גלרט, - אורנה צח

‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫סקירה כללית של גמלאות בהיבט המעסיק‬
‫אורנה צח ‪ -‬גלרט‪ ,‬רו"ח‬
‫סוגיות במיצוי זכויות מירבי במוסד לביטוח לאומי‬
‫חובת הגשת תביעה‬
‫ככלל‪ ,‬קיימת חובת הגשת תביעה לגמלה‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬יש חשיבות רבה להגשת תביעה‪ .‬לדוגמה‪ :‬חשוב לקבל אישור הכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה‪:‬‬
‫למקרה של נכות כתוצאה מהפגיעה‪ ,‬למצב של החמרה בנכות הזו‪ ,‬לקבלת טיפול רפואי מתאים ולזכאות‬
‫לשיקום‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬תביעה שנדחתה והחוק תוקן לאחר מכן רטרואקטיבית‪ ,‬ברוב המקרים התיקון ייעשה‬
‫אוטומטית בלי צורך בפנייה נוספת של המבוטח‪.‬‬
‫התיישנות בהגשת תביעה‬
‫תביעה לגמלה או לתוספת גמלה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תוך ‪ 12‬חודשים מיום קרות אירוע‪ ,‬או‬
‫מיום העילה‪ .‬גמלה לא תשולם בעד תקופה רטרואקטיבית שעולה על ‪ 12‬חודשים שקדמו לחודש הגשת‬
‫התביעה‪ .‬להשלמת פרטים נקבעו הור אות משלימות‪ .‬במקרים מסוימים ניתן לתבוע תביעה רטרואקטיבית‬
‫תוך פחות מהאמור לעיל‪ ,‬לדוגמה‪ :‬הבטחת הכנסה וביטוח תאונות אישיות‪.‬‬
‫תביעה למענק ניתן להגיש עד ‪ 18‬חודשים באיחור (כגון‪ :‬מענק לידה)‪.‬‬
‫תביעה לתגמולי מילואים המוגשת באיחור ניתן בשלב זה לתבוע על שירות מילואים שהחל בשנת ‪.1992‬‬
‫החל מפברואר ‪ ,2012‬בעקבות תיקון בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬משולמת קצבת זקנה רטרואקטיבית בתנאים‬
‫מסוימים עד תקופה של ‪ 48‬חודשים (בעיקר בגיל שאינו מחייב מבחן הכנסות)‬
‫כפל גמלאות‬
‫חוק הביטוח הלאומי קבע קריטריונים לתשלום גמלאות כאשר קיימת זכאות ליותר מגמלה אחת עקב‬
‫מאורע אחד‪ ,‬או עקב פרק זמן אחד‪ .‬להלן דוגמאות‪:‬‬
‫מי שזכאי בו זמנית לשתי גמלאות על פי חוק הביטוח הלאומי (לדוגמה‪ :‬קצבת שאירים וקצבת תלויים‪ ,‬או‬
‫קצבת שאירים וקצבת נכות כללית)‪ ,‬חייב לבחור באחת מהן‪ ,‬על פי שיקוליו‪.‬‬
‫מי שזכאי לקצבת זקנה ולקצבת נכות מעבודה לצמיתות‪ ,‬זכאי במקרים מסוימים להיוון קצבת הנכות‬
‫(קבלת כל הסכום במזומן)‪.‬‬
‫מי שעקב אותו מאורע זכאי לגמלת שאירים וזכאי גם לגמלה אחרת שלא לפי חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬יבחר‬
‫באחת משתי הגמלאות‪ ,‬על פי שיקוליו‪.‬‬
‫זכאות לקצבת זקנה מאפשרת‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬לקבל גם חצי מקצבת שאירים‪ ,‬ומאפשרת‪ ,‬בתנאים‬
‫מסוימים‪ ,‬לבחור בקצבת תלויים ועוד מחצית מקצבת הזקנה או לבחור בקצבת זקנה ועוד מחצית מקצבת‬
‫התלויים‪.‬‬
‫תביעה מצד שלישי‬
‫אדם המקבל גמלה מן המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬שתובע מצד שלישי פיצוי כלשהו על הנזק שנגרם (לפי פקודת‬
‫הנזיקין‪ ,‬נוסח חדש‪ ,‬או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים)‪ ,‬חייב להודיע על התביעה למוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ .‬המוסד רשאי אף הוא לתבוע את הגורם לנזק לשלם פיצוי בתנאים שפורטו בחוק‪ .‬על פי תיקון לחוק‪,‬‬
‫משלם הפיצוי חייב להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪-1-‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫גמלאות הביטוח הלאומי – הלכה ולמעשה‬
‫רשימת הגמלאות העיקריות בחוק הביטוח הלאומי המבוססות על אחוזי נכות רפואית‬
‫‪ .1‬ביטוח נפגעי עבודה‪ :‬דמי פגיעה בעבודה; קצבה או מענק לנכה עבודה; קצבת תלויים לאלמנות‬
‫ולילדים; שיקום מקצועי והכשרה מקצועית; דמי טיפול רפואי‪.‬‬
‫‪ .2‬תגמולים למתנדבים‪.‬‬
‫‪ .3‬ביטוח נכות‪ :‬קצבת נכות כללית; שיקום מקצועי; גמלה לשירותים מיוחדים; גמלת ילד נכה‪.‬‬
‫רשימת הגמלאות העיקריות בחוק הביטוח הלאומי שאינן מבוססות על אחוזי נכות רפואית‬
‫גמלאות ארוכות מועד‬
‫‪ .1‬ביטוח זקנה ושאירים‪ :‬קצבת זקנה; דמי קבורה; גמלאות לשאירים‪.‬‬
‫‪ .2‬ביטוח סיעוד‪.‬‬
‫גמלאות קצרות מועד‬
‫‪.3‬‬
‫ביטוח אימהות‪ :‬מענק אשפוז‪ ,‬מענק לידה וקצבת לידה; דמי לידה; גמלאות להורה מאמץ ולהורה‬
‫מיועד; גמלה לשמירת היריון; תשלומים מיוחדים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫ביטוח ילדים‪ :‬קצבת ילדים; מענק לימודים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫ביטוח נפגעי תאונות‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫ביטוח אבטלה ומענק לחיילים משוחררים (לעובדים שכירים בלבד)‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק מעסיק (לעובדים שכירים בלבד)‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫תגמולים למשרתים במילואים‪.‬‬
‫חוקים אחרים שהמוסד לביטוח לאומי מיישם‬
‫חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬התשמ"א‪ - 1980-‬גמלה למי שאינו מסוגל לכלכל את עצמו‪.‬‬
‫חוק המזונות (הבטחת תשלום)‪ ,‬התשל"ב‪ - 1972-‬גמלה לזוכה במזונות שאינה מקבלת מזונות‪ ,‬כפוף למבחן‬
‫הכנסות‪.‬‬
‫הסכם בדבר גימלת ניידות שנערך ונחתם ביום ט"ו בסיוון‪ ,‬התשל"ז‪,1977-‬‬
‫חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה‪ ,‬התש"ל‪ - 1970-‬גמלה לנפגע איבה ו‪/‬או לתלויים בו‪.‬‬
‫חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם‪ ,‬התשנ"ב‪ - 1992-‬גמלה למי שהוכר כאסיר ציון ובני משפחתו‪.‬‬
‫חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)‪ ,‬התשנ"ג‪ - 1992-‬גמלה לאדם ו‪/‬או לתלויים בו‪ ,‬שנפגע כתוצאה‬
‫מקבלת עירוי דם או מוצרי דם בשירות רפואי ציבורי‪ ,‬ונדבק עקב כך בנגיף האיידס‪.‬‬
‫חוק לפיצוי נפגעי גזזת‪ ,‬התשנ"ד‪ - 1994-‬גמלה לנכה כתוצאה מקבלת הקרנות כטיפול בגזזת בשנים ‪1946‬‬
‫ועד ‪.1960‬‬
‫חוק התגמולים לחסידי אומות העולם‪ ,‬התשנ"ה‪ - 1995-‬גמלה למי שהוכר על ידי רשות הזיכרון "יד ושם"‬
‫כחסיד אומות עולם ויושב בישראל‪.‬‬
‫חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה)‪ ,‬התשנ"ה‪ - 1995-‬גמלה המשתלמת לילד‬
‫שהתייתם כיוון שחיי ההורה קופחו בידי בן זוגו עקב ביצוע פשע‪.‬‬
‫נפגעי פוליו ‪ -‬גמלה לתושב ישראל שלקה במחלת שיתוק ילדים ונותרה לו נכות‪ ,‬חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪,‬‬
‫התשנ"ד‪ 1994-‬וחוק משפחות חד‪-‬הוריות‪ ,‬התשנ"ב‪.1992-‬‬
‫‪-2-‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫ביטוח נפגעי עבודה‬
‫ביטוח למקרה פגיעה בעבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו תוך כדי ועקב העבודה (כולל גם במהלך‬
‫התנדבות מוכרת)‪ .‬זכאים לדמי פגיעה מבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬שנפגעו תוך כדי עבודתם ועקב‬
‫עבודתם‪ ,‬או שחלו במחלה מקצועית (על פי רשימת מחלות המקצוע שנקבעה בתקנות)‪ ,‬או שנפגעו תוך כדי‬
‫ועקב התנדבות שהוכרה במוסד לביטוח לאומי כהתנדבות מוכרת‪.‬‬
‫בפוליסות אובדן כושר עבודה פרטיות – חשוב לבדוק אם הן כוללות כיסוי לתאונות עבודה ואם בוטל בהן‬
‫החריג לתאונת עבודה (גם במקרה של ביטוח אובדן כושר עבודה מלא וגם בביטוח אובדן כושר עבודה חלקי)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לשים לב לאפשרות של שחרור מתשלום פרמיות במקרה של פגיעה בעבודה‪.‬‬
‫בפנסיות ‪ -‬במרביתן קיים קיזוז לתשלומים מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫כאשר אדם מקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי ותובע מצד שלישי פיצוי ‪ -‬עליו לשים לב לתביעת השיבוב‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫חוג המבוטחים‬
‫עובד שכיר‪ ,‬למעט שוטר‪ ,‬סוהר ועובד שירות הביטחון ולרבות תושב ישראל שעובד בחו"ל אצל מעסיק תושב‬
‫ישראל ותושב חוץ העובד בישראל או אצל מעסיק ישראלי באיזור‪.‬‬
‫עובד עצמאי שרשום במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם‪.‬‬
‫אחרים‪ :‬מבוטח בשיקום או בהכשרה מקצועית‪ ,‬אסיר עובד ומי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת‬
‫חירום‪.‬‬
‫הגדרות‬
‫תאונת עבודה ‪ -‬תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה וכן בדרך לעבודה ובחזרה כמפורט בחוק‪ .‬התאונה‬
‫גרמה לנזק גופני וניתנת לזיהוי בזמן ובמקום שבו אירעה‪.‬‬
‫מחלת מקצוע ‪ -‬מחלה לפי רשימת מחלות המפורטת בתקנות שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו‪ ,‬וכן מחלות‬
‫שאינן מופיעות ברשימה‪ ,‬אך לפי חוות דעת מומחים יש קשר סיבתי בינן לבין עבודתו של הנפגע‪.‬‬
‫"מקרוטראומה" ‪ -‬רצף של פגיעות קטנות שכל אחת בפני עצמה אינה גורמת נזק‪ ,‬אך במצטבר גרמה לנכות‪.‬‬
‫ההטבות הניתנות במסגרת הביטוח‬
‫‪.1‬‬
‫טיפול רפואי ‪ -‬באמצעות השירותים הרפואיים המוסמכים (קופות חולים) במימון המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬הטיפול כולל‪ :‬אשפוז‪ ,‬תרופות‪ ,‬מכשירי עזר רפואיים‪ ,‬החלמה‪ ,‬שיקום וכו'‪.‬‬
‫הטיפול הרפואי בנפגע בעבודה ניתן על פי הסכמים בין המוסד לביטוח לאומי לשירותים הרפואיים‬
‫המוסמכים ורק על פי האיבר‪ ,‬שהוכר בתאונת העבודה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫דמי פגיעה ‪ -‬גמלה יומית המשולמת לנפגע כפיצוי על אובדן כושרו לעבוד והפסד הכנסה לתקופה שבה‬
‫אינו עובד בשל פגיעתו ונזקק לטיפול רפואי‪ .‬דמי הפגיעה משולמים לתקופה שלא תעלה על ‪ 91‬יום על‬
‫סמך תעודות אי כושר לנפגע בעבודה שנתן רופא קופת חולים‪.‬‬
‫הבסיס לגמלה נקבע בהתאם להכנסות הנפגע ברבע השנה שקדם לפגיעה עד לסכום מירבי הקבוע‬
‫בחוק (שכר ברבעון שקדם לפגיעה או הכנסה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה‪ ,‬עד לסכום‬
‫המירבי)‪ .‬החישוב נעשה לפי בסיס של ‪ 75%‬מממוצע השכר ה"רבע שנתי" כאמור‪.‬‬
‫המעסיק מחזיר למוסד לביטוח לאומי את דמי הפגיעה בעד ‪ 12‬ימים ראשונים שהמוסד לביטוח‬
‫לאומי שילם לעובד‪ .‬עובד עצמאי מקבל דמי פגיעה החל מן היום ה‪.13-‬‬
‫‪-3-‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫דמי פגיעה מירביים בשנים ‪ 2014‬ו‪ 2015-‬הם ‪ 1,094.63‬ש"ח ליום‪.‬‬
‫דמי פגיעה ליום הם ‪:‬‬
‫(‪) 1‬‬
‫שכר רבע שנתי(‪75% x )1‬‬
‫‪90‬‬
‫שכר ברבעון שקדם לפגיעה או הכנסה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה‪ ,‬עד לסכום‬
‫המירבי‪.‬‬
‫נפגע שחישוב הבסיס לתשלום הגמלה אינו משקף נאמנה את שכרו ברבע השנה כמפורט לעיל זכאי‬
‫למנגנוני חישוב מיוחדים לתיקון המעוות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫קצבאות נכות מעבודה ‪ -‬על פי שיעור הנכות שנותרה עקב הפגיעה בעבודה‪ ,‬למי שנקבעו ‪ 9%‬נכות‬
‫לפחות על ידי וועדה רפואית (כקצבה זמנית)‪ .‬קצבה קבועה ניתנת למי שנקבעו ‪ 20%‬נכות לפחות על‬
‫ידי ועדה רפואית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬למבוטח נקבע שיעור נכות של ‪ 50%‬בוועדה רפואית שבדקה את נכותו לקצבת הנכות‬
‫מעבודה‪ .‬הכנסתו לצורך החישוב היא‪ 30,000 :‬ש"ח ברבעון‪ .‬חישוב קצבת הנכות מעבודה ליום‪:‬‬
‫‪ ,30,000 X 75% X 50% = 125‬וחישוב לחודש ‪ 3,750 -‬ש"ח‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫בתנאים מיוחדים כגון בעבודה עונתית אפשר לחשב את הבסיס לקצבת הנכות לפי ממוצע ההכנסה ב‪-‬‬
‫‪ 12‬החודשים האחרונים‪.‬‬
‫קצבת הנכות שמקבל מבוטח מהמוסד לביטוח לאומי משולמת עד תום תקופת הנכות הזמנית‪ ,‬על פי‬
‫החלטת וועדה רפואית‪ .‬בנכות קבועה בשיעור ‪ 20%‬ומעלה‪ ,‬משולמת קצבה עד מות המבוטח‪ .‬בגיל‬
‫פרישה המבוטח בוחר בין קצבת הזקנה לבין קצבת הנכות‪ .‬בתנאים מסוימים אפשר להוון את קצבת‬
‫הנכות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מענק חד פעמי ‪ -‬מקבל נפגע שדרגת נכותו בין ‪ 9%‬ל‪ 19% -‬לצמיתות‪.‬‬
‫מענק לנכה עבודה שנפגע החל ביום ‪ ,1.7.2003‬ובמחלות מקצוע שהזכאות למענק נוצרה ביום‬
‫‪ 1.7.2003‬ואילך‪ ,‬הוא בגובה ‪ 43‬קצבאות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫שיקום מקצועי ‪ -‬זכאי לשיקום מקצועי מי שנקבעה לו נכות רפואית צמיתה של ‪ 10%‬לפחות‪ ,‬או מי‬
‫שמחלתו הוכרה כמחלת מקצוע ואינו מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת או לעבודה אחרת‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫קצבת תלויים ‪ -‬קצבה שמקבלים אלמן או אלמנה (כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי)‪ ,‬שבני זוגם‬
‫נפטרו כתוצאה מפגיעה בעבודה או למי שהיו תלויים בנפטר לפרנסתם‪ ,‬או כתוצאה מפעולת התנדבות‬
‫מוכרת לפי החוק בהתאם להרכב המשפחה‪ .‬גובה הקצבה תלוי במספר האנשים שהיו תלויים‬
‫בפרנסתו של המבוטח ומהווה שיעור מהכנסות הנפטר לפני קרות הפגיעה (אלמנה צעירה תקבל מענק‪,‬‬
‫בתנאים מסוימים‪ .‬לאלמן יש מבחן הכנסות בדומה למבחן הכנסות לגמלת שאירים)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מבוטח נהרג בתאונה שהוכרה כתאונה בעבודה‪ .‬הכנסתו לצורך החישוב‪ 10,000 :‬ש"ח‬
‫לחודש‪ .‬הוא הותיר אלמנה (בת ‪ )60‬ללא ילדים‪ .‬קצבת התלויים שתקבל האלמנה בחודש‪= 4,500 :‬‬
‫‪ .10,000 X 75% X 60%‬הקצבה פטורה ממס‪.‬‬
‫חשוב לזכור‪ ,‬שהאלמנה והאלמן יקבלו את הקצבה כל עוד הם אינם ידועים בציבור ואינם נשואים‪,‬‬
‫כמפורט בחוק (שינוי מעמד עד ‪ 10‬שנים מאפשר לעיתים לחזור ולקבל קצבה)‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫גמלאות מיוחדות לסידורים חד פעמיים ולהחזקה אישית‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫מענק תלויים ‪ -‬תשלום של ‪ 36‬חודשי קצבה לאלמנה ללא ילדים שטרם מלאו לה ‪ 40‬שנה בעת פטירת‬
‫המבוטח כתוצאה מהפגיעה‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫מענק פטירה ‪ -‬מענק שמקבלים אלמן ואלמנה כשבן הזוג שנפטר קיבל קצבה‪.‬‬
‫‪-4-‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫‪.10‬‬
‫השלמת הכנסה ‪ -‬מקבל גמלה שסך הכנסתו מכל המקורות נמוך מההכנסה המינימלית‬
‫הדרושה למחייה‪ ,‬זכאי להשלמת הכנסתו החל מהחודש שבו הוגשה התביעה להשלמת‬
‫ההכנסה‪.‬‬
‫תיקוני עיוותים בחישוב אחוזי הנכות‬
‫"תקנה ‪ - "15‬התקנה מפרטת מנגנון המאפשר הגדלת אחוזי הנכות לנכה שנקבעה לו נכות צמיתה ואינו‬
‫מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת‪ ,‬או לנכה שחזר לעבודתו אך יש ירידה ניכרת בהכנסותיו לזמן בלתי מוגבל‪.‬‬
‫הועדה רשאית להגדיל את הנכות הרפואית עד למחצית מהנכות שנקבעה בתנאי ששיעור הנכות המוגדל לא‬
‫יעלה על ‪ 19%‬במענק‪ ,‬או על ‪ 100%‬בקצבה‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם נקבע שיש לנכה ‪ 40%‬נכות רפואית ‪ -‬ניתן להגדיל‬
‫עוד ‪ 20%‬נוספים‪" .‬תקנה ‪ "17‬קובע ת נסיבות לקביעת דיון מחדש בדרגת נכות שכוללת הגדלה בשל "תקנה‬
‫‪."15‬‬
‫אחוזי נכות אלה אינם מגדילים את אחוזי הנכות הרפואית לעניין הפטור ממס לפי סעיף ‪ )5(9‬לפקודת מס‬
‫הכנסה‪.‬‬
‫"תקנה ‪18‬א" ‪ -‬נכה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית פחותה מ ‪ 100% -‬ובתקופת הנכות הזמנית אינו מסוגל‬
‫לעבוד ולא חזר לעבודה אחרת‪ ,‬רשאי להגיש בקשה להכרה כ"נכה נזקק"‪ .‬הוא זכאי לתשלום גמלה בשיעור‬
‫‪ ,100%‬בכל פעם לתקופה שלא תעלה על ‪ 4‬חודשים‪ .‬חשוב לציון שעליו להגיש תביעה לגמלת נכה נזקק‪.‬‬
‫"תקנה ‪ – "12‬מאפשרת צירוף נכויות לנכה שנפגע במספר תאונות עבודה (והשתלמה לו גמלה באירועים‬
‫האמורים) וכתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם את הכנסותיו בדרך קבע ב‪ 50%-‬או יותר‪.‬‬
‫החמרת מצב ‪ -‬לאחר ‪ 6‬חודשים מיום קביעת הנכות ‪ -‬אם רופא תעסוקתי של קופת חולים אישר כי חלה‬
‫החמרה במצבו של הנפגע‪ ,‬ייפתח התיק לדיון מחדש בדרגת הנכות‪.‬‬
‫אם הנכה עבר ניתוח הקשור לתוצאות התאונה‪ ,‬סיכום המחלה מהווה אסמכתה לדיון מחדש בנכות‪ ,‬ובלבד‬
‫שלא חלפו ‪ 90‬יום משחרורו מהאשפוז ועד לפנייה לדיון בהחמרה‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש להגיש תביעה להחמרה וכן‬
‫אישור על החמרה של רופא שאושר‪.‬‬
‫הטבת מצב ‪ -‬לאחר ‪ 6‬חודשים מקביעת דרגת הנכות רשאי המוסד לביטוח לאומי לפתוח את התיק לדיון‬
‫מחדש כפוף להמלצת רופא המוסד‪.‬‬
‫ביטוח נכות כללית‬
‫ביטוח נכות כללית נועד לתמוך בנכים‪ ,‬בעלי נכות רפואית בשיעור של ‪ 60%‬לפחות או ‪ 40%‬לפחות שלהם‬
‫ליקוי עיקרי אחד של ‪ 25%‬לפחות‪ ,‬שעקב הליקוי איבדו מכושרם להשתכר‪.‬‬
‫לעקרת בית נקבעו כללים מיוחדים (סף רפואי של ‪ .)50%‬עקרת בית נחשבת מי שלא עבדה מספר שנים והיתה‬
‫נשואה (או ידועה בציבור) במשך התקופה הזו‪ ,‬לפני שהפכה לנכה‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬
‫הזכאים לגמלאות הם תושבי מדינת ישראל‪ ,‬בעלי ליקוי גופני‪ ,‬שכלי או נפשי‪ ,‬בגיל ‪ 18‬עד גיל הפרישה‪ ,‬אשר‬
‫נקבעו להם אחוזי נכות לפי מבחנים‪ ,‬תנאים וכללים הקבועים בחוק‪ ,‬ועקב כך הם איבדו מכושרם להשתכר‬
‫או לתפקד‪.‬‬
‫הגמלאות כוללות‪ :‬קצבה חודשית לנכה לפי דרגת אי הכושר‪ ,‬הכנסות הנכה ומספר התלויים בו; שיקום‬
‫מקצועי לבעלי דרגת נכות של ‪ 20%‬ומעלה; קצבה לשירותים מיוחדים לנכה שתלוי בזולת או זקוק להשגחה‬
‫(אפשר לעיתים להמשיך לקבל קצבה זו במקום גמלת סיעוד‪ ,‬בגיל פרישה)‪.‬‬
‫תחילת זכאות לקצבה‬
‫הזכאות לקצבה מתחילה לא לפני שחלפו ‪ 90‬יום מן התאריך שבו יש לתובע דרגת אי כושר‪ ,‬בהתחשב בתאריך‬
‫הגשת התביעה‪.‬‬
‫לא ניתן לקבל קצבת נכות כללית כל עוד משולמים ימי מחלה לעובד‪ ,‬או שהעובד זכאי לימי מחלה אלה‬
‫(לרבות מקרן חיצונית)‪.‬‬
‫‪-5-‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫שיעורי הקצבה‬
‫נכים שנקבעה להם דרגת אי‪-‬כושר מלאה‪ ,‬זכאים לקצבת נכות חודשית מלאה ששיעורה ‪ 26.75% -‬מן הסכום‬
‫הבסיסי המתאים – ‪ 2,342‬ש"ח לחודש בשנים ‪ 2014‬ו‪ .2015-‬לנכים קשים מגיעה תוספת קבועה מדי חודש‬
‫(ק‪.‬ח‪.‬ן – קצבה חודשית נוספת)‪.‬‬
‫נכים שנקבעה להם דרגת אי‪-‬כושר שאינה מלאה‪ ,‬זכאים לקצבת נכות חודשית חלקית לפי דרגת אי הכושר‬
‫(‪.)100% ,74% ,65% ,60%‬‬
‫נכים שיש להם "תלויים" (כפי שמוסבר לעניין קצבת זקנה) זכאים לתוספת בעדם‪ ,‬כפוף למבחני הכנסה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ההכנסות של הנכה (כולל הכנסות מפנסיה והכנסות מקצבת אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח)‪,‬‬
‫מקטינות את תוספת התלויים עד גובה קצבת נכות מלאה של יחיד‪.‬‬
‫לנכה שקיבל קצבת נכות בתכוף לזכאותו לקצבת זקנה‪ ,‬משולמת קצבת זקנה שאינה נמוכה מקצבת הנכות‪,‬‬
‫והקצבה מתעדכנת בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנות קצבאות הנכות הכללית‪.‬‬
‫"חוק לרון"‬
‫בחודש יולי ‪ 2008‬פורסם ברשומות תיקון מס' ‪ 109‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬שעניינו קידום השתלבותם של‬
‫אנשים בעלי מוגבלות בשוק העבודה‪ ,‬ונועד לאפשר לנכים שאינם עובדים להשתלב בשוק העבודה בהתאם‬
‫ליכולתם‪ ,‬תוך כדי מנגנון הדרגתי‪ .‬המנגנון אמור להבטיח שסך ההכנסה מעבודה ומקצבה גם יחד יגדל‪,‬‬
‫בתקופה שנקבעה בחוק המתוקן‪.‬‬
‫נכים שעבדו לפני כניסת התיקון לחוק לתוקף רשאים לבחור בין החוק ה"ישן" לחוק החדש‪ .‬עליהם לבחון‬
‫היטב את השלכות התיקון לחוק עליהם‪.‬‬
‫עד הפעלת החוק‪ ,‬כאשר מקבל קצבת נכות יצא לעבוד והשתכר מעל כ‪ 2,000 -‬ש"ח לחודש (‪ 25%‬מהשכר‬
‫הממוצע במשק)‪ ,‬קצבתו הייתה מופחתת בצורה משמעותית ובמקרים רבים הקצבה הופסקה‪ .‬הדבר חסם‬
‫נכים מלצאת לעבודה‪.‬‬
‫בעקבות הפעלת החוק‪ ,‬מקבל קצבת נכות שיוצא לעבוד ומגדיל את הכנסתו‪ ,‬הסכום הכולל שהוא מקבל‬
‫מהעבודה ומהקצבה ביחד גבוה יותר מאשר הקצבה בלבד‪.‬‬
‫נכה שכבר הוכר במוסד לביטוח לאומי בדרגת אי כושר יציבה‪ ,‬יכול לצאת לעבוד ולהשתכר סכום גבוה באופן‬
‫יחסי והמוסד לביטוח לאומי אינו בודק את כושרו להשתכר‪ .‬נכה שיוצא לעבוד ומפסיק את עבודתו‪ ,‬המוסד‬
‫לביטוח לאומי משלם לו את קצבת הנכות שקיבל טרם יציאתו לעבודה‪ ,‬כפוף לתנאים שבחוק‪.‬‬
‫מעל השתכרות בסכום שנקבע ולאחר ‪ 12‬חודשי זכאות לפחות לקצבת נכות כללית‪ ,‬הנכה מקבל קצבת עידוד‬
‫במקום קצבת נכות‪.‬‬
‫נכים רבים זכאים להטבות נלוות כגון הנחות בתשלום דמי ביטוח לאומי‪ ,‬בארנונה‪ ,‬בתחבורה ציבורית‬
‫וכדומה ‪ .‬חוק לרון מאפשר לנכים להמשיך להנות מאותן הטבות כל עוד הם מקבלים קצבת נכות כללית‪.‬‬
‫החוק מאפשר לנכים המשתכרים מעל לסכום מסוים שמזכה בקצבת עידוד‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬להמשיך ולקבל‬
‫את ההטבות הנלוות במשך שלוש שנים באופן מלא‪ ,‬ולאחר מכן באופן יחסי לקצבתם‪.‬‬
‫מושגי יסוד בחוק לרון‬
‫"נכה" הוא מבוטח שעקב ליקוי רפואי פחת כושרו להשתכר מעבודה ב‪ 50%-‬לפחות‪ ,‬והכנסתו בפועל (בדרך‬
‫כלל הכנסות מאובדן כושר מחברת ביטוח אינן כלולות) אינה עולה על ההכנסה המפורטת להלן‪ ,‬במשך ‪90‬‬
‫יום לפחות ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בעל "ליקוי חמור" (‪ 70%‬נכות רפואית‪ ,‬או ‪ 40%‬בגין סעיף נפשי או פיגור שכלי) או מי שקיבל קצבה‬
‫תקופה ממושכת (‪ 5‬שנים לפחות לפני ‪ )2009‬שהכנסתו אינה עולה על ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק‬
‫(‪ 5,556‬ש"ח בינואר ‪ 2015‬ו‪ 5,453-‬ש"ח בינואר ‪.)2014‬‬
‫‪-6-‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫‪.2‬‬
‫כל מי שלא נכלל לעיל שהכנסתו אינה עולה על ‪ 45%‬מהשכר הממוצע במשק‬
‫(‪ 4,167‬ש"ח בינואר ‪ 2015‬ו‪ 4,090-‬ש"ח בינואר ‪ )2014‬ושיעור הנכות הרפואית הוא ‪ 60%‬או יותר‬
‫ובתנאים מסוימים ‪ 40%‬או יותר‪.‬‬
‫תהליך הבדיקה לקביעת זכאות לנכה משתכר‬
‫‪.1‬‬
‫פקיד הגמלאות בודק את גיל הנכה ואם הכנסותיו מעבודה או ממשלח יד נמוכות מ‪ 60%-‬מן השכר‬
‫הממוצע במשק במשך ‪ 3‬חודשים רצופים לפחות מתוך ‪ 15‬החודשים שקדמו למועד הגשת התביעה‪.‬‬
‫נכה בגיל המתאים שמשתכר פחות מ‪ 60%-‬מהשכר הממוצע במשק כאמור ימשיך בתהליך הבדיקה‬
‫(הכנסות הנכה מפוליסת אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח ברוב המקרים אינה שוללת את הזכאות‬
‫לקצבה‪ ,‬אלא מקטינה את תוספת התלויים)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫נערכת בדיקה רפואית לקביעת אחוזי נכות רפואית משוקללת ובאיזו מידה הליקויים הרפואיים‬
‫משפיעים על הכושר לעבוד ולהשתכר‪ .‬רק נכה בעל ‪ 40%‬נכות רפואית משוקללת כאשר באחד‬
‫מהסעיפים נקבעו ‪ 25%‬נכות רפואית לפחות‪ ,‬או נכה בעל ‪ 60%‬נכות רפואית משוקללת‪ ,‬ימשיך‬
‫בתהליך הבדיקה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ההכנסות נבדקות בשנית ונערך דיון בהשפעת הליקויים הרפואיים על כושר העבודה‪ ,‬כולל‬
‫התייעצות עם הרופא ועם עובדת שיקום (עובדת סוציאלית במקצועה)‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫פקיד תביעות מחליט מהו שיעור אובדן כושר ההשתכרות (סולם הדרגות‪,60% ,0% :‬‬
‫‪.)100% ,74% ,65%‬‬
‫‪.5‬‬
‫בתום ‪ 90‬ימים מהיום שבו נקבעה דרגת אי כושר לראשונה ולאחר שהסתיים התשלום בעבור דמי‬
‫מחלה‪ ,‬מתחילה הזכאות לקצבת נכות כללית‪.‬‬
‫זכאות רטרואקטיבית מירבית לתשלום הקצבה היא ‪ 12‬חודשים לפני יום הגשת התביעה (לאחר‬
‫תום ‪ 90‬הימים האמורים)‪.‬‬
‫חישוב קצבת הנכות‬
‫קצבת הנכות הכללית מחושבת לפי שיעור מהסכום הבסיסי בהתאם לאחוז דרגת הנכות שנקבעה‪ .‬בעבור‬
‫בת זוג וילדים‪ ,‬כהגדרתם בחוק‪ ,‬אפשר להגדיל את הקצבה כאשר לנכה אין הכנסות השוללות את התוספת‪.‬‬
‫לדוגמה בחודש דצמבר ‪2014‬‬
‫קצבת יחיד (ללא ק‪.‬ח‪.‬ן)‬
‫תוספת עבור בת זוג‬
‫סך הכול‬
‫קצבה מלאה‬
‫ש"ח‬
‫‪2,342‬‬
‫‪1,172‬‬
‫‪3,514‬‬
‫‪ 60%‬קצבה‬
‫ש"ח‬
‫‪1,405‬‬
‫‪( 703‬לבן הזוג אין הכנסות השוללות‬
‫את התוספת)‬
‫נכה שמשתכר מעל ‪ 21%‬מהשכר הממוצע במשק (בדצמבר ‪ 1,909 – 2014‬ש"ח) מקבל קצבה שמופחתת‬
‫בהדרגה‪ ,‬אולם מי שזכאי לקצבה חלקית ומשתכר בין ‪ 21%‬ועד ‪ 93%‬מהשכר הממוצע במשק זכאי למלוא‬
‫התוספת בעבור התלויים (למרות חלקיות הקצבה)‪.‬‬
‫‪-7-‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫נוסחה לחישוב הפחתה הדרגתית של הקצבה על פי חוק לרון‪:‬‬
‫טווח הכנסה בחודש דצמבר ‪2014‬‬
‫ש"ח‬
‫‪%‬‬
‫‪1,909‬‬
‫עד ‪21%‬‬
‫‪2,272 – 1,910‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪6,181 – 2,273‬‬
‫‪68%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪8,453 – 6,182‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪69%‬‬
‫מעל ‪8,454‬‬
‫מעל ‪93%‬‬
‫שיעור הניכוי מקצבת יחיד‬
‫‪0%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪60%‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬נכה שזכאי לקצבת יחיד מלאה השתכר ‪ 2,600‬ש"ח בחודש דצמבר ‪ .2014‬במקום קצבה בסך ‪2,342‬‬
‫ש"ח בחודש – הקצבה היא בסך ‪ 2,207‬ש"ח‪.‬‬
‫דרגת אי הכושר שנקבעה לא נבדקת מחדש‪ .‬נקבעו תנאים שבהם למי שמפסיק לקבל קצבה מחודשת הגמלה‬
‫ללא תנאי‪.‬‬
‫קצבת עידוד‬
‫נכה שקיבל במשך ‪ 12‬חודשים לפחות קצבת נכות כללית והכנסתו מעבודה שוללת את הקצבה‪ ,‬זכאי לקצבת‬
‫עידוד‪.‬‬
‫להלן סכומי הכנסה מירביים המזכים בקצבת עידוד לפי הרכב משפחה בחודש אחד בשנת ‪:2014‬‬
‫יחיד‬
‫‪8,435‬‬
‫יחיד ‪ +‬ילד‬
‫אחד‬
‫‪9,997‬‬
‫זוג‬
‫יחיד ‪2 +‬‬
‫ילדים‬
‫‪11,558‬‬
‫‪10,388‬‬
‫זוג ‪ +‬ילד‬
‫אחד‬
‫‪11,950‬‬
‫זוג ‪ 2 +‬ילדם‬
‫‪11,642‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬נכה שזכאי לקצבת יחיד מלאה משתכר ‪ 6,000‬ש"ח בחודש‪ .‬סכום ההכנסה נמוך מההכנסה‬
‫המירבית שבטבלה אך גבוה מההכנסה המירבית המזכה בקצבת נכות כללית‪ .‬קצבת העידוד היא ‪ 1,560‬ש"ח‪.‬‬
‫הטבות נלוות‬
‫זכאות הנכה להטבות נלוות נמשכת כל עוד הנכה מקבל קצבת נכות כללית‪ .‬מי שחדל לקבל קצבת נכות זכאי‬
‫להטבות הנלוות במלואן במשך ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫ההטבות הנלוות כוללות הטבות במוסד לביטוח לאומי ובמקומות נוספים‪ :‬פטור (או הנחה) מתשלום דמי‬
‫ביטוח‪ ,‬תשלום תוספת קצבה חודשית נוספת (ק‪.‬ח‪.‬ן) מדורגת‪ ,‬וכן המשך זכאות להנחות בארנונה‪ ,‬בחשבון‬
‫הטלפון‪ ,‬בקופת חולים‪ ,‬בתחבורה ציבורית‪ ,‬בתשלום מס הכנסה לנכים בעלי נכות רפואית גבוהה ועוד‪.‬‬
‫ביום ‪ 20.3.2014‬פרסם משרד הבינוי והשיכון הוראות לגבי הסיוע בשכר דירה לזכאים לקצבת נכות כללית‬
‫שיוצאים לעבוד‪.‬‬
‫שיקום מקצועי‬
‫נכה בעל ‪ 20%‬נכות רפואית ומעלה שעומד בתנאים הקבועים בחוק‪ ,‬זכאי לשיקום מקצועי (סיוע ברכישת‬
‫מקצוע והשתלבות במקום עבודה)‪.‬‬
‫קצבה לשירותים מיוחדים‬
‫קצבה המשולמת לנכים קשים סיעודיים מוגבלים בתפקודי היומיום האישיים שלהם‪.‬‬
‫בגיל פרישה הזכאות לגמלה ניתנת רק למי שהחל לקבל את הקצבה לפני גיל פרישה והנכה רשאי לבחור בין‬
‫גמלה זו לגמלת סיעוד‪.‬‬
‫‪-8-‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫מענק פטירה‬
‫נכה שנפטר והותיר אחריו תלויים (לפי חוק הביטוח הלאומי) ‪ -‬התלויים זכאים למענק פטירה (סך ‪8,757‬‬
‫ש"ח בשנת ‪ .)2014‬תשלום המענק מבוצע אוטומטית ללא צורך בהגשת תביעה‪.‬‬
‫עקרת בית נכה‬
‫עקרת בית לעניין ביטוח נכות כללית נחשבת אישה שבן זוגה (כולל ידוע בציבור) מבוטח כחוק לעניין זכאות‬
‫לקצבת זקנה‪ ,‬או שהיא אלמנה בת קצבה‪ ,‬והיא אינה עובדת שכירה ו‪/‬או עובדת עצמאית לפי ההגדרות בחוק‬
‫הביטוח הלאומי‪ ,‬למעט אם מתקיימים בה אחד מאלה ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫היא עבדה כעובדת שכירה או כעובדת עצמאית תקופה של ‪ 12‬חודשים רצופים‪ ,‬או ‪ 24‬חודשים אף‬
‫אם אינם רצופים‪ ,‬מתוך ‪ 48‬החודשים שקדמו להגשת התביעה לקצבת נכות כללית למוסד לביטוח‬
‫לאומי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של ‪ 24‬חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה‬
‫לקצבת נכות כללית למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫היא הייתה זכאית בתכוף לפני נישואיה לקצבת נכות כללית לפי החוק‪ ,‬ובשל נישואיה בלבד לא‬
‫הייתה זכאית עוד לקצבה‪.‬‬
‫לפי חוות דעת משפטית של המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬נוסח תיקון זה חל על כל מקבלת קצבה‬
‫"כמשתכרת" שנישאה ביום ‪ 1.3.2005‬ואילך‪.‬‬
‫חישוב משוקלל של אחוזי נכות‬
‫הרופא בוועדה הרפואית קובע את אחוזי הנכות לפי רשימת ליקויים רפואיים שמופיעה בתקנות הביטוח‬
‫הלאומי‪ .‬בצד כל ליקוי מופיע אחוז נכות‪ .‬רשימת הליקויים מופיעה באתר הביטוח הלאומי באינטרנט‪.‬‬
‫כאשר לנבדק יש כמה ליקויים שבעבורם נקבע אחוז נכות בנפרד‪ ,‬החישוב לעניין הנכות הרפואית (כולל‬
‫בעבור פטור ממס) הוא חישוב מיוחד שנוצר על ידי שקלול אחוזי הנכות הרפואיים כפי שמוצג בדוגמה‬
‫שלהלן‪:‬‬
‫לנבדק נקבעו בשלושה ליקויים שונים אחוזי נכות כדלקמן‪( 40% ,50% ,60% :‬חיבור האחוזים הוא ‪.)150%‬‬
‫החישוב המיוחד (המשוקלל) נעשה כדלקמן‪:‬‬
‫ליקוי א ‪60% -‬‬
‫‪.1‬‬
‫ליקוי ב ‪ 50% -‬מהיתרה (‪.)40%=100%-60%‬‬
‫‪.2‬‬
‫ליקוי ג ‪ 40% -‬מהיתרה (‪.)20%=100%-60%-20%‬‬
‫‪.3‬‬
‫אחוז נכות משוקלל‬
‫אחוז נכות‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪8‬‬
‫‪88%‬‬
‫"ליקויים מנופים"‬
‫בקביעת אחוזי נכות כללית יש ליקויים רפואיים שאינם מובאים בחשבון בקביעת אחוז הנכות הכללית כיוון‬
‫שהם אינם משפיעים על הכושר לעבוד ולהשתכר‪.‬‬
‫הגדלת אחוזי נכות בשל אובדן כושר עבודה‬
‫בקביעת אחוזי נכות בפגיעה בעבודה רשאית הועדה הרפואית להוסיף אחוזי נכות בהתאם לפגיעה בכושר‬
‫ההשתכרות ("תקנה ‪ .)"15‬אחוזי נכות אלה אינם מגדילים את אחוזי הנכות הרפואית לעניין פטור ממס‬
‫הכנסה‪ ,‬כפי שהוסבר לעיל‪.‬‬
‫‪-9-‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫קביעת אחוזי נכות לפטור ממס (מבוסס על האמור בחב"ק)‬
‫סעיף ‪ ) 5(9‬לפקודת מס הכנסה מעניק פטור ממס על הכנסותיהם של עיוור או של נכה בתנאים שנקבעו‪.‬‬
‫הפטור מתייחס להכנסה מיגיעה אישית עד לתקרה מסוימת‪ ,‬ולהכנסה אחרת ‪ -‬עד תקרה שהיא נמוכה‬
‫מהתקרה הקבועה לעניין הכנסה מיגיעה אישית‪.‬‬
‫הפטור לנכה ניתן למי שנקבעה לו נכות בשיעור ‪ ,100%‬או נכות של ‪ 90%‬לפחות למי שלקה באיברים שונים‬
‫אחדים‪ ,‬בתנאי שקביעת שיעור הנכות נובעת מחישוב מיוחד של הליקוי באיברים שונים אחדים‪ ,‬וללא‬
‫החישוב המיוחד – הייתה נקבעת נכות של ‪.100%‬‬
‫הפטור ניתן גם לעיוור‪.‬‬
‫כאשר נקבע אחוז נכות לצמיתות בשיעור של יותר מ‪ 89%-‬כתוצאה מהחישוב המשוקלל‪ ,‬ואחוז הנכות‬
‫המחושב מסתיים כשבר אחרי השלם – מעוגל השבר כלפי מעלה לאחוז שלם‪.‬‬
‫קביעת נכות על‪-‬ידי ועדה רפואית מכוח התקנות של סעיף ‪()5(9‬א)(ב)‬
‫‪ .1‬קביעת נכות שלא על פי אחד החוקים המפורטים להלן תהא על ידי וועדה רפואית‪ ,‬שנקבעה מכוח תקנות‬
‫מ"ה (קביעת אחוזי נכות)‪ ,‬התש"ם‪.1979 -‬‬
‫‪ .2‬כל הבקשות מטופלות במשרדי פקיד השומה ברחבי הארץ בהתאם למקום המגורים של המבקש‪.‬‬
‫‪ .3‬נכים המבקשים לזכות בפטור לפי סעיף זה מגישים בקשה למס הכנסה שישלח להם טפסים שאותם‬
‫יעבירו למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ .4‬הרופא המוסמך‪ ,‬כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)‪ ,‬התשט"ז ‪-‬‬
‫‪ 1956‬קובע את חברי הועדה‪ .‬מזכיר הוועדה מזמין את הנכה ישירות‪ .‬הנכה נושא בהוצאות הבדיקה‬
‫בהתאם לקביעת המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ומשלם הוצאות אלה למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ .5‬הוועדה קובעת את שיעור הנכות ומצרפת להחלטתה את הממצאים והנימוקים‪ .‬מזכיר הוועדה מוסר‬
‫העתק מההחלטה לנכה ושולח למס הכנסה את ההחלטה בצירוף התיק הרפואי של הנישום‪ .‬קביעת‬
‫הנכות היא לתקופה שקובעת הוועדה‪ ,‬ותחולת הנכות היא לתקופה האמורה (ייתכנו מצבים שיש נכות‬
‫לפרקי זמן עם הפסקות)‪ .‬הפטור ניתן רק לתקופות האמורות‪.‬‬
‫‪ .6‬הועדה רשאית בהסכמת הנכה לקבוע אחוז נכות על סמך מסמכים רפואיים בלי לבדוק את הנכה‪.‬‬
‫אולם הוועדה רשאית לבדוק את הנכה במקום הימצאו‪ ,‬בתנאים שנקבעו‪.‬‬
‫‪ .7‬על החלטת הוועדה ניתן לערער לוועדה הרפואית לערערים תוך ‪ 45‬יום מיום משלוח ההודעה ממס‬
‫הכנסה‪ .‬נכה המבקש לערער‪ ,‬מעביר בקשתו באמצעות מס הכנסה שמפנה את הבקשה למזכיר הוועדה‪.‬‬
‫החלטת הוועדה לערערים סופית‪.‬‬
‫‪ .8‬אם עברו שישה חודשים מאז נקבעו לאחרונה אחוזי נכותו של נכה‪ ,‬הוא רשאי לבקש קביעת אחוזי‬
‫הנכות מחדש‪ ,‬בתנאי שמצבו הוחמר והוא המציא אישור רפואי על כך‪ ,‬או נוספו בעיות רפואיות שלא‬
‫הובאו בפני ועדה רפואית קודמת‪.‬‬
‫‪ .9‬הגיעו למס הכנסה ממצאים שלפיהם יש מקום לבדיקה מחודשת של אחוזי הנכות שנקבעו לנכה‪ ,‬הוא‬
‫רשאי להפנותו לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי נכות מחדש‪.‬‬
‫הפנייה הנ"ל תיעשה בתנאי שחלפה לפחות שנה מיום שנקבעה נכותו של אדם לאחרונה‪.‬‬
‫פקיד השומה מודיע לפונה על החלטת הוועדה הרפואית בהתאם להעתק ההחלטה שהועבר אליו‬
‫בטופס המיועד לכך‪.‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫קביעת הנכות יכולה להיעשות על ידי ועדה רפואית (שנמצאת במוסד לביטוח לאומי)‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬על פי‬
‫תקנות שנקבעו מכוח סעיף ‪ )5(9‬לפקודה‪ ,‬או על פי אחד החוקים המפורטים להלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫חוק הנכים (תגמולים ושיקום)‪ ,‬התשי"ט‪( 1959-‬נוסח משולב)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חוק נכי המלחמה בנאצים‪ ,‬התשי"ד‪.1954-‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬התשי"ז‪.1957-‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה‪ ,‬התש"ל‪.1970-‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חוק הביטוח הלאומי‪ :‬נכות כללית‪ ,‬נכות כתוצאה מפגיעה בעבודה ונכות של מתנדבים‬
‫כתוצאה מפעילותם‪.‬‬
‫שר האוצר הוסמך להוסיף לרשימה זו חוקים נוספים‪.‬‬
‫נישום שהמציא תעודת עיוור‪ ,‬או תעודת נכה שהוצאה מכוח אחד החוקים שלעיל‪ ,‬מס הכנסה יחיל עליו את‬
‫הוראות סעיף ‪.)5(9‬‬
‫נישום שהמציא העתק מפרוטוקול הוועדה הרפואית‪ ,‬כשהוא מאושר כמתאים למקור והוצא מכוח אחד‬
‫החוקים שלעיל ולפיו נקבעת נכות בשיעור ‪ 100%‬או ‪ 90%‬לפי החישוב המיוחד כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬יחולו עליו‬
‫הוראות סעיף ‪ ,)5(9‬כפוף להוראות פנימיות שלפיהן רשאי מס הכנסה לבדוק את החישוב ובמקרים מיוחדים‬
‫להפנות את הנכה לועדה מטעמו‪.‬‬
‫לא יאושר פטור לנכה שהאישור לגביו אינו כולל את דרך החישוב המיוחד של קביעת הנכות‪.‬‬
‫נפגעי פעולות איבה‬
‫הבסיס החוקי לסיוע לנפגעי פעולות איבה כולל מספר חוקים‪ ,‬נוסף על חוק הביטוח הלאומי‪:‬‬
‫חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; חוק הנכים (תגמולים ושיקום); וחוק משפחות חיילים שנספו‬
‫במערכה‪ .‬מטרת החוקים היא לטפל בנפגעי פעולות איבה‪ ,‬לתת טיפול ושיקום רפואי‪ ,‬להבטיח קיום לאחר‬
‫אובדן מוחלט או חלקי של כושר ההשתכרות‪ ,‬לתת שירותים מיוחדים‪ ,‬לממן צרכים הנובעים מנכות ולפצות‬
‫משפחות של נספים מפעולות איבה‪.‬‬
‫הזכאים להטבות הם תושבי ישראל שנפגעו כתוצאה מפעולות איבה בארץ או בחו"ל ופגיעתם הוכרה כפגיעת‬
‫איבה‪ ,‬תושבי חוץ שנפגעו בארץ או תושבי חוץ שנפגעו בחו"ל תוך כדי ועקב עבודתם אצל מעסיק ישראלי‬
‫ופגיעתם הוכרה כפגיעת איבה (לאזרחי ישראל שאינם מוגדרים כתושבי ישראל בביטוח הלאומי נקבעו‬
‫כללים מיוחדים)‪.‬‬
‫ההטבות הניתנות כוללות טיפול רפואי לרבות אשפוז‪ ,‬תרופות‪ ,‬מכשירי עזר רפואיים‪ ,‬החלמה‪ ,‬שיקום רפואי‬
‫ועוד ‪ .‬בעת הטיפול הרפואי ניתן תגמול נכות חודשי‪ ,‬וניתנים תגמולים מיוחדים לנכים‪ ,‬שאין סיכוי לשקמם‬
‫(בתנאים מסוימים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן שיקום מקצועי וכלכלי על ידי מחלקת השיקום‪.‬‬
‫הטבות נוספות מוענקות לנכה‪ ,‬שדרגת נכותו ‪ 50%‬או יותר‪ ,‬לדוגמה‪ :‬דמי נסיעות חודשיים לנכה פגוע ברגליו‪,‬‬
‫בליבו או בעמוד השדרה; ציוד ביתי לאישה שדרגת נכותה ‪ 30%‬או יותר‪ ,‬המנהלת משק בית עצמאי; ציוד‬
‫למשותקים ועיוורים; הקצבת מכונית רפואית לבעלי דרגת נכות לצמיתות של ‪ 50%‬או יותר או לנכים בגפיים‬
‫התחתונות בעלי דרגת נכות של ‪ 30%‬או יותר‪.‬‬
‫ביטוח תאונות‬
‫ביטוח תאונות נועד לסייע למבוטחים‪ ,‬שנפגעו בתאונה אישית‪ ,‬שאינה פגיעה בעבודה ואינה תאונת דרכים‪,‬‬
‫וכתוצאה ממנה איבדו את כושרם לתפקד‪ ,‬והם אינם זכאים לכיסוי ימי המחלה מכל גורם אחר או על פי‬
‫חוק אחר‪ ,‬כפי שנקבע בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫זכאים לגמלאות הם תושבי ישראל‪ ,‬שמלאו להם ‪ 18‬שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה (לרבות עקרת בית)‪,‬‬
‫שנפגעו מאירוע פתאומי מגורם חיצוני‪ ,‬המלווה בחבלה פיסית‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫תושב ישראל‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬שאירעה לו תאונה‪ ,‬בין בישראל ובין מחוץ לישראל‪ ,‬זכאי לדמי תאונה בעד פרק‬
‫הזמן‪ ,‬שהוא נמצא בישראל ואיבד את כושרו לתפקד‪ ,‬על פי התנאים שלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫אם הוא עובד שכיר או שהוא עובד עצמאי ‪ -‬בתנאי שאינו מסוגל לעבוד בעבודתו‪ ,‬ואף לא בעבודה‬
‫מתאימה אחרת‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אם הוא אינו עובד שכיר והוא אינו עובד עצמאי ‪ -‬בתנאי שהוא מאושפז בבית החולים‪ ,‬או מרותק‬
‫למיטתו‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫עקרת בית ‪ -‬בתנאי שאינה מסוגלת לעבוד בעבודות משק הבית‪.‬‬
‫בדיקה רפואית ‪ -‬מי שנפצע בתאונה חייב להיבדק בדיקה רפואית תוך ‪ 72‬שעות משעת התאונה‪.‬‬
‫אם לא נבדק תוך פרק הזמן הזה הוא עלול לאבד את זכותו לגמלה‪ ,‬אלא אם המוסד לביטוח לאומי אישר‪,‬‬
‫שתוצאות התאונה יכולות להתגלות רק לאחר ‪ 72‬שעות אך לא יותר משבועיים מיום התאונה‪.‬‬
‫דמי תאונה משתלמים עד תקופה של ‪ 90‬ימים בלבד ובהתאם להוראות‪ ,‬ויש להגיש את התביעה תוך ‪ 90‬יום‬
‫(כפוף לכללים שנקבעו במוסד לביטוח לאומי)‪ .‬שיעור הגמלה כשיעור דמי הפגיעה ליום אילו המבוטח היה‬
‫נפגע בעבודה‪ .‬למי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי (לרבות עקרת בית) ‪ -‬שיעור הגמלה הוא ‪ 25%‬מן‬
‫הסכום הבסיסי המתאים – ‪ 72.98‬ש"ח ליום בשנים ‪ 2014‬ו‪( 2015-‬הגמלה משולמת רק בתום ‪ 14‬הימים‬
‫הראשונים)‪.‬‬
‫קצבאות זקנה‬
‫זכאים לקצבת זקנה תושבי ישראל‪ ,‬גבר מעל גיל ‪ 70‬ואישה מעל גיל הזכאות (על פי חוק גיל פרישה)‪ ,‬אם הם‬
‫מילאו תקופת אכשרה הנקובה בחוק‪ .‬בגיל פרישה הזכאות לקצבה מותנית במבחן הכנסה‪.‬‬
‫מבוטחות שלא צברו תקופת אכשרה מספיקה ‪ -‬ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,1996‬נכנס לתוקפו חוק ביטוח עקרת הבית‪.‬‬
‫תושבת ישראל שנולדה לאחר ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,1930‬הגיעה לגיל הזכאות‪ ,‬ואינה‬
‫מבוטחת בזכות עצמה (שלא כעקרת בית)‪ ,‬מקבלת קצבת זקנה לעקרת הבית בגובה קצבת הזקנה‬
‫הבסיסית‪.‬‬
‫אישה שנולדה עד יום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 1930‬מקבלת קצבה כאמור החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬לאור שינוי החוק‪.‬‬
‫עולים חדשים ‪ -‬עולים חדשים‪ ,‬או מבוטחים שנעשו תושבי ישראל לראשונה בגיל ‪ 62‬ואילך‪ ,‬אינם מבוטחים‬
‫לענף זקנה‪ .‬הגיל היה ‪ 60‬ועלה בהדרגה לפי חוק גיל פרישה‪ ,‬החל מחודש יולי ‪ 2004‬ועד מאי ‪ .2009‬לילידי‬
‫מאי ‪ 1947‬ואילך‪ ,‬הגיל הוא ‪.62‬‬
‫שיעורי קצבת הזקנה ללא תוספות‪ ,‬לחודש אחד‬
‫יחיד‪/‬ה‬
‫(עדגיל ‪)80‬‬
‫זוג‬
‫מבוטח בגיל‬
‫‪ 80‬ומעלה‬
‫בשנת ‪2010‬‬
‫בשנת ‪2011‬‬
‫בשנת ‪2012‬‬
‫בשנת ‪2013‬‬
‫ש"ח‬
‫‪1,384‬‬
‫ש"ח‬
‫‪1,444‬‬
‫ש"ח‬
‫‪1,481‬‬
‫ש"ח‬
‫‪1,502‬‬
‫בשנים‬
‫‪2014,2015‬‬
‫ש"ח‬
‫‪1,531‬‬
‫‪2,078‬‬
‫‪1,463‬‬
‫‪2,170‬‬
‫‪1,526‬‬
‫‪2,222‬‬
‫‪1,565‬‬
‫‪2,253‬‬
‫‪1,587‬‬
‫‪2,297‬‬
‫‪1,617‬‬
‫הסכומים לעיל הם קצבאות בסיסיות ללא תוספות ותק ודחיית פרישה‪ ,‬ללא השלמת הכנסה‪ ,‬וללא‬
‫התייחסות לאלמנות המקבלות קצבת שאירים‪.‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫את הקצבה הבסיסית אפשר להגדיל באמצעות תוספות המוגדרות בחוק הביטוח הלאומי‪ .‬להלן פירוט‬
‫תמציתי ביותר של עיקרי אותן התוספות‪.‬‬
‫תוספת "תלויים"‬
‫תוספת שניתנת בעבור בן‪/‬בת זוג כולל ידוע‪/‬ה בציבור‪ ,‬כל עוד אינו מקבל קצבה בזכות עצמו‪ ,‬והכנסתו (מכל‬
‫המקורות‪ ,‬כולל מפנסיה) אינה עולה על הסכום המירבי‪ ,‬שהוא ‪ 57%‬מהשכר הממוצע במשק (‪ 5,278‬ש"ח‬
‫בחודש בשנת ‪.)2015‬‬
‫תוספת בעבור ילדו של מקבל הקצבה‪ ,‬כאשר הילד כלול בהגדרת ילד בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫יש לשים לב להגדרות המיוחדות בחוק שעל פיהן מוקנות הזכויות‪.‬‬
‫תוספת ותק‬
‫‪ 2%‬מהקצבה לכל שנת ביטוח מאז שנת הביטוח האחת עשרה‪ ,‬עד למקסימום של ‪ 50%‬מהקצבה‪.‬‬
‫תוספת דחיית קצבה‬
‫‪ 5%‬מהקצבה בעבור כל שנה שלמבוטח נדחה מועד קבלת קצבת הזקנה‪ ,‬ויש לו הכנסה ממשכורת או ממשלח‬
‫יד‪ .‬ייתכן מצב‪ ,‬שבו נדחתה תביעה לקצבת זקנה בשל הכנסות‪ ,‬כאמור‪ ,‬לתקופה של ‪ 9‬חודשים בלבד‪ ,‬וגם‬
‫אז הוא זכאי לתוספת דחיית קצבה של ‪ 5%‬בתום השנה‪.‬‬
‫מבוטח שאינו עובד‪ ,‬ושיש לו הכנסה שאינה מעבודה שעולה על ההכנסה המותרת המרבית‪ ,‬אינו זכאי‬
‫לתוספת דחיית הקצבה האמורה‪.‬‬
‫מבוטח שעובד והכנסתו מעבודה פחותה מן ההכנסה המותרת המרבית‪ ,‬שיש לו הכנסה שאינה מעבודה‬
‫שעולה על הסכום המרבי‪ ,‬זכאי לתוספת דחיית קצבה‪.‬‬
‫ניכוי דמי ביטוח בריאות מהקצבה‬
‫מקצבת הזקנה מנוכים דמי ביטוח בריאות בסכומים קבועים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הניכוי למי שמקבל קצבת זקנה ללא‬
‫השלמה ההכנסה לחודש בשנים ‪ 2014‬ו‪ :2015-‬ליחיד ‪ 196 -‬ש"ח ולזוג ‪ 283 -‬ש"ח‪ .‬לאישה הנשואה לבעל‬
‫מבוטח אשר מקבלת קצבת זקנה‪ ,‬ביטוח הבריאות מנוכה מבן הזוג‪.‬‬
‫מענק עקב פטירה‬
‫כאשר נפטר מי שזכאי לקצבת זקנה‪ ,‬משולם מענק פטירה לבן זוגו או לילדיו (לפי הגדרת ילד)‪ .‬בתנאים‬
‫חריגים ניתן לשלם גם לאחרים‪.‬‬
‫השלמת הכנסה‬
‫מבוטחים בעלי הכנסה נמוכה מאוד‪ ,‬או ללא הכנסה‪ ,‬זכאים לקבל השלמת הכנסה המשלימה את הקצבה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בהתאם לכללי הזכאות לגמלה להבטחת הכנסה שמקבלים מבוטחים עד גיל קצבת זקנה‪ ,‬בהתאם‬
‫לחוק הבטחת הכנסה‪.‬‬
‫כל הכנסה‪ ,‬לרבות הכנסה תיאורטית של המבוטח (ואפילו תמיכה קבועה)‪ ,‬נלקחת בחשבון בבדיקת הזכאות‬
‫להשלמת הכנסה‪ .‬נכס פיננסי נחשב כהכנסה לחישוב השלמת הכנסה‪ ,‬וכך גם הכנסה מעבודה‪ ,‬ממשלח יד‬
‫ומנכס בית‪.‬‬
‫המבוטח חייב לדווח למוסד לביטוח לאומי על שינויים הקשורים בזכאות לגמלה‪ ,‬ולכן המבוטח חותם‬
‫ומצהיר בטופס התביעה לגמלה‪ ,‬שהוא יודיע למוסד לביטוח לאומי על כל שינוי בהכנסות‪ ,‬והכוונה היא גם‬
‫להגדלת החיסכון וגם להקטנתו‪.‬‬
‫‪- 13 -‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫ההכנסה המותרת בגיל פרישה‬
‫הכנסה ‪ -‬ההכנסה המפורטת בסעיף ‪ 2‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬להוציא הכנסות מסוימות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫הכנסת עובד (שכיר) הפטורה ממס לפי פקודת מס הכנסה ולא משולמים ממנה דמי ביטוח‪ ,‬הפרשי הצמדה‬
‫פטורים ממס‪ ,‬פנסיה וגמלאות מסוימות‪.‬‬
‫הכנסה מירבית מותרת בגיל פרישה‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪ 57%‬מהשכר הממוצע במשק ליחיד ((‪ 5,278‬ש"ח נכון לחודש ‪.)1/2015‬‬
‫‪ 76%‬מהשכר הממוצע במשק למי שיש לו תלוי אחד (‪ 7,038‬ש"ח נכון לחודש ‪.)1/2015‬‬
‫‪ 7%‬מן השכר הממוצע במשק בעד כל תלוי נוסף (‪ 648‬ש"ח נכון לחודש ‪.)1/2015‬‬
‫בהכנסה מעבודה‪ ,‬ההכנסה המותרת היא פעם אחת ההכנסה הרשומה לעיל‪ ,‬ועוד פעמיים ההכנסה האמורה‬
‫בעבור הכנסות שאינן מעבודה‪.‬‬
‫בהכנסה שאינה מעבודה ההכנסה המותרת היא שלוש פעמים ההכנסה הרשומה לעיל ‪.‬‬
‫יש לשים לב שמבחן ההכנסות מותנה במספר התלויים במבוטח שתובע קצבת זקנה‪ .‬בגיל הפרישה הגדרת‬
‫בן‪/‬בת הזוג לעניין התלות תלויה במבחן הכנסות‪ ,‬ובגיל זכאות ‪ -‬ללא מבחן הכנסות‪.‬‬
‫מבחן ההכנסות בעבור קצבת זקנה הוא חודשי או שנתי‪.‬‬
‫זכאות לקצבה יחסית‬
‫אם בשנת המס עולות ההכנסות על ההכנסה המותרת‪ ,‬יתכן שהמבוטח זכאי לקצבת זקנה יחסית‪.‬‬
‫חשוב לבחון קצבה יחסית כיוון שזכאות זו מאפשרת מתן קצבה חלקית וגם הנחה בתשלום דמי ביטוח‬
‫לאומי ובתשלום דמי ביטוח בריאות‪.‬‬
‫גמלת סיעוד‬
‫גמלת שירותים למי שנמצא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב פעולות היומיום‪ ,‬או שנמצא זקוק להשגחה‪.‬‬
‫הגמלה נועדה לסייע בפעולות היומיום ובניהול משק הבית‪ .‬הגמלה ניתנת לתושב ישראל שהגיע לגיל פרישה‬
‫ומותנת במבחן הכנסות‪ .‬תנאי חשוב לקבלת הקצבה‪ ,‬שהמבוטח אינו שוהה במוסד ואינו מקבל קצבה‬
‫לשירותים מיוחדים‪.‬‬
‫ביטוח שאירים‬
‫מי שבן‪/‬בת זוגו נפטר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים או למענק‪ ,‬המחושבים באחוזים מסכום בסיסי‬
‫שנקבע‪ ,‬וכן לגמלאות נלוות כגון‪ :‬הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנות ולאלמנים‪ ,‬דמי מחיה לילדים‪,‬‬
‫מענק בר מצוה‪ ,‬ומענק פטירה ‪ -‬אם הנפטר קיבל קצבה מן המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬והותיר שאיר על פי הגדרת‬
‫המוסד לביטוח לאומי (בן‪/‬בת זוג או ילד כהגדרתם בחוק)‪.‬‬
‫תנאי הזכאות לגמלה‬
‫כדי להיות זכאי לגמלה אמורים להתקיים התנאים שיפורטו להלן‪:‬‬
‫הנפטר היה תושב ישראל בעת פטירתו‪ ,‬צבר תקופת אכשרה מזכה‪ ,‬הזכאי נמנה עם שאירי הנפטר והנפטר‬
‫שילם דמי ביטוח במועד‪ ,‬אם היה חייב בדמי הביטוח בעד עצמו‪ .‬על הנפטרת‪ ,‬חלים תנאים מצטברים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫נפטר שלא נולד בארץ ‪ -‬נחשב תושב לצורך קצבת שאירים בתנאי שנעשה תושב ישראל לראשונה לפני גיל ‪62‬‬
‫(החל מיום ‪ 1‬ביולי ‪ 2004‬הגיל עלה בהדרגה מגיל ‪ 60‬עד גיל ‪.)62‬‬
‫‪- 14 -‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫מי שנעשה תושב ישראל לראשונה לאחר הגיל הקבוע בחוק גיל פרישה ‪ -‬התנאים שונים והזכאות תלויה‬
‫במבחן הכנסה לקבלת גמלה מיוחדת‪.‬‬
‫מי שזכאי לקצבת שאירים ויוצא לחו"ל ‪ -‬הזכאות להמשך תשלום הקצבה בחו"ל אינה וודאית‪ ,‬ותלויה‬
‫בכללים שקבע המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫מי שנפטר בהיותו תושב אחת המדינות שישראל חתומה עימן על אמנה לביטחון סוציאלי ‪ -‬עשוי להיראות‬
‫כמי שהיה תושב ישראל‪.‬‬
‫האלמנה והאלמן יקבלו את הקצבה כל עוד הם אינם נשואים ואינם ידועים בציבור כמפורט בחוק (שינוי‬
‫מעמד עד ‪ 10‬שנים מאפשר לעיתים לחזור ולקבל את הקצבה)‪.‬‬
‫שאירי הנפטר ‪ -‬האלמנה ‪ /‬האלמן והיתום‬
‫אלמנה היא מי שהייתה נשואה לנפטר בשעת פטירתו‪ ,‬אם היא עונה על אחד התנאים כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫היא הייתה נשואה לנפטר שנה אחת לפחות (או חצי שנה‪ ,‬אם הייתה בת ‪ 55‬ומעלה כאשר נפטר)‪.‬‬
‫היא ילדה לנפטר ילד‪.‬‬
‫היא חיה בנפרד מהנפטר‪ ,‬בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫אלמן הוא מי שהיה נשוי לנפטרת בשעת פטירתה‪ ,‬אם היה נשוי לה שנה אחת לפחות (או חצי שנה‪ ,‬אם היה‬
‫בן ‪ 55‬ומעלה כאשר נפטרה) והוא עונה על אחד התנאים כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫יש עמו ילד הזכאי לגמלת שאירים‪.‬‬
‫יתום הוא ילדו של הנפטר בשעת פטירתו‪ ,‬לרבות ילד חורג‪ ,‬ילד מאומץ‪ ,‬או נכד‪ ,‬שהנפטר בלבד הוא‬
‫שפרנס אותו‪ ,‬אם מתקיים בו אחד התנאים המפורטים שבתקנות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הגדרת "אלמן" לעניין קצבת שאירים מותנית במבחן הכנסות של אלמן‪ 5,278 :‬ש"ח (‪ 57%‬מהשכר‬
‫הממוצע במשק ליחיד נכון ל‪ )1/2015-‬ועוד ‪ 1,408‬ש"ח מהכנסה מיגיעה אישית (‪ 15.2%‬מהשכר‬
‫הממוצע במשק נכון ל‪.)1/2015-‬‬
‫דמי אבטלה‬
‫ביום ‪ 25‬ביולי ‪ 2012‬התקבל בכנסת תיקון ‪ 141‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬המשפר את התנאים לקבלת דמי‬
‫אבטלה (בעיקר מקל על עובדים יומיים להשלים את תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה)‪.‬‬
‫קודם לתיקון‪ ,‬תקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה לעובד יומי נקבעה על בסיס מניין ימי עבודה בפועל‬
‫ב‪ 18-‬החודשים שקדמו לתקופת האבטלה‪ .‬מיום ‪ 1‬באפריל ‪ 2013‬נקבעה תקופת אכשרה אחידה לכל סוגי‬
‫העובדים השכירים‪ ,‬שנמנית בחודשים ולא בימים‪ .‬הזכאות לדמי אבטלה מושגת לאחר צבירת ‪ 12‬חודשי‬
‫עבודה מתוך ‪ 18‬החודשים שקדמו לתקופת האבטלה‪ ,‬שבהם עבד העובד יום אחד או יותר מהימים בחודש‪.‬‬
‫עוד נקבע בתיקון לחוק כי דמי האבטלה יחושבו על בסיס ממוצע השכר ב‪ 6-‬חודשי העבודה האחרונים‬
‫(במקום ‪ 75‬ימים קודם לתיקון)‪ ,‬כך שהשכר היומי הממוצע ישקף את השכר הריאלי של העובד ויתמתנו‬
‫תנודות חדות שחלו בשכר‪.‬‬
‫הוראות החוק החדשות חלות על מובטלים שהתאריך הקובע לגביהם חל ב‪ 1-‬באפריל ‪ 2013‬ואילך (כולל‬
‫מובטלים שתביעתם נדחתה בעבר‪ ,‬התייצבו בלשכת התעסוקה באפריל והגישו מחדש תביעה לדמי אבטלה)‪.‬‬
‫‪- 15 -‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫תנאי הזכאות לדמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת כפוי‪ ,‬שאינו בהסכמת העובד‬
‫העובד זכאי לדמי אבטלה רק אם מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן‪:‬‬
‫התקיימו יחסי עבודה עד יום היציאה לחל"ת‪.‬‬
‫יש תקופת אכשרה של ‪ 12‬חודשים לפחות שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך ‪ 18‬החודשים שקדמו‬
‫לתחילת תקופת האבטלה‪ .‬עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא‪.‬‬
‫העובד נרשם בלשכת התעסוקה כדורש עבודה ולא הוצעה לו עבודה חלופית‪.‬‬
‫משך תקופת החל"ת לא יפחת מ‪ 30-‬ימים רצופים‪.‬‬
‫לא ישולמו דמי אבטלה בעד הימים שבעדם מגיעים לעובד ימי חופשה‪ ,‬אף אם בחר העובד שלא לנצל את‬
‫ימי החופשה הצבורים המגיעים לו‪ ,‬ואף אם הוא אינו מקבל תשלום בגינם מן המעסיק‪.‬‬
‫בתקופת החל"ת העובד אינו זמין למעסיק לביצוע עבודה‪ .‬אם המעסיק יזמן את העובד לעבודה אפילו לימים‬
‫ספורים‪ ,‬הזכאות לדמי אבטלה עלולה להישלל לכל החודש‪.‬‬
‫תגמולי מילואים לעובד שכיר‬
‫ביום ‪ 2‬במרץ ‪ 2011‬פורסם ברשומות תיקון מספר ‪ 127‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫לפני התיקון האמור המעסיק היה אמור לחשב את התגמול ולשלם אותו לעובד במלואו בחודש שבו העובד‬
‫שירת במילואים‪ .‬כיום‪ ,‬לאחר התיקון בחוק‪ ,‬המעסיקים אינם חייבים לחשב את התגמול ורשאים להסתמך‬
‫על החישוב שיערוך עבורם המוסד לביטוח לאומי‪ .‬לאחר שיקבלו את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫עליהם להעביר לעובד את ההפרש במשכורת של החודש שבו קיבלו אותו‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בחודש השירות במילואים ישולם לעובד השכר שהיה משולם לו אילולא שירת במילואים והוסיף‬
‫לעבוד‪ .‬תשלום זה נחשב למקדמה על חשבון התגמול המגיע לעובד‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי יעביר למעסיק את התגמול שמגיע לעובד‪ ,‬לאחר שהמעסיק יתבע את התגמול‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫המעסיק יעביר לעובד את יתרת התגמול‪ .‬כלומר‪ ,‬המעסיק יעביר לעובד את ההפרש שבין התגמול‬
‫שהועבר למעסיק מהמוסד לביטוח לאומי (סעיף ‪ 2‬לעיל) ובין התשלום ששילם לעובד בחודש שבו שירת‬
‫במילואים (בסעיף ‪ 1‬לעיל)‪.‬‬
‫המחוקק מוסיף ומבהיר שאם העובד עבד במהלך השירות‪ ,‬אזי שכר זה לא יובא בחשבון בחישוב יתרת‬
‫התגמול‪ ,‬וכן סכום שהעובד היה מקבל גם אם נעדר מעבודתו (בהתאם להסכמי העבודה התקפים באותו‬
‫מקום עבודה)‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרה הקשורה להתחשבנות שבין המעסיק לעובד כדלקמן‪:‬‬
‫בחישוב ההפרש‪ ,‬אין להביא בחשבון סכום ששולם לעובד עקב עבודתו וסכום שהיה משולם לעובד בין שהיה‬
‫מוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו‪ ,‬כגון תשלומים בעד ימים כימי המנוחה השבועיים שבהם העובד אינו‬
‫אמור לעבוד (שישי‪ ,‬שבת וחגים) או תשלומים שאינם תלויים במספר ימי העבודה בפועל‪ ,‬כגון תשלום בעבור‬
‫דמי הבראה‪ ,‬החזקת רכב וכדומה‪.‬‬
‫דין תגמולי המילואים כדין שכר עבודה כאמור בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬וכך גם דין יתרת התגמול‪ ,‬שעל‬
‫המעסיק להעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול‬
‫למעסיק על ידי המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫התיקון לחוק יחול על תגמול מילואים המגיע לעניין תקופת שירות המילואים שחלה מיום תחילתו של‬
‫החוק‪ ,‬אף אם החלה ערב תחילתו‪ .‬החוק פורסם בספר החוקים ביום ‪ 2‬במרץ ‪.2011‬‬
‫‪- 16 -‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫האחריות לאכיפת החוק בנושא ההתחשבנות האמורה הועברה למשרד הכלכלה לפי חוק הגנת השכר‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם את הכתובת לפנייה‪" :‬האגף לאכיפת חוקי עבודה"‪ ,‬לפי המחוזות השונים (תל‬
‫אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬ירושלים והדרום)‪.‬‬
‫נוסח סעיף ‪ 280‬החדש בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬ממרץ ‪2011‬‬
‫"העברת תגמול באמצעות מעביד –‬
‫(א)‬
‫המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור בסעיף ‪(276‬א)‪ ,‬את סכום התגמול המגיע לעובד‪.‬‬
‫(ב)‬
‫המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה‪" ,‬יתרת התגמול" – ההפרש שבין התגמול‬
‫שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי סעיף‬
‫‪(276‬א)‪ ,‬למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין‬
‫שנעדר מעבודתו‪.‬‬
‫(ג)‬
‫דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה‪ ,‬והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו משתלם שכרו‬
‫של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א)"‪.‬‬
‫הבהרות נוספות חשובות לאור התיקון בחוק שפרסם המוסד לביטוח לאומי‬
‫‪.1‬‬
‫על פי תיקון חוק המילואים מאוגוסט ‪ ,2008‬מי שמשרת במילואים כחוק יהיה זכאי לתגמול אף‬
‫אם הכנסתו לא נפגעה עקב השירות‪ .‬יש לשלם לעובד הן שכר עבודה והן תגמולי מילואים‪ .‬אם‬
‫העובד הוא עובד חודשי‪ ,‬או יומי לפחות ‪ 75‬ימים ברבע השנה שקדם לשרות‪ ,‬אזי המעסיק חייב‬
‫לשלם את התגמול‪ .‬המוסד יחזיר למעסיק את התגמול ששולם לעובד‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סעיף ‪ 283‬לחוק הביטוח הלאומי מחייב את המעסיק להמשיך ולשלם לעובד שיצא למילואים את‬
‫התשלומים שנהג לשלם לקופת תגמולים או לקופת פנסיה כאילו לא שירת והמשיך לעבוד‪ .‬על פי‬
‫חוות דעת משפטית שהתקבלה במוסד‪ ,‬יש להפריש את אותן הפרשות סוציאליות אשר מופרשות‬
‫בדרך כלל מהשכר הרגיל של העובד לאותה תקופה‪ ,‬ולא מסך כל התגמול לפי חוק המילואים החדש‪,‬‬
‫אשר גבוה בדרך כלל מהשכר הרגיל (עקב שינוי הנוסחה לחישוב התגמול באוגוסט ‪.)2008‬‬
‫שינויים בטופסי התביעה לתגמולי מילואים‬
‫בטופס תביעת מעסיק להחזרת תגמולי מילואים בל‪ )01.2014( 501/‬ובטופס תביעה אישית בל‪,)01.2014( 502/‬‬
‫כלולה הצהרה למילוי על ידי בעל שליטה‪ ,‬או קרוב משפחה לבעל שליטה או לבעל מניות בחברה‪.‬‬
‫יש לצרף לטופס הוכחת תשלום משכורת ל‪ 12-‬חודשים אחרונים ולפרט מידע שקשור לעבודה‪ ,‬כגון‪ :‬היקף‬
‫העבודה‪ ,‬תפקיד והיכן בוצעה העבודה‪.‬‬
‫כמו כן בטופס התביעה של המעסיק נוספה התחייבות המעסיק להעביר לעובד את הפרשי התגמול שמגיעים‬
‫לו מיד עם קבלת התשלום מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫תביעה של בעל שליטה וקרובי משפחה שמתבקשת בה השלמה מעבר להכנסה שבסיסה הוא ההכנסה ברבעון‬
‫שקדם לשירות המילואים – נבחנת בקפדנות‪.‬‬
‫מקדמות למשרתים במילואים במבצע "צוק איתן"‬
‫המוסד לביטוח לאומי שילם בתחילת חודש אוגוסט ‪ 2014‬מקדמות בשל תגמולי מילואים למשרתים‬
‫במילואים לפי צו ‪ 8‬למעסיקים ולמבוטחים שאינם שכירים‪ ,‬כולל מימון ביניים למשפחות שכירים שמלאו‬
‫טופס תביעה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪- 17 -‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫מבוטחים שאינם שכירים (עצמאים או שאינם עובדים)‪ ,‬לפי המידע המצוי במוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫ההתחשבנות נעשית עם קבלת השומה ממס הכנסה‪.‬‬
‫מעסיקי מגוייסים שכירים קיבלו מקדמה גלובלית עד הגשת התביעה‪ ,‬לפי תגמול מינימלי מוכפל במספר‬
‫המגוייסים‪ .‬המקדמה מקוזזת עם התביעות שהוגשו‪.‬‬
‫משפחות מגוייסים שכירים קיבלו מקדמות על פי פניה שהוגשה בטופס בל‪ 509/‬שהותאם לכך‪ .‬התשלומים‬
‫היו מימון ביניים ולכן‪ ,‬מגוייסים שכירים שקיבלו מקדמה כאמור (ובלי קשר קיבלו שכר רגיל מן המעסיק)‬
‫סביר שהמוסד לביטוח לאומי פנה אליהם בבקשה להחזיר עודף תגמול שקיבלו כפוף לתביעה שהגיש‬
‫המעסיק למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫תזכורת קצרה בנושא תגמולי מילואים‬
‫‪.1‬‬
‫עובד שכיר בשני מקומות מקבל את שכרו מהמעסיק העיקרי ותובע בעצמו את השלמת התגמול בגין‬
‫עבודתו הנוספת‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫דין התגמול המגיע לעובד ממעסיקו כדין שכר עבודה וזכותו של העובד להגיש תובענה לפי חוק הגנת‬
‫השכר נגד מעסיק המסרב לשלם התגמול או מעכב אותו‪ .‬האחריות לאכיפת החוק‪ ,‬כולל בנושא‬
‫ההתחשבנות עם המעסיק‪ ,‬מוטלת על משרד הכלכלה (בעבר – משרד הת‪.‬מ‪.‬ת)‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫עובד יומי שעבד פחות מ‪ 75-‬ימים לפני צאתו למילואים תובע את התגמול בעצמו בתביעה אישית‪,‬‬
‫אם המעסיק אינו תובע את התגמול בעבורו‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי זכאי לתגמול בסכום התגמול המזערי שהוא בשנים ‪ 2014‬ו‪-‬‬
‫‪ 2015‬בסך ‪ 5,881‬ש"ח לחודש או ‪ 196.02‬ש"ח ליום‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫תשלום התגמול החל מאוגוסט ‪ 2008‬בעבור שירות רצוף של עד ‪ 6‬ימים‪ ,‬או שאירית של מספר ימי‬
‫השירות הרצופים בניכוי כפולות של ‪ 7‬הוא‪:‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.2‬‬
‫בגין עד חמישה ימי שירות רצופים משולם התגמול בתוספת ‪.40%‬‬
‫ככל שהיו בחישוב שישה ימים‪ :‬משולם התגמול בתוספת יום אחד‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫התגמול משולם בעבור כל יום שירות‪ ,‬ללא הבחנה אם נפגעה הכנסתו של המשרת במילואים עקב‬
‫השירות או לא‪ .‬כלומר‪ ,‬אם המשרת במילואים עבד יום עבודה רגיל וביצע את השירות מעבר לשעות‬
‫העבודה‪ ,‬או בימי המנוחה השבועיים שלו‪ ,‬או בחופשתו‪ ,‬ישולמו לו שכר העבודה וגם תגמולי‬
‫המילואים‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫כאשר עובד מקבל בתקופה שבה הוא משרת במילואים תשלומים שאינם תלויים במספר ימי העבודה‬
‫בפועל (כמו דמי הבראה וביגוד)‪ ,‬המעסיק אינו מנכה אותם מהתגמול שהוא משלם לעובד‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬עובד חודשי יצא למילואים בימים חמישי עד שלישי בשבוע העוקב‪ .‬המעסיק משלם לעובד‬
‫שכר רגיל בשלב הראשון‪ ,‬תובע את המוסד לביטוח לאומי בשלב השני‪ ,‬ובאותו חודש שבו הוא מקבל‬
‫את התשלום מהמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הוא עורך התחשבנות עם העובד ובדרך כלל משלים את‬
‫התגמול‪ .‬ה עובד מקבל את התגמול כולו בניכוי השכר הרגיל (ללא דמי הבראה‪ ,‬למשל) ששולם לו‬
‫בימים חמישי‪ ,‬ראשון‪ ,‬שני ושלישי‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬חישוב תגמול מילואים בצו ‪ 8‬זהה לחישוב תגמול מילואים בזמן רגיעה‪.‬‬
‫‪- 18 -‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח‬
‫‪2008‬‬
‫‪1-7/2009‬‬
‫‪8-12/2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫ש"ח‬
‫לחודש‬
‫ש"ח‬
‫לחודש‬
‫ש"ח‬
‫לחודש‬
‫ש"ח‬
‫לחודש‬
‫ש"ח‬
‫לשנה‬
‫ש"ח‬
‫לחודש‬
‫ש"ח‬
‫לשנה‬
‫ש"ח‬
‫לחודש‬
‫ש"ח‬
‫לשנה‬
‫ש"ח‬
‫לחודש‬
‫ש"ח‬
‫לחודש‬
‫ש"ח‬
‫לחודש‬
‫ההכנסה המירבית‬
‫‪36,760‬‬
‫‪38,415‬‬
‫‪76,830‬‬
‫‪79,750‬‬
‫‪957,000‬‬
‫‪73,422‬‬
‫‪881,064‬‬
‫‪41,850‬‬
‫‪502,200‬‬
‫‪42,435‬‬
‫‪43,240‬‬
‫‪43,240‬‬
‫‪ 60%‬משכר ממוצע‬
‫במשק‬
‫השכר הממוצע‬
‫במשק‬
‫‪4,598‬‬
‫‪4,757‬‬
‫‪4,757‬‬
‫‪4,809‬‬
‫‪57,708‬‬
‫‪4,984‬‬
‫‪59,808‬‬
‫‪5,171‬‬
‫‪62,052‬‬
‫‪5,297‬‬
‫‪5,453‬‬
‫‪5,556‬‬
‫‪7,663‬‬
‫‪7,928‬‬
‫‪7,928‬‬
‫‪8,015‬‬
‫‪96,180‬‬
‫‪8,307‬‬
‫‪99,684‬‬
‫‪8,619‬‬
‫‪103,428‬‬
‫‪8,828‬‬
‫‪9,089‬‬
‫‪9,260‬‬
‫טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות בעבור עובדים שכירים בטופס ‪ 102‬החל מינואר‬
‫‪ 2015‬ועד דצמבר ‪( 2015‬באחוזים)‪:‬‬
‫טור ‪1‬‬
‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו‬
‫להם ‪ 18‬שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה "תושבי ישראל" שמלאו להם‬
‫‪ 18‬שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪3‬‬
‫אישה וגבר מעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה‬
‫מעבודה בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות‬
‫כללית יציבה בשיעור ‪ 100%‬או קצבת נכות‬
‫כללית בלתי יציבה בשיעור ‪ 100%‬לתקופה‬
‫רצופה של שנה אחת לפחות‬
‫אישה וגבר שנעשו לראשונה תושבי ישראל‬
‫מעל גיל ‪62‬‬
‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל‬
‫הזכאות" לקצבת זקנה שאינם מקבלים‬
‫קצבת זקנה‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫נשים וגברים שמקבלים קצבת זקנה‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי‬
‫חיילים בשרות סדיר כתושב זר ממדינת‬
‫אמנה‬
‫מעסיק‬
‫סה"כ‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫מעסיק‬
‫סה"כ‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫‪19.25‬‬
‫‪12.00‬‬
‫‪7.25‬‬
‫‪6.95‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪11.79‬‬
‫‪7.05‬‬
‫‪6.90‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪3.41‬‬
‫‪18.84‬‬
‫‪1.85‬‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪6.85‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪6.85‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪1.85‬‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪6.85‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪1.85‬‬
‫‪6.52‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪-‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪16.49‬‬
‫‪1.85‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6.63‬‬
‫‪1.85‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪1.85‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1.85‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪14.25‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪7.25‬‬
‫שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעבור עובד שכיר על פי לוח י' החל מינואר ‪ 2015‬ועד‬
‫דצמבר ‪( 2015‬באחוזים)‪:‬‬
‫ענף‬
‫סה"כ דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות‬
‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬
‫זקנה ושאירים‬
‫סיעוד‬
‫נכות‬
‫נפגעי תאונות‬
‫נפגעי עבודה‬
‫אימהות‬
‫ילדים‬
‫אבטלה‬
‫זכויות בפירוק או פשיטת רגל של מעסיק‬
‫דמי ביטוח בריאות‬
‫סה"כ‬
‫‪6.95‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪3.10‬‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫‪3.50‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪-‬‬‫‪0.04‬‬
‫‪-‬‬‫‪0.01‬‬
‫‪-‬‬‫‪3.10‬‬
‫‪- 19 -‬‬
‫מעסיק‬
‫‪3.45‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪--‬‬
‫סה"כ‬
‫‪19.25‬‬
‫‪14.25‬‬
‫‪5.89‬‬
‫‪0.31‬‬
‫‪2.28‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪1.80‬‬
‫‪1.36‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪5.00‬‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫‪12.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪-‬‬‫‪0.87‬‬
‫‪-‬‬‫‪0.21‬‬
‫‪-‬‬‫‪5.00‬‬
‫מעסיק‬
‫‪7.25‬‬
‫‪7.25‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪1.80‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪--‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫סימוכין‪:‬‬
‫‪©1559‬‬
‫תאריך‪22/6/2015 :‬‬
‫(‪)1‬‬
‫הכותבת רואת חשבון‪ ,‬יועצת לענייני הביטוח הלאומי ומרצה בתחום‪ .‬מנכ"ל אורנה צח בע"מ‬
‫לפתרונות בתחום הביטוח הלאומי‪ .‬בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת‬
‫רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה‪.‬‬
‫הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה‪ ,‬את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של‬
‫פרסומי הביטוח הלאומי‪ ,‬אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם‪.‬‬
‫כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו‪/‬או חוות דעת או‬
‫המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם‪ .‬הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי‬
‫הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור‪.‬‬
‫(‪)4‬‬
‫כל הזכויות שמורות © ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬
‫(‪)5‬‬
‫טלפון‪ 03-6005451 :‬פקס ‪ ,03-6005452 :‬מייל ‪. [email protected] :‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪- 20 -‬‬