מחקר על היפגעות פועלי בניין

Transcription

מחקר על היפגעות פועלי בניין
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫ירושלים‪ ,‬כ' בטבת תשע"ד‬
‫‪ 06‬בדצמבר ‪0956‬‬
‫הנדון‪ :‬נתונים על היפגעות פועלי בניין בתאונות עבודה‬
‫לבקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור חברת הכנסת עדי קול‪ ,‬ולקראת ישיבת הוועדה בנושא‬
‫בטיחות עובדים באתרי הבנייה‪ ,‬יוצגו במסמך זה נתונים עדכניים בנושא תאונות עבודה בענף הבנייה‪.‬‬
‫הנתונים במסמך מבוססים על נתוני מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה ועל נתוני‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫ענף הבנייה נחשב לאחד הענפים המועדים לתאונות חמורות‪ ,‬והוא ממשיך להיות אחראי לכמחצית‬
‫ממספר ההרוגים בתאונות עבודה במשק הישראלי‪ .‬על‪-‬פי נתוני משרד הכלכלה‪ ,‬בשנת ‪ 0956‬היה מספר‬
‫ההרוגים בתאונות קטלניות בכל ענפי המשק ‪ ,10‬ו‪ 08-‬מהם היו בענף הבנייה (‪ 1.)19%‬נתונים מפורטים על‬
‫מספר הנפגעים בכלל הענפים ובענף הבנייה לבדו בשנים ‪ 0999-0956‬יוצגו בהמשך‪.‬‬
‫רקע‬
‫‪2‬‬
‫בחודשים ינואר עד ספטמבר ‪ 0956‬היה מספר המועסקים בענף הבנייה במדינת ישראל ‪ 056,699‬בממוצע‪.‬‬
‫במספר זה נכללים מועסקים שהם תושבי ישראל‪ ,‬עובדים פלסטינים עם היתרים ועובדים זרים מחוץ‪-‬‬
‫לארץ‪ .‬בתקופה זו היו המועסקים תושבי ישראל ‪ 77%‬מכלל המועסקים בענף הבנייה‪ ,‬וברבעון השלישי‬
‫של שנת ‪ 0956‬הסתכם מספרם ב‪ ,500,999-‬גידול של ‪ 56%‬לעומת הרבעון המקביל בשנת ‪ 3.0950‬כאמור‪,‬‬
‫יתר הפועלים בתחום הבנייה הם פלסטינים תושבי יהודה ושומרון‪ 4‬ועובדים זרים‪ .‬ברבעון השלישי של‬
‫שנת ‪ 0956‬הוקצו היתרי עבודה ל‪ 40,699-‬פועלים פלסטינים‪ ,‬בהם ‪ 60,199‬היתרים לעבודה בישראל‬
‫ו‪ 56,899-‬היתרים לעבודה בשטחי יהודה ושומרון‪ .‬בשנת ‪ 0956‬הועסקו בתחום הבנייה בישראל ובשטחי‬
‫‪5‬‬
‫יהודה ושומרון ‪ 1,116‬עובדים זרים חוקיים ו‪ 800-‬עובדים זרים לא חוקיים‪.‬‬
‫‪ 1‬ורדה אדוארדס‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של‬
‫הכנסת‪ 59 ,‬בדצמבר ‪ .0956‬הנתונים הם עד ‪ 04‬בנובמבר ‪.0956‬‬
‫‪ 2‬נתונים אלה גבוהים ב‪ 56%-‬מנתוני התקופה המקבילה בשנת ‪ ,0950‬שהיו ‪ 589,199‬מועסקים‪.‬‬
‫‪ 3‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬ענף הבנייה בישראל‪ ,‬ניתוח כלכלי‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬רבעון שלישי ‪.0956‬‬
‫‪ 4‬על‪ -‬פי דוח משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬המקור לנתוני המועסקים תושבי ישראל הוא סקרי כוח‪-‬אדם של הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪ ,‬ואילו הנתונים על עובדים מהשטחים ומחו"ל מתבססים על המכסות הידועות על‪-‬פי החלטות הממשלה‪.‬‬
‫‪ 5‬מתוך‪ :‬משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬נתוני זרים בישראל‪ ,‬אוקטובר ‪ .0956‬עובדים זרים לא חוקיים הם זרים‬
‫שהיו בעבר עובדים זרים חוקיים‪ ,‬בהתאם להגדרה של עובדים זרים חוקיים‪ ,‬אך כרגע אינם עומדים בקריטריון אחד‬
‫לפחות של הגדרה זו‪ .‬הפילוח לענפים נעשה בהתאם להיתר העבודה שהיה לעובד הזר בהיותו עובד חוקי‪ .‬בנתון זה לא‬
‫נכללים מסתננים‪.‬‬
‫ה כ נ ס ת ‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬
‫הקריה‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫טל' מזכירות‪90 - 0498049 :‬‬
‫פקס'‪90 - 0490596 :‬‬
‫דיונים קודמים בנושא בכנסת – סוגיית תאונות העבודה בענף הבנייה‪ ,‬ובפרט הכשרת עובדים זרים‬
‫למקצועיות ולבטיחות בעבודה בענף זה‪ ,‬עלתה בכנסת ה‪ 57-‬ובכנסת ה‪ 58-‬כמה פעמים במסגרת דיוני‬
‫הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים‪ .‬בדיוני הוועדה בשנת ‪ 0950‬בנושא תאונות עבודה בענף הבנייה‬
‫עלו בין היתר ההיבטים של תנאי העסקתם של עובדי הבניין‪ ,‬ובהם עבודה במשך שעות ארוכות‪ ,‬היעדר‬
‫אכיפה של הוראות בטיחות וגהות בעבודה בגובה ובעבודה באתרי בניין בכלל‪ ,‬וענישת קבלנים שנמצאו‬
‫‪6‬‬
‫אחראים לתאונות קטלניות באתרי בנייה‪.‬‬
‫‪ .1‬נתונים על נפגעים בתאונות עבודה בענף הבנייה‬
‫כאמור‪ ,‬ענף הבנייה נחשב לאחד הענפים המועדים לתאונות עבודה חמורות‪ .‬חשוב לציין כי הנתונים‬
‫המוצגים במסמך הם רק על תאונות המדווחות למשרד הכלכלה ולמוסד לביטוח לאומי לצורך הגשת‬
‫תביעה לקבלת דמי פגיעה וימי כושר עבודה‪ ,‬ויש לשער שחלק מהתאונות שאינן מסתיימות במוות או‬
‫בפגיעה קשה של עובד אינן מדווחות לגורמים המטפלים‪ .‬בהקשר זה נמסר במענה על פנייתנו כי במוסד‬
‫לבטיחות ולגהות מודעים לכך שיש פגיעות שאינן מדווחות‪ ,‬ולכן מתקשים לאמוד את מספר התאונות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בטבלה שלהלן מוצגים נתונים עדכניים על הנפגעים בתאונות עבודה בשנים ‪ 0956–0999‬בכלל ענפי‬
‫המשק ובענף הבנייה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫נפגעי תאונות עבודה בכלל הענפים ובענף הבנייה בשנים ‪2211–2220‬‬
‫שנה‬
‫נפגעים בכלל‬
‫הענפים‬
‫נפגעים בענף‬
‫הבנייה‬
‫‪0999‬‬
‫‪01,854‬‬
‫‪0,596‬‬
‫‪0959‬‬
‫‪07,066‬‬
‫‪0,545‬‬
‫‪0955‬‬
‫‪07,110‬‬
‫‪0,594‬‬
‫‪0950‬‬
‫‪09,096‬‬
‫‪0,485‬‬
‫‪*0956‬‬
‫‪08,989‬‬
‫‪7,685‬‬
‫* עד ‪ 04‬בנובמבר‪.‬‬
‫הטבלה מלמדת כי בשנת ‪( 0956‬עד חודש נובמבר) חל גידול של ‪ 54%‬במספר הנפגעים בענף הבנייה (‪999‬‬
‫נפגעים) לעומת השנה הקודמת‪ .‬חשוב לציין שגידול זו מלווה גידול במספר העובדים בענף הבנייה‪:‬‬
‫ישראלים‪ ,‬פלסטינים וזרים‪.‬‬
‫‪ 6‬הכנסת‪ ,‬ישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים‪ 51 ,‬באוקטובר ‪.0950‬‬
‫‪ 7‬אמיר שקד‪ ,‬מנהל מרכז מידע ואינטרנט במוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪58 ,‬‬
‫בדצמבר ‪.0956‬‬
‫‪ 8‬ורדה אדוארדס‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של‬
‫הכנסת‪ 59 ,‬בדצמבר ‪.0956‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪7‬‬
‫חלק מהתאונות בענף הבנייה הן תאונות קטלניות‪ ,‬כלומר כאלה שיש בהן הרוגים‪ .‬בטבלה שלהלן מוצגים‬
‫‪9‬‬
‫נתונים על מספר ההרוגים בתאונות עבודה בכלל הענפים במשק ובענף הבנייה‪.‬‬
‫מספר ההרוגים בתאונות עבודה בכלל ענפי המשק ובענף הבנייה בשנים ‪2211–2220‬‬
‫שנה‬
‫כלל הענפים‬
‫ענף הבנייה‬
‫‪0999‬‬
‫‪40‬‬
‫‪58‬‬
‫‪0959‬‬
‫‪10‬‬
‫‪00‬‬
‫‪0955‬‬
‫‪04‬‬
‫‪68‬‬
‫‪0950‬‬
‫‪09‬‬
‫‪65‬‬
‫‪*0956‬‬
‫‪10‬‬
‫‪08‬‬
‫* עד נובמבר ‪.0956‬‬
‫הטבלה מלמדת כי בשנים ‪ 0955–0999‬נרשם גידול במספר ההרוגים בענף הבנייה‪ .‬משנת ‪ 0955‬עד שנת‬
‫‪ 0956‬הנתונים מלמדים על ירידה במספר ההרוגים בענף זה‪ ,‬אולם יש לציין כי ירידה בשיעור דומה‬
‫נרשמה בכלל הענפים במשק‪ .‬מספר ההרוגים בענף הבנייה בחמש השנים האחרונות הוא כמחצית מכלל‬
‫ההרוגים בכל הענפים האחרים (‪ ,)545‬והדבר מלמד על המסוכנות של ענף זה‪.‬‬
‫במועד הגשת המסמך טרם התקבלו ממשרד הכלכלה נתונים על ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה‬
‫בפילוח לפי ישראלים‪ ,‬פלסטינים וזרים‪ .‬על‪-‬פי דוח מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד‬
‫הכלכלה‪ ,‬שיש בו נתונים על ההרוגים בתאונות עבודה בכלל הענפים במחצית הראשונה של ‪ ,0956‬מ‪07-‬‬
‫ההרוגים בתאונות עבודה בתקופה זו ‪ 09‬היו פועלים ישראלים‪ ,‬והשאר היו פלסטינים וזרים‪ .‬כמו כן צוין‬
‫‪10‬‬
‫בדוח זה כי נפילה מגובה היא מאפיין מוביל בקרב ההרוגים בתאונות עבודה‪.‬‬
‫בדוח הקודם‪ ,‬לשנת ‪ ,0950‬צוין כי בשנה זו נהרגו בכלל הענפים ‪ 60‬עובדים ישראלים (‪ 09%‬מכלל‬
‫ההרוגים)‪ ,‬ו‪ 04-‬עובדים זרים ועובדים פלסטינים (‪ 49%‬מכלל ההרוגים)‪ 05 .‬מכלל ההרוגים בתאונות‬
‫בענף הבנייה והבנייה ההנדסית היו עובדים זרים (‪ 07.7%‬מכלל ההרוגים בענף) ועשרה היו ישראלים‬
‫(‪ 60.6%‬מכלל ההרוגים בענף)‪ .‬עוד צוין בדוח זה כי גם בשנת ‪ 0950‬נפילה מגובה הייתה הגורם המשמעותי‬
‫ביותר לתאונות עבודה קטלניות (‪ 49%‬מכלל ההרוגים בתאונות העבודה מצאו את מותם בנפילה מגובה)‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫ובענף הבנייה והבנייה ההנדסית משקלו היה ‪.18%‬‬
‫‪ .1.1‬מקבלי דמי פגיעה וימי אי‪-‬כושר בענף הבנייה‬
‫על‪-‬פי ההוראות הקבועות בחוק (למשל בפקודת התאונות ומחלות משלח‪-‬יד (הודעה)‪ (5941 ,‬יש לדווח על‬
‫כל תאונת עבודה למינהל לבטיחות ובריאות תעסוקתית במשרד הכלכלה‪ .‬כאמור‪ ,‬בפועל אין דיווח מלא‬
‫על כל התאונות באתרי הבנייה‪ .‬תאונות עם נפגעים מדווחות למוסד לביטוח לאומי לצורך הגשת תביעה‬
‫לקבלת דמי פגיעה בעבודה או ימי אי‪-‬כושר עבודה‪ .‬מנתוני המוסד לביטוח לאומי שהוצגו במסמך קודם‬
‫‪ 9‬ורדה אדוארדס‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של‬
‫הכנסת‪ 59 ,‬בדצמבר ‪.0956‬‬
‫‪ 10‬משרד הכלכלה – מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬דוח תאונות קטלניות‪ ,‬חציון ראשון ‪.0956‬‬
‫‪ 11‬שם‪ ,‬דוח תאונות העבודה שהסתיימו במוות‪.0950 ,‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪7‬‬
‫בנושא זה אפשר ללמוד כי ענף הבנייה הוא אחד הענפים המרכזיים בשיעור המקבלים דמי פגיעה‪ ,‬והענף‬
‫‪12‬‬
‫המוביל במספר ימי אי‪-‬כושר עבודה לנפגע בקרב השכירים‪.‬‬
‫בטבלה שלהלן נתונים על מקבלי דמי פגיעה שהוכרו נפגעי תאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי ומקבלי‬
‫‪13‬‬
‫ימי אי‪-‬כושר בענף הבנייה בשנים ‪.0956–0999‬‬
‫מקבלי דמי פגיעה וימי אי‪-‬כושר מהמוסד לביטוח לאומי בענף הבנייה בשנים ‪2211–2220‬‬
‫שנה‬
‫מקבלי‬
‫דמי‬
‫פגיעה‬
‫מקבלי‬
‫דמי‬
‫פגיעה‬
‫בענף‬
‫הבנייה‬
‫שיעור‬
‫מקבלי דמי‬
‫פגיעה בענף‬
‫הבנייה‬
‫מכלל מקבלי‬
‫דמי פגיעה‬
‫ימי‬
‫אי‪-‬כושר‬
‫עבודה‬
‫ימי‬
‫אי‪-‬כושר‬
‫עבודה‬
‫בענף‬
‫הבנייה‬
‫שיעור ימי‬
‫אי‪-‬כושר‬
‫בענף‬
‫הבניין‬
‫מכלל ימי‬
‫אי‪-‬כושר‬
‫ממוצע‬
‫ימי אי‪-‬‬
‫כושר‬
‫לנפגע‬
‫‪0999‬‬
‫‪01,854‬‬
‫‪0,596‬‬
‫‪59.0%‬‬
‫‪0,690,007‬‬
‫‪079,665‬‬
‫‪56.9%‬‬
‫‪41.8‬‬
‫‪0959‬‬
‫‪07,066‬‬
‫‪0,540‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪0,690,007‬‬
‫‪086,618‬‬
‫‪56.1%‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪0955‬‬
‫‪07,110‬‬
‫‪0,594‬‬
‫‪9.9%‬‬
‫‪0,491,968‬‬
‫‪084,414‬‬
‫‪55.9%‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪0950‬‬
‫‪09,096‬‬
‫‪0,485‬‬
‫‪59.5%‬‬
‫‪0,158,870‬‬
‫‪699,554‬‬
‫‪56.1%‬‬
‫‪40.6‬‬
‫‪*0956‬‬
‫‪78,970‬‬
‫‪7,685‬‬
‫‪59.7%‬‬
‫‪4,050,587‬‬
‫‪660,948‬‬
‫‪56.7%‬‬
‫‪41.0‬‬
‫* עד (כולל) חודש נובמבר‪.‬‬
‫לפי הטבלה‪ ,‬בשנים ‪ 0956–0999‬היה שיעור מקבלי דמי פגיעה בענף הבנייה כ‪ 59%-‬בממוצע מכלל מקבלי‬
‫דמי הפגיעה בכלל הענפים במשק‪ ,‬ושיעור ימי האי‪-‬כושר בענף הבנייה היה באותה תקופה ‪56.6%‬‬
‫בממוצע‪.‬‬
‫‪ 12‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬תאונות עבודה בענף הבנייה‪ ,‬כתב ד"ר גלעד נתן‪ 00 ,‬בפברואר ‪.0950‬‬
‫‪ 13‬רבקה פריאור‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪59 ,‬‬
‫בדצמבר ‪.0956‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪7‬‬
‫בטבלה שלהלן נתונים על מקבלי דמי פגיעה בענף הבנייה לפי מוצא וגיל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מספר מקבלי דמי פגיעה לפי מוצא וגיל‪*2211 ,‬‬
‫קבוצת גיל‬
‫פועלים ישראלים‬
‫פועלים פלסטינים‬
‫פועלים זרים‬
‫עד ‪57‬‬
‫‪51‬‬
‫פחות מ‪59-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪04–58‬‬
‫‪5,590‬‬
‫פחות מ‪59-‬‬
‫פחות מ‪59-‬‬
‫‪64–01‬‬
‫‪5,845‬‬
‫‪18‬‬
‫‪49‬‬
‫‪44–61‬‬
‫‪5,075‬‬
‫‪540‬‬
‫‪60‬‬
‫‪14–41‬‬
‫‪5,549‬‬
‫‪500‬‬
‫‪50‬‬
‫‪91–11‬‬
‫‪441‬‬
‫‪58‬‬
‫פחות מ‪59-‬‬
‫‪04–09‬‬
‫‪605‬‬
‫‪51‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+ 01‬‬
‫‪066‬‬
‫פחות מ‪59-‬‬
‫‪-‬‬
‫סך הכול‬
‫‪7,027‬‬
‫‪177‬‬
‫‪127‬‬
‫*הנתונים עדכניים עד (כולל) חודש נובמבר‪.‬‬
‫הנתונים שבטבלה מלמדים כי פועלי הבניין הישראלים הם רוב מקבלי דמי הפגיעה (‪ )94%‬בענף הבנייה‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי‪ .‬חשוב לציין כי מקבלי דמי פגיעה בענף הבנייה בשנת ‪ 0956‬הם עובדים שכירים‬
‫בלבד‪ .‬מהנתונים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי על ימי אי‪-‬כושר לעובד עולה כי ממוצע ימי אי‪-‬כושר‬
‫לעובד בקרב הפועלים הישראלים בשנת ‪ 0956‬היה ‪ 41‬ימים‪ ,‬לעומת ‪ 15‬ימים בקרב העובדים הפלסטינים‬
‫ו‪ 40-‬ימים בקרב פועלי הבניין הזרים‪ 15.‬בהקשר זה יצוין כי בדיון הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים‬
‫ביולי ‪ 0950‬נטען כי פועל בניין ישראלי מודע בדרך כלל לזכויות שלו ולאופן הגשת תביעה למוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬ואילו עובדים פלסטינים ועובדים זרים פחות מודעים לכך‪ ,‬וייתכן שהדבר משפיע על מספר‬
‫‪16‬‬
‫המקבלים דמי פגיעה וימי אי‪-‬כושר משתי הקבוצות האלה‪.‬‬
‫‪ .2‬בטיחות פועלי בניין‬
‫לפי משרד הכלכלה האחריות לבטיחות העובדים בישראל מוטלת על המעביד או על בעל מקום העבודה‪.‬‬
‫על המעסיקים ועל מנהלי העבודה מוטלת האחריות להדרכת העובדים וליישום בפועל של ההוראות‬
‫והתקנות בתחום הבטיחות והגהות בכל מקומות העבודה ואתרי הבנייה‪ 17.‬שני גופים עיקריים מטעם‬
‫המדינה עוסקים כיום בתחום הבטיחות התעסוקתית בכלל ענפי המשק‪ ,‬ובכללם ענף הבנייה; האחד הוא‬
‫מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה‪ ,‬שאחראי לאכיפת חוקי הבטיחות והגהות‬
‫‪ 14‬רבקה פריאור‪ ,‬מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪59 ,‬‬
‫בדצמבר ‪.0956‬‬
‫‪ 15‬שם‪.‬‬
‫‪ 16‬ישיבת הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים‪ 0 ,‬ביולי ‪.0950‬‬
‫‪ 17‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬תאונות עבודה בענף הבנייה‪ ,‬כתב ד"ר גלעד נתן‪ 07 ,‬בפברואר ‪.0950‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪7‬‬
‫בעבודה במדינת ישראל‪ ,‬כגון חוק ארגון הפיקוח על עבודה‪ ,‬התש"ד‪ ,5914-‬ופקודת הבטיחות בעבודה‬
‫(נוסח חדש)‪ ,‬התש"ל‪ .5979-‬הגוף השני שעוסק בתחום הוא המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬שאחראי להדרכה‬
‫ולהסברה בנושא הבטיחות בקרב העובדים‪.‬‬
‫מהמוסד לבטיחות ולגהות נמסר במענה על פנייתנו כי חלק מעבודת המוסד הוא מתן כלים להערכת‬
‫הסיכונים באתרי בנייה והדרכת מנהלי עבודה בתחומי בטיחות העובדים‪ ,‬וכן הדרכה מקומית וחלוקת‬
‫חומר מקצועי לעובדים באתרי הבנייה‪ .‬במענה על שאלתנו בדבר הדרכת פועלים שאינם דוברים עברית‬
‫נמסר כי לפי נוהל של מינהל הבטיחות והבריאות בתעסוקה במשרד הכלכלה על המדריך להיעזר‬
‫במתורגמן הדובר את שפת העובדים באתרי הבנייה וכי המוסד מעביר הדרכות בשבע שפות באמצעות‬
‫ניידת הדרכה ומפיק חומר בעברית‪ ,‬ערבית‪ ,‬סינית‪ ,‬אמהרית‪ ,‬רומנית ותאילנדית‪ .‬עם זה נמסר כי מספר‬
‫המדריכים קטן מאוד יחסית למספר אתרי הבנייה ולפיכך יש מחסור גדול במדריכי בטיחות בענף‬
‫‪18‬‬
‫הבנייה‪.‬‬
‫בתשובת מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה על פנייתנו צוין כי המינהל אחראי‬
‫לפיקוח באתרי הבנייה בכל הקשור לבטיחות העובדים ותנאי העסקתם וכי מדי שנה המינהל עורך מבצע‬
‫אכיפה באתרי בנייה ברחבי בארץ‪ .‬במבצע האחרון‪ ,‬שהתקיים מ‪ 58-‬באוקטובר ‪ 0956‬עד ‪ 08‬בנובמבר‬
‫‪ ,0956‬ערכו מבקרים מטעם המינהל ‪ 605‬ביקורים באתרי בנייה‪ ,‬שנמצאו בהם כ‪ 0,999-‬ליקויים‪ ,‬ובעטיים‬
‫ניתנו ‪ 661‬מכתבי התראה‪ 97 ,‬צווי בטיחות וחמישה צווי שיפור‪.‬‬
‫בטבלה שלהלן נתונים על מספר ביקורי הפיקוח וצווי הבטיחות והשיפור שהוציא מינהל הבטיחות‬
‫‪19‬‬
‫והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה בחמש השנים האחרונות‪.‬‬
‫ביקורי פיקוח וצווי בטיחות שהוצאו בשנים ‪2211–2220‬‬
‫שנה‬
‫ביקורי פיקוח‬
‫צווי בטיחות ושיפור‬
‫‪0999‬‬
‫‪59,876‬‬
‫‪497‬‬
‫‪0959‬‬
‫‪59,094‬‬
‫‪099‬‬
‫‪0955‬‬
‫‪55,848‬‬
‫‪046‬‬
‫‪0950‬‬
‫‪50,407‬‬
‫‪487‬‬
‫‪0956‬‬
‫‪50,100‬‬
‫‪167‬‬
‫ממשרד הכלכלה נמסר כי נוסף על הפיקוח שהוא עושה פועלים באתרי הבנייה ממונים על הבטיחות‬
‫מטעם חברות המעסיקות באתרי בנייה יותר מ‪ 599-‬עובדים‪ ,‬ויש באתרי הבנייה מנהלי עבודה‪ ,‬האחראים‬
‫לבטיחות העובדים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫אמיר שקד‪ ,‬מנהל מרכז מידע ואינטרנט במוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪58 ,‬‬
‫בדצמבר ‪.0956‬‬
‫ורדה אדוארדס‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של‬
‫הכנסת‪ 59 ,‬בדצמבר ‪.0956‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪7‬‬
‫בנושא ההבדלים האפשריים בין פועלים ישראלים‪ ,‬פלסטינים וזרים בכל הקשור לנהלים‪ ,‬לתקנות‬
‫ולמדיניות האכיפה נמסר ממינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה כי "למעט הגבלת‬
‫עיסוק לעובדים זרים בתחומים בודדים‪ ,‬כמו לדוגמה איסור הפעלת עגורן צריח בידי עובד זר‪ ,‬לא‬
‫קיימים הבדלים מבחינת תקנות‪ ,‬נהלים ואכיפה בהתייחסות לפועלי בניין ישראלים‪ ,‬פלסטינים או‬
‫‪21‬‬
‫זרים"‪.‬‬
‫כתיבה‪ :‬ראדה חסייסי‬
‫אישור‪ :‬יובל וורגן‪ ,‬ראש צוות‬
‫עריכה לשונית‪ :‬מערכת "דברי הכנסת"‬
‫‪ 20‬ורדה אדוארדס‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של‬
‫הכנסת‪ 59 ,‬בדצמבר ‪.0956‬‬
‫‪ 21‬שם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪7‬‬