תאונות עבודה בענף הבניין

‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫תאונות עבודה בענף הבניין‬
‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬
‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪92 -‬‬
‫כתיבה‪ :‬ד"ר גלעד נתן‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪189428945‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪ 9 2 - 1 8 9 1 5 9 6‬אישור‪ :‬שרון סופר‪ ,‬ראש צוות‬
‫‪ www.knesset.gov.il/mmm‬עריכה לשונית‪ :‬מערכת "דברי הכנסת"‬
‫‪ 72‬בפברואר ‪7107‬‬
‫ד' באדר תשע"ב‬
‫מבוא‬
‫מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת ניצן הורוביץ‪ ,‬יושב‪-‬ראש הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים‬
‫הזרים‪ .‬במסמך בחינה של תופעת תאונות העבודה הקטלניות בענף הבניין והתמודדות המדינה עם תופעה‬
‫זו‪.‬‬
‫‪ .5‬רקע‬
‫בשנת ‪ 7100‬מספר ההרוגים בענף הבניין ובענף הבנייה ההנדסית היה ‪ ,83‬עלייה ניכרת לעומת מספר‬
‫ההרוגים בענף שנה קודם לכן – בשנת ‪ 7101‬מספר ההרוגים בענף היה ‪.78‬‬
‫מספר ההרוגים בענף הבניין שומר על שיעורו במספר ההרוגים הכללי מתאונות עבודה‪ :‬ענף הבניין‬
‫ממשיך להיות אחראי ליותר ממחצית מתאונות העבודה הקטלניות‪ ,‬וכפי שאפשר לראות בטבלה ‪ 0‬זהו‬
‫הענף המסוכן ביותר‪ .‬ענף התעשייה הוא השני במספר ההרוגים מתאונות עבודה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫טבלה ‪ .5‬נתונים על הרוגים בתאונות עבודה‪2955–2999 ,‬‬
‫סה"כ‬
‫תאונות‬
‫עבודה‬
‫עם‬
‫הרוגים‬
‫הרוגים‬
‫בתאונות‬
‫עבודה – ענף‬
‫הבניין‬
‫הרוגים‬
‫בתאונות עבודה‬
‫בשאר הענפים‬
‫שיעור‬
‫הקטלניות‬
‫בענף הבניין‬
‫‪2000‬‬
‫‪60‬‬
‫‪33‬‬
‫‪27‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪56‬‬
‫‪33‬‬
‫‪23‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪60‬‬
‫‪32‬‬
‫‪28‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪58‬‬
‫‪39‬‬
‫‪19‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪49‬‬
‫‪19‬‬
‫‪30‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪49‬‬
‫‪27‬‬
‫‪22‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪61‬‬
‫‪31‬‬
‫‪30‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪52‬‬
‫‪30‬‬
‫‪22‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪54‬‬
‫‪25‬‬
‫‪29‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪40‬‬
‫‪18‬‬
‫‪22‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪50‬‬
‫‪23‬‬
‫‪27‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪64‬‬
‫‪38‬‬
‫‪26‬‬
‫‪59%‬‬
‫התאונות‬
‫‪ 1‬אתר האינטרנט של משרד התמ"ת‪http://moital.gov.il/NR/rdonlyres/6DC694FD -2F76-448D-8B9E- ,‬‬
‫‪ ,50F93914D60D/0/deadlyaccidents2011.pdf‬תאריך כניסה‪ 78 :‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫בין ‪ 7101‬ל‪ 7100-‬היתה עלייה בשיעור של ‪ 01%‬במספר התאונות‪ ,‬וכ‪ 01%-‬מתאונות העבודה הקטלניות‬
‫התרחשו בענף הבניין‪.‬‬
‫נפילה מגובה היא הסיבה המרכזית לתאונות עבודה קטלניות‪ ,‬ו‪ 72-‬עובדים נהרגו ממנה ב‪17%( 7100-‬‬
‫מההרוגים בתאונות עבודה)‪ .‬בענף הבניין נמצא כי ‪ 22‬עובדים נהרגו מנפילה מגובה (‪ 14%‬מההרוגים‬
‫בענף)‪ 37% .‬מכלל העובדים שנהרגו מנפילה מגובה הם מענף הבניין‪.‬‬
‫אשר למאפייניהם של ההרוגים בתאונות עבודה בכלל‪ 10 2,‬הרוגים (‪ )27%‬הם עובדים ישראלים ו‪03-‬‬
‫הרוגים (‪ )73%‬הם עובדים זרים ועובדי השטחים‪ .‬בענף הבניין ‪ 70‬הרוגים (‪ )55%‬הם עובדים ישראלים ו‪-‬‬
‫‪ 02‬הרוגים (‪ )15%‬הם עובדים זרים ועובדי השטחים‪ .‬יש לציין כי מכלל העובדים הזרים ועובדי השטחים‬
‫שנהרגו‪ 02 ,‬מתוך ‪ )55%( 03‬נהרגו בענף הבניין‪ .‬ואולם‪ ,‬עובדים זרים ועובדי השטחים הם ‪81%–05%‬‬
‫‪3‬‬
‫מהעובדים בענף בלבד‪.‬‬
‫על‪-‬פי ההוראות‪ ,‬יש לדווח על כל תאונות העבודה למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ .‬בפועל אין‬
‫דיווח מלא‪ ,‬ולכן אין בידי המינהל נתון על מספר תאונות העבודה ככלל‪ ,‬אלא רק נתונים על התאונות‬
‫הקטלניות‪ ,‬שכן מדווחות‪ 4.‬תאונות עם נפגעים מדווחות בדרך כלל למוסד לביטוח לאומי לצורך הגשת‬
‫תביעה לקבלת דמי פגיעה וימי אי‪-‬כושר עבודה‪ 5.‬עם זאת‪ ,‬ייתכן שבמקרים של פגיעה קלה הנפגעים‬
‫יעדיפו להשתמש בימי מחלה בודדים; במקרים של תאונת עבודה ללא פגיעה אין דיווח כלל‪.‬‬
‫טבלה ‪ .2‬מקבלי דמי פגיעה (הוכרו כנפגעי תאונת עבודה בידי הביטוח הלאומי)‬
‫ימי‬
‫ימי‬
‫כושר‬
‫בענף‬
‫הבניין‬
‫אי‪-‬‬
‫‪6‬‬
‫שיעור ימי‬
‫אי‪-‬כושר‬
‫בענף‬
‫הבניין‬
‫מכלל ימי‬
‫אי‪-‬כושר‬
‫ממוצע‬
‫ימי אי‪-‬‬
‫כושר‬
‫לנפגע‬
‫סה"כ‬
‫מקבלי‬
‫דמי פגיעה‬
‫מקבלי‬
‫דמי פגיעה‬
‫בענף‬
‫הבניין‬
‫שיעור‬
‫מקבלי‬
‫דמי פגיעה‬
‫בענף‬
‫הבניין‬
‫מכלל‬
‫מקבלי‬
‫דמי פגיעה‬
‫סה"כ‬
‫אי‪-‬כושר‬
‫‪00.3%‬‬
‫‪17.7‬‬
‫‪7110‬‬
‫‪01,750‬‬
‫‪0,120‬‬
‫‪01.1%‬‬
‫‪7,021,250‬‬
‫‪750,550‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪7112‬‬
‫‪02,052‬‬
‫‪0,730‬‬
‫‪01.7%‬‬
‫‪7,750,015‬‬
‫‪737,585‬‬
‫‪08.1‬‬
‫‪7113‬‬
‫‪05,211‬‬
‫‪0,110‬‬
‫‪01.0%‬‬
‫‪7,113,501‬‬
‫‪735,155‬‬
‫‪08.2‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪7115‬‬
‫‪05,301‬‬
‫‪0,018‬‬
‫‪01.7%‬‬
‫‪7,810,702‬‬
‫‪725,880‬‬
‫‪08.5%‬‬
‫‪15.3‬‬
‫‪7101‬‬
‫‪02,088‬‬
‫‪0,010‬‬
‫‪5.7%‬‬
‫‪7,810,702‬‬
‫‪738,853‬‬
‫‪08.5%‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪7100‬‬
‫‪02,550‬‬
‫‪0,011‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪7,115,583‬‬
‫‪731,151‬‬
‫‪00.5%‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪ 2‬המינהל לבטיחות ובריאות תעסוקתית‪ ,‬סיכום תאונות עבודה שהסתיימו במוות בשנת ‪ 77 ,7100‬בינואר ‪.7107‬‬
‫‪ 3‬מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬צורכי כוח‪-‬אדם בענף הבניין – סקירה שנתית ‪ ,7107‬כתב ד"ר גלעד נתן‪70 ,‬‬
‫בפברואר ‪.7107‬‬
‫‪ 4‬ורדה אדוארדס‪ ,‬סגנית המפקח על העבודה‪ ,‬המינהל לבטיחות תעסוקתית‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫‪ 5‬רבקה פריאור‪ ,‬מחקר המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר ‪ .7107‬ימי אי‪-‬כושר – ימים שהביטוח הלאומי משלם‬
‫לעובד שנפגע בתאונת עבודה‪.‬‬
‫‪ 6‬אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי‪,http://www.btl.gov.il/Publications/Skira_shnatit/Pages/default.aspx ,‬‬
‫תאריך כניסה‪ 78 :‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪01‬‬
‫מנתוני המוסד לביטוח לאומי אפשר ללמוד כי ענף הבניין הוא אחד הענפים המרכזיים לעניין שיעור‬
‫מקבלי דמי הפגיעה (לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 7101‬הוא היה הענף הרביעי בין הענפים בשיעור מקבלי דמי‬
‫הפגיעה‪ .)7‬כמו כן‪ ,‬הענף מוביל במספר ימי אי‪-‬כושר עבודה לנפגע בקרב השכירים‪.‬‬
‫שיעור הנפגעים בתאונות העבודה המדווחות מכלל העובדים בענף היה ‪ 8.5%‬בשנת ‪ – 7101‬ירידה של‬
‫‪ 08%‬לעומת שנת ‪ .)1.0%( 7110‬עם זאת‪ ,‬השיעור נותר גבוה במידה ניכרת מממוצע נפגעי תאונות העבודה‬
‫המדווחות‪ ,‬שעמד על ‪.7.7%‬‬
‫‪ .2‬גורמים לתאונות בענף הבניין‬
‫לפי משרד התמ"ת‪ ,‬האחריות במקום העבודה מוטלת בדרך כלל על המעביד או על בעל מקום העבודה‪,‬‬
‫ועליהם למנוע אירועים ומצבים העלולים לגרום לפגיעה כלשהי בעובדים‪ .‬במהלך כתיבת המסמך הועלו‬
‫בידי גורמים שונים טענות אשר לגורמים ולסיבות לתאונות בענף הבניין‪.‬‬
‫לדברי יורם אלעזרי‪ ,‬מפקח עבודה ארצי במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬יש מכלול סיבות‬
‫התורמות לכך שרוב התאונות הקטלניות‪ ,‬ולפחות ‪ 01%‬מהתאונות המדווחות‪ ,‬מתרחשות בענף זה‪ 8,‬אף‪-‬‬
‫‪9‬‬
‫על‪-‬פי ששיעור העובדים בענף הבניין הוא ‪ 5.1%‬מכלל המועסקים במשק‪:‬‬
‫‪ .0‬ענף הבניין נחשב באופן מסורתי ובכל העולם ענף ברמת סיכון גבוהה ביחס לענפים אחרים‪ .‬אתר בנייה‬
‫הוא סביבת עבודה דינמית המשתנה בכל עת‪ ,‬והסיכונים משתנים בהתאם‪ .‬הסיכון העיקרי הוא נפילה‬
‫מגובה – תאונה אשר גורמת למוות או לפציעה קשה – וכן השימוש בכלי הרמה‪ ,‬מנופים וכלים רבים‪.‬‬
‫באתר מטענים שמשקלם רב שמונפים מעל העובדים‪ .‬יש שימוש במכשירים רבי עוצמה ואנרגיה וכן‬
‫מתקיימת באתרי הבנייה פעילות רבה ומורכבת‪ .‬באתר בנייה עובדים ערב רב של בעלי מקצוע‪ .‬חלק ניכר‬
‫מהעובדים מגיעים לאתר הבנייה לשם עבודה או התקנה מסוג מסוים ועוברים לאתר אחר בסיומה‪ .‬אתר‬
‫הבנייה אינו מקום עבודתם הקבוע‪ ,‬ולפיכך הם אינם מכירים את הסיכונים הייחודיים לכל אתר ואתר‪.‬‬
‫עבודת בניין היא עבודה פיזית קשה‪ ,‬המבוצעת בתנאי מזג אוויר משתנים וקשים‪.‬‬
‫‪ .7‬ריבוי עובדים זרים בענף יוצר קשיים עקב אי‪-‬הבנת השפה – הן בעת ההדרכה וכמובן בעת מתן‬
‫הוראות עבודה – בעיות של תיאום משימות בין העובדים ופערים ברמה המקצועית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הבדלים‬
‫במנטליות ובנורמות אישיות ומקצועיות משפיעים על מידת הזהירות הננקטת ואף על היחס לפגיעות‬
‫ולחיי אדם‪ .‬נוסף על העובדים הזרים החוקיים‪ ,‬הענף מתאפיין בהעסקה בהיקף נרחב של עובדים זרים‬
‫בלתי חוקיים‪ ,‬שחלק ניכר מהם אינו מקצועי בתחום הבנייה; לעובדים אלו לא ניתנות הדרכות בדבר‬
‫הסיכונים ואמצעי המגן כחוק‪.‬‬
‫‪ 7‬אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫‪ 78 ,http://www.btl.gov.il/Publications/Skira_shnatit/2010/Documents/avoda.pdf‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫‪ 8‬יורם אלעזרי‪ ,‬מפקח עבודה ארצי‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר‬
‫‪.7107‬‬
‫‪ 9‬אתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪,‬‬
‫‪ ,http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st12_11&CYear=2011‬תאריך כניסה‪:‬‬
‫‪ 78‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪01‬‬
‫‪ .8‬היעדר השגחה והקפדה של קבלנים ומנהלי עבודה באתרים על קיום חוקי הבטיחות‪ .‬האחריות‬
‫לבטיחות מושתת על מנהל העבודה‪ ,‬ואם זה אינו מקבל את הגיבוי והמשאבים מהקבלן‪ ,‬הוא מוגבל‬
‫במימוש אחריותו זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מנהל העבודה אינו נמצא בכל מקום באתר ובכל עת‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬רבים‬
‫מהקבלנים וממנהלי העבודה אינם מדריכים את עובדיהם כנדרש בחוק‪.‬‬
‫‪ .1‬עובדי בניין רבים אינם מקבלים ציוד מגן אישי ואינם משתמשים בו‪ .‬באתרים רבים חוסכים בהקצאת‬
‫אמצעי בטיחות והתקני בטיחות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשה שימוש בציוד לא תקני‪ ,‬לא תקין וחסר‪ ,‬במיוחד פיגומים‪.‬‬
‫‪ .5‬היעדר נוהג של תכנון משימות וניתוח סיכונים בעבודות הפיתוח והבנייה‪.‬‬
‫אשר לעלייה במספר התאונות בענף בשנת ‪ ,7100‬המינהל לבטיחות ובריאות תעסוקתית מדגיש את‬
‫‪10‬‬
‫הגורמים שלהלן לשינוי זה‪:‬‬
‫‪ .0‬הגידול בפעילות בענף הבניין והעסקתם של פועלי בניין לא חוקיים ולא מקצועיים‪.‬‬
‫‪ .7‬פועלי בניין רבים אינם מקבלים ציוד מגן אישי ואינם משתמשים בו‪ .‬רבים מהקבלנים וממנהלי‬
‫העבודה אינם מדריכים את עובדיהם כנדרש בחוק‪ .‬הקצאת אמצעי הבטיחות לוקה בחסר‪.‬‬
‫ישראל שרייבמן‪ ,‬מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬מנה כמה גורמים לתאונות בקרב פועלי בניין‪ ,‬שבגינם‬
‫‪11‬‬
‫נדרשת תשומת לב רבה יותר לבטיחות ולהדרכה בתחום זה‪:‬‬
‫‪ .0‬אתר הבנייה דינמי ולא קבוע‪ ,‬בניגוד למקומות עבודה אחרים‪ ,‬והסיכונים בו משתנים‪.‬‬
‫‪ .7‬בתקופת הבנייה יש תחלופה גבוהה של עובדים באתר אחד‪.‬‬
‫‪ .8‬בענף הבניין יש שינוי בטכנולוגיות ובנייה רבה יותר לגובה‪.‬‬
‫נתונים שנאספו והועברו ל"קו לעובד" מעובדים בענף מעלים כמה סיבות נוספות לריבוי התאונות‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .0‬ציוד לא תקין וצורת עבודה לא בטיחותית‪ ,‬לדוגמה קסדות ללא רצועות שנופלות מראש העובד‬
‫בעת נפילה‪ ,‬או העובדה שבאתרים רבים מניחים חומרים על הפיגומים באופן שמקשה על העובד‬
‫לנוע במקום ואף לרתום את עצמו‪.‬‬
‫‪ .7‬מפעילי מנופים לא מקצועיים גורמים לתאונות שבהם זרוע המנוף פוגעת בעובדים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .8‬העבודה מהירה ונעשית בלחץ זמן; עובדים רבים עובדים במשך ‪ 08–07‬שעות ביום ובקבלנות‪.‬‬
‫לכן הם ממהרים ומעוניינים להספיק עבודה רבה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כדי לחסוך בכוח‪-‬אדם‪ ,‬במקרים‬
‫רבים משימות המיועדות לשני עובדים מבוצעות בידי עובד אחד‪.‬‬
‫‪ 10‬יורם אלעזרי‪ ,‬מפקח עבודה ארצי‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬דוא"ל‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫‪ 11‬ישראל שרייבמן‪ ,‬מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫‪ 12‬חנה זוהר‪ ,‬עמותת "קו לעובד"‪ ,‬דוא"ל‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫‪ 13‬קבלנות – צורת העסקה שבה התשלום נעשה לפי הספק‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪01‬‬
‫נוסף על טענות אלו‪ ,‬נשמעו טענות בדבר היעדר אכיפה ואכיפה לא יעילה ולא מרתיעה של משרד התמ"ת‪,‬‬
‫התורמים לכך שעבודה בהיקף נרחב יותר נעשית בניגוד לתקנות וכתוצאה מכך מתרחשות תאונות רבות‬
‫‪14‬‬
‫יותר‪ .‬עיקר תוצאותיה של אכיפה לא יעילה‪:‬‬
‫‪ .0‬היעדר התייחסות מצד יזמים וקבלנים לנושא הבטיחות והגהות בעבודה‪ ,‬בשל היעדר אכיפה‪.‬‬
‫‪ .7‬היעדר התייחסות לנושא הבטיחות והגהות מצד מנהלי העבודה באתרי הבנייה‪ ,‬שאחראים בפועל‬
‫ליישום תקנות הבטיחות והגהות באתרי הבנייה‪.‬‬
‫לטענת ארגון העובדים "מען"‪ ,‬המאגד עובדים בענף הבניין‪ ,‬יש זלזול מצד מעסיקים בתקנות הבטיחות‬
‫והגהות‪ ,‬הנובע מאכיפה חלשה ומענישה שאינה מרתיעה‪ ,‬שאין בה העמדה לדין פלילי‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫טוענים ב"מען" כי עקב ההעסקה הלא‪-‬ישירה של העובדים חברות הזוכות במכרזים אינן נדרשות לעמוד‬
‫‪15‬‬
‫בסטנדרטים גבוהים של בטיחות וכי הקבלנים עצמם אינם משקיעים בציוד נדרש‪.‬‬
‫איציק גורביץ'‪ ,‬סמנכ"ל התאחדות הקבלנים‪ ,‬מציין שני גורמים אפשריים נוספים לתאונות העבודה‪:‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .0‬המחסור במנהלי עבודה בענף הבניין‪.‬‬
‫‪ .7‬עבודה לא מוסדרת של קבלנים לא רשומים‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ענף הבניין משקיעים מאמץ רב בהכשרות ובהדרכות בנושאי‬
‫בטיחות ופועלים להעמקת הפעילות המניעתית בנושא במהלך שנת ‪.7107‬‬
‫‪ .6‬מניעה ואכיפה בתחום הבטיחות והגהות בענף הבניין‬
‫לפי משרד התמ"ת‪ ,‬האחריות במקום העבודה מוטלת בדרך כלל על המעביד או על בעל מקום העבודה‪,‬‬
‫ועליהם למנוע אירועים ומצבים העלולים לגרום לפגיעה כלשהי בעובדים‪ .‬על המעסיקים ומנהלי העבודה‬
‫מטעמם מוטלת האחריות לבצע הדרכה וליישם בפועל את ההוראות והתקנות בתחום הבטיחות והגהות‪,‬‬
‫במקומות העבודה בכלל ובאתרי הבנייה והתשתיות בפרט‪.‬‬
‫שני גורמים אחראים מטעם המדינה למניעה ולאכיפה בנושאי בטיחות וגהות (בריאות תעסוקתית) על‬
‫כלל מקומות העבודה בישראל‪ ,‬כולל ענף הבניין‪ :‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד‬
‫התמ"ת מבצע את האכיפה; המכון לבטיחות ולגהות מקיים הדרכה והסברה כפעילות מניעה‪.‬‬
‫‪ 6.5‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‬
‫מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבאגף לפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת‪ ,‬אחראי (בין שאר‬
‫תפקידיו) לאכיפת חוקי הבטיחות והגהות בעבודה במדינת ישראל‪ .‬להלן החוקים העיקריים שמכוחם‬
‫המינהל פועל‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 14‬חסן שולי‪ ,‬ממונה בטיחות המתמחה בבניין‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫‪ 15‬נייר עמדה של ארגון העובדים "מען"‪ ,‬התקבל בדוא"ל‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫‪ 16‬איציק גורביץ'‪ ,‬סמנכ"ל התאחדות הקבלנים‪ ,‬שיחת טלפון‪ 70 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪01‬‬
‫‪‬‬
‫חוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי"ד–‪.0551‬‬
‫‪‬‬
‫פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש)‪ ,‬התש"ל–‪..0521‬‬
‫תפקידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪:‬‬
‫‪ .0‬מניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע וזיהוי הסיכונים הקיימים במקומות העבודה אשר עלולים‬
‫להביא לפגיעה בעובדים‪ ,‬תוך נקיטת כל הצעדים הנדרשים כדי לשלוט בסיכונים ולהפחיתם ככל האפשר‪.‬‬
‫‪ .7‬קביעת דרישות למינוי אנשים כשירים לתפקידים שונים ולמסירת מידע לעובדים על סיכונים‬
‫במקומות עבודתם‪.‬‬
‫‪ .8‬מתן היתרים‪ ,‬אישורים ורישוי לשימוש בחומר נפץ ובזיקוקין דינור‪ ,‬לאחסנת גז ונפט‪ ,‬להעסקת נוער‬
‫בשעות הלילה ועוד‪.‬‬
‫‪ .1‬בדיקה של מתקנים ומכונות בני סיכון‪ ,‬פיקוח על מעליות‪ ,‬ביצוע בדיקות סביבתיות במקומות‬
‫העבודה ועוד‪.‬‬
‫‪ .5‬קידום פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה‪.‬‬
‫‪ .0‬ייזום הכנתם של תקנים שיש להם היבטים בטיחותיים במסגרת מכון התקנים הישראלי והשתתפות‬
‫בהכנתם‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילות משותפת עם גורמים נוספים במדינה העוסקים בבטיחות‪ ,‬למשל המוסד לבטיחות וגהות‪.‬‬
‫‪ 81‬מפקחים (כולל מפקחים אזוריים וסגניהם) מבצעים את כל פעילות הביקורת ואכיפה של האגף‪ .‬הם‬
‫אחראים לביקורת בכל מקומות העבודה בישראל מבחינת בטיחות וגהות (יותר מ‪ 51,111-‬מקומות‬
‫עבודה)‪ .‬למפקחים יש סמכויות מי נהליות ופליליות וביכולתם להוציא צווי סגירה לאתר או לדרוש‬
‫דרישות שונות בצו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להם סמכות להתחיל בחקירה פלילית‪ ,‬להכין כתב‪-‬אישום ולהטיל קנסות‪.‬‬
‫המינהל חוקר תאונות עבודה‪ ,‬ואם מתברר כי התאונה נגרמה עקב ליקוי בטיחות‪ ,‬תיק החקירה מועבר‬
‫לטיפולם של הגורמים שלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬במקרה של תאונות עבודה קטלניות או קשות תיק החקירה מועבר למשטרה‪ ,‬וזו מגבשת המלצה‬
‫לכתב‪-‬אישום פלילי כנגד הגורמים האחראים‪ .‬התיק מועבר לפרקליטות או לתובע משטרתי לצורך הגשת‬
‫כתב‪-‬אישום לבית‪-‬המשפט בגין הריגה או גרימת מוות או חבלה ברשלנות‪ ,‬ובדרך כלל נגזרים עונש מאסר‬
‫ו‪/‬או קנס על האחראים לעבירות‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרה של תאונות עבודה קשות‪/‬בינוניות‪/‬קלות תיק החקירה מועבר לתובע של המינהל‪ ,‬המגבש‬
‫כתב‪-‬אישום פלילי כנגד הגורמים האחראים‪ ,‬בהסתמך על חוקי הבטיחות בעבודה‪ .‬כתבי‪-‬האישום‬
‫מתנהלים בבתי‪-‬דין לעבודה‪ ,‬ובדרך כלל נגזר בתיקים אלו עונש מאסר על תנאי ו‪/‬או קנס על האחראים‬
‫לעבירות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫אתר האינטרנט של משרד התמ"ת‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/472D39A8-EC4B-4C88-8D39- ,‬‬
‫‪ ,7663D6CB6F24.htm‬תאריך כניסה‪ 78 :‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪01‬‬
‫בשנת ‪ 7100‬ערך מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ‪ 5,505‬ביקורים באתרי בנייה‪ ,‬ובמהלכם הונפקו‬
‫‪ 075‬צווים מסוגים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך השנה נפתחו ‪ 71‬תיקים בגין עבירות בטיחות שאינן קשורות‬
‫לתאונות עבודה‪.‬‬
‫ברבעון האחרון של שנת ‪ ,7100‬ולאור הנתונים שהצטברו‪ ,‬פעל המינהל ביתר שאת באתרי בנייה וביצע‬
‫אכיפה מינהלית ואכיפה פלילית מוגברת באמצעות אנשיו‪ .‬כפי שעולה מליקויים שכיחים שנתגלו במבצע‬
‫ומדיווחים שכיחים על תאונות קטלניות‪ ,‬להלן מספר נתונים המלמדים על היקפי הליקויים (הנתונים‬
‫‪18‬‬
‫מביקורות ברבעון האחרון של שנת ‪:)7100‬‬
‫ב‪ 155-‬ביקורים בסך הכול התגלו ‪ 8,170‬ליקויים באתרים השונים‪ .‬הוצאו ‪ 732‬צווים בסך הכול‪ ,‬ומהם ‪37‬‬
‫צווי הפסקת עבודה באתר‪ .‬להלן פירוט הליקויים שנמצאו‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫טבלה ‪ .6‬נתונים על ליקויים שנמצאו ברבעון האחרון של שנת ‪2955‬‬
‫הליקוי‬
‫מס' הליקויים‬
‫שיעור‬
‫פיגומים‪/‬משטחי‬
‫עבודה‪/‬גידורים‬
‫‪0,115‬‬
‫‪88%‬‬
‫חשמל‬
‫‪853‬‬
‫‪07%‬‬
‫עבודה בגובה‬
‫‪881‬‬
‫‪00%‬‬
‫שימוש בציוד מגן אישי‬
‫‪878‬‬
‫‪00%‬‬
‫מסירת מידע והדרכת‬
‫עובדים‬
‫‪883‬‬
‫‪00%‬‬
‫סולמות‬
‫‪052‬‬
‫‪2%‬‬
‫מינוי מנהל עבודה‬
‫‪015‬‬
‫‪5%‬‬
‫טפסנות‬
‫‪23‬‬
‫‪8%‬‬
‫עגורנים ומתקני הרמה‬
‫‪03‬‬
‫‪7%‬‬
‫חפירה‬
‫‪01‬‬
‫‪7%‬‬
‫אחר‬
‫‪000‬‬
‫‪1%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪8,170‬‬
‫‪011%‬‬
‫במקביל לאכיפה המוגברת באתרי בנייה ערך המינהל מסע פרסום והסברה אשר הופנה לקבלנים‬
‫ולמנהלי עבודה‪ ,‬שכלל פרסום בטלוויזיה‪ ,‬ברדיו‪ ,‬באינטרנט‪ ,‬בשלטי חוצות ובעיתונות היומית בעברית‬
‫ובערבית‪.‬‬
‫מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית סבור שיש לנקוט כמה אמצעים ולפעול במסלולים נוספים‬
‫‪20‬‬
‫לשיפור רמת הבטיחות בענף הבניין‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ 18‬יורם אלעזרי‪ ,‬מפקח עבודה ארצי‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬דוא"ל‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫‪ 19‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪01‬‬
‫‪‬‬
‫יש לקדם חוקים ותקנות שיאפשרו אכיפה הדוקה על קבלנים ומיצוי הדין עם מפירי חוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לחייב את מנהלי העבודה באתרי הבנייה לעבור השתלמויות מקצועיות‪ ,‬במיוחד בתחום‬
‫העבודה בגובה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לגבש דרישות חדשות שמטרתן שיפור רמת הפיגומים והגידורים באתרי הבנייה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל תוכנית שיוזמת הממשלה להאצת הבנייה ולעידודה מחייבת הקמת מינהלת בטיחות‪,‬‬
‫שיועסקו בה מפקחים‪ ,‬מדריכי בטיחות וממוני בטיחות‪ .‬מינהלת זו תלווה את פעולות הבנייה‬
‫המואצות ותפקח עליהן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכל תוכנית לעידוד הבנייה שתאושר‪ ,‬שנקבע כי יינתן בה תגמול על הישגים בבנייה‪ ,‬יש לקבוע‬
‫כי התגמול לא יינתן אם אירעה תאונה קשה או קטלנית במהלך הבנייה‪.‬‬
‫לדברי ורדה אדוארדס‪ ,‬סגנית המפקח הארצי במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬כל נושא‬
‫האכיפה בעייתי מאוד‪ ,‬שכן אי‪-‬אפשר להגיע באופן שוטף למקומות העבודה‪ .‬בשל כך המינהל מקיים‬
‫מבצעי אכיפה‪ ,‬אלא שתדירותם נמוכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬המינהל אחראי לנושאים נוספים‪ ,‬מעבר לבטיחות‬
‫במקומות העבודה‪ ,‬למשל בטיחות מעליות‪ ,‬בטיחות אצטדיונים ובטיחות באירועים המוניים‪ 21.‬יש לציין‬
‫כי לאחרונה קיבל המינהל תקנים נוספים‪ ,‬אולם הוא מתקשה לאייש אותם‪ .‬לדברי ורדה אדוארדס‪,‬‬
‫קשה למשוך מהנדסים והנדסאים לעבודה במינהל בשל השכר ההתחלתי הנמוך (מתח דרגות ‪11–82‬‬
‫‪22‬‬
‫בדירוג המהנדסים)‪.‬‬
‫‪ 6.2‬המוסד לבטיחות ולגהות‬
‫המוסד לבטיחות ולגהות הוא תאגיד ציבורי ללא כוונות רווח (מלכ"ר)‪ ,‬שהוקם מתוקף חוק ארגון‬
‫הפיקוח על העבודה‪ ,‬התשי"ד–‪ .0551‬מטרת המוסד היא קידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית‬
‫במקומות העבודה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בענף הבניין‪ ,‬המוסד לבטיחות ולגהות מפעיל מדריכים שמגיעים לאתרים בכל רחבי המדינה ונוקטים את‬
‫הפעולות שלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬הדרכות לעובדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנחיית מנהלי עבודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיוע באיתור סיכונים באתרי הבנייה‪.‬‬
‫‪ 20‬שם‪.‬‬
‫‪ 21‬ורדה אדוארדס‪ ,‬סגנית המפקח הארצי‪ ,‬מי נהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית משרד התמ"ת‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר‬
‫‪.7107‬‬
‫‪ 22‬דירוג המהנדסים מתפרסם באתר האינטרנט של האיגוד‪,‬‬
‫‪ ;http://www.engineers.org.il/Index.asp?CategoryID=807&ArticleID=1875‬השכר בדרגה ‪ 82‬הוא למהנדס ללא‬
‫ותק‪.‬‬
‫‪ 23‬אתר האינטרנט של המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,http://osh.org.il/site/mosad_info.asp ,‬תאריך כניסה‪ 78 :‬בפברואר ‪.7107‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪01‬‬
‫בשנת ‪ 7100‬ביקרו מדריכי המוסד כ‪ 1,511-‬ביקורים ב‪ 0,511-‬אתרי בנייה ברחבי הארץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתנה‬
‫הדרכה באמצעות ניידות ההדרכה של המוסד‪ :‬שתי ניידות שמגיעות לאתרים ומפעיליהן מעבירים‬
‫הדרכה לעובדים באמצעות ערכות בשש שפות (ובהן ערבית‪ ,‬סינית ורוסית)‪ .‬בשנת ‪ 7100‬הועברו ההדרכות‬
‫של הניידות ל‪ 71,111-‬עובדים ברחבי הארץ‪ .‬ביקורי המדריכים והניידות נעשים חינם‪.‬‬
‫לדברי ישראל שרייבמן‪ ,‬מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬ענף הבניין עתיר סיכונים והמוסד שם את‬
‫הפעילות בענף בראש סדר העדיפויות שלו‪ .‬לדבריו‪ ,‬כדי לשפר את העמידה בתקנות הבטיחות והגהות‬
‫ואת השמירה על עבודה באופן בטוח יש להעצים את פעילות ההסברה‪ ,‬להגיע לאתרים רבים יותר לשם‬
‫‪24‬‬
‫קיום הדרכה בהם ולהגביר את המודעות של מנהלי העבודה והעובדים לנושא‪.‬‬
‫‪ .8‬סיכום ונקודות לדיון‬
‫‪‬‬
‫למרות הגידול במספר פעילויות המניעה והאכיפה‪ ,‬ניכרת עלייה במספר תאונות העבודה‬
‫הקטלניות בענף הבניין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לתת את הדעת לצורך בהגברת האכיפה ובהעסקת מפקחים נוספים שיבצעו את האכיפה‪,‬‬
‫בענף הבניין בפרט ובמקומות העבודה בכלל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המחסור בעובדים מיומנים בענף הבניין תורם גם הוא לעלייה במספר התאונות הקטלניות‪.‬‬
‫לעניין זה בולט המחסור במנהלי עבודה בכלל ובמנהלי עבודה שעברו הכשרות מתאימות לביצוע‬
‫עבודות בגובה ולפיקוח עליהן‪.‬‬
‫‪ 24‬ישראל שרייבמן‪ ,‬מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר‪.7107‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪01‬‬