הדין המשמעתי וטוהר המידות חוזר בנושא הנדון: 1

Transcription

הדין המשמעתי וטוהר המידות חוזר בנושא הנדון: 1
‫לכבוד‪:‬‬
‫הסמנכ"לים הבכירים למינהל ומשאבי אנוש במשרדי הממשלה וביחידות הסמך‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬כנסת ישראל‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬מבקר המדינה‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬בית הנשיא‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬המוסד לבטיחות וגיהות‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬הרשות הממשלתית למים וביוב‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬הרשות למלחמה בסמים‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬הרשות לפיתוח הנגב והגליל‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬רשות ההגבלים העסקיים‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬הרשות לשיקום האסיר‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬רשות שדות התעופה‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬הרשות לניירות ערך‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬חברת דואר ישראל‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬שירות התעסוקה‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬רשות העתיקות‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬רשות השידור‬
‫הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש‪ ,‬רשות החשמל‬
‫ראשי המועצות הדתיות‬
‫י' כסלו תשע"ה‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫‪ 20‬דצמבר ‪0202‬‬
‫הנדון‪:‬‬
‫חוזר בנושא הדין המשמעתי וטוהר המידות‬
‫בחוזר שלפניכם מובאים פסקי דין נבחרים העוסקים בדין המשמעתי‪ ,‬אשר יצאו במהלך החודשים האחרונים‬
‫מפתחו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובית המשפט המחוזי בחיפה‪ ,‬וכן עדכונים נוספים בתחום‬
‫המשמעת וטוהר המידות‪.‬‬
‫בהזדמנות זו‪ ,‬אבקש לעדכנכם כי בעת הקרובה אגף המשמעת ואגף החקירות (משמעת) עורכים סקר משותף‬
‫בנושא המשמעת וטוהר המידות‪ .‬מטרת הסקר הינה לסייע לנו בבחינת שביעות הרצון מעבודתנו‪ ,‬איתור צרכים‬
‫חדשים‪ ,‬מתן ביטוי לנקודות הטעונות שיפור וחיזוק הקשר עמכם‪ .‬מדובר בסקר אנונימי ואנו נודה על שיתוף‬
‫פעולה מצדכם‪.‬‬
‫ערעור המדינה על קולת גזר הדין בעניין עובד שזייף צו שיפוטי‬
‫ביום ‪ 4.....9‬התקבל ערעור המדינה על קולת העונש שהטיל בית הדין למשמעת על עובד רשות האוכלוסין‬
‫שהורשע בעבירת פלילית בשל זיוף צו שיפוטי‪ ,‬עמש"מ ‪ 05095-50-.9‬נציבות שירות המדינה נ' פלוני‪.‬‬
‫המדו בר בעובד רשות האוכלוסין אשר ביקש וקיבל מבית משפט‪ ,‬לצורך תפקידו‪ ,‬צו כניסה וחיפוש לדירה בכתובת‬
‫ספציפית‪ ,‬ובשעה שהגיע לבצע את הצו וגילה כי הכתובת הרשומה בו שגויה הוא זייף את הצו כך ששינה את‬
‫הכתובת שנרשמה בו וליד התיקון שעשה חתם חתימה הנחזית להיות חתימה של השופטת‪ .‬בשל מעשים אלה‪,‬‬
‫הורשע העובד בהליך פלילי ונדון למאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים וצו שירות לתועלת הציבור‪.‬‬
‫עם סיום ההליך הפלילי הוגשה כנגד העובד תובענה משמעתית והמדינה עתרה לאמצעי משמעת ובהם פיטורים‬
‫לאלתר ופסילה לשירות המדינה למשך שנה‪ .‬בית הדין למשמעת קבע כי הכף נוטה להיות לטובת השארת העובד‬
‫בשירות המדינה והטיל עליו אמצעי משמעת שאינם כוללים פיטורים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫על גזר הדין כאמור הוגש ערעור על ידי המדינה מן הטעם שמדובר בגזר דין אשר מקל עם העובד באופן בלתי‬
‫מידתי המנוגד לתכלית הדין המשמעתי‪ .‬ערעור המדינה התקבל ובית המשפט המחוזי הבהיר כי "אין מנוס‬
‫מלהיעתר לערעור המדינה ולהורות על פיטוריו של המשיב לאלתר"‪ ,‬והטיל על העובד אמצעי משמעת של נזיפה‬
‫חמורה; פיטורים לאלתר; פסילה מרשות האוכלוסין למשך שנתיים ופסילה משירות המדינה למשך שנה‪.‬‬
‫חובתם של משרתי ציבור לשמור על הנהלים הנוגעים להוצאת כספים מהקופה הציבורית‬
‫במסגרת חוזר זה מצאתי לנכון להפנות את תשומת ליבכם לפסק דין של בית המשפט העליון‪ ,‬ע"א ‪,2//.6.8‬‬
‫מ‪.‬מזוז בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬שניתן ביום ‪ ,89.....9‬שעניינו חובתם של משרתי ציבור לשמור על הנהלים‬
‫הנוגעים להוצאת כספים מהקופה הציבורית‪.‬‬
‫פסק הדין האמור "מזהיר" הן גורמים פרטיים והן גורמים ציבוריים מביצוע "קיצורי דרך" בהוצאת כספי ציבור‪,‬‬
‫גם אם המניעים הם הרצון להתקשר במהירות עם ספק ברמה טובה‪.‬‬
‫בסיום פסק הדין התייחס בית המשפט לחובתם של משרתי הציבור להקפיד במילוי הנהלים והבהיר כי‪:‬‬
‫"המקרה שבפנינו הוא מקרה נוסף שבו נחשפים זלזול וזילות באופן ההתקשרות של גופים ציבוריים‪,‬‬
‫תוך דריסת כל נוהל ודין‪ .‬לא אחת ‪ -‬ונראה שגם בענייננו היה לכך משקל לא מבוטל ‪ -‬הדבר נעשה גם‬
‫ממניעים 'טובים' שעניינם התקשרות מהירה יותר עם גורם שנתפס כיעיל ואמין על‪-‬ידי העושים‬
‫במלאכה‪ .‬אולם‪ ,‬גם כאן וגם במקרים אחרים הרווח יוצא במחירו של הפסד גדול לקופה הציבורית‪.‬‬
‫"הלקח הוא אפוא ברור‪ :‬חרף הפיתוי לעשיית 'קיצורי דרך' ‪ -‬לא ניתן להשלים עימם‪ .‬יידעו‬
‫מתקשרים פרטיים כי אל להם לתת יד לפעילות מסוג זה‪ .‬אולם‪ ,‬לא פחות מכך‪ ,‬יידעו גם משרתי‬
‫הציבור שמוטלת ע ליהם חובה לא רק להצליח בתפקידם‪ ,‬אלא לעשות כן תוך שמירה על הנהלים‬
‫הנוגעים להוצאת כספים מן הקופה הציבורית‪ .‬אם לא יעשו כן‪ ,‬אף הם עשויים לתת על כך את הדין"‪.‬‬
‫יש חשיבות רבה בהעברת המסר היוצא מפסק הדין לכלל עובדי המדינה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫אסף רוזנברג‪ ,‬עו"ד‬
‫ממונה בכיר (משמעת)‬
‫העתק‪:‬‬
‫מר יהודה וינשטיין ‪ -‬היועץ המשפטי לממשלה‬
‫מר שי ניצן ‪ -‬פרקליט המדינה‬
‫מר משה דיין ‪ -‬נציב שירות המדינה‬
‫המנכ"לים במשרדי הממשלה‪ ,‬יחידות הסמך והגופים הכפופים לאגף המשמעת‬
‫מר אלי אברבנאל‪ -‬משנה לפרקליט המדינה (פלילי)‪ ,‬משרד המשפטים‬
‫מר דן אלדד ‪ -‬מנהל המחלקה הכלכלית‪ ,‬פרקליטות המדינה‬
‫גב' נורית ליטמן ‪ -‬פרקליטת מחוז ירושלים (פלילי)‬
‫מר עמית אייסמן ‪ -‬פרקליט מחוז חיפה (פלילי)‬
‫מר מני יצחק‪ ,‬ניצב ‪ -‬ראש אגף חקירות ומודיעין‪ ,‬משטרת ישראל‬
‫מר נתנאל לויט ‪ -‬מנהל אגף בכיר חקירות משמעת‪ ,‬נציבות שירות המדינה‬
‫היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה‪ ,‬יחידות הסמך והגופים הכפופים לאגף המשמעת‬
‫מבקרי הפנים במשרדי הממשלה‪ ,‬יחידות הסמך והגופים הכפופים לחוק המשמעת‬
‫גב' תהילה פרץ ‪ -‬ממונה ותובעת בכירה (תחום ערעורים)‪ ,‬נציבות שירות המדינה‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪‬‬
‫דיווחים כוזבים‬
‫פסיקת בית הדין למשמעת‪.............................................................................................‬עמ' ‪9‬‬
‫‪‬‬
‫עבירות שוחד‪ ,‬גניבה‪ ,‬מרמה והפרת אמונים‬
‫פסיקת בית הדין למשמעת לאחר הליך פלילי (‪ 8‬פס"ד)‪...................................................‬עמ' ‪5-0‬‬
‫פסיקת בית הדין למשמעת‪.............................................................................................‬עמ' ‪5‬‬
‫‪‬‬
‫תקיפה והתנהגות שאינה הולמת ובניגוד להוראות‬
‫פסיקת בית הדין למשמעת לאחר הליך פלילי ‪...................................................................‬עמ' ‪5‬‬
‫פסיקת בית הדין למשמעת (‪ 8‬פס"ד) ‪............................................................................‬עמ' ‪4-2‬‬
‫‪‬‬
‫זיוף בידי עובד ציבור‬
‫פסיקת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ‪ .................................‬עמ' ‪.5‬‬
‫‪3‬‬
‫דיווחים כוזבים‬
‫פסיקת בית הדין למשמעת‬
‫‪ .0‬בד"מ ‪ 11/02‬נציבות שירות המדינה נ' ד"ר מרדכי (מוטי) משיח‬
‫ד"ר מרדכי משיח (להלן – העובד)‪ ,‬שימש במועדים הרלוונטיים לכתב התובענה כסגן מנהל המרכז‬
‫לבריאות הנפש "אברבנאל"‪.‬‬
‫ביום ‪ 01.9.02‬הרשיע בית הדין למשמעת את העובד בעבירות לפי סעיף ‪ )3( ,)8( ,).(.5‬ו‪ )9(-‬לחוק המשמעת‪,‬‬
‫זאת בשל כך שדיווח דיווחים כוזבים אודות עבודתו בבית החולים‪ ,‬בגינם קיבל‪ ,‬שלא כדין‪ ,‬שכר לו לא היה‬
‫זכאי‪.‬‬
‫ביום ‪ ,01.9.02‬לאחר שהעובד התחייב לפרוש משירות המדינה עד יום ‪ ,35.4..9‬גזר בית הדין למשמעת‬
‫את דינו של העובד‪ ,‬בהשיתו עליו את אמצעי המשמעת הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬נזיפה חמורה‪ .0 .‬הפקעת משכורת קובעת‪ .3 .‬פסילה למשרד הבריאות למשך שנה‪.‬‬
‫בית הדין למשמעת עמד על החומרה הרבה במעשיו של העובד בציינו כי‪:‬‬
‫"למותר לציין כי מעשיו של העובד חמורים ומבישים‪ .‬הנאשם‪ ,‬ששימש בתפקיד בכיר של סגן מנהל‬
‫בית החולים והיה אמור לשמש דוגמא לאחרים בשמירה על נורמות של טוהר המידות‪ ,‬כשל‬
‫בעצמו עת דיווח דיווחים כוזבים אודות עבודתו‪."...‬‬
‫‪4‬‬
‫עבירות שוחד‪ ,‬גניבה‪ ,‬מרמה והפרת אמונים‬
‫פסיקת בית הדין למשמעת לאחר הליך פלילי‬
‫‪ .0‬בד"מ ‪ 33/02‬נציבות שירות המדינה נ' ד"ר דוד בנסל‬
‫ד"ר דוד בנסל (להלן – העובד)‪ ,‬שימש במועדים הרלבנטיים לתובענה כרופא במרפאת החיסונים של לשכת‬
‫הבריאות בתל אביב במשרד הבריאות‪ .‬בסמוך לפתיחה בחקירה בעניינו פרש העובד מתפקידו‪ ,‬ולכן‬
‫התייתר הצורך בהשעייתו‪.‬‬
‫ביום ‪ ,30.00.03‬הורשע העובד בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור‪ ,‬מרמה‬
‫והפרת אמונים בשל כך שגבה כסף מאנשים אשר הגיעו למרפאה על מנת לקבל חיסונים‪ ,‬ואת הכסף שלשל‬
‫לכיסו מבלי לדווח לגזברות משרד הבריאות על מתן החיסונים וגביית הכסף‪ ,‬כל זאת במשך כשלוש שנים‪.‬‬
‫במעשיו אלה גנב כ‪.₪ 55,555-‬‬
‫ביום ‪ 1.0.02‬גזר בית המשפט המחוזי בחיפה את דינו של העובד והשית עליו שישה חודשי מאסר בפועל‪2 ,‬‬
‫חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך ‪ .₪ .5,555‬כמו כן‪ ,‬הורה בית המשפט שהעובד יפצה את משרד‬
‫הבריאות בסכום של ‪.₪ 55,555‬‬
‫ביום ‪ 02.1.02‬לאחר סיומו של ההליך הפלילי‪ ,‬הרשיע בית הדין למשמעת את העובד בעבירות לפי סעיפים‬
‫‪ ,)3( ,)8( ,).(.5‬ו–(‪ )9‬לחוק המשמעת‪ ,‬וביום ‪ 02.1.02‬גזר את עונשו‪ ,‬בהשיתו עליו את אמצעי המשמעת‬
‫הבאים‪ ,‬זאת לאחר שהעובד פרש מתפקידו‪:‬‬
‫‪ .0‬נזיפה חמורה‪ .0 .‬פסילה לשירות המדינה למשך ‪ 0‬שנים‪ .3 .‬פסילה למשרד הבריאות עד גיל ‪.55‬‬
‫בית הדין למשמעת עמד על החומרה הרבה הקיימת במעשיו של העובד ועל החומרה המתעצמת כאשר‬
‫העבירות מבוצעות ע"י עובד ציבור במהלך תפקידו‪ ,‬בציינו‪:‬‬
‫"עבירה של גניבה בידי עובד ציבור פוגעת קשות באמון הבסיסי המתחייב מיחסי עבודה ועל כן‬
‫האינטרס הציבורי מחייב להחמיר בעבירות מסוג זה‪ .‬חומרה יתרה יש לראות במקרה שבפנינו‬
‫נוכח האופן והקלות הבלתי נסבלת בהם בוצעו העבירות‪ ,‬אף אם הנאשם השיב כספים למשרד‬
‫הבריאות בסופו של יום‪.‬‬
‫הנאשם מתוקף תפקידו וכרופא המעניק חיסונים לציבור ניצל את האמון שניתן בו ושילשל לכיסו‬
‫במשך שנים כספים שהגיעו למשרד הבריאות‪ .‬בכך פגע במעשיו‪ ,‬ששחיתות המידות דבקה בהם‪,‬‬
‫באופן קשה בתדמית משרד הבריאות ורופאיו בעיני כלל הציבור‪ .‬מעשיו של הנאשם לא היו אירוע‬
‫חד פעמי‪ ,‬אלא בוצעו באופן שיטתי במשך שלוש שנים‪".‬‬
‫‪ .3‬בד"מ ‪ 31/02‬נציבות שירות המדינה נ' אברהם שאטו‬
‫מר אברהם שאטו (להלן – העובד)‪ ,‬שימש במועדים הרלבנטיים לתובענה כמתשאל ביחידת המסתננים‬
‫ברשות ההגירה‪ ,‬משרד הפנים‪ .‬עם פתיחת החקירה הפלילית כנגד העובד‪ ,‬השעה נציב שירות המדינה את‬
‫העובד מתפקידו עד לסיום ההליכים הפליליים והמשמעתיים נגדו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ביום ‪ 2.2.03‬הרשיע בית משפט המחוזי מרכז את העובד בעבירות שעניינן קשירת קשר לביצוע פשע לפי‬
‫סעיף ‪ 944‬לחוק העונשין ולקיחת שוחד לפי סעיף ‪ 845‬לחוק העונשין‪ ,‬זאת בשל כך שהנפיק אשרות שהייה‬
‫לנתינים זרים בתמורה לתשלום על ידם‪.‬‬
‫ביום ‪ 00.9.03‬גזר בית המשפט המחוזי מרכז את דינו של העובד‪ ,‬בהשיתו עליו ‪ .0‬חודשי מאסר לריצוי‬
‫בפועל‪ .8 ,‬חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי‪.‬‬
‫ביום ‪ 02.0.02‬קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את ערעורו של העובד והפחית מתקופת מאסרו ‪/5‬‬
‫יום‪ .‬עם זאת הגדיל בית המשפט את תקופת המאסר על תנאי ל‪ .9-‬חודשים‪.‬‬
‫ביום ‪ ,00.1.02‬לאחר סיומו של ההליך הפלילי‪ ,‬הרשיע בית הדין למשמעת את העובד בעבירות לפי סעיפים‬
‫‪ )9( ,)3( ,)8( ,).(.5‬ו‪ )/(-‬לחוק המשמעת‪ .‬באותו מועד‪ ,‬גזר בית הדין את עונשו‪ ,‬בהשיתו עליו את אמצעי‬
‫המשמעת הבאים‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫נזיפה חמורה‪ .0 .‬פיטורים לאלתר‪ .3 .‬פסילה לשירות המדינה למשך ‪ .0‬שנה‪.‬‬
‫בית הדין למשמעת עמד על החומרה שבמעשיו‪ ,‬והביא מדברי בית המשפט המחוזי מרכז‪ ,‬שדן בעניינו של‬
‫העובד (ת"פ ‪:)99/50-53-.8‬‬
‫" מעשי הנאשם חמורים‪ .‬אגב קשירת קשר עם אחר‪ ,‬מעל הנאשם באמון שניתן בו כעובד מדינה‪,‬‬
‫כמו גם‪ ,‬מעל בטוהר המידות המצופה ממנו – הכל לשם בצע כסף ‪ ...‬יתר חומרה יש לייחס לניצול‬
‫חולשתם של הנתינים שהיו תלויים ב"חסדיו" של הנאשם ובאמצעותו נבדקה זכאותם למקלט‬
‫מדיני‪ ,‬לו הם כמהים ולמענו מוכנים לשלם שלמוני שוחד‪.‬‬
‫בית הדין הוסיף ואמר‪:‬‬
‫"ואכן יש להתייחס בחומרה רבה לעבירת השוחד‪ .‬מתן או קבלת שוחד פוגעים בסדר החברתי‪,‬‬
‫משום שיש בהם לעורר אצל האזרח התמים את התחושה המוטעית שהמנגנון הציבורי מושחת‬
‫וניתן להשפיע על פעולותיו או לזכות ביתרונות ולקבל מידע מסווג בדרך של מתן שוחד‪".‬‬
‫פסיקת בית הדין למשמעת‬
‫‪ .2‬בד"מ ‪ 23/02‬נציבות שירות המדינה נ' שלמה לוי‬
‫מר שלמה לוי (להלן – העובד)‪ ,‬שימש במועדים הרלבנטיים לתובענה כסופר גיטין בבית הדין הרבני בתל‬
‫אביב‪ .‬עם פתיחת החקירה הפלילית כנגד העובד‪ ,‬השעה נציב שירות המדינה את העובד מתפקידו עד‬
‫לסיום ההליכים הפליליים והמשמעתיים נגדו‪.‬‬
‫ביום ‪ 3.1.02‬הרשיע בית הדין למשמעת את העובד בעבירות לפי סעיפים ‪ )3( ,)8( ,).(.5‬ו‪ )9( -‬לחוק‬
‫המשמעת‪ .‬העובד הורשע בגין קבלת שוחד מבני זוג אשר הגיעו לבית הדין הרבני בכדי להתגרש‪ .‬בן הזוג‬
‫הכניס לכיס חולצתו של העובד שטר של ‪ ₪ 855‬וביקש ש"ידאג לו"‪ ,‬זאת על מנת לזרז הליכים‪ .‬העובד פעל‬
‫וסייע לבני הזוג לקבל מועד קרוב לסיום הליך גירושיהם‪.‬‬
‫ביום ‪ 02.1.02‬גזר בית הדין למשמעת את עונשו של העובד בהשיתו עליו את אמצעי המשמעת הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬נזיפה חמורה‪ .0 .‬פיטורים לאלתר‪ .3 .‬פסילה משירות המדינה למשך ‪ .5‬שנים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .2‬פסילה מלשמש בכל תפקיד בבתי הדין הרבניים ובכל מוסד אחר של הרבנות הראשית לישראל‬
‫לצמיתות‪.‬‬
‫בית הדין למשמעת עמד על חומרת עבירת השוחד‪ ,‬והדגיש את איבוד אמון הציבור בעובדיו‪ ,‬שעה שהם‬
‫כושלים‪ ,‬בציינו‪:‬‬
‫"מחויבותו של בית דין זה כאמור להגן על שירות המדינה ועל תדמיתו של השירות‪ .‬ועל כן‪ ,‬עובד‬
‫שסטה מדרך הישר ומעל באמון שניתן בו הרי‪ ,‬יש מקום לקבוע כי‪ ,‬עובד זה יפוטר ואף כי‪ ,‬יהיה פסול‬
‫מלשוב ולשרת בשירות המדינה‪.‬‬
‫אמצעי הפסילה משירות המדינה נחוץ‪ ,‬אפוא‪ ,‬כדי לשמור על טוהר המידות בשירות הציבורי‪ ,‬על‬
‫תדמיתו על אמון הציבור שדבק בו‪".‬‬
‫תקיפה והתנהגות שאינה הולמת ובניגוד להוראות‬
‫פסיקת בית הדין למשמעת לאחר הליך פלילי‬
‫‪ .1‬בד"מ ‪ 12/02‬נציבות שירות המדינה נ' אחמד זייד‬
‫אחמד זייד (להלן – העובד)‪ ,‬שימש במועדים הרלבנטיים לתובענה כמורה בבית הספר אבו קרינאת‪ ,‬במשרד‬
‫החינוך‪ .‬עם היוודע על הגשת כתב האישום כנגד העובד‪ ,‬השעה נציב שירות המדינה את העובד מתפקידו‬
‫עד לסיום ההליכים הפליליים והמשמעתיים נגדו‪.‬‬
‫ביום ‪ ,1.02.03‬הורשע העובד בבית משפט השלום בבאר שבע בעבירה של תקיפת עובד ציבור‪ ,‬זאת בשל‬
‫תקיפת מאבטחים‪ ,‬במשרדי קרית הממשלה בבאר שבע‪.‬‬
‫עת נכנס העובד אל הבניין‪ ,‬אל עמדת הבידוק‪ ,‬התבקש להמתין‪ ,‬אולם הלה קפץ מעל עמדת הבידוק‪.‬‬
‫המאבטחים שניגשו אליו הותקפו‪ ,‬תוך כדי עימות עימו ‪ -‬שניים מהמאבטחים נדחפו על ידו‪ ,‬מאבטח נוסף‬
‫הוכה בראשו‪ ,‬ומאבטח אחר נשברה רגלו‪ ,‬באופן שהצריך ניתוח‪.‬‬
‫ביום ‪ 01.1.02‬החליט בית משפט השלום בבאר שבע להימנע מלהרשיע את העובד תוך שקבע כי העובד ביצע‬
‫את העבירה המיוחסת לו‪ ,‬והטיל עליו צו של"צ בהיקף של ‪ .25‬שעות‪ .‬בנוסף‪ ,‬קבע בית המשפט כי העובד‬
‫יחתום על התחייבות של ‪ ₪ 2,555‬לפיה עליו להימנע מכל עבירות אלימות‪ ,‬למשך שנה‪.‬‬
‫ביום ‪ 09.02.02‬לאחר סיומו של ההליך הפלילי‪ ,‬הרשיע בית הדין למשמעת את העובד בעבירות לפי סעיפים‬
‫‪ )8(.5‬ו‪ )3(-‬לחוק המשמעת‪ ,‬וגזר את עונשו‪ ,‬בהשיתו עליו את אמצעי המשמעת הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬נזיפה חמורה‪ .0 .‬פיטורים לאלתר‪ .3 .‬פסילה לכל תפקיד בשירות המדינה למשך שנה‪.‬‬
‫בית הדין למשמעת עמד על החומרה הרבה הקיימת במעשיו של העובד ועל החובה המוגברת החלה על‬
‫מחנכים ומורים לשמור על החוק וטוהר המידות‪ ,‬בהביאו מדברי בית המשפט העליון‪ ,‬עש"מ ‪.5455650‬‬
‫היפא חורשיד (לא פורסם)‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫"בתחום המגזר הציבורי ישנן מערכות תפקידים בהן נדרש מעובד הציבור לשמש דוגמא אישית‬
‫מיוחדת‪ ,‬ולעמוד בנורמות התנהגות ברף גבוה במיוחד‪ .‬תפקידי הוראה וחינוך נמנים על אותם‬
‫תפקידים‪ ,‬על שום היותם של אנשי חינוך מציבי נורמות ההתנהגות לדור הצעיר‪ ,‬ומעצבי‬
‫אישיותם של בני הנוער לא רק כבעל ידע ודעת‪ ,‬אלא‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬כבעלי רמה אתית‪-‬‬
‫מ וסרית גבוהה‪ ,‬כפי שבעתיד יהוו התשתית האנושית עליה תיבנה החברה הישראלית‪ ,‬על ערכיה‬
‫המוסריים והתרבותיים‪".‬‬
‫פסיקת בית הדין למשמעת‬
‫‪ .1‬בד"מ ‪ 10/02‬נציבות שירות המדינה נגד ש‪.‬ב‪.‬‬
‫ש‪.‬ב‪( .‬להלן – העובד)‪ ,‬שימש במועדים הרלבנטיים לתובענה כעובד במשרד הביטחון המועסק בתפקיד‬
‫קב"ט‪ .‬עם פתיחת החקירה הפלילית כנגד העובד‪ ,‬השעה נציב שירות המדינה את העובד מתפקידו עד‬
‫לסיום ההליכים הפליליים והמשמעתיים נגדו‪.‬‬
‫ביום ‪ 3.1.02‬הרשיע בית הדין למשמעת את העובד בעבירות לפי סעיף ‪ )3( ,)8( ,).(.5‬ו‪ )9(-‬לחוק המשמעת‪,‬‬
‫זאת בשל כך שביקש מעובדת אחרת במשרדו‪ ,‬אשר הייתה בעלת מרשמים לטבליות של תרופה המכילה סם‬
‫מסוכן‪ ,‬לספק לו מספר טבליות‪ ,‬ואף הפקידה בידי העובד מרשם ובכך סייעה לו לקבל את אותה תרופה‪.‬‬
‫במועדים שונים‪ ,‬נהג העובד לרכוש לעצמו את הסם או לקבל מרשמים עבור הסם‪ ,‬שלא כדין‪ ,‬כשהוא‬
‫הזדהה בפני הרוקחים כמקורב של העובדת‪ ,‬בעלת המרשמים‪ ,‬והשתמש בסם בעצמו‪.‬‬
‫ביום ‪ 01.1.02‬גזר בית הדין למשמעת את דינו של העובד‪ ,‬בהשיתו עליו את אמצעי המשמעת הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬נזיפה חמורה‪ .0 .‬פיטורים לאלתר‪ .3 .‬פסילה משירות המדינה וממשרד הביטחון למשך שנתיים‪.‬‬
‫בית הדין למשמעת עמד על החומרה הקיימת במעשיו של העובד‪ ,‬בציינו כי במעשיו כרוכים מעילה באמון‬
‫הציבור‪ ,‬במערכת השירות הציבורי ובאמון שניתן לו על ידי מעסיקיו‪ ,‬והוסיף‪:‬‬
‫"בית הדין סבור שיש גוון של חומרה נוספת במעשיו של הנאשם בשל תפקידו המיוחד והרגיש‬
‫שהוא שימש בו‪ .‬במעמדו של הנאשם היה צריך להקפיד עם עצמו ולשמש דוגמא של הגינות‪ ,‬יושר‬
‫וטוהר המידות‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬התנהגות‪ ,‬שיש בה ביטוי לעבירה בעלת כוונה פלילית ופגם מוסרי נוטה את הכף לכיוון‬
‫של יחוס עבירת משמעת לעובד‪ ,‬לנוכח קיומו של אינטרס ציבורי להבטיח את טוהר המידות של‬
‫השירות הציבורי‪ ,‬ולהרתיע את עובדיו מהתנהגות פסולה רצונית ומכוונת‪ .‬אף אם ההתנהגות אינה‬
‫קשורה לתפקידו של הנאשם בשירות המדינה‪".‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .1‬בד"מ ‪ 20/02‬נציבות שירות המדינה נ' תאבת מחאג'נה‬
‫מר תאבת מחאג'נה (להלן – העובד)‪ ,‬שימש במועדים הרלבנטיים לתובענה כדוור וכראש צוות דוורים‬
‫בסניף חברת דואר ישראל באום אל פאחם‪ .‬עם פתיחת החקירה הפלילית כנגד העובד‪ ,‬השעה נציב שירות‬
‫המדינה את העובד מתפקידו עד לסיום ההליכים הפליליים והמשמעתיים נגדו‪.‬‬
‫ביום ‪ 3.1.02‬הרשיע בית הדין למשמעת את העובד בעבירות לפי סעיפים ‪ )8( ,).(.5‬ו‪ )3(-‬לחוק המשמעת‪,‬‬
‫זאת בשל כך שבמסגרת ובזמן עבודתו‪ ,‬ניצל את משאבי הדואר‪ ,‬כדי לחלק‪ ,‬באופן עצמאי‪ ,‬תמורת שכר‪,‬‬
‫מכתבים לנמענים שונים‪ .‬זאת עשה בניגוד לנהלי הדואר וללא ידיעת הממונים עליו‪.‬‬
‫ביום ‪ 03.1.02‬גזר בית הדין למשמעת את עונשו של העובד בהשיתו עליו את אמצעי המשמעת הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬נזיפה חמורה‪ .0 .‬פיטורים לאלתר‪ .3 .‬פסילה לשירות המדינה למשך ‪ 0‬שנים‪ .2 .‬פסילה לחברת הדואר‬
‫למשך ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫בית הדין למשמעת עמד על חומרת מעשיו של העובד בציינו‪:‬‬
‫" מידת המעילה באמון זועקת ממעשיו של הנאשם‪ .‬מעשיו חתרו תחת אמונו של הציבור כלפי חברת‬
‫הדואר ועובדיה‪ ,‬בידיהם הוא מפקיד את מכתביו‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫הנאשם פעל בניגוד עניינים מובהק בין רצונו לקבל כספים באופן פרטי עקב חלוקת המכתבים‪ ,‬לבין‬
‫חובתו כדוור לבצע מסירת דברי דואר רק במסגרת חברת הדואר ולטובתה‪".‬‬
‫‪9‬‬
‫זיוף בידי עובד ציבור‬
‫פסיקת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים‬
‫‪ .3‬בד"מ ‪ 0/02‬נציבות שירות המדינה נ' חנן ביתן‬
‫חנן ביתן (להלן – העובד)‪ ,‬שימש במועדים הרלבנטיים לתובענה כרכז מודיעין ביחידת עוז של רשות‬
‫האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעברי הגבול‪ .‬עם פתיחת החקירה הפלילית כנגד העובד‪ ,‬השעה נציב שירות‬
‫המדינה את העובד מתפקידו עד לסיום ההליכים הפליליים והמשמעתיים נגדו‪.‬‬
‫ביום ‪ ,00.00.03‬הורשע העובד בבית משפט השלום בתל אביב בעבירה של זיוף בידי עובד ציבור‪ ,‬עבירה לפי‬
‫סעיף ‪ 98.‬סיפא של חוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,.455-‬בזייפו צו בית משפט שהוצא על ידו במסגרת מילוי‬
‫תפקידו‪.‬‬
‫העובד זייף צו כניסה וחיפוש של בית משפט‪ ,‬בכך ששינה את שם הרחוב הכתוב על הצו וחתם‪ ,‬ליד התיקון‬
‫שעשה‪ ,‬חתימה הנחזית להיות חתימתה של השופטת (החתומה על הצו)‪ .‬העובד מסר את הצו שזייף לפקח‬
‫בצוות שלו‪ ,‬הטעה אותו לחשוב שהצו תקין וגרם לו להיכנס לדירה זו ולבצע בה חיפוש‪ .‬הצו המזויף הוצג‬
‫בפני בעל הבית שהאמין שהצו הוצא כדין ועל כן איפשר את הכניסה והחיפוש‪.‬‬
‫בית משפט השלום גזר את דינו של העובד והשית עליו מאסר על תנאי לתקופה של ‪ /‬חודשים למשך שלוש‬
‫שנים‪ ,‬וצו של"צ בהיקף של ‪ 850‬שעות‪.‬‬
‫ביום ‪ 02.2.02‬לאחר סיומו של ההליך הפלילי‪ ,‬הרשיע בית הדין למשמעת את העובד בעבירות לפי סעיפים‬
‫‪ )8( ,).(.5‬ו‪ )3(-‬לחוק המשמעת‪ ,‬וגזר את עונשו‪ ,‬בהשיתו עליו את אמצעי המשמעת הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬נזיפה חמורה‪ .0 .‬הקפאת דרגתו של המשיב למשך שלוש שנים‪ .3 .‬העברתו למשרה אחרת‪ ,‬שלא במערך‬
‫המודיעין‪ ,‬ושאין בה מגע עם בית המשפט‪ ,‬וזאת למשך שנתיים ‪ .2‬פסילה‪ ,‬לאחר העברתו למשרה אחרת‪,‬‬
‫מלמלא תפקיד ניהולי ו‪6‬או פקודי למשך שנתיים‪.‬‬
‫ביום ‪ 9.00.02‬קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את ערעור נציבות שירות המדינה על גזר דינו של בית הדין‬
‫למשמעת על קולת אמצעי המשמעת שהוטלו על העובד‪ ,‬ביטל את גזר דינו של בית הדין למשמעת מיום‬
‫‪ .5.9..9‬והטיל על העובד את אמצעי המשמעת הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬נזיפה חמורה‪ .0 .‬פיטורין לאלתר‪ .3 .‬פסילה מלמלא כל תפקיד ברשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעברי‬
‫הגבול למשך שנתיים‪ .2 .‬פסילה מלמלא כל תפקיד בשירות המדינה לתקופה של שנה אחת‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי עמד על חומרת עבירת הזיוף אותה עבר העובד‪ ,‬במסגרת מילוי תפקידו‪ ,‬ועל החשיבות‬
‫שיש בשמירה על תדמית השירות הציבורי‪:‬‬
‫"אין לבצע משימה‪ ,‬חשובה ככל שתהיה‪" ,‬בכל מחיר"‪ .‬הגבול הברור לרצון לביצוע המטלות‪ ,‬כמו‬
‫גם המסירות למילוי התפקיד‪ ,‬הוא כמובן החוק‪ ,‬שאותו אין להפר‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫אין חולק שבעניינו אין ולא היתה למשיב כוונה להפיק טובת הנאה אישית‪ ,‬ואולם‪ ,‬כבר הצבעתי‬
‫על החומרה בה יש להתייחס למקרה בו מֵ ִהין עובד מדינה לזייף צו שיפוטי (בנסיבות כפי שתוארו‬
‫בכתב התובענה) לצורך מילוי מטלה המוטלת עליו במסגרת תפקידו‪ ,‬כשהוא פורץ על ידי כך את‬
‫גדר החוק‪".‬‬
‫‪11‬‬