docדצמבר 61
download 
Report Transcription
דצמבר 61
גיליון - 61דצמבר 2008 השפעת המוסיקה על חולי אלצהיימר המוזיאון כאוצר הזיכרון כתיבה -אמצעי לאבחון אלצהיימר השכחה היא הנורמה צבע המנבא אלצהיימר הסיפור של חולת אלצהיימר ובעלה הכנס השנתי של עמדא דבר המערכת קוראים יקרים, הכנס השנתי של "עמדא" שנערך בחודש ספטמבר עורר עניין רב בקרב משתתפיו ,ובעלון הנוכחי לצד סקירת הכנס התמקדנו בשניים מנושאיו העיקריים. הנושא הראשון ,אבחון של דמנציה באמצעות מעקב אחר תהליכי הכתיבה .ד"ר שרה רוזנבלום מאוניברסיטת חיפה שהרצתה על כך בכנס ,כתבה מאמר לעלון על נושא זה. הנושא השני ,אלצהיימר ואמנות ,נידון בחלקו השני של הכנס .פרויקט ביקור אנשים עם דמנציה במוזיאונים ,עליו דברה בכנס האורחת מארה"ב ,צובר גם אצלנו תאוצה .פרטים על כך בכתבה "מוזיאון כאוצר זיכרון". המוסיקה ,תחום אמנותי נוסף ,זוכה להארה בעלון זה במאמר "אלצהיימר ומוסיקה" ,המתאר את עצמת הזיכרון בתחום המוסיקלי אצל חולי אלצהיימר בשלב מתקדם. קטע אחר מספר על חוג אמנות במרכז יום בתל אביב ,שזכה להדים גם בחו"ל. בתחום המחקר ,המאמר על "צבע המנבא אלצהיימר" מתאר המשך מחקר בתחום ה"סמנים הביולוגיים" לגילוי מוקדם של מחלת אלצהיימר. מאמר קודם בנושא זה פרסמנו לפני שנתיים בעלון ( 53אוקטובר .)2006 ועוד בתחום המחקר תמצאו בעלון מאמר על הנורמליות שבשכחה. המאמר סוקר את ההיבטים האנטומיים של תהליכים הגורמים לשכחה נורמלית ,לעומת תהליכים פתולוגיים האופייניים למחלת אלצהיימר. כמו כן מוצעים במאמר אמצעים שונים לשימור הזיכרון ופיתוחו גם בגיל מתקדם. במדור העיתונות מובא קטע המספר על מחקר חדש ובעקבותיו תקוות חדשות שתולים בויטמין ,B3תוך הסתייגות שיש לנקוט ביחס למידע החדש. חלק בלתי נפרד מתכני העלון הינו הסיפורים האישיים שלכם .בגיליון זה הבאנו את סיפורה של אחת המתנדבות (על "סוזאן ממראקש") ,וסיפורי התמודדות אישיים עם מחלת אלצהיימר .אחד מסיפורי ההתמודדות הינו ראיון עם משה שוורץ שאשתו חולת אלצהיימר .המאמר כולל קטעים מיומנה של אשתו. וכרגיל נסיים בפנייה אליכם בעניין החשוב לנו מאד .אנא שתפו אותנו בפרי עטכם ובעובר עליכם. עמדא 4 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 תוכן חדשות העמותה 6 גרי רוט תודות ,תנחומים ,מכתבים למערכת 8 מהנעשה בעמותה הכנס השנתי של "עמדא" 2008 10 הקונגרס בשלישי לטיפול בדמנציה 12 מיכל הרץ פרידה 13 יעל המאירי-פרפל אמנות ואלצהיימר אלצהיימר ומוסיקה 14 זאב שביידל אמנות ואלצהיימר -המוזיאון כאוצר הזיכרון האמן יוסף על אלצהיימר וכתיבה 16 ד"ר שרה רוזנבלום לשכוח זו הנורמה החדשה 18 סו הלפרן צבע המנבא אלצהיימר 20 דניאל מאלוי במבט אישי זכרון דברים 21 יפתח שגיא ההתמודדות שלי /שלום מורגנשטרן סוזן ממראקש 24 25 תיקי אסלן אלצהיימר בעיתונות קו חם ואוזן קשבת/סניפי העמותה 30-28 31 חדשות העמותה תקציב 2009 הנהלת העמותה מקיימת תהליך מסודר של דיונים ,לצורך הכנת תוכנית עבודה 2009והתקציב שייגזר מתוכנית זו. הנהלת העמותה וועדת הכספים קיימו ישיבה מיוחדת לאור המצב הכלכלי ובחנו את רמת המחויבות של כל הגורמים להמשיך ולתמוך כלכלית בפעילות העמותה. פרויקט "פעילות לבריאות" אנו עומדים לפני הרחבת הפרויקט בישובים נוספים כגון, בת-ים (בפעם השנייה) ,ירושלים ובתנועה הקיבוצית. בבת-ים קיימנו ערב הסברה וגיוס מתנדבים בנוכחותם של כ 150-איש .מרצה אורחת במפגש זה הייתה ד"ר רמית רבונה ממרפאת הזיכרון בתל השומר. בירושלים ,בשיתוף עם "יד שרה" ו"מלב"ב" ,התקיים ערב לגיוס מתנדבים בנוכחותם של כ 200-איש .מרצה אורח במפגש זה היה ד"ר יקיר קאופמן ממרפאת "מרחב". הערכה "קשרים וכישורים" נמצאת בתהליך מתקדם של תרגום לאנגלית ע"י המתנדבת מרים ובר .בכוונת העמותה להציג את הערכה בכנסים בחו"ל. העלאת מודעות עמותת "עמדא" תמשיך לפעול ביתר שאת גם בשנת 2009 לקידום העלאת המודעות למחלת אלצהיימר .הנושא יקבל עדיפות בדיוני התקציב לשנת .2009 סניף חדש ביהוד במהלך 20שנות פעילות העמותה נפתחו כ 45-סניפים. במהלך החודש הקרוב צפוי להיפתח סניף חדש ביהוד/נווה מונוסון בהנחייתה של אסתר ספקטור ,מהוועד המנהל של העמותה ,אשר מביאה איתה ניסיון רב בהתמודדות עם מחלת אלצהיימר. פרויקט "אלצהיימר ואמנות" החלה ההרשמה לעמותה לשנת 2009 זכרו אנו זקוקים לכם! אנו קוראים לכל אלו הרוצים להשפיע על דרכה של העמותה ולעזור לנו להעלות חיוך על פני בני משפחותיהם של כ 100000-חולי אלצהיימר להצטרף לעמותה. להרשמה: www.alz-il.net בדו"אל[email protected] : או *8889 התכנית של עמותת "עמדא" המיועדת לשיפור איכות חייהם של חולי אלצהיימר באמצעות המפגש עם אמנות מקבלת תנופה בהיקף ארצי. שלב הפיילוט של הפרויקט הסתיים בהצלחה רבה .פעילות מקיפה מתנהלת מול 11 מוזיאונים ברחבי הארץ להטמעת הפרויקט בהם. שוב תודה לעיריית ת"א אגף רווחה-תחום זקנה על שיתוף הפעולה ,ולמוזיאון ארץ ישראל בת"א ולקרן "סבה" על תרומתם להצלחת הפיילוט. כנס מקצועי בצפון העמותה בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות מחוז צפון ,תקיים כנס לאנשי מקצוע (רופאים, עו"ס ואחיות) העוסקים בתחום הגריאטריה או באבחון .הכנס נקבע ל 4.2.09-בבית החולים האנגלי בנצרת .מרצה אורח בכנס -פרופ' יורם ברק. גרי רוט מנכ”ל עמדא 6 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 תודות העמותה מודה לתורמים ומוקירה את נדיבות ליבם ראויים להוקרה מיוחדת יהודית ובארי אורקין (לזכר ההורים :יצחק ואן אורקין ז"ל שלמה-חי ואסתר כנפו ז"ל) איתן חריף כוכבה מתתיהו ד"ר רוני עוזרי מנדל ויהודה שרל קרנות מפעלים ומוסדות פארמה אקסל -נוברטיס פורום מדיה בע"מ משרד הבריאות אגף תמיכות ועזבונות ועדת התביעות תמיכות מרשויות עיריית חיפה עיריית ירושלים עיריית פתח-תקווה עיריית ראשון לציון תורמים מחו"ל Mrs. Marta Dutrich, San Francisco, U.S.A תנחומים העמותה משתתפת בצער החברים והמשפחות על מות יקיריהם מאירה הראל על מות הבעל גו' אן ליבסון על מות האם מאירה שער על מות הבעל עמדא 8 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 מכתבים למערכת לעזור לאמא סיפור של משפחתנו אינו שונה מזה של אלפי ה משפחות בארץ אשר אחד מיקיריהם סובל ממחלת אלצהיימר או מסוג כלשהו של דמנציה .אימנו ,אשר עד לפני שלוש שנים לערך היתה אישה פעילה ,עצמאית ,רגישה ומתחשבת ,הפכה לצל של עצמה .המחלה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר ,ולנו לא נותר אלא לראותה דועכת פיזית ונפשית. לצערנו ,לרפואה הממסדית אין היום תשובה לשאלה הגורלית ביותר מבחינתנו" ,מה אנו יכולים לעשות למען יקירינו?" לפני זמן מה ,נתקלנו בכתבה במעריב אונליין ,אותה ניתן למצוא בקישור זה: http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/687/965.html הכתבה מתארת שיטת טיפול חדשנית ,שפותחה ע"י ד"ר טוביניק מארה"ב ואשר מניבה תוצאות מדהימות ונותנות לנו המשפחות ,תקווה אל מול הייאוש וחוסר המענה ,אשר מספקת לנו הרפואה כיום .את השיפור במצב החולים ניתן לראות תוך מספר שעות ממתן הטיפול! הטיפול למעשה מצליח להחזיר ,באופן חלקי ,את הגלגל לאחור ולהשיב ליקירינו חלק מהיכולות אותם הם איבדו. http://www.jneuroinflammation.com/content/ pdf/1742-2094-5-3.pdf לאחר קריאה ולמידה של הנושא ,יצרנו קשר עם מרפאתו של ד"ר טוביניק ושם מצאנו אנשים חדורי מוטיבציה ,אשר מוכנים ומאמינים שהם יכולים לעזור לאימנו ולרבים אחרים בארץ .לאחר דיון בנושא ,ד"ר טוביניק ,אנשיו ,ומשפחתי החלטנו שהדרך הנכונה ביותר להתקדם היא להכשיר רופא ישראלי בשיטות הטיפול של ד"ר טוביניק .פתרון זה ייתן מענה הן לנגישות לטיפול ,לתקופת זמן הטיפול (הטיפול נמשך לאורך כל חייו של המטופל) ,וכן יפתור את הבעיות הכלכליות והלוגיסטיות של הטסת יקירינו לארה"ב וחזרה. לשמחתנו ,ד"ר אודי בר נרתם לעזרתנו ומוכן ליטול חלק במסע זה ,אשר עשוי לשנות את חיי יקירינו לטובה. http://www.dr-barr.com אנו מעוניינים ליצור קבוצה ,גדולה ככל האפשר ,אשר תעבוד מקרוב עם ד"ר בר ותממן את נסיעתו לארה"ב והכשרתו שם. המעוניינים להצטרף אלינו למסע ,יכולים ליצור עימנו קשר בעזרת פרטי ההתקשרות המצויינים מטה. בתודה והערכה ,משפחת שייקין מידע ליצירת קשר: קובי שייקין 052-7222045 [email protected] ארי שייקין 054-7257000 [email protected] מבצע מיוחד לחברי העמותה מעסיק עובד זר? ביטוח רפואי לעובד זר medmore המומחים לביטוח רפואי לעובדים זרים ותיירים הביטוח שנותן תנאים מעבר לחוק ביטוח עובדים זרים מחיר מיוחד לחברי העמותה רק $ 1ליום שירות אישי ומקצועי משכית ,22הרצליה פיתוח e-mail: [email protected] I www.medmore.co.il I מהנעשה בעמותה הכנס השנתי של "עמדא"2008 כנס השנתי שכותרתו "אבחון ,טיפול ותמיכה -מה חדש?" נערך בתיאטרון "יהלום" בר"ג בחסות ראש עיריית רמת-גן ,מר צבי בר ,ובהשתתפותו של שר הרווחה ,מר יצחק הרצוג ,בנוכחות קהל רב שמילא את האולם. את הכנס הנחתה מנהלת מרכז "אשל" להשתלמות והדרכה, הגב' טלי צוק. ה בכנס שעמד בסימן עשרים שנה לעמותה ,חולקו תעודות הוקרה למייסדיה ע"י מנכ"ל העמותה ,מר גרי רוט ,וגב' דרורה חריף נשאה דברים בשם המייסדים וקראה להמשך עבודת הקודש. מר יונה אליעד ,יו"ר העמותה ,ציין בדבריו שהנתונים של האיגוד הבינלאומי מראים כי אלצהיימר היא המגיפה של המאה ה,21- ולכן קורא האיגוד לממשלות ולציבור הרחב להבין את הצורך בקידום המודעות למחלה ,לחובה לכבד את זכויות האדם של החולים ולהכרה במשפחות כנושאות בתפקיד קריטי. הכנס כלל שני מושבים שעסקו בשני תחומים: ● שיטות ממוחשבות לאבחון מוקדם של המחלה ● מפגש בין אומנות לאלצהיימר המושב הראשון ,שהונחה ע"י פרופ' אלי ורטמן ,עסק באבחון באמצעות מערכות ממוחשבות. ד"ר שרה רוזנבלום מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה ריתקה את הקהל בהתייחסותה אל תהליך הכתיבה .במחקר שערכה היא טוענת שעד עתה התמקדו בבעיות שפה וכתב ,ולא חקרו את עצם תהליך הכתיבה .החידוש המרתק של המחקר שלה הוא שאפשר לבדוק את התהליך הזה באמצעות המחשב. מומלץ לקרוא על כך במאמרה בעלון הנוכחי. פרופ' נעמי יוסמן גם היא מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת משתתפי האמפרוביזציה שר הרווחה ויו"ר העמותה בטקס הענקת תעודות הוקרה למייסדי העמותה חיפה עוררה עניין רב בתארה כיצד באמצעות המחשב ניתן ליצור מציאות מדומה לצורכי בדיקת תפקוד .למשל ניתן ליצור סופרמרקט וירטואלי ולעקוב אחרי ביצוע הקנייה ,כשיש התייחסות לאופן הביצוע ומשך זמן הקנייה ,ולא רק לתוצאה הסופית. ד"ר ורד אהרונסון מהמכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב סיפרה על שיפור השיטות הממוחשבות לאבחון המוקדם של אנשים עם דמנציה. ד"ר צבי דבולצקי ,מנהל המחלקה לגריאטריה בביה"ח לבריאות הנפש בבאר-שבע ,הציג תכנת מחשב שעושה שימוש במדדים נוירופסיכולוגיים. במושב השני תיארה אורחת מארה"ב ,ד"ר קארי מאקגי ,את פרויקט אלצהיימר במוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק (.)MOMA התיאור עורר התלהבות רבה בקרב השומעים .לדבריה ,העיסוק באומנות מאפשר צמיחה אישית .הפעילות אינה דורשת זיכרון, העובדות נוכחות וזמינות מול העיניים ,ומאפשרות דיאלוג - מצב שבו כל המשתתפים ,גם אנשים עם דמנציה ,מוערכים כתורמים .הביקור המודרך יוצר שוויון בינם לבין מלוויהם והם אינם חשים תסכול. בסיום הכנס העלה תיאטרון הנגב מופע תיאטרלי שכותרתו הייתה "אלצהיימרוב -מקרה משפחתי” .מנהל התאטרון ,איסי ממנוב, המנחה ,טלי גפנר והשחקנים דניאל דני ,עופר יוגב ושמוליק שילה עוררו התרגשות והזדהות במשחק אימפרוביזציה שנושאו היה התמודדות בני משפחה אחת עם מחלת אלצהיימר של אביהם .גם קהל הצופים נתבקש לקחת חלק באימפרוביזציה והיו מתנדבים שהרימו את הכפפה והצטרפו למהלך ההצגה. בסוף האימפרוביזציה התקיים דיון מסכם בשיתופם של השחקנים ונציגים מהקהל .היה זה סיום מרגש ליום העיון● . עמדא 10 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 ��������� ��������������������� ���������� ��������� �������������� ���������������� ������������� ������������ ����������������������������� ���������������������������������� ��������������������������������������� ������������������������ �������������������������������������� �������������������� ���������������������������������� ��������������������� ����������� ���� ���� ��� �������������� ����� ����������������������� ����������� ���� ����� ����������� ���� ����� �� מהנעשה בעמותה הקונגרס השלישי לטיפול בדמנציה מיכל הרץ סוף חודש אוקטובר התרחשו שני אירועים חשובים בבריטניה .הראשון היה שלג שירד בלונדון באוקטובר, לראשונה בעשורים רבים .השני היה הכנס השנתי השלישי לטיפול בדמנציה שהתכנס בבורנמות .לכנס הגיעו יותר משמונה מאות משתתפים ,בהם צוותים של בתי אבות ,מרכזי יום ,צוותי הכשרה ובקרת איכות ,רופאים ,עובדים סוציאלים, קרובי משפחה ואנשים עם דמנציה שלקחו חלק פעיל הן בהצגת תכנים והן בדיונים. ביקור שכתוב עליהם "אני חולה אלצהיימר/יש לי בעיות זיכרון /אני זקוק לעזרה בגלל מצב רפואי ,אנא קראו בתוך הכרטיס לפרטים נוספים" .בתוך הכרטיס יש מקום לפרטים אישיים .הכרטיסים הושקו שם בתחילת השנה ויש היענות גדולה לשימוש בהם. אנשים הנושאים את הכרטיסים אומרים שזה עוזר להם בכל מיני מצבים ,לדוגמא ,כאשר הם עומדים בתור בבנק ומתקשים להסביר לפקיד מה רצונם .הם נותנים גם את הכרטיס הנ"ל ונותן השירות מבין שעליו להיות רגיש יותר לצרכי הלקוח שמולו. נשלחתי מטעם עמותת "עמדא" לשמוע ולראות מה חדש בעולם הטיפול בדמנציה. הרבה מאוד מרצים הציגו עבודות מתחום הטיפול והתייחסו למתן אפשרות לאנשים עם דמנציה לחיות חיים כמה שיותר מלאים ועצמאיים .הודגשה שוב ושוב החשיבות של מתן בחירה חופשית .ארגונים אשר הציגו שינויים ופיתוחים טכנולוגיים ,הציגו אותם מתוך אותה חשיבה ,הווה אומר ,כיצד אני מפתח מכשיר המאפשר עצמאות ולא מגביל בכך את הזכות לפרטיות של האדם. סוגיית איכות החיים חזרה ועלתה בכל דיון .העמדה הייתה שאיכות החיים היא מרכיב חשוב שצריך להילקח בחשבון בשיקולים של אפשרויות הטיפול ולא רק אריכות החיים .כך דובר על תכנון טיפול לסוף החיים והכנת מידע ומסמכים כדי לאפשר לאדם לחיות את ימיו האחרונים בסביבה שהוא בוחר בה. ב ,בכנס הוצגו מיזמים בתחום שיפור הזיכרון באמצעות מחשבים, ספרים אישיים ,ספרי תצלומים ועוד וכן הוצגו עזרים שונים שפותחו למטרות שונות .ניכר היה שהמטרה הייתה להציג חשיבה הכוללת תחומי חיים רבים ,כמו חברה המייצרת כלי אוכל הציגה דגמים שונים של צלחות ,כוסות וסכו"ם אשר עוצבו במיוחד לאנשים עם דמנציה ,במטרה שיוכלו להמשיך לאכול באופן עצמאי לאורך כמה שיותר זמן .לשם כך עוצבו צלחות עמוקות יותר מצלחות רגילות וכלים עם נקודות לאחיזה. טכנולוגיה מעניינת נוספת שהוצגה בכנס היתה בתחום העזרה לאנשים להישאר עצמאיים במרחב המחיה שלהם .הוצג מכשיר אלחוטי קטן המאפשר לאנשים לחיות חיים רגילים ככל הניתן, תוך ידיעה שאם ייקלעו למצב מסוכן ,הודעה תישלח במייל, טקסט או ביפר למי שיבחרו .הגדרת המצבים שבהם מופעלת הקריאה נעשית בשיתוף פעולה של האדם עם הדמנציה והאדם המטפל בו .כל אדם יכול לפנות לחברה זו ולרכוש את המכשיר ולהתאים אותו לצרכים המשתנים של האדם שלו הוא דואג www.myamego.co.uk מיזם נוסף שניתן לבחון את היישום שלו הן ברמה האישית והן ברמת העמותה הוא כרטיסי זיהוי .הושקו כרטיסים כמו כרטיסי מיכל הרץ -רכזת פרויקט "אלצהיימר ואמנות" עמדא 12 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 היו נגיעות לתחומים דומים לאלו שאנו עוסקים בהם בארץ, קבוצות תמיכה ופעילויות אמנות שונות והתועלת שלהם בשלבים השונים של המחלה .מיזם מעניין היה של קבוצת שחקנים אשר השתמשו בטקסטים של שקספיר והעלוו הצגות במרכזי יום ובתי אבות בשיתוף עם הדיירים .הם אמרו שהנושא שהם בחרו להתייחס אליו היה אהבה ויחסים רומנטיים ושיתפו את הקהל כחלק פעיל בדיונים הללו .קטעי הוידאו של המשתתפים הראו שיש נושאים שאף פעם לא נס ליחם. הכנס היה מעניין מאוד ומעשיר ,ועמד בסימן הציפייה למסמך ,Dementia Care Strategyשעתיד להתפרסם בסוף 2008 ויתווה את מדיניותן של ממשלות בריטניה לעשור הקרוב. כדי לנסח את המטרות והיעדים ישבו בוועדות אנשי מקצוע וכן קרובי משפחה ואנשים עם דמנציה שהביעו את דעתם על הטיפול שזכו בו עד כה ,ואת ציפיותיהם ורצונותיהם מהממשלה ומהחברה לגבי הטיפול הרצוי בעתיד. את המדיניות מנחים שלושה עקרונות מרכזיים: .1הפחתת סטיגמה והעלאת מודעות .2פעילות למען אבחון מוקדם של המחלה .3טיפול איכותי וטוב ,המבוסס על בחירות שעושה האדם החולה גם בשלבי המחלה המאוחרים כאמור ,הכנס היה מעניין ומעשיר והעלה הרבה כיווני חשיבה ועשייה חדשים .אני מודה מאוד לעמותה על ההזדמנות להשתתף בכנס זה● . מהנעשה בעמותה פרידה יעל המאירי-פרפל רך ארוכה עברתי מאז שאמי אובחנה כחולה באלצהיימר ועד לפטירתה לפני תשע שנים. התהליך שעברתי דומה לזה שכולם עוברים: הכחשה ,בלבול ,אין אונים ,כעס ,אבל מתמשך ופרידה. לתמיכה מצד העמותה היה חלק חשוב מאד בתהליך זה בכל אחת מהנקודות האלה ,ובעיקר לקבוצת התמיכה במקום מגורי רמת גן .כל מי שמשתתף בקבוצה כזו מבין את ההקלה שמרגישים כשמגיעים לקבוצה .התמיכה שמקבלים מהחברים ,המידע והאוזן הקשבת ,כל אלה תורמים להכנסת מימד חדש -ההתמודדות. בשלב מסוים נאלצתי להכניס את אמי למוסד .היה לי יותר זמן פנוי והסכמתי לקבל על עצמי את הנחיית הקבוצה .הייתי בד בבד מנחה ומשתתפת .אמנם זמן יעל (משמאל) ואהובה עם גרי המנכ"ל בטקס פרידה מקבוצת המנחות למשל ,ברוך התקין עבור אשתו בבית חדר טיפולים מלא .היא התפנה ,אבל הכאב ,רגשי האשמה והגעגועים היו שם. כך נעזרתי ועזרתי בו זמנית. כבר בקושי מגיבה לסביבה ,אך הוא מדבר על אשתו בת ה- ,90+בכל כך הרבה אהבה ,שלא פעם דמעה התגנבה לי לזוית אמא נפטרה .בכל זאת הרגשתי בצורך להמשיך .כך פרעתי העין .והאחרים שכל כך חיכו לפרישה ,אחרי שנות עבודה חלק מהחוב שהרגשתי שאני חבה לקבוצה. ארוכות ולעתים גם סיפורי חיים קשים ,ולפתע החלומות במהלך השנים השתדלתי גם לתרום לפעילויות נוספות של מתנפצים אל קרקע המציאות ,מותשים מהטיפול הלא העמותה .כתבתי לעלון ,תרגמתי מאמרים ,הייתי חברת פוסק והמאבק התמידי עם הקשיים מכל הסוגים. הנהלה והשתדלתי להתגייס היכן שצריך. היכולת להקל ולו במעט על הסבל של המטפלים ,לשמוע הפעילות שהייתה הכי חשובה לי ,הייתה הנחיית הקבוצה. את דבריה של רחל ,שאמרה" :אלמלא הקבוצה ,הייתי ההשקעה הרגשית בקבוצה היא גדולה ,אך מתגמלת .חברים יורדת מהבית דרך החלון ולא דרך המדרגות" ,נתנו לי כוח באו והלכו ,חלקם באו לזמן קצר ,אחרים נשארו מספר להמשיך. שנים ,מהם גם אחרי שיקיריהם נפטרו. אבל השנים עושות את שלהן ואחרי כמעט 12שנים ,כשאני מספר חברים יקרים הלכו לעולמם במהלך השנים ,לפני בעצמי כבר סבתא ,העייפות גברה ואיתה הצורך לעשות החולים בהם טיפלו .הכאב היה גדול. משהו אחר .יתכן גם שלאחר כל השנים תם האבל על ההכלה של כאבם של המטפלים ביקיריהם החולים אינה אמא בעזרת החברים בקבוצה וגם בעזרת הזמן .הרגשתי פשוטה .לא הפסקתי להתפעל מן המסירות ,הנתינה הבלתי שיש צורך להעביר את המושכות לכוחות חדשים ורעננים, פוסקת והקבלה ללא גבול של המטפלים .בייחוד של בני עם רעיונות נוספים .חיכיתי זמן עד שאמצא מחליפה ראויה הזוג ,שגם הם בדרך כלל אנשים לא צעירים ולא בריאים. וההמתנה הוכיחה את עצמה .תודה דפנה. אינני נפרדת מהעמותה .אשמח להמשיך לנסות ולעזור לחברים שיפנו אלי .אל תהססו להתקשר. הכרתי במהלך השנים בעמותה מתנדבים נפלאים ,שנתנו לי להרגיש שבכל זאת נשאר בארץ שלנו משהו מן הסולידריות והאיכפתיות שהיו יותר שכיחים בעבר .ועל כך תודה להם. ולא יישכחו גם גרי ויתר העובדים שתורמים רבות והכל בחיוך וברוח טובה. ולסיום ,תודה למנהלת מרכז היום ברמת גן -חני שר ולדפנה ,שמארחות במרכז היום את קבוצת התמיכה ברמת גן ,במשך שנים רבות .אירוח מכל הלב● . אהובה המנחה נפרדת מחברותיה המנחות ד 13עמדא בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 אמנות ואלצהיימר אלצהיימר ומוסיקה על ספרו של אוליבר סאקס "מוסיקופיליה" זאב שביידל אישיות" כיוון שהזיכרון הוא החלק המרכזי של הזהות ,וכאשר תחום של תראפיה במוסיקה הוא תחום חדש יחסית, הם מאבדים את הקשר עם עברם ,הם אינם בעלי אישיות במובן שנוצר בשנות ה 60-של המאה שעברה ,ואז גם זכה של ישות קוהרנטית ורציפה .סאקס חולק על טענה זו .לדעתו, להכרה בקרב אנשי המקצוע .מאוחר יותר ,בשנות מוסיקה מעוררת גם אצל האנשים שסובלים מדמנציה תגובות ה ,90-עם התפתחותן של הטכנולוגיות להדמיית הקשורות למערכת הרגשית האישית ,גם אם הם עצמם לא הפעילות המוחית ,התחלנו להבין בצורה ברורה יותר כיצד זוכרים לאחר מכן דבר .זאת ,כי המוסיקה נוגעת ברבדים הרגשיים התראפיה הזו אמורה לעבוד. על המוסיקה בהשפעת עוסק סאקס הנוירולוג הנודע אוליבר של המוח שאינם קשורים בהכרח לחלק המוח שנפגע כתוצאה מאלצהיימר .כך אחד ממטופליו של סאקס כותב לו על רעייתו הנפש האנושית ועל המוח שלנו בספרו החדש" :מוסיקופיליה"*. שאובחנה כחולת אלצהיימר לפני כשבע שנים .במצבה ,היא סאקס ,נוירולוג יהודי-אמריקאי ממוצא בריטי ( בן דודם של ממשיכה לנגן על הפסנתר מדי יום במשך מספר שעות וגם אבא אבן וחתן פרס הנובל פרופ' ישראל אומן ) התפרסם מתכוונת ללמוד על פה את הקונצ'רטו לפסנתר של שומאן. בכל העולם בזכות ספריו ,המתארים את החוויות המיוחדות פסנתרן אחר ,אף הוא עם אלצהיימר בגיל ,88איבד את יכולת של המטופלים שלו הסובלים מתופעות נוירולוגיות שונות וחריגות בשפה מרתקת ושווה לכל נפש. הדיבור ,אך ממשיך לנגן את מוצרט כבצעירותו. בסי ,זמרת מועדון לשעבר נראה כי המוסיקה נוגעת במשהו כה עמוק בנפשם בספריו של סאקס (בעברית פורסמו "האיש בשנות השמונים שלה, של האנשים ,עד כדי יכולת להתגבר על תופעות שחשב שאשתו היא כובע"" ,אי של עיוורי שהדמנציה בה לקתה הצבעים"" ,אנתרופולוג על המאדים" ,אינה מאפשרת לה לזכור המחלה. "יקיצות"" ,רגל לעמוד") הוא מקפיד להראות דברים במשך יותר מדקה .סיפור מרגש במיוחד המובא באותו פרק הוא אודות וודי גייסט .כיום בן שמונים ,שהחל לגלות סימני את מטופליו לא רק כ"מקרים מעניינים" לאחר שעברה הליך שמתוארים בז'רגון מקצועי משמים ,אלא טיפולי ארוך של תראפיה אלצהיימר בגיל .67בתו ,מארי אלן גייסט ,עזבה בראש ובראשונה כבני אדם בעלי אישיות ,במוסיקה הייתה מסוגלת את הקריירה שלה ככתבת מצליחה ברשת סי .בי. שמתמודדים עם חייהם ועם החריגות להופיע לפני קהל במוסד .אס העולמית לטובת הטיפול באביה ,והשנה אף בהופעה ,המטפל ליווה פרסמה על כך ספר עם הקדמה מאת סאקס**. שנכפתה עליהם בצורה זו או אחרת. אם ושאל למיקרופון אותה בספר מספרת מארי על כך שאביה ,שאין לו מושג הנושא של מוסיקה ונוירולוגיה העסיק את היא רוצה לשיר משהו. היכן הוא מתגורר ,ממשיך להופיע בהצלחה רבה עם סאקס מאז ומתמיד -הוא בא ממשפחה בסי השיבה ∫ "כמובן, מקהלת הגברים בעיר הולדתו דטרויט .האב החולה, מאד מוסיקלית ולמד פסנתר שנים רבות. חמוד ,אבל למה לא רעייתו רוזמרי והבת גם שרים ביחד לעיתים מזומנות. מקרים רבים בספריו מתארים אנשים פגועים שאלת אותי קודם"ø סאקס שהיה עד לשירתם בצוותא אומר שברגעים נוירולוגית שרק המוסיקה מאפשרת להם אלו הרעייה ,רוזמרי( ,ש"מתאלמנת טיפין טיפין" כלשונו) נראית תפקודים מסויימים .לדוגמה ,הפרופסור למוסיקה פ( .גיבור הכי פחות בודדת ,הכי פחות אלמנה והכי קשורה לבעלה .נראה הספר "האיש שחשב שאשתו היא כובע") שסובל מפרוסופגנוסיה כי במידה מסוימת גם וודי עצמו מודע לתפקיד המרכזי של (חוסר היכולת לזהות פנים) מסוגל לבצע את כל הפעילויות מוסיקה בחייו ומנסה להתמלא בה כמה שיותר -הוא כל הזמן היומיומיות כשהוא שר שירים לעצמו .וכן הפסנתרן קלייב וירינג שורק לעצמו ,לאחרונה גם תוך כדי שינה. זכרונו נמחק כתוצאה מאירוע מוחי ,אבל הוא מסוגל לנגןגם חולי אלצהיימר קשים ביותר ,כאלו שהמשפחה אינה מסוגלת יצירות מוסיקליות רבות בעל פה. לטפל בהם במצבם ונמצאים במוסד ,יכולים ליהנות מכוחה הספר "מוסיקופיליה" מוקדש כולו לקשר הנפלא והמיסתורי בין המרפא של המוסיקה .סאקס מביא מקרה של המטופלת בסי, המוח למוסיקה .הפרק האחרון של הספר מוקדש להשפעה זמרת מועדון לשעבר בשנות השמונים שלה ,שהדמנציה בה היוצאת מן הכלל שיש למוסיקה על חולי אלצהיימר. "בעלי אינם חלק מהחוקרים בתחום טוענים כי חולי אלצהיימר לקתה אינה מאפשרת לה לזכור דברים במשך יותר מדקה .לאחר שעברה הליך טיפולי ארוך של תראפיה במוסיקה הייתה מסוגלת להופיע לפני קהל במוסד .בהופעה ,המטפל ליווה אותה למיקרופון זאב שביידל -עתונאי ה עמדא 14 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 ושאל אם היא רוצה לשיר משהו .בסי השיבה " :כמובן ,חמוד, אבל למה לא שאלת אותי קודם"? והיא הגישה מופע יפה. מוסיקה ממשיכה להשפיע על חולי אלצהיימר ולשפר את מצבם הרגשי גם בתום ההאזנה לה ,בניגוד לחולי פרקינסון, שתנועתם משתפרת רק כשהם ממש מאזינים למוסיקה .נראה שההשפעה המוסיקלית חלה גם על חלקי המוח שלא נפגעו על ידי אלצהיימר. נדמה כי ניתן לסכם את הדברים על השפעת מוסיקה על נפשם של החולים בתשובתו של סאקס לפרופ' פ( .האיש שחשב שאשתו היא כובע) לאחר שזה שאלו "מה לא בסדר איתי?" " -אני לא אגיד לך מה לא בסדר אתך .אני אומר לך מה בסדר אתך: אתה מוסיקאי מוכשר מאד ,והמוסיקה ממלאת מקום מרכזי בחייך .השתדל שהמקום הזה יהיה מרכזי כמה שיותר"● . *Sacks, O. (2008). Musicophilia. Alfred Knopf : New York. אמנות ואלצהיימר - המוזיאון כאוצר הזיכרון בגיליון הקודם הצגנו פרויקט חדש העוסק באמנות ואלצהיימר. בספטמבר ,בכנס השנתי של העמותה ,הוצג הפרויקט במודל המקורי שלו על ידי קארי מקגיי ממוזיאון MOMA בניו יורק .למחרת הכנס נערכה סדנא להכרות עם הפרויקט במוזיאון ארץ ישראל בשיתוף עם המוזיאון ואיקו"ם -איגוד המוזיאונים .המידע על קיום הסדנא הופץ בין מוזיאונים ברחבי הארץ והגיעו נציגי תריסר מוזיאונים להשתלמות בנושא זה " -המוזיאון כאוצר הזיכרון". (לא תורגם לעברית עדיין) **Geist, M. E. ( 2008). A Father's Alzheimer's, A Daughter's Return. Springboard Press. האמן יוסף יוסף ( ,)1920-2007האמן שצייר את העבודה המובאת כאן ,היה פרופסור לפילוסופיה שמעולם לא צייר עד שהגיע למרכז אשפוז יום במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב .הוא אהב לעבוד עם צבעים ולהיות מעורב בתהליך היצירה והיה גאה מאד בעבודותיו .ד"ר דליה גוטליב-טנקה מקנדה אספה את ציורי צבעי המים של יוסף בביקורה במרכז בתל אביב והביאה אותם לדפוס בארצה עם הצגת עבודת מרכז היום. המרכז מתמחה בהערכה ,טיפול ומחקר (דרך המרכז הפסיכו-גריאטרי) וכולל טיפול יום לקשישים עם דמנציה. הצוות מאמין שיש לספק סביבה בטוחה ,תומכת ומעודדת שהיא מחזקת את הזהות ואת איכות חייהם של המטופלים. רבקה מגן ,מדריכה מוסמכת בשיקום באמנות ,פיתחה שיטות רבות לעזור למטופליה ליצור אמנות .ולדבריה “ציור נוגע בנשמתו של האמן ועוזר לו לבטא את רגשותיו"● . נמסר ע"י מיכל הרץ ודבי להב בעקבות יום העיון ,הפרויקט מתחיל לקרום עור וגידים במוזיאונים שונים בארץ .צעדים ראשונים לפתיחת הפרויקט מתקיימים במוזיאון ישראל בירושלים ,מוזיאון האסלאם בירושלים ומוזיאון האדם והסביבה בפתח תקווה .במהלך החודשים הקרובים נמשיך ונפתח את הפרויקט במוזיאונים שונים ברחבי המדינה. המוזיאון הראשון שמשתתף בתוכנית "המוזיאון כאוצר הזיכרון" הינו מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב ,שכבר אירח בשעריו קבוצות חולי אלצהיימר ממרכזי יום בת"א בתוכנית התנסות שהצליחה מאד ועליה סיפרנו בגיליון הקודם. עתה ,מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב מזמין אתכם לתוכנית ייחודית המיועדת לאנשים עם אלצהיימר ולמלווה מבני משפחתם גם אם אינם מגיעים בקבוצה מאורגנת. התוכנית מציעה סיורים חווייתיים בתערוכות ויוצרת דיאלוג בין עולמו הפנימי של המבקר ובין המוצגים והחפצים במוזיאון● . הסיורים המיוחדים לחולים דמנטיים עם מלוויהם יתחילו בשנת 2009אחת לחודש ,ויתקיימו בימי ג' בתאריכים: 3.3.09 , 3.2.09 ,6.1.09בין השעות 11:00 - 10:00 עלות הסיור 25 :ש"ח למשתתף (המלווה ללא תשלום) ההשתתפות בסיורים מותנית ברישום מוקדם ובמספר מינימלי של 10נרשמים לסיור!!! אנשים המעוניינים להצטרף מוזמנים להירשם באגף החינוך בטל' ( 03-7455710/20ציונה/ג'ני) נמסר ע"י מיכל הרץ ואגף החינוך במוזיאון א"י בת"א 15עמדא בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 מחקר האם ניתן להבחין בהתפתחות מחלת האלצהימר על פי הדרך שבה האדם מבצע משימות כתיבהø ד"ר שרה רוזנבלום חלת אלצהיימר מוכרת כמחלה ניוונית שתוקפת את המוח ,וגורמת לפגיעה בזיכרון ,ולליקוי קוגניטיבי. בשלבים מאוחרים יותר גורמת המחלה אף להידרדרות של היכולות התנועתיות של האדם ולהימנעות מיצירת קשרים חברתיים .לאחרונה מנסים חוקרים ממרכזי מחקר במקומות שונים בעולם למצוא דרך לאתר את המחלה בשלב מוקדם יותר שבו יש ירידה קלה בתפקוד הקוגניטיבי בכלל ובתפקודי זיכרון בפרט .שלב זה נקרא פגיעה קוגניטיבית מזערית ( )Mild Cognitive Impairment; MCIויש הטוענים שהוא מהווה שלב ביניים בין תהליכי זקנה רגילים לבין שלבים ראשוניים של התפתחות מחלת אלצהיימר .ראוי לציין שמחקרים מעידים על כך שלא כל מי שמצוי בשלב ה MCI -ימשיך להידרדר ,ויש אף המחלימים ממנו. בדומה לדיבור ,הכתיבה הינה אמצעי לתקשורת ולהבעה של מסרים מילוליים .תחום זה מושך תשומת לב רבה ,ומדענים מתעניינים בהיבטים השונים של התקשורת המילולית והכתובה בשל המידע שביצועים אלו יכולים לספק לנו אודות ההתפתחות של מחלת אלצהיימר. כתיבה היא מיומנות אנושית מורכבת שלצורך ביצועה נדרשים תפקודים תחושתיים -תנועתיים ואף קוגניטיביים .לאור זאת ניתן להניח כי פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי תשפיע על אופן הביצוע של הכתיבה. במחקר מרתק שנערך ב 1996-בקרב נזירות בנות 80שנה ומעלה מנוטרדם ,בדקו החוקרים קטעי ביוגרפיה קצרים שכתבו הנזירות כ 60-שנה קודם לכן ,בתקופה בה החלו את אורח חייהן כנזירות .להפתעתם של החוקרים ,קטעי כתב היד שנבדקו היו עשויים לנבא מי מהנזירות תחלה לאחר 60שנה בדמנציה .הם מצאו כי הנזירות שכתב ידן היה כתוב היטב מבחינה דקדוקית והיו בו רעיונות רבים ביחס למספר המילים שנכתבו ,היו בסיכון נמוך לפתח את מחלת אלצהיימר בשנות השמונים שלהם .בניגוד לכך ,נזירות שכתב ידן היה לא מורכב מבחינת דקדוקית ושהביעו מספר דל של רעיונות ,היו בסיכון גבוה לפתח את מחלת אלצהיימר .באופן דומה הראה מחקר נוסף כי עם התפתחות מחלת אלצהיימר ,הכתיבה נעשית פחות מורכבת ומספר הרעיונות המובאים בה פוחת. עניין רב קיים גם באופן שבו הכתב עצמו משתנה .חוקרים הבחינו בכך שעם התקדמות המחלה אכן יש לכותבים יותר מ ד"ר שרה רוזנבלום¨ החוג לריפוי בעיסוק ,הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ,אוניברסיטת חיפה עמדא 16 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 טעויות בדקדוק (למשל שימוש ביחיד/רבים) ,וכן החלפה בטעות בין מילים בעלות צליל דומה או משמעות דומה .כמו כן נמצאו טעויות באיות של מילים ,ובמיוחד במילים שהשימוש בהן פחות נפוץ. מאפיינים נוספים הקשורים בתופעות נוירולוגיות ובהם דמנציה, הם הנטייה לכתוב בכתב קטן יותר ככל שהכתיבה מתמשכת ,כך שבתחתית הדף הכתב נראה בבירור קטן יותר .קשיים דומים לאלו תוארו כבר ב 1907-ע"י אלואיס אלצהיימר בתארו את החולה הראשונה " :היא כתבה פעמיים את אותה הברה ושכחה הברות אחרות ,באופן כללי סיימה במהירות רבה . "...במחקרים נוספים דווח כי חולי אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית הגדילו באופן מובהק את עובי הכתב שלהם ואת הלחץ על העט בהשוואה לאנשים בריאים. חוקר בשם Croislieהסיק מתוצאותיהם של מחקרים קודמים כי הסיבה שמיומנות הכתיבה נפגעת בשלב מוקדם של מחלת אלצהיימר היא ,שהכתיבה מחייבת את היכולת לשלוף מידע באופן אוטומטי (למשל ,כיצד כותבים מילה מסוימת) .זוהי יכולת קוגניטיבית שנפגעת לדעתו כבר בשלב זה ,ולכן פוגעת גם בכתיבה .מעניין כי בכל במחקרים שתוארו עד כה ,החוקרים התייחסו לתוכן הכתיבה (מבנה ורעיונות) ולאופן בו נראה כתב היד ,אולם הם לא התייחסו לתהליך של אופן הפקת התוצר הכתוב על הדף .תהליך זה כולל למשל ,את משך הזמן שהיד נמצאת באוויר בין אות לאות ,ואת מידת הלחץ שהיד מפעילה על משטח הכתיבה. הערכת מאפייני התנועה בתהליך ביצוע משימות הכתיבה התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לחוקרים כיום ללמוד אודות תהליך הכתיבה באמצעות שימוש במערך ממוחשב המספק מדדים של תהליך הביצוע בכתיבה .ניתן כיום לבצע משימות של כתיבה על דף שמונח על גבי לוח ממוחשב (דיגיטייזר) המחובר למחשב עם תוכנה מתאימה (שפותחה ע"י כותבת מאמר זה) ומצויד בעט שיש בו חיישנים .המיקום של העט במרחב נמדד 100פעמים בשנייה וכך מתקבלים נתונים אובייקטיביים של זמן ומרחב (גובה ,אורך פעימת כתיבה). כך ניתן למשל למדוד את משך הזמן שהנבדק אוחז את העט בידו בצמוד למשטח הכתיבה ,מעל המשטח (באוויר), או את היחס ביניהם .בנוסף ניתן לקבל מהחיישנים המצויים בעט מידע אודות הלחץ שהכותב מפעיל על משטח הכתיבה ואודות הזוית שבה מוחזק העט. האם מחלת אלצהיימר משפיעה על תהליך הכתיבה? פעמים רבות מבוצעת הערכה קוגניטיבית של אנשים מבוגרים בעקבות תלונות שלהם או של בני משפחתם /מטפליהם אודות קושי בביצוע מטלות כתיבה .תלונות נפוצות מתארות קשיים בביצוע מטלות כתיבה הנדרשות ביום יום כמו כתיבת צ'ק ,או חתימה .לכן ,הערכה ישירה של מטלות כתיבה כעין אלו עשויה לספק מידע על התהליכים הקוגניטיביים של האדם ולתרום לאבחנה מוקדמת של מחלת אלצהיימר. במחקר שיתואר להלן (וורנר ,רוזנבלום ,בר און הייניק וקורצין )2006נעשה שימוש בחמש מטלות כתיבה שמייצגות מטלות תפקודיות מחיי היום יום :העתקת מספר טלפון ,העתקת רשימת קניות (עם חמישה פריטים) ,העתקת פרטים של צ'ק למקומות הנכונים ,העתקת רצף אותיות ה -א' ב' והעתקת קטע בן 107אותיות .מטלות אלו מדורגות מבחינת רמת הקושי שלהן והצורך בשימוש במיומנויות קוגניטיביות ומוטוריות .במחקר השתתפו 94אנשים מעל גיל 65ושנים 31 .מהם אובחנו עם קשיים קלים קוגניטיביים (כאמור מעלה )MCI, 22 ,אובחנו עם רמה קלה של מחלת אלצהיימר ,ו 41-אנשים בריאים היוו את קבוצת הביקורת במחקר .כל הנבדקים התבקשו לבצע את חמש מטלות כתיבה על דף נייר אשר הונח על הלוח האלקטרוני ובאמצעות העט הדיגיטאלי .נתוני הכתיבה שלהם נאספו ונותחו באמצעות תוכנת הכתיבה שהוזכרה לעיל. לאחר ביצוע המשימות בוצע ניתוח של הנתונים שנאספו על מנת ללמוד אודות מאפיינים שקשורים לתהליך הפקת התנועה של הכתיבה .מאפיינים אלו נחלקים למאפייני זמן ,מרחב ולחץ. נמדד כמה זמן נדרש על מנת להשלים כל אחת מהמשימות (נמדד בשניות) ,כמה זמן העט היה מונח על הנייר (ראה הכיתוב בכחול בדוגמאות שלעיל) וכמה זמן העט לא היה במגע עם משטח הכתיבה תוך כדי הכתיבה (מדד זה מכונה "זמן אוויר- ראה הקווים הירוקים בדוגמאות שלעיל) .מבחינת המרחב נמדד הממוצע של סך כל האורך של האותיות שנכתבו (במילימטרים), כלומר המרחק הממוצע מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בכל אות .כמו כן מדדנו את הלחץ הממוצע שהופעל על המשטח במהלך הכתיבה. נמצאו הבדלים מובהקים במאפייני התנועה של הכתיבה בין שלוש הקבוצות במחקר .משתני הזמן (ובמיוחד "זמן האוויר") היו גבוהים יותר בשתי הקבוצות עם הירידה הקוגניטיבית ( MCIואלצהיימר) .כמו כן בקבוצות אלו ,הלחץ הממוצע שהפעילו הנבדקים על משטח הכתיבה היה נמוך יותר בהשוואה לנבדקים הבריאים .חשוב לציין כי כאשר צורפו ממצאים אלו לממצאי הערכה קוגניטיבית שנעשתה לנבדקים באמצעות אבחון בשם מיני מנטל ,ניתן היה לשייך באופן נכון 69%-72%מהמשתתפים במחקר לקבוצות להן השתייכו .המדד שתרם הכי הרבה להבחנה בין הקבוצות היה הלחץ שהופעל על משטח הכתיבה. לחץ נמוך על משטח הכתיבה עשוי לנבוע מהמודעות המופחתת של אנשים עם הידרדרות קוגניטיבית לקשיי הכתיבה שלהם. לחלופין ניתן לשער כי לחץ עשוי לשקף תגובות רגשיות (כמו מתח ,חוסר ביטחון או דאגה) בקרב אנשים עם מחלת אלצהיימר, וכי אנשים החווים תגובה רגשית מסוימת בזמן שהם כותבים, עשויים להפעיל פחות לחץ על משטח הכתיבה .כמו כן ייתכן כי הלחץ המופעל על המשטח מקושר באופן ישיר לפגיעה נוירולוגית הנגרמת בעטיה של מחלת אלצהיימר. ממצאי המחקר מעידים כי על פי האופן שבו אדם מבצע מטלות כתיבה ניתן לאתר את התפתחותם של קשיים קוגניטיביים בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר .למעשה ,על פי ממצאים אלו ,ניתוח נתוני הכתיבה תוך שימוש במשימות תפקודיות שמבוצעות על גבי מערכת ממוחשבת יכול לספק כלי יעיל לאבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר. על פי הספרות קיים היום מרווח זמן בין מועד הופעת הסימפטומים הראשונים של הידרדרות התפקודים הקוגניטיביים והזיכרון לבין מועד מתן האבחנה על ידי רופא .אחדים מהחוקרים מייחסים זאת לקושי של המטופלים ובני משפחותיהם להבחין בבעיות זיכרון שהינן חלק מתהליך הזקנה לבין בעיות שעלולות לנבא את התפתחותה של מחלת אלצהיימר. לאיתור המוקדם יש חשיבות הן ברמה האישית של חולי אלצהיימר והן ברמה הציבורית .ברמת הפרט ,האבחון וההתמודדות המוקדמים עם מחלת אלצהיימר עשויים לשפר את היכולות התפקודיות ואת יכולות הטיפול העצמי של מבוגרים הסובלים מהמחלה ,וכן לשפר את איכות חיי החולים ומטפליהם .ברמה הציבורית זיהוי מוקדם עשוי להיות מקושר עם חיסכון במשאבים. לאור זאת ,השימוש בכלי רגיש המיועד לתקשורת והמבוסס על מטלה תפקודית ידידותית מחיי היום יום עשוי לסייע בעתיד לקלינאים /רופאים לאבחן את המחלה מוקדם יותר ,ובכך לתרום לשיפור איכות החיים שלהם ושל בני משפחותיהם● . 17עמדא בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 זיכרון ושיכחה לשכוח זו הנורמה החדשה סו הלפרן ח להישמר אצלנו למשך 10דקות או אפילו עשרה חדשים מאוחר וקר הזיכרון ,ד"ר סקוט סמול ,היה מאד רוצה להבטיח יותר .מדוע? משום שפיסת מידע זו עברה תהליך כימי שנקרא לנו כי אנו לא מאבדים את יכולותינו השכליות .אם - LTPהעצמה לטווח ארוך ()LTP = Long Term Potentiation הייתם מבקרים אותו במעבדתו במרכז הרפואי של המחזק את הקישורים העצביים .אנו זקוקים ל LTP-כדי ליצור אוניברסיטת קולומביה ומספרים לו כיצד בפעם האחרונה זיכרון לטווח ארוך .ה LTP-מצוי ב"היפוקמפוס". שהלכתם למסיבה לא יכולתם לקשור שמות לפרצופים פעילות ה"היפוקמפוס" מתחילה להיפגם בראשית מחלת שפגשתם ,כיצד מספרי טלפון נשמטים מזיכרונכם ,הוא היה אלצהיימר .מחקרי הדמיה הראו כי חולי אלצהיימר מאופיינים ניגש אל הלוח השחור ,לוקח פיסת גיר ביד ומשרטט שני קווים. ב"היפוקמפוס" קטן יותר מן הממוצע. קו אחד ,מייצג את הגיל ,הקו השני מייצג תוך כדי התכווצות ה"היפוקמפוס", את הזיכרון" .ככל שהגיל עולה ,כך הזיכרון A הנתיב שבינו ובין ה"קורטקס" הקדמי יורד" ,הוא אומר" .נסיגה בזיכרון מתרחשת מתחיל אף הוא להיחלש .אותות מן אצל כל אחד". ה"היפוקמפוס" אל ה"קורטקס" נחלשים רוב האנשים נרגעים כאשר מתברר כי ונמוגים ,ושאלות תופסות את מקומם: הסימנים המדאיגים הם חסרי משמעות. "האם אני מכיר אותך?"" ,מי אני?". "השכחה הנורמלית היא הגבול החדש", אבל תופעה זו מתרחשת לאו-דווקא אומר מוני דה לאון ,מנהל המרכז לבריאות B אצל חולי אלצהיימר ,ה"היפוקמפוס" המוח בבית החולים טיש ,באוניברסיטת מתעוות במידה מסוימת גם באבדן זיכרון ניו-יורק .באשר לאלה הנסחפים אל מעבר -Aקורטקס קדמי נורמלי" .הוא באופן יחסי יציב בעוצמתו עד לגבול הזה ,המחקרים עשויים להציע תקווה זה המקום של הפעילות הגבוהה בערך גיל ,"60מסביר רנדי בקנר ,חוקר חדשה לטפולים ואף לתיקון. יותר של המוח .הקורטקס הקדמי, מערכות עצבים מהרווארד" ,ואז הוא מאחורי המצח הוא גם המקום שבו מתחיל להשתנות .חולי אלצהיימר ממש, נחשוב לרגע כיצד הזיכרון אמור לפעול. הזיכרון הקצר -או הזיכרון הפעיל נפגעים בקטע הזה בצורה מוחלטת יותר". חישבו על "היפוקמפוס" ,זוהי בליטת רקמה מעובד.סמול הוכיח כי מבחינה אנטומית מנגנון בצורת אגוז קשיו הנמצאת עמוק באונת כאשר אנו מחפשים מספר טלפון, הביניים של המוח. ההתכווצות של ה"היפוקמפוס" אצל חולי מחייגים אותו ומיד שוכחים אותו, אלצהיימר שונה בתכלית השינוי מהמתרחש אם יש למוח שומר סף של המידע ,זהו זהו הזיכרון הקצר בפעולה. באבדן זיכרון נורמלי. ה"היפוקמפוס" .הניחוח ורחש הטיגון של בשר ,תחושת החלקלקות של גוש שחם - Bהיפוקמפוס סמול העמיק אף יותר ,הוא הצביע על מלוטש ,מספר טלפון שאליו אנו רוצים כדי להימנע מהצפה של קלט חושי להתקשר -כל אלה חייבים לעבור דרך מולקולת חלבון המוכרת בשם ,RbAp48 ונתונים אחרים ,המוח זקוק לשומר המצוי במידה מופחתת במוחם של אנשים ה"היפוקמפוס" .כאשר מידע כזה נכנס, סף כדי להחליט לאיזה מידע לאפשר הסובלים מאובדן זיכרון רגיל הקשור בגיל. הוא מועבר אל ה"קורטקס" (קליפת כניסה ואיזה מידע לחסום. הם גם עוקבים אחר מעורבויות העשויות המוח) הקדמי ,אשר בו הוא מוחזק לזמן מידע שעבר את נקודת הבדיקה להגביר את ייצור המולקולה ,וכפי הנראה קצר במה שקרוי הזיכרון קצר-המועד או עשוי להיות מועבר לזיכרון הפעיל. בכך לחזק את הזיכרון. זכרון-העבודה .כאשר אנו מוצאים את כדי שפריט זיכרון ייהפך לקבוע ,עליו כאשר אנו מזדקנים ,מתרחש משהו מספר הטלפון ,מחייגים אותו ומיד שוכחים לעבור עיבוד מחודש בהיפוקמפוס, נוסף הפוגע בזיכרון :המוחות שלנו אותו ,זה המצב בו פועל ה"קורטקס" הקדמי ובכך להגיע למצב של העצמה לטווח מייצרים פחות נוירונים .עד לפני ברצף עם ה"היפוקמפוס". ארוך. עשור ,ההנחה המקובלת הייתה שאנו אך ,הבה נאמר כי מספר הטלפון הזה ממשיך עמדא 18 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 נולדים עם מספר קבוע של תאי מוח ,ההולכים ומתים ככל שאנו מתבגרים ,וכתוצאה מכך אנו הופכים עמומים יותר. עכשיו ידוע כי המוח ממשיך לייצר נוירונים במשך כל מהלך החיים, אבל רק בשני מקומות :בפקעת חוש הריח וב"היפוקמפוס" .גם לא בכל מקום ב"היפוקמפוס" ,אלא באזור "פיתול המוח המשונן" ( ,)dentate gyrusאותה בליטה אשר סמול זיהה כמקום הפגם של החלשה נורמלית של הזיכרון .אם כן ,למה צריך הזיכרון להיעלם בכלל? התשובה עשויה להימצא במכון הכושר. לפני עשור ,כאשר חוקר העצבים פרד גייג' ,ממכון סאלק ,גילה כי המוח הבוגר ממשיך להתחדש ,המוחות שנדונו אז היו של עכברים .כמה מן העכברים היו לא פעילים ,אחרים היו מתעמלים, ואלה אשר רשמו את המרחק הגדול ביותר על גלגל ההתעמלות, יצרו יותר נוירונים חדשים מאשר יצרו אלה שלא היו פעילים. כגורם הניורוטרופי שמקורו במוח ( ,)BDNFהחלבון שמחולל את יצירתם של תאי מוח חדשים ולאחר מכן מסייע להם להגדיר את עצמם ולהתחבר .גורם זה גם מגביר את הגמישות העצבית, התהליך אשר באמצעותו המוח משתנה בתגובה ללימוד .במחלות כמו אלצהיימר ,דיכאון ,פרקינסון ושיטיון ,רמות ה BDNF-נמוכות. אצל אנשים מתעמלים רמת ה BDNF-עולה. אבל פעילות פיזית אינה האמצעי היחיד לשפור הזיכרון .ישנו גם הגורם התזונתי .ניקח אוכמניות לדוגמה .לפי ג'ים ג'וזף ,חוקר עצבים במשרד החקלאות של בוסטון ,לאוכמניות נראה שיש כוח קסמים -הן מסלקות רדיקלים חפשיים (אטומים מהירי- תגובה העלולים להזיק לרקמות) ,עוצרות הזדקנות ,מגבירות קוגניטיביות ומשהו מיוחד -הן גורמות לגידול נוירונים .אם אתה חולדה... לא משנה מה נאכל ,אם אנו רוצים לשמור את הזיכרון שלנו מסתבר כי אותה תופעה נכונה גם לגבי בני אדם .במסמך שפורסם חד ,עלינו לשאוף לדיאטה השומרת על שומן הבטן שלנו ברמה באביב האחרון ,גילה צוות שהונחה על ידי גייג' ,סמול וריצ'רד נמוכה .מחקר שנערך על כ 6500-בני אדם ופורסם במגזין סלואן פסיכולוג באוניברסיטת קולומביה ,כי אחרי התעמלות " ,"Neurologyמראה כי אנשים בעלי עודף משקל על ההליכון ,ארבע פעמים בשבוע במשך 12 הזיכרון איך הבנה ובעלי כרס היו בעלי סיכויים גבוהים פי 2.3לפתח שבועות ,קבוצה של גברים ונשים בגילאים 21 עד ,45אשר קודם לכן היו לא פעילים ,הראו פועל הינה צעד חשוב שיטיון ,לעומת בעלי משקל ומימדי כרס נורמליים, גידול משמעותי בעוצמת הדם המוחי ( )CBVבהבנה כיצד ניתן לתקן ואילו אלה שהיו ממש שמנים ובעלי כרס גדולה את המצב .כאשר היו בעלי סיכוי גדול פי 3.6ללקות בשיטיון .כפי הקשור ליצירת נוירונים ,שכן איפה שיש יותר לעשות מסוגלים אנו שמדענים יודעים מזמן ,כשמתרבה שומן הכרס - תאים ,יש יותר כלי דם. בעצמנו כמה מצעדי הסוכר בדם עולה .כמה ממחקריו האחרונים של העליה בעוצמת הדם המוחי אצל בני אדם התיקון ,החדשות האלה סמול על חיות הראו עלייה ברמת הסוכר כתוצאה מתעמלים ,הביאה לתוצאות טובות יותר בסדרה הן אפילו יותר טובות. מהפרעה בפעילות "פיתול המוח המשונן" .אין של מבחני זיכרון .הוכחה נוספת המחזקת את אם היינו זקוקים לאחת העובדה הזאת התקבלה במחקר על בני אדם בכך כדי למתוח קו ישיר ומוחלט בין קו המותניים או יותר סיבות כדי והזיכרון ,אבל יש כאן רמז ברור לקשר הזה" .יתכן", מתבגרים "בלתי פעילים בעבר" ,שנערך על ידי להתעמל או להקפיד הפסיכולוג ארתור קרמר מאוניברסיטת אילינוי, אומר סמול" ,כי סוכר בדם ,הנוטה לעלות ככל על הדיאטה הנכונה, וחוקרים באוניברסיטת בר-אילן ,בישראל .באו מדעני הזיכרון ונתנו שאנו מזדקנים ,הינו אחד התורמים העיקריים החוקרים מצאו כי אלה אשר היו עסוקים בפעילות לנו כאן סיבה ברורה ,גם לירידה בזיכרון הקשורה לגיל ,אצל כולנו". אירובית ,היו במצב קוגניטיבי טוב יותר מאלה אם ניאלץ לרשום אותה כדי לזכור אותה אשר רק התמתחו והתנועעו ,אך לא העלו את כמובן ,אף אחת מן התובנות האלה לא תגרום להקטנת התיסכול שלנו מקשיי הזיכרון .כאשר רמת פעילות הלב שלהם .יותר מזה ,הדמיות איננו מוצאים את המפתחות שלנו ,בפעם השלישית החודש, שנערכו מיד לאחר הפעילות הראו כי פעילות אירובית "הגדילה לא נרגיש יותר טוב אם נדע כי זה הכל אולי בגלל יותר מדי סוכר את עוצמת האזורים במוח הקשורים בהיחלשות כתוצאה מגיל, בדם או פחות מדי אוכמניות .שום דבר לא יסלק לגמרי את רוח הן מבחינת המבנה והן מבחינה קוגניטיבית". הרפאים של שיטיון אמיתי ואת החרדות הכרוכות בכך .בכל זאת ,הבנה איך הזיכרון פועל הינה צעד חשוב בהבנה כיצד במקביל ,חוקרים ממכון קרולינסקה בשטוקהולם ,אשר עקבו ניתן לתקן את המצב .כאשר אנו מסוגלים לעשות בעצמנו אחר 1500בני אדם במשך יותר מ 35-שנה ,גילו רמה נמוכה כמה מצעדי התיקון ,החדשות האלה הן אפילו יותר טובות .אם משמעותית בשיטיון ,כולל אלצהיימר ,בבני אדם שהתעמלו. היינו זקוקים לאחת או יותר סיבות כדי להתעמל או להקפיד על מחקר אחר ,שנערך על 200אנשים בגיל מתקדם ,המתגוררים הדיאטה הנכונה ,באו מדעני הזיכרון ונתנו לנו כאן סיבה ברורה, בהוואי ,הראה כי אלה אשר הלכו ברגל שלושה או יותר קילומטרים גם אם ניאלץ לרשום אותה כדי לזכור אותה● . ביום ,היו בעלי סיכון מופחת ב 50%ללקות בשיטיון ,לעומת אלה אשר הלכו רק חצי קילומטר או פחות. "טיים" ()9.6.08 עוצמת הדם המוחי ( )CBVאינה הגורם היחיד האחראי להעצמת תרגם יוסף רוטמן המוח .ההתעמלות תורמת את חלקה גם בהגדלת מה שידוע מתנדב ב"אשל" -בפרויקט מחשב לכל גיל. 19עמדא בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 מחקר ומדע צבע המנבא אלצהיימר דניאל מאלוי של פיסות קטנות של הצד הימני של קליפת המוח הקדמית רכובת שפותחה בפיטסבורג עשויה להיות המפתח שלהם .שקלול ה PIB-תאם את כולם ,מלבד אחד. לאבחון מחלת אלצהיימר 10שנים לפני הופעתה. "תשעה מתוך עשרה זה לא רע" ,אומר מטיס" .אבל האחד מחקר שנעשה בפינלנד על ידי רופאים ,גילה כי - PIB הוא בגדר מיסתורין ונותר מיסתורין" .לדבריו ,ה PiB-נבחן על Pittsburgh Compound Bצבע רדיואקטיבי המתחבר לחלבונים 4,000אנשים ב 50-40-אתרים ברחבי העולם ,אבל יש לעשות שבמוח ,היה יעיל ב 90%-בניבוי הנוכחות של פלאק עמילואיד בטא ,המהווה אינדיקטור למחלת אלצהיימר. מחקרים נוספים. עבור סריקת הדמיה של המוח יש צורך בהתקני (Position PET המחקר שפורסם ב Archives of Neurology -הוא הראשון ) Emission Tomographyוקיימים 2,000מהם בארה"ב מסוגו שנעשה על אנשים חיים .מחקרים קודמים שנעשו עם PIBהישוו בין תוצאות הדמיה שנרשמו כאשר המטופלים היו בלבד ,אומר ד"ר מטיס. אבל ,יש מגבלות לשימוש ב .PIB-אין הוכחה שכל מי שקיבל בחיים לבין מדגמים שנלקחו לאחר מותם. תוצאות חיוביות במבחן העמילואיד יפתח את המחלה .כמו ד"ר צ'סטר מטיס וד"ר ויליאם קלנק ,שניהם מאוניברסיטת כן ,כמה מחקרים אחרונים מפחיתים פיטסבורג ,פיתחו את PIBלפני ארבע שנים הצורה כדי לסייע באבחון מחלת אלצהיימר, מהחשיבות של העמילואיד כקשור למחלת פטרסן: רונלד ד"ר אלצהיימר. הנפוצה ביותר של דמנציה .הדרך היחידה כמעט "העמילואיד הבטוחה היום לאבחון המחלה היא בדיקה "העמילואיד כמעט לבטח ממלא תפקיד, ממלא לבטח תפקיד" ,אומר ד"ר רונלד פטרסן ,יו"ר שלאחר המוות של החולים. האם הוא הסיבה ,או המועצה המיעצת הרפואית והמדעית ,PIBבמידה ותאושר ,תוכל לא רק לאבחן את התוצאה ,או הגורם של האגודה לאלצהיימר" .האם הוא המחלה בקרב מטופלים חיים ,אלא גם לנבא את התפרצותה. הסיבה ,או התוצאה ,או הגורם העיקרי, העיקרי ,זוהי שאלה ד"ר מטיס אומר כי בדיקות הראו שעמילואיד זוהי שאלה נוספת" .כתוצאה ,החוקרים נוספת .האנשים לא מנסים לתקוף את מחלת אלצהיימר עשוי להופיע לפחות 10שנים לפני שמים את כל הביצים ידע הסימפטומים של אלצהיימר .בעזרת בדרכים שונות. בסל אחד ,יתכן ובסוף "האנשים לא שמים את כל הביצים מתקדם מסוג זה ,המטופלים יכולים לערוך נשתמש בקוקטייל כמו בסל אחד" ,אומר ד"ר פטרסן ממחקר סידורים כספיים ולדבר על כך עם משפחותיהם במחלת האיידס" אלצהיימר" .יתכן ובסוף נשתמש בקוקטייל בשעה שהם בחיים. כמו במחלת האיידס". "אתה יכול להחליט קדימה ,כאשר עדיין אינך עם זאת ,עדיין נותרת השאלה האם אנשים ירצו אפילו לדעת אפוף בערפל של המחלה ואינך מסוגל לקבל החלטות לגבי שיש להם מנבא פוטנציאלי למחלת אלצהיימר ,במיוחד כאשר עצמך" ,אומר ד"ר מטיס. אלצהיימר. למחלת עם זאת ,עדיין אין מרפא אין מרפא .למשתתפי המחקר לא נמסרו תוצאות הבדיקות, והרופאים הודיעו כי עד שלא יימצא טיפול יעיל בשוק ,ל PIB-לא על פי האגודה לאלצהיימר שבשיקגו ,ארגון המזון והתרופות יהיה ערך רב לגבי חולה אלצהיימר הממוצע" .השאלה הגדולה של ארה"ב אישר עד כה חמש תרופות המאיטות את החמרת היא מה אתה יכול לעשות בקשר לכך? כיום ,שום דבר" ,אומר הסימפטומים למשך 6-12חודשים בממוצע ,בקרב כמחצית ד"ר מטיס" .השימושיות הרבה תהיה כאשר יימצא טיפול שיכול מהאנשים הנוטלים אותן .אבל טיפולים העשויים לגרום לנסיגת למנוע את התפרצות המחלה"● . המחלה נמצאים עדיין בשלבי פיתוח ,והעבודה עליהם נמשכת, כפי שנעשה עם ה.PIB- החוקרים מקווים כי דרך לאבחון המחלה ותרופות להילחם בה יהיו זמינות תוך 5-10שנים. אוגוסט2008 , המחקר בפינלנד הוא צעד נוסף בדרך .מתוך 10המשתתפים פורסם בPittsburgh Post-Gazette : במחקר ,לחמישה היה עמילואיד ולחמישה לא ,על פי הביופסיות תרגמה :שרה חשבי ת עמדא 20 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 במבט אישי לאה שוורץ במוסד זכרון דברים סיפורם של לאה ,חולת אלצהיימר ,ובעלה משה יפתח שגיא אה ,אשתו של משה שוורץ, אובחנה כסובלת מאלצהיימר לפני כשבע שנים .משה מתגורר בפתח-תקווה ומזה ארבע שנים הוא סועד אותה יום-יום במחלקה לתשושי נפש בבית האבות הסיעודי בעיר .הם בני 75ולהם שלושה ילדים ושמונה נכדים ,אך עם זאת וכפי שקורה רבות ,את רוב הנטל הטיפולי נושא משה בעצמו ולבדו" .בהתחלה היא היתה שוכחת מפתחות ,קניות, ל להגיע בזמן למקומות .אני ייחסתי את זה לגיל ,אבל בדיעבד הסתבר לי שעוד לפני שהיא סיפרה לי שהיא חולה ,היא פנתה לנוירולוג .בתום בדיקה נוירולוגית בה הייתי נוכח ,שבמהלכה היא לא הצליחה לבצע פעולות בסיסיות ביותר, הבנתי את גודל הבעיה .נשלחנו לבצע MRIב .11.9.2001-אני לא אשכח את התאריך כי היא היתה בבדיקה ואני ראיתי בטלוויזיה במחלקה את מגדלי 'התאומים' קורסים". "בהתחלה היא היתה שוכחת מפתחות ,קניות ,להגיע בזמן למקומות .אני ייחסתי את זה לגיל ,אבל בדיעבד הסתבר לי שעוד לפני שהיא סיפרה לי שהיא חולה ,היא פנתה לנוירולוג .בתום בדיקה נוירולוגית בה הייתי נוכח, שבמהלכה היא לא הצליחה לבצע פעולות בסיסיות ביותר, הבנתי את גודל הבעיה" תוך זמן קצר הבין משה שהאישה הפעילה והנמרצת ,ששוחה וצועדת, בעלת חיי החברה העשירים ,לא תהיה לעולם אותו הדבר" .למרות האבחנה, האסימון נפל לי רק אחרי שנאלצתי לשכפל לה שלושה צרורות של מפתחות אחד אחרי השני .אז הבנתי את חומרת המצב .חמישים שנה אתה חי עם בת זוג ,ובבת אחת היא הופכת למישהו אחר". כחלק מההתמודדות עם המחלה, ובעיקר עם השכחה הידועה כל כך לשמצה ,הציע משה לאשתו לכתוב יומן. במשך תקופה של כשנה ,כתבה לאה אודות מעשיה היומיומיים ,תחושותיה וחששותיה .בכתבה זו הסכים משה המשך בעמוד 22 21עמדא בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 במבט אישי המשך מעמוד 21 לחשוף מספר קטעים מתוכו ,שהובאו לדפוס כלשונם ובעריכה מינימלית. 18.8.01יום א' " ...יש לי בעיה עם הזיכרון .אני הולכת לכיוון החדר לקחת דברים ועד שאני מגיעה אני כבר לא זוכרת מה רציתי וחוזרת חזרה למטבח ואז אני נזכרת מה שרציתי ,וכל הדרך ,כל הדרך לכיוון החדר אני משחזרת מה שהלכתי לקחת. שמתי לב שכשאני מרבה בדיבור מתחיל לדפוק לי ברקות משני הצדדים .האם אפשר לקבל טיפול נוסף ,האם יש פתרון נוסף להוציא אותי מהמצב הזה?" גם לאחר שאובחנה כסובלת מאלצהיימר, המשיכה לאה בשגרת יומה .היא המשיכה לשחות ,לצעוד ולנהל את משק הבית .היא נכנסה לטיפול ניסיוני במחלה תחת ידיה המסורות של ד"ר סופיה מהמחלקה הנוירולוגית בבילינסון. אולם תחת המעטה החיצוני של שגרת יומיום ,היטיבה לאה להבין ולתאר את מחלתה טוב יותר מכל ספר לימוד. אצל חולי דמנציה בכלל ואלצהיימר בפרט ,הפגיעה בשלבים הראשונים של המחלה מתבטאת בעיקר באובדן זיכרון קצר מועד בעוד שהזיכרון ארוך הטווח יחסית שמור .הדבר מתבטא בקטע שכתבה ביומנה ,שכאילו זרק אותה לימי ילדותה ,תקופה בה הייתה דתית. 20.8.02יום ג' "היום בבוקר קמתי בשעה שש .משה פתח את הרדיו ושמעתי את הברכות של הבוקר :שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך .והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על קדושת לבבך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך והיו לטוטפות בין עיניך ונכתבו על מזוזות ביתך ובשעריך (הטעויות במקור). עכשיו אני צריכה לבלוע כדורים :וזילן, "לאה סירבה פתאום לשבת במקום הקבוע שלה בהסעה למועדונית .היא הייתה פותחת את הדלת ובורחת כשהרכב היה עומד ברמזור .המצב החמיר עד כדי כך שהיו מחזירים אותה הביתה רק במונית ספיישל .אבל לצערי גם ממנה היא התחילה לברוח .כששאלתי אותה למה היא עושה את זה, היא ענתה' :הנהג לא נוסע הביתה' .ואז אני התחלתי להסיע אותה ,יום-יום ,כך במשך שנה וחצי נוספות" אביטל ,אספירין וכדור לבן של ד"ר סופיה .זה היה בשעה 10דקות לשש בערב". במקום אחר היא מתייחסת לחזרה הביתה לאחר יום סידורים ,מה שנראה לרוב האנשים כל כך בנאלי ,כאל מאורע ראוי לציון: 20.10.02יום א' "התעוררתי בבוקר בשעה .05:25ישנתי טוב הלילה .נכנסתי לאמבטיה וצחצחתי שיניים .רחצתי פנים ונכנסתי למטבח לשטוף כלים שהיו בכיור ...בשעה שמונה הלכתי למכולת ...וירדתי שוב בכדי לנסוע לבנק לשלם ...גמרתי את מה שהייתי צריכה ויצאתי מאושרת. הגעתי לאוטובוס -קו .4ירדתי בעין גנים ליד הבית ,עליתי הביתה לאט לאט כי הייתי עייפה .הגעתי הביתה בשלום. עכשיו אני צריכה לקחת כדורים :וזילן, אביטול וכדור לבן של ד"ר סופיה". לדברי משה ,הטיפול הניסיוני הביא להטבה מסוימת ,אבל לצערו מדובר היה בהטבה זמנית בלבד .בשלב הראשון שלאחר האבחון ,הקפידו בני הזוג להגיע למעקב אצל ד"ר סופיה מדי שלושה חודשים .אולם לאחר מספר ביקורים, שכללו בין היתר בדיקה להערכת תפקוד קוגניטיבי ,הבין משה שאין שום שיפור. זה היה הזמן בו סיפרה לו ד"ר סופיה לראשונה על עמותת "עמדא". "בשלב הראשון הפנו אותי בעמותה למועדונית יום .את לאה אספו מהבית מדי בוקר והחזירו בצהרים .בשלב הזה עמדא 22 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 של המחלה לאה עוד היתה פעילה מאוד, והדבר התבטא כמובן גם במועדונית. היא אהבה לעזור בעיקר במטבח ,שם היא בישלה ארוחות נהדרות לשאר המטופלים". ככל שעבר הזמן ,כך גם התקדמה ההידרדרות הבלתי נמנעת .מלבד הפגיעה בזיכרון ,מופיעים במהלך המחלה גם שינויים בהתנהגות .השינויים מתחילים ביקיצות מוקדמות ונדודי שינה, וממשיכים עד כדי גילויי אלימות ,גם כנגד הקרובים ביותר. 28.802יום ד' "התעוררתי בלילה בשעה אחת ,חשבתי שזה כבר בוקר ,אבל זה היה עדיין לילה. כבר לא יכולתי לישון .התגלגלתי מצד לצד עד שנמאס לי .קמתי מהמיטה, צחצחתי שיניים ,רחצתי פנים ,הורדתי את הכביסה מהחבלים ,קיפלתי את הכל ,שטפתי כלים ,הכנתי סלט ירקות וטחינה". כמעט שנה אחרי האבחון הראשוני, חלה ירידה חדה נוספת במצבה של לאה שהתבטאה גם בבריחות ממקומות שונים ובאלימות" .לאה סירבה פתאום לשבת במקום הקבוע שלה בהסעה למועדונית .היא הייתה פותחת את הדלת ובורחת כשהרכב היה עומד ברמזור. המצב החמיר עד כדי כך שהיו מחזירים אותה הביתה רק במונית ספיישל .אבל לצערי גם ממנה היא התחילה לברוח. כששאלתי אותה למה היא עושה את זה ,היא ענתה' :הנהג לא נוסע הביתה'. ואז אני התחלתי להסיע אותה ,יום-יום, 13.10.02יום א' "טלי (הבת) באה ולקחה אותי לצילום מיפוי לב .בהתחלה היה לי קר מאד. לאחר 4דקות לא יכולתי להמשיך כי הייתי עייפה מאוד והיה לי ביקור חולים עם כל הצוות הרפואי ולא אמרו לי כלום לגבי ללכת הביתה .אכלתי צהרים ורק בשעה ( 15:00שלוש אחר הצהרים) ד"ר ליצ'נסקי אמר לי שאני הולכת הביתה .קיבלתי מכתב שחרור עם כל ההוראות ,צלצלתי למשה שיבוא לקחת אותי הביתה ,הוא בא ונסענו הביתה. היה כיף להגיע הביתה .בבית הכי כיף וטוב להיות בריאה". לאה שוורץ בלוס אנג'לס כך במשך שנה וחצי נוספות". לזוג כאמור שלושה ילדים ,מתוכם אחד מתגורר עם משפחתו בלוס- אנג'לס .בשלהי התקופה במועדונית החליט משה לקחת את לאה לבקר את המשפחה בחו"ל .הוא התייעץ עם שתי עובדות סוציאליות באשר לנסיעה: "העו"סית הראשונה אמרה שלאה תחזור 'בארון' ,ואילו השניה אמרה לי פשוט ללכת על זה" .לאחר התחבטות לא קלה -ההחלטה נפלה .הזוג נסע לחמישה שבועות לראות את הנכדים בחו"ל. "ביקרנו שם בכל האטרקציות התיירותיות ולא היו בכלל בעיות .זה היה כי החלטתי 'לזרום' עם לאה .לא משנה כמה מופרכים היו הדברים שהייתה אומרת, לא תיקנו אותה ולא הלחצנו אותה ,תמיד הסכמנו איתה .בין כה וכה אחרי כמה דקות היא כבר לא הייתה זוכרת .איתי (הנכד) היה אז בן חודש והיא הספיקה עוד לרחוץ אותו באמבטיה". כשחזרו בני הזוג מהביקור המשפחתי המוצלח ,כבר הפך מצבה של לאה לקשה כל כך ,עד שגם במועדונית (שהורגלה בטיפול בחולים במצבה) "העו"סית הראשונה אמרה שלאה תחזור 'בארון' ,ואילו השניה אמרה לי פשוט ללכת על זה" .לאחר התחבטות לא קלה -ההחלטה נפלה. הזוג נסע לחמישה שבועות לראות את הנכדים בחו"ל כבר לא יכלו להתמודד איתה .לאחר מספר גילויי אלימות של לאה כלפי מטופלים אחרים במקום ,הבין משה שהמצב לא יכול להימשך ,ולאה נשארה בבית למשך כל היום .משה קיבל סיוע מהביטוח הלאומי באמצעות ארבע שעות יומיות של מטפלת .במקביל שקל גם להיעזר בעובדת זרה ,אולם ויתר על הרעיון כשהבין שהחשדנות של לאה ,חשדנות שנגזרה כמובן ממחלתה, תמנע ממנה לקבל דמות חדשה ולא מוכרת בביתה. מלבד המחלה המוחית הבסיסית ,חולי אלצהיימר עלולים ללקות בכל מחלה אחרת העלולה לדרדר את בריאותם, בדומה לכל אחד אחר .גם לאה אושפזה יום אחד בשל מיחושים בלבה ,לסדרת בדיקות ,אשר אמנם לא העלו ממצאים בסופם -אך מצאו ביטוי ביומנה. כמו לאה ,גם משה לא אדם צעיר או בריא .היה ברור שהוא לא יוכל לאורך זמן לטפל בבית באישה חולת אלצהיימר שרק הולכת ומתדרדרת מיום ליום .אחרי חצי שנה שבמהלכה טופלה לאה אך ורק בבית ,ערב אחד חש לפתע משה בכאבים בחזה .רופא שהגיע לביתו יעץ לו להתפנות באופן מיידי למיון ,אך משה סרב ,כיוון שלא היה לו מי שידאג לאשתו הזקוקה להשגחה צמודה. "קצת אחרי האירוע ההוא הלכתי להתייעץ עם יו"ר עמותת "עמדא" .היא אמרה לי שההחלטה אמנם קשה ,אבל אף אחד חוץ ממני לא יכול או מוסמך לקבל אותה .בתקופה בה טיפלתי בלאה בבית ירדתי 8ק"ג .ידעתי שאם בפעם הבאה באמת אקבל התקף לב ,הוא יהיה קטלני עבור שני אנשים .אחרי ארבע שנים של טיפול נאלצתי לקבל את ההחלטה הקשה ולאשפז את לאה בבית חולים סיעודי". איך הרגשת לאשפז אותה במקום זר אחרי כל כך הרבה זמן של טיפול מסור בבית? "הרגשתי כאילו שחתכתי מעצמי חתיכה ,כעסתי על עצמי כל כך ,אבל הבנתי שאם לא אתחיל לדאוג גם לעצמי ,לא יישאר מי שיטפל בלאה. המשך בעמוד 24 23עמדא בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 המשך מעמוד 23 הרגע הכי קשה היה כשחזרתי הביתה אחרי שאשפזתי אותה .הבית היה ריק בלעדיה ,וכל מקום הזכיר לי אותה". זה נשמע כאילו אתה מדבר על מישהו שמת. תראה ,במובנים רבים היא מתה .אני אמנם אדם נשוי ,אבל זו לא האישה שהתחתנתי איתה .אחרי שלוש שנים הסיעודי "גבעת השלושה" שבפתח תקווה .משה מקפיד לבקר את לאה מדי יום ,לפעמים פעמיים ביום ,באדיקות נדירה במקומותינו .במקביל ,החל משה להתנדב בעמותת "עמדא" בקו הטלפון לסיוע למשפחות חולים ,גבר יחיד בין 16נשים" .מתקשרים אלי בני משפחה במצב קשה. לא מזמן מישהי סיפרה לי שהיא שוקלת להתאבד .הורדתי אותה מהשטות הזו, "אני תמיד אומר למשפחות שאנחנו המטפלים ,חיים בעצם למען החולים .אם לא נדאג לעצמנו ,אם לא נשמור על השפיות ,לא יהיה מי שיטפל בהם .אני יודע שהנטיה הטבעית היא תמיד לדבר על החולים ,אבל אסור שבני המשפחה יזניחו את עצמם ,גם למען יקיריהם" הבנתי שהגעתי לקצה היכולת שלי לטפל בה .עכשיו אני מבין שבמקום שהיא מאושפזת היא מקבלת את מה שכבר לא היה בכוחותי להעניק לה". כאמור ,מאז 2004מאושפזת לאה במחלקה לתשושי נפש בבית האבות אחרי שהסברתי לה שהתאבדות תהיה למעשה התאבדות כפולה .לפעמים מספיק שאני מספר לבני המשפחה על האפשרות של מועדונית שמעסיקה את החולים חמש שעות בבוקר .לאנשים אחרים זה נשמע מעט ,אבל לבני משפחה שמקבלים חמש שעות של שקט ,בלי הצורך התמידי לדאוג לחולים, זה עולם ומלואו". "אני תמיד אומר למשפחות שאנחנו המטפלים ,חיים בעצם למען החולים. אם לא נדאג לעצמנו ,אם לא נשמור על השפיות ,לא יהיה מי שיטפל בהם .אני יודע שהנטיה הטבעית היא תמיד לדבר על החולים ,אבל אסור שבני המשפחה יזניחו את עצמם ,גם למען יקיריהם". המטרות למענן הסכים משה לחשוף את מחלתה של אשתו הן הגברת המודעות למחלה ,ושיפור היחס לחולים .לדבריו, חולי אלצהיימר ,גם בשלבים מאוד מתקדמים של המחלה ,זקוקים לחום, אהבה ,מגע -ומגיבים לכך בהתאם. "השמחה הגדולה שאני רואה בעיניים שלה כשהיא רואה אותי ,שווה את הכל, וזה מה שנותן לי את הכוח להמשיך יום אחרי יום"● . מעובד על פי ראיון שפורסם ב"דבשת" -עתון הסטודנטים של הפקולטה למדעי הבריאות אסר"ן -אגודת הסטודנטים לרפואה בנגב יולי 2008 ההתמודדות שלי מתוך מכתב ששלח לעמותה שלום מורגנשטרן ,91 ,שמשתף אותנו מדי פעם בניסיונו ודרכי ההתמודדות שלו עם מחלת אשתו ,ציפורה. "...שאלתי את עצמי :שלום ,מה היתה עושה ציפורה אם המצב היה הפוך? איך היא היתה מטפלת בך? וכי זו אשמתה שהיא חולה? וזכרתי איך ציפורה עמדה לילות על יד מיטתי באישפוזים ...איך טיפלה בילד שלנו ,בן שנה ב ,1951-כשחלה בפוליו ...ואז חיבקתי אותה ונתתי לה נשיקה. ומאז ,באיזה מצב של מצוקה שקורה, אני לא יכול לכעוס עליה .אני מתמלא רחמנות עד דמעות ,מתגבר ומרגיע אותה בחיבוקים ונשיקות .אני לא כועס על הגורל שלי הקשה לביצוע ומוכן לעשות הכל בהבנה ובשמחה. אני סוגר את העיניים ורואה לפני את ציפורה שלי האמיתית ,כפי שהיתה מטפלת בנו במסירות. אפשרות להחזיר לציפורה ,עבור כל מה שנתנה לנו ...ולכולם מטוב ליבה בכל חייה ...ואיזה פלא :מצאתי שלווה בי שמרגיעה אותי .לטפל בה כבר אינני מסוגל -אבל אני שומר עליה בחיבוקים ונשיקות ,היות וזה נשאר לי לתת לציפורה האהובה שלי ,וזה עושה לי טוב!" ● אינני מוצא שום קושי ,לא ביום ולא בלילה .אני מודה לאלוקים שנתן לי מאת שלום מורגנשטרן עמדא 24 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 במבט אישי סוזן ממראקש סיפורה של מתנדבת בעמותה תיקי אסלן שעליתי במעלית אל ביתה של סוזן ,ליבי הלם מהתרגשות מלווה בחשש איך תעלה הפגישה הראשונה בינינו. את פני קיבלה פיליפינית זעופת פנים וחשדנית ,וכמוה גם בעלת הבית (הבת של סוזן) .טוב שבאתי מוכנה עם תוכנית סדורה ,הרהרתי כשהצגתי עצמי בפניהן. הן כיוונו אותי אל ישישה שעיניה התכולות אדישות ואפאטיות .גופה נראה קורס אל תוך הכורסה בה ישבה .ניסיתי לנהל עימה שיחה קלה ,אך נראה היה שהיא שקועה בעולם משלה .שלפתי מתיקי את הספר על חיי אדית פיאף שהכנתי מבעוד מועד, והחילותי לספר לה תוך דפדוף בתמונות, על חייה של הזמרת .היא לא זכרה אותה. כשראיתי שדיבורים לא יעזרו ,עברתי לשיר את השיר ""LA VIE EN ROSE אותו היכרתי היטב (אני זמרת חובבת). פניה ניעורו לחיים ומבלי משים הצטרפה לשירתי בצרפתית שוטפת. כל אותה עת חשתי את עיני הפיליפינית והבת בוחנות אותי. "בשביל מה את כאן?" ,שאלה הפיליפינית, כשבתה של סוזן יצאה מן הבית. "אני מתנדבת" ,הבנתי את חששה שמא תפוטר ואני אתפוס את מקומה .היא נרגעה למשמע תשובתי. כושר הריכוז של סוזן היה נמוך מאוד, לכן נאלצתי מדי כמה דקות לעבור למשחק אחר ,כדי ללכוד את תשומת ליבה .כקוסמת שלפתי ללא הרף את אוצרות מזוודתי :מכשיר עיסוי ,קרם ידיים ,כדור אדום .בצרפתית הקלושה שידעתי ,תיקשרתי עם סוזן .העיסוי נעים לה ,אמרה. בטרם צאתי נתתי לפיליפינית מתכון להכנת עוגיות ללא אפייה ,כדי שתפעיל את סוזן עד בואי בשבוע שלאחר מכן. דבר לא קרה .בהגיעי לפגישה השנייה, כ הסתבר שהעוגיות נשכחו ,והשגרה שבה לקדמותה ,דהיינו :ישיבה אפאטית של סוזן בכורסה ללא מעש וללא כל גירוי להפעיל את גופה ואת מוחה .גם הפעם באתי מוכנה .הבאתי ספר למטיילים שנקרא "מרוקו הקסומה" ,ובו תמונות מערים שונות במרוקו ועצות למטייל הישראלי. עיניה הכבויות ניעורו לחיים והיא פטפטה ארוכות בצרפתית לעומת המשפטים הבודדים שאמרה בפגישתנו הקודמת. תוך כדי דפדוף בספר דובבתי אותה ,היכן הקסומה ,וציורים שיש למלא בצבע. הנחיתי את סוזן והיא התרכזה במשימה. הצבעים יצאו מן הקונטורים ואופן הצביעה היה מריחה מלמעלה למטה עם שבירות באמצע .מריחת צבע מימין לשמאל לא עלתה בדעתה וגם כשהצעתי לא קלטה. מעניין שסוזן זוכרת היטב את מקצועה: תופרת .שאלתי אם היא מוכנה לתפור לי שמלה ולתת לי הנחה ,והיא אמרה: "למה לא"? "ניסיתי לנהל עימה שיחה קלה ,אך נראה היה שהיא שקועה בעולם משלה .שלפתי מתיקי את הספר על חיי אדית פיאף שהכנתי מבעוד מועד ,והחילותי לספר לה תוך דפדוף בתמונות ,על חייה של הזמרת .היא לא זכרה אותה .כשראיתי שדיבורים לא יעזרו ,עברתי לשיר את השיר "LA VIE EN "ROSEאותו היכרתי היטב (אני זמרת חובבת) .פניה ניעורו לחיים ומבלי משים הצטרפה לשירתי בצרפתית שוטפת" נולדה -במאראקש .מה נהגו לאכול וכו'. מה עשו הוריה ומה שמותיהם -היא זכרה! מדי פעם תיקנה אותה בתה כששגתה. בעודי מעסה את כפות ידיה בקרם ידיים ריחני ,חשתי שגם היא מלטפת ומעסה את ידי .זו תגובה של ממש ,שמחתי. בצאתי רשמתי לעצמי דו"ח בו כתבתי שיש לרכך את הבת על מנת שתנחה את הפיליפינית לשתף איתי פעולה. בפגישה השלישית קידמה את פני קשישה חייכנית ועירנית .עדיין היה קשה לנהל שיחה מעבר לשאלה ותשובה ,רוב התשובות היו שאינה זוכרת ואינה יודעת. בפגישה זו התחלנו בהתעמלות קלה כשהיא ישובה בכורסה (היא מתקשה בהליכה) ,שכללה רקיעות ברגליים ומתיחת הידיים למעלה ולצדדים והורדתן על הברכיים. לאחר מכן הפיליפינית הושיבה אותה אל השולחן ,ושלפתי צבעים מן המזוודה לאחר שראיתי שהריכוז של סוזן יורד, עברתי למילוי חוברת "תמונות מחיי" בפרטים מחייה. השארתי שתי תמונות לעבודה בבית עם הפיליפינית. את הפגישה הרביעית פתחתי בשאלה לפיליפינית היכן התמונות של סוזן ומשפחתה .הפיליפינית הנידה בכתפיה ואמרה שלא הכינה ושהבת תדאג לכך. לפיכך התחלתי את הפגישה במשחק קלפים (אינני משחקת קלפים כלל). סידרנו אותם לפי צבעים ובסדר עולה לפי דרגתם .הנושא העסיק את סוזן כרבע שעה .חזרתי איתה על מה שכתבנו על תמונות מחייה וכן על שמות ילדיה .מכיוון שלא זכרה אף שם של בניה (שבעה) אלא רק את של בתה עימה היא מתגוררת, קראתי בקול רם מחצית מכל שם וסוזן השלימה את השאר .חזרנו שנית והפעם מהר יותר. המשך בעמוד 26 25עמדא בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 המשך מעמוד 25 לסיום הוצאתי מתיקי שקית עם תבלינים שקטפתי מגינתי :בזיליקום ,רוזמרין ,עשב לימון ועוד .הגשתי לאפה והיא נראתה נהנית מן הריח ,אך לא זיהתה אותם, האמת ,לא ציפיתי שתזהה .ניכר היה שהיא ממוקדת יותר ,גם בריכוז ,בעירנות ובכך שהיא מדברת עברית ולא גולשת כל הזמן לצרפתית ,שפת אמה. מאחר והבנתי שמלבד התקשורת הטובה שיצרתי עם סוזן ,עלי לרכך את הפיליפינית, הקדשתי גם לה זמן ודיברנו על ארצה. לפני לכתי השארתי לה דף שתעביר לבתה של סוזן (שהפסיקה להשתתף בפגישות) בו כתבתי שיש להכין עבורי תמונות של המשפחה לפגישה הבאה .הפיליפינית דרשה שאתרגם לה כל מלה שכתבתי, ועשיתי זאת ברצון כדי להרגיעה שאינני מתלוננת עליה ,חלילה. זה עבד! בבואי לפגישה החמישית ,הגישה לי הפיליפינית צרור תמונות .סוזן ואני מיינו את התמונות בעזרת הפיליפינית (סוזן לא זיהתה אף אחד ,גם לא את עצמה) .הכנסנו לאלבום "תמונות מחיי" את התמונות וכתבתי הערות שהתייחסו לכל תמונה .הבחנתי בכך שסוזן אוהבת לשיר ,גם בעברית וגם בשפות אחרות כצרפתית וספרדית .היא מגיבה למוזיקה. שרנו יחד שירים ישנים בשפות שונות והיא נהנתה .הפעם התקשורת היתה טובה במיוחד בין שתינו ,וסוזן היתה עירנית וחמימה כלפי. הפיליפינית גם היא החלה להיפתח ,חייכה אלי ושמחה כשציינתי שהיא מטפלת בסוזן יפה. נסעתי לחו"ל וחזרתי חולה .נוצר נתק של שלושה שבועות. בשובי מן החופשה שוחחנו מעט ,שרנו, עשינו התעמלות ,מסאז' ועוד. בשבוע של ראש השנה שרנו שירי חג והסברתי לה על מנהג טבילת תפוח בדבש .מכיוון שהיא אוהבת לשיר ,עשיתי לה התעמלות לצלילי שיר ילדים .היא משתפת פעולה ונהנית. בשבוע שלאחר מכן עסקנו בעיקר בצביעה ובגזירת ציור דמות אשה שציירתי. למרות חג הסוכות ,מצאתי יום פנוי להגיע לסוזן .חשוב היה לי לשמור על רצף ,חשתי שאני יוצאת מן הפגישות איתה בתחושה טובה יותר כי אני לא רק נותנת ,אני גם מקבלת מסוזן .לשעה קלה שכחתי את בעיותי האישיות בזכותה. ניסיתי לשחק איתה טנגרם אך היא התקשתה בכך ועברנו לאלבום התמונות שבו תמונות המשפחה .שוחחנו על בני המשפחה .פעמים רבות נתנה אינפורמציה שגויה עליהם .לא זכרה את שמות אחיה ואחיותיה .כשהגיע השעה שאלך ,ביקשה בצרפתית שאשאר עוד .זו הייתה הפעם הראשונה שיזמה משהו .אמרתי לה שעלי לבשל לחג ושאשוב בשבוע הבא. בשבוע העשירי הייתה סוזן חייכנית ומרוכזת .הטלויזיה הפתוחה הפריעה לריכוז מעט .הפיליפינית עסקה בניקיון הבית ולא נכחה בפגישה .ביקשתי מסוזן, לאחר שעשיתי לה מסאז' עם קרם הידיים, מודעת לכך .התלבטתי אם עלי להודיע זאת לסוזן. מרבית הזמן היא מתבטאת בצרפתית ולא בעברית .גם כשאני פונה אליה בעברית, היא משיבה לי בצרפתית .ביקשתי מסוזן שפטפטה בצרפתית שוטפת שתאמר את דבריה בעברית ,ולהפתעתי היא אמרה" :מה ,אני לא מדברת עברית?", רק אז הבנתי שהיא מתבטאת כפי שהיא חשה באותו רגע ,מבלי להבחין אם דיברה עברית ,צרפתית או ערבית. הפגישה האחת עשרה הייתה נחמדה במיוחד .הצלחתי לגרום לה לצחוק .שמתי לב שהיא מגיבה להומור .היא אמרה לי בצרפתית שאני גורמת לה לצחוק. נדהמתי מן היכולת שלה להבין הומור, בה בשעה שאינה זוכרת את קיומם של ילדיה ,ובוודאי שלא את שמותיהם. החלטתי לומר לסוזן כך :בקרוב פגישותינו יסתיימו ,אך אתקשר אלייך בטלפון ואם אהיה בסביבה -אקפוץ אלייך( .זאת "נותרה לי פגישה אחרונה עם סוזן ,פגישת פרידה .סוזן תחסר לי ,אך במהרה תמלא את מקומה בחיי חולה אחרת לה אעניק את המיטב שבי .אני תקווה שגם איתה תהיה לי תקשורת טובה .נראה שלמדתי איך להתמודד טוב יותר עם המטפלים בחולה ,אך עדיין אין בי בטחון מספיק בסמכותי להעיר הערות ולכוון באסרטיביות את המטפלים להעסיק נכון וטוב יותר את החולה" לזהות ארבעה סוגי פירות .היא זיהתה רק שניים מתוכם .היא ביצעה התעמלות עם הגומי הנמתח בתרגילי ידיים וכתפיים. הרגליים בעייתיות לכן ויתרתי. בצאתי שאלה אותי :את כבר הולכת? הבטחתי לבוא שוב .שמחתי שהזמן עובר לה בנעימים במחיצתי ,אם כי את שמי לא קלטה מעולם .את שמות הוריה היא זוכרת ,אך לא את שמות אחיה וילדיה. (מלבד השם של בתה). למרות ששכחה את שמי ,ברור כשמש שהיא שמחה מאוד לראותני .הפיליפינית ציינה שכשאני בסביבה ,סוזן פחות נחמדה אליה ,כי היא אוהבת אותי יותר. לא אסתיר כי שמחתי לשמוע זאת .זהו הפידבק שהמטפל מצפה לקבל .הזכרתי לפיליפינית שבעוד שתי פגישות מגיעה שעת הפרידה .היא אמרה שבתה של סוזן עמדא 26 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 עשיתי בעיקבות המפגש עם המנחה ויתר המתנדבות בו דובר על אופן הפרידה של כל אחת מהחולה שלה) .לא הבחנתי בתגובה רגשית כלשהי מצד סוזן לדברי .אולי בגלל שריככתי את הפרידה בכך שאשמור על קשר .או שזה חלק מהמחלה ,לא להבין דברים מורכבים. נותרה לי פגישה אחרונה עם סוזן ,פגישת פרידה .סוזן תחסר לי ,אך במהרה תמלא את מקומה בחיי חולה אחרת לה אעניק את המיטב שבי .אני תקווה שגם איתה תהיה לי תקשורת טובה .נראה שלמדתי איך להתמודד טוב יותר עם המטפלים בחולה ,אך עדיין אין בי בטחון מספיק בסמכותי להעיר הערות ולכוון באסרטיביות את המטפלים להעסיק נכון וטוב יותר את החולה● . אלצהיימר בעיתונות - A.A.A. D.Dהפרעת קשב וריכוז עקב גיל מתקדם Age Activated Attention Deficit Disorder כך מתבטאת הפרעה זו: אני מחליט להשקות את הגינה. בעודי פותח את הברז בחצר ,אני מביט לעבר מכוניתי ומחליט שהיא זקוקה לשטיפה. כאשר אני פונה אל החניה אני מבחין שיש דואר על שולחן המרפסת ,אותו הבאתי מתיבת הדואר קודם לכן. אני מחליט לעבור על הדואר לפני שטיפת המכונית. אני מניח את מפתחות המכונית על שולחן המרפסת ,זורק את דואר הזבל אל הפח שמתחת לשולחן ,ושם לב שהפח מלא. לכן ,אני מחליט להחזיר את החשבונות לשולחן ולרוקן תחילה את הפח. אבל אז אני חושב ,מכיוון שאני ממילא עומד להיות ליד תיבת הדואר כאשר ארוקן את הפח ,אז מוטב שאשלח את תשלומי החשבונות תחילה. אני לוקח את פנקס הצ'קים מהשולחן ורואה שנותר רק צ'ק אחד ! שאר הצ'קים הם בשולחן הכתיבה שבחדר העבודה ,לכן ,אני נכנס פנימה אל שולחן הכתיבה שם אני מוצא פחית קולה שקודם שתיתי ממנה. אני מתכוון לקחת את הצ'קים ,אבל תחילה עליי להניח בצד את פחית הקולה כדי שלא אשפוך אותה חלילה בטעות .אני מבחין שהקולה כבר מתחממת ,אז אני מחליט להכניס אותה למקרר. בעודי ניגש למטבח עם הפחית ,עיניי קולטות אגרטל פרחים על הדלפק -יש להשקות אותם. אני מניח את הפחית על הדלפק ואני מגלה שם את משקפי הקריאה שלי אותם חיפשתי כל הבוקר. אני מחליט שמוטב שאחזיר אותם אל שולחן הכתיבה שלי, אך תחילה עליי להשקות את הפרחים. אני מחזיר את המשקפיים לדלפק ,ממלא כד מים ולפתע מבחין בשלט של הטלוויזיה. מישהו השאיר אותו על שולחן המטבח. אני קולט שהערב כאשר נשב לצפות בטלוויזיה ,אני אחפש את השלט ,אבל לא אזכור שהוא במטבח ,אז אני מחליט להחזיר אותו למקום שלו ,אך תחילה עמדא 28 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 אשקה את הפרחים. אני שופך קצת מים לפרחים אבל מעט מהם נשפך על הרצפה. לכן ,אני מחזיר את השלט לשולחן ,לוקח מטליות ומנגב את השלולית .ואז אני חוזר אל הפרוזדור ומנסה להיזכר מה עמדתי לעשות. בסוף היום: המכונית אינה שטופה, החשבונות לא שולמו, יש פחית קולה חמה על הדלפק, לפרחים אין מספיק מים, עדיין יש רק צ'ק אחד בפנקס הצ'קים שלי , אני לא מוצא את השלט, אני לא מוצא את המשקפיים שלי, ואני לא זוכר מה עשיתי עם מפתחות המכונית. ואז כאשר אני מנסה להבין מדוע לא הצלחתי לעשות שום דבר היום ,אני די מבולבל מכיוון שאני יודע שהייתי עסוק לאורך כל היום ואני באמת מאוד עייף! עשו לי טובה ,טוב? העבירו מסר זה לכל מי שאתם מכירים, מכיוון שאני לא זוכר למי הוא נשלח. ואל תצחקו! אם זה עדיין לא אתם - יומכם יגיע!!! מסקנה :אל תתביישו להחזיק פנקס ולרשום מה לעשות! קטע ש"רץ" באינטרנט העבירה למערכת :יעל גושן אלצהיימר בעיתונות עישון מעלה הסיכון לדמנציה ואלצהיימר עשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אלצהיימר או דמנציה מ מאשר לא מעשנים ,או מעשנים בעבר -כך מדווח כתב העת .Neurology המחקר הנקרא Rotterdamבוצע בהולנד ,היה רחב היקף באוכלוסיית הנבדקים כ 6,800-איש ,אשר היו ללא דמנציה בתחילת המחקר .המחקר היה פרוספקטיבי ,היינו הבדיקות של המחלה וגורמי הסיכון היו בדיקות מעקב ( )Follow upולא ניתוח העבר (מחקר רטרוספקטיבי) .המחקר החל בשנים ,1990-1993שבמהלכן נבדקה האוכלוסייה ונקבעה רמת היסוד ( .)Baselineבתחילת המחקר התקיימו ראיונות בבתי המשתתפים ונבחנה בריאותם ,תרופות בשימוש ,סגנון חיים ,גורמי סיכון ,וכמובן הרגלי עישון בהווה ובעבר. המעקב התבצע בשנים .2002-2004 ,1997-1999 ,1993-1994קבוצת ה"-לא מעשנים" שימשה כקבוצת הביקורת בכל הניתוחים אשר נעשתה עליהם חזרה השוואתית. במחקר נמצא שמבוגרים מעל גיל 55אשר היו מעשנים פעילים בזמן המעקב היו עם נטייה גבוהה יותר ב 50%-לפתח דמנציה מאשר כאלה שמעולם לא עישנו או שעישנו בעבר. החוקרים מציינים שכידוע עישון מעלה את הסיכון למחלות של כלי הדם המוחיים ,שלהן יש גם קשר לדמנציה .מנגנון נוסף שיכול להסביר את הממצאים קשור לעקה חמצונית (בכל מערכות הגוף מתקיימים תהליכי של חמצון -קליטת החמצן והפיכתו לאנרגיה) שעלולה לפגוע בתאי כלי הדם ולהוביל להחמרת ההיצרות של כלי הדם .מעשנים חווים עקה חמצונית קשה יותר מאשר לא מעשנים. מחקרים קודמים ,מסבירים החוקרים ,היו התבוננותיים ומוגבלים באופק מעקב קצר ,וללא הגדרות ספציפיות של אבחון דמנציה .במחקר קודם דווח על סיכון גבוה לאלצהיימר ודמנציה בקרב מעשנים נוכחיים ללא אללים של ( apoE4גורמים חלבוניים המעלים את סיכוני הדמנציה) לאחר מעקב של שנתיים .במחקר הנוכחי המטרה הייתה להעריך קשר זה לאחר תקופה ארוכה יותר ועם יותר דיווחים על מקרי דמנציה בקרב המשתתפים. בתחילת המחקר ובמהלך המעקב בוצע פרוטוקול תלת שלבי לאבחון והערכת המצב הקוגניטיבי של כל המשתתפים תוך שימוש במבחן Mini-Mental State Examination (MMSE)וכן המדד Geriatric .Mental State schedule(GMS) המעקב אחר המשתתפים היה גם באמצעות ביצוע המבחנים הללו וגם שימוש במאגרי המידע של מערכת הבריאות האזורית .בוצעה גם הערכה לנוכחות של האלל . apoE4 לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 7.1שנים 706 ,מהנבדקים ()10.3% היו עם דמנציה ,מתוכם )78.6%( 555עם אלצהיימר ו )11.2%( 79-עם דמנציה וסקולארית .עישון בעת ה baseline-נמצא כקשור לסיכון מוגבר לדמנציה ומחלת אלצהיימר .עלייה זאת הייתה מוגבלת אך ורק לנבדקים ללא אלל ה.apoE4 - המחקר הנוכחי מראה כי עישון בהווה מגביר את הסיכון לדמנציה בקרב לפחות 85%מהאוכלוסייה .בנוסף ,מעשנים נוכחיים או בעבר עם אלל של apoE4לא היו בסיכון מוגבר לדמנציה או אלצהיימר. על פי פרסום בwww.e-med.co.il : ספטמבר2007 , אלצהיימר בעיתונות מחלתה של מרגרט תאצ'ר נחשפת בספר של בתה ספר חדש שפרסמה בתה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר ב מרגרט תאצ'ר ,מגלה הבת קרול כי אמה מתקשה להשלים את משפטיה ולזכור מידע עדכני-יחסית כמו מותו של בעלה לפני חמש שנים .עם זאת ,כאשר היא נשאלת על תקופת כהונתה, תאצ'ר הישנה שבה ומבליחה. מחלת הדמנציה (שיטיון) ,שממנה סובלת ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר ,מקשה עליה להיזכר גם בפרטים הפשוטים ביותר -כך חושפת בתה קרול בספר חדש ,שקטעים ממנו התפרסמו בעיתון הבריטי "מייל און סנדיי". בספרה כתבה קרול תאצ'ר כי בימים גרועים במיוחד ,מתקשה אמה להשלים את משפטיה -אך כאשר היא נזכרת בימיה בדאונינג סטריט ,היא חוזרת לעצמה. "תמיד חשבתי עליה כעל-זמנית ,חסרת גיל ,ויצוקה בברזל -בלי כל אפשרות להינזק" ,כתבה הבת בספרהA Swim-on Part In" , ."The Goldfish Bowl "פעם לא היה צורך לומר לה משהו יותר מפעם אחת כי היא כבר תייקה אותו בזכרונה מעורר ההערצה .אבל אז התחילה אמא לשאול את אותן שאלות שוב ושוב ,ולא הייתה מודעת כלל לעובדה שהיא עושה זאת" ,כתבה קרול תאצ'ר .לדבריה ,מותו של אביה דניס ב - 2003-שלו הייתה נשואה תאצ'ר במשך יותר מיובל -הוא אחד הדברים שאמה נוטה לשכוח" .נאלצתי לבשר לה את הבשורות הרעות פעם אחר פעם .בכל פעם כשהבינה שאיבדה את הגבר שלו הייתה נשואה יותר מחמישים שנה ,היא הביטה בי במבט עצוב ואמרה' ,אוי' .אני נאבקתי שלא להתפרק' .האם היינו שם?' ,היא תמיד שאלה אותי בשקט" ,כתבה הבת. אך לצד השכחה של מידע עדכני -תאצ'ר הבת מתעדת בספרה גם מקרה שבו מכרה שאלה את אמה על מנהיג ברית המועצות לשעבר מיכאיל גורבצ'וב" .היא לפתע חזרה לעצמה ,ל'מודוס אשת הברזל' ,ודיברה ברהיטות" ,כתבה קרול תאצ'ר בספרה. מרגרט תאצ'ר ,שזכתה לכינוי "אשת הברזל" ,הייתה האישה היחידה עד כה שכיהנה בתפקיד ראש ממשלת בריטניה .היא עמדה בראש המפלגה השמרנית ,והחזיקה בתפקיד מנהיגת בריטניה בין השנים 1979ל .1990-כיום היא בת .83היא הפסיקה את הופעותיה הפומביות ב 2002-בעצת רופאיה ,לאחר שסבלה מסדרה של התקפי שבץ קלים● . www.ynet.co.il ,24.08.08 חדשות בעולם ויטמין B3ואלצהיימר וקרים מדווחים כי נראה שמינונים גבוהים ביותר של ויטמינים ח רגילים מפחיתים בעיות זיכרון בקרב עכברים הסובלים ממחלה שהיא המקביל העכברי של מחלת אלצהיימר. כרגע אין דרך לדעת אם לטיפול תהיה אותה השפעה על בני האדם. החוקרים מתחילים בהיערכות למחקר חדש בבני אדם ,ובינתיים המדענים אינם מוכנים להמליץ לאנשים לקחת את הויטמינים מעבר למינון הנורמלי. עם זאת ,לדברי קים גרין ,עורך המחקר ,מאוניברסיטת קליפורניה: "זה בהחלט מבטיח ,ואם נשלב זאת עם תרופות אחרות שכבר קיימות ,יש להניח שנראה השפעה רבה". במחקר החדש ,גרין ועמיתיו בודקים את החומר ניקוטינאמיד ( ,)nicotinamideאחת הצורות של ויטמין B3שנמצא במזונות כגון ,בשר ,עופות ,דגים ,אגוזים ,קטניות ,דגנים ותפוחי אדמה. מחקר קודם הניח כי ויטמינים כגון ויטמין ,Eויטמין ,Cוויטמין ,B12 עשויים לסייע לאנשים להקטין את הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר, אך לא נמצאה השפעה ,לדברי ד"ר רלף ניקסון ,סגן היו"ר של המועצה המיעצת המדעית והרפואית של האגודה לאלצהיימר. במחקר החדש ,החוקרים הינדסו גנטית את העכברים על מנת שיפתחו את המקבילה של מחלת אלצהיימר .הם בחנו את זיכרונם בכך ששמו אותם בבריכת מים רדודה ובדקו אם הם יכולים לזכור את המיקום של ההתקן המאפשר להם לצאת מתוך המים .לאחר מכן נתנו החוקרים ויטמין B3לחלק מהעכברים .המינון היה גבוה מאוד ,ומקביל לכ 2-3-גרם של הויטמין לבני האדם (כשהכמות המותרת הגבוהה ביותר היא 0.5גרם ,בכמויות גבוהות מאוד נמצאו עמדא 30 בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008 נזקים לכבד). לאחר מכן העכברים שוב נבחנו בבריכה .העכברים השכחנים שנטלו את הויטמין פעלו היטב" .מבחינה קוגניטיבית הם נרפאו" ,אומר ד"ר גרין" .הם פעלו כאילו לא פיתחו מעולם את המחלה" .כנראה שהויטמין פועל בכך שהוא מנקה את ה"סבכים" (")"Tangles של החלבון הידועים בשם טאו ( )tauהנמצאים בתאי המוח( .לפי המחקרים ,במחלת אלצהיימר חלבון זה תורם להיווצרות הפלאק במוח). הויטמינים עשויים להיות מבטיחים גם לאנשים ,משום שהם זולים ונראים לכאורה בטוחים .אבל גם כך" ,עד שיהיה לנו ניסוי רפואי הולם ,אני לא ממליץ לאנשים למהר וליטול גרמים מהחומר הזה בכל יום" ,הוא אומר. הממצאים פורסמו באינטרנט בגיליון 5בנובמבר של The Journal .of Neuroscience ד"ר רלף ניקסון אומר כי המחקר החדש מעורר סקרנות ,אבל האנשים צריכים להיות זהירים ולא להניח כי "יותר זה יותר טוב", כאשר מדובר בטיפול אפשרי ,גם אם הוא נראה בטוח .כמו כן ,אין ערובה לכך שהתהליכים הפיזיולוגיים הקורים אצל עכברים ,ספיגת החומר ,המטבוליזם שלו ,הגעתו אל המוח ותגובתו עם תאי המוח יתרחשו גם אצל בני אדם● . מאת :ראנדי דוטינגה מתוךHealthDay News : http://www.healthday.com תרגמה :שרה חשבי קן חם ואוזן קשבת סיוע טלפוני למידע ,הדרכה ותמיכה *8889 עיר אשדוד אשדוד לדוברי רוסית אשקלון באר טוביה באר שבע בני ברק בת ים גבעתיים (בוקר) גוש תל מונד גליל תחתון מ.א .גליל תחתון-כדורי גליל מערבי מעלות תרשיחא (בוקר) דימונה הרצליה חדרה חולון חוף הכרמל חיפה טבריה ירושלים יבנה כפר סבא כרמיאל לדוברי רוסית מועצה אזורית -גלבוע מ.א.חבל מודיעין-שהם מודיעין מכבים רעות נווה מונוסון נס ציונה נצרת עילית נתניה עמק יזרעאל עפולה ערד פתח תקוה צפת קריות-אזור חיפה וצפון קרית ביאליק קרית מוצקין קרית שמונה קרית אונו קרית גת ראשון לציון ראשל"צ -מערב רחובות רמת גן רמת השרון תל אביב לדוברי איטלקית לדוברי אנגלית לדוברי אידיש דוברי הונגרית לדוברי רוסית לדוברי ספרדית לדוברי גרמנית לדוברי הולנדית מנכ"ל טלפון איש קשר אתי אלמליח -בוקר 08-8555555 050-7548874 סבטלנה וקס 08-6732142 רות ישין 08-8581532 נירה גולן 08-6205162/3 גלי סבן 08-6205162/3 שרון חזן 03-6711000 רות שלומוביץ 03-6186264 רבקה גוטרמן 052-2428897 פנינה אורן צילה ברוברזון (בוריס) 03-5065128 03-5722382 קארין עמיאל 03-7519541 שלומית ניר ויסמן 052-2816780 אפרים רודנאי 04-6767136 חיה פלצר (בוקר) 04-6629161 מרים צ'ובינסקי 04-6628221 נחמה קהת 04-9952214 רחל רוט 04-9854129 תלמה בן-דוד רוחמה אטוצ'קין וקנין 04-9578915 08-6558777 לינדה גבאי 08-6558777 ענת אפריאט 09-9552865 ניצה סירקיס 04-6345856 איבט ופניירסקי 04-6390918 מרים וובר 03-5046038 דרורה חריף 04-6390918 מרים וובר 04-8223351 זיוה הראל 04-8100262 יהודית דובובי 04-8244878 אסתר ספקטור 04-6722473 מרים חלפון 02-6798120 עליזה בר-לב 02-5853874 שולה אסרף 02-6413119 טובה הנדלסמן 08-9439811 חווה ברק 09-7675001 אלינה קניגהים 04-9088130 סופיה זלטין 052-2799463 רותי צוקר 03-9730997 חיה בשקין אורית טרומפר סלע 054-3165223 054-4466097 שונית וינום 03-5336643 אסתר ספקטור 08-9301725 עידית חן סייג 08-9383720 פנינה ניצן 04-6562083 סילביה לופו 09-8343275 מגדה גולן 04-6520103 חנה פרידמן(בוקר) 04-6784157 בתיה חנניה 08-9956223 סמדר גלבאור 03-9331812 רות יצחקי 04-6994226 נטלי מרשליק 04-8440598 דליה כהן 04-9952214 רחל רוט 04-8708265 פנינה פלד (בוקר) 04-6994226 נטלי מרשליק 03-5334163 מלכה זהבי 03-6353405 פאני מרקוביץ' רותי אטיאס (בוקר) 052-2889298 08-6889398 רותי אטיאס (ערב) 052-6117420 עפרה שגב 03-9642104 חוה צמרת 03-9646748 ליבי מאירי 03-9690991 חרסה חרפ 03-9531857 אתי גלבר 08-9392971 לאה סופר 050-2640643 דפנה גרין 03-7522145 צפורה אידלשטיין 03-6722126 גטיה פלסטר ניצה אייל/מיקל כהן 03-5495204 03-6475559 שולה ליבובסקי 08-9392671 לאה סופר 050-7235870 יהודית גולדברג 077-3240639 פולה וג'ף פלברג 04-6390918 מרים וובר 03-6186264 רבקה גוטרמן 03-6766245 בנימין אבלס 08-9466093 תמרה בוגדנוב 04-8344592 שרה אלקובי דוד מלהאוזן -חסון 04-8112376 02-6725381 ד"ר שלמה גנאור 03-5341274 גרי רוט סניפי העמותה קבוצות תמיכה ויעוץ לחולים ולבני המשפחות עיר שם טלפון אשדוד אשדוד-דוברי רוסית באר שבע אתי אלמליח סבטלנה וקס גלי סבן שרון חזן ענבר וייס לשם לאה בהרב ענת קם קארין עמיאל (בוקר) שלומית ניר ויסמן ורד אריאל /רחל רוט יפית דיוויס פרופ' יוסף הס איווט ופניירסקי מרלנה דסקל דרורה חריף מרים וובר זיוה הראל יהודית דובובי לילך ברקוביץ חוה ברק 08-8555555 08-8516844 /36 08-6205162/3 08-6205162/3 04-6584220 052-3781004 03-5711532 03-5722382 03-7519841 04-9911136/7 09-7759134 09-9704659 04-6345856 04-6342506 03-5046038 04-6390918 04-8223351 04-8100262 052-8380131 08-9439811/2 054-79603011 02-6798120 02-5853874 02-6725351 02-6413119 02-5698885 09-7675001 04-9088130 054-6626839 08-9987519 052-3756083 050-726383 04-6628221 03-9730997 04-9902332 054-3165223 054-4466097 077-3240639 050-6850107 08-9301725 08-9383720 09-8603386 09-8603386 04-6520106/3 04-6784157 08-9959926 04-6375656 03-9331812 04-6994226 03-5353094 04-8715014 04-6950867 04-6908473 052-6117420 03-9642104 03-9690991 03-9531857/8 08-9392677 08-9240511/598 050-2640643 03-5495204 03-5404088 03-6475559 054-2303961 בית שאן /ע.הירדן בני ברק גבעתיים גוש תל מונד גליל מערבי /מטה אשר הוד השרון הרצליה חדרה חולון חוף הכרמל-דוברי אנגלית חיפה טירת הכרמל יבנה ירושלים כפר סבא/רעננה כרמיאל מ.א אשכול מ.א .גלבוע"-דורות בגלבוע מ.א .גליל תחתון-כדורי מ.א.חבל מודיעין-שהם מ.א משגב מודיעין מכבים רעות- מכבים מרכז הארץ -דוברי אנגלית נווה מונוסון נס ציונה נתניה עמק יזרעאל עפולה ערד פרדס חנה פתח תקוה צפת קרית אונו קרית ביאליק קרית שמונה ראשון לציון ראשל"צ מערב רחובות רמלה רמת גן רמת השרון תל אביב עליזה בר-לב שולה אסרף(ערב) ד"ר שלמה גנאור טובה הנדלסמן רות פטרובר אלינה קניגהים סופיה זלטין רינה מלכה דינה פלג ד"ר גברוש נחושתן ציפי טייכר נחמה קהת חיה בשקין מיכל בן נר אורית-טרומפר סלע שונית וינום פולה וג'ף פלברג אסתר ספקטור עידית חן סייג פנינה ניצן גילה גלעדי לאה יניב מרגלית רואי בתיה חנניה רותי אלטבר נאווה מדור-חיים רותי יצחקי נטלי מרשליק מירה חלילי דבורה מנדל בת-שבע בונה (בוקר) עופרה שגב חוה צמרת חרסה חרפ אתי גלבר לאה סופר מיכל לוקר דפנה גרין אורה ג'רפי ניצה אייל שולה ליבובסקי רוחמה שרייבר 31עמדא בטאון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל • גיליון מס' - 61דצמבר 2008
