בגיליון זה: - Pharmaline

Transcription

בגיליון זה: - Pharmaline
‫גיליון מס' ‪ - 56‬דצמבר ‪2014‬‬
‫בגיליון זה‪:‬‬
‫אחד על אחד‬
‫שיחה עם דר' דניאל כץ‬
‫דיני רוקחות‬
‫נוהל ייעוץ רוקחי יזום‬
‫רוקחות קלינית‬
‫כרונותרפיה‬
‫זרקור‬
‫תרומת הרוקח להקניית ידע‬
‫מדיניות וכלכלת תרופות‬
‫חברות התרופות במדיה‬
‫החברתית‬
‫רפואה משלימה‬
‫צמחי מרפא המסייעים‬
‫לתפקוד תקין של העין‬
‫‪...‬ועוד‬
‫קריאה חשובה לרוקחים!‬
‫דבר המערכת‬
‫רוקחות ורוקחים יקרים‬
‫רגע לפני קריאת דבר המערכת‪ַ ,‬הפנו‪ ,‬בבקשה‪,‬‬
‫את מבטכם שמאלה‪ִ ,‬וקראו את פנייתי האישית‬
‫אליכם‪ .‬אני מקווה שתיענו לה‪.‬‬
‫ומה בגיליון הנוכחי? המדור "משרד הבריאות"‬
‫בא לרענן את מרבית הנושאים שאגף הרוקחות‬
‫טיפל בהם השנה‪ .‬תמצאו בו מידע על נהלים‬
‫חדשים ונהלים מעודכנים‪ ,‬כמו גם התייחסויות‬
‫לנושאים שצריך לתת עליהם את הדעת‪.‬‬
‫במדור "דיני רוקחות" תמצאו את הפרשנות‬
‫של זוהר יהלום לנוהל ‪ 113‬שהופץ באוקטובר‬
‫‪ :2013‬נוהל ייעוץ רוקחי יזום ומידע תרופתי‬
‫על ידי רוקח‪ ,‬המתייחס לראשונה לתפקידו‬
‫של הרוקח כמייעץ לטיפול תרופתי שלא בזמן‬
‫ניפוק תכשירים בבית המרקחת‪.‬‬
‫שגב שני מארח במדורו "מדיניות וכלכלת‬
‫תרופות" את אורי גורן‪ ,‬המנסה לבדוק האם‬
‫וכיצד יכולות חברות התרופות לפעול בתוך‬
‫הרשתות החברתיות‪.‬‬
‫ב"זרקור" אנו מציגים מחקר שבדק את תרומת‬
‫הרוקח להקניית ידע בחשבון רוקחי לצוות‬
‫הרפואי‪ ,‬כאמצעי למניעת טעויות בטיפול‬
‫תרופתי‪ .‬הספרות מצביעה על כך ש‪ )!(11%-‬מכלל‬
‫הטעויות התרופתיות נובעים מטעויות בחשבון‬
‫רוקחי‪ .‬לכן‪ ,‬מעניין להציג פרויקט חלוצי שנערך‬
‫במרכז הרפואי ספיר‪ ,‬העוסק בהכשרת הצוותים‬
‫המטפלים בחשבון רוקחי על ידי רוקחים‪ .‬זאת‬
‫גם הזדמנות מצוינת לבחון את עצמנו באמצעות‬
‫הדוגמאות המובאות במאמר‪.‬‬
‫במדור "תזונה" מאמר על תזונה לספורטאים‬
‫פעילים ולחובבים‪ .‬יש לא מעט ספורטאים כאלה‪,‬‬
‫וספק רב אם הם נעזרים בתזונאים המתמחים‬
‫בתחום‪ .‬לכן‪ ,‬חשבנו שיש לרוקח מקום להכיר‬
‫את הנושא ולייעץ במידת הצורך‪.‬‬
‫מהו יעד הטיפול ביל"ד בגיל שמעל ‪ 80‬שנה?‬
‫אלונה אהרונוביץ מציגה נושא שנוי במחלוקת‪.‬‬
‫אוכלוסיית הקשישים הינה הטרוגנית‪ ,‬והספקטרום‬
‫יכול לכלול מטופלים עצמאיים עם רמת קוגניציה‬
‫גבוהה‪ ,‬מטופלים דמנטיים או מטופלים עם‬
‫מחלות רקע מרובות‪ ,‬התלויים באופן מלא‬
‫במטפל‪ .‬מכאן הקושי לאמץ גישה אחידה ויעד‬
‫אוניברסלי לטיפול ביל"ד באוכלוסייה זו‪.‬‬
‫כרונותרפיה ‪ -‬תזמון נטילת תרופות‪ .‬להיענות‬
‫לטיפול התרופתי חשיבות רבה באיזון המחלה‬
‫ובהשגת היעדים הטיפוליים‪ .‬ומה באשר לזמן‬
‫האופטימאלי לנטילת התרופה? המענה על‬
‫שאלה זו טמון בהכרת הגישה הטיפולית‬
‫המבוססת על כרונותרפיה‪ ,‬שלפיה ניתן לתזמן‬
‫את מועד נטילת התרופות על מנת להשיג‬
‫יעילות מרבית‪ .‬על כך תוכלו לקרוא במאמרה‬
‫של שירי גיא אלפנדרי‪.‬‬
‫בברכת קריאה מהנה‪,‬‬
‫חנה מרכוס‪ ,‬עורכת מדעית‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫פניה אישית לחבריי הרוקחים‬
‫במשך כשלוש עשרה שנים‪ ,‬וקרוב ל‪ 60-‬גיליונות‪ ,‬שלחנו אליכם‪ ,‬בכל שנה‪ 4-5 ,‬גיליונות‬
‫מודפסים של מגזין ‪ – PharmaLine‬ללא תשלום‪.‬‬
‫מעולם לא ביקשנו "דמי חבר" או כל תשלום אחר‪ .‬די היה לנו בכך שהנכם רוקחים‬
‫העובדים במקצוע‪ ,‬כדי שהעיתון יישלח אליכם‪.‬‬
‫בכל השנים הללו עמדו לצידי חברי מערכת וצוות כותבים ממובילי הדעה בעולם הרוקחות‪.‬‬
‫הם כתבו ומוכנים להמשיך לכתוב עבור העיתון ללא תמורה‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך תחושת שליחות‬
‫ומתוך הידיעה שאין לרוקחים בישראל "ארגז כלים" אחר מלבד ‪ ,PharmaLine‬שבעזרתו‬
‫יוכלו ללמוד ולהתעדכן בנעשה בארץ ובעולם בתחום הרוקחות‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬עקב צמצום הפרסום בחברות התרופות‪ ,‬אותם תקציבים שבעזרתם הפקנו‬
‫ושלחנו לכם את העיתון עד כה‪ ,‬אין באפשרותנו להמשיך ולהפיקו במתכונת החינמית‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים הוצפנו בפניות רבות של קוראים‪ ,‬שלא הבינו מדוע לא הגיע אליהם‬
‫עיתון חדש‪ .‬כשהסברנו להם את הקשיים שלנו‪ ,‬הם חיזקו אותנו וביקשו שלא לוותר על‬
‫מפעל חשוב ומיוחד זה ואף הציעו את עזרתם‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬הגענו למסקנה שעל מנת שנוכל להמשיך ולהוציא את העיתון‪ ,‬אנו זקוקים‬
‫לעזרתכם על ידי מאמץ קטן‪ :‬רכישת מנוי שנתי ל‪ 4-‬גיליונות בעלות כוללת של ‪,₪ 135‬‬
‫כולל מע"מ‪ .‬כלומר ‪ ₪ 33.75‬לגיליון‪.‬‬
‫עלות נמוכה זו מתבססת על מינימום של כמה אלפי נרשמים כמנויים‪.‬‬
‫בתקופה הקרובה נפרסם בניוזלטרים השבועיים‬
‫שלנו ובאתר ‪ PharmaLine‬הודעה על‬
‫הרשמה לעיתון‪ .‬כל המעוניינים בקבלת‬
‫העיתון יוכלו להיכנס ללינק שבהודעה‬
‫ולהשאיר את פרטיהם‪ .‬בסוף חודש ינואר‪,‬‬
‫במידה ויהיו לנו די נרשמים לכיסוי עלות‬
‫העיתון‪ ,‬נוכל להודיע למנויים על המשך‬
‫הוצאת העיתון ושליחתו לכתובתם‪.‬‬
‫חבריי היקרים‪ ,‬אנו קוראים‬
‫לכם לקחת חלק‪ ,‬לתמוך‬
‫בהמשך מפעלנו‪ ,‬ולסייע‬
‫לנו להמשיך בהפצת מידע‬
‫רוקחי מעודכן‪ ,‬לתועלת‬
‫הרוקחים בישראל‬
‫וכלל הציבור‪.‬‬
‫אנחנו מחכים לכם‪...‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫חנה מרכוס‬
‫מכתבים למערכת‬
‫תוכן העניינים‬
‫מכתבים למערכת‬
‫אחד על אחד שיחה עם דר' דניאל כץ‬
‫דיני רוקחות נוהל ייעוץ רוקחי יזום‬
‫רוקחות קלינית כרונותרפיה‬
‫משרד הבריאות‬
‫זרקור תרומת הרוקח להקניית ידע בחשבון רוקחי‬
‫מדיניות וכלכלת תרופות חברות התרופות במדיה החברתית‬
‫דף תלייה ‪ - )Rivaroxaban( Xarelto‬אינטראקציות בין‪-‬תרופתיות‬
‫המלחמה בעישון המאמצים לדיכוי העישון באירופה‬
‫תזונה תזונה לפעילים גופנית ולספורטאי החובב‬
‫סקירת ספרות‬
‫רוקחות קהילתית יעד הטיפול ביתר לחץ דם מעל גיל ‪80‬‬
‫רפואה משלימה צמחי מרפא המסייעים לתפקוד תקין של העין‬
‫על קצה הפיפטה‬
‫תהליכי מחלה וטיפול תרופתי טרשת עורקים‬
‫פשיעה פרמצבטית מבצע אכיפה בדרום תל‪-‬אביב‬
‫‪4‬‬
‫תגובת סימה לבני (*) למגר’ דודו פפו‪ ,‬יו“ר הסתדרות הרוקחים‪,‬‬
‫בעניין נוהל ‪ ,112‬תשאול והדרכה רוקחית בעת ניפוק תרופות בבית‬
‫מרקחת בקהילה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בקריאתי את תגובתו של יו“ר הסתדרות הרוקחים בישראל בגיליון האחרון‪,‬‬
‫הרגשתי דה‪-‬ז’‪-‬וו‪ .‬הייתי כאן!‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪27‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪40‬‬
‫‪43‬‬
‫חדש!! מגזין ‪ - PharmaLine‬עכשיו בפורמט דיגיטלי ‪-‬‬
‫לצפייה היכנסו לאתר‪www.pharmaline.co.il :‬‬
‫‪ PharmaLine‬רבעון מקצועי לרוקחים‬
‫עורכת מדעית‪ :‬חנה מרכוס‬
‫‪E-mail: [email protected]‬‬
‫כתובת האתר‪www.pharmaline.co.il :‬‬
‫עורכת לשונית‪ :‬זמירה בקר‬
‫עיצוב גרפי ואיור השער‪ :‬סטודיו אוסו באיו ‪08-9300393‬‬
‫פרסום מודעות‪ :‬טל'‪09-7742936 :‬‬
‫מערכת‪ :‬ת‪.‬ד‪ 880 .‬רעננה ‪ 43108‬טל'‪09-7742936 :‬‬
‫נייד‪ 054-4780580 :‬פקס‪09-7714587 :‬‬
‫חברי המערכת (לפי סדר א"ב)‪:‬‬
‫מגר' אורית רבינוביץ‪-‬הריסון ‪MSc Pharm -‬‬
‫מגר' ברכה שטהל ‪MSc Pharm -‬‬
‫דר' הילה זוהר‪-‬קונטנטה ‪MHA, MSc PharmD -‬‬
‫דר' שגב שני ‪PhD, MHA, MBA -‬‬
‫כל הזכויות שמורות © משיקולי מקום‪ ,‬הושמטה לעתים רשימת‬
‫המקורות בחלק מהמאמרים‪ .‬לקבלת הרשימות המלאות‪ ,‬ניתן לפנות‬
‫למערכת‪ ,‬בציון שם המאמר‪ ,‬לפקס‪ 09-7714587 :‬אין להעתיק‪ ,‬לשכפל‪,‬‬
‫או להוציא מידע מהמגזין ללא אישור בכתב מהמערכת כל המודעות‬
‫המתפרסמות במגזין הן על דעת המפרסמים ובאחריותם אין לראות‬
‫במידע המופיע במגזין משום המלצה רפואית‪ ,‬טיפולית או אחרת‬
‫‪4‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫לפני כשלושים שנה‪ ,‬כאשר התחלתי לעבוד כרוקחת צעירה מאוד בבית‬
‫חולים פלימן‪ ,‬לאחר חודש של סטאז’ בהולנד‪ ,‬חדורת מוטיבציה ואיכות‪,‬‬
‫הופתעתי לראות שעל רוב התרופות רשומים תנאי אחסון מתחת ל‪25-‬‬
‫מעלות‪ ,‬ואצלי בבית המרקחת‪ ,‬המדחום מראה ‪ 27‬ואף ‪ 30‬מעלות!‬
‫איך ייתכן שמשרד הבריאות קובע סטנדרטים כל כך גבוהים לאחסון‬
‫תרופות‪ ,‬שציבור הרוקחים לא יכול לעמוד בהן? ומי ישלם בשביל‬
‫הסטנדרט הגבוה הזה? לאחר פנייה להנהלה בנידון‪ ,‬קיבלנו מזגן! המזגן‬
‫הראשון והיחיד בבית חולים פלימן למשך שנים אחדות‪.‬‬
‫ב‪ – 1985-‬התחלתי לעבוד בבית מרקחת קהילתי‪ ,‬וגיליתי שלעתים קרובות‬
‫מכבה בעלת בית המרקחת את המזגן מטעמי חיסכון והתרופות ואני‬
‫“מתבשלות“ בתנאים שאינם מתאימים לאחסון תרופות‪ .‬התקנות משנת‬
‫‪ 1982‬כבר חייבו שמירה על טמפרטורה של ‪ 28‬מעלות בבית המרקחת‪.‬‬
‫אבל ההפעלה שלהן? כי מי בדיוק אמור לשלם עבור העלות הכרוכה‬
‫בשמירה על איכות התרופות ובעקיפין על רמתם המקצועית של הרוקחים?‬
‫ב–‪ ,1995‬כשהגעתי לנהל את בית המרקחת של בית החולים הלל יפה‪,‬‬
‫הבנתי שאין לי כל מושג מהי הטמפרטורה שבמקרר התרופות‪ ,‬וגם אין‬
‫לי כל התרעה במקרה שהוא מפסיק לעבוד‪ .‬והרי קבע משרד הבריאות‬
‫בעקבות דרישת היצרנים‪ ,‬שהתרופות האלה צריכות להיות בין ‪ 4‬ל‪8-‬‬
‫מעלות‪ .‬שוב הוראה תמוהה שאין הרוקח יכול לעמוד בה‪ .‬הרוקחת המחוזית‬
‫דאז‪ ,‬באה לעזרתי כאשר בעקבות ביקורת שלה‪ ,‬ביקשתי וקיבלתי מדי חום‬
‫(מקסימום‪-‬מינימום) למעקב אחר הטמפרטורה במקרר‪ .‬בהמשך גם חוברו‬
‫המקררים למערכת התרעות של בית החולים‪ .‬הסטנדרט הגבוה היה כבר‬
‫אז‪ ,‬אז איך זה שרק בנובמבר ‪ ,2013‬יצא נוהל מדי חום למקררים לאחסון‬
‫תרופות? ומי בדיוק ישלם עבור האיכות והמקצוענות הזאת?‬
‫ואקנח בדוגמה מעולם הייעוץ התרופתי‪:‬‬
‫בנוהל ‪ ,112‬בסעיף ‪ ,3.11‬שלב ‪ ,4‬נאמר ש“הרוקח‪/‬עוזר הרוקח הנותן את‬
‫ההדרכה הרוקחית‪ ,‬חייב להתבסס על מידע עדכני מבוסס ראיות“‪.‬‬
‫רק יו“ר הסתדרות הרוקחים יודע כמה בתי מרקחת קהילתיים עדיין אינם‬
‫מחוברים לאינטרנט‪ .‬הוא היחיד שיודע כמה בתי מרקחת קהילתיים עדיין‬
‫עובדים עם ספרים מנייר‪ ,‬שאין להם את ה“מידע העדכני מבוסס ראיות“‬
‫האחרון‪ ,‬שכן הם עובדים עם המהדורה האחרונה של מרטינדל שכתבו‬
‫אותה ב‪ ,2010-‬ופרסמו אותה באפריל ‪ .011 2‬חשוב להדגיש שהם אמנם‬
‫עובדים על פי חוק‪ ,‬אך כאשר הם נשאלים שאלה מקצועית‪ ,‬המענה שלהם‪,‬‬
‫אם מבוסס על מרטינדל זה‪ ,‬עלול להיות ארכאי (מ‪ )2010-‬ובלתי מבוסס‬
‫להיום‪ .‬ומה עושה הסתדרות הרוקחים כדי לחייב את כולם להתחבר‬
‫לאינטרנט ולעבוד עם מאגרי מידע אלקטרוניים מעודכנים באופן שוטף?‬
‫כלום! במקום זה הם נלחמים במשרד הבריאות שהוציא נוהל שמחייב‬
‫את הרוקח להיות מקצוען ולתת תשובות מבוססות על מידע עכשווי‪.‬‬
‫אני מזמינה את דודו פפו ואת הסתדרות הרוקחים לשבת ולחשוב‪ ,‬איך‬
‫הם משדרגים את כל הרוקחים ומביאים אותם לרמה שיוכלו לעמוד בנוהל‬
‫‪ ,112‬במקום לחשוב איך להקטין את הנוהל ולהעלים אותו‪.‬‬
‫אני מזמינה אותם להתחיל באיסוף נתונים‪ .‬כדי ללמוד ולראות כמה‬
‫רוקחים מסוגלים מקצועית או ארגונית לעמוד בנוהל‪ ,‬במקום לבכות כמה‬
‫חולים יעמדו בתור אם הרוקחים יתחילו לפעול על פיו‪ ,‬וכמה כסף יפסידו‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪9‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫גלוצרנה‪ ,‬כשחסר תזונתי וסוכרת נפגשים‬
‫)‪PR-IL-PRO-GLU-21(06/14‬‬
‫גלוצרנה‪ ,‬מוכחת מדעית‬
‫כממתנת עליית רמת הגלוקוז בדם לאחר אכילה‬
‫כמסייעת לשיפור רמות השומנים בדם‬
‫כמשפרת תוצאות קליניות וכמפחיתה את הסיכון לסיבוכים‬
‫(כגון‪ :‬פצעי לחץ וזיהומים)‬
‫‪*1,3‬‬
‫‪1,2‬‬
‫‪1,2,3‬‬
‫*עקומת הגלוקוז בדם לאחר הזנה ב‪ Glucerna-‬בהשוואה לפורמולה סטנדרטית‬
‫גלוצרנה‪ ,‬מזון ייעודי המותאם למטופלים סוכרתיים בחסר תזונתי‬
‫‪References:‬‬
‫‪1. Coulston A.M. Clinical Nutr. 1998;17:46-56‬‬
‫‪2. Lisa D.C. et al. Nutrition 1998;14:529-534‬‬
‫‪3. Marinos E .et al. Diabetes care 2005; 28:2267-2279‬‬
‫אבוט מעבדות רפואיות בע"מ‪ ,‬קרית עתידים‪ ,‬בניין ‪ ,4‬ת‪.‬ד‪ ,58099 .‬תל אביב‬
‫אחד על אחד‬
‫מאת חנה מרכוס‬
‫עתיד מקצוע הרוקחות הוא בהיבטים הקליניים שלו‬
‫דר’ דניאל כץ‪ ,‬מנהל שירותי רוקחות של קופת חולים‬
‫לאומית‪ ,‬מונה לתפקידו ביוני ‪ .2011‬דר’ כץ הינו‬
‫בוגר בית הספר לרוקחות בירושלים ודוקטור למדעי‬
‫הרוקחות‪ ,‬גם כן מבית הספר לרוקחות בירושלים‪.‬‬
‫דר' דניאל כץ‬
‫לכץ‪ ,‬טרום תפקידו הנוכחי‪ ,‬עבר עשיר בתעשייה‬
‫הפרמצבטית בתפקידי שיווק‪ ,‬רגולציה‪ ,‬ייזום והקמה‬
‫של חברות סטארט‪-‬אפ‪ .‬דר’ כץ נשוי ‪ +‬שלושה ילדים‪.‬‬
‫מערכת ‪ PharmaLine‬פנתה לדר’ כץ בשאלות על עבודתו כמנהל שירותי‬
‫רוקחות בקופת חולים לאומית‪ ,‬על הנהלים שהונהגו בקופה‪ ,‬ושמעה את‬
‫דעתו גם על נושאים הקשורים במעמדם ובעבודתם של רוקחים בכלל‪.‬‬
‫כמי שבילה שנים רבות בתעשייה הפרמצבטית‪ ,‬חציית הגבולות לעבודה בקופת‬
‫חולים היא לא מסלול שיגרתי‪ .‬האם יש לכך סיבה?‬
‫במשך שנים עבדתי בחברות מסחריות‪ .‬חשבתי שהגיע הזמן‪ ,‬כמו שאת‬
‫קוראת לזה‪“ ,‬לחצות גבולות“ ‪ -‬לעשייה שהיא מקצועית‪ ,‬בעלת השפעות‬
‫רוחב משמעותיות מאוד וללא “כוונת רווח“‪ .‬לעבודה עם מאות רוקחים‬
‫בקופה יש אפקט עשייה מצטבר תוך השפעה על כל סקטור הרוקחות‬
‫והרוקחים בקופה‪.‬‬
‫אנא הרחב לגבי סמכויותיך בקופה‪.‬‬
‫המשימה שהוטלה עליי הייתה לייצר שינוי ארגוני ולהכניס את מערך‬
‫הרוקחות תחת חטיבת הרפואה‪ .‬בעבר‪ ,‬סקטור הרוקחות בלאומית היה‬
‫כפוף למחלקת הלוגיסטיקה והניהול היה בעל מאפיינים לוגיסטיים‬
‫רגולטוריים‪ .‬התבקשתי לגבש גוף שיהיה שותף בהתוויות מדיניות‬
‫הקופה‪ ,‬ואכן אני שותף בצוות חטיבת הרפואה‪.‬‬
‫הנני אחראי על כל ההיבטים הרוקחיים‪ ,‬כגון‪ :‬אחריות על בתי המרקחת;‬
‫אחריות על הרמה המקצועית של הרוקחים באמצעות הדרכות והכשרות‪,‬‬
‫כולל קורסים מתוקשבים; אחריות על הרמה הרגולטורית וכן שותף‬
‫בקביעת מדיניות התרופות בקופה‪ .‬במסגרת זו אני משתתף גם בדיוני‬
‫ועדת סל הבריאות‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬מוטלת עליי האחריות בכל הנוגע לפעילות הרגולטורית של‬
‫הקופה מול משרד הבריאות‪.‬‬
‫במסגרת השינוי הארגוני‪ ,‬תפקיד הרוקח האחראי מקבל משמעות של‬
‫“מנהל בית מרקחת“‪ ,‬ואנחנו מכשירים את הרוקחים לתפקיד זה‪.‬‬
‫למה כוונתך בניהול בית המרקחת?‬
‫בית המרקחת צריך לפעול כיחידה תפעולית עצמאית‪ .‬לכן‪ ,‬על מנהל‬
‫בית המרקחת (שהוא גם הרוקח האחראי) לדעת‪ :‬לנהל את כוח האדם‬
‫שעובד בבית המרקחת‪ ,‬לנהל מלאי‪ ,‬להיות אחראי על השירות‪ ,‬להיות‬
‫אחראי על ניהול הסיכונים‪ ,‬על הרגולציה‪ ,‬לעמוד בביקורות של משרד‬
‫הבריאות ולהיות בקשר עם הרופאים‪ .‬התפקיד מורכב מאוד ודורש‬
‫הכשרות שהן שונות מההכשרה של רוקח אחראי בבית מרקחת‪.‬‬
‫שינוי נוסף שערכנו היה בניית מדד משולב למדידת פעילות בית המרקחת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫מנית מגוון רחב של נושאים שעליהם הינך מופקד‪ ,‬מי עוזר לך?‬
‫במחלקת הרוקחות יש שבעה רוקחים הכפופים אלי‪ .‬לכל אחד מהם יש‬
‫אחריות רוחבית על נושא מסוים‪ ,‬כמו אחריות על יבוא לפי תקנה ‪,29‬‬
‫על ייעוץ רוקחי‪ ,‬על נהלים‪ ,‬שימוש מושכל בתרופות‪ ,‬בקרת טמפרטורה‬
‫וכו’‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כל אחד מהם אחראי על בתי המרקחת באזור גיאוגרפי‬
‫מסוים‪ .‬במבנה הזה אנחנו מחברים את המטה אל השטח‪ .‬גם אני אחראי‬
‫על אזור מסוים בצפון‪ .‬המבנה הזה הוא אחד מהשינויים שבוצעו לאחרונה‪.‬‬
‫מדוע המבנה של רוקח אזורי טוב יותר משל רוקח מחוזי?‬
‫למבנה הזה יש מספר יתרונות‪ ,‬אולם שניים בולטים במיוחד‪ :‬האחד הוא‬
‫אחידות תפעולית‪/‬מקצועית בכל האזורים‪ .‬מאחר שהרוקחים יושבים‬
‫במטה‪ ,‬אין וריאביליות בין אזור לאזור‪ .‬היתרון השני הבולט הוא העצמת‬
‫סקטור הרוקחות בקופה‪ .‬מעצם ישיבתנו במטה הקופה‪ ,‬אנחנו דואגים‬
‫שבתי המרקחת והרוקחים ימצאו את מקומם הראוי בשלל פעילויותיה‬
‫ותפקידיה של הקופה‪.‬‬
‫הזכרת שאחד השינויים שהוכנסו הוא בניית מדד משולב‪ ,‬המודד את פעילות‬
‫בית המרקחת‪ .‬אתה יכול להרחיב על כך?‬
‫המדד שבנינו תפקידו לבחון את פעילות בית המרקחת בשלושה‬
‫פרמטרים‪“ :‬שימוש מושכל במשאבים“‪“ ,‬הערכה מקצועית“ ו“שביעות‬
‫רצון“‪ .‬המדידה היא רבעונית‪.‬‬
‫בכל אחד מהפרמטרים נמדדים תתי‪-‬נושאים‪ ,‬וגם תחת תתי‪-‬הנושאים‬
‫ישנה התפצלות נוספת לתתי‪-‬נושאים משניים‪ .‬כך שבסופו של דבר‪ ,‬המדד‬
‫הזה בוחן‪ ,‬להערכתנו‪ ,‬כל פעילות משמעותית שמתבצעת בבית המרקחת‪.‬‬
‫תן דוגמה‪ ,‬בבקשה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬תחת מדד “הערכה מקצועית“ אנחנו מודדים את הרמה‬
‫הרגולטורית בבית המרקחת‪ .‬תחת הרמה הרגולטורית נבדקים‬
‫הפרמטרים הבאים‪ :‬ניהול סמים מסוכנים‪ ,‬ניהול תרופות פגות‪-‬תוקף‪,‬‬
‫סידור תרופות לפי דרישת משרד הבריאות‪ ,‬אחזקת מסמכים‪ ,‬הכרה‬
‫וקיום חוקים ונהלים של משרד הבריאות‪ ,‬שילוט לפי דרישות משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬מעקב אחר הטמפרטורה במקרר ובחלל בית המרקחת‪ ,‬טיפול‬
‫בהחזרות מהשוק‪ ,‬ציון בביקורת של משרד הבריאות‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬תחת הסעיף של “רמה רגולטורית“‪ ,‬קיימים הן מדדים‬
‫איכותיים והן מדדים כמותיים‪ .‬לחלק מהמדדים יש רכיב בעל ביטוי‬
‫כספי‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬ניהול תכשירים פגי‪-‬תוקף‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬תחת הסעיף “שימוש מושכל במשאבים“‪ ,‬המהווה ‪45%‬‬
‫מהציון‪ ,‬יש מדדים כמו‪ :‬כמות ימי המלאי שיש בבית המרקחת‪ ,‬היקף‬
‫מכירות ‪ ,OTC‬כמות ההשמדות‪ ,‬מספר ההזמנות הדחופות ועוד‪ .‬בכל‬
‫שנה‪ ,‬בפריסה כמו שלנו‪ ,‬של למעלה ממאה בתי מרקחת‪ ,‬הסכום הכולל‬
‫של ההשמדות עלול לעלות לקופה כסף רב‪ .‬כך גם הזמנות דחופות‪,‬‬
‫ימי מלאי וכו’‪.‬‬
‫הזכרת את תחום ה‪ OTC-‬כאחד המדדים‪ .‬האם אתם מעודדים מכירת תרופות‬
‫‪?OTC‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫אחד על אחד‬
‫המשך מעמוד ‪6‬‬
‫מכירת תרופות ‪ ,OTC‬מבחינתנו‪ ,‬היא מתן שירות לצרכן שזקוק לתרופות‬
‫אלו‪ ,‬כדי שלא יצטרך לגשת לרופא לשם קבלתן‪ .‬חשוב לנו לתת לצרכן‬
‫ייעוץ רוקחי‪ ,‬וכמובן להיות ערניים לגבי השימוש הנכון בהן‪ .‬אין זו מטרתנו‬
‫לדחוף תרופות כשאין בהן צורך‪ ,‬ולכן הבונוסים שמקבל הרוקח שמוכר‬
‫‪ OTC‬הם יחסית לא גבוהים‪ ,‬ובוודאי שאין בהם כדי לעודד שימוש‬
‫בתרופות ‪ OTC‬שלא לצורך‪.‬‬
‫הזכרת את נושא קידום הרוקח ‪ -‬מה אתם עושים בנדון‪ ,‬והאם ניתן ”להכריח”‬
‫את הרוקח לעבור הכשרה מקצועית?‬
‫יש לנו קורסים מתוקשבים‪ ,‬שאליהם יכול הרוקח להתחבר בזמנו‬
‫החופשי ולשמוע הרצאות‪ .‬ישנו קורס ניהול לרוקחים אחראיים‪ ,‬וכן‬
‫מתקיים שיתוף פעולה עם ארגון הרוקחות‪ ,‬שבמסגרתו רוקחים יכולים‬
‫ללמוד לימודי המשך‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו מקיימים שני כנסי רוקחות בשנה‬
‫ומפגשים מחוזיים שבהם מעבירים גם הרצאה או שתיים‪ .‬עבור הקורסים‬
‫שבהם משתתפים הרוקחים הם מקבלים גמול השתלמות‪.‬‬
‫איננו יכולים לחייב את הרוקחים להשתתף בכלל ההעשרות שאנחנו‬
‫מציעים‪ .‬אבל הציון שהם מקבלים מביא בחשבון‪ ,‬כמובן‪ ,‬את‬
‫השתתפותם בקורסים‪ .‬הרוקחים האזוריים מעודדים את הרוקחים‬
‫בקהילה להמשיך ולהתעדכן‪.‬‬
‫מדוע אינכם מעסיקים רוקחים קליניים?‬
‫לצערי‪ ,‬מטעמי לחץ תקציבי שהקופה מצויה בו‪ ,‬אין גיוס של רוקחים‬
‫קליניים‪ .‬השנה שלחנו חמישה רוקחים לקורס המקיף בפרמקותרפיה‬
‫(לימודי המשך של ביה“ס לרוקחות‪ ,‬האוניברסיטה העברית)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬באופן וולונטארי לחלוטין‪ ,‬יש לנו קבוצה של כשלושים רוקחים‬
‫אשר באופן שוטף עוברים על תיקי חולים שמשתמשים בתרופות רבות‪.‬‬
‫הם לומדים את הנושא ויוזמים מפגש גם עם הרופא וגם עם המטופל‪.‬‬
‫במידה והרוקח סבור שיש לשנות למטופל את משטר הטיפולים או‬
‫לבצע שינוי בתרופות‪ ,‬במינונים‪ ,‬או שקיימת בעיה של תגובות בין‪-‬‬
‫תרופתיות‪ ,‬הרוקח מתייעץ עם הרופא המטפל‪ ,‬והוא אשר יבצע את‬
‫השינויים במסגרת החלטה משותפת‪ .‬כידוע לך‪ ,‬לקראת סוף השנה‬
‫שעברה יזם משרד הבריאות מהלך‪ ,‬שאנחנו מברכים עליו‪ ,‬והוציא שני‬
‫נהלים‪ :‬נוהל ‪ 112‬ונוהל ‪.113‬‬
‫כדי לעמוד בדרישות נוהל ‪ ,112‬שלפיו על הרוקח המנפק לתשאל את‬
‫החולה ולתת לו הסבר כללי על עיקרי הטיפול בתרופה שאותה רשם‬
‫לו הרופא וכן על תרופת ‪ OTC‬שהוא קונה‪ ,‬אנחנו מייצרים עכשיו מאגר‬
‫מידע שיכיל את עיקרי הנושאים שעליהם חשוב לתשאל את החולה‬
‫ולהסביר לו לגבי תרופה ספציפית‪ .‬המאגר הזה יהיה זמין לרוקחים‬
‫במחשב של עמדת המכירה ויעזור להם בתשאול הרוקחי‪.‬‬
‫הרעיון מאחורי כל זה הוא לתת לרוקח אפשרות לקבל תמונה מהירה‬
‫על התכשיר‪.‬‬
‫לגבי נוהל ‪ - 113‬תשאול יזום ‪ -‬הקדמנו את הנוהל‪ .‬בפרויקט שתואר‬
‫קודם‪ ,‬הרוקח והרופא בוחרים את המטופל‪ ,‬דנים עליו‪ ,‬ואחר כך הרוקח‬
‫יושב עם המטופל‪ .‬במידה שישנן הנחיות רוקחיות שאינן דורשות‬
‫התערבות הרופא‪ ,‬כמו כפל תרופות‪ ,‬מינונים שגויים‪ ,‬תגובות בין‪-‬‬
‫תרופתיות ‪ -‬אנחנו מבצעים אותן‪ .‬אם יש לנו הסתייגויות מהטיפול‬
‫התרופתי ‪ -‬הרופא המטפל נכנס לתמונה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫לשמחתי הרבה‪ ,‬העניין עובד‪ ,‬ויש שיתוף פעולה מצוין בין הרוקחים‬
‫לרופאים‪ .‬אני מקבל רוח גבית מפרופ’ דני ורדי‪ ,‬מנהל חטיבת הרפואה‪,‬‬
‫אשר תומך בכל המהלך ורואה ברוקחים חלק מהצוות הטיפולי בחולה‪.‬‬
‫כמו כן מקודמי בתפקיד‪ ,‬מגר’ יעקב רוזנפלד‪ ,‬וכן מהרוקחת טליה וגנר‪,‬‬
‫אשר מובילה את המהלך‪.‬‬
‫כיצד אתם נערכים למרשם האלקטרוני?‬
‫אנחנו נערכים לכך על פי נוהל משרד הבריאות‪ .‬הנושא דרש שדרוגים‬
‫משמעותיים במערכות המידע‪ ,‬שינוי גרסאות ועוד לוגיסטיקה‪ .‬אני סבור‬
‫שנהיה מוכנים בזמן‪.‬‬
‫מהי‪ ,‬לדעתך‪ ,‬תדמית הרוקחים בקרב ציבור חברי הקופה?‬
‫כשהגעתי לקופה התרשמתי לטובה מהתדמית המקצועית ומההערכה‬
‫המקצועית אשר זוכים לה רוקחי הקופה בקרב ציבור חברי הקופה‪,‬‬
‫ובפרט הרוקחים שעובדים בפריפריה‪ ,‬שם הרוקח נתפס כחלק אינטגרלי‬
‫מהצוות המטפל‪.‬‬
‫אני מודה שזה היה מעבר לציפיות שלי‪ .‬אני חושב שהסיבה לכך היא‬
‫התמקדות הרוקח בעיקר בטיפול התרופתי של החולה‪ ,‬ולא בפן מסחרי‪,‬‬
‫והדבר מגביר את הערכה שרוחש ציבור חברי הקופה לרוקחים‪.‬‬
‫הערכה זו של ציבור הצרכנים התעצמה גם בעקבות הפעילויות שיזמנו‪,‬‬
‫כמו ייעוץ פרטני לחולים המקבלים תרופות רבות‪ ,‬ועוד פעילויות נוספות‬
‫שבאו לשפר את השירות‪ .‬פעילויות אלה דוחפות את הרוקחים של‬
‫הקופה למצוינות‪ ,‬וכפועל יוצא – מגבירות את ההערכה כלפיהם בקרב‬
‫מבוטחי הקופה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬איך אתה רואה את מקצוע הרוקחות בקהילה בישראל? לאן עלינו לשאוף?‬
‫עתיד המקצוע הוא בהיבטים הקליניים שלו – תשאול רוקחי‪ ,‬יעוץ רוקחי‬
‫יזום‪ ,‬ניהול סיכונים‪ ,‬להיות חלק אינטגרלי מהצוות הטיפולי וכו’‪ .‬הרוקח‬
‫הוא השלב האחרון אחרון בין הטיפול התרופתי למטופל‪.‬‬
‫עלינו לשאוף שלרוקחי הקהילה יהיו את התנאים והתשתיות להגברת‬
‫ההתעסקות בהיבטים הקליניים ‪ /‬הטיפוליים‪ ,‬לרבות הקצעת זמן סבירה‬
‫לכל מטופל ותגמול כספי על פעילויות אילו‪ ,‬הכשרות ועדכונים שוטפים‪.‬‬
‫לצערי עוד ארוכה הדרך‪ ,‬והיא רצופה בעיקר מכשולים כלכליים‪ ,‬ולדעתי‪,‬‬
‫פחות מכשולים מקצועיים‪ ,‬על אף שגם פה צריך להשלים פערים‪.‬‬
‫ברור לחלוטין שהרוקח הוא חלק מהצוות הטיפולי בחולה‪ .‬היום‪ ,‬אחרי‬
‫שמבית הספר לרוקחות יוצאים בוגרי ‪ ,Pharm D‬נעשתה קפיצת מדרגה‬
‫חשובה‪ ,‬הן תודעתית והן מעשית‪ ,‬בהבנה שיש לראות ברוקח חלק‬
‫מהצוות הטיפולי בחולה‪.‬‬
‫אני מעריך את השינויים שאגף הרוקחות יוזם‪ .‬מהלכים המקדמים את‬
‫הרוקחות צריך שיקבלו רוח גבית מהרגולטור‪ .‬לכן‪ ,‬על אף שיישום חלק‬
‫מהשינויים שיוזם האגף אינו קל‪ ,‬לפחות מתחילים לראות את האור‬
‫מבעד לסדק שנפתח‪.‬‬
‫והערה אחרונה‪ :‬אף שאין זה מתפקידו של האגף‪ ,‬חשוב שתיווצר ההבנה‬
‫שצריך למצוא את המשאבים כדי לתגמל את הרוקח על המקצועיות‬
‫שנדרשת ממנו כיועץ תרופתי‪.‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫דיני רוקחות‬
‫בעריכת זוהר יהלום‬
‫עו"ד זוהר יהלום ‪ -‬לשעבר היועץ המשפטי לאגף הרוקחות במשרד הבריאות‪ ,‬ומחבר הספר "דיני רוקחות ותרופות בישראל"‬
‫נוהל ייעוץ רוקחי יזום ומידע תרופתי על ידי רוקח‬
‫בחודש אוקטובר ‪ ,2013‬פרסם משרד הבריאות את‬
‫נוהל מס’ ‪ ,113‬שכותרתו “ייעוץ רוקחי יזום ומידע‬
‫תרופתי על ידי רוקח“‪ .‬הנוהל מתייחס‪ ,‬לראשונה‪,‬‬
‫לתפקידו של הרוקח כמייעץ בנוגע לטיפול תרופתי‪,‬‬
‫שלא אגב ניפוק תכשירים בבית המרקחת‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬במסגרת השינויים שעובר‬
‫מקצוע הרוקחות‪ ,‬ועם התגברות השימוש‬
‫בתרופות שונות‪ ,‬במיוחד אצל מטופלים קשישים‪,‬‬
‫התפתחה הפרקטיקה של מתן ייעוץ רוקחי כולל‪,‬‬
‫בנפרד מהפעילות הרוקחית המסורתית של‬
‫ניפוק תכשירים בבתי מרקחת‪ .‬הייעוץ הרוקחי‬
‫ניתן בשנים האחרונות הן על ידי רוקחים קליניים‬
‫במוסדות רפואיים‪ ,‬והן על ידי רוקחים המציעים‬
‫שירותי ייעוץ פרטיים‪ .‬התפתחות זו הביאה לשינוי‬
‫בתוכניות הלימודים האקדמיות בבתי הספר‬
‫לרוקחות‪ ,‬ואף ליצירת מסלולי לימוד חדשים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬במשך שנים רבות‪ ,‬הרגולציה של העיסוק‬
‫ברוקחות לא התאימה את עצמה להתפתחות זו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬עד לפני שנים לא רבות‪ ,‬כלל לא‬
‫היה ברור אם העיסוק של רוקחים בפעילות‬
‫ייעוץ‪ ,‬שלא אגב ניפוק תכשירים‪ ,‬היא‬
‫פעילות לגיטימית‪ .‬על רקע האיסור הכללי‬
‫לעסוק ברפואה בבתי מרקחת‪ ,‬רווחה בקרב‬
‫רבים מהרוקחים התפיסה שלפיה הם אינם‬
‫מוסמכים כלל לעסוק בייעוץ תרופתי‪ ,‬שיכול‬
‫להתבצע רק בידי רופאים‪ .‬רק בשנת ‪2002‬‬
‫נוסף סעיף ‪(22‬א‪ )1‬לפקודת הרוקחים [נוסח‬
‫חדש] התשמ“א‪ ,1981-‬הקובע כי רוקח רשאי‬
‫לייעץ בבית מרקחת באשר לשימוש בתכשיר‪.‬‬
‫הוראת סעיף ‪(22‬א‪ )1‬אינה קובעת דבר ביחס‬
‫לתוכנו של הייעוץ‪ ,‬אלא מבהירה כי האיסור‬
‫על עיסוק ברפואה בבתי מרקחת אינו מונע‬
‫מרוקחים לתת ייעוץ תרופתי‪ .‬מלבד הוראה‬
‫זו‪ ,‬אין בחקיקה כל התייחסות לאפשרות של‬
‫ייעוץ תרופתי על ידי רוקח‪ .‬גם בנוהלי משרד‬
‫הבריאות לא ניתן היה למצוא‪ ,‬עד לאחרונה‪,‬‬
‫כל התייחסות לפעילות של ייעוץ רוקחי יזום‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2013‬פרסם משרד הבריאות את‬
‫נוהל ‪ ,113‬שמטרתו המוצהרת היא קביעת‬
‫תנאי סף למתן ייעוץ רוקחי מקיף ורחב‪,‬‬
‫כחלק ממפגש יזום בין רוקח למטופל‪ .‬על‬
‫הרקע האמור‪ ,‬עיקר חשיבותו של הנוהל היא‬
‫בעצם ההכרה בלגיטימיות של ייעוץ רוקחי‪,‬‬
‫המנותק לחלוטין מפעילות הניפוק השוטפת‪,‬‬
‫ושאף יכול להתבצע מחוץ לבית המרקחת‬
‫(בהתאם לסעיף ‪ 3.3.1‬לנוהל החדש‪ ,‬מומלץ‬
‫כי הייעוץ הרוקחי היזום ייעשה פנים אל‪-‬פנים‬
‫עם המטופל בבית המרקחת בקהילה‪ ,‬בבית‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫המטופל או בכל מקום אחר המיועד לכך)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬מכשיר הנוהל החדש תחום עיסוק חדש‬
‫לחלוטין לרוקחים‪ ,‬שאינו קשור בהכרח בתחומי‬
‫העיסוק המסורתיים של עבודת בית המרקחת‬
‫ובפעילות המסחרית של מכירת מוצרים‪ .‬על‬
‫רקע השחיקה הנמשכת ברווחיות של הפעילות‬
‫הרוקחית המסורתית והירידה הצפויה בביקוש‬
‫לרוקחים מנפקים‪ ,‬בעקבות התפתחויות‬
‫טכנולוגיות הניפוק הממוכן ‪ -‬מדובר בהתפתחות‬
‫חשובה ביותר לעתידו של העיסוק ברוקחות‪.‬‬
‫הנוהל החדש מגדיר שורה של עקרונות יסוד‬
‫הנוגעים לפעילות הייעוץ הרוקחי היזום‪ ,‬בכל‬
‫הקשור בהגדרת קהל היעד לייעוץ‪ ,‬תדירות‬
‫הייעוץ‪ ,‬תוכן מפגש הייעוץ הרוקחי ומהלכו‬
‫(כולל הצורך בהחתמת המטופל על טופס‬
‫הסכמה מדעת‪ ,‬שדוגמה שלו נכללת בנוהל)‪,‬‬
‫ותיעוד הפעילות (אף זאת בהתאם לפורמט‬
‫הנכלל בנוהל)‪ .‬הנוהל גם מתייחס לדרישות‬
‫ההכשרה מרוקחים המבקשים לעסוק בייעוץ‬
‫רוקחי‪ ,‬וקובע בהקשר זה תנאי מקל יחסית‬
‫של שנתיים ניסיון בעבודה בקהילה או‬
‫בבתי חולים (כאשר מומלץ תואר מתקדם‬
‫ברוקחות קלינית והכשרה ייעודית נוספת‬
‫לצורך ביצוע הפעילות)‪.‬‬
‫לנוהל החדש אין אמנם תוקף של חוק מחייב‪,‬‬
‫אולם אין ספק שלנורמות ההתנהגות המוגדרות‬
‫בו יהיה משקל גדול בכל דיון עתידי בפעילות של‬
‫ייעוץ רוקחי‪ .‬ככלל‪ ,‬הנורמות הקבועות בנוהל הן‬
‫גמישות ומותירות מרחב גדול לשיקול דעתו של‬
‫הרוקח‪ ,‬כאשר המגבלות העיקריות על האפשרות‬
‫לבצע את הפעילות מוגדרות בסעיף ‪ 3.8‬לנוהל‪,‬‬
‫האוסר על מתן ייעוץ‪ ,‬כאשר אין מידע מספיק‬
‫אודות מצבו של המטופל והתרופות אותן הוא‬
‫נוטל‪ ,‬או כאשר אין לרוקח הידע הנדרש לביצוע‬
‫הפעולה וביטוח מקצועי מתאים‪ .‬זאת‪ ,‬בדומה‬
‫לנורמות החלות על יועצים בתחומים אחרים‪,‬‬
‫ובניגוד לנורמות החלות על הפעילות המסורתית‬
‫של רוקחים‪ ,‬המתאפיינות בנוקשות יחסית‬
‫ובמתן שיקול דעת מצומצם לרוקחים‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית בנוהל החדש‪ ,‬בדומה לנהלים‬
‫אחרים של אגף הרוקחות‪ ,‬היא העובדה שהוא‬
‫מופנה אך ורק לרוקחים‪ ,‬ומתייחס אך ורק‬
‫להיבטים המקצועיים של מתן השירות‪ .‬מטבע‬
‫הדברים‪ ,‬היות שמדובר בשירות חדש יחסית‪ ,‬עדיין‬
‫קיימת מודעות נמוכה של המערכת הרפואית‬
‫ושל ציבור המטופלים לגבי השירות ותועלותיו‪.‬‬
‫ניסיונות שנעשו בשנים האחרונות להשיג מימון‬
‫ציבורי לשירות‪ ,‬במסגרת סל הבריאות‪ ,‬עדיין לא‬
‫צלחו‪ ,‬ושירותי ייעוץ רוקחי מופעלים כיום בהיקף‬
‫מצומצם יחסית‪ ,‬ביוזמתם של מוסדות רפואיים‬
‫שונים‪ .‬גם שירותי הייעוץ הרוקחי הפרטיים‬
‫שהוצעו עד היום לציבור לא זכו להיענות רחבה‪.‬‬
‫החוזר החדש אינו משליך באופן ישיר על‬
‫ההיבטים המעשיים הנוגעים למתן השירות‪ .‬לכן‪,‬‬
‫פרסומו אינו צפוי להביא באופן ישיר להרחבת‬
‫שירותי הייעוץ הרוקחי‪ ,‬ולהסרת החסמים שמנעו‬
‫עד היום את הפצת השירות לקהל רחב יותר‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אין ספק שלהכרה המפורשת של‬
‫הרגולטור בחשיבות השירות ישנה משמעות‬
‫גדולה‪ ,‬וניתן לקוות שמדובר בצעד ראשון‬
‫לקראת הרחבת השירות ואספקתו למטופלים‬
‫הרבים להם הוא נחוץ‪.‬‬
‫מכתבים למערכת‬
‫המשך מעמוד ‪4‬‬
‫לסיום‪ ,‬שמעתי את דר' איל שורצברג‪ ,‬מנהל אגף‬
‫הרוקחות‪ ,‬מזמין את נציגי הסתדרות הרוקחים‬
‫לחשוב מחוץ לקופסה‪ .‬אני מזמינה אותם‬
‫להתחיל לחשוב! להתחיל להבין שהרף הגבוה‬
‫שהציב משרד הבריאות הוא לטובתכם‪/‬לטובתנו‬
‫ולא נגדכם‪/‬נגדנו‪ .‬וגם‪ ...‬שאם צריך להגיע‬
‫לערכאות‪ ,‬כמו ש“איימת“‪ ,‬דודו‪ ,‬בסוף תגובתך‪,‬‬
‫כי אתה חושב שהסתדרות הרוקחים לא מסוגלת‬
‫להיענות לאתגר שמציג נוהל ‪ 112‬בלי עזרתו של‬
‫בית המשפט‪ ,‬אז יפה שעה אחת קודם!‬
‫מקורות עליהם מסתמכת התגובה‪:‬‬
‫‪ ,Martindale .1‬מהדורה ‪ ,37‬נמצאת במאות‬
‫בתי מרקחת קהילתיים‪ ,‬כמקור יחיד למידע‬
‫תרופתי מעודכן‪ .‬פורסמה באפריל ‪:2011‬‬
‫‪http://www.pharmpress.com‬‬
‫‪product/9780853699330/martindale‬‬
‫‪ .2‬נוהל בקרת טמפרטורה במקררים‪ ,‬נוב’ ‪2013‬‬
‫‪www.chamber.org.il/images/Files/24564/‬‬
‫‪mekarer.doc‬‬
‫‪ MTM .3‬כחלק מחוק המדיקייר בקישור‬
‫‪http://www.medicare.gov/part-d/coverage/‬‬
‫‪medication-therapy-management/‬‬
‫‪medication-therapy-programs.html‬‬
‫‪ – MTM .4‬מסמך מ‪ ,2013-‬שכולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את‬
‫ההיסטוריה של השירות מ‪ ,2003-‬ומצבו בשנת ‪.2010‬‬
‫‪http://www.accp.com/media/apc13/mtm.pdf‬‬
‫* הכותבת היא רוקחת בחברת “זיעור“ ומנהלת‬
‫“המרכז לייעוץ תרופתי אישי“‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪9‬‬
‫רוקחות קלינית‬
‫בעריכת דר' הילה זוהר‪-‬קונטנטה‬
‫דר' הילה זוהר‪-‬קונטנטה ‪ -‬מנהלת שירותי רוקחות‪ ,‬בית חולים מאיר‬
‫כרונותרפיה (תזמון נטילת תרופות‪ ,‬בדגש על הטיפול ביל“ד)‪:‬‬
‫אסטרטגיה יעילה יותר ללא תוספת עלות‬
‫מאת שירי גיא אלפנדרי‬
‫מחלות כרוניות תופסות נפח גדול מעומס‬
‫התחלואה‪ ,‬ולרוב מחייבות טיפול ארוך‪-‬טווח‬
‫בתרופה אחת או יותר‪ ,‬שלעיתים ניטלות מספר‬
‫פעמים ביום‪ .‬ידוע כי להיענות לטיפול התרופתי‬
‫חשיבות רבה באיזון המחלה ובהשגת היעדים‬
‫הטיפוליים‪ ,‬עם השלכות על התוצאים בטווח‬
‫הארוך והפחתה בהוצאות מערכת הבריאות‪.‬‬
‫ידוע גם כי לתדירות מתן התרופות השפעה‬
‫על מידת היענות המטופלים לטיפול‪ .‬הוכח כי‬
‫למשטר מינון חד‪-‬יומי יתרון בהשוואה למתן דו‬
‫או תלת‪-‬יומי‪ ,‬המיתרגם לעד פי ‪adherent“ 2‬‬
‫‪ ,“days‬בהשוואה לתדירות נטילה גבוהה‬
‫יותר‪ .‬מכאן שכאשר קיימת בידנו אפשרות‬
‫הבחירה במתן תרופה לחולה הכרוני ‪-‬‬
‫נעדיף את התרופה שלה תדירות הנטילה‬
‫הנמוכה יותר (‪.)1,2,3‬‬
‫מהו הזמן האופטימאלי לנטילת תרופה‬
‫במתן חד‪-‬יומי?‬
‫לשאלה זו חשיבות רבה גם אם נבחר משטר‬
‫טיפול אופטימלי‪ ,‬וגם אם היענות המטופל טובה‪.‬‬
‫המענה על שאלה זו טמון בהכרת הגישה‬
‫הטיפולית המבוססת על כרונותרפיה‪ ,‬לפיה‬
‫ניתן לתזמן את מועד נטילת התרופות על‬
‫מנת להשיג יעילות מרבית ו‪/‬או הפחתה‬
‫בסיכון לת“ל‪ ,‬בהתאם לשעון הביולוגי‪ .‬עפ“י‬
‫הגישה הכרונותרפויטית‪ ,‬ישנם יתרונות‬
‫מבחינה פתופיזיולוגית לתזמון נטילת תרופות‬
‫מסוימות ביחס לשעות היממה (‪.)4‬‬
‫כרוקחים‪ ,‬חשוב שנדע את התשובה לשאלה‬
‫זו‪ ,‬תוך התמקדות בנושא הטיפול ביל“ד‪.‬‬
‫שעון ביולוגי הוא מנגנון פנימי של אורגניזם‬
‫המשמש אותו למדידת זמן‪ ,‬וזאת לצורך הסדרת‬
‫תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים שמתרחשים‬
‫באופן מחזורי‪ .‬מחזורים אלה מכונים מקצבים‬
‫ביולוגיים‪ ,‬והם קיימים במרבית היצורים החיים‪.‬‬
‫השעון הביולוגי המרכזי מתבסס במקרים רבים‬
‫על המקצב הצירקדיאני )‪,)Circadian rhythm‬‬
‫הפועל במחזוריות של כ‪ 24-‬שעות ונועד‬
‫להתאים את הפעילות להשפעתה המשתנה‬
‫של השמש לאורך היממה‪ .‬השעון הצירקדיאני‬
‫ביונקים ממוקם בגרעין הסופרכיאזמטי (‪,SCN‬‬
‫גרעין על‪-‬תצלובתי הממוקם במרכז המוח‬
‫התיכון‪ ,‬והמשמש מעין שעון פנימי לגוף)‪ .‬הוא‬
‫משפיע על מספר רב של תהליכים ביולוגיים‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫בכללם‪ :‬מעגל הערות והשינה‪ ,‬הפרשת‬
‫הורמונים‪ ,‬תיאבון ועוד מגוון רחב של תפקודים‬
‫המתרחשים במחזוריות של ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫בתפקוד הפיזיולוגי ניתן לזהות מקצב ביולוגי‬
‫חוזר לאורך היממה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬להפרשת‬
‫קורטיזול לסרום‪ ,‬אלדוסטרון‪ ,‬טסטוסטרון‪,‬‬
‫לאדהזית טסיות‪ ,‬לצמיגות הדם ולפעילות תאי‬
‫‪ NK‬ישנו פיק במהלך השעות הראשונות של‬
‫היממה‪ .‬המטוקריט ו‪( FEV1-‬מדד ספירומטרי‬
‫לתפקוד ריאתי) יהיו במיטבם באמצע היום‬
‫ואחה“צ‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬בעוד שהפיק בהפרשת‬
‫אינסולין‪ ,‬כולסטרול‪ ,‬טריגליצרידים‪ ,‬מספר‬
‫הטסיות וחומצה אורית יתרחש מאוחר יותר‬
‫ביום ובערב‪ .‬הקצב הבזאלי של הפרשת חומצת‬
‫הקיבה‪ ,‬ספירת תאי דם לבנים‪ ,‬לימפוציטים‪,‬‬
‫פרולקטין‪ ,‬מלטונין‪ ,‬אאוזנופילים‪ACTH, FSH ,‬‬
‫ו‪ - LH-‬יראו פיקים בזמן מסוים במהלך הלילה‪.‬‬
‫כך גם ניתן לזהות מקצב ביולוגי חוזר בעבור‬
‫מגוון מחלות ומצבים רפואיים‪ ,‬אשר יציגו‬
‫תבניתיות בת ‪ 24‬שעות של ביטויים והחרפות‪.‬‬
‫תסמינים של התעטשות‪ ,‬נזלת וגודש באף‪,‬‬
‫ברונכיטיס אלרגית או זיהומית‪ ,‬יהיו בולטים‬
‫יותר בבוקר‪ ,‬עם הקימה מהמיטה‪ .‬גם כאבי‬
‫ראש מיגרנוטיים יהיו תדירים יותר בבוקר‪,‬‬
‫סביב שעת ההתעוררות‪ .‬כך גם סימפטומים‬
‫של ראומטואיד ארטריטיס חמורים יותר מיד‬
‫עם הקימה בבוקר‪ ,‬בעוד שאלו הקשורים‬
‫באוסטיאוארטריטיס יהיו חמורים יותר דווקא‬
‫בהמשך היום‪ .‬התחלואה והתמותה על רקע ‪MI‬‬
‫נמצאים בשיאם בשעות הבוקר המוקדמות‪.‬‬
‫אירועים איסכמיים‪ ,‬כאבים בחזה ודיכוי מקטע‬
‫‪ S-T‬באנגינה פקטוריס יהיו בשיאם במהלך ‪3-5‬‬
‫השעות הראשונות של היום‪ ,‬וביטויים של עלייה‬
‫במקטע ‪ S-T‬ב‪ Prinzmetal’s angina-‬שכיחים‬
‫ביותר באמצע הלילה‪ ,‬לקראת חלקו השני‪.‬‬
‫היארעות שבץ איסכמי או המורגי תתרחש‬
‫לרוב בשעות הבוקר סביב שעת התחלת‬
‫הפעילות היומית‪ .‬כאב ותחושת אי‪-‬נוחות‬
‫במערכת העיכול על רקע כיב פפטי‪ ,‬ולרוב גם‬
‫תחילת ההחרפה שכיחים יותר בשעות הערב‬
‫המאוחרות‪ ,‬עד שעות הבוקר המוקדמות‪.‬‬
‫פרכוסים על רקע אפילפסיה שכיחים לרוב‬
‫סביב שעת ההירדמות בערב ושוככים בבוקר‪.‬‬
‫הסימפטומים של אי‪-‬ספיקת לב גרועים יותר‬
‫בלילה‪ .‬גם הסיכון להתקף אסתמטי גדול יותר‬
‫במהלך הלילה‪.‬‬
‫בדיאגרמת השעון להלן ניתן להתרשם‬
‫בהערכת התזמון לאורך שעות היממה‪ ,‬בהם‬
‫סימפטומים או אירועים הקשורים במחלה‬
‫נמצאים בשכיחות גבוהה יותר (‪:)5‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
®
HMB
Slows
Protein
Breakdown
Enhances
Tissue
Growth
Glutamine
Arginine
‫רוקחות קלינית‬
‫כרונותרפיה של הטיפול ביל“ד‬
‫ידוע כי לחץ דם וקצב לב מתאפיינים בשינויים‬
‫צפויים מראש במהלך היממה‪ .‬במצב התקין‪,‬‬
‫ערכי לחץ הדם הם בשיאם בשעות הבוקר‬
‫המוקדמות‪ ,‬סמוך ליקיצה‪ ,‬ואילו בשעות‬
‫הלילה ישנה ירידה של כ‪ 10%-‬בערכי לחץ‬
‫הדם‪ ,‬לעומת הלחץ הממוצע בשעות היום‪.‬‬
‫הירידה בערכי לחץ הדם נקראת ‪.dipping‬‬
‫בקרב חלק מהאנשים ערכי לחץ הדם הליליים‬
‫אינם יורדים במידה מספקת‪ ,‬מצב הנקרא‬
‫‪ non dipping‬ומהווה גורם סיכון בלתי תלוי‬
‫לתחלואה ותמותה קרדיווסקולריים‪.‬‬
‫מאחר שלמקצב הצירקדיאני ישנה גם השפעה‬
‫על מדדים כמו ספיגה‪ ,‬פיזור‪ ,‬מטבוליזם‬
‫ואלימינציה של תרופות‪ ,‬אין זה מפתיע כי ייתכן‬
‫שתרופות ליל“ד יציגו הבדלים פרמקודינמיים‬
‫ופרמקוקינטיים בהקשר לזמן נטילתן‪ .‬מספר‬
‫מחקרים פרוספקטיביים דיווחו על הבדלים‬
‫בעלי משמעות קלינית בין נטילה בבוקר‬
‫לנטילה בערב של תרופות ליל“ד‪ ,‬מבחינת‬
‫היעילות בהפחתת ל“ד‪ ,‬משך ההשפעה‪,‬‬
‫פרופיל הבטיחות ו‪/‬או השפעה על תבנית לחץ‬
‫הדם הצירקדיאנית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נטילה חד‪-‬יומית של ‪ ARBs‬או ‪ACEIs‬‬
‫בערב בהשוואה לנטילתן בבוקר נמצאה יעילה‬
‫יותר בהפחתת לחץ הדם הלילי‪ ,‬ובכך הביאה‬
‫לתיקון‪ /‬נורמליזציה של תופעת צניחת לחץ הדם‬
‫הלילי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נטילה לפני השינה של ה‪-‬‬
‫‪ valsartan :ARB’s‬ו‪ candesartan-‬נמצאה יעילה‬
‫יותר בהפחתת מיקרואלבומינוריה‪ ,‬בהשוואה‬
‫לנטילתם בבוקר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי נטילה‬
‫לפני השינה של ‪ CCB’s‬מסוג דיהידרופירידינים‬
‫מפחיתה את תופעות הלוואי שלהם‪ ,‬בעיקר‬
‫בצקת‪ .‬אך למרות הפרסומים הללו‪ ,‬התומכים‬
‫בנטילת תרופות ליל“ד לפני השינה‪ ,‬ההמלצה‬
‫הרווחת למטופלים‪ ,‬כולל מטופלים הנוטלים‬
‫טיפולים משולבים‪ ,‬היא ליטול את התרופות‬
‫החד‪-‬יומיות ליל“ד בבוקר (‪.)6‬‬
‫להשפעת הכרונותרפיה של נטילת תרופות‬
‫ליל“ד לפני השינה על לחץ הדם הלילי ישנה‬
‫חשיבות קלינית רבה‪ ,‬בשל הקשר שנמצא‬
‫במספר לא מבוטל של מחקרים בין היעדר‬
‫צניחת ל“ד לילי לבין עלייה בסיכון לאירועים‬
‫קרדיווסקולריים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬במחקרים‬
‫פרוספקטיביים נמצא גם כי ממוצע ל“ד‬
‫לילי הוא גורם מנבא טוב יותר לתחלואה‬
‫קרדיווסקולרית מאשר ממוצע לחצי הדם‬
‫בערות או במשך ‪ 24‬שעות‪ .‬אולם‪ ,‬במחקרים‬
‫הללו קיימת מגבלה‪ ,‬מאחר שהסתמכו על‬
‫מדידה אמבולטורית בודדת של ל“ד של כל‬
‫משתתף בזמן ההכללה במחקר‪ ,‬מבלי להביא‬
‫בחשבון שינויים אפשריים בלחץ הדם או‬
‫‪12‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫בתבנית לחץ הדם במהלך השנים הרבות של‬
‫המעקב‪ .‬מכאן שהפוטנציאל התיאורטי בהפחתת‬
‫הסיכון הקרדיווסקולרי ע“י הפחתת לחץ דם לילי‪,‬‬
‫הקשורה בנטילת תרופות לפני השינה בהשוואה‬
‫לנטילה רגילה בבוקר ‪ -‬טרם הוכח (‪.)7‬‬
‫ב‪ Hermida ,2010-‬וחבריו פרסמו את תוצאות‬
‫מחקר ה‪ MAPEC-‬אודות ההשפעה של השעון‬
‫הצירקדיאני ביל“ד על הסיכון הקרדיווסקולרי‪.‬‬
‫מחקר זה כלל ‪ 2,156‬משתתפים ותוכנן‬
‫במיוחד כדי לבחון באופן פרוספקטיבי את‬
‫ההשערה לפיה לנטילה לפני השינה של מינון‬
‫יומי מלא של תרופה אחת או יותר ליל“ד‪,‬‬
‫תהיה השפעה טובה יותר מבחינת השליטה‬
‫בלחץ הדם והסיכון הקרדיווסקולרי‪ ,‬בהשוואה‬
‫לנטילה מרוכזת של כל התרופות ליל“ד‬
‫בבוקר עם ההשכמה‪.‬‬
‫התרופות שנכללו במחקר זה היו (בקו חוצה‬
‫מסומנות תרופות שאינן רשומות בישראל)‪:‬‬
‫‪ telmisartan ,valsartan - ARBs‬ו‪olmesartan-‬‬
‫‪ ramipril - ACEIs‬ו‪spirapril-‬‬
‫‪ amlodipine - CCBs‬ו‪nifedipine-‬‬
‫‪nebivolol - β-blockers‬‬
‫משתנים ‪( torasemide -‬משתן לולאה המשמש‬
‫בעיקר לטיפול בבצקות באי‪-‬ספיקת לב‪,‬‬
‫במינון נמוך גם ליל“ד)‪.‬‬
‫עפ“י תוצאות המחקר‪ ,‬בקבוצה שנטלה לפחות‬
‫תרופה אחת במינון מלא לפני השינה‪ ,‬נמצא‬
‫ל“ד לילי ממוצע נמוך יותר‪ ,‬שיעור צניחה גבוה‬
‫יותר של לחץ הדם הלילי‪ ,‬שכיחות נמוכה יותר‬
‫של ‪ non dipping (34%‬לעומת ‪)p<0.001 ,62%‬‬
‫ושכיחות גבוהה יותר של איזון אמבולטורי‬
‫של לחץ הדם (‪ 62%‬לעומת ‪.)p<0.001 ,53%‬‬
‫לאחר מעקב בן ‪ 5.6‬שנים‪ .‬מטופלים שנטלו‬
‫לפחות תרופה אחת ליל“ד לפני השינה‪ ,‬הראו‬
‫באופן משמעותי שכיחות יחסית נמוכה יותר‬
‫של סה“כ אירועים קרדיווסקולריים‪ ,‬בהשוואה‬
‫למטופלים אשר נטלו את כל תרופותיהם‬
‫בבוקר (‪ 187 ,]0.29-0.51[ 0.39‬אירועים‬
‫לעומת ‪ .)p<0.001 68‬כך גם נמצא הבדל‬
‫סטטיסטי משמעותי בסיכון היחסי להיארעות‬
‫אירועים מג’וריים‪ ,‬בכללם תמותה על רקע‬
‫קרדיווסקולרי‪ ,MI ,‬שבץ איסכמי ושבץ המורגי‬
‫(‪ 55 ,]0.19-0.55[ 0.33‬אירועים לעומת ‪18‬‬
‫‪.)p<0.001‬‬
‫הירידה הפרוגרסיבית בל“ד בשינה והעלייה‬
‫בצניחת לחץ הדם הלילי לכיוון תבנית‬
‫ה‪ dipping-‬הושגו בצורה הטובה ביותר‬
‫בנטילה לפני השינה‪ ,‬והיו הגורמים המנבאים‬
‫המשמעותיים ביותר לשרידות ללא אירועים‬
‫‪ .CV‬מכאן‪ ,‬שלעומת הנטילה השגורה של‬
‫תרופות ליל“ד בבוקר ‪ -‬לנטילה של לפחות‬
‫תרופה אחת ליל“ד לפני השינה יעילות גדולה‬
‫יותר בשליטה בלחץ הדם‪ ,‬בהפחתה בשיעור‬
‫ה‪ ,non dipping-‬והחשוב ביותר ‪ -‬הפחתה‬
‫בשיעור תחלואה ותמותה קרדיווסקולריות (‪.)7‬‬
‫למרות המתואר לעיל‪ ,‬הקווים המנחים גורסים‬
‫כי ההבדל מבחינת הסיכון לתחלואה ותמותה‬
‫‪ CV‬בין הקבוצות התרפויטיות השונות לטיפול‬
‫ביל“ד ‪ -‬בעבור אותה מידה של הפחתה‬
‫בלחץ הדם ‪ -‬הוא קטן‪ .‬משתמע מכך כי‬
‫עיקר היתרונות הגלומים בטיפול ביל“ד‬
‫נובעים מעצם הפחתת לחץ הדם‪ .‬הבסיס‬
‫לקביעה זו הוא התבססות הערכת יעילות‬
‫הטיפולים התרופתיים ליל“ד על בדיקת לחץ‬
‫דם במרפאה‪ ,‬לאחר שהמטופלים נטלו את‬
‫תרופותיהם בבוקר‪ ,‬ומבלי להביא בחשבון‬
‫את ההבדלים הידועים הקשורים בתזמון‬
‫נטילתן של התרופות השונות על לחץ הדם‬
‫האמבולטורי‪ .‬הקורלציה בין ל“ד אמבולטורי‬
‫לבין פגיעה באיברי מטרה‪ ,‬סיכון ‪ CV‬ופרוגנוזה‬
‫לטווח ארוך‪ ,‬מבוססת היטב וחזקה יותר‬
‫בהשוואה לבדיקת ל“ד במרפאה‪ ,‬וכך גם‬
‫ההבדלים בין נטילה לפני השינה לנטילה עם‬
‫הקימה בבוקר על לחצי הדם (‪.)9‬‬
‫אך אף על פי שבקווים המנחים ליל“ד שפורסמו‬
‫לאחרונה‪ ,‬לא ניתן היה לזהות הנחיה הנוגעת לזמני‬
‫הנטילה של תרופות ליל“ד‪ ,‬האיגוד האמריקאי‬
‫לסוכרת (‪)American Diabetes Association‬‬
‫פרסם במסמך עמדה ב‪ ,2013-‬במסגרת הנחיות‬
‫הטיפול‪ ,‬המלצה בדרגה ‪ A‬ליטול לפחות תרופה‬
‫אחת ליל“ד לפני השינה (‪ .)8‬אוכלוסייה זו של‬
‫חולי סוכרת ידועה בשכיחות גבוהה של ‪non‬‬
‫‪ dipping‬וכן בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה‬
‫‪ ,CV‬כמו גם אוכלוסיית החולים במחלת כליות‬
‫כרונית (‪.)CKD‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי אימוץ גישת טיפול‬
‫מבוססת כרונותרפיה בטיפול ביל“ד יכולה‬
‫לשפר מדדים ותוצאים קליניים‪ ,‬מבלי להוסיף‬
‫על המשטר הטיפולי שניתן‪ .‬בהתבסס על‬
‫הממצאים של המחקרים שתוארו לעיל‪ ,‬הרי‬
‫זוהי אסטרטגיה טיפולית יעילה יותר ללא‬
‫תוספת עלות‪.‬‬
‫רשימת המקורות המלאה שמורה במערכת‪,‬‬
‫ותימסר על פי דרישה‪.‬‬
‫הכותבת‪ :‬דר’ שירי גיא אלפנדרי ‪,Pharm D. -‬‬
‫רוקחת קלינית‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫השנה הנוכחית הייתה אינטנסיבית מאוד ונהלים והנחיות חשובות פורסמו או עודכנו‪ .‬בחרנו להתמקד כאן בהנחיות‪/‬נהלים שפורסמו או נמצאים בשלבי‬
‫גיבוש סופיים הנוגעים לפעילות חלק ניכר מפעילות הרוקחים בקהילה ‪ .‬לצד נהלים והנחיות אלו‪ ,‬פורסמו מספר נהלים שחשיבותם איננה פחותה (כגון‪:‬‬
‫מדיניות תנאי רישום ושימוש בתכשירי ‪ ,Bio-Similar‬נוהל לניסויים רפואיים בבני אדם‪ ,‬דרכי התנהלות מול הוועדה המייעצת לרישום תכשירים‪ ,‬מניעת‬
‫פרסום תרופות באתרים‪ ,‬נתונים סטטיסטיים של רישום תרופות ועוד)‪ .‬ניתן למצוא את כל הנהלים וההנחיות באתר ‪ Pharmaline‬ובאתר משרד הבריאות‪.‬‬
‫שירות אל תור בבתי מרקחת‬
‫במספר בתי מרקחת מוצע למטופלים “שירות אל‬
‫תור“‪ .‬אגף הרוקחות הוציא הנחיות לפעילות זו‪.‬‬
‫למרות שהאגף מברך על קיצור תורים‪ ,‬אין הוא‬
‫פותר מהוראות החוק כגון שמירה על סודיות רפואית והמידע‬
‫שצריך המטפל לקבל עם קבלת התרופה מהרוקח‪.‬‬
‫להלן ההנחיות‪ :‬המטופל מעביר לבית המרקחת העתק המרשם‬
‫בפקס או בדוא“ל‪ ,‬או בצילום בכניסה לבית המרקחת‪ .‬הרוקח‪/‬עוזר‬
‫רוקח מלקט את התרופות טרם הגעת המטופל לבית המרקחת‪.‬‬
‫הרוקח‪/‬עוזר רוקח פועל בהתאם לנוהל ‪ 112‬של אגף הרוקחות‬
‫בכל הקשור לניפוק המרשם‪ ,‬לרבות זיהוי המטופל‪ ,‬בדיקת‬
‫התאמת התרופות שלוקטו למרשם המקורי וכו’‪.‬‬
‫תנאי אחסון והובלה של תכשירים ‪ -‬נוהל ‪126‬‬
‫סוף סוף משרד הבריאות הסדיר את אחד‬
‫הנושאים הכאובים ביותר‪ :‬הסדרת תנאי האחסון‬
‫של תכשירים רפואיים לכל אורך שרשרת‬
‫ההפצה‪ ,‬מיציאת התכשיר את שערי המפעל ועד לנקודת הניפוק‪,‬‬
‫בית המרקחת או המרפאה‪.‬‬
‫תנאי אחסון של תכשירים רפואיים‪ ,‬הינם קריטיים לאבטחת‬
‫השמירה על איכותם בטיחותם ויעילותם של תכשירים רפואיים‪.‬‬
‫המשמעות היא שלכל אורך שרשרת ההספקה‪ ,‬יש לשמור על‬
‫טמפ’ מתאימה בין אם מדובר בטמפ’ חדר‪ ,‬בקירור או בהקפאה‪,‬‬
‫הכל בהתאם להוראות היצרן‪ .‬ולכן‪ ,‬יש צורך להצטייד בציוד‬
‫ייעודי כגון מערכות מיזוג אוויר יחד עם מערכות ניטור ובקרה‬
‫ותוך תיעוד תנאי האחסון‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬תם עידן כיבוי המזגן בבית המרקחת לקראת‬
‫סוף השבוע‪ ,‬אחסון תרופות יחד עם מזון במקרר‪ ,‬וגם איתור‪,‬‬
‫טיפול ותיעוד חריגות טמפ’‪.‬‬
‫אבטחת איכות ייבוא מוסדי ופרטני על פי‬
‫תקנה ‪ 29‬לתקנות הרוקחים ‪ -‬נוהל ‪129‬‬
‫רישום תכשירים ותיקים ‪ -‬נוהל ‪120‬‬
‫בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שתכשירים‬
‫רבים מיובאים לארץ‪ ,‬תחת תקנה ‪ 29‬לתקנות הרוקחים‪ .‬על‬
‫פי תקנה זו ניתן לייבא לישראל תכשירים שאינם רשומים וכן‬
‫להשתמש בתכשירים רשומים שלא על פי התוויתם המאושרת‪.‬‬
‫המשמעות של ריבוי היבוא היא כניסת תרופות לארץ מבלי‬
‫שיהיה מידע מספק לגביהם‪ ,‬ולגבי המקורות שמהן הן נקנו‪.‬‬
‫הנושא הוא קריטי בעיקר בעידן שבו משווקים בשוק העולמי‪ ,‬לא‬
‫מעט תרופות מזויפות‪ ,‬בעוד שבתכשיר רשום יש את כל המידע‬
‫בתיקי הרישום והוא מגיע בשרשרת הספקה מבוקרת‪ ,‬הכוללת‬
‫במידה והיו‪ ,‬גם חריגות במהלך הייצור‪.‬‬
‫הבעיה החריפה בשנים האחרונות ולאו דווקא בגלל תכשירים‬
‫ייחודיים שלא נרשמו בישראל‪ ,‬אלא בגלל תכשירים “יומיומיים“‪,‬‬
‫שריבוי הגנריקות הרשומות בארץ‪ ,‬והרגולציה המחמירה מיום ליום‪,‬‬
‫גורמת לחברות להפסיק שיווק תכשירים בגלל כדאיות כלכלית‪.‬‬
‫נוהל ‪ 129‬שבמהלך השנה האחרונה יצאו לו כבר שלושה‬
‫עדכונים סוגר את הפרצות שביבוא תכשיר לא רשום‪ .‬הנוהל‬
‫דורש מהיבואן מידע רב‪ ,‬שלא תמיד קל להשיגו‪ .‬הנוהל נכנס‬
‫לתוקף בחודש אוקטובר‪ ,‬וצריך לבחון על ציר הזמן‪ ,‬האם אכן‬
‫נסגרו הפרצות‪ ,‬או שאנחנו עומדים בפני מחסור חמור של‬
‫תרופות שילך ויחריף‪.‬‬
‫לזכותו של משרד הבריאות יאמר' שבד בבד עם החמרת הדרישות‬
‫ליבוא תכשירים לא רשומים‪ ,‬הוציא המשרד נוהל לרישום‬
‫תכשירים ותיקים ‪ -‬נוהל ‪ 120‬במיוחד עבור תכשירים שמיובאים‬
‫בכמות נכרת‪ ,‬תחת תקנה ‪ .29‬הנוהל הזה מפרט את תהליך‬
‫הגשת הבקשות לרישום בהליך ייעודי מוגבל בזמן לתכשירים‬
‫הוותיקים לאחר שמוצו האלטרנטיבות לרישום התכשיר בארץ‪.‬‬
‫התכשירים שיתקבלו לרישום הינם מרשימת התכשירים שאושרו‬
‫לייבוא בשנתיים האחרונות על פי תקנה ‪ ,29‬ואשר מפורסמת‬
‫בצמוד לפרסום נוהל זה‪ .‬הרשימה הכוללת כמויות תפורסם אחת‬
‫לחצי שנה‪.‬‬
‫שירותי הובלה ומסירת תכשירים מבית מרקחת באמצעות מכירה מקוונת או שליחים ומענה בשעת חירום ‪ -‬נוהל ‪128‬‬
‫משרד הבריאות רואה חשיבות ניכרת להנגשת שירותי בית המרקחת והטיפול תרופתי למטופלים באשר הם גם באמצעות‬
‫פנייה מקוונת לבית המרקחת והובלה התרופות על ידי שליחים‪ .‬שיווק תכשירים באמצעות האינטרנט יכול להתבצע אך ורק‬
‫על ידי בית מרקחת הפועל על פי כל דין‪.‬‬
‫בית המרקחת צריך לעמוד בדרישות למתן מידע ויעוץ תרופתי למטופל על פי הוראות החוק ונהלי אגף הרוקחות‪.‬‬
‫הנוהל מפרט את כל הנושאים המוסדרים בנוהל זה‪ ,‬כולל העברת סמים בקרור והקפאה‪ ,‬חתימה על חוזה איכות לעמידה בתנאים הנדרשים‬
‫להובלת תכשירים בהתאם לתנאי הרישום ולעקרונות ‪ )GDP( Good Distribution Practice‬לתרופות ועוד‪ .‬נוהל זה מחליף את נוהל ‪ – 42‬מכירה‬
‫מקוונת של תכשירים מבית מרקחת‪.‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪13‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫המכון לביקורת ותקנים של חומרי רפואה‬
‫הצטרף‪ ‬לרשת המעבדות הלאומיות באירופה‬
‫‪Official Medicine Control ( OMCL‬‬
‫‪)Laboratories‬‬
‫המכון‪ ‬לביקורת ותקנים של חומרי רפואה במשרד הבריאות‬
‫התקבל כחבר נלווה (‪ )associated member‬לרשת המעבדות‬
‫הלאומיות באירופה ‪General European OMCL Network -‬‬
‫)‪ .(GEON‬מהלך זה מהוה המשך להסכם ההכרה ההדדית‬
‫שנחתם בין ישראל לבין האיחוד האירופאי‪ ‬בנושא תנאי ייצור‬
‫נאותים בתעשיית התרופות (הסכם ‪ ,ACAA‬אוקטובר ‪.)2012‬‬
‫צירופו של המכון לארגון לווה בביקורות קפדניות ע“י נציגי‬
‫המעבדות באירופה‪ ,‬אשר בסיומן נמצא המכון עומד בתקני‬
‫‪ .ISO/IEC/17205‬החברות בארגון מקנה הכרה באמינותן‬
‫של הבדיקות הנערכות במכון‪ ,‬השתתפות בפעילויות הארגון‬
‫שקיפות ושיתוף מאגרי הנתונים של מעבדות החברות ב‪.OMCL-‬‬
‫ההסכמים שנחתמו יוצרים מהפיכה בקשרי הסחר והאיחוד‬
‫האירופי אשר מתבטאת בהכרה של אישורי המכון באירופה ‪ ,‬פטור‬
‫מבדיקה הדדית של אצוות הייבוא והייצוא בין ישראל לאירופה‬
‫ופטור מהליך שחרור רשמי בישראל של מוצרי פלסמה וחיסונים‪.‬‬
‫מהלך זה מהווה נדבך חשוב במיסוד הקשרים והרגולציה בין‬
‫האיחוד האירופי לישראל ומצביע על אמון רב שרוכש האיחוד‬
‫האירופי לרמת הבקרה הגבוהה של המכון בנושא ה‪GMP-‬‬
‫ובדיקות המעבדה‪.‬‬
‫איסור מכירת מוצרי עישון וסיגריות‬
‫אלקטרוניות בבתי מרקחת ובחדרי תרופות‬
‫משרד הבריאות נלחם כל העת בתופעת העישון‪.‬‬
‫אין צורך להכביר בהשפעותיו המזיקות של‬
‫העישון על בריאות הציבור‪ .‬תקנה ‪ 54‬בתקנות הרוקחים קובעת‬
‫את המוצרים שיכולים להימכר בבית מרקחת‪ :‬מוצרים המעודדים‬
‫עישון או משמשים לעישון אינם כלולים ברשימה זו‪ .‬לעניין זה גם‬
‫סיגריות אלקטרוניות אינם תכשירים רפואיים‪ ,‬אין כל נתונים או‬
‫הוכחות ליעילותם או בטיחותם ואין כל הוכחה כי הם מסייעים‬
‫בצמצום‪ ,‬גמילה או בהפסקת העישון‪ .‬בהתאם לכך אין להחזיק‬
‫מוצרים אלו בבתי מרקחת ובחדרי תרופות‪.‬‬
‫יישום ההוראה החל ב‪1.7.2014 -‬‬
‫איסור מכירת מדי חום ומדי לחץ דם המכילים‬
‫כספית בבתי מרקחת‬
‫חל איסור על מכירת מדי חום ומדי לחץ דם‬
‫המכילים כספית בבתי מרקחת לאחר ‪1.1.2015‬‬
‫‪14‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫יישום והפעלת תכנית לאומית למניעת‬
‫אובדנות שימוש בתרופה ‪Paracetamol -‬‬
‫במסגרת החלטת הממשלה וכחלק ממאמץ‬
‫ליישום והפעלת התוכנית הלאומית למניעת‬
‫אובדנות‪ ,‬הוחלט להתמקד בתרופה ‪ ,Paracetamol‬אשר במינונים‬
‫גבוהים עלולה לגרום לנזק כבדי ומוות‪.‬‬
‫בהתאם לכך יפעל אגף הרוקחות לתיקון תקנות הרוקחים‬
‫תכשירים ללא מרשם לשיווק כללי עם מגבלה על מכירה של‬
‫יותר מאריזה אחת המכילה ‪ 16‬קפליות‪/‬טבליות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יפעל המשרד להגברת המודעות בקרב הרוקחים ומבקשם‬
‫להפעיל שיקול דעת במקרים בהם עולה החשש לשימוש שלא‬
‫בהתאם להוראות העלון לצרכן‪ .‬במידה והרוקח חושש או חושד‬
‫לשימוש שלא בהתאם להנחיות העלון‪ ,‬הוא רשאי לא לנפק את‬
‫התרופה‪ ,‬ובכל מקרה אין לנפק יותר מ‪ 50-‬טבליות במכירה אחת‪,‬‬
‫אלא רק במקרים בהם השתכנע בצורך בכך‪.‬‬
‫תשומת לב מיוחדת יש לתת כאשר תדירות הרכישה גבוהה מן‬
‫ההגיוני‪ ,‬בכמות שעולה על ‪ 50‬טבליות‪ ,‬היעדר תסמינים הדורשים‬
‫טיפול בפארצטאמול‪ ,‬מטופל עצבני או חסר מנוחה שנמנע‬
‫ממגע עין‪ ,‬או חסר נינוחות בעת התשאול‪ ,‬מטופל חסר סבלנות‬
‫או אגרסיבי‪ ,‬או כזה הנותן תשובות שנראה כי התכונן אליהן‪.‬‬
‫הדרישה הזו מכוונת גם לבתי מרקחת המבצעים משלוחים או‬
‫במכירה מקוונת‪.‬‬
‫תנאי הכנה נאותים בבתי מרקחת – הכנות‬
‫פשוטות ובינוניות לא סטריליות ‪ -‬נוהל ‪132‬‬
‫הכנות רוקחיות מורכבות ובסיכון גבוה בבתי‬
‫מרקחת ‪ -‬נוהל ‪135‬‬
‫נוהל ‪ 132‬מתווה את הדרישות לתנאי הכנה נאותים בבתי מרקחת‪,‬‬
‫עבור הכנות לא סטריליות של תכשירים רפואיים למתן למטופל‬
‫למטרות הומניות ווטרינריות‪.‬‬
‫הנוהל מתייחס רק לסוגי הכנות פשוטות ובינוניות‪ ,‬אותן ניתן‬
‫לבצע ולרקוח בכל בית מרקחת אשר לו מעבדה המצוידת כנדרש‬
‫לביצוע הכנות מסוג זה‪ .‬בעת הניפוק ידריך הרוקח את המטופל‬
‫בשימוש נכון בתכשיר כפי שעולה מנוהל ‪ 112‬של אגף הרוקחות‪.‬‬
‫התנאי לרקיחת הכנות רוקחיות הינו היעדר תכשיר רשום בישראל‪.‬‬
‫ככל שניתן יש להעדיף שימוש בתכשיר מוכן גם אם אינו רשום‬
‫בישראל (ומיובא תחת תקנה ‪ )29‬וזאת מפאת יתרונו האיכותי‬
‫של תכשיר רשום במדינה מוכרת על פני הכנה בבית מרקחת‪ .‬אם‬
‫זאת ברור הצורך הקיים ברקיחה של הכנות רוקחיות כל עוד הן‬
‫נעשות בתנאים המפורטים בנוהל זה‪.‬‬
‫נוהל ‪ 135‬מתווה את הדרישות לתנאי הכנה נאותים של הכנות‬
‫מורכבות ובסיכון גבוה במעבדה של בית מרקחת‪ .‬סוגי ההכנות‬
‫המאושרים לביצוע במעבדות בית המרקחת המוזכרות בנוהל‬
‫הן הכנות‪ :‬סטריליות‪ ,‬מורכבות והכנות פשוטות לא סטריליות‬
‫לאספקה עצמית או לבתי מרקחת אחרים וכן הכנות שאינן‬
‫תעשייתיות לצורך שימוש בניסויים רפואיים בבני אדם‪.‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫קידום מכירות על ידי רוקח‪/‬עוזר רוקח ‪-‬‬
‫פעילות אסורה‬
‫הובא לידיעתנו כי מציבים בפני הרוקח‪/‬עוזר רוקח‬
‫יעדי מכירות של תרופות ללא מרשם‪ ,‬תוספי‬
‫תזונה‪ ,‬תמרוקים ואביזרים רפואיים‪ ,‬ואף מתנים את השתכרותו בכך‪.‬‬
‫הרוקח מוגדר על פי הוראות החוק כמטפל ותפקידו לתת שירותי‬
‫מידע תרופתי וניפוק תרופות למטופל‪ ,‬על פי מיטב שיפוטו‬
‫המקצועי ומטעמים של טובת המטופל בלבד‪.‬‬
‫אנו רואים פעילות קידום מכירות זו פסולה‪ .‬אנו נבצע ביקורות‬
‫ופיקוח בנושא זה‪ ,‬באמצעות הרוקחים המחוזיים‪.‬‬
‫העלאת מודעות למחלות (המ“ל) ‪ -‬כללים‬
‫להנגשת מידע לציבור הרחב שנעשה במימון‬
‫או בחסות בעל רישום באופן ישיר או‬
‫באמצעות גוף שלישי ‪ -‬נוהל ‪134‬‬
‫מטרת נוהל זה להסדיר כללים להגברת מודעות הציבור למחלות‬
‫שונות במימון בעל הרישום‪ ,‬למחלות שיש להן טיפול בתכשיר‬
‫רשום בישראל בלבד (כולל באמצעות גוף שלישי)‪.‬‬
‫פעילות זו מטרתה לקדם חינוך לבריאות אצל המטופל‪ ,‬פנייה‬
‫לרופא המטפל על פי העניין ותתאפשר כאשר לא מוזכר שם‬
‫התכשיר ואף לא ברמיזה‪.‬‬
‫מוצרים הומאופטיים ‪ -‬נוהל ‪ 10‬עדכון ‪7‬‬
‫גישת משרד הבריאות לשימוש בתכשירים הומאופתיים מושתתת‬
‫על העיקרון שהטיפול בתכשירים הומאופתיים אינו מהווה‬
‫תחליף לטיפול הרפואי המקובל‪ ,‬וזאת בהתבסס על הקביעה כי‬
‫יעילותם של התכשירים ההומאופתיים לא הוכחה בשיטות המקובלות ברפואה‪.‬‬
‫עדכון מס’ ‪ 7‬בא להסדיר את נושא המעקב אחר תופעות לוואי בתכשירים‬
‫הומאופתיים‪ ,‬פרסום וייעוד תכשירים הומאופתיים לתינוקות‪ ,‬החזרת מוצר‬
‫הומאופתי מהשוק‪ ,‬ייבוא חריג של מוצר הומאופתי‪ ,‬דרישות איכות לגבי‬
‫מוצרים הומאופתיים וכן תוקנו הדרישות עבור טיפות עיניים הומאופתיות‪.‬‬
‫פרטיות המטופל בבית מרקחת‬
‫וחדר תרופות ‪ -‬נוהל ‪131‬‬
‫נוהל זה בא להסדיר את שמירת‬
‫הפרטיות והסודיות הרפואית של‬
‫המטופל בבית המרקחת ובחדר התרופות בישראל‪.‬‬
‫נושא זה הינו בעל חשיבות מרובה במערכת הבריאות‬
‫ומוזכר בדברי חקיקה ובמיוחד חוק זכויות החולה‪.‬‬
‫טיוטות נוהל וחוזרים הממתינים לגיבושם הסופי‬
‫ועדה לבחינת הצורך בהכשרת עוזרי רוקחים בישראל‬
‫מנכ"ל משרד הבריאות מינה ועדה לבחינת הצורך בהכשרת עוזרי רוקחים בישראל‪ .‬הועדה תדון בהיבטים הבאים‪:‬‬
‫מצבת כוח האדם הרוקחי בישראל‪ ,‬תפקיד עוזר הרוקח והתאמתו לשירותי הרוקחות הנדרשים‪.‬‬
‫טיוטת תיקון תקנות הרוקחים (בתי מרקחת) (ביטול מעבדה ומיזוג אויר) ‪ -‬נוסח להפצה לציבור‬
‫בשנים האחרונות השתנה מקצוע הרוקחות באופן אשר משפיע גם על הלכות העיסוק בבית המרקחת ועל תפקיד הרוקח‪ .‬הרוקח מתמקד‬
‫ומתמקצע כמטפל במתן ייעוץ רוקחי‪ ,‬שירותים רוקחים התמקדות במטופל והתאמה לצרכיו‪.‬‬
‫משרד הבריאות רואה חשיבות להסדרת נושא רקיחת הכנות רוקחיות באיכות מרבית ולהבטיח וזמינותן‪ .‬על מנת להתאים אופי הפעילות‬
‫לשינויים המתוארים הוחלט לעדכן את תקנות הרוקחים ולאפשר לבתי המרקחת להקטין את גודל המעבדה ככל שאינם מכינים הכנות רוקחיות‪,‬‬
‫ולהסב את השטח הנותר לצרכי בית המרקחת‪ ,‬תוך התחייבות על הספקת ההכנה הרוקחית למטופל בפרק זמן שלא יעלה על ‪ 48‬שעות‪.‬‬
‫בתי מרקחת אשר ירחיבו את היקף ההכנות יחויבו בעמידה בתנאי רקיחה נאותים ויוכלו לספק הכנות לבתי מרקחת שעימם יהיו בהסדר‬
‫בהתאם למפורט בתקנות‪.‬‬
‫כמתבקש מהגדרת הרוקח כמטפל התקנות מחייבות הקמת חדר ייעוץ בבתי מרקחת חדשים ואחרים‪ ,‬שבהם יינתנו למטופל ייעוץ ומגוון‬
‫שירותים רוקחים באופן אשר ישמור על פרטיות וסודו הרפואי של המטופל‪.‬‬
‫אנו סבורים כי מהלך זה יאפשר את הרחבת השירותים הניתנים כיום למטופלים‪ ,‬בהיבטים של איכות‪ ,‬זמינות ובטיחות התכשירים והמידע‬
‫הנדרש למטופל כדי לקדם את בריאותו‪.‬‬
‫יודגש כי כבר היום קיימים בישראל מספר בתי מרקחת אשר בחרו להתמקצע בהכנות רוקחיות תוך התאמת התנאים‪ ,‬תשתיות‪ ,‬והכשרת‬
‫כוח אדם המיועד למטרה זו‪ .‬בסיפא של התקנות הוחלט להתאים את דרישות החלפות האוויר והטמפ’ על פי המלצת מומחי משרד הבריאות‬
‫והתאמתן לתנאי העבודה הנדרשים כיום‪.‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪15‬‬
‫זרקור‬
‫תרומת הרוקח להקניית ידע בחשבון רוקחי לצוות‬
‫רפואי כאמצעי למניעת טעויות בטיפול תרופתי‬
‫מאת רונית להט‪ ,‬ליליאנה בייטלמן‪ ,‬מרינה‬
‫לאוננקו‪ ,‬מירה מרם ודורון נצר‬
‫רקע‬
‫הדו“ח “לטעות זה אנושי“‪,To Err is Human (1),‬‬
‫שפורסם על ידי ‪)Institute of Medicine( IOM‬‬
‫זעזע את מערכות הבריאות בעולם המערבי‪.‬‬
‫הדו“ח הציג‪ ,‬כי מספר מקרי המוות הנגרמים‬
‫מטעויות רפואיות בשנה אחת‪ ,‬בקרב חולים‬
‫מאושפזים בארצות הברית נע בין ‪44.000‬‬
‫ל‪ .)1(98.000-‬בדו“ח צוין‪ ,‬כי טעויות בטיפול‬
‫תרופתי הן אחד המרכיבים המשמעותיים‬
‫מכלל הטעויות הרפואיות‪ .‬כ‪ 19%-‬מהפגיעות‬
‫במטופלים קשורות לשימוש בתרופות‬
‫וכן דווח שאירועים חריגים במתן תרופות‬
‫מתרחשים אצל יותר מ ‪ 10%‬מהמאושפזים‬
‫ועל כל ‪ 100‬קבלות לאשפוז מתרחשים ‪6.5‬‬
‫טעויות בתרופות ו‪“ 5.5-‬כמעט טעויות“ )‪.(2‬‬
‫למעשה הדו“ח “לטעות זה אנושי“ משקף רק‬
‫חלק מהיקף הטעויות‪ .‬ראשית‪ ,‬מאחר ורובן‬
‫אינן גורמות לתמותה ולא נכללו בדו“ח ושנית‬
‫בגלל שיעור הדיווח הנמוך‪ 10%-25% ,‬בלבד‪,‬‬
‫מכלל הטעויות המתרחשות בפועל בטיפול‬
‫תרופתי )‪.(2,3‬‬
‫הדו“ח גרם לחשיבה מעמיקה של אנשי‬
‫מקצועות הרפואה בנוגע לדרכי התמודדות‬
‫עם המצב‪ .‬מאז‪ ,‬הרפואה עוסקת יותר באיתור‬
‫ומניעת טעויות בטיפול‪ ,‬כאשר חלק נכבד‬
‫ממאמצים אלו מוקדש למניעת טעויות בטיפול‬
‫תרופתי‪ .‬אנו‪ ,‬הרוקחים‪ ,‬שייכים למקצועות‬
‫הרפואה ומעורבים בטיפול התרופתי‪ .‬לרוקחים‬
‫תרומה רבה ומשמעותית במניעת טעויות‬
‫וכמעט טעויות בטיפול תרופתי‪.‬‬
‫מקצוע הרוקחות עובר שינויים רבים מבחינת‬
‫ייעודו ותרומתו לחולה מחד ולצוות המטפל‬
‫מאידך‪ .‬הרוקח‪ ,‬שבעבר תפקידו הקלאסי היה‬
‫רקיחת תרופות‪ ,‬עומד היום בפני אתגרים‬
‫מקצועיים מגוונים ומשמעותיים‪ .‬בין תפקידיו‬
‫של הרוקח ניתן למצוא למשל‪ ,‬משגוח רוקחי‬
‫המחייב קשר מקצועי‪ ,‬ישיר ורציף בין הרוקח‬
‫בקהילה למטופל )‪ (4‬וכן בתפקידו של הרוקח‬
‫הקליני‪ ,‬הזוכה להכרה בחיוניות תרומתו‬
‫לטיפול תרופתי בטוח והיותו חלק בלתי נפרד‬
‫מהצוות המטפל )‪ .(5‬שינויים אלו מדגישים‬
‫את התפתחות מקצוע הרוקחות לאפיקים‬
‫חדשים ואת תרומת הרוקחים למניעת טעויות‪.‬‬
‫האם קיימות אפשרויות נוספות העשויות‪ ,‬הן‬
‫‪16‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫לסייע במניעת טעויות וכמעט טעויות בטיפול‬
‫תרופתי והן להעצים את תפקיד הרוקח?‬
‫לראיית כותבי המאמר‪ ,‬חובתו של הרוקח‬
‫לתרום מהשכלתו וניסיונו בדיון בטיפול בחולה‬
‫מסוים ועם זאת גם להיות מעורב במתן הכשרה‬
‫מובנית לצוותים המטפלים בנושאים הקשורים‬
‫לבטיחות הטיפול התרופתי‪ .‬המודעות לטעויות‬
‫והשאיפה להפחיתן הובילה לכך שרוקחים בבתי‬
‫החולים ב“כללית“ מעבירים הרצאות לרופאים‬
‫חדשים המתחילים עבודתם בבתי החולים‪,‬‬
‫זאת על פי דרישות ה‪Joint Commission-‬‬
‫‪( International = JCI‬האקרדיטציה)‪ .‬ההרצאות‬
‫הן על “נוהל טיפול תרופתי בטוח“ וכוללות‬
‫בין השאר הנחיות לכתיבת הוראה נכונה‬
‫ובטוחה‪ .‬מטרתן של ההרצאות‪ ,‬המועברות‬
‫על ידי רוקחים‪ ,‬היא לשפר את תהליכי רישום‬
‫המרשם ‪ /‬הוראה‪ .‬במרכז הרפואי מאיר הוחלט‬
‫לזום הרחבה של ההרצאות לכלל הצוותים‬
‫המטפלים‪ ,‬כמו‪ :‬רופאי מחלקות‪ ,‬אחיות‬
‫מחלקות‪ ,‬אחיות אחראיות משמרת‪ ,‬אחיות‬
‫חדשות‪ .‬ביוזמה זו ניתן לראות דוגמא לתרומת‬
‫הרוקח בהכשרת הצוותים המטפלים במטרה‬
‫להעלות את בטיחות הטיפול התרופתי‪.‬‬
‫במאמר זה‪ ,‬אנו מבקשים להציג פרויקט‬
‫חלוצי ופורץ דרך שנעשה במרכז הרפואי‬
‫מאיר העוסק בהכשרת הצוותים המטפלים‪,‬‬
‫על ידי רוקחים‪ ,‬בחשבון רוקחי‪ .‬חשבון רוקחי‬
‫הינו התהליך המתמטי המאפשר קביעת מנה‪,‬‬
‫קצב ויחידות של הטיפול התרופתי על פי‬
‫הצרכים הקליניים של המטופל ומהווה חלק‬
‫חיוני בתפקוד היומיומי של רוקחים‪ ,‬צוות‬
‫הסיעוד ורופאים‪ .‬קיימת דעה‪ ,‬כי חלק מטעויות‬
‫בחשבון רוקחי נובע מהכשרה ו‪/‬או מיומנות‬
‫לא מספקות של הצוות המטפל – רופאים‬
‫ואחיות )‪ .(6,7,8‬המחקרים מראים‪ ,‬כי טעויות‬
‫בחשבון רוקחי‪ ,‬המתרחשות הן בקרב רופאים‬
‫והן בקרב צוות סיעוד‪ ,‬מהוות כ‪ 11%-‬מכלל‬
‫הטעויות בטיפול תרופתי )‪ ,(7,9‬כאשר טעויות‬
‫בחשבון רוקחי מהוות גורם מרכזי לטעויות‬
‫במינון תרופה )‪ .(6,7,8‬טעויות בחשבון רוקחי‬
‫עלולות לגרום לתוצאות מסכנות חיים ומהוות‬
‫אחת הסיבות העיקריות בתיקי תביעות)‪(10,11‬‬
‫‪.‬‬
‫הכשרה בחשבון רוקחי מהווה חלק אינטגראלי‬
‫מלימודי הרוקחות והסיעוד‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫נמצא כי לימודיהם הגנריים של רופאים אינם‬
‫כוללים הכשרה בתחום זה הן בבתי הספר‬
‫לרפואה בישראל וגם אלו שנבדקו בחו“ל‬
‫)‪ .(12‬יש להדגיש‪ ,‬כי צוותי הסיעוד‪ ,‬בתום‬
‫הכשרתם בתחום‪ ,‬מחויבים להשיג ציון ‪100‬‬
‫בבחינה‪ .‬שאלות בחשבון רוקחי מהוות חלק‬
‫מתחומי המבחן הממשלתי לקבלת תואר אח‪/‬‬
‫ות מוסמכ‪/‬ת כמו גם דרישת סף לתחילת‬
‫חלוקת תרופות במחלקות האשפוז‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫תהליך קליטת סטאז’רים ורופאים לבתי‬
‫חולים אינו כולל בחינה הבודקת את רמת‬
‫הידע והמיומנות הנדרשים בתחום‪.‬‬
‫על רקע הנ“ל הוחלט במרכז רפואי מאיר‪,‬‬
‫כפר סבא‪ ,‬ישראל‪ ,‬לבצע פרויקט איכות ייחודי‬
‫שמטרתו להעלות המודעות ורמת הידע של‬
‫טבלה ‪ .1‬הכשרת הצוותים בחשבון רוקחי‪ .‬תמונת המצב‬
‫קורסים במהלך לימודים‬
‫גנריים‬
‫רופאים‬
‫אחיות‬
‫לומדים בארץ‪:‬‬
‫אין קורס‬
‫קיימת הכשרה (בת כ‪ 10-‬שעות)‬
‫לומדים בחו”ל‪:‬‬
‫קיים מידע חלקי בלבד‪ .‬על פי‬
‫המידע שהתקבל‪ :‬אין קורס‬
‫לכל הסטאז’רים קיימת סדנא‬
‫‪ 45‬דקות במסגרת מ‪.‬ס‪.‬ר‪ ,‬שיבא‬
‫בחינת ידע בסיום‬
‫הקורס‪ /‬לימודים‬
‫אין‬
‫הערכת הידע לפני תחילת אין‬
‫העבודה בבית החולים‬
‫ציון עובר = ‪100‬‬
‫קיימות שאלות במבחן ממשלתי‬
‫כל אחות מחויבת לעבור מבחן‬
‫לפני תחילת חלוקת תרופות‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫הסטאז’רים העובדים בבית החולים בנושא‬
‫חשבון רוקחי‪ ,‬ובכך לשפר איכות ובטיחות‬
‫הטיפול בבית החולים‪.‬‬
‫שיטות‬
‫אוכלוסייה ומדגם – אוכלוסיית היעד של‬
‫עבודה זו הינה ‪ 44‬סטאז’רים לרפואה שעבדו‬
‫בבית חולים מאיר בשנת ‪ .2011‬המדגם כלל‬
‫כמחציתם‪.‬‬
‫איסוף הנתונים – לעבודה זו נאספו נתונים‬
‫סובייקטיביים ונתונים אובייקטיביים‪ .‬כל‬
‫הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שפותחו‬
‫לצרכי העבודה וכללו היגדים הבודקים את‬
‫עמדות הנשאלים ושאלות הבודקות את‬
‫רמת הידע האובייקטיבי‪ .‬הפרק של עמדות‬
‫כלל סה“כ ‪ 8‬היגדים (= ‪ .)α 66.‬דוגמא להיגד‬
‫מפרק זה הינה‪“ :‬אני מרגיש בטוח בביצוע‬
‫כל הפעולות של חשבון רוקחי“‪ .‬וכן‪ ,‬התבקשו‬
‫הסטאז’רים לענות שאלות רקע‪ ,‬כגון האם‬
‫קיבלו בעבר הכשרה כלשהי בחשבון רוקחי‪.‬‬
‫הפרק לבדיקת רמת הידע האובייקטיבי‬
‫כלל סה“כ ‪ 5‬תרגילים מתחומים שונים של‬
‫חשבון רוקחי (נספח ‪ .)1‬בסוף השאלון נשאלו‬
‫הסטאז’רים על רמת הקושי של השאלות‬
‫האובייקטיביות‪ .‬השאלון הועבר לפני תחילת‬
‫הקורס ובסיומו ‪( pre-test + post-test‬להלן‪ ,‬לפני‬
‫ואחרי‪ ,‬בהתאמה)‪ .‬הזמן שניתן למענה לשאלון‬
‫היה כ‪ 20-‬דקות‪.‬‬
‫הליך‪ :‬הצורך בביצוע הפרויקט עלה במסגרת‬
‫הדרכות שגרתיות הנעשות על ידי רוקחי המרכז‬
‫הרפואי לצוותים מטפלים שהתחילו בעקבות‬
‫דרישת ‪ .JCI‬באחת מהדרכות אלו התקבלה‬
‫בקשה מסטאז’ר לרפואה להכשירו בחשבון‬
‫רוקחי‪ .‬לביצוע הפרויקט נבחרה קבוצת‬
‫הסטאז’רים לרפואה שעברה קורס של ‪5‬‬
‫מפגשים‪ ,‬שעתיים אקדמיות בכל מפגש‪.‬‬
‫יעדי הפרויקט היו‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיקת העמדות‪ ,‬רמת הידע והביטחון‬
‫העצמי של סטאז’רים לרפואה בנוגע‬
‫לביצוע חשבון רוקחי‪.‬‬
‫ב‪ .‬העלאת רמת הידע של הסטאז’רים לרפואה‬
‫בנוגע לחשבון רוקחי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתן המלצות על הרחבת הפרויקט‬
‫לאוכלוסיות יעד נוספות בקרב הצוותים‬
‫המטפלים‪.‬‬
‫תכני הקורס הוכנו על בסיס הספרות‬
‫המקצועית )‪ .(13‬התכנים הועברו באמצעות‬
‫הרצאות פרונטאליות‪ ,‬למידה עצמית בעזרת‬
‫חוברות תרגול‪ ,‬שהוכנו לצורך הקורס במרכז‬
‫הרפואי מאיר ולומדה ממוחשבת‪ ,‬הקיימת‬
‫בשירותי בריאות כללית‪ .‬נושאי הקורס‬
‫מפורטים בנספח ‪.2‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫תוצאות‬
‫במסגרת הפיילוט שבוצע בבית החולים חולקו‬
‫סה“כ ‪ 42‬שאלונים (‪ 22‬לפני ו‪ 20-‬אחרי)‬
‫לבדיקת עמדות סובייקטיביות (סקאלה‬
‫מ‪ 1-‬עד ‪ ,6‬כאשר ‪ = 1‬לא מסכים בכלל‬
‫ו‪ = 6-‬מסכים בהחלט)‪ .‬הדעה הכללית של‬
‫משתתפי הפרויקט הייתה‪ ,‬כי חשבון רוקחי‬
‫רלוונטי לתפקוד רופאים וטעויות עלולות‬
‫להיות קריטיות לבטיחות המטופלים (בהתאם‬
‫‪ .)std=0.79 ,x=5.59 ;std=0.65 ,x=5.63‬לפני‬
‫ההתערבות רוב הסטאז’רים (‪ )n=20‬העידו‪,‬‬
‫כי בעבודתם נתקלו לפחות פעם אחת בסוגי‬
‫חשבון רוקחי שלא ידעו לבצע וציינו‪ ,‬כי היו‬
‫מעדיפים להתייעץ עם הרופאים במחלקה‬
‫(‪ .)x=4.9, std=1.23‬עם זאת‪ ,‬להערכתם‪ ,‬גם‬
‫עמיתיהם אינם שולטים באופן מלא בתחום‬
‫זה (‪ .)x=3.47, std=1.12‬בשאלוני הלפני רק‬
‫מחצית מהנשאלים השיבו‪ ,‬כי קיבלו הכשרה‬
‫קודמת בחשבון רוקחי‪ .‬הכשרה זו מתייחסת‬
‫לסדנא בת ‪ 45‬דקות שעברו ב‪-‬מ‪.‬ס‪.‬ר – מרכז‬
‫סימולציות רפואיות הממוקם במרכז רפואי‬
‫שיבא‪ ,‬תל השומר‪.‬‬
‫בנוסף לבדיקת העמדות הסובייקטיביות‪,‬‬
‫ביקשנו לבדוק את רמת הידע האובייקטיבית‬
‫באמצעות חמישה תרגילים בתחומים שונים‬
‫בחשבון רוקחי‪ .‬גרף ‪ 1‬מציג את התפלגות‬
‫התשובות שהתקבלו בפתרון חמשת התרגילים‬
‫לפני ההכשרה‪ .‬מגרף זה עולה‪ ,‬כי אחוז‬
‫התשובות הנכונות (‪ )right answer‬לא עלה‬
‫על ‪ 58%‬וכן אחוז התרגילים שלא נענו כלל (‪no‬‬
‫‪ )answer‬הולך ועולה מתרגיל ‪ 1‬ועד תרגיל ‪.5‬‬
‫‪ .2‬במסגרת בדיקת העמדות הסובייקטיביות‬
‫נבדקה תפיסת הביטחון העצמי בביצוע‬
‫פעולות בחשבון רוקחי‪ .‬בשאלון הלפני ממוצע‬
‫התשובות היה ‪ 2‬ואף אחד מהמשתתפים לא‬
‫דירג את רמת בטחונו העצמי ב‪ .6-‬התשובות‬
‫ניתנו על פי סקאלה בין ‪ 1‬ל‪ ,6-‬כאשר ‪ = 1‬לא‬
‫בטוח בכלל‪ ,‬ו‪ = 6-‬בטוח מאוד (טבלה ‪.)2‬‬
‫‪ .3‬בעקבות הקורס רמת הביטחון העצמי‬
‫בקרב המשתתפים עלתה בממוצע ל‪3.6-‬‬
‫(‪( )p<0.001‬טבלה ‪.)2‬‬
‫‪ .4‬בחינת ההבדל ברמת הקושי הנתפסת‬
‫בפיתרון שאלות ידע אובייקטיביות בין “לפני“‬
‫ו“אחרי“ (סקאלה מ‪ = 1-‬לא קשה בכלל‪ ,‬ועד‬
‫‪ = 10‬קשה ביותר) הראתה ירידה בתפיסת‬
‫הקושי בכ‪( 50%-‬מ‪ 8.94-‬ב‪“-‬לפני“‪ ,‬עד ‪4.78‬‬
‫ב‪“-‬אחרי“‪( .)p<0.001 ,‬טבלה ‪.)2‬‬
‫‪ .5‬כל שאלון ידע אובייקטיבי קיבל ציון‬
‫המסכם את אחוז התשובות הנכונות (כל‬
‫שאלה קיבלה משקל זהה)‪ .‬בהשוואת שאלוני‬
‫“לפני“ ו‪“-‬אחרי“‪ ,‬ציון ממוצע של כל השאלונים‬
‫הבודקים ידע אובייקטיבי עלה מ‪32.72%-‬‬
‫ל‪( 51%-‬טבלה ‪.)3‬‬
‫‪ .6‬בהשוואת שאלוני “לפני“ ו‪“-‬אחרי“‪ ,‬נצפתה‬
‫עליה באחוז התשובות הנכונות בשלושה‬
‫תרגילים מתוך החמישה שניתנו (גרף ‪.)2‬‬
‫‪ .7‬בהשוואת שאלוני “לפני“ ו‪“-‬אחרי“‪ ,‬אחוז‬
‫התרגילים שלא נענו כלל (‪ )no answer‬ירד‬
‫מכ‪ 32%-‬ל‪.7%-‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נבדק קשר בין תפיסת בטחון עצמי‬
‫של הנשאלים בפתרון התרגילים לבין רמת‬
‫גרף ‪ .1‬התפלגות התשובות לתרגילי ידע אובייקטיבית בשאלון לפני (‪)n=22‬‬
‫נכון‬
‫לא נכון‬
‫אין תשובה‬
‫‪Ex.5‬‬
‫‪Ex.4‬‬
‫בהשוואת השאלונים לפני ואחרי ההתערבות‬
‫עולה כי‪:‬‬
‫‪ .1‬לפני תחילת הקורס כל הסטאז’רים שעברו‬
‫הכשרה קודמת הצהירו כי הייתה לא מספקת‪,‬‬
‫בעוד שאחרי הקורס ‪ 55%‬מהנשאלים העידו‪,‬‬
‫כי ההכשרה הייתה מספקת‪.‬‬
‫‪Ex.3‬‬
‫‪Ex.2‬‬
‫‪Ex.1‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫הידע האובייקטיבי שלהם ונמצא‪ ,‬כי קיים‬
‫קשר חיובי מובהק סטטיסטית בין שני‬
‫המשתנים (‪ .)rs=0.38, p<0.05‬תוצאות אלו‬
‫דומות לתוצאות שהוצגו בספרות מהתחום‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪45‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪17‬‬
‫מדיניות וכלכלת תרופות‬
‫בעריכת שגב שני‬
‫דר' שגב שני ‪ -‬סמנכ"ל רגולציה ורפואה ‪ -‬ניאופרם‪ ,‬המחלקה לניהול מערכות בריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬ב"ש‬
‫מה אנחנו למדים מטיוטת הנחיות ה‪FDA-‬‬
‫לפעילות חברות התרופות במדיה החברתית‬
‫מאת‪ :‬אורי גורן‬
‫ממצאי חברת המחקר הגלובלית ‪ ,IMS‬מחודש‬
‫ינואר ‪ ,2014‬מראים כי חברות התרופות‬
‫הגלובליות טרם אימצו באופן משמעותי‬
‫את עולם הרשתות החברתיות לקהל הרחב‪,‬‬
‫ופעילותן בתחום נמצאת בפיגור גדול הן אחרי‬
‫קהל צרכני התרופות והן בהשוואה לפעילות‬
‫הרגולטורים עצמם באותן פלטפורמות‪.‬‬
‫על פי הדו“ח הנקרא ‪Engaging Patients‬‬
‫‪ ,through Social Media‬רק ‪ 23‬חברות מתוך‬
‫‪ 50‬חברות התרופות הגדולות בעולם פעילות‬
‫באחת משלוש הרשתות החברתיות הגדולות‪:‬‬
‫פייסבוק‪ ,‬טוויטר או יוטיוב (שמקרינה וידאו‬
‫אך מתנהגת גם כרשת חברתית)‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫מהדו“ח עולה כי רק ל‪ 10-‬חברות יש נוכחות‬
‫בכל שלוש הרשתות במקביל (‪.)1‬‬
‫מאז חדרו הרשתות החברתיות לחיינו‪,‬‬
‫מנסים בחברות התרופות לראות האם וכיצד‬
‫בתוכן‪ ,‬ולרוב עולה הטענה כי‬
‫ָ‬
‫ניתן לפעול‬
‫היעדר הרגולציה (בעיקר מצד ה‪ )FDA-‬הוא‬
‫אחד החסמים בפני פעילות כזו‪ ,‬שכן חברות‬
‫התרופות אינן יודעות מהן גבולות המותר‬
‫והאסור בתחום‪ .‬גורמים אחרים בתעשייה‬
‫טוענים כי מדובר בתירוץ וכי הבעיה של חברות‬
‫התרופות עמוקה יותר ונוגעת לתפיסת עולמן‪,‬‬
‫ליחסן אל קשר עם מטופלים ולחוסר רצון או‬
‫יכולת מצידן להתמודד עם הסיכונים‪.‬‬
‫בינואר ‪ ,2014‬כמעט חמש שנים לאחר‬
‫שקיים שימוע ציבורי בנושא‪ ,‬פרסם ה‪FDA-‬‬
‫טיוטת הנחיות (‪ )3‬לשימוש במדיה פרסומית‬
‫אינטראקטיבית‪ ,‬המתייחסת גם ליכולת של‬
‫החברות לפעול ברשתות חברתיות ובמדיה‬
‫חברתית‪ .‬ההנחיות הללו מצטרפות למספר‬
‫טיוטות שיצאו בשנים האחרונות‪ ,‬ונגעו לתקשורת‬
‫אינטראקטיבית ברשתות חברתיות בנושא‬
‫שימוש בתרופה שלא בהתוויה‪ ,‬וכן לרגולציה של‬
‫אפליקציות רפואיות לטלפונים חכמים‪.‬‬
‫חשוב לציין כי ה‪ FDA-‬אינו הרשות הרגולטורית‬
‫הראשונה שמתייחסת לנושא‪ ,‬וקיימות‬
‫הנחיות מפורטות‪ ,‬יחסית‪ ,‬שהוציא ה‪PCMPA-‬‬
‫‪(Prescription Medicines Code of Practice‬‬
‫‪ )Authority‬האנגלי בתחום כבר לפני שלוש‬
‫שנים‪ .‬בישראל אין הנחיות ספציפיות בנושא‪.‬‬
‫רשתות חברתיות‬
‫הרשתות החברתיות הפכו נפוצות מאוד בכל‬
‫‪18‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫העולם‪ .‬זהו כלי תקשורת המאפשר לכל אדם‬
‫לפתח נוכחות ברשת האינטרנט וליצור קשר‬
‫עם חברים ועסקים שונים‪ ,‬וכן להעלות תמונות‬
‫וסרטוני וידאו‪ .‬בישראל‪ ,‬למשל‪ ,‬החדירה של‬
‫רשת פייסבוק מקיפה ‪ 90%‬מקרב גולשי‬
‫האינטרנט‪ ,‬ועל פי נתוני חברת קומסקור (‪)2‬‬
‫זמן הגלישה ברשתות החברתיות בישראל‬
‫עומד על ‪ 10.7‬שעות בחודש‪.‬‬
‫ללא ספק‪ ,‬מדובר בתופעה חברתית‬
‫משמעותית‪ ,‬ועל כן ארגונים ופירמות רבות‬
‫פועלים ברשתות החברתיות לצרכים שונים‪,‬‬
‫כמו שיווק ומכירות‪ ,‬גיוס כוח אדם‪ ,‬מתן‬
‫שירות לקוחות ועוד‪.‬‬
‫תקשורת דו‪-‬כיוונית זו מציבה קשיים ואתגרים‬
‫לא פשוטים בפני תעשיות מרובות רגולציה‪,‬‬
‫כמו תעשיית התרופות‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר בשל‬
‫מורכבות התשובות‪ ,‬קושי בתגובה מהירה‬
‫ומחסור ביכולת לתת מענה לשאלות‬
‫שונות‪ ,‬כמו למשל אודות שימוש בתרופה‬
‫שאינו בהתוויה (‪ .)Off-label‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫חברות התרופות נמנעות מנוכחות ברשתות‬
‫החברתיות‪ ,‬גם בשל החשש שתדמיתן הלא‪-‬‬
‫חיובית תוביל בהכרח למתקפות עליהן‪ ,‬כמו‬
‫גם לריבוי תלונות על תופעות לוואי והצורך‬
‫לאסוף אותן ולדווח עליהן‪.‬‬
‫טיוטת הנחיות ה‪FDA-‬‬
‫טיוטת ההנחיות של ה‪ FDA-‬בנושא אינה‬
‫מסמך סופי‪ ,‬אך ניתן ללמוד ממנה על הכיוון‬
‫והתפיסה של הרגולטור האמריקאי‪ .‬ראוי‬
‫לציין כי בארה“ב מותר לפרסם לקהל הרחב‬
‫תרופות מרשם ‪ -‬פעולה שאינה מקובלת‬
‫במרבית מדינות העולם‪ ,‬כולל ישראל‪.‬‬
‫ה‪ FDA-‬מבקש לייצר הנחיות גורפות לפעילות‬
‫ברשתות החברתיות‪ ,‬ועל כן בחר בהגדרה‬
‫כוללנית (לטעמי‪ ,‬טובה) של האמצעים השונים‬
‫לכך‪ ,‬וזאת על פי התפקוד וצורת התקשורת‬
‫שהם מאפשרים‪:‬‬
‫‪“For the purposes of this guidance, the‬‬
‫‪phrase interactive promotional media‬‬
‫‪includes modern tools and technologies that‬‬
‫‪often allow for real-time communications‬‬
‫‪and interactions (e.g., blogs, microblogs,‬‬
‫‪social networking sites, online communities,‬‬
‫‪and live podcasts) that firms use to promote‬‬
‫‪their drugs. Although some interactive‬‬
‫‪promotional media are substantially similar‬‬
‫‪in presentation and content to certain‬‬
‫‪traditional promotional media, such as print‬‬
‫‪media, FDA recognizes that in other cases‬‬
‫‪they possess certain unique technological‬‬
‫‪features and offer novel presentation and‬‬
‫‪( .“content features‬עמ’ ‪)1‬‬
‫כלומר‪ ,‬ה‪ FDA-‬מבקש לציין כי הדבר המפריד‬
‫בין רשתות חברתיות ופעילות אונליין לבין‬
‫אמצעי תקשורת מסורתיים‪ ,‬הוא בעיקר הצורך‬
‫והיכולת לקיים שיח בזמן אמת‪ .‬שיח כזה כמעט‬
‫מעקר את יכולת חברות התרופות להביא‬
‫לאישור את תגובותיהן ואת פעילותן מראש‪.‬‬
‫הנושא המרכזי שמבקש ה‪ FDA-‬לקבוע‬
‫בטיוטה הוא הקו המפריד בין חומרים שיש‬
‫לשלוח לאישור ולסקירה אצל הרגולטור‪,‬‬
‫לפני או במקביל לפרסומם‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫באופן שוטף ‪ -‬לבין חומרים שלמרות שהם‬
‫נמצאים באתרים או במתחמים האינטרנטיים‬
‫המופעלים על ידי החברה‪ ,‬הם אינם נדרשים‬
‫לאישור או לדיווח‪.‬‬
‫ה‪ FDA-‬בוחר במושג הרחב של “השפעה“‪,‬‬
‫על מנת לשרטט את הקו המפריד הזה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ה‪ FDA-‬מבקש לראות ולאשר לפני‪,‬‬
‫במקביל ו‪/‬או בדיעבד כל חומר שפורסם‬
‫ברשת ושלחברות התרופות הייתה השפעה‬
‫על ניסוחו‪ ,‬מיקומו או תוכנו‪.‬‬
‫ההגדרה הבסיסית שממנה נובעים כל‬
‫המקרים והתגובות שיוצגו כאן בהמשך היא‪:‬‬
‫‪“A firm is responsible for product promotional‬‬
‫‪communications on sites that are owned,‬‬
‫‪controlled, created, influenced, or operated‬‬
‫‪( .by, or on behalf of, the firm‬עמ’ ‪)3‬‬
‫“השפעה“‪ ,‬כך על פי הגדרה זו‪ ,‬מתחילה‬
‫בבעלות‪ ,‬שליטה‪ ,‬ייצור‪ ,‬הפעלה‪ ,‬וכן השפעה‬
‫מצד החברה בין בעצמה ובין באמצעות מי‬
‫שפועל מטעמה‪.‬‬
‫ה‪ FDA-‬מבקש לתת דוגמה לכלל החלקים של‬
‫הגדרה זו וכן כיצד יש לפעול בכל מקרה ומקרה‪.‬‬
‫אתר בבעלות החברה‬
‫בדוגמה הראשונה‪ ,‬חברה בנתה פורום בתוך‬
‫האתר‪ .‬אישור האתר פועל על פי ההנחיות‬
‫הקיימות‪ ,‬וכולל הגשה לאישור מראש של‬
‫כל האתר‪ ,‬מפת האתר וכל התוכן האמור‬
‫להתפרסם בו‪ .‬לגבי החלק של הפורום‪ ,‬קרי‬
‫המקום בו גם גולשים יוכלו לייצר תוכן‪,‬‬
‫מתבקשת כעת החברה לאשר רק את מה‬
‫שמופיע מטעמה או באמצעות סוכן מטעמה‪.‬‬
‫מיהו סוכן מטעם החברה?‬
‫ה‪ FDA-‬מציין מיהו סוכן מטעם החברה‪ :‬עובד‬
‫או נציג החברה (חברת פרסום)‪ .‬גם כאשר‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫העין יבשה?‬
‫סיסטיין בבקשה!‬
‫לפידות מדיקל גאה להציג את מגוון‬
‫הפתרונות החדשים של סיסטיין‬
‫‪1‬‬
‫מס'‬
‫בארה"ב!‬
‫סיסטיין הטיפות‬
‫ליובש בעיניים‬
‫המומלצות ביותר‬
‫ע"י רופאי העיניים‬
‫בארה"ב!‬
‫מדיניות וכלכלת תרופות‬
‫רופא המקבל תשלום מהחברה עונה על‬
‫שאלות הנוגעות למוצר שלה‪ ,‬זה יכול להיחשב‬
‫כתוכן מטעם החברה ונדרש לגביו אישור‬
‫(שימו לב‪ ,‬כי במובן זה לרופא אסור להתייחס‬
‫או לדבר על שימושים שאינם בהתוויה)‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬אירוח של רופא מומחה‪ ,‬שבמסגרתו‬
‫הוא מקבל תמורה על הזמן שהקדיש כדי‬
‫לענות על שאלות ‪ -‬תוכן דבריו של רופא זה‬
‫נמצא בגדר אחריות החברה‪.‬‬
‫תוכן גולשים שאינם קשורים בחברה‬
‫ה‪ FDA-‬אינו מטיל אחריות על חברת התרופות‬
‫בכל הנוגע לתוכן של גולשים שאינם קשורים‬
‫כלל לחברה‪ ,‬גם אם תוכן זה נמצא בתוך אתר‬
‫החברה‪ .‬זה שונה ממה שהיה נהוג לחשוב‪ ,‬וממה‬
‫שנהוג עדיין על פי הרגולציה באנגליה‪ .‬שם‪,‬‬
‫אחריות החברה חלה גם על תוכן שהועלה על ידי‬
‫גולשים שאינם קשורים לחברה (הכוונה בעיקר‬
‫למידע על שימוש לא מאושר של התרופה)‪.‬‬
‫החידוש בטיוטת ה‪ FDA-‬הוא בכך שאין‬
‫החברה אחראית לתוכן דברים שהתפרסמו‬
‫באתר שלה שלא מטעמה‪ .‬למשל‪ ,‬חברת‬
‫תרופות פתחה אתר מסחרי ברשת הפייסבוק‪,‬‬
‫ואדם שאין לו שום קשר אליה כתב בו טקסט‬
‫המעודד שימוש לא מאושר של התרופה או‬
‫מידע שגוי ‪ -‬החברה יכולה ואף צריכה להגיב‬
‫ע“י תיקון טקסט זה‪ ,‬אך היא אינה נחשבת‬
‫אחראית לתוכן הדברים עצמם ואינה חייבת‬
‫להוריד את התוכן מהאתר‪.‬‬
‫זוהי בשורה משמעותית לחברות התרופות‪,‬‬
‫משום שהיא מאפשרת להן לתת לשיח‬
‫הגולשים מקום נרחב יותר‪ ,‬מבלי לראות‬
‫עצמה מחויבת למחוק תכנים‪.‬‬
‫פעילות באתרים שאינם בבעלות החברה‬
‫לגבי פעילות החברה באתרים שאינם‬
‫בבעלותה (קרי בבעלות צד ג’)‪ ,‬ראוי לציין‬
‫שיש לחברה אחריות‪ ,‬וה‪ FDA-‬מספק דוגמאות‬
‫מתי חלה אחריות החברה על התכנים‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫מסבירים ב‪ ,FDA-‬נכנס כאן לפעולה מנגנון‬
‫ההשפעה‪.‬‬
‫קריאה חשובה‬
‫לרוקחים!‬
‫‪20‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫לדוגמה‪ :‬החברה פועלת באתר שאין לה שום‬
‫בעלות או השפעה עליו‪ ,‬אך היא מבקשת‬
‫לפרסם בו מידע באמצעות כלים של תוכן‬
‫גולשים (למשל‪ ,‬טוקבק)‪ .‬במקרה זה תוכן‬
‫התגובה חייב באישור לאחר הפרסום ובדיווח‬
‫ל‪ ,FDA-‬על פי הנהלים המקובלים‪.‬‬
‫לדוגמה זו השפעה על יכולת החברה לנהל‬
‫למשל קמפיינים של תגובות‪ ,‬או טוקבקים‬
‫ממומנים שאינם מזוהים עם החברה‪.‬‬
‫בדוגמה נוספת מבקשת ה‪ FDA-‬להציג מקרה‬
‫בו החברה מציעה לאתר שאינו בבעלותה‪,‬‬
‫הצעות לגבי המיקום של המסרים והתכנים‬
‫שלה‪ .‬לפי ה‪ ,FDA-‬מקרה כזה מייצר לחברה‬
‫אחריות על התוכן שפורסם באתר‪ ,‬ויש להגישו‬
‫לאישור יחד עם עמודי התוכן שסביב מקום‬
‫התוכן השיווקי‪ .‬אך הגשת הבקשה לאישור‬
‫במקרה כזה היא לאחר מעשה‪ ,‬קרי רק אם‬
‫היו הפרות‪ ,‬יתקבל מכתב התראה מאת‬
‫ה‪ FDA-‬ויהיה צורך בתיקון הנכתב‪.‬‬
‫דוגמה זו מייצרת לחברות בארה“ב אחריות‬
‫רחבה ביותר‪ .‬כי עצם ההצעה היכן ימוקם‬
‫התוכן נחשבת להשפעה (וה‪ FDA-‬מסביר‬
‫שאין חובה שיהיה ממד כספי להשפעה)‪ .‬דבר‬
‫זה מוסיף לחברות התרופות עוד נדבך של‬
‫אחריות גם בתחום יחסי הציבור והפעילות‬
‫מול גופים צד ג’‪.‬‬
‫ה‪ FDA-‬מדגיש כי רק במקרה שלחברה לא‬
‫הייתה כל השפעה על המיקום והתוכן‪ ,‬ושהיא‬
‫סיפקה חומר לאתר צד ג’ ולא השפיעה על‬
‫מיקומו ‪ -‬במקרה כזה אין היא חייבת להגיש‬
‫את התוכן לאישור‪.‬‬
‫לטעמי‪ ,‬יש כאן הרחבה של תחומי האישור‬
‫של ה‪ FDA-‬וכניסה לתחום שהוא יחסית אפור‬
‫ומצריך הרבה מאוד שיקול דעת לגבי השאלה‬
‫האם הייתה השפעה או לא‪.‬‬
‫מנגנונים אפקטיביים‬
‫מנגנוני הפעילות והאישור של ה‪ FDA-‬המוצגים‬
‫בטיוטה ובכלל‪ ,‬עדיין לא בנויים למתן מענה‬
‫בזמן אמת‪ ,‬ויש לכך משמעות אדירה בתחום‬
‫כה דינאמי כמו רשתות חברתיות‪ .‬אמנם רבים‬
‫מהאישורים ניתנים לאחר הפרסום‪ ,‬ובעצם‬
‫כסוג של בקרה רטרואקטיבית‪ ,‬אך גם כאן‬
‫יש שאלה אם לאחר מספר חודשים יש בכלל‬
‫משמעות לתיקון של תקלה או תגובה על‬
‫עבירה על החוק‪ .‬מצד שני‪ ,‬אישור של תכנים‬
‫טרם פרסומם‪ ,‬גם הוא בעייתי והופך את‬
‫הפעילות הזו לכמעט חסרת אפקטיביות‪.‬‬
‫כפי שצוין בתחילת הדברים‪ ,‬במחקר של‬
‫חברת ‪ IMS‬נמצא כי הרגולטורים עצמם‬
‫פעילים מאוד באמצעי התקשורת החברתיים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מעניין יהיה לראות כיצד תשפיע עובדה‬
‫זו על תפיסתם בעת ביצוע ביקורת ובקרה‬
‫על חברות התרופות שיהיו פעילות באותן‬
‫פלטפורמות‪ .‬כמי שפעילים בתחום‪ ,‬הם‬
‫הלא מבינים את הצורך בתגובה מהירה‪,‬‬
‫בשימוש בשפה יומיומית ובתשובות קצרות‬
‫ואפקטיביות‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד נותנים‪ ,‬בתוך מצב‬
‫זה‪ ,‬מענה לדרישות הרגולטור‪ ,‬כגון הצגת‬
‫הצהרה מאזנת וכו’? על כך רק הזמן יענה‪.‬‬
‫הכותב‪ :‬אורי גורן‪ ,‬מנכ“ל חברת ‪-e‬פוכונדר‬
‫מקורות‬
‫‪1. IMS: Engaging Patients through Social‬‬
‫‪Media, January 2014 http://goo.gl/‬‬
‫‪quVhB6‬‬
‫‪2. Comscore: Average Time Spent on Social‬‬
‫‪Networking Sites Across Geographies.‬‬
‫‪http://goo.gl/wsDDj‬‬
‫‪3. FDA: Guidance for Industry Fulfilling‬‬
‫‪Regulatory Requirements for Postmarketing‬‬
‫‪Submissions of Interactive Promotional‬‬
‫‪Media for Prescription Human and Animal‬‬
‫‪Drugs and Biologics. http://goo.gl/KFZOxM‬‬
‫מנוי שנתי למגזין ‪- PharmaLine‬‬
‫ארבעה גיליונות בעלות כוללת של ‪,₪ 135‬‬
‫כולל מע"מ (‪ ₪ 33.75‬בלבד לגיליון) פרטים‬
‫נוספים בקרוב‪ ,‬בניוזלטר השבועי שלנו ובאתר‬
‫‪ - PharmaLine‬הישארו מעודכנים!‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫לתלות בבית המרקחת‬
‫בעריכת מגר' ברכה שטהל‪ ,‬מנהלת המרכז למידע תרופתי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬
‫‪ – )RIVAROXABAN( XARELTO‬אינטראקציות בין‪-‬תרופתיות פוטנציאליות‬
‫המידע לגבי נוגדי הקרישה החדשים‪ ,‬בכל הקשור לאינטראקציות בין‪-‬תרופתיות ‪ -‬מוגבל‪.‬‬
‫הספיגה של ‪ Rivaroxaban‬מתווכת ע“י ‪ ,)P-gp( P-glycoprotein‬וכל מעכבי ‪ P-gp‬עלולים להגביר את ספיגתו וכתוצאה מכך להעלות את ריכוזו‬
‫בדם‪ .‬לעומת זאת‪ P-gp inducers ,‬עלולים להקטין את ספיגתו וריכוזו בדם‪.‬‬
‫המטבוליזם של ‪ Rivaroxaban‬מתווך ע“י ‪ .CYP3A4‬מעכבי ‪ CYP3A4‬עלולים להקטין את המטבוליזם של ‪ ,Rivaroxaban‬ובכך להעלות את ריכוזו‬
‫בדם‪ .‬לעומת זאת‪ CYP3A4 inducers ,‬עלולים להגביר את פירוקו ולהקטין את ריכוזו בדם‪.‬‬
‫לגורמים כמו תפקוד כלייתי ופורמולציית התרופה (שחרור מיידי או מושהה) תרומה נכבדה לקביעת המשמעות הקלינית של האינטראקציה‬
‫הפוטנציאלית‪.‬‬
‫הטבלה הבאה כוללת רשימת תרופות שלגביהן קיימת אפשרות של אינטראקציה בין‪-‬תרופתית פוטנציאלית‪.‬‬
‫קבוצה פרמקולוגית שם התרופה‬
‫השפעה פרמקולוגית‬
‫‪Combined P-gp‬‬
‫‪Inhibitor and‬‬
‫‪CYP3A4 inhibitor‬‬
‫‪*Amiodarone‬‬
‫‪*Azithromycin‬‬
‫‪*Clarithromycin‬‬
‫‪*Cyclosporine‬‬
‫‪*Diltiazem‬‬
‫‪*Dronedarone‬‬
‫‪*Erythromycin‬‬
‫‪**Fluconazole‬‬
‫‪HIV Drugs‬‬
‫‪*Imatinib‬‬
‫‪Itraconazole‬‬
‫‪Ketoconazole‬‬
‫‪Mifepristone‬‬
‫‪Nefazodone‬‬
‫‪Posaconazole‬‬
‫‪*Quinidine‬‬
‫‪*Tacrolimus‬‬
‫‪* Tamoxifen‬‬
‫‪Telithromycin‬‬
‫‪*Verapamil‬‬
‫‪Voriconazole‬‬
‫עלייה בריכוז‬
‫‪Combined P-gp‬‬
‫‪inducers CYP3A4‬‬
‫‪Inducer‬‬
‫‪Barbiturates‬‬
‫‪Carbamazepine‬‬
‫‪Phenytoin‬‬
‫‪Rifampin‬‬
‫‪ST John Wort‬‬
‫ירידה משמעותית בריכוזי‬
‫‪Other Inducers of‬‬
‫‪P-gp‬‬
‫‪Doxorubicin‬‬
‫‪Prazosin‬‬
‫‪Tipranavir‬‬
‫‪Trazodone‬‬
‫‪Vinblastine‬‬
‫‪Other Inducers of‬‬
‫‪CYP3A4‬‬
‫‪Bosentan‬‬
‫‪Efavirenz‬‬
‫‪Etravirine‬‬
‫‪Fosphenytoin‬‬
‫‪Nevirapine‬‬
‫‪Oxcarbazepine‬‬
‫‪Primidone‬‬
‫‪Rifabutin‬‬
‫‪Anti-Platelets‬‬
‫‪NSAIDS‬‬
‫‪Aspirin‬‬
‫‪Clopidogrel‬‬
‫‪Prasugrel‬‬
‫‪Ticagrelor‬‬
‫‪Rivaroxaban‬‬
‫המלצות‪/‬הערות‬
‫‪HIV Drugs,‬‬
‫‪ .1‬רצוי להימנע מהמעכבים החזקים (כמו‬
‫‪)AZOLES‬‬
‫‪ * .2‬ניתן להשתמש בזהירות‪ ,‬בתלות בתפקוד הכלייתי‬
‫ובמינון‬
‫‪ – Fluconazole ** .3‬האזול היחיד שניתן להשתמש בו‬
‫בזהירות‪ ,‬בתלות בתפקוד הכלייתי ובמינון‬
‫‪ .4‬באי‪-‬ספיקת כליות חמורה יש להימנע מכל התרופות‬
‫שברשימה‬
‫הימנע משילוב‬
‫‪Rivaroxaban‬‬
‫ירידה משמעותית בריכוז‬
‫הימנע משילוב‬
‫‪Rivaroxaban‬‬
‫ירידה משמעותית בריכוזי‬
‫הימנע משילוב‬
‫‪Rivaroxaban‬‬
‫אינטראקציה פרמקודינמית‬
‫יש לנטר את החולה להופעת דימומים‬
‫אינטראקציה פרמקודינמית‬
‫יש לנטר את החולה להופעת דימומים‬
‫הערה‪ :‬הרשימה היא חלקית ואינה מצביעה בהכרח על הוראת נגד‪.‬‬
‫‪ WWW.PHARMALINE.CO.IL‬למידע תרופתי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‪ ,‬בית המרקחת‪ ,‬טל' ‪03-9376911‬‬
‫מידע נוסף ניתן לקבל במרכז‬
‫דצמבר ‪2014‬‬
‫המלחמה בעישון‬
‫בעריכת בן‪-‬עמי סלע‬
‫כדאי ללמוד מהמדינות האירופיות המתקדמות על המאמצים לדיכוי העישון‬
‫מאת בן‪-‬עמי סלע‬
‫כאשר כריסטופר קולומבוס חזר ב‪ 1492-‬ממסעו‬
‫הראשון לאמריקה‪ ,‬הוא הביא איתו מטען של‬
‫עלי טבק‪ ,‬מתנה מהיבשת הלא נודעת‪ .‬אך רק‬
‫‪ 350‬שנים לאחר מכן החל עישון של ממש של‬
‫סיגריות באירופה‪.‬‬
‫היה זה בשנת ‪ ,1844‬כאשר הסניף הלונדוני‬
‫של ‪ Philip-Morris‬החל לשווק סיגריות שגוללו‬
‫ידנית‪ ,‬וההצלחה הבלתי צפויה של מותג ריחני‬
‫ומעורר זה עודדה את החברה הזאת להתחיל‬
‫בייצור מתועש של סיגריות‪ .‬ומכאן החלה‬
‫הרעה באירופה‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ביבשת זו‪ ,‬התפשטה מגיפת העישון‪ ‬במדינות‬
‫השונות‪ ,‬בנקודות זמן שונות‪ ,‬וגם בדרגות‬
‫עישון שונות‪ .‬בריטניה הייתה אחת המדינות‬
‫הראשונות שבהן נקלט העישון במהירות‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1945‬עישנו בה ‪ 65%‬מקרב הגברים‪,‬‬
‫ובסוף שנות ה‪ 60-‬כבר עישנו ‪ 40%‬מהנשים‬
‫הבריטיות‪ .‬מנקודת זמן זו החלו מצטמקים‬
‫אחוזי העישון בבריטניה‪.‬‬
‫ברוסיה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מגיפת העישון החמירה‬
‫במקביל לכניסת חברות הטבק הערביות לשוק‬
‫הרוסי בתחילת שנות ה‪ ,90-‬וב‪ 2010-‬עישנו‬
‫כבר ‪ 53%‬מהגברים הרוסים ו‪ 16%-‬מהנשים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫במדינות אחדות של האיחוד האירופי (‪,)EU‬‬
‫כמו יוון‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬ספרד‪ ,‬בולגריה ולטביה הגיעו‬
‫ממדי העישון לשיאם בעשור האחרון‪ ,‬ועדיין‬
‫נמצאו בקו עלייה בפינלנד‪ ,‬בסלובניה ובצ’כיה‪.‬‬
‫על פי הערכה‪ ,‬כ‪ 28%-‬מהמבוגרים במדינות‬
‫‪ ,EU‬או כ‪ 120-‬מיליון מבוגרים‪ ,‬מעשנים בהווה‪,‬‬
‫ובערך ‪ 650,000‬מתים במדינות אלה מדי שנה‬
‫כתוצאה מפגעי העישון‪ .‬בכל יבשת אירופה‪,‬‬
‫כולל מדינות שאינן חברות ב‪ ,EU-‬עישון הורג‬
‫כ‪ 1.5-‬מיליון איש ואישה מדי שנה‪ .‬את כל‬
‫מקרי המוות האלה ניתן היה למנוע‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אנו בישראל‪ ,‬מנסים להידמות‪ ,‬להיספח‪,‬‬
‫ובהרבה תחומים אף להצטרף לאירופה‬
‫בכל הקשור להסכמי סחר וכלכלה‪ ,‬ספורט‬
‫ו‪ ...‬תחרות הזמר “האירוויזיון“‪ .‬לא תמיד אנו‬
‫מגלים את אותה נכונות להשתוות לסגנון‬
‫החיים ולהתנהלות‪ ‬האירופית‪ ,‬והכוונה דווקא‬
‫לזו של הארצות האירופיות המפותחות‬
‫והמתקדמות יותר‪ .‬לכן‪ ,‬כדאי לעקוב אחר‬
‫המאמץ ההסברתי‪ ,‬החקיקתי‪ ,‬ואחר אכיפת‬
‫‪22‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫מגבלות העישון ביבשת חשובה זו‪ ,‬כדי לראות‬
‫היכן אנו ניצבים בתחום חשוב זה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ההגנה מפני עשן הסיגריות‬
‫עישון פסיבי‪ ,‬או בשמו המעודכן יותר עישון‬
‫מיד שנייה‪ ,‬הוא קליטת העשן המיתמר‬
‫מסיגריות‪ ‬שמעשנים אחרים בסביבה הקרובה‪.‬‬
‫הוא מסוכן במידה לא‪-‬צפויה‪ ,‬וגורם אף הוא‬
‫לתחלואה ולתמותה‪.‬‬
‫הדו“ח השנתי המפורט של ה‪Surgeon-‬‬
‫‪ General‬האמריקני משנת ‪ 2006‬מדווח שעישון‬
‫מיד שנייה מעלה במבוגרים ב‪ 25%-‬בממוצע‬
‫את הסכנה למחלות שאנו מייחסים לעישון‪,‬‬
‫כגון‪ :‬סרטן ריאות‪ ,‬מחלה כרונית חסימתית של‬
‫הריאות ‪ ,COPD -‬מחלת לב כלילית ושבץ מוחי‪.‬‬
‫עישון של אישה בעת ההיריון מגביר את‬
‫הסיכון להפלה או ללידת תינוק מת‪ .‬עישון‬
‫של אם לאחר הלידה‪ ,‬וחשיפת התינוק הרך‬
‫לעישון פסיבי‪ ,‬מגבירה אצלו משמעותית את‬
‫הסיכון למוות פתאומי בעריסה‪ ,‬לזיהומים‬
‫בדרכי הנשימה התחתונות‪ ,‬לנשימה שורקנית‪,‬‬
‫לקצרת (אסתמה)‪ ,‬לדלקות של האוזן‬
‫התיכונה‪ ,‬לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס)‪,‬‬
‫ולירידה בתפקוד הריאות‪.‬‬
‫מעשן מכפילים את הסיכון‬
‫ֵ‬
‫חיים במחיצת‬
‫שהילדים עצמם יהפכו בבוא היום למעשנים‪,‬‬
‫בבחינת מסורת משפחתית שאין שוברים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בשנת ‪ ,2004‬הפכה אירלנד למדינה הראשונה‬
‫באירופה שהפעילה חוקים מחמירים למניעת‬
‫עישון במקומות עבודה סגורים‪ ,‬ורוב מדינות‬
‫אירופה הלכו בעקבותיה‪.‬‬
‫אך מלבד אשרור תקנות מגבילות אלה‪ ,‬הרי‬
‫אכיפתם כלל לא אחידה במדינות האירופיות‬
‫השונות‪ .‬סקר משנת ‪ 2012‬מצא שהאכיפה של‬
‫איסור עישון בבארים‪ ,‬מסעדות ואתרי הסעדה‬
‫ובידור אחרים‪ ,‬הייתה גבוהה בשוודיה‪ ,‬בבריטניה‪,‬‬
‫בליטא‪ ,‬באירלנד ובפינלנד‪ ,‬אך בצורה פחותה‬
‫יותר ביוון‪ ,‬בבולגריה ובלוקסמבורג‪.‬‬
‫גם רוסיה‪ ,‬בה באופן מסורתי‪ ,‬לאורך עשרות‬
‫שנים‪ ,‬עישון הוא בן‪-‬לוויה נאמן של הגבר‬
‫הרוסי‪ ,‬הפתיעה באופן חיובי‪ ,‬כאשר ב‪2010-‬‬
‫התפרסמו מגבלות אכיפה מרשימות של‬
‫“מקומות ציבור נקיים מעשן“‪ ,‬שאושרו על ידי‬
‫השלטונות ואמורים היו להיכנס לתוקף ביוני‬
‫‪ .2013‬אשרי המאמין‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מגבלות העישון בציבור אכן הביאו בבריטניה‪,‬‬
‫כצפוי‪ ,‬לירידה בתחלואה ובתמותה המיוחסות‬
‫לעישון‪ ,‬כפי שפורסם ב‪ 2012-‬על ידי‬
‫וחב’ ב‪.Tobacco Control-‬‬
‫אך אולי מעודד יותר המאמר ב‪Addiction-‬‬
‫משנת ‪ ,2011‬שהראה ירידה משמעותית‬
‫בעישון בבריטניה‪ ,‬מעצם העובדה שמעשנים‬
‫נטשו את מנהגם‪ ,‬בגלל המגבלות שהפכו‬
‫את העישון לבלתי אפשרי למשך שעות רבות‬
‫ביממה‪ ,‬והציגו את המעשנים בעיני הציבור‬
‫כ“מזיקים‪ ,‬בלתי ממושמעים‪ ,‬שראויים לנזיפות‬
‫ולהערות בלתי מחמיאות“‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬נראה שלא בכל מדינות אירופה‬
‫הייתה השפעת הגבלות העישון במקומות ציבור‬
‫כה יעילה‪ .‬באיטליה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לא נמדדה נטישה‬
‫של עישון בגין מגבלות אלה‪ ,‬כפי שמדווחים‬
‫‪ Federico‬וחב’ ב‪ 2012-‬ב‪.Addiction-‬‬
‫נראה שרוח “האזרחות הטובה“ שמפגינים‬
‫הניו‪-‬יורקרים מעבר לאוקיינוס עדיין לא‬
‫מנשבת באירופה‪ ,‬ונצטרך להמתין כברת זמן‬
‫עד שיאסרו במדינות אירופה עישון אפילו‬
‫בפארקים ובאצטדיוני ספורט פתוחים‪ ,‬כמו‬
‫בחוק שנכנס לתוקף בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫איסור עישון במכוניות נוסעים פרטיות‪ ,‬כמו‬
‫גם בבתים פרטיים בחוג המשפחה‪ ,‬הוא אתגר‬
‫מסובך יותר לאכיפה‪ ,‬וצריך לעמול יותר באמצעי‬
‫שכנוע הסברתיים ואתיים‪ ,‬כמו למשל‪ :‬האם‬
‫אתם רוצים לפגוע בבריאות ילדיכם הקטנים?‬
‫‪Jarvis‬‬
‫‪ ‬‬
‫סיוע למנסים להיגמל מעישון‬
‫התערבות כדי לסייע למעשן לחדול מעישון‬
‫היא לבטח אחת הפעלות הרפואיות עם עלות‪-‬‬
‫יעילות גבוהה ביותר‪ .‬לאחר גיל ‪ 35‬שנה‪ ,‬כל‬
‫שנה נוספת של עישון מפחיתה את תוחלת‬
‫החיים בערך ב‪ 3-‬חודשים‪ ,‬והפסקת עישון‬
‫מונעת חלק מאובדן תוחלת חיים זו‪.‬‬
‫מלבד שיטות פרסום והסברה באמצעי‬
‫התקשורת ומעל במות ציבוריות חינוכיות אחרות‪,‬‬
‫אין ספק שהגישה האישית‪-‬פרטית בה מנסה‬
‫רופא המשפחה‪ ,‬קרוב משפחה או כל אדם‬
‫בעל סמכות וקרבה אישית להניא את המעשן‬
‫מלעשן‪ ,‬תוך תמיכה פסיכולוגית‪-‬פרמקולוגית‪,‬‬
‫היא בעלת יעילות מוכחת‪ ,‬כפי שמפורט בדו“ח‬
‫של ‪ Cochrane Reviews‬ב‪.2013-‬‬
‫‪ ‬‬
‫בבריטניה‪ ,‬מאז סוף שנות ה‪ 90-‬הוקם הגוף הידוע‬
‫כ‪ ,SSS-‬או ‪ ,Stop Smoking Services‬ומדינה זו‬
‫הפכה למובילה באספקת ידע ומשאבים לציבור‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫פרופ' בן‪-‬עמי סלע ‪ -‬מנהל המכון לכימיה פתולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬תל‪-‬השומר;‬
‫החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה‪ ,‬הפקולטה לרפואה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫המעשנים לצורך הפסקת העישון‪.‬‬
‫באנגליה‪ ,‬מעל ‪ 6‬מיליון מעשנים השתמשו‬
‫בשירותי ה‪ SSS-‬מאז שנת ‪ ,2000‬ולמעלה‬
‫מ‪ 2-‬מיליון מעשנים הצליחו בעזרת גוף זה‬
‫להימנע מעישון לאחר ‪ 4‬שבועות מכניסתם‬
‫לתוכנית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬דו“ח משנת ‪2009‬‬
‫מראה שפחות מ‪ 10%-‬מהמעשנים באי‬
‫הבריטי הצטרפו לרשת המגוננת של ‪.SSS‬‬
‫נראה שהתארגנות מקבילה לא יצאה לפועל‬
‫ברוב מדינות אירופה‪ ,‬פרט לטורקיה‪ ,‬בלגיה‪,‬‬
‫צרפת ורומניה‪ ,‬וכן אצלנו בישראל‪ ,‬מדינות‬
‫בהן מספקים שירות קו‪-‬חם טלפוני לגמילה‬
‫וסבסוד של עלויות הגמילה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אזהרות מפני נזקי הטבק‬
‫ארגון הבריאות העולמי (‪ )WHO‬הדגיש בדו“ח‬
‫מפורט מ‪ ,2012-‬עד כמה יעילות האזהרות‬
‫המאיימות בכתב‪ ,‬בתוספת תמונות “משכנעות“‬
‫המופיעות על גבי חפיסות הסיגריות‪.‬‬
‫התקנון הידוע כ‪ FCTC-‬משנת ‪ ,2005‬של ארגון‬
‫הבריאות העולמי‪ ,‬דורש שאזהרות כתובות‬
‫וגראפיות אלו יכסו לפחות ‪ 30%‬משטח פני‬
‫החפיסה‪ ,‬ורצוי שהן יתפסו אף ‪ 50%‬משטח‬
‫פני החפיסה‪.‬‬
‫נכון ל‪ ,2010-‬אף מדינה אירופית לא כפתה‬
‫הוראה זו‪ .‬אזהרות במילים על גבי החפיסות‬
‫נדרשו במדינות ה‪ EU-‬כבר משנת ‪,2001‬‬
‫האזהרות הגראפיות אומצו רק על ידי מספר‬
‫מדינות (בלגיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬הונגריה‪ ,‬לטביה‪ ,‬מלטה‪,‬‬
‫רומניה‪ ,‬ספרד ובריטניה)‪ ,‬אבל יישומן לא נאכף‪.‬‬
‫בתגובה‪ ,‬הגוף האוכף של ה‪ EU-‬בתחום מוצרי‬
‫הטבק פרסם בדצמבר ‪ 2012‬דרישה מחמירה‬
‫אף יותר‪ :‬לשלב אזהרות מילוליות וגראפיות‬
‫בהיקף של ‪ 75%‬משטח פני החפיסה‪ ,‬שיבואו‬
‫במקום הנתונים המודפסים על כמות העטרן‬
‫(‪ ,)tar‬ריכוז הפחמן החד‪-‬חמצני (‪ )CO‬ורמת‬
‫הניקוטין‪ .‬אם לחרוג לרגע מגבולות אירופה‪,‬‬
‫כדאי לציין שדווקא אוסטרליה היא המדינה‬
‫הראשונה שהכניסה לשוק חפיסות סיגריות‬
‫סטנדרטיות המכילות אזהרות גראפיות‬
‫מרתיעות‪ ,‬עם כיתוב מינימאלי של שם יצרן‬
‫הסיגריות‪ ,‬כמתואר בתמונה משמאל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫גיוס אמצעי התקשורת השונים‪ :‬הכתובים‪,‬‬
‫האלקטרוניים והטלוויזיה‬
‫‪ Durkin, kefield‬וחב’ הקדישו ב‪ 2012-‬מאמר‬
‫ב‪ Tobacco contraol-‬להדגמת היעילות של‬
‫גיוס אמצעי התקשורת בשכנוע להפסקת‬
‫לעשן של מי שכבר‬
‫ֵ‬
‫העישון ולמניעת חזרתו‬
‫לכאורה נגמל‪ .‬הטלוויזיה‪ ,‬כצפוי‪ ,‬היא צורת‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫ישראל הצטרפה לפרוטוקול הבינלאומי למניעת סחר לא חוקי בטבק‬
‫שגריר ישראל באו“ם חתם בשם מדינת ישראל על הפרוטוקול למניעת סחר לא חוקי‬
‫בטבק‪.‬‬
‫הפרוטוקול הוא מרכיב נוסף לאמנה הבינלאומית למלחמה בעישון‪ ,‬ה‪ ,FCTC-‬עליה‬
‫חתומה מדינת ישראל יחד עם עוד ‪ 176‬מדינות מהעולם‪ ,‬ועוסקת במגוון הצעדים‬
‫והאסטרטגיות שעל המדינות לנקוט על מנת לצמצם את העישון ונזקיו‪.‬‬
‫סחר לא חוקי בטבק הוא בעיה כלל עולמית‪ ,‬הוא משמש למימון ארגוני טרור ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬כולל ארגון החיזבאללה‪ ,‬מהווה מקור מימון מרכזי לארגוני פשיעה‪ ,‬מסייע‬
‫בהלבנת הון‪ ,‬גורם לאבדן הכנסות ממיסים על מוצרי טבק ופוגע במאמצי המדינות‬
‫לצמצם את העישון ונזקיו‪.‬‬
‫הפרוטוקול נועד לאפשר שיתוף פעולה בינלאומי במאבק בסחר הלא חוקי במוצרי‬
‫טבק‪ ,‬דרך קביעת מנגנונים בינלאומיים לאבטחת שרשרת האספקה של מוצרי טבק‪,‬‬
‫כגון אמצעי סימון ומעקב על מוצרי הטבק שיאפשרו לזהות את מקום הייצור ואת היעד‬
‫בו הם מיועדים להימכר‪ ,‬הקמת מנגנון רישוי לסוחרי טבק‪ ,‬מאגרי מידע על חברות‬
‫הסוחרות בטבק‪ ,‬בדיקת נאותות לסוחרי טבק‪ ,‬הגבלות על סחר אינטרנטי בטבק וכלים‬
‫משפטיים שונים המאפשרים העברות ושיתוף מידע וכן הסגרה של פושעים בין מדינות‪ .‬‬
‫עד כה חתמו על האמנה ‪ 42‬מדינות‪ ,‬לרבות האיחוד האירופי‪.‬‬
‫לאחר החתימה המדינות החברות נדרשות להתאים את החקיקה שלהן להוראות‬
‫הפרוטוקול‪ ,‬ואז לאשרר את החתימה על הפרוטוקול‪.‬‬
‫הצטרפות ישראל לפרוטוקול תסייע‪ ,‬עם יישום הוראות הפרוטוקול‪ ,‬לחיזוק המאבק‬
‫בטרור ובארגוני הפשיעה‪ ,‬בקידום התכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו ותאפשר‬
‫אכיפה יעילה יותר של הוראות החוק בנוגע להגבלות על פרסום ושיווק מוצרי טבק‪.‬‬
‫וועדת הכלכלה של הכנסת עוסקת בשבועות האחרונים בהכנה לקריאה שנייה‬
‫ושלישית של הצעת חוק לתיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק‪ ,‬הצעה‬
‫זו תאפשר לישראל לישר קו עם החקיקה המקובלת בעולם‪ ,‬המגבילה את הפרסום‬
‫והשיווק של מוצרי טבק ולמעשה היא כבר כוללת חלק מהדרישות החדשות של‬
‫הפרוטוקול‪ ,‬וכך תאפשר לישראל יישום מהיר ויעיל יותר של הפרוטוקול‪.‬‬
‫התקשורת היעילה ביותר בהגעה למספר‬
‫הגדול ביותר של צופים ומאזינים‪ ,‬בעיקר‬
‫למעשנים מעוטי יכולת‪ ,‬הן מבחינת הרייטינג‬
‫של תשדירים אלה והן מבחינת השפעתם‪.‬‬
‫אך נכון לשנת ‪ ,2009‬רק ‪ 9‬מדינות אירופיות‬
‫עשו שימוש בתשדירי טלוויזיה עם מסרים‬
‫בנושאי נזקי העישון ושיטות הגמילה ממנו‪.‬‬
‫מדינות אלה הן‪ :‬דנמרק‪ ,‬יוון‪ ,‬אירלנד‪ ,‬הולנד‪,‬‬
‫רוסיה‪ ,‬סרביה‪ ,‬שוודיה‪ ,‬טורקיה ובריטניה‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬אם כן‪ ,‬שערוץ יעיל זה של קשר עם‬
‫הציבור עדיין לא הגיע למיצוי באירופה‪,‬‬
‫וכמובן שגם בישראל היינו רוצים שהציבור‬
‫יקבל בזמן צפיית שיא‪ ,‬בשעות הערב‪ ,‬מנה‬
‫קטנה של דקה אחת על נזקי העישון‪.‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪23‬‬
‫המלחמה בעישון‬
‫אכיפת האיסורים על פרסומת‪ ,‬עידוד ומתן חסות למוצרי טבק‬
‫עד כמה שהדבר נשמע מפתיע‪ ,‬דווקא איטליה‪ ,‬מדינה שרבים מנתיניה‬
‫מעשנים בראש חוצות‪ ,‬הייתה המדינה הראשונה בה נאסרה הפרסומת‬
‫לסיגריות כבר בשנת ‪ ,)!(1962‬לפני למעלה מ‪ 50-‬שנה‪ ,‬ועוד לפני‬
‫שנודעו ברבים נזקי העישון‪.‬‬
‫אך נראה שהייתה זו גחמה חד‪-‬פעמית‪ ,‬אולי רעיון נבואי של שר‬
‫הבריאות האיטלקי דאז‪ ,‬שלא זכה כנראה להצלחה גדולה מדי בארץ‬
‫המגף‪ .‬רק בשנת ‪ 1989‬נאסרו שידורי פרסומת למוצרי טבק בטלוויזיה‬
‫בחלק ניכר של מדינות מרכז ומערב אירופה‪ ,‬ובשנת ‪ 2003‬נאסרו שם‬
‫פרסומות לסיגריות בעיתונות הכתובה‪ ,‬בשידורי הרדיו ובאינטרנט‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ב‪ 2005-‬נאסר מתן חסות של חברות סיגריות לאירועי ספורט‪ ,‬כמו‬
‫אליפויות אירופה בענפי ספורט שונים ובמרוצי מכוניות‪ ,‬בהם מעורבת‬
‫יותר ממדינה אירופית אחתה‪ .‬רוב המדינות האירופיות (פרט לגרמניה)‬
‫הוסיפו לכך הגבלות וחוקים למניעת פרסום חוצות על לוחות המודעות‪.‬‬
‫ההיענות להגבלות ולאיסורים המתוארים הייתה בדרך כלל טובה‪ ,‬עם‬
‫יוצאי דופן אחדים‪ .‬אחת הדוגמאות הראויות לגינוי של התעלמות‬
‫מאיסורים אלה‪ ,‬היא המשך החסות שמעניקה חברת פיליפ‪-‬מוריס‬
‫לאחר שנת ‪ 2005‬לנבחרת של מכוניות ‪ ,Ferrari‬המשתתפת הבכירה‬
‫במרוצי פורמולה ‪.1‬‬
‫מכוניות ‪ ,Ferrari‬באופן מסורתי‪ ,‬מעוטרות בלוגו של ‪ ,Marlboro‬ורק‬
‫בשנת ‪ ,2010‬לאחר תלונות חוזרות ונשנות‪ ,‬הוסר לוגו זה‪ .‬אך פיליפ‬
‫מוריס הייתה ונשארה נותנת החסות מספר ‪ ,1‬המתפרסמת באתר‬
‫האינטרנטי ‪ Scuderia Ferrari‬של חברת ‪ ,Ferrari‬מה שעומד בסתירה‬
‫לאחד מסעיפי האמנה האירופית נגד עישון‪ ,‬מחודש מאי ‪.2003‬‬
‫תעשיית הסיגריות אף ניצלה‪ ,‬ועדיין מנצלת‪ִ ,‬פרצה שלא נסתמה בתחום‬
‫האיסורים החוקיים שהוטלו על עידוד מכירת מוצרי טבק‪ ,‬והכוונה‬
‫לאותן נקודות ממכר סיגריות (‪ .(Points of Sale‬אלה הם חנויות טבק‬
‫או "דלפקי קופה" במרכולים וברשתות מכר גדולות‪ ,‬בהם הלקוחות‬
‫המגיעים לנקודת הקצה לצורך תשלום‪ ,‬פוגשים פרסומת מאירת עיניים‬
‫על מותגי הסיגריות‪ ,‬שניתן לרכוש בנקודות ממכר אלה‪ ,‬בדרך כלל תוך‬
‫הנחות מפתות‪.‬‬
‫איסלנד הייתה המדינה הראשונה שאסרה פרסומת לסיגריות בנקודות‬
‫ממכר עוד ב‪ .2001-‬אירלנד הלכה בעקבותיה ב‪ ,2009-‬ואחריה עשו‬
‫זאת נורווגיה ופינלנד‪.‬‬
‫בריטניה אסרה על פרסום לסיגריות בנקודות ממכר באפריל ‪,2012‬‬
‫ומאמר משנת ‪ 2011‬ב‪ Tobacco Control-‬מדווח שבאירלנד הייתה‬
‫השפעה מיידית לאיסור זה לצמצום ממדי העישון‪.‬‬
‫אחת הדרכים העקיפות וכמעט סמויות של פרסומת ועידוד לעישון‪,‬‬
‫שנמשכת עד היום‪ ,‬היא עישון של שחקנים וכוכבי קולנוע שנראים על‬
‫האקרן‪ ,‬על בימות התיאטרון ועל מסכי הטלוויזיה‪ .‬ידוע שעישון בסרטים‪,‬‬
‫בהצגות ובתוכניות טלוויזיה הוא בעל השפעה חזקה‪ ,‬בפרט על אנשים‬
‫צעירים ובני‪-‬נוער‪ ,‬שלהם נטייה להזדהות עם הכוכבים הזוהרים על‬
‫המסך או על הבמה‪ .‬הוכח שגם אם שם המותג המופיע על חפיסת‬
‫הסיגריות בסרט או בהצגה אינו ניתן לזיהוי‪ ,‬יש בעצם אקט העישון כדי‬
‫להשפיע באופן המעודד עישון על ידי הצופים בסרטים ובמופעים אלה‪.‬‬
‫היחסים האידיליים בין תעשיות הסרטים והסיגריות נמשכים כבר כמעט‬
‫מאה שנה‪ ,‬עוד מתקופת הסרט האילם‪ ,‬עת העדיפה ‪ Mary Pickford‬יפת‬
‫התואר בני זוג מעשנים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כוכבים כמו ‪ ,D.W. Griffith‬המפרי‬
‫‪24‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫בוגרט‪ ,‬ג'ון וויין‪ ,‬יול ברינר‪ ,‬סטיב מקווין ועשרות רבות של כוכבי קולנוע‬
‫וטלוויזיה הופיעו כשהם מעשנים (דרך אגב‪ ,‬הנזכרים לעיל נפטרו כולם‬
‫מסרטן הריאות בחייהם הפרטיים)‪.‬‬
‫בשנות הקולנוע הראשונות‪ ,‬ואף באלו שבאו אחריהן‪ ,‬לכוכבים מעשנים‬
‫הייתה השפעה עצומה על הצופים‪ ,‬כפי שפירט ‪ Stanton Glantz‬במאמרו‬
‫משנת ‪ ,2008‬ב‪ ,Tobacco Control-‬תחת הכותרת "‪Big Tobacco in‬‬
‫‪.1927-1951 ,"Hollywood‬‬
‫למרות הניסיון למנוע בחקיקה הרשאת עישון בסרטים ובהצגות‪ ,‬צעד‬
‫זה אינו מסתייע‪ ,‬ודי אם נזכיר סרטים פופולאריים מאוד מהזמן האחרון‪,‬‬
‫כמו "זכור אותי לנצח"‪ ,‬המלודרמה משנת ‪ ,2011‬או ‪ ,Flyfall‬שהוא הסרט‬
‫ה‪ 23-‬במספר בסדרת ‪ James Bond‬הבלתי נגמרת‪ ,‬או ‪ ,Avatar‬סרט‬
‫הפעולה של ‪ James Cameron‬מ‪.2009-‬‬
‫העלאת מס על מוצרי טבק‬
‫העלאת מחירי מוצרי טבק על ידי מיסוי היא אחת הדרכים היותר‬
‫יעילות בשליטה על רמת העישון‪ WHO .‬מעריך שהעלאה של ‪10%‬‬
‫במחיר הסיגריות‪ ,‬במדינות עם הכנסה ממוצעת גבוהה‪ ,‬מפחית את‬
‫צריכת טבק ב‪ ,4%-‬ואת שיעור המעשנים ב‪.2%-‬‬
‫העלאת מחירי הסיגריות משפיעה בעיקר על בני נוער ועל בעלי הכנסה‬
‫נמוכה‪ .‬אך מאידך גיסא‪ ,‬העלאת מחירים עלולה להגביר את מכירת‬
‫הסיגריות הזולות והלא‪-‬תקניות‪ ,‬המיובאות באופן לא חוקי‪ ,‬או את‬
‫השימוש בסיגריות "תוצרת בית"‪ ,‬המגולגלות על ידי המעשן עצמו‪.‬‬
‫מותגי סיגריות יקרות באירופה הם מהיקרים בעולם‪ .‬בפברואר ‪,2013‬‬
‫חפיסת סיגריות המוגדרות כ‪ ,Premium brand cigarettes-‬עולה ‪9.03‬‬
‫יורו בבריטניה‪ 9.30 ,‬יורו באירלנד ו‪ 10.45-‬יורו בנורווגיה‪ .‬במדינות‬
‫אירופה המזרחית ובדרום אירופה מחירי הסיגריות זולים משמעותית‪:‬‬
‫ברוסיה מחיר חפיסה אינו עולה על ‪ 1.74‬יורו‪ ,‬באוקראינה ‪ 1.33 -‬יורו‪,‬‬
‫ובבלארוס ניתן להשיג חפיסה ב‪ 0.92-‬יורו‪.‬‬
‫אך מסתבר שחברות הטבק החליטו לספוג חלק מהמס המוגדל‪ ,‬והן‬
‫מסבסדות באופן ניכר את מחירי הסיגריות‪ .‬כך יכול המעשן להשיג‬
‫סיגריות איכותיות במחיר נמוך יותר מהמחירים שהוזכרו לעיל‪ .‬דרך‬
‫נוספת שבה בחרו חברות הסיגריות כדי "להקל על מצוקת המעשנים"‬
‫היא שיווק חפיסות עם ‪ 10‬סיגריות בלבד‪ ,‬ובחצי המחיר‪ ,‬בהתאם‪ .‬וכך‬
‫יכול צעיר חסר אמצעים‪ ,‬שהפרוטה אינה מצויה בכיסו‪ ,‬בכל זמן נתון‪,‬‬
‫להשביע את "רעבונו" המיידי לסיגריה ברכישת "חצי חפיסה"‪.‬‬
‫סחר לא חוקי בסיגריות הוא מקור נוסף לרכישת סיגריות מוזלות‬
‫עד ‪ 50%‬ממחירם ה"חוקי" של מותגי סיגריות אלה‪ Joossens .‬מדווח‬
‫ב‪ ,2012-‬ב‪ ,Tobacco Control-‬על התגברות הגל של מותגי סיגריות‬
‫מוברחים למדינות ה‪ .EU-‬עם זאת‪ ,‬איטליה‪ ,‬בריטניה וספרד דווקא‬
‫מצליחות באופן חלקי במלחמתן בתופעה זו‪.‬‬
‫מניפולציות עם הסם הממכר בסיגריה ‪ -‬הניקוטין‬
‫כששואלים מעשנים מן השורה מה לדעתם גורם להם להתמיד בעישון‪,‬‬
‫ומקשה עליהם את הפרידה מהסיגריה‪ ,‬חלקם יזכירו את ה"ארומה" או‬
‫את "הטעם המיוחד" שהסיגריה מותירה בפיהם‪.‬‬
‫ארומה או טעם טוב בפה הם עניין של טעם‪ ,‬שעליו כזכור אין מתווכחים‪.‬‬
‫אך הסיבה האמיתית לקשר הגורדי בין המעשן לסיגריה הוא הניקוטין‪,‬‬
‫אותו אלקלואיד קטן במשקלו המולקולארי‪ ,‬המגיע למוח‪ ,‬נקשר לקולטנים‬
‫ספציפיים ומעורר את מרכז ההנאה ותחושות אחרות של נועם וסיפוק‪.‬‬
‫המלחמה בעישון‬
‫למעלה מ‪ 15-‬שנה עברו מאז הוכנסו לשוק תחליפי ניקוטין בצורת‬
‫טבליות לעיסה או דיסקיות הדבקה על העור‪ ,‬המכילות ניקוטין בריכוזים‬
‫שונים (‪ 7-21‬מיליגרם)‪ .‬מטרתם של התחליפים היא להעביר את "מנת‬
‫הסם" לדמו של המנסה להיגמל מעישון‪ ,‬מבלי שייחשף לכל החומרים‬
‫המרעילים והמסרטנים הנמצאים בשפע בעשן הסיגריה הבוערת‪ .‬אך‬
‫מניסיון של שנים אחדות בשימוש במוצרי ניקוטין אלה‪ ,‬התוצאה‬
‫המיוחלת הושגה רק בקרב אחוז קטן (‪ )5%-10%‬של המעשנים‪.‬‬
‫מותג אחר הוא טבק למציצה הידוע כ‪ ,Snus-‬המוחזק בפה‪ ,‬בין‬
‫השפתיים העליונות לחניכיים‪ ,‬ומעביר לדם מנה גדושה יותר של‬
‫ניקוטין מאשר הסיגריה‪ ,‬והוא שונה במהותו מטבק להרחה (‪,)Snuff‬‬
‫המוכר דווקא מאזורי הלבנט כטוֹמבּק‪ Snus .‬שונה גם מלעיסת טבק‪,‬‬
‫המקובלת בדרום אסיה ומגבירה את הסיכון לסרטן הפה והשפתיים‪.‬‬
‫שוודיה היא המדינה היחידה באיחוד האירופי שבה ‪ Snus‬הוא חוקי‪,‬‬
‫אף שבאיחוד האירופי הועבר ב‪ 1992-‬חוק שאוסר על מכירתו‪ .‬שוודיה‬
‫קיבלה פטור מהאיסור כאשר הצטרפה לאיחוד ב‪ ,1995-‬משום שהשימוש‬
‫ב‪ Snus-‬פופולארי מאוד בשוודיה כמו גם בפינלנד‪.‬‬
‫שוודיה היא גם המדינה המצליחה ביותר מכל המדינות המתועשות‬
‫בהפחתת העישון ומקרי המוות מסרטן ריאות בקרב גברים בשני‬
‫העשורים האחרונים‪ .‬רק ‪ 16%‬מהגברים השוודים מעשנים כיום‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 27%-‬בבריטניה ול‪ 47%-‬ביפן‪ ,‬ושיעורם יורד בקביעות נוכח‬
‫המעבר ל‪ Snus-‬כחלופה לעישון‪.‬‬
‫אחת הסיבות ליתרונות היחסיים של ה‪ Snus-‬היא ש‪,Swedish Match-‬‬
‫היצרנית העיקרית של ‪ ,Snus‬דאגה להפחית את מספר הגורמים‬
‫המסרטנים בחומר‪ .‬השימוש בו אינו מוביל למחלות המיוחסות בדרך‬
‫כלל לעישון‪ ,‬כמו דלקת סימפונות‪ .‬ה‪" Snus-‬טוהר" ואושר כחומר שאינו‬
‫גורם לסרטן‪ ,‬עם יוצא מהכלל אחד ‪ -‬סרטן הלבלב‪.‬‬
‫דו"ח של הוועדה המייעצת לענייני בריאות של ה‪European-‬‬
‫‪ Commission‬משנת ‪ ,2008‬מייחס אמנם את התחלואה הקטנה‬
‫בסרטן הריאות ואת האחוז הקטן במיוחד של מעשני סיגריות בשוודיה‬
‫להצלחת ה‪ .Snus-‬בכך‪ ,‬למעשה‪ ,‬נסתרו החששות שמא צריכת ‪Snus‬‬
‫תשמש כצינור מעבר לעישון סיגריות רגילות‪ .‬ניסיון של ‪ 20‬שנה הראה‬
‫שאין אלה פני הדברים‪ ,‬כפי שמודגש במאמרו של ‪ Cobb‬משנת ‪2012,‬‬
‫ב‪.New England Journal of Medicine-‬‬
‫האם הסיגריה האלקטרונית עוזרת להילחם בעישון?‬
‫בשנת ‪ 2008‬נכנסה שחקנית חדשה לשוק העישון ‪ -‬הסיגריה האלקטרונית‪,‬‬
‫שהעניקה ממד חדש לתחום של הפחתת העישון‪ .‬מתקן זה מייצר‬
‫ניקוטין המתאדה באופן הניתן לשאיפה‪ ,‬ועשוי לשמש תחליף ראוי‬
‫לסיגריה‪ ,‬אם נצרך נכון‪ .‬סיגריות אלקטרוניות אינן מוגדרות כתרופה‬
‫בהגדרות ה‪ ,FDA-‬והפופולאריות שלהן גוברת לאחרונה באופן ניכר‬
‫כתחליף לעישון‪ ,‬כפי שמשתמע מנתונים של ‪ Vansickel‬ו‪Eissenberg-‬‬
‫משנת ‪ ,2013‬ב‪.Nicotine & Tobacco Research-‬‬
‫אמנם‪ ,‬נכון לתחילת שנת ‪ ,2012‬רק ‪ 7%‬התנסו בצריכת סיגריה‬
‫אלקטרונית‪ ,‬ורק ‪ 2%‬מתוכם הפכו למשתמשים קבועים של מתקן‬
‫זה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בבריטניה‪ .‬אך יש לציין שבמדינה זו עלה מספר צרכני‬
‫הסיגריה האלקטרונית מ‪ 2%-‬בנובמבר ‪ 2011‬ל‪ 8%-‬בנובמבר ‪.2012‬‬
‫החשש שצרכנים צעירים במיוחד המתנסים בה‪ ,‬עלולים בהמשך לעבור‬
‫לעישון סיגריות של ממש‪ ,‬לפי עקרון "המדרון החלקלק"‪.‬‬
‫חשש אחר של המתנגדים החריפים לעישון הוא ששימוש רווח מדי‬
‫בסיגריות אלקטרוניות עלול לסתור או להפחית את עוצמת המאבק‬
‫בעישון כדרך חיים‪ .‬אבל סקר שערך כותב דברים אלה בקרב כ‪200-‬‬
‫צרכני סיגריה אלקטרונית‪ ,‬ואשר הוגש לוועדה הבודקת את נושא‬
‫הסיגריה האלקטרונית במשרד הבריאות‪ ,‬מעיד דווקא שרוב מכריע‬
‫של צרכני סיגריה זו רואים בה מפלט מעישון סיגריה רגילה‪ ,‬תוך ניסיון‬
‫לגמילה מוחלטת מעישון‪.‬‬
‫אנשים צעירים וצריכת טבק‬
‫בני נוער צפויים להפוך למעשנים אם הם רואים מבוגרים מעשנים‬
‫בסביבתם הקרובה‪ ,‬בעיקר הורים‪ ,‬אחים מבוגרים או בני משפחה אחרים‪.‬‬
‫הדרך היעילה ביותר למנוע התחלת עישון על ידי צעירים היא לשכנע‬
‫בוגרים להפסיק לעשן‪ ,‬כמו גם למנוע חשיפת צעירים לעישון באמצעי‬
‫התקשורת‪ ,‬בסרטים או בדרכי פרסום אחרות‪ .‬אך זוהי הדרך הקשה‪.‬‬
‫הדרך היעילה יותר להגביל עישון‪ ,‬בקרב צעירים במיוחד‪ ,‬היא על ידי‬
‫חוקים והגבלות של מכירת סיגריות לצעירים‪ ,‬והעלאת גיל המינימום‬
‫לקניית סיגריות מ‪ 16-‬ל‪ ,18-‬כפי שנעשה באנגליה בשנת ‪ .2007‬גם‬
‫ההגבלות על פרסומת לסיגריות‪ ,‬שנכנסו לתוקף באנגליה ב‪,2003-‬‬
‫תרמו ביחד לירידה של ‪ 30%‬בעישון בקרב בני‪-‬הנוער שם בשנת ‪,2008‬‬
‫כפי שמשתמע ממאמרו של ‪ Stanton Glantz‬ב‪ ,Thorax-‬משנת ‪.2011‬‬
‫כל מדינות אירופה מגבילות כעת מכירת סיגריות לצעירים מתחת לגיל‬
‫‪ 18‬שנה‪ ,‬אך בחלקן מותרת מכירה זו במכונות אוטומטיות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬קיים חוסר‪-‬פרופורציה משווע במדינות אירופיות לא מעטות‬
‫בין ההכרה בנזקי העישון והצורך למנוע אותם‪ ,‬לבין המאמצים‬
‫והמשאבים המוקדשים למטרה זו‪ .‬במדיניות הבריאות הלאומית של‬
‫כל מדינה‪ ,‬ההצלחה או הכישלון של המלחמה בעישון מקורה בראש‬
‫ובראשונה במנהיגות הפוליטית ואף במנהיגות של מערכת הבריאות‬
‫של אותה מדינה‪.‬‬
‫מאמר של ‪ Britton ,McNeil‬ואחרים ב‪ ,Plos One-‬משנת ‪ ,2011‬מגלה‬
‫את האמת העצובה‪ ,‬שלפיה ככל שהמערכת השלטונית‪-‬ציבורית במדינה‬
‫מושחתת יותר‪ ,‬במובן של היותה מושפעת מכסף ושדולה נמרצת של‬
‫חברות הטבק‪ ,‬כך ֵ‬
‫קטנים הסיכויים שיושתו בה העקרונות של ‪.WHO‬‬
‫וזכורה פרשיית ‪ Bernie Ecclestone‬משנת ‪ ,1997‬שבה איש זה‪ ,‬נשיא‬
‫איגוד ‪ Formula 1‬למרוצי מכוניות‪ ,‬תרם במאי של אותה שנה מיליון‬
‫לירות סטרלינג לקרן הבחירות של טוני בלייר‪ ,‬שזכה עם מפלגת‬
‫הלייבור בבחירות של אותה שנה‪ .‬בהמשך‪ ,‬ניתן לחברת פורמולה ‪1‬‬
‫אישור להתחמק מהאיסור על פרסום שמות חברות הטבק על מכוניות‬
‫שאפשר את המשך מתן החסות של חברות אלה למרוצים‪,‬‬
‫המרוץ‪ ,‬מה ִ‬
‫שצופים בהם מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,2002‬התגלתה הפרשה‪ ,‬וטוני בלייר התנצל עליה בפומבי‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬אלו הם פני הדברים‪ :‬כסף יענה את הכול‪ ,‬גם אם מדובר‬
‫בבריאות הציבור‪.‬‬
‫הפופולאריות הגדלה של מתקן זה מצביעה על האפשרות שהוא עשוי‬
‫להציע יתרונות בריאותיים אף גדולים מאלה שהושגו בשימוש ב‪.Snus-‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬גם הסיגריה האלקטרונית‪ ,‬כמו ‪ Snus‬בזמנו‪ ,‬מעלה את‬
‫‪26‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫תזונה‬
‫תזונה לפעילים גופנית ולספורטאי החובב‬
‫מאת רקפת אריאלי‬
‫תקציר‬
‫תרבות הספורט והפעילות הגופנית בשעות‬
‫הפנאי במדינת ישראל תופסת תאוצה מרשימה‬
‫מאז העשור הראשון של המאה ה‪ .21-‬גברים‬
‫ונשים רבים יותר מבעבר מבצעים אימונים‬
‫גופניים סדירים‪ ,‬ואף משתתפים באירועי‬
‫ספורט הדורשים יכולות גופניות גבוהות‬
‫ונחישות מנטלית‪ .‬הקפדה על תזונה מותאמת‬
‫בכמות הנצרכת‪ ,‬באיכות המזון ובעיתוי האכילה‬
‫חשובה כדי לנצל את היתרונות הבריאותיים‬
‫המיוחסים לאימון גופני‪.‬‬
‫לספורטאי המקצוען‪ ,‬שמטרתו להגיע להישגים‬
‫מרביים באמצעות מקסום יכולותיו הגופניות‪,‬‬
‫ישנן המלצות ברורות בכל הקשור לכמות‬
‫האנרגיה המומלצת‪ ,‬לכמות המיקרו‪-‬נוטריאנטים‬
‫והמאקרו‪-‬נוטריאנטים המומלצת‪ ,‬לעיתוי‬
‫האכילה ביחס לאימון ולתוספי המזון‬
‫המומלצים‪ .‬בשל החשיפה הגדולה שהספורט‬
‫המקצועני זוכה לה במדיה ובשל המידע‬
‫המקצועי הרב שקיים‪ ,‬פעמים רבות “מאמץ“‬
‫הספורטאי החובב את ההמלצות התזונתיות‬
‫הללו שלא לצורך‪ .‬במרבית המקרים הצרכים‬
‫התזונתיים של הספורטאי החובב אינם שונים‬
‫באופן מהותי מהצרכים התזונתיים של האדם‬
‫היושבני‪ ,‬ואימוץ הנחיות המתאימות לספורטאי‬
‫מקצוען יכולות לגרום ליותר נזק מתועלת‪.‬‬
‫ההמלצות התזונתיות לספורטאי החובב צריכות‬
‫להינתן בהתאם למטרת האימון (ירידה במשקל‪,‬‬
‫שיפור פרופיל שומנים‪ ,‬שיפור במצב הרוח וכו’)‬
‫ובהתאם לנתוניו האישיים (מצבו הבריאותי‪,‬‬
‫בדיקות הדם שלו‪ ,‬משקלו והרכב גופו‪ ,‬גילו‬
‫ומינו)‪ .‬הספורטאי החובב לרוב לא יצטרך לספק‬
‫לגופו יותר אנרגיה‪ ,‬יותר פחמימות‪ ,‬חלבונים‪,‬‬
‫שומנים ותוספי מזון ביום שהוא מתאמן‪ .‬הוא‬
‫יוכל למלא את כל צרכיו באמצעות תפריט‬
‫מזין ובריא המותאם לסדר יומו‪ .‬בכתבה זו‬
‫אסקור את ההמלצות התזונתיות הרלוונטיות‬
‫לספורטאי המקצוען והחובב‪.‬‬
‫על פי סקר של האיגוד לספורט עממי מאוגוסט‬
‫‪ )1(2013‬שבחן את היקף הפעילות הגופנית‬
‫הסדירה והקבועה בפילוח לפי מין‪ ,‬נמצא ששליש‬
‫מהנשאלים מבצעים יותר משלושה אימונים‬
‫גופניים למשך ‪ 30‬דקות לפחות בשבוע (גרף ‪.)1‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫לא פעיל כלל‬
‫לעיתים מזדמנות‬
‫פעמיים בשבוע‬
‫‪ 3‬פעמים בשבוע‬
‫‪ 4‬פעמים בשבוע‬
‫‪ 5‬פעמים בשבוע‬
‫‪100‬‬
‫‪32‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪20‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪6‬‬
‫‪12‬‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫‪14‬‬
‫ידוע שהקפדה על תזונה נבונה חשובה לכלל‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬מכיוון שהיא תורמת לבריאות‬
‫פיזית‪ ,‬ליכולת מנטלית ולתפקוד קוגניטיבי‬
‫מיטבי‪ .‬על אחת כמה וכמה כאשר מדובר‬
‫בספורטאי‪ ,‬שמטרתו למקסם את יכולותיו‬
‫הגופניות והמנטליות‪ .‬הקפדה על תזונה‬
‫מתאימה בכמות הנצרכת‪ ,‬באיכות המזון‬
‫ובעיתוי האכילה חשובה כדי לנצל את‬
‫היתרונות הבריאותיים המיוחסים לאימון גופני‪.‬‬
‫תזמון הארוחות והרכבן משפיעות על מאפייני‬
‫האימון (משכו ועצימותו)‪ ,‬על הערנות ועל יכולת‬
‫הריכוז באימון‪ ,‬על ניצול מקורות האנרגיה‬
‫(שומנים‪ ,‬פחמימות וחלבונים) במהלך האימון‪,‬‬
‫על הפרשת הורמונים‪ ,‬על הקטנת הנזקים‬
‫המתרחשים כתוצאה מהעומס הפיזיולוגי ועל‬
‫התאוששות השריר ובנייתו לאחר האימון‪.‬‬
‫קלוריות – הכמות המומלצת לצריכה‬
‫לצריכה הקלורית ולמאזן האנרגיה חשיבות‬
‫רבה בקרב האוכלוסייה‪ .‬אספקה נאותה של‬
‫אנרגיה מאפשרת מתן מאקרו‪-‬נוטריאנטים‬
‫ומיקרו‪-‬נוטריאנטים ועוזרת בשמירה על משקל‬
‫הגוף ועל הרכבו (אחוז השומן)‪ ,‬שלתקינותם‬
‫חשיבות רבה בשיפור ביצועים ספורטיביים‪.‬‬
‫ההמלצה הקלורית מתבססת על חישובי‬
‫ההוצאה הקלורית‪.‬‬
‫ההוצאה האנרגטית הכללית – ‪Total( TEE‬‬
‫‪ – )Energy Expenditure‬כוללת שלושה מרכיבים‪:‬‬
‫‪– )Resting Metabolism Rate( RMR R1‬‬
‫חילוף החומרים במנוחה‪ :‬ערך זה מהווה ‪–60%‬‬
‫‪ 75%‬מההוצאה הקלורית היומית‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫כלל המדגם‬
‫‪– )Thrmogenic Effect of Food( TEF T 2‬‬
‫האפקט התרמוגני של המזון‪ :‬הגברת קצב חילוף‬
‫החומרים בתגובה לאכילה‪ .‬אפקט זה מתרחש‬
‫כשעה לאחר האכילה‪ ,‬והוא תלוי בכמות המזון‬
‫הנצרך ובסוגו‪ .‬ארוחה עשירה בחלבון תעלה‬
‫את האפקט התרמי של האכילה‪ .‬ערך זה מהווה‬
‫כ‪ 10%-‬מההוצאה הקלורית היומית‪.‬‬
‫‪)Exercise Energy Expenditure( EEE .3‬‬
‫– ההוצאה האנרגטית במהלך פעילות גופנית‬
‫ובמהלך ההתאוששות‪ :‬ערך זה מהווה כ‪–15%-‬‬
‫‪ 30%‬מההוצאה הקלורית היומית‪ ,‬וכולל את‬
‫הפעילות הגופנית במהלך העבודה‪ ,‬את‬
‫הפעילות גופנית בבית ופעילות גופנית יזומה‬
‫כמו פעילויות ספורט וכו’‪.‬‬
‫מאזן האנרגיה בגוף (היחס בין ההוצאה‬
‫האנרגטית להכנסה האנרגטית) יקבע את‬
‫משקל הגוף‪ .‬מאזן אנרגיה חיובי יתבטא בעלייה‬
‫במשקל‪ ,‬מאזן אנרגיה שלילי יתבטא בירידה‬
‫במשקל‪ ,‬ומאזן אנרגיה אפס יתבטא ביציבות‬
‫במשקל‪ )3,2(.‬וכך לפי חישובי ההוצאה הקלורית‬
‫ובהתאם למטרת המתאמן (ירידה במשקל‪,‬‬
‫שמירה על משקל וכו’) מחושבת ההכנסה‬
‫הקלורית המומלצת‪ .‬ביצוע אימון גופני מעלה‬
‫את ההוצאה הקלורית היומית מעבר למנוחה‪,‬‬
‫וכך גם תגדל ההכנסה הקלורית או שייווצר‬
‫מאזן אנרגיה שלילי שיוביל לירידה במשקל‪.‬‬
‫אחת הדרכים לחישוב העלויות האנרגטיות‬
‫בפעילויות השונות עושה שימוש בטבלאות‬
‫שמוצגות בהן העלויות האנרגטיות של מאמצים‬
‫שונים‪ .‬העלויות מבוססות על מדידות שנעשו‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪27‬‬
‫תזונה‬
‫באמצעות קלורימטריה עקיפה על קבוצות‬
‫נבדקים‪ .‬מכיוון שהתוצאות המופיעות בטבלאות‬
‫הן ערכים ממוצעים ורוב האוכלוסייה נמצאת‬
‫בפיזור מסביב לממוצע‪ ,‬יש לראות בנתונים‬
‫אמצעי להערכה כללית ולא ערכים מדויקים‪)4( .‬‬
‫מאגריו יפגע ביכולת הגופנית‪ .‬פעילות אירובית‬
‫מחזורית כמו ריצה‪ ,‬שחייה ורכיבה על אופניים‬
‫ברמה בינונית‪-‬גבוהה (‪ 85%–65%‬מהצח“מ)‪,‬‬
‫שנמשכת בין שעה וחצי לשלוש שעות‪ ,‬תביא‬
‫לדלדול מאגרי הגליקוגן בשרירים‪ .‬בפעילויות‬
‫בעלות עצימות משתנה כמו כדורסל‪ ,‬כדורגל‬
‫וטניס‪ ,‬דלדול כמעט מוחלט של מאגרי הגליקוגן‬
‫עשוי להתרחש לאחר כתשעים דקות‪)3( .‬‬
‫תזונה עשירה בפחמימות והקפדה על מסגרת‬
‫כפי שאפשר לראות בטבלה ‪ ,1‬כאשר מדובר‬
‫בספורטאי חובב או באדם המבצע אימון גופני‬
‫לשם בריאות ואסטטיקה‪ ,‬כמות הקלוריות‬
‫המוצאת באימון עשויה להיות‬
‫זניחה‪ ,‬ולא להשפיע באופן‬
‫טבלה ‪ :1‬דוגמה לעלויות אנרגטיות בפעילויות שונות‬
‫מהותי על מאזן האנרגיה‬
‫על פי מין ומשקל הגוף (‪)4‬‬
‫השבועי‪ ,‬כמובן כתלות‬
‫גבר‬
‫גבר‬
‫אישה‬
‫אישה‬
‫בעצימות‪ ,‬במשך המאמץ פעילות‬
‫במשקל במשקל במשקל במשקל‬
‫ובכמות האימונים השבועיים‪.‬‬
‫‪ 60‬ק“ג ‪ 80‬ק“ג ‪ 70‬ק“ג ‪ 90‬ק“ג‬
‫על פי גרף מספר ‪82% ,1‬‬
‫‪425‬‬
‫‪331‬‬
‫‪378‬‬
‫מהאוכלוסייה מבצעים פחות ‪ 60‬דקות הליכה ‪284‬‬
‫‪331‬‬
‫‪257‬‬
‫‪294‬‬
‫משלושה אימונים בשבוע‪ 30 ,‬דקות ג’וגינג ‪221‬‬
‫‪532‬‬
‫‪413‬‬
‫‪473‬‬
‫ועבורם ההוצאה הקלורית ‪ 45‬דקות רכיבה ‪354‬‬
‫בעקבות תכנית האימונים על אופניים‬
‫‪236‬‬
‫‪184‬‬
‫‪210‬‬
‫עשויה להיות זניחה‪ ,‬ולא לחייב ‪ 30‬דקות אימון ‪158‬‬
‫הגדלה של ההכנסה האנרגטית‪ .‬משקולות‬
‫ואכן מחקרים רבים תומכים‬
‫‪236‬‬
‫‪92‬‬
‫‪105‬‬
‫‪79‬‬
‫בכך שהתרומה של אימון ‪ 60‬דקות יוגה‬
‫גופני להרזיה ללא התערבות‬
‫תזונתית תהיה מועטה‪ .‬תכניות לירידה במשקל‪,‬‬
‫המשלבות דיאטה ופעילות גופנית‪ ,‬תורמות‬
‫לירידה של ‪ 10%–8%‬במשקל בפרק זמן של‬
‫‪ 12–6‬חודשים מתחילת ההתערבות‪ .‬פעילות‬
‫גופנית ללא הגבלה קלורית תתרום לירידה של‬
‫‪ 3–1‬ק“ג במשקל‪ )5(.‬על פי נייר העמדה של‬
‫ה‪ACSM (American College of Sports Medicine-‬‬
‫‪ )Position‬משנת ‪ )6(2008‬נמצא ש‪:‬‬
‫‪ 250–150‬דקות של פעילות גופנית בעצימות‬
‫בינונית בשבוע מונעת עלייה במשקל (זניח‬
‫לטובת ירידה במשקל‪ ,‬אלא אם משולב עם‬
‫הגבלה קלורית)‬
‫יותר מ‪ 250-‬דקות של פעילות גופנית בעצימות‬
‫בינונית בשבוע תורמת לירידה במשקל‬
‫אימון כוח אינו תורם לירידה במשקל‪.‬‬
‫מן האמור לעיל אפשר להסיק שהמלצה‬
‫להגדלת צריכת הקלוריות היומית בעקבות‬
‫אימון גופני רלוונטית רק למי שרוצה לשמור על‬
‫משקלו ומבצע יותר מ‪ 250-‬דקות של פעילות‬
‫גופנית בעצימות בינונית בשבוע‪.‬‬
‫פחמימות‬
‫פחמימות נמצאות במאכלים כמו דגנים‪ ,‬לחם‪,‬‬
‫אורז‪ ,‬תפוח אדמה‪ ,‬פסטה ופירות‪ .‬הפחמימות‬
‫נאגרות בשרירים ובכבד בצורת גליקוגן (רב‪-‬‬
‫סוכר)‪ .‬גליקוגן השריר הוא מקור הדלק העיקרי‬
‫לפעילות כוח ולפעילות אירובית עצימה‪ ,‬ודלדול‬
‫‪28‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫קלורית יומית המותאמת לצורכי המשקל של‬
‫המתאמן‪ ,‬תאפשר לו לבצע מאמצים בעצימות‬
‫גבוהה יותר ולמשך זמן ארוך יותר‪ .‬תזונה דלה‬
‫בפחמימות תגרום לתחושת עייפות‪ ,‬לעלייה‬
‫בסיכון לפציעות ולפגיעה במערכת החיסון‪.‬‬
‫כמות הפחמימות המומלצת‬
‫ההמלצות לצריכת פחמימות בתזונה היומית‬
‫מסתמכת על עצימות האימון הגופני ומשכו‪:‬‬
‫לאוכלוסייה כללית ולמתאמנים לשיפור‬
‫הכושר הגופני מומלץ לצרוך ‪ 5–3‬גרמים‬
‫פחמימות לק“ג משקל גוף ביום‬
‫לספורטאים מקצועיים המתחרים בריצה‬
‫למרחקים ארוכים‪ ,‬ברכיבת אופניים‪,‬‬
‫בטריאתלון‪ ,‬בשחייה וכיו“ב‪ ,‬מומלץ לצרוך‬
‫פחמימות בשיעור של ‪ 7–5‬גרמים לק“ג משקל‬
‫גוף בימים שבהם עצימות המאמץ נמוכה‪-‬‬
‫בינונית‪ ,‬ו‪ 12–7-‬גרמים לק“ג בימים שבהם‬
‫עצימות המאמץ בינונית‪-‬גבוהה‪)7( .‬‬
‫חלבונים‬
‫חלבונים נמצאים במאכלי חלב ומוצריו‪ ,‬בבשר‬
‫ומוצריו‪ ,‬בביצים ובקטניות‪ .‬איכות החלבון‬
‫נקבעת על פי הסוג והכמות של חומצות האמינו‬
‫החיוניות הנמצאות בו‪ ,‬ומוגדרת באמצעות‬
‫מדד הנקרא הערך הביולוגי של חלבון‬
‫(‪ .)Protein Biological Value‬חלבון ביצה נחשב‬
‫טבלה ‪ :2‬תכולת פחמימות במוצרים שונים‬
‫מזון‬
‫כמות‬
‫פרוסה‬
‫לחם לבן‬
‫כוס (‪30‬‬
‫קורנפלקס‬
‫גרם)‬
‫יחידה‬
‫פיתה‬
‫אורז לבן מבושל כוס‬
‫תפוח אדמה אפוי יח' גדולה‬
‫אטריות מבושלות כוס‬
‫תמרים מיובשים ‪ 4‬תמרים‬
‫בינונית‬
‫בננה‬
‫מיץ תפוזים סחוט כוס‬
‫פחמימות‬
‫(גרם)‬
‫‪15‬‬
‫‪24‬‬
‫‪50‬‬
‫‪44‬‬
‫‪42‬‬
‫‪18‬‬
‫‪28‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫כבעל ערך ביולוגי השווה ל‪ ,100-‬כלומר זהו‬
‫החלבון המאוזן ביותר בהרכב חומצות האמינו‬
‫החיוניות בהתאם לצורכי הגוף‪ .‬שאר המזונות‬
‫מקבלים ערכים בהשוואה לביצה‪ ,‬לדוגמה דג‬
‫‪ ,70‬בשר בקר רזה ‪ ,69‬חלב פרה ‪ 60‬וקטניות‬
‫‪ .44–34‬החלבונים בעלי האיכות הגבוהה ביותר‬
‫הם חלבונים מהחי‪ .‬בטבלה ‪ 2‬מוצגות דוגמאות‬
‫לתכולת החלבון במזונות שונים‪.‬‬
‫כמות החלבונים המומלצת‬
‫לאוכלוסייה הכללית ולאנשים המתאמנים‬
‫לשיפור הכושר הגופני הכמות המומלצת היא‬
‫‪ 1–0.8‬גרם‪/‬ק“ג גוף‪.‬‬
‫ספורטאים מקצועיים זקוקים לחלבון‬
‫רב יותר בשל הנזק השרירי המתרחש בזמן‬
‫מאמץ ממושך בעצימות גבוהה‪ .‬הכמות עשויה‬
‫להגיע ל‪ 1.5–1-‬גרם‪/‬ק“ג גוף למתאמנים ‪3–2‬‬
‫שעות ביום‪ ,‬ול‪ 2–1.5-‬גרם‪/‬ק“ג גוף למתאמנים‬
‫‪ 6–3‬שעות ביום‪.‬‬
‫על פי רוב אפשר לקבל את כל צורכי החלבון‬
‫ממזון‪ ,‬ואין צורך בתוספי חלבון‪ .‬יכולת השריר‬
‫לאגור חלבון מוגבלת‪ ,‬ולכן צריכה גבוהה‬
‫מההמלצות הללו לא תתרום לעלייה נוספת‬
‫במסת השריר‪ .‬צריכה עודפת כרוכה לרוב‬
‫במאזן קלורי חיובי ובהשמנה‪ .‬יש לציין גם‬
‫שמכיוון שהגוף אינו אוגר חלבון‪ ,‬חשיבותו‬
‫בתזונה היומית אינה מסתכמת רק בצריכת‬
‫הכמות המומלצת‪ ,‬אלא גם באיכות החלבון‬
‫ובפיזור הצריכה על פני כל הארוחות‪)7( .‬‬
‫שומנים‬
‫שומנים נמצאים במאכלים כמו שמן‪ ,‬זיתים‪,‬‬
‫אבוקדו‪ ,‬טחינה‪ ,‬אגוזים ושקדים‪ .‬הם מהווים‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫תזונה‬
‫טבלה ‪ :2‬תכולת החלבון במזונות שונים (‪)8‬‬
‫מזון‬
‫ביצה קשה‬
‫חלבון ביצה‬
‫גבינה לבנה ‪5%‬‬
‫גבינה צהובה ‪28%‬‬
‫גבינה צהובה ‪9%‬‬
‫דג טונה משומר בשמן‬
‫דג טונה משומר במים‬
‫פסטרמה‬
‫בשר בקר טחון מבושל‬
‫דג סלמון אפוי‬
‫חזה עוף צלוי‪ ,‬ללא עור‬
‫כוס עדשים מבושלים‬
‫כמות‬
‫יחידה בינונית‬
‫יחידה בינונית‬
‫גביע ‪ 250‬גרם‬
‫פרוסה‬
‫פרוסה‬
‫קופסה ‪ 130‬גרם‬
‫קופסה ‪ 130‬גרם‬
‫‪ 2‬פרוסות בינוניות‬
‫‪ 100‬גרם‬
‫‪ 150‬גרם‬
‫‪ 150‬גרם‬
‫‪ 180‬גרם‬
‫כוס שעועית לבנה מבושלת‬
‫‪ 180‬גרם‬
‫מקור אנרגיה בפעילות יום‪-‬יומית ובפעילות‬
‫אירובית מתונה‪ .‬כמות השומן המומלצת‬
‫לאנשים המבצעים אימון גופני דומה לזו של‬
‫אנשים שאינם פעילים‪ ,‬ומהווה ‪ 30%‬מהערך‬
‫הקלורי של התפריט היומי‪ .‬מומלץ שמקור‬
‫השומן יהיה מן הצומח ומסוג אומגה ‪ ,3‬הקיים‬
‫בדגי הים הצפוני כמו הרינג ומקרל‪)7( .‬‬
‫ויטמינים ומינרלים‬
‫מקורם של הוויטמינים והמינרלים בפירות‪,‬‬
‫בירקות‪ ,‬בדגנים מלאים‪ ,‬בקטניות‪ ,‬במוצרי‬
‫חלב ובבשר‪ .‬לצריכה נאותה של הוויטמינים‬
‫‪ A, B6, B12, C, D‬ו‪ E-‬והמינרלים ברזל‪ ,‬סידן‪,‬‬
‫נתרן‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬אבץ וסלניום יש חשיבות רבה‬
‫לביצועים גופניים‪ .‬דגש מיוחד צריך להינתן‬
‫לצריכת ויטמין ‪ ,D‬ברזל וסידן‪)9( .‬‬
‫ויטמין ‪ :D‬לוויטמין זה יש השפעה על סיבולת‬
‫לכאב‪ ,‬על שיווי משקל‪ ,‬על הרכב גוף‪ ,‬על‬
‫כוח שריר ועל לחץ דם‪ .‬רוב הוויטמין בגוף‬
‫נוצר בעת החשיפה לקרינת השמש‪ .‬בעולם‬
‫המערבי המודרני ישנה חשיפה מופחתת‬
‫לקרינת השמש עקב מאפייני העיסוק‪ ,‬תרבות‬
‫הפנאי המרובה ב’שעות מסך’ והחשש מפני‬
‫נזקי קרינה‪ .‬אי לכך יש חשיבות רבה לאספקה‬
‫נאותה של ויטמין ‪ ,D‬ואם קיים חוסר‪ ,‬ייתכן‬
‫שיידרש תיסוף‪ .‬ויטמין ‪ D‬נמצא בכמות גדולה‬
‫יחסית בסלמון‪ ,‬בסרדינים‪ ,‬במקרל ובטונה‪.‬‬
‫ברזל וסידן‪ :‬חוסר בשני המינרלים הללו שכיח‬
‫באוכלוסיית העוסקים בפעילות גופנית ובספורט‬
‫בכלל‪ ,‬ובנשים בפרט‪ .‬חוסר בברזל פוגע בכשירות‬
‫האירובית‪ ,‬ביכולת האנאירובית ובתפקוד‬
‫‪30‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫חלבונים (גרם) אנרגיה (קק“ל)‬
‫‪80‬‬
‫‪7‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪250‬‬
‫‪22‬‬
‫‪100‬‬
‫‪7‬‬
‫‪40‬‬
‫‪6‬‬
‫‪257‬‬
‫‪38‬‬
‫‪151‬‬
‫‪34‬‬
‫‪30‬‬
‫‪6‬‬
‫‪254‬‬
‫‪24‬‬
‫‪284‬‬
‫‪42‬‬
‫‪246‬‬
‫‪46‬‬
‫‪207‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪242‬‬
‫מנטאלי‪ .‬הסידן חיוני לבניית מסת העצם‬
‫ולפעולת הכיווץ והפקת הכוח של השרירים‪.‬‬
‫האימון ועיתוי האכילה‬
‫לעיתוי האכילה בימים שבהם מבצעים אימון‬
‫יש חשיבות בהיבט הפיזיולוגי והמנטאלי‪ .‬תזמון‬
‫הארוחות והרכבן ישפיעו על מאפייני האימון‬
‫(משכו ועצימותו)‪ ,‬על הערנות ועל יכולת‬
‫הריכוז באימון‪ ,‬על ניצול מקורות האנרגיה‬
‫(שומנים‪ ,‬פחמימות וחלבונים) במהלך האימון‪,‬‬
‫על הפרשת הורמונים‪ ,‬על הקטנת הנזקים‬
‫המתרחשים כתוצאה מהעומס הפיזיולוגי ועל‬
‫התאוששות ובניית השריר לאחר האימון‪)10(.‬‬
‫ארוחה לפני אימון‬
‫מטרותיה‪ :‬שמירה על רמה תקינה של גלוקוז‬
‫בדם; אחסון מרבי של גליקוגן בשרירים‬
‫ובכבד (בהנחה שהאימון הוא אימון אירובי‬
‫בעצימות בינונית‪-‬גבוהה הנמשך מעל ‪60‬‬
‫דקות); שמירה על נוחות במערכת העיכול;‬
‫אספקת נוזלים למניעת התייבשות‪.‬‬
‫מאפייניה‪ :‬ארוחה עיקרית (בוקר או צהריים)‪,‬‬
‫הכוללת פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך‬
‫ובינוני וחלבון‪ ,‬עשירה בנוזלים ודלה בשומן‪.‬‬
‫דוגמה למרכיביה‪ :‬ארוחת בוקר‪ :‬חביתה ‪ +‬סלט‬
‫‪ +‬גבינה ‪ +‬לחמנייה; ארוחת צהריים‪ :‬פסטה ‪+‬‬
‫חזה עוף בתנור ‪ +‬ירקות מבושלים‪.‬‬
‫עיתוי‪ 4–3 :‬שעות לפני האימון‪.‬‬
‫ארוחה בסמוך לאימון‬
‫מטרתה‪ :‬תגבור בפחמימות זמינות לפני‬
‫תחילת האימון‪.‬‬
‫מאפייניה‪ :‬ארוחת ביניים כתגבור לארוחה‬
‫הגדולה שנאכלה ‪ 4–3‬שעות לפני האימון או‬
‫ארוחה יחידה לפני אימון המבוצע בשעת בוקר‬
‫מוקדמת‪ .‬הארוחה כוללת פחמימות בעלות‬
‫אינדקס גליקמי גבוה ומים‪ .‬לא מומלץ לצרוך‬
‫בארוחה זו מזון עשיר בחלבון‪ ,‬בשומן ובסיבים‬
‫תזונתיים‪ ,‬המאטים את התרוקנות הקיבה‬
‫ועלולים לגרום לתחושת מלאות ואי נוחות‬
‫במערכת העיכול ולהפריע לביצוע המאמץ‪.‬‬
‫דוגמה למרכיביה‪ :‬חטיף דגנים דל בשומן‬
‫ובסיבים תזונתיים או פרוסת לחם ‪ +‬ריבה‪,‬‬
‫בננה‪ ,‬תמרים ומים‪.‬‬
‫עיתוי‪ 60–15 :‬דקות לפני האימון‪.‬‬
‫צריכת מזון במהלך אימון‬
‫מטרתה‪ :‬שמירה על רמת גלוקוז בדם וחיסכון‬
‫בגליקוגן השריר‪.‬‬
‫מאפייניה‪ :‬מומלצת כאשר מבצעים אימון‬
‫ממושך (‪ 90‬דקות ומעלה) בעצימות גבוהה‪.‬‬
‫כמו בארוחה שבסמוך לאימון‪ ,‬גם ארוחה‬
‫זו מבוססת על פחמימות בעלות אינדקס‬
‫גליקמי גבוה‪ ,‬תוך צמצום כמויות החלבונים‪,‬‬
‫השומנים והסיבים תזונתיים‪.‬‬
‫דוגמה למרכיביה‪ :‬כמומלץ בארוחה בסמוך‬
‫לאימון‪.‬‬
‫אכילה בסיום אימון (“חלון הזדמנויות“)‬
‫מטרותיה‪ :‬חידוש מאגרי הגליקוגן בשרירים‬
‫ובכבד; תיקון נזקים בשרירים וברקמות‪.‬‬
‫אם נתקלתם במתאמנים בחדר הכושר‬
‫הממהרים לצרוך טונה או שייק חלבון לאחר‬
‫האימון‪ ,‬ככל הנראה הם עושים זאת בגלל‬
‫שנאמר להם שהם חייבים לנצל את “חלון‬
‫ההזדמנויות“‪ .‬חלון דמיוני זה הוא למעשה‬
‫טווח הזמן האידיאלי (‪ 45–30‬דקות) לאכילה‬
‫של חלבונים ופחמימות לאחר האימון‪ ,‬כיוון‬
‫שבטווח זמן זה מתקיימת לכאורה התאוששות‬
‫מקסימאלית מהאימון של חידוש מאגרי‬
‫הפחמימות בגוף ובניית רקמת שריר‪ .‬בעבר‬
‫נראה היה כי עיתוי האכילה לאחר האימון‬
‫חשוב אפילו יותר מאשר צריכת המזון היומית‬
‫הכוללת‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשיבות האכילה וקיומו של‬
‫חלון ההזדמנויות יכולים להשתנות בהתאם‬
‫לכמה גורמים‪ .‬מחקרים אחרונים החלו להטיל‬
‫ספק בקיומו של חלון ההזדמנויות הקלאסי‬
‫וברלוונטיות שלו לתהליכי הבנייה בגוף‪)11( .‬‬
‫לכן ההמלצות לצריכה לאחר אימון הן‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫במקרה של אימון התנגדות (כוח) – הארוחות‬
‫לפני האימון ולאחריו צריכות להתרחש‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫בהפרש שלא יעלה על ‪ 4–3‬שעות אחת‬
‫מהשנייה‪ ,‬כאשר אימון התנגדות טיפוסי אורך‬
‫‪ 90–45‬דקות‪ .‬לדוגמה אימון שאורך ‪ 60‬דקות‬
‫והארוחה המקדימה התקיימה שעה לפניו‪,‬‬
‫הארוחה שלאחר האימון יכולה להתקיים‬
‫שעה‪-‬שעתיים אחריו‪ .‬אסטרטגיה זו נותנת‬
‫גמישות לחלון ההזדמנויות לאחר האימון‪,‬‬
‫והעיתוי המדויק בתוך מסגרת הזמן הזו ישתנה‬
‫בהתאם להעדפות המתאמן‪ ,‬לסבילות מערכת‬
‫העיכול ולמשך האימון‪.‬‬
‫במקרה של אימון התנגדות לאחר צום לילה‬
‫או צום של ‪ 4–3‬שעות – התערבות תזונתית מיד‬
‫בסיום האימון תהיה בהחלט הגיונית‪ ,‬וארוחה‬
‫אידיאלית תהיה שילוב של פחמימות וחלבונים‪,‬‬
‫במטרה לעודד סינתזת חלבונים ולהפחית את‬
‫פירוקם‪ ,‬כלומר לעבור משלב קטבולי (פירוק)‬
‫לשלב אנאבולי (בנייה)‪.‬‬
‫במקרה של אימון אירובי בעצימות בינונית‬
‫הנמשך יותר מ‪ 60-‬דקות ויש רווח של פחות מ‪8-‬‬
‫שעות בין אימון לאימון – מומלץ לצרוך מזון‬
‫‪ 60–30‬דקות מסיום האימון‪.‬‬
‫במקרה של אימון אירובי בעצימות גבוהה שבו‬
‫הפער בין שני אימונים יותר מ‪ 8-‬שעות – אין צורך‬
‫באכילה סמוכה לאימון‪ .‬התאוששות הרקמות‬
‫תחל מהרגע שיסופקו לגוף אבות המזון‪ .‬כך‬
‫שמומלץ לצורך ארוחה זו בהתאם לסדר היום‬
‫ולהעדפות האישיות‪.‬‬
‫במקרה של אימון אירובי‪ ,‬בעצימות בינונית‪-‬‬
‫קלה‪ ,‬כגון הליכה‪ ,‬רכיבה על אופניים וכו’ – אין‬
‫צורך בהתערבות תזונתית מיוחדת‪.‬‬
‫מאפייניה‪ :‬על ארוחה זו להיות מגוונת ולכלול‬
‫את כל קבוצות המזון‪ ,‬פחמימות‪ ,‬חלבונים‪,‬‬
‫שומן מהצומח וירקות‪ .‬היחס בין כמות (גרם)‬
‫הפחמימות לחלבונים יהיה ‪ .1-4:1‬אכילת‬
‫הפחמימות תסייע בחידוש מאגרי הגליקוגן‬
‫בכבד ובשרירים‪ ,‬ותגביר את הפרשת ההורמון‬
‫אינסולין המסייע בכניסת חומצות האמינו‬
‫הנמצאות בחלבון לתאי השריר‪ ,‬וכך תורם‬
‫לתיקון נזקי השריר‪ .‬כמות החלבון המומלצת‬
‫בארוחה זו היא כ‪ 25-‬גרם‪.‬‬
‫דוגמה למרכיביה‪ :‬ארוחת בוקר‪/‬ערב‪ :‬ביצה ‪+‬‬
‫חלב ומוצריו ‪ +‬סלט ירקות ‪ +‬אבוקדו ‪ +‬זיתים‬
‫‪ +‬טחינה; ארוחת צהריים‪/‬ערב‪ :‬בשר ומוצריו ‪+‬‬
‫פסטה‪/‬אורז‪/‬תפוחי אדמה ‪ +‬ירקות מבושלים ‪+‬‬
‫טחינה ‪ +‬שקדים ‪ +‬סלט ירקות‪.‬‬
‫“חלון ההזדמנויות” משתנה בין מתאמן אחד‬
‫לשני‪ ,‬ותלוי בגורמים שונים כגון מטרת האימון‪,‬‬
‫אורך האימון‪ ,‬עצימות האימון‪ ,‬ענף ספורט‪ ,‬מספר‬
‫האימונים ביום או בשבוע ועוד‪.‬‬
‫אם מדובר בכמה אימונים שבועיים בחדר הכושר‪,‬‬
‫והאימון לא התחיל במצב של צום‪ ,‬נראה כי לא‬
‫צריך למהר כל כך אל קופסת הטונה או אבקת‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫החלבון‪ .‬אפשר לנוח קצת מהאימון ולאכול בנחת‬
‫אפילו שעתיים לאחר סיומו‪)12,11( .‬‬
‫דוגמה לתפריט תזונה יומי מומלץ‬
‫להלן דוגמה לתפריט תזונה יומי‪ ,‬המבטא את‬
‫ההמלצות שצוינו לעיל‪ .‬התפריט מיועד לגבר‬
‫במשקל ‪ 70‬ק“ג המבצע אימונים לשיפור‬
‫הכושר הגופני‪.‬‬
‫הרכב יומי כללי‪:‬‬
‫קלוריות ‪2,100 -‬‬
‫פחמימות – ‪ 275‬גרם (‪ 4‬גרם לק“ג משקל‬
‫גוף)‬
‫חלבון – ‪ 99‬גרם (‪ 1.4‬גרם לק“ג משקל גוף)‬
‫שומן – ‪ 27%‬מהערך הקלורי של התפריט‪.‬‬
‫פירוט לפי ארוחות‪:‬‬
‫‪ – 8:30‬ארוחת בוקר‪ 60 :‬גרם דגני בוקר‬
‫מלאים ‪ +‬כוס חלב ‪.3%‬‬
‫‪ – 11:00‬ארוחת ביניים‪ :‬כריך מלחם מלא ‪+‬‬
‫‪ 2‬כפות גבינה ‪ + 5%‬עגבנייה ‪ +‬חסה ‪ +‬תפוח‪.‬‬
‫‪ – 13:30‬ארוחת צהריים‪ 180 :‬גרם בשר בקר‬
‫פילה מבושל ‪ +‬כוס אורז לבן מבושל ‪ +‬צלחת‬
‫מרק עדשים ‪ +‬סלט ירקות ‪ +‬כפית שמן זית‬
‫‪ – 17:00‬ארוחת ביניים‪ :‬פרי‬
‫‪ – 18:00-19:00‬אימון‬
‫‪ – 20:00‬ארוחת ערב‪ 2 :‬פרוסות לחם מחיטה‬
‫מלאה ‪ 2 +‬כפות גבינה צפתית ‪ + 5%‬חביתה‬
‫מביצה אחת ‪ +‬סלט ירקות ‪ +‬כפית שמן זית‬
‫‪ – 21:30‬ארוחת לילה‪ :‬בננה ‪ 7 +‬שקדים‪.‬‬
‫תוספי מזון‪)13,9,7( :‬‬
‫בעולם הספורט ההישגי הספורטאי נדרש‬
‫למצות את שיא יכולתו הגופנית והנפשית‬
‫כדי להגיע להישגים מרביים‪ .‬כאשר מדובר‬
‫בספורטאי‪ ,‬התזונה הרגילה לא תמיד מספקת‬
‫את כל הרכיבים הדרושים‪ ,‬ולעתים עליו לתגבר‬
‫אותה בהשלמות תזונתיות‪ .‬בשל כך אתלטים‬
‫מהווים קבוצת מטרה גדולה בשוק תוספי המזון‪.‬‬
‫פריחת מכוני הכושר והמודעות העולה‬
‫לחשיבות הפעילות הגופנית הביאה גם לשגשוג‬
‫אדיר בשוק תוספי המזון לקהל הרחב‪ .‬מכוני‬
‫הכושר מתהדרים בארון תצוגה של מגוון‬
‫תוספי מזון המבטיחים לשפר את המראה‬
‫ואת היכולת‪ .‬תוספי המזון הרבים המוצעים‬
‫לספורטאים משווקים בפרסומות רבות‪ ,‬אך‬
‫לרוב אין הוכחות מוצקות ליעילותם‪ .‬ארגונים‬
‫רבים של ספורט ותזונה בעולם‪ ,‬וביניהם גם‬
‫הוועד האולימפי הבין‪-‬לאומי‪ ,‬טוענים שתזונה‬
‫נבונה ומאוזנת יכולה לספק את כל צרכיו של‬
‫המתאמן החובב והמקצועי כאחד באימונים‬
‫ובתחרויות‪ ,‬ואין להם כל צורך בתוספי תזונה‪.‬‬
‫מומלץ ששימוש בתוספי מזון‪ ,‬אם בכלל‪,‬‬
‫ייעשה בייעוץ אנשי מקצוע מוסמכים (תזונאי‬
‫ספורט קליני או רופא ספורט)‪ ,‬ורק לאחר‬
‫ניתוח הרגלי האכילה והתזונה של המתאמן‪,‬‬
‫ויותאם להרכב גופו‪ ,‬לבדיקות הדם שלו ולסוג‬
‫הפעילות שהוא מבצע‪.‬‬
‫ישנם תוספים בטוחים לשימוש שיעילותם‬
‫מוכחת יותר‪ ,‬ולכן כדאי להשתמש בהם‪ .‬בכל‬
‫מקרה יש להימנע מצריכה בלתי מבוקרת‬
‫של תוספים כלשהם‪ ,‬עקב חוסר ודאות בנוגע‬
‫לבטיחותם לטווח ארוך‪.‬‬
‫תוספים שיעילותם הּוכחה‬
‫בקבוצה זו נכללים תוספים המיועדים לספק‬
‫אנרגיה ורכיבי מזון חיוניים‪ ,‬שיעילותם ובטיחות‬
‫השימוש בהם הוכחו במחקרים מדעיים איכותיים‪.‬‬
‫בקבוצה זו נמנים‪:‬‬
‫תוספי חלבון – משווקים בצורת אבקות‬
‫וחטיפים (ברים)‪ ,‬ומבוססים על סוגי חלבון‬
‫ממקור חלב (קזאין)‪ ,‬ממי גבינה (‪,)Whey‬‬
‫מחלבון ביצה ומסויה‪ .‬מרבית התוספים‬
‫מיועדים להאיץ בניית שריר‪ ,‬והם יועילו רק‬
‫במצב של חסר חלבון במזון‪ .‬במחקרים‬
‫בתחום התזונה בארצות מערביות נמצא כי‬
‫אנשים המתאמנים לשיפור הכושר וספורטאים‬
‫צורכים די חלבון במזון‪ ,‬ואינם זקוקים לתוספי‬
‫חלבון‪ .‬עודפי החלבון בתזונה ובתיסוף יומרו‬
‫בגוף לפחמימות או לשומן‬
‫משקאות ספורט – כוללים מים בתוספת‬
‫פחמימות ומלחים (נתרן ואשלגן)‪ ,‬שמטרתם‬
‫לספק נוזלים‪ ,‬אנרגיה ומלחים בזמן הפעילות‬
‫הגופנית‪ .‬צריכתם משפרת את יכולת הביצוע‬
‫במאמצים עצימים הנמשכים יותר מ‪ 60-‬דקות‬
‫וכרוכים בשימוש מואץ במאגרי הגליקוגן‬
‫בשרירים ובכבד‬
‫ג’ל וסוכריות אנרגיה – מכילים פחמימות‬
‫בריכוז גבוה‪ ,‬בתוספת מלחים‪ .‬בדומה‬
‫למשקאות הספורט‪ ,‬מטרתם לספק אנרגיה‬
‫ומלחים במאמצים עצימים הנמשכים יותר‬
‫מ‪ 60-‬דקות‬
‫חטיפי פחמימות – מכילים כמות גדולה של‬
‫פחמימות‪ ,‬ודלים בחלבון‪ ,‬בשומן ובסיבים‬
‫תזונתיים‪ .‬אפשר לאכול אותם לפני הפעילות‪,‬‬
‫במהלכה ולאחריה כתוספת או כתחליף‬
‫לפחמימות שבתזונה הרגילה‬
‫קפאין – מסייע להגברת ניצול השומן כמקור‬
‫אנרגיה ולחיסכון בגליקוגן שכמותו בשרירים‬
‫מוגבלת‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הוא גורם לעירור מערכת‬
‫העצבים המרכזית ולהפחתה בתחושת הכאב‬
‫בזמן מאמץ‪ .‬חשוב לזכור ששינוי הרכב הגוף‬
‫והפחתת אחוזי השומן תלויים במאזן הקלורי‪,‬‬
‫המושפע מההוצאה האנרגטית בעת המאמץ‪,‬‬
‫ולא מסוג המזון (שומנים‪ ,‬פחמימות) המנוצל‬
‫בעת ביצוע הפעילות הגופנית‪ .‬צריכת‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪31‬‬
‫תזונה‬
‫הקפאין תיעשה כ‪ 30-‬דקות לפני תחילת‬
‫המאמץ ובמינון של ‪ 500–50‬מיליגרם (‪6–1‬‬
‫מיליגרם‪/‬ק“ג משקל גוף)‪ .‬לשם השוואה כוס‬
‫קפה שחור מכילה כ‪ 100-‬מ“ג קפאין‪)14(.‬‬
‫קריאטין – מסייע בהפקת אנרגיה בפעולות‬
‫קצרות ועצימות ומעלה מסת שריר וכוח‪ .‬הוא‬
‫נמצא באופן טבעי בבשר ובדגים (‪ 5–4‬גרם‬
‫לק“ג מזון) ומסונתז בכמות קטנה (‪ 2–1‬גרם‪/‬‬
‫יום) מחומצות אמינו בכבד‪ ,‬בכליות ובלבלב‪.‬‬
‫קיימת שונות רבה בתגובתיות לתיסוף של‬
‫קריאטין‪ .‬כ‪ 30%-‬מהאוכלוסייה לא יעלו את‬
‫תכולת הקריאטין בשרירים בתגובה לתיסוף‬
‫בכמות מספקת כדי להשפיע על הביצוע‬
‫במאמץ‪ .‬התגובה לתיסוף תלויה כנראה‬
‫ברמות הקריאטין הבסיסיות‪ .‬אנשים עם‬
‫רמות נמוכות (צמחונים) יראו בדרך כלל את‬
‫התגובה הגדולה ביותר‪ .‬אנשים בעלי רמות‬
‫קריאטין הקרובות לערכי הסף לא יעלו את‬
‫רמתו בעקבות תיסוף‪ .‬תיסוף קריאטין אינו‬
‫מומלץ לילדים ולנוער‪)15( .‬‬
‫סותרי חומצה – פעילות גופנית בעצימות‬
‫גבוהה‪ ,‬שבה למטבוליזם האנאירובי‪-‬לקטי‬
‫תרומה משמעותית באספקת האנרגיה‪ ,‬כרוכה‬
‫בהצטברות חומצת חלב ובעלייה בחומציות‬
‫(יוני מימן –‪ )H+‬שתפגע ביכולת הביצוע‪.‬‬
‫סודיום ביקרבונט (‪ )NaHCO3‬הוא תוסף מזון‬
‫הסותר את יוני המימן ומפחית את החומציות‪,‬‬
‫והוא הוכח כיעיל בשיפור ההישגים בפעילויות‬
‫עצימות שנמשכות ‪ 6–1‬דקות (שחיית ‪400‬‬
‫מטר ו‪ 800-‬מטר‪ ,‬ריצת ‪ 800‬מטר ו‪1,500-‬‬
‫מטר)‪ .‬תופעות הלוואי הנלוות לצריכת סודיום‬
‫ביקרבונט קשורות בעיקר למערכת העיכול‪)16( .‬‬
‫סיכום‬
‫היתרונות הבריאותיים המיוחסים לאימון גופני‬
‫רבים מאוד‪ .‬אנשים שאינם פעילים גופנית‬
‫נמצאים בסיכון גדול יותר מאחרים לפתח‬
‫מחלות כרוניות כמו מחלת לב כלילית‪ ,‬יתר‬
‫לחץ דם‪ ,‬פרופיל לא תקין של שומני דם‬
‫(דיסליפידמיה)‪ ,‬סרטן‪ ,‬השמנה ובעיות שריר‪-‬‬
‫שלד‪ .‬מומחים רבים מתייחסים לתת‪-‬פעילות‬
‫גופנית כבעיה הגדולה ביותר של בריאות‬
‫הציבור בעולם המערבי של המאה הנוכחית‪,‬‬
‫ולכן ישנה המלצה ברורה לבצע אימונים‬
‫גופניים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כמות האימונים השבועית‬
‫קריאה חשובה‬
‫לרוקחים!‬
‫‪32‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫ועצימותם אינם מחייבים שינוי בהרגלי‬
‫האכילה‪ .‬הקפדה על תזונה נבונה בכמות‬
‫הקלוריות הנצרכות‪ ,‬באיכותן ובתזמון שלהן‬
‫יכולה לתמוך בכל תכנית אימונים‪ .‬תזונה‬
‫לא מאוזנת עלולה להתבטא בסימני חולשה‬
‫ועייפות‪ ,‬בחוסר תיאבון‪ ,‬בהתכווצויות שריר‪,‬‬
‫בפציעות חוזרות ובעודף משקל‪/‬תת משקל‪.‬‬
‫הקפדה על ההנחיות של כמות המזון‪ ,‬איכות‬
‫המזון ועיתוי האכילה‪ ,‬יעזרו לספורטאי החובב‬
‫לשמור על בריאותו ולשפר את הישגיו‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪ .1‬איגוד הספורט העממי בישראל‪,‬‬
‫סקר מעקב לבחינת הפעילות הגופנית‬
‫הספורטיבית בחברה הישראלית‪ ,‬מוגש‬
‫ע“י מכון המחקר “מחשוב“‪ ,‬אוגוסט ‪2013‬‬
‫‪2. Compher C, Frankenfield D, Keim N, et‬‬
‫‪al. Best Practice Methods to Apply to‬‬
‫‪Measurement of Resting Metabolic Rate‬‬
‫‪in Adults: A Systematic Review. J Am Diet‬‬
‫‪Assoc.;106:881-903, 2006‬‬
‫‪3. McArdle WD, Katch FI, Katch VL. (2007).‬‬
‫‪Exercise Physiology. Williams and Willkins,‬‬
‫‪6th Edition‬‬
‫‪4. Ainsworth BE, Haskell WL, Whitt MC, et‬‬
‫‪al. Compendium of physical activities:‬‬
‫‪an update of activity codes and MET‬‬
‫‪intensities. MSSE.;32:S498-S516, 2000‬‬
‫‪5. Donnelly JE, Jakicic J, Blair SN, et al.‬‬
‫‪ACSM position stand on appropriate‬‬
‫‪intervention strategies for weight loss‬‬
‫‪and prevention of weight regain for‬‬
‫‪adults. MSSE.;42:459-471, 2009‬‬
‫‪6. American College of Sports Medicine‬‬
‫‪Position Stand. Appropriate physical activity‬‬
‫‪intervention strategies for weight loss‬‬
‫‪and prevention of weight‬‬
‫;‪regain for adults. MSSE.‬‬
‫‪41(2):459-71, 2009‬‬
‫‪7. Kreider RB, Wilborn CD, Taylor L, et al.‬‬
‫‪ISSN exercise & sport nutrition review:‬‬
‫‪research & recommendations. Journal of‬‬
‫‪the International Society of Sports.‬‬
‫‪ Nutrition.;7:7, 2010‬‬
‫‪ .8‬תוכנת “צמרת“ – צריכת מזון ורכיבי‬
‫תזונה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬שירותי בריאות‬
‫הציבור‪ ,‬שירותי המזון והתזונה ‪2007‬‬
‫‪9. American College of Sports Medicine‬‬
‫‪(ACSM), American Dietetic Association‬‬
‫‪(ADA). Joint Position Statement, Nutrition‬‬
‫‪and Athletic Performance: Med. Sci.‬‬
‫‪Sports Exerc.;41(3):709-31, 2009‬‬
‫‪10.Kerksick C, Stout J, Campbel B, et al.‬‬
‫‪International Society of Sports Nutrition‬‬
‫‪position stand: Nutrient timing. J Int Soc‬‬
‫‪Sports Nutr.;5:17, 2008‬‬
‫‪11.Aragon AA, Schoenfeld BJ. Nutrient timing‬‬
‫‪revisited: is there a postexercise anabolic‬‬
‫‪window? J Int Soc Sports Nutr. ;10:5, 2013‬‬
‫‪12.Atherton PJ, Smith K. Muscle protein‬‬
‫‪synthesis in response to nutrition and‬‬
‫‪exercise. J Physiol.;590:1049-1057, 2012‬‬
‫‪13.Jenkinson D, Harbert A. Supplements and‬‬
‫‪Sports. Am Fam Physician.;78(9):1039-1046,‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪14.Goldstein ER, Ziegenfuss T, Kalman D, et‬‬
‫‪al. International society of sports nutrition‬‬
‫‪position stand: caffeine and performance.‬‬
‫‪Int Society Sports Nutr. ;7:5, 2010‬‬
‫‪15.‬‬
‫‪Cooper R, Naclerio F, Jimenez JAA.‬‬
‫‪Creatine supplementation with specific‬‬
‫‪view to exercise/sports performance: an‬‬
‫‪update. J Int Soc Sports Nutr. 2012;9:33‬‬
‫‪16.Hoffman JR, Emerson NS, Stout JR.‬‬
‫‪β-Alanine supplementation. Curr Sports‬‬
‫‪Med Rep.;11(4):189-95, 2012‬‬
‫הכותבת‪ :‬רקפת אריאלי –‬
‫‪ ,Certified‬דיאטנית קלינית וספורט‪“ ,‬הדסה‬
‫אופטימל“ – מרכז לרפואת ספורט‪ ,‬מרכז רפואי‬
‫אוניברסיטאי הדסה‪.‬‬
‫‪R.D MSc IOC‬‬
‫באדיבות מדיקל מדיה‬
‫מנוי שנתי למגזין ‪ - PharmaLine‬ארבעה גיליונות‬
‫בעלות כוללת של ‪ ,₪ 135‬כולל מע"מ (‪ ₪ 33.75‬בלבד‬
‫לגיליון) פרטים נוספים בקרוב‪ ,‬בניוזלטר השבועי שלנו‬
‫ובאתר ‪ - PharmaLine‬הישארו מעודכנים!‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫בעריכת מגר' ברכה שטהל‬
‫פלואורוקיוונולונים אינם קשורים‬
‫להיפרדות רשתית‬
‫בניגוד למחקר קנדי שפורסם בעבר‪,‬‬
‫מחקר דני עכשווי לא מצא קשר בין נטילת‬
‫פלואורוקיוונולונים והיפרדות רשתית‪.‬‬
‫המחקר האפידמיולוגי שבוצע ע“י חוקרים‬
‫מדנמרק נמשך ‪ 15‬שנים‪ .‬בניגוד למחקר הקנדי‪,‬‬
‫שנעשה בקרב תושבים שביקרו בקליניקות של‬
‫רופאי עיניים‪ ,‬המחקר הדני הקיף את כלל‬
‫האוכלוסייה של דנמרק‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬המחקר הדני לא מצא עלייה‬
‫משמעותית בהיפרדות רשתית במטופלים‬
‫שנטלו פלואורוקויוונולינים‪.‬‬
‫‪J.A.M.A; 310: (20) 2184-2190, 2013‬‬
‫אין קשר בין סטטינים וירידה‬
‫קוגנטיבית‬
‫למרות האזהרה של ה‪ ,FDA-‬מחקר סיסטמטי‬
‫חדש שפורסם לאחרונה לא מצא קשר בין‬
‫נטילת סטטינים ופגיעה קוגניטיבית (ירידה‬
‫בזיכרון ובלבול)‪.‬‬
‫מחקר מטה‪-‬אנליזה חדש כלל ‪ 25‬מחקרים (‪3‬‬
‫מבוקרים אקראיים ‪-‬‬
‫‪ ;Case Control Studies‬ו‪ 2-‬מחקרים צולבים)‪.‬‬
‫החוקרים בדקו שכיחות של דמנציה או שינוי‬
‫קוגניטיבי‪.‬‬
‫‪- 4 ;Cohort - 16 ;RCT‬‬
‫בדיקת נתוני ה‪ )Post Marketing( FDA-‬הראתה‬
‫מעט דיווחים על תופעות לוואי קוגניטיביות‬
‫בקשר עם נטילת סטטינים‪ .‬דיווחים אלה לא‬
‫נבדלו מדיווחים על השפעת תרופות קרדיו‪-‬‬
‫וסקולריות כמו ‪ Losartan‬ו‪.Clopidogrel-‬‬
‫מגבלות המחקר הן מיעוט מחקרי ‪ RCT‬טובים‪,‬‬
‫מובנים גדולים נוספים‪,‬‬
‫ויש צורך במחקרים ְ‬
‫במיוחד במתן מינונים גבוהים של סטטינים‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬הנתונים שפורסמו לא מראים‬
‫השפעה שלילית של סטטינים על הקוגניציה‪.‬‬
‫‪Ann. Intern. Med.; 159: (10) 688-697, 2013‬‬
‫אוסטיאופורוזיס ‪ 30% -‬ממרשמי‬
‫הביספוספונטים אינם מנופקים‬
‫אחת מכל שלוש נשים אינה נוטלת מרשם‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫מגר' ברכה שטהל ‪ -‬מנהלת המרכז למידע תרופתי‪ ,‬מרכז רפואי רבין‬
‫חדש של ביפוספונט שנרשם לה‪ .‬כך לפי‬
‫מחקר שעקב אחר נשים מעל גיל ‪ 55‬שנופק‬
‫להן מרשם של ביפוספונטים‪ ,‬בין דצמבר‬
‫‪ 2009‬למארס ‪.2011‬‬
‫זוהו ‪ 8,454‬נשים עם מרשם חדש לביפוספונט‪,‬‬
‫מתוכן ‪ )29%( 2,497‬לא נטלו את המרשם‬
‫במהלך ‪ 60‬יום מהנפקתו‪.‬‬
‫גילויים אלו חשובים במיוחד‪ ,‬בגלל הצורך‬
‫הדחוף במציאת טיפולים שישפרו את התפקוד‬
‫החברתי של ילדים עם הפרעה אוטיסטית‪.‬‬
‫ההטבה שנצפתה יכולה להביא לשינויים לטווח‬
‫הארוך במערכת העצבית‪ ,‬ולשיפור בהתנהגות‬
‫הילדים הסובלים מהפרעה בספקטרום‬
‫האוטיסטי (‪.)ASD‬‬
‫לדעת החוקרים‪ ,‬יש צורך לזהות מחסומים‬
‫ולפתח שיטות התערבות כדי לשפר את‬
‫ההיענות לטיפול‪.‬‬
‫‪Proc. Natl. Acad. Sci; online Dec, 2013‬‬
‫‪Osteoporosis. Int.;24 (9): 2509 – 2517, 2013‬‬
‫קורטיקוסטרואידים טופיקליים‬
‫למניעת דרמטיטיס מהקרנות‬
‫(‪( Acute Radiation Dermatitis )ARD‬דרמטיטיס‬
‫אקוטית) היא תופעת לוואי שכיחה לאחר‬
‫הקרנות‪ .‬היא מאופיינת באריתמה ובקילוף‬
‫עור‪ ,‬המלווה לעיתים בכאב עז‪ ,‬ומביא לעיתים‬
‫להפסקת ההקרנות‪.‬‬
‫המחקר המצוטט כאן בדק יעילות מריחת‬
‫קורטיקוסטרואידים באזור ההקרנה‪ ,‬למניעת‬
‫הופעת ‪ ,ARD‬בהשוואה לפלצבו או לחוסר טיפול‪.‬‬
‫המחקר כלל ‪ 6‬מחקרים אקראיים מבוקרים‪,‬‬
‫בהם נמצאה שכיחות נמוכה יותר של קילוף‬
‫לח המלווה בכאב‪ ,‬וירידה משמעותית ב‪,ARD-‬‬
‫בעקבות מריחת המשחה‪.‬‬
‫לדעת החוקרים‪ ,‬יש צורך במחקר עתידי נוסף כדי‬
‫לקבוע את סוג המשחה הקורטיקוסטרואידית‬
‫שתהיה היעילה ביותר למניעת ‪.ARD‬‬
‫‪Expert. Rev. Clin. Pharmacol; 6(6): 641-649, 2013‬‬
‫‪ Oxytocin‬מצמצם חסרים חברתיים‬
‫בילדים אוטיסטים‬
‫מחקר מאוניברסיטת ייל‪ ,‬שפורסם לאחרונה‪,‬‬
‫מצא שמתן תרסיס לאף המכיל‬
‫לילדים עם הפרעה אוטיסטית‪ ,‬הגביר את‬
‫הפעילות המוחית באזורי מפתח ושיפר‬
‫זמנית מדדים חברתיים‪ ,‬קוגניטיביים ורגשיים‪,‬‬
‫בהשוואה לקבוצת ביקורת‪.‬‬
‫המחקר היה כפול סמיות‪ ,‬מבוקר עם אינבו‪,‬‬
‫והתגובה נבדקה באמצעות ‪.Functional MRI‬‬
‫במחקר נמצאה התאמה בין שינויים ברמות‬
‫ה‪ Oxytocin-‬ברוק לאחר מתן התרסיס לאף‪,‬‬
‫והגברת התפקוד המוחי‪.‬‬
‫‪Oxytocin‬‬
‫הנחיות ‪ JNC 8‬לטיפול ביתר לחץ דם‬
‫לאחרונה‪ ,‬פורסמו ההנחיות של ה‪JNC 8-‬‬
‫(‪ )Eight Joint National Committee‬לטיפול‬
‫ביתר לחץ דם במבוגרים‪ .‬הנחיות אלו שונות‬
‫מההנחיות שפורסמו ע“י ‪ JNC 7‬ב‪.2003-‬‬
‫ההנחיות החדשות התבססו על שלוש שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם תחילת הטיפול בערכי סף ספציפיים‬
‫של לחץ דם משפרת את תוצאות ‪Health‬‬
‫‪?Outcome‬‬
‫‪ .2‬האם הטיפול התרופתי להשגת מטרה‬
‫ספציפית משפר את התוצאות?‬
‫‪ .3‬האם תרופות או משפחות תרופות נבדלות‬
‫בתועלת או בנזק שהן גורמות?‬
‫ההמלצות העיקריות של ה‪ JNC 8-‬הן‪:‬‬
‫א‪ .‬בחולים מגיל ‪ 60‬שנה ומעלה‪ ,‬יש להתחיל‬
‫בטיפול ביתר לחץ דם בערכים מעל ‪150/90‬‬
‫‪ ,mmHg‬להשגת ערכים נמוכים יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחולים מתחת לגיל ‪ ,60‬התחלת הטיפול‬
‫והיעד שלו הם ‪.mmHg 140/90‬‬
‫אותה המלצה קיימת לגבי חולים מעל גיל ‪18‬‬
‫עם מחלת כליות כרונית או סוכרת‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחולים שאינם כהי עור עם יתר לחץ דם‪,‬‬
‫הטיפול ההתחלתי יכול להתבסס על ‪Thiazide‬‬
‫‪– Type Diuretic ,Calcium Channel Blocker‬‬
‫‪.(CCB) ,ACE – Inhibitor or ARB‬‬
‫זאת‪ ,‬בעוד באוכלוסייה כהת‪-‬עור הטיפול‬
‫ההתחלתי יתבסס על משתן תיאזיד או חוסם‬
‫סידן (‪.)CCB‬‬
‫ד‪ .‬בחולים מעל גיל ‪ 18‬עם מחלת כליות‬
‫כרונית‪ ,‬הטיפול ההתחלתי המומלץ הוא ‪ACE-I‬‬
‫או ‪ ,ARB‬בלי קשר לגזע או לסוכרת‪.‬‬
‫‪J.A.M.A online; 18, Dec 2013‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪33‬‬
‫רוקחות קהילתית‬
‫בעריכת דר' ענבל יפרח‪-‬דמארי‬
‫דר‘ ענבל יפרח‪-‬דמארי‪ ,‬רוקחת קלינית‪ ,‬מכבי מחוז השרון‬
‫מהו יעד הטיפול ביתר לחץ דם בגיל שמעל שמונים‬
‫מאת אלונה אהרונוביץ‬
‫‪)0.65-0.95( p=0.0024‬‬
‫אי‪-‬ספיקת לב‪(0.22-0.58) p<0.001 :‬‬
‫אירוע קרדיווסקולרי כלשהו (מוות מסיבה‬
‫קרדיווסקולרית או שבץ‪ ,‬אוטם בשריר הלב או‬
‫אי‪-‬ספיקת לב)‪.HR 0.66 (0.53-0.82) p<0.001 :‬‬
‫‪HR 0.36‬‬
‫נמוכה יותר‪ ,‬או במטופלים עם פגיעה בתפקוד‬
‫יומיומי ‪ -‬לחצי דם גבוהים מנבאים דווקא‬
‫שרידות טובה יותר‪.‬‬
‫במחקר פיני שנערך באוכלוסיית קשישים מעל‬
‫גיל ‪ ,85‬נמצא כי הסיכון לתמותה היה גבוה‬
‫ביותר בקרב קשישים עם לחץ דם סיסטולי‬
‫מתחת ל‪ 140-‬מ“מ כספית ונמוך ביותר בתת‪-‬‬
‫אוכלוסייה עם לחץ דם סיסטולי מעל ‪160‬‬
‫מ“מ כספית‪ .‬אחת ההשערות הייתה שלחץ דם‬
‫נמוך משקף מצב בריאותי ירוד וסיכון גבוה‬
‫יותר למוות‪ .‬בעבודות נוספות בהן בוצע ריבוד‬
‫מטופלים בהתאם למחלות רקע‪ ,‬ובעבודות בהן‬
‫בוצעה התאמה לפרמטרים המעידים על מצב‬
‫בריאותי ירוד ‪ -‬עדיין נצפה יחס הפוך בין לחץ‬
‫דם לסיכון לתמותה‪ ,‬בדומה למחקר הפיני‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנה עדות לקיומה של עקומת ‪J( J‬‬
‫‪ )shaped relationship‬בין רמת לחץ דם‬
‫שהושגה בעקבות הטיפול להורדת לחץ דם‪,‬‬
‫לבין תחלואה ותמותה קרדיווסקולריות‪ ,‬במיוחד‬
‫בקרב מטופלים קשישים שבריריים עם מחלה‬
‫כלילית או סוכרת‪.‬‬
‫יעד הטיפול ביל“ד בגיל המבוגר מאוד הוא‬
‫נושא שנוי במחלוקת‪ .‬אוכלוסיית הקשישים הינה‬
‫הטרוגנית‪ ,‬והספקטרום יכול לכלול מטופלים‬
‫עצמאיים עם רמת קוגניציה גבוהה‪ ,‬מטופלים‬
‫בשאר הפרמטרים שנבדקו‪ ,‬כולל שבץ פטאלי‬
‫דמנטיים או מטופלים עם מחלות רקע מרובות‪,‬‬
‫ולא פטאלי (תוצא ראשוני)‪ ,‬לא נמצא הבדל‬
‫התלויים באופן מלא במטפל‪ .‬מכאן הקושי‬
‫משמעותי בין שתי הקבוצות‪.‬‬
‫לאמץ גישה אחידה ויעד אוניברסלי לטיפול‬
‫יש לציין כי אחת ממגבלות המחקר הייתה‬
‫ביתר לחץ דם באוכלוסייה זו‪.‬‬
‫עד לפרסומו של מחקר (‪Hypertension in Very‬‬
‫אחוז קטן של מטופלים הסובלים ממחלות‬
‫‪ HYVET )Elderly Trial‬ב‪ ,2008-‬נעשו מספר‬
‫רקע‪ ,‬ומכאן היכולת המוגבלת להשליך את‬
‫עבודות בהן נבדקה ההשפעה של הורדת לחץ‬
‫תוצאות המחקר על אוכלוסיית מטופלים‬
‫דם במבוגרים מעל גיל ‪ ,60‬עם ‪ SBP‬מעל ‪160‬‬
‫שבריריים‪.‬‬
‫מ“מ כספית‪ .‬באוכלוסייה זו הורדת לחץ הדם‬
‫כמו כן‪ ,‬במחקר לא נכללו תתי‪-‬אוכלוסיות‬
‫של מטופלים המהווים נתח לא מבוטל‬
‫גרמה לירידה בשיעור אירועים קרדיווסקולריים‪.‬‬
‫מאוכלוסיית הקשישים בגילאים ‪ 80‬ומעלה‪,‬‬
‫היו גם עבודות שהצליחו להדגים את היתרונות‬
‫כגון מטופלים הסובלים מדמנציה‪ ,‬אי‪-‬ספיקת‬
‫של הורדת לחץ הדם גם במבוגרים מעל גיל‬
‫לב המטופלת בתרופות המשמשות לטיפול‬
‫‪ ,70‬אך מרבית המטופלים במחקרים אלו היו‬
‫ביתר לחץ דם‪ ,‬ירידה בתפקוד הכלייתי עם‬
‫מתחת לגיל ‪ .80‬במחקרים אפידמיולוגיים‬
‫ערכי קריאטנין בסרום מעל ‪ 1.7‬מג’‪/‬ד“ל‪ ,‬או‬
‫הודגם לא פעם יחס הפוך בין ערך לחץ דם‬
‫מטופלים ששוהים במוסד‪.‬‬
‫לעלייה בסיכון לתמותה באנשים בגיל ≥‪.80‬‬
‫במסמך קונצנזוס מטעם ה‪ ACCF/AHA-‬אודות‬
‫לחצי הדם הממוצעים בכניסה למחקר היו‬
‫ממצא זה יכול לשקף סיכונים פוטנציאליים של‬
‫הטיפול ביל“ד בקשישים‪ ,‬שפורסם ב‪,2011-‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫טיפול ביתר לחץ דם באוכלוסייה זו‪ ,‬או מאידך‬
‫צוין כי אמנם ב‪ JNC7-‬הומלץ לכל‬
‫יכול להיות קשור לשכיחות גבוהה של‬
‫המטופלים על יעד לחץ דם סיסטולי‬
‫מחלות רקע באוכלוסייה זו כגון סרטן‪,‬‬
‫ביקורת‬
‫טיפול פעיל‬
‫≤‪ 140‬מ“מ כספית‪ ,‬אך חסרים‬
‫דמנציה‪ ,‬מחלה קרדיווסקולרית ואי‪-‬‬
‫נמדד בעמידה ‪167.9±11.1/88.6±9.3 168±11.0/88.7±9.3‬‬
‫ממצאים מ‪ RCT’s-‬שתומכים בהורדה‬
‫ספיקת לב‪.‬‬
‫של לחץ דם בקשישים מאוד לרמה זו‪.‬‬
‫נמדד בישיבה ‪173±8.6/90.8±8.5 173±8.4/90.8±8.5‬‬
‫בנוסף‪ ,‬צוין כי גם יעד של ‪140-145‬‬
‫מחקר ה‪ HYVET-‬שצוין לעיל‪ ,‬היה‬
‫מחקר בינלאומי רב‪-‬מרכזי‪ ,RCT ,‬כפול‪-‬סמיות‪,‬‬
‫מקובל בקשישים בגילאי ‪ 80‬ומעלה‪ .‬המסמך‬
‫כפי שניתן להבחין‪ ,‬את תוצאות המחקר לא‬
‫בו נערכה השוואה בין מתן טיפול פעיל שכלל‬
‫ממליץ להתחיל את הטיפול בתרופה אחת‬
‫ניתן להשליך על המטופלים בגילאי ‪ 80‬ומעלה‪,‬‬
‫משתן דמוי תיאזיד ( ‪ ,)Indapamid‬ובמידת‬
‫ולהעדיף תיאזיד במינון נמוך‪ ,‬חוסמי תעלות‬
‫המאובחנים עם יתר לחץ דם מדרגה ‪SBP( 1‬‬
‫הצורך בתוספת מעכב ‪- )Perindopril ( ACE‬‬
‫סידן ו‪ ,ACE/ARB-‬למעט במקרים בהם מצבי‬
‫‪ .)140-159 and/or DBP 90-99‬כמו כן‪ ,‬תוצאות‬
‫מחלה נלווים מכתיבים טיפול אחר‪ .‬מודגש כי‬
‫לבין פלצבו‪.‬‬
‫המחקר תומכות בהשגת יעד ל“ד של‪150/80‬‬
‫חסר מידע על ערך לחץ דם בקשישים מאוד‪,‬‬
‫אוכלוסיית המחקר כללה כ‪ 3,800-‬מטופלים‬
‫מ“מ כספית במטופלים בגילאים ‪ 80‬ומעלה‪,‬‬
‫שמתחתיו נפגעת הפרפוזיה לאיברים חיוניים‪,‬‬
‫בגילאי ‪ 80‬ומעלה‪ ,‬עם ‪ SBP 160-199‬ו‪.DBP<110-‬‬
‫אך לא ניתן להסיק אם הורדה נוספת בערכי‬
‫נקודת הקצה העיקרית שנמדדה הייתה שבץ‬
‫אך יש להימנע מהורדת לחץ דם מתחת‬
‫לחץ דם נחוצה או בטוחה‪.‬‬
‫מוחי פטאלי ולא פטאלי‪ .‬נקודות קצה משניות‬
‫לערכים של ‪ SBP<130‬ו‪ DBP<65-‬מ“מ כספית‪.‬‬
‫כללו מוות מכל סיבה‪ ,‬מוות הקשור למחלה‬
‫קיימים נתונים מוצקים המאשרים את‬
‫הקווים האירופיים המנחים לטיפול ביל“ד‪,‬‬
‫קרדיווסקולרית‪ ,‬מוות הקשור למחלת לב‪ ,‬או‬
‫ההשפעות השליליות של יתר לחץ דם‬
‫שפורסמו לאחרונה מטעם ה‪:ESH/ESC-‬‬
‫מוות הקשור לשבץ מוחי‪ .‬יעד המטרה בהורדת‬
‫באוכלוסיות קשישים בריאים יחסית עד גיל‬
‫במטופלים מעל גיל ‪ 80‬עם לחץ דם סיסטולי‬
‫לחץ דם היה ‪150/80‬מ’’מ כספית‪.‬‬
‫‪ ,80‬המתגוררים בקהילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מצטברים‬
‫התחלתי ≥‪ 160‬מ“מ כספית‪ ,‬מומלץ להוריד‬
‫המחקר הופסק בטרם עת‪ ,‬לאחר שנתיים‪ ,‬בשל‬
‫ממצאים התומכים בכך שבאוכלוסיית קשישים‬
‫לחץ דם לרמה של ‪ 140-150‬מ“מ כספית‪,‬‬
‫ירידה משמעותית בסיכון שנצפתה בתוצאים‬
‫שבריריים מעל גיל ‪ ,85‬וכן במטופלים עם קצב‬
‫בתנאי שהמטופלים נמצאים במצב בריאותי‬
‫המשניים הבאים‪:‬‬
‫הליכה איטי (‪ ,slow gait speed‬עפ“י הערכה של‬
‫מוות משבץ‪HR 0.61 (0.38-0.99) p=0.046 :‬‬
‫וקוגניטיבי טוב (דרגת המלצה‪.)1B :‬‬
‫פרק זמן שלוקח לעבור מרחק נתון‪ ,‬שנמצא‬
‫מוות מכל סיבה שהיא ‪HR 0.79‬‬
‫המשך בעמוד ‪42‬‬
‫בקורלציה לסיכון לנפילות)‪ ,‬שבריריות ושרידות‬
‫‪34‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫רפואה משלימה‬
‫בעריכת מינה פארן‬
‫דר' מינה פארן ‪ -‬מרצה וחוקרת בתחום צמחי המרפא‬
‫צמחי מרפא המסייעים לתפקוד תקין של העין‬
‫בעבר נהגו לקשור את הירידה בכושר הראייה ואת הפגיעה בתפקוד‬
‫העיניים בזיקנה‪ .‬מסופר לנו בתנ“ך על יצחק שעיניו כהו בשנותיו‬
‫האחרונות‪ ,‬על יעקב שראייתו נפגעה‪ .‬אנשים קראו ולמדו לאור הנר‬
‫או מנורת שמן קטנה‪ ,‬ובמשך השנים נפגעו העיניים מהמאמץ הרב‬
‫ומהעשן שיצא מהשמן‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬הבתים מוארים באור גדול‪ ,‬אבל הפגיעה בראייה לא רק שלא‬
‫קטנה אלא גדלה מאד‪ .‬ילדים צעירים זקוקים למשקפיים‪ ,‬וידי רופאי‬
‫העיניים מלאות עבודה‪ .‬מקור הפגיעה בעיניים בימינו הוא בשעות‬
‫הממושכות שאנחנו יושבים כל יום מול המחשב ומכשירי הוידאו‪,‬‬
‫ומהקרינה המשתחררת ממכשירים ביתיים‪.‬‬
‫כיצד נגן על העיניים מפגעי המחשב ומפגעי הזמן?‬
‫עבודה רבה מוטלת על העיניים והן זקוקות למזון כדי למלא את‬
‫תפקידן‪ .‬המודעות לצרכים של מערכות הגוף השונות צריכה להדריך‬
‫אותנו בבחירת המזון שלנו‪ .‬קשה לתקן איבר שניזוק‪.‬‬
‫ריכוז גבוה של קרוטנואידים מצוי ברישתית ובעדשה‪ ,‬בעיקר בלוטאין וב‪-‬‬
‫‪ zeaxanthin‬ובמטבוליטים שלהם‪ .‬הם מסננים גלי אור קצרים שעלולים‬
‫להזיק לעיניים‪ ,‬הם פועלים כאנטי‪-‬אוקסידנטים המגינים מפני עודף‬
‫חמצון‪ .‬הריכוז הגבוה ביותר של הקרוטנואידם מצוי במקולה ‪ -‬הכתם‬
‫הצהוב‪ ,‬והוא קשור לצלילות העדשה ולבהירות הראייה‪ .‬במקולה מצויים‬
‫רק לוטאין ו‪ .zeaxanthin-‬גוף האדם אינו מייצר לוטאין‪ ,‬וצריך לקבל‬
‫אותו מהתזונה‪.‬‬
‫מזון עשיר בקרוטנואידים‪ :‬כרוב סיני‪ ,‬תרד‪ ,‬חסה‪ ,‬עלי סלק‪ ,‬תירס‪ ,‬גזר‪,‬‬
‫דלעת‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬קישואים‪ ,‬בטטה‪ ,‬מנגו‪ ,‬אספרגוס‪ ,‬פפאיה‪.‬‬
‫קבוצה אחרת של מרכיבים הדרושים לעין הם האנתוציאנידינים‪ ,‬שהם‬
‫אחת מהקבוצות של הפלבונואידים‪ .‬הם מצויים בפירות ובפרחים‬
‫ונותנים להם את הצבעים אדום‪ ,‬סגול‪ ,‬כחול ושחור‪ .‬האנתוציאנידינים‬
‫הם נוגדי חמצון‪ ,‬אנטי‪-‬דלקתיים ומגינים מקרניים אולטרה סגוליות‪.‬‬
‫פירות עשירים באנתוציאנידים‪:‬‬
‫אוכמניות ‪-‬‬
‫‪Vaccinum myrtilis‬‬
‫סמבוק שחור ‪-‬‬
‫‪Vaccinium‬‬
‫‪Sambucus nigra‬‬
‫פטל שחור ‪-‬‬
‫‪Ribes nigrum‬‬
‫קטלב מצוי ‪-‬‬
‫‪Arbutus andrachne‬‬
‫שיזנדרה סינית ‪-‬‬
‫‪Schizandra sinensis‬‬
‫מרכיבים נוספים המשמשים אנטי אוקסידנטים לעין הם‪ :‬ויטמין ‪ C‬ויטמין‬
‫‪ ,E‬כורכומין וגלוטתיון‪.‬‬
‫הרישתית מקבלת את אספקת הדם העשירה ביותר מכל רקמות הגוף‪.‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫הדם זורם לרישתית‬
‫דרך עורק הרישתית‬
‫המרכזי‪ ,‬החודר לעין‬
‫דרך עצב הראייה‪.‬‬
‫אספקה של דם‬
‫מגיעה לאפיתל של‬
‫הרישתית‪ ,‬המאפשר‬
‫הזנה איטית וקבועה‬
‫של הרישתית‪.‬‬
‫הריכוז הגבוה‬
‫ביותר של מרכיבים‬
‫מזינים‪ ,‬קרוטנואידים‬
‫וגלוטתיון‪ ,‬מצוי‬
‫ברישתית‪ ,‬ועלינו לספק את המרכיבים האלה מהתזונה‪.‬‬
‫‪Rehmannia‬‬
‫תערובת מומלצת לשמירה על בריאות העין‪:‬‬
‫‪ %‬ריכוז שם הצמח‬
‫השם בעברית חלקי הצמח בשימוש‬
‫אספסת‬
‫תרבותית‬
‫‪10‬‬
‫‪Medicago‬‬
‫‪sativa‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ Pueraria lobata‬קודזו‬
‫נוף הצמח‬
‫שורש‬
‫‪10‬‬
‫‪Rehmannia‬‬
‫‪glutinosa‬‬
‫רימניה‬
‫שורש‬
‫‪15‬‬
‫‪Vaccinum‬‬
‫‪myrtilis‬‬
‫אוכמניות‬
‫פירות‬
‫‪15‬‬
‫‪Lycium‬‬
‫‪chinensis‬‬
‫אטד סיני‬
‫פירות‬
‫‪10‬‬
‫‪Sambucus‬‬
‫‪nigra‬‬
‫סמבוק שחור‬
‫פירות‬
‫‪10‬‬
‫‪Schizandra‬‬
‫‪sinensis‬‬
‫שיזנדרה‬
‫פירות‬
‫‪15‬‬
‫‪Withania‬‬
‫‪somnifera‬‬
‫ויתניה‬
‫משכרת‬
‫שורש‬
‫יובש בעין‬
‫האור חודר לעין דרך הקרנית‪ ,‬ששוברת אותו דרך הנוזל המימי אל העדשה‪.‬‬
‫הנוזל המימי נפגע באופן מתמיד מהנזק החימצוני שגורם האור העובר‪,‬‬
‫ומהירידה ההדרגתית של הזנת העין‪ .‬החום שנוצר בתהליכי החמצון גורם‬
‫להתייבשות והתכווצות של הנוזל ולתחושה של יובש‪ .‬בהמשך‪ ,‬עלול הנוזל‬
‫הזגוגי להצטמק‪ ,‬להיעשות דביק ולגרום לקרע ברישתית‪.‬‬
‫היובש עלול לגרום לגירוד‪ ,‬לאודם בעין‪ ,‬לצריבה ולרגישות לאור‪.‬‬
‫המרכיבים הדרושים ליצירת דמעות מצויים גם הם בתזונה‪.‬‬
‫הדמעות מורכבות משמן המופרש מבלוטות המצויות בעפעפיים‪ ,‬ריר‬
‫המופרש מתאים המצויים עמוק בתוך העפעפיים ומדמעות מימיות‬
‫המופרשות מבלוטות הדמעות‪.‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪35‬‬
‫רפואה משלימה‬
‫כדי לייצר דמעות יש צורך בחלבונים הבאים מהמזון‪ ,‬בחומצות שומן‬
‫חיוניות‪ ,‬ויטמין ‪ ,B6‬ויטמין ‪ ,A‬ויטמין ‪ ,C‬אשלגן‪ ,‬אבץ ומים‪.‬‬
‫תערובת צמחים לטיפול ביובש בעיניים‪:‬‬
‫‪ %‬ריכוז שם הצמח‬
‫‪20‬‬
‫השם בעברית‬
‫חלקי הצמח בשימוש‬
‫‪ Medicago sativa‬אספסת תרבותית נוף הצמח‬
‫‪15‬‬
‫‪Panax‬‬
‫‪quinquefolium‬‬
‫ג’ינסנג‬
‫אמריקאי‬
‫שורש‬
‫‪15‬‬
‫‪Rehmannia‬‬
‫‪glutinosa‬‬
‫רימניה‬
‫שורש‬
‫‪10‬‬
‫‪Angelica‬‬
‫‪sinensis‬‬
‫אנג’ליקה‬
‫סינית‬
‫שורש‬
‫‪10‬‬
‫‪Paeonia‬‬
‫‪lactiflora‬‬
‫אדמונית‬
‫לבנת שורש‬
‫שורש‬
‫‪10‬‬
‫‪ Lycium chinensis‬אטד סיני‬
‫פירות‬
‫‪10‬‬
‫‪Asperagus‬‬
‫‪officinalis‬‬
‫אספרגוס‬
‫רפואי‬
‫שורש‬
‫‪10‬‬
‫‪Terminalia‬‬
‫‪chebula‬‬
‫טרמינליה‬
‫פירות‬
‫‪ – Rhemannia glutinosa‬רימניה‪,‬‬
‫הוא צמח סיני מקרר‪ ,‬מחזק כליות‬
‫ומזין את הדם‪.‬‬
‫‪ - Paeonia lactiflora‬אדמונית‪ ,‬הוא‬
‫צמח סיני המצנן ומזרים את הדם‪.‬‬
‫‪ - Lycium chinensis‬אטד סיני‪ ,‬הוא‬
‫צמח ממשפחת הסולניים שפירותיו‬
‫עשירים מאד בקרוטנואידים‪ .‬הוא‬
‫ידוע ברפואה הסינית המסורתית‬
‫כמחזק את הכבד והכליות ומועיל‬
‫מאד לעיניים‪.‬‬
‫‪ - Medicago sativa‬אספסת‬
‫תרבותית‪ ,‬צמח עשיר במינרלים‬
‫ובויטמינים‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪1. Matsumoto H. A preparative‬‬‫‪scale isolation of four‬‬
‫‪anthocyanin components in‬‬
‫‪blaclcurrant (Ribes nigrum‬‬
‫‪L.) fruits. J. Agric. Food Sci.‬‬
‫‪Submitted for publication,‬‬
‫‪2000.‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪Tronche P. Effects of‬‬
‫‪anthocyanin glycosides on‬‬
‫‪the kinetics of regeneration‬‬
‫‪36‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪of the crimson retina in the‬‬
‫‪rabbit. C R Soc. Biol. 161:‬‬
‫‪2473-2475, 1967.‬‬
‫‪3. Nakaishi H. et al. Effects of‬‬
‫‪blackcurrant anthocyanoside‬‬
‫‪intake on dark adaptation and‬‬
‫‪VDT work - induced transient‬‬
‫‪refractive alteration in healthy‬‬
‫‪humans. Altern, Med. Review,‬‬
‫‪5: 553-562, 2000.‬‬
‫‪Vaccinium Myrtillus‬‬
‫‪Panax Quinquefolium‬‬
‫‪Angelica Sinensis‬‬
‫‪Lycium chinensis, barbarum‬‬
‫שם סיני‪:‬‬
‫שם עברי‪ :‬אטד‬
‫השם הסיני של הפרי‪:‬‬
‫‪ .gouqizi‬המונח ‪zi‬‬
‫מסמל פרי קטן‪.‬‬
‫משפחה‪ :‬סולניים‪,‬‬
‫‪gouqi‬‬
‫‪Lycium Chinensis Shrub‬‬
‫‪Solanaceae‬‬
‫‪Paeonia Lactiflora‬‬
‫‪Medicago Sativa‬‬
‫תיאור בוטני‪ :‬הליציום‬
‫הוא שיח קטן קוצני‪,‬‬
‫הגדל בצפון‪-‬מערב‬
‫סין ובמונגוליה‪.‬‬
‫הפירות מתקבלים משני מינים דומים‪ L . chinensis ,‬ו‪.L . barbarum-‬‬
‫מייבשים את הפירות עם או בלי גפרית‪ ,‬או שסוחטים מיץ מהפירות‬
‫הטריים‪ .‬כיום מרבים לגדל את הצמח בכמה אזורים בסין‪ .‬רוב היבול‬
‫משמש לצריכה מקומית‪.‬‬
‫חלקי הצמח בשימוש‪ :‬פירות‪.‬‬
‫רפואה מסורתית‪ :‬פירות הליציום מוזכרים בספרו של ‪ ,Shennong‬אבל‬
‫השימוש שלהם בפורמולות מסורתיות היה מוגבל עד אמצע המאה‬
‫ה‪ .17-‬בתקופה זו השתמשו בו‪ ,‬בצרוף של ‪Rehmannia, Cornus, Cuscuta‬‬
‫כדי להזין את הכליות‪ .‬הומלץ להשתמש בו לטיפול לסינדרומים שונים‬
‫של חוסר‪ ,‬כצמח מחזק ומזין‪ .‬הוא נחשב לצמח מתוק וניטרלי‪.‬‬
‫פירות הליציום מזינים את הדם‪ ,‬מעשירים את ה‪ ,yin-‬מחזקים את הכליות‬
‫והכבד ומוסיפים לחות לריאות (‪ .)1‬הפעילות העיקרית של הפירות היא‬
‫חיזוק ה‪ yin-‬של הכליות והכבד‪ .‬מומלץ להשתמש בהם למקרים של‬
‫סחרחורת‪ ,‬ירידה בחדות הראייה‪ ,‬ושיעול כרוני (‪ .)1‬הצמח התפרסם‬
‫כמשפר של הראייה וכתרופה לסוכרת‪.‬‬
‫מרכיבים‪ :‬קרוטנואידים הנותנים לפרי את הצבע האדום‪lycopen, ,‬‬
‫‪)2( zeaxanthin, lutein‬‬
‫פוליסכרידים בעלי משקל מולקולרי גבוה ‪)3( 5%-8%‬‬
‫חומצה אמינית ‪)4( 1% betaine‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫בנוסף מכילים הפירות ריכוז נמוך של‬
‫שמן נדיף המכיל שני ססקויטרפנים‪:‬‬
‫‪O‬‬
‫‪ cyperone‬ו‪,)5 ( solavetivone -‬‬
‫‪C‬‬
‫‪HC‬‬
‫‪N‬‬
‫‪C‬‬
‫ו‪ 1.15%-‬פלבונואידים‪ ,‬הכוללים רוטין‬
‫‪H‬‬
‫‪O‬‬
‫וחומצה כלורוגנית (‪.)6‬‬
‫‪CH‬‬
‫פעילות‪ :‬הקרוטנואידים‪ ,‬בעיקר‬
‫‪ zeaxanthin‬ולוטאין‪ ,‬מגינים על העיניים מפני מחלות ניווניות‪ .‬הם פועלים‬
‫כנוגדי חמצון ומגינים על הרישתית מפני חמצון (‪.)1‬‬
‫הפוליסכרידים פעילים כאימונוסטימולנטים (‪ .)4‬הם ממריצים תגובה‬
‫חיסונית תאית והומוראלית (‪ .)7‬הם מגבירים פעילות של ‪-T‬לימפוציטים‬
‫ושל תאי הרג טבעיים‪.‬‬
‫ניסויים ‪ in vitro‬הראו שהפוליסכרידים מגינים על תאי עצב ומונעים נזק‬
‫לתאים אלה (‪.)8‬‬
‫‪CH3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Betaine‬‬
‫בטאין הוא חומצה אמינית המצויה באופן טבעי בגוף‪ .‬הבטאין הוא מטבוליט‬
‫של כולין‪ .‬הוא מצוי בריכוז נמוך בסלק‪ ,‬בתרד ובדגניים‪ .‬הכינו מבטאין הכינו‬
‫תרופה בשם ‪ cystadane‬הפועלת כתורמת קבוצה מתילית להומוציסטאין‬
‫והפיכתה למתיונין‪ .‬התרופה מורידה את הרמה של הומוציסטאין ב‪20--‬‬
‫‪ .30%‬ומראה עלייה ברמת המתיונין כשהריכוז שלה היה נמוך‪.‬‬
‫אופן השימוש‪ :‬הליציום מהווה ברוב המקרים חלק מפורמולה‪ .‬בכמה מקרים‬
‫ממליצים להשתמש בליציום כצמח יחיד או כצמח עיקרי בפורמולה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬במקרים של גסטריטיס ממליצים לאכול ‪ 10‬ג’ של הפרי פעמיים‬
‫ביום (‪ .)6‬ברפואה המסורתית המליצו על אכילת ‪ 10‬ג’ של הפרי פעמיים‬
‫ביום לטיפול בסוכרת (‪ .)9‬לחיזוק אדם חלש ממליצים לבשל את פירות‬
‫הליציום עם נצרים של במבוק‪ .‬המינון ‪ 15-30‬ג’ ליום (‪.)10‬‬
‫לחיזוק הראייה מומלץ מירתח של ‪ 20‬ג’ פרי ליום (‪.)11‬‬
‫פורמולה לחיזוק הראייה מיוצרת בארה“ב‪ .‬היא נמכרת בצורת כדורים‬
‫ונקראת ‪ .)12( Lycuvin‬היא מכילה מיצוי של ליציום‪ ,‬פרי של אוכמניות‪,‬‬
‫זרעים של ‪ Cuscuta cinenesis‬ופרחים של ‪ .Calendula officinalis‬בשני‬
‫כדורים (המינון המומלץ) מצוי מיצוי מ‪ 10-‬ג’ ליציום כמקור ל‪,zeaxanthin-‬‬
‫‪ 6‬ג’ ‪ Cuscuta‬כמקור ל‪ 75 ,quercetin-‬מ“ג של אנתוציאנינים מהאוכמניות‬
‫ו‪ 8-‬מ“ג של לוטאין שמקורם בקלנדולה (‪.)12‬‬
‫רעילות‪ :‬הליציום הוא פרי מאכל ואין בו רעילות (‪.)4‬‬
‫‪ LD50‬בעכברים בהזרקה לפריטונאום ‪ 8.3‬ג’ לק“ג‪.‬‬
‫בארה“ב התפרסם מיץ מארבעה פירות‪ ,‬שיצא‬
‫לשוק ב‪ ,2003-‬ונקרא ‪.)1( Himalayan Goji Juice‬‬
‫קריאה חשובה‬
‫לרוקחים!‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫הוא מכיל מיצויים של פירות הליציום‪ ,‬ענבים‪ ,‬תפוח עץ ואגסים‪ .‬המיץ‬
‫מומלץ לחיזוק הראייה‪ ,‬להגברת הפעילות של מערכת החיסון וכנוגד‬
‫חמצון‪.‬‬
‫חברות אחרות הוציאו תכשירים דומים‪ ,‬כגון כדורים העשויים מריכוזים‬
‫שווים של ליציום‪ ,‬אסטרגלוס והפטריה ‪ .Tremella‬המינון של הפרי באכילה‬
‫או במירתח‪ 9-18 :‬ג’ ליום‪.‬‬
‫מקורות‬
‫‪1.Dharmananda S. Lycium fruit, Food and Medicine, www.‬‬
‫‪itmonline.org/arts/lycium.htm‬‬
‫‪2. Yong P. et al. Quantification of zeaxanthin dipalmitate and total‬‬
‫‪carotenoids in Lycium fruits, 2006, Plant Foods for Human‬‬
‫‪Nutrition, 60: 161-164.‬‬
‫‪3. Wang Q. et al. Determination of polysaccharide contents in Fructus‬‬
‫‪Lycii, Chinese Traditional and Herbal Drugs, 1991, 22: 67-68.‬‬
‫‪4. Zhu Youping, Chinese Materia Medica: Chemistry, Pharmacology,‬‬
‫‪and Application, 1998, Harwood Academic Publishers, Netherlands.‬‬
‫‪5. Sannai A. Fujimori T. and Kato K. Isolation of 1,2-dehydro-a-cyperone‬‬
‫‪and solavetivone from Lycium chinensis, Phytochemistry, 1982, 21:‬‬
‫‪2986-2987.‬‬
‫‪6. Wang Qi and Dong Zhilin, Modern Clinic Necessities for Traditional‬‬
‫‪Chinese Medicine, 1990, China Ocean Press, Beijing.‬‬
‫‪7. Zhou Jinhuang Immunopharmacological activities of yin and‬‬
‫‪yang biomodulatory drugs, in Recent Advances in Chinese Herbal‬‬
‫‪Drugs, 1991, Science Press Beijing.‬‬
‫‪8. Yu MS. et al. Characterization of the effects of anti-aging medicine‬‬
‫‪Fructus Lycii on beta-amyloid peptide neurotoxicity, International‬‬
‫‪Journal of Molecular Medicine, 2007, 20: 261-268.‬‬
‫‪9. Xu Xiangcai (chief editor), Maintaining Your Health, Vol. 9 of The‬‬
‫‪English-Chinese Encyclopedia of Practical Traditional Medicine,‬‬
‫‪1989, Higher Education Press, Beijing.‬‬
‫‪10.Zhang W. et al. Chinese Medicated Diet, 1988, Publishing House‬‬
‫‪of Shanghai College of Traditional Chinese Medicine, Shanghai.‬‬
‫‪11.Zong XF and Liscum G. Chinese Medicinal Tea, 1996, Blue Poppy‬‬
‫‪Press, Boulder, CO.‬‬
‫‪12.Dharmananda S. Abag of Pearl, 2004, Institute for Traditional‬‬
‫‪Medicine, Portland, OR.‬‬
‫מנוי שנתי למגזין ‪- PharmaLine‬‬
‫ארבעה גיליונות בעלות כוללת של ‪,₪ 135‬‬
‫כולל מע"מ (‪ ₪ 33.75‬בלבד לגיליון) פרטים‬
‫נוספים בקרוב‪ ,‬בניוזלטר השבועי שלנו ובאתר‬
‫‪ - PharmaLine‬הישארו מעודכנים!‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪37‬‬
‫על קצה הפיפטה‬
‫בעריכת אריק צור ושמעון לכט‬
‫הפ ַרקליני‪ ,‬שהמכון למדעי התרופה מפרסם בעיתונות המדעית‪ .‬אולם‪ ,‬בשנים‬
‫כדרך קבע‪ ,‬מוצגים בפינתנו רבדים שונים במחקר הביורוקחי ָ‬
‫האחרונות‪ ,‬ובמיוחד לאור פריחתה של תוכנית הלימודים לרוקחות קלינית‪ ,‬בית הספר מתגאה בכמות הולכת וגדלה של מחקרים קליניים שרואים‬
‫אור בעיתונות המדעית העולמית‪ .‬החוג לרוקחות קלינית‪ ,‬בהנהגתו של פרופ׳ אמנון הופמן‪ ,‬גייס לשורותיו שני חברי סגל צעירים ומבטיחים‪ ,‬אשר‬
‫יחד עם התלמידים בתוכנית ה‪ ,PharmD-‬יוצרים מחקר קליני שוקק‪.‬‬
‫במדור הנוכחי אנו מציגים שלושה פרסומים של המרצים החדשים‪ :‬דר׳ שרה אייל‪ ,‬המתמחה בהיבטים קליניים של הובלת תרופות דרך מחסומים‬
‫ביולוגיים; דר׳ אילן מתוק‪ ,‬המתמחה בפרמקו‪-‬אפידמיולוגיה; דר׳ אורן שביט‪ ,‬שהיה חוקר בחוג לרוקחות קלינית ומתמחה בכלכלת תרופות‪ ,‬ולאחרונה‬
‫עבר לנהל את המערך התרופתי של קופת חולים מאוחדת‪.‬‬
‫‪Concomitant therapy in‬‬
‫‪people with epilepsy:‬‬
‫‪Potential drug-drug‬‬
‫‪interactions and patient‬‬
‫‪awareness‬‬
‫חולים במחלת האפילפסיה נוטלים בדרך‬
‫כלל מספר רב של תרופות מרשם‪ ,‬תכשירי‬
‫‪ OTC‬ותוספי תזונה‪ ,‬במקביל לטיפול האנטי‪-‬‬
‫אפילפטי‪ .‬מתן משולב של תכשירים אלו‬
‫עלול להוביל להפחתה ביעילות הטיפולית‬
‫ולהגדלת הסיכון לפרכוסים‪ ,‬כמו גם‬
‫להגדלת הסיכון לתופעות לוואי תרופתיות‪.‬‬
‫החוקרים בעבודה זו סקרו בצורה מקיפה‬
‫את הרשומה הרפואית של חולי אפילפסיה‬
‫בקליניקה של בית החולים הדסה עין‪-‬כרם‬
‫לאורך שבעה חודשים‪ ,‬ולאחר מכן ביצעו‬
‫ראיון רוקחי שתיעד את כל התכשירים‬
‫ואת תופעות הלוואי אצל כל נבדק‪ .‬מאגר‬
‫הידע ששימש להערכת אינטראקציות בין‪-‬‬
‫תרופתיות היה ‪ ,micromedex‬ו‪ 71-‬מטופלים‬
‫נכללו במדגם הסופי‪.‬‬
‫בניתוח המידע‪ ,‬החוקרים מצאו שחולה‬
‫אפילפסיה מטופל ב‪ 1.7-‬תרופות אנטי‪-‬‬
‫אפילפטיות בממוצע‪ ,‬וכי ‪ 56%‬מהמטופלים‬
‫נטלו במקביל גם תרופות מרשם ו‪.OTC-‬‬
‫‪ 48%‬מהמטופלים נטלו תוספי תזונה במקביל‬
‫לטיפול האנטי‪-‬אפילפטי‪ .‬התרופות שנמצאו‬
‫בשכיחות הגבוהה ביותר במתן מקביל לטיפול‬
‫האנטי‪-‬אפילפטי היו נוגדי פסיכוזה‪SSRI ,‬‬
‫וסטטינים‪ .‬בניתוח מודעות החולים לקיומן של‬
‫אינטראקציות בין‪-‬תרופתיות‪ 67% ,‬ידעו שמתן‬
‫משולב של תרופות עלול ליצור תופעת לוואי‪,‬‬
‫אך רק ‪ 56%‬ידעו שהגדלת הסיכון לפרכוסים‬
‫הוא תופעת לוואי אפשרית‪.‬‬
‫החוקרים בעבודה זו הציגו‪ ,‬בפעם הראשונה‪,‬‬
‫ניתוח רוקחי מדוקדק של הטיפול התרופתי‬
‫באוכלוסיית חולי האפילפסיה בישראל‪ ,‬ואת‬
‫חשיבות החינוך הרוקחי למטופל ולצוות הרפואי‪.‬‬
‫מקור‬
‫‪Sara Eyal, Sivan Rasaby, Dana Ekstein.‬‬
‫‪38‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪Concomitant therapy in people with epilepsy: Potential drug–drug interactions and patient‬‬
‫)‪awareness. Epilepsy and Behavior. 2014 Feb;31:369-76. (Epub 2013 Nov 7‬‬
‫איור ‪ :1‬פאנל ‪ ,A‬בשחור ‪ -‬כמות האינטראקציות הבין‪-‬תרופתיות הכוללת שנמדדה עבור תרופות אנטי‪-‬‬
‫אפילפטיות (‪ ;)AED‬בלבן ‪ -‬כמות האינטראקציות הבין‪-‬תרופתיות שנמדדה עם תרופות שאינן מיועדות‬
‫לטיפול באפילפסיה (‪.)non-AED‬‬
‫פאנל ‪ - B‬פירוט התרופות שאינן מיועדות לטיפול באפילפסיה‪ ,‬אך ידועה אינטראקציה בין‪-‬תרופתית לגביהן‬
‫והן נרשמו למטופלים בקבוצת המחקר‪.‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫אריק צור ‪ -‬עמית מחקר‪ ,‬המחלקה למדעי הרוקחות‪ ,‬אוניברסיטת קליפורניה‪ ,‬סאן פרנסיסקו‪ ,‬ארה“ב‬
‫דר’ שמעון לכט ‪ -‬עמית מחקר בכיר‪ ,‬המחלקה לביו‪-‬הנדסה‪ ,‬אוניברסיטת טמפל‪ ,‬פילדלפיה‪ ,‬ארה“ב‬
‫‪Commentary on: “Metoclopramide in‬‬
‫‪pregnancy: no association with adverse‬‬
‫”‪fetal and neonatal outcomes‬‬
‫במאמרם זה מתייחסים הרוקחים אילן מתוק ועמיחי פרלמן למאמר‬
‫שפורסם באוקטובר ‪ 2013‬במגזין היוקרתי ‪ .JAMA‬המאמר הציג‬
‫קוהורט רטרוספקטיבי של מעל ‪ 28,000‬הריונות‪ ,‬בהם נשים ֵדניות‬
‫נטלו מטוכלופרמיד במהלך ההריון‪ ,‬וניתח את שכיחות הופעת מומים‬
‫מולדים‪ ,‬הפלות ומוות של העובר‪ .‬דר’ מתוק השווה עבודה זו למחקר‬
‫קודם שביצע במחוז דרום של קופ״ח כללית‪ ,‬וכלל ‪ 3,458‬הריונות‪.‬‬
‫המחקר בדק גם הוא את השפעות השימוש במטוכלופרמיד בזמן‬
‫ההריון‪ ,‬ופורסם בשנת ‪ 2009‬ב‪.NEJM-‬‬
‫הן המחקר הקודם והן הנוכחי לא מצאו קשר בין מתן מטוכלופרמיד‬
‫בהריון לסיכון מוגבר לעובר‪ .‬בניגוד למחקר הקודם‪ ,‬בו ניתן היה לזהות‬
‫רף סיכון גבוה ואירועים ששכיחותם גבוהה‪ ,‬המחקר הנוכחי היה גדול‬
‫מספיק כדי לזהות עלייה של פי שניים בסיכון היחסי‪ .‬למרות עוצמתו‬
‫של המחקר החדש‪ ,‬החוקרים מסייגים חלק מהקורלציות שדווחו בו‪,‬‬
‫וממליצים לשלול הטיה של התוצאות בעקבות בחירת מדגם צר‪ ,‬כגון‬
‫חודשים ספציפיים של ההריון‪.‬‬
‫מחקרים אלו מציגים את חשיבות הטיפול התרופתי בבחילות והקאות‬
‫בהריון‪ ,‬אשר משפיע על ‪ 50%-80%‬מהנשים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬חשיבות המחקר‬
‫בתחום זה עולה‪ ,‬שכן נשים הריוניות אינן משתתפות במחקרים קליניים‬
‫בעת פיתוח תכשיר חדש‪.‬‬
‫מקור‬
‫‪Matok I, Perlman A. Metoclopramide in pregnancy: no association‬‬
‫‪with adverse fetal and neonatal outcomes. Evid Based Med. 2014 Jan‬‬
‫‪29. doi: 10.1136/eb-2013-101654‬‬
‫‪Burden of human papilloma virus‬‬
‫‪infection and related diseases in Israel‬‬
‫מאמר זה מציג בהרחבה את שכיחות וירוס הפפילומה (‪ )HPV‬בישראל‬
‫ואת שכיחות המחלות שנגרמות כתוצאה מהדבקה בווירוס זה‪ .‬המאמר‬
‫פורסם יחד עם מאמר נוסף ומאמר מערכת‪ ,‬כסדרה באותו הירחון‪,‬‬
‫שבכללותה מהווה דו“ח ארצי מקיף הכולל המלצות מעשיות‪.‬‬
‫השכיחות של סרטן של אפיתל הנרתיק מדרגה שלוש היא ‪ 17.4‬לכל‬
‫‪ 100,000‬נשים יהודיות בישראל נכון לשנת ‪ .2007‬נתון זה מציג עלייה‬
‫במספר המקרים לעומת שנת ‪ ,1997‬בה נמדדו ‪ 5.3‬מקרים לכל ‪100,000‬‬
‫נשים יהודיות ו‪ 2.3-‬לכל ‪ 100,000‬נשים לא‪-‬יהודיות‪ .‬נתון זה נמוך‬
‫בהשוואה לנתונים העולמיים ממדינות מפותחות‪ ,‬והחוקרים הסבירו פער‬
‫זה בפערים תרבותיים‪ ,‬מיניים ודתיים‪ ,‬כגון מנהג ברית המילה‪ .‬שיעורי‬
‫התמותה מסרטן זה היו ‪ 1.7‬מקרים לכל ‪ 100,000‬נפש בשנת ‪.2007‬‬
‫שכיחות סרטן זה באיברים אחרים הייתה פחות ממקרה אחד לכל‬
‫‪ 100,000‬נפש‪ .‬המידע הזמין לגבי תת‪-‬סוג הנגיף אשר גרם למקרי‬
‫סרטן אלו הוא חלקי בלבד‪ ,‬אך החוקרים ציינו שתת‪-‬סוג ‪ 16‬ו‪ 18-‬הם‬
‫הנפוצים ביותר ואחראים לכ‪ 60%-‬ממקרי הסרטן הגרורתי‪ .‬שכיחותן‬
‫של יבלות גניטליות נמצאה ב‪ 239-‬מקרים לכל ‪ 100,000‬גברים ו‪185-‬‬
‫לכל ‪ 100,000‬נשים‪ ,‬בדומה לממצא במדינות מערביות אחרות‪.‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫איור ‪ :2‬שכיחות מקרי סרטן צוואר הרחם בישראל לכל ‪ 100,000‬נשים (מנורמל‬
‫לגיל)‪ ,‬בהשוואה למדינות נבחרות‬
‫החוקרים סיכמו כי למרות שכיחות נמוכה יחסית של מחלות הנגרמות‬
‫כתוצאה מהדבקה בווירוס הפפילומה‪ ,‬ישנה חשיבות רבה לשיפור‬
‫המידע הזמין בנוגע לנטל התחלואה הרלוונטית ולהערכת הכדאיות של‬
‫תוכנית לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם‪.‬‬
‫מקור‬
‫‪Shavit O, Roura E, Barchana M, Diaz M, Bornstein J. Burden of human‬‬
‫‪papillomavirus infection and related diseases in Israel. Vaccine.;22;31‬‬
‫‪Suppl 8:I32-41, 2013‬‬
‫הבהרה‪ :‬כל הזכויות על האיורים והתוצאות שמורות להוצאה לאור של‬
‫המגזינים המצוטטים‪.‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪39‬‬
‫תהליכי מחלה וטיפול תרופתי‬
‫האם קיים קשר בין כמות צריכת הביצים‬
‫לבין הסיכון לטרשת העורקים וסיבוכיה?‬
‫מאת יאיר יודפת‬
‫האמונה שעדיין נפוצה בקרב שיעור ניכר‬
‫של הציבור‪ ,‬כולל אנשי רפואה‪ ,‬היא שצריכה‬
‫מוגברת של ביצים מעלה את רמת הכולסטרול‬
‫בדם ובעיקר את “הכולסטרול הרע“‪ ,‬ה‪,LDL-‬‬
‫ולכן היא קשורה לעליית הסיכון הקרדיו‪-‬‬
‫וסקולרי‪ .‬בכמה מחקרים נמצא שלמזון שאנו‬
‫צורכים יש תרומה קטנה לעלייה ברמת ה‪LDL-‬‬
‫בדם‪ ,‬אבל גם עלייה קטנה זאת יכולה להגביר‬
‫את חמצון ה‪ ,LDL-‬להעלות את רמת השומנים‬
‫לאחר הארוחות ולהעלות את הסיכון הקרדיו‪-‬‬
‫וסקולרי‪ .‬הנחיות החברה הקרדיולוגית‬
‫האמריקאית משנת ‪ 2006‬כוללות המלצה‬
‫לצריכת כולסטרול נמוכה מ‪ 300-‬מ“ג ליום‪)1(.‬‬
‫בהתאם להנחיות אלו עלינו לקחת בחשבון‬
‫שצריכת ביצה גדולה אחת ביום תורמת‬
‫כמעט ‪ 210‬מ“ג כולסטרול‪ ,‬ומכאן עולה‬
‫השאלה אם עלינו להתנזר כמעט לחלוטין‬
‫ממנעמי המאכלים עתירי הכולסטרול או‬
‫לצמצם עד כמה שאפשר את צריכת הביצים‪,‬‬
‫ואם לצמצם‪ ,‬לכמה לצמצם?‬
‫כידוע ביצה זולה‪ ,‬מועטה בקלוריות‪ ,‬עשירה‬
‫בחלבון‪ ,‬עם מיעוט יחסי של שומן רווי‪ ,‬והיא‬
‫מכילה גם חומצות אמינו (כולל ארגינין)‬
‫וחומצות שומן חיוניות‪ ,‬חומצה פולית‪ ,‬ריבופלווין‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬כולין‪ ,‬וגם ויטמינים ‪ A, B12, D, E‬ו‪.K-‬‬
‫נמצא גם שכולסטרול מביצים באוכלוסיות‬
‫המצמצמות את צריכת הפחמימות מעלה את‬
‫רמת ה‪ ,HDL-‬ובאנשים בריאים אינו משפיע‬
‫על תפקוד האנדותל‪ )2(.‬קיימת גם סברה‪,‬‬
‫שעדיין לא הוכחה סופית‪ ,‬שצריכת ביצים יכולה‬
‫להגדיל את מידת חלקיקי ה‪ ,LDL-‬וכך להפוך‬
‫אותם לפחות הטרוגניים‪.‬‬
‫הקשר בין צריכת ביצים לבין מחלה כלילית‪,‬‬
‫שבץ מוחי וסוכרת מעורר עניין רב בקרב‬
‫הרופאים ובקרב הציבור הרחב‪ .‬אין תמה אפוא‬
‫שמספר מחקרי העוקבה הפרוספקטיביים‬
‫בנושא זה גדול‪ ,‬אך ישנן תוצאות סותרות‬
‫בין המחקרים‪ .‬בסקירה זאת אנסה להתייחס‬
‫לתוצאות המחקרים השונים ואנסה להגיע‬
‫למסקנה בנושא זה‪.‬‬
‫האם לצריכת ביצים יש השפעה על רמת‬
‫הכולסטרול בדם?‬
‫השאלה הראשונה שנבדקה הייתה אם לצריכת‬
‫‪40‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫ביצים בכלל או לצריכה מוגברת של ביצים יש‬
‫השפעה על רמת הכולסטרול בדם‪ .‬שאלה זאת‬
‫נבדקה בעיבוד “חתך“ מנתונים של ‪National‬‬
‫‪Health and Nutritional Examination Survey‬‬
‫)‪ (NHANES III‬עוד בשנת ‪ )3( .2000‬בעיבוד‬
‫נמצא שצריכת ארבע ביצים ומעלה בשבוע‬
‫קשורה ברמה נמוכה ומובהקת של כולסטרול‪,‬‬
‫בהשוואה לאי צריכה או לצריכת ביצה אחת‬
‫בשבוע‪ .‬במחקר מתנדבים בריטי אקראי‪,‬‬
‫מבוקר ומקביל שעסק בירידה במשקל‪ ,‬לא‬
‫נמצא כל הבדל ברמת ה‪ LDL-‬בין אלו שהונחו‬
‫לצרוך שתי ביצים ביום למשך ‪ 12‬שבועות‬
‫לבין אלו שהונחו להימנע מצריכת ביצים‪)4( .‬‬
‫היעדר פער ברמת ה‪ LDL-‬בין שתי הקבוצות‬
‫התבטא רק כשהייתה ירידה במשקל בקרב‬
‫צרכני הביצים‪.‬‬
‫מה הראו תוצאות המחקרים הקודמים על‬
‫השאלה אם לצריכה מוגברת של ביצים יש‬
‫השפעה על טרשת העורקים‪ ,‬על אירועים‬
‫כליליים או על שבץ מוחי?‬
‫מסקנת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד‬
‫מתוצאות שני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים‪,‬‬
‫‪Health Professionals Follow- up Study‬‬
‫(‪ )1994–1986‬ו‪Nurses’ Health Study-‬‬
‫(‪ ,)1994–1980‬שפורסמו בשנת ‪ ,1999‬וכללו‬
‫כ‪ 37,000-‬גברים בני ‪ 75–40‬וכ‪ 80,000-‬נשים‬
‫בנות ‪ 59–34‬ללא מחלה קרדיו‪-‬וסקולרית‪,‬‬
‫סוכרת‪ ,‬היפרכולסטרולמיה וסרטן‪ ,‬הייתה‬
‫שלצריכת ביצה אחת ביום אין כל השפעה על‬
‫הסיכון למחלה כלילית או לשבץ מוחי באנשים‬
‫בריאים‪ ,‬פרט למגמה של עלייה בסיכון הכלילי‬
‫בחולי סוכרת‪)5( .‬‬
‫הסיכון הקרדיו‪-‬וסקולרי מצריכת ביצים בחולי‬
‫סוכרת צף‪ ,‬ועורר מחלוקת גם במחקרים לאחר‬
‫מכן‪ .‬תמיכה לממצא בחולי סוכרת באה ממחקר‬
‫העוקבה האמריקאי ‪Health Aging and Body‬‬
‫‪ .Composition Study‬במחקר זה לא נמצא‬
‫קשר בין צריכה גבוהה של שומן במזון לבין‬
‫עלייה בסיכון הקרדיו‪-‬וסקולרי בקשישים מגיל‬
‫‪ 77‬ומעלה‪ ,‬אבל צריכה מוגברת של כולסטרול‬
‫מביצים (השלישון העליון לעומת השלישון‬
‫התחתון) הייתה קשורה בסיכון גבוה ומובהק‬
‫בחולי סוכרת מסוג ‪)6( .2‬‬
‫לחוקרים של שני המחקרים האלו אין הסבר‬
‫לקשר בין צריכת ביצים גבוהה לבין סיכון‬
‫קרדיו‪-‬וסקולרי מוגבר רק בחולי סוכרת‪ .‬אחת‬
‫ההשערות שהועלתה היא שבקרב חולי סוכרת‬
‫קיימת היענות גרועה לטיפול‪ ,‬לא רק בהיענות‬
‫להנחיות לצריכה מופחתת של שומן‪ ,‬אלא גם‬
‫בהיענות לשאר הטיפולים למחלה זאת‪.‬‬
‫בניגוד לממצאי שני המחקרים האלו‪ ,‬במחקר‬
‫של ‪Health and Nutrition Examination‬‬
‫‪ )NHANES ( Survey National‬לא נמצא‬
‫שצריכה מוגברת של ביצים (מעל שבע ביצים‬
‫בשבוע לעומת ביצה אחת) הייתה קשורה בעלייה‬
‫מובהקת בתמותה כלילית בכלל הנבדקים‪,‬‬
‫כולל חולי סוכרת‪ )7( .‬יש לציין רק שמספר‬
‫חולי הסוכרת במחקר זה היה קטן‪ .‬גם במחקר‬
‫קהילתי שבוצע בקרב אנשים בריאים בספרד‪,‬‬
‫לא נמצא קשר בין צריכת ביצים לבין היארעות‬
‫קרדיו‪-‬וסקולרית‪ )8( ,‬וממצא דומה דווח גם‬
‫במחקר פרוספקטיבי קנדי‪ ,‬שלא נמצאה בו‬
‫עלייה בסיכון לשבץ מוחי‪ ,‬לאוטם שריר הלב או‬
‫לתמותה בצריכה של עד שש ביצים בשבוע‪ ,‬אבל‬
‫צריכה גדולה יותר הייתה קשורה בעלייה מתונה‪,‬‬
‫אך מובהקת‪ ,‬בתמותה‪ )9(.‬במחקר יווני אקראי‬
‫נמצא שצריכת ביצים שבועית בהתאם להנחיות‬
‫הים‪-‬תיכוניות (‪ 4–3‬ביצים בשבוע) בחולי תסמונת‬
‫מטבולית הורידה את שיעור ההתפתחות של‬
‫תסמונת כלילית חדה ב‪)10( .35%-‬‬
‫לכאורה‪ ,‬מרבית הדיווחים מצביעים על היעדר‬
‫קשר בין צריכת ביצים מוגברת לבין תחלואה‬
‫ותמותה קרדיו‪-‬וסקולריות‪ .‬אך במחקר חתך‬
‫קנדי שפורסם בשנת ‪ 2012‬הוצעה גישה חדשה‬
‫לנושא‪ ,‬ונמצא ששטח הרובד הטרשתי בעורק‬
‫התרדמה היה גדול באופן מובהק לאחר‬
‫תקנון לגורמי סיכון כליליים באלו שצרכו‬
‫שלוש ביצים ומעלה בשבוע בהשוואה לאלו‬
‫שצרכו שתי ביצים ומטה‪ )11( .‬במחקר זה‬
‫נמצא גם שצריכה גדולה של סיגריות הייתה‬
‫קשורה באופן מובהק בסיכון קרדיו‪-‬וסקולרי‪.‬‬
‫הביקורת על מציאת תחליף (‪)Surrogate‬‬
‫לסיכון הקרדיו‪-‬וסקולרי התייחסה בעיקר לאי‬
‫הכללת גורמי סיכון אחרים היכולים להשפיע‬
‫על הגודל של הטרשת בעורקים‪ ,‬כמו הרגלי‬
‫תזונה‪ ,‬השמנה ופעילות גופנית‪ )12( .‬במכתב‬
‫למערכת מדווח אחד הכותבים שבניגוד‬
‫לממצאי מחקר אחרון זה‪ ,‬במחקר עוקבה‬
‫פרוספקטיבי מפינלנד לא נמצא כל קשר בין‬
‫צריכת ‪ 4–3‬ביצים ומעלה בשבוע לבין עובי‬
‫האינטימה מדיה של עורקי התרדמה ועליית‬
‫הסיכון לאוטם שריר הלב‪)13( .‬‬
‫האם שלושת המחקרים שפורסמו לאחרונה‬
‫תרמו להבהרת הקשר בין צריכת ביצים‬
‫לסיכון הקרדיו‪-‬וסקולרי?‬
‫במחקר תצפיתי בברזיל הקשר בין צריכת‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫ביצים לבין העומס הטרשתי נחקר בגישה‬
‫מקורית‪ )14(.‬מידת הטרשת נמדדה באמצעות‬
‫צנתור שלושת העורקים הכליליים העיקריים‬
‫לפי מדד ‪( Friesinger‬מ‪ 0-‬עד ‪ )15‬בקרב‬
‫‪ 382‬איש‪ ,‬רובם גברים בגיל ממוצע של ‪.60‬‬
‫נתוני הבסיס כללו גיל‪ ,‬השכלה‪ ,‬מקצוע‪ ,‬עישון‪,‬‬
‫יל“ד‪ ,‬דיסליפידמיה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬סיפור משפחתי‬
‫של מחלה כלילית והרגלי צריכת ביצים על‬
‫פי שאלונים‪ .‬צריכת הביצים חולקה לשלוש‬
‫קטגוריות‪ :‬פחות מביצה אחת בשבוע‪ ,‬ביצה‬
‫אחת בשבוע ויותר מביצה אחת בשבוע‪ .‬מדד‬
‫‪ Friesinger‬חולק לשלוש קטגוריות‪9–5 ,4–0 :‬‬
‫ו‪ .15–10-‬ההפתעה שנמצאה בעיבוד הייתה‬
‫שדווקא אצל אלו שצרכו יותר מביצה אחת‬
‫בשבוע שיעור הטרשת היה הנמוך ביותר‬
‫ומובהק‪ .‬בעיבוד רב‪-‬משתני נמצא שמדדי‬
‫טרשת גבוהים יותר היו קשורים באופן עצמאי‬
‫בגברים‪ ,‬בגיל מתקדם‪ ,‬בחולי יל“ד ובצריכה‬
‫נמוכה של ביצים‪ .‬ההשפעה היחידה של גורמי‬
‫הסיכון הקלאסיים על הטרשת הייתה של‬
‫הדיסליפידמיה‪ ,‬אבל לא נמצא כל קשר שלילי‬
‫לסוכרת‪ .‬ממצאי מחקר זה נשארו תקפים גם‬
‫לאחר שהמחברים ערכו עיבוד נוסף ל‪101-‬‬
‫אנשים שצרכו ‪ 4–3‬ביצים בשבוע‪.‬‬
‫אין ספק שמחקר מסוג זה יכול היה לפתור את‬
‫השאלה הבלתי פתירה‪ ,‬אלא ששתי מגרעותיו‬
‫העיקריות היו היותו תצפיתי ומהימנותו הנמוכה‬
‫של הדיווח על צריכת הביצים‪.‬‬
‫מכל מקום עד עכשיו יש לנו תוצאות‬
‫שהראו שלצריכה גדולה של ביצים אין כל‬
‫השפעה‪ ,‬יש השפעה שלילית ויש השפעה‬
‫חיובית על הסיכון הקרדיו‪-‬וסקולרי‪ .‬לתומי‬
‫חשבתי שביצוע מטה‪-‬אנליזה שתתייחס‬
‫לכל המחקרים התצפיתיים שבוצעו תפתור‬
‫את הסתירה בתוצאות המחקרים‪ .‬והנה‬
‫בהפרש של כמה חודשים השנה פורסמו‬
‫שתי מטה‪-‬אנליזות של חוקרים סינים משתי‬
‫אוניברסיטאות‪ ,‬שבחנו את השאלה אם‬
‫קיים קשר בין כמות צריכת הביצים לבין‬
‫הסיכון לטרשת העורקים וסיבוכיה‪.‬‬
‫מטרת המטה‪-‬אנליזה הראשונה שכללה ‪17‬‬
‫מחקרי עוקבה פרוספקטיביים‪ ,‬הייתה לבדוק‬
‫ולכמת את הקשר הפוטנציאלי של תגובת‬
‫מינון בין צריכת ביצים לבין הסיכון למחלת‬
‫לב כלילית ושבץ מוחי‪ )15( .‬התוצאות הראו‬
‫שלא נמצא קשר מובהק בין צריכת ביצה‬
‫ביום לבין הסיכון לאוטם שריר הלב או שבץ‬
‫מוחי‪ .‬בעיבוד משני לתתי‪-‬קבוצות נמצא‬
‫שצריכה זאת הייתה קשורה בסיכון מובהק‬
‫למחלה כלילית בחולי סוכרת‪ ,‬אבל בסיכון‬
‫מופחת ומובהק לאירועים מוחיים דימומיים‪.‬‬
‫וכך קיבלנו חיזוק לתוצאות שני המחקרים‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫שהובאו בתחילת סקירה זו בנוגע לסיכון‬
‫לחולי סוכרת‪ ,‬אבל קיבלנו גם תוצאה שלא‬
‫הופיעה באף מחקר קודם על הקשר הטוב‬
‫בין ביצים למניעת אירועים מוחיים‪.‬‬
‫מבצעי המטה‪-‬אנליזה מנסים לייחס את‬
‫הקשר החלש בין צריכת הכולסטרול במזון‬
‫לבין הסיכון הקרדיו‪-‬וסקולרי שנמצא בכמה‬
‫מחקרים אפידמיולוגיים‪ ,‬להשפעה הטובה‬
‫של ויטמין ‪ D‬שנמצא בביצים על המשקל‪,‬‬
‫על שומני הדם ועל לחץ הדם ולשינויים‬
‫בגודל חלקיקי ה‪ .LDL-‬את ההשפעה הרעה‬
‫על חולי הסוכרת הם מייחסים בעיקר לעלייה‬
‫בתנגודת לאינסולין במקביל לעלייה ברמת‬
‫ה‪ LDL-‬ואת ההשפעה הטובה על האירועים‬
‫המוחיים הדימומיים הם מייחסים לתוצאות‬
‫כמה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שנמצא‬
‫בהם יחס הפוך בין רמת הכולסטרול בדם‬
‫לבין האירועים המוחיים‪.‬‬
‫במטה‪-‬אנליזה השנייה נכללה גם שאלת‬
‫הקשר בין צריכת ביצים להתפתחות סוכרת‬
‫חדשה‪ ,‬נוסף על המטרה של כל המחקרים‬
‫הקודמים‪ )16( .‬במטה‪-‬אנליזה זאת שכללה‬
‫‪ 14‬מחקרים‪ ,‬נמצא שצריכה גדולה של ביצים‬
‫לעומת צריכה מועטה (אין פירוט מהי צריכה‬
‫גדולה ומהי צריכה מועטה) העלתה את הסיכון‬
‫היחסי למחלה קרדיו‪-‬וסקולרית ב‪ ,19%-‬את‬
‫הסיכון היחסי למחלה קרדיו‪-‬וסקולרית בחולי‬
‫סוכרת בלבד ב‪ 83%-‬ואת הסיכון לסוכרת‬
‫ב‪( 68%-‬כל התוצאות מובהקות)‪ .‬הסיכון היחסי‬
‫לכל עלייה של ארבע ביצים בשבוע היה ‪1.06‬‬
‫למחלה קרדיו‪-‬וסקולרית‪ 1.40 ,‬למחלה קרדיו‪-‬‬
‫וסקולרית בחולי סוכרת ו‪ 1.29-‬לסוכרת‪.‬‬
‫איך אפשר שלא להתבלבל כאשר מקבלים‬
‫תוצאות מנוגדות לחלוטין משתי מטה‪-‬אנליזות‬
‫הכוללות בתוכן כמעט אותם מחקרים? האם‬
‫צריכת ביצים גדולה בתוצאת המטה‪-‬אנליזה‬
‫השנייה מוסיפה לנו גורם סיכון חדש לסוכרת?‬
‫איך עלינו להתייחס לתוצאות המנוגדות‬
‫שנמצאו במחקרים השונים?‬
‫שמחתי מאוד לקרוא את מאמר המערכת‬
‫שנכתב בעקבות תוצאות המטה‪-‬אנליזה השנייה‪,‬‬
‫המעלה את השאלה עד כמה אנו יכולים לסמוך‬
‫על תוצאות המטה‪-‬אנליזה האחרונה‪)17( .‬‬
‫המחבר מונה את שלוש המגבלות העיקריות‬
‫המסתמכות על התוצאות של המחקרים‬
‫שנערכו בשאלה זאת‪ .‬אלו המגבלות‪:‬‬
‫‪ .1‬כמעט כל המחקרים בנושא זה היו תצפיתיים‬
‫(מסוג מחקרי עוקבה פרוספקטיביים או‬
‫מסוג מחקרי “חתך“)‪ .‬אי אפשר לשלול את‬
‫קיומם של גורמים מבלבלים שלא נלקחו‬
‫בחשבון או שלא היו ידועים‪ ,‬היכולים לשנות‬
‫את תוצאות המחקרים‪.‬‬
‫‪ .2‬צריכת הביצים התבססה על דיווח עצמי‪,‬‬
‫שאמינותו מוטלת בספק‪ ,‬ודבר זה גורם להטיה‬
‫גדולה בתוצאות‪ .‬לדעתי זוהי הסיבה העיקרית‬
‫לחוסר האמינות של כל תוצאות המחקרים‪.‬‬
‫‪ .3‬באף מחקר אי אפשר להבדיל בין צריכת‬
‫ביצים עם חלמון ובלעדיו‪ ,‬שהוא המקור העיקרי‬
‫לכולסטרול בתזונה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לא ברור אם‬
‫מזונות אחרים בארוחות שכללו ביצים גם כן‪,‬‬
‫נכללו במרבית המחקרים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫הסקירה הנוכחית כוללת מחקרים תצפיתיים‬
‫(מחקרי עוקבה פרוספקטיביים או מחקרי‬
‫“חתך“)‪ ,‬שעסקו בשאלה העיקרית אם לצריכת‬
‫ביצים בכלל או לכמות הביצים הנצרכת יש‬
‫השפעה על הסיכון הקרדיו‪-‬וסקולרי‪ .‬תוצאות‬
‫המחקרים שעסקו בכימות מספר הביצים‬
‫שנצרכו ביום או בשבוע לא נתנו תשובה‬
‫מכרעת לשאלה‪ ,‬בחלקם לא נמצא כל קשר‪,‬‬
‫באחרים הקשר היה שלילי ובאחרים חיובי‪ .‬לא‬
‫נמצאו גם תוצאות מכריעות בניסיונות לפתור‬
‫שאלה זאת במחקרים שעסקו בהשפעת כמות‬
‫צריכת הביצים על גודל הטרשת בעורקי‬
‫התרדמה או בעורקים הכליליים‪ .‬אין כל‬
‫אפשרות להסיק מסקנות בשאלה העיקרית‪,‬‬
‫בגלל סוגי המחקרים ותכנונם‪ ,‬בגלל חוסר‬
‫המהימנות של הדיווחים האישיים על מספר‬
‫הביצים שנצרכו‪ ,‬בגלל חוסר מידע על השפעת‬
‫חלקים בביצה ובגלל אי הכללת מאכלים‬
‫הכוללים בתוכם גם ביצים‪.‬‬
‫במחקרים עתידיים קיימת חשיבות קריטית‬
‫להבחנה בין ביצה שלמה לבין ביצה ללא חלמון‪.‬‬
‫קיימת חשיבות לחלוקת האוכלוסייה הנבדקת‬
‫לאלו הרגישים לכולסטרול במזון (כ‪)25%–15%-‬‬
‫ולאלו שאינם רגישים אליו‪ .‬יש צורך להמעיט ככל‬
‫האפשר הטיות הנובעות מדיווח עצמי (השאלה‬
‫היא איך עושים זאת) ולהתייחס לביצים הכלולות‬
‫באוכל מעורב‪ ,‬עם או בלי חלמון‪ ,‬לצורת ההגשה‬
‫(בישול לעומת טיגון)‪ ,‬לגודל הביצה ואם היא‬
‫מועשרת באומגה‪ 3-‬או לא‪.‬‬
‫כאן נשאלת השאלה החשובה ביותר‪ :‬איך אנו‬
‫צריכים להתייחס לשאלות של מטופלינו על‬
‫מספר הביצים שאפשר לצרוך בהקשר לסיכון‬
‫הקרדיו‪-‬וסקולרי‪.‬‬
‫אני הייתי מסביר להם את אי הבהירות בנושא‬
‫זה בכל המחקרים‪ ,‬והייתי מצטרף לעצתו‬
‫של מחבר מאמר המערכת שיש להשאיר‬
‫את הפתרון העכשווי לשכל הישר של‬
‫המטופלים‪ ,‬ולהציע להם שבכל מאכל יש‬
‫לנהוג במתינות ולא להגזים‪.‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪41‬‬
‫תהליכי מחלה וטיפול תרופתי‬
13.Voutilainen S, Nurmi A, Mursu J, et al.
Regular consumption of eggs does
not affect carotid plaque area or risk
of acute myocardial in Finnish men.
Atherosclerosis.;227:186-8, 2013
14.Chagas P, Caramori P, Galdino TP, et al. Egg
consumption and coronary atherosclerotic
burden. Atherosclerosis. ;229:381-4, 2013
15.Rong Y, Chen L, Zhu T, et al. Egg
consumption and risk of coronary heart
disease and stroke: dose-response metaanalysis of prospective cohort studies.
BMJ.;346:e8539, 2013
16.Li Y, Zhou C, Zhou X, et al. Egg
consumption and risk of cardiovascular
diseases and diabetes: A meta-analysis.
Atherosclerosis.;229:524-30, 2013
17.Djoussé L. Relation of eggs with incident
cardiovascular disease and diabetes: Friends
or foes? Atherosclerosis.;229:507-8, 2013
‫ פרופ’ יאיר יודפת – ביה“ס לרפואה של‬:‫הכותב‬
‫האוניברסיטה העברית והדסה; יועץ יתר לחץ דם‬
‫ תל‬,‫ המרכז הרפואי שיבא‬,‫במכון לסקר רפואי‬
[email protected] :‫ מייל‬.‫השומר‬
‫באדיבות חברת מדיקל מדיה‬
Cardiovasc Dis.;21:430-7, 2011
7. Scrafford CG, Tran NL, Barraj LM, et al.
Egg consumption and CHD and stroke
mortality: a prospective study of US adults.
Public Health Nutr.;14:261-70, 2010
8.Zazpe I, Beunza JJ, Bes-Rastrollo M,
et al; SUN Project Investigators. Egg
consumption and risk of cardiovascular
disease in the SUN project. Eur J Clin
Nutr.;65:676-82, 2011
9. Spence JD, Jenkins DJA, Davignon J.
Dietary cholesterol and egg yolks: not for
patients at risk of vascular disease. Can J
Cardiol.;26:e336-9, 2010
10.Pitsavos C, Panagiotakos DB, Chrysohoou
C, et al. The adoption of Mediterranean
diet attenuates the development of acute
coronary syndromes in people with the
metabolic syndrome. Nutr J.;2:1, 2003
11.Spence JD, Jenkins DJ, Davignon J. Egg
yolk consumption and carotid plaque.
Atherosclerosis.;224:469-73, 2012
12.Zampelas A. Still questioning the
association between egg consumption
and the risk of cardiovascular diseases.
Atherosclerosis.;224:318-9, 2012
‫מקורות‬
1. Lichtenstein AH, Appel LJ, Brands M, et
al. Diet and lifestyle recommendations
revision 2006: a scientific statement from
the American Heart Association Nutrition
Committee. Circulation.;114:82-96, 2006
2. Katz DL, Evans M, Nawaz H, et al. Egg
consumption & endothelial function in
healthy adults: a randomized controlled
crossover trial. Int J Cardiol;99:65e70, 2005
3.Song WO, Kerver JM. Nutritional
contribution of eggs to American diets. J
Am Coll Nutr.;19:556S-62S, 2000
4. Harman NL, Leeds AR, Griffin BA. Increased
dietary cholesterol does not increase
plasma low density lipoprotein when
accompanied by energy restricted diet and
weight loss. Eur J Nutr. ;47:282-93, 2008
5. Hu FB, Stampfer MJ, Rimm EB, et al. A
prospective study of egg consumption
and risk of cardiovascular disease in men
and women. JAMA.;281:1387-94, 1999
6. Houston DK, Ding J, Lee JS, et al; Health
ABC Study. Dietary fat and cholesterol
and risk of cardiovascular disease in older
adults: the health ABC study. Nutr Metab
‫רוקחות קהילתית‬
‫מקורות‬
1.2013 ESH/ESC Guidelines for the
management of arterial hypertension.
European Heart Journal ;34, 2159-2219,
2013
2.ACCF/AHA 2011 Expert Consensus
Document on Hypertension in the Elderly:
A Report of the American College of
Cardiology Foundation Task Force on
Clinical Expert Consensus Documents.
Circulation; 123:2434-2506, 2011
3.Treatment of Hypertension in Patients
80 Years of Age or Older. N Engl J Med;
358:1887-1898, 2008
4. A 91-Year-Old Woman With Difficult-toControl Hypertension. JAMA.; 310(12):12741280, 2013
,‫ רוקחת קלינית‬,‫ מגר’ אלונה אהרונוביץ‬:‫הכותבת‬
‫ מכבי שירותי בריאות‬,‫ם והשפלה‬-‫מחוז י‬
WWW.PHARMALINE.CO.IL
‫ ושהשתתפו בהם‬,‫או תמותה‬/‫לתחלואה ו‬
.‫קשישים הדומים במאפייניהם למטופל הנתון‬
‫את הטיפול להורדת לחץ דם יש להתחיל‬
,‫במינון הנמוך ביותר ולהעלותו בהדרגה‬
.‫בהתאם לערכי לחץ דם‬
‫בבחירת הטיפול יש להתחשב בנוכחות‬
.‫ סגנון חיים והעדפות המטופל‬,‫מחלות רקע‬
‫ יש‬,‫בדומה להמלצות באוכלוסייה הכללית‬
.‫להמליץ על שינוי אורחות חיים‬
‫לחץ‬-‫יש לשלול נוכחות של תת‬
‫דם אורטוסטטי וצניחת לחץ דם‬
‫ טרם תחילת‬,‫פוסטפרנדיאלי בקשיש‬
.‫הטיפול בתרופות להורדת לחץ דם‬
‫חשוב לשלול נטילת תרופות שיכולות להיות‬
‫ כגון תרופות‬,‫קשורות לעלייה בלחץ דם‬
.‫ ותרופות אדרנרגיות‬NSAID’s ‫ממשפחת‬
‫קשישים רבים סובלים מיתר לחץ דם‬
‫ בטיפול להורדת לחץ‬.‫סיסטולי מבודד‬
‫ חשוב לוודא שלא מתרחשת צניחה‬,‫דם‬
.‫מופרזת בלחץ הדם הדיאסטולי‬
34 ‫המשך מעמוד‬
.2
.3
.4
.5
.6
.7
‫ ההחלטה על הטיפול‬,‫במטופלים שבריריים‬
‫להורדת לחץ דם צריכה להתבסס על‬
‫ תוך ניטור‬,‫שיקול דעתו של הרופא המטפל‬
‫ההשפעות של הטיפול להורדת לחץ דם‬
.)1C :‫(דרגת המלצה‬
‫במידה שהטיפול התרופתי להורדת לחץ הדם‬
‫ מומלץ לשקול להמשיכו במטופל‬,‫נסבל היטב‬
.)2aC :‫ (דרגת המלצה‬80 ‫קשיש שחצה את גיל‬
‫ ניתן להשתמש בכל הקבוצות של‬,‫ככלל‬
‫ אולם במצב של יל“ד‬,‫תרופות להורדת לחץ דם‬
‫ מומלץ להעדיף מתן משתנים‬,‫סיסטולי מבודד‬
.)1A :‫וחוסמי תעלות סידן (דרגת המלצה‬
‫נקודות חשובות בהחלטה על הטיפול ביתר‬
:‫לחץ דם באוכלוסיית הקשישים מאוד‬
‫ יש‬,‫ בבחירת היעד להורדת לחץ הדם‬.1
‫להתחשב ברמות לחץ הדם שהושגו‬
‫במחקרים בהם נצפתה ירידה בסיכון‬
Pharmaline 56 - 2014 ‫דצמבר‬
42
‫פשיעה פרמצבטית‬
‫בעריכת מגר' מיקי אריאלי‪ ,‬דר' רוני ברקוביץ' ואהרון גרונדמן‬
‫מגר' מיקי אריאלי ‪ -‬מנהל היחידה למאבק בפשע הפרמצבטי‬
‫דר' רוני ברקוביץ' ‪ -‬היחידה למאבק בפשע הפרמצבטי‬
‫אהרון גרונדמן ‪ -‬היחידה למאבק בפשע הפרמצבטי‬
‫מבצע אכיפה בדרום תל‪-‬אביב‬
‫נחשפה מתחזה לרופאה‪ ,‬שניהלה‬
‫מרפאה לטיפולים אסתטיים‬
‫חנות בתל‪-‬אביב שימשה בית‬
‫מרקחת לא חוקי ושיווקה תרופות‬
‫באגף אכיפה ופיקוח התקבל משך זמן‬
‫רב מידע על מכונים לטיפולים קוסמטיים‬
‫ואסתטיים‪ ,‬בעיקר לנשים‪ ,‬העוסקים באופן‬
‫לא חוקי בהזרקות של חומרים לא‪-‬מאושרים‬
‫ומסוכנים לעור‪ ,‬לרבות חומרים ליישור קמטים‬
‫או לטיפולים קוסמטיים אחרים‪ .‬במקרים רבים‬
‫העוסקים בתחום מתחזים לרופאים‪ ,‬מאחר‬
‫שרק לרופאים מותר לבצע הזרקות מעין אלה‪.‬‬
‫לפני זמן מה התקבל באגף מידע כי בנתניה‬
‫פועל מכון לטיפולים אסתטיים המנוהל על‬
‫ידי אישה כבת ‪ 40‬המתחזה לרופאה‪ ,‬ומבצעת‬
‫טיפולים שונים הכרוכים בהזרקות של חומרים‬
‫לעור‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמסר לאגף כי שבועות אחדים‬
‫קודם לכן הזריקה המטפלת חומר למילוי‬
‫קמטים לאישה‪ ,‬במכון יופי באזור הקריות‪.‬‬
‫לאחר הטיפול התלוננה המטופלת על נפיחות‬
‫בפניה ונזקקה לטיפול רפואי‪ .‬המטפלת‪,‬‬
‫שכאמור התחזתה לרופאה‪ ,‬הפנתה את האישה‬
‫לבית מרקחת בקריות שניפק לה תרופות שונות‪.‬‬
‫בעקבות האירוע וממצאים נוספים שנאספו‪,‬‬
‫נפתחה חקירה ביוזמת האגף לאכיפה‬
‫ופיקוח‪ ,‬וב‪ 4.3.14-‬נערך חיפוש במכון בנתניה‪,‬‬
‫בהשתתפות שוטרים מיחידת ההונאה של‬
‫משטרת מחוז חוף ועובדים מהאגף‪ .‬בחיפוש‬
‫נתפסו חומרים אסורים לשימוש‪ ,‬ובהם חומצה‬
‫היאלרונית‪ ,‬ג’ל סיליקון‪ ,‬משחות שונות‪,‬‬
‫מזרקים‪ ,‬זריקות של סטרואידים ותכשירים‬
‫שונים‪ .‬נתפסו גם מחשבים ותעודות שונות‬
‫החשודות כמזויפות‪ ,‬המעידות לכאורה על‬
‫השכלתה של המטפלת‪.‬‬
‫המטפלת ועובד נוסף הובאו לחקירה‬
‫במשטרה‪ ,‬ובהמשך נעצרה המטפלת ונכלאה‪.‬‬
‫בחקירתה היא הודתה בחלק מהעובדות‪ ,‬כולל‬
‫העובדה שהיא התחזתה לרופאה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נחקר הרוקח שניפק את התרופות ללא קבלת‬
‫מרשם‪ .‬הוא מסר שהמטפלת אמרה לו שהיא‬
‫רופאה‪ .‬הרוקח נעצר ל‪ 24-‬שעות והמתחזה‬
‫לרופאה הוכנסה למעצר לארבעה ימים‪.‬‬
‫האגף‪ ,‬ביחד עם דוברות המשרד‪ ,‬פרסמו הודעה‬
‫המזהירה את הציבור מפני טיפולים במכונים‬
‫אסתטיים לא מורשים ומהסכנות הכרוכות‬
‫בטיפולים במקומות כאלה‪ ,‬בעיקר לגבי הזרקת‬
‫חומרים לעור‪ .‬הציבור מודרך לבצע טיפולים‬
‫אלה במכונים מורשים ועל ידי רופא‪.‬‬
‫האגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות‪,‬‬
‫בשיתוף פעולה עם המשטרה‪ ,‬ביצע בתאריך‬
‫‪ 21.11.13‬פשיטה נגד משווקים לא מורשים‬
‫של תרופות וסמי פיצוציות בתל‪-‬אביב‪ .‬בחנות‬
‫כל‪-‬בו ברח’ נווה‪-‬שאנן ‪ ,4‬נתפסו כמויות‬
‫גדולות של תרופות שהיו מיועדות למכירה‬
‫ושיווק‪ .‬רוב התרופות שנתפסו היו תרופות‬
‫שחייבו מרשם רופא‪.‬‬
‫לחלק גדול של התרופות שנתפסו היה כיתוב‬
‫בעברית‪ ,‬והן היו אמורות להימכר אך ורק‬
‫בבתי מרקחת בארץ‪.‬‬
‫בין התרופות עם כיתוב בעברית נמצאו‪:‬‬
‫אנטיביוטיקה מסוג מוקסיפן פורטה ‪500‬‬
‫מ“ג; כדורים לשיכוך כאבים‪ :‬אקמול ‪ 500‬מ“ג‬
‫ודקסמול‪ ,‬באריזות של ‪ 50‬קפסולות בקופסה;‬
‫קרם דרמובט‪ ,‬המכיל סטרואיד בשם‬
‫קלובטזול; משחת דרמובט; משחת בטנובט‬
‫המכילה בטמטזון‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן נתפסו קרמים שהוברחו לארץ ממספר‬
‫מדינות‪ ,‬בדרך שאינה ידועה‪ ,‬והם מכילים את‬
‫הסטרואידים הבאים‪,Tempobate cream :‬‬
‫‪Lemovate ,Epiderm cream ,Cleartone cream‬‬
‫‪.cream‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬נמצאה בחנות כמות גדולה של‬
‫תמרוקים לא מאושרים לשיווק‪.‬‬
‫בעקבות פעילות זו של האגף‪ ,‬נפתח תיק‬
‫משטרתי נגד הבעלים של החנות והממצאים‬
‫נשלחו לרופאת מחוז תל‪-‬אביב‪ ,‬על מנת‬
‫לפעול לסגירת המקום‪.‬‬
‫מכירה של תרופות בחנות כל‪-‬בו שאינה בית‬
‫מרקחת‪ ,‬ושאין בה כל פיקוח של רוקח או של‬
‫איש רפואה אחר‪ ,‬מסכנת את בריאות הציבור‪.‬‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪43‬‬
‫פשיעה פרמצבטית‬
‫נתפסו תרופות מזויפות‬
‫ומוברחות בחנות למכירת מזון‬
‫בתל‪-‬אביב‬
‫ב‪ 13.11.13-‬ערך האגף לאכיפה ופיקוח של‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬יחד עם שוטרי תחנת שרת‪,‬‬
‫חיפוש בחנות לממכר מזון מס’ ‪ ,4445‬בקומה‬
‫‪ 4‬בתחנה המרכזית החדשה בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫המוכר בחנות‪ ,‬דוד פרידמן‪ ,‬טען שהחנות‬
‫שייכת לאשתו‪ ,‬עובדת מהפיליפינים ששמה‬
‫כיום אוולין פרידמן (בעלת אזרחות ישראלית)‪.‬‬
‫בחיפוש נתפסו מתחת לדלפק הקבלה שתי‬
‫קופסאות פלסטיק ובהן מגירות‪ .‬על כל מגירה‬
‫הודבקו שמות של תרופות‪ ,‬ובתוכן נמצאו‬
‫תרופות רבות‪ .‬חלק מהתרופות היו בבליסטרים‬
‫מלאים‪ ,‬וחלקן בחלקי בליסטרים‪ .‬היו שם‬
‫תרופות רבות מסוגים שונים‪ ,‬שרובן נועדו‬
‫לשיכוך כאבים ונגד חום‪ .‬היו גם נוגדי דלקות‪,‬‬
‫אנטיביוטיקה‪ ,‬גלולות למניעת הריון ועוד‪.‬‬
‫תרופות נוספות מאותם סוגים נמצאו בתוך‬
‫שקיות וכן נתפסו שקיות של תכשיר טבעי‬
‫לכאורה בשם ‪ ,Sliming Coffee‬שיש חשד‬
‫שהוא מכיל חומר תרופתי‪.‬‬
‫כל התרופות היו ללא אריזות או עלונים לצרכן‪,‬‬
‫ללא כיתוב בעברית וממקור בלתי ידוע‪.‬‬
‫בסך הכול‪ ,‬נתפסו למעלה מ‪ 250-‬כדורים‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬שעצם החזקתם בתוך מגירות‬
‫מעידה על ניסיון להסתירם מעיני הציבור‪.‬‬
‫אי‪-‬לכך‪ ,‬מתעורר חשד סביר כי הם שימשו‬
‫למכירה‪ ,‬כנראה לקהל העובדים הזרים‪.‬‬
‫הימצאות תרופות אלה ומכירתן מהוות סכנה‬
‫לבריאות הציבור‪ ,‬מאחר שמקור התרופות אינו‬
‫ידוע ובחלקן הן תרופות מרשם‪ .‬מתעורר חשד‬
‫סביר שמדובר בתרופות מוברחות ומזויפות‪.‬‬
‫בעלי המקום אינם רוקחים‪ ,‬והמכירה ללא‬
‫היתר עלולה להעמיד את המשתמש בתרופות‬
‫אלה בסכנה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬תרופות אלה נמכרו בתוך חנות‬
‫שייעודה הוא מכירת מזון‪ ,‬תוך הפרת תנאי‬
‫הרישיון והחשש שהן עלולות היו לזהם את‬
‫המזון‪ .‬לחנות נפתח תיק במשטרת שרת‬
‫והחשודים נחקרו באזהרה‪.‬‬
‫לאור כל הדברים האלה‪ ,‬הוגשה בקשה לסגירת‬
‫המקום‪ ,‬בכפוף לעריכת שימוע לבעלים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫קריאה חשובה‬
‫לרוקחים!‬
‫מנוי שנתי למגזין ‪PharmaLine‬‬
‫ארבעה גיליונות בעלות כוללת‬
‫של ‪ ,₪ 135‬כולל מע"מ (‪₪ 33.75‬‬
‫בלבד לגיליון) פרטים נוספים‬
‫בקרוב‪ ,‬בניוזלטר השבועי שלנו‬
‫ובאתר ‪- PharmaLine.co.il‬‬
‫הישארו מעודכנים!‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫זרקור‬
‫המשך מעמוד ‪17‬‬
‫טבלה ‪ .2‬תפיסת הביטחון העצמי והערכת מידת הקושי בביצוע תרגילים בחשבון רוקחי‬
‫סקאלה‬
‫)‪Post-test (X) Pre-test (X‬‬
‫‪p.Value‬‬
‫אני מרגיש בטוח בביצוע כל הפעולות של‬
‫חשבון רוקחי‬
‫‪1–6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪<0.001‬‬
‫דרגת הקושי הנתפסת של שאלות ידע‬
‫אובייקטיביות‬
‫‪1 – 10‬‬
‫‪8.94‬‬
‫‪4.78‬‬
‫‪<0.001‬‬
‫טבלה ‪ .3‬השוואת תוצאות לתרגילי ידע אובייקטיביים בין שאלוני “לפני“ ו‪“-‬אחרי“‬
‫‪P=.067‬‬
‫מספר שאלונים‬
‫ציון ממוצע לשאלון‬
‫סטיית תקן‬
‫‪Pre-test‬‬
‫‪22‬‬
‫‪32.7%‬‬
‫‪34.11%‬‬
‫‪Post-test‬‬
‫‪20‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪28.63%‬‬
‫לדוגמא‪ Simonsen ,‬ועמיתיו ציינו כי במחקרם‬
‫נמצא קשר בין רמת הביטחון של משתתפי‬
‫המחקר לבין רמת הידע שלהם בפתרון‬
‫תרגילים בחשבון רוקחי )‪.(14‬‬
‫דיון‬
‫מערכות הבריאות בעולם המערבי משקיעות‬
‫מאמץ רב לקידום איכות ובטיחות הטיפול‬
‫הרפואי‪ .‬הפחתת טעויות בטיפול תרופתי‬
‫מהווה אחד היעדים המרכזיים להשגת מטרה‬
‫זו‪ ,‬כאשר חשבון רוקחי נכון ומדויק הכרחי‬
‫לטיפול תרופתי בטוח‪ .‬הספרות עוסקת רבות‬
‫בסוגיית רמת הידע והמיומנות בנושא בקרב‬
‫הצוות המטפל ומציגה‪ ,‬כי העדרם מהווה גורם‬
‫לטעויות בחשבון רוקחי ולפגיעה בבטיחות‬
‫הטיפול התרופתי )‪.(6,7,15-18‬‬
‫כזכור‪ ,‬הבקשה להעשיר את רמת הידע בחשבון‬
‫רוקחי הגיעה מהשטח‪ .‬העבודה הנוכחית‬
‫חושפת‪ ,‬כי תוכנית הלימודים בפקולטות‬
‫לרפואה אינה כוללת הכשרה בחשבון רוקחי‬
‫(טבלה ‪ .)1‬לפני עבודתם במרכז הרפואי‬
‫מאיר‪ ,‬עברו הסטאז’רים סדנא קצרה ביותר‬
‫בחשבון רוקחי ב‪-‬מ‪.‬ס‪.‬ר‪ .‬בשאלוני לפני (פרק‬
‫תוצאות) השיבו כל הנשאלים‪ ,‬כי הכשרה זו‬
‫לא הייתה מספקת‪ .‬סדנא זו נערכה ב מ‪.‬ס‪.‬ר‬
‫במשך ‪ 8‬שנים והופסקה לפני כשנה‪ ,‬זאת‬
‫בעקבות החלטת המקום שההכשרה אינה‬
‫יעילה במגבלות הזמן הקיימות)‪.(19‬‬
‫הפיילוט המתואר הראה‪ ,‬כי לפני העברת קורס‬
‫ייעודי במסגרת הפרויקט‪ ,‬סטאז’ר אחד בלבד‬
‫(‪ )4.5%‬פתר נכון את כל חמשת התרגילים‪.‬‬
‫ממצאים אלו דומים לממצאים שהובאו בספרות‬
‫מקצועית‪ .‬לדוגמא )‪Wheeler, et al., 2004 (20‬‬
‫ציינו‪ ,‬כי לפני ההתערבות רק ‪ 10%‬מהסטודנטים‬
‫שהשתתפו במחקרם השיבו נכון על כל‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
‫התרגילים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש‪ ,‬כי מספר‬
‫המשתתפים בקורס הפיילוט היה נמוך יחסית‬
‫(כ‪ 20-‬סטאז’רים‪ ,‬שהיוו כ‪ 50%-‬מכלל‬
‫הסטאז’רים בבית החולים בתקופה הרלוונטית)‪.‬‬
‫השוני בגודל המדגם בין ממצאי הפיילוט וממצאי‬
‫הספרות עלול להשפיע על דיוק ההשוואה‪.‬‬
‫בספרות קיימות גישות שונות להצגת תוצאות‬
‫פתרון תרגילים אובייקטיביים בחשבון‬
‫רוקחי‪ .‬חלק מהמחברים מציגים רק את‬
‫אחוז התשובות הנכונות מבלי להציג כיצד‬
‫מתחלקות שאר התשובות‪ :‬ענה לא נכון או לא‬
‫ענה כלל (‪ .)10‬מאידך ניתן למצוא מאמרים‬
‫עם הצגה שונה של התוצאות‪ :‬תשובה נכונה‪/‬‬
‫תשובה שגויה ומכאן ניתן להסיק על כמות‬
‫האנשים שלא ענו כלל (‪ .)20‬בעבודה המוצגת‬
‫אומצה השיטה השנייה‪.‬‬
‫ניתן לראות (ראה פרק התוצאות)‪ ,‬כי‬
‫בשאלון לפני ההתערבות אחוז תרגילי הידע‬
‫האובייקטיביים שלא נענו כלל (‪)no answer‬‬
‫הלך ועלה‪ .‬אנו משערים‪ ,‬כי תמונה זו עשויה‬
‫לנבוע מכמה סיבות‪:‬‬
‫א – עליה בדרגת הקושי של התרגילים‬
‫האובייקטיביים (מתרגיל ‪ 1‬לתרגיל ‪.)5‬‬
‫ב – גורם הזמן (לפתרון של כל חמשת התרגילים‬
‫ניתנו כ‪ 20-‬דקות)‪.‬‬
‫ג – תסכול עקב חוסר הצלחה בפתרון התרגילים‪.‬‬
‫לתפיסת הכותבים‪ ,‬על הצוות המטפל לשלוט‬
‫בכל תחומי חשבון רוקחי‪ .‬אין לקבל מצב‬
‫שלצוות המטפל אין ידע ומיומנות מספקים‬
‫באחד או יותר מתחומי חשבון רוקחי‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ידוע כי בחיי היום‪-‬יום הצוות המטפל נדרש‬
‫לעמוד במגבלות זמן במסגרת הטיפול הניתן‬
‫למטופלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן כי אחת הסיבות‬
‫להימנעות מפתרון התרגילים הייתה תסכול‪.‬‬
‫תחושה זו נתמכת בכך שלאחר ההתערבות‬
‫המתוארת לעיל‪ ,‬בשאלוני אחרי‪ ,‬שיעור‬
‫התרגילים שלא נענו כלל פחת משמעותית‬
‫(ראה פרק תוצאות)‪ .‬ברור‪ ,‬כי שליטה מלאה‬
‫בחומר תאפשר לצמצם זמן הנדרש לביצוע‬
‫חשבון רוקחי ויש בכוחה להפחית את התסכול‪,‬‬
‫שאין לו מקום במסגרת טיפול רפואי‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬בהשוואה לשאלוני אחרי‪ ,‬מידת‬
‫הקושי הנתפסת בפתרון התרגילים לאחר‬
‫ההתערבות ירדה בכ‪ 50%-‬וכן הביטחון העצמי‬
‫עלה (פרק תוצאות)‪ .‬נתונים אלו מחזקים את‬
‫הערכה‪ ,‬כי בכוחה של הכשרה לשפר את רמת‬
‫הידע‪ ,‬המיומנות ותפיסת בטחון עצמי ולהוריד‬
‫את רמת הקושי של הצוותים בביצוע חשבון‬
‫רוקחי‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעקבות הקורס רק ‪55%‬‬
‫מהנשאלים בשאלוני אחרי העידו כי הכשרה‬
‫שקיבלו בקורס הייתה מספקת וכן אחוזי‬
‫התשובות הנכונות עלו‪ ,‬אך לא הגיעו ל‪.100%-‬‬
‫הסבר אפשרי לעובדות אלו טמון בעובדה‪,‬‬
‫כי אילוצי עבודה מנעו מחלק מהסטאז’רים‬
‫להשתתף בכל חמשת המפגשים וחלקם‬
‫השתתפו במפגש אחד בלבד‪ .‬לכן‪ ,‬המסקנה‬
‫היא שיש להגדיר מסגרת מחייבת למתן הכשרה‬
‫בחשבון רוקחי לכלל הצוותים המטפלים‪ .‬דעה‬
‫גרף ‪ .2‬השוואת אחוז תשובות נכונות בין שאלוני “לפני“ ו‪“-‬אחרי“‬
‫לתרגילי ידע אובייקטיביים‬
‫לפני‬
‫אחרי‬
‫‪Ex.5‬‬
‫‪Ex.4‬‬
‫‪Ex.3‬‬
‫‪Ex.2‬‬
‫‪Ex.1‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫‪45‬‬
‫זרקור‬
‫זו נתמכת על ידי הספרות המעידה‪ ,‬כי הדרך‬
‫המקובלת לשפר את היכולות בחשבון רוקחי‬
‫של הצוות המטפל הינה הכשרה מובנית‬
‫ומציעה להכניס קורס מובנה בחשבון רוקחי‬
‫כחלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר‬
‫לרפואה (‪.)16,20,21‬‬
‫מגבלות‬
‫הפיילוט נעשה בשנת ‪ .2011‬בשנה זו עבדו‬
‫במרכז הרפואי מאיר ‪ 44‬סטאז’רים‪ .‬מהטבלאות‬
‫שהוצגו לעיל עולה‪ ,‬כי שאלונים לפני ואחרי‬
‫הקורס הועברו ל‪ 22-‬ו‪ 20-‬סטאז’רים (בהתאמה)‬
‫המהווים מ‪ 45%-‬עד ‪ 50%‬מהסטאז’רים בלבד‪.‬‬
‫מאחר וההשתתפות בקורס לא הוגדרה כחובה‬
‫לכלל הסטאז’רים‪ ,‬החשיפה לחומר הנלמד‬
‫בקרב חלק מהנשאלים הייתה חלקית‪ .‬ייתכן‪,‬‬
‫שאילו הנוכחות הייתה מלאה‪ ,‬רמת הידע של‬
‫משתתפי הקורס לאחר ההתערבות הייתה‬
‫גבוהה יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפיילוט המוצג שיקף‬
‫את המצב הקיים בשטח‪ ,‬חיזק את חשיבות‬
‫הסוגיה בה עוסקת העבודה והראה את‬
‫האפשרויות הקיימות לשיפור ידע ומיומנות‬
‫הסטאז’רים בחשבון רוקחי‪.‬‬
‫השאלונים שהועברו למשתתפי הקורס היו‬
‫אנונימיים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬לא הייתה דרך לקשור‬
‫בין התשובות על השאלונים לבין מספר‬
‫המפגשים בהם השתתף הסטאז’ר‪ .‬ייתכן‪,‬‬
‫כי גודל המדגם הקטן יחסית מגביל יכולת‬
‫השלכת התוצאות לכלל האוכלוסייה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫התוצאות שהוצגו משקפות את המצב הקיים‬
‫בשטח ומחזקות צורך בהתערבות מיידית‬
‫כלל מערכתית לקידום הידע והמיומנות‬
‫הסטאז’רים לרפואה בחשבון רוקחי‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‬
‫ההבדלים בתוצאות לפני ואחרי הקורס הוכיחו‬
‫את חשיבות ההכשרה ואת יכולתנו להעלות‬
‫את רמת הידע והמיומנות באמצעותה ובכך‬
‫לתרום לבטיחות הטיפול התרופתי‪ .‬מניעת‬
‫טעויות בחשבון רוקחי על ידי הכשרה נראית‬
‫ברת ביצוע‪.‬‬
‫תוצאות אלו הובילו את הנהלת המרכז הרפואי‬
‫להחלטה כי יש להכשיר כל סטאז’ר ורופא‬
‫חדש במרכז הרפואי‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהתאם לספרות‪,‬‬
‫המגדירה ילדים כמטופלים הנמצאים בסיכון‬
‫גבוה לטעויות בחישוב רוקחי (‪ ,)22‬הועברה‬
‫הכשרה בתחום גם לצוות מטפל (רופאים‬
‫ואחיות) העובד באגף ילדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הועברו‬
‫סדנאות בחשבון רוקחי לסטודנטים לרפואה‬
‫הלומדים במרכז הרפואי במסגרת השנים‬
‫הקליניות הכלולות בלימודי הרפואה‪.‬‬
‫אנו מבקשים להדגיש‪ ,‬כי תהליך מתן תרופות‬
‫‪46‬‬
‫דצמבר ‪Pharmaline 56 - 2014‬‬
‫הוא תהליך מורכב‪ ,‬רב שלבי ובמהלכו‬
‫קיימות מספר תחנות בקרה המתבצעות על‬
‫ידי רוקחים ואחיות אשר עוברים הכשרה‬
‫ייעודית במהלך לימודיהם‪ .‬תחנות בקרה אלו‬
‫מהוות רשת בטחון המסייעת להבטחת איכות‬
‫ובטיחות הטיפול התרופתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬מערכות‬
‫ממוחשבות ופיתוח פרוטוקולים רפואיים‬
‫מהווים אף הם נדבך חשוב ברשת זו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫למרות קיום הרשת‪ ,‬הטעויות בחשבון רוקחי‬
‫עדיין מתרחשות‪.‬‬
‫הכשרות רופאים בנושא הינן חיוניות ביותר‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬הכשרת רופאים בחשבון רוקחי‬
‫צריכה להיות מובנית (חובת נוכחות בהרצאות‬
‫והערכת הידע בסיומה)‪ .‬אחת האפשרויות הינה‬
‫מסגרת מחייבת לכלל הסטודנטים בפקולטות‬
‫לרפואה‪ ,‬במהלך הלימודים הגנריים‪ .‬אנו‬
‫סבורים‪ ,‬כי הציון הנדרש למעבר בהכשרה‬
‫בנושא חישוב רוקחי חייב להיות ‪ .100‬בנוסף‬
‫להכשרה זו‪ ,‬נדרש רענון תקופתי שתכיפותו‬
‫צריכה להיקבע על ידי מובילי המדיניות‪.‬‬
‫אחת המסקנות הנוספות מפרויקט זה‪ ,‬היא‬
‫ההבנה כי רמת ידע אחידה בכלל הסקטורים‬
‫הרלוונטיים (אחיות ורוקחים) הינה הכרחית‬
‫לטיפול רב מערכתי בטוח‪ .‬לכן יש ליצור‬
‫מסגרת של סדנאות רענון לסקטורים אלו‬
‫וזאת למרות קיומן של הכשרות מובנות‬
‫במסגרת לימודיהם הגנריים‪ .‬סדנאות הרענון‬
‫יועברו במרכז הרפואי מאיר במהלך שנת‬
‫‪ .2014‬בכך‪ ,‬אנו מיישמים נוהל חדש של‬
‫משרד הבריאות המחייב את שירותי הרוקחות‬
‫להכשיר צוותים מטפלים בחשבון רוקחי‪,‬‬
‫בתרופות ברות סיכון (‪.)23‬‬
‫בספרות מעריכים‪ ,‬כי שיעור הטעויות בחשבון‬
‫רוקחי הוא כ‪ 11%-‬מכלל הטעויות בטיפול‬
‫תרופתי (‪ .)6,7,9‬ביצוע הפרויקט העוסק‬
‫בהכשרת קהלי יעד שונים בחשבון רוקחי‬
‫הוא חלוצי וייחודי למרכז הרפואי מאיר‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬סביר להניח שהתמונה שתוארה אינה‬
‫שונה ממוסדות רפואיים אחרים בארץ‪ .‬ולכן‬
‫אנו ממליצים שמסקנות עבודה זו תיושמנה‬
‫במקומות נוספים‪ ,‬כולל בתי הספר לרפואה‪.‬‬
‫בכך יהווה הפיילוט פרויקט פורץ דרך‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תפקיד הרוקח אינו מסתכם‬
‫בהנפקת התרופה המבוקשת‪ ,‬או בתפקידו‬
‫המסורתי כרוקח תכשירים‪ .‬לרוקח תפקיד‬
‫מרכזי במניעת טעויות בטיפול תרופתי‪ .‬אנו‪,‬‬
‫במרכז הרפואי מאיר‪ ,‬רואים חשיבות עליונה‬
‫במעורבות הרוקחים בהכשרת הצוותים‬
‫המטפלים‪ .‬גישה זו יושמה בתחילה בהכשרה‬
‫ב“נוהל טיפול תרופתי בטוח“ במסגרות שונות‬
‫ולאחר ביצוע הפיילוט בחשבון רוקחי‪ ,‬הוכחנו‬
‫את חשיבות תרומתנו גם בתחום זה‪.‬‬
‫טעויות רבות הן ברות מניעה ועלינו‪ ,‬הרוקחים‪,‬‬
‫לעשות כל שלעיל ידינו למניעתן‪ .‬מעורבות הרוקח‬
‫בהכשרת הצוותים יש בה בכדי להרחיב ולהעצים‬
‫את תפקיד הרוקח‪.‬‬
‫תרומתנו חיונית‪ ,‬כפי שנאמר‪“ :‬כל המקיים נפש‬
‫אחת בעולם כאילו קיים עולם מלא‪.)24( “...‬‬
‫נספח ‪ :1‬תרגילים אובייקטיביים (לשאלה ‪3‬‬
‫שני סעיפים‪ ,‬סה“כ ‪ 5‬תרגילים)‬
‫‪ .1‬על הבקבוק רשום‪:‬‬
‫‪Oral Suspension Metronidazole 2.5 % 120 ml‬‬
‫המינון המבוקש‪20 mg/kg/day :‬‬
‫משקל החולה‪30 kg :‬‬
‫את המינון היומי יש לחלק ל‪ 3-‬מנות‬
‫כמה ‪ ml‬יש לשאוב עבור כל מנה?‬
‫‪ .2‬על הפלקון רשום‪:‬‬
‫‪100 units/ml‬‬
‫יש לדלל בתמיסת עירוי‬
‫)‪5% Dextrose in Water (D5W‬‬
‫לנפח סופי‪250 ml :‬‬
‫ולריכוז סופי של‪0.5 unit / 2 ml :‬‬
‫כמה ‪ ml‬יש לשאוב מהפלקון ?‬
‫‪I.V Heparin Lock Flush‬‬
‫‪ .3‬על האמפולה רשום‪:‬‬
‫‪50 mg 10 ml‬‬
‫יש לדלל‪:‬‬
‫‪ 60 mg‬מהאמפולות‪ ,‬בתמיסת עירוי‬
‫)‪5% Dextrose in Water (D5W‬‬
‫לנפח סופי של ‪ 120ml‬לצורך מתן בסט בירטה‬
‫המינון המבוקש‪0.2 mg/kg/hr :‬‬
‫משקל החולה‪35 kg :‬‬
‫על סט הבירטה רשום‪1 ml = 60 gtts :‬‬
‫א‪ .‬איך תכין את תמיסת העירוי ?‬
‫ב‪ .‬לאיזה קצב מתן ב‪ gtts/min-‬יש לכוון את‬
‫מכשיר סופר הטיפות?‬
‫‪I.V Midazolam‬‬
‫‪ .4‬על שקית העירוי רשום‪:‬‬
‫‪I.V Dextrose 10% 500ml‬‬
‫יש להעלות את ריכוז הסוכר בתמיסה ל‪15%-‬‬
‫ע“י הוספת )‪50% Dextrose in Water (D50W‬‬
‫כמה ‪ ml‬מתמיסת ה‪ 50%-‬יש להוסיף לתמיסת‬
‫העירוי?‬
‫נספח ‪ : 2‬הנושאים בקורס‬
‫ערך משולש כדרך חישוב‬
‫המרה בין יחידות ומינונים‬
‫מושגי יסוד‬
‫מנות בסירופים‬
‫תמיסות וריכוזים‬
‫חישוב קצב עירוי‬
‫‪WWW.PHARMALINE.CO.IL‬‬
...‫פספוסים‬
- ‫ ומשעשעות‬- ‫לפניכם טעויות מצערות‬
‫שנמצאו בתרגום ועריכה של עלונים לצרכן‬
‫מאנגלית לעברית‬
,‫(מתוך מכתב לרוקחים הממונים‬
)‫מאת דר' איל שורצברג‬
‫ תורגם כ"מדידות" באמצע טקסט של‬- Fits
)‫תופעות לוואי (במקום פרכוסים‬
‫ תורגם כ"שלפוחיות‬- Blisters On the trunk
)‫בתא המטען" (במקום על פלג הגוף העליון‬
‫ תורגם כ"חום גבוה" (במקום‬- Hay fever
)‫כקדחת השחת‬
‫ תורגם כ"להרגיש‬- Feeling sick & being sick
)‫חולה ולהיות חולה" (במקום בחילה והקאה‬
,‫ תורגם כ"קלות ראש‬- Lightheadedness
)‫פזיזות" (במקום סחרחורת‬
"‫ תורגם כ"מחלת עצמות‬- Osteoporosis
)‫(במקום דלדול עצם‬
‫ תורגם כ"אובדן שיער" (במקום‬- Hair loss
)‫נשירת שיער‬
"‫ מתורגם "כדימום חודשי‬- Menstrual Period
)‫(במקום מחזור חודשי‬
x is taken every day as a single daily dose
‫ תורגם כ"טבליה‬- at any time of the day
"‫אחת פעם ביום בכל שעה ביום‬
‫ תורגם כ"אי‬- Congestive heart failure
"‫ספיקת לב גדשתית‬
"X-‫ תורגם כ"כחיסון האורלי ל‬- Oral X Vaccine
‫ תורגם‬- Vaginal bleeding or spotting
"‫כ"דימום וגינלי או כתמים וגינליים‬
‫ והתרגום‬- if you plan to have a baby
"‫שהתקבל היה "אם את מתכננת ללדת תינוק‬
‫ שלפוחיות בתא המטען‬:‫בתמונה‬
47
Pharmaline 56 - 2014 ‫דצמבר‬
Health Services Research; 11: 175-183, 2011
15.Coyne, E., Needham, J., & Rands, H.
Enhancing student nurses’ medication
calculation knowledge; integrating theoretical
knowledge into practice. Nurse education
today; 40: 7-16, 2012
16.
Doherrty, C., & Donnell, C. Tenfold
medication errors: 5 years’ experience at
a university-affiliated pediatric hospital.
Pediatrics; 129: 916-925, 2012
17.Wheeler, D.W., Degnan, B.A., Sehmi, J.S.,
Burnstein, R.M., Menon, D.,K., & Gupta,
A.K. Variability in the concentrations of
intravenous drug infusions prepared in a
critical unit. Intensive care medicine; 34:
1441-1447, 2008
18.Wheeler, Remoundos, Whittlestone, House,
& Menon, Doctors’ confusion over ratios
and percentages in drug solutions: the case
for standart labeling. J Soc Med; 97, 380383, 2004
‫ מפתח‬,‫ שיחה מר רן רובינשטיין‬.19
‫ סגן מנהל מחלקת סימולציה‬,‫הדרכה‬
‫ מרכז סימולציות רפואיות‬,‫מתקדמת‬
‫ תל השומר‬,‫ שיבא‬,)‫ר‬.‫ס‬.‫(מ‬
20.Wheeler, Remoundos, Whittlestone, House,
& Menon,; Calculation of Dose in Solutions.
Drug Safety 27(10) 729-734, 2004
21.Wheeler, D.W., Wheeler S.J, & Ringrose,
T.R. Factors influencing doctors’ ability
to calculate drug dose correctly.
International Journal of Clinical Practice;
61, 2, 189-194, 2007
‫ ניהול סיכונים ברפואת‬.‫ ד‬,‫ כרמי‬.22
‫ ניהול סיכונים‬:‫ מתוך הספר‬,‫ילדים ונוער‬
-‫ ט’ חלמיש‬,‫ מ’ פייגין‬:‫ בעריכת‬,‫ברפואה‬
2004 .‫ רמות‬.‫שני וע’ קפלן‬
‫ משרד‬,‫ נוהל תרופות בנות סיכון‬.23
:‫ חוזר מינהל רפואה מס’ הנוהל‬,‫הבריאות‬
41/2013
,‫ הלכות סנהדרין‬,‫ ספר שופטים‬,‫ הרמב“ם‬.24
‫ ג‬,‫יב‬
,)1( M.Sc, B.Sc Pharm ‫ רונית להט‬:‫הכותבים‬
‫) מרינה‬1( M.Sc Pharm ‫ליליאנה בייטלמן‬
’‫ דר‬,)3( ‫) דר’ מירה מרם‬2( RN, MA ‫לאוננקו‬
)3( ‫דורון נצר‬
:)3( ,‫ יחידת האיכות‬:)2( ,‫ שירותי רוקחות‬:)1(
‫הנהלת המרכז הרפואי‬
‫סבא‬-‫ כפר‬,‫מרכז רפואי מאיר‬
‫מקורות‬
1. Kohn, L.T., Corrigan, J.M., & Donaldson,
M.S. To err is human. Committee on
quality of health care in America, Institute
of Medicine, 1999
3.
.‫ טעויות בטיפול בתרופות‬.‫ י‬,‫ גרטשנסקי‬.2
,‫ ניהול סיכונים ברפואה‬:‫מתוך הספר‬
’‫שני וע‬-‫ ט’ חלמיש‬,‫ מ’ פייגין‬:‫בעריכת‬
2004 .‫ רמות‬.‫קפלן‬
Ulanimo, V. M., O’Leary-Kelley, C. &
Connolly, P. M. Nurses’ perceptions of
causes of medication errors and barriers
to reporting. Journal of Care Quality; 22:
28-33, 2007
‫ תרומת הרוקח‬.‫ א‬,‫ מרום‬,.‫ ל‬,‫ מנחם‬.4
‫לקידום הבריאות בקהילה‬
2004 ‫פברואר‬
‫ מניעת בעיות‬,.‫ ש‬,‫ מושל‬,.‫ ס‬,‫ ארוטיוניאן‬.5
‫ שילוב רוקח קליני‬:‫בטיפול התרופתי‬
.‫במערך הטיפול בחולה‬
Pharmaline
Israeli J of Family Practice;160, Feb, 2011
6. Wong, I. Ways to reduce drug dose
calculation errors in children. Journal of
health services research & policy; 15: 6870, 2010
7.Glover, M., & Sussmane, J. Assessing
pediatrics residents mathematical skills
for prescribing medication: a need for
improved training. Academic medicine;
77: 1007-1010, 2002
8. Wright, K. Do calculation errors by nurses
cause medication errors in clinical practice? A
literature review. Nurse education today; 30:
85-97, 2010
9. Lesar, T.S., Briceland, L., & Stein, D.S. Factors
related to errors in medication prescribing.
JAMA; 277: 312-317, 1997
10.McQueen, D., Begg, M., & Maxwell, S.
eDrugCalc: an online self-assessment
package to enhance medical students’
drug dose calculation skills. British journal of
clinical pharmacology; 70: 492-499, 2010
11.Dwyer, K. Medication-related malpractice
claims. Forum;4-6, 1998
12. Semmelweis University, Hungary + SantOrsola University, Bolonge,Italy
‫ מדריך לחישובי‬.)2007( .‫ י‬,‫ מזרחי‬.13
3 ‫ מהדורה‬, ‫ דיונון‬:‫ תל אביב‬.‫תרופות‬
14.Simonsen, B., Johansson, I., Daehlin,
G., Osvik, L.M., & Farup, P. Medication
knowledge, certainty, and risk of errors in
health care: a cross-sectional study. BMC
WWW.PHARMALINE.CO.IL