ואת אסיריו לא בזה

‫הידברות‬
‫אפיק ‪ 97‬ב ‪-‬‬
‫וב‪-‬‬
‫|י‪ | hidabroot.org‬גליון ‪ | 88‬טבת תשע"ה | מחיר ‪ 21‬ש"ח‬
‫ואת אסיריו‬
‫לא בזה‬
‫הרב יונה יוניוב‪,‬‬
‫המשמש כרב בית‬
‫הסוהר 'דקל' שבבאר‬
‫שבע‪ ,‬מספר כיצד הוא‬
‫משתמש בחוקי התורה‬
‫ככלי שיקומי מדרגה‬
‫ראשונה עבור האסירים‬
‫ועל השינוי הגדול‬
‫בהתנהגותם בעקבות‬
‫שמירת המצוות‪ .‬מסמך‬
‫אנושי‪ ,‬מרגש ומרתק‬
‫במיוחד‪ ,‬על אנשים‬
‫שמעדו‪ ,‬ובשיא השפל‬
‫בחרו לשוב למוטב‬
‫האקדמיה ליהדות‬
‫לא אירא רע‬
‫מדרשה לבחורים? כן‪ ,‬יש‬
‫חיה כזו‪ .‬לאחר שהרב אמתי‬
‫פוכטוונגר נחשף לצורך הגדול‬
‫במקום כזה שישמש כמעין‬
‫"טרום ישיבה" לבחורים בתחילת‬
‫דרכם בשמירת המצוות‪ ,‬החליט‬
‫להרים את הכפפה ולפתוח את‬
‫בית המדרש "אקדמיה"‬
‫קבלו את מסכת חייו של פרופ'‬
‫פנחס שפלטר‪-‬דורון‪ ,‬שמגיל שש‬
‫עבר מסלול חיים קשה ומלא‬
‫נסיונות‪ ,‬ובמסירות נפש מאין‬
‫כמוה שמר על יהדותו‪ ,‬תוך ניסים‬
‫והשגחה פרטית מיוחדת במינה‪,‬‬
‫כשהוא מלא אמונה יוקדת בכך‬
‫שהכל מה' והכל לטובה‬
‫חוזרות למקורות | מה גורם לאלפי נשים‪ ,‬שאינן שומרות מצוות‪ ,‬להתחיל לשמור טהרת המשפחה ולהתעניין בחשיבות המצווה?‬
‫יום חמישי הקרוב ‪ -‬עשרה בטבת‬
‫נופש נשים חלומי בחוף גיא‬
‫החדיש והמפואר‬
‫במלונות טבריה ווווו‬
‫ראשון‬
‫שלישי‬
‫עד‬
‫‪1‬‬
‫‪1-13/1‬‬
‫כ'‪-‬כ"ב‬
‫בטבת‬
‫בואי‬
‫לנפוש עם הידברות‬
‫במלון הספא חוף גיא‬
‫בהשתתפות‬
‫טובי המרצים הרב זמיר כהן ו הרב יצחק פנגר‬
‫אומנית הבמה חדוה לוי ו הזמרת חגית שירה‬
‫מופע סטנדאפ סמדר מורג‬
‫הרצאות‬
‫הופעות‬
‫תוכניות‬
‫סדנאות‬
‫זומבה‬
‫ארוחות‬
‫גורמה‬
‫ספא מפואר‬
‫מועדון בריאות "רומי ספא"‬
‫הבטיחי מקומך‬
‫‪073-222-12-70‬‬
‫הזדרזי‪ ,‬מספר‬
‫המקומות מוגבל!‬
‫ערוץ הידברות ‪97‬‬
‫‪YES‬‬
‫‪/‬‬
‫‪HOT‬‬
‫יום שלישי הקרוב‪...‬‬
‫יום שלם של הנאה לגוף ולנשמה‬
‫הנפש‬
‫סוד‬
‫הנפש‬
‫סוד‬
‫להתעלות מתוך הקושי‪...‬‬
‫סוד הנפש‬
‫כל אחד ואחת עוברים קשיי חיים‪ ,‬נסיונות‪ ,‬מעברים‪ .‬כל אחד עם המסע האישי שלו‪ ,‬בדרך המובילה‬
‫בית אל‪ .‬קשיים עם הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬זוגיות‪ ,‬עם ילדים‪ ,‬בפרנסה‪ ,‬בקריירה ועוד‪ .‬הקושי מהווה כעין קרש‬
‫קפיצה‪ ,‬להתקדם ולהתעלות הן בגשמיות והן ברוחניות‪ .‬איך עושים זאת? קודם כל האדם צריך להבין‬
‫שלקושי יש תכלית משמים‪ .‬זהו נסיון שמטרתו להוציא כוחות חיוביים מהאדם‪ .‬דרכי הטיפול‪...‬‬
‫יום שלישי‪ ,‬ח' טבת (‪ )30.12.14‬באולמי היכל שלמה ז'בוטינסקי ‪ 110‬פתח תקווה‬
‫הרב זמיר כהן‬
‫הרב יצחק פנגר‬
‫יו"ר הידברות‬
‫הרצאה בנושא‪:‬‬
‫הרצאה בנושא‪:‬‬
‫הרב מאיר שוורץ‬
‫הרב אבנר קוואס‬
‫הרצאה בנושא‪:‬‬
‫הרצאה בנושא‪:‬‬
‫מבט נרחב על‬
‫משמעות החיים‬
‫לגלות את הלהבה‬
‫הרוחנית שבתוכנו‬
‫לחנך את הילדים‬
‫מתוך שמחה‬
‫הרב יצחק בצרי‬
‫בנושא‪:‬‬
‫הדרך לזכות‬
‫לישועות‬
‫האושר‬
‫שבחיי הנישואין‬
‫ארוחת צהריים בשרית‬
‫סביב שולחנות ערוכים כיד‬
‫המלך‪ ,‬כמיטב המסורת‬
‫של "היכל שלמה"‬
‫בהשתתפות‬
‫הרבנית אהובת הקהל‬
‫האמנית חדווה לוי‬
‫הופעה חדשה‬
‫סוחפת ומרגשת‬
‫"צלילים של תקווה"‬
‫ימימה מזרחי‬
‫כל המשתתפות יכנסו להגרלה על שבת נופש חוויתי עם הידברות‬
‫כיבוד קל ושתיה קרה במהלך כל היום כל משתתפת תקבלת שי מיוחד‬
‫מספר המקומות מוגבל‪ ,‬הרשמה מראש חובה! הכניסה לנשים בלבד‬
‫•‬
‫הידברות‬
‫יהדות בכל בית‬
‫זיכוי הרבים הגדול בעולם‬
‫•‬
‫•‬
‫‪073-222-1-260‬‬
‫הקב”ה מזמן לאדם כל יום נסיונות שונים להתמודד‬
‫איתם‪ ,‬ולהתעלות דרכם‪ .‬לא תמיד אנו מצליחים‬
‫לעבור את המבחן בהצלחה‪ ,‬אנחנו סה”כ בשר ודם‪,‬‬
‫עם יצר הרע בתוכינו‪ ,‬תאוות‪ ,‬רצונות‪ ,‬מאווים‪ ,‬כעסים‪,‬‬
‫וכאבי נפש‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬תמיד ניתנת לנו הזדמנות לתקן שוב ולהתעלות‪.‬‬
‫בורא העולם קרוב אלינו תמיד‪ ,‬ומושיט לנו יד אוהבת‪:‬‬
‫“אל תדאגו בניי אהוביי‪ ,‬אני כאן לעזרתכם תמיד‪,‬‬
‫הקושי והכשלון שלכם בשביל לדעת שאתם צריכים‬
‫את עזרתי ולא בשביל שתישברו”‪ .‬והקב”ה ברחמיו‬
‫שולח לכל אחד את השליחים שיעזרו לו‪.‬‬
‫נתיב החיים רצוף באבני נגף‪ ,‬ויש ביכולתינו להסירם‪.‬‬
‫בכל אחד ואחת יש את העוצמה והכח להתגבר על כל‬
‫נסיון‪ ,‬רק צריך להוציא את הכוחות שלנו אל הפועל‪.‬‬
‫עלינו לדעת שכשלון ונפילה הם חלק מהחיים‪ ,‬ולא‬
‫להישבר‪ .‬אדם למשל‪ ,‬שמטפס על הר גבוה ונופל‬
‫בדרך‪ ,‬הוא קם‪ ,‬ושוב נופל ושוב קם‪ .‬כי יש לו מטרה‬
‫להגיע לפיסגת ההר‪ .‬והוא נאבק בתוכו להגשים את‬
‫מטרתו ולכן הוא אינו מתייאש‪.‬‬
‫אך שימו לב‪ ,‬גם מטפס הרים מתאמן לכך‪ .‬כל‬
‫ספורטאי מתאמן להגיע להישגים‪ .‬ההישגים לא‬
‫נולדים ביום אחד‪ .‬זה פונקציה של עקשנות‪ ,‬התמדה‬
‫ומאמן טוב‪ .‬כאשר תפקיד המאמן לעודד את‬
‫הספורטאי לא ליפול ברוח מהקשיים‪ ,‬לתת לו כח‬
‫ותמיכה ודחף להצליח‪.‬‬
‫לרוב בני האדם קיימת מגבלה כלשהי בפגיעה פיזית‬
‫או רגשית‪ .‬אך אדם שהערך העצמי שלו ירוד‪ ,‬ואינו‬
‫מאמין בעצמו זוהי למעשה‪ ,‬המגבלה הכי גדולה‬
‫שעוצרת אותו מלהתקדם בחיים‪ .‬ישנם אנשים רבים‬
‫שעברו טראומות שונות בחייהם‪ ,‬ולמרות זאת הצליחו‬
‫לפרוץ קדימה‪ .‬מי ששמע על הטייס נועם גרשוני‬
‫שנפגע ונהייה נכה‪ ,‬שגם הוא ככולנו‪ ,‬הרגיש בזמן‬
‫הנסיון דכאון וחולשת הנפש‪ .‬אך הוא התעשת והפך‬
‫להיות ספורטאי טניס וזכה למדליית זהב עולמית‪.‬‬
‫תדעו לכם‪ ,‬שהמגבלה שלנו‪ ,‬היא זאת שנותנת‬
‫לנו תמריץ לצמיחה‪ .‬דרכה אנו גדלים‪ ,‬מתפתחים‪,‬‬
‫ומתעוררים לחפש את השליחות שלנו בעולם‪ .‬אנשים‬
‫שחוו ילדות קשה‪ ,‬הורים שתלטניים ורומסים‪ ,‬מחנכים‬
‫שלא תומכים ועוד משפילים‪ ,‬יתמות מאחד ההורים‬
‫וכו’‪ ,‬המדהים הוא לראות את הצמיחה המדהימה‬
‫שלהם להתעלות אדירה מתוך הקשיים‪ ,‬כאשר‬
‫מסייעים בעדם לשחרר את המשקעים הכבדים‪,‬‬
‫להאמין בעצמם‪ ,‬ולסגל חשיבה חיובית לחיים עם אור‬
‫ושמחה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬בכל מצב נתון אדם צריך לחפש דרך‬
‫לשפר את כשרונותיו ולהעצים את אישיותו‪ .‬תהליך‬
‫התפתחות אישית הוא מרתק ומרומם נפשית‬
‫ורוחנית‪ .‬כאשר אדם נתקל בקושי‪ ,‬פעמים רבות הוא‬
‫שוקע ברחמים עצמיים‪ ,‬במרירות‪ ,‬בעצבות‪ ,‬בכעס‬
‫והאשמה כלפי הסביבה שלו‪ .‬המשבר יכול לרומם‬
‫אותנו לפסגות חדשים‪ .‬בודאי כל אחד מאיתנו שמע‬
‫על אדם שהיה עני מרוד‪ ,‬והצמיח עסק מלבלב‪ .‬אדם‬
‫שלא התקבל בחברה‪ ,‬וצמח להיות מנהיג קהילה ועוד‪.‬‬
‫זה מוכיח שהקושי תפקידו לחשל‪ ,‬לחזק ולרומם‪.‬‬
‫לא נכחיש שיש קשיים בחיים‪ ,‬ישנם מגבלות‪ .‬לכל‬
‫אדם המסע האישי שעליו להתמודד עם אתגרי‬
‫החיים שלו‪ .‬יש מניעות‪ ,‬חסימות‪ ,‬טראומות‪ ,‬תאונות‪,‬‬
‫פטורין‪ ,‬בדידות‪ .‬אך יש את כח הנשמה שהיא‬
‫מעבר למגבלה הפיזית של החיים‪ .‬בנשמה יש כח‬
‫אדיר לפרוץ ולהתעלות‪ .‬העבודה שלנו היא לשנות‬
‫קוי חשיבה‪ .‬לא לראות בכשלון נפילה‪ ,‬אלא אמצעי‬
‫ללימוד והתקדמות‪ .‬לא לפחד מהצבת מטרות‬
‫והגשמתם‪ .‬להיות ממוקדים במטרות שלנו‪ .‬להימנע‬
‫משפיטת אנשים‪ ,‬כי לכל אדם כוחות הנפש שלו‬
‫והנסיונות שלו בחיים‪ .‬אדרבא‪ ,‬ללמוד מכל אדם ומכל‬
‫עשייה‪ .‬לפתוח עיניים‪ ,‬להתבונן‪ ,‬להתנסות‪ ,‬לחוות‪.‬‬
‫לכן חשוב מאוד שילדים‪ ,‬נוער ומבוגרים שספגו כאב‬
‫נפשי והשפלה‪ ,‬יקבלו טיפול כזה‪ ,‬המאפשר חדירה‬
‫לתת המודע שלהם‪ ,‬לשחרר חסימות וטראומות‪,‬‬
‫לשנות תבניות חשיבה והתנהגות‪ ,‬ולאפשר להם‬
‫להעצים את עצמם‪ ,‬ולהוציא מכח לפועל את כוחות‬
‫בכח המרפא תהליך הריפוי מתרחש‬
‫בסידרת פגישות קצרה‪ .‬הדיווחים מרגשים‬
‫מאוד מלקוחות שזכו לחיות מחדש‪ ,‬עם‬
‫בטחון עצמי והעצמה אישית‪.‬‬
‫מי שלא יכול להגיע‬
‫לטיפול אישי מומלץ‬
‫בחום סוד הנפש –‬
‫אלבום דיסקים‬
‫להעצמה אישית‪,‬‬
‫מכיל ‪ 9‬דיסקים‬
‫באריזה מפוארת‪.‬‬
‫היצירה והכשרונות הטמונים שבהם‪ ,‬לסייע להם‬
‫לבנות מערכות יחסים איכותיים וטובים ולהצליח‬
‫בחיים בכל תחום שבו יבחרו‪.‬‬
‫טיפול רגשי מעמיק יכול להביא אותנו למקום נפלא‬
‫עם עצמנו‪ ,‬בחיזוק הבסיס הפנימי בנפש‪ ,‬העצמה‬
‫אישית והצלחה בכל תחומי החיים‪ .‬אל תתעלמו‬
‫ממצבכם‪ ,‬חפשו דרך לעזור לעצמכם‪ ,‬פנו לקבלת‬
‫ייעוץ וטיפול‪ .‬חשוב מאוד שהמטפל‪/‬ת יהיו בעלי‬
‫עומק רוחני‪ ,‬עם כלי איבחון רבים ובעלי יכולת הבנה‬
‫והכלה לנבכי הנפש העמוקים שלכם‪.‬‬
‫בכח המרפא אנו נעזרים בשיטות רבות לתהליך‬
‫הריפוי‪ .‬השיטות נבחרות בהתאם לאיבחון אישי‬
‫שנעשה בקליניקה לכל מטופל‪/‬ת ע”י גרפולוגיה‪,‬‬
‫כירולוגיה‪ ,‬ציור עץ‪ ,‬גבישי ריפוי מקריסטלים‪ ,‬שפת‬
‫גוף ועוד‪ .‬אני משתמשת בשיטות המאפשרות ריפוי‬
‫עמוק‪ ,‬דרך כניסה לתת המודע‪ .‬הן שחרור חסימות‪,‬‬
‫טראומות ומשקעים רגשיים כבדים‪ ,‬והן הפיכת‬
‫תסריטים שליליים מהחיים לתסריטים חיוביים‪ .‬כל‬
‫זאת מאפשר לנו לקידום עצמינו בחיים‪ ,‬לשיפור‬
‫הרגשותינו ‪ ,‬העצמה אישית‪ ,‬פריצה מקצועית‪,‬‬
‫חיזוק הביטחון העצמי‪ ,‬שיפור הדימוי העצמי‪ ,‬וחיים‬
‫מאושרים ומוגשמים בע”ה‪.‬‬
‫מבין השיטות בהן אני נעזרת‪ :‬שיטת המסע‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך‪ ,‬פסיכואנרגטיקה‪ ,EFT ,‬היליניג‪ ,‬כרטסת הפלא‪,‬‬
‫הגנה להילה ועוד‪ .‬כאשר אני משחררת את המטענים‬
‫הקשים‪ ,‬האדם נולד מחדש‪...‬בדוק ומנוסה‪...‬הטיפול‬
‫נעשה בסידרת פגישות קצרה‪ ,‬בשילוב תמציות‬
‫טבעיות‪ ,‬שמנים אתריים וגבישי ריפוי מקריסטלים‪,‬‬
‫המסייעים לשחרר מטענים רגשיים ומזרזים את‬
‫תהליך הריפוי לכל החיים‪.‬‬
‫אנשים שלא יכולים להגיע לטיפול בירושלים‪ ,‬מוזמנים‬
‫להתקשר אלינו ונשמח לתת לכל אחד באופן אישי‬
‫ייעוץ טלפוני והתאמת מוצרים לחיזוק וריפוי הנפש‪,‬‬
‫אותם אנו שולחים בדואר‪.‬‬
‫מומלץ בחום‪ ,‬סוד הנפש‪ ,‬אלבום דיסקים מפואר‪,‬‬
‫לטיפול אישי בבית‪ ,‬בזמן שנוח לכם‪ .‬להקניית‬
‫טכניקות ושיטות ייחודיות בשחרור חסימות רגשיות‪,‬‬
‫טראומות‪ ,‬פחדים‪ ,‬מתחים ולחצים‪ .‬וכן בחדירה לתת‬
‫המודע‪ .‬הכלים שתקבלו יאפשרו לכם שינוי עצום‬
‫של תהליכי חשיבה והתנהגות‪ ,‬שיפור הזוגיות‪ ,‬בטחון‬
‫עצמי‪ ,‬העצמה אישית‪ ,‬כלים להצלחה בחיים‪ ,‬לחיזוק‬
‫רוחני‪ ,‬וכן כלים עצומים איך לעבוד עם הטבעים‬
‫כגון‪ :‬כעסים‪ ,‬תאווה‪ ,‬קנאה‪ ,‬וכו’‪ .‬באלבום ‪ 9‬דיסקים‬
‫מרתקים‪ ,‬עם מוסיקת רקע מרגיעה ומיוחדת‪ .‬מרגש‬
‫מאוד‪ .‬מדהים‪ .‬מחזק‪ .‬אנשים מדווחים על שינוי עצום‬
‫בחייהם‪.‬‬
‫וזהו אור הגאולה‪ ,‬כאשר כל יהודי ויהודיה זוכים‬
‫להגשים את עצמם‪ ,‬בשחרור ושמחה פנימית‪,‬‬
‫התרוממות הנפש ודביקות בקב”ה ממש להיוולד‬
‫מחדש‪ ...‬בתקווה לגאולה השלימה לכל עם ישראל‪.‬‬
‫בקרוב ממש !‪.‬‬
‫המאמר נכתב ע”י יועצת כח המרפא‪,‬‬
‫מומחית לטיפול גוף‪-‬נפש‪-‬רוח‪ ,‬בטכניקות‬
‫לשינוי תת המודע‪ ,‬בשילוב הדרכה רוחנית‬
‫מדרך הצדיק ר’אשר זצוק”ל‪ .‬מנחת‬
‫סדנאות‪ ,‬קורסים ומרצה בזיכוי הרבים‪.‬‬
‫כח המרפא טל‪02-5823434:‬‬
‫‪WWW.MARPE10.COM‬‬
‫י"ח י"ט בטבת‬
‫פרשת שמות‬
‫‪9-10/1‬‬
‫תוכן‬
‫שבת שכולה‬
‫זוגיות וחינוך‬
‫ילדים‬
‫בהשתתפות‬
‫הרב זמיר כהן הרב שמחה כהן‬
‫כתבות‬
‫ואת אסיריו לא בזה‬
‫אצל הרב יונה יוניוב‪ ,‬רב בית הסוהר 'דקל' שבבאר שבע‪ ,‬בית הסוהר‬
‫הוא לא רק כלי ענישה‪ ,‬אלא גם ובעיקר כלי חינוכי‪ .‬כיצד הוא‬
‫משתמש בשמירת התורה והמצוות ככלי שיקומי מדרגה ראשונה‬
‫עבור האסירים? מדוע טיפול פסיכולוגי לבד אינו יעיל‪ ,‬ואינו יכול‬
‫לבוא במקום לימוד תורה? מהו סדר היום של האסירים באגף הדתי?‬
‫מסמך אנושי‪ ,‬מרגש ומרתק במיוחד‪ ,‬על אנשים שמעדו במעשיהם‪,‬‬
‫ובשיא השפל בחרו לעלות חזרה על דרך המלך‬
‫משרדי הארגון‪:‬‬
‫איזור המרכז‪:‬‬
‫רחוב שנקר ‪20‬‬
‫ק‪ .‬אריה‪ ,‬פתח תקוה‬
‫טלפון ‪03-6166614‬‬
‫פקס' ‪03-6166615‬‬
‫ירושלים‪:‬‬
‫רחוב דברי חיים ‪11‬‬
‫טלפון ‪02-5385175‬‬
‫פקס' ‪02-5385198‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫קיבוץ‬
‫‪073-2221270‬‬
‫לביאבטבת‬
‫‪ 9-10/1‬י"ח י"ט‬
‫ווווו‬
‫"שמות"‬
‫פרשת‬
‫מקומכם‬
‫הבטיחו את‬
‫מוגבלקדימה‬
‫צעדים‬
‫שלכם כמה‬
‫סוף שבוע‬
‫המקומות‬
‫ערכי ומרתק‪ ,‬שיקח את הזוגיות מספר‬
‫הרצאות מפי טובי המרצים | עונג שבת עם החזן פייטן אבנר שם טוב ומשמח הלבבות בנימין דן‬
‫חוויה קולינרית עשירה‬
‫ומפנקת בריכה מקורה‬
‫ומחוממת חדר כושר‬
‫חדרים מפוארים ומאובזרים‬
‫האקדמיה ליהדות‬
‫אתר האינטרנט‪:‬‬
‫‪www.hidabroot.org‬‬
‫ארגון "הידברות"‬
‫במלון המפואר‬
‫מדרשה לבחורים? כן‪ ,‬מסתבר שיש חיה כזו‪ .‬עד היום שמענו רק על‬
‫מדרשות לבחורות‪ ,‬אך לאחר שהרב אמתי פוכטוונגר נחשף לצורך הגדול‬
‫במקום כזה‪ ,‬שישמש כמעין "טרום ישיבה"‪ ,‬ויתרום למעבר חלק והדרגתי‬
‫של בחורים שומרי תורה ומצוות למכמני הגמרא‪ ,‬החליט להרים את‬
‫הכפפה‪ ,‬לשכור ‪ 2‬וילונות מרווחות בירושלים‪ ,‬ולהפעיל מידי ערב מערך‬
‫לימודי תורני‪ ,‬בנושאים שונים ביהדות‪ ,‬למתחילים ולמתקדמים‬
‫יום חוויה‬
‫לאשה‬
‫העצמה נשית יהודית‬
‫בבית הידברות‬
‫יו"ר‪ :‬הרב זמיר כהן‬
‫יו"ר וועדת ההנהלה‪:‬‬
‫יצחק אייזיק פריד‬
‫מנהל רוחני המשך קשר‪:‬‬
‫הרב ישעי'ה וינד‬
‫מנכ"ל‪:‬‬
‫דוד תופיק‬
‫מערכת העיתון‬
‫ראש הוועדה הרוחנית‪:‬‬
‫הרב ישעי'ה וינד‬
‫ערב מיוחד‬
‫לרווקות‬
‫פתח תקוה‬
‫מ שי לכל‬
‫ש‬
‫תתפת‬
‫‪ 11:00-12:00‬הגב’ רחל בולטון‬
‫מפתחת שיטת “תעצומות” כלים לשינוי בחיים‪.‬‬
‫אהבה וכבוד ומה שבניהם‪.‬‬
‫עלות כניסה‪ 30 :‬ש”ח‬
‫‪ 12:00-12:10‬הפסקה‬
‫‪ 12:10-13:00‬הרבנית אסתר טולדנו‬
‫ערב מיוחד‬
‫לרווקות‬
‫יועצת זוגית בכירה ומחברת ספרים “בואי כלה” “שבילי החלה”‬
‫פרסום ושיווק‪:‬‬
‫‪073-2221330‬‬
‫נבואות שמתגשמות‬
‫עורכת גרפית‪:‬‬
‫רות שחר‬
‫בשנה האחרונה עם ישראל עובר תהפוכות רבות מבפנים‬
‫ומבחוץ‪ .‬אם במכות הקשות שאנו סופגים חדשים לבקרים‬
‫מבני ישמעאל‪ ,‬אם במבצע "צוק איתן" שגבה קורבנות רבים‬
‫וטובים‪ ,‬ואם בנפילת הממשלה‪ ,‬שגורמת לנו להרגיש כמו בתוך‬
‫ספינה ללא קברניט המפליגה אל עבר קרחון‪ .‬מה יהיה? מה‬
‫צופן העתיד? מסתבר שהכל נעשה כחלק ממהלך מתוכנן וצפוי‬
‫מראש שנחזה בתורה הקדושה לפני ‪3,300‬‬
‫מחלקת מנויים‪:‬‬
‫טליה זכריה ‪073-2221254‬‬
‫מגיהה לשונית‪:‬‬
‫איילת א‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫עקב קטעים מהתנ"ך ומאמרי קודש‪ ,‬עיתון זה טעון גניזה | אין לשכפל‪ ,‬להעתיק או לצלם מגזין זה‪ ,‬או קטעים ממנו‪ ,‬ללא אישור העורכת‪[email protected] :‬‬
‫מחמאות ורגשות במשפחה ובזוגיות‬
‫‪“ 13:00-13:15‬מתחברות” ‪ -‬סודות הבית היהודי‬
‫‪13:15-13:45‬‬
‫סיור במחלקות הערוץ ובאולפני הידברות‬
‫‪ 13:45–14:30‬ארוחת צהריים בשרית עשירה ומגוונת‬
‫‪ 14:30-15:30‬הרב יצחק בצרי מישיבת המקובלים‬
‫בתפילה מיוחדת‬
‫‪ 15:30-17:00‬האומנית והזמרת ענבר טביב‬
‫בהופעה חדשה “בשביל אל החלומות”‪.‬‬
‫עלות יום העיון‪₪ 140 :‬‬
‫שנ‬
‫י‪ ,‬יד’ טבת‬
‫‪5‬‬
‫‪5.1.1‬‬
‫מה בין רווקות מאוחרת ליחסים עם ההורים‬
‫‪ 20:15-20:30‬הפסקה‬
‫‪ 20:30-22:30‬חדוה לוי זמרת אומנית ויוצרת‬
‫במפגש מוסיקאלי מרגש‬
‫שירה‪ ,‬תפילה‪ ,‬דמיון מודרך והפרשת חלה‬
‫משמח הלבבות‬
‫עוצמה נשית בתפילה‬
‫‪26‬‬
‫באולמי הידברות‬
‫מנחת הורים בארץ בגישת ש‪.‬פ‪.‬ר וכתבת מדור חינוך במגזין הידברות‪.‬‬
‫‪ 09:30-10:00‬קבלת פנים ‪ +‬קפה וכיבוד קל‬
‫‪ 10:00-11:00‬הרב מאיר שוורץ‬
‫ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫‪ 19:00-19:15‬קבלת פנים ‪ +‬קפה וכיבוד קל‬
‫‪ 19:15-20:15‬דקלה יוספסברג‬
‫שלישי‪ ,‬כט’ טבת‬
‫‪20.1.15‬‬
‫עורכת‪:‬‬
‫רות שחר‬
‫הפקת דפוס‪ :‬דפוס הכהנים‬
‫‪073-2221270‬‬
‫באולמי הידברות‬
‫לא אירא רע‬
‫כשמביטים בעיניו הרכות והמלאות חכמה של פרופ' פנחס‬
‫שפלטר‪-‬דורון‪ ,‬אי אפשר לפספס את הסבל הרב הניבט מהן‪,‬‬
‫המלמד על חיים לא קלים ומלאי נסיונות‪ ,‬אך יחד עם זאת‪ ,‬ניתן‬
‫גם למצוא בהן זיק עיקש במיוחד‪ ,‬המלמד על אדם שכל כולו‬
‫דבקות ואמונה יוקדת בה' ובתורתו‪ .‬קבלו את מסכת חייו של ילד‬
‫הפלא מלנצוט‪ ,‬שמגיל שש התייתם מאימו‪ ,‬ובמסירות נפש מאין‬
‫כמוה שמר על יהדותו‪ ,‬תוך ניסים והשגחה פרטית מיוחדת במינה‬
‫הבטיחו את מקומכם‬
‫באולמי הידברות‬
‫ש‬
‫ני‪ ,‬ו’ שבט‬
‫‪26.1.15‬‬
‫‪ 17:45-18:00‬קבלת פנים ‪ +‬קפה ועוגה‬
‫‪ 18:00-19:00‬הרב זמיר כהן מקים ערוץ וארגון הידברות‬
‫זיווג – גורל או בחירה?‬
‫‪ 19:00-20:15‬הגב’ סיגלית אודנץ מאמנת אישית ומנחת סדנאות‪.‬‬
‫כח הסליחה – ככלי להתחדשות המציאות‪,‬‬
‫שחרור העבר ויצירת עתיד טוב יותר‪.‬‬
‫‪ 20:15-20:30‬הפסקה‬
‫‪ 20:30-22:30‬ר’ שמעון פרץ סטנדאפיסט‬
‫במופע חדש‬
‫עלות כניסה‪ 30 :‬ש”ח‬
‫לפרטים ולהרשמה‪073-222-1-300 :‬‬
‫רח' שנקר ‪ 20‬פתח‪-‬תקוה‬
‫(סמוך לצומת גהה)‬
‫והערב נא | הרב ארז חזני‬
‫סוגיה הלכתית מתוך סדרת "והערב נא"‪ ,‬כולל פניני‬
‫הלכה משולחנו של הרב יצחק זילברשטיין‬
‫שידך בין השניים כאות נקמה‬
‫ולבסוף השידוך הצליח‬
‫חוזרות‬
‫למקורות‬
‫מאת‪ :‬שירה כהן‬
‫‪8‬‬
‫הן מגיעות מכל חלקי הארץ ומכל שכבות‬
‫האוכלוסייה‪ .‬נשות קריירה ונשות משפחה‪ ,‬כאלו‬
‫ששמעו דבר או שניים על מצוות הטהרה וכאלו‬
‫שמעולם לא‪ ,‬נשות ברנז'ה מפורסמות וכאלו‬
‫שנחבאות אל הכלים‪ .‬מכל צבעי הקשת הישראלית‬
‫– מסורתיות‪ ,‬חילוניות‪ ,‬דתיות‪ ,‬צעירות ומבוגרות‪,‬‬
‫נשואות טריות וכאלו שכבר חגגו את חתונת הכסף‬
‫שלהן‪.‬‬
‫מהו המכנה המשותף לכולן? כל אחת מן הנשים‬
‫הללו‪ ,‬בשלב כזה או אחר‪ ,‬חוותה תובנה כלשהי‬
‫שהובילה אותה לחיפוש 'החתיכה החסרה' שלה‬
‫ דווקא בדת ‪ -‬המקום הכי לא צפוי (לפחות לא‬‫בעיני הסביבה הקרובה להן)‪.‬‬
‫מה שהחל כמערך הסברתי מצומצם‪ ,‬הפך תוך‬
‫זמן קצר למחלקה חובקת עולם‪ ,‬שמקבלת אליה‬
‫את כל סוגי הנשים בחיבוק גדול‪ ,‬עוטף ומכיל‪,‬‬
‫שמטרתו אחת‪ :‬להתחבר‪ .‬למי מתחברים? ראשית‪,‬‬
‫כל אחת לעצמה‪ :‬תהליך שמירת הטהרה הוא‬
‫תהליך אישי עמוס בחוויות פנימיות‪ ,‬בשאלות‬
‫ובתובנות‪ .‬נשים רבות בתהליך הזה מרגישות‬
‫צורך לפרוק‪ ,‬לספר‪ ,‬לשאול‪ ,‬לשתף‪ ,‬להבין‪ ,‬לגלות‪,‬‬
‫לחקור‪ ,‬וכן‪ ...‬גם לשתוק‪ .‬לא להגיד דבר‪ ,‬אבל‬
‫לפחות לעשות את זה ביחד עם אישה אחרת‪.‬‬
‫רק רגע‪ .‬האם שכחנו שאנחנו מתקרבים‬
‫בצעדי ענק לשנת ה‪ 15-‬של המאה ה‪ ?21-‬איך‬
‫זה שבדור שכל כולו קידמה ומודרניזציה‪ ,‬דור‬
‫שבו אנשים שקועים בחומר ולא פעם שוכחים‬
‫את הרוח מאחור‪ ,‬ישנה 'הסתערות' רבתי על‬
‫מצוות הקשורות לאישה‪ ,‬במימדים שטרם נראו‬
‫כמותם לפני כן? (להוציא כמובן את דור אמותינו‬
‫הקדושות ששמרו במסירות נפש על כל מצווה‬
‫שניתנה להן)‪.‬‬
‫לפעילות של מחלקת 'מתחברות' בארגון‬
‫הידברות‪ ,‬התשובה די ברורה‪" :‬יותר ויותר נשים‬
‫בדורנו מבינות את האחריות הגדולה הרובצת‬
‫על כתפיהן – זוגיות טובה וחינוך דור ההמשך‪,‬‬
‫שלמעשה תלויים אחד בשני"‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שבלי זוגיות טובה‪ ,‬קשה מאד להעניק‬
‫לילדים את הדוגמא האישית הכה הכרחית‬
‫לחינוכם‪ .‬לכן‪ ,‬פניות רבות לעזרה או ליעוץ‬
‫ולליווי‪ ,‬המגיעות למחלקת 'מתחברות'‪ ,‬הן למעשה‬
‫על הרקע הזה‪ .‬פניות אחרות מגיעות מנשים‬
‫שהכל בסדר בחיי המשפחה שלהן‪ ,‬אך הן בכל זאת‬
‫מחפשות ערך מוסף שישביח את איכות חייהן‪.‬‬
‫צריכות רק מילה טובה‬
‫"החיפוש הזה הוא זה שמוביל אותן לקבל על‬
‫עצמן את שמירת מצוות הטהרה ממקום חווייתי‪,‬‬
‫פתוח ומקבל"‪ ,‬הן מדגישות‪" .‬הרעיון מאחורי כל‬
‫העשייה הזו הוא לאפשר חיבור‪ ,‬שפעמים רבות‬
‫עובר גם בשטחי חיים אחרים שלנו‪ .‬החיבור הזה‬
‫דרך פעילות 'מתחברות' לא רק שמעצים את‬
‫המשתתפות בו מבחינה אישית‪ ,‬אלא אף נוסך‬
‫בהן המון שמחה והכרת הטוב‪ .‬כל מי שהצטרפה‬
‫למעגל שלנו יודעת שהמוטיב שחוזר על עצמו‬
‫הכי הרבה הוא רצון אמיתי להיטיב ‪ -‬בלי שום‬
‫תמורה ובלי שום אינטרס‪ .‬פשוט לעשות להן טוב‬
‫על הלב ולהיות שם בשבילן כאוזן קשובה ומכילה‬
‫בכל התהליכים הפנימיים שהן עוברות עם עצמן"‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬יוזמות פעילות המחלקה בעצמן‬
‫את הפניות‪ ,‬וזאת כדי להבטיח שחלילה לא‬
‫'תתפספסנה' הנשים שכבר שמעו על המצווה (איך‬
‫אפשר שלא?)‪ ,‬שכבר מודעות לאימפקט הגדול‬
‫שיש למצווה הזו על חיי המקיימות אותה‪ ,‬ושכבר‬
‫רוצות ומשתוקקות להתחיל לשמור אותה גם –‬
‫אלא שהן מפחדות‪ .‬ממה? ראשית מכך שזה חדש‬
‫להן והן אינן יודעות לקראת מה הן הולכות‪" .‬לא‬
‫פעם שומעות הפעילות שלנו מאישה כזו משפטים‬
‫כמו‪' :‬אם לא היית מתקשרת – לא הייתי מתחילה‬
‫אף פעם'‪ ,‬או 'איזה מזל שהסברת לי במה מדובר‪.‬‬
‫אני הרבה יותר רגועה עכשיו'‪ .‬ישנן הרבה נשים‬
‫מה גורם לאלפי נשים שאינן שומרות תורה‬
‫ומצוות להתחיל לשמור טהרת המשפחה‬
‫ולהתעניין יותר ויותר בחשיבות המצווה‬
‫הייחודית‪ ,‬השמורה רק להן? ‪ n‬מזה‬
‫חודשים ספורים מפעילה הידברות מחלקה‬
‫מיוחדת שנועדה לתת לאותן נשים את‬
‫המענה הנכון בזמן הנכון‪ .‬הכירו את מחלקת‬
‫'מתחברות' – מחלקה שכל עניינה חיבור‬
‫מדויק לעצמנו‪ ,‬וחיבור אישה לרעותה‬
‫שלא צריכות יותר מדי הסברים או שכנוע כדי להתחיל לשמור את‬
‫המצווה – כל מה שהן צריכות הוא מילה טובה‪ ,‬עידוד ואיזו ברכת רב‬
‫על הדרך‪ ,‬וכשהן מקבלות את מה שהן צריכות – הלב שלהן נפתח והן‬
‫כבר מוכנות לעשות הכל‪ .‬משם הדרך לקיום המצווה מאד קצרה"‪.‬‬
‫אלפי נשים הצטרפו למעגל עד כה‪ .‬התגובות של כולן נרגשות ותומכות‬
‫עד כדי כך‪ ,‬שחברות חדשות שמצטרפות למשפחת 'מתחברות'‪ ,‬אומרות‬
‫בפירוש שהחליטו לעשות זאת אך ורק הודות לחברה טובה שהתנסתה‬
‫והמליצה‪" .‬חשוב שמי שקוראת את הכתבה תדע‪ ,‬מעל הכל – שיש‬
‫בית לתחושות ולחוויות שלה‪ ,‬ובבית הזה ישנם אנשים שאכפת להם‬
‫ממנה‪ .‬שאכפת להם לשמוע מה היא עוברת‪ ,‬מה היא מרגישה‪ ,‬מה חסר‬
‫לה‪ .‬הכל נעשה מתוך אהבה אמיתית וללא צל של הכרח‪ .‬נהפוך הוא‪,‬‬
‫הבחירה היא לגמרי שלך‪ .‬אנחנו כאן רק כדי לסייע בידך להבין את‬
‫הזכות הגדולה שנפלה בחלקך לקיים את המצווה הזו‪.‬‬
‫זה תמיד אותו סיפור‪ :‬תחילה‪ ,‬את מרגישה סקפטיות ולא מאמינה‬
‫ששמירת מצוות הטהרה יכולה לתרום במשהו לזוגיות‪ ,‬לחינוך הילדים‪,‬‬
‫ובכלל לרוגע של הבית כולו‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר תקופה של שמירת המצווה‬
‫ 'המנגינות' נשמעות אחרת לגמרי‪ .‬כל אישה עוברת את זה וזה מדהים‬‫לראות איך זה עובד בכל פעם מחדש‪ .‬נו‪ ,‬מה הפלא? הבטחה מהקב"ה‬
‫לכל אישה ואישה ששומרת את המצווה‪ ,‬לא חוזרת ריקם אף פעם"‪.‬‬
‫אישה יקרה‪ ,‬אם גם את מעוניינת לזכות במצווה החשובה והיקרה‬
‫של שמירת הטהרה‪ ,‬וכל מה שמפריד בינך לבינה הוא חוסר הידיעה‪/‬‬
‫הפחד להתנסות‪ /‬תחושת הלבד – מחלקת 'מתחברות' נמצאת כאן‬
‫בשבילך‪ .‬אל תהססי לפנות אלינו – כי הכל (הקול) נשאר במשפחה!‬
‫פני לטל' ‪ 073-2221251‬או למייל ‪[email protected]‬‬
‫מעשה שהיה כך היה‪.‬‬
‫לבחור העונה לשם שמעון הוצע שידוך‪ .‬מדובר היה בבחורה בשם לאה‪.‬‬
‫לאחר שתי פגישות‪ ,‬החליטה הבחורה כי הם אינם מתאימים‪ ,‬למורת רוחו‬
‫של הבחור‪ .‬שמעון‪ ,‬שהיה בעל מידות מושחתות‪ ,‬החליט לנקום בלאה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬החליט להתעלל אף בראובן חברו‪ ,‬משום (שלדעתו) הוא גרם‬
‫לו עוול‪ ,‬והמתין לרגע בו יוכל 'להשיב לו כגמולו'‪...‬‬
‫מה עשה? ניגש אל ראובן והציע לו להיפגש עם בחורה מצוינת‪ ,‬כלילת‬
‫המעלות (לאה)‪ ,‬והרבה לדבר בשבחה‪ .‬הוא הוסיף שכבר הציע להוריה את‬
‫השידוך והם מסכימים לפגישה עמו (בעוד שהאמת היתה שמעולם לא‬
‫הציע את השידוך)‪ .‬לאחר שבירר ראובן אודות הבחורה‪ ,‬הסכים להיפגש‬
‫עמה בתאריך ובזמן ששמעון הודיע לו שסיכם עם הוריה‪.‬‬
‫ראובן הגיע לביתה של לאה‪ ,‬שהיה במקום רחוק מאד מביתו‪ ,‬ובשעה‬
‫היעודה‪ ,‬התדפק על בית המשפחה‪ .‬בעל‪-‬הבית פתח את הדלת ושאלו‬
‫למבוקשו‪ .‬הבחור תמה על עצם השאלה‪ .‬הוא היה בטוח שהאבא מתרגש‬
‫לקראת הפגישה‪ ,‬ולכן עדיין לא אחז במה ובמי מדובר‪" ...‬א‪-‬א‪-‬אני הבחור‬
‫שהציעו לכם לשידוך"‪.‬‬
‫"שידוך?! הצעה?! על מה אתה מדבר? כנראה שטעית בכתובת?"‪ ,‬אמר‬
‫אבי הנערה‪.‬‬
‫הבחור החוויר והסמיק חליפות‪ .‬דמו נשפך‪.‬‬
‫"מי הציע לך את בתי?"‪ ,‬התעניין האב‪.‬‬
‫כשהבחור נקב בשמו של ה'שדכן'‪ ,‬נודע הסוד‪...‬‬
‫ראובן עמד בפתח נבוך ומבויש עד‪-‬דכא‪ ,‬ובעל הבית‪ ,‬שהיה אדם נח‬
‫מאוד מטבעו‪ ,‬לא יכול היה לראות בצערו‪ ,‬והזמינו להיכנס אחר כבוד‬
‫לביתו‪ ,‬באומרו שאם כבר בא בצל קורתו ‪ -‬ייכנס ויטעם משהו‪.‬‬
‫השניים שוחחו זמן רב‪ ,‬והאב התפעל מאוד מהבחור‪ .‬התברר כי הוא‬
‫עונה לתואר תלמיד חכם וירא שמים‪ .‬חשב האיש בלבו‪ ,‬כי אולי לא לחינם‬
‫גלגל הקב"ה את הבחור לביתו‪ ,‬ואז החליט להפגישו עם בתו‪...‬‬
‫השידוך שהתקיים בתחילה בצורה של 'בדיעבד'‪ ,‬התברר כהצעה של‬
‫'לכתחילה'‪.‬‬
‫לאחר כמה פגישות‪ ,‬התארסו בני הזוג בשעה טובה‪...‬‬
‫עתה‪ ,‬נודע הדבר לשמעון‪ .‬מיהר הבחור והגיע לתבוע מהצדדים לשלם‬
‫לו 'דמי שדכנות'!‪" ...‬הרי רק מחמת מעשיי נוצרה ההיכרות ביניכם‪,‬‬
‫שהביאה לביצוע השידוך"‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬ברור ששני הצדדים סירבו בתוקף לשלם לו‪ ,‬והויכוח התגלגל‬
‫לבסוף לפתחו של מו"ר הרב יצחק זילברשטיין שליט"א‪.‬‬
‫***‬
‫הרב השיב‪ :‬מבואר בביאור הגר"א (חו"מ סי' פ"ז ס"ק קי"ז)‪ ,‬כי מקור‬
‫החיוב לתשלומי דמי שדכנות הוא מדין "היורד לתוך שדה חבירו ונטעה"‬
‫(ב"מ ק"א)‪ ,‬שעל בעל השדה לשלם למשביח את שדהו את הוצאותיו‪,‬‬
‫מאחר והתכוון היורד להשביח את שדהו‪ .‬אך‪ ,‬כאשר האיש שהשביח את‬
‫השדה לא התכוון לכך‪ ,‬הבעלים אינו חייב לשלם לו‪.‬‬
‫ממילא‪ ,‬בנידון דנן לא יקבל שמעון מאומה‪ ,‬שהרי לא היתה לו כל כוונה‬
‫לעשיית שידוך ‪ -‬ליצירת קשר בין בני הזוג‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬כוונתו היתה‬
‫שמה' יָ ָצא ַהּדָ בָ ר‬
‫לבזות ולהלבין את פני חברו ואת משפחת הבת‪ ,‬אלא ֵ‬
‫(בראשית כ"ד‪ ,‬נ') ‪ -‬מהשמים סובבו שממעשה זה יצא שידוך‪ ,‬ומכיוון‬
‫ששמעון לא פעל כ'שדכן' אלא כ'נקמן'‪ ,‬לפיכך פשוט שלא יקבל ולּו אגורה‬
‫שחוקה!‬
‫‪9‬‬
‫אם היו שואלים אותנו מהו המקום‬
‫הכי לא סימפטי‪ ,‬מבייש ומדכא שניתן‬
‫להגיע אליו‪ ,‬היינו מן הסתם אומרים‪:‬‬
‫בית סוהר‪ .‬ניתוק מהעולם‪ ,‬כללי‬
‫משמעת נוקשים‪ ,‬יחס משפיל‪ ,‬שעמום‬
‫נוראי‪ ,‬ריקנות‪ ,‬חושך‪ ,‬וזה מלבד‬
‫הבושה הגדולה על מעשים שלא יעשו‬
‫‪ n‬אצל הרב יונה יוניוב‪ ,‬המשמש רב‬
‫בית הסוהר 'דקל' שבבאר שבע‪ ,‬בית‬
‫סוהר הוא לא רק כלי ענישה‪ ,‬אלא‬
‫גם ובעיקר כלי חינוכי ‪ n‬כיצד הוא‬
‫משתמש בשמירת התורה והמצוות‬
‫ככלי שיקומי מדרגה ראשונה עבור‬
‫האסירים? מדוע טיפול פסיכולוגי‬
‫לבד אינו יעיל‪ ,‬ואינו יכול לבוא במקום‬
‫לימוד תורה? מהו סדר היום של‬
‫האסירים באגף הדתי? מדוע חלק‬
‫מהאסירים מורידים את הכיפה יום‬
‫אחרי שהם משתחררים? ‪ n‬מסמך‬
‫אנושי‪ ,‬מרגש ומרתק במיוחד‪ ,‬על‬
‫אנשים שמעדו במעשיהם‪ ,‬ובשיא‬
‫השפל בחרו לשוב למוטב ולעלות‬
‫חזרה על דרך המלך‬
‫ואת‬
‫אסיריו‬
‫לא‬
‫בזה‬
‫מאת‪ :‬בת‪-‬שבע לוי‬
‫‪10‬‬
‫כשמדברים עם הרב יונה יוניוב‪ ,‬רב בית הסוהר‬
‫'דקל' בבאר שבע‪ ,‬כמעט נוצר חשק לבקר בבית‬
‫ההבראה הרוחני ששמו 'בית סוהר'‪...‬‬
‫להקשיב לשיעורי התורה במדרשה‪ ,‬להשתלב‬
‫בתפילות במניין‪ ,‬לזכות למזון מהדרין‪ ,‬אבל יותר‬
‫מהכל‪ :‬לקבל המון תקווה ואמונה על היכולת שלנו‬
‫כבני אדם לקום ולעשות שינוי בכל מצב‪ ,‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬אפילו ממקום נמוך כל כך כמו בית סוהר‪.‬‬
‫כששואלים את הרב יוניוב אם הוא מאמין‬
‫באסירים‪ ,‬הוא נחרץ‪' :‬ביום שאפסיק להאמין‬
‫בהם‪ ,‬אני אלך הביתה'‪ .‬ואכן‪ ,‬הדבר שהכי בולט‬
‫מהשיחה איתו הוא האמון‪ .‬היכולת לא להסכים‬
‫כלל עם המעשה‪ ,‬אבל להזדהות ולחמול‪ .‬ויותר‬
‫מזה‪ :‬להאמין בחלקים הטובים‪ ,‬לראות את המקום‬
‫השפוי והבריא של כל אדם ‪ -‬גם כזה שמתהדר‬
‫בתואר הלא מחמיא‪' :‬אסיר'‪.‬‬
‫מלבד החזון והאמונה באדם‪ ,‬הרב יוניוב גם‬
‫מאמין שדווקא השהות במקום כל כך נמוך כמו‬
‫בית סוהר יכולה להיות מנוף אדיר לשינוי‪ .‬בכלא‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬כל המסכות נופלות‪ ,‬כולם נראים בגודל‬
‫הטבעי שלהם בלי ה'פוזה' של העולם בחוץ‪.‬‬
‫האסיר נכנס למעין 'הקפאה' מסוימת‪ ,‬שאם הוא‬
‫מתעל אותה נכון הוא יכול לעשות זינוק גדול‬
‫קדימה‪.‬‬
‫אבל רגע לפני שנרוץ לבקר בבית ההבראה‬
‫הרוחני שמאחורי הסורגים‪ ,‬מזכיר הרב יוניוב גם‬
‫את החלקים הקשים‪ :‬הניתוק הקשה מהחיים‪,‬‬
‫האילוץ לחוות את כל העולם שממשיך לדהור‬
‫בחוץ ‪ -‬רק דרך הטלפון‪ ,‬גם אם מדובר על לידת‬
‫ילד‪ ,‬בר מצווה‪ ,‬או חלילה אבל‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬אומר הרב יוניוב‪ ,‬שאסיר שנכנס לכלא‬
‫חווה טראומה אדירה‪ .‬הבחירה שלו היא האם‬
‫ליפול לדכדוך‪ ,‬וחלילה לצאת פושע גדול יותר‪ ,‬או‬
‫לתעל את הזמן לטפל בעצמו בכל המובנים‪ ,‬בין‬
‫היתר בעזרת הכלי החזק ביותר ‪ -‬התורה הקדושה‪.‬‬
‫את זאת מנסה הרב יוניוב‪ ,‬בעזרת צוות של רבנים‬
‫ומתנדבים טובי לב‪ ,‬שלא נרתעים מלגעת בחומר‬
‫האנושי לכאורה הנמוך ביותר‪ ,‬לתת כדי להעלות‪.‬‬
‫בית הסוהר הוא אולי המעבדה האנושית‬
‫הגדולה ביותר בעולם שבודקת את הדברים‬
‫שבוערים לכולנו‪ :‬שינוי‪ ,‬אמון‪ ,‬אמונה‪ ,‬והתחזקות‬
‫רוחנית במובן הבסיסי שלה‪ .‬את תוצאות המחקר‬
‫מגיש הרב יוניוב‪ .‬חובה לקרוא!‬
‫"להציל נפש אחת מישראל"‬
‫איך הגעת לתפקיד הכל כך נדיר הזה?‬
‫"סיימתי שירות צבאי שבמסגרתו יצאתי לקורס‬
‫רבנים צבאיים‪ .‬כשסיימתי את הצבא היה לי ברור‬
‫שאני רוצה להשתלב כרב במסגרת כלשהי‪ .‬שירות‬
‫בתי הסוהר לא היה לי זר כי אח שלי כיהן כרב‬
‫מדרשה בכלא תחת ארגון תורני שפעל בכלא‪.‬‬
‫במסגרת שב"ס (שרות בתי הסוהר) ישנן עשרות‬
‫מדרשות תורניות לאסירים‪ .‬מגיעים מבחוץ‬
‫רבנים‪ ,‬אברכים או אנשים עם אוריינטציה תורנית‬
‫ומלמדים את האסירים‪ .‬אחי עשה את זה שש‪-‬‬
‫שבע שנים‪ ,‬כך שהמושגים של קירוב ושליחות‬
‫בבית סוהר היו לי במודעות‪ .‬מאד מצא חן בעיני‬
‫המקום שבו אני יכול להיות רב לא רק עם השפעה‬
‫נקודתית אלא עם השפעה ארוכת טווח של טיפול‬
‫ושיקום במשך תקופה‪ ,‬ממש להציל "נפש אחת‬
‫מישראל"‪ .‬אני חושב שזה תפקיד מאד רחב‬
‫ומשמעותי"‪.‬‬
‫מה תפקידו של רב בבית סוהר?‬
‫"בית סוהר זה "משק סגור"‪ ,‬מעין עיר‬
‫מיניאטורית‪ ,‬שיש בה את כל מה שיש בחוץ‪ .‬יש‬
‫חלוקה לאגפים ובכל אגף יש בית כנסת‪ ,‬מרפאה‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬עובדים סוציאליים וגם מערך רבנות‪ .‬רב‬
‫בבית סוהר הוא יותר מאחראי על כשרות ומתן‬
‫שירותי דת כמו‪ :‬נישואין‪ ,‬אבלות וכו'‪ .‬הוא גם נותן‬
‫מענה לכל הדתות‪ .‬אם מוסלמי רוצה להתחתן‬
‫הרב קורא לקאדי מבית הדין השיעי לדוגמא‪ .‬אבל‬
‫העבודה העיקרית היא ברובד היותר פנימי‪ :‬להאיר‬
‫במקום החשוך הזה‪ ,‬בעיקר לאסירים וגם לסגל‬
‫בית הסוהר‪.‬‬
‫צריך להבין מה עובר על האסירים‪ :‬מגיע בן‬
‫אדם שנתלש בבת אחת מהבית וההרגלים שלו‪,‬‬
‫פתאום אומרים לו מתי לקום‪ ,‬מתי לישון‪ ,‬עם מי‬
‫הוא יישן‪ ,‬מה הוא יעשה בזמן שלו‪ .‬חשוך לו‪ ,‬צר‬
‫לו‪ ,‬הוא בודד‪ .‬זה מצב מאד קשה‪ ,‬וכאן הרבנים‬
‫מאירים במסגרת של שיחות פרטניות‪ ,‬שיחות‬
‫במדרשות שעוסקים ב'מעט מן האור דוחה הרבה‬
‫מן החושך' וחיזוק באמונה‪ .‬מעודדים אותם‪ ,‬שגם‬
‫במקום כזה‪" :‬עמו אנכי בצרה" וכו'‪.‬‬
‫השלב השני הוא השיקום‪ .‬אם רק נכלא את‬
‫האדם לתקופה שבית המשפט קבע ולא נעסוק‬
‫בשיקום ובטיפול‪ ,‬הוא יצא תוקפן לא פחות‬
‫אלא יותר‪ .‬מעבר לכליאה עצמה‪ ,‬שב"ס רואה‬
‫חשיבות רבה בשיקום‪ ,‬וזה גם חלק מערכי הארגון‬
‫הבסיסיים"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫כשאדם מגיע לתוך בית סוהר‬
‫הוא נכנס ל'הקפאה' מסוימת‪.‬‬
‫הוא מתנתק מכל מעגלי החיים‬
‫שלו וגם רמות המחויבות שלו‬
‫פוחתות‪ ,‬כי הוא מקבל אוכל‬
‫ושירותים בסיסיים‪ .‬יש לו‬
‫פתאום עודף זמן ואנחנו רוצים‬
‫לנצל את הזמן הזה כדי לעזור‬
‫לו לחשוב מחדש על החיים‬
‫שלו‪ .‬גם מבחינה ביטחונית זה‬
‫חשוב‪ ,‬כי אנחנו יודעים ש'אסיר‬
‫שלא מועסק – מעסיק אחרים'‪...‬‬
‫מתוך השעמום הוא יעשה‬
‫דברים שליליים‪ .‬לכן חשוב לנו‬
‫למלא את הזמן‪.‬‬
‫האסירים הדתיים לומדים גם בחדר המגורים‬
‫צוות האברכים והרבנים‬
‫שמלמדים את האסירים‬
‫הדלקת נרות חנוכה‬
‫בין כותלי הכלא‬
‫הרב יוניוב מעביר שיעור באולם הלימוד‬
‫יש סטיגמה בציבור שמהכלא יוצאים פושעים‬
‫יותר גדולים‪...‬‬
‫"שירות בתי הסוהר משקיע המון כדי לא להיות‬
‫גורם בטחוני בלבד‪ ,‬למרות שאין ספק שזה התפקיד‬
‫הבסיסי שלו‪ .‬הערך המוביל של שב"ס הוא להיות‬
‫'ארגון בטחוני עם יעוד חברתי'‪ .‬ברור שזו הנחת‬
‫היסוד‪ ,‬אם אני מנסה לשקם בן אדם ובדרך הוא‬
‫פוגע בעוד מישהו‪ ,‬הפסדתי את העיקר‪ .‬הוא צריך‬
‫קודם כל לרצות את עונשו‪ ,‬אבל בד בבד אנחנו‬
‫עושים מאמץ לכוונן אותו‪ .‬אחת מזרועות שב"ס זה‬
‫'אגף האסיר' שתחתיו יש חטיבות שונות וביניהן‬
‫חטו"ש ‪ -‬חינוך טיפול ושיקום‪ .‬טיפול ושיקום‬
‫כוללים‪ :‬מרפאה‪ ,‬חינוך‪ ,‬עובד סוציאלי‪ ,‬רבנות וכו'‪.‬‬
‫כשהאסיר נכנס אנחנו בונים לו מעין 'חליפה' ‪-‬‬
‫מרכיבים לו את סל הצרכים שהוא צריך‪ :‬לדוגמא‪,‬‬
‫נכנס אסיר ואנחנו רואים שיש לו בעיות בשיניים‪,‬‬
‫אין לו הרגלי עבודה והוא לא סיים שתיים עשרה‬
‫שנות לימוד‪ .‬אנחנו נטפל במה שאפשר‪ :‬ניתן לו‬
‫שירות רפואי טוב‪ ,‬נקנה לו הרגלים נכונים‪ ,‬וננסה‬
‫לקדם את הרמה הלימודית שלו"‪.‬‬
‫הטיפולים הרפואיים הם על חשבון שב"ס?‬
‫"כן‪ ,‬זה שירות מדינה‪ .‬כחלק מהיסוד של 'כבוד‬
‫האדם וחירותו' האסיר זכאי לקבל טיפולים‬
‫רפואיים היות והוא לא יכול לטפל בעצמו במסגרת‬
‫הקהילה עכשיו"‪.‬‬
‫"אין אדם שבחר בצורה מודעת‬
‫להיות עבריין"‬
‫‪12‬‬
‫"הנחת המוצא שלנו היא לבדוק מה גרם לבן‬
‫אדם לבחור בדרך כזו‪ .‬בבחינת "אין ילד רע‪ ,‬יש ילד‬
‫שרע לו"‪ .‬האסיר לא הגיע למקום מבחירה מלאה‪,‬‬
‫אין בן אדם שבחר בצורה מודעת ושלמה להיות‬
‫עבריין‪ .‬משהו בדרך התפקשש‪ .‬מהניסיון שלי‪ ,‬וזה‬
‫לא מדעי‪ ,‬הסיבות יהיו או דור שני לפשע‪ ,‬או חינוך‬
‫לקוי ‪ -‬חברה והשפעה סביבתית שלילית‪ ,‬או רקע‬
‫של בעיות נפשיות‪ ,‬למרות שזו לא הגדרה מדויקת‪,‬‬
‫כי אדם שמכור לחומרים מזיקים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬לא‬
‫בדיוק עונה על ההגדרה של 'בעיה נפשית'‪ .‬היתה‬
‫לו מצוקה כלשהי ובמקום לטפל בה‪ ,‬הוא ברח‬
‫ממנה על ידי חומרים מזיקים‪ ,‬שתיה‪ ,‬הימורים או‬
‫דברים גרועים יותר‪.‬‬
‫כשאדם מגיע לתוך בית סוהר הוא נכנס‬
‫ל'הקפאה' מסוימת‪ .‬הוא מתנתק מכל מעגלי‬
‫החיים שלו וגם רמות המחויבות שלו פוחתות‪,‬‬
‫כי הוא מקבל אוכל ושירותים בסיסיים‪ .‬יש לו‬
‫פתאום עודף זמן ואנחנו רוצים לנצל את הזמן‬
‫הזה כדי לעזור לו לחשוב מחדש על החיים שלו‪.‬‬
‫גם מבחינה ביטחונית זה חשוב‪ ,‬כי אנחנו‬
‫יודעים ש'אסיר שלא מועסק – מעסיק אחרים'‪...‬‬
‫מתוך השעמום הוא יעשה דברים שליליים‪ .‬לכן‬
‫חשוב לנו למלא את הזמן‪.‬‬
‫יתירה מזו‪ ,‬אנחנו מציעים לאסיר לקום ולעשות‬
‫שינוי‪ .‬אתה מכור? תעבור תהליך גמילה‪ ,‬יש לך‬
‫הרגלים לא נכונים? תקנה הרגלי תעסוקה‪ ,‬בעיה‬
‫רגשית? תעבור טיפול‪ .‬לנו‪ ,‬כרבנים יש חלק חשוב‬
‫בתהליך הזה‪ :‬כשאדם מזהה את הקשר הרוחני‬
‫שבתוכו‪ ,‬הוא מתמלא ביותר אמונה ורצון עם‬
‫מחויבות לתקן‪ .‬כשאני אומר לאסיר‪" :‬כל זמן‬
‫שהנר דולק אפשר עוד לתקן"‪ ,‬מצד אחד זה משפט‬
‫הוליסטי ועוטף‪ ,‬מצד שני‪ ,‬זה משפט מאד מחייב;‬
‫אתה לא יכול להתחמק מאחריות ולהסתתר‬
‫מאחורי תירוצים‪ .‬בכל מצב אתה יכול לתקן! זה‬
‫מאד משמעותי"‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬בשביל כל הדברים הללו מספיק‬
‫פסיכולוג או עובד סוציאלי‪ ,‬איפה נכנסת כאן‬
‫החשיבות של רב ושל ערכי התורה?‬
‫"לפני שאני עונה אני אקשה על השאלה‪ :‬כתוב‬
‫שה"תורה מצילה ומגינה"‪ ,‬אז למה צריך בכלל‬
‫ללכת לטיפול? אולי אני יכול לשבת‪ ,‬ללמוד‬
‫תורה והכל יסתדר? התשובה היא‪ ,‬שבתורה‬
‫יש את העוצמה הרוחנית לרפא את הנפש ואת‬
‫הגוף‪ ,‬רק כמו כל פרי‪ ,‬אם אני רוצה להפיק ממנו‬
‫הכל‪ ,‬לסחוט רימון לדוגמא‪ ,‬אני חייב שתהיה לי‬
‫מסחטה טובה כדי למלא כוס במיץ רימונים‪ .‬אם‬
‫לא תהיה לי מסחטה טובה‪ ,‬למרות שהפרי מלא‬
‫מיץ ועסיסי‪ ,‬לא יהיה לי מה לשתות‪ .‬צריך לדעת‬
‫איך לעשות את זה היטב‪.‬‬
‫גם כדי שנוכל להפיק מהתורה את יכולות‬
‫הריפוי שבה‪ ,‬צריך את החיבור הנכון אליה‪ ,‬ולא‬
‫תמיד לאנשים בדרגתנו יש יכולת כל כך גבוהה‬
‫של חיבור לתורה‪ .‬לכן‪ ,‬אנחנו כן נאלצים ללכת‬
‫לרופא‪ ,‬או לטפל בנפש‪ .‬כשבן אדם מגיע לכלא אין‬
‫ספק שהוא צריך טיפול‪ .‬הוא עבר קווים שאנשים‬
‫אחרים לא עוברים‪ ,‬אבל כדי שאדם יטפל בעצמו‬
‫חייב להיות לו רצון‪ ,‬אמונה ומחויבות לקום‬
‫ולהשתנות‪.‬‬
‫את זה התורה נותנת‪ .‬למה? כי הגישה התורנית‬
‫אומרת שהקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון אם הוא‬
‫לא יכול לעמוד בו‪ ,‬כך שאתה חייב להתמודד‪ .‬רק‬
‫מה‪ ,‬זה קשה? גם זה כתוב‪....‬‬
‫זה הרעיון של מקום הדת בכלא‪ .‬במדרשה‬
‫האסיר לומד על שמחה‪ ,‬חיבור לתפילה‪ ,‬פרקים‬
‫באמונה‪ .‬כל אלו הם כלים לתשובה‪ ,‬כלים לשינוי‪,‬‬
‫ויש בזה גם כיוונים חדשים בהסתכלות על החיים‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אנחנו מסבירים שלא משתלם לגנוב‪ ,‬לא‬
‫רק בגלל איסור 'לא תגנוב' או בגלל החוק‪ ,‬אלא‬
‫בגלל שמזונותיו של אדם נקבעים לו משמיים לכל‬
‫השנה כולה‪ ,‬ומי שגונב פשוט לוקח את הכסף‬
‫שמגיע לו בדרך שלילית‪."...‬‬
‫"גם שנה ללא עישון מביאה תועלת‬
‫לאדם"‬
‫הרבה אנשים שהיו בכלא 'דתיים'‪ ,‬זרקו את‬
‫הכיפה יום אחרי שעזבו את הכלא‪...‬‬
‫"אין לי ספק בכך‪ .‬לבוא ולומר שכל בן אדם‬
‫שעוזב את הכלא ממשיך אחר כך במדרשות או‬
‫אפילו בשיעורי תורה‪ ,‬ברור לי שלא‪ .‬אבל אני‬
‫מאמין שכמו בכל תחום בחיים‪ ,‬אם הפסקתי‬
‫לעשן במשך שנתיים‪ ,‬או שמרתי על תזונה טובה‬
‫שלוש שנים‪ ,‬עזרתי לעצמי גם אם אחר כך חזרתי‬
‫לעשן או לאכול בצורה שלילית‪ .‬הערכים שהם‬
‫קיבלו בכלא במשך התקופה שבה שהו במדרשה‬
‫לא נעלמים‪ ,‬הם ממשיכים ללוות אותם‪ ,‬מה גם‬
‫שכל מצווה שהם קיימו כאן יש לה ערך‪ .‬גם הנחת‬
‫תפילין אחת משפיעה ושווה עולם מלא‪ .‬יש על‬
‫כך אינספור מקורות‪ .‬כתוב שאם אדם אומר‬
‫'אמן' אחד קורעים לו גזר דין של שבעים שנה‪,‬‬
‫התורה היא נצחית‪ .‬זה לא מתקמט ומתגמד אם‬
‫לא המשכתי לשמור‪.‬‬
‫המטרה שלנו היא להקנות לאסיר ערכים ברוח‬
‫היהדות‪ ,‬מה הוא לוקח מזה הלאה ‪ -‬זה עניין שלו‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬יש המשך של שיקום תורני בחוץ‪ ,‬בתוך‬
‫מסגרת של 'הרשות לשיקום האסיר' ‪ -‬הגוף‬
‫שדואג לעזור לאסיר בשילוב בקהילה‪ ,‬יש שם גם‬
‫מסגרת דתית‪ ,‬כדי שבן אדם יוכל להמשיך את מה‬
‫שהוא התחיל בכלא ‪ -‬בצורה יסודית"‪.‬‬
‫"עבר עבירה ושנה בה ‪ -‬הותרה לו"‬
‫לכאורה‪ ,‬יש שאלה בסיסית שצריכה להישאל‪:‬‬
‫איך בכלל יכול להיות בכלא אגף דתי? איך אנשים‬
‫דתיים‪-‬שומרי מסורת מתדרדרים לכזה מקום?‬
‫"בתוך בית הסוהר יש אגפים‪ ,‬ויש אגפים‬
‫יעודיים ‪ -‬שמיועדים למטרות מסוימות‪ .‬בין‬
‫האגפים התורניים יש אגף לש"ם ‪ -‬אגף לשומרי‬
‫מצוות‪ ,‬שהוא אגף שמיועד בעיקר לשומרי מצוות‬
‫מהבית או לאלו שהתחזקו בכלא‪ .‬לש"ם מתנהל‬
‫ממש כמו ישיבה או מדרשה ‪ -‬יש בו תפילות בנץ‪,‬‬
‫סדר יום מאד מעניין עם שיעורי תורה‪ ,‬דף היומי‪,‬‬
‫הלכה‪ ,‬גמרא וכו'‪ .‬בחלק ממסירת השיעורים‬
‫משולבים גם האסירים בעצמם‪ ,‬זהו אגף גם בלי‬
‫טלוויזיות‪.‬‬
‫ויש אגף בשם אג"ד ‪ -‬אגף דתי מסורתי‪ ,‬שמיועד‬
‫לאנשים שרוצים לקיים אורח חיים מסורתי ודתי‪.‬‬
‫בשונה מלש"ם‪ ,‬באג"ד יש טלוויזיות ויש פחות‬
‫הקפדה על סוגי עיתונים לדוגמא"‪.‬‬
‫זה רק מגביר את השאלה ‪ -‬אסירים שמסוגלים‬
‫למסור שיעורי גמרא והלכה‪ ,‬זו ממש סתירה‪...‬‬
‫"דבר ראשון צריך לזכור שמאד קל היום‬
‫להגיע לכלא‪ .‬יש החמרה בחוק על עבירות שונות‬
‫שאפשר להגיע בעקבותיהן בקלות למאסר;‬
‫עבירות של רכוש‪ ,‬תאונות‪ ,‬אלימות במשפחה‬
‫ואפילו תעבורה‪ ,‬אבל‪ ,‬לצערי‪ ,‬אני לא יכול לטייח‬
‫ולומר שכל האסירים הדתיים מגיעים 'על לא עוול‬
‫בכפם' או על עבירות קלות‪.‬‬
‫התשובה היא מאד פשוטה‪ .‬הקב"ה ברא אותנו‬
‫עם יצר טוב ויצר רע‪ .‬לפעמים אדם מזהה את‬
‫היצר הרע שבתוכו‪ ,‬הוא יודע שיש נקודה לא‬
‫מתוקנת אצלו‪ ,‬סטייה מהנורמה‪ ,‬הוא יודע שהוא‬
‫חוטא במשהו מסויים‪ ,‬אבל חז"ל אומרים‪" :‬עבר‬
‫עבירה ושנה בה ‪ -‬הותרה לו"‪ .‬הם עוברים עבירה‬
‫מסוימת ומשהו במנגנון של אותה עבירה נחלש‪.‬‬
‫לפעמים אני נתקל בתמיהה‪ :‬איך אסיר שעבר‬
‫עבירות קשות דורש מזון מהדרין?‬
‫התשובה היא שיכול להיות ספורטאי מצוין‬
‫שרץ עם פרוטזה‪ .‬יש לו רגל תותבת‪ ,‬אבל הוא‬
‫פיתח יכולות מסוימות למרות הרגל שלו‪ .‬יכול‬
‫להיות אנשים שהעשייה התורנית שלם רחבה‬
‫ומקיפה ‪ -‬הם 'ספורטאים' לענין זה‪ ,‬אבל יש להם‬
‫גם פרוטזה‪ :‬בעיה שהם לא טיפלו בה מבושה או‬
‫מאמונה שהם יוכלו להשתלט עליה לבד‪ .‬הבעיה‬
‫החמירה‪ ,‬הפער גדל והם נכנסו למעגל שהם‬
‫מתקשים לצאת ממנו‪ ,‬עד שחלק מהם אומרים‬
‫'שמחתי שנתפסתי‪ ,‬כי סוף סוף אני יכול לשבור‬
‫את המעגל הזה'‪.‬‬
‫יש עוד נקודה מאד משמעותית ‪ -‬עיוותי‬
‫חשיבה‪.‬‬
‫לדוגמא היה לנו אסיר שנעצר בגלל אלימות‪.‬‬
‫הוא היה מעורב בגביית חובות בצורה אלימה‪.‬‬
‫הוא עשה תשובה בכלא בתהליך מאד יפה‬
‫ועמוק‪ ,‬בין היתר הוא נהיה גבאי בבית הכנסת‬
‫באגף שלו‪ ,‬שהיה בו מנין מאד דחוק‪ .‬יום אחד‬
‫יצא אחד המתפללים באמצע והוא נתן לו סטירה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הידברות‬
‫למען הקהילה‬
‫"גם אנשים שומרי תורה ומצוות סובלים מעיוותי חשיבה‪.‬‬
‫אפילו בעבירות חמורות יש עיוותי חשיבה‪ .‬זה גם מסביר‬
‫למה אנשים כאלו משמרים אורח חיים תורני‪ ,‬כי אין להם‬
‫בעיה לשמור מצוות‪ .‬במקום שהרצון שלהם מתנגש עם‬
‫התורה הם 'זורמים' עם זה‪ ,‬מחליקים‪ ...‬הם יכולים להיות‬
‫אנשים חשובים שלומדים תורה‪ ,‬והם לא מבינים שהם‬
‫צריכים כרגע אנטיביוטיקה דחופה לטפל בבעיה הספציפית‬
‫שלהם‪ .‬זה לא יעזור גם אם הם ילמדו עוד עשרה דפי גמרא‪,‬‬
‫כל עוד הם לא מטפלים בבעיות השורשיות שלהם"‪.‬‬
‫שוחחתי איתו על זה‪ ,‬סך הכל הוא באמת עשה‬
‫שינוי‪ ,‬ובכלא להרים יד זו הפרת משמעת‪ .‬ניסיתי‬
‫לברר מה גרם לו לעשות את זה‪ ,‬ואז הוא אמר לי‪:‬‬
‫בשביל כסף אני מבין שאסור להפעיל כח‪ ,‬אבל‬
‫בשביל מצווה מותר! אז תפסתי שיש לבן אדם הזה‬
‫עיוות חשיבה שאומר‪ :‬אני פותר את הבעיות שלי‬
‫בעזרת אלימות! וגם אם הוא מבין את השלילי‬
‫שבהפעלת אלימות בשביל כסף‪ ,‬הוא יפעיל אותה‬
‫בשם ה'קדושה'‪ ...‬צריך לטפל בעיוות חשיבה שלו‬
‫שמביא אותו לפתור בעיות רק על ידי אלימות"‪.‬‬
‫מה באמת עושים עם כזה בן אדם?‬
‫"יש לנו סדנאות לכישורי חיים בדרך היהדות‪,‬‬
‫אחד הנושאים זה שליטה עצמית‪ ,‬הכעס האסור‬
‫והכעס המותר‪ ,‬עם מקורות חז"ל‪ .‬משהו מאד‬
‫מעניין‪ ,‬יושבים ומדברים על זה‪ ,‬אבל אם מדובר‬
‫בבעיה מורכבת יותר‪ ,‬יש אגפים שמיועדים‬
‫לבעיות ספציפיות ואנחנו נעביר את האסיר לאגף‬
‫שמתאים לו‪ .‬אפילו אם הוא יאלץ לעבור לאגף‬
‫רגיל בלי מניין קבוע ובלי שיעורים‪ .‬זה הצורך שלו‬
‫עכשיו‪ ,‬לטפל בצורה שורשית בבעיה שלו‪ .‬בדיוק‬
‫כמו שבן אדם לא יוותר על אשפוז בבית חולים‬
‫כדי לא להפסיד את השיעור הקבוע שלו"‪.‬‬
‫"בכלא כל המסכות נופלות"‬
‫‪14‬‬
‫"נתקלתי במקרה יותר מורכב‪ ,‬כשהגיעו לכלא‬
‫קבוצה של צעירים שהסתבכו במכירת חומרים‬
‫מזיקים‪ .‬ניסיתי לברר איתם מה גרם להם לנקוט‬
‫בצעד הזה‪ ,‬והם סיפרו שבחופש הגדול הם חיפשו‬
‫עבודה‪ ,‬ובכל עבודה מרוויחים ‪ ₪100‬ליום‪ .‬על ידי‬
‫מכירת אותם חומרים אפשר להרוויח בערב אחד‬
‫סכום גדול‪ ,‬אז למה להתאמץ?‬
‫כשהם ישתחררו הם יישארו עם עיוות חשיבה‬
‫חמור‪ ,‬עם התפיסה של 'למה לעבוד קשה?'‪ .‬הם‬
‫ימשיכו לחפש אפשרות להרוויח כסף קל‪ ,‬ויהיה‬
‫להם קשה לקבל את הצורה הנורמאלית בה אנשים‬
‫עובדים קשה כדי להרוויח את לחמם‪.‬‬
‫גם אנשים שומרי תורה ומצוות סובלים‬
‫מעיוותי חשיבה‪ .‬אפילו בעבירות חמורות יש‬
‫עיוותי חשיבה‪ .‬זה גם מסביר למה אנשים כאלו‬
‫משמרים אורח חיים תורני‪ ,‬כי אין להם בעיה‬
‫לשמור מצוות‪ .‬במקום שהרצון שלהם מתנגש עם‬
‫התורה הם 'זורמים' עם זה‪ ,‬מחליקים‪...‬‬
‫דווקא באגפים הדתיים העבודה מורכבת יותר‪.‬‬
‫האתגר הטיפולי בלש"ם או באג"ד הוא גבוה‬
‫יותר‪ ,‬כי האנשים הללו יכולים להיות אנשים‬
‫חשובים שלומדים תורה‪ ,‬והם לא מבינים שהם‬
‫צריכים כרגע אנטיביוטיקה דחופה לטפל בבעיה‬
‫הספציפית שלהם‪ .‬זה לא יעזור גם אם הם ילמדו‬
‫עוד עשרה דפי גמרא‪ ,‬כל עוד הם לא מטפלים‬
‫בבעיות השורשיות שלהם"‪.‬‬
‫יש סטיגמה שאנשים 'שמים כיפה' בכלא כדי‬
‫להרוויח כל מיני דברים‪...‬‬
‫"יכול להיות‪ ,‬אבל "מתוך שלא לשמה בא‬
‫לשמה"‪ .‬בסופו שלו יום יכול להיות שזה ישפיע‬
‫עליהם גם אם הם נכנסו בשביל להרוויח משהו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כשאסיר נכנס לתוך בית סוהר הוא חווה‬
‫טראומה מאד קשה‪ .‬אדם מן השורה שיש לו‬
‫אבלות בתוך ביתו או חלילה ילד חולה‪ ,‬מנסה‬
‫להיאחז בכל דבר‪ .‬בין היתר הוא גם הולך לרב‬
‫ונאחז בתורה‪ ,‬ואף אחד לא שואל אם הוא צבוע‪.‬‬
‫גם בכלא זה כך‪ .‬יכול להיות שאסיר נאחז בכיפה‬
‫ובסממנים חיצוניים כדי להתחזק‪ ,‬אבל אם הוא‬
‫לומד יום יום תורה‪ ,‬זה לא נמחק‪.‬‬
‫יכול להיות שאסיר נמצא במדרשה‪ ,‬ואחרי‬
‫שלוש שנים בכלא הוא יוצא החוצה ומחזיק עם‬
‫הכיפה יומיים‪ ,‬אבל סממנים חיצוניים זה לא המדד‬
‫ השאלה מה נשאר בפנים‪ .‬צריך לזכור שכשהוא‬‫יוצא החוצה הוא צריך להתמודד עם העולם‬
‫שבחוץ‪ ,‬וזו התמודדות לא קלה‪ ,‬אבל אני מאמין‬
‫שהוא קיבל הרבה גם אם הוא הוריד את הכיפה‪.‬‬
‫סיבה נוספת להתחברות של האסירים לדת‬
‫בכלא היא‪ ,‬שמאחורי הסורגים המסכות שאנשים‬
‫שמים עליהם בחוץ ‪ -‬נופלות‪ .‬אתה חי ביחד עם‬
‫עוד אנשים‪ ,‬ישן איתם‪ ,‬אוכל איתם‪ ,‬ממילא כל‬
‫התדמית החיצונית מתקלפת‪ .‬אין את העיסוק‬
‫בחיצוניות כמו שקיים בחוץ‪ ,‬לכן אדם יכול יותר‬
‫בקלות להתחבר לרגש ולמהות שלו כיהודי"‪.‬‬
‫לגרום לאנשים לזוז‬
‫מה כולל סדר יום של אסיר בכלא?‬
‫"באופן עקרוני סדר יום בבית סוהר כולל‬
‫שלושה דברים משמעותיים‪:‬‬
‫'ספירות של האסירים ‪ -‬בין ארבע לחמש פעמים‬
‫ביום‪ .‬במה שנוגע למשמעת ‪ -‬אין משחקים‪ ,‬יש‬
‫שעות וזמנים לכל דבר‪ ,‬הכל מאד ברור‪ .‬בין ‪-5:00‬‬
‫‪ 6:00‬בבוקר האסיר צריך לעמוד על הרגליים ליד‬
‫המיטה‪ .‬אם לא ‪ -‬זו הפרת משמעת‪ .‬יש זמנים‬
‫למקלחת‪ ,‬לטלפון‪ ,‬לארוחה‪ ,‬וכו'‪ .‬המרכיב השלישי‬
‫הסיפורים‪ ,‬המעשים‬
‫והאנשים‬
‫לתת את הנשמה ואת הלב‪...‬‬
‫בסדר יומו של האסיר הוא השעות הפנויות שלו‪.‬‬
‫מלבד הדברים הבסיסיים שמצויים בכל האגפים‪,‬‬
‫מילוי השעות הפנויות משתנה מאגף לאגף‪ ,‬וגם‬
‫בין האסירים עצמם‪.‬‬
‫כשאסיר מגיע הוא נכנס דבר ראשון לאגף סגור‬
‫(אלא אם כן הוא מלכתחילה רוצה להתחייב לאגף‬
‫ייעודי)‪ .‬האגף הסגור הוא השלב ההתחלתי בו‬
‫האסיר חייב לעשות את הדברים הבסיסיים‪ ,‬הוא‬
‫מקבל את הזכויות הבסיסיות שלו‪ ,‬אבל חוץ מזה‬
‫הוא לא עושה עם עצמו כלום‪.‬‬
‫המטרה שלנו היא שהאסיר יתקדם קדימה‪ ,‬ולא‬
‫יישאר כל תקופת המאסר באותו מצב כמו שהוא‬
‫הגיע‪ ,‬אלא שיעשה עם עצמו עבודה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫אנחנו לא יכולים להכריח אותו‪ .‬סך הכל מדובר‬
‫באדם בוגר‪ ,‬אבל אנחנו יודעים שאדם משתכנע או‬
‫כשיש לו קושי או כשיש לו צורך‪ .‬בהרבה מקרים‬
‫הם לא מזהים את ה'צורך' לבד‪ .‬מדובר באנשים‬
‫שגדלו על פי רוב‪ ,‬עקום‪ .‬יש כאלו שלא יודעים‬
‫מה זה לקום בבוקר‪ ,‬הם ערים בלילה וישנים ביום‬
‫ועוד‪ .‬לכן‪ ,‬אנחנו מנסים 'להכריח' אותם שיכירו‬
‫בקושי הזה‪ .‬מי שנמצא באגף סגור לא זוכה כמעט‬
‫לחופשות ולא יכול לקבל ניקוי שליש ממאסרו‪.‬‬
‫סדר היום באגפים הסגורים יותר קפדני‪ .‬אם אסיר‬
‫רוצה להתקדם לאגף ייעודי ‪ -‬תורני‪ ,‬טיפולי וכו'‪,‬‬
‫הוא יצטרך לעבוד‪ .‬באגף תורני ‪ -‬לצאת למדרשה‪,‬‬
‫באגף טיפולי ‪ -‬לקבל טיפול‪ ,‬לצאת לעבודה וכו'"‪.‬‬
‫מהו סדר היום באגף התורני?‬
‫"בתוך האגף תורני יש סדר יום שונה‪ :‬ב‪6:15-‬‬
‫בבוקר כולם על הרגליים‪ .‬מי שלא קם בזמן ‪ -‬זו‬
‫עילה לדו"ח משמעת‪ .‬יש כמה מניינים‪ ,‬אח"כ פת‬
‫שחרית‪ ,‬מדרשה עד השעה אחת שכוללת שיעורים‬
‫בנושאים שונים‪ :‬כיתת גמרא למתקדמים‪,‬‬
‫מתחילים וכו'‪ ,‬אח"כ תפילת מנחה‪ ,‬אחר הצהריים‬
‫יש מסגרות שמשתנות מאסיר לאסיר‪ .‬יש סדנאות‪,‬‬
‫חלקם יוצאים לעבודה וכו'‪.‬‬
‫אנחנו מאד מחזקים את הקהילתיות ולומדים‬
‫בחברותות‪ .‬המטרה שלנו שאנשים ילמדו מהם חיי‬
‫חברה נכונים‪ ,‬שילמדו לתת ולא רק לקבל‪ .‬אנחנו‬
‫רוצים שילמדו לחיות חיי קהילה בריאים גם אחר‬
‫כך‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הרבה מהם יוצאים לעבודה‪ .‬אנחנו‬
‫מאמינים ב'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ'‪ .‬חלקם‬
‫נתמכים מחוץ לכלא‪ ,‬ואנחנו רוצים שילמדו לפרנס‬
‫את עצמם‪ .‬הם עובדים בשזירת ציציות לדוגמא‪.‬‬
‫היא מסייעת בגידול נעמי ויונתן‪,‬‬
‫נכדיה בני השנתיים שהתייתמו‬
‫מאימם בטרגדיה נוראית‪,‬‬
‫ובמקביל מתמודדת עם שכול‬
‫פרטי‪ .‬סבתא עדינה ממש לא‬
‫מתכוונת להתייאש‪“ :‬מי שעובר‬
‫את הניסיון‪ ,‬רואה את הנס”‪,‬‬
‫היא אומרת ושולחת תודה‬
‫ענקית למחלקת ‘למען הקהילה’‬
‫בהידברות‪ .‬ככה זה כשיש לב‬
‫מלא באהבה ונתינה‪.‬‬
‫נעמי הקטנטנה יושבת על ברכיה של‬
‫סבתא עדינה ומחבקת אותה בשתי ידיה‬
‫העדינות‪ ,‬ממאנת להיפרד אפילו לרגע קט‪.‬‬
‫“רוצה בובה?“‪ ,‬מציעה הסבתא לפעוטה‬
‫שמביטה עליה בהערצה‪ .‬יחד עם יונתן‪,‬‬
‫אחיה התאום‪ ,‬מתכרבלת הקנטנה בחצאית‬
‫של הדמות האימהית היחידה שהם מכירים‬
‫מאז שנולדו‪ ,‬לפני כשנתיים‪ .‬נעמי ויונתן‬
‫(השמות האמיתיים שמורים במערכת)‬
‫כבר לא יכירו את אימם‪ .‬הם התייתמו בגיל‬
‫חודשיים וחצי‪ ,‬לאחר שאימם נפטרה באופן‬
‫פתאומי מדום לב‪ ,‬ונמצאה בביתה כששניהם‬
‫שלובים בזרועותיה‪ .‬מאז הטרגדיה מתנחמים‬
‫התאומים בלב הענק והמלא חום של סבתא‬
‫עדינה‪ ,‬הסבתא‪-‬אימא שעושה הכול למלא‬
‫את מחסורם‪ ,‬ולהרעיף עליהם אהבה‪.‬‬
‫כשמביטים על סבתא עדינה (‪ )65‬ניכר‬
‫שמדובר באישה עם עוצמות פנימיות שלא‬
‫נכנעת בקלות לקשיים‪ .‬אדרבה‪ ,‬היא בוחרת‬
‫להישיר אליהם מבט‪ .‬אחרת‪ ,‬קשה להסביר‬
‫איך היא מתמודדת עם אסון נוסף שפקד‬
‫את משפחתה לפני תשעה חודשים‪ ,‬כשהיא‬
‫שכלה את אחד משלושת בניה‪ .‬כשהאם‬
‫השכולה מתפקדת על תקן האימא המסורה‬
‫של נכדיה כולה נתינה וחסד‪“ .‬הקדוש‬
‫ברוך הוא‪ ,‬אנחנו אוהבים אותך“‪ ,‬הם שרים‬
‫יחד והתאומים מתלהבים ומזמזמים את‬
‫מתי בפעם האחרונה‬
‫הלחן‪“ ,‬בואו נרקוד מתוקים“‪ ,‬היא מדרבנת‪,‬‬
‫ומתחילה לגולל את סיפורה‪ .‬מידי פעם‬
‫דמעות זולגות מעיניה‪ .‬נעמי הקטנה לא‬
‫נשארת אדישה כשהיא רואה את סבתא‬
‫עצובה‪ ,‬והיא ממהרת לנגב לה את הדמעות‪.‬‬
‫“הנכדים הגיעו אחרי הרבה שנים של‬
‫תפילות“‪ ,‬היא משתפת בסיפורה‪“ ,‬אימא‬
‫שלהם ז“ל הייתה אישה אמיתית‪ ,‬שהיו לה‬
‫המון חברות‪ .‬היא ובני התגוררו מעל הוריה‪,‬‬
‫וניהלו יחד נגריה‪ .‬אישיותה הייתה הרוח‬
‫החיה בבית‪ .‬היא הייתה אימא מסורה ואישה‬
‫נהדרת‪ .‬הבן שלי מאוד אהב אותה‪ ,‬והיא‬
‫הייתה מאושרת עם הילדים‪ .‬בברית של‬
‫יונתן‪ ,‬הבן שלי בכה הרבה‪ ,‬בדיעבד הוא בכה‬
‫על הפרידה שעתידה הייתה להתרחש כעבור‬
‫חודשיים וחצי‪ ,‬כשאשתו נפטרה באופן‬
‫פתאומי מדום לב‪ .‬באותה עת‪ ,‬בני שהה‬
‫באותו הזמן בחו”ל‪ ,‬והיא הלכה לישון ולא‬
‫התעוררה‪ .‬כשהדבר נודע לבני עולמו חשך‬
‫עליו‪ .‬אחרי השבעה אמרתי לעצמי‪‘ :‬קחי את‬
‫עצמך בידיים‘‪ .‬ב‘‘ה אספתי את עצמי‪ ,‬והנה‬
‫ב‘‘ה מאז התאומים גדלים עם הרבה אהבה‬
‫וחום‘‘‪.‬‬
‫מאז חולקים הילדים את חייהם עם סבתא‬
‫עדינה והסבא‪ ,‬שהפכו לדמויות דומיננטיות‪,‬‬
‫לצד אביהם‪“ .‬בהתחלה הם קראו לנו ‘אבא‬
‫ואימא‘‪ ,‬היא אומרת‪ ,‬בעיתוי הנכון‪ ,‬הסברתי‬
‫להם שאנחנו לא ההורים שלהם‪ ,‬על אף‬
‫שהילדים האלה הם חלק מאתנו‪ ,‬הם כמו‬
‫הילדים שלי‪ .‬אחרי שהתאוששו מהאסון‬
‫שפקד את המשפחה‪ ,‬נאלצה סבתא עדינה‬
‫להתמודד עם טרגדיה נוספת – אחד‬
‫משלושת בניה נפטר‪“ .‬אחרי השבעה ישבתי‬
‫עם עצמי והתבודדתי‪ .‬הבנתי שיש לי שתי‬
‫אפשרויות‪ :‬להיכנס למרה שחורה או לאסוף‬
‫את עצמי ולהמשיך הלאה‪ .‬בחרתי להמשיך‬
‫לעשות חסד ולתת לאנשים‪ .‬יום אחרי שקמנו‬
‫מהשבעה על בני קיימתי בבית את שיעור‬
‫התורה הקבוע שאני עורכת‪ ,‬עם סעודה שאני‬
‫מבשלת‪ .‬ביום ה‪ 30 -‬הלכתי כמנהגי לשמח‬
‫דיירים בבית אבות‪ .‬זה לא פשוט‪ ,‬אבל כל‬
‫אדם נולד עם כוח רצון‪ .‬על אף הכול‪ ,‬אני‬
‫יוצאת לטיולים עם חברות ומשתדלת לשמח‬
‫אחרים‪ ,‬ולא להיות בעצבות‪ .‬אני מבינה שמה‬
‫שה‘ נותן זה ממש לא מובן מאליו‪ .‬יש לי ב”ה‬
‫נכדים שהם בחזקת הילדים שלי‪ .‬הבית שלנו‬
‫מלא שמחה‘‘‪.‬‬
‫פותחים את הלב‪ :‬תודה למחלקת ‘למען‬
‫לקהילה‘‪ .‬עד לפני מספר חודשים התפרנסה‬
‫סבתא עדינה מטיפול בקשישים‪ .‬משראתה‬
‫שהנכדים הקטנטנים זקוקים לתשומת ליבה‪,‬‬
‫החליטה להפסיק‪ ,‬והחלה לעבוד מהבית‪,‬‬
‫בממכר של בגדי נשים‪ ,‬גרביים‪ ,‬כיסוי ראש‬
‫וכובעים‪ ,‬שהיא מעטרת ומשדרגת ביצירתיות‪.‬‬
‫“רציתי להשקיע יותר בתינוקות‪ ,‬כדי שיגדלו‬
‫עם אהבת השם‘‘‪ ,‬היא מסבירה‪“ ,‬רציתי‬
‫למלא את החלל שנוצר להם‪ ,‬ולהעניק להם‬
‫אהבת אם‪ .‬מאז אני עובדת מהבית‪ ,‬מקשטת‬
‫את הבארטים באהבה רבה‪ .‬אני מאוד נהנית‪,‬‬
‫בפרט כשאני רואה אישה שלובשת בארט ‪-‬‬
‫אני חשה סיפוק שאין כמותו‪ ,‬כיוון שמה שיש‬
‫לה על הראש זה הכתר של בורא עולם‪ .‬זה‬
‫לכבוד ה‘‪.‬‬
‫בדומה לאלפי יהודים שזכו להכיר את‬
‫הידברות‪ ,‬גם סבתא עדינה התוודעה לפעילות‬
‫החברתית הענפה שעומדת מאחורי מחלקת‬
‫‘למען הקהילה‘ של הידברות‪ ,‬שאנשיה תמיד‬
‫מוכנים לתת ולעזור לזולת‪ .‬המחלקה הזמינה‬
‫אותי לאחד מכנסי הנשים כדי שאמכור שם‬
‫כובעים‪ ,‬ותהיה לי עזרה בפרנסה‪ .‬המדהים‬
‫הוא שלא רק שהם לא ביקשו תמורה‪ ,‬אלא‬
‫שגם שלחו לי ולתינוקות צ‘ק‪ .‬יש להם הרבה‬
‫רצון לעזור לזולת ואני מודה להם מקרב לב‪.‬‬
‫מי שיכולה לתרום להידברות‪ ,‬שתעשה את‬
‫זה‪ .‬זאת לא פרסומת‪ ,‬זאת האמת!‬
‫סבתא עדינה מאחלת לעצמה לראות את‬
‫נכדיה גדלים לעבודת ה‘‪“ ,‬לצד הייסורים יש‬
‫חיים‪ ,‬ומי שעובר את הניסיון רואה את הנס‪.‬‬
‫אני שואפת להמשיך עם זיכוי הרבים‪ ,‬ולראות‬
‫את בני שהתאלמן נשוי שנית כדי שלילדים‬
‫המתוקים תהיה אימא תומכת ואוהבת‘‘‪.‬‬
‫עשית משהו בשביל מישהו?‬
‫בעל עסק! זו הזדמנות שלך להצטרף‬
‫למעורבות חברתית‪ ,‬ולסייע לנו לעזור למי שזקוק לכך!‬
‫למידע נוסף‪(073-2221312 :‬‬
‫תורה ומדע תורה ומדע‬
‫עין הרע‬
‫אחרית הימים אחרית הימ‬
‫העצמה א‬
‫חינוך ילדי‬
‫זוגיות‬
‫רפואה ע"פ הרמב"ם‬
‫תקשורת בין אישית‬
‫גרפולוגיה‬
‫גרפולוגיה‬
‫העצמה אישית‬
‫העצמה אישית‬
‫גרפולוגיה‬
‫בהשתתפות המרצים‪:‬‬
‫עין הרע‬
‫סיפורים אישיים מרתקים עם מיטב המרצים‪:‬‬
‫רפואה ע"פ הרמב"ם‬
‫קצין יחידת דובדבן לשעבר‬
‫רפואה ע"פ הרמב"םשחקן הוליווד לשעבר בסיפורו האישי ובסרט על ניסי ‘צוק איתן'‬
‫פרופ' לקפוארה ואלוף אגרוף מברזיל‬
‫קצין חיזבאללה בסיפור מרתק!!‬
‫אישית‬
‫רפואה ע"פ‬
‫הרמב"ם‬
‫ללא‬
‫תשלום‬
‫רפואה ע"פ הרמב"ם‬
‫מעבר לרתיעה הפיזית‪ ,‬אין לך רתיעה נפשית?‬
‫"לא‪ .‬אם אני בא להאיר למישהו‪ ,‬לעשות לו‬
‫טוב‪ ,‬אני מאמין באמונה תמימה שהוא לא יחזיר‬
‫לי‪ .‬נקודה נוספת היא ההזדהות שלי איתם‪ ,‬או‬
‫יותר מדויק‪ :‬אמפתיה‪ .‬אמפתיה פירושה לרחם‬
‫אבל לא להסכים‪ .‬אני חומל אבל לא מסכים עם‬
‫המעשה‪ .‬זה בעצם היסוד של לדון לכף זכות‪.‬‬
‫אם חלילה וחס מישהו אחר היה במקומם ייתכן‬
‫שהיה נוהג כמוהם‪ .‬הם לא נהפכים להיות מפלצות‬
‫בגלל שהם טעו‪ .‬הרבה שנים אני בשב"ס ועוד לא‬
‫העצמה א‬
‫גרפולו‬
‫אין לך רתיעה טבעית לעבוד עם אנשים כאלו?‬
‫בכל זאת‪ ,‬מדובר באנשים שעשו מעשים שלא‬
‫יעשו‪...‬‬
‫"זה נכון שבית סוהר הוא 'ממלכת האי וודאות'‪,‬‬
‫יש הפתעות לפעמים‪ ,‬התפרצויות ודברים לא‬
‫נעימים‪ ,‬אבל זה נדיר"‪.‬‬
‫רפואה ע"פ הרמב"ם‬
‫תקשורת בין אישית‬
‫מאיפה נותנים לאנשים הללו את האמון שהם‬
‫יכולים להשתנות? אנחנו רואים אנשים במצבים‬
‫הרבה יותר קלים שלא מאמינים במסוגלות שלהם‬
‫לקום ולעשות שינוי‪ ,‬אז איך נותנים לאנשים‬
‫שהגיעו למקום כל כך נמוך תקווה ואמון בעצמם?‬
‫"לא נתקלתי במפלצות"‬
‫גר‬
‫תורה ומדע‬
‫תורה ומדע‬
‫העצמה‬
‫התורות של רבי נחמן ככלי טיפולי‬
‫אתה מאמין בהם?‬
‫"אין לי ספק‪ ,‬שביום שאגלה שאיבדתי את‬
‫האמון בהם‪ ,‬אלך הביתה‪ .‬זה בדיוק כמו רופא שלא‬
‫מאמין שהפציינט שלו יכול להתרפא"‪.‬‬
‫החיים‬
‫הרמב"ם‬
‫עין הרע‬
‫אצלכם בבית‪ ,‬בבית הכנסת‬
‫או במתנ"ס‬
‫לתאום חייג‪:‬‬
‫‪073-2221-290‬‬
‫“להניח ברכה אל ביתך“‬
‫ארגון הידברות מאפשר לכם לקיים ערב שכולו‬
‫רוחניות ותפילה מרגשת בביתכם‬
‫במעמד בנם של קדושים‬
‫המקובל‬
‫הרב יצחק בצרי‬
‫במהלך הערב יערך‬
‫‪16‬‬
‫תיקון מיוחד‬
‫ייחוס הצבע השייך לכל ספירה מעשרת הספירות‬
‫חינוך ילדים‬
‫רפואה ע"פ הרמב"ם‬
‫גרפולוגיה תור‬
‫חינוך ילדים‬
‫!‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫ע‬
‫י‬
‫ג‬
‫י‬
‫הרוצה את הר וגהרב‬
‫ומד‬
‫העצמהדע‬
‫תורהב‪ .. .‬יות | חינוך ילדים | תורה ומ‬
‫גרפולוגיה להרצאה בכל נושא שתרצו‪ :‬ז‬
‫לאחר חיים לא‬
‫ד‪...‬‬
‫עו‬
‫ו‬
‫ם‬
‫אישית‬
‫ומדעה | קבלה | שם האדחיים‬
‫אסטרולוגי‬
‫העצמה‬
‫החיים תורה‬
‫רפואה ע"פ‬
‫החיי‬
‫לאחר חיים לאחר‬
‫אישית‬
‫חיים‬
‫הרמב"ם ומדע‬
‫תורה‬
‫ע"פ‬
‫רפואה‬
‫החיים‬
‫החיים‬
‫‪ ‬עמנואל מזרחי ‪ ‬אלי עמר ‪ ‬ראובן זכאים‬
‫ומדע‬
‫חלומות‬
‫הגרפולוג גלעד שמאע‬
‫‪‬‬
‫עמר‬
‫שי‬
‫‪‬‬
‫צובא‬
‫הרמב"ם ‪ ‬מרדכי ארם‬
‫הרע‬
‫עין‬
‫חינוך ילדים זוגיות‬
‫חלומות‬
‫גרפולוגיה תור‬
‫זוגיותכהן ‪-‬‬
‫חינוך ילדים ‪ ‬אביחי‬
‫‪ ‬יובל עובדיה ‪-‬‬
‫ומד‬
‫תורה‬
‫העצמה‬
‫צדק‬
‫גרפולוגיה‪ ‬בנימין גומל ‪ -‬גר‬
‫חיים לא‬
‫אישית‬
‫צדק‬
‫‪ ‬אברהם סיני ‪ -‬גר‬
‫ומדע‬
‫העצמה‬
‫רפואה ע"פ החי‬
‫חיים לאחר‬
‫חינוך ילדים‬
‫אדם שלא כבול למקום עבודה מסוים יכול‬
‫להמשיך לעבוד במקצוע שלו בכלא?‬
‫"לא‪ .‬האסירים עובדים דרך שת"מ ‪ -‬שירות‬
‫תעסוקה ומפעלים‪ ,‬ומרוויחים כמה שקלים ביום‪.‬‬
‫אין סכומי עתק‪ .‬נגרים ישולבו בנגריית הכלא‪ ,‬יש‬
‫עבודות מקצועיות‪ ,‬יש מפעלי עבודת יד שמיועדים‬
‫גם לכאלו שלא יודעים שום דבר‪ :‬אריזה‪ ,‬תפירה‬
‫בסיסית‪ ,‬כל אחד ומה שמתאים לו‪ .‬יש גם עבודות‬
‫יותר מתקדמות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בכלא 'חרמון' יש אגף‬
‫שמכינים בו את החיווט של המטוסים‪ .‬האסירים‬
‫לומדים קורס של מספר חודשים ומקבלים מקצוע‬
‫שאפשר להתפרנס ממנו בחוץ‪ .‬דווקא בתוך‬
‫בית הסוהר חלקם מנצלים את הזמן כדי לרכוש‬
‫מיומנויות חדשות‪.‬‬
‫סיפור מרגש היה כשנתקלתי באסיר שכל חצי‬
‫שנה ביקש להחליף עבודה‪ .‬דברתי איתו כדי להבין‬
‫מה הסיבה‪ ,‬והוא אמר לי משהו מעניין‪ :‬תמיד‬
‫עבדתי מחוץ לבית ואף פעם לא הערכתי את מה‬
‫שאשתי עושה בבית‪ .‬אני רוצה לנצל את השהות‬
‫שלי בכלא בשביל להתנסות בעבודות שאשתי‬
‫עושה‪ ,‬כדי להעריך את העבודה שלה וגם להיות‬
‫מסוגל לעזור לה כשאצא‪ .‬הוא למד קצת בישול‪,‬‬
‫קצת כביסה וכו'"‪.‬‬
‫זוגיות‬
‫חינוך חינוך‬
‫בלש"ם יש רק עבודות שקשורות לדת?‬
‫"לא בהכרח‪ .‬יש עבודות שונות‪ .‬כל אסיר יכול‬
‫להרוויח מעל ‪ ₪1,000‬בחודש‪ .‬חלקם גם שולחים‬
‫קצת כסף הביתה"‪.‬‬
‫חלומות‬
‫זוגיות‬
‫עם מיטב המרצים‬
‫אחרית הימים אחרית‬
‫לאחר זמן העבודה‪ ,‬בערב‪ ,‬מתפללים ערבית"‪.‬‬
‫"אני חושב שדווקא בגישות התורניות זה מאד‬
‫מורכב‪ .‬יש ספרי מוסר שהאדם המצוי שיקרא‬
‫בהם ייפול לקטנות ולייאוש‪ ,‬ובמיוחד אנשים‬
‫שכבר עברו עבירות חמורות‪ .‬לשמחתי‪ ,‬בתוך בית‬
‫סוהר‪ ,‬החסידות‪ ,‬באופן הרחב שלה‪ ,‬מאד נותנת‬
‫גוון‪ ,‬בפרט התורות של רבי נחמן מברסלב מאד‬
‫מאירות‪ .‬רבי נחמן עבורי זה כלי עבודה לכל‬
‫דבר‪ .‬כל התורות שלו‪ ,‬ובפרט תורה רפ"ב‪-‬ר"ת‪,‬‬
‫שמדברת על לדון לכף זכות אפילו אם הוא רשע‬
‫גמור‪ ,‬מאד מקדמות‪.‬‬
‫מעבר לזה אנחנו מביאים את חז"ל בתוך‬
‫התלמוד עצמו ובעוד מקומות‪ ,‬ומתמקדים בשתי‬
‫נקודות‪:‬‬
‫א‪ .‬אמת פנימית‪ ,‬מעין חשבון נפש‪ .‬כדי להתחיל‬
‫לעבוד אדם חייב להיות מודע לגודל האמיתי שלו‪,‬‬
‫והכלא לעניין זה הוא סוג של מתנה‪ .‬יש זמן פנוי‬
‫להתבוננות‪ .‬הם יודעים שזאת נקודה מאד נמוכה‪,‬‬
‫ולא רוצים לרדת יותר‪ .‬דווקא בגלל זה הכיוון הוא‬
‫רק לעלות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרצון ‪" -‬אין דבר העומד בפני הרצון"‪ .‬אם‬
‫שני הכלים הללו מתחברים יחדיו ‪ -‬יש הצלחה‪.‬‬
‫חז"ל אומרים‪" :‬כל המציל נפש אחת בישראל‬
‫כאילו קיים עולם מלא"‪ .‬אנחנו לא 'קבלני‬
‫הצלחות'‪ ,‬אנחנו מנסים לעזור ולקדם‪ .‬בסופו של‬
‫דבר ברור שהבחירה היא בידם‪.‬‬
‫הנחת היסוד שלנו היא שאין בן אדם שהוא לא‬
‫בר שינוי‪ .‬כל יהודי יכול להשתנות ולהתקדם "כל‬
‫זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן"‪ .‬האויב הכי גדול‬
‫הוא חוסר האמונה‪ .‬אם ההסתכלות הבסיסית היא‬
‫שאני לא יכול אחרת‪ ,‬אז אין לי מה לעשות עם‬
‫עצמי‪ .‬ברגע שאדם נמצא בתוך חשיבה חיובית‬
‫הוא יכול להתחיל להתקדם‪ .‬את זה אנחנו מנסים‬
‫ליצור‪ .‬אנחנו מביאים להם את הסיפור מהגמרא‬
‫על ריש לקיש‪ ,‬שהיה ראש השודדים‪ ,‬ורבי יוחנן‬
‫הבטיח לו את אחותו לאישה אם הוא יחזור‬
‫בתשובה (בבא מציעא‪ ,‬דף פ"ד‪ ,‬עמ' א')‪ .‬התמיהה‬
‫היא עצומה‪ :‬מה פתאום רבי יוחנן לקח סיכון כל‬
‫כך גדול? ראש השודדים! אלא‪ ,‬רבי יוחנן ראה את‬
‫הכח שטמון בריש לקיש‪ .‬הוא הבין שמי שמסוגל‬
‫להיות ראש שודדים‪ ,‬יש בו כוחות‪ ,‬ואם הוא‬
‫יפנה אותם לטוב‪ ,‬הוא יוכל להיות ראש ישיבה‪.‬‬
‫זה הבדל של גישה‪ .‬את זה אנחנו מנסים להסביר‪:‬‬
‫יש לכם כח‪ ,‬צריך רק ללמוד להפנות אותו מהפן‬
‫השלילי לחיובי‪ .‬שלמה המלך אומר‪" :‬חנוך לנער‬
‫על פי דרכו"‪ .‬על פי דרכו דווקא! זה שעומד מולי‬
‫אדם עם הרבה אנרגיה זה מצוין‪ ,‬הוא רק צריך‬
‫לדעת איך לפעול איתה נכון‪ .‬כמובן שכח הסתירה‬
‫גדול מכח הבניה‪ .‬הרבה יותר קל לקלקל‪ ...‬אבל זה‬
‫המחיר של הבחירה בטוב"‪.‬‬
‫חלומות‬
‫זוגיות‬
‫חוגי בית‬
‫תורה ומדע‬
‫תורה ומדע‬
‫העצמ‬
‫סיפור מרגש היה כשנתקלתי באסיר שכל חצי שנה‬
‫ביקש להחליף עבודה‪ .‬דיברתי איתו כדי להבין מה‬
‫הסיבה‪ ,‬והוא אמר לי‪' :‬תמיד עבדתי מחוץ לבית ואף‬
‫פעם לא הערכתי את מה שאשתי עושה בבית‪ .‬אני‬
‫רוצה לנצל את השהות שלי בכלא בשביל להתנסות‬
‫בעבודות שהיא עושה‪ ,‬כדי להעריך את העבודה שלה‬
‫וגם להיות מסוגל לעזור לה כשאצא'‪ .‬הוא למד כיצד‬
‫לבשל‪ ,‬לכבס וכו'"‪.‬‬
‫החיים תורה‬
‫ומדע‬
‫גרפולוגיה‬
‫חיים לאחר‬
‫ומדע‬
‫לישועה ולהצלחה‬
‫של‬
‫יט”א‬
‫בסוף הערב הרב‬
‫יקבל קהל לעצה‬
‫ולברכה‬
‫ללא תשלום‬
‫להזמנת שיעור‬
‫במעמד הרב בצרי חייגו‪:‬‬
‫‪073-2221333‬‬
‫‪052-9551561‬‬
‫שבויות מעבר לגדר!‬
‫"חשוב לראות את האסירים באור האמיתי‬
‫שלהם‪ :‬מדובר באנשים שמעדו‪ ,‬אין בכך‬
‫כל ספק‪ .‬מצד אחד הם השוליים של‬
‫החברה‪ ,‬אבל מצד שני השופט ברק אמר‬
‫פעם ש'האסירים הם הפנים של החברה'‪...‬‬
‫הם מייצגים את פניה של החברה כולה‪.‬‬
‫חשוב להסתכל עליהם בגודל הטבעי‬
‫שלהם‪ .‬לא להסכים עם המעשה‪ ,‬אבל כן‬
‫לראות את החיובי שבהם"‪.‬‬
‫נתקלתי במפלצות‪ .‬היו מחזות פחות נעימים‪ ,‬אבל‬
‫לא דברים שגורמים לרתיעה מאדם מסוים‪ .‬ההיפך‪,‬‬
‫כשאתה מנסה להזדהות עם השני מצד אחד‪ ,‬ומצד‬
‫שני אתה מביט באמונה על המקום השפוי שלו‪,‬‬
‫אתה בעצם בונה לו גשר והזדמנות לתיקון"‪.‬‬
‫יש סיפורים על אנשים שעשו שינוי משמעותי‬
‫בחיים שלהם?‬
‫"היה לנו אסיר‪ ,‬בחור שהגיע למאסר של כמה‬
‫שנים (דור שני בעבריינות)‪ ,‬והוא התחיל תהליך‬
‫של השתלבות במדרשת הכלא‪ .‬כשהוא הגיע‬
‫לקראת השליש‪ ,‬העבירו אותו להוסטל של שיקום‬
‫תורני"‪.‬‬
‫מחוץ לכלא?‬
‫"זה לא בכלא‪ .‬זה מסגרת בתוך הקהילה‪ ,‬אבל‬
‫מאד דומה לבית סוהר‪ .‬זה מקום סגור שבו מנהלים‬
‫סדר יום מאד מפוקח ומושגח‪ .‬הוא היה שם‬
‫כתשעה חודשים ועשה צעדים מאד משמעותיים‪.‬‬
‫אחרי הכלא הוא התחתן והקים משפחה‪ .‬היום‬
‫הוא מרוויח מיגיע כפיו‪ .‬לפעמים אני נכנס לבית‬
‫הכנסת בו הוא מתפלל‪ ,‬וכל פעם מחדש אני שמח‬
‫לראות אותו עומד על רגליו וחי חיים בריאים‬
‫וטובים‪ .‬הוא פרץ את המעגל שאליו הוא נקלע‪.‬‬
‫הוא הגיע ממקום מאד קשה‪ ,‬והיום הוא במקום‬
‫מאד בריא ונורמטיבי‪ .‬אצלו זכיתי לראות את‬
‫ה'הפי אנד' של הסיפור‪ ,‬אבל לא תמיד אני זוכה‬
‫לראות את ההמשך בחיים שאחרי הכלא‪ .‬זה מאד‬
‫מחזק אותי שיש תוצאות לעבודה‪ ,‬זה הראה לי‬
‫לאן אפשר להגיע‪.‬‬
‫עוד סיפור‪ :‬היה לנו בחור שהגיע מחבר העמים‪,‬‬
‫הוא היה מעורב בכמה אירועים שליליים‪ ,‬עד‬
‫שהגיע לבית סוהר‪ .‬בבריה"מ הוא קיבל חינוך מאד‬
‫אתאיסטי‪ ,‬אבל למרות זאת הוא רצה להשתלב‬
‫במדרשה‪ .‬הוא היה יושב בשיעורים ומתריס נגדינו‬
‫אבא והוא נראו משועשעים‬
‫למדי זה בחברת זה‪ .‬הבנתי‬
‫שקוראים לו עמי‪ .‬חשבתי‬
‫לתומי שאולי אבא שלי זכה‬
‫לביקור של ידיד ותיקמשכבר‬
‫הימים‪ ,‬או דומה לזה והזמין‬
‫לשתות איתו קפה בגינה‪...‬‬
‫מאת‪ :‬שרון דיין‬
‫בלי סוף‪ .‬הוא לא היה יכול להבין את הדברים‪ .‬רק‬
‫אחרי כמה שנים של מסגרות דתיות בכלא‪ ,‬ראינו‬
‫את השינוי שהוא עבר‪ .‬מצד אחד ההתעקשות שלו‬
‫לשמוע ולהגיע לאמת‪ ,‬ומצד שני הקבלה שלנו‬
‫אותו‪ ,‬עזרו לו לעשות שינוי משמעותי‪ .‬היום הוא‬
‫בהוסטל תורני ועלה על דרך מאד משמעותית‬
‫ויפה"‪.‬‬
‫"כדי להיות אסיר לא חייבים כבלים‬
‫של בית סוהר"‬
‫מה הכי עוזר לאסירים להשתנות‪ ,‬כולנו‬
‫מרגישים 'אסירים' בתחומים מסוימים‪ ,‬איך נוכל‬
‫להשתחרר מהכלא הפרטי שלנו?‬
‫"זה מתחיל מהאדם עצמו‪ .‬רבי ישראל מסלנט‬
‫אמר‪" :‬האדם חופשי בדמיונו ואסור במושכלו"‪.‬‬
‫כדי להיות 'אסיר' לא חייבים כבלים של בית‬
‫סוהר‪ ...‬לכולנו יש כבלים קשים בדעת או‬
‫בחשיבה‪ ,‬שמאד קשה לנו להשתחרר מהם; דעות‬
‫קדומות שהשתרשו בנו‪ ,‬מידות רעות‪ ,‬הרגלים לא‬
‫טובים וכו'‪.‬‬
‫קשה לנו להשתחרר מסיבה כפולה‪ :‬בשלב ראשון‬
‫אנחנו לא מודעים לטעות‪ ,‬ובשלב השני לפעמים‬
‫אין לנו ידע וכלים להשתחרר‪ ,‬אבל 'שאלת חכם‬
‫חצי תשובה'‪ .‬אם אדם יהיה מוכן להסתכל לעצמו‬
‫בראי ולראות את עצמו באור אמיתי‪ ,‬לבדוק‬
‫מה באמת דורש אצלו תיקון‪ ,‬הוא כבר ידע את‬
‫התשובה‪ .‬הוא ידע מה הצעד הבא בדרך לפיתרון‪.‬‬
‫עצם החיפוש הכנה מוביל לפתרון‪ ,‬אבל צריך‬
‫לעשות את זה בצורה מושכלת ובזהירות‪ .‬אם‬
‫אדם מגלה מה צריך תיקון אצלו והוא נופל מזה‬
‫לייאוש‪ ,‬עדיף שלא היה בודק כלל‪ .‬אם עד עכשיו‬
‫הוא תפקד ב‪ 60%-‬לדוגמא‪ ,‬עכשיו הוא יתפקד‬
‫בגלל הייאוש והעצבות ב‪ ...30%-‬קודם כל צריך‬
‫לחפש את נקודות החוזק‪ ,‬לראות את עצמי בעין‬
‫טובה‪ ,‬לגלות בעצמי את האור‪ .‬אחרי שאדם נמצא‬
‫במקום חזק‪ ,‬הוא יכול להסתכל גם על הצדדים‬
‫שדורשים תיקון ולבדוק איך הוא יכול לשפר את‬
‫עצמו‪ .‬זאת נקודת המוצא של היהדות‪ :‬כולנו‬
‫נולדנו חסרים ועבודת החיים שלנו היא לתקן‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬צריך לדעת שהמצב של האדם הוא‬
‫בר שינוי‪ .‬החיים הם דינמיים‪ .‬יש מצבים שאדם‬
‫נמצא בעליה והוא רואה לאופק רחב יותר‪ :‬יש‬
‫לו הצלחה ברוחניות‪ ,‬בגשמיות ובכל העניינים‪,‬‬
‫ויש מצבים שבהם אדם נמצא במקום של קושי‪,‬‬
‫רגעים של חולשה‪ :‬בגשמי ‪ -‬תקופות שבהם‬
‫אדם מאוזן פחות מבחינה כלכלית‪ ,‬נפשית וכו'‪.‬‬
‫צריך לא להיבהל מהזמנים הקשים ולא להיות‬
‫שאננים בזמנים הטובים‪ .‬יעקב אבינו ראה סולם‬
‫מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה‪ ,‬זה המתכון‬
‫לחיים נכונים‪ :‬להיות מודע לעצמי‪ ,‬לחיים‪ ,‬לארץ‪,‬‬
‫אבל לשאוף כל הזמן למעלה‪ .‬לפעמים יש זמנים‬
‫קשים יותר‪ ,‬בהם השאיפות קצת נדחקות ואנחנו‬
‫עסוקים יותר בהישרדות‪ ,‬אבל בזמנים הטובים‬
‫אנחנו אמורים לשאוף למעלה"‪.‬‬
‫***‬
‫"לסיכום‪ ,‬חשוב לראות את האסירים באור‬
‫האמיתי שלהם‪ :‬מדובר באנשים שמעדו‪ ,‬אין בכך‬
‫כל ספק‪ .‬מצד אחד הם השוליים של החברה‪ ,‬אבל‬
‫מצד שני השופט ברק אמר פעם ש'האסירים הם‬
‫הפנים של החברה‪ .'...‬הם מייצגים את פניה של‬
‫החברה כולה‪.‬‬
‫חשוב להסתכל עליהם בגודל הטבעי שלהם‪.‬‬
‫לא להסכים עם המעשה‪ ,‬אבל כן לראות את‬
‫החיובי שבהם‪ .‬האנשים הללו חוזרים לבית שלהם‪,‬‬
‫לקהילה שלהם‪ ,‬וחשוב מאד לקבל אותם בצורה‬
‫טובה‪" .‬כבדהו וחשדהו"‪ .‬לא לשכוח את ה'כבדהו'‪.‬‬
‫אם לא מקבלים אותם‪ ,‬לא יהיה להם סיכוי והם‬
‫יחזרו שוב למקום השלילי‪ .‬זה קריטי לקבל אותם‬
‫בצורה נכונה‪ ,‬כדי לעזור להם לחזור לחיים טובים‬
‫יותר"‪.‬‬
‫“כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא“‬
‫בהידברות‬
‫מחלקת אמ”א‪-‬בהידברות‬
‫‪18‬‬
‫בפעם הראשונה שראיתי אותו אצלנו בבית‪,‬‬
‫היתה כשהוא ישב לקפה עם אבא שלי‬
‫בחצר‪ .‬מבט נוסף ומסוקרן באשר לזהות‬
‫‘הפנים החדשות‘ אצלנו בבית‪ ,‬גילה לי‬
‫שמדובר בגבר בשנות ה‪ 40-‬לחייו‪ .‬לא ניתן‬
‫היה לפספס את האדיבות‪ ,‬ואת החיוך הרחב‬
‫שלו שלא ירד לו מהפרצוף לרגע‪ ,‬ומבט חודר‬
‫בעיניו‪.‬‬
‫אבא והוא נראו משועשעים למדי זה בחברת‬
‫זה‪ .‬הבנתי שקוראים לו עמי‪ .‬חשבתי לתומי‬
‫שאולי אבא שלי זכה לביקור של ידיד ותיק‬
‫משכבר הימים‪ ,‬או דומה לזה והזמין לשתות‬
‫איתו קפה בגינה‪.‬‬
‫כמה ימים מאוחר יותר‪ ,‬עמי הגיע אלינו שוב‬
‫הביתה‪ .‬הפעם הוא היה מצויד בכלי עבודה‬
‫רבים‪ .‬הוא ואבא שוחחו קצרות אודות ענייני‬
‫כספים ולחצו ידיים‪ .‬אז התחלתי להבין‬
‫שעמי הזה‪ ,‬הוא כנראה שיפוצניק שאבא‬
‫בוחן לטובת שינוי שהוא ואמא חלמו לעשות‬
‫בבית עוד מימים ימימה‪.‬‬
‫כבר ביום המחרת חיכתה לי הפתעה‪ :‬עמי‬
‫הגיע בבוקרו של יום‪ ,‬מלווה בבחור צעיר‪.‬‬
‫מהר מאוד התגלתה לי תמונה אחרת‬
‫לחלוטין ממה שחשבתי‪ :‬בפיו של הבחור‬
‫הצעיר‪ ,‬עמי נקרא בכלל סמי‪ ,‬ושניהם דיברו‬
‫ביניהם בערבית שוטפת‪ .‬אודה ולא אבוש‪:‬‬
‫התבלבלתי באותו הרגע‪ .‬פתאום כל כך‬
‫הרבה רגשות שימשו בי בערבוביה‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬בתור בעלת תשובה כבר כשבע שנים‪,‬‬
‫בעלת היסטוריה ממושכת גם במדרשות‪,‬‬
‫שנטועה עמוק בזהות היהודית שלה ‪ -‬ברגע‬
‫הראשון קצת נבעתתי‪ .‬ערבי? אצלנו בבית‬
‫יום‪-‬יום בזמן הקרוב‪ ,‬ובמיוחד בתקופה‬
‫ביטחונית מתוחה שכזאת? אין מצב‪.‬‬
‫לא לחינם אומרים על יהודים‪ ,‬שסימני‬
‫ההיכר שלהם הם ביישנים‪ ,‬רחמנים וגומלי‬
‫חסדים‪ .‬כך היה‪ .‬כולם מסביב דאגו לו לכל‬
‫דבר אפשרי‪ :‬למים‪ ,‬לאוכל‪ ,‬לארוחה חמה‬
‫בצהריים‪ .‬באחד הימים‪ ,‬כשהוא נפצע ומיהר‬
‫לחבוש את ידו באיזה סמרטוט מלוכלך‬
‫ולהמשיך לעבוד בני משפחתי דאגו לו מיד‬
‫לכל מה שצריך‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬מי שלא מכיר לעומק את דרכה‬
‫של התורה ושל היהדות‪ ,‬מאוד בקלות‬
‫יכול להישאב לסיסמאות של ‘רגע‪ ,‬מה זה‬
‫הגזענות הזאת של העם הנבחר?‪ ,‬גם אני‪,‬‬
‫ברגע של חולשה יכולתי כל כך להזדהות‬
‫עם ה‘‘סבל‘‘ של הבחור הצעיר הזה‪ ,‬שנולד‬
‫לשבור קירות ולשפץ בתים‪ ,‬שאילו הייתי‬
‫תמימה‪ ,‬מחפשת את עצמי וסקרנית‪ ,‬אולי‬
‫גם לי לא היה אכפת לנסות לדעת יותר על‬
‫חיי האנשים האלה שאנחנו כל כך נמשכים‬
‫לשנוא‪ ,‬על אף שבהרבה מקרים הם אפילו‬
‫מודרניים‪ ,‬רהוטי שפה‪ ,‬ואז כל מחיצות‬
‫האיבה שגדלנו עליהן נופלות באחת ‪ -‬כך‬
‫רק נדמה לנו‪.‬‬
‫היום‪ ,‬דווקא בתור אחת שחיה שנים ארוכות‬
‫משני צידי המתרס של חילוניים ודתיים‪,‬‬
‫אני יכולה לומר שהפתרון למיגור התופעה‬
‫צריכה להיות עוד במניעה הראשונית‪ ,‬עוד‬
‫הרבה לפני שדברים מתחילים‪.‬‬
‫בשיחה שהייתה לי פעם עם דמות בכירה‬
‫שעוסקת בהצלה של בנות מכפרים‬
‫ערביים‪ ,‬אמרה לי אותה הדמות באופן חד‬
‫משמעי‪ ,‬שהכל תלוי בעומק הזהות היהודית‬
‫שמטביעים בבת כבר מגיל צעיר‪ .‬בת שתבין‬
‫לעומק את משמעות המילים ‘‘בת ישראל‘‘‪,‬‬
‫לעולם לא תחפש להשתייך לאומה אחרת‪,‬‬
‫גם אם תהיה לה אפשרות כזו‪ ,‬וגם אם תהיה‬
‫הכי ‘‘מתאימה‘‘ בעולם עבורה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הורים‪ ,‬המסר הכי עמוק שלי הוא‬
‫אליכם‪ .‬מילת המפתח בסיפור הזה היא‬
‫אהבה‪ .‬הילדה שלכם זקוקה לכם‪ .‬היו‬
‫ערים לה‪ ,‬היו קשובים לצרכיה‪ .‬תנו לה‬
‫אהבה בלי גבולות‪ ,‬תנו לה להרגיש רצויה‬
‫וחשובה‪ .‬תנו לה להרגיש שמה שיש לה‬
‫לומר–חשוב לכם לשמוע‪ ,‬שמע שעובר‬
‫עליה–אתם מרגישים ונמצאים שם בשבילה‪.‬‬
‫בת שתלך עם התחושה הזאת‪ ,‬לעולם לא‬
‫תהיה מסוגלת לעשות צעד טועה שכזה‪ ,‬גם‬
‫אם הוא יהיה בן המיעוטים הכי מתוחכם‬
‫שידע לדבר אליה במתק שפתיו‪ ,‬במילים‬
‫הכי יפות שהיא שמעה מעודה‪ .‬בהשאלה‪,‬‬
‫זה בדיוק כמו עץ שיש לו שורשים איתנים‪,‬‬
‫שייכות‪ ,‬זהות ואהבה ‪ -‬הוא לעולם לא ניתק‬
‫ממקומו‪ .‬כי בעצם‪ ,‬אין דבר מרפא ומעניק‬
‫כוחות לילד‪ ,‬ברגעים הקשים ביותר שהוא‬
‫צריך לעמוד בהם – מאשר כשהוא יודע שיש‬
‫לו הורים תומכים ודואגים‪ .‬ואז הכל נראה‬
‫פתיר‪ .‬בנות שמסכימות ‘לעבור לצד השני‘‪,‬‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬הן בנות שפשוט אין להן מה‬
‫להפסיד‪ .‬שאין מי שמחכה להן בבית ובכלל‪,‬‬
‫ואז עם כל הכאב שבדבר‪ ,‬הן מעדיפות את‬
‫אותו אחד שפעם מכה ופעם לא‪ ,‬מאשר‬
‫לטפס על הקירות בבית מרוב בדידות‪.‬‬
‫לפעמים חושבים שאם מכניסים הביתה‬
‫עבודה ערבית – זה יעלה הרבה יותר זול‪,‬‬
‫ואילו עבודה עברית – תעלה הרבה יותר‬
‫ביוקר‪ .‬לא בהכרח! להלן מקרה מצער נוסף‪,‬‬
‫ד‘ היתה נערה חרדית מתבגרת כבת ‪,17‬‬
‫בדרכים שונות ובתחבולות של בחור פועל‬
‫בניין נלכדה ברשתו‪ ,‬היום‪ ,‬שבע שנים אחרי‪,‬‬
‫הבחורה הזאת נשואה לאותו פועל בניין‬
‫ערבי ומתגוררת בכפר ערבי בדרום בתנאים‬
‫מרים וקשים בנפש וגוף‪ ,‬אם לחמשת‬
‫ילדיו‪ .‬לצערה ולצערם של הוריה אין גבול‪.‬‬
‫כששאלו אותה מה היה הדבר ששבר את‬
‫רוחה‪ ,‬וגרם לה לעשות את הצעד הדרמטי‪,‬‬
‫היא סיפרה על מנהלת בית הספר שפגשה‬
‫אותה ברחוב‪ ,‬וכשהיא ראתה שהיא משוחחת‬
‫עם אותו בחור‪ ,‬פשוט נחרץ גורלה והוחלט‬
‫לסלקה מבית הספר ולהשפלה ולצער‬
‫אין גבול‪ ,‬כמו גם ההורים והסביבה שנהגו‬
‫בדומה לכך‪ .‬מקרים רגישים שכאלה נחרצו‬
‫בתחילת חינוכה והכוונתה בעולם של אותה‬
‫נערה וכמובן טיפול ההמשך שהם מפתח‬
‫ההצלה וההצלחה‪.‬‬
‫ארגונים שעוסקים בתחום‪ ,‬כמו “שבויות‘‘‬
‫– למניעת התבוללות‪ ,‬של ארגון הידברות‪,‬‬
‫יוכלו להגיש לכם סיוע וייעוץ‪.‬‬
‫ייתכן ולחלקכם הדבר יישמע מופרך‬
‫מהמציאות ומשולל כל יסוד‪ ,‬אבל מדובר‬
‫במגמה ממש‪ ,‬שחלק ממנה נוגע לציווים‬
‫מפורשים בקוראן‪ ,‬הקוראים למוסלמים‬
‫לכבוש בנות מתרבויות ודתות אחרות‪,‬‬
‫ובפרט יהודיות‪ ,‬לשאת אותן ולאסלם אותן‪,‬‬
‫ואז להפוך אותן לשפחות בזויות ונדכאות‪,‬‬
‫“כמו שהם כובשים את אדמתנו אנחנו‬
‫נכבוש את בנותיהם ונשפילם‘‘ כך מנהיגיהם‬
‫מכריזים‪.‬‬
‫המימד טראגי בסיפור הזה‪ ,‬שהעיוורון של‬
‫הבנות הוא עמוק‪ ,‬שגם כשהן מתפכחות‪,‬‬
‫מה שקורה לרוב אחרי אלימות קשה מאוד‬
‫וייסורים שהדעת לא סובלת‪ ,‬הבנות פשוט‬
‫נעלמות‪ .‬נעלמות לתוך עולם קשה כשהן‬
‫כלואות ומבודדות‪ ,‬מאבדות כל יכולת‬
‫לתקשר עם העולם‪ ,‬ולאט לאט מאבדות גם‬
‫את הזהות והרצונות שלהן והופכות לצל של‬
‫עצמן‪.‬‬
‫במקום שבו פעם היתה גדר ברורה ובלתי‬
‫עבירה – יש עכשיו פרצה שרק הולכת‬
‫וגדלה‪ .‬חייבים להבין לעומק את התפקיד‬
‫של עם ישראל בעולם; את השוני בין יהודי‬
‫לגוי ואת חומרת האיסור שבהתבוללות‬
‫– אין להקל ראש בדברים‪ .‬תשקיעו בצביון‬
‫הרוחני של הבנות שלכם‪ ,‬בתחושת השייכות‬
‫שלהן לעם ישראל ובחשיבות שלהן כבנות‬
‫ישראל‪ .‬ותאהבו אותן‪ .‬בלי גבול ומידה‪ .‬אחרי‬
‫הכל‪ ,‬את השיעור הכי משמעותי באהבה‬
‫של הורים לילדיהם‪ ,‬אנחנו צריכים ללמוד‬
‫מהקב‘‘ה‪ .‬ואם הוא תמיד אוהב ומקבל אותנו‬
‫בחזרה‪ ,‬מי אנחנו שנציב בפני הילדים שלנו‬
‫תנאים כדי לגרום להם לחוש נאהבים?‬
‫(מסכת סנהדרין ד‪,‬ה)‬
‫הלב יוצא להצלת בנות ישראל‬
‫אמא מצילה אותי‪-‬המחלקה להצלת עוברים‬
‫דואגים לא לאבד אף נפש מישראל‪ ,‬בואו והיו שותפים להצלת חיים‪.‬‬
‫להתנדבות ותרומת ציוד לאם ולילד ניתן להתקשר או לשלוח מייל‪:‬‬
‫‪[email protected] 052 -955 -15 -91 1 -800 -800 -110‬‬
‫אמא מצילה א‬
‫ותי‬
‫הידברות ‪ -‬למען החיים‬
‫לעזרה‬
‫דיווח וסיוע‬
‫‪[email protected] 073 -2221 -347‬‬
‫האקדמיה‬
‫ליהדות‬
‫מדרשה לבחורים? כן‪ ,‬מסתבר שיש חיה כזו‪ .‬עד היום שמענו רק על מדרשות לבחורות‪ ,‬אך‬
‫לאחר שהרב אמתי פוכטוונגר נחשף לצורך הגדול במקום כזה‪ ,‬שישמש כמעין "טרום ישיבה"‪,‬‬
‫ויתרום למעבר חלק והדרגתי של בחורים שומרי תורה ומצוות למכמני הגמרא‪ ,‬החליט להרים‬
‫את הכפפה‪ ,‬לשכור ‪ 2‬וילות מרווחות בירושלים‪ ,‬ולהפעיל מידי ערב מערך לימודי תורני‪,‬‬
‫בנושאים שונים ביהדות‪ ,‬למתחילים ולמתקדמים ‪ n‬קבלו מספר מילים על בית המדרש‬
‫"אקדמיה"‪ ,‬שבו אתה יכול להרגיש נוח ללמוד תורה‪ ,‬גם אם עדיין אין לך כיפה על הראש‬
‫מאת‪ :‬בת‪-‬שבע לוי‬
‫‪20‬‬
‫בית המדרש לבחורים 'אקדמיה' הוא מסוג‬
‫הדברים הגדולים שנעשים דווקא בשקט‪ .‬בלי‬
‫פרסום‪ ,‬הרחק מאור הזרקורים מחולל מוסד צנוע‬
‫מהפכה באופן קבלת מתחזקים וחוזרים בתשובה‬
‫למגזר הדתי‪ -‬חרדי‪.‬‬
‫כך הייתה גם ההתחלה‪ :‬רב צעיר‪ ,‬מנחה קבוצות‬
‫ב'נפש יהודי' בסך הכל חיפש דירה בשכונה חרדית‬
‫כדי לארח בה את התלמידים שלו בשבתות‪ ,‬שיוכלו‬
‫לחוות הווי שבת יהודי‪ .‬משם הדברים התגלגלו‬
‫ככדור שלג‪ :‬מאירוח לשבתות‪ ,‬הדירה נהפכה‬
‫למעון לכל השבוע‪ ,‬ומדירה של שישה בחורים‬
‫היא נהפכה למוסד שמחזק בתוכו בקביעות כ‪20-‬‬
‫בחורים שנמצאים בתהליך התקרבות ליהדות‪.‬‬
‫‪ 160‬סטודנטים חצו את מפתן הבית מאז הוקם‬
‫לפני כשמונה שנים‪ .‬למעלה מ‪ 90-‬מהם הקימו‬
‫בתים יהודיים כשרים ויציבים בזכות התכנים‬
‫שקיבלו במקום‪.‬‬
‫ההדגשה היא דווקא על בתים 'יציבים' כי‬
‫בבית המדרש הזה אכפת לפני הכל מהיציבות‬
‫והחוסן של באי הבית‪ .‬הדוגמא הבולטת לכך היא‬
‫שהבחורים ממשיכים את לימודיהם האקדמאיים‬
‫או את עבודתם‪.‬‬
‫אדם גדול אמר פעם‪ ,‬שהסדר הנכון בדרך‬
‫העולה בית א‪-‬ל הוא להיות קודם 'אדם'‪ ,‬אחר‬
‫כך 'יהודי' ורק בסוף 'בן תורה'‪ .‬כך בדיוק נוהגים‬
‫בבית המדרש 'אקדמיה'‪ :‬ראשית דואגים לחלק‬
‫ה'אדם' שבהם‪ ,‬אחר כך מחזקים את הקשר‬
‫היהודי ורק בסוף מכניסים ‪ -‬את מי שבשל לכך‬
‫ לעולם בני התורה‪ .‬לא מדובר בישיבה קלאסית‬‫לחוזרים בתשובה‪ .‬אפשר לומר שההגדרה 'מדרשה'‬
‫הולמת את המקום יותר‪ :‬בבוקר הבחורים יוצאים‬
‫ללימודים אקדמאיים או לעבודה‪ ,‬ובערב נפתחות‬
‫הגמרות‪ ,‬ספרי ההלכה‪ ,‬המוסר והחסידות‪ ,‬ובית‬
‫המדרש מתחיל לשקוק חיים‪.‬‬
‫הגיוון בתכני הלימוד גם הוא משקף את‬
‫ייחודיות המקום‪ :‬לפנות לכל אדם כפי רוחו‪ ,‬כפי‬
‫צרכי נשמתו‪ ,‬לכבד את רוחו ודעתו‪ ,‬ולא להכניס‬
‫את כולם למעין 'מיטת סדום' אחידה שתקצץ‬
‫חלקים מאישיותם‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬שלראשונה מוצגת כאן רוח רעננה‬
‫וחדשה בהתייחסות לבעלי תשובה בתחילת דרכם‪,‬‬
‫הכל בהכוונת גדולי ישראל שעמדו ועומדים‬
‫מאחורי המקום מאז הקמתו‪.‬‬
‫"לא כולם מסוגלים להיכנס מיד לישיבה"‬
‫כששואלים את הרב אמתי פוכטוונגר‪ ,‬ראש‬
‫בית המדרש‪ ,‬וכמו שמגדירים אותו הבחורים‪:‬‬
‫ה'אבא' של המקום; "מהי אקדמיה?"‪ ,‬הוא מגדיר‬
‫את המקום כמעין מדרשה לבחורים‪" .‬המקום"‪,‬‬
‫הוא אומר‪" ,‬מיועד לכאלו שרוצים להמשיך את‬
‫לימודיהם האקדמאיים וגם להתחזק וללמוד‬
‫לימודים תורניים‪ .‬יש ברשותנו שתי וילות‬
‫מרווחות‪ ,‬שבכל אחת מהן בערך עשרה בחורים‪.‬‬
‫הבחורים יוצאים בבוקר לסדר יומם‪ :‬לימודים‬
‫או עבודה‪ ,‬ובערב‪ ,‬כשהם חוזרים‪ ,‬נפתח באחת‬
‫הוילות 'בית המדרש'‪ ,‬שמגיעים אליו גם מהוילה‬
‫השנייה‪ .‬הבחורים פותחים ספרים ומתחילים‬
‫ללמוד בחברותות או בקבוצות עם הרבנים"‪.‬‬
‫המקום‪ ,‬מציין הרב פוכטוונגר‪ ,‬הוא לא 'דירת‬
‫סטודנטים משודרגת'‪ ,‬הוא הרבה מעבר‪ .‬הוא‬
‫מהווה עבור הבחורים קהילה‪ ,‬בית חם וגם בית‬
‫מדרש ברמה גבוהה‪" .‬המטרה היא לתת לבחורים‬
‫מקום בו יוכלו להתחזק‪ ,‬לחיות באווירה תומכת‬
‫מבחינה רוחנית‪ ,‬ולהכין את הבית העתידי שלהם‬
‫מבחינה תורנית וחברתית"‪.‬‬
‫הרעיון של 'מדרשה לבחורים' ממש מהפכני‪...‬‬
‫איך הוא נוצר?‬
‫"הכל התחיל מאדם יקר בשם הרב חגי מהודר‬
‫זצ"ל‪ ,‬שתחת ארגון 'נפש יהודי' (שנותן מלגות‬
‫לסטודנטים שבאים ללמוד יהדות)‪ .‬הוא לימד‬
‫קבוצה של סטודנטים בהר הצופים ונוצר ביניהם‬
‫קשר מאד טוב‪ .‬הרב חגי היה אישיות מאד קורנת‪,‬‬
‫מלא באהבת תורה ובאהבת ישראל אמיתית‪,‬‬
‫מאד מכבד ומתעניין באנשים‪ ,‬עם הומור ואווירה‬
‫חיובית‪ .‬הבחורים חשו שאכפת לו מהם‪ ...‬הוא‬
‫העלה את הרעיון להביא את הבחורים לשכונה‪,‬‬
‫בתחילה לשבתות‪ .‬הוא הזמין אותם וסידר להם‬
‫מקום להתארח והם נהנו מזה מאד‪ .‬בשלב‬
‫מאוחר יותר הוא שכר להם דירה לשבתות‪,‬‬
‫והם מאד אהבו את זה‪ .‬אז הבשיל הרעיון; אם‬
‫הבחורים מתחברים‪ ,‬למה לא לעשות יותר? מה‬
‫גם שהאוניברסיטה שלהם ‪ -‬הר הצופים‪ ,‬הייתה‬
‫קרובה מאד‪ .‬באותה תקופה גם השיקו באגד‬
‫קו אוטובוס מהגבעה הצרפתית לרמת שלמה‪,‬‬
‫קו ‪ 37‬כמדומני‪ .‬כך הייתה להם תחבורה ישירה‬
‫לדירה‪ .‬הקו אמנם הפסיק אחרי תקופה‪ ,‬אבל‬
‫זה מאד הועיל בשלב של בניית המקום‪ .‬הם‬
‫יכלו להגיע בקלות אחרי הלימודים לשכונה‪ .‬כך‬
‫נחנכה הקבוצה הראשונה‪ .‬את התקציב הראשוני‬
‫והתמיכה לפעילות קיבל הרב מהודר מ'נפש יהודי'‪.‬‬
‫כך היה גם במשך כל ה‪ 4-3-‬שנים הראשונות‪.‬‬
‫במשך הזמן זה התפתח והגיעו סטודנטים מעוד‬
‫מקומות‪ .‬אז גם המגורים היו די בזול‪ ,‬כי 'נפש‬
‫יהודי' מימן את כל הפרויקט‪ .‬המקום גדל והתרחב‬
‫עד שהוא קיבל את הצורה שלו היום"‪.‬‬
‫איזה צורך ראיתם אצל בחורים שגרם לכם‬
‫לפתוח כזה מקום? זה שונה לגמרי מהמודל‬
‫הקלאסי של בחורים‪-‬חוזרים בתשובה שנכנסים‬
‫מיד לישיבה לבעלי תשובה‪.‬‬
‫"נוכחנו לדעת שיש צורך עצום בכזו מסגרת‪.‬‬
‫ישנם בחורים רבים שרוצים להתקרב ליהדות תוך‬
‫כדי לימודי מקצוע‪ /‬התמחות‪ ,‬או תוך כדי משרה‬
‫שהם סוף סוף קיבלו אחרי ניסיונות של חודשים‬
‫להתקבל בתחום ההתמחות שלהם‪ .‬לעבור לישיבה‪,‬‬
‫בה המסגרת הרוחנית הרבה יותר תובענית ודורשת‬
‫שהות של לפחות חצי יום במקום‪ ,‬ולזרוק לפח‬
‫שנות לימודי תואר או עבודה יקרה‪ ,‬מבחינתם זה‬
‫סוג של התאבדות‪ .‬מעטים מסוגלים לכך‪ .‬קורה‬
‫שבחור עמל להתקבל לעבודה טובה של רואה‬
‫חשבון‪ ,‬עורך דין או מתכנת מחשבים‪ ,‬חצי שנה‬
‫או יותר אחרי ‪ 3‬או ‪ 4‬שנות לימוד‪ ,‬והוא לא כשיר‬
‫לעמוד בניסיון הקשה של עזיבת עבודה לטובת‬
‫לימוד התורה‪ .‬אף כאשר מדובר בישיבות שבהן‬
‫ניתן ללמוד גם חצי יום‪ ,‬עדיין נדרש מהבחורים‬
‫למצוא עבודה של חצי משרה‪ ,‬דבר שקשה להשיג‬
‫בתחום ההתמחות שלהם‪.‬‬
‫מתוך ניסיון וקשר עם רבנים‪ ,‬כמו הגאון הרב‬
‫משה שפירא שליט"א‪ ,‬והגאון הרב אשר וייס‬
‫שליט"א‪ ,‬נוכחנו לדעת שלעיתים זו ממש עבירה‬
‫לייעץ לבחור לעזוב את העבודה או את הלימודים‪.‬‬
‫היה לנו בחור שעבד כמנהל בקרה במשרד‬
‫התשתיות‪ ,‬ומצד קצב ההתקדמות שלו חשבנו‬
‫שכדאי לו לעבור לישיבה‪ .‬היו דיבורים וחיפושים‬
‫מעשיים בכיוון‪ ,‬אבל בפועל הוא המשיך בעבודה‬
‫ותאבונו ללמוד תורה גדל וגדל‪ .‬כך מצא את‬
‫עצמו מתרוצץ במסירות נפש לפני ואחרי העבודה‬
‫להספיק ללמוד‪ ,‬ובזכות המסירות הזו הוא ממש‬
‫התעלה‪ .‬היום הוא עדיין עובד במשרה בכירה ובד‬
‫בבד הוא בן תורה אמיתי שעמל בתורה בשמחה‬
‫מעבר לשעות העבודה שלו‪ .‬אי אפשר לתאר את‬
‫הצמיחה שלו‪ .‬אני זוכר שבהתחלה הוא היה יושב‬
‫בקבלת שבת עם ארנק בכיס המכנסיים והיום‪...‬‬
‫תלמיד חכם קטן‪.‬‬
‫נקודה נוספת היא‪ ,‬שהמעבר לישיבה פעמים‬
‫רבות הוא מעבר חד מדי‪ .‬זוהי קפיצת מדרגה‬
‫ממשית‪ ,‬ולא כולם מסוגלים לקפיצה הזו‪.‬‬
‫המסגרת שלנו מציעה התקדמות הדרגתית‪ ,‬הן‬
‫מבחינה לימודית‪ ,‬הן מבחינת רוחנית והן מבחינת‬
‫האווירה וההשתלבות בעולם הדתי והתורני‪ .‬כבר‬
‫פגשנו לא מעט שהגיעו אלינו דוקא מישיבות של‬
‫בעלי תשובה "פצועים בשן ועין"‪ .‬המעבר היה חד‬
‫וקשה מדי עבורם"‪.‬‬
‫כל אחד לפי יכולתו‬
‫קשה לקבוע חתך אחיד ליוצאי 'אקדמיה'‪.‬‬
‫חלקם החליטו להקדיש את כל היום ללימוד תורה‬
‫והמשיכו בישיבות‪ ,‬אבל לרובם השלב הבא היה‬
‫חתונה והם המשיכו וממשיכים להתקדם אחרי‬
‫הקמת הבית שלהם‪ ,‬או בלימוד תורה כל היום‪,‬‬
‫חצי יום‪ ,‬או בקביעת עיתים לתורה‪.‬‬
‫מה החזון שלכם‪ ,‬להכין את הבחורים לישיבה‬
‫בצורה יותר רכה‪ ,‬מעין "טרום ישיבה"‪ ,‬או‬
‫שהמקום מהווה מטרה בפני עצמו?‬
‫"החזון הוא לגופו של בחור‪ .‬ישנם בחורים‬
‫שהחזון בשבילם הוא להכין אותם לישיבה‪,‬‬
‫וברוך ה' בשביל הרבה בחורים בית המדרש היווה‬
‫מקפצה נכונה והדרגתית לישיבה‪ .‬ישנם שהחזון‬
‫‪21‬‬
‫"המעבר לישיבה פעמים רבות הוא מעבר חד מדי‪.‬‬
‫זוהי קפיצת מדרגה ממשית‪ ,‬ולא כולם מסוגלים‬
‫לקפיצה הזו‪ .‬המסגרת שלנו מציעה התקדמות‬
‫הדרגתית‪ ,‬הן מבחינה לימודית‪ ,‬הן מבחינת רוחנית‬
‫והן מבחינת האווירה וההשתלבות בעולם הדתי‬
‫והתורני‪ .‬כבר פגשנו לא מעט שהגיעו אלינו דוקא‬
‫מישיבות של בעלי תשובה "פצועים בשן ועין"‪.‬‬
‫המעבר היה חד וקשה מדי עבורם"‪.‬‬
‫איתם הוא להכין אותם לחיי תורה יותר רחבים‬
‫ומלאים‪ .‬יש כאלו שהמטרה עבורם רק לבסס את‬
‫יהדותם‪ ,‬שירצו להתחתן עם בחורה דתייה‪ ,‬יש‬
‫שהחזון מבחינתם הוא להכיר את אורח החיים‬
‫התורני‪ ,‬משפחות תורניות‪ ,‬שולחן שבת וכדו'‪.‬‬
‫היה לנו בחור‪ ,‬עורך דין‪ ,‬יוצא יחידה מובחרת‬
‫בצבא‪ ,‬שהתקרב ליהדות‪ ,‬אבל קראי‪ .‬כלומר מאמין‬
‫רק בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה‪ .‬היתה‬
‫עמו עבודה מאוד סבלנית‪ .‬ראש בית המדרש‬
‫הקודם הרב מהודר ז"ל השקיע בו שעות‪ ,‬והפגיש‬
‫אותו עם מלמדים מיוחדים שהשקיעו בו רבות‪,‬‬
‫תקופה ארוכה לא ניכרה אצלו התקדמות‪ .‬המטרה‬
‫היתה שיהיה יהודי מאמין לפי המסורת המקובלת‪.‬‬
‫היה שלב שממש חשבנו להוציא אותו‪ ,‬אולי הוא‬
‫משפיע על האחרים לרעה‪ .‬לבסוף‪ ,‬ברוך ה'‪,‬‬
‫הוא זכה להתחזק‪ .‬מה שדיבר אליו בעיקר‪ ,‬יותר‬
‫מהמסרים בפועל‪ ,‬היתה האכפתיות שהרב מהודר‬
‫ז"ל גילה כלפיו‪ ,‬והוא הפך להיות מהתומכים‬
‫והעוזרים היותר נלהבים של בית המדרש"‪.‬‬
‫הגישור בין הערבים בבית המדרש‪ ,‬לבין שאר‬
‫היום בו הם מבלים באוניברסיטה‪ ,‬שלא תמיד‬
‫מפיצים בה את שם ה' בעולם בלשון המעטה‪,‬‬
‫לא קשה מדי? במיוחד לבחורים בתחילת דרכם‬
‫התורנית‪.‬‬
‫"השהות באוניברסיטה והלימודים האקדמאיים‬
‫בפרוש מעוררים שאלות ובעיות‪ ,‬והאמת שאנחנו‬
‫שמחים על ההתמודדות הזאת‪ .‬יש בחורים‬
‫שנכנסים מיד לישיבה‪ ,‬לומדים שם כמה שנים‬
‫ומתנתקים לגמרי מכל העולם שבחוץ‪ .‬כאילו הכל‬
‫אמור להיות מובן מאליו‪ .‬אחר כך‪ ,‬כשהם יוצאים‬
‫לחיים ומתנתקים מהישיבה‪ ,‬כל השאלות והחיכוך‬
‫עם העולם מעוררים להם הרבה שאלות שלא‬
‫קיבלו עליהם תשובות בישיבה‪ .‬אי אפשר לומר‬
‫שאנחנו שמחים על החיכוך הזה מלכתחילה‪ ,‬כי‬
‫עדיף היה ללמוד יום שלם בטהרה‪ ,‬אבל אחרי‬
‫שהוא נוצר‪ ,‬יש בו גם הרבה חישול והכנה חיובית‬
‫לחיים האמיתיים"‪.‬‬
‫"לא התחזקתי‪ ,‬התגיירתי"‬
‫‪22‬‬
‫יש המנסים לתחם את בעלי התשובה תחת‬
‫הגדרה של אנשים שחשו שעמום בחייהם‪ ,‬או‬
‫סבלו ממצוקה זו או אחרת‪ .‬בחורי 'אקדמיה' וודאי‬
‫סותרים את התיאוריה המשמיצה הזו‪ .‬מדובר‬
‫בבחורים שמגיעים ברובם מבתים מבוססים‪,‬‬
‫וכמעט כולם באמצע לימודים או עבודה של‬
‫קריירה מבטיחה‪.‬‬
‫כששואלים את הרב פוכטוונגר מה גרם להם‬
‫לקום ולעשות שינוי‪ ,‬או אפילו רק להתעניין‬
‫בדת‪ ,‬התשובה ברורה לו‪" :‬הסיבה העיקרית היא‬
‫חיפוש משמעות ותוכן בחיים‪ .‬בפועל כל אחד‬
‫הגיע בדרך אחרת‪ .‬אחד התעורר ממסע שורשים‬
‫במחנות המוות בפולין‪ ,‬אחר מהרצאות ששמע‬
‫באינטרנט‪ ,‬יש כאלו שהתעוררו בעקבות חבר‪ .‬היה‬
‫בחור שאמר לי לאחרונה שהוא החליט להשתנות‬
‫בגלל הבית העתידי שלו ‪ -‬הוא רוצה שהוא יראה‬
‫אחרת מאשר ברחוב החילוני‪ .‬הוא ידע שהוא רוצה‬
‫להתחתן עם בחורה יותר צנועה מאשר ברחוב‪,‬‬
‫ולבנות קשר יותר אמיתי‪ .‬זה בחור‪ ,‬אגב‪ ,‬שעדיין‬
‫הולך בלי כיפה!‬
‫היה בחור שאמר לנו שהוא לא חזר בתשובה‬
‫אלא התגייר‪ ...‬הוא הגיע מבית שלא היה בו‬
‫אף סממן יהודי‪ ,‬אכלו נבלות וטריפות‪ ,‬שקצים‬
‫ורמשים‪ ,‬חמץ בפסח‪ ,‬סעודות ביום כיפור‪ .‬הוא‬
‫אמר לנו‪' :‬אני התגיירתי'‪...‬‬
‫יש כאלו שראו פרסום שלנו באינטרנט‪ .‬היה‬
‫לנו בחור מדהים שחיפש במסגרת הלימודים שלו‬
‫משהו על המהר"ל באינטרנט‪ ,‬ואחד הרבנים שלנו‬
‫כתב מאמר שבו מוזכר המהר"ל‪ ,‬הבחור נכנס‬
‫למאמר שהופיע באתר שלנו‪ ,‬וכך הגיע אלינו‪ ...‬יש‬
‫כאלו שמחפשים מקום איכותי וזול לגור בו"‪.‬‬
‫אתם מקבלים כל אחד‪ ,‬גם בחור שמחפש מקום‬
‫מגורים?‬
‫"אם בחור מעוניין ורוצה לשמוע ‪ -‬אנחנו‬
‫מקבלים‪ .‬לא אכפת לנו באיזה מצב הוא נמצא‪ ,‬כל‬
‫עוד הוא רוצה להשתלב במקום ובאווירה‪ .‬המצב‬
‫היחיד בו לא נוכל להחזיק בחור הוא אם הוא לא‬
‫מתאים לסביבה‪ ,‬או אם הבחורים מרגישים לידו‬
‫לא נעים"‪.‬‬
‫"להלך כפי רוחו של כל איש ואיש"‬
‫מהי הרמה הרוחנית של שותפי הבית?‬
‫"יש פה את כל הרמות וכל הגילאים‪ .‬כאלו‬
‫שפותחים לראשונה דף גמרא וכאלו ברמה גבוהה‬
‫יותר‪ .‬אנחנו לא דוחפים אף אחד‪ .‬השאיפה שלנו‬
‫שאנשים יבואו מעצמם‪ .‬שחצי השעה שהם‬
‫לומדים תיתן להם חשק לבוא לחצי שעה נוספת‪.‬‬
‫כבר אחרי צהריים יש בחורים שמתיישבים ללמוד‪,‬‬
‫אבל הלימוד העיקרי הוא בערב‪ .‬קורה שנשארים‬
‫עד שתיים עשרה בלילה‪ ,‬זה זורם‪.‬‬
‫יש סטודנטים צעירים שיותר רחוקים מהדת‪,‬‬
‫ואפילו מתעקשים לא לחבוש כיפה לראשם‪.‬‬
‫אנחנו לא מחייבים את זה‪ .‬יש לנו ניסיון עם כמה‬
‫צעירים שהגיעו לכאן וסירבו לחבוש כיפה‪ ,‬והיום‬
‫הם אברכים יראי שמיים שמנהלים בתים של‬
‫תורה‪ .‬ההתחזקות צריכה להיות בהדרגה‪ ,‬בתהליך‬
‫טבעי ששומר על החוסן האישי של המתחזק‪ .‬אם‬
‫התהליך מואץ מדי סופגים אחר כך את הנזקים‪.‬‬
‫אנחנו לא הולכים בכוחנות‪ .‬מאד מתחשבים בקצב‪.‬‬
‫זה גורם לכך שבחור מרגיש שמקבלים אותו ולא‬
‫מנסים 'להנדס' אותו‪ .‬מה גם‪ ,‬שאם הוא לא בשל‪,‬‬
‫דחיפה לא תצליח"‪.‬‬
‫מה לומדים בפועל?‬
‫"עם בחורים מתקדמים הלימוד העיקרי הוא‬
‫גמרא‪ ,‬ועם מתחילים – כל מקרה לגופו‪ .‬יש כאלו‬
‫שמתחברים לחומש‪ ,‬יש למוסר ולהלכה ויש‬
‫שמתחברים לפנימיות התורה ולחסידות‪ .‬בסופו‬
‫של דבר אנו משתדלים שכולם ישתלמו בכל‬
‫הלימודים"‪.‬‬
‫מדוע הגיוון בתכני הלימוד?‬
‫"אנחנו מנסים להלך כפי רוחו של כל איש‬
‫ואיש‪ ,‬ניגשים ומציעים לכל בחור את הדרך‬
‫והצורה שמתאימה לו‪ .‬אמר לי פעם תלמיד חכם‬
‫גדול‪ ,‬שכשמישהו טובע בנהר תופסים אותו קודם‬
‫כל באוזן‪ ,‬ברגל‪ ,‬בשערות‪ ,‬אפילו אם נתלוש לו‬
‫אוזן בדרך זה עדיף ‪ -‬העיקר להציל‪ ,‬להתחיל את‬
‫הדרך‪ .‬אחרי שהבחור מוצא את מקומו ואת מה‬
‫שמושך אותו‪ ,‬אפשר לעבור הלאה"‪.‬‬
‫איך המפגש שלהם עם הגמרא?‬
‫"יש כאלו שממש קשה להם‪ ,‬ויש כאלו שזה‬
‫הלימוד העיקרי שמושך אותם; החכמה שיש‬
‫בגמרא בכל שורה ושורה ובמפרשים‪ .‬לא פעם‬
‫אני שומע מהם שאחרי שהתרגלו לצורת הלימוד‬
‫והניתוח של הגמרא‪ ,‬הלימוד העיוני באוניברסיטה‬
‫ממש מבלבל אותם‪ .‬כשהם חוזרים בערב ופותחים‬
‫גמרא‪ ,‬הם ממש חיים מזה"‪.‬‬
‫מה הכי מושך אותם?‬
‫"השבת הכי מושכת‪ .‬האווירה בשכונה או בבית‬
‫המדרש עצמו‪ .‬מאד מרגישים פה בשכונה את‬
‫השבת‪ .‬הבחורים גם מאד נהנים אצל המשפחות‪.‬‬
‫יש כאלו שמתביישים להתארח‪ ,‬זה מביך אותם‬
‫ויש כאלו שכל השבוע מחכים לזה‪ .‬השבתות‬
‫בבתים נותנות להם כיוון על המודל של הבית‬
‫העתידי שלהם"‪.‬‬
‫הם הכירו הרבה צורות של בילוי‪ ,‬וחלקם ראו‬
‫תא משפחתי בריא‪ ,‬מה כל כך מרגש אותם בשבת?‬
‫"אני חושב שאחווה משפחתית וגיבוש משפחתי‬
‫כמו שקיימים אצלנו בשבתות ‪ -‬הם לא ראו‪ .‬זו‬
‫ההתרשמות שלי‪ .‬אפילו כאלו שגדלו במשפחות‬
‫נורמאליות‪ ,‬כזו שמחה וגיבוש קשה למצוא‪ .‬תורמת‬
‫מאד גם האווירה בשכונה‪ ,‬הרבה ילדים משחקים‬
‫ברחוב‪ ,‬הרבה משפחות צועדות בשלווה"‪.‬‬
‫"החזרה לשבת הביתה יוצרת הרבה בעיות של שמירת‬
‫שבת‪ :‬הטלוויזיה דולקת‪ ,‬ההורים רוצים לנסוע‪ ,‬ומאד‬
‫קשה לשמור שבת באווירה שמסביב‪ .‬אנחנו מדריכים את‬
‫הבחורים לנסוע ביום חול ולא בשבת‪ ,‬למשל מחמישי‬
‫אחה"צ עד לפני שבת‪ ,‬ובזמן שהם בבית לשבת עם‬
‫ההורים ולהקדיש להם זמן‪ ,‬לכבד אותם‪ ,‬לספר להם‬
‫מה קורה איתם ומה עובר עליהם‪ ,‬כדי להימנע מויכוחים‬
‫ומקונפליקטים שעלולים להיווצר בשבת‪.‬‬
‫איזה חסר מילאה אצלם הקירבה לדת? משהו‬
‫שלא היה להם קודם‪.‬‬
‫"משמעות‪ ,‬הדרכה לחיים‪ ,‬חברה איכותית ויש‬
‫כאלו שטוענים שאפילו סדר בחיים"‪.‬‬
‫"יותר ויותר רואים נתק בין הורים לילדים"‬
‫איך היחס של ההורים לצעד ה'קיצוני' של‬
‫הילדים שלהם? לפי המסלול האקדמאי אני מתארת‬
‫לעצמי שמדובר במשפחות יותר 'אליטיסתיות'‬
‫ופחות שומרות מסורת‪.‬‬
‫"לכאורה‪ ,‬דווקא העובדה שהמקום הוא‬
‫לא 'ישיבה שחורה' מקלה עליהם‪ .‬הם רואים‬
‫שהבחורים לא עזבו את הכל והם ממשיכים‬
‫בלימודים או בעבודה‪ .‬זה גורם אפילו לחלק‬
‫מההורים להמשיך ולתמוך בהם‪ .‬מצד שני אנחנו‬
‫רואים היום יותר ויותר נתק בין ההורים לילדים‪,‬‬
‫עוד לפני שהם התקרבו ליהדות‪ .‬כמובן שזה לא‬
‫מקיף את כולם‪ .‬אחד הבחורים אמר לי‪ :‬ההורים‬
‫שלי שמחו שעזבתי את הבית‪ ,‬נהיה להם יותר‬
‫מקום‪ ...‬זו תופעה כואבת‪ .‬כמובן שזה לא מקיף את‬
‫כל המקרים‪ ,‬אבל אנחנו יותר ויותר רואים הורים‬
‫שלא כל כך מעורבים בדיוק בחיים של הילדים"‪.‬‬
‫מה הסיבה לתופעה הכואבת הזו?‬
‫"לצערנו‪ ,‬בחברה הכללית התא המשפחתי נהרס‬
‫בהרבה משפחות במידה זו או אחרת‪ .‬כשהמצב בין‬
‫ההורים לא אידיאלי והמשפחה לא במצב תקין‪ ,‬גם‬
‫ההתעניינות בילדים פוחתת"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫איך מדריכים את הבחורים להתמודדות עם‬
‫המשפחה מסביב‪ ,‬כמו למשל בשבתות?‬
‫"החזרה לשבת הביתה יוצרת הרבה בעיות של‬
‫שמירת שבת‪ :‬הטלוויזיה דולקת‪ ,‬ההורים רוצים‬
‫לנסוע‪ ,‬ומאד קשה לשמור שבת באווירה שמסביב‪.‬‬
‫אנחנו מדריכים את הבחורים לנסוע ביום חול ולא‬
‫בשבת‪ ,‬למשל מחמישי אחה"צ עד לפני שבת‪ ,‬ובזמן‬
‫שהם בבית לשבת עם ההורים ולהקדיש להם זמן‪,‬‬
‫לכבד אותם‪ ,‬לספר להם מה קורה איתם ומה עובר‬
‫עליהם‪ ,‬כדי להימנע מויכוחים ומקונפליקטים‬
‫שעלולים להיווצר בשבת‪ .‬הרבה פעמים זה לא‬
‫קריטי להורים‪ ,‬העיקר מבחינתם הוא לפגוש את‬
‫הילד‪ .‬אנחנו מאד מדברים על כיבוד הורים; גם‬
‫מצד החובה האמיתית וגם בגלל המצב הרגיש‪.‬‬
‫בחגים הם בדרך כלל נשארים בבית המדרש‪.‬‬
‫היה לנו בחור עם אמא יהודייה ואבא גוי‪ ,‬כמובן‬
‫שהתמודדות הייתה קשה מאד‪ .‬מדובר בבחור‬
‫שעד גיל שלוש עשרה לא ידע שהוא יהודי! הם‬
‫חיו באוקראינה ויום אחד כשההורים שלו לא‬
‫היו בבית הוא ראה בתעודת הזהות שהוא יהודי‬
‫וחשכו עיניו‪ ...‬בין החברים 'יהודי' היה דבר שנוא‬
‫מאד‪ ,‬עם שצוחקים עליו‪ .‬אחר כך הם עשו עליה‬
‫לארץ ואיכשהו הוא הגיע אלינו והתחזק מאד‪.‬‬
‫ההתמודדות שלו עם ההורים הייתה כפולה; גם‬
‫אמא חילונית וגם אבא גוי‪ .‬אמא שלו התעקשה‬
‫שהוא יבוא לשבת‪ .‬הוא נסע‪ ,‬ובאמת נאלץ‬
‫להתמודד‪ .‬לאט לאט הוא הצליח להשפיע על‬
‫האמא שתדליק נרות ותתקדם‪ .‬הוא עצמו היה‬
‫אצלנו תקופה ארוכה בלי כיפה‪ .‬ניסינו להציע לו‬
‫ללכת לישיבה‪ ,‬אך הוא לא היה בשל לכך‪ .‬רק אחרי‬
‫החתונה שלו הוא הצליח להתמסר לתורה‪ .‬היום‬
‫הוא אברך יקר שלומד יום שלם‪ ...‬ברוך ה'"‪.‬‬
‫אוטונומיה בשכונה חרדית‬
‫הוילות של 'אקדמי'ה' ממוקמות בתוך שכונת‬
‫רמת שלמה בירושלים‪ ,‬וכמו שמתאר את זה הרב‬
‫פוכטוונגר‪" :‬שכונה יפה ומטופחת‪ ,‬שיש בה נוף‪,‬‬
‫אוויר ואווירה‪ .‬יש בה את כל האלמנטים שקיימים‬
‫בשכונה חרדית שאפשר להיעזר בהם‪ :‬בתי כנסת‪,‬‬
‫משפחות שאוהבות לארח‪ ,‬הרבה גמילות חסדים‬
‫ומקוואות‪ .‬עם כל זה יש לנו אוטונומיה‪ ,‬אף אחד‬
‫לא מתערב לך בחיים‪ .‬אף אחד לא אומר לך מה‬
‫לעשות ‪ -‬כל אחד לבוש כמו שהוא רוצה‪ :‬כיפה‬
‫בצבעים שהוא רוצה‪ ,‬מכנסיים קצרים‪ ,‬מכנסיים‬
‫ארוכים‪ .‬כל אחד כפי רוחו"‪.‬‬
‫יש גם קושי בחיים בשכונה חרדית?‬
‫"בהחלט‪ .‬יש לנו קושי לא קטן בהיקלטות‬
‫בחברה החרדית‪ ,‬זה לא פשוט‪ .‬הם חווים הרבה‬
‫קשיים בנושא הזה וצריכים לעבור מחסומים‬
‫שונים‪.‬‬
‫אחד הבחורים אמר לנו שבשלב ראשון האנשים‬
‫בשכונה נראו לו מאד מסוייגים‪ .‬אחרי שנוצר קצת‬
‫קשר הוא ראה שהם מגלים אכפתיות‪ .‬אין ספק‬
‫שלגור בשכונה חרדית פירושו לראות את פניה‬
‫האמיתיות של החברה‪ ,‬שהיא כמו כל חברה לא‬
‫מושלמת‪ ,‬וקשה להם לקבל את זה‪.‬‬
‫הם לא מבינים ולא מקבלים הרבה תופעות‬
‫שהם נתקלים בהן מסביב‪ .‬אנחנו לא מנסים לטייח‬
‫ו'להכשיר' כל דבר שלילי‪ .‬המטרה שלנו היא לא‬
‫ליישב את כל הקושיות‪ ,‬אלא להקנות את הערכים‬
‫האמיתיים‪.‬‬
‫אנחנו גם לא מדברים נגד‪ .‬לא נגד קבוצות ולא‬
‫נגד אנשים‪ .‬זה לא עושה טוב ולא מועיל‪ .‬זו גם‬
‫ההדרכה שאנו מקבלים מרבותינו‪ .‬הדבר העיקרי‬
‫מבחינתנו הוא להעביר 'סולם ערכים' ברור‪ ,‬ומתוך‬
‫הניסיון כבר למדנו שאחרי תקופה הבחורים לבדם‬
‫מסיקים את המסקנות ומבינים את ההשלכות‬
‫לגבי החיים שלהם עצמם‪ .‬אנחנו מצידנו מקבלים‬
‫אותם כמות שהם‪ ,‬ומראים להם את הטוב שבהם‪,‬‬
‫לא משנה מהיכן הם הגיעו‪ .‬אנחנו משתדלים‬
‫להתעסק יותר במהות‪ ,‬בערכים ופחות באנשים‬
‫ובחברה‪ .‬לחזק ולבסס את העיקר‪ :‬תורה‪ ,‬הלכה‪,‬‬
‫תיקון המידות‪ ,‬עבודת ה'‪ ,‬שמחה ביהדות ובחיי‬
‫תורה"‪.‬‬
‫נקודת התורפה‪ :‬היום שאחרי‬
‫לאן מפנים את הבחורים אחרי הנישואין?‬
‫"זוהי בהחלט נקודת תורפה‪ .‬הבעיה העיקרית‬
‫היא שאין לנו קהילת המשך‪ .‬היו כמה בחורים‬
‫שהמשיכו לקהילה בכרמיאל‪ .‬זה מורכב‪ ,‬סוף סוף‬
‫לא כולם מתחתנים כחרדים‪ ,‬חלקם מתפשרים‬
‫על בחורות מסגנון קצת שונה‪ .‬זה הדבר שהכי‬
‫מטריד אותם‪ :‬מה הסיכוי שלי למצוא חרדית‪.‬‬
‫הסכנה הקיומית שלהם היא עם מי הם יתחתנו‪.‬‬
‫הם מבינים שיהיה להם יותר קשה למצוא כלה‪,‬‬
‫ולכן גם מתפשרים לפעמים‪ ,‬כמובן לא על דברים‬
‫עקרוניים‪.‬‬
‫בכלל הנושא של דור ההמשך הוא מאד כואב‪.‬‬
‫זו תופעה מאד בעייתית‪ .‬גם בעלי תשובה שנהפכו‬
‫לחרדים ממש ‪ -‬קשה להם להשתלב לגמרי‪,‬‬
‫בפרט שהם אנשים שדרושה להם קהילה‪ .‬בחברה‬
‫החרדית לרוב האנשים לא חסרה קהילה‪ .‬לכל‬
‫אחד יש את 'קק'''קהמשפחה שלו‪ ,‬את בית הכנסת‬
‫וכו'‪ .‬והם דווקא כן צריכים קהילה‪ ,‬זה מאד חשוב‬
‫להם‪ .‬החזון שלנו הוא לנסות לגבש אותם אחרי‬
‫החתונה‪ .‬יש כל מיני ניסיונות‪' ,‬נפש יהודי' גם דואג‬
‫להמשך‪ :‬הוא מארגן מפגשים‪ ,‬סדנאות וכו'‪ .‬אבל‬
‫זה נושא שלא מספיק מטופל"‪.‬‬
‫***‬
‫כדאי אולי לסיים במילים החמות של שגיא‪,‬‬
‫בחור שהגיע למקום מאחד מיישובי הצפון‪" :‬על‬
‫בית המדרש 'אקדמיה' ניתן לספר את הסיפור‬
‫המפורסם על היין ההונגרי‪ :‬לפני שנים רבות‬
‫נסע סוחר גדול לעסקיו בעגלה רתומה לסוסים‬
‫ובאמתחתו יין הונגרי משובח‪ .‬כשהתארכה הדרך‬
‫ימים רבים נתן גם למשרתו לטעום‪" .‬כמה טוב‬
‫היין הזה"‪ ,‬אמרו זה לזה‪" :‬יין הונגרי אמיתי‪".‬‬
‫לימים הזדמן המשרת לפונדק שבו שתו אנשים‬
‫יין ושיבחוהו מאד‪ .‬אמר להם המשרת‪" :‬הרי‬
‫אין זה יין הונגרי כלל"‪ .‬גערו בו האנשים ולעגו‬
‫לו‪ ,‬אך המשרת התעקש ואמר‪" :‬מי שטעם יין‬
‫הונגרי ‪ -‬אותו לא יטעו עוד לעולם‪ ."...‬זהו‪ ,‬זה‬
‫בית מדרש אקדמי‪-‬ה‪ .‬במקום הזה זכיתי להתחיל‬
‫לשמור שבת לראשונה בחיי‪ .‬הייתי הולך ברחוב‬
‫מרוגש‪ .‬חוזר מסעודת שבת אצל אחת המשפחות‬
‫המיוחדות שאהבנו להתארח אצלם בשבת‪ ,‬והולך‬
‫חצי מרחף‪ ,‬שיכור ולא מיין‪ .‬זו חוויה שקשה‬
‫להסביר ואי אפשר לשכוח"‪.‬‬
‫לא‬
‫כשמביטים בעיניו הרכות והמלאות חכמה‬
‫של פרופ' פנחס שפלטר‪-‬דורון‪ ,‬אי אפשר‬
‫לפספס את הסבל הרב הניבט מהן‪ ,‬המלמד‬
‫על חיים לא קלים ומלאי נסיונות‪ ,‬אך יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬ניתן גם למצוא בהן זיק עיקש במיוחד‪,‬‬
‫המלמד על אדם שכל כולו דבקות ואמונה‬
‫יוקדת בה' ובתורתו ‪ n‬לכבוד חודש טבת‪,‬‬
‫קבלו את מסכת חייו של ילד הפלא מלנצוט‪,‬‬
‫שמגיל שש התייתם מאימו‪ ,‬ובמסירות נפש‬
‫מאין כמותה שמר על יהדותו‪ ,‬תוך ניסים‬
‫והשגחה פרטית מיוחדת במינה‬
‫אירא‬
‫רע‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫מאת‪ :‬שירה כהן‬
‫‪28‬‬
‫"אולי תבוא איתנו למנזר?"‪ ,‬שאלה הנזירה את‬
‫הנער היתום בן ה‪ ,12-‬שכבר הספיק לשכוח אהבת‬
‫אם מהי‪ ,‬במבט רחימאי‪" .‬ראה את בגדיך הבלויים‬
‫ובשרך הכחוש‪ .‬הלא ניכר כי זה ימים רבים שלא‬
‫בא מזון מהוגן אל פיך‪ .‬אם תבוא איתנו‪ ,‬נדאג לכל‬
‫מחסורך וחיי תפנוקים תחיה מעתה – תאכל כפי‬
‫יכולתך‪ ,‬תישן על כסתות נקיים ובחדר משלך‪.‬‬
‫מבטיחה אני כי לא תדע עוד קושי בחייך"‪.‬‬
‫"והנער הזה הוא אני"‪ ,‬מחייך אליי הרב פרופ'‬
‫פנחס שפלטר‪-‬דורון (דורונבוש)‪ ,‬מבעד לעיניים‬
‫מצועפות אשר תוגה רבה עודה ניבטת מהן‪ .‬גם‬
‫היום‪ ,‬באלפי מילים שטרם נמצאה להן ההגייה‬
‫הנכונה‪ ,‬מבקשות העיניים הללו לספר את אותו‬
‫הסיפור‪ :‬סיפורו של ילד קטן בן שש ‪ -‬ששכל‬
‫את אמו האהובה בטרם עת ונאלץ לגדול בבתי‬
‫יתומים‪ ,‬כיהודי כמעט יחיד בין ‪ 200‬ילדים גויים‪.‬‬
‫"לא אשקר לך! כשעמדתי שם מול הנזירה‬
‫ושמעתי את הצעתה‪ ,‬לרגעים ההצעה אכן קסמה‬
‫לי‪ ,‬אולם לא השבתי מיד‪ .‬אמרתי לנזירה שאני‬
‫צריך לחשוב על כך ושאתן לה תשובה בעוד‬
‫שלושה ימים"‪ ,‬משחזר הרב דורון‪.‬‬
‫הנזירה‪ ,‬לא ויתרה‪ .‬כעבור שלושה ימים אכן‬
‫חזרה ושטחה בפני הנער את אותה הצעה‪ ,‬אלא‬
‫שאז החלו תמונות ילדותו מן ה'חיידר' בו למד‬
‫ומהמלמד שלו ר' זליג‪ ,‬עולות וצפות לעיני רוחו‪.‬‬
‫או אז התעשת פנחס וענה בקור רוח‪" :‬לרגעים‪,‬‬
‫ההצעה שלך אכן קסמה לי וכמעש ששכחתי את‬
‫כל מה שלמדתי עד גיל שש‪ ,‬אבל דבר אחד אני‬
‫בכל זאת זוכר‪ :‬אני יהודי ויהודי אשאר"‪ ,‬אמר‬
‫נחרצות ועזב חיש קל את המקום‪ ,‬כשהוא מותיר‬
‫את הנזירה המומה ופעורת פה‪.‬‬
‫***‬
‫אני מסיטה ראשי אל ספרייתו הגדושה‪,‬‬
‫המתהדרת בעשרות ספרי קודש – ‪ 18‬מהם פרי‬
‫עטו להתפאר‪ :‬פירושים על רש"י‪ ,‬פירוש על‬
‫תהילים‪ ,‬מושגי יסוד ביהדות‪ ,‬פילולי פנחס –‬
‫ביאור תפילות ימות החול ושבת‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫בהסכמת הרב אני שולפת את אחד הספרים‬
‫שכתב ומעלעלת בין דפיו‪ .‬אותיות מאירות‬
‫קופצות אל עיניי וסוחפות אותי איתן פנימה‪ ,‬אל‬
‫חוכמה עמוקה ובלתי נדלית של משמעות נרקמת‪.‬‬
‫היה ברור לי שספרים מעין אלו מחבר רק מי‬
‫שעבר מסע חיים גדוש תובנות‪ ,‬מי שניחן ביכולת‬
‫פנומנלית של לימוד תורה‪ ,‬הבנתה וידיעתה ‪-‬‬
‫לפני ולפנים‪ .‬אלא‪ ,‬שלמשמע הקומפלימנט שלי‪,‬‬
‫על היותו תלמיד חכם‪ ,‬הזדקרו אוזני הרב בפליאה‪:‬‬
‫"תלמיד חכם? אני? מה פתאום! ישנם גדולים‬
‫וחכמים ממני לאין שיעור"‪ .‬ואז‪ ,‬כמו בכדי לא‬
‫לביישני‪ ,‬הוסיף בהלצה‪" :‬אם כבר תלמיד חכם –‬
‫אז אולי רק חצי"‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מאמציו להסתיר את גדולתו מעיניי‬
‫עולים בתוהו‪ ,‬שהרי אני כבר יודעת כי לפניי יושב‬
‫לא אחר מאשר 'ילד הפלא מלנצוט'‪ :‬כבר בהיותו‬
‫בן חמש וחצי נשא את נאומו התורני הראשון בבית‬
‫הכנסת הגדול של לנצוט‪ ,‬מעל לסטנדר גבוה ובפני‬
‫תלמידי חכמים מובהקים‪ .‬או אז התגלה פנחס'ל‬
‫'הקטן' כילד פלא של ממש‪ ,‬כאשר באורח פלאי‬
‫למדי‪ ,‬ושלא כמו שאר בני גילו‪ ,‬הצליח הדרדק‬
‫לגמוע גמרא עם רש"י ותוספות‪ ,‬ואף להיות כבור‬
‫סוד אשר אינו מאבד טיפה‪.‬‬
‫האם האמינה לקנוניית הנאצים ימ"ש ונשלחה‬
‫לאושוויץ‬
‫סיפור חייו המרתק של הרב פרופ' שפלטר‪-‬‬
‫דורון‪ ,‬מתחיל אי שם במחוזות העיירה הרחוקה‬
‫לנצוט שבפולין‪ ,‬בה נולד‪" .‬בפרוץ המלחמה‪,‬‬
‫שבועיים בלבד לאחר שכבשו את פולין בגאווה‬
‫ובגסות נוראה האופיינית להם‪ ,‬פרסמו הנאצים‬
‫ימ"ש כרוז שהודיע ליהודים כי עליהם לעזוב את‬
‫שטח המדינה תוך ‪ 24‬שעות וללא שהיות"‪ ,‬משחזר‬
‫הרב דורון‪" .‬כמובן שבהלה גדולה פרצה בקרבנו‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬משום שלא ידענו לאן לברוח‪ ,‬ושנית‪,‬‬
‫מפני שלא היה במה‪ .‬הרי ברכבות אסור היה‬
‫ליהודים להשתמש‪ .‬הדילמה הייתה גדולה‪ ,‬אולם‬
‫לבסוף‪ ,‬בכוחות נפש בל יתוארו ‪ -‬אספו הוריי את‬
‫מעט פקלאותיהם וצררו אותם בחבילה קטנה‪.‬‬
‫אחר שכרו עגלון עם סוס ויצאנו לדרך כשפנינו‬
‫מועדות לגבול רוסיה‪ ,‬או מה שנקרא 'אוקראינה‬
‫המערבית'‪ .‬למעשה‪ ,‬היה זה חלק מפולין‪ ,‬אבל‬
‫הרוסים קראו לזה כך‪ ,‬כדי למחות את שם פולין‬
‫מעל המפה"‪.‬‬
‫אחד החוקים היותר חשובים שחוקקו אז‬
‫הנאצים ימ"ש‪ ,‬היה שאסור על יהודי לשאת דברי‬
‫ערך על גופו – ובכלל זה כסף‪ ,‬תכשיטים וכדומה‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שלפני היציאה לדרך‪ ,‬בתושיה רבה שדרשה‬
‫לא מעט אומץ לב ואמונה‪ ,‬החליטה אמו להחביא‬
‫מעט מתכשיטיה על גופו הצנום של פנחס הקטן‪,‬‬
‫שהיה אז רק בן שש‪" .‬מעשה זה גבל בסיכון בל‬
‫יתואר‪ ,‬שכן אם חלילה היינו נתפשים‪ ,‬היו יורים‬
‫בכולנו על המקום ובלי שום שאלות‪ .‬רצה הקב"ה‬
‫ועשה לנו נס‪ ,‬ובחיפושם המדוקדק 'שכחו' הנאצים‬
‫לחפש עליי‪ .‬עד כדי כך סימא הקב"ה את עיניהם"‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬מגולל הרב באוזניי סיפור מצמרר שאינו‬
‫מותיר בליבי בדל של ספק‪ :‬יד ההשגחה הייתה שם‪,‬‬
‫כיוונה והצילה מכל רע ולאורך כל הדרך‪ .‬לאחר‬
‫החיפוש‪ ,‬המשיכה המשפחה לנסוע עם העגלה‬
‫עד נהר סאן‪ ,‬שהיה הגבול שאותו נדרשו לחצות‪,‬‬
‫בכדי להגיע לצד הרוסי‪" .‬באמצע הנהר‪ ,‬ניסה הגוי‬
‫שניווט את הסירה שלנו להפוך אותה עלינו‪ ,‬בכדי‬
‫להטביע אותנו בנהר ולברוח עם השלמונים‪ .‬אלא‪,‬‬
‫שבחסדי ה' יתברך‪ ,‬נס גלוי נוסף התרחש באותם‬
‫רגעים לנגד עינינו‪ :‬הגוי מעד‪ ,‬נפל לנהר וטבע‪,‬‬
‫ואילו סירתנו הגיעה בשלום ליעדה ‪ -‬הלא הוא‬
‫הקהילה היהודית בעיר לובצ'וב שבאוקראינה"‪.‬‬
‫ימים ספורים לאחר הגעתם ללובצ'וב‪ ,‬הודיעו‬
‫הגרמנים‪ ,‬ברוב רשעותם‪ ,‬כי הגבול נפתח לזמן‬
‫מוגבל‪ ,‬וכי אנשים שעזבו בחיפזון ולא הספיקו‬
‫לארוז את חפציהם כמו שצריך יכולים לחזור אל‬
‫בתיהם ולארוז בשנית‪" .‬כך קרה שאמי הצדקת‪,‬‬
‫כמו גם נשים רבות אחרות‪ ,‬האמינה להודעה וחזרה‬
‫לגבול הפולני‪ .‬אלא‪ ,‬שאז התברר גודל האבסורד‪:‬‬
‫הייתה זו קנוניה של הגרמנים ימ"ש‪ ,‬שביקשו‬
‫לבצע 'עבודה נקיה' ולמלא רכבות לאושוויץ מבלי‬
‫ללכלך את ידיהם‪.‬‬
‫"כך נשלחה אמא לאושוויץ‪ ,‬ביחד עם עוד אלפי‬
‫נשים‪ ,‬מבלי שתהיה לנו אפשרות להיפרד ממנה‪.‬‬
‫נותרנו יתומים ללא אם"‪ ,‬מסיים הרב בעיניים‬
‫כלות ויבשות‪ ,‬שנדמה כי אף הציווי 'לבכות' כבר‬
‫מהן והלאה‪...‬‬
‫"הרוסים האשימו אותנו בריגול‬
‫ושלחו אותנו לסיביר"‬
‫שוב השקט הזה חוצב כקורנס נאמן במחצבות‬
‫ליבו‪ ,‬וממלא אותו באותן השאלות‪ ,‬שאיש מעולם‬
‫לא השיב עליהן‪ :‬שאלות של ילד קטן ותמים שלא‬
‫מבין מדוע אמא הלכה‪ ,‬מדוע היא עזבה אותו לבלי‬
‫שוב‪ ,‬והאם היא תחזור אי פעם‪.‬‬
‫מה הזיכרון הכי חזק שיש לך מאמא? איזו‬
‫מן אישה היא הייתה? אני מעזה לשבור את דוק‬
‫השתיקה‪.‬‬
‫הרב לוקח נשימה עמוקה ולחלוחית געגוע‬
‫נקווית בעיניו‪" .‬א‪...‬מא"‪ ,‬קולו רועד כשהוא מנסה‬
‫לדלות ממעמקי הזיכרון את התמונות הבודדות‬
‫שנותרו לו ממנה‪" .‬אמא הייתה צדקת גדולה‪.‬‬
‫לא בכדי‪ ,‬מבין שמונת אחיה ואחיותיה‪ ,‬נקראה‬
‫'הקדושה'‪ .‬ליבא היה שמה‪ .‬לפני המלחמה‪ ,‬ניהלה‬
‫חנות סדקית קטנה‪ ,‬שבקושי רב הצלחנו להתפרנס‬
‫ממנה‪ .‬אבי זכרונו לברכה‪ ,‬הרב משה שפלטר‪ ,‬היה‬
‫תלמיד חכם גדול ששקד על תורתו והרביץ תורה‬
‫להמון העם‪ ,‬שרווה בצמא את דבריו‪.‬‬
‫זכורני כיצד אני ואחי שמואל נשלחנו מדי יום‬
‫ביומו לבית המדרש של אבא – בכדי להביא לו את‬
‫הארוחות שאמא בישלה‪ .‬עד היום מיתמר ועולה‬
‫באפי ניחוח הקקאו והמאפים הטעימים שאפתה‬
‫לכבודו"‪.‬‬
‫תשעה חודשים תמימים נשארו האחים והאב‬
‫לבית שפלטר‪-‬דורון‪ ,‬בלובצ'וב‪ ,‬כשהם חיים‬
‫בצמצום רב ומתקיימים ממתת ידיהם של יהודים‬
‫טובים‪" .‬שמואל ואני 'אכלנו ימים' (ביטוי נפוץ למי‬
‫שמתארח בכל יום בבית אחר ואוכל את מה שיש)‪.‬‬
‫את אבא לעומת זאת כיבדו מאד בשל המעמד שלו‬
‫כרב קהילה‪ ,‬ואת הארוחות נהגו להביא אליו"‪,‬‬
‫מספר הרב דורון‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שבדיוק אז‪ ,‬בהפתעה גמורה ‪ -‬ניחתה‬
‫מהלומה חדשה על ראשם‪ :‬חיילי הצבא הרוסי‬
‫חשדו בפליטים האומללים‪ ,‬כי הם מרגלים לטובת‬
‫הגרמנים‪" .‬עלילת השווא הזו עלתה על כל דמיון‬
‫שיכולנו לדמיין‪ .‬לא האמנו שמאשימים אותנו ‪-‬‬
‫אנשים נכאים ובודדים‪ ,‬שאיבדו את כל היקר להם‬
‫במלחמה הזו‪ ,‬בריגול‪ .‬ניסינו להסביר את חפותנו‪,‬‬
‫אך לא הועילו כל תחנונים‪ .‬באפתיה גמורה העלו‬
‫אותנו הרוסים על קרונות משא ושלחונו למחנה‬
‫עבודה בסיביר הקפואה"‪.‬‬
‫מי יכול להסביר את הקשיים והטלטלות הנפשיות‬
‫שחווה ילד קטן‪ ,‬במצב שכזה? מי יכול לצייד אותו‬
‫בצקלון כוחות הנפש שיצטרך בחיים‪ ,‬כדי להחזיק‬
‫מעמד ולא להישבר בצל הסופות השוטפות אותו?‬
‫מי יכול להבין לתפילתו הזכה‪ ,‬הממלמלת את המילה‬
‫'אמא' בגעגועי אין קץ? מי יכול להניח רטייה של נחמה‬
‫על ליבו ולהבטיח לו‪ ,‬באמת לאמיתה‪ ,‬שהכל יהיה‬
‫בסדר?‬
‫הילדים הפכו ל'מומחי פטריות' –‬
‫ופרנסו את האב החולני‬
‫במחנה העבודה בסיביר נדרשו מבוגרים ונערים בני‬
‫‪ 15‬ומעלה לחטוב עצים ענקיים ולפנותם‪ ,‬בכדי שהצבא‬
‫הרוסי יוכל לבנות בשטח זה את מגוריו‪ .‬מיותר לציין‪,‬‬
‫כי העבודה הקשה‪ ,‬בצירוף תנאי מחיה בלתי אנושיים‬
‫כמו רעב מתמיד‪ ,‬הקשו ביותר את המשימה‪ .‬אלא‪,‬‬
‫שהרוסים מצדם ניסו לשוות למקום מראה של מחנה‬
‫רגיל והקימו 'מכולת' ואף בית ספר מאולתר לילדים‪.‬‬
‫היו אלו ימים קשים מנשוא‪ ,‬שפנחס מנסה בכל כוחו‬
‫לשכוח‪ .‬עבור אביו‪ ,‬שחלה ונחלש עוד לפני המלחמה‪,‬‬
‫היה זה מאמץ עילאי לשרוד בעבודה שכזו‪ ,‬כך שתכופות‬
‫נאלץ לשבת בצד ולנוח‪ ,‬בין כריתת עץ אחת למשנתה‪.‬‬
‫"כשראה זאת מנהל העבודה הרוסי"‪ ,‬מספר הרב דורון‬
‫בעצב‪" ,‬החליט לפטור את אבא מהעבודה ולמנות אותו‬
‫לעבודה קלה יותר‪ :‬טאטוא רחובות"‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שבעבודה החדשה‪ ,‬כמעט שלא סופק מזון‪,‬‬
‫ולו הדל ביותר‪ ,‬לפועלים‪ .‬אי לכך‪ ,‬נאלצו בניו של ר'‬
‫משה‪ ,‬כמו גם ילדים אחרים באותו מצב‪ ,‬לצאת ליערות‬
‫ולהתחיל לחפש אוכל חלופי‪" .‬התחלנו לאסוף פירות‬
‫יער שונים שמצאנו‪ :‬פטל שחור‪ ,‬אוכמניות‪ ,‬דומדמניות‪,‬‬
‫חמוציות‪ ,‬תותים ועוד‪ .‬במקביל גם פיתחנו את החוש‬
‫לאיתור פטריות הראויות למאכל אדם‪ ,‬וגם אותן‬
‫אספנו בסלינו‪ .‬את הפירות שקטפנו החלפנו תמורת‬
‫קמח‪ ,‬סוכר ולפעמים אפילו לחם"‪.‬‬
‫איך זה ששני ילדים קטנים‪ ,‬שאף אחד מעולם לא‬
‫באמת ערך להם סיור ביער ולימד אותם מה ראוי‬
‫למאכל ומה לא‪ ,‬מצליחים בכל זאת להסתדר לבד?‬
‫חיוכו של הרב מתרחב ועיניו נוצצות‪" .‬את זה את‬
‫צריכה לשאול את הקב"ה‪ ,‬שנתן את הסיעתא דשמיא‬
‫לכך‪ .‬אני מניח שמה שבאמת היה לנו‪ ,‬הוא ההבנה שאם‬
‫לא נלמד את העסק ומהר ‪ -‬סיכויי ההישרדות שלנו‬
‫ישאפו לאפס‪ .‬אז למדנו"‪ .‬כך הצליחו הילדים להתקיים‬
‫ואף לפרנס את אביהם במשך שנתיים תמימות‪,‬‬
‫שבסיומן‪ ,‬למרבה המזל‪ ,‬החליטו הרוסים לשחרר אותם‬
‫לחופשי‪.‬‬
‫כשעזבו את מחנה העבודה‪ ,‬החליטו הפליטים‬
‫הרצוצים להתקדם לכיוון העיירה טומסק (הנמצאת‬
‫במעבה סיביר)‪ ,‬שכן שמעו ששם ישנה קהילה יהודית‬
‫ענפה‪ ,‬וקיוו להשתלב בה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬כתוצאה‬
‫מעבודת הפרך בה הועסקו במחנה העבודה בסיביר‪,‬‬
‫בתנאים מחפירים ותת אנושיים – חלה ר' משה‬
‫במחלת השחפת ובהגיעם לטומסק – הופרד מבניו‬
‫ונלקח לבית החולים‪.‬‬
‫ימים ספורים לאחר הגעתם ללובצ'וב‪ ,‬הודיעו‬
‫הגרמנים‪ ,‬ברוב רשעותם‪ ,‬כי הגבול נפתח לזמן‬
‫מוגבל‪ ,‬וכי אנשים שעזבו בחיפזון ולא הספיקו‬
‫לארוז את חפציהם כמו שצריך יכולים לחזור אל‬
‫בתיהם ולארוז בשנית‪" .‬כך קרה שאמי הצדקת‪,‬‬
‫כמו גם נשים רבות אחרות‪ ,‬האמינה להודעה‬
‫וחזרה לגבול הפולני‪ .‬אלא‪ ,‬שאז התברר גודל‬
‫האבסורד‪ :‬הייתה זו קנוניה של הגרמנים ימ"ש‪,‬‬
‫שביקשו לבצע 'עבודה נקיה' ולמלא רכבות‬
‫לאושוויץ מבלי ללכלך את ידיהם‪ .‬כך נשלחה‬
‫אמא לאושוויץ‪ ,‬ביחד עם עוד אלפי נשים‪ ,‬מבלי‬
‫שתהיה לנו אפשרות להיפרד ממנה"‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מעלעל בספרים שכתב‬
‫בביתו על שולחן העבודה‬
‫הילדים בבית יתומים פולני –‬
‫האב נשאר ברוסיה‬
‫שני האחים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נלקחו לבית יתומים‪,‬‬
‫בו שהו מאתיים ילדים נוצרים‪" .‬מאחר והיינו‬
‫הילדים היהודיים היחידים בבית היתומים"‪,‬‬
‫משחזר הרב שפלטר‪-‬דורון‪" ,‬עד מהרה נטמענו בין‬
‫הגויים‪ ,‬דיברנו בשפתם‪ ,‬וכמו 'שכחנו' מאין באנו‪.‬‬
‫הקושי הגדול ביותר שהיה לנו שם הוא הרעב‪.‬‬
‫האוכל שקיבלנו בבית היתומים היה 'בלתי מספיק‬
‫בעליל'‪ ,‬והתהלכנו כחושים ומזי רעב‪ ,‬עד שלא‬
‫פעם נאלצנו לגנוב תפוחי אדמה משדות האיכרים‬
‫שמסביב‪ .‬זו הייתה תקופה קשה מאוד – הבדידות‪,‬‬
‫הגעגועים לאמא‪ ,‬הריחוק הפיזי מאבא וכעת גם‬
‫הרעב‪ .‬חשבנו ששום דבר כבר לא יכול להיות‬
‫יותר גרוע‪ .‬אבל‪ ,‬אחרי שנתיים תמימות של רעב‬
‫וייסורים בבית היתומים הרוסי‪ ,‬הבינו הרוסים‬
‫שאנחנו מפולין והחליטו לשלוח אותנו לאלתר‪,‬‬
‫לבית יתומים פולני"‪.‬‬
‫כך‪ ,‬מבלי שיוכלו להיפרד מאביהם לשלום‪,‬‬
‫ולכל הפחות לספר לו על השינוי הדרסטי שהם‬
‫מתעתדים לעבור‪ ,‬נשלחו הילדים לבית היתומים‬
‫הפולני‪ ,‬בעוד האב‪ ,‬ר' משה‪ ,‬נשאר בבית החולים‬
‫הרוסי‪" .‬רק בתום המלחמה קיבלנו מכתב אנונימי‬
‫שבישר לנו כי אבא נפטר בבית החולים‪ ,‬בטמבוב‬
‫שברוסיה"‪.‬‬
‫הרב דורון משפיל את מבטו ולוקח לגימה‬
‫מספל התה המונח לפניו‪ .‬את דבריו ישקול וימדוד‬
‫במשורה לבל יוציא דבר מה שגוי מפיו‪ .‬דעתו‬
‫ארוכה‪ ,‬אך לרגעים ישתוק ושתיקתו רועמת‪ ,‬כמו‬
‫מבקשת לומר דבר שעדיין לא הגיע הזמן לאמרו‬
‫ובספק אם אי פעם יימצא זמן שכזה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫ומה קרה בבית היתומים הפולני? הצלחתם‬
‫להשתלב בין שאר הילדים?‬
‫"בהתחלה ממש בקושי‪ .‬הפולנים הרי ידועים‬
‫בשנאתם העזה ליהודים‪ ,‬אף יותר מהנאצים ימ"ש‪,‬‬
‫כך שדי סבלנו‪ .‬אני זוכר שחטפנו מכות כל שני‬
‫וחמישי מהילדים הגויים‪ ,‬ורק חלמנו על הרגע‬
‫שבו נצא משם‪ ,‬אבל לא עשינו שום דבר בנדון‪,‬‬
‫כי הייתה לנו תקווה שבקרוב הכל ייגמר ונשוב‬
‫להתאחד עם אבא‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שבסיום המלחמה‪ ,‬כשנודע לנו מה עלה‬
‫בגורלו של אבא עליו השלום‪ ,‬אמר לי שמואל אחי‬
‫כי אין טעם לחכות עוד בבית היתומים‪ ,‬שהרי‬
‫אבא כבר לא יבוא לחפש אותנו‪ ,‬וכי עלינו לברוח‬
‫משם‪ .‬באותה עת נהג החוק המקומי‪ ,‬שכל נער‬
‫שנתפש בעבירה ומלאו לו ‪ – 13‬נשלח למוסד‬
‫לעבריינים‪ .‬מאחר ולשמואל מלאו כבר ‪ ,13‬הוחלט‬
‫כי הוא יישאר בבית היתומים‪ ,‬ואילו אני‪ ,‬הצעיר‬
‫ממנו בשנה‪ ,‬אצא מבית היתומים למסע חיפוש‬
‫קרובים בלנצוט"‪.‬‬
‫בהתחשב בעובדה שיצר החיים הוא היצר הגדול‬
‫מכולם (ואין זה משנה כמה סבל חווה האדם‬
‫בחייו)‪ ,‬נדמה שלמילה 'פחד' אין מקום בלקסיקון‬
‫של ילדים אלו‪ ,‬שגדלו בתוך האימה בעצמה‪.‬‬
‫דומה הדבר לאדם שנמצא בחושך זמן כה רב‪,‬‬
‫עד שאישוניו כבר מסתגלים למצב ואף מצליחים‬
‫לראות בו כמו היה זה אור שמש חזק‪.‬‬
‫ההפתעה שחיכתה לו בבית‬
‫החולים‬
‫בשלב זה‪ ,‬במסע חתחתים לא פחות מאיים‬
‫ומפחיד ממה שידע עד אז‪ ,‬מוצא עצמו פנחס בן‬
‫ה‪ 12-‬בין קבוצת חיילים וקצינים רוסיים שעשתה‬
‫דרכה לכיוון דרום‪-‬מזרח פולין‪ ,‬שם שכנה לנצוט‬
‫עיירת הולדתו‪ .‬הוא סיפר להם בדיחות וסיפורי‬
‫צ'יזבאט‪ ,‬והם צחקו ונהנו‪ ,‬ובתמורה חלקו עימו‬
‫את מזונם‪" .‬כשהגענו לתחנת הרכבת‪ ,‬כיוון שלא‬
‫היה לי כסף לכרטיסים‪ ,‬נאלצתי לקפוץ מגג רכבת‬
‫אחד לשני"‪ ,‬מספר הרב דורון‪" .‬גם זו כשלעצמה‬
‫הייתה חוויה מפחידה מאד‪ ,‬שכן תנועה קטנה לא‬
‫נכונה יכלה לעלות לי ביוקר"‪.‬‬
‫כעבור שבוע ימים של נסיעות מפרכות שכאלה‪,‬‬
‫הגיע סוף סוף ללנצוט‪ .‬הוא פנה לעירייה וניסה‬
‫לחפש קרובי משפחה‪ ,‬אלא ששם נאמר לו כי שתי‬
‫משפחות בלבד שרדו‪.‬‬
‫"פקיד זקן צייד אותי בזלוטי‪ ,‬המטבע הפולני‬
‫שנהג אז‪ ,‬ושלח אותי ללון בארמון של הגרף‬
‫פוטוצקי שהפך לבסיס צבאי‪ .‬אבל‪ ,‬כשהגעתי‬
‫לקהילה היהודית בקרקוב‪ ,‬הוחלט לשלוח אותי‬
‫לבית יתומים 'יהודי' בשם 'גורדוניה'‪ ,‬שלמעשה‬
‫היה רחוק מאוד מן היהדות שעל ברכיה התחנכתי‬
‫בבית הוריי"‪.‬‬
‫זה די מייאש לעבור את כל הדרך הזו‪ ,‬לקוות‬
‫שבסוף יימצא בה איזה קרוב משפחה שיאסוף‬
‫אותך וישלים את כל החסכים ‪ -‬ולבסוף להתבדות‪,‬‬
‫לא?‬
‫"לא הייתי אומר להתבדות"‪ ,‬מחייך הרב לעומתי‬
‫כממתיק סוד‪" ,‬הסכיתי ושמעי את סוף הסיפור‪.‬‬
‫מסתבר שדווקא מגורדוניה יצא דבר טוב שלא‬
‫ציפיתי לו בכלל‪ ."...‬הרב ממשיך ומספר לי כי בית‬
‫יתומים זה נוהל על ידי פעילי 'השומר הצעיר'‪,‬‬
‫ובמהלך השהייה בו חלה בדיפטריה (מחלה‬
‫התוקפת את דרכי הנשימה)‪ ,‬ואושפז בבית חולים‬
‫למשך שישה שבועות‪ ,‬שם גם ניסתה הנזירה‬
‫שהוזכרה בתחילת הכתבה לשכנע אותו להצטרף‬
‫עמה אל המנזר‪ ,‬ביודעין כי יצטרך להמיר את דתו‪.‬‬
‫עד כאן‪ ,‬עדיין לא הצלחתי להבין מה זה ה'טוב'‬
‫הזה שעליו מדבר הרב‪ ,‬עד ששמעתי את המשפט‬
‫הבא‪" :‬ואז‪ ,‬במקום הכי לא צפוי‪ ,‬במסדרונות בית‬
‫החולים בקרקוב‪ ,‬פגשתי אותו‪ :‬בחור צנום כבן‬
‫‪ 20‬שאושפז אף הוא באחת המחלקות‪ .‬הוא נזעק‬
‫כששמע את שמי‪ ,‬התקרב אליי ואמר‪' :‬אתה פנחס‬
‫שפלטר‪-‬דורונבוש? אנחנו בני דודים‪ .‬אמך הי"ד‬
‫הייתה אחות אמי!'"‪.‬‬
‫אני מניחה שהיה זה רגע די מבלבל בעבורך‪ .‬מצד‬
‫אחד בוודאי שמחת‪ ,‬אולם מצד שני ייתכן ותהית‬
‫אירועים שאוהבים‬
‫אולמי היכל שלמה המפוארים‪ ,‬בכשרות מהדרין מן המהדרין‪.‬‬
‫מיקום מרכזי ונגיש ביותר‪ ,‬אירוח איכותי בשתי אולמות פאר‬
‫מסוגננים ‪ +‬גג טרופי קסום‪ ,‬יעשו לך את האירוע מושלם!‬
‫חתונות | בריתות | בר מצווה | כנסים | קייטרינג‬
‫מחירים מיוחדים לבריתות‬
‫ציר ז'בוטינסקי ‪ 110‬פ"ת | טל‪03-9214040 .‬‬
‫|‬
‫שתי קומות חניה מקורה‬
‫הרב דורון אוחז באילן‬
‫יוחסין מאדם הראשון‬
‫ועד בני משפחתו‬
‫בינך לבין עצמך ‪ -‬האם זה יכול להיות שמישהו‬
‫בכלל שרד את האימה הזו‪.‬‬
‫"אכן היה זה רגע לא קל‪ .‬הרגשות היו מעורבים‬
‫ובשל השנים שחלפו היה מעט קשה לזהות אותו‪,‬‬
‫אך בכל זאת‪ ,‬כששמעתי את שמו ‪ -‬אהרון גולדמן‪,‬‬
‫ידעתי שהוא דובר אמת‪ .‬שנינו מאוד התרגשנו‬
‫ונפלנו זה על צווארו של זה‪ .‬כשההתלהבות מעט‬
‫שקטה‪ ,‬הוא חקר ושאל היכן אני שוהה‪ ,‬וכששמע‬
‫שאני נמצא ב'גורדוניה' הוא הזדעזע עד עמקי‬
‫נשמתו‪ ,‬כינה את המקום 'טרף' ואמר כי אם ברצוני‬
‫לחיות כיהודי כשר‪ ,‬עליי למצוא לברוח משם‬
‫ולהצטרף אליו‪ .‬כך באמת עשיתי"‪.‬‬
‫טרנספר הילדים של ד"ר‬
‫סלומון שיינפלד‬
‫כעבור חודשים ספורים‪ ,‬חלה תמורה נוספת‬
‫בחייו‪ .‬הרב ד"ר סלומון שיינפלד‪ ,‬היה הראשון‬
‫שהצליח לקבל רישיון הבאת ילדים יתומים‬
‫מפולין‪ ,‬לאנגליה‪" .‬אני זכיתי להיות בטרנספר‬
‫הראשון של הרב שיינפלד"‪ ,‬נוצצות עיניו של הרב‬
‫דורון בחדווה‪" ,‬כאשר הגענו לאנגליה ב‪26.3.46 -‬‬
‫למניינם‪ ,‬התחלנו לנסות ולגשר על הפער הלימודי‬
‫רב השנים‪ ,‬שנוצר בחיינו לאורך שנות המלחמה‪.‬‬
‫אז גם נודע לי שאחי שמואל אותר ואומץ על ידי‬
‫דודי‪ ,‬הרב מרדכי גרשון שפלטר – שכיהן אז כרב‬
‫הראשי של מערב גרמניה"‪.‬‬
‫ברבות הימים הצליח הרב לאתר באנגליה אף‬
‫את אשת דודו‪ ,‬אח של אביו‪ .‬הוא חישב להישאר‬
‫שם‪ ,‬אלא שבהיותה משפחה שאינה שומרת תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬ידע שהדבר בלתי אפשרי בעבורו ובחר‬
‫ללכת לישיבת 'תורת אמת'‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫איך עברה בר המצווה שלך? כיצד היום הזה היה‬
‫נראה בעבורך‪ ,‬ללא הורים שיעמדו לצידך?‬
‫(משפיל עיניו) "הרגשתי לבד‪ .‬התגעגעתי מאוד‬
‫להוריי ולאחי‪ ,‬שגם אותו לא ראיתי זמן רב בשל‬
‫הריחוק‪ ,‬אבל עם זאת‪ ,‬עזר הקב"ה ועשה שבכל‬
‫זאת אשמח מעט ביום הזה‪ .‬הרב משה שטרנבוך‬
‫שליט"א‪ ,‬שמשמש כיום כראב"ד העדה החרדית‪,‬‬
‫הכין אותי לבר המצווה‪ .‬מה גם שידעתי שסוף סוף‬
‫אני נמצא בין אחיי היהודים‪ ,‬במקום בטוח ללא‬
‫גויים ‪ -‬שבו לא עוד ינסו להרע לי בשל היותי‬
‫יהודי‪ ,‬וזה שימח אותי לאין שיעור"‪.‬‬
‫"ביום בר המצווה הרגשתי מאד לבד‪.‬‬
‫התגעגעתי מאוד להוריי ולאחי‪ ,‬שגם אותו לא‬
‫ראיתי זמן רב בשל הריחוק‪ ,‬אבל עם זאת‪,‬‬
‫עזר הקב"ה ועשה שבכל זאת אשמח מעט‬
‫ביום הזה‪ .‬הרב משה שטרנבוך שליט"א‪,‬‬
‫שמשמש כיום כראב"ד העדה החרדית‪ ,‬הכין‬
‫אותי לבר המצווה‪ .‬מה גם שידעתי שסוף סוף‬
‫אני נמצא בין אחיי היהודים‪ ,‬במקום בטוח‬
‫ללא גויים ‪ -‬שבו לא עוד ינסו להרע לי בשל‬
‫היותי יהודי‪ ,‬וזה שימח אותי לאין שיעור"‪.‬‬
‫בישיבה זו הכיר הרב בחורים רבים‪ ,‬שלימים‬
‫עתידים לגדול ולהפוך לגדולי עולם ששמם הולך‬
‫לפניהם‪ ,‬כדוגמת הגאון ר' יצחק טוביה וייס –‬
‫גאב"ד העדה החרדית‪ ,‬הגאון ר' משה שלוס‪ ,‬הגאון‬
‫ר' בצלאל ראקוב‪ ,‬ועוד רבים וטובים‪.‬‬
‫כך חלפו להם ימיו בישיבה‪ ,‬עד אשר הגיע‬
‫לתקופת הבחרות‪ ,‬במהלכה סבל מאסטמה קשה‬
‫ונאלץ לבקר רופאים לעתים תכופות‪" .‬הרופאים‬
‫קבעו כי גופי אינו מפותח דיו‪ ,‬וכי אני חייב‬
‫להתחיל להניע אותו בעבודה פיזית מאומצת‪.‬‬
‫בנקודה זו החלטתי לעלות ארצה ונקלטתי בקיבוץ‬
‫לביא‪ ,‬אבל היה לי צער גדול על עזיבת הישיבה‪,‬‬
‫כי מחוצה לה הרגשתי רעב רוחני מתמיד ללימוד‬
‫תורה"‪.‬‬
‫בהגיעו לגיל ‪ ,18‬התגייס לצבא ולאחר שירותו‬
‫למד הוראה ב'סמינר למורים ומדריכים דתיים'‬
‫בירושלים ואף לימד בתיכון‪ .‬תקופה קצרה לאחר‬
‫מכן הכיר את בת זוגתו‪ ,‬נישא לה והשניים הביאו‬
‫לעולם שישה ילדים‪" .‬במהלך נישואיי‪ ,‬ובעקבות‬
‫בעיה משפחתית‪ ,‬נדרשנו לנסוע לניו יורק למשך‬
‫שנה‪ ,‬אלא‪ ,‬שלמרבה ההפתעה‪ ,‬השנה הפכה ל‪36-‬‬
‫שנים‪ ,‬שמתוכן‪ ,‬במשך ‪ 30‬שנה‪ ,‬לימדתי ב‪public -‬‬
‫‪ ,university of new York‬האוניברסיטה‬
‫הציבורית של ניו יורק ‪ -‬במגמת יהדות‪ ,‬תנ"ך‬
‫וספרות אנגלית‪ ,‬שבה למדו בעיקר יהודים"‪.‬‬
‫התאלמן מאשתו ושכל את בנו‬
‫הצעיר‬
‫במקביל לעיסוקו האקדמי‪ ,‬השתלם הרב דורון‬
‫בכולל 'אגודת אחים' בבורו פארק‪ ,‬ואף קיבל‬
‫משם הסמכה לרבנות‪ .‬כששקד מדי שבוע על‬
‫פרשת השבוע‪ ,‬נהג לציין בשולי החומש קשיים‬
‫וחידושים שעלו במוחו‪ ,‬ולאחר מספר שנים‬
‫החליט לתרץ את הקשיים ולהעלותם על הכתב‬
‫עם פרשנות מקורית‪ .‬מי היה מקור ההשראה שלו‪,‬‬
‫אתם שואלים? "נהגתי לפקוד את ביתו של הרבי‬
‫מליובאוויטש‪ ,‬כדי להיוועץ בו אודות הוצאת‬
‫ספריי‪ .‬אני זוכר כיצד‪ ,‬בכל ביקור מחדש‪ ,‬הוא בירך‬
‫אותי ושאל‪' :‬נו‪ ,‬יש כבר ספר'? הוא זה שדחף אותי‬
‫להוציא מן הכוח אל הפועל ולבצע את המלאכה"‪.‬‬
‫נו‪ ,‬סוף סוף המלאכה בוצעה – ספרו הראשון‬
‫יצא לאור‪ ,‬והרב חש כיצד טעמה המתקתק של‬
‫תחושת הניצחון עולה ומורגש בפיו‪ .‬אחרי כל‬
‫המלחמות שידע‪ ,‬אחרי כל העלבונות – ילד הפלא‬
‫מלנצוט שב לחיים‪" .‬הייתה זו הרגשה מופלאה‬
‫להחזיק ביד את הספר הראשון ולדמיין בעיני רוחי‬
‫את קורת הרוח שהישג זה ודאי גורם לאבי ולאמי‬
‫הי"ד‪ ,‬שכל כך התאמצו בחינוכנו ליראת שמיים‬
‫ולאהבת התורה"‪ ,‬קולו של הרב משתנק בכאב‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שבניצחון‪ ,‬כמו בניצחון‪ ,‬שום דבר לא‬
‫מבטיח את ההפסד שייתכן לאחריו‪ .‬לדאבון הלב‪,‬‬
‫כעבור שנים ספורות בלבד התאלמן הרב מאשת‬
‫נעוריו‪ .‬זמן קצר לאחר הטרגדיה הנוראית‪ ,‬שיכל‬
‫גם את בנו הצעיר‪ ,‬שנפטר באורח פתאומי והוא‬
‫בן ‪ 13‬בלבד‪.‬‬
‫דמעות גדולות עומדות בעיניי ומחנק מאיים‬
‫על גרוני‪.‬‬
‫'איכה ייתכן כדבר הזה?'‪ ,‬אני רוצה לצעוק‪,‬‬
‫אבל מרגישה שקולי אינו נשמע‪ .‬הוא נבלע ונהדף‬
‫למשמע מילותיו האמוניות של הרב‪ ,‬שבוקעות‬
‫מהמקום הכי שלם‪ ,‬אליו כל אדם מאמין שואף‬
‫להגיע‪" :‬מה אפשר לעשות? ככה רצה ה'‪ .‬וכי‬
‫יכולים אנחנו להלין חלילה או לטעון דבר מה כנגד‬
‫רצונו יתברך? והלא להשם הפתרונים‪ .‬הוא יודע‬
‫מדוע הוא עושה את מה שהוא עושה‪ ,‬דווקא בדרך‬
‫המסוימת הזו‪ .‬אז מה תפקידנו? להרים עיניים‬
‫למעלה ולהגיד תודה לפאפא"‪.‬‬
‫כואב? אולי‪ .‬אך לא אדם כמו הרב פרופסור‬
‫פנחס שפלטר‪-‬דורון ייכנע לכאב‪ .‬הרי כאב הוא‬
‫חלק מהמסע שלו והפך כבר כעין חבר‪ .‬לכאב הוא‬
‫מספר את הפחדים שלו‪ .‬עם הכאב הוא חולק את‬
‫רגעי השמחה שלו‪ ,‬ובאוזני הכאב הוא לוחש את‬
‫הסודות הכי כמוסים שלו‪.‬‬
‫לאחר מספר שנים נישא הרב שוב ומאז סדר‬
‫יומו קבוע‪ :‬קימה בארבע לפנות בוקר‪ ,‬תפילה‬
‫בנץ‪ ,‬שיעור דף היומי בבוקר‪ ,‬לימוד בחברותא עד‬
‫הצהריים‪ ,‬סדר שני‪ ,‬תפילת מנחה וערבית ושוב‬
‫לימוד‪" .‬התורה היא הטעם שלי בחיים‪ .‬היא זו‬
‫שמזכירה לי את ימי טרום המלחמה הנפלאים‬
‫בלנצוט‪ .‬היא זו שמשיבה אותי אחורה בזמן‪ ,‬אל‬
‫זרועותיה המחבקות של אמא‪ .‬היא זו שבזכותה‬
‫אני מרגיש בן חורין‪ .‬הקב"ה השאיר אותי בחיים‬
‫והציל אותי כל כך הרבה פעמים‪ ,‬וזו התודה שאני‬
‫משיב לו‪ ,‬על חסדו אשר גבר עליי"‪.‬‬
‫בשנה האחרונה עם ישראל עובר‬
‫תהפוכות רבות מבפנים ומבחוץ‪.‬‬
‫אם במכות הקשות שאנו סופגים‬
‫חדשות לבקרים מבני ישמעאל‪,‬‬
‫אם במבצע "צוק איתן" שגבה‬
‫קורבנות רבים וטובים‪ ,‬ואם בנפילת‬
‫הממשלה‪ ,‬שגורמת לנו להרגיש‬
‫כמו בתוך ספינה ללא קברניט‬
‫המפליגה אל עבר קרחון‪ .‬מה יהיה?‬
‫מה צופן העתיד? ‪ n‬דניאל בלס‪,‬‬
‫במאמר מחזק מאין כמוהו וראשון‬
‫בסדרה‪ ,‬חוזר לנבואות שקיבלנו‬
‫במקורות ומחזק אותנו באמונה‬
‫שהכל נעשה כחלק ממהלך‬
‫מתוכנן וצפוי מראש שנחזה בתורה‬
‫הקדושה לפני ‪ 3,300‬שנה‬
‫נבואות‬
‫שמתגשמות‬
‫מאת‪ :‬דניאל בלס‬
‫‪34‬‬
‫ספר התורה‪ ,‬הוא גם ספר הוראות היצרן של‬
‫העולם‪ ,‬כפי שנאמר בזוהר‪" :‬הקב"ה הסתכל‬
‫באורייתא (בתורה) וברא עלמא (וברא את‬
‫העולם)"‪ .‬כל קורות האנושות צפונים מראש‬
‫בספר התורה‪ ,‬שמתאים באופן מיוחד עבורנו‪.‬‬
‫פירוש הדבר‪ ,‬שאלוקים קרא עלינו מראש בספר‬
‫התורה שיצר לפני בריאת העולם‪ ,‬ושאנו יכולים‬
‫למצוא את עצמנו כתובים לכל אורך ההיסטוריה‪,‬‬
‫טמונים בתוך דפיו של ספר הספרים‪ .‬דבר ממה‬
‫שקורה לנו אינו מקרי ואנו לא לבד‪ ,‬כי המציאות‬
‫שלנו מכוונת מטרה‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬אי אפשר להכחיש‪ ,‬כי רבים מרגישים‬
‫בדור הזה מאוד לבד‪ ,‬כמו בתוך ספינה ללא‬
‫קברניט המפליגה אל עבר קרחון‪ .‬כך ניתן לתאר‬
‫את המציאות החומרית‪ :‬איננו יכולים לראות את‬
‫עתיד המדינה‪ ,‬איננו יודעים מתי הרוחות יתלהטו‬
‫ומתי ישקטו‪ ,‬מתי הטרור ירים שוב את ראשו‪,‬‬
‫והאם העולם יגבה אותנו‪ ,‬או יפנה לנו עורף‬
‫במלחמה הבאה‪ ...‬גם בכל מה שנוגע להנהגת‬
‫השלטון‪ ,‬התחושה היא של חוסר הנהגה ובלבול‬
‫בכל העניינים‪ ,‬בענייני ביטחון וכלכלה כאחד‪.‬‬
‫כולם נראים אובדי עצות‪ .‬ציבור הבוחרים חוזר‬
‫שוב לקלפי ‪ -‬לא מתוך אמונה במנהיג מסויים או‬
‫אידיאולוגיה שתתקן את המצב‪ ,‬כי אם מתוך חוסר‬
‫ברירה וחיפוש נוסף אחר הרע במיעוטו‪ .‬נראה שאף‬
‫קברניט שיבחר לא יידע כיצד להתחמק מהקרחון‬
‫הגדול שמחכה בהמשך הדרך‪ .‬בגמרא נאמר‪" :‬אין‬
‫בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל"‬
‫ומבאר רש"י את המילים‪" :‬שלא תהא להם שום‬
‫שולטנות (שלטון) לישראל‪ ,‬אפילו שולטנות קלה‬
‫ודלה" (סנהדרין דף צח‪ ,‬עמוד א)‪ .‬עוד אמרו חז"ל‬
‫על אחרית הימים‪ ,‬שתהיה שחיתות רבה בעולם‪,‬‬
‫יהיה מזון בשפע‪ ,‬אך המחירים יעלו בגלל תאוות‬
‫בצע ושחיתות‪ .‬כך אמרו חז"ל במשנה‪" :‬בעקבות‬
‫משיחא חוצפא יסגא (החוצפה תרבה)‪ ,‬ויוקר‬
‫יאמיר‪ :‬הגפן תיתן פריה והיין ביוקר‪ ,‬ומלכות‬
‫תהפך למינות" (משנה‪ ,‬סוף מסכת סוטה)‪.‬‬
‫ישנה עוד סיבה לתחושת הבדידות שלנו‪ :‬אנו‬
‫חיים בדור של תהפוכות ושינויים מבית ומחוץ‪,‬‬
‫וצריכים נביא שיאמר לנו את דבר השם‪ ,‬אך אין‬
‫לנו נביאים בדור‪ .‬דור שמלא שאלות כרימון‪ ,‬והוא‬
‫מחפש כיוון והדרכה ברורה משמים‪ .‬כך אמרו‬
‫הנביאים על דורות אלה‪" :‬הנה ימים באים‪ ,‬נאום‬
‫ה'‪ ,‬והשלכתי רעב בארץ‪ ,‬לא רעב ללחם ולא צמא‬
‫למים‪ ,‬כי אם לשמוע את דבר השם" (עמוס פרק ח‪,‬‬
‫יא)‪ .‬הסתר הפנים בולט‪ ,‬ואנו משוועים להתגלות‪,‬‬
‫להנהגה שתאחד אותנו‪ ,‬ולתחושת ביטחון בעתיד‬
‫מאיר וטוב לעמנו‪.‬‬
‫כיצד נוכל לחזק את האמונה בהשגחה בתקופה‬
‫חשובה זו? הבה נציע מבט מחודש לעבר ספר‬
‫הספרים‪ .‬הנבואה היא תחום שיכול לחזק מאוד‬
‫באמונה‪ ,‬כי הוא מגלה לנו שגם אנו צפונים בתוך‬
‫ספר הספרים‪ ,‬שכל קורותינו מאז מתן תורה ועד‬
‫עצם היום הזה מכוונים מלמעלה‪ ,‬ושאנו אף פעם‬
‫לא לבד‪ .‬בדומה לאותו ילד קטן שניצב על כתפי‬
‫אביו ושואל "איפה אבא"‪ ,‬כך אנו מחפשים את‬
‫הקברניט שיכוון אותנו‪ ,‬אך הנבואה מוכיחה‪:‬‬
‫הקב"ה מעולם לא נטש אותנו והוא מוליך אותנו‬
‫לעבר מטרה‪ .‬גם אם כל העולם כולו יהיה נגדנו‪,‬‬
‫אנו לא לבד‪ ,‬כי יש לנו על מי להישען ‪ -‬על אבינו‬
‫שבשמים‪ .‬אב שכתב מראש את דפי ההיסטוריה‬
‫ומוליך אותנו בתוכם יד ביד‪ .‬הקרחון אולי בדרך‪,‬‬
‫אך יש לנו את הקברניט הטוב ביותר שיכול להיות‪.‬‬
‫הוא בנה את הספינה הזו‪ ,‬כתב את המפה‪ ,‬יודע‬
‫כל מכשול שיש בים‪ ,‬ומצעיד אותנו לעבר יעדנו‬
‫בביטחה‪.‬‬
‫אפשר שהקורא ישאל‪ ,‬אך מה מיוחד כל כך‬
‫בנבואה? הרי ישנם דברים אחרים שמחזקים יותר‬
‫באמונה‪ .‬ובכן‪ ,‬הנבואה מיוחדת יותר מהוכחות‬
‫אחרות‪ ,‬משום שהיא מהווה עדות חיה להשגחה‬
‫האלוקית על עמנו גם ברגע זה‪ .‬נבואה שניתנה‬
‫לכל העם והתגשמה‪ ,‬מראה על הכוונה אלוקית‬
‫של עם ישראל לכל אורך ההיסטוריה‪ ,‬ומוכיחה‬
‫על שליטה על‪-‬טבעית בחיים של מיליונים‪ .‬זוהי‬
‫הוכחה תמידית ועכשווית להשגחה‪ ,‬לא רק הוכחה‬
‫להתגלות שהיתה בעבר‪ ,‬אלא גם הוכחה להשגחה‬
‫שמכוונת אותנו ברגע זה ובעתיד‪ .‬זוהי‪ ,‬איפוא‪,‬‬
‫הוכחה תמידית לאמונה‪ ,‬כי אין דבר שאנו צריכים‬
‫בדורנו יותר מהתחזקות באמונה ובידיעה שכל מה‬
‫שקורה לנו ‪ -‬קורה משמים לפי תוכנית ומטרה‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬חשוב תחילה שנכיר בעובדה‪ ,‬כי התורה‬
‫מתארת במפורש את מושג הנבואה‪ .‬התנ"ך טוען‬
‫במפורש שאלוקים קורא כל הדורות מראש‪ ,‬ולא‬
‫זו בלבד‪ ,‬אלא גם שולט ומכוון את ההיסטוריה של‬
‫האנושות (ישעיהו‪ ,‬פרק מא‪ ,‬ד)‪" :‬מי פעל ועשה‪,‬‬
‫קורא הדורות מראש‪ ,‬אני ה' ראשון ואת אחרונים‬
‫ אני הוא"‪( ,‬ישעיהו‪ ,‬פרק מו‪ ,‬ט‪-‬י)‪" :‬אנכי א‪-‬ל‬‫ואין עוד אלוהים (ו)אפס כמוני‪ ,‬מגיד מראשית‬
‫אחרית‪ ,‬ומקדם (את) אשר לא נעשו‪ ,‬אומר (ו)‬
‫עצתי תקום‪ ,‬וכל חפצי אעשה"‪.‬‬
‫בשונה ממה שרבים חושבים‪ ,‬הביטוי "אחרית‬
‫הימים" אינו מופיע לראשונה רק בספרי אגדה‬
‫ודרשות חז"ל‪ ,‬אלא בספר התורה עצמו‪ .‬התורה‬
‫מתארת במפורש נבואות על מאורעות היסטוריים‬
‫שיקרו לעם ישראל‪ ,‬וטוענת שיהיו לימים הללו‬
‫סוף ואחרית ברורה‪ .‬כך נאמר בספר דברים (פרק‬
‫ד)‪" :‬ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים"‪.‬‬
‫התורה טוענת שהקב"ה מתערב בהיסטוריה של‬
‫העמים‪ ,‬קובע את גורלם‪ ,‬ומכוון את ההיסטוריה‬
‫של עם ישראל בכל דור ודור עד בוא הגאולה‪.‬‬
‫טענה זו נטענת לכל אורך ספרי התנ"ך בצורה‬
‫ברורה ועקבית‪ .‬מובן שקצרה היריעה מלהכיל את‬
‫כל הנבואות שניתנו לעם ישראל בתנ"ך‪ ,‬וספרים‬
‫שלמים נכתבו אודותן‪ ,‬כך שאנו נעסוק רק בנבואות‬
‫המפורסמות ביותר (למעוניינים בהעמקה בנושא‬
‫מומלץ להשיג את הספר הידוע בתחום‪" :‬נבואה‬
‫והשגחה" של הרב מאיר סוקולובסקי‪ ,‬המרכז את‬
‫נבואות התורה לצד ההיסטוריה‪ .‬ספר מומלץ נוסף‬
‫נקרא בשם "אחרית" של הרב שמואל רבר‪ ,‬אשר‬
‫מסכם את כל נבואות אחרית הימים בשפה ברורה‬
‫עם מקורות רבים ומפתיעים‪ ,‬בפרט בנושא הסכנה‬
‫הערבית‪ .‬כתבה זו משתמשת במקורות משני‬
‫ספרים מוצלחים אלה)‪.‬‬
‫מדוע ישנם אנשים שלא רוצים להיכנס לנושא‬
‫הנבואה?‬
‫משום שהם מרגישים שהנושא "גדול עליהם"‪.‬‬
‫הם שואלים את עצמם‪ ,‬כיצד נוכל להיות בטוחים‬
‫באמת בהתגשמותה של נבואה? הם מרגישים‬
‫שאינם בקיאים בהיסטוריה‪ ,‬וסבורים שזהו‬
‫נושא מסובך ובעייתי מכך שמדובר ב"פרשנות‬
‫ספרותית"‪ .‬הם חשים שכל טקסט עתיק נתון‬
‫לפרשנויות אישיות אינסופיות לאחר מעשה‪.‬‬
‫ייתכן שהם נתקלו בעבר בכתביהם של שרלטנים‬
‫גויים שהציעו נבואות מעורפלות בטקסטים‬
‫עתיקים ופיוטיים‪ ,‬ופירשו אותם לאחר מעשה לפי‬
‫רצונם‪ .‬אין ספק שפרשנים אלה יוכלו למצוא גם‬
‫בשיריו של ביאליק רמזים לנפילת חומת ברלין‪...‬‬
‫הדוגמה המפורסמת ביותר לנבואות מעורפלות‬
‫מסוג זה נמצאת ב"כתבי נוסטרדמוס"‪ .‬כתביו‬
‫נראים כמו חידות ומשחקי מילים‪ ,‬אשר עם מעט‬
‫רצון טוב והרבה דמיון ניתן לקשר אותן כמעט‬
‫לכל אירוע שהיה‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬נתחיל תחילה בהגדרה ברורה למושג‬
‫נבואה‪ .‬אני מניח שכל אדם הגיוני יוכל להסכים‬
‫שנבואה אינה יכולה להוות הוכחה באחד משלושת‬
‫המקרים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬במקרה שהנבואה כתובה בצורה מעורפלת‪,‬‬
‫פיוטית וחידתית‪ ,‬שאז ניתן לפרש אותה כיצד‬
‫שרוצים‪( .‬במאמר מוסגר נציין שגם אצל חלק‬
‫מנביאי ישראל קיימות נבואות קשות להבנה‪,‬‬
‫חידות ומשלים אשר פירושם האמיתי נמסר‬
‫לחכמים‪ ,‬אלא שלהבדיל אינספור הבדלות מנביאי‬
‫השקר של דתות אחרות‪ ,‬נביאינו דיברו מכח‬
‫התורה הקדושה‪ ,‬שכבר הוכיחה את אמיתותה‬
‫באמצעות מעמד הר‪-‬סיני והנבואות הברורות‬
‫שנראה בכתבה זו)‪.‬‬
‫ב‪ .‬גם במקרה שהנבואה היא צפויה והגיונית‪,‬‬
‫והיה ניתן לחזות אותה מראש‪ ,‬לא נוכל לראות בה‬
‫הוכחה‪ .‬הרבה פרשנים פוליטיים חזו את מלחמת‬
‫העולם השנייה לאור התחמשותה האיטית‬
‫של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה‬
‫והאידיאולוגיות הגרמניות שנוצרו על טוהר‬
‫הגזע‪ .‬רבים טענו מראש שגירוש גוש קטיף יקרב‬
‫את המחבלים לערי הדרום‪ ,‬ושרקטות יגיעו עד‬
‫נתניה וחיפה‪ ,‬והם צדקו‪ ,‬אך לא היה צריך להיות‬
‫נביא כדי לחזות מאורעות אלו‪ ,‬משום שהסימנים‬
‫להתרחשויות הללו היו הגיוניות‪ .‬גם הנוצרים‬
‫האמינו במשך אלפי שנים בנבואה נוצרית שטענה‬
‫כי העם היהודי לעולם לא יצליח לשוב בחזרה‬
‫לארצו‪ ,‬משום שלפי אמונתם עם ישראל נועד‬
‫להיות מגורש ונודד בין העמים לנצח‪ .‬אין ספק‬
‫שנבואתם היתה הגיונית מאוד בדרך הטבע‪ .‬אם‬
‫היינו חיים לפני מאתיים או אלף שנה‪ ,‬היינו‬
‫מבינים בעצמנו מדוע לא היתה לאף גוי סיבה‬
‫רציונאלית להעלות על דעתו שעם קטן‪ ,‬חסר‬
‫הנהגה‪ ,‬שלטון או צבא‪ ,‬יתקבץ לפתע מכל קצוות‬
‫עולם‪ ,‬ויצליח לכבוש בחזרה את אדמת אבותיו‬
‫מידי עמים גדולים וחזקים ממנו‪ .‬אף גוי רציונאלי‬
‫לא היה אמור להעלות בדעתו "פנטזיה" שכזו‪ .‬אנו‬
‫רואים כי הנבואה הנוצרית היתה הגיונית מאוד‬
‫‪35‬‬
‫אין צורך להעיד על כך שכל העמים‪,‬‬
‫ואפילו השונאים ביותר‪ ,‬מודים‬
‫ומצהירים שעם ישראל הינו "עם חכם‬
‫ונבון"‪ .‬הטענה שעם ישראל הינו עם‬
‫"תככן" ששולט בכל העמים מאחורי‬
‫גבם‪ ,‬משותפת לכל האנטישמים‬
‫והגיוני מאד שכך ינהגו‪ ,‬אבל העובדה‬
‫שאותם עמים יכירו בספר התורה‬
‫ובחוכמה הדתית של היהודים‬
‫לדורותיה‪ ,‬למרות שנאתם הרבה‪ ,‬היא‬
‫ממש נס מעל הטבע!‬
‫לשעתה‪ ,‬ולכן גם לאורך אלפיים שנות קיומה היא‬
‫לא היוותה הוכחה לנבואה‪ ,‬משום שהיתה צפויה‬
‫בדרך הטבע‪ .‬מסקנה‪ :‬כדי שנוכל להתייחס לנבואה‬
‫כהוכחה לשליטה אלוקית בהיסטוריה‪ ,‬עליה‬
‫לטעון לאירועים היסטוריים שלא היה הגיוני‬
‫לצפות או לשער מראש באופן טבעי‪.‬‬
‫ג‪ .‬בנוסף‪ ,‬נוכל להסכים שכוחה של הנבואה גדול‬
‫יותר ככל שהיא נוגעת לאירועים גדולים יותר‬
‫בתולדות העם‪ ,‬שלא ניתן להסתיר או לפרש לאחר‬
‫מעשה‪ .‬סיפורים פרטיים על אישים ניתן להמציא‬
‫או לסלף‪ ,‬משום שלא היו מספיק אנשים שיוכלו‬
‫לאשר את הפרטים הללו‪ .‬הנוצרים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כתבו‬
‫את הברית החדשה קרוב למאה שנים לאחר מותו‬
‫של ישו‪ ,‬ושם כתבו שהוא נולד בבית לחם‪ ,‬במטרה‬
‫להתאים את לידתו לנבואת התנ"ך האומרת‪ ,‬כי‬
‫המשיח יוולד בבית לחם (במילים אחרות‪ :‬אם‬
‫היה כתוב בתנ"ך שהמשיח יוולד עם עיניים‬
‫כחולות‪ ,‬אז הנוצרים היו כותבים שהיו לישו‬
‫עיניים כחולות)‪ .‬מכיוון שמדובר בסיפור נקודתי‬
‫ולא המוני‪ ,‬לא ניתן לאמת או לשלול את פרטיו‬
‫הקטנים‪ .‬קל מאוד להמציא נבואות פרטיות בסגנון‬
‫שכזה‪ .‬מסקנה‪ :‬רק נבואה המתארת אירוע בסדר‬
‫גודל היסטורי (שכל העם היה עד להתרחשותו)‬
‫תוכל להוות הוכחה לנבואה‪ ,‬כי הכל יודעים את‬
‫ההיסטוריה ויכולים לאמת אותה מתוך ידיעה‬
‫לאומית‪.‬‬
‫***‬
‫כעת‪ ,‬לאחר ששללנו את כל מה שאינו מהווה‬
‫הוכחה לנבואה‪ ,‬נוכל לגשת לנבואות האמיתיות‬
‫שהתורה מסרה לנו‪.‬‬
‫‪ .1‬אנו נציג מן התורה אך ורק נבואות שכתובות‬
‫בשפה ברורה וחד משמעית‪ ,‬שאינה מנסה לחוד‬
‫לנו חידות‪.‬‬
‫‪ .2‬הנבואות שנראה בתורה אינן הגיוניות‪ ,‬לא‬
‫טבעיות‪ ,‬ולא היה ניתן לצפות אותן בשום דרך‬
‫מראש‪.‬‬
‫‪ .3‬כמו כן‪ ,‬הנבואות מתארות אירועים בסדר‬
‫גודל היסטורי‪-‬לאומי‪ ,‬ולכן ניתן להוכיח אותן‬
‫היסטורית‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ .1‬הנבואה הראשונה‪ :‬ההוכחה הייחודית של‬
‫התורה ונצחיותה‬
‫האם יהיה זה הגיוני לטעון‪ ,‬שלעם כלשהו מן‬
‫העמים‪ ,‬יהיו חוקים והוראות דתיות‪ ,‬שיהיו מושא‬
‫להערצה וחקירה של העמים‪ ,‬ואף שונאיו יודו‬
‫שהינו "עם חכם ונבון"?‬
‫דברים (פרק ד)‪" :‬ראה לימדתי אתכם חוקים‬
‫ומשפטים כאשר ציווני ה' אלוקי לעשות כן בקרב‬
‫הארץ אשר אתם באים שמה לרישתה‪ .‬ושמרתם‬
‫ועשיתם ‪ -‬כי היא חוכמתם ובינתכם לעיני העמים‪,‬‬
‫אשר ישמעון את כל החוקים האלה‪ ,‬ואמרו רק‬
‫עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה‪ .‬כי מי גוי גדול‬
‫אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל‬
‫קראנו אליו‪ ,‬ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים‬
‫צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם‬
‫היום"‪.‬‬
‫אין צורך להעיד על כך שכל העמים‪ ,‬ואפילו‬
‫השונאים ביותר‪ ,‬מודים ומצהירים שעם ישראל‬
‫הינו "עם חכם ונבון"‪ .‬הטענה שעם ישראל הינו‬
‫עם "תככן" ששולט בכל העמים מאחורי גבם‪,‬‬
‫משותפת לכל האנטישמים והגיוני מאד שכך ינהגו‪,‬‬
‫אבל העובדה שאותם עמים יכירו בספר התורה‬
‫ובחוכמה הדתית של היהודים לדורותיה‪ ,‬למרות‬
‫שנאתם הרבה‪ ,‬היא ממש נס מעל הטבע! כאמור‪:‬‬
‫"כחוכמתכם ובינתכם לעיני העמים"‪.‬‬
‫הבה נבחן את הטענה‪ ,‬האם החוקים המיוסדים‬
‫בספר התורה והתלמוד אכן נחשבים כסמל וחוכמה‬
‫בעיני העולם?‬
‫ידוע הדבר שחוקי היסוד והמוסר של כבוד‬
‫האדם וחירותו החלו את דרכם בעולם מעשרת‬
‫הדיברות‪ ,‬ורבים מהם מחקים במוצהר את יסודות‬
‫התורה ופסוקיה‪ .‬ארצות הברית ואירופה מודות‬
‫בכך שחוקיהם התחילו את דרכם מהתורה‬
‫והמוסריות המוצגת בה‪.‬‬
‫ניטשה היה גוי הוגה דעות ידוע ונחשב בעיני‬
‫רבים בתור "אבי האתאיזם"‪ .‬שנאתו לדת לא‬
‫ידעה גבולות‪ .‬בכתביו הוא טען שהיהודים הביאו‬
‫מוסר דתי של "עבדים" לעולם‪ ,‬וכן טען שעיסוק‬
‫היהודים בכסף בזוי בעיניו‪ ...‬למרות האנטישמיות‬
‫שניכרת בדבריו‪ ,‬והתנגדותו העזה לדת‪ ,‬בתור חוקר‬
‫והוגה דעות הוא לא יכל להסתיר את פליאתו‬
‫מספר התורה‪" :‬בספר התורה היהודית‪ ,‬זה ספר‬
‫הצדק האלוקי‪ ,‬מצויים אנשים‪ ,‬דברים ונאומים‪,‬‬
‫בסגנון גדול כל כך‪ ,‬שאין כלום בספרות יוון והודו‬
‫שיוכל להידמות אליו‪ .‬אתה ניצב באימה וביראת‬
‫כבוד בפני שרידים אדירים אלה של מה שהאדם‬
‫היווה פעם‪( "...‬מתוך ספרו "מעבר לטוב ולרע")‪.‬‬
‫הוא גם כתב על ספר התורה שהינו "‪...‬ספר האדיר‬
‫ביותר‪ ,‬ובחוק המוסרי היעיל שבעולם" (מתוך‬
‫ספרו "אנושי‪ ,‬אנושי מידי")‪.‬‬
‫אנו רואים שאפילו שונאי ישראל והדת לא יכלו‬
‫להסתיר את התפעלותם מהתורה‪ ,‬והכירו בחכמתו‬
‫של עם ישראל מכל העמים‪ ,‬כנגד כל הגיון‪.‬‬
‫האם זהו צירוף מקרים שספר התורה הינו‬
‫הספר המודפס והמפורסם ביותר בכל כדור הארץ?‬
‫האם זהו צירוף מקרים ששתי הדתות הגדולות‬
‫ביותר בעולם‪ ,‬הנצרות והאיסלאם‪ ,‬התבססו על‬
‫ספר התורה שלנו?‬
‫אנו רואים כי הקב"ה ניבא זאת מראש בתורתו‪,‬‬
‫שהיא תזכה להכרה כלל עולמית ותשפיע על‬
‫קידום המוסר האנושי בעקבות כל הוגי הדעות‬
‫שיתפעלו ממנה‪ .‬עם ישראל זכה להכרה בתור "עם‬
‫חכם ונבון" ותורתו זכתה להכרה בתור "חכמתכם‬
‫ובינתכם לעיני העמים"‪ .‬אין זה צירוף מקרים‪ ,‬אלא‬
‫התגשמות של נבואה‪ ,‬שהתורה שלנו תהיה הדת‬
‫המובילה בקידום העולם לקראת הגאולה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬נוכל להתרשם מנבואה נוספת‬
‫שהובטחה בתורה‪ ,‬והיא‪ ,‬שהתורה לא תישכח מעם‬
‫ישראל באף דור‪ ,‬וזאת למרות הרדיפות והנסיונות‬
‫הרבים להשמיד את דתנו (כעת אנו עומדים‬
‫בסיומו של חג החנוכה‪ ,‬זיכרון לנסים האדירים‬
‫שנעשו לנו כנגד היוונים‪ ,‬שניסו לאסור את הדת‬
‫ולהשכיח תורה מישראל)‪ .‬כך הבטיח לנו הקב"ה‬
‫בתורה‪" :‬והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות‪,‬‬
‫וענתה השירה הזאת לפניו לעד‪ :‬כי לא תשכח מפי‬
‫זרעו" (דברים לא‪ ,‬כא)‪ ,‬ורש"י כותב שם‪" :‬הרי זו‬
‫הבטחה שאין התורה משתכחת מזרעם‪ ,‬לגמרי"‪.‬‬
‫גם הנביא ישעיהו אומר‪" :‬ואני זאת בריתי אותם‪,‬‬
‫אמר ה'‪ ,‬רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך‪,‬‬
‫לא ימושו מפיך‪ ,‬ומפי זרעך‪ ,‬ומפי זרע זרעך‪ ,‬אמר‬
‫ה'‪ .‬מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט)‪.‬‬
‫להבדיל אלפי הבדלות‪ ,‬ורק לשם השוואה‪,‬‬
‫נוכל לראות כיצד כתבי הנצרות הנקראים בשם‬
‫"הברית החדשה"‪ ,‬נשתנו במשך אלפיים השנים‬
‫האחרונות ליותר מ‪ 150,000-‬גרסאות שונות!‬
‫וזאת למרות שהם חיו ברווחה ולא נרדפו במשך‬
‫הדורות‪ .‬להבדיל מהם‪ ,‬עם ישראל חזר לאחר יותר‬
‫מ‪ 2000-‬שנה מכל קצוות תבל עם אותה התורה‬
‫ואותן מצוות בדיוק מירבי וללא כל שינוי ‪ -‬אותן‬
‫תפילין‪ ,‬אותה ציצית‪ ,‬אותו סדר פסח וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬הנבואה השנייה‪ :‬עם ישראל יגלה לכל קצוות‬
‫תבל!‬
‫גלות אינה דבר רגיל ומצוי‪ .‬לא ראינו כמעט‬
‫אצל אף עם שגלה מארצו ‪ -‬לא היוונים‪ ,‬לא‬
‫הרומאים‪ ,‬לא הפרסים ולא הצרפתים‪ .‬האם יהיה‬
‫זה הגיוני לטעון מראש שעם כלשהו יגלה מארצו?‬
‫ויותר מכך‪ :‬האם יהיה זה הגיוני לטעון מראש‬
‫שעם כלשהו יגלה ליותר מאשר מדינה אחת‪ ,‬כי‬
‫אם יתפזר בעמים רבים בכל העולם כולו? אין‬
‫ספק שנבואה בסדר גודל שכזה אינה יכולה להיות‬
‫בגדר צירוף מקרים או ניחוש‪ .‬מלבד עמנו‪ ,‬אין‬
‫עוד עם בהיסטוריה שגלה מארצו ונפוץ לכל רחבי‬
‫העולם‪ .‬כמבואר בספר דברים‪" :‬ועשיתם הרע‬
‫בעיני ה' אלוקיך להכעיסו‪ ,‬העידותי בכם היום‬
‫את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל‬
‫הארץ‪ ...‬והפיץ ה' אתכם בעמים‪ ,‬ונשארתם מתי‬
‫מספר בגוים‪ ,‬אשר ינהג ה' אתכם שמה‪ ..‬ושבת עד‬
‫ה' אלהיך ושמעת בקולו‪ ,‬כי אל רחום ה' אלוהיך‪,‬‬
‫לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך‬
‫אשר נשבע להם" (דברים‪ ,‬ד‪ ,‬כה)‪" .‬והפיצך ה' בכל‬
‫העמים‪ ,‬מקצה הארץ ועד קצה הארץ" (דברים כח‪,‬‬
‫סד)‪.‬‬
‫הנה ציטוט בנושא‪" :‬כשאנו סוקרים במבט‬
‫אחד את פני הפיזור והתפוצה היהודית בכל רחבי‬
‫תבל‪ ,‬על פני כל היבשות‪ ,‬אנו מופתעים לראות‬
‫שלמעלה מ‪ 90%-‬של העם היהודי מפוזר על‪-‬פני‬
‫ארצות חדשות‪ ,‬מקום שם היהודים נמצאים לא‬
‫יותר ממאה שנה‪ .‬בארצות רבות שבהם יושבים‬
‫המונים יהודיים גדולים ‪ -‬לא יותר מ‪ 50-‬עד ‪60‬‬
‫שנה‪( "...‬לשנצ'סקי‪ ,‬הפזורה היהודית‪ ,‬עמוד ‪.)9‬‬
‫בנוסף לאמור‪ ,‬התורה גם הוסיפה שהעם שיגלה‬
‫אותנו יהיה עם רחוק ולא מוכר לנו‪ ,‬בעל שפה‬
‫שאינה מוכרת לנו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לא יהיה‬
‫מדובר בעם מעמי כנען או מצרים הקרובים אלינו‪.‬‬
‫כך נאמר בתורה‪" :‬ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה‬
‫הארץ‪ ,‬כאשר ידאה הנשר‪ ,‬גוי אשר לא תשמע‬
‫לשונו‪ .‬גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער‬
‫לא יחון" (דברים כח‪ ,‬מט‪-‬נ)‪.‬‬
‫ואכן כך היה‪ .‬מלכות רומי‪ ,‬שהגיעה לכבוש‬
‫את העולם העתיק‪ ,‬היתה רחוקה מארץ ישראל‬
‫מבחינה גיאוגרפית‪ .‬גם שפתם ותרבותם של‬
‫הרומאים לא היו מוכרים לעמים שחיו באזור חצי‬
‫הסהר הפורה‪ .‬היה מדובר בתרבות חדשה‪ ,‬רחוקה‬
‫וזרה‪ ,‬שבאה לכבוש את ארץ ישראל‪ ,‬כפי שהתורה‬
‫ניבאה מראש‪ .‬גם הביטוי "גוי עז פנים אשר לא‬
‫ישא פנים לזקן ונער לא יחון" מתאים לתארם‪.‬‬
‫יוסף בן מתתיהו כותב‪ ,‬כי למרות שפקודתם של‬
‫הרומאים היתה להרוג רק את החיילים שבאו‬
‫להילחם בהם‪ ,‬הרומאים נהגו לרצוח את כל‬
‫הזקנים והילדים שניקרו בדרכם‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬נבואות אלו יכולות להעציב אותנו‪,‬‬
‫כי הן מראות על גזירות רעות שהתרחשו לעמנו‪,‬‬
‫אך מצד שני‪ ,‬הן גם מעידות על כך שהנבואה היא‬
‫אמיתית‪ ,‬כך שגם כל הנבואות הטובות תתגשמנה‬
‫באחרית הימים כפי שהובטח לנו‪ :‬שיגור זאב עם‬
‫כבש‪ ,‬שנחיה בשלום עולמי ונזכה לכבוד ופאר‬
‫בפני כל העמים‪ .‬כך לימד אותנו רבי עקיבא‪,‬‬
‫כאשר צעד עם חכמים בהריסות בית המקדש‪,‬‬
‫וראו שועל יוצא מבין ההריסות‪ .‬החכמים התחילו‬
‫לבכות ורבי עקיבא חייך‪ .‬כאשר שאלוהו חכמים‬
‫כיצד הוא מחייך‪ ,‬השיב להם‪ ,‬שכפי שהנבואה של‬
‫הגזירה הרעה התגשמה בצורה מדוייקת כדברי‬
‫הנביאים‪ ,‬כך הוא יודע שגם הנבואה על הגאולה‬
‫תתגשם במדוייק‪ .‬אז אמרו לו החכמים בלשון זו‪:‬‬
‫"עקיבא ניחמתנו‪ ,‬עקיבא ניחמתנו" (מסכת מכות‪,‬‬
‫דף כד‪ ,‬עמוד א)‪.‬‬
‫עלינו לראות‪ ,‬איפוא‪ ,‬את הצד החיובי של‬
‫הנבואה וללמוד ממנה‪ .‬ראשית‪ ,‬שקיימת השגחה‬
‫מכוונת מלמעלה בכל הקורה את עמנו ושדבר אינו‬
‫מקרי בהתפתחות של דורנו בעולם‪ ,‬ושנית‪ ,‬שאכן‬
‫נזכה לכל הברכות הכתובות בתורה במהרה בע"ה‪.‬‬
‫‪ .3‬הנבואה השלישית‪ :‬גודל העם והישרדותו‬
‫הלא טבעית‬
‫האם יהיה זה הגיוני לטעון מראש‪ ,‬שעם כלשהו‬
‫ישאר קטן לאורך אלפי שנים מבלי להיכחד‪,‬‬
‫וישרוד בתור מיעוט? מובן שלא‪ ,‬כי טענה שכזו‬
‫סותרת את כל כללי ההיסטוריה והטבע‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬גם מבחינה זו בולט עם ישראל כתופעה‬
‫בלתי הגיונית ובלתי טבעית מכל בחינה היסטורית‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬עם ישראל אינו מגייר בקלות גרים‪,‬‬
‫וגם אינו מיסיונרי כלפי עמים אחרים (זאת מלבד‬
‫העובדה שהוא שנוא על הגויים שאינם רוצים‬
‫להתחבר עימו)‪ ,‬עם ישראל מעולם לא גייר עמים‬
‫בכח החרב‪ ,‬לא מרצון ולא בכפייה‪ .‬מציאות שכזו‬
‫אמורה להכחיד באופן טבעי כל דת‪ ,‬כי הדתות‬
‫מטבען מתרבות על ידי מעשים של כפייה‬
‫ומיסיונריות‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬עם ישראל היה והינו לאורך אלפי‬
‫שנים ‪ -‬עם נרדף‪ ,‬מפוזר ושנוא‪ ,‬שרבים ממנו בחרו‬
‫להיעלם מרצון‪ ,‬התייוונו‪ ,‬התנצרו והתבוללו‪ .‬יוצא‬
‫שכל הנתונים הדמוגרפיים פועלים לרעתו של עם‬
‫ישראל‪ ,‬אז כיצד יתכן שבמשך אלפי שנים יצליח‬
‫להתקיים עם‪ ,‬שהיה ונותר מיעוט בעולם‪ ,‬ולמרות‬
‫זאת אינו נכחד ונטמע באופן טבעי בין העמים‬
‫הגדולים ממנו? לתופעה זו אין להיסטוריונים‬
‫הסבר‪ ,‬משום שהיא ייחודית בעולם‪.‬‬
‫פעם נוספת‪ ,‬אנו רואים לפנינו נבואה לא רגילה‬
‫ולא הגיונית‪ ,‬שהתבררה כעובדה היסטורית‪,‬‬
‫כאמור בספר דברים‪" :‬והפיץ ה' אתכם בעמים‪,‬‬
‫ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג ה' אתכם‬
‫שמה" (דברים ד‪ ,‬כז)‪" .‬ונשארתם במתי מעט‪,‬‬
‫תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב" (דברים‬
‫פרק כח‪ ,‬סב)‪.‬‬
‫במקורם נאמרו נבואות אלו בתורת קללה‬
‫שתגביל את עמנו מלפרות ולרבות (כי באופן‬
‫טבעי‪ ,‬לאחר ‪ 3300‬שנה בעולם‪ ,‬היינו אמורים‬
‫להיות אחד העמים הגדולים ביותר בכדור הארץ‪,‬‬
‫אלמלא ההשמדות והרדיפות החוזרות ונשנות‬
‫שצמצמו אותנו)‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנו פסוק אחד בתורה‬
‫שמתאר את מצבנו הדמוגרפי הבלתי‪-‬רגיל גם‬
‫באור חיובי‪ ,‬שמוכיח על אהבה וחיבה יתירה של‬
‫הקב"ה לעם ישראל למרות קטנותו‪ .‬כך נאמר‪" :‬בך‬
‫בחר ה' אלוהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים‬
‫אשר על פני האדמה‪ .‬לא מרובכם מכל העמים‬
‫חשק ה' בכם‪ ,‬ויבחר בכם כי אתם המעט מכל‬
‫העמים"! (דברים ד‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫לאחר שהתגשמה נבואה זו‪ ,‬נוכל לצפות גם‬
‫לנבואה שהובטחה לאברהם אבינו‪ ,‬שנפרה ונרבה‬
‫ככוכבי השמים לרוב‪ ,‬ונזכה לכל הברכות הכתובות‬
‫בתורה בע"ה‪ .‬עוד נקודה מעניינת למחשבה‪:‬‬
‫התורה צפנה בה את כל קורות עם ישראל‪,‬‬
‫והנביאים של עמנו זכו לראות בנבואה את כל מה‬
‫שיקרה לעמנו עד הגאולה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬משה‬
‫רבנו ראה את מה שיקרה לעמנו גם בדור הזה‪,‬‬
‫שבו אנו חיים היום‪ ,‬וראה כיצד יבואו דברים על‬
‫תיקונם‪ .‬התורה היא נצחית ונועדה לכל הדורות‪.‬‬
‫נושא מרתק זה מוביל אותנו בהדרגה לאורך כל‬
‫דפי ההיסטוריה‪ ,‬מן העת העתיקה ועד ימינו אנו‪,‬‬
‫אך קצרה היריעה מלהכיל נבואות רבות וחשובות‬
‫כל כך בכתבה אחת‪ .‬בע"ה בכתבה הבאה נמשיך‬
‫ונעסוק בנושא הנבואה‪ ,‬ונגלה כיצד הנבואות‬
‫בתורה זועקות לנו מתוך הכתוב‪ :‬הקב"ה לא נטש‬
‫אותנו לרגע והוא מוליך אותנו על כנפי נשרים‬
‫לקראת הגאולה השלמה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫דרך ח ים‬
‫הרב יצחק פנגר‬
‫עד‬
‫מתי?‬
‫נסיונות‪ ,‬נסיונות ועוד נסיונות‪ .‬אחד ממתין לילדים כבר ‪10‬‬
‫שנים‪ ,‬השני מחפש עבודה כבר כמעט שנתיים‪ ,‬השלישי עם כאבי‬
‫גב נוראיים ואין מזור לרפואתו והרביעי יוצא לאין ספור פגישות ועדיין‬
‫לא מוצא את בת זוגו‪ .‬עד מתי נצטרך להמתין? מתי יגיע הקץ לסבל?‬
‫זאת הקב"ה העלים מאיתנו‪ ,‬אבל מסתבר שיש סיבה טובה ‪ n‬הרב פנגר‪,‬‬
‫במאמר מחזק ומעודד‪ ,‬עבור האנשים הממורמרים והלא מרוצים ממצבם‬
‫יש אנשים‪ ,‬שלא משנה כמה תנסה לרצות אותם‪,‬‬
‫הם ימשיכו תמיד להיות ממורמרים ובלתי מרוצים‪.‬‬
‫נראה כאילו זה הטבע שלהם‪ .‬כאילו התכונה הלא‬
‫סימפטית הזאת היא חלק בלתי נפרד מעצמותם‪.‬‬
‫מן הסתם‪ ,‬כך נראה‪ ,‬נגזר גורלם לבוסס בביצת‬
‫ההתמרמרות עד תום מאה ועשרים שנותיהם‪.‬‬
‫האמת היא‪ ,‬שאין הדבר מדויק‪.‬‬
‫סיבות שונות גורמות לאדם לנהוג כך‪ ,‬ואם מזהים‬
‫את הסיבה ומטפלים בה‪ ,‬האדם יכול להשתחרר‬
‫מההתמרמרות הכרונית ומחוסר היכולת להכיר‬
‫טובה‪.‬‬
‫אחד הגורמים הוא חוסר יכולת לקבל טובת הנאה‬
‫מהזולת‪ ,‬בשל הפחד להיות 'חייבים' לו‪ .‬קבלת‬
‫טובה הופכת את המקבל לאסיר‪-‬תודה‪ .‬יש אנשים‬
‫שזה לא לפי כבודם‪ ...‬יש אנשים‪ ,‬שרגש המחויבות‬
‫כבד עליהם‪ ,‬ויש שפשוט חושבים באופן ריאלי‪:‬‬
‫'לך תדע כמה תעלה לי הטובה הזאת‪ ...‬מי יודע מה‬
‫הוא יבקש ממני בתמורה'‪.‬‬
‫יש בזה משהו‪ ,‬תודו‪ ...‬אבל הפתרון הוא לא‬
‫התמרמרות וכפיות טובה!‬
‫סיבה נוספת שיכולה לגרום להתמרמרות‬
‫ולתלונות תדירות‪ ,‬חבויה מתחת לסף ההכרה‪.‬‬
‫האדם חושש להרגיש שטוב לו‪ ,‬כי זה יחייב אותו‬
‫לתפקד במיטבו‪ ,‬והוא לא בטוח שהוא יכול‪ .‬או‬
‫שאולי הוא לא רוצה להתאמץ ולהיות במיטבו‪.‬‬
‫אם הוא ממורמר ומסכן‪ ,‬אז לא דורשים ממנו‪,‬‬
‫והוא יכול לרבוץ בעצלות ובחוסר המעש‪.‬‬
‫חלק מהטיפוסים המתמרמרים ‪ -‬תקנתם היא‬
‫פשוט סבלנות‪...‬‬
‫מתי יגיע הקץ?‬
‫‪38‬‬
‫"לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות‬
‫אהבוך" (שיר השירים‪ ,‬א'‪ ,‬ג')‪.‬‬
‫"על שהעלמת מהם יום המיתה ויום הנחמה‬
‫אהבוך" (מדרש רבה שיר השירים א'‪ ,‬כב')‪.‬‬
‫שני דברים הבורא יתברך העלים מאיתנו‪ :‬יום‬
‫המיתה ויום הנחמה‪ .‬שני דברים אלו מגדילים את‬
‫האהבה אל הקב"ה‪.‬‬
‫כיצד?‬
‫לכל דבר יש סוף‪ ,‬הן לדברים הרעים והן לדברים‬
‫הטובים‪.‬‬
‫את יום המיתה הסתיר הקב"ה‪ ,‬כדי שלא יאמר‬
‫האדם לעצמו ‪' -‬אה‪ ,‬רק עוד עשר‪ /‬עשרים‪/‬‬
‫שבעים שנה אני אמות? אז למה לחזור בתשובה‬
‫עכשיו‪ ,‬מה בוער?! אעשה ככל העולה על רוחי‪,‬‬
‫ויום לפני הפטירה אחזור בתשובה‪.'...‬‬
‫את יום הנחמה הסתיר הקב''ה‪ ,‬כי אם יראה‬
‫האדם שהישועה רחוקה‪ ,‬הוא עלול ליפול לייאוש‬
‫ולדיכאון‪.‬‬
‫אחד הגורמים המעצימים את הקושי בעת צרה או‬
‫בזמן משבר‪ ,‬הוא העובדה שלא רואים את הסוף‬
‫באופק‪ .‬האדם מפחד שהוא יישאר לנצח באותה‬
‫מצוקה‪ .‬משום הפחד הזה‪ ,‬הסבל בעת הצרה גדול‬
‫ביותר‪.‬‬
‫מהו‪ ,‬אפוא‪ ,‬אופן החשיבה הנכון?‬
‫אדם צריך לחיות את היום עם ציפייה ותקווה‬
‫לטוב‪ ,‬כי הטוב יכול להתרחש ממש ברגע הקרוב‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬אדם יודע שלא רק הטוב יכול להיות‬
‫פתאומי וקרוב‪ ,‬אלא גם המוטב‪...‬‬
‫ככל שאדם יחזק את הכרתו בכך ויתבונן במבט‬
‫אמיתי על המציאות ‪ -‬הוא יהיה איתן יותר ושמח‬
‫יותר‪.‬‬
‫תמיד יצפה אדם לישועת ה' ולחסדו‪ .‬גם אם‬
‫אתמול לא נושענו‪ ,‬ואנחנו עדיין בתוך הבוץ‪ ,‬לא‬
‫נישבר! היום מתחיל יום חדש עם פוטנציאל חדש‪,‬‬
‫וישועת ה' כהרף עין‪.‬‬
‫סיפורו של גלעד‬
‫סבל נורא סבלו הוריו של גלעד שליט‪.‬‬
‫גלעד נחטף והוחזק בשבי החמאס‪ .‬בני משפחתו‬
‫לא ידעו האם יחזור אליהם אי פעם‪ .‬בוודאי לא‬
‫ידעו מתי יחזור הבן האהוב‪.‬‬
‫גלעד נחטף בשנת ‪ 2006‬למניינם‪ ,‬והוחזק בשבי‬
‫במשך כחמש שנים וארבעה חודשים‪ ,‬עד לשחרורו‬
‫בחג הסוכות בשנת ‪.2011‬‬
‫סביב שחרורו נרקמה מערכת של 'צירופי מקרים'‪,‬‬
‫שההתבוננות בה יכולה לתת לכל אחד מאיתנו כוח‬
‫בהתמודדות היום יומית שלנו‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬מעשי אבות סימן לבנים‪ .‬מן המאורעות‪,‬‬
‫שאירעו ליוסף הצדיק‪ ,‬ניתן לראות רמז‬
‫להתרחשויות שאירעו לגלעד שליט‪.‬‬
‫יוסף הצדיק נחטף כאשר הוצא מן הבור‪ .‬בתחילה‬
‫לקחו אות הישמעאלים ואז הוא הועבר למצרים‪.‬‬
‫הוא הופרד ממשפחתו למשך שנים רבות‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן זכה לפגישה מחודשה עם אביו ‪ -‬עם יעקב‬
‫אבינו‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬גלעד שליט נחטף ע''י החמאס ושהה בבור‪.‬‬
‫הוא היה ביד הישמעאלים והועבר למצרים‪ .‬הוא‬
‫הופרד ממשפחתו למשך שנים רבות וזכה לפגישה‬
‫מחודשה עימם‪.‬‬
‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שרמזים נוספים ניתן למצוא‬
‫כאן‪:‬‬
‫גלעד נפל בשבי בערב ראש חודש תמוז‪ .‬יוסף‬
‫הצדיק נולד ונפטר בראש חודש תמוז‪.‬‬
‫על יוסף נאמר‪" :‬ויוסף הוא השליט‪( "...‬בראשית‬
‫מב'‪ ,‬ו')‪.‬‬
‫יוסף נמכר לישמעאלים‪ ,‬אורחת הישמעאלים‬
‫שקנתה אותו באה מגלעד‪" :‬ויראו והנה ארחת‬
‫ישמעאלים באה מגלעד‪( "...‬בראשית לו'‪ ,‬כה')‪.‬‬
‫"וירכב אותו (את יוסף) במרכבת המשנה‪"...‬‬
‫(בראשית מא'‪ ,‬מג')‪ .‬אולי רמז לטנק מרכבה‪.‬‬
‫תאריך השחרור‬
‫גלעד השתחרר בחג הסוכות‪ .‬בחג הסוכות יש‬
‫שבעה אושפיזין (אורחים רוחניים הבאים להיות‬
‫איתנו בסוכה)‪.‬‬
‫ביום הראשון ‪ -‬אברהם‪ ,‬ביום השני ‪ -‬יצחק‪,‬‬
‫בשלישי ‪ -‬יעקב‪ ,‬ברביעי ‪ -‬משה‪ ,‬בחמישי ‪-‬‬
‫אהרון‪ ,‬בשישי ‪ -‬יוסף‪ ,‬וביום השביעי של חג‬
‫הסוכות ‪ -‬דוד‪ .‬גלעד שליט השתחרר ביום שלישי‬
‫בשבוע‪ ,‬אך האושפיזין היה השישי ‪ -‬יוסף הצדיק‪.‬‬
‫על תאריך השחרור ישנו סיפור מאד מרגש‪:‬‬
‫כשהקימה משפחת שליט את אוהל המחאה‬
‫מול לשכת ראש הממשלה‪ ,‬הגברת אביבה שליט‬
‫התיידדה עם הגברת חנה קנטרמן‪ ,‬שהיא ובעלה‬
‫חסידי חב''ד‪.‬‬
‫לפני חג הפסח רצתה הגב' קנטרמן לתת משהו‬
‫לאביבה שליט כדי לחזק אותה‪ ,‬והחליטה לתת‬
‫לה דולר‪ .‬אך כמובן לא סתם דולר‪ ,‬אלא דולר‬
‫שקיבלו מהרבי מלובביץ'‪ .‬עבורם היתה זו מתנה‬
‫יקרת ערך‪ .‬את הדולר הזה קיבלה הגב' קנטרמן‬
‫לפני למעלה מעשרים שנים‪ ,‬ואף כתבה עליו‬
‫את תאריך הנתינה לשם זיכרון ‪ -‬יום שלישי כ'‬
‫בתשרי‪ .‬הגברת אביבה שליט עטפה את המתנה‬
‫ושמרה אותה בארנקה האישי‪.‬‬
‫כעבור תשעה חודשים גלעד השתחרר ב‪ ...‬יום‬
‫שלישי כ' בתשרי‪ .‬הגב' שליט הביטה בדולר‬
‫וראתה שכתוב עליו יום שלישי כ' בתשרי‪ ,‬ומצידו‬
‫האחורי נכתב‪" :‬ברכה והצלחה בכל העניינים"‬
‫(באדיבות אתר חב"ד ‪.)COL‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הבאנו לעיל קורלציות רבות (וישנן עוד‪,‬‬
‫אך מפאת קוצר המקום לא הבאנו) בין סיפור‬
‫יוסף הצדיק לבין סיפור גלעד שליט‪.‬‬
‫האם גלעד הוא גלגול או ניצוץ של יוסף? לא הייתי‬
‫מרחיק לכת להצהיר כך‪ ,‬בפרט שאין אני בקיא‬
‫בגלגולים‪.‬‬
‫לכל זמן ותאריך‬
‫מן השמיים נקבע מראש תאריך שבו גלעד שליט‬
‫צריך ליפול בשבי‪ .‬מן השמיים גם נקבע תאריך‬
‫שבו גלעד צריך להשתחרר מהשבי‪ .‬אף בן אנוש‬
‫לא ידע מראש את תאריך הנפילה בשבי‪ ,‬ולא ידע‬
‫את תאריך השחרור מראש‪ .‬גם לא היה ידוע האם‬
‫בכלל יזכה גלעד לצאת משבי החמאס וקשה היה‬
‫מאד לשאת את הדאגה הנוראה ואת הצער‪.‬‬
‫קורותיו של גלעד שליט הם דוגמא עבורנו‪.‬‬
‫גם אנחנו מרגישים‪ ,‬לפעמים‪' ,‬בשבי'‪ .‬אדם מרגיש‬
‫עצמו בודד‪ ,‬פגוע‪ ,‬נטוש‪ .‬נראה כאילו הבעיות‬
‫מקיפות אותו ושום דבר לא מצליח‪ .‬צריך לזכור‪,‬‬
‫שאמנם נקבע בשמים תאריך שבו ניפול בשבי‪,‬‬
‫אך נקבע גם תאריך שבו נצא מהשבי‪ .‬את שני‬
‫התאריכים הללו הסתיר הקב"ה מאיתנו‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫"על כן עלמות אהבוך"‪.‬‬
‫יוסף הצדיק היה שתים עשרה שנים בבור הכלא‬
‫המצרי‪ ,‬אך ברגע אחד יצא מעומק השעבוד‬
‫לישועה גדולה‪ .‬נאמר על יוסף הצדיק‪" :‬וירצהו‬
‫מן הבור" (בראשית מא'‪ ,‬יד')‪ ,‬מלשון 'ריצה'‪,‬‬
‫שהחישוהו לגאולתו‪.‬‬
‫כך גם הגאולה השלמה תהיה פתאומית‪" :‬ופתאום‬
‫יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים‪"...‬‬
‫(מלאכי ג'‪ ,‬א')‪.‬‬
‫אנחנו צריכים לדעת לא להתייאש‪ ,‬גם אם חולף‬
‫זמן רב‪ .‬גם אם לכאורה לא רואים את הישועה‬
‫באופק‪ ,‬צריך להתאזר בסבלנות ולדבוק בתקווה‪...‬‬
‫העבודה שלנו היא לא להישבר! להחזיק חזק‬
‫ולצפות לישועה‪ ,‬ובעז''ה פתאום בוא תבוא‬
‫הישועה‪.‬‬
‫***‬
‫אישה כבת ארבעים ניגשה לרב והתלוננה בפניו‬
‫שביתה מתפרק ‪ -‬הדירה ישנה והקירות מתקלפים‪,‬‬
‫הרהיטים ישנים ושבורים‪ ,‬ולה ולבעלה אין כסף‬
‫לשפץ ולחדש‪ .‬הילדים שלה כל היום משתוללים‬
‫ולא משקיעים בלימודים‪ .‬הרכב שלה התקלקל‬
‫ובעלה קנה לה ליום ההולדת ספר משעמם עם‬
‫כרטיס ברכה בשקל‪.‬‬
‫"הכל לא טוב"‪ ,‬טענה בפניו‪" ,‬אני לא יודעת כבר‬
‫מה לעשות!"‪.‬‬
‫הרב לקח דף לבן‪ ,‬צייר עליו נקודה שחורה‪ ,‬וביקש‬
‫מהאישה לומר לו מה היא רואה לפניה‪.‬‬
‫"אני רואה נקודה שחורה"‪ ,‬אמרה‪.‬‬
‫"זהו?"‪ ,‬שאל הרב‪.‬‬
‫הסתכלה האישה טוב יותר ואמרה‪" :‬כן‪ ,‬זהו"‪.‬‬
‫"רק נקודה שחורה? ומה עם הדף? את לא רואה‬
‫כאן דף לבן??"‪.‬‬
‫האשה הנהנה בראשה‪.‬‬
‫"כדאי ללמוד כלל לחיים"‪ ,‬אמר לה הרב‪" :‬הנקודה‬
‫שאת מסתכלת עליה גדלה יותר ויותר‪ ...‬עד שהיא‬
‫מאפילה על השאר"‪.‬‬
‫הבית ישן וקירותיו מתקלפים? תגידי תודה שיש‬
‫לך בית! אנשים לא מעטים היום חסרי בית ‪-‬‬
‫הומלסים‪ .‬אנשים אחרים גרים אמנם בדירות‬
‫נאות‪ ,‬אבל משלמים יותר ממחצית המשכורת‬
‫החודשית שלהם על השכירות‪.‬‬
‫הילדים משתוללים? תגידי תודה שהם בריאים‬
‫ופעילים‪ .‬עצרי וחשבי לרגע על אותם זוגות שלא‬
‫זכו לילדים בכלל‪.‬‬
‫הרכב התקלקל? איזה יופי‪ ,‬יש רכב!‬
‫בעלך קנה לך מתנה ליום ההולדת? ברוך ה' שהוא‬
‫זכר את היום הזה! היה לו רצון טוב והוא טרח‬
‫לקנות לך משהו‪ .‬אפילו כרטיס ברכה הוא צירף!‬
‫צריך לברך על בעל כזה "משנה הבריות‪."...‬‬
‫אם מתבוננים על הרע‪ ,‬הוא גדל ומתעצם‪ ,‬ורק‬
‫אותו אנחנו רואים‪.‬‬
‫אם נתבונן בטוב‪ ,‬הטוב יגדל והוא יהיה זה שיעמוד‬
‫מול עינינו‪.‬‬
‫כדי להחזיק מעמד‪ ,‬נקפיד להסתכל רק על הטוב!‬
‫להשגת ספרו החדש של הרב פנגר "מהיום‬
‫והלאה"‪ ,‬ניתן לפנות להידברות שופס בטל'‬
‫‪073-2221250‬‬
‫‪39‬‬
‫חינוך מזוית אישית‬
‫דקלה יוספסברג‬
‫מה את עושה כאשר בעלך‬
‫מחלק לילדים בלי סוף‬
‫ממתקים‪ ,‬וכשאת מעירה לו‬
‫הוא ממשיך? ומה את עושה‬
‫כשהוא מידי תקיף ומלחיץ‬
‫אותם בשמירת המצוות?‬
‫או שהוא מידי רכרוכי ולא‬
‫מציב גבולות? את מדברת‬
‫איתו ומסבירה לו פעם אחר‬
‫פעם שהוא טועה‪ ,‬אבל הוא‬
‫בשלו והילדים חוגגים‪ .‬מה‬
‫עושים? ‪ n‬דקלה יוספסברג‪,‬‬
‫במאמר שחובה לקרוא‪,‬‬
‫על הקשר ההדוק בין‬
‫היחס שלנו לבן הזוג‪ ,‬לבין‬
‫ההצלחה בחינוך הילדים‪.‬‬
‫לגזור ולשמור‬
‫לסגור‬
‫את‬
‫הסדק‬
‫עם‬
‫הבעל‬
‫"נושא הממתקים אצלנו היה מאז ומעולם‬
‫בעייתי‪ .‬בעלי קונה לילדים ממתקים בלי סוף"‪,‬‬
‫סיפרה סימה (שם בדוי) בחוג‪" .‬החל מצהריי יום‬
‫שישי מתחילה אצלנו מלחמת‪-‬ממתקים מתישה‪.‬‬
‫קודם כל ביני לבינו‪ .‬אני כועסת עליו שהוא‬
‫מרעיל ככה את הילדים ושהוא לא מבין שמדובר‬
‫כאן בבריאות שלהם‪ .‬אח"כ מתחילים הויכוחים‬
‫עם הילדים על כמה ומתי‪ ...‬אנחנו מנהלים‬
‫מקח וממכר נוקב על מינון הביסלי והצ'יטוס‪,‬‬
‫ועל תיזמון הוופלים והקרמבו‪ ...‬ברור לי שאם‬
‫בעלי היה קצת יותר בקו שלי‪ ,‬מגבה אותי ומבין‬
‫שממתקים‪ ,‬ועוד בכמות הזו‪ ,‬זה אסון‪ ,‬הם היו‬
‫פחות להוטים על גושי צבע המאכל האלו ואז היו‬
‫פחות מלחמות בבית‪."...‬‬
‫אנחנו שונים‬
‫‪40‬‬
‫ביני לבין בעלי יש בדרך כלל קונפליקט כלשהו‪.‬‬
‫הקונפליקט ההוא שכל‪-‬כך אהבתי ושבגללו‬
‫שמחתי להתחתן איתו‪ ...‬הוא שקט ואני תוססת‪,‬‬
‫הוא מחושב ואני מפוזרת‪ ,‬הוא פתוח ואני סגורה‪...‬‬
‫אבל‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬השוני הקסום הזה הופך‬
‫לבעיה ונהיה הדבר שהכי מעצבן אותי‪' ...‬למה‬
‫הוא לא יכול להיות יותר יוזמתי?'‪ ,‬אני שואלת‬
‫את עצמי ושוכחת שאני לוקחת כל הזמן את‬
‫המושכות לידיים‪' ...‬למה הוא לא יכול להיות‬
‫קצת יותר פתוח?'‪ ,‬ושוכחת שאני זו שתפסתי את‬
‫עמדת ה"פתוחה" וכל‪-‬כך אהבתי שהוא מן שמרני‬
‫וסגור שכזה‪' ...‬למה הוא כזה לארג' בלי חשבון??'‪,‬‬
‫ושוכחת שהלארג'יות זה מה שהכי קסם לי ליד‬
‫הקמצנות הטבעית שלי‪...‬‬
‫ובקשר לילדים‬
‫וכשזה מגיע לחינוך הילדים‪ ,‬שהוא הדבר הכי‬
‫חשוב והכי משותף לשנינו‪ ,‬השוני הזה הופך‬
‫למחלוקת‪ .‬מחלוקת גלויה של ויכוחים או מחלוקת‬
‫סמויה שלא נאמרת במפורש ואף אחד לא רואה‪,‬‬
‫אבל קיימת במחשבה שמשייטת בינינו‪ ...‬שם‬
‫אנחנו מוכנים לצאת לקרב איתנים כדי להוכיח‬
‫שהדרך שלו‪ /‬שלה לא טובה‪ /‬מקלקלת‪ /‬מוגזמת‪/‬‬
‫לא תורנית‪...‬‬
‫כאימהות‪ ,‬אנחנו שואפות‪ ,‬יותר מכל דבר‬
‫אחר‪ ,‬לחנך את הילדים בדרך הטובה ביותר‪ .‬אבל‬
‫דווקא משום כך‪ ,‬פעמים רבות אנחנו מוצאות את‬
‫עצמינו‪ ,‬באופן אבסורדי‪ ,‬עסוקות ב‪ ...‬לחנך את‬
‫הבעל‪ ...‬נדמה לנו שהוא מפנק מדי לכן הם כאלו‬
‫תובעניים‪ ..‬או שהוא קצת קמצן ובגלל זה הם‬
‫כאלו חסרי מנוחה‪ ...‬נדמה לנו שהוא לא מספיק‬
‫דתי או מקפיד ולכן גם הילדים קצת "מחפפים"‪,‬‬
‫או שהוא מדי קפדן ולכן מלחיץ בשמירת‬
‫המצוות‪ ...‬אנחנו בטוחות שהוא לא מספיק חמים‬
‫ומקדיש להם "שעת איכות" והם מרגישים חסר‬
‫ב"דמות אב"‪ ,‬או שהוא קצת עוטף מדיי ולכן הם‬
‫תלותיים‪ ...‬אנחנו חושבות שהוא כעסן מדי או‬
‫רכרוכי מדי‪ ,‬לא "מציב גבולות" או קשוח מדי‪,‬‬
‫אדיש ו"מקטין ראש" או שתלטן‪ ...‬רובינו חושבות‬
‫שאם הוא היה מקשיב לנו ולוקח את העצות (או‬
‫ההוראות והדרישות) שאנחנו נותנות‪ ,‬המצב עם‬
‫הילדים היה טוב בהרבה‪ ...‬וכך נוצרת לה (לעיתים‬
‫לאט ובשקט‪ ,‬בלי שנתנו על זה את הדעת) חוסר‬
‫הסכמה‪ .‬נפתח "סדק" ביני לבין בעלי‪.‬‬
‫מה מזמין "סדק" אצל הילדים?‬
‫כשאנחנו חלוקים בדרך החינוך– אנחנו בעצם‬
‫מנהלים קרב אבא‪-‬אמא‪ .‬הוא מושך לצד הזה ואני‬
‫לצד ההוא‪ .‬כל אחד שולל את דרכו של השני‬
‫המלחיצה ‪ /‬המוגזמת ‪ /‬הקשה וכו'‪ ,‬ומאידך‬
‫הולך ומתבצר בעמדתו ה"כל‪-‬כך צודקת‪ ,‬הגיונית‬
‫ונכונה"‪...‬‬
‫האם המאבק הזה משפר את תמונת החינוך‪,‬‬
‫שעליו‪ ,‬כזכור‪ ,‬נלחמנו? ממש לא‪ .‬כשיש בינינו‬
‫"סדק"‪ ,‬הילדים שלנו יודעים את זה היטב‪ ,‬אפילו‬
‫שזה רק בחדרי חדרים ומעולם לא דיברנו על זה‬
‫בבית או אפילו בינינו‪ ...‬למרבה הפלא – חלק‬
‫מהילדים‪ ,‬לעיתים כולם‪ ,‬בוחרים "להיכנס" אל‬
‫הסדק הזה ו‪" ...‬להרחיב" אותו‪ ...‬אם יש בינינו‬
‫מחלוקת‪ ,‬אפילו רק במחשבה‪ ,‬הילדים יזהו את‬
‫זה ב"חוש השישי"‪ ,‬בחלק הלא מודע שלהם‪ ,‬ושם‬
‫יתחילו בעיות רבות בבית‪ .‬כי במצב כזה‪ ,‬בו שני‬
‫מלכים מנסים‪ ,‬ללא הצלחה‪" ,‬להילחם על הכתר"‪,‬‬
‫אף אחד מהם לא מוביל בפועל‪ ...‬ואז מה קורה‬
‫עם "העם" (=הילדים)?? המחלוקת מחריפה‬
‫והמצב נהיה יותר מתוח! כשאין אף "ראש‬
‫ממשלה" שמכהן בפועל‪ ,‬העם‪ ,‬כידוע‪" ,‬חוגג" ויש‬
‫"מהפכה"‪...‬‬
‫***‬
‫זה ממש כמו שבעלך יוצא למילואים‪ ,‬או נוסע‬
‫לחו"ל לעבודה או לשמחה משפחתית‪ ...‬במצב‬
‫הרגיל‪ ,‬הקימה של הילדים בבוקר‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬קשה‬
‫מנשוא "בגללו"‪ ...‬הוא מאחר להגיע מהתפילה‬
‫ואת מתעצבנת למה הוא לא מושיט יד ולמה לא‬
‫איכפת לו ולמה דווקא היום הוא בחר מניין תפילה‬
‫של צדיקים שמכוונים כוונות מקובלים ויודעי ח"ן‬
‫על כל מילה ותג‪ ...‬אבל‪ ,‬וראו זה פלא‪ ...‬ברגע‬
‫שהוא אורז את הצ'ימידן ויוצא בחאקי למילואים‬
‫ואת מנופפת לו לשלום כשדמעה בזווית עינייך –‬
‫הילדים כאילו "שתו איזה סם פלאים" והופכים‬
‫להרבה יותר ממושמעים‪ ...‬הקימה בבוקר כבר‬
‫הרבה יותר פשוטה‪ ,‬הסדרים של הערב נהיים‬
‫קלים יותר‪ ,‬הילדים יותר רגועים וחסל סדר‬
‫ויכוחים ובלאגן‪...‬‬
‫מה הסוד? כבר אין סדק! כשאין על מי לחלוק‬
‫ואת מי להאשים ואת תופסת לבדך את המושכות‬
‫ומנהלת הכל לבד‪ ,‬יש מנהיג אחד ואז לילדים‬
‫אין סדק להיכנס אליו והם נרגעים משמעותית!‬
‫(כמה חלמנו על גבר מוביל שיהיה אפשר להישען‬
‫עליו‪ ....‬אבל בפועל אנחנו רוצות שיוביל איך‬
‫שאנחנו מבינות ולא מסכימות "לשחרר לו את‬
‫המושכות"‪)...‬‬
‫לסגור את הסדק‬
‫המסקנה הברורה היא כמובן לסגור את הסדק‬
‫וליישר את המחלוקת‪.‬‬
‫אבל רגע‪ ,‬לסגור את הסדק זה לא להסכים עם‬
‫דעתו של בעלי! זה לא לעשות גם את מה שהוא‬
‫עושה!‬
‫לסגור את הסדק פירושו לכבד את דעתו ורצונו‪,‬‬
‫ולהבין שיש כאן דעה אחרת שהיא לגיטימית‬
‫בדיוק כמו הדעה שלי‪ ...‬הרי הוא אבא שלהם‬
‫ורוצה בטובתם ממש כמוני! הוא מאה אחוז אבא‬
‫כמו שאני מאה אחוז אמא‪ ,‬לכן אפילו אם אני‬
‫חושבת אחרת ולא הייתי פועלת כמוהו‪ ,‬יש לו‬
‫זכות מלאה להתנהל איתם כפי רצונו! (חידוש‬
‫גדול עבור רוב רובן של האימהות שאני פוגשת‪.)...‬‬
‫מה עליי לעשות‪ ,‬אם כן?‬
‫מכיוון שיש לי קושי עם הדברים והבעיה היא‬
‫שלי‪ ,‬עליי מוטל "לסגור את הסדק"‪ ,‬או במילים‬
‫אחרות ‪ -‬לכבד! לכבד את דעתו ולהתחשב בו!‬
‫אחרי הכל‪ ,‬הוא בעלי‪ ,‬החבר הכי טוב שלי ושותפי‬
‫לחיים‪.‬‬
‫***‬
‫אחת המשתתפות בחוג העלתה בעיה שנוצרת‬
‫באופן קבוע כשבעלה‪ ,‬שעובד בחו"ל‪ ,‬מגיע פעם‬
‫בחודש למשך שבוע‪ .‬היא סיפרה שאתמול הוא‬
‫נחת וכולם שמחו לקבל את פניו‪ ,‬אבל אחרי כמה‬
‫שעות הוא התרגז על הבלגאן בבית והילדים הגיעו‬
‫אליה לבכות שאבא צועק עלינו‪" ...‬עד שאתה כבר‬
‫מגיע‪ ,‬פעם בחודש"‪ ,‬אמרתי לו‪" ,‬זה מה שיש לך‬
‫לעשות? להלחיץ את הילדים?‪."...‬‬
‫שאלתי אותה מה קורה במהלך החודש‪,‬‬
‫כשבעלה בחו"ל‪ ,‬האם בדרך‪-‬כלל מסודר או‬
‫מבולגן‪ .‬היא חשבה רגע וענתה‪ ,‬מופתעת מעצמה‪,‬‬
‫"כשאני חושבת על זה עכשיו‪ ,‬הבית כמעט תמיד‬
‫די מסודר‪ ...‬בעצם‪ ,‬רוב הבעיות בבית סביב ניקיון‬
‫וסדר הן כשבעלי מגיע הביתה‪."...‬‬
‫"מה את מבינה מזה?"‪ ,‬שאלתי‪.‬‬
‫"את רוצה לומר לי שהילדים דואגים לבלגן את‬
‫הבית‪ ,‬באופן לא מודע‪ ,‬כי אנחנו לא מסכימים‬
‫ובטח נתווכח על זה??"‪...‬‬
‫"זה בסדר לא להסכים"‪ ,‬אמרתי‪" ,‬הבעיה‬
‫מתחילה כשלא מכבדים‪ ...‬כשילדים מגיעים לאמא‬
‫להתלונן על אבא (וכמובן גם להיפך)‪ ,‬אני צריכה‬
‫לדעת שאני עדיין לא מגבה את בעלי‪ ...‬בעצם לא‬
‫היית צריכה לפנות אל בעלך‪ ,‬אלא אל הילדים‬
‫ולומר להם שכשאבא מגיע פעם בחודש – נתאמץ‬
‫ונקבל אותו בבית שנעים להיכנס אליו‪ ...‬לגבות‬
‫‪41‬‬
‫אותו ולכבד את רצונו לבית נקי ומסודר‪."...‬‬
‫כמובן נכון גם לגברים‬
‫חשוב ביותר לציין‪ ,‬הדברים כתובים בלשון‬
‫נקבה ומוסברים בדוגמאות מחייה של אמא‪ ,‬אבל‬
‫העקרונות נכונים לחלוטין גם בצידו של אבא‪.‬‬
‫כשאבא חושב שאמא לא פועלת נכון ‪ -‬הוא‬
‫"מייצר" סדק‪ .‬במקרה כזה ‪ -‬עליו מוטל לסגור‬
‫אותו‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬לא להעיר ולא לשפוט אלא‬
‫להתחשב בדעתה ולכבדה!‬
‫אבל זה לא מבלבל את הילדים?‬
‫בניגוד לסברה הכל‪-‬כך מקובלת‪ ,‬אין צורך‬
‫שנהיה תמימי דעים בחינוך הילדים‪ .‬ראשית‪ ,‬כי‬
‫זה לא מציאותי‪ .‬חילוקי דעות ושוני הם חלק‬
‫בלתי נפרד מחיים זוגיים וזהו היופי שבקשר וסוד‬
‫המשיכה שבינינו‪ .‬שנית‪ ,‬שתי דעות לא מקלקלות‬
‫את החינוך‪ ,‬אלא משביחות אותו לעין שיעור!‬
‫לא מזמן ביקרנו באחת החופשות‪ ,‬עם הילדים‪,‬‬
‫במוזיאון המדע‪ .‬בחדר שעסק בנושא הראיה‪ ,‬הוצגה‬
‫משקפת דרכה התבוננו לתוך קופסא‪ ,‬בה ראינו‬
‫תמונת נוף כלשהי בתלת‪-‬מיימד והתבקשנו לנחש‬
‫כיצד קיבלה התמונה אפקט של תלת מיימדיות‪.‬‬
‫כשהסרנו את הכיסוי‪ ,‬ראינו שלא הייתה שם‬
‫תמונה אחת‪ ,‬אלא שתי תמונות‪ ,‬אחת ליד השניה‪,‬‬
‫של אותו הנוף‪ ,‬המצולמות כל אחת בזווית שונה‪.‬‬
‫כל עין ראתה דרך המשקפת תמונה אחת בלבד‪,‬‬
‫והחיבור שנוצר בראש‪ ,‬בין שתי העיניים‪ ,‬הוא זה‬
‫שיצר את התמונה התלת מיימדית!‬
‫בדיוק באותו אופן "פועל" חינוך שיש בו שתי‬
‫דעות‪" ,‬שתי עיניים"‪ ,‬שתי צורות מבט‪ ,‬של אבא‬
‫ושל אמא‪ .‬כשיש לנו דעה אחרת‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫מכבדים את הדעה של השני‪ ,‬הילד לומד "תלת‪-‬‬
‫מיימדיות" ולומד את עומק החיים‪ .‬הוא מבין שיש‬
‫דרכים שונות לראות את הדברים‪ ,‬ולומד יראה‪,‬‬
‫ענווה‪ ,‬כבוד ויראת שמים‪ .‬לא בלבד שאין לחשוש‬
‫מכך שאיננו מסכימים תמיד על אותה הדרך מול‬
‫הילדים‪ ,‬אלא אפשר לראות בשוני מנוף והזדמנות‪.‬‬
‫***‬
‫רבקה‪ ,‬משתתפת בחוג‪ ,‬שיתפה בבעיה קבועה‬
‫אצלם בבית‪ .‬בעלה הוא טיפוס "לארג'"‪ ,‬שאוהב‬
‫לקנות לילדים משחקים וצעצועים‪ ,‬והיא מאוד‬
‫חוששת שעודף המתנות מקלקל ומפנק אותם‪...‬‬
‫גם כשקונים קרטיב הילדים מקבלים אצלו "בלי‬
‫שום סיבה"‪ ,‬לדבריה‪ ,‬ארטיק שוקו‪-‬קסטה‪-‬בומבה‬
‫יוקרתי‪ ,‬ואצלי "רק קרטיב קרח בשני שקל"‪...‬‬
‫דיברנו במפגש על הבעיה‪ ,‬וכשחזרה רבקה בשבוע‬
‫הבא היא הייתה מוארת מגודל החידוש‪" .‬פתאום‬
‫הבנתי"‪ ,‬סיפרה‪" ,‬שהוא כל‪-‬כך שמח לקנות‬
‫לילדים והם כל‪-‬כך שמחים לקבל ‪ -‬אז למה אני‬
‫"נתקעת" באמצע? מי ביקש ממני ובאיזו זכות?‬
‫למה אני מקלקלת את השמחה של כולם? השבוע‬
‫הבנתי שיש לי בעל נהדר ורחב לב שאוהב לתת‪...‬‬
‫ויש בזה המון יופי‪ .‬במקום שזה ירגיז אותי‪ ,‬כמו‬
‫תמיד‪ ,‬לפתע זה כל‪-‬כך שימח אותי‪ ....‬אחרי‬
‫הכל לא הייתי רוצה בעל כל‪-‬כך מחושב וחסכן‬
‫כמוני‪."...‬‬
‫***‬
‫חזרתי לסימה‪ ,‬מתחילת המאמר‪ ,‬שנותרה‬
‫המומה מגודל הגילוי‪ ...‬לא רק אני מחליטה פה‪...‬‬
‫הוא אבא של הילדים‪ ,‬אוהב אותם בדיוק כמוני‪,‬‬
‫רוצה בטובתם‪ ,‬ולכן יכול לפעול כראות עיניו‪...‬‬
‫"את רוצה להגיד לי שאני פשוט אתן לו לקנות‬
‫ממתקים כמה שהוא רוצה ולא אגיד לו מילה‪."??...‬‬
‫"גם היום"‪ ,‬הזכרתי לה‪" ,‬הוא קונה כמה שהוא‬
‫רוצה והילדים אוכלים ממתקים בלי סוף‪ ,‬רק‬
‫שעדיין נדמה לך שהמלחמה ביניכם תביא לשיפור‪,‬‬
‫מה שמוכח בפועל אחרת‪ ...‬וחוצמזה‪ ,‬באיזו זכות‬
‫את דורשת??‪ ...‬האם הוא שאל לדעתך??‪."...‬‬
‫סימה "קיבלה קשה" את העובדה שאין לה זכות‬
‫להעיר‪ ,‬ושמהיום היא פשוט צריכה לגבות את‬
‫אבא ולכבד את דעתו‪...‬‬
‫‪...‬אחרי מספר שבועות שאלה אחת המשתתפות‬
‫את סימה מה קורה עם בעיית הממתקים והיא‬
‫"נזכרה" שהייתה כזו בעיה בבית‪ ...‬מוזר‪ ,‬שיתפה‬
‫אותנו‪ ,‬מאז שהמריבות שלנו על ממתקים פחתו‬
‫באמת יש הרבה פחות ממתקים בבית והילדים‬
‫בכלל לא מתלוננים‪...‬‬
‫זה לא סיפורי ניסים ולא קסמים‪ ,‬זו דינמיקה‬
‫פשוטה בין שני בני אדם!‬
‫כשאבא ואמא התחרו ביניהם "מי צודק"‪ ,‬אמא‬
‫נלחמה ואבא קנה וקנה בלי סוף‪ ,‬אבל כשאמא‬
‫סמכה על שיקול דעתו של אבא‪ ,‬הבינה שאין‬
‫לה זכות להתערב‪ ,‬כיבדה את דעתו ולא היה שם‬
‫כבר "סדק"‪ ,‬הדינמיקה במשפחה כולה השתנתה‪.‬‬
‫גם אבא שמח לכבד את דעתה והוריד את מינון‬
‫הממתקים‪ .‬והילדים? כשאין "סדק" והכבוד חוזר‬
‫הביתה‪ ,‬הילדים גם הם חוזרים למקומם ומכבדים‪.‬‬
‫הכותבת הינה אם ל‪ 6 -‬ילדים‪ ,‬מנחת הורים‬
‫מוסמכת בגישת שפר‪ ,‬ומעבירה חוגי הורים‬
‫והרצאות בנושא חינוך ילדים‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫מחירים‬
‫מיוחדים‬
‫לקוראי‬
‫הידברות‬
‫סימן שאלה‬
‫רועי אביחי‬
‫שמירת יום השבת הוא אחד‬
‫מיסודותיה העיקריים של‬
‫היהדות‪ .‬יום מנוחה שבו הכל‬
‫עוצר ועומד מלכת‪ .‬האמת‪,‬‬
‫שעד כמה שאנו נהנים מיום‬
‫המנוחה‪ ,‬עדיין לא מובן מדוע‬
‫העונש על חילול שבת בתורה‬
‫הוא כ"כ חמור‪ ,‬ומדוע השכר‬
‫של השומר אותה הוא כ"כ‬
‫גבוה? ויותר מהכל‪ ,‬מדוע‬
‫הקב"ה כ"כ מדקדק איתנו על‬
‫קוצו של יוד בפרטים שנראים‬
‫לכאורה שוליים וזניחים? כמו‬
‫חיתוך נייר טואלט‪ ,‬ברירת‬
‫אוכל‪ ,‬פתיחת בקבוקים וכו'‪...‬‬
‫‪ n‬רועי אביחי‪ ,‬במאמר עמוק‬
‫ומחכים‪ ,‬צולל איתנו לסודות‬
‫שמגלה לנו הזוהר הקדוש על‬
‫מהות השבת‪ ,‬ומסביר מדוע‬
‫שמירתה באופן הנכון הוא‬
‫קריטי במטרה לקבל את השפע‬
‫האדיר שהיא מציעה לנו‬
‫הסוד‬
‫של‬
‫שבת‬
‫קודש‬
‫‪44‬‬
‫שלום הרב‪,‬‬
‫אחד הדברים הראשונים שכל מתחזק מקבל על‬
‫עצמו בתחילת הדרך הוא שמירת שבת‪ .‬בהתחלה‬
‫התלהבתי מהמנוחה ומהאווירה של השבת‪ ,‬אבל‬
‫ככל שלמדתי יותר והתחלתי ליישם‪ ,‬זה הפך עבורי‬
‫למשהו מעיק‪ .‬ממש‪ .‬יום השבת תופס מקום מאוד‬
‫מרכזי ביהדות‪ ,‬הרבה מעבר ליום מנוחה סוציאלי‪.‬‬
‫זה נשמע קצת כמו איבוד פרופורציה‪ .‬למה היא‬
‫כל כך קדושה? למה צריך לכבדה? אמנם ה' סיים‬
‫את הבריאה ביום זה‪ ,‬אך מדוע לנהל את כל חיינו‬
‫באופן זה? מדוע העונש של מי שמחלל אותה כ"כ‬
‫חמור – כרת וסקילה? ומדוע השכר של מי ששומר‬
‫אותה הוא כל כך גדול – "נחלה בלי מיצרים"‬
‫לעולם הבא? ולבסוף‪ ,‬השאלה המתבקשת אצל‬
‫כל מי שמתחיל לשמור שבת ‪ -‬מדוע כל פרטי‬
‫הפרטים ה"מעצבנים" לכאורה? מה חשוב בזה?‬
‫אני כבר מכיר את ההסבר שיש הבדל בין "עבודה"‬
‫ל"מלאכה"‪ ,‬שמה שנאסר בשבת זה לא לעבוד‬
‫קשה‪ ,‬אלא ליצור יצירה‪ ,‬אבל עדיין לא מובן לי‬
‫מדוע יורדים לפרטים כל כך "מיותרים" לכאורה‪,‬‬
‫במקום לאסור באופן יותר כללי על יצירה? הרי אם‬
‫זו יצירה שאני עושה כלאחר יד‪ ,‬בלי להתכוון לזה‪,‬‬
‫כמו חיתוך נייר טואלט‪ ,‬ברירת אוכל או פתיחת‬
‫בקבוק‪ ,‬אז אני לא מרגיש שאני יוצר שום דבר!‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫שאלתך מצוינת‪ .‬ראשית‪ ,‬יש לזכור כי לכל‬
‫המצוות יש מימד של קבלת עול מלכות שמים‬
‫והבנה שה' מבין ויודע טוב מאיתנו מה הכי נכון‬
‫עבורנו‪ .‬לחכמתו ולסודותיו אין חקר וגבול‪ ,‬ועל‬
‫כן עלינו לקבל באהבה את רצונו‪ ,‬גם אם איננו‬
‫מבינים‪ .‬כשם שילד קטן נדרש לשמוע בקול‬
‫ההורים וכשם שאדם מן השורה מקבל את דברי‬
‫הרופא המומחה‪ ,‬אף על פי שהוא לא למד רפואה‬
‫ולא יודע את כל סודותיה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬בורא העולם בחסדו גילה‬
‫לנו מעט מן הסודות‪ ,‬על מנת שנוכל להתחבר אליו‬
‫ואל המצוות ולקיים אותם בהבנה ובאהבה‪ .‬כדי‬
‫להבין את סוד מהותה של השבת‪ ,‬שכפי שציינת‬
‫היא אחד מהדברים המרכזיים ביותר ביהדות‬
‫ובבריאה‪ ,‬נתחיל מהרובד הפשוט‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫ניכנס פנימה‪ ,‬יותר לעומק‪.‬‬
‫רובד א' – עצירת מרוץ החיים כדי‬
‫להתחבר למטרה‬
‫ראשית‪ ,‬ישנו הרובד הפשוט יותר‪ :‬ה' חפץ‬
‫שנעצור את מרוץ החיים החיצוניים מידי שבוע‪,‬‬
‫ונתמקד במטרתם ובפנימיותם‪ .‬בלעדי זה‪ ,‬כל‬
‫העשיה בעולם תהיה חילונית (מלשון חולין)‪,‬‬
‫מנותקת וריקנית‪ .‬לכן‪ ,‬העצירה היא דווקא ביום‬
‫סיום הבריאה – לזכור ולהתאפס על שני דברים‪:‬‬
‫א‪ .‬שהעולם נברא על ידי בורא עולם‪ .‬ב‪ .‬שיש לו‬
‫מטרה שאליה הוא הולך‪ .‬מסיבה זו השבת היא‬
‫גם זכר למעשה בראשית וגם הכנה ליום שכולו‬
‫שבת לעתיד לבוא‪ .‬כידוע‪ 6 ,‬ימים ושבת הם כנגד‬
‫‪ 6‬אלפים ואלף שביעי‪ .‬ידוע גם שישנם ‪ 6‬מימדים‬
‫לעולם הזה – מעלה ומטה ו‪ 4-‬רוחות השמים‪.‬‬
‫הנקודה הפנימית המחייה אותם היא ה‪ ,7-‬היא‬
‫הקדושה שבתוך הטבע‪.‬‬
‫לפי זה‪ ,‬איסור המלאכות בשבת מובן כמשהו‬
‫שנועד לעצור את כל מרוץ ושטף החיים‪ ,‬והניסיון‬
‫אכן מעיד עד כמה הבורא מכיר כל כך את נפש‬
‫האדם ועד כמה איסורי המלאכה באמת נצרכים‪.‬‬
‫אם היה יום מנוחה מעבודה‪ ,‬אך היה מותר לעשות‬
‫כל מלאכת יצירה‪ ,‬כל המטרה היתה מתפספסת‪.‬‬
‫כל מי ששומר שבת יודע עד כמה משמעותי הדבר‬
‫שיש שקט‪ ,‬אין מכשירי חשמל מצפצפים‪ ,‬אין‬
‫פלאפונים‪ ,‬אין מטלות‪ ,‬אין מה שצריך להספיק‪.‬‬
‫אפשר להתרכז בנחת בעיקר בלי ששום דבר רודף‬
‫אחריך‪.‬‬
‫לפי זה מובן גם ציווי כבוד השבת‪ ,‬כמשהו‬
‫שנועד להאדיר את מטרת הבריאה‪ ,‬לתת כבוד‬
‫וערך לעיקר‪ ,‬שלא יישאר תיאורטי‪ ,‬אלא מעוגן‬
‫במעשה‪ .‬לא רק באירועים חברתיים ובשמחות‬
‫משפחתיות "פותחים שולחן" ומשקיעים מאוד‬
‫באוכל משובח ובעריכה מושקעת‪ ,‬אלא גם ביום‬
‫שבו אנו חוגגים את מטרת הבריאה ואת אירוח‬
‫השכינה!‬
‫אין ספק שיום השבת נועד גם לחזק את‬
‫התא המשפחתי‪ ,‬שהוא אחד הדברים העיקריים‬
‫שמבדילים בין התמקדות באמצעי לבין התמקדות‬
‫במטרה ובעיקר‪ .‬ושוב – מדהים עד כמה ציוויי‬
‫הכבוד סביב השבת נצרכים‪ ,‬ובלעדיהם כל‬
‫הרעיונות הגדולים והיפים היו נשארים כסיסמאות‬
‫נבובות‪.‬‬
‫אולם עדיין לא מובן מדוע ההקפדות הדקדקניות‬
‫והחמורות כל כך‪ ,‬ומדוע לא מסתפקים בשביתה‬
‫ממלאכה באופן כללי הרבה יותר?‬
‫רובד ב' ‪ -‬שבת מקור הברכה‬
‫המקורות מלמדים אותנו‪ ,‬כי השבת אינה רק‬
‫אקט חינוכי וערכי שאנו עושים‪ ,‬אלא קורה בה‬
‫משהו בפועל‪ .‬משהו שאליו עלינו להתחבר כדי‬
‫לקלוט אותו‪ .‬בזוהר הקדוש מבואר (זהר יתרו‪ ,‬דף‬
‫תמד)‪ ,‬כי השבת היא מקור הברכה והיא מכינה את‬
‫כל השפע לימי המעשה‪ .‬כל שבת נותנת אנרגיה‬
‫למשך השבוע הבא‪.‬‬
‫אפשר להמשיל את יניקת השפע בעולם לדלק‪.‬‬
‫את הדלק הארצי שמגיע ומתמלא בתחנות הדלק‪,‬‬
‫כולם מקבלים בראש השנה ע"פ גזרת ה'‪ .‬אולם‪,‬‬
‫כל רכב צריך לתדלק בכל שבוע‪ ,‬כאשר נגמר הדלק‬
‫במכונית‪.‬‬
‫הזהר מסביר הסבר נפלא‪ ,‬שבשביל לקלוט‬
‫אנרגיה ולמלא מצברים או דלק‪ ,‬צריך איפוס‬
‫והתחדשות‪ ,‬כמו בטריה שצריך להטעין במנוחה‪.‬‬
‫דווקא בזמן המילוי‪ ,‬הברכה והיצירה אינם ניכרים‪,‬‬
‫אולם רק ע"י העצירה מכינים את הכלי לקבלת‬
‫השפע‪ .‬יש לשבות כדי לקבל כוחות‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬כבר בפסוקים הראשונים המתארים את‬
‫"יצירת" השבת‪ ,‬בפרשת בראשית‪ ,‬רואים בלשון‬
‫הפסוק שלושה שלבים‪ )1(" :‬וישבות ביום‬
‫השביעי‪ )2( ...‬ויברך אלקים את יום השביעי (‪)3‬‬
‫ויקדש אותו"‪ .‬מתוך השביתה מגיעה ברכה ומתוך‬
‫הברכה באה קדושה‪ .‬שבת זהו זמן שבו ה' מתגלה‬
‫ומוריד שפע‪ .‬זהו זמן קדוש שיש להתרגש ממנו‬
‫ולהכין כלים כדי לקלוט את האורות – לשבות‬
‫בעצמנו למען קליטת השפע של הברכה והשפע‬
‫של הקדושה‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שנקודת הקדושה‪ ,‬שממנה למעשה נובעים‬
‫כל איסורי המלאכה‪ ,‬עדיין איננה מובנת דיה‪.‬‬
‫לשם כך יש להיכנס לרובד נוסף‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫רובד ג' – איחוד הקב"ה וישראל‬
‫והסרת המחיצות‬
‫ניתן לקבל הבנה מעמיקה ומאירה לעניין‬
‫מדברי הזוהר המפורסמים שאומרים בליל שבת‬
‫– "כגוונא"‪ .‬נתרגם את הדברים משפת הארמית‬
‫ללשוננו‪:‬‬
‫"כמות שהם מתייחדים למעלה באחד‪ ,‬אף כאן‬
‫היא (‪-‬השכינה) מתייחדת למטה (עם עם ישראל‬
‫פה בעולם) בסוד של אחד‪ ,‬להיות עמהם למעלה‬
‫אחד כנגד אחד‪ .‬הקב"ה אחד‪ ,‬למעלה אינו יושב על‬
‫כסא כבודו‪ ,‬עד שגם היא (השכינה שכאן למטה)‬
‫נעשית בסוד אחד כמוהו‪ ,‬להיות אחד באחד‪ .‬והרי‬
‫העמדנו הסוד של ד' אחד ושמו אחד‪ ...‬כשנכנסת‬
‫השבת היא מתייחדת ונפרשת מסטרא אחרא‬
‫(‪-‬הצד האחר‪ ,‬כוחות הטומאה והרע) וכל הדינים‬
‫עוברים ממנה‪ ,‬והיא נשארת בייחוד האור הקדוש‪,‬‬
‫ומתעטרת בכמה עיטורין לגבי המלך הקדוש‪.‬‬
‫וכל ממשלות הרוגז ובעלי הדין כולם בורחים‬
‫ועוברין ממנה‪ ,‬ואין שלטון אחר בכל העולמות‪.‬‬
‫ופניה מאירים באור העליון ומתעטרת למטה בעם‬
‫הקדוש‪ ,‬וכולם מתעטרים בנשמות חדשות"‪.‬‬
‫לא נסביר בפירוט את דברי הזוהר הרמים הללו‪,‬‬
‫אולם בקריאתם מובן כי מודגש בדברי הזוהר‬
‫המימד של ההתאחדות והאהבה שיש בשבת‪ ,‬ולא‬
‫קשה להבחין כי הדימויים דומים מאוד לדימויי‬
‫חתן וכלה בחדר הייחוד‪ ,‬כיצד כשנכנסת השבת‪,‬‬
‫השכינה עוזבת את כל הכוחות האחרים המקיפים‬
‫אותה ומתייחדת רק עם הקב"ה ומתקשטת לפניו‬
‫ואין אף אחד זר איתם‪.‬‬
‫הזוהר מתאר כי בשבת עם ישראל מתאחדים‬
‫עם השכינה‪ ,‬וכביכול מתחתנים עם הקב"ה‪ .‬זהו‬
‫מושג הקדושה‪ ,‬ממש כמו "קידושין"‪ .‬בחתונה‪,‬‬
‫עצם הבחירה להתאחד עם מישהו‪" ,‬לקדש" אותו‪,‬‬
‫אוסרת עלינו אוטומטית את כל האחרים‪.‬‬
‫כעת ניתן להבין יותר את איסורי המלאכה‬
‫הפרטניים‪ ,‬שכן כל היצירה שלנו בעולם כרוכה‬
‫בשימוש ביצר‪ ,‬ששמו עצמו מלשון "יצירה"‪,‬‬
‫מעורב בו הסטרא‪-‬אחרא‪ ,‬הצד האחר‪ ,‬של‬
‫הגאווה‪ .‬הסטרא‪-‬אחרא והעולם הזה שורשם‬
‫בפירוד‪ ,‬בעשיית מלאכות רבות ושונות‪ .‬האחדות‬
‫עם בורא עולם מחזירה הכל לאחדות‪ ,‬מחזירה‬
‫את כל הפירוד והיצירה האנושית למקורה‪ ,‬שם‬
‫אין צורך בעשייה‪ ,‬משום שהכל כבר שלם וגמור‪.‬‬
‫ודווקא בזמן הייחוד אין מקום לשום זר איתנו‪.‬‬
‫כל יצירה פוגמת בקשר ובמה שאפשר לקבל ממנו‪,‬‬
‫היא מכניסה ומערבת את הכוחות החיצוניים יותר‬
‫לתוך חדר הייחוד הפנימי‪ .‬היצירה פורצת את‬
‫הגבול האינטימי‪.‬‬
‫מכאן מובן מדוע הקב"ה כל כך מדקדק איתנו‬
‫ומקפיד עלינו שלא ניצור שום דבר בשבת‪ .‬ברור‬
‫שאם החתן מבקש מהכלה לכבות את הפלאפון‬
‫שלה בחדר הייחוד הוא לא סתם קיצוני‪ ,‬אלא לה‬
‫יש בעיה שהיא לא מבינה את זה מעצמה‪ .‬כך גם‬
‫מי שלא שומר שבת‪ ,‬בעצם מעדיף את החבירה עם‬
‫האם‬
‫בדקתם‬
‫מזוזות ותפילין‬
‫ב‪ 3-‬השנים‬
‫האחרונות?‬
‫‪46‬‬
‫עולם המעשה המנתק אותו מהייחוד‪ ,‬מהתייחדות‬
‫עם המקור אשר מבקש להשפיע עלינו באהבה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ברור שהחתן לא אמור להיות כל‬
‫הזמן בבית עם אשתו‪ .‬נכון וצריך שיצא לעבוד‬
‫ויפעל‪ ,‬אבל אם בזמן שהם אמורים להיות ביחד‬
‫הוא לא ייפנה מכל עיסוקיו ויהיה אך ורק איתה‪,‬‬
‫הוא הורס את כל הערך של כל מה שבנה איתה‪,‬‬
‫ומגלה שהעולם החיצוני והמעשי חשובים לו‬
‫הרבה יותר מאשר אשתו‪ ,‬והם עומדים בפני עצמם‬
‫ללא קשר אליה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם בזמן זה הוא‬
‫יעזוב את כל עיסוקיו האחרים‪ ,‬אזי יהיה לו ולה‬
‫הרבה סיפוק גם מכל מעשיהם אותם הם עושים‬
‫כאשר כל אחד בפני עצמו‪ ,‬משום שברור לשניהם‬
‫שהכל נעשה בשם שניהם ומכוח שניהם ולמטרה‬
‫משותפת‪.‬‬
‫לא במקרה רואים שיש קשר בשבת בין המנוחה‬
‫מרדיפה והתמכרות לעבודה‪ ,‬לבין מנוחת הנפש‬
‫לייחוד עם בורא עולם‪ ,‬שכן שניהם עניין אחד‬
‫להם‪ :‬עצירת המרוץ שבו יש מאמץ והתקדמות‪,‬‬
‫והתמקדות בעצם התכלית והקשר‪ ,‬ללא הסחת‬
‫הדעת לשום גורם טורד‪ .‬ממש כמו המשפטים‬
‫שרגילים לשמוע בזוגיות ובמשפחה‪" :‬אולי תפסיק‬
‫לרוץ כל הזמן במרדף אינסופי אחרי העבודה‪,‬‬
‫ותשקיע בעיקר – בבית ובילדים"‪ .‬כך ההשקעה‬
‫בעיקר כוללת גם את הנחת וההשקעה בקרבת‬
‫אלוקים‪.‬‬
‫כמובן שהקדשת יום מיוחד להתייחדות‬
‫עם בורא עולם לא סותרת קשרים חברתיים‬
‫ומשפחתיים‪ ,‬שכן ה"כלה" שמתייחדת עם בעלה‬
‫בנמשל היא בעצם עם ישראל כולו‪ ,‬שמתוך‬
‫ההתאחדות בינו לבין עצמו‪ ,‬הוא מתאחד עוד יותר‬
‫עם בורא העולם‪.‬‬
‫רובד ד' – כיסופים למקור הברכה‬
‫ויצירת חלל תחתון ללא יכולת השפעה‬
‫רובד נוסף על פי הבנת מבנה העולמות‬
‫וההשפעה עליהם‪ ,‬מופיע בזוהר ובקבלה‪ .‬אלו הם‬
‫סודות הבריאה‪ ,‬אולם ה' גילה לנו מעט מהם כדי‬
‫שנוכל להבין ולהתחבר לשורש הקדושה והשביתה‬
‫ממלאכה שיש בשבת‪ .‬הבה נצלול מעט לעומק‬
‫הדברים‪:‬‬
‫בשבת הבריאה חוזרת למקורה‪ ,‬ממילא‬
‫מתעוררים הכיסופים לשוב למקור‪ ,‬להתאחד עם‬
‫בורא העולם‪ .‬כידוע‪ ,‬על פי הקבלה ישנם ארבעה‬
‫עולמות מרכזיים‪ ,‬אשר כל אחד מאיר לעולם‬
‫שתחתיו‪ :‬אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪ .‬גם עולם‬
‫העשיה המתואר אינו העולם שלנו ממש‪ ,‬אלא‬
‫העולם הרוחני שמשפיע לעולם שלנו‪ .‬בכל שבת כל‬
‫עולם בעצם עולה לעולם שמעליו‪ :‬עולם הבריאה‬
‫עולה למקום עולם האצילות‪ ,‬עולם היצירה עולה‬
‫למקום עולם הבריאה‪ ,‬עולם העשייה עולה למקום‬
‫עולם היצירה‪ ,‬ולכן אנו מקבלים "נשמה יתירה"‪.‬‬
‫אנו לא רואים זאת בעינינו בעולם הזה‪ ,‬אולם‬
‫עולם העשיה הרוחני שמשפיע עלינו כל העת‪,‬‬
‫הרב משה כהן‬
‫המביט במזוזות‬
‫מטרת הבדיקה‪ :‬הבטה במזוזה וכשרותה‬
‫גילוי פלאים ורזים המתגלים דרך המזוזה כגון‪ :‬בעיות שלום בית‪ ,‬זיווג‪,‬‬
‫בריאות גוף ונפש‪ ,‬פרנסה‪ ,‬חינוך ילדים‪ ,‬פוריות‬
‫עולה גבוה יותר לעולם שמעליו‪.‬‬
‫מה קורה כתוצאה מכך שהעולמות עולים‬
‫ממקומם למקום גבוה יותר? נשאר חלל בעולם‬
‫העשייה‪ ,‬העולם שלנו‪ .‬אדם השומר שבת למעשה‬
‫שומר על החלל הזה‪ ,‬וע"י כך הוא עולה אל תוך‬
‫המערכת של אצילות‪-‬בריאה‪-‬יצירה‪-‬עשייה שעלו‬
‫מדרגה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪" ,‬חילול שבת" פירושו בעצם לנסות‬
‫ליצור במקום החלל‪ ,‬שבו אין כעת מקום ליצירה‬
‫חדשה‪.‬‬
‫התיאורים הללו של הפגם הגדול שנגרם‬
‫כתוצאה מיצירה בתוך החלל הפנוי‪ ,‬מזכירים לנו‬
‫מאוד ‪ 2‬דברים‪ ,‬האחד מוכר לנו מתורת הקבלה‬
‫והאחר מוכר לנו מעולם הפיזיקה‪:‬‬
‫א‪ .‬מזכיר מאוד את "שבירת הכלים" בראשית‬
‫הבריאה‪ ,‬שבירה שהביאה ליצירת כל ממלכת הרע‬
‫בעולם‪ .‬לא ניכנס לתיאור כל התהליך‪ ,‬אולם רק‬
‫נציין כי בתורת הקבלה מבואר שהתהליך התרחש‬
‫משום שהכלים בעולם האצילות קיבלו אור‬
‫בעוצמה שלא יכלו להכיל‪ ,‬ואז האורות הסתלקו‬
‫למעלה למקומם‪ ,‬והמעט שנשאר נפלו לתוך כלים‬
‫שבורים בלא אורות‪ ,‬ומהם התהוו כל שורשי הרע‪,‬‬
‫משום שהיו בכלים שבורים בלא בקרה‪ .‬גם בלא‬
‫להבין את עומק הדברים קל להבחין בדמיון הגדול‬
‫לתיאור שהבאנו על מה שיוצרת בעולם מלאכה‬
‫שנעשית ביום השבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬התיאור גם מזכיר מאוד את צורת היצירה‬
‫של פצצת אטום‪ ,‬ע"י חדירה לתוך החלל הפנוי‬
‫של הריק שבאטום ופיזור וניסיון להפריד בין‬
‫הפרוטונים לניוטרונים באופן בלתי מבוקר‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬פצצת האטום ממחישה לנו באופן חד‬
‫וקולע מאוד‪ ,‬כיצד פגיעה קטנטנה‪ ,‬וכאילו בלתי‬
‫חשובה‪ ,‬דווקא היא‪ ,‬כשנעשית מעבר לגבולות‬
‫ובאופן בלתי מבוקר‪ ,‬יוצרת הדף נורא שהורס את‬
‫כל החומר בסביבה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ראינו ולמדנו‪ ,‬כי בשבת קודש אנו‬
‫גם עוצרים את מרוץ החיים ומתחברים למטרה‪,‬‬
‫גם מושכים ומקבלים שפע לכל ימי המעשה‪ ,‬גם‬
‫מתייחדים עם בוראנו באהבה ובדביקות בלא‬
‫חציצה‪ ,‬וגם שומרים כמו במרכז בקרה שלא‬
‫יתערב שום זר בתהליך המופלא הזה ולא תיגרם‬
‫יצירה בלא שפע ה' שתיגרום ל"פיצוץ" ול"מיתה"‪.‬‬
‫האמת היא‪ ,‬שגם במה שהסברנו קיצרנו מאוד‪,‬‬
‫שכן יש עוד עומקים נפלאים המבוארים בתורת‬
‫הסוד‪ ,‬אולם עלינו לזכור‪ ,‬כי גם מה שכבר מבואר‬
‫ונכתב ונתגלה הוא אפס קצהו מחכמתו העצומה‬
‫של בורא העולם‪ ,‬שעל פיה הוא ברא את העולם‬
‫ועל פיה ציווה אותנו את כל החוקים והמשפטים‪.‬‬
‫הרב רועי אביחי הוא ראש מדרשת "טהר"‬
‫לבעלות תשובה‪ ,‬ומלמד בתכנית בעלי תשובה‬
‫של מוסדות "תורת החיים" ביישוב יד‪-‬בנימין‪,‬‬
‫בראשות הרב שמואל טל שליט"א‪ .‬לפרטים‬
‫ובירורים אתם מוזמנים ליצור קשר‪:‬‬
‫‪[email protected] 054-5667238‬‬
‫הבדיקה מתבצעת‬
‫בתאום מראש בלבד!‬
‫פתח תקוה‬
‫בס”ד‬
‫?‬
‫מתי בפעם האחרונה‬
‫קתם את המזוזות בבית ?‬
‫בד‬
‫עדיין משתמש בתפילין‬
‫שקיבלת לבר מצווה ?‬
‫הידברות משיקה שירות חדש ומהפכני‬
‫בדיקת תפילין ומזוזות –‬
‫אצלכם בבית !!‬
‫סופר סת"ם מטעם הידברות‪ ,‬באישור ובפיקוח הרב זמיר כהן‪,‬‬
‫יגיע אליכם ויבצע בדיקה מקצועית ומקיפה‬
‫לכל מזוזות הבית או התפילין‬
‫ג המזוזות הן שומרות הסף‬
‫של הבית‪ ,‬ונכון לבודקן‬
‫אחת לשלוש וחצי שנים‪.‬‬
‫ג עם הזמן גם התפילין‬
‫המהודרות ביותר עשויות‬
‫להישחק ואף להיפסל‪ ,‬ונכון‬
‫לבודקן אחת לשבע שנים‪.‬‬
‫ג הזהיר במצוות תפילין זוכה‬
‫שמאריך ימיו ומובטח לו‬
‫שהוא בן העולם הבא‪.‬‬
‫ג כל הזהיר במצוות מזוזה‬
‫מאריכין לו ימיו וימי בניו‪,‬‬
‫וזוכה לדירה נאה‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ולתיאום חייגו‪:‬‬
‫‪073-222-1-250‬‬
‫מארגנים אירוע? מחפשים קייטרינג יוקרתי וכשר למהדרין?‬
‫יש לנו בדיוק את מה שאתם צריכים!‬
‫גלאט כשר אב”ד בבני ברק של הרב לנדאו עם משגיח צמוד במקום‬
‫גולד קייטרינג‬
‫קייטרינג כשר לכל אירוע‬
‫חברת גולד קייטרינג מתמחה במתן שירותי הסעדה‬
‫כשרים ומקצועיים‪ ,‬למגוון אירועים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫חתונות | בר מצווה | בת מצווה‬
‫אירועים בשטח | קייטרינג לשבת חתן‬
‫בבית הידברות רח’ שנקר ‪ ,20‬פ”ת‬
‫לתיאום פגישה‬
‫‪073-2221-300‬‬
‫הידעת?‬
‫גיבורי ישראל ‪ ,16‬בני ברק‬
‫‪ 052-6425279 ,050-548579‬פקס‪03-5321672 :‬‬
‫שירות בפריסה ארצית‬
‫שירות‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ס‬
‫ארצי ה‬
‫ת!‬
‫אנשים‬
‫מספרים על עצמם‬
‫סיפורים שקרו באמת‬
‫מאת חיים ולדר‬
‫שברי‬
‫מילים‬
‫בחור הלוקה בגמגום מאז ילדותו מנסה לטפל בבעיה‪ ,‬אך נתקל במישהו שעושה‬
‫מאמצים כבירים להרוס הכל‪ .‬ואז מתרחש משהו שמימי שהופך הכל‪ ...‬סיפור מדהים על‬
‫התמודדות אמיצה‪ ,‬על מסירות אין‪-‬סופית ועל עונשו הנורא של הפוגע במום חברו‪...‬‬
‫‪48‬‬
‫אני בן ‪ ,35‬עוסק כיום בתחום החינוך‪.‬‬
‫את הסיפור שלי אני שומר שנים רבות עמוק‬
‫בתוכי‪ ,‬ורק לאחרונה החלטתי לספרו‪ ,‬בידיעה‬
‫גמורה שהמסר שלו יביא תועלת לעולם וליושביו‪.‬‬
‫נולדתי לזוג הורים מתחזקים‪ .‬הם נתנו לנו חינוך‬
‫טוב עם המון חום ואהבה‪.‬‬
‫כשהייתי כבן שש נסעתי עם אבי באוטובוס‪.‬‬
‫לפתע עלה איש עם מסיכה מפחידה‪ ,‬ובלי להתבלבל‬
‫התיישב מולנו‪.‬‬
‫קשה להסביר כמה נבהלתי‪ .‬כל כך נבהלתי‪,‬‬
‫שאפילו לא השמעתי קול‪ .‬אבי לא חשב שמשהו‬
‫קורה לי‪ .‬אני זוכר את הדקות הארוכות שהייתי‬
‫קפוא בלי יכולת להביע את פחדיי‪ ,‬וכשירדנו‪ ,‬אבי‬
‫שאל אותי‪" :‬מה קורה?"‪.‬‬
‫לא עניתי‪.‬‬
‫לקח לו מספר דקות להבין שאני לא סתם לא‬
‫עונה‪ .‬הוא החל לנסות לדובב אותי‪ ,‬אך אני פשוט‬
‫הפסקתי לדבר‪.‬‬
‫לקח מספר שבועות עד שבכלל התחלתי להוציא‬
‫הגה מהפה‪ ,‬וכשעשיתי זאת‪ ,‬התברר להוריי כי הבן‬
‫שלהם אמנם מדבר‪ ,‬אבל סובל מגמגום כבד‪.‬‬
‫אם בתחילה חשבו שזה יעבור כמו שהשתיקה‬
‫עברה ‪ -‬הם טעו‪ .‬בכל שנות ילדותי סבלתי מגמגום‬
‫כבד‪ .‬לא יכולתי לומר משפט אחד בצורה מושלמת‪.‬‬
‫לדבר בפני ציבור לא היה אופציה‪ ,‬וכשהגעתי‬
‫למצוות‪ ,‬היה ברור לכולם שאין מצב שאקרא את‬
‫הפרשה או שאהיה חזן‪.‬‬
‫גם עם חברים נמנעתי מלדבר‪ ,‬כי זה היה גורר‬
‫אי נעימות‪ ,‬שאולי מובנת לכאלה שאינם מגמגמים‪,‬‬
‫אבל הם מעולם לא חוו את זה‪ .‬מצד שני‪ ,‬חבריי‬
‫לכיתה לא ניסו לחקות אותי או לפגוע בי‪ ,‬וכשדבר‬
‫כזה היה בכל זאת קורה‪ ,‬באופן מידי המחנכים היו‬
‫עוצרים את זה‪ .‬חד וחלק‪.‬‬
‫בשלב מסוים הלכתי עם אמי לקלינאית‬
‫תקשורת‪ ,‬אישה מיוחדת בשם תמר ברגר‪ ,‬שהייתה‬
‫אחת המיוחדות בתחום‪ .‬מדי שבוע הגעתי עם‬
‫אמי‪ ,‬והטיפול החל לסייע לי להתגבר על הגמגום‬
‫בדרכים יצירתיות‪ .‬הרגשתי שאני מתקדם‪ ,‬אם כי‬
‫לאט‪-‬לאט‪.‬‬
‫היו לה כל מיני שיטות לעקוף את הגמגום‪.‬‬
‫להאריך את המילה במקום להיתקע‪ ,‬להחליף‬
‫מילים‪ ,‬לדחוף מילות קישור קצרות‪ ,‬כמו "כן"‪" ,‬אז"‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ואז הופיע בחיי גורם שהחזיר הכל למצב הקודם‬
‫ואף החמיר אותו‪ .‬היה זה ילד בשם מאיר (שם‬
‫בדוי)‪ .‬הוא קלט את פגם הדיבור שלי והחל לחקות‬
‫אותי‪.‬‬
‫כבר חוויתי דברים כאלה‪ ,‬אך בניגוד לעבר‪ ,‬שבו‬
‫הדבר חלף מהר בלי שאתייחס אליו‪ ,‬כאן זה לא‬
‫עבר‪ .‬כן התייחסתי או לא התייחסתי ‪ -‬הוא היה‬
‫שם כדי להלבין את פניי‪ ,‬לשפוך את דמי‪ ,‬לחקות‬
‫אותי ולהפוך את הגמגום שלי למשהו מצחיק‪,‬‬
‫מבדר ומשונה מכפי שהוא‪.‬‬
‫הוא היה מחקה אותי בשם המשפחה שלי‪,‬‬
‫שתמיד הייתי נתקע בו; היה נעמד בפתח חדר‬
‫האוכל וצועק בקול שלא ניתן היה לפספס "משה‬
‫כו כו כו כו הן" (שם בדוי‪ ,‬הבאתי שם נפוץ למען‬
‫הדוגמא)‪.‬‬
‫הדבר היחיד שעלה בדעתי לעשות היה להכות‬
‫אותו‪ ,‬אבל‪ ,‬כמו שכל אחד מבין‪ ,‬זה רק הוכיח לו‬
‫שהוא מרגיז אותי והוא הגביר את קצב הפגיעות‪.‬‬
‫הגמגום שלי‪ ,‬שכבר השתפר בעשרות אחוזים‪,‬‬
‫נסוג לאחור והחמיר‪.‬‬
‫קלינאית התקשורת אמרה לאמי באחד‬
‫הטיפולים‪ ,‬שהתעללותו של ה"חבר" גורמת לכך‬
‫שהטיפול יורד לטמיון‪ ,‬ומעבר לכך‪ ,‬ההתעללות‬
‫מביאה להחמרת הגמגום‪.‬‬
‫באחת ההזדמנויות שמעתי אותה אומרת לאמא‬
‫שלי‪ ,‬שאם לא אצליח להתגבר על הגמגום‪ ,‬הוא‬
‫עלול להישאר לעולם‪ .‬הרגשתי שאני עומד מול‬
‫אויב אכזר שאינו מניח לנפשי‪ .‬קשה להבין כמה‬
‫שנאתי אותו‪.‬‬
‫היו לו חיישנים לדעת מתי אני הולך לטיפול‬
‫כדי לרדת עליי יותר‪ .‬בחדר האוכל‪ ,‬בפנימייה‪ ,‬בכל‬
‫מקום היה צורח מקצה העולם עד קצהו‪" :‬משה‬
‫כוכ כוכ כוכ הן"‪ ,‬ולבי היה מתרסק לרסיסים פעם‬
‫אחר פעם‪.‬‬
‫***‬
‫בשלב מסוים אמרה קלינאית התקשורת לאמי‪,‬‬
‫כי אם היא רוצה שהטיפול יהיה אפקטיבי‪ ,‬עליי‬
‫להישאר בבית יומיים אחרי כל טיפול‪ ,‬שזה שלושה‬
‫ימים בשבוע‪ ,‬אחרת הבחור ההוא הורס את כל מה‬
‫שאני משיג ואף מחמיר את הבעיה‪.‬‬
‫המחנך‪ ,‬שקלט שאני נעדר שלושה ימים בכל‬
‫שבוע‪ ,‬שאל את הוריי לפשר הדבר‪ ,‬ואז הבין את‬
‫חומרת הדבר‪.‬‬
‫אציין כאן‪ ,‬שבמשך כל השנים ניסה הצוות‬
‫הלימודי בבית הספר להפסיק את ההתעללות‪ ,‬אך‬
‫למאיר לא היה אכפת מהעונשים או מההערות של‬
‫הצוות‪ .‬הוא היה בעל מעמד חברתי גבוה‪ ,‬מפני‬
‫שהכל התייראו מהפה הגדול שלו ומיכולתו לבייש‬
‫ולבזות‪ .‬הייתה לו מעין עקשנות זדונית לדרוך עליי‬
‫ולהשפיל אותי‪.‬‬
‫כשהגעתי לגיל ‪ 14‬אמרה קלינאית התקשורת‬
‫לאמי שאני צריך להיות חזן בתפילה‪.‬‬
‫מובן שהתנגדתי‪" .‬אני לא יכול"‪ ,‬אמרתי לאמי‪.‬‬
‫"אני נמצא באטמוספירה אחרת‪ .‬איך אוכל להיות‬
‫חזן אם אני נתקע בכל שורה?"‪.‬‬
‫היא אמרה לאמי‪" :‬אני מציעה שתלכו לכותל‪ ,‬זה‬
‫מקום שאיש אינו מכיר אותו‪ ,‬ושם תעקבו איפה‬
‫הוא נתקע ואחר כך הוא יעבוד על זה"‪.‬‬
‫עשינו כדבריה‪ .‬הלכנו לכותל‪ ,‬התחלתי להתפלל‬
‫לפני העמוד‪ ,‬סמוך לעזרת הנשים‪ ,‬בעוד קלינאית‬
‫התקשורת נמצאת מצידה האחר של המחיצה‬
‫ורושמת בפנקס היכן אני נתקע‪.‬‬
‫נתקעתי די הרבה‪ .‬סיימתי את התפילה כשכולי‬
‫שטוף זיעה‪ ,‬עם אבן ענקית בתוך הלב‪ .‬חשתי שאני‬
‫חייב לזעוק לבורא עולם על מצבי ופתאום שאגתי‬
‫בקול‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬תן לו להרגיש את מה‬
‫שאני עובר!!!"‪ .‬היום אני יודע שלמרות הצער‬
‫והכאב שמאיר גרם לי‪ ,‬לא הייתי צריך להתפלל כך‪,‬‬
‫אולם אז‪ ,‬במצבי הקשה‪ ,‬הדברים היו חזקים ממני‬
‫ולא יכולתי לשלוט ברוחי‪.‬‬
‫כולם היו המומים‪ .‬הוריי‪ ,‬וכמובן המתפללים‪ ,‬אך‬
‫איש מהם לא אמר דבר‪.‬‬
‫יצאנו מהכותל בשתיקה‪ .‬הבנתי שהגעתי לרף‬
‫של סבל‪ ,‬שכך אי אפשר להמשיך‪ .‬סירבתי לדבר‬
‫עם הוריי דבר וחצי דבר‪ .‬לילה שלם התהפכתי על‬
‫משכבי ולקראת בוקר גמלה החלטה בלבי‪.‬‬
‫למחרת ניגשתי אל המחנך ואמרתי לו‪" :‬המורה‪,‬‬
‫אני רוצה לעבור שינוי מקצה לקצה‪ .‬אני רוצה‬
‫לעשות איתך הסכם‪ .‬אתה דואג לי למקום לימודים‬
‫טוב בעתיד‪ ,‬ואני מוכן לחתום לך שאני משתנה‬
‫מהקצה לקצה"‪.‬‬
‫חתמנו חוזה‪ .‬ממש כך‪ ,‬עם סעיפים ותתי‬
‫סעיפים‪ .‬תפסתי את עצמי ועשיתי שינוי של מאה‬
‫שמונים מעלות‪.‬‬
‫המחנך למד איתי כל בוקר ועוד שני בחורים‬
‫שלמדו שנה מעלי‪ .‬ישבתי ולמדתי בלי הפסקה‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬המשכתי לעבוד על התפילה במטרה‬
‫להכשיר אותי להיות חזן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הייתי נתקע‬
‫במילה "ואאאאימרו אמן"‪ ,‬אז למדתי איך להאריך‬
‫את האיאיאיאי במנגינה כדי לעקוף את הגמגום‬
‫ולהעמיד פנים שזה חלק מהנוסח ובכך להוריד את‬
‫הלחץ‪.‬‬
‫מאיר כמובן היה שם כדי לעלות על זה‪.‬‬
‫"כוכוכוכהן החליף את פניו ל"אאאאמרו אמן"‪.‬‬
‫מעולם לא פגשתי נער כל כך חכם להרע‪ ,‬אבל אני‬
‫כבר לא הגבתי‪ .‬המחנך היה מחזק אותי ואומר‪:‬‬
‫"עזוב אותו‪ .‬צוחק מי שצוחק אחרון‪ .‬לך עם הפנים‬
‫קדימה‪ .‬אל תסתכל אחורה‪ ,‬אתה מצליח‪ .‬אני ערב‬
‫לך"‪ .‬אלה היו המילים הקבועות שלו והן נתנו לי‬
‫חשק ואמביציה‪.‬‬
‫***‬
‫סיימנו את בית הספר הדתי‪ .‬מכל חברי השיעור‬
‫אני הייתי זה שהתקבל לישיבה חרדית‪ ,‬ועוד‬
‫הטובה מכולם‪ ,‬בעוד מאיר התקבל‪ ,‬יחד עם עוד‬
‫חבר‪ ,‬לישיבה תיכונית הנחשבת פחות טובה‪.‬‬
‫מיד כשנכנסתי לישיבה‪ ,‬התחברתי לראש‬
‫הישיבה שנתן לי את הנשמה והביע חום וידידות‬
‫רבה‪.‬‬
‫יומיים בדיוק לאחר תחילת הלימודים בישיבה‬
‫הגדולה‪ ,‬מתקשר אליי חברי מהישיבה הקטנה‪ ,‬זה‬
‫שנכנס יחד עם מאיר לישיבה אחרת‪ ,‬ואומר לי‪:‬‬
‫"אתה לא תאמין מה קרה"‪.‬‬
‫"מה קרה?"‬
‫"מאיר התחיל לגמגם"‪ ,‬הוא אומר לי‪.‬‬
‫טרקתי את הטלפון‪ .‬הבנתי שמאיר גייס חבר‬
‫נוסף כדי לצחוק עליי‪.‬‬
‫הוא שוב התקשר‪" .‬איני עובד עליך‪ ,‬הוא באמת‬
‫החל לגמגם"‪ .‬האמת‪ ,‬גם אם קצת האמנתי לו‪,‬‬
‫נמאס לי‪" .‬מה שתגיד"‪ ,‬אמרתי‪" .‬איני רוצה לשמוע‬
‫על זה"‪ ,‬ושוב טרקתי את הטלפון‪.‬‬
‫חזרתי לבית המדרש והבטחתי לעצמי להמשיך‬
‫את החיזוק שהיה לי בבית הספר‪ .‬ממש לא התאים‬
‫לי לחשוב כעת על מאיר או על כל מה שקשור‬
‫בעבר שלי‪.‬‬
‫ברגע שנכנסתי לישיבה חרדית גדולה קיבלתי‬
‫כוחות גדולים‪ .‬גם רוחנית‪ ,‬גם לימודית‪ ,‬ותתפלא‪,‬‬
‫גם חברתית‪ .‬בשיעור מעליי היו שני בחורים‬
‫שסבלו מגמגום כבד פי כמה משלי‪ ,‬ואני פשוט‬
‫התחלתי ללמד אותם איך למשוך את המילה כמו‬
‫מסטיק‪ ,‬איך לנגן את המילים‪ ,‬איך לעצור ולנשום‬
‫אוויר‪ .‬בעצם הפכתי לקלינאי התקשורת שלהם‬
‫והייתי גאה בכך‪.‬‬
‫שבועיים לאחר שהגעתי לישיבה‪ ,‬הודיעו לי‪:‬‬
‫"יש כאן איזה ראש ישיבה שמחפש אותך"‪.‬‬
‫היה זה ראש הישיבה שבה למד מאיר‪ ,‬הבחור‬
‫שהתעלל בי‪ .‬הוא הגיע לפגוש אותי ואני הבנתי‬
‫מה הוא רוצה‪.‬‬
‫ברחתי מהישיבה הביתה‪ ,‬לא לפני ששלחתי חבר‬
‫שיאמר לראש הישיבה מדוע ברחתי‪.‬‬
‫אמרתי לאבא שלי‪" :‬איני רוצה לחזור לעבר‪ .‬הם‬
‫רוצים להחזיר אותי בכוח"‪.‬‬
‫עודי מדבר וראש הישיבה שלי מתקשר ומבקש‪:‬‬
‫"תגיע למשרד"‪.‬‬
‫הלכתי עם אבי‪ .‬הגענו למשרד וראינו את שני‬
‫ראשי הישיבות יושבים שם יחד‪.‬‬
‫"אתה יודע מה קרה? הוא לקה בגמגום כבד‪.‬‬
‫הוא כמעט לא יכול להוציא מילה מהפה‪ .‬אנחנו‬
‫מבקשים שתסלח לו"‪.‬‬
‫התחלתי לבכות‪ .‬הכל התפוצץ לי בפנים‪" .‬הוריי‬
‫‪49‬‬
‫השקיעו בי הון‪ .‬הוא רצח אותי‪ .‬האם גם אז באו‬
‫אליו משלחות כדי שיפסיק? מה אתם רוצים‬
‫ממני?"‪.‬‬
‫הם היו המומים‪ .‬אבי ביקש ממני לצאת ונשאר‬
‫איתם‪ .‬כעבור מחצית השעה הם יצאו ואמרו‪:‬‬
‫"אנחנו מבקשים את סליחתך‪ ,‬לא ידענו מה עברת‪.‬‬
‫אין לנו שום טענה אליך"‪.‬‬
‫הימים חולפים‪.‬‬
‫החבר מהישיבה של מאיר התקשר אליי מספר‬
‫פעמים‪" .‬הוא מגמגם כבד"‪ ,‬אמר לי‪" ,‬הוא אינו יכול‬
‫להוציא מילה מהפה‪ .‬אתה לא מבין איזה חרדות יש‬
‫לו‪ .‬הוא מבין היטב‪-‬היטב מאיפה זה מגיע"‪.‬‬
‫באחת השיחות ביקשתי ממנו שיביא את מאיר‬
‫לטלפון‪ .‬הוא הגיש לו את השפורפרת‪.‬‬
‫"בוקר טוב‪ ,‬מה שלומך?"‪ ,‬שאלתי אותו‪.‬‬
‫"אאאאאאאא‪ ."....‬חשבתי שהוא שוב צוחק עליי‪.‬‬
‫פשוט לא התרגלתי לשמוע אותו מגמגם‪.‬‬
‫שוב "אאאאאאא‪."....‬‬
‫שתקתי‪ .‬לא יכולתי להאמין שזה אמיתי‪ .‬הוא‬
‫איכשהו הוציא שברי מילים‪ .‬בכה‪ .‬אמר שהוא‬
‫מבקש סליחה ושהוא מאד רוצה שאמחל לו‪.‬‬
‫ואז הוא עשה טעות‪" :‬תשמע‪ ,‬כוכוכוכו‪."...‬‬
‫טרקתי את הטלפון‪.‬‬
‫אני יודע שהפעם הוא לא התכוון ללעוג לי‪ ,‬אבל‬
‫הוא העיר את כל הכאב שהיה בתוכי‪.‬‬
‫***‬
‫ראש הישיבה החל לדבר איתי יום‪-‬יום‪ .‬הוא לא‬
‫לחץ‪ .‬אמר לי‪" :‬איני מבקש שתסלח‪ ,‬אבל רק תשמע‬
‫אותי"‪ .‬הוא דיבר איתי דברי מוסר וחיזוק‪ ,‬שאנחנו‬
‫באנו לתקן דברים בעולם ועוד ועוד‪.‬‬
‫הייתי יושב עם ראש הישיבה על חשבון זמנו‬
‫הפרטי‪ .‬היו לי התפרצויות בכי כשהיה מתעורר‬
‫בי המצפון‪ .‬הוא השקיע שעות רבות‪ ,‬דיבר איתי‬
‫בלימוד ותוך כדי הלימוד גם אמר לי דברי חיזוק‪.‬‬
‫הוא עשה זאת על מנת להתחבר אליי‪ ,‬לגרום לי‬
‫להירגע מכל מה שעברתי‪.‬‬
‫בזכותו הסכמתי להיפגש עם מאיר ולדבר איתו‪.‬‬
‫בעוד אני התקדמתי בנושא הדיבור עד כי כמעט‬
‫לא ניכר עליי שאני מגמגם‪ ,‬בזכות תרגילים ומשמעת‬
‫עצמית שלמדתי בכל הנוגע לעקיפת הבעיה‪ ,‬מצבו‬
‫היה גרוע מהמצב החמור ביותר שהייתי בו‪.‬‬
‫ראיתי מולי שבר כלי‪ ,‬שלא מצליח להוציא חצי‬
‫משפט מהפה‪ .‬מהר מאד הבנתי שהגמגום היה‬
‫הבעיה הקטנה שלו‪ .‬מבחור חברותי שנמצא במרכז‬
‫החברה‪ ,‬הוא נעשה חסר ביטחון ואפוף חרדות‪.‬‬
‫אני חושב שהידיעה כי מה שקורה לו אינו פגם‬
‫טבעי אלא עונש משמים‪ ,‬ערערה את נפשו וגרמה‬
‫לו חרדה יום‪-‬יומית‪ .‬לא יכולתי שלא לרחם עליו‪.‬‬
‫ישבתי לידו‪ ,‬הקשבתי לשברי מילותיו‪ ,‬אמרתי לו‬
‫כי אני עושה הכל כדי למחול לו‪ ,‬אבל זה ייקח זמן‪.‬‬
‫אם היו לי מחשבות לפני המפגש להטיח בו דברים‪,‬‬
‫הן חלפו ברגע שראיתיו‪ .‬לא היה צורך להטיח בו‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫אמרתי לו‪" :‬תראה‪ ,‬אני מאמין שאמצא כוחות‬
‫לסלוח לך‪ ,‬וכדי שתראה את רצינות כוונותיי‪,‬‬
‫אני מתכוון לשלוח את אמי לדבר עם קלינאית‬
‫התקשורת שלי‪ ,‬שהיא מהמיוחדות בתחום‪,‬‬
‫שתסכים לקבל אותך למרות התורות הארוכים של‬
‫המבקשים להיעזר בה"‪.‬‬
‫ראיתי שהוא הופתע‪ .‬הוא מלמל בקושי רב דברי‬
‫תודה‪ ,‬ובליבי גמלה החלטה שאעשה זאת בשלבים‪.‬‬
‫‪ 50‬תחילה אעזור לו ולאחר מכן אמצא כוחות לסלוח‬
‫לו על שנות הסבל הנוראות שהנחיל לי‪.‬‬
‫לא תאמין מה שקרה בימים שלאחר מכן‪.‬‬
‫היינו בתהליך של סיום טיפול‪ ,‬כי אני כבר‬
‫דיברתי כאחד האדם‪ ,‬ואז‪ ,‬במפגש שלפני האחרון‪,‬‬
‫אמי אמרה לה‪" :‬תראי‪ ,‬יש מטופל חדש שאני רוצה‬
‫להפנות אלייך"‪.‬‬
‫"את מתכוונת לאחד הבחורים בשיעור מעל‬
‫בנך?"‪.‬‬
‫"לא"‪ ,‬השיבה‪" .‬אני מדברת על מאיר‪ ,‬הילד‬
‫שהתעלל‪."...‬‬
‫השתררה שתיקה‪ .‬היא הביטה בי ואמרה‪" :‬אתה‬
‫צדיק אמיתי‪ .‬אין הרבה נערים שהיו מוכנים כך‬
‫לסייע למי שפגע בהם"‪.‬‬
‫אחר כך אמרה‪" :‬אולי נשלח אותו למטפל אחר‪.‬‬
‫אני חוששת שלמרות אצילותך‪ ,‬זה עלול לפגוע בך"‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬זה חלק מתהליך הפיוס"‪ ,‬אמרתי‪" .‬אני‬
‫חושב שאחרי שאסייע לו אוכל גם לסלוח לו‪ .‬אני‬
‫מבקש שתעזרי לי"‪.‬‬
‫"בסדר‪ .‬כעת היומן שלי מלא (היא הייתה‬
‫קלינאית מבוקשת מאד)‪ ,‬אבל בעוד שבוע יש לי‬
‫תור אחרון עם אחד המטופלים‪ ,‬שברוך ה' כבר‬
‫מדבר באופן שוטף ולא צריך אותי‪ .‬אני מתכוונת‬
‫אליך‪ .‬אני חושבת שזה יהיה מאד סמלי שברגע‬
‫שאני מסיימת איתך‪ ,‬אתחיל לסייע לנער שגרם לך‬
‫לכל ההפרעות הנוראות האלה"‪.‬‬
‫סיכמנו להיפגש ביום ראשון שלאחר מכן‪ ,‬ושבוע‬
‫לאחר מכן היא תתחיל לעבוד עם מאיר‪.‬‬
‫הודעתי זאת לראש הישיבה‪ ,‬שהודיע להוריו של‬
‫מאיר‪ ,‬והם אכן סיכמו להגיע ביום ראשון שבועיים‬
‫לאחר מכן‪.‬‬
‫ביום חמישי‪ ,‬שלושה ימים לפני המפגש האחרון‪,‬‬
‫אירסה תמר‪ ,‬קלינאית התקשורת‪ ,‬את בנה הבכור‪.‬‬
‫הוזמנו לאירוסין‪ ,‬ממש כבני משפחה‪ .‬היינו שם‪,‬‬
‫הוריי ואני‪ ,‬ושמחנו עם כולם‪ .‬תמר מצאה זמן‬
‫לומר לאמי שהיא מחכה למפגש האחרון שלה עם‬
‫משפחתנו‪ ,‬וכמה שהמפגש משמח ‪ -‬כך הוא עצוב‪.‬‬
‫אלו המילים שאמרה‪.‬‬
‫אלא שתכניות לחוד ומציאות לחוד‪.‬‬
‫באותו לילה שאירסה תמר את בנה בכורה‪,‬‬
‫היא הלכה לישון ובבוקר לא קמה‪ .‬נפטרה במיתת‬
‫נשיקה‪.‬‬
‫אין מילים שיתארו את עוצמת ההלם והכאב‬
‫שהיו מנת חלקנו‪ ,‬המשפחה כולה‪.‬‬
‫היינו בהלוויה‪ ,‬ואיש לא הבין מי המשפחה‬
‫שמתייפחת שם לא פחות מהילדים‪.‬‬
‫יום ראשון הגיע‪ ,‬היום שבו היינו צריכים להיפרד‬
‫מהטיפולים‪ ,‬ואנחנו כבר נפרדנו ביום חמישי‪.‬‬
‫חברי התקשר אליי ואמר שמאיר נמצא במצב‬
‫נורא‪ .‬מבחינתו‪ ,‬הוא מרגיש שאלוקים מעניש אותו‪.‬‬
‫קודם הטיל עליו עונש כל כך קשה‪ ,‬מידה כנגד‬
‫מידה‪ ,‬וכעת קטף את מי שהיה יכול לסייע לו‪ .‬הוא‬
‫תלה כל כך הרבה תקוות בטיפול הזה וכעת אפסה‬
‫תקוותו‪.‬‬
‫זה נגע לליבי‪ .‬הבנתי שמאיר נמצא במקום הנמוך‬
‫ביותר שאדם יכול להגיע אליו‪ .‬החלטה גמלה בליבי‪.‬‬
‫נכנסתי לראש הישיבה ואמרתי לו שאני מרגיש‬
‫שאני יכול לסלוח לו‪.‬‬
‫הוא חקר היטב אם אני בטוח שאני יכול לסלוח‬
‫לו מכל הלב‪ .‬הוא בא אליי הפוך על הפוך‪" .‬שלוש‬
‫שנים הוא עינה אותך ופגע בך כל כך‪ ,‬אתה באמת‬
‫מרגיש שאתה יכול לסלוח לו?"‪.‬‬
‫אמרתי לו שאני מרגיש שכן ושאני רוצה שזה‬
‫יהיה לעילוי נשמתה של תמר‪ ,‬קלינאית התקשורת‪.‬‬
‫הוא חיבק אותי ואמר‪" :‬אינך יודע אלו זכויות יש‬
‫לך"‪ .‬ואז הוא הוציא נוסח מחילה של הגר"א כדי‬
‫שאומר אותו‪.‬‬
‫כך עשיתי‪ .‬פתחתי את הדף והתחלתי לקרוא‬
‫מתוכו‪ .‬איני זוכר את הנוסח‪ ,‬רק כמה מילים‪:‬‬
‫"אני מוחל וסולח בכל ליבי ובכל מאודי לפלוני בן‬
‫פלונית‪ ,"...‬ואת זה הייתי צריך לומר שלוש פעמים‪.‬‬
‫ברגע שעשיתי זאת‪ ,‬ירדה אבן ענקית מליבי‪ .‬היו‬
‫לי ייסורי מצפון על סבלו של מאיר ועל כך שהוא‬
‫מגמגם כבד הרבה יותר משהייתי אי פעם‪ .‬המחילה‬
‫הייתה בלב שלם‪ ,‬גם משום שבאה בתהליך‪.‬‬
‫***‬
‫בפעם השנייה אכתוב כאן‪ :‬לא תאמין מה קרה‪.‬‬
‫למחרת בצהריים מתקשר אליי חברי לשעבר‪:‬‬
‫"תגיד‪ ,‬מה עשית בימים האחרונים?"‪.‬‬
‫"למה אתה שואל?"‪.‬‬
‫"מאתמול בערב חל שינוי אדיר אצל מאיר‪ .‬הוא‬
‫אמנם עדיין מגמגם‪ ,‬אבל הוא לפחות יכול לדבר‪ .‬זה‬
‫שינוי של מאות אחוזים וזה הגיע בשנייה"‪.‬‬
‫אמרתי לו‪" :‬כן‪ ,‬אתמול בבוקר סלחתי לו"‪.‬‬
‫חברי לא האמין למשמע אוזניו‪ ,‬עד שסיפרתי לו‬
‫בפרוטרוט כל מה שאירע‪ ,‬והאמת‪ ,‬אני בטוח שגם‬
‫אתה לא מאמין‪ .‬דברים כאלה פשוט לא מתרחשים‪.‬‬
‫בתוך שעה הגיע ראש הישיבה של מאיר בבהילות‬
‫לישיבה‪ .‬הוא רצה לדעת אם אכן מה שסיפרתי נכון‪.‬‬
‫הוא לא יכול היה להאמין‪ .‬הוא התיישב מולי ומול‬
‫ראש הישיבה שלי‪ ,‬וזה אמר לו‪" :‬הכל נכון‪ .‬שלשום‬
‫בלילה נתתי לו את נוסח הגר"א למחילה‪ ,‬ואתמול‬
‫בבוקר הוא סלח לו בלב שלם"‪.‬‬
‫ראש הישיבה אמר לי‪" :‬מה אתה חנון אף הוא‬
‫חנון" והעתיר עליי תשבחות וברכות‪ .‬אמר שבכל‬
‫שנותיו לא נתקל במסר כל כך ישיר משמים על‬
‫עניין של בין אדם לחברו‪" .‬זהו מסר כפול‪ .‬גם‬
‫העונש שלו וגם המחילה שלך"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫ועם המסר הגדול הזה אני מסיים את סיפורי‬
‫ורוצה לקרוא לכל בני האדם‪ ,‬בעיקר לילדים ולבני‬
‫נוער‪ :‬שימרו על עצמכם מכל משמר מלפגוע‬
‫בזולתכם‪ .‬בורא עולם הרחום והחנון אינו סולח על‬
‫עבירות שבין אדם לחברו והוא עלול‪ ,‬חלילה‪ ,‬לשלם‬
‫לכם כאן בעולם הזה‪.‬‬
‫אם פגעתם במישהו‪ ,‬רוצו ובקשו את סליחתו פן‬
‫יהיה מאוחר‪.‬‬
‫סוף דבר‪ :‬נישאתי בגיל צעיר מאד‪ .‬כיום אני‬
‫עוסק בחינוך ומצליח מאד בעבודתי‪ .‬בכל שנה‪,‬‬
‫כבר בשיעורים הראשונים אני מספר לתלמידיי את‬
‫הסיפור המיוחד הזה‪ ,‬והאמן לי‪ ,‬אולי בגלל הרושם‬
‫האדיר של הסיפור‪ ,‬אני כמעט ולא פוגש במהלך‬
‫השנה בתלמידים שלי הפוגעים במתכוון בזולתם‪.‬‬
‫הסיפור האישי שלי נושא בחובו מסר שלא מרפה‪,‬‬
‫וזו הסיבה שהחלטתי לחלוק אותו עם כלל הציבור‪.‬‬
‫***‬
‫לע"נ תמר ברגר ז"ל‪ ,‬מחלוצות קלינאיות‬
‫התקשורת במגזר הדתי‪-‬חרדי‪ ,‬שבי"ג בתמוז תשע"ד‬
‫מלאו ‪ 17‬שנים לפטירתה הפתאומית בגיל ‪ ,57‬ביום‬
‫אירוסי בנה הרב שמואל ברגר הי"ו‪ .‬הותירה דור‬
‫ישרים מבורך וזכתה שאלפי מטופלים זכו לבטא‬
‫עצמם בזכותה‪.‬‬
‫'ניתן להשיג את ספרי חיים ולדר לילדים‬
‫ולמבוגרים בארגון הידברות בטל' ‪.073-2221250‬‬
‫בס”ד‬
‫רוצה לקבל ‪50‬‬
‫עלוני שבת חינם‬
‫למשך ‪ 3‬חודשים?‬
‫הידברות מזמינה אותך להיות שותף לפרויקט המצליח‬
‫“שבתות בקהילה”‬
‫במסגרתו הידברות שולחת מדי שבת מרצה בכיר לבתי הכנסת ברחבי הארץ‬
‫איך תוכל לעזור לנו?‬
‫על ידי שתעביר לנו‬
‫לפחות ‪ 2‬מספרי טלפון‬
‫של גבאיי בית כנסת‬
‫באזור מגורך‪.‬‬
‫מה תפקידנו?‬
‫אנחנו ניצור קשר עם הגבאים‬
‫ונציע להם לקיים שבת כזו אצלם בבית הכנסת‪.‬‬
‫במידה ותתקיים שבת אירוח בעקבות מס’ טלפון שמסרת‪,‬‬
‫תזכה בעוד ‪ 50‬עלוני שבת למשך שלושה חודשים‪.‬‬
‫הזמנת המרצה אינה כרוכה בתשלום ולמען זיכוי הרבים‬
‫להצטרפות לפרוייקט “שבתות בקהילה”‪:‬‬
‫‪052-9551577 073-222-1361‬‬
‫מחירים‬
‫מיוחדים‬
‫לקוראי‬
‫הידברות‬
‫ניתן להשאיר הודעה בתא הקולי‬