המכון הישראלי לדמוקרטיה
Transcription
המכון הישראלי לדמוקרטיה
חוויות מהכנס לציון עשר שנים להתנתקות במכון הישראלי לדמוקרטיה אתמול השתתפתי בכנס לציון עשר שנים להתנתקות במכון הישראלי לדמוקרטיה בוואן ליר הכנס נערך בשיתוף עם מקור ראשון -כנס שכזה באחד ממעוזי השמאל האינטלקטואלי ועוד ביתוף פעולה עם עיתון כמו מקור ראשון .איננו אירוע מובן מאליו והוא מבטא משהו שמתחולל כאן בשנה האחרונה. בשבועות האחרונים אנו מרגישים איך השיח על ההתנתקות מקבל קומה חדשה .כאילו מה שהודחק עד כה .נפתח מחדש .השיח עוסק כעת לא רק במצבם הקשה של המגורשים אלא גם בהשפעות עומק רחבות על החברה הישראלית .ועל ההתנתקות כחלק מקו השבר של מאבקי האליטות .אם מיד לאחר הגירוש הייתה הוראה למע"ץ למחוק את שלטי הדרכים לגוש קטיף .הרי עכשיו החברה הישראלית מרגישה מספיק אומץ לגעת בפצעים הנוקבים שחוללה ההתנתקות ומבינה שמבט שכזה משמעותי לעתיד. עשר שנים אחרי בחר המכון הישראלי לדמוקרטיה לצרף אליו את מקור ראשון ולערוך בירור נוקב ואמיץ על התנהגותה של החברה הישראלית סביב העקירה מגוש קטיף. זאת בהמשך למאמרו של פרופ' שטרן סגן הנשיא של המכון על כישלונה של ההתנתקות בזירת הלכידות החברתית והדמוקרטית .מאמר שפורסם בעיתון הארץ לקראת הכנס. בין הדוברים מהצד הכתום של המתרס עלו אמירות נוקבות על האכזבה הגדולה מהמחנה הליבראלי. השר בוגי יעלון :אני שאל את אלו שבאים בשם הערכים הליברלים – אני לא כופר בזכותו של ערבי לגור בגליל .איך אתם מקבלים את זה שבארץ ישראל יש יהיו אזורים שיהודי לא יגור בחלק מארץ ישראל ואיך אתם מוכנים בקלות לעקור אדם ממקומו ? צבי הנדל :לא היה מבחן יותר גדול לדמוקרטיה מאשר הגירוש מגוש קטיף שבו רק המתיישבים עמדו במבחן דמוקרטיה .כמה שיחות השקענו בכדי להבהיר שעם ישראל יותר חשוב מארץ ישראל. לא המדינה ,לא צהל (עם ההכנה המנטלית) וודאי לא יתר המערכות עמדו במבחן זה . ענת רוט :שואלים מה גבולות המחאה של המתנחלים אבל איך זה שלא שואלים מה גבולות המאבק של המדינה במתנחלים ? הרב מידן :אני מצפה מהמחנה הליברלי שתעמדו על העקרונות שלכם כמו שצריך ,גם כשזה נגד העמדה הפוליטית שלכם .אי אפשר לחבר יהדות עם זיוף .אפשר יהיה לחבר יהדות רק עם דמוקרטיה אמתית. חלק מהדוברים ביטאו את התחושה שההתנתקות לא הייתה בגלל מטרות ביטחון אלא בעצם מאבק של האליטה הישנה בציונות הדתית השר נפתלי בנט ציטט את דבריו של יאיר לפיד :ה [ההתנתקות] מעולם לא היה קשור לפלסטינים ,לדמוגרפיה ,לשאיפה להסדר שלום ... ,המניע היה אחר לגמרי...לאמיתו של דבר איש לא רצה להתנתק מהם ,אלא רק ללמדם שיעור בצניעות ,ואולי גם בדמוקרטיה" פנחס וולרשטיין :היה פה רצון וכעס לשבור את המתנחלים הייתה ההצעה של פואד לבנות ישובים בנגב והוא נזרק מכל המדרגות ע"י שרון. הרב מידן :תראו כמה הארגונים הירוקים מונעים את הישובים החדשים של גוש קטיף בלכיש .המסקנה שלי מהתהליך של אמנת מידן גביזון היא שלא רוצים להגיע לפשרה .רוצים לדכא את הצד השני .כי אם היו רוצים להגיע להסכם זה אפשרי . גם מקרב נציגי השמאל שאמרו שהם עדין תומכים בהתנתקות עלתה ביקרות על דרך הביצוע שלה .פרופ' שטרן דיבר על עיוורון .פרופ' זלצברג דיברה על הקושי שלה מתופעת ה"איתרוג" ומחוסר היכולת להרגיש את הכאב של העקורים. אמנם חלק מהשאלות של האגף השמאלי נותרו ללא מענה. ירון לונדון שאל מדוע על התנתקות אתם דורשים משאל העם ,אבל רצתם להקים את ההתנחלויות מבלי שבדקתם את רצון העם? ד"ר הרטמן שאל האם הציונות הדתית תדע לגבש משנה היכולה להתמודד עם אתגר ההנהגה הדורש אחריות כוללת לכלל החברה הישראלית על זרמיה השונים? ופרופ' זלצברג תהתה האם הציונות הדתית רגישה ל"יהרג ולא יעבור" של מחנה השמאל- . " העניין האנושי האוניברסלי הוא ה"ייהרג ולא יעבור " שלנו .זה עיקרון יותר חשוב משתי מדינות לשתי עמים" מי שהיה בכנס במכון הדמוקרטי יכול היה להרגיש שעשר שנים אחרי ,מתחוללת מהפכת אליטות בחברה הישראלית. אם המהפך של הליכוד היה ב 77-אז המהפך של הציונות הדתית היה ב תשס"ה. ואני לא מדבר על מהפך בתוצאות הבחירות אלא על מהפך תודעתי פנימי שמתחולל בתוך הציונות הדתית וביחסי הגומלין בינה לבין קבוצות אחרות בחברה הישראלית. עשר שנים אחרי ,אומרים נציגי הציונות הדתית :או קי הבנו ...אנחנו לא יכולים להישאר במקום שאיננו הגה השלטון .עם כל המורכבות של המקום הזה ועם כל האחריות הכוללת על כלל החברה הישראלית .זו לא רק היציאה החוצה אל העשייה החברתית התקשורתית או התרבותית ,זה פיתוח נקודת מבט ותודעת אחריות חדשה. עכשיו נותר לראות האם הציונות דתית תישאר בשיח של "פגעו בנו ,דרסו אותנו" האם ההצטרפות לאוחזים בהגה השלטון תיצור מצב של "עכשיו נגיע אנחנו לעמדות הכוח ונוכל סוף סוף להחזיר לכם " או שתהיה כאן יציאה מפוזה של אופוזיציה מגזרית לנקודת מבט של אחריות לאומית כוללת ? האם היא תנסה לאחוז בהגה לבדה ובעצם תנהג כמו האליטות עליהם היא מתלוננת או שהיא תיצור שפה אחרת של שיתוף פעולה? האם האליטות האחרות ימשיכו לנהל מולה שיח כוחני ודורסני במגמה לעצור את כוחה העולה או שיפתחו יכולות לנהל איתה שיח משותף? ואפשר לסכם בביטוי הציורי של אלתרמן אותו ציטטה פרופ' זלצברג ולצרף אותו לדימוי שהיא עצמה הציעה -האם כל מגזר יישב מנותק סגור במעגל משלו ו"דמעותיו יבכו פנימה" ,או שתתפתח כאן חצר משותפת שאליה נפתחות דלתות של בתים שונים? סיכום הכנס – דמוקרטיה במבחן -עשור להתנתקות המכון הישראלי לדמוקרטיה –מקור ראשון[ מכון ואן ליר יום שני כ"ו תמוז תשע"ה 13/7 השר נפתלי בנט – ההתנתקות היא אחד מהאירועים המכוננים מאז קום המדינה בישראל מתרחש תהליך של החלפת אליטות והאליטות מנסות להיאחז בקרנות המזבח אנחנו בעיצומו של שינוי .קולות שפעם הושתקו באים לידי ביטוי צריך אליטה שיודעת להיבחר אבל לא פוחדת לשלוט ידידיה שטרן המהלך האזרחי של ההתנקות מבחינה אנושית יושיבם שם אנשים שמבחינת התודעה הפנימית שלהם עשו למען עם ישראל ואז הרסו את חייהם ( ומבחינת התודעה שלי כהומניסטי) ואז איפה היו כל אנשי זכויות האדם ? לא נתנו מקום לאנשים האלו בליבנו ? שלום ירושלמי תוכנית ההתנוקות הייתה מבחן לדמוקרטיה מצד אחד המהלך הזה זכה תמיכה גדולה של הממשלה הכנסת והשופטת ברוב גדול מצד שני מעולם לא נשאלו כל כך הרבה שאלות דווקא על התהליך הדמוקרטי שרון עלה מכוח "דין נצרים כדין תל אביב " האם שרון יכול כך למחוק את משאל המתפקדים האם לא ראוי היה צריך ללכת למשאל עם או לבחירות האם המהליך היה קשור לחקירה של האי היינוי מה אומר הכשלון של הטיפול במתיישבים על יכולת המדינה לתפקד עם משברים שלפנינו צבי הנדל .. :לא היה מבחן יותר גדול לדמוקרטיה מאשר הגירוש מגוש קטיף שבו רק המתיישבים עמדו במבחן דמוקרטיה כמה שיחות השקענו בכדי להבהיר שעם ישראל יותר חשוב מארץ ישראל לא המדינה לא צהל (עם ההכנה המנטלית) ודאי לא יותר המערכות עמדו במבחן זה יצחק הרצוג אין לנו מה לחפש בעזה התנועה שלי אכן יזמה את ההתיישבות אבל היא היכתה על חטא וראה את זה גם מנהיג ימין שראה מה שקורה לכל מנהיג שיושב על כסא ראש הממשלה חגי סגל – מה דעתך על האופן שבו אריאל שרון ציפצף על משאל מתפקדי הליכוד ופיטורי השרים הרצוג -בדרך ה האוטוסטרדה של הכרעת התהליך הייתה הכרעה ברורה בממשלה ובכנסת זאת לאחר שהיה דיון ציבורי מאוד פתוח וכואב בתהליך שיש בו פוטנציאל כ"כ גדול של נפיצות זה נס שהוא עבר כך הסדר קבע אפשר להביא למשאל עם אבל משאל עם הגון כולל האוכלוסייה הערבית אם יגיע אותו רגע של אמת אין לי בעיה ללכת למשאל עם מושב 2 ירון לונדון " מעבר דירה " – המרחק בין הגוש לגבולה של ישראל הוא 8קמ רוב התושבים שם לא היו חקלאים רבים מהם עבדו בתוך הקו הירוק דובר בעצם על גורלם של 700חקלאים שהעסיקו המוני פלשתנאים אני הבנתי מראש שזה לא יעבוד התנגדתי להתיישבות שם ליטול מהם את רוב הקרקע הטובה ואת רוב המיים יש בעיה של כמה אנשים רובם קסומטאיות חרטים הבעיה העיקרית של החקלאים והיה צירך להכין את זה כמו שצריך אנשים ליבו בליבם את תחושת הקרובנות ואנשים כמו פרופ שטרן עוזרים להם אז בוודאי שיש עוד בעיה אבל זה לא נורא פנחס וולרשטין – אני לא רציתי לבוא כי יש לי כעס על המכון דמוקרטיה להשתולל וסתמתם את הפיות שלכם ואתם נתתם לאנטי אני עד שלא אראה חשבון נפש מכם אני לא רואה בכם נציג של הדמוקרטיה היה פה רצון וכעס לשבור את המתנחלים והוא נזרק מכל המדרגות ע"י שרון הייתה ההצעה של פואד לבנות ישובים בנגב המתיישבים נשארו מתוך בחירה שלהם ולא בגלל מיסטיקה השליחות של המאבק בעקירה ההייתצה המשימה הגדולה של חיי .אולי עשיתי טעיות טקטיות אבל אני שלם עם העיקרון שהנחו אותי ישובים שהצליחו לשמור על עצמם כקבוצה ההתמודות היא בעשרת מונים מעבר לאלו שנזרקו חגית ירון – יש עובדות יש פתרון לכל מתיישב ולא יש פתרון לכל יישוב מי שהכיר את גוש קטיף יודע שגוש קטיף הוא סיפור קהילתי יש פה יד מכוונת נגד הציונות הדתית להרוס את המשהו הגדול שבנינו יצאתי מהבית ב 11גורשתי ואני קוראת לזה גירוש קיבלתי טלפון שהמשא ומתן עם המלון אליו אני אמורה להגיע התפוצץ ואין לי לאן ללכת זו מדינה שידעה לגרש אב ללא ידעה לטפל בשום דבר מעבר לגוש קטיף הסיפור האמוני הוא מהלך אלוקי ושזה לא רציתי לארוז זה שייך לאמונת חיי וחובתה של המדינה שהחליטה לעשות את התהלי ך הזה לתת מענה ראוי . ירון לונדון – אני לא חוזר בי מדברי .בשביל רוב המתיישבים ,אלו שלא היו חקלאים זה בסך הכל מעבר דירה. אני לא קונה את זה שהמתיישבים מיתנו את האלימות .הנושא באלימות זה לא השימוש בה אלא האיום בה. בלימת האנשים בכפר מימון הייתה הניצחון האחרון של המדינה על הימין ןןלרשטיין -על מה אתה מדבר .הורידו אנשים עם כיפות מאוטובוסים שנסעו להפגנה כתבים דיברו על רימוני יד שהטמינו מתנחלים הייתה ציניות בצד של השמאל אבל גם אצלנו ביום שילד בן 4נהרג בעוטף עזה יצאו דיבורים של "מגיע לכם" חגית ירון צריך לדבר על איך מנהלים דיון ואיך מכריעים במחלוקת בכדי שהעם לא יקרע פנחס – קל לנו להיות כל אחד בשבט שלו ,ואם לא נחצה את השבטים ונהיה מסוגלים להכיל את הקולות האחרים .אני חושש מלחצים בינלאומיים על כלל החברה הישראלית ואם לא יהיה דיאלוג בחברה הישראלית זה יהיה גרוע ירון לונדון – המציאות הפוליטית נקבעת לא בדיונים מלומדים עם בקבוקי מים אלא בגלל מעשיים והימין יותר מוצלח במעשיים ע"י איומים מרומזים וע"י קביעת עובדות ואח"כ פשרות הימין ניצח משאלי עם בד"כ מי שדורש משאלי עם הוא מי שחושב משאלי עם שמי שחושב שהעם יהי לצידו אבל אף אחד לא שאל אותי במשאל עם האם להקים את היישובים ? השר בוגי יעלון – התנגדתי להתנתקות אחרי הנסיגה מלבנון אני זיהיתי מגמה מאוד שלילית מבחינתנו עליה של אסלאם קיצוני הסביבה מתייחסת אלנו כישות ציונית בנסיגה .חומת מגן סימנה שינוי כיוון של תמיכה ציבורית וגילוי נחישות ומובנות למאבק ב 2003/4ראינו ירידה באיומים ובמקביל גם ארה"ב עוברת למתקפה על הטרור האסלאמי הקיצוני שרון בסוף 2003שואל אותי על התנתקות מ 3ישובים ברצועת עזה ואני ראיתי זאת בצורה שלילית א -עד כה הצלחנו לייצב אז מדוע לשנות כיוון. ב -זה מחזק את הנרטיב שלהם שהסכסוך הוא דיון על שטחים שבעצם הם הרי עוד לא הכירו בנו ג -זה ייתן רוח גבית לאסלאם הקיצוני אין ביטחון בלי התיישבות ואין התיישבות בלי ביטחון הביטחון שלנו הושג איפה שהמחרשה חרשה המספרים של ההתיישבות ביש"ע ב"ה גדלים ודיינו בכך הההיבטים הדמוקרטיים של ההתנקות ש -אתה חושב שעומק העקירה כעמוק החקירה .אתה מתאר שחיתות אם זה מעשה שנעשה באופן כל כך דמוקרטי למה לא שמת את הדרגות יעלון – מה מדיר שינה מעיני .חשוב שאני יגיד הפצצה האיראנית ואני אמרתי השחיתות אתה נמצא בעמדה שאתה מריח את זה רמטכל לא יכול לפתוח חקירות השאלה של התפטרות לא שלא חלפה במוחי אבל מהרבה סיבות אופן קבלת ההחלטה היו פה כמה מהליכם לא דמוקרטים. אם אני אתפטר זה לא יעצור את המהלך אלא יגרום לכך שיזרקו אותי לפח האשפה .הבנתי שהולך להיות פה אתגר לחברה הישראלי יהיה פה הרבה חיילים שיתלבטו בכך .והאם זה נכון שהראשון יאמר שהוא מסרב פקודה זה הרמטכל ? לכן חשבתי שמהלך כזה לא ימנע את מהלהך אלא יזיק ש :אתה הרגשת ששומרי הסף הדמוקרטיה יגנו עליך -ציפת לזה ? לא -אני יודע את מי מאתרגים ואת מי לא ש -האם הגירוש לגיטימי בעיני -יש לגיטימיות לדרג מדיני לקבל החלטה אבל אני שאל את אלו שבאים בשם הערכים הליברלים – אני לא כופר בזכותו של ערבי לגור בגליל איך אתם מקבלים את זה שבארץ ישראל יש יהיו אזורים שיהודי לא יגור בחלק מארץ ישראל ואיך אתם מוכנים בקלות לעקור אדם ממקומו ? האם המציאות בה שרון עקף את הצבא וההערכות המקצועיות יכול לחזור על עצמו כן יום כיפור יכול לחזור וגם זה יכול לחזור אנשים ישמיעו דעות שאדוניהם רוצים לשמוע. זה תלוי באנשים מה הלקחים שלי היום אני מטפח תרבות כזו שתאתגר אותי אני מבקש מהאנשים שלידי שכל הזמן יציגו דעות אחרות . אנו צריכים להמשיך להגן על עצמנו בכוחות עצמנו מושב על השבר בציונות הדתית יאיר שלג יש סוצלויגיה ומתברר שיש פערים בין מה שהרבנים אומרים לבין מה שקורה בפועל המרכיב הלאומי הוא כ"כ מרכזי בזהות של הציונות הדתית אפילו יותר חזק מהזהות הדתית בתפיסה בסיסית של ייחוס דתי למדיה חל שינוי . הבנה שמדינה יכולה לעשות רע מה המשמעות הפרקטית –נכונות יותר גדולה להקצין את אמצעי המאבק המשחיות מיתנה את מרכיב המאבק האלים כי אם לא נצליח עכשיו נצליח אח"כ א -ירידה במעמד המנהיגות הרבנית ב -החרפה בביטויים הלשוניים והמיליטנטיים ג -בקצה המחנה יש עליה בפגיעה בערבים הרב ד"ר דניאל הרטמן רק רשימת התיקים ששרי הבית היהודי לוקחים על עצמם שונה לחלוטין ממה שהיה למפדל אי אפשר להיות אדם דתי מבלי להבין את תובנה שלפעמים אתה נכשל וחוזר בתשובה זה מהותי אז איך זה שמפלגה שנקראת "הבית היהודי" יוצאת עם סיסמא " מפסיקים להתנצל איך מפלגה שמייצגת סקטור חושבת רק על מה שהסקטור רוצה האתגר של ההתנתקות קתה שאם הייתה תחושה או פחד שהסקטור שאי אפשר לקנות אותו בגובים .בעניני דת אי אפשר להתפשר על הקדושה בלי לפגוע בקדושה האם המחנה הציוני דתי של אידאולוגיה על קדושה של א"י ואין פשרה ויכול שההתנתקות תחזק תהליך שכזה אבל בכפר מימון לא שברו את הכלים הציונות הדתית התחילה לתהליך של פשרות האם הציונות הדתית יכולה להיות אחראית על עניני דת בצורה ממלכתית או האם כשצינות דתית עושה דת היא עושה זאת בצורה סקטוריאלית ענת רוט – יש ציבור כל כך גדול שלא מבין מה קרה לציונות הדתית השבר הוא גם תוצאה של התגייסות מסיבית של כל מערכות השלטון כדי לקדם אג'נדה תוך דיכוי של המחאה וסתימת פיות הפרה בוטה של המתנחלים שואלים מה גבולות המחאה של המתנחלים אבל איך זה שלא שואלים מה גבולות המאבק של המדינה במתנחלים נוצרה התובנה שהדמוקרטיה היא בלוף כדברי בתקופת ההתנקות " הרב גיסר –הדמוקרטיה יצאה לחופשה הרב מידן -אף אחד לא מדבר על השבר שקרה בציבור החילוני בצינו הדתית זה שבר בציבור החילוני זה חורבן בעיתון הארץ לפני אוסלו אי אפשר היה להעלות על הדעת מאמרים שנמצאים עכשיו כאן המכה שהציבור הציוני דתי היא קטנה יחסית למכה שקיבלת הציבור החילוני זה קשור לאוסלו וקשור להתנתקות . המחנה הליבראלי -תעמדו על העקרונות שלכם כמו שצריך על דמוקרטיה ועל ליברליות גם כשזה נגד העמדה שלכם אי אפשר יהי ה לחבר יהדות עם זיוף אפשר יהיה לחבר יהדות עם דמוקרטיה אמתית ממשלה בוגדת בתפקיד שלה שכשהיא עושה כזה דבר שלום בין יהודים זה אחד הדברים החשובים ביותר אל איש לא ניסה להושיב שני צדדים ביחד שאפשר לחיות ביחד המסקנה שלי מהתהליך של אמנת מידן גביזון היא שלא רוצים להגיע לפשרה רוצים לדכא את הצד השני כי אם רוצים להגיע להסכם זה אפשרי תראו כמה הארגונים הירוקים מונעים את הישובים החדשים של גוש קטיף בלכיש פרופ פניה זלצברג –אני דמוקרטית ליברלית אני לא מזהה בסביבתי את הדברים שאמר אותם הרב מידן אני כאן בשביל לדבר בשם בשם הקבוצה של "השמאל הלא אוטומטי " אני רוצה להביע עמדה לא מתייפייפת וגם להקשיב ולהציע גשר אני רוצה לומר כאן בברור שלא ההתנתקות עצמה אלא האתרוג של של המנהיגות בתקשורת וודאי שמה שקרה לאנשי גוש קטיף שלא קיבלו את הכלה האנושית הם נושאים שמכאיבים לי מאוד עד עצם היום הזה אני כאן בגלל לומר זאת בריש גלי מה מרחיק מאוד ביננו ומה פוטנציאל הקירוב ביננו היסוד האמוני זר בתכלית הזרות לציבור השמאלי .זו שפה בינארית בשבילנו .שמדובר על שבר אמוני כמי שיושבים על סביב המדינה גבה אלינו והי מתבוננת פנימה יש כאן גשר שכאלו אי אפשר לעבור אותו השיח קשה מאוד גם לשמאלני שהוא אדם רגיש בלשונו של אלתרמן אתם מנהלים שיח שדמעותיו בוכות פנימה מי שרוצה ליצור גשר ושיח צריך לדבר גם על היסודות האחרים אני מדברת על אנשים כמוני שיש להם מורשת מוסרית שנעוצה ביהדות וברובה באוניברסליות המערבית אני קיבוצניקית התנועה הקיבוצית חוותה שבר ואני מבינה מה זה שבר היסוד שאולי מרחיק בינו ביותר הוא היסוד האנושי מוסרי .אנחנו סבורים שבעיני ציבור דתי לאומי נרחב בני אדם יהודים נחשבים יותר מאשר בני אדם שאינם יהודים . אם יש לנו ייהרג ולא יעבור זה זה – העניין האנושי האוניברסלי הוא ה"ייהרג ולא יעבור " זה עיקרון יותר חשוב משתי מדינות לשתי עמים שאלת הדיאלוג והגשר – אילו הייתה נוכחות חזקה יותר של רבנים בשיח החברתי .אילו יותר הרבה רבנים על ישיבותיהם והאולפנות היו מגיעות לשדרות רוטישלד הדברים היו נראים אחרת איפה אתם שביח על הון ושלטון ? אני רוצה לדבר על שבת מטעמים סוציאליים למה לא נעסוק בזה קצת ואז אולי תגלו שאותו עולם מעורר חלחלה וזרות יש בו בעלי ברית בלתי צפויים כאשר נרצחה שלבת פס בידי צלף פלשתינאי משהו בי השתנה .בערך חודש לפניה נהרגה תינוקת פלשתנאית אז בימים ההם בכיתי על שתיהם באותה צורה .אבל היום שאני זוכרת רק את שמה של שלהבת פס אני זוכרת כי שמה הוא בלשוני כי היא בת עמי כי הוריה בני עמי יש ביננו ברית אחים שלא הייתי רוצה שתתפרק אני מאמינה שהדיאלוג יגבר