הקשבה

‫כאשר אני מבקש אותך‬
‫אולם כשמקבל אתה כעובדה פשוטה‬
‫להקשיב לי‪,‬‬
‫שאני מרגיש‪ ,‬אפילו זה לא הגיוני‬
‫ואתה מתחיל לייעץ לי‪,‬‬
‫אזי אינני צריך לשכנע אותך‪,‬‬
‫לא את שביקשתיך עשית‪.‬‬
‫ומתפנה להבין את המתרחש בנפשי‪.‬‬
‫כשאני מבקש ממך להקשיב‬
‫מוציא בעצמי את התשובות מתוכי‪,‬‬
‫ואתה מנסה להשיב‪,‬‬
‫גם רגשותיי לא הגיוניים‬
‫איך צריך להרגיש ומדוע‪,‬‬
‫הופכים למשמעותיים‪,‬‬
‫אתה ברגשותיי רק פוגע‪.‬‬
‫כשמבינים את שהם טומנים‪,‬‬
‫כאשר אני מבקש אותך להקשיב לי‪,‬‬
‫את המקור ממנו הם נובעים‪.‬‬
‫ואתה מרגיש שעליך לפתור את‬
‫אז צצות מאליהן התשובות‪,‬‬
‫בעייתי‬
‫ברורות ונהירות‬
‫אתה מאכזב אותי‪,‬‬
‫ואינני זקוק כלל לעצות‬
‫אפילו שזה נשמע לא הגיוני‪.‬‬
‫כי אני – אני‪.‬‬
‫הקשב‪ ,‬כל שביקשתיך הוא להקשיב‬
‫יתכן‪ ,‬שלכן‬
‫לא לפעול‪ ,‬לא לדבר‪,‬‬
‫תפילות עוזרות לאנשים‪,‬‬
‫רק לשמוע בלי להגיב‪.‬‬
‫משום שהאל מחריש‪,‬‬
‫אני יכול לדאוג לעצמי‪,‬‬
‫אינו מייעץ‪ ,‬אינו מארגן‪,‬‬
‫אינני חסר ישע‪,‬‬
‫הוא רק מקשיב‪,‬‬
‫אולי חסר ניסיון והססני‪,‬‬
‫נותן לך לבד לחשוב את הדברים‪.‬‬
‫אך לא חסר אונים‪.‬‬
‫כשאתה עושה משהו למעני‪,‬‬
‫לכן‪ ,‬אנא‪ ,‬רק הקשב‬
‫שאני יכול לעשות לעצמי‪,‬‬
‫אם תרצה לדבר – בקש‬
‫אתה מגביר את חששותיי‪,‬‬
‫חכה לתורך‪,‬‬
‫מנציח את מבוכתי‪.‬‬
‫ואז אני אקשיב לך‬
‫‪2‬‬
‫מהי הקשבה?‬
‫ההקשבה היא כלי הריפוי העתיק ביותר ואולי גם החזק ביותר‪ .‬פעמים רבות בעזרת‬
‫איכות ההקשבה שלנו‪ ,‬ולא בעזרת חוכמתנו או המילים שלנו‪ ,‬אנו מסוגלים לחולל את השינויים העמוקים‬
‫ביותר באנשים הסובבים אותנו‪.‬‬
‫כשאנחנו מקשיבים‪ ,‬אנו מציעים‪ ,‬נוסף לתשומת הלב שלנו‪ ,‬הזדמנות לשלמות‪ .‬ההקשבה שלנו יוצרת‬
‫מקלט לחלקים חסרי הבית אצל הזולת‪ .‬לכל מה שנשאר דחוי‪ ,‬בלתי אהוב ולא מוערך על ידם ועל ידי‬
‫זולתם‪ ,‬לכל מה שחבוי ונסתר‪.‬‬
‫הקשבה יוצרת שתיקה קדושה‪ .‬כשאתה מקשיב בנדיבות למישהו‪ ,‬הוא מסוגל לשמוע את האמת‬
‫שבתוכו‪ ,‬במקרים רבים‪ -‬לראשונה‪ .‬בשקט שבהקשבה אתה יכול לפגוש את עצמך בכל אדם‪.‬‬
‫תארו לעצמכם מישהו שמקשיב‪ ,‬לא רק למילים שלכם‪ ,‬אלא גם למה שמאחוריהן‪-‬מישהו‬
‫שמקשיב אפילו לרווחים שבין המילים‪ .‬מישהו הקשוב לניואנסים הקטנים בקולכם‪ ,‬לרגשותיכם‪,‬‬
‫לאנרגיה שלכם‪ -‬אדם שנחוש לקלוט כל מה שאתם משדרים‪ .‬אדם שמקשיב לחלקים הטובים‬
‫ביותר שבכם‪ ,‬גם אם אתם אינכם מסוגלים לשמוע אותם‪.‬‬
‫לכל אדם יש הזכות לקבל הזדמנות משלו לספר את סיפורו‪ ,‬לכן חייב להיות אדם אחר שיקשיב‪ .‬לפעמים‬
‫זה לא מספיק‪ ,‬האדם המספר את סיפורו צריך שלאדם האחר‪ ,‬המקשיב יהיה איכפת‪.‬‬
‫הקשבה אמיתית מתרחשת ברובד עמוק יותר‪ -‬שימת לב!‪ -‬זו ההקשבה למשמעות שמאחורי הסיפור‪,‬‬
‫לתהליך המונח ביסודו‪ ,‬לנושא שיעמיק את הלמידה‪ .‬להיות קשוב להתנגדות‪ ,‬פחד‪ ,‬קולות ה"מחבל‬
‫הפנימי"‪"/‬השדון"‪ -‬המתנגד לשינוי‪.‬‬
‫הקשבה לרבדים שונים‪ ,‬האזנה להתקדמות במסע להגשמה אישית‪ .‬טון הדיבור וקצבו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אז מה היא הקשבה?‬
‫הקשבה היא סוג של מיומנות תקשורת‪ -‬להקשיב לאחר‪ ,‬להטות אוזן‪...‬‬
‫הקשבה היא היכולת להיות נוכח‪ ,‬לפנות מקום לאחר‪.‬‬
‫להקשבה מספר מאפיינים‪-‬‬
‫שימת לב‬
‫נטרול העולם שלי‬
‫איכפתיות‪/‬אמפטיה‬
‫נדיבות‬
‫הכלה‬
‫נוכחות‬
‫הקשבה הינה מיומנות נרכשת‪ ,‬זוהי בחירה‪/‬החלטה‪ .‬הקשבה היא תהליך פיזי‪ ,‬רגשי ונפשי‪ ,‬בו מפעיל‬
‫האדם את עצמו בכדי להתרכז ולחפש את המשמעות של המסר המועבר לו ע"י אחרים‪.‬‬
‫הקשבה היא שריר שעלינו לפתח‬
‫איך מקשיבים?‬
‫•‬
‫מתוך מודעות המאפשרת לנטרל מסיחים‪ ,‬שימת לב והכלה‪.‬‬
‫•‬
‫נוכחות שהינה תשומת לב ללא שיפוטיות‪ ,‬ללא כללים‪ ,‬נוכחות תוך נדיבות‪ ,‬ערנות‪ ,‬אמפטיה‪,‬‬
‫סקרנות‪ ,‬התעניינות קשר עין‪.‬‬
‫•‬
‫שיקוף‪ -‬מתוך הנוכחות‪ -‬הסקרנות וההתעניינות‪ -‬לשאול שאלות‪ .‬לברר‪/‬להבהיר ולשקף מילולית‬
‫את מה ששומעים‪/‬רואים‪ .‬להיות קשוב לערכיו של המספר כפי שהוא מבטא אותם בסיפור‪.‬‬
‫להשתמש בשאלות הבהרה‪ ,‬הבנה‪ ,‬חזרה ודיוק מתוך מה שהאדם מספר‪.‬‬
‫שני שלבים להקשבה‪-‬‬
‫ הקשבה פסיבית‪ ,‬במטרה ליצור את האמון הבסיסי‪ ,‬הבטחון‪.‬‬
‫ הקשבה אקטיבית המאפשרת להרחיב את הבטחון‪ ,‬לצמצם את החרדה ולהתקדם בדרך בבטחה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הקשבה פאסיבית‪-‬‬
‫מאפשרת להרפות משיפוט‪ ,‬ביקורת ומחשבות ולמקד את תשומת הלב באחר‪.‬‬
‫•‬
‫שתיקה‪ :‬לפעמים השתיקה שווה זהב‪ .‬היא תמיד יוצרת אווירה של אמון ותחושה של מקום‬
‫בטוח‪ .‬מפחיד אותנו לשתוק מרוב שהתרגלנו לרעש‪ ,‬מפחיד גם את האחר‪ ...‬עשוי ליצור אי‪-‬‬
‫נעימות‪ ,‬תחושה של התעלמות‪ .‬לכן‪ ,‬גם בתוך השתיקה עלינו ליצור תשומת לב ולגרום לאחר‬
‫להרגיש שאנחנו מקשיבים‪ -‬לנוד בראש‪ ,‬לומר "כן"‪ ,‬לחייך‪ ,‬להשתתף בהבעות פנים‪ ...‬התמקדות‬
‫אמיתית בסיפור תוך נטרול העולם שלי תאפשר שימוש במודעות הרגשית והקשבה אמיתית‪.‬‬
‫•‬
‫להשאיר את ה'אני' בסוגריים‪ :‬לשכוח לזמן מה את ההשקפות‪ ,‬האמונות והערכים ולהקשיב‬
‫ללא שיפוט או ביקורת‪ .‬מאפשר להתנסות ללא הפרעה ברגשות של אחרים‪ ,‬גם אם הם נובעים‬
‫מגירויים שונים מאלו שיש לכם‪ .‬מודעות רגשית מאפשרת להבחין בין העולם הפנימי שלכם לבין‬
‫זה של האחר‪.‬‬
‫•‬
‫תמיכה‪ -‬באמצעות קבלת הסיפור‪/‬השקפת העולם‪ .‬מעלה מאוד את תחושת הבטחון!‬
‫•‬
‫סימפתיה‪ -‬אהדה‪ .‬חיפוש מאפיינים חיוביים על מנת לשנות זווית ראיה‪.‬‬
‫•‬
‫יחס חיובי בלתי מותנה‪ -‬ביקורת ושיפוטיות עוזרות לנו להתמודד עם החרדה שלנו אך מאיימות‬
‫על האחר‪ .‬יחס חיובי בלתי מותנה מבטא ביטחון וכוח‪ .‬קבלה שלמה של האחר‪ ,‬ללא קשר‬
‫למאפיינים האישיים‪ ,‬עמדות או תגובות‪.‬‬
‫•‬
‫הכלה‪ -‬מיכל מטאפורי לסיפור של האדם‪.‬‬
‫הקשבה אקטיבית‪-‬‬
‫תשומת לב ממוקדת שתרחיב את תחושת הבטחון‬
‫באמצעות שאלות או התערבויות‪ ,‬תבטא את העניין שלכם באחר‪.‬‬
‫ שאלות הבהרה‪ -‬לעזור לדובר להבהיר את המסר שלו‪ ,‬לדייק‪.‬‬
‫ שמירה על קשר עין‪ ,‬ערנות‪.‬‬
‫ שיקוף‪ -‬חזרה המאפשרת מודעות‪ ,‬מראה להתבוננות בסיפור‪.‬‬
‫ אתגור‪' -‬כן‪ ,‬זה מפחיד‪ .‬עם זאת אתה יודע שאתה יכול לעשות זאת‪ ,‬אז קדימה'‪...‬‬
‫לשאלות החשובות ביותר אין כנראה תשובות מוכנות‪ ,‬עם זאת‪ -‬לשאלות‬
‫עצמן יש כוח מרפא כשחולקים אותן עם הזולת‪...‬‬
‫שאלה שאין עליה תשובה היא בת לוויה טובה למסעות‪ .‬היא מחדדת את‬
‫העין לראות את הדרך‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫"הפרעות הקשבה"‬
‫המעריכים‬
‫המפרשים‬
‫תוך כדי הקשבה‪.‬‬
‫"פסיכולוגים"‪.‬‬
‫מסבירים מניעים והתנהגות על‬
‫בסיס המניעים שלנו‬
‫באופן אוטומטי‪ :‬יפה‪ ,‬נכון‪ ,‬לא טוב‪,‬‬
‫לא מקבל‪...‬‬
‫מסכים‪/‬לא מסכים‬
‫החוקרים‬
‫היועצים‬
‫מתוך מסגרת ההתייחסות שלנו‬
‫]צורך במידע‪ ,‬לא הבהרה[‬
‫התבססות על ניסיון חיינו‬
‫יודעים הכל‪ ,‬עברו כבר‪ ,‬מכירים‪...‬‬
‫עברו כברת דרך‬
‫השופטים‬
‫נוקטים עמדה וגוזרים את הדין‬
‫על פי אמות המידה והערכים שלנו‬
‫אם יש לגיטימציה גם לחוויות הקשות ביותר‪ -‬זה נותן ביטחון!‬
‫הקשבה מכילה – אמפטית‬
‫היכולת להכיל תלויה ב‪...‬‬
‫יכולת לרוקן את עצמי‪ -‬ויתור על האגו לאותו פרק זמן‬
‫יכולת להיות נוכח‪,‬‬
‫יכולת לשים לב‬
‫להקשיב‪ -‬זה לפנות מקום‬
‫קשה לנו כי אנו חיים בתרבות כובשת‪ ,‬חודרת ומשתלטת‪ .‬העיקרון המרכזי בתרבות המערבית הנו‬
‫שיקולי רווח "מה יצא לי מזה?"‬
‫הקשבה מצטרפת‬
‫)לעומת הקשבה מתנגדת(‬
‫מכוונת להבנה‪ .‬חיבור אל מילים‪ -‬שיקוף‪ .‬אל משמעות‪ -‬אישוש‪ ,‬חיזוק‪ ,‬תהליך ההבנה‪ .‬אל רגש‪-‬‬
‫אמפטיה )התחברות אל רגשות לא הזדהות(‪.‬‬
‫הקשבה להתנהגות‬
‫מקשיבים באוזניים למילים ומשתמשים בעיניים ובלב לרגשות‪ ,‬לשפת הגוף‪ ,‬למשמעות‪.‬‬
‫התחברות אל מציאות האחר‬
‫הקשבה ללא השלכה וללא התניה )לא לשער מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬מניעים ופרשנות האחר(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שלוש רמות הקשבה‪:‬‬
‫בסיסית‪ -‬הקשבה פנימית‬
‫הקשבה ממוקדת‬
‫הקשבה סביבתית‬
‫שומעים את האחר‬
‫מיקוד תשומת הלב לאחר‬
‫שימת לב‬
‫יוצרים הקשר משמעות‬
‫מיקוד המודעות‬
‫הקשבה מכילה‬
‫קליטת מסרים נוספים ובהם כל‬
‫לעולם שלנו‪.‬‬
‫הנתונים החושיים‪.‬‬
‫)הקשבה אוטוביוגרפית(‬
‫ברמת ההקשבה הבסיסית אנו עשויים להתעלם מהאחר‪ ,‬מאחר ואנו עסוקים בענייננו והקשב מופנה‬
‫לשם‪ .‬ישנם מצבים של העמדת פנים‪" -‬כן‪ ,‬כן"‪ ,‬או הקשבה סלקטיבית‪ -‬מחכה לשמוע מה שרוצה וננעלת‬
‫על זה‪ .‬גם ההקשבה הדרוכה אינה הקשבה‪ ,‬שהרי אנו דרוכים על מנת להשיב‪ ,‬ולא באמת כדי‬
‫להקשיב‪ ...‬כך ההתמקדות שלנו היא במה לומר בהמשך‪ ,‬איך להגיב‪ ,‬מה לעשות‪...‬‬
‫ברמת ההקשבה הבסיסית אור הזרקורים מכוון אלינו‪ :‬מחשבותינו‪ ,‬תחושותינו‪ ,‬שיפוטיות‪ ,‬האמונות‬
‫והמסקנות שלנו בנוגע לעצמנו ובנוגע לאחרים‪ .‬אולי אנחנו שומעים אך לא ממש מעבדים‪ ...‬כניסת מידע‬
‫ללא יציאה‪.‬‬
‫הדבר ראוי בשיח פנימי או איסוף מידע‪ -‬ביני לביני‪ ,‬כשאין את האחר‪:‬‬
‫דוג' ‪-‬אירוח‪ :‬הכנתי מספיק אוכל? כולם יגיעו בזמן? איך יהיה מזג האוויר‪ -‬נשב בחוץ או בפנים? כדאי‬
‫לקנות עוד שתייה? מה אלבש? כדאי להוסיף תותים לקערה?‪...‬‬
‫מאפייני ההקשבה הבסיסית‪:‬‬
‫ סיפוק הצרכים האישיים שלנו‪.‬‬
‫ מודעות למחשבות ורגשות‪.‬‬
‫ הפטפוט השכלי הפנימי‬
‫שומעים הכל דרך המסננת האישית שלנו )חוויות שעברנו‪ ,‬תפיסות‪ ,‬אמונות‪ (...‬שיפוט מתוך‬
‫העולם האישי שלנו‬
‫הקשבה ממוקדת כשתשומת הלב וההשפעה מכוונת לאחר‪ ,‬כל המודעות מוקדשת לאחר‪.‬‬
‫מה ואיך נאמר‪ ,‬מה לא נאמר‪ .‬הקשבה לתוכן‪ ,‬לבחירת המילים‪ ,‬למנגינה‪/‬קצב‪ ,‬לאינטונציה )גובה הקול‪,‬‬
‫זריזות‪ ,‬דחיסות מילים(‪ ,‬לתנועות גוף‪ ,‬להבעות הפנים‪.‬‬
‫השפעת ההקשבה היא על הדובר‪ .‬המקשיב‪ -‬מראה שלא קולטת אף טיפת אור‪ ,‬מה שיוצא מהדובר חוזר‬
‫אליו‪ .‬הקשבה מתוך אמפתיה‪ ,‬סקרנות ושיתוף פעולה‪.‬‬
‫הפטפוט המוחי נעלם‪...‬‬
‫‪7‬‬
‫ההקשבה הסביבתית כוללת פעולה‪ ,‬אי‪-‬פעולה ואינטראקציה‪ .‬דומה לגלי רדיו‪ -‬נקלטים באנטנה והופכים‬
‫למידע שניתן להשתמש בו‪ .‬נדרש תרגול כדי לרכוש מיומנות הקשבה ברמה זו‪ .‬מאפשר גישה טובה‬
‫לאינטואיציה‪ .‬זוהי הקשבה סביבתית‪ -‬הוליסטית‪ :‬הבחנה בטמפ'‪ ,‬רמת אנרגיה‪ ,‬אור‪/‬חושך באופן מילולי‬
‫וכמטפורה‪ .‬לסמוך על החושים‪ ,‬להפעיל את ההמיספרה התבניתית‪ .‬לחבר פיסות מידע שונות‪ ,‬לקלוט‬
‫את מפת העולם של האחר‪.‬‬
‫זוהי היכולת לקחת את המידע‪ ,‬לשחק איתו ולראות מה יקרה‪.‬‬
‫תרגול הקשבה ברמה ‪:3‬‬
‫ לשבת בלובי של מלון‪ ,‬אזור המתנה של חדר מיון‪ ,‬גן השעשועים‪ ,‬בית קפה וכד'‪ :‬להקפיד‬
‫להשתמש במודעות ברמה זו ולשים לב לתחושות האנשים מסביב‪ :‬כעס‪ ,‬תסכול‪ ,‬שמחה‪ ,‬שעמום‪,‬‬
‫שלווה‪ ,‬חרדה ועוד'‪ .‬במה עוד אתם מבחינים בנוגע לאותה סביבה? מהי האווירה במקום? היכן‬
‫האנרגיה וכיצד היא משתנה כשהולכים או מגיעים אנשים‪ .‬כתבו את הרשמים שלכם‪ .‬אחר כך‪,‬‬
‫נסו להקשיב באותה רמה כשעיניכם עצומות‪ .‬מה ההבדל? במה אתם מבחינים כעת שלא‬
‫הבחנתם בשעה שעיניכם היו פקוחות?‬
‫ חבר‪/‬ה נכנס‪/‬ה לחדר‪ ,‬ברור שהוא‪/‬היא כועס‪/‬כועסת‪ :‬שימו לב איך מגיב החדר‪.‬‬
‫ בקשו משני חברים שייכנסו לחדר ויפתחו בשיחה קולנית ולא מנומסת‪ .‬שימו לב איך משתנה רמת‬
‫האנרגיה‪.‬‬
‫אז איך מתחילים לתרגל?‬
‫כשתהיה לכם הזדמנות‪ ,‬התחילו בשיחה‪ ,‬ופשוט הקשיבו לתשובות ושאלו שאלות המבוססות על‬
‫התשובות שהאדם נותן לכם‪ .‬אל תצאו בהצהרות‪ ,‬אל תסכימו עם שום דבר‪ ,‬אל תציעו הצעות‪ ,‬אל תספרו‬
‫על הניסיון שלכם ואל תפריעו ‪.‬‬
‫הקשיבו בלבד ושאלו שאלות המבוססות על הדברים שהאחר מספר לכם‪ .‬בחנו את התגובות שלו‪ .‬בוודאי‬
‫תבחינו שהוא רגוע‪ .‬אולי יספר לכם מידע אישי‪ ,‬ידבר בפתיחות ובסוף השיחה יש להניח שיודה לכם‬
‫שהקדשתם לו מזמנכם‪.‬‬
‫התמורה להקשבה אפקטיבית עצומה‪ ,‬אך דורשת מאמץ מסוים מצדכם‪ .‬לא קל לשנות את הרגלי‬
‫ההקשבה שלנו‪ ,‬אני יודעת זאת מניסיון אישי‪ .‬אני חוזרת על טעויותיי מספר פעמים‪ .‬לכן כדאי להתאמן‬
‫ולשפר את ההרגלים שלנו!!!‬
‫"כשאני מספר לך משהו ואתה כל הזמן רק 'יופי‪ ,‬יופי' משיב‪ ,‬אני יודע שאתה בכלל‬
‫לא מקשיב"‬
‫)הילד הזה הוא אני‪/‬יהודה אטלס(‬
‫הקשבה היא מיומנות תקשורת בעלת ערך רב‪ ,‬בכל תחומי החיים ובטח כמאמן‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כמה טיפים להקשבה‪:‬‬
‫ אם אתה לא ממש בטוח שהבנת מה המתאמן אומר‪ -‬נסה לחזור על כך בדרך קצת אחרת‪" :‬אז‬
‫מה שאתה אומר זה‪"...‬‬
‫ השתמש בקשר עין לעיתים קרובות ככל האפשר‪ ,‬זוהי דרך טובה להימנע מהיסחפות ל'פטפוט‬
‫המוחי'‪.‬‬
‫ שים לב לפער בין שפת הגוף‪/‬הטון לבין המלל של המתאמן‪.‬‬
‫ רגישות לניואנסים‪ -‬להציב סימני שאלה כשנאמרים דברים שאינם מובנים לנו ודורשים בירור‬
‫)דוג'‪ :‬עבר עלי יום רגיל‪ .‬מה זה יום רגיל? האם היום הרגיל שלי זה כמו היום הרגיל שלך?(‬
‫ האם המתאמן זקוק לעצה או להקשבה בלבד? )לפעמים ילדים מפסיקים לספר להורים שלהם‬
‫מה עובר עליהם משום שמקבלים מהם עצות והם רוצים רק שיקשיבו להם(‪.‬‬
‫ המתאמן משדר בטחון עצמי מופרז‪ -‬אולי זה מחפה על חוסר ביטחון וכאב? הקשב לטקסט שלא‬
‫תמיד נאמר במילים‪...‬‬
‫ תן למתאמן את ההזדמנות ללמד אותךמשהו שאתה לא יודע עליו ‪ -‬לא ניתן ללמוד משהו חדש‬
‫כשאנחנו מדברים‪ ...‬רק כשמקשיבים אפשר ללמוד!‬
‫ התעניין בדברים הנאמרים‪" -‬מעניין מה שאמרת כרגע‪ ,‬אתה יכול לספר לי מה הוביל אותך‬
‫להאמין‪/‬לחשוב‪/‬להגיב בדרך זו?"‬
‫ הייה מודע לפרשנות הסובייקטיבית שלך ונטרל אותה!‬
‫‪9‬‬
‫לתקשר זה כמו לשחק במסירות‬
‫אני זורק את הכדור ואתה תופס אותו‬
‫ואז אתה זורק את הכדור ואני תופס אותו‪.‬‬
‫ושוב‪ ,‬אני זורק את הכדור‪...‬‬
‫להכיר פירושו להקשיב למה שיש לאדם אחר להגיד‪.‬‬
‫"אני רוצה לדבר על רגשותי"‪ ,‬אתה צפוי לומר‪" ,‬אבל איש אינו מקשיב לי‪".‬‬
‫אינך היחיד שחושב כך לעתים קרובות‪...‬‬
‫למעשה‪ ,‬זה מה שקורה בכל פעם שאנשים מנסים להשתמש בתקשורת כדי‬
‫להתחרות במקום להכיר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אמפתיה‬
‫היכולת לחוש ברגשותיהם של אחרים‪ ,‬מבלי להזדהות או לחבב אותם‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬לראות את העולם מבעד לעיניהם‪.‬‬
‫יכולת זיהוי והבנת רגשות מתבססת על מיפוי הקלט בערוץ החזותי והשמיעתי‪ -‬רמזים התנהגותיים‬
‫ויזואליים )הבעות פנים( ורמזים אודיטוריים )שינוי בגוון הקול‪ ,‬קצב דיבור וכד'( במוח‪ -‬המעבדה הנה‬
‫נוירוני המראה‪.‬‬
‫נוירון מראה‪ -‬יורה או מגיב באופן חשמלי גם כשהאדם מבצע פעולה כלשהי וגם כשהוא צופה באחר‬
‫מבצע פעולה כזאת‪.‬‬
‫מאפשר לשקף התנהגות של אדם אחר‪ ,‬כאילו הייתה התנהגות שלי‪ .‬נוירוני המראה מאפשרים לנו לחוש‬
‫מה שחש הזולת ולפעול כמוהו‪ .‬תפקודם קשור ליכולת לחוש אמפתיה‪ ,‬לתפוס את הלך נפשו של הזולת‬
‫ולעמוד על כוונותיו‪ ,‬ללמוד בדרך של חיקוי ולתקשר בעזרת שפה‪.‬‬
‫נוירוני מראה ממוקמים בקורטקס הפריאטלי )האונה הקודקודית(‪ .‬מגיבים למראה הפעולה ולא למראה‬
‫העצם‪.‬‬
‫דמיינו שאתם נמצאים בבר כלשהו ואתם רואים איזו יד שתופסת כוס בירה‪ ,‬באותו הרגע יש לכם תוכנות מוטוריות בתוך המוח‬
‫שלכם שתופסות את כוס הבירה‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬יש לנו את היכולת לאינטראקציה עם האחרים בגלל שמה שעושים האחרים‬
‫נכנס לתוכנו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אותו אזור במוח‪/‬סוג ספיציפי של נוירונים מופעל כשאני חווה כאב‪ -‬צובטים אותי וגם‬
‫כשהאחר חווה כאב‪ -‬צובטים אותו זוהי אמפתיה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בתחילת שנות התשעים באוניברסיטת פרמה האיטלקית‪ ,‬המדען ג'יאקומו ריזולטי וצוותו חיברו קוף ניסוי‬
‫אל מוניטור שעקב אחר אזורים במוח שמחקרים קודמים מיקמו בהם פעילות הקשורה בתכנון ובתנועה‪.‬‬
‫כאשר הקוף אחז בחפץ והזיז אותו‪ ,‬קבוצת נוירונים ירתה והמוניטור‪ ,‬בתורו‪ ,‬צפצף‪.‬‬
‫במהלך הניסוי הבחינו ריזולטי וחברי צוותו בתופעה משונה‪ :‬בכל פעם שאחד החוקרים הגיש אוכל לפיו‬
‫מול עיני הקוף‪ ,‬מוחו של האחרון הגיב ממש כאילו הוא עצמו עושה את הפעולה‪ :‬בין אם הקוף הניע את‬
‫ידו בעצמו ובין אם רק ראה מישהו אחר עושה כן‪ ,‬אותה פעילות מוחית נרשמה במוניטור‪ .‬אחרי כמה‬
‫שנים של תצפיות‪ ,‬ריזולטי הסיק שהמוח מצויד במה שכינה "נוירוני מראה"‪ ,‬דרכם ממשיג המוח פעולה‬
‫שהתבצעה על‪-‬ידי האחר‪.‬‬
‫פרסום הממצאים פרץ דרך לעבודה נוספת מאת ריזולטי ואחרים‪ ,‬אשר הרחיבה את פעולת השיקוף‬
‫הפשוטה שנצפתה במעבדה בפרמה לכדי תיאוריה נוירו‪-‬חברתית על היחס בין אדם לסביבתו‪ :‬פעולה זו‪,‬‬
‫גרסו‪ ,‬היא המאפשרת לאדם להבין את זולתו גם מבלי שהתנסה בחווייה בעצמו; היא למעשה אבני‬
‫היסוד של החווייה האנושית‪ ,‬או כפי שהצהיר בשנת ‪ 2000‬פרופ' וי‪ .‬אס רמנצ'דרן‪ ,‬חוקר מוח‬
‫באוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה‪" :‬ניורוני מראה יחוללו בשדה הפסיכולוגיה מה שחולל ה‪DNA-‬‬
‫בביולוגיה"‪ .‬חברות תרופות השקיעו בשאיפה לארוז ממצאי מעבדה למוצר‪ :‬לפי תיאוריית "הראי‬
‫השבור"‪ ,‬אפשר שהפרעה בפעילות נוירוני הראי היא אחד הגורמים לאוטיזם וליקויים חברתיים אחרים‬
‫ובעזרת הבנה מעמיקה יותר של טבעם ניתן יהיה להתערב בו‪.‬‬
‫הנוכחות של נוירוני המראה זוהתה באזורים הרבה יותר גדולים במוח מאשר צפו המדענים בהתחלה‪.‬‬
‫מפעם לפעם הם מציגים מבנה שונים )פשוטים או מתוחכמים( בהתבסס על תופעה רגשית שעוררה את‬
‫התגובה העצבית‪:‬‬
‫מערכת תהודה המאפשרת לנו לקרוא ולהבין את כוונותיהם של אחרים כאילו היו שלנו‬
‫חיבור ישיר לרגשות שלנו‪ -‬לדוג'‪ :‬ברגע בו אני חש בריח לא נעים או שמישהו עושה לי רע מופעל האזור הזה ונותן‬
‫לי את הרגש המתאים‪ .‬בנוסף‪ -‬אם אני רואה מישהו שסובל זה מפעיל אצלי בדיוק את אותו האזור הזה שם‪.‬‬
‫כלומר‪ -‬מבחינה פיזית לנו יש את היכולת לאמפתיה עם האחרים והסבל של האחר 'הופך להיות הסבל שלי'‪-‬‬
‫מפעיל את המנגנון הרגשי‪ .‬ברגעים אלו‪ ,‬איננו משתמשים במודעות הקוגניטיבית‪ -‬זה לא שאני מבין שהוא מרגיש‬
‫רע אלא תחושת 'הרע' שבתוכו נכנסת אלי כאילו אני בעצמי מרגיש את הכאב‪.‬‬
‫אנחנו אמפתיים באופן מכאני אם אנחנו רוצים את זה או לא‪ ,‬אנחנו נכנסים לכוונון יחד עם הרגשות‬
‫והתחושות של האחרים‪.‬‬
‫אמפתיה יוצרת תחושה של מקום בטוח ומסייעת להקטין את החרדה‪ ,‬להגדיל את הבטחון‪.‬‬
‫יש לנו מנגנונים שפועלים נגד הנטייה הטבעית להיות חברותיים‪ ,‬במלחמה לדוג'‪ -‬אני מרגיש את הכאב‬
‫של האדם האחר ובכל זאת מתגבר וממשיך להילחם‪ ...‬כשאנו 'מסרסים' את המנגנון הטבעי‪ -‬איננו‬
‫מאושרים!‬
‫חרדה פוגעת ביכולת האמפתית שלנו בטחון מעצים אותה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שיפור ופתוח מיומנות האמפתיה יפחית את רמת החרדה בכל מפגש עם אנשים אחרים וכך ניצור‬
‫תחושה של מקום בטוח לנו ולאחרים‪.‬‬
‫אמפתיה מאפשרת לחוש חמלה‪ ,‬הבנת רגשות‪/‬קשיים‪/‬מכאובים של האחר ללא שיפוטיות וביקורת‪.‬‬
‫משפחה אמפתית‪ -‬מקשיבים לצרכים‪ ,‬חולקים את משאבי המשפחה‪ .‬לא‪-‬אמפתית‪ -‬כפיית כללים וחוקים‬
‫ללא התחשבות בצרכים ]גמישות‪/‬נוקשות[‪.‬‬
‫מורים אמפתיים‪ -‬מקשיבים לתלמידיהם ומנסים להבין את צרכיהם‪ ,‬מורים סמכותיים מגדילים את הפער‬
‫בין המוכשרים לחלשים‪ .‬אמפתיה יוצרת תחושה של מקום בטוח ומסייעת להקטין את החרדה‪ ,‬להגדיל‬
‫את הבטחון‪.‬‬
‫מודעות רגשית מאפשרת לנו‪ ,‬בכל מפגש עם אחרים‪ ,‬לזהות את רמת האמפתיה‪/‬חוסר אמפתיה‬
‫והשלכותיה‪.‬‬
‫תרגול ושיפור מיומנות אמפתיה‪:‬‬
‫"להיכנס לעורם" של אנשים אחרים באמצעות‪-‬‬
‫•‬
‫קריאה‪ -‬רומנים המתמקדים בחייהם של הגיבורים וביחסים עם אחרים‪.‬‬
‫•‬
‫כתיבה‪ -‬שימוש אקטיבי באמפתיה שלנו‪ .‬סיפורי חיים של אנשים שאנחנו מכירים‪ ,‬תיאורי מקרים והתנהגות‬
‫של אנשים באירועים מיוחדים‪ ,‬סיפורים דמיוניים‪ .‬הנסיון ליצור דמויות חיות ואותנטיות יפעיל את תרגול‬
‫מיומנות האמפתיה‪.‬‬
‫•‬
‫סיפור סיפורים‪ -‬בע"פ‪ .‬מבלי לשפוט‪.‬‬
‫•‬
‫סימולציה‪ -‬יעילה ביותר ]משחק אצל ילדים‪ -‬אמא‪/‬אבא‪ ,‬חולה‪/‬רופא וכד'[‪.‬‬
‫•‬
‫משחק‪ -‬קופסה‪/‬חברה‪.‬‬
‫•‬
‫תשומת לב לאנשים אחרים אומנות ההקשבה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הצטרפות והובלה‬
‫"סליחה גברת‪ ,‬את מוכנה לעזור לי בבקשה לקשור את הנעליים?"‬
‫למשמע השאלה עצרתי לפתע ממרוצת הבוקר בדרכי לעבודה‪ ,‬התבוננתי בחיבה בילדונת הקטנה‪ ,‬ואמרתי‬
‫לה‪" :‬בואי חמודה‪ ,‬אעזור לך"‪ .‬בסיומו של יום עמוס פעילות‪ ,‬כשישבתי בסלון עם כוס קפה ועוגיות‪ ,‬נזכרתי‬
‫לפתע באותה ילדונת חמודה‪ .‬כמה פשטות ותמימות היתה בבקשתה‪...‬למרות כל העומס והלחץ בשעת בוקר‪,‬‬
‫אי אפשר היה לסרב לה‪...‬‬
‫מערכת היחסים בין עוזר לנעזר )מאמן ומתאמן( הינה מערכת זוגית הדורשת הקשבה‪ ,‬תיאום‪ ,‬הרמוניה‬
‫ושיתוף פעולה‪ .‬בקשת עזרה הנה פנייה לאחר בזמן מצוקה‪/‬ארוע מטריד לשם תמיכה‪ ,‬הקשבה וסיוע‪.‬‬
‫בקשת עזרה אינה דבר של מה בכך עבור רוב בני האדם‪...‬‬
‫כפי שכבר חזרנו והדגשנו‪ ,‬הבסיס לאימון הרגשי הנו צמצום הפער בין חרדה לבטחון והצעד הראשון‬
‫הנו יצירת מרחב אימון בטוח‪ -‬לאפשר למתאמן בטחון‪.‬‬
‫הקשבה היא מיומנות תקשורת המאפשרת העצמה‪ .‬ומה היא תקשורת?‬
‫תקשורת היא קודם כל נוכחות‪ .‬זוהי נקודת החיבור ביני לבין מישהו אחר‪ ,‬ביני לבין עצמי‪.‬‬
‫תקשורת היא האיך‪ -‬הכלי איתו נגיש את המה ]מרק משובח בקערה סדוקה‪ -‬מילים יפות בנימת‬
‫כעס‪/‬מרירות[‪ .‬תקשורת היא תהליך של זרימה‪ ,‬לכן יש בה רצף מעגלי‪ ,‬כאשר בכל רגע אנו נמצאים‬
‫בשלב מסוים בתוך מעגל הזרימה‪ .‬בשלב אחד אנו בתחילת התהליך ובאחר אנו בסופו‪.‬‬
‫כלי ההגשה למישהו אחר ולעצמנו‪ -‬אופן הצגת הנוכחות שלנו‪ .‬מה שיאפשר קבלה או דחייה‪.‬‬
‫האיך בונה או מסיר חסימות‪ ,‬בבקשה שלנו לשתף מישהו אחר‪ ,‬או להתחבר לעצמנו‪.‬‬
‫להגיש את עצמי בדיוק כמו שאני‪ ,‬להגיד‪ -‬הנה אני‪ ,‬כדאי לך להשתמש בי כתמיכה נוכחות‪.‬‬
‫ישנם סגנונות תקשורת שונים וכן ערוצי תקשורת )שמיעתי‪ ,‬חזותי‪ ,‬קינסטתי( המשפיעים על‬
‫קליטה‪/‬עיבוד וביטוי מידע‪.‬‬
‫בתהליך תקשורת‪ ,‬בד"כ מתמקדים יותר באופן הדיבור‪ ,‬במסר המילולי המועבר החוצה‪ ,‬אך המסר‬
‫המילולי הוא חלק קטן מבין הכלים בהם משתמש הגוף להעברת המסרים; ידיים רועדות‪ ,‬תנועות של‬
‫איברים בתוכנו אינן רצופות‪ ,‬אינן סימטריות‪ ,‬אינן זורמות‪ .‬התבוננות פתוחה וקשובה תקל עלינו‬
‫להבחין היכן ובאיזו עוצמה מתקשה האדם לשתף אותנו במסריו‪ ,‬להציג נוכחות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תקשורת מורכבת מ ‪ 7%‬מילים‪ 38% ,‬איכות הקול ‪ 55% ,‬שפת הגוף‪ .‬מסתבר שלשפת הגוף ולטון‬
‫הדיבור יש השפעה מכרעת על מה שאנחנו משדרים וקולטים במהלך מפגש וכל זה קורה מבלי שנהיה‬
‫מודעים לכך‪.‬‬
‫תקשורת לא מילולית מאפשרת לנו להקשיב למצב הפנימי בו נמצא האדם‪ -‬דרך הבעות פנים‪ ,‬גוון הקול‪,‬‬
‫תנועות העיניים‪ ,‬ידיים וכד'‪ .‬כשהמתאמן יחוש בטוח‪ -‬נוכל לשקף לו את מה שאנו חווים דרך התקשורת‬
‫הבלתי מילולית‪.‬‬
‫לתקשר זה כמו לשחק במסירות‪.‬‬
‫אני זורק את הכדור ואתה תופס אותו‪.‬‬
‫ואז אתה זורק את הכדור ואני תופס אותו‪.‬‬
‫ושוב‪ ,‬אני זורק את הכדור‪...‬‬
‫להכיר פירושו להקשיב למה שיש לאדם אחר להגיד‪.‬‬
‫"אני רוצה לדבר על רגשותי"‪ ,‬אתה צפוי לומר‪,‬‬
‫"אבל איש אינו מקשיב לי"‪...‬‬
‫אינך היחיד שחושב כך לעתים קרובות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬זה מה שקורה בכל פעם שאנשים מנסים להשתמש בתקשורת כדי‬
‫להתחרות במקום להכיר‪.‬‬
‫המרכיב החשוב ביותר בתקשורת הוא ראפור ‪ -Rapport‬מילה בצרפתית שפרושה קשר‪ ,‬זיקה‪ ,‬יחסים‬
‫של אמון‪ ,‬היענות‪ ,‬כימיה הנוצרת בין אנשים‪ .‬אמון הוא המרכיב המשמעותי ביותר בכל סוג של‬
‫תקשורת‪ .‬נוחות‪ ,‬הרמוניה‪ ,‬קרבה ובטחון‪ .‬משפטים מהסוג‪" :‬אנו משדרים על אותו גל‪/‬תדר"‪" ,‬אנחנו‬
‫באותו הראש" נאמרים כאשר שני אנשים נכנסים לראפור אחד עם השני‪.‬‬
‫כשיש ראפור בין אנשים‪ ,‬הם חווים חוויה של קבלה ונינוחות‪ .‬במצב כזה מתאפשרת תקשורת של שיתוף‬
‫פעולה‪ ,‬התפתחות והעצמה‪ .‬אנשים כמהים לאנשים כמוהם!‬
‫ראפור בא לידי ביטוי בכל מערכת יחסים‪:‬‬
‫בין אדם לאדם‪.‬‬
‫בין אדם לקבוצה‪.‬‬
‫בין אדם לעצמו‪ -‬המודע והתת מודע‪.‬‬
‫אתם משוחחים עם מישהו והוא מגיב בכעס‪ .‬אם אתם לא בראפור‪ ,‬יכול להיות שתיבהלו ותירתעו‪ ,‬תשפטו‬
‫את האדם שמולכם ותלכו‪ .‬אם לעומת זאת חשוב לכם להמשיך את השיחה ולייצר שיתוף פעולה‪ ,‬תוכלו‬
‫לייצר ראפור למשל על ידי ביטוי של הבנה ואמפטיה לכעס שהתעורר )מבלי לקחת עליו אחריות! ( ורק‬
‫אחרי שמתקבלים סימנים של רגיעה בצד השני‪ ,‬אפשר להוביל להמשך השיחה בכיוון של שיתוף פעולה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בנייה של ראפור מורכבת משני צעדים המתואמים בניהם כמו ריקוד‪ :‬צעדים של הצטרפות והובלה‪.‬‬
‫‪ -Pacing and Leading‬בסיס ליצירת תקשורת אפקטיבית‬
‫הצטרפות‬
‫‪PACING‬‬
‫מפגש עם האחר במפת העולם שלו‪.‬‬
‫הכרת מע' האמונות‪ ,‬הדפוסים‪ ,‬התנגדויות‪ .‬הצטרפות למפת העולם מצריכה קודם כל לימוד מפת‬
‫העולם‪ ,‬לשם כך נדרשים סקרנות אמיתית‪ -‬הרצון להבין איך האחר חושב‪/‬פועל ונטרול העולם שלי‪.‬‬
‫הצטרפות יעילה נעשית מתוך כבוד לתפיסת העולם הייחודית שלו‪ ,‬שהתעצבה דרך חוויות חייו‪ ,‬דברים‬
‫שלמד‪ ,‬נטיות החשיבה שלו ועוד‪ .‬המטרה להבין‪ ,‬ללמוד ולא לשפוט‪ .‬להבין זה אומר לקבל את דרך‬
‫הראיה של האחר‪ ,‬להבין את הדרך בה הוא מתבונן בעולם‪ .‬לזכור שלכל אדם יש דפוסי חשיבה‬
‫והתנהגות יחודיים‪ ,‬המביאים אותו לתוצאות מסוימות‪ .‬במידה ואדם רוצה להגיע לתוצאות אחרות‪ -‬אפשר‬
‫להוביל אותו להתבונן במציאות מזוויות אחרות‪ ,‬לשים לב לתבניות ודפוסים‪ ,‬לתרגל ולבחון שינוי‪..‬‬
‫איך עושים זאת? פונים לדברים שנאמרו‪ ,‬משתמשים באותן מילים‪ .‬הופכים למשהו חיובי‪.‬‬
‫התאמה לתקשורת מילולית ולא מילולית‪ -‬חזרה על מה שנאמר מתוך הבנה‪ ,‬אהדה וסימפטיה‪.‬‬
‫הצטרפות לשפת הגוף‪ ,‬תנועות ידיים‪ ,‬הבעות פנים‪ ,‬תנוחת גוף‪ ,‬איכות הקול‪ ,‬הטון‪ ,‬קצב הדיבור‪,‬‬
‫לאמונות‪ ,‬לערכים‪ .‬הקשבה לתנועת החיים של המתאמן והתאמת שפת הגוף‪ -‬לשבת באותה תנוחה‪,‬‬
‫רכון קדימה‪ ,‬מוריד נעליים‪...‬‬
‫הצטרפות היא מצב בו המאמן מתאים עצמו לערוצי התקשורת של המתאמן‪ ,‬לאנרגיה שלו‪ -‬הוא‬
‫מצטרף למפת העולם הפנימי‪ -‬מחקה אותו בעדינות תוך כדי הקפדה על שימוש בתבניות הלשוניות‬
‫ושימוש בערוצי התקשורת הנכונים‪.‬‬
‫הצטרפות שומרת על תשומת לב מוגברת ומעודדת נכונות לשיתוף פעולה‪ .‬היא יוצרת אמון‪ -‬שהנו‬
‫הבסיס לתקשורת ישירה ו'מיושרת'‪ -‬קודם כל עם עצמי )המתאמן(‪ -‬מודע ותת‪-‬מודע‪ .‬מגבירה נקודות‬
‫דמיון ומפחיתה שוני‪.‬‬
‫המסר של ההצטרפות הוא‪:‬‬
‫גם אני כמוך‪...‬‬
‫אני מבין אותך‪...‬‬
‫אתה לא לבד‪...‬‬
‫אני מקבל אותך‪...‬‬
‫אני מכבד אותך‪...‬‬
‫אתה בסדר כמו שאתה‪...‬‬
‫הצטרפות כוללת שיקוף והתאמה‪:‬‬
‫ שיקוף‪ -‬חזרה על תנועה מדויקת‪ ,‬מילים כפי שנאמרו‪.‬‬
‫ התאמה – התאמת השפה המילולית והבלתי מילולית‪ :‬תנועה ‪ -‬שידור ברמה של התת מודע אומר ‪-‬‬
‫אני קשוב אליך‪ ,‬אני מבין‪/‬מכיר‪ .‬שימוש בדימויים‪/‬ביטויים מתוך עולמו של המתאמן‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫תהליך ההצטרפות יוצר הרגשה של מציאות משותפת‪ -‬כשאני מצטרף אל האחר אני מקשיב לו‪ ,‬מגלה‬
‫עניין וסקרנות‪ .‬צועד איתו‪ ,‬משקף‪' -‬שמעתי אותך מדבר על‪."...‬‬
‫עם ילד‪ -‬אפשר לשבת ולשחק על הרצפה‪.‬‬
‫הילד לחוץ לפני בחינה ואתם רוצים להרגיע אותו‪ .‬אם תגידו לו משפט כמו‪' :‬תפסיק לדאוג‪ ,‬יהיה‬
‫בסדר'! תוסיפו לכך טון דיבור לא סבלני ושפת גוף ממהרת והילד שלכם יגיב בריחוק‪ .‬הוא ירגיש לבד‪,‬‬
‫המתח שלו יתגבר ויכול להיות שהוא יימנע מלשתף אתכם והקשר בניכם יתרחק‪ .‬תוכלו במקום זאת‬
‫לפנות אליו‪ ,‬להתבונן בו בגובה העיניים ולהעביר לו את המסר שאתם מבינים את החששות שלו‪ .‬זו‬
‫הצטרפות‪ .‬אתם יושבים איתו זמן מה במקום שבו הוא נמצא מבלי לנסות להזיז אותו משם‪ ,‬מבלי‬
‫לשפוט אותו וגם בלי להזדהות איתו‪ .‬עכשיו הוא כבר לא לבד‪ .‬בזכות האמפטיה שגיליתם כלפיו‪ ,‬יש לו‬
‫גם יותר אהדה לעצמו‪ .‬מאוחר יותר אפשר לבדוק גם איך עוד אפשר לתמוך בו‪.‬‬
‫הובלה‬
‫‪LEADING‬‬
‫כל פנייה לאדם שאמורה לעורר תגובה מצידו‪.‬‬
‫שינוי זווית ראיה‪ ,‬העברת מסרים‪ .‬חתירה למטרה! תמיד חשוב להצטרף לפני שמובילים!‬
‫לאחר שהמאמן "נכנס לנעליו" של המתאמן‪) ,‬הצטרפות( מתבונן מתוך זוית הראיה שלו‪ ,‬מקשיב מתוך‬
‫האוזנים שלו‪ ,‬משקף ושואל שאלות הבהרה‪ ,‬מאפשר למתאמן לחוות את עצמו‪ ,‬ניתן להתקדם לשלב‬
‫ההובלה ‪ (Leading) -‬השלב בו המאמן מתחיל להניע את המתאמן אל עבר מטרותיו במסע האימון‪.‬‬
‫בשלב זה משתמש המאמן בכלים שונים להרחבת תמונת העולם של המתאמן‪ ,‬מעורר משאבים פנימיים‬
‫ואפשרויות בחירה‪ -‬פותח אפשרויות‪ ,‬מאפשר התבוננות בזווית ראיה שונה‪ ,‬מעביר מסרים‪ ,‬מכוון אותו‬
‫אל מה שיכול להועיל לו מתוך עצמו‪ .‬גם בהובלה ישנו החלק הלא מילולי‪ -‬המאמן עושה משהו בתקשורת‬
‫הלא מילולית והמתאמן מצטרף אליו‪ .‬כך המאמן קשוב לתנועת המאמן וזהו זמן לשיקוף‪ ,‬להובלה‬
‫מילולית!‬
‫הובלה אינה מתן פתרונות אלא הנעת המתאמן למצוא את המשאבים שיאפשרו לו לעמוד באתגר‪.‬‬
‫הובלה הנה הרגע בו המאמן מתחיל 'למשוך' את השיחה לכיוון הרצוי לו‪.‬‬
‫תהליך האימון מזוית הפעולה של המאמן נע בין תנועה של הצטרפות לתנועה של‬
‫הובלה וחוזר חלילה‪ ,‬בהתאם לתכנים‪ ,‬להתקדמות‪ ,‬להבנות ולפרשנות ההדדית של‬
‫המציאות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הצטרפות יוצרת בטחון‪ ,‬אמון‪ -‬במקום לפתוח במתקפת שאלות‪ -‬להמתין בין שאלה לשאלה‪ ,‬לשוחח‪,‬‬
‫להקשיב‪ ,‬להציע‪ ...‬להתייחס לדבריו של המתאמן‪.‬‬
‫ואז‪ ...‬לשאול בעדינות את השאלה הבאה שתוביל אותו קדימה‪...‬‬
‫זכרו‪ -‬הפגנת יחס אוהד מאפשרת נינוחות ורוגע ומייצרת אמון ובטחון‪.‬‬
‫הצטרפות והובלה‪ -‬לאחוז בידו של המתאמן ולהוביל אותו בדרך שלו‪...‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫"אמא די‪ ,‬תפסיקי‪ ,‬אין לי כוח לשמוע את זה עכשיו"‪...‬‬
‫‪-‬‬
‫"סליחה‪ ,‬לא מעניין אותי שאין לך כוח‪ ,‬עכשיו אתה תקשיב לי"‬
‫‪-‬‬
‫הצטרפות‪ :‬אני שומעת שאין לך כוח לשמוע אותי‪ ,‬אני יכולה להבין זאת‪ ,‬גם לי זה קורה לפעמים‪...‬‬
‫הובלה‪ :‬אשמח מאוד אם תשתף אותי במה שעובר עלייך‪...‬‬
‫‪-‬‬
‫"הייתי נותן לך להעתיק את שיעורי הבית אבל הכתב שלי נוראי‪"...‬‬
‫‪-‬‬
‫איזה תירוץ עלוב‪ ,‬תגיד שאתה לא רוצה‪ ,‬שאתה לא בטוח במה שכתבת‪...‬‬
‫‪-‬‬
‫אבל באמת הכתב שלי נוראי!‬
‫‪-‬‬
‫הצטרפות והובלה‪" :‬או! זה מצויין‪ -‬אני חייב לראות פעם אחת כתב יד יותר גרוע משלי‪ ...‬עכשיו אתה‬
‫חייב להראות לי"‬
‫התבוננו בבני זוג‪ ,‬הורה וילד או חברים היושבים יחד ומשוחחים‪ -‬יש לנו נטייה לחקות זה את זה ביצירת‬
‫קשר‪.‬‬
‫אתם מוזמנים לנסות את זה בעצמכם‪ ,‬זה קל ופשוט ובאופן מפתיע יכול להגביר את יכולתכם ליצור‬
‫ראפור עם אנשים‪ .‬פשוט התאימו עצמכם באופן כלשהו לשפת הגוף של האחר‪ -‬סיכול רגליים‪ ,‬התאמת‬
‫קצב הנשימה‪ ,‬דיבור בטון או קצב דומה וכו'‪...‬‬
‫השפה הבלתי מילולית‪ ,‬התקשורת הנמצאת עמוק בכרומוזומים שלנו עובדת ברמה הלא מודעת‪ .‬כך‬
‫שפשוט נעים יותר כשאנחנו מתאימים עצמנו למתאמן באופן כלשהו‪.‬‬
‫"אני מניחה שלפני שאעזוב את העולם הזה‪ ,‬דבר אחד אני רוצה שכל העולם ידע‬
‫והוא‪ ,‬שקשר אנושי נוצר ע"י הקשר של העור‪ ,‬העיניים וטון הקול‪ .‬אלו דברים‬
‫שלימדו אותנו לפני שהיו לנו מילים‪ .‬איך שההורים שלנו נגעו בנו‪ ,‬איך שהם‬
‫הסתכלו עלינו‪ ,‬איך שהקולות שלהם נשמעו‪ -‬הכל הוקלט בנו"‬
‫וירג'יניה סאטיר ‪1989‬‬
‫‪ – https://www.youtube.com/watch?v=1Evwgu369Jw‬קישור לסרטון‬