הוצאות המיחשוב של הבנקים בישראל הן מהגבוהות בעולם יואב צור, יועץ אסט

‫הוצאות המיחשוב של הבנקים בישראל הן מהגבוהות בעולם ● יואב צור‪ ,‬יועץ‬
‫אסטרטגי ולשעבר מנהל הפיתוח בבנק לאומי‪ ,‬מסביר למה ומציע פתרונות‬
‫מודלים וחלופות להתמודדות*‬
‫מודל‬
‫תיאור‬
‫יתרונות‪/‬חסרונות‬
‫‪Re Hosting‬‬
‫העברת מערכות הליבה מהפלטפורמה‬
‫הקיימת )‪ (IBM MF‬לפלטפורמות פתוחות‬
‫תוך הסבה טכנית של שפת הפיתוח ובסיסי‬
‫הנתונים לפלטפורמה החדשה‪ .‬ללא שינוי‬
‫מהותי בשפת הפיתוח‪ ,‬בלוגיקה העסקית או‬
‫בממשק המשתמש‪ .‬ניתן לשקול גם הוצאת‬
‫השרתים והתשתית לאתר חיצוני תוך חיסכון‬
‫בשטח רצפה‪ ,‬תפעול‪ ,‬חשמל‪ ,‬מיזוג וכו‪.‬‬
‫חיסכון בכל הקשור לעלות תשתית‪ ,‬שדרוגי ותחזוקת‬
‫תוכנה‪/‬חומרה‪ ,‬עלות מוצרי צד ג' )כגון ‪ (CA‬ובמידת מה‬
‫גם עלויות כ"א ‪ -‬צוותי הפעלה ותשתיות‪ .‬ואופציונלית גם‬
‫בשטח רצפה‪.‬‬
‫בחלופה זו אין שינוי פונקציונאלי עסקי במערכות‬
‫וארכיטקטורת התוכנה נותרת זהה‪ ,‬כלומר אין שינוי מהותי‬
‫בזמני הפיתוח של דרישות עסקיות חדשות וצוותי הפיתוח‬
‫נותרים סדר גודל דומה לקיים‬
‫‪Re Design‬‬
‫עיצוב וחילול מחדש )‪ ( generation‬של‬
‫קוד התוכנה ע"י כלים ייעודיים‪ .‬קיימים‬
‫כיום מוצרים הטוענים ליכולת עיבוד של‬
‫שפות פיתוח מסורתיות דור שלישי )קובול‬
‫ודומותיה( ויצירת קוד חדש‪ ,‬מודרני וגרפי‪,‬‬
‫המאפשר תחזוקתיות מהירה ונוחה וע"י כך‬
‫לכאורה הקטנת צוותי פיתוח וקיצור זמני‬
‫תגובה לדרישות שינויים‪ .‬חלופה זו מחייבת‬
‫‪ POC‬קפדני והוכחת ישימות בתנאים‬
‫הספציפיים לבנק‪.‬‬
‫תחת הנחת הישימות )!( יושג חיסכון במשאבי הפיתוח‬
‫הנדרשים לבנק כמו גם קיצור מסוים בזמני תגובה לדרישות‬
‫ושיפור תחרותיות‪.‬‬
‫גם בחלופה זו אין שינוי פונקציונאלי עסקי במערכות‬
‫ובממשק המשתמש‪.‬‬
‫מאידך נוצרת תלות בסביבה חדשה לא סטנדרטית ושאינה‬
‫נהנית מקהיליית תמיכה ומפתחים בישראל‪ .‬אין ‪Echo‬‬
‫‪ system‬טכנולוגי זמין וכל עלות ההכשרה של צוות‬
‫העובדים כולל גיוסים חדשים תהיה ע"ח ובאחריות הבנק‪.‬‬
‫‪ Replacement‬החלפת מערכות הליבה שמפיתוח עצמי‬
‫במוצר‪/‬י ליבה בנקאיים מובילים המותקנים‬
‫במספר רב של בנקים בעולם‪ .‬ניתן ליישם‬
‫באתר הלקוח בגישת ‪ On Premise‬או‬
‫לחילופין באתר מרוחק במספר מודלים‪.‬‬
‫זהו כמובן הפתרון ההוליסטי‪ :‬שיתוף הידע ומשאבי ה‬
‫‪ D&R‬של ספק המוצר בין מאות בנקים בעולם יניב חיסכון‬
‫ניכר בהיקף צוותי הפיתוח הנדרש לתחזוקה‪ ,‬זמני תגובה‬
‫מהירים ושיפור עסקי – תהליכים‪ ,‬פונקציונליות וממשק‬
‫משתמש – לבנק‪.‬‬
‫מאידך זהו הפתרון המחייב בשנים הראשונות את ההשקעה‬
‫הגדולה ביותר‪ .‬אינו נטול סיכונים ומחייב דגש ובחינה של‬
‫משמעות התאמות‪ ,‬לוקליזציה‪ ,‬גיור ורגולציה מקומית‪.‬‬
‫‪Tactical‬‬
‫במסגרת המצב קיים‪ :‬תחזוקה עצמית עם‬
‫העדפה לשילוב פתרונות מדף נקודתיים‬
‫בפרויקטים חדשים כאשר רלוונטי וישים‬
‫מינימום סיכון ומינימום השקעה בטווח הקצר‬
‫אך המשך רמת ההוצאות וגידול ליניארי בהן כמו גם‬
‫מגבלות התחזוקה וזמני התגובה העסקית המתארכים –‬
‫ככל שחולף הזמן וסיבוכיות המערך וממשקיו מתרחבת‬
‫* ניתן לשלב בין החלופות במערכות שונות‬
‫של חברות כגון אמדוקס ו‪.LHS-‬‬
‫איפה הענן בכל הסיפור?‬
‫לתפישתי‪ ,‬סוגיית הענן הינה טקטית‬
‫והחלטה נגזרת‪ ,‬מסדר שני‪ ,‬לבחירה‬
‫האסטרטגית בין החלופות שמניתי‪ .‬לשימוש‬
‫בענן משמעויות בעיקר בהיבט התפעולי‬
‫והטכנולוגי ופחות בהיבט הבנקאי והיישומי‪.‬‬
‫יש אנליסטים ששמים דגש ראשוני על‬
‫נושא הענן בעת גיבוש האסטרטגיה‪ .‬להבנתי‪,‬‬
‫הסדר צריך להיות הפוך‪ .‬ראשית‪ ,‬בחירת‬
‫המודל היישומי‪-‬ארכיטקטוני והעסקי המיטבי‬
‫בראייה כוללת ולאחר מכן טקטיקת מימושו‪.‬‬
‫אסור להתבלבל‪ ,‬בבחינת "הזנב המכשכש‬
‫בכלב"‪.‬‬
‫יודגש כי טכנולוגית‪ ,‬ניתן ליישם את כל‬
‫החלופות במודל ענן‪ ,‬חלקי או מלא‪ ,‬ציבורי או‬
‫פרטי‪ .‬ההחלטה לגבי יישום החלופה הנבחרת‬
‫צריכה להתקבל על פי שיקולי עלות‪-‬תועלת‪,‬‬
‫אבטחת מידע וגידור סיכונים‪ .‬כמובן‪ ,‬היא‬
‫מחייבת אישור רגולטורי של בנק ישראל‪.‬‬
‫סיכום ומבט קדימה‬
‫קיימות דוגמאות לארגונים בישראל‬
‫שיישמו או מיישמים בימים אלה את‬
‫המודלים הללו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ביצעה חברת‬
‫הביטוח מגדל ‪ Re Hosting‬של מערכת הליבה‬
‫שלה לביטוחי חיים מפלטפורמה מבוססת‬
‫‪ IBM MF‬לסביבה פתוחה‪ ,‬מבוססת יוניקס‬
‫)‪ .(UNIX‬חברה פיננסית אחרת קידדה מחדש‬
‫את מערכות הליבה שלה בסביבת פיתוח‬
‫מודרנית אך ללא שינויי חומרה‪ ,‬לוגיקה‬
‫עסקית וממשק המשתמש‪.‬‬
‫במסגרתה יסבו החברות את בנק יהב‬
‫מפלטפורמת בנק הפועלים המסורתית‬
‫לחבילת מדף בנקאית של ‪ .TCS‬ההסבה‬
‫צפויה להימשך שנתיים ולאחר מכן כולל‬
‫ההסכם תפעול ותמיכה לעשור נוסף‪ .‬ככל‬
‫הידוע‪ ,‬על פי פרסומי הבנק‪ ,‬הפרויקט מבוצע‬
‫ללא תוספת עלות אל מול התשלומים‬
‫שמעביר בנק יהב לבנק הפועלים כיום‪ ,‬כאשר‬
‫החיסכון המושג בתפעול ותחזוקה אמור‬
‫לממן את עלות הפרויקט ומן הסתם‪ ,‬גם רווח‬
‫סביר לספקים‪.‬‬
‫חזקה על כל הבנקים בישראל שמתמודדים‬
‫ויתמודדו עם הסוגיות שהעליתי‪ ,‬כל בנק על פי‬
‫מצבו העסקי ותפיסתו האסטרטגית‪ .‬כנקודת‬
‫מוצא‪ ,‬כל החלופות הנן ולידיות לבחינה ואין‬
‫"פתרון בית ספר" שמכריע מראש לטובת אחת‬
‫מהן‪ ,‬אם כי ככל שבוחנים לטווח ארוך יותר‬
‫משתנה שקלול הקריטריונים להחלטה‪.‬‬
‫חשוב לבצע בחינה שכזו על ידי גוף‬
‫הטרוגני המשלב‪ ,‬יחד עם גורמי ה‪ ,IT-‬גורמים‬
‫עסקיים בכירים בבנק‪ ,‬היבטים רגולטוריים‬
‫וגורמי חוץ בעלי ידע ופרספקטיבה רלוונטית‪.‬‬
‫מודל ההחלטה צריך להיבנות אל מול‬
‫פונקציית המטרה ובהתייחס ליעד שמצופה‬
‫המהלך להשיג‪ .‬חשוב שהנהלת הבנק תגדיר‬
‫את אלה מראש – איכותית וכמותית‪ .‬המודל‬
‫צריך להיות רב שנתי )לפחות ‪ 10‬שנים(‬
‫ולשלב ‪ TCO‬מצרפי‪ ,‬תפעולי של יחידת‬
‫ה‪ IT-‬עם ניתוח ‪ ROI‬בנקאי מזווית החטיבות‬
‫העסקיות‪ ,‬וכמובן היבטי גידור סיכונים על ידי‬
‫יחידת ה‪ CRO-‬בבנק‪.‬‬
‫אני מעריך כי בשנים הקרובות‪ ,‬ואולי‬
‫כבר בהאצה במהלך ‪ 2015‬בהתכתבות עם‬
‫המדיניות הכלכלית והרגולציה שתסתמן‬
‫לאחר הבחירות‪ ,‬יתקבלו החלטות מהותיות‬
‫בבנקים בתחום זה‪ .‬נאחל לכולם בהצלחה‪.‬‬
‫* יואב צור‪ ,‬יועץ אסטרטגי ואיש עסקים‪.‬‬
‫המהלך המרתק ביותר המתרחש בימים‬
‫אלה בנושאי מערכות ליבה בנקאיות בישראל‬
‫הוא הפרויקט של טאטא ההודית )‪(TCS‬‬
‫בשיתוף ‪ HMS‬הישראלית בבנק יהב‪ .‬זהו‬
‫המודל הקלאסי של חלופת ה‪,Replacement-‬‬
‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬
‫‪71‬‬