הורד טקסט להדפסה - הרובע היהודי

‫סיור קולי רובע הרודיאני‬
‫תחנה ‪ - 1‬קומת כניסה‪:‬‬
‫החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי מברכת אתכם בבואכם לרובע ההרודיאני ‪ -‬מוזיאון וואהל‬
‫לארכיאולוגיה‪ .‬בשעה הקרובה נצא למסע מרתק אל ירושלים הבנויה בתפארתה – ירושלים שלפני ‪2000‬‬
‫שנה‪ .‬ב‪ 1900 -‬השנים האחרונות הגיעו מבקרים רבים לירושלים‪ .‬הם פסעו בסמטאותיה הקסומות‪ ,‬נשמו‬
‫מאווירה הצח‪ ,‬הצלול כיין‪ ...‬ולא תיארו לעצמם כי אוצר חבוי ממש מתחת לרגליהם‪.‬‬
‫היהודים שבהם‪ ,‬שזכו לעלות ירושלימה‪ ,‬קרעו קריעת אבל ושאלו עצמם "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי‬
‫משוש לכל הארץ?" הרי בביתם סיפרו על הדרה ועל יופיה של ירושלים‪ :‬על בתיה וארמונותיה‪ ,‬על‬
‫רחובות שיש ורצפות פסיפס‪ ,‬על שפע מים ושפע אוכל‪ ,‬על ריחות ועל טעמים‪ ...‬אך היכן כל אלה?‬
‫בשעה הקרובה נחזה בהיסטוריה במו עינינו‪ .‬נגלה את התקופה והזיכרונות באמצעות השרידים והחפצים‬
‫שהוצאו מבטן האדמה רק לפני כ‪ 40-‬שנה‪ .‬הממצאים שנחשפו מתחת לבתי העיר העתיקה של ימינו‬
‫מגלים את עברה המפואר‪ .‬בואו נחדור אל עומק שכבות ההיסטוריה‪ ,‬אל יסודותיה של ירושלים‪ ,‬בואו‬
‫נחזור אל תקופה אחרת‪ ...‬אל העיר העליונה של ימי בית שני‪ ,‬לירושלים בתפארתה!! נרד במדרגות ונלך‬
‫בעקבות החצים עד לשלט מספר ‪.2‬‬
‫תחנה ‪ - 2‬המבנה הראשון‬
‫ירדנו כ‪ 3-‬מטרים מתחת לפני הרחוב – וחזרנו כ‪ 2000-‬שנה לאחור‪ .‬עם חורבן בית שני וירושלים‪ ,‬לפני‬
‫יותר מ‪ 1900-‬שנה‪ ,‬כוסה כל פארה תחת עיי החורבן‪ .‬נביט סביב ונכיר את אורח החיים של הימים ההם‬
‫בואו נלמד יחד ממראה עינינו‪ :‬ניתן לראות שלפנינו בית גדול‪ .‬ארבע המדרגות שמעל הקשת המוארת‬
‫מעידות שהיו כאן קומות נוספות‪ .‬בין שרידי הקירות מתגלים שלושה פסיפסים‪ :‬האחד ‪ -‬רחוק מאיתנו‬
‫מימין‪ ,‬בדוגמת מסגרת ריקה‪ ,‬השני ‪ -‬קרוב אלינו ומציג מסגרת ובתוכה עיגול מעוטר‪ ,‬וימינה ממנו פינת‬
‫פסיפס שלישי‪ .‬רצפת פסיפס מייצגת עושר‪ .‬לעומת מחצלת‪ ,‬שאותה קונים בשוק‪ ,‬עבור רצפת פסיפס יש‬
‫להביא אבנים צבעוניות מרחוק ומקרוב‪ ,‬יש צורך באומנים ובפועלים‪.‬‬
‫הפסיפסים יכולים לסייע גם באפיון האוכלוסייה שהשתמשה בבית‪ .‬כיצד? הישירו מבט אל הפסיפס‬
‫הקרוב אלינו‪ .‬בין המסגרת לעיגול בפינה השמאלית העליונה שולב ציור ייחודי של בקבוקון אדום דמוי‬
‫כישור‪ .‬בבקבוק מסוג זה השתמשו לאחסון בשמים רק עד סוף ימי בית ראשון‪ .‬יש להניח שהאומן הכיר‬
‫בקבוקים מסוג זה ולכן ניתן לשער כי הפסיפס אינו מאוחר לתקופה המכונה התקופה ההרודיאנית – שלהי‬
‫ימי בית המקדש השני‪ ,‬לפני יותר מ‪ 2000-‬שנים‪ .‬לפסיפסים אפיון יהודי ייחודי‪ :‬העיטורים המופיעים בהם‬
‫מציגים צמחים וצורות גיאומטריות‪ ,‬ללא דמויות אדם או חיה‪ ,‬ככל הנראה מתוך הקפדה על הציווי "לא‬
‫תעשה לך פסל וכל תמונה"‪ .‬מאפיין נוסף של הבית ושל יתר בתי השכונה המכונה "הרובע ההרודיאני"‪,‬‬
‫הוא ריבוי מקוואות‪ .‬בבית הזה אפשר לזהות בבירור שניים מהם ‪ -‬האחד נשתמר כולו מתחת לקשת‬
‫המוארת ואילו השני מתחתנו‪ ,‬כשתקרתו חסרה‪.‬‬
‫על פי ההלכה היהודית‪ ,‬אדם שנטמא על ידי הפרשות שיצאו מגופו‪ ,‬כגון דם נידה או קרי‪ ,‬מחויב להיטהר‬
‫על ידי טבילה במקווה בטרם יעסוק בקדושה‪ .‬טומאה איננה לכלוך וטהרה איננה ניקיון‪ .‬הטבילה נעשית‬
‫לאחר רחצה מהלכלוך‪ ,‬הכנה רוחנית ופיזית‪ ,‬ללא חציצה בין המים והגוף‪.‬‬
‫נרד בעינינו בשרידי המדרגות אשר מעל הקשת המוארת‪ .‬נרחץ באמבט שבחדר הרחוק מאיתנו‪ .‬בסיום‬
‫הרחצה נשים פעמינו לכיוון המקווה הקרוב אלינו‪ .‬ייתכן כי בעקבות ההליכה מהרחצה ועד המקווה‬
‫התלכלכו כפות רגלינו‪ ,‬לכן נרחץ את הרגלים בכלי האבן המונח לצד המדרגות – זו עריבת הרגלים‬
‫המוזכרת במשנה‪ .‬ניתן לראות שחזור של תהליך הרחצה והטבילה בהולוגרמות התלויות על העמודים‬
‫הסמוכים אלינו‪.‬‬
‫נרד במדרגות ונפנה ימינה לתחנה הבאה‪.‬‬
‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬
‫‪2‬‬
‫תחנה ‪ -3‬מסדרון א' – תמונת ההשוואה‬
‫בטרם נמשיך במסענו בירושלים הקסומה‪ ,‬נעצור בשתי תחנות שבהן נבין כיצד ומדוע נמצאו נמצאו‬
‫תגליות אלו רק כעת‪ .‬נביט בצילום העליון שבו מתועדת הצפיפות הרבה ששררה בעיר העתיקה לפני‬
‫המלחמה בשנת תש"ח‪ .1948 ,‬בצד הימני של התמונה בולט הר הבית‪ .‬הקיר החשוף יחסית הוא הכותל‬
‫המערבי‪ ,‬ונדבכיו התחתונים מתוארכים לתקופת הבית השני‪ ,‬ימי הורדוס‪.‬‬
‫במרכז התמונה בולטות שתי כיפות‪ :‬השמאלית‪ ,‬רחבה וכמו נבלעת בין הבתים – הינה גג בית הכנסת‬
‫החורבה ע"ש רבי יהודה החסיד‪ .‬הימנית‪ ,‬המתנשאת מעל מבנה בן כ‪ 6-‬קומות‪ ,‬היא גג בית הכנסת‬
‫תפארת ישראל‪ .‬שתיהן נבנו לפני כ‪ 150-‬שנים‪ .‬פניה של העיר השתנו בעקבות המלחמה בתש"ח‪.1948 ,‬‬
‫אחרי שישה חודשים שבהם עמד הרובע היהודי במצור כפול‪ ,‬חדר הלגיון הירדני את החומות וכבש את‬
‫הרובע היהודי‪ .‬שוב הפכו הקרבות את הרובע היהודי לעיי חורבות‪ .‬ב‪ 19 -‬השנים הבאות שלטו הירדנים‬
‫בחלק זה של העיר‪ ,‬כשהם מותירים את הרובע בחורבנו ובהריסותיו‪ .‬בשנת תשכ"ז‪ ,1967 ,‬שבה העיר‬
‫העתיקה‪ ,‬והרובע היהודי בתוכה‪ ,‬לידי מדינת ישראל והטיפול ברובע החל מיד‪ .‬החברה לשיקום ולפיתוח‬
‫הרובע היהודי הופקדה מטעם ממשלת ישראל להיות המנוף הלאומי לביצוע המלאכה הכפולה – לבנות‬
‫מחדש את הרובע מחורבות מלחמת העצמאות מחד גיסא‪ ,‬ולפתח את הרובע על אוצרותיו כאתר לאומי‪,‬‬
‫היסטורי‪ ,‬דתי ותיירותי מאידך גיסא‪ .‬ההרס וההזנחה גרמו לכך שמשקמי הרובע נאלצו להרוס רבים‬
‫מהבתים ולבנותם מחדש‪ .‬בתכנון מדוקדק נבנה רובע מודרני‪ ,‬המשמר בצורתו ובאופיו את הרובע הישן‬
‫של ה"ימים ההם"‪ ,‬אך בטרם החלו בבנייה ‪ -‬נחפר הרובע ונחשף עברו‪.‬‬
‫נביט כעת בתמונה התחתונה המציגה את ירושלים בימינו‪ ,‬לאחר השיקום‪ .‬כדי לאפשר למיליוני המבקרים‬
‫בירושלים להכיר את התקופות העיקריות בעברו של אזור הרובע ‪ ,‬נבחרו בקפידה שרידים שייצגו כל‬
‫תקופה לפי הממצאים הארכאולוגיים שנחשפו‪ .‬ביניהם‪ :‬החומה הרחבה והמגדל הישראלי ‪ -‬כשרידים‬
‫מתקופת הבית הראשון‪ ,‬כ‪ 2800-‬שנים לאחור‪ .‬הרובע ההרודיאני שבו אנו נמצאים‪ ,‬והבית השרוף הפועל‬
‫בסמוך ‪ -‬כדוגמת שכונת המגורים המפוארת בעיר העליונה שהתפרשה על כל הגבעה בימי בית שני‪.‬‬
‫הקרדו וכנסיית הניאה ‪ -‬כעדות לפאר התקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪.‬‬
‫נמשיך עוד מספר צעדים לאורך המסדרון ונראה כיצד התבצעו החפירות כהקדמה לשיקום ופיתוח הרובע‬
‫בפועל‪.‬‬
‫תחנה ‪ - 4‬מסדרון ב' – תהליך החפירות‬
‫קבוצת התמונות משמאל מתעדת את הרובע כפי שנמצא ואת פינוי ההריסות לאחר ‪ .1967‬הבניין בן ‪3‬‬
‫הקשתות הינו שריד לבית הכנסת תפארת ישראל‪ ,‬הנמצא מאחורי הקיר שלפנינו‪ ,‬אך במפלס הרחוב של‬
‫היום‪ ,‬כשישה מטרים למעלה‪ .‬לאחר שיושר השטח‪ ,‬החלו החפירות הארכאולוגיות‪ :‬הוסרה שכבת‬
‫השפכים‪ ,‬השטח חולק לריבועי חפירה וקולפו השכבות הארכאולוגיות‪.‬‬
‫הביטו בתמונה‪ :‬במכוניות החונות במפלס הרחוב ובהולכי הרגל‪ ,‬לעומת האזור החפור שבו עובדים‬
‫הארכאולוגים‪ .‬אפשר לזהות את דגמי המכוניות ואת אופנת שנות השבעים‪ ...‬ולהבחין שכיפת הכסף עדיין‬
‫נוצצת‪ ...‬בתמונה התחתונה‪ ,‬בשחור‪-‬לבן‪ ,‬מצולם הארכאולוג הראשי של חפירות הרובע ההרודיאני בפרט‬
‫ו"העיר העליונה" בכלל ‪ -‬פרופ' נחמן אביגד‪.‬‬
‫נתקדם לקבוצות התמונות שבמרכז הקיר‪ .‬בכל שכבה ארכאולוגית ממיינים‪ ,‬מצלמים‪ ,‬מתעדים‪ .‬המקוואות‬
‫ובורות המים היו מקור בלתי נדלה של ממצאים מרגשים שנפגוש בהמשך סיורנו‪ :‬לאורך הדורות נהרסו‬
‫הקירות העליונים של המבנים בשל אסונות טבע ומעשי אדם‪ ,‬ועפרם שנדחס לתוך המקוואות ייצר‬
‫תשתית לבנייה מעליהם‪ .‬כך הפכו המקוואות לתיבות אוצר שבהן שרדו בשלמותם ממצאים רבים‪ ,‬רובם‬
‫מוצגים במוזאון‪ .‬בהמשך נראה גם את הגילוי והטיפול בפסיפסים‪ ,‬עמודים וכדים שנתגלו‪ ,‬וייתכן שתזהו‬
‫גם ממצאים אחרים‪.‬‬
‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬
‫‪3‬‬
‫התמונות האחרונות על קיר זה מתארות את שילוב החדש בישן‪ ...‬התגליות העתיקות והרגישות כוסו‬
‫בבדים בעת שסביבם ובתוכם החלה יציקת עמודי בטון‪ .‬עמודים אלו‪ ,‬המלווים אותנו לאורך הסיור‪,‬‬
‫תומכים במבנים שמעלינו‪ .‬פרויקט מורכב זה שנמשך קרוב ל‪ 20-‬שנה‪ ,‬הינו דוגמה לשילוב מוצלח בין‬
‫צורכי פיתוח אורבאני מודרני לבין שימור והנגשת עתיקות‪ ,‬כמו גם החייאת הזיכרון הלאומי מתוך העבר‪.‬‬
‫נתקדם לחלון הממצאים הראשון בהמשך המסדרון ‪ -‬שם תחנתנו הבאה‪.‬‬
‫תחנה ‪ - 5‬מממצאים מימי בית ראשון ומתקופת החשמונאים‬
‫בחלונות שלפנינו מוצגים מימי הבית הראשון ומימי החשמונאים‪ ,‬מתקופות הפאר של ירושלים הקדומה‪.‬‬
‫הממצאים מתקופת בית ראשון‪ ,‬שהתגלו באזור שבו אנו עומדים‪ ,‬הם מעטים‪ .‬ניתן לתלות את הסיבה לכך‬
‫בבנייה משלהי ימי הבית השני‪ ,‬כדוגמת מרתפי הבית שראינו קודם‪ ,‬שגרמה ל"מחיקת" ההיסטוריה‬
‫הקודמת לה‪ ,‬משום שהייתה יסודית ביותר וכללה ריבוי מקוואות ובורות מים‪ ,‬פינוי השכבות הקדומות‬
‫וחציבה בסלע האם‪.‬‬
‫רוב הממצאים מימי הבית הראשון התגלו בעיקר בין שרידי הבניה של שלהי ימי הבית השני‪ ,‬ביניהם‬
‫קירות בתים שנחשפו גם מתחת למסדרון ולאולם שבהם אנו עומדים‪ .‬בשל אילוצי הבנייה לא ניתן היה‬
‫לשמר את כל השרידים‪ .‬הכלים המוצגים במדפים הם מתקופת הבית הראשון‪ ,‬בני יותר מ‪ 2800-‬שנים!!‬
‫הם היו בשימוש יום‪-‬יומי ומעידים כי הגבעה שבה אנו נמצאים היתה מיושבת כבר אז על ידי יהודים‪ .‬נבחין‬
‫בכלי חרס‪ ,‬צלחות כדים‪ ,‬נרות ואפילו צלמיות ‪ -‬עדות לעבודה הזרה שעליה מחו הנביאים‪.‬‬
‫בארונית הזכוכית משמאל מוצגות ידיות קנקנים ועליהן טביעות חותם וסמלים של שמש דו‪-‬כנפית‬
‫וחיפושית ארבע‪-‬כנפית ולידם כתובות בכתב עברי עתיק ובהן כתוב‪ :‬למלך חברון‪ ,‬למלך זיף‪ ,‬למלך שכה‬
‫למלך ממש‪ .‬על אחת מהן מופיע שמו של אחד הפקידים לנרא שבנא‪.‬מניחים כי הידיות הן מלפני כ‪2800-‬‬
‫שנה‪ ,‬וכי הקנקנים שימשו לגביית מיסים בימי המלך חזקיהו‪.‬‬
‫בארון הבא מוצגים ממצאים מתקופת החשמונאים‪ ,‬היא התקופה ההלניסטית המאוחרת‪ ,‬לפני כ‪2150-‬‬
‫שנים‪ ,‬התקופה שעליה מסופר נס חנוכה‪ .‬גם כאן נבחין בכלי חרס מגוונים שהיו בשימוש‪ :‬כדים‪ ,‬צלחות‪,‬‬
‫ובמדף האמצעי מצד ימין – נרות שמולאו בחומר בערה כמו שמן ודלקו באמצעות פתיל‪ .‬הנרות מימין‬
‫מעידים בהדרם ותחכומם על השפעות אומנותיות ותרבותיות מן החוץ‪.‬‬
‫מתקופה זו נמצאו גם ידיות קנקנים המוצגות מימין‪ ,‬ועליהן טבועות בעברית הכתובות יהד‪ .‬זהו שמה של‬
‫יהודה בארמית‪ ,‬או אולי חלק מהמלה יהודה או יהודי‪ ,‬בכתיב ללא אמות הקריאה‪ .‬באחת הידיות ניתן‬
‫לראות כוכב מחומש שבין קצותיו מופיעה המילה ירשלם‪ ,‬גם כאן ללא אמות הקריאה‪ .‬זהו הכוכב‬
‫המחומש‪ .‬ידיות הקנקנים האחרות שייכות לקנקני יין שיובאו מרודוס לפני כ‪ 2300-‬שנים ועליהם טבועות‬
‫כתובות ביוונית המציינות את שמות הממונים על הייצור‪.‬‬
‫נמשיך ונתקדם אל התחנה הבאה‪ :‬נעבור את מיצג הכלים ובפיצול המסדרונות נבחר במסדרון השמאלי‪,‬‬
‫עד לסופו‪.‬‬
‫תחנה ‪ - 6‬בניין העמודים‬
‫נכנסנו לאולם המרכזי של המוזאון‪ .‬בחלל הפרוס לפנינו שרידים של לפחות ארבעה מבנים גדולים‬
‫מהתקופה ההרודיאנית‪ ,‬מלפני כ‪ 2000-‬שנה‪ .‬המבנים מפוארים כולם‪ ,‬ובתוכם התגלו פריטים יקרי ערך‪.‬‬
‫משמאלנו בניין המכונה בניין העמודים‪ .‬נתקרב אל שרידי הבית ונראה כי הוא שונה מכל יתר מבני הרובע‬
‫ההרודיאני‪ ,‬משום שנעשה בו שימוש בעמודים‪ .‬מולנו שורה של שישה עמודים הניצבים על יסוד אבן איתן‬
‫שאורכו כעשרה מטרים‪ .‬רק שניים מהעמודים הם מקוריים ואילו השאר משוחזרים‪ .‬העמודים מצופים טיח‬
‫מחורץ בסגנון הקלאסי של אותם ימים‪ .‬לעמודי הפינות צורת לב המעידה על כך ששדרות העמודים פנו‬
‫מזרחה‪ .‬אולי אנו עומדים במבנה המשקיף אל בית המקדש‪ ,‬שעליו נאמר 'מי שלא ראה בניינו של הורדוס‬
‫לא ראה בניין נאה מימיו'‪ .‬נסו לדמיין את הנוף שנשקף ממקום זה באותם ימים‪.‬‬
‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬
‫‪4‬‬
‫בית המקדש כלל מתחם עצום היכול להכיל כ‪ 20-‬מגרשי כדורגל‪ ,‬נתמך על ידי ארבעה כתלים מפוארים‪,‬‬
‫הארוך ביניהם הוא הכותל המערבי שבו ‪ 4‬שערים‪ .‬אל השער האחד עלה גרם מדרגות ענק ואל השני ‪-‬‬
‫גשר המחבר את השכונה שבה אנו מבקרים אל מתחם הר הבית‪ .‬במרכז המתחם התנשא בית המקדש‬
‫לגובה‪ .‬ממקום זה היינו יכולים להשקיף אל המבקרים הרבים‪ ,‬אל המולת השוק‪ ,‬אל הריקודים בשמחת‬
‫בית השואבה‪ ,‬אל טקסי הקדושה בימי חג ומועד‪ ,‬ואולי אפילו לראות את בני הבית ושכניהם בעבודתם‪...‬‬
‫זה היה מבנה מגורים מוקף חצר אטריום שהיה חלק מבית מגורים מפואר‪ .‬הצעה לשחזור של השערה זו‬
‫ניתן לראות על דופן העמוד לצדנו‪ .‬במקום נמצאו שרידי מרצפות אבן צבעוניות‪ .‬חלק מהרצפה שוחזר‬
‫וניתן להתפעל מהדגם הנאה של מעגלים שלובים‪ ,‬הנוצרים בין המרצפות המשולשות האדומות‪ ,‬הרבועות‬
‫השחורות והמחומשות הלבנות‪ .‬שיטת ריצוף זו ידועה בשם אופוס סקטילה ואפשר למצוא דוגמתה‬
‫בארמונות של הורדוס במצדה וביריחו‪.‬‬
‫על הקיר הרחוק משמאלנו אפשר להבחין בשרידי טיח צבוע הנקרא פרסקו‪ .‬מרכיבים אלו מעידים שוב על‬
‫עושרם של תושבי השכונה ועל החשיבות שייחסו לאומנות ולסגנון החיים‪.‬‬
‫נסתובב לאחור‪ ,‬נגלה תצוגה של חלקי עמודים וכותרות מימי בית שני שנמצאו במקומות שונים בעיר‬
‫העליונה ונכיר את הסגנונות הארכיטקטוניים שהיו נהוגים באותה תקופה‪ .‬מימין ‪ -‬עמוד בן שלוש חוליות‬
‫וכותרת פשוטה‪ ,‬השייך לסגנון יווני קלאסי קדום‪ ,‬המכונה דורי‪ .‬הכותרות המזכירות שבלולים שייכות‬
‫לסגנון יווני אסיאתי המכונה היוני‪.‬‬
‫הסגנון המפואר ביותר נראה בכותרת הגבוהה מכולם – היא הכותרת הקורינתית‪ ,‬המתאפיינת בקישוטים‬
‫המזכירים את עלי צמח הקטנוס אם תתקרבו לכותרות תבחינו כי חלק מהמוצגים נוצרו על ידי סיתות‬
‫האבן עצמה בעוד שחלק אחר הינו עבודת אומנות הנקראת סטוקו‪ ,‬שכנראה הייתה מודרנית באותה‬
‫תקופה‪ ,‬שיוצרה ע"י עיצוב הטיח המוצמד על העמוד‪ .‬עיצובי סטוקו נוספים נראה בהמשך הסיור‪ .‬על‬
‫אודות הממצאים האחרים בתצוגה זו תוכלו לקרוא על הלוחות שמולנו‪ .‬חלק מהעמוד הענק המתואר‬
‫בהשוואה לגובהו של אדם בשרטוט שמולנו‪ ,‬מוצב כיום בכיכר בתי מחסה‪.‬‬
‫שלל הממצאים מעידים על קיומם של אומני אבן ברמה גבוהה בירושלים של אותה תקופה ועל בניינים‬
‫מונומנטאליים ברמה ארכיטקטונית גבוהה בעיר העליונה‪ .‬קשה לדעת לאיזה סוג מבנים הם שייכים משום‬
‫שלא נמצאו במקומם המקורי‪ .‬אין ספק כי תושבי השכונה פארו את ירושלים במיטב האומנות שרווחה‬
‫בימיהם‪ ,‬תוך שינויים קלים שהפכוה לאומנות יהודית על פי כללי ההלכה‪.‬‬
‫נחזור חזרה לפיצול המסדרונות‪ ,‬אל תצוגת הכלים‪.‬‬
‫תחנה ‪ - 7‬תצוגת הכלים‬
‫בפינה זו מוצגים ממצאים שנתגלו בחפירות בתים אלה ובאתרים סמוכים לעיר העליונה‪.‬‬
‫בארון שמשמאל נבחין בסירי בישול רבים שהיו בשימוש יום‪-‬יומי במשק הבית‪ :‬צפחות תלויות לא‬
‫סימטריות‪ ,‬פכיות שמן‪ ,‬כלי מטבח‪ ,‬קערות מצוירות עדינות‪ ,‬חלקם בעיצוב ירושלמי שלא נמצא כמעט‬
‫במקומות אחרים‪ ,‬ועוד‪ .‬בשני הארונות הימניים מוצגים כלים עשויים מאבן רכה‪.‬‬
‫מדוע דווקא מאבן? הרי ייצור כלים מאבן קשה יותר ולכן יקר יותר‪ ,‬הם כבדים יותר ופחות נוחים לשימוש‪.‬‬
‫כלים אלו מעידים כי תושבי השכונה שמרו בדבקות על ההלכה היהודית שלפיה כלי אבן אינו מקבל‬
‫טומאה‪ .‬עובדה זו קשורה גם למקוואות הרבים שאנו רואים בבתים שנחשפו‪.‬‬
‫‪3‬טין ירוקה‪ ,‬נדיר בגודלו‪ ,‬כלי רבוע ובו חלונות מסביב‪,‬‬
‫רפנ ‪2‬‬
‫בין הכלים ניתן להבחין בבקבוק גדול עשוי אבן ‪4‬ס ‪4‬‬
‫ששימושו אינו ידוע‪ ,‬שני שעוני שמש שלוח הקעור שלהם מזכיר צדפות גדולות – האחד מעוטר בדגמי‬
‫וורדות והשני בדגמי נקודות‪ ,‬משקולות אבן‪ ,‬מכתש בזלת שבתוכו עלי דמוי אצבע‪ ,‬תיבות מעוטרות‪,‬‬
‫עריבות רגליים ועוד‪ .‬חשוב להזכיר כי כלי הבזלת הובאו כנראה מרחוק‪ ,‬וכן כלי הזכוכית שחלקם הובאו‬
‫בייבוא מיוחד ירושלימה‪.‬‬
‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬
‫‪5‬‬
‫מוצרי האבן כוללים גם שולחנות אבן המוצגים בפינה‪ .‬חלקם לוחות שולחן עגולים וחלקם מלבניים‪ ,‬חלקם‬
‫שלמים וחלקם שבורים – אך כולם עשויים בקפידה‪ .‬השולחנות המלבניים נוצרו על רגל מרכזית עשויה‬
‫מאבן בעוד העגולים על חצובה עשוייה משלוש רגלי עץ‪.‬‬
‫אם נתקרב ונתבונן באיורי השוליים של השולחנות נגלה עיטורים גיאומטריים וצמחיים‪ ,‬המעידים שוב על‬
‫רמתם המקצועית של אומני האבן שפעלו בעיר‪ .‬אחד משיאי תצוגה הם שני שברי טיח הנמצאים על‬
‫הקיר‪ .‬על שברי הטיח‪ ,‬חרוטה מנורת שבעת הקנים ושני כלים נוספים – ייתכן כי אלו מזבח הזהב ושולחן‬
‫לחם הפנים‪ .‬זהו אחד התיאורים המפורטים הקדומים ביותר של המנורה‪ .‬כאשר נחרטה על אחד מקירות‬
‫בתי השכונה‪ ,‬בעת ששמשה המנורה המקורית בבית המקדש! מכיוון שכאן גרו מי ששימשו בקודש‪ ,‬סביר‬
‫להניח כי חורט דגם המנורה ראה אותו במו עיניו‪.‬‬
‫העיגולים והקווים הינם הכפתורים והפרחים המתוארים בתורה‪ .‬בסיסה המשולש אינו מוכר לנו ממקורות‬
‫נוספים‪ ,‬בעוד שקני המנורה עגולים ומזכירים את המנורה החרוטה בשער טיטוס‪ ,‬שלפיה הוכן סמל מדינת‬
‫ישראל לפני שהתגלה תחריט זה‪.‬‬
‫נמשיך לתחנתנו הבאה‪ .‬בדרך נעבור תעלת ניקוז מקורה מאוחרת‪ ,‬מהתקופה הביזנטית‪ ,‬שלצורך בנייתה‬
‫נהרס הפסיפס הסמוך לנו‪.‬‬
‫תחנה ‪ - 8‬חדר מגורים עם פסיפס מיאנדרים‬
‫אנו עומדים מול חדר המגורים הראשי – הטרקלין‪ .‬החדר מרווח ומעטרת אותו רצפת פסיפס יפיפייה‬
‫ייחודית‪ .‬בנוסף למסגרות המושקעות המוכרות גם מרצפות אחרות‪ ,‬מביא בפנינו דגם זה עיטור שטיח של‬
‫‪8‬מיא‪6‬נ ‪6‬דר‪2‬ים משולבים‪ ,‬הוא דגם עקלתון‪ .‬משמאלנו ‪ -‬חדר נוסף שנהרס ברובו על ידי תעלת הניקוז‬
‫הביזנטית‪ .‬ננסה לדובב את השרידים ולהחיות רגעים מחיי היומיום שהתקיימו בבתים אלו‪ .‬כיצד נראו‬
‫השמחות? המפגשים המשפחתיים? הארוחות?‬
‫הכתבים בני אותו הזמן מתארים בפירוט את שלושת הרגלים‪ .‬בחגים העיר מלאה אדם והמבקרים‬
‫מבקשים לטבול ולהיטהר לקראת הטקסים בבית המקדש‪ .‬האם תושבי בית זה אפשרו לאנשים לטבול‬
‫בבתיהם? אולי לשם כך המקוואות הרבים בכל הבתים?‬
‫שני כדי האבן שהכילו נוזלים שונים‪ ,‬כגון מים ויין‪ ,‬הם עדות חוזרת לאומנות האבן המפוארת שפרחה‬
‫בירושלים בתקופה זו ונעלמה עם סיומה‪ .‬כשהגיע חג הפסח התכנסו התושבים והאורחים בבתים‪ ,‬ישובים‬
‫בהסבה‪ ,‬נשענים על כרים וכסתות‪ ,‬והיו מעבירים את השולחן מאחד לשני‪.. .‬מנהג זה נשמר בפסח עד‬
‫היום – כאשר קערת הסדר ועליה תבשילי החג היא השולחן של אותם ימים‪.‬‬
‫נמשיך לתחנה הבאה‪ ,‬ובהמשך המסדרון על הקיר שמימיננו נגלה רצפת פסיפס‪ ,‬קדום מזה שבטרקלין‪,‬‬
‫שנחשפה מתחת לפסיפס המיאנדרים‪ .‬ניתן להבחין כי הפסיפס התלוי מחוספס ופשוט יותר וייתכן כי בעלי‬
‫הבית החדשים ערכו בביתם שיפוץ והתאמה לסגנון המודרני העשיר‪.‬‬
‫תחנה ‪ - 9‬בית המידות‬
‫לקראת סיום הגענו אל הבית הגדול‪ ,‬המפואר והמשומר מבין ששת הבתים שנחשפו באתר זה‪ ,‬ואולי‬
‫בירושלים בכלל‪ ,‬משלהי ימי בית שני‪ .‬גודלו ותפארתו הובילו את הארכאולוגים לכנותו "בית המידות"‪.‬‬
‫בבית הזה נחשפו שרידים של שתי קומות‪ :‬קומת מרתף ‪ -‬הדומה לקומות המרתף שראינו‪ ,‬המכילה גם‬
‫חדרי שירותים‪ ,‬מחסנים‪ ,‬מקוואות‪ ,‬פסיפסים ושאר מתקני מים‪ ,‬וקומת הקרקע – המוצגת לפנינו ברוב‬
‫פארה והדרה‪ .‬אנו נמצאים באולם רחב ידיים‪ .‬עמודי הבטון התומכים בבניין שמעלינו מקשים על תפיסת‬
‫המרחב‪ .‬בנוסף לגודלו יוצא הדופן‪ ,‬ניתן להתרשם מהקירות שעוטרו בטיח סטוקו לבן‪ .‬העיצוב מתאר אבני‬
‫גזית גדולות בעלות סיתות שוליים‪ ,‬בדגם המזכיר את מבני הציבור הגדולים בני התקופה‪ ,‬ביניהם אבני‬
‫הכותל‪.‬‬
‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬
‫‪6‬‬
‫הקיר שמולנו הוא הקיר הגדול ביותר שבו נשתמר עיצוב זה‪ .‬זוהי חצר האירוח המפוארת של בית המידות‬
‫מהאולם שמאלה מסתעפים שלושה חדרים שבפינותיהם שרדו קטעים של ציורי פרסקו צבעוניים על‬
‫הטיח‪ .‬נצעד אל ארון הזכוכית שמולנו‪ ,‬שבו נמצאים שברי סטוקו רבים שהתגלו על רצפת האולם‪ .‬הביטו‬
‫בשברים היוצרים דגמים מורכבים של משולשים‪ ,‬ריבועים‪ ,‬משושים ומתומנים‪ ,‬שהם חלקים מעיצובה של‬
‫התקרה כפי ששוחזרה מעלינו‪ .‬למה שימשו חדרים אלו? האם אלו חדרי מגורים ואנו נמצאים כעת בחדר‬
‫אירוח ?‬
‫בארון התצוגה שמימיננו נבחין בכלי תמרוקים‪ ,‬בקבוקוני בושם קטנים‪ ,‬פלכי טוויה‪ ,‬כפיות תמרוקים‪,‬‬
‫מחטים‪ ,‬קוביות משחק‪ ,‬דיסקיות משחק מעוטרות ועוד‪ .‬במדף העליון נרות שמן מיובאים גדולים וקטנים‪.‬‬
‫כדי להאיר חלל גדול כל כך השתמשו גם בנר המיובא מסוג אפסוס הנדיר בגודלו‪.‬‬
‫‪9‬טה" מיובאים‪ ,‬מן המאה‬
‫"טרה ‪2‬סיג‪2‬יל ‪9‬‬
‫בארון השני‪ ,‬הסמוך למרכז החדר‪ ,‬מוצגים כלי חרס אדומים מסוג ‪4‬‬
‫הראשונה לפני הספירה‪.‬‬
‫נצא מהפתח ימינה ונעמוד על רצפת הפסיפס המקורית‪.‬‬
‫תחנה ‪ - 10‬החדר השרוף‬
‫נביט אל ארון הזכוכית שלרגלינו‪ :‬בחלק הימני מוצגים קורות עץ שרופות ואפר ששרד מהשריפה הגדולה‬
‫בשנת ‪ 70‬לספירה‪ ,‬שהחריבה את בית המקדש ואת העיר ירושלים‪ .‬האפר כיסה את כל הפאר שראינו‬
‫קודם לכן‪ .‬האפר הזה הוא חלק מקורת עצי ארז וברוש ששימשו כחלק מגג החדר שבו אנו עומדים‪.‬‬
‫במהלך השנים שעברו מאז הגילוי‪ ,‬התפוררה הקורה והפכה לאפר‪ .‬בחלק השמאלי של הארון מוצג‬
‫שחזור הקורה כפי שנמצאה‪ .‬מעבר לארון ניתן לראות את המקום שבו נמצאה הקורה‪ :‬סימני השריפה‬
‫בולטים על רצפת הפסיפס‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬נפלה הקורה מגג החדר במהלך השריפה ונקברה תחת‬
‫ההריסות‪ .‬עדות נוספת לשריפה הנוראה נמצא על קיר הפרסקו האדום המדהים שמשמאלנו‪ .‬מוראות‬
‫השריפה ואירועי הימים האחרונים בעיר מסופרים בגוף ראשון במיצג אורקולי מרגש באתר "הבית השרוף‬
‫ בית קתרוס" הנמצא סמוך למוזיאון‪.‬‬‫לפני הביקור במיצג נתקדם אל עבר הדגם הנמצא בחצר שמאחורינו‪.‬‬
‫תחנה ‪ - 11‬הדגם אשר בחצר‬
‫נעמוד לפני הדגם כשפנינו פונות לעבר מכלול הבתים שבהם ביקרנו‪ .‬במסענו הכרנו שישה בתי פאר‬
‫בשכונה ירושלמית מלפני ‪ 2000‬שנים‪ .‬עושרם בולט מאוד‪ ,‬אהבתם לאמנות תוך הקפדה על כללי ההלכה‬
‫היהודים‪ ,‬ראויה להערכה אף היא‪ .‬ריבוי המקוואות והשימוש בכלי אבן מלמד אותנו על ההקפדה בשמירת‬
‫הטהרה‪ .‬ייתכן שהבתים היו שייכים לכוהנים‪ ,‬שכן מכתביו של פלביוס עולה שהכוהנים היו עשירים‬
‫והקפידו הקפדה יתירה על הטהרה‪ .‬ניתן להבחין בקומות המרתף‪ ,‬במקוואות‪ ,‬במחסנים ובבורות מים‪,‬‬
‫ולהתבונן באנשים העוסקים במלאכות השונות‪ ,‬כשהם עושים שימוש בדגמי המוצגים במוזיאון‪ .‬בכדי‬
‫להשלים את התמונה‪ ,‬הביטו אל הקיר משמאל‪ ,‬אל הצילום התלוי‪ ,‬שבו מוצג לגין זכוכית שנמצא בבית‬
‫המידות‪ .‬הכד הוא אחד משלושה שהתגלו בעולם כולו‪ ,‬אשר עוצבו על ידי אומן זכוכית ידוע בן אותה‬
‫התקופה‪' ,‬אניון מצידון'‪ .‬הימצאותו של כד מצביע על עושרם המופלג של בעלי הבית‪.‬‬
‫בעומדנו בנקודה זו ניתן להרגיש גאווה‪ :‬אשרי העם שעושר זה בעיר בירתו הוא חלק מעברו‪.‬‬
‫לפני שנצא מהמוזיאון תוכלו לעלות במסלול ההליכה שמימיננו ולהביט בתצוגת המטבעות המוצגת על‬
‫הקיר‪ .‬מטבעות מימי המלך הורדוס‪ ,‬המלך אגריפס‪ ,‬שקלים ומחציות שקל משלהי ימי בית שני הנושאים‬
‫את הכתובת העברית "ירושלים הקדושה" ומטבעות ממלחמת היהודים ברומאים המציינים את הכתובות‬
‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬
‫‪7‬‬
‫שנת שתיים חירות ציון‪ ,‬שנת שלוש חירות ציון‪ ,‬שנת ארבע לגאולת ציון‪ .. .‬לאחר‪ ,‬נסתם הגולל על תקופת‬
‫הפאר והיופי‪...‬‬
‫קריאה מעמיקה בין השורות מזכירה לנו את הנסיבות שהביאו לחורבן‪ :‬חז"ל מספרים שבעבור שנאת‬
‫חינם חרב בית המקדש השני‪ .‬יוספוס פלביוס מספר על זרמים פוליטיים וחברתיים מקוטבים‪ ...‬האם כאלו‬
‫היו הרגעים האחרונים של ירושלים בתפארתה? האם הקיטוב החברתי הקל על הרומאים בכיבוש וחורבן‬
‫העיר? ידיעת העבר מציבה לפנינו אופק חדש‪ ,‬שאיפה אחרת לעתידה של ירושלים‪.‬‬
‫סיורנו ברובע ההרודיאני‪-‬מוזיאון וואהל לארכאולוגיה בא לסיומו‪ ,‬אך מסענו בירושלים רק מתחיל‪.‬‬
‫בתוך ומתחת לסמטאות הרובע היהודי של ימינו נסתרים מטמונים נוספים מימי בית ראשון ועד היום‪,‬‬
‫באתרי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי‪ .‬נשמח לראותכם גם בהם וראו בטוב ירושלים‪.‬‬
‫‪http://tour.jerusalem.muni.il‬‬