רעיוני באמצעים אדריכלים חידוש - ישיבות ההסדר

‫ישיבות ההסדר‪ -‬חידוש רעיוני באמצעים אדריכלים‬
‫דניאל קופל‬
‫פתיחה‬
‫ישיבות ההסדר נולדו מתוך קרע עמוק בציבור הדתי‪ -‬לאומי‪ .‬בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים הצבא‬
‫נתפס בציבור הדתי לא רק כהכרח המציאות אלא כאידיאל של ממש‪ ,‬במקרים מסויימים השירות בצה"ל‬
‫קיבל מעמד משיחי וקדוש‪ .‬מנגד‪ ,‬הגיוס מיד עם סיום הלימודים בתיכון לתקופה של ‪ 3‬שנים מנע מהבחור‬
‫הדתי את היכולת לגדול בתורה או חשוב מכך‪ ,‬מהיכולת של הציבור הדתי לייצר מנהיגים מהדור הצעיר‪ .‬ראשי‬
‫הציבור הדתי היו בבעייה כאשר מצד אחד הרגישו צורך לצודד בשירות הצבאי ובהשתתפות בהגנה על הארץ‪,‬‬
‫ומאידך‪ ,‬הרגישו מאויימים מהעולם החרדי על היכולת להתחרות ברמת לימוד התורה‪ .‬העולם החרדי תמיד‬
‫טען שהשירות בצה"ל מונע את היכולת של התלמיד לגדול בעולם התורה ועל מנת להוציא מנהיגים של הדור‬
‫הבא יש לוותר על השירות בצבא ‪ .1‬ישיבות ההסדר קמו כמענה לבעיה זו‪ .‬ישיבת ההסדר היה הכרזה של‬
‫הציבור הדתי – לאומי שניתן לשרת בצה"ל ועדיין לא לוותר על עיצוב החיים הדתיים ע"י לימוד תורה‬
‫‪2‬‬
‫מעמיקה במשך תקופה רצינית‪.‬‬
‫‪F0‬‬
‫‪F1‬‬
‫הוגי רעיון ישיבות ההסדר חשו שלא מספיק למכור את הרעיון כאילוץ ופשרה בין שני הכרחים אלא שישיבת‬
‫ההסדר צריכה להיות פיתרון אידאלי ולכתחילה המתחשבת במדינה וצרכיה ‪ .3‬ישיבות ההסדר היוו פוטנציאל‬
‫חדש לצקת תוכן חדש לעולם הישיבות‪ ,‬עולם שעד אז היה המשך טבעי של ישיבות הגלות והתפוצות ולא עבר‬
‫רפורמות רציניות מאז‪ .‬ייסוד ישיבת ההסדר היוה פתח לערער את שיטות הלימוד המסורתיות שהיו נהוגות‬
‫בישיבות באירופה ולהציע אלטרנטיבה חדשנית המתאימה עצמה למציאות הציונית במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪F2‬‬
‫ישיבת הר עציון‬
‫ראשון הישיבות שקם מראשיתה כישיבת הסדר היה ישיבת הר עציון‪ .‬הוגי הרעיון‪ ,‬משה מושקוביץ וחנן פורת‪,‬‬
‫נמנו עם מתיישבי גוש עציון המקורית שנחרבה ב‪ 1948‬במלחמת העצמאות‪ .‬לאחר כיבושה מחדש של הגוש‬
‫וההתישבות המחודשת בכפר עציון ראו בישיבה הזדמנות טובה כדי ליישב מחדש את האיזור‪ .‬מושקוביץ‬
‫ופורת הזמינו את הרב יהודה עמיטל לעמוד בראש הישיבה ולהקימה‪ .‬הר' עמיטל היה ניצול שואה שהגיע‬
‫לארץ לפני קום המדינה והשתתף בהגנה ומאוחר יותר בצה"ל בזמן מלחמת העצמאות‪ .‬עמיטל התחנך בישיבת‬
‫חברון החרדית אך היה מעורב תמיד בחברה הישראלית וראה עצמו כציוני וכחלוץ‪.‬‬
‫הישיבה החלה את דרכה ב‪ 1968‬בקיבוץ כפר עציון עם קבוצת תלמידים קטנה שמנתה כ‪ 20‬איש‪ .‬בשנים‬
‫הראשונות של הישיבה נוצק תוכנה של ישיבת ההסדר החדשה‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 70‬עבר הישיבה לגבעה חדשה‬
‫בגוש עציון ועזר לייסד את היישוב אלון שבות שנבנתה סביב הישיבה‪ .‬בסמוך למעבר לאלון שבות החלה תכנון‬
‫בית המדרש הקבוע והקמפוס של הישיבה‪ .‬עיצוב דמותה של הישיבה נעשה בד בבד עם עיצוב המבנה הפיזי של‬
‫הישיבה וניתן לראות כיצד האידאולוגיה החדשה של הישיבה וצורת הלימוד הייחודית באו לידיי ביטוי גם‬
‫במאפיינים הפיזיים שלה ובמקרים מסויימים המהפך האידאולוגי בא לידי ביטוי אף יותר באדריכלות מאשר‬
‫בתוכן עצמו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫עמיטל‪2000 ,‬‬
‫ליכטנשטיין‪1983 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ibid‬‬
‫‪2‬‬
‫בהמשך ננסה לעמוד על השוואות אלו בין עולם האידיאות של ישיבת ההסדר ובין הביטויים הגשמיים שהם‬
‫קיבלו בישיבת הר עציון בפרט ובעולם ישיבות ההסדר בכלל‪.‬‬
‫משכן הישיבה הראשו ן בקיבוץ כפר עציון ‪ .‬מקור ‪ :‬ארכיון ישיבת הר עציון‬
‫מבנה הישיבה בבנייה‪ ,‬אלון שבות ‪ 1974‬לערך‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון ישיבת הר עציון‪.‬‬
‫התינוק הבוכה‬
‫אחד מעמודי הטווח שעליהם מושט הישיבה היה סיפור שנהג הרב עמיטל לספר לעיתים קרובות על התינוק‬
‫הבוכה‪ .‬בסיפור יש סבא השומע את נכדו בוכה בחדר הסמוך‪ .‬כשהסבא ניגש לתינוק להרגיעו הוא רואה את‬
‫בנו‪ ,‬אביו של הילד יושב לידו ולומד‪ .‬כשהסבא שואל את בנו מדוע לא פנה אל הילד הבן עונה שלא שמע את בכי‬
‫התינוק מתוך שהיה שקוע בלימודו‪ .‬הרב עמיטל חזר והדגיש שיש לשמוע את קול התינוק הבוכה וכי הלימוד‬
‫בישיבה אסור שתהה מנותקת ממה שקורה בעולם בחוץ‪ .‬על הלומדים בישיבה תמיד להיות מודעים למתרחש‬
‫‪4‬‬
‫בעולם ולהיות קשובים לצרכי העם‪.‬‬
‫‪F3‬‬
‫עקרון זה קיבל ביטוים שונים בישיבה‪ ,‬ברמה הסימבולית וברמה הערכית‪ .‬בהצעה המקורית של אדריכלית‬
‫הישיבה‪ ,‬ריטה דונסקי – פוירשטיין‪ ,‬לבית המדרש לא היה מתוכנן חלונות בגובה העיניים‪ .‬הר' עמיטל התעקש‬
‫על כך שלא יתכן שלא יהיה ניתן להסתכל החוצה מבית המדרש‪ .‬ברמה הרעיונית צריך להיות ברור שבית‬
‫המדרש הוא מקום שתמיד מסתכלים ממנו החוצה ואסור להתנתק משאר העולם אל תוך ‪ 4‬כותלי הישיבה‪.‬‬
‫מעורבות הישיבה בתוך החברה הישראלית תמוהה לתוך מבנה הישיבה‪ .‬בצמוד לבית המדרש של ישיבת‬
‫ההסדר פועל מכללת הרצוג‪ -‬מכון להכשרת מורים‪ .‬הישיבה רואה בחינוך את הדרך לתרום חזרה לחברה‪.‬‬
‫להחלטה למקם מכללה בתוך הקמפוס של הישיבה היו השלכות רבות‪ .‬ישיבת הר עציון נאלץ לעבור תהליך‬
‫אקדמיזציה כדי להתאים עצמה לרמה אקדמית ראויה עבור המכללה‪ .‬תהליך זה כולל פתיחת ספריה פדגוגית‪,‬‬
‫מחקרית‪ ,‬אשר מכיל בתוכו כתבים כללים מעולם הספרות הכללית‪ .‬שיעורי המכללה הפתוחים גם לתלמידי‬
‫הישיבה כוללים נושאים מגוונים בעולם הרוח והמחקר‪ ,‬דבר שלא היה מקובל בעולם הישיבות קודם לכן ואף‬
‫ספג ביקורת רבה מבפנים ומחוץ לחברה הדתית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הישיבה ראתה לנכון להשקיע משאבים רבים בתיפוח המראה הכללי של הקמפוס‪ .‬סביב מבנה בית‬
‫המדרש משתרע בריכת דגים גדולה‪ .‬מעבר לפנימיות ולשירותים ההכרחים הקמפוס של הישיבה מכילה בתוכה‬
‫מדשאות גדולים‪ ,‬עצי פרי ופיתוח נופי מהודר‪ .‬שבילי הישיבה והשטחים הציבוריים והירוקים משמש את כלל‬
‫הישוב במהלך השבוע ובמיוחד בשבתות‪ .‬הקפוס משדר פתיחות כלפי היישוב ואין לו גבולות ברורים היכן הוא‬
‫מתחיל והיכן נגמר‪.‬‬
‫עמיטל‪2005 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫חזית בית המדרש‪ .‬קוביות הזכוכית בחלק העליון אשר תוכננו עבור כל החזית והחלונות הגדולים ע"פ דרישת הר' עמיטל‪.‬‬
‫צילום‪:‬דניאל קופל‬
‫מפת הקמפוס‪ .‬מכללת הרצוג בצמוד לבניין הישיבה ובניין הספריה המחבר בין השניים‪ .‬החיבור בין הקמפוס לשאר היישוב‪ .‬מקור‪:‬‬
‫משרד ישיבת הר עציון‬
‫שבילי הישיבה בקמפוס והגנים המתופחים‪ .‬צילום‪ :‬דניאל קופל‬
‫ספרא וסייפא‬
‫למעשה קיים הפרדה ברורה בין התקופה שבה התלמיד נמצא בישיבה‪ ,‬שאז הוא בן ישיבה לכל דבר‪ ,‬ובין הזמן‬
‫בו הוא משרת בצבא‪ ,‬שאז הוא חייל לכל דבר‪ .‬אך ההפרדה הזאת קשה לישיבת ההסדר מבחינה תדמיתית‪.‬‬
‫הישיבה תמיד חיפשה דרכים לנסות לשלב את השניים ולטשטש את המעבר מאחד לשני‪ .‬במקום לראות את‬
‫מסלול ההסדר כתקופה של ישיבה ולאחר מכן תקופת הצבא ולבסוף חזרה לישיבה‪ ,‬הישיבות חיפשו דרך‬
‫לקשר בין השניים ולראות את הכל כמסלול אחד ארוך המכיל בתוכו את שני המרכיבים‪.‬‬
‫קשר זה בא לידי ביטוי בעלון שבועי שנשלח לחיילים המשרתים בשטח‪ ,‬בביקורים תקופתיים של רבני הישיבה‬
‫בבסיסים הצבאיים ועוד פעילויות משותפות כאלה ואחרים‪ .‬בנוסף לזה‪ ,‬הישיבה במודע או שלא במודע מצאה‬
‫דרכים להחדיר את רוח הצבא חזרה לתוך עולם בית המדרש‪ .‬דוגמא מובהקת לכך היא האייקון של ישיבות‬
‫ההסדר‪ ,‬תלמיד היושב ולומד גמרא בזמן שהוא שומר עם העוזי בפתח בית המדרש‪ .‬עמדת השמירה שהייתה‬
‫נחוצה למען בטחונם של האנשים בישיבה‪ ,‬בהתחשב בעובדה שמדובר בישוב חדש וקטן בצמוד לכפרים ערביים‬
‫עוינים‪ ,‬נהפך לסמל אידאולוגי שבו נהגו להתפאר אנשי ההסדר‪.‬‬
‫בישיבת הר עציון צפציפית היה עוד מאפיין בולט המראה את הקשר בין עולם התורה לעולם הצה"לי‪ .‬בית‬
‫המדרש הקבוע של הישיבה נחנך רק ב‪ .1977‬היה זה כבר אחרי מלחמת יום הכיפורים בו נהרגו תלמידים רבים‬
‫מבית המדרש‪ .‬ההלם ממותם של התלמידים השאיר חותם עמוק על רבני הישיבה והיה חשוב להם להנציח את‬
‫זכרונם בצורה בולטת‪ .‬לזכרם הוקם פינת זיכרון בצמוד לכניסה לבית המדרש באופן הניכר שיש קשר הדוק‬
‫בין החיילים הנמצאים בקרב לבין מי שמקדיש את זמנו ללימוד‪.‬‬
‫קשר נוסף‪ ,‬פרקטי יותר‪ ,‬בין השניים הוא התכווצות בית המדרש‪ .‬בשונה מהישיבות הליטאיות החרדיות שבו‬
‫יש זמני לימוד מוגדים בשנה וכל התלמידים מתחילים את שנת הלימודים באותו התאריך‪ ,‬ישיבות ההסדר‬
‫נאלצו להתמודד עם מצב שבו בתקופות שונות של השנה ישנם מספר שונה של תלמידים היות והגיוס לצבא‬
‫אינו מתאים ללוח השנה הישיבתית ‪ .5‬בהר עציון מצאו פיתרון אדריכלי לבעיה‪ .‬בית המדרש יודע להתקווץ‬
‫ולהתרחב בהתאם לכמות התלמידים בכל זמן נתון‪ .‬היכל הישיבה בנוי מאולם מרכזי גדול ו"רמפה" מוגבהת‬
‫אשר יכולה להוות חלק אינטגרלי מבית המדרש בעת בצורך אך ניתן גם לפנות את האיזור בזמן שיש פחות‬
‫תלמידים וכך בית המדרש אך פעם אינו מרגיש ריק‪.‬‬
‫‪F4‬‬
‫עמדת השמירה ואייקון ישיבות ההסדר‪ ,‬בחור לומד עם עוזי בצד‪ .‬מקור‪ :‬חוברת י"ג שנים לישיבת הר עציון‬
‫פימת זיכרון עם שמות הנופלים בכניסה לבית המדרש‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון הישיבה‬
‫חרל"פ‪1984 ,‬‬
‫‪5‬‬
‫"רמפה"‬
‫בית‬
‫המדרש‬
‫חתך‪ .‬בית המדרש מתקווץ ומתרחב בהתאם לכמות התלמידים‪ .‬מקןר‪ :‬חרל"פ‪ ,‬בתי כנסת בארץ ישראל‪.‬‬
‫בן תורה – דמות התלמיד‬
‫באירופה‪ ,‬בשונה אולי מהמקובל לחשוב‪ ,‬רק בודדים זכו ללמוד תורה בישיבה‪ .‬בעיירה או ה"שטייטל" רק‬
‫יחידי הסגולה‪ ,‬העילויים‪ ,‬נשלחו להמשיך ללמוד בישיבה ואילו כל השאר הלכו ללמוד מקצוע ולעבוד‪ .‬נגזרת‬
‫מכך שהאווירה בבית המדרש הליטאי היה תמיד זו של תחרות ומצויינות אשר כל אחד נדרש להקדיש את חייו‬
‫לתורה‪ .‬קו מחשבה זו המשיך בצורה מסויימת גם לישיבות החרדיות בארץ‪ .‬גישת הישיבה הייתה תמיד שעל‬
‫התלמידים לשאוף להישאר בישיבה כמה שיותר ושהטובים ביותר יהפכו לרבנים‪.‬‬
‫מסלול ההסדר ייצג עולם ערכים שונה לגמרי‪ .‬האפשרות לשלב צבא עם ישיבה פתח את דלתי בית המדרש‬
‫לציבור הרבה יותר גדול של תלמידים‪ .‬אנשים רבים אשר לא עלה על דעתם קודם לכן להשקיע את זמנם‬
‫בלימוד בישיבה פתאום מצאו בזה עניין‪ .‬בהר עציון גדל מספר התלמידים מ‪ 20‬בשנה הראשונה לכ‪500‬‬
‫תלמידים בכלל הישיבה תוך מספר שנים מועט ‪ .6‬הישיבה משכה אליו תלמידים ישראלים רבים וגם בני חו"ל‬
‫שבאו לישראל ללמוד במשך שנה לפני שחזרו לארצם ללימודים אקדאמיים‪.‬‬
‫‪F5‬‬
‫תלמידים רבים הגיעו לישיבה מתוך ראייה ברורה כי בכוונתם להמשיך ללימודים אקדמיים בתום המסלול‬
‫ושאין בכוונתם להמשיך לרבנות‪ .‬המגוון הגדול בין התלמידים הוליד צורך בשינוי תכני הישיבה והתאמתו‬
‫לציבור הרחב יותר וגם בשינוי גישה ביחס בין הרב לתלמיד‪ .‬הישיבות הסדר החלו להוסיף מגוון נושאים‬
‫בלימוד כגון שיעורי מחשבה‪ ,‬אמונה‪ ,‬הגות יהודית‪ ,‬הלכה ותנ"ך‪ .‬הפריצה החוצה מלימוד אך ורק של התלמוד‬
‫הבבלי אף הוא נחשב למהפכני בעולם הישיבתי ‪.7‬‬
‫‪F6‬‬
‫התמורות בתכני הלימוד הובילו גם לשינוי בתפיסת מקום ראש הישיבה והרבנים‪ .‬ראש הישיבה כבר לא היה‬
‫בהכרח האחראי להעביר את השיעור המרכזי בגמרא אלא הרחיב את היריעה גם לנושאים אחרים‪ .‬היחס בין‬
‫הרב והתלמיד השתנה מאוד בהתאם‪ .‬הרב הפך מדמות מוערצת ורחוקה לאדם שניתן להתייעץ איתו כמעט‬
‫כשווה בין שווים‪ .‬הגיבוש בין התלמידים קיבל חשיבות נוספת‪ .‬דיבוק החברים בלימוד כמו גם בצבא אפיין את‬
‫האווירה בבית המדרש‪ .‬אולי סימן לזה ניתן לראות במעבר מלימוד באמצאות שטנדרים‪ ,‬מעמד אישי עבור‬
‫הספר‪ ,‬לישיבה בצמוד לשולחנות‪ .‬התלמיד אינו יושב יותר בעולם של עצמו אלא מסובב תמיד בחברים לספסל‬
‫הלימוד ‪.8‬‬
‫‪F7‬‬
‫‪6‬‬
‫אדריכלות ישראלית‪1987 ,‬‬
‫שרלו‪2003 ,‬‬
‫‪8‬‬
‫עמיטל‪2000 ,‬‬
‫‪7‬‬
‫בהר עציון נשבר הדיסטנס בין התלמידים לרבנים בעוד מובן‪ .‬השורות הארוכות של השולחנות טישטשו את‬
‫ההירכיה בבית המדרש‪ .‬הרבנים יושבים באותם השורות יחד עם התלמידים ומה שמבדיל בינם הוא רק הגיל‬
‫והניסיון ולא הסטטוס והמעמד‪ .‬ראשי הישיבה עוד זוכים ליחס מיוחד אך מקומם אינו בולט ומתנשא אלא‬
‫מוסתר בקידמת בית המדרש‪ .‬בכלל‪ ,‬בית המדרש בהר עציון תוכנן כשלושה גושים גאומטריים החופפים‬
‫ביניהם ויוצרים חלל לימוד גדול ‪ .9‬הגאומטריה הנוצרת מטשטשת את ההירכיה בבית מידרש וקשה להצביע על‬
‫איזור אחד חשוב יותר מאיזור אחר‪.‬‬
‫‪F8‬‬
‫הישיבה גם האמינה בקידמה וטכנולוגיה ככלי ללימוד‪ .‬הנוחות של התלמידים והגישה הנוחה למקורות מקילה‬
‫על התלמיד בלימודו ‪ .10‬כיום ניתן למצוא עמדות מחשב רבות בבית המדרש ורשת אל‪-‬חוטית בתוך בית המדרש‬
‫המאפשר עיון במאגרי מידע רבים‪ .‬בניגוד גמור לישיבות החרדיות שבו ראו בטכנולוגיה קלקול ומקור הפרעה‬
‫ללימוד‪ ,‬בישיבות ההסדר ראו בקידמה פוטנציאל חיובי שיש לנטב אותו לצרכי הלימוד‪.‬‬
‫‪F9‬‬
‫שינוי אחרון שנעשה באופן הלימוד הוא יצירת מגוון מקומות לימוד‪ .‬מעבר למקום האישי בבית המדרש‬
‫הישיבה ראתה לנכון להציע מגוון כיתות לימוד‪ ,‬שולחנות גדולים ללימוד בחבורה ושולחנות קטנים יותר‬
‫ללימוד בחברותא‪ .‬האדריכלית הוסיפה גם מרפסות גדולים היוצאים מהיכל בית המדרש על מנת לאפשר‬
‫לתלמידים ללמוד גם בחוץ ולהוציא כיסאות החוצה אם ירצו‪ .‬האווירה הפתוחה שנוצר בישיבה נובעת‬
‫מאידאולוגיה חדשה אך נתמכה בצורה מאוד קונקרטית בשינוי הפיזי‪ ,‬האדריכלי של בית המדרש‪.‬‬
‫בית המדרש בראשית דרכו של הישיבה‪ ,‬לימוד באמצעות שטנדרים‪ .‬בית המדרש הקבוע‪ ,‬לימוד על שולחנות‪ .‬מקור‪:‬ארכיון הישיבה‬
‫חרל"פ‪1984 ,‬‬
‫מושקוביץ‪1981 ,‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫תוכנית בית המדרש‪ .‬מרפסות גדולים בבית המדרש המאפשרים ללמוד גם בחוץ‪ .‬מקור‪ :‬משרד הישיבה‬
‫סמלים וסימבוליות‬
‫המסורת בישיבה הוא שהבניין בנוי בצורת נשר‪ .‬גרסאות אחרים טוענים שהצורה היא "כמעטפת הבאה‬
‫להפריד בין שמים והר‪ ,‬ברוח מיסלעות הרי ירושלים" ‪ .11‬הגרסאות השונים נובעים מכך שנעשה הפשטה של‬
‫הרעיון ע"י האדריכלית והשאירה בכך מקום לפרשנויות שונות‪.‬‬
‫‪F10‬‬
‫המבנה המודרניסטי‪ ,‬ההפשטה והמינימליזם שניתן למצוא בבניין הישיבה מסמלים שינוי גישתי כלפי העולם‬
‫הכללי‪ .‬הפאר של הישיבה נובעת דווקא מהשפה האדריכלית בן זמנו ולא מתרפק על סגנונות העבר‪ .‬בתוך בית‬
‫המדרש האייקונים של בית המדרש‪ ,‬הבימה וארון הקודש‪ ,‬נשארו כאלמנטים מינמליסטים‪ .‬הבימה אשר ממנו‬
‫קוראים בתורה במהלך התפילה הוא תיבה ניידת המונח על אחד השולחנות במרכז החדר‪ .‬הארון על אף היותו‬
‫קבוע בחדר הוא בנוי כקופסא פשוטה ללא עיטורים ובמידות צנועות‪.‬‬
‫סימבוליזם נוסף קיים במבנה מעצם התנועה דרכה‪ ,‬מחניית הישיבה‪ ,‬מקום הגעת מבקרים‪ ,‬ועד להיכל‬
‫הישיבה‪ .‬המעבר אל בית המדרש נעשה דרך רחבה גדולה המשמשת את הישיבה לאירועים מיוחדים‪ .‬משם‬
‫ממשיך המבקר לתוך המבואה של הישיבה שבו הוא נחשף לעמדת השומר ופינת הזיכרון‪ .‬על מנת להיכנס אל‬
‫ההיכל של בית המדרש הוא ממשיך לתפס במעלה המדרגות שמתעקלות וכשמגיע לפסגת גרם המדרגות הוא‬
‫מוצא את עצמו במרכז בית המדרש‪ ,‬מול ארון הקודש ומסובב ע"י תלמידים לומדים‪ .‬החוויה של ביקור‬
‫בישיבה היא זו של רוממות הנפש הנועד להעניק למבקר תחושה של קדושה מבפנים ולא רק כמתבונן מבחוץ‪.‬‬
‫אדריכלות ישראלית‪1988 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫נשר? צורת המבנה כהפשטה של רעיון‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון הישיבה‬
‫ארון הקודש בבית המדרש‪ -‬תיבה פשוטה בפרופורציות צנועות‪ .‬צילום‪ :‬דניאל קופל‪.‬‬
‫הכניסה לישיבה דרך הרחבה‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון הישיבה‬
‫התיישבות חלוצית‬
‫ישיבת הר עציון שיחקה תפקיד חלוצי חשוב עבור גוש עציון‪ .‬אלון שבות‪ ,‬אחד הישובים הגדולים היום בגוש‬
‫החל מהישיבה והפך ליישוב‪ .‬בזמן שבו התחילו לבנות את הישיבה אלון שבות הייתה גבעה ריקה לחלוטין‪.‬‬
‫החזון של הרב עמיטל שבמקום הזה יכול לצמוח יישוב המבוסס על ישיבה היה ראייה ייחודית לראש ישיבה‬
‫באותה העת‪.‬‬
‫אלון שבות עבר מספר הרחבות ובכל זאת האופי המיוחד של הישיבה בולט מאוד ברוח המקום‪ .‬בוגרי ישיבה‬
‫רבים בחרו להישאר בקרבת מקום גם אם כבר אין להם קשר רשמי עם הישיבה‪.‬‬
‫מגרש הישיבה‪ .‬קיבוץ כפר עציון ברקע‪ .‬מקור‪ :‬ארכיון הישיבה‬
‫הישיבה ואלון שבות סביבה‪ .‬צילום משנות ה‪ .80‬מקור‪ :‬משרד הישיבה‬
‫סיכום‬
‫בשנים האחרונות עולות ביקורות כלפי הישיבות הסדר‪ ,‬הן על סוגיית קיצור השירות הצבאי של תלמידיו והן‬
‫על תוכן הלימוד בבית המדרש שנשאר למרות הכל מיושן ודבק בשיטות הלימוד ובחשיבות במקורות‬
‫המסורתיים‪ .‬למרות המהפך הגדול שאותו בישר ישיבות ההסדר לפני קרוב ל‪ 50‬שנה נשאר ארון הספרים‬
‫היהודי מסורתי במהותו‪.‬‬
‫ישיבת הר עציון שדגלה בפתיחות וליברליות סבלה מההצלחה שלה עצמה ונתפסה בשנים האחרונות‬
‫כאלטיסטית מבין ישיבות ההסדר‪ .‬מהסיבה הזאת השינוי התדמיתי והרפורמות בסמבוליות של הישיבה כפי‬
‫שבאים לידי ביטוי במבנה ובקמפוס הפיזיים היו להם השפעה אולי גדולה אף יותר בקרב הציבור הכללי אשר‬
‫לא מכירים את ערכי הישיבה מקרוב‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫חרל"פ ‪,‬אמירם ‪.‬ישיבת הר עציון ‪,‬אלון שבות "‪.‬בתי כנסת בארץ ישראל‪. 1984.‬‬
‫ליכטנשטיין ‪,‬אהרן‪" .‬זאת תורת ההסדר "‪.‬עלון שבות ‪, 1983. #100‬‬
‫מושקוביץ ‪,‬משה‪" .‬תורה מפוארת בכלי מפואר ‪." In‬עלון לכבוד ציון ‪13‬שנה להקמת הישיבה ‪.‬אלון שבות‪, 1981.‬‬
‫נבון ‪,‬חיים‪" .‬דרכה של ישיבת הר עציון "‪ .‬אתר ישיבת הר עציון‪, 2013.‬‬
‫עמיטל ‪,‬יהודה‪ .‬והארץ נתן לבני אדם ‪ .‬אלון שבות ‪:‬הוצאת תבונות‪, 2005.‬‬
‫עמיטל ‪,‬יהודה‪" .‬רעיון ישיבת ההסדר והגשמתו "‪ .‬דף קשר ישיבת הר עציון‪2000. # 770,‬‬
‫שרלו ‪,‬יובל‪" .‬תלמוד תורה בישיבות ההסדר "‪ .‬דעת ‪-‬לימודי יהדות ורוח‪, 2003.‬‬