‫דנית דהן‬
‫מנהל תפעול ואחזקה‬
‫דוד אשכנזי‬
03-6060900/960 :‫ קופות‬/ 03-6060950 :‫ פקס‬/ 03-6061900 :‫טל‬
w w w. c a m e r i . c o. i l / [email protected] o. i l :‫דואר אלקטרוני‬
‫ נעם סמל‬:‫מנהל כללי‬
‫ עמרי ניצן‬:‫מנהל אמנותי‬
‫מחזאות ישראלית‬
‫אשכבה‬
'‫חולה אהבה בשיכון ג‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת שבי גביזון‬
‫ יואל זילברג ויגאל מוסינזון‬: ‫עיבוד למחזמר‬/‫ יגאל מוסינזון‬: ‫קזבלן מחזה מקורי‬
‫מוסיקה דב (דובי) זלצר‬/‫ חיים חפר‬,‫ עמוס אטינגר‬,‫ דן אלמגור‬: ‫פזמונים‬
‫גורודיש‬
‫מאת הלל מיטלפונקט‬
‫הרטיטי את לבי‬
‫תעלת בלאומילך‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫עפ"י תסריט מאת אפרים קישון‬
‫כולם רוצים לחיות‬
‫הפושעים החדשים‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫גטו‬
‫חברים של חברים‬
‫ קרית שמונה‬,‫ **** בשיתוף תיאטרון מראה‬/‫ *** בשיתוף תיאטרון הבימה‬/ ‫ ** בשיתוף תיאטרון בית ליסין‬/ ‫* בשיתוף תיאטרון חיפה‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫מאת הלל מיטלפונקט‬
‫עוץ לי גוץ לי‬
‫** חברות הכי טובות‬
‫מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬
‫מאת ענת גוב‬
‫מחזאות בינלאומית וקלאסיקה‬
? ‫איש קטן מה עכשיו‬
‫נשוי במנוסה‬
‫מאת דורי פרנס ואיתי טיראן עפ"י ספרו של הנס פאלאדה‬
‫מאת ריי קוני‬
‫ריצ'רד השלישי‬
‫שיער‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫ גאלט מק'דרמוט‬:‫מוסיקה‬/‫מאת ג'רום רגני וג'יימס ראדו‬
‫פולארד‬
‫איבנוב‬
‫מאת ויקטור גורדון‬
‫מאת אנטון צ'כוב‬
‫קברט‬
‫*** חשמלית ושמה תשוקה‬
‫מאת ג'ו מסטראוף‬
‫מאת טנסי ויליאמס‬
‫משרתם של שני אדונים‬
‫ מאשה ושפיץ‬,‫ סוניה‬,‫* וניה‬
‫מאת קרלו גולדוני‬
‫מאת כריסטופר דוראנג‬
‫כנר על הגג‬
‫אלקטרה‬
‫מחזמר עפ"י שלום עליכם‬
‫מאת סופוקלס‬
‫המלך הולך למות ❙ הטייפ האחרון של קראפ‬
]‫[אנסמבל עיתים‬
‫הכתה שלנו‬
‫מאת סמואל בקט ❙ מאת אז'ן יונסקו‬
‫מאת טדאוש סלובודז'אנק‬
‫סיראנו דה ברז'ראק‬
‫מאת אדמונד רוסטאן‬
‫בקרוב‬
‫גם הוא באצילים‬
‫מאת מולייר‬
‫אח יקר‬
‫מאת גדי ענבר‬
LOVESICK
On Nana St. Directed by Edna Mazya
Set Alexander Lisiansky
Costumes Orna Smorgonsky
Original Music Yoram Hazan, Ami Reiss
Video Nimrod Zin
Lighting Nadav Barnea
Cast:
Victor Shalom Michaelshvili
Levana Ola Schur-Selektar
Michaela Dana Meinrath
Eliyahu/Watchman Yoav Levy
Policeman/Harfoof Kobi Farag
Nissim/Rabbi Shmuel Ezra Dagan
Shuli/Neighbor Techia Danon
Gadi/Dr.Levi Assaf Solomon
David/Pessach Lior Zohar
Sales girl in video library/Neighbor/Eveline Hagar Danon
Sales girl in video library/Dalia Ortal Haik
Avner/Flower delivery boy Asaf Segev
Beber/Male nurse Lior Hakoon
Old listener/Natan, Film director Doron Zafrir
Assistant to the director Iris Kredi
Production manager Halit Ziv-Hadas-Peeri/Daffi Aberbach
Stage manager Sason Sigron/Charlie Sabah
Lighting operator Silviu Maershon
Sound Yishay Hamami
Video operating Ohad Levitan
Wardrobe Aline Rocha-Gazit
Props Raya Lieder
Makeup The entire Dept.
First performance: 24/4/15
Length: approx. 1 hour 20 minutes
Additional arrangements and musical production Yaron Cohen
Instrumentalists: Maya Belzitman Cello
Yaron Cohen Guitars, Keyboard, Ibo, Voices, Percussion
Yoram Hazan Guitars, Voices, Percussion
Ami Reiss Accordion, Keyboard, Voices, Percussion
Recording technician, Mix, Mastering Yaron Cohen
BY SAVI GABIZON
IN
the grey, peeling
neighborhood on
the edges of Israel’s
geographic periphery
sprouts a fantasy that is fed by Victor
from Kiryat Yam who runs a small pirate
cable TV station and broadcasts films,
fictional stories about passionate love
affairs, and dreams of other worlds to
the residents.
Michaela, a beautiful blonde from
Tel Aviv, comes to the neighborhood
with good intentions of working in the
local community center. When he sees
Michaela around the neighborhood,
Victor’s heart skips a beat. He starts
courting her with obsessive tenacity,
and she rejects him. Victor doesn’t give
up and uses his TV station to broadcast
messages to her, and the entire
neighborhood becomes involved in his
great love, which is doomed to failure.
This is a bittersweet comedy about
the moment when courting ends and
harassment begins.
THE CAMERI THEATRE OF TEL AVIV
ISRAEL PRIZE RECIPIENT