משמעת תלמידים והוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה

Transcription

משמעת תלמידים והוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫משמעת תלמידים והוצאת תלמיד מפריע‬
‫מן הכיתה‬
‫מוגש לוועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‬
‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬
‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬
‫‪90 -‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪049804915‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪90 - 0 4 9 0 5 9 6‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫כתיבה‪ :‬אתי וייסבלאי‬
‫ט"ז שבט תשע"ג‬
‫אישור‪ :‬יובל וורגן‪ ,‬ראש צוות‬
‫‪ 72‬בינואר ‪7102‬‬
‫התנהגות לא נאותה של תלמידים בזמן שיעור מפריעה למהלך השיעור‪ ,‬מונעת ניצול של זמן השיעור‬
‫ללמידה ופוגעת באווירה בכיתה‪ .‬אחד הכלים הנפוצים להתמודדות עם התנהגות לא נאותה של תלמידים‬
‫המפריעה להתנהלות השיעור הוא הוצאת התלמיד המפריע מן הכיתה והרחקתו ממנה לזמן מוגבל‪.‬‬
‫השימוש בכלי זה מעורר ביקורת רבה‪ ,‬הן מבחינת האפקטיביות שלו והן מבחינת הפגיעה שעשויה‬
‫להיגרם לתלמיד‪.‬‬
‫במסמך שלהלן תדון מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה‪ .‬בין הנושאים‬
‫שהמסמך יעסוק בהם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רקע על נושא משמעת תלמידים בבית הספר ומידת השפעתה על הישגי תלמידים;‬
‫‪‬‬
‫נתונים על משמעת תלמידים בבתי ספר בישראל לאורך זמן ובהשוואה בינלאומית;‬
‫‪‬‬
‫הוצאה משיעור כאמצעי להתמודד עם הפרות משמעת לרבות שימוש בחדרי הפגה בעת הוצאת‬
‫תלמיד מכיתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מכיתה ויישומה;‬
‫לצערנו‪ ,‬בשל חוסר היע נות של מנהלי בתי הספר לא ניתן להציג מידע על מדיניות בתי ספר בישראל בנוגע‬
‫להוצאת תלמיד מכיתה ומידת השימוש שנעשה בהם בחדרי הפגה‪.‬‬
‫מן המסמך עולים בין השאר הממצאים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬לאקלים במוסד החינוכי‪ ,‬ובתוך כך להתנהגות תלמידים בבית הספר‪ ,‬יש חשיבות רבה ביצירת‬
‫סביבה שמאפשרת למידה ותורמת לבניית אופיו המוסרי והערכי של התלמיד‪ .‬מחקרים מצאו‬
‫קשר בין התנהגות נאותה של תלמידים בבית הספר לבין הישגי תלמידים‪.‬‬
‫‪ ‬נושא המשמעת בבתי ספר בישראל עומד בשנים האחרונות במרכזו של דיון ציבורי מתוך תפיסה‬
‫כי מערכת החינוך מתקשה להתמודד עם בעיות משמעת וכי רמת המשמעת הנמוכה בבתי ספר‬
‫היא אחד הגורמים להישגיהם הנמוכים של תלמידים‪.‬‬
‫‪ ‬נתונים בנושא התנהגות תלמידים מעידים כי בשנים האחרונות חל שיפור ברמת המשמעת של‬
‫תלמידים בישראל‪:‬‬
‫‪ o‬נתוני בחינות המיצ"ב שבדקו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את האקלים הבית ספרי מעידים כי בין‬
‫השנים תשס"ח לתשע"ב יש שיפור ברמת המשמעת בבתי הספר בכל המגזרים ושכבות‬
‫הגיל שנבדקו‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם בשנת הלימודים תשע"ב פחות ממחצית התלמידים (‪44%‬‬
‫מתלמידים כיתות ה'‪-‬ו' וכ‪ 23%-‬מתלמידי ז'‪-‬ט' וי'‪-‬י"א) מדווחים כי הלימודים בכיתות‬
‫מתאפיינים בהתנהגות נאותה של תלמידים‪ .‬נראה כי התלמידים בבית הספר היסודי‬
‫מתאפיינים בהתנהגות הנאותה ביותר‪ ,‬בעוד שהתלמידים בחטיבות הביניים מתאפיינים‬
‫בהתנהגות הפחות נאותה‪.‬‬
‫‪ o‬תוצאות מבחני פיזה מעידות כי רמת המשמעת בבתי ספר בישראל דומה לממוצע‬
‫במדינות ה‪ OECD-‬וכי בין שנת ‪ 7111‬ל‪ 7112-‬חלק שיפור משמעותי בהתנהגות‬
‫תלמידים ובמידת ההפרעה הנגרמת להוראה בשל בעיות משמעת‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫‪ o‬תוצאות מבחני ה‪ TIMSS -‬וה‪ PIRLS -‬משנת ‪ 7100‬מלמדים כי התנהגות תלמידים‬
‫מהווה בעיה מצומצמת או מתונה בבתי ספר שבהם לומדים ‪ 35%‬מתלמידי כיתות ד' ו‪-‬‬
‫‪ 24%‬מתלמידי כיתות ח'‪.‬‬
‫‪ ‬אחד הכלים המקובלים להתמודדות עם התנהגות לא נאותה של תלמידים בכיתות הוא הרחקת‬
‫התלמיד המפריע מחברת הלומדים‪ .‬ההרחקה עשויה להיות לזמן קצר‪ ,‬לפרק זמן ארוך או‬
‫לצמיתות‪ .‬בעת הרחקת תלמיד נשקלות על כפות המאזניים מחד זכותם של התלמידים האחרים‬
‫ללמוד ללא הפרעה ומנגד זכותו של התלמיד המפריע להשתלב בלימודים‪ ,‬העשויה להיפגע לאורך‬
‫זמן‪ .‬מחקר שנערך בישראל בשנת ‪ 7100‬מצא כי הוצאת תלמיד מכיתה ככלי משמעתי היא‬
‫תופעה שכיחה אף כי מורים מתייחסים אליה כמוצא אחרון בלבד‪ .‬מרבית המורים משתמשים‬
‫בכלי זה כפתרון לבעיה נקודתית ולא כחלק או נקודת מוצא לטיפול חינוכי ארוך טווח בתלמיד‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ב"חדר הפגה"‪ ,‬לשהות תלמידים בעת הרחקה מכיתה לזמן קצר או ארוך‪ ,‬הוא אחד מן‬
‫הפתרונות המוצעים בהקשר זה‪ .‬חדר ההפגה מאפשר טיפול משמעותי בתלמיד המורחק בעת‬
‫שהוא שוהה מחוץ לכיתה‪ .‬ממשלת בריטניה ממליצה על הקמת "חדר הרחקה" או "חדר השעיה‬
‫פנימית" בבתי ספר וניסחה הנחיות לשימוש בחדרים אלה‪ .‬מנגד בארצות הברית התעורר בשנים‬
‫האחרונות דיון ציבורי סביב שימוש ב"חדרי בידוד" במוסדות חינוך ומשרד החינוך הפדרלי‬
‫הנחה שלא לעשות שימוש באמצעים מסוג זה לטיפול בבעיות משמעת‪.‬‬
‫‪ ‬מדיניות משרד החינוך בעניין הוצאת תלמיד משיעור עמומה‪ .‬חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת‬
‫‪ 7112‬שאפשר הוצאת תלמיד מכיתה ללא השגחה בוטל בראשית שנת ‪ .7107‬חוזר המנכ"ל‬
‫שהחליף אותו אינו מתייחס לנושא זה‪ .‬על פי חוזר המנכ"ל העדכני בנושא אקלים בית ספרי על‬
‫כל בית ספר לגבש תקנון בית ספרי שבו מוגדרים כללי ההתנהגות המצופה מן התלמידים‪ .‬ניתן‬
‫למנוע מתלמיד שאיננו עומד בכללי ההתנהגות המצופים מתלמיד כניסה לכיתה תוך ציודו‬
‫במשימה לימודית‪ ,‬החוזר איננו מבהיר היכן על התלמיד שנמנעה כניסתו לכיתה לשהות‪ .‬כן‬
‫מאפשר החוזר להשתמש בהשעייה בית ספרית למשך מספר ימים בהשגחת מבוגר‪ .‬בכוונת‬
‫המשרד לפרסם בחודשים הקרובים חוזר מנכ"ל חדש שבו יובהרו הנחיות המשרד‪.‬‬
‫‪ ‬לדברי נציגי משרד החינוך‪ ,‬המשרד מנחה להרחיק תלמיד משיעור רק לאחר שמוצו כל‬
‫האפשרויות האחרות ולהשגיח על תלמיד בעת ההרחקה‪ .‬על השימוש בכלי זה להשתלב בתכנית‬
‫חינוכית שמטרתה שיפור התנהגות התלמיד והאקלים הבית ספרי בכלל‪ .‬המשרד מעודד את בתי‬
‫הספר למצוא פתרונות לעניין ההשגחה על תלמידים שהורחקו משיעור בהתאם לאמצעים‬
‫העומדים לרשותם‪ .‬במשרד אין מעקב אחרי מידת היישום של הנחיות אלו בבתי הספר‪ .‬נציג‬
‫ארגון המנהלים בחינוך העל‪-‬יסודי ציין כי מוסדות החינוך מודעים להנחיות משרד החינוך‬
‫בעניין זה אך הם מתקשים לעיתים קרובות ליישמן‪.‬‬
‫‪ ‬פסיקת בתי המשפט בנושא זה‪ ,‬ובמיוחד פסיקה משנת ‪ 7112‬שעסקה בהשגחה על תלמידים‬
‫שהוצאו מכיתה‪ ,‬הבהירה כי חובת הפיקוח של עובדי הוראה כלפי תלמידיהם דומה לחובתם של‬
‫הורים כלפי ילדיהם‪ .‬לפי הפסיקה השארת תלמיד שהוצא מכיתה ללא השגחה‪ ,‬גם אם צויד‬
‫במשימה לימודית‪ ,‬מהווה הפרה של חובה זאת‪ .‬הנחיות משרד החינוך ליישום חוזר המנכ"ל‬
‫משנת ‪ 7112‬שהוזכר לעיל תואמות את הפסיקה בנושא זה‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫‪ .5‬משמעת והתנהגות תלמידים בבית הספר‪ :‬רקע‬
‫המושג "משמעת בבית הספר" מתאר מערכת דינמית של עקרונות‪ ,‬כללים‪ ,‬חוקים ונורמות היוצרים‬
‫אקלים כיתה וחיי בית ספר תקינים‪ .‬מערכות אלה מאפשרות למידה משמעותית והן תוצר של יחסי‬
‫הגומלין הקיימים בבית הספר‪ ,‬כמסגרת ארגונית‪ ,‬בין המורה‪ ,‬הכיתה כקבוצה‪ ,‬התלמידים כפרטים‬
‫‪1‬‬
‫ומשפחותיהם‪.‬‬
‫משרד החינוך בחוזר המנכ"ל העוסק בנושא האקלים הבית ספרי ולמעשה במשמעת בבית הספר (יידון‬
‫בסעיף ‪ 2‬להלן)‪ ,‬טוען כי‪ " :‬האקלים במוסד החינוכי הוא גורם מרכזי המשפיע על יצירת סביבה המפתחת‬
‫ביטחון אישי ותחושת שייכות‪ ,‬ערך וכבוד לצד ערכים חברתיים כמו אחריות לחברים בקהילה ומצמצמת‬
‫אלימות‪ ,‬פגיעה באחר והתנהגויות סיכון" וכן כי‪" :‬אקלים חינוכי מיטבי מאפשר מוגנות פיזית‪ ,‬בריאות‬
‫‪2‬‬
‫נפשית‪ ,‬התפתחות מוסרית‪ ,‬תפקוד לימודי ורכישת מיומנויות וערכים של אזרחים במדינה דמוקרטית‪".‬‬
‫בדברים שצוטטו לעיל עולים תפקידיה השונים של המשמעת בבית הספר‪ .‬תפקידה הראשון של המשמעת‬
‫הוא ליצור תחושת מוגנות בקרב תלמידים ומורים המאפשרת להם את הביטחון שהם זקוקים לו לצורך‬
‫הוראה ולימוד‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המשמעת תורמת לשקט‪ ,‬לסדר ולארגון הנדרשים לצורך ההוראה‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬למשמעת מיוחס תפקיד חינוכי‪-‬ערכי בבניית אופיו המוסרי של התלמיד‪ ,‬פיתוח משמעת עצמית‪,‬‬
‫הפנמת הכבוד לסמכות וחשיבות הציות לכללים‪ .‬באופן זה מכינה המשמעת את התלמיד להשתלבות‬
‫בחברה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות ישנו דיון ציבורי בנושא התנהגות תלמידים ומשמעת בית ספרית‪ .‬זאת במיוחד לאחר‬
‫אישור חוק זכויות התלמיד‪ ,‬התשס"א‪ 0999-‬ומתוך תפיסה כי ההתמקדות בזכויות התלמידים במערכת‬
‫החינוך‪ ,‬פוגעת ביכולתם של המורים להתמודד עם אירועי אלימות ובעיות התנהגות‪ .‬בשנת ‪ 7107‬ערכה‬
‫ועדת החינוך של הכנסת ארבעה דיונים בנושא משמעת‪ ,‬התנהגות תלמידים ויצירת אווירה לימודית‬
‫בבית הספר‪ .‬בדיונים אלה הצביעו חלק מן הדוברים על חולשתה של מערכת החינוך בהתמודדות עם‬
‫‪3‬‬
‫אירועי הפרות משמעת‪ .‬מנגד נטען כי גם להורים יש תפקיד בהקשר זה‪.‬‬
‫לטענת חוקרים העוסקים בתחום‪ ,‬החברה הישראלית נחשבת לחברה שבה דפוסים של חוסר משמעת‬
‫הבאים לידי ביטוי באי‪-‬כבוד כלפי המדרג הפורמלי‪ ,‬ריבוי בפעילויות לא‪-‬פורמליות וחוסר ציות לחוקים‬
‫הקיימים‪ .‬תכונות אלה הנובעות לטענתם מחד משורשיה של התרבות העברית בגלות שגרמו לעוינות‬
‫ולתחושת ניכור כלפי החוק והסמכות ומאידך מתוך מיתוס "הצבר" הנוהג בעצמאות מופגנת‪ ,‬במרדנות‪,‬‬
‫בהעזה ובחוצפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפערים האתניים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים הקיימים בישראל פוגעים במידת‬
‫ההסכמה על כללי המשחק ומקשים על אכיפתם‪ .‬לבד מן ההקשר התרבותי והחברתי‪ ,‬נטען גם כי‬
‫מאפייני בתי הספר בישראל‪ ,‬ובהם כיתות גדולות ושכר מורים נמוך‪ ,‬תורמים לתפוצתם של בעיות‬
‫‪4‬‬
‫משמעת בבתי הספר‪.‬‬
‫‪ 1‬שמעוני ש‪ .‬סגל ש‪ .‬שרוני ו‪ ,.‬משמעת בכיתה‪ ,‬היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים‪ ,‬מכון מופ"ת‪ ,‬תל אביב‪.0225 ,‬‬
‫‪ 2‬קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך‪ ,‬חוזר מנכ''ל תשע‪(0/‬א)‪ ,‬י"ב באלול התשס"ט‪10 ,‬‬
‫בספטמבר ‪.7112‬‬
‫‪ 3‬ראו דיוני ועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט של הכנסת‪ ,‬התנהגות תלמידים בהצגה גטו‪ 3 ,‬במאי‪ ,7107 ,‬כללי התנהגות בהסעות ‪-‬‬
‫במסגרת דיונים בנושא אלימות במערכת החינוך‪ 73 ,‬ביוני‪ ,7107 ,‬כללי התנהגות ביציאה לפעילות במוסדות תרבות‪ 01 ,‬ביולי‪,‬‬
‫‪ 7107‬ו‪-‬איך יוצרים אווירה תומכת לימודים בבתי הספר? לקראת שנת הלימודים תשע״ג ‪ -‬מעקב אחר הטמעת חוזר מנכ״ל‬
‫בנושא אלימות‪ 74 ,‬ביולי‪.7107 ,‬‬
‫‪Yossi Shavit, Carmel Blank, "School Discipline and Achievement in Israel", Tel Aviv University, November‬‬
‫‪10, 2009.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫‪4‬‬
‫מחקר שנערך עלי ידי פרופ' יוסי שביט בחן את הקשר בין משמעת להישגים לימודיים על פי בחינות ה‪-‬‬
‫‪ TIMSS‬משנת ‪ ,7112‬שבהן נבדקה אוריינות מתמטיקה ומדעים בקרב תלמידי כיתות ח'‪ .‬כחלק מן‬
‫השאלון נשאלו תלמידים‪ ,‬מורים ומנהלי בתי הספר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על היבטים שונים של אלימות והפרות‬
‫משמעת בבתי הספר ובכיתות‪ .‬הציון הממוצע שהשיגו התלמידים בישראל במבחנים אלו היה נמוך בכ‪44-‬‬
‫נקודות מן הממוצע של תשע המדינות שהשתתפו במחקר‪( 5‬תלמידים ישראלים השיגו ציון ממוצע של‬
‫‪ 284‬נקודות לעומת הממוצע שהוא ‪ 0,178‬נקודות)‪ .‬לפי החוקרים רמת המשמעת של תלמידים בבתי ספר‬
‫בישראל הן לפי הדיווח העצמי שלהם על רמת הקורבנות והן לפי דיווחי המורים על הפרעות בכיתה‪,‬‬
‫נמוכה ביחס לשאר המדינות ותדירות בעיות המשמעת נמצאה גבוהה בהשוואה למרבית המדינות‬
‫המשתתפות‪ .‬במסגרת הניתוח הסטטיסטי שנערך‪ ,‬נעשה ניסיון לאמוד את השפעת המשמעת הבית‪-‬‬
‫ספרית והכיתתית ואת רמת הקורבנות האישית על הישגי התלמיד‪ .‬על פי תוצאות הניתוח‪ ,‬לו רמת‬
‫המשמעת בישראל הייתה דומה לממוצע הבינלאומי ולא נמוכה ממנו הישגי התלמידים הישראלים היו‬
‫משתפרים ב‪ 72-‬נקודות‪ .‬כלומר‪ ,‬הפער בין ציוני התלמידים בישראל לציוני התלמידים במדינות האחרות‬
‫שהשתתפו במחקר היה מצטמצם בכמחצית‪ .‬לדברי החוקרים‪ ,‬מכאן שתכניות לשיפור המשמעת בבתי‬
‫ספר‪ ,‬אף כי הן בעלות ערך רב בפני עצמן‪ ,‬אינן יכולות להביא את תלמידי ישראל לרמת הממוצע‬
‫‪6‬‬
‫הבינלאומי‪ .‬לצורך כך נדרשת התערבות ליתר שוויוניות וצמצום פערים בין מגזרים שונים‪.‬‬
‫תוצאות מבחני ‪ PISA‬מעידות אף הן כי כיתות ובתי ספר שבהם יש יותר בעיות משמעת מוליכים פחות‬
‫ללמידה‪ ,‬שכן על מורים לבזבז זמן רב לצורך יצירת סביבה לימודית מסודרת לפני שיחלו בהוראת‬
‫החומר‪ .‬הפרעות בכיתה פוגעות ביכולת של תלמידים להתרכז בלמידה ובמידת המעורבות שלהם‬
‫בשיעורים‪ .‬במדינות רבות‪ ,‬בהן ישראל‪ ,‬תלמידים שלמדו בבתי ספר שהאקלים המשמעתי שלהם היה‬
‫‪7‬‬
‫טוב יותר הגיעו להישגים גבוהים יותר במבחנים‪.‬‬
‫‪ .0‬נתונים על רמת המשמעת בכיתות בישראל‬
‫כאמור אף כי התפיסה הרווחת בציבור היא כי רמת המשמעת בבתי הספר הולכת ומתדרדרת‪ ,‬נתונים‬
‫שנתקבלו ממקורות שונים מצביעים על תמונה שונה ‪ .‬לפי תוצאות בחינות המיצ"ב‪ ,‬מאז שנת ‪ ,7118‬חל‬
‫שיפור ברמת המשמעת בבתי הספר בכל שכבות הגיל ובכל במגזרים‪ .‬תוצאות מבחנים בינלאומיים‪,‬‬
‫שבהם נמדדה גם התנהגות התלמידים מעידות אף הן על שיפור ברמת המשמעת בבתי הספר‪ .‬אך למרות‬
‫השיפור‪ ,‬חלק גדול מן התלמידים‪ ,‬המורים והמנהלים מדווחים כי בעיות משמעת מפריעות למהלכם‬
‫התקין של הלימודים‪.‬‬
‫‪ 5‬צ'ילה‪ ,‬איטליה‪ ,‬ישראל‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬קנדה‪ ,‬הולנד‪ ,‬יפן וקוריאה‪.‬‬
‫‪ 6‬יוסי שביט וכרמל בלנק‪ ,‬משמעת בית‪-‬ספרית והישגים לימודיים בישראל‪ ,‬נייר מדיניות מס' ‪ ,7100.00‬מרכז טאוב לחקר‬
‫המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫‪Yossi Shavit, Carmel Blank, "School Discipline and Achievement in Israel", Tel Aviv University, November 10,‬‬
‫‪2009.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪OECD (2010), PISA 2009 at a Glance, "What makes a school successful? Do Students perform better in more‬‬
‫"?‪disciplined schools‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫‪ .0.5‬נתוני משרד החינוך – מדדי אקלים בית‪-‬ספרי בתוצאות בחינות המיצ"ב‬
‫‪8‬‬
‫כחלק מבחינות המיצ"ב הנערכות דרך קבע החל משנת הלימודים תשס"ב בודק המשרד גם את האקלים‬
‫הבית ספרי ומאז שנת הלימודים תשס"ח מתייחס השאלון גם לנושא התנהגות נאותה של תלמידים‬
‫בכיתה‪.‬‬
‫על פי נתוני המיצ"ב מאז שנת ‪ 7118‬הוטבה רמת המשמעת בבתי הספר בכל שכבות הגיל‪ ,‬עם זאת גם‬
‫בשנת הלימודים תשע"ב פחות ממחצית התלמידים (‪ 44%‬מתלמידים כיתות ה'‪-‬ו' וכ‪ 23%-‬מתלמידי ז'‪-‬ט'‬
‫וי'‪-‬י"א) מדווחים כי הלימודים בכיתות מתאפיינים בהתנהגות נאותה של תלמידים‪ .‬נראה כי התלמידים‬
‫בבית הספר היסודי מתאפיינים בהתנהגות הנאותה ביותר‪ ,‬בעוד שהתלמידים בחטיבות הביניים‬
‫מתאפיינים בהתנהגות הפחות נאותה כפי שעולה מן התרשים להלן המביא את תוצאות המדד המסכם‬
‫של התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה שחושבו על ידי משרד החינוך על פי תשובות התלמידים‬
‫לשאלות בנושא זה‪:‬‬
‫התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה על פי דיווחי תלמידים‪ ,‬תשס"ח‪-‬תשע"ב‬
‫‪45%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪26%‬‬
‫תשס"ח‬
‫תשס"ט‬
‫כיתות י'‪-‬י"א‬
‫‪28%‬‬
‫תש"ע‬
‫כיתות ז'‪-‬ט'‬
‫תשע"א‬
‫תשע"ב‬
‫כיתות ה'‪-‬ו'‬
‫השיפור מאפיין את כל שלבי הגיל ומתקיים הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי‪ .‬בחינוך העברי בכיתות‬
‫ה'‪-‬ו' עלה שיעור התלמידים המדווחים על התנהגות נאותה בכיתות מ‪ 25%-‬מן התלמידים בתשס"ח ל‪-‬‬
‫‪ 47%‬בתשע"ב‪ ,‬בכיתות ז'‪-‬ט' מ‪ 72%-‬ל‪ 20%-‬ובכיתות י'‪-‬י"א עלה שיעור התלמידים מ‪ 72%-‬בתש"ע ל‪-‬‬
‫‪ 25%‬בתשע"ב‪ .‬בחינוך הערבי בכיתות ה'‪-‬ו' עלה שיעור התלמידים המדווחים על התנהגות נאותה מ‪47%-‬‬
‫בתשס"ח ל‪ 42%-‬בתשע"ב ובחטיבות הביניים מ‪ 27%-‬ל‪ .22%-‬בקרב תלמידי כיתות י'‪-‬י"א במגזר הערבי‬
‫נרשמת יציבות בדיווחים על התנהגות נאותה שהוא ‪ 22%-41%‬בשנים תש"ע‪-‬תשע"ב‪ .‬מן הנתונים‬
‫במגזרים השונים ניתן ללמוד גם כי רמת המשמעת במגזר הערבי גבוה יותר מאשר במגזר היהודי‪,‬‬
‫והפערים בתחום זה נותרו ללא שינוי בשנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ 8‬רשות ארצית למדידה והערכה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מיצ"ב תשע"ב – חלק ב'‪ :‬ממצאי סקר האקלים והסביבה הפדגוגית‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪.7107‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫מבחינת תשובות התלמידים לשאלות בנושא התנהגות נאותה עולה כי רוב התלמידים הן בחינוך העברי‬
‫והן בחינוך הערבי מתייחסים בכבוד למוריהם‪ ,‬אולם שיעור גבוה של התלמידים‪ ,‬במיוחד בחטיבות‬
‫הביניים‪ ,‬מצביעים על בעיה של רעש של התלמידים והמתנה של המורה בתחילת השיעור‪ .‬רוב התלמידים‬
‫מסכימים כי כללי ההתנהגות בבתי הספר ברורים להם וכי המורים בבית הספר מקפידים שתלמידים‬
‫יפעלו לפיהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלק גדול מן התלמידים בחטיבות הביניים ובתיכונים מעידים כי חבריהם אינם‬
‫מקפידים על כללי התנהגות אלה‪ .‬סיכום הנתונים לגבי שנת הלימודים תשע"ב בטבלה הבאה‪:‬‬
‫שיעור התלמידים המסכימים עם היגדים לגבי התנהגות נאותה של תלמידים‪ ,‬תשע"ב‬
‫כלל בתי הספר‬
‫כיתות‬
‫ה'‪-‬ו'‬
‫חינוך ערבי‬
‫חינוך עברי‬
‫ז'‪-‬ט' י'‪-‬י"א ה'‪-‬ו' ז'‪-‬ט' י'‪-‬י"א ה'‪-‬ו' ז'‪-‬ט'‬
‫י'‪-‬י"א‬
‫התלמידים מתייחסים בכבוד למורים‬
‫‪63‬‬
‫‪50‬‬
‫‪58‬‬
‫‪60‬‬
‫‪49‬‬
‫‪58‬‬
‫‪69‬‬
‫‪54‬‬
‫‪57‬‬
‫אין תלמידים שמתחצפים‬
‫‪42‬‬
‫‪30‬‬
‫‪33‬‬
‫‪38‬‬
‫‪26‬‬
‫‪29‬‬
‫‪50‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫המורים לא צריכים לחכות בתחילת השיעור‬
‫‪40‬‬
‫‪29‬‬
‫‪32‬‬
‫‪39‬‬
‫‪29‬‬
‫‪32‬‬
‫‪42‬‬
‫‪30‬‬
‫‪33‬‬
‫לעיתים רחוקות התלמידים עושים רעש‬
‫‪32‬‬
‫‪22‬‬
‫‪25‬‬
‫‪31‬‬
‫‪22‬‬
‫‪25‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫כללי ההתנהגות בבתי הספר ברורים לי‬
‫‪93‬‬
‫‪86‬‬
‫‪83‬‬
‫‪93‬‬
‫‪86‬‬
‫‪84‬‬
‫‪91‬‬
‫‪84‬‬
‫‪80‬‬
‫התלמידים מקפידים על כללי ההתנהגות‬
‫‪62‬‬
‫‪42‬‬
‫‪41‬‬
‫‪59‬‬
‫‪39‬‬
‫‪41‬‬
‫‪68‬‬
‫‪49‬‬
‫‪42‬‬
‫המורים מקפידים שהתלמידים יפעלו לפי כללי ההתנהגות‬
‫‪87‬‬
‫‪74‬‬
‫‪69‬‬
‫‪88‬‬
‫‪73‬‬
‫‪67‬‬
‫‪86‬‬
‫‪76‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ .0.0‬התנהגות נאותה של תלמידים בישראל בהשוואה בינלאומית – מבחני פיזה‪TIMSS ,‬‬
‫ו‪PIRLS-‬‬
‫מקור נוסף למידע אודות התנהגות תלמידים בכיתות לימוד בישראל ורמת המשמעת המאפיינת אותן הם‬
‫מבחנים בינלאומיים שבהם משתתפים תלמידים מישראל‪ .‬הבולטים בין מבחנים אלה הם מבחני פיזה‬
‫העוסקים באוריינות קריאה בקרב בני ‪ 03‬במדינות ה‪ ,OECD-‬מבחני ‪ PIRLS‬הבודקים כישורי אוריינות‬
‫של תלמידים בכיתה ד' ומבחני ‪ TIMSS‬הבוחנים את יכולותיהם במדעים ובמתמטיקה של תלמידי‬
‫כיתות ח'‪ .‬נתונים אלה מלמדים כי תחושת המוגנות של תלמידים בבתי ספר בישראל גבוהה אך בתי‬
‫ספר רבים מתמודדים עם בעיות משמעת‪.‬‬
‫תלמידי בתי הספר ומנהלים התייחסו לנושא משמעת והתנהגות נאותה בכיתות כחלק מן השאלונים של‬
‫מבחני פיזה בשנת ‪ .7112‬התלמידים התבקשו לציין עד כמה התנהגויות כגון‪ :‬חוסר הקשבה למורה‪ ,‬רעש‬
‫ואי‪-‬סדר בכיתה ועוד‪ ,‬נפוצות בשיעורי לימוד הקריאה באמצעות סולם הכולל את התשובות‪ :‬אף פעם‬
‫לא‪ ,‬בחלק קטן מן השיעורים‪ ,‬ברוב השיעורים ובכל השיעורים‪ .‬המנהלים התבקשו לציין עד כמה תופעות‬
‫כגון‪ :‬איחורים‪ ,‬הפרעות בכיתה‪ ,‬בריונות והצקות בין‪-‬תלמידים‪ ,‬חוסר כבוד של תלמידים למורים ועוד‬
‫מפריעות לשיעורים באמצעות סולם הכולל את התשובות‪ :‬בכלל לא‪ ,‬מעט‪ ,‬במידה מסויימת והרבה‪.‬‬
‫על בסיס תשובות התלמידים חושב לכל מדינה אינדקס של אקלים משמעתי ( ‪index of disciplinary‬‬
‫‪ .)climate‬תשובות המנהלים שימשו לחישוב אינדקס של גורמים הנוגעים לתלמידים המשפיעים על‬
‫האקלים הבית‪-‬ספרי (‪ .)index of student-related factors affecting school climate‬כנקודת האפס‬
‫של מדדים אלה נקבע ממוצע ה‪ OECD-‬שחושב בעניין זה‪ .‬המדדים שחושבו עבור תלמידי ישראל מצויים‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫בשני המקרים כעשירית סטיית התקן מעל הממוצע – כלומר רמת המשמעת בישראל קרובה לממוצע ה‪-‬‬
‫‪ OECD‬בעניין זה ומעט טובה ממנו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בתרשימים שלהלן יוצגו שיעור התלמידים שהשיבו כי התנהגויות בכיתה נפוצות פחות בשיעורים ("אף‬
‫פעם לא" או "בחלק קטן מן השיעורים") ושיעור המנהלים שהשיבו כי התנהגויות תלמידים אינן‬
‫מפריעות או מפריעות במידה מועטה ללמידה‪ ,‬בישראל ובהשוואה לממוצע ה‪ OECD -‬בתחום זה‪ .‬יש‬
‫לשים לב כי ככל ששיעור התלמידים שמוצג בתרשים גבוה יותר‪ ,‬מספר בעיות ההתנהגות נמוך יותר ומצב‬
‫המשמעת בכיתות טוב יותר‪.‬‬
‫עד כמה התנהגות התלמידים מפריעה להוראה‪ ,‬תפיסות תלמידים‪ ,‬פיזה ‪0999‬‬
‫‪85‬‬
‫‪81‬‬
‫‪78‬‬
‫‪77‬‬
‫‪74‬‬
‫‪80‬‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪73‬‬
‫‪75‬‬
‫‪72‬‬
‫‪71‬‬
‫‪70‬‬
‫‪68‬‬
‫‪65‬‬
‫‪60‬‬
‫התלמידים מתחילים התלמידים אינם המורה חייב לחכות‬
‫זמן רב לשקט‬
‫לעבוד זמן רב אחרי יכולים ללמוד היטב‬
‫תחילת השיעור‬
‫ישראל‬
‫יש רעש ואי‪-‬סדר‬
‫בכיתה‬
‫התלמידים אינם‬
‫מקשיבים לדברי‬
‫המורה‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪OECD (2010), PISA 2009 Results: What Makes a School Successful? – Resources, Policies and Practices‬‬
‫(‪(Volume IV‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫‪9‬‬
‫עד כמה התנהגות התלמידים מפריעה להוראה‪ ,‬תפיסות מנהלים‪ ,‬פיזה ‪0999‬‬
‫‪100‬‬
‫‪93‬‬
‫‪86‬‬
‫‪81‬‬
‫‪90‬‬
‫‪76‬‬
‫‪80‬‬
‫‪67‬‬
‫‪58‬‬
‫‪57‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪52‬‬
‫‪46‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫תלמידים לא‬
‫הצקות ובריונות של חוסר כבוד של‬
‫תלמידים כלפי תלמידים כלפי מורים מופיעים לשיעור‬
‫תלמידים אחרים‬
‫ישראל‬
‫הפרעה לכיתה על‬
‫ידי תלמידים‬
‫היעדרות תלמידים‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫כן מעידים נתוני המבחן כי בין שנת ‪ 7111‬לשנת ‪ 7112‬חל שיפור של כ‪ 02%-‬בשיעור התלמידים בישראל‬
‫שציינו כי המורה אף פעם לא או בחלק קטן מן השיעורים נאלץ להמתין זמן רב לשקט לפני תחילת‬
‫השיעור‪ .‬לעומת עלייה ממוצעת של ‪ 5%‬במדד זה בכלל מדינות ה‪.OECD-‬‬
‫‪10‬‬
‫במבחני ה‪ PIRLS-‬וה‪ TIMSS -‬נשאלו מורים ומנהלים אודות רמת המוגנות‪ ,‬הבטיחות והמשמעת בבתי‬
‫הספר‪ .‬מורים התבקשו לציין את מידת ההסכמה שלהם עם אמירות לגבי מוגנות ובטיחות בבתי ספר‬
‫כגון‪ :‬האם בית הספר ממוקם בשכונה בטוחה‪ ,‬האם הם מרגישים בטוחים בבית הספר‪ ,‬האם התלמידים‬
‫מתנהגים בצורה נאותה ומידת הכבוד שהם רוחשים למורים‪ .‬על סמך תשובות המורים חושב לכל בית‬
‫ספר מדד בטיחות ונקבע האם הוא "בטוח ומוגן"‪" ,‬בטוח ומוגן במידה מסויימת" או "לא בטוח ומוגן"‪.‬‬
‫מנהלים התבקשו לציין עד כמה התנהגויות תלמידים כגון‪ :‬איחורים‪ ,‬היעדרויות שאינן מוצדקות‪,‬‬
‫הפרעה למהלך הלימודים בכיתה‪ ,‬העתקה במבחנים‪ ,‬קללות‪ ,‬ונדליזם‪ ,‬גניבה‪ ,‬אלימות מילולית בין‬
‫תלמידים‪ ,‬אלימות פיזית בין תלמידים ואלימות כלפי מורים מהוות בעיה בבית הספר‪ .‬על סמך תשובות‬
‫המנהלים חושב לכל בית ספר מדד משמעת ובטיחות בית ספרית ונקבע האם הוא "כמעט ללא בעיות‬
‫משמעת"‪" ,‬עם בעיות משמעת שוליות" ו‪"-‬עם בעיות משמעת מתונות" שהיא הדרגה הגבוהה ביותר של‬
‫הפרעה להוראה שנגרמת שבשל בעיות משמעת‪ .‬הנתונים עבור כל מדינה הוצגו באמצעות שיעור‬
‫התלמידים הלומדים בבתי ספר מכל סוג בכל מדינה‪ .‬כן חושב עבור כל מדינה ציון המשקף את רמת‬
‫המוגנות הממוצעת ורמת המשמעת בבתי הספר על סולם שבין ‪ 1‬ל‪ 07-‬נקודות (ככל שהניקוד גבוה יותר‬
‫רמת המוגנות והמשמעת טובה יותר)‪.‬‬
‫לא ניתן היה להשוות את רמת המשמעת בישראל בשנת ‪ 7100‬לשנים קודמות שכן זאת היא השנה‬
‫הראשונה שבה חושב מדד זה לבתי הספר‪ .‬יודגש כי בניגוד למבחני פיזה שבהם משתתפות המדינות‬
‫המפותחות‪ ,‬במבחני ה‪ TIMSS -‬וה‪ PIRLS-‬לוקחות חלק עשרות מדינות וישויות לאומיות שאינן בהכרח‬
‫?‪OECD (2011), PISA in Focus, 2011/4, Has discipline in school deteriorated‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫‪10‬‬
‫מדינות מתועשות או מערביות‪ .‬לכן אין להתייחס למיקומה של מדינת ישראל במדרג או למיקומה‬
‫בממוצע הבינלאומי כמשקף את מעמדה של ישראל מול המדינות המערביות בנושא זה‪.‬‬
‫נתוני המבחנים מעידים כי מרבית התלמידים בישראל לומדים בבתי ספר מוגנים ובטוחים אך בעיות‬
‫משמעת מפריעות ללימודיהם של חלק גדול מהם במידה קטנה או מתונה (רמת ההפרעה הגבוהה‬
‫ביותר)‪ .‬הציון הממוצע שניתן לבטיחות ולמוגנות בתי ספר בישראל היה ‪ 00‬בכיתה ד' ו‪ 01.4-‬בכיתה ח'‪.‬‬
‫הציון הממוצע שניתן לרמת המשמעת הוא ‪ 2.7‬בכיתה ד' ו‪ 2.4-‬בכיתה ח'‪ .‬יצויין כי רמת המוגנות בבתי‬
‫הספר בישראל דורגה מעל כל המדינות המערביות שהשתתפו במבחנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬רמת המשמעת בהם‬
‫נמוכה ממרבית המדינות המערביות שהשתתפו בו – בקרב תלמידי כיתות ד' רק בגרמניה ובהולנד רמת‬
‫המשמעת נמוכה מאשר בישראל ובקרב תלמידי כיתות ח' רמת המשמעת בבתי הספר נמוכה יותר‬
‫מאשר בישראל רק בניו‪-‬זילנד‪ ,‬פינלנד ושבדיה‪.‬‬
‫פירוט הנתונים בתרשימים להלן‪:11‬‬
‫‪TIMSS & PIRLS International Results 2011.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫‪11‬‬
‫‪ .0.6‬נתוני ארגון המורים‬
‫ארגון המורים עורך מזה שנים אחדות סקר בקרב מורים בחינוך העל‪-‬יסודי בנוגע לאלימות כלפי מורים‪.‬‬
‫בין השאר‪ ,‬מביא הסקר נתונים בנושא דיווחים מורים על בעיות משמעת בבית הספר‪ .‬על פי הסקר בשנת‬
‫הלימודים תשע"ב דיווחו ‪ 85%‬מן המורים כי נתקלו בבעיות משמעת בבתי הספר‪ 3% .‬דיווחו כי קיימת‬
‫בעיות משמעת במידה רבה מאוד‪ 07% ,‬כי קיימת בעיית משמעת במידה רבה‪ 25% ,‬במידה בינונית ו‪22%-‬‬
‫במידה קטנה‪ .‬שיעור הסובלים מבעיות משמעת גבוה יותר במגזר היהודי הממלכתי מאשר במגזר‬
‫הערבי‪ .‬בבחינת הנתונים לאורך זמן עולה כי מאז שנת ‪ 7114‬חלה ירידה בשיעור המורים שדיווחו כי‬
‫קיימות בעיות משמעת במידה רבה מאוד‪ ,‬רבה ובינונית בבית הספר‪ .‬כשלושה רבעים מבין המורים שענו‬
‫על הסקר בשנת תשע"ב מקדיש זמן מן השיעור לטיפול בבעיות משמעת‪ 35% ,‬מקדישים לכך עד רבע‬
‫מזמן השיעור‪ 01% ,‬כמחצית מזמן השיעור ו‪ 2%-‬מקדישים למעלה ממחצית הזמן לטיפול בבעיות‬
‫משמעת‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .6‬הוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה כאמצעי להתמודדות עם הפרעות משמעת‬
‫מורים מתמודדים עם בעיות משמעת במגוון רחב של כלים התלויים באופי הפרעת המשמעת המתעוררת‪,‬‬
‫מאפייני הכיתה ובית הספר‪ ,‬אישיות המורה ויכולותיו‪ ,‬גישתם החינוכית של המורה ובית הספר‪ ,‬יחסים‬
‫קודמים עם התלמיד המפריע ועוד‪.‬‬
‫הרחקה של התלמיד מסביבת הלומדים לזמן קצר (הוצאה מכיתה)‪ ,‬ארוך (השעיה) או לצמיתות (הרחקה‬
‫ממוסד חינוכי) היא אחת הדרכים המקובלות להתמודדות עם בעיות משמעת‪.‬‬
‫הרחקת תלמיד מפריע מסלקת גורם מפריע‪ ,‬ולעיתים מאיים‪ ,‬ומאפשרת לשאר התלמידים בכיתה או‬
‫בבית הספר לממש את זכותם ללמוד‪ .‬כן נכללת הרחקה לפרק זמן מוגבל בין הסוגים השונים של "פסק‬
‫זמן" שהיא מתודה נפוצה לטיפול בבעיות התנהגות בקרב תלמידים המאפשרת לתלמיד המפריע להירגע‪,‬‬
‫להחליט על שינוי התנהגותו ולחזור לכיתה תוך נכונות ללמוד‪ 13.‬מנגד‪ ,‬הרחקה מכיתה מונעת מן התלמיד‬
‫המפריע את הזכות ללמוד‪ .‬השימוש בה‪ ,‬כמו גם באמצעי ענישה אחרים הנפוצים בהתמודדות עם בעיות‬
‫משמעת‪ ,‬עשוי לאורך זמן לפגוע באפשרות של התלמיד להשתלב בלמידה בכיתה ולהביא‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫להרחקה לצמיתות של התלמיד מבית הספר ואף לנשירה ממערכת החינוך‪ .‬מחקרים רבים שנערכו‪,‬‬
‫בעיקר בארצות הברית‪ ,‬מצאו כי נגד אוכלוסיות מוחלשות של תלמידים‪ ,‬ובמיוחד שחורים‪ ,‬ננקטו יותר‬
‫אמצעי משמעת דוגמת השעיה‪ ,‬השהיה (‪ )detention‬והרחקה מן המוסד החינוכי ולדבר היו תוצאות‬
‫‪14‬‬
‫חמורות מבחינת הישגיהם בלימודים והיכולת שלהם לסיים את בית הספר‪.‬‬
‫‪ 12‬ארגון המורים‪ ,‬אלימות כלפי מורים ‪ -‬היקף התופעה ודרכים להתמודדות‪ ,‬סקר מכון גיאוקרטוגרפיה‪ ,‬מאי ‪.7107‬‬
‫‪13‬‬
‫ראו‪:‬‬
‫‪Howard, M. K. (2009). Time-out in the schools: Punitive or educative? evidence-based or‬‬
‫‪from‬‬
‫‪Retrieved‬‬
‫‪Bethesda:‬‬
‫‪Bethesda,‬‬
‫‪conceived?.‬‬
‫‪poorly‬‬
‫‪http://search.proquest.com/docview/274503786?accountid=47457‬‬
‫‪14‬‬
‫‪Russell, J. S., Robert, S. M., Abra, C. N., & Reece, L. P. (2002). The color of discipline: Sources of racial and‬‬
‫‪gender disproportionality in school punishment. The Urban Review, 34(4), 317-342.‬‬
‫‪Council of State Governments Justice Center, The Public Policy Research Institute, Texas A&M University,‬‬
‫‪BREAKING SCHOOLS' RULES: A Statewide Study of How School Discipline Relates to Students’ Success‬‬
‫‪and Juvenile Justice Involvement, July 2011.‬‬
‫וכן נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי המחלקה לזכויות אזרח במשרד החינוך הפדרלי‪:‬‬
‫הוצאה מכיתה ממוקמת באחד השלבים הנמוכים מבחינת חומרה של אמצעי ההרחקה‪ .‬שכן היא נמשכת‬
‫זמן קצר יחסית והתלמיד נותר בשטח בית הספר‪ .‬מחקר שנערך על ידי ד"ר אלעזר יריב בשנת ‪ 2011‬על‬
‫בסיס ראיונות עם כ‪ 031-‬מורים‪ ,‬מרביתם בבתי ספר יסודיים מצא כי הוצאה מכיתה של תלמיד מפריע‬
‫היא תופעה שכיחה הקיימת בכל שלבי החינוך‪ .‬אם כי‪ ,‬יש שונות רבה בין המורים ובתי הספר בהיקף‬
‫השימוש בכלי זה‪ .‬במרבית בתי הספר קיים תקנון ברור ומובנה שכלל לעיתים גם הנחיות באשר להרחקת‬
‫תלמידים‪ ,‬המגבילים את יכולתו של המורה להוציא תלמיד מכיתה ומחייבים דיווח בעניין זה‪ .‬יחד עם‬
‫זאת לעיתים קרובות האירועים מתרחשים באופן לא צפוי שאינו מאפשר למורים לנהוג לפי נהלי בתי‬
‫הספר‪ .‬מרבית המורים מתייחסים להוצאה מכיתה כאמצעי אחרון ועל פי דיווחיהם הוצאה משיעור‬
‫מתרחשת כשתלמיד אינו מאפשר למורה ללמד‪ ,‬או כשהתנהגותו אלימה ומסכנת אחרים‪ .‬היא מתאפיינת‬
‫בתהליך הדרגתי בו ההפרעה מתגברת עד שהמורה מרגיש כי לא נותרת בפניו ברירה אחרת‪.‬‬
‫על פי המחקר‪ ,‬השיקולים העומדים בפני המורה בעת ההחלטה על הוצאת תלמיד מכיתה הם‪ :‬מידת‬
‫ההפרעה לכיתה‪ ,‬מידת הפגיעה במורה והרצון להגן על מעמדו כאשר ההפרעה עצמה איננה יוצרת שיבוש‬
‫חמור למהלך השיעור ותגובת התלמידים האחרים להפרעה‪ .‬כשש שביעיות מן התלמידים שהורחקו מן‬
‫הכיתה היו בנים‪ ,‬כמחציתם היו תלמידים שהוגדרו כתלמידים "בעייתיים" על ידי המורה ולרבע מהם‬
‫בעיות קשב‪ .‬המורים ציינו כי במרבית המקרים התלמידים קיבלו את ההחלטה ברצון‪ .‬לאחר ההרחקה‪,‬‬
‫עד לסיומו של השיעור‪ ,‬המורים נשארו בכיתה ללמד והתלמיד המורחק שהה סמוך לכיתה ללא השגחה‪.‬‬
‫רוב המורים לא ממשיכים בטיפול בתלמיד וחלקם אף לא נוהגים לדווח על ההרחקה‪ .‬רק לעיתים‬
‫רחוקות מסרו המרואיינים כי ביקשו לנצל את האירוע כדי לחנך‪ ,‬לסייע לתלמיד לשנות את התנהגותו‪,‬‬
‫להפנות אותו לייעוץ או להפגש עם הורי התלמיד‪ .‬מורים אחדים פנו בעקבות המקרה לגורמים אחרים‬
‫בבית הספר על מנת להתחיל בתהליך של טיפול בתלמיד המפריע‪ .‬לדברי ד"ר יריב הוצאה תלמיד מפריע‬
‫מכיתה ללא המשך טיפול איננה כלי אפקטיבי להתמודדות ארוכת טווח עם בעיות משמעת של‬
‫תלמידים‪ .‬חלק גדול מן המורים ציינו כי להוצאת תלמיד מכיתה אין השפעה על התלמיד‪ ,‬זאת במיוחד‬
‫‪15‬‬
‫כאשר מדובר בתלמיד שנתפס כבעייתי‪.‬‬
‫בבריטניה ההוצאה מכיתה תוך השארות בשטח בית הספר משמשת כאלטרנטיבה מקובלת לסוגים‬
‫אחרים של הרחקה ומכונה – "הרחקה פנימית" (‪ .)internal exclusion‬משרד החינוך הבריטי פרסם‬
‫בשנת ‪ 7112‬מדריך להרחקה פנימית‪ .‬המדריך נועד להציע הנחיות בנושא זה אך איננו מהווה נוהל מחייב‪.‬‬
‫על פי המדריך הרחקה פנימית הוא כלי פנימי של בית הספר שנועד לצורך להתערבות מיידית במצבים‬
‫הדורשים כי התלמיד יורחק מן הכיתה אך לא משטח בית הספר מסיבות משמעתיות‪ .‬השימוש בהרחקה‬
‫פנימית מאפשר לתלמידים ולמורים האחרים להמשיך בלימודים ללא הפרעה‪.‬‬
‫הרחקה פנימית מהווה בדרך כלל חלק מגישה כוללת של בית הספר למשמעת ולהתנהגות ועל השימוש‬
‫בה להיעשות בהתאם לגישה זאת‪ .‬יש לקבוע מערכת שקופה וברורה להפנייה להרחקה פנימית שכוללת‬
‫יידוע של התלמיד על הסיבות ולהרחקה ותיעוד של ההרחקה על ידי בית הספר‪ .‬על ההרחקה להמשך זמן‬
‫קצר ככל האפשר‪ .‬מומלץ כי כל הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬לרבות צוותי ההוראה‪ ,‬התלמידים‪ ,‬ההורים‬
‫ומטפלים אחרים יהיו מודעים למדיניות בית הספר בכל הנוגע לשימוש בהרחקה פנימית‪ .‬ההרחקה‬
‫‪Office for Civil Rights, Civil Rights Data Collection, March 2012‬‬
‫‪ 15‬אלעזר יריב‪" ,‬צא מהכיתה!" הד החינוך‪.7100 .84-22 ,)0(85 ,‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫הפנימית יכולה להתבצע במקום שיועד לכך בתוך בית הספר‪ ,‬בכיתה אחרת באופן זמני או בכל מקום‬
‫‪16‬‬
‫אחר שנקבע‪.‬‬
‫על פי נתונים שנאספו במחקר שנערך עבור משרד החינוך הבריטי בנושא אסטרטגיות להתמודדות עם‬
‫בריונות בבית הספר הרחקה פנימית היא אחת מן הסנקציות הנפוצות כתגובה לבריונות‪ 28% .‬מבתי‬
‫הספר היסודיים שהשתתפו במחקר‪ 20% ,‬מבתי הספר העל‪-‬יסודיים ו‪ 50%-‬מבתי הספר לחינוך מיוחד‬
‫השתמשו בסנקציה זאת כתגובה לבריונות‪ .‬במרבית בתי הספר היה חדר שיועד לצורך הרחקה פנימית‪.‬‬
‫מחברי המחקר מעידים כי שימוש בחדר מבודד לצורך הרחקה פנימית הוא אחת מן הסנקציות הישירות‬
‫‪17‬‬
‫המומלצות לטיפול בבריונות בבית הספר‪ .‬זאת לצד כלים חינוכיים אחרים‪.‬‬
‫בארצות הברית מקובל השימוש במונח "השעיה תוך בית ספרית" (‪ )in school suspension‬לתיאור הליך‬
‫משמעתי שבמהלכו התלמיד שוהה באופן זמני (לרוב שעות ספורות עד ימים אחדים) מחוץ לכיתתו‬
‫ומורחק מן התלמידים האחרים‪ .‬התלמידים שנמצאים בהשעייה תוך בית ספרית נדרשים לרוב להשלים‬
‫משימה שניתנת להם על ידי המורה והם אינם מורשים להתרועע עם חבריהם לכיתה‪ .‬ברוב המקרים‬
‫השימוש בהשעיה תוך בית ספרית מהווה אלטרנטיבה להשעייה מן הלימודים ומוצא אחרון לפניה‪.‬‬
‫לשימוש בהשעיה תוך בית ספרית יתרונות אחדים ובהם‪ :‬יכולתו של המוסד החינוכי לשלוט בסדר יומו‬
‫של התלמיד ולנצל את הזמן לצורך השלמת חומר לימודי ו‪/‬או התמודדות עם בעיית ההתנהגות שהביאה‬
‫להשעייה‪ ,‬הימצאות התלמיד במבנה בית הספר ובפיקוח צוות ההוראה‪ ,‬הימנעות מן התוצאות‬
‫השליליות והסטיגמה הנלווית להשעיה מן הלימודים הן עבור בית הספר והן עבור התלמיד והשגת מצב‬
‫של שקט זמני בכיתה‪ .‬לפיכך היא מהווה כלי מועדף על ידי מוסדות חינוך רבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפרקטיקה של‬
‫השעיה תוך בית ספרית‪ ,‬המקרים שבהם היא מתרחשת‪ ,‬אורכה‪ ,‬היכן שוהים התלמידים וכד' מגוונת‬
‫מאוד ומשתנה בין בתי הספר‪ .‬בהתאם לכך מחקרים אודות מידת ההשפעה של השעיה תוך בית ספרית‬
‫על התנהגות תלמידים לא הניבו תוצאות אחידות ומחקרים רבים מצאו כי היא איננה אפקטיבית ועשויה‬
‫להיות אף מזיקה‪ .‬למידת הפיקוח על תלמידים בעת השעיה תוך בית ספרית ולטיפול בהם במהלך‬
‫‪18‬‬
‫ההשעייה יש משקל בבחינת התרומה של כלי זה לשיפור התנהגותם של תלמידים‪.‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬אחת הסוגיות שעמה מתמודדת מערכת בית הספר בהקשר של הוצאת תלמיד מכיתה היא‬
‫היכן שוהה התלמיד שהוצא מן הכיתה‪ .‬תלמיד שהוצא מן הכיתה‪ ,‬ולא הוגדר בעבורו מקום שבו עליו‬
‫לשהות‪ ,‬עשוי להמשיך ולהפריע ואף לסכן את עצמו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אפשר שהתלמיד המפריע מקבל באופן‬
‫זה "תמריץ חיובי" להתנהגות לא‪-‬נאותה‪ .‬בתי ספר שונים מצאו פתרונות שונים למצב זה התלויים‬
‫במבנה בית הספר‪ ,‬בכוח האדם שבו ובמשאבים שביכולתו להקצות לצורך כך‪.‬‬
‫מדריך משרד החינוך הבריטי מציין כי בחינוך העל‪-‬יסודי מקובל השימוש בחדרי הרחקה ( ‪remove‬‬
‫‪ )room‬לצורך הרחקה פנימית‪ .‬בעוד בחינוך היסודי נפוצים יותר אמצעים אחרים‪ .‬חדרי ההרחקה‬
‫משמשים כמקום שהיה לתלמידים שהורחקו מן הכיתה בשל הפרות משמעת במסגרת הליך הרחקה‬
‫פנימית או כאשר שליחת תלמיד לחדר ההרחקה יכולה למנוע יציאת האירוע משליטה‪ .‬זאת לפי מדיניות‬
‫ההתנהגות של בית הספר‪ .‬מומלץ שלא להשתמש בחדרי ההרחקה כמקום שבו לומדים תלמידים‬
‫‪16‬‬
‫‪UK Department for Children, schools and families, Internal Exclusion Guidance, 2009.‬‬
‫‪Fran Thompson and Peter K. Smith, University of London, The Use and Effectiveness of Anti-Bullying‬‬
‫‪Strategies in Schools, Department for Education, 2011.‬‬
‫‪ 18‬להרחבה בנושא השעיה תוך בית ספרית בארצות הברית ראו‪:‬‬
‫‪Trent Lane Mohrbutter, "In School Suspension: A Qualitative Examination of Assisstnat Principal Preceptions",‬‬
‫‪A dissertation Submitted to the Graduate Faculty of North Carolina State University, 2011‬‬
‫‪17‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫מסויימים דרך קבע או כחדר שבו יכולים תלמידים שנעדרו ממבחנים או מפעילויות לימודיות אחרות‬
‫להשלימם וכן להוצאת תלמיד מכיתה שלא באמצעות מנגנון ההרחקה הנהוג בבית הספר‪.‬‬
‫המדריך מכיל הנחיות מפורטות להפעלת חדרי הרחקה בבתי הספר‪ .‬על פי ההנחיות‪ ,‬חדרי ההרחקה‬
‫נתונים בדרך כלל‪ ,‬אך לא תמיד‪ ,‬לפיקוח צוותי ההוראה של בית הספר‪ .‬מורה ששולח תלמיד להרחקה‬
‫פנימית ייתן לתלמיד משימה שעליו למלא כאשר הוא מחוץ לכיתה‪ .‬כן מומלץ לעודד את התלמיד להרהר‬
‫בסיבות להרחקה‪ .‬כאשר תלמידים שוהים בחדר ההרחקה למשך למעלה מחצי יום יש להקדיש תשומת‬
‫לב מיוחדת לפעילויות שאותן יבצעו שעשויות לכלול‪ :‬השלמת משימה שניתנה על ידי המורה בכיתה או‬
‫איש הצוות בחדר ההרחקה‪ ,‬דיון על הסיבות להרחקה עם מבוגר‪ ,‬ביצוע התבוננות פנימית שתהיה לה‬
‫תוצאה מעשית כגון מכתב התנצלות‪ ,‬ניתוח התנהגות התלמיד עם איש הצוות המפקח תוך מחשבה על‬
‫דרכי פעולה אלטרנטיביות במצבים דומים בעתיד‪ .‬מכיוון שהרחקה פנימית נועדה כעונש על הפרות‬
‫משמעת‪ ,‬על תכנית הפעילויות בחדר ההרחקה להיות מתוכננת ומובנית בקפידה‪ .‬כל זמן שהתלמיד שוהה‬
‫בחדר ההרחקה צריך להיות מנוצל באופן מועיל להתמודדות עם בעיית ההתנהגות או להשלמת הנלמד‬
‫בכיתה‪ .‬חשוב כי התלמידים יבינו באופן מלא את הסיבות להרחקה ומה עליהם לעשות במהלכה‪.‬‬
‫חדר ההרחקה יכול להיות ממוקם בתוך אחד מאזורי הלמידה השקטים של בית הספר‪ ,‬בחדר נפרד בבית‬
‫הספר או במבנה נפרד‪ .‬יש לקבוע הגבלה על מספר התלמידים השוהים בחדר בו זמנית שכן צפיפות‬
‫עשויה לצמצם את ההשפעה החיובית של השהות בו‪ .‬על החדר להיות מצוייד בכל הנדרש ללמידה‪ ,‬כן‬
‫מומלץ כי יהיו בו מגוון חומרי למידה נו ספים שהתלמידים השוהים בו יוכלו לבצע במידה והשלימו את‬
‫המשימות שהוטלו עליהם‪ .‬כן יש לוודא כי לתלמידים יש גישה לשירותים ולמי שתייה‪.‬‬
‫להקמת חדר הרחקה עשויות להיות עלויות הקמה מסויימות אך עיקר העלויות שלאחר מכן הן עלויות‬
‫כוח אדם‪ .‬ניתן לפקח על חדר ההרחקה באמצעות תורנות של עובדי הוראה מתוך בית הספר או איש‬
‫צוות ייעודי שיאייש את החדר באופן קבוע‪ .‬איש הצוות בחדר ההרחקה צריך להיות בעל יכולות‬
‫מתאימות להתמודד עם מצבם הרגשי המורכב של התלמידים המופנים אליו ולהכיר את המדיניות‬
‫והמנגנונים הקשורים בחדר ההרחקה‪ .‬מומלץ לתעד ולבחון דרך קבע את השימוש בחדר ההרחקה‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫לרבות מינם‪ ,‬גילם‪ ,‬שייכות אתנית והכיתה שממנה מגיעים השוהים בחדר ומשך השהות בחדר‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬בארצות הברית הובעה בשנים האחרונות ביקורת חריפה על השימוש בחדרים נפרדים‪ ,‬המכונים‬
‫"חדרי פסק זמן" (‪ )time out rooms‬עבור תלמידים שהוצאו מן הכיתה‪ ,‬בעיקר בחינוך המיוחד ובקרב‬
‫תלמידים בעלי בעיות התנהגות חריפות‪ .‬זאת תוך התייחסות לאמצעים מסוג זה כצורה של התעללות‬
‫בילדים‪ .‬גופים העוסקים בזכויות ילדים עם מוגבלויות דיווחו בפרסומיהם על מקרים רבים שבהם שהו‬
‫ילדים צעירים זמן ממושך נעולים בחדרים קטנים ועל שימוש גובר באמצעים אלו גם כאשר לא היה בכך‬
‫צורך ממשי וכתגובה על הפרות משמעת קלות‪ .‬בשימוע בקונגרס שנערך בשנת ‪ 7112‬אסף משרד המבקר‬
‫הפרדלי (‪ )General Accountability Office‬מידע על מקרים שבהם נפגעו ילדים בבתי ספר כתוצאה‬
‫מריסון או בידוד‪ 20.‬בעקבות השימוע הוגשו בקונגרס הצעות חוק להגבלת השימוש בריסון ובבידוד בבתי‬
‫ספר (‪ .)Keeping All Students Safe Act‬הדיון בהצעות אלה טרם הסתיים‪ .‬בשנת ‪ 7112‬החל משרד‬
‫החינוך הפדרלי של ארצות הברית להתערב בסוגיות אלה ובמאי ‪ 7107‬פרסם המשרד ‪ 03‬עקרונות‬
‫לשימוש בריסון ובבידוד בבתי ספר‪ .‬בין עקרונות אלה איסור על שימוש בריסון או בבידוד כאמצעי‬
‫‪UK Department for Children, schools and families, Internal Exclusion Guidance, 2009.‬‬
‫‪United States Government Accountability Office, Seclusions and Restraints - Selected Cases of Death and‬‬
‫‪Abuse at Public and Private Schools and Treatment Centers, House of Representatives, May 19, 2009.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫להתמודדות עם בעיות משמעת ואפשר להשתמש בהן רק במצבים שבהם התנהגותו של הילד מהווה‬
‫סיכון מיידי לפגיעה פיזית בו או באחרים‪ .‬הנחיות המשרד אינן מתייחסות לשימוש בפסק זמן כאמצעי‬
‫‪21‬‬
‫לעיצוב התנהגות שבהם הילד שוהה במקום נפרד שאינו נעול בהשגחת מבוגר לצורך הרגעתו‪.‬‬
‫‪ .4‬מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה‬
‫מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד משיעור מתאפיינת בשינויים תכופים ובעמימות הן‬
‫באשר לנסיבות שמתירות או מחייבות להוציא תלמיד מפריע מן השיעור והן באשר להשגחה ולטיפול‬
‫בתלמיד בעת שהוא שוהה מחוץ לכיתה‪ .‬לדברי נציגי משרד החינוך בחודשים הקרובים בכוונתם לפרסם‬
‫‪22‬‬
‫חוזר מנכ"ל חדש שיבהיר נושאים אלו‪.‬‬
‫הוראות משרד החינוך בכל הנוגע להתנהגות תלמידים פורסמו בעבר בתקנון משרד החינוך בנושא‬
‫"משטרו ונוהגו של בית הספר" שעודכן מעת לעת‪ .‬על פי התקנון הרחקת תלמיד משיעור עד תום השיעור‬
‫או הרחקת תלמיד לכמה שיעורים במהלך יום הלימודים נכללות בין הפעולות שניתן לנקוט בתגובה‬
‫להפרת משמעת על ידי התלמיד על ידי המורה המלמד בכיתה‪ .‬אין צורך ליידע את הורי התלמיד‪ .‬התקנון‬
‫מציין כי תלמיד שהורחק מן הכיתה‪ ,‬אין להשאירו לנפשו במסדרונות בית ספר או בחצר‪ ,‬אלא אם כן‬
‫הוא הוצא מן הכיתה לזמן קצר‪ .‬אם התלמיד הורחק לשיעור אחד או עד סוף יום הלימודים‪ ,‬הוא יועסק‬
‫‪23‬‬
‫בין כותלי בית הספר‪ ,‬לפי הסידורים שייקבעו על ידי הנהלת בית הספר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0222‬הוחלף התקנון בחוזר מנכ"ל מיוחד שכותרתו "סדר נוהל ואורחות חיים בבית הספר"‪ .‬החוזר‬
‫הרחיב בנושא התנהגות תלמידים והתמודדות עם בעיות משמעת תוך התייחסות נפרדת לחינוך היסודי‬
‫ולחינוך העל‪-‬יסודי‪ .‬בחינוך היסודי הוצאה משיעור איננה נכללת בין התגובות שניתן לנקוט בעת הפרת‬
‫משמעות או לאחריה‪ .‬בחינוך העל‪-‬יסודי ניתן להרחיק תלמיד מן השיעור עד תומו או להרחיקו לכמה‬
‫שיעורים במהלך יום הלימודים‪ .‬סעיף ‪ 2‬קובע כי "תלמיד שהורחק מן הכיתה‪ ,‬אין להשאירו לנפשו‬
‫במסדרונות בית הספר או בחצר‪ ,‬אלא אם כן הוא הוצא מהכיתה לזמן קצר‪ .‬אם התלמיד הורחק לשיעור‬
‫אחד או עד סוף יום הלימודים‪ ,‬הוא יועסק בין כותלי בית הספר לפי הסידורים שייקבעו על ידי הנהלת‬
‫בית הספר ובהשגחת מבוגר"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בדצמבר ‪ 7111‬חוקקה הכנסת את חוק זכויות התלמיד‪ ,‬התש"ס‪ .7111-‬החוק מסדיר את נושא זכויות‬
‫התלמיד במערכת החינוך בישראל‪ ,‬ומעניק לזכויות אלו תוקף חוקי‪ .‬החוק ותקנותיו מגדירים את‬
‫הנהלים להרחקת תלמיד לצמיתות מבית הספר‪ .‬סעיף ‪ 01‬בחוק מתייחס באופן כללי לאמצעי משמעת ‪-‬‬
‫" כל תלמיד זכאי לכך שהמשמעת במוסד החינוך תונהג באופן ההולם את כבוד האדם‪ ,‬ובכלל זה הוא‬
‫זכאי שלא יינקטו כלפיו אמצעי משמעת גופניים או משפילים"‪ ,‬אך איננו עוסק בהוצאת תלמיד מכיתה‪.‬‬
‫חוזר מנכ"ל משרד החינוך מראשית שנת הלימודים תשס"ג קבע נוהל להרחקת תלמיד שאינו כולל‬
‫הנחיות המחייבות השגחה על תלמיד בעת הוצאה משיעור‪ .‬על פי החוזר "הרחקה משמעותה הוצאת‬
‫תלמיד מהכיתה או מבית‪-‬הספר והשעייתו מהלימודים‪ .‬יש כמה רמות להרחקה‪ :‬הרחקה משיעור עד‬
‫תומו על ידי המורה‪ ,‬הרחקה מכמה שיעורים באותו יום באישור המחנך‪ ,‬הרחקה ל‪ 5-‬ימי לימוד לכל‬
‫היותר באישור המנהל‪ ,‬הרחקה ל‪ 01-‬ימי לימוד לכל היותר באישור מפקח והעברת התלמיד והוצאתו‬
‫‪U.S. Department of Education, Restraint and Seclusion: Resource Document, May 2012.‬‬
‫‪ 22‬עינב לוק‪ ,‬מפקחת מניעת אלימות ופיתוח כישורי חיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 72 ,‬בדצמבר ‪.7107‬‬
‫‪ 23‬תקנון משרד החינוך בנושא משמעת בית ספרית‪" ,‬משטרו ונוהגו של בית הספר" בתוך‪ :‬שמעוני ש‪ .‬סגל ש‪ .‬שרוני ו‪ ,.‬משמעת‬
‫בכיתה‪ ,‬היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים‪ ,‬מכון מופ"ת‪ ,‬תל אביב‪.0225 ,‬‬
‫‪ 24‬משרד החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‪" ,‬סדר‪ ,‬נוהל ואורחות חיים בבית הספר"‪ ,‬חוזר המנהל הכללי‪ ,‬חוזר מיוחד ט' (התשנ"ז)‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫‪21‬‬
‫מבית‪-‬הספר (בהתאם לתקנות זכויות התלמיד ‪ -‬פרסום הוראות הרחקת תלמידים ‪ -‬התשס"ב‪.")7117-‬‬
‫הרחקה עשויה להיות אמצעי להענשה או למניעת אלימות או אמצעי למניעת סכנה בריאותית במקרה של‬
‫מחלה מדבקת‪ .‬על‪-‬פי הנהלים הרחקה משיעור אחד עד תומו על ידי המורה תתועד על פי נוהלי בית‬
‫הספר‪ .‬הרחקה ליותר משיעור אחד תועבר לידיעת המחנך‪ .‬אם התלמיד הורחק מעבר לשיעור בודד‪ ,‬בית‬
‫הספר אחראי להביא את הדבר לידיעת ההורים‪ .‬תלמיד שהורחק מהכיתה יועסק בין כותלי בית הספר‬
‫לפי סידורים שייקבעו על ידי הנהלת בית הספר‪ .‬בבית הספר היסודי בלבד אפשר להעביר תלמיד לכיתה‬
‫‪25‬‬
‫אחרת במוסד (בשכבת גיל מקבילה או גבוהה יותר)‪ ,‬ליום לימודים או לתקופה קצובה‪ ,‬באישור המנהל‪.‬‬
‫חוזר מנכ"ל זה בוטל בפברואר ‪ 7107‬על ידי חוזר מנכ"ל שעוסק בהרחקת תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך‬
‫‪26‬‬
‫שאינו מתייחס להוצאת תלמיד משיעור‪.‬‬
‫חוזר המנכ"ל העדכני בנושא התנהגות תלמידים בבית הספר פורסם בשנת ‪ 7112‬וכותרתו‪" :‬קידום‬
‫אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך"‪ .‬החוזר ביטל חוזרים קודמים בנושא‬
‫משמעת שהוצגו להלן‪ ,‬אך לא את החוזר משנת תשס"ג שעוסק בהרחקת תלמידים (שבוטל כאמור‪,‬‬
‫בפברואר ‪)7107‬‬
‫על פי החוזר כל בית ספר מחוייב לגבש תקנון בית ספרי העוסק בהתנהלות בחיי השגרה של בית הספר‬
‫והתמודדות עם אירועי אלימות‪ .‬בתקנון מפורטת ההתנהגות המצופה מן התלמיד במצבים שונים לצד‬
‫תגובות אפשריות של בית הספר להפרה‪ .‬בנוסף לענישה מפורטת גם סוג התכנית החינוכית שניתן להפעיל‬
‫במקרים אלו‪ .‬החוזר אוסר על ענישה העשויה לסכן את התלמיד‪ ,‬לפגוע בשלומו או בבריאותו‪.‬‬
‫בין ההתנהגויות המצופות מן התלמיד בחיי השגרה‪ ,‬מונה החוזר כללים להתנהגות בזמן שיעור וביניהם‪:‬‬
‫ישיבה במקום‪ ,‬הבאת ציוד הנדרש לשיעור והוצאתו מהתיק‪ ,‬הקשבה ולמידה‪ ,‬השתתפות בשיחה ובדיון‬
‫ברשות המורה ובאופן מכבד ומילוי מטלות הניתנות בשיעור‪ .‬החוזר איננו מתייחס ישירות להרחקה‬
‫מכיתה כמענה להפרעה אך בתוך טווח התגובות שבית הספר יכול לאמץ במקרה של הפרת הכללים מונה‬
‫החוזר‪:27‬‬
‫‪ .0‬מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום חלופי וציוד התלמיד במשימה לימודית)‪.‬‬
‫‪ .7‬במקרים חוזרים העברה לכיתה מקבילה לשיעור אחד או יותר (פחות מיום לימודים) בתיאום עם‬
‫המורה‪.‬‬
‫‪ .2‬השעיה בתוך בית הספר למספר ימים על פי שיקול דעתו של המנהל‪ ,‬בהשגחת מבוגר ובהתאם‬
‫לאפשרויות של בית הספר (מורה בשעות פרטניות‪ ,‬שַ מָּ ר וכו') בליווי מטלה לימודית‬
‫לדברי נציגי משרד החינוך המונח השעיה תוך‪-‬בית‪-‬ספרית הנזכר בחוזר‪ ,‬כולל בתוכו הרחקת התלמיד‬
‫משיעור‪ ,‬מחלק ממנו או ממספר שיעורים‪ .‬על פי מדיניות המשרד‪ ,‬כפי שפורטה במכתב של השירות‬
‫הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך העוסק בהטמעת חוזר מנכ"ל וביישומו‪ ,‬הרחקת תלמיד משיעור‬
‫נעשית רק לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות להתמודד עם הפרת הכללים‪ .‬ההשעיה נעשית בהשגחת‬
‫מבוגר ובליווי מטלה לימודית או פעילות אחרת‪ .‬ההשגחה במקרים של השעיה תוך בית ספרית נעשית‬
‫‪ " 25‬נוהל הרחקת תלמיד"‪ ,‬חוזר מנכ"ל תשסג‪(7/‬א)‪ ,‬כ"ה תשרי תשס"ג‪ 0 ,‬באוקטובר ‪,7117‬‬
‫‪" 26‬נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר"‪ ,‬חוזר מנכ''ל תשעב‪(5/‬א)‪ ,‬ח' בשבט התשע"ב‪10 ,‬‬
‫בפברואר ‪7107‬‬
‫‪ 27‬קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך‪ ,‬חוזר מנכ''ל תשע‪(0/‬א)‪ ,‬י"ב באלול התשס"ט‪10 ,‬‬
‫בספטמבר ‪.7112‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫בהתאם לאפשרויות של בית הספר‪ .‬צוות המורים וההנהלה‪ ,‬בבתי ספר בכל שלבי החינוך‪ ,‬מחוייבים‬
‫‪28‬‬
‫לדווח להורים על הרחקת תלמיד מחלק משיעור‪.‬‬
‫יובהר כי פרטים אלו אינם מצויים בחוזר המנכ"ל הנוכחי בעניין זה‪ .‬אך לדברי נציגי המשרד בכוונתם‬
‫לכלול הוראות מפורטות בעניין הוצאת תלמיד מכיתה בחוזר מנכ"ל מעודכן בנושא אקלים בית ספרי‬
‫שיתפרסם בחודשים הקרובים‪ .‬כן נמסר כי הוצאה תלמיד מכיתה‪ ,‬בדומה לתגובות אחרות הנכללות‬
‫בחוזר המנכ"ל‪ ,‬אינה רק תגובה נקודתית למצב שנוצר בכיתה אלא אמורה להיות שלב בתוך תכנית‬
‫‪29‬‬
‫חינוכית שמטרתה‪ ,‬בסופו של דבר לשפר את התנהגות התלמיד הבודד ואת האקלים הבית‪-‬ספרי ככלל‪.‬‬
‫על רקע העמימות של הוראות משרד החינוך בעניין זה‪ ,‬גדלה חשיבותה ומידת השפעתה של המערכת‬
‫המשפטית על התפתחות מדיניות משרד החינוך ועל האופן שבו פועלים מוסדות החינוך בהקשר זה‪ .‬בית‬
‫המשפט נדרש כמה פעמים לנושא מידת ההשגחה והפיקוח של מורים על תלמידיהם במסגרת תביעות‬
‫נזיקין של תלמידים שנפגעו בעת פעילות בית הספר‪ .‬פסק הדין המשמעותי האחרון בעניין זה ניתן בשנת‬
‫‪ 7112‬על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בדיון משפטי בתביעת נזיקין בגין פגיעה שנגרמה לתלמיד כיתה‬
‫ה' בבית הספר בזמן שהוצא מן השיעור ושהה ללא השגחה ביחד עם תלמידים אחרים בכיתתו‪.‬‬
‫פסק הדין עסק בנושא "האם השארת תלמידים צעירים בכיתתם‪ ,‬לפרק זמן ממושך‪ ,‬ללא השגחת מבוגר‪,‬‬
‫הינה התרשלות מצד המורה?" פסק הדין קובע כי "מושכלות יסוד הן כי על מורים מוטלת חובה לפקח‬
‫ולהשגיח על תלמידים בבית הספר על מנת להבטיח את שלומם ובטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם‪ ".‬לדברי‬
‫בית המשפט בין התלמיד והוריו לבין הנהלת בית הספר נוצר קשר חוזי‪ ,‬בין במפורש ובין במשתמע‪ ,‬שבו‬
‫מתחייבת הנהלת בית הספר לפקח על התלמיד בעת שהייתו בבית הספר ולשמור על שלמות גופו ובטחונו‪.‬‬
‫חובת הפיקוח וההשגחה המוטלת על מורה כלפי תלמידו זהה לחובתו של הורה כלפי בנו ונעוצה בכך‬
‫שילדים שטרם פיתחו מנגנוני בקרה ושיקול דעת שמבוגר מחזיק בהם‪ ,‬נוטים להתנהגות פזיזה העלולה‬
‫לסכן אותם‪ .‬בנוכחות מבוגר אחראי‪ ,‬יש כדי למנוע התנהגות פזיזה או להפחיתה‪ .‬מידת הפיקוח לה‬
‫נדרשים המורים‪ ,‬טיבה ומהותה‪ ,‬משתנים בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה‪ ,‬בהתאם‬
‫לגיל התלמידים‪ ,‬מקום הימצאם‪ ,‬סוג הפעילות בה הם עוסקים‪ ,‬טיב וגודל הסיכון הכרוך באותה פעילות‬
‫וכד'‪ .‬ככל שהתלמידים צעירים יותר‪ ,‬נדרשת השגחה הדוקה יותר‪ .‬כן ציין בית המשפט כי בהחלטה על‬
‫מידת הפיקוח הנדרשת בכל מצב יש מקום לשיקולים חינוכיים‪ ,‬דוגמת הקניית הרגלי למידה עצמאיים‪,‬‬
‫אך באיזון כלל השיקולים הרלוונטיים‪ ,‬יש לתת מעמד בכורה לצורך וההכרח להבטיח את שלום‬
‫התלמידים‪ .‬על יסוד טיעונים אלה ותוך בחינת הוראות משרד החינוך כפי שהובאו לעיל קבע בית המשפט‬
‫כי הוצאת התלמיד מן הכיתה והשארתו ללא פיקוח היא הפרה של חובת הזהירות המוטלת על צוות בית‬
‫הספר והתנהגות המורה במקרה זה חרגה מן הנהלים הרלוונטיים ומנורמת ההתנהגות הסבירה בנסיבות‬
‫העניין‪ .‬בעקבות זאת הטיל בית המשפט על משרד החינוך אחריות לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו‬
‫‪30‬‬
‫לתלמיד בעקבותיה‪.‬‬
‫לדברי נציגי משרד החינוך‪ ,‬מדיניות משרד החינוך‪ ,‬חוזר המנכ"ל משנת ‪ 7112‬וההנחיות לבתי הספר‬
‫‪31‬‬
‫שנלוות לו‪ ,‬נוסחו בהתאם לפסיקה שעיקריה פורטו לעיל‪.‬‬
‫‪ 28‬עינב לוק‪ ,‬מפקחת מניעת אלימות ופיתוח כישורי חיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 72 ,‬בדצמבר ‪.7107‬‬
‫שיחת טלפון‪ 21 ,‬בדצמבר ‪.7107‬‬
‫‪ 29‬עינב לוק‪ ,‬מפקחת מניעת אלימות ופיתוח כישורי חיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 72 ,‬בדצמבר ‪.7107‬‬
‫‪ 30‬בית משפט מחוזי חיפה‪ ,‬פסק דין בתיק ‪ ,203/17‬מיום ‪.72.00.7112‬‬
‫‪ 31‬עינב לוק‪ ,‬מפקחת מניעת אלימות ופיתוח כישורי חיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬שיחת טלפון‪ 21 ,‬בדצמבר‬
‫‪.7107‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫‪ .1‬יישום מדיניות משרד החינוך‬
‫חוזר המנכ"ל בנושא קידום אקלים בית ספרי מיטבי שנדון לעיל מיושם במערכת החינוך באמצעות‬
‫השירות הפסיכולוגי‪-‬ייעוצי במשרד החינוך‪ .‬בחלק גדול מבתי הספר‪ ,‬ובהם כלל חטיבות הביניים‪ ,‬הופעלו‬
‫בשנים שמאז פורסם החוזר תכניות לפיתוח אקלים חינוכי מיטבי (אח"מ)‪ .‬בתי הספר המשתתפים‬
‫בתכנית מלווים על ידי מפקחי השירות הפסיכולוגי‪-‬ייעוצי ומדריכיו במשך שלוש שנים בתהליך גיבוש‬
‫‪32‬‬
‫ויישום של תכנית התערבות המותאמת לצרכי כל בית ספר‪.‬‬
‫על פי נציגי השירות הפסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬כחלק מן ההכשרה הניתנת למורים לצורך יישום החוזר‬
‫באמצעות מדריכי שפ"י‪ ,‬היועצים החינוכיים בבתי הספר והפסיכולוגיים החינוכיים‪ ,‬מוענקים להם גם‬
‫כלים לצורך ההתמודדות עם הפרעות בשיעור באופן שאינו מסלים את האירוע ומאפשר למורה לטפל בו‬
‫באופן מכבד ויעיל‪ .‬בתוך כך מונחים המורים בנושא ההשגחה על תלמיד שמוצא משיעור‪ .‬ההשגחה‬
‫במקרים אלו נעשית בהתאם לאפשרויות של בית הספר‪ ,‬לדוגמא‪ :‬מורה בשעות פרטניות‪ ,‬מדריך‬
‫מוגנות‪ ,33‬העברה להשגחת מורה בכיתה מקבילה באופן זמני‪ ,‬השגחה של מורה בחדר המיועד להשעיה‬
‫בית‪-‬ספרית וכד'‪ .‬השירות הפסיכולוגי ייעוצי מנחה את בתי הספר למצוא פתרונות ההולמים את‬
‫צרכיהם בהתאם לאפשרויות העומדות לרשותם‪ ,‬אך איננו מעודד אותם לפתרון מסויים‪ .‬משרד החינוך‬
‫איננו אוסף נתונים על השעיה תוך‪-‬בית ספרית ומידת ההתאמה בין האופן שבו פועלים בתי הספר‬
‫למדיניות משרד החינוך בעניין זה ולא ביצע מחקר על מנת לבחון את האפקטיביות של השימוש בכלי זה‬
‫על ידי מוסדות החינוך‪ .‬לדברי ראש היחידה למניעת אלימות ופיתוח אקלים בית ספרי בשפ"י‪ ,‬הגב' עינב‬
‫לוק‪ ,‬הנסיון מלמד כי בתי‪-‬הספר יוזמים פתרונות יצירתיים בהקשר זה‪ ,‬תוך שיתוף כלל המורים‬
‫‪34‬‬
‫ובמקרים רבים גם תלמידים והורים‪.‬‬
‫אריה לוקר יו"ר ארגון המנהלים בחינוך העל‪-‬יסודי מסר כי בתי הספר פועלים בהתאם להנחיות משרד‬
‫החינוך בעניין הוצאת תלמיד מכיתה‪ .‬בכל בית ספר על‪-‬יסודי נכתב תקנון המתייחס הן למקרים שבהם‬
‫ניתן להוציא תלמיד מכיתה‪ ,‬הן למקום שבו שוהה התלמיד בעת שהוצא מן הכיתה והן לתיעוד ולדיווח‬
‫להורי התלמיד‪ .‬לדבריו‪ ,‬יש קושי רב בנושא ההשגחה על התלמיד‪ ,‬שכן המורה המלמד בכיתה אינו יכול‬
‫לצאת ממנה על מנת לוודא כי התלמיד יגיע מיד למקום שאליו הוא אמור להגיע‪ .‬כמו כן‪ ,‬שהות של‬
‫תלמיד או תלמידים שהוצאו מן הכיתה באחד מן החדרים המיועדים ללמידה או לעבודה בבית הספר‬
‫עשוי להפריע לפעילות המתקיימת במקומות אלו‪ .‬הוא מציין כי למורים ולמנהלים כיום יש כלים‬
‫מועטים להתמודדות עם בעיות התנהגות של תלמידים והמשמעת בבתי ספר ויכולתם ללמד נפגעת בשל‬
‫‪35‬‬
‫כך‪.‬‬
‫נעמי ריפתין יו"ר המזכירות הפדגוגית בהסתדרות המורים מסרה כי לפי עמדת הסתדרות המורים ככלל‬
‫יש להימנע מהוצאה מכיתה ורצוי להתמודד עם בעיות התנהגות של תלמידים בכלים חינוכיים בתוך‬
‫הכיתה‪ .‬במקרים שבהם אין ברירה אחרת אפשר להוציא תלמיד מכיתה רק בתנאי שבית הספר ערוך‬
‫להעניק לו באותה שעה טיפול חינוכי‪ .‬אין בשום אופן לתת לתלמיד להסתובב לבדו בבית הספר‪ .‬לצורך‬
‫כך על משרד החינוך להעניק למורים בעת ההכשרה לפני כניסתם להוראה ולאחריה כלי מעשיים‬
‫‪ 32‬להרחבה ראו‪ :‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬התמודדות משרד החינוך עם תופעת האלימות בבתי‪-‬הספר‪ ,‬כתיבה‪ :‬אסף‬
‫וינינגר‪ 78 ,‬בנובמבר ‪.7100‬‬
‫‪ 33‬הפועל בבתי ספר שלוקחים חלק בתכנית "עיר ללא אלימות"‪.‬‬
‫‪ 34‬עינב לוק‪ ,‬מפקחת מניעת אלימות ופיתוח כישורי חיים‪ ,‬שירות פסיכולוגי ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מכתב‪ 72 ,‬בדצמבר ‪.7107‬‬
‫‪ 35‬ד"ר אריה לוקר‪ ,‬יו"ר ארגון המנהלים בחינוך העל‪-‬יסודי‪ ,‬שיחת טלפון‪ 5 ,‬בינואר ‪.7102‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫להתמודדות עם בעיות משמעת בכיתה‪ .‬לדבריה‪ ,‬חוזר המנכ"ל הנוכחי של משרד החינוך ופעילות המשרד‬
‫‪36‬‬
‫ליישומו תואמות עמדה זאת‪.‬‬
‫נציגת מועצת התלמידים יערה שפירא מסרה על פי הידוע להם הוצאת תלמידים משיעור היא כלי נפוץ‬
‫להתמודדות עם בעיות משמעת בכיתה‪ .‬כאשר ברוב המקרים אין השגחה על התלמידים שהוצאו מן‬
‫‪37‬‬
‫הכיתה ומדובר בפתרון נקודתי ללא המשך טיפול‪ ,‬ככל הידוע להם‪.‬‬
‫בהעדר נתונים ממשרד החינוך בנושא זה‪ ,‬ביקשנו לערוך סקר בין מנהלי בתי ספר יסודיים ועל‪-‬יסודיים‬
‫באמצעות ארגוני המנהלים בבתי הספר היסודיים והעל‪-‬יסודיים‪ .‬במסגרת הסקר‪ ,‬שלחנו למנהלי בתי‬
‫הספר שאלון הבוחן את מדיניות בית הספר בעניין הוצאת תלמיד משיעור‪ :‬האם בבית הספר נהוג‬
‫להוציא תלמיד מן השיעור‪ ,‬היכן שוהה תלמיד שהוצא משיעור ומי משגיח עליו‪ .‬לצערנו התקבל מספר‬
‫תשובות נמוך מאוד שלא אפשר לקבוע ממצאים ברורים‪.‬‬
‫‪ 36‬נעמי ריפתין‪ ,‬יו"ר המזכירות הפדגוגית‪ ,‬הסתדרות המורים‪ ,‬דואל‪ 5 ,‬בינואר ‪.7102‬‬
‫‪ 37‬יערה שפירא‪ ,‬דוברת‪ ,‬מועצת התלמידים והנוער הארצית‪ ,‬שיחת טלפון‪ 5 ,‬בינואר ‪.7102‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬

Similar documents