43kolmus

‫הנותנת פירוט לפי רוחות השמים‪ ,‬שופכת לנו אור חדש‬
‫על דברי הירושלמי‪ .‬הרב לנדי הציג טבלה המשווה את‬
‫הכתוב בירושלמי לכתוב בכתובת‪ ,‬שלב אחרי שלב‪.‬‬
‫לשון הכתובת‬
‫דברי הירושלמי‬
‫המותרין סביבות בית שאן‪ ,‬מן הדרום שהיא פילי דקמפון )שער השדה(‬
‫עד היכין? פרשתא‬
‫ָר ָתה )שדה הלבן(‪.‬‬
‫עד ַח ְק ָלה ִח ּיו ְ‬
‫וריצפתא‬
‫מן המערב שהיא פילי דזיירה )שער הגת( עד סוף הרצפה‬
‫מן הצפון שהיא פילי דסכותה )שער המצפה‪ ,‬או שער מקום ששמו סכותה( עד עד כפר קרנים‪ ,‬וכפר‬
‫קרנים כבית שאן‬
‫כפר קרנוס‪ ,‬וכפר קרנוס כבית שאן‬
‫ומן המיזרח שהיא פילי דזבלייה )שער האשפות( עד נפשה דפנוקטייה‬
‫ונפשא דפנוטי‬
‫ופילי דכפר זמרין ופילי דאגמה‪ ,‬לפנים מן השער מותר ולחוץ אסור‪.‬‬
‫לשון הכתובת מוכיחה שנקודות הציון האלו הן נקודות‬
‫מקומיות‪ ,‬השער של מקום זה והשער של המקום ההוא‪,‬‬
‫מחוץ לשער אסור ולפנים מן השער מותר‪ ,‬אלו לא גבולות‬
‫של שטח גדול כדעת ה'אדמת קודש'‪ ,‬שטח שמתאים כי‬
‫גבולותיו יהיו מתוחמים בלשונות כמו 'מן בית שאן ועד‬
‫הירדן' וכדומה‪ .‬מה שמוכיח שהחזו"א צדק שההיתר של‬
‫המקומות האלו מוגבל לערים‪ ,‬ולא שטח נרחב‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כבר הרב יוסף ליברמן הראה שזיהויי המקומות‬
‫של 'אדמת קודש' טעונים תיקון‪ .‬מיקומה של 'פרשתא'‬
‫הוא יותר דרומה ומזרחה‪ ,‬ריצפתא ‪ -‬צפונה‪ ,‬נפשא‬
‫דפנוטי ‪ -‬מזרחה‪ ,‬הרבה יותר קרוב לירדן‪ ,‬וכנ"ל קרנים‪.‬‬
‫"המו]ת[רות בתחום סבסטי‪ ,‬איקבין וכפר כסדיה וציר‬
‫ואזילין ושפירין ועננין ובלעם עלייתה ומזחרו ודותן‬
‫וכפר מייה ושילה ופנטאקומוותה לבייה ופרדיסלייה‬
‫ויצת וארבנורין וכפר יהודית ומונרית ופלגה דשלאף"‪.‬‬
‫שיטת ה'מור וקציעה'‬
‫תחום קיסרי‬
‫בכתובת רחוב יש גם תיאור של גבולות קיסרין‪ ,‬שגם‬
‫היא אינה קדושה בקדושת ארץ ישראל )תוספתא אהלות‬
‫יח‪ ,‬טז(‪.‬‬
‫לשון הכתובת‬
‫דברי הירושלמי‬
‫ועד איכן סביב לקיסרין? עד צוורנה ופנדקה‬
‫דטביתה ועמודה ודור וכפר סבה‬
‫עד היכן? פונדקא דעמודא‬
‫פונדקא רטיבתא עד כפר סבא‬
‫וצורן ודאי בקיסרין‬
‫תחום קיסרי הוא רחב ביותר לעומת תחום בית שאן‪,‬‬
‫לפי העולה מן הכתובת‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מן הכתובת עולה סיוע גדול לשיטתו המחודשת‬
‫של היעב"ץ בשו"ת 'מור וקציעה' שלו )אורח חיים‪ ,‬סימן שו(‪.‬‬
‫היעב"ץ סבור שההיתר של רבי בבית שאן היה רק לגבי‬
‫גוי שמגדל על אותה קרקע‪ ,‬אבל אם יהודי יקנה שם‬
‫קרקע ויגדל פירות ‪ -‬לא התיר‪ ,‬והנה בכתובת רחוב נאמר‬
‫"מקום שקנו אותו ישראל ‪ -‬חוששין לו רבותינו"‪.‬‬
‫שיטתו של בעל 'מור וקציעה' יש לה השלכות הלכתיות‬
‫רבות‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם גם בשטח של גוי ‪ -‬ההיתר הוא רק‬
‫כשהגוי בעל הקרקע‪ ,‬סימן שבמקומות שכבשו עולי בבל‬
‫אין לנוכרי קנין להפקיע מקדושת הארץ‪.‬‬
‫בסוף ההרצאה המרתקת סיכם הרב לנדי את עיקרי‬
‫הדברים‪ :‬כתובת רחוב היא טקסט מבית המדרש שהגיע‬
‫לידנו שמור בצורה מפליאה‪ ,‬והוא מהווה דרישת שלום‬
‫חיה מתקופת חז"ל; מהכתובת נראה שתחום בית שאן‬
‫מצומצם‪ ,‬ואילו תחום קיסרי רחב מאוד וכולל את איזור‬
‫השרון; היתר הכרכים שלא כיבשו עולי בבל אינו תקף‬
‫אם יש בעלות יהודית על הקרקע‪ .‬ולכן בזמננו אי אפשר‬
‫להתיר את האזורים האלו‪.‬‬
‫מושב שלישי‬
‫הגבול הדרומי‪,‬‬
‫שאלת הערבה הדרומית‬
‫החידוש הגדול ‪ -‬תחום סבסטיה‬
‫החידוש הגדול בכתובת‪ ,‬שאינו נמצא כאמור במקומות‬
‫חז"ליים‪ ,‬הוא הקטע האחרון בכתובת‪.‬‬
‫המושב השלישי הוקדש לוויכוח הלוהט ביותר‪,‬‬
‫המתעורר מחדש בכל שנת שמיטה‪ ,‬אף כי הוא נוגע הלכה‬
‫למעשה לכל אורך שש השנים לעניין תרומות ומעשרות‪:‬‬
‫האם השטח של מדינת ישראל מבאר שבע ודרומה )עד‬
‫קו רוחב ‪ (º30‬קדוש בקדושת הארץ‪ ,‬או שיש לו דין חו"ל‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬בד"ץ העדה החרדית קיבל את עמדתו של‬
‫בעל 'משנת יוסף'‪ ,‬הסובר שבאר שבע היא נקודת הגבול‬
‫הדרומית‪ ,‬והשטח משם והלאה אינו נכלל בתחום ארץ‬
‫ישראל‪ .‬לעומת זה יש הסוברים ששטח ארץ ישראל מגיע‬
‫לפחות עד קו הרוחב שלושים‪ ,‬כדברי הרמב"ם בהלכות‬
‫קידוש החודש‪ .‬למעשה כולם מודים שקצה ים המלח‬
‫‪43‬‬