קבורה בסרקופגים בבית שערים נמצא הריכוז הגדול ביותר של סרקופגים. שיטת ה

‫קבורה בסרקופגים‬
‫בבית שערים נמצא הריכוז הגדול ביותר של סרקופגים‪.‬‬
‫שיטת הקבורה שהונהגה בקרב היהודים בימי בית ראשון הייתה המאספה‪ .‬חצבו שלשה מדפים בשלשה‬
‫קירות של המערה‪ ,‬על מדפים אלו הניחו את הנפטר (לא ידוע אם הוא היה עטוף או לא)‪ .‬אחרי שנה‪ ,‬אספו‬
‫את עצמות הנפטר לבור‪-‬מאספה‪ ,‬בו ריכזו את עצמות כל המשפחה‪.‬‬
‫מכאן בא הביטוי ‪" :‬נאסף אל אבותיו"‪.‬‬
‫בבית הקברות של בית שערים נקברו רק יהודים‪ ,‬בית הקברות הוא מתקופת המשנה (מאות ‪ 2‬ו‪.)3-‬‬
‫בתקופה זו שיטת הקבורה הנהוגה הייתה גם קבורה במערות אך שונה במקצת מימי בית ראשון‪ .‬את‬
‫הנפטר הניחו בתוך סרקופג (פירוש השם‪-‬אוכל בשר) = ארון קבורה‪ ,‬כיסו את הארון וחיכו שנה‪ .‬אחרי שנה‬
‫הוציאו את העצמות (הבשר נרקב) והכניסו אותם לקופסאות יותר קטנות = גלוסקמאות (רוחבה של‬
‫הגלוסקמה כרוחב העצם הרחבה ביותר בגוף ‪ -‬האגן‪ ,‬ואורכה כאורך העצם הארוכה ביותר ‪ -‬הירך)‬
‫הגלוסק מה נוחה לאחסון (ניתן לאחסן גלוסקמה אחת על השנייה) והיא גם חוסכת מקום במערות הקבורה‪,‬‬
‫דבר שמשפיע מאוד על השימוש בה‪ .‬שכן מתחילה באותה תקופה מצוקת מקום לקבורה‪.‬‬
‫שיטת הקבורה הזו חייבה טלטול הגופה ופירוק עצמותיה‪ ,‬דבר שהיום לא נהוג בהלכה‪.‬‬
‫האמונה (והנוהג המקובל אז) ‪ -‬שהחטא דבק בבשר‪ ,‬וכשהבשר מתכלה ‪ -‬החטא נעלם ("חטאת בשרים")‪.‬‬
‫בניגוד לבשר הנרקב העצמות הן לבנות = צבע של טוהר‪ ,‬ולכן יש להפריד בניהם‪.‬‬
‫רבים מהסרקופגים שנמצאו מעוצבים בצורת משולש למעלה ומשני צדדיו יוצאות שתי קרניים‪ .‬אולי כדי‬
‫לדמות את הסרקופג היהודי למזבח (קרנות המזבח) ורבים מהם עוטרו בכתובות ובסמלים‪ ,‬חלקם סמלים‬
‫יהודיים וחלקם לא‪ .‬חלק מהכתובות הן בעברית קדומה וחלק ביוונית‪.‬‬
‫ציפורי קצר‬
‫עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון‪ ,‬חמישה קילומטרים מצפון מערב לנצרת‪ .‬יישוב היה קיים במקום כבר‬
‫בתקופת הברזל ‪ ,II‬ועיר יהודית התקיימה בו מתקופת החשמונאים ועד המאה ה‪ 5-‬לספירה‪ .‬יהודים ישבו‬
‫בה עד המאה ה‪ .10-‬אתר ציפורי הוא גן לאומי‪ ,‬והחפירות בו טרם הסתיימו‪.‬‬
‫בין המבנים והממצאים שהתגלו ושוחזרו‪:‬‬
‫ב"כ עתיק ובו רצפת פסיפס מן המאה ה‪,5-‬‬
‫וילה רומית מרוצפת פסיפסים צבעוניים‪,‬‬
‫תיאטרון מהתקופה הרומית ובו כ‪ 4,000-‬מושבים‪,‬‬
‫כנסייה צלבנית שהוקמה על פי המסורת במקום שבו עמד בית הוריה של מרים‪,‬‬
‫בית חג הנילוס שבאחד מחדריו פסיפס גדול המתאר את חגיגות הנילוס במצרים וכולל תמונות צמחים וחיות‬
‫וכן את מערך רחובות העיר‪,‬‬
‫מבנה ציבורי מן המאה הראשונה עד ה‪ 4-‬שבו שכן כנראה השוק‪,‬‬
‫בתי מגורים מתקופת בית שני‪ ,‬המשנה והתלמוד כולל מקוואות שמהם אפשר להסיק על יישוב יהודי‪,‬‬
‫מאגר מים עתיק שסיפק מים לעיר דרך שתי אמות‪,‬‬
‫מצודה ששימשה תחילה כמצודה רומית‪ ,‬אח"כ צלבנית ולבסוף טורקית‪ .‬היא נבנתה מחדש במאה ה‪18-‬‬
‫ושימשה בי"ס של ספוריה המשמשת כיום כמוזיאון לממצאי החפירות‪ .‬הקירות החיצוניים של המצודה‬
‫מלמדים על התקופות‪ :‬למטה הרומית‪ ,‬באמצע הצלבנית‪ ,‬ולמעלה‪ ,‬כולל הגג‪ ,‬התקופה הטורקית‪.‬‬
‫בימי בית שני הייתה ציפורי עיר מרכזית‪ ,‬והיא מוזכרת במספר רב של מקורות‪ .‬במשנה נאמר שהייתה‬
‫מוקפת בחומה עוד בימי יהושע בן נון‪ .‬נראה שנכבשה בימי יהודה אריסטובולוס הראשון (בערך ‪ 104‬לפני‬
‫הספירה)‪.‬‬
‫כחלק מהיוזמות שנקטו פומפיוס ומצביאו במטרה למנוע היווצרות של מרכז כוח יהודי‪ ,‬חילקו את היישובים‬
‫היהודים לכפיפותם של חמישה בתי דין שונים‪ ,‬שאחד מהם היה בציפורי‪.‬‬
‫כשהשתלט הורדוס על הגליל הפך את ציפורי לבירת המחוז‪ .‬במותו הנהיג יהודה בן חזקיה את המרד‬
‫בציפורי וניהל עליה מאבק עם הצבא הרומאי‪ .‬התוצאה הייתה שריפת העיר ומכירת תושביה לעבדים‪ .‬בנו‬
‫של הורדוס‪ ,‬הורדוס אנטיפס‪ ,‬בנה שוב את ציפורי (כ"אבטוקרטיס" – העיר העצמאית)‪ ,‬אך גם ייסד את‬
‫מתחרתה הגדולה‪ ,‬טבריה‪ ,‬שהחליפה אותה במעמד הבכורה בגליל‪ ,‬עד זמנו של אגריפס השני‪ ,‬ששוב הפך‬
‫את ציפורי לבירתו‪.‬‬
‫אנשי ציפורי העשירים החליטו להבדל מהיהודים במרד הגדול וכרתו ברית שלום נפרדת‪ .‬ניסיון של המורדים‬
‫בראשות יב"מ לכבוש את העיר נכשל‪ .‬העיר נותרה יהודית למרות מאמצים רומיים לשנות זאת‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫מטבעות מימי אנטונינוס פיוס‪ ...‬מתארים מוטיבים אליליים בלבד‪ .‬נראה כי בפרק הזמן מאז הפולמוס של‬
‫קיטוס (‪ )115‬ועד לאחר מרד בר כוכבא חל שינוי ומועצת העיר הפכה בזמן זה לנוכרית‪ .‬רק לקראת אמצע‬
‫המאה השנייה חזרה המועצה העירונית לידי היהודים‪ .‬באותו זמן נקראה העיר "דיוקיסריה" ‪ -‬שם המורכב‬
‫משמו של האל היווני זאוס ושם העיר קיסריה‪.‬‬
‫דווקא לאחר מרד בר כוכבא הגיעה הגירה לעיר‪ .‬תעשיית המזון שגשגה בה במיוחד‪ .‬בין חכמיה היו רבי יוסי‪,‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא שאקלימה היה טוב לבריאותו של האחרון‪ .‬משם ניהל רבי את‬
‫הסנהדרין ושם נחתמה המשנה‪ .‬אחרי מותו עזבה הסנהדרין לטבריה‪.‬‬
‫ב‪ 351-‬התרחש מרד גאלוס בסביבות ציפורי‪ .‬שליט המזרח קונסטנטיוס גאלוס שלח צבא‪ ,‬והמרד דוכא‪.‬‬
‫העיר נחרבה אך שוקמה‪ .‬עד אותו הזמן הייתה ציפורי מרכז תעשייתי‪ ,‬במיוחד באריגים‪ .‬מהתקופה הרומית‬
‫נותרה מערכת מים מפותחת ותיאטרון‪ .‬על פי גניזת קהיר‪ ,‬היישוב היהודי בציפורי שרד לפחות עד המאה ה‪-‬‬
‫‪ ,10‬אז נכחד ע"י המוסלמים‪.‬‬
‫על פי מסורת הנצרית‪ ,‬בציפורי גרו יואכים וחנה‪ ,‬הורי מרים הבתולה‪ ,‬אם ישו‪ .‬נראה שכבר מעט אחרי‬
‫הולדת הנצרות שכנו בה מאמינים‪ .‬העיר קיבלה מעמד של בישופות במאה ה‪ .5-‬הביזנטים הנהיגו מדיניות‬
‫אכזרית‪ ,‬והכובשים הפרסים והערבים לא היטיבו עם העיר‪ ,‬שהפכה לקטנה ודלה‪.‬‬
‫בתקופת הצלבנים נבנתה בה כנסייה‪ .‬לפני קרב קרני חיטין (‪ )1187‬התכנסו הנוצרים בציפורי וקיבלו את‬
‫ההחלטה השגויה לצאת מול צלאח א‪-‬דין‪ .‬הממלוכים כבשו את העיירה ב‪ 1263-‬בראשות הסולטאן בייברס‪,‬‬
‫ושינו את שמה לספוריה‪.‬‬
‫ב‪ ,1516-‬בעקבות קרב מרג' דאבק‪ ,‬עברה ארץ ישראל‪ ,‬ובכלל זה ספוריה‪ ,‬לשליטת האימפריה‬
‫העות'מאנית‪.‬‬
‫במאה ה‪ 18-‬הפך שליט הגליל דאהר אל‪-‬עומר את מצודת ציפורי החרבה לבית ספר לילדי העיירה‪.‬‬
‫במרד הערבי הגדול ב‪ 1936-‬הקים הצבא הבריטי עמדה באזור‪.‬‬
‫במלח"צ נכבשה העיירה במבצע דקל על ידי חטיבת כרמלי‪ ,‬ותושביה נמלטו ממנה‪ .‬חלקם התיישב לאחר‬
‫מכן בשכונת צפפרה שבנצרת הסמוכה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1949‬הוקם במקום המושב ציפורי‪.‬‬
‫פ יר ו ט‬
‫המקורות מספרים לנו‪" :‬מדוע נקרא שמה ציפורי? משום שיושבת בראש ההר כציפור"‪.‬‬
‫בראשיתו של היישוב‪ ,‬ששנת ההקמה המדויקת שלו לא ידועה‪ ,‬קבוצה של יהודים עלתה על הגבעה הזאת‬
‫והקימה יישוב קטן ולא מרכזי‪ .‬נמצאו כ אן ממצאים מהתקופה הפרסית וייתכן שאז קם היישוב‪ .‬סברה אחרת‬
‫מייחסת את ההקמה לימי אלכסנדר ינאי שמזמנו נותר אחד מהאזכורים ההיסטוריים הראשונים של ציפורי‪.‬‬
‫יוסף בן מתתיהו כותב בקדמוניות היהודים‪" :‬הוא ניסה (את כוחו) גם כלפי ציפורי במרחק מה מן העיר‬
‫ההרוסה ואולם קיפח הרבה מאנשיו והלך להלחם באלכסנדרוס‪ "...‬המקור מספר על תלמי שפשט על ציפורי‬
‫ולחם באלכסנדר ינאי‪ .‬עדיין לא ידוע האם ציפורי הוקמה לפני ‪ 2500‬שנים או ‪ 2100‬שנים‪.‬‬
‫השם ציפורי לא נזכר אפילו פעם אחת בתנ"ך‪ ,‬כנראה שלא הייתה קיימת אז‪.‬‬
‫יוסף בן מתתיהו מספר על ציפורי שהורדוס כבש אותה בסערת שלגים‪ .‬ציפורי הפכה לעיר חשובה בזמן‬
‫המרד הגדול‪.‬‬
‫כשהמרד פרץ‪ ,‬תושבי ציפורי קיבלו את הנציב קאסיוס גאלוס בתשואות‪.‬‬
‫לאחר שניסה בירושלים‪ ,‬ונכשל‪ ,‬הגיע אספסיאנוס והתחיל בדיכוי המרד בגליל ובגולן‪ .‬כשהגיע לפתולמאיס‬
‫היא עכו פגש במשלחת מאנשי ציפורי שלאחר התלבטות קשה בחרו בדרך של שיתוף פעולה עם הרומאים‬
‫(כתושבי טבריה)‪ .‬הרומאים שלחו לכאן חיל מצב שישמור על תושבי ציפורי מפני אחיהם היהודים‪.‬‬
‫בסוף המרד הרומאים הכירו תודה לתושבי ציפורי‪ ,‬הקימו מבנים בעיר‪ ,‬מתקני בילוי ושעשועים ותרמו‬
‫כספים‪ .‬התיאטרון של ציפורי הוקם בסוף המאה הראשונה לספירה לכבוד אנשיה‪ ,‬ואף שליהודים אולי זו‬
‫הייתה מתנה לא רצויה (התיאטרון‪ :‬מסוג אותם מבנים שהפכו את ציפורי לעיר חילונית מאוד מלאה בעבודת‬
‫כוכבים) הרומאים ביקשו להשפיע תרבותית בכל אזורי שליטתם ובטח שבציפורי ‪.‬‬
‫בציפורי לא נמצאו מטבעות המרד‪ ,‬שהנפיקו היהודים כאות לעצמאות‪ .‬מטבעות כ"א‪,‬ב‪,‬ג לגאולת ציו לפי‬
‫שנות המרד (מופיע על מטבע ‪ ₪ 10‬של ימינו) וכולי‪ ..‬לעומתן‪ ,‬על המטבעות שנמצאו בציפורי כתוב‪:‬‬
‫"אירונופוליס" ‪ -‬עיר השלום‪ .‬או כתובת שמספרת על ברית הידידות בין הסנאט הרומי למועצת ציפורי‪.‬‬
‫בסוף המרד הופצו ברחבי הארץ מטבעות "יהודה השבויה" עליהם מתוארת יהודה כאישה מושפלת לצד‬
‫חייל רומאי‪.‬‬
‫בשיא פריחתה חיו בציפורי בין ‪ 20-40‬אלף איש‪ .‬בבית שאן ‪ 45‬אלף איש‪ ,‬קיסריה כ‪ 100 -‬אלף איש‪.‬‬
‫בציפורי נחשפו למעלה מארבעים רצפות פסיפס ברמות שונות‪ .‬אחד מההסברים הוא שהיה כאן מפעל‬
‫לפסיפסים‪ .‬מבחינת הארכיאולוגיה זו היא גולת הכותרת של ציפורי‪.‬‬
‫ציפורי התגלתה בשנת ‪ 1931‬ע"י הארכיאולוג האמריקאי ווטרמן‪ .‬הוא שמע על כפר ערבי שהיה קיים עד‬
‫‪ ' 48‬בשם ספוריה‪ ,‬וחשד שהוא משמר את השם ציפורי‪ .‬בחפירתו‪ ,‬עם תושבי הכפר לצד הבתים‪ ,‬גילה‬
‫תיאטרון והבין שעלה על העיר‪.‬‬
‫ב‪ 1948 -‬הכפר נחרב‪ ,‬ולאחר המלחמה החלה חפירה של משלחת מהאוני' העברית בראשות אהוד נצר‬
‫וזאב וויס‪ .‬לצידם חפרו עוד שתי משלחות אמריקאיות (אוניברסיטת טמפה מפלורידה ואוניברסיטת דיוק צפון‬
‫קרוליינה)‪.‬‬
‫ב‪ 1987/8 -‬חשפו את הווילה הרומית שבראש הגבעה ובה רצפת פסיפס מיוחדת‪.‬‬
‫ב‪ 1992 -‬גילו את פסיפס חג הנילוס ואז הכריזו על ציפורי כגן הלאומי‪.‬‬
‫ב‪ '93-‬גילו במקרה השופל את רצפת ביה"כ‪.‬‬
‫מאז תחילת האינתיפאדה בשנת ‪ ,2000‬לא התקיימו באתר חפירות‪ .‬בקיץ ‪ 2005‬התקיימה חפירה באזור‬
‫הדקומאנוס‪ .‬מניחים‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬שציפורי מחכה לעוד כעשר עונות חפירה לפחות‪ .‬לישראל אין כסף‬
‫והאמריקאים מגדירים את מדינת ישראל כמסוכנת ולכן לא מסכימים לבטח את הסטודנטים‪.‬‬
‫רצפת הפסיפס של ביה"כ‬
‫במסגרת הכשרת המקום לגן לאומי‪ ,‬חפרו במדרון בור ספיגה לשירותים של האתר‪ .‬תוך כדי העבודה נהג‬
‫השופל הרגיש שהוא מכה ברצפה והזעיק את הארכיאולוגים‪.‬‬
‫‪ 7‬שנים עברו מהגילוי ועד הצגת רצפת ביה"כ לקהל‪ .‬בתחילה העבירו אותה לחקירות בירושלים‪ ,‬הציגו‬
‫אותה בכניסה למוזיאון ישראל ואז שלחו אותה לארה"ב‪ .‬שם הרצפה עברה ממקום למקום כדי לאסוף‬
‫תרומות (בעיקר מיהודים אמידים) ששימשו להקמת המבנה היקר‪ .‬עלות המבנה‪ 500 :‬אלף דולר מהם‬
‫נתרמה מחצית הסכום ע"י משפחת דויטש‪ .‬כשהמבנה קם‪ ,‬בשנת ‪ ,2000‬הוחזרה הרצפה למקומה‪.‬‬
‫נבנה במאה החמישית (לפני כ‪ 1500 -‬שנה) והוא דומה מאוד לביה"כ מאותה תקופה‪ :‬בית אלפא‪ ,‬חמת‬
‫טבריה‪ ,‬נערן שליד יריחו‪ ,‬וביה"כ של עוספיה שנשארו ממנו שרידים מעטים וביה"כ של עין גדי‪ ,‬שם אין גלגל‬
‫מזלות אלא שמות החודשים והמזלות מופיעים ברשימה‪.‬‬
‫ברצפה ניתן לראות שמות‪ ,‬כנראה של תורמים להקמתו (בדוגמא לשלט המודרני שנמצא בכניסה‪.)..‬‬
‫ברעידת האדמה הגדולה של ‪ 749‬כנראה נהרס ביה"כ וחלק מהאבנים נפלו על הפסיפס ורסקו אותו‪ .‬זו‬
‫הסיבה לחוסרים‪ .‬חלק מהם ידעו להשלים ‪ -‬ניתן לראות השלמות שהן בהירות יותר‪ ,‬כמעין ציור ‪ -‬על פי מה‬
‫שמוכר מבית אלפא‪ ,‬שהיא ממש רצפה תאומה‪.‬‬
‫כיוון התפילה הוא למערב ולא לי‪-‬ם שבדרום‪ .‬הסיבה קשורה ככל הנראה למדרון שעליו בנוי ביה"כ ועליו גם‬
‫הייתה בנויה שכונה ששרידה עדיין קיימים (יש תמונת שחזור בביה"כ)‪ .‬לא ניתן היה להקים מבנה אחד גדול‬
‫שכיוונו הפוך לכיוון המדרון וכיוון השכונה‪ .‬סביר שעמדו בשורות ארוכות לרוחב והתפללו לכיוון הנכון‪.‬‬
‫צורת הישיבה בבתי הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד דומה לשיטה שנהוגה היום בבתי הכנסת הספרדיים‪,‬‬
‫שהמתפללים בהם יושבים מסביב כשגבם אל קירות המבנה‪ .‬אלה שיושבים בקיר הפונה לירושלים (כותל‬
‫המזרח) הם האנשים החשובים‪ .‬ההבדל הוא שאז ישבו על גבי מחצלות על הרצפה והיום על כסאות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בבתי הכנסת שבהם לא היה מקום קבוע לארון הקודש היו ספרי התורה נתונים בתוך תיבה ניידת‬
‫שנשמרה בחדר צדדי והובילו אותה למרכז בזמן קריאת התורה‪ .‬העברית כבר לא הייתה שפת דיבור‬
‫בתקופה הזו והחזן נהג לקרוא פסוק אחד מהתורה ולידו עמד אדם שתרגם את הפסוק לארמית‪.‬‬
‫הפסיפס מתחלק לשלושה חלקים וכולל גם גלגל מזלות‪ ,‬עקדת יצחק‪.‬‬
‫וגם‪ :‬אריות כמו שנמצאו על אחד הסרקופגים בבית שערים ובמיוחד בבית אלפא ובחמת טבריה‪ .‬כמו‬
‫בטבריה‪ ,‬גם פה ‪ -‬האריות שומרים על כתובות שמפארות את התורמים‪ .‬עד לימינו מופיעה דמותו של אריה‬
‫בבי"כ רבים על הפרוכת‪ .‬זוהי אופנה עתיקה מאוד שנשתמרה‪.‬‬
‫גלגל מזלות‬
‫בפסיפסים אחרים של גלגלי מזלות בטבריה ובבית אלפא רואים את הליוס אל השמש אוחז במושכות‬
‫המרכבה‪ .‬כאן לא רואים את דמותו אלא רק את השמש‪ .‬אולי לכאן לא הכניסו את הליוס כי הכירו וייחסו לו‬
‫את המשמעות האלילית שלו‪ .‬המילה דגים כתובה דגגים‪ .‬הן בבית אלפא‪ ,‬הן בחמת טבריה והן בעין גדי‬
‫ישנה בעיה עם מילים בכתיב שונה‪ .‬בבית אלפא נכתב ודלי‪ ,‬ודגים‪ ,‬בעין גדי‪ :‬ודלי‪ -‬עם ו' החיבור‪ ,‬בחמת‬
‫טבריה‪ :‬המילה דגים כתובה עם ג' הפוכה‪ ,‬והמילה דלי בכתב ראי‪ ...‬במשך שנים נהגו לומר שהאומן לא ידע‬
‫עברית‪ ,‬והוא פשוט שגה בכתיבתו‪.‬‬
‫כיון שנערכה השוואה ונמצא שהטעות חוזרת במספר מקומות אפשר להניח‪ ,‬שאומנים שונים לא טעו באותו‬
‫המקום במקרה‪ .‬אך לא ידוע מה כוונתה של אותה טעות‪.‬‬
‫אחת ההשערות היא שזהו שיבוש מכוון מאחר שדגים הוא סימן נוצרי‪.‬‬
‫השערה נוספת‪ :‬במילה דגים יש דגש חזק‪ ,‬דגש כפלן ‪ -‬באות "ג" שמכפיל את העיצור‪.‬‬
‫האיסור של לא תעשה לך פסל וכל תמונה תקף בתקופות מסוימות‪ .‬במצדה נמצא עיטורים גיאומטריים‬
‫וצמחיים ולא נמצא דמויות‪ .‬עם השנים האיסור הזה התפוגג‪ .‬באתרי המשנה והתלמוד נמצא בכל מקום‬
‫עיטורים שחלקם ייראו לנו פגאניים‪ .‬דוגמאות‪ :‬בבית שערים ‪ -‬אלות ניצחון על סרקופגים‪ ,‬בכורזים ‪ -‬מדוזה‬
‫מעטרת משקוף בביה"כ‪ ,‬בברעם ‪ -‬ניקות על משקוף ביה"כ‪ ,‬בביה"כ של חמת טבריה ובית אלפא ‪ -‬הליוס אל‬
‫השמש‪.‬‬
‫היהודים עברו תהליך של היפתחות לקישוטים שכאלה כי החשש לא היה מעובדי אלילים אלא מנצרות‪.‬‬
‫בשלב הראשון הייתה השפעה בין התרבויות‪ .‬בתקופה הזאת לא הייתה משיכה מבין היהודים לעבודת‬
‫האלילים (שלא כמו בתקופת המקרא‪ ,‬אז מרובות האזהרות שלא להתפתות לעבודת אלילים)‪.‬‬
‫לפי הערכות‪ ,‬היו כששה מליון יהודים שהיוו ‪ 10%‬מהאימפריה הרומית ואף הייתה תנועה רחבה של גיור‬
‫רומאים‪( .‬ר' מאיר ור' עקיבא‪ ,‬היו בני גרים‪.)..‬‬
‫נוהגים לצטט את רבן גמליאל שהלך לבית המרחץ של אפרודיטי בעכו‪ ,‬בית מרחץ עם פסלים של אלת היופי‬
‫והאהבה שאולי הוצגה שם במערומיה‪ .‬שאל אותו פילוסוף רומאי‪ :‬איך אתה נכנס למקום כזה? וגמליאל‬
‫השיב‪" :‬לא אני באתי בגבולה היא באה בגבולי‪ .‬אין אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי אלא נעשית אפרודיטי‬
‫נוי למרחץ"‪.‬‬
‫מבנה בית הכנסת מעביר לנו אמירה‪ .‬החלק התחתון עוסק בהבטחה שהבטיח האל לאברהם‪ ,‬את ברכת‬
‫הזרע ואת ברכת הארץ‪ .‬המצב הנוכחי מתבטא בגלגל המזלות ‪ -‬ההווה‪ .‬והשאיפה היא ‪ -‬החלק העליון ‪-‬‬
‫לגאולה ולהקמת בית המקדש השלישי‪.‬‬
‫ייתכן שמיקומו של גלגל המזלות במרכז רצפת הפסיפס בין ההבטחה לגאולה מבטא את הרעיון שהתגשמות‬
‫ההבטחה האלוהית אינה מובטחת מראש אלא מותנית בהתנהגותו הטובה של האדם ובתיקון החברה‪.‬‬
‫התיאטרון‬
‫הוקם בסוף המאה הראשונה לספירה והכיל כ‪ 4500-‬מושבי אבן‪ .‬מעל הקומה הראשונה ששרדה‪ ,‬היו עוד‬
‫ארבעה יציעים בקומה שנייה‪ .‬בשלב מסוים התיאטרון הפסיק לתפקד ואז התושבים השתמשו במושבים‪,‬‬
‫בשימוש משני‪ ,‬לבניית מבנים אחרים‪ .‬חלק ממושבי האבן המקוריים נמצאו בסביבות התיאטרון ונאספו‪.‬‬
‫חלקם הוחזרו למקומם הטבעי במסגרת השחזור והכנת התיאטרון למופעים מודרניים‪.‬‬
‫ניתן להבחין בקלות בחלק המשוחזר‪ :‬צבעם אפרפר‪ ,‬ואילו חדשים ‪ -‬לבנים ובהירים‪.‬‬
‫מאחורי שורות המושבים ניתן לראות את החציבה המקורית עליה הונחו המושבים‪.‬‬
‫מאחורי הבמה המחודשת של התיאטרון‪ ,‬עמד קיר גבוה‪ ,‬סקנה פרונס‪ ,‬שהיה מקושט ושימש כתפאורה‪ .‬קיר‬
‫זה נשדד כמעט לחלוטין וחוץ ממספר פריטים לא נותר ממנו דבר‪ .‬התיאטרון פונה צפונה כמו תיאטראות‬
‫נוספים בארץ (חוץ מקיסריה)‪ ,‬כדי שהשמש לא תסנוור את עיני הצופים‪ .‬השחקנים השתמשו במסכות‬
‫תיאטרון שתפקדו ככלי להגברה‪ .‬המבנה הכללי של התיאטרון יצר אקוסטיקה מצוינת‪ ,‬אך בהחלט ייתכן‬
‫שהיו גם תיבות תהודה‪ ,‬ליד הכניסות (הוומיטוריום)‪ ,‬כמו בבית שאן‪.‬‬
‫מב נה חצי עגול והאמפיתיאטרון עגול שלם ששורות המושבים הראשונות שבו ממוקמות גבוה והזירה‬
‫המרכזית מכוסה בחול‪ .‬בתיאטרון נערכו הצגות‪ ,‬קומדיות בתקופה הרומית‪ ,‬ובאמפיתיאטרון נערכו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ .‬התושבים היהודים לא קיבלו את שעשועי הבידור בהם נערכו קרבות עקובים מדם בין עבדים‬
‫לבע"ח‪.‬‬
‫אמפיתיאטרון נמצא בבית גוברין‪ ,‬בבית שאן‪ ,‬בקיסריה‪ ,‬אחד בירושלים שמיקומו לא ידוע‪ ,‬ובסבסטיה בשכם‪.‬‬
‫חז"ל כותבים שליהודי אסור ללכת לאמפיתיאטרון פרט לשני מקרים יוצאי דופן‪:‬‬
‫א) אם הגלדיאטור המשתתף בקרב הוא יהודי‪ ,‬יישלחו כמה שיותר נציגים‪ ,‬כדי להציל אותו‪.‬‬
‫ב) אם הגלדיאטור המשתתף בקרב הוא יהודי נשוי יישלחו עדים כדי שאשתו לא תיוותר עגונה‪.‬‬
‫תצפית מהגג‬
‫בתוך הוואדי קבר עם כיפה כחולה ‪ -‬של רבי יהודה נשיאה נכדו של רבי‪ .‬במשך הרבה מאוד שנים הגיעו‬
‫לכאן יהודים והתפללו כאילו זה קברו של רבי יהודה הנשיא‪ .‬עד היום יש חרדים שבאים וגם השלט‪.‬‬
‫הרובע היהודי‬
‫הרובע היהודי הוא השם של אזור בתי מגורים כי רוב תושבי ציפורי היו יהודים‪ ,‬בעיקר במאות השנייה‬
‫והשלישית ופעלו בה חכמים רבים‪.‬‬
‫יושב על מערכת אדירה של בורות מים‪ .‬חלקם אפילו מתחברים אחד אל השני‪ .‬כשירד גשם‪ ,‬ניקזו כל טיפה‬
‫מכל פינה‪ ,‬המים זרמו במרזבים והובלו אל חולית הבור‪ .‬אומרים ש"אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור‬
‫מתמלא מחולייתו" כלומר הבור לא מתמלא מהמים שיורדים על החוליה בלבד אלא צריך לאסוף אותם‬
‫ממקורות שונים כדי למלא את הבור‪.‬‬
‫בתקופת המשנה‪ ,‬שיטת הבניה של היהודים‪ ,‬בשונה מהרומאים‪ ,‬היא של חצרות משותפות‪ .‬המשנה עוסקת‬
‫רבות בנושאים משפטיים שנובעים ממציאות של חיים בצפיפות המחייבים התחשבות של אדם ברעהו‪,‬‬
‫שמירה על פרטיות ותיאום‪.‬‬
‫המצודה‬
‫היסודות של המצודה הם יסודות רומיים‪ .‬היא נהרסה ונבנתה מחדש ע"י הצלבנים‪ ,‬מכאן יצאו לקרב הגדול‬
‫בקרני חיטין‪.‬‬
‫כשהצלבנים שיקמו אותה הם לא חצבו אבנים לבנייה אלא השתמשו בחורבות שנמצאו בציפורי מתקופות‬
‫קדומות‪ .‬זהו עקרון שהצלבנים מקפידים עליו‪ :‬הקמת מבצר ליד חורבה כדי לחסוך עבודה‪ .‬לחלק התחתון‬
‫השתמשו בסרקופגים‪ :‬הם זרקו את עצמות המתים והציבו אותם בפינות המהוות בסיס חזק למבנה כולו‪.‬‬
‫מעל שלב הבנייה הצלבני ניתן להבחין בשיפוץ של דאהר מאבנים קטנות יותר ואחידות בגודלן (כי הממלוכים‬
‫הרסו את הגג וחלקה העליון במסגרת המדיניות שלהם)‪.‬‬
‫השיפוץ התורכי נראה בחלק העליון של המצודה בצורת אבנים קטנות יותר‪ .‬שימשה כבית ספר לתושבי‬
‫הכפר הערבי ספוריה וב‪ 48 -‬קאוקג'י השתמש בה כבסיס לצבאו‪.‬‬
‫פליטי הכפר ספוריה ניסו לחזור ולשקם אותו‪ .‬ב ‪ 1955-‬בן גוריון נתן הוראה להחריב סופית את הבתים של‬
‫הכפר והקרן הק יימת נטעה כאן יער אורנים‪ .‬רבים מתושבי הכפר ספוריה עדיין חיים בגליל‪ ,‬מיעוטם בלבנון‪.‬‬
‫בנצרת יש שכונה שנקראת "ספאפרה"‪ ,‬הבתים שלה פונים לכיוון ציפורי‪ ,‬וגרים בה רבים מפליטי ספוריה‪ .‬יש‬
‫זיקה בין התושבים וצאצאיהם לציפורי‪ .‬לפני מספר שנים‪ ,‬כשציינו ערביי ישראל את ה"נכבה" הם ערכו‬
‫תהלוכה מספאפרה ועד לציפורי‪.‬‬
‫כשנבחן את ציפורי נראה שמתקיימים בה ארבעת התנאים שם הכרח להקמתו של יישוב בתקופה ההיא‪:‬‬
‫מקורות מים‪ ,‬אדמה פורייה‪ ,‬שליטה אסטרטגית וסמיכות לדרך‪.‬‬
‫בתוך המצודה מוזיאון ובו ממצאים ורפליקות מהחפירות‪ :‬כלי לשתיית יין מהתקופה הפרסית‪ ,‬מנורת שמן‪,‬‬
‫משקולות‪ ,‬פסלונים‪ ,‬כלי חרס‪...‬ממצאים עם סמלים יהודיים‪ :‬מנורות חרוטות על חרסים וקטעי פסיפס עם‬
‫כתובות בעברית‪..‬‬
‫הווילה הרומית‬
‫מבנה חדש שיושב על היסודות של המבנה הקדום ולא מתיימר לשחזר אותה‪ .‬הווילה נבנתה בסוף המאה‬
‫השנייה ועמדה על תילה כ‪ 160-‬שנה עד רעידת האדמה של ‪ .363‬החלק העליון שלה התמוטט ונפל על‬
‫ריצפת הפסיפס ששרדה‪ .‬בטרקלין‪ :‬פסיפס ושלוש ספות עליהן ישבו והסבו‪ .‬המילה טרקלין מורכבת משתי‬
‫מלים‪ :‬טרה‪-‬קליניום‪ ,‬שפירושן‪ :‬שלוש ספות‪ .‬בתקופה הזו נהגו להשתמש בשלוש ספות בסלון‪.‬‬
‫הכנת פסיפס‪:‬‬
‫בשלב הראשון ישרו את השטח‪ .‬אח"כ סידרו שכבה ראשונה של חלוקי נחל‪ ,‬או אבנים‪ .‬על השכבה‬
‫הראשונה שמו שכבה של טיח גס‪ ,‬ועליה שכבה של טיח דק‪ ,‬שאותו הניחו בהדרגה‪ ,‬בכל פעם קטע לפי קצב‬
‫העבודה‪ .‬בשכבה הזאת נעצו את האבנים בצבע מקורי שלא יישטף בגשם‪ .‬בדרום הארץ אפשר למצוא‬
‫בטבע אבנים במגוון הצבעים‪ .‬האבנים השחורות‪ :‬לא השתמשו באבני בזלת אלא באבן ביטומן (ניתן למצוא‬
‫אותה במדבר יהודה ובנגב בקלות‪ ,‬היא ירקרקה מבחוץ וכשמנפצים אותה רואים את תוכנה השחור)‪ ,‬אבני‬
‫גיר נתנו את הגוונים הלבנים‪ ,‬הבעיה מתחילה עם כחול וירוק‪ .‬מי שהיה לו כסף קנה אבנים כחולות וירוקות‪,‬‬
‫שזה צבען הטבעי‪ :‬כמו‪ ,‬אבן אילת הירקרקה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬השתמשו בזכוכית כדי לספק את הצבעים האלה‪,‬‬
‫כך גם בפסיפס שפה‪.‬‬
‫איסוף האבנים היה ממש מקצוע‪ .‬בימים ההם‪ ,‬יצאו בעלי המקצוע לטבע עם פטישים ואזמלים וחצבו חלקי‬
‫אבנים מהם הכינו אבני פסיפס קטנות‪ .‬ממצא ארכיאולוגי מחירבת מינים מראה כדים ובהם אבני פסיפס‬
‫בצבעים שונים לאחר האיסוף של בעל המקצוע‪.‬‬
‫הפסיפס נחשף בשנת ‪ ,1987‬נחפר גם ב‪ 1988 -‬ואז הועבר לירושלים‪ ,‬נחקר‪ ,‬והושב לאתרו לאחר הקמת‬
‫מבנה הווילה‪.‬‬
‫העברת הפסיפס מוסברת בתמונה‪ :‬מרחו דבק על הפסיפס‪ ,‬והדביקו יריעות של בד למעלה‪ .‬המטרה היא‬
‫להחזיק את סידור האבנים של הפסיפס‪ .‬בשלב השני‪ :‬ניתקו את הפסיפס מלמטה ע"י הסרת הטיח‪ .‬בכל‬
‫פעם ניתקו רצועה אחת בהתאמה לעיטורי הפסיפס‪ .‬גלגלו את האבנים והבד בתוך תופי עץ גדולים שם‬
‫הכינו תשתית תחתונה של עץ ואלומיניום‪ ,‬הפכו את הפסיפס‪ ,‬הסירו את הבד וניקו את הדבק‪ .‬קיבלנו פסיפס‬
‫משוטח היושב על תשתית חדשה‪ :‬של עץ ואלומיניום‪.‬‬
‫אחת הגישות בשימור אומרת שהפסיפס נשמר ככה טוב יותר‪ .‬אבל פסיפס היושב על תשתית חדשה הוא‬
‫מיושר ושטוח לגמרי‪ .‬והרי גם המכות ופגעי הזמן הם חלק מהסיפור‪.‬‬
‫הפסיפס מתאר תחרות שת ייה בין דיוניסוס להרקולס‪ .‬דיוניסוס אל היין והרקולס החזק ערכו ביניהם תחרות‬
‫כדי לבדוק מי שותה יותר יין ולא משתכר‪ .‬הם מילאו את הגביעים‪ ,‬שתו והניפו אל על את הגביע הפוך כדי‬
‫להראות שלא נשארה בו אפילו טיפה‪ .‬בתמונה נראה דיוניסוס כשהיד שלו אוחזת עדיין בגביע הפוך‪ .‬מעליו‬
‫תחילת שמו "דיו"(ההמשך נהרס)‪ .‬לידו הרקולס שמושיט את הגביע אל שפתיו ומעליו הכתובת השלמה‪:‬‬
‫הראקלס‪ .‬דיוניסוס ניצח בתחרות‪ .‬הרקולס‪ ,‬שהפך שיכור כל כך‪ ,‬נשמטה מגופו הטוגה שלו והוא נותר ערום‬
‫ומבוזה‪.‬‬
‫תוצאות התחרות מתוארות בשתי תמונות‪ .‬האחת‪ :‬הרקולס נראה שרוע על הרצפה‪ ,‬שיכור לחלוטין‪ ,‬אישה‬
‫תומכת בו ועוזרת לו להתייצב‪ ,‬בחור מנסה לעזור לו לקום‪ .‬מעליו הכתובת היוונית "מתי" מילה שפירושה‬
‫שיכרות‪ .‬איך יודעים שמדובר בהרקולס? לידו האטריביוט שלו‪ :‬הנבוט‪ ,‬מעין מוט גדול שמצויר בסמוך אליו‪.‬‬
‫בתמונה נוספת דיוניסוס עדיין יושב‪ ,‬אוחז בגביע‪ ,‬והרקולס שוכב לידו כשהוא אדום כולו משכרות‪.‬‬
‫האטריביוטים אלה חפצים המסמלים כל אל ואל במיתולוגיה היוונית‪ :‬למשל‪ :‬דיוניסוס יופיע כשבידו גביע יין‬
‫ולראשו זר ענבים‪ ,‬נפטון יופיע כשהוא אוחז קלשון‪ ,‬הרמס יופיע עם סנדליו המכונפות‪ ,‬ונוס תופיע עם בנה‬
‫קופידון וכך הלאה‪..‬‬
‫תמונות נוספות קשורות לדיוניסוס‪ :‬חזרתו מהמסע להודו‪ ,‬טיול על החמור בצעירותו‪ ,‬חתונתו עם אריאדנה‪.‬‬
‫בנוסף סצנה שנקראת שמחה‪ :‬מחללים‪ ,‬מתופפים‪ ,‬שמח כששותים קצת יין‪ ...‬לידה סצנה שניתן לזהות בה‬
‫אמבטיה ולה שלוש רגליות‪ ,‬זהו תיאור רחצתו של דיוניסוס התינוק‪ .‬סיפור הולדתו של דיוניסוס על פי‬
‫המיתולוגיה מדגיש את ההבדל בין התרבות שלנו לתרבות היוונית‪:‬‬
‫זאוס‪ ,‬ראש האלים‪ ,‬נשוי להרה‪ ,‬מה שלא מונע ממנו להתאהב בכל מיני יפיפיות‪ .‬באחד המקרים הוא‬
‫מתאהב באישה ששמה "סמלי"‪ .‬הוא מופיע לפניה בתחפושת אדם (ויש אומרים ברבור)‪ ,‬מתנה איתה‬
‫אהבים ומכניס אותה להריון‪ .‬כשהרה שומעת על זה היא רותחת מזעם‪ ,‬מגיעה לסמלי ומספרת לה על סוד‬
‫גדול אותו מסתיר ממנה אהובה המסתורי‪ .‬סמלי משכנעת את זאוס לגלות מהו הסוד‪ ,‬לגלות את דמותו‬
‫ולחשוף עצמו בפניה‪ .‬זאוס שנשבע נגלה לפניה בדמותו האמיתית שכולה אור וברקים‪ ,‬ברק פוגע בה והיא‬
‫מתה‪ .‬ברגעיה האחרונים של סמלי‪ ,‬מגיע זאוס פותח את בטנה‪ ,‬מוציא את העובר הקטן‪ ,‬מכניס אותו אל‬
‫הירך שלו עצמו ואת חודשי ההיריון האחרונים מבלה דיוניסוס בירך של זאוס‪ .‬כשהתינוק נולד הוא נישא‬
‫הרחק מעיניה של הרה (שלא הייתה ששה לקראתו‪ )...‬מזרחה‪ ,‬אל הנימפות של ניסה‪ .‬מסורות רבות נקשרו‬
‫במיקומה של ניסה למשל‪ :‬ניסה סקיתופוליס ‪ -‬היא בית שאן ‪.‬‬
‫בסצנות נוספות‪ :‬תאור חליבה של עז‪ ,‬ארבע דמויות‪ :‬נושאות מתנות לדיוניסוס ושלוש דמויות הנראות‬
‫כמרקדות‪ .‬הן דורכות ענבים בגת ‪ -‬מתקשר לנושא הכללי‪ :‬דיוניסוס אל היין‪.‬‬
‫בחלק הרחוק ‪ -‬בחזית החיצונית מתוארת תהלוכה יפיפייה ובה אנשים הנושאים תוצרת חקלאית‪ .‬ניתן‬
‫ללמוד רבות על התקופה דרך התהלוכה הזאת‪ :‬איך התלבשו‪ ,‬איזה גידולים גידלו‪ ,‬מה נהגו לאכול‪.‬‬
‫אם נביט בבגדים וננסה לבחון מה לבשו אז‪ ,‬נגלה שהנשים לבשו שמלות ארוכות‪ ,‬שהגיעו עד לרצפה ממש‪,‬‬
‫ועליהן תוספת בד צבעוני‪ .‬הגברים גם הם לבשו שמלות אך אלה היו קצרות והגיעו עד מעל לברך‪ .‬סטירים‬
‫שעסקו בפולחן דתי לבשו מעין חצאיות מתנופפות‪.‬‬
‫בצד השני התהלוכה נקטעת באמצע וההמשך הוא של אבנים לבנות ללא עיטור‪ .‬הסיבה היא שנערך שיפוץ‬
‫מתישהו בזמן קיומה של הווילה‪ ,‬והחלק הזה עוטר מחדש‪ .‬קשה לדעת מהי סיבת השיפוץ‪ .‬ייתכן שמי‬
‫הגשמים חלחלו וגרמו להתמוטטות חלק מהפסיפס‪ ,‬או שהציור שהיה כאן לא מצא חן בעיני בעלי הווילה‬
‫החדשים‪ ,‬שכן תהלוכות כאלה של דיוניסוס בד"כ הובילו את ההולכים למזבח פולחני‪ ,‬והם בחרו לשנות‪.‬‬
‫השיפוץ ניכר גם בחלק הרחוק של הפסיפס בו נמצא‪ ,‬למרבה ההפתעה‪ ,‬עיטורים מחיי הנילוס‪ :‬פרחי לוטוס‪,‬‬
‫ברווזים‪ ,‬תנין‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫גם במסגרות המעטפת ניכר השיפוץ‪ :‬למסגרת מבנה קבוע של מלבן‪-‬ריבוע‪-‬מלבן‪-‬ריבוע‪ .‬בתוך המלבנים‬
‫והריבועים נראה עיטורי דגים‪ ,‬מסכות תיאטרון וברווזים המופיעים בקצב קבוע‪ .‬בחלק המשופץ נבחין‬
‫שהמלבנים והריבועים מופיעים בקצב הקבוע אך ריקים מעיטור‪ ,‬הציורים הושמטו‪.‬‬
‫המונה ליזה של הגליל‬
‫האבנים שמרכיבות את פני היפיפייה הן קטנטנות‪ ,‬בסה"כ חמש מאות אבנים‪ .‬ניתן כדי לקבל מושג על גודל‬
‫האבנים כשמביטים אל החלק הלבן‪ ,‬עליו עמדו הספות‪ ,‬וכשמביטים אל החלק הצבעוני‪ .‬בפני המונה ליזה‬
‫האומן שיחק באור וצל‪ ,‬יש לה סומק בלחיים והיא כולה מונחת על רקע כהה ויוצאת בהירה כלפינו‪ .‬המונה‬
‫ליזה היא בת ‪ 1800‬שנה‪.‬‬
‫היא מעטרת את כריכת הספר עשו של מאיר שלו‪ ,‬שמספר בספר‪ ,‬בתיאור דמיוני‪ ,‬איך נתגלתה בזמן חריש‬
‫השדה‪.‬‬
‫רבי יוחנן‪ ,‬בן ציפורי אמר ‪ " :‬האיקונין הזה אלף בני אדם מביטים בה‪ ,‬כל אחד ואחד אומר בי היא מבטת"‪.‬‬
‫"פנים בפנים דבר ה' עמכם" (דברים ה‪,‬ד) ‪ָ -‬אמר רבי יֹוחנן‪ :‬האיקֹונים הזה אלף בני ָאדם מביטים בּה‪ ,‬כל‬
‫אחד ואחד אֹומר בי היא מבטת‪ .‬כְך הקדֹוׁש ברּוְך הּוא היה מביט בכל אחד ואחד מישראל ואֹומר "ָאנכי ה'‬
‫אֹלהיָך" (שמות כ‪,‬ב)‪.‬‬
‫ָאמר רבי לוי‪ :‬יׁש לָך ללמֹוד מדרְך הָארץ ויׁש לָך ללמֹוד מאיקֹונין‪ .‬בנֹוהג ׁשבעֹולם‪ ,‬קֹול אחד נכנס לתֹוְך עשר‬
‫ָאזנים‪ ,‬שמא עשרה קֹולֹות נכנסים לתֹוְך אֹוזן ַאחת? ‪ּ ...‬ולהביט בכל אחד ואחד מישראל ולֹומר לֹו "ָאנכי ה'‬
‫אֹלהיָך" ‪ -‬על ַאחת כמה וכמה‪.‬‬
‫פסיקתא‬
‫רבתי פרשה כא‬
‫כמו הקב"ה‪ ,‬שגם כשאלף אנשים מתפללים אליו בו זמנית יש לו יכולת לשמוע כל אחד ואחד מהם‪ ,‬כך‬
‫המונה ליזה הזו‪ ,‬מביטים אליה והיא מחזירה מבט לכל אחד‪ .‬אולי הדברים נכתבו את זה על האיקונין הזו או‬
‫בהשראתה‪.‬‬
‫בוילות רומאיות נהגו להנציח בפסיפס את בעלת הבית ובעל הבית‪ .‬בצד השני ממול‪ ,‬במקביל למונה ליזה‪,‬‬
‫נזהה את בעל הבית‪ :‬הכתפיים שלו‪ ,‬הסנטר‪ ,‬האף‪ ,‬שיער הראש‪ ,‬רק שהמסכן קיבל מכה מאבן שנפלה‬
‫ואזור המצח והעיניים חסר‪.‬‬
‫ההנחה היא שבעל הבית לא היה יהודי‪ ,‬על סמך ההיכרות העמוקה עם סיפורי המיתולוגיה לפרטי פרטים‪.‬‬
‫אך יתכן שזהו ביתו של סוחר יהודי עשיר ובעל קשרים שאירח כאן רומאים‪.‬‬
‫אבל ברור שבעל הבית היה אדם עשיר מאוד‪ .‬סממני העושר בתקופה ההיא היו‪ :‬בית גדול‪ ,‬פסיפס באיכות‬
‫גבוהה‪ ,‬אבל בעיקר‪ :‬בית כיסא‪ .‬לאנשים פשוטים לא היו שירותים בתוך הבית‪ .‬בשירותים האלה נמצאו כלים‬
‫שהכילו בשמים וצמחים מפיצי ריח נעים‪.‬‬
‫אבן הסף בכניסה לשירותים מעידה על כך שלא היו חשופים למראה‪ ,‬אלא נמצאו מאחורי דלתות‪ .‬בשירותים‬
‫נראה פסיפס קטן ועליו כתובת של מילה אחת ביוונית‪ :‬הגיאה ‪ -‬היגיינה ‪ -‬ניקיון‪ .‬לידם מערכת של תעלות‪,‬‬
‫שהובילו את השפכים והמים אל מחוץ לווילה לבור ספיגה‪ .‬ייתכן שהייתה אסלה מעץ‪.‬‬
‫תנּו רבנן איזה עׁשיר? כל ׁשיׁש לֹו נחת רּוח בעׁשרֹו‪ ,‬דברי רבי מאיר‪ .‬רבי טרפֹון אֹומר‪ :‬כל ׁשיׁש לֹו מָאה‬
‫כרמים ּומָאה שדֹות ּומָאה עבדים ׁשעֹובדין בהן‪ .‬רבי עקיבא אֹומר‪ :‬כל ׁשיׁש לֹו אשה נָאה במעשים‪ .‬רבי יֹוסי‬
‫אֹומר‪ :‬כל ׁשיׁש לֹו בית הכסא סמּוְך לׁשלחנֹו‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬שבת כה ע"ב‬
‫העיר התחתונה‬
‫הקרדו‬
‫בתחילה‪ ,‬היישוב קם בראש הגבעה‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר העיר התרחבה לכיוונים שונים ביניהם הוקמה‬
‫העיר התחתונה‪ .‬ייתכן שהפיתוח גלש למטה משום שמערכת המים החלה לספק מים למבני העיר והמזרון‬
‫הקל על זרימתם‪.‬‬
‫מבנה העיר התחתונה הוא מבנה היפודמי‪.‬‬
‫האבנים המרצפות את הרחוב הן אבני גיר קשה עליהן עברו כרכרות ולהן גלגלי ברזל‪ .‬אם נביט אל הקרדו‬
‫נראה לכל האורך שני טורים של חריצים באבני הרחוב שנוצרו ע"י גלגלי הכרכרות‪.‬‬
‫ברחוב עצמו נמצא חריטות באבן של לוחות משחקים‪:‬‬
‫שכנראה שימשו ילדים‪ .‬על אחת האבנים מופיעה חריטה של מנורת שבעת קנים‪ .‬מימין ומשמאל לרחוב‬
‫המרוצף היו שתי שורות של עמודים ובהמשך מדרכות המעוטרות פסיפס‪ .‬כך גם לצד הדקומנוס מעטר‬
‫פסיפס של אבנים צבעוניות את המדרכה‪.‬‬
‫הקרדו נסלל בתחילת המאה השנייה לספירה‪ .‬הכתובות על המדרכות מספרות על שיפוצן באמצע המאה‬
‫החמישית לספירה‪ .‬לשון הכתובת‪:‬‬
‫"בזמנו של אאוטרופיוס‪ ,‬ראש העיר המלומד‪ ,‬הרופא מריאנוס שיפץ את המדרכות האלה – בזמן השושלת‬
‫ה‪( " 14 -‬כרונוי דיקצה ‪ = 14‬אמצע המאה החמישית)‪.‬‬
‫מעל המדרכות‪ ,‬בין העמודים לחנויות נישא קירוי מגן לעוברי האורח‪.‬‬
‫וכמובן‪ ,‬מעבר למדרכות שכנו החנויות וגם מבני ציבור שהתפתחו מאוחר יותר (ניתן להבחין בשרידי שתי‬
‫כנסיות)‪.‬‬
‫בעומדנו בקרדו נבחין בריבועי החפירה הרבים (נקראים גם לוקוסים)‪ .‬מבקרים רבים סבורים בטעות שאלו‬
‫מבנים‪ /‬בתים‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬כשחפרו באתר ארכיאולוגי‪ ,‬חפרו תעלה גדולה במרכז האתר ממנה הוציאו את הממצאים למחסנים‬
‫(מגידו היא דוגמא מצוינת)‪ .‬עם הזמן נוצר בלבול באשר לתיעוד השכבות השונות ומקור הממצאים המדויק‬
‫בשטח‪ ,‬לא ידעו לציין מהיכן הגיע הכד הזה ומאיפה הכותרת הזאת‪ ....‬לפי שיטת החפירה הנוכחית מחלקים‬
‫את השטח לריבועים שגודלם קבוע‪ x 55 :‬מטרים‪ .‬לכל ריבוע כזה ניתן מספר ראשי והממצאים בתוכו‬
‫מקבלים מספרי משנה הנכתבים על הממצא עצמו וכך נמנע הבלבול‪( .‬בחפירות חדשות‪ ,‬באום אל קנאטיר‪,‬‬
‫במקום לכתוב בצבע שיכול להימחק את המספר על הממצא נעשה שימוש בהשתלת שבב זעיר שנושא מעין‬
‫תעודת זהות לתוך הממצא‪).‬‬
‫בית אורפיאוס‬
‫פסיפס אורפיאוס‪ ,‬שנחשף בשנת ‪ , 1995‬מעטר בית אמידים מסוף המאה השלישית לספירה‪ .‬בית האמידים‬
‫הזה נבנה בסמוך לרחובות הראשיים של העיר‪ ,‬אליהם הייתה גישה משלושה פתחים שהיו בו‪ .‬לצד רצפות‬
‫פסיפס גיאומטריות שונות (אחת מהן בדגם של לוח שח‪-‬מט) נמצאת רצפת הפסיפס של הטרקלין‪.‬‬
‫לרצפה ארבעה חלקים המסודרים בצורת ‪ - T‬בחלק העליון אורפיאוס ישוב תחת עץ‪ ,‬מנגן על הלירה‬
‫ומסביבו החיות המאזינות לנגינתו‪ .‬בין בעלי החיים הולכי על ארבע‪ ,‬בעלי כנף ונחש‪.‬‬
‫אורפיאוס‪ ,‬דמות מיתולוגית‪ ,‬היה גדול המוזיקאים בכל הזמנים‪ .‬את הלירה קיבל מאפולו‪ ,‬והמוזות הן‬
‫שהדריכו אותו בנגינה ובשירה‪ .‬אורידיקה הייתה אשתו האהובה של אורפיאוס‪ .‬יום אחד הכיש אותה נחש‬
‫והיא מתה‪ .‬אורפיאוס‪ ,‬שלא רצה להיפרד‪ ,‬החליט להביאה מארץ המתים‪ .‬בזכות נגינתו המדהימה התירו לו‬
‫הדס ופרספונה‪ ,‬אלי השאול להיכנס אל עולם המוות‪ .‬אורפיאוס קיבל את אשתו ובתנאי שלא יביט לאחור‪,‬‬
‫אל פני אשתו‪ ,‬עד שיגיעו אל העולם המואר ויצאו מן השאול‪ .‬אורפיאוס הלך ראשון ואורידיקה בעקבותיו‪.‬‬
‫כשהגיע‪ ,‬לא יכול לחכות עוד רגע הסתובב וראה את אשתו נעלמת ונמוגה אל תוך החושך‪.‬‬
‫אורפיאוס האבל נע ונד בארץ תראקיה‪ ,‬בדרכו ניגן לבעלי החיים‪ ,‬לסלעים‪ ,‬לנהרות ולעצים עד שנטרף ע"י‬
‫המינאדות‪.‬‬
‫בהמשך הפסיפס שלוש תמונות‪:‬‬
‫בתמונה הימנית שתי דמויות האוחזות זו בזו‪ .‬יתכן שמדובר במפגש של אורח ומארח‪ ,‬או בזוג מתאבקים‬
‫המשעשעים את הנוכחים‪.‬‬
‫בתמונה המרכזית תיאור סעודה ובה ארבע דמויות יושבות סביב ספה עגולה ועל השולחן לפניהן‪ ,‬האוכל‬
‫(עוף?‪ ,)...‬עוד שלוש דמויות עסוקות במזיגת היין‪ .‬אחת הדמויות ניצבת ליד כלי מיוחד המזכיר מעין סמובר‬
‫ושימש לחימום מים שנהגו למהול ביין‪.‬‬
‫ובתמונה השמאלית שני אנשים היושבים על כסאות ומשחקים בקובייה על לוח המשחק‪.‬‬
‫ייתכן שהרצף המתואר הוא של שלבי האירוח‪ :‬קבלת האורחים‪ ,‬הארוחה ומשחק שש‪-‬בש לסיום‪ .‬כל זה‬
‫כשברקע נגינתו של אורפיאוס‪.‬‬
‫בית חג הנילוס‬
‫תחת קורת גג אחת נמצאו ‪ 11‬רצפות פסיפס שונות‪ ,‬פסיפס חג הנילוס הוא המרכזי והגדול שבהן‪ .‬המבנה‬
‫כולו הוא מהמאה החמישית לספירה‪ .‬הגודל והסגנון מעידים שזה לא בית פרטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא בו אלמנט של‬
‫בזיליקה‪ :‬עמודי העץ הנוכחיים מסמלים מיקום רחבת עמודים בה התכנסו‪ .‬האם היה כאן מרכז מסחרי‪ ,‬מעין‬
‫קניון של פעם? בית משפט? עירייה? בית המוכס? איזור תענוגות? אולי היה כאן אולם התצוגה לפסיפסים‬
‫של מפעל הפסיפסים של ציפורי הקדומה‪ .‬כמות הפסיפסים באתר יוצאת דופן‪ ,‬נמצאו מעל לארבעים‬
‫פסיפסים ברמות שונות‪ .‬ציפורי היא ממלכת פסיפסים וכשמישהו רצה להזמין פסיפס הוא הגיע לכאן‪ ,‬הביט‬
‫והתרשם ובחר את הדוגמה‪.‬‬
‫פסיפס חג הנילוס‬
‫בראש הפסיפס שתי ציפורים האוחזות כתובת ובה נאמר‪" :‬השתמשו בהצלחה" ‪ -‬לו רק כתבו במה‬
‫להשתמש‪ ,‬אולי היינו מבינים למה שימש המבנה‪.‬‬
‫בצד שמאל גברת שאוחזת בידה "קרן שפע" ובה ענבים‪ ,‬תמרים‪ ,‬תאנים‪ ,‬שפע גדול‪ .‬היד השנייה שלה‬
‫נשענת על סל גדול ובו פירות‪ .‬החזה שלה חשוף סמל לפריון‪ .‬זוהי האנשה של מצרים‪ .‬משמאלה התחלה‬
‫של כתובת‪ ,‬כנראה המילה "איגיפטוס" ‪ -‬מצרים‪.‬‬
‫בצד השני ממולה נמצאת דמות גברית שנהרסה‪ .‬זוהי האנשה של הנילוס‪ .‬הפסיפס הזה הוא דוגמה‬
‫לפסיפס שלא עבר מתיחת פנים וטופל באתרו בלי להעבירו למקום אחר‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא יושב על התשתית‬
‫המקורית שהכין האומן‪ .‬ההרס באזור הדמות הגברית נגרם כנראה מהתמוטטות קורות הגג שמעליו או‬
‫מנזקי תעלת מים שעברה שם‪ .‬לא הרבה שרד מאותו בחור‪ :‬ניתן לזהות את ידו השרירית ואת רגלו‪,‬‬
‫ושלושה מלאכים המביאים לו מתנות‪ ,‬אחד מביא לו זר של חבצלות‪ ,‬השני מביא לו ברווז‪ ,‬והשלישי ממש‬
‫מנשק לו את הרגל כמודה על המים שהנילוס נותן‪ .‬הוא יושב על בהמה ‪ -‬שור או היפופוטם ומפי הבהמה‬
‫נשפכים מי הנילוס ובתוכם פרחי לוטוס וברווז שיושב עליהם‪ .‬דגים‪ ,‬חסידה(?) שאוכלת נחש‪ ,‬דייג‪ ,‬תנין‪ ,‬כל‬
‫טוב הנילוס‪ .‬בין שתי הדמויות נמצא עמוד וחרוט בקצהו‪ ,‬לידו שתי דמויות‪ :‬אחת התכופפה השנייה טיפסה‬
‫לה על הגב וזאת שלמעלה חורטת את האותיות "יוטא ‪ -‬זיתא" = ‪) IZ( 17‬מתחת ‪ 16‬ו ‪.15‬‬
‫זהו עמוד ה‪-‬נילומטר‪ .‬מד לקביעת גובה מי הנילוס‪ .‬במצרים החקלאות היא חקלאות הצפה והנתון הזה‬
‫חשוב מאוד‪ .‬לפי הפסיפס‪ ,‬המים הגיעו לגובה ‪ 17‬אמות מצריות‪.‬‬
‫גם בהמשך‪ ,‬נראה עמוד שמעליו פסלון שחור ולידו שוב ‪ ,17‬ושני פרשים רוכבים ומעבירים את הבשורה‬
‫והנה הראשון מחזיק לפיד ולידו שוב ‪ .17‬הבשורה הגיעה עד לתושבי העיר‪ .‬מעל לשער העיר המתואר‬
‫בפסיפס נמצאת כתובת ביונית ובה שם העיר‪ :‬אלכסנדריה‪ .‬לצד שער העיר נמצא מגדל עם להבה בראשו‪.‬‬
‫זהו המגדלור של אלכסנדריה‪ ,‬הפארוס‪ ,‬אחד משבעת פלאי תבל של העולם ההלניסטי‪.‬‬
‫(שבעת פלאי תבל‪ :‬הפארוס המגדלור של אלכסנדריה‪ ,‬גני בבל התלויים‪ ,‬הפירמידות בגיזה‪ ,‬מקדש ארתמיס‬
‫באפסוס‪ ,‬מקדש ופסל זאוס באולימפיה‪ ,‬המאוזלאום בהליקרנסוס ‪ -‬בודרום‪ ,‬והקולוסוס מרודוס)‪.‬‬
‫אלכסנדריה יושבת על חוף הים‪ .‬ספינות הגיעו אליה והמגדלור סימן את הדרך‪ .‬עוד בתקופה ההלניסטית‬
‫הגדירו היסטוריונים שבעה מבנים עצומים שנקראו "פלאי עולם" אחד מהם המגדלור הזה שהיה עשוי שיש‬
‫בוהק ועוטר במראות‪ .‬המגדלור נבנה במאה השלישית לפנה"ס‪ ,‬נפגע במספר רעידות אדמה‪ ,‬וחלקיו שרדו‬
‫עד המאה ה‪ 15-‬אז השליט הממלוכי קאיתבאי פירק את אבניו לשם הקמת מצודה‪ .‬דבר לא נותר מהמגדלור‬
‫שישב על האי (אולי שרידיו קבורים מתחת למי הים) אך יש תוכניות לשחזרו‪.‬‬
‫בחלק התחתון של הפסיפס נראה בעלי חיים‪ ,‬רודפים ונרדפים‪ ,‬טורפים ונטרפים‪ .‬פנתר רודף אחרי צבי‪,‬‬
‫אריה תופס שור‪ ,‬דוב סורי שאוכל חזיר בר‪ .‬כל השלבים של המרדף והטרף‪.‬‬
‫בווילה הרומית הפסיפס הוא סימטרי‪ ,‬מדויק‪ ,‬נתון בתוך מסגרות‪ .‬בפסיפס הנילוס התיאור יותר חופשי‬
‫ומשוחרר‪ ,‬הסיפור זורם עם מי הנילוס‪.‬‬
‫מה למצרים ולארץ ישראל? האם הייתה זו חנות של סוחר ממצרים או שמכרו בה תוצרת מצרית? אל נשכח‬
‫שכבר בתקופה ההלניסטית הסגנון הנילוטי הפך נערץ וציירו את הנילוס במקומות רבים ומרוחקים ממצרים‪.‬‬
‫גם בכנסיה בטבחה נמצא פסיפס מהמאה החמישית לספירה שבו נילומטר‪ ,‬פרחי לוטוס וברווזים‪ .‬זוהי ממש‬
‫מקבילה של הפסיפס הזה‪.‬‬
‫ייתכן שהפסיפס כולו הוא תיאור של מצרים‪ :‬המים זורמים מהחלק התחתון‪ ,‬ממקורות הנילוס‪ ,‬שם נראה רק‬
‫בעלי חיים טורפים‪ ,‬ועד לחלק העליון‪ ,‬זה אזור הדלתא שם מרוכזת האוכלוסייה האנושית של מצרים‪.‬‬
‫פסיפסים נוספים‬
‫בהמשך‪ ,‬פסיפסים גיאומטריים יפיפיים‪ ,‬ביניהם קנטאור ‪ -‬חצי אדם חצי סוס בגודל כמעט טבעי‪ .‬הקנטאור‪:‬‬
‫דמות מיתולוגית‪ ,‬בדרך כלל מפלצת שנואה‪ .‬כנראה שכאן תואר הקנטאור "חירון" שהיה טוב וחכם ואף‬
‫מחנכם של בני הגיבורים‪ ,‬ביניהם אכילס‪ .‬פירוש הכתובת מעליו‪" :‬האל עוזר"‪.‬‬
‫הפסיפס היחיד שטייל מכ אן לירושלים הוא הציד‪ .‬כשגילו אותו הוא היה שקוע וכמעט הרוס לגמרי‪ ,‬אז הוחלט‬
‫להכין לו תשתית חדשה‪ .‬מעל לצייד ‪ -‬אמזונות‪ :‬נשים לוחמות שהשתייכו לשבטי נשים‪ ,‬רוכבות על סוסים‬
‫אצילים‪ ,‬סימני ההיכר שלהן‪ :‬הכובע שעל ראשן‪ ,‬והשד שנותר‪ .‬פירוש המילה אמזונה‪ :‬ללא שד‪ .‬הן היו‬
‫כורתות לעצמן שד אחד כדי שיהיה להן קל לקלוע בחץ ובקשת‪.‬‬
‫האמזונות אוחזות בכידונים בדרכן לציד כשכלב הקשור ברצועה עוזר להן‪ .‬מעט המסופר עליהן‪ ,‬אף שצוירו‬
‫במקומות רבים‪ .‬כנראה שנכנסו להיריון מביקורי בני שבט שכן או שאנסו שבויים גברים וכך גידלו וטיפחו את‬
‫בנותיהן ועל הבנים ויתרו‪ .‬הן לבשו שמלה קצרה עד מעל לברך (כמו לבוש הגברים) שמתאפיינת בשקיפות‬
‫דרכה ניתן לראות את תווי גופן‪.‬‬
‫לפני היציאה מהמתחם ‪ -‬פסיפס גיאומטרי ובו ריבועים‪ ,‬ריבועים‪ ,‬המעוטרים בשפע של דוגמאות וצבעים‪ .‬כל‬
‫ריבוע נבדל מהסמוך לו ואין חזרה של דוגמאות פעמיים‪ .‬ממש כמו קטלוג‪ ,‬הפורש בפנינו עושר ומגוון‪.‬‬
‫מערכת המים של ציפורי‬
‫בימי קדם תושבי העיר ציפורי שמרו מים בבורות המים והביאו מים מן המעיינות של נחל ציפורי‪ .‬צריך היה‬
‫להשקיע מאמץ רב בעניין‪ .‬העיר גדלה ומספר תושביה הגיע עד ל – ‪.20,000-30,000‬‬
‫בשלב מסוים‪ ,‬כנראה בתקופתו של אדריאנוס קיסר (תחילת המאה השנייה לספירה)‪ ,‬הוקמה מערכת מים‪,‬‬
‫שנחשפה ע"י ד"ר צביקה צוק ומשלחת מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬המאגר נחפר ב‪. 1992 -‬‬
‫הרעיון הוא להוביל מים ממעיינות רחוקים אך גבוהים‪ ,‬בכוח הגרביטציה דרך אמות מים ודרך מאגר מים עד‬
‫לעיר התחתונה של ציפורי‪( .‬גובה המצודה הוא ‪ 289‬מ' מעל פני הים‪ .‬גובה בור השיקוע ‪ 282‬מעל פני הים‪,‬‬
‫כך שהמים לא הגיעו עד למצודה או לעיר העליונה אבל יכלו להגיע לעיר התחתונה)‪ .‬על אף אשליה אופטית‬
‫הקיימת כאן‪ ,‬לפיה נדמה שהמים צריכים "לטפס" לציפורי‪ ,‬השיפוע הקיים במערכת‪ ,‬גם אם זעיר ‪ -‬ארבעה‬
‫פרומיל‪ ,‬הוביל את המים לכיוון העיר‪.‬‬
‫הקדמונים ידעו למדוד שיפועים‪ .‬הם עשו זאת בעזרת פלס קדמוני הנקרא "חורבטס"‪.‬‬
‫מערכת המים תואמת את כתביו והנחיותיו של ויטרוביוס‪ :‬אדריכל ומהנדס רומי שחי במאה הראשונה‬
‫לפנה"ס ופעל בשירותם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס‪ .‬חיבוריו של ויטרוביוס ובהם הנחיות לגבי בנייה‪ ,‬הנדסה‪,‬‬
‫אדריכלות ואומנות שרדו עד לימינו ופורסמו בספר‪" :‬על אודות האדריכלות"‪ .‬חיבוריו של ויטרוביוס עוסקים‬
‫בנושאים שונים‪ :‬הכשרתו של האדריכל‪ ,‬בתי מגורים‪ ,‬מבני שעשועים‪ ,‬מקדשים‪ ,‬וגם פרק שלם מוקדש‬
‫למערכות מים‪.‬‬
‫הקמת המערכת דרשה השקעה גדולה‪ ,‬אך לאחר מכן זרמו המים עד לבתים וצריך היה רק לתחזק אותה‪.‬‬
‫ליד הכפרים משהד וריינה נובעים מספר מעיינות‪ :‬עין גנונה‪ ,‬עין אמיתי‪ ,‬עין אל קנה‪ ,‬עין אל בלד‪ .‬המים‬
‫הובלו באמות עד לחורשה שליד הקופה‪ .‬שם אמות המים הפכו לאמה אחת ששרידיה ניכרים בבירור בשטח‪.‬‬
‫ממש ליד הקופה חל פיצול של אותה אמה‪ :‬סעיף אחד המשיך על הר ידעיה ועד לבריכה הנמצאת ליד‬
‫המבואה‪ .‬בריכה זו שימשה כנראה לרחצה ציבורית‪ .‬סעיף שני הגיע עד לבור השיקוע ולמאגר‪.‬‬
‫חלקי המערכת‪ :‬מעיינות ‪ -‬אמות המים ‪ -‬בור השיקוע ‪ -‬המאגר (אורך כ‪ 200-‬מטרים) ‪ -‬מנהרת המאגר‬
‫(אורך ‪ 60‬מטרים) ‪ -‬קיר חוסם (אורך ‪ 6‬מטרים) ‪ -‬צינור עופרת ומגוף (‪ 4‬צול ) ‪ -‬מנהרת הפירים (אורך ‪235‬‬
‫מטרים) ‪ -‬אמת מים ‪ -‬ומערכת צינורות להובלת המים בעיר‪.‬‬
‫את המגוף (ברז‪/‬שיבר) ניתן היה לפתוח ולסגור‪ ,‬דבר שאפשר לאגור מים במאגר לקראת ימים קשים‪.‬‬
‫מערכת מים בציפורי נזכרת במקור אחד וגם הוא אינו מעיד בבירור על מערכת המים הזו‪:‬‬
‫אמת המים ׁשהיא עֹוברת בחצר‪ ,‬אין ממלאין הימנה בשבת‪ ,‬אלא אם כן עשּו לּה מחיצה גבֹוהה עשרה‬
‫טפחים בכניסה ּוביציָאה… ָאמר רבי יהּודה‪ :‬מעשה באמת המים ׁשהיתה בָאה מָאבל לצפֹורי‪ ,‬והיּו ממלאין‬
‫הימנה בׁשבת על פי הזקנים‪ָ .‬אמרּו לֹו‪ :‬משם רָאיה? מפני ׁשֹּלא היתה עמקה עשרה טפחים ורחבּה ַארבעה‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬עירובין פז ע"א‬
‫נוכל לומר שבתקופה ההיא אנשים נדרשו למים‪ :‬אדם בתקופה ההיא צרך ‪ 7‬קוב לשנה (היום אדם צורך ‪70‬‬
‫קוב לשנה)‪ ,‬ומים שימשו במבנים ציבוריים כמו בתי מרחץ‪ ,‬מזרקות‪ ,‬נמפיאות ובריכות השתקפות‪ ,‬חלקם‬
‫יועדו אך ורק לנוי‪.‬‬
‫בור השיקוע‬
‫מול בור השיקוע מבחינים בתוואי השטח בו עוברות האמות‪ ,‬ומקור המעיינות‪.‬‬
‫נמצאו שני סוגי אמות‪ :‬אמה בנויה ואמה חצובה‪.‬‬
‫אמה בנויה נבנתה על פני השטח‪ ,‬לעתים על הגבהה (קיר או קשתות)‪ ,‬הבניה נעשתה ע"י שימוש באבנים‬
‫וטיח‪ .‬אמה חצובה נחצבה אל תוך הסלע‪ .‬שני סוגי האמה כוסו בלוחות אבן‪ .‬אל בור השיקוע ניגשת אמה‬
‫בנויה‪.‬‬
‫בור השיקוע ‪ -‬כשמו כן הוא‪ ,‬נועד לאפשר ללכלוך‪ ,‬סחף שהגיע עם המים לשקוע בקרקעית הבור‪ .‬זהו מעין‬
‫"פילטר" מסנן בכניסה למאגר‪ .‬המים גלשו אל בור השיקוע‪ ,‬ואפשר להבחין שהדופן הצפונית היא אלכסונית‪,‬‬
‫מעין מגלש‪ :‬מטרתו להחליק את המים בצורה שקטה‪ ,‬כך שלא ייווצר מפל שיעלה את הלכלוך ויערבל את‬
‫המים‪ .‬כניסת המים הנקיים למאגר היא דרך פתח מרובע הממוקם כמטר מעל לתחתית הבור‪ ,‬בצדו‬
‫המערבי‪.‬‬
‫גובה תחתית הבור – ‪ 278‬מטרים מעל פני הים‪.‬‬
‫מכאן המים נכנסים אל המאגר ויורדים ‪ 3‬מטרים‬
‫‪ 5‬מטר אל רצפת המאגר שגובהה ‪ 274‬מטרים מעל פני הים‪.‬‬
‫בצדו המזרחי של בור השיקוע‪ ,‬ניתן להבחין בחציבה בסלע‪ :‬כנראה שהייתה כאן מחצבה קדומה‪ ,‬אולי עוד‬
‫לפני הקמת מערכת המים‪ .‬בשנים גשומות במיוחד כשהמים גלשו מהמאגר או כשפתחו נסגר לצורך‬
‫שיפוצים הופנו עודפי המים אל המחצבה והלאה להשקיית השדות שבסביבה‪.‬‬
‫המאגר נחצב במקום של שבר גיאולוגי‪ ,‬כלומר‪ :‬זוהי נקודת חיבור בין סוגי מסלע שונים‪ .‬המאגר עצמו חצוב‬
‫בידי אדם אך ממוקם במקום מפגש בין סלע גיר קשה ‪ -‬מצפון וסלע קירטון רך ‪ -‬מדרום‪ .‬לקירטון בציפורי‬
‫שכבה עליונה של סלע נארי שעובייה כ‪ 2 -‬מטרים‪ .‬סלע זה קשה‪ ,‬ודומה לגיר יותר מאשר לקירטון‪.‬‬
‫הגיאולוגים מנסים להבין באילו תנאים נוצר סלע הנארי ומקובל לחשוב שזה קשור ליחס שבין ממוצע‬
‫משקעים שנתי וטמפרטורה ממוצעת‪.‬‬
‫יתרונות מיקום המאגר‪ :‬הגיר הקשה שימש כיסודות למאגר‪ ,‬עליו נשען המאגר כולו‪ .‬הקירטון הרך שישמש‬
‫לחציבה קלה ומהירה‪ ,‬וסלע הנארי נשאר כתקרה תלויה וחזקה מעל למאגר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כשרצו להרחיב את המאגר‪ ,‬יכלו לעשות זאת רק דרומה ולעומק‪ :‬בקירטון הרך‪.‬‬
‫לאחר החציבה כוסה המאגר בטיח שהשתמר באופן מרשים‪ .‬הטיח מורכב‪ :‬מגיר‪ ,‬קירטון כתוש‪ ,‬פחמי עץ‬
‫טחונים ופתיתי חרסים‪.‬‬
‫המאגר הוקם כנראה בתחילת המאה השנייה לספירה‪ ,‬ותפקד עד רעידת האדמה של ‪ .363‬המאגר נפגע‬
‫וחלקי טיח רבים נפלו‪ .‬לאחר הרעידה‪ ,‬נערכו שיפוצים במאגר והמאגר טויח בשנית‪ .‬סימניהם של השיפוצים‬
‫נראים על דפנות המאגר‪ :‬שכבת הטיח התחתונה‪ ,‬הקדומה יותר‪ ,‬מלפני רעידת האדמה‪ ,‬מכוסה כולה‬
‫בחורים שחוררו המשפצים כדי ששכבת הטיח החדשה‪ ,‬מאחרי רעידת האדמה‪ ,‬תתפוס על השכבה‬
‫הקודמת‪( .‬טיח חלק לא נתפס על טיח חלק‪ .‬יש לצור מצע מחוספס‪ ).‬ניתן גם להבחין בחגורת חיזוק‬
‫שהולבשה ע"י המשפצים על שרידי קשת שהתמוטטה בכניסה למאגר‪.‬‬
‫רצפת המאגר‪ :‬בימינו‪ ,‬המבקרים במאגר דורכים על מדרך חדש שמכסה את הרצפה המקורית כדי לשמר‬
‫אותה‪ .‬רצפה זו‪ ,‬שעובייה ‪ 60‬ס"מ‪ ,‬נשתמרה באופן מרשים‪ .‬הרצפה מתחברת אל דפנות המאגר ב"רולקה"‪,‬‬
‫מגלש קטן הניגש אל הדופן באלכסון‪ .‬כדי לפזר את הלחץ הגדול של המים ולא לצור נקודת תורפה בחיבור‬
‫שבין דופן המאגר לרצפה‪ :‬חיבור זה אינו חד בתשעים מעלות‪ ,‬אלא אלכסוני‪ .‬מעל לרצפה מים הגיעו במאגר‬
‫עד לגובה ‪ 8‬מטרים‪ ,‬זהו לחץ עצום של מים שפעל על הרצפה‪.‬‬
‫איך נחצב המאגר? חצבו שני פתחים אנכיים‪ ,‬העמיקו וחפרו זה לכיוון זה‪ .‬הוסיפו עוד פתח וכך הלאה (כמו‬
‫במנהרת פירים)‪ .‬ניתן לזהות במאגר ‪ 9‬פתחים‪ .‬את כיוון החציבה מפתח לפתח מצאו בעזרת חוש השמיעה‪.‬‬
‫על דפנות המאגר נבחין בדבש‪ :‬אבנים שהוצמדו אל הסלע כדי למלא חורים ולצור‪ ,‬גם כאן‪ ,‬חספוס לפני‬
‫הנחת הטיח‪ .‬הדבש יופיע גם בדמות חרסים שהוצמדו אל הקיר‪.‬‬
‫כל מיני מספרים‪:‬‬
‫אורך המאגר‪ 260 :‬מטרים‪,‬‬
‫גובה‪ 8-10 :‬מטרים‪,‬‬
‫רוחב המאגר משתנה כנקניק‪ :‬בערך ‪ 4‬מטרים‪.‬‬
‫נפח המאגר‪ 4,300 :‬קוב‪ ,‬לפי חישובי הארכיאולוג שחפר במקום‪ ,‬צביקה צוק‪.‬‬
‫כדי למלא את המאגר נזקקו ל‪ 120 -‬שעות של הזרמת מים מהמעיינות שספיקתם – ‪ 36‬קוב לשעה‪.‬‬
‫אם נתייחס אל המאגר כאל בור אגירה‪ ,‬הסגור בקצהו‪ ,‬כמות המים שסיפק לעיר הספיקה ל‪ 12 -‬ימים‪.‬‬
‫זמן החציבה‪ :‬אם עבדו ‪ 500-1000‬פועלים העבודה נמשכה כשנתיים‪.‬‬
‫לפני המדרגות‪:‬‬
‫גרם המדרגות לא שימש לשאיבה‪ ,‬כי המים הגיעו לבתים במערכת סגורה‪ .‬מאחורי אותן מדרגות נמצאת‬
‫בריכה קטנה‪ .‬סביר שבבריכה זו שמרו עתודת מים בזמן שנערכו שיפוצים‪ /‬עבודות תחזוקה לטובת הכנת‬
‫טיח או כל צורך אחר הקשור לתחזוקה‪.‬‬
‫בשלב מסוים המאגר יצא משימוש‪ ,‬ייתכן שלאחר רעידת האדמה בשנת ‪ .749‬כשהמאגר יצא משימוש‬
‫אנשים עברו כאן ואולי אפילו גרו בתוך המאגר‪ .‬עם הזמן נפלו פנימה צמחים‪ ,‬חלקי בעלי חיים‪ ,‬עפר‪ ,‬קטעי‬
‫תקרה‪ ,‬סלעים וברבות השנים הוא נסתם לגמרי‪.‬‬
‫לא כל המאגר נעלם תחת האדמה‪ :‬למעלה‪ ,‬בסמוך למדרגות‪ ,‬נותר חלק מטויח חשוף ונראה כמו מערה‬
‫קטנה‪ .‬זה נתן לחוקרים את הרמז הראשון בשטח‪ .‬מרבית העבודה הארכיאולוגית כאן כללה הוצאה של אותן‬
‫שכבות שמילאו את המאגר וסינון של השפוכת‪ .‬החפירה נערכה בשילוב עולים חדשים שרק הגיעו לארץ‬
‫וניתן להם פתרון תעסוקה זמני‪.‬‬
‫היציאה מהמאגר מלווה בעלייה במדרגות עץ חדשות‪ .‬הוחלט‪ ,‬כדי להמחיש לקהל‪ ,‬שחלק של ‪ 60‬מטרים מן‬
‫המאגר הסתום יישאר לא נגוע ואכן כשעולים במדרגות ניתן להבחין בין השלבים בשכבות‪ -‬שכבות של עפר‪,‬‬
‫ולמעלה ניתן להבחין בגושי סלע גדולים שהתמוטטו מהתקרה‪.‬‬
‫מנקודת היציאה מהמאגר רואים את מסלול המשכם של המים אל מנהרת המאגר שהופכת צרה יותר ויותר‬
‫ובסופה נמצא קיר באורך כמעט ‪ 6‬מטרים ובתוכו עבר צינור העופרת שקוטרו ‪ 4‬צול (‪ 10.5‬ס"מ) ‪ .‬מנהרה זו‬
‫לא תפתח למבקרים כי לא מתאפשרת בה זרימת קהל‪ :‬לא ניתן לעבור דרך הצינור‪...‬‬
‫בקצה השני של הקיר נמצא בעבר המגוף‪ ,‬אותו שיבר עשוי עופרת‪ ,‬תכלית המאגר‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬מגוף זה‬
‫נגנב ואינו נמצא באתרו‪ .‬ידוע כיצד נראה המגוף וכיצד פעל לפי מקבילה מהעיר בטרס שבצפון ירדן‪ ,‬ליד‬
‫אירביד‪ .‬שם נמצא מאגר מים דומה מאוד לזה של ציפורי ששימש את העיר הקדומה "קפיטוליס" ‪-‬‬
‫שהשתייכה לדקה פוליס‪ ,‬ושם נמצא המגוף באתרו‪.‬‬
‫המגוף ישב בפיר הראשון במנהרת הפירים‪ .‬המים המשיכו אל העיר כשזרמו בתוך אמה במנהרה‪ .‬ניתן‬
‫להבחין במיקום הפירים בסיור בשטח‪ ,‬ויתכן שמנהרת הפירים כן תפתח בעתיד למבקרים‪.‬‬
‫אורך המנהרה – ‪ 235‬מטרים ולאחריהם האמה צצה אל מעל לפני השטח‪ ,‬ונראית יפה בחלקים ארוכים‬
‫בדרכה אל העיר‪ .‬הקטע האחרון של האמה ‪ -‬באורך ‪ 400‬מטרים חסר‪ .‬האמה נכנסת אל העיר ציפורי באזור‬
‫בית חג הנילוס שם נמצאה מערכת מסועפת של צינורות חרס ועופרת‪.‬‬
‫יפה לסיים את ההדרכה במאגר‪ ,‬כשהתפאורה יכולה להתאים לסיפור הבא‪ ,‬על רבי יהודה הנשיא והקיסר‬
‫אנטונינוס שנפגשו כדי ללמוד תורה לאחר שאנטונינוס חפר מנהרה ארוכה עד לביתו של רבי‪:‬‬
‫היתה לֹו לַאנטֹונינֹוס מערה ַאחת ׁשהיה הֹולְך בּה מביתֹו לבית רבי‪ .‬וכל יֹום מביא עמֹו ׁשני עבדים‪ ,‬אחד היה‬
‫הֹורג על פתחֹו ׁשל בית רבי ואחד היה הֹורג על פתח ביתֹו‪ָ .‬אמר לֹו לרבי‪ :‬בׁשעה ׁשָאבֹוא ֹלא ימצא ָאדם‬
‫לפניָך‪ .‬יֹום אחד מצא ַאנטֹונינֹוס את רבי חנינא בר חמא ׁשהיה יֹוׁשב לפני רבי‪ָ .‬אמר לֹו‪ :‬וֹלא ָאמרתי לָך בׁשעה‬
‫ׁשָאבֹוא ֹלא ימצא ָאדם לפניָך? ָאמר לֹו רבי‪ :‬אין זה ילּוד אשה‪ָ .‬אמר ַאנטֹונינֹוס‪ :‬אם כך‪ ,‬אמֹור לֹו ׁשילְך ויקרא‬
‫לאֹותֹו ָאדם ׁשיׁשן על הפתח‪ .‬הלְך רבי חנינא בר חמא ּומצאֹו ׁשמת‪ָ .‬אמר‪ :‬כיצד אעשה? אלְך ואֹומר לֹו ׁשמת ‪-‬‬
‫יהרגני; אניחנּו ואלְך ‪ -‬אהיה מזלזל במלכּות‪ .‬בקׁש עליו רחמים והחיהּו‪ ,‬וׁשגרֹו‪ָ .‬אמר ַאנטֹונינֹוס‪ :‬יֹודע אני‪,‬‬
‫ׁשַאפלּו הקטן ׁשבכם מחיה מתים‪ .‬וַאף על פי כן‪ ,‬בׁשעה ׁשָאבֹוא אני רֹוצה ׁשֹּלא ימצא ָאדם לפניָך‪ .‬בבלי‪,‬‬
‫עבודה זרה י ע"ב‬
‫בית שערים – קצר‬
‫בית שערים אשר שוכנת בגליל התחתון הייתה יישוב יהודי חשוב בתקופת בית שני המשנה והתלמוד‪ .‬שיא‬
‫פריחת היישוב הייתה בין מאה ה‪ 2-‬וה‪ 4-‬לספירה‪ ,‬עת שהתה בה הסנהדרין בראשותו של רבי יהודה‬
‫הנשיא‪.‬‬
‫בית שערים הקדומה ממוקמת על גבעת שייח' אבריק ליד קרית טבעון של ימינו‪ .‬הגבעה נמצאת על אחת‬
‫מהשלוחות הדרומיות של הגליל התחתון וניתן להשקיף ממנה על עמק יזרעאל מדרום‪-‬מזרח ועל הר הכרמל‬
‫ממערב‪.‬‬
‫לפי עדויות ארכיאולוגיות יושב המקום לראשונה במאה ה‪ 9-‬לפנה"ס בימי ממלכת ישראל‪ .‬מעריכים כי שטח‬
‫זה היה שייך בעבר לבית חשמונאי‪ ,‬כחלק מרשת צפופה של יישובים‪ ,‬אשר בקרבתם עברו דרכים ראשיות‬
‫מחוף הים מזרחה‪ .‬אולם בית שערים עצמה לא הייתה מקום מעבר חשוב‪ .‬בפעם הראשונה נזכרת בית‬
‫שערים בכתב אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מהתקופה שלפני המרד הגדול ברומאים‪ .‬בספריו היא‬
‫מתוארת כמרכז אחוזותיה של הנסיכה ברניקי‪ ,‬בתו של אגריפס הראשון‪ ,‬שהיה מבית הורדוס‪ .‬השרידים‬
‫הארכיאולוגיים הראשונים של בית שערים הם מתקופה זו‪ ,‬והם מאופיינים בעיקר באבני גזית קטנות‪,‬‬
‫שבאמצען זיזים גסים ובולטים‪.‬‬
‫השם בית שערים נזכר בתלמוד גם בנוסח‪ :‬כפר שערים ובארמית‪ :‬בית‪-‬שריי או בית שריין‪ .‬לפי סברה אחת‬
‫יש לקרוא למקום בית שעורים‪ ,‬והכוונה למשפחת כוהנים בישראל הנזכרת במקרא ואשר נדדה עם כל‬
‫משמרות הכוהנים אל הגליל אחרי חורבן בית המקדש השני‪ .‬היישוב נזכר לראשונה בתלמוד כישוב יהודי‬
‫חקלאי וכמקום מושבו של התנא רבי יוחנן בן נורי‪ ,‬שחי במחצית הראשונה של המאה ה‪.2-‬‬
‫לאחר מרד בר כוכבא רבים מהיהודים בארץ הגיעו לגליל‪ ,‬וכך הפכה בית שערים למרכז יהודי חשוב‬
‫ומתפתח במאה ה‪ 2-‬וה‪.3-‬‬
‫באמצע המאה ה‪ 2-‬התיישב רבי יהודה הנשיא בבית שערים‪ .‬מועד הגעתו לא ידוע במדויק‪ ,‬אולם‬
‫היסטוריונים משערים כי זה היה בתקופת מלכותו של הקיסר אנטונינוס פיוס‪ ,‬שהיה חברו הטוב של רבי‪.‬‬
‫בתלמוד נאמר כי רבי קיבל עיירות וכפרים רבים בארץ מחברו הקיסר‪ ,‬וייתכן מאוד שבית שערים הייתה‬
‫אחד מהמקומות הללו‪ ,‬כיוון שהייתה שייכת ישירות למלך עוד מימי בית המקדש השני‪ .‬רבי הביא איתו את‬
‫מוסד הסנהדרין לבית שערים‪ ,‬ובימיו התפתח היישוב והגיע לשיא גדולתו‪ ,‬ועדים לכך הם הבניינים‬
‫המרהיבים והקברים המצטיינים בארכיטקטורה עשירה‪ .‬ממצאים ארכיאולוגיים ידוע כי היו ביישוב גם ערכי‬
‫תרבות יוונים לצד התרבות היהודית‪ .‬ב‪ 17-‬השנים האחרונות לחייו‪ ,‬שהה רבי בציפורי מסיבות בריאותיות‪.‬‬
‫הסנהדרין עבר לשם יחד איתו‪ ,‬אולם כשמת רבי הוא נקבר בבית שערים באחוזת קבר שבנה עוד לפני מותו‪.‬‬
‫מסופר כי כשבתו מתה הכין אחוזת קבר לכל בני משפחתו‪ .‬היישוב כנראה נחרב בזמן מרד גאלוס‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1876‬נסקר אזור האתר על ידי חוקרי הקרן לחקר ארץ ישראל במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית‪,‬‬
‫הסקר העלה ממצאים דלים‪ .‬המקום היה בלתי מוכר במשך מאות שנים‪ ,‬עד שב‪ 1903-‬גילו חוקרים מטעם‬
‫החברה המזרחית הגרמנית (‪ )Deutsche Orient Gesellschaft‬מספר קברים שתיארכו לתקופה הרומאית‬
‫ואף הכתובת "בנימין בר יצחק רבן תורה"‪ .‬החוקרים דיווחו על תגליתם‪ ,‬אולם דבר לא נעשה בנידון‪ .‬האתר‬
‫שכן שומם עד שהתגלה ב‪ ,1928-‬אז כתב אלכסנדר זייד אודות גילוי מערות הקבורה באתר‪ ,‬למחלקה‬
‫לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית‪ .‬שנתיים לאחר מכן הגיע בנימין מזר לבדוק את האתר‪ ,‬והעלה השערה‬
‫שמדובר בבית שערים‪ ,‬דבר שהתאמת עם גילוי הכתובת במערה הראשונה‪ .‬גילוי מערות בית שערים נזקף‬
‫לזכותו של זייד‪ ,‬אך באוקטובר ‪ 2009‬טען נחום מרון כי הוא שגילה את מערות הקבורה של בית שערים‪,‬‬
‫כשטייל בסביבה‪ ,‬והוא שסיפר על כך לאלכסנדר זייד‪.‬‬
‫חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום גילו שרידים רבים מימי קדם‪ .‬אולם שרידי הבנייה הקדומים ביותר‬
‫במקום הם מתקופתו של הורדוס‪ ,‬האתרים הבולטים שנחשפו במקום הם בית כנסת שנבנה במאה השנייה‬
‫לספירה וחרב במאה הרביעית‪ .‬ואתר קבורה מרשים שתוכנן כ"עיר מתים" (נקרופוליס) בו נתגלתה כתובת‬
‫קבורה עם שם המקום ביוונית‪ :‬ביסריה‪ ,‬כפי שיוסף בן מתתיהו מזכירה בכתביו‪ .‬שם הגבעה בערבית הוא‬
‫שייח' אברק‪ .‬הנקרופוליס היא גן לאומי מוכרז‪ ,‬בעוד בית הכנסת נמצא על אדמות משפחת זייד‪.‬‬
‫בית‪-‬שערים חרבה ונשרפה במאה הרביעית לספירה‪ .‬העדות לתיארוך היא מטמון‪ ,‬שנמצא בשכבה השרופה‬
‫שליד בית‪-‬הכנסת‪ .‬המטמון מונה ‪ 1,200‬מטבעות‪ ,‬שזמנם אינו מאוחר לשנת ‪ 350‬לספירה‪.‬‬
‫בית שערים מפורט‬
‫אחרי מרד בר כוכבא ירושלים אסורה הייתה ליהודים‪ .‬הם חיפשו מקום חדש‪ ,‬בו יוכלו להתפרנס מחקלאות‬
‫ומשיירות ורבים מהם הגיעו לגליל‪.‬‬
‫הסנהדרין בזמן המרד ישב ביבנה אולם לאחריו הועבר לגליל‪ ,‬למרכז החדש של היהודים‪ :‬בתחילה לאושה‬
‫ומשם לשפרעם ומשפרעם לבית שערים‪.‬‬
‫"גלתה סנהדרין‪...‬מלשכת הגזית לחנות‪ ,‬ומחנות לירושלים‪ ,‬ומירושלים ליבנה‪ ,‬ומיבנה לאושה‪ ,‬ומאושה‬
‫ליבנה‪ ,‬ומיבנה לאושה‪ ,‬ומאושה לשפרעם‪ ,‬ומשפרעם לבית שערים‪ ,‬ומבית שערים לציפורי‪ ,‬ומציפורי‬
‫לטבריא" (ראש השנה ל"א‪,‬ע"א)‪.‬‬
‫בית שערים נזכרת לראשונה בכתביו של יוספוס פלביוס כעירה של בריניקי‪ ,‬בתו של הורדוס‪ .‬מה שמוכיח‬
‫לנו שבימי בית שני הייתה בית שערים בידיים יהודיות (למדייקים‪-‬חשמונאיות)‪ .‬פלביוס מכנה את בית‬
‫שערים עיר וכפר לחילופין‪ .‬לכן אין ודאות לגבי כינוייה בתקופה זו‪ ,‬אך ברור שבית שערים הייתה ישוב יהודי‬
‫גדול‪.‬‬
‫"לבריניקי אחות המלך אגריפס השני היה שבר רב באסמיה אשר בבית שערים‪ ,‬שאספה מן הכפרים‬
‫מסביב" (פלביוס‪ ,‬חיי יוסף‪ ,‬מ"ד)‪.‬‬
‫בעקבות המרידות עברה בית שערים לידיים רומאיות‪ ,‬עד שהגיע רבי שקיבל את האדמות מאנטונינוס קיסר‪-‬‬
‫ידידו‪.‬‬
‫כאשר מגי ע רבי לבית שערים זכר החורבנות מטשטש‪ ,‬והיהודים חווים תקופת פריחה‪ ,‬הן של היהדות והן‬
‫של מבני ציבור יהודיים (בתי הכנסת המפוארים ביותר שנתגלו הם מאותה תקופה‪ )..‬בית שערים עצמה היא‬
‫עיר מוקפת חומה המשתרעת על שטח של כמאה דונם אנשיה מתפרנסים בעיקר מחקלאות (עד מותו של‬
‫רבי‪ .‬לאחריו עיקר הפרנסה באה מבית הקברות‪.)...‬‬
‫נמצאו בשטחי העיר‪ :‬בית בד שהיה פעיל גם בתקופה המדוברת וגם בתקופה הביזנטית‪ ,‬שרידי בית כנסת‬
‫מפואר מימיו של רבי‪ ,‬שרידים מחומת העיר ועוד‪.‬‬
‫פריחתה של בית שערים נמשכה כ‪ 175-‬שנים‪ ,‬מימי רבי ועד חורבנה על ידי גלוס בשנת ‪ 351‬לספירה‪,‬‬
‫כאשר דיכא בפקודת הקיסר קונסטנטיוס את מרד יהודי הגליל (מרד גלוס)‪.‬‬
‫תאריך החורבן נודע ממטמון של ‪ 1200‬מטבעות‪ ,‬שנמצא בבית הכנסת‪ .‬המטבעות היו מימיו של‬
‫קונסטנטינוס‪ ,‬ואף אחת לא הייתה מהשנים שלאחר שנת ‪.352‬‬
‫על חורבותיה של בית שערים נבנה יישוב ביזנטי דל‪ ,‬ואחריו התיישבו במקום גם בתקופה הערבית הקדומה‬
‫וגם בתקופה הממלוכית‪.‬‬
‫השם בית שערים נשכח ובמקומו נקרא המקום שיח אבריק‪.‬‬
‫כאשר רכשה הקרן הקיימת את אדמות שיח' אבריק היה במקום כפר אריסים קטן ועני‪.‬‬
‫אלכסנדר זייד‪ ,‬שומר אדמות הקק"ל‪ ,‬היה היהודי הראשון שהתיישב כאן לאחר הפסקה של יותר מ‪1500-‬‬
‫שנה‪ .‬הוא אשר גילה את מערות הקבורה שכוסו בעקבות הזמן‪ ,‬החורבן ואיתני הטבע‪ .‬בעקבות גילוי זה‬
‫החלו החפירות בבית שערים ונתגלו שרידי עירו המפוארת של רבי יהודה הנשיא‪.‬‬
‫פרופ' בנימין מזר חפר‪ 4‬עונות ועומד בראש המשלחות עד ‪ .1940‬היא חודשה רק ב‪ ,1953-‬בהנהלתו של‬
‫פרופ' נחמן אביגד שפעל מטעם האוניברסיטה העברית‪ ,‬לשלוש עונות חפירה נוספות‪ .‬בלחץ החרדים‪ ,‬היועץ‬
‫המשפטי לממשלה אוסר חפירות בקברים‪ .‬החפירות שנעשות כיום נעשות בשיתוף עם הגורמים החרדים‬
‫ובתנאים מאוד מצומצמים‪.‬‬
‫בית הקברות כבית‬
‫לבית קברות שמות נרדפים‪ ,‬כמו‪" :‬בית עולם" ו"בית החיים"‪ .‬כולם נפתחים במילה בית‪ .‬ישנם מקומות‬
‫נוספים שגם הם מכונים בתים‪ ,‬כמו‪ :‬בית דין‪ ,‬בית כנסת‪ ,‬בית כסא‪ ,‬בית מדרש‪ ,‬בית ספר‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫כאשר אנחנו מתבוננים במערת קבורה קטנה מבחוץ‪ ,‬אנו מוצאים דמיון רב לבית‪ :‬יש חצר‪ ,‬דלת אבן שמחקה‬
‫דלת עץ ואפילו דופקן‪ ,‬המסותת באבן ומזמין אותנו לדפוק בדלת לפני שניכנס‪ .‬על המשקוף‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫נראה עיטור או כתובת‪ ,‬המשמשת כשלט המספר מיהם דיירי המקום‪.‬‬
‫כאשר מתבוננים במערת קבורה גדולה מבחוץ (כמערת הארונות או מערת רבי)‪ ,‬רואים חצר רחבת ידיים‬
‫וקשתות מרשימות ודלתות מפוארות‪ ,‬כפי שניתן לראות בבתי כנסת קדומים‪ ,‬כפי שנראה שער שכם בחומת‬
‫העיר ירושלים וכפי שניתן לראות בבית המקדש‪ .‬כבר בהתבוננות במערות אלו מבחוץ מבינים שמדובר‬
‫בכניסה למקום מפואר‪ ,‬מכובד ובעל חשיבות לציבור‪.‬‬
‫סרקופגים ושיטות קבורה‬
‫בבית שערים נמצא הריכוז הגדול ביותר של סרקופגים‪.‬‬
‫שיטת הקבורה שהונהגה בקרב היהודים בימי בית ראשון הייתה המאספה‪ .‬חצבו שלשה מדפים בשלשה‬
‫קירות של המערה‪ ,‬על מדפים אלו הניחו את הנפטר (לא ידוע אם הוא היה עטוף או לא)‪ .‬אחרי שנה‪ ,‬אספו‬
‫את עצמות הנפטר לבור‪-‬מאספה‪ ,‬בו ריכזו את עצמות כל המשפחה‪.‬‬
‫מכאן בא הביטוי ‪" :‬נאסף אל אבותיו"‪.‬‬
‫בבית הקברות של בית שערים נקברו רק יהודים‪ ,‬בית הקברות הוא מתקופת המשנה (מאות ‪ 2‬ו‪.)3-‬‬
‫בתקופה זו שיטת הקבורה הנהוגה הייתה גם קבורה במערות אך שונה במקצת מימי בית ראשון‪ .‬את‬
‫הנפטר הניחו בתוך סרקופג (פירוש השם‪-‬אוכל בשר) = ארון קבורה‪ ,‬כיסו את הארון וחיכו שנה‪ .‬אחרי שנה‬
‫הוציאו את העצמות (הבשר נרקב) והכניסו אותם לקופסאות יותר קטנות = גלוסקמאות (רוחבה של‬
‫הגלוסקמה כרוחב העצם הרחבה ביותר בגוף ‪ -‬האגן‪ ,‬ואורכה כאורך העצם הארוכה ביותר ‪ -‬הירך)‬
‫הגלוסקמה נוחה לאחסון (ניתן לאחסן גלוסקמה אחת על השנייה) והיא גם חוסכת מקום במערות הקבורה‪,‬‬
‫דבר שמשפיע מאוד על השימוש בה‪ .‬שכן מתחילה באותה תקופה מצוקת מקום לקבורה‪.‬‬
‫שיטת הקבורה הזו חייבה טלטול הגופה ופירוק עצמותיה‪ ,‬דבר שהיום לא נהוג בהלכה‪.‬‬
‫האמונה (והנוהג המקובל אז) ‪ -‬שהחטא דבק בבשר‪ ,‬וכשהבשר מתכלה ‪ -‬החטא נעלם ("חטאת בשרים")‪.‬‬
‫בניגוד לבשר הנרקב העצמות הן לבנות = צבע של טוהר‪ ,‬ולכן יש להפריד בניהם‪.‬‬
‫רבים מהסרקופגים שנמצאו מעוצבים בצורת משולש למעלה ומשני צדדיו יוצאות שתי קרניים‪ .‬אולי כדי‬
‫לדמות את הסרקופג היהודי למזבח (קרנות המזבח) ורבים מהם עוטרו בכתובות ובסמלים‪ ,‬חלקם סמלים‬
‫יהודיים וחלקם לא‪ .‬חלק מהכתובות הן בעברית קדומה וחלק ביוונית‪.‬‬
‫קברו של רבי‬
‫עמד בראש הסנהדרין בבית שערים‪ .‬מספרים עליו שהיה עשיר מאוד ובעל אדמות רבות‪ ,‬חבר טוב היה של‬
‫הקיסר אנטונינוס (המוכר גם בכינויו קרקלה)‪.‬‬
‫ידוע שלרב י היו בעיות שיניים ובעיות עיכול (יש הטוענים גם בעיות נשימה)‪ .‬ומכיוון שלא היה בריא המליצו לו‬
‫תלמידיו לעבור לציפורי‪ ,‬שם האוויר טוב יותר‪ .‬את ‪ 17‬שנותיו האחרונות העביר בציפורי‪ ,‬שם גם סיים את‬
‫ליקוט המשנה שהחל בבית שערים ושם גם נפטר‪.‬‬
‫ביקש להיקבר בבית שערים ואף הכין לעצמו אחוזת קבר‪ .‬עד גילויה של בית שערים העתיקה בשנות ה‪30-‬‬
‫לא ידעו היכן קברו של רבי ונהגו לייחס לו את קבר נכדו (כפי הנראה)‪ ,‬רבי יהודה נשיאה‪ ,‬בציפורי‪.‬‬
‫כיום משערים כי זהו קברו של רבי משתי סיבות‪:‬‬
‫צוואתו של רבי המבקש להיקבר בבית שערים ורישום בכתובים‪:‬‬
‫"רבי מוטל מת בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים" (כלאים‪,‬ט'‪,‬ג')‪.‬‬
‫ליד קברו המשוער נמצאו שלשה קברים ובהם השמות‪ :‬רבן גמליאל‪ ,‬רבן שמעון ורבי חנינא‪.‬‬
‫שמעון וגמליאל היו בניו של רבי ורבי חנינא היה תלמידו האהוב‪.‬‬
‫שני רמזים נוספים‪ :‬בצוואתו ביקש‪" :‬תהיה ארוני נקובה בסלע" כלומר‪ ,‬שלא יקברו אותו בארון אבן אלא‬
‫שישוב אל האדמה ‪ -‬מתאים לקבר המצוי‪ .‬מעל למערכת הקבורה נמצא מערכת מושבים גדולה שיכלה‬
‫לשמש לאזכרות מכובדות ורבות משתתפים‪.‬‬
‫סמלים על הקברים ‪ -‬מנורה‬
‫נמצאו ממצאים רבים של מנורות בא"י‪ :‬על כדים‪ ,‬על מדרכות‪ ,‬על קירות‪ ,‬בפסיפסים‪ ,‬במערות קבורה ועוד‪.‬‬
‫כשאנחנו רואים את המנורה במערה זו אנו יכולים לקבוע בוודאות כי מי שקבור כאן הוא יהודי‪ .‬ארגוני הגנה‬
‫ותנועות נוער שונות אימצו את סמל המנורה כסמלם וגם בהקמת המדינה‪ ,‬כאשר היו צריכים לקבוע מה יהיה‬
‫סמלה בחרו במנורה (כמו כן עם המנורה בחרו בעלי זית והמילה‪ :‬ישראל)‪.‬‬
‫המנורה שנבחרה היא המנורה המופיעה על התבליט בשער טיטוס ברומא‪.‬‬
‫מי שהציע לחזור אל המנורה משער טיטוס היה כנראה דוד רמז (שר החינוך הראשון של מדינת ישראל)‪.‬‬
‫מערת הארונות‪:‬‬
‫המערה הגדולה בבית שערים‪ 150 ,‬קברים‪.‬‬
‫חלק מהכתובות מציינות את מוצאו של הנפטר‪ ,‬ונמצאו כתובות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מדמשק וצידון‪.‬‬
‫מאז שנקבר רבי יהודה הנשיא בבית שערים הפך בית הקברות לחשוב מאוד ולמכובד מאוד בקרב יהודי‬
‫התפוצות מתוך אמונה שקבורה לצד צדיקים היא סגולה לעולם הבא‪.‬‬
‫ירושלים באותה תקופה הייתה בידיים רומאיות ולא ניתן היה להיקבר בהר הזיתים‪ ,‬בקרבת בית המקדש‪.‬‬
‫"התחנה הראשונה" של משיח בן דוד בתחיית המתים‪.‬‬
‫סוג המסלע בבית שערים הוא קירטון ‪ -‬מושלם לחפירת מערות מסוג זה‪.‬‬
‫ארון הניכות‪ .‬ניכי היא אלת הניצחון היוונית‪ ,‬ברומא קראו לה ויקטוריה‪.‬‬
‫ארון המסכה ‪-‬עליו עיטור ראש אדם‪ ,‬כפי שנמצאים ברחבי העולם ההלניסטי המתארים את האל זאוס‪ ,‬הוא‬
‫אבי האלים‪.‬‬
‫היהודים מתייחסים אל ההשפעות ההלניסטיות כאל אופנה בלבד‪ .‬באותם ימים הפגאניות לא איימה על‬
‫העולם היהודי‪ ,‬אלא הנצרות שהתפשטה בעולם הרומי‪.‬‬
‫ההשפעות ההלניסטיות מוסברות בעזרת סיפורו של רבן גמליאל השני היוצא לרחוץ בבית מרחץ בעכו‪.‬‬
‫בבית המרחץ מוצבים פסליה ומצוירת דמותה של אפרודיטי הלוא היא ונוס‪ ,‬אלת היופי והאהבה‪ .‬תלמידיו‬
‫שאלו אותו איך ייתכן שנכנס? ענה להם‪" :‬לא אני באתי בגבולה אלא היא באה בגבולי‪ .‬אין אומרים‪ :‬נעשה‬
‫מרחץ נוי לאפרודיטי‪ ,‬אלא אומרים נעשתה אפרודיטי נוי למרחץ"‪( .‬עבודה זרה ג' ד')‬
‫ארון האריות ‪ -‬סמל לכוח‪ ,‬עוצמה‪ ,‬מלכות ושליטה‪ .‬כנראה שרוצים להגיד לנו שהאדם שנקבר כאן היה בעל‬
‫השפעה וכוח רב‪.‬‬
‫ארון הציד ‪ -‬אריה הרודף אחר איילה ‪ -‬כנראה בא להצביע על מקצועו של הנפטר‪.‬‬
‫ארון אטיו ואטיון ‪ -‬סרקופג ועליו כתובת בעברית מה שמראה לנו שלפני ‪ 1800‬שנה לערך היו יהודים שכתבו‬
‫כמו שאנו כותבים היום‪ ,‬בעברית‪.‬‬
‫"כאן הן מונחות אטיו בתו של רבי גמליאל בן נחמיה שמתה בתולה בת עשרים ושתיים שנה ואטיון בתו של‬
‫רבי יהודה בנו של רבי גמליאל שמתה בת תשע שנים ושישה חודשים‪ .‬עמידתן עם הכשרים" ‪ -‬כלומר‪,‬‬
‫בסרקופג אחד קברו שתי נשים‪ .‬קיימת הצעה שאטיון הייתה בתו או נכדתו של רבי יהודה הנשיא‪.‬‬
‫מערת המוזיאון‬
‫שימשה בעבר הרחוק בור מים‪ .‬בארון התצוגה הימני שבקיר הנגדי לכניסה ניתן לראות חלק מ‪1200 -‬‬
‫המטבעות שנמצאו במטמון בסמוך לבית הכנסת‪ .‬המטבעות היו מימיו של קונסטנטינוס‪ ,‬ואף אחת לא הייתה‬
‫מהשנים שלאחר שנת ‪ .352‬מעט מאוד ידוע לנו על מרד גאלוס‪ ,‬ככל הנראה מדובר במרידה על רקע כלכלי‪.‬‬
‫מתוך "מכתבי הירונימוס" מהמאה הרביעית‪:‬‬
‫"‪..‬גאלוס דיכא את היהודים‪ ,‬אשר אחרי הרגם בלילה את אנשי הצבא‪ ,‬שלחו יד בנשקם למרד‪ .‬הוא הרג‬
‫אנשים לאלפים רבים ואפילו טף ואת רוב עריהם‪ ,‬דיוקיסריה (ציפורי) טבריה ודיוספוליס (לוד) ועוד רבות‬
‫אחרות העלה באש‪."...‬‬
‫כמו כן ניתן לראות במוזיאון גלוסקמאות מעופרת ומחרס‪.‬‬
‫בחפירות שנעשו בבית שערים נתגלו שרידי בנין ששימש כנראה כבית מלאכה לייצור כלי זכוכית‪ ,‬כנראה‬
‫מימי סוף הישוב היהודי בבית שערים‪ ,‬תחילת התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫ממצא יחיד ומיוחד הינו גוש זכוכית ענק שנמצא בתוך מאגר מים‪ .‬ככל הנראה הוא נוצר במקום בו הוא נמצא‬
‫לאחר הפסקת השימוש במאגר המים‪ ,‬שחל‪ ,‬כנראה באמצע המאה הרביעית לספ'‪ .‬בדיקה מעבדתית של‬
‫הזכ וכית הוכיחה כי הרכב חומר הגלם דומה להרכב זכוכיות אחרות בנות אותה תקופה‪ ,‬אך איכות הזכוכית‬
‫גרועה‪ .‬לצורך הכנת גוש זכוכית בגודל כזה נדרשה מסה של ‪ 11‬טון חומרי גלם שחוממו בטמפרטורה של‬
‫‪ 1050‬מעלות במשך חמישה עד עשרה ימים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬נראה כי יצרני הגוש לא הצליחו לסיים את‬
‫מלאכתם‪ ,‬וזוהי הסיבה לאיכות הירודה של הזכוכית ולהימצאו במקום‪.‬‬
‫אלכסנדר זייד‬
‫אלכסנדר זייד (‪ 11 – 1886‬ביולי ‪ )1938‬היה ממקימי ארגוני השמירה "בר גיורא"‪" ,‬השומר"‪" ,‬הקיבוץ"‬
‫ו"אגודת השומרים"‪ ,‬ומהאישים הבולטים בעלייה השנייה‪.‬‬
‫זייד נולד בשנת ‪ 1886‬בעיירה זימה שבאימפריה הרוסית‪ .‬בשנת ‪ 1889‬נרצחה האם והמשפחה עברה לעיר‬
‫אירקוטסק שבסיביר‪ .‬זייד החל ללמוד ב"חדר"‪ ,‬אך כעבור זמן קצר עברה המשפחה לכפר "אלונקי"‪ ,‬והוא‬
‫עבר ללמוד בבית ספר חקלאי‪ .‬אביו התחתן שנית עם פרידה‪ ,‬שאימצה את אלכסנדר לבן‪ ,‬ודחפה את האב‬
‫לעבור לווילנה‪ ,‬שם היה קל יותר לחיות כיהודי‪ .‬בעקבות זאת חזרה המשפחה בשנת ‪ 1901‬לווילנה‪ ,‬אך‬
‫כעבור שנתיים מת גם האב‪ ,‬כאשר אלכסנדר היה בן ‪ .15‬אלכסנדר נאלץ לפרנס את ביתו‪ ,‬והחל לנהל את‬
‫מפעל היציקה של המשפחה‪.‬‬
‫"עברתי במושבות הגליל וראיתי גנבים שודדים את האיכר היהודי והשומר הערבי עוזר על ידם"‪ ,‬סיפר אחד‬
‫השומרים הותיקים‪.‬‬
‫לפיכך הקימו אגודת שומרים שבראשיתה נקראה "בר גיורא" ואחר כך "השומר"‪.‬‬
‫בשנת ‪ , 1903‬עם פרוץ פרעות קישינב‪ ,‬הצטרף זייד לקבוצת הגנה עצמית שהוקמה על מנת להגן על יהודי‬
‫וילנה אם יפרוץ גם בה פוגרום‪ .‬בקבוצת ההגנה פגש זייד את מיכאל הלפרין‪ ,‬איש העלייה הראשונה אשר‬
‫השפיע עליו ברעיונותיו ובמעשיו‪ .‬השפעה זו הובילה את זייד לעלות לארץ ישראל בהיותו בן ‪.18‬‬
‫זייד עלה לארץ ישראל בגפו ב‪ 1904-‬במסגרת תנועת העבודה הציונית‪ .‬על פי רישומיו של זייד‪ ,‬החוויה‬
‫הראשונה שלו בארץ התרחשה ביפו‪ .‬עם רדתו מהאנייה נאסר על ידי העות'מאנים בשל היעדר תעודת מסע‪.‬‬
‫באמצעות שוחד הצליח לקנות את שחרורו‪.‬‬
‫לאחר השחרור‪ ,‬עבד ביקב בראשון לציון‪ ,‬שם פגש בישראל שוחט‪ ,‬שרוח החלוציות פיעמה בו ותאמה את‬
‫רוחו‪ .‬חלומו של שוחט היה להקים קבוצת שומרים עבריים במושבות‪.‬‬
‫בשלב מסוים נפרדו דרכי השניים‪ .‬זייד עבר לפתח תקווה ושוחט מצא עבודה בשפיה‪ ,‬שם קיבץ סביבו מספר‬
‫חברים שגילו עניין בעבודת השמירה במושבות השומרון‪ .‬כאשר אפשרות זו קרמה עור וגידים‪ ,‬נקרא זייד‬
‫לחבור אל הקבוצה‪.‬‬
‫כאשר עבד בשמירה בכרמי זיכרון יעקב‪ ,‬נרדם פעם אחת במשמרתו‪ ,‬ונשקו נגנב בידי ערבים‪ .‬בפעם הבאה‬
‫שניסו לגנוב ממנו את הרובה‪ ,‬היכה את הגנב הערבי מכות חזקות‪ ,‬אך חבריו של הגנב היכו את זייד‪ ,‬ופצעו‬
‫אותו בראשו‪ ,‬פציעה שממנה המשיך לסבול עד מותו‪.‬‬
‫בתקופה שבה עבד כסתת בירושלים פגש ביחזקאל חנקין‪ .‬יחד עמו שוחחו אודות יצירת כוח מגן עברי‬
‫להגנת המפעל העברי בארץ‪ .‬בשנת ‪ 1907‬התקיימה פגישה חשאית בהשתתפות זייד ושבעה צעירים‬
‫נוספים‪ ,‬בהם חנקין‪ ,‬שוחט‪ ,‬ויצחק בן צבי‪ .‬יצחק בן צבי בכותבו על הפגישה מתאר את זייד‪" :‬בא זייד מארץ‬
‫סיביר‪ .‬גם מראהו יעיד על מקורו‪ ,‬שערות ראשו בחורות‪ ,‬ותנועותיו אטיות‪ ,‬אבל כל מראה החלוץ הצעיר הזה‬
‫אומר‪ :‬כאן אני עומד ומפה לא אזוז!"‬
‫)יצחק בן צבי‪ ,‬מחצית היובל ליסוד "השומר"‪ ,‬דבר‪ 21 ,‬באוקטובר ‪.)1932‬‬
‫זייד היה שותף מרכזי להחלטה שהתקבלה בפגישה‪ ,‬להקים את ארגון "בר גיורא" שמטרתו הייתה להקים‬
‫כוח יהודי לוחם בארץ ישראל במטרה להביא לריבונות יהודית בארץ‪ .‬במסגרת 'בר גיורא' עלה זייד לגליל‬
‫התחתון והשתתף בהקמת ההקולקטיב בסג'רה‪ .‬ב‪ ,1909-‬היה שותף להקמת ארגון "השומר" במטרה‬
‫להרחיב את השמירה היהודית לכל המושבות בארץ ישראל‪.‬‬
‫אנשי "השומר" גרו בחווה החקלאית הגלילית אילניה (סג'רה)‪ ,‬ועסקו בשמירה ובחקלאות‪ .‬זייד בלט כשומר‬
‫בארגון‪ .‬הוא נשלח לכל מקום שבו צצו בעיות‪ .‬במסגרת פעילותו שמר ביבנאל ובמסחה‪ ,‬אבטח את החריש‬
‫באדמות שנויות במחלוקת‪ ,‬ועזר לתושבי חדרה להתמודד עם הקדחת ועם הטרדות חוזרות מצד השכנים‬
‫הבדואים והצ'רקסים‪ .‬זייד תיאר את שהתרחש בעת שאבטח את החריש בחדרה‪" :‬הצ'רקסים ושכניהם‬
‫התנפלו על החורשים והרוכבים הסתערו על האויב‪ .‬ראיתי את סוסתו של שטורמן סובבת תחתיו ‪ -‬היא‬
‫הוכתה בראשה באלה ‪ -‬ובו ברגע חשתי כי ראשי נופל על חזי ואי אפשר לי להרימו‪ .‬הייתה זו התעלפות‬
‫רגעית תוצאת מהלומה חזקה ובכל זאת נשארתי יושב על האוכף ורדפתי אחר אחד הצ'רקסים‪ ,‬וכך נהדף‬
‫האויב אחור ואנחנו שבנו בניצחון"‪.‬‬
‫בתקופה זו נשא זייד את ציפורה‪ ,‬חלוצה מרחובות‪ .‬זייד ואישים נוספים מארגון "השומר" התנגדו לכך‬
‫שהארגון יקים בסמוך לעפולה את המושב תל עדשים‪ ,‬משום שטענו שיישובי השומרים צריכים לקום באזורי‬
‫הספר‪.‬‬
‫הם החליטו להקים בשנת ‪ 1916‬בגליל העליון את קיבוץ "בר גיורא" שבהמשך נקרא כפר גלעדי‪ ,‬אך זייד‬
‫פרש מן הקיבוץ משום שלא קיבל את דעת החברים על אופן גידול הילדים בבתי ילדים המרוחקים מבתי‬
‫ההורים‪ ,‬והתנגד לתפיסה שילדי הקיבוץ הם "רכוש" הקיבוץ‪.‬‬
‫ב‪ 1926-‬עבר זייד לשייח' אבריק שבעמק יזרעאל‪ ,‬והועסק שם כשומר במסגרת הקרן הקיימת לישראל‪.‬‬
‫בחווה שבנה שם במו ידיו ניהל קרבות עם שודדים ופורעים‪ .‬זייד‪ ,‬שחיבב ארכיאולוגיה ונהג לחפור ליד‬
‫היישובים שבהם התגורר‪ ,‬הזמין את הארכיאולוג בנימין מזר מן האוניברסיטה העברית לחפור במערות‬
‫הקבורה שהתגלו בסמוך לשייח' אבריק ‪ -‬אתר שהתגלה כשרידי בית שערים‪.‬‬
‫במשך חייו הותקף פעמיים על ידי פורעים ערבים ושרד‪ .‬הפעם השלישית הייתה בתקופת המרד הערבי‬
‫הגדול‪ ,‬בליל ‪ 11‬ביולי ‪ ,1938‬אז נרצח בידי קאסם אל‪-‬טבאש‪ ,‬בדואי משבט ערב אל‪-‬חילף‪ ,‬בזמן שהיה‬
‫בדרכו לקבוצת אלונים‪ .‬ב‪ 1942-‬התגלה הרוצח על ידי אנשי פלמ"ח‪ ,‬נשפט בבית דין שדה‪ ,‬והוצא להורג‪,‬‬
‫ע"י חברו של זייד‪ ,‬יצחק חנקין‪ .‬האקדח בו בוצעה הנקמה היה אקדחו האישי של יוסף טרומפלדור‪ ,‬שהועבר‬
‫בירושה לאלכסנדר זייד‪.‬‬
‫זייד מונצח באנדרטת אלכסנדר זייד שהוצבה ב‪ 1940-‬ליד שטחי המרעה של משפחת זייד‪ ,‬בקרבת הגן‬
‫הלאומי בית שערים שבקריית טבעון‪ .‬האנדרטה היא פסל של זייד‪ ,‬רכוב על סוסתו ומשקיף על עמק יזרעאל‪.‬‬
‫את הפסל יצר הפסל דוד פולוס שפיסל את הסוסה שנקראה "דומיה" על פי אחותה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקראו על שם‬
‫זייד היישובים "בית זייד" ו"גבעות זייד" ורחובות ברחבי הארץ‪ .‬ב‪ 5-‬באוקטובר ‪ 2007‬הופל פסלו של‬
‫אלכסנדר זייד בידי אלמונים וב‪ 31-‬בדצמבר הוקם שוב (על רקע המקרה התבסס הסרט חצי טון ברונזה)‪.‬‬
‫המשורר אלכסנדר פן חיבר שני שירים לזכר זייד‪ ,‬ושניהם הולחנו על ידי מרדכי זעירא‪ .‬המפורסם שביניהם‬
‫הוא "על גבעות שייח' אבריק" או "אדמה‪ ,‬אדמתי"‪ .‬הפחות מפורסם הוא "שיר של זייד"‪ ,‬שבוצע על ידי‬
‫אופירה גלוסקא‪.‬‬
‫גם הסופר אליעזר שמאלי הנציח את סיפור ההתיישבות בשייח אבריק‪ ,‬בספריו "אנשי בראשית" ו"חיי‬
‫ראשונים"‪.‬‬
‫אדמה‪ ,‬אדמתי‪,‬‬
‫כאן צמרות הזיתים‬
‫רחומה עד מותי‬
‫מזמרות‪ :‬זה ביתי‪.‬‬
‫רוח רב חרבוניך הרתיח‬
‫אבן אבן תלחש‪ :‬היכרתיהו‬
‫(רוח רב הרתיח)‬
‫(לי תלחש‪ :‬היכרתיהו)‬
‫ארשתיך לי בדם‬
‫הרה‪ ,‬הורה שלי‪,‬‬
‫שאדם ונדם‪,‬‬
‫יבולי מבשילים‬
‫על גבעות‬
‫על גבעות‬
‫שיח אבריק' וחרתיה!‬
‫שיח אבריק' וחרתיה!‬
‫בשבועה לוהטה‬
‫את שבויה לי עתה‪,‬‬
‫זה הלב את נדרו לא ירתיע‬
‫(זה הלב לא ירתיע)‬
‫כי ציווני חירות‬
‫האדם הפשוט‪.‬‬
‫על גבעות‬
‫שיח אבריק' וחרתיה!‬
‫זייד‪ ,‬שכינה את ארגונו בר גיורא‪ ,‬על שם אחד הקנאים הגדולים של המרד הגדול‪ ,‬הוא היפוך של רבי‬
‫שממשיך מסורת בן זכאי הפשרן‪.‬‬
‫בן זכאי ורבי מתו מזקנה‪ .‬זייד ובר גיורא נרצחו ‪ -‬האחרון אחרי התעללות וזריקתו מחלון ברומא‪.‬‬
‫מתוך דברים שזייד כתב בעיתון דבר‪ ,‬ב‪ 24-‬באפריל ‪1924‬‬