משחק ניווט ברובע היהודי בירושלים

‫משחק ניווט ברובע היהודי בירושלים‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬המחשת משתני שמש היהדות באופן חי ופועם ברחוב הירושלמי ובהיסטוריה היהודית‪.‬‬
‫‪ .2‬היכרות עם העיר העתיקה ואוצרותיה בהקשר היהודי הרחב‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת חוויה מהנה ומגבשת העושה שימוש בניווט ברחבי העיר העתיקה‪ ,‬במשימות‬
‫ובמפגש האנושי‪.‬‬
‫אביזרים דרושים‪:‬‬
‫דפי הסבר למשימות ידע ואתגר בכל תחנה‬
‫קופסה‪+‬מנעול‬
‫פתקים ‪ +‬עטים (לכותל)‬
‫משך ההעברה‪ :‬כשעתיים וחצי (כולל עיבוד)‪.‬‬
‫תחנות במשחק הניווט‪:‬‬
‫‪ .1‬לאום ‪ -‬לחוש שייכות ואחריות לעם כמשפחה‪.‬‬
‫‪ .2‬היסטוריה ‪ -‬יציקת בסיס ידע רחב ויצירת זיקה כלפיו ‪ -‬תחושת שייכות לרצף היסטורי‬
‫ארוך ומרשים והפנמת התמורות של ההיסטוריה על זהות אישית‪.‬‬
‫‪ .3‬תרבות ‪ -‬מציגה בסיס יהודי עשיר ויצירת נגישות ואחריות אליו‪.‬‬
‫‪ .4‬דת ‪ -‬התמקדות בפן המסורתי ובריטואלים‪.‬‬
‫להכניס את הלב והחום לתוך הריטואלים ‪ -‬להיות בפנים‪.‬‬
‫להיות גאה במסורת המשפחתית‪.‬‬
‫‪ .5‬אחר ‪ /‬אישי ‪ -‬הצגת היהדות כתחום רב‪-‬ממדי כך שכל אדם יכול למצוא אליו זיקה‪.‬‬
‫אתרים ברובע‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הקארדו‬
‫‪‬‬
‫החומה הרחבה‬
‫‪‬‬
‫קבר אחים של לוחמי הרובע (‪)1441‬‬
‫‪‬‬
‫הכותל‬
‫‪‬‬
‫שער ציון (משימת בונוס)‬
‫‪‬‬
‫גן בוני ירושלים‬
‫הוראות המשחק‪:‬‬
‫למשחק כמה כללים בסיסיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המנחה מלווה את הקבוצה שלו‪ ,‬נותן לה משימות ומוליך אותה לפי המסלול שלו‪ .‬כמובן‬
‫שכל מנחה בעד ניצחון הקבוצה שלו‪ ,‬אך לצד זה תפקידו לדאוג לכך שקבוצתו לא מרמה!‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫כל קבוצה עוברת במהלך המשחק ב‪ 5 -‬אתרים‪ .‬נקודת ההתחלה תהיה בשער ציון‪ ,‬משם‬
‫תצאנה הקבוצות למשימתן הראשונה‪ .‬העיבוד ייערך בגן בוני החומה (במידה ומזג האוויר‬
‫מאפשר)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל קבוצה מקבלת את אותן משימות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניקוד המשימות‪ :‬כל משימה נמדדת בהצלחה או כישלון במשימה (מאוד פשוט)‪ .‬זהו‬
‫הניקוד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הצלחה במשימה = ‪ 011‬נקודות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כישלון מוחלט במשימה= ‪ 1‬נקודות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצלחה חלקית= ‪ 01‬נקודות תמיד‪.‬חדר הפיקוד יודיע לקבוצה כמה נקודות‬
‫הרוויחה במשימה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכל אתר הקבוצה עוברת משימת ידע ובעקבותיה משימת אתגר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קיימת משימת בונוס בשער ציון לקבוצות מהירות‪.‬‬
‫מהי משימת ידע?‬
‫בכל אתר המנחה נותן לקבוצה מעטפה עם משימת ידע של אותו אתר‪ .‬מדובר במשימה בה כל‬
‫הקבוצה צריכה לפענח טקסט או קטעי מידע הכוללים אינפורמציה על האתר‪ .‬לאחר שהקבוצה‬
‫הצליחה‪ ,‬עליה להתקשר לחדר פיקוד ולהגיד שסיימה את משימת הידע‪ .‬המוקד ישלח בחזרה‬
‫שאלה המתייחסת למידע שבקטע‪ .‬על הקבוצה לקרוא את הפסקה‪ ,‬להבינה‪ ,‬ולשלוח את התשובה‬
‫למוקד פיקוד באמצעות ‪ .SMS‬המוקד ישלח ‪ SMS‬ובו הניקוד שהקבוצה קיבלה על משימה זו‪.‬‬
‫מהי משימת אתגר?‬
‫משימה זו משתנה מאתר לאתר‪ ,‬ומתקיימת רק בחלק מהאתרים‪ .‬המשימה היא בדרך כלל‬
‫תחרותית וחווייתית‪ .‬המנחה נותן לקבוצה מעטפה עם משימת האתגר באותו אתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר כל משימת ידע על המנחה להגיד כמה מילים על התקופה והמקום בו‬
‫הקבוצה נמצאת (החומר על כל האתרים מצ"ב בתיק מנחה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין הגבלת זמן למשימות‪ ,‬המנחה מזרז את הקבוצה לפי הלו"ז שברשותו‪.‬‬
‫המשחק‪:‬‬
‫רציונאל המשחק הוא מעבר באתרים שונים בעלי משמעות יהודית שונה – תרבותית‪ ,‬היסטורית‪,‬‬
‫לאומית‪ ,‬דתית ואישית‪ .‬בכל תחנה יתמקדו המשימות באספקט הספציפי‪ ,‬הרלוונטי לתחנה‪.‬‬
‫‪ .1‬הכותל המערבי – דת‪.‬‬
‫‪ .2‬החומה הרחבה – היסטוריה‪.‬‬
‫‪ .3‬אנדרטת לוחמי הרובע היהודי – לאום‪.‬‬
‫‪ .4‬הקארדו – תרבות‪.‬‬
‫‪ .5‬גן בוני החומה – אישי (תחנת סיום המשחק והעיבוד)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫יש לחבר כל תחנה לשמש האסוציאציות של היהדות‪ ,‬בכדי שהמשתתפים יבינו מה נושא התחנה‬
‫ואיזו משימות מצפות להן‪.‬‬
‫המעבר בין תחנה לתחנה מתבצע בהתאם ללו"ז‪ ,‬כאשר המשתתפים מנווטים באמצעות מפה‪,‬‬
‫לאחר שהמנחה גילה להם היכן נמצאת התחנה הבאה‪ .‬במידה וקבוצה מסוימת תקדים את הלו"ז‪,‬‬
‫יש אפשרות לבצע משימת בונוס בגן בוני החומה (לפני התחנה העוסקת ביהדות אישית)‪.‬‬
‫סדר התחנות יהיה שונה בין קבוצה לקבוצה כדי למנוע הצטברות של מספר קבוצות בתחנה אחת‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬תחנת הכותל לא תהיה התחנה הראשונה‪ ,‬ותחנת גן בוני החומה תהיה תמיד‬
‫האחרונה‪ ,‬שכן היא מובילה באופן טבעי לעיבוד המשחק‪.‬‬
‫דגשים להעברת משחק הניווט‬
‫תפקיד המנחה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תפקיד המנחה להלהיב ולהחדיר מוטיבציה‪ .‬יש לבנות מתח לקראת המשחק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב לבצע מורל קבוצתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תפקיד המנחה בנוסף להובלת הקבוצה הוא לתת מידע קצר ותמציתי על כל אתר ואתר‪.‬‬
‫הערות טכניות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב להסביר שהקבוצה המנצחת היא לא זו שמסיימת ראשונה את כל המשימות‪ ,‬אלא‬
‫זו שעונה על כל השאלות ומבצעת בשלמות את כל משימות האתגר‪ .‬במשחק הזה‪ ,‬איכות‬
‫עדיפה על הספק‪ ,‬ולכן אין צורך לרוץ ממקום למקום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במהלך המשחק יש להפעיל את ההיגיון הפשוט לגבי בעיות שמתעוררות‪ .‬אם בכל זאת יש‬
‫התלבטות ‪ -‬בכל בעיה יש ליידע את הרכז‪ .‬לרכז יש את התמונה הכוללת על מיקום‬
‫הקבוצות ועל מצבכם ביחס לקבוצות האחרות ולכן חשוב ליידע אותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במשחק משתתפות קבוצות רבות במקביל שהולכות פחות או יותר את אותו מסלול‪ ,‬לכן‬
‫חשוב לשים לב לקבוצה שלכם‪ ,‬לבדוק איפה התלמידים ולהיעזר במורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם התלמידים במהלך הניווט טועים בדרך – אל תתנו להם ללכת לאיבוד ותאמרו להם‬
‫שהם טועים בכיוון ושיסתכלו שנית במפה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש להגדיר בתחילת המשחק מי מהמלווים מאסף ומי ראשון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש להגדיר בתחילת המשחק מי מהתלמידים מקבל את המפה ומנווט‪ .‬ניתן להחליף מדי‬
‫פעם את המנווט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פלאפון – על בסיס התלמידים‬
‫‪‬‬
‫חדר פיקוד יגיד לכם לפעמים לדלג על תחנה‪ ,‬נא להישמע להוראות החדר פיקוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין צורך לחכות לניקוד מחדר הפיקוד‪ ,‬הוא ישלח לכם אותו תוך כדי המשחק‪ .‬כאשר‬
‫מקבלים ניקוד מחדר פיקוד יש ליידע את כל המשתתפים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שירותים‪ :‬מאוד חשוב לתת זמן לעצירות שירותים‪ .‬יש בתחנה של "החומה הרחבה"‬
‫שירותים ציבוריים ובכותל‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הערות תוכן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב להפעיל את כלל חברי הקבוצה ולא לתת רק לשניים‪-‬שלושה להוביל‪ .‬המשחק בנוי‬
‫בצורה כזו שכל הזמן מחלקים את התלמידים לתתי‪-‬קבוצות כדי שכולם ייקחו חלק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נא לא לעגל פינות‪ .‬אם הקבוצה ענתה תשובה לא נכונה להתעקש שינסו שוב לחבר את‬
‫הפסקה ולהבין מהי התשובה הנכונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השהות בכותל מרגשת וחשובה עבור המשתתפים‪ ,‬נא לתת זמן הסתובבות בכותל ולתת‬
‫לילדים לכתוב פתקים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להקפיד שהמשתתפים חוזרים אחרי ‪ 22‬דקות בדיוק‬
‫כדי שלא יעכבו את הקבוצה בהמשך המשחק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫את משימת הבונוס יש לבצע לפני המעבר לעיבוד‪ ,‬ורק במידה והקבוצה מקדימה את לוח‬
‫הזמנים של המשחק‪ .‬לכן רק קבוצות שהגיעו לשער ציון תוך פחות משעה ו‪ 52-‬דקות‬
‫מרגע הזנקת המשחק‪ ,‬רשאיות לבצע את משימת הבונוס‪ .‬קבוצות שיגיעו לשער ציון‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬ימשיכו במשחק כרגיל ויעברו מיידית לעיבוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העיבוד הוא למעשה תחנת היהדות האישית בשמש האסוציאציות‪ .‬יש להבהיר‬
‫למשתתפים כי משחק הניווט הסתיים‪ ,‬וכעת עושים עיבוד וסיכום למשחק הניווט‪ .‬זמן‬
‫העיבוד‪ :‬חצי שעה (לקבוצות שתסיימנה את משחק הניווט תוך פחות משעתיים יהיה‬
‫קצת יותר זמן)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סך משך משחק הניווט ‪ +‬עיבוד = שעתיים וחצי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫משימות הידע והאתגר על פי תחנות‬
‫לאום – אנדרטת לוחמי הרובע‬
‫משימת ידע‬
‫א‪ .‬במשימה זו ‪ 3‬תקופות לאומיות שונות בתולדות עם ישראל‪ :‬תקופת הממלכה המאוחדת ‪ /‬תקופת‬
‫בית שני ‪ /‬מדינת ישראל‪ .‬לכל תקופה יש למצוא ‪ 5‬כרטיסיות המתאימות לה‪ ,‬ע"פ הנושאים‬
‫הבאים‪ :‬שנים‪ /‬עם ישראל בתקופה‪ /‬שיר מהתקופה‪ /‬דמויות דומיננטיות מהתקופה ‪ /‬מבשרי‬
‫התקופה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל אחד מכם יקבל כרטיסיה‪ .‬עליכם לסדר את הכרטיסיות לפי התקופה המתאימה לכל כרטיסיה‪,‬‬
‫ב‪ 3-‬סדרות‪ .‬התקשרו לחדר פיקוד ותגידו לו שחיברתם נכון את הכרטיסיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬קבלו שאלת ידע על הכרטיסיות מחדר הפיקוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬ענו על השאלה ע"פ המידע שבכרטיסיות ושלחו את התשובה שלכם ב‪ SMS‬לחדר פיקוד‪.‬‬
‫ה‪ .‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬
‫הכרטיסיות שצריך חבר‬
‫כרטיסיות "תקופה"‪:‬‬
‫ממלכה מאוחדת‬
‫מדינת ישראל‬
‫תקופת בית שני‬
‫כרטיסיות "שנים"‪:‬‬
‫מאות ‪ 8-10‬לפנה"ס‬
‫‪ 516‬לפנה"ס ועד ל‪ 70-‬לספה"נ‬
‫‪ 1948‬ואילך‬
‫כרטיסיות‪" :‬עם ישראל בתקופה"‪:‬‬
‫"‪..‬קשרי מסחר הדוקים עם צידון שבצפון (לבנון) ועד לשבא שבדרום (תימן)"‬
‫"במשך כל אותה תקופה‪ ,‬במקביל לישוב היהודי בארץ ישראל היו קהילות יהודיות מחוץ‬
‫לארץ ישראל‪".‬‬
‫" בשנותיה הראשונות היו גלי הגירה יהודיים מארצות רבות ותוך מספר שנים הוכפל‬
‫מספרם‪".‬‬
‫‪5‬‬
‫כרטיסיות "שיר מהתקופה"‪:‬‬
‫"ברכי נפשי את‬
‫"על‬
‫ה' הללויה"‬
‫בבל‪"...‬‬
‫"הינך‬
‫נהרות‬
‫יפה‬
‫רעייתי ‪"...‬‬
‫כרטיסיות "דמויות דומיננטיות בתקופה"‬
‫המלך‪,‬‬
‫דוד‬
‫שלמה‬
‫המלך‬
‫עזרא‬
‫דוד בן גוריון‪ ,‬שמעון‬
‫ונחמיה‬
‫פרס‬
‫כרטיסיות "מבשרי התקופה"‬
‫יציאת מצרים‪ ,‬מעמד‬
‫הצהרת‬
‫הצהרת‬
‫הר סיני‬
‫כורש‬
‫בלפור‬
‫בסיום חיבור הכרטיסיות יש להתקשר לחדר הפיקוד ולקבל שאלה‪ .‬יש לענות על השאלה ב‪SMS-‬‬
‫לחדר הפיקוד‪.‬‬
‫השאלה‪ :‬מה הייתה התקופה הלאומית הארוכה ביותר בתולדות עם ישראל?‬
‫תשובה‪ :‬תקופת בית שני (כמעט ‪ 011‬שנה!!)‪.‬‬
‫משימת אתגר‪:‬‬
‫עליכם לענות על שלוש שאלות שתשובותיהן ייצרו מילה מסוימת בטור המסומן באפור‪.‬‬
‫‪ .1‬מהו שמו של המלך היהודי שכבש את ירושלים? תשובה‪ :‬דוד‪.‬‬
‫‪ .2‬מהו שם משפחתו של צעיר הלוחמים היהודיים שנפלו בהגנה על הרובע היהודי ב‪ ?1441-‬גיני‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו השם הראשון של העיר "ירושלים"‪ ,‬אשר מופיע בתנ"ך? שלם‪.‬‬
‫תשובה ‪1‬‬
‫ד‬
‫ו‬
‫תשובה ‪2‬‬
‫תשובה ‪3‬‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ג‬
‫י‬
‫ל‬
‫ם‬
‫נ‬
‫י‬
‫לאחר שתפתרו את השאלות‪ ,‬תקבלו מילה בטור האפור בעלת משמעות לאומית‪.‬‬
‫עליכם ליצור בגופכם את התשובה שקיבלתם ולצלם את עצמכם‪.‬‬
‫את הניקוד עבור ביצוע המשימה תקבלו מהמנחה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫דת – הכותל ‪ /‬מנורה‬
‫משימת ידע‬
‫א‪ .‬במשימה זו כל ‪ 4‬מכם‪ ,‬מקבלים משפט משובש בכתב סתרים "אתבש"‪ .‬עליכם לפענח את‬
‫המשפט לעברית רגילה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל הקבוצה צריכה לחבר את כל המשפטים לטקסט אחד שייתן לכם מידע על המקום בו אתם‬
‫נמצאים‪.‬‬
‫ג‪ .‬התקשרו לחדר פיקוד ותגידו שהרכבתם את הטקסט‪ .‬קבלו שאלת ידע מחדר הפיקוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬ענו על השאלה ע"פ המידע הרשום בטקסט ושלחו את התשובה שלכם ב‪ SMS‬לחדר פיקוד‪.‬‬
‫ה‪ .‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬
‫פיתרון כתב החידה‪:‬‬
‫‪ .1‬הכותל המערבי שריד בית המקדש השני שימש במשך שנים רבות מקום לתפילה ובכיות‬
‫על הגלות והחורבן‪,‬‬
‫‪ .2‬והפך לסמל הגעגועים של יהודים מהעולם כולו לארץ ישראל וירושלים‪.‬‬
‫‪ .3‬הכותל המערבי הוא המקום אליו פונים כאשר מתפללים‪.‬‬
‫‪ .4‬הוא נחשב לקדוש במיוחד ליהודים בגלל שהוא הכותל הקרוב ביותר ל"קודש הקודשים"‪,‬‬
‫‪ .5‬שהוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי‪ ,‬והוא נמצא במערב הר הבית‪.‬‬
‫שאלת ידע‪ :‬מדוע הכותל המערבי נחשב לכותל המקודש יותר עבור היהודים?‬
‫תשובה‪ :‬בגלל שהוא הקרוב ביותר לקודש הקודשים‪.‬‬
‫בין משימת הידע למשימת האתגר המשתתפים מקבלים זמן חופשי להסתובב בכותל!‬
‫"אתם מוזמנים לגשת לכותל‪ ,‬להטמין פתק‪ ,‬להתפלל ולהתרשם ולשוב לנקודת המפגש‬
‫הזו בעוד עשרים דקות בדיוק לקבלת משימת אתגר מהמנחה‪ .‬לרשותכם עשרים דקות‬
‫בכותל!"‬
‫‪‬‬
‫יש לשים לב שכל המשתתפים חוזרים בזמן ואז מתחילים את משימת האתגר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לפני שמשחררים אותם לכותל כדאי להבהיר שאיחור יגרום לעיכוב הקבוצה ולהפסד זמן במשחק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לרשותכם יהיו עטים ופתקים כדי שהמשתתפים יוכלו לכתוב פתקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא לשכוח לציין נקודת כינוס מוכרת לכולם!‬
‫משימת אתגר‬
‫‪ .1‬לפניכם ‪ 12‬שאלות העוסקות במסורות ומנהגים יהודיים‪.‬‬
‫‪ .2‬עליכם לפתור את השאלות ולרשום את התשובות בדף המצורף‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחר מכן יש לחבר את האותיות המסומנות באפור‪ ,‬אשר חיבורן יוצר דמות יהודית ידועה‪.‬‬
‫‪ .4‬עליכם לשלוח את הכינוי של אותה דמות לחדר הפיקוד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .5‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬
‫‪ .1‬מהם שלושת המרכיבים של ההבדלה בצאת השבת?‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ש‬
‫י‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ר‬
‫‪ .2‬מה אוכלים בראש השנה?‬
‫ת‬
‫‪.3‬‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ב‬
‫‪ .3‬מה החלק הכי ארוך בליל הסדר?‬
‫מ‬
‫ג‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪ .4‬איזו מגילה קוראים בשבת של חול המועד פסח?‬
‫ש‬
‫י‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ם‬
‫‪ .5‬קופסת עור שמכילה פסוקים‬
‫ת‬
‫פ‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫ן‬
‫‪ .6‬שם נוסף לחג השבועות?‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ת‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪ .7‬איזו תפילה מתפללים באמצע היום?‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫‪ .1‬מתי אומרים עשרה וידויים?‬
‫י‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ם‬
‫כ‬
‫י‬
‫ו‬
‫פ‬
‫‪ __ __ __ __" .4‬תציל ממוות" (משלי י' ‪)2‬‬
‫צ‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ה‬
‫‪ __ __ __ __" .12‬איניש לבסומי בפוריא"‪.‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ם‬
‫‪ .11‬למה שייך הטקסט הבא ‪" -‬ויכולו השמים והארץ וכל צבאם"?‬
‫ק‬
‫י‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ש‬
‫‪ .12‬למה שייך הטקסט הבא ‪" -‬בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל"?‬
‫ק‬
‫ד‬
‫י‬
‫ש‬
‫שם הדמות‪ :‬רבי שלמה יצחקי‪.‬‬
‫התשובה שנשלחת לחדר הפיקוד‪ :‬רש"י‪.‬‬
‫היסטוריה – החומה הרחבה‬
‫משימת ידע‪:‬‬
‫א‪ .‬במשימה זו כל אחד מכם יקבל מהמנחה דף ועליו מילים‪ .‬עליכם להרכיב את כל המילים‬
‫לטקסט קריאה הגיוני ולגלות קצת על המקום בו אתם נמצאים‪( .‬שימו לב כל משפט בעל‬
‫צבע אחר)‬
‫ב‪ .‬לאחר שסיימתם את הרכבת הטקסט‪ ,‬התקשרו לחדר פיקוד‪ .‬קבלו שאלת ידע מחדר‬
‫הפיקוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬ענו על השאלה ע"פ המידע הרשום בטקסט ושלחו את התשובה שלכם ב‪ SMS‬לחדר‬
‫פיקוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬
‫פיתרון ‪ :‬לפניכם החומה הרחבה אשר הוקמה על ידי המלך חזקיהו‪ ,‬אשר התכונן למצור האשורי‪.‬‬
‫האשורים אשר כבשו את ממלכת ישראל הטילו מצור גם על ירושלים‪.‬‬
‫בזמן המצור נאם שר צבא אשור‪ ,‬רבשקה‪ ,‬וקרא לחיילים היהודים להכנע‪.‬‬
‫למרות איומיו לא נכנעו לוחמי יהודה ובדרך נס ניצלה ירושלים‪.‬‬
‫שאלת ידע‪ :‬איזו ממלכה נפלה בידי האשורים?‬
‫תשובה‪ :‬ממלכת ישראל‪.‬‬
‫משימת אתגר‪:‬‬
‫‪ .1‬במשימה זו כל אחד מכם יקבל מהמנחה דף ועליו שם של דמות היסטורית‪ .‬עליכם ליצור‬
‫טור בודד‪ ,‬כשהדמות המוקדמת ביותר מבחינה כרונולוגית עומדת בתחילת הטור והדמות‬
‫המאוחרת ביותר בקצהו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .2‬לאחר שסיימתם את ההעמדה ע"פ סדר כרונולוגי‪ ,‬עליכם להעביר משפט בלחישה מאחד‬
‫לשני (טלפון שבור)‪ .‬את המשפט תקבלו מהמנחה כאשר תסיימו את ההעמדה ע"פ הסדר‬
‫הנכון‪ .‬אסור לצעוק את המשפט או לומר אותו בכוונה בקול רם‪ ,‬אחרת הניקוד לקבוצה‬
‫ירד!! ניתן לעשות ניסיון לפני קבלת המשפט מהמנחה‪.‬‬
‫‪ .3‬הדמות האחרונה תחזיק את הפלאפון ותשלח את המשפט ששמעה ישירות לחדר הפיקוד‪.‬‬
‫אסור לדבר עד שההודעה נשלחה!!‬
‫‪ .4‬חדר הפיקוד ישלח את הניקוד מאוחר יותר‪.‬‬
‫סדר הדמויות הנכון‪ :‬דוד – שלמה – חזקיהו – רחבעם – ישעיהו – עזרא ונחמיה – ר' יוחנן בן‪-‬‬
‫זכאי – בר כוכבא – ר' יהודה הנשיא – בנימין מטודלה – ר' יהודה החסיד – משה מונטיפיורי –‬
‫הרב קוק – ר' אריה לוין – טדי קולק – ר' שלמה גורן – אהוד בנאי – שאנן סטריט – אורי‬
‫לופוליאנסקי – אני‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫אפשר קצת לשחק עם הסדר בדמויות העכשוויות (אהוד בנאי ואורי לופוליאנסקי הם בני‬
‫אותו גיל‪ ,‬למשל)‪ ,‬העיקר שיהיה להם הסבר מדוע הם סידרו בסדר המסוים (גיל‪ ,‬תאריך‬
‫פרסום‪ ,‬חשיבות וכו')‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אם אין ‪ 22‬משתתפים בקבוצה ניתן לוותר על כמה דמויות מתקופות זמן חופפות יחסית‪.‬‬
‫המשפט‪" :‬עם שאינו זוכר את עברו‪ ,‬ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל (יגאל אלון)‪.‬‬
‫קצת פרטים על יגאל אלון (‪ 01‬באוקטובר ‪ 91 - 0101‬בפברואר ‪ - )0111‬היה מפקד הפלמ"ח‪ ,‬מראשי‬
‫תנועת העבודה‪ ,‬ראש ממשלת ישראל בפועל‪ ,‬חבר כנסת ושר בממשלות ישראל מהממשלה ה‪ 12-‬ועד‬
‫הממשלה ה‪.17-‬‬
‫הערה‪ :‬אין צורך שהם יעבירו גם את שמו של אלון‪ ,‬אלא רק את המשפט‪...‬‬
‫תרבות ‪ -‬הקארדו‬
‫משימת ידע‪:‬‬
‫א‪ .‬לפניכם משחק זיכרון‪ .‬המשחק מורכב מ‪ 12-‬קטעים מתוך שירים ‪ /‬ספרים יהודיים ו‪12-‬‬
‫שמות של יוצריהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬עליכם למצוא לכל טקסט את יוצרו במהירות הגבוהה ביותר‪ ,‬כאשר כל הקבוצה עומדת‬
‫במעגל מסביב לכרטיסיות וכל אחד בתורו הופך שתי כרטיסיות עד שיימצאו כל הזוגות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מותר לעזור למי שתורו להפוך את הכרטיסיות‪ ,‬אולם אסור להפוך אותן עבורו‪.‬‬
‫ד ‪ .‬כאשר תמצאו את כל הזוגות‪ ,‬יהיה עליכם לפתוח את קופסת העץ‪ ,‬בתוכה נמצאת שאלה‪.‬‬
‫לפתיחת הקופסה עליכם לפצח את הקוד באמצעות המספרים המופיעים על חלק‬
‫מהכרטיסיות במשחק הזיכרון‪ .‬את המספרים יש לרשום על דף ההנחיות לפתיחת הקופסה‪.‬‬
‫ה‪ .‬שימו לב!! אם טעיתם ביצירת הזוגות‪ ,‬ייתכן ותטעו גם במציאת הקוד לפתיחת הקופסה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש לוודא כי כל הזוגות שיצרתם נכונים לחלוטין‪.‬‬
‫פיתרון‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫א‪ .‬תורה – "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"‪.‬‬
‫ב‪ .‬תהילים (דוד המלך) – "איך נשים את שיר ה'‪."...‬‬
‫ג‪ .‬ר' שמעון בר יוחאי – ספר הזוהר‪.‬‬
‫ד‪ .‬תלמוד בבלי – "שניים אוחזין בטלית‪."...‬‬
‫ה‪ .‬דונש בן‪-‬לברט ‪" -‬דרור יקרא‪"...‬‬
‫ו‪ .‬יהודה הלוי ‪" -‬ליבי במזרח‪"...‬‬
‫ז‪ .‬ר' שלמה אלקבץ – "לכה דודי לקראת כלה"‪.‬‬
‫ח‪ .‬ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק – "הכנסיני תחת כנפך‪."...‬‬
‫ט‪ .‬יהודה עמיחי – "מן המקום שבו אנו צודקים‪"...‬‬
‫י‪ .‬מאיר אריאל ‪" -‬שאלו על לב ירושלים‪"...‬‬
‫דף הנחיות לפתיחת הקופסה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפניכם קופסה נעולה במנעול‪ .‬עליכם לפתוח את הקופסה כדי שתוכלו להמשיך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקבוצה צריכה לחבר את המספרים ממשחק הזיכרון לקוד‪ .‬זהו הקוד לפתיחת הקופסה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פתחו את הקופסה וקראו את הטקסט‪ .‬התקשרו לחדר פיקוד וקבלו שאלה על הטקסט‪.‬‬
‫ד‪ .‬ענו על השאלה ע"פ המידע המופיע בטקסט‪.‬‬
‫ה‪ .‬שלחו את התשובה שלכם ב‪ SMS‬לחדר פיקוד‪.‬‬
‫ו‪ .‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬
‫שם הטקסט‪ :‬השיר "היברומאן" של אהוד בנאי (הטקסט מצורף בעמוד האחרון של התדריך)‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מנה ‪ 3‬דמויות שמזכיר אהוד בנאי בשיר‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬ישו‪ ,‬מריה מגדלנה‪ ,‬אברהם‪ ,‬דילן‪ ,‬ירמיהו‪ ,‬איינשטיין‪.‬‬
‫הקודים לפתיחת המנעולים‪:‬‬
‫מנעול ‪:0‬‬
‫הקוד למנעול הוא ‪ .21 ,1 ,24‬אותו מקבלת הקבוצה באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬להביא ל‪2-‬‬
‫‪ .2‬לסובב מנעול תשובה א (‪ )3‬פעמים ימינה עד ל‪.2-‬‬
‫‪ .3‬להמשיך את הסיבוב עד למספר תשובה ב (‪ )1‬תשובה ג (‪)2‬‬
‫‪.4‬‬
‫לסובב שמאלה תשובה ד (‪ )1‬פעמים‬
‫‪ .5‬להמשיך את הסיבוב ולעצור ב‪ -‬תשובה ז (‪)1‬‬
‫‪ .6‬לסובב ימינה עד שנתקלים בפעם הראשונה במס תשובה ח (‪ )4‬תשובה ט (‪.)2‬‬
‫מנעול ‪:2‬‬
‫הקוד למנעול הוא ‪ .6 ,31 ,11‬אותו מקבלת הקבוצה באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬להביא ל‪2-‬‬
‫‪ .2‬לסובב מנעול תשובה א (‪ )3‬פעמים ימינה עד ל‪.2-‬‬
‫‪ .3‬להמשיך את הסיבוב עד למספר תשובה ב (‪)6‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .4‬לסובב שמאלה תשובה ג (‪ )1‬פעמים‪.‬‬
‫‪ .5‬להמשיך את הסיבוב ולעצור ב‪ -‬תשובה ד (‪ )1‬תשובה ה (‪)3‬‬
‫‪ .6‬לסובב ימינה עד שנתקלים בפעם הראשונה במס' תשובה ו (‪ )1‬תשובה ז (‪)1‬‬
‫משימת אתגר‪:‬‬
‫‪ .1‬לרשותכם דף ועט‪.‬‬
‫‪ .2‬עליכם לחבר חמשיר בחרוזים שיכלול את המילים הבאות‪ :‬ירושלים‪ ,‬יהודים‪ ,‬קארדו‪ ,‬גשר‪.‬‬
‫‪ .3‬בסיום הכתיבה יש לשלוח את החמשיר לחדר הפיקוד ב‪.SMS-‬‬
‫משימת בונוס – שער ציון‬
‫‪ .1‬במשימה זו כל ‪ 4‬מכם מקבלים משפט בכתב פלאפון‪ .‬עליכם לפענח את הכתוב‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הקבוצה צריכה לחבר את כל המשפטים לטקסט אחד שייתן לכם מידע על המקום בו‬
‫אתם נמצאים‪.‬‬
‫‪ .3‬התקשרו לחדר פיקוד ותגידו לו שהרכבתם את הטקסט‪ .‬קבלו שאלת ידע מחדר הפיקוד‪.‬‬
‫‪ .4‬ענו על השאלה ע"פ המידע הרשום בטקסט ושלחו את התשובה שלכם ב‪ SMS‬לחדר‬
‫פיקוד‪.‬‬
‫‪ .5‬חדר הפיקוד ישלח לכם ניקוד על התשובה‪.‬‬
‫פיתרון‪ :‬למרות שבמלחמת השחרור הצליחו לוחמי הפלמ"ח לפרוץ את השער‪,‬‬
‫הם נאלצו לנטוש אותו בגלל שהתגבורת לא הגיעה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬נותר הרובע היהודי בידי הכוחות הירדנים אשר גירשו את תושבי הרובע והרסו את המבנים‬
‫בתוכו‪ .‬רק במלחמת ששת הימים הצליחו חיילי ההנדסה הקרבית לכבוש את האזור ולחבור‬
‫לצנחנים שפרצו את שער האריות ובכוחות משותפים שיחררו את העיר העתיקה‪.‬‬
‫שאלת ידע‪ :‬לאחר איזו מלחמה השיגה ישראל שליטה באזור השער?‬
‫תשובה‪ :‬לאחר מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫להזכירכם!! רק מי שמגיע מוקדם מהצפוי לשער ציון רשאי לעשות את משימת הבונוס‪ ,‬אחרת‬
‫מדובר במתכון לויכוחים בין הקבוצות בנושא!!‬
‫אישי – גן בוני החומה‬
‫הצגה‪:‬‬
‫עליכם לבחור ארבעה מתנדבים שיציגו מספר דמויות יהודיות‪ ,‬אותן תקבלו מהמנחה‪ .‬הדמויות‬
‫יקבלו כל אחת תחפושות ותעודת זהות ובה מספר פרטים על מנת שיוכלו להיכנס לדמות‪.‬‬
‫המנחה יציג את הסיטואציה בפני המשתתפים והללו יצטרכו להציג תוך כדי שיחה משותפת את‬
‫עמדות הדמויות שהן משחקים ביחס לסיטואציה‪.‬‬
‫הסיטואציה‪ :‬הכנסת דנה בשינוי הגדרת המונח "יהודי" והיא בוחנת מספר אופציות‪ .‬אתם‬
‫מוזמנים לכנסת לדיון על השאלות‪ :‬מיהו יהודי אמיתי ומהי יהדות אמיתית‪ .‬תפקידכם לשכנע‬
‫את הנוכחים (חברי הכנסת) בצדקת דבריכם‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫תעודות הזהות‪:‬‬
‫שם‪ :‬מנחם מנדל‪.‬‬
‫גיל‪.24 :‬‬
‫מקום מגורים‪ :‬מאה שערים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫עיסוק‪ :‬תלמיד ישיבה‪.‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי ליוכבד ‪.3 +‬‬
‫יהודי אמיתי הוא‪ :...‬אדם שומר תרי"ג מצוות ותלמיד גדול בתורה‪ ,‬אדם ירא שמיים ובעל אמונה‬
‫חזקה באלוקים‪.‬‬
‫שם‪ :‬רונית ויס‪-‬ברקוביץ'‪.‬‬
‫גיל‪.54 :‬‬
‫מקום מגורים‪ :‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫עיסוק‪ :‬תסריטאית ("במרחק נגיעה") ובמאית סרטים‪.‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬נשואה ‪.2 +‬‬
‫יהודי אמיתי הוא‪ :...‬אדם שחי לפי הקודים המוסריים והתרבותיים של היהדות‪" :‬ואהבת לרעך‬
‫כמוך"‪ ,‬למשל‪ .‬אדם שיודע להפריד בין הדברים התפלים ביהדות לבין הדברים היפים שבה‪.‬‬
‫שם‪ :‬יוליה ספסיבה‬
‫גיל‪.26 :‬‬
‫מקום מגורים‪ :‬כרמיאל‪.‬‬
‫עיסוק‪ :‬מהנדסת חשמל‪.‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬נשוי לאולגה ‪.1 +‬‬
‫יהודי אמיתי הוא‪ :...‬אדם שהרגיש איך זה להיות נרדף רק בגלל שהוא יהודי‪ ,‬שמבין שאין לנו‬
‫ארץ אחרת מלבד מדינת ישראל‪ ,‬שזוהי הארץ של עם ישראל כבר ‪ 3,222‬שנה‪ ,‬ולכן אסור לוותר‬
‫עליה‪.‬‬
‫שם‪ :‬יונתן קליין‪.‬‬
‫גיל‪.23 :‬‬
‫מקום מגורים‪ :‬קיבוץ מעגן מיכאל‪.‬‬
‫עיסוק‪ :‬טייס מסוקי קרב (קוברה)‪.‬‬
‫מצב משפחתי‪ :‬רווק‪.‬‬
‫יהודי אמיתי הוא‪ :...‬אדם שמבין את המצוקות של המדינה ומנסה בכל יכולתו לעזור לה להתגבר‬
‫על הבעיות הללו‪.‬‬
‫החלוקה בין הדמויות‪:‬‬
‫‪ .1‬מנחם מנדל – דתי‪.‬‬
‫‪ .2‬רונית ויס‪-‬ברקוביץ' – תרבותי‪.‬‬
‫‪ .3‬יוליה ספסיבה – היסטורי‪.‬‬
‫‪ .4‬יונתן קליין ‪ -‬לאומי‬
‫‪13‬‬
14
‫רקע על האתרים במשחק ניווט ‪ -‬מידע למנחה‬
‫הכותל המערבי‬
‫מה הוא הכותל? המחשת גודלו העצום‪...‬‬
‫מפעל הבניה הגדול והמפואר ביותר‪ ,‬שנבנה על ידי הורדוס בימי מלכותו בירושלים‪ ,‬היה מתחם‬
‫הר הבית ובית המקדש‪ .‬בית המקדש השני נבנה בשנת ‪ 516‬לפני הספירה ( בהנהגת עזרא ונחמיה )‬
‫במתכונת דלה יחסית לבית הראשון והוא עמד על כנו עד לימי הורדוס (‪ 37 – 4‬לפנה"ס) ואף‬
‫אחריו‪ .‬בזמנו של הורדוס הורחב מתחם הר הבית‪ ,‬והוקמו קירות תמך ענקיים שנשאו עליהם את‬
‫רחבת הר הבית ששטחה היה ‪ 144‬אלף מ"ר – כשטחם של ‪ 12‬מגרשי כדורגל מודרניים‪ ,‬שבמרכזה‬
‫עמד בית המקדש‪ .‬הכותל המערבי הינו חלק מקיר התמך המערבי‪ ,‬שארכו הכולל ‪ 416‬מ'‪ ,‬גובהו‬
‫מעל לרחוב בתקופה שנבנה היה (כמו שאר הכתלים) ‪ 32‬מטר – כגובה בניין בן ‪ 12‬קומות‪ .‬האבנים‬
‫הקטנות ביותר ששמשו לבנייה היו במשקל של ‪ 2 -5‬טון (כמשקל פיל בינוני)‪.‬‬
‫לאחר שירושלים ובית המקדש נחרבו בידי הרומאים (‪ 72‬לספירה)‪ ,‬בתום המרד הגדול‪ ,‬נותרו‬
‫קירות התמך והרחבה שעליהם‪ .‬במאות השנים שלאחר החורבן התפתחו אגדות ומדרשים‬
‫שהתייחסו לכותל המערבי ולקדושתו ‪" -‬זה כותל מערבי של בית המקדש‪ ,‬שאינו חרב לעולם מפני‬
‫שהשכינה במערב" (במדבר רבה‪ ,‬י"א‪ ,‬ס"ג)‪.‬‬
‫נדבכי אבניו‪ ,‬הנראים על פני האדמה בימינו‪ ,‬הם מתקופת בית‪-‬המקדש השני‪ ,‬מלפני כאלפים שנה‪.‬‬
‫עליהם נוספו נדבכים בתקופה יותר מאוחרת והעליונים ביותר מלפני כמאה שנה‪ ,‬בהשתדלותו של‬
‫השר משה מונטיפיורי בונה ירושלים החדשה‪.‬‬
‫עומק הכותל הטמון באדמה הוא כמעט כגובה הכותל הגלוי מעל האדמה‪ .‬רצפת הכותל בימינו‬
‫נמצאת ‪ 721‬מ' מעל פני הים התיכון‪ ,‬זה המקום הנמוך ביותר בשטח העיר העתיקה של ימינו‪.‬‬
‫מעבר לכותל‪ ,‬מזרחה‪ ,‬חצר המקדש ובו האתרים הקדושים למוסלמים‪ :‬כיפת‪-‬הסלע‪ ,‬ומסגד אל‪-‬‬
‫אקצא‪.‬‬
‫התפילה בכותל ‪-‬התפילה היהודית סמוך לכותל המערבי ראשיתה במאה ה‪ ,13-‬עם חידוש היישוב‬
‫היהודי בירושלים על‪-‬ידי הרמב"ן (ר' משה בן נחמן‪ ,‬יליד ספרד‪ ,‬שחי בארץ)‪ .‬השכונה הצלבנית על‬
‫הגבעה המערבית הייתה נטושה מתושביה‪ ,‬והרמב"ן יכול היה לבחור לו שם חורבות כאוות‪-‬נפשו‪,‬‬
‫ולשקמן‪ .‬בין אלה היה גם מבנה שהפך לבית‪-‬כנסת‪ .‬סביבו קם גרעין ליישוב היהודי המתחדש‬
‫בירושלים‪ .‬היום‪ ,‬אזור זה הוא לבו של הרובע היהודי בעיר העתיקה‪ .‬מורשתו‪ ,‬כאמור‪ ,‬היא בת‬
‫‪ 722‬שנה‪ .‬היהודים חיפשו מקום תפילה סמוך להר הבית ואיתרו לשם כך קטע של כמה עשרות‬
‫מטרים מן הכותל המערבי של הר הבית‪ .‬בקטע זה נראו אבנים גדולות‪ ,‬שעוררו רושם של הוד‬
‫והדר‪ .‬מאז אותם ימים הפך האתר למקום תפילה קבוע של היהודים‪ ,‬ליד חורבות הר הבית‪ .‬כמה‬
‫עדויות של נוסעים יהודיים בשנים שלאחר‪-‬מכן מעידות על הדבר‪ .‬אבל את עיקר הדחיפה למתן‬
‫הזכות הקבועה ליהודים לתפילה ליד הכותל‪ ,‬נתן הסולטאן העות'מאני סלימאן המפואר‪ ,‬בונה‬
‫חומות ירושלים ושעריה‪ .‬הסולטאן רצה את היהודים מגורשי פורטוגל וספרד‪ ,‬שנדדו עדיין ללא‬
‫מקום מושב קבוע‪ .‬הוא העריך את יכולתם הכלכלית והמנהלית‪ ,‬ורצה בשירותיהם‪ .‬הוא גם רצה‬
‫בקיום קהילה גדולה שאיננה ערבית בירושלים‪ ,‬שתסייע לו בשליטתו על העיר‪ .‬עוד בראשית‬
‫שלטונו נאלץ להשקיע מאמצים רבים בדיכוי מרידות של הערבים המקומיים נגד השלטון‬
‫העות'מאני‪ .‬כדי לפתות את היהודים לעלות לירושלים‪ ,‬הוא הבטיח להם מעמד באזור הר הבית‬
‫‪15‬‬
‫על ידי קביעת מקום תפילה שיהיה בלעדי להם‪ .‬המקום שנבחר היה כמובן אותו הקטע בכותל‬
‫המערבי‪ ,‬ששימש את היהודים לתפילה במשך מאתיים שנה‪.‬‬
‫במשך השנים באו יהודים אל הכותל ושפכו על אבניו הדוממות את מרי שיחם ודמעותיהם; בשל‬
‫כך כונה מקום זה על‪-‬ידי הגויים בשם כותל הבכיות או כותל הקינות‪.‬‬
‫הכותל כיום‬
‫בעליו החוקיים של הכותל הוא הווקף המוסלמי‪ ,‬והניסיונות השונים במהלך הדורות לרכוש את‬
‫המקום לא הצליחו‪ .‬בשנת תרפ"ט ‪ 1424 -‬שימש הכותל כגורם להתפרצות מאורעות הדמים בין‬
‫הערבים והיהודים‪ ,‬וועדה שנתמנתה מטעם הממשלה הבריטית‪ ,‬בהסכם חבר‪-‬הלאומים‪ ,‬החליטה‬
‫שזכות הבעלות על הכותל היא לערבים‪ ,‬אך ליהודים הזכות השלימה להתפלל לפניו בכל עת‪ .‬עם‬
‫זה נאסר על היהודים לקבוע מקומות‪-‬ישיבה ולתקוע בשופר בימים הנוראים‪ ,‬אולם צעירי ישראל‬
‫לא השלימו עם הגזירה הזאת והיו תוקעים בשופר הגאולה וקהל המתפללים מריעים להם‬
‫בהוקרה רבה עד למלחמת השחרור היה הכותל מקום עליה לרגל של יהודים מכל העולם‪ ,‬אולם‪,‬‬
‫נפילת הרובע בידי הירדנים שמה קץ לאפשרותם של יהודים להגיע למקום הקדוש‪ .‬רק לאחר‬
‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה שוחרר הכותל על ידי צה"ל ובראשו חטיבת הצנחנים‪ ,‬יכלו יהודים לשוב‬
‫למקום ולהתפלל בו‪.‬‬
‫שאלות לעורר עניין‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מהו המבנה הגדול ביותר שאתם מכירים?‬
‫‪-‬‬
‫האם הוא בגודל ‪ 12‬מגרשי כדורגל? (גודל הרחבה של בית המקדש השני)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מה גובה הבניין שלכם? (גובה הכותל המערבי היה כבניין ‪ 12‬קומות)‪.‬‬
‫להמחיש את גודל האבנים (הקטנות ביותר היו בגודל של פיל בינוני)‪.‬‬
‫לשאול את התלמידים‪ ,‬אם הם זוכרים את סבא שלהם‪ ,‬ואת סבא של סבא שלהם‪ ,‬וסבא שלו?‬
‫האם אחד מהם עשה משהו שיישאר לאלפיים שנה (‪ 42‬דורות) ? שיבינו שהם עומדים מול משהו‬
‫שאדם ציווה לבנות לפני אלפיים שנה ויש עדיין זכר לכך‪...‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תחת שלטון המלך חזקיה‬
‫(‪ 641-727‬לפני הספירה)‬
‫עלייתו של חזקיהו לשלטון בירושלים הביאה רפורמה מקפת בנושאי דת ומדינה‪ .‬לאחר תקופה‬
‫ארוכה‪ ,‬שבה השתרשה בעיר עבודת האלילים‪ ,‬חידש חזקיהו את עבודת ה' ואת מסורת העלייה‬
‫לרגל בחג הפסח‪.‬‬
‫את החג ניצל חזקיהו לביסוס הרפורמה הדתית ולהחזרת העם לעבודת ה'‪ .‬במקביל שינה חזקיהו‬
‫את הגישה המדינית שהתווה אביו‪ ,‬אחז‪ ,‬ופנה למצרים בבקשו לעצור את ההתפשטות האשורית‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫גישתו הפרגמטית זכתה לביקורת נוקבת וללעג מצדו של הנביא ישעיהו אשר פעל בירושלים‬
‫והשפיע רבות בעת ההיא‪ .‬הנביא טען‪ ,‬כי כיבושיה של אשור לא היו אלא אות לעם לשוב אל עבודת‬
‫האלוהים‪ .‬באופן זה דחה גם את ניסיון ההתקרבות לבבל‪.‬‬
‫חזקיהו נקט שורת צעדים כהכנה למצור האשורי‪ ,‬שהוטל לבסוף על ירושלים בשנת ‪ 721‬לפנה"ס‬
‫על ידי סנחריב‪.‬‬
‫במפעל הנדסי מרשים נחצבה ניקבה באורך ‪ 533‬מטרים להזרמת מי מעיין הגיחון אשר מחוץ‬
‫לחומות‪ ,‬פנימה‪ ,‬לתוך העיר‪ .‬מסביב לעיר‪ ,‬אשר התרחבה בעת ההיא אל מורדות הר ציון‪ ,‬נבנתה‬
‫חומה‪ .‬שריד מרשים לחומה זו‪ ,‬שעדות לבנייתה מצויה בספר ישעיהו כ"ב י"א‪ ,‬הוא קטע "החומה‬
‫הרחבה"‪.‬‬
‫באורח נס‪ ,‬שניתן לו גם פירוש ריאליסטי ניצלה העיר מהמצור (סיפור הנס בהמשך‪.)...‬‬
‫החומה הרחבה‬
‫בראשית שנות השבעים‪ ,‬גילתה משלחת חופרים בראשותו של פרופ' נחמן אביגד‪ ,‬קטע מחומת‬
‫העיר מימי חזקיהו‪( ,‬סוף המאה השמינית לפנה"ס)‪ ,‬רוחב בסיס החומה עולה על שבעה מטרים (!)‪,‬‬
‫החוקרים זיהו את החומה עם ה 'חומה הרחבה' הנזכרת בספר נחמיה‬
‫('עַ ל יָד ֹו הֶ חֱ זִ יק עֻזִ יאֵ ל בֶ ן חַ ְרהֲ יָה צו ְֹרפִ ים ס וְ עַ ל יָד ֹו הֶ חֱ זִ יק חֲ ַנ ְניָה בֶ ן הָ ַר ָק ִחים וַ יַעַ זְ בּו‬
‫רּוש ִ ַלם עַ ד הַ חוֹמָ ה הָ ְרחָ בָ ה‪ :‬ס (ט) וְ עַ ל י ָָדם הֶ חֱ זִ יק ְרפָ יָה בֶ ן חּור ַשר חֲ ִצי פֶ לְֶך‬
‫יְ ָ‬
‫רּוש ִ ָלם‪ ':‬ס ‪ /‬נחמיה ג' ח‪-‬ט)‬
‫יְ ָ‬
‫עם‬
‫נראה שעוד לפני ימי חזקיהו גדל מספר תושבי העיר‪ ,‬ובתים נבנו על מורדות הר ציון‪.‬‬
‫התקרב צבא האשורים לירושלים‪ ,‬נדרש המלך לבצר את העיר ולהקיף בחומה את האזורים‬
‫הבנויים שנוספו לה‪.‬‬
‫ניתן לראות בקצה המערבי של החומה שתוואי החומה חוצה והורס שרידי בית שעמד במקום‪,‬‬
‫כנראה בית קיצוני בשכונה‪ ,‬שמהנדסי חזקיהו פינו את יושביו בצו מלכותי ואולי אפילו השתמשו‬
‫בחלק מאבניו לביצור החומה החדשה‪ .‬אולי לזה כיוון ישעיהו כשהוא אומר‪" :‬ואת בקיעי עיר דוד‬
‫ראיתם‪ ...‬ואת בתי ירושלים ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה" (ישעיהו כ"ב ט'‪-‬י')‪ .‬במונחים‬
‫של ימינו מדובר בצו פינוי לרגל עבודות ציבור‪...‬‬
‫בשנת ‪ 721‬לפנה"ס באה שעת המבחן לחומה‪ ,‬וגדודי סנחריב מלך אשור הגיעו לשערי ירושלים‬
‫והתייצבו נוכח החומה‪ .‬יתכן שבמקום זה נאם רבשקה‪ ,‬המפקד האשורי את נאומו‪...‬‬
‫וַ יֹאמֶ ר אֲ לֵהֶ ם ַרב ָש ֵקה ִא ְמרּו נָא אֶ ל ִחזְ ִקיָהּו‪ ...‬עַ ל ִמי בָ טַ ְח ָת כִ י מָ ַר ְד ָת בִ י‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫עַ ָתה ִהנֵה בָ טַ ְח ָת לְ ָך עַ ל ִמ ְשעֶ נֶת הַ ָקנֶה הָ ָרצּוץ הַ זֶ ה עַ ל ִמ ְצ ַריִם אֲ ֶשר יִסָ מֵ ְך ִאיש עָ לָיו‬
‫ּובָ א בְ כַפ ֹו ּונ ְָקבָ ּה כֵן פַ ְרעֹה מֶ לְֶך ִמ ְצ ַריִם לְ כָל הַ ב ְֹט ִחים עָ לָיו‪ ...‬ה’ ָאמַ ר אֵ לַי ֲעלֵה עַ ל‬
‫ָארץ הַ זֹאת וְ הַ ְש ִחיתָ ה‪...‬‬
‫הָ ֶ‬
‫יְהּודית וַ יְ ַדבֵ ר וַ יֹאמֶ ר ִש ְמעּו ְדבַ ר הַ מֶ לְֶך הַ גָדוֹל מֶ לְֶך‬
‫ִ‬
‫וַ ַי ֲעמֹד ַרב ָש ֵקה וַ יִ ְק ָרא בְ קוֹל גָדוֹל‬
‫אַ ּׁשּור‪:‬‬
‫כֹה ָאמַ ר הַ מֶ לְֶך ַאל י ִַּׁשיא לָכֶם ִחזְ ִקיָהּו כִ י ֹלא יּוכַ ל לְ הַ ִציל אֶ ְתכֶם ִמיָדוֹ‪:‬‬
‫וְ ַאל יַבְ טַ ח אֶ ְתכֶם ִחזְ ִקיָהּו אֶ ל ה’ לֵאמֹר הַ צֵ ל יַצִ ילֵנּו ה' וְ ֹלא ִתנָתֵ ן אֶ ת הָ עִ יר הַ זֹאת בְ יַד‬
‫ּושתּו‬
‫ּוצאּו אֵ לַי וְ ִאכְ לּו ִאיש גַפְ נ ֹו וְ ִאיש ְתאֵ נָת ֹו ְ‬
‫מֶ לְֶך אַ ּׁשּור‪ַ ...‬אל ִת ְש ְמעּו אֶ ל ִחזְ ִקיָהּו ‪ְ ...‬‬
‫ִאיש מֵ י בוֹרוֹ‪:‬‬
‫ַאר ְצכֶם אֶ ֶרץ ָדגָן וְ ִתירוֹש אֶ ֶרץ לֶחֶ ם ּוכְ ָר ִמים אֶ ֶרץ‬
‫עַ ד ב ִֹאי וְ ל ַָק ְח ִתי אֶ ְתכֶם אֶ ל אֶ ֶרץ כְ ְ‬
‫ּודבַ ש וִ ְחיּו וְ ֹלא תָ מֻ תּו וְ ַאל ִת ְש ְמעּו אֶ ל ִחזְ ִקיָהּו כִ י י ִַסית אֶ ְתכֶם לֵאמֹר ה’‬
‫זֵ ית יִצְ הָ ר ְ‬
‫י ִַצילֵנּו‪:‬‬
‫(מלכים ב‪ ,‬יח יט‪-‬לב)‬
‫כאשר צבא אשור כבר נמצא בהכנות למצור‪ ,‬לאחר הנאום שבא לדרדר מורלית את השומרים על‬
‫החומה‪ ,‬קוראת תפנית מפתיעה‪...‬‬
‫יְהי בַ לַיְ לָה הַ הּוא וַ יֵצֵ א מַ לְ אַ ְך ה' וַ יְַך בְ מַ חֲ נֵה אַ ּׁשּור מֵ ָאה ְשמ ֹונִים וַ חֲ ִמ ָּׁשה ָאלֶף‬
‫וַ ִ‬
‫וַ י ְַשכִ ימּו בַ ב ֶֹקר וְ ִהנֵה ֻכלָם פְ ג ִָרים מֵ ִתים‪:‬‬
‫וַ יִ סַ ע וַ ֵילְֶך וַ י ָָשב סַ נְחֵ ִריב מֶ לְֶך אַ ּׁשּור וַ י ֵֶשב בְ נִינְוֵ ה‪:‬‬
‫(מלכים ב‪ ,‬יט לה‪-‬לו)‬
‫מתודות מוצעות‬
‫‪-‬‬
‫להמחיש את הריסת הבתים בצו מלכותי מאירועים שהם מכירים היום – כשהממשלה‬
‫מחליטה להרוס‪ /‬לפנות בתים‪ ...‬לא חסרות דוגמאות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫להמחיז את נאום רבשקה ולנסות להעביר לתלמידים את התחושות שייתכן ועברו על‬
‫השומעים אותו מאחורי החומה הרחבה‪.‬‬
‫שער ציון‬
‫שער ציון נמצא בחלק הדרום‪-‬מערבי של חומות ירושלים‪ .‬השער מקשר את הרובע היהודי והרובע‬
‫הארמני עם הר ציון‪ ,‬וזהו גם המקור לשמו‪ .‬עוד שמות לשער‪" :‬באב א‪-‬נבי דאוד" (שער הנביא דוד)‬
‫– קשור לקרבת קבר דוד לשער‪.‬‬
‫"באב חרת אליהוד" (שער הרובע היהודי) בימי הביניים המאוחרים‪ ,‬החזיקו היהודים במפתחות‬
‫השער‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בעת עזיבת הבריטים את הארץ‪ ,‬בשנת ‪ ,1441‬עצר המפקד האנגלי ליד בתו של מוכתר (ראש‬
‫שכונה) הרובע היהודי ומסר לידיו את המפתחות של שער ציון באומרו ''משנת שבעים לספירה ועד‬
‫היום לא נתנו מפתחות חומות ירושלים בידי היהודים ‪ -‬זאת הפעם הראשונה לאחר למעלה מאלף‬
‫שבע מאות שנים שאתם זוכים בכך''‪ .‬אך קצין בריטי זה לא ידע כי במאות ה‪ -15‬וה‪ -16‬היה מפתח‬
‫שער ציון בידי היהודים‪.‬‬
‫הקרבות על השער‬
‫שער זה נבנה בשנת ‪ 1542‬בפקודת הסולטן העות'מני סולימאן המפואר‪ ,‬במסגרת שיקום חומת‬
‫ירושלים‪ .‬ריחוקו מהרובע מנע מהבריטים להקים כאן עמדת הגנה כפי שעשו במקומות אחרים‬
‫בתחום הרובע היהודי בתקופת מלחמת השחרור היה השער זירה לקרבות קשים‪ ,‬עת ניסו חיילי‬
‫צה"ל לפרוץ את המצור על הרובע היהודי בעיר העתיקה‪.‬‬
‫בניסיון לסייע לרובע היהודי הנצור‪ ,‬החלה ב‪ 17-‬במאי ‪ 1441‬מתקפה על שער יפו‪ ,‬כשבמקביל‬
‫נערכה פעולת הסחה בהר ציון‪ .‬ההתקפה על שער יפו נכשלה כשלון חרוץ‪ ,‬אך דווקא פעולת‬
‫ההסחה זכתה להצלחה‪ ,‬ואנשי הפלמ"ח כבשו את הר ציון‪ .‬לאור ההצלחה‪ ,‬פרצו ב‪ 11-‬במאי‬
‫‪ 1948‬אנשי הפלמ"ח יחד עם לוחמים מחטיבת "עציוני" של ה"הגנה"‪ ,‬את השער במטרה‬
‫להתחבר למגני הרובע‪ ,‬אבל התגבורת שהובטחה לכוחות הפורצים לא הגיעה ובפקודת עוזי‬
‫נרקיס‪ ,‬מפקד הכוח‪ ,‬הלוחמים נאלצו לחזור לבסיסם לביצוע משימות אחרות‪ .‬השער והדרך לרובע‬
‫היהודי נותרו נטושים‪ .‬כוח לגיון ירדני מיהר לנצל את המצב והשתלט על השער שנותר יחד עם‬
‫העיר עתיקה כולה בידי הלגיון‪ ,‬תשעה ימים לאחר מכן נכבש הרובע‪.‬‬
‫קרבות אלו הם הסיבה לסימני הכדורים הרבים והפגזים בחזית השער‪.‬‬
‫מבנה השער‬
‫משני צדי הפתח חרכי ירי מסוגננים‪ ,‬מעליהם כותרות של עמודים בשימוש משני‪ .‬מעל לפתח עצמו‬
‫עיגול מקושט ומעליו מרפסת בולטת ללא רצפה [="משיקולי"] לשפיכת זפת או שמן רותח על‬
‫אויב המנסה לפרוץ פנימה‪ .‬בראש השער כותרת נוספת‪ ,‬אף היא בשימוש משני‪ .‬בניגוד לשערים‬
‫אחרים בחומות העיר הנכנסים בשער פונים לימין ולא לשמאל‪.‬‬
‫קרדו‬
‫בתקופה הרומית‪-‬ביזנטית (‪ 631 – 72‬לספירה) הפכה ירושלים לעיר רומאית‪ -‬אלילית עם כל‬
‫המאפיינים של עיר כזאת‪ .‬בין השאר נבנו בה גמנסיון‪ ,‬אמפיתאטרון‪ ,‬והרחובות בה היו רחובות‬
‫רומאיים קלאסיים‪ .‬העיר הרומית שנבנתה ע"י הקיסר אדריאנוס נקראה "אליה קפיטולינה"‬
‫(איליה = אחד משמות הפרטיים של הקיסר‪ ,‬איליוס; קפיטולינה = כינויו של אבי האלים יופיטר)‪.‬‬
‫אליה קפיטולינה נבנתה במתכונת של ערים רומיות ‪ ,‬בהן רחובות ראשיים חוצים את העיר‬
‫לאורכה ולרוחבה‪ .‬לפי מפת מידבא תחילתו של רחוב האורך – הקרדו ‪ -‬בשער הצפון (שער שכם‬
‫של היום) והוא חוצה את העיר בקו ישר מצפון לדרום עד לשער הדרומי‪( .‬קרדו‪ -‬בא מאותו השורש‬
‫של המילה קרדיולוג‪ -‬רופא שמתמחה בלב‪ ,‬קרדו‪ -‬הרחוב שחוצה את לב העיר)‪ .‬משני צידי הרחוב‬
‫הרחב היו שדרות עמודים וחנויות‪ .‬בחפירות נתגלו שרידי ריצוף ועמודים רבים‪ ,‬כמו כן ניתן‬
‫לראות מדרכה ברחוב ותעלת ניקוז‪ .‬מדוע החנויות כה קטנות לפי השחזור? כמו היום גם אז‬
‫‪14‬‬
‫החנויות עצמן כנראה שמשו לאחסון הסחורה במשך הלילה ואילו במשך שעות פעילות השוק‬
‫הסחורה יצאה אל הרחוב‪ ,‬או נתלתה על הקירות לצד החנות‪ ,‬דבר שהוסיף לצבעוניות השוק‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שאת הבנייה הזו ניתן לראות בעוד ערים שנשלטו ע"י רומא‪ :‬קיסריה‪ ,‬בית שאן‬
‫ועוד‪ ...‬בכולם ניתן לראות אותו סגנון מדויק שעובד ע"פ כללים ברורים‪.‬‬
‫פרט מעניין בחנות השמאלית שנשתמרה כולה הוא שאפשר לראות שקירותיה צופו טיח עבה‪,‬‬
‫ושבקשת נחצב חור גדול‪ ,‬שנסתם אחר כך‪ .‬דבר זה מלמד שבתקופה יותר מאוחרת מהתקופה בה‬
‫נבנתה החנות כבר עלה מפלס החיים ובמפלס הקודם היו שפכים ופסולת‪ ,‬והחנות עצמה הפכה‬
‫לשמש כבור מים‪.‬‬
‫מפת מידבא‬
‫במפה המצויה על הקיר‪ ,‬בין הקרדו המקורה לקרדו הפתוח‪ ,‬מתוארת ירושלים בסכימטיות רבה‬
‫ממעוף הציפור‪ ,‬והמבנים "הושכבו" על צדם כדי שיהיה ניתן להבחין בחזיתות שלהם‪ .‬ניתן לראות‬
‫במפה את כנסיית הקבר מודגשת מאוד‪ ,‬כמו שאר המבנים הנוצריים‪ ,‬בעוד שרחבת הר הבית‬
‫(שאיבדה מחשיבותה בזמן השלטון הביזנטי) מוצנעת במפה‪ ,‬על אף גודלה העצום – אולי זה בא‬
‫להציג את ניצחון הנצרות על היהדות‪.‬‬
‫(המפה מתוך 'ירושלים וכל נתיבותיה'‪ /‬יד בן צבי‪ ,‬עמוד ‪)45‬‬
‫‪22‬‬
‫כאשר אתם עם התלמידים בקרדו אמרו להם לנסות לדמיין‪ :‬משני צידי הדרך חנויות ובתי קפה‪,‬‬
‫ריחות השוק עולים באף‪ ,‬בעלי מלאכה וסוחרים מכריזים על מרכולתם והרחוב‪ -‬לב העיר שוקק‬
‫חיים‪.‬‬
‫ניתן לספר את הסיפור הבא‪:‬‬
‫ומעשה היה ברבי יהודה ורבי שמעון בר יוחאי שהיו יחד בשוק‪ ,‬והיה ביניהם אדם אחד ששמו היה‬
‫יהודה בן גרים‪ .‬פתח רבי יהודה ואמר‪ :‬טובה הנהגתה של אומה זו שתיקנו שווקים וגשרים‬
‫ומרחצאות‪ .‬ור' יוסי שתק‪ .‬אבל רבי שמעון השיב להם ואמר‪ :‬כל מה שתיקנו לא היה לטובת‬
‫העולם‪ ,‬אלא להנאת עצמם‪ ,‬כי השווקים תיקנו להושיב בהם זונות מוכנות‪ .‬והמרחצאות לעדן‬
‫עצמם בהם והגשרים כדי לגבות בהם מכס מכל אחד‪ .‬הלך יהודה בן גרים וסיפר הדברים לאנשי‬
‫ביתו‪ ,‬ומפה לפה נתפרסמו והגיעו הדברים לאזני המלך‪ .‬ויצא גזר הדין לאמר‪ :‬יהודה שדיבר טוב‬
‫ראוי להיות ראש המדברים‪ .‬שאם יהיה בישיבה לא יהא שום אדם רשאי לדבר לפניו ויצטרך‬
‫להמתין עד שיגמור‪ ,‬ואף יהיה ראש ישיבה בכל מקום שירצה‪ ,‬ור' יוסי ששמע לשון הרע ושתק‪,‬‬
‫יגלה‪ .‬וגרשוהו לצפורי הסמוכה לצפת‪ .‬ושמעון שדיבר רע ייהרג‪ .‬וכששמע ר' שמעון פסק הדין ברח‬
‫הוא ובנו ר' אלעזר ונסגרו בישיבה ולא יצאו החוצה‪.‬‬
‫מתודות מוצעות‬
‫‪-‬‬
‫ניתן לקחת חלק מהתלמידים (בקבוצות רגועות) בעיניים מכוסות לתוך חלק הקרדו בו יש‬
‫חנויות פעילות ולתת להם לשמוע את המולת השוק שהייתה במקום הזה לפני אלפיים‬
‫שנה‪.‬‬
‫אנדרטת לוחמי הרובע‬
‫משהחלו הקרבות הרצופים על הרובע במלחמת השחרור (‪ )1441‬לא ניתן היה לקבור את החללים‬
‫מחוץ לתחומי העיר והרבנים נתנו אישור מיוחד לקבורה זמנית בתוך הרובע‪ .‬לאחר שחרור הרובע‬
‫ב‪ 1467-‬זוהה מקום הקבורה‪ ,‬הנופלים הובאו למנוחת עולמים בהר הזיתים‪ ,‬ובמקום הוקם גלעד‪.‬‬
‫הגלעד‬
‫הוצב‬
‫בעיר‬
‫העתיקה‪,‬‬
‫ברחוב‬
‫גלעד‪,‬‬
‫במקום‬
‫שבו‬
‫נקברו‪.‬‬
‫על קיר סמוך לגלעד נרשמו באותיות מתכת הדברים הבאים‪" :‬ברחבה זו נטמנו חללי הרובע‬
‫היהודי הי"ד שנפלו בקרב גיבורים במלחמת השחרור בין ד' אייר ל‪-‬י"ט אייר תש"ח‪ ,‬לאחר חצי‬
‫שנה של מצור‪ .‬מכאן הועברו למנוחת עולמים להר הזיתים ביום כ"ו בתמוז תשכ"ז"‪ .‬על שלט‬
‫סמוך חרוטים מהלכי הקרב בעיר העתיקה‪ .‬הדברים מובאים בעברית ובאנגלית‪.‬‬
‫האדריכל‬
‫יואל‬
‫בר‪-‬דור‬
‫עיצב‬
‫את‬
‫הגלעד‪,‬‬
‫והוא‬
‫נחנך‬
‫בשנת‬
‫תש"ל‪(1970).‬‬
‫במהלך ששת חודשי המצור והקרבות ברובע נפלו ‪ 34‬ממגיניו ו‪ 31-‬מתושביו ‪,‬רובם ב‪ 14-‬ימי‬
‫הקרבות האחרונים‪ .‬הם מונצחים גם באתר ההנצחה לקרב על הרובע היהודי ‪,‬הנמצא בקרן‬
‫הרחובות לוחמי הרובע בתש"ח ורחוב היהודים‪.‬‬
‫‪21‬‬
22
‫ציר זמן ירושלים‬
‫‪ 1252‬לפנה"ס בערך‪ -‬יהושע נלחם באדוני‪-‬צדק מלך ירושלים‪.‬‬
‫‪ 1225‬לפנה"ס – דוד המלך כובש את יבוס‪ ,‬מבצר אותה בחומות ומעביר אליה את ארון הקודש‪.‬‬
‫‪ 452‬לפנה"ס – שלמה המלך מקים את בית המקדש הראשון‪.‬‬
‫‪ 722‬לפנה"ס – חורבן ממלכת ישראל‪.‬‬
‫‪ 516‬לפנה"ס – ירושלים נכבשת ע"י נבוזראדן המצביא הבבלי ונחרבת בפקודת המלך נבוכדנאצר‪.‬‬
‫‪ 536‬לפנה"ס – מפלת בבל והצהרת כורש מלך פרס שהתירה לגולים לחזור לירושלים‪.‬‬
‫‪ 522‬לפנה"ס – המושל זרובבל משלים את בניין בית המקדש השני‪ .‬העיר עצמה נותרת עדיין חרבה ברובה‪.‬‬
‫‪ 451‬לפנה"ס – תקופת עזרא ונחמיה‪ :‬נחמיה בונה מחדש את העיר‪.‬‬
‫עזרא מקים את "הכנסת הגדולה" – מוסד שריכז סמכויות השלטון הדתי והמשפטי בארץ‪.‬‬
‫‪ 332‬לפנה"ס – אלכסנדר מוקדון כובש את ארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ 175‬לפנה"ס – אנטיוכוס הרביעי החליט ליוון את הממלכה‪ .‬המקדש חולל ואוצרותיו הוחרמו‪ .‬כתגובה פרץ‬
‫מרד בהנהגת בית חשמונאי‪ :‬מתיתיהו הכהן וחמשת בניו‪.‬‬
‫‪ 164‬לפנה"ס – יהודה המכבי‪ ,‬כובש את ירושלים ומטהר את המקדש‪.‬‬
‫‪ 133‬לפנה"ס – במסגרת הסכם שלום עם היוונים נקבעת ירושלים כבירת הממלכה החשמונאית‪.‬‬
‫‪ 63‬לפנה"ס – סכסוכים בקרב המשפחה השלטת מביאים להתערבות הרומאים‪ .‬פומפיוס מטיל מצור על הר‬
‫הבית וכובש אותו‪.‬‬
‫‪ 42‬לפנה"ס – הורדוס שולט ביהודה כמלך בחסד הרומאים‪ .‬הוא בונה מחדש את בית המקדש‪.‬‬
‫‪ 63‬לספירה – כתגובה למדיניות היד הקשה של הנציבים הרומאים פורץ המרד הגדול‪ .‬הודות לחומות‬
‫ולמבצרים שהקים הורדוס‪ ,‬עמדו המורדים במצור זמן רב‪.‬‬
‫‪ 72‬לספירה – בתשעה באב‪ ,‬לאחר קרבות כבדים‪ ,‬חרב בית המקדש והעיר הוחרבה ברובה בפקודת טיטיוס‬
‫פלאוויס‪.‬‬
‫‪ 132‬לספירה – לאחר ביקורו של הקיסר אדריאנוס מוקמת על חורבות העיר המושבה הרומית איליה‬
‫קאפיטולינה‪.‬‬
‫‪ – 132‬מרד בר כוכבא‪ .‬המרד נמשך שלוש שנים וירושלים חזרה להיות מושבה רומית‪.‬‬
‫‪ – 324‬הקיסר קונסטאנטינוס הגדול קובע את הנצרות כדת הרשמית של האימפריה ומקים בירושלים‬
‫כנסיות ומנזרים רבים‪.‬‬
‫‪ – 335‬הלנה‪ ,‬אמו של הקיסר‪ ,‬מקימה את כנסיית הקבר הקדוש‪ .‬על היהודים חל איסור להיכנס לעיר‪ ,‬עד‬
‫המאה ה – ‪.5‬‬
‫‪ – 631‬ירושלים נכבשת ע"י החליף המוסלמי עומר‪.‬‬
‫‪ – 641‬החליף מבי אומאייה‪ ,‬עבד' אל‪-‬מאליך‪ ,‬מקים את מסגד כיפת הסלע על הר הבית‪ .‬היהודים חיים‬
‫בשלווה בכל תקופת החליפות האומאיית‪ ,‬אך העיר הפכה מוסלמית ברובה ואיבדה ממעמדה‪.‬‬
‫‪ – 1244‬כיבוש ירושלים ע"י הצלבנים וקביעתה כבירת הממלכה הצלבנית‪.‬‬
‫‪ – 1256‬כיבוש העיר ע"י הממלוכים‪.‬‬
‫‪ – 1516‬כיבוש העיר ע"י העותומאנים – שליטים תורכיים מוסלמים מבית עות'מן‪.‬‬
‫‪ – 1531‬הסולטן סולימאן המפואר בונה את חומת ירושלים ומביא את העיר לשגשוג‪ .‬עם מותו הוזנחה העיר‬
‫ואיבדה ממעמדה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫סוף המאה ה‪ – 11 -‬גוברת ההתעניינות של המעצמות האירופאיות בנעשה במזרח התיכון בכלל ובארץ‬
‫ישראל בפרט‪ .‬השלטון התורכי החלש העניק למעצמות הזרות "קפיטולציות" – זכויות יתר בירושלים‪ .‬בעיר‬
‫הוקמו קונסוליות זרות והחלה תנופת הקמה של מבנים ציבוריים‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬בתי הארחה וכנסיות‪.‬‬
‫‪ – 1155‬השר היהודי – אנגלי משה מונטיפיורי קונה חלקת אדמה מחוץ לחומה ומקים את השכונה הראשונה‬
‫שמחוץ לחומות – "משכנות שאננים"‪ .‬זה היה אות לתחילתו של תהליך יציאה מעבר לחומות העיר העתיקה‪.‬‬
‫ב‪ 1422 -‬היו כבר ‪ 62‬שכונות יהודיות מוץ לחומה‪.‬‬
‫‪ – 1417‬הגנרל אלנבי נכנס לירושלים ללא קרב והעיר עוברת מידי התורכים לשלטון הבריטי‪.‬‬
‫‪ – 1422‬הבריטים בחרו את ירושלים כמרכז שילטונם‪ .‬המושל הבריטי‪ ,‬הגנרל סטורם‪ ,‬קבע כי הבניה‬
‫בירושלים תיעשה רק באבן מקומית‪ ,‬החלטה זו נשמרת עד היום‪.‬‬
‫‪ – 1447‬האו"ם מחליט על בינאום ירושלים‪ ,‬צעד שעורר תוקפנות מיידית‪ .‬הרובע היהודי נותק והעיר החדשה‬
‫הושמה במצור‪.‬‬
‫‪ – 1441‬בחודש מאי נופל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני ו – ‪ 1322‬מועברים לעיר החדשה‪.‬‬
‫‪ – 1444‬בדצמבר מכריזה ממשלת ישראל על ירושלים כבירתה הנצחית של ישראל‪ .‬הכנסת עוברת לירושלים‪.‬‬
‫התנגדות של ירדן וישראל גורמות לביטול ההחלטה על בינאום ירושלים‪ .‬ירושלים המזרחית הוכרזה כבירה‬
‫שניה של ממלכת ירדן‪.‬‬
‫‪ – 1467‬מלחמת ששת הימים – העיר מאוחדת מחדש לאחר שלושה ימי קרבות‪.‬‬
‫מתוך‪ :‬אתר העיר ירושלים‪http://www.jerusalem.muni.il/tour/history.htm ,‬‬
‫‪24‬‬