ע"ב - הנש"שת ל קורסים סילבוס

‫המח' לספרות משווה‬
‫סילבוס קורסים ‪ -‬שנה"ל תשע"ב‬
‫שם הקורס‬
‫מס'‬
‫קורס‬
‫מרצה‬
‫‪009‬‬
‫פרופ'‬
‫אלקולומברה‬
‫הנפש והמיתוס‬
‫)תשתית(‬
‫‪012‬‬
‫ד"ר ברייר‬
‫מגילגמש עד‬
‫גן העדן האבוד –‬
‫האפוס‬
‫)תשתית(‬
‫‪015‬‬
‫לאודון שחר‬
‫ספרות הערפדים‬
‫במאה ה‪, 19-‬‬
‫תשוקה ואלמוות‬
‫)תשתית(‬
‫‪021‬‬
‫ד"ר מוריס‬
‫מורשתו של קפקא‬
‫)מתקדם(‬
‫מעודכן ליום ‪04.09.11‬‬
‫מועד‬
‫סילבוס‬
‫מטרת הקורס להציג‪ ,‬מתוך מבחר רחב של יצירות מן עולם היווני והרומי העתיק‪ ,‬תפיסות‬‫מיתולוגיות שונות על נפש האדם‪ .‬בין השאלות אשר יידונו‪:‬‬
‫הגדרות הנפש וכוחותיה‬‫היחס בין גוף ונפש‬‫הנפש ועולם האלים‪ :‬תופעות החלום‪ ,‬הנבואה‪ ,‬והשיגעון )"‪("mania‬‬‫גורל הנפש אחרי המוות‪.‬‬‫אגדות שונות‪ :‬אורפיאוס )‪ ,(Orpheus‬ארוס ופסיכה )‪ (Psyche‬ועוד‪.‬‬‫הקורס יציג גם הביטים השוואתיים של ספרויות עתיקות אחרות ‪ :‬המיתוס המצרי הקדום‪,‬‬
‫מיתוסי בבל הקדומה‪ ,‬סיפורי המקרא והאגדה על הנפש וגורלה‪.‬‬
‫מחברים‪ :‬הומרוס‪ ,‬הסיודוס ‪ ,‬פינדרוס‪ ,‬אוריפידס‪ ,‬אפלטון‪ ,‬וירגיליוס‪ ,‬אובידיוס‪ ,‬אפוליאוס‪.‬‬
‫ספר המתים של מצרים הקדומה‪ ,‬מדרש רבה‪ ,‬מדרש תנחומא‪.‬‬
‫הקורס יעסוק בהתפתחותו של האפוס מגילגולו הראשוני‪ ,‬כפי שהוא מוכר לנו‪ ,‬כאפוס עממי‬
‫ובהמשך התפתחותו כאפוס ספרותי‪ .‬נעסוק בתיאוריית חקר המסורות שבעל‪-‬פה של פרי ולורד‬
‫ונבדוק את חשיבותה בחקר האפוסים המודרני‪ .‬האפוס הינו אחד הז'אנרים העתיקים ביותר‬
‫והפופולרים ביותר במשך הדורות ועל כן הטקסטים השונים בהם נעסוק יהיו מגוונים ובני‬
‫תקופות שונות‪ ,‬החל מהאפוס המסופוטמי גילגמש דרך התקופות הקלאסיות וימי הביניים עד‬
‫לאפוס הספרותי בין המאה ה‪ ,17-‬גן העדן האבוד למילטון‪ .‬בנוסף לשני אפוסים אלו ידובר‬
‫באפוסים מהספרות הקלאסית כמו‪" :‬האודיסיאה" להומרוס ו"האינאיס" לורגליוס‪,‬‬
‫באפוסים מהספרות הסקנדינבית‪ ,‬בקטעים מן האפוס מימי הביניים ועוד‪.‬‬
‫ג'‪08:00-10:00 :‬‬
‫ג'‪12:00 - 14:00 :‬‬
‫במסגרת הקורס נבחן את דמותו של הערפד המודרני בספרויות דוברות האנגלית והצרפתית‬
‫של המאה ה‪ .19-‬נשייט מתחילת התקופה הרומנטית ועד לעידן "סוף המאה"‪ .‬נלמד מה א'‪14:00-12:00 :‬‬
‫‪05/09/11‬‬
‫מסתתר מאחורי הניבים המחודדים‪ ,‬העיניים המהפנטות ובעיקר‪ ,‬בתשוקתו הקיומית‬
‫והנצחית של הערפד להתגבר על המוות‪ .‬נדון בדמות זו בהקשרה לזרם הספרותי אותו היא‬
‫מייצגת וכמי שמבטאת את השקפות ורעיונות אותה תקופה‪ .‬שיעורי הקורס מחולקים על פי‬
‫ז'אנרים ספרותיים ובסדר כרונולוגי‪ :‬הרומן הגותי‪ ,‬הספרות הרומנטית‪ ,‬הזרם הנטורליסטי‪,‬‬
‫הסימבוליזם והדקדנס‪ .‬הסופרים בהם נתמקד יהיו‪ :‬לורד ביירון‪ ,‬ג'והן פולידורי‪ ,‬גי דה‬
‫מופסאן‪ ,‬תיאופיל גוטייה‪ ,‬שרידן לה‪-‬פנו ובראם סטוקר‪ .‬הקורס ינוהל כסדרה של הרצאות‬
‫פרונטאליות‪ ,‬מלוות במצגות ובקטעי סרטים‪.‬‬
‫הרגשת האיום האקזיסטנציאלי והפחד הקיומי )הקפקאי( של האדם מופיע כבר לפני קפקא‪.‬‬
‫מאז תקופת הרומנטיקה‪ ,‬ובמיוחד ברומנטיקה הגרמנית‪ .‬נרד אל שורשו של קפקא ונחקור‬
‫סיפורים של תקופת הרומנטיקה‪ ,‬כגון‪ :‬א‪.‬ת‪.‬א‪.‬הופמן )"איש החול"(‪ .‬נעסוק בספורים קצרים‬
‫ובקטעים מתוך הרומן אחד "המשפט" מאת פרנץ קפקא עצמו‪ ,‬ונעקוב אחרי השפעתו‬
‫המשמעותית של קפקא על הספרות המערבית‪ ,‬ג‪.‬גרסיה מרקס )סיפורים(‪ ,‬ח‪.‬ל‪.‬בורחס‬
‫)"הספרייה בבבל"‪" ,‬ההגרלה בבבל" וסיפורים נוספים(‪ ,‬אהרון אפלפלד "סיפורים קצרים"‬
‫וסמואל בקט )"מחכים לגודו"(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ה'‪14:00 -16:00 :‬‬
‫)מחודש(‬
‫‪039‬‬
‫ד"ר מוריס‬
‫השואה בספרות‬
‫הגרמנית‬
‫)תשתית(‬
‫‪067‬‬
‫ד"ר עמיר‬
‫קוראת המחשבות‪:‬‬
‫העולם הפנימי‬
‫בסיפורת‬
‫)תשתית(‬
‫‪070‬‬
‫ד"ר גלזנר‬
‫ספרות ילדים‬
‫)תשתית(‬
‫‪075‬‬
‫פרופ' סטאו‬
‫בין פנטסיה‬
‫למציאות‪ -‬הרומאן‬
‫האיטלקי המודרני‬
‫)תשתית(‬
‫‪086‬‬
‫ד"ר עמיר‬
‫זהות‪ ,‬מרחב וחופש‬
‫בסיפורת הצפון‪-‬‬
‫אמריקנית‬
‫)תשתית(‬
‫נדון בסופרים גרמניים שיצירותיהם עוסקות בשואה‪ .‬ננסה לגלות כיצד העם הגרמני פעל‬
‫בתקופת השואה‪ ,‬וכיצד הסופרים הגרמניים שיקפו זאת ביצירותיהם‪ .‬נקרא יצירות של‬
‫סופרים יהודיים ולא‪-‬יהודיים כאחד‪ ,‬וביניהם‪ :‬זיגפריד לנץ‪ ,‬גינתר גראס‪ ,‬היינריך בל ופאול‬
‫צלן‪.‬‬
‫אחת התכונות המייחדות את הטקסט הספרותי היא יכולתו ויומרתו לשקף את מהלך התודעה‬
‫האנושית‪ ,‬או במילותיה של חוקרת הספרות דורית קון‪' :‬הספרות מציגה בפנינו "תודעות‬
‫שקופות"'‪ .‬הקורס בוחן כיצד מצליחה הסיפורת "לקרוא מחשבות" ולבטא רבדים שונים של‬
‫התודעה )מודעים ולא מודעים‪ ,‬מילוליים ולא מילוליים(‪ ,‬וכיצד מתבטא הדבר בלשון ובמרקם‬
‫של הטקסט‪ ,‬ביחס בין הדמות והמספר ובשילוב בין מציאות חיצונית ופנימית‪ .‬במקביל‬
‫לקריאת מבחר טקסטים מן המאה ה‪ 19-‬וה‪) 20-‬ביכנר‪ ,‬דוסטויבסקי‪ ,‬מוסיל‪ ,‬קפקא‪ ,‬ג'ויס‪,‬‬
‫וולף‪ ,‬פרוסט ואחרים(‪ ,‬נדון ביחסי הגומלין שבין הספרות והפסיכולוגיה‪ ,‬כפי שהם באים‬
‫לביטוי בניסיונם של שני התחומים להבין ולייצג את העולם הפנימי‪.‬‬
‫מהו ייחודה של ספרות ילדים ? אילו שינויים חלו בה מאז פרסמו יעקוב ו‪-‬וילהלם גרים את‬
‫המעשיות הגרמניות שליקטו וערכו‪ ,‬אגדות לילד ולבית‪ ,‬ועד לסדרה שהשיבה את הילדים אל‬
‫מדפי הספרייה‪ ,‬הארי פוטר ?‬
‫הקורס יציע בחינה של עולם פואטי עשיר ומורכב זה‪ ,‬דרך כמה תחנות יסוד‪ ,‬בהן‪ :‬מעשיות‬
‫האחים גרים‪ ,‬אליס בארץ הפלאות‪ ,‬סדרת נרניה‪ ,‬יצירתו של רואלד דאל וסדרת הארי פוטר‪.‬‬
‫ה'‪16:00-18:00:‬‬
‫ב'‪12:00-14:00 :‬‬
‫ד'‪16:00 – 18:00 :‬‬
‫)חדש(‬
‫מטרת הקורס היא לבחון את המגמות השולטות ברומאן האיטלקי העכשווי ולדון בדרכי ייצוג ב'‪14:00-16:00 :‬‬
‫‪05/09/11‬‬
‫האמת הספרותית‪.‬‬
‫תוכן הקורס‪) :‬רציונל‪ ,‬נושאים(‬
‫הקורס יבחן במהלך הסמסטר הראשון את שתי היוצרים המרכזיים לרומאן האיטלקי‬
‫המודרני‪ :‬אומברטו אקו ואיטלו קלווינו‪ .‬קריאת הרומאנים של אקו תלווה בדיון בשאלת‬
‫הקשר בין התיאוריה הסמיוטית לבין יצירות הספרות‪ .‬קריאת הרומאנים של קלווינו תלווה‬
‫בדיון על ניתוקו ההדרגתי מן המעורבות החברתית והפוליטית לטובת כניסה לעולם ספרותי‬
‫שכולו פנטסטי‪.‬‬
‫במהלך הסמסטר השני נכיר את היוצרים הבולטים באופק הספרותי האיטלקי העכשווי‪,‬‬
‫לרבות סופרים צעירים שיצירותיהם יצאו לאור בשנים האחרונות‪ .‬בין אלה‪ :‬נטליה גינצבורג‪,‬‬
‫דינו בוצאטי‪ ,‬אנטוניו טבוקי‪ ,‬הרי דה לוקה‪ ,‬אלסנדרו בריקו‪ ,‬סנדרו ורונזי‪ ,‬אלסנדרו פיפרנו‪.‬‬
‫קורס זה מציג את הסיפורת האמריקנית בהתמודדותה עם שאלות מרכזיות של הספרות‬
‫המודרנית – מבחינת תוכן וצורה גם יחד‪ .‬נתוודע אל מספר יצירות מרכזיות במאות ה‪ 19-‬וה‪-‬‬
‫‪ ,20‬ונבדוק כיצד הסיפורת האמריקנית התמודדה ומתמודדת עם המורשות האנגלית‬
‫והאירופאית והז'אנרים שירשה מהן‪ ,‬עם ההיסטוריה שלה )מלחמת האזרחים‪ ,‬העבדות‬
‫והספָ ר ומפגשם עם התרבות‪ ,‬עם הזרמים החדשניים במחשבה‬
‫ומלחמות העולם( עם הטבע ְ‬
‫המערבית‪ ,‬עם אמצעי התקשורת והטלוויזיה ועם התרבויות האתניות המגוונות המשוקעות‬
‫בה והמפגש עם ה'אחר' שהן מזמנות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ד'‪10.00-12.00 :‬‬
‫המסע אל האל‬
‫)תשתית(‬
‫‪088‬‬
‫ד"ר גלזנר‬
‫‪095‬‬
‫שחר לאודון‬
‫הפסל המאגי‬
‫בספרות הפנטסטית‬
‫)תשתית(‬
‫‪100‬‬
‫ד"ר מועלם‬
‫מבוא לספרות לטינו‬
‫אמריקאית מודרנית‬
‫)תשתית(‬
‫‪107‬‬
‫פרופ' לפידוס‬
‫‪05/09/11‬‬
‫מבוא לספרות‬
‫הסובייטית‪-‬‬
‫)רוסיה בתקופת‬
‫בריה"מ‬
‫‪(1917-2000‬‬
‫)תשתית(‬
‫מטרת הקורס‪ :‬היכרות השוואתית עם הטקסטים שעיצבו בתרבות המערב את אחד המוטיבים‬
‫האניגמטיים והפופולריים ביותר‪ :‬הגביע הקדוש‪ .‬בספרות הנוצרית‪"-‬חילונית"‪ ,‬בימי הביניים‪,‬‬
‫אנו מוצאים יצירות שונות המוקדשות לאובייקט מסתורי‪ ,‬ה‪ .Graal -‬מה טיבו ומשמעותו של‬
‫אובייקט זה‪ ,‬בו משתקפים סודותיו של האל‪ ,‬אותם אין לשון אדם יכולה להביע?‬
‫בחלקו הראשון של הקורס נבחן את משמעותו ועיצובו של אובייקט‪-‬מוטיב זה במספר יצירות‬
‫מן המאה ה‪ 12-‬וה‪ .13-‬בפרט נתמקד בשתי תחנות יסוד‪' :‬הפרסוול' לכרטיאן‬
‫דה‪-‬טרואה ו'מסע החיפוש אחר הגביע הקדוש' ממחזור הוולגטה‪.‬‬
‫בחלקו השני של הקורס נבחן את גלגולו ומימושו של מוטיב זה ביצירתו של הסופר המודרני‬
‫)וחוקר ימי הביניים( ק‪ .‬ס‪ .‬לואיס‪ ,‬סדרת נרניה‪.‬‬
‫בקורס זה נדון במתחולל בבית מלאכתו של האמן‪ ,‬כפי שמתואר בז'אנר ספרות הפנטסטי‬
‫והמדע‪-‬בדיוני מהעת הרומנטית‪ ,‬העידן הויקטוריאני ודקדנס סוף המאה ה‪ .19-‬בסיפורים אלו‪,‬‬
‫ניצב הגיבור מול כוחות על‪-‬טבעיים ומטפיזיים‪ ,‬אך גם מול השתקפות בבואתו ונפשו שלו‪.‬‬
‫המתח הנוצר מעמיד בפנינו סוגיות שונות‪ ,‬כגון משבר זהות‪ ,‬מדע ורוח‪ ,‬מגדר‪ ,‬אמנות‬
‫ואסתטיקה‪ ,‬מציאות וחלום ועוד‪.‬‬
‫נבחן טקסטים של גדולי הספרות הפנטסטית האירופאית של המאה ה‪ ,19-‬ביניהם‪ :‬מרי שלי‪,‬‬
‫נתנאל הות'ורן‪ ,‬פרוספר מרימה‪ ,‬דה‪-‬ליל אדם‪ ,‬רוברט סטיבנסון‪ ,‬אוסקר ויילד‪ ,‬גי דה‬
‫מופאסאן‪ ,‬ארתור מאכן ועוד‪.‬‬
‫) חדש(‬
‫הקורס יתמקד בשאלות של ייצוג המציאות ועיצוב הזהות בטקסטים נבחרים מספרד‪,‬‬
‫פורטוגל ואמריקה הלטינית‪ .‬מטרות הקורס הן להציג את ההיסטוריה וההתפתחות של‬
‫הספרויות בספרד‪ ,‬פורטוגל ואמריקה הלטינית‪ ,‬לחשוף את הסטודנטים לקריאה‬
‫טקסטואלית מעמיקה עם יצירות נבחרות וקאנוניות בתחום‪ ,‬ולברר סוגיות של עיצוב‬
‫מציאות ותפיסת זהות בטקסטים שיועמדו לדיון‪ .‬היוצרים המרכזיים‪ :‬סרוואנטס )דון‬
‫קישוט‪ ,‬סיפורים קצרים(‪ ,‬פרננדו פסואה )ספר האי‪ -‬נחת‪ ,‬כל חלומות העולם וטקסטים‬
‫אחרים(‪ ,‬גבריאל גרסיה מרקז )מאה שנים של בדידות‪ ,‬וטקסטים אחרים(‪ ,‬חואן קרלוס‬
‫אונטי )פני האסון(‪ ,‬אאוגוסטו מונטרוסו )הסימפוניה הגמורה(‪ ,‬חוליו קורטזאר )שמים‬
‫אחרים(‪ ,‬חורחה לואיס בורחס )האלף‪ ,‬בדיונות(‪ .‬סמסטר א'‪ :‬ספרות ספרד ופורטוגל;‬
‫סמסטר ב'‪ :‬ספרות אמריקה הלטינית‪.‬‬
‫)חדש(‬
‫הקורס יידון בארבע תקופות של הספרות הרוסית של המאה העשרים‪:‬‬
‫לפני תחילת "הטרור הגדול" ‪ ,1932-1900 ,‬ובחלק הזה של קורס יוצגו משוררים‪ ,‬מחברים‬
‫וחוקרים כגון‪ :‬נקראסוב‪ ,‬אחמטובה‪ ,‬מנדלשטאם‪ ,‬מאיקובסקי‪ ,‬ייסנין‪ ,‬פאסטרנק‪ ,‬גומילייב‪,‬‬
‫לונץ‪ ,‬בבל‪ ,‬פילניאק‪ ,‬שקלובסקי‪ ,‬פרופ‪ ,‬וכן זרמים באמנות ובחקר הספרות‪ :‬סימבולזים‪,‬‬
‫אקמאיזם‪ ,‬פוטוריזם‪ ,‬נאטורליזם‪ ,‬אימדז'ניזם‪ ,‬פורמליזם‪.‬‬
‫"הטרור הגדול" והריאליזם הסוציאליסטי‪ ,1953-1932 ,‬בחלק הזה של הקורס יוצאו משוררים‬
‫ומחברים כגון‪ :‬גורקי‪ ,‬ואסלייב‪ ,‬פאדייב‪ ,‬בולגאקוב‪.‬‬
‫המחצית השנייה וסוף העידן של התקופה הקומוניסטית‪ :1991-1953 ,‬דובלאטוב‪ ,‬נגיבין‪,‬‬
‫שאלאמוב‪ ,‬סולז'ניצין‪ ,‬גרוסמן‪ ,‬פוליקאוב‪ ,‬אסקיונוב‪ ,‬טריפונוב‬
‫העידן הבתר‪-‬סובייטי‪ :2010-1991 ,‬אוליצקיה‪ ,‬גרקובה‪ ,‬רובינה‪ ,‬ירופייב‪ .‬זרמים בספרות‬
‫הפוסט‪-‬סובייטית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ד'‪14:00 – 16:00 :‬‬
‫ה'‪14:00 -16:00 :‬‬
‫ג'‪16.00-20.00 :‬‬
‫דו שבועי‬
‫א'‪10.00-12.00 :‬‬
‫‪120‬‬
‫ד"ר ברייר‬
‫ד"ר ברייר‬
‫‪122‬‬
‫בין אהבת האישה‬
‫לאהבת האל –‬
‫)תשתית(‬
‫הקורס יעסוק בהתפתחות הבארוק באירופה תוך סקירה של הזרמים השונים והמגמות‬
‫השולטות בארצות השונות‪ .‬הקורס יפתח בסקירה היסטורית של המושג "בארוק" בספרות‪.‬‬
‫נדון בהשפעת הקונטרה‪-‬רפורמה על השירה‪ :‬המגמות הדתיות מחד גיסא‪ ,‬והארוטיות מאידך‬
‫גיסא‪.‬‬
‫נעמוד על התפתחות הבארוק בארצות אירופה השונות‪ :‬המאריניזם באיטליה‪ ,‬הגונגוריזם‬
‫בספרד‪,‬הבארוק הגרמני והשירה המטאפיסית באנגליה‪.‬נעסוק בסגנון הבארוקי‪ :‬המטאפורות ‪,‬‬
‫ההיפרבולות‪,‬האנטיתיזות וכו'‪.‬הטקסטים יקראו בשפה האנגלית ויכללו משוררים מארצות‬
‫שונות‪ :‬גריפיוס‪ ,‬הופמנסוולדאו ואופיץ )גרמניה(‪ ,‬מארינו וקמפנליה )איטליה(‪ ,‬דה‪-‬גונגורה ודה‬
‫קוודו )ספרד(‪,‬הרברט והריק )אנגליה( ועוד‪.‬‬
‫זרמים ומגמות‬
‫בשירת המאה‬
‫ה‪) 20-‬תשתית(‬
‫הקורס יעסוק בסקירה של הזרמים השונים בשירה של המאה ה‪ :20-‬החל מהזרמים‬
‫המודרניים של ראשית המאה ובהם האימז'יזם ]לדוגמא‪ :‬איימי לואל‪ ,‬ה"ד )בריטניה(‪,‬‬
‫וויליאם קרול וילאמס )ארה"ב([ והוורטיציזם ]לדוגמא עזרא פאונד ווינדהם לואיס‬
‫)בריטניה([; נמשיך ונעסוק בתנועות כמו הסוריאליזם ]גיום אפולינר ואנדרה ברטון )צרפת([‬
‫ותנועות האוונגרד כמו האקספרסיוניזם ]גאורג טרקל‪ ,‬גוטפריד בן‪ ,‬ואן הודיס‪ ,‬לסקר‪-‬שילר‬
‫וכספרי )גרמניה([‪ ,‬הפוטוריזם ]מיאק ובסקי )ברה"מ(‪ ,‬שטראם )גרמניה( ומארינטי )איטליה((‬
‫והדאדאיזם ]הנס ארפ )גרמניה(‪ ,‬טריסטן צארה והוגו באל )שוויץ([‪ .‬לאחר מכן נעבור‬
‫לזרמים הפוסט‪-‬מודרניים שלאחר מלחה"ע השניה כמו הביט ]אלן גינסברג )ארה"ב([‪,‬‬
‫השירה הקונקרטית והויזואלית )א"א קמינגס ואמת ויליאמס )ארה"ב(‪ ,‬אויגן גומרינגר‪,‬‬
‫הלמוט האינסביטל ופטר הנדקה )גרמניה(‪ ,‬דיק היגינס )בריטניה([ ועוד‪ .‬נעמוד על הרעיון‬
‫העומד מאחורי כל אחד מן הזרמים ונדגים בשירים שונים מן השירה המערבית )אנגליה‪,‬‬
‫ארה"ב‪ ,‬גרמניה‪ ,‬צרפת ועוד(‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫ד"ר מאשיטי‬
‫נשים כותבות‬
‫)מתקדם(‬
‫‪127‬‬
‫ד"ר מאשיטי‬
‫ספרות אירופה‬
‫בתקופת האורות‬
‫)מאות ה‪17-18-‬‬
‫איטליה וצרפת(‬
‫)מתקדם(‬
‫‪128‬‬
‫ד"ר עמיר‬
‫עם הגידול בחשיבותם של הרציונאליזם והחשיבה המדעית באירופה במחצית השנייה של‬
‫המאה ה‪ 17-‬ובמחצית הראשונה של המאה ה‪ ,18-‬גדלה ההכרה הנשית בזהותן הקבוצתית‪-‬‬
‫פמיניסטית‪ .‬הקורס יתמקד בדרכים בהן טיעונים פילוסופיים של ההשכלה וחקירות‬
‫רציונאליות סיפקו למספר נשים‪-‬כותבות כלים ליצירת קבוצה סוציולוגית המבוססת על שכל‬
‫יותר מאשר על פיזיות‪ .‬באופן אפלטוני‪ ,‬כותבות כמו אן קונווי‪ ,‬קריסטינה רוקאטי וג'ון גויון‬
‫מיקמו מחדש את מרכזיותו של הטבע האנושי באינטלקט ותמכו באינטלקטואליזם נשי‬
‫כקרקע לשיוויון בינן לבין בני שיחם הגברים‪.‬‬
‫הקורס יעסוק בספרות תקופת ההשכלה מראשיתה באמצע המאה ה‪ 17-‬ויתמקד בניגוד שנוצר‬
‫אז בין אמונה והידיעה האובייקטיבית שאפיינה את המחקר המדעי‪ .‬נקדיש מספר שיעורים‬
‫בתחילת הסמס' להגדרת המושגים המרכזיים שבעזרתם ננסה להבין את טבעו של המהפך‬
‫האינטלקטואלי הנקרא "השכלה"‪ .‬נשאל את עצמנו האם אכן התרחש מהפך או האם זו רק‬
‫עלילה המפשיטה למדי את ההיסטוריה‪ .‬לאחר מכן נציג את ההשכלה באיטליה ובצרפת‪,‬‬
‫מאפייניה והדמויות המרכזיות הן בספרות הן בפילוסופיה‪.‬‬
‫נתמקד בטקסטים של היוצרים‪ :‬מונטסקיה‪ ,‬וולטייר )צרפת(; אלפיארי‪ ,‬פאריני )איטליה(‪.‬‬
‫בקורס ייקראו חמישה עד שישה רומנים מרכזיים של המאה ה‪ ) 19-‬בלזק‪ ,‬אבא גוריו‪,‬‬
‫הרומאן הריאליסטי טולסטוי‪ ,‬אנה קארנינה‪ ,‬דוסטויבסקי‪ ,‬החטא ועונשו‪ ,‬פלובר‪ ,‬מאדאם בובארי‪ ,‬ג'יימס‪ ,‬דיוקנה‬
‫של גברת ודיקנס‪ ,‬תקוות גדולות(‪ .‬נדון בקווים המשותפים ובתרומה של כל אחד מהם לגיבוש‬
‫)תשתית(‬
‫צורת הרומן ולשינויה במאה ה‪ .20-‬במהלך הקורס נצפה במספר עיבודים קולנועיים ליצירות‬
‫‪05/09/11‬‬
‫‪4‬‬
‫ג'‪10:00 - 12:00 :‬‬
‫סמס' א'‬
‫ג'‪10:00-12:00 :‬‬
‫סמס' ב'‬
‫א'‪10:00 - 12:00 :‬‬
‫א'‪12:00 - 14:00 :‬‬
‫סמס' א'‬
‫ב'‪10:00-12:00 :‬‬
‫הנדונות‪.‬‬
‫ד"ר מאשיטי‬
‫‪129‬‬
‫ד"ר מאשיטי‬
‫‪135‬‬
‫ספרות אירופה‬
‫בתקופת האורות‬
‫)מאות ה ‪17-18‬‬
‫אנגליה וספרד(‬
‫)מתקדם(‬
‫יצירות מופת‬
‫ברנסאנס‬
‫)תשתית(‬
‫הקורס יעסוק בספרות תקופת ההשכלה מראשיתה באמצע המאה ה‪ 17-‬ויתמקד בניגוד שנוצר‬
‫אז בין אמונה והידיעה האובייקטיבית שאפיינה את המחקר המדעי‪ .‬נקדיש מספר שיעורים‬
‫בתחילת הסמס' להגדרת המושגים המרכזיים שבעזרתם ננסה להבין את טבעו של המהפך‬
‫האינטלקטואלי הנקרא "השכלה"‪ .‬נשאל את עצמנו האם אכן התרחש מהפך או האם זו רק‬
‫עלילה המפשיטה למדי את ההיסטוריה‪ .‬לאחר מכן נציג את ההשכלה באנגליה וספרד‪,‬‬
‫מאפייניה והדמויות המרכזיות‪ ,‬הן בספרות הן בפילוסופיה‪.‬‬
‫נתמקד בטקסטים של היוצרים‪ :‬אלקסנדר פופ‪ ,‬ג'ונתן סוויפט‪ ,‬ודניאל דפו )אנגליה(‪ ,‬ניקולס‬
‫דה מוראטין‪ ,‬ראמון דה לה קרוס )ספרד(‪.‬‬
‫בקורס זה אנו נלמד את התפתחותו של האינדיווידואליזם המודרני כתופעה ספרותית‪ ,‬דתית‬
‫ופילוסופית‪ .‬נתמקד בצמיחתה של התנועה ההומניסטית כביטוי לרצון לחזור לטקסטים‬
‫קלאסיים ולכתבי הקודש כמקורות השראה לכתיבה הספרותית‪ ,‬לעיצוב החברה‪ ,‬וכדגם‬
‫לחיפוש אחר האל‪ .‬נלווה את העיצוב של האדם המודרני כפי שזה השתקף בחיבורים‬
‫ספרותיים‪.‬‬
‫דוגמאות של טקסטים שנלמד הם‪ :‬הנסיך של ניקולו מקיאבלי‪ ,‬החצרוני של קסטליוני‪,‬‬
‫התיולוגיה אפלטונית של מרסיליו פיצ'ינו‪ ,‬הנאום לכבוד האדם של פיקו דלה מירנדולה‪ ,‬וגן‬
‫העדן האבוד של ג'ון מילטון‪.‬‬
‫לכל שיעור יידרשו הסטודנטיות ‪ /‬ים לקרוא מאמרים וקטעי טקסטים – ההכנה תהיה חובה‪.‬‬
‫ב'‪12:00 - 14:00 :‬‬
‫סמס' ב'‬
‫א'‪14:00 - 16:00 :‬‬
‫בקורס זה נלמד כיצד ניתן לשחזר‪ ,‬לנתח וללמוד עקרונות אסתטיים של משחק ומופע‬
‫‪201‬‬
‫‪207‬‬
‫ד"ר אהרונסון‪-‬‬
‫להבי‬
‫ד"ר אהרונסון‪-‬‬
‫להבי‬
‫דרמה‪ ,‬משחק‬
‫ובימוי בתיאטרון‬
‫המודרני‪ :‬תיאוריה‬
‫ופרקטיקה‬
‫)תשתית(‬
‫תולדות הדרמה‬
‫והתיאטרון‬
‫)תשתית(‬
‫‪213‬‬
‫ד"ר אהרונסון‪-‬‬
‫‪05/09/11‬‬
‫משחק ומופע‬
‫בתיאטרון‬
‫ימי הביניים‬
‫)מתקדם(‬
‫בתיאטרון של ימי הביניים‪ .‬נתמקד בתיאטרון הדתי של אנגליה בימי הביניים המאוחרים אך‬
‫א'‪16:00 - 18:00 :‬‬
‫נעסוק גם ביצירות דרמטיות חילוניות‪ .‬רוב הקורס יוקדש ללימוד מעמיק של ז'אנר המיסטריה סמס' א'‬
‫אשר בו העלו חברי הגילדות המקצועיות את סיפורי התנ"ך והברית החדשה מבריאת העולם‬
‫ועד יום הדין האחרון‪ ,‬אולם נעסוק גם בדרמה ליתורגית‪ ,‬במחזות מוסר‪ ,‬ובפארסות‪.‬‬
‫באמצעות תיאוריות של מופע נעסוק במתח שבין קדושה וחילון בתיאטרון‪ ,‬ונבחן סוגים שונים‬
‫של קומדיה ופרודיה חברתית האופייניים לתקופה‪ .‬הקורס ילווה בצפייה בקטעי וידאו‬
‫וביניהם שחזורים שנעשו לתיאטרון ימי הביניים‪.‬‬
‫)חדש(‬
‫קורס זה יעסוק בתפיסות התיאטרון המגוונות והמשתנות בתיאטרון המודרני מהריאליזם‬
‫בסוף המאה התשע עשרה ועד התיאטרון הפוסטמודרני כיום‪ .‬במסגרת הקורס נעסוק‬
‫בשינויים שחלו בתפיסת התיאטרון‪ ,‬המחזאות‪ ,‬המשחק והבימוי לאורך המאה העשרים‪ ,‬תוך‬
‫הכרות עם מגמות מרכזיות וביניהן‪ :‬צמיחת מקצוע הבמאי‪/‬ת בתיאטרון‪ ,‬הריאליזם‬
‫והתיאטרון הפסיכולוגיסטי )איבסן‪ ,‬צ'כוב‪ ,‬סטניסלבסקי(‪ ,‬תיאטרון האוונגרד )פוטוריזם‪,‬‬
‫דאדא וסוריאליזם בתיאטרון(‪ ,‬התיאטרון האפי והתיאטרון הפוליטי )פיסקטור‪ ,‬ברכט‪,‬‬
‫צ'רצ'יל(‪ ,‬תיאטרון האבסורד )בקט‪ ,‬פינטר‪ ,‬פורנס(‪ ,‬תיאטרון טוטאלי ותיאטרון מעבדה )ארטו‪,‬‬
‫גרוטובסקי(‪ ,‬תחום המופע והריטואל בתיאטרון )שכנר(‪ ,‬תיאטרון פמיניסטי מודרני ועוד‪.‬‬
‫נקרא במשולב מחזות ותיאוריות בימוי ומשחק והקורס ישולב בצפייה בסרטים והצגות‬
‫המדגימים את השיח התיאטרוני המודרני‪.‬‬
‫בקורס מבואי זה נעסוק בהיסטוריה של התיאטרון מצמיחת הטרגדיה ביוון העתיקה ועד‬
‫לצורות דרמה ותיאטרון פוסט‪-‬מודרני‪ .‬נעסוק גם בהתהוות התיאטרון האסיאתי במקביל‬
‫לתיאטרון המערבי‪ .‬בכל אחת מן התקופות נלמד ז'אנרים וסוגי דרמה אופייניים ונעסוק גם‬
‫בשאלות הקשורות למופע התיאטרון‪ :‬צורת מבנה התיאטרון‪ ,‬שיטות ותפיסות משחק‪ ,‬יחסי‬
‫‪5‬‬
‫ד'‪12.00-14.00 :‬‬
‫ד'‪14:00 - 16:00 :‬‬
‫במה וקהל‪ ,‬וכן נעמוד על השאלות החברתיות‪/‬פילוסופיות אשר העסיקו את יוצרי התיאטרון‬
‫לאורך התקופות‪ .‬במהלך השיעור נצפה בקטעי וידאו רלוונטיים‪ ,‬ובמידת האפשר נבקר‬
‫בהצגות של מחזות אותם נלמד‪ .‬בין המחזאים והסגנונות שנלמד‪ :‬סופוקלס‪ ,‬אוריפידס‪ ,‬האנס‬
‫זאכס‪ ,‬שיקספיר‪ ,‬לופה דה וגה‪ ,‬רסין‪ ,‬מולייר‪ ,‬לסינג‪ ,‬איבסן‪ ,‬ברכט‪ ,‬בקט‪ ,‬קריל צ'רצ'יל‪,‬‬
‫תיאטרון נו יפני‪ ,‬עקרונות משחק ומופע בתיאטרון הבלינזי ועוד‪.‬‬
‫להבי‬
‫ד"ר אהרונסון‪-‬‬
‫להבי‬
‫‪220‬‬
‫הקומדיות‬
‫השקספירית‬
‫)מתקדם(‬
‫)חדש(‬
‫בקורס זה נעסוק במושג "קומדיה" תוך התמקדות ולמידה של המאפיינים הייחודיים‬
‫לקומדיות שחיבר ויליאם שייקספיר‪ .‬נעסוק במקורות של הקומדיה השייקספירית בקומדיה‬
‫הרומית ובמסורות פסטיביות מימי הביניים‪ ,‬ונלמד את המחזות כטקסטים המיועדים‬
‫להעלאה בימתית‪ .‬בין המחזות שילמדו‪ :‬קומדיה של טעויות‪ ,‬אילוף הסוררת‪ ,‬חלום ליל קיץ‪,‬‬
‫הסוחר מונציה‪ ,‬מהומה רבה על לא דבר‪ ,‬כטוב בעיניכם‪ ,‬הלילה השנים עשר מידה כנגד מידה‪.‬‬
‫הדיון במחזות יעוגן במחקר עדכני לגבי שאלות חברתיות‪ ,‬תקופתיות ומופעיות הרלוונטיות‬
‫להכרות עם המחזות )יחסי מגדר‪ ,‬אהבה‪ ,‬מרות וזהות כפי שנושאים אלו נדונים בקומדיות(‪,‬‬
‫ונעסוק גם בהשוואה בין הקומדיות לטרגדיות של שייקספיר‪ .‬הקורס ילווה בצפייה בעיבודים‬
‫תיאטרוניים וקולנועיים של המחזות הנלמדים‪.‬‬
‫התנ"ך הינו טקסט מכונן בספרות המערבית‪ .‬משוררים וסופרים שונים כתבו טקסטים‬
‫המבוססים על סיפורי התנ"ך בואריאציות שונות‪ .‬הקורס יתמקד בתימות מרכזיות בסיפורי‬
‫המקרא ובגלגוליהן השונים בספרות המערבית החל מן המאה ה‪ .17-‬בין התימות בהן יעסוק‬
‫הקורס‪ :‬בריאת העולם‪ ,‬אדם וחוה‪ ,‬קין והבל ועקידת יצחק‪ .‬כמו‪-‬כן יעסוק הקורס בדמויות‬
‫מרכזיות בתנ"ך ומיקומן בספרות המערבית כמו דמותם של משה ודוד המלך‪ .‬הטקסטים‬
‫בהם נעסוק יהיו מתחום הפרוזה והשירה‪ .‬כך למשל ילמדו קטעים מתוך "גן העדן האבוד"‬
‫למילטון ובמקביל ילמדו סיפוריהם של מרק טוויין ונתניאל הות'ורן העוסקים בגלגולי נושא‬
‫אדם וחוה בגן העדן‪ .‬בנוסף ילמדו גם שירים העוסקים בנושא כמו שיריו של רילקה "אדם"‬
‫ו"חוה"‪ .‬תימת עקידת יצחק תלמד דרך טקסטים מגוונים העוסקים בפנים השונות של‬
‫העקידה כגון טקסטים של קירקגור‪ ,‬קפקא‪ ,‬בלנשו‪ ,‬לסקר‪-‬שילר וקולקובסקי‪ .‬בנוסף נתמקד‬
‫בדמויות בולטות בטקסטים התנ"כיים כדמותו של משה רבנו‪ .‬סביב דמותו נכתבו טקסטים‬
‫רבים בפרוזה כמו "שליחותו של משה" לשילר‪ ,‬או הרומן פונטמרה לסילונה וכן שירים רבים‬
‫של משוררים כמו לסקר‪-‬שילר והדוויג כספרי‪ .‬ז'אנרים‪ :‬פרוזה ושירה‪.‬‬
‫ד"ר ברייר‬
‫תימות מן התנ"ך‬
‫וגלגוליהן בספרות‬
‫המערבית‬
‫)תשתית(‬
‫‪258‬‬
‫פרופ' סטאו‬
‫דנטה והקומדיה‬
‫האלוהית‬
‫)מתקדם(‬
‫הקורס יתמקד בדמותו של דנטה כנציגה המובהק של תרבות ימי הביניים מחד‪-‬גיסא‪,‬‬
‫וכמבשרה הגדול של תרבות ההומניזם החדש‪ ,‬מאידך גיסא‪ .‬הקורס יכלול מבוא קצר לספרות‬
‫האיטלקית של המאה ה‪ 13-‬ובעיקר לאסכולת "הסגנון הענוג החדש"‪ ,‬שדנטה השתייך אליו‬
‫בנעוריו‪ .‬בתחילת הקורס ינותחו קטעים מתוך "החיים החדשים"‪ ,‬יצירת הנעורים של המשורר‬
‫ואח"כ קטעים נרחבים מתוך "הקומדיה האלוהית"‪ ,‬בעיקר מהחלק הראשון‪" ,‬התופת"‪.‬‬
‫מטרת הקורס להציג את דנטה כאחד המייסדים של הספרות האירופית בכלל‪.‬‬
‫‪262‬‬
‫ד"ר גלזנר‬
‫יסודות השיר הלירי‬
‫)תשתית(‬
‫בעת העתיקה קבעו מלומדי אלכסנדריה כי‪ ,‬שירה לירית היא שירה שחוברה כדי שישירו אותה‬
‫בלווית כלי נגינה‪ ,‬ה"לירה"‪ .‬בקורס אנו נעקוב אחר השינויים שחלו בתפיסה התיאורטית של‬
‫סוגה ספרותית זו‪ .‬נעסוק בשורה של שאלות מהותיות‪ :‬מהו שיר לירי? מהם נושאיו? מהם‬
‫מאפייניו הצורניים והסגנוניים? האם לשיר הלירי "שפה משלו" ? כן‪ ,‬נתוודע לתיאוריות‬
‫המודרניות העוסקות בדימוי ובמטפורה‪.‬‬
‫הדגמות תינתנה מתקופות וממשוררים שונים ‪ :‬יוון ורומא העתיקות )ספפו‪ ,‬הורטיוס‪,‬‬
‫קטולוס(‪ ,‬צרפת במאה ה‪) 16-‬קלמנט מארו(‪ ,‬אנגליה וסקוטלנד במאות ה‪ ,17-‬ה‪ 18-‬וה‪19-‬‬
‫‪253‬‬
‫‪05/09/11‬‬
‫‪6‬‬
‫א'‪16.00-18.00 :‬‬
‫סמס' ב'‬
‫ה'‪10:00 - 12:00 :‬‬
‫ב' ‪10:00- 12:00‬‬
‫ה'‪10:00 - 12:00 :‬‬
‫סמס' ב'‬
‫)רוברט הריק‪ ,‬רוברט בארנס‪ ,‬כריסטינה רוזטי(‪ ,‬צרפת‪ ,‬ארה"ב וישראל במאה ה‪) 20-‬ז'אק‬
‫פרוור‪ ,‬א‪.‬א‪ .‬קמינגס‪ ,‬אגי משעול‪ ,‬שלמה אביו(‪.‬‬
‫קורס זה מיועד להעניק לסטודנטים כלים וטכניקות להתמודדות עם המטלות האקדמיות‪,‬‬
‫ה'‪10:00 - 12:00 :‬‬
‫הנדרשות מהם במסגרת לימודיהם במחלקה‪ ,‬כתיבת עבודות וקריאת מאמרים אקדמיים‪.‬‬
‫הקורס מחולק לשלוש חטיבות‪ :‬החטיבה הראשונה מוקדשת לרכישת כלים טכניים‪ ,‬מהו מבנה סמס' א'‬
‫ד"ר גלזנר‬
‫קריאה מודרכת‬
‫)תשתית(‬
‫ד"ר ברייר‬
‫וד"ר גלזנר‬
‫תולדות הספרות‬
‫)תשתית(‬
‫הקורס מורכב מרצף של הרצאה ראשית‪ ,‬הניתנת ע"י מרצי המחלקה‪ ,‬והרצאה משנית )תרגיל(‪.‬‬
‫בהרצאה הראשית נעקוב אחר התפתחות הספרות המערבית‪ ,‬מן העת העתיקה ועד ספרות‬
‫המאה ה‪ .20-‬בהרצאה המשנית נתמקד בקריאת מבחר כתבים‪ ,‬בהתאמה לתקופות הנלמדות‬
‫בהרצאה הראשית‪ .‬מן היוצרים המרכזיים שנכיר‪ :‬הומרוס‪ ,‬אובידיוס‪ ,‬כרטיאן דה טרואה‪,‬‬
‫פטררקה‪ ,‬בוקצ'יו‪ ,‬שקספיר‪ ,‬ראסין‪ ,‬מונטסקייה‪,‬וולטר‪ ,‬א‪.‬ת‪.‬א‪ .‬הופמן‪ ,‬בודליר‪ ,‬וורג'יניה וולף‪.‬‬
‫מבוא לציור ואמנות‬
‫המודרנית‬
‫‪1800-1970‬‬
‫)תשתית(‬
‫הקורס מציג כיוונים מרכזיים באמנות החזותית בתרבות המערב מאז ראשית המאה התשע‪-‬‬
‫עשרה ועד האמנות המושגית בשלהי המאה העשרים‪ .‬מטרתו להקנות הבנה רב‪-‬ממדית ככל‬
‫האפשר של השפות החזותיות של האמנות שמתוכה צמח במישרין הציור בן‪-‬זמננו‪ .‬נעשה זאת‬
‫באמצעות מבט ממוקד ומונחה בעבודתם של יוצרים מסוימים‪ ,‬על רקע האקלים‬
‫האינטלקטואלי‪ ,‬החברתי והפוליטי של זמנם‪ .‬בין היתר נכיר את הרומנטיקה ושלוחותיה‬
‫במאה התשע‪-‬עשרה; הריאליזם‪ ,‬האימפרסיוניזם‪ ,‬והפוסט‪-‬אימפרסיוניזם לגווניו‪,‬‬
‫האקספרסיוניזם‪ ,‬המופשט‪ ,‬הדאדא‪ ,‬הסוריאליזם‪ ,‬הקוביזם‪ ,‬הפוטוריזם; אמנות מגויסת; ועד‬
‫קו השבר של אמנות הפופ והתגובות לה בשדה האמנות‪ .‬אין דרישות קדם להרשמה לקורס‪.‬‬
‫אין כל חפיפה בין קורס זה למבוא הכללי לתולדות האמנות‪ .‬הסטודנטים יכולים להירשם‬
‫לשניהם‪ .‬מטלות‪ :‬עבודת אמצע השנה )‪ 20‬אחוז( ומבחן סוף השנה )‪ 80‬אחוז(‪.‬ביבליוגרפיה‬
‫)חובה ורשות(‪ :‬תפורסם בהמשך‪.‬‬
‫‪288‬‬
‫‪299‬‬
‫עבודה סמינריונית‪ ,‬כיצד כותבים הערות שוליים וביבליוגרפיה וכיצד מאתרים חומר אקדמי‬
‫במאגרי מידע שונים וכיו"ב‪ .‬חטיבה זו כוללת שתי הדרכות ספריה )בסיסית ומתקדמת(‪.‬‬
‫החטיבה השניה מוקדשת לתרגילי כתיבה‪ ,‬באמצעות טקסטים קצרים וסוגיות מתחום תורת‬
‫הספרות‪ .‬החטיבה השלישית מוקדשת לקריאת מאמר אקדמי‪ .‬הסטודנטים ילמדו לזהות‬
‫ולסכם את הטיעונים המרכזיים שמציג המאמר‪ .‬מומלץ להשתתף בקורס זה בשנת הלימודים‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫ד"ר לאה דובב‬
‫‪301‬‬
‫ה'‪12:00 - 13:30 :‬‬
‫הרצאה‪+‬תרגיל‬
‫ה'‪14:00-16:00 :‬‬
‫)חדש(‬
‫ד"ר שחל‪ -‬פורת‬
‫‪304‬‬
‫מבוא לתרבות‬
‫ולספרות יפן‬
‫קלאסית ומודרנית‬
‫)תשתית(‬
‫יצירות ספרות‬
‫בקולנוע היפני‬
‫‪307‬‬
‫ד"ר שחל‪ -‬פורת‬
‫‪05/09/11‬‬
‫)תשתית(‬
‫כיצד רואים היפנים את היקום מקדמוניות ועד ימינו? כיצד הם מתארים ומסבירים‬
‫התרחשויות בטבע ורגשות אנוש?‬
‫התשובות לשאלות אלה מצויות בספרות היפנית לדורותיה מהרגע בו נשא האדם עיניו‬
‫לירח וראה בו נסיכה קסומה ועד ליצירה האחרונה של מורקמי הרוקי‪.‬‬
‫בקורס זה נכיר את יצירות הספרות הגדולות של כל תקופה ותקופה‪ .‬מבין השורות‬
‫ומבעד לקודים האסתטיים ננסה להבין את נפש האדם היפני אז ועכשיו‪.‬‬
‫נעסוק בכל יצירה לגופה ובמסגרת חטיבה נושאית‪.‬‬
‫יצירות שיידונו בקורס )רשימה חלקית(‪" :‬מעשה גנג'י"‪" ,‬עלילות בני ההייקה"‪ ,‬שירת‬
‫הייקו‪" ,‬סיפורי מפחידים"‪ ,‬יצירות מורקמי הרוקי‪.‬‬
‫ד'‪16:00-18:00 :‬‬
‫)חדש(‬
‫הקורס יעסוק בעיבודים קולנועיים של יצירות מופת בספרות היפנית ובעיבודים של‬
‫ספרות המערב בקולנוע היפני‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ד'‪18:00-20:00 :‬‬
‫נשווה בין המקור הספרותי לעיבודו הויזואלי ונדון במקרים בהם עוברת היצירה‬
‫הספרותית עיבוד כפול‪ :‬למַ נְ גָה )קומיקס( ולאנימציה‪.‬‬
‫יצירות שיידונו בקורס )רשימה חלקית(‪" :‬ראשומון"‪ ,‬עיבודים של קורוסווה יצירות‬
‫שייקספיר‪" ,‬יומנה של אנה פרנק" באנימציה‪.‬‬
‫)חדש(‬
‫פרופ' פלקס‬
‫‪312‬‬
‫‪327‬‬
‫ד"ר שלומי‬
‫מועלם‬
‫האדם בין שמיים‬
‫לארץ‪ :‬הקאנונים‬
‫הקונפוציאניים‬
‫באור המקרא‬
‫היהודי‬
‫ספרות ופילוסופיה‬
‫במזרח אסיה‪ :‬הודו‪,‬‬
‫סין ויפן‬
‫)מתקדם(‬
‫בקורס זה נלמד לעומק את 'כתבי‪-‬הקודש' הקונפוציאניים‪ ,‬היינו קובץ ספרי המופת‬
‫הקאנונים שהיוו את עמוד התווך של התרבויות המסורתיות במזרח‪-‬אסיה מימי‪-‬קדם‬
‫ועד העת החדשה‪ ,‬ונדון בעיקר הגותם ותפיסותיהם לאור מבחר של טקסטים מקבילים‬
‫במקורות היהדות הקלאסית‪ .‬המטרה של עיון כפול זה‪ ,‬היא להבליט את דרכי האמונה‬
‫וההתבטאות השונות בשתי הציביליזציות עתיקות‪-‬הימין האלה‪ ,‬ובו‪-‬זמנית‪ ,‬להבהיר את‬
‫שאיפתם המשותפת להקנות בסיס רוחני ומוסרי למעמד האדם בין שמיים לארץ‪.‬‬
‫בקורס נערוך סקירה נרחבת של טקסטים קלאסיים‪ ,‬פילוסופיים וספרותיים‪ ,‬בהודו‪ ,‬סין‬
‫ויפאן‪ .‬הקורס יתמקד בשאלת יחסי הגומלין הפילוסופיים‪-‬ספרותיים של הטקסטים‪,‬‬
‫ויהווה חתך‪-‬רוחב תיאורטי ונאראטיבי לתרבויות מזרח ומרכז אסיה‪ .‬הקורס יתחלק‬
‫לשלושה חלקים‪:‬‬
‫א( הינדואיזם )הודו(‪ :‬כאן ייסקרו טקסטים הגותיים מכוננים‪ :‬האופנישאדות‪ ,‬היוגה‬
‫סוטרה של פטאנג'לי‪ ,‬והבהגווד‪-‬גיטה )שיר האלוהים(‪ ,‬וכן המיתוסים האפיים הגדולים‪,‬‬
‫הראמאיינה והמאהאבארטה‪.‬‬
‫ב( טאואיזם )סין(‪ :‬כאן ייסקר הטקסט הקלאסי של לאו טסה "טאו טה צ'ינג" ביחס‬
‫לסיפוריו ההומוריסטיים של הפילוסוף הטאואיסטי צ'ואנג טסה‪.‬‬
‫ג( זן‪-‬בודהיזם )יפאן(‪ :‬כאן תיסקר התפתחות הבודהיזם‪ ,‬החל מנפאל דרך סין ועד‬
‫להתהוות הזן‪-‬בודהיזם ביפאן‪ .‬יוצגו המאפיינים של הזרמים הבודהיסטיים הגדולים‪,‬‬
‫המאהאיינה )המרכבה הגדולה( וההיניינה )המרכבה הקטנה(‪ .‬לאחר מכן תיסקר‬
‫התפתחות שני הזרמים הגדולים של הזן ביפאן‪ ,‬רינזאי‪-‬זן וסוטו‪-‬זן‪ .‬בחלק זה יילמדו‬
‫טקסטים ספרותיים והגותיים של הזן‪ ,‬תוך התמקדות בשירת ההייקו ביפן‪.‬‬
‫)מחודש(‬
‫ד"ר לאה דובב‬
‫‪352‬‬
‫‪05/09/11‬‬
‫חידת היופי‪ :‬פרקים‬
‫באסתטיקה‬
‫מודרנית‬
‫)מתקדם(‬
‫חווית היפה‪ ,‬פתיינותה וסכנותיה‪ ,‬עוררה בפילוסופים מאז ומעולם עניין ומועקה גדולים‪ .‬הם‬
‫חתרו לגדור את מושגי היפה והנשגב‪ ,‬ושמא גם לביית אותם; הם תהו על טבעם היישותי‬
‫המוזר של האובייקטים מעשה‪-‬ידי‪-‬אדם המחוללים את חווית היפה והנשגב; שאלו מה אופני‬
‫הפעולה שלהם ומיפו את נתיבי המפגש הפרשני עימם; וחקרו מה מקומם – אם בכלל נועד‬
‫להם מקום ‪ -‬במוסר‪ ,‬בחיים הפוליטיים ובאמונה הדתית‪ .‬יתרה מזו‪ :‬מאז המאה השמונה‪-‬‬
‫עשרה נעשו נושאים אלה ליסוד ההגות הפילוסופית והחברתית על אודות מהותה של‬
‫המודרניות עצמה‪.‬‬
‫קורס זה מציג ברמה מבואית מספר טקסטים מכוננים בשדה זה‪ ,‬עם שהוא מקדיש תשומת לב‬
‫מיוחדת לאסתטיקה פוסט‪-‬מודרנית‪ .‬ההוגים שבהם נעסוק הם‪ :‬קאנט‪ ,‬ניטשה‪ ,‬היידגר‪,‬‬
‫בניימין‪ ,‬אדורנו‪ ,‬מרקוזה‪ ,‬ליוטאר‪ ,‬דרידה‪ ,‬ג'יימסון‪ ,‬מריון‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫א‪ .‬כל הטקסטים הנדרשים יעמדו לרשותכם בתיק הקורס‪ ,‬ספריית ספרות משווה‬
‫)בניין ‪.(404‬‬
‫ב‪ .‬ספרות משנית )חובה ורשות( תתפרסם במקביל למהלך השיעורים‪ .‬טקסטים נבחרים‬
‫יישלחו אליכם ברשת התפוצה של הקורס‪.‬‬
‫מקורות )חובה(‬
‫‪8‬‬
‫א'‪14:00 -18:00 :‬‬
‫סמס' א'‬
‫ה'‪16:00-18:00 :‬‬
‫ג'‪12:00-14:00 :‬‬
‫ולטר בנימין‪ :‬יצירת האמנות בעידן השיעתוק המיכני )תרגם דוד זינגר(‪ ,‬בתוך‪ :‬בניימין‪,‬‬
‫המשוטט ‪ -‬מבחר כתבים ב'‪ ,‬תל אביב ‪1996‬‬
‫‪381‬‬
‫‪385‬‬
‫פרופ' לפידוס‬
‫ד"ר מאשיטי‬
‫ד"ר לאה דובב‬
‫‪401‬‬
‫‪405‬‬
‫‪05/09/11‬‬
‫ד"ר אהרונסון‪-‬‬
‫להבי‬
‫בין גברים לנשים‬
‫בספרות הרוסית –‬
‫המאה ה‪ 19-‬וה‪20-‬‬
‫)מתקדם(‬
‫בקורס ייבחנו היבטים חדשים בחקר היחסים בין המינים על התפתחויותיהם השונות‪ .‬יובאו‬
‫דוגמאות מספרות רוסית קלאסית של המאה ה‪ ,19 -‬כגון‪ :‬דוסטויבסקי‪ ,‬טולסטוי ‪ ,‬צ'כור‪,‬‬
‫קופרין‪ ,‬לסקוב‪.‬‬
‫כמו כן יובאו דוגמאות מספרות רוסית של המאה ה‪, 20-‬כגון‪ :‬קופרין‪ ,‬בולגקוב‪ ,‬ווסילי‬
‫גרוסמן‪ ,‬ואסילייב‪ ,‬רספוטין‪ .‬כמו כן יידונו יצירות ספרות של התקופה הסובייטית המאוחרת‪,‬‬
‫כמו יצירותיהם של פוליאקוב‪ ,‬דובלטוב‪ ,‬נגיבין ‪,‬גרקובה‪.‬‬
‫שירה כחיפוש אחר‬
‫האל במאה ה‪17-‬‬
‫)מתקדם(‬
‫מטרתנו בקורס זה תהיה להבין באופן השוואתי את היחס הפורה בין השירה הדתית באיטליה‬
‫לבין התפיסות הדתיות והחילוניות בשירה המטאפיזית האנגלית של המאה ה‪.17-‬‬
‫נפתח בקריאות השוואתיות של טקסטים השייכים לאסכולה המריניסטית האיטלקית‬
‫ב'‪08:00 - 10:00 :‬‬
‫מהמאה ה‪ (Marinismo) 16-‬מאת קאבלקנטי )‪ ,(Guido Cavalcanti‬גווידו גויניצלי‬
‫)‪ (Guinizzelli‬ואחרים‪ ,‬כרקע ספרותי להתפתחותה של האסכולה המטאפיזית באנגליה‪.‬‬
‫הקורס יבנה גם סקירה היסטורית של ההקשר תיאולוגיה ופילוסופיה באותה תקופה באיטליה‬
‫ובאגליה‪ .‬נשתמש במושגים אלו החיוניים לקריאה מעמיקה ולהבנת השירה של ג'ון דון ) ‪John‬‬
‫‪ ,(Donne‬ג'ורג' הרברט )‪ ,(George Herbert‬סר תומס בראון )‪ ,(Thomas Browne‬ריצ'רד‬
‫קריישה )‪ ,(Richard Crashaw‬אנדרו מרוואל )‪ ,(Andrew Marvell‬תומס קארו ) ‪Thomas‬‬
‫‪ ,(Carew‬ג'ון סאקלינג )‪.(John Suckling‬‬
‫נכיר את הוויכוחים התיאולוגיים שהסעירו ואף שיסעו את אירופה דרך קריאת השירה‪ ,‬נכיר‬
‫תפיסת עולם שאיננה מבדילה בצורה ברורה בין קודש לחול‪ ,‬ונעמיק בהבנת הקונצפציה‬
‫הפרפורמטיבית של המילה המייחדת את הטקסטים המטאפיזיים‪.‬‬
‫פילוסופים‬
‫מתבוננים ביצירות‬
‫אמנות‬
‫הכתיבה הפילוסופית על יצירות אמנות קונקרטיות )להבדיל מעיונים אסתטיים כוללניים(‪,‬‬
‫נעשתה בדורות האחרונים לז'אנר בעל נוכחות מכרעת בתחום המחקר האמנותי גופו‪ .‬במתח‬
‫שבין הכתיבה הלמדנית‪ -‬שמרנית לבין הכתיבה החווייתית‪ -‬ספרותית על אמנות‪ ,‬הטקסט‬
‫הפילוסופי מציע שפה משלו‪ .‬ואמנם‪ ,‬הטקסטים המכוננים הללו השפיעו בפועל על שינויים‬
‫מרחיקי‪ -‬לכת בפרקטיקה של תולדות האמנות‪ ,‬ותרמו להתהוותן והתבססותן של גישות‬
‫חדשות ורדיקליות בתחום‪ .‬הסמינר עוסק במקביל בפואטיקה של הטקסט הפילוסופי על‬
‫יצירות אמנות ובקרינותיו המאוחרות במחקר‪ .‬במרכז הקורס כתבים של תאודור אדורנו‪,‬‬
‫מישל פוקו‪ ,‬זאק לאקאן‪ ,‬קלוד לוי‪-‬סטרוס‪ ,‬איבר דאמיש‪ ,‬לואי מארן‪,‬ז'אק דירדה‪,‬רולאן‬
‫בארת‪ ,‬גורג'ו אגאמבן‪ ,‬וז'אן בודריאר‪.‬‬
‫פמיניזם ומיגדר‬
‫בדרמה‪ ,‬תיאטרון‬
‫ומופע‬
‫סמינר זה יעסוק בגישות תיאורטיות לגבי ייצוג נשים ונשיות על הבמה וביצירות מרכזיות של‬
‫התיאטרון הפמיניסטי לאורך המאה העשרים וכיום‪ .‬נעסוק בארבעה מודלים תיאורטיים‬
‫עיקריים‪:‬‬
‫ייצוג ריאליסטי והדיון הפמיניסטי לגביו‪ ,‬הדיון הפמיניסטי אודות תיאטרון פמיניסטי‬
‫אפי‪/‬ברכטיאני )דאימונד(‪ ,‬תיאטרון פמיניסטי ו"כתיבה נשית" )סיקסו(‪ ,‬ותחום המופע ואמנות‬
‫המופע )‪ (performance and performance art‬ומופע פמיניסטי‪.‬‬
‫בין היתר נקרא תיאוריה פמיניסטית בתחום התיאטרון שנכתבה על ידי ההוגות הבאות‪ :‬סו‪-‬‬
‫אלן קייס‪ ,‬ג'יל דולן‪ ,‬אלין דאימונד‪ ,‬ג'ודית באטלר ‪,‬הלן סיקסו ועוד‪ .‬נדון ביצירות דרמטיות‬
‫ומופעיות פרי עטם ועטן של הנריק איבסן‪ ,‬סוזן גלספל‪ ,‬טנסי ויליאמס‪ ,‬קריל צ'רצ'יל‪ ,‬הלן‬
‫סיקסו‪ ,‬דב מרגולין‪ ,‬תמר רבן ועוד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫א'‪12:00 - 14:00 :‬‬
‫ה'‪10.00-12.00 :‬‬
‫א'‪12:00 -14:00 :‬‬
‫משתתפי הסמינר יתבקשו לפתח שאלת מחקר עצמאית לכדי כתיבת עבודה סמינריונית‪.‬‬
‫סמינריון זה ידון במהפכות מרכזיות אשר פקדו את החברה המערב אירופאית משלהי ימי‬
‫הביניים ועד ימינו‪ ,‬ובהשלכתן על יצירות מוסיקליות וספרותיות‪ .‬נעיין ביחסי הגומלין בין ב'‪14:00 -16:00 :‬‬
‫היצירה האמנותית להתפתחות החברה‪ ,‬ובתגובות של מלחינים וסופרים לנוכח נושאים‬
‫חברתיים אקטואליים‪ .‬המטרה היא להכין את הסטודנטים למחקר המתבסס על בדיקת יחסי‬
‫טקסט‪-‬מוסיקה‪ ,‬והבנת סמיוטיקה במוסיקה ובספרות‪ .‬בין השאר‪ ,‬הדיונים יתייחסו למהפכה‬
‫המדעית )מאות ה ‪ ,(16-17‬הצרפתית )מאה ה ‪ ,(18‬והתעשייתית )מאה ה ‪ ,(19‬ולשלהי‬
‫הרומנטיקה ותחילת המודרניזם ‪ .1900-1945 ,‬בהמשך‪ ,‬ננתח שירי מחאה ‪ .1960-1975‬נדון‬
‫בפרט בטקסטים מהסופרים בומרשה‪ ,‬גוטה‪ ,‬לורנזו דה פונטה‪ ,‬שילר‪ ,‬והופמן‪ ,‬וביצירות מן‬
‫המלחינים מונטורדי‪ ,‬גלוק‪ ,‬מוצארט‪ ,‬בטהובן‪ ,‬ורדי‪ ,‬סטרבינסקי‪ ,‬ושסטקוביץ‪ .‬נכיר את‬
‫היצירות באמצעות מערכות שמע ‪ ,‬קטעי וידאו ואתרי אינטרנט‪ .‬בסמנריון ישתתפו מרצים‬
‫אורחים בתום כל נושא‪ ,‬יציגו הסטודנטים רפרטים הדנים בשאלת מחקר‪.‬‬
‫‪426‬‬
‫ד"ר פורטוביץ‬
‫מוסיקה וספרות‬
‫‪431‬‬
‫ד"ר מועלם‬
‫בורחס ואפלטון‬
‫במהלך הסמינריון יילמדו טקסטים של הסופר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס שיועמדו‬
‫בהשוואה להגותו הפילוסופית של אפלטון‪ .‬במרכז ההרצאות יוצבו תפיסות אסתטיות‪,‬‬
‫מטאפיזיות ואפיסטמולוגיות של אפלטון בהקשרן ליצירתו של בורחס‪ .‬אצל בורחס יילמדו‬
‫ז'אנרים שונים‪ :‬סיפורים קצרים‪ ,‬שירים‪ ,‬מסות‪-‬בדיוניות‪ ,‬מסות והרצאות‪ .‬יילמדו סוגיות‬
‫כגון‪ :‬דמותו המפוצלת של המשורר‪ ,‬ההשראה הפואטית‪ ,‬המילה הכתובה‪ ,‬הכתיבה והזהות‪,‬‬
‫תפיסת השפה‪ ,‬החוויה האסתטית‪ ,‬וספרות וידיעה‪ .‬כמו כן ייבחנו התחבולות הספרותיות‬
‫שבאמצעותן מתמודד בורחס עם הפילוסופיה האפלטונית‪.‬‬
‫‪462‬‬
‫פרופ' סטאו‬
‫המורשת התרבותית‬
‫של‬
‫ימי הביניים‬
‫מטרת הסמינריון היא להכיר את המורשת התרבותית של ימי הביניים‪ ,‬וכן את התפיסה הניאו‬
‫אפלטונית והתפתחותה במזרח אסיה ובייחוד בקרב המיסטיקן הסופי רומי ומיסטיקנים‬
‫פרסיים אחרים‪ .‬הרכב הסמינריון‪ :‬פילוסופיה וחינוך‪-‬הסכולסטיקה כמקום המפגש בין‬
‫המרכיב הקלאסי לאמונה הנוצרית‪ .‬שירה‪ -‬הגדרות ועיון בסוגי הליריקה השונים‪:‬‬
‫א‪ .‬התפתחויות בדמות האביר בשירת ההרפתקאות )ביאוולף‪ ,‬רולנד‪ ,‬אל סיד(‪.‬‬
‫ב‪ .‬היסוד האסתטי והחברתי בשירת האהבה )שירת הטרובדורים‪ ,‬הסונט האיטלקי(‪ .‬פרוזה‪-‬‬
‫א‪ .‬הרומן‪ :‬התפתחות הז'אנר מרומן הוורד ועד סאגת אבירי השולחן העגול‪ .‬ב‪ .‬הנובלה‪:‬‬
‫התפתחות הז'אנר מה"פבליה" ועד בוקאצ'ו וצ'וסר‪.‬‬
‫השפעות רוסיות על‬
‫ספרויות העולם‬
‫בסמינריון יידונו יצירותיהם של גדולי היוצרים הרוסיים‪ :‬לרמונטוב‪ ,‬דוסטוייבסקי ‪,‬טורגיניב‪,‬‬
‫טולסטוי‪ ,‬ייסנין‪ .‬יילמדו זיקותיה של הספרות הרוסית לספרויות אירופאיות וכן השפעותיה‬
‫על הספרות העברית‪.‬‬
‫בקורס תוקדש תשומת לב לעיון בקטגוריות הפואטיות אשר משקפות את הזיקות וההשפעות‬
‫הבאות‪ :‬ז'אנר‪ ,‬דמויות הגיבורים‪ ,‬דמותו ותפקידו של המחבר‪ ,‬עולם הדימויים והסמלים‪,‬‬
‫פרודיה וסאטירה‪.‬‬
‫‪492‬‬
‫‪495‬‬
‫‪05/09/11‬‬
‫פרופ' לפידוס‬
‫פרופ'‬
‫אלקולומברה‬
‫אתיקה בתיאטרון‬
‫ובקולנוע‬
‫מטרת הסמינריון היא לבחון את יחסי הגומלין שבין פואטיקה ואתיקה ביצירות מן התיאטרון‬
‫והקולנוע‪.‬‬
‫נקודת המוצא תהיה הפואטיקה לאריסטו‪ ,‬שידיעתה הכרחית לא רק להבנת התיאטרון‬
‫הקלאסי‪ ,‬אלא גם לדיון בסוגיות האקטואליות ביותר של אמנויות המופע‪.‬ההתמודדות‬
‫)לפעמים הוויכוח( עם התיאוריה האריסטוטלית‪ ,‬יחד עם ההדגמה מן הטרגדיה היוונית‪ ,‬יעזרו‬
‫לסטודנט לפתח גישה עיונית וביקורתית ליצירות‪.‬‬
‫חלק נכבד מן המפגשים וכמו כן ההדרכה האישית של הסטודנט יוקדשו לניתוח מחזות או‬
‫‪10‬‬
‫ה'‪12:00-14:00 :‬‬
‫ד' ‪10:00- 12:00 :‬‬
‫ג'‪10:00 -12:00 :‬‬
‫ג'‪16:00 – 20:00 :‬‬
‫דו‪-‬שבועי‬
‫סרטים מכל התקופות )אפשרות לצפייה בוידאו(‪.‬‬
‫בין השאלות אשר יידונו‪ :‬התשתית הערכית של היצירה‪ ,‬הגדרת הדמות‪ ,‬אופיה ופעולתה‪,‬‬
‫הגורל והאחריות‪ ,‬התקבלות היצירות והשפעתן המוסרית והחברתית‪ .‬היוצרים‪ :‬סופוקלס‪,‬‬
‫שקספיר‪ ,‬ברכט‪ ,‬היצ'קוק ועוד‪.‬‬
‫זרמים בתיאורית‬
‫הספרות במאה‬
‫ה‪) 20 -‬מתקדם(‬
‫בקורס זה ייסקרו הזרמים העיקריים של ביקורת הספרות והתרבות במאה ה‪ :20-‬הפורמליזם‬
‫הרוסי‪ ,‬הביקורת החדשה‪ ,‬הסטרוקטורליזם‪ ,‬זרמי תגובת הקורא‪ ,‬הדה‪-‬קונסטרוקציה‪,‬‬
‫הפמיניזם‪ ,‬הפסיכואנליזה‪ ,‬המרקסיזם והפוסט‪-‬קולוניאליזם‪.‬‬
‫‪506‬‬
‫ד"ר עמיר‬
‫‪550‬‬
‫פרופ'‬
‫אלקולומברה‬
‫מפתחות לתורת‬
‫הפרשנות – בין דת‬
‫וספרות )מתקדם(‬
‫ד"ר פורטוביץ‬
‫תולדות שפת‬
‫המוסיקה‬
‫‪1700-1950‬‬
‫)תשתית(‬
‫קורס מבוא זה פתוח לכלל הסטודנטים‪ ,‬ללא צורך ברקע מוסקלי‪ .‬במסגרתו‪ ,‬נלמד להכיר‬
‫מגמות ותהליכים בתולדות המוסיקה האומנותית והפופולרית‪ ,‬תוך התמקדות בג'נרים‬
‫מייצגים‪ .‬נעמוד על מקומו של מדיום עוצמתי זה בהתפתחות החברתית‪ ,‬ההיסטורית‪,‬‬
‫והתרבותית של העולם המערבי‪ ,‬ועל זיקות הדדיות בין שפת המוסיקה לזרמים אומנותיים‬
‫בולטים בתקופות הנידונות‪ .‬נכיר את האלמנטים המוסיקליים הבסיסיים‪ ,‬ונחקור את צפני‬
‫התקשורת בהם הביעו מלחינים רעיונות ורגשות אישיים ואוניברסליים‪ .‬במהלך הקורס‪:‬‬
‫נאזין למדגם מייצג של יצירות מופת פרי עטם של מלחינים מרכזיים‪ ;1700-1950 ,‬נקרא‬
‫טקסטים ספרותיים ששימשו כבסיס ליצירות מוסיקאליות וביקורות המשקפות גישות‬
‫אסטתיות מגוונות; נצפה בקטעי וידיאו; נבקר בקונצרטים; ונארח מרצים מומחים ומבצעים‪.‬‬
‫ד"ר אלדובי‬
‫נפש ותודעה‬
‫בראי הקולנוע‬
‫)תשתית(‬
‫הקולנוע נתפש מראשית ימיו כמדיום המשקף נאמנה את המציאות האובייקטיבית‪ ,‬ובה בעת‬
‫מאפשר מבט אל תוך הנפש‪ ,‬או הלא‪-‬מודע‪ .‬הקורס יסקור את השינויים שחלו במהלך המאה‬
‫העשרים‪ ,‬ובתחילת המאה העשרים ואחת‪ ,‬בהבנת הקולנוע כמדיום המבנה תודעת מציאות‪,‬‬
‫ומשקף את תהליכי הלא‪-‬מודע‪ .‬נשאל כיצד תפשו הסוריאליסטים את המדיום הקולנועי‪,‬‬
‫וכיצד גייסו במאים ניאו‪-‬מרקסיסטים את המדיום לצרכיהם‪ ,‬כיצד מטפל הקולנוע הפוסט‪-‬‬
‫מודרני בנושאים של נפש ותודעה‪ ,‬וכיצד מתורגמת תודעת המציאות בעידן הדיגיטלי לשפת‬
‫הקולנוע? נעסוק ב סרטים סוריאליסטים כ"כלב אנדלוסי" ו "דמו של משורר"‪ ,‬בבמאים‬
‫הגדולים של שנות הששים )אינגמר ברגמן‪ ,‬פדריקו פליני(‪ ,‬בקולנוע הרדיקלי של גודאר‪,‬‬
‫ובקולנוע של שני העשורים האחרונים )דיויד קרוננברג‪ ,‬מישל גונדרי(‪.‬‬
‫‪575‬‬
‫‪587‬‬
‫‪05/09/11‬‬
‫כיצד מפרשים טקסט ספרותי?‬
‫בקורס זה נבחן את השאלות השונות שסוגיה בסיסית זו עוררה ומעוררת ואת התשובות‬
‫המגוונות שניתנו לה‪ ,‬מאז העת העתיקה ועד ימינו‪ .‬בין ההוגים שנפגוש‪ :‬אפלטון‪ ,‬פילון‬
‫האלכסנדרוני‪ ,‬המהר"ל מפראג‪ ,‬פול ריקר‪.‬‬
‫הקורס מתוקשב חלקית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ד'‪12:00 -14:00 :‬‬
‫ד'‪08:00 - 10:00 :‬‬
‫ב'‪16.00-18.00 :‬‬
‫ג'‪16:00- 18:00 :‬‬