גיליון מעוצב להורדה

Comments

Transcription

גיליון מעוצב להורדה
‫‪1‬‬
‫גיליון מס'‬
‫גולן‬
‫חיפה‬
‫‪18:12‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪18:06‬‬
‫‪19:08‬‬
‫‪18:13‬‬
‫‪19:09‬‬
‫‪1593‬‬
‫זמני‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ויציאתה‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫ירושלים‬
‫‪17:56‬‬
‫‪19:07‬‬
‫באר שבע‬
‫‪18:14‬‬
‫‪19:08‬‬
‫אילת‬
‫‪18:03‬‬
‫‪19:07‬‬
‫פרשת האזינו‬
‫תשע"ו‬
‫י"ג בתשרי ‪26/9/2015‬‬
‫השנה השלושים ואחת‬
‫התחלה אמצע וסוף‬
‫מדוע בחרה המסורת את שירת דוד (שמואל ב כב‪,‬‬
‫א‪-‬נא) בתור הפטרה לפרשת האזינו‪ ,‬שבה מופיעה‬
‫שירתו הגדולה והנשגבה של משה רבנו?‬
‫בפרשת בשלח‪ ,‬שבה שירת הים‪ ,‬המציינת את הניצחון‬
‫על צבא פרעה‪ ,‬מתאימה כהפטרה שירת דבורה‪,‬‬
‫שאף היא באה על ניצחון צבאי‪ .‬אבל שירת האזינו‬
‫הינה סקירה רחבת אופקים המתחילה בראשית‬
‫ההיסטוריה ומסתיימת ברמזים לתחיית המתים‪ .‬מה‬
‫לה ולשירת הניצחון של דוד במלחמותיו?‬
‫נראה שההסבר נעוץ באופי המיוחד של ימי חייו של‬
‫דוד‪ .‬בעוד שבפרשת האזינו יש סקירה על הראשית‬
‫ועל האחרית‪ ,‬הרי שדוד מציין את מרכז ההיסטוריה‪.‬‬
‫מאדם הראשון ועד דוד‪ ,‬העולם מתקיים מכוח הדחף‬
‫הבראשיתי המחולל את העולם ואת האנושות‪.‬‬
‫ניצבות מולנו הדמויות הגדולות שמכוחן ייבנה‬
‫העולם‪ :‬אדם‪ ,‬נח‪ ,‬שם‪ ,‬אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬יוסף‪,‬‬
‫משה‪ ,‬אהרן‪ ,‬יהושע‪ ,‬שמואל ודוד‪ .‬חז"ל ביטאו את‬
‫הרצף השושלתי הזה כשהצביעו על כך שימי חייו של‬
‫אדם הראשון היו ‪ 930‬שנה‪ ,‬והיה אמור לחיות אלף‬
‫שנה‪ ,‬שנאמר "ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית‬
‫ב‪,‬יז)‪ ,‬ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫"כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" (תהילים צ‪,‬ד)‪.‬‬
‫אלא ש"תרם" ‪ 70‬שנה משנותיו למען דוד‪ .‬לאמור‬
‫שדוד הוא ההשלמה של האדמיות הראשונה‪ ,‬זו‬
‫שמתחילה את ההיסטוריה‪ .‬דוד הוא שהקים על ידי‬
‫מלחמותיו את מלכות‬
‫ישראל הממשית‪ ,‬הארצית‪,‬‬
‫המאפשרת את הצלחת‬
‫ההיסטוריה ותיקון העולם‬
‫כולו‪ ,‬ממנו ואילך‪.‬‬
‫בהקשר הזה מעניין לציין את‬
‫המסורת של תלמידי הגאון מווילנה‪ ,‬שהזמן שעבר‬
‫מבריאת אדם הראשון עד לידת דוד הוא בעצמו‬
‫הזמן שיעבור מלידת דוד עד הגאולה‪ .‬החשבון פשוט‪:‬‬
‫דוד נולד בשנת ‪ ,2854‬כך שהגאול מתחילה ב‪,5708-‬‬
‫שהיא שנת הקמתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫דוד הוא אפוא נקודת המרכז של המערכה ההיסטורית‬
‫הגדולה המתחילה באדם ומשתלמת במלך המשיח‪,‬‬
‫האישיות הפוליטית הגדולה‪ ,‬הנאמנה לתורת משה‬
‫ומביאת צדק ושלום לעולם‪.‬‬
‫הצמדת דוד למשה מצביעה על הקשר בין התורה‬
‫(משה) לבין הפוליטיקה (דוד)‪ .‬בעוד שאומות העולם‬
‫נוטות להתייאש מהממד הפוליטי‪ ,‬שאינו לדידן‬
‫אלא נחלתם של הרשעים‪ ,‬מלמדת היהדות את‬
‫האופטימיות הנובעת מאמונה עמוקה שההיסטוריה‬
‫מנוהלת על ידי מי שאמר והיה העולם‪ ,‬צופה ומביט‬
‫על כל הדורות כאחד‪.‬‬
‫לכן מסיים דוד את שירת הניצחון באהדת הגויים‪:‬‬
‫"על כן אודך ה' בגוים ולשמך אזמר" (פסוק נ)‪,‬‬
‫המצדיקה את נצחיות בית דוד‪" :‬לדוד ולזרעו עד‬
‫עולם" (פסוק נא)‪.‬‬
‫מצוות ניסוך המים ‪ -‬הפשטות המשמחת בעבודת ה'‬
‫האם סוכה שדופנותיה עשויות מיריעות בד בלבד (ללא 'לבוד') כשרה?‬
‫הרב אורי שרקי רב קהילת 'בית יהודה'‪ ,‬ר"מ במכון מאיר‬
‫קבלת שבת‬
‫עלון תורני לכבוד שבת קודש‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫יפוצו מעיינותיך‬
‫מים בששון‬
‫מפתיע יהיה לגלות שעשייה מתוך קבלת עול‪ ,‬הכנעה‪ ,‬מחויבות‬
‫והתבטלות מסוגלת להעניק שמחה גדולה יותר מאשר עשייה‬
‫מתוך הזדהות‪ ,‬הבנה ובחירה‪ .‬בדור בו חופש וחיפוש אישי הם‬
‫כה דומיננטיים‪ ,‬אהבת העול נשמעת לגמרי הזויה‪ .‬ממתי להיות‬
‫עבדים עושה לנו טוב?‬
‫דווקא בסוכות‪ ,‬בו מציינת התורה במפורש את חובת השמחה‬
‫במילים "והיית אך שמח"‪ ,‬אנחנו מנסכים (מוזגים) על המזבח‬
‫בבית המקדש מים פשוטים‪ ,‬חסרי טעם וחסרי ריח‪ .‬בסוכות‬
‫צריכים להיות רק ("אך") שמחים‪ ,‬והדרך לכך היא לא להסתפק‬
‫בניסוך היין הריחני והמגוון בטעמיו כפי שעושים לאורך השנה‬
‫כולה‪ ,‬אלא להוסיף את המים‪ ,‬למרות שאינם יכולים להתחרות‬
‫בשום פרמטר עם היין‪ .‬הפשטות מנצחת‪ .‬כיצד?‬
‫הישועה – כשאדם עובד כך‪,‬‬
‫אז נמשכת ישועה בכל ענייניו‪,‬‬
‫שלא לפי ערך כוחות האדם אלא‬
‫הרבה למעלה מכך‪ ,‬ככה זה כשזוכים‬
‫להתאחד עם המקור האלוקי הבלתי מוגבל‪.‬‬
‫תרקיד קצת את השכל‬
‫"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו"‪,‬‬
‫משום שלא רק ששמחת המים גבוהה משאר השמחות‪ ,‬אלא‬
‫שהיא‪ ,‬ורק היא‪ ,‬השמחה האמיתית! אנשים שמחים עושים‬
‫דברים שמעל ההיגיון מפני שמהותה של שמחה היא לצאת‬
‫מהגבולות‪" ,‬שמחה פורץ גדר"‪ ,‬כשאדם זוכה לבטל את שכלו‬
‫הוא זוכה לצאת מהגבול שלו ולהתחבר עם האין סוף‪ ,‬ואין‬
‫שמחה גדולה מזו‪.‬‬
‫האדם הוא יצור תבוני‪ ,‬אבל בשכל‬
‫תתחבר למקור‬
‫עצמו צריך להיות "מונח" שיש‬
‫הפסוק "ושאבתם מים בששון‬
‫שהכול‬
‫"מודים"‬
‫האתרוגים‬
‫גם‬
‫למעלה מן השכל‪ .‬לכן צריך לשמוח‪,‬‬
‫ממעייני הישועה" מתפרש בחסידות‬
‫תלוי בקבלת עול‬
‫לרקוד ולתופף‪ ...‬כך "מושך" האדם‬
‫כך‪ :‬כששואבים "מים בששון" –‬
‫את השמחה בכל ענייניו‪ ,‬ואף לתוך‬
‫כשמוצאים את השמחה בקבלת‬
‫שכלו ואישיותו‪ .‬מכוח שמחת סוכות‪,‬‬
‫העול ‪ -‬אז הם "ממעייני הישועה"‪,‬‬
‫שמחת המים‪ ,‬שלמעלה מהשכל לגמרי‪ ,‬ניתן בשאר השנה‬
‫דווקא אז הם באים ממעיין והם ישועה אמיתית‪ .‬נפרט‪:‬‬
‫לשמוח בצורה מדודה יותר עם היין המסמל את הטעם ודעת‪.‬‬
‫מים – עבודה מתוך קבלת עול‪ .‬למים אין טעם והם מסמלים ומי שראה שמחת בית השואבה‪ ,‬יראה שמחה כל השנה‪.‬‬
‫את עבודת ה' ללא טעם הגיוני‪ .‬היין‪ ,‬אותו מנסכים לאורך השנה‬
‫והמתאפיין בטעמו וריחו הייחודי‪ ,‬מסמל את עבודת ה' מתוך אינסטינקט מדהים‬
‫טעם ודעת‪ .‬עבודה שכזו היא הכרחית וחיובית‪ ,‬אך איננה יסוד הצדוקים לא האמינו במסורת חז"ל ולכן כפרו‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫העבודה‪ .‬עבודת המים היא היסוד‪ ,‬קבלת עול מלכות שמים במצוות ניסוך המים‪ .‬בגמרא (סוכה מח‪,‬ב) מסופר כי באחת‬
‫בלי להתחשב ברמת ההזדהות שלנו‪ ,‬בבחינת "נעשה ונשמע"‪ .‬השנים כהן צדוקי ניסך את המים על רגליו במקום על המזבח‪,‬‬
‫החידוש הוא כשעבודה זו נעשית‪:‬‬
‫ורגמוהו כל העם באתרוגיהם‪.‬‬
‫את‬
‫לנסך‬
‫שהולכים‬
‫מכך‬
‫היא‬
‫בששון – השמחה הגדולה ביותר‬
‫בחסידות מוסבר שהצדוקים האמינו שפירוש התורה חייב‬
‫שמחה‬
‫ה'‪,‬‬
‫רצון‬
‫את‬
‫בהם‬
‫ולעשות‬
‫המים האלו על גבי המזבח‬
‫להיות על פי היגיון בלבד ללא קבלת סמכות חכמי ישראל וללא‬
‫בקבלת עול מלכות שמים‪ .‬השמחה הזו נובעת מכך שאנו זוכים התבטלות למסורת‪ .‬לדעתם‪ ,‬עבודת המים שעברה במסורת‬
‫לפרוץ את גבול ההבנה האנושית ולגשת אל מי שמעבר לכל ומורה על קבלת עול מתאימה "לרגליים" הרחוקות מהראש‪,‬‬
‫הגבולות‪.‬‬
‫דהיינו לאנשים פשוטים ולילדים שטרם התפתחו‪ ,‬אבל כהן‬
‫ממעייני – ההבדל בין מעיין למקווה הוא שמעיין‪ ,‬בגלל היותו ואדם בוגר ודאי לא זקוק לעבודה שכזו‪ .‬באינסטינקט מדהים‪,‬‬
‫מקור מים חיים‪ ,‬מטהר גם ללא הכמות המינימלית של מקווה העם זרק על הכהן את האתרוגים‪ .‬האתרוגים בעלי הטעם והריח‬
‫(ארבעים סאה)‪ ,‬וגם ללא שהמים יהיו מכונסים במקום אחד‪ .‬מי הפוכים מהמים (הדומים לערבה)‪ ,‬ובכל זאת גם האתרוגים‬
‫המעיין משמשים אפילו לטהרה מטומאת מת‪ ,‬הטומאה החמורה "מודים" שהכול תלוי בקבלת עול‪.‬‬
‫מכל‪ .‬כשאדם מחבר את עצמו למקור – למעיין עצמו‪ ,‬הוא מקבל‬
‫למאמרים נוספים ‪ -‬מעיינותיך‪:‬‬
‫את כוחו של המקור‪ ,‬אין תנאים לטהרתו והוא יצליח לצאת מכל‬
‫‪www.toratchabad.com‬‬
‫נפילה‪ ,‬חמורה ככל שתהא‪.‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫הרב משה שילת ראש ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות"‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫כעדיפה על פני התפילה הבוגרת‬
‫על הנער והחליל החסידי‬
‫והנבונה של שאר המתפללים‪ .‬הנער‬
‫ראשית‪ ,‬אני מודה כבר כעת למערכת שבת בשבתו על מקביל לרועה הנסתר והקדוש המופיע‬
‫ההזדמנות להגיש כאן שנתיים את הפינה אודות הסיפור גם בסיפורי חסידים רבים אחרים‪ .‬זוהי‬
‫החסידי‪ .‬הודאה מיוחדת אוסיף לקוראים החרוצים שהגיבו‪ ,‬דמות סמלית‪ ,‬המסמלת במידה רבה את התנועה החסידית עצמה‪.‬‬
‫העירו והאירו את עיני ולבי‪ .‬לסיום אביא הפעם את הסיפור זוהי רוח הנעורים של התנועה החסידית הצעירה‪ ,‬והיא מזכירה‬
‫החסידי המפורסם ביותר‪ ,‬המוזכר תמיד בימים הנוראים‪ ,‬גם את הקרבה החסידית אל הטבע‪ ,‬אל החוויה ואל הניגון הגנוז‬
‫הלא הוא סיפור החליל בבית המדרש של הבעש"ט‪ .‬סיפור במקומות הרחוקים מבית המדרש‪ .‬רוח של מרד נעורים מנשבת אף‬
‫זה‪ ,‬שהופיע לראשונה בסוף המאה הי"ט (קבוצת יעקב‪ ,‬היא ועולה מתוך המתח שבין הנער ואביו‪ ,‬ומזכירה את ההתנגדות‬
‫תרנ"ז‪ ,‬דף נג‪,‬א)‪ ,‬זכה לאינסוף גרסאות והתייחסויות‪ .‬כבר אל הדרך החסידית‪ ,‬ואת המתח הבין‪-‬דורי שליווה את ההתפרצות‬
‫בשנים הראשונות להופעתו חזר‬
‫החסידית בדורותיה הראשונים‪ .‬קולו‬
‫הסיפור ונדפס בכתבי חסידים ואף‬
‫הגולמי של החליל – בדומה לקול‬
‫'בחוזק תשוקתו חילל באמיתות נקודת‬
‫בכתביהם של משכילים יהודיים לבבו בלא שום פניה‪ ,‬רק להשם יתברך לבדו‪ ,‬השופר – מבטא כאן קילוף שכבות‬
‫שונים‪ .‬עיקרו של הסיפור ידוע‪:‬‬
‫של ידע מילולי ואינטלקטואלי‪,‬‬
‫והבל פיו הנקי נתקבל מאוד לפניו יתברך'‬
‫שעלול להוות ניגוד ל"הבל הפה הנקי"‬
‫נער כפרי בור ו"אטום לב" הובא‬
‫ולנקודת הלב הפשוטה והטהורה‪.‬‬
‫לראשונה לבית הכנסת לאחר‬
‫שנכנס לעול מצוות‪ .‬היה זה ביום הכיפורים ובית הכנסת היה נקודה נוספת‪ ,‬קשה יותר לעיכול‪ ,‬היא העובדה שהחילול בחליל הוא‬
‫בית מדרשו של הבעל שם טוב‪ .‬בלא ידיעת אביו‪ ,‬נטל הנער אכן מעשה של חילול היום הקדוש‪ .‬תפילותיו של הקהל עולות כאן‬
‫בכיסו את חליל הרועים שהיה מחלל בו‪ .‬הנער לא הכיר את על ידי מעשה של איסור ופריצת גדר‪ .‬ואכן‪ ,‬בגרסאות מאוחרות יותר‬
‫צורת האותיות‪ ,‬אך נתעוררה בו תשוקה תמימה לחלל בחלילו שונה החליל ל"שריקה" או‪ ,‬בגרסה חב"דית‪ ,‬לקריאת "קוקוריקו"‪.‬‬
‫בבית הכנסת‪ .‬כשביקש מאביו רשות‪ ,‬נבהל האב ואסר על (אלשטיין‪ ,‬מעשה חושב‪ ,‬עמ' ‪ .)12‬בחצרות חסידיות אחדות אף בזו‬
‫הילד להוציא את חלילו‪ .‬מחמת איסור מוקצה לא לקח האב לפשטות כשזו באה עם "אטימות לב" או בורות‪.‬‬
‫את החליל בידיו‪ ,‬אולם מכיוון שהנער ביקש שוב ושוב להוציא‬
‫את החליל‪ ,‬נאלץ לבסוף האב להחזיק בבגדו של הבן במקום סיפור‪ ,‬שיש לראות בו פרודיה על סיפור החליל‪ ,‬מיוחס לרבי ישראל‬
‫בו מונח היה החליל‪ ,‬בכדי למנוע מן הנער להוציא את החליל‪ .‬מרוז'ין‪ .‬הרבי סיפר לחסידיו על הכפרי הבוכה בלב תם וזך בתפילת‬
‫כך נמשך הדבר גם בתפילת נעילה‪ .‬אולם ברגעים הללו‪ ,‬ברגעי ראש השנה עם הקהל‪ .‬אולם בכיו הטהור והתמים מתייחס לצימעֶ ס‬
‫– לתבשיל הקדרה שהוא מתעכב מלאכול‪( ...‬ספרן של צדיקים‪ ,‬עמ'‬
‫הסיום של היום הקדוש‪ ,‬אירע הדבר‪:‬‬
‫טז)‪.‬‬
‫באמצע התפילה שימט הנער בחזקה את החליל מתוך הכיס‬
‫ומיד אביו‪ ,‬ונתן קול גדול בחליל עד שתמהו כל השומעים‪ .‬אין לי ספק שבבית המדרש של הבעש"ט לא יכול היה סיפור‬
‫כיוון ששמע הבעש"ט את הקול קיצר מכפי הרגלו‪ .‬אחר החליל להתרחש‪ .‬בבתי תפילתם של חסידים נהגו‪ ,‬ככלל‪ ,‬להקפיד‬
‫התפילה אמר‪ :‬תינוק זה בקול חלילו העלה כל התפילות והקל על ההלכה אף מעל למקובל‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬בסיפורי החסידים כמו‬
‫מעליי‪ .‬שתינוק זה אינו יודע כלום‪ .‬ומאחר שכל היום הקדוש גם בסיפור הנודע שלפנינו‪ ,‬מופיעות דוגמאות למעין "עבירות‬
‫ראה ושמע תפילת ישראל נתלקח בו ניצוץ קדוש כמו אש קדושות"‪ ,‬הנעשות בלב תם ולשם שמים‪ .‬דווקא מכיוון שהחסידים‬
‫ממש‪ ...‬עד כלות נפשו ממש‪ ,‬ובחוזק תשוקתו חילל באמיתות מעולם לא למדו סיפורים אלו הלכה למעשה‪ ,‬יש בהם עדות ליסוד‬
‫נקודת לבבו בלא שום פניה‪ ,‬רק להשם יתברך לבדו‪ ,‬והבל פיו עמוק יותר בנפש החסידית‪ .‬אלו סיפורים המעידים על הרצון לפרוץ‪,‬‬
‫על התשוקה לקול הפשוט והחם‪ ,‬הפורץ את מסגרות החיים ומביא‬
‫הנקי נתקבל מאוד לפניו יתברך‪.‬‬
‫את האדם לגילוי עצמי ולהתחדשות‪.‬‬
‫(ש"י עגנון‪ ,‬ימים נוראים‪ ,‬עמ' שסט‪ ,‬על פי גיר' קהל חסידים‬
‫בברכת התחדשות ושנה טובה‪ ,‬זאב קיציס‪.‬‬
‫החדש)‬
‫לתגובות והארות‪:‬‬
‫אין ספק שיסודות חסידיים עמוקים משוקעים בסיפור ידוע זה‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הפשטות הבלתי מתחכמת‪ ,‬המתפרצת ועולה מאליה‪ ,‬מופיעה‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫זאב קיציס‪ ,‬ישיבת מעלה גלבוע ואוניברסיטת בר אילן‬
‫מאוצר הסיפור החסידי‬
‫‪4‬‬
‫סוגרים דלת‬
‫בערב בהיר אחד נפלה הפצצה‪.‬‬
‫"החלטנו לעבור דירה!" הכריז‬
‫אבא‪.‬‬
‫"מה אמרת?!" הקריאה פרצה‬
‫בבת אחת מכל הילדים‪.‬‬
‫נעמה מספרת‪:‬‬
‫"כן‪ ,‬כן‪ ,‬מה ששמעתם‪...‬‬
‫החלטנו לעבור דירה‪ ".‬אמרה גם אמא‪.‬‬
‫"אבל למה? מה קרה?" שאלתי בתדהמה‪.‬‬
‫"טוב לנו כאן!" הכריז נתנאל‪.‬‬
‫"לא רוצה משהו חדש‪ ,‬בית חדש‪,‬‬
‫חברים חדשים‪ ...‬עד שלמדתי‬
‫להסתדר עם אלה‪ "...‬מלמל יהודה‪.‬‬
‫ורק תמר התלהבה‪" :‬בית חדש!‬
‫יש!"‬
‫"אין לנו הרבה ברירה‪ ",‬הסביר‬
‫אבא‪" .‬בקרוב איאלץ לעזוב את‬
‫מקום העבודה שלי‪ .‬את זה אתם‬
‫כבר יודעים‪ .‬חיפשתי וחיפשתי‪,‬‬
‫והאפשרות היחידה שמצאתי‪,‬‬
‫שמתאימה לי מבחינת האופי והכישרונות שלי‪ ,‬היא‬
‫במקום רחוק מכאן‪"...‬‬
‫"אבל איך נעזוב את כל מה שיש לנו כאן? כל החיים שלנו‬
‫היינו רק כאן‪ ,‬בבית הזה‪ ,‬בשכונה הזאת! לא הכל זה רק‬
‫העבודה!" ערערתי על דבריו‪.‬‬
‫"נכון שלא הכל זה רק העבודה‪ ",‬הסכים איתי אבא‪" ,‬אבל‬
‫זה בהחלט חלק חשוב‪ .‬זה נותן לנו בסיס של יציבות‬
‫מבחינת מילוי השליחות והתפקיד שלנו בעולם‪ ,‬וכמובן גם‬
‫מבחינת הפרנסה‪".‬‬
‫"ובל נשכח ‪ -‬אם הקב"ה סידר שאבא ייאלץ לעזוב את‬
‫העבודה‪ ,‬כנראה זה מה שטוב לנו בעת הזאת‪ ".‬הוסיפה‬
‫אמא‪.‬‬
‫"אז מה‪ ,‬פשוט נעזוב הכל ונלך לנו?" שאל אורי‪.‬‬
‫"כן‪ "...‬נאנחה אמא‪ ,‬אבל מיד הוסיפה‪" :‬ואל תדאגו – עוד‬
‫נמצא שהחיים הטובים והשכנים הנחמדים נמצאים בכל‬
‫מקום‪ .‬צריך רק לדעת למצוא אותם‪"...‬‬
‫"אבא חשב רגע ואז אמר‪" :‬מה דעתכם שאולי נעשה איזו‬
‫מסיבת פרידה קטנה מהשכנים‪ .‬בכל זאת‪ ,‬עברנו ביחד‬
‫איתם שנים כה רבות‪"...‬‬
‫כולנו הסכמנו שהרעיון הזה הוא טוב‪ ,‬ושקענו בתכנונים‬
‫למסיבה המדוברת‪ .‬אני חייבת להגיד שכאשר עסוקים‬
‫בתכנונים זה משכיח את הצער על הפרידה עצמה‪...‬‬
‫קבענו את מועד המסיבה לשבוע לפני העזיבה המתוכננת‪.‬‬
‫למרבה ההפתעה ביתנו התמלא למעלה מן המצופה‪.‬‬
‫ראשון הגיע השכן מלמעלה‪ ,‬דודו‪ ,‬נער גס ומעצבן‪ .‬הפעם‬
‫הוא היה מבויש ונימוסי ונזכרנו ביחד איך הוא הציל פעם‬
‫את הגברת מישקוביץ' הזקנה משריפה‪ .‬אחריו הגיע יוסף‬
‫הגֵ ר‪ ,‬המתגורר בקומה ג' ועזב את כל חייו הקודמים כדי‬
‫להיות יהודי בארץ הקודש‪ .‬הגיעו גם כמה חברות שלי‪,‬‬
‫וחברים של יהודה ונתנאל‪ ,‬הגיעה הגננת של תמר‪ ,‬והגיע‬
‫מיכאל השיכור שאורי התיידד איתו קצת‪ ,‬ועוד רבים רבים‬
‫מתושבי הבניין והשכונה‪.‬‬
‫כל האנשים האלה העלו זיכרונות‪ ,‬שפעו בדיחות והרעיפו‬
‫עלינו שבחים‪.‬‬
‫באותו זמן יכולנו לזכור רק את הדברים היפים שחווינו‬
‫כאן‪ .‬האם לא היו גם קטעים קשים יותר? האם לא היו‬
‫רגעים שחשבתי שאני רוצה להתרחק מהמקום הזה ככל‬
‫האפשר? עכשיו בטוח לא זכרתי אף רגע כזה‪...‬‬
‫לאחר שהתפזרו כולם‪ ,‬וכבר סיימנו לטאטא ולנגב‬
‫אחריהם‪ ,‬נשארנו רק אנחנו‪ ,‬עם טעם טוב של זיכרונות‬
‫יפים‪ ,‬ועם טעם חמוץ של פרידה‪.‬‬
‫ואז החלטנו ביחד להעלות על הכתב‬
‫את כל אותם זיכרונות‪ .‬כך נוכל‬
‫לשמור לעצמנו – וגם לאחרים – את‬
‫כל אותם רגעים יפים ואלו שקצת‬
‫פחות‪ ,‬את התובנות החכמות ואת‬
‫הקטעים המעצבנים‪ ,‬את האנשים‬
‫הנחמדים ואת המעשים הקצת‪-‬‬
‫פחות‪-‬נחמדים‪ ,‬בקיצור את כל‬
‫מסכת חיינו‪.‬‬
‫לא עברו ימים רבים‪ ,‬עד שפגשנו‬
‫ברכבת את חברו של אבא‪ ,‬הסופר‪,‬‬
‫והוא שמע בשמחה את כל סיפורינו‬
‫ועזר לנו לכתוב אותם למענכם‪ .‬והנה הסיפורים לפניכם –‬
‫סיפורי משפחת ישראלי!‬
‫***‬
‫ילדים והורים יקרים‪ ,‬לאחר ‪ 11‬שנים של כתיבה אנו‬
‫נפרדים כעת‪ .‬החל מהגיליון הבא יכתוב את מדור‬
‫הסיפורים של "שבת בשבתו" אדם אחר‪ ,‬ואני אמשיך‬
‫בע"ה לעסוק בכתיבה ובהוצאת ספרים במקומות‬
‫אחרים‪.‬‬
‫היה לי כיף גדול לכתוב עבורכם‪ .‬בתחילה נהגתי‬
‫לאסוף ולעבד מבחר סיפורים "מכל הבא ליד"‪,‬‬
‫מסיפורי חז"ל ועד להבדיל משלי קרילוב‪ ,‬סיפורי‬
‫חיים בני ימינו וגם סיפורים עתיקים מימי קדם‪.‬‬
‫לאחר מספר שנים קיבל המדור את צביונו הנוכחי‪,‬‬
‫והתחלנו לספר את סיפורי "משפחת ישראלי"‪ ,‬הלוא‬
‫היא אותה משפחה דמיונית‪ ,‬שבה כל ילד ישראלי‬
‫יכול למצוא משהו גם מעצמו‪...‬‬
‫עידוד רב שאבתי מתגובותיכם וגם מההצעות שלכם‬
‫לסיפורים ולתובנות‪ ,‬אשר שולבו בתוך הסיפורים‪.‬‬
‫תודה למערכת "שבת בשבתו"‪ ,‬בראשות אבי מורי‬
‫הרב ישראל רוזן‪ ,‬ושאר האנשים הפועלים עמו במשך‬
‫השנים‪ ,‬עד העורך הנוכחי‪ ,‬ר' ישראל רוזנברג‪ .‬תודה‬
‫מיוחדת לציירת המחוננת‪ ,‬דניאלה פונד‪ ,‬אשר ליוותה‬
‫את סיפוריי בציוריה המקסימים‪ ,‬שהוסיפו נופך נוסף‬
‫לחוויית הקורא‪.‬‬
‫במשך השנים זכיתי בס"ד גם להוציא מספר ספרי‬
‫ילדים‪ ,‬ביניהם "משפחת ישראלי" (מבחר מסיפורי‬
‫המדור) וכן "הרפתקאות ספריית רימונים" ו"משמיע‬
‫ישועה לילדים"‪ .‬את כל אלה ניתן להשיג בחנויות‬
‫הספרים או אצלי בטלפון ‪.054-6340121‬‬
‫שלכם‬
‫יקהת רוזן ‪[email protected]‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫הרב יקהת רוזן מנהל המכון "אור עציון ‪ -‬ספרי איכות תורניים"‪ ,‬איור‪ :‬דניאלה פונד‬
‫משפחת ישראלי‬
‫‪5‬‬
‫דפנות סוכה מיריעות בד‬
‫שאלה‪ :‬האם דפנות הסוכה יכולות להיות עשויות‬
‫יריעות בד?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫דופן מתנדנדת‬
‫"הלכה למשה מסיני" של‬
‫שיעורים‪ .‬הרב עובדיה‬
‫יוסף הקשה על החזו"א‬
‫מדוע כאשר הגמ' הקשתה‬
‫על רב אחא מהמשנה המכשירה אילנות כדופן‪,‬‬
‫לא תירצה שמדובר באילנות קשים שאינם נעים‬
‫שלושה טפחים? לענ"ד ניתן לומר שזה גופו‬
‫תירוץ הגמ' ושיעור שלושה טפחים הוא שיעור‬
‫מסתבר‪.‬‬
‫בגמרא במסכת סוכה (כד‪,‬ב) מובאים דברי רב‬
‫אחא בר יעקב כי "מחיצה שאינה יכולה לעמוד‬
‫ברוח מצויה אינה מחיצה"‪ .‬הגמרא מבינה‬
‫מדבריו שגם מחיצה ש"אזיל ואתי"‪ ,‬דהיינו דופן מיריעות‬
‫מחיצה ש"הולכת ובאה"‪ ,‬נחשבת כאילו אינה הטור והשו"ע (תרל) מביאים את דברי רבנו‬
‫עומדת ברוח מצויה‪ .‬הגמרא שם מסבירה כי פרץ המוזכר בהגהות סמ"ק שכתב ש"אין נכון"‬
‫סוכה שמשתמשת בנוף האילן כדופן‪ ,‬כשרה לעשות את כל המחיצות מיריעות פשתן‪ ,‬אפילו‬
‫רק אם היא עשויה אילנות קשים וביחס לנוף אם קושרים אותן היטב‪ ,‬אלא אם אורגים אותן‬
‫האילן נאמר שם שהסוכה‬
‫בקנים‪ .‬הב"ח מבאר כי‬
‫כשרה אם נעשתה בדרך של‬
‫מקורו של רבינו פרץ הוא‬
‫"הוצא ודפנא" כלומר‪ ,‬אם‬
‫בהן‬
‫ויש‬
‫לסוכה‬
‫שנועדו‬
‫חזקות‬
‫ביריעות‬
‫מהגמרא שהוזכרה לעיל‬
‫ארגו את הנוף כך שיעמוד‬
‫לולאות חזקות מארבעת הצדדים אין‬
‫ובה מתואר כי אורגים‬
‫ולא ינוע‪ .‬השפת אמת על‬
‫יינתקו‬
‫שמא‬
‫ולגזרה‬
‫לחשש‬
‫מקום‬
‫את נוף העץ‪ ,‬אבל מובן‬
‫אתר מתקשה מדוע מחיצה‬
‫כי האריגה אינה מועילה‬
‫שמתנדנת פסולה‪.‬‬
‫אם הדופן עשויה רק‬
‫כדי להגדיר מה פירוש "אינה עומדת ברוח" מאילנות רכים שיתנדנדו אפילו אם יקשרו‬
‫יש לדון מה הוא השיעור "להולכה והבאה" של אותם‪ .‬לפי דברי הב"ח‪ ,‬בדופן עשויה יריעות‬
‫המחיצה והאם גם נדנוד קל פוסל את הסוכה‪ .‬האריגה מועילה מעיקר הדין‪ ,‬כמו בנוף של עץ‪.‬‬
‫הרמב"ם בהלכות סוכה (ד‪,‬ה) וכך גם רש"י אם נדייק בדברי רבנו פרץ נראה כי אין הכוונה‬
‫והריטב"א על אתר לא הגדירו במדויק מה היא שהמחיצה שאינה ארוגה פסולה תמיד‪ .‬החשש‬
‫רמת התנודה הפוסלת‪ .‬עם זאת ניתן לדייק של רבנו פרץ הוא שאפילו אם יקשרו אותה יש‬
‫בפשטי הגמרות שאין מדובר בקיבוע מוחלט‪ ,‬לחשוש שמא תתנתק והיושב בסוכה לא ישים לב‬
‫שאינו מאפשר כל תנועה‪ .‬שהרי הגמרא מכריעה ויקשור אותה‪ .‬לכן‪ ,‬ברור שעצם הנדנוד כל שהוא‬
‫שקשירת נוף האילן מועילה להחשיבו כאינו אינו הפוסל‪ ,‬שהרי המציאות היא שגם יריעה‬
‫מתנדנד‪ ,‬ופשוט שאין דרך לקבע באופן מוחלט קשורה היטב מתנדנדת מעט‪ .‬החידוש בדברי‬
‫את הנוף כך שתימנע כל תנועה‪ ,‬ולכן מסתבר רבינו פרץ הוא שיש לגזור לארוג את היריעות‬
‫שנדנוד קל אינו פוסל‪.‬‬
‫מתוך החשש שמא יתנתקו‪ ,‬ולא שעצם היריעה‬
‫בדרך זו נקט החזו"א בהלכות עירובין (עז‪,‬ו) פוסלת את הדופן‪ .‬יש להוסיף שהלשון שננקטה‬
‫כאן היא "אין נכון לעשות"‪ ,‬כלומר בשאלת‬
‫וכתב‪:‬‬
‫ונראה דהיינו דווקא כשהרוח מפזר את הענפים ההנהגה הראויה ולא בפסילת המחיצה שהרי‬
‫באופן שהם מתרחקים שלשה טפחים זה מזה לא מצינו בגמרא גזרה על דפנות מיריעות ואין‬
‫ובטלה המחיצה ההיא שעתא‪ ,‬הלכך פסול אף גוזרים גזרות חדשות‪ .‬יוצא שבדיעבד אם היריעה‬
‫בשעה שהן נחין ושקטין ומחיצן שלימה‪ ,‬דהוי קשורה היטב הדופן כשרה‪.‬‬
‫מחיצה עראי שאינה יכולה לעמוד ברוח‪ ,‬אבל להלכה‬
‫אי המחיצה חזקה שאין הרוח יכול לפזרה‪ ,‬בוודאי לכתחילה אין לעשות מחיצה רק מיריעות‪,‬‬
‫אלא שמתנודדת מעט לכאן ולכאן‪ ,‬אבל בכל אפילו אם הן קשורות היטב‪ ,‬כדעת רבנו פרץ‬
‫שעתא היא מחיצה מעליתא‪ ,‬נראה דשפיר הויא שהובא בטור ובשו"ע‪ .‬ולכן יש להוסיף מחיצות‬
‫מחיצה העומדת ברוח‪.‬‬
‫חזקות על ידי לבוד שהוא כאריגה בקנים‪ .‬אולם‬
‫מחיצה העשויה מבד שונה בתכלית ממחיצה בדיעבד אם המחיצות קשורות היטב אין ספק‬
‫העשויה מענפי עצים‪ ,‬ולכן מחיצה שמתנדנדת שאפשר לסמוך על דעת החזו"א ולברך בסוכה‪.‬‬
‫ברוח‪ ,‬אך אין כל אפשרות שיהיו בה חורים על כך יש להוסיף עניין חשוב – דברי רבנו פרץ‬
‫של ג' טפחים – כשרה לפי פירושו של החזו"א‪ .‬עסקו בסדינים הנקשרים בחוטים וחבלים‪.‬‬
‫פירושו של החזו"א מבאר גם את קושיית השפת לעומת זאת‪ ,‬ביריעות חזקות שנועדו לסוכה ויש‬
‫אמת – מנין לפסול מחיצה שרק מתנדנדת ברוח‪ ,‬בהן לולאות חזקות מארבעת הצדדים אין מקום‬
‫כיוון שלפי פירושו הנדנוד של ענפי האילן ("אזיל לחשש ולגזרה שמא יינתקו‪ .‬שהרי מחיצה זאת‬
‫ואתי") אינו עצם הפסול אלא רק הגורם לפגם לא תתנתק‪ .‬לכן אם שיעור התנודה הוא פחות‬
‫בשיעור המחיצה‪.‬‬
‫מג' טפחים בוודאי שהמחיצה אינה פסולה‬
‫בניגוד לזה הרב עובדיה יוסף ז"ל בשו"ת יחוה והסוכה כשרה‪.‬‬
‫דעת (ג‪,‬מו) מסיק מהראשונים שגם נדנוד כל‬
‫הרב רא"ם הכהן‪:‬‬
‫שהוא פוסל את המחיצה והפליג שזהו בכלל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרב רא"ם הכהן ראש ישיבת עתניאל ורב הישוב‬
‫משו"תת בהלכה‬
‫מייסודה של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י‪ .‬יוצא לאור ע"י מכון "צומת"‪.‬‬
‫"שבת בשבתו" באינטרנט‪ ,zomet.org.il :‬למנוי דוא"ל באנגלית‬
‫ניתן להירשם באתר מכון "צומת"‪ ,‬עריכה‪ :‬מכון "צומת"‬
‫אלון שבות‪ ,‬גוש עציון ‪ ,90433‬טל' ‪ ,02-9931442‬פקס' ‪www.zomet.org.il 02-9931889‬‬
‫‪ [email protected]‬הוצאת העלון ניתמכת ע"י משרד החינוך והתרבות‬
‫להפצה ולמודעות מסחריות‪ :‬גל אורן ‪BSD‬‬
‫הבונים ‪ 11‬רמת גן ‪ ,51462‬טל' ‪ ,03-6133555‬פקס' ‪,03-6133699‬‬
‫דוא"ל ‪ ,[email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 052-6070999‬יוסי‬
‫מייסודה של‪:‬‬
‫הסתדרות הפועל המזרחי‬
‫כתיבה ועריכה‪:‬‬
‫מכון 'צומת'‬
‫ניהול מסחרי‪ :‬לאור מבית‪:‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫‪6‬‬
‫נשר‬
‫"ּכְ נֶ ֶׁשר יָ ִעיר ִקּנֹו ַעל ּגֹוזָ לָ יו יְ רַ ֵחף‬
‫יִ ְפרׂש ּכְ נָ ָפיו יִ ָּק ֵחהּו יִ ָּׂש ֵאהּו ַעל ֶאבְ רָ תֹו" (לב‪,‬יא)‪.‬‬
‫ָ‬
‫שהתפרסם בפרשת "לך לך"‬
‫בטור "פרשה וטבעה"‬
‫בשנת תשע"ד (גליון ‪ )1494‬הזכרתי בקיצור‪ ,‬אגב‬
‫הדיון בזהות ַ‬
‫העיט שירד על הפגרים‪ ,‬את ההחלפה‬
‫הקיימת במקורות ובלשון העם בינו לבין הנשר‪.‬‬
‫בשורות הבאות ארחיב את היריעה בנושא זה‪.‬‬
‫נשר קרח‬
‫בעבר השם ‪Aquila‬‬
‫התייחס באופן ספציפי‬
‫למין עיט זהוב‪ .‬השם‬
‫הלטיני ‪ Aquila‬התגלגל‬
‫לשם ‪ eagle‬באנגלית המודרנית‪ .‬מקור השם הלטיני‬
‫הוא אולי במונח הלטיני ‪ aquilus‬שמשמעותו בעל‬
‫גוון כהה‪ ,‬שחרחר או חום המתאר את נוצות העיט‪.‬‬
‫האבחנה בין שני המינים‪ ,‬הנשר (‪ )vulture‬והעיט‬
‫(‪ ,)eagle‬חד משמעית ולו רק על פי נוכחותן של‬
‫נוצות על צוואר העיט לעומת הצוואר הקרח של‬
‫הנשר‪ .‬אמנם שני מינים אלו הם‬
‫דורסים גדולים אך הם שונים‬
‫מאד באורח חייהם‪ .‬בעוד שהנשר‬
‫אוכל נבלות אובליגטורי (הכרחי)‬
‫הרי שהעיט הוא דורס הצד את‬
‫רוב טרפו בעזרת דריסה‪.‬‬
‫ביטוי לבלבול הקיים בזיהוי אנו‬
‫מוצאים בתוס' בחולין (סג‪,‬א)‪:‬‬
‫"נץ ‪ ...‬וכמו כן טועין גבי נשר‬
‫שקורין אייגל"א‪ ,‬ואינו‪ ,‬דנשר יש‬
‫לו ד' סימני טומאה ואייגל"א יש‬
‫לו אצבע יתירה"‪.‬‬
‫שאלה שהעסיקה רבים היא‬
‫האם אכן ה"נשר" במקרא‬
‫ובספרות חז"ל הוא המין‬
‫הביולוגי "נשר מקראי" (‪Gyps‬‬
‫‪ )fulvus‬הנקרא בערבית‬
‫ניסר (על פי האקדמיה ללשון‬
‫העברית הוא נקרא "נֶ ׁ ֶשר ֵקרֵ ַח")‪.‬‬
‫ה"נשר המקראי" ניזון באופן‬
‫בלעדי מפגרים אותם הוא‬
‫מאתר תוך כדי דאייה וסריקה‬
‫על פני עשרות ק"מ‪ .‬את שמו‬
‫הוא קיבל‪ ,‬כנראה‪ ,‬בזכות צווארו‬
‫נשר מקראי צילם‪Thermos :‬‬
‫וראשו החשופים מנוצות‬
‫החלפה קדומה‬
‫ופלומה‪ ,‬תכונה המאפשרת לו‬
‫מחברים רבים שהתייחסו לזיהוי‬
‫לנבור בקלות בקרבי הפגרים‬
‫הנשר והעיט טענו שההחלפה בין שמותם מקורה‬
‫מהם הוא ניזון‪ .‬בנוסף לכך השם נשר מתייחס לכל כבר במקרא‪ .‬הם מבססים את טענתם על כך שמתוך‬
‫קבוצת הדורסים הגדולים הניזונים מפגרים הכוללת כמה מההקשרים בהם הוזכר שמו של אחד מהמינים‬
‫קבוצות טקסונומיות שונות‪.‬‬
‫משתמע שהכוונה היא למין השני‪ .‬לענ"ד ייתכן‬
‫מאד שבכל האזכורים של הנשר במקרא הכוונה‬
‫עיט זהוב‬
‫בנוסף למשמעויות ה"תקניות" של שם זה יש לנשר המקראי (‪ )Griffon Vulture‬ואילו בספרות‬
‫המשתמשים בו בהתייחס לדורס שונה לחלוטין‪ ,‬חז"ל‪ ,‬לפחות בחלק מהאזכורים‪ ,‬לעיט הזהוב‪ .‬מחד‬
‫העיט‪ .‬ההחלפה בין הנשר והעיט איננה רק בת גיסא אין ספק שהנשר הרומאי בסוגיה בסנהדרין‬
‫זמננו ושורשה עתיק יומין‪ .‬מחברים שונים מזהים שהובאה לעיל היה עיט ומאידך גיסא רוב האזכורים‬
‫בלבול בין הנשר והעיט בספרות חז"ל ואולי אף של הנשר בספרות חז"ל הם ציטטות ודימויים מתוך‬
‫במקרא‪ .‬דוגמה בולטת וחד משמעית להחלפה בין פסוקי המקרא ובהם הנשר הוא במשמעותו הרגילה‪.‬‬
‫הנשר והעיט אנו מוצאים בגמרא בסנהדרין (יב‪,‬א)‪ :‬ייתכן שההבדל בין התקופות קשור לכך שבתקופת‬
‫"זוג בא מרקת ותפשו נשר‪ ,‬ובידם דברים הנעשה המקרא הנשר נחשב לעוף קדוש וסמל מלכותי‬
‫בלוז‪ .‬ומאי ניהו? תכלת‪ .‬בזכות הרחמים ובזכותם בארצות כמו מצרים‪ ,‬פרס ואשור ולא היה מקום‬
‫יצאו בשלום"‪ .‬הכינוי "נשר" שכוון לאנשי הצבא לבלבול‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬לאחר שאלכסנדר הגדול‬
‫הרומאי מקורו בסמלי לגיונותיו שנשאו דגלים (‪ 323 – 356‬לפנה"ס) החליף את הנשר וקבע את‬
‫וניסי יחידה טקסיים שעליהם צוירה או נחקקה העיט הזהוב כסמל מלכותי התחיל בלבול בינו‬
‫דמותו של דורס גדול‪ .‬על מעמדו של ה"נשר" כסמל לבין הנשר‪ .‬מקור הטעות הוא בכך שהעיט הזהוב‬
‫רומאי אנו קוראים גם בספרו של יוסף בן מתתיהו‪ ,‬נפוץ באירופה ואילו הנשר נדיר יחסית‪ .‬השם נשר‬
‫קדמוניות היהודים (ספר יז‪ ,‬ו)‪ ,‬בו הוא מתאר קביעת שהיה מוכר באירופה איבד את משמעותו לטובת‬
‫"נשר" זהב מעל שער הר הבית על ידי הורדוס‪ .‬עד המין שהיה נפוץ יותר‪ .‬השם המקראי מבטא את‬
‫ימינו משמשים מיני דורסים שונים כסמלי מדינות המשמעות שהייתה מקובלת במרחב השמי שבו‬
‫וצבאות רבים בעולם בגלל תכונות שונות הקשורות הנשר המקראי היה נפוץ‪ .‬לכן הנשר מוזכר בשם זה‬
‫לאורח חייהם המעוררות הערצה‪.‬‬
‫בכל השפות השמיות‪ :‬אכדית‪ ,‬אוגריתית‪ ,‬ארמית‪,‬‬
‫זיהוי הנשר במשמעותו בשפה העברית עם הנשר ערבית‪ ,‬אתיופית ועוד‪ .‬לעומת זאת בספרות חז"ל‪,‬‬
‫הרומאי מוטעה משום שהסמל הרומאי הוא של שהושפעה מהשפות היוונית והרומית‪-‬לטינית‪,‬‬
‫עיט זהוב (סלעים) (‪ )Golden Eagle‬ולא של ובתרגומים הלועזיים של התנ"ך תורגם הנשר ל –‬
‫נשר (‪ .)Vulture‬החייל שנשא את פסלון ה"נשר" ‪ Aquila‬כלומר לעיט‪.‬‬
‫בראש הלגיון נקרא אקוויליפר (‪ )aquilifer‬שם‬
‫לתגובות ורישום לקבלת מאמרי צמחים‬
‫שמקורו בשם הלטיני של העיט – ‪ .Aquila‬הערוך‬
‫ובעלי חיים על פי סדר הדף היומי‪:‬‬
‫השלם (ערך "נשר") מפרש "שם עוף ידוע והושאל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫למלכות רומי שסימן בדגליהם היה נשר ‪."Aquila‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫ד"ר משה רענן מרצה במכללות 'הרצוג' ו'ירושלים לבנות'‬
‫ִבעה‬
‫פרשה וט ּ‬
‫‪7‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫‪[email protected]‬‬
‫להיות בריא ולהישאר בריא‬
‫כתב‪ :‬הרב יוסף איתן‪ ,‬מרבני מכון וע"ה‬
‫רפואה והלכה‬
‫בחסות‬
‫‪8‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫‪9‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫‪10‬‬
‫אך האפשר לחבוק אותו?‬
‫ספירת מלאי‬
‫בולעים גם תרופות ‪ -‬אבל‬
‫לפני שבועיים‪ ,‬ביום ראשון בשעות אחר הצהרים‪ ,‬לא מברכים עליהן‪ .‬אל נתפתה‬
‫שקעה החמה על שנת השמיטה תשע"ה‪ .‬שנה זו‪ ,‬שעצם בגרון היא באמת ממתק‪...‬‬
‫כקודמותיה‪ ,‬הציבה בפנינו קשיים ניכרים‪ .‬לפני ארבעים כאן שורש הטרגדיה ההלכתית‪ ,‬אנו נאלצים לבחור בין‬
‫ושתיים שנה תיאר זאת מו"ר הרב ליכטנשטיין‪ ,‬הכ"מ שני ערכים ‪ -‬האידיאל של "ושבתה הארץ" והדרישות‬
‫(מתוך 'הרהורי שמיטה תשל"ג' בשינויים קלים)‪:‬‬
‫הכלכליות של היישוב (שאף הן מהוות שיקול מוסרי‬
‫"העובדה הפשוטה היא ששמיטה בשנת תשל"ג מהווה לא פחות מאשר שיקול מעשי) ‪ -‬ולהקריב האחד על‬
‫ טרגדיה הלכתית‪ ...‬זו היא האמת הקרה והמרה‪ .‬אין מזבח השני‪".‬‬‫מנוס הימנה אלא בסילופים‪"...‬‬
‫"לא קובלים על הכרעת הרבנות (להתיר היתר מכירה)‪.‬‬
‫בהמשך מנה הרב שלושה ערכים שעומדים בבסיסה אך בלב שסוע מצטערים על עצם הצורך לבחור‬
‫של השמיטה‪ .‬הערך הראשון הוא ההבנה המוחלטת ולהצביע‪ .‬השביעית נפלה קרבן‪ ,‬ובכשלונה החרוץ‬
‫מתנוונים כולנו‪".‬‬
‫שיש אדון לארץ והוא השליט‬
‫האמיתי על הכל‪ ,‬הערך השני הוא‬
‫'כלום שש הלל‪ ,‬ואפילו עם כל "חוגים ליברליים מרבים להצביע‬
‫שחרור החקלאי מטרדות היום הסמכות שבעולם‪ ,‬לעקוף מצוה? על תקנת הפרוזבול כעל הישג‬
‫יום כדי שירים את ראשו ויעסוק‬
‫מרשים‪ ,‬המדגים את כושר יכולת‬
‫וכי לא ניגש לתפקידו‬
‫בעולמות עליונים ונעלים‪ ,‬והערך‬
‫ההלכה להסתגל לתנאים חדשים‪.‬‬
‫בלב נשבר ונדכה?'‬
‫השלישי הוא ערך השוויון – ביחס‬
‫אך האמת תורה דרכה‪ .‬כלום שש‬
‫לפירותיה אין עשיר ועני ("ואכלו‬
‫הלל‪ ,‬ואפילו עם כל הסמכות‬
‫אביוני עמך")‪ .‬כמעט ואין אדם ובהמה ("ויתרם תאכל שבעולם‪ ,‬לעקוף מצווה? וכי לא ניגש לתפקידו בלב‬
‫חית השדה")‪ .‬היקום כולו סמוך על שולחן גבוה‪.‬‬
‫נשבר ונדכה?"‬
‫ועל כל הטעמים והנימוקים שאל הרב ליכטנשטיין‪" ,‬למרבית דאבוננו‪ ,‬מצא הלל את עצמו ואת דורו‬
‫בצער‪" :‬מה נשאר לנו כיום מן החזון המרהיב הזה? במבוכה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬התורה הלא ציוותה להלוות כסף‪,‬‬
‫כקליפת השום! המעבר מכלכלה חקלאית לתעשיינית בפרט לעניים‪ .‬מצד שני‪ ,‬היא גזרה אומר שאחת לשבע‬
‫הוריד מעל הפרק ‪ -‬עבור רוב רובו של הציבור ‪ -‬את שנים יש להפקיע חובות ולהתחיל מחדש‪ ,‬ואף הצמידה‬
‫איסורי המלאכה; אבל‪ ,‬בקשר לאלה המצב יחסית אזהרה שדרישה זו לא תערער את הנכונות להלוות‪".‬‬
‫משופר‪ .‬לא עוקפים ולא מסלפים; רק‪ ,‬למזלנו‪ ,‬לא‬
‫"אם הדור היה ראוי‪ ,‬היו שתי המטרות מושגות‪.‬‬
‫נתקלים בהם‪".‬‬
‫הזקוקים לכסף היו מוצאים את המשאבים הדרושים‬
‫"ביחס לאיסורי האכילה וחובת ניהוג הקדושה המצב להם‪ ,‬והמלווים היו מתחנכים‪ ,‬לפחות פעם בשמיטה‪,‬‬
‫חמור פי עשר‪ .‬מהן האופציות העומדות לרשות החרד להרפות לשנייה את האגרוף ההדוק בו אנו מחזיקים‬
‫לקדושת השביעית‪ ,‬על כל פרטיה ודקדוקיה?‪ ...‬כאשר בכל פרוטה כבבת עינינו‪".‬‬
‫האדם מתמרמר על טורח הדרך וההוצאות ובמקביל‬
‫מחזיק טובה לעצמו על רמת צדקותו ‪ -‬מה רב הפער "אבל לא אכשר דרא‪ ,‬בעלי ההון החלו לטרוק שער‬
‫בינה לבין "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה"?! כלום יש בפני נצרכים‪ .‬בעל הלכה רגיש מבין במלוא תחושתו‬
‫להכיר את הקשר שבין אותה יוהרא לבין שחות האדם עד כמה כאב הצורך להכריע בין שני הערכים‪ .‬איזה‬
‫ורוממות הבורא העומדות במרכז פרשת השמיטה? מחיר היה הלל מוכן לשלם כדי שלא לעמוד בפני‬
‫‪...‬מהו אחוז החיים את השביעית בשמחה תמימה‪ ,‬הברירה האכזרית? לא תרועת תשואות יצאה באותה‬
‫לעומת המצפים‪ ,‬כמעט בכליון עיניים‪ ,‬להיפטר שעה מפיו‪ .‬כשהסתכל בפני המציאות‪ ,‬מילה אחת‬
‫הייתה בפיו‪ :‬ניצחתני‪ .‬הנני‪ ,‬נציג ההלכה והמסורה‪,‬‬
‫מעולה?"‬
‫אמנם מצליח להיחלץ‪ ,‬אך במישור אחד נשברתי‪.‬‬
‫***‬
‫במקום לשמור ולקיים‪ ,‬התקנתי עקיפה‪".‬‬
‫מה הפתרון לפער שבין ההלכה הדורשת דרישות "‪...‬אינני רואה דרך‪ ,‬בעתיד המצופה‪ ,‬להציל את המצב;‬
‫ברורות בעניין אכילת פירות השמיטה‪ ,‬לבין רוח אך לפחות שיישאר לנו ‪ -‬כפי שנשאר להלל בשעתו‬
‫השמיטה כפי שהצטווינו עליה? כיצד ניישב את ‪ -‬הכאב‪ .‬באין ברירה נפעיל את ההיתרים והעקיפות‬
‫הסתירה הקיומית בין החוויה שאנו חווים בשנת למיניהם‪ ,‬ונכפה ראשנו בפני המציאות; אך אל נשלים‬
‫השמיטה לבין החוויה שמרחפת ועולה מתוך ציוויי איתה‪ .‬נודה בכישלוננו ונצטער עליו ‪ -‬ונצפה שהמקום‬
‫התורה?‬
‫ישלים חסרוננו‪".‬‬
‫מפתיעה‪:‬‬
‫זו‬
‫לשאלה‬
‫ליכטנשטיין‬
‫הרב‬
‫של‬
‫התשובה‬
‫***‬
‫"אינני מציע‪ ,‬חלילה‪ ,‬שיש להתעלם מחובות‬
‫הלכתיות‪ ,‬ככל שאינן מתוקות לחיכנו‪ .‬איננו יהודים במוצאי שנת השמיטה נישא עינינו למרום ונזכור שאין‬
‫קונסרבטיביים‪ ,‬והרינו מבינים היטב את מלוא לנו תשובות לכל הבעיות‪ .‬תם ולא נשלם‪ ,‬השלמות‬
‫האחריות אף למצווה שכביכול פג טעמה‪ .‬אני רק עומד איננה נחלתו של בשר ודם‪.‬‬
‫על נקודה אחת‪ :‬שנכיר את המציאות ‪ -‬ושנבכה עליה‪".‬‬
‫לתגובות‪ ,‬הערות והארות‪:‬‬
‫"המציאות היא שאין פתרון המשביע רצון ומשקיט‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מצפון‪ .‬ניתן בהחלט לקבל את ההיתר ('היתר המכירה');‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫הרב עמיחי גורדין ר"מ בישיבת 'הר עציון'‬
‫בין קודש לחול‬
‫‪11‬‬
‫דובים סוריים‬
‫(מלכים ב ב)‬
‫עברנו מתקופתו של נביא האש הקנאי‪ ,‬אליהו‪,‬‬
‫אל תקופת נביא המים התומך והסובלני‪ ,‬אלישע‪.‬‬
‫אולם בתוך שלל סיפורי נסי אלישע‪ ,‬מופיע‬
‫סיפור בודד אכזרי ולא אופייני‪" :‬ונערים קטנים‬
‫יצאו מן העיר‪ ,‬ויתקלסו בו ויאמרו לו 'עלה קרח‬
‫עלה קרח'‪ .‬ויפן אחריו ויראם‪ ,‬ויקללם בשם ה'‪,‬‬
‫ותצאנה שתים דבים מן היער‪ ,‬ותבקענה מהם‬
‫ארבעים ושני ילדים"‪.‬‬
‫פירושים רבים ניתנו על מנת להעצים את חטאם‬
‫של הילדים‪ ,‬ולהסביר מדוע היה מגיע להם עונש‬
‫מוות‪ .‬אך מכיוון שהסיפור לא אופייני לאלישע‬
‫(וגם לא אופייני לדובים)‬
‫אנחנו נלך בדרך אחרת‪:‬‬
‫הדובים לא ביקעו כל‬
‫ילד למוות‪ ,‬אלא ביקעו את‬
‫הקבוצה‪ .‬זאת אומרת שקבוצת הילדים ראתה‬
‫אותם והתפזרה‪.‬‬
‫כבר כתבנו שלנסים של אליהו ואלישע יש‬
‫משמעות סימבולית‪ .‬ייתכן שבמעשה זה אלישע‬
‫מנבא על גלות אשור‪ ,‬כפי שינבא הושע (יג‪,‬ח)‬
‫"‪...‬על דרך אשור אפגשם‪ ,‬כדב שכול‪ ...‬חיית‬
‫השדה תבקעם"‪.‬‬
‫ייתכן ששני הדובים הם שלמנאסר וסנחריב‬
‫מלכי אשור‪ ,‬שיבקעו‪ ,‬יפחידו ויפזרו את ארבעים‬
‫ושתיים ערי הלוויים הפזורות בישראל וביהודה‪.‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫בראון דסברג ‪[email protected]‬‬
‫שולחן מלכים‬
‫‪12‬‬
‫חידה לסוכות‬
‫באיזו לשון נאמרים הפתגמים הבאים בספר קהלת?‬
‫‪ .1‬מרבה נכסים מרבה דאגה‪.‬‬
‫‪ .2‬אין סודות (פתגם עממי)‪.‬‬
‫תשובה לחידה ליום הכיפורים‬
‫החידה הייתה‪:‬‬
‫במקור נמצא פעמיים‪ ,‬שבעתיים בין הערביים‪.‬‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫ה' הוא הא‪-‬להים‪.‬‬
‫במקור אמרו עם ישראל במעמד הר הכרמל פעמיים‪:‬‬
‫"ה' הוא הא‪-‬להים" (מל"א‬
‫יח‪,‬לט)‬
‫ביום כיפור – הפסוק נאמר‬
‫שבע פעמים בתפילת נעילה (תודה לידידי זאב ולק‬
‫על החידה)‪.‬‬
‫זה המקום לציין שאנו נשמח לארח את חידותיכם‬
‫במדור זה עם ציון שמו של כותב החידה‪ .‬נשמח לקבל‬
‫רעיונות לכתובת הדואר האלקטרוני המצורפת מטה‪.‬‬
‫בקרו באתר שלנו‪" :‬החידון והחוויה"‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‏‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫יואב שלוסברג‪ ,‬מנכ"ל החידון והחוויה‬
‫החידה השבועית‬
‫‪13‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬
‫‪14‬‬
‫התנצחות נצחית בהר הבית‬
‫"והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי‪...‬‬
‫כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו‪,‬ז)‬
‫"הר המוריה – שמשם הוריה‪ ...‬שמשם יראה יוצאת לעולם‪.‬‬
‫ארון – שמשם אורה‪ ...‬שמשם ארירה יוצאת לעולם‪.‬‬
‫דביר – שמשם דֶ בֶ ר‪ ...‬שמשם דברות יוצאות לעולם"‬
‫(ירושלמי ברכות פ"ד ה)‬
‫קין והבל‬
‫בשבועות האחרונים הפך הר הבית מוקד להתפרעויות‬
‫מוסלמיות אלימות‪ ,‬כאשר דת ופוליטיקה משמשות‬
‫בערבוביה‪ .‬או יותר נכון‪ :‬האיסלאם כדת מנוצל בשירות‬
‫הלאומנות הפלשתינית והמערכה הכלל‪-‬עולמית כנגד‬
‫ישראל‪ .‬מאמיני איסלאם מוסתים באמצעות תעמולה‬
‫שקרית על מזימות ציוניות להחרבת קדשיהם‪ ,‬ומדינאי ערב‬
‫ותומכיהם בעולם נחפזים לקרוא למסע‪-‬סהר נגד ישראל‪.‬‬
‫מצבנו בזירת ההסברה הבינלאומית ירוד 'על הסף'; אויבינו‬
‫טובים בשקרים‪ ,‬בעלילות ובהפצת סרטוני תעמולה‬
‫כזביים‪ .‬גם אם נגייס את טובי התועמלנים שלנו ספק רב‬
‫אם נוכל להתחרות בכוחות הרשע המשקרים בזדון‪ ,‬במצח‬
‫נחושה וללא ניד עפעף‪ .‬זהו נשק שאיננו מסוגלים לאחוז‬
‫בו‪ ,‬ובליגת השקרים הבינלאומיים נהיה תמיד בתחתית‬
‫הטבלה‪ .‬אשרינו! לא נוכל להביס את שקרני התקשורת‬
‫המוסלמית המכחישים את קיומם של מקדשינו בהר הבית‪,‬‬
‫ואת אמונתם בקדמותו של מסגד אל‪-‬אקצה על פני מקדש‬
‫שלמה ובית חשמונאי‪.‬‬
‫מיסודו של עולם‪ ,‬מבראשית‪ ,‬חלקת אלקים קטנה זו‪ ,‬ת"ק‬
‫על ת"ק אמה בהר הבית‪ ,‬היתה זירת התגוששות בין קין‬
‫והבל‪ .‬הרצח הראשון התרחש‪ ,‬למסורת חז"ל (בר"ר כב‪,‬ז)‪,‬‬
‫בדיוק בנקודה זו‪ ,‬בעקבות ריב‪-‬אחים אימתני על שליטה‬
‫בהר‪ .‬דומה כי מאורע זה הטביע חותם של התנצחות לדורות‪.‬‬
‫גם מדברי המדרש‪ ,‬שצוטטו בראש המדור‪ ,‬עולה כי מושגי‬
‫הקדושה הכרוכים בהר ‪' -‬מוריה'‪' ,‬ארון' ו'דביר' – נדרשים‬
‫לשתי פנים; לחיוב ולשלילה‪ ,‬לאור ולחושך‪ ,‬לברוך ולארור‪...‬‬
‫ריב במשפחה‬
‫יש לנו בעיה נוספת קשה עד למאד; השמאל הישראלי‪,‬‬
‫וחלקים מן המרכז‪ ,‬אינם רואים חשיבות ב'הר הבית'‪,‬‬
‫ברבונות ישראל בו ובאיפשור עליית יהודית ותפילה‬
‫במרומיו‪ .‬הם מקבלים – בגלוי או בסתר לבם – את המיתוה‬
‫ההיסטורי האומלל של משה דיין‪ :‬הכותל ליהודים והר‬
‫הבית למוסלמים! לאסונה של הציונות המדינית אישי‬
‫המיגזר החרדי תומכים בכך – בגלוי או בסתר לבם – ועמם‬
‫הרבנים הראשיים וחלק מרבני החוג החרד"לי (שהם יותר‬
‫בעוכריי)‪ .‬וכבר צווח כנגדם בעל אור‪-‬החיים (ויקרא כה‪,‬כה)‪:‬‬
‫"על זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ‪ ,‬גדולי ישראל‪,‬‬
‫ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב"‪.‬‬
‫בחלומי‪ :‬הרבנות הראשית‬
‫לא מתנגדת להסדר‬
‫חלוקה בהר הבית‪...‬‬
‫למרות כל האמור לעיל‪ ,‬אסור גם‬
‫לתבוסתנים הפוליטיים שבתוכנו להרים ידי‪-‬כניעה ולמשוך‬
‫ידים מהר הבית‪ ,‬ולא רק בשל אמונתי כי כניעה גוררת‬
‫כניעה! הר הבית הוא 'בית חיינו' ומי שמוותר עליו הוא‬
‫בעיני 'חסר‪-‬לב' ("והיו עיני ולבי שם כל הימים"; מל"א ט‪,‬ג)‪,‬‬
‫ועלוב‪-‬נפש; עליו אני מפטיר את ברכת ההפטרה "רחם על‬
‫ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו"‪.‬‬
‫חזון שיבת ציון השלישית‪ ,‬ותקומת מדינת ישראל בכללו‪,‬‬
‫הוא כרות‪-‬ראש‪ ,‬ללא הר הבית‪ ,‬וללא 'תורה (=הורייה)‬
‫ואורה' הקשורים בראשו (כמצוטט בראש המאמר)‪.‬‬
‫משול והפרד!‬
‫בחלומי‪ ...‬חזיתי והנה הגענו להסדרי תפילה והנגשה‬
‫כפויים בהר הבית ברוח הסדרי מערת המכפלה‪ .‬לאחר‬
‫התכתשויות רבות‪ ,‬ו'טבח גולדשטיין'‪ ,‬נקבעו סדרי 'חלוקה'‬
‫במערה שנכפו על 'שני הצדדים' ע"י ממשלת ישראל וצה"ל‪.‬‬
‫ב'מכפלה' קיימת חלוקה 'טריטוריאלית' קשוחה עם פתחי‬
‫כניסה ובקרה נפרדים‪ ,‬ורמת החיכוך ירדה פלאים‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬נקבעו מספר ימים בשנה‪ ,‬כמדומני בסימטריה הדדית‪,‬‬
‫שבהם כל 'צד' מתרווח בשטח כולו‪ .‬אפשר בנקל להציע‬
‫מיתווה דומה בהר הבית‪ ,‬ולכפותו (אכן‪ ,‬לא כ"כ בנקל‪.‬‬
‫בקושי רב!)‬
‫ואיקץ‪ ...‬והנה חלום! למימוש תפילת שלמה שחנך את בית‬
‫המקדש כ"מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך [גם]‬
‫הנכרי" (מל"א ח‪,‬מג)‪ ,‬ולהגשמת חזונו הנכסף של ישעיהו "כי‬
‫ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" – לשם כך נחוץ שיתוף‬
‫פעולה של חכמי הדת‪ ,‬מנהיגיה וראשיה היציגים‪ .‬כאן‪,‬‬
‫בראש ההר המרומם‪ ,‬בלתי אפשרי לכפות הסדר פוליטי ללא‬
‫מעורבות אמיצה של ראשי הדתות הניצות‪ .‬למען האמת‪ ,‬אין‬
‫צורך במעורבות אקטיבית אלא די באי התנגדותם‪ .‬ולנגד‬
‫עיני הכלות‪ ...‬הרבנות הראשית‪.‬‬
‫ושוב בחלומי‪ ...‬והנה הרבנות הראשית לישראל (בהנהגתו‬
‫של הרב דוד לאו?) לא מתנגדת‪ ,‬וממשלת ישראל וצה"ל‬
‫כופים‪ ,‬והר הבית גם בידינו!‬
‫(נכתב במוצ"ש וילך‪-‬שובה)‬
‫גבאי בית הכנסת! אחראי ספריה!‬
‫אם טרם רכשתם את סדרת‬
‫'תחומין' ‪ -‬תורה‪ ,‬חברה ומדינה‬
‫מבצע מיוחד לחגים לבתיכ"נ ולמוסדות‬
‫‪ 35‬כרכים ‪ ₪1300 -‬בלבד‬
‫כולל משלוח‪ ,‬במקום ‪₪1800‬‬
‫להזמנות מכון צומת ‪02-9932111‬‬
‫אחותי‪,‬‬
‫יש לך משהו‬
‫מעניין לעשות‬
‫בסוכות?‬
‫הפנינג לכל‬
‫המשפחה!‬
‫מע ת‬
‫סיבםדצעירים‬
‫מהנד(מגיל ‪)6‬‬
‫ומתנפחים‬
‫ג'ימ‬
‫בועריד גיל ‪)6‬‬
‫(‬
‫הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת'‬
‫נקודת מבט‬
‫בוא לחווית צומת‪,‬‬
‫והיית אח שמח!‬
‫חוויה מרתקת‬
‫למשפחה‬
‫חושבת!‬
‫מחירון סוכות‬
‫כרטיס כניסה‪₪ 25 :‬‬
‫לילדי גן וגימלאים‪₪ 20 :‬‬
‫זמני פתיחה‪:‬‬
‫ג‪,‬ד‪,‬ה‪ 10:00 -‬עד ‪18:00‬‬
‫המרכז החוויתי האינטראקטיבי של מכון צומת‬
‫ללמוד‪ ,‬להנות ולהבין איך זה עובד!‬
‫סרטי אנימציה | תצוגה אינטראקטיבית של עשרות מכשירים הלכ‪ -‬טכנולוגיים‬
‫משך הביקור כשעתיים | הדרכה כל חצי שעה עגולה | האתר ממוזג | סוכה במקום‬
‫מכון צומת‪ ,‬רח' הארז ‪ ,3‬אלון שבות‪ ,‬גוש עציון | לפרטים‪Visitzomet.org | 02-9932111 :‬‬
‫"ופרוש עלינו סוכת שלומך"‬

Similar documents