דברי הימים של משה רבנו

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫דברי הימים של משה רבנו‬
‫דברי הימים של משה רבנו הוא סיפור השייך לסוגה של המקרא המשוכתב‪ ,‬כלומר‪ ,‬חיבור המספר מחדש את הסיפור‬
‫המקראי תוך הרחבה והוספת מסורות חוץ מקראיות‪ .‬הסיפור פותח בגזרת פרעה על הריגת הבנים העבריים‪ ,‬ומפרט‬
‫את קורות חיי משה עד מותו ערב הכניסה לארץ‪.‬‬
‫שם הסיפור וייחוסו‬
‫הסיפור נזכר לראשונה בשם 'ספר דברי הימים של משה' במילון הערוך של רבי נתן מרומי‪ ,‬בערך 'אהרן'‪ .‬כמו כן הוא‬
‫מוזכר בידי מפרשי מקרא שונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬אבן עזרא‪ 1,‬רשב"ם‪ 2,‬רבנו בחיי‪ 3‬ואברבנאל‪ 4.‬חלקים מתוך הסיפור מופיעים‬
‫בשינויים בתוך ילקוט שמעוני ובספר הישר‪ 5.‬א' שנאן שיער‪ ,‬כי בעל ספר הישר השתמש בסיפור (בנוסח כתבי היד)‪,‬‬
‫עיבד אותו והוסיף עליו‪ ,‬ובעל ילקוט שמעוני ציטט מתוכו מספר קטעים‪ .‬מחברו של הסיפור אינו ידוע‪.‬‬
‫לשון הסיפור‬
‫לשונו של הסיפור היא עברית המחקה את לשון המקרא‪ ,‬ללא שימוש בעברית בלשון חכמים (כלשון המשנה‬
‫והמקורות התנאיים) וללא שימוש בארמית או במילים זרות‪ .‬פסוקי מקרא משולבים בלשון הסיפור‪ ,‬אך ללא ביטויי‬
‫קישור לפניהם (כדוגמת 'שנאמר'‪ ,‬כפי שמופיע בספרות המדרש) ולכן רק מי שבקיא בפסוקי המקרא יזהה אותם‬
‫בסיפור‪ .‬לדוגמה (לשון הפסוקים מודגשת)‪:‬‬
‫ויקרא מלך מצרים למילדות ויאמר להן‪ :‬מדוע עשיתן את הדבר הזה ותחיין את הילדים? ותאמרן המילדות אל‬
‫פרעה‪ :‬כי לא כנשים המצריות נשים העבריות‪ ,‬אשר הנה דומות לחיות השדה אשר הנה צריכות למילדות כי‬
‫בטרם תבא אליהם המילדת וילדו‪ .‬וירא פרעה כי לא יכול להם ויצו פרעה לכל עמו לאמר‪ :‬כל הבן הילוד‬
‫היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון‪6...‬‬
‫זמנו ומקומו של הסיפור‬
‫שנאן הסיק מלשון הסיפור‪ ,‬מסגנונו‪ ,‬ומהמקורות שהזכירו אותו‪ ,‬כי הסיפור שייך לסיפורים העבריים שהתחברו‬
‫בראשית ימי הביניים ואילך‪ ,‬והניח כי הוא התחבר במאה העשירית או ה‪ .11-‬מקום כתיבת הסיפור טרם התברר‪.‬‬
‫טיבו של הסיפור‬
‫שנאן סבר‪ ,‬כי אין לכלול את דברי הימים של משה רבנו עם ספרות המדרש‪ .‬אמנם מבחינת תכניו‪ ,‬הסיפור דומה‬
‫במידה מסוימת לילקוטים‪ ,‬מכיוון שמחבר הסיפור ליקט מסורות רבות מספרות חז"ל‪ ,‬ואף מן התרגומים וממקורות‬
‫חיצוניים‪ ,‬אולם מהיבט הלשון‪ ,‬הצורה‪ ,‬מטרת הסיפור וטיבו הספרותי‪ ,‬הוא שונה מספרות המדרש‪ .‬לשון הסיפור‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬מחקה את לשון המקרא ואינה לשון חכמים; צורתו היא סיפור עלילה רציף ואחיד‪ ,‬נטול סתירות‪ ,‬שלא ניתן‬
‫להפריד אותו ליחידות המדרשיות המרכיבות אותו‪ ,‬בשונה ממדרשים פרשניים ומדרשיים הבנויים מיחידות‬
‫מובחנות; מגמת הסיפור היא הנאת המספר והקוראים תוך שימוש ביסודות חילוניים‪ ,‬בשונה מספרות המדרש‬
‫המכילה פרשנות למקרא או לימוד לקח מן המקרא‪ ,‬המבוססים על יסודות דתיים; וכן‪ ,‬טיבו הספרותי של הסיפור‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫בפירושיו לשמות ב'‪ ,‬כב; ד'‪ ,‬כ‪ .‬אבן עזרא מזהיר את הקורא שם‪" :‬ואל תסמוך על דברי הימים של משה כי כל הכתוב בו הבל"‪.‬‬
‫בפירושו לבמדבר י"ב‪ ,‬א‪.‬‬
‫בפירושו לשמות ד'‪ ,‬כ‪.‬‬
‫בפירושיו לשמות ד'‪ ,‬יא ולבמדבר י"ב‪ ,‬א‪.‬‬
‫ספר הישר הוא חיבר המתאר את תולדות האנושות מבריאת העולם ועד מות יהושע‪.‬‬
‫דברי הימים של משה רבנו ב‪ ,‬מהד' שנאן עמ' ‪.107‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מתאפיין בכתיבה אפיגונית (חקיינית) ללא כוח יצירה עצמאי‪ ,‬בשונה מספרות המדרש המאופיינת ביצירתיות‬
‫ובחדשנות‪.‬‬
‫תוכני הסיפור‬
‫הסיפור מתאר את חייו של משה כסיפור ביוגרפי בגוף שלישי בזמן עבר‪ .‬שנאן ציין‪ ,‬כי אין בסיפור התייחסות לחיי‬
‫הנפש של משה או של הדמויות האחרות‪ ,‬אלא רק תיאור של מעשיהם‪ .‬מחבר הסיפור בחר להתמקד באירועים‬
‫מסוימים בחיי משה בהרחבה ולהתעלם מאירועים אחרים‪ .‬לדוגמה‪ :‬תיאור רצח המצרי מתואר בקצרה ובחסרון‬
‫פרטים‪ ,‬לעומת קורותיו של משה בכוש לאחר הבריחה ממצרים המתוארים באריכות ובפירוט‪ ,‬ואילו סיפור חטא משה‬
‫במי מריבה לא מוזכר כלל בסיפור‪ .‬שנאן שיער‪ ,‬שהשינוי בקצב העלילה נבע מהיקף המקורות שעמדו לפני מחבר‬
‫הסיפור ומשיקולים ספרותיים שונים‪ .‬למשל‪ ,‬השמטת חטאו של משה במי מריבה יכולה הייתה לנבוע מהמגמה‬
‫להציג את דמותו של משה בסיפור כדמות אידאלית‪ 7.‬חלקו האחרון של הסיפור‪ ,‬המתאר את יציאת מצרים עד מות‬
‫משה‪ ,‬מנוסח בקצרה וכולל מעין רשימה של אירועים‪ ,‬כאילו המחבר ניסה להגיע בכל מחיר לסופה של העלילה‪.‬‬
‫שנאן ציין עוד‪ ,‬כי תיאור משה בסיפור מכיל יסודות שונים מאוד מדמותו המקראית‪ .‬משה מוצג כגיבור‬
‫אינדיבידואלי‪ ,‬הלוחם את מלחמותיו האישיות‪ .‬כמעט שאין התייחסות למשה כמנהיג לאומי‪ .‬כמו כן‪ ,‬משה לא מתואר‬
‫כנביא ומחוקק‪ ,‬אלא כאדם שכוחו וחכמתו האנושיים סייעו לו בחייו לא פחות מאשר העזרה האלוהית‪.‬‬
‫מחבר הסיפור שאב מסורות סיפוריות ממקורות רבים‪ .‬שנאן הצביע על מגמות שונות שהנחו את מחבר הסיפור‬
‫בבחירת המסורות שעמדו לפניו‪ :‬המחבר העדיף מסורות עם אלמנטים נִסיים‪ ,‬הוא נטה להרחיב את הנס ולהאדיר‬
‫אותו ואף להוסיף נס על נס‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תיאור לידת התינוקות במצרים‪ ,‬ובפרט לידתו של משה‪ ,‬מכילים שרשרת של‬
‫נסים‪ :‬התינוקות נולדו בשדה וטופלו בידי מלאך; הם ינקו חלב ודבש בשדה משני אבנים וגדלו בתוך האדמה ללא‬
‫פגע‪ ,‬גם כאשר המצרים חרשו את האדמה שמעליהם; מרים התנבאה לקראת לידת משה‪ ,‬אשר נולד בחודש השישי‬
‫להיריון‪ ,‬ומילא את הבית באור עם לידתו; ה' שלח חום כבד על כל מצרים‪ ,‬כדי שבת פרעה תרד ליאור ותמצא את‬
‫משה בתיבה‪ .‬בנוסף להבאת נִסים רבים‪ ,‬המחבר פיתח מוטיבים סיפוריים בעזרת דמיון מוזר ומוגזם‪ .‬לדוגמה‪ :‬במכת‬
‫צפרדע גם הזיעה שנטפה מגופם של המצרים הפכה לצפרדעים‪ .‬שנאן רואה בסגנון זה של הסתמכות על מסורות‬
‫מספרות חז"ל‪ ,‬תוך פיתוח מוגזם‪ ,‬דמיוני ואבסורדי שלהם‪ ,‬ללא חדשנות ספרותית ‪ -‬מעשה של חקיינות‪.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪8‬‬
‫לסיפור יש שני נוסחים עיקריים‪ ,‬נוסח כתבי היד‪ 9‬ונוסח הדפוסים‪ 10.‬שני הנוסחים כמעט זהים בחלקו הראשון של‬
‫הסיפור (עד סיפור משה בכוש)‪ ,‬אך לאחר מכן ישנם שינויים גדולים בתוכן הסיפור‪ ,‬בהיקפו ובלשונו‪ .‬שנאן שיער‪ ,‬כי‬
‫שני הנוסחים נוצרו ממקור אחד‪ ,‬אך בשל הפופולריות הרבה של הסיפור‪ ,‬הוא עבר תהליך מסירה ארוך בכתב והוכנסו‬
‫בו שינויים רבים‪ .‬שנאן פרסם את נוסח הסיפור בשנת ‪ 1977‬על פי כתב יד‪ 11,‬תוך הוספת פיסוק וחלוקה לפסקות‪,‬‬
‫ובצירוף מבוא‪.‬‬
‫הסיפור נכלל בתוך חיבור לקטני מאשכנז בימי הביניים המכונה 'ספר הזכרונות הוא דברי הימים לירחמאל'‪.‬‬
‫חיבור זה‪ ,‬ובתוכו דברי הימים של משה רבנו‪ ,‬פורסם מתוך כתב יד בידי ע' יסיף בשנת ‪ ,2001‬בליווי הערות והפניות‪.‬‬
‫נוסח הסיפור על פי מהדורת א' ילינק‪ ,‬תורגם לאנגלית בידי י' רבס לצורך קורס אוניברסיטאי‪ ,‬והוא נגיש לקריאה‬
‫ברשת האינטרנט‪12.‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫משה מתואר כדמות אידאלית‪ :‬חכם‪ ,‬נאמן לעמו‪ ,‬יפה תואר‪ ,‬עשיר ועוד‪.‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫לסיפור יש מעל עשרים כתבי יד וכן קטעי גניזה‪ .‬לרשימה חלקית שלהם ראה‪ :‬י' דן‪ ,‬הסיפור העברי בימי הביניים‪ ,‬ירושלים ‪,1974‬‬
‫עמ' ‪.271‬‬
‫ראה בביבליוגרפיה‪.‬‬
‫כתב יד אוקספורד‪-‬בודליאנה ‪.2797‬‬
‫‪.www.religiousstudies.uncc.edu/jcreeves/chronmosesjell.htm‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות הסיפור‬
‫דפוס ראשון‪ :‬דברי הימים של משה רבנו‪ ,‬קושטא רע"ז‪.‬‬
‫דפוס שני‪ :‬דברי הימים למשה רבנו‪ ,‬ונציה ש"ז‪.‬‬
‫דברי הימים של משה רבנו‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ילינק‪ ,‬בית המדרש ב‪ ,‬לפסייא‪-‬וינה‪ ,‬תרי"ג‪-‬תרל"ח‪ ,‬עמ' ‪.1-11‬‬
‫דברי הימים של משה רבנו‪ ,‬בתוך‪ :‬י"ד אייזנשטין‪ ,‬אוצר מדרשים ב‪ ,‬ניו יורק תרע"ה‪ ,‬עמ' ‪.357-361‬‬
‫א' שנאן‪' ,‬דברי הימים של משה רבנו'‪ ,‬הספרות ‪ ,1977 ,24‬עמ' ‪.107-115‬‬
‫ע' יסיף‪ ,‬ספר הזכרונות‪ :‬הוא דברי הימים לירחמאל‪ ,‬מהדורה ביקורתית בצירוף מבוא הערות ומקבילות‪ ,‬תל אביב‬
‫תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.158-172‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫י' דן‪ ,‬הספור העברי בימי הביניים‪ ,‬ירושלים ‪.1974‬‬
‫א' שנאן‪' ,‬דברי הימים של משה רבנו'‪ ,‬הספרות ‪ ,1977 ,24‬עמ' ‪.100-116‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫‪T. Rajak, ‘Moses in Ethiopia: Legend and Literature’, Journal of Jewish Studies 29, 1978, pp. 111-122.‬‬
‫‪A. Shinan, ‘Moses and the Ethiopian Woman: Sources of a Story in the Chronicles of Moses’, Scripta‬‬
‫‪Hierosolymitana 27, 1978, pp. 66-78.‬‬