הזיקה בין מקורות היהדות בנושא פעילות גופנית ותזונה לאורח חיים פעיל ובריא

‫‪1‬‬
‫בס"ד‬
‫הזיקה בין מקורות היהדות בנושא פעילות גופנית ותזונה‬
‫לאורח חיים פעיל ובריא בציבור הדתי הלאומי‬
‫מגיש ‪:‬קלינגל משה ת‪.‬ז ‪772712720 -‬‬
‫מוגש ל‪:‬ד"ר כ"ץ מנחם‬
‫במסגרת לימודי מוסמך לחינוך גופני במכללה האקדמית‬
‫לחינוך "גבעת וושינגטון"‬
‫כסלו תשע"ד‪ -‬אוקטובר ‪7710‬‬
‫‪2‬‬
‫הקדמה‬
‫נושא העבודה הוא נושא רחב היקף ומטרת העבודה לבדוק מה גישת היהדות כלפי הפעילות‬
‫הגופנית והתזונה ועד כמה היהדות הדתית על כל גווניה מתייחסת לאורח חיים בריא ופעיל‬
‫ולהבחין בהבדלים בין הזרמים השונים‪.‬‬
‫נולדתי למשפחה דתית‪ ,‬עוד בנעורי הורי חינכו אותי לכללים נכונים הקשורים בשמירת‬
‫הבריאות‪ .‬כלומר‪ ,‬לאכול את מה שהגוף צריך באופן טבעי‪ .‬הורי דאגו לי ולכל אחי ואחיותיי למזון‬
‫טבעי ובריא לגוף‪ .‬ויותר מזה אמנו דאגה להשקות אותנו מדי פעם משקה טבעי צמחי על מנת‬
‫לנקות את הקיבה והמעיים כמניעה נגד מחלות מעיים שונות‪ .‬אבי שהיה חובב ספורט בעיקר‬
‫בצפייה‪ ,‬דאג תמיד לעודד אותנו לבצע פעילות גופנית והיה מגיע לצפות בנו בכל מיני תחרויות‬
‫ופעילויות ספורט‪.‬‬
‫בעבודה זאת‪ ,‬אני מבקש לתת לציבור דתי הלאומי מידע על יחס היהדות לפעילות גופנית ושמירת‬
‫הגוף‪ ,‬כדי לשבור את הסטריאוטיפ על הדתיים שאינם עוסקים בעניינים גשמיים מעבר ללימוד‬
‫תורה‪.‬‬
‫בעבודה זאת יש מגוון רחב של מקורות ראשונים ומאוחרים‪ .‬יש לציין כי רוב הוגי הדעות לא‬
‫התייחסו לעניין הספורט בהיבט הבריאותי ‪,‬מה שגם מלמד על הגישה לספורט‪ .‬נראה כי בעיה זאת‬
‫לא העסיקה מאד את היהודים לאורך התקופות‪.‬‬
‫העבודה בנויה על פי סדר כרונולוגי‪ ,‬תוך בדיקת התייחסות גדולי הדור של כל תקופה ותקופה‪.‬‬
‫מהמקרא ‪,‬משנה ותלמוד‪ ,‬כתבי הרמב"ם והרב קוק‪.‬‬
‫חכמי המשנה והתלמוד עוסקים בכל ענין בתקופתם ומביאים נקודות מבט מזוויות שונות‪.‬‬
‫חשיבות התזונה הנכונה למניעת מחלות שונות ואת סוגי פעילות הגופנית‪.‬‬
‫גישתו של הרמב"ם כרב‪ ,‬הוגי דעות ורופא‪ ,‬מבליטה את חשיבות פעילות הגופנית לגוף האדם‬
‫ובריאותו‪ .‬השפעת פעילות הגופנית על הצורך ככוח גופני ונפשי לעבודת הבורא‪ .‬לעומת הגישה של‬
‫הרב קוק ששם דגש על הצד הלאומי‪.‬‬
‫בעבודה מובא מחקר איכותני שנעשה על ידי‪ ,‬על מנת לבדוק כיצד מורים מנהיגים רוחניים את מה‬
‫שנאמר במקורות היהדות בנושא פעילות גופנית ותזונה לתלמידיהם וכיצד זה מתבטא מהלכה‬
‫למעשה‪.‬‬
‫לכתיבת העבודה וחיפוש מקורות נעזרתי במערכת המחשוב באוניברסיטת בר אילן ובספרייה‬
‫הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים וכן ביעוץ ועזרה של הספרניות בספריית המכללה‬
‫"גבעת וושינגטון" ועל כך אני מודה להם‪ ,‬תודה מיוחדת למנהלת הספרייה יפה סלם על כל העזרה‬
‫בחיפוש מקורות והתמיכה‪ .‬תודה לד"ר אלה שובל על ההקשבה ועידוד בבחירת נושא העבודה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ואחרון חביב למנחה העבודה ד"ר כ"ץ מנחם על ההנחיה המקצועית‪ ,‬רעיונית והביבליוגרפית‪ .‬על‬
‫כך‪ ,‬תודה לכל‪.‬‬
‫מבוא‬
‫תרבות הגוף‪ ,‬פעילות בריאה ותזונה נכונה תופסים מקום מרכזי בחיי האדם‬
‫בימינו‪.‬במחקר שנעשה בארה"ב התברר כי תרבות הגוף והספורט היא המוערכת ביותר בקרב בני‬
‫נוער אמריקאי יהודי ושאינו יהודי (אורן יריב‪ ,3791,‬לח)‪ .‬מה מעמדה של תרבות הגוף בעיני חכמי‬
‫ישראל? מה הם חשבו ופסקו לגבי התזונה? מה מקומה של תרבות הגוף והתזונה בציבור הדתי‬
‫הלאומי? על שאלות אלה ואחרות ננסה להשיב עליהן בעבודה זאת‪.‬‬
‫בתקופתנו שנושא הבריאות הכולל תזונה ופעילות גופנית משיקים זה אל זה‪ ,‬נכתבו‬
‫ספרים רבים ונעשים מחקרים רבים בעניין בכל רחבי העולם‪ .‬לפי מיטב ידיעתי‪ ,‬לא נכתב אף לא‬
‫ספר אחד רציני ומשמעותי בימינו על ידי אישיות רבנית‪ .‬כאדם דתי ושומר מצוות‪ ,‬חשובה‬
‫התשובה‪ ,‬מה דעת תורה בעניין? מה חושבים וכותבים בעלי סמכא רבנית בנושא שמירת הבריאות‪.‬‬
‫מעבר לחובה של האדם שהיא כמובן גם זכות גדולה‪ ,‬מי מאיתנו אינו חפץ בחיים?! חיים תקינים‬
‫ובריאים‪ ,‬עם מינימום בעיות ומקסימום יכולות ואפשרויות לקיים את יעודינו בעולם הזה‪ .‬ומי‬
‫אינו חפץ בחיים ארוכים יותר?! ואל נאמר‪ ,‬זה לא בידינו והכל גזרה משמים‪.‬‬
‫חשוב להדגיש ‪ ,‬העבודה הזאת אינה עוסקת בשיטות לא טבעוניות ולא דיאטטיות כזה או אחר‪,‬‬
‫אלא בדברים חיוניים השוים לכל נפש‪ ,‬גברים‪ ,‬נשים וצעירים ‪ .‬המטרה לנסות להביא למודעות כל‬
‫אחד על חשיבות הידיעה להתרחק מן הדברים המזיקים לבריאות‪ ,‬לאמץ הנהגות טובות שחז"ל‬
‫לפני מאות ואלפי שנים כבר כתבו והנחו את הדורות הקודמים‪.‬‬
‫שני גדולי תורה‪,‬הרמב"ם והרב קוק (הראי"ה) מתייחסים לנושא‪ .‬גישת שני הרבנים לנושא הוא‬
‫פרקטי אך יחד עם זאת הם דורשים עשיית פעילות גופנית מתוך גישה של קיום מצוות התורה‬
‫כהלכתה תוך הדגשה שחוסן גופני יעזור לאדם ולאומה היהודית כולה לעבוד את ה' טוב יותר‪.‬‬
‫הרמב"ם מרחיב גם בנושא התזונה ולדעת הרמב"ם לפעילות גופנית ותזונה יש גם השפעות נפשיות‬
‫ורגשיות על האדם‪.‬‬
‫גם ברפואה ידוע כי שמירה על אורח חיים בריא ומניעת מחלות תלויה בעיקר בשלושה גורמים‪:‬‬
‫הירגעות והימנעות מסטרס‪ ,‬תזונה נכונה ופעילות גופנית‪ ,‬ישנו מרכיב נוסף שלישי‪ -‬גנטיקה‪,‬‬
‫(הבעיה היא שאיננו יודעים מה הגנטיקה שלנו טומנת בחובה)‪ .‬מה גם שאדם שהגנטיקה שלו‬
‫איננה אופטימלית ‪,‬יכולה להשפיע על איכות חייו ואורכם ע"י אימוץ אורח חיים בריא המורכב‬
‫משלושת הגורמים לעיל‪.‬‬
‫אפשר לקבוע מעיון במקורות כי גם בתקופת חז"ל‪ ,‬בימי הביניים ובעת החדשה אין חכמי‬
‫ישראל מתיחסים בחיבוריהם לפעילות גופנית אלא כדרך אגב‪,‬בעיקר כשהם נדרשים לפרש או‬
‫לפסוק אודות עימות לכאורה בין פעילות גופנית להלכה מסויימת‪ .‬כך למשל‪ ,‬מתיחס התנא אבא‬
‫שאול לריצה (תוספתא שבת‪,‬טז‪ ,‬כב)‪" :‬אין רצין בשבת כדי להתעמל"; ובמאה ה ‪ -33‬במסגרת‬
‫ביאור ברייתא המתארת מקרה של אדם שהרג חבירו במהלך משחק בכדור (סנהדרין עז‪ ,‬ע"ב)‬
‫‪4‬‬
‫מבאר רש"י את כללי המשחק בכדור‪":‬רגילין תינוקות להכות בכדור בכותל בכח כדי שתחזור‬
‫לאחור הרבה‪,‬ולאחר שזורק הוא רץ וחבירו אוחז את הכדור ומכה אותו בה אם יכול לכוון"‬
‫(רש"י‪,‬שם)‪.‬‬
‫להלן סדר הפרקים ותוכנם‪:‬‬
‫פרק א' בעבודה זאת עוסק בסוגי הפעילות גופנית ותזונה‪ .‬חשיבותם והשפעתם על בריאות האדם‪,‬‬
‫הדרך שעל האדם לנהוג לאורך חייו לפי המקרא המשנה והתלמוד‪ .‬בנושא התזונה הפרק מתרכז‬
‫בעיקר בתקופת המשנה והתלמוד מאחר ובנושא זה אין כמעט התייחסות בהיבט הבריאותי‬
‫במקרא‪.‬‬
‫פרק ב' עוסק בהשקפתו של הרמב"ם שידוע שהיה רופא ופוסק הלכה‪.‬בספריו "משנה תורה"‬
‫"הנהגת הבריאות" וב"פרקי משה ברפואה"‪ .‬הרמב"ם כותב על חשיבות פעילות גופנית ותזונה‬
‫נכונה ומאוזנת לשמירת בריאות הגוף‪.‬‬
‫פרק ג' מביא את הפירושים השונים להלכות דעות פרק ד' של הרמב"ם בספרו "משנה תורה‬
‫לרמב"ם" שמתייחס לאורח חיים פעיל ובריא‪.‬‬
‫פרק ד' מובא ההשוואה בין הנחיות בענייני תזונה ופעילות גופנית במשנה ותלמוד לבין הרמב"ם ‪.‬‬
‫הפרק מפרט את ההשואה בנקודות שונות‪.‬‬
‫פרק ה' מביא את השקפתו של הרב קוק‪-‬הראי"ה ז"ל‪.‬הרב קוק שחי בתחילת המאה ה‪02-‬‬
‫בתקופה של התעוררות הציונות‪ ,‬ראשית הגעגועים לארץ ישראל והחשיבה על הקמת המדינה‪.‬‬
‫הרב קוק ראה חשיבות רבה בחוזקה הגופני של עם ישראל כדי לחזק את החוסן הנפשי של העם‬
‫לתקומה‪.‬והדברים כתובים בספריו הרבים והמגוונים‪ :‬מורה נבוכים‪ ,‬אורות התשובה‪ ,‬אורות‬
‫הראי"ה ועוד‪.‬‬
‫בפרק ו' העבודה דנה בהבדלים בהשקפתם של הרמב"ם והרב קוק בנושא פעילות גופנית‪.‬ניתן‬
‫לראות בפרק זה התייחסות לנקודות השונות הקשורות לפעילות גופנית‪ ,‬השונה והמשותף לגבי‬
‫כל נקודה‪.‬‬
‫בפרק ז' העבודה עוסקת במחקר האיכותני הכולל שאלת החקר‪ ,‬תמלול הראיון עם שני רבני‬
‫הציונות הדתית‪ ,‬הראשון ר"מ במכינה קדם צבאית והשני רב המכללה לחינוך "גבעת וושינגטון"‪.‬‬
‫הראיון הראשון היה עם הרב זאב מוק ר"מ במכינה קדם צבאית‪ .‬התלמידים הצעירים במכינה‬
‫הקדם צבאית מגיעים מייד לאחר סיום בתי ספר תיכונים דתיים וישיבות תיכוניים‪ .‬הראיון‬
‫הוקלט בבית הרב בישוב נווה צוף חלמיש‪ .‬המרואיין השני הרב יצחק לוי‪ ,‬רב המכללה לחינוך‬
‫"גבעת וושינגטון" המלמד סטודנטים וסטודנטיות להוראה‪ .‬רובם לאחר שרות צבאי ושרות‬
‫הלאומי‪ .‬הראיון הוקלט במשרד הרב במכללה‪.‬‬
‫הראיונות הוקלטו בעזרת תוכנת הקלטה ועברו תהליך תימלול ושיכתוב‪ .‬לאחר הוצאות התמות‬
‫והקריטרונים ודיון‪ ,‬הוסקו מסקנות על תהליך ומגמות בציבור הדתי הלאומי מהיבט הלימודי‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫פעילות גופני והבריאות‪ .‬בסיכום נכתבו מסקנות‪ ,‬כיצד מקורות היהדות רואים את נושא הפעילות‬
‫הגופנית והתזונה על חיי היהודי והשפעתם על אורח חיים פעיל ובריא בציבור הדתי הלאומי‪.‬‬
‫פרק א‪ :‬פעילות גופנית ותזונה בתקופת המקרא‪ ,‬המשנה והתלמוד‬
‫א‪ .1.‬פעילות גופנית תקופת המקרא‬
‫גילויי הספורט וביטוייו בתקופת המקרא בממלכות הפרת והחידקל ובתרבות המצרית‬
‫הפרעונית‪ ,‬היו מכונסים על פי רוב תחת קורת גג כללית אחת והיא שניתן לכנותה בשם‪" :‬ספורט‬
‫קרבי" או "ספורט צבאי"‪ ,‬כלומר‪" :‬אימוני גוף שונים‪ ,‬שיועדו לטפח את המיומנויות הגופניות של‬
‫הלוחם ואת כושר הסיבולת שלו" (שורק יחיעם‪.)6 , 3792 ,‬‬
‫חשיבות הכוח‬
‫שימוש בכוח‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי וגילוי במעשהו של יעקב‪ ,‬הגל את האבן מעל פני הבאר‬
‫ונאבק(בראשית‪ ,‬כט‪ ;9-32 ,‬לא‪ .)54 ,‬גיבורים ששימשו נושא להערצה כגון שמשון או יתר הדמויות‬
‫של השופטים ( אהוד בן גרא‪ ,‬גדעון וכיו"ב) וכן דוד המלך (שמואל‪-‬א‪ ,‬ד' ‪ ,) 30-39,‬מבשרי בשורות‬
‫מות אבשלום לדוד (שמואל‪-‬ב‪ ,‬י"ח‪ )37-10 ,‬ועוד מקרים‪ .‬וזאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בשל אותן מלחמות מרובות‬
‫שנאלצו בני ישראל לנהל‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬כי החיים עצמם דרשו מהאדם להיות חזק‪ ,‬רק כדי שיוכל‬
‫לשרוד‪ .‬בעולם המקראי לא סגדו לכוח הגופני ולא ראו בטיפוח הגוף חלק מהשקפת עולם סדורה‬
‫או יעד אסתטי‪ .‬גוף חזק היה אמצעי ואדם חזק ובעל מיומנות גופנית זכה להערכה‪.‬‬
‫המחול‬
‫במקרא אין הרבה עדויות המצביעות על קיום משחק וספורט במובן המודרני של המושג‪.‬‬
‫לעומת זאת קיים שפע של חומר המעיד על כך‪ ,‬שהמחול היא חלק בלתי נפרד מהווי היהודי‬
‫בתקופה זאת‪ .‬המחול כמו הספורט‪ ,‬הנו תגובה מוטורית ופורקן יצר התנועה‪ ,‬כאשר המחול שואב‬
‫את סיפוקו מתוך התנועה הריתמית עצמה‪ ,‬והספורט מתוך שאיפה להישג‪ .‬אפשר לראות‪,‬‬
‫שבעמים בימי קדם עדיין לא הייתה הפרדה בין ספורט משחק ומחול‪ ,‬כפי שהיא קיימת בימינו אנו‬
‫(חרמון שלום‪,3797,‬עמ' ד)‪ .‬מאז ותמיד היה הריקוד אחת הדרכים בהן הביע היהודי את דבקותו‬
‫בה' ואת תודתו לו‪ .‬יותר מאשר בעמים אחרים היה הריקוד הדתי לא פולחן מגי המבוצע על ידי‬
‫מתווך אלא קשרו הישיר של הפרט אל אלוקיו‪ ,‬שמצא את ביטויו בחגיגות עם של שמחה ציבורית‬
‫כללית‪.‬‬
‫שחיה‬
‫בין ענפי ספורט המוחזקים כמטפח הכושר הגופני של החייל וכמשפרים מיומנויותיו‬
‫בלטה השחייה‪ ,‬תרגיל שמטבע הדברים היה מקובל באותם אזורים המשופעים בנהרות גדולים‬
‫(כגון‪ :‬הפרת‪ ,‬החידקל והנילוס)‪ .‬לראשונה נזכר הביטוי "שחה" בספר ישעיהו והוא על דרך הסמל‪:‬‬
‫"ופירש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחות‪ ,‬והשפיל גאוותו עם ארובות ידיו" (ישעיהו‪ ,‬כ"ה‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫יב)‪ .‬נראה כי זו הכוונה בספר ישעיהו‪ .‬השוחה פורש את "ידיו בקרבו" תוך שהוא מאמץ בדרך זו‬
‫או נאד העור ו"משפיל גאוותו" כסמל לאותו נאד עור‪ ,‬ובתנועת חביקה‪" ,‬עם ארובות ידיו" וכמה‬
‫מעניין הדבר‪ ,‬שהביטוי "ארבה" בתלמוד הבבלי (בבא בתרא‪ ,‬ל"ד‪ ,‬ב ) בהשפעת השפה המקומית‪,‬‬
‫אינו אלא ספינה קטנה‪ ,‬זו המופיעה גם במקום אחר כ"חבית של שייטין" (כלים ב‪ ,‬ג; בבלי ביצה‪,‬‬
‫ל"ו‪ ,‬ב; ירושלמי ביצה‪ ,‬פ"ה‪ ,‬סג ע"א; תוספתא‪ ,‬שבת‪ ,‬י"ד ‪,‬ד‪ ),‬כלומר‪ :‬מיתקן עשוי עץ ללימוד‬
‫שחייה או אבזר עזר לשחייה‪.‬‬
‫האבקות‬
‫לפני פגישת יעקב ועשו‪ ,‬חוצה יעקב עם ליל את מעבר נחל יבוק‪ ,‬הוא ומשפחתו עמו‪.‬‬
‫" ויותר יעקב לבדו‪ ,‬ויאבק איש עמו עד עלות השחר‪ ,‬וירא כי לא יוכל לו ויגע בכף ירכו‪ .‬ותקע כף‬
‫ירך יעקב בהיאבקו עמו‪ ,‬ויאמר‪ :‬שלחני כי עלה השחר‪ .‬ויאמר‪ :‬לא אשלחך כי אם בירכתני"‬
‫(בראשית‪ ,‬ל"ב ‪ .)04-09 ,‬לדעת יחיעם שורק‪ ,‬יריבו של יעקב בחר בתכסיס שהיה מקובל על‬
‫המתאבקים בתקופה זאת‪ ,‬היינו‪ :‬חביקת ירכו או רגלו של היריב ולפיתתה‪ ,‬בדרך שתכוון‬
‫להמעידו ולהפילו‪.‬‬
‫א‪ .7.‬תקופת המשנה והתלמוד‬
‫רקע היסטורי‪ -‬עם כיבוש הרומי של ארץ ישראל (ימי פומפיוס‪ 61 ,‬לפנה"ס) כאילו הוחזרה עטרה‬
‫ליושנה וחוזקו הקשרים בין רומא לפרובינציות‪ .‬אז גם עולה ההכרה בדבר עולם אחיד מלכות‬
‫אחידה ומשותפת לכל בני התרבות ההלניסטית‪ -‬רומאית‪ .‬כל מפעליו שך הורדוס המלך מצביעים‬
‫למשל‪ ,‬על רצונו במימוש רעיונות אלו‪ .‬ואכן‪ ,‬תקופתו‪ ,‬התקופה ההרודיאנית‪ ,‬מתבלטת בין השאר‬
‫בעידוד הגימנסטיקה היוונית‪ -‬הרומית בארץ ישראל ואף מחוה לה (שורק ‪,‬י‪.)34 .3792 .‬‬
‫יותר מאוחר אימצו חכמי המשנה והתלמוד את הגישה לנורמליזציה ביחסים בין ישראלים‬
‫לנוכרים כמורה דרך להנחותם בדרך (משנה‪ ,‬גיטין‪ ,‬ה'‪ ,‬ו; עבודה זרה‪ ,‬ב'‪ ,‬ו' מ ; תוספתא‪ ,‬שם‪ ,‬ד‪,‬‬
‫א; יבמות‪ ,‬יב‪ ,‬יג ועוד) בעיקר לאחר המרד השני וזאת בכל תחומי החיים‪ ,‬ולעיתים מזומנות דווקא‬
‫אזהרותיהם החוזרות ונשנות בדבר איסור מעשה זה או אחר‪ ,‬ביחס לפעילויות ספורטיביות‬
‫(למשל בשבת) עשויות ללמדנו על פריצות בחוק\בהלכה‪ .‬ולכן נראה להניח כי היהודים היו פעילים‬
‫גם בתחום הספורט (שורק ‪,‬י‪.)39 .3792 .‬‬
‫מסקנתי‪ ,‬נראה כי החכמים לא ראו סתירה בין שלמות וגדלות רוחנית ובין כוח פיסי‪ .‬להפך‪:‬‬
‫חכמים ראו בשלמות הפיסית של הגוף כוח‪ ,‬דבר שיש להשתבח בו‪ ,‬כמובן כל עוד שאין הדבר כרוך‬
‫בפולחן של עבודה זרה ( כפי שהיה בעולם היווני‪ -‬רומי)‪.‬‬
‫מדרשים‬
‫רבי שמעון בן מנסיה אומר משום רבי שמעון בר יוחאי‪" :‬הנוי והכוח והעושר והכבוד והחוכמה ‪...‬‬
‫נאה לצדיקים ונאה לעולם" (משלי טז‪ ,‬לא) שנאמר‪ " :‬תפארת בחורים כחם" (ישעיה‪ ,‬כ‪ .)07 ,‬ר'‬
‫שמעון בן מנסיה אומר‪" :‬אלו שבע מידות שמנו חכמים לצדיקים כולם נתקיימו ברבי ובניו"‬
‫‪7‬‬
‫(אבות‪ ,‬ו‪ ,‬ח)‪ .‬כלומר רבי שמעון בן יוחאי רואה בתכונת הכוח הפיסי אחת משבע התכונות‪,‬‬
‫המרכיבות את האידיאל שרבי שמעון בן מנסיה מוצא ברבי יהודה הנשיא ובניו‪-‬הנחוץ הן לשלמות‬
‫האנושית (= צדיק) והן לצורך קיום העולם‪ .‬ראוי לציין שחכמים ראו בכוח אידיאל יהודי‪ ,‬שראוי‬
‫שימצא אצל צדיקים ולאו דווקא אצל גויים (שפיר‪ ,‬א‪ .‬תשנ"ג‪ .)71-75 .‬מיומנות הגופנית של רבי‬
‫שמעון בן גמליאל נחשבה לאחת ממעלותיו הבולטות ( סוכה‪ ,‬נג‪ ,‬א) כמו כן יש פתגמים כלליים‬
‫בשבח הכוח‪:‬‬
‫‪.3‬הקב"ה משתבח בבעלי קומה( בכורות ‪,‬סד‪ ,‬א)‪.‬‬
‫‪.0‬אמר רבי יוחנן‪ :‬אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גיבור ועשיר וחכם וענו (נדרים‪ ,‬לח)‪.‬‬
‫‪ .1‬כן אמר רבי יוחנן‪ :‬אין משיבים בסנהדרין אלא בעלי קומה‪ ,‬בעלי חכמה‪ ,‬ובעלי מראה‬
‫( סנהדרין‪ ,‬יז )‪.‬‬
‫‪ .5‬האב זוכה לבנו בנוי ובכוח ( עדיות‪ ,‬ב‪ ,‬ט )‪.‬‬
‫‪.4‬הנוי והכוח והעושר והחכמה ‪ ...‬נאה לצדיקים ונאה לעולם(פרקי אבות‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫שמירת הגוף היא מצווה‬
‫אנו לומדים מהלל הזקן‪ .‬גומל נפשו איש חסד היה הלל הזקן‪ .‬הלל הזקן בשעה שהיה‬
‫נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך‪ .‬אמרו לו תלמידיו‪ :‬רבי‪ ,‬להיכן אתה הולך? אמר להן‪ :‬לעשות‬
‫מצווה‪ ...‬לרחוץ במרחץ‪ .‬אמרו לו‪ :‬זו היא המצווה? אמר להן‪ :‬אין‪ ,‬ומה אם איקוניות של מלכים‬
‫שמעמידין אותן בבתי תיאטראות ובבתי קרקסין שלהן‪ ,‬מי שהוא ממונה עליהן מורקן ושוטפן והן‬
‫מעלין לו סודרין‪ ,‬ולא עוד ‪,‬אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות‪ ,‬אנו שנברנו בצלם ובדמות דכתיב‬
‫כי בצלם אלוקים עשה את האדם על אחת כמה וכמה( ויקרא רבה‪ ,‬מהדורת מרגליות‪ ,‬ד‪.)7 ,‬‬
‫רווחת הדעה שדימוי היהודי הקלאסי‪ ,‬כפי שהוא משתקף אצל חכמינו הוא של יהודי‬
‫תלמיד חכם‪ ,‬העוסק כל היממה בלימוד תורה ולכן אין דעתו פנויה להבלי העולם הזה‪ ,‬ובכללם‬
‫העיסוק בתרבות הגוף‪ .‬דימוי זה הוא מוטעה מעיקרו‪ .‬אנו מוצאים במדרשים תיאורים מפליגים‬
‫על כוחותיהם הפיזיים הגדולים של אבות האומה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בד בבד עם ציון מעלתם הגדולה בתורה‪,‬‬
‫במידות ובמעשים טובים (שפיר‪ ,‬א‪ .‬תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪ .)71‬כמו כן יש גם התייחסות להתעמלות‪.‬‬
‫שחייה‬
‫מתברר שהיהודים לא הסתפקו בשחייה במקווי מים ובמרחקים קטנים‪ .‬אלא אף שחו‬
‫למרחקים ניכרים‪" :‬הטובל בים או בנהר אף אל פי שהפליג יותר ממיל‪ ,‬הרי זה בחיותן"‬
‫‪(.‬תוספתא‪ ,‬מכשירין‪ ,‬ב‪ ,‬ג)‪ .‬הגמרא שחה לנו על רבי יוחנן ששחה בירדן והוא הסיפור על החזרתו‬
‫בתשובה של ריש לקיש‪ ,‬על מנת שיינשא לאחותו היפה של רבי יוחנן (בבא מציעא‪ ,‬פד‪ ,‬א)‪ .‬במקום‬
‫נאמר על ריש לקיש שהייה שחיין (שם‪ ,‬ד‪ ,‬א)‪.‬‬
‫רכיבה‬
‫‪8‬‬
‫הלל הזקן לא ראה בספורט הרכיבה על סוס מותרות‪ ,‬אלא צורך נחוץ שאם אדם היה‬
‫רגיל בו‪ ,‬הרי אין למנוע זאת ממנו‪ .‬על כן הקפיד לצייד את העבד בסוס כדי שיתעמל בו‪ " :‬די‬
‫מחסורו אשר יחסר לו" (דברים טו‪ ,‬ח) אפילו עבד אפילו סוס‪ ,‬מעשה בהלל זקן שלקח לעני בן‬
‫טובים אחד סוס שהיה מתעמל בו" (תוספתא פאה‪ ,‬ד‪ ,‬י )‪ .‬הלכות מרוצי סוסים היו ידועים‬
‫לפרטיהם‪ ,‬שימוש בסוסים ‪,‬פרדות ועגלות\מרכבות קירב את היהודים לאותם מרוצים (שורק‪ ,‬י‪.‬‬
‫‪.)02 .3792‬‬
‫היאבקות‬
‫אמר רבי שמעון בן יוחאי‪ :‬קשה הדבר לאומרו ואי אפשר לפה לפרשו‪( :‬משל) לשני‬
‫אתליטין שהיו עומדין ומתגוששים לפני המלך‪ .‬אילו רצה המלך לפרשן‪-‬פרשן‪ ,‬ולא רצה המלך‬
‫לפרשן‪ ,‬נתחזק אחד על חבירו והרגו‪ .‬והיה מצווה ואומר‪ :‬מאן יבעי דיני קדם מאלכ?! {מי יבקש‬
‫את דיני מלפני המלך}(בראשית רבה‪ ,‬כב ‪,‬י)‪.‬‬
‫ריצה‬
‫ריצה לצורכי ספורט ותחרות היה דבר מקובל בקרב אנשים‪ .‬התלמוד הבבלי מביא משל‪:‬‬
‫" משל לאדם אחד ‪,‬אמר‪ :‬יכול אני לרוץ שלוש פרסאות לפני סוסים בין ביצעי המים‪ .‬נזדמן לו‬
‫רגלי אחד‪ ,‬רץ לפניו שלושה מילין ביבשה ונלאה" ( סנהדרין‪ ,‬צו‪ ,‬א) כלומר‪ ,‬המון העם הכיר היטיב‬
‫את המציאות של תחרויות ריצה בין אנשים‪ ,‬בן אם מדובר בתחרויות שנערכו במקום יבש או‬
‫בתנאים יותר קשים – ביצות‪.‬‬
‫הליכה‬
‫נראה כי היא הייתה דרך התחבורה העיקרית באותה תקופה‪ ,‬ולכן מודדים הרבה דברים‬
‫לפי זמן הליכה‪ .‬למשל‪" :‬אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום" (ירושלמי‪ ,‬ברכות‪ ,‬א‪ ,‬א) וכן‬
‫במקומות נוספים ( פסחים‪ ,‬צנ‪ ,‬צד)‪ .‬אין בכך הוכחה כי עשו זאת לשם ספורט‪ ,‬אלא לשם הגעה‬
‫ממקום למקום‪ .‬ברור שהם היו בכושר שאיפשר להם ללכת מרחקים אלו‪.‬‬
‫משחקי כדור‬
‫בקהלת רבה מדובר על הפסוק " דברי חכמים כדרבנות"‪ .‬הפשט הוא כדור בנות‪ .‬מה כדור‬
‫מתגלגל מיד ליד ואינו נופל‪ ,‬מקלעין בו בידיים ואינו נופל‪ ,‬כך משה קבל תורה מסיני ומסר ליהושע‬
‫ויהושע לזקנים וכו' (אבות א‪ ,‬א )‪ .‬המשחק היה מקובל מאד ( סנהדרין ז‪ ,‬ב)‪ .‬נראה שבאופן כללי‬
‫היה היחס למשחק הכדור שלילי‪ ,‬משום שהיהדות ראתה בזמן הקדום במשחק הכדור עבודת‬
‫אלילים ( זמרי ‪,‬א‪ .)3791( .‬יג )‪.‬‬
‫מחול‬
‫בתלמוד יש הגדרה של ריקוד המובאת בשם רב הונא‪" :‬קיפוץ‪-‬עוקר שתי הרגלים באחת ‪,‬‬
‫ריקוד‪ -‬עוקר אחת וניח אחת" (ירושלמי‪ ,‬ביצה‪ ,‬ח)‪ .‬וכן יש עדות על ריקודים שונים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫"בשמחת בית השואבה היו מרקדין כאבוקות" (סוטה‪ ,‬נא‪ ,‬א)‪.‬בתלמוד יש עדות על חגיגה שנערכה‬
‫‪9‬‬
‫ובה היו ריקודי נשים‪ " :‬אמר רבן שמעון בן גמליאל ‪ :‬לא היו ימים טובים לישראל בחמישה‪ -‬עשר‬
‫באב וביום הכיפורים‪ ,‬שבהן בנות ירושלים בכלי לבן שאולין‪ ,‬שלא לבייש למי שאין לו‪ ...‬ובנות‬
‫ירושלים יוצאות במחולות ובכרמים‪ ,‬ומה היו אומרות‪ :‬בחור‪ ,‬שא עיניך וראה מה אתה בורר לך"(‬
‫משנה‪ ,‬תענית‪ ,‬ד'‪ ,‬ה')‬
‫דעה אחרת‪ ,‬הייתה בקיאות לא היתה השתתפות‪.‬‬
‫נראה כי היהודים היו בקיאים גם בהוויות עולם ובכל הסובב אותם‪ .‬מסופר על בית‬
‫מדרשו של רבי אליעזר שהיה נראה כאצטדיון (שיר השירים רבא‪ ,‬א) וכוונתו לכך שהיה זה בית‬
‫מדרש גדול מפואר ומודרני‪ ,‬לא נראה שאכן נכנס לאצטדיון לצפות בהתגוששות‪ .‬נראה כי במקום‬
‫לא הייתה בו פריצות או אכזריות נטו‪ .‬הן בני העם והן תלמידי חכמים בצעו תרגילי גוף הבאים‬
‫ליהנות את הנפש (אלוף‪ ,‬י‪ ,3791 .‬ז)‬
‫סיכום‪:‬‬
‫א‪ .‬חז"ל הכירו בנחיצות הפעילות הספורטיבית כחובה דתית לשמירה על גוף בריא והכנה לחיי‬
‫מעשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חז"ל הושפעו מהתרבות יוונית‪ -‬רומית ולא התנגדו לפעילות גופנית כאשר הדבר לא בסתירה‬
‫לאורח חיים הדתי במפורש או במשתמע‪.‬‬
‫ג‪ .‬תלמידי חכמים עסקו בפעילות גופנית לגוף ולנפש‪.‬‬
‫הנהגות תזונה במשנה ובתלמוד‬
‫הנהגת תזונה אנו פוגשים בעיקר בתקופת המשנה והתלמוד לכן אתרכז בתקופה הזאת‪.‬‬
‫בתלמוד בבלי במסכת שבת אנו קוראים את הסיפור על רב הונא ובנו‪.‬‬
‫אני מביא את הסיפור מתוך תלמוד בבלי מסכת שבת שמבואר ומתורגם ע"י הרב שטיינזלץ‪:‬‬
‫"אמר ליה רב הונא לרבה בריה‪ :‬מאי טעמה לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה? אמר‬
‫ליה‪ :‬מאי אזיל לגביה? דכי אזילנא לגבי מותיב לי במילי דעלמא‪ .‬אמר לי‪ :‬מאן דעייל לבית הכסא‬
‫לא ליתיב בהדיא‪ ,‬ולא ליטרח טפי‪ .‬דהאי כרכשתא אחלת שיני יתיב‪ ,‬דילמא משתמטא שיני‬
‫דכרכשתא ואתי לידי סכנה‪ .‬אמר ליה‪ :‬הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא?! כל‬
‫שכן זיל לגביה"‪ ( .‬מסכת שבת‪ ,‬פב‪ ,‬א)‬
‫מבאר הרב שטיינזלץ (שם‪ ,‬פב‪ ,‬א)‪ " :‬אמר לו רב הונא לרבה בנו‪ :‬מה טעם אין אתה מצוי לפני רב‬
‫חסדא שמחודדות הלכותיו? אמר לו‪:‬מה אלך אליו? שכאשר אני הולך אליו מושיב מושיב אותי‬
‫ומעסיקני בעניני עולם‪ .‬שאינם דברי תורה‪ .‬כגון שאומר‪ :‬מי שנכנס לבית הכסא לא ישב מיד ולא‬
‫יתאמץ מדי כי סופו של המעי התחתון תלוי על שלש שיניים שמא יתאמץ מדי וישמטו השיניים ‪,‬‬
‫השרירים האוחזים אותו ויבוא לידי סכנה‪ .‬אמר לו רב הונא לבנו‪ :‬הוא עוסק בחיי הבריות‪ ,‬ואתה‬
‫אומר שבדברים סתם?! כל שכן שעליך ללכת אליו"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אנו רואים כמה היה חשוב לרב הונא ענייני הבריאות ואת רצונו לשכנע את בנו ללכת ולשמוע את‬
‫רבו בעניין זה‪.‬‬
‫להלן עניינים העוסקים בבריאות במשנה ובתלמוד‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫ואמר רבא בר שמואל משמיה דרב חייא‪ :‬אחר כל אכילתך אכול קמח‪ ,‬ואחר כל שתייתך‬
‫שתה מים‪ ,‬ואי אתה ניזוק‪ .‬תניא נמי הכי‪ :‬אחר כל אכילתך אכול מלח‪ ,‬ואחר כל שתייתך‬
‫שתה מים‪ ,‬ואי אתה ניזוק(ברכות‪ ,‬מ‪ ,‬ע"א)‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ואמר רב מרי אמר רבי יוחנן‪ :‬הרגיל בחרדל‪- 1‬אחת לשלושים יום – מונע חלאים מתוך‬
‫ביתו‪(,‬אבל כל יומא לא‪ .‬מאי טעמה‪-‬משום דקשה לחולשא דלבא) (ברכות‪ ,‬מ ‪,‬ע"א)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ואמר רבי יצחק‪ :‬כל האוכל ירק קודם ארבע שעות‪ -‬אסור לספר הימינו (ברכות‪ ,‬מד‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬טחול – יפה לשיניים וקשה לבני מעיים‪ .‬כרישין‪ - 2‬קשין לשיניים ויפין לבני‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מעיים‪ .‬כל ירק מוריק‪ ,‬וכל קטן מקטין וכל נפש משיב את הנפש‪ ,‬וכל קרוב לנפש‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬אספרגוס‪ 6‬יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מעיים‪ ,‬הרגיל בו‪ -‬יפה לכל גופו‪,‬‬
‫המשתכר הימנו‪-‬קשה לכל גופו (ברכות‪ ,‬נא‪ ,‬ע"א)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אמ ר רבי חייא בר אשר אמר רב‪ :‬הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעים; ולא עוד‬
‫אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין ומברין כל גופו של האדם‪(.‬ברכות‪ ,‬מ‪ ,‬ע"א)‬
‫‪9‬‬
‫שלושה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן‪ :‬גודגדניות‪ 7,‬וכפניות‪ 8,‬ופגי תמרה‪( 9,‬ברכות‪ ,‬נז‪,‬‬
‫ע"ב)‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אמר רב חיסדא ‪ :‬תבשיל של תרדפין‪-10‬יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מיעיים‬
‫(ברכות‪ ,‬ל"ט‪ ,‬ע"א)‪. 11‬‬
‫‪ 1‬פליקס סובר שהחרדל בספרות חז"ל הינו הכרוב ה (שחור (‪( )Brassica nigra‬פליקס‪ ,‬הצומח עמ' ‪,)67‬פלדמן טוען שסתם חרדל בספרות חז"ל הוא‬
‫החרדל הלבן (‪( )Sinapis alba‬פלדמן‪ ,‬צמחי עמ' ‪)095-099‬‬
‫‪ 2‬רבים של כרישה(‪)Allium porrum‬השתמשו בה גם לעלים ("כרתי")וגם לשם קבלת "ראש"‪ ,‬החלק התת אדמתי הלבן הקרוי בלשון המשנה‬
‫"קפלוט" (פליקס‪ ,‬הצומח עמ' ‪)99‬‬
‫‪ 3‬לגריעותא‪-‬עושה פניו ירוקות (בן יהודה‪ ,‬מילון‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪,0361‬ערך ירק)‬
‫‪ 4‬היינו כל מאכל שלא הגיע לגמר בשלותו‪-‬מצמק ומזיק‪ .‬בהמשך הסוגיה (שם)‪":‬אמר רב חיסדא‪ :‬אפילו גדיא בר זוזא"‪.‬כלומר‪ ,‬פילו גדי ששוה זוז‬
‫אך עדיין לא נגמרה גדילתו גורם להקטנה‪-‬צימוק‪ .‬הגמרא מדייקת שאם נגמרה גדילתו כדי רבע‪-‬אינו מזיק‪.‬‬
‫‪ 5‬פירוש‪ :‬מאכלים שהגיעו לגמר בשלותם‪-‬מועילים‪.‬‬
‫‪ 6‬האספרגוס בספרות חז"ל אינו האספרגוס של ימינו(‪.)Asparagus‬פליקס כותב שהוא גבעולו של הכרוב (פליקס‪ ,‬הצומח עמ' ‪)96‬‬
‫‪ 7‬תלתן אלכסנדרוני (‪( )Trifolium alexandrinum‬פליקס‪ ,‬עצי פרי עמ' ‪.)064-069‬‬
‫‪ 8‬פרחי התמרים הזכריים (פליקס‪ ,‬הצומח עמ' ‪ )393‬וראו הצעות זיהוי נוספות (פלדמן ‪,‬צמחי עמ' ‪)343‬‬
‫‪ 9‬תאנים שלא הבשילו (בן יהודה‪ ,‬מילון י‪ ,‬עמ' ‪ 5927‬ערך פג)‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫אמר רב מרי אמר רבי יוחנן‪ :‬הרגיל בעדשים‪ 12‬אחת לשלושה יום מונע אסכרה מתוך‬
‫ביתו‪ .‬אבל כל יומא לא‪ .‬מאי טעמה‪-‬משום דקשה לריח הפה (ברכות ‪,‬מ ‪,‬ע"א)‪.‬‬
‫‪ 32‬אמר רבי חמא ברבי חנינא‪ :‬הרגיל בקצח‪- 13‬אינו בא לידי כאב לב (ברכות‪ ,‬מ‪ ,‬ע"א)‬
‫‪ 33‬והתניא ‪,‬עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫האוכל עלי קנים‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫ועלי‬
‫גפנים‪ ,‬ולובבי גפנים‪ 16,‬ומוריגי בהמה‪ 17 ,‬ושדרו של דג‪ ,‬ודג מליח שאינו מבושל כל צרכו‪,‬‬
‫והשותה שמרי יין‪ ,‬והמקנח בסיד‪ 18‬ובחרסית‪ 19 ,‬והמקנח בצרור שקינח בו חבירו‪ ,‬ויש‬
‫‪21‬‬
‫אומרים‪ :‬אף התולה את עצמו בבית הכיסא יותר מדאי (ברכות‪ ,‬נה‪ ,‬ע"א)‪ 20.‬ישראל‪.‬‬
‫‪ 30‬משיב את הנפש‪ 22.‬כרוב ‪ 23‬למזון ותרדין‬
‫(ברכות‪ ,‬מ"ד‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫לרפואה‪ ,‬אוי לו לבית שהלפת‪ 25‬עוברת בתוכו‬
‫‪ 10‬התרד בתקופת חז"ל הוא סלק העלים (‪ )beta vulgaris‬שכן התרד של ימינו ‪( Spinacia oleracea‬פליקס‪,‬‬
‫הצומח עמ' ‪;391,370‬פלדמן ‪,‬צמחי עמ' ‪)007-006‬‬
‫‪ 11‬וכן עירובין כ"ח ע"ב‬
‫‪ 12‬עדשה תרבותית (‪)Lens esculenta‬‬
‫‪ 13‬קצח (‪ )Nigella sativa‬צמח תבלין‪ ,‬בארץ גדלים בר שלושה מינים של קצח הבר (פליקס‪ ,‬הצומח עמ' ‪)359‬‬
‫‪ 14‬תחתוניות הם טחורים ראו פרוייס עמ' ‪.394-396‬‬
‫‪ 15‬כל מיני הקנים הגדלים בארץ יש למנות את האבקה (‪ )Arundo donax‬ואת הקנה המצוי (‪ )Phragmites communis‬אשר נעשה בהן שימוש רב‬
‫כחומר לבנייה‪ ,‬לקליעת מחצלות ולהתקנת קולמוסים‪ .‬קיים גם מין נוסף של קנה והוא קנה הסוכר המצרי שימושי כעקבנה וקנה המצוי‪.‬‬
‫‪ 16‬תחילת צמיחת הזמורות בעונה‪ ,‬הענפים הרכים של הגפנים (פליקס‪ ,‬עצי פרי עמ' ‪.)93‬‬
‫‪ 17‬החך של הבהמה והחלק העליון של הלשון‪ .‬מוריגא בארמית חך וכך פירש הערוך‪.‬‬
‫‪ 18‬חומר לבן המופק משריפת אבני גיר (אלקלעי‪ ,‬מילון עמ' ‪,3274‬ערך סיד)‪.‬‬
‫‪ 19‬חומר שעושים ממנו כלי חרס (בן יהודה‪ ,‬מילון עמ' ‪ 3991‬ערך חרסית)‪.‬‬
‫‪ 20‬וכן שבת פא ע"א בשינויים קלים‪.‬‬
‫‪ 21‬הדבר תלוי כמובן במחלוקת בשאלה אם כל חמשת מיני דגן נכללים בחיטה ובשעורה‪ ,‬הנמנות עם שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ‬
‫ישראל (דברים ח‪ ,‬ח) ואם גם הם חייבים במצוות ביכורים‪ .‬כך למשל נאמר שהכוסמין אינם בכלל שבעת המינים‪ .‬ראה תוספתא‪ ,‬ברכות ד‪,‬‬
‫י"א; ירושלמי ברכות פ"ו ע"א‪ ,‬י ע"ב ; טור ושולחן ערוך‪ ,‬אורח חיים קסח‪ ,‬ד ועוד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ממקורות אחרים נראה שכל חמשת מיני דגן‬
‫נכללו בחיטה ובשעורה שבמניין שבעת המינים‪ ,‬ראה למשל בטור‪ ,‬אורח חיים סימן רח; רמב"ם‪ ,‬תשובות סימן פד‪ ,‬עמוד ‪.126-127‬‬
‫‪ 22‬על פי הגמרא שם קרוב לנפש פירושו קרוב לבית השחיטה‪.‬‬
‫‪ 23‬הוא כרוב העלים (‪( )Brassica oleracea‬פליקס‪ ,‬הצומח עמ' ‪)96‬‬
‫‪ 24‬סלק העלים‪ ,‬ראו הערה ‪6‬‬
‫‪ 25‬לפת (‪ )Brassica Rapa‬כנראה שהיא הלפת בעלת הפקעת השטוחה (פליקס‪ ,‬הצומח עמ' ‪ )79‬הימ' מסייגת את ההתנגדות הנחרצת ללפת ומציעה‬
‫כצ=מה אפשרויות בהן ניתן לאוכלה (עם בשר‪ ,‬עם יין‪ ,‬לאחר בישול ממושך)‬
‫‪12‬‬
‫‪ 31‬סילון –מביא את האדם לידי ירקון‪( 26‬ברכות‪ ,‬מ‪ ,‬ע"א)‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 35‬תניא אידך‪ :‬אכל כל מאכל ולא אכל מלח‪ ,‬שתה כל משקין ולא שתה מים‪ ,‬ביום‪-‬ידאג מן‬
‫ריח מהפה‪ ,‬ובלילה מפני אסכרה (ברכות‪ ,‬מ‪ ,‬ע"א)‪.‬‬
‫‪ 34‬תנו רבנן ‪ :‬הרוצה ליכנס לסעודת קבע‪ -‬מהלך עשרה פעמים ארבע אמות‪ ,‬או ארבע פעמים‬
‫עשר אמות ויפנה‪ ,‬ואחר כך נכנס (ברכות‪ ,‬כ"ג‪ ,‬ע"ב ;שבת‪ ,‬פב ‪ ,‬עא)‪.‬‬
‫מזון בריא ודפוסי תזונה נכונים חשובים לבריאותו של האדם‪ .‬המזון מספק לגוף את‬
‫אבות המזון להם הוא זקוק‪ :‬חלבונים‪ ,‬פחמימות ושומנים‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬חלו במהלך התקופות‬
‫תמורות בהרגלי האכילה ובהגדרות של מאכלים מומלצים ושאינם מומלצים‪.‬‬
‫ירקות קטניות ופטריות‬
‫היחס לאכילת ירקות בתקופת המשנה והתלמוד היה אמביוולנטי‪ ,‬בתפריט המאכלים של‬
‫האמוראים הארצישראליים תפסו הירקות מקום חשוב‪ .‬הם מעשירים את המזון בסיבים‬
‫תזונתיים (תאית) המצויים בהם בכמות משמעותית‪ ,‬ובכך הם תורמים לפעילות עיכול תקינה‬
‫(אנציקלופדיה העברית‪ ,‬כרך לב‪ )913-911 ,‬ואף להקטנת הסיכון לסרטן המעי הגס‪ .‬על החשיבות‬
‫התזונתית שייחסו לירק מעיד המאמר‪ ":‬אסור לדור בעיר שאין בה גינות של ירק" (אורות‪ ,‬טז)‬
‫בכתבי רבנים בימי‪ -‬הביניים בולטת ההסתייגות מאכילת חלק מהירקות ביניהם הרמב"ם‪.‬‬
‫להלן נמנה את הירקות המרכזיים שנזכרו בספרות התקופה‪ (:‬שמש‪ ,‬א‪ ,‬א‪ .‬תשס"א‪)0-1 .‬‬
‫ירקות חריפים (‪ )Allium cape‬ושום (‪)A .sativum‬‬
‫הבצל והשום נזכרו כירקות בסיסיים בדיאטה של עבדים המצרים (במדבר יא‪ ,‬ה)‪ .‬בימי חז"ל היו‬
‫הבצל והשום מאכלים עממיים חשובים ששימשו לבישול או כמתאבנים זולים‪ .‬מאזכורים‬
‫ספרותיים שבתקופה זו עולה‪ ,‬שהם נחשבו למאכלים מבריאים ומחסנים את הגוף (פסחים‪ ,‬קיד‪,‬‬
‫ע"א)‪ ,‬על אף שעלי הבצל הירוקים נחשבים למזיקים (בבלי עירובין‪ ,‬לט‪ ,‬ע"א)‪ .‬באופן כללי‪,‬‬
‫הרמב"ם בניגוד לחז"ל המליץ להמעיט באכילתם (משנה תורה‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פ"ד‪ ,‬ה"א) ועל אף‬
‫זאת ‪,‬הוא ציין את חשיבותם הרפואית‪ .‬הדעה הרווחת המודרני היא‪ ,‬שלשני גידולים אלה יש‬
‫חשיבות רפואית משום שהם מכילים חומרים בעלי תכונות אנטיביוטיות‪ ,‬כך למשל לפי מחקרים‬
‫אחרונים עולה שהשום מונע עליה ברמת השומנים בדם (‪(Kendler,s.)1987) .pp 670-685‬‬
‫ירקות למאכל העלים חסה (‪)Lactuca sativa‬‬
‫חז"ל החשיבו את החסה כגידול מועיל לעיכוב המזון ולשיפור הזיכרון (עבודה זרה‪ ,‬יא‪ ,‬א)‪.‬‬
‫‪ 26‬לדעת פרוייס‪ ,‬ירקון היא האנמיה והצבע הירוק מעיד על מצב חיוורון‪ .‬לדעתו אין מקום לפרש את הירוק החזל"י כאן כצהוב כיוון שבנושא‬
‫המחלות וגווני הגוף הצהוב עומד בניגוד לירוק למשל‪ :‬כתובות ק"ג ע"ב (פרוייס‪ ,‬רפואה עמ' ‪.)365-369‬קיימת מחלת ירקון נוספת זו הפוגעת‬
‫בגידולי שדה ראו פליקס ‪,‬הצומח עמ' ‪.92‬‬
‫‪ 27‬וכן ברכות סב ע"א‪ ,‬בכורות מד ע"ב‪ ,‬תמיד כז ע"ב‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫כרוב )‪)Brassica oleracea var. Acephala‬‬
‫חז"ל החשיבו מאד את הכרוב מבחינה תזונתית ורפואית (משנה תרומה‪ ,‬פרק י'‪ ,‬מ יא‪.‬‬
‫ברכות מד‪ ,‬ב) אולם חכמים בימי הביניים הסתייגו מאכילתו‪ .‬יש שמנו אותו בן הירקות המזיקים‬
‫שלא לאכלו (צידה לדרך‪ ,‬מאמר ראשון כלל ג‪ ,‬פ"ד ‪,‬עמ' ‪ .)49‬הרמב"ם‪ ,‬המליץ להמעיט באכילתו‬
‫או שלא אכלו חי‪ .‬לפי מחקרים אחרונים נודעת חשיבות לכרוב וגידולים אחרים ממשפחת‬
‫המצליבים (‪ )Cruciferace‬בשיפור פעילות המעיים משום ריבוי הסיבים התזונתיים ומניעת‬
‫מחלות סרטניות )‪.(Puelo,M,A. 32, PP 6‬‬
‫חציל (‪)Solanum melongena‬‬
‫למרות ערכו התזונתי הנמוך הוא שימש כמאכל ומרכיב בתרופות (אנציקלופדיה לחקלאות‪ ,‬ח"ב‪,‬‬
‫עמ' ‪ .) 112‬מקורות רבניים ומקורות רפואיים בימי הביניים המליצו שלא לאכלו‪ ,‬ומסתבר‪,‬‬
‫שכוונתם לזנים המכילים חומרי רעל והמצריכים עיבוד טרם האכילה‪ .‬הרמב"ם טען שהחציל הוא‬
‫מזון רע‪ ,‬אולם יחד עם זאת‪ ,‬הוא כסם המחזק את הקיבה‪ ,‬מפיג בחילות ובעל אופי חם ויבש‬
‫(הרמב"ם הנהגת הבריאות‪ .3749 .‬א‪.)33 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫פרק ב‪:‬פעילות גופנית ותזונה בהשקפת הרמב"ם‬
‫ב‪ 1.‬פעילות גופנית‬
‫בין ענקי הרוח שקמו ליהדות בולט הרמב"ם גם ברב‪-‬גוניות אישיותו וכתביו‪ .‬הוא עסק‬
‫בפילוסופיה‪ ,‬פרשנות למשנה‪ ,‬ספרי הלכה‪ ,‬הנהגת העם וכתיבת איגרות וכמו כן עסק ברפואה‬
‫וכתב ספרים בנושא‪ .‬הרמב"ם דן בחיבוריו בפעילות גופנית בתחומים‪ :‬הפילוסופי‪ ,‬ההלכתי‬
‫‪,‬הרפואי והתזונתי‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬דעת הרפואה המודרנית היא שקיימת חשיבות רבה מאד לפעילות‬
‫הגופנית של האדם‪ .‬כבר לפני כאלף שנה‪ ,‬הרמב"ם אמר מילים ברורות על חוסר פעילות גופנית‪:‬‬
‫"וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל‪ ,‬או מי שמשהה נקביו‪ ,‬או מי שמעיו קשין ‪ -‬אפילו אכל‬
‫מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה ‪ -‬כל ימיו יהיו מכאובים‪ ,‬וכחו תשש" (הלכות דעות‪ ,‬ד‬
‫‪,‬יד)‬
‫הבריאות צורך חיוני‬
‫תכליתו של האדם היא הכרת האלוקים‪ .‬סגולות האדם‪ ,‬צרכיו ופעולותיו מגויסים להשגת‬
‫התכלית הזו וכל פעולה שאינה תורמת להשגת מטרה עליונה זו‪ ,‬הרי הוא פועל הבל‪ .‬כל בני האדם‬
‫זקוקים לבריאות קובע הרמב"ם‪ .‬אולם אינם יודעים מה נכון לעשות וכיצד לעשות‪ ,‬הקושי היא‬
‫באי‪-‬ידיעת התועלת של הבריאות ובהעדר אמות מידה ‪,‬שעל פיהן ידע האדם את המידות הראויות‬
‫לו‪ .‬כי האדם צריך לדעת לאזן בין מיעוט העלול להזיק לבין ריבוי שגם הוא עלול להזיק‪ .‬עליו‬
‫לבחור בדרך האמצעית והיא לאיזון לפי צרכיו לא פחות ולא יותר(שמונה פרקים‪ ,‬פרק ד' ;הלכות‬
‫דעות א‪ ,‬ב‪ ),‬וכיצד ידע מה היא המידה הנכונה ‪,‬המאוזנת? הרמב"ם ער לבעיה הזו והוא הכן מנחה‬
‫את האדם להתנהגות הראויה‪.‬‬
‫הבריאות היא תכלית אמצעית‬
‫יש גישה אחת ואחידה בכתבי הרמב"ם‪ ,‬שמירת הגוף היא אמצעי למטרה גבוהה יותר‬
‫ושלמותו הוא המצווה‪ .‬כלומר‪ ,‬אין לראות בתרבות הגוף תכלית לעצמה‪ .‬וכך הוא אומר‪" :‬המנהיג‬
‫עצמו על פי הרפואה‪ ,‬אם שם לבו שיהיה כל גופו ואבריו שלמים בלבד‪ ,‬ושהיו לו בנים עושים‬
‫מלאכתו ועמלים לצורכו‪-‬אין דרך טובה‪ .‬אלא ישים ליבו שיהיה גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו‬
‫ישרה לדעת את ה' שאי אפשר שיבין וישתכלל בחכמות והוא רעב וחולה או אחד מאבריו כואב"‬
‫(הלכות דעות‪ ,‬ג‪ ,‬ג)‪ .‬תפיסתו של הרמב"ם היא שפעילות הגופנית נחוצה מאד לשם שמירת‬
‫הבריאות‪ ,‬אולם היחס לפעילות גופנית הוא בתודעתו של האדם‪ ,‬ויחס זה שונה מאדם לאדם וזה‬
‫ישתנה כפי מטרת העושים ושלמותם‪" .‬כי יש שם (במציאות) דברים רבים והכרחיים או תועלתו‬
‫גדולה אצל אחדים‪ ,‬ואצל אחרים אין להם צורך כלל‪ ,‬בהתעמלות הגוף לכל שינוי מיניהן (סוגי‬
‫התעמלות ) שהם הכרחיים להתמדת הבריאות כפי שראוי אצל מי שיודע מלאכת הרפואה" (מורה‬
‫נבוכים‪ ,‬של"ה)‪ .‬היחס לפעילות גופנית שונה מאדם לאדם‪ ,‬יש הרואה בה פעולה שתועלתה גדולה‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫בעוד שיש גם מי שרואה בהתעמלות פעולה מיותרת‪ .‬אם כי‪ ,‬אומר הרמב"ם שעל פי הרפואה‬
‫המוסמכת להורות בענייני הבריאות‪ ,‬ההתעמלות הכרחית בשמירת הבריאות‪ ,‬כי בכוחה לדחות‬
‫את רוב " החולאים"‪ .‬מן הנכון הוא להתנהג על פי הצורך הרפואי וההדרכה הרפואית‪ .‬ואף על פי‬
‫כן ימצאו בני אדם שיראו בהתעמלות פעולה בלתי נחוצה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף‪ .‬כל זמן שהאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע‬
‫ומעיו רפין‪ ,‬אין החולי בא עליו וכחו מתחזק" (הלכות דעות‪ ,‬ד‪ ,‬י"ד)‬
‫‪‬‬
‫"ובהתעמלות ידחה נזק רוב ההנהגות הרעות אשר יתנהגו בהם רוב האנשים" (הנהגת‬
‫הבריאות ג‪ ,‬ל"ג)‬
‫‪‬‬
‫"הואיל והיות הגוף בריא ושלם הוא מדרכי ה' יתברך‪ ,‬שהרי אי אפשר שיבין או ידע‬
‫דבר מידיעת הבורא והוא חולה‪ ,‬לפיכך צריך אדם להרחיק את עצמו מדברים‬
‫המאבדים את הגוף" (הלכות דעות‪ ,‬ד‪ ,‬א)‪...‬וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל ‪...‬‬
‫כל ימיו מכאובים וכוחו תשש "(הלכות דעות‪ ,‬ד‪ ,‬טו)‬
‫העובדה‪ ,‬שהרמב"ם מעמיד את העיסוק בעמול כמצווה והלכה‪ ,‬עשויה להעיד על החשיבות הרבה‬
‫שהוא ייחס לנושא תרבות הגוף ופיתוחה בקרב היהודים‪ .‬לדעת הרמב"ם אסור שהתרגול יעשה‬
‫באקראי אלא יבוצע באופן תקין וסדיר‪ ,‬על מנת שיהפוך להרגל‪.‬‬
‫הרמב"ם פוסק במפורש כי "כי המשובח שבמיני התעמלות הוא שיתעמל עד יגיעת הגוף‪ ,‬שתגיל‬
‫הנפש ותשמח‪ ,‬כמו הצורה והצחוק בכדור‪ ...‬ראוי שתחדש כוונתך בעניין תנועת הנפש יותר מעניין‬
‫תנועות הגוף כדי מעלת הנפש על הגוף‪ ,‬ותכוון בכל מיני התעמלות שתחבר בהם לבעליהם עד‬
‫שיגיע שמחה ושעשוע גילה"(פרקי משה‪ ,‬מאמר השמונה עשר)‬
‫אם כן‪ ,‬הרמב"ם העניק לגיטימציה לפעילות גופנית ‪ ,‬אך זו לא הפכה בכך לחלק אינטגרלי בחינוך‬
‫היהודי הממוסד שהוקדש ברובו ככולו ללימוד התורה‪.‬‬
‫ב‪ 7.‬תזונה לפי הרמב"ם‬
‫גישתו של הרמב"ם היא‪ " ,‬שפעולתו הרוחנית של האדם מושפעת במידה רבה מהתנהגותו‬
‫והרגליו של בעניינים פיזיים‪ .‬הוא ייחס למזון בריא ולהרגלי אכילה נאותים חשיבות רבה‪ ,‬כאשר‬
‫הם משמשים בסיס לבריאות תקינה ואמצעי לעבודת הא‪ -‬ל‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬כרב וכרופא גם יחד‬
‫‪,‬ניצל הרמב"ם את הדת‪ ,‬שהיו נגישים לאנשי תקופתו‪ ,‬כאמצעי להפצת עקרונות הרפואה‬
‫והדיאטטיקה‪ .‬נציין שגישת הרמב"ם ששמירת הבריאות היא תנאי חשוב בעבודת המאמין אומצה‬
‫על ידי רבנים נוספים בימי‪ -‬הביניים המאוחרים עד ימינו" (שמש‪ ,‬א‪ ,‬א‪ .‬תשס"ה‪.)3.‬‬
‫הרמב"ם דורש התאמת מזון האדם לצורכי גופו לשמירת הבריאות‪ .‬רוב המחלות נובעות‬
‫מתזונה לא נכונה‪ " :‬ורוב החולאים‪( "...‬הלכות דעות ‪,‬פרק ד') מאכילת מאכלים רעים או מפני‬
‫שאוכל אכילה גסה וממלא את כרסו‪ ,‬לכן מציע הרמב"ם לכל ‪ ":‬ישים על ליבו שיאכל וישתה כדי‬
‫להברות גופו ואיבריו בלבד‪ .‬לפיכך לא יאכל כל שהחך מתאווה‪ ,‬אלא יאכל דברים המועילים לו"‬
‫‪16‬‬
‫(שם‪ ,‬פרק ג)‪ .‬האדם יאכל אך ורק מזון בריא‪ ,‬מזון שיתעכל כראוי‪ ,‬בלשונו‪" :‬לא יאכל אדם עד‬
‫שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משביעתו"(הלכות דעות‪ ,‬פרק ב')‪ .‬עודף מזון בקיבה גורם‬
‫לכך שחלק ממנו אינו מתעכל כראוי; בנוסף לכך נוצר לחַ ץ אל כיוון הסרעפת‪ ,‬הגורם קשיי נשימה‬
‫ודופק מהיר‪ .‬להלן מבחר מחיבוריו בהלכה וברפואה המייצגים את דעתו‪:‬‬
‫‪".3‬ישים את ליבו שיאכל וישתה כדי להברות את גופו ואבריו בלבד" ( הלכות דעות‪ ,‬ג‪,‬‬
‫ב)‪.‬‬
‫‪".0‬לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב"‪(.‬הלכות דעות‪ ,‬ד‪ ,‬א)‪.‬‬
‫‪".1‬לא יאכל אלא אחר הרעב הצודק‪ ...‬ולא ישתה האדם מים‪ ,‬כי אם המצא הצודק (הנהגת‬
‫הבריאות‪ ,‬עמ' ‪.)11‬‬
‫‪".5‬לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו‪ ,‬אלא יפחת כמו רביע משביעתו" ( הלכות דעות‪ ,‬ד‪,‬ב)‪.‬‬
‫הבריאות היא אפוא צורך קיומי‪ ,‬והיא תכלית הצרכים הביולוגיים‪ .‬הבריאות בהיותה צורך‬
‫מצורכי האדם דומה לאכילה ושתיה‪ ,‬אם כי אינה חיונית כמותם‪ .‬האדם בוחר את ההתנהגויות‬
‫הרצויות לו באשר לאיכות הבריאות ושלמותה‪ .‬בעוד שהוא מנוע מלבחור אם לאכול ולשתות‪,‬‬
‫שכן אלו הם כורח חיים שאין מנוס מהם‪.‬‬
‫הרמב"ם מתייחס גם לשתייה‪ ,‬ומציע שלא לשתות בשעת הארוחה‪" :‬ולא ישתה מים בתוך המזון‬
‫אלא מעט מהול ביין" (שם‪ ,‬פרק ד')‪ .‬השתייה בעת האכילה מדללת את מיצי העיכול ומפריעה‬
‫לתהליך העיכול‪ .‬שתייה כזו גורמת גם אכילת‪-‬יתר‪ .‬אחד התנאים לעיכול תקין של המזון הוא‪:‬‬
‫אחרי הארוחה‪ ,‬יש לתת לגוף מנוחה מוחלטת‪ .‬פעילות גופנית אפשרית ורצויה לפני הארוחה‪ ,‬אבל‬
‫לא אחריה‪" :‬לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו ולא יהלך ולא ירכב ולא יגע ולא יזעזע גופו ולא‬
‫יטייל עד שיתאכל [יתעכל] המזון שבמעיו‪ ,‬וכל המטייל אחר הליכתו או שייַגע הרי זה מביא על‬
‫עצמו חולאים רעים וקשים‪( ".‬הלכות דעות‪ ,‬פרק ד')‪.‬‬
‫הואיל והיות גוף הבריא ושלם – מדרכי ה' הוא ‪,‬שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא‬
‫והוא חולה ‪,‬לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדים את הגוף ולנהג עצמו בדבריו‬
‫המחלימים‪ ,‬ואלו הן ‪" :‬לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ולא ישתה אלא כשהוא צמא ואל‬
‫ישהה נקביו אפילו רגע אחד‪("...‬הלכות דעות‪ ,‬ד‪,‬ב)‪.‬‬
‫סיכום‬
‫ארוחה המותאמת לצרכיו של האדם‪ ,‬ילד ומבוגר כאחד‪ ,‬ארוחה קלה‪ ,‬טעימה‪ ,‬המותירה‬
‫אחריה הרגשה נוחה עם מרץ להמשך הפעילות‪ ,‬תוסיף משמעות מיוחדת לברכה האחרונה‪" :‬בורא‬
‫נפשות רבות וחסרונן על מה שברא להחיות בהם נפש כל חי" (סידור תפלת החודש‪ .)515 .‬תחושת‬
‫החיות והחיוניות הממלא אותנו שופעת ומתפשטת דרך כל מערכות הגוף‪ ,‬ומעלה אותו לרמת‬
‫הבריאות המרבית‪ .‬ונזכה לקיים את מצוות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד'‪ ,‬טו )‬
‫להרחיק את עצמנו מהדברים המזיקים לגוף‪ ,‬ולהנהיג עצמנו מהדברים המזיקים לגוף‪ ,‬ולהנהיג‬
‫עצמנו בדברים המבריאים והמחלימים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לעיתים המליץ הרמב"ם באופן שונה מזה של חז"ל‪ -‬כך למשל‪ :‬בעוד שחז"ל ראו בירקות מזון‬
‫בריא לאדם כמו שנאמר‪ " :‬א"ר יוסי בי בון אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק‬
‫(ירושלמי קידושין‪ ,‬פ"ד)‪ ,‬הרמב"ם הסתייג מאכילתם הוא השמיט המלצות רפואיות רבות של‬
‫חז"ל בענייני מאכלים ותזונה‪ ,‬וגם קבע הנהגות בריאות אחרות‪ ,‬כגון המלצתו להמעיט באכילת‬
‫כרוב ושום כנ"ל לגבי תמרים (שמש‪ ,‬א‪ .‬א‪ .)6 .‬יחס דומה מצאנו גם אצל חכמים ורופאים אחרים‬
‫בימי הביניים‪ .‬יש לאמר שחכמים והרופאים היום רואים את הדברים בצורה שונה מהרמב"ם‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬היום ניתן לגדל ירקות בשיטות שונות ובמערכות השקיה טובות מהעבר‪ .‬המערכות היום‬
‫יותר היגייניות וטובות יותר ולפי חכמי והרפואה בימינו ‪,‬הירק הוא מרכיב חשוב ובריא לגוף‬
‫האדם ומגדיל את מערכת החיסון בגוף האדם‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫פרק ג‪ :‬פירושים להלכות דעות פרק ד' לרמב"ם‬
‫בפרק ד' בהלכות דעות הרמב"ם עוסק בהנחיות הקשורות לפעילות גופנית לאכילה ושתיה‪.‬‬
‫מפרשי הרמב"ם ונושאי כליו מפנים למקורות התלמודיים‪.‬‬
‫הלכה א‬
‫הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא‪ ,‬שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא‬
‫והוא חולה‪ ,‬לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף‪ ,‬ולהנהיג עצמו בדברים‬
‫המברים והמחלימים‪ ,‬ואלו הן‪:‬‬
‫לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב‪ ,‬ולא ישתה אלא כשהוא צמא‪ ,‬ואל ישהא נקביו אפילו רגע‬
‫אחד‪ ,‬אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד‪.‬‬
‫מפרשי הרמב"ם ונושאי כליו מפנים לתלמוד בבלי ‪:‬‬
‫הרב קאפח‪( :‬ברכות סב‪ ,‬ב)בר קפרא‪ ...‬עד דכפנת – אכול‪ ,‬עד דצחית – שתי‪ ,‬וכו' [= בעוד שאתה‬
‫רעב – אכול‪ ,‬בעוד שאתה צמא – שתה‪ ,‬וכו']‪ .‬רש"י‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מפרש‪ ,‬ד"ה עדכפנת אכול‪" :‬שאם‬
‫תשהה תעבור ממך תאות המאכל‪ ,‬ואין המאכל מועיל"‪ .‬ראה עוד ב'עיונים' במהדורת שטיינזלץ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בר קפרא בתלמוד‪ ,‬כמו הרמב"ם‪ ,‬מתייחס לזמן הרצוי לאכילה ושתיה‪ .‬אך ככל הנראה‬
‫הנחיה שלו היא שונה מהנחיית הרמב"ם‪ ,‬במיוחד לפי פירוש רש"י‪ ,‬וככל הנראה אף מנוגדת לדעת‬
‫הרמב"ם‪.‬‬
‫הרב רבינוביץ''‪ :‬צריך אדם להרחיק‪ -‬המטרה כלל התורה ‪ 0‬דברים והם‪" :‬תיקון הנפש ותיקון‬
‫הגוף" (מורה נבוכים ג‪ ,‬כז)‪ .‬לעולם לא יאכל אדם עד שירעב ושלא ישתה עד שיצמא‪ .‬כשיצמא שלא‬
‫יאחר לשתות ושצריך נקביו שלא ישהה אותם‪.‬‬
‫הלכה ב‬
‫לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו‪ .‬ולא ישתה מים בתוך המזון‬
‫אלא מעט ומזוג ביין‪ .‬וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו שותה מה שהוא צריך לשתות‪ ,‬ולא ירבה‬
‫לשתות מים ואפילו כשיתעכל המזון‪ ,‬ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו‪,‬‬
‫לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום‪ ,‬או יעשה מלאכתו או יתיגע ביגע‬
‫אחר‪...‬‬
‫על המשפט הראשון "לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו" מפנים‬
‫מפרשי הרמב"ם ונושאי כליו לבבלי‪.‬‬
‫הרב קאפח‪( :‬גיטין‪ ,‬ע‪ ,‬ע"א)‪ :‬הממלא כרסו מכל דבר אחזתו אחילו‪ ...‬אמר אליהו לר' נתן אכול‬
‫שליש ושתה שליש והנח שליש‪...‬‬
‫הרב רבינוביץ‪( :‬גיטין‪ ,‬שם) תנא‪ ,‬והממלא כרסו מכל דבר אחזתו אחילו‪ ...‬מאי אחילו? אמר רבי‬
‫אלעזר‪ ,‬אש של עצמות‪.‬‬
‫ב"ספר הקצרת"( מהדורת ז‪ ,‬מוטנר‪ ,‬ירושלים תשכ"ה עמ' ‪ )93‬כתב רבינו ז"ל‪ :‬וכבר גדרו הרופאים‬
‫הראוי בזה והוא שיסלק אדם ידיו קודם שיקוץ מאוכל ‪ ,‬אך בעת שתנוח רב תאוותו‪ ,‬וישאר על‬
‫האדם מן התאוות שארית מועט‪ .‬ולא יאכל עד שיבדוק עצמו‪ ...‬עד שיהלך וכו' (ברכות כג‪ ,‬ב )‪:‬‬
‫"תנו רבנן‪ ,‬הרוצה להיכנס לסעודת קבע‪ ,‬מהלך ‪ 32‬פעמים ‪ 32‬אמות או ד' פעמים י' אמות ויפנה‬
‫ואחר יכנס"‪ .‬פרקי משה (מאמר יח) עמ' ‪ :039‬מי שהרגיל להתעמל קודם המאכל לא יצטרך‬
‫‪19‬‬
‫לשמירה רבה וחזקה‪ .‬המשובח שבמיני התעמלות היא שיתעמל עד יגיעת הגוף שתגיל הנפש‬
‫ותשמח‪ .‬משחק הטניס‪ -‬משובח‪ .‬אינו מביא לפגיעות‪.‬‬
‫הרב רובינשטיין‪ :‬המשך פירוש על המשפט השלישי "וכשיתחיל המזון להתעכל" מפרשי הרמב"ם‬
‫מפנים למסכת ברכות נג‪:‬‬
‫הרב קאפח‪ :‬וכמה שיעור עיכול? כל זמן שיצמא מחמת אכילתו‪ .‬וכבר תמהו המפרשים‪ .‬והנכון‬
‫מבחינה בריאותית ‪ ,‬כשהמזון דליל מחמת המים קשה להתעכל ומתעפש וגורם לנפיחות בטן‪.‬‬
‫הרב רובינשטיין‪ :‬על המשפט "ולא יאכל עד שיבדוק את עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו"‬
‫לפי פירוש הרמב"ם לעם מביא ממסכת שבת פב‪" :‬הנצרך לנקביו ואוכל‪ ,‬דומה לתנור שהסיקוהו‬
‫על גבי אפרו – וזוהי תחילת הזוהמה‪.‬‬
‫לפי הפירוש‪ ,‬האדם צריך לנהוג בהתאם לצורך גופו ומקרה זה צורך נקביו קודמים לאכילה‪.‬‬
‫הלכה ג‬
‫לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו או יטה על שמאל‪ ,‬ולא יהלך ולא ירכב ולא ייגע ולא יזעזע גופו‬
‫ולא יטייל עד שיתעכל המזון שבמעיו‪ .‬וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע ‪ -‬הרי זה מביא על עצמו‬
‫חלאים רעים וקשים‪.‬‬
‫הרב רובינשטיין‪ :‬על המשפט ‪ ":‬לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו‪ "...‬המפרש מפנה למסכת גיטין‬
‫‪,‬ע ושם נאמר ‪":‬שלושה דברים מתישין גופו של אדם‪ ,‬ואלו הן‪ :‬אכל מעומד ושתה מעומד‪...‬‬
‫ומסביר‪ ,‬בימינו אין נוהגים להיזהר בזה‪.‬‬
‫על המשפט "וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע‪ -‬הרי זה מביא על עצמו חלאים‪ "...‬המפרש מפנה‬
‫למסכת תענית י' אך לא נמצא פירוש‪.‬‬
‫נראה שהרמב"ם מבדיל בין זמן האכילה בפועל שצריכה להיות בישיבה ללא כל פעילות פיזית‬
‫כלומר במנוחה מוחלטת‪ .‬לעומת זאת לאחר האכילה אין לבצע פעילות אקטיבית אך לא צריך‬
‫להיות במנוחה מוחלטת‪ .‬וזאת הכוונה בדברי הרב רובינשטיין "בימינו אין נוהגים להיזהר בזה"‪.‬‬
‫הרב קאפח‪( :‬בגיטין ע ע"א) שלושה דברים מתישין גופו של האדם אכל ועמד שתה ועמד‪.‬‬
‫הלכה ד‬
‫היום והלילה כ"ד שעות‪ ,‬די לו לאדם לישן שליש שהוא שמונה שעות‪ ,‬ויהיו בסוף הלילה כדי‬
‫שתהיה מתחלת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות‪ ,‬ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש‪.‬‬
‫הלכה ה‬
‫לא יישן אדם לא על פניו ולא על ערפו אלא על צדו‪ ,‬בתחלת הלילה על צד שמאל‪ ,‬ובסוף הלילה על‬
‫צד ימין‪ ,‬ולא יישן סמוך לאכילה אלא ימתין אחר אכילה כמו שלש או ארבע שעות‪ ,‬ולא יישן ביום‪.‬‬
‫הרב רובינשטיין‪ :‬על המשפט " לא ישן אדם ‪ ...‬בתחילת הלילה על צד שמאל"‪ .‬כדי שיהא הכבד‬
‫שהוא בימין על האצטומכא (קיבה) ויחממהו להחיש עיכול המזון" וכן נאמר ‪ ..." :‬ולא ישן ביום"‬
‫כוונת רבינו לשינה קבועה‪.‬‬
‫הרב רבינוביץ‪ :‬פירש המאירי ז"ל‪ :‬אין ראוי לאדם לקבוע שינה ביום אלא שישן ארעי ויתחזק‬
‫באומנותו או בתורתו לפי מה שהוא‪.‬‬
‫הרב קאפח‪ :‬הרמב"ם לא כתב כאן ע" פ ההלכה רק מה שהוא על פי הרפואה ‪ ,‬וכבר נודע בזמנינו‬
‫שהשינה ביום לא טוב לבריאות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הלכה ו‬
‫דברים המשלשלין את בני מעים כגון ענבים ותאנים ותותים ואגסים ואבטיחים ומיני( ומעי)‬
‫הקשואים ומיני( ומעי) מלפפונות אוכל אותם האדם בתחילה קודם אכילה‪ ,‬ולא יערבם עם המזון‪,‬‬
‫אלא שוהה מעט עד שיצאו מבטן העליון ואוכל מזונו‪ ,‬ודברים שמאמצין את בני מעיים כגון‬
‫רימונים ופרישים ותפוחים וקרוסטומולין אוכל אותן תיכף למזונו‪ ,‬ולא ירבה לאכול מהן‪.‬‬
‫הרב רובינשטיין‪ :‬המשלשלין אומר המפרש‪ :‬המרפים את הקיבה‪ .‬פרישין הם חבושים‪,‬‬
‫קרוששטומולים הם אגסים קטנים‪.‬‬
‫הרב רבינוביץ‪" :‬מיני הקישואים ומיני המלפפונות" ‪ ,‬בפירוש המשנה (עדיות ג‪ ,‬ג ) פירש רבנו‪ :‬מעי‬
‫אבטיח – הזרע והרוטב שבתוך האבטיח‪.‬‬
‫הרב קאפח‪ :‬מתרגם רבנו קישואים "קת'א" או "פקוס" הוא אותו הפרי המאורך הדומה‬
‫למלפפון‪ .‬ומוסיף עיין מסכת עבודה זרה‪ ,‬כט ‪" :‬קישואים שהן קשין לגופו של האדם כחרבות‪ ,‬צ"ל‬
‫דזה אינו בימות הגשמים"‪.‬‬
‫האגסים והקרוסטומולין‪( -‬משנה כלאים‪ ,‬פרק א‪ ,‬מ"ד) – מין אגס בר קטנים‪.‬‬
‫הפרישים‪( -‬שם) הם החבושים‪.‬‬
‫הלכה ז‬
‫כשירצה אדם לאכול בשר עוף ובשר בהמה כאחד‪ ,‬אוכל בתחלה בשר העוף‪ ,‬וכן ביצים ובשר עוף‬
‫אוכל בתחלה ביצים‪ ,‬בשר בהמה דקה ובשר בהמה גסה אוכל בתחלה בשר דקה‪ ,‬לעולם יקדים‬
‫אדם דבר הקל ומאחר הכבד‪.‬‬
‫הרב רובינשטיין‪ ..." :‬לעולם יקדים אדם דבר הקל ומאחר הכבד"‪ :‬כי הכבד מאחר להתעכל‬
‫בעוד שהקל מתעכל מיד‪ -‬לפיכך יקדים את הקל שימהר לצאת מן הבטן העליון‪.‬‬
‫הרב רבינוביץ'‪" :‬כי רצה‪ ...‬אוכל בתחילה‪ ...‬כותב רבנו בספרו " ברפואת הטחורים" (מהדורת ז‪,‬‬
‫מונטנר עמ' ‪ )35‬יקדים הקל שבמאכלים‪ ,‬ויקדים הירקות השלוקים לפני הביצים‪ ,‬ויקדים הביצים‬
‫לפני בשר העופות‪ ,‬ובשר העופות לפני בשר הצאן‪.‬‬
‫הלכה ח‬
‫בימות החמה אוכל מאכלים הקרים ולא ירבה בתבלים ואוכל את החומץ‪ ,‬ובימות הגשמים אוכל‬
‫מאכלים החמים ומרבה בתבלים ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית‪ ,‬ועל דרך זו הולך ועושה‬
‫במקומות הקרים ובמקומות החמים בכל מקום ומקום הראוי לו‪.‬‬
‫הרב רובינשטיין‪" :‬בימי החמה אוכל ‪ ...‬ולא ירבה בתבלים"‪ .‬תבלין‪ -‬מיני ירקות וסממנים אחרים‪.‬‬
‫לתיקון תבשילים ולהטבת טעם המאכלים והם מחממים‪ .‬בהמשך נאמר ‪ ...":‬ואוכל את החומץ"‬
‫אומר המפרש טובל בו את פתו‪ ,‬כתוב‪" :‬וטבלת פתך בחומץ" (רות‪ ,‬ב‪ ,‬יד) ואמרו (שבת‪ ,‬יג)‪" :‬מכאן‬
‫שהחומץ יפה לשרב"‪ .‬ודווקא " אוכל"‪ ,‬אבל השתייה מזיקה‪.‬‬
‫"ובימות הגשמים אוכל מאכלים החמים‪ ...‬ואוכל מעט מן החרדל ומן החילתית" אומר המפרש‪:‬‬
‫החילתית מיני תבלים חריפים ומחממים‪ .‬ועל החרדל אמרו (ברכות‪ ,‬מ)" הרגיל בחרדל אחת‬
‫לשלושים יום – מונע חליים מתוך ביתו; אבל לא בכל יום ‪ ,‬מפני שהוא מחליש את הלב"‬
‫הרב קאפח‪( :‬ברכות ב ‪,‬יד) "וטבלת פתך בחומץ" ואמרו (שבת קיג‪ ,‬ב) "מכאן שהחומץ יפה לשרב"‪.‬‬
‫הרב רבינוביץ'‪ :‬בימות החמה וכו' מדרש תהילים (בובר) לד‪ ,‬א‪ :‬את הכל עשה בעיתו‪.‬‬
‫(קהלת ג‪ ,‬יא) "כל מה שעשה הקב"ה‪ -‬בעתו"‪ .‬פירות חמין נאכלים בימות החורף‪ ,‬פירות קרים‬
‫נאכלים בימות החמה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫"ואוכל מעט מן החרדל" (ברכות מ‪ ,‬א) ואמר רב ואמר רב מרי אמר רבי יוחנן‪" :‬רגיל בחרדל אחת‬
‫לשלושים יום מונע חלאים בתוך ביתו‪ .‬אבל אכל כל יומא לא‪ .‬מאי טעמא? משום שקשה לחולשא‬
‫דלבא"‪.‬‬
‫הלכה ט‬
‫יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם‪ ,‬כגון הדגים הגדולים‬
‫המלוחים הישנים‪ ,‬והגבינה המלוחה הישנה‪ ,‬והכמהין ופטריות והבשר המליח הישן‪ ,‬ויין מגתו‪,‬‬
‫ותבשיל ששהה עד שנדף ריחו‪ ,‬וכן כל מאכל שריחו רע או מר ביותר‪ ,‬הרי אלו לגוף כמו סם המוות‪,‬‬
‫ויש מאכלות שהן רעים אבל אינן כמו הראשונים לרוע‪ ,‬לפיכך ראוי לאדם שלא לאכול מהן אלא‬
‫מעט ואחר ימים הרבה‪ ,‬ולא יין ירגיל עצמו להיות מזונו מהם או לאוכלן עם מזונו תמיד‪ ,‬כגון‬
‫דגים גדולים וגבינה וחלב ששהה אחר שנחלב כ"ד שעות‪ ,‬ובשר שורים גדולים ותיישים גדולים‬
‫והפול והעדשים והספיר ולחם שעורים ולחם מצות והכרוב והחציר והבצלים והשומים והחרדל‬
‫והצנון‪ ,‬כל אלו מאכלים רעים הם אין ראוי לאדם לאכול מאלו אלא מעט עד מאד ובימות‬
‫הגשמים‪ ,‬אבל בימות החמה לא יאכל מהן כלל‪ ,‬והפול והעדשים בלבד אין ראוי לאוכלן לא בימות‬
‫החמה ולא בימות הגשמים‪ ,‬והדלועין אוכלין מהן בימות החמה‪.‬‬
‫הרב קאפח‪" :‬יש מאכלות שהם רעים ביותר‪( ...‬בברכות נה‪ ,‬א ‪.‬ושבת פא‪ ,‬ו) "‪...‬דג מליח מביא לידי‬
‫תחתוניות‪( "...‬פירש הרב שטיינזלץ ‪ -‬טחורים)‪.‬‬
‫הרב רובינשטיין‪ ..." :‬יין מגתו"‪ ,‬יין ששמריו עדיין מעורבים בתוכו‪ .‬עד ארבעים יום נקרא‪ :‬יין‬
‫מגתו‪.‬‬
‫הספיר‪-‬מין קטניות הנקרא בלע"ז‪ :‬נאהיט‪ .‬והכרוב‪ -‬בכרוב חי עוסק פה רבנו‪ ,‬כי כרוב מבושל מנו‬
‫חכמים בין הדברים המרפאים את החולים‪ .‬בצלים‪ -‬קשים לגוף כחרבות (קידושין‪ ,‬סב)‬
‫והשומים‪ -‬אמרו חז"ל (ספרי ‪ ,‬בהעלותך) המן היה משתנה לכל דבר מאכל שהם רוצים‪ ,‬חוץ‬
‫מחמשת המינים המנויים בפסוק‪ " :‬זכרנו את הדגה‪ ...‬את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר‬
‫ואת הבצלים ואת השומים" ( במדבר‪ ,‬א‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫הרב רבינוביץ‪ :‬ותבשיל ששהה וכו' השווה (תוספתא תרומות ט‪ ,‬י) מנו דברים שאין דרכן לאכלן‪-‬‬
‫פת שעיפשה ותבשיל שעברה צורתו‪.‬‬
‫בספר "רפואת הטחורים" כתב רבנו‪ :‬אמר גלינוס בזה הלשון‪" :‬המאכלים והמשקים המעופשים‬
‫יולידו הפסד כמו שיולידוהו הסמים הממיתים"‪.‬‬
‫הלכה י‬
‫ויש מאכלות שהם רעים ואינן כמו אלו‪ ,‬והם עוף המים ובני יונה הקטנים והתמרים ולחם קלוי‬
‫בשמן או לחם שנילוש בשמן והסולת שנפו אותה כל צרכה עד שלא נשארה בה ריח מורסן‪ ,‬והציר‬
‫והמוריס‪ ,‬אין ראוי להרבות מאכלות אלו‪ ,‬ואדם שהוא חכם וכובש את יצרו ולא ימשך אחר‬
‫תאוותו ולא יאכל מן הנזכרים כלום אלא אם נצרך להם לרפואה הרי זה גיבור‪.‬‬
‫הרב קאפח‪ :‬עוף המים‪-‬כל הברווזים למיניהם‪.‬‬
‫הרב רובינשטיין‪ ..." :‬והציר" הוא מיץ היוצא מדגים או ממאכלים אחרים כבושים ומלוחים‪.‬‬
‫"והמריוס" היא שמנונית היוצא מדגים כבושים (נדרים‪ ,‬נא)‪.‬‬
‫הרב רבינוביץ‪ :‬מתייחס למשפט "‪ ...‬וכובש את יצרו‪ "...‬הרי זה גבור על פי המשנה (אבות ד‪ ,‬א )‬
‫"בן זומא אומר‪ ...‬אי זה הוא גיבור? הכובש את יצרו"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הלכה יא‬
‫לעולם ימנע אדם עצמו מפירות האילנות‪ ,‬ולא ירבה מהן ואפילו יבשין ואין צריך לומר רטובים‪,‬‬
‫אבל קודם שיתבשלו כל צרכן הרי הן כחרבות לגוף‪ ,‬וכן החרובים רעים לעולם‪ ,‬וכל הפירות‬
‫החמוצין רעים ואין אוכלין מהן אלא מעט בימות החמה ובמקומות החמים‪ ,‬והתאנים והענבים‬
‫והשקדים לעולם טובים בין רטובין בין יבשין ואוכל אדם מהם כל צורכו‪ ,‬ולא יתמיד אכילתם‬
‫אע"פ שהן טובים מכל פרי האילנות‪.‬‬
‫הרב קפאח‪( :‬ברכות נז‪ ,‬ב) שלושה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהם‪ :‬גודגדניות‪ ,‬כפניות ופגי‬
‫תמרה‪ .‬מהן חמוצין ומהן שלא נתבשלו כל צורכן‪ .‬ומה שנאמר והתאנים והענבים לעולם טובים‬
‫(בקה"ר ה‪ ,‬יא) "שלושה דברים נאמרו בתאנה טוב למאכל‪ ,‬ויפה לעיניים ומוסיף חכמה"‪.‬‬
‫הרב רבינוביץ' ‪ " :‬לעולם ימנע ‪ "...‬בספר "תשובות רפואיות" סימן יא כתב רבנו‪ :‬גלינוס אומר‬
‫שמאז חדל לאכול פירות נאים לא קיבל קדחת עד לקץ ימיו‪.‬‬
‫הרב רובינשטיין‪ :‬ואמרו חז"ל (מדרש קהלת ה‪ ,‬י)‪ " :‬התאנה טובה למאכל ויפה לעיניים ומוסיפה‬
‫חכמה"‪.‬‬
‫הלכה יב‬
‫הדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים וכל שכן בימות הגשמים‪ ,‬וצריך אדם לאכול בימות החמה‬
‫שני שלישים מה שהוא אוכל בימות הגשמים‪.‬‬
‫הרב רבינוביץ‪ :‬הדבש והיין רע לקטנים‪( ...‬ספר הנהגת הבריאות ‪,‬עמ' ‪ :)19‬והדבש מזון טוב‬
‫לזקנים ורע לבחורים‪ ,‬וכל שכן למי שמזגו חם‪.‬‬
‫הרב קאפח‪ ... :‬והיין‪ "...‬לפטור את הקטנים מארבע כוסות (הנהגת הבריאות‪ ,‬פז‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫הלכה יג‬
‫לעולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין כל ימיו ויהיה קרוב לשלשול מעט‪ ,‬וזה כלל גדול ברפואה כל‬
‫זמן שהרעי נמנע או יוצא בקושי חלאים רעים באים‪ ,‬ובמה ירפה אדם מעיו אם יתאמצו מעט‪ ,‬אם‬
‫היה בחור יאכל בבקר מלוחים שלוקים מתובלין בשמן זית ובמורייס ובמלח בלא פת‪ ,‬או ישתה‬
‫מי שלק של תרדין או כרוב בשמן זית ומורייס ומלח‪ ,‬ואם היה זקן ישתה דבש מזוג במים חמים‬
‫בבקר וישהה כמו ארבע שעות ואחר כך יאכל סעודתו‪ ,‬ויעשה כן יום אחד או שלשה או ארבעה‬
‫ימים אם צריך לכך עד שירפו מעיו‪.‬‬
‫הלכה יד‬
‫ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף‪ ,‬כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין‬
‫חולי בא עליו וכחו מתחזק‪ ,‬ואפילו אוכל מאכלות הרעים‪.‬‬
‫הלכה טו‬
‫וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל‪ ,‬או מי שמשהא נקביו‪ ,‬או מי שמעיו קשין‪ ,‬אפילו אכל‬
‫מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה‪ ,‬כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש‪ ,‬ואכילה גסה לגוף‬
‫כל אדם כמו סם המות‪ ,‬והוא עיקר לכל החלאים‪ ,‬ורוב החלאים שבאים על האדם אינם אלא או‬
‫מפני מאכלים רעים‪ ,‬או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים‪ ,‬הוא‬
‫ששלמה אמר בחכמתו "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו"‪ ,‬כלומר שומר פיו מלאכול מאכל רע‬
‫או מלשבוע ולשונו מלדבר אלא בצרכיו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫הלכה כב‬
‫כל מקום שאין בו רופא‪ ,‬אחד הבריא ואחד החולה אין ראוי לו לזוז מכל הדרכים האלו שנאמרו‬
‫בפרק זה‪ ,‬שכל אחד מהן לאחרית טובה מביא‪.‬‬
‫הלכה כג‬
‫כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה‪ ,‬ואלו הן‪ :‬רופא‪ ,‬ואומן‪,‬‬
‫ובית המרחץ‪ ,‬ובית הכיסא‪ ,‬ומים מצויין כגון נהר ומעין‪ ,‬ובית הכנסת‪ ,‬ומלמד תינוקות‪ ,‬ולבלר‪,‬‬
‫וגבאי צדקה‪ ,‬ובית דין מכים וחובשים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫פרק ד‪:‬השוואה בין הנחיות בענייני תזונה ופעילות גופנית במשנה ובתלמוד לעומת‬
‫הרמב"ם‪.‬‬
‫על מה מתבססת השיטה?‬
‫תקופת המשנה והתלמוד‪ .‬לאחר חורבן הבית השני ( ‪ 92‬לספירה)‪ ,‬עם היעלמותן ההדרגתית של‬
‫הכתות השונות (הצדוקים‪ ,‬האיסיים‪ ,‬כתות ים המלח) החל להתגבש ביבנה מרכז רוחני בצלמה‬
‫ובדמותה של היהדות הפרושית‪ ,‬שהייתה דומיננטית גם קודם לחורבן‪ .‬יחסם של החכמים כלפי‬
‫תרבות הגוף מפתיע מאד הן במידת הליברליות והן במידת הידע המופגן על‪-‬ידם‪ .‬דוגמאות אחדות‬
‫יעידו על כך‪ :‬אבא שאול אוסר על ריצה בשבת "כדי להתעמל"‪ ,‬מה שמעיד כי אין איסור על כך‬
‫ביתר ימי השבוע (תוספתא‪ ,‬שבת‪ ,‬טז‪ ,‬כ"ב) ; ריש לקיש משתמש בדוגמה מעולם האתלטיקה‬
‫להמחיש את כוחו של הקב"ה (שמות רבה‪ ,‬כ"א‪ ,‬י); ובמסכת שבת מובא מקור המוכיח בקיאות‬
‫מעמיקה באורחות הפנקרטיון הגימנסיוני (שבת‪ ,‬כ"ו‪ ,‬ו)‪ .‬לימוד שחיה היא אחת החובות המוטלות‬
‫על האב (קידושין‪ ,‬כ"א‪ ,‬ע"א); ומשחקי כדור היו מקובלים מאד (קהלת רבה‪ ,‬י"ב‪ ,‬י"א; סנהדרין‬
‫ע"ז ע"ב)‪ .‬הלכות מרוצי הסוסים היו ידועים לפרטיהם (בית המדרש‪ ,‬ה' ‪ ,) 19‬ומיומנותו הגופנית‬
‫הרבה של רבי שמעון בן‪-‬גמליאל נחשבה לאחד ממעלותיו הבולטים (סוכה נ"ג‪ ,‬ע"א) ‪.‬‬
‫תזונה‪ :‬מתבססת על הסעודה הפשוטה‪ ,‬היום‪-‬יומית של מרבית תושבי הארץ שכללה בעיקרה מזון‬
‫המבוסס על גרעיני דגנים‪ ,‬קטניות ושמן זית‪.‬‬
‫שיטת הרמב"ם‪ :‬מתבססת על חוכמתו של הרמב"ם והידע הרב שלו בנושא הרפואה‪ .‬למרות‬
‫שתורתו של הרמב"ם נכתבה לפני כ‪ 922 -‬שנה והתבססה על ידעו ברפואה בלבד‪ ,‬היום מראות‬
‫תגליות חדשות בתחום הרפואה והתזונה כי יש בסיס מדעי לדבריו‪.‬‬
‫מהות השיטה‬
‫המשנה והתלמוד‪ :‬חוסן הגופני הוא השלמת החוסן הנפשי והבריאותי של האדם היהודי על מנת‬
‫שיוכל לעבוד את ה' בנחת ובשלווה‪ .‬בעולם המקראי לא סגדו לכוח הגופני ולא ראו בטיפוח הגוף‬
‫חלק מהשקפת עולם סדורה או יעד אסתטי‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ :‬הנחת היסוד של הרמב"ם היא שבריאות האדם היא מצב טבעי וכדי לשמור על‬
‫בריאותו‪ ,‬יש לשמור על אורח חיים בריא ולהימנע מדברים המזיקים לגוף‪ .‬רפואתו היא רפואה‬
‫מונעת בעיקרה‪" .‬הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה'' הוא‪ ,‬שהרי אי אפשר שיבין או ידע‬
‫והוא חולה‪ .‬צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין‬
‫והמחלימין ואלו הן‪( "...‬הלכות דעות‪,‬ד‪,‬א)‪.‬‬
‫נקודות להדגשה‬
‫המשנה והתלמוד מדגישים את התזונה ומרכיביה‪ ,‬דגש על מניעת מחלות שונות‪ .‬הסברים בנושא‬
‫הפעילות הגופנית והתזונה יש פירוט על העשייה והתועלת‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫הרמב"ם‪ :‬בכתביו השונים מדגיש ברמב"ם את התזונה הנכונה והפעילות גופנית כשני היסודות‬
‫העיקריים לשמירת הבריאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקדיש ברמב"ם מקום גם להיבטים אחרים הנוגעים‬
‫לבריאותו של האדם כגון‪ :‬חיי נפש‪ ,‬חיי המשפחה של האדם ואורחות חיים שונים‪.‬‬
‫הרגלי אכילה נכונים‬
‫תלמוד והמשנה‪ :‬מזון בריא ודפוסי תזונה נכונים חשובים לבריאותו של האדם‪ .‬המזון מספק‬
‫לגוף את אבות המזון להם הוא זקוק‪ :‬חלבונים‪ ,‬פחמימות ושומנים‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬יש חשיבות‬
‫רבה לאכילת ירקות‪ .‬הם מעשירים את המזון בסיבים תזונתיים(תאית) המצויים בהם בכמות‬
‫משמעותית‪ ,‬ובכך הם תורמים לפעילות עיכול תקינה‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ :‬מדגיש את חשיבות הרגלי אכילה נכונים וסילוק הפסולת מהגוף כתנאי הכרחי לשמירה‬
‫על הבריאות‪.‬‬
‫מה לאכול ומתי וממה להימנע?‬
‫משנה והתלמוד‪" :‬למדך התורה דרך ארץ מן הקורבנות‪ .‬שאם ילך לאכסניה וקבלו חברו‪ ,‬יום‬
‫ראשון מקבלו יפה ומאכילו עופות‪ ,‬בשני מאכילו בשר‪ ,‬בשלישי מאכילו דגים ברביעי מאכילו ירק‪,‬‬
‫כך הולך ופוחת עד שמאכילו קטניות"‪(.‬במדבר רבה כ"א כ"ה) במדרש זה מובא לפנינו דירוג במיני‬
‫המזון על פי חשיבותם כאשר סדר החשיבות הוא‪ :‬עוף‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ירקות וקטניות‪ .‬במסכת‬
‫ברכות ממליץ רב חייא את אכילת הדגים הקטנים‪ .‬הדגים הקטנים כוחן שהם מפרין‪ ,‬מרבין‬
‫ומברין את גופו של האדם‪ .‬לעומת זאת נאמר במסכת ברכות‪ ,‬א‪ ,‬ב) ‪":‬שלושה נכנסין לגוף ואין‬
‫הגוף נהנה מהן‪ :‬גודגדניות‪ ,‬כפניות‪ ,‬ופגי תמרה‪ ."...‬תרדפין כן לאכול כי הוא יפה ללב וטוב לעינים‬
‫ועדשים מונע אסכרה =( מחלה מגפתית לילדים הפוגע בלוע ובגרון)‪.‬‬
‫הרמב"ם‪" :‬לעולם לא יאכל אדם אלא שהוא רעב‪ ,‬ולא ישתה אלא שהוא צמא ולא ישהה‬
‫נקביו אפילו רגע אחד‪ ,‬אלא כל זמן שהוא צריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד"( הלכות‬
‫דעות‪ ,‬ד‪ ,‬א) ‪ .‬זאת אחת הדוגמאות שמראות על פירוט עם דיוק רב של הרמב"ם בנושא הנהגות‬
‫אכילה ועיכול‪ .‬וכמו כן הרמב"ם מנחה את האדם בעניין שתייה בארוחה‪ .‬פעילות גופנית לפני‬
‫ואחרי אכילה‪ ,‬שינה ועוד‪" .‬ולא ישתה מים תוך המזון אלא מעט למזוג ביין"‪ .‬ידוע היום ששתיית‬
‫מים בזמן האכילה מדללת את מיצי העיכול‪ ,‬החומציות והאנזימים המפרקים את המזון‬
‫וגורם לשחיקת הבלוטות המפרישות את מיצי העיכול ולקושי בעיכול‪ .‬הפירוק של המזון בקיבה‬
‫מלאה גורם לליקויים לכל אורך העיכול בסעיף זה מסכם הרמב"ם שהאדם חולה משתי סיבות‪:‬‬
‫א‪.‬אכילת מאכלים מזיקים לגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬אכילה גסה ומרובה (אפילו אם אכל דברים שטובים לגוף)‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫אכילת בשר‬
‫משנה והתלמוד‪ :‬בשר נאכל על פי האפשרויות הכלכליות‪ ,‬בהתאם למציאות החברתית ובהקשר‬
‫לסביבה הגיאוגרפית‪-‬חקלאית ואפשרויותיה‪ .‬יש הטוענים כי בשר נאכל רק בסעודות חג ומועד או‬
‫באירועים מיוחדים כשמחת נישואין‪ ,‬ורק בעלי אמצעים אכלו בשר בשבתות רגילות‪ .‬אך המקורות‬
‫מלמדים כי הבשר נאכל על ידי כל האוכלוסיות‪ ,‬גם על ידי עניים ואף בימי חול ובסעודות רגילות‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ :‬מביא את פירוט אך נותן גם הנחיות כיצד ומתי לאכול‪" .‬כשירצה אדם לאכול בשר עוף‬
‫ובשר בהמה כאחד‪ ,‬אוכל תחילה בשר העוף‪ .‬וכן ביצים ובשר עוף אוכל תחילה ביצים וכו''‪...‬‬
‫"לעולם יקדים אדם דבר הקל ואחר הכבד"( הלכות דעות‪ ,‬ד‪ ,‬ז)‪ .‬גם היום מתחילים לתת את הדעת‬
‫על אכילת מזון קל קודם ולאחריו המזון הקשה יותר לעיכול‪.‬‬
‫צורת אכילה‬
‫משנה והתלמוד‪ :‬הנחיה בריאותית חשובה היא להימנע מאכילה מהירה וחטופה (סדר נזיקין‪,‬‬
‫סנהדרין דף יז‪ ,‬ב גמרא)‪ ":‬ואמר רב יהודה‪ :‬שלשה דברים [המאריך בהן] מאריכין ימיו ושנותיו‬
‫של אדם – המאריך בתפילתו‪ ,‬והמאריך על שלחנו‪ ,‬והמאריך בבית הכסא"‪ .‬ומפרשים את‬
‫והמאריך על שלחנו שמדובר על לעיסה יסודית ואיטית של האוכל‪.‬‬
‫הרמב"ם‪" :‬ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות והיא עיקר כל החלאים"( הלכות דעות‪ ,‬ד‪,‬‬
‫יד)‪ .‬הרי ידוע שהאכילה גסה וכול עיסה לא נכונה‪ ,‬הפירוק של המזון בקיבה לא מלא והדבר‬
‫גורם לליקויים לכל אורך העיכול של המזון – מפירוק ‪ -‬ספיגה ‪ -‬יציאה‪( .‬ידוע שע"י הלעיסה‬
‫מופרש העמילאז מהרוק לפרוק העמילן‪ .)...‬בנוסף בלעיסה גסה של המזון‪ ,‬האכילה מהירה יותר‬
‫ולכן האכילה מרובה יותר כיוון שאפקט השובע נוצר רק אחרי ‪ 02‬דקות‪.‬‬
‫מטרת פעילות גופנית‬
‫משנה והתלמוד‪ :‬פעילות גופנית אינה המטרה אלא אמצעי לחיזוק הגוף והבריאות כדי שליהודי‬
‫יהיה הגוף השלם והבריא לעבודת ה'‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ :‬מוקיר בערך של פעילות גופנית לפתוח הגוף ולרפואת הנפש‪ .‬תרגילי התעמלות השלובים‬
‫בנשימה סדירה משבחים ומבריאים את השרירים ואת הגוף‪ .‬אין אלה " מעשי נערות" אומר‬
‫הרמב"ם אלא גורמים חשובים לבריאות האדם‪ .‬אך הכל בצורה מבוקרת ובגבולות הנורמה‬
‫הנורמאלית‪" .‬הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא‪ ,‬שהרי אי אפשר שיבין או ידע והוא‬
‫חולה‪ .‬צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין‬
‫והמחלימין " ( הלכות דעות‪ ,‬ד‪ ,‬א)‪ .‬המטרה שמירת הבריאות הגופנית לעבודת ה' יתברך‪.‬‬
‫"כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה‪ ,‬ואינו שבע ומעיו רפין‪ ,‬אין חולי בא עליו‪ .‬וכוחו מתחזק‪,‬‬
‫ואפילו אכל מאכלות הרעים"( הלכות דעות‪ ,‬ד‪ ,‬יד) – לפי הרמב"ם יכולה ההתעמלות להקטין את‬
‫הנזק ממאכלים רעים‪ ,‬אבל זאת בתנאי שהאדם אינו מפריז באכילה ואינו ממלא את בטנו וכן אין‬
‫‪27‬‬
‫לו עצירות והוא מתפנה באופן תקין‪ .‬לדבריו‪ ,‬ההתעמלות מחזקת את הגוף ומחסנת אותו מפני‬
‫מחלות גם אם האדם אוכל מאכלים שמזיקים לגוף‪.‬‬
‫חובת מזונות לעניים (חברתי)‬
‫משנה והתלמוד‪ :‬לחם‪" -‬אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מכיכר בפונדיון מארבע סאין‬
‫בסלע" (משנה‪ ,‬פאה ח' ז')‪ .‬חשיבותו של הלחם עולה מהמשנה שלפנינו‪ ,‬המלמדת כי המאכל‬
‫הבסיסי שאותו היו אנשי העיר מחויבים לתת לעני הוא לחם‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ :‬ההתייחסות שלו היא כללית לכל האוכלוסייה ואינו נכנס לצד החברתי‪.‬‬
‫סיכום‬
‫חז"ל במשנה ותלמוד קבעו מספר כללים בתחום התזונה‪ ,‬כדהלן‪ :‬לפי ספרו של פרויס‪ ,‬י‪.‬‬
‫(‪.)913-911.)0230‬‬
‫א‪".‬אל תרבה באכילה" במסכת גיטין ‪,‬ע‪ ,‬ע"ב‪ .‬מציע רב חייא להפסיק לאכול בעוד מועד‪.‬‬
‫ב‪ .‬אכול אוכל פשוט‪ .‬משמע אכול מאכלים המכילים את המרכיבים החיוניים לגוף‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אכול‬
‫לחם עם סובין וקטניות לעומת פת נקייה ובשר שמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬אכול לאט‪ .‬טחן בשיניים ‪,‬התוצאה כוח ברגליים כמו שנאמר במסכת שבת קנ"ב ע"א‪ :‬תנא‬
‫משמיה דרבי מאיר‪ :‬תנא משמיה דרבי מאיר‪ " :‬דוק בבכי ותשכח בניגרי"‪ .‬טחן בשיניים ותמצא‬
‫ברגליים‪(.‬שבת‪ .‬קנ"ב ע"א)‬
‫ד‪ .‬אכול בצורה אחידה וקבועה‪ .‬שינויים בסדרי האכילה גורמים להפרעות בעיכול‪.‬‬
‫יש חשיבות רבה לאכילת ירקות היחס לאכילת ירקות‪ ,‬בתפריט המאכלים של האמוראים‬
‫הארצישראליים תפסו הירקות מקום חשוב‪ .‬הם מעשירים את המזון בסיבים תזונתיים(תאית)‬
‫המצויים בהם בכמות משמעותית‪ ,‬ובכך הם תורמים לפעילות עיכול תקינה ואף להקטנת הסיכון‬
‫לסרטן המעי הגס‪ .‬על החשיבות התזונתית שייחסו לירק מעיד המאמר‪ ":‬אסור לדור בעיר שאין‬
‫בה גינות של ירק" (אורות‪ ,‬טז)‬
‫הרמב"ם נתן הנחיות מפורטות בנושא הבריאות‪ ,‬מובא כאן ‪ 33‬הנחיות מתוך ‪ 11‬הנחיות‬
‫המתייחסות לקשר בין אוכל לבריאות‪ .‬הן נשמעות מודרניות ומשכנעות גם היום‪ ,‬ממש בלב‬
‫הקונצנזוס והעיקריים שבהם מתוך הלכות דעות ד‪:‬‬
‫א‪ .‬לעולם לא יאכל אדם‪ ,‬אלא כשהוא רעב; ולא ישתה‪ ,‬אלא כשהוא צמא‪...‬‬
‫ב‪ .‬לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו‪ ,‬אלא יפחות כמו רביע משובעתו‪...‬‬
‫ג‪ .‬לא יאכל אדם‪ ,‬עד שיהלך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום‪ ,‬או יעשה מלאכה‪ ,‬או יתייגע ביגע‬
‫אחר‪...‬‬
‫ד‪ .‬לעולם כשיאכל אדם‪ ,‬יישב במקומו ‪ ...‬ולא יהלך ולא ירכוב ולא ייגע ולא יזעזע גופו ולא יטייל‪,‬‬
‫עד שיתאכל המזון שבמעיו; ‪...‬‬
‫‪28‬‬
‫ה‪(.... .‬באכילה) לעולם יקדים אדם דבר הקל‪ ,‬ומאחר הכבד‪.‬‬
‫ו‪ .‬בימות החמה – אוכל מאכלים הקרים‪ ;... ,‬ובימות הגשמים – אוכל אוכלין החמין‪ ... ,‬ועל דרך‬
‫זו‪ ,‬הולך ועושה במקומות הקרים ובמקומות החמים – בכל מקום ומקום‪ ,‬כראוי לו‪.‬‬
‫ז‪ .‬יש מאכלות שהן רעים ביותר עד מאוד‪ ,‬וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם – כגון ‪ ...‬תבשיל‬
‫ששהה עד שנדף ריחו‪ ,‬וכל מאכל שריחו רע או מר ביותר‪ :‬הרי אלו לגוף‪ ,‬כמו סם המוות‪.‬‬
‫ח‪.... .‬פירות האילנות‪ ... ,‬קודם שיתבשלו כל צורכן‪ ,‬הרי הן לגוף כחרבות‪ ....‬וכן הפירות החמוצין‬
‫רעים‪ ,‬ואין אוכלין מהן אלא מעט בימות החמה ובמקומות החמין‪...‬‬
‫ט‪... .‬וצריך אדם לאכול בימות החמה‪ ,‬שני שלישי מה שהוא אוכל בימות הגשמים‪.‬‬
‫י‪ .. .‬ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות‪ ,‬והיא עיקר לכל חולאים‪.‬‬
‫יא‪.... .‬רוב החולאים הבאים על האדם‪ ,‬אינן אלא מפני מאכלים רעים‪ ,‬או מפני שהוא ממלא בטנו‬
‫ואוכל אכילה גסה‪ ,‬אפילו ממאכלים טובים‪....‬‬
‫מעבר להנחיות כלליות שנותנים חז"ל ובתוכם הרמב"ם המלצות ספציפיות לגבי מאכלים‬
‫ומשקאות הטובים לבריאות כללית‪ ,‬או לבריאותו של איבר זה או אחר בגוף‪ .‬אפשר לומר כי‬
‫בשורש התרבות היהודית קיימות מספר קבוצות של מאכלים בריאים‪ ,‬חשובים וטובים‪ .‬סביב‬
‫מאכלים אלה יש תילי תילים של אמירות חיוביות‪ ,‬פירושים‪ ,‬ואפילו אגדות ומעשיות‪ .‬ראשון‬
‫שבהם הוא הלחם‪ ,‬אחריו הזוג "חלב ודבש"‪ ,‬והמשך בשבעת המינים‪ ,‬שמתוכם קיבלו הגפן‬
‫והתאנה מעמד מיוחד‪ .‬ויש מזונות נוספים שזוכים לשבחים ‪ -‬ביצים‪ ,‬דגים‪ ,‬ירקות ופירות‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫פרק ה'‪ :‬תרבות הגוף ופעילות גופנית במחשבת הרב קוק‬
‫הרב קוק זצ"ל הוא הרב של הציונות הדתית ‪ ,‬לכן יש חשיבות רבה למחשבת הרב קוק‬
‫בשני נושאים שהעבודה דנה‪ .‬ניתן לראות בהמשך במחקר שגם שני הרבנים שרואיינו מצטטים‬
‫רבות את משנתו של הרב קוק זצ"ל לכן יש חשיבות נוספת להבאת השקפתו של הרב קוק זצ"ל‪.‬‬
‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק(הראי"ה) נולד בעיירה גריווה שבלטביה בשנת ‪.3964‬את השכלתו‬
‫התורנית רכש בחלקה בישיבה וולז'ין‪,‬מיסודו של של רבי חיים מוולז'ין‪,‬ששמה הלך לפניה בכל‬
‫רחבי העולם היהודי והרבני‪.‬בין מוריו נמנו הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין)והרב חיים הלוי‬
‫סולוביציק עוד בתקופת לימודיו כונה בתואר העילוי מפוניבז' ולא עבר זמן רב ושמו יצא לתהילה‬
‫כבעל דעות ומחשבות מקוריות ונועזות‪,‬שמצאו את ביטויין בכמה מאמרים שכבר אז הספיק‬
‫לפרסם מעל במות סיפרותיות שונות‪.‬‬
‫הרב קוק היה מחשובי הוגי הדעות היהודיים במאתיים השנים האחרונות‪ .‬הרב קוק היה איש‬
‫הרנסאנס‪ :‬גדול בהלכה ובאגדה‪ ,‬פילוסוף‪ ,‬משורר בעל שיעור קומה ומלחין‪ ,‬אמן השולט במכמני‬
‫השפה העברית ומליץ יושר לתחיית השפה העברית‪ ,‬נציג העם ואיש "עממי"‪ ,‬חסיד ו"מתנגד" ציוני‬
‫ואיש ה"מודרנה" ועם זאת יהודי מ"הדור הישן" שלא סטה מההלכה כמלוא הנימה‪.‬‬
‫הרב קוק פעל בארץ בימי העליה השניה והשלישית‪ ,‬באותה עת היתה ההתעוררות הלאומית בארץ‬
‫בעיצומה‪ ,‬יהודים עלו מן הגולה והחלו בבנין הארץ‪ .‬מחנכי הדור כתבו על ההתעמלות כמכשיר‬
‫לקידום מטרות העלייה‪.‬‬
‫תחרויות הספורט החלו להתמסד‪ ,‬וכבר בשנת ‪ 3737‬היו תחרויות בירושלים של חברי "מכבי"‪ .‬על‬
‫רקע זה טבעי היה שהראי"ה‪ ,‬שהיה קשור וקשוב גם לחלוצים ולמתיישבים‪ ,‬יתיחס הכתביו‬
‫לתרבות הגוף‪ .‬ואכן בספריו ובמכתביו מרבה הראי"ה לכתוב על חשיבות בריאות הגוף‪.‬‬
‫רקע עיוני‬
‫נפש בריאה בגוף בריא‬
‫האומה והאנושות‪,‬צריכים לשים לב לאחדות הרוחניות‪,‬דהיינו שהשכל יהיה משפיע ישר‬
‫על הרגש‪,‬והרגש על הדמיון והדמיון על הפעולות‪.17‬הרב קוק מדגיש באותו הקשר ‪,‬כשהגיינה‬
‫הרוחנית והגופנית של האדם במצב תקין‪ ,‬שורר איזון בין המגמות והנטיות השונות‪.‬ממשיך הרב‬
‫ומסביר שעוותים וקלקולים בתחום חיי הרוח עלולים להיות נעוצים בחולשה ובהזנחה גופנית‪,‬‬
‫בספריו ובמכתביו מרבה הראי"ה לכתוב על חשיבות בריאות הגוף‪ .‬ההתייחסות המרכזית שלו‬
‫לפעילות גופנית הינה בספר "אורות" שנדפס לראשונה בקיץ תר"פ‪ .‬בספר מחשבתי זה כותב על‬
‫התחיה הלאומית של עם ישראל בארצו ישנו מובא חשוב של בריאות גופנית‪ .‬כותב הראי"ה כך‪:‬‬
‫"גדו לה היא תביעתנו הגופנית ‪,‬גוף בריא אנו צריכים‪,‬התעסקנו הרבה בנפשיות‪,‬שכחנו את קדושת‬
‫הגוף‪,‬זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית‪,‬שכחנו שיש לנו בשר קודש‪,‬לא פחות ממה שיש לנו רוח‬
‫הקודש‪.‬עזבנו את החיים המעשיים…כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה‪,‬עם כל הוד‬
‫רוחניותה‪ ,‬גם תשוב ה גשמית יוצרת דם בריא‪,‬בשר בריא‪,‬גופים חטובים ואיתנים‪,‬רוח לוהט זורח‬
‫‪39‬‬
‫הלל רסקין‪" ,‬האם מערכת החינוך הגופני מתאימה לדרישות החברה בישראל על סף המאה ה‪-12‬‬
‫‪.‬מתוך"אלינור טילמן ( עורכת)‪,‬החינוך הגופני והספורט‪,‬עמ'‪.1-11‬‬
‫‪31‬‬
‫על גבי שרירים חזקים‪,‬ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה ‪,‬זכר לתחית המתים‬
‫הגופנית" (אורות הקודש‪ ,‬פ)‪.‬‬
‫גוף בריא יגביר לימוד התורה‬
‫מי שאין לו שמחת חיים ולא נהנה מזיו היצירה ‪,‬אינו יכול לההתנזר ולהסתגף‪,‬מכיון שבין‬
‫כך ובין כך אינו נהנה מהחיים‪.‬שמחת חיים אינה שמחת הוללות אלא שמחת הבנת התורה (אגרות‬
‫הראיה‪ ,‬מה)‪.‬‬
‫הרב קוק מיצר על כך שמרוב שאנו עמלים בתורה‪ ,‬אנו שוכחים את התנאי הבסיסי ללימוד‬
‫תורה‪,‬היינו גוף בריא‪.‬ובלשונו‪:‬‬
‫"גדולה היא תביעתנו הגופנית‪ :‬גוף בריא אנו צריכים‪,‬התעסקנו הרבה בנפשיות‪,‬שכחנו את‬
‫קדושת הגוף‪,‬זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית‪,‬שכחנו שיש לנו בשר קודש‪,‬לא פחות ממה שיש‬
‫לנו רוח הקודש…כל תשובותנו תעלה בידינו רק אם תהיה‪,‬עם כל הוד רוחניותה‪ ,‬גם תשובה גשמית‬
‫יוצרת דם בריא בשר בריא‪,‬גופים חטובים ואיתנים‪,‬רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים‪.‬‬
‫ובגבורת הבשר המקודש‪ ,‬תאיר הנשמה שנתחלשה‪ ,‬זכר לתחיית המתים הגופנית…ההתעמלות‬
‫שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנם אמיצי כוח לאומה"‪.‬‬
‫(אורות התשובה‪ ,‬פג)‪ .‬את דעתו זו הוא מביא גם במקומות אחרים בלשונות אחרים(אורות‬
‫הקודש‪,‬יז‪ :‬שם‪,‬מט‪ :‬שם‪,‬נ‪ :‬שם‪,‬נד‪ :‬שם‪,‬קכח‪ :‬זרעונים‪,‬א ועוד)‪ .‬הרב קוק מביע את אמונתו‬
‫ותקוותו שמשך הזמן תהפוך גם הפעילות הספורטיבית שיש בה אלמנט של טומאה לדרך של‬
‫צדיקים (אורות התשובה‪ ,‬פג)‪ .‬הרב רואה בפעילות גופנית ערך רוחני גדול‪ ,‬עד כדי דרגה של עבודת‬
‫קודש‪ .‬לדעתו צריך להעמיד קודם כל בסיס איתן‪ ,‬שעליו ורק עליו ניתן לבנות את התקומה‬
‫הרוחנית כולה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬אם יתברר שחולשה רוחנית מופיעה בגלל חולשה גופנית (שם‪ ,‬צז‪,‬‬
‫שם תכא)‪ ,‬חובה לטפל קודם בסיבה‪ ,‬היינו בחולשה הגופנית‪ ,‬ורק אחר כך יש לטפל בתיקון רוחני‪.‬‬
‫הספורט ושמירת שבת‬
‫לא רק שהרב קוק התנגד בכל מאודו לחילול השבת בפעילות ספורטיבית אלא הוא הגן‪,‬‬
‫באופן טבעי‪ ,‬על אלו שמחו כנגד חילול השבת בספורט‪ .‬הרב פנה אל יועץ המשפטי לארץ ישראל‬
‫מר נורמן בנטוויץ' וביקש ממנו להבין לרוחם של המוחים נגד משחקי כדור הרגל שהתקיימו‬
‫בשבת בפתח –תקוה‪.56‬‬
‫בשנת תרפ"ז כתב הרב קוק מכתב לקונגרס הציוני‪ ,‬שהתפרסם בספר "חזון הגאולה"(עמ'‬
‫רמב)‪,‬ובו בקשה להעביר את משחקי הספורט ליום חול‪.‬‬
‫יחס החרדים להתעמלות‬
‫הרב קוק ועמו כמה מרבני הציונות הדתית עוררו התנגדות רבה בקרב החרדים‪ .‬נראה כי‬
‫החרדים הרגישו כלפיהם "כאויב" גדול יותר מחילוניים‪ ,‬שכן הם היו מעין אוייב מבית‪ .‬על רקע‬
‫זה גם אין הסכמה בין החרדים לדתיים הלאומיים גם ביחס לפעילות גופנית‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫קוק‪ ,‬א‪( .‬תשמ"ה) ‪,‬אדר יקר‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ב‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫החרדים התנגדו לכל דבר שסימל את הציונות‪ .‬ומכיוון שהציונות אימצה את ההתעמלות‬
‫כמבשרת השינוי וכאידיאל ליצירת יהודי חדש ובריא‪ ,‬הרי היהדות החרדית התנגדה לכך‪.‬‬
‫סיכום‬
‫הרב קוק הוא ממשיכם של הרמב"ם ושל חז"ל‪ .‬הוא רואה בספורט עניין חשוב‪ ,‬אך‬
‫אמצעי כדי שנהיה עם חזק מבחינה בריאותית וגופנית כדי שנוכל לעבוד את ה' ונוכל להלחם‬
‫לתקומת המדינה ולהביא לעם ישראל עצמאות ‪.‬‬
‫הרב קוק ראה בהתעסקות בפעילות גופנית דבר נעלה‪ .‬אך אין לחלל איתו את השבת‪ .‬לכן תמך‬
‫במתנגדים למשחקים בשבת‪.‬‬
‫הרב קוק מדגיש שכדי לקיים מצוות‪,‬יש צורך בגוף‪-‬בריא‪ ,‬וכי על האדם לעבוד את ה'‬
‫בשמחה‪ .‬ופעילות גופנית הגורמת לגוף בריא תורם להרגשה הטובה ולעבודת ה' הראויה‪.‬‬
‫חרדים רבים סברו כי יש לשמור על הגוף‪ ,‬אך לא על ידי התעמלות‪.‬הדרך לשמור עליו היא‬
‫ללמוד תורה ולהשתמש בגוף למטרות קדושות‪ ,‬ההתעמלות נתפסה כביטול זמן וכביטול תורה‪ .‬אך‬
‫גם לפן הציוני היתה משמעות להתנגדות החרדים להשקפותיו של הרב קוק‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫פרק ו‪ :‬השואה בין השקפת הרמב"ם להשקפת הרב קוק בעניין פעילות גופנית‬
‫למעשה אין הבדל מהותי בין שתי ההשקפות‪ ,‬גם הרמב"ם וגם הרב קוק רואים בפעילות‬
‫גופנית אמצעי ולא מטרה‪ .‬המטרה בסופו של דבר אצל שניהם עבודת ה'‪ .‬אם כן מה בכל זאת‬
‫ההבדל בהשקפתם‪.‬‬
‫הרמב"ם מסתכל מהפן האישי‪ ,‬כאשר הוא רואה חשיבות רבה שהאדם ישמור על גופו ובריאותו‪,‬‬
‫כידוע הרמב"ם היה רופא והושפע כניראה מהאסקולה הרפואית הערבית בת‪-‬זמנו‪ ,‬ודגלה בתרגילי‬
‫עימול רפואיים‪ ,‬ואף הושפע מהאסקולה היוונית‪-‬קלאסית‪ .‬הרמב"ם היה האישיות הבולטת‬
‫בתפוצה היהודית במאה השתים עשרה‪ ,‬והשפעתו על חכמים והפוסקים היתה רבה‪ .‬אלפי שאלות‬
‫נשלחו אליו‪ ,‬ולכן דעותיו בנושא הפעילות הגופנית נודעה חשיבות רבה נודעת‪ .‬לכן לדעת הרמב"ם‬
‫פעילות גופנית הוא אחד האמצעים שעל האדם לעשות כדי לשמור על גופו וכל זה למען שהאדם‬
‫יוכל לעבוד את ה' ללא חולאים ועם גוף בריא וחסון‪.‬‬
‫לעומת זאת הרב קוק שחי בתחילת המאה ה‪,02-‬תקופה שהעם היהודי מתחיל לחשוב על‬
‫ציונות וחזרה למולדתו בארץ ישראל‪ ,‬רואה בעין יפה את עניין "יהדות השרירים" כל זה למען‬
‫הכלל‪ .‬הרב קוק קורה לפעילות גופנית מעשה קודש‪ ,‬הדרבה היהודי צריך להיות חזק ושרירי לא‬
‫רק למען עצמו כדי שיוכל לעבוד את ה' אלא חזק לתחיית כל האומה והקמת מדינת ישראל‬
‫שבדרך‪.‬‬
‫מטרת ההתעמלות‬
‫הרמבם‪ :‬טוען שכאשר הגוף שלם‪ ,‬אין מי שיפריע לנפש לעסוק במעלות המדות והשכליות‪.‬‬
‫והתעמלות היא העיקר בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב החולאים‪.‬‬
‫הרב קוק‪ :‬חיזוק כל פרט ופרט היא לטובת חיזוק כל האומה‪ .‬ובמקום שהגוף לקוי גם הרוח‬
‫לקויה‪.‬‬
‫פעילות גפנית לכל‬
‫הרמב"ם‪ :‬מדבר על "עימול לכל‪ ,‬שאינו מוגבל בגיל המתעמל‪ .‬ונראה שאפילו ממליץ ‪ ":‬הזקנים‬
‫יצטרכו ויתנועעו גופותם‪,‬כי מזג גופם צריך אל החום‪ ,‬ואין זקן אחד שיצטרך השקט והמרגוע עד‬
‫שלא יתנועע כלל" (פרקי משה ברפואה‪ ,‬מאמר יח‪ .) 6 ,‬והוא ממשיך שם‪ ,‬שאסור לזקנים להתעמל‬
‫בחזקה‪ ,‬כי זה עלול להזיק להם‪ .‬ואם לזקנים מומלץ ודאי גם לאחרים‪.‬‬
‫הרב קוק‪ :‬אינו מפרט מי יעסוק בפעילות גופנית‪ ,‬איזה גיל‪ ,‬לא מתייחס לסוגי פעילות‪ .‬השקפתו‬
‫שחובה על כולם ואיך צורך לפרט‪ ,‬הרב מסתכל מהיבט הלאומי לכן צריכה להיות פעילות לכל‬
‫חתך האומה היהודית‪.‬‬
‫ספורט לבריאות‬
‫הרמב"ם שהיה רופא‪ ,‬גדול בתורה ופילוסוף החשיב מאד את נושא הבריאות וההתעמלות‪ .‬הוא‬
‫אומר‪ ,‬האדם נברא בצלם אלוקים‪ ,‬ולכן השמירה על בריאותו וגופו‪-‬מצווה היא‪":‬הואיל והיות‬
‫הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא…לפיכך צריך להרחיק עצמו מדברים המאבדים הגוף ולהנהיג‬
‫עצמו בדברים המבריאים והמחלימים" (הלכות דעות‪ ,‬ד‪,‬א) ‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫הראי"ה‪ :‬מרבה לכתוב על חשיבות בריאות הגוף‪ .‬ההתייחסות המרכזית שלו לפעילות גופנית‬
‫ובריאות הגוף הינה בספר "אורות"‪" :‬גדולה היא תביעתנו הגופנית‪ ,‬גוף בריא אנו צריכים‪,‬‬
‫התעסקנו הרבה בנפשיות‪ ,‬שכחנו את קדושת הגוף זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית…"‬
‫(אורות‪ ,‬פ )‬
‫כמה הערות על קטע זה‪:‬‬
‫א‪.‬בתארו את זניחת הגוף נוקט הראי"ה בלשון עבר‪" :‬התעסקנו…שכחנו…זנחנו…עזבנו"‪ ,‬יש‬
‫לשוב בתשובה גשמית‪ ,‬העבר אליו מתייחס הראי"ה הוא זמן היות עם ישראל בגלות‪ ,‬הוא הזמן‬
‫שבו "עזבנו את החיים המעשיים"‪ .‬בריאות הגוף עולה כאן בהקשר של גאולה ובואנו לארץ ישראל‬
‫בניגוד למצב בגלות‪.‬‬
‫ב‪.‬הרב קוק מדבר על תשובה גשמית‪ .‬זאת לאור השקפתו‪ ,‬המצויה בראש ספר "אורות התשובה"‪,‬‬
‫כי יש לתשובה מספר שלבים והשלב הראשון הוא התשובה הטבעית‪ ,‬חזרת גוף האדם לאיתנו‬
‫ובריאותו‪.‬‬
‫ג‪.‬בסוף הקטע כותב הראי"ה כי גבורת הבשר המקודש תאיר את הנשמה‪ .‬כלומר יש כאן השקפה‬
‫כי האדם הוא אורגניזם המורכב מגוף ונשמה וכדי שהנשמה תהא בריאה צריך הגוף להיות בריא‬
‫חזק‪ ,‬וממילא יש חשיבות בפיתוח הגוף‪.‬‬
‫הנאה מפעילות‬
‫הרמב"ם מדבר על ההתעמלות והמשחק‪ -‬פעילות גופנית שמטרתה‪ ,‬עצם ההנאה מן העיסוק בה‪.‬‬
‫הוא רואה בפעילויות אלו תקנה אפילו לנפש‪.‬‬
‫מול דברים אלה ב"מורה נבוכים" הרמב"ם שולל בחריפות מקומה של תרבות הגוף כהנאה לשמה‪.‬‬
‫נראה לי שניתן להסביר את הסתירה בתכלית של העיסוק‪ .‬אם העיסוק להנאה בלבד‪ ,‬הרמב"ם‬
‫שולל‪ .‬אך אם מדובר על עיסוק בפעילות גופנית כאמצעי לחיזוק הגוף כדי לעבוד את ה' ויש בדרך‬
‫הנאה מעצם הפעילות ודאי שאין בעייה‪.‬‬
‫הרב קוק אינו מתייחס לנקודה זאת‪.‬‬
‫סוגי פעילות‬
‫הרמב"ם מדבר על תנועת איברים מרצון דהיינו טיול‪ ,‬ריצה‪ .‬בהנהגת הבריאות כותב‬
‫הרמב"ם‪":‬ועוד כלל אמרו בבריאות הגוף‪,‬כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה‪-‬אין חולי בא עליו‬
‫וכוחו מתחזק" (הלכות דעות‪ ,‬ד‪ ,‬יד) )בפרקי משה הוא כותב‪ :‬המשובח שבמיני ההתעמלות הוא‬
‫שיתעמל עד יגיעת הגוף שתגיל הנפש ותשמח‪ ,‬כמו צודה והצחוק בכדור‪..‬ראוי שתחדש כוונתך‬
‫בעניין תנועות הנפש יותר מתנועות הגוף כפי מעלת הנפש על הגוף‪ .‬ותכוין בכל מיני התעמלות‬
‫שתחבר בהם לבעליהם עד שיגיע שמחה ושעשוע גילה" (פרקי משה‪.)39 ,‬‬
‫הרב קוק לא דיבר באופן פרטני על סוג פעילות ‪.‬אך לפי כרוזים שנתפרסמו נגד גישת הראי"ה‬
‫לתרבות הגוף ניתן להבין שהוא מדבר על כדור רגל‪ .‬בשנת תרפ"א מובאים בכרוז אנונימי דברים‬
‫בגנות הראי"ה וביניהם‪" :‬אותו האיש המוצא קדושה במשחק כדור רגל לא יטול חלק במוסדותינו‬
‫הקדושה"‪.57‬‬
‫‪49‬‬
‫לשעה ולדורות‪( .‬תשל"א) ח"ב‪.72 ,‬‬
‫‪34‬‬
‫ספורט כשלימות הגוף‬
‫הרמב"ם‪ :‬קושר בין הגוף והנפש‪ ,‬ומציע‪" :‬ולא ישכח לעולם לחזק הכח הנפשי בריח טוב וכן לחזק‬
‫הכח החיוני בכלי הניגון ולספר לפני החולה סיפורים שירהיבו את נפשו ולחדשו חידושים ויצחק‬
‫מהם…כל זה מחייב כל חולי" (הנהגת בריאות‪ ,‬ג) כלומר המטרה היא בריאות הגוף‪" .‬שתמצא‬
‫הנפש כלים בריאים ושלמים לקנות החוכמות ולקנות מעלה המידות ומעלות השיכליות עד שיגיע‬
‫לתכלית ההיא" (שם‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫הרב קוק‪ :‬בעניין זה מדבר בצורה כוללנית‪ ,‬הוא מדבר על תועלת של החיזוק האומה באמצאות‬
‫פיתוח הגוף‪ .‬בספרו "אורות" הוא מעלה בצורה מאד חזקה‪ ,‬ואלו עקרי דבריו‪:‬‬
‫"ההתעמלות‪,‬שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ‪-‬ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי‬
‫כח לאומה‪ ,‬היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים"(אורות‪ ,‬לד)‪ .‬הרב מדבר על‬
‫התועלת של חיזוק האומה באמצאות פיתוח הגוף‪ ,‬כדי לעמוד מפני האוייבים החיצוניים‪ .‬האומה‬
‫מורכבת מאנשי גוף ואנשי רוח ואין היא שלמה בלי שיהיו בה אלו ואלו‪.‬‬
‫חוסר פעילות‬
‫הרמב"ם‪" :‬ההשקט (היינו‪,‬המנוחה והעצלות) הוא רוע גדול בשמירת הבריאות‪,‬כמו שהתנועה היא‬
‫טוב גדול "‪.‬‬
‫הרב קוק‪ :‬קורא לחזק מצבם הפיזי של הירוד של תלמידי חכמים בדורו‪ .‬הרב מוסיף ואומר‬
‫שחוסר חוסן גופני לא שלא יסייע בידי האדם ללמוד תורה אלא מוריד את היכולת הפוטנציאלית‬
‫הרוחנית החבוי באדם‪.‬‬
‫מידת הפעילות‬
‫הרמב"ם‪ :‬מגדיר את ההתעמלות כתנועה חזקה משני הנפש ( הגוף והנשימה)‪ .‬כי כשיתנועע האדם‬
‫תנועת מה‪ ,‬שתכריחהו להתנשם נישום גדול (‪ )Deep Breathing‬ויותר מהיר ותכוף" (פרקי משה‪,‬‬
‫מאמר יח‪.)30 ,‬‬
‫"ושיעורו הוא‪ ,‬שיתחיל גופו להזיע והנשימה להעלות‪ ,‬ואולם ההתעמלות החזקה הנה היא תריק‬
‫מן הגוף יותר מה שיצטרך אליו והוא מפני זה יחלש" ( שם ) כלומר‪,‬ישנו שעור להתעמלות ואין‬
‫להוסיף עליו‪.‬‬
‫הרב קוק‪ :‬מדבר על הצורך בהרמוניה ובאיזון בין כוחות הגוף לכוחות הנפש ונותן משנה תוקף‬
‫לאימרה "נפש בריאה בגוף בריא"‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫פרק ז‪ :‬מחקר איכותני‬
‫שאלת החקר‬
‫האם יש קשר בין ידיעת דברי חז"ל על חשיבות פעילות גופנית ושמירת הבריאות מהיבט התזונתי‪,‬‬
‫על הציבור הדתי הלאומי מבחינת ‪",‬מהלכה למעשה" ושמירה על אורח חיים פעיל ובריא?‬
‫שיטת המחקר‪:‬‬
‫ראיון עם ‪ 0‬רבנים הבקיעים בנושא ומתוקף תפקידם עובדים עם ציבור דתי לאומי בקהילה‬
‫ובמערכת החינוך‪ ,‬הם מורי דרך‪ ,‬מלמדים ונותנים שיחות והרצאות בנושא בריאות‪ ,‬תזונה‬
‫ופעילות הגופנית במקורות יהדות וחז"ל‪ .‬הריאיון המוקלט במחשב יעבור תמלול ושכתוב‪ ,‬תתבצע‬
‫ניתוח הריאיון לפי כללי המחקר האיכותני ומתוך זה נסיק מסקנות‪.‬‬
‫הראיון עם הרב זאב התקיים בביתו בישוב נווה צוף בשעות הערב ברוגע ובהשקט‪.‬‬
‫הראיון עם הרב יצחק התקיים במשרדו במכללה לחינוך "גבעת וושינגטון"‪.‬‬
‫הראיון הראשון עם הרב זאב מוק ר"מ במכינה קדם צבאית‪ .‬תלמידיו של הרב זאב צעירים בגיל‬
‫ה‪ 39-‬ויותר‪ ,‬מגיעים למכינה הקדם צבאית מייד לאחר סיום בתי ספר תיכונים דתיים וישיבות‬
‫תיכוניים‪ .‬התלמידים לומדים במכינה שנה או יותר ואחר כך מתגייסים לשרות משמעותי בצה"ל‬
‫למשך ‪ 1‬שנים‪ .‬הראיון נעשה בבית הרב בישוב נווה צוף חלמיש‪.‬‬
‫הראיון השני עם הרב יצחק רב ומרצה במכללה ור"ם בישיבה "כרם ביבנה"‪ .‬הסטודנטים מגיעים‬
‫בעיקר מאיזור מהמרכז‪ ,‬אזור הדרום ומהפריפריה‪ .‬גברים ונשים לאחר שרות צבאי ושרות לאומי‬
‫ולומדים לקבלת תואר ראשון בחינוך ומורים לחינוך גופני‪ ,‬חינוך מיוחד‪ ,‬תנ"ך ועוד‪.‬‬
‫אמצעים טכנולוגיים‪:‬‬
‫ההקלטה של הראיונות נעשה במחשב בעזרת מיקרופון ותוכנת הקלטה‪ .‬הקלטה נוספת לגיבוי‬
‫נעשתה ע"י טייפ מנהלים‪ .‬הראיון במחשב עבר תימלול על ידי חברת "יוניק" המתמחה בתחום‬
‫זה‪ .‬התמלול עבר שיכתוב במקביל לשמיעת הראיון ע"י כותב העבודה לבדיקת תיאום בין הראיון‬
‫המוקלט לבין התימלול שנעשה ע"י החברה "יוניק"‪.‬‬
‫עיבוד המחקר ומסקנות‬
‫נקבעו ‪ 32‬תמות (קטגוריות) שנבדקו בראיונות ולאחר מכן התמות עברו ניתוח‪.‬דיון והסקת‬
‫מסקנות של החוקר מהמחקר‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ראיון הרב זאב מוק‬
‫משה‪ :‬הרב זאב‪ ,‬ספר לי את סיפור חייך‪ .‬מילדות‪ ,‬וכיצד איך זה עבר‪ ,‬עד שהגעת לתפקיד הזה‬
‫שאתה נמצא כרגע?‬
‫הרב זאב ‪ :‬גדלתי ברעננה‪ .‬נולדתי ברעננה‪ .. .‬אחר כך הוא למד בישיבה התיכונית ברעננה‪ .‬לאחר‬
‫מכן למדתי‪ ,‬בישיבת שבי חברון‪ ,‬שלוש שנים‪ .‬אחרי שלוש שנים‪ ,‬התגייסתי לצבא‪ ,‬הייתי בסיירת‬
‫גולני ואחר כך ברוב גולני‪ .‬לאחר השירות הצבאי‪ ,‬התחתנתי‪ ,‬חזרתי לקריית ארבע‪ ,‬חברון‪,‬‬
‫המשכתי ללמוד עוד כשבע שנים‪.‬‬
‫משה‪ :‬בישיבה‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬בישיבה בשבי חברון‪ .‬עבדתי תוך כדי‪ ,‬קצת להתפרנס‪ ,‬גם בביטחון‪ ,‬כרכז בטחון בקרית‬
‫ארבע‪ .‬שנה אחת בישיבה תיכונית‪ .‬לאחר מכן התחלתי לעבוד במכינה קדם צבאית "אלישע"‪.‬‬
‫משה‪ :‬כשכבר הגעת לפה‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬לא‪ .‬כשהגעתי לקריית ארבע‪ .‬גרתי בקרית ארבע ואחר כך עברתי לפה‪ ,‬לנווה צוף‪,‬‬
‫למכינה ולמכינה קדם צבאית‪.‬‬
‫משה‪ :‬אוקי‪ .‬מהי האוכלוסייה שהרב מלמד ונמצא בקשר יום יומי‪ .‬איזה סוג אוכלוסייה‪,‬‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬למכינה מגיעים‪ ,‬תלמידים מישיבות תיכוניות ומתיכוניים דתיים‪ .‬חבר'ה שרוצים‬
‫לעשות משהו לפני הצבא‪ .‬שנה לפני הצבא‪ ,‬לברר לעצמם בשביל מה ומה הם רוצים בכלל ויש כל‬
‫מיני סוגים של תלמידים‪ .‬יש תלמידים שבאים מאוד רציניים ורוצים לשבת ללמוד‪ ,‬עם שאיפות‬
‫וגם עם יכולת מאוד גדולה ויש תלמידים שפחות‪ .‬שבאים עם שאיפה מסוימת אבל אחרי התיכון‪,‬‬
‫מרגישים אולי קצת רצון גם להשתחרר והם לאט לאט נכנסים למדרש‪ .‬ברוך השם רואים דברים‬
‫נפלאים‪ ,‬אחרי שנה וחצי שהם לומדים פה‪ .‬מכינה מחוברים לבית מדרש ומתגייסים לצבא עם‬
‫הרבה כוחות‪ ,‬מוטיבציה ומטענים חיוביים‪.‬‬
‫משה‪ :‬זאת אומרת‪ ,‬בסופו של דבר הם באים עם רקעים שונים והם באים ככה לישיבה‪ ,‬קצת איך‬
‫אומרים‪ ,‬למלא את המטענים לפני הגיוס והם עוברים שינויים די משמעותיים‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כן‪ .‬כן‪ .‬והם גם מגיעים מכל מיני מקומות בארץ‪ .‬מאילת עד רמת הגולן‪ .‬כל הסוגים‪ .‬גם‬
‫ממרכז הארץ‪ .‬חברה מרעננה‪ ,‬מגבעת שמואל‪ .‬חבר'ה מהתנחלויות‪ ,‬חבר'ה מעיירות פיתוח‪,‬‬
‫מדימונה‪ .‬אנחנו מאוד משתדלים לקבל מגוון שלם של‪...‬‬
‫משה‪ :‬ואחר כך‪ ,‬רובם מתגייסים לישיבות הסדר‪ ...‬לצבא?‬
‫הרב זאב‪ :‬הם מתגייסים גם לצבא‪ ,‬כל אחד לפי היכולות והכישרון שלו‪ .‬החל מהיחידות הכי‬
‫מובחרות‪ ,‬טייס‪ ,‬קרב‪ ,‬שייטת עד לאנשים שהם תומכי לחימה‪ ,‬שיש להם פרופיל נמוך‪ .‬יש לנו‬
‫‪37‬‬
‫תלמידים שהם גם מתנדבים לצבא שיש להם בעיות רפואיות‪ .‬אחד מהם מושתל כליה ואחד קטוע‬
‫יד והם יעשו הכל כדי להתנדב לצבא ויעשו שירות משמעותי‪.‬‬
‫משה‪ :‬יש חבר'ה שאולי גם במקור למדו בבית ספר תיכון לא דתי ואז הם מגיעים למכינה?‬
‫הרב זאב‪ :‬זה לא שיגרתי‪.‬‬
‫משה‪ :‬לא שיטתי‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬יכול להיות מצב‪ ,‬שבחור עבר תהליך של חזרה בתשובה‪ ,‬אבל זה לא שגרתי‪ .‬אין לנו‬
‫תלמידים‪ ,‬שהם לא קיבלו חינוך דתי ולא מצהירים על עצמם שהם אנשים שומרי תורה ומצוות‪.‬‬
‫משה‪ :‬כיצד באה לידי ביטוי‪ ,‬הזיקה בידע של הרב בנושא התזונה והחז"ל‪ ,‬והספרות בנושא‬
‫הראשונים והאחרונים בשיעורי הרב במכינה? זאת אומרת‪ ,‬אם יש איזה שהוא הדגש בנושא הזה‬
‫של התזונה שיש בספרות‪?...‬‬
‫הרב זאב‪ :‬אתה מדבר בכלל על תזונה או באיזה שהוא אופן?‬
‫משה‪ :‬גם בעבודה שלי זה גם את הנושא של התזונה‪ .‬אני רוצה אולי להתרכז בנושא התזונה‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬ואחר כך נדבר על דברים אחרים‪.‬‬
‫משה‪ :‬כן‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬על תזונה אני פחות מדבר כיוון שרציתי לומר את הדברים הנשמעים‪ .‬זה לא סוד‪ ,‬יש לנו‬
‫הרבה תלמידים שמעשנים‪ .‬אני בוודאי שלא מעשן‪,‬לא מתקרב לנושא‪ .‬סביב זה כך נדבר אבל‬
‫מכיוון שהאווירה במכינה היא אוירה מאוד מאוד פתוחה‪ ,‬לא מסגרתית‪ .‬זה לא בדיוק איזה חלק‬
‫מתהליך‪ ,‬אז אנחנו מאפשרים את זה‪ .‬כי לא מאוד מעודדים‪ ,‬בוודאי שלא‪ .‬הם מדברים בנושא‪,‬‬
‫כמובן שזה דבר נורא‪ ,‬נורא חשוב‪.‬‬
‫משה‪ :‬אתה מדבר בנושא של תזונה או נושא של עישון?‬
‫הרב זאב ‪ :‬בנושא של עישון‪ .‬תזונה‪ .‬תזונה‪ ,‬אני אומר שוב‪ ,‬אני יודע שמאוד חשוב‪ ,‬אני אחראי על‬
‫זה‪ ,‬תזונה בחדר האוכל‪ .‬זה מאוד חשוב לנו במערכת שיהיה לנו את כל מרכיבי המזון לנו‬
‫ולתלמידים ואנחנו דואגים לזה‪ ,‬שיהיה אוכל יחסית בריא‪.‬‬
‫משה‪ :‬כן‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬אני לא יודע באיזה רמה‪ .‬זה לא שיש לחם מלא על השולחן וסלט אבל כן‪ ,‬שיאכלו את‬
‫הפחמימות‪ .‬ויהיה ירק ויהיה פרי ואנחנו מבינים גם‪ ,‬נדבר על זה בהמשך‪ ,‬הם מתאמנים ומוציאים‬
‫הרבה‪ ,‬הרבה אנרגיה‪ .‬אז הדברים האלה מאוד מאוד חשובים‪.‬‬
‫משה‪ :‬השאלה היא אם זה רק בעניין של ההרכב המזון שאתם‪ ..‬אתה יודע‪ ,‬היום יש את ענין‬
‫הטרנד‪...‬‬
‫‪38‬‬
‫הרב זאב‪ :‬לא‪ .‬לא‪ .‬רואים את זה‪.‬‬
‫משה‪ :‬או שיש איזה שהיא השלכה לימודית בקטע הזה‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כן‪ .‬אני אומר שוב‪ .‬הדברים כנראה לא נשמעים‪ .‬יש דברים אחרים שאני מדבר עליהם‪.‬‬
‫להתחיל לדבר איתם על לאכול בריא‪ ,‬אני לא נוגע בזה‪.‬‬
‫משה‪ :‬כן? גם לא מתעסקים בנושא הזה ברמב"ם בהלכות דעות שמדבר על נושא של תזונה?‬
‫הרב זאב‪ :‬ממש לא‪.‬‬
‫משה‪ :‬כל הנושא הזה של הלכות דעות שמדבר על נושא של תזונה?‬
‫הרב זאב‪ :‬כן‪ .‬בהלכות דעות‪ ,‬בפרק ד'‪ ,‬אז הרמב"ם באמת מדבר על הבריאות‪ .‬אנחנו מדברים על‬
‫זה בה קשרים יותר רחבים‪ .‬בעיקר בעמל‪ .‬שמירה על הגוף‪,‬יש בזה הרבה הרבה תועלת לגוף‪ .‬לגבי‬
‫תזונה‪ ,‬אני באופן אישי‪ ,‬פחות מדבר על התזונה עצמה‪.‬‬
‫משה‪ :‬בדברים אחרים כן? יש מורים אחרים שכן נותנים דגש על זה?‬
‫הרב זאב ‪ :‬אני יודע שהיה מורה אחד שכן‪ .‬אני חושב שזה גם קשור מאוד עם הרב עצמו‪ ,‬בסופו של‬
‫דבר‪ .‬הרב פידמונט‪ ,‬שהיה מאוד מאוד בריאותי בעצמו‪ ,‬אומנם הוא מאוד מאוד נראה‪ ,‬ואני חושב‬
‫שהוא היה יותר מדבר על זה‪.‬‬
‫משה‪ :‬מדבר על זה‪ .‬כן‪ .‬התלמידים עצמם‪ ,‬באים‪ ,‬באיזה שהיא תובנה של ‪ ...‬הרב‪ ,‬אולי תדבר‬
‫יותר חזק אנחנו רוצים היום‪...‬‬
‫הרב זאב‪ :‬התלמידים שכן חשוב להם וזה‪ .‬אני רוצה לדבר‪ ,‬במובן היותר פרקטי כי הם הרי בגיל‬
‫כזה שהם מתעמלים הרבה לקראת הצבא ומאוד חשוב להם סידן‪ ,‬פחמימות וכן הלאה‪ .‬הם‬
‫אוכלים הרבה קופסאות של סרדינים‪ ,‬של טונה‪ .‬כדי לחזק את עצמם‪ .‬הרבה חלבה‪ .‬ויש מדברים‬
‫על זה‪ .‬אבל יותר בהקשר של בניה של הגוף‪ .‬לי יצא לדבר‪ ,‬יותר במובן הפרטי‪ ,‬בענין חשיבות של‬
‫שינה וכן הלאה‪ .‬שזה הזמן הנכון לבנות את הגוף וכן הלאה‪ ,‬אבל ההקשר הוא יותר פרקטי‪ ,‬פחות‬
‫בהקשר של דעות הרמב"ם‪ ,‬שהרמב"ם אומר שצריך לאכול בריא‪ .‬אני כן מביא את הרמב"ם‪,‬‬
‫במובן הזה של שמירת הגוף‪ ,‬למזון לא הגעתי‪ .‬בגיל הזה הם עושים הרבה דברים‪.‬‬
‫משה‪ :‬אז הדגש יותר הוא לכיוון של הפעילות גופנית אם יש לך כושר וכו'‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬לא‪ .‬לא דיברתי על זה‪ .‬לא הדברים החיוביים שצריך לעשות‪ .‬אני אומר מה הדברים‬
‫השליליים שהרבה פעמים מזיקים לגוף שלנו‪ .‬כל מיני דברים‪ .‬דיברנו על סיגריות וזה בוודאי‬
‫שמדברים על זה שזה חשוב מאוד‪ .‬וכמה זה באמת סותר את ההלכה‪ .‬כן? זה לא מסתדר‪.‬‬
‫משה‪ :‬כן‪ .‬מה עוד?‬
‫הרב זאב ‪ :‬כמובן‪ ,‬אנחנו אומרים את זה בעדינות אבל‪ ,‬כי אנחנו יודעים שהם לא תמיד נשמעים‪,‬‬
‫בוא נגיד את זה ככה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫משה‪ :‬דווקא בקטע זה‪ ,‬באחד הקורסים‪ ,‬אני רוצה אני זוכר שבאחד השיעורים‪ ,‬הביאו את הרב‬
‫אליעזר ציץ ששאלו אותו את השאלה מדוע הרבנים לא יוצאים בפסק הלכה של לא לעשן? ובסוף‪,‬‬
‫התשובה שלו לא הייתה כזאת חד משמעית אז כנראה זה אומר‪...‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬אני‪ .‬הדעה שלי היא חד משמעית‪ .‬בסדר? היום זה לא מקובל‪ .‬היום יודעים בוודאות ‪...‬‬
‫ואני לא רואה שום היתר לעשן‪ .‬בעבר היה כזה ספק‪ .‬אמרו אולי כמו הפלאפונים‪ ,‬זה מזיק‪ .‬לא‬
‫מזיק‪.‬‬
‫משה‪ :‬עד כמה שהבנתי‪ ,‬זה שלא יבוא‪ ,‬שלא יביא לידי‪ ..‬שציבורים מסוימים לא יבואו לידי‬
‫מכשלה כי מה לעשות‪ ,‬יש כאלה שמעשנים‪ .‬זה לא בגלל ש‪ ...‬הוא לא רצה להגיע למצב של פסק‬
‫הלכה ולהגיד‪ ..‬ואז בעצם הוא גורם לכך שאנשים שלא מצליחים להפסיק‪ ,‬בעצם עוברים על‬
‫ההלכה‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬יש סיפור של הרב אורבך שהוא‪ ..‬היה‪ ..‬הוא עישן‪ .‬וברגע שהוא הבין‪ ,‬ביום שהוא הבין‬
‫שיש בזה סכנה והיה בזה מחקר שהיה מאוד מאוד רפואי‪ ,‬באותו יום הוא הפסיק לעשן‪ .‬זהו! הוא‬
‫סיפר את זה גם לתלמידים‪.‬‬
‫משה‪ :‬כן‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬הכח רצון שלו בזה‪ .‬זה שהוא הבין שזה מביא לסכנת נפשות‪ .‬אנחנו מדברים על זה‪.‬‬
‫הישמרו לנפשותיכם‪ .‬הוא עושה גם הרבה שטויות לפעמים‪ .‬יכול להיות שזה משפיע במובן‬
‫השלילי‪ .‬איך הם נוהגים בכבישים ואיך הם קופצים בכל מיני מעיינות ואיך הם עושים כל מיני‬
‫דברים שמסכן את החיים שלהם‪ ,‬טרמפים‪ .‬בהקשר הזה‪ ,‬אני כן מדבר על המושג הזה הישמרו על‬
‫נפשותיכם והמושג הזה של משמעות של שמירה על ‪ ....‬זה כן‪ .‬אמרתי לך‪ ,‬הצגה חיובית במובן של‬
‫הספורט‪ ,‬שאנחנו מדברים על זה‪ .‬תזונה‪ ,‬אני באופן אישי לא יצא לי לדבר יותר מדי על תזונה‪.‬‬
‫משה‪ :‬אז בוא עכשיו‪ .‬בוא באמת נעבור לנושא הזה של החינוך גופני שזה גם אחד המקימים של‬
‫הנושא הזה של בריאות‪ .‬אז פה‪ ,‬בקטע הזה כן אתם לוקחים את המקורות גם‪ ,‬את המקורות‬
‫המקראיים‪ ,‬גם בזמן התלמוד והמשנה וגם דברי חז"ל שבאים יותר מאוחר כמו דברי הרמב"ם‬
‫ודברי הרב קוק‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬כן‪ .‬כן‪ .‬לחלוטין‪ .‬לחלוטין‪ .‬הם עוברים במכינה‪ ,‬מכינה קדם צבאית אז הם מכינים את‬
‫עצמם כמובן לצבא וחלק מהכנה לצבא‪ ,‬זה הכנה גם פיזית‪ .‬בוודאי גם בפועל יש לנו מישהו‬
‫שנחשב מד"סניק שלהם‪ .‬הם מתאמנים בצורה נורא שיטתית‪ ,‬קבועה‪ .‬השבוע שהייתי בראש‬
‫המכינה‪ ,‬אז דרשתי שתהיה תוכנית מאוד מאוד מסודרת מהמד"סניק‪ .‬לא ככה תוכנית ספונטנית‪,‬‬
‫אלא משהו מאוד‪ ,‬מאוד רציני‪.‬‬
‫משה‪ :‬תוכנית שנתית‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬כן‪ .‬דגש מאוד רציני ברמה של ‪ ..‬מהיום שהם מגיעים למכינה‪ ,‬הם שוקלים את עצמם‬
‫ויש תיק רפואי‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫משה‪ BMI :‬וכל ה‪...‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כן ‪ .‬והיה חשוב לי מאוד‪ ,‬לא רק במובן הטכני אלא גם באווירה‪ .‬אני רואה בזה‪ ,‬חשיבות‬
‫מאוד גדולה ודיברתי על זה בתחילת השנה‪ .‬אם אני לא טועה‪ ,‬על השיחה הראשונה‪ .‬בחשיבות‬
‫להצטרף למד"סניק לפעילות הספורטיבית ובעיקר גם לחלק של חשיבות של התמדה והתניה של‬
‫הרגלי חינוך גופני‪.‬‬
‫משה‪ :‬פעילות גופנית‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כן‪ ,‬פעילות גופנית‬
‫הרב זאב ‪ :‬עכשיו‪ .‬בהקשר ל‪ ...‬אולי ברור ואני רואה‪ ,‬אנחנו מלמדים‪ ...‬יש שלוש מדרגות בהבנה‬
‫של החשיבות של פעילות גופנית נכונה שקשורות אחת לשניה‪ .‬ששזורות אחת בתוך השניה‪ .‬הבנה‬
‫פשוטה‪ ...‬יש נפש יש גוף‪ .‬כדי שהנפש‪ ,‬תוכל להוציא את מה שצריכה לפועל‪ ,‬היא צריכה גוף‪ .‬ללא‬
‫גוף היא לא תפעל ולכן אנחנו צריכים להחזיק את הגוף הזה‪ .‬כן? אנחנו צריכים להחזיק את הגוף‬
‫הזה‪ .‬אנחנו צריכים להחזיק את הגוף‪ .‬ולכן אנחנו צריכים להחזיק את הגוף וזהו‪ .‬זה המדרגה‬
‫הראשונה ‪ .‬יש בזה הרבה‪.‬‬
‫משה‪ :‬מה‪ .‬גוף בריא‪ ..‬נפש בריאה בגוף בריא‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬כן‪ .‬זה אפשר להגיד בשני ההבנות‪ .‬הבנה ראשונה היא שכדי שהנפש תוכל לעבוד היא‬
‫צריכה את הגוף‪ .‬אין‪ .‬זה כמו אדם אומר‪ ,‬אני כדי להגיע לבית כנסת‪ ,‬אני צריך רכב או צריך‬
‫רגליים‪.‬‬
‫משה‪ :‬כן‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬איך אני אגיע לבית כנסת להתפלל בלי רגליים בלי גוף‪ .‬אז צריך גוף‪.‬‬
‫משה‪ :‬נכון‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬זה אמצעי‪ .‬מדרגה‪ .‬המדרגה זה האמצעי‪ .‬אתה מדבר על להגיע למדרגות רוחניות וכן‬
‫הלאה‪ ,‬אתה חייב את הגוף‪ .‬ככל שהגוף עובד יותר טוב‪ ,‬אז האפשרות להגיע למעלה‪ ,‬למדרגות‬
‫הרוחניות ולהתקדם‪ ,‬הם רוחנית‪ ,‬הם רוחנית‪ ,‬יותר טוב‪ .‬אבל‪ ,‬אני אגיד עוד דבר‪ .‬שזה היה‪ ,‬ניזכר‪,‬‬
‫אם זה בזה‪ .‬הדגש פה על הגוף בשביל הנפש‪ ,‬היום‪..‬‬
‫משה‪ :‬אמרת את זה‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬זה בספרות הרשמית‪ ,‬אצל האחרונים בעיקר‪ ,‬החבר'ה בדור האחרון‪ .‬אתה יודע מה‪,‬‬
‫הרב קוק מזכיר את זה מאוד‪.‬‬
‫משה‪ :‬עבודת הקודש‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬איגרות הראי"ה‪ .‬מכתב שלו לרב חרל"פ‪ .‬גם היום אתה יכול לראות אצל גדולי הרבנים‪,‬‬
‫כמעט כולם לוקחים אותו כיוון‪ .‬לפני מה דורות עסקו מאוד בסיגופים‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫משה‪ :‬כן‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬כדי להצליח רוחנית‪ ,‬אתה צריך להסתגף‪ .‬להתקרר בשלג‪ ,‬צומות‪ ,‬תעניות וכן הלאה‪.‬‬
‫והיום זה פחות מקובל‪ .‬וזה לא סתם‪ .‬אמורים להיות‪ ,‬יש ששואלים רבנים‪ ,‬איך לחזור בתשובה‬
‫וכן הלאה‪ .‬באמת בספרים הטובים‪ ,‬בספרים הפשוט טובים‪ ,‬הרבה ימים של תענית וכל מיני‬
‫דברים שנחשבים טובים‪ .‬בדור הזה אתה רואה שיש שינוי‪ .‬מדברים על‪ ...‬להוסיף תורה‪ .‬מדברים‬
‫על לימוד תורה‪.‬‬
‫משה‪ :‬ספרות‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬לימוד במובן החיובי‪ .‬ויש לזה שתי פנים‪ .‬אומרים‪ ,‬טוב‪ ,‬הדור הזה חלוש ואין לו את‬
‫הכוחות לזה‪ .‬לעמוד בסיגופים כאלה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬זה לא רק הרב קוק‪ .‬גם מה שמכונה היום‬
‫חרדים‪ ,‬יש הרבה ‪..‬‬
‫משה‪ :‬ציבורים אחרים אתה אומר‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬ממש‪ .‬ציבורים אחרים לחלוטין‪ .‬מדברים על זה בדור הזה‪ ,‬בדור הזה זה לא פחות שייך‬
‫לגוף ‪ . ....‬בדור הזה צריך גוף חזק‪ .‬הרי אדם שצם היום‪ ,‬לא מסוגל בלי שיתפלל‪ ,‬לא מסוגל להגיע‬
‫לשום מקום‪ .‬עדיף שלא תצום‪ .‬עדיף שתוסיף חיוך‪ ,‬עדיף שתוסיף תורה‪ ,‬תוסיף צדקה‪ ,‬תוסיף‬
‫דברים כאלה‪ ,‬אל תגיע לסיגופים כי סיגופים‪ ,‬ידרדרו אותך‪.‬‬
‫משה‪ :‬לעומת זאת‪ ,‬כשיש גוף חזק‪ ,‬אז‪....‬‬
‫הרב זאב‪ :‬אז זה יתן לך יותר כוחות‪ .‬אז זה המדרגה הראשונה‪ ,‬זה הראשונה‪ .‬ככה אנחנו עומדים‪.‬‬
‫יש‪ ,‬שהנשמה מוציאה את עצמה לפועל‪ .‬זה אולי מובן אחד של נפש בריאה בגוף בריא‪ .‬יש הבנה‬
‫שניה שהיא יותר עמוקה‪ ,‬אני חושב שהנשמה היא לא רק צריכה את הגוף כאמצעי אלא זה חלק‬
‫מהביטוי של הנשמה‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬רוחנית‪ ,‬שהגוף בריא‪ ,‬זה לא רק שהנשמה יוצאת לפועל בצורה‬
‫יותר אידיאלית‪ ,‬בצורה יותר שלמה‪ ,‬כשהגוף בריא‪ .‬נפש בריאה בגוף בריא‪ .‬הנפש היא לא רק‬
‫אמצעי‪ .‬כמו שאמרתי‪ ,‬זה כמו רכב שמסיע אותך או רגליים שלוקחות אותך לבית כנסת‪ ,‬אלא זה‬
‫הדרך‪.‬‬
‫משה‪ :‬זה הולך ביחד‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬בדיוק‪ .‬זה הולך ביחד‪.‬‬
‫משה‪ :‬אי אפשר להפריד בין שניהם‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬זה מובא‪...‬בכמה מקומות‬
‫משה‪ :‬כן‪ .‬כן‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬זה מובא בכמה מקומות לא רק כאמצעי‪ .‬שזה המדרגה הנכונה‪ .‬מדרגה שלישית‪.... ,‬זה‬
‫הרב כותב באורות התחיה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫משה‪ :‬קורא לזה בשר קודש‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬קורא לזה הטובים‪ .‬הוא קיבל על זה‪. .‬דרך אגב‪ ,‬יש פישקווליים שיצאו נגדו על הדבר‬
‫הזה על זה שהוא אמר משהו חיובי על כדורגל וכן הלאה וחיזק את צעירי ישראל‪ .‬שמה הוא מרים‬
‫אותם למקום אחר‪ .‬אומר‪ ,‬זה חלק מהתשובה הפרטית וגם הכללית‪ ,‬זה חלק מעם ישראל‪ .‬עם‬
‫ישר אל זה גוף שצריך להיות גוף בריא‪ .‬לא רק כביטוי של הוצאה של נפש בצורה הכי ברורה אלא‬
‫זה האידיאל‪ ,‬בסופו של דבר‪.‬‬
‫משה‪ :‬הרב קוק גם מתייחס לזה בצד הלאומי‪ ,‬לא רק בצד הפרטי‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬היא עוברת לצד הלאומי‪ .‬לאום חזק‪ ,‬גוף חזק‪ ,‬מדינה חזקה‪ .‬אנשים חזקים שגם יוכלו‬
‫להילחם ולהוציא חקלאות טובה ולהוציא מדע ו‪ ..‬בכל התחומים‪ .‬הוא מדבר על זה‪ ,‬במובן מסוים‬
‫בגבורה‪.‬‬
‫משה‪ :‬הוא ראה את זה‪ ,‬בעצם כחלק מהתקומה של עם ישראל‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬חלק‪ ,‬בדיוק‪ .‬חלק מתקומת ישראל‪.‬‬
‫משה‪ :‬גדולה של עם ישראל‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬חלק של משהו באמת‪ .‬בוא נסביר‪ .‬אז מה זה חידוש? למה יצאו נגדו? כיוון שבגלות‪,‬‬
‫באמת‪ ,‬הגוף לא היה לו שום ערך‪ .‬באמת‪ ,‬לגוף לא היה כל ערך‪ .‬היינו מפוזרים בכל אומות העולם‪,‬‬
‫לא היתה לנו מדינה‪.‬‬
‫משה‪ :‬היהודי היה כפוף‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬זה כפוף כי כל מה שכתוב בגמרא‪ .‬מה שהוא השאיר לנו בגלות זה ד אמות של הלכה‪.....‬‬
‫זה כמו סכר‪ .‬הגוף מת‪ ,‬מנסה לברוח ממנו‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬הסיגופים יותר שייכים ל‪ ...‬וכל ההתחמקות מהגוף‪ .‬להיפך‪ ,‬אנחנו רוצים להידבק לגוף‬
‫ולהישאר בשכל ובתורה ובעבודה הזאת של ההלכה כי זה מה שמחזיק אותנו‪.‬‬
‫משה‪ :‬אנחנו חוזרים ברוך ה' לישראל‪ .‬חוזרים לדעות שלנו‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬הבריאות שלנ ו זה הדעות ועל זה אנחנו מדברים פה הרבה מאוד על הדעות האלה‪.‬‬
‫ואנחנו רואים ערך מאוד גדול‪ ,‬ואני אומר את זה‪ ,‬באימונים שלהם‪ .‬זה שהם מתאמנים כמובן גם‬
‫כהכנה שלהם להיות חיילים‪ .‬אנחנו רוצים שתהיו חיילים חזקים‪ .‬חוץ מהכנה מנטאלית של בית‬
‫המדרש‪ ,‬ההכנה היא גם פיזית אבל מעבר להכנה הזאת של אידיאל ושיהיו ביחידות מובחרות‬
‫ושיתנו למדינה את כל מה שהם רוצים‪....‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬גם לעצמם‪ ,‬לא רק כהכנה לצבא‪ .‬שיכינו את עצמם‪ .‬עכשיו אני אומר מעבר לזה‪ ,‬אנחנו‬
‫רואים‪ .‬אני יכול לספר גם על עצמי‪ ,‬ככזה שעושה את השילוב‪ ,‬שגם אני רואה‪ ,‬שמוציאים אותם‪,‬‬
‫רואים את זה במוחש‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫משה‪ :‬זאת אומרת רואים את זה באופן מעשי‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬אני רואה תלמיד שיודע להתמיד בריצות ובכושר‪ ,‬הוא יכנס למדרש‪ .‬גם אם הוא לא‬
‫התחיל במדרש‪ .‬כן? יש בעיה‪ ,‬שהתלמידים שלו לא קמים בבוקר ונורא קשה להם והם מאוד‬
‫איטיים וכן הלאה‪ ,‬אבל תלמיד שאפילו לא נכנס לבית מדרש אבל מתפלל באופן קבוע וכן הלאה‪,‬‬
‫ואני רואה אותו מתמיד‪ ,‬לוקח מאוד מאוד ברצינות את הענין הזה של הפעילות‪.‬‬
‫משה‪ :‬פעילות גופנית‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬פעילות גופנית‪ .‬אני יודע שהוא נמצא בשלב אחד קדימה‪....‬‬
‫משה‪ :‬כן‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כי הוא מבטא‪ .‬שלושה דברים‪ .‬גם את האופי שלו‪ ,‬את היכולת שלו להתמיד בצורה‬
‫נפלאה‪ ,‬וגם הוא יודע שאם הגוף שלו בריא וזורם והוא לא ישנוני‪ ..‬כלומר‪ ,‬הוא לא רדום בגופו‪.‬‬
‫משה‪ :‬אז הוא הגיע‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬אז אם הוא חי וזורם אז הוא סקרן ופתוח וזה יעזור לו‪ .‬בן אדם ששוכב במיטה כל‬
‫היום ולא זז ולא עוזר לעצמו אז‪ ..‬מבחינתי‪ ...‬תתחיל לרוץ‪.‬‬
‫משה‪ :‬יש דברים מאוד חזקים‪ ,‬אין מה להגיד‪ .‬האם התלמידים שואלים שאלות הלכתיות בנושא‬
‫של תזונה או פעילות גופנית? האם הם מגיעים לתובנות האלה? זאת אומרת‪ ,‬זה מיוזמה שלהם‬
‫הם באים לרב‪ ,‬יש לי בעיה‪ ,‬רציתי לשאול אותך בהקשר של זה‪ .‬האם כדאי לי למשל ללכת‬
‫להשתתף במרתון ולעומת זה יש לי היום שיעור כך וכך‪?...‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬כן‪ .‬יש את ה‪ ..‬את הדילמות האלה כמו שאתה אומר‪ .‬יש מרתון וצניעות‪ .‬אנחנו לא‬
‫מקדשים את המרתו דווקא ‪ .‬אנחנו רואים בזה אמצעי שיכול לדרבן‪ .‬בכלל‪ ,‬תחרויות‪ .‬אני אספר‪.‬‬
‫אצלי בישיבה‪ ,‬שאני למדתי‪ ,‬הרב בלייכר‪ ,‬נאחל לו רפואה שלמה‪ ,‬תמיד אומר‪ .‬משחקים במצאי‬
‫שבת כדורסל‪ .‬זה חשוב‪ .‬ישיבה‪...‬‬
‫משה‪ :‬הוא דחף את העניין‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬זה היה חשוב שישחקו‪ ,‬לאפשר‪ .‬למרות שזאת ישיבה שלומדים יומם ולילה והאווירה‬
‫היא מאוד יהודית‪ .‬לא‪ .‬היא לא‪ .‬ספורט זה גם משהו‪ .‬תופס מקום‪ .‬חשוב לו שיצא שבת לא שהוא‬
‫אמר כולם יצאו אבל ראה בזה ערך‪ .‬ידענו את זה‪ .‬אבל הוא אמר אמירה‪ ,‬אצלנו בישיבה‪ ,‬משחקים‬
‫אבל בלי תחרות‪.‬‬
‫משה‪ :‬בשביל הכיף‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כן‪ .‬בלי תחרות‪.‬‬
‫משה‪ :‬בשביל הפעילות עצמה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬אם רוצים‪ ,‬אני אגיע מקום שני‪ ,‬לא ראשון‪ .‬בוא‪ .‬הוא‪ ,‬היה לו מהלך של‪ ...‬הענין הוא לא‬
‫עכשיו התחרותיות והמשחק של התחרות אלא אתה יודע‪ .‬הנאה‪ .‬ספורט‪ .‬זה כן‪ .‬זה דבר שלא‬
‫תמיד אנחנו יודעים את זה‪ .‬זה ‪...‬‬
‫משה‪ :‬זאת אומרת זה כן‪..‬‬
‫הרב זאב‪ :‬אני אומר‪ .‬גם פה‪ .‬אנחנו לא מעודדים את המרתונים והתחרויות וכן הלאה‪ .‬כי דבר‬
‫שמדרבן‪ ,‬אנחנו עושים‪ .‬יש לנו מכינה עם כמה תחרויות‪ .‬עם כמה וכמה תחרויות‪ .‬יצא השנה‪,‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬מרוץ של המכינה‪ .‬אחד לקח מקום ראשון‪ .‬קיבל חינוך טוב‪ .‬וגם מרוצים פה‬
‫באזור ‪ .‬רואים בזה ערך כדבר שמדרבן‪ .‬זה לא‪ .‬זה לא החזות של המכינה‪ .‬ממש לא‪ .‬ממש לא‪ .‬אני‬
‫אפילו יכול להגיד‪ ,‬אני לא רואה ערך בלרוץ מרתון אם זה הורס את הגוף שלכם ברגע‪ .‬זה לא‪.‬‬
‫משה‪ :‬היום‪ .‬אתה יודע במרתון היום לא רצים‪ ,‬לא כולם רצים ארבעים ושתיים‪ .‬יש עשר‪ ,‬חמש‪,‬‬
‫אבל זה בשביל ההשתתפות לא בשביל ‪....‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬אבל כן‪ .‬יש שאלות לגבי צניעות וכן הלאה‪ .‬יש שאלה אחת מפורסמת שתמיד שואלים‪.‬‬
‫התחלתי‪ ..‬בצבא מאוד שכיח‪ ,‬לעשות מד"ס לפני התפילה‪ .‬עכשיו היה לי במילואים גם דיון בזה‪.‬‬
‫אני יודע מה זה מד"ס לפני תפילה‪ .‬סדרת חינוך ומד"ס והדתיים שאלו‪ .‬והם שואלים? יש פה‪ ,‬יש‬
‫פה באמת שאלה הלכתית‪ .‬אנחנו יודעים‪ ,‬שמבחינת ההלכה‪ ,‬לפני התפילה אסור‪ .‬בעצם בן אדם‬
‫שקם בבוקר‪ ,‬דבר ראשון הוא צריך להתפלל ואסור לו להתעסק בדברים אחרים‪ .‬באמת‪,‬‬
‫מלכתחילה‪ ,‬אתה צריך קודם להתפלל ואחר כך לעשות מד"ס‪ .‬יש מצבים בצבא‪ ,‬וגם באזרחות‪ ,‬יש‬
‫מצבים שיותר מתאים לעשות איזה ריצה לפני כן‪ .‬אני תוהה ואני חושב שאם זה משהו שהוא לא‬
‫קבוע‪ ,‬בלוח הזמן הצבאי נוצרה מציאות כזו‪ ,‬אני חושב שאפשר‪ ,‬אפשר לרוץ‪ .‬אפשר לרוץ לא‬
‫באופן קבוע‪ .‬כי באמת האידיאל‪ ,‬קודם אתה מתפלל‪ ,‬אחרי זה אתה רץ‪ .‬זה הסדר הנכון‪ .‬אבל‪ ,‬אם‬
‫יש לו"ז‪ .‬היה לי תלמידים‪ ,‬בקורס קצינים‪ ,‬שהמג"ד בקורס קצינים עמד והחליט שכולם רצים‬
‫לפני התפילה‪ .‬אז הם באו למג"ד‪ ,‬הוא מג"ד דתי‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬הם באו אליו והתווכחו אתו‪ .‬אמרתי‬
‫להם‪ ,‬לא הייתם צריכים להתווכח אתו‪ ,‬לפי דעתי‪ .‬פעם אחת‪ ,‬וזה בלוח הזמן הכללי‪ ,‬אפשר למצוא‬
‫היתרים לדבר הזה‪ .‬אבל עוד פעם‪ ,‬יש סוגיות כאלה‪ ,‬שאנחנו פה משלבים‪.‬‬
‫משה‪ :‬כן‪ .‬כן‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כמו היתר של הריצה וכן הלאה‪ .‬אז הם שואלים שאלות‬
‫מש ה‪ :‬יפה‪ .‬בכל זאת בנושא של תזונה אם מדברים על ה‪ ...‬כרגע‪ .‬גם הרמב"ם מדבר על הנושא‬
‫הזה של ארוחת בוקר שצריך לאכול כמו מלך‪ .‬הייתה הקפדה בקטע הזה או היה‪ ?...‬או‬
‫שהתלמידים ‪ ...‬למדנו איפה שהוא שכך וכך הרמב"ם אומר‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬תראה‪ .‬אתה שואל שאלות שבשנים האחרונות‪ ...‬דיברנו על זה‪ .‬אתה אומר על הרמב"ם‪.‬‬
‫דיברנו על הארוחות ודיברנו בנושא השרימפ ( בשר לא כשר)‪ ,‬נושא השרימפ שזה הגבלה‪ .‬לא מזמן‬
‫דיברנו על זה אני חושב‪ ,‬לגבי מאכלות אסורים והדוגמאות שהוא מביא‪ .‬שאדם צריך לראות‬
‫מאכלות אסורים כאילו יש בהם ארס‪ ,‬כאילו הם רעל ואף אדם לא היה מתקרב‪ .‬בנושא הזה גם‬
‫‪45‬‬
‫דיברנו על תזונה שהיא לא בריאה ואף אחד לא יאכל‪ .‬דיברנו על כל מה שיש היום‪ .‬כל הצבעי‬
‫מאכל וכל ה – ‪ E‬ואני לא יודע מה וכן הלאה‪ .‬אז היה שיח סביב זה‪ ,‬סביב כשרות‪ .‬יש להם שיח‬
‫אבל אני חושב שזה לא עלה‪ ...‬אנחנו לא מגיעים לסוג‪ ...‬כמו שאתה אומר‪ ,‬הלאה‪ .‬לאכילה‪ .‬אין‬
‫להם הרבה מה להתלבט כי‪ ,‬מבחינת התפריט‪.‬‬
‫משה‪ :‬כן‪ .‬השאלה שרציתי לשאול‪ .‬עד כמה התלמידים מושפעים מהשיח התורני בנושא הזה של‬
‫פעילות גופנית בחיי שגרה? האם הם עושים את זה גם מעבר לשיעורי מד"ס ו‪?...‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כן‪ .‬כן‪.‬‬
‫משה‪ :‬או שהם‪ ...‬גם בזמן הפנוי שלהם מתעסקים בזה?‬
‫הרב זאב ‪ :‬לחלוטין‪ .‬בטח‪ .‬בטח‪ .‬הם עושים‪ .‬בכלל המכינה היא מאוד מאוד‪ ,‬מפתחים מאוד את‬
‫הרצון שלהם‪ .‬ואין ארוחה שאתה רואה אותם לפני ארוחה הם לפעמים מעדיפים לדחות את‬
‫הארוחה בחצי שעה כדי לעשות תרגילי כח להיכנס לחדר‪.‬‬
‫משה‪ :‬אני יודע שהם הולכים הרבה לבריכה‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬בריכה‪ .‬כן‪.‬‬
‫משה‪ :‬זאת אומרת‪ ,‬זה חלק ‪...‬‬
‫הרב זאב‪ :‬מהכיף‪ .‬אבל הם עושים גם דברים‪ .‬משקיעים מאמץ‪.‬‬
‫משה‪ :‬משקיעים מאמץ‪ .‬הם רואים את החברה גם‪...‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כן‪ .‬יש אווירה‪ .‬אוירה מאוד ספורטיבית‪ .‬אני אומר שוב זה קשור גם לזה שהם‬
‫מתכוננים לצבא‪ .‬אני חושב שגם ‪ ....‬ברוך ה' הם זוכרים‪ .‬בזכות הצבא מקבלים כל החיילים‪,‬‬
‫משהו לאורך‪ ....‬אם יש מורים טובים לחינוך גופני בבית ספר‪ ,‬מצוין‪ .‬אתה יודע‪ .‬אבל לפחות אני‬
‫יודע‪ ,‬שמי שקרבי‪ ,‬קיבל בצבא את המדסניק וההרגלים של הבריאות הגופנית‪ .‬אני יכול להגיד לך‬
‫עכשיו שוב‪ .‬באמת‪ ,‬היה לי איזה יומיים מילואים‪ ,‬של סוג של סדרת חינוך‪ .‬רובם קצינים‪ ,‬בני‬
‫שלושים וחמש‪ ,‬ארבעים‪ .‬וראיתי שכולם רצים‪ ,‬כולם מתעסקים בפעילות גופנית‪ .‬יחידה קרבית‬
‫מאוד‪ ,‬אבל זה נכנס מאוד חזק‪ .‬אולי יש תקופה שפחות מתאמנים אבל אחרי זה חוזרים לזה‪ .‬יש‬
‫סוג של מודעות‪ .‬אתה עושה מתיחות לפני ריצה‪ ,‬אתה מחויב לשמירה על הגוף‪ .‬אני חושב שהפרק‬
‫הזה‪ ,‬הזמן הצבאי הזה‪ ,‬הוא מאוד משמעותי שעוברים אותו‪ .‬ופה זה ההכנה זה המכינה‪.‬‬
‫משה‪ :‬בסופו של דבר הם מגיעים גם להישגים‪ .‬מגיעים ליחידות שדורשות את הכושר ואת ה‪...‬‬
‫הרב זאב‪ :‬נכון‪ .‬נכון‪ .‬הם מדברים על זה ביניהם‪ .‬על יציאות‪ ,‬כושר‪ ,‬בגרות‪ .‬כל מיני‪.‬‬
‫משה‪ :‬זה תחום ש‪...‬‬
‫הרב זאב‪ :‬לא יצא לנו להשקיע בזה‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫משה‪ :‬זה תחום שבעצם מעסיק הרבה את החבר'ה‪ ,‬אה? כל הנושא של פעילות גופנית ודברים‬
‫כאלה‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כן‪.‬‬
‫משה‪ :‬אוקי‪ .‬כיצד הרב רואה את תלמידיו‪ ,‬לאחר סיום הצבא? תהיה המשכיות לדרך החינוכית‬
‫שחינכתם את התלמידים? אני מדבר בעיקר בנושא של פעילות גופנית‪ ,‬שזה בעצם ‪....‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬אני חושב שכן כי יש פה‪ .‬זה לא רק‪ ..‬זה לא שאני מלמד אותם על איזה מקור מסוים או‬
‫ספר מסוים‪ .‬את הספרים הם לא יזכרו‪ .‬את התוכן הם לא זוכרים‪ .‬מה למדנו בדיוק‪ .‬אבל‬
‫המסרים הכלליים בטח שהם ייקחו איתם‪ .‬והמסר הזה שהגוף‪ ,‬זה לא דבר שאנחנו צריכים לבטל‬
‫אותו‪ .‬להיפך‪ .‬אנחנו צריכים לשמור אותו‪ ,‬לשמור עליו‪ .‬יותר מזה‪ ,‬כמו שאמרתי הוא אמצעי‬
‫לרוח‪ ,‬הוא חלק מהרוח וזה גם האידיאל הגדול בכלל של תחיה פה בארץ ישראל‪ .‬ואני חושב‬
‫שהמסר הזה‪....‬‬
‫משה‪ :‬המסר התורני הזה‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬המסר התורני הזה כן ממשיך‪.‬‬
‫משה‪ :‬כן‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬רואים את זה במוחש‪.‬‬
‫משה‪ :‬כן‪ .‬תודה רבה‪ .‬באמת‪ .‬היה מרתק לשמוע‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬אני אספר לך משהו‪ .‬זה סיפור אישי‪ .‬אני מספר גם לתלמידים את הסיפור‪ .‬אני‪,‬‬
‫כשהייתי בישיבה‪ ,‬לא הייתי‪ ... .‬אבל‪ ,‬לפני הצבא‪ ,‬לפני הצבא התחלתי באמת להיות מוכן‬
‫לריגושים וכל הדברים‪ .‬ובשיעור ג'‪ ,‬הייתי בן עשרים‪ ,‬עשרים ואחת‪ .‬באמת‪ ,‬הייתי קם יותר‬
‫מוקדם לתפילה‪ ,‬באיזה שש בבוקר‪ .‬והייתי עולה לקריית ארבע בחברון‪ .‬בחברון זה קשה לרוץ‬
‫בסיטואציות של בוקר‪ .‬הייתי רץ קצת ספרינטים‪ ,‬קצת קצרים אבל אין לך אפשרות אז הייתי‬
‫עולה לקריית ארבע‪ ,‬בבוקר‪ ,‬הייתי שוחה‪ .‬מתחיל בשחייה‪ ,‬או בריצה‪ .‬לא זוכר מה קודם‪ .‬ואז‬
‫ריצה‪ .‬אני זוכר שזה היה בשבילי‪ ....‬זה היה פעם ראשונה שעשיתי‪ ...‬בניתי את עצמי לאט‪ ,‬לאט‪.‬‬
‫בכל מזג אוויר‪ .‬כן? הייתי עושה מתמיד‪ .‬הרגשתי שהלימוד שלי השתנה‪ .‬אני אומר את זה‬
‫לתלמידים‪ .‬אני מספר להם‪ .‬שהלימוד שלי השתנה‪ .‬בסופו של דבר ישנתי פחות וקמתי יותר‪ .‬הייתי‬
‫הרבה יותר ערני‪ ,‬הרבה יותר רענן‪.‬‬
‫משה‪ :‬רענן‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬יותר חד‪ .‬יותר ברור‪ .‬פחות ישנוני בסדרים‪ .‬זה נורא קשה ללמוד גמרא כל היום‪.‬‬
‫משה‪ :‬בטח‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬שעות לומדים וזה‪ ..‬וראיתי כשהריכוז עובד‪ ,‬בצורה שיטתית‪ ,‬הלימוד הוא שונה לגמרי‪.‬‬
‫משהו אחר לגמרי‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫משה‪ :‬איזה שהם כוחות ככה‪.‬‬
‫הרב זאב‪ :‬כן‪ .‬גם כשהשתחררתי מהצבא‪ ,‬זה היה משמעותי וזה מבחינתי הוכחה ברורה‪ .‬זה בזכות‬
‫הצבא כמובן‪ .‬כן‪.‬‬
‫משה‪ :‬זה שוב מוכיח את מה שהרב אמר‪ .‬את התיאור של‪ ..‬איך זה פתאום שינה אצלך את ‪...‬‬
‫שפעילות גופנית יש לזה השלכות גדולות על הגוף וזה בעצם משפיע על הנפש‪.‬‬
‫הרב זאב ‪ :‬בדיוק‪ .‬זה לא קשור לאקטואליה וצריך לשאת בנטל‪ .‬התורה תגדל‪ .‬העולם החרדי‪ ,‬אם‬
‫יעשה צבא ויעבור דרך המדסי"ם וישמור על הגוף יותר‪ ,‬אני חושב שהתורה תגדל‪ .‬ברור‪.‬‬
‫משה‪ :‬תודה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫ראיון בנושא העבודה עם הרב יצחק לוי‬
‫משה‪ -‬שלום לך הרב יצחק לוי‪ ,‬אני מבין שאתה הרב של המכללה "גבעת וושינגטון" ור"ם בישיבת‬
‫ההסדר "כרם יבנה"‪ .‬ספר על עצמך‪.‬‬
‫הרב יצחק‪ -‬למדתי בישיבה תיכונית ולאחר מכן למדתי בישיבת ההסדר "כרם יבנה" ‪,‬הייתי‬
‫בשרות צבאי בחיל שריון כטנקיסט ולאחר מכן למדתי במכון למורים " מורשת יעקב" וסיימתי‬
‫סמיכה לרבנות ודיינות‪ .‬היום אני רב ודיין ‪ ,‬רב המכללה לחינוך "גבעת וושינגטון" ר"מ בישיבת‬
‫ההסדר "כרם יבנה" ומשרת בצבא כרב צבאי בדרגת רב סרן באוגדת עזה‪.‬‬
‫משה‪ -‬אני מבין שאתה רב המכללה ומלמד את אוכלוסיית הסטודנטים הלומדים כאן‪ ,‬מה‬
‫מאפייני האוכלוסייה והמכללה בגבעת וושינגטון?‬
‫הרב יצחק‪ -‬הסטודנטים למכללה מגיעים מהפריפריה‪ :‬אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬וכל המושבים באזור וגם‬
‫מגיעים מכל הארץ‪ .‬המכללה מאופיינת כמכללה ביתית ומשפחתית‪ ,‬לא גדולה‪ ,‬מכללה שמשתדלת‬
‫להעניק לסטודנטים אוירה של בית‪ ,‬מכללה שמעניקה מלגות ‪,‬מעונות לזוגות נישואים‪ ,‬יש כ‪322 -‬‬
‫זוגות נישואים‪ .‬במכללה יש הרבה חוגים ‪,‬חינוך‪ ,‬חינוך מיוחד‪ ,‬גולת הכותרת חוג חינוך גופני‪.‬‬
‫במדינת ישראל אין מכללה דתית לחינוך גופני והמכללה דתית היחידה בארץ שמלמדת הוראת‬
‫חינוך גופני ולכן החוג הזה הוא חוג מאד חשוב ‪,‬המכללה משקיעה הרבה גם מבחינת ציוד וגם‬
‫מרצים ולכן חשוב לנו הנושא חינוך גופני בחינוך הממלכתי דתי‪ .‬הכשרת מורים טובים קשורים‬
‫לממלכתי דתי וגם החינוך גופני חשוב‪.‬‬
‫משה‪-‬איפה הרב משתלב בלימוד במכללה‪ ,‬בהרצאות‪ ,‬בית המדרש?‬
‫הרב יצחק‪ -‬עיקר התפקיד שלי במכללה להיות דמות תורנית קשובה לצרכים של הסטודנטים‬
‫הדתיים‪ .‬וזה בא לידי ביטוי ביעוץ‪ ,‬שאלות אישיות והלכתיות וזה בא לידי ביטוי בפעילות תורנית‬
‫שאני מעביר במהלך כל השנה וזה בא לידי ביטוי גם בקורס שאני מעביר שנקרא‪ ":‬חינוך גופני על‬
‫פי מחשבת חז"ל" קורס סימסטריאלי‪ ,‬כל סטודנטית וסטודנט במכללה חייב לעבור אותו‪ .‬וכמובן‬
‫עוסקים בכל מיני סוגיות הלכתיות שצצות מהשטח בלימוד במכללה אני נותן להם פתרונות‪.‬‬
‫משה‪ -‬אתה בעצם האדם בעל הסמכות‪...‬‬
‫הרב יצחק‪ -‬הרב הסמכותי ההלכתי והרוחני במכללה וב"ה עובד ומצליח‪.‬‬
‫משה‪ -‬אוקי‪ ,‬מאחר ו הנושא העבודה‪" :‬הזיקה בין הספרות היהודית וחז"ל ‪ ,‬המשנה והתלמוד‬
‫בנושא פעילות גופנית ותזונה בציבור הדתי הלאומי" אני מבקש לשאול אותך הרב ‪,‬כיצד זה בא‬
‫לידי ביטוי בשיעורי הרב במכללה?‬
‫הרב יצחק‪ -‬שאלה מאד כללית‪ .‬כן‪ ,‬שאלה מאד כללית‪ .‬קודם כל נושא הראשון שאני עוסק בו זה‬
‫בריאות הגוף‪ .‬כיצד התורה חז"ל מתייחסים ואנו מוצאים בתורה מספר ציוויים שעוסקים גם‬
‫בבריאות בכלל וגם בבריאות הפרט "ושמרתם את נפשותיכם" היא ציווי המדבר על בריאות הגוף‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫הרבה הרבה מצוות עוסקות בחלקים כאלה בחיים של האדם שתפקידם שהאדם לא ינזק‪ .‬דוגמא‪:‬‬
‫האדם בונה בית יש לשים מעקה‪ ,‬למה? כדי שלא יפול‪.‬‬
‫התורה מדברת על תזונה שמאד חשוב‪ ,‬מזון שיהיה בריא לגוף האדם וכבר מוצאים בתלמוד‬
‫וברמב"ם הרבה הרבה עצות הדרכות מה לאכול כיצד לאכול וכיצד לדאוג לבריאות גופו של האדם‬
‫זה נושא ראשון שאני עוסק בו על מנת שהסטודנט יבין שבריאות הוא גם ערך דתי ולכן חז"ל‬
‫אומרים ‪" :‬המציל נפש אחד בישראל כאילו קיים עולם ומלואו"‪ .‬הצלת נפש לא רק כשהוא הולך‬
‫למות מצילים אותו‪ ,‬הצלת נפש פירושו להדריך את האדם כיצד לחיות בצורה נכונה וזה כבר דבר‬
‫ראשון שחשוב ביהדות‪ .‬נקודה שנייה שהאדם צריך להבין שהקב"ה ברא אותו מגוף ונפש‪ .‬גוף זה‬
‫פיזיולוגיה‪ ,‬האדם השלם זה אדם שכל איבריו שלו בגוף מתוקנים בלשון הרמב"ם ומתוקנים‬
‫פירושו למים‪ .‬זה אדם שצריך לדאוג לבריאות‪ ,‬היד הרגל שרירי הגוף‪ .‬צריך לדאוג לפעילות לב‬
‫נכונה‪ .‬איך האדם דואג לזה יש דרך אחת ויחידה על ידי פעילות גופנית‪ .‬פעילות גופנית גם‬
‫הרמב"ם כותב זה האדם שעוסק בפעילות‪ .‬המסר‪ ,‬מביא לבריאות‪.‬‬
‫הערך הראשון שאנו עוסקים בו הוא ערך של הבריאות ולכן אני חושב שזה מה שאני מעביר‬
‫לסטודנטים שחינוך גופני הוא אמצעי הטוב ביותר לבריאות האדם‪ .‬גם אדם שמשחק משחק‬
‫הערך הוא לא המשחק‪ ,‬אלא המשחק הוא אמצעי‪ .‬למשחק יש ערכים מוסריים גדולים מאד‬
‫שלאדם קל ללמוד דרך המשחק‪ ,‬יושר‪ ,‬נאמנות‪ ,‬טובת הכלל‪ ,‬יחסים בין שחקנים שונים באותה‬
‫קבוצה‪.‬‬
‫משה – אוקי‪ ,‬אנסה למקד את הנושא‪ ,‬מאחר ועבודת החקר מתמקדת בנושא התזונה והפעילות‬
‫גופנית‪ .‬בנושא התזונה‪ ,‬כמה הרב עם התלמידים נכנס לעומק בעניין הזה ‪,‬האם יש בה עניינים‬
‫מעבר ללימוד עצמו‪ .‬בהלכות דעות של הרמב"ם אחד הנקודות מאד חשובות הוא התזונה‪ .‬האם‬
‫יש עוד נקודות‪ .‬הרב מביא מקורות מימינו או אולי בתקופות אחרות או רק מתרכז בנושא‬
‫הרמב"ם?‬
‫הרב יצחק‪ -‬אין ספק שבתלמוד אנחנו מוצאים הרבה מקורות שאני עוסק בהם על אכילה נכונה‬
‫אני לא נכנס למרכיבי התזונה‪ .‬מרכיבי התזונה זה לא שיעור לתזונה‪ ,‬אני לא מכיר ‪ ,‬אני לא מבין‬
‫בזה לא למדתי ולא עוסק במרכיבים‪ .‬אני עוסק באכילה של דבר המועיל ולא לדבר הערב כלשון‬
‫הרמב"ם‪ ,‬האדם צריך לחשוב מה המאכלים שחשובים שהאדם שיאכל‪ ,‬דברים בריאותיים ‪,‬לא‬
‫יאכל כל היום שוקולדים זה מאד טעים לא ניתן לגוף את המזון המועיל ה‪ ...‬העיסוק בעיקר‬
‫בחשיבה‪ ,‬לא במרכיב עצמו אלא בהתייחסות ז"א בהתייחסות איך האדם היהודי צריך ללמוד את‬
‫האכילה‪ .‬הרמב"ם כותב למשל שהאדם שאוכל מעבר למה שהוא שבע הוא כאכילת בהמה‪.‬‬
‫משה – אכילה גסה?‬
‫הרב יצחק‪ -‬כן‪ .‬והוא קורא לזה אפילו כבהמה‪ ,‬למה זה? כי האדם אכל ושבע‪ ,‬זהו‪ ,‬זה הצורך‪,‬‬
‫בשביל מה הוא ממשיך לאכול? אין צורך‪ .‬זאת אומרת אנו רואים‪ ,‬האכילה הוא צורך חשוב מאד‬
‫לצרכים הפיזיולוגיים שיש לאדם‪ .‬היהדות רואה בזה צורך מאד חשוב ולא ערך‪ .‬כמעט הופך את‬
‫זה ‪,‬את הצורך ערך של סוג של עבודה זרה או מקדש את האכילה‪ .‬כאשר היהדות רואה באכילה‬
‫ערך‪ ,‬בשבת יש מצווה לאכילה‪ ,‬ט' תשרי ערב יום כיפורים מצוות אכילה פורים מצוות אכילה‪,‬‬
‫‪51‬‬
‫אפשר לקחת את האכילה ולמנפה למצווה‪ ,‬אין ספק מה המטרה ואני עוסק בזה‪ ,‬לא במרכיבי‬
‫המזון‪.‬‬
‫משה‪ :‬איך אתה מרגיש‪ ,‬כשהסטודנטים שומעים ממך את הדברים האלה? האם הסטודנטים‬
‫רואים עולם חדש משהו פתאום שנראה להם ‪ ,‬וואו‪ ,‬איפה היינו עד היום?‬
‫הרב יצחק‪ -‬הרבה סטודנטים חושבים שלהיות יהודי אידיאלי זה להיות סגפן‪ ,‬להיות אדם‬
‫שמתנזר במיוחד בענייני אכילה‪ .‬והפוך‪ ,‬מתפעלים‪ ,‬פתאום הם רואים שאכילה זה דבר חשוב אסור‬
‫לזלזל בזה‪ .‬אדרבה אם אדם לא אוכל הוא מזיק לגופו הוא עובר על איסור זה מביא להתפעלות‪.‬‬
‫ז"א‪ ,‬אני גם עוסק בהרבה פעמים במשמעות כאשר אני מדבר על חינוך גופני ‪ ...‬תפיסת עולם דתי‪,‬‬
‫אני מראה ש‪ ...‬למשל‪ :‬המעבר מגלות לארץ ישראל ‪,‬אחד מהדברים שציונות דתית או התעוררות‬
‫לאומית היא גם לפתח את הגוף‪ ,‬נורדאו קרא לזה "יהדות שרירים"‪ .‬כן רע מאד נכון‪ ,‬אנו רואים‬
‫בזה חלק מהגאולה של עם ישראל שהיו יהודים גלותיים‪ ,‬צנועים‪ ,‬רזים‪ ,‬סגפנים אלא אנחנו‬
‫אנשים בריאים‪ ,‬חסונים אך חשוב בריאות לצורך עבודת ה'‪ .‬הרמב"ם כותב בהרבה מקומות לא‬
‫רק הוא‪ ,‬חז"ל אומרים אדם אוכל ושותה כדי שגופו יהיה בריא ויוכל לעבוד את הקב"ה‪ .‬גם‬
‫לאכילה יש לה ערך מצווה‪ ,‬השאלה מה המטרה? אם למשל אדם אוכל ארוחת צהרים מה פירוש‬
‫להיות בריא? מה זה להיות בריא? לקיים מצוות ולעבוד את ה'‪ .‬אז‪ ,‬האכילה שהיא כביכול אמצעי‪,‬‬
‫הופך להיות מצווה בפני עצמה וזה ערך עצום‪ .‬זה ההתפעלות של הסטודנט‪ ,‬סטודנט לפעמים‬
‫חושב שיהודי‪ ,‬דברים שמופיעים בסיפורים‪ ,‬הסגפן שאוכל חתיכת פרוסה מסכנה בקושי רב‪ ,‬לא‬
‫זה לא האידיאל‪.‬‬
‫משה‪ -‬הרב דיבר על נושא חשוב מאד‪ ,‬הגוף‪ .‬אחד הדברים שהרב קוק אומר‪ ,‬הוא קורא לגוף "בשר‬
‫קודש"‪.‬‬
‫הרב יצחק‪ -‬המאמר של הרב קוק אנו לומדים אותו‪( .‬אתה לא למדת את זה אצלנו בתואר ראשון?‬
‫מי מלמד בתואר שני את נושא זה?‬
‫משה‪ -‬יש בתואר שני קורס בנושא ‪ :‬פעילות גופנית במקורות היהדות"‪.‬‬
‫הרב יצחק‪-‬מי מעביר את הקורס?‬
‫משה‪ -‬ד"ר כ"ץ מנחם‪.‬‬
‫הרב יצחק‪ :‬ה‪ ...‬טוב הלאה‪.‬‬
‫משה‪ -‬הרב ‪,‬לאחר שהרחבת בנושא התזונה אבקש מהרב להרחיב בנושא פעילות גופנית‪.‬‬
‫הרב יצחק‪ -‬פעילות גופנית אני מגדיר אותה "רפואה מונעת" זה ההגדרה‪ .‬הפירוש יש מושג שאדם‬
‫חולה ויש מושג שאדם עושה דברים כדי שלא להיות חולה‪ .‬כדי לא להיות חולה חייב לעשות‬
‫פעילות גופנית‪ .‬גוף הא דם בנוי בצורה כזאת שצריך פעילות‪ ,‬הפעילות באה לידי ביטוי גם בלמידה‬
‫באימוץ המוח וגם בפעילות של עשייה‪ .‬אנו רואים שהפעילות גופנית היא בעלת משמעות עד כדי‬
‫כך שחז"ל הרבה פעמים משבחים דמויות שונות שהיה להם כוח‪ .‬יעקב אבינו מגולל את האבן מעל‬
‫‪51‬‬
‫פי הבאר ביד אחד‪ .‬חז"ל משבחים את זה‪ ,‬מדוע? על כוח‪ .‬לא כוח למטרות שליליות אלא כוח‬
‫למטרות של בריאות‪ .‬אנחנו מוצאים הרבה פעמים שחז"ל מאד משבחים הליכה‪ .‬למשל‪ :‬הליכה‬
‫לדבר מצווה‪ .‬שכר פסיעות זו פעילות‪ .‬חז"ל מדברים על כך שאב חייב ללמד את בנו שחייה‪ .‬שחייה‬
‫לא במובן של שחייה שלא לטבוע בים אלא‪ ,‬שחייה לפעילות גופנית‪ .‬אנו מוצאים שפעילות גופנית‬
‫היא מרפאת עד כדי כך‪ ,‬שלפעמים פעילות גופנית נאסרה בשבת מכיוון שזה סוג של רפואה‪ .‬אנו‬
‫רואים בעצמינו את ההתייחסות שזה סוג של רפואה‪ ,‬חז"ל אוסרים על פעילות עם זיעה‪ .‬כי הזיעה‬
‫גוררת מצב בריאותי בעייתי ‪.‬הוצאת זיעה מוציאה מינרלים‪ .‬כל הדברים האלה אני מורה על פי‬
‫חז"ל‪ .‬לאורך כל הדורות הפעילות חשובה וחשוב לעשות זאת‪ ,‬שוב מתייחסים בעיקר בשביל הלב‬
‫פעילות לב ריאה‪ ,‬כן‪ ,‬שהמטרה שלאדם יהיה הבריאות כן ‪,‬המטרה היא שהאדם ילך‪ .‬נכון‬
‫שלפעמים אני מדבר על הנפש‪ ,‬כנדרש‪ ,‬אדם רגוע כשהגוף עובד‪ .‬כשהגוף לא עובד אדם מתנוון‬
‫ויוצר מציאות מאד מאד שלילית ‪.‬‬
‫משה‪ -‬איך הרב רואה את המכללה מאחר ויש מגוון של אוכלוסייה‪ .‬יש כאן אוכלוסייה דתית‬
‫ואוכלוסייה כללית‪ ,‬כיצד האוכלוסייה הלא הכללית מתייחסת לדברי חז"ל בנושא העבודה?‬
‫הרב יצחק‪ -‬תראה‪ ,‬כל דבר ערכי שהוא שכלי וקיומי‪ ,‬כל אדם מתחבר אליו אפילו אם הוא לא‬
‫דתי‪ ,‬במיוחד שהוא בא ממקום של בבות‪ .‬רוב הסטודנטים הם מהפריפריה רובם מסורתיים‪.‬‬
‫המסורת בלבם גם אם אינו ניכר כלפי חוץ אך זה בא מתוכם‪ .‬אין כאן איזה הברקה הם מתחברים‬
‫לזה‪ ,‬ב"ה‪ ,‬אני לא מפרגן לעצמי‪ ,‬המשובים דווקא בקורס זה הם מאד טובים‪ .‬הסטודנטים רוצים‬
‫שהקורס ימשך ולא יהיה סימסטריאלי‪.‬‬
‫משה‪ -‬אני רואה גם בתואר שני יש הרבה חברים שבאים מקבוצות שונות‪ ,‬כמו שאמרת‪ ,‬רובם‬
‫מסורתיים‪ ,‬אתה רואה בשיעור שהם שומעים את הדברים ומשתוממים‪ ,‬לא ידענו שכך כתוב‬
‫בתורה‪ ,‬כך אמרו חז"ל!? הרבה דברים שהיה נראה להם בתחילת הקורס שהמקור הוא חיצוני הם‬
‫מבינים שהם כתובים במקורות שלנו‪ .‬הרב‪ ,‬האם עולות שאלות הלכתיות של סטודנטים בנושא‬
‫תזונה ופעילות גופנית? האם באים אליך לשאול ולהתייעץ בנושאים אלו?‬
‫הרב יצחק‪ -‬שאלות הלכתיות בנושא פעילות קשורות לשבת‪ ,‬יש שאלות של צניעות יש שאלות‬
‫הלכתיות של הוראת החנ"ג של בנים ובנות‪ ,‬הלבוש מאד חשוב בפעילות גופנית‪ .‬דברנו על צניעות‪,‬‬
‫דברנו על סוג של פעילות גופנית שהיא מסוכנת‪ ,‬סכנת חיים אתגרי‪ ,‬האם לעשות סנפלינג? האם‬
‫לעשות פעילות גופנית‪ ,‬שיכולה חס ושלום ‪ ,‬לסכן חיים? מה הגבולות? זה גם שאלות שאני עוסק‬
‫בהן‪.‬‬
‫שאלות נוספות שאנו עוסקים בהן בתחום התזונה‪ .‬עניין אכילת מזון כשר למרות שאני בתיזה‬
‫שאכילת מזון כשר הוא לא בשביל הבריאות הגוף‪ ,‬זה לא המטרה אבל גם בזה אנו עוסקים‪.‬‬
‫בריאות סביב אכילה וגם פעילות גופנית לפני ואחרי אכילה ועוד‪.‬‬
‫משה‪ -‬עד כמה הסטודנטים מושפעים בעיסוק התורני בנושא בשגרה‪ .‬האם הם פעילים גם בשעות‬
‫הפנאי?‬
‫‪52‬‬
‫הרב יצחק‪ -‬אני לא יודע‪ .‬אני יודע שאנו משתדלים להעניק להם מוטיבציה סתם ללמוד תורה‪ .‬כפי‬
‫שאני אומר לסטודנטים כאשר אתה מורה לחנ"ג ‪,‬ואתה אומר להם חברה תשמעו עכשיו אנו‬
‫עושים פעילות גופנית ‪,‬קדימה‪ ,‬פעילות גופנית הזאת יש לה תפקיד‪ ,‬יש לה תפקיד היא באה לפתח‬
‫את הגוף את שרירי הגוף‪ ,‬עכשיו אנו הולכים לשחק משחק‪ ,‬כל התלמידים משחקים במשחק‪ .‬אם‬
‫המורה מטמיע ערכים סביב הפעילות ואת זה אני מחדיר כל הזמן ‪,‬זה שכרנו‪ .‬ז"א רק מספיק‬
‫שבשיעור חנ"ג המורה יחליט עכשיו עושים פעילות זאת או כזאת אני מעוניין שהוא ישחיל את‬
‫הערכים תוך כדי פעילות וזה מסר שאני משתדל לעשות כל הזמן‪ .‬תעבירו ערכים‪ ,‬מסרים‪ ,‬תחשבו‪,‬‬
‫תובנות למה אנחנו עוסקים בפעילות כדי שיוכלו לצאת עם נכס רוחני ולא רק נכס פיזי‪.‬‬
‫משה‪ -‬שאלתי‪ ,‬האם מתייעצים גם כשהסטודנטים מעבירים שיעורי חינוך גופני בבתי ספר?‬
‫הרב יצחק‪ -‬מתייעצים הרבה‪ ,‬אבל אני ‪ ...‬סטודנטית שצריכה להעביר שעור ספורט לבנים אז יש‬
‫שם גדרות‪ .‬משתדלים לעמוד בגדרות מה מותר לה ומה אסור לה וכו'‪ .‬הם שואלים הרבה פעמים‬
‫לתת להם טיפים הרבה מיני טיפים של כל מיני מסרים מה להעביר לתלמיד ‪ .‬האם זה הרבה‬
‫פעמים עובד או לא עובד‪ .‬זה קצת התייעצות ‪,‬לא רבה אבל קיימת‪.‬‬
‫משה‪ -‬כיצד הרב רואה את תלמידיו אחרי סיום הלימודים‪ ,‬האם ממשיכים במסר החינוכי שהם‬
‫קיבלו‪ ,‬חינוך שקיבלו פה בהרצאות הרב והרצאות של מרצים אחרים בנושא של פעילות גופנית?‬
‫הרב יצחק‪ -‬אין לי בדיקה‪ .‬קצת קשר שיש לי עם סטודנטים‪ ,‬שוב זה לא מחקרי‪ ,‬יש סטודנטים‬
‫שסיימו חינוך גופני ממשיכים לתואר ביהדות כזה או אחר וזה דבר שאני רואה מבורך כי השילוב‬
‫של תואר ביהדות ותואר בחינוך גופני הוא תואר שאני קורה לזה "האנרגיה"‪ .‬אני אומר להם כל‬
‫הזמן תדעו לכם‪ ,‬תלמידים מאד מחוברים למורים לחנ"ג‪ .‬מורה לחינוך גופני יש לו השפעה‬
‫משמעותית על התלמיד צריך לנצל כוח זה‪ .‬אחד מהדברים שאני מתרשם ואני שמח בזה שהרבה‬
‫פעמים סטודנטים שמסיימים ואפילו תוך כדי לימודים אני מוזמן לחתונה שלהם במיוחד הבנות‪.‬‬
‫אחרי החתונה הם מתייעצות איתי על עניינים הקשורים לבניית הבית‪ ,‬שולחים אלי שאלות ב‪-‬‬
‫‪ , SMS‬יש קשר זה לא גדול זה קיים בקבוצות קטנות אבל קיים‪ .‬יש לנו ב"ה גם זוגות נשואים‬
‫שלומדים חינוך גופני במכללה או שהאישה סטודנטית לחנ"ג והבעל אברך והם חיים בתוך‬
‫הקהילה בגבעת וושינגטון‪.‬‬
‫משה‪-‬איך הם רואים עצמם בקהילה?‬
‫הרב יצחק‪ -‬הם משתלבים וגם הקהילה מקרבת אותם‪ .‬ואפילו מנכ"ל המכללה יקי עושה להם‬
‫פעם בשנה שבת ‪ ,‬שבת של אירוח עם פעילות חבל על הזמן‪.‬‬
‫המשה‪ -‬הציבור הדתי הלאומי הנמצא בגבעה פעיל מבחינה גופנית?‬
‫הרב יצחק‪ -‬יש כאן מתקנים ‪,‬אתה רואה הרבה חברה רצים‪ ,‬הקהילה מאד פעילה‪ ,‬הבריכה פעילה‬
‫הרבה שוחים‪ ,‬יש כאן מגרשי כדור סל שפעילים ומגרשים אחרים‪ .‬זה מוטמע‪.‬‬
‫משה‪ -‬כל התושבים דתיים כלומר יש התעוררות ועצם העובדה שזה מכללה לחינוך גופני‪ ,‬זה עורר‬
‫שינוי גם בציבור הדתי מבחינת הפעילות הגופנית?‬
‫‪53‬‬
‫הרב יצחק‪ -‬אני חושב ב"ה‪ ,‬ששנים הרבות שהמכללה קיימת משנה לשנה אנחנו מוציאים יותר‬
‫ויותר מורים לחנ"ג מורים דתיים ערכיים‪ .‬יפה לראות פה סטודנטית עם כיסוי ראש מלא‪ ,‬דוסית‬
‫בכל הגדרה ‪,‬כן שהיא מורה לחנ"ג ‪,‬פעם זה היה כתם‪ ,‬היא מורה לחינוך גופני ובעלה אברך במרכז‬
‫הרב או בישיבות הכי רציניות בציונות הדתית‪ ,‬זה שינוי אדיר‪.‬‬
‫משה‪ -‬שינוי דרסטי?‬
‫הרב יצחק‪ -‬זה נעשה פה השינוי‪ ,‬אני חושב שזה ילך ויתעצם ואני חושב שבסופו של דבר זה ישפיע‬
‫על כל החינוך הדתי‪ .‬כי לצערי אני שומע‪ ,‬לא בדקתי ‪,‬חינוך גופני בממלכתי דתי ברמה יותר נמוכה‬
‫מאשר בחינוך ממלכתי בעיקר בגלל ההשקעה הנמוכה במתקנים ובשעות‪ ,‬ובמיוחד בתיכוניים‪,‬‬
‫איך אומרים אם אפשר לבטל שעור בואו נבטל קודם כל את החנ"ג‪ .‬כשאנו נחדיר יותר ויותר‬
‫מורים לחנ"ג מהסוג הזה ילך ויתעצם‪ .‬הישיבות והאולפנות יקימו יותר אולמות ספורט‪ ,‬הרבה‬
‫יותר מתקנים‪ ,‬ציוד‪ .‬נכון שיש חשש שאני מודה שמתחברים יותר‪ ,‬מהר מאד‪ ,‬לספורט‪...‬‬
‫לאליפויות‪...‬‬
‫המשה‪ -‬לספורט התחרותי‪.‬‬
‫הרב יצחק‪ -‬כן‪ ,‬הספורט בתחרותי‪ .‬ופה צריך לעשות את האיזון בפיתוח גופני עצמי לצורך בריאות‬
‫לבין האלילות הזאת של שחקני הספורט‪.‬‬
‫המשה‪ -‬מרגיש את ?‬
‫הרב יצחק‪ -‬זה חודר לאט לאט‪.‬‬
‫המשה‪ -‬יותר הולכים לספורט התחרותי ופחות לעממי‪.‬‬
‫הרב יצחק‪ -‬כן כן‪ ,‬כשנכנסים לתחום הספורט זה לא פשוט‪.‬‬
‫המשה‪ -‬אוקי‪ ,‬תודה רבה לרב על הכל‪.‬‬
‫הרב יצחק‪ -‬תצליח‪ ,‬מקווה שעניתי לך על השאלות‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫טבלת התמות וניתוח הראיונות עם הרב זאב והרב יצחק‬
‫הרב זאב‪ :‬ר"ם במכינת קדם צבאית " אלישע" ליד הישוב נווה צוף‪ -‬חלמיש בחבל ארץ בנימין‪..‬‬
‫הרב יצחק ‪ :‬רב המכללה לחינוך "גבעת וושינגטון" ור"מ בישיבה "כרם ביבנה"‪.‬‬
‫טבלת סיכום למחקר האיכותני‬
‫תמה‬
‫הרב זאב‬
‫הרב יצחק‬
‫ניתוח‬
‫(קטגוריה)‬
‫סיפור אישי‬
‫נולד וגדל ברעננה‪ .‬בוגר‬
‫למד בישיבה תיכונית‪,‬‬
‫שני המרואיינים עברו מסלול‬
‫ישיבה תיכונית ברעננה‪.‬‬
‫ובישיבה גבוהה "כרם‬
‫לימודים דומה מבחינה‬
‫למד בישיבה גבוהה‬
‫ביבנה"‪ .‬שירת בצבא בחיל‬
‫חינוכית ‪ ,‬למדו במוסדות‬
‫"שבי חברון"‪ .‬התגייס‬
‫שריון כטנקיסט‪ ,‬לאחר‬
‫החינוך הדתי הלאומי‪.‬‬
‫לצבא ושרת בסיירת‬
‫השרות הצבאי למד במכון‬
‫גולני כחייל וקצין‪.‬‬
‫למורים "מורשת יעקב"‬
‫לאחר שרות הצבאי‬
‫וסיים סמיכה לרבנות‬
‫התחתן ולמד עוד ‪9‬‬
‫ולדיינות‪.‬‬
‫שנים בישיבה "שבי‬
‫ישיבה תיכונית‪ ,‬ישיבה גבוהה‬
‫‪,‬שרות צבאי חזרה לספסל‬
‫לימודים בישיבה והסמכה‬
‫לרבנות‪.‬‬
‫חברון"‪ .‬עבד לפרנסתו‬
‫כר"מ בישיבה תיכונית‬
‫והיום ר"מ במכינה‬
‫הקדם צבאית " אלישע‬
‫"‪.‬‬
‫האוכלוסייה‬
‫למכינה מגיעים‪,‬‬
‫הסטודנטים למכללה‬
‫התלמידים במכינה מגיעים‬
‫שהרבנים‬
‫תלמידים מישיבות‬
‫מגיעים מהפריפריה‪:‬‬
‫מכל הארץ‪ .‬בוגרי תיכוניים‬
‫מחנכים‬
‫תיכוניות ומתיכוניים‬
‫אשדוד‪ ,‬אשקלון‪,‬‬
‫דתיים ויישבתים‪.‬‬
‫דתיים‪ .‬והם גם מגיעים‬
‫מהמושבים באזור ומכל‬
‫מאילת ועד רמת הגולן‪.‬‬
‫הארץ‪.‬‬
‫הסטודנטים\יות במכללה‬
‫לאחר שרות צבאי ושרות‬
‫לאומי‪ .‬בנים ובנות מכל הארץ‬
‫בעיקר ממרכז והדרום‪.‬‬
‫התלמידים‬
‫מתגייסים לצבא ‪ ,‬כל‬
‫חלק מהבוגרים שמסיימים‬
‫שתי האוכלוסיות נמצאות‬
‫לאחר‬
‫אחד לפי היכולות‬
‫כמורים לחינוך גופני‬
‫במסגרות של המשך עשייה‬
‫הלימודים‬
‫הגופניות והכישרון שלו‪.‬‬
‫נקלטים במערכת החינוך‪.‬‬
‫גופני‪-‬פיזי ושמירה על אורח‬
‫משרתים ביחידות‬
‫חלקם ממשיכים לתואר‬
‫חיים פעיל ובריא‪ .‬תלמידי‬
‫קרביות מובחרות‬
‫ביהדות כזה או אחר וזה‬
‫המכינה ממשיכים בפעילות‬
‫ותומכי לחימה‪ .‬יש‬
‫דבר שאני רואה צעד מבורך‬
‫גופנית במסגרת הצבאית‪.‬‬
‫תלמידים שהם גם‬
‫כי השילוב של תואר ביהדות‬
‫בנושא התזונה‪ ,‬סביר להניח‪,‬‬
‫מתנדבים לצבא עקב‬
‫ותואר בחינוך גופני הוא‬
‫שלא תהיה הקפדה יתירה על‬
‫בעיות רפואיות‪.‬‬
‫תואר שאני קורה לזה‬
‫תזונה בריאה‪.‬‬
‫"האנרגיה"‪.‬‬
‫תלמידי מכללה ממשיכים‬
‫בפעילות גופנית תוך כדי‬
‫‪55‬‬
‫לימודם וגם מרחיבים את‬
‫ידיעתם בנושא פעילות גופנית‬
‫ותזונה ‪ .‬יש סבירות גבוהה‬
‫שישמרו על אורח חיים פעיל‬
‫ובריא בעתיד‪.‬‬
‫ביטוי מעשי‬
‫הרב זאב‪" :‬יש שיחות‬
‫הרב יצחק‪ " :‬הרבה‬
‫במכינה‪ -‬אין ביטוי מעשי‪ .‬יש‬
‫של התזונה‬
‫על תזונה בריאה‪,‬‬
‫סטודנטים חושבים שלהיות‬
‫שיחות אך אין מדיניות כוללת‬
‫בחיי היום‬
‫מדברים על כל מה שיש‬
‫יהודי אידיאלי זה להיות‬
‫של המוסד‪ .‬אין הוראות‬
‫אצל‬
‫היום‪ .‬כל צבעי המאכל‬
‫סגפן‪ ,‬להיות אדם שמתנזר‬
‫ספציפיות למבשלים במטבח‬
‫התלמידים‬
‫וכל ה – "‪ ."E‬יש שיח‬
‫במיוחד בענייני אכילה‪.‬‬
‫בנושא התזונה‪.‬‬
‫סביב זה‪ ,‬סביב כשרות‪.‬‬
‫והפוך‪ ,‬מתפעלים‪ ,‬פתאום‬
‫במכינה משתדלים לתת‬
‫הם רואים שאכילה זה דבר‬
‫מכללה‪ -‬יש מודעות גבוהה‬
‫לתלמידים מה שהגוף‬
‫חשוב‪ ,‬אסור לזלזל בזה‪.‬‬
‫בהיבט התיאורטי במהלך‬
‫צורך‪ .‬אך לא לומדים‬
‫אדרבה אם אדם לא אוכל‬
‫הלימודים‪ .‬מעשית לא ניתן‬
‫כמשנה סדורה‪.‬‬
‫הוא מזיק לגופו הוא עובר‬
‫לבדיקה במחקר זה‪ ,‬אין מטבח‬
‫על איסור"‪ " .‬היהדות רואה‬
‫משותף‪ .‬יש סבירות גבוהה‬
‫בזה צורך מאד חשוב‪ ,‬ולא‬
‫שמיישמים את מה שלומדים‪.‬‬
‫ערך‪ ,‬אכילה נכונה"‬
‫מה‬
‫מקרא‪ ,‬משנה‪ ,‬תלמוד‪,‬‬
‫מקרא ‪,‬המשנה ‪,‬התלמוד‬
‫שתי המוסדות לומדים את‬
‫המקורות‬
‫רמב"ם‬
‫ברמב"ם‪ .‬כל הסטודנטים‬
‫מורשת הפעילות הגופנית‬
‫בנושא‬
‫(בנים ובנות) עוברים קורס‬
‫ממקורות היהדות ‪.‬‬
‫פעילות‬
‫‪ ":‬חינוך גופני על פי מחשבת‬
‫הסטודנטים מהמכללה ודאי‬
‫גופנית ?‬
‫חז"ל" קורס סימסטריאלי‪.‬‬
‫מרחיבים את ידיעותיהם גם‬
‫ממקורות כללים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫הרצאות מקצועיות‪ ,‬קריאת‬
‫מחקרים ‪ ,‬מעבדה ועו'‬
‫מה‬
‫רמב"ם‪ -‬עוסקים מעט‬
‫המקורות‬
‫מאד יחסית‪.‬‬
‫תלמוד‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬חז"ל‬
‫במכינה הידע בנושא התזונה‬
‫היא מידע כללי ומשיחות בלתי‬
‫בנושא‬
‫יש קורסים שונים העוסקים‬
‫תזונה?‬
‫בנושא התזונה בהיבטים‬
‫שונים של בריאות‪.‬‬
‫פורמליות‪.‬‬
‫במכללה המשנה סדורה‬
‫והלימוד נעשה ממקורות‬
‫שונים‪ .‬במכללה רואים את‬
‫הדברים בנושא תזונה‪":‬‬
‫המציל נפש אחת בישראל‬
‫כאילו הציל עולם ומלואו"‪.‬‬
‫סוגי‬
‫כושר גופני צבאי‪ ,‬ריצות‬
‫משחקי כדור‪ ,‬שחיה‪ ,‬ריצה‪,‬‬
‫אפשר לאמר‪ ,‬שהאוכלוסייה‬
‫הפעילות‬
‫למרחקים‪ ,‬שונים‪,‬‬
‫ספורט תחרותי‬
‫הצעירה בשתי המוסדות‬
‫הגופנית‬
‫שהתלמידים‬
‫פעילים‪.‬‬
‫שחייה‪.‬‬
‫מגלים ענין בפעילות גופנית‬
‫ומבצעים זאת הלכה למעשה‪.‬‬
‫מה יגיד העתיד? לא ניתן‬
‫להסיק ממחקר זה‪ .‬יש סבירות‬
‫‪56‬‬
‫גבוהה שחלק נכבד מהם‬
‫ימשיכו בפעילות גופנית גם‬
‫בשנים הבאות‪.‬‬
‫היחס‬
‫יש השתתפות אישית‪,‬‬
‫יותר ויותר פעילים גם‬
‫בשתי המוסדות אין ענין לעודד‬
‫לתחרויות‬
‫אין עידוד כללי‪.‬‬
‫בספורט התחרותי‪.‬‬
‫תחרותיות אלא עצם עשייה‬
‫ארגון מרוץ של המכינה‬
‫הרב לא רואה את התופעה‬
‫לשמור על רמת פעילות ברמה‬
‫לזכר בוגרים‪.‬‬
‫בעין טובה‪.‬‬
‫רצויה בהתאם למטרות‬
‫‪.3‬צניעות‪ ,‬כשרות‪.‬‬
‫‪.3‬צניעות‪ ,‬לימוד חנ"ג‬
‫עולות שאלות ערכיות‪ ,‬שאלות‬
‫בכיתה מעורבת‪.‬‬
‫מיוחדות למגזר הדתי הלאומי‬
‫של פעילות גופנית מתוך רצון‬
‫בספורט‬
‫המוסד‪.‬‬
‫שאלות‬
‫הלכתיות‬
‫בפעילות‬
‫גופנית‬
‫ותזונה‪.‬‬
‫‪.0‬פעילות לפני או אחרי‬
‫המנסים להביא את הפעילות‬
‫תפילת שחרית?‬
‫‪.0‬הסכנה בספורט אתגרי‪.‬‬
‫‪.1‬כיצד להתמודד עם‬
‫‪.1‬אכילה לפני פעילות ואחרי‬
‫הפקודה! פעילות‬
‫פעילות‪ .‬כשרות‪ ,‬פעילות‬
‫קודמת לתפילה בשרות‬
‫גופנית בשבת‪.‬‬
‫למגוון רחב של הציבור‪.‬‬
‫אכילה בריאה ונכונה לפי רוח‬
‫הזמן עם מבט לדברי חז"ל‪.‬‬
‫הצבאי?‬
‫פעילות‬
‫יש אוירה ספורטיבית‪,‬‬
‫פעילים מאד‪ ,‬ריצה‪ ,‬שחיה‪,‬‬
‫בשתי האוכלוסיות פעילות‬
‫גופנית‬
‫"התמדה והתניה של‬
‫משחק כדור סל‪ .‬אכילה‬
‫מבחינה גופנית‪ .‬ישנה חדוות‬
‫בשעות‬
‫הרגלי חינוך גופני"‪.‬‬
‫נכונה ולא גסה‪.‬‬
‫עשייה ופעילות‪ .‬מודעות גבוהה‬
‫מזון בריא‪ ,‬חשיבה על‬
‫"הקהילה מאד פעילה‪,‬‬
‫תפריט בריא בחדר‬
‫הבריכה פעילה הרבה‬
‫האוכל ע"י שיחות‬
‫שוחים‪ ,‬יש כאן מגרשי כדור‬
‫הפנאי ואורח‬
‫חיים בריא‪.‬‬
‫"יש מרתון וצניעות‪.‬‬
‫של חשיבות פעילות גופנית‬
‫מסיבות שונות‪:‬‬
‫‪.3‬‬
‫סל שפעילים ומגרשים‬
‫הבנה של מקורות‬
‫אחרים‪ .‬זה מוטמע"‪.‬‬
‫היהדות והציווי‬
‫אנחנו לא מקדשים את‬
‫"ושמרתם את‬
‫המרתון‪ .‬אנחנו רואים‬
‫נפשותיכם"‪.‬‬
‫בזה אמצעי שיכול‬
‫לדרבן"‪.‬‬
‫פעילות לשמה מתוך‬
‫‪.0‬‬
‫הבנת חשיבות פעילות‬
‫גופנית ותזונה על‬
‫בריאות האדם‬
‫ותפקודו‪.‬‬
‫דיון‬
‫‪. 3‬שני הרבנים למדו ומלמדים במוסדות הקשורים לזרם הציבור הדתי הלאומי‪ .‬הם עובדים עם‬
‫ציבור דתי לאומי צעיר ‪.‬‬
‫‪ . 0‬התלמידים במכינה מגיעים לאחר סיום לימודיהם בבתי ספר בזרם ממלכתי דתי ‪ ,‬מתוך רצון‬
‫להתחזק בלימודי קודש וחיזוק הכושר הגופני כדי לשרת את המדינה כחיילים ביחידות הכי‬
‫קרביות בצה"ל‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫הסטודנטים במכללה רובם בוגרי צבא ומכינות קדם צבאיות או ישיבות הסדר‪ .‬באים למכללה‬
‫לקבלת הסמכה להוראה החינוך גופני ותואר ראשון בחינוך‪.‬‬
‫‪.1‬שתי האוכלוסיות עוסקות בפעילות גופנית באופן קבוע כל אחד לקראת המטרה כפי שנאמר‬
‫לעיל‪.‬‬
‫‪ .5‬תוכנית הלימודים בנושא הפעילות גופנית מתבססת על מקורות היהדות‪ ,‬בעיקר‪ :‬המשנה‬
‫התלמוד ‪,‬הרמב"ם והרב קוק‪ .‬במכללה במסגרת הלימודים להכשרת מורים לחנ"ג הסטודנטים‬
‫לומדים גם ממקורות כלליים‪ ,‬דהיינו‪ :‬הרצאות‪ ,‬מחקרים‪ ,‬מעבדות ועו'‪.‬‬
‫‪.4‬בנושא תזונה בריאה ‪ ,‬הדברים שונים‪ .‬במכינה אין לימוד שיטתי לא מהמקורות ולא כל דרך‬
‫אחרת‪ .‬מדי פעם הנושא עולה בשיחות לא פורמליות‪ .‬הרמי"ם במכינה אינם מלמדים את הנושא‬
‫כחלק מהלימוד השבועי‪.‬‬
‫פעילות גופנית ותזונה נכונה לפי המקורות לכל תלמידי המכללה‪ .‬בתוכנית הלימודים יש קורסים‬
‫שונים העוסקים בנושאים התזונה מהיבטים שונים‪.‬‬
‫‪ .6‬אין רצון מצד הרבנים להפוך את הפעילות גופנית לפעילות תחרותית אלא למען חיזוק גופו‬
‫ושמירת הנפש של האדם לעבודת ה'‪ .‬דהיינו‪ ,‬לימוד תורה ועבודה למען העם והארץ‪.‬‬
‫‪ .9‬יש פעילות גופנית ענפה בשעות הפנאי בשני המוסדות‪ ,‬מספר העוסקים גדול ובענפים שונים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬משחקי כדור‪ ,‬הליכה‪ ,‬ריצה‪ ,‬שחיה ועוד‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות המחקר‬
‫מקורות היהדות מקדמא דנא ‪ ,‬ראו חשיבות רבה בחיזוק גופו ושמירתו של האדם‪ .‬התנ"ך וחז"ל‬
‫ראו בגוף האדם ערך חשוב‪ .‬האדם הוא נברא על ידי הקדוש ברוך‪ ,‬לכן כל אחד מצווה לשמור על‬
‫גופו כמו שנאמר‪" :‬ושמרתם מאד לנפשותיכם" הפסוק מתייחס לכל אחד בישראל בנים ובנות‪.‬‬
‫השמירה על הגוף צריכה להיות בשילוב פעילות גופנית ותזונה נכונה‪ .‬שני הרבנים מדגישים את‬
‫הנושא לאורך כל הדרך‪ .‬כל רב בדרכו המיוחדת מנסה לחנך את תלמידיו לשמור על בריאותם‪.‬‬
‫הרב זאב מדגיש את הצד הפיזי ופחות את צד התזונתי‪ .‬הסיבה העיקרית היא המסגרת המיוחדת‬
‫של המכינה שהתלמידים באים ללמוד תורה ולחזק את הצד הגופני למשימות הצבאיות שמחכה‬
‫לאחר סיום המכינה‪ .‬לכן הדגש יותר על פעילות גופנית וכושר גופני והכנה נאותה למשימות‬
‫הצבאיות‪ .‬לכן נושא התזונה לא נלמד במסגרת הלימוד הפורמאלי אלא בשיחות אקטואליה על‬
‫הספסל בשבילים ובחדר אוכל בזמן הארוחות‪.‬‬
‫במכללה הדגש נעשה בשני הנושאים‪ .‬בצד הגופני ‪,‬הסטודנטים להוראה עושים זאת הלכה למעשה‬
‫במסגרת השיעורים יחד עם לימוד הידע והפדגוגיה ובשעות הפנאי להנאה והעלאת הכושר הגופני‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בתחום התזונה‪ ,‬הלימוד הוא תיאורטי עם הדגשים ממקורות היהדות בעיקר‬
‫מהמשנה והתלמוד והרמב"ם וכן בקורסים השונים שלומדים על מחקרים וידע של מדענים‬
‫העוסקים בנושא התזונה‪ .‬לא ניתן לדעת מהמחקר כיצד נוהגים הסטודנטים בהיבט התזונתי‪ ,‬אך‬
‫‪58‬‬
‫ניתן להניח‪ ,‬שלמידה וידיעה ברורה מה הוא אוכל בריא ‪ ,‬תהיה לכך השלכה על בחירת המזון‬
‫שיאכלו‪ .‬מהמחקר האיכותני זה ניתן להסיק שהרבנים השותפים למחקר רואים בעין אחת עם‬
‫המקורות היהדות את חשיבות פעילות הגופנית כדי לחזק ולשמור על גופו של האדם כדי שיוכל‬
‫לעבוד את בוראו בדרך הנכונה והטובה ביותר‪ .‬המקורות מציינים דרכים רבות לפעילות גופנית‪:‬‬
‫ריצה‪ ,‬הליכה‪ ,‬שחיה‪ ,‬האבקות‪ ,‬משחקי כדור ועוד‪ .‬מקורות יהדות לא רואים בפעילות גופנית‬
‫"ביטול זמן" של לימוד תורה‪ ,‬אלא ההיפך הוא הנכון‪ ,‬האדם מצווה לחזק את גופו להפעילו למען‬
‫הבריאות ובכך יוכל ללמוד תורה טוב יותר‪.‬‬
‫הרבנים מעודדים את תלמידיהם להיות פעילים בפעילות גופנית אך הם מתנים זאת בעשייה למען‬
‫הגוף עד גבולות שכל אדם יכול לעשות לפי יכולתו‪ .‬הרבנים מתנגדים לפעילות תחרותית שאינו‬
‫עונה על צורך גוף האדם‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬לא ספורט תחרותי‪ .‬האוכלוסייה הדתי הלאומי בשתי‬
‫המוסדות הינם פעילים גופנית ומקיימים אורח חיים פעיל‪ .‬כבחורים צעירים חלקם עסקו בוודאי‬
‫בעבר בפעילות גופנית אך כניסתם למסגרת הדורשת יכולת גופנית וגם לומדים את חשיבותה של‬
‫הפעילות הגופנית יש לכך השלכות מעשיות‪ .‬לגבי תזונה בריאה היחס יכול להיות שונה‪ .‬תלמידי‬
‫המכינה אינם מודעים מספיק אלא אם יש להם ידיעה קודמת לכן סביר להניח שהם פחות יקפידו‬
‫על מזון בריא‪ ,‬ולמעשה האוכל המוגש בחדר האוכל של המכינה‪ ,‬אין הקפדה יתירה על תזונה‬
‫בריאה‪ .‬הסטודנטים שכן מקבלים הכוונה על חשיבות אכילת מזון בריא הן מהרב בקורס על‬
‫תזונה נכונה במקורות היהדות והן בשיעורים הכללים בוודאי יותר מודעים לנושא ויאכלו תזונה‬
‫בריאה‪.‬‬
‫המסקנה חשובה שאני מצאתי בעקבות המחקר היא‪ :‬לפני המחקר השערתי הייתה שאין קשר בין‬
‫ידיעת המקורות היהודיים בנושא פעילות גופנית ותזונה לבין אורח חיים פעיל ובריא‪ ,‬אך אחרי‬
‫המחקר לאחר ששמעתי את דברי הרבנים מהמקורות היהודיים ואת יכולת ההנהגה והשכנוע‬
‫הפנימי ואורח החיים שלהם ואם נוסיף את כל הידע והמחקר שיש היום‪ ,‬לדעתי ניתן לשנות‬
‫בצורה משמעותית את אורח החיים של הציבור הדתי הלאומי וניתן לעשות זאת בהסברה ומתן‬
‫תנאים פיזיים נאותים‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‬
‫‪.3‬המחקר נעשה בהקשר לאוכלוסייה צעירה שפעילות גופנית היא חלק מאורח חיים‪ .‬לכן לא ניתן‬
‫להשליך את המסקנות לשאר הגילים‪.‬‬
‫‪ .0‬המוסדות במחקר מלכתחילה מיועדות לאוכלוסייה פעילה מאחר ופעילות גופנית היא חלק‬
‫מהכשרתם‪ ,‬לכן לא ניתן לעשות הכללה על שאר סוגי האוכלוסיות‪.‬‬
‫‪.1‬הרבנים שרואיינו במחקר הם עובדי המוסדות לכן יש להם מחויבות למוסד ולתלמידים‬
‫הלומדים בהם ובודאי השפעתם רבה על התלמידים‪.‬‬
‫‪ .5‬נושא התזונה יותר קל ללמד ולשכנע אוכלוסייה צעירה על חשיבותה‪ .‬נושא התזונה הוא חלק‬
‫מהלימוד ואורח חיים בעיקר אצל תלמידי המכללה לכן אי אפשר הכללה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫סיכום‬
‫פעילות גופנית‪ ,‬חיזוק הגוף ותזונה בריאה הם דברים חשובים ביהדות‪ .‬מקורות היהודים‬
‫וחז"ל עוסקים בנושאים האלה ורואים בחיוב מבחינה פרקטית והן מבחינה בריאותית כאמצעי‬
‫למניעת מחלות שונות ותפקוד טוב של הגוף והנפש של האדם על מנת שיוכל להתרכז בעבודת‬
‫בורא העולם‪.‬‬
‫במקרא הפעילות הגופנית הייתה חלק מעבודת כפיים היום יומי‪ ,‬כגון‪ :‬עבודה בחקלאות‪,‬‬
‫פעילות צבאית ‪ ,‬מחול שהיה חלק מהווית החיים‪ .‬במקרא יש דמויות שהיו להערצה כמו‪ :‬יעקב‬
‫אבינו‪ ,‬שמשון‪ ,‬דוד ועוד‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬כי החיים עצמם דרשו מהאדם להיות חזק כדי שיוכל לשרוד‪.‬‬
‫בעולם המקראי לא סגדו לכוח הגופני ולא ראו בטיפוח הגוף חלק מהשקפת עולם סדורה או יעד‬
‫אסתטי‪ .‬גוף חזק היה אמצעי ואדם חזק ובעל מיומנות גופנית זכה להערכה‪ .‬במקרא אנו מוצאים‬
‫ביטוים שונים לפעילות גופנית‪ :‬חול \ מחול‪ ,‬רקד\ריקוד‪ ,‬שחק‪-‬צחק \ משחקים‪ ,‬פזז‪ ,‬כרכר‪ ,‬דלג‪,‬‬
‫קפץ‪ ,‬פוסח‪ .‬ענפי הפעילות כוללים‪ :‬ריצה‪ ,‬שחיה‪ ,‬האבקות‪ ,‬מחול‪ ,‬פיתוח גוף‪.‬‬
‫בתקופת המשנה והתלמוד המהפכה החלה עם כניסת התרבות ההלניסטית הרומאית‪.‬‬
‫הורדוס היה הראשון שהכניס את התרבות ההלניסטית‪ .‬הוא עצמו היה בצעירותו בעל כושר גופני‬
‫מצוין‪ ,‬גם משפחתו הייתה קרובה לחוגים האתלטיים‪ .‬תרומותו של הורדוס לספורט היתה רחבה‬
‫ביותר‪ ,‬הוא בנה אולמות ואצטדיונים ומתקנים‪.‬‬
‫לדעת החוקר שורק‪ ,‬נראה כי החכמים לא ראו סתירה בין שלמות וגדלות רוחנית ובין כוח‬
‫פיסי‪ .‬להפך‪ :‬חכמים ראו בשלמות הפיסית של הגוף‪-‬בכוח‪ ,‬דבר שיש להשתבח בו‪ ,‬כמובן כל עוד‬
‫שאין הדבר כרוך בפול חן של עבודה זרה‪ .‬בתקופה זאת אנו קוראים על חכמי ישראל שעסקו‬
‫בפעילות גופנית כגון‪ :‬הלל הזקן שעליו נאמר‪" :‬הלל הזקן בשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך‬
‫והולך‪ ."...‬בתקופה זאת עסקו בפעילות בענפים‪ :‬שחיה‪ ,‬האבקות‪ ,‬ריצה‪ ,‬הליכה‪ ,‬רכיבה‪ ,‬האבקות‪,‬‬
‫מחול‪ .‬בנושא של פעילות גופנית ותזונה חכמי המשנה והתלמוד גם נותנים הכוונה ליהודי כיצד‬
‫לעשות זאת‪ ,‬כגון‪ :‬תנו רבנן ‪" :‬הרוצה ליכנס לסעודת קבע‪ -‬מהלך עשרה פעמים ארבע אמות‪ ,‬או‬
‫ארבע פעמים עשר אמות ויפנה‪ ,‬ואחר כך נכנס (ברכות כג‪ ,‬ע"ב‪ .‬שבת‪ ,‬פב ‪ ,‬ע"א)‪ .‬ההתייחסות כאן‬
‫לפעילות גופנית לפני האכילה אך עצם העובדה שדנים על כך‪ ,‬כנראה‪ ,‬היה נהוג לבצע פעילות‬
‫הליכה לפני האכילה‪.‬‬
‫בנושא התזונה חכמי המשנה והתלמוד נותנים הנהגות בריאות‪ ,‬הם ידעו להבחין בין סוגי‬
‫המאכלים כגון‪ :‬ירקות‪ ,‬תבלינים‪ ,‬דגים‪ ,‬בשר‪ .‬אילו טובים למאכל אדם ‪ ,‬כמויות האכילה‪ ,‬ומה‬
‫הנזק הרפואי ובריאותי של כל דבר לדוגמא‪ :‬והתניא ‪,‬עשרה דברים מביאין את האדם לידי‬
‫תחתוניות (טחורים) האוכל עלי קנים (סוגי קנים‪ :‬קנה האבקה‪ ,‬קנים מצויים)‪ ,‬ועלי גפנים‪ ,‬ולובבי‬
‫גפנים‪ ,‬ומוריגי בהמה ( החך והלשון)‪ ,‬ושדרו של דג‪ ,‬ודג מליח שאינו מבושל כל צרכו‪ ,‬והשותה‬
‫שמרי יין‪ ,‬והמקנח בסיד ובחרסית‪ ,‬והמקנח בצרור שקינח בו חבירו‪ ,‬ויש אומרים‪ :‬אף התולה את‬
‫עצמו בבית הכיסא יותר מדאי (ברכות נה‪ ,‬ע"א)‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫בתקופת המשנה והתלמוד היו הירקות בצל ושום מאכלים עממיים חשובים ששימשו‬
‫לבישול או כמתאבנים זולים‪ .‬מאזכורים ספרותיים שבתקופה זו עולה‪ ,‬שהם נחשבו למאכלים‬
‫מ בריאים ומחסנים את הגוף (פסחים‪ ,‬קיד‪ ,‬ע"א)‪ ,‬על אף שעלי הבצל הירוקים נחשבים למזיקים‬
‫(בבלי עירובין‪ ,‬לט‪ ,‬ע"א)‪ .‬כמו כן‪ ,‬חז"ל רואים חשיבות לחסה‪ ,‬לכרוב ולחציל‪ .‬מיני הדגן השונים‬
‫עשירים לא רק בפחמימות‪ ,‬אלא גם בחלבונים (‪ 32-31‬אחוז)‪,‬אם כי החלבון בדגנים איננו שלם‬
‫וצריך למלא את חסרונו ממקורות אחרים‪ ,‬בעיקר בחלבון הבא מן החי‪ .‬הספרות התלמודית‬
‫מכירה חמישה סוגי דגנים חורפיים ‪ :‬חיטה ‪,‬שעורה‪ ,‬כוסמת ‪,‬שיבולת שועל ושיפון‪.‬‬
‫מהעבודה ניתן להסיק שרק בודדים מחכמי ישראל התייחסו לפעילות גופנית עצמה‪.‬‬
‫לעיתים הנושא עלה כאשר באו לרב או חכם בשאלה הקשורה לפעילות גופנית בשבת או בחג‪.‬‬
‫היהודים עסקו בפעילות גופנית כמעט בכל התקופות שכלל משחקי ספורט המוכרים לנו היום‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬הבולט והחשוב שהתייחס לפעילות גופנית עצמה הוא הרמב"ם‪ .‬כפי שניתן‬
‫לראות מהעבודה‪ .‬הרמב"ם מתייחס בשלושה התחומים‪ ,‬הפילוסופי ההלכתי והרפואי‪.‬הרמב"ם‬
‫רואה בבריאות צורך קיומי והוא תכלית הצרכים הביולוגיים‪ .‬פעילות גופנית היא אמצעי לשמירת‬
‫הבריאות לכן היא נחוצה מאד‪ .‬הוא פוסק שתכלית האדם היא ההכרה האלוקית‪ ,‬סגולות האדם‪,‬‬
‫צרכיו ופעולותיו מגוייסים להשגת התכלית‪ .‬הרמב"ם מנחה את האדם להתנהגות הראוייה‪ ,‬הוא‬
‫מדבר על איזון בתזונה‪ ,‬איזון בפעילות גופנית‪ ,‬זמני פעילות‪ ,‬סוגי פעילות‪ ,‬כאן הוא מדגיש על‬
‫נחיצות פעילות שהיא אמצעי לחיזוק הגוף ותורמת במובן החיובי לפעילותם התקינה של‬
‫האיברים‪.‬‬
‫הרמב"ם מנחה את האדם להתנהגות הראויה‪ .‬להלן מבחר מחיבוריו בהלכה וברפואה המייצגים‬
‫את דעתו בנושא התזונה‪:‬‬
‫‪".3‬ישים את ליבו שיאכל וישתה כדי להברות את גופו ואבריו בלבד"‪ -‬אדם צריך לאכול את‬
‫הכמות הרצויה ולא מעבר ‪.‬‬
‫‪".0‬לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב"‪ -‬אדם יאכל רק כאשר יש צורך‪ ,‬לדעת הרמב"ם האדם צריך‬
‫להסתפק בשתי ארוחות ביום‪.‬‬
‫‪".1‬לא יאכל אלא אחר הרעב הצודק‪ ...‬ולא ישתה האדם מים‪ ,‬כי אם המצא הצודק ‪ .‬לגבי השתייה‬
‫‪,‬המדע היום לא מסכימה עם דברי הרמב"ם וממליצה להרבות בשתייה‪.‬‬
‫‪".5‬לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו‪ ,‬אלא יפחת כמו רביע משביעתו"‪ -‬אדם צריך לדעת להפסיק‬
‫כאשר שבע ולהציב לעצמו גבולות‪ .‬האכילה לשובע ולא למלא את כרסו‪.‬‬
‫הנהגות בנושא פעילות גופנית‪:‬‬
‫יש גישה אחת ואחידה בכתבי הרמב"ם‪ ,‬שמירת הגוף היא אמצעי למטרה גבוהה יותר ושלמותו‬
‫הוא מצווה ‪.‬כלומר‪ ,‬אין לראות בתרבות הגוף תכלית לעצמה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫הרמב"ם רואה בפעילות גופנית פעולה חשובה שמשלימה את בריאות הגוף והנפש‪.‬‬
‫מסקנה נוספת וחשובה מדברי הרמב"ם לגבי היחס להתעמלות‪ ,‬שהתעמלות הכרחית בשמירת‬
‫הבריאות כי בכוחה לדחות את רוב "החולאים"‪ ,‬ומן הנכון הוא להתנהג ע"פ הצורך הרפואי‪ .‬וכך‬
‫הוא אומר בהלכות דעות פרק ד‪" :‬המנהיג עצמו על פי הרפואה‪ ,‬אם שם לבו שיהיה כל גופו ואבריו‬
‫שלמים בלבד‪ ,‬ושהיו לו בנים עושים מלאכתו ועמלים לצורכו‪-‬אין דרך טובה‪ ,‬אלא ישים ליבו‬
‫שיהיה גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה' שאי אפשר שיבין וישתכלל בחכמות‬
‫והוא רעב וחולה או אחד מאבריו כואב"‪.‬‬
‫וכן הוא אומר שם‪" :‬ועוד כלל אמרו בבריאות הגוף ‪ ,‬כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה‪,‬‬
‫אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק"‪ .‬על רקע זה יוסבר גם מדוע קובע הרמב"ם בספרי הרפואה שלו‪,‬‬
‫כללים ביחס לחשיבות שמירת הבריאות ולחשיבות ההתעמלות והמשחק‪ .‬כללים שקבעם כמצוות‬
‫והלכות מדרכי השם ‪ ,‬שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא‪ ,‬והוא חולה‪" .‬לפיכך צריך‬
‫להרחיק אדם עצמו בדברים המאבדים את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברים והמחלימים‬
‫"(הלכות דעות ד‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫הרב השני שבולט בהתייחסות לפעילות גופנית הוא הרב קוק‪ .‬הרב מדגיש את הצורך‬
‫בשיפור המצב הגופני כשלב מוקדם במחשבתו הכוללת של האדם‪ ,‬וזה תנאי הכרחי וכחלק בלתי‬
‫נפרד של ההתעלות הרוחנית‪.‬הגוף והנשמה הם לא אנטיתיזה אחד לשני אלא משלימים זה את זו‪.‬‬
‫האדם כולל את הטבע הגופני והרוחני‪ ,‬אם נעשה הקבלה לאומה כולה נוכל לאמר כשם שאדם‬
‫יחיד לא יגיע לשלמות אנושית כאשר הפונקציות התאיות המשותפות לו עם בעלי חיים‪ ,‬אינן‬
‫פועלות כתיקונן‪ ,‬כך גם היצירה הרוחנית נפגעת כאשר הבריאות הגופנית לוקה‪ ,‬ניתן להסיק‬
‫שהרב קוק קורה לכל פרט ופרט לחיזוק גופו למען הכלל‪ .‬לפעילות גופנית הרב קוק קורא עבודת‬
‫קודש‪ ,‬הרב מבקר בצורה קשה את ההזנחה של הגוף כאשר היינו בגולה‪ .‬הרב אפילו רומז במילים‬
‫עזבנו‪ ,‬התעסקנו‪ ,‬שכחנו‪ ,‬זנחנו‪ .‬זאת הסיבה להמשכיות הגלות‪ .‬רק כאשר החילונו לחשוב על הגוף‬
‫שהביאה לבריאות הגוף החלה המחשבה והרצון לגאולה והקמת הבית בארץ ישראל‪.‬‬
‫הרב תמך במשחקי כדור ‪,‬עם כל ההסתייגות שלו לחילול השבת‪,‬כמו כן ממליץ על פעילות‬
‫במשחק הטניס והליכה‪ .‬הרב לא ראה בעין יפה את חוסר הפעילות של תלמידי חכמים בדורו‪ .‬לכן‬
‫בדבריו הוא דרבן את תלמידי חכמים לעסוק בפעילות גופנית כדי לחסן את גופם ולעלות את‬
‫היכולת הפוטנציאלית הרוחנית‪.‬‬
‫נקודה חשובה שהרב קוק מעלה היא מידת הפעילות‪ .‬הרב קוק מדבר על הרמוניה ואיזון‬
‫בין כוחות הגוף והנפש והמשפט "נפש בריאה בגוף בריא" מסבירה את האיזון‪ .‬אסור שפעילות‬
‫גופנית תהפך למטרה אלא רק אמצעי כדי שנוכל להעלות לדרגות רוחניות גבוהות יותר‪.‬‬
‫מסקנה חשובה ששני הרבנים מדברים זו מידת הפעילות‪ ,‬האדם צריך להתעמל במידה‬
‫שהגוף צריך ולא לחרוג מעבר ליכולת הרגילה של האדם והוא שיתחיל גופו להזיע והנשימה לעלות‬
‫עד שתכריהו להתנשם נישום גדול ויותר מהיר ותכוף‪.‬‬
‫ניתן להבחין שבשתי ההשקפות‪,‬התכלית של האדם הוא אחד‪,‬עבודת ה' וקיום המצוות‪.‬‬
‫אך יש הבדל בין הגישות‪ ,‬הרמב"ם מדבר על כל פרט ופרט כרופא וכפוסק הלכה כאשר הדגש הוא‬
‫על בריאות הגוף‪ .‬לעומת זאת הרב קוק מדבר גם אל הפרט‪ ,‬אך מתייחס לכל פרט כיחיד הנמצא‬
‫‪62‬‬
‫בכלל‪ ,‬שבסופו של דבר‪,‬כל הפרטים יחד הם האומה כולה‪ .‬חוסן וחוזק האומה הם שיביאו לתחיית‬
‫האומה היהודית והקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫משפטים חשובים‬
‫הרמב"ם‪ -‬אומר במילים ברורות מה גורם לחוסר פעילות גופנית‪:‬‬
‫"וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל‪ ,‬או מי שמשהה נקביו‪ ,‬או מי שמעיו קשין ‪ -‬אפילו אכל‬
‫מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה ‪ -‬כל ימיו יהיו מכאובים‪ ,‬וכחו תשש" (הלכות דעות‬
‫פרק ד')‪.‬‬
‫הרב קוק מדגיש את הגישה הלאומית‪:‬‬
‫"גדולה היא תביעתנו הגופנית ‪,‬גוף בריא אנו צריכים‪,‬התעסקנו הרבה בנפשיות‪,‬שכחנו את קדושת‬
‫הגוף‪,‬זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית‪,‬שכחנו שיש לנו בשר קודש‪,‬לא פחות ממה שיש לנו רוח‬
‫הקודש‪( " ...‬אורות הקודש‪ ,‬תשמ"ה‪ ,‬פ)‪.‬‬
‫המסקנה מעבודת חקר האיכותני‬
‫המסקנה שלי מהמחקר שיש צורך לבצע שינוי בהכשרת מורים להוראת החינוך גופני במכללות‪,‬‬
‫יש לתת לסטודנטים נוסף להכשרה בתחום הגופנית והפיזיולוגי גם הכשרה בתחום התזונה‪.‬‬
‫הרבנים שהשתתפו במחקר ומעשיהם הביאו אותי למסקנה שידיעה של הרבנים בתחומים אלה‬
‫לפי המקורות היהדות יכולים להוות מודל על חשיבות התמקצעות של מורים לחינוך גופני גם‬
‫בתחום התזונה‪ .‬לפי המחקר‪ ,‬הציבור הדתי הלאומי בשני המוסדות רואים חשיבות רבה בקיום‬
‫אורח חיים פעיל ובריא והם עושים זאת הלכה למעשה (בהסתייגות – במכינה הקדם צבאית אין‬
‫לימוד בנושא התזונה)‪.‬‬
‫ניתן וחובה להביא נושאי העבודה הזאת למודעות ציבורים אחרים‪ ,‬על ידי הכשרת נכונה של‬
‫מורים לחינוך גופני להוראת פעילות גופנית ותזונה‪ .‬השינוי חייב לבוא גם בשיפור מערכת הסברה‪,‬‬
‫תשתיות‪ ,‬מתקנים וציוד‪ .‬רק בדרך זאת נוכל להביא קהלים רבים יותר להנהגת אורח חיים פעיל‬
‫ובריא בעם ישראל‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ספרות ראשונית‬
‫‪ .3‬אברמס‪,‬י‪( .‬תרפ"ז)‪ .‬צוואות גדולי ישראל‪ ,‬א‪ ,‬פילדלפיה (מתוך צוואות הרמב"ם)‪.‬‬
‫‪ .0‬חרל"פ ‪,‬י‪ .‬מ‪( .‬תשכ"ז )‪ .‬טובים מאורות‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאה שנייה‪.‬‬
‫‪ .1‬מדרש רבה‪( .‬ח"ש)‪ .‬ירושלים‪ :‬ח‪ .‬וגשל בע"מ‬
‫‪ .5‬מונטנר ז‪( .‬תשכ"ה) ספר הקצרת‪( ,‬בתרגום שמואל בנבנשתי)‪ ,‬כתבים רפואיים‪ ,‬כרך‬
‫רביעי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .4‬מונטנר‪,‬ז'‪( .‬תשכ"א) פרקי משה [ברפואה]‪( ,‬בתרגום נתן המאתי)‪ ,‬כתבים רפואיים‪ ,‬כרך‬
‫שני‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .6‬מדרש המבואר‪( .‬תשנ"ב)‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון המקדש המבואר‪.‬‬
‫‪ .9‬משניות‪-‬ש"ס‪( .‬תשנ"ב)‪ .‬מבוארות על ידי קהתי‪ ,‬פ‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת היכל שלמה‪.‬‬
‫‪ .9‬עמר‪ ,‬ז‪( .‬תשס"א)‪ .‬שמירת הבריאות לרמב"ם‪ .‬פירושו של ר' יעקב צהלון הרופא להלכות‬
‫דעות פרק ד‪ .‬נווה צוף‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫פירוש המשנה להרמב"ם ‪.‬כלאיים‪ .‬במהדורת רבינוביץ‪.‬‬
‫‪ .32‬פירוש המשנה לרמב"ם ‪.‬כלאיים‪ .‬במהדורת רובינשטיין‪.‬‬
‫‪ .33‬פירוש המשנה לרמב"ם‪ .‬כלאיים‪ .‬במהדורת קאפח‪ ,‬י‪.‬‬
‫‪ .30‬פירוש משנה תורה לרמב"ם‪ ,‬רמב"ם לעם פירוש של הרב רובינשטיין‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז‬
‫הרב‪.‬‬
‫‪ .31‬פרויס‪ ,‬י‪ .)3733( .‬הרפואה במקרא ובתלמוד‪ .‬תרגום מגרמנית וירצבורגר אורי‪.‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.‬‬
‫‪ .35‬קאפח י‪ (.‬תשכ"ט)‪ ,‬משנה עם פירוש הרמב"ם‪ ,‬מקור ותרגום‪ ,‬ירושלים‪ .‬כרכים א‪-‬ז‪.‬‬
‫‪ .34‬קוק‪ ,‬א‪-3726( .‬תרס"ו)‪ .‬אדר היקר‪ ,‬רעיונות ורשמים לתולדות ר' אליהו דוד ראבינאוויטץ‬
‫תאומים‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .36‬קוק‪ ,‬א‪( .‬תשמ"ה)‪ .‬אגרות הראיה‪ .‬ירושלים‪ :‬מוסד הרב קוק‪.‬‬
‫‪ .39‬קוק‪ ,‬א‪( .‬תש"י)‪ .‬אורות‪ .‬ירושלים‪ :‬מוסד הרב קוק‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ .39‬קוק‪ .‬א‪( .‬תשמ"ה)‪ .‬אורות הקודש‪ .‬ירושלים‪ :‬מוסד הרב קוק‪.‬‬
‫‪ .37‬קוק‪ .‬א‪( .‬תשמ"ה)‪ .‬אורות התשובה‪ .‬ירושלים‪ :‬מוסד הרבה קוק‪.‬‬
‫‪ .02‬קוק‪ ,‬א‪( .‬תש"א)‪ .‬חזון הגאולה‪ .‬הקרן קיימת לישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬האגודה להוצאת ספרי‬
‫הראי"ה ז"ל‪.‬‬
‫‪ .03‬רמב"ם‪ .)3759( ,‬שמונה פרקים – הקדמה למסכת אבות‪ .‬ת"א‪ :‬מהדורת רבינוביץ‪,‬‬
‫ראשונים‪.‬‬
‫‪ .00‬רמב"ם‪ ,‬הנהגת הבריאות‪ ,)3749( .‬מהדורת מונטנר‪ .‬ירושלים‪ :‬מוסד הרב קוק‬
‫‪ .01‬רמב"ם‪ ,‬מורה נבוכים (‪ .)3790‬תורגם ע"י הרב קאפח‪ ,‬י‪ .‬ירושלים‪ :‬מוסד הרב קוק‬
‫‪ .05‬רמב"ם‪ ,‬ספר משנה תורה‪ .‬הגיה‪ ,‬לקט ופירש‪ ,‬קאפח‪ ,‬י‪ .‬מכון משגת הרמב"ם‪.‬‬
‫‪ .04‬שולחן ערוך‪( .‬תשס"ד)‪ .‬אורח חיים‪ .‬ירושלים‪ :‬לשם‪.‬‬
‫‪ .06‬שטיינזלץ‪ ,‬ע‪( .‬תשנ"ב) תלמוד בבלי‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים‪.‬‬
‫‪ .09‬שמש‪ ,‬א‪ ,‬א‪( .‬תשס"ה)‪ .‬ירקות‪ ,‬קטניות ופרות‪-‬העץ בכתבים רבניים בימי‪ -‬הביניים‪:‬‬
‫הנחיות דיאטטיות –רפואיות‪ .‬המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה עפ"י‬
‫התורה‪ .‬אסי"א‪ .‬כרך י"ט‪( ,‬ג‪-‬ד) ‪.97-332‬‬
‫‪ .09‬שרקי‪ ,‬א‪ .‬על שמונה פרקים לרמב"ם‪ .‬הוצאת העמקת ערכי היהדות‪.‬‬
‫‪ .07‬תלמוד ירושלמי‪( .‬ח"ש)‪ .‬פ"ת‪ :‬מהדורת לויוב‪.‬‬
‫‪ .12‬תנ"ך ‪(.‬תש"ס‪ .)0222 -‬ירושלים‪ :‬קורן ירושלים בע"מ‪.‬‬
‫‪ .13‬תפילת החודש‪( .‬תשמ"ח)‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת שילה‪.‬‬
‫‪34 .Preuss, J. (2004). Biblical and Talmudic. Medicine. London‬‬
‫‪:Rowman & Littlefield Publishers.‬‬
‫מאמרים וספרות משנית‬
‫‪ .3‬אורן‪,‬י‪ ,‬א‪",)3791 ( .‬היבטים סוציולוגיים של תרבות הגוף ביהדות"‪ ,‬מתוך‪ :‬זמרי‬
‫אוריאל(עורך)‪,‬תרבות הגוף ביהדות‪,‬נתניה‪:‬וינגייט‪.‬‬
‫‪ .0‬אלוף‪ ,‬י‪ .)3791( .‬תרבות הגוף בתקופת התלמוד‪ ,‬מתוך זמרי‪ ,‬א‪( .‬עורך) תרבות הגוף‬
‫ביהדות ‪ .‬נתניה‪ :‬מכון וינגייט‪.‬‬
‫‪ .1‬אליעזר בן יהודה‪ ,‬מילון ‪ ,‬ערך פג‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ .5‬אנציקלופדיה הלכתית ‪ -‬רפואית‪( .‬תשנ"ח)‪ .‬כרך א‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .4‬אנציקלופדיה העברית‪( .‬תשל"א)‪.‬כרך לב‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .6‬אנציקלופדיה לחקלאות‪( .‬תשנ"ד)‪ .‬כרך ‪.5‬‬
‫‪ .9‬אנציקלופדיה שימושית מאוירת‪ ,‬החי והצומח של ארץ ישראל‪ .)3772(.‬תל אביב‪ :‬הוצאת‬
‫משרד הבטחון‬
‫‪ .9‬בקשי‪ ,‬מ‪ .)3797( .‬על תרבות הגוף בכתבי הרמב"ם‪ .‬מתוך‪ :‬פרקי קריאה בתולדות החינוך‬
‫הגופני‪ .‬מכון וינגייט‪ :‬נתניה‬
‫‪ .7‬ברוש‪ ,‬מ‪( .‬תשמ"ז)‪.‬על מזונם של בני ישראל בתקופה הרומית‪ .‬קתדרה‪ 51 .‬עמ' ‪.39-02‬‬
‫‪ .32‬כהן‪ ,‬צ‪( .‬תשע"ב) ‪ .‬מברכת משה‪ .‬קובץ מאמרים במשנה לרמב"ם‪ .‬מעליות‪ .‬מעלה‬
‫אדומים‪.‬‬
‫‪ .33‬זמרי‪ ,‬א‪ .)3791( .‬תרומת תשובתו של ר' משה פרובינצאלו לתולדות משחק הטניס‪ .‬מתוך‬
‫זמרי אוריאל (עורך)‪ .‬תרבות הגוף ביהדות‪ .‬וינגייט‪ :‬נתניה‪.‬‬
‫‪ .30‬חרמון ‪,‬ש‪" .)3797( .‬המחול בתנ"ך"‪ .‬מתוך ‪ :‬פרקי קריאה בתולדות החינוך גופני‪ ,‬מכון‬
‫וינגייט‪ :‬ת"א‪.‬‬
‫‪ .31‬כרמי‪ ,‬ש‪( .‬תשנ"ה)‪" .‬עמדותיהם ותפיסותיהם של הגרי"ח זוננפלד והראי"ה קוק בשאלת‬
‫תחיית הלשון העברית והנהגתה כשפת‪-‬הוראה"‪ ,‬דור לדור‪ ,‬ג'‪.‬‬
‫‪ .35‬ליפשיץ‪ ,‬ח‪ ( .‬תשל"ט)‪ .‬שבחי הראי"ה‪ .‬ירושלים‪ :‬מוסד הרב קוק‪.‬‬
‫‪ .34‬לשעה ולדורות‪( .‬תשל"ו)‪ .‬אוסף כרוזים ומודעות בעניני דת ודין‪ ,‬ג‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .36‬פלדמן‪ ,‬א‪ .)3746(.‬צמחי המשנה‪ .‬הוצאת דביר‪.‬‬
‫‪ .39‬פליקס‪,‬י‪.)1982(.‬הצומח והחי במשנה‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון לחקר המשנה‬
‫‪ .39‬צידה לדרך‪(.‬תשנ"ב)‪ .‬מאמר ראשון כלל ג‪ ,‬פ"ד‪ ,‬עמ' ‪ .49‬שו"ת יכין ובועז‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .37‬קאופמן‪ ,‬ח‪ (.‬תש"ס‪ .)3777 -‬הזיקה בין יהדות הציונית ובין אבות הגוף –מבט היסטורי‪.‬‬
‫התנועה ‪ ,‬ה‪,)0( ,‬עמ' ‪.006-059‬‬
‫‪ .02‬קרויס‪ ,‬ש‪ (.‬תש"ה)‪ .‬קדמוניות התלמוד ‪,‬ב‪ )3(,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .03‬רסקין‪ ,‬ה‪" .) 3777( .‬האם מערכת החינוך הגופני מתאימה לדרישות החברה בישראל על‬
‫סף המאה ה‪ .03-‬מתוך אלינור טילמן (עורכת)‪ ,‬החינוך הגופני והספורט‪ .‬נ"ה (‪.32-31 )0‬‬
‫‪66‬‬
‫‪ .00‬שביד‪ ,‬א‪(.‬תשל"ד)‪" .‬חילוניות מנקודת‪-‬ראות דתית– משנת הראי"ה קוק"‪" .‬מתוך‪:‬‬
‫היהודי הבודד והיהדות‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
‫‪ .01‬שוויד‪ ,‬י‪ ( .‬תשנ"ה‪ .)3744 -‬עיון "הפעילות הגופנית במשנתו של הרמב"ם"‪ .‬בתנועה‪ ,‬ג' (‪)3‬‬
‫‪.9-00‬‬
‫‪ .05‬שורק ‪,‬י‪" .)3792( .‬פירש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחות"‪ .‬החינוך הגופני‬
‫והספורט‪.6-9 ,5 .‬‬
‫‪ .04‬שורק‪ ,‬י‪ .)3792( .‬תרבות הגוף והספורט יהדות ימי בינים והרנאנס ‪ .‬נתניה‪ :‬מכון וינגייט ‪.‬‬
‫‪ .06‬שינפלד‪ ,‬י‪ ,.‬שפירא‪ ,‬י‪ ,.‬בר‪-‬חמא‪ ,‬ע‪ .)3799( .‬פעילות גופנית ובריאות‪ .‬ירושלים‪ :‬אקדמון‪.‬‬
‫‪ .09‬שפיר א‪( .‬תשנ"ג) "הספורט בעיני חכמים ארץ ישראל במאות הראשונות לספירה‪ .‬הגיגי‬
‫גבעה‪ ,‬א'‪.71-322 ,‬‬
‫‪ .09‬שץ אופניימר‪ ,‬ר‪( .‬תשכ"ט‪".)3799 -‬אוטופיה ומשיחיות בתורת הרב קוק"‪ .‬כוונים‪ ,‬כתב עת‬
‫ליהדות וציונות‪.34-00 , 3 ,‬‬
‫‪28.Kendler.B.S.(1987)."Garlic and Onion: A Review of Relationship to Cardiovascular‬‬
‫‪Disease, Preventive Medicine,16 ,pp 670-685.‬‬
‫‪29.Puelo, A, M.(1978). Mythobotany ,Pharmacology and Chemistry of Thujone‬‬‫‪Containing Plants and Derivatives", Economy Botany.‬‬