מדיניות לאומית אינטגרטיבית ליישומים ביומטריים

‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫מדיניות לאומית‬
‫ליישומים ביומטריים בישראל‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫פרק‬
‫‬‫א'‬
‫ב'‬
‫ג'‬
‫ד'‬
‫ה'‬
‫שם הפרק‬
‫תקציר מנהלים‬
‫מבוא‬
‫ניתוח סיכונים‬
‫עקרונות המדיניות ליישומים ביומטריים בישראל‬
‫"גבולות הגזרה"‬
‫"קווים מנחים" לניהול יישומים ביומטריים‬
‫עמוד‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪16‬‬
‫‪21‬‬
‫‪31‬‬
‫‪41‬‬
‫נספחים‬
‫נספח‬
‫א'‬
‫ב'‬
‫ג'‬
‫שם הנספח‬
‫סיווג יישומים ביומטריים על פי תבחינים‬
‫"קווים מנחים" ליישומים ביומטריים (כלי עזר לביצוע)‬
‫מודל תפיסתי כללי למערכת ביומטרית כללית‬
‫סה"כ עמודים‪86 :‬‬
‫סימוכין המסמך (פנימי)‬
‫ביומטריה‪ 120-‬מהדורה ‪ ,2.5‬מתאריך ‪1.1.15‬‬
‫סיווג‬
‫בלמ"ס‬
‫סטטוס המהדורה‬
‫מסמך לצורך היוועצות‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪86‬‬
‫עמוד‬
‫‪56‬‬
‫‪63‬‬
‫‪73‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫תקציר מנהלים‬
‫‪.1‬‬
‫הסמכות להכנת המדיניות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הממונה על היישומים הביומטריים (להלן – הממונה)‪ ,‬שואב את סמכויותיו משני‬
‫מקורות‪ :‬החוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתונים ביומטריים במסמכי זיהוי‬
‫ובמאגר מידע‪ ,‬התש"ע – (להלן – החוק)‪ ,‬והחלטת ממשלה ‪ 4510‬מה‪ 1 -‬באפריל ‪2012‬‬
‫(להלן – החלטה ‪.)4510‬‬
‫‪ 1.2‬החלטה ‪ 4510‬הורתה על גיבוש המדיניות‪ ,‬ובין היתר קבעה‪:‬‬
‫‪ ..." 1.2.1‬יועץ ראש הממשלה בנושא קביעת המדיניות בתחום הביומטריה‪"...‬‬
‫‪ ..." 1.2.2‬יגבש הממונה המלצה לראש הממשלה בדבר מדיניות לאומית אינטגרטיבית‬
‫‪1.2.3‬‬
‫ליישומים ביומטריים‪"...‬‬
‫"‪ ...‬ימליץ לראש הממשלה על מדיניות כוללת במשרדי הממשלה‪ ,‬בתאגידים‬
‫ממשלתיים ובגופים פרטיים‪ ,‬בתחום היישומים הביומטריים ומאגרים‬
‫ביומטריים‪ ,‬לרבות לעניין‪ :‬יעדים‪ ,‬מדדים‪ ,‬תקנים‪ ,‬נהלים והנחיות באשר‬
‫לגישה‪ ,‬פיתוח‪ ,‬הקמה‪ ,‬תפעול‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬בקרה‪ ,‬הרחבה או צמצום של היישומים‬
‫והמאגרים הביומטריים‪"...‬‬
‫‪ 1.3‬מסמך זה הינו מסמך המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים בהתאם להחלטה ‪,4510‬‬
‫וגובש לאחר קיום הליך היוועצות עם מטה התקשוב הממשלתי‪ ,‬המטה הקיברנטי‬
‫הלאומי במשרד ראש הממשלה‪ ,‬החטיבה לסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה‪,‬‬
‫הרשות למשפט‪ ,‬טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים‪ ,‬משרד המשפטים ועם‬
‫הציבור הרחב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הצורך בקביעת מדיניות‪:‬‬
‫הצורך בקביעת מדיניות ממשלתית ליישומים ביומטריים‪ ,‬נובע משלוש סיבות מרכזיות‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מדובר בטכנולוגיה אשר יש בה כדי להביא להתייעלות‪ ,‬לרווחים‪ ,‬לשיפור תהליכים‪,‬‬
‫להרחבה והנגשה של שירותים רבים במגזר הממשלתי – ציבורי ובמגזר הפרטי‪ ,‬שיינתנו‬
‫לתושבים בצורה יעילה יותר באופן משמעותי‪ .‬נדרש לוודא כי פוטנציאל זה אכן יבוא‬
‫לידי ביטוי – בצורה נכונה ומאוזנת;‬
‫‪ 2.2‬הסיכון הפוטנציאלי הקיים בגניבת זהויות ובשיבוש מאגרי מידע‪ ,‬העלולים להוביל לנזק;‬
‫‪ 2.3‬הצורך לוודא הגנה על הפרטיות בכלל ובאשר להקמת מאגרי מידע ביומטריים בפרט‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫"אוכלוסיות היעד" למסמך המדיניות‪:‬‬
‫מסמך מדיניות זה נועד למספר "אוכלוסיות יעד"‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ 3.1‬ממשלת ישראל‪ ,‬המאשרת את המדיניות‪.‬‬
‫‪ 3.2‬הדרג הניהולי במשרדי הממשלה ובגופים רלבנטיים אחרים‪ ,‬האמורים ליישם את‬
‫המדיניות הלכה למעשה‪.‬‬
‫‪ 3.3‬יחידת הממונה על היישומים הביומטריים‪ ,‬כמסמך מנחה לפעילותה של היחידה‪.‬‬
‫‪ 3.4‬הציבור הרחב‪ ,‬כמסמך המשקף את השיקולים שמנחים את מדיניות ממשלת ישראל‬
‫בהקשר ליישומים ביומטריים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.4‬‬
‫"העידן הביומטרי"‪:‬‬
‫‪ 4.1‬נכון למועד חיבור מסמך זה‪ ,‬אנחנו נמצאים על סיפו של "העידן הביומטרי"‪ .‬האתגר‬
‫הוא – כניסה מתוכננת לעידן הביומטרי‪.‬‬
‫‪ 4.2‬כיום נעשה שימוש במנעד רחב מאוד‪ ,‬הולך וגדל‪ ,‬של יישומים ביומטריים‪ ,‬במגזר‬
‫הממשלתי ובמגזר הפרטי‪ ,‬הן בארץ והן בעולם‪ .‬דוגמה מובהקת לכך בישראל הינו‬
‫פרויקט התיעוד הלאומי החדש של רשות האוכלוסין וההגירה‪.‬‬
‫‪ 4.3‬התחזית היא כי עד לשנת ‪ 2020‬מרבית היישומים הממוחשבים יאפשרו שילוב של‬
‫טכנולוגיה ביומטרית כחלק בלתי נפרד מהיישום‪ ,‬וכי יישומים ביומטריים יהוו נדבך‬
‫עיקרי ומוביל לבקרת הגישה למשאבים ומערכות במאה ה‪ .21-‬השאלה איננה האם‬
‫יישומים ביומטריים יתפתחו ‪ -‬אלא מהי הדרך הנכונה והמושכלת ליצירת סביבה‬
‫שעושה שימוש ביישומים ביומטריים‪.‬‬
‫‪ 4.4‬עיקרון יסוד במסמך מדיניות זה הינו איזון בין התועלות הצומחות משימוש ביישומים‬
‫ביומטריים ובין החובה להגן על הפרטיות‪ ,‬המידע והביטחון‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫שאלות היסוד בבסיס המדיניות ומענה עליהן‪:‬‬
‫‪ 5.1‬שלוש שאלות היסוד העומדות בבסיס המדיניות ליישומים ביומטריים של ממשלת‬
‫ישראל‪ ,‬הינן‪:‬‬
‫‪ 5.1.1‬האם יש צורך בהתערבותה של המדינה?‬
‫‪ 5.1.2‬באיזו מידה ובאיזה אופן על הממשלה להתערב בשוק‪ ,‬על מגזריו השונים‪ ,‬על‬
‫מנת להנחות ולכוון את אופן מימושם של יישומים ביומטריים?‬
‫‪ 5.1.3‬כיצד נכון לאפשר הקמה ושימוש ביישומים ביומטריים‪ ,‬באופן אשר יביא למירב‬
‫התועלות תוך הגנה מיטבית על הפרטיות‪ ,‬המידע והביטחון?‬
‫‪ 5.2‬שלוש התשובות המרכזיות הניתנות במסגרת מסמך מדיניות זה‪ ,‬הינן‪:‬‬
‫‪ 5.2.1‬מענה לשאלה הראשונה‪ :‬יישומים ביומטריים הם אמצעי עזר אפקטיבי ביותר‬
‫בתחום ההזדהות הבטוחה‪ .‬היישומים הביומטריים תורמים ליצירת שכבת‬
‫הזדהות אמינה יותר ‪ -‬מעבר לזיהוי על ידי כרטיס ("משהו שיש לך") ו‪/‬או‬
‫סיסמה ("משהו שאתה יודע")‪ .‬יישומים ביומטריים מפשטים‪ ,‬מייעלים‬
‫ומרחיבים את השירותים הניתנים ע"י המדינה וע"י המגזר הפרטי‪ .‬הם מהווים‬
‫אמצעי הגנה טוב יותר על הפרטיות ועל המידע‪ ,‬הם אמצעי שמקל על "ביצוע‬
‫עסקים" ויש בהם כדי לסייע בהנגשת שירותים ליישובים מרוחקים (פריפריה)‪.‬‬
‫יתרונותיהם ברורים וייעשה בהם שימוש‪.‬‬
‫‪ 5.2.2‬אולם‪ ,‬בצד היתרונות הרבים טמון גם פוטנציאל נזק‪ .‬שימוש לא מאוזן אשר‬
‫אינו מבטיח הגנה על הפרטיות‪ ,‬המידע והביטחון‪ ,‬עלול לאיין את התועלות‪,‬‬
‫הותרת תחום היישומים הביומטריים ללא הסדרה כוללת עלולה להביא לשימוש‬
‫בלתי מבוקר בטכנולוגיה לצורך מעקב‪ ,‬התחזות וגניבת זהות‪ ,‬ובכך עשויה‬
‫להיגרם פגיעה בפרטיות‪ ,‬ואף נזק כלכלי או נזק אחר‪.‬‬
‫‪ 5.2.3‬מדובר בטכנולוגיה חדשנית המתפתחת בקצב מהיר מאוד‪ ,‬השפעתה גדולה והיא‬
‫מצריכה התייחסות מיוחדת‪ .‬יש להיערך כבר בשלב זה ליצירת תשתית הסדרה‬
‫מאוזנת המאפשרת את מימוש התועלות הגלומות בביומטריה מחד‪ ,‬וצמצום‬
‫הסיכונים הטמונים בה מאידך‪.‬‬
‫‪ 5.2.4‬ניתן לראות בעולם מספר מדינות שהחלו לפעול לבחינת הסדרתו של התחום‬
‫וביניהן בריטניה וארה"ב‪.‬‬
‫‪ 5.2.5‬מטעמים אלו – המענה לשאלה הראשונה הינו חיובי‪ :‬על המדינה להבטיח את‬
‫הסדרתו המאוזנת של התחום‪.‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪5.2.6‬‬
‫‪5.2.7‬‬
‫‪5.2.8‬‬
‫‪.6‬‬
‫מענה לשאלה השניה‪ :‬על מנת לקבוע את מידת המעורבות הממשלתית‬
‫במגזרים השונים ביחס לניהול היישומים הביומטריים בישראל‪ ,‬נבנה מודל של‬
‫"גבולות גזרה" הכולל שורה של תבחינים המסייעים לקבוע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באילו‬
‫מקרים יש מקום למעורבות‪ .‬מודל זה מצביע על המגזרים‪ ,‬סוג המשתמשים‬
‫והיקפם וסוג המידע בעניינם נדרשת הסדרה במסלולים שונים בהתאם‬
‫למאפיינים של היישום‪.‬‬
‫על פי מסמך מדיניות זה‪ ,‬הממונה על היישומים הביומטריים ילווה הקמה של‬
‫יישומים ביומטריים ממשלתיים חדשים‪ ,‬על פי מודל "מחזור החיים" של‬
‫מערכות ממוחשבות‪ .‬אכיפה ופיקוח בתחום היישומים הביומטריים יבוצעו‬
‫בעיקר על ידי רגולטורים קיימים‪ ,‬ובפרט רמו"ט‪ ,‬במסגרת הסמכויות הנתונות‬
‫להם על פי דין ותוך היוועצות עם הממונה על היישומים הביומטריים‪ ,‬היכן‬
‫שנדרש על מנת להבטיח את התנהלותו המאוזנת של תחום היישומים‬
‫הביומטריים‪.‬‬
‫במענה לשאלה השלישית‪ :‬מימוש נכון של יישומים ביומטריים יתבסס על‬
‫"קווים מנחים" (‪ )guidelines‬אשר יפרטו כללי "עשה" ו"אל תעשה"‪ ,‬בהתבסס‬
‫על הניסיון הרב שנצבר‪ ,‬בעולם ובישראל‪" .‬קווים מנחים" אלו הינם במתכונת‬
‫כללית (גנרית) שיותאמו לארגון וליישום הספציפי באמצעות בדיקה מול‬
‫"תבחינים" (קריטריונים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוכנו הנחיות ייעודיות ליישומים מסויימים‬
‫(כפי שבוצע עבור מערכות לניהול נוכחות עובדים משולבות ביומטריה)‪ ,‬וניתן‬
‫יהיה להכין הנחיות לשימוש במגזר מסויים או בטכנולוגיה ביומטרית מסויימת‬
‫קול)‪.‬‬
‫פנים‪,‬‬
‫אצבע‪,‬‬
‫טביעות‬
‫–‬
‫(כגון‬
‫המדיניות תהיה‪ ,‬אם כן – לאפשר תשתית להקמת יישומים ביומטריים‪ ,‬תוך‬
‫ולנהלם‪.‬‬
‫להקימם‬
‫נכון‬
‫בו‬
‫לאופן‬
‫באשר‬
‫הנחיה‬
‫בנוסף ובנפרד‪ ,‬המעורבות הממשלתית תעודד מחקר ופיתוח ותעניק פרסים על‬
‫הישגים וחדשנות‪ .‬זאת על מנת לתת ביטוי לפוטנציאל המצוינות הקיים בקרב‬
‫החוקרים והיוזמים בארץ‪.‬‬
‫הסיכונים‪:‬‬
‫גיבוש המדיניות נועד להתמודד עם הסיכונים הבאים‪:‬‬
‫‪ 6.1‬סיכון מס' ‪ :1‬שימוש לרעה במידע ביומטרי‪ ,‬בפרט על ידי הצלבתו עם מידע נוסף‪,‬‬
‫במטרה לזהות אדם בניגוד לרצונו‪ ,‬ולהשתמש במידע זה בכדי לפגוע פגיעה פיזית‪,‬‬
‫נפשית‪ ,‬כלכלית או בפרטיות‪ ,‬של אדם מסוים‪ ,‬או של קבוצת אנשים‪ ,‬עד כדי סיכון‬
‫בטחוני ברמת מדינה‪ ,‬או פגיעה בניהולה התקין‪.‬‬
‫‪ 6.2‬סיכון מס' ‪ :2‬היעדר התשתית החוקית המתאימה הנחוצה להקמת יישומים‬
‫ביומטריים בצורה אחראית‪ ,‬שהיו יכולים להביא לתועלת רבה לפרט ולחברה כולה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.7‬‬
‫יעדי המדיניות והחזון‪:‬‬
‫‪ 7.1‬יעדי המדיניות והחזון הם‪:‬‬
‫‪ 7.1.1‬יישומים ביומטריים יתנו מענה מושכל‪ ,‬בטוח ומאוזן לצרכים של הפרטים‪,‬‬
‫התאגידים והגופים השונים של המדינה‪ ,‬באופן אשר יביא ליותר התייעלות‪,‬‬
‫חסכון‪ ,‬רווחים כלכליים ובטחון‪.‬‬
‫‪ 7.1.2‬בהקשר זה‪" ,‬שימוש מושכל‪ ,‬בטוח ומאוזן" כולל הגנה על הפרטיות‪ ,‬המידע‬
‫והביטחון ואיזון בין התועלת לבין הסיכון‪.‬‬
‫‪ 7.2‬מטרות המשנה של המדיניות הינן כדלקמן‪:‬‬
‫‪ 7.2.1‬חיזוק תהליכי אימות והזדהות‪ ,‬והגנה על זהויות אזרחי ותושבי מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ 7.2.2‬השגת שיפור משמעותי ברמת מתן השירותים הניתנים לציבור והנגשתם‪ ,‬הן על‬
‫ידי המגזר הממשלתי והן על ידי מגזרים אחרים‪ ,‬מבחינת נוחות‪ ,‬זמינות‬
‫וביטחון‪.‬‬
‫‪ 7.2.3‬גיבוש הסדרה מתאימה‪ ,‬להקמת יישומים ביומטריים בצורה אחראית ומאוזנת‪,‬‬
‫שתאפשר הטמעת יישומים ביומטריים במקומות שבהם היו יכולים להביא‬
‫לתועלת והתייעלות‪.‬‬
‫‪ 7.2.4‬ביטול כפילויות של מערכות ותשתיות ממשלתיות להזדהות‪ ,‬ובפרט – צמצום‬
‫מאגרי מידע ביומטריים ממשלתיים וציבוריים‪.‬‬
‫‪ 7.2.5‬הרחבת היישומים הביומטריים על בסיס תעודת הזהות החדשה‪.‬‬
‫‪ 7.2.6‬יצירת הסדרים מיוחדים עם הגופים המיוחדים‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫עקרונות "גבולות הגזרה"‪:‬‬
‫‪ 8.1‬הימנעות מהטלת עומס הסדרה ו"נטל בירוקרטי" על הציבור בכלל ועל גופים עסקיים‬
‫בפרט‪ .‬האכיפה והפיקוח על מימוש מדיניות זו‪ ,‬יבוצעו ככלל על ידי הרגולטורים‬
‫הקיימים ובפרט רשם מאגרי המידע ברמו"ט‪ ,‬כדי להביא ליישום המדיניות במסגרת‬
‫הסמכויות הקיימות להם‪ ,‬לרבות סמכויות אכיפה ופיקוח‪ ,‬בכפוף לדין‪ ,‬ובתיאום עם‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ 8.2‬רמת המעורבות במגזר הממשלתי תהיה גבוהה‪ .‬לנוכח מידת ההשפעה האפשרית של‬
‫פרויקטים ממשלתיים על הציבור‪ ,‬יחידת הממונה תבצע ליווי של פרויקטים‬
‫ממשלתיים חדשים הכוללים יישומים ביומטריים‪ ,‬בהתאם לרמת הסיכון ותבחינים‬
‫נוספים‪ ,‬החל משלב הייזום ועד להפעלה מבצעית‪ ,‬תוך היוועצות עם הרגולטורים‬
‫הרלוונטיים לתחום בו פועל היישום‪ ,‬בפרט רשם מאגרי המידע ברמו"ט‪.‬‬
‫‪ 8.3‬ליווי דומה לפרויקטים ביומטריים של תאגידים ממשלתיים יבוצע לאחר היוועצות עם‬
‫התאגידים ועם הרגולטורים הרלוונטיים ובכפוף לדין‪.‬‬
‫‪ 8.4‬במגזר הממשלתי ובמגזר התאגידים הממשלתיים‪ ,‬תבוצע בדיקה של כל פרויקט הכולל‬
‫יישום ביומטרי‪ ,‬בשלב הייזום‪ ,‬ובהתאם לניתוח רמת הסיכון ותבחינים נוספים‪ ,‬יוחלט‬
‫על מינון מעורבות הממונה והיקף הליווי‪ .‬המטרה תהיה לתת כלים בידי כל מנהל‬
‫משרד או גוף ממשלתי אחר‪ ,‬להעריך בעצמו את מידת המעורבות הנדרשת‪ ,‬בהתאם‬
‫למודל "גבולות הגזרה"‪ ,‬כאשר הממונה יתערב רק במידת ההכרח‪.‬‬
‫‪ 8.5‬רמת המעורבות במגזר הפרטי תהיה בדרך כלל נמוכה‪ ,‬כאשר ייתכנו מקרים אשר בהם‬
‫יהיה מקום להעמקת המעורבות‪ ,‬עקב רגישות מיוחדת להגנת הפרטיות‪ ,‬לביטחון‬
‫ולאבטחת המידע‪.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪.9‬‬
‫הימנעות מהתערבות‪-‬יתר בפעילות גופים שהינם בעלי סמכויות ואחריות על היישומים‪.‬‬
‫אחריות הניהול הברורה תישאר אצל גופים אלו‪ .‬המעורבות תהיה במינון המזערי‬
‫המתחייב על מנת להבטיח שהיישומים ימומשו באופן מושכל‪ ,‬בטוח ומאוזן‪.‬‬
‫"הקווים המנחים"‪:‬‬
‫‪" 9.1‬הקווים המנחים" מהווים כלי עבור גופים המנהלים כיום‪ ,‬או מתכננים לנהל בעתיד‪,‬‬
‫יישומים ביומטריים‪ ,‬ומציג בפניהם מספר עקרונות יסוד שלפיהם יש להקים‪ ,‬להפעיל‬
‫ולתחזק את היישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪" 9.2‬הקווים המנחים" מהווים "מכשיר הנחייה" להגעה ליעד של יישום ביומטרי מאוזן‪,‬‬
‫ומגדירים את הציפיות שיש מארגון המתעתד ליישם מערכת ביומטרית‪ ,‬או שכבר‬
‫מיישם מערכת כזאת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הציפיה היא שהארגון יבחן היטב את כניסתו ליישום‬
‫ביומטרי‪ ,‬ולא יעשה זאת כלאחר יד‪ .‬לצורך כך עליו לנתח את היישום‪ ,‬את היעדים‬
‫והסיכונים‪ ,‬ולתעד זאת במסמך ייזום מתאים‪ ,‬טרם היציאה לדרך‪.‬‬
‫‪" 9.3‬הקווים המנחים" מונים את עקרונות היסוד‪ ,‬על פיהם יש לפעול‪:‬‬
‫‪ 9.3.1‬עקרון תכנון מראש וניתוח סיכונים‬
‫‪ 9.3.2‬עיקרון הגנת הפרטיות‪.‬‬
‫‪ 9.3.3‬עקרון שמירת קיום התכלית‪.‬‬
‫‪ 9.3.4‬עקרון השמירה על כבוד האדם וטיפול בחריגים‪.‬‬
‫‪ 9.3.5‬עקרון ההתייעלות‪.‬‬
‫‪ 9.3.6‬עקרון צמצום סיכוני אבטחת מידע‬
‫‪ 9.4‬כחלק מ"הקווים המנחים"‪ ,‬גובשו "תבחינים" המגדירים אילו סעיפים של "הקווים‬
‫המנחים" חלים על יישום או על ארגון ספציפי‪ .‬התבחינים מאפשרים לאחראים על‬
‫היישומים לבחון בעצמם ולהבין את היקף "הקווים המנחים" החל על יישום מסוים‪ ,‬הן‬
‫לגבי כלל "הקווים המנחים" והן בפרט לגבי הנחיות אבטחת מידע‪.‬‬
‫‪ 9.5‬בעניין "הקווים המנחים" התקיים תהליך של היוועצות והוא צפוי להתרחב עוד‪ ,‬לאחר‬
‫אישור מסמך המדיניות ע"י הממשלה‪ .‬מדובר במסמך דינמי אשר יהיה צורך לעדכנו‬
‫באופן עיתי בהתאם להתפתחות הטכנולוגית המתחדשת‪.‬‬
‫‪ .10‬סיכום‪:‬‬
‫‪ 10.1‬מסמך מדיניות זה מהווה מימוש המשימות שהוטלו על הממונה בהחלטת ממשלה‬
‫‪.4510‬‬
‫‪ 10.2‬מדיניות לאומית אינטגרטיבית ליישומים ביומטריים והקווים המנחים אשר נשענים‬
‫עליה‪ ,‬מייצרים בסיס מאוזן למימוש הפוטנציאל הגלום בתחום‪ ,‬מחד‪ ,‬ומשפרים את‬
‫ההגנה על המידע‪ ,‬הפרטיות והביטחון‪ ,‬מאידך‪.‬‬
‫‪ 10.3‬בהתאם לצורך יביא הממונה לאישור הממשלה שינויים מהותיים במדיניות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫פרק א' ‪ -‬מבוא‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫פרק א' – מבוא‬
‫‪ .1‬מהי ביומטריה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ביומטריה‪ 1‬היא מונח המשמש לחלופין לתיאור תכונה או תהליך‪.‬‬
‫כתכונה‪ :‬מאפיין ביולוגי (אנטומי או פיזיולוגי) והתנהגותי הניתן למדידה‪ ,‬אשר ניתן‬
‫לעשות בו שימוש לזיהוי אוטומטי‪.‬‬
‫כתהליך‪ :‬שיטות אוטומטיות של זיהוי אדם בהתבסס על מאפיינים ביולוגיים (אנטומיים‬
‫ופיזיולוגיים) והתנהגותיים הניתנים למדידה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬השימוש בביומטריה הוא לצורך זיהוי אדם‪ ,‬על פי מה שהינו ולא על פי המסמך שבידו‬
‫(שעלול להיות מזויף)‪ ,‬ולא על פי המידע שבידו (שעלול להיות גנוב או מועתק)‪ ,‬אלא‪.‬‬
‫אנו ניצבים בפתחו של "עידן ביומטרי"‬
‫‪ .2‬על פתחו של "עידן ביומטרי"‪:‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.6‬‬
‫שימוש נרחב וחוצה מגזרים ביישומים ביומטריים‪ ,‬ניתן למצוא ברבות מהמפותחות‬
‫שבמדינות העולם‪ .‬גופי ממשל‪ ,‬גופי המגזר העסקי‪ ,‬הרשאות גישה למערכות ממוחשבות‪,‬‬
‫תשלומי רווחה‪ ,‬שירותי בריאות וסלולארי‪ ,‬הינם רק מקצת מהדוגמאות‪.‬‬
‫משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬מנהלים בישראל בימים אלו פרויקט לאומי רחב‬
‫היקף לתיעוד חכם משולב ביומטריה‪.‬‬
‫שימוש בביומטריה במעברי גבול – בפרט תוך הסתמכות על הדרכון הביומטרי החדש‬
‫שהפך לתקן בינלאומי במרבית מדינות העולם‪ ,‬או נטילת ביומטריה ממי שמתכוון להיכנס‬
‫למדינות כמו ארה"ב‪ ,‬יפן‪ ,‬מדינות האיחוד האירופי ועוד‪ ,‬הינם כיום כבר דבר שבשגרה‪ .‬גם‬
‫בפרויקט המתבצע כיום במדינת ישראל‪ ,‬נבחנת בנתב"ג מערכת ביקורת גבולות אוטומטית‬
‫(‪ .)ABC‬מאות עמדות מסוג זה פרוסות כיום בנמלי תעופה שונים ברחבי העולם‪ ,‬כאמצעי‬
‫לייעול תהליכי המעבר בגבולות באופן שיאפשר מעבר מהיר ככל שניתן מחד ומניעה של‬
‫פשיעה וטרור מאידך‪ ,‬תוך שימוש בנתונים ביומטריים מאובטחים‪.‬‬
‫מחקרים של חברות מחקר בינלאומיות‪ ,‬פרסומים בתדירות יומית על יישומים ביומטריים‬
‫במגוון רחב של תחומים ומדינות‪ ,2‬נתונים על ההיקפים הכספיים של שוק הביומטריה‬
‫בעולם כיום ותחזיות לשנים הקרובות‪ ,‬מעידים על מגמה זאת‪.‬‬
‫יישומים ביומטריים נמצאים כבר היום על שולחנם‪ ,‬או בכף ידם‪ ,‬של עשרות מיליוני בני‬
‫אדם ברחבי העולם‪ ,‬המשתמשים בטלפונים סלולאריים‪ ,‬במחשבי כף יד ובמחשבים‬
‫ניידים‪ ,‬אשר הגישה אל המידע האישי הצבור בהם‪ ,‬מוגנת באמצעות טביעת אצבע של בעל‬
‫המכשיר‪ .‬ישנן כיום מעל שני מיליארד רשומות ביומטריות הנאגרות במערכות מידע שונות‬
‫בעולם‪ ,‬והיד עוד נטויה‪.‬‬
‫קצב החיים הולך וגובר‪ ,‬הן בפן העסקי והן בפן החברתי ‪ -‬אישי‪ .‬אנו נדרשים להגיב‬
‫במהירות על אירועים ופעילויות שנמשכו בעבר זמן רב יותר‪ .‬העולם הפך להיות "כפר‬
‫גלובלי"‪ .‬נפרצו מחסומים של זמן ומרחק‪.‬‬
‫‪ 1‬ההגדרה מתוך‪:‬‬
‫‪The dawning of the Biometric Age :http://www.businessweek.com/innovate/content/may2009/id20090520_625039.htm 2‬‬
‫‪NSTC (National Science and Technology Council) – Biometrics Glossary‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪2.11‬‬
‫‪2.12‬‬
‫‪2.13‬‬
‫זהו עידן בו השימוש באמצעים ביומטריים יהיה חלק בלתי נפרד מחיינו ‪ -‬כאנשים‬
‫פרטיים‪ ,‬כעובדים בארגונים וכאזרחים‪" .‬העידן הביומטרי" נגזר ממגמות‪-‬על‬
‫(‪ )mega-trends‬שונות המשפיעות על חיינו‪ ,‬ובהן "עידן המידע"‪ 3‬ו"חברת המידע"‪ :4‬אנו‬
‫מוצפים במידע המגיע אלינו מכל עבר‪ ,‬כל העת‪ ,‬ובה בעת יוצרים בעצמנו מידע רב (קולי‪,‬‬
‫מילולי וחזותי) שמופץ על ידנו לאנשים הקשורים עמנו – בני משפחתנו‪ ,‬ידידינו‪ ,‬עמיתינו‬
‫לעבודה ואנשים נוספים במעגלי קשר רחבים‪.‬‬
‫אחד ממאפייני "חברת המידע" היא התבססותה הרבה על אספקת שירותים‪.‬‬
‫הטכנולוגיות החדשות בתחום התקשוב מאפשרות אספקת שירותים במהירות וביעילות‬
‫מרחוק‪ ,‬ללא שיש קשר פיזי בין המוכר לבין הקונה‪ ,‬או בין נותן השירותים לבין מקבל‬
‫השירותים‪ ,‬באמצעות תווך רשת האינטרנט‪ ,‬התווך הסלולארי והשילוב ביניהם ("בכל‬
‫מקום"‪" ,‬בכל זמן" ו"מרחוק ללא נוכחות פיזית")‪.‬‬
‫מהפיכת התקשורת הסלולארית הפכה את הניידות למאפיין מרכזי בפעילותנו כבני אדם‪:‬‬
‫הטלפון הנייד מזהה אותנו ואת מקומנו‪ ,‬ומאפשר לבצע פעולות רבות מעבר לשימוש‬
‫המקורי של מכשיר הטלפון‪ ,‬לרבות‪ ,‬גלישה באינטרנט לצורך חיפוש מידע והתעדכנות‬
‫שוטפת בחדשות‪ ,‬באירועים ובהתרחשויות סביב כדור הארץ; ביצוע פעולות בנקאיות כולל‬
‫תשלומים וקבלת שירותים; הצבעה לפרלמנט (במדינות מסוימות); תקשורת ברשתות‬
‫חברתיות; מאות ואלפי אפליקציות מתוחכמות אחרות‪ .‬ומאחר והזיהוי הוא חלק בלתי‬
‫נפרד מפעילות זאת‪ ,‬נדרש שגם הזיהוי יהיה "נייד" ויאפשר על פי הצורך מהימנות גבוהה‪.‬‬
‫לנוכח ההתרחקות הפיזית בין המוסר למקבל‪ ,‬או בין המוכר לקונה‪ ,‬עולה במלוא חריפותה‬
‫שאלת האמון ההדדי בין שני הצדדים לעסקה‪ :‬כיצד אני כ"מקבל" יכול לתת אמון באתר‬
‫האינטרנט שמציג עצמו כאתר הבנק שלי? ומהצד השני ‪ -‬כיצד יידע ויוודא נותן השירות‪,‬‬
‫שמדובר באמת באדם הנכון ‪ -‬המתיימר להזדהות מולו בזהות מסוימת‪ ,‬לפני שימסור לו‬
‫נתונים אישיים‪ ,‬רפואיים או כספיים‪ ,‬שאולי כלל אינם שייכים לו?‬
‫השאלות הללו מקבלות משמעות רבה לאור ההיקפים העצומים של העסקאות‪,‬‬
‫התשדורות‪ ,‬המסרים והקשרים‪ ,‬שמחייבים יצירת "תשתית אמון" ממוחשבת ואמינה‪.‬‬
‫במקביל להתפתחות העידן המקוון‪ ,‬עלו וגברו סיכוני אבטחת המידע‪ .‬זהו ככל הנראה‬
‫מאפיין אנושי‪ ,‬שלצד כל תעשיה מצליחה‪ ,‬המגלגלת סכומי עתק‪ ,‬יצמחו אלו שינסו לנצל‬
‫אותה לרעה‪ .‬הכייסים המודרניים אינם מסתפקים בכיסיהם של הנוסעים באוטובוסים או‬
‫ההולכים ברחוב‪ ,‬אלא שדרגו את פעילותם לפריצה לארנקים אלקטרוניים וליירוט‬
‫עסקאות כספיות באינטרנט‪ .‬שודדי הבנקים המודרניים אינם זקוקים עוד לפריצה לסניפי‬
‫בנקים כשהם רעולי פנים‪ ,‬אלא יכולים לבצע הונאות באינטרנט; גנבי כרטיסי האשראי‪,‬‬
‫שבעבר "נאלצו" לגנוב כרטיסים בודדים מארנקים‪ ,‬יכולים לפרוץ לאתרי אינטרנט‬
‫ולשאוב מהם "במכה אחת"‪ ,‬פרטי מאות ואלפי כרטיסי אשראי אותם יוכלו לנצל לצורך‬
‫ביצוע פעולות הונאה‪ ,‬ברחבי העולם‪.‬‬
‫גם בתחומים אחרים לא קפאו העבריינים על שמריהם והתאימו את עצמם להתפתחויות‬
‫הטכנולוגיות‪ .‬עבריינים מתחזים לאנשים פיקטיביים‪ ,‬עם שם‪ ,‬מגדר וגיל בדויים‪ ,‬ומסכנים‬
‫ילדים ובני נוער שגולשים באינטרנט‪ ,‬שמשתתפים בצ'אטים ובפורומים ברשתות‬
‫החברתיות – עד כדי סכנת חיים או פגיעות נפשיות קשות‪.‬‬
‫‪ 3‬ר' לדוגמה ‪http://www.law.co.il/media/computer -law/israel_infoage.pdf -‬‬
‫‪ 4‬ר' לדוגמה ‪http://www.maor.gov.il/Maor/Pages/HE/HomePage.aspx -‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 2.14‬על מנת להתרשם מההיקפים הכמותיים‪ ,‬בארה"ב נמסר כי בשנת ‪ 2011‬נגנבו שם ‪11.6‬‬
‫מיליון זהויות וכי הנזק מגניבת זהות בתקופה זאת עמד על ‪ 37‬מיליארד ‪ 5.$‬נזק נוסף‬
‫נגרם כתוצאה מפגיעה במסחר‪ ,‬שכן שיעור גבוה של גולשים נמנעים מביצוע פעולות קנייה‬
‫בשל היעדר חשבון מתאים והצורך בבחירת שם משתמש‪ /‬סיסמה לכל חשבון‪.‬‬
‫‪ 2.15‬בכל תחום שרק נביט בו‪ ,‬הסיכונים הנובעים מחוסר היכולת לזהות בוודאות את "הצד‬
‫שני"‪ ,‬או לפחות לדעת בוודאות "האם הוא מי שהוא אומר שהינו" ‪ -‬הינם רבים וחמורים‪.‬‬
‫‪ 2.16‬אל תוך העולם המורכב הזה‪ ,‬מגיעה הביומטריה‪ ,‬המאפשרת – ככל שנעשה בה שימוש נכון‬
‫– זיהוי חד‪-‬ערכי ברמת מהימנות גבוהה‪ .‬והאתגר הוא – להיערך כיאות לעידן הביומטרי‬
‫ולהיכנס אליו מוכנים ובאופן מתוכנן‪.‬‬
‫‪ 5‬מקור‪Dr. Michael Garcia, Deputy Director of NSTIC NPO :‬‬
‫‪Presentation at the London 2013 Conference on Biometric‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫"הַ קֹּל קוֹּל ַי ֲעקֹּב‪ ,‬וְ הַ י ַָּדיִ ם יְ ֵדי עֵ ָּשו" (בראשית‪ ,‬כז‪ ,‬כב)‬
‫‪ .3‬סקירת רקע להתפתחות הביומטריה‪:‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.6‬‬
‫מאז שעשה יצחק שימוש במאפיינים פיזיים והתנהגותיים על מנת לנסות ולהבחין בין שני‬
‫בניו‪ ,‬כאמור בציטוט לעיל‪ ,‬חלף זמן‪ .‬המעבר מחברה שבטית‪ ,‬קטנה וסגורה‪ ,‬לחברת‬
‫"הכפר הגלובלי"‪ ,‬העצימה את הצורך בהזדהות‪ .‬במהלך אלפי ומאות השנים האחרונות‪,‬‬
‫נוצרו סוגים שונים של תעודות בהן צוידו אנשים‪ ,‬על מנת שניתן יהיה לזהות את בעל‬
‫התעודה‪ ,‬או לפחות לשייכו לקבוצה מסוימת ולדעת ‪" -‬הלנו אתה אם לצרינו?"‪.‬‬
‫תנועת תושבים בין נסיכויות‪ ,‬מלכויות ומדינות‪ ,‬הביאה להתפתחות מסמכי נסיעה ומסמכי‬
‫מעבר ("‪ )"laissez-passer‬ובהם הדרכון (‪ )pass-port‬והאשרה (‪.)visa‬‬
‫המדינה המודרנית מעניקה זכויות ודורשת מתושביה לקיים חובות‪ .‬על מנת להבטיח את‬
‫מתן הזכויות ואכיפת החובות‪ ,‬התפתחו אמצעי זיהוי שונים ובהם "תעודת זהות‬
‫לאומית"‪ .‬התפתחות הדמוקרטיה ועקרון "אדם אחד ‪ -‬קול אחד"‪ ,‬מחייבים הזדהות‬
‫מהימנה בקלפיות‪ .‬לעיתים הזיהוי נעשה על פי תעודת הזהות הלאומית היכן שהיא קיימת‪,‬‬
‫ולעיתים על פי תיעוד מזהה אחר הכולל את תמונת בעל התעודה לשם זיהוי "בעין" – כגון‪,‬‬
‫דרכון או רישיון נהיגה‪ .‬במדינות מסוימות‪ ,‬זיהוי בעל זכות הבחירה בבחירות נעשה מול‬
‫מאגר ביומטרי שהוקם לשם כך‪.‬‬
‫המערכת הפיננסית המודרנית יצרה את כרטיס האשראי ואת אמצעי התשלום במכשירים‬
‫ניידים (‪ .(mobile payments‬מערכות שירותי בריאות מחייבות את זיהוי החולה‬
‫המבוטח באמצעות "כרטיס מבוטח"‪ .‬התפתחות התחבורה היבשתית הביאה ליצירת‬
‫רישיון הנהיגה‪ .‬במקביל לגורם שמנפיק את התעודה‪ ,‬מוענקות סמכויות לגורם שיבצע‬
‫בדיקה‪ ,‬בקרה והחלטה‪ ,‬לגבי מהימנות התעודה (לדוגמה – בקרי גבול הבודקים דרכונים‬
‫ומסמכי נסיעה אחרים בכניסה למדינה וביציאה ממנה)‪.‬‬
‫מלחמות וטרור מלווים את התפתחות המין האנושי משחר ההיסטוריה‪ .‬במאבקים בין‬
‫מדינות‪ ,‬עמים וקבוצות אוכלוסייה‪ ,‬נדרש לאמת האם ממול ניצב אזרח תמים השב לביתו‪,‬‬
‫או טרוריסט המנסה לעבור במחסום ולבצע את זממו‪" .‬עצור – סיסמה"‪ ,‬הינה קריאה‬
‫המשמשת את המגינים על מקומות רגישים‪ .‬סיסמה (‪ password‬או ‪ (watchword‬היא‬
‫מילה מוסכמת המאפשרת "מעבר בטוח" – בעוד שאי הכרת הסיסמה חוסמת את הגישה‬
‫למקום ואף יכולה להיות הרת גורל‪.‬‬
‫בעולם התקשוב‪ ,‬הפכה הסיסמה לאמצעי מרכזי לזיהוי ולאימות משתמשים‪ .‬ידיעת‬
‫הסיסמה מאפשרת גישה למערכות רגישות‪ ,‬לחשבונות כספיים‪ ,‬למידע רגיש ולפעולות‪.‬‬
‫הכרת הסיסמה של משתמש בעל הרשאות גבוהות יכולה לאפשר כניסה למערכת מידע תוך‬
‫התחזות אליו ולבצע פעולות שיגרמו לנזקים עצומים‪ .‬הסיסמה מחייבת שימוש בזיכרון‬
‫האנושי‪ .‬לעיתים‪ ,‬עקב ריבוי סיסמאות וחוסר יכולת לנהלן בעל פה‪ ,‬נאלצים לנהלן בצורה‬
‫גלויה‪ ,‬על ידי רישומן בכתב לצד אמצעי הכניסה הנוסף למערכת (כגון ‪ -‬שם משתמש) או‬
‫אף על כרטיס הזיהוי עצמו‪ ,‬דבר המוציא את העוקץ מהשימוש בהן כאמצעי מהימן‪ ,‬שכן‬
‫ניתן לגלות את הסיסמאות ולהשתמש בהן לרעה‪ .‬בהקשר זה הכריז מנכ"ל ‪ pay-pal‬כי‬
‫"יש למחוק את הסיסמאות מעל פני האדמה"‪ ,6‬וגורמים אחרים הכריזו כי "אולי‬
‫הסיסמאות לא מתו‪ ,‬אבל צריך להרוג אותן‪ ,‬כי הן פשוט לא מתאימות לבני אדם"‪.‬‬
‫‪http://arstechnica.com/information-technology/2013/05/paypal-exec-aims-to-obliterate-passwords-from-the-face-of-the- 6‬‬
‫‪planet/‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪3.11‬‬
‫‪3.12‬‬
‫‪3.13‬‬
‫‪3.14‬‬
‫ניתן להתרשם בהקשר זה מפעילות ארגון ‪ FIDO‬ששם לו למטרה לפתח פתרונות‬
‫המייתרים את השימוש בסיסמאות‪ ,‬כולל פתרונות ביומטריים‪ ,‬והכולל כחברים בו גופים‬
‫‪7‬‬
‫מסחריים משמעותיים ביותר בתחום ההזדהות‪.‬‬
‫סקרים מסויימים מלמדים על כך שיש לאנשים בממוצע שלוש סיסמאות ברמות אבטחה‬
‫שונות‪ ,‬החוזרות על עצמן‪ .‬סקר אחר מצביע על כ‪ 25 -‬סיסמאות לאדם‪ ,‬החוזרות על עצמן‪,‬‬
‫וכי ‪ 76%‬מהפריצות מתבצעות באמצעות פריצת סיסמה‪ .8‬השימוש בסיסמאות משווע‬
‫‪9‬‬
‫לשינוי משמעותי‪.‬‬
‫התפתחות התחבורה והתקשורת שינו סדרי עולם‪ .‬כמויות עצומות של אנשים נעים‬
‫ממקום למקום‪ .‬כמויות מידע ממוחשב בהיקפים גדולים מאוד מועברות ברשתות‬
‫התקשורת‪ .‬הדבר חיזק את הצורך בבדיקה ובבקרה של האנשים והמידע‪ ,‬בצורה בטוחה‬
‫ואמינה‪ ,‬תוך סינון "הרעים" מ"הטובים" ותוך כדי זיהוי – "במי מדובר"?‬
‫האמצעים ותהליכי העבודה הידניים הישנים‪ ,‬שנועדו לתת מענה לבקרות אלו‪ ,‬לא הספיקו‬
‫עוד‪ .‬ללא שינוי דראסטי‪ ,‬רמת השירות הייתה אמורה לרדת משמעותית‪.‬‬
‫ניתן להבין כיצד בנקודה זאת‪ ,‬מתקשרת הביומטריה לחיינו‪ :‬המושג "ביומטריה" מקורו‬
‫בשפה היוונית ‪" -‬ביו" פירושה "חיים" ו"מטריה" פירושה "מדידה"‪ .‬הביומטריה היא‬
‫תחום מדעי רחב העוסק בפיתוח וביישום של שיטות כמותיות וסטטיסטיות בפתרון בעיות‬
‫הקשורות בביולוגיה‪ .‬בין תחומי המשנה של הביומטריה נמצא גם תחום הזיהוי‬
‫הביומטרי‪ ,‬כלומר ‪ -‬ביומטריה כאמצעי זיהוי לאנשים‪ ,‬שבו עוסק מסמך זה‪.‬‬
‫ראשיתה של הביומטריה המודרנית נזקפת לזכותו של המדען האנגלי גולטון שפיתח את‬
‫תורת הזיהוי לפי טביעות אצבע‪ .‬מחקריו היו הבסיס לשיטת מיון וזיהוי פלילי‪ ,‬שפותחה‬
‫על ידי סר אדוארד הנרי‪ ,‬ראש המשטרה המטרופוליטנית של לונדון‪ ,‬ושימשה במשטרה‬
‫הבריטית החל מתחילת המאה העשרים‪ .‬הסיכון שבעבירות הפליליות והאיום שהן‬
‫מציבות על יציבות החברה‪ ,‬הביא לפיתוח אמצעים לזיהוי חשודים בפלילים‪ .‬הביומטריה‬
‫השכילה לענות על צורך זה‪ ,‬ומשמשת למטרות כאלו עד היום‪ ,‬בכל רחבי העולם‪ ,‬עם‬
‫מערכות שהולכות ומשתכללות עם השנים‪.‬‬
‫הזעזוע שנגרם בארה"ב בפרט ובעולם בכלל‪ ,‬בעטיים של אירועי ה‪ 11 -‬בספטמבר ‪,2001‬‬
‫חיזק את הצורך במענה כנגד פעולות טרור‪ .‬אירוע טראומטי זה גרם בין היתר להאצת‬
‫השימוש בביומטריה במעברי הגבול ועל ידי רשויות לאכיפת חוק‪ .‬באותם ימים‪ ,‬הוצגה‬
‫הביומטריה לעיתים בתור "כדור הכסף" (‪ )silver bullet‬שיביא ל"פתרון קסם" לבעיות‬
‫אלו‪ .‬עד מהרה הדברים חזרו לפרופורציה‪ ,‬מתוך הבנה שמדובר אמנם באמצעי עזר רב‪-‬‬
‫עוצמה‪ ,‬אך שגם הוא חשוף לתקלות ולשגיאות שיש למנוע ולבקר‪ ,‬ומהווה חלק ממערכת‬
‫כוללת של תהליכי עבודה ונהלים שיש להקים על מנת להשיג את המטרות המבוקשות‪.‬‬
‫עבודת מחקר ותקינה רבת היקף‪ ,‬שהתבצעה בשיתוף מומחים ממדינות רבות מרחבי‬
‫העולם‪ ,‬הביאה ליצירת הדרכון האלקטרוני‪ ,‬הכולל מידע ביומטרי‪ .10‬במקביל התפתחו‬
‫מערכות ביקורת גבולות שמסוגלות לקרוא את הדרכון‪ ,‬לחלץ ממנו את המידע הביומטרי‪,‬‬
‫להשוות מידע זה למידע הנרכש מהנוסע הניצב מול בקר הגבול ולקבוע אם הנוסע יכול‬
‫לעבור במעבר הגבול או לא‪ .‬בתוך מספר שנים קצר יחסית‪ ,‬הונפקו מאות מיליוני דרכונים‬
‫של אזרחים במעל ‪ 100‬מדינות‪ ,‬והחל מיולי ‪ 2013‬גם במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪/http://fidoalliance.org 7‬‬
‫‪ 8‬מקור‪Dr. Michael Garcia, Deputy Director of NSTIC NPO :‬‬
‫‪Presentation at the London 2013 Conference on Biometric‬‬
‫‪http://www.pcworld.com/article/150874/password_brain_power.html 9‬‬
‫‪http://www.pcmag.com/article2/0,2817,2386533,00.asp‬‬
‫‪ 10‬תווי פנים הינם ביומטריה מנדטורית‪ ,‬טביעות אצבע וקשתית העין ‪ -‬אופציונליים‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪3.16‬‬
‫‪3.17‬‬
‫‪3.18‬‬
‫‪3.19‬‬
‫‪3.20‬‬
‫השלב הבא בהתפתחות מערכות ביקורת הגבולות הן מערכות ממוחשבות אוטומטיות‬
‫אנושי‬
‫בקר‬
‫ללא‬
‫הגבולות‬
‫ביקורת‬
‫משימת‬
‫את‬
‫שמבצעות‬
‫(‪ .(Automated Border Control – ABC‬התוצאה – מערכות אשר מגבירות באופן‬
‫משמעותי את הביטחון‪ ,‬מאפשרות לנהל סיכונים ולהתמקד בגורמי הסיכון‪ .‬מערכות אלו‬
‫מעבירות כמויות גדולות של נוסעים‪" ,‬ללא מגע יד אדם"‪ ,‬תוך חיסכון כלכלי ועמידה‬
‫בקבועי הזמן המאתגרים בשדות התעופה המודרניים‪ .‬תחום זה מעסיק מאד מדינות‬
‫המעונינות לייעל את תהליכי העבודה במעברי הגבול בפרט ובנמלי התעופה בכלל‪.‬‬
‫הפוטנציאל זוהה על ידי השוק האזרחי‪/‬מסחרי והביומטריה השתלבה בתחומים רבים‪:‬‬
‫נוכחות עובדים; בקרת כניסה פיזית למתקנים; בקרת כניסה למערכות ממוחשבות; ביצוע‬
‫העברות (טרנזקציות) של מידע וכסף; משיכת כספים מכספומטים; מתן שירותים‬
‫רפואיים וחלוקת תרופות; קבלת הקצבות כספיות; קבלת שירותים באמצעות האינטרנט‬
‫לרבות תשלומים באינטרנט; זיהוי במערכת החינוך; זיהוי חסרי בית להענקת תמיכה‬
‫סוציאלית; זיהוי בבחירות; זיהוי חוליגנים במשחקי כדורגל; ועוד‪.‬‬
‫טכנולוגיות ביומטריות שונות התפתחו לשימושים ביטחוניים ומסחריים‪ .‬לצד טביעות‬
‫האצבע הוותיקות‪ ,‬קיים שימוש הולך וגובר בזיהוי תווי פנים; קשתית העין; קול; תבנית‬
‫כלי הדם; ולבסוף‪ ,‬ה‪ ,DNA -‬המשמש כיום בעיקר ליישומים משטרתיים של זיהוי פלילי‪.‬‬
‫יישומים ביומטריים כוללים זיהוי ביומטרי של האדם‪ ,‬כאשר לאחר הזיהוי אמור להתבצע‬
‫תהליך נוסף‪ ,‬המתבסס על תוצאת הזיהוי‪ ,‬כגון‪ :‬מתן שירות או מניעת שירות; מתן זכות‬
‫מעבר או מניעת זכות מעבר; מתן מידע או מניעת מתן מידע‪.‬‬
‫הביומטריה מאפשרת לזהות גורמים עוינים או חשודים מחד‪ ,‬ומאפשרת התפתחות‬
‫כלכלית מואצת והקלה בחיי היום‪-‬יום מאידך‪ .‬היא נותנת מענה אמין ונוח לפונקציית‬
‫ההזדהות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬עולות מספר שאלות בסיסיות‪ ,‬הקשורות ביישומים אלו‪ :‬בביומטריה נעשה‬
‫שימוש במאפיינים פיזיים והתנהגותיים של האדם‪ .‬לצד הזיהוי המהימן‪ ,‬מהו הסיכון‬
‫לאדם עצמו בכך שמאפייניו הם המייצגים אותו ולמעשה הם "הסיסמה שלו"? מה קורה‬
‫כאשר מערכת ביומטרית נכשלת בזיהוי‪ ,‬על מה ניתן אז להסתמך כדי להוכיח את הזהות‬
‫"האמיתית"? מהו הסיכון בכך שמאגר ביומטרי (כגון מאגר טביעות אצבע) גדול‪ ,‬ייפרץ‪,‬‬
‫ייחשף‪ ,‬ישובש או ייעשה בו שימוש לרעה? כל אלו הן שאלות שיש לברר אותן כחלק‬
‫מהמדיניות בתחום היישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ .4‬סטטוס היישומים הביומטריים בישראל‪:‬‬
‫‪ 4.1‬מדינת ישראל הייתה עד לפני מספר שנים‪ ,‬בין החלוצות בעולם ביישומים ביומטריים‬
‫רחבי היקף‪ ,‬בפרויקטים כגון‪:‬‬
‫‪ 4.1.1‬מעבר גבול אוטומטי בנתב"ג‪ ,‬מבוסס ביומטריה של גיאומטריית כף יד‪ :‬מערכת‬
‫למעבר מהיר בנתב"ג‪ ,‬קיימת מאז ‪ .1998‬מעל מיליון אזרחים ישראליים הצטרפו‬
‫אליה באופן וולונטארי‪ ,‬עקב רצונם להקל על עצמם ולזרז את תהליך ביקורת‬
‫הגבולות‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬פרויקט "בזל"‪ :‬מערכת לניהול המעבר בין ישראל לשטחי הרשות הפלסטינאית‪.‬‬
‫‪ 4.1.3‬מעו"ז ‪ :‬מערכת המשלבת ביומטריה לזיהוי עובדים זרים‪.‬‬
‫‪ 4.2‬במשך מספר שנים‪ ,‬חל עיכוב בהתפתחות היישומים הביומטריים בישראל‪ ,‬לעומת‬
‫ההתקדמות באותה תקופה בעולם (למשל בארה"ב או באיחוד האירופי)‪.‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪4.9‬‬
‫בישראל מתנהל מאז יולי ‪ ,2013‬פרויקט לאומי רחב היקף לתיעוד חכם משולב ביומטריה‪,‬‬
‫הכולל דרכונים ותעודות זהות משולבי ביומטריה‪ .‬שילוב הביומטריה בתעודת הזהות‪ ,‬נועד‬
‫להביא לקיומו של מרשם אוכלוסין אמין‪ ,‬לשפר את אמצעי הזיהוי שבידי גורמי אכיפת‬
‫החוק‪ ,‬ולהגיע לתוצאה מהימנה בבדיקת "אדם מול תעודה"‪.‬‬
‫בה בעת‪ ,‬הוא אוצר בתוכו פוטנציאל עצום לצורך מתן שירותים משופרים לתושבים‪.‬‬
‫מוקמת על ידי משרד הפנים מערכת "מעבר מהיר" (‪ ,)ABC‬המבוססת על הדרכון החדש‪.‬‬
‫בתחום הצבאי‪ ,‬מוטלת על הצבא אחריות להתמודד עם זיהוי חללים ועם גופות של‬
‫נעדרים‪ ,‬על מנת להביאם למנוחת עולם ולאפשר למשפחותיהן להתייחד עם זכרם‪.‬‬
‫בהתאם הוקם מאגר ביומטרי של המתגייסים לצה"ל‪ ,‬התומך בבדיקת זהות לחללים‪,‬‬
‫נפגעים ונעדרים‪.‬‬
‫מערכת ביומטרית מבוססת טביעות אצבע הוקמה בשירות התעסוקה ("התייצבומט")‪.‬‬
‫המערכת מאפשרת למבקשי עבודה להזדהות באמצעות טביעת אצבע ולדווח במכשיר על‬
‫התייצבותם – הן לצורך קבלת דמי אבטלה והן לצורך איתור משרות פנויות‪ ,‬מבלי‬
‫שיידרשו להיכנס פיזית לתוך לשכות שירות התעסוקה ולהתייצב בפני פקיד‪.‬‬
‫קיימת מערכת ביומטרית מבוססת טביעות אצבע בקופת חולים "מכבי"‪ ,‬שנועדה להחליף‬
‫את השימוש בכרטיסים מגנטיים לזיהוי המבוטחים ולמניעת הונאות‪.‬‬
‫קיימות מערכות מבוססות טביעות אצבע לניהול נוכחות עובדים למורים במשרד החינוך‬
‫וכן ברשויות מקומיות מסוימות‪.‬‬
‫כל אלו מראים על הצורך בקביעת מדיניות שתנחה את אופן מימוש היישומים‬
‫הביומטריים השונים‪.‬‬
‫‪ .5‬מה בין "המאגר הביומטרי" ופרויקט התיעוד הלאומי החכם משולב הביומטריה‬
‫של משרד הפנים‪ ,‬לבין מסמך המדיניות?‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪5.5‬‬
‫בישראל נערך דיון ציבורי מקיף בסוגית המאגר הביומטרי כחלק מפרויקט התיעוד החכם‪.‬‬
‫חוק הכללת אמצעים ביומטריים ונתונים ביומטריים בתיעוד ובמאגר‪ ,‬התש"ע ‪2009 -‬‬
‫(להלן ‪" -‬החוק")‪ ,‬מסדיר בפירוט את אופן ניהול פרויקט התיעוד החכם וקובע בין היתר‬
‫תקופת מבחן של שנתיים במרכזה בחינת הצורך בקיום המאגר הביומטרי‪.‬‬
‫סעיף ‪ 30‬לחוק קובע כי ראש הממשלה ימנה ממונה על היישומים הביומטריים אשר בין‬
‫תפקידיו לפקח על יישומו של החוק‪ ,‬התקנות והכללים שמכוחו‪ ,‬לרבות על "תקופת‬
‫המבחן" האמורה לעיל‪.11‬‬
‫מסמך זה אינו עוסק בסוגיית המאגר הביומטרי אשר נבחנת‪ ,‬כאמור‪ ,‬בנפרד‪.‬‬
‫תיעוד חכם משולב ביומטריה יונפק לתושבי מדינת ישראל‪ ,‬תהיה אשר תהיה החלטת‬
‫הממשלה והכנסת באשר לקיומו של מאגר ביומטרי‪ .‬להנפקת התעודות עצמן ישנן‬
‫השלכות לגבי המדיניות הלאומית שתפורט להלן‪.‬‬
‫מסמך זה עוסק בגיבוש המדיניות הלאומית הכוללת לגבי יישומים ומאגרים ביומטריים‬
‫בישראל‪ .‬מדובר בנושא הנוגע לחייו של כל תושב בישראל‪.‬‬
‫‪ 11‬ראה נוסח מלא בסעיף ‪ 30‬לחוק‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫פרק ב' – ניתוח סיכונים‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫פרק ב' – ניתוח סיכונים‬
‫‪ .1‬מהות הסיכונים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬קביעת המדיניות מתבססת על ניתוח הסיכונים‪ .‬מימוש המדיניות יתבסס על ניהול‬
‫הסיכונים‪ .‬עדכון המדיניות יתבסס על הפקת הלקחים מתהליך ניהול הסיכונים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ניתוח הסיכונים מתבצע לצורך זיהוי מוקדם ככל האפשר של הסיכונים‪ ,‬ולניהולם‬
‫המבוקר לאורך זמן‪ .‬ניהול זה כולל בדיקה עיתית של הגדרת הסיכונים עצמם‪ ,‬על מנת‬
‫לבחון האם הם עדיין רלבנטיים‪ ,‬האם השתנו הפרמטרים של מרכיביהם‪ ,‬והאם התגלו‬
‫סיכונים חדשים שלא נלקחו בחשבון ויש לתת עליהן את הדעת כעת‪.‬‬
‫‪ 1.3‬כדי למקד את קביעת המדיניות‪ ,‬יש בשלב ראשון לאפיין את הבעיה (הסיכונים) ולעמוד על‬
‫הסיבות להיווצרותה‪ .‬הסיכונים מוצגים באופן כולל וללא התייחסות קונקרטית לפרויקט‬
‫ספציפי ולסיכונים של פרויקט ספציפי‪ ,‬דבר שייעשה בנפרד לגבי כל פרויקט‪.‬‬
‫‪ .2‬אפיון הבעיה (הסיכונים)‪:‬‬
‫‪ 2.1‬גניבת זהות והתחזות תוך שימוש במידע ביומטרי שנחשף‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬נתונים ביומטריים שונים במהותם מנתונים מינהליים הקשורים למחזור החיים‬
‫של האדם‪ .‬נתונים מינהליים הם ברי‪-‬עדכון ותיקון (כגון – שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬מצב‬
‫משפחתי)‪ .‬נתונים ביומטריים מאפיינים את האדם עצמו‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬במרבית‬
‫המקרים‪ ,‬אינם ברי‪-‬עדכון ותיקון בצורה פשוטה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 2.1.2‬מאפיין נוסף של נתונים ביומטריים הוא שאינם ניתנים לביטול בצורה פשוטה ‪.‬‬
‫כאשר משתמשים בסיסמת זיהוי‪ ,‬ניתן להחליפה לסיסמה חדשה אחרת לאחר‬
‫שהסיסמה הקודמת נחשפה‪ ,‬או נשכחה‪ .‬מאידך‪ ,‬לא ניתן לשנות בצורה פשוטה‬
‫תווי פנים או טביעות אצבע‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬היבט משלים לכך‪ ,‬היא העובדה שמספר אפשרויות ההחלפה של הביומטריה הינו‬
‫מוגבל מטבעו‪ .‬קיימים תווי פנים יחידים‪ ,‬קיימות עשר אצבעות ושתי עיניים‬
‫(עבור קשתית העין)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחירת סיסמה או מפתח אחר (כגון צמד‬
‫מפתחות פומבי ‪ -‬פרטי)‪ ,‬נעשים מתוך מרחב אפשרויות גדול מאד שאינו מוגבל‬
‫באופן מעשי‪ .‬מגבלה זאת משמעותה שביומטריה אינה יכולה לשמש כ"מפתח"‬
‫במובן המקובל בתחום ההצפנה‪.‬‬
‫‪ 2.1.4‬שילוב של המאפיינים הנ"ל‪ ,‬יוצר את הסיכון לפיו אם הנתונים הביומטריים‬
‫ייחשפו וייקשרו לאדם מסוים ולנתוניו האישיים‪ ,‬עלולה להיווצר פגיעה של ממש‬
‫בזהותו (עד כדי גנבת זהותו) או בפרטיותו‪.‬‬
‫‪ 2.1.5‬דוגמה אחת לכך‪ ,‬היא אפשרות "השתלת" טביעות אצבע של אנשים חפים מפשע‪,‬‬
‫שנגנבו ממאגר ביומטרי כלשהו‪ ,‬בזירת פשע‪ .‬בהקשר זה יש לציין שניתן‬
‫"להשתיל" טביעות אצבע בצורה זדונית גם מטביעות שנלקחות ממקומות‬
‫פומביים או אחרים‪ ,‬שהושארו בהם ובמקרים רבים זהו מקור קל ונגיש יותר‬
‫להשגת טביעות אצבע ביחס לפריצה למאגר‪ ,‬בפרט אם שמורות בו תבניות‬
‫המאפיינים בלבד ולא התמונות הגולמיות של הביומטריה‪.‬‬
‫‪ 12‬לפיכך‪ ,‬מחקרים הנעשים לגבי "ביומטריה ברת‪-‬ביטול" הם בעלי משמעות להתמודדות עם חסרון זה של הביומטריה‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 2.1.6‬דוגמה שניה לפגיעה‪ ,‬היא שימוש בביומטריה שנחשפה במערכת אחת‪ ,‬כגון –‬
‫פריצת מאגר טביעות אצבע הכולל תמונות (‪ ,)images‬לצורך גישה למערכת מידע‬
‫אחרת‪ ,‬לדוגמה – לכספומט למשיכת מזומן שהגישה אליו מבוקרת ע"י טביעת‬
‫אצבע‪ .‬אם הבנק המפעיל את הכספומטים ינסה לחסום את הגישה על ידי‬
‫השוואה לטביעות אצבע שנגנבו (בהנחה שמקרים אלו ידועים)‪ ,‬הדבר יחסום‬
‫למעשה גם את הגישה של האדם התמים שטביעות האצבע שלו נגנבו‪ .‬זאת‪,‬‬
‫לעומת פתרון של חסימת כרטיסי אשראי גנובים‪ ,‬כשאדם יכול לקבל כרטיס‬
‫אשראי חלופי במקום הכרטיס הגנוב‪ .‬הדוגמה לעיל ממחישה את הקושי‬
‫שביישום מנגנון ביטול יעיל למאפיינים ביומטריים‪ .‬אחת משיטות ההתמודדות‬
‫בשנים האחרונות כנגד סיכון זה‪ ,‬הינה הכנסת מנגנוני "בדיקת חיות" לביומטריה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מעקב (‪:)surveillance‬‬
‫‪ 2.2.1‬סיכון נוסף הוא היכולת להשתמש בנתונים ביומטריים כאמצעי לזיהוי אנשים‪ ,‬גם‬
‫ללא רצונם וללא ידיעתם‪ ,‬כמו בשיטות של זיהוי תווי פנים או זיהוי קשתית העין‪.‬‬
‫ניתן לצלם אנשים במצלמות אבטחה‪ ,‬כשהם עוברים ברחוב וחולפים מול‬
‫המצלמה‪ ,‬או במתקנים ציבוריים אחרים‪ ,‬ולבדוק צילומים אלו מול "רשימות‬
‫מעקב" (‪.)watch list‬‬
‫‪ 2.2.2‬ניתן לאתר בצורה זאת עבריינים מבוקשים ולמנוע פשיעה‪ .‬ניתן לאתר אוהדים‬
‫"חוליגנים" בקהל צופים במגרש כדורגל כדי למנוע כניסתם למגרש או להרחיקם‬
‫ממנו‪ :‬אלו פעולות שנועדו להגן על שלום הציבור‪ .‬מאידך‪ ,‬עלול להיווצר מצב של‬
‫שימוש לרעה לצורך מעקב באופן שחורג מסמכות או שלא למטרות חוקיות‪.‬‬
‫‪ 2.2.3‬בהקשר זה יש לומר כי תמונת תווי פנים אינה נתון סודי‪ ,‬אלא גלוי לעין‪ .‬ניתן‬
‫להשיג תמונת תווי פנים גם ללא צורך בפריצה למאגר‪ ,‬אלא ממקורות גלויים (כמו‬
‫רשתות חברתיות דוגמת ‪ )facebook‬או מצילום במצלמה ברחוב במקום ציבורי‪.‬‬
‫מקורות אלו עשויים להיות נוחים יותר מאשר מאגר מאובטח‪ ,‬מעבר לצורך‬
‫בפריצתו‪ ,‬שכן ניתן לקשור בקלות יתרה את תמונת תווי הפנים לזהות האדם‪,‬‬
‫לעומת מאגר ביומטרי אשר במקרים מסויימים נעשתה בו הפרדה בין הנתונים‬
‫הביומטריים לנתונים הדמוגרפיים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬חשיפת מידע בריאותי‪ /‬אישי‪:‬‬
‫‪ 2.3.1‬ישנם מקרים שבהם הנתונים הביומטריים אינם מהווים רק "מפתחות זיהוי"‬
‫אלא שהם יכולים לשקף גם מידע בריאותי ואישי‪ :‬ישנם מקרים בהם ניתן לאתר‬
‫תגובות רגשיות של אדם לפי ניתוח השינויים בתווי פניו על ידי ‪.micro-gestures‬‬
‫במקרה של קשתית העין‪ ,‬ניתן להסיק מהתמונה לגבי פגיעה בראייה‪ .‬במקרה של‬
‫‪ ,DNA‬ככל שיהיו יכולות זמינות של פיענוח וניתוח של מרכיבי ה‪ ,DNA -‬תהיה‬
‫קיימת היכולת להסיק מסקנות רבות לגבי המאפיינים הגנטיים של אותו אדם‪.‬‬
‫וככל שהמחקר בתחום זה ילך ויתפתח‪ ,‬המידע שניתן יהיה להסיק מכך יהיה רב‬
‫יותר וחושפני יותר‪.‬‬
‫‪ 2.3.2‬אשר על כן‪ ,‬נתונים ביומטריים נחשבים כנתונים בעלי רגישות מיוחדת עם‬
‫השלכות על פרטיות האדם‪.‬‬
‫‪ 2.3.3‬יחד עם זאת‪ ,‬מוסדות רבים כמו – בנקים‪ ,‬בתי‪-‬חולים‪ ,‬קופות חולים‪ ,‬חברות‬
‫סלולאר‪ ,‬חברות אשראי ומשרדי ממשלה‪ ,‬מחזיקים כבר כיום בידיהם מידע עצום‬
‫ורגיש‪ ,‬שאינו ביומטרי‪ ,‬על רובנו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 2.4‬סיכונים הקשורים לאופן האיחסון של המידע הביומטרי‪:‬‬
‫‪ 2.4.1‬הסיכונים שתוארו בסעיף ‪ 2‬לעיל מתייחסים לנתונים ביומטריים באופן כללי‪.‬‬
‫‪ 2.4.2‬הסיכונים לחשיפת נתונים ביומטריים קשורים בצורה הדוקה לאופן איחסונם‪,‬‬
‫ובפרט ‪ -‬האם הם נאגרים במאגר ביומטרי‪ ,‬או שהם נשמרים רק על גבי כרטיסים‬
‫חכמים‪ tokens ,‬או התקנים אחרים‪ ,‬שם הם מאובטחים באמצעי הגנה שונים‪.‬‬
‫‪ 2.4.3‬רמת הסיכון תשתנה בהתאם לאופן האיחסון‪ .‬מאגר מידע‪ ,‬מעצם היותו כלי‬
‫קיבול לכמות גדולה של רשומות‪ ,‬מגדיל את הסיכונים‪ .‬ניטרול הסיכונים מחייב‬
‫נקיטת אמצעי אבטחת מידע שונים‪ ,‬אשר עיקרם מפורט בפרק ג' – עקרונות‬
‫המדיניות ליישומים ביומטריים‪ ,‬ובפרט בסעיף ‪ 7‬שם – "עקרונות מדיניות‬
‫אבטחת המידע ליישומים ביומטריים"‪ ,‬וכן בפרק ה' ‪" -‬קווים מנחים"‬
‫ליישומים ביומטריים‪.‬‬
‫‪ 2.4.4‬שמירת המידע יכולה להיעשות בשתי צורות עיקריות‪ :‬שמירת תמונה (‪ )image‬או‬
‫שמירת תבניות המאפיינים שמוצו מתוך התמונה (‪.)features in template‬‬
‫שמירת תבניות המאפיינים מקטינה את הסיכון שבאגירת מידע של תמונות‪,‬‬
‫אולם יש לה מחיר בכל הקשור לתלות בספק המערכת‪ ,‬היכולת לעבור מספק אחד‬
‫לספק אחר ללא צורך בקליטה מחדש של כל המאגר והאפשרות לעדכונים במקרה‬
‫של גילוי פריצה או עדכון טכנולוגי‪.‬‬
‫‪ 2.4.5‬אמצעי נוסף להפחתת הסיכון הוא הפרדת המידע האלפאנומרי מהמידע‬
‫הביומטרי‪ ,‬על מנת להקשות על תקיפה שתאפשר את הקישור ביניהם‪.‬‬
‫‪ 2.4.6‬במקרה של אחסון מידע ביומטרי במכשירים ניידים‪ ,‬נושא שהפך אקטואלי בשנה‬
‫האחרונה‪ ,‬אזי מתן גישה למחשב הנייד או לטלפון הסלולארי באמצעות קורא‬
‫טביעת האצבע‪ ,‬במקום לזכור (לאבד‪ ,‬למסור‪ ,‬לשכוח‪ ,‬לכתוב) סיסמת כניסה‪,‬‬
‫הופכת מכשירים אלו לבטוחים יותר‪ ,‬ואת השימוש בהם לידידותי וליעיל יותר‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬מימוש לא נכון של יישומים כאלו‪ ,‬מבלי שנלקחו בחשבון היבטי אבטחת‬
‫המידע‪ ,‬עלול לגרום למפגע אבטחתי‪ .‬הימנעות משימוש בטכנולוגיות חדשות‪,‬‬
‫יעילות ובטוחות‪ ,‬מהווה חסם להתפתחות שיכולה להביא תועלת רבה לציבור‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש צורך במתן מענה לאחסון ושימוש במידע ביומטרי במכשירים ניידים‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום ביניים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬ניתן לומר שהשימוש ביישומים ביומטריים‪ ,‬בפרט יישומים הכוללים מאגרי מידע‬
‫ביומטריים‪ ,‬מייצר פוטנציאל נזק העלול להיגרם לפרט ‪ -‬ובמקרים מסוימים גם למדינה‪,‬‬
‫היה ונעשה במידע שימוש בלתי מבוקר‪ ,‬או היה ונגרם דלף מידע‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אירועים כאלה‪ ,‬ובפרט אירועי דלף מידע‪ ,‬עלולים לגרום לנזקים‪ ,‬כאשר ניתן יהיה לקשור‬
‫את המידע הביומטרי לנתונים הביוגרפיים האישיים של אנשים (כגון ‪ -‬מספרי זהות‪,‬‬
‫שמות‪ ,‬כתובות מגורים‪ ,‬ומידע רגיש כגון ‪ -‬מידע רפואי ומידע כספי)‪ ,‬ולאחר מכן לעשות‬
‫שימוש לרעה בנתונים אלו (כגון – מעקב לצורך הפללה‪ /‬הכפשה‪ ,‬עבריינות פיננסית‪,‬‬
‫מודיעין וכד')‪.‬‬
‫‪ 3.3‬אירוע דלף מידע ממאגר ביומטרי עלול לגרום לפגיעה בפרטיות‪ ,‬לפגיעה פיזית ו‪/‬או‬
‫כלכלית‪ ,‬ובמקרי קיצון ‪ -‬להפללת אנשים חפים מפשע‪ ,‬לפגיעה בביטחון המדינה ובניהולה‬
‫התקין‪.‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 3.4‬מאידך‪ ,‬אל מול הסיכונים האמורים‪ ,‬גלומים ביישומים הביומטריים תועלות והזדמנויות‪:‬‬
‫ישנם יישומים ביומטריים‪ ,‬עם או בלי מאגר בצדם‪ ,‬אשר מממשים את פוטנציאל‬
‫ההתייעלות ושיפור איכות החיים‪ ,‬משפרים את הביטחון האישי והלאומי ומייצרים‬
‫תועלות ברמת הפרט‪ ,‬ברמה הארגונית וברמת החברה והמדינה‪ .‬לשם דוגמה‪ ,‬מעבר הגבול‬
‫האוטומטי המבוסס על גיאומטריית כף היד המופעל בנתב"ג‪ ,‬הינו פופולרי מאוד וזכה‬
‫למעל למיליון משתמשים‪ .‬קיימת תופעה דומה בעולם של מערכות "נוסעים מתמידים"‪,‬‬
‫שגם אליהם ההצטרפות היא בגדר רשות‪ ,‬ושיעורי ההשתתפות בהן גבוהים מאוד‪ .‬כך גם‬
‫במקרה של מערכת ההתייצבות והזיהוי של שירות התעסוקה בישראל‪.‬‬
‫‪ 3.5‬לפיכך‪ ,‬נדרש להציג אל מול כל סיכון‪ ,‬את האמצעים האפשריים למניעה וצמצום נזקים‪.‬‬
‫‪ .4‬הגדרה רשמית של הסיכונים ביחס למדיניות הלאומית‪:‬‬
‫‪ 4.1‬בהתאם לניתוח דלעיל‪ ,‬הוגדרו הסיכונים המהותיים המנחים מסמך מדיניות זה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪4.1.1‬‬
‫‪4.1.2‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.5‬‬
‫סיכון מס' ‪ :1‬שימוש לרעה במידע ביומטרי‪ ,‬בפרט על ידי הצלבתו עם מידע‬
‫נוסף‪ ,‬במטרה לזהות אדם בניגוד לרצונו‪ ,‬ולהשתמש במידע זה בכדי לפגוע‬
‫פגיעה פיזית‪ ,‬נפשית‪ ,‬כלכלית או בפרטיות‪ ,‬של אדם מסוים‪ ,‬או של קבוצת‬
‫אנשים‪ ,‬עד כדי סיכון בטחוני ברמת מדינה‪ ,‬או פגיעה בניהולה התקין‪.‬‬
‫סיכון מס' ‪ :2‬היעדר התשתית החוקית המתאימה הנחוצה להקמת יישומים‬
‫ביומטריים בצורה אחראית‪ ,‬שהיו יכולים להביא לתועלת רבה לפרט ולחברה‬
‫כולה‪.‬‬
‫סיכוני‪-‬העל הללו מנחים את קביעת המדיניות‪ ,‬שנועדה לתת להם מענה‪ .‬יובהר כי אין‬
‫הכוונה כאן להגדרת סיכונים ברמת פרויקט בודד‪ ,‬אשר ייבחנו לגבי כל פרויקט בנפרד‪.‬‬
‫ניתוח סיכונים זה משמש תשתית לניתוח מעורבות המדינה ביישומים ביומטריים שונים‪,‬‬
‫בהקשר לדיון ב"גבולות הגזרה"‪ .‬מעורבות הממשלה אמורה למנוע נזקים במקרה של‬
‫יישומים שאינם לוקחים באופן מספק תקנים‪ best practices ,‬וניסיון קודם‪ ,‬עקב חוסר‬
‫מודעות או חוסר נגישות למידע‪.‬‬
‫הצורך בהסדרה מתאימה‪ ,‬אשר תסייע להקמת יישומים ביומטריים בצורה אחראית‪ ,‬אינו‬
‫ייחודי לתחום היישומים הביומטריים‪ ,‬אלא מאפיין רבים מהתחומים הטכנולוגיים‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר‪ ,‬ועדכון ההסדרה לעיתים אינו מהיר דיו על מנת‬
‫להתאים למציאות החדשה‪ .‬על כן‪ ,‬על מנת לאפשר הקמת יישומים ביומטריים בצורה‬
‫אחראית‪ ,‬יש לוודא קיומה של הסדרה מתאימה‪.‬‬
‫"קבוצת הייחוס" לבחינת השפעת נזקים אפשריים‪ ,‬מתבססת על היקף האוכלוסייה‬
‫(מספר הנרשמים למערכת)‪ ,‬מאפייני האוכלוסיה (כלל האזרחים‪ /‬תושבים‪ ,‬עובדים‪,‬‬
‫לקוחות קבוצות משנה וכיו"ב)‪ ,‬ואופי המערכת (מערכת לאומית; מערכת עסקית; מערכת‬
‫תפעולית)‪ .‬נזק משמעותי עלול להיגרם בעיקר ביישומים לאומיים גדולים‪ ,‬אך לא רק בהם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫פרק ג' – עקרונות המדיניות ליישומים‬
‫ביומטריים בישראל‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫פרק ג' – עקרונות המדיניות ליישומים ביומטריים בישראל‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫שלוש שאלות היסוד העומדות בבסיס המדיניות ליישומים ביומטריים של ממשלת ישראל‪,‬‬
‫הינן‪:‬‬
‫‪ 1.1‬האם יש צורך בהתערבותה של המדינה?‬
‫‪ 1.2‬באיזו מידה ובאיזה אופן על הממשלה להתערב בשוק‪ ,‬על מגזריו השונים‪ ,‬על מנת‬
‫להנחות ולכוון את אופן מימושם של יישומים ביומטריים?‬
‫‪ 1.3‬כיצד נכון לאפשר הקמה ושימוש ביישומים ביומטריים‪ ,‬באופן אשר יביא למירב‬
‫התועלות תוך הגנה מיטבית על הפרטיות‪ ,‬המידע והביטחון?‬
‫שלוש התשובות המרכזיות הניתנות במסגרת מסמך מדיניות זה‪ ,‬הינן‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מענה לשאלה הראשונה‪ :‬יישומים ביומטריים הם אמצעי עזר אפקטיבי ביותר בתחום‬
‫ההזדהות הבטוחה‪ .‬היישומים הביומטריים תורמים ליצירת שכבת הזדהות אמינה יותר‬
‫ מעבר לזיהוי על ידי כרטיס ("משהו שיש לך") ו‪/‬או סיסמה ("משהו שאתה יודע")‪.‬‬‫יישומים ביומטריים מפשטים‪ ,‬מייעלים ומרחיבים את השירותים הניתנים ע"י המדינה‬
‫וע"י המגזר הפרטי‪ .‬הם מהווים אמצעי הגנה טוב יותר על הפרטיות ועל המידע‪ ,‬הם‬
‫אמצעי שמקל על "ביצוע עסקים" ויש בהם כדי לסייע בהנגשת שירותים ליישובים‬
‫מרוחקים (פריפריה)‪ .‬יתרונותיהם ברורים וייעשה בהם שימוש‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אולם‪ ,‬בצד היתרונות הרבים טמון גם פוטנציאל נזק‪ .‬שימוש לא מאוזן אשר אינו מבטיח‬
‫הגנה על הפרטיות‪ ,‬המידע והביטחון‪ ,‬עלול לאיין את התועלות‪ ,‬הותרת תחום היישומים‬
‫הביומטריים ללא הסדרה כוללת עלולה להביא לשימוש בלתי מבוקר בטכנולוגיה לצורך‬
‫מעקב‪ ,‬התחזות וגניבת זהות‪ ,‬ובכך עשויה להיגרם פגיעה בפרטיות‪ ,‬ואף נזק כלכלי או‬
‫נזק אחר‪.‬‬
‫‪ 2.3‬מדובר בטכנולוגיה חדשנית המתפתחת בקצב מהיר מאוד‪ ,‬השפעתה גדולה והיא מצריכה‬
‫התייחסות מיוחדת‪ .‬יש להיערך כבר בשלב זה ליצירת תשתית הסדרה מאוזנת‬
‫המאפשרת את מימוש התועלות הגלומות בביומטריה מחד‪ ,‬וצמצום הסיכונים הטמונים‬
‫בה מאידך‪.‬‬
‫‪ 2.4‬ניתן לראות בעולם מספר מדינות שהחלו לפעול לבחינת הסדרתו של התחום וביניהן‬
‫בריטניה וארה"ב‪.‬‬
‫‪ 2.5‬מטעמים אלו – המענה לשאלה הראשונה הינו חיובי‪ :‬על המדינה להבטיח את הסדרתו‬
‫המאוזנת של התחום‪.‬‬
‫‪ 2.6‬מענה לשאלה השניה‪ :‬על מנת לקבוע את מידת המעורבות הממשלתית במגזרים‬
‫השונים ביחס לניהול היישומים הביומטריים בישראל‪ ,‬נבנה מודל של "גבולות גזרה"‬
‫הכולל שורה של תבחינים המסייעים לקבוע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באילו מקרים יש מקום‬
‫למעורבות‪ .‬מודל זה מצביע על המגזרים‪ ,‬סוג המשתמשים והיקפם וסוג המידע בעניינם‬
‫נדרשת הסדרה במסלולים שונים בהתאם למאפיינים של היישום‪.‬‬
‫‪ 2.7‬על פי מסמך מדיניות זה‪ ,‬הממונה על היישומים הביומטריים ילווה הקמה של יישומים‬
‫ביומטריים ממשלתיים חדשים‪ ,‬על פי מודל "מחזור החיים" של מערכות ממוחשבות‪.‬‬
‫אכיפה ופיקוח בתחום היישומים הביומטריים יבוצעו בעיקר על ידי רגולטורים‬
‫קיימים‪ ,‬ובפרט רמו"ט‪ ,‬במסגרת הסמכויות הנתונות להם על פי דין ותוך היוועצות עם‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‪ ,‬היכן שנדרש על מנת להבטיח את התנהלותו‬
‫המאוזנת של תחום היישומים הביומטריים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 2.8‬במענה לשאלה השלישית‪ :‬מימוש נכון של יישומים ביומטריים יתבסס על "קווים‬
‫מנחים" (‪ )guidelines‬אשר יפרטו כללי "עשה" ו"אל תעשה"‪ ,‬בהתבסס על הניסיון הרב‬
‫שנצבר‪ ,‬בעולם ובישראל‪" .‬קווים מנחים" אלו הינם במתכונת כללית (גנרית) שיותאמו‬
‫לארגון וליישום הספציפי באמצעות בדיקה מול "תבחינים" (קריטריונים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוכנו‬
‫הנחיות ייעודיות ליישומים מסויימים (כפי שבוצע עבור מערכות לניהול נוכחות עובדים‬
‫משולבות ביומטריה)‪ ,‬וניתן יהיה להכין הנחיות לשימוש במגזר מסויים או בטכנולוגיה‬
‫ביומטרית מסויימת (כגון – טביעות אצבע‪ ,‬פנים‪ ,‬קול)‪.‬‬
‫המדיניות תהיה‪ ,‬אם כן – לאפשר תשתית להקמת יישומים ביומטריים‪ ,‬תוך הנחיה‬
‫באשר לאופן בו נכון להקימם ולנהלם‪.‬‬
‫בנוסף ובנפרד‪ ,‬המעורבות הממשלתית תעודד מחקר ופיתוח ותעניק פרסים על הישגים‬
‫וחדשנות‪ .‬זאת על מנת לתת ביטוי לפוטנציאל המצוינות הקיים בקרב החוקרים‬
‫והיוזמים בארץ‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫משמעויות אי‪-‬קיומה של מדיניות ליישומים ביומטריים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬עד היום‪ ,‬לא גובשה מדיניות לאומית כוללת באשר ליישומים ביומטריים; לא הוגדרו‬
‫"כללי משחק" אחידים; וכל מערכת טופלה לגופה‪ ,‬ללא ראייה כוללת‪ .‬נדרש לבחון‪ ,‬לגבי‬
‫המערכות אשר הוקמו טרם הגדרתה וקביעתה של מדיניות מוסדרת‪ ,‬מהן השלכות‬
‫המדיניות העדכניות על אופן תפעולן והתפתחותן‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בנוסף‪ ,‬ישנן תכניות ויוזמות שונות להקמת יישומים ביומטריים חדשים‪ ,‬בממשלה‪,‬‬
‫במגזר התאגידים הממשלתיים ובמגזר הפרטי‪.‬‬
‫‪ 3.3‬אי‪-‬קיומה של מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬גורמת לחוסר יכולת הכוונה‪ ,‬לכפילויות ולאי‪-‬‬
‫הבטחת קישוריות – הן לגבי יישומים קיימים והן לגבי יישומים חדשים‪.‬‬
‫‪ 3.4‬מאידך‪ ,‬קיימת התפתחות מהירה של טכנולוגיות חדשניות המשתנות בהתמדה‪ .‬קיום‬
‫מדיניות יאפשר להנחות‪ ,‬לתאם ולבקר את אופן מימוש היישומים השונים‪.‬‬
‫‪ 3.5‬הטכנולוגיות הביומטריות המובילות‪ ,‬מיוצרות ברובן על ידי חברות בינלאומיות‪.‬‬
‫יישומים ביומטריים מחייבים ככלל רכישת מוצרים בינלאומיים‪ ,‬שלגביהם אין למדינה‬
‫שליטה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שילוב טביעת אצבע במכשירים ניידים או במכשירים סלולאריים‪ ,‬תוך‬
‫הפצתם למיליוני משתמשים‪ .‬גם על תקנים בינלאומיים אין למדינת ישראל שליטה או‬
‫השפעה יתרה‪ ,‬והם מאומצים בישראל ככלל כפי שנקבעו בתהליך התקינה הבינלאומי‪.‬‬
‫‪ 3.6‬בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬הממשלה החליטה שיש לקבוע מדיניות כזאת‪ ,‬ששתיים‬
‫מתוצאותיה העיקריות‪ ,‬אשר יוצגו בפרקים הבאים‪ ,‬הן‪:‬‬
‫‪ 3.6.1‬הגדרת "גבולות הגזרה" באשר להתערבות הממשלה במגזרים השונים‪.‬‬
‫‪ 3.6.2‬קביעת "קווים מנחים" ליישומים ביומטריים קיימים ומתוכננים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫יעדי המדיניות והחזון‪:‬‬
‫‪ 4.1‬יעדי המדיניות והחזון הם‪:‬‬
‫‪ 4.1.1‬יישומים ביומטריים יתנו מענה מושכל‪ ,‬בטוח ומאוזן לצרכים של הפרטים‪,‬‬
‫התאגידים והגופים השונים של המדינה‪ ,‬באופן אשר יביא ליותר התייעלות‪,‬‬
‫חסכון‪ ,‬רווחים כלכליים ובטחון‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬בהקשר זה‪" ,‬שימוש מושכל‪ ,‬בטוח ומאוזן" כולל הגנה על הפרטיות‪ ,‬המידע‬
‫והביטחון ואיזון בין התועלת לבין הסיכון‪.‬‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 4.2‬מטרות המשנה של המדיניות הינן כדלקמן‪:‬‬
‫‪ 4.2.1‬חיזוק תהליכי אימות והזדהות‪ ,‬והגנה על זהויות האזרחים ותושבי מדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬השגת שיפור משמעותי ברמת מתן השירותים לציבור והנגשתם‪ ,‬הן על ידי‬
‫המגזר הממשלתי והן על ידי מגזרים אחרים‪ ,‬מבחינת נוחות‪ ,‬זמינות וביטחון‪.‬‬
‫‪ 4.2.3‬גיבוש הסדרה מתאימה‪ ,‬להקמת יישומים ביומטריים בצורה אחראית ומאוזנת‪,‬‬
‫שתאפשר הטמעת יישומים ביומטריים במקומות שבהם היו יכולים להביא‬
‫לתועלת והתייעלות‪.‬‬
‫‪ 4.2.4‬ביטול כפילויות של מערכות ותשתיות ממשלתיות להזדהות‪ ,‬ובפרט – צמצום‬
‫מאגרי מידע ביומטריים ממשלתיים וציבוריים‪.‬‬
‫‪ 4.2.5‬הרחבת היישומים הביומטריים על בסיס תעודת הזהות החדשה‪.‬‬
‫‪ 4.2.6‬יצירת הסדרים מיוחדים עם הגופים המיוחדים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫עקרונות מסגרת למימוש יישומים ביומטריים‪:‬‬
‫‪ 5.1‬תכנון מראש וניתוח סיכונים‪:‬‬
‫‪ 5.1.1‬יישומים ביומטריים מאפשרים לספק שורה גדולה של שירותים חדשים‪,‬‬
‫בטוחים ופשוטים‪ ,‬הן לתושבי המדינה על ידי הממשלה והמגזר הציבורי‪ ,‬והן‬
‫ללקוחות‪/‬צרכנים על ידי גופים עסקיים הפועלים משיקולי רווח כלכלי‪.‬‬
‫‪ 5.1.2‬יחד עם זאת‪ ,‬בצד יתרונות השימוש בזיהוי הביומטרי החד‪-‬ערכי קיימים גם‬
‫סיכונים‪ ,‬כאשר העיקרי בהם הוא הקושי הרב‪ ,‬עד כדי חוסר יכולת‪" ,‬לבטל" או‬
‫"להחליף" מידע ביומטרי לאחר שנחשף ו‪/‬או נעשה בו שימוש לרעה (שלא כמו‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬במקרה של סיסמאות רגילות)‪ .‬התממשותם של הסיכונים עשויה‬
‫להביא לפגיעה בביטחון‪ ,‬במידע ובפרטיות‪.‬‬
‫‪ 5.1.3‬השימוש במערכת ביומטרית צריך שיהיה מושכל‪ ,‬אחראי ומידתי בהקשר‬
‫הרלבנטי‪.‬‬
‫‪ 5.1.4‬ההחלטה על שימוש במערכת ביומטרית נדרשת להישען על ניתוח מקדים‬
‫שייעשה בגוף ויתועד על ידו‪ .‬הניתוח המקדים יתועד ויכלול שקילת חלופות‬
‫לעצם השימוש ביישומים ביומטריים‪ ,‬כולל ניתוח היתרונות אל מול הסיכונים‬
‫הכרוכים בכך (ראה גם להלן לגבי "תכנון לפרטיות")‪ .‬התיעוד נועד לוודא‬
‫שהחלטות בעניין זה אינן מתקבלות כלאחר יד‪ ,‬אלא רק לאחר שנבדקו‬
‫השיקולים השונים‪.‬‬
‫‪ 5.2‬עיקרון הגנת הפרטיות‪:‬‬
‫‪ 5.2.1‬החלטתו של אדם למסור את נתוניו לידי צד שלישי‪ ,‬מהווה ויתור מסוים על‬
‫פרטיותו‪ .‬כך גם לגבי מסירת נתונים ביומטריים למשמרת במערכת ממוחשבת‪,‬‬
‫על מנת ליהנות מיתרונות היישומים הביומטריים הנלווים אליה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫אין הוא מהווה ויתור גורף על הפרטיות‪.‬‬
‫‪ 5.2.2‬לפיכך‪ ,‬ניהול יישומים ביומטריים חייב להסדיר ולהבטיח‪ ,‬לצד התועלות‪ ,‬גם את‬
‫פרטיותם‪ ,‬ביטחונם וכבודם של המשתמשים שמהם ניטלו אמצעי הזיהוי‬
‫הביומטריים‪ ,‬תוך נקיטת אמצעי אבטחת מידע מתאימים‬
‫‪ 5.2.3‬השימוש במערכת ביומטרית צריך שיהיה מושכל‪ ,‬אחראי‪ ,‬מאוזן ומידתי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 5.2.4‬תכנון לפרטיות (‪ :)Privacy by design‬מערכת ביומטרית צריכה להיות מתוכננת‬
‫תוך שילוב ותכנון מראש של היבטי הגנת הפרטיות‪ .‬האם מערכת שאינה כוללת‬
‫מאגר ביומטרי נותנת מענה לצרכים ולמטרות היישום‪ ,‬בהתחשב בכל השיקולים‬
‫הרלוונטיים‪.‬‬
‫‪ 5.2.5‬יש לשאוף לצמצום ככל שניתן של היקף המידע הנאסף (הן מבחינת סוג‬
‫הביומטריה הנבחרת ומספר סוגי ו‪/‬או אמצעי הביומטריה הנאספים‪/‬נשמרים)‪,‬‬
‫והגבלת משך זמן שמירת המידע‪.‬‬
‫‪ 5.2.6‬כמו כן קיימים כלים שונים מתחום אבטחת המידע (ראו להלן) אשר משמשים‬
‫לצורך הגנת הפרטיות‪.‬‬
‫‪ 5.2.7‬ניהול יישום ביומטרי‪ ,‬הכולל מאגר ביומטרי אשר לגביו חלה חובת רישום‪,‬‬
‫כפוף לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א ‪ ,1981 -‬והתקנות שמכוחו‪.‬‬
‫‪ 5.3‬עקרון שמירת קיום התכלית‪:‬‬
‫‪ 5.3.1‬יש לוודא כי מטרות האיסוף והשימושים במידע הביומטרי במסגרת היישום‬
‫הביומטרי‪ ,‬נשמרים בהתאם לתכלית המקורית שנקבעה‪.‬‬
‫‪ 5.3.2‬יש לוודא באופן רציף כי לא נעשה שימוש במידע הביומטרי למטרות השונות‬
‫מהתכלית המקורית שנקבעה והוצהרה מלכתחילה בפני המשתמשים‪ ,‬טרם‬
‫הרכשת הביומטריה מהם‪.‬‬
‫‪ 5.4‬עקרון שמירה על כבוד האדם וטיפול בחריגים‪:‬‬
‫‪ 5.4.1‬בתכנון המערכת ויישומה‪ ,‬יש להבטיח שמירה על כבוד האדם‪ ,‬הן בתהליכי‬
‫ההרכשה‪ ,‬הן בתהליכי אימות הזהות‪ ,‬והן בטפול בתוצאות ההשוואה‪.‬‬
‫‪ 5.4.2‬יש לקבוע הליכי טיפול באוכלוסיות חריגות‪ .‬הגדרת אוכלוסייה חריגה יכולה‬
‫להיות בין כתוצאה ממגבלות פיזיולוגיות (לדוגמה – אנשים שלא ניתן ליטול‬
‫מהם טביעות אצבע באיכות המזערית הנדרשת)‪ ,‬או כתוצאה ממגבלות המערכת‬
‫הביומטרית עצמה (כגון – התנאים הפיזיים בהם נלקחות דגימות ביומטריות‬
‫לאימות)‪ ,‬או בשל סיבה אחרת בגינה יש לפטור אוכלוסייה זו או אחרת משימוש‬
‫ביישום ביומטרי‪.‬‬
‫‪ 5.4.3‬יש לשאוף לכך כי‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬דרכי טיפול בחריגים לא יפלו לרעה שום‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬ביחס לאוכלוסייה המטופלת בערוץ הביומטרי‪.‬‬
‫‪ 5.5‬עקרון ההתייעלות‪:‬‬
‫‪ 5.5.1‬יישומים ביומטריים מאפשרים לחברות ולגופי השוק הפרטי‪ ,‬כמו גם לממשלה‬
‫ולמגזר הציבורי‪ ,‬להתייעל‪ ,‬להקל על "עשיית עסקים" ולפעול באופן בטוח‬
‫ופשוט יותר‪ .‬כל אלו מתאפשרים תוך עשיית שימוש בזיהוי הביומטרי שהינו מן‬
‫המדויקים ביותר שהטכנולוגיה מספקת כיום ומבוסס על מידע שאדם נושא‬
‫עימו תמיד‪ .‬המשמעות עבור המגזר הפרטי הינה כלכליות ורווחיות‪ .‬המשמעות‬
‫עבור המגזר הציבורי הינה הסרת חסמים בירוקראטיים‪ ,‬ביטול כפילויות‪,‬‬
‫חדשנות וגמישות‪ ,‬מתן שירותים ברמה גבוהה וזמינה יותר ובכך גם תרומה‬
‫כלכלית לתל"ג‪.‬‬
‫‪ 5.5.2‬יישומים ביומטריים מסוימים מייתרים את הצורך בשימוש בסיסמאות‪ ,‬כולל‬
‫הצורך לזכור ולשמור סיסמאות שונות ורבות על מנת להזדהות בפני מערכות‬
‫ויישומים שונים‪ .‬בכך יש כדי להביא לתהליך הזדהות ואימות זהות פשוט ויעיל‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ 5.5.3‬יש למצות באופן המיטבי את היתרון בתהליך ההזדהות היעיל אשר היישומים‬
‫הביומטריים מאפשרים‪ ,‬להשגת תועלות לפרט ולמדינה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪" 5.5.4‬שם המשחק" הוא איזון בין התועלות לבין הסיכונים‪ ,‬וזאת באחריות כל גורם‬
‫מיישם‪ .‬תפקיד מערך ההסדרה הינו להבטיח איזון זה‪ ,‬ככל שניתן‪.‬‬
‫‪ 5.6‬עקרון צמצום סיכוני אבטחת מידע‪:‬‬
‫‪ 5.6.1‬כאמור‪ ,‬ביתרונות הזיהוי הביומטרי החד‪-‬ערכי טמון גם סיכון‪ ,‬בין היתר בשל‬
‫הקושי הרב‪ ,‬עד כדי חוסר היכולת‪" ,‬לבטל" או "להחליף" מאפיינים ביומטריים‬
‫לאחר שנחשפו‪ ,‬והשימוש לרעה שניתן לעשות במידע הביומטרי שדלף‪.‬‬
‫‪ 5.6.2‬יש לנתח את סיכוני אבטחת המידע של כל יישום ביומטרי מראש‪ ,‬ולנהל‬
‫סיכונים אלו בצורה שיטתית‪ .‬יש לנסות ולצמצם מראש את סיכוני אבטחת‬
‫המידע על ידי שילובם בשיקולי התכנון‪ ,‬כבר מהשלבים המוקדמים של תכנון‬
‫המערכת‪.‬‬
‫‪ 5.6.3‬יש להבטיח שרמת אבטחת המידע לא תישחק לאורך זמן‪ ,‬מסיבות ארגוניות‪,‬‬
‫תקציביות או משמעתיות‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫עקרונות ספציפיים למימוש היישומים הביומטריים‪:‬‬
‫‪ 6.1‬בנוסף לעקרונות הכלליים שתוארו לעיל‪ ,‬גובשו שלושה עקרונות נוספים‪ ,‬בנושאים‬
‫ספציפיים‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬
‫‪ 6.2‬עיקרון הרחבת היישומים ביומטריים על בסיס התיעוד החכם החדש‪:‬‬
‫‪ 6.2.1‬מדינת ישראל קיבלה החלטה לתת בידי אזרחיה תעודות זהות ודרכונים חכמים‬
‫המכילים גם מידע ביומטרי‪ .‬היקף ההשקעה בפרויקט התיעוד החכם‪,‬‬
‫ופוטנציאל היתרונות הגלום בשימוש מושכל בהן‪ ,‬מחייב פעולה שמטרתה‬
‫הרחבת השימושים והשירותים על בסיס תעודת הזהות‪ .‬יובהר שאין הכוונה‬
‫להתייחס במסמך זה לשימוש במאגר הביומטרי אשר הגישה אליו היא‬
‫מצומצמת ומוגדרת בחוק‪ ,‬ואשר נחיצותו נבדקת במסגרת תקופת המבחן‪.13‬‬
‫‪ 6.2.2‬יש לפעול להשגת מירב התועלות להזדהות מאובטחת על בסיס תעודת הזהות‬
‫החכמה‪ ,‬באופן שיאפשר את הרחבת סל השירותים הניתנים לתושבים‪,‬‬
‫התייעלות בתהליכי עבודה‪ ,‬הקלה ופשטות באופן מתן שירותים‪ ,‬והקלה על‬
‫"עשיית עסקים" בישראל‪ .‬כל זאת ‪ -‬בכפוף להגנה על הפרטיות ואבטחת המידע‪.‬‬
‫‪ 6.3‬עיקרון צמצום המאגרים הביומטריים‪:‬‬
‫‪ 6.3.1‬ככלל‪ ,‬יש לשאוף לצמצום המאגרים הביומטריים‪ .‬כפי המפורט לעיל תחת‬
‫עקרונות הפרטיות‪ ,‬על גוף הבוחר לנהל יישום ביומטרי לשקול האם ניתן לקיימו‬
‫ללא מאגר ביומטרי‪.‬‬
‫‪ 6.3.2‬שאיפה זאת נובעת משני מקורות‪ :‬המקור האחד נובע משיקולי הגנת הפרטיות‬
‫ואבטחת מידע‪ ,‬המקור השני נובע משיקולים פונקציונליים וכלכליים של מניעת‬
‫כפילויות באחסון מידע ביומטרי של התושבים במאגרי מידע מקבילים‪,‬‬
‫והשקעות כספיות עודפות של המדינה‪.‬‬
‫‪ 6.3.3‬אמירה כללית זו צריכה להיבחן למול נסיבות המקרה הפרטני ובהתחשב‬
‫בשיקולים נוספים הרלוונטיים להחלטה על אופן הקמת מערכת‪.‬‬
‫‪ 6.3.4‬עקרון צמצום המאגרים הביומטריים יחול ביתר שאת במגזר הממשלתי‪,‬‬
‫ובמקרים מסוימים עשוי לחול גם לגבי מאגרים ביומטריים במגזר הפרטי‪.‬‬
‫‪ 13‬חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע‪ ,‬התש"ע – ‪ ,2009‬קובע את האופן בו יינתנו‬
‫בידי תושבי מדינת ישראל תעודות זהות ומסמכי נסיעה חכמים משולבי ביומטריה‪ .‬החוק קובע כי הוראותיו יבחנו במסגרת "תקופת מבחן"‬
‫בת שנתיים בה תיבחן גם נחיצותו של המאגר הביומטרי ומטרותיו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 6.3.5‬ככל שמדובר על העברת מידע בין גופים ציבוריים‪ ,‬הדבר יתבצע בכפוף לכל דין‪,‬‬
‫לרבות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪ ,1981‬והתקנות שמכוחו‪.‬‬
‫‪ 6.4‬עיקרון ההסדרים המיוחדים‪:‬‬
‫‪ 6.4.1‬מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים מורכבים ביותר בתחום הביטחוני‪ ,‬כולל‬
‫לחימה בטרור‪ ,‬הגנה כנגד תקיפות סייבר‪ ,‬מאבק בפשיעה המאורגנת וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ 6.4.2‬על בסיס המדיניות ומימושה‪ ,‬יש ליצור "הסדרים מיוחדים" לגופים הכוללים‬
‫את ‪ -‬משטרת ישראל‪ ,‬צה"ל‪ ,‬שירות ביטחון כללי‪ ,‬המוסד למודיעין ולתפקידים‬
‫מיוחדים‪ ,‬הגופים המונחים ע"י מלמ"ב במשרד הביטחון‪ ,‬ושרות בתי הסוהר כפי‬
‫שנדרש בהחלטה ‪.4510‬‬
‫‪.7‬‬
‫עקרונות מדיניות אבטחת המידע ליישומים ביומטריים‪:‬‬
‫‪ 7.1‬כללי‪:‬‬
‫‪ 7.1.1‬במסגרת תפקידי הממונה על היישומים הביומטריים המופיעים בהחלטת‬
‫ממשלה ‪ ,4510‬בסעיף ‪ 2‬ד'‪ ,‬מוגדר כי עליו להמליץ לראש הממשלה על "מדיניות‬
‫כוללת במשרדי הממשלה‪ ,‬בתאגידים ממשלתיים ובגופים פרטיים‪ ,‬בתחום‬
‫אבטחת מאגרי המידע הביומטריים‪ ,‬לרבות לעניין‪ :‬נהלים ותקני האבטחה‪,‬‬
‫חומרה וקישוריות בין המאגר למשתמשים בו‪ ,‬למעט בנושאים המוסדרים בחוק‬
‫להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים‪ ,‬התשנ"ח–‪ .1998‬תקני האבטחה שיומלצו‬
‫על‪-‬ידי הממונה‪ ,‬ייקבעו לאחר היוועצות עם המטה הקיברנטי הלאומי במשרד‬
‫ראש הממשלה (להלן ‪ -‬המטה)‪ ,‬ולא יהיו פחותים מתקני האבטחה שייקבעו‬
‫בעתיד ביחס לכלל המאגרים על‪-‬ידי המטה או על‪-‬ידי גוף אחר שיוסמך לכך על‬
‫ידי המטה"‪.‬‬
‫‪ 7.1.2‬בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬מובאת בזאת המדיניות המוצעת על ידי הממונה בתחום‬
‫אבטחת מאגרי המידע הביומטריים בישראל‪ .‬מובהר כי מאגרי מידע כוללים גם‬
‫את יישומי הגישה אליהם והשימוש בהם‪.‬‬
‫‪ 7.1.3‬יודגש כי נושא אבטחת מידע הוא שיקול מרכזי בהקשר להקמה‪ ,‬שימוש וניהול‬
‫יישומים המשלבים אמצעים ביומטריים בהליך הזדהות המשתמשים כלפי‬
‫היישום‪/‬שירות ובוודאי‪ ,‬כאשר השירות הניתן כרוך בסיכון לגניבת זהות‪.‬‬
‫‪ 7.1.4‬מעטפת הגנה מיטבית‪ ,‬מוכחת וברת תיקוף‪ ,‬הנמשכת לאורך כל מחזור החיים‬
‫של יישומים ביומטריים‪ ,‬הינה חשובה הן לגוף נותן השירות והן לציבור‬
‫המשתמש בשירותי הזיהוי‪/‬אימות בבואו לקבל שירותים ממגזרים שונים‬
‫במשק‪.‬‬
‫‪ 7.1.5‬קיים סיכון רב ליכולת המימוש והפריסה של יישומים מבוססי ביומטריה ללא‬
‫השגת אמון הציבור בחוזקה של מעטפת הגנה השומרת על מזהיו הביומטריים‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬אבטחת רכיבי הזיהוי הביומטריים במערכות המספקות שירותי‬
‫זיהוי ואימות‪ ,‬מהווה מקדם צמיחה והתייעלות לשימוש ביישומים ביומטריים‪.‬‬
‫‪ 7.1.6‬חובתה של המדינה בהגנה על זהותו של אדם הינה חזקה ביותר כאשר‬
‫השירותים אותה היא מספקת או מתירה לגופים אחרים לספק‪ ,‬מותנים בחובת‬
‫זיהוי המשלב אמצעים ביומטריים‪ .‬שכן‪ ,‬במקרים אלו‪ ,‬אין לצרכן ברירה אלא‬
‫להסכים לתהליך הרכשת נתוניו הביומטריים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 7.2‬מטרות מדיניות האבטחה המוצעת‪:‬‬
‫‪ 7.2.1‬הצגת מסגרת דרישות ייחוס להגנה על יישומים ביומטריים בישראל‪ ,‬המחייבת‬
‫במימוש את כלל הגופים המפעילים יישומים ביומטריים או מתעתדים להקימם‬
‫והמופיעים בחוקים‪ ,‬תקנות‪ ,‬צווים ובהחלטות ממשלה שונות העוסקות‬
‫ביישומים ביומטריים‪ .‬קביעת שפת מונחים משותפת הנוגעת להכרות עם‬
‫התהליכים והאמצעים הנדרשים להיות משולבים בתוכנית ההגנה על היישומים‬
‫הביומטריים‪ ,‬בכל הנוגע לדרישות אבטחת המידע והגנת הפרטיות‪.‬‬
‫‪ 7.2.2‬שמירת רמה גבוהה ומתמשכת של מעטפת אבטחת המידע‪.‬‬
‫‪ 7.2.3‬שיפור רמת אבטחת המידע בציר הזמן כדי להתאימה לרמת איומי ייחוס‬
‫חדשים‪ ,‬ככל שיתקיימו‪.‬‬
‫‪ 7.3‬איומים ותרחישי ייחוס‪:‬‬
‫‪ 7.3.1‬הקמת יישום ביומטרי לצורכי זיהוי‪ ,‬לא כל שכן יישום ביומטרי הכולל מאגר‬
‫נתונים ביומטריים‪ ,‬מאפשר את זיהויו של אדם בדרגת אמינות גבוהה מאוד‪,‬‬
‫שאיננה ניתנת כמעט לזיוף אלא בתנאי שמצליחים לזייף את המרכיב הביומטרי‬
‫בו מזדהים‪ ,‬דבר שהינו בדרגת קושי גבוהה יותר מזיוף אמצעי זיהוי אחרים‪.‬‬
‫‪ 7.3.2‬מדינת ישראל‪ ,‬כמו מדינות רבות נוספות בעולם‪ ,‬אימצה את הליך הזיהוי‬
‫הביומטרי כחלופה בטוחה מועדפת לזיהוי תושביה בתיעוד לאומי ומממשת זאת‬
‫בפרוייקט המבוצע באחריות משרד הפנים‪ ,‬ואשר מוסדר בפירוט בחוק הכללת‬
‫אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע‪,‬‬
‫התש"ע – ‪ .2009‬בעניינו של המאגר הביומטרי אשר הוקם מכוח החוק הנ"ל‬
‫קיימות בחוק הוראות ספציפיות‪ .‬יודגש כי מסמך זה אינו מתייחס לפרוייקט‬
‫המבוצע באחריות משרד הפנים‪ ,‬ובכלל זה למאגר הביומטרי‪ .‬לצד מאגר זה‪ ,‬אם‬
‫כי בהיקפים מצומצמים יותר‪ ,‬קיימים כבר כיום מאגרי מידע המכילים נתונים‬
‫ביומטריים של תושבי ישראל בחתכי אוכלוסיה שונים לצורכי זיהוי שונים‪:‬‬
‫ביטחוניים‪ ,‬רפואיים‪ ,‬עסקיים ואחרים‪.‬‬
‫‪ 7.3.3‬השגת גישה למאגר ביומטרי או גישה למאגרי מידע אחרים בהיקפים‬
‫מצומצמים יותר‪ ,‬או גישה למידע ביומטרי העובר בתווך תקשורת או ביחידות‬
‫הקצה‪ ,‬ע"י גורמים בלתי מוסמכים ‪ /‬בלתי מורשים‪ ,‬מקנה בידם יכולות לבצע‬
‫מניפולציות שונות ממניעי פשיעה כלכלית‪ ,‬פגיעה בפרטיות ואף פגיעה בביטחונה‬
‫ו‪/‬או ניהולה התקין של המדינה‪.‬‬
‫‪ 7.3.4‬השגת נתונים ביומטריים שלא בסמכות ורשות מתוך יישום המשלב ביומטריה‬
‫בתהליך ההזדהות‪ ,‬עלולה אף לשמש כאמצעי הזדהות במערכת שונה המשלבת‬
‫הזדהות ביומטרית מאותו סוג‪.‬‬
‫‪ 7.3.5‬איומי הייחוס כנגד יישומי זיהוי ביומטריים המתבססים על טכנולוגיות מידע‪,‬‬
‫דומים במאפייניהם לאיומי ייחוס כנגד מערכות מידע בכלל‪ ,‬כאשר במקרה זה‬
‫האיומים המרכזיים הם גניבת הזהות ושימוש בה שלא על ידי בעליה‪ ,‬עקיפת‬
‫רכיב הזיהוי וגישה ישירה למערכת המידע או שיבוש היישום וכפועל יוצא ‪-‬‬
‫שיבוש תפקוד המערכת בה משולב היישום הביומטרי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 7.3.6‬היווצרותם של איומי ייחוס היא פועל יוצא מנקודות תורפה הנוצרות בתהליכי‬
‫עבודה בארכיטקטורת מחשוב שגויה‪ ,‬הטמעה טכנולוגית שגויה של היישום‪,‬‬
‫כשלי הגדרות ציוד בכלל ורכיבי הציוד הביומטרי בפרט וכשלי תוכנה‪ .‬כל אלו‬
‫ניתנים לניצול על ידי בעלי ידע מתאים למטרות לא רצויות העלולות לפגוע בפרט‬
‫או במדינה‪.‬‬
‫‪ 7.3.7‬איומי הייחוס כנגד מערכות מחשוב‪ ,‬בין אם הם משלבים או שאינם משלבים‬
‫אמצעים ביומטריים לצורך הזדהות‪ ,‬הינם רבים ומגוונים‪ .‬יכולות גורמי תקיפה‬
‫במרחב הסייבר כיום הן גבוהות ביותר ומתרבות ומתעצמות בקצב מהיר‪ ,‬ומנגד‬
‫ משקלם של איומי ייחוס אחרים לא פחת‪ .‬יכולות מימוש תרחישי איום לוגיים‬‫במרחב הסייבר כיום אינן נחלת מעצמות בלבד אלא נחלתם של גורמים רבים‬
‫ומגוונים ובהם ארגונים‪ ,‬קבוצות ופרטים‪ ,‬שרכשו ושיתפו ידע ממקורות רבים‬
‫ושונים‪ ,‬לרבות שיתופי ידע ברשת האינטרנט‪ .‬לנוכח התועלות שיכולים גורמים‬
‫עוינים להרוויח‪ ,‬לו השיגו מאחז במאגר ביומטרי או בתווך התקשורת אליו‬
‫וממנו‪ ,‬והנזק החמור שיכול להיגרם מכך למדינה‪ ,‬נדרשת השתת רמת הגנה‬
‫בעלת רף גבוה במיוחד‪.‬‬
‫‪ 7.3.8‬רף זה ניתן יהיה להשגה כאשר יינתן מענה לכל התרחישים השונים המאפשרים‬
‫את התממשותם של איומי הייחוס‪ .‬המענה הביטחוני‪/‬אבטחתי יאפשר זיהוי‬
‫מהיר של תרחישי האיום בהתהוותם‪ ,‬יכולת הכלתם‪ ,‬ניהולם ונטרולם‬
‫ובהתקיים הצורך‪ ,‬מעבר מהיר לשיקום והשבת רכיב הזיהוי הביומטרי לפעילות‬
‫תקינה‪.‬‬
‫‪ 7.4‬מדיניות הגנה לאומית על יישומים ביומטריים בישראל‪:‬‬
‫‪ 7.4.1‬אבטחת מידע הינה אוסף של נהלים‪ ,‬אמצעים טכנולוגים ותהליכים שנועדו להגן‬
‫על מידע הנדרש בחיסיון‪ ,‬ועל חסינות תפקוד מערכות מידע התומכות בו‪ .‬כל‬
‫זאת‪ ,‬ללא קשר למהות המידע‪ .‬לדוגמה‪ :‬מיפוי מידע רגיש‪/‬קריטי במערכת‬
‫נתונה‪ ,‬סקרי סיכונים‪ ,‬סיווג משרות‪ ,‬הגדרת משתמשים על בסיס צורכי תפקיד‬
‫ו"הצורך לדעת" (‪ ,)NEED TO KNOW‬אבטחת רשומות (סיווג‪ ,‬סימון‪,‬‬
‫העתקה‪ ,‬הדפסה‪ ,‬אחסון‪ ,‬הפצה‪ ,‬השמדה)‪ ,‬סידורי אבטחה פיזיים‪ ,‬בקרות גישה‪,‬‬
‫הצפנה‪ ,‬כלי סינון תוכן‪ ,‬ניטור‪ ,‬רישום ועוד‪ .‬בתפיסה זו אין כל הבדל בשאלה אם‬
‫מדובר במידע הנוגע לצנעת הפרט או במידע רגיש אחר‪.‬‬
‫‪ 7.4.2‬לאור האמור לעיל‪ ,‬בכל הנוגע לאמצעי אבטחת מידע טכנולוגיים ביישומים‬
‫ביומטריים‪ ,‬לא נדרשת הפרדה בין אמצעים עבור הגנת הפרטיות ואמצעים עבור‬
‫הגנת מידע מכל סוג אחר‪ ,‬ככל שקיימת לגביו דרישות חיסיון מתוקף כל חוק‪,‬‬
‫תקנה‪ ,‬רגולציה או נהלים פנימיים‪ .‬אוסף האמצעים והתהליכים הוא זהה‪ ,‬הגם‪,‬‬
‫שעוצמת השימוש בהם עשוייה להשתנות בהתאם לרגישות המידע‪ ,‬בין אם מידע‬
‫הנוגע לניהולה התקין של המדינה או מידע הנוגע לצנעת הפרט‪.‬‬
‫‪ 7.4.3‬יחידת הממונה נדרשת להכיר את היישומים הביומטריים הקיימים במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬שהינם רלוונטיים על פי "גבולות הגזרה"‪ ,‬לצורך בקרה ועדכון ההנחיות‬
‫הנוגעות למעטפת הגנה מתאימה למידע הביומטרי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪7.4.4‬‬
‫מעורבות היקף הליווי של יחידת הממונה ובפרט המעורבות בהגדרת דרישות‬
‫ההגנה על יישומים ביומטריים בגופים הממשלתיים הינה בין היתר בהתאם‬
‫למאפייני היישום כדלהלן (הערה‪ :‬תבחינים מחייבים מוצגים בפרק ד' –‬
‫"גבולות גזרה"‪ ,‬סעיף ‪ 4‬שם)‪:‬‬
‫‪ 7.4.4.1‬פוטנציאל פגיעה בביטחון המדינה ‪ -‬פוטנציאל פגיעה בחיסיון מידע‬
‫בטחוני רגיש‪.‬‬
‫‪ 7.4.4.2‬פוטנציאל פגיעה בניהולה התקין של המדינה ‪ -‬פגיעה במושאי תשתית‬
‫ו‪/‬או שלטון קריטיים‪.‬‬
‫‪ 7.4.4.3‬פוטנציאל פגיעה בפרטיות – חשיפת פרטים אישיים של אזרחי‬
‫המדינה ו‪/‬או הטרדתם‪.‬‬
‫‪ 7.4.4.4‬פוטנציאל נזק כלכלי אישי – פוטנציאל הונאות‪ ,‬מעילות‪.‬‬
‫‪ 7.4.4.5‬כמות הנתונים הביומטריים של הפרטים המשולבים ביישום‪.‬‬
‫‪ 7.4.4.6‬יישום נטול מאגר או יישום המשלב מאגר‪.‬‬
‫‪ 7.4.4.7‬תפוצת השימוש ביישום – שימוש עבור ארגון נתון או שימוש עבור‬
‫מספר ארגונים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫פרק ד' – "גבולות הגזרה"‬
‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫פרק ד' – "גבולות הגזרה"‬
‫‪ .1‬רקע‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בעגה הצבאית‪" ,‬גבולות גזרה" מגדירים את הקו המפריד בין שתי יחידות שכל אחת‬
‫אחראית על תחום שטח מסוים במרחב לחימה‪" .‬גבולות גזרה" נועדו לתחם בין הכוחות‪,‬‬
‫כך שיוכלו לבצע את משימתם ללא הפרעה האחד לשני ותוך תיאום ביניהם‪ .‬מושג זה‬
‫הושאל בהתאמה גם להגדרת גבולות אחריות בין גופים אזרחיים הפועלים בתחום כלשהו‪.‬‬
‫‪" 1.2‬גבולות הגזרה" במובן שבו נעשה שימוש במסמך זה‪ ,‬מציינים את מידת המעורבות של‬
‫המדינה (באמצעות הגורמים המסדירים הרלוונטיים) כלפי גופים המיישמים יישומים‬
‫ביומטריים‪ .‬הם נועדו לתאם בין תפישת האחריות וההכוונה של המדינה לבין משרד‬
‫ממשלתי (כ"לקוח"‪ ,‬להבדיל ממשרד ממשלתי כ"גורם הסדרה")‪ ,‬תאגיד ממשלתי‪ ,‬או עסק‬
‫פרטי אשר משלב יישום ביומטרי לצרכיו הוא‪.‬‬
‫‪ 1.3‬בנוסף‪ ,‬מתייחסים "גבולות הגזרה" גם לממשקים של הממונה עם גופים ממשלתיים‬
‫מסדירים אחרים‪ ,‬כגון רמו"ט‪ .‬הגדרת "גבולות גזרה" כלפי גופים ממשלתיים עמיתים‪,‬‬
‫נועד למנוע בלבול והפרעה אצל הגופים המיישמים יישומים ביומטריים וכן למנוע‬
‫כפילויות בהקצאת משאבי הממשלה לתכנון מדיניות וליישומה‪ ,‬על ידי גופים מקבילים‪.‬‬
‫‪ 1.4‬מסמך מדיניות זה נכתב לאור עקרונותיו והנחיותיו של המדריך הממשלתי שנערך על ידי‬
‫אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה – "תורת הערכת השפעת ההסדרה" שמכוון‬
‫"להסדרה מיטבית"‪ .‬כלומר‪ ,‬לייצר תהליך שיטייב את הרגולציה באופן שתועלתה תהיה‬
‫מרבית ומחיריה מועטים‪.‬‬
‫‪ .2‬עקרונות "גבולות הגזרה" לצורך "הסדרה מיטבית"‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הימנעות מהתערבות‪-‬יתר בפעילות גופים שהינם בעלי האחריות על היישומים‪ .‬אחריות‬
‫הניהול תישאר אצל גופים אלו והמעורבות תהיה במינון המתחייב על מנת להבטיח‬
‫שהיישומים ימומשו בצורה הנכונה ביותר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬על מנת להימנע מהטלת עומס הסדרה מיותר ו"נטל רגולציה" על הציבור‪ ,‬יחידת הממונה‬
‫תבצע ליווי של פרויקטים ממשלתיים חדשים הכוללים יישום ביומטרי‪ ,‬החל משלב‬
‫הייזום ועד להפעלה מבצעית‪ ,‬תוך היוועצות עם הרגולטורים הרלוונטיים לתחום בו פועל‬
‫היישום‪ .‬רגולטורים קיימים‪ ,‬ובפרט רשם מאגרי המידע ברמו"ט‪ ,‬יישמו את המדיניות‬
‫במסגרת הסמכויות הקיימות להם‪ ,‬לרבות סמכויות אכיפה ופיקוח‪ ,‬בכפוף לדין‪ ,‬בתיאום‬
‫עם הממונה על היישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬מימוש ההסדרה ייעשה על ידי הכלים הבאים‪ :‬חקיקה; תקינה; "קווים מנחים";‬
‫הוראות; נהלים ופרסומים כתובים אחרים‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬
‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .3‬כלי ההסדרה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬חקיקה‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬חקיקה מאפשרת הגדרת גבולות אחריות ברורים ומניעת מחלוקות ופרשנויות (ככל‬
‫שניתן) באשר למה מותר ומה אסור בניהול פרויקט משולב ביומטריה‪ ,‬בפרט כאשר‬
‫מדובר בחיוב של ציבור או קבוצה מסויימת במתן ביומטריה‪ :‬לדוגמה‪ ,‬החקיקה‬
‫הקיימת בהקשר לשימוש בביומטריה כאמצעי לזיהוי פלילי על ידי משטרת ישראל‪,‬‬
‫או החקיקה אשר הגדירה את אופן השימוש בביומטריה בפרויקט משרד הפנים‪,‬‬
‫לרבות הגדרת "תקופת המבחן" שנועדה לקבוע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את נחיצות המאגר‬
‫הביומטרי‪ .‬לא בכל מקרה או יישום קיים צורך בחקיקה פרטנית מסוג זה‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬בהתאם לצורך תקודם חקיקה מתאימה בהקשר ליישומים ביומטריים‪ ,‬במקרים‬
‫מסוימים‪ .‬אין מדובר בחקיקה רוחבית גורפת‪ ,‬בהכרח‪ ,‬אלא במתן מענה חקיקתי‬
‫בהקשר של תחומי אחריות ייעודיים ובמסגרת חקיקה ייעודית‪.‬‬
‫‪ 3.2‬תקינה‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬תהליך התקינה הינו טכני במהותו‪ ,‬ונועד לאפשר התפתחות כלכלית על בסיס‬
‫"כללי משחק" טכנולוגיים ברורים‪ .‬בדרך כלל מדובר בממשקים בין מערכות‪,‬‬
‫לצורך יצירת "מערכות פתוחות"‪ ,‬ותחליפיות בין רכיבים שונים‪ .‬היעדר תקינה‬
‫עלול להביא למצב של "שבי" של ארגון בידי ספק‪ .‬דוגמה פשוטה לתקינה‪ ,‬היא‬
‫השקע והתקע החשמליים‪ ,‬שהינם הבסיס לשימוש באלפי סוגי אביזרי חשמל בעלי‬
‫ייעוד שונה‪ .‬מקביל לוגי לכך בתקינה ביומטרית הוא תקן המגדיר את אופן העברת‬
‫מידע ביומטרי בין מערכות שונות‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬בתחום הביומטריה‪ ,‬התקנים מתייחסים לממשקי העברת מידע בין מערכות‪,‬‬
‫לממשקים יישומיים אינטראקטיביים (‪ ,)API‬לאופן שמירת מידע ביומטרי שיאפשר‬
‫ממשקי גישה אחידים אליו וכיו"ב‪ .‬תקנים אלו מאפשרים פיתוח רכיבים‬
‫ביומטריים בצורה נפרדת ויעילה (כגון – מנועי השוואה ביומטריים‪ ,‬או סורקי‬
‫טביעות אצבע)‪ ,‬תוך שמירת יכולת ההתממשקות בין רכיבים שונים מתוצרת‬
‫ספקים שונים (כגון – אלגוריתמים ליצירת מאפיינים ביומטריים שעליהם תבוצע‬
‫פעולת ההשוואה הביומטרית)‪.‬‬
‫‪ 3.2.3‬ככלל‪ ,‬הכוונה היא לאמץ תקנים רלוונטיים אשר ייקבעו על ידי ארגוני התקינה‬
‫המובילים בעולם‪ ,‬ולא לפתח תקינה ישראלית מקורית‪.‬‬
‫‪" 3.3‬קווים מנחים"‪:‬‬
‫‪" 3.3.1‬קווים מנחים"‪ ,‬מהווים מכשיר הנחייה להגעה ליעד של יישום ביומטרי מאוזן‪,‬‬
‫ומגדירים גם את הציפיות שיש מארגון המתעתד ליישם מערכת ביומטרית‪ ,‬או‬
‫שכבר מיישם מערכת כזאת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הציפיה היא שהארגון יבחן היטב את כניסתו‬
‫ליישום ביומטרי‪ ,‬ולא יעשה זאת כלאחר יד‪ .‬לצורך כך עליו לנתח את היישום‪ ,‬את‬
‫היעדים והסיכונים‪ ,‬ולתעד זאת במסמך ייזום מתאים‪ ,‬טרם היציאה לדרך‪.‬‬
‫‪ 3.3.2‬לפירוט בעניין "הקווים המנחים"‪ ,‬ר' פרק ה' להלן‪.‬‬
‫‪" 3.4‬הנחיות"‪ :‬פרסום הנחיות מעת לעת‪ ,‬בהקשר לאופן מימוש היישומים הביומטריים‬
‫בהתייחס לנושאים קונקרטיים‪ ,‬הינו כלי עזר נוסף‪ ,‬היכול לשמש בפרט על מנת להתמודד‬
‫עם מצבים המחייבים מתן מענה מידי או דחוף‪ ,‬שאינו נתמך באמצעים האחרים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫הנחייה למשרדי הממשלה בעקבות איתור ליקוי במנגנוני אבטחת מידע או שימוש בסוג‬
‫ביומטריה מסוים‪ ,‬כתוצאה מתחקיר אירוע שהתפרסם בעולם או בישראל‪.‬‬
‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .4‬תבחינים‪:‬‬
‫‪ 4.1‬כללי‪ :‬הגדרת תבחינים ברורים המאפשרים את קביעת המסלול המתאים לניהול היישום‬
‫במגזרים השונים‪ ,‬בשקיפות ובאופן שמאפשר בחינה עצמית על ידי כל גוף בפני עצמו‪,‬‬
‫מראש ועוד לפני קביעת המודל הסופי של אפיון המערכת‪ .‬בכך‪ ,‬לכלי זה‪ ,‬חשיבות קודם כל‬
‫בשלב הייזום והאפיון‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬בשלב הליווי של יישומים קיימים‪ .‬תבחינים אלה יסייעו‬
‫בקביעת מידת המעורבות של המדינה לגבי יישומים מסויימים‪.‬‬
‫‪ 4.2‬קביעת התבחינים‪:‬‬
‫‪ 4.2.1‬לצורך קביעת מודל‪ ,‬שיאפשר שימוש בו על ידי כל גורם המקים או מיישם מערכת‬
‫ביומטרית‪ ,‬נבחנו תבחינים מרכזיים המשפיעים על רמת רגישות המערכת‬
‫והחשיפה לסיכונים‪ ,‬כפי שהוגדרו לעיל במסמך זה‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬ככלל‪ ,‬ככל שרמת הרגישות והסיכונים גבוהים יותר‪ ,‬נדרשת מעורבות גדולה יותר‪.‬‬
‫‪ 4.2.3‬להלן פירוט התבחינים‪:‬‬
‫‪ 4.2.3.1‬המגזר‪.‬‬
‫‪ 4.2.3.2‬אופי היישום הביומטרי והיקף האוכלוסייה הכלולה ביישום‪.‬‬
‫‪ 4.2.3.3‬אופן שמירת המידע הביומטרי – תמונה‪ ,‬תבנית או ייצוג מספרי מקודד‪.‬‬
‫‪ 4.2.3.4‬מקום איחסון המאגר הביומטרי‪.‬‬
‫‪ 4.2.3.5‬אופן הרישום למערכת ‪ -‬חובה או רשות‪.‬‬
‫‪ 4.2.4‬בנוסף על כך‪ ,‬יינתן ביטוי במודל לתבחין הגנה על מידע ביומטרי של קטינים‪.‬‬
‫‪ 4.3‬המגזר‪:‬‬
‫‪ 4.3.1‬להלן המגזרים הרלבנטיים‪ ,‬וזאת בהתאם להגדרה בהחלטה ‪:4510‬‬
‫‪ 4.3.1.1‬משרדי הממשלה‪ :‬למעט מי שבעניינו יתקיימו "הסדרים מיוחדים" לפי‬
‫החלטה ‪.4510‬‬
‫‪ 4.3.1.2‬תאגידים ממשלתיים‪ :‬כולל תאגידים סטטוטוריים וכל תאגיד ממשלתי‬
‫כמשמעו בחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪.1975-‬‬
‫‪ 4.3.1.3‬גופים פרטיים‪ :‬הכלל הינו מעורבות על דרך הצמצום‪.‬‬
‫‪ 4.4‬אופי היישום הביומטרי והיקף האוכלוסייה הכלולה ביישום‪:‬‬
‫‪ 4.4.1‬כללי‪:‬‬
‫‪ 4.4.1.1‬התבחין כולל שני פרמטרים ‪ -‬אופי היישום הביומטרי והיקף האוכלוסיה‬
‫הכלולה ביישום‪ ,‬שכן השפעת היקף האוכלוסיה שונה בכל אחד מאופיי‬
‫היישום המפורטים להלן‪.‬‬
‫‪ 4.4.1.2‬באופן זה ניתן לתת ביטוי נפרד להשפעת היקף האוכלוסיה הכלולה‬
‫במערכת‪ ,‬לגבי כל תרחיש‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬השפעת היקף האוכלוסיה ביישום‬
‫המבוסס על אימות ביומטרי המבוצע על הכרטיס (‪,)Match on Card‬‬
‫תהיה קטנה יותר מאשר ביישום המבוסס על מאגר ביומטרי עם אימות‬
‫ביומטרי בלבד (‪.)One to Many‬‬
‫‪ 4.4.1.3‬בסעיפים להלן יוסברו פרמטרים אלו בפירוט‪.‬‬
‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 4.4.2‬אופי היישום הביומטרי – חמש אפשרויות‪:‬‬
‫‪ 4.4.2.1‬היישום כולל מאגר ביומטרי בלבד‪ ,‬המאפשר זיהוי ביומטרי‬
‫(‪.)One to Many‬‬
‫‪ 4.4.2.2‬היישום כולל מאגר ביומטרי בלבד‪ ,‬המאפשר אימות ביומטרי‬
‫(‪.)One to One‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 4.4.2.3‬היישום כולל כרטיס בלבד‪ ,‬כאשר ההשוואה הביומטרית נעשית על‬
‫הכרטיס (‪.)match on card‬‬
‫‪ 4.4.2.4‬היישום כולל כרטיס בלבד‪ ,‬כאשר ההשוואה הביומטרית נעשית מחוץ‬
‫לכרטיס (‪.)match off card‬‬
‫‪ 4.4.2.5‬היישום כולל שימוש הן במאגר ביומטרי והן בכרטיס‪ .‬יצוין כי חלופה זו‬
‫אינה כוללת התייחסות לסוג המאגר ולסוג הכרטיס‪ ,‬כפי שנעשה בחלופות‬
‫האחרות‪.‬‬
‫‪ 4.4.3‬אופי היישום הביומטרי – משמעויות‪:‬‬
‫‪ 4.4.3.1‬ביישום שבו הנתונים הביומטריים נשמרים רק על כרטיס‪ ,‬הדליפה‬
‫הישירה שעלולה לקרות הינה ברמת כרטיס בודד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬פגיעות‬
‫מתמשכת ביישום ביומטרי (לדוגמה – "האזנה" לתקשורת שבין הקורא‬
‫לכרטיס באתר מסוים)‪ ,‬יכול להביא לחשיפת מידע מצטברת‪.‬‬
‫‪ 4.4.3.2‬כאשר נעשה שימוש בשיטה של השוואת נתונים על הכרטיס‬
‫(‪ ,)match-on-card‬מושגת על פניו רמה גבוהה יותר של אבטחת מידע‬
‫והגנת הפרטיות שכן המידע הביומטרי הרשמי אינו יוצא מהכרטיס‪ ,‬אם כי‬
‫מנגד‪ ,‬כאמור‪ ,‬המידע הביומטרי הניטל מהאדם מועבר מכיוון החיישן אל‬
‫הכרטיס ועלול להיות חשוף ל"ציתות" אם לא יוגן כראוי‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫החלופה בה ההשוואה מתבצעת על הכרטיס‪ ,‬מקשה על האפשרות לתקן‬
‫תקלות בתוכנה הייעודית המותקנת על הכרטיס לרבות תיקון פרצות‬
‫אבטחה‪ ,‬או לשדרג את טכנולוגית האימות‪.‬‬
‫‪ 4.4.4‬היקף האוכלוסייה הכלולה ביישום ‪ -‬עקרונות‪:‬‬
‫‪ 4.4.4.1‬פרמטר זה מתייחס להיקף האוכלוסייה הכלולה ביישום‪ ,‬בין אם מדובר‬
‫בכמות הרשומות הביומטריות במאגר ביומטרי‪ ,‬ובין אם מדובר‬
‫בכרטיסים הכוללים מידע ביומטרי‪.‬‬
‫‪ 4.4.4.2‬לגבי מאגר‪ ,‬ככל שהמאגר גדול יותר‪ ,‬מתבצעות יותר פעילויות של עדכון‬
‫ושליפה‪ ,‬ובדרך כלל ישנה נגישות של כמות גדולה יותר של עובדים למאגר‪,‬‬
‫דבר המגדיל בהתאם את הסיכון לדליפת מידע‪.‬‬
‫‪ 4.4.4.3‬לגבי כרטיס עם מידע ביומטרי‪ ,‬בין אם היישום כולל בנוסף מאגר ביומטרי‬
‫ובין אם לאו‪ ,‬הרי שהיקף האוכלוסיה מתבטא בין היתר בהיקף פעילות‬
‫ההרכשה וההנפקה‪ ,‬כנקודות תקיפה אפשריות‪ .‬כל האוכלוסייה עוברת‬
‫פעולות הרכשה וכל המידע על האוכלוסייה עובר במתקני הנפקה‪ ,‬כך שסך‬
‫החשיפה הביומטרית הינה עדיין פונקציה של היקף האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ 14‬המונח "כרטיס" כולל כרטיס חכם‪ ,‬או התקן חיצוני אחר בבעלות ואחזקת האדם‪ ,‬כמו מכשיר סלולרי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 4.4.5‬היקף האוכלוסייה הכלולה ביישום – רמות הסיווג‪:‬‬
‫נקבעו חמש רמות לפרמטר "היקף האוכלוסייה"‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ 4.4.5.1‬ענק (מעל ‪ 1‬מיליון רשומות)‪.‬‬
‫‪ 4.4.5.2‬גדול מאד (מעל ‪ 10,000‬רשומות ועד ‪ 1‬מיליון רשומות)‪.‬‬
‫‪ 4.4.5.3‬גדול (מעל ‪ 10,000‬רשומות ועד ‪ 100,000‬רשומות)‪.‬‬
‫‪ 4.4.5.4‬בינוני (מעל ‪ 1,000‬רשומות ועד ‪ 10,000‬רשומות)‪.‬‬
‫‪ 4.4.5.5‬קטן (עד ‪ 1,000‬רשומות)‪.‬‬
‫‪ 4.5‬אופן שמירת המידע הביומטרי ‪ -‬תמונה‪ ,‬תבנית מאפיינים או תבנית מאפיינים מקודדת‪:‬‬
‫‪ 4.5.1‬תבחין זה מתייחס לרמת הקושי והמאמץ שיש לעשות בכדי לשחזר את המידע‬
‫הביומטרי הגולמי המקורי‪ ,‬מתוך המידע הביומטרי הנאגר‪.‬‬
‫‪ 4.5.2‬תבחין זה רלבנטי הן למאגר ביומטרי הנשמר על שרתים‪ ,‬והן למידע ביומטרי‬
‫הנשמר על התקן כלשהו (כרטיס חכם ‪ / token /‬התקן סלולרי)‪.‬‬
‫‪ 4.5.3‬אפשרויות אופן אחזקת המידע במערכת הן‪:‬‬
‫‪ 4.5.3.1‬תמונה (‪ :)image‬במקרה זה נשמר מידע גולמי של הדגימה הביומטרית‬
‫המקורית שנלקחה בעת ההרכשה‪.‬‬
‫‪ 4.5.3.2‬תבנית מאפיינים (‪ :)feature template‬במקרה זה נשמרים המאפיינים‬
‫הביומטריים שמוצו מתוך הדגימה הביומטרית המקורית‪ .‬כלומר‪ ,‬בוצע‬
‫עיבוד נוסף והמרה של הנתונים הביומטריים ביחס לתמונה‪ ,‬דבר המאפשר‬
‫מחד ביצוע פעולות הכרה ביומטרית (זיהוי או אימות) על פי האלגוריתמים‬
‫השונים‪ ,‬ובאותו זמן‪ ,‬מקשה על שחזור התמונה המקורית‪.‬‬
‫‪ 4.5.3.3‬תבנית מאפיינים מקודדת‪ :‬במקרה זה מתבצע עיבוד נוסף על נתוני‬
‫התבנית‪ ,‬על ידי הצפנה או מיצוי (‪ ,)hashing‬וכך מתקבלת תבנית‬
‫מאפיינים מקודדת‪ .‬לפירוט נוסף ראה פרק ה' – קווים מנחים‪ ,‬סעיף ‪.3.4.8‬‬
‫‪ 4.5.4‬מאגר תמונות מהווה סיכון גבוה יותר‪ ,‬שכן הוא כולל את המידע הביומטרי‬
‫המקורי של הדגימות‪ ,‬אשר ניתן לתרגמן לתבניות – באלגוריתמים שונים‪ ,‬לצורך‬
‫חדירה או לתקיפה של מערכות אחרות‪.‬‬
‫‪ 4.5.5‬מידע בתבנית מאפיינים מצמצם חלק מסיכונים אלו אך לא באופן מוחלט‪ ,‬שכן‬
‫הוכח במחקרים שונים‪ ,‬שניתן לשחזר מידע מתוך התבניות‪ ,‬אשר גם אם לא ייראה‬
‫דומה לעין האנושית‪ ,‬הוא עלול להיות מספיק כדי להטעות מערכות ביומטריות‪.‬‬
‫‪ 4.6‬מקום אחסון הנתונים – במקרה של שמירת מאגר מידע ביומטרי‪:‬‬
‫‪ 4.6.1‬אחסון בשרתים בחצרי הארגון‪.‬‬
‫‪ 4.6.2‬אחסון בשרתים אצל ספק חיצוני בארץ (מיקור חוץ)‪.‬‬
‫‪ 4.6.3‬אחסון בשרתים אצל ספק חיצוני בחו"ל (מיקור חוץ)‪.‬‬
‫‪ 4.6.4‬הערה‪ :‬מדובר לכאורה בסעיף "טכני" גרידא‪ ,‬אולם בפועל יש לו השפעה מהותית‬
‫על אבטחת המידע ועל הגנת הפרטיות‪.‬‬
‫‪ 4.7‬אופן הרישום למערכת – "חובה" או "רשות"‪:‬‬
‫‪ 4.7.1‬תבחין זה עוסק באופן הרישום למערכת ובחובה שמוטלת על המשתמש‬
‫הפוטנציאלי להירשם למערכת‪ ,‬או לחלופין באפשרות הבחירה שבידו‪.‬‬
‫‪ 4.7.2‬ככלל‪ ,‬ישנן שתי אפשרויות רשמיות‪:‬‬
‫‪ 4.7.2.1‬יישומים שהרישום אליהם הוא חובה‪.‬‬
‫‪ 4.7.2.2‬יישומים שהרישום אליהם הוא רשות ונתון לשיקול דעתו של כל אדם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 4.7.3‬היישום יהיה בגדר "רשות" (התנדבותי‪ ,‬וולונטארי‪ .)opt-out ,opt-in ,‬כאשר‬
‫ההחלטה האם להיכלל ביישום ומתי לצאת ממנו‪ ,‬הינה של האדם עצמו‪ .‬יש‬
‫להדגיש כי במקרים מסויימים על אף שהיישום יוגדר "התנדבותי"‪ ,‬הנסיבות ילמדו‬
‫כי בפועל לא קיימת חלופה ממשית וסבירה להצטרפות ליישום וכי לא היתה בידי‬
‫האדם אפשרות ממשית להפעלת שיקול דעת‪ ,‬ולכן לא יהיה ניתן להגדיר את‬
‫היישום כ"רשות"‪ .‬יתכנו גם מקרים בהם יהיה קושי להכריע בהתאם לנסיבות בין‬
‫"חובה" ל"רשות"‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן להגדיר גם מקרי ביניים‪ ,‬תוך מתן הנמקות‬
‫מתאימות‪ ,‬וציון שישקף את מיקום היישום במדרג בין שתי האפשרויות הקיצוניות‬
‫(ניקוד של בין ‪ 0‬ל‪.)10 -‬‬
‫‪ 4.7.4‬במערכות שבהן הרישום הוא בגדר "חובה"‪ ,‬הנטייה תהיה בדרך כלל למעורבות‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ 4.7.5‬במערכות בהן הרישום הוא בגדר "רשות"‪ ,‬הנטייה תהיה ככלל להשאיר את מרווח‬
‫ההחלטה בידי המשתמש ולצמצם את מעורבות המדינה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יובהר כי‬
‫וולונטריות כשלעצמה אין משמעותה בהכרח העדר התערבות‪ ,‬וישפיעו על כך‬
‫גורמים נוספים המנויים בפרק זה‪.‬‬
‫‪ 4.8‬הגנה על מידע ביומטרי של קטינים‪:‬‬
‫‪ 4.8.1‬לדעת הממונה‪ ,‬מידע ביומטרי של קטינים‪ ,‬מחייב רגישות יתר בכל הקשור‬
‫בתהליכי הנטילה‪ ,‬האחסון והשימוש בהם‪.‬‬
‫‪ 4.8.2‬לפיכך‪ ,‬ככל שמדובר ביישום ביומטרי שבו לפחות ‪ 50%‬מהאוכלוסיה שכלולה‬
‫ביישום הם קטינים‪ ,‬יינתן ניקוד בן ‪ 10‬נקודות בנוסף לניקוד הכולל של היישום‪.‬‬
‫‪ 4.9‬שיקול דעת הממונה‪ :‬במקרים מסוימים יש מקום להפעלת שיקול דעת על ידי הממונה‪,‬‬
‫למרות הניקוד‪ ,‬להעביר יישום ביומטרי למסלול חמור‪/‬נמוך יותר במקרים חריגים‪.‬‬
‫הערכת הקריטיות של היישום ברמה הלאומית‪ ,‬היא שיקול מרכזי בעניין זה בפרט ביחס‬
‫לפרויקטים ממשלתיים‪ .‬שיקול הדעת יכלול את מידת ההשתלבות של היישום במערך‬
‫היישומים הכלל‪-‬ממשלתי והאפשרות להשפעות‪-‬צד (‪ )side-effects‬על יישומים‬
‫ממשלתיים אחרים‪.‬‬
‫‪ .5‬רמת מעורבות הטיפול במגזרים השונים‪:‬‬
‫‪ 5.1‬החלטה ‪ 4510‬הגדירה מספר מגזרים הרלבנטיים ליישומים הביומטריים‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫‪ 5.1.1‬המגזר הממשלתי‪.‬‬
‫‪ 5.1.2‬תאגידים ממשלתיים ‪ -‬תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתית‪.‬‬
‫‪ 5.1.3‬המגזר הפרטי‪.‬‬
‫‪ 5.2‬רמת המעורבות על פי המדיניות‪ ,‬תיקבע‪ ,‬בכפוף לדין‪ ,‬בין היתר בהתאם לצורך באבטחת‬
‫מידע ובהגנת הפרטיות‪ ,‬ותבחינים נוספים‪ .‬רמת המעורבות תושפע מהאיזון שבין צרכי‬
‫"השוק החופשי" והכלכלה התחרותית‪ ,‬לבין הגנה על אינטרסים של הפרטים‪ ,‬בין אם אלו‬
‫תושבים‪ ,‬עובדים או צרכני שירותים‪ .‬בהתאם‪ ,‬מידת המעורבות‪ ,‬בסדר יורד‪ ,‬תהיה ‪-‬‬
‫במגזר הממשלתי‪ ,‬בתאגידים הממשלתיים ולבסוף במגזר הפרטי‪.‬‬
‫‪ 5.3‬המעורבות במגזר הממשלתי מתחייבת מכך שמדובר פעמים רבות במאגרים ביומטריים‬
‫רחבי היקף ובמערכות הנבנות לאורך זמן‪ ,‬וכן בשל הצורך בהתייעלות ובראייה מתכללת‬
‫בנושא ההישגים הנדרשים מהמערכות‪ ,‬התיאום בין המערכות והמשאבים‪ .‬המעורבות‬
‫בפרויקטים המבוצעים על ידי התאגידים הממשלתיים‪ ,‬תיגזר מהאמור לגבי המגזר‬
‫הממשלתי‪ ,‬בהבדלים המתחייבים מרמת הסמכות‪ ,‬הפיקוח וההסדרה שיש למשרדי‬
‫הממשלה לגבי תאגידים אלו‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 5.4‬כאמור‪ ,‬יחידת הממונה תבצע ליווי של פרויקטים ממשלתיים חדשים הכוללים יישום‬
‫ביומטרי‪ ,‬החל משלב הייזום ועד להפעלה מבצעית‪ ,‬תוך היוועצות עם הרגולטורים‬
‫הרלוונטיים לתחום בו פועל היישום‪ ,‬בפרט רשם מאגרי המידע ברמו"ט‪ .‬כל יישום‬
‫ביומטרי במגזר הממשלתי ייבחן בשלב הייזום‪ ,‬על מנת להבטיח התאמתו למדיניות‪,‬‬
‫לתקינה‪ ,‬ל"קווים המנחים"‪ ,‬ולהוראות נוספות של הממונה‪ .‬לגבי כל פרויקט במגזר‬
‫הממשלתי תוגדר רמת המעורבות המתאימה וייקבעו נקודות הבקרה במהלך "מחזור‬
‫החיים" כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ 5.4.1‬ייזום‪ :‬בשלב זה מוגדרות מטרות המערכת והפרויקט‪ ,‬לרבות ממשקים למערכות‬
‫ארגוניות פנימיות ולמערכות חיצוניות‪ .‬כמו כן מוגדרים המשתמשים הפנימיים‬
‫בארגון‪ ,‬ומשתמשים חיצוניים ככל שישנם כאלו‪ .‬בשלב הייזום ייבחנו על ידי‬
‫הממונה‪ ,‬בתיאום עם המשרדים‪ ,‬ההשלכות המרכזיות הנוגעות לאופן היישום‬
‫הביומטרי על התושבים‪ ,‬וההתאמה למדיניות הלאומית‪.‬‬
‫‪ 5.4.2‬אפיון‪ :‬שלב זה מגדיר בצורה מפורטת את מרכיבי היישום‪ .‬בשלב זה ניתן יהיה‬
‫לבחון בפרט עמידה בתקנים ביומטריים מחייבים‪ ,‬תאימות למדיניות ותאימות‬
‫לשלב הייזום מבחינת עמידה במטרות המערכת ויעדיה‪ .‬על הארגון לאשר את‬
‫האפיון טרם המעבר לשלבים הבאים‪.‬‬
‫‪ 5.4.3‬עיצוב‪ ,‬פיתוח ובדיקות‪ :‬שלב זה כולל את פיתוח המערכת – בין אם על ידי גוף‬
‫פנימי בארגון‪ ,‬על ידי ספק חיצוני או על ידי שילוב ביניהם‪ ,‬ולצורך מסירתה ללקוח‬
‫ובדיקתה‪ ,‬הן בדיקות סופיות על ידי הגוף המפתח והן בדיקות קבלה על ידי הארגון‬
‫המקבל‪ .‬בנקודת זמן זו ניתן יהיה לבחון שינויים שבוצעו במהלך הפיתוח‪,‬‬
‫בהתייחס לאפיון שאושר בשלב הקודם על ידי הארגון‪ ,‬תוך בחינת שינויים‬
‫מהותיים בלבד‪ ,‬שיש בהם משום סטייה אפשרית מהגדרת מטרות המערכת‬
‫ואפיונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן יהיה לוודא שהבדיקות תתבצענה לכל מרכיבי של האפיון‪.‬‬
‫‪ 5.4.4‬הפעלה מבצעית‪ :‬שלב זה כולל את האישור האחרון להפעלה מבצעית של המערכת‬
‫("עלייה לאוויר")‪ .‬בשלב זה ניתן יהיה לבחון האם דרישות שעלו במהלך השלבים‬
‫הקודמים של הפיתוח (כגון – דרישה לעמידה בתקן מסוים‪ ,‬דרישה לבצע בדיקות‬
‫אבטחת מידע מסוימות‪ ,‬או דרישה לנקוט באמצעי אבטחת מידע מסוימים כמו‬
‫הצפנה)‪ ,‬אכן מולאו ונבדקו‪ .‬זוהי "ההזדמנות האחרונה" לפני העלייה לאוויר של‬
‫המערכת‪ ,‬לוודא עמידתה בדרישות המהותיות של היישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ 5.4.5‬תחזוקה‪ :‬שלב זה מאפיין את תקופת התפעול השוטפת של המערכת‪ .‬תקופה זאת‬
‫כוללת מהלכי שינויים והתאמות במערכת‪ ,‬כתוצאה מאילוצים‪ ,‬דרישות‬
‫והתפתחויות טכנולוגיות‪ ,‬חוקיות או ארגוניות‪ .‬בשלב זה ניתן לבחון בעיקר‬
‫שהשינויים המהותיים שבוצעו אינם מהווים סטייה ממטרות המערכת המקוריות‬
‫שסוכמו‪ ,‬וכי המערכת עומדת ב"קווים המנחים" שגובשו ליישומים ביומטריים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בשלב זה ניתן לזהות את המועד שבו המערכת אינה עונה עוד על הצרכים‬
‫שלשמם אופיינה ושיש לפעול להקמת מערכת חדשה‪ ,‬ואז חוזרים לשלב הייזום‪,‬‬
‫וחוזר חלילה‪.‬‬
‫‪ 5.5‬סיווג יישומים ביומטריים על פי תבחינים‪ :‬ר' נספח א' הכולל מודל שקלול כמותי של‬
‫התבחינים המתוארים לעיל לצורך סיווג היישומים הביומטריים בהתאמה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .6‬ניתוח "בעלי עניין"‪:‬‬
‫‪ 6.1‬כללי‪ :‬להלן "ניתוח בעלי עניין" בתחום הביומטריה‪ ,‬הכולל גורמי מטה העוסקים בהסדרת‬
‫תחומים המשיקים לפעילות הממונה‪ ,‬והגדרה תמציתית של הממשקים בינם לבין‬
‫הממונה‪.‬‬
‫‪ 6.2‬החטיבה לסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה (רא"מ)‪ :‬הממשק הוא בתחום‬
‫אבטחת המידע הכולל ובתחום הסייבר בפרט‪ .‬הנחיות הממונה לגבי יישומים ביומטריים‬
‫הנוגעות לאבטחת מידע אינן גורעות מסמכות החטיבה לסיכול איומי סייבר והן מהוות‬
‫תוספות ודגשים ביחס לעבודת החטיבה‪.‬‬
‫‪ 6.3‬המטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה‪ :‬המטה עוסק בתחום הרוחבי של הגנת מערכות‬
‫מידע כנגד איומיי הסייבר‪ .‬מערכות מידע ביומטריות‪ ,‬ובפרט מערכות לאומיות‪ ,‬יכולות‬
‫להוות יעד מועדף לתקיפות סייבר‪ ,‬לצורך גניבת זהויות‪ ,‬טרור ופשיעה‪ .‬מאידך‪ ,‬יישומים‬
‫ביומטריים יכולים לשמש כאמצעי התגוננות כנגד תקיפות סייבר‪ .‬בהתאם‪ ,‬מתחייב‬
‫תיאום עם גורם מטה זה‪.‬‬
‫‪ 6.4‬הרשות למשפט מידע וטכנולוגיה (רמו"ט)‪:‬‬
‫‪ 6.4.1‬רמו"ט עוסקת בהיבטי הגנת הפרטיות ביחס למאגרי מידע מסוגים שונים‪,‬‬
‫בהתאם לקבוע בחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬תשמ"א ‪ ,1981 -‬ובכלל זה מאגרים‬
‫ביומטריים‪ .‬הממונה עוסק בהסדרת נושא היישומים הביומטריים בישראל‪ ,‬על כל‬
‫ההיבטים הכרוכים בכך‪ ,‬לרבות היבט הגנת הפרטיות‪ ,‬באופן הבא לאזן בין‬
‫התועלות הטמונות ביישומים אלה לסיכונים הטמונים בהם‪.‬‬
‫‪ 6.4.2‬לאור ההשקה לעיל‪ ,‬סוכם עם רמו"ט מודל על "גבולות הגזרה" כפי שתואר‬
‫בסעיף ‪ 5.4‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 6.5‬רשות התקשוב הממשלתי‪:‬‬
‫‪ 6.5.1‬גוף מטה זה עוסק בתחום מתן שירותים לציבור (ממשל זמין)‪ ,‬מערכות מידע‬
‫ממשלתיות רוחביות (מרכב"ה‪ ,‬סע"ר)‪ ,‬מחקר ופיתוח טכנולוגי בתחומי ממשל‬
‫זמין (לדוגמה – ‪ ,SSO‬יישומי סלולאר)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 6.5.2‬התקשוב הממשלתי‪ ,‬כולל מערך ממשל זמין‪ ,‬הוא גורם משמעותי בכל הקשור‬
‫לפיתוח יישומים ממשלתיים ובפרט כאלו שתשולב בהם ביומטריה לצורך‬
‫הזדהות‪.‬‬
‫‪ 6.6‬רשות האוכלוסין וההגירה‪:‬‬
‫‪ 6.6.1‬הרשות מהווה גורם מסדיר בכל הקשור למרשם האוכלוסין‪ ,‬תיעוד לאומי‬
‫והגירה‪ .‬בין היתר אחראי שר הפנים על חוק מרשם האוכלוסין ועל חוק הכניסה‬
‫לישראל‪ ,‬חוקים שמהווים את התשתית לפעילות הקשורה לרישום תושבים‬
‫במרשם‪ ,‬הנפקת תיעוד כולל תעודת הזהות ומסמכי נסיעה‪ ,‬הנפקת אשרות לזרים‬
‫המבקשים להגיע לישראל לשהייה מסיבות שונות (תיירים‪ ,‬עובדים זרים‪,‬‬
‫לימודים וכד')‪ ,‬גירוש זרים השוהים באופן בלתי חוקי בישראל וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ 6.6.2‬הביטוי המעשי של כל התחומים הללו הוא בפרויקטים של הקמת תשתית הזיהוי‬
‫הלאומית‪ ,‬אשר בחלקם כוללים גם מידע ביומטרי‪.‬‬
‫‪ 6.7‬משרד האוצר‪:‬‬
‫‪ 6.7.1‬אגף התקציבים במשרד האוצר מהווה גוף משמעותי המעורב בקביעת סדרי‬
‫העדיפויות‪ ,‬התקצוב ואופן המימוש של יישומים ביומטריים בממשלה‪ .‬בשים לב‬
‫לסמכות שהוענקה לממונה בהחלטה ‪ ,4510‬באשר לתקצוב פרויקטים‬
‫ממשלתיים שבהם כלולים יישומים ביומטריים‪ ,‬נדרש שיתוף פעולה בין שני‬
‫הגופים לממש אחריות זאת הלכה למעשה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪6.10‬‬
‫‪6.11‬‬
‫‪6.12‬‬
‫‪6.13‬‬
‫‪ 6.7.2‬החשב הכללי במשרד האוצר מהווה את גוף הפיקוח של הממשלה באשר להוצאת‬
‫תקציבים על ידי משרדי הממשלה‪ ,‬לרבות בהקשר ליישומים ביומטריים‪ ,‬כך‬
‫שישנו ממשק עם החשכ"ל לעניין הפיקוח בפועל‪.‬‬
‫משרד ראש הממשלה – המועצה לביטחון לאומי ‪ -‬המטה ללוחמה בטרור‪:‬‬
‫‪ 6.8.1‬גוף זה מהווה גורם מתכלל לגופי הביטחון השונים כמו גם גוף המגדיר מדיניות‬
‫ביטחונית ברמה הלאומית‪ .‬חלק מהסיכונים שצוינו במסמך זה‪ ,‬הינם בעלי‬
‫משמעויות ביטחוניות‪.‬‬
‫‪ 6.8.2‬לפיכך‪ ,‬נדרש שיתוף פעולה ותיאום על מנת לוודא שההיבטים הביטחוניים יילקחו‬
‫בחשבון בשיקולי קביעת המדיניות והפיקוח‪.‬‬
‫מטה ישראל דיגיטלית‪ :‬גוף מטה שנועד לרכז ולתאם את פעילות הממשלה בכל הקשור‬
‫לקידום מדינת ישראל לשימוש מיטבי בטכנלוגיה הדיגיטלית‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬יש ליחידת‬
‫הממונה תפקיד בריכוז נושא ההזדהות הבטוחה‪.‬‬
‫משרד הכלכלה‪ :‬משרד הכלכלה הינו גורם משמעותי בתכניות התייעלות ובתחומים בהם‬
‫הביומטריה יכולה לסייע ל"עשיית עסקים" (‪ .)doing business‬בנוסף‪ ,‬זהו המשרד האמון‬
‫על התקינה בישראל‪ ,‬כשהגוף שפועל מטעמו הוא מכון התקנים הישראלי‪.‬‬
‫משרד המשפטים‪ :‬משרד המשפטים‪ ,‬ובפרט תחום ייעוץ וחקיקה של היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ ,‬אחראי על הכנה ופרסום של דברי חקיקה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאשר הממונה יבקש לחייב‬
‫נורמות שונות באמצעות חקיקה‪ ,‬יידרש שיתוף פעולה ותיאום בתחום זה‪.‬‬
‫משרד המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל‪ :‬שיתוף הפעולה עם משרד זה יאפשר שילוב של‬
‫התעשייה והאקדמיה‪ ,‬הן בתהליכי היוועצות והן בתהליכי מחקר ופיתוח‪.‬‬
‫משרדי ממשלה אחרים‪ :‬קיימים משרדי ממשלה נוספים‪ ,‬אשר פעילותם קשורה ביישומים‬
‫ביומטריים‪ ,‬ובהתאם יידרש שיתוף פעולה ותיאום בביצוע המשימות השונות‪ .‬משרדים‬
‫אלו כוללים את‪ :‬משרד הביטחון בהקשר ל"מעברים הפנימיים"; משרד הבריאות; משרד‬
‫החינוך; ועוד‪.‬‬
‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫פרק ה' – "קווים מנחים" ליישומים ביומטריים‬
‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫פרק ה' ‪" -‬קווים מנחים" ליישומים ביומטריים‬
‫‪ .1‬כללי‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מדוע צריך "קווים מנחים"? כי "הדרך חכמה מן ההולך בה"‪.‬‬
‫‪" 1.2‬הקווים המנחים" שהוכנו על ידי יחידת הממונה‪ ,‬הם כלליים ומתאימים ליישומים‬
‫ביומטריים באשר הם‪ .‬על פי הצורך‪ ,‬יוגדרו גם "קווים מנחים" ייעודים‪ ,‬כפי שבוצע עבור‬
‫יישום מערכות נוכחות עובדים משולבות ביומטריה‪ .‬מסמכים נוספים כאלו יוכנו בעתיד‪,‬‬
‫בהתאם לצורך‪ ,‬הן ליישומים נוספים והן לסוגי ביומטריה נוספים‪ ,‬ובפרט כאלו שהינם‬
‫פחות מוכרים ושהניסיון הכללי בהם‪ ,‬הן בעולם והן בארץ‪ ,‬מצומצם יותר‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מכיוון שמדובר בתחום דינמי‪ ,‬הרי שגם "הקווים המנחים" אינם יכולים להישאר‬
‫סטטיים‪" .‬הקווים המנחים" יעברו עדכון מתמיד על ידי הממונה על היישומים‬
‫הביומטריים‪ ,‬ככל שיסתבר שתנאי השטח השתנו באופן המחייב עדכון‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליכי איסוף מידע והיוועצות לצורך קביעת "הקווים המנחים"‪:‬‬
‫‪ 2.1‬קביעת "הקווים המנחים" מחייבת הבנה והכרה של התחום המקצועי עצמו‪ ,‬וכן ראיה‬
‫וחשיבה כוללת‪ ,‬שכן מדובר בתחום האתיקה‪ ,‬השקפות עולם באשר לתפקידה של המדינה‬
‫ביחס לאזרחיה‪ ,‬להגנת הפרטיות ולשמירה על כבוד האדם ולמאפיינים הספציפיים של כל‬
‫תחום יישום‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מאז תחילת שנות ה‪ ,2000 -‬הצטבר ניסיון גדול מאוד בעולם; הוקמו פרויקטים בהיקפים‬
‫לאומיים ובין‪-‬לאומיים אשר בחלקם כבר מומש "דור ‪ "2‬של המערכות; גובשו תקנים‬
‫רבים על ידי גופי תקינה מוסמכים בעולם; וגובשו מסמכים המציגים ‪– best practices‬‬
‫כלומר‪ ,‬כיצד ליישם מערכות בצורה הטובה ביותר‪ ,‬בהסתמך על ניסיון העבר‪ ,‬ותוך שילוב‬
‫טכנולוגיות חדשניות‪.‬‬
‫‪ 2.3‬דוגמה מובהקת לכך הינה פעילותו של ארגון ‪ FRONTEX‬שהוקם על ידי האיחוד האירופי‬
‫ומקום מושבו הקבוע הינו בוורשה‪ ,‬פולין‪ .‬ארגון זה שם לעצמו למטרה לקדם את תשתית‬
‫הידע והניסיון ביישום מעברי גבול מבוססי טכנולוגיית מחשוב בכלל וביומטריה בפרט‪.‬‬
‫אחד מתחומי פעילותו בשנים האחרונות היה מימוש של מעברי גבול אוטומטיים (‪,)ABC‬‬
‫שהנחיות לגביהן מצויות במסמכי ‪ .FRONTEX‬מכל טעם פרקטי‪ ,‬כאשר מדובר בכספי‬
‫ציבור‪ ,‬חשוב שייעשה שימוש בניסיון ובידע שנרכש בעולם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬גם בפרויקט ה‪ABC -‬‬
‫הישראלי‪ ,‬חשוב השימוש בידע וניסיון מצטבר זה‪.‬‬
‫‪ 2.4‬בישראל ישנו ניסיון לא מבוטל‪ ,‬של הקמת מספר יישומים ביומטריים‪ .‬לשם מיצוי מאגר‬
‫ניסיון וידע זה‪ ,‬גובשו על ידי יחידת הממונה על היישומים הביומטריים מספר מהלכי‬
‫היוועצות‪ .‬פרסום גילוי הדעת בעניין "הקווים המנחים"‪ ,‬כלל מספר סבבי היוועצות‪:‬‬
‫לאחר גיבוש המסמך באופן פנימי ביחידה‪ ,‬השלב הבא כלל העברת המסמכים לקבוצת‬
‫גורמי‪-‬מטה ממשלתיים רלוונטיים שכללה את החטיבה לסיכול איומי סייבר במשרד‬
‫רה"מ‪ ,‬רמו"ט‪ ,‬המטה הקיברנטי ומטה התקשוב הממשלתי‪ .‬בסבב השני‪ ,‬הופץ המסמך‬
‫לארגונים שידוע היה כי מימשו יישומים ביומטריים בישראל‪ .‬בסבב זה נערכו דיונים‬
‫מגזריים שבהם שותפו מספר ארגונים בעלי רקע דומה‪ .‬בהמשך לדיונים המשותפים‪,‬‬
‫נערכים דיונים פרטניים עם כל גורם בפני עצמו‪ ,‬בכדי להעמיק את הדיאלוג ולחדדו‪.‬‬
‫‪ 2.5‬בסבבים הבאים מתוכנן לשתף גורמים נוספים מהאקדמיה‪ ,‬מהתעשייה וממעגלים רחבים‬
‫יותר‪ .‬המעגל הסופי יהיה תהליך היוועצות עם הציבור‪.‬‬
‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 2.6‬להלן תיאור מודל תהליך היוועצות מלא עבור "הקווים המנחים‪:‬‬
‫מספר‬
‫שלב‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫שלב‬
‫הכנת "הקווים המנחים"‬
‫דיון פנימי ביחידה‬
‫הפצת מהדורה לגורמי מטה (החטיבה להגנת הסייבר (רא"מ)‪ ,‬רמו"ט‪ ,‬המטה‬
‫הקיברנטי‪ ,‬מטה התקשוב הממשלתי; גורמים אחרים על פי העניין)‬
‫תיקון בהתאם להערות גורמי המטה והכנת מסמך מעודכן‬
‫הפצה לרשימת גורמים המפעילים כיום יישומים ביומטריים בכדי להיעזר‬
‫בניסיונם של גורמים שיישמו יישומים ביומטריים‪ ,‬לצורך התייחסות ובקרת איכות‬
‫קבלת הערות הגורמים דלעיל‬
‫דיונים משותפים בפורומים מתאימים‬
‫פגישות פרטניות עם כל גוף‬
‫תיקון "הקווים המנחים" בהתאם לסיכום הדיונים עם הגורמים והכנת מסמך‬
‫מעודכן (*)‬
‫הפצה לרשימה מורחבת (משרדי ממשלה‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬תעשייה)‬
‫תיקון "הקווים המנחים" בעקבות ההערות והכנת מסמך מתוקן‬
‫פרסום לציבור באינטרנט לקבלת הערות ותגובות‬
‫תיקון "הקווים המנחים" על פי התגובות‬
‫פרסום נוסח מאושר של "הקווים המנחים"‪ .‬המשך עדכון שוטף‬
‫(*) יחידת הממונה נמצאת נכון לינואר ‪ 2015‬בשלב ‪ 9‬בטבלה לעיל‪ ,‬לקראת המעבר לשלב ‪10‬‬
‫‪ .3‬תהליך עדכון "הקווים המנחים"‪:‬‬
‫‪" 3.1‬הקווים המנחים" יעודכנו מעת לעת‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬בהתאם להתפתחויות בתחום‬
‫היישומים הביומטריים או שינויים אחרים שיצריכו את עדכונם‪.‬‬
‫‪ 3.2‬תהליך עדכון "הקווים המנחים" יבוצע תוך היוועצות עם גורמי מטה רלוונטיים‪ ,‬לרבות‬
‫הרגולטורים הפועלים ליישומם‪ ,‬וכן תבוצע היוועצות עם הציבור במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ 3.3‬שלבי ההיוועצות ייקבעו על ידי הממונה‪ ,‬בהתאם לעניין‪.‬‬
‫‪ .4‬פירוט "הקווים המנחים"‪:‬‬
‫‪" 4.1‬הקווים המנחים" הכלליים (גנריים) מפורטים בהמשך פרק זה (מהדורה ‪ ,2.7‬מה‪-‬‬
‫‪.)1.1.15‬‬
‫‪ 4.2‬נספח ב' המצ"ב הינו עותק נוסף של "הקווים המנחים" הכלליים אשר נערך כך שיהיה‬
‫כלי‪-‬עזר בידי גופים שונים למימוש יישומים ביומטריים‪ ,‬ובו הדגשה בצבעים שונים של‬
‫הסעיפים הרלבנטיים החלים על היישום בהתאם לסיווגו (ר' הרחבה והסבר לאופן‬
‫השימוש בנספח א' המצ"ב)‪.‬‬
‫*****************‬
‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .1‬פרק ‪" - 1‬קווים מנחים" להנהלת הארגון‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מבוא ‪ -‬שיקולים כלליים בהקמה ובניהול יישומים ביומטריים‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬יישומים ביומטריים מאפשרים לספק שורה גדולה של שירותים חדשים‪ ,‬בטוחים‬
‫ופשוטים‪ ,‬הן לתושבי המדינה על ידי הממשלה והמגזר הציבורי‪ ,‬והן‬
‫ללקוחות‪/‬צרכנים על ידי גופים עסקיים הפועלים משיקולי רווח כלכלי‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬יישומים ביומטריים מאפשרים לחברות ולגופי השוק הפרטי‪ ,‬כמו גם לממשלה‬
‫ולמגזר הציבורי‪ ,‬להתייעל‪ ,‬להקל על "עשיית עסקים" ולפעול באופן בטוח ופשוט‬
‫יותר‪ .‬כל אלו מתאפשרים תוך עשיית שימוש בזיהוי הביומטרי שהינו מן‬
‫המדויקים ביותר שהטכנולוגיה מספקת כיום ומבוסס על מידע שאדם נושא עימו‬
‫תמיד‪ .‬המשמעות עבור המגזר הפרטי הינה כלכליות ורווחיות‪ .‬המשמעות עבור‬
‫המגזר הציבורי הינה הסרת חסמים בירוקראטיים‪ ,‬ביטול כפילויות‪ ,‬חדשנות‬
‫וגמישות‪ ,‬מתן שירותים ברמה גבוהה וזמינה יותר ובכך גם תרומה כלכלית‬
‫לתל"ג‪.‬‬
‫‪ .1.1.3‬יישומים ביומטריים מסוימים מייתרים את הצורך בשימוש בסיסמאות‪ ,‬כולל‬
‫הצורך לזכור ולשמור סיסמאות שונות ורבות על מנת להזדהות בפני מערכות‬
‫ויישומים שונים‪.‬‬
‫‪ .1.1.4‬יחד עם זאת‪ ,‬בצד יתרונות השימוש בזיהוי הביומטרי החד‪-‬ערכי קיימים גם‬
‫סיכונים‪ ,‬כאשר העיקרי בהם הוא הקושי הרב‪ ,‬עד כדי חוסר יכולת‪" ,‬לבטל" או‬
‫"להחליף" מידע ביומטרי לאחר שנחשף ו‪/‬או נעשה בו שימוש לרעה (שלא כמו‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬במקרה של סיסמאות רגילות)‪ .‬התממשותם של הסיכונים עשויה להביא‬
‫לפגיעה בביטחון‪ ,‬במידע ובפרטיות‪.‬‬
‫‪ .1.1.5‬החלטתו של אדם למסור את נתוניו לידי צד שלישי‪ ,‬מהווה ויתור מסוים על‬
‫פרטיותו‪ .‬כך גם לגבי מסירת נתונים ביומטריים למשמרת במערכת ממוחשבת‪ ,‬על‬
‫מנת ליהנות מיתרונות היישומים הביומטריים הנלווים אליה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין‬
‫הוא מהווה ויתור גורף על הפרטיות‪.‬‬
‫‪ .1.1.6‬לפיכך‪ ,‬ניהול יישומים ביומטריים חייב להסדיר ולהבטיח‪ ,‬לצד התועלות‪ ,‬גם את‬
‫פרטיותם‪ ,‬ביטחונם וכבודם של המשתמשים שמהם ניטלו אמצעי הזיהוי‬
‫הביומטריים‪ ,‬תוך נקיטת אמצעי אבטחת מידע מתאימים‪.‬‬
‫‪ .1.1.7‬השימוש במערכת ביומטרית צריך שיהיה מושכל‪ ,‬אחראי ומידתי בהקשר‬
‫הרלבנטי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .1.1.8‬ההחלטה על שימוש במערכת ביומטרית נדרשת להישען על ניתוח מקדים שייעשה‬
‫בגוף ויתועד על ידו‪ .‬תיעוד הניתוח יכלול שקילת חלופות לעצם השימוש ביישומים‬
‫ביומטריים‪ ,‬כולל ניתוח היתרונות אל מול הסיכונים הכרוכים בכך‪ .‬התיעוד נועד‬
‫לוודא שהחלטות בעניין זה אינן מתקבלות כלאחר יד‪ ,‬אלא רק לאחר שנבדקו‬
‫השיקולים השונים‪.‬‬
‫‪ .1.1.9‬במסגרת הניתוח ייבחנו גם שיקולי הגנת הפרטיות וההשלכות הנגזרות‪ ,‬לרבות‬
‫אמצעים להגנה על הפרטיות ואמצעי אבטחת מידע‪ .‬בכלל זה‪ ,‬היה והגוף מחליט‬
‫על שימוש במערכת ביומטרית‪ ,‬עליו לבחון האם מערכת שאינה כוללת מאגר‬
‫ביומטרי נותנת מענה לצרכים ולמטרות היישום‪ ,‬בהתחשב בכל השיקולים‬
‫הרלוונטיים‪.‬‬
‫‪ .1.1.10‬יובהר כי "קווים מנחים" אלו אינם חלים על "גופים מיוחדים" כהגדרתם‬
‫בהחלטת ממשלה ‪ .4510‬לגביהם יוגדר הסדר מיוחד בין אותו גוף לבין יחידת‬
‫הממונה‪.‬‬
‫‪ .1.1.11‬מסמך זה כולל את "הקווים המנחים הכלליים"‪ ,‬המתייחסים באופן זהה לכל‬
‫סוגי היישומים והביומטריה‪ .‬כאשר תיעשה בדיקת עמידה "בקווים מנחים"‬
‫ליישום ספציפי‪ ,‬ייתכן ויהיו סעיפים מסוימים שלא יהיו רלבנטיים עבור היישום‬
‫בנסיבות שונות‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אחריות הנהלה כוללת – ידע‪ ,‬תיעוד והבטחת תהליכים‪:‬‬
‫‪ .1.2.1‬ניהול תקין של יישומים ביומטריים מחייב את הנהלת הגוף לוודא כי ברשותה‬
‫נמצאים כלים אשר יאפשרו לה לקבל החלטות מושכלות לגבי אופן השימוש‬
‫בביומטריה‪ ,‬תוך השגת מירב התועלות הכרוכות בה והפנמה של הסיכונים‬
‫הקשורים בה‪.‬‬
‫‪ .1.2.2‬כלים אלו כוללים בין היתר‪ ,‬היכרות שוטפת עם ההיבטים המקצועיים‬
‫(טכנולוגיים‪ ,‬ארגוניים‪ ,‬תקינה) של הנושא‪ ,‬וניהול מסודר של היישום הביומטרי‪.‬‬
‫‪ .1.2.3‬הנהלת הגוף צריכה לוודא כי קיימת היכרות עם כלל המקורות הרלוונטיים‬
‫המחייבים את הגוף לניהול יישומים ביומטריים (חוקים‪ ,‬תקנות‪ ,‬הוראות נוהל‪,‬‬
‫החלטות פנימיות) ובפרט החוק להסדרת ביטחון בגופים ציבוריים‪ ,‬התשנ"ח ‪-‬‬
‫‪ 1998‬וחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪ ,1981‬והתקנות שמכוחם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .1.2.4‬קיימים תקנים בתחום הביומטריה המטפלים בהיבטים שונים‪ ,‬לרבות במישור‬
‫הרכשת הדגימות הביומטריות‪ ,‬הבטחת איכות הדגימות הביומטריות‪ ,‬המרת‬
‫הדגימות למאפיינים ביומטריים‪ ,‬אופן שמירת המידע הביומטרי‪ ,‬ואופן הגישה‬
‫ליישומים ביומטריים‪ .‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימת היכרות עם התקינה‬
‫הרלבנטית לאותו יישום ביומטרי המופעל על ידי הגוף‪ ,‬ולנהוג‪ ,‬ככל הניתן‪,‬‬
‫בהתאם לתקינה‪ ,‬אלא אם יש נימוקים מבצעיים או אחרים לסטייה מהתקינה‪.‬‬
‫‪ .1.2.5‬על הנהלת הגוף לוודא קיומם ואחזקתם של מסמכי תיעוד לגבי כל יישום‬
‫ביומטרי שבאחריות הגוף‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .1.2.5.1‬מסמך בחינת הצורך בהטמעת יישום ביומטרי (יכול שיהיה זה‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫"מסמך ייזום" של היישום הביומטרי בו נבחנו החלופות השונות)‪.‬‬
‫‪ .1.2.5.2‬אם מדובר ביישום ביומטרי הכולל מאגר ביומטרי‪ ,‬פירוט הצורך בגינו‬
‫נדרש שימוש במאגר‪.‬‬
‫‪ .1.2.5.3‬מסמך תיאור פרטני ועדכני ובו פרטים הנוגעים ל‪:-‬‬
‫‪.1.2.5.3.1‬‬
‫מטרות היישום הביומטרי‪.‬‬
‫‪.1.2.5.3.2‬‬
‫כללים בקשר למתן גישה לצדדים שלישיים למידע הנכלל‬
‫במסגרת היישום‪ ,‬ומנגנוני הטיפול בבקשות גישה כאמור‪.‬‬
‫‪.1.2.5.3.3‬‬
‫גורמים להם ניתנת גישה או הרשאה לשימוש ביישום‬
‫הביומטרי ופירוט לגבי הסכמים עם צדדי ג' לגבי השימוש‬
‫ביישום הביומטרי‪ ,‬ככל שישנם הסכמים כאלה‪.‬‬
‫‪ .1.2.5.4‬מסמך המתאר את מכלול התהליכים בהם נוקט הגוף כדי להבטיח‬
‫עמידה בדרישות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪.1981‬‬
‫‪ .1.2.5.5‬על הנהלת הגוף לוודא תיעוד פניות של צדדי ג' לגוף בבקשה לקבלת‬
‫מידע על פי חוק חופש המידע‪ ,‬התשנ"ח ‪ ,1998 -‬ככל שישנן כאלה‪,‬‬
‫והאופן בו מטופלות הפניות‪.‬‬
‫‪ .1.2.6‬על הנהלת הגוף למנות גורם אחראי לכל יישום ביומטרי ובפרט על מאגר ביומטרי‬
‫ככל שהוא קיים בגוף כחלק מיישום ביומטרי‪ ,‬שידווח להנהלת הגוף באופן סדור‬
‫בכל הקשור לניהול היישום הביומטרי‪.‬‬
‫‪ .1.2.7‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיים ניהול שוטף של בדיקות סטטיסטיות הנוגעות‬
‫לתהליכי הזיהוי הביומטרי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 46‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .1.2.8‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימות מערכות חקירה ובדיקה הכוללות דרכים‬
‫לאיתור ליקויים ותיקונם‪.‬‬
‫‪ .1.2.9‬במידה והיישום הביומטרי‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬מתבצע באמצעות ספק‪/‬מיקור חוץ‪ ,‬יש‬
‫להקפיד על ההנחיות המפורטות בפרק ‪ 5‬שלהלן‪.‬‬
‫‪ .1.2.10‬לעניין תחום אבטחת המידע ואחריות ההנהלה בהקשר אליו‪ ,‬ר' בפרק ‪ 3‬להלן‪.‬‬
‫‪ .2‬פרק ‪" - 2‬קווים מנחים" לאחריות הגוף להיבטים טכנולוגיים של היישומים‬
‫הביומטריים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אחזקת מסמכים טכנולוגיים פרטניים הנוגעים לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .2.1.1‬תשתית מערכת מידע תומכת ביישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ .2.1.2‬טכנולוגיות הרכיבים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ .2.1.3‬ממשקי העברת מידע אל ומהיישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ .2.1.4‬פרטים אודות מאגר ביומטרי‪ ,‬ככל שקיים מאגר כזה‪.‬‬
‫‪ .2.1.5‬הערה‪ :‬המסמכים הרלבנטיים דלעיל יכללו שרטוטים סכמתיים וטכניים‬
‫התומכים בתיאור המילולי‪.‬‬
‫‪ .2.2‬הגדרת "שיעור קבלת זיהוי שווא" (‪ )FAR‬ו"שיעור דחיית שווא" (‪ )FRR‬ופרמטרים‬
‫נוספים‪ ,‬המותאמים לדרישות היישום הביומטרי‪.‬‬
‫‪ .2.3‬אחזקת מסמכים וביצוע תהליכים בתחום אבטחת המידע‪ ,‬כמפורט בפרק ‪" – 3‬קווים‬
‫מנחים" לאבטחת מידע‪.‬‬
‫‪ .2.4‬יש לאבטח מסמכים‪ ,‬אשר הוגדרו כמסמכים רגישים‪ ,‬כגון תכניות אבטחת היישום‬
‫ו‪/‬או המאגר ונושאים הקשורים להגנת הפרטיות‪.‬‬
‫‪ .3‬פרק ‪" - 3‬קווים מנחים" לאבטחת מידע‪:‬‬
‫‪ .3.1‬אחריות הנהלה‪:‬‬
‫‪.3.1.1‬‬
‫הנהלת הגוף אחראית להגנה על מידע ביומטרי שנאסף (בהתאם לחקיקה ותקנות‬
‫קיימים‪ ,‬בפרט חוק הגנת הפרטיות והתקנות שמכוחו)‪ .‬אחריות זו תכלול הגדרת‬
‫מדיניות ארגונית ברורה להגנה על המידע ועל הפרטיות‪ .‬המדיניות נדרשת לכלול‬
‫תהליכים‪ ,‬טכנולוגיות ונהלים ולהגדיר בקרות על שלושת רבדים אלו‪ ,‬תוך דגש על‬
‫שימוש בבקרות טכנולוגיות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 47‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.3.1.2‬‬
‫אחריות כוללת‪ :‬להנהלת הגוף אחריות כוללת לווידוא הכנת תכנית הגנה מקיפה‬
‫וסדורה על היישומים הביומטריים ומאגרי המידע הביומטריים שברשות הגוף‪,‬‬
‫ליישומה ולפיקוח על מימושה הכוללת גם היבטי הגנת הפרטיות ועדכונה‪.‬‬
‫‪.3.1.3‬‬
‫הנהלות הגופים מחויבות למינוי אחראים לאבטחת היישומים הביומטריים והגנת‬
‫הפרטיות‪ ,‬הגדרת חובותיהם וסמכויותיהם וכפיפותם‪ .‬בעלי תפקיד אלו יכולים‬
‫להיות אותם בעלי תפקיד האחראים על אבטחת המידע והגנת הפרטיות של כלל‬
‫יישומי המחשוב הארגוניים‪ .‬על הנהלות לוודא השתלבות ממונה אבטחת המידע‬
‫בדיונים הנוגעים לתוכניות עבודה שנתיות המתייחסות להרחבה‪/‬שינויים‪/‬‬
‫תחזוקת היישומים הביומטריים ותקצובם‪.‬‬
‫‪.3.1.4‬‬
‫יצירת הסדרים מתאימים לאחזקת המידע הביומטרי בידי צד שלישי כגון קבלן‬
‫מיקור חוץ‪ ,‬תוך הקפדה על שמירת השליטה במידע‪ ,‬אופן הטיפול בו והפיקוח על‬
‫אותו גורם חיצוני לארגון‪.‬‬
‫‪ .3.2‬מדיניות‪ ,‬נהלים ותיעוד שעל הארגון לוודא קיומם‪:‬‬
‫‪.3.2.1‬‬
‫מסמך מדיניות אבטחה ובנוסף אליו ‪ -‬אוגדן נהלי אבטחה ובהם‪ ,‬בהתאמה‪,‬‬
‫עקרונות ופירוט דרישות אבטחת המידע והגנת הפרטיות‪ .‬דרישות אלו יכללו‬
‫אבטחה פיזית‪ ,‬מהימנות הגורמים המתפעלים ומתחזקים את היישום‪ ,‬אבטחת‬
‫רשומות‪ ,‬אבטחה לוגית‪ ,‬חלוקת סמכויות ואחריות בין גורמי הביטחון והתפעול‬
‫עצמם‪ ,‬תפעול ותחזוקה שוטפים‪ ,‬פיקוח ובקרה‪.‬‬
‫‪.3.2.2‬‬
‫מסמך עדכני של ניתוח סיכונים פוטנציאלים לפגיעה במידע ובתפקוד היישומים‬
‫הביומטריים‪ ,‬בהתייחס למאפייני הייעוד והמימוש שלהם‪.‬‬
‫‪.3.2.3‬‬
‫מסמך הממפה את מקטעי המידע והתהליכים הרגישים בפעילות היישום‪.‬‬
‫‪.3.2.4‬‬
‫אחזקת פרק אבטחה טכנולוגי כחלק מנהלי האבטחה של הגוף‪ ,‬התומך ביישומים‬
‫ביומטריים‪.‬‬
‫‪.3.2.5‬‬
‫אחזקת נספחי הוראות תצורה והפעלה של רכיבי ההגנה הטכנולוגים המשולבים‬
‫בארכיטקטורת ההגנה על היישומים הביומטריים‪ ,‬לרבות רכיבי החיווי‪.‬‬
‫‪.3.2.6‬‬
‫מסמך המפרט את הרשאות המשתמשים בגישה לרכיבים הביומטריים ולרשומות‬
‫הביומטריות במערכות המחשוב לצורך תפעול‪/‬תמיכה‪/‬תחזוקה‪ .‬רשימה זו‬
‫תתבסס על העקרונות‪ NEED TO KNOW :‬ו‪ .NEED TO ACT -‬כמו כן‪ ,‬פירוט לגבי‬
‫הרשאות בהסכמים עם צדדי ג' לגבי השימוש ביישום הביומטרי‪ ,‬ככל שישנם‬
‫הסכמים כאלה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 48‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.3.2.7‬‬
‫יישום בקרת גישת משתמשים לשימוש ביישומי המערכת ותמיכה בה ע"י גורמי‬
‫תמיכה המבוססים על שניים מתוך שלושת המרכיבים הבאים‪ :‬סיסמה‪ ,‬כרטיס או‬
‫זיהוי ביומטרי‪.‬‬
‫‪ .3.3‬טכנולוגיה‪:‬‬
‫‪.3.3.1‬‬
‫יש להתקין את הרכיבים הביומטריים בסגמנט‪/‬רשת ייעודי‪ ,‬המופרדים ע"י‬
‫אמצעי אבטחה וסינון מרשתות ארגוניות ו‪/‬או ציבוריות אחרות‪.‬‬
‫‪.3.3.2‬‬
‫יש להשתמש ברכיבים ביומטריים הכוללים הגנות ‪ ,Anti-Tampering‬כולל‬
‫יכולת דיווח בזמן‪-‬אמת למערכות הניטור הארגוניות‪.‬‬
‫‪.3.3.3‬‬
‫נדרש להטמיע מוצרי אבטחה צד ג' להגנה מפני תקיפת קוד עוין‪ ,‬מניעת גישת‬
‫בלתי מורשים לתשתיות וליישומים עצמם‪ ,‬בקרת תצורת מערכת‪ ,‬בקרת‬
‫הוצאת‪/‬הכנסת מידע‪.‬‬
‫‪.3.3.4‬‬
‫נדרש לממש תבניות הקשחת מערכות הפעלה בציוד תקשורת אקטיבית‪ ,‬בשרתי‬
‫אחסון מידע‪ ,‬בשרתי יישומים‪ ,‬בציוד אבטחה ובתחנות עבודה‪ ,‬לפחות ע"פ הנחיות‬
‫יצרן‪.‬‬
‫‪.3.3.5‬‬
‫נדרש להתקין ולהטמיע יישום מרכז ניהול אבטחה נתמך מוצר טכנולוגי תחת‬
‫קטגוריית מוצרי ‪ SIEM/SOC‬בעל יכולות ניטור מידע ותעבורת מידע לצורך‬
‫התרעה וגילוי חריגים‪ ,‬ניתוחם לכדי הפקת משמעויות ביטחוניות‪ ,‬הפקת התראות‬
‫לגורמים ממונים‪ ,‬המלצה‪/‬ייצור תגובה מונעת‪/‬מתקנת ותיעוד‪.‬‬
‫‪ .3.4‬מימוש‪:‬‬
‫‪.3.4.1‬‬
‫בניית יישום ביומטרי מחייבת תשומות הגנה בכל שלבי מחזור החיים של היישום‪,‬‬
‫החל משלב הייזום ועד לשלב הגריטה והפסקת השימוש במערכת‪.‬‬
‫‪.3.4.2‬‬
‫הינם‬
‫אימוץ ת"י ‪ 27001‬לניהול אבטחת מערכות מידע‪ ,‬ותקן‬
‫‪ISO/IEC 24745‬‬
‫תשתית נדרשת לניהול אבטחת יישומים ביומטריים בכל הגופים בכפוף לסיווג‬
‫שיינתן לאותו יישום‪.‬‬
‫‪.3.4.3‬‬
‫בכל גוף בו יישום ביומטרי ובו קיימת הסדרה שאיננה מאמצת את ת"י ‪27001‬‬
‫לניהול אבטחת מערכות מידע‪ ,‬תבחן יחידת הממונה הימצאותם של פערים ותנחה‬
‫לגביהם בהתאם ל"גבולות הגזרה" ו"הקווים המנחים"‪.‬‬
‫עמוד ‪ 49‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.3.4.4‬‬
‫קיום פעילות על פי נהלי אבטחה פנים ארגוניים עדכניים‪ ,‬אשר קיבלו תיקוף‬
‫בתחום השנתיים האחרונות ו‪/‬או בתוך שנה ממועד ביצוע שינויים ו‪/‬או הרחבות‬
‫של היישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪.3.4.5‬‬
‫ביצוע בדיקות חוסן לאישוש רמת האבטחה ע"י גורם שאיננו נמנה על גורמי‬
‫התחזוקה והתפעול של היישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪.3.4.6‬‬
‫בהסכמים הנערכים עם ספקים חיצוניים של המערכות הביומטריות‪ ,‬יש לעגן את‬
‫מחויבותם לכלול במערכות את אמצעי ההגנה המתאימים למימוש המדיניות‬
‫האמורה לעיל‪ .‬פירוט ראה בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫‪.3.4.7‬‬
‫יש להשתמש ככל שניתן בהצפנה כדרך אפקטיבית להגנה על הנתונים‪ ,‬הן בעת‬
‫אחסונם והן במהלך העברתם בתווך תקשורת פנימי או חיצוני‪.‬‬
‫‪.3.4.8‬‬
‫יש לעשות שימוש בהצפנה מתאימה‪ ,‬בהתאם להערכת הסיכונים ביישום‬
‫הספציפי‪ .‬הצפנה כזו‪ ,‬מן הראוי שתעשה שמוש באלגוריתם מוכר‪ ,‬מפתח מתאים‬
‫(בהיבטי אורך מפתח‪ ,‬אופן חילול אקראי‪ ,‬שמירה עליו) ומימוש נכון של תהליכי‬
‫ההצפנה‪.‬‬
‫‪.3.4.9‬‬
‫בתום הקמת יישום ביומטרי‪ ,‬נדרש לקיים ע"י גורם מומחה צד ג'‪ ,‬בדיקות קבלה‬
‫לבחינת תקינות תפקוד אמצעי האבטחה שהושתו ליישום‪ .‬בדיקות אלו תכלולנה‬
‫את תקינות המענה לתרחישי פגיעה שונים ביישום‪ ,‬הן פגיעה בתשתית‬
‫הטכנולוגית והן יכולת פגיעה בתהליך‪ ,‬והן תשלבנה בדיקות חוסן‪ ,‬קרי ‪ -‬בחינת‬
‫יכולת גורם חיצוני לחדור ליישום‪/‬מאגר או לשבש תפקודו‪.‬‬
‫‪ .3.4.10‬יישומים ביומטריים‪ ,‬לגביהם ייקבע שיפוקחו באופן הדוק ע"י הממונה‪ ,‬יחלו‬
‫בפעילותם המבצעית לאחר שקיבלו את אישור הממונה‪ ,‬שיינתן בין היתר‪ ,‬על‬
‫בסיס דו"ח מבדקי אבטחת המידע‪.‬‬
‫‪ .3.5‬בקרה‪:‬‬
‫‪.3.5.1‬‬
‫קיום בקרות שוטפות ותקופתיות בתחום אבטחת מידע‪ ,‬לרבות באמצעות גורם צד‬
‫שלישי‪.‬‬
‫‪.3.5.2‬‬
‫כחלק ממכלול הפעולות הנדרשות לשם קיום בקרה על השימוש ביישומים‬
‫ביומטריים‪ ,‬הכרחי לשמור על יומני רישום מקיפים הכוללים רישום בקרות‬
‫טכניות ורישום אירועי פגיעה בפרטיות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 50‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.3.5.3‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נדרשת בדיקה שוטפת של קובצי רישום התיעוד של הפרת הפרטיות וקיום‬
‫ביקורת שוטפת של יומני הרישום‪ ,‬כדי להבטיח שרמת ההגנה על הפרטיות לא‬
‫תישחק לאורך זמן‪.‬‬
‫‪.3.5.4‬‬
‫בדיקת התאמת תהליכים לנהלים בהתאם לפרקי הפיקוח והבקרה הכלולים‬
‫במדיניות הגופים עצמם‪ .‬למשל‪ ,‬האם הארגון ביקר שנעשה שימוש בנתונים אך‬
‫ורק לצרכים המוגדרים בתכלית המערכת‪.‬‬
‫‪.3.5.5‬‬
‫בקרה על תהליכי התאמת מהימנות בקליטת עובדים‪.‬‬
‫‪.3.5.6‬‬
‫בקרה על תהליכי התאמת ביטחונית בקליטת עובדים‪.‬‬
‫‪.3.5.7‬‬
‫בקרת תקינות אמצעי האבטחה המשולבים בתשתיות המחשוב‪.‬‬
‫‪.3.5.8‬‬
‫קיום בקרות שוטפות ותקופתיות בתחום אבטחת מידע באמצעות גורם צד ג'‪.‬‬
‫‪.3.5.9‬‬
‫בקרת מודעות עובדים לנושא הגנת הפרטיות ואבטחת מידע‪.‬‬
‫‪ .4‬פרק ‪" - 4‬קווים מנחים" להגנת הפרטיות וכבוד האדם‪:‬‬
‫‪ .4.1‬ההגנה על הפרטיות וכבוד האדם במסגרת השימוש במערכות טכנולוגיות‪ ,‬לרבות במערכות‬
‫ביומטריות‪ ,‬נעשית בעיקר על ידי כללים ניהוליים וכלים טכנולוגיים הלקוחים מעולם‬
‫אבטחת המידע‪ .‬להלן יפורטו "הקווים המנחים" לנושא זה‪ ,‬כאשר לגבי השימוש בכלים‬
‫הטכנולוגיים עצמם קיים פירוט בפרק ‪" – 3‬קווים מנחים" לאבטחת המידע‪ ,‬המהווה גם‬
‫השלמה לפרק זה‪.‬‬
‫‪ .4.2‬יש מקום לבחון את מאפייני המערכת‪ ,‬גם ביחס להיבטים הנוגעים לפרטיות‪ ,‬בשלב מוקדם‬
‫ככל האפשר‪ ,‬וכיצד ניתן לצמצם את הסיכונים ואת הפגיעה האפשרית בפרטיות בקביעת‬
‫מאפייני המערכת ובאופן הטמעתה‪ ,‬מראש (לעניין זה ר' גם סעיף ‪ 4.9‬להלן)‪.‬‬
‫‪ .4.3‬אחריות כוללת‪ :‬להנהלת הגוף אחריות כוללת לווידוא הכנת תכנית להגנת הפרטיות וכבוד‬
‫האדם בהקשר ליישומים הביומטריים ומאגרי המידע הביומטריים שברשות הגוף‪,‬‬
‫ליישומה ולפיקוח על מימושה‪ ,‬לרבות קביעה ומימוש של מדיניות ברורה בנושא הגנת‬
‫הפרטיות והכלים הטכנולוגיים אשר ישמשו במסגרת זו‪.‬‬
‫‪ .4.4‬שמירת קיום התכלית‪ :‬על הגוף לוודא כי מטרות האיסוף והשימוש באמצעים‬
‫הביומטריים ובנתונים הביומטריים‪ ,‬נשמרות בהתאם לתכלית המקורית שנקבעה ליישום‬
‫הביומטרי‪ ,‬כי לא נאסף ונשמר מידע ביומטרי בהיקף רחב יותר או למשך זמן ארוך יותר‬
‫מהנדרש למימוש התכלית‪ ,‬וכי לא נעשה שימוש במידע הביומטרי למטרות השונות‬
‫עמוד ‪ 51‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫מהתכלית המקורית שנקבעה והוצהרה מלכתחילה‪ .‬לשם כך על הגוף לקבוע כללים לניהול‬
‫מחזור חיי המידע הביומטרי‪ ,‬משך האחזקה ותהליך מחיקת מידע משעה שאינו נדרש עוד‪.‬‬
‫‪ .4.5‬פניה לקבלת מידע ביומטרי מאדם‪ :‬פניה כזו תכלול את הדרישות האמורות בסעיף ‪11‬‬
‫לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪( 1981‬ר' סעיפים ‪ 4.5.3 - 4.5.1‬להלן) וכן התייחסות‬
‫לסוגיות רלוונטיות נוספות )ר' סעיפים ‪ 4.5.8 - 4.5.4‬להלן)‪:‬‬
‫‪ .4.5.1‬האם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע‪ ,‬או שמסירת המידע‬
‫תלויה ברצונו ובהסכמתו; יובהר כי על כל מקרה להיבחן לגופו בהתייחס לצורך‪,‬‬
‫לבסיס החוקתי ולשיקולים הקשורים לתכלית היישום הביומטרי עצמו‪.‬‬
‫‪ .4.5.2‬התכלית שלשמה מבוקש המידע הביומטרי‪.‬‬
‫‪ .4.5.3‬לאילו גורמים עשוי להימסר המידע הביומטרי ומהם השימושים שיכולים לעשות‬
‫בו גורמים אלו‪.‬‬
‫‪ .4.5.4‬זהות הגוף אוסף המידע‪.‬‬
‫‪ .4.5.5‬כיצד נשמר המידע הביומטרי‪.‬‬
‫‪ .4.5.6‬התייחסות לאפשרות להסרת המידע מן המאגר‪.‬‬
‫‪ .4.5.7‬האם קיימת מגבלת זמן לאחסון המידע והשימוש בו‪.‬‬
‫‪ .4.5.8‬הכללים שנקבעו להגנה על קטינים וחסויים (ר' גם סעיף ‪ 4.6‬להלן)‪.‬‬
‫‪ .4.6‬טיפול בקטינים וחסויים‪ :‬על הגוף ליצור הסדר מתאים לקבלת מידע ביומטרי של קטינים‬
‫וחסויים‪ ,‬באישור ההורים או האפוטרופוס החוקי‪ ,‬בכפוף לחוק הכשרות והאפוטרופסות‪,‬‬
‫התשכ"ב – ‪.1962‬‬
‫‪ .4.7‬טיפול בחריגים ושמירה על כבוד האדם‪:‬‬
‫‪ .4.7.1‬על הגוף לקבוע אופן טיפול חריג באוכלוסיות מסוימות‪ ,‬בין אם כתוצאה‬
‫ממגבלות פיזיולוגיות (לדוגמא – אנשים שלא ניתן ליטול מהם טביעות אצבע‬
‫באיכות המזערית הנדרשת)‪ ,‬או ממגבלות המערכת הביומטרית עצמה (כגון –‬
‫התנאים הפיזיים בהם נלקחות דגימות ביומטריות לאימות)‪ ,‬או בשל סיבה אחרת‬
‫בגינה יש לפטור את אותה אוכלוסייה מלעשות שימוש בזיהוי ביומטרי‪.‬‬
‫‪ .4.7.2‬על הגוף לקבוע את האופן שבו טיפול חריג זה יוצג בפני נותני השירות (לדוגמה –‬
‫להציג חיווי ברור על כך שמאדם מסוים לא נלקחו טביעות אצבע כלל‪ ,‬או שנלקחו‬
‫באופן חלקי‪ ,‬מבלי שתיגרם לאותו אדם חוסר נוחות במהלך הטיפול‪ ,‬או שייפול‬
‫עליו חשד מיותר)‪.‬‬
‫עמוד ‪ 52‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .4.7.3‬יש לשאוף לכך כי ככל שניתן‪ ,‬דרכי טיפול חריגות אלו לא יפלו את אותה‬
‫האוכלוסייה ביחס לאוכלוסייה המטופלת בערוץ הרגיל‪ ,‬בכל הנוגע למשך זמן‬
‫הטיפול ומורכבותו‪.‬‬
‫‪ .4.7.4‬בנוסף‪ ,‬יש ליצור נוהל מתאים לטיפול במקרים בהם זיהוי ביומטרי של אנשים‬
‫יידחה על ידי המערכת‪ ,‬באופן שיחשיד אותם בזהות לא‪-‬להם‪ ,‬בשים לב לעובדה‬
‫שעלולים להיות מקרים בהם מקור הדחייה יהיה מרמת דיוק המערכת לגבי‬
‫"שיעור דחיית שווא" (‪.)FRR‬‬
‫‪ .4.8‬שמירה על השקיפות‪ :‬הגוף יאפשר לאדם לפנות‪ ,‬לברר ולקבל מידע לגבי אמצעים‬
‫ביומטריים שניטלו ממנו וכן לגבי נתונים ביומטריים שהופקו מהם‪ ,‬הנאספים ונשמרים על‬
‫ידי הגוף‪ ,‬ככל שהדבר מתאפשר מבחינה טכנית ובכפוף לחוק‪.‬‬
‫‪ .4.9‬הגבלת היקף שמירת מידע ביומטרי בכלל ומידע המועבר בתווך התקשורת בפרט‪:‬‬
‫‪ .4.9.1‬עיצוב מערכת ביומטרית ומימושה‪ ,‬יתבססו על עיקרון צמצום המידע הביומטרי‬
‫הנשמר‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬הן לעניין היקף המידע‪ ,‬סוג המידע (אמצעים או נתונים‬
‫ביומטריים) והן לעניין משך זמן שמירתו‪.‬‬
‫‪ .4.9.2‬עיצוב מערכת ביומטרית ומימושה‪ ,‬ייקחו בחשבון את עיקרון הפרדת המידע‬
‫הביומטרי מהמידע הביוגרפי‪ ,‬לרבות הקישור ביניהם‪ ,‬ככל שניתן‪.‬‬
‫‪ .4.9.3‬ככלל‪ ,‬מידע ביומטרי שנעשה בו שימוש תוך כדי תהליך השוואה ביומטרית‪,‬‬
‫יימחק לאחר סיום השימוש בו ולא ייאגר באופן מקומי לאחר השימוש‪.‬‬
‫‪ .4.9.4‬יש לשאוף להעברה מזערית של מידע ביומטרי בתווך התקשורת של הגוף‪.‬‬
‫‪ .4.10‬מודעות‪ ,‬הדרכה והטמעה של נושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‪:‬‬
‫‪ .4.10.1‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימת מודעות לנושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‬
‫בקרב הגורמים בגוף העוסקים ביישומים הביומטריים או במידע הביומטרי‬
‫(גורמי תמיכה‪ ,‬גורמי שירות וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪ .4.10.2‬על הנהלת הגוף לוודא קיום פעילויות הדרכה לגורמים הנ"ל‪ ,‬שמטרתן הטמעת‬
‫תחושת המחויבות לנושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‪.‬‬
‫‪ .4.11‬ניהול הרשאות הגישה למערכת באופן מצמצם ככל האפשר‪ :‬כמפורט בפרק ‪" – 3‬קווים‬
‫מנחים" לאבטחת מידע‪.‬‬
‫‪ .4.12‬מניעת שחיקה לאורך זמן באמצעות בקרה שוטפת‪ :‬כמפורט בפרק ‪" – 3‬קווים מנחים"‬
‫לאבטחת מידע‪.‬‬
‫עמוד ‪ 53‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .5‬פרק ‪" - 5‬קווים מנחים" ליישום "מוצרי מדף"‪ ,‬מימוש יישומים ביומטריים על ידי ספק‬
‫חיצוני ו"מיקור חוץ"‪:‬‬
‫‪ .5.1‬יישומים ביומטריים מבוססים לעיתים קרובות על "מוצר מדף" המיוצר על ידי יצרן‪ ,‬ולאו‬
‫דווקא מוצר אשר מפותח באופן ייחודי עבור לקוח מסוים‪.‬‬
‫‪ .5.2‬לצורך מימוש יישומי ביומטריים‪ ,‬הגוף עשוי להתקשר עם ספק חיצוני‪ .‬תפקידי ספק זה‬
‫מוגדרים בהסכם בינו לבין הגוף‪ ,‬ויכולים לכלול אספקת שירותים שונים‪ ,‬החל משיווק‬
‫"מוצר המדף" והתקנתו בגוף‪ ,‬פיתוח מערכת משלימה ושילוב מוצר המדף במערכת זאת‪,‬‬
‫תחזוקה שוטפת של המערכת ולעיתים אף תפעול שוטף של משימות הגוף ב"מיקור חוץ"‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬המידע עצמו נאגר ונשמר במערכות הספק החיצוני ולא בגוף עצמו‪.‬‬
‫‪ .5.3‬מערכת השיקולים בעת הטמעת יישום ביומטרי הכולל תפעול ואחסון המידע הביומטרי‬
‫בידי הספק החיצוני‪ ,‬צריכה לכלול את יכולת הגוף לשלוט בצורה מספקת במידע שאינו‬
‫נשמר על ידו‪ .‬בהתאם‪ ,‬יש ליצור הסדרים מתאימים לאחזקת המידע הביומטרי בידי גורם‬
‫חיצוני כגון ספק "מיקור חוץ"‪ ,‬תוך הקפדה על שמירת השליטה במידע‪ ,‬אופן הטיפול בו‬
‫והפיקוח על אותו גורם חיצוני ונקיטת אמצעי זהירות מתאימים‪.‬‬
‫‪ .5.4‬יובהר כי בחירה במימוש במיקור חוץ אינה מסירה את אחריות הגוף לגבי היישום‬
‫הביומטרי‪ ,‬לרבות ‪ -‬אבטחת המידע‪ ,‬הגנת הפרטיות וכיו"ב‪ .‬על הגוף לדאוג להסדרת‬
‫מחויבויותיו של הספק בהקשר ליישום הביומטרי והמידע הביומטרי‪ ,‬במסגרת הסכם‬
‫ההתקשרות אתו ובמהלך ההתנהלות השוטפת מולו‪.‬‬
‫‪ .5.5‬ככל שמימוש "הקווים המנחים" ‪ -‬כולם או חלקם‪ ,‬נעשים ב"מיקור חוץ"‪ ,‬על הגוף לקבל‬
‫מן הספק אישור רשמי חתום בכתב‪ ,‬לפיו הוא מחויב לעקרונות אלו ומקפיד על קיומם‪ .‬על‬
‫הגוף לכלול הוראות מתאימות בהסכם ההתקשרות עם הספק‪ ,‬ובמידת הצורך לדרוש‬
‫מסמכים המעידים על קיומם של עקרונות אלה‪ ,‬ככל שהם מתקיימים‪ .‬עשויים להיות‬
‫יישומים‪ ,‬רגישים או קריטיים‪ ,‬בהם יש להטיל מגבלות על היקף מימוש היישום באמצעות‬
‫מיקור חוץ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 54‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .5.6‬להלן מסמכים ואישורים שיש לדרוש מהספק במקרים רלוונטיים‪:‬‬
‫‪ .5.6.1‬המערכת מבוססת על שמירת תבנית עם מאפיינים (‪ )template‬ולא על שמירת‬
‫תמונה (‪.)image‬‬
‫‪ .5.6.2‬אופן שמירת הנתונים הביומטריים המופקים מהדגימות‪ .‬במקרה של הצפנת‬
‫הנתונים‪ ,‬אישור שהמידע מוצפן‪ ,‬באיזו שיטה הוא מוצפן ולמי ישנה יכולת לפענח‬
‫את המידע המוצפן‪.‬‬
‫‪ .5.6.3‬אמצעי האבטחה שננקטים לגבי גישת משתמשים חיצוניים‪ ,‬כגון ‪ -‬מנהל המערכת‬
‫מטעם הספק‪ ,‬למידע הנאגר‪ ,‬לרבות אישור שאין לספק אפשרות לבצע שינויים‬
‫במידע‪.‬‬
‫‪ .5.6.4‬במקרה שהדבר נדרש‪ ,‬כגון במקרה של שמירת מאגר תמונות‪ ,‬אישור על עמידה‬
‫בתקן הישראלי לאבטחת מידע ת"י ‪.27001‬‬
‫‪ .5.6.5‬לוודא ביצוע מחיקה של נתונים ביומטריים של אדם אשר אינם נדרשים עוד‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬עובד שעזב‪ ,‬לקוח שהפסיק את השירות‪.‬‬
‫‪ .5.6.6‬אישור שהספק מאחסן את המידע של הגוף בנפרד מנתוני גופים אחרים‪.‬‬
‫‪ .5.6.7‬התחייבות שלא להעביר מידע לכל גורם חיצוני אחר ללא אישור מפורש ובכתב של‬
‫הגוף‪ ,‬או על פי החלטה משפטית‪.‬‬
‫‪ .5.6.8‬אישור שהספק עומד בדרישות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪ ,1981‬לרבות‬
‫לעניין רישום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע ברשות למשפט‪ ,‬מידע‬
‫וטכנולוגיה (רמו"ט)‪ ,‬ובפיקוח על ידי רמו"ט‪ ,‬ככל שהדבר נדרש על פי דין‪.‬‬
‫עמוד ‪ 55‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫נספח א' – סיווג יישומים ביומטריים על פי‬
‫תבחינים‬
‫עמוד ‪ 56‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫נספח א' – סיווג יישומים ביומטריים על פי תבחינים‬
‫‪ .1‬תיאור כללי של מודל סיווג יישומים ביומטריים על פי תבחינים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מטרת המודל הינה ליצור כלי אפקטיבי שיאפשר הן בדיקה עצמית על ידי כל גוף‪ ,‬כבר‬
‫בשלב הייזום והאפיון‪ ,‬והן ככלי לבדיקה על ידי הממונה‪ ,‬באשר לעמידת יישום ביומטרי‬
‫בתבחינים‪ ,‬אשר יוכלו להצביע על רמת הסיכון של אותו יישום ובאופן זה – מה תהיה‬
‫רמת המעורבות של המדינה בפיקוח ובקרה על אותו יישום‪.‬‬
‫‪ .1.2‬בנספח זה יוצג כיצד ניתן לעשות שימוש מעשי במודל‪ ,‬תוך שימוש בתבחינים אשר‬
‫תוארו בפרק ד' – "גבולות גזרה"‪ ,‬שניתן לתרגמם למונחים כמותיים‪ ,‬כמוצג בטבלה‬
‫בסעיף ‪ 2‬להלן‪.‬‬
‫‪ .1.3‬התפישה העומדת מאחורי מודל זה היא של הגדרת הכללים והעברת האחריות לביצוע‬
‫לגורם המבצע‪ .‬לפיכך‪ ,‬הגדרת התבחינים וכללי ההתנהלות לפיהם‪ ,‬מאפשרת לשוק‬
‫להתנהל במתכונת של עיקרון "פארטו" ("‪ ,)"80-20‬כלומר‪ ,‬ב‪ 80% -‬מהמקרים תהיה‬
‫מעורבות מזערית ופיקוח פרטני ובהם יושקעו כ‪ 20% -‬מתשומות הפיקוח‪ ,‬ואילו ב‪20% -‬‬
‫מהמקרים‪ ,‬שהם החריגים והמורכבים יותר‪ ,‬יושקעו ‪ 80%‬מתשומות הפיקוח‪.‬‬
‫‪ .1.4‬תוצר הניתוח המוצג להלן‪ ,‬מכוון גם לרמת העמידה הנדרשת ב"קווים המנחים" בהתאם‬
‫לסיווג היישום הביומטרי (ר' גם נספח ב' להלן) ובפרט לדרישות אבטחת המידע‬
‫הכלולות "בקווים המנחים"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לצד האחריות הארגונית העומדת בפני עצמה‪,‬‬
‫ישנה אחריות לרגולטורים לפיקוח‪ ,‬בהתאם לעניין‪.‬‬
‫עמוד ‪ 57‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .2‬הצגת התבחינים‪ ,‬שקלולם ואופן קביעת הציונים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬טבלת התבחינים‪:‬‬
‫תבחין‬
‫ציון מרבי‬
‫המגזר‬
‫‪15‬‬
‫היקף האוכלוסיה‬
‫‪ /‬אופי היישום‬
‫‪match on card‬‬
‫‪match off card‬‬
‫מאגר ‪1:1‬‬
‫מאגר ‪M:1‬‬
‫מאגר וכרטיס‬
‫‪50‬‬
‫אופן שמירת‬
‫המידע הביומטרי‬
‫‪20‬‬
‫מקום אחסון‬
‫הנתונים‬
‫‪10‬‬
‫אופן הרישום‬
‫למערכת‬
‫‪10‬‬
‫סה"כ מצטבר‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.4‬‬
‫ערך ‪1‬‬
‫ערך ‪2‬‬
‫ערך ‪3‬‬
‫ממשלה‬
‫‪15‬‬
‫תאגידים‬
‫סטטוטוריים‬
‫‪10‬‬
‫פרטי‬
‫‪5‬‬
‫ענק‬
‫‪28‬‬
‫‪33‬‬
‫‪38‬‬
‫‪43‬‬
‫‪50‬‬
‫גדול מאוד‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪28‬‬
‫‪32‬‬
‫‪38‬‬
‫גדול‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪24‬‬
‫תמונה‬
‫‪20‬‬
‫תבנית מאפיינים‬
‫‪10‬‬
‫תבנית‬
‫מאפיינים‬
‫מקודדת‬
‫‪1‬‬
‫ספק זר‬
‫‪10‬‬
‫ספק ישראלי‬
‫‪1‬‬
‫בתוך‬
‫הארגון‬
‫‪1‬‬
‫חובה‬
‫‪10‬‬
‫רשות‬
‫‪1‬‬
‫ערך ‪4‬‬
‫בינוני‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫ערך ‪5‬‬
‫קטן‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪105‬‬
‫לגבי התבחין "אופן הרישום למערכת"‪ ,‬ניתן לקבוע גם ציון ביניים בהתאם למוגדר בפרק‬
‫‪ 4‬באשר לחלופות המעשיות של רישום שהוא "רשות"‪.‬‬
‫בסיום שלב זה‪ ,‬יש להתחשב בתבחין "הגנה על מידע ביומטרי של קטינים" ובמידה‬
‫והיישום מתייחס למצב שבו למעלה מ‪ 50% -‬מהמשתמשים הם קטינים‪ ,‬יש להוסיף ‪10‬‬
‫נקודות לתוצאה המתקבלת מהניתוח דלעיל‪.‬‬
‫בהתאם לציון המשוקלל הסופי‪ ,‬ניתן לקבוע את סיווג היישום הביומטרי‪ ,‬המגדיר את‬
‫אופן העמידה הנדרש "בקווים המנחים"‪.‬‬
‫עמוד ‪ 58‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .3‬סיווג היישומים הביומטריים על פי התבחינים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬סקאלת הסיכונים חולקה לשלוש דרגות‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬רמת סיכון גבוהה = רמת מעורבות גבוהה (צבע אדום)‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬רמת סיכון בינונית = רמת מעורבות בינונית (צבע צהוב)‪.‬‬
‫‪ 3.1.3‬רמת סיכון נמוכה = רמת מעורבות נמוכה (צבע ירוק)‪.‬‬
‫‪ 3.2‬הטבלה דלעיל תשמש כלי בדיקה עצמית לגופים המנהלים יישומים ביומטריים או‬
‫מתכננים יישומים ביומטריים חדשים‪ .‬הגוף ימלא את הטבלה עם המשקלים‬
‫המתאימים‪ ,‬ויסכמם‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יקבע מהו מיקום היישום בסקאלה‪ ,‬על פי המדרגות‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬עד ‪" – 40‬מסלול ירוק"‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬מ‪ 41 -‬עד ‪" – 80‬מסלול צהוב"‪.‬‬
‫‪ 3.2.3‬מ‪ 81 -‬ומעלה – "מסלול אדום"‪.‬‬
‫‪ 3.3‬הפעלת שיקול דעת‪ ,‬למרות הניקוד‪ ,‬להעביר יישום ביומטרי למסלול חמור‪/‬נמוך יותר‬
‫במקרים חריגים‪ .‬שיקול הדעת יכלול בפרט את הערכת הקריטיות של היישום ברמה‬
‫הלאומית‪ .‬בפרט‪ ,‬בכל הקשור לפרויקטים במגזר הממשלתי‪ ,‬שיקול הדעת יכלול את‬
‫מידת ההשתלבות של היישום במערך היישומים הכלל‪-‬ממשלתי והאפשרות להשפעות‪-‬‬
‫צד (‪ )side-effects‬על יישומים ממשלתיים אחרים‪ .‬שיקולים כגון אלו יירשמו ויתועדו‬
‫בפרוטוקול ההחלטה של הממונה בעניין זה‪.‬‬
‫‪ 3.4‬יובהר כי סיווג זה חל על "הקווים המנחים" כמוצג בנספח ב' להלן‪ ,‬ולרבות על הנחיות‬
‫אבטחת המידע כמוצג שם‪.‬‬
‫‪ .4‬גיבוש מדיניות הבקרה בהתאם לרמת הסיווג‪:‬‬
‫‪ .4.1‬לאחר שהוערך הסיכון לכל מרכיב בנפרד‪ ,‬ובוצע הסיווג בהתאם לתבחינים‪ ,‬ניתן לתכנן‬
‫את מסלול הבקרה‪ ,‬תוך שימוש ב"ארגז הכלים" להסדרה‪.‬‬
‫‪ .4.2‬התפישה העקרונית היא לשמור את צעדי האכיפה האפקטיביים ביותר לסיכונים הבלתי‬
‫נסבלים או החמורים ביותר‪ .‬אין טעם להתמקד בצעדי בקרה ואכיפה בגורמים המציבים‬
‫סיכון נמוך‪ .‬בהתאם‪ ,‬למקרים אלו יש להתאים אמצעים קלים יותר כגון – יידוע‪ ,‬פרסום‪,‬‬
‫התראות‪ ,‬או "אמנה" שמצטרפים אליה בהסכמה‪ ,‬מאידך‪.‬‬
‫‪ .4.3‬הביטוי המעשי לשקלול רמת הסיכון בקביעת מדיניות הבקרה והאכיפה נוגע למידת‬
‫המעורבות בשלב פיתוח היישומים (שלב הקמת הפרויקט) מחד ותזמון הפיקוח בתקופת‬
‫התחזוקה (שלב תפעול המערכת)‪.‬‬
‫‪ .4.4‬להלן טבלה המציגה את האמצעים השונים בהתאם לרמת הסיכון – רמת המעורבות‪:‬‬
‫רמת סיכון‪/‬‬
‫מעורבות‬
‫שלב הייזום‬
‫שלב האפיון‬
‫שלב בדיקות‬
‫והפעלה‬
‫שלב‬
‫התחזוקה‬
‫תדירות‬
‫מזערית‬
‫תדירות‬
‫מירבית‬
‫גבוהה‬
‫בדיקה‬
‫במקרים‬
‫חריגים‬
‫במקרים‬
‫חריגים‬
‫ביקורת‬
‫תקופתית‬
‫שנתית‬
‫חצי‬
‫שנתית‬
‫בינונית‬
‫בדיקה‬
‫ככלל לא‬
‫ככלל לא‬
‫ביקורת‬
‫תקופתית‬
‫דו‪-‬‬
‫שנתית‬
‫שנתית‬
‫נמוכה‬
‫לא‬
‫לא‬
‫לא‬
‫לא‬
‫ללא‬
‫בדיקה‬
‫מדגמית‬
‫עמוד ‪ 59‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .5‬תהליך בחינה ומימוש מעורבות על פי סיווג יישומים ביומטריים על פי תבחינים‪:‬‬
‫‪ 5.1‬כללי‪:‬‬
‫‪ 5.1.1‬להלן מוצג תהליך המתאר את אופן מימוש המעורבות‪ ,‬במגזרים השונים‪ .‬הכוונה‬
‫לעבד את המידע עבור כל פרויקט‪ ,‬בהתאם למודל שהוצג בסעיפים ‪ 4 – 2‬לעיל‪ ,‬על‬
‫מנת לקבוע את מידת המעורבות לגבי כל יישום ביומטרי‪ ,‬תוך התייחסות לניתוח‬
‫הסיכונים ולבחינת התבחינים והסיווג כאמור לעיל‪ .‬רמת המעורבות תיקבע לכל‬
‫יישום לגופו‪ ,‬בהתאם לשלבי "מחזור החיים"‪.‬‬
‫‪ 5.1.2‬על מנת לקשור באופן הדוק בין סיווג הפרויקט לפי סעיף ‪ 4‬לעיל‪ ,‬כנופל באחת‬
‫מהקטגוריות של רמת מעורבות גבוהה (פרויקט "אדום")‪ ,‬רמת מעורבות בינונית‬
‫(פרויקט "צהוב")‪ ,‬או רמת מעורבות נמוכה (פרויקט "ירוק")‪ ,‬צורפה בנספח ב'‬
‫גרסה של "הקווים המנחים ‪ -‬כלי עזר לביצוע"‪ .‬בגרסה זו‪ ,‬הנחיות הנוגעות לכלל‬
‫הפרויקטים ובפרט לפרויקט "ירוק" צבועות בצבע ירוק‪ ,‬הנחיות הנוגעות‬
‫לפרויקט "צהוב" או "אדום" צבועות בצבע צהוב‪ ,‬והנחיות הנוגעות לפרויקט‬
‫"אדום" בלבד‪ ,‬צבועות בצבע אדום‪ .‬על פי העקרונות הנ"ל‪ ,‬סומנו גם הנחיות‬
‫אבטחת המידע תוך סיווג לשלושת רמות המעורבות בצבעים הנ"ל‪.‬‬
‫‪ 5.2‬עקרונות לליווי פרויקטים במגזר הממשלתי ובתאגידים ממשלתיים על ידי הממונה‪:‬‬
‫‪ 5.2.1‬המגזר הממשלתי והתאגידים הממשלתיים כפופים כיום לרגולציה הקיימת‪,‬‬
‫לרבות לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א ‪ 1981 -‬והתקנות שמכוחו‪.‬‬
‫‪ 5.2.2‬בשל ההשפעה האפשרית של פרויקטים ממשלתיים‪ ,‬הממונה יעודכן לגבי כל ייזום‬
‫של פרויקטים ממשלתיים ביומטריים חדשים‪ .‬לדיווח יצורף מסמך הייזום‪ ,‬או‬
‫תיאור מקביל של המערכת‪ ,‬וכן פרטי אנשי קשר על מנת לאפשר בחינה וסיווג‬
‫היישום בהתאם לתבחינים‪ .‬אופן עדכון יחידת הממונה יפורט בהנחיות שיופצו‬
‫מטעמו‪.‬‬
‫‪ 5.2.3‬בשלב הייזום תיערך בחינה ראשונית של מהות היישום‪ ,‬שבסופה ייקבע האם‬
‫היישום מחייב מעורבות של הממונה‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מהי רמת המעורבות בהתאם‬
‫לשלבי "מחזור החיים" של מערכת ממוחשבת‪.‬‬
‫‪ 5.2.4‬הבחינה תיערך בהתאם להגדרות‪ ,‬לתבחינים שתוארו בפרק ד' ובנספח זה לעיל‪,‬‬
‫ובהתאם "לקווים המנחים" הכלליים והייעודיים (ככל שהם קיימים)‪.‬‬
‫‪ 5.2.5‬בתום הבחינה‪ ,‬יגובשו שלבי "מחזור החיים" בהם הממונה יהיה מעורב‪ ,‬וכן רמת‬
‫מעורבותו בכל אחד מהם‪.‬‬
‫‪ 5.2.6‬יחד עם ההחלטה יימסרו הנחיות מתאימות‪ ,‬והפניה לחקיקה‪ ,‬לתקנים‪ ,‬ל"קווים‬
‫מנחים" ולנהלי עבודה‪.‬‬
‫‪ 5.2.7‬בתהליך זה ניתן יהיה להוסיף או לוותר על שלב כלשהו‪ ,‬בהתאם לתבחינים‬
‫המפורטים להלן‪.‬‬
‫‪ 5.2.8‬לאחר הבחינה‪ ,‬הממונה יחליט האם היישום מחייב מעורבותו בתהליך‪ ,‬או לא‪.‬‬
‫אם הממונה יחליט כי נדרשת מעורבותו‪ ,‬הוא ימסור לפונה מסמך ובו פירוט‬
‫מעורבותו בשלבי מחזור החיים‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ 5.2.9‬ייתכנו מקרים בהם‪ ,‬בכפוף לדין או לסיכום מתאים‪ ,‬יתבצע ליווי של פרויקטים‬
‫של תאגידים ממשלתיים על ידי הממונה‪.‬‬
‫‪ 5.2.10‬אין באמור לעיל כדי לגרוע מחקיקה קיימת החלה על פרויקטים שונים או‬
‫מסמכותם של הרגולטורים הפועלים בשוק‪ ,‬לרבות רשם מאגרי המידע בהתאם‬
‫לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א ‪ 1981 -‬והתקנות שמכוחו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 60‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 5.3‬בדיקה תקציבית בשלב הייזום‪ :‬בתהליך המוצג‪ ,‬באה לידי ביטוי סמכותו של הממונה‬
‫כמוגדר בהחלטת הממשלה ‪ ,4510‬להמלצה מתואמת עם אגף התקציבים באשר להקצאת‬
‫תקציב פרויקטים ממשלתיים שבהם כלולים יישומים ביומטריים‪.‬‬
‫‪ 5.4‬תרשים‪ :‬הדיאגרמה המפורטת להלן‪ ,‬מציגה את התהליך עבור המגזר הממשלתי‬
‫ותאגידים ממשלתיים‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫עמוד ‪ 61‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .6‬התהליך עבור המגזר הפרטי‪:‬‬
‫‪ 6.1‬המגזר הפרטי כפוף כיום לרגולציה הקיימת‪ ,‬לרבות לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א ‪-‬‬
‫‪ 1981‬והתקנות שמכוחו‪.‬‬
‫‪ 6.2‬הממשק עם המגזר הפרטי ייערך בשלב זה על בסיס של גילויי דעת שיועברו אל גורמים‬
‫רלוונטיים ו‪/‬או יפורסמו לציבור‪ ,‬כאשר בהמשך יישקלו תיקוני חקיקה מסויימים‬
‫בתחומים בהם הדבר יידרש‪.‬‬
‫‪ 6.3‬ההסדרה במגזר הפרטי תעשה בהתאם למדיניות הלאומית ובכפוף לדין‪ ,‬באמצעות הפעלת‬
‫סמכותם של רגולטורים קיימים וכן קידום תיקוני חקיקה מתאימים‪.‬‬
‫‪ 6.4‬רמת מעורבות בפעילות המגזר הפרטי‪ ,‬בפרויקטים הכוללים יישומיים ביומטריים‪ ,‬תהיה‬
‫ככלל נמוכה‪ .‬מעורבות כזאת תידרש רק במקרים בהם ימצא כי ישנן סיבות מובהקות‬
‫לכך‪ ,‬כגון ‪ -‬פגיעה אפשרית בפרטיות האוכלוסייה הכלולה במערכות אלו‪ ,‬סיכונים‬
‫ביטחוניים או סיכונים אחרים‪ .‬שיקול דעתו של הממונה בעניין זה יהיה על פי מרכיבי‬
‫הסיכון ותבחינים נוספים‪ ,‬לרבות‪ :‬אופי היישום הביומטרי; קיום מאגר; גודל המאגר‬
‫והיקפו; סוגי המאפיינים הביומטריים הנשמרים; מאפיינים טכנולוגיים; סוגי‬
‫האוכלוסייה המושפעת; וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ 6.5‬בסעיף ‪ 3‬ד' בהצעת החלטת הממשלה החדשה‪ ,‬מוצע להורות לשרי הממשלה ו‪/‬או למשרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬לפנות לגורמים שבעניינם פועלים משרדי הממשלה כרגולטורים‪ ,‬על מנת‬
‫שיפעלו בהתאם להנחיות הממונה‪ ,‬לגבי פרויקטים בהם משולבים יישומים ביומטריים‪,‬‬
‫בכפוף לדין‪ ,‬כדי לוודא תאימות למדיניות הלאומית שנקבעה בנושא ובהתאם לרמת‬
‫המעורבות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 62‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫נספח ב' – "קווים מנחים"‬
‫ליישומים ביומטריים‪:‬‬
‫כלי עזר לביצוע‬
‫עמוד ‪ 63‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫נספח ב' ‪" -‬קווים מנחים" ליישומים ביומטריים‪ :‬כלי עזר לביצוע‬
‫הערה‪ :‬אופן צביעת הסעיפים‪ ,‬על פי התבחינים‪ ,‬מפורט בנספח א' לעיל‪.‬‬
‫‪ .1‬פרק ‪" – 1‬קווים מנחים" להנהלת הארגון‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מבוא ‪ -‬שיקולים כלליים בהקמה ובניהול יישומים ביומטריים‪:‬‬
‫‪.1.1.1‬‬
‫‪.1.1.2‬‬
‫‪.1.1.3‬‬
‫‪.1.1.4‬‬
‫‪.1.1.5‬‬
‫‪.1.1.6‬‬
‫‪.1.1.7‬‬
‫‪.1.1.8‬‬
‫יישומים ביומטריים מאפשרים לספק שורה גדולה של שירותים חדשים‪,‬‬
‫בטוחים ופשוטים‪ ,‬הן לתושבי המדינה על ידי הממשלה והמגזר הציבורי‪ ,‬והן‬
‫ללקוחות‪/‬צרכנים על ידי גופים עסקיים הפועלים משיקולי רווח כלכלי‪.‬‬
‫יישומים ביומטריים מאפשרים לחברות ולגופי השוק הפרטי‪ ,‬כמו גם לממשלה‬
‫ולמגזר הציבורי‪ ,‬להתייעל‪ ,‬להקל על "עשיית עסקים" ולפעול באופן בטוח ופשוט‬
‫יותר‪ .‬כל אלו מתאפשרים תוך עשיית שימוש בזיהוי הביומטרי שהינו מן‬
‫המדויקים ביותר שהטכנולוגיה מספקת כיום ומבוסס על מידע שאדם נושא‬
‫עימו תמיד‪ .‬המשמעות עבור המגזר הפרטי הינה כלכליות ורווחיות‪ .‬המשמעות‬
‫עבור המגזר הציבורי הינה הסרת חסמים בירוקרטיים‪ ,‬ביטול כפילויות‪ ,‬חדשנות‬
‫וגמישות‪ ,‬מתן שירותים ברמה גבוהה וזמינה יותר ובכך גם תרומה כלכלית‬
‫לתל"ג‪.‬‬
‫יישומים ביומטריים מסוימים מייתרים את הצורך בשימוש בסיסמאות‪ ,‬כולל‬
‫הצורך לזכור ולשמור סיסמאות שונות ורבות על מנת להזדהות בפני מערכות‬
‫ויישומים שונים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בצד יתרונות השימוש בזיהוי הביומטרי החד‪-‬ערכי קיימים גם‬
‫סיכונים‪ ,‬כאשר העיקרי בהם הוא הקושי הרב‪ ,‬עד כדי חוסר יכולת‪" ,‬לבטל" או‬
‫"להחליף" מידע ביומטרי לאחר שנחשף ו‪/‬או נעשה בו שימוש לרעה (שלא כמו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬במקרה של סיסמאות רגילות)‪ .‬התממשותם של הסיכונים עשויה‬
‫להביא לפגיעה בביטחון‪ ,‬במידע ובפרטיות‪.‬‬
‫החלטתו של אדם למסור את נתוניו לידי צד שלישי‪ ,‬מהווה ויתור מסוים על‬
‫פרטיותו‪ .‬כך גם לגבי מסירת נתונים ביומטריים למשמרת במערכת ממוחשבת‪,‬‬
‫על מנת ליהנות מיתרונות היישומים הביומטריים הנלווים אליה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫אין הוא מהווה ויתור גורף על הפרטיות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ניהול יישומים ביומטריים חייב להסדיר ולהבטיח‪ ,‬לצד התועלות‪ ,‬גם את‬
‫פרטיותם‪ ,‬ביטחונם וכבודם של המשתמשים שמהם ניטלו אמצעי הזיהוי‬
‫הביומטריים‪ ,‬תוך נקיטת אמצעי אבטחת מידע מתאימים‪.‬‬
‫השימוש במערכת ביומטרית צריך שיהיה מושכל‪ ,‬אחראי ומידתי בהקשר‬
‫הרלבנטי‪.‬‬
‫ההחלטה על שימוש במערכת ביומטרית נדרשת להישען על ניתוח מקדים‬
‫שייעשה בגוף ויתועד על ידו‪ .‬תיעוד הניתוח יכלול שקילת חלופות לעצם השימוש‬
‫ביישומים ביומטריים‪ ,‬כולל ניתוח היתרונות אל מול הסיכונים הכרוכים בכך‪.‬‬
‫התיעוד נועד לוודא שהחלטות בעניין זה אינן מתקבלות כלאחר יד‪ ,‬אלא רק‬
‫לאחר שנבדקו השיקולים השונים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 64‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .1.1.9‬במסגרת הניתוח ייבחנו גם שיקולי הגנת הפרטיות וההשלכות הנגזרות‪ ,‬לרבות‬
‫אמצעים להגנה על הפרטיות ואמצעי אבטחת מידע‪ .‬בכלל זה‪ ,‬היה והגוף מחליט‬
‫על שימוש במערכת ביומטרית‪ ,‬עליו לשקול האם מערכת שאינה כוללת מאגר‬
‫ביומטרי נותנת מענה לצרכים הכוללים שלו‪.‬‬
‫‪ .1.1.10‬יובהר כי "קווים מנחים" אלו אינם חלים על "גופים מיוחדים" כהגדרתם‬
‫בהחלטת ממשלה ‪ .4510‬לגביהם יוגדר הסדר מיוחד בין אותו גוף לבין יחידת‬
‫הממונה‪.‬‬
‫‪ .1.1.11‬מסמך זה כולל את "הקווים המנחים הכלליים"‪ ,‬המתייחסים באופן זהה לכל‬
‫סוגי היישומים והביומטריה‪ .‬כאשר תיעשה בדיקת עמידה "בקווים מנחים"‬
‫ליישום ספציפי‪ ,‬ייתכן ויהיו סעיפים מסוימים שלא יהיו רלבנטיים עבור היישום‬
‫בנסיבות שונות‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אחריות הנהלה כוללת – ידע‪ ,‬תיעוד והבטחת תהליכים‪:‬‬
‫‪1.2.1‬‬
‫‪1.2.2‬‬
‫‪1.2.3‬‬
‫‪1.2.4‬‬
‫‪1.2.5‬‬
‫ניהול תקין של יישומים ביומטריים מחייב את הנהלת הגוף לוודא כי ברשותה‬
‫נמצאים כלים אשר יאפשרו לה לקבל החלטות מושכלות לגבי אופן השימוש‬
‫בביומטריה‪ ,‬תוך השגת מירב התועלות הכרוכות בה והפנמה של הסיכונים‬
‫הקשורים בה‪.‬‬
‫כלים אלו כוללים בין היתר‪ ,‬היכרות שוטפת עם ההיבטים המקצועיים‬
‫(טכנולוגיים‪ ,‬ארגוניים‪ ,‬תקינה) של הנושא‪ ,‬וניהול מסודר של היישום הביומטרי‪.‬‬
‫הנהלת הגוף צריכה לוודא כי קיימת היכרות עם כלל המקורות הרלוונטיים‬
‫המחייבים את הגוף לניהול יישומים ביומטריים (חוקים‪ ,‬תקנות‪ ,‬הוראות נוהל‪,‬‬
‫החלטות פנימיות) ובפרט החוק להסדרת ביטחון בגופים ציבוריים‪ ,‬התשנ"ח ‪-‬‬
‫‪ 1998‬וחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪ ,1981‬והתקנות שמכוחם‪.‬‬
‫קיימים תקנים בתחום הביומטריה המטפלים בהיבטים שונים‪ ,‬לרבות במישור‬
‫הרכשת הדגימות הביומטריות‪ ,‬הבטחת איכות הדגימות הביומטריות‪ ,‬המרת‬
‫הדגימות למאפיינים ביומטריים‪ ,‬אופן שמירת המידע הביומטרי‪ ,‬ואופן הגישה‬
‫ליישומים ביומטריים‪ .‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימת היכרות עם התקינה‬
‫הרלבנטית לאותו יישום ביומטרי המופעל על ידי הגוף‪ ,‬ולנהוג‪ ,‬ככל הניתן‪,‬‬
‫בהתאם לתקינה‪ ,‬אלא אם יש נימוקים מבצעיים או אחרים לסטייה מהתקינה‪.‬‬
‫על הנהלת הגוף לוודא קיומם ואחזקתם של מסמכי תיעוד לגבי כל יישום‬
‫ביומטרי שבאחריות הגוף‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ 1.2.5.1‬מסמך בחינת הצורך בהטמעת יישום ביומטרי (יכול שיהיה זה‪,‬‬
‫לדוגמה‪" ,‬מסמך ייזום" של היישום הביומטרי בו נבחנו החלופות‬
‫השונות)‪.‬‬
‫‪ 1.2.5.2‬אם מדובר ביישום ביומטרי הכולל מאגר ביומטרי‪ ,‬פירוט הצורך בגינו‬
‫נדרש שימוש במאגר‪.‬‬
‫‪ 1.2.5.3‬מסמך תיאור פרטני ועדכני ובו פרטים הנוגעים ל‪:-‬‬
‫‪ 1.2.5.3.1‬מטרות היישום הביומטרי‪.‬‬
‫‪ 1.2.5.3.2‬כללים בקשר למתן גישה לצדדים שלישיים למידע הנכלל‬
‫במסגרת היישום‪ ,‬ומנגנוני הטיפול בבקשות גישה כאמור‪.‬‬
‫‪ 1.2.5.3.3‬גורמים להם ניתנת גישה או הרשאה לשימוש ביישום‬
‫הביומטרי ופירוט לגבי הסכמים עם צדדי ג' לגבי השימוש‬
‫ביישום הביומטרי‪ ,‬ככל שישנם הסכמים כאלה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 65‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 1.2.5.4‬מסמך המתאר את מכלול התהליכים בהם נוקט הגוף כדי להבטיח‬
‫עמידה בדרישות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪.1981‬‬
‫‪ 1.2.5.5‬על הנהלת הגוף לוודא תיעוד פניות של צדדי ג' לגוף בבקשה לקבלת‬
‫מידע על פי חוק חופש המידע‪ ,‬התשנ"ח ‪ ,1998 -‬ככל שישנן כאלה‪,‬‬
‫והאופן בו מטופלות הפניות‪.‬‬
‫‪ 1.2.6‬על הנהלת הגוף למנות גורם אחראי לכל יישום ביומטרי ובפרט על מאגר‬
‫ביומטרי ככל שהוא קיים בגוף כחלק מיישום ביומטרי‪ ,‬שידווח להנהלת הגוף‬
‫באופן סדור בכל הקשור לניהול היישום הביומטרי‪.‬‬
‫‪ 1.2.7‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיים ניהול שוטף של בדיקות סטטיסטיות הנוגעות‬
‫לתהליכי הזיהוי הביומטרי‪.‬‬
‫‪ 1.2.8‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימות מערכות חקירה ובדיקה הכוללות דרכים‬
‫לאיתור ליקויים ותיקונם‪.‬‬
‫‪ 1.2.9‬במידה והיישום הביומטרי‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬מתבצע באמצעות ספק‪/‬מיקור חוץ‪,‬‬
‫יש להקפיד על ההנחיות המפורטות בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫‪ 1.2.10‬לעניין תחום אבטחת המידע ואחריות ההנהלה בהקשר אליו‪ ,‬ר' בפרק ‪ 3‬להלן‪.‬‬
‫‪ .2‬פרק ‪" - 2‬קווים מנחים" לאחריות הגוף להיבטים טכנולוגיים של היישומים‬
‫הביומטריים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אחזקת מסמכים טכנולוגיים פרטניים הנוגעים לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬תשתית מערכת מידע תומכת ביישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬טכנולוגיות הרכיבים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬ממשקי העברת מידע אל ומהיישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ 2.1.4‬פרטים אודות מאגר ביומטרי‪ ,‬ככל שקיים מאגר כזה‪.‬‬
‫‪ 2.1.5‬הערה‪ :‬המסמכים הרלבנטיים דלעיל יכללו שרטוטים סכמתיים וטכניים‬
‫התומכים בתיאור המילולי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הגדרת "שיעור קבלת זיהוי שווא" (‪ )FAR‬ו"שיעור דחיית שווא" (‪ )FRR‬ופרמטרים‬
‫נוספים‪ ,‬המותאמים לדרישות היישום הביומטרי‪.‬‬
‫‪ 2.3‬אחזקת מסמכים וביצוע תהליכים בתחום אבטחת המידע‪ ,‬כמפורט להלן בפרק ‪– 3‬‬
‫"קווים מנחים" לאבטחת מידע‪.‬‬
‫‪ 2.4‬יש לאבטח מסמכים‪ ,‬אשר הוגדרו כמסמכים רגישים‪ ,‬כגון תכניות אבטחת היישום ו‪/‬או‬
‫המאגר ונושאים הקשורים להגנת הפרטיות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 66‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .3‬פרק ‪" - 3‬קווים מנחים" לאבטחת מידע‪:‬‬
‫‪ .3.1‬אחריות הנהלה‪:‬‬
‫‪ .3.1.1‬הנהלת הגוף אחראית להגנה על מידע ביומטרי שנאסף (בהתאם לחקיקה ותקנות‬
‫קיימים‪ ,‬בפרט חוק הגנת הפרטיות והתקנות שמכוחו)‪ .‬אחריות זו תכלול הגדרת‬
‫מדיניות ארגונית ברורה להגנה על המידע ועל הפרטיות‪ .‬המדיניות נדרשת לכלול‬
‫תהליכים‪ ,‬טכנולוגיות ונהלים ולהגדיר בקרות על שלושת רבדים אלו‪ ,‬תוך דגש על‬
‫שימוש בבקרות טכנולוגיות‪.‬‬
‫‪ .3.1.2‬אחריות כוללת‪ :‬להנהלת הגוף אחריות כוללת לווידוא הכנת תכנית הגנה מקיפה‬
‫וסדורה על היישומים הביומטריים ומאגרי המידע הביומטריים שברשות הגוף‪,‬‬
‫ליישומה ולפיקוח על מימושה הכוללת גם היבטי הגנת הפרטיות ועדכונה‪.‬‬
‫‪ .3.1.3‬הנהלות הגופים מחויבות למינוי אחראים לאבטחת היישומים הביומטריים והגנת‬
‫הפרטיות‪ ,‬הגדרת חובותיהם וסמכויותיהם וכפיפותם‪ .‬בעלי תפקיד אלו יכולים להיות‬
‫אותם בעלי תפקיד האחראים על אבטחת המידע והגנת הפרטיות של כלל יישומי‬
‫המחשוב הארגוניים‪ .‬על הנהלות לוודא השתלבות ממונה אבטחת המידע בדיונים‬
‫הנוגעים לתוכניות עבודה שנתיות המתייחסות להרחבה‪/‬שינויים‪ /‬תחזוקת היישומים‬
‫הביומטריים ותקצובם‪.‬‬
‫‪ .3.1.4‬יצירת הסדרים מתאימים לאחזקת המידע הביומטרי בידי צד שלישי כגון קבלן מיקור‬
‫חוץ‪ ,‬תוך הקפדה על שמירת השליטה במידע‪ ,‬אופן הטיפול בו והפיקוח על אותו גורם‬
‫חיצוני לארגון‪.‬‬
‫‪ .3.2‬מדיניות‪ ,‬נהלים ותיעוד שעל הארגון לוודא קיומם‪:‬‬
‫‪ .3.2.1‬מסמך מדיניות אבטחה ובנוסף אליו ‪ -‬אוגדן נהלי אבטחה ובהם‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬עקרונות‬
‫ופירוט דרישות אבטחת המידע והגנת הפרטיות‪ .‬דרישות אלו יכללו אבטחה פיזית‪,‬‬
‫מהימנות הגורמים המתפעלים ומתחזקים את היישום‪ ,‬אבטחת רשומות‪ ,‬אבטחה‬
‫לוגית‪ ,‬חלוקת סמכויות ואחריות בין גורמי הביטחון והתפעול עצמם‪ ,‬תפעול ותחזוקה‬
‫שוטפים‪ ,‬פיקוח ובקרה‪.‬‬
‫‪ .3.2.2‬מסמך עדכני של ניתוח סיכונים פוטנציאלים לפגיעה במידע ובתפקוד היישומים‬
‫הביומטריים‪ ,‬בהתייחס למאפייני הייעוד והמימוש שלהם‪.‬‬
‫‪ .3.2.3‬מסמך הממפה את מקטעי המידע והתהליכים הרגישים בפעילות היישום‪.‬‬
‫‪ .3.2.4‬אחזקת פרק אבטחה טכנולוגי כחלק מנהלי האבטחה של הגוף‪ ,‬התומך ביישומים‬
‫ביומטריים‪.‬‬
‫‪ .3.2.5‬אחזקת נספחי הוראות תצורה והפעלה של רכיבי ההגנה הטכנולוגים המשולבים‬
‫בארכיטקטורת ההגנה על היישומים הביומטריים‪ ,‬לרבות רכיבי החיווי‪.‬‬
‫‪ .3.2.6‬מסמך המפרט את הרשאות המשתמשים בגישה לרכיבים הביומטריים ולרשומות‬
‫הביומטריות במערכות המחשוב לצורך תפעול‪/‬תמיכה‪/‬תחזוקה‪ .‬רשימה זו תתבסס על‬
‫העקרונות‪ NEED TO KNOW :‬ו‪ .NEED TO ACT -‬כמו כן‪ ,‬פירוט לגבי הרשאות‬
‫בהסכמים עם צדדי ג' לגבי השימוש ביישום הביומטרי‪ ,‬ככל שישנם הסכמים כאלה‪.‬‬
‫‪ .3.2.7‬יישום בקרת גישת משתמשים לשימוש ביישומי המערכת ותמיכה בה ע"י גורמי‬
‫תמיכה המבוססים על שניים מתוך שלושת המרכיבים הבאים‪ :‬סיסמה‪ ,‬כרטיס או‬
‫זיהוי ביומטרי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 67‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .3.3‬טכנולוגיה‪:‬‬
‫‪ .3.3.1‬יש להתקין את הרכיבים הביומטריים בסגמנט‪/‬רשת ייעודי‪ ,‬המופרדים ע"י אמצעי‬
‫אבטחה וסינון מרשתות ארגוניות ו‪/‬או ציבוריות אחרות‪.‬‬
‫‪ .3.3.2‬יש להשתמש ברכיבים ביומטריים הכוללים הגנות ‪ ,Anti-Tampering‬כולל יכולת‬
‫דיווח בזמן‪-‬אמת למערכות הניטור הארגוניות‪.‬‬
‫‪ .3.3.3‬נדרש להטמיע מוצרי אבטחה צד ג' להגנה מפני תקיפת קוד עוין‪ ,‬מניעת גישת בלתי‬
‫מורשים לתשתיות וליישומים עצמם‪ ,‬בקרת תצורת מערכת‪ ,‬בקרת הוצאת‪/‬הכנסת‬
‫מידע‪.‬‬
‫‪ .3.3.4‬נדרש לממש תבניות הקשחת מערכות הפעלה בציוד תקשורת אקטיבית‪ ,‬בשרתי‬
‫אחסון מידע‪ ,‬בשרתי יישומים‪ ,‬בציוד אבטחה ובתחנות עבודה‪ ,‬לפחות ע"פ הנחיות‬
‫יצרן‪.‬‬
‫‪ .3.3.5‬נדרש להתקין ולהטמיע יישום מרכז ניהול אבטחה נתמך מוצר טכנולוגי תחת‬
‫קטגוריית מוצרי ‪ SIEM/SOC‬בעל יכולות ניטור מידע ותעבורת מידע לצורך התרעה‬
‫וגילוי חריגים‪ ,‬ניתוחם לכדי הפקת משמעויות ביטחוניות‪ ,‬הפקת התראות לגורמים‬
‫ממונים‪ ,‬המלצה‪/‬ייצור תגובה מונעת‪/‬מתקנת ותיעוד‪.‬‬
‫‪ .3.4‬מימוש‪:‬‬
‫‪ .3.4.1‬בניית יישום ביומטרי מחייבת תשומות הגנה בכל שלבי מחזור החיים של היישום‪,‬‬
‫החל משלב הייזום ועד לשלב הגריטה והפסקת השימוש במערכת‪.‬‬
‫‪ .3.4.2‬אימוץ ת"י ‪ 27001‬לניהול אבטחת מערכות מידע‪ ,‬ותקן ‪ ISO/IEC 24745‬הינם‬
‫תשתית נדרשת לניהול אבטחת יישומים ביומטריים בכל הגופים בכפוף לסיווג שיינתן‬
‫לאותו יישום‪.‬‬
‫‪ .3.4.3‬בכל גוף בו יישום ביומטרי ובו קיימת הסדרה שאיננה מאמצת את ת"י ‪ 27001‬לניהול‬
‫אבטחת מערכות מידע‪ ,‬תבחן יחידת הממונה הימצאותם של פערים ותנחה לגביהם‬
‫בהתאם ל"גבולות הגזרה" ו"הקווים המנחים"‪.‬‬
‫‪ .3.4.4‬קיום פעילות על פי נהלי אבטחה פנים ארגוניים עדכניים‪ ,‬אשר קיבלו תיקוף בתחום‬
‫השנתיים האחרונות ו‪/‬או בתוך שנה ממועד ביצוע שינויים ו‪/‬או הרחבות של היישומים‬
‫הביומטריים‪.‬‬
‫‪ .3.4.5‬ביצוע בדיקות חוסן לאישוש רמת האבטחה ע"י גורם שאיננו נמנה על גורמי התחזוקה‬
‫והתפעול של היישומים הביומטריים‪.‬‬
‫‪ .3.4.6‬בהסכמים הנערכים עם ספקים חיצוניים של המערכות הביומטריות‪ ,‬יש לעגן את‬
‫מחויבותם לכלול במערכות את אמצעי ההגנה המתאימים למימוש המדיניות‬
‫האמורה לעיל‪ .‬פירוט ראה בפרק ‪ 5‬להלן‪.‬‬
‫‪ .3.4.7‬יש להשתמש ככל שניתן בהצפנה כדרך אפקטיבית להגנה על הנתונים‪ ,‬הן בעת‬
‫אחסונם והן במהלך העברתם בתווך תקשורת פנימי או חיצוני‪.‬‬
‫‪ .3.4.8‬יש לעשות שימוש בהצפנה מתאימה‪ ,‬בהתאם להערכת הסיכונים ביישום הספציפי‪.‬‬
‫הצפנה כזו‪ ,‬מן הראוי שתעשה שמוש באלגוריתם מוכר‪ ,‬מפתח מתאים (בהיבטי אורך‬
‫מפתח‪ ,‬אופן חילול אקראי‪ ,‬שמירה עליו) ומימוש נכון של תהליכי ההצפנה‪.‬‬
‫‪ .3.4.9‬בתום הקמת יישום ביומטרי‪ ,‬נדרש לקיים ע"י גורם מומחה צד ג'‪ ,‬בדיקות קבלה‬
‫לבחינת תקינות תפקוד אמצעי האבטחה שהושתו ליישום‪ .‬בדיקות אלו תכלולנה את‬
‫תקינות המענה לתרחישי פגיעה שונים ביישום‪ ,‬הן פגיעה בתשתית הטכנולוגית והן‬
‫יכולת פגיעה בתהליך‪ ,‬והן תשלבנה בדיקות חוסן‪ ,‬קרי ‪ -‬בחינת יכולת גורם חיצוני‬
‫לחדור ליישום‪/‬מאגר או לשבש תפקודו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 68‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .3.4.10‬יישומים ביומטריים‪ ,‬לגביהם ייקבע שיפוקחו באופן הדוק ע"י הממונה‪ ,‬יחלו‬
‫בפעילותם המבצעית לאחר שקיבלו את אישור הממונה‪ ,‬שיינתן בין היתר‪ ,‬על בסיס‬
‫דו"ח מבדקי אבטחת המידע‪.‬‬
‫‪ .3.5‬בקרה‪:‬‬
‫‪ .3.5.1‬קיום בקרות שוטפות ותקופתיות בתחום אבטחת מידע‪ ,‬לרבות באמצעות גורם צד‬
‫שלישי‪.‬‬
‫‪ .3.5.2‬כחלק ממכלול הפעולות הנדרשות לשם קיום בקרה על השימוש ביישומים‬
‫ביומטריים‪ ,‬הכרחי לשמור על יומני רישום מקיפים הכוללים רישום בקרות טכניות‬
‫ורישום אירועי פגיעה בפרטיות‪.‬‬
‫‪ .3.5.3‬בנוסף‪ ,‬נדרשת בדיקה שוטפת של קובצי רישום התיעוד של הפרת הפרטיות וקיום‬
‫ביקורת שוטפת של יומני הרישום‪ ,‬כדי להבטיח שרמת ההגנה על הפרטיות לא תישחק‬
‫לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .3.5.4‬בדיקת התאמת תהליכים לנהלים בהתאם לפרקי הפיקוח והבקרה הכלולים במדיניות‬
‫הגופים עצמם‪ .‬למשל‪ ,‬האם הארגון ביקר שנעשה שימוש בנתונים אך ורק לצרכים‬
‫המוגדרים בתכלית המערכת‪.‬‬
‫‪ .3.5.5‬בקרה על תהליכי התאמת מהימנות בקליטת עובדים‪.‬‬
‫‪ .3.5.6‬בקרה על תהליכי התאמת ביטחונית בקליטת עובדים‪.‬‬
‫‪ .3.5.7‬בקרת תקינות אמצעי האבטחה המשולבים בתשתיות המחשוב‪.‬‬
‫‪ .3.5.8‬קיום בקרות שוטפות ותקופתיות בתחום אבטחת מידע באמצעות גורם צד ג'‪.‬‬
‫‪ .3.5.9‬בקרת מודעות עובדים לנושא הגנת הפרטיות ואבטחת מידע‪.‬‬
‫‪ .4‬פרק ‪" - 4‬קווים מנחים" להגנת הפרטיות וכבוד האדם‪:‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.5‬‬
‫ההגנה על הפרטיות וכבוד האדם במסגרת השימוש במערכות טכנולוגיות‪ ,‬לרבות מערכות‬
‫ביומטריות‪ ,‬נעשית בעיקר על ידי כללים ניהוליים וכלים טכנולוגיים הלקוחים מעולם‬
‫אבטחת המידע‪ .‬להלן יפורטו "הקווים המנחים" לנושא זה‪ ,‬כאשר לגבי השימוש בכלים‬
‫הטכנולוגיים עצמם קיים פירוט בפרק ‪" – 3‬קווים מנחים" לאבטחת מידע‪ ,‬המהווה גם‬
‫השלמה לפרק זה‪.‬‬
‫יש מקום לבחון את מאפייני המערכת‪ ,‬גם ביחס להיבטים הנוגעים לפרטיות‪ ,‬בשלב‬
‫מוקדם ככל האפשר‪ ,‬וכיצד ניתן לצמצם את הסיכונים ואת הפגיעה האפשרית בפרטיות‬
‫בקביעת מאפייני המערכת ובאופן הטמעתה‪ ,‬מראש (לעניין זה ר' גם סעיף ‪ 4.9‬להלן)‪.‬‬
‫אחריות כוללת‪ :‬להנהלת הגוף אחריות כוללת לווידוא הכנת תכנית להגנת הפרטיות וכבוד‬
‫האדם בהקשר ליישומים הביומטריים ומאגרי המידע הביומטריים שברשות הגוף‪,‬‬
‫ליישומה ולפיקוח על מימושה‪ ,‬לרבות קביעה ומימוש של מדיניות ברורה בנושא הגנת‬
‫הפרטיות והכלים הטכנולוגיים אשר ישמשו במסגרת זו‪.‬‬
‫שמירת קיום התכלית‪ :‬על הגוף לוודא כי מטרות האיסוף והשימוש באמצעים‬
‫הביומטריים ובנתונים הביומטריים‪ ,‬נשמרות בהתאם לתכלית המקורית שנקבעה ליישום‬
‫הביומטרי‪ ,‬כי לא נאסף ונשמר מידע ביומטרי בהיקף רחב יותר או למשך זמן ארוך יותר‬
‫מהנדרש למימוש התכלית‪ ,‬וכי לא נעשה שימוש במידע הביומטרי למטרות השונות‬
‫מהתכלית המקורית שנקבעה והוצהרה מלכתחילה‪ .‬לשם כך על הגוף לקבוע כללים לניהול‬
‫מחזור חיי המידע הביומטרי‪ ,‬משך האחזקה ותהליך מחיקת מידע משעה שאינו נדרש עוד‪.‬‬
‫פניה לקבלת מידע ביומטרי מאדם‪ :‬פניה כזו תכלול את הדרישות האמורות בסעיף ‪11‬‬
‫לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪( 1981‬ר' סעיפים ‪ 4.5.3 - 4.5.1‬להלן) וכן התייחסות‬
‫לסוגיות רלוונטיות נוספות (ר' סעיפים ‪ 4.5.8 - 4.5.4‬להלן)‪:‬‬
‫עמוד ‪ 69‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪ 4.5.1‬האם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע‪ ,‬או שמסירת המידע‬
‫תלויה ברצונו ובהסכמתו; יובהר כי על כל מקרה להיבחן לגופו בהתייחס לצורך‪,‬‬
‫לבסיס החוקתי ולשיקולים הקשורים לתכלית היישום הביומטרי עצמו;‬
‫‪ 4.5.2‬התכלית שלשמה מבוקש המידע הביומטרי;‬
‫‪ 4.5.3‬לאילו גורמים עשוי להימסר המידע הביומטרי ומהם השימושים שיכולים לעשות‬
‫בו גורמים אלו‪.‬‬
‫‪ 4.5.4‬זהות הגוף אוסף המידע‪.‬‬
‫‪ 4.5.5‬כיצד נשמר המידע הביומטרי‪.‬‬
‫‪ 4.5.6‬התייחסות לאפשרות להסרת המידע מן המאגר‪.‬‬
‫‪ 4.5.7‬האם קיימת מגבלת זמן לאחסון המידע והשימוש בו‪.‬‬
‫‪ 4.5.8‬הכללים שנקבעו להגנה על קטינים וחסויים (ר' גם סעיף ‪ 4.6‬להלן)‪.‬‬
‫טיפול בקטינים וחסויים‪ :‬על הגוף ליצור הסדר מתאים לקבלת מידע ביומטרי של קטינים‬
‫וחסויים‪ ,‬באישור ההורים או האפוטרופוס החוקי‪ ,‬בכפוף לחוק הכשרות והאפוטרופסות‪,‬‬
‫התשכ"ב – ‪.1962‬‬
‫טיפול בחריגים ושמירה על כבוד האדם‪:‬‬
‫‪ 4.7.1‬על הגוף לקבוע אופן טיפול חריג באוכלוסיות מסוימות‪ ,‬בין אם כתוצאה‬
‫ממגבלות פיזיולוגיות (לדוגמא – אנשים שלא ניתן ליטול מהם טביעות אצבע‬
‫באיכות המזערית הנדרשת)‪ ,‬או ממגבלות המערכת הביומטרית עצמה (כגון –‬
‫התנאים הפיזיים בהם נלקחות דגימות ביומטריות לאימות)‪ ,‬או בשל סיבה אחרת‬
‫בגינה יש לפטור את אותה אוכלוסייה מלעשות שימוש בזיהוי ביומטרי‪.‬‬
‫‪ 4.7.2‬על הגוף לקבוע את האופן שבו טיפול חריג זה יוצג בפני נותני השירות (לדוגמה –‬
‫להציג חיווי ברור על כך שמאדם מסוים לא נלקחו טביעות אצבע כלל‪ ,‬או שנלקחו‬
‫באופן חלקי‪ ,‬מבלי שתיגרם לאותו אדם חוסר נוחות במהלך הטיפול‪ ,‬או שייפול‬
‫עליו חשד מיותר)‪.‬‬
‫‪ 4.7.3‬יש לשאוף לכך כי ככל שניתן‪ ,‬דרכי טיפול חריגות אלו לא יפלו את אותה‬
‫האוכלוסייה ביחס לאוכלוסייה המטופלת בערוץ הרגיל‪ ,‬בכל הנוגע למשך זמן‬
‫הטיפול ומורכבותו‪.‬‬
‫‪ 4.7.4‬בנוסף‪ ,‬יש ליצור נוהל מתאים לטיפול במקרים בהם זיהוי ביומטרי של אנשים‬
‫יידחה על ידי המערכת‪ ,‬באופן שיחשיד אותם בזהות לא‪-‬להם‪ ,‬בשים לב לעובדה‬
‫שעלולים להיות מקרים בהם מקור הדחייה יהיה מרמת דיוק המערכת לגבי‬
‫"שיעור דחיית שווא" (‪.)FRR‬‬
‫שמירה על השקיפות‪ :‬הגוף יאפשר לאדם לפנות‪ ,‬לברר ולקבל מידע לגבי אמצעים‬
‫ביומטריים שניטלו ממנו וכן לגבי נתונים ביומטריים שהופקו מהם‪ ,‬הנאספים ונשמרים על‬
‫ידי הגוף‪ ,‬ככל שהדבר מתאפשר מבחינה טכנית ובכפוף לחוק‪.‬‬
‫הגבלת היקף שמירת מידע ביומטרי בכלל ומידע המועבר בתווך התקשורת בפרט‪:‬‬
‫‪ 4.9.1‬עיצוב מערכת ביומטרית ומימושה‪ ,‬יתבססו על עיקרון צמצום המידע הביומטרי‬
‫הנשמר‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬הן לעניין היקף המידע‪ ,‬סוג המידע (אמצעים או נתונים‬
‫ביומטריים) והן לעניין משך זמן שמירתו‪.‬‬
‫‪ 4.9.2‬עיצוב מערכת ביומטרית ומימושה‪ ,‬ייקחו בחשבון את עיקרון הפרדת המידע‬
‫הביומטרי מהמידע הביוגרפי‪ ,‬לרבות הקישור ביניהם‪ ,‬ככל שניתן‪.‬‬
‫‪ 4.9.3‬ככלל‪ ,‬מידע ביומטרי שנעשה בו שימוש תוך כדי תהליך השוואה ביומטרית‪,‬‬
‫יימחק לאחר סיום השימוש בו ולא ייאגר באופן מקומי לאחר השימוש‪.‬‬
‫‪ 4.9.4‬יש לשאוף להעברה מזערית של מידע ביומטרי בתווך התקשורת של הגוף‪.‬‬
‫עמוד ‪ 70‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 4.10‬מודעות‪ ,‬הדרכה והטמעה של נושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‪:‬‬
‫‪ 4.10.1‬על הנהלת הגוף לוודא כי קיימת מודעות לנושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‬
‫בקרב הגורמים בגוף העוסקים ביישומים הביומטריים או במידע הביומטרי‬
‫(גורמי תמיכה‪ ,‬גורמי שירות וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪ 4.10.2‬על הנהלת הגוף לוודא קיום פעילויות הדרכה לגורמים הנ"ל‪ ,‬שמטרתן הטמעת‬
‫תחושת המחויבות לנושא הגנת הפרטיות וכבוד האדם‪.‬‬
‫‪ 4.11‬ניהול הרשאות הגישה למערכת באופן מצמצם ככל האפשר‪ :‬כמפורט בפרק ‪ - 3‬אבטחת‬
‫מידע‪.‬‬
‫‪ 4.12‬מניעת שחיקה לאורך זמן באמצעות בקרה שוטפת‪ :‬כמפורט בפרק ‪" – 3‬קווים מנחים"‬
‫לאבטחת המידע‪.‬‬
‫‪ .5‬פרק ‪" - 5‬קווים מנחים" ליישום "מוצרי מדף"‪ ,‬מימוש יישומים ביומטריים על ידי ספק‬
‫חיצוני ו"מיקור חוץ"‪:‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪5.5‬‬
‫יישומים ביומטריים מבוססים לעיתים קרובות על "מוצר מדף" המיוצר על ידי יצרן‪ ,‬ולאו‬
‫דווקא מוצר אשר מפותח באופן ייחודי עבור לקוח מסוים‪.‬‬
‫לצורך מימוש יישומי ביומטריים‪ ,‬הגוף עשוי להתקשר עם ספק חיצוני‪ .‬תפקידי ספק זה‬
‫מוגדרים בהסכם בינו לבין הגוף‪ ,‬ויכולים לכלול אספקת שירותים שונים‪ ,‬החל משיווק‬
‫"מוצר המדף" והתקנתו בגוף‪ ,‬פיתוח מערכת משלימה ושילוב מוצר המדף במערכת זאת‪,‬‬
‫תחזוקה שוטפת של המערכת ולעיתים אף תפעול שוטף של משימות הגוף ב"מיקור חוץ"‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬המידע עצמו נאגר ונשמר במערכות הספק החיצוני ולא בגוף עצמו‪.‬‬
‫מערכת השיקולים בעת הטמעת יישום ביומטרי הכולל תפעול ואחסון המידע הביומטרי‬
‫בידי הספק החיצוני‪ ,‬צריכה לכלול את יכולת הגוף לשלוט בצורה מספקת במידע שאינו‬
‫נשמר על ידו‪ .‬בהתאם‪ ,‬יש ליצור הסדרים מתאימים לאחזקת המידע הביומטרי בידי גורם‬
‫חיצוני כגון ספק "מיקור חוץ"‪ ,‬תוך הקפדה על שמירת השליטה במידע‪ ,‬אופן הטיפול בו‬
‫והפיקוח על אותו גורם חיצוני ונקיטת אמצעי זהירות מתאימים‪.‬‬
‫יובהר כי בחירה במימוש במיקור חוץ אינה מסירה את אחריות הגוף לגבי היישום‬
‫הביומטרי‪ ,‬לרבות ‪ -‬אבטחת המידע‪ ,‬הגנת הפרטיות וכיו"ב‪ .‬על הגוף לדאוג להסדרת‬
‫מחויבויותיו של הספק בהקשר ליישום הביומטרי והמידע הביומטרי‪ ,‬במסגרת הסכם‬
‫ההתקשרות אתו ובמהלך ההתנהלות השוטפת מולו‪.‬‬
‫ככל שמימוש "הקווים המנחים" ‪ -‬כולם או חלקם‪ ,‬נעשים ב"מיקור חוץ"‪ ,‬על הגוף לקבל‬
‫מן הספק אישור רשמי חתום בכתב‪ ,‬לפיו הוא מחויב לעקרונות אלו ומקפיד על קיומם‪ .‬על‬
‫הגוף לכלול הוראות מתאימות בהסכם ההתקשרות עם הספק‪ ,‬ובמידת הצורך לדרוש‬
‫מסמכים המעידים על קיומם של עקרונות אלה‪ ,‬ככל שהם מתקיימים‪ .‬עשויים להיות‬
‫יישומים‪ ,‬רגישים או קריטיים‪ ,‬בהם יש להטיל מגבלות על היקף מימוש היישום באמצעות‬
‫מיקור חוץ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 71‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ 5.6‬להלן מסמכים ואישורים שיש לדרוש מהספק במקרים רלוונטיים‪:‬‬
‫‪ 5.6.1‬המערכת מבוססת על שמירת תבנית עם מאפיינים (‪ )template‬ולא על שמירת‬
‫תמונה (‪.)image‬‬
‫‪ 5.6.2‬אופן שמירת הנתונים הביומטריים המופקים מהדגימות‪ .‬במקרה של הצפנת‬
‫הנתונים‪ ,‬אישור שהמידע מוצפן‪ ,‬באיזו שיטה הוא מוצפן ולמי ישנה יכולת לפענח‬
‫את המידע המוצפן‪.‬‬
‫‪ 5.6.3‬אמצעי האבטחה שננקטים לגבי גישת משתמשים חיצוניים‪ ,‬כגון ‪ -‬מנהל המערכת‬
‫מטעם הספק‪ ,‬למידע הנאגר‪ ,‬לרבות אישור שאין לספק אפשרות לבצע שינויים‬
‫במידע‪.‬‬
‫‪ 5.6.4‬במקרה שהדבר נדרש‪ ,‬כגון במקרה של שמירת מאגר תמונות‪ ,‬אישור על עמידה‬
‫בתקן הישראלי לאבטחת מידע ת"י ‪.27001‬‬
‫‪ 5.6.5‬לוודא ביצוע מחיקה של נתונים ביומטריים של אדם אשר אינם נדרשים עוד‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬עובד שעזב‪ ,‬לקוח שהפסיק את השירות‪.‬‬
‫‪ 5.6.6‬אישור שהספק מאחסן את המידע של הגוף בנפרד מנתוני גופים אחרים‪.‬‬
‫‪ 5.6.7‬התחייבות שלא להעביר מידע לכל גורם חיצוני אחר ללא אישור מפורש ובכתב של‬
‫הגוף‪ ,‬או על פי החלטה משפטית‪.‬‬
‫‪ 5.6.8‬אישור שהספק עומד בדרישות חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א – ‪ ,1981‬לרבות‬
‫לעניין רישום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע ברשות למשפט‪ ,‬מידע‬
‫וטכנולוגיה (רמו"ט)‪ ,‬ובפיקוח על ידי רמו"ט‪ ,‬ככל שהדבר נדרש על פי דין‪.‬‬
‫עמוד ‪ 72‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫נספח ג' – מודל תפישתי למערכת ביומטרית‬
‫כללית‬
‫עמוד ‪ 73‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫נספח ג' ‪ -‬מודל תפיסתי למערכת ביומטרית כללית‬
‫(מעובד על פי תקן )‪ ,ISO/IEC 19794-1:2006(E‬מהדורה ראשונה‪ 1 ,‬אפריל ‪)2006‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫‪ .1.1‬התקן עליו מסתמך מסמך זה‪ ,‬נועד לתאר את ההיבטים הכלליים והדרישות להגדרת‬
‫תסדירים (פורמטים) להחלפת מידע ביומטרי בין מערכות‪.‬‬
‫‪ .1.2‬התסדירים (‪ )formats‬של העברת המידע ושל ייצוג הרכיבים הביומטריים‪ ,‬נועדו‬
‫לאפשר עצמאות של מערכות מפלטפורמה מסוימת ("מערכת פתוחה")‪ ,‬תוך הפרדה בין‬
‫הגדרות הנוגעות להעברת המידע לבין הגדרות הנוגעות לתוכן ולתכולה של המידע‬
‫הביומטרי‪.‬‬
‫‪ .1.3‬מתוך חלק מספר ‪ 1‬של התקן שבסימוכין‪ ,‬העוסק בהרחבה בתסדירים של העברת‬
‫המידע‪ ,‬כולל המסמך הנוכחי בעיקר את רכיבי המודל התפישתי למערכת ביומטרית‬
‫כללית‪.‬‬
‫תפישה כללית של יחסי הגומלין בין הנושאים הביומטריים השונים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬הרכיב הגרעיני של האינטראופרביליות הינו של המידע הביומטרי התואם לפורמטים‬
‫של החלפת מידע ביומטרי לפי תקן ‪ ISO/IEC 19794‬על חלקיו השונים‪.‬‬
‫‪ .2.2‬פורמטים ביומטריים כמו בתקן ‪ ,)CBEFF( ISO/IEC 19785‬משמשים כ"עטיפה"‬
‫סביב המידע הביומטרי‪.‬‬
‫‪ .2.3‬מאחר ומידע ביומטרי נחשב כמידע רגיש וכמטרה לתקיפות‪ ,‬הגנה קריפטוגרפית‬
‫נדרשת בסביבות של החלפת מידע‪.‬‬
‫‪ .2.4‬ישנה חשיבות רבה לתכונות ביומטריות כמו פרופילים של הגנה‪ ,‬הערכת (‪)evaluation‬‬
‫אבטחת מידע וביצועים‪.‬‬
‫‪ .2.5‬ממשקים ביומטריים חיוניים בכדי לאפשר ולהקל על אינטגרציה נוחה ושימוש‬
‫ברכיבים ביומטריים במסגרת מערכות מידע כוללות‪.‬‬
‫‪ .2.6‬מילון הנתונים הכולל את אוצר המושגים הביומטריים‪ ,‬מומלץ מאוד לשימוש על מנת‬
‫להוות בסיס ושפה משותפת לכל העושים במלאכה‪.‬‬
‫‪ .2.7‬מימוש יישומים אשר עושים שימוש באימות ביומטרי ובזיהוי ביומטרי‪ ,‬מתרחשים‬
‫בהקשר לדרישות ולתפיסות רחבות יותר של היבטים חברתיים‪ ,‬היבטים משפטיים‬
‫ותפיסות עולם‪ ,‬שצריכות להיות נדונות ומוחלטות‪ ,‬כדי לוודא תאימות מלאה ביניהן‬
‫לבין היישום הספציפי‪.‬‬
‫תרשים תפישתי של מערכת ביומטרית כללית‪:‬‬
‫‪ .3.1‬למרות המגוון הרחב של היישומים והטכנולוגיות הביומטריות‪ ,‬לכל המערכות‬
‫הביומטריות‪ ,‬ישנם הרבה רכיבים משותפים הקיימים בהם‪ ,‬כפי שיוצג להלן‪:‬‬
‫‪ .3.1.1‬הדגימות הביומטריות נרכשות (‪ )acquired‬מאנשים על ידי חיישנים‪.‬‬
‫‪ .3.1.2‬הפלט של החיישנים נשלח למעבד אשר מחלץ את המאפיינים (‪)features‬‬
‫הייחודיים‪/‬המובהקים והניתנים לשחזור מתוך הדגימות‪ ,‬ומסירים את כל‬
‫יתר המרכיבים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 74‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪ .3.1.3‬המאפיינים שהינם תוצאה של התהליך הקודם‪ ,‬יכולים להישמר בבסיס‬
‫נתונים כתבנית‪ ,‬או שהם יכולים להיות מושווים לתבנית ספציפית‪ ,‬להרבה‬
‫תבניות או לכל התבניות אשר כבר קיימות בבסיס הנתונים‪ ,‬על מנת לקבוע‬
‫האם יש "התאמה" (‪.)match‬‬
‫‪ .3.1.4‬החלטה הנוגעת ל"טענת הזהות" נעשית על בסיס מידת הדמיון שנמצאה בין‬
‫מאפייני הדגימה לבין מאפייני התבנית‪ ,‬או התבניות‪ ,‬מולם בוצעה ההשוואה‪.‬‬
‫‪ .3.2‬התרשימים בנספחים ג'‪ 1-‬ו‪ -‬ג‪ 2-‬ממחישים את זרימת המידע בתוך מערכת ביומטרית‬
‫כללית‪ .‬המערכת הביומטרית הכללית מורכבת מתת‪-‬המערכות הבאות‪:‬‬
‫‪ .3.2.1‬הרכשת נתונים (‪.)data capture‬‬
‫‪ .3.2.2‬עיבוד אותות (‪.)signal processing‬‬
‫‪ .3.2.3‬אחסון (‪.)storage‬‬
‫‪ .3.2.4‬התאמה (‪.)matching‬‬
‫‪ .3.2.5‬החלטה (‪.)decision‬‬
‫‪ .3.3‬התרשימים מתייחסים הן לשלב ההרשמה (‪ ,)enrolment‬והן לשלב התפעול‪ ,‬של‬
‫מערכות אימות וזיהוי ביומטריות‪.‬‬
‫‪ .3.4‬בסעיף להלן יתוארו מרכיבי תת‪-‬מערכות אלו ביתר פירוט‪.‬‬
‫‪ .3.5‬חשוב לזכור ולשים לב‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬כי במערכת ביומטרית מסוימת וקונקרטית‪ ,‬יכול‬
‫להיות שחלק מהמרכיבים התפיסתיים לא יתקיימו בה כלל‪ ,‬או שלא יהיה מיפוי‬
‫והתאמה חד‪-‬ערכיים ביניהם לבין המרכיבים הפיזיים של אותה מערכת‪.‬‬
‫מרכיבים תפיסתיים של מערכת ביומטרית כללית (תת‪-‬מערכות)‪:‬‬
‫‪ .4.1‬תת‪-‬מערכת להרכשת מידע‪ :‬תת‪-‬מערכת זו אוספת תמונה (‪ )image‬או אות (‪ )signal‬של‬
‫הסוגים הביומטריים (כגון – תווי פנים‪ ,‬טביעות אצבע) אשר הוצגו בפני החיישן‬
‫הביומטרי‪ ,‬ומוציאה כפלט את התמונה‪/‬האות כ"דגימה ביומטרית"‪.‬‬
‫‪ .4.2‬תת‪-‬מערכת לתמסורת המידע (‪:)transmission‬‬
‫‪ .4.2.1‬תת‪-‬מערכת זו (שאינה מוצגת בתרשים‪ ,‬וכן אינה תמיד קיימת בצורה מובחנת‬
‫במערכת ביומטרית)‪ ,‬תעביר דגימות‪ ,‬מאפיינים ותבניות‪ ,‬בין תת‪-‬המערכות‬
‫השונות‪ .‬דגימות‪ ,‬מאפיינים או תבניות‪ ,‬יכולים להיות מועברים תוך שימוש‬
‫בפורמטים תקניים להחלפת מידע‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬הדגימה הביומטרית יכולה להידחס ו‪/‬או להיות מוצפנת לפני התמסורת‪,‬‬
‫ולאחר מכן – להיפרס ו‪/‬או להיות מפוענחת‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬לפני שייעשה בה‬
‫שימוש‪.‬‬
‫‪ .4.2.3‬ייתכן שדגימה ביומטרית תשתנה עקב "רעש" שיהיה בערוץ התמסורת כמו גם‬
‫עקב איבוד מידע בתהליך הדחיסה או הפריסה‪.‬‬
‫‪ .4.2.4‬מומלץ ליישם טכניקות של קריפטוגרפיה על מנת להגן על מקוריות‬
‫(אותנטיות) המידע הביומטרי‪ ,‬השלמות (‪ )Integrity‬והסודיות שלו‪ ,‬בין אם‬
‫מדובר במידע מאוחסן ובין אם במידע שעובר בתמסורת‪.‬‬
‫עמוד ‪ 75‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.4.3‬‬
‫‪.4.4‬‬
‫‪.4.5‬‬
‫‪.4.6‬‬
‫תת‪-‬מערכת עיבוד אותות (‪:)signal processing‬‬
‫‪ .4.3.1‬תת‪-‬מערכת זו מחלצת את המאפיינים המובהקים מתוך הדגימה הביומטרית‪.‬‬
‫‪ .4.3.2‬תהליך זה יכול לכלול את איתור האות (‪ )signal‬של המאפיינים הביומטריים‬
‫בתוך הדגימה שהתקבלה (תהליך הידוע בשם "סגמנטציה")‪ ,‬חילוץ מאפיינים‪,‬‬
‫ובקרת איכות שבאה להבטיח שהמאפיינים שחולצו יהיו מספיק מובחנים‬
‫וברי‪-‬חזרה (‪.)repeatable‬‬
‫‪ .4.3.3‬במקרה שבקרת האיכות דוחה את הדגימה‪/‬דגימות שהתקבלו (בהתאם לערכי‬
‫הבקרה שהוגדרו)‪ ,‬השליטה בתהליך יכולה לחזור לתת‪-‬מערכת ההרכשה‪ ,‬על‬
‫מנת לאסוף דגימה נוספת‪ ,‬או דגימות נוספות‪.‬‬
‫‪ .4.3.4‬במקרה של הרשמה (‪ ,)enrolment‬תת‪-‬מערכת עיבוד האותות יוצרת‬
‫מהמאפיינים הביומטריים‪ ,‬תבנית‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬תהליך ההרשמה מחייב‬
‫לקחת מספר מאפיינים ביומטריים ממספר הצגות (‪ )presentations‬של‬
‫המאפיינים הביומטריים של האדם הנרשם‪.‬‬
‫תת‪-‬מערכת לאחסון המידע (‪:)storage‬‬
‫‪ .4.4.1‬תבניות מאוחסנות בתוך בסיס נתוני ההרשמה‪ ,‬בתת‪-‬מערכת האחסון‪.‬‬
‫‪ .4.4.2‬כל תבנית קשורה ומשויכת לפרטי האדם הנרשם‪.‬‬
‫‪ .4.4.3‬יש לציין כי בטרם המעבר לשלב האחסון בבסיס נתוני ההרשמה‪ ,‬ייתכן ויהיה‬
‫צורך בתסדיר מחודש (‪ )re-formatting‬לתוך פורמט להחלפת מידע של נתונים‬
‫ביומטריים‪.‬‬
‫‪ .4.4.4‬הערה חשובה‪ :‬תבניות יכולות להישמר במספר סוגי מקומות‪ :‬במכשיר‬
‫ההרכשה הביומטרי שבו נקלטו; על התקן‪/‬מדיה נייד‪ ,‬כמו – כרטיס חכם;‬
‫באופן מקומי‪ ,‬כגון במחשב אישי או בשרת מקומי; או בבסיס נתונים מרכזי;‬
‫כל זאת‪ ,‬מותנה במערכת הספציפית‪.‬‬
‫תת‪-‬מערכת להתאמה (‪:)matching‬‬
‫‪ .4.5.1‬בתת‪-‬מערכת ההתאמה‪ ,‬המאפיינים מושווים כנגד תבנית אחת או יותר‪,‬‬
‫ו"ציוני דמיון" (‪ )similarity scores‬מועברים לתת‪-‬מערכת ההחלטה‪.‬‬
‫‪" .4.5.2‬ציוני הדמיון" מציינים את מידת ההתאמה בין המאפיינים המושווים‪.‬‬
‫‪ .4.5.3‬לצורך אימות‪" ,‬טענת זהות" אחת של אדם שנרשם תוביל ל"ציון דמיון" אחד‪.‬‬
‫‪ .4.5.4‬לצורך זיהוי‪ ,‬תבניות רבות‪ ,‬או אף כל התבניות בבסיס הנתונים‪ ,‬יכולות להיות‬
‫מושוות עם המאפיינים‪ ,‬ובהתאם להפיק כפלט "ציון דמיון" לכל אחת‬
‫מההשוואות הללו‪.‬‬
‫תת‪-‬מערכת להחלטה (‪:)decision‬‬
‫‪ .4.6.1‬תת‪-‬מערכת ההחלטה משתמשת ב"ציוני הדמיון" שהתקבלו‪ ,‬במסגרת ניסיון‬
‫אחד או יותר של התאמה‪ ,‬על מנת לספק את תוצאת ההחלטה עבור טרנזקציה‬
‫של אימות או של זיהוי‪.‬‬
‫‪ .4.6.2‬במקרה של אימות‪ ,‬המאפיינים נחשבים כאילו הם "התאמה" מול תבנית‬
‫מושווית‪ ,‬כאשר "ציון הדמיון" גבוה יותר מ"סף" מוגדר‪" .‬טענת זהות" לגבי‬
‫רישום של נרשם יכולה להיות מאומתת על בסיס "מדיניות ההחלטה"‪ ,‬אשר‬
‫יכולה להרשות‪ ,‬או שלא להרשות‪ ,‬מספר ניסיונות השוואה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 76‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.4.7‬‬
‫‪.4.8‬‬
‫‪ .4.6.3‬במקרה של זיהוי‪ ,‬המזהה של הנרשם או התבנית שלו‪ ,‬הינם ה"מועמד"‬
‫הפוטנציאלי עבור אותו אדם‪ ,‬כאשר "ציון הדמיון" גבוה יותר מ"סף" מוגדר‪,‬‬
‫ו‪/‬או כאשר "ציון הדמיון" הינו אחד מבין ‪ k‬הערכים הגבוהים ביותר אשר‬
‫התקבלו‪ ,‬עבור ערך מסוים של ‪" .k‬מדיניות ההחלטה" יכולה להרשות‪ ,‬או שלא‬
‫להרשות‪ ,‬מספר ניסיונות השוואה לפני שהיא מקבלת את החלטת הזיהוי‪.‬‬
‫‪ .4.6.4‬הערה‪ :‬תפיסתית‪ ,‬ניתן להתייחס למערכות רב‪-‬ביומטריות‪ ,‬כלומר ‪ -‬כאלו‬
‫שעושות שימוש במספר ביומטריות שונות‪ ,‬באותה הצורה של מערכות חד‪-‬‬
‫ביומטריות‪ ,‬על ידי שמתייחסים לשילוב של דגימות‪ /‬תבניות‪ /‬ציונים‬
‫ומאפשרים לתת‪-‬מערכת ההחלטה לפעול על פי "שילוב ציונים"‬
‫(‪ )score fusion‬או "שילוב החלטה" (‪ ,)decision fusion‬בהתאם לעניין‪.‬‬
‫תת‪-‬מערכת מנהלתית (‪:)administration‬‬
‫‪ .4.7.1‬תת המערכת המנהלתית‪ ,‬שאינה מוצגת בתרשים‪ ,‬שולטת במדיניות הכוללת‪,‬‬
‫במימוש ובשימוש של המערכת הביומטרית‪ ,‬בהתאמה לדרישת המגבלות‬
‫המתאימות בהיבט החוקי‪ ,‬המשפטי והחברתי‪.‬‬
‫‪ .4.7.2‬להלן מספר דוגמאות להמחשה‪:‬‬
‫‪ .4.7.2.1‬מתן היזון חוזר לנרשם במהלך ו‪/‬או לאחר הרכשת המידע‪.‬‬
‫‪ .4.7.2.2‬בקשה למידע נוסף מהנרשם‪.‬‬
‫‪ .4.7.2.3‬אחסון ותסדיר (פורמט) של התבניות הביומטריות ו‪/‬או המידע‬
‫הביומטרי המיועד להחלפה‪.‬‬
‫‪ .4.7.2.4‬מתן אפשרות להתערבות ידנית והחלטת מפעיל על הפלט‪.‬‬
‫‪ .4.7.2.5‬הגדרת ערכי סף‪.‬‬
‫‪ .4.7.2.6‬הגדרת ערכי הכינון של תת‪-‬מערכת ההרכשה‪.‬‬
‫‪ .4.7.2.7‬שליטה על סביבות התפעול ועל המידע הלא‪-‬ביומטרי‪.‬‬
‫‪ .4.7.2.8‬מתן הגנות מתאימות לפרטיות משתמש הקצה‪.‬‬
‫‪ .4.7.2.9‬אינטראקציה עם היישום אשר עושה שימוש במערכת הביומטרית‪.‬‬
‫ממשקים (‪:)interfaces‬‬
‫‪ .4.8.1‬למערכת הביומטרית יכול שיהיו‪ ,‬או שלא יהיו‪ ,‬ממשקים ליישום חיצוני או‬
‫למערכת חיצונית‪ ,‬באמצעות ממשק יישומי (‪ ,)API‬ממשק חומרה או ממשק‬
‫פרוטוקול (הממשקים אינם מוצגים בתרשים)‪.‬‬
‫עמוד ‪ 77‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.5‬‬
‫פונקציות של מערכת ביומטרית כללית‪:‬‬
‫‪ .5.1‬הרשמה (‪:)enrolment‬‬
‫‪ .5.1.1‬בתהליך ההרשמה‪ ,‬מעובדת על ידי המערכת טרנזקציה לגבי אדם מסוים‪,‬‬
‫במטרה לייצר ולשמור "תבנית הרשמה" לאותו אדם‪.‬‬
‫‪ .5.1.2‬ההרשמה כוללת בדרך כלל‪:‬‬
‫‪ .5.1.2.1‬הרכשת הדגימה‪.‬‬
‫‪ .5.1.2.2‬סגמנטציה וחילוץ המאפיינים‪.‬‬
‫‪ .5.1.2.3‬בדיקות של בקרת איכות‪ .‬בדיקות אלו עשויות לדחות את הדגימה‬
‫או את המאפיינים‪ ,‬ככאלו שאינם מתאימים ליצירת תבנית‪ ,‬ולחייב‬
‫הרכשה של דגימות נוספות‪.‬‬
‫‪ .5.1.2.4‬יצירת התבנית (אשר עשויה לחייב מאפיינים ממספר דגימות)‪ ,‬עם‬
‫אפשרות להמרה לפורמט החלפת מידע ואחסון‪.‬‬
‫‪ .5.1.2.5‬ביצוע ניסיונות בדיקה לאימות או זיהוי ביומטרי‪ ,‬על מנת להבטיח‬
‫שתוצאת ההרשמה הינה ברת‪-‬שימוש‪.‬‬
‫‪ .5.1.2.6‬אם תהליך ההרשמה הראשון יימצא כלא‪-‬מספק‪ ,‬ניתן לאפשר‬
‫חזרה על מספר ניסיונות להרשמה‪ ,‬וזאת כתלות במדיניות‬
‫ההרשמה שנקבעה‪.‬‬
‫‪ .5.2‬אימות (‪:)verification‬‬
‫‪ .5.2.1‬בתהליך האימות‪ ,‬מעובדת על ידי המערכת טרנזקציה לגבי אדם מסוים‪,‬‬
‫במטרה לאמת טענה חיובית כלשהי לגבי ההרשמה של אותו אדם במערכת‬
‫(לדוגמה‪" ,‬אני רשום במערכת כאדם "‪.)"X‬‬
‫‪ .5.2.2‬תהליך האימות ייעשה אחת מהשתיים‪ :‬או שיקבל את הטענה (‪ ,)accept‬או‬
‫שידחה אותה (‪.)reject‬‬
‫‪ .5.2.3‬תוצאת ההחלטה של האימות נחשבת כשגויה‪ ,‬באחד משני המקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .5.2.3.1‬טענה שקרית (‪ )false‬מתקבלת (‪;)false accept‬‬
‫‪ .5.2.3.2‬טענה אמתית (‪ )true‬נדחית (‪.)false reject‬‬
‫‪ .5.2.4‬יש לשים לב לכך שמערכות ביומטריות מסוימות‪ ,‬מאפשרות לאדם יחיד‬
‫להירשם עם יותר ממופע אחד של מאפיין ביומטרי (לדוגמה‪ ,‬מערכת עם‬
‫ביומטריה של קשתית העין עשויה לאפשר למשתמשים לרשום את שתי‬
‫תמונות העיניים‪ ,‬בעוד שבמערכת עם ביומטריה של טביעות אצבע משתמש‬
‫עשוי להירשם עם שתי אצבעות או יותר לצורך גיבוי – למקרה שנגרם נזק‬
‫לטביעת אצבע אחת)‪.‬‬
‫‪ .5.2.5‬מערכת לאימות כוללת בדרך כלל‪:‬‬
‫‪ .5.2.5.1‬הרכשת הדגימה‪.‬‬
‫‪ .5.2.5.2‬סגמנטציה וחילוץ המאפיינים‪.‬‬
‫‪ .5.2.5.3‬בדיקות של בקרת איכות‪ .‬בדיקות אלו עשויות לדחות את הדגימה‬
‫או את המאפיינים‪ ,‬ככאלו שאינם מתאימים להשוואה‪ ,‬ולחייב‬
‫הרכשה של דגימות נוספות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 78‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.5.3‬‬
‫‪ .5.2.5.4‬השוואה של מאפייני הדגימה מול התבנית של הזהות שנטענה לגבי‬
‫האדם הנבדק‪ ,‬ויצירת "ציון דמיון" (‪.)similarity score‬‬
‫‪ .5.2.5.5‬שיפוט על בסיס התוצאה שהתקבלה‪ ,‬האם מאפייני הדגימה‬
‫תואמים (‪ )match‬את התבנית‪ ,‬בהתבסס על הקביעה‪ ,‬האם "ציון‬
‫הדמיון" גבוה יותר מציון הסף (‪.)threshold‬‬
‫‪ .5.2.5.6‬החלטה סופית על ההתאמה‪ ,‬בהתבסס על תוצאת ההתאמה של‬
‫ניסיון התאמה אחד או יותר‪ ,‬כפי שמוכתב על ידי מדיניות‬
‫ההחלטה (‪.)decision policy‬‬
‫‪ .5.2.6‬דוגמה‪ :‬במערכת אימות המרשה עד שלושה ניסיונות של התאמה עבור תבנית‬
‫רשומה אחת‪ ,‬תוצאה של "דחייה שקרית" תהיה התוצאה של כל שילוב שהוא‬
‫של "כישלונות להרכשה" (‪ )failures-to-acquire‬או אי‪-‬התאמה‬
‫שקרית"‬
‫"קבלה‬
‫הניסיונות‪.‬‬
‫שלושת‬
‫במהלך‬
‫שגויה‪/‬שקרית‪,‬‬
‫(‪ )false acceptance‬תהיה התוצאה‪ ,‬אם הדגימה נרכשה והותאמה בצורה‬
‫שגויה‪/‬שקרית לתבנית ההרשמה של הזהות שנטענה‪ ,‬בכל אחד משלושת‬
‫הניסיונות‪.‬‬
‫זיהוי (‪:)identification‬‬
‫‪ .5.3.1‬בתהליך הזיהוי‪ ,‬מעובדת על ידי המערכת טרנזקציה לגבי אדם מסוים‪,‬‬
‫במטרה למצוא מזהה של ההרשמה של אותו אדם‪.‬‬
‫‪ .5.3.2‬הזיהוי מספק רשימת מועמדים שיכולה להיות "רשימה ריקה" או שתכלול רק‬
‫מזהה אחד‪.‬‬
‫‪ .5.3.3‬הזיהוי נחשב כ"נכון"‪ ,‬אם אותו אדם שנבדק רשום במערכת‪ ,‬והמזהה השייך‬
‫להרשמה שלו נמצא ברשימת המועמדים‪.‬‬
‫‪ .5.3.4‬הזיהוי נחשב כ"שגוי" באחד משני המקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .5.3.4.1‬המזהה של אדם שנרשם‪ ,‬אינו מופיע ברשימת המועמדים (שגיאת‬
‫זיהוי שלילית‪-‬שקרית – ‪;)false-negative identification error‬‬
‫‪ .5.3.4.2‬טרנזקציה של אדם נבדק שאינו רשום במערכת‪ ,‬יוצרת רשימת‬
‫מועמדים שאינה רשימה ריקה (שגיאת זיהוי חיובית‪-‬שקרית –‬
‫‪.)false-positive identification error‬‬
‫‪ .5.3.5‬מערכת לזיהוי כוללת בדרך כלל‪:‬‬
‫‪ .5.3.5.1‬הרכשת הדגימה‪.‬‬
‫‪ .5.3.5.2‬סגמנטציה וחילוץ המאפיינים‪.‬‬
‫‪ .5.3.5.3‬בדיקות של בקרת איכות‪ .‬בדיקות אלו עשויות לדחות את הדגימה‬
‫או את המאפיינים‪ ,‬ככאלו שאינם מתאימים להשוואה‪ ,‬ולחייב‬
‫הרכשה של מספר דגימות נוספות‪.‬‬
‫‪ .5.3.5.4‬השוואה כנגד חלק‪ ,‬או כנגד כל התבניות הרשומות בבסיס הנתונים‬
‫של ההרשמה‪ ,‬ויצירת "ציון דמיון" (‪ )similarity score‬לכל אחת‬
‫מההשוואות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 79‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪ .5.3.5.5‬שיפוט על בסיס התוצאה שהתקבלה‪ ,‬האם כל תבנית שהותאמה‬
‫(‪ ,)matched‬מהווה מזהה פוטנציאלי להיכלל ברשימת המועמדים‬
‫עבור האדם הנבדק‪ ,‬בהתבסס על הקביעה‪ ,‬האם "ציון הדמיון"‬
‫גבוה יותר מציון הסף (‪ )threshold‬ו‪/‬או הינו בין ‪ k‬הציונים‬
‫הגבוהים ביותר שהוחזרו‪ ,‬ויצירת רשימת מועמדים‪.‬‬
‫‪ .5.3.5.6‬החלטה סופית על ההתאמה‪ ,‬בהתבסס על רשימת המועמדים‬
‫המתקבלת מניסיון אחד‪ ,‬או ממספר ניסיונות‪ ,‬כפי שמוכתב על ידי‬
‫מדיניות ההחלטה (‪.)decision policy‬‬
‫היבטים כלליים של שימוש במידע ביומטרי‪:‬‬
‫‪ .6.1‬מבוא‪ :‬כאשר עושים שימוש במידע ביומטרי‪ ,‬ההיבטים הכלליים שיוצגו בסעיף להלן‪,‬‬
‫צריכים להילקח בחשבון‪.‬‬
‫‪ .6.2‬שונות טבעית (‪:)Natural Variability‬‬
‫‪ .6.2.1‬מידע לאימות ומידע לייחוס‪ ,‬אינם זהים בדרך כלל‪ ,‬כאשר מבצעים תהליך‬
‫התאמה (‪.)matching‬‬
‫‪ .6.2.2‬אדם לא יוכל אף פעם להציג בדיוק את אותו המידע‪ ,‬מאחר והמידע מתבסס‬
‫על הרבה מאוד גורמים שאפילו שינויים קטנים מאוד בהם (כגון – תרגום‬
‫המידע‪ ,‬גלגול (‪ )rotation‬והפרעות (‪ )distortion‬של האצבעות)‪ ,‬כבר יוצרות‬
‫מידע אחר‪.‬‬
‫‪ .6.2.3‬לכן‪ ,‬צריך להגדיר יחד עם מבנה הנתונים הביומטרי‪ ,‬פרמטרים ספציפיים כמו‬
‫– מרווחי שגיאה (‪.)tolerances‬‬
‫‪ .6.3‬השפעת הגיל (‪ )aging‬ומשך השימוש‪:‬‬
‫‪ .6.3.1‬מספר סוגי ביומטריה (לדוגמה – תמונת הפנים)‪ ,‬עוברים שינויים ככל שגיל‬
‫האדם עולה‪.‬‬
‫‪ .6.3.2‬לכן‪ ,‬חשוב להגדיר את תקופת השימוש הבסיסית של מידע הייחוס הביומטרי‪,‬‬
‫או לספק אמצעים לעדכון המידע‪ ,‬אם הדבר ניתן‪.‬‬
‫‪ .6.3.3‬משך השימוש שבו המידע הביומטרי יהיה עדיין תקף‪ ,‬כפי שמוגדר על ידי ספק‬
‫היישום‪ ,‬צריך להיות קצר יותר או שווה לתקופת השימוש הבסיסית‪.‬‬
‫‪ .6.4‬תנאי ההרשמה‪ :‬על מנת להגיע לתוצאות התאמה טובות‪ ,‬חשוב להגדיר את תנאי‬
‫ההרשמה בהתייחס לאיכות המינימום הנדרשת של נתוני הייחוס הביומטריים‪ ,‬לדוגמה‬
‫– מספר מזערי של מינושיה‪ ,‬במקרה של טביעות אצבע‪ ,‬או במקרה של מידע בצורת‬
‫תמונה‪ -‬איכות מיקוד מזערית‪ ,‬ניגוד‪ ,‬רזולוציה וכד'‪.‬‬
‫עמוד ‪ 80‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫תהליכי עיבוד נתונים‪:‬‬
‫‪ .7.1‬רמות עיבוד נתונים לפי תקן ‪ ISO/IEC 19785-1‬הינן כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .7.1.1‬נתונים שנרכשו‪ :‬הנתונים נמצאים בצורתם הגולמית‪ ,‬כפי שנמסרו מהחיישן‪.‬‬
‫‪ .7.1.2‬נתוני ביניים‪ :‬הנתונים שעובדו מתוך הפורמט שנמסר ע"י החיישן‪ ,‬אבל עדיין‬
‫לא נמצאים בצורה שניתן להשתמש בה להתאמה‪ :‬נתונים אלו נקראים "נתוני‬
‫תמונה"‪.‬‬
‫‪ .7.1.3‬נתונים מעובדים‪ :‬הנתונים הנמצאים בצורה שניתן להשתמש בה להתאמה‪:‬‬
‫נתונים אלו נקראים "נתוני מאפיינים"‪.‬‬
‫‪ .7.1.4‬עבור החלפת מידע בין מערכות‪ ,‬נתוני ביניים (תמונה או נתוני התנהגות) ונתוני‬
‫מאפיינים‪ ,‬הינם בעלי רלבנטיות מיוחדת‪ ,‬כמוצג בתרשים שבנספח ג' ‪.3 -‬‬
‫‪ .7.2‬דוגמאות של תסריטים שונים של רמות שונות של עיבוד נתונים‪ ,‬מוצגות בנספח ג' ‪.4 -‬‬
‫ביומטריה מרובה (‪:)multi-biometrics‬‬
‫‪ .8.1‬ביומטריה מרובה נחלקת לשלוש קטגוריות משנה‪:‬‬
‫‪ .8.1.1‬רב‪-‬מודלית (‪ :)multi-modal‬שימוש בסוגי ביומטריות שונות‪ ,‬כגון – פנים‬
‫וטביעות אצבע‪.‬‬
‫‪ .8.1.2‬רב‪-‬אלגוריתמית (‪ :)multi-algorithmic‬שימוש בשניים או יותר אלגוריתמים‬
‫שונים‪ ,‬לעיבוד של אותה דגימה ביומטרית‪.‬‬
‫‪ .8.1.3‬רב‪-‬מופעית (‪ :)multi-instance‬שימוש בלפחות שני מופעים שונים של אותו‬
‫סוג ביומטריה‪ ,‬לדוגמה – קשתית עין ימין וקשתית עין שמאל‪ ,‬או אצבע מורה‬
‫ימנית ואצבע מורה שמאלית‪.‬‬
‫‪ .8.2‬ניתן להשתמש באמצעי ביומטריה‪-‬מרובה‪ ,‬על מנת לשפר את הביצועים של מערכות‬
‫ביומטריות במונחים של שיעורי השגיאות שבהם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫נספח ג' ‪ – 1‬זרימת המידע בתוך מערכת ביומטרית כללית – שלב ההרשמה‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫–‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫)‬
‫;‬
‫‬
‫;‬
‫(‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫עמוד ‪ 82‬מתוך ‪86‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫נספח ג' ‪ – 2‬זרימת המידע בתוך מערכת ביומטרית כללית – שלב האימות והזיהוי‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫–‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫?‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪/‬‬
‫‬
‫?‬
‫?‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫עמוד ‪ 83‬מתוך ‪86‬‬
‫‬
‫‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫נספח ג' ‪ – 3‬רמות עיבוד נתונים ביומטריים‬
‫‬
‫)‬
‫(‬
‫‬
‫)‬
‫‬
‫‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫‬
‫עמוד ‪ 84‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫נספח ג' ‪ – 4‬דוגמאות לתסריטי התאמה (‪)matching scenarios‬‬
‫תרשים ד' ‪ – 1 – 4‬שימוש בנתוני מאפיינים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ " "‬
‫ " "‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ " "‬
‫‬
‫" "‬
‫‬
‫עמוד ‪ 85‬מתוך ‪86‬‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪Prime Minister's Office‬‬
‫הממונה על היישומים הביומטריים‬
‫‪The Biometric Applications Commissioner‬‬
‫‪-‬בלמ"ס‪-‬‬
‫תרשים ד' ‪ – 2 – 4‬שימוש בנתוני מאפיינים בתסריט של "התאמה על הכרטיס"‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ " "‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫" "‬
‫‬
‫" "‬
‫‬
‫עמוד ‪ 86‬מתוך ‪86‬‬