עלון רמות מנשה

‫גליון מספר ‪1095‬‬
‫מרץ ‪ ,2015‬ערב פסח תשע"ה‬
‫"נלבישך שלמת בטון ומלט‪ ."...‬צילום מאת אליעזר פלד‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫בעריכת רינה טוכהנדלר‬
‫הערב לבלב כליל החורש ‪ /‬אורי גיסר‬
‫הָ עֶ ֶרב ִלבְלב ְכלִיל הַ ח ֶֹרׁש‬
‫אֹור ליל ׁשֶ ל י ָרחַ‬
‫וְזִיו ׁשֶ ל ׁשָ ָרב‬
‫הִ דְ לִיקּו תְ חּוׁשָ ה ׁשֶ ל עָ צְמָ ה‪.‬‬
‫הָ עֶ ֶרב צָמַ ח הָ ָאבִיב‬
‫ִב ְפ ִריחָ ה סְ ֻגלָה‬
‫ְׂשֹורה מְ חֻ דֶ ׁשֶ ת‬
‫ּו ִבב ָ‬
‫לְֹלא עַ ְלו ָה ׁשֶ ל י ֶֶרק‬
‫לְֹלא לְבּוש מְ י ֻתָ ר‬
‫הָ עֶ ֶרב פָ ַרח ְכלִיל הַ ח ֶֹרׁש‬
‫מּול ביתִ י‬
‫ּובִי ֹלא הָ י ְָתה הַ ׂשִ מְ חָ ה‬
‫ָאמַ ְרתִ י סְ תָ ם‬
‫"ׁשּוב ִלבְלב ְכלִיל הַ ח ֶֹרש"‬
‫ו ְֹלא י ָדַ עְ תִ י מַ ׁשְ מָ עּות‬
‫הַ דָ בָר‬
‫צילום‪ :‬פנצ'ו‬
‫הזמנה לכתיבה‬
‫שילחו לנו שירים‬
‫שילחו לנו הגיגים‬
‫שתפו אותנו במילים‬
‫ואם חלילה מתביישים‬
‫אפשר בעילום שם‬
‫אל תשאירו במגירות‪ ,‬על מדפים‬
‫שילחו כי זה מעניין ונעים‪.‬‬
‫אל לילך שמעוני עורכת העלונים או אל רינה ט‪ .‬שאוהבת שירים‪.‬‬
‫תודה!‬
‫‪1‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫חודש מרץ עבר‪ .‬נראה שזה היה חודש עמוס וסוער‪ ,‬חודש שהכל קרה בו‪ .‬חג פורים על שלל‬
‫מסיכותיו ומסיבותיו‪ ,‬פריחת תורמוסים‪ ,‬כביש גישה עמוס מטיילים ואביב נפלא‪ ,‬בחירות‬
‫סוערות במדינה‪ ,‬לידות רבות‪ ,‬חתונה אחת‪ ,‬ושני ארועים מרגשים כאן אצלנו ברוח‬
‫ההתנדבות והנתינה‪.‬‬
‫בכל פעם מרגש מחדש לקבל מצטרפים חדשים למעגל הכותבים‪ ,‬המתראיינים‪ ,‬המצלמים‬
‫והתורמים לעלון‪ .‬וכמובן משמח לקבל תגובות ומשובים מכל סוג‪.‬‬
‫בעבודה על איסוף החומר לא יכולתי שלא להבחין בהיעדר מסויים‪ .‬כמעט על כל ארועי‬
‫החודש נכתב בעלון‪ ,‬על אלו ועל רבים נוספים‪ .‬סיפורי כאב‪ ,‬אהבה‪ ,‬הצלחה‪ ,‬משפחה‪ .‬גם על‬
‫חג הפסח הקרב ובא‪ .‬ורק בנושא אחד‪ ,‬תוצאות הבחירות‪ ,‬נרשמה דממה‪ .‬לא שלא ביקשנו‪,‬‬
‫ולא שלא שאלנו‪ ,‬אבל אף לא אחד ממי שכתב ופנה לעלון‪ ,‬לא רצה לאמר דבר בנושא‪ .‬וכן‪,‬‬
‫לפעמים גם בבחירה שלא לאמר דבר‪ ,‬יש אמירה‪ .‬לעתים יש בכך אמירה משמעותית לא‬
‫פחות‪ .‬מתוך רצון בכל זאת לשקף את מה שהתרחש כאן החודש‪ ,‬ומבלי לנקוט עמדה‪,‬‬
‫בחרתי רק לפרסם את תוצאות ההצבעה בקיבוץ ‪ .‬תמונה מקומית של כאן ועכשיו‪ ,‬רמות‬
‫מנשה‪.2015 ,‬‬
‫שתהיה קריאה מעניינת ומהנה!‬
‫תוצאות הבחירות לכנסת – רמות מנשה ‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬
‫המחנה הציוני (אמת)‬
‫‪310‬‬
‫מרצ‬
‫‪158‬‬
‫יש עתיד‬
‫‪82‬‬
‫הליכוד (מחל)‬
‫‪19‬‬
‫עלה ירוק‬
‫‪17‬‬
‫כולנו (כחלון)‬
‫‪16‬‬
‫רשימות אחרות‬
‫‪17‬‬
‫בעלי זכות בחירה‬
‫‪780‬‬
‫סה"כ מצביעים‬
‫‪610‬‬
‫(‪)79%‬‬
‫‪2‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫גיורא רץ‬
‫אפריל מתחיל‪ .‬ניסן בלוח העברי‪ .‬וכמו בשירה של נעמי שמר "בניסן הונפו בכוח כל‬
‫החרמשים‪ ,"...‬השדות הירוקים סביבנו ירוקים יותר‪ ,‬מלאים ומניבים יותר מהשנים שעברו‬
‫והחרמשים המכניים (מקצרות התחמיץ) החלו את מלאכת הקציר‪ .‬חגיגת טבע אמיתית‬
‫באביב הקצר שלנו‪ .‬משפחת המצליבים בפריחתה הצהובה במלוא עוצמתה‪ ,‬ובימים אלו‬
‫צצים להם פרחי משפחת הסוככיים שיכסו בלובן פריחתם את המרחבים סביבנו‪ .‬כדאי מאד‬
‫לנצל את הימים היפים הללו ולספוג לתוכנו את צבעי הטבע הסובב אותנו טרם התייבשותו‬
‫עם בוא הקיץ הלוהט‪.‬‬
‫עברנו את פורים‪ .‬חגגנו אותו על פני שבועיים‪ .‬חג למבוגרים וחג לילדים‪ .‬שני אירועים שהוכנו‬
‫בהתנדבות מלאה בכוחות פנימיים שלנו‪ .‬חגיגה לעיניים‪ ,‬חגיגה לילדים ולהורים וכן‪ ,‬גם לנו‬
‫הסבים‪ .‬ברכות חמות למארגנים ולעושים במלאכה‪ ,‬מגיע לכם שאפו גדול‪ ,‬הרמתם רף גבוה‪.‬‬
‫בימים אלו אנו מקיימים אספות הסבר לתהליך שיוך הנכסים‪ .‬בקרוב נעשה זאת גם לגבי‬
‫שיוך דירות‪ .‬שני מהלכים אלו הם צעדי המשך חשובים בתהליך שינוי אורחות החיים של‬
‫הקיבוץ שתחילתו בשנת ‪ .2002‬למעשה‪ ,‬קיבלנו בעבר החלטות בנושאי השיוך‪ .‬בשניהם‬
‫התקדמנו מאד ואנו על סף מימוש‪ .‬אך בתנועה הקיבוצית החלו להתגבש תובנות שונות ביחס‬
‫לשיוכים אלו וראינו צורך לעצור מהלך‪ ,‬במטרה לבחון לעומק את התובנות שהתגבשו‪ .‬חשוב‬
‫לציין כי‪:‬‬
‫תובנות אלו התגבשו על סמך נסיון של קיבוצים אשר כבר יישמו את שני תהליכי השיוך‪.‬‬
‫בשניהם אין שינוי במהות אלא בדרך ובמנגנון היישום‪.‬‬
‫שני התהליכים באים לחזק את הקיבוץ כאגודה שיתופית חקלאית ואת חברי הקיבוץ החיים‬
‫בו‪.‬‬
‫חשוב לציין עוד כי עצירת התהליכים לצורך דיון מחודש לא גרמה כל נזק או הפסד‪ ,‬ההיפך‬
‫מכך‪ .‬התפתחויות בגופים חוץ קיבוציים‪ ,‬רמ"י ומשרד הכלכלה‪ ,‬מאלצות אותנו להאט ולחשוב‬
‫שוב במטרה לקבל החלטה שקולה ולהיות בטוחים בהחלטתנו‪ ,‬לאור כובד ההשפעה‬
‫העתידית בנושא שיוך ההון והדירות‪.‬‬
‫"שכונת הבנים" ו"שכונת ה – ‪ ."26‬מעתה ניתן שם ל – ‪ 26‬היחידות בהרחבה‪ .‬כניסתו של שי‬
‫גרוסמן לתפקיד היו"ר החדש‪ ,‬הביאה רוח אחרת וטובה לקידום התהליך‪ .‬לשי נסיון רב‬
‫בתחום הקליטה וההקמה של שכונות בנים‪ .‬אנו בונים מתווה ועל פיו נתקדם באכלוס הבתים‪.‬‬
‫מיד לאחר פסח נתכנס עם צוות המתכננים על מנת לאשר תכנית לבתים אלו‪ ,‬ובמקביל נאשר‬
‫‪3‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫בהנהלה את רשימת הזכאים לפי הסדר‪ .‬המטרה היא לפרוס בפני הזכאים את מלוא המידע‬
‫לקבלת החלטה‪ ,‬כל אחד באופן אישי‪ .‬כל החלטה של הנקלטים היא הרת גורל עבורם לאור‬
‫העלויות הגבוהות של הקמת בית‪ .‬בשכונת הבנים הוצאנו מכרז לקבלנים‪ .‬לכשנקבל את‬
‫התשובות נדע את עלויות הבניה האמיתיות במטרה לקדם את המהלך‪.‬‬
‫שני מהלכים אלו הם במסגרת תהליכי קליטה ברוכים לקיבוץ ולמעשה התגבשות המאמצים‬
‫לקליטת בנים הנעשים לאורך שלוש השנים האחרונות‪.‬‬
‫אני מקווה כי העלון יצא לפני חג הפסח‪ .‬ובכל מקרה אומר כי בשנים האחרונות נחוג אצלנו‬
‫חג פסח לתפארת המאורגן ביוזמה פרטית נהדרת ובהתנדבות של חבורה צעירה שרואה‬
‫חשיבות גבוהה בחג קיבוצי‪" ,‬שבת אחים גם יחד" גם בעידן הקיבוץ המופרט‪ .‬ועל כך‪ ,‬קבלו‬
‫את ברכתנו והערכתנו המלאה לארגון‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתקיים חג העומר‪ ,‬שהוא חקלאי במהותו‬
‫ושומר על מסורת חקלאית של הקיבוץ‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬אפרד הפעם באיחולי חג אביב שמח‪ ,‬ניצול נכון של חופשת החג עם הילדים והנאה‬
‫גדולה מאביב נהדר באזור היפה שלנו‪ .‬מכל הארץ באים לחוות ולהנות מהמקום בו אנו חיים‬
‫ואוהבים לאורך כל חיינו‪.‬‬
‫סדר קיבוצי‪ .‬צילום‪ :‬פנצ'ו‬
‫‪4‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫שמעה וכתבה ‪ -‬יונה גור‬
‫כשקבעתי עם מרים שניפגש ותספר לי את סיפור חייה‪ ,‬אמרתי לעצמי שטוב יהיה להרחיק‬
‫עד דרום אמריקה‪ ,‬אל ניחוחות אחרים ורקע חיים אחר‪ .‬גיליתי שהכאב האנושי‪ ,‬כח‬
‫ההשרדות והאהבה חוצים ימים ויבשות‪ .‬סיפור ילדותה של מרים עצוב‪ .‬אני מקווה שחשיפת‬
‫הדברים מאפשרת גם שחרור ממטען פנימי של עשרות שנים‪.‬‬
‫מרים נולדה כמריה‪-‬כרמן לפני שבעים שנה‪ ,‬בכפר קטן ועני‪ ,‬קרוב לסנטיאגו דה צ'ילה‪.‬‬
‫אמה היתה איטלקייה עם שורשים ספרדיים ואביה היה אינדיאני‪ .‬אמה החליטה לגדל את‬
‫הילדה כאם חד הורית‪ ,‬אך משום שהיתה צריכה להתפרנס‪ ,‬השאירה את הילדה אצל הוריה‪.‬‬
‫הם אלה שגידלו אותה עד גיל שבע‪ ,‬בעוני מחפיר‪.‬‬
‫כשהיתה מריה‪-‬כרמן בת שבע‪ ,‬נישאה אמה ולקחה איתה את הילדה‪ .‬הן עברו לחיות‬
‫בסנטיאגו‪ ,‬בשכונה חקלאית‪-‬עניה‪ ,‬ושם התחילה ללמוד בבית ספר‪.‬‬
‫לבית הספר היתה הולכת ברגל כשלושה קילומטר לכל כיוון‪ ,‬עם אבוקדו וחבוש‪.‬‬
‫החיים החדשים לא היו טובים‪ .‬הבעל של אמה היה אדם קשה ורע‪.‬‬
‫באופטימיות של ילדה בנתה לעצמה מרים סיפור פנימי על מלאך טוב ששומר עליה ומציל‬
‫אותה מכל רע‪.‬‬
‫בגיל ‪ 14‬הופסקו לימודיה‪ ,‬והיא נשלחה להיות משרתת בבית של עשירים‪ ,‬כדי לעזור‬
‫בפרנסת המשפחה‪ .‬שם למדה כל מה שלימים הפליאה בכשרונותיה‪ :‬לבשל‪ ,‬לתפור‪ ,‬לנקות‪,‬‬
‫לשזור פרחים‪.‬‬
‫באחד מימי החופשה מהעבודה הלכה עם חברות לבריכה‪ .‬היה שם בחור‪ ,‬עשר שנים מבוגר‬
‫ממנה‪ .‬שמו היה ליאופולדו‪ .‬כך התחילה החברות ביניהם‪ .‬הוא היה ממשפחה יהודית טובה‪.‬‬
‫בתחילה קיבלו אותה יפה‪ ,‬אך כשהבינו שהקשר שלהם מתחזק עשו הרבה מאמצים להפריד‬
‫ביניהם‪ .‬גם המשפחה שלה לא קיבלה את הקשר הזה‪ .‬היא החליטה להעלם וברחה‬
‫מהמשפחה בה עבדה למשפחה אחרת‪ .‬לא השאירה סימן חיים‪ .‬ליאופולדו חיפש אותה‬
‫שלושה חודשים‪ ,‬עד שמצא‪ .‬ואז היא אמרה לעצמה‪ :‬גבר שככה אוהב צריך להיות לכל‬
‫החיים‪.‬‬
‫בגיל ‪ 18‬התחתנה‪ .‬היא ידעה שהוא חולה לב‪ .‬משפחתו דאגה שתדע‪ ,‬כך חשבו שלא תירצה‬
‫להתחתן איתו‪ .‬באהבתה הגדולה החליטה להביא לו מהר מהר ילדים‪ ,‬שיספיק להנות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫הם עברו לחיות בבית אביו (אמו נפטרה‬
‫עוד קודם לכן מהתקף לב)‪ ,‬אך האב‬
‫החליט למכור את הבית והם נשארו זוג‬
‫צעיר ללא בית‪ .‬הם עברו לצפון צ'ילה‪,‬‬
‫לעבוד בלונה פארק‪ ,‬בבעלותו של חבר‬
‫של ליאופולדו‪ .‬שם נולדה הבת הבכורה‪.‬‬
‫מחשבות על שינוי הובילו אותם לישראל‬
‫ב ‪ .1965‬לקיבוץ של אחיו הגדול של‬
‫ליאופולדו‪ ,‬אליאס‪ .‬אז היו כבר משפחה‬
‫עם שלושה ילדים‪.‬‬
‫אשה צעירה בת עשרים‪ ,‬חצי אינדיאנית‪,‬‬
‫קתולית‪ ,‬מגיעה לחיות בישראל‪ ,‬בקיבוץ‬
‫של חינוך משותף‪ .‬היא היתה מעין ילדת‬
‫פרחים‪ .‬הולכת יחפה‪ ,‬עם שמלות רחבות‬
‫ושיער פזור‪ .‬נאיבית‪ .‬מאושרת‪ .‬מאז היא‬
‫מרים‪ .‬עשרים שנים מאושרות חיה עם‬
‫ליאופולדו עד שנפטר ב‪.1985 -‬‬
‫למרים ארבעה ילדים ושבעה נכדים‪.‬‬
‫היא אישה שמחה‪ .‬אופטימית‪ .‬כל חייה בקיבוץ ועד היום היא תורמת באהבה לקהילה‪ .‬עבדה‬
‫במכבסה‪ ,‬בחינוך ושנים רבות כשפית של המטבח בקיבוץ‪ ,‬בישלה יום יום וגם בחגים‬
‫ובאירועים‪ ,‬עבדה במרכולית עד שיצאה לפנסיה‪ .‬ארגנה חתונות רבות‪ ,‬מהאוכל ועד הפרחים‬
‫והזר לכלה‪ ...‬במשך שנים הכינה תלבושות להצגות מקומיות וללהקת המחול של המועצה‪,‬‬
‫והיום היא מתנדבת בבית רקפות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫בני המשפחה‪ :‬אשר עובד כגנן‪ ,‬ליהי עובדת כמהנדסת תוכנה באינטל חיפה‪ .‬הם גרים‬
‫בקיבוץ בשכונת נופים‪ .‬ליהי גרה כאן מאז שנולדה ואשר הצטרף לפני ‪ 19‬שנים‪ .‬לאשר וליהי‬
‫שלושה ילדים‪ :‬יערה תלמידת כיתה א‪ ,‬שחר תלמידת כיתה א‪ ,‬ועומר בגן סהר‪.‬‬
‫מדוע בחרתם בשמות הילדים האלה? את השם שחר ליהי בחרה באחד מטיולי המדבר‬
‫בתיכון‪ .‬שחר במדבר הוא הדבר הכי יפה ואופטימי‪ ,‬וידעתי שככה יקראו לבן או הבת‬
‫הראשונים שלי‪ .‬את השם יערה בחרנו מכיוון ששנינו מאוד אוהבים את שיח "יערת דבש"‪.‬‬
‫שתלנו אותו בכל בית שגרנו בו בקיבוץ (והיו הרבה כאלה‪ .)...‬כשליהי היתה בהריון הריח של‬
‫הפרחים היה כל כך טוב‪ ,‬שהחלטנו לקרוא ככה לבת שלנו‪ .‬עומר‪ ,‬הוא פשוט שם יפה‪ ,‬עם‬
‫משמעות שקשורה מאוד באדמה ובראשוניות‪.‬‬
‫איך הגעתם לכאן וכיצד נפגשתם? ליהי נולדה כאן‪ ,‬ואשר הגיע ברגל מאתיופיה‪ .‬נפגשנו‬
‫במסיבת ריקודים בטרמינל‪ .‬אשר הספיק לעבור בדרך הרבה תחנות‪ :‬אתיופיה‪ ,‬סודן‪ ,‬עתלית‪,‬‬
‫עפולה‪ ,‬אילת‪ ,‬מרום גולן‪ ,‬עין השופט‪ ,‬רמת השופט והסוף הטוב (בינתיים) ‪ -‬רמות מנשה‪.‬‬
‫כשאשר היה במב"ח בעין השופט‪ ,‬ליהי היתה בי"ב וכך הם נפגשו‪.‬‬
‫בסולם מ‪ 1-‬עד ‪ 10‬כמה אתם מרוצים מחייכם כאן ? ‪ – 9‬כי שום דבר לא מושלם‪ ...‬אנחנו‬
‫אוהבים את המקום‪ .‬אנחנו חמולה גדולה כאן‪ ,‬שתי המשפחות שלנו חיות כאן‪ .‬כיף גדול לגדל‬
‫‪7‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫ילדים בחבורה‪ .‬אנחנו נהנים מהאזור היפה והקלות שבלצאת לטבע‪ .‬לדעתנו‪ ,‬הקיבוץ‬
‫המופרט הוא שילוב טוב של קהילה ששואפת לשיווין הזדמנויות ונותנת חופש ופרטיות‬
‫לחברים בה‪.‬‬
‫מה אתם הכי אוהבים ברמות מנשה? את האנשים ואת הפריחה בחורף‪.‬‬
‫מה הייתם רוצים שישתנה? מה חסר כאן? היינו שמחים אם היו אזורי מפגש ומתקני‬
‫משחקים בשכונות (לדוגמה‪ ,‬בנופים)‪.‬‬
‫מה הדבר הכי "רמות מנשקי" בעיניכם? "תרבות המרפסות"‪ :‬כמישהו יושב במרפסת‪,‬‬
‫אפשר פשוט להצטרף לקפה‪.‬‬
‫מה התחביבים שלכם? אשר אוהב הליכות בשטח וליהי רכיבה על אפניים וריצה‪.‬‬
‫מה אתם עושים בשבתות? בחורף בעיקר מטיילים‪ ,‬בקיץ בבריכה או בים‪.‬‬
‫האם יש לכם המלצות לסרט או לספר שקראתם לאחרונה? שבע אימהות של יוכי ברנדס‪.‬‬
‫פרשנות מעניינת של סיפורי נשים בתנ"ך‪ .‬כתיבה מרתקת וזורמת‪.‬‬
‫איזו תוכנית טלוויזיה אתם לא מפסידים? אין כזאת‬
‫השלימו‪ :‬מסתכלים על המציאות הישראלית וחושבים לעצמנו ש‪ ....‬גב האומה מתארים‬
‫את זה הכי טוב‪.‬‬
‫ספרו משהו מעניין שלא יודעים עליכם‪ :‬אחרי החתונה נסענו לטיול שורשים באתיופה‪.‬‬
‫פגשנו את אבא של אשר‪ ,‬שלא היה איתו בקשר במשר ‪ 20‬שנה‪ .‬הוא גר בכפר מרוחק ‪ 3‬ימי‬
‫הליכה מהמקום הקרוב ביותר שאליו ניתן להגיע בתחבורה כלשהי ושבו לא ידעו על קיומו של‬
‫האדם הלבן‪ .‬המשפחה שלו אירחה אותנו בהמון אהבה וחום‪.‬‬
‫חלומות לעתיד‪ :‬להמשיך להנות מהמשפחה‪ .‬לטייל עם הילדים באפריקה‪ .‬שלום במזרח‬
‫התיכון‪.‬‬
‫מסר לסיכום‪ :‬רמות מנשה מרכז העולם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫עם משפחת בנימין על ניהול המרכול המקומי – לילך ערמוני שמעוני‬
‫לפני כמעט שלוש שנים קיבלה משפחת בנימין לידה את ניהול המרכול (או הכלבו) בקיבוץ‪.‬‬
‫מאז עבר המקום תהפוכות ושינויים‪ ,‬והעסק המשפחתי גייס אליו את כל המשפחה כולה‪.‬‬
‫רצינו לשמוע מעט על החוויה של ניהול עסק משפחתי בתוך הקיבוץ‪ ,‬עסק אשר משרת‬
‫בעיקר את תושבי המקום‪.‬‬
‫מעגל נסגר – מעגל נפתח‬
‫שלמה הגיע לקיבוץ מחיפה בגיל ‪ 13‬עם חברת הנוער "שלהבת"‪ .‬טינה הגיעה לקיבוץ בגיל‬
‫‪ 18‬כמתנדבת משבדיה‪ .‬כאן הם נפגשו‪ ,‬הקימו את ביתם וילדו את שלושת ילדיהם‪ ,‬אליטום‪,‬‬
‫בן ואן‪ .‬טינה עבדה שנים רבות ברפת וכשנולדו הילדים היא עברה לניהול הכלבו (או שמא‬
‫היה זה המרכול?)‪ .‬עם המעבר להפרטה טינה החליטה לעבור לחינוך ועבדה שם כ‪12-‬‬
‫שנים‪ .‬באותו הזמן‪ ...‬שלמה ניהל במשך ‪ 20‬שנה את מועדון הטרמינל‪ ,‬שנסגר לפני ‪ 4‬שנים‪.‬‬
‫במשך שנה שלמה היה מובטל‪ .‬המכרז על ניהול המרכול הגיע עבורם בדיוק בזמן‪ .‬זה נראה‬
‫פתרון טוב עבור שלמה שחיפש שינוי‪ ,‬והזדמנות עבור שניהם לעבוד ביחד‪.‬‬
‫למרות שטינה עבדה כבר בכלבו בעבר‪ ,‬ההתחלה לא היתה פשוטה‪ .‬הספקים השתנו‪,‬‬
‫העבודה עם המחשב היתה חדשה‪ ,‬אבל טינה היתה נחושה להצליח ולהתמודד‪ ,‬ועם הזמן‬
‫למדה להכיר מחדש את המקום על בוריו‪.‬‬
‫החזון והמציאות‬
‫הגשת המכרז דרשה מטינה ושלמה לנסח את החזון והתפיסה הניהולית שלהם בנוגע‬
‫למרכול‪ .‬הם ערכו מחקר בין קיבוצים שונים כדי להכיר תפיסות שונות לניהול הכלבו‪ .‬רעיונות‬
‫קמו ונפלו‪ ,‬כמו אפיית מאפי בוקר או מעדניית נקניקים במשקל‪ .‬בסופו של דבר הם ניסחו‬
‫מספר יעדים שנראו להם חשובים‪ :‬הגדלת המבחר של המוצרים‪ ,‬הוזלת סל הקניות‪ ,‬הארכת‬
‫שעות הפתיחה והצעת מגוון נוסף של שרותים כמו הכנת סנדביצ'ים וביצוע משלוחים‪.‬‬
‫עם קבלת המכרז הם נכנסו למרכול במלוא המרץ‪ ,‬נחושים לעמוד ביעדים שהציבו לעצמם‪.‬‬
‫מיד עם כניסתם הם ערכו במרכול שינויים מבניים‪ .‬חלקם נועדו להנגיש יותר את המוצרים‪,‬‬
‫וחלקם בשל החלפת המקררים הישנים בחדשים לצורך הקטנת עלויות‪ .‬הם מיסדו את שוק‬
‫הירקות בימי חמישי שמאפשר הנחה של ‪ 50%‬בקניית ירקות ופירות מעל קניה של ‪ 50‬ש"ח‪.‬‬
‫הם התחילו לערוך משלוחים לחינוך‪ ,‬וכיום החינוך רוכש את המוצרים בעיקר דרכם‪ .‬בהמשך‬
‫התחילו לפתוח את המרכול גם בשבתות‪ ,‬ולשמחתם הסתבר שענו על צורך חשוב של אנשי‬
‫‪9‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫רמות מנשה‪ .‬עם הזמן למדו גם מה אנשים קונים ומה לא‪ ,‬ולאט לאט התאימו את מגוון‬
‫המוצרים לדרישות התושבים‪.‬‬
‫אך לא בכל היעדים ניתן לעמוד‪ .‬די מהר הסתבר שהרעיון להוריד מחירים אינו מציאותי מול‬
‫ההוצאות ולנוכח היקף קהל הלקוחות‪ .‬לכלבו הקיבוצי יש קהל לקוחות קבוע‪ ,‬אשר אינו יוצא‬
‫מחוץ לקיבוץ‪ ,‬ועורך בו את כל הקניות‪ .‬זהו קהל יחסית מצומצם‪ ,‬ועבורו יש צורך להחזיק‬
‫מלאי ומגוון שיענו על כל הצרכים‪ .‬יתר הלקוחות נעזרים בכלבו להשלמות‪ ,‬לפעמים חסר‬
‫חלב‪ ,‬חסר לחם‪ ...‬או בשביל ממתק‪ ,‬שהילדים קונים בדרך הביתה‪ .‬את יתר הקניות רב‬
‫האנשים עורכים בסופרמרקטים בחוץ‪ ,‬ושם ללא ספק המוצרים זולים יותר‪ .‬הצורך להחזיק‬
‫מגוון מספק של מוצרים‪ ,‬אך בכמויות קטנות יחסית‪ ,‬לא מאפשר להוריד מחירים כפי שהיו‬
‫רוצים‪.‬‬
‫היזמות נשארת במשפחה‬
‫מאז שטינה ושלמה לקחו על עצמם את ניהול המרכול‪ ,‬כל המשפחה התגייסה לטובת העניין‪.‬‬
‫אליטום‪ ,‬שהשתחרר לפני שנה‪ ,‬עובד יחד איתם ובמקביל פתח עם חבר קו של סנדביצ'ים‪,‬‬
‫אותם הוא מוכר למפעלים באזור‪ .‬בן וחברתו החיילים‪ ,‬נותנים כתף בהתאם ליכולתם‪ ,‬ואן‬
‫עובדת אחרי הצהריים‪ .‬גם בני נוער רבים‪ ,‬לפני ואחרי צבא‪ ,‬עובדים בכלבו ומרחיבים את‬
‫המעגל המשפחתי‪.‬‬
‫טינה מספרת שההזדמנות לעבוד עם הילדים מאוד משמחת‪ ,‬כי היא מקרבת ומאפשרת‬
‫הרבה זמן ביחד‪ .‬טינה ושלמה מקפידים על חלוקת תפקידים ביניהם‪ .‬לכל אחד מהם יש את‬
‫הספקים מולם הוא עובד‪ ,‬שלמה אחראי על כל הציוד והתפעול וטינה אחראית על העבודה‬
‫המשרדית‪ ,‬בעזרתה הנאמנה של נגה לוי‪ .‬ולמרות חלוקת התפקידים‪ ,‬העבודה המשותפת‬
‫בזוג אינה תמיד פשוטה‪ .‬ההתחלה בעיקר לא היתה קלה‪ ,‬כשהבנים לא היו זמינים ולא רצו‬
‫לקחת עובדים כדי לחסוך בעלויות‪ ,‬הם מצאו עצמם עובדים יחד ימים כלילות‪ .‬עם הזמן הם‬
‫למדו לתת מרווח נשימה זה לזה‪ ,‬והעזרה של הילדים בעסק גם היא תרמה לשיפור‪.‬‬
‫ואם לא די בניהול הכלבו‪ ,‬נראה שידם של הבנימינים בכל‪ .‬עד לא מזמן ערכו את ארוחות ליל‬
‫שישי בבישולו של מאיר‪ ,‬בימי רביעי הם בפיצה דלקיבוץ‪ ,‬ואין חג ברמות מנשה בלי דוכני‬
‫הפיצה והנקניקיות שלהם‪ .‬משפחה של יזמים עם מרץ בלתי נדלה‪.‬‬
‫סיכום ביניים‬
‫בסה"כ‪ ,‬אומרת טינה‪ ,‬אנחנו שמחים על הבחירה לנהל את הכלבו‪ .‬אנחנו חושבים שמרכול‬
‫הוא מוסד חשוב בקיבוץ‪ ,‬ללא קשר למי שמנהל אותו‪ .‬חשוב שלתושבי המקום‪ ,‬הותיקים‬
‫והצעירים‪ ,‬יהיה מקום לקנות את כל סל המוצרים שלהם‪ .‬אנחנו רואים גם כמה אנשים שבעי‬
‫רצון מהמקום ומקבלים הרבה פרגון ומילים חמות‪ .‬וזה מחמם את הלב‪.‬‬
‫ואנחנו קוראים לכולם‪ :‬בואו לקנות במרכול המקומי!‬
‫‪10‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫יוסף בן משה‬
‫פרט לראש השנה ויום הכיפורים‪ ,‬מתיימרים החגים היהודיים לשדר מסר היסטורי כביכול‪.‬‬
‫הפעם‪ ,‬ובהתחשב בתקופה זו של השנה‪ ,‬אכתוב על שני החגים ביניהם אנחנו נמצאים‪:‬‬
‫פורים ופסח‪ .‬מבחינת המחקר‪ ,‬הסיפורים של שני החגים האלה לא היו‪ ,‬אלא נבראו מטעמים‬
‫אידיאולוגיים‪ .‬פורים מסמל את "היהודי" החי ב"תפוצות"‪ ,‬אינו מתבולל בגויים שבסביבתו‬
‫ובכל זאת הוא השולט במקום והגויים מפחדים מכוחו‪ .‬לעומתו – פסח מסמל את המאבק של‬
‫"העברי" שנאלץ להגר לארץ אחרת‪ ,‬שם הוא חווה אפליה ודיכוי‪ ,‬ומנהל מאבק עיקש‪ ,‬ואף‬
‫אלים‪ ,‬כדי לשוב לכנען "המובטחת"‪.‬‬
‫פורים‬
‫זה סיפור על אדם בשם מָ ְרדֳּ כָי‪ ,‬יהודי בחצרו של מלך פרס‪ ,‬אֲ חַ ׁשְ ורֹוׁש‪ ,‬שאימץ כבת את‬
‫אחייניתו אֶ סְ תר‪ ,‬שהתייתמה בילדותה‪ ,‬וגידל אותה‪ .‬אבל הדוד לא מסתפק בגידול אחייניתו‪,‬‬
‫אלא גם לוקח אותה לאישה‪ ,‬בהתאם למצוות היהדות‪ .‬בהמשך‪ ,‬מחליט מָ ְרדֳּ כָי למסור את‬
‫אחייניתו‪-‬אשתו לזרועותיו של מלך אֲ חַ ׁשְ ורֹוׁש‪ ,‬תוך הסתרת מוצאה היהודי‪.‬‬
‫כנראה מתוך שכרון כוח‪ ,‬הרי אשתו היתה גם אשת המלך‪ ,‬מסרב מָ ְרדֳּ כָי לכרוע ברך‬
‫ולהשתחוות‪ ,‬לפי כללי‪-‬הטכס של הממלכה‪ ,‬בפני ראש השרים של המלך‪ ,‬הָ מָ ן‪ .‬התנהגותו‬
‫יוצאת הדופן של מָ ְרדֳּ כָי מרגיזה מאוד את הָ מָ ן‪ ,‬וזה מחליט להרוג את מָ ְרדֳּ כָי‪ .‬אדם כלשהו‪,‬‬
‫שזהותו אינה ידועה‪ ,‬מייעץ לו שלא להסתפק במָ ְרדֳּ כָי אלא להרוג גם את "עַ ם מָ ְרדֳּ כָי"‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫הָ מָ ן מתייצב בפני אֲ חַ ׁשְ ורֹוׁש ומספר לו על עם מפוזר בין כל העמים‪ ,‬שאינו מתנהל ככל עם‬
‫ועם‪ ,‬ואינו מכבד את החוק של המלך ולכן צריך להשמיד אותו לפני שיהרוס את הממלכה‪.‬‬
‫בעקבות זאת‪ ,‬אֲ חַ ׁשְ ורֹוׁש נותן להָ מָ ן את ברכת הדרך להתחיל בהשמדת כל היהודים‪.‬‬
‫הידיעה על כוונת הָ מָ ן מגיעה לאוזניו של מָ ְרדֳּ כָי‪ ,‬והוא מחליט להפעיל את הנשק ה"סודי"‬
‫שלו‪ ,‬אֶ סְ תר‪ .‬הוא מבקש ממנה להופיע בפני המלך‪ ,‬ולהצהיר שהיא יהודייה ושאדם נבזה‬
‫בשם הָ מָ ן רוצה להרוג את הדוד שלה מָ ְרדֳּ כָי ואת כל העם שלה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬היא‬
‫משכנעת את המלך לא רק לבטל את הגזרה ‪ -‬אלא גם להתיר ליהודים לתפוס את הָ מָ ן‬
‫ולתלות אותו על העץ שהיה מיועד למָ ְרדֳּ כָי‪ .‬אבל לא רק את הָ מָ ן הורגים היהודים ‪ -‬גם עשרת‬
‫בניו נרצחים ב"מַ כַת‪-‬חֶ ֶרב"‪ .‬אֶ סְ תר‪ ,‬שכנראה אינה מסתפקת בכך‪ ,‬מבקשת ‪ -‬ומקבלת ‪ -‬את‬
‫רשות המלך להתעלל בגופות הילדים ולתלות אותם על עץ‪ .‬במגילה מסופר כי בשושן הבירה‬
‫הרגו היהודים ביום אחד ‪ 500‬איש‪ ,‬וביום אחר ‪ .300‬ובשאר מדינות המלך הרגו ‪ 75000‬איש‪,‬‬
‫מיד ו ְ ַל ֲ‬
‫ה ְ‬
‫הר ֹג ּו ְל ַא ֵּבד ֶאת‪ָּ -‬כל‪ֵּ -‬‬
‫ש ִ‬
‫אישה וטף כפי שהיה כתוב וחתום "בְטַ בַעַ ת הַ מֶ לְֶך"‪ְ " :‬ל ַ‬
‫חיל ַעם‬
‫‪11‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫א ֶ‬
‫מקֹום ֲ‬
‫מ ִדינָּה ּו ְב ָּכל‪ִ -‬עיר ו ָּ ִעיר‪ְ ,‬‬
‫מ ִדינָּה ּו ְ‬
‫שים‪ּ " ."...‬ו ְב ָּכל‪ְ -‬‬
‫ּו ְ‬
‫טף וְנ ָּ ִ‬
‫ה ָּצ ִרים א ָֹּתם‪ַ ,‬‬
‫מ ִדינָּה ַ‬
‫שר ְד ַבר‪-‬‬
‫תי ַ ֲ‬
‫מ ְ‬
‫ש ֶ‬
‫מ ְ‬
‫ש ְ‬
‫ה ֶ‬
‫הָא ֶרץ‪ִ ,‬‬
‫מי ָּ‬
‫מ ַע ֵּ‬
‫תה וְיֹום טֹוב; ו ְ ַר ִבים ֵּ‬
‫ששֹון ַליְהּו ִדים‪ִ ,‬‬
‫מ ָּחה ו ְ ָּ‬
‫מגִי ַע‪ִ ,‬‬
‫מ ֶלְך ו ְ ָּדתֹו ַ‬
‫ַ‬
‫ה ִדים (לא‬
‫היְהּו ִדים‪ֲ ,‬ע ֵּלי ֶ‬
‫מתגיירים – נעשים ידידי היהודים‪ ,‬י‪.‬ב‪.‬מ‪--).‬כִי‪-‬נ ָּ ַפל ַפ ַחד‪ַ -‬‬
‫הם"‪.‬‬
‫עורכי "הפרוטוקולים של זקני ציון" לא היו יכולים לכתוב סיפור אנטישמי טוב יותר‪.‬‬
‫פסח‬
‫כאן‪ ,‬בניגוד לפורים‪ ,‬לא מדובר ביהודים‪ ,‬אלא בעברים שהיגרו למצרים בחיפוש אחרי שטחי‬
‫מחייה‪ ,‬ובשלב מסוים נקלעים לחיי שעבוד ודיכוי‪ .‬ואז קם לעברים מנהיג‪ ,‬שמו מ ֹׁשֶ ה‪ ,‬שבא‬
‫דווקא מחצרו של מלך מצרים אך אינו יכול להיות אדיש לסבלם של המדוכאים‪ .‬כאשר הוא‬
‫רואה שמנהל עבודה מצרי מכה פועל עברי הוא הורג את המצרי‪ .‬אבל מ ֹׁשֶ ה לא מסתפק‬
‫בתגובה זו‪ ,‬אלא מבקש לארגן את העם כדי לצאת מארץ הדיכוי וההשפלה לארץ המובטחת‪.‬‬
‫פַ ְרע ֹה‪ ,‬כך התואר של מלך מצרים‪ ,‬אינו מסכים לשחרר את העברים‪ .‬בתגובה‪ ,‬נוקט מ ֹׁשֶ ה‬
‫באמצעים אלימים ומכה את המצרים בתשע מכות קשות‪ :‬דם‪ ,‬צפרדע‪ ,‬כינים‪ ,‬ערוב‪ ,‬דֶ בֶר‪,‬‬
‫שחין‪ ,‬ברד‪ ,‬ארבה וחושך‪ .‬אלא שסידרת הפיגועים הסביבתיים והכלכליים הקשים האלה‬
‫אינה משכנעת את פַ ְרע ֹה להיכנע ולהרשות לעברים לשוב לארצם‪ .‬לכן‪ ,‬מחליט מ ֹׁשֶ ה להנחית‬
‫את המכה האולטימטיבית ‪ -‬מכת הבכורות‪ .‬מכה רצחנית‪ ,‬בשם אלוהים‪ ,‬בחפים מפשע‪ ,‬כולל‬
‫א ֶ‬
‫ש ִבי ֲ‬
‫ה ְ‬
‫שר ְב ֵּבית ַ‬
‫הי ֵֹּשב ַעל‪-‬כִ ְסאֹו‪ַ ,‬עד ְבכֹור ַ‬
‫מ ְבכ ֹר ַפ ְרע ֹה ַ‬
‫תינוקות‪ִ " :‬‬
‫הבֹור (בית סוהר‪ ,‬יב‪.‬מ‪;).‬‬
‫מ ְצ ַריִם‪ ,‬ו ַ ְ‬
‫ת ִ‬
‫מה‪ .‬וַי ָּ ָּקם ַפ ְרע ֹה ַלי ְ ָּלה‪ ,‬הּוא ו ְ ָּכל‪ֲ -‬ע ָּב ָּדיו ו ְ ָּכל‪ִ -‬‬
‫ה ָּ‬
‫וְכ ֹל‪ְ ,‬בכֹור ְב ֵּ‬
‫הי ְצ ָּע ָּקה גְד ֹ ָּלה‪,‬‬
‫א ֶ‬
‫אין ַביִת‪ֲ ,‬‬
‫שם ֵּ‬
‫אין‪ָּ -‬‬
‫שר ֵּ‬
‫מ ְצ ָּריִם‪ :‬כִי‪ֵּ -‬‬
‫ְב ִ‬
‫מת"‪ .‬רק אז מסכים פַ ְרע ֹה לשחרר את העברים‪.‬‬
‫נשאלת כאן שאלה קשה‪ :‬האם רצח בכוונת תחילה ‪ -‬של תינוקות או חפים מפשע אחרים ‪-‬‬
‫גם כאשר נעשה בשם אלוהים‪ ,‬הוא אמצעי לגיטימי במלחמת שחרור של עם מושפל ומדוכא?‬
‫האם אנחנו יכולים להגיד שהמבצעים אינם טרוריסטים מתועבים אלא לוחמי חופש? אני‬
‫משאיר את התשובה לקהילה שלנו‪ ,‬ואולי יום אחד יתארגן דיון בסוגיה זו‪ .‬מה שבטוח‪,‬‬
‫לדעתי‪ ,‬הוא שאין לחגוג אכזריות כזו‪ .‬צריך להסיר את אזכור "המכות" והחגיגה סביבן מליל‬
‫הסדר‪.‬‬
‫חג זה דבר יפה‬
‫מוטב שנחגוג את פורים כקרנבל‪ ,‬ואת פסח כחג האביב‪ .‬כחוויות פשוטות וטבעיות‪ .‬הגיע‬
‫הזמן לזנוח את הנרטיבים האכזריים ואת המסרים שעולים מהם‪ .‬חג הוא דבר יפה‪ .‬הוא צורך‬
‫אנושי‪ ,‬ויש לחגוג אותו באהבה‪ ,‬ולא בשנאה‪ .‬בהכללה‪ ,‬ולא בהדרה‪ .‬כך חשב גם חוזה‬
‫המדינה‪ ,‬תיאודור הרצל‪ ,‬שגיבור ספרו "אלטנוילנד" מזמין את הערבי המוסלמי ממרכז‬
‫הכרמל ואת הכומר הנוצרי מציפורי להצטרף אליו לחגוג את הפסח בטבריה‪.‬‬
‫חג אביב שמח לכולנו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫מתוך "בפיתולי הדרך" מאת לאו פלטאו‪.‬‬
‫"על אף שהיום אנו חוגגים את סדר‪-‬פסח בצורה מכובדת‪ ,‬אי אפשר לשכוח את השנים (והן‬
‫רבות) שהסבנו בליל הסדר במוסך או אפילו ברפת‪ .‬מדי שנה גדלה הצפיפות ואי הנוחיות‪ .‬על‬
‫יד הכניסה היה קר מדי‪ ,‬בפנים חם מדי‪ ,‬מהמסגריה לא ראו טוב‪ ,‬וליד הבמה התרוצצו‬
‫הזאטוטים ובדרך כלל‪ ,‬מגיש חרוץ היה שופך מרק ‪ +‬כופתאות לאו דווקא על שכנך‪".‬‬
‫‪13‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫נפגשה והכירה‪ :‬אפרת בליקשטיין‬
‫דר' דניאל אהרונסון הוא הרופא שלנו מזה ‪5‬‬
‫חודשים‪.‬‬
‫דניאל גדל בכפר סבא‪ ,‬למד בתיכון תלמה ילין‬
‫במגמת מוזיקה‪ .‬לאחר שטייל בעולם‪ ,‬למד רפואה‬
‫באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע‪ .‬בתקופת‬
‫הסטאז' עבד בבי"ח בנהרייה ואח"כ באילת כרופא‬
‫בחדר מיון‪ .‬במסגרת ההתמחות ברפואת‬
‫המשפחה עבד במחלקות שונות בבי"ח העמק‬
‫ובמרפאות שונות של קופ"ח‪.‬‬
‫דניאל נשוי ואב לשני בנים‪ .‬הם גרים ביוקנעם‬
‫המושבה בשכירות כבר ‪ 4‬שנים‪ .‬מאד אוהבים את‬
‫האזור ומטיילים בו הרבה‪ .‬דניאל מנגן בחצוצרה‬
‫ובפסנתר ומשתתף בהרכבי ג'ז כשאפשר‪.‬‬
‫מלבד המרפאה שלנו‪ ,‬דניאל עובד בעוד ‪ 3‬מרפאות כפריות‪.‬‬
‫"החלטתי להתמחות ברפואת משפחה כי זו רפואה שיש בה הרבה גיוון‪ ,‬תקשורת‪ ,‬מפגש עם‬
‫אנשים ועם סיפורים שונים‪ ,‬וכל אלה בסביבת הקהילה שהינה טבעית יותר‪ .‬לדעתי‪ ,‬זה‬
‫המקצוע היפה ביותר ברפואה‪.‬‬
‫" ברמות מנשה קבלו אותי יפה מאד‪ .‬הצוות נחמד ‪,‬נעים וגדול‪ ,‬יחסית למרפאות בעיר‪ .‬אני‬
‫מאוד מעריך את עבודתן של בנות צוות המרפאה ומרגיש שהאווירה במרפאה חמה‪.‬‬
‫"ללמוד לדבר ספרדית שוטף עדיין לא הספקתי‪ ...‬ועדיין איני מכיר אישית את כל החברים‬
‫ולא כולם מכירים אותי‪ .‬לאט לאט אני מתחיל להכיר את קשרי המשפחה והאנשים בתקווה‬
‫להכיר יותר לעומק את כלל הציבור‪ .‬לעצמי הייתי מאחל שאצליח לעזור למטופלי ככל יכולתי‪".‬‬
‫ולכולנו – הרבה בריאות!‬
‫‪14‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫בשישי ושבת ה ‪ 27-28.3‬נערך במועדון לחבר מבצע ‪ Garage Sale‬לגיוס כספים לצורך‬
‫מימון הטיפולים עבור חברתנו אושרת שניידר‪ ,‬שנאבקת במחלת הסרטן‪ .‬הסכום שגוייס היה‬
‫מעל ומעבר למה שציפו והעריכו‪.‬‬
‫את ארגון המבצע דחפו שרה ורקפת יחד עם צוות נפלא ומחוייב של כ‪ 10-‬בנות‪ .‬הרעיון‬
‫לקיום המבצע עלה לפני כ‪ 3-‬שבועות‪ ,‬ואז החלו בפרסום‪ .‬הפרסום עבר כמעט דרך כל ערוצי‬
‫המדיה האפשריים‪ :‬עמודי פייסבוק בהם פורסם הארוע יחד עם תמונות של המוצרים‬
‫העומדים למכירה‪ ,‬קבוצות ווטסאפ שונות‪ ,‬אתר המועצה האזורית‪ ,‬אתר המורות של בית‬
‫ספר עומרים‪ ,‬רדיו חיפה ועוד‪.‬‬
‫המטרה היתה לאסוף את התרומות עוד לפני הפסח‪ ,‬לפני יציאת כולם לחופשות‪ ,‬ובהתאם‬
‫לקביעת המועד לתחילת הטיפולים‪ .‬לכן קבעו את תאריך היעד לאיסוף המוצרים עד ה‪.21.3-‬‬
‫שרה מספרת שבתחילת השבוע‪ ,‬כבר לאחר תאריך היעד‪ ,‬היה נדמה שלא יהיה דבר‪ .‬הגיעו‬
‫מעט מאוד מוצרים‪ ,‬התחושה היתה קשה‪ ,‬וחשבו שיצליחו לאסוף רק סכום זעום‪ .‬ופתאום‪,‬‬
‫תוך חמישה ימים הגלגל התהפך‪ .‬אל המועדון התחילו לזרום ולהגיע שקים של ציוד‪ ,‬גשם של‬
‫תרומות‪ .‬אנשים באו והלכו‪ ,‬והביאו עוד ועוד‪ .‬הגיעו תרומות מכל האזור‪ .‬אפילו מהקריות‬
‫ומחיפה‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬במשך השבוע האחרון ישב כל הצוות במועדון מדי לילה‪ ,‬מדי פעם התחלפו הבנות‪,‬‬
‫פתחו ופרקו שקים של ציוד‪ ,‬תרומות‪ ,‬חפצים משומשים‪ ,‬חפצים חדשים עדיין באריזות ועם‬
‫פתקי הקנייה‪ .‬מיינו‪ ,‬סידרו‪ ,‬וארגנו שפע של מוצרים‪ :‬בגדי ילדים‪ ,‬בגדי מבוגרים‪ ,‬נעליים‪,‬‬
‫תיקים‪ ,‬חפצי נוי‪ ,‬צעצועים‪ ,‬ספרים‪ ,‬ציוד תינוקות‪ ,‬כלי בית ועוד‪.‬‬
‫צילומים מתוך אתר המועצה‬
‫‪15‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫ביום הארוע הגיעו אנשים מכל ישובי האזור וגם מחיפה‪ ,‬אור עקיבא‪ ,‬הקריות‪ ,‬טבעון‪ ,‬רמת‬
‫ישי‪ .‬שמעו של הארוע הרחיק לכל אזור הצפון‪" .‬רצינו לעשות משהו קהילתי ולא חשבנו‬
‫שנגיע למימדים האלה ולסכום הזה"‪ ,‬מספרת שרה‪.‬‬
‫למוצרים בארוע לא הוצמד תו מחיר‪ .‬כל מי שבא יכול היה לבחור ולקחת מוצרים כאוות נפשו‬
‫ולהשאיר כסף בקופה בהתאם לרצונו ויכולתו‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעלי עסקים שונים תרמו שוברי רכישה‬
‫עבור מפגשי הדרכה‪ ,‬טיפול‪ ,‬ייעוץ או הדרכה והכסף הועבר גם הוא לקופה‪ .‬היו קיבוצים‬
‫ששלחו מעטפות עם כסף‪.‬‬
‫עם תום המבצע הסתבר שנאספו ‪ 45‬אלף שקלים! מעל ומעבר למה שחלמו וציפו‪ .‬את הציוד‬
‫שלא נמכר הוחלט להעביר לעמותת נזקקים ביקנעם‪ ,‬ולהוסיף טוב על טוב‪...‬‬
‫שרה מספרת על התחושה הטובה בסוף המבצע‪" .‬היינו צוות נהדר‪ ,‬שעבד ביחד‪ ,‬נתן וטרח‬
‫מכל הלב בלי כל ציפייה לתמורה‪ .‬מעבר לכסף ולחשיבות שלו לצורך קבלת הטיפול של‬
‫אושרת‪ ,‬יש תחושה של קהילה נהדרת‪ .‬בלי התרומה של כל הישוב זה לא היה קורה‪ .‬כל כך‬
‫הרבה אנשים הביאו שקיות ונשארו גם לעזור‪ .‬אני מאמינה שהידיעה שיש כאן קהילה אוהבת‬
‫ותומכת‪ ,‬שעומדת מאחוריהם‪ ,‬יכולה לתת למשפחה כח להתמודדות‪ .‬אנחנו צריכים להיות‬
‫גאים בישוב ובקהילה שאנחנו חיים בה!‬
‫"צריך לפעול מהלב‪ ,‬זה נותן כח‪ .‬לפעמים אנחנו כל כך עסוקים ביום יום‪ ,‬והמבצע הזה מזכיר‬
‫גם את האהבה והנתינה שיש כאן"‪.‬‬
‫ולאושרת ומשפחתה נאחל הרבה כח ורפואה שלמה!‬
‫עם סיום הארוע נותרו עדיין תלושים למפגשי ייעוץ או הדרכה‪ ,‬שנתרמו בהתנדבות על ידי‬
‫בעלי עסקים שונים‪ .‬ביניהם ניתן למצוא‪ :‬מפגש ייעוץ לבניית אתר ומיתוג; ייעוץ הום סטיילינג‪/‬‬
‫פגישת ייעוץ תאורה; מפגש הדרכה בנושא דילמות הקשורות להורות; טיפול טווינה ‪/‬שיאצו;‬
‫ייעוץ בשיטת מוח אחד; טיפול ליצירת שינוי ומיקוד; כלים לסגירת עיסקאות‪/‬ייעוץ לניהול זמן;‬
‫אימון כושר גופני; ייעוץ בתחום ראיית חשבון; מיקוד שיווקי ליצירת תנועה בעסק‪.‬‬
‫כמו כן נותרו תלושים להרצאות בנושאים‪ :‬הקשר בין בריאות ואקולוגיה; נפלאות צמח‬
‫האלוורה; דילמות הקשורות להורות; זוגיות‪ -‬תקשורת זוגית‪.‬‬
‫ניתן עדיין לרכוש שוברים למפגשים ב‪ 200 -‬ש"ח או להרצאה ב‪ 500 -‬ש"ח‪ .‬לפרטים אפשר‬
‫לפנות לרקפת שקילר ‪ .054-2223595‬כל ההכנסות יועברו לאושרת שניידר‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫בשבת ‪ 28.3‬נערך אצלנו מרוץ האופניים "מרוץ איילה –‬
‫רמות מנשה"‪ .‬זו השנה השניה ברציפות בה מתקיים המרוץ‬
‫לזכר אחותה של הדס וייס‪ ,‬איילה יפרח ז"ל‪ ,‬שנספתה באסון‬
‫הכרמל‪ .‬השנה נרשמו לתחרות כמעט ‪ 300‬איש ועוד כ ‪100‬‬
‫ילדים ומשפחות‪ .‬בארוע היו שלושה מקצים תחרותיים (‪,28‬‬
‫‪ 84 ,56‬ק"מ)‪ ,‬עוד שני מקצים תחרותיים לילדים ומקצים‬
‫עממיים למשפחות וילדים‪.‬‬
‫המסלול של המרוצים התחרותיים (שחזרו עליו בין פעם לשלוש פעמים) ירד דרך חוות דובי‪,‬‬
‫עין מחוללים‪ ,‬גבעת נילי‪ ,‬הר חורשן‪ ,‬בת שלמה וחזרה‪ ,‬וכלל סוגים שונים של מעברים כולל‬
‫טיפוסים‪ ,‬סינגלים ומעברי מים‪ .‬מסלול המשפחות העממי ירד מההרחבה‪ ,‬עבר מתחת לבית‬
‫העלמין‪ ,‬עין מחוללים‪ ,‬כביש ‪ ,6‬ועליה דרך האגוזים לכיוון המגרש‪.‬‬
‫המרוץ המקצועי מעניק נקודות באיגוד האופניים המקצועי‪ ,‬וכל תהליך ההזנקה והשיפוט נוהל‬
‫על ידי אנשי האיגוד‪ .‬מלבדם‪ ,‬כל הארגון הלוגיסטי לפני המירוץ ובמהלכו התבצע על ידי אנשי‬
‫רמות מנשה‪ ,‬בהתנדבות מלאה‪ :‬בני הנוער עזרו בהקמה ובפירוק והכינו מאות כריכים‪ ,‬אותם‬
‫חילקו במהלך הארוע‪ .‬מתנדבים עזרו בהכוונת כלי רכב למגרשי החניה כבר משעות הבוקר‬
‫המוקדמות‪ .‬מתנדבים נוספים נפרסו בשטח כ"מרשלים" ועזרו בהכוונת הרוכבים בנקודות‬
‫שונות לאורך המסלול‪ .‬יחד איתם היו גם רוכבים מקבוצת האופניים של יוני רייש (שותפה של‬
‫הדס‪ ,‬מיוזמי ומארגני הארוע)‪ ,‬שעזרו בארגון הארוע‪ .‬כתוצאה מסימון מצוין בשטח ונוכחות‬
‫המרשלים‪ ,‬לא נרשמו כל טעויות והתברברויות במסלול‪ .‬בשטח הוקמו גם נקודות אכילה‬
‫(‪ ,)feed zones‬בהן יכלו הרוכבים לעצור‪ ,‬לשתות ולאכול בהתאם לצורך‪.‬‬
‫בעקבות מסקנות מהשנה שעברה‪ ,‬תהליך הרישום היה ממוחשב‪ ,‬וביום הארוע ארבע נשים‬
‫מהישוב ניהלו את כל תהליך הרישום וחלוקת הצ'יפים לרוכבים‪ .‬הרישום היה יעיל ובעקבותיו‬
‫נרשמה גם עמידה מדוייקת בלוחות הזמנים המתוכננים של כל ההזנקות‪.‬‬
‫בשטח הרישום וההזנקה התנהל במהלך כל המירוץ הפנינג שכלל זומבה‪ ,‬אירובי‪ ,‬קוסם‬
‫ודוכני מזון‪ .‬נותני חסות רבים העניקו חסותם לארוע‪ ,‬והמועצה האזורית עזרה באספקת ציוד‬
‫ובאבטחת הארוע‪ .‬טקס חלוקת המדליות נערך בנוכחות ראש המועצה‪ ,‬איציק חולבסקי‪.‬‬
‫גיורא מספר על התחושה הטובה של רוח ההתנדבות וההתגייסות מתוך הישוב‪ ,‬שתרמו‬
‫להצלחת הארוע‪" .‬אין ספק שזהו ארוע מרשים‪ ,‬ששם אותנו על המפה‪."...‬‬
‫‪17‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫אסנת דומן – על השתתפות ילדים מרמות מנשה בפרוייקט רובוטיקה ייחודי‬
‫בסרטי מדע בדיוני רואים תמיד רובוטים דמויי אדם מתפקדים כחבר קרוב או כאויב רע‪.‬‬
‫הרובוטים מלהיבים את הצופים ומגרים את הדמיון‪ .‬מה יוכלו הרובוטים לעשות בעתיד? מה‬
‫עוד אפשר לעשות עם רובוטים? לאן זה יגיע? האם הם ישתלטו עלינו?‬
‫מבחינתם של ילדי פרויקט הרובוטיקה של ‪ FIRST‬העתיד כבר כאן‪ .‬הם מתכננים ומתכנתים‬
‫ומכינים רובוטים לתחרויות אזוריות‪ ,‬ארציות ועולמיות של ‪.FIRST‬‬
‫‪ FIRST‬הוא ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח שייעודו עידוד בני נוער לעסוק במדע‬
‫ובטכנולוגיה‪ .‬הארגון הוקם לפני כ‪ 20-‬שנה על ידי היזם דין קיימן‪ ,‬ומספר התלמידים‬
‫המשתתפים בעולם בפעילות זו מדי שנה עומד על כ‪.200,000 -‬‬
‫‪ FIRST Israel‬הוקם בשנת ‪ 2005‬ומשלב כ‪ 3,000 -‬ילדים ובני נוער מכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫הפרויקט מתקיים בסיועם של הורים‪ ,‬מורים‪ ,‬מדריכים ומתנדבים מהקהילה הציבורית‪,‬‬
‫האקדמית והעסקית‪ .‬התמיכה הפיננסית של גופים וחברות בארץ ובארה"ב מבטיחה את‬
‫המשך קיומה של פעילות חיונית זו‪ ,‬לעתידה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫בני הנוער מחולקים לקבוצות של עד ‪ 10‬בני נוער בקבוצה‪ .‬בקבוצות הצעירות‪ ,‬בהן‬
‫משתתפים תלמידים עד כיתה ט' הרובוטים נבנים מערכות מבוססות לגו בשילוב רכיבים‬
‫אלקטרוניים‪ ,‬ומכיתה י' עד י"ב התלמידים בונים רובוטים מכל חומר העולה על רוחם‪.‬‬
‫איך זה קשור אלינו?‬
‫בקבוצת מגידו שנתמכת ע"י חברת תמה‪ ,‬לוקחים חלק ‪ 3‬מילדי רמות מנשה‪ .‬לאור גילם‪,‬‬
‫הילדים השנה לקחו חלק רק בקבוצת הלגו‪ :‬רועי ויינר – שהוא גם קפטן הקבוצה‪ ,‬המתכנן‪,‬‬
‫המוביל והרוח החיה מאחורי הרובוט המתוחכם שהם בנו‪ ,‬יוגב הראל ונעה דומן‪.‬‬
‫תחרות ‪ FIRST‬משלבת ערכים שונים של עבודת צוות‪ ,‬עזרה‪ ,‬העברת ידע ועוד‪ .‬במהלך‬
‫התחרות הילדים נדרשים להציג את הידע שלהם בערכים‪ ,‬את ביצועי הרובוט וגם פרויקט‬
‫נוסף בנושא נבחר – השנה הנושא היה למידה עולמית‪.‬‬
‫ילדי מגידו עברו בהצלחה את התחרות האזורית שהתקיימה בפברואר ועלו לתחרות‬
‫הארצית‪ .‬במהלך העבודה אפשר היה לשמוע את הילדים מדברים על "גיר חלזוני"‪" ,‬גלגלי‬
‫שיניים"‪ ,‬מנועים‪ gyro ,‬ועוד כל מיני מונחים מקצועיים שונים (חלקם גם מאוד משונים)‪.‬‬
‫איך הם יודעים את כל זה? התוכנית מתבססת על למידה עצמית של הילדים‪ .‬לילדי קבוצת‬
‫הלגו ישנם מנטורים בוגרים בכיתות י' – יב' ולקבוצת הבוגרים מצטרפים מנטורים מהתעשייה‬
‫המקומית‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫העבודה לפני התחרויות הייתה אינטנסיבית מאוד‪ .‬כל יום‪ ,‬כולל שישי ושבת‪ ,‬תיקונים‪,‬‬
‫שיפוצים ושיפורים על מנת להגיע לתחרות מוכנים ככל שאפשר‪.‬‬
‫ואכן הילדים הגיעו לתחרות הארצית מוכנים מאוד‪ .‬אבל כמו שקורה בתחרויות‪ ,‬לפעמים‬
‫משהו מתקלקל‪ .‬במקרה הזה היתה בעיה עם גלאי הצבע (מה זה אומר? בקשו מהילדים‬
‫הסבר) ולכן הרובוט לא עשה את תפקידו ברגע האמת‪.‬‬
‫בשנה הבאה ‪ -‬תחרות חדשה‪ .‬ילדי הרובוטיקה מזמינים את כל הילדים לבוא ולהצטרף‬
‫אליהם בשנה הבאה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫על הבז האדום – לבנה שני‬
‫הבז האדום הוא אורח קבוע בקיבוצנו בכל שנה‪ .‬מאחר והוא עושה מאמצים גדולים להגיע‬
‫אלינו מאפריקה‪ ,‬לקנן ולגדל את גוזליו בביתנו‪ ,‬מן הראוי שנכיר אותו ונקדיש מספר מילים‬
‫לאורח הנכבד‪ ,‬בעיקר כשהוא בסכנת הכחדה‪ .‬בימים אלה ניתן לראותו ולשמוע את קולו‬
‫בשמי קיבוצינו‪.‬‬
‫הבזים האדומים הגיעו אלינו מאפריקה בחודש פברואר ויעזבו אותנו חזרה לאפריקה בסוף‬
‫יולי‪ .‬בימים אלה אנו רואים אותם צדים בשדותינו‪ ,‬מכינים את קיניהם בגגות הבתים לקראת‬
‫הטלת הביצים בסוף מרץ‪ .‬חודש זה הוא תקופת החיזור והם מקיימים הזדווגויות רבות‪ ,‬הזכר‬
‫מביא לנקבה "מתנות" כמו נחשים קטנים‪ ,‬חגבים וחיפושיות ‪.‬‬
‫הבז האדום הוא עוף חברותי ודוגר בדרך כלל במושבות קינון‪ .‬הבזים הבוגרים הראשונים‬
‫שמגיעים תופסים את מקומות הקינון הטובים‬
‫ואילו הצעירים שמגיעים מאוחר יותר חלקם‬
‫מצליח למצוא מקום קינון ובת זוג‪.‬‬
‫בתקופת הדגירה הזכר מאכיל את הנקבה ושומר‬
‫על הביצים כשהיא יוצאת לצוד‪ .‬בלילה הנקבה‬
‫דוגרת והזכר לן על עץ לינה משותף לכל הזכרים‪.‬‬
‫הנקבה מטילה כ‪ 3-6-‬ביצים‪ ,‬והגוזלים בוקעים‬
‫בתחילת מאי‪ .‬הבגרות המינית היא בין שנה לשנתיים‪ ,‬והבז חי כ‪ 13-‬שנים‪.‬‬
‫הבז האדום נמצא בסכנת הכחדה‬
‫אוכלוסיות הבז האדום נפגעו קשה מאוד בהרעלות בשנים ‪ .1960 – 1950‬מושבות שלמות‬
‫נכחדו לחלוטין‪ .‬סיבה נוספת להתמעטות הבזים האדומים היא התמעטות שטחי הבור‬
‫הפתוחים בהם צדים הבזים בגלל בנייה או נטיעות‪ .‬גם שיפוץ גגות ישנים בהם מקננים בזים‬
‫אדומים יכול ליצור מחסור במקומות מתאימים לקינון ועל ידי כך ירידה במספר הבזים‪.‬‬
‫הבז מקנן בארץ במספר מועט של אזורים‪ ,‬ברמת מנשה ואלונה יש אוכלוסיה יחסית גדולה‬
‫של בזים ומתפקידנו לעזור בשמירה עליהם‪ .‬ניתן לבנות תיבות קינון ולמקם על גגות הבתים‪.‬‬
‫כיום תלמידים לומדים על הבז ומשתתפים בשמירה על מקומות הקינון שלו ועל גוזליו‪.‬‬
‫לעיתים קרובות הגוזלים נופלים מהקינים‪ ,‬יש לדווח על כך לאודי אייזנר‪,‬לאיתי או ללבנה‪.‬‬
‫למעוניינים ניתן יהיה לערוך סיור משותף בחודש מאי להכרת מקומות הקינון וצפיה בגוזלים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫יונית קדוש‬
‫על שיח הגלריה שהתקיים ב ‪ 20.3.15‬בנושא "נופי בוסתנים וטרסות כהשראה ליצירה"‪.‬‬
‫צילום מיכלי גרנדוס‬
‫שיח הגלריה התקיים סביב התערוכה "טרסות" של האמן יעוז ריבנזון‪ ,‬המוצגת כיום בגלריה‪.‬‬
‫במפגש נכחו אמנים ואנשי שימור כולל‪ :‬אייל פרידלנדר‪ ,‬אקטיביסט‪ ,‬ממקימי הקואליציה למען‬
‫בוסתן כיאט; אדר' רותי ליברטי שלו‪ ,‬אדריכלית שימור‪ ,‬ממקימי הקואליציה למען בוסתן‬
‫כיאט; ד"ר ירח פארן מקיבוץ האון‪ ,‬איש רב פעלים שבין היתר מדריך טיולים ומשמר אתרים‬
‫בסביבת האון; אמנון להב מקיבוץ גלעד‪ ,‬עוסק בחקר ושימור נופי; שי פרקש‪ ,‬משמר ציורי‬
‫קיר‪ .‬כמו כן השתתפו בשיחה מוריץ מלינוף‪ ,‬יוסף בן משה‪ ,‬ד"ר שחר מרנין‪-‬דיסטלפלד‪,‬‬
‫אוצרת תערוכתו הקודמת של יעוז ריבנזון‪ ,‬אורחים מקרית טבעון‪ ,‬יקנעם (מושבה)‪ ,‬גבעת‬
‫אלה‪ ,‬רמות מנשה ועוד‪ .‬את המפגש יזם האמן עצמו ואת הארוע ארגנו מירי ורנר ויונית‬
‫קדוש‪.‬‬
‫יונית ברכה את הנוכחים והודתה לאמן על ההזדמנות שתערוכתו מאפשרת למפגש בנושא‬
‫שימור ויצירה‪ ,‬שני תחומים שמעסיקים אותה באופן אישי ושהיא פועלת לקידומם בקיבוץ‪.‬‬
‫לאחר מכן התקיים דיון על בוסתן כיאט‪ .‬משפחת כיאט היא משפחה ערבית‪ -‬נוצרית‬
‫שבבעלותה שטחים רבים בחיפה ובארצות אחרות‪ .‬את הונו צבר עזיז כיאט מגילוי עתיקות‬
‫ומכירתן‪ .‬בוסתן כיאט נבנה כמקום נופש למשפחתו שקבעה את מגוריה בחיפה בשנות ה‪-‬‬
‫‪ 30‬למאה שעברה‪ .‬הבוסתן בנוי בקצהו התחתון של נחל שיח‪ ,‬הפונה לבית העלמין כפר‬
‫סמיר‪ .‬גדלו כ ‪ 6‬דונם‪ .‬בנייתו בוצעה באבנים מחופות בטון‪ .‬יש בו שתי בריכות לרחצה‪ ,‬מפלי‬
‫‪21‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫מים הניזונים ממי מעין שיח משקים ערוגות עצי פרי וצמחים אחרים‪ .‬יעוז סיפר על‬
‫השתתפותו באירוע יצירה בבוסתן כיאט‪ .‬אייל פרידלנדר סיפר כיצד נוצרה הקואליציה‬
‫לשימור הבוסתן ואדר' רותי ליברטי שלו סיפרה את תולדות המשפחה‪.‬‬
‫בוסתן כיאט‪ .‬צילמה‪ :‬יונית קדוש‬
‫בהמשך התקיים דיון על סוגיות שימור נוספות‪ .‬ד"ר ירח פארן סיפר כיצד חשף ושיפץ במו‬
‫ידיו את אנדרטת הטייסים הטורקים ואת עין שריר‪ ,‬ברכת אגירת מי מעין שנבנתה על ידי‬
‫הבהאים‪ .‬אמנון להב מגלעד פתח בשיר שכתב כמחאה על סלילת קטע ‪ 18‬בכביש ‪ .6‬הוא‬
‫סקר את הישובים הערבים באזורינו את המעיינות והנחלים בשמותיהם וסיפר על מקור‬
‫שמות ערבים המשמשים עד היום לציון אתרים אצלנו במרחב הביוספרי‪ .‬יוסף בן משה‬
‫התייחס לישובים הערבים באזורנו לפני העליה לקרקע של הישובים היהודיים‪ .‬מוריץ מלינוף‬
‫בשפתו האופנית ציין שני אתרים בקיבוץ הראויים לשימור‪ :‬מגדל התחמיץ והחורשה של בלו‬
‫בצד הכביש המוביל לקיבוץ‪ .‬שי פרקש תאר את מקצועו כמשמר ציורי קיר (שרובם נמצאים‬
‫בקיבוצים)‪.‬‬
‫בסוף המפגש ערכה יונית סיור עם שי פרקש להראות לו את הציור ברצפת הבטון בחזית‬
‫חדר ההנצחה הצמוד לגן "פרפר"‪ .‬בדרך הוא זיהה וצילם את יצירותיו של לאו פלטאו‪ :‬על‬
‫חזית חדר האוכל‪ ,‬בחזית המוזיאון‪ ,‬ציור הקריקטורה שנעשתה לאחר מותו של לאו‪ ,‬למגזרת‬
‫הדיקט המצוירת על הקיר של מה שהיה "קומונה" ולבסוף הגענו לרפת לצלם את מגדל‬
‫התחמיץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תערוכות מתוכננות בהמשך‪ :‬תערוכה בת שבוע ימים של תלמידי האמנות לבגרות מבית‬
‫ספר מגידו‪ ,‬תערוכה המשלבת הקרנות וידאו של האמנית סימה מאיר מקיבוץ דליה‪,‬‬
‫תערוכה לחג בקיבוץ המבוסס על צילומי טלפונים ניידים בנושאים הקשורים לקיבוץ‬
‫ותערוכת יצירות בטכניקה מיוחדת של אהרון גלוסקא‪ ,‬בן קיבוץ החי ויוצר בניו יורק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגלריה מעוניינת להרחיב את צוות האנשים בתורנות השבתות‪ .‬פותחים מ‪ 11.00‬עד‬
‫‪ 13.00‬בהתנדבות‪ .‬ניתן לפנות אלי‪ .‬יונית‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫מאת רינה שי (אקהייזר)‬
‫לא גדולה ולא קטנה‪ .‬לבנה ומעוטרת פרחים כחולים סביב סביב‪ .‬כוס תה פשוטה על צלוחית‬
‫מונחת על שולחן עץ ישן באורו הרך של הבוקר‪ .‬הכוס ריקה ממשקה ובתוכה כפית‪..‬על הדופן‬
‫משתלשל החוצה חוט של שקיק תה‪ ,‬מחובר לפתקית אדומה‪ .‬ליד כוס התה מונחות סכין‬
‫וצלוחית קטנה‪ .‬נראה שהייתה ריבה בצלוחית‪ ,‬ולפי צבעה – ריבת משמשים‪ .‬האם נמרחה‬
‫בסכין על הלחם‪ ,‬האם נאכלה בכפית יחד עם שתיית התה?‬
‫ריבת המשמשים של אימי הוכנה תמיד בראשית הקיץ‪ ,‬ונאכלה עם שתיית התה בערבי‬
‫החורף‪ .‬כוס תה חמה וריבת משמשים סמיכה בערב קר – הכי כיף בעולם‪ .‬מומחית גדולה‬
‫הייתה אמי בהכנת הריבה‪ .‬מבעוד יום רחצה וגלענה את המשמשים הכי יפים שהיו על העץ‪,‬‬
‫הניחה אותם בסיר גדול והוסיפה סוכר‪ .‬על כל קילו פרי קילו סוכר‪ .‬למחרת‪ ,‬אחרי שהגירו‬
‫נוזליהם‪ ,‬הייתה מניחה את הסיר על אש גדולה‪ ,‬מביאה לרתיחה‪ ,‬מנמיכה את האש ונותנת‬
‫לתערובת לבעבע‪ .‬מדי פעם הקפידה להסיר את הקצף שנוצר למעלה‪ .‬כשכל הנוזל התאדה‬
‫והתערובת הסמיכה‪ ,‬הורד הסיר מהאש‪ .‬צנצנות זכוכית‪ ,‬בוהקות בניקיונן‪ ,‬מולאו במרקחת‬
‫הכתומה המבריקה‪ ,‬וזרחו כשמשות קטנות בארון עד בוא החורף‪ .‬שלושה חורפים אחרי מות‬
‫אמי עוד הייתה הריבה ממתיקה את העצב‪.‬‬
‫כוסות התה הלבנות עם עיטורי הפרחים הכחולים נסדקו‪ ,‬נשברו‪ ,‬נעלמו‪ .‬נותרה רק אחת‬
‫במעמקי הארון ונשכחה שם‪ .‬יום אחד נתקלה בה בתי הגדולה‪ ,‬הוציאה אותה שוב לאוויר‬
‫העולם‪ ,‬העמידה על שולחן העץ הישן וציירה כאילו אך לפני רגע עזבה סבתה את החדר‬
‫אחרי שתיית התה‪ .‬התמונה זרחה על הקיר מעל שולחן האוכל המשפחתי עד שנאספה עם‬
‫‪23‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫שאר הציורים‪ ,‬הוצגה בתערוכה ונמכרה‪ .‬נשארה בידי רק גלוית ההזמנה לתערוכה; מצדה‬
‫האחד פרטי המקום והזמן‪ ,‬ומצידה השני תמונת כוס התה של אימי‪.‬‬
‫גלוית התצלום הדהויה של כוס התה תלויה היום על לוח השעם הצמוד לשולחן עבודתי‬
‫בפינת "המשרד" הקטנה שלי‪ .‬לידה פתקים‪ ,‬תזכורות‪ ,‬וגלויות הזמנה מתערוכות אחרות‪.‬‬
‫לפעמים‪ ,‬כשאני קולטת אותה בזווית העין‪ ,‬עולה בפי מתיקות הריבה של אימי‪.‬‬
‫חנה ברקת‬
‫‪3.3.1969‬‬
‫י"ג באדר תשנ"ט‬
‫‪12.3.1977‬‬
‫מיכאל (מחק) וסרלאוף כ"ב באדר תשל"ז‬
‫יעקב (ז'אקו) שריג‬
‫ד' באדר תשל"ט‬
‫‪3.3.1979‬‬
‫יעקב גלזר‬
‫י"ט באדר תשמ"ח‬
‫‪8.3.1988‬‬
‫דורית קירברג‬
‫ט"ז באדר תש"נ‬
‫‪13.3.1990‬‬
‫דוד גלפרן‬
‫ד' בניסן תשנ"א‬
‫‪22.3.1991‬‬
‫יחזקאל בלונדר‬
‫ט"ו באדר תש"ס‬
‫‪26.3.2005‬‬
‫מיכל ארנט‬
‫א' ניסן תשס"ז‬
‫‪20.3.2007‬‬
‫חנה בלונדר‬
‫ב' באדר תשס"ח‬
‫‪9.3.2008‬‬
‫יוסף למשטיין‬
‫ז' באדר תשס"ח‬
‫‪15.3.2008‬‬
‫אלפרדו פיאררט‬
‫א' באדר ב' תשע"א‬
‫‪7.3.2011‬‬
‫יצחק (איצ'ה) פרבר‬
‫י"ב באדר תשע"ב‬
‫‪6.3.2012‬‬
‫זלמן (יומו) רובל‬
‫י"ח באדר ב' תשע"ד‬
‫‪20.3.2014‬‬
‫‪24‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫למעין מטלון לכבוד השחרור מצה"ל‪ ,‬בהצלחה באזרחות!‬
‫למירי ושחר פלך להולדת הבן גבע‬
‫לאילנה ויונתן גולן וקסלר להולדת הבן איתי‬
‫למיכלי גרנדוס ואיל פיאררט להולדת הבת אורי‬
‫לדניאלה וטל אוסצקי שטרן להולדת הבת יסמין‬
‫לשלומית ואלדד עסיס‪-‬קחטן להולדת הבן אייל‬
‫וכמובן מזל טוב והרבה נחת לכל המשפחות המתרחבות‪...‬‬
‫לניצן ודניאל מזל טוב עם נישואיהם‪,‬‬
‫וכמובן מזל טוב לאפרת חברתנו למערכת‪,‬‬
‫ולכל המשפחה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫ברכות מיוחדות לדוד דרכי על זכיית מוצר בעיצובו בתחרות ‪.Red Dot Design Award‬‬
‫תחרות זו נחשבת לאחת התחרויות היוקרתיות ביותר בעולם העיצוב‪ ,‬ויש האומרים שזכיה‬
‫בתחרות זו שקולה לפרס האוסקר‪ .‬דוד‪ ,‬מעצב מוצר במקצועו‪ ,‬עיצב עבור חברת קנולן‪,‬‬
‫מנעול אופניים ייחודי‪ .‬מדובר בחברה ישראלית‬
‫שפיתחה מנעול קומבינציה‪ ,‬המבוסס על‬
‫טכנולוגיה חדשנית‪ .‬במקום ליצור צירוף של‬
‫מספרים‪ ,‬המנעול מבוסס על צירוף של תנועות‬
‫באמצעות ‪ .joystick‬כך ניתן לפתוח את‬
‫המנעול עם יד אחת או בחשיכה מוחלטת מבלי‬
‫צורך להסתכל‪.‬‬
‫לתחרות החשובה הזו היו כ ‪ 5000‬פניות מ ‪50‬‬
‫מדינות בעולם‪ ,‬ובסה"כ זכו בפרס ‪ 700‬מוצרים‪ .‬יש מעט מאוד חברות ישראליות שקיבלו את‬
‫הפרס‪ ,‬ובעבר דוד היה מעורב גם בעיצוב מוצר של כתר שקיבל את הפרס‪ .‬הפרס מוענק‬
‫בטקס גאלה מכובד בגרמניה‪ .‬לדברי דוד‪ ,‬להיות מעצב שזוכה בתחרות זה כבוד גדול מאוד!‬
‫אז גם מאיתנו‪ ,‬כל הכבוד והרבה ברכות!‬
‫פרגים בחיטה‪ .‬צילום‪ :‬אורן שריד‬
‫‪26‬‬
‫עלון רמות מנשה – מרץ ‪2015‬‬
‫צילום מאת אורן שריד‬
‫מערכת העלון‪ :‬אפרת בליקשטיין‪ ,‬יונה גור‪ ,‬לילך ערמוני שמעוני‪.‬‬
‫תגובות אפשר לשלוח למייל‪:‬‬
‫מאמרים‪ ,‬דעות‪ ,‬כתבות‪ ,‬מחשבות‪,‬‬
‫‪27‬‬
‫‪[email protected]‬‬