docמכירת שירותי מיחשוב
download 
Report Transcription
מכירת שירותי מיחשוב
חדשון חחברוז למתג״ס״ם מרכדם קה־לתיימ נ׳שרחלבע״מ אושר מאזן החברה לשנת 1992 מגמה של גידול והתרחבות בכל התחומים • להמשיך בכך גם בעתיד בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה בחודש מאי האחרון אושר מאזן החברה לשנת .1992להלן מספר משמעויות כספיות מרכזיות וחשובות למתנ״סים ולחברה: צמצום הגרעון בשנת 1992הצליחה החברה לצמצם את הגרעון שהיה בסך 1,963,495ש״ח בסוף 1990עד לסכום של 273,420ש׳׳ח. הכנסות בשנת 1992הסתכמו הכנסות החברה בסך 73,455,990ש״ח לעומת 49,056,400ש״ח עבדנו! משרדי החברה למתנ״סים עברו למשכנם החדש בקניון מלחה. יחד איתנו עברו גם המשרדים של בתי הספר הקהילתיים. במחצית הראשונה של חודש יוני, יצטרפו אלינו משרדי התאגדות המרכזים הקהילתיים. במהלך חודש יולי)הערכה בלבד( יעברו לקניון מלחה גם משרדי החברה הירושלמית. הכתובת החדשה: החברה למתנ״סים קניון ירושלים ,מלחה ירושלים 91314 ת.ד31545 . מספרי הטלפון החדשים ראה בעמוד .8 בשנת 1991ו־ 35,199,795ש״ח בשנת .1990 שיעור הגידול של ההכנסות הוא 50% המהווה תוספת ריאלית של כ־ .40%שיעור הגידול של ההכנסות בשנתיים מסתכם כיום ביותר מפי שניים. התקציב שיועד לפעולות מרכזיות כמו למשל :הפעלת המרכז לחינוך קהילתי ע״ש חיים צפורי ז״ל ביער ירושלים ,אירועי תרבות ,הפקת האנציקלופדיה להפעלה חברתית תרבותית ועוד ,עלה מ־2,261,690 ש״ח בשנת 1991ל־ 6,763,980ש״ח בשנת .1992 עיקר ההוצאות הופנו למתגייסים לפעילות ולשכר למנהלי המתנ״סים הוותיקים והחדשים .יחד עם פרוייקט ספרי לימוד היו ההוצאות לטובת המתנ״סים בשנת — 1992 49,718,280ש״ח לעומת 36,222,375ש״ח בשנת ,1991גידול של למעלה מ־,37% שהוא גידול ריאלי של למעלה מ־.25% סעיפי שכר הוצאות מכירת שירותי מיחשוב בשנת 1992התחילה החברה ליישם את חוקת העבודה שנחתמה בין החברה לעובדים .במסגרת החוקה הועברו חלק ממנהלי המתנ׳׳סים ועובדי צוות ההדרכה לדירוג המפעלי ,וכן נוספו משרות חדשות בתחום ההדרכה .סיבות אלה וכן איוש כל המתנ״סים בארץ במנהלים והוספת עוד כ־ 10מתנ״סים חדשים הביאו את עלות סך כל השכר ב־ 1992לסך 27,651,000ש״ח . רואה החשבון רוני ישראלי ציין בהערכה רבה את הגידול בכל הפעולות של החברה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסעיפי המאזן. חברי הדירקטוריון ובראשם היו״ר פרופ׳ יוחנן פרס הביעו גם הם את התפעלותם מההתרחבות והגידול בכל תחומי הפעולה. מנכ״ל החברה ,ד״ר דב גולדברגר ,אמר כי אין לשקוט על השמרים ,אלא להמשיך ולהשקיע מאמצים כדי להביא לגידול בהיקפים דומים גם בעתיד. שנוע נשיאותי ללהקות מתנ״ס אור עקיבא בחודש האחרון נחתם הסכם בין החברה למתנ״סים לבין אש״ל -האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, בדבר מכירת שירותי מיחשוב לאש״ל באמצעות המתנ״ס. בעקבות כך ,תותקן מערכת מיחשוב ב־90 העמותות למען הקשיש בכל רחבי הארץ ויינתנו שירותי ייעוץ והדרכה בשימוש בחומרים ,בתוכנות ובהפעלת המערכות הממוחשבות בעמותות. על פי החוזה יינתנו שירותי המיחשוב ל־20 עמותות לשנה ,עד לסיום הפרוייקט המשותף. בשבוע ההשבעה של נשיא המדינה השביעי ,מר עזר ויצמן ,ניתנה חשיפה תקשורתית גדולה ללהקות הייצוג של המתנ״ס :מקהלת העולים ״דור הזהב״ ,להקת ״דור״)בני נוער( ותזמורת המתנ״ס .המקהלה והתזמורת השתתפו גם בטקס קבלת הפנים שנערך בכנסת וזכו למחמאות רבות .בתמונה :להקת ״דור״ ,על רקע האקוודוקט בקיסריה ,בעת הצילומים לשיר ״עזר שלנו״ ,יחד עם מנהל המתנ״ס צביקה למפלץ ,סגנו ומנהל הלהקה דני אבנעים וכותב מילות השיר מאיר גאווי. סיון תשנ״ג ,יוני 1993 במתנ״סים 193 מכתבים א מ ש י ן לתרום לדב שלום רב, תודה על מכתבך ועל ברכתך. כמובן שאמשיך לשמור אתכם על קשר ובאופן מיוחד אשתדל להמשיך את פעילותי במתנ״ס ״שלי״ באור־עקיבא .לאחר כ־12 שנות חברותי בהנהלה ,אני מרגישה שאפילו רק מכוח הוותק אני תורמת .זה נותן סיפוק ושמחה בלב ולכן אמשיך. ושוב תודה וברכה ראומה ויצמן •• • הבעת תתה לכבוד ד״ר גולדברגר אני מוצא חובה נעימה לעצמי להודות לך, למא״ז דרום ,ראובן לייבוביץ ולמנהל כוח אדם בחברה ,יעקב לוין ,על הגיבוי ,הסיוע והתמיכה שקיבלתי מכם במשך החודשים האחרונים ,עד שנמצא פתרון לשביעות רצוני. אני גאה לעבוד בחברה עם הנהלה ומאגר כוח אדם כמו שיש לנו. בברכה, מימון אסולין מנהל מתנ״ס ראשון לציון ,מזרח העתק :מערכת העיתון •• • ושוב תודה דב היקר, חיכיתי כשנה לרגע בו אוכל לשבת ולכתוב לך מכתב זה. אמש נבחרתי סוף סוף לתפקיד מנהל מתנ׳׳ס בשכונות יוספטל/דדו בפתח תקוה. דב ,במרץ 92׳ ,בפורום ישיבת מטה ,לאחר עיון בדו״חות שהגשתי בנושא הקמת רשת מתנ״סים בחדרה ולאחר שמיעת אנשים מקרב המטה ,אמרת שני דברים שיצרו לדעתי תקדים בחברה למתנ״סים ,תקדים שנתן לי את הכוח להמשיך במצב הנורא בו הייתי כשנה תמימה. ראשית ,הבעת התנצלות בפני בשמך ובשם החברה למתנ״סים על הטעות שקרתה .לא כל אחד היה עושה זאת .שנית ,וזהו הדבר החשוב יותר ,הצהרת כמדיניות ,שמנהל מתנ״ס לא יזרק לרחוב והתחייבת להחזיק אותי במערכת עד למציאת שיבוץ מתאים. לפי מיטב ידיעתי ,תמיד החזיקה המערכת ״לוויינים״ ,אך עד להצהרת מדיניות זאת, מעולם לא נעשה הדבר באופן ברור ומוצהר, מתוך אידיאולוגיה ובגישה ניהולית וחינוכית. איש מאיתנו לא האמין שתקופת ה״לוויינות״ תימשך זמן כה רב כפי שקרה. לאורך כל התקופה הקשה והמוזרה שעברתי ,שמעתי ממך בדיוק את אותם דברים חמים ואף השמעת אותם בפורומים הידיעה שמדובר במדיניות מוצהרת והידיעה שאישית לא עשיתי כל רע ,כלומר שמדובר בזכות ,איפשרה לי לתפקד בחיי האישיים והמקצועיים. חוסר הוודאות והתהליכים השונים אותם עברתי במהלך התקופה היו לעתים בלתי נסבלים .המחשבה על כך שאדם מסוים במערכת יצר למעשה את כל הפרסה שבעטיה מצאתי את עצמי בבית ,היתה קשה ומתסכלת. אני חש הכרת תודה עמוקה וכנה לך דב על התמיכה הטוטאלית שנתת לי. אני מבקש דרך מכתב זה להביע גם את רגשות ההוקרה והחיבה לאלי מלחי וליעקב לוין ,שהיו שם ברגעים הקשים ולכל אלו שידעו להרים טלפון ולתת טפיחת עידוד. אני חוזר לעבודה עמוס גבר העתק :א .מאי פרסומים בלתי צנועים כחבר הנהלת מתנ״ס אני נהנה לקבל מדי חודש את בטאון ״במתנ״סים״ .ולמרות עיסוקי הרבים אני מקדיש זמן לקריאת העיתון ,כשלא אחת אני שואב ממנו רעיונות המסייעים לי במסגרת תפקידי הציבוריים. בימים אלו קיבלתי את בטאון מסי 192ניסן תשנ״ג-אפריל 1993ונדהמתי לראות פרסום תמונה בלתי צנועה ,כשמעבר לפגיעה ברגשות דתיים אני רואה בפרסום תמונה כזו פגיעה במעמדה של האשה וזלזול בכבודה )הכוונה לתמונה מיום האשה ,בבריכת שחיה(. אני מקווה כי דבר זה נעשה בשגגה ומחוסר תשומת לב ,ובטוחני כי להבא תקפידו יותר בנושא. בכבוד רב, יוסף יוסקוביץ יו״ר ועד היועצים הפרלמנטריים •• • מצווה גוררת מצווה בימים קשים אלו מצאתי תקווה לשלום .מר אריה גרייבסקי ,יהודי יקר וחביב קרא ״במתנ״סים״ את מה שכתבתי בגיליון 192 אודות פטירת מוסה ז״ל. הוא כנראה התרשם מהכתוב ,התקשר אלי וביקש שאני אכיר לו את האלמנה. אריה ,מנהל קרן אמריקאית בשם ״חי חודש״ מסר לגבי למיה מוסה תרומה שתסייע לה במקצת לכלכל את ילדיה .הוא אפילו הציע לה עזרה בעתיד. שירבו כמוהו בישראל! ברי שלזינגר מנהל מתנ״ס הרובע היהודי •• • היכרות עם עיתון ״מעריב לחברי המערכת שלום, הנני להפנות את תשומת לבכם לכתבה שהופיעה במתנ״סים גיליון 192״היכרות עם עיתון מעריב״ ולמשתמע ממנה. במידה והעיתון נתמך על ידי ספונסרים ,יש לוודא תחרות חופשית והוגנת או לפחות להביא זאת לידיעתנו. לא נראה לי ולא מקובל לפרסם עיתון יומי בצורה מגמתית ,כך לפחות הבנתי מהכתבה ובוודאי יש נוספים שיסכימו איתי. בהזדמנות זו יש לתת את הדעת ולהחליט להלן תגובתה של ורד אם יש מקום לפרסום הצעות מחברות ומשרדים פרטיים בעיתון זה .עד אז... לתשומת לבכם. בנימה ביקורתית זו ברצוני סוף סוף גם להביע את שביעות רצוני והערכתי לרשימות המופיעות בעיתון .באמצעות העיתון ניתן לי ולצוותי ללמוד על הנעשה ביתר המתנ״סים ועל הנעשה במטה. בברכה אסתר פיק מנהלת מתנ״ס בית פוסטר בהרצליה ליון-ירושלמי, דוברת החברה: התקשרויות עם גופים מסהריים אסתר פיק מעלה אמנם במכתבה תלונה ספציפית ,אך יש לה היבטים עקרוניים וזו ההזדמנות להשיב לה ולעובדי חברה נוספים ,כיצד אנו ,העוסקים במלאכת התקשורת ,מבצעים את ההתקשרויות שלנו עם גופים מסחריים בכלל ועם אמצעי תקשורת שונים בפרט. .1היכרות עם עיתון ״מעריב״ מזה זמן רב שאנחנו מתלבטים כיצד לקרב את מנהלי המתנ״סים ורכזים בתחומים שונים לנושא התקשורת .וזאת מתוך מחשבה שהיכרות וידע תסייע להם להבין טוב יותר את המגמות והחידושים הרבים מאוד שיש בתחום זה ואת ההשפעות של אותן תמורות על חיי הקהילה ועל המתנ״סים .כמו כן ,אנחנו שואפים ללמד ולהנחות את המתנ״סים כיצד להשתלב; טוב ונכון יותר בכל אמצעי התקשורת שעומדים לרשותם — עיתונות ארצית ומקומית, טלויזיה בכבלים ,רדיו ועוד. מבחינתי ,כל גוף תקשורתי שנענה לבקשתנו או פונה אלינו בבקשה לשיתוף פעולה — יבורך .אנחנו מקבלים מהם ידע והתנסות )בחינם( והצד הנותן ,כמובן שאינו מעמיד לרשותנו משאבים יקרים רק לשם שמים, אלא הוא אמור לקבל בתמורה חשיפה במתנ״סיס .זהו מצב של אחדות אינטרסים ושיתוף פעולה המבוסס על עקרון ההדדיות. הפרוייקט עם ״מעריב״ אינו הפעם הראשונה של התקשרות שלנו עם עיתון מסחרי .קיבלנו חסות עבור אירוע בצפון מרשת המקומונים של קבוצת שוקן )״הארץ״( ,לפני שנה קיימנו סדרה של ערבי ראיונות במתנ״סים בחסות עיתון ״לאשה״ )מקבוצת ״ידיעות אחרונות״( ובעתיד הקרוב אנחנו עומדים לפני שיתוף פעולה נרחב עם רשת המקומונים של ״ידיעות אחרונות״. את הפרוייקט שהציעו לנו ב״מעריב״ לא מקיימים בשום עיתון אחר ולכן לא רק שלא צריך לבוא אלינו בטרוניה — אלא להודות ל״מעריב״ על המשאבים הרבים שהם נתנו)ומתכוונים לתת גם בעתיד( ועל נכונותם לארח אותנו)ויעידו מנהלי מחוז מרכז — אירוח נדיב ומכובד מאוד( ,בתקווה שעיתונים מתחרים יאותו ללכת בעקבות ״מעריב״. .2פרסום גופים פרטיים מסחריים בפרסומי החברה סוגיה עקרונית לא פחות היא נושא הפרסומים בחוזר המנכ״ל ובפרסומים אחרים של אנשים פרטיים וחברות מסחריות. העקרון המנחה אותנו הוא לבדוק אם האדם ,המוסד או החברה שמציעים את שירותיהם הם בעלי איכות ומוניטין גבוהים והאם הם מתאימים בתכניהם ובמחיריהם למתנ״סים .אם אמנם אנחנו מוצאים שהמוצר עומד בדרישות ,אין שום סיבה לא להביא אותו לידיעת כל המערכת. אין בפרסום משום המלצה ובודאי שהפרסום לא מחייב אף אחד לרכוש את המוצר. בחזקת ״ירצו יאכלו ,לא ירצו לא יאכלו״... אבל לפחות שידעו. .3תמיכה של גופים מסחריים בארועים החברה למתנ״סים אינה חברה עסקית ולכן על מנת לממן ולהפיק פרוייקטים או אירועים גדולים ,למשל — ההפינוער ,אנחנו נזקקים לסיוע ,בעיקר כספי ,מגופים מסחריים. במקרים אלו צריך להבין שאי אפשר רק לקבל — צריך גם לתגמל .חברות ,בנקים, עיתונים וגופים דומים שנותנים לחברה למתנ״סיס מודעות או סכומי כסף נכבדים מצפים לתמורה כלשהי ואם המחיר הנדרש מאיתנו הוא חשיפה של אותם גופים באמצעי התקשורת העומדים לרשותנו — זהו מחיר הוגן למדי. יש לזכור ,שאותם חברות וגופים המעניקים לנו חסויות אינם עומדים בשערי בית ארלדן ומחכים לנו .להיפך .כל מנהל מתנ״ס יודע כמה מאמצים עליו להשקיע בגיוס חברות מסחריות שירתמו ויתרמו לאירועים חברתיים .לכן ,וכאן אני חוזרת למכתבה של אסתר פיק ,לא רק שאין סיבה לחשוד בכשרותם של אותם גופים )או שיקולים שלנו לשיתוף פעולה איתם( ,אלא שיש לברך אותם על הנכונות לתת ולקוות שהמתחרים יזדרזו גם הם להציע לנו בעתיד שיתוף פעולה. במתנ״סים 193 לא מ ת לא מכבד ד״ר דב גולדברגר בימים אלה מתנגנת לה מספר פעמים ביום פרסומת המשבחת את ה״במבה״ .בין שורות הפרסומת שם המחבר בפי הילד את השורה הבאה :״לא נותן ,לא מכבד״׳ זהו מסר אנטי חינוכי ואנטי חברתי ממדרגה ראשונה .מחדירים לילדים הצעירים את האגואיזם ,את הקמצנות ,את תודעת הלקבל ולא לתת ,לקחת ולא לשתף, לחטוף ולא לוותר. חברה המנסה לחנך את אזרחיה לתרום, להתנדב ,לעזור ולא לחיות רק חיי ״מגיע לי״ ,״תן לי״ ,לא יכולה לקבל מסרים גלויים וסמויים של נהנתנות בלא נתינה. כבר אמרו ליצנים כי בעבר קראו למאכלים השונים )בלשון היידיש( קניידלך ,קרעפלך, חרמזלך — הכל לך! והיום קינלי ,ביסלי, מיצלי — הכל לי! מעבר לחיוך יש תחושה של התגברות האהבה העצמית והדאגה לעצמך בלבד, בבחינת ״מרטיב הביסקויט״ בלילה בטיול, כדי שלא ישמעו האחרים את הכרסום ולא יצטרך להתחלק עמם. יש לפעול אחרת! יש לחזק את החינוך להתנדבות ,לתרומה ולעזרה הדדית .כל אחד יכול לתרום דבר מה ,לכל אחד כשרונות היכולים לסייע בקהילה .אפשר לתרום זמן ,כישורים ,כסף ,רצון טוב! יש לחנך לתרומה בכל גיל .יש להרגיל את התינוקות לשתף תינוקות אחרים במשחקים שלהם .יש להקפיד על ילדים צעירים שיסדרו את משחקיהם וחדרם לאחר שסיימו את משחקם .יש לחנך לסייע לחלש ולנזקק בכל זמן ובכל מצב. זכורני ,שבאחד מימי ההולדת בגן של בתי 3 הצעירה ,התחיל הטקס בכך שכל ילד שחגג באותו יום את יום הולדתו שם בקופסת הצדקה מטבעות כשנות גילו. המסר לילד הוא עמוק וחשוב .לך אמנם יש שמחה היום! אתה מקבל מתנות לרוב! אבל דע לך ,שיש כאלה הסובלים ממחסור! יש כאלה הזקוקים לעזרה וגם ביום שמחה עליך לחשוב עליהם ולסייע להם. זה המסר שיש להעביר ולא המסר של ״לא נותן לא מכבד״ .המפרסמים היו משיגים את מבוקשם לו היו מתארים התנפלות על הבמבה וילד השמח לחלק להם חבילות משלו. יש להרגיל לנתינה מילדות ולהתמיד בחינוך לכך ולא להרפות. משרד החינוך והתרבות מקפיד לחייב את תלמידי התיכון ב״מחוייבות אישית״ וכן ראוי לעשות .רבים שאלו מדוע לחייב להתנדב? זה נשמע כתרתי דסתרי! ולא היא! כפי שאנחנו מחייבים ללמוד אנגלית ופיזיקה ,תנ״ך וסינוסים יש לחייב לתרום ולסייע ,יש לחנך להתנדבות .יש להקדים זאת.לגני הילדים כי בכל גיל ניתן לתרום ולסייע ואין להשאיר זאת לגיל שיתכן וכבר מאוחר לשנות בו הרגלים ולעצב אופי. מן הראוי לצטט דבריו של מנהל בית ספר שהפעיל בבית ספרו את תכנית ״השירות העצמי״ בה תלמידי בית הספר מנקים בעצמם את כיתותיהם )הדברים פורסמו ב״הד ההורים״ תשמ״ב ,עמי .(34 ״כששאלתי את מנהל בית הספר מה הביא אותו להחלטה להפעיל את התכנית ,הוא ענה חד וחלק :יאוש! הגעתי למצב של יאוש מכל הסובב אותי :מעובדים הבאים לעבודה ולא לעבוד ,מהורים שהישגים ובעיקר חומריים מהווים עבורם ערך עליון ,ממורים שהם חניכי דור ׳הקידמה החברתית׳ ומהווים חתך של האוכלוסיה ולא מנהיגיה, מילדים תלמידי כיתה ח׳ המודים שמעולם לא סחטו סמרטוט רצפה ,מחברה שאיבדה כיוון ודרך .אני מיואש מכיוון שבזכרוני חרותה התקופה הקודמת .הייתי חניך זרם העובדים בחינוך .הייתי בחברה שערכיה היו :הגשמה ,עבודה והתיישבות .בימי בחרותי ׳עם עובד׳ לא היה רק שם של הוצאת ספרים .יום אחד חלה השרת בבית הספר והבניין לא נוקה במשך שבוע .איש לא נקף אצבע ,תפסתי יוזמה וניקיתי אני עצמי את הבניין וחיכיתי להשפעת הדוגמה האישית ולשוא .ואז החלטתי לוותר על הדמוקרטיה והכנסתי את השירות העצמי בדלת האחורית״. כדי שנהיה אחרים יש לומר: ״כן נותן כן מכבד״! אני יודע שכתבה זו נראית כיריה בתותח על במבה ,אך מה שחשוב הוא המסר ולא דבר המפרסם. תרומה של ״בני ברית״ לאתר הקראוונים בעכו לא לחינם מכונה ארגון המתנדבים ״בני ברית״ בשמו זה .במקרה הנדון שימש הארגון בן־ברית אמיתי למתנ״סים בעכו ולמשרד הקליטה ,במגמה לסייע לאתר הקראוונים בהקמת מועדון נוער. לאחר פנייה אל הארגון ,נאותו נציגיו לפגוש את העובדת ההנהלתית באתר ,גב׳ שולה לרר ,ואת גב׳ עופרת קרסני האחראית מטעם החברה למרכזים קהילתיים בעכו לטיפול בעולים באתר הנ״ל. לאחר הסיור בשטח ,נקבעה פגישה של נציגי הארגון עם מנהל הרשת ,מר משה לוזון. מטרת הפגישה היתה לקבל סיוע מ״בני ברית״ בשיפוץ מבנה קטן וצנוע ,שנועד לשמש כמועדון ילדים ונוער. משנוכחו נציגי הארגון לדעת מה גדולה חשיבות המבנה למקום ,החליטו כי לא די בשיפוץ מבנה צר זה ,ומן הראוי להקים מבנה חדש למגמה ברוכה זו .ואכן ,עד מהרה נשלח למנהל הרשת מכתב ,ובו הודעה על תרומה בסך של למעלה מ־ 50,000ש״ח לצורך הקמת מועדון פונקציונאלי ומרווח, אשר יכלול גם סככה לאורך המבנה ,שתשמש לשעשועי חצר ומשחקים. סיון תשנ״ג ,יוני 1993 כ־ 800אלף ילדים השתתפו בתכניות המתנ״סים בזמן שביתת המורים מאת שלמה תורג׳מן ,מרכז פעילות המתנ״סים בזמן השביתה מיד עם הכרזת השביתה על ידי ארגוני המורים ,נחלצו המתנ״סים בכל רחבי הארץ על מנת למצוא תעסוקה בלתי פורמלית לילדים שהושבתו מלימודיהם. המטה המיוחד שהוקם בחברה לצורך תיאום הפעילויות התכוון לפעול להשגת שני יעדים: א .העסקת התלמידים בפעילויות חינוכיות ולא לימודיות ,במטרה לשמור על בטחונם ולהביא לניצול יעיל של שעות הפנאי. ב .לאפשר להורים לצאת לעבודה סדירה. ראוי להדגיש שני דברים :ראשית ,ניתנו הנחיות ברורות ,שאין להפעיל כיתות שלמות ,אין להפעיל לימודים ואין לחייב את התלמידים לבוא; ושנית — שבשום אופן אין לפעול על מנת לשבור את שביתת המורים .תפקיד המתנ״ס בקהילה הוא לתת פתרונות מיידיים בנושאים בוערים .כך עשו בעבר בעת מלחמת המפרץ וכך המתריסים עושים בחופשות .גם הפעם ,בזמן השביתה, התעורר הצורך להפעיל את הילדים מיידית .הפתרונות היו בתחומי הספורט, החברה והתרבות ,ולא בנושאים לימודיים, בהם אין תחליף למערכת החינוך. ברוב הישובים הפך המתנ״ס למוקד המרכזי שריכז מידע ,תכניות הפעלה ומוקדי פעילות. ואכן ,המבקרים במתנ״סים במשך עשרת ימי השביתה מצאו מתנ״סים שוקקים פעילות, מאות ילדים מכל שכבות הגיל ,מד״צים שנרתמו גם הם להעסיק את הצעירים, מדריכים מבוגרים ואנשי צוות שהצליחו לעמוד במעמסה הפתאומית שהוטלה עליהם .בריכות השחיה נפתחו ,תכניות ״סל תרבות״ הורחבו ,אולמות התיאטרון נוצלו להפעלה בבקרים ,הספריות המו בילדים מקשיבים לשעת סיפור ועוד .היו מתנ״סים שטפלו מידי יום ,בו־זמנית ,ביותר מ־2,000 תלמידים! הורים רבים פנו למתנ״סים באותם ימים תוך חיפוש פתרונות ,עובדה המוכיחה שההורים נותנים אמון במערכת ,ביעילותה ובתכניותיה .ואכן ,המתנ״סים הפעילו תכניות מגירה וניצלו את הידע והניסיון הרב שלהם בהפעלות שכגון אלה. ראוי לציין ,כי מטה החברה יצר קשר ישיר ומיידי עם כל המתנ״סים וסייע במתן תשובות לבעיות הרבות שהתעוררו בשטח, וכאלה לא חסרו ,כי המתנ״סים הלכו בעניין זה על חבל דק מאוד — מצד אחד מחוייבותם לתת שירות לקהילה ומצד שני — רצונם לא לפגוע בשביתת המורים .זו גם ההזדמנות להודות לכל המנהלים והצוותים שנרתמו למשימה ופעלו להצלחתה. במתנ״סים 193 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 ציון גנה ל מ ר כ ז הערכה ד מ י ו ן מנהל• מ ת נ״ ממצאי ש ל ב א׳ ש ל מחקר בנושא קובעים :מרכז הערכה ־ כלי מקצועי ואפקטיבי ביותר מאת אלישבע מאי תהליך בחירת מנהלי מתנ״סיס עמד תמיד בסדר עדיפות עליון בחברה למתנ״סים המתפארת כי המשאב העיקרי שלה הוא כוח האדם .במשך השנים נוסו בלים שונים לשיפור תהליך הבחירה ,עד אשר לפני כ־5 שנים פותח ביוזמת שלומית שימרון ומיישי שרייבר -מנהל אגף משאבי אנוש והדרכה ובסיוע צוות מומחים ,מרכז הערכה למיון מנהלי מתנ״סים .המרכז, אשר מאז הקמתו היה מנוהל על ידי שלומית שיממן ,להוציא את תקופת לימודיה באנגליה ,בה נוהל המרכז על ידי פיני גולדברג ,מיועד לסייע בתהליך מיון המועמדים לתפקיד המשמעותי והמרכזי של מנהל מתנ״ס. מרכז ההערכה של החברה למתנ״סים מאד מקצועי ומהימן במרכז הערכה מושם על מבחני הרמייה )סימולציות( .בפני המועמד מוצבים אתגרים וסיטואציות אשר הוא עשוי להתמודד איתם במציאות ,במהלך עבודתו כמנהל מתנ״ס. המטרה היא לבדוק איך יתפקד המועמד במצבים אלו .השיטה מבוססת על ריבוי כלים וריבוי מעריכים הבוחנים בצורה אובייקטיבית את התנהגות המועמד. שלומית ,שהתמחתה בנושא גם בארצות הברית )הניסיון בארץ בנושא מרכזי הערכה אינו רב( פרשה בחודש האחרון מתפקידה בעקבות מינויה למנהלת המרכז לחינוך קהילתי ע״ש חיים צפורי ביער ירושלים. בנוסף ,הסתיים שלב א׳ של מחקר לניתוח מרכז הערכה של החברה ,מחקר אותו מבצעים פרופ׳ יחזקאל הזנפלד מאוניברסיטת U C L Aודר׳ ענת רפאלי יש התאמה בין הסיטוציות במרכז הערכה לבין מציאות עבודתו של מנהל המתנ״ס מהאוניברסיטה העברית בירושלים .נפגשנו עם החוקרים כדי לשמוע מהם על הממצאים הראשונים של המחקר ,אותו הם מבצעים כבר למעלה משנה. מרכזי ההערכה הראשונים בעולם קמו בארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השניה ,לאיתור חיילים המסוגלים לבצע משימות ריגול בארצות אוייב .מאז פותחו מרכזי הערכה והפכו לכלי מהימן לאיתור מנהלים בעיקר בתעשייה .רק מעטים הם ארגוני הרווחה המשתמשים — כדוגמת החברה למתנ״סים — במרכז הערכה .הדגש פרופ׳ הזנפלד :״החברה למתגייסים יכולה להתגאות על פיתוח כלי כזה״ בשלב הראשון של המחקר ,מפרטת דרי רפאלי ,נבדקו התכנים והתהליכים מהם מורכב מרכז הערכה ונבדקה האינפורמציה שנאספה על כ־ 400מועמדים שניגשו לכ־40 מרכזי הערכה בשלוש השנים האחרונות. רצינו לבחון האם הסיטואציות המוצבות בפני המועמדים אכן מייצגות נכונה את עבודתו של מנהל המתנ״ס ,והאם הן ברורות דיין .בסך הכל מוצבות בפני המועמד 9סיטואציות שונות ,האם יש כאלה מביניהן הרלוונטיות יותר להחלטה הסופית מי מתאים ומי לא להיות מנהל מתנ״ס. המסקנה מבדיקה זו היתה שיש התאמה בין הסיטואציות במרכז הערכה לבין מציאות עבודתו של מנהל המתנ״ס .התרגילים מקיפים מצבים המאופיינים בשלושה לכל מועמד יש סיכוי שווה להצליח במרכז הערכה דייר ענת רפאלי :מרכז הערבה בתוך הארגון אפקטיבי יותר ממרכז הערבה חיצוני המיוחד במרכז הערכה של החברה הוא — שהמעריכים כולם הם מנהלי מתנ״סים ותיקים או אנשי הדרכה בחברה ,שעברו הכשרה מיוחדת לצורך היותם מעריכים צוות המעריכים בכל מרכז מלווה בפסיכולוגית( חיצונמת(. לפני למעלה משנה ,אומרת שלומית שימרון, פניתי לפרופ׳ הזנפלד ולדר׳ ענת רפאלי והצעתי להם לערוך מחקר על תפקידו של מרכז הערכה של החברה .אנחנו ,העוסקים במרכז הערכה ,סברנו שזה כלי טוב ומקצועי ,המשמש אותנו היטב .עם זאת, הרגשנו צורך.לבדוק בצורה יסודית אם אמנם הוא מצדיק את ההשקעה בו .פרופ׳ הזנפלד בא מבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים והיום מרצה באוניברסיטת U C L Aבארצות הברית ועסק בעבר במחקר על מנהלי מתנ״סים .הוא מכיר את המערכת היטב. דר׳ ענת רפאלי באה מבית הספר למינהל עסקים .השילוב הזה נראה לנו רלוונטי ומקצועי ביותר ולכן פנינו אליהם. התגובה הראשונה של החוקרים היתה הפתעה ,משחזרת שלומית .״למה פנית דווקא אלי״! ,שאלה דר׳ רפאלי .״אני הרי לא מכירה את המערכת שלכם ,ומה יהיה אם לא תאהבי את התוצאות״? ״התשובה שלי היתה״ ,אומרת שלומית ,״שאני לא מחפשת חוקרי חצר .הרגשתי שחייבת להיערך בדיקה אובייקטיבית לכלי שהשקענו בו כל כך הרבה״ .ואמנם ,למשמע התוצאות הראשוניות של החוקרים ,יכולים האחראים לפיתוח הכלי להיות מרוצים. תחומים עיקריים :יכולתו של המועמד להתמודדות אישית עם חשיבה ותכנון! יכולתו של המועמד להתמודדות עם מצבים קבוצתיים ויכולתו להתמודדות עם אינטראקציות בין אישיות .לכל אחת מן הסיטואציות המופיעות במרכז הערכה יש תרומה להחלטה הסופית ,אם המועמד מתאים לכהן כמנהל מתנ״ס או לא .י מוסיף ומפרט פרופ׳ הזנפלד :מצאנו שלכל מועמד יש סיכוי שווה להצליח במרכז. הערכה וזה כולל בני מיעוטים ,נשים וגברים, דתיים וחילוניים .פירוש הדבר הוא ,כי רק קריטריונים מקצועיים מנחים את ההערכות שניתנו על ידי המעריכים ואת ההחלטות המתקבלות. מרכז הערכה בודק אפיונים התנהגותיים בעיקר .לא נמצאה כמעט השפעה לתכונות )קריטריונים( על הציונים אשר קיבלו המועמדים ,כלומר על הסיכויים שלהם להצליח במרכז הערכה. לדעת החוקרים ,יש מקום לחידוד ההגדרות של הקריטריונים כדי שיהיו מובחנים יותר זה מזה ולהפחית במספרם .ראוי לציין ,כי במרכז הערכה של החברה למתנ״סים ישנם, כאמור 9 ,קריטריונים — מספר נמוך מהמקובל במרכז הערכה בארצות הברית, שם ישנם 12קריטריונים .ועוד יש לציין ,כי המימצא המלמד על הדומיננטיות של התרגילים )המצבים( כגורם מאבחן עיקרי, מתאים למה שקיים במרכזי הערכה בעולם ולתפיסות המודרניות בנושא אפקטיביות ניהולית. מסקנה נוספת היא ,כי ישנה הסכמה מגובשת מאוד בקרב קבוצת המעריכים לגבי הנקודות שאליהן יש להתייחס בהערכת המועמדים .למרות שכל אחד מהמעריכים מעריך באופן עצמאי ,הם מגובשים מאוד שלומית שימרו) :לא מחפשת חוקרי חצר ביחס לשאלה — מהי הדמות של המנהל הרצוי. באשר למעריכים ,נציין כי החוקרים משוכנעים שהעובדה שהמעריכים הם מנהלי מתנ״סים או אנשי מטה ומכירים היטב את התפקיד של מנהל מתנ״ס ,גורמת ל p שמרכז הערכה של החברה למתנ״סים הוא אפקטיבי במיוחד .מרכז הערכה הקיים בתוך הארגון ומפותח לתפקיד מסויים מאתר בצורה טובה את המועמדים ,יותר מאשר כל מרכז הערכה חיצוני)מכון פרטי, למשל(. ״אין לנו ספק״ ,אומרים הזנפלד ורפאלי, ״שמרכז הערכה הוא הכלי המקצועי ביותר והאפקטיבי ביותר למיון מנהלים ,וגם אין לנו ספק שמרכז הערכה של החברה למתנ״סים בנוי בצורה מאוד מקצועית וממצאיו מגלים רמה גבוהה של מהימנות״. עם זאת ,יש להם הצעות לייעול התהליך, שהוא יחסית ארוך וניתן לדעתם לקצרו. הצעות אלו נדונו בפני מטה החברה ובפני חבורת המעריכים. כאמור ,בינתיים הסתיים רק שלב א׳ של המחקר .בשלב השני ינסו החוקרים להתחקות אחרי אלו שעברו בהצלחה את מרכז ההערכה והשתבצו בתפקיד מנהלי מתנ״סים ,הם ירצו לבדוק ולהעריך את תפקודם כמנהלים. פרופ׳ הזנפלד מסכם את השיחה באומרו: ״החברה למתנ״סים יכולה להתגאות בכך שהיא פיתחה כלי כזה המהווה גורם לחיקוי בקרב ארגונים אחרים בשירותי רווחה, המבקשים ללמוד מהחברה ולאמץ לעצמם מודל דומה״. שלומית מנסה להיות מאופקת בהגיבה על ממצאי שלב א׳ של המחקר .אין ספק שזה סיום מתאים לתקופה שעשתה בפיתוח מרכז הערכה והיא בהחלט מרוצה וגאה מכך שהחברה למתנ״סים הפכה לחלוצה בתחום הזה ועושה זאת במקצועיות רבה. ״הנחנו את היסודות הנכונים״ ,היא אומרת, ״עכשיו צריך להמשיך ולפתח את הכלי שבנינו״. יש מקום לחידוד הקריטריונים ולהפחתת מספרם במתנ״סים 193 5 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 בעלי תפקידים שקבלו תעודות הוקרה על פעילותם במתנ״ס חגיגות העשור השני בחודש האחרון ציינו בתמרה את חגיגות העשור השני לאחד המרכזים הקהילתיים הראשונים של החברה למתנ״סים. החגיגות התקיימו במשך שבוע ימים וכללו שפע של תכניות מגוונות ומוצלחות .הטקס המרכזי התקיים באווירה נוחה ,נעימה ומשפחתית .אומני הישוב ובהם — שחקני תיאטרון ,זמרים מבוגרים וצעירים, משוררים ,נגנים ,רקדנים — השתתפו בתכנית האמנותית. האולם המרכזי היה מלא עד אפס מקום, ביניהם ראשי ישובים שכנים .נציגי מוסדות רשמיים ,משוררים ,עיתונאים ואורחים רבים ,ביניהם אורחים מגרמניה מהעיר המאמצת ,יו״ר הדירקטוריון של החברה למתנ״סים פרופ׳ יוחנן פרס וכן יועצו של יגאל אלון ז״לימר אורי טהון ,אשר בזמנו הוקם המתנ״ס. לרגל האירוע הפיק המתנ״ס את ״ספר המתנ״ס״ 184 ,עמודים בפורמט של אלבום צבעוני ,המסקרים את התפתחותם של המתנ״ס והישוב. תעודות הוקרה מיוחדות חולקו לפעילים במתנ׳׳ס בעבר ובהווה. בין האירועים האחרים שהתקיימו היו: צעדת ״הצופים״ ברחובות הישוב; משחק כוכבים בכדורגל בין הפועל חיפה לכוכבי תמרה! מפגש ערבי־יהודי־גרמני בו נכחו נציגי העיר מוירל המקיימים קשרים הדוקים עם תמרה מזה 12שנה ,וכן נציגי כפר יונה ובהם בטי פלג מנהלת המתנ״ס וסגן יו״ר הרשות מר אבי בן סימון. המשלחת מגרמניה ,שכללה 20איש ,שהתה בתמרה שבוע ימים ונהנתה מתכנית מגוונת וביקורים בישובים שונים בארץ .במסגרת החגיגות גערכו גם שני ימי בריאות שהוקדשו להרצאות על מחלת הסרטן והשומן העודף .התקיימו בדיקות רפואיות ללמעלה מ־ 300אנשים. האירועים נמשכים ובתכנית גם פסטיבל הזמר המקומי והארצי ,שבוע התרבות הערבית ,פסטיבל דבקה ומחול ,מפגשי סופרים יהודים וערביים ועוד. דוגמה ודגם לשינוי חברתי מאת ד״ר משה ארי מנהל אזור חיפה 20שגה למתג״ס תמרה ,מהווה ציון דדן מיוחד במינו .תנועת המתנ״סים בישראל הקימה את המתנ ׳ס הראשון בתמרה, שהיה כפר בן עשרת אלפים תושבים ,אשר הכפיל עצמו ועומד לקבל מעמד של עיר. תמרה היום הגיעה ל־ 20אלף נפש. הבעיה הראשונה במעלה העומדת בפני קהילת דוברי הערבית בישראל היא בעיית החינוך ,שהינו צורך חיוני לשם בניית קהילה מודרנית .המתנ״ס ,כמוסד לחינוך בלתי פורמלי ,מאפשר פיתוח תרבות מקומית ,לפי הצרכים האתניים של אוכלוסיית המיעוטים: דרוזים ,צירקסים ,בדואים ,ערבים מוסלמים ונוצרים .ביחד עם הרשויות המקומיות מספקים המתנ״סים הזדמנות למעורבות ולשיתוף ומרחב לעצמאות הקשורה לרקע התרבותי שיבדיל אותם משכניהם היהודים. זהו סימן לדמוקרטיה קהילתית שעלה בידם להשיג בחברה הפלורליסטית בישראל. מתנ״ס תמרה היווה דוגמה ודגם לשינוי חברתי ולאפשרויות ההתפתחות החברתית והתרבותית ,תוך כדי התמודדות מוצלחת במעבר מחברה מסורתית ,אגררית לעיור. הצלחת המתנ׳ס הראשון והשתלבותו השוויונית בחברה למתגייסים מהווה סיבה לגל פניות ובקשות מישובי מעוטים רבים המעוניינים שהחברה למתגייסים תיפעל בישוביהם. בתכנית אב של החברה למתגייסים, שאושרה על ידי דירקטוריון החברה ,יוכפל מספר המתנ״סים דוברי ערבית ותוך שנה יהיו 22מתנ״סים בישובי המיעוטים ולמעשה תושג שוויוניות בכך שמספר המתגייסים יהיה כמשקלם באוכלוסיה במדינת ישראל. לתושבי תמרה ,שתומכים במתנ״ס על ידי השתתפותם הפעילה ,למועצה המקומית שהאצילה את הפונקציות הקהילתיות למתנ״ס ,להנהלת המתנ״ס ולחברים ששירתו במשך השנים ובמיוחד למנהל מוניר דיאב ,המלווה את כל שלבי הפיתוח ממתנ״ס שפעל בבית ספר ,למתנ״ס עצמאי המפעיל שלוחות ,שיזם ויישם תחומי פעולה חדשים והצליח במשימתו ,כל הכבוד! ״ספר המתנ״ס״ מהווה תיעוד מוצלח לפעולותיו והצלחותיו בשנות פעילותו. בכור המתנ׳יסים כמו בן בכור בכל משפחה, הוא אהוב ביותר. יושבים בשורה הראשונה ,משמאל לימין :דייר משה ארי ,מא״ז חיפה; פרופ׳ יוחנן פרס ,יו״ר הדירקטוריון ורעייתו; אורי טהון ,מי שהיה יועצו של יגאל אלון ז״ל בזמן הקמת המתנ״ס ומחמוד דיאב ,חבר הדירקטוריון. בנזתנ״סים 193 6 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 ש י ל ו כ ה^כלו<זיץז ה ה ר י ג ה כ פ ע י ל ו ת במסגרת הפרוייקט המשותף של החברה למתנ״סים וגיוינט ישראל ,לשילוב אוכלוסיות חריגות ,מתקיימות תכניות שונות במתנ׳׳סים רבים ברחבי הארץ. הפרוייקט ,אותו מרכז אמנון רייכל ,תפס תאוצה בשנתיים האחרונות .להלן ,מהנעשה בתחום בשלושה מתנ״סים :טבריה ,נתניה ובית דגן. ביקור עיוורים במרכז גיו אלון בנגב. מ ת נ ״ ס ד ׳ ב ט ב ר י ה : מ ת נ ״ ס מימוש עצמי לחריג על אף הקשיים מאת שחר שחר ״אף אחד אינו מושלם״! -מבהירה סיסמה פשוטה ,כביכול ,מעל דפי העיתונות ולוחות החוצות כדי לקרב את הציבור החריג בישראל אל האזרח הפשוט רמי הסטיגמות השליליות כלפי השונה. במתנ״ס שיכון די בטבריה עלית מוכיחים כמעט מידי יום ביומו ,כי כל אדם הינו אדם באשר הוא ,עם כל מגבלותיו .למעלה ממאה חניכים ממוסדות החריגים ,על מכלול סיווגם ,נוטלים חלק פעיל ביותר בתחומי הספורט ,החוגים ,השכלת המבוגרים והנוער במתנ״ס .מרחב הפעילות הכל כך רחב שהוזכר לעיל ,מהווה בסיס להשקפת עולם אנושית ,מבינה ומתחשבת ביותר מצד העושים במלאכה במתנ״ס ,באשר לסיוע המוגש לחריג. חמישה מוסדות אקי״ם מטריטוריית אזור העיר טבריה משגרים את נציגיהם מידי שבוע לפעילות הספורט המתקיימת באולם הספורט המקומי ששופץ לאחרונה ללא הכר ,באדיבותם של ראש העיר יוסי פרץ וסגנו ציון פניאן .במסגרת פעילות זו ,הוקמה קבוצת כדורסל אזורית בהדרכתם המאסיבית של אוסנת וינדר ופראח סאלם. הקבוצה הנמצאת בפיקוחו המתמיד של יוזם שילוב החריגים מאיר אוחיון ,רכז הספורט במתנ״ס ,הינה קבוצה מעורבת מגברים ונשים בגילאים שונים .״מעבר למפגש הספורטיבי החשוב כשלעצמו, מהווה הקמת הקבוצה מוקד פעילות חברתית מאין כמוה״ — מסביר אוחיון. איתור החריגים המתאימים ושילובם פרט פרט לקבוצה ,החל מעצם לימוד יסודות הכדורסל ,התנועה והקואורדינציה וכלה בהשתתפות מעשית בתחרויות שונות .מיותר לציין ,כי החניכים הנוטלים חלק פעיל בקבוצה הינם בעלי יכולת פיסית מוגבלת. חניכי מוסדות ״רמת טבריה״ ,״נווה כנרת״, ״הוסטל״ ,״נופים־מגדל״ ו״כפר כנא״ ,מגלים בעצם פעילות הספורט עולם אחר ,מוציאים מעצמם דברים שלא יכולים היו להפיק באופן עצמאי וכמו שאחדים מהם מגדירים זאת ,מימוש עצמי על אף כל הקשיים. לשיאה מגיעה קבוצת הכדורסל המשתתפת בטורניר הכדורסל הארצי של אקי״ם הנערך מידי שנה בחסותו של טל ברודי והעמותה למשחקים אולימפיים. המתנ״ס בטבריה מנסה כל העת לרענן עצמו במיגוון התחומים אותם הוא מעמיד לרשות האדם החריג .רוב הפעילות מבוססת על ניצול הקיים בחריג והפקת המקסימום מעצמו בתנאים העומדים לרשותו כיחיד. החניכים מצידם ,באמצעות תמיכה נפלאה מצד כל המוסדות שהוזכרו לעיל ,מגלים כל מאמץ מצידם להשתלב בצוהר המיוחד, אותו פתח עבורם המתנ״ס. צריך לראות כדי להאמין עד כמה מאושרים החניכים במהלך הפעילות היוצרת בתחום החוגים .שמוליק קרודו ,מנהל אגף החוגים במתנ״ס ,השיג עבורם את מיטב המגחים היוצרים בתחומי התכשיטנות ,מלאכת היד, הטבע ועוד והתוצאות נראות בשטח .לא אחת חשים החניכים גאווה בהציגם את מוצריהם בתום פעילות מלאכת יצירה עם תמי סמון או הפגנת ידע לאחר חוג טבע עם המדריכה רינה גיא .במתנ״ס הם רואים בית שני. בנוסף לכך ,נפתח במתנ״ס מועדון סי.פי. ביוזמתו של קרודו .במסגרת פעילות המועדון זוכים חולי הסי.פי .להעשרה בתחומי היצירה ,המשחקים והספורט .״ חניכי מוסד ה״הוסטל״ הסובלים מרמת חריגות פחותה יותר ,משתלבים אף באגף להשכלת מבוגרים הפועל מזה למעלה מעשור שנים במתנ״ס ,בניהולן של בתיה בן צור וסגניתה שרונה גרבלי. תלמידי הכיתה הלומדים באגף זה משולבים במערכת הכללית ולוקחים חלק פעיל בפעילות .הלימודים נערכים פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים .תוך הקרנת חום מיוחדת במינה מסבירה בתיה בן צור אודות הפעילות באומרה ,כי הרצינות ,ההשתתפות, קורת הרוח והאהבה ללימודים מצד החניכים אינן נמדדות במילים .התלמידים, כך היא מספרת ,באים בהתמדה רבה ואינם מוכנים לוותר על אף שעת שיעור. החניכים מועשרים בנושא אקטואליה, אירועים בתולדות העם ,חגים ומועדים, הכרת האני וחיזוקו ועוד באמצעות הקרבה ומסירות גם מצד בנות השירות הלאומי ניצה ומיכל .השתלבות החריג באגף באה לידי ביטוי בשיפור יומיומי מצידם בקריאה ובכתיבה ,באופן חלקי אמנם ,המביא באופן ישיר גם להגברת הבטחון העצמי וההתמודדות עם הסביבה .שמחת חיים אמיתית מגלים כחמישה עשר מחניכי ה״הוסטל״ תחת הדרכתה החברתית של מירתה במהלך פעילותם החברתית הענפה במסגרת אגף הנוער במתנ״ס .נועה גופמן, החיילת שהתנדבה במיוחד כדי להעניק מיכולתה ,זמנה וכישוריה לטובת חניכי האוכלוסיה החריגה ,מגלה בחניכים כל העת דברים חדשים .שיחות אישיות, משחקים ,לימוד שירים חדשים ,ציורים ואפילו יצירת קולאז׳ים ,מהווים את עיקר הפעילות הנעשית הן במתנ״ס עצמו והן בבית ה״הוסטל״ .בקרוב ,אף צפוי שילובם של החניכים עם קבוצת חניכים מאגף הנוער .מירתה ,הרכזת החברתית ,מאמינה ביכולתם להשתלב בחברה רגילה עם מעט הבנה וסובלנות כלפיהם .החניכים עצמם לאורך כל הדרך מגלים נכונות ופתיחות מאין כמוה. : מתנ״ס די — אנשים פשוטים למען אנשים פשוטים ,כדאי להזכיר שאף אחד אינו מושלם. ד נ ר ה , נתניה: בני הנוער מסייעים לנכים במעון הסמוך מידי שבוע ,במוצאי שבת ,מגיעה קבוצת גני נוער ממתנ״ס דורה בנתניה למעון הנכים של אלי ״ן הסמוך למתנ״ס ,עושים הבדלה, שרים שירים ומגלים התייחסות למי שהגורל לא הטיב עמם. רכז הנוער ,אריה ,מי שיזם את הקשר עם המעון מציין ,כי בתחילת הפעילות היו הנערים מלאי חששות מהמפגש ,אבל ככל שההיכרות העמיקה הפך המפגש להיות נינוח ומהנה ואף נוצרו קשרים הדוקים בין הנכים לבני הנוער .״היום הנכים מגיעים למתנ״ס להצגות ,לאירועים וכוי .אנחנו מתאמים איתם ובאים לקחת אותם בעגלות ובתום הפעילות מחזירים אותם למעון״. הנכים רואים באריה כתובת לבקשות שונות, למשל הוא זה שבונה להם סוכה ,הוא זה שארגן להם ,באמצעות העיריה ,סדנה בנושא זהירות בדרכים ועוד. הנכים כל כך שמחים לראות את בני הנוער מגיעים שהם אומרים :״הנה המלאכים שלנו הגיעו...״ אומר אריה ,בגאווה לא מוסתרת. במתנ״סים 193 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 ^^^^^^^^^^^^ ה פ ו ל י ו נכים מטיילים עם ״ארץ מורשת״ מאת בועז מעוז מנחה ״ארץ מורשת״ פרוייקט ״ארץ מורשת״ רואה חשיבות עצומה בהעברת חוגים בידיעת הארץ לנכים .אין ספק ,שגס אנשים מוגבלים, שתחום ידיעת הארץ מעניין אותם ,יכולים ליהנות ולהפיק תועלת מהרצאות ,מסיורים ומפעילויות אחרות הקשורות בידיעת הארץ. מזה כשלושה חודשים מפעיל מתנ״ס בית דגן ,מדור ״ארץ מורשת״ שני חוגים לנכים — האחד בבית אברהמס בתל־אביב והשני במועדון לעיוור בפתח תקווה. בבית אברהמס קיימת מסגרת ,אותה מנהלת הגב׳ מרים הנדלמן ובה משתתפים כ־ 40נכים קשים ,פגועי גפיים ,רתוקים לכסאות גלגלים .רובם נפגעי פוליו שנפגעו במגפה הגדולה של שנות החמישים .חשוב לציין ,שרובם בעלי משפחות ,המתפקדים בקהילה כאנשים בריאים .חלק מאנשי הקבוצה משתתפים באופן קבוע בחוג לידיעת הארץ ,שמעביר מדור ״ארץ מורשת״. חברי הקבוצה היו בבית אברהמס מילדות ועד גיל ,18אז ניתקו מהמוסד ורק לפני ארבע שנים החליטו שוב לחדש את הקשר עם המוסד. אחד הצרכים שעלו על ידם ,דבר שכמעט ולא בא לידי מימוש היה — טיולים, הרצאות וקשר לארץ ישראל .ישנם חברים שבמשך שנים רבות לא יצאו לטיול. בעקבות הדרישה ,קם החוג והוא כולל הרצאות בידיעת הארץ ושלושה טיולים בשנה. המשתתפים חוזרים ומדגישים שוב ושוב את אכזבתם הגדולה מחוסר הנגישות לאתרים שונים ,דברים שמקטינים מאוד את האופציות העומדות לרשותם בכל הנוגע לטיולים בארץ. חוג •נוסף לנכים מתקיים בפתח תקווה. הקשר עם הקבוצה נוצר בתיווכם של אמנץ רייכל מהחברה למתנ״סים ועמי אריאלי, מנהל מתנ״ס מטלון .על הקבוצה אחראית הגב׳ עדנה כהן ,מהמחלקה לעבודה קהילתית בעיריית פתח תקוה. הקבוצה מונה כ־ 30משתתפים עיוורים ובני זוגם ,רובם ככולם עולים חדשים מרוסיה, ואני נעזר מאוד בתרגומה הטוב של קלרה וולקזב ,אף היא עובדת של עיריית פתח תקווה .אחת המטרות ששמנו לעצמנו בפעילות עם הקבוצה היא הגברת הזיקה של העולים לעצם שייכותם לעם היהודי והכרת ארץ ישראל. בנינו ונכנית שנתית במהלכה קבלו העולים סקירה כללית על ארץ ישראל ובהמשך נושאים שונים ומגוונים על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של ארץ ישראל .במסגרת החוג יצאו העולים למספר טיולים בסביבה ובערים השכנות ,ואף לטווחים גדולים יותר. יש בכוונתנו להמשיך בקשר הטוב שנוצר גם בשנה הבאה. אני בהחלט רואה חובה כמערכת להירתם ולתרום לקבוצות הנכים ואל לנו להפלותם לרעה לעומת קבוצות אחרות באוכלוסייה. חוגי ציור בטבע במתנ׳יס קדימה ברעם השביתות -לא שובתות המוזות משנכנס אדר ,מרבים ,בידוע ,בשמחה /משנכנס ניסן ,חידש האביב והפריחה / נכנסת האלרגיה בכל עצמת כחה /ואז מרבים ב״לןךחת השחת״ ,בהתעטשויות ובעויתות /והשנה -במשלוח מיוחד ,הגיעו במה אלךגגים של ...שביתות׳ למשל ,נספר לכם ,גם אם אין לכם חשק /על שביתת עובדי המנהל והמשק / ואם השביתה היא בכל זאת סוג של נשק /אז כל הכבוד לאחיות ,שהן ,כידוע, ״אחיות רחמניות״ /שהחליטו שעדיף להיות ״אחיות מעשיות״ /כי נמאס להן מכל ההבטחות וספוךי המעשיות /שעל גבן מבקשים לתקן עכשו את כל שגיאות העבר והטעויות /ומה שנכון -נכון ,עם המשכרת שלהן -פשוט קשה לחיות׳ /ומישהו ,אם אני לא טועה ,הבטיח פיה שינויים בסדרי העדיפויות... או ,באו נדבר על שמתת המורים )יותר נכון -המורות( /שהשנים עשו אותן יותר ויותר ממךמרות /שאומרים להן :מה אתן רוצות ,העבוךה שלכן לןלה / עם כל החפשות האלה ...יש לכן ,בעצם ,חפשה אחת גדולה /יוצא מזה ,בעךק, שהמשכךת שלכן קרובה למה שמקבלים בדמי אבטלה / ...ובכלל ,אומרים להן ,באותו רצף הגיוני /״אתן מורות אתן? את הלמודים כל כך הצלחתן על ילדינו להשניא׳.״ /ואף אחד לא מבין שיש לנו באן את בע!ת הביצה והתרנגלת /שבן עם שכר עלוב בזה אין חשק ללמד ,בשם שקשה לשלם אתו במכלת / ...ומי שרוצה ״לעשות חיים״ במו שהמורות עושות במשך השנה / מזמן לעמיד ולהרביץ תורה )ולא מכות -שלא תהיה פיה אי הבנה / (...בפני כ>3־ 40משחרים לטרף קטנים ,ש״יחכו לכם בפגה״ / ,ואחרי יום־יומיים של ״טפול מסור״ ,כדין וכדת /אני צנצנת אם אתם לא באים בריצה ומחזירים למורות את המנךט׳ /....אז מי שמכנה שביתות שבאלה ״שביתות פראיות״ / שיזכיר שהבטיחו לנו ,אם אני לא טועה ,שנוי של קדרי העדיפויות... זהו חיק ברזל ,אם כן ,ש״חמור מי שלא עומד על המקח״ /העם הזה צריך פשוט להבין שהוא לא תפס פךאירים וללמד לקח /ואם אתם חושבים שזה רק נדמה כך /הסתכלו ב״מבט״ ,או קךאו עתונים ,אם זמנכם לא תפוס /ואם אין, במקרה ,שביתה של הטכנאים ,או של פועלי הךפוס /ואז ישאר לכם רק להחליט /שגם אתם מצטךפים לשביתה הכללית! /עבדה׳ שביתת המורים הצליחה ולמרות המחיר היא היתה חשוכה /ולכלנו היו הימים האלה ״עשרת ימי תשובה״... ואם זה לא מספיק ,אז כשהטיל ראש הממשלה על ערביי השטחים את מה שקרוי ״סגר״ /הוא הפך את החקלאים ,כמעט ,לבר־מינן ואת קבלני הבנין לפגר / ...ולמי ששואל מה ענין שמיטה /נסביר :גם זוהי ,בעצם ,שביתה / ,כי בגלל הסגר יש שביתת סכינאים /שככה לא יכולים לעבוד -כי אין להם תנאים... מצד שני ,חשבנו ,במרה מקימת של הקלה /שזוהי ההזדמנות של חיינו לחסל את האבטלה /והנה ,התברר ,שאין זו אגךה /ועם ישראל עושה )תרתי משמע( צחוק מהעבודה ...בקצור ,זה די ברור /איך שלא נסתכל על הדברים המצב חמור!אז כששמעתי ברדיי הודעה ,ממש רשמית /שהיום כבר יש בתים להרכבה עצמית /אני מודה :זה מלא את לבבי בהרבה שמחה / -כי הבנתי שהדרך לשבר את כל השביתות היא -עשה זאת בעצמך! /ואם יש שביתת מורים, למשל ,יש להתגבר על המבוכה /וכמו בימי קדם -היה אתה עצמך המורה שלילךך -בהצלחה! ואם זה השעור היחידי שנלמד מהשביתות -אז זה היה שוה את הטךחה! במתנ״סים 193 8 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 סמר ד ו ק ט ו ר ט במתנ״סמז מספרי הטלפון החדשים בקניון מלחה להלן מספרי הטלפון החדשים במשרדים בקניון מלחה על פי החלוקה לאגפים. לשבת מנכ״ל - 791815רבקה ביבי - 792002נורית זליג - 792 306ורד ליון מבקר החברה 792495 דן האס 792587 חברי הדירקטוריון שהשתתפו בסיור מאת ורד ליון-ירושלמי הצטרפותם של חברים חדשים רבים לדירקטוריון ,הביאה את הנהלת החברה להחלטה לארגן להם סיור במתנ״סיס ,על מנת שיכירו חברים החדשים .מטרת הסיור היתה להכיר מקרוב את תחומי העיסוק ודרכי העבודה של המתנ״סים ,ללמוד על המשותף והשונה בפעולות המתנ״סים ולהפגש עם ראשי רשויות ויו׳׳ר הנהלות במספר ישובים. נבחרו ארבעה מתנ״סים שכל אחד מהם מייצג מודל ארגוני שונה .מתנ״ם פרדס כץ — מתנ״ס שכונתי המשלב אוכלוסיות חריגות במתנ״ס ומתמודד עם שילוב אוכלוסיות חילוניות ודתיות; המתנ׳׳סים בהרצליה — שלושה מתנ״סים שכונתיים שכל אחד מהם מתמקד בתחום פעילות שונה לוד — מתנ״ס הפועל כרשת המפעילה תשעה מתנ״סים שכונתיים וגדרות — מתנ״ס אזורי המשרת מושבים אחדים. בסיור ,שהתקיים בל״ג בעומר ,השתתפו 7 דירקטורים — רני פינצי ,מחמוד דיאב ,בת שבע שטראוכלר ,עופר ברנדס ,בת עמי יפה ,אמנע זך ועמש אל־עזאדין .יו״ר הדירקטוריון ,פרופ׳ יוחנן פרס ,נעדר מהסיור בשל מחלה .את הדירקטורים ליוו מנכ״ל החברה ,חברי המטה וכן המא׳׳זים והמנחים מאזורי המרכז והשרון. הסיור החל במתנ״ס פרדס כץ ,שם חיכו לבאים המנהל מנחם הורביץ וצוות עובדיו, ראש העיר הרב ירחמיאל בויאר וסגנו יעקב סולר ,שהוא גם ראש אגף החינוך בבני ברק, וכן יו״ר ההנהלה גדעון עובדיה. ; אגן׳ פיתוח מנחם הורביץ סיפר לנוכחים על הקשיים שבהם מתמודד מתנ״ס פרדס כץ .מחד, המתנ״ס מייצג תפיסת עולם שונה מזו של העיר החרדית בה הוא מצוי .מאידך ,פרדס כץ כשכונת שיקום ,עם כל הבעיות הנובעות מטיפול באוכלוסיה זו .למרות זאת ,סיפר הורביץ ,המתנ׳יס עושה מאמצים רבים מאוד לענות גם על צרכי האוכלוסיה החרדית וגם על צרכי האוכלוסיות החילוניות והדתיות־לאומיות .מאמציו של המתנ״ס אמנם נושאים פרי ולמעלה מ־7,000 תושבים משתתפים בקביעות בפעולותיו. בזמן השביתה ,סיפר הורביץ ,הגיעו כ־600 ילדים מדי יום למתנ״ס .את הסיור בפרדס כץ סיימו חברי הדירקטוריון בצפיה בריקוד כורדי מסורתי של להקת המחול של המתנ״ס. התחנה הבאה היתה בקונסרבטוריון העירוני היחיד של הרצליה ,הממוקם בשכונת יד התשעה .הרעיון שבהקמת הקונסרבטוריון ,סיפרה נורמה בטאט, מנהלת המתנ״ס ,הוא להביא את כל המוסיקאים בעיר ,דווקא לשכונת יד התשעה ,הנחשבת לשכונת מצוקה. אורי יהל ,מנהל מתנ״ס נוה ישראל ,סיפר על שיתוף הפעולה של המתנ״ס עם בית הספר בן־צבי הנמצא באותו מתחם ועל היותם יחידה חינוכית אחת שמשרתת, בתיאום ובשיתוף ,את הקהילה בשכונה. אסתר פיק ,מנהלת מתנ״ס בית פוסטר בחרה להתמקד בתכנית מדעים לגיל הרך, הפועלת במתנ״ס ובשיתוף פעולה של המתנ״ס עם העירייה. סיכם את המפגש יהודה בן־עזרא ,ראש מחלקת נוער וספורט בעיריית הרצליה, ששיבח את פעילות המתנ״סים בעיר על היותם גוף מקצועי ומאורגן שנהנה מאי תלות פוליטית בעירייה. רשת המתנ״סים בלוד היא עוד דוגמה טובה להאצלת סמכויות רבות שמעניקה הרשות למתנ״ס — וגם יוצאת נשכרת מכך .ראש העיר ,מקסים לוי ,סיפר לחברי הדירקטוריון ,שהחברה המקומית למתנ״סים מטפלת בכל נושאי החינוך הבלתי פורמלי והתרבות במרכזי הלמידה, בסל התרבות לילדים ,בארועי התרבות למבוגרים ,בפעילות החוגית ועוד .בשנה הבאה ,גילה לוי לנוכחים ,הוא מתכוון להעביר לאחריות הרשת גם את הטיפול בבית האבות שבעיר. לאחר סיור באחד המתנ״סיס המשרת שכונה ערבית ולאחר ארוחת צהריים מכובדת ,כפי שמקובל בכל סיור של אנשי החברה בלוד ,הסביר מנהל הרשת ,שמעון גז ,לנוכחים על המערך הארגוני וכיצד מתנהל תקציב הרשת בסך של כ־ 10מיליון ש״ח בשנה. הסיור הסתיים במתנ״ס גדרות ,הפועל במועצה אזורית ומשרת שבעה מושבים וישוב קהילתי אחד .מנהל המתנ״ס דני כץ וצוות עובדיו ,ספרו לחברי הדירקטוריון על הפעילות הענפה במתנ״ס ועל הפעילות שהתקיימה בו בזמן שביתת המורים .לאחר סיור קצר במתקני המתנ״סים שבו החברים החדשים לבתיהם מעודכנים ומודעים יותר על המתנ״סים הפועלים במסגרת החברה. 792791 792817 אגף משאבי אגוש והדרכה - 792837מיישי שרייבר - 793053מאיר כהן -״ארץ מורשת״ — 793473עדנה אנגל ,נורית סתוי, אירה אורן — 793480דני אדרעי ,תלמה סגל — 793515רחל מייסי ,אסתר ארבל אגף כוח אדם ותפקידים מיוחדים — 793517ירון סוקולוב - 793523יעקב לוין — עידית אברס - 793532אלישבע מאי ,דורית רום בספים ומיגהל 793660 793661 793662 - 793663כוכי לוי ביטחון בטיחות זמיגהל — 793377ציון ארסלן בתי ספר קהילתיים 783615 783617 התאגדות מרכזיה קתילתיים 793664 פקס. - 793668פקס .חברה — 793669פקס .דוברת לשכת המנכ״ל גזור ושמור »*י•£ בית הספר לגיתו בתלפיות מזרח חוגג עשור לפעילותו מאת גידי שלו מנהל בית הספר ,דוד לזמי ,אומר :״יש לנו השנה ,הרבה מה לחגוג .ראשית ,זו השנה העשירית שאנו פועלים ומאמנים הרבה ספורטאים צעירים .תתלמידים הראשונים שלנו עתה משתחררים משירות בצת״ל, וחלק מהם ,אם ירצו ואם יתאמנו וישקיעו, יכולים להגיע להישגים יפים בג׳ודו .יש לנו כמה תלמידים בבית הספר היום ,שכבר הגיעו למדליות באליפויות ,ואפילו יש אחד שכבר מתאמן עם נבחרת ישראל .עוד שלושה קיבלו הזמנות להצטרף לאימוני נבחרת ישראל ,הכל הודות לתוצאות שלהם באליפות ישראל״. נבחרת בית הספר חזרה זה עתה מביקור בצפון איטליה והשתתפות באליפות האזורית שהתקיימה שם .סך הכל יצאו 10 ספורטאים ושלושה מלווים לעיר ברגמו, שלושה מהם הגיעו להישגים והביאו שתי מדליות הביתה! כ־ 900מתחרים השתתפו באליפות מ־24 מדינות באירופה. במסגרת הביקור ,המתאמנים הירושלמיים השתתפו במחנה אימונים עם נבחרת צפון איטליה ,וכן עשו סיבוב אימונים ברחבי חבל צפון איטליה. מספר דוד :״הגענו למונזה במילנו ,להתאמן במועדון המוביל של איטליה .נראה לי שהם חשבו כי נבחרת ישראל מגיעה למועדון, היות וכל החגורות השחורות של המועדון חיכו לנו .יותר ממאה מהמתאמנים הטובים ביותר באיטליה ,צעירים ומבוגרים ,עמדו וחיכו עד שהגיעה המשלחת שלנו!״ כחלק מחגיגות העשור של בית הספר, מגיעה נבחרת צפון איטליה לירושלים למחנה אימונים .אנו נארח אותם כאן ,ונצא לטיולים בארץ בנוסף לאימונים. דוד עצמו קיבל ״מתנה״ לשנת העשור של בית הספר .זה עתה חזר מהשתלמות של חודשיים ביפן ,שהוא המרכז העולמי של הג׳ודו ,וקיבל שם תפקיד רשם הדרגות של איגוד הגיודו הישראלי. במתנ׳׳סים 193 9 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 : i f s .ביקור ק צ ו ש ר ו ט מאת עזריאל ציון יו״ר הוועד המנהל של התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל. הנהלת הארגון הבינלאומי של מרכזים שכונתיים ,1^.8.החליטה ,בהתאם להצעת ההתאגדות הישראלית ,לקיים את ישיבתה בירושלים ולשלב ביקורים במוסדות ,מפגשים עם עמיתים למקצוע וסיורים בישראל. ההזמנה לבוא לישראל הועלתה על יךי בהיותי סגן נשיא הארגון הבינלאומי ,עוד בשנת ,1990אולם בשל מלחמת המפרץ נדחה הנושא למועד אחר. ירון סוקולוב ,שנתמנה לפני כשנה כנציג התאגדות המרכזים הקהילתיים בהנהלה ואף נבחר לסגן נשיא הארגון ,חידש את ההזמנה והמריץ את חברי ההנהלה לקיים את ההחלטה ולבוא לישראל .בישיבת ההנהלה שהתקיימה בטורונטו ואדינבורו אושרה ההצעה הישראלית והוחלט לקיים את ישיבת ההנהלה בסוף אפריל 1993 בישראל. על ארגון n־1F.s. הארגון הבינלאומי של מרכזים שכונתיים — International Federation of Settlements and Neighborurhood .Centersקיים כבר עשרות שנים, ומשתתפים בו נציגים מ־ 18מדינות שונות בעולם ,בהן ארצות־הברית ,קנדה ,אירופה ואף האיים הקריביים .הוא משמש מסגרת, המאחדת את כל העוסקים בעבודה קהילתית בשכונות ובמרכזים עירוניים. הארגון מקיים ועידות וכינוסים סביב נושאים המשותפים לכל חברי הארגון ,כגון: קליטת מהגרים ,איכות הסביבה ואיכות החיים ,אבטלה ועוני בחברה ,פיתוח עבודה סוציאלית במרכזים ,טיפול בפעוטות ובקשישים ובנושאים אחרים המהוים את תוכן העבודה במרכזים הקהילתיים .לארגון נציגים במוסדות האו״ם :אונסקו ,יוניצ׳ף וועדות אחרות. לראשות הארגון נבחר ד״ר בוב גויליאם מקנדה ,שבא אחרי יורו אויקונן מפינלנד. המזכיר הכללי הוא מר כריסטיאן קונץ מאנגליה .לארגון שלושה סגני נשיא: מארצות הברית ,מאירופה ומהמזרח התיכון )ישראל( והוא מקיים את ישיבותיו בארצות שונות פעם או פעמים בשנה. הנהלת הארגון הב>1לא1נוי של מרכזים שכונת״• i.f.s.אורחת התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל הארגון מוכר על ידי האו״ם ומקבל סיוע קטן ,אך התקציב העיקרי בא מדמי חבר ומתרומות עבור פרוייקטים שונים. ועדה מיוחדת של ההתאגדות הישראלית עיבדה תכנית שכללה אלמנטים מקצועיים, ביקורים וסיורים. חברי ההנהלה ,ברשותו של דייר בוב גויליאם מקנדה והמזכיר הכללי מאנגליה, הגיעו לישראל בסוף אפריל .באו נציגים משמונה מדינות :קנדה ,ארצות הברית, צרפת ,הולנד ,אנגליה ,סקוטלנד ,גרמניה ואיי קורסו)האיים הקאריביים( .לא השתתפו הנציגים מדנמרק ומפינלנד. האורחים שוכנו בבית ברל ,ולאחר מכן בבבית מאירסדורף שבהר הצופים בירושלים. התכנית כללה .1דיונים פנימיים בענייני הארגון ושיחות משותפות עם חברי ההתאגדות בנושאים משותפים. .2ביקורים במרכזים קהילתיים. .3סיורים בירושלים ,בגליל וברמת הגולן. שיחות ודיונים הדיונים החלו ב״בית ברל״ ונמשכו במרכז הקהילתי ״גילה״ בירושלים .בישיבה זו הוחלט לצרף לארגון נציגים משתי מדינות נוספות :בנגלדש והונגריה. כן נדונה תכנית הוועידה של הארגון שתתקיים באיי קורסו ביולי 1994ונושאים אחרים הנוגעים לסדרי העבודה של הארגון. כמו כן ,התקיים ״שולחן עגול״ בהשתתפות נציגי ההתאגדות בנושא :״קליטת מהגרים״ בבית אלישבע בירושלים .הדיון היה ער ומקיף ,מאחר שנושא זה נוגע למדינות רבות הקולטות מהגרים מארצות שונות .בקנדה, למשל ,נמסר שיש מהגרים כמעט מ־100 מדינות בעולם .המשתתפים היו גם אורחי ״תכנית שוורץ״ ונערך פנל בנושא מקצועיות העובדים במרכזים הקהילתיים ,בהנחיית ד״ר אורי ינאי מנהל התכנית. הנציג הגרמני ,מר ה .שירר ,הציג את הבעיה של קליטת מהגרים ,הנפוצה מאוד בגרמניה. ד״ר משת ארי מהחברה למתנ״סים ,יוליה מירסקי ואפרת כהן מהג׳וינט ,הציגו את הדרכים לקליטת עולים בישראל ,כאשר מדובר ברקע תרבותי שונה .העליה מרוסיה מצד אחד ,מאתיופיה מצד שני .ההרצאה לוותה בסרט מעניין על בעיית ההיקלטות של נוער בחברה הישראלית. ביקורים ,סיורים וקבלות פנים חברי ההנהלה סיירו בירושלים ובבית לחם, סיורים שאורגנו על ידי החברה למתנ״סים, השתתפו בטיול לגליל ולרמת הגולן, שאורגן על ידי המחלקה לפעולה קהילתית של ההסתדרות ,וכמו כן ,ביקרו ב״יד ושם״ ובתל אביב .במוצאי שבת ערכה עיריית ירושלים ,בשיתוף ההתאגדות ,קבלת פנים לחברי המשלחת בבית ההארחה ״משכנות שאננים״ .את דבר העיריה הביא סגן ראש העיר ,מר ארנן יקותיאלי .נשיא ההתאגדות מר חיים קוברסקי בירך בשם ההתאגדות וד״ר בוב גויליאם השיב בדברים נרגשים בשם חברי המשלחת. סיורים במרכזים הקהילתיים חברי ההנהלה התרשמו מאוד מהסיורים במרכזים הקהילתיים בישראל .הביקור ב״בית דני״ היה מרשים ביותר והסתיים בארוחה חגיגית מטעם עירית תל־אביב .גם הביקור במרכז הקהילתי ״גילה״ ירושלים, עורר באורחים עניין רב ושאלות רבות נשאלו על דרכי הפעלת המרכזים הקהילתיים בישראל ,תכנים ותכניות, מעורבות האוכלוסייה ,תקציב וכוי. תיאור הפעולה בבית אלישבע )מרכז קהילתי של נעמ״ת( שניתן על ידי יעל ארן מזכירת סניף נעמ״ת בירושלים ,עורר שאלות רבות על תפקיד האישה בחברה הישראלית ,פעילות נשים במרכזים קהילתיים וכוי. סימם היה זה ביקור קצר ומרוכז ביותר ,ונראה שהתכנית השיגה את מטרתה ,אם כי פה ושם נקלענו ללחץ של זמן .בארוחת צהריים בבית אלישבע ,שסיכמה למעשה את הביקור ,הביעו האורחים את התרשמותם הרבה מכל אשר ראו ושמעו ,מהמפגשים עם עובדי המרכזים ומרמת הדיונים המשותפים. ירון סוקולוב ,נציג ההתאגדות בהנהלת הארגון ,יעלה בקרוב הצעה לקיים את הוועידה השנתית של הארגון בישראל ,כנס שאליו מגיעים מאות משתתפים. על ביצוע תכנית האירוח של הנהלת ה־ . ^ .ן נצחו ירון םוקולוב ,דורית רום ואתי איסלד ,שעשו מלאכה נאמנה ומסורה להצלחת העניין. ממש בימים אלה ,מיד עם חזרתם של האורחים לארצותיהם ,החלו להגיע למארגנים מכתבי תודה .המשתתפים ,אשר אינם יהודים ורבים מהם לא הכירו את ישראל קודם לכן ,מביעים את התרשמותם מהדברים שראו כאן ומביקוריהם במתנ״סים .הם מציינים את התועלת שהפיקו מהביקור ואת התחומים החדשים שלמדו ואותם ינסו ליישם בארצותיהם. ״אין ספק כי מעבר לעניין עצמו ,עשינו כאן גם עבודה ציונית״ ,אומרים המארגנים. במתנ״סים 193 10 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 בחירות ו •ת מנח• מאת אלישבע מאי ״בתהליך הבחירות שהתקיים במחצית חודש מרץ האחרון בשכונת קרית מנחם בירושלים ,הצליחה השכונה לשבור את הדימוי השלילי שדבק בה לאורך השנים״. כך מתבטא עו״ד עמיר אברהמי ,מי שהיה יו״ר ועדת הבחירות .אברהמי ,שלא הכיר קודם לכן לא את השכונה ולא את המתנ״ס ,יצא נפעם מההיכרות ואינו מנסת להסתיר את התרשמותו .״השכונה קפצה כיתה״ ,הוא חוזר ומדגיש. קרית מנחם ,אחת השכונות הותיקות בירושלים ,נהנית עדיין מתקציבי שיקום, ואולי זה אומר הכל .כ־ 17,000תושבים, ש־ 35%מהם מוגדרים באוכלוסיית מצוקה. עשר שנים לא התקיימו בחירות בשכונה, אשר המאבקים הפוליטיים שבתוכה הגיעו לא פעם לכותרות העיתונים .תהליכים של דמוקרטיה ואחריות כמעט ולא היו מוכרים .חוסר אמון ליווה את השכונה מבפנים ומבחוץ .גם המימסד כבר הפסיק להאמין שניתן יהיה לשנות דברים .זה היה המצב ,כאשר לפני כחצי שנה הוחלט על קיום תהליך בחירות בשכונה. זה היה לאחר שעיריית ירושלים והחברה למתנ״סים השתכנעו שיש במקום קאדר רציני של אנשים שמסוגלים לקחת אחריות ורוצים לשנות .גם המנהיגות הקיימת הבינה את חוסר הלגיטימציה לפעולתה ונאותה לשתף פעולה בנושא .חוסר היציבות שאפיין את השכונה בא לידי ביטוי גם במתנ״ס. מנהלים באו והלכו ,אנשי המקצוע התחלפו חדשות לבקרים .לפני כשלוש שנים הגיע למתנ״ס ששון בן עמרם ,שהיה מנהל המתנ״ס בראש העין .הוא החליט להתמקד בשלב ראשון בהחזרת היציבות והאמון בפעולות המתנ״ס .אנשים לא רצו לבוא למתנ׳׳ס ולא לשלוח את ילדיהם. ״הסתובבתי בשכונה ,נכנסתי לבתים, בקשתי מהתושבים שינסו את המתנ׳׳ס שנית״ ,נזכר בן עמרם .גם העובדים החלו להרגיש בטחון והקשר עם הקהילה הלך והשתפר .המימסד מצד אחד והתושבים מצד שני ,הבינו שנפתח צוהר לשינוי ונרתמו לפעילות .ואכן ההוכחה הטובה ביותר לשינוי היה אחוז ההצבעה הגבוה שהגיע ליותר מ־ 30%מתושבי השכונה. ועדת הבחירות שמונתה כדי לארגן את הבחירות היתה מורכבת מנציגי העירייה ואנשי ציבור .המתנ״ס היה הזרוע הביצועית של הוועדה .חברי הוועדה ערכו היכרות עם השכונה ,למדו אותה ואת נקודות המחלוקת העיקריות שבה .לאחר מכן בנתה הוועדה תקנון ,עסקה בפרסומים שונים וכדי .נוצרו מטות ,חוגי בית ,תת קבוצות .המודל היה בחירות אזוריות צביקה צ׳רניחובסקי מנהל החברה הירושלמית למינהלים קהילתיים: התהליך שהתקיים בקרית מנחם הוא אחת הדוגמאות המעניינות והמורכבות שבהן המערכת -החברה הארצית והירושלמית ,העיריה והסוכנות היהודית — גילו נחישות בתהליך עליו החליטו מראש ובצורה מתוכננת — פיזור ההנהלה הקודמת והרצת תהליך בחירות מסודר להנהלה אחת לשכונה ולמינהל הקהילתי. התהליך היה רציני ובמהלכו נתגלו הצדדים'החיוביים של אנשי קרית מנחם ובראשם חבורת הפעילים .כן הוכח ,שוועדת בחירות חיצונית היא חלק מהותי בעניין .היא מקרינה אובייקטיביות ומהימנות. בחצי השנה האחרונה התקיימו בחירות בהר נוף ,בתלפיות מזרח, בקרית מנחם ובשוק .בחודשים הקרובים ייערכו בחירות בלב העיר בנחלאות ,ברחביה ובבית הנוער .כך, תוך שנתיים תרושת העיר בהנהלות ציבוריות נבחרות. שלום סויסה היריד החדש אישיות 48 .איש הציגו את מועמדותם בתהליך ססגוני ביותר .המסר שהועבר לתושבים ,מדגיש בן עמרם ,היה שהולך להתקיים פה אקט דמוקרטי ,מובנה, מקצועי ,חסר פניות ונגיעה ממסדית .המסר הזה נקלט היטב בשכונה. עו״ד עמיר אברהמי י ו ר ועדת הבחירות: ״ הבחירות והתהליך שקדם להן העלו את השכונה על פסים חדשים שלא היו מוכרים קודם לכן .מבחינה זאת, התחלנו את העבודה מבראשית והצלחנו בחצי שנה ,להחדיר בקרב התושבים את הצורך בשינוי .האדישות שאפיינה את תחילת התהליך הלכה בהדרגה ונעלמה ,דבר שהוכח באחוז ההצבעה הגבוה. למתנ״ס — למנהל ולצוות — היק חלק מאוד נכבד בתהליך .תמיד תהיה להם פינה חמה בלבי .התרשמתי מהעבודה המקצועית שהם עושים. מבחינה אדמיניסטרטיבית ,לוגיסטית, טכנית ומקצועית ,המתנ״ס הזה ממש מעולה! השכונה חמה ומסבירת פנים וכל המעורבות שלי בתהליך היא בגדר חוויה מיוחדת. עשרה איש מתוך אחד עשרה הנבחרים הם פנים חדשות בפעילות השכונתית .הם מייצגים מיגוון של מקצועות ותחומים, נשים וגברים ,ילידי הארץ ועולים חדשים, בעלי מקצועות חופשיים ועוד .הם יכהנו בהנהלה אחת שנושאת באחריות לקביעת מדיניות בכל הנוגע לענייני השכונה ,ויעסקו גם בצדדים החברתיים וגם בצדדים הפיזיים .זאת הפעם הראשונה ,מציין ששון בן עמרם ,שקבוצה אחת מגובשת תראה את השכונה לא מתוך זוית צרה ומצומצמת ,אלא מתוך מכלול הבעיות השכונתיות .דבר זה יבוא לידי ביטוי אף יותר ,עם הפיכת המתנ״ס למינהל קהילתי, תהליך שיתבצע בקרוב .״ההתרשמות שלי היא שנבחרה קבוצה איכותית של האנשים ובאמצעות שיתוף הפעולה איתם ניתן לבנות תכנית מנוף לשכונה ,שתכלול גם הי״ור החדש הוא שלום סויסה בן ,45 נשוי ,4+מורה בבית הספר לאמנות ״בצלאל״ במחלקה לעיצוב תעשייתי. מתגורר בשכונה מזה כ־ 30שנה. ממקימי תנועת צל״ש)צעירים למען השכונה( החל מ־ 1982שימש כסגן יו״ר ועד השכונה ויו״ר ועדת תרבות תורנית .חבר בצוות ההיגוי של פרוייקט שיקום השכונות ובוערות המשנה )דיור ,תרבות ועוד( .חבר הנהלת המתנ״ס. יצירת כלים כלכליים לפיתוח השכונה וגם ניצול המשאבים האנושיים הקיימים״. צוות המתנ״ס עשה עבודה נהדרת ,מדגיש המנהל .עבדו ללא לאות ונרתמו לכל משימה שנדרשה על ידי ועדת הבחירות. כולם התגייסו לטובת העניין ,ובאווירה טובה נעשתה עבודה שיטתית ומסודרת. אנשי הממסד הופתעו מהתוצאות .הם אמנם ציפו לשינוי ,אבל לא העריכו את עומקו. ששון אומר שהוא דוקא לא הופתע והתוצאות היו קרובות לתחזית שלו כי הוא למד להכיר את התושבים לאחר שלוש שנים של עבודה צמודה איתם והאמין בהם. ועכשיו ,לאחר סיום התהליך ופרסום התוצאות ,האם הגיע הזמן לנוח מעט על זרי הדפנה? ״לגמרי לא! התשתית לשינוי הונחה ועכשיו מצפה לנו עבודה רבה ,שרק תגבר עם הפיכתנו למינהל קהילתי .אין לי רתיעה מעבודה קשה ולכן גם לא הססתי לבוא לכאן .אנשים הזהירו אותי ואמרו לי שגם אני ,כמו קודמי ,בא לכאן רק לתקופה קצרה .״אתה צריך לשרוד״ ,אמרו לי ״יירו בך מכל הכיוונים ואתה תתרכז רק בלשרוד״ .בלי צניעות אני יכול לומר שהאמנתי ביכולתי להיכנס למקום הזה, להגדיר את הבעיות ולנסות לטפל בהן באופן מקצועי .תמיד ניסיתי לא להיכנס לקונפליקטים מיותרים ולעבוד בקשר עם הקהילה .מסתבר שזה המתכון להישרדות״. אחד הפרוייקטים היותר ידועים בשכונת בקעה בירושלים הינו הקמת גן הרפתקאות בחצר בית הספר הסמיד למינהלת .המדובר במירנקן עץ ענק שהוקם על ידי המושגים עצמם .הרעיון היה להפעיל את הקהילה ותון כ ן לזכות במיתקן לרווחת השכונה .כיום ,מועתק הפרוייקט על ידי מינהל קהילתי נוה יעקב ואנו מזמינים את כל המעוניין לבוא ,להתרשם ואולי אף ליישם. מינהלות, איחוד מאת יעקב מעוז מנהל מינהלת בקעה ,מקור חיים החברה הירושלמית נמצאת בעיצומה של שנת ההרצה הראשונה של החברה המאוחדת ,המכילת בתוכה את האגודה לקידום מינהלות ואת החברה הירושלמית למתנ״סים ולמינהלים קהילתיים .גולת הכותרת של החברה החדשה הוא המינהל הקהילתי המשולב. מאז תחילת שנה זו חיה ופועלת בירושלים החברה הירושלמית המאוחדת .החברה הינה ארגון גג של שלושים ארגונים, הפועלים בשכונות ירושלים .המדובר במינהלות שכונתיות ,מתנ״סים ומינהלים קהילתיים .תהליך האיחוד ,שהחל בחששות כבדים ,כבר מצביע על סיכויי הצלחה גבוהים .הצוותים המקצועיים ,כך נראה, משני הצדדים )מתנ״סים ומינהלות( עובדים בשיתוף פעולה הבא לידי ביטוי בשטח. מאחר ששורות אלו מתפרסמות בעיתון המתנ״סים ,אני רואה עצמי פטור מלהסביר מהו מתנ״ס ומה המורשת שהוא מביא עימו לחברה המאוחדת .ברם ,יש מקום להסביר את עניין המינהלות השכונתיות ,ותוך כך ללמוד מה מביאה עמה המינהלת לטובת החברה הירושלמית. מינהלת השכונה הינו גוף קהילתי שנועד לארגן ולייצג את תושבי השכונה .ארגון תושבי השכונה נעשה ,על פי עקרונות הדמוקרטיה ,בבחירות כלליות בשכונה. ישנם כמה מודלים לבחירות .בשכונת בקעה מקור חיים שבירושלים נבחרו שלושים נציגים מעשרה אזורי בחירה .שלושים הנציגים מרכיבים את מועצת השכונה ובעצם הם האסיפה הכללית של עמותת המינהלת .חברי הוועד המנהל הינם בדרך כלל יושבי ראש ועדות המורכבות מפעילים בשכונה .כך יוצא איפוא ,כי מספר הפעילים בשכונה עובר את המאה. לרשותה של הנהלת השכונה עומד צוות מקצועי המכיל בדרך כלל מנהל מינהלת, מינרלים הארגונים ומתנ״סים מנהודת מבטו איש אדריכל או מתכנן אורבני ,עובד קהילתי, רכז ביטחון קהילתי ורכז גיוס משאבים. בתחום התכנון עוסקת המינהלת במיגוון רחב של נושאים הקשורים בפיתוח פיזי, החל מפיתוח גנים ציבוריים ,תכניות מיתאר, הרחבות דיור בשיכונים ועוד .בתחום העבודה הקהילתית מושם דגש על חינוך, חברה ורווחה .מאמצים רבים משקיעים בהקמה ובארגון ועדי בתים .בטחון קהילתי הרי שצפויה הצלחה .ביוזמתו של יפת עוזרי ממטה החברה ,יתקיים בקרוב יום עיון משותף לשתי ההנהלות בשכונת בקעה .נושא היום יהיה ״תכנון אסטרטגי קהילתי״. ההנחה היא שהתקרבות בין ההנהלות הציבוריות תפיג את החששות ותביא לידי מיזוג מוצלח יותר של שני הגופים. מכל מקום ,כבר פועלים שני הצוותים המקצועיים של המתנ״ס ושל המינהלת בשיתוף פעולה .בבקעה התקיים לא מזמן אירוע המוני משותף של ״יום קהילה, משטרה ובטחון״ .מנכ״ל החברה הירושלמית צביקה צ׳רניחובסקי ,מלווה את שני המינהלים בכל הנוגע לעבודה משותפת של נחוץ במיוחד בירושלים .במינהלת קיימת ועדת בטחון ופעילות רבה נעשית בנושא גיוס והפעלה של המשמר האזרחי בשכונה. נושא המיוחד אף הוא לשכונת בקעה הוא גיוס משאבים על ידי עובד מקצועי ,העסוק רק בכך .קרן תושבי בקעה מקור חיים הצליחה לגייס תרומות מהארץ ומחו״ל ולבצע כמה פרוייקטים חשובים בשכונה. מצב מיוחד קיים בשתי שכונות בירושלים, הרי הן בקעה וגילה .בשכונות אלו פועלים זה לצד זה גם מתנ״ס וגם מינהלת שכונה. עתה ברור לכל ,כי בסופו של דבר יתאחדו שני הארגונים בשכונות אלו ויקימו יחד את המינהל הקהילתי המשולב .בשני הארגונים פועלות הנהלות ציבוריות אשר בעתיד תנהלנה במשותף את המינהל הקהילתי .אף כאן ישנם חששות באשר לאופן האיחוד ולהצלחתו .אם יתנהלו הדברים לפי התקדים של המטה של החברה הירושלמית הצוותים ,ובימים אלו אמורה להתקיים ישיבה של שני הצוותים עם צביקה ,מתוך מגמה למסד את שיתוף הפעולה. כדאי לציין ,בכמה מילים ,את הקליטה של קבוצת עובדי האגודה למינהלות בחברה ׳' הארצית למתנ״סים .מנהלי המינהלות קבלו על תנאי העסקתם ומצאו אוזן קשבת הן אצל צביקה והן אצל ד״ד דב גולדברגר, מנכ״ל החברה הארצית .מזוית אישית ניתן לומר בהחלט ,כי ניכרים מאמצים מצד הסגל של החברה להקל על הקליטה של קבוצת העובדים החדשה .ראוי לציין את היחס הלבבי שאנו מקבלים מצד עובדי מטה החברה הארצית ובכללם עידית אברס המצטיינת בסבלנות רבה. חלקן של המינהלות בא לידי ביטוי גס בדירקטוריון של החברה הירושלמית. הדירקטוריון מורכב מאנשי ציבור הן מהמתנ״סים והן מהמינהלות .ממלא מקום בירושלים המינהלות יושב ראש הדירקטוריון הינו מר אבי אלזם, יו״ר מתנ״ס שמואל הנביא .את המינהלות מייצגים בדירקטוריון יושב ראש מינהלת בקעה מקור חיים מר אהרון כהן ,יו״ר גילה מר יאיר לוי ,יו״ר הר נוף הרב עזרי עמרני, יו׳׳ר נחלאות רחביה מר יוסי חוברה ויו״ר בית חנינא מר מוחמד בשרי .הללו נוטלים חלק פעיל בישיבות הדירקטוריון ובוועדותיו השונות. רעיון המינהלת השכונתית והמינהל הקהילתי מגיע אט אט למקומות אחרים ברחבי הארץ .פעילים רבים מכל הארץ מגיעים לירושלים ללמוד את הנושא. במינהלת בקעה ביקרו קבוצות מטבריה וחיפה בצפון ,מתל אביב ,רמלה לוד במרכז ומערי פיתוח בדרום .אחראי לכך פרופ׳ שלמה חסון ,מרצה באוניברסיטה העברית וחוקר במכון ירושלים למחקר .לאחרונה, יזם פרופ׳ חסון כנס מינהלות ארצית ועתה מתגבש והולך ארגון גג ארצי של מינהלות. אמרנו ,כי גולת הכותרת של החברה הירושלמית היא המינהל הקהילתי המשולב. בירושלים כבר פועלים מינהלים בכמה שכונות ,ברמות ,בנווה יעקב ,בתלפיות מזרח ובלב העיר .כל שאר הארגונים — מינהלות ומתנ״סים כבר מצויים בתהליך של הקמת מינהל קהילתי משולב ,כאשר המינהלות לשעבר מוסיפות לעצמן מרכיבים של מתנ״ס ואילו המתנ״סים מוסיפים לעצמם מרכיבים של מינהלות. אחד המוטיבים החזקים שהביאה עימה האגודה לקיום מינהלות הם הבחירות להנהלה שכונתית .באחרונה ,עוברת ירושלים סדרה של בחירות בשכונת השונות: תלפיות מזרח ,הר נוף ,קרית מנחם ולב העיר ,והתהליך נמשך .אחראי לכך מר שלום אמויאל מנכ״ל האגודה לשעבר וכיום סמנכ״ל החברה הירושלמית .בכוונתו של שלום לכסות את כל ירושלים מבחינת בחירות להנהלות השכונה .הנהלות אלו, כאמור ,תהיינה ההנהלות הציבוריות של המינהלים הקהילתיים. אשדוד ד גבעת שמואל , שירו לנו משירי ציון פעילות מסוג אחר... שירונים יחודיים לעולים דוברי רוסית מאת שאול גולדפרב רכז תרבות תורנית מתנ״ס ״מרחב״ בגבעת שמואל משמש אכסניה לפעילות מגוונת בתחום קליטת העליה .העבודה בקרב עשרות משפחות העולים מארצות חבר העמים נעשית על ידי מספר גופים ובשיתוף פעולה טוב ביניהם. הגורמים העיקריים המטפלים בעולים, ובעיקר בקליטה התרבותית־חברתית ,הם רכזי הקליטה במועצה המקומית ,אנשי המועצה הדתית והמחלקה לתרבות תורנית ,מועצת הפועלים וכן ארגוני הנשים והנוער)נעמ״ת ,אמונה ,בני עקיבא וכר(. מעבר לטיפול בצרכים החומריים הבסיסיים של העולים מוקדשת תשומת לב רבה לתחום התרבותי והחברתי .המטרה היא להכיר לעולים את המורשת התרבותית היהודית והישראלית המשותפת לכל קבוצות האוכלוסיה .מרכיבי פסיפס זה הם הכרת הארץ :גיאוגרפיה ,משק וכלכלה, חברה וכוי)סיורים והרצאות( ,לימוד ושיפור השפה העברית ,הכרת המסורת היהודית, אירועי תרבות יהודית־ערבית ,ספרות, תיאטרון ושירה. מניסיון ממושך ,שלנו ושל אחרים ,התברר כי השירה והכרת המילים והלחנים משפרת את תחושת ההשתלבות וה״ישראליות״, במיוחד מאחר שהיא פעולה הנעשית באווירה חמה וידידותית ,המפילה את כל המחיצות. כתרומה חשובה לתחום זה הופקו בגבעת שמואל שירונים יחודיים לעולים דוברי רוסית .הטקסט בשירונים אלה מופיע בעברית מנוקדת וכן בתעתיק )״תרגום פונטי״ — טרנסליטרציה( לרוסית תוך ציון מקור השיר או מחברו. עד כה יצאו לאור 3שירונים :״שירי ירושלים״ ,״שירי חנוכה״ וכן ״שירים עם שורשים״ — מן המקורות הכוללים בנוסף גם תרגום תוכני של מילות השירים. התגובות ממי שעשו שימוש בשירונים — בארץ ובח״ל — נלהבות ביותר )רכישתם הומלצה גם בחוזר מנכ״ל משרד החינוך והתרבות( .מוסדות חינוך ,ארגונים וכן גופים רבים העוסקים בקליטה -הן בארץ והן במדינות חבר העמים — מפיקים מהם הנאה ותועלת. איכות השירותים — שהופקו בצורה גרפית נאה ,בשני צבעים ועל נייר כרומו משובח — הופכת אותם למוצר מועיל ורב־פעמי. בהזמנה מרוכזת ניתן להדפיס על השירונים כותרת עם הקדשה או שם הגוף המזמין. העלות 1.50 :ש״ח ל״שירים עם שורשים״ ו־ 1.80ש״ח ל״שירי ירושלים״. המעונייניס יפנו למחלקה לתרבות תורנית מ.מ .גבעת־שמואל מיקוד 51905 טל,(03)5321211 ,5322063 . פקס.(03)5323558 . קבוצת המד״צים של מתגייס ד׳ באשדוד התארחה במרכז הקליטה פלדות ,בו גרים אתיופים וקיימה במשותף יום ספורט היתולי. תוך כדי קפיצות בתוך שקים ,דייג סוכריות בפה והעברת המים בספוג מדלי לדלי ,גוצרו קשרים בין אתיופים לישראלים. גיצחו על הפעילות המורות-חיילות טלי ומיכל והמד״צים של מתגייס ד׳ מכיתות ח׳ -להם תודה. קרית אתא פעילות נמרצת לנוער השנה הוחלט במתנ״ס שיש לתת תשובה לפעילות מעניינת ומגוונת לנוער. בעקבות ההחלטות באו המעשים ומאות נערים ונערות כבר משתתפים מדי מוצאי שבת בדיסקו לנוער המתקיים בספריה ובעוד שלוחות. הנוער מחולק לבוגרים וצעירים בכדי לתת לכל קבוצת גיל את החברה המתאימה, הפעילות מתקיימת תחת הכותרת ״החבריה והריקודים שלנו״ בכדי להדגיש את העובדה שהפעילות מקומית ואנחנו כמתנ״ס דואגים לנוער שלנו. בנוסף ,במשך כל החודש מתקיימות פעילויות סביב נושא ירושלים .בכלל זה: תערוכות ,תיאטרון בובות ״ירושלים וצדיקיה״ ,מועדון זמר ,יריד אמנויות ,מופע בצליל וזמר ,והרצאות .כל אלה נותנים תחושה של חגיגה אמיתית. בחודש האחרון התקיים גם מרוץ קרית אתא ,בו השתתפו כאלף רצים מכל רחבי הארץ. מאות מילדי קרית אתא השתתפו במירוץ אופניים שעבר ברחובות העיר והסתיים בטקס בפארק ד,ד*<. 3 במתנ״סים 193 13 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 כפר יונה לוד אליפות בג׳ודו ספריה ובה עולם ו מ ל ו א ! מאז אולימפיאדת ברצלונה הפך ענף הג׳ודו לפופולרי ביותר בין חוגי הספורט במתנ״סים ואלפי ילדים וילדות החלו ללמוד את סודות האיפון והוואזרי. למעלה מ־ 750ספורטאים ,מכל רחבי הארץ ,הגיעו לאליפות הארצית של המתגייסים בגיודו ,שהתקיימה במתנ״ס תל מונד. על אף המספר הגדול של המשתתפים, ומספר הקבוצות המתחרות ) 11קבוצות משקל לבנים ו־ 9קבוצות לבנות( ,התקיימה האליפות בסדר מופתי. יגאל פארי ,מנהל המתנ״ס בתל מונד ,שהוא איש קארטה וג׳ודו ,המרכז את נושא אמנויות הלחימה במתנ״סים ,מציין כי הוא שוקל לקיים מפגן של כל אומנויות הלחימה הנלמדות במתנ״סים. מאת כוכבה קרמרז מתנ״ס שיקגו -רמת אשכול בלוד הוא פנינה במלוא מובן המילה ,מתנ״ס חדש, יפה ומטופח ,ניתן למצוא בו מיגוון פעילויות ככל שתחפוץ ,החל מהגיל הרך, נוער ,נשים וקשישים. היהלום שבכתר הוא הספריה .שלווה ורוגע, שקט ופעילות כאחד נמצאים בספריה. מקום נעים לשהות בו ,להכין שיעורים, להיעזר בחונכים בשעת הצורך לשמוע שעת סיפור עם מתנדבת מבני ברית ,פינת קשב, עזרה באנגלית ,ספרי עזר ועוד ועוד. בחופשת הפסח נערכה קייטנה בספריה בנושא ספריו של דייר סוס .נפלא היה לראות למעלה מ־ 50ילדים בגיל גן וכיתות א׳־ב׳ ,המאזינים לסיפורים המשעשעים, עמלים לצייר ולצבוע את האיורים המקסימים ,יוצרים בעצמם דמויות בטכניקות שונות ומגוונות מתוך הדמויות שבספרים ,פותרים חידונים ותשבצים ,צופים בסרטים ,משחקים משחקי חברה ויוצאים לאחר 5שעות פעילות עייפים ומאושרים. להלן מכתב של אם שנהנית משירותי הספריה: אנוכי אס לילד כבן 7ומחצה .לפני כעשרה חודשים התוודענו ,בני ואני ,לפנינת חמד בעירנו ,מתנ״ס ״שיקגו״ .אתר יפה להפליא וכן תוכו כברו ,מקום תרבותי. אנו מתגוררים באזור אחר של העיר ,קרי: שכונת שרת .ואיך בכל זאת מצאנו דרכנו אל מתנ״ס ״שיקגו״? גונבה לאזננו השמועה ,כי בפנינת החמד דנן חבוי ״היהלום שבכתר״ — ספריה ,אותה מנהלת בצורה יפה ,נעימה, מסבירת פנים ותרבותית ,גב׳ נחמדה בשם אסתי .ואכן ,ספריית המתנ״ס ענתה על ציפיותינו .ספריה יפה ,פשוטו כמשמעו. מקום נעים ,בו ניתן לשהות על מנת להכין שיעורים בשקט וברוגע ,כשכל מגמתה של המנהלת הוא להשביע רצון ,הן בסיוע באיתור הספר המתאים לקריאה ,להכנת עבודה ,שיעורים וכיוצא בזה ,והן במתן עצה. והכל נעשה בחיוך הנוטע את ההרגשה שהיא שם אך ורק למענך .המקום מואר, במלוא מובן המילה ותרתי משמע! הספרים שעל המדפים מושכים את העין אפילו באופן אחסונם על המדפים .הכתלים מקושטים בטוב טעם. אחת ההנאות היא ״שעת סיפור״ ,כמובן. שעה שאנו מכנים אותה גם ׳השעה הטובה• להגיע לשם ,מקצה אחר של העיר, להתרווח ,להאזין לקריאה של המספרת הנעימה ולשאוף אל קרבנו ניחוח של פניני ספרות .לעתים מתלווה לקריאה גם צפייה בשקופיות. על כל אלה ועל כל מה שעוד יבוא ,כי ידה של הגב׳ אסתי עוד נטויה ,ברצוננו להודות במאוד מאוד .הארת את עינינו ,באמצעותך ובמקוריות שאת מייצגת ,גילינו גם את המקום היפה הזה ,רחוק מביתנו .תבורכי וכן ירבו!!! בתודה ובברכה רחל יפה רח׳ פינשטיין 2 לוד דורה נתניה יוספטל פתח תקוה ת ע ו ד ת הוקרה למשא׳׳ז תכנית העשרה לילדי גנים מקס כהן ,חבר הנהלת המתנ״ס ,הוכתר כנשיא המשא״ז בדורה ,לאחר 18שנות פעילות התנדבותיות. לרגל המאורע התקיים טקס חגיגי במתנ״ס, אשר מפעיל את אחת התחנות הגדולות של המשא״ז בנתניה. למקס עצמו ,אשר הקים את התחנה בדורה והיה ״הרוח החיה״ שלה במשך כל השנים, כבר קשה למצוא מקום לתלות את כל תעודות ההוקרה וההצטיינות שקיבל במהלך 18שנות התנדבותו .עתה נוספה לאוסף תעודה נוספת. יעקכ טרנר ,מפכ״ל המשטרה שפרש לא מזמן מתפקידו ,מעניק את התעודה למקס כהן. מאת חנה מאיר ,רכזת הגיל הרך תכנית ההעשרה לגני ילדים מבוססת על שלושה מוקדים עיקריים :גן מוסיקלי, הפעלה בתנועה )פעלתון( ושילוב אומנויות. התכנית התפתחה על בסיס הגן המוסיקלי וגן מילו״א ,אשר היו קיימים במתנ״ס, בקשת הגננות היתה ניצול זמן מקסימלי, כאשר ילדי הגן באים למתנ״ס ,כיוון שלגננת היתה תחושה שהרבה זמן מיום הלימודים הולך לאיבוד על זמן הנסיעה וההתארגנות. כך נולדה תכנית ליום כיף במתנ״ס ,כאשר יום הלימודים בגן מנוצל להעשרת הילדים בתחומים שונים בהם יש למדריכים ידע יחודי ואילו לגננות אין את הידע והזמן להעברת תכנים נוספים. התכנית נבנתה בשיתוף מפקחות גני הילדים בשכונה ומרים הופמן ,מדריכה אזורית לגיל הרך באזור השרון .הגן המוסיקלי העירוני מתוקצב על ידי אגף גנים בעיריה. שיתוף שלושת הגורמים הביא ליישום מהיר של התכנית המתבססת על תכנים חינוכיים ועל הציוד הקיים .רק בהמשך נרכש ציוד נוסף .התכנית מתבססת כלכלית על כספי גבייה של ההורים. גורמים אחדים תרמו להצלחת התכנית: (1שילוב ״סל התרבות״ של קונצרטים והצגות שניתנים לילדים במהלך שנה״ל. (2פעילויות משותפות להורים וילדים בשעות אחר הצהריים )בימי וי(. (3התבססות על תכנים אשר אינם דורשים השקעות כספיות. גורמים אלו ושיתוף הפעולה מהמוסדות השונים הביא להצלחת התכנית .הכרת התודה ושיתוף הפעולה מצד ההורים הביא להרחבת הפעילות הכללית בגיל הרך. תודתי נתונה לכל הגורמים שעזרו ותרמו לביסוס התכנית במיוחד למדריכות מירלה חסיד — מוסיקה! ציפי שיפמן — יצירה ואתי מנחם — תנועה ,אשר בלעדיהן התכנית לא היתה מתקיימת. מנהל • עתודת 1 מ נ ה ל ג מ ד ל 42 '3׳ 41 מנהלי המתנ״סים ברגע עליז .עליהם מבוססת התכנית. מאת אלישבע מאי החברה למתנ״סים משקיעה משאבים אדירים באיתור מועמדים מתאימים לניהול ,במיונם ובהכשרתם בעיקר בשנה הראשונה לעבודתם ,אך גם מעבר לזה, בקורסים ובהשתלמויות .משאבים המתבטאים בזמן ,בכסף ,בהשקעה מצד עובדים רבים בחברה .החברה רואה את עצמה כ״חברה לומדת״ ,תמיד השאיפה היא לעשות את הדברים טוב יותר ולפתח את העובדים .במקביל ,במתנ״סים מצוי פוטנציאל אדיר של כוח אדם .אנשים שמכירים את ההוויה המתנ״סית ,את העבודה ואת הסביבה הארגונית. לאורך כל השנים קיימת בקרב העוסקים בתחום זה ,התחושה כי פוטנציאל זה מנוצל רק בחלקו ,שניתן ״לנצלו״ בצורה הרבה יותר טובה ,אם יהיה מהלך מתוכנן ,מובנה ומאורגן .זה היה הרקע ממנו צמח הרעיון ו ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו המפתח לתכנית הם מנהלי המתנ״סים ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו שנקרא ״עתודת מנהלים״. מיקי פרידמן ,מי שאחראי על פיתוח קורסים מקצועיים מטעם אגף ההדרכה של החברה ,מפרט ומסביר :למרות שבשנים האחרונות ניכרת מגמה של יציבות בתפקיד מנהל המתנ״ס ,עדיין מדי עינה החברה מחפשת בין 15ל־ 20מנהלים חדשים ,מכל מיני סיבות ,אם זה בגלל שנפתחים מתנ״סיס חדשים ואם בגלל פרישת אנשים מתפקידם. בצד הצורך של החברה באנשים המתאימים לניהול מתנ״ס ,מצוי הצורך של העובדים להתקדם .הפירמידה במתנ״ס היא יחסית צרה והאפשרות של העובד להתקדם היא עד לתפקיד סגן מנהל מתנ״ס .המבנה המיוחד של החברה מכתיב את העובדה שנשמעת מעט אבסורדית והיא -שכדי להיות מנהל מתנ״ס ,אתה צריך לעבור ארגון .במקום להיות עובד המתנ״ס ,אתה הופך להיות עובד החברה למתנ״סים. למפגש הזה בין הצרכים לרצונות מתווספת עובדה נוספת והיא — שמבדיקות שערך מרכז הערכה בשנים האחרונות ,הסתבר ,כי השנה הראשונה לעבודת המנהל המה קריטית ביחס להמשכיות העבודה בחברה. ״דבר נוסף״ ,אומר מיקי ,״הוא מה שאני קורא לו ׳תרבות ארגונית׳ ,כלומר ,על אנשי הארגון מוטלת החובה המוסרית לדאוג לשימורו של הארגון ,להמשכיות שלו״ .וכך, לפאזל הזה של צרכים ורצונות נכנסים מנהלי המתנ״סים ,כמי שעליהם האחריות לקיומו של הארגון בו הם עובדים ״דבר זה חייבים להחדיר לכל המנהלים ,שיחושו בתחושה הזו ויקחו חלק בתהליך של ׳מנהל מגדל מנהל׳.״ מנהל המתנ״ס הוא הגורם המיומן ביותר לאיתור עובד שלו בעל פוטנציאל לניהול ,כי מי יותר מהמנהל יודע מי יכול להיות מנהל טוב. נשמע פשוט? אבל יש עם זה בעייתיות לא קטנה .ראשית ,זה לא בראש של כל מנהל לחפש אצלו במתנ״ס עובד בעל פוטנציאל. שנית ,בישובים קטנים בעיקר ,המנהל יכול להרגיש מאוייס מהכשרת אדם שאולי יום אחד ירצה לתפוס את מקומו .לא פעם קורה גם ,שמנהל חושב — ״עד שיש לי עובד מוכשר ובעל פוטנציאל שמוריד ממני מעמסה ואני יכול לסמוך עליו ,מה פתאום שאני אעודד אותו להיות מנהל?״ גם זה קיים ,ומיקי ,שהיה מנהל מתנ״ס שנים רבות ,מודע לדברים אלו ואף מבין אותם. מכאן ,שהמפתח להצלחת התכנית הוא בידי מנהל המתנ״ס .הוא בעצם יהיה מי שיקבע אם התכנית לעתודת מנהלים תהיה תכנית מגירה או שתקרום עור וגידים. ראוי לציין ,כי מזה 8שנים פועלת בחברה תכנית ״רכזים לניהול״ .קבוצה של 12-10 איש ,שנבחרים לאחר תהליך מיון ,לומדים במשך שנה מיומנויות ניהול ופיתוח כלי ניהול .זוהי אמנם תכנית מצויינת ,אך עם השנים חל שינוי בקטגוריות שהחברה בחרה להגדיר לפיהן מי מתאים ומי לא מתאים להיות מנהל מתנ״ס והקטגוריה שנבחרה היא מרכז הערכה .קרה מצב אבסורדי, אנשים שסיימו את קורס הרכזים לניהול וניגשו למרכז הערכה ,לא עברו ולא יכלו להיות מנהלים .כך הסתבר ,שההשקעה בקורס הרכזים לא תמיד נשאה פרי. אדם שמגיע מתוך המערכת ,לא בהכרח יהיה מנהל טוב יותר מאדם שמגיע מחוץ למערכת ,אבל סיכוייו לשרוד בתפקיד הם מוכחים ,כי רמת המקצועיות והמיומנויות הדרושה ממנהל אינה פשוטה כלל. ההיכרות עם המערכת יוצרת אצל המנהל מנגנונים שמקלים עליו את ההתמודדות עם התפקיד המורכב הזה .תפקיד המנהל, מסתבר ,דורש לא רק כישורים נלמדים, אלא גם סטאג . ובאשר לתכנית עצמה ,איך יהיה תהליך ההכשרה? , ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו הרעיון נכון גם מבחינה כלכלית ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו דבר ראשון — העובד צריך לומר ״אני רוצה להיות מנהל״ .דבר שני — עליו לענות על מספר קריטריונים :בעל תואר ב.א .או בשנת• לימודיו האחרונה ,בעל ותק של 3שנים בתפקיד ,בעל ניסיון בהפעלת אנשים, פרוייקטים ותכניות. העובד צריך לקבל את הסכמתו של המנהל ולמלא טפסי הערכה מאוד רציניים .אחר כך הוא יגש למרכז הערכה .אם יעבור - הוא יתקבל לתכנית ההכשרה ,וכשיסיים אותה — יהי עליו לגשת לוועדת הבחירה היישובית. ״אני מאמין״ ,אומר מיקי ,״שלמועמד שעבר את התכנית וסיים אותה בהצלחה יהיה יתרון מסויים גם בוועדת הבחירה היישובית, אף על פי שהחברה ,כמובן ,אינה יכולה להבטיח זאת .כי גם מבחינת היישוב ,מועמד שעבר תהליך מובנה ומסודר תוך כדי עבודתו ,עדיף יהיה על כל מועמד אחר״. חשוב להדגיש ,כי במהלך תכנית ההכשרה, העובד ממשיך בתפקידו הרגיל במתנ״ס. הוא יחוייב לבחור משימה או פרוייקט לטובת המתנ״ס והקהילה ,אותם יהיה עליו לבצע .כך יקרה ,שגם המנהל וגם המתנ״ס יפיקו תועלת מהעובדה שהעובד לומד בתכנית. ״הסתובבנו במחוזות — מיישי שרייבר, שלומית שימרון ,יעקב לוין ואנכי ,דברנו עם המנהלים והמאיזים ,הצגנו את התכנית בפניהם ושמענו תגובות שונות .מנהל אחד אמר שהוא ״יכול לחשוב על שבעה מועמדים מתאימים במתנ״ס שלו״ ,ואחר שאל — ״מה אני ,פרייר״!! אני רוצה להאמין שתהיינה עשרות פניות ,שהמנהלים יבינו את החשיבות ,שהעידוד ו״יחסי הציבור״ לתכנית ייעשו גם על ידי הרמות הגבוהות ביותר בחברה — המנכ״ל והמטה. יחד עם זאת ,אני מודה שיש לי ״פרפרים בבטן״ .במידה ולא תהיה הרשמה מספקת, נחזור ללוח התכנון ונחשוב על טכניקה שונה של שיווק .הרעיון נכון גם מבחינה כלכלית. יהיה בו חסכון של הרבה כסף ומשאבים אחרים שהחברה מוציאה על תהליכי המיון, השיבוץ וההכשרה .הזמן ידבר ,אני מאמין שהמנהלים שלנו הם אנשים נאורים״. מתנ״ס יהת -״בית ספר׳ למנהלי מתנ״סים , יחי שריג ,מנהל מתג״ס יהוד ,הוא הדוגמה הטובה ביותר למנהל שמגדל את הרכזים שלו לתפקידי ניהול ואף לתפקידי מטה)חיה רשף( .שאלנו את יחי מה ״הסוד״ שלו. כשאני מפסיד במתנ״ס עובד טוב ,אבל זה לא עומד בקנה מידה שווה לזה שאני עוזר לאדם להיות מרוצה יותר ,להגשים את עצמו .חוץ מזה ,יש לי הנאה מרובה לראות עובד שלי מצליח בתור מנהל לאפשר לו להתפתח ואם זה מוביל אותו הלאה ,כולם מרוויחים .אנשים שבאים לעבוד אצלי יודעים שיש להם אפשרות מתנ״ס. במתנ׳׳ס יהוד ,לכל רכז יש חודש אחד בשיה שבו יום בשבוע הוא מגהל את המתנ״ס .בארועים יישוביים גדולים ,כל רכז מנהל בסבב את האירוע .בד בל רכז טועם את הרגשת הניהול וזה אולי אחד הגורמים למוטיבציה להתקדם ולהגיע לגדול בתפקיד .בוודאי שאני מצטער לניהול״. אני לא חושב שבאופן מודע אני רוצה mm מוסף דעני! ת ר ב ו ת ו •אמנות ל ע ם ״ מ ס פ ד 28 , דבר ״מוזה יום העי1ן הפומבי ״ב»ן אמנות למימסד״ ,שנערך ב־ 6במאי במוזיאון תליאביב ביוזמת ״אמנות לעם״ ,הוקדש להעלאת הבעיות והסוגיות העולות מ מ ו ן היחסים המורכבים שבין האמנות למימםד האמנות׳ מ צ ד אחד ,והפולים׳״תברת• מצד שגי. בשני המושבים הראשונים too ,חמישה תאורטיקנים ואמנים להבהיר את עמדותיהן השונות ולעיתים הס1תרות בטשאים בעייתיים אלו ,ההכרחיים להבנת תפקידיהם !מטרותיהם ,הן של המימסד האמנות׳ והן של האמנים. חלקם ,התמקדו בבעיות אק10אל׳ות ומעשיות ,וחלקם הציגו גיש1ת הי0טוריות !פילוסופיות הבוחנות את היחסים המורכב • שבץ ה M i l kלמ מ ס ד 1 1 הנושא מבחינה תיאורטית .חלקו השני של ׳ 01העיון הוקדש לדיון רב משתתפים מושא ׳׳!עדות רפרטואר״, נושא שהואר מזוויות נוספות לאחר הצייר יורם קופרמינץ ההרצאות התיאורטיות. ״מוזה״ מקדישה אח גיליון יוני ל0יכו0 »! 0העיון ,הםלל את עיקר׳ ההרצאות, ותתבעו! ח״ם נגיד ,חבר בצוות ׳׳סל תרבות״, הצייר יורם קופרמינץ פתח את יום העיון 1כן את רשמיו של ה0ופר והעית1נאי שנכח בדיון ״ועדות רפרטואר״. ומאולם הדיזנים והתיאוריות -אל עולם המעשה ,המפגיש את האמן עט קהל צרכני התרב!ת .הסופרת דודית אורגד מספרת על חוויותיה במפגש שערבה בבית ה0פר הקהילתי ״מעלות משול0״ ברחובות. דניאלה פישר בהצגת מצבו של האמן הלכוד בסבך ובצבת המימםד האמנות . , הדוגמה האקסואלית והאבסורדית ביותר לכוחו הרב של האוצר )המייצג את המימםד האמנות׳( היא ,לדברי קופרמינץ ,בחירתו של האוצר גדעון עפרת ,בחממת הענק הניסיונית של אביסל גבע כנציג ישראל בב״אנלה הקרובה בוונציה .קופרמינץ מחה על הבחירה במלפפונים כמייצגי האמנות הישראלית וכינה בחירה זו ,שכבר זכתה לתגובות זועמות בקהילת האמנים ״םסירת לחי לאמנים ולחובבי האמנות״ .בנוסף ,ביטא קופרמינץ את אכזבתו מכך שאמן רציני כגבע ,״מחכך ידיו בזבל ואומר — זו לא אמנות ,אבל אם אתם רוצים תעשו מזה אמנות״. קופרמינץ תלה את מצב האמנות הפלאםסית בישראל בחוסר ההבנה של האמנות הפלאםסית וחוסר תקשורתיותה לעומת אמנויות הבמה למשל .״אף אחד לא מלמד את הצופה מאיפה להתחיל להסתכל על תמונה ,ולכן לא מפליא שמעולם לא ניתקלת׳ ב־ 60אנשים עומדים המוסיקאים ליאורה אשר ורוני עיברון בתוכניתם ״קלבש״ בסדרת המוסיכל בביה״ס רביבים בדימונה. מול תמונה ובוכים או צוחקים״. בהמשך הרצאתו הוא סקר את דרכו האמנותית והאנסי־מימסדית שהחלה בשנות יורם קופרמינץ, .1993 ה־ 70במרד הםסודנסים בבצלאל ,המשיכה בקבוצת ״רגע״ ,שלמרות שחבריה הוצגו במוזיאון ישראל המשיך המימםד האמנות׳ להתעלם מעבודותיה ,ועד לניסיון הפורה ,אך הלא אפקסיב׳ ,להקים גלריית אמנים עצמאית שמוקמה ברחוב ״אחד העם 90״ — כשמה. מסקנתו ,כי חוסר גיבוש קריטריונים מוצהרים למתן פרסים ומילגות לאמנים, מאפשר למימםד האמנות׳ לחלקן ללא אפשרות ביקורת ,כפי שרמז כבר בתחילת הרצאתו. המשך - במתנ״סים 193 16 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 המשורר די׳ר נעים עריידי מ ע מ ד ו ש ל האמן כ מ ב ק ר •muri ל מ י מ ם ד )המשו> היחסים המורכבים ש ב ץ ה משה בר־יודא א מ נ ו ת וא״ד״אולוג״ח משה בר־יודא התרכז בהרצאתו בבדיקת הדימוי האנטי מימסד׳ של האמן .למרות הדימו ״הרומנטי״ הזה ,טקר בר־יודא את דאשית הקשד ההדוק דווקא ,שבין האמנות הישראלית למימטד הפוליטי והאידיאולוגי המקומי והצביע על מקורו המארכםיםט•. בפתיחת הרצאתו הוא הטביר את תביעתו של קארל מארקם לגיוס האמנות לטובת האידיאולוגיה המהפכנית כחלק מנוסחת התודעה האנושית העליונה המתפתחת בהתאם למצבו הפיזי והכלכלי של האדם. תפקידה הראשון של האמנות הוא על כן, קידום התודעה האנושית לעבר המהפכה לשיפור מצבו של האדם. בהמשך ,הראה בר־יודא כיצד התפיסה המארכס׳םטית של ״אמנות מגו״םרד בהרצאה השלישית תקף המשודר ד״ר המומחים שלו והאמן אינו מומחה נעים עריידי את דימויו הפוליטי והאנטי בפוליטיקה .ככל אזרח הוא יכול להיות מימםדי של האמן ,וקרא להפרדת מעורב ,אבל זה אסון לאמנות אם היא הפוליטיקה מהאמנות. מבטאת את דעותיו הפוליטיות״. ״חורה לי שאמנים רוצים להיות מזוהים כדוגמה לפרשנות פוליטית חד־מ׳מדית פוליטית ומפלגתית .כששאלו אות׳ פעם על ומוטעית הוא הזכיר את שיריהם של אור׳ ׳חטי לשירת מחאה ,עניתי שאני מכיר סוג צבי גרינברג ומחמוד דרוויש ,שהואשמו האחד אחד של שירת מחאה — ״אל מלא רחמים״ בגזענות והשני בהתנגדות לשיחות השלום. של יהודה עמיחי .אבל לכתוב שיר נגד ער״ד׳ התייחס גם לדימוי האנטי מימםד׳ של המלחמה בלבנון ,זו לא אמנות אלא הבעת האמן :״אני לא מבין מה מפחיד במימםד, דיעה. הרי בחברה דמוקרטית כולנו מימםד ,בניגוד האמנות הרצינית לא התעסקה עם החיים לתקופות היסטוריות קודמות שבהן היה החברת״ם־פוליט״ם של האדם ,אלא בתחום קונפליקט בין שלטון מלכותי לחופש שלשום תחום אחר — מדע ,דת ומדעי אמנות׳ .בחברה בה השלטון מתחלף כל 4 החברה אין תשובות .לכל תחום יש את שנים ,כיצד אפשר להיות אופוזיציונר נצחי?״ התגלגלה באופן טבעי לאמנות הישראלית, והשפיעה אפילו על יוצריה הימניים והאנטי מארכםיםט״ם ,אשר ראו את חשיבות )שגי בתי השיר הראשונים מתוך הקובץ :״אולי זו אהבה״ בהוצאת ספרית מעריב"989ו( האמנות בביטוי לערכים חוץ־אמנות״ם כמו אידיאל הקולקטיב ,ערכי העבודה העברית המארכטיסטית התפיסה מגו״סת״ של״אמנות לאמנות התגלגלה הישראלית ו ג ו י י ם ר ב י ם י נ ה ר ו /נעי־םעריידי וערכים נוספים של הזהות הישראלית בימיה הראשונים. עד שנות ה־ 60המשיכה האמנות הישראלית א. בשנות ה־ 50החלו ניצני התפיסה !אני ביניהם אהיה לתמוך בערכי המימםד המקובלים .כבר וגויים רבים ינהרו לשם האינדיבידואלית הרואה באמן יחיד שאינו ״בניין העל״ שלו ,היוצרת קשר הכרחי בין הסביר את תפיסת האמנות של מארקם כמרכיבה )יחד עם הדת והפוליטיקה( את הקולקטיביות .כיום ,כשהאידיאולוגיה והאמנות השתנו כל כך והתרחקו זו מזו, לאתים. כדאי לזכור שלא תמיד התנגד האמן לעתים ישאו חניתות, למימםד ,והתעקש על דימוי אנטי־מימםד׳. א מ נ ו ת ו ש י פ ו ם או1כ״7ן0״ב״ השוללים את אפשרות קיומה של לשיפוט מעשה האמנות .רובן של תיאוריות אלו ,מסתמכות על חוטר ההסכמה בהגדרת מושג האמנות עצמו, ולכן מסות לגישות מימםדיות )המשאירות את ההכרעות האמנותיות בידי אנשי המימםד האמנותי( או לגישות יחסיות שמםרבות לקבל קריסריוני שיפוס אובייקטיבים. בפתח הרצאתו נמנע מוקד מהתבםסות על אליו הן משתייכות .זאת מאחר וקל יותר להגדיר דאנר מסוים) ,למשל אופרטה( מאשר את המושגים ״מוסיקה״ ו״אמנות״. הקריטריון השני :בדיקת יצירה על פי התכונות העיקריות של המדיום בה נוצרה. למשל טיפוגרפיה של אותיות היא תכונה משנית בספרות לעומת מטאפורה. וקריטריון שלישי :״מיצוי המדיום .לדוגמה :על הטביר מוקד בהבחנה בין טענות שיפוטיות ואני ביניהם אהיה אדם שישא לאדם - שיר. ש״פום אמנות• את המושב השני ,שעטק בנושא ״שיפוט אמנות׳״ ,פתח האדריכל ולשעבר מנהל ״בצלאל״ פרופ׳ רן שחורי פרופ׳ שחורי ,מודע לקונוטציות הכוחניות ״בשנים האחרונות ,אנחנו שרויים בעיצומו של הויכוח על האובייקטיביות של השיפוט״, של המימםד ,הסביר בהרצאתו את הכרחיותו של גוף המעמיד קריטריונים לשיפוט אמנות׳ ,בעיקר בתחום האמנות הפלסטית: קריטריונים שלושה יצירות לשיפוט ״המימםד הוא בעל הכסף והכוח שאמור לקבוע את הקריטריונים ואמות המידה של האמנות הפלאסטית .השאלה לשם מה זקוקים לוועדות שיקבעו מה טוב למי, לבין שיפוט עובדות שעומדות במבחן אישוש סיכם מוקד .״דווקא בעקבות השתלטות סוריאליסטי גדול מצייר סוריאליסטי ישראלי שממוםם את הטקסט בפרשנות שרירותית, והפרכה .״אם אדם אומר שמגריט הוא צייר חלום הבלהות של הזרם הרקונסטרוקציה -זו טענה אובייקטיבית שאין לה קשר חשוב לברר את כלי השיפוט האובייקטיביים מוקד הציע שלושה קריטריונים לשיפוט תכונה או זרם מסוימים ,שמהווים את צירות .קריטריון ראשון :שיפוט ביחט לדאנר משוךרים הם, פרופ׳ דן שחורי העברית. אחר בדורו את הפוטנציאל של השפה סובייקטיביות ,הנוגעות למשל בנושאי טעם, לטעם או להכרעת הרוב״. משוךרים בחייהם ובמותם - לאחר מלחמת ששת הימים פרסם אצ־ג שיר פוליס׳ המתייחס לשסחימ .מ0פר ימים אחרי־כן פרסם יהודה עמיחי שיר תגובה .במלאת חמש ש1ים לפסירת אצ־ג ,למקרא שני השירים הנ׳־ל ,כתנת׳ את השיר הזה. בהרצאתו ״שיפוט כמעשה אמנות״. מושג האמנות ,והעדיף להציג שורת — החל מציורי שמן ,הצגות תיאטרון ועד בזכות המות רואים. לעתים ישאו מזמרות ביאליק נאמר שמיצה יותר מכל משורר קריטריונים לשיפוט ביחס ליצירות בכלל לעבודות קרמיקה .את מושג האובייקטיביות וכל החיים בשלום ־ שיר. פרופ׳ גבריאל מוקד מערכת קריטריונים ״אובייקטיבית״ לעולם יהיו חללים. וכתתו לאטם חךבותם אדם שישא לאדם הפילוטופים והאמנות״• העכשווים חילים המתים במלחמה שיר. ואני ביניהם אהיה פרופ׳ מוקד יצא בהרצאתו נגד הזרמים וגבורת הפוסים בזכות פרשים. אדם שישא לאדם - מחו״ב לערכי חברתו ,לפרוץ את מעטה האמנות לפוליטיקה ולאידיאולוגיה .בר־יודא אדבים לפעמים חברים וקבלת עקרון ההיררכיה האמנותית לגבי הבסיס לשיפוטנו״. נשאלה כבר לפני שנים ,והתשובה היתה כמו היום — כדי לשמור על רמת האמנות הנחשפת לקהל. ביחס להבנת האמנות הפלאסטית ישנו קושי עקרוני ב״תרגום״ האמנות החזותית לכלים מילוליים בהם רגילים אנשים לחשוב ולכתוב .צריך לזכור שהשיפוט האמנות׳ הראשון הוא בעצם תהליך היצירה של האמן שמחליט למשל אם להוסיף קו או הברה ויוצר בכך מכלול של החלטות שיפוטיות .את המערכת הזי קשה מאוד לתרגם לתפיסה מילולית הניתנת להעברה לאחרים. מאז שנות ה־ 60שואפת האמנות מטבעה להרוס את התפיסה הקאנונית ,המחפשת את החידוש והמקוריות ,ולכן גם מערך השיפוט המנומק הולך ונשבר .האמן כיום, שבוי ביד׳ תאוות האוצרים ,ונזקק יותר ויותר למפרשים ולמתרגמים ליצירתו. אז מדוע אני ממשיך לשבת בוועדת הרפרטואר? דווקא משום שיש כיום צורך במשהו בעל מצבור ידע והכרויות שידע ״לעשות סדר״ באמנות שאינה יכולה לעמוד בפני קריטריונים שבהחלט קיימים .אם לא נאפשר מפגש של אנשים עם אמנות איכותית — לא יווצרו בידיהם כלים לשיפוט. זהו תפקיד לא קל ,אבל אנחנו חייבים לקחת אותו על עצמנו״. במתנ״סיס 193 מ א ת חיים נגיד סיון תשנ״ג ,יוני 1993 מדו, הוא אוהב להדהים ,עודד קוטלר ,בן 57 אבל עדיין ״הילד הנורא" ,הסיל את הפצצה שלו מיד בתחילתו של יום העיון ] \ שמורכבות ממיגוון של חברים״. ה המחזאי ״הושע סובול ,בעבר מנהל אמנות׳ של תיאסרון חיפה ,משקיף על ההתרחשות מן העבר השני של המיתרס .דרושים שינויים מהפכניים ,הוא סבור .כרגע ,המימםד על ועדות הרפרסואר. מםבםד את התיאםרונים ,אבל אלה מעלים הצעתו של מנכ״ל תיאטרון חיפה פשוטה: מופעי ראווה ריקים מתוכן .מה ה0עם לבזבז יש לא רק לבטל את הוועדות ,אלא בכלל עליהם כספים. — את "אמנות לעם״ .הקהל באולם ד״ר מכמן־מלקמן הוא מ׳ שהקים — אנשי"אמנות לעם״ ,אמנים ומנהלי בםפסמבר 1966את הוועדה לאמנות לעם מוסדות תרבות — הגיב בצחוקים נדהמים. במשרד החינוך ,העובר שמתוכו צמחה אחר ועדות רפרטואר ,היו מאז ומעולם סלע כך העמותה הפעילה היום .ד״ר מלקמן מחלוקת .מופע שאינו זוכה לאישורן ,נידון למלחמת קיום אכזרית מחוץ למעגל של 155ישובים ,המקיף את מאגר האוכלוםיה הגדול ביותר בארץ .שלא לדבר על ״סל תרבות״ ,התכנית השיטתית לחינוך לאמנות מ • מ פ ח ד של מערכת החינוך ,שעבודתה נשענת על ההכרעות של ועדות הרפרטואר .המופעים המאושרים והמומלצים מגיעים לרבע מיליון תלמידים .שוק פוטנציאלי אדיר. לקוטלר נימוקים מעשיים ועקרוניים לביטול הוועדות :מי הסמיך קבוצת אנשים מוועדות ו פ ו ט ו א ו ? בתל־אביב ,לבחור הצגות לישוב בגליל? דוחה על הסף את המענות בדבר התכתיבים שיוצאים מן הוועדות .״הן אינן דני אלטר: יותר מ 100-אנשי ציבור שותפים לעבודת הוועדות. פוסלות שום מופע״ ,הוא אומר ,״אלא רק לא מאשרות מופעים שאינם מגיעים לרמה מינימלית־. היחידי מבעלי העניין ,שאינו יושב על הבמה עודד קוטלר: מ׳ הסמיך קבוצת אנשים בתל אביב לבהור הצגות לישוב בגליל? שהישוב ׳בהר! הוא מכנ״ל ״אמנות לעם״ ,דני אלסר. מטעמים שלו ,החלים שלא להשתתף בפאנל ,אבל עכשיו ,משניתנת רשות הדיבור שהיא מעורבת בפסטיבלים" .אמנות לעם״ זה מכלול שלם .למה צריך ועדות רפרטואר? כי רכז תרבות של ישוב רחוק מן המרכז לא יספיק לראות את כל שהישוב יבחר ושהרשויות יעבירו את הכסף ישירות לתיאטרון ,או לישוב עצמו .״בלאו הכי לא אשלח הצגה רעה לשום מקום. הלוא האינטרס שלי הוא להוריד אותם מהבמה״ .אם כל זה ״עשה ,מה צורך יש בוועדות או ב״אמנות לעם״?! יום העיון התקיים ,אגב ,ביוזמת ״אמנות לעם״ .אלעזר שטרום הנחה ,ובעלי עניין משני הצדדים התווכחו .להסכמה הם לא הגיעו ,כמובן ,אבל הדיון חידד רעיונות וניער מוסכמות. המופעים ,כדי לבחור מתוכם את הראויים לישוב .הוועדות עורכות את האלימינציה הראשונית .בעקבותיהן בוחרים הישובים את ישירות לישובים ,אומר ולנסי ,היה מתבזבז, קרוב לוודאי ,על צרכים דחופים יותר ,לא על תרבות .מעבר לזה ,לולנם׳ טענה ניצחת כלפי קוטלר :״כמנכ״ל תיאטרון חיפה ,אתה קובע רפרטואר .למעשה ,אתה ועדת רפרטואר של אדם אחד .אני מעדיף ועדות המופעים הנראים להם. "אמנות לעם״ מסבסדת כסף ציבורי ולכן יש לה אחריות כלפיה וכלפי צרכניה .חוץ מזה, חברים בוועדות גם אנשי שטח״. אהרון ולנסי ,ראש המועצה האזורית הגליל העליון ,אומר שהוא מייצג את נקודת הראות של צרכן תרבות באצבע הגליל .רק ״אמנות לעם״ מסוגלת להביא לשם מופעים ׳חוד״ם, יוסי פדוסס ,ראש מינהל החינוך ,נשמע משועשע :״האמת היא״ ,התבדח ,״שחילקנו בינינו תפקידים לפני תחילת יום העיון :עודד יעשה פרובוקציה ,ואני אשיב .הוא יהיה האיש הרע ,ואני האיש הטוב״ .פרוטט, שסוחב איתו היסטוריה של 13שנה כמנכ״ל "אמנות לעם״ ,לא יכול להשתחרר משיגרות דיבור שנרכשו במשך שנים. למרות תפקידו החדש ,עדיין הוא מדבר על יוסי פרוסט: ״אמנות לעם״ זה מכלול שלם .רכז תרבות של ישוב רתוק לא יספיק לראות את בל המופעים. ״אמנות לעם״ בלשון ״אנחנו״. ״נדמה ל׳ שעודד לא מכיר את ״אמנות לעם״ .אני ,לעומת זאת ,מכיר תיאטרונים שמפיקים הצגת בינוניות״ ,הוא עוקץ .״אולי כדאי שתדע ,עודד ,ש״אמנות לעם״ מתעסקת לא רק בתיאטרון ,אלא גם במוסיקה ,בספרות ,באמנות פלסטית. הוא טוען בלהט .אילו היה הכסף ניתן תיאטרון רחוב דיאבולו בתיאטרונטו 93׳ לקהל ,הוא מעיד על נםיונו בשני הצדדים של המיתרם .כמנכ״ל תיאטרון החאן לשעבר, הוא יודע איך פועלות בדיוק ועדות ציבוריות. הן אינן מפקחות באמת על התיאםרון. למעשה ,מ׳ שקובע את פניו של התיאטרון הם המנהל האמנות׳ והמנכ״ל ,והשניים, במקרה של עודד קוטלר ,מאוחדים באדם אחד .הוא האיש היודע מה טוב לקהל של כשלושים אלף מנו״ תיאטרון חיפה ,ועוד אהרון ולנסי: רק אמנות לעם מסוגלת להביא מופעים ׳חוד״ם לאצבע הגליל ,למשל. עשרות אלפי צופים אחרים .ב״אמנות לעם״, כך אלטר ,״יותר מ־ 100אנשי ציבור שותפים לעבודת הוועדות .במובן מםו״ם ,הם אחראים על הכסף הציבורי ,שיינתן להצגות המאושרות .מבחינת האחריות הציבורית, בזכות ועדות הרפרטואר ,מצבה של "אמנות לעם״ טוב בהרבה ממצב התיאטרונים״. בנזתנ״סים 193 18 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 ב״מעלות משולם״ רחובות לקראת המפגשים שלי עם התלמידים. הקץ לקשר ההדוק בינינו .אבל הוא המשיך עם צלצול הפעמון ,מלווה בפמליה של מורים ,המנהלת ,והאיש שקיבל את פני בשער ,אני עושה את דרכי לאולם בו מתקיימים המפגשים .המנהלת פותחת במלים חמות ומתיישבת ליד התלמידים, הנועצים ב׳ את עיניהם בציפיה .לאחר הפתיחה הזאת ,כך אומר ל׳ ליב׳ ,תהיה לנו כאן חו״ה .ואמנם האינטואיציה הזאת אינה מכזיבה .ככל שמתרוממות האצבעות להגיב ,לשאול ,להשיב ,הולכת הרוח ומתרוממת .והאיש הקשיש עומד כל העת לא הרחק מן הדלת ומקשיב .אחר כך הוא נעלם ורק בתום המפגשים עם התלמידים אנחנו חוזרים ונפגשים .אולם כעת הוא אינו פנו׳ לדיבורים .כל־כולו שקוע בעזרה לתלמידים הצעירים; לזה הוא מסייע ללבוש דורית אורגד :האינטואיציה אינה מבזיבה מ א ת דורית אורגד צהריי• גשומים ואני עומדת בשער בית ספר קהילתי ,בעיר רחובות ,מול בקתת השומר. ״הפרטים שלך ,גבירתי״ ,אומר השומר ונותן ב׳ מבט חקרני. הגשם דולף על ראשי :״אני...״ מעיל ,לאחר הוא עוזר לחצות את הכביש, ילדה שאינה מצליחה לפתוח את המטריה ״הו ,שלום ,את הסופרת?״ מתקרב איש קשיש לעברי ומסוכך עלי במטריה ,״זה בסדר״ ,הוא אומר לשומר ,״היא באה איתי״. כלאחר כבוד אני מובלת אל חדרה של המנהלת ,האצה להכין ל׳ משקה חם ,ועד שהיא חוזרת ,מספרת ל׳ הרכזת הקהילתית על ההכנות שנעשו בכיתות באה אליו ,שיפתח אותה למענה. ״מי האיש הזה?״ אני שואלת את המנהלת. ״אדם יקר״ ,היא משיבה ,״בשנה שעברה הוא היה מועסק אצלנו בשמירה ונקשר לתלמידים ולצוות ההוראה ,ואנחנו נקשרנו אליו .השנה ,משנתקבלה ההוראה להימנע מהעסקת קשישים בשמירה ,חששנו שבא•־ לבוא לעזור לנו ולספל בתלמידים הצעירים כסבא טוב הדואג לנכדים״. ״הוא בא לכאן בהתנדבות״? ״כך זה היה בתחילת השנה .אף על פ׳ שלא קיבל משכורת הוא הופיע כאן מדי בוקר ,ועבד ללא תמורה .היה לו חשוב להגיע מוקדם ,לקבל את פני התלמידים המקדימים להגיע לבית הספר בגלל שהוריהם עובדים .ואחרי זה הוא היה נשאר עד לגמר הלימודים לסייע בעניינים שונים. ורק בשער הוא לא שמר .לעצמו הוא לא ביקש מעולם דבר ,אף על פ׳ שאינו אמיד וזקוק להכנסה כספית .רצינו לגמול לו ולא ידענו איך .יום אחד הציעו לנו להציב מכונת משקאות בבית הספר .קבלנו את ההצעה, ונמצא לנו מקור מימון להעסקת הקשיש. הסתבר ,שקיים הפרש בין ההוצאות על המשקאות הללו וההכנסות מהם ,והסכום הזה ,אף שאינו גדול ,מאפשר לנו לשלם משכורת קטנה לגימלא׳ המסור .באופן הזה יוצאים כולם נשכרים .היםבא׳ של בית הספר מקבל הכנסה ,והתלמידים נהנים מדאגתו להם !משירותיו הטובים .חוץ מזה נפתרה לנו בעיית הליווי לטיולים ,כשאין ד׳ הורים מלוים״. בשעה שאנו משוחחות אני רואה את ה׳םבא׳ עוצר את תנועת המכוניות ומעביר ילדים את הרחוב .בצאתנו לחצר הוא מבחין בנו ונחפז לעברנו עם המטריה הפתוחה" :צריך לשמור עליה״ ,הוא לוחש באוזני ומתכוון למנהלת ,הנפנית להשיב לקבוצת תלמידים שבאו לשאול אותה שאלה. "לשמור עליה?" ״כן״ ,מניע האיש את ראשו הסב ,״המנהלת הזאת היא כמו יהלום ,כמו פנינה״ .רגש חם בא בליב׳ וחשבתי ״הא בהא תל^א" )דבר קשור בדבר(. כמחול גתנים ״דיו-כאן״ 93 כוריאוגרפיה: ענבל פינטו צילום: מרכז למהול חברי מערכת ״מוזה״ ״אמנות לעם״ :דני אלטר, דורונה בן דור ,ברוריה בקר ,ד״ר יגאל משיח, גדי דגון סוזן מ ו ז ה דלל ולתיאטרון דניאלה פישר ורחל שליטא ייעוץ לשוני :שרה קרמין החברה למתנ״סים :אלישבע מאי מאת נועה שמבן ,רכזת הגיל הרך ״גילוי״ -הוא שמה של תכנית ייחודית לגיל הרך הפועלת זו השנה השנייה במתנ״ס ״בית פוסטר״ ,ומשתתפים בה כ־ 300ילדי הגנים בשכונה והוריהם )גילאי .(6-3 התכנית יצאה לפועל ,לאחר שהמתנ״ס ואגף הגיל הרך שלו ,נמצאו ראויים לתמיכה כספית מ״קרן ואן ליר״ ,במסגרת פרוייקט משותף של החברה למתנ״סים והקרן, שמטרתו מעורבות קהילתית באמצעות תכנית העשרה לגיל הרך. התכנית עוסקת בתחום המדעים ,ולמעשה — מפגישה את הילד בגיל הרך עם תופעות של טבע ,עצמים ומערכת של חוקים פיסיקליים הקיימים ופועלים בסביבתו הקרובה ומעוררים את סקרנותו הטבעית. התכנית מזמנת לילד התנסויות ופעילויות המותאמות לגילו וליכולתו ,ומהווה בסיס ראשוני לבניית דפוסי למידה חקרניים. יוזמת הרעיון להפעלת התכנית היא מנהלת המתנ״ס ,אסתר פיק ,אשר השכילה לחזות מראש את הפוטנציאל הטמון בתכנית, להעשרה ולהעמקה של תהליכים שיובילו להגברת הקשר בין המתנ״ס לשכונה. בראש צוות התכנית עומדת ד״ר מרים שוורץ ,מדענית חוקרת מאוניברסיטת בר־אילן ,תושבת השכונה ומעורבת ביוזמות חינוך רבות בשכונה .ד״ר שוורץ ,שהפעילה בעצמה חוגי מדע לילדים במתנ״ס, ״נרתמה״ למשימה מתוך מודעות ואמונה, שניתן באמצעות תכנית זו ,לפתח ולקדם את ילדי השכונה בגיל הרך ולהעניק להם סיכוי טוב יותר להצלחה בבית הספר. ריכוז הפרוייקט מתבצע על ידי כותבת שורות אלה ,גננת במקצועה ובעלת תואר .ם 13.8.בחינוך מיוחד .את התכנית מפעילות מדריכה וסייעת .השילוב הבינמקצועי של אנשי חינוך מתחום הגיל הרך עם אנשי מדע — הביא לבניית תכנית ייחודית העונה ומתייחסת לצרכי הגיל הרך, מצד אחד ,וכן מהווה גירוי ועניין אצל ציבור הגננות וההורים. תכנית המדעים איננה מהווה מטרה בפני עצמה .היא משמשת כיעד וכאמצעי להשגת מטרה מרכזית שהיא :שיתוף ומעורבות תושבים בקהילה .המטרות משולבות זו בזו חלקן נראה לעין בטווח הקצר ,וחלקןמושגות באמצעות תהליכים — לטווח הרחוק ,כאשר נושא שיתוף התושבים עובר כ״חוט השני״ דרך כל פעילות ואירוע. תכנית המדעים לגל הון במתנ״ס ״בית פוסטר״, כאמצעי להגבות מעורבות הווים ותושבים במתנ״ס ובקהילה 1 הגברת מודעות התושבים למתנ״ס מטרות )בהתייחסות לכל הגורמים הלוקחים חלק בתכנית(. א .ילדים — התכנית עונה על יצר הסקרנות והחקר של הילד בגיל הרך ,מעוררת שאלות ומאפשרת הזדמנויות להתנסות ולמידה. ב .הורים — התכנית מאפשרת להורים להיות שותפים בתהליך הלמידה של ילדיהם ובכך לקדם אותם .כמו כן ,תורמת התכנית לשיפור הדימוי העצמי של ההורים כהורים ,ומגבירה את האינטראקציה שלהם עם המערכות החינוכיות. ג .גננות — התכנית מאפשרת לגננות רכישת כלי נוסף להפעלה ולהתנסות של הילדים בגן .כמו כן ,מאפשרת להן התכנית הרחבת הידע האישי שלהן בתחום המדעים, באמצעות המפגש עם אנשי מקצוע בתחום. במהלך התכנית — לומדות הגננות להפנים את המסר של שיתוף הורים בעבודתן. ד .מתנ׳ס — התכנית תורמת להעלאת אפקטיבית ,כאשר היא נעשית על ידי ההורים או בשיתופם. במסגרת התכנית מתקיימות סדנאות לפעילות משותפת לילדים ולהורים בשעות אחר הצהריים .ההורים מתנסים בפעילויות עם ילדיהם בהנחיית הצוות המקצועי. בנוסף לכך ,מקבלים ההורים דפי קשר במהלך התכנית ,בהם ניתן הסבר מפורט על כל פעילות במסגרת הנושאים הנלמדים ,עם פירוט המושגים שנלמדו וכן הצעות להמשך הפעילות בבית ,וכנושא לשיחה. חשוב לציין ,שלהפעלת התכנית קדם תהליך ארוך ומעמיק של היכרות עם אוכלוסיית הגיל הרך בשכונה — ילדים ,הורים ,גננות ומפקחות משרד החינוך והתרבות ,נבדקו צרכים וציפיות ונוצרה מערכת של אמון הדדי בין הגורמים ,שבזכותם ניתן היה להוציא את התכנית לפועל. הדימוי של המתנ״ס בעיני התושבים ,כגורם חינוכי מקצועי המסוגל ,בשיתוף עם המערכות החינוכיות הפועלות בשכונה, להעשיר ולקדם אותם ואת ילדיהם ,ולהביא לצמצום פערים בעתיד. ה .תושבי השכונה -התכנית תורמת להגברת מעורבות והתעניינות התושבים במתנ״ס ובשכונה ,עד כדי רצון ונכונות להיות שותפים בפיתוח רעיונות ויוזמות למען שיפור איכות חייהם בשכונה. תכנית המדעים ייחודה של התכנית -בפשטותה .ניתן להפעיל אותה בכל מקום — בבית ,בחצר או בגן הילדים .אין צורך במעבדה משוכללת ובציוד יקר .התכנית מבקשת להעביר מסר של קירבה — ולא של ריחוק .היא ״מדברת״ אל ההורים בשפה פשוטה ומובנת והופכת אנשים לשותפים. האמצעים הדרושים להתנסויות הם פשוטים ונמצאים בכל בית ,או ניתנים לרכישה בזול: מראה ,זכוכית מגדלת ,פנס כיס ,מנורת לילה ,מגנט פרסה ,מיכלי מים וכוי ,או חומרי טבע הקיימים בסביבה :עלים ,אבנים וכוי .במרכז התכנית עומדת הגישה החינוכית של ״ניצול ההזדמנויות״ ,האומרת — שיש לכוון ולהפנות את התעניינות הילד למה שקורה סביבו .צוות התכנית ,בראשות ד״ר שוורץ ,מדריך ומדגים לפני ההורים את גישת ה״גילוי״ ,ואת תפקידם החשוב כמתווכים וכמחנכים ,גישה הנתמכת על מחקרים שהוכיחו שלמידה בגיל הרך היא היום ,ניתן כבר לחוש באווירה של שינוי בהתייחסות ההורים והתושבים לתכניות הגיל הרך בפרט ,ולפעילות המתנ״ס בכלל. הורים ,שילדיהם משתתפים בתכנית ,מגיעים למתנ״ס ונפגשים )לעתים בפעם הראשונה( עם היצע של פעילויות ותכניות שלא ידעו עליהם .ניכרת בבירור עלייה במספר המשתתפים בחוגים ,בסדנאות ,בהרצאות ובאירועים קהילתיים .הקשר עם הגננות והמפקחות התרחב והעמיק ,וכמו כן הקשר בין המתנ״ס לוועדי הורים בגנים ולאוכלוסיית ההורים בכלל .לאחרונה ,אף החלה לפעול במתנ״ס ״סדנת פעילי הגיל הרך בשכונה״ ,סדנת למידה בהנחיית מכון ״יוסטפל״. בקבוצה משתתפים הורים פעילים וגננות, הלומדים יחד דרכי תקשורת ופעולה למטרות קידום פעילות הגיל הרך בשכונה. פה המקום לציין את מקומו של אגף הגיל הרך של החברה למתנ״סים ,בליווי התהליכים ובהעברת המסרים של שיתוף ומעורבות .כתוצאה מהקשר הרצוף והמתמיד עם האגף ,מחלחל המסר המרכזי דרך כל הפעילויות ,האירועים והסדנאות המתוכננים. לסיכום ,אנו נמצאים בעיצומו של התהליך, ולא הזכרנו קשיים ,אכזבות וכשלונות שגם הם חלק מהתהליך .אך ברור מאוד היום, שהאמצעי שבחרנו — תכנית המדעים ״גילוי״ — היא האמצעי הנכון להשגת המטרה שהצבנו לעצמנו :שיתוף התושבים. במתנ״סים 193 לכל 20 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 ילדי נתניה למעשה חינוך לתרבות. ואבי אומר :״הסל הזה לא נולד בקלות. הלוגיסטיקה של ההסעות היא מאוד מסובכת .לא האמנתי שנצליח להשתלט על כל הצד הארגוני ,אבל הוכחנו את עצמנו והדעות הנלהבות של כל השותפים על הפרוייקט הן שמדרבנות אותנו להמשיך. מרים מעלה את כל הבעייתיות שקשורה במציאת חומר אמנותי מגוון ואיכותי המתאים לגיל הרך ולמשפחה .ההיצע לגיל הרך הוא דל ומה שקשור למשפחה קשה עוד יותר ,כי זו קבוצה רב גילאית .״פניתי לדני אלטר ,מנהל ״אמנות לעם״ כהצעה לדחוף ולפתח את התחום הזה .להקים ועדה רב מקצועית ,עם אנשי חינוך, פסיכולוגיה ,אמנות ,תיאטרון ועוד ,שתבנה תבנית רב גונית לילדים ולמשפחה .לכל תחום דרוש מתכון אחר .לכל אחד הטעמים והצרכים שלו .״צריך שהקטע הזה יהיה מוכר ומסודר ושיגיעו למסקנה שזה לא פחות חשוב מלפתח תכניות תרבות למבוגרים .רק אם נפתח את האהדה לתרבות אצל הילדים ,נוכל לגדל דור של צרכני תרבות״ ,היא אומרת. ובאשר לתכניות לשנה הבאה מציינת רעיה, כי ״סל התרבות״ ישולב בתכנית הלימודים העירונית וההורים ישלמו מראש כמו שמשלמים לטיולים .״זה יוריד מהמתנ״ס את כל הסיפור של גביית הכספים ויאפשר לנו להתמקד עוד יותר באיכות ובמקצועיות״. הכיוון של מרים הוא הרחבת התכנית לגבי המשפחה ,להביא את ההורים אחר הצהריים עם הילדים למתנ״ס ולשתפם בפעילות ולפתח ,באמצעות ״אמנות לעם״, את היצע התכניות לאוכלוסיות אלה. השותפים לפרוייקט הוא אחת הסיבות להצלחתו .שיתוף פעולה זה ,הכולל את מחלקת הגנים בעירייה ,הפיקוח וועד ההורים המרכזי ,החל בשלבים שהתכנית עוד היתה בגדר של חלום .בכל ההתלבטויות והחששות שיתפנו אותם. מהכשלונות של העבר למדנו עד כמה חשוב תהליך השיתוף וזה אכן הוכיח את עצמו. אף אחד לא הרגיש מאויים ,כולם עובדים יחד וזה הישג שמתנ״ס דורה יכול להתברך בו״. התגובות של הגננות מאוד חיוביות .מעיון בפרוטוקול הישיבה האחרונה שהתקיימה בנושא מצטיירת תמונה מאוד חיובית בקשר לפעילות כולה .הגננות מציינות שרעיה ארגנה את התכנית כמו מבצע צבאי וכולן מסכימות שיציאת הילדים מהגן למתנ״ס — נושא שכולם חששו ממנו בתחילה — הוא כשהגיעה רעיה גדסי לפני כארבע שנים למתנ״ס דורה בנתניה ,היא היתה חסרת ניסיון בתחום של הגיל הרך והמשפחה .היו לה ב.א .במינהל החינוך ,הרבה רעיונות, ראש פתוח ומוטיבציה .בהדרכתה של מרים הופמן ,המדריכה האזורית של הגיל הרן ,החלה רעיה ,עם הרבה מרץ ויוזמה, לפתח תכניות חדשות ולהרחיב את הקיימות .אחת התוצאות לפעילותה זו היא העובדה ,שכמעט כל גני הילדים בנתניה משתתפים היום בתכנית ״סל תרבות״ הפועלת במתנ״ס .אבי בן שמחון ,מנהל המתנ״ס ,אומר שגם הגנים המעטים שלא הצטרפו בתחילת השנה לפעילות ,מחפשים היום ״פרוטקציה״ כדי שבכל זאת יוכלו להצטרף וליהנות ולו רק ממופע אחד. ״סל תרבות״ ,בשיתוף עם ״אמנות לעם״ אינה תכנית חדשה .שנים רבות היא כבר קיימת בדורה ,אך רק במסגרת השכונתית. השנה ,מסיבות שונות אותן נפרט בהמשך, שהעיקרית שבהן היא המקצועיות של העוסקים בדבר ,קיבלה התכנית את הגיבוי המקצועי של העירייה וזכתה בכך ל״הכרה רשמית״. עבודת הכנה יסודית איפיינה את תחילת התהליך .רעיה יזמה פגישה אישית עם כל הגננות והציגה בפניהן את התכנית .היא הציעה להן שיתוף פעולה בבחירת הרפרטואר ,ייעוץ ,מפגשי הדגמה וכל עזרה אחרת ולקחה על עצמה את כל הצד הארגוני ,שהבעייתי ביותר הוא עניין ההסעות. הגננות היססו בתחילה .מתנ״ס דורה ממוקם בפאתי נתניה והבאתם של 30 ילדים קטנים ואף יותר היתה כרוכה בבעיות ארגוניות לא פשוטות .מעבר לזאת, דורה נחשבה לשכונת מצוקה ,בעלת דימוי שלילי .אך השיקולים בעד היו כבדים יותר. כמעט כל גננת הרי מכירה את ה״חאפרים״ המגיעים חדשות לבקרים לגנים ומחלקים פליירים על הצגות ומופעים לילדים ,לעתים קרובות תכניות שלא היו עוברות בשום גוף חינוכי. מעבר לכך ,רעיה הציעה לגננות כ־ 20תכניות שונות בכל תחומי האמנות ,דברים שבמסגרת הגן הן אינן יכולות להשיג ,תכניות המותאמות במיוחד אף לגנים דתיים ,ושפע של הצעות לפעילויות להעביר בגן לפני המופע. בשנת ,1990כשרק החלה התכנית במתכונתה זו לפעול ,עדיין לא היתה היענות גדולה .אך עם הזמן ,רכשה התכנית שם טוב וההצטרפות של הגנים הלכה וגדלה. במסגרת ״סל התרבות״ מוצעים מפגשי תיאטרון ותיאטרון בובות; מפגשי מדע ואומנות שבהם לומדים על נושא מסוים, למשל הדינוזאורים ,ובהפעלה שלאחר מכן יוצרים הילדים דינוזאורים וכך ביחס גם לנושאים אחרים ,שהמבוקש ביניהם היה ״הרי געש״! קונצרטים ,מפגשי ספרות ,מחול ועוד ועוד. בדורה ,אומרת מרים הופמן ,היתה בעיה של יצירת קשר אמיתי עם העירייה לביצוע פרוייקטים שונים .״הקשר הטוב שנוצר עם כל m 1 Iii §1 B ||1 S 1ÜL MARCUS 10 ו * •»»:־••»*» § » «-י »»»-» %־» » » * %־» %י»י» » . . » 1 במתנ״סיס 193 השתלמויות במחוז חיפה ^ הקורס מתבצע בתמיכתו ובסיועו של הפרוייקט המשותף לקרן ואן ליר ,לתחום הגיל הרך והמשפחה ולאגף משאבי אנוש. כמו כן ,שותפים מלאים ליוזמה ולהפעלה הם המא״זים והמנחים במחוזות חיפה והצפון. הקורס כולל 323שעות לימוד ,מתוכן 75 שעות עבודה מעשית .זו תתבצע במהלך הקיץ בתכניות שתופעלנה במתנ״סים ,בעיקר קייטנות. תכני הקורס משתרעים על פני קשת רחבה של ידע התפתחותי ,גישה משפחתית וקהילתית ,התנסויות במתודות הפעלה שונות ועוד. מפגש הפתיחה החגיגי התקיים במתנ״ס שפרעם ,המארח את הקורס .במפגש השתתפו מיישי שרייבר ,צוותי המחוזות ,כל המנהלים אשר שלחו תלמידים לקורס (2^0$ מאת מיכאל שטיינר הרפתקה אמנותית ,חגיגה של תיאטרון, ארבעה ימי הפנינג קסומים -איך שלא נקרא לזה ,הרי עובדה אחת ברורה: ״הפסטיבל לתיאטרון ישראלי אחר״, ובקיצור ״פסטיבל עכו״ ,פרץ ב־ 14שנותיו את ההגדרה המצומצמת של ״פסטיבל תיאטרון״ ,והפן לתופעה של ממש בנוף האמנותי בישראל. ^ והצפון קורס למרריפיס הינופיים במגזר הערבי והדרוזי לפני כחודשיים יצא ל ד י ן קורס חדש המתקיים במחוזות חיפה והצפון .מטרתו של הקורס הינה הכשרת כוח אדם לפעילות עם ילדים בגיל 8-4בתחום החימך הבלתי פורמלי .היוזמה לקורס נולדה מתון זיהוי צרכים ברורים במתנ״סים ערביים ודרוזים, הנמצאים בתהליך משמעותי של פיתוח תחום הגיל הרך והמשפחה. וכמובן 23התלמידות היוצאות לדרך מרתקת משותפת. בדברי הפתיחה ציטטה נעמי קהת, המדריכה האזורית של הגיל הרך במחוזות חיפה והצפון ,את הפתגם הערבי האומר כי ״בקשו את הדעת מהעריסה עד לקבר״ .היא הדגישה את החשיבות של ההתפתחות המקצועית של כל אדם ובמיוחד של מחנכים העוסקים בדור העתיד. מיישי שרייבר ,מנהל אגף משאבי אנוש, אשר נשא הרצאת פתיחה קצרה ,התייחס בדבריו בעיקר ללמידה וביטוייה בפעילות חינוכית בלתי פורמלית .הודגש ,מחדש, היותו של כל ילד ואדם עולם מלא ,מיוחד ומורכב .צויינה העובדה כי לכל ילד ערוצי למידה שונים .אחד מהאתגרים הגדולים העומדים בפני תלמידות הקורס הינו ההיכרות עם כל ילד ,זיהוי כוחותיו וטיפוחם. בהמשך-,ניתנו דוגמאות לאפשרויות הרב־גוניות של למידה ופיתוח אישי באמצעות פעילויות ״שגרתיות״ לכאורה. סימי גפני ,מרכזת הקורס ,הציגה את התכנית המפורטת ובאווירה חגיגית של ״אנו יוצאים לדרך חדשה ומיוחדת״ התפזרו הנוכחים. לכל ישוב ומתנ״ס יש מסגרות חינוכיות אופייניות שהוקמו על פי צרכי התושבים והמקום .פעוטונים ,משפחתונים ,מעונות יום וצהרוניס .המאחד את כל המתנ״סים והמסגרות הוא שכל צוות העובדות ,גננות, מטפלות ורכזות זוכות למערכת הדרכה מסודרת :השתלמויות לכלל העובדים, הדרכה אישית וקבוצתית של הרכזת לעובדות ,לגננות ולמטפלות והנחייה אישית מהמנחה האזורית. להלן רשמים מאחת ההשתלמויות האחרונות ,שארגנה נעמי קהת ,מדריכה אזורית במחוז חיפה והצפון ,כפי שנכתבו על ידי חיה הידש ,רכזת גיל י ן ומשפחה בקרית טבעזן. בהשתלמות התחלקו המשתתפים לשתי קבוצות עבודה .האחת :קבוצת עבודה לגננות ולמטפלות ,העובדות עם ילדים בגילאי .3-0סדנה שעסקה בגישות ל״עידוד״ ילדים .והקבוצה האחרת לגננות ולמטפלות העובדות עם ילדים בגילאי 7-3הסדנה יוחדה לפעילות בסביבה הקרובה בדגש של ״הזדמנויות ללמידה״ מתוך הסתכלות בנעשה סביבנו ותשומת לב מיוחדת /כ ז '93 השנה שעברה ,שבה גילו הרכזים היענות גבוהה 2000 :הכרטיסים שהוקצו להם נחטפו במהירות כבר במכירה המוקדמת. השנה יוצעו לרכזי התרבות כמה חידושים בולטים .העיקרי שבהם הוא ״מעורב עכואי״ — חבילה ייחודית ,שתאפשר צפייה במספר הצגות לפי בחירה ,במחירים האטרקטיביים ביותר. הפעילות תחל ,כבכל שנה ,ב״יום חשיפה״, שיתקיים במרכז סוזן דלל בתל אביב ב נ ו ש א הגיל הרך נקודה המוצא - ראייה משפהתית והמשפחה לשינויים המתרחשים בנו)בלבושנו ,מצב רוחנו( ובסביבתנו הקרובה ,בית ,חצר ...נוף... מזג אוויר .למידה תוך התנסויות וחויות. הצוות של קרית טבעון וגננות הצהרונים השתתפו ,כמובן ,בסדנה של פעילות בסביבה הקרובה .הגננות ציינו את רמתה המקצועית הגבוהה של מנחת התכנית אסתר ארבל שהגיעה מירושלים. בהמשך ,התכנסו שתי הקבוצות בחדר ההרצאות המחומם והנאה שבמוקד פיש לשמוע את סמי בן יעיש ,מי שהיה עד לאחרונה מנהל אגף הגיל הרך והמשפחה בחברה למתנ״סים .בנושא המשפחה ,המסר שסמי העביר לצוות הגיל הרך הוא ,שנקודת המוצא בעבודתינו ובעבודת המתנ״ס בכלל, צריכה להיות מתוך ראייה משפחתית. המשפחה — זה הדבר החזק ,הברור והבטוח בעידן השינויים והתהפוכות שבו אנו חיים .״אדם מתחיל ומסיים את חייו במשפחתו״ .וטוב שניתן דעתנו לחשיבות הנושא .כמובן ,שאחרי ההרצאה התקיים דיון בנושא המשפחה. חלק חשוב מאוד בהשתלמויות הן ההפסקות — הזדמנויות ל״מפגש עמיתים״ להחלפת דעות ל״עסקים״ של מה יש לך ואין ליז כמה זה עולה? איך׳ מהי למה? /<//ג/יאאמ במהלך חודש יולי הקרוב .גם כאן יש חידוש :קלטת וידאו מיוחדת ,המציגה את חוויות עכו ,1992תחולק לרכזים לצורך הקרנה במתנ״סים וברשתות הכבלים המקומיות .הקלטת היא חלק מחבילת ״שוחר עכו״ שיקבל כל רכז במסגרת יום החשיפה .היום הזה יעניק לרכזים הזדמנות לקבל חומר רקע על הפסטיבל ,לפגוש במנהל הפסטיבל יעקב אגמון ובצוות שמאחורי הפרוייקט ,ולצפות בקטעים אלפי מבקרים נוהרים מדי שנה בחג הסוכות אל עכו העתיקה כדי להיות שותפים לחוויה הזאת .מהו הסוד? תיאטרון עכשווי ואיכותי ,באווירה לא שגרתית ולא ממוסדת ,לצד מופעי חוצות ססגוניים; התפאורה הטבעית הנפלאה של עכו העתיקה — החומות ,הסימטאות הציוריות, אולמות האבירים ונוף אנושי צבעוני ודינאמי ,המשלב את אווירת הקרנבל — כל אלה יוצרים חגיגה מתמשכת ויחידה במינה. כבכל שנה ,גם לקראת פסטיבל עכו הקרוב, 5-2באוקטובר 1993ייהנו רכזי התרבות בכל רחבי הארץ משיתוף פעולה הדוק בין הנהלת הפסטיבל לבין ״אמנות לעם״ והחברה למתנ״סים .המטרה ברורה :חיזוק הקשר עם הרכזים ,אלו המהווים את החוליה החשובה ,המקשרת בין ״ספקי״ האמנות לצרכניה בישובים השונים .קווי שיתוף הפעולה הותוו על סמך הצלחת *הכותב הינו מנהל השיווק של הפסטיבל סיון תשנ״ג ,יוני 1993 מופע חוצות :״אל תקרא לי מותק״ ,מתנ״ס אילת מהצגות נבחרות. תקופת מכירה בלעדית לרכזים תחל בשבועיים שלאחר יום החשיפה .במהלך תקופה זו תופעל נקודת מכירה ,פיסית וטלפונית ,מיוחדת לרכזים .כדאי יהיה להזדרז ולנצל את הימים הבלעדיים להשגת הכרטיסים הרצויים במועדים המבוקשים, שכן הכמות מוגבלת. ולסיכום ,הפתעה .הפסטיבל הקרוב יעמיד בפני קהל שוחרי התרבות אתגר חדשני ומרתק :לקחת חלק בפסטיבל בצד האמנים, ולא רק כצופים .החידוש המהפכני הזה יתממש במסגרת חדשה של ״מספרי סיפורים״ — מיני פסטיבל ,שישתלב בפסטיבל הגדול .במסגרת זו יוכלו מספרי סיפורים עממיים להפוך את תחביבם לנחלת הכלל ,ולהציג באופן אותנטי את יכולתם בפני הקהל הרחב ,כמובן בסיוע והכוונה של המארגנים .האתגר המוצב בפני הרכזים הוא לא פחות גדול :לאתר את האנשים המתאימים לכך ביישוב או במתנ״ס ולהמליץ עליהם בפני הנהלת הפסטיבל. פסטיבל עכו 93׳ מציג איפוא שפע של הזדמנויות ואפשרויות לשוחר התרבות בכלל ולרכז התרבות בפרט .כדאי לזכור את לוח הזמנים )יום החשיפה בחודש יולי וחיפוש מספרי סיפורים כבר עכשיו( כדי להפיק את המירב מההרפתקה האמנותית מספר אחד במדינה. עידכונים מפורטים יתפרסמו בגליונות הבאים .המעוניינים בפרטים כבר עתה יכולים לפנות למשרד השיווק של הפסטיבל, בטלפון.03-5284014 : במתנ״סים 193 מאת מוטי בן דור ,ועדת תכניות התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל בגיליון 191הופיעה כתבה בנושא ״חינוך פוליטי במרכז הקהילתי״ ,בעקבות יום עיון שהתקיים בנושא בבית דני שבתל אביב .הבאנו שם את דבריהם של עזריאל ציון ,יו״ר הועד המנהל של התאגדות המרכזים הקהילתיים ,אשר ארגנו את יום העיון ,הקובע כי חינוך פוליטי הוא גס חינוך לדמוקרטיה ,-ד״ר שלמה צדקיהו ,מנהל המרכז לדמוקרטיה בחינוך ,במכללת בית ברל ,הקורא לפתוח את המרכז הקהילתי בפני המפלגות; בני חבוט, ראש המועצה האזורית גדרות הטוען ,כי החברה למתנ״סים משדרת מסרים סמויים בכל הקשור לפוליטיקה וד״ד שמשון שושני ,מנכ״ל משרד החינוך והתרבות ,החושב כי מרכז קהילתי העוסק בפוליטיקה הוא דבר מאוד חיובי. להלן רשימה שניה בנושא ,בה הציגו גם אנשי החברה למתנ״סים -אלי אורן ,עדנה בוססין וד״ר משה ארי את עמדותיהם. הבחירות הישירות ש ל ראש־ הרשויות מגבירות את הפוליטיזציה של המתריס אלי אורן מנהל מתנ״ס חצור הגלילית הפוליטיקה בישראל בעצם חודרת לכל תחום בחיינו הציבוריים וגם המתנ״ס אינו מחוסן בפני השפעות פוליטיות. חלה החמרה מסויימת מתחילת שנות ה־80 כשהחלה בחירה ישירה של ראשי רשויות. חלפו ימי הזוהר של התפיסה האידיאולוגית במתנ׳׳ס והחל עידן חדש שבו מודגש יותר מימד הכוח ,המאפיין את המציאות הפוליטית הישראלית. ככל שהדבר נוגע למתנ״סים ,אין כמעט עבודת מחקר מדעית להבנת תהליכים פוליטיים במתנ״ס ומן הראוי להציע שאלות אחדות למחקר כזה: .1כיצד להסביר תהליכי היווצרותן של תופעות פוליטיות במתנ״סים ,מה משמעותן והשפעתן על המתנ״סים לטווח ארוך. .2מה עוזר להתפתחותם של תהליכים אלה. .3באיזו מידה יש סכנה בפוליטיקה במתנ״ס ,או שזה מעיד על הרחבתה של הדמוקרטיה בישראל. שאלות אלה מחכות לתשובה. לצורך הדיון ,ברצוני להציג נקודות מבט אחדות שעשויות לתרום להבנת המציאות במתנ״סים .לדעתי ,יש לצאת משתי הנחות יסוד: א .תופעות פוליטיות במתנ״סים הן עובדה קיימת. ב .הפוליטיקה במתנ״סים היא כנראה רציונלית. בצד שתי הנחות אלה קיימות שתי עובדות מרכזיות. א .על פי השקפתה של החברה למתנ״סים, המתנ״ס השכונתי הינו כלי לשיתוף תושבים ומוקד מקומי לקבלת החלטות .ניתן לומר, כי בעצם הפקדת ניהולו של המתנ׳׳ס בידי הנהלות מקומיות יצרנו מערכת אשר משתתפת בתהליך השלטון בשכונה ,כלומר בפוליטיקה המקומית. ב .ראש הרשות בוחר כמעט בלעדית דירקטורים למתנ״סים ,זוהי פרקטיקה שהפכה לעקרון מקובל. הניסיון מלמד ,שאין זה בלתי צפוי שראש הרשות ימנה אנשים ממפלגתו להנהלת המתנ״ס .הדבר מועיל לביצוע המדיניות של ראש הרשות ,כי מקורביו ייטיבו להבין אותה ולהזדהות איתה. הטעם השני הוא טעם פוליטי :לחלק תפקידים ציבוריים כטובות הנאה לחיזוק 2 2 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 מעמדו האישי של ראש הרשות בקרב ציבור מסויים. מגמות אלה נמצאו מאוששות בסקר עמדות שערכתי בסוף שנת .1991 לסיכום עמדתי העקרונית :דרוש ארגון שכונתי ,בדרג השלטון המקומי ,בעל רמה מקצועית גבוהה ,שיפעל להשגת יעדים חברתיים לפי שיקולים של צרכי הקהילה, ביעילות ובחסכון .לכן ,המלצתי היא לשנות עקרונית את שיטת המינויים של ההנהלות ועל ידי כך לצמצם פעילות פוליטית, הנובעת משיקולים פסולים. זהו המפתח לשירוש תופעת הפוליטיזציה של הנהלות מתנ״סים .העובדה שהמתנ״סים מצויים עדיין בשלבים של בניין קהילות שחסרה בהן מסורת של קהילה דמוקרטית, עוד מוסיפה ומחייבת הקפדה על העקרון של שמירת המתנ״ס מכל השפעה פוליטית, שיש בה יסוד חזק של ניצול תפקיד ציבורי לצרכים אישיים. ח־נון־ פוליטי כ ב ר מהגיל הרר דפנה אברהם מנהלת מקב״ץ )מרכז קהילתי בהנהלה ציבורית( ,ההסתדרות, ם הוא משאב ולכן הפוליטיקה חודרת אליו יעקב רשף מינהל חברה ונוער ,משרד החינוך והתרבות אני מזדהה בהחלט עם דבריו של אלי אורן, אך לא רואה אפשרות ריאלית לממש את מה שהציע. פוליטיקה היא עובדת חיים ,לא ניתן לנהל מדינה דמוקרטית ללא פוליטיקה ,ואין טעם לסלוד ממנה או לחכות למצב אוטופי ,שבו היא תהיה חבילת סוכר עטופה יפה .היא דומה לבני אדם ,לטוב ולרע. התחליף לגישה המפלגתית הצרה היא גישה קהילתית רחבה ,שרואה מעבר לשלטון זה או אחר ,כי השלטון מתחלף והתושבים נשארים. הבעיה היא ,שבכל מקום שיש מאבק על משאבים נמצאת הפוליטיקה בצורתה הפחות סימפטית .המתנ״ס הוא משאב לכן הפוליטיקה המפלגתית חודרת לשם .עלינו לחבר אמנה כלשהיא שתימנע מהפוליטיקה במתנ״ס לחרוג מהטעם הטוב ,לקבוע כללי משחק שיהיו מקובלים על כולם ויכתיבו מינימום של הגיון ומינימום של הגינות במשחק הפוליטי. פרדס חנה-כרכור בתנועה חברתית אנחנו מאמינים שצריך לדאוג לעובד הן במקום עבודתו והן בביתו. איננו מתכחשים לצד הפוליטי ויוזמים חינוך לפוליטיקה ,לא למפלגות ,כבר מגיל צעיר. ילד שהיה פעיל בוועד כיתה בכיתה ב׳ פוגש לראשונה פוליטיקה .אם הוא יתמיד בזה גם בחטיבת ביניים ובתיכון ,נמצא אותו אחר כך כמפקד בצה״ל וכאדם שתופס עמדה ציבורית חשובה. אם לדבר על הצד המפלגתי בפוליטיקה, אכן במוסדות ההסתדרות הישיבה היא לפי מפתח מפלגתי ,אך הפעילות במקב״ץ פתוחה לכל אדם ללא הבדל .אני משקיעה הרבה בחינוך פוליטי של ילדים וממשיכה גם בעבודה עם מבוגרים היושבים בוועדות בהן נעשית פוליטיקה .איני חושבת שפוליטיקה היא מילה מגונה וחבל שחלק מהפוליטיקאים נותנים לה את המשמעות של הפירוש הלא יפה של אבן שושן. איו לנו תרבות פוליטית עדנה בוסטין מנהלת מתנ״ס קרית גת המנהלים בחברה למתנ״סים הם עובדי החברה וזאת במגמה לנתק אותם מהתלות בביצה הפוליטית המקומית .האם מצב זה מונע מראש הרשות להכתיב לי מה ואיך אעשהז לארגונים כמו שלנו ,יש הנהלות במתנ״סים 193 ציבוריות ואלי אורן כבר רמז מי קובע את הרכב ההנהלה הציבורית .ראש העיר קובע, לו יש את הכוח ואנחנו יכולים אולי בשוליים לשנות משהו. בעקבות הבחירות האחרונות ,החליט ראש רשות בישוב קטן ,שהיה קודם מנהל מתנ״ס, להחליף את כל ההנהלה כדי להתאימה למפלגה שלו .אם זו לא היתה חברה סוכנותית אלא עמותה ,גם החברה למתנ״סים לא היתה יכולה למנוע זאת ממנו. רצינו כל השנים שתהיינה התארגנויות מקומיות ואנחנו רוצים שיקחו דברים בידיים ויהיו מעורבים .מה שכואב לי ,זה איך הדברים נעשים ,ואני רוצה להודות ליעקב רשף ששם על סדר היום את הנושא של תרבות פוליטית .את זה אין לנו עדיין. אצלנו הפוליטיקה ירדה לזנות. דני אדרעי ,שמוביל היום את נושא ההנהגות בחברה למתנ״סים ,צריך אולי לחשוב על פטנט חדש .מי שעוסק בעבודה סוציאלית יודע שעד שלא מעגנים משהו בחוק ,לא קורה איתו הרבה. אני רוצה לחזור למנהל המתנ״ס מול ראש הרשות .דעתי ברורה :הוא צריך לקבוע לי מה הגזרה שבה אעבוד ,הוא קובע את המדיניות .לא אני צריכה לקבוע אם ההודים כן או לא יקבלו כסף ואם יהיה * קונסרבטוריון זה או אחר .אני יכולה לבוא ולהציע במסגרת מנדט מאוד ברור שאני מקבלת מראש הרשות המקומית והוא צריך לקבוע את המדיניות באמצעות נציגיו בהנהלה. תפקיד המרכז הקהילתי ־ תעול המערכות הפוליטיות לטובת הקהילה מוטי מלכה מנהל מרכז ״תקותנו״ ,א ש ד ו ד אני הייתי רוצה להציג מקרה בו דווקא המרכז הקהילתי רותם את המערכת הפוליטית לטובת הקהילה. למעלה משנה אנחנו ,צוות המרכז ,ההנהלה הציבורית ותושבים פעילים מנסים לגייס כספים מהרשות המקומית לבניית אגף נוער ולא מצליחים. והנה ,בקהילה ההודית יש נציג במועצת העירייה .הקהילה ,באמצעות הנציג הזה, קיבלה הכרה בצרכים הייחודים שלה ואף כסף כדי לקיים את פעילותה. באותו הקשר ,פנו תושבים פעילים ואמרו שהם רוצים במרכז פעילות של מוסיקה אנדלוסית. החלק שלי בחינוך הפוליטי היה בהדרכת אותם פעילים למי ואיך לפנות והתוצאה היתה — תקציב של 250אלף שקל להקמת מרכז לפיוט והקמת תזמורת אנדלוסית .כך, שמרכז קהילתי צריך ,מכורח המציאות, לדעת לתעל את המערכות הפוליטיות לצרכי הקהילה. 23 הטעות הגדולה שלנו ,שאיננו יודעי• ל ת פ ק ד במערכת הפוליטית דייר משה ארי מא״ז חיפה ,החברה למתנ״סים יום העיון הזה מחזק את ההרגשה שאנו חיים בסביבה מאוד פוליטית ולדמויות פוליטיות יש השפעה עצומה על כל מעשינו. חלק מהמנהלים מבצעים תפקיד פוליטי ואני יכול להבחין בין מנהלת מקב״ץ הסתדרותי שהגיעה לתפקידה כחלק מתהליך פוליטי מפלגתי ,לעומת מי שמנהל מרכז קהילתי ברשות מקומית או מתנ״ס של החברה למתנ״סים ונבחר לתפקידו על פי כישורים מקצועיים בלבד. האבחנה כאן היא בין אלה שהם בתוך המערכת הפוליטית המפלגתית ,יודעים את כללי המשחק ואין בעיות ,לעומת אלה שנמצאים בסביבה ארגונית פוליטית שמשפיעה עליהם והם לא יודעים את כללי המשחק הפוליטייים. היום ,אחרי ששיבה זרקה בשערי ,אין לי ספק שהיינו תמימים לפני 23שנים ,ושיא התמימות היה המנכ״ל ועל בסיס זה טיפחנו וגידלנו את האנשים .כך שאחד הליקויים המרכזיים אצלנו הינו שמנהלי מתנ״סים אינם יודעים לתפקד במערכת הפוליטית בצורה פוליטית .אני רואה את עצמי כפוליטיקאי חברתי ,בהתאם להגדרה של פוליטיקה כקביעת מדיניות או עקרונות מדיניים ,לא מפלגתיים .אני מנוע מלהיות חבר פעיל במפלגה וככל שאני עושה פוליטיקה יותר טובה למען מדיניות של פיתוח המרכז הקהילתי בשכונתי ובעירי ,כך אני עושה את תפקידי כהלכה. יש הבחנה ,כאילו השר הממונה או ראש הרשות קובע מדיניות והאיש המקצועי מוציא לפועל .אני לא מסכים עם זה .לפי הערכתי ,מי שנמצא בתפקיד מינהלי ואינו מציע וחותר למדיניות ועושה לובינג למדיניות מסויימת ,איננו ממלא את תפקידו .הוכח ,שלא מעריכים ״יסמנים״, אלא אנשים שיש להם חוט שדרה וערכים. אני מכבד אותך כי נבחרת ,תכבד אותי בגלל הערכים המקצועיים שלי. הבעיה היא להתמודד עם ערכים מקצועיים, כאשר יש מרכיבים פוליטיים וזו אמנות שאי אפשר להקנותה על ידי למידה בלבד. אנו צריכים לאמן את עצמנו לעבודה נכונה. ״יסמן״ לא יפתור את הבעיה .צריך להיות אקטיבי ויוזם ,כדי להגיע לרמת יכולת של אינטגרציה של ערכים מקצועיים וצרכים פוליטיים של קידום המוסד ,ויחד עם זה להבין את הצרכים של כל הגורמים המעורבים :הקליינטים ,ארגונים אחרים בקהילה ,נבחרים ואישי ציבור שאינם נבחרים ,אבל יש להם אינטרסים. סינן תשנ״ג ,יוני 1993 מנהל • חדש • , 1 ענבוסי סעיד נעמה גונן ילידת .1963 סיימה תואר ראשון באוניברסיטת חיפה בעבודה סוציאלית והשתלמה בקורסים שונים בגרפיקה ,הדרכה וניהול. עסקה בעבודה סוציאלית וכמו כן שימשה רכזת קהילתית במתנ״ס ליאו בק. נבחרה כמנהלת מתנ״ס צור שלום ,קרית ביאליק. גיל רשף יליד ,1958נשוי. סיים תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב במינהל חינוכי והיסטוריה של ארץ ישראל ובעל תואר שני במינהל החינוך. שירת בקבע כקצין חינוך .עסק בהשכלה לטעוני טיפוח ,תרבות וחינוך. הקים וניהל מרכז הדרכה ומידע ארציים של מינהל הנוער במשרד החינוך. נבחר כמנהל מתנ״ס קרית עקרון. עדנאן טרבשה יליד ,1958נשוי .3 + סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית ירושלים בגיאוגרפיה ותיאטרון. ניהל מרכז תרבות במעיאר ,היה שחקן ומורה לאנגלית. נבחר כמנהל מתנ״ס מע׳אר. יליד ,1962נשוי .2 + סיים תואר ראשון בבית ברל בהוראה לחטיבת ביניים ובהיסטוריה של ארץ ישראל. ניהל מרכז קהילתי בראשון לציון ובנס ציונה. נבחר למנהל מתנ״ס סבריה. שינוי מימון אסולין ,מי שהיה מנהל בדימונה עבר לנהל את המתנ״ס בשיכון המזרח בראשון לציון. שמחה אורפז ,מי שהיה מנהל המתנ״ס במבואות חרמון עבר לנהל את המתנ״ס בירוחם. נינו רחמים ,מי שהיה מנהל המתנ״ס ביסוד המעלה עבר לנהל את המתנ״ס במבואות חרמון. ראובן סדן ,עבר מניהול המתנ״ס בגבעת pJidJ אפרים בר יליד ,1957נשוי .2 + סיים תואר ב.א .באוניברסיטת חיפה בחינוך ובהיסטוריה. בד בבד עם לימודיו עבד כרכז התנדבות יישובי ,במסגרת המחלקה לשירותים חברתיים ,במגדל העמק .לפני שש שנים החל לעבוד במתנ״ס כרכז תכניות ועסק בקליטה חברתית של עולים .ב־1989 עבר לנהל את האגף לחברה וקהילה במתנ״ס. נבחר כמנהל מתנ״ס מגדל העמק. מוסטאפא נאסור יליד ,1956נשוי. למד בבית ברל במסגרת החינוך הבלתי פורמלי הדרכת נוער .את הלימודים האקדמאיים השלים בגרמניה וקיבל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת היידלברג. שימש כמדריך נוער ,רכז בבית הנוער בקלנסואה ומינהל מעונות סטודנטים בגרמניה. נבחר כמנהל מתנ״ס קלנסואה. נקש ירון nmle יליד ,1958נשוי .2 + סיים תואר ראשון באוניברסיטת תל אביבי במדעי המדינה וסיעוד ,ותכנית שוורץ לניהול מרכזים קהילתיים .כמו כן, סיים לימודים לקראת הסמכה כאח בבית חולים הלל יפה. שימש כאח מוסמך בבית חולים ,כמנחה במינהל חברה ונוער במיגזר הערבי ומדריך סיעודי במט״ב. נבחר כמנהל מתנ״ס ז׳סר-א-זרקא. •קש זאב לנהל את המתנ״ס החדש בעמק חפר. עמוס גבר ,עבר לנהל את מתנ״ס יוספטל בפתח תקוה. ושינויים גם בירושלים: אבי נוריאל ,עבר מתפקיד מנחה בחברה הירושלמית לניהול המתנ״ס בשכונת מורשה. אהוד מימוני ,עבר ממורשה לנהל את בית הנוער העברי. nnlSn n o w !pypopa במתנ״סים 193 24 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 שלום כרמל — ערד ,מחוז הדרום פנינה חכמון — חוף אשקלון ,מחוז הדרוס! נורית ליבוביץ — בית דגן ,מחוז המרכז )זמני עד לבחירות(! חיים לב — עמידר ,מחוז המרכז )זמני עד לבחירות(. עיניכם הרואות כי עדיין חסרים נציגי מחוז ירושלים ומחוז חיפה ,שבוודאי עד לדיווח הבא )לאחר הכנס בשפיים( כבר ישבו ויירתמו למאמץ של הנציגות הארצית. במפגש הנוכחי הועלו הנקודות הבאות: א .חלוקת הסמכויות בעבודה בין הנציגות הארצית למחוזית. ב .ועדות פעולה וכד׳ לגבי תקנון ,חוקה, נופשים ,שי לחג וכדי. ג .בדיקת עניין הגזברות ומימון הפעילות. נודה מאוד אם כל מי שיכול לעזור בעצה, במחשבה ,במעשה או בכל רעיון אחר, יעביר את דברו לנציג המתנ״ס שלו בנציגות המחוזית ,על מנת שנוכל כולנו ליהנות מכך. המפגש הבא של הנציגות הארצית נקבע ל־ 24/6/93בשעה 9:30בכפר סבא, כשעל סדר היום יעמדו הנושאים דלעיל, עם תשובות של ועדות לגבי התקדמותן בנושאים שנזכרו והועלו בישיבה שהיתה. על פירוט הוועדות והמשך ההתקדמות נדווח לכם בהרחבה בגיליון הבא. תודה לכל המשיבים למשוב בנושא השי לחג 52 .מתנ״סים כבר השיבו ואנו נשמח מאוד אם נקבל תשובות מכל המתנ״סים, כדי שנוכל לתת שירות טוב יותר לכולם בפעמים הבאות. ; הכנס השנתי של עובדי המתנ״סים והחברה שפיים 24.5.93 ר ש מ י ם ר א ש ו נ י ם מאת זאביק כל הכבוד להם לעובדי החברה ולעובדי המתנ״סים. הם לקחו על עצמם לעשות כנס — והם עשו את זה — ובגדול! הם יצאו מעורם כדי לתת לכולנו ״גוד טיים״ — ואפילו הצליחו .כל כך הצליחו שהיו כאלה שטענו שאפשר היה לתת קצת פחות ואולי להשאיר ״טעם של עוד״. מצד שני — מי שלא נשאר עד הסוף — וספרנו 4-3שעזבו מוקדם — ...הפסיד! אז מה היה לנו בכנס? קודם כל פעילות חופשית במתקני המים של שפיים — תודה ,שפיים! יצאו לנו מים מהאוזניים... כ־ 4000עובדי מתנ״סים מכל רחבי הארץ ,נכחו בכנס והפגינו שייכות לחברח אחת גדולה וההופעות של כל המתנ״סים — אחת יותר טובה מהשנייה ,למרות שכל להקה חשפה רק טפח קטן מיכולתה — פשוט אין זמן לכולם .ככה זה בחיים. והמיצגים — משהו־משהו: — הדינוזאורים של מתנ״ס אשדוד א׳ ותיאטרון הבובות שלהם! — סדנת התפאורה והאומנויות של יהוד! — פרוייקט השילוט של רמלה — שנתן לנו כיוון בכל הכנס! — מרכז התקשורת הקהילתית של מתנ״ס לוד — תערוכת לגו של ״כלל״ וג׳ורג׳ חשביה הבלתי נלאה! — תיאטרון דיאבולו ומופע הטכנו והרובוט! — ה״ספורטיל״ של דוד הירש. והיו די הרבה חברה שחתמו על האמנה, בחיי! והתחרויות — הרציניות וההיתוליות — שלקחו בהן חלק — הן בהשתתפות והן בעידוד — המון חברה. ; כאן המקום לפרסם את התוצאות: — קט רגל בנים — קבוצת מתנ״ס בית פומרנץ משכונת שמואל הנביא בירושלים ומינהל לב העיר. השחקן המצטיין — מאיר וולט מהרצליה. — — — — — — ב ל ב ד כדורעף -דורה ,נתניה )בקלי־קלות(. כדורסל — דורה ,נתניה )לקחו את זה בהליכה.(... מחניים בנות — מתנ״ס קרית אתא. שש בש — עמי עמר ,רכז הנוער של מתנ״ס קרית גת. הורדת ידיים בנים — יוסי ביטון ממעלות הורדת ידיים בנות -יהודית חוברה, פסגת זאב. והיו שם ביתני שעשועים שהספיקו לפעול שעה אחת בלבד ,מפני שהיתה עליהם התנפלות כזאת גדולה שנגמרו כל הפרסים צ׳יק צ׳ק. וכתב החידה של חיליק )חמיצר( לוי ממתנ״ס עמישב ,פתח תקווה ,שפתרונו היה: יהוד ובית שאן — שנבנו על ידי אותו אדריכל )שהתברר שהוא.אבא של גילה שחר ממתנ״ס מטלון(... והזוכה המאושר בפקסימיליה ,שנתרמה על ידי חברת ״אלקטיס״ הפועלת ב־50 מתנ״סים — הוא מתנ״ס פסגת זאב, בירושלים. מתנ״ס מעלות יוסף ,שגילה דבקות במשימה — זכה בפרס ניחומים! וכלב מי שלא ראה את הופעת הכלבים — האו האו! ומי שהפסיד את להקת ה״סיקסטיז״ — הפסיד! והכי הרבה הפסיד מי שלא ראה את הופעתה של להקת ״המדוכאים עלי אדמות״ — להקה כחול־לבן של מנהלים, בתכניתם החדשה ״שנת בצורת״ .אבל אין דבר :קלטות של המופע )בקרוב ב^/״ד(\1. אפשר לרכוש במתנ״ס ליד ביתכם... ודני סנדרסוןז מה יש לדבר — היו התעלפויות בקהל! ...וכלב מי שמשקר, תשאלו בפסגת זאב. זה היה יום נפלא -יום ללא קיטורים! יום שהגיע ,ובצדק לכל עובדי המתנ״סים המסורים! זאת הוכחה נוספת ,שעם אנשים טובים אפשר להזיז הרים! ושוב ,תודה לכולם ,לכל אלה שטרחו ועמלו והזיעו — ובראשם ,ורק אותם נציין חיה רשף ויחי שריג. להתראות בכנס הבא — שזה שהיה יהיה משחק ילדים על ידו... מפאת קוצר הזמן והמקום לא הספקנו לשלב תמונות )ויש הרבה( .לכן ,כל מה שרציתם לשמוע ולראות עוד על הכנס, יופיע בגיליון הבא של ״במתנ״סים״. מה חדש אצלנוז מאת בני לוי ,מתנ״ס בנימין כשעיתון זה יגיע לידיכם נהיה כבר אחדי ההפנינג הגדול בשפיים ועם הפנים לקיץ .תודות רבות חייבים אנו לכל העוסקים במלאכת ההכנה הארוכה של הכנס המהנה בשפיים. ביום שני ה־ 17.5.93התכנסה הנציגות הארצית של ארגון העובדים במת״ס בכפר סבא .בנציגות חברים: ראובן שרייר — נצרת עילית ,מחוז צפון שם טוב אסדון — קרית שמונה ,מחוז צפון! אפרת הרמן — יהוד ,מחוז השרון! בני לוי — בנימין ,מחוז השרון! אליו דואניוס — קרית גת ,מחוז הדרום ; ; במוזיאון א ר צ ו ת ה מ ק ר א ירושתם מגוון אפשרויות ל מ ק ו ר חורת* המשלב את סיפור* העולם העתיק בפעילות יעירתית מעניינת שפע תכניות חינוכיות ופעילויות מרתקות לקבוצות מאורעות ,יחידים ומשפחות <עפ״י הזמנה(. מחירים מיוחדים למתנ״סים לפנות: למחלקת חינוך, מוזיאון ארצות המקרא ירושלים ת.ד ,4670 .ירושלים 91046 רח׳ נרנות ,25 ירושלים 93706 טלפון02-611066 : במתנ״סיס 193 25 יבנה גוש עציון פרס ארצי לאליהו עמיר מנהל המחלקה לספורט בפרס הארצי של רשות הספורס והחינוך הגופני לשנת תשני׳ג זכה אליהו עמיר, מנהל המחלקה לספורס בגוש עציון, המופעלת באמצעות המתנ״ס כסוכן בלעדי. שני זוכים נוספים היו מאילת ומכרמיאל. אליהו עמיר ,בן ,55מאמן שחייה ובוחן מצילים מוסמך .אליהו עוסק במינהל ספורט החל משנת .1966הוא הקים את המחלקה לספורט של המועצה האזורית מטה יהודה ,המועצה הגדולה ביותר בארץ, והפעיל אותה במשך 16שנים בהצלחה רבה. לאחר הפסקה של שנים אחדות הקים לפני שבע שנים את המחלקה לספורט בגוש עציון ,המופעלת באמצעות המתנ״ס כסוכן בלעדי .אלי מפעיל צוות עובדים של כ־20 איש במגוון פעילויות ודואג לקידומם המקצועי .הוא גם אחראי לפיתוח המיתקנים שהוקמו באזור מאז בואו ודאג להפעלתם המירבית ולתקינותם .הוא מתמודד בהצלחה עם בעיית שיתופו של מגוון הציבור במועצה ,המפוזר בישובים השונים והמרוחקים זה מזה ,כמו גם עם בעיית קיומן של פעילויות מעבר לקו הירוק. אליהו מצטיין בצורת חשיבה מקורית וברעיונות רבים וחדשניים .הוא מצטיין גם בשיתוף פעולה פורה עם בתי־ספר ,מורים, אגודות הספורט והיישוב השכן אפרת .הוא משתתף באופן קבוע בהשתלמויות של רשות הספורט והחברה למתנ״סים ובוגר הקורס למינהל ספורט. עפולה ירושלים -אורו של עולם במסגרת הפעילות של המרכז לחינוך יהודי של האגף לתרבות תורנית במרכזים הקהילתיים בעפולה ,הסתיימה תערוכה בנושא המרכזי של שנת הלימודים הנוכחית ירושלים.מעצבי התערוכה בחרו להציג את הפן הרוחני של העיר על פני ציר הזמן משחר ימיה ועד ימינו אלה. התערוכה עשתה שימוש מעניין במקורות מן סיון תשנ״ג .יוני 1993 המקרא ,מספרות חז״ל ומספרות ימי הביניים בשילוב נכון של צבע וצורה שהוסיפו נופך מיוחד להוראת הנושא. במהלך שלושת החודשים ביקרו בתערוכה מאות תלמידים ממרבית בתי הספר בעיר וקיבלו הדרכה מבנות שירות לאומי וממורות חיילות. התערוכה תוכננה ועוצבה על ידי צוות המרכז לחינוך יהודי של האגף לתרבות תורנית במרכזים הקהילתיים בעפולה. פחדה מאסרים לוי ד ל הבר הנהלת המתנ״ס מאז הקמתן ו ר א ש המועצה המקומית בשנות ה־60 חבר למופת ויועץ נאמן אפרים לוי נפטר ביום כ״ג בניסן)(14.4.93 אחרי מחלה קשה והוא בן 62במותו. אפרים היה חבר פעיל בהנהלת המתנ״ס מאז הקמתו .הוא בעצם האיש שיזם והקים את המתנ״ס ,כאשר שימש בתפקיד מזכיר וראש המועצה המקומית בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים. עם סיום תפקידיו במועצת העיר התמסר אפרים לענייני המתנ״ס והקהילה .היה חבר בהנהלת המתנ״ס ,יו״ר ועדת כח אדם, מתנדב בלשכת שי״ל ,יו״ר מועדון בני ברית וחבר פעיל בצוות היגוי מורשת יבנה. אפרים ז״ל קידם במסירות ובעקביות את פעולות האגודה לתרבות ומורשת תימן, היה אחראי להקמתה ולהפעלתה של להקת המחול התימנית ופעיל במועדון הגימלאים של הביטוח הלאומי .בשל פעילותו העניפה נבחר להיות ״יקיר יבנה״ ומתנדב מצטיין מטעם האגודה להתנדבות. במשך כל עבודתו הציבורית ,גם כאשר עסק בפוליטיקה ,היה אפרים אדם ישר ,אמין ונאמן לעקרונותיו הברורים והנחרצים. בישיבות ההנהלה התייחס לנושאים ברמה העניינית והמקצועית על פי אמות מידה של: ״מה שטוב לקהילה ולתושבי יבנה״. משפחתו היתה נאמנה לדרכו .אשתו ,בניו ובנותיו ליוו אותו בכל שנות העשייה ואף הם היו פעילים ומעורים במתנ״ס .רעייתו, פעילה ורקדנית בלהקה התימנית ,בנו הצעיר מנגן בתזמורת העירונית ובתו שרה בחבורת הזמר. אפרים נרתם לסייע לכל אירוע ציבורי שעיריית יבנה ,המתנ״ס ומועצת הפועלים יזמו למען קשישים ,עולים וותיקים. אפרים לוי ,עבורי היה חבר למופת ,יועץ נאמן ושותף מלא לעבודתי כמנהל המתנ״ס. הוא יחסר לי ,להנהלה ולצוות המתנ״ס. שמעון חזות מנהל המתנ״ס משרת הציבור במלוא מובן המילה את אפרים הכרתי בראשית דרכי כמנהל המתנ״ס ביבנה במחצית שנות השבעים .הוא היה חבר הנהלה ותיק ,ראש המועצה המקומית לשעבר ואיש ציבור בעל ניסיון רב ואני מנהל מתנ״ס צעיר בראשית הדרך. ידעתי שאפרים הקים את המתנ״ס בהיותו ראש המועצה המקומית ושימש כיו״ר הנהלתו במשך מספר שנים .בפעילותו זו הוא היה בין החלוצים ,שהשכילו לגייס את המשאבים ולהציב את יבנה בין עשרת היישובים הראשונים שזכו במתנ״ס ,וקשר קשר ראשוני יציב ,אמיץ ומתמשך עם חברת המתנ״סים מיום הקמתה. אפרים ,למרות הידע הרב שצבר ,הפגין צניעות רבה שאינה אופיינית לאנשים ברמתו ובחשיבותו .הוא היה איש נוח להתייעצות ולחשיבה משותפת .אדם ענייני, שמעולם לא הכניס שיקולים זרים ,אפילו בפורומים סגורים ,והיה נאמן עד הסוף לשליחותו בשירות הקהילה. אפרים לא היה איש שררה ,אלא משרת ש ו ב 26-23 הציבור במלוא מובן המילה .כדמוקרט אמיתי היתה לו סבלנות רבה לשמוע את הזולת ולעודד יוזמות של עמיתים .מעולם לא חיפש אבהות על רעיונות ותכניות ולא פטרונות על אנשים .איש מופת היה ,כאשר כחבר הנהלה נתן דוגמה אישית על ידי התנדבות מתמדת שלו בהנהלה ,בוועדות וכיועץ קבוע בשי״ל שבמתנ״ס במשך שנים רבות .הוא ידע מה היה טוב לציבור ,שכן הוא ובני משפחתו נמנו על אוכלוסיית המשתמשים הקבועים במתנ״ס. אפרים עמד בראש קבוצות וארגונים שונים, מילא את כל תפקידיו בהתנדבות ושימש מודל של מתנדב המקדיש את עצמו לטובת הציבור ורואה בנתינה עצמה את שכרו. הנהלת המתנ״ס ביבנה מצאה לנכון להודות לאפרים ״יקיר יבנה״ על תרומתו למתנ״ס ולציבור בישיבת הנהלה מיוחדת לזכרו. י ו צ א באוגוסט 993ו, בני חממי מנחה מחוז מרכז ל ד ר ך ו-ח באלול תשנ״ג 2 0 במתנ״סים 193 לט ״מש<כ<ס ייי וליהנות לפני זמן קצר זכינו לעוד טיול במסגרת התכניות שמתכנן עבורנו אגף כוח אדם בחברה ,בשילוב עם מדור ״ארץ מורשת״. הפעם היה זה לאזור הר תבור והכפר ערב א־שיבלי. תחילתו של הבוקר היתה עגומה .ברדיו דווח על עוד פיגוע טרור ועל עוד שני הרוגים .פתאום גם נודע לנו שזה ״יום האינתיפאדה״ ואנחנו יוצאים לטייל .סיבות אלה גרמו לביטול ההשתתפות ממש ברגע האחרון מצד מספר אנשים .אבל אלה •וו להלן 1111111ווו 11111 וווווווווו 11 111(11 וווו שבכל זאת הגיעו ,זכו ליום מהנה ביותר. כפר תבור ,״מסחה״ ,המושבה הגלילית שנוסדה ב־ 1901לרגלי הר תבור ,הזמינה אותנו לבקר באתריה ששומרו בגאווה — חצרות האיכרים והמוזיאון .בחצרות האיכרים משוחזר אורח החיים של המתיישבים בכפר באמצעות כלים וריהוט האופיינים לתקופה ,כלים חקלאיים ובעלי חיים .בנות ״ארץ מורשת״ מהאזור הפגינו ידע רב בהדרכה שנעשתה בבקיאות ובחינניות .ביוזמת המתנ״ס ומנהלו רונן 11 ו וו>ווו1וווווווווו 1111111111111111111 וווווווווווו 111*1111111 קובלסקי הוצבו בחצרות דוכנים שאיפשרו לילדים עבודות יצירה שונות וכן פינת אפיה לפיתות .ובצד ההיסטוריה המתעדת את העבר ניצבו שני עולים חדשים מחבר העמים שהנעימו את ביקורנו במוסיקה קלאסית .שילוב של עבר והווה הלקוח כאילו מסרט סוראליסטי. לקבלת פנים בנוסח בדואי זכינו בישוב ערב־אל־שיבלי .שאוקת שיבלי ,מנהל המתנ״ס ,יחד עם ראש המועצה ונכבדי הכפר אירחו את משתתפי הטיול ברוחב ו1(1ו1(((1ו>(1ו>1(1ווווו(<1וווווו< 11111111ו |||||>||||||1>||>|||||||<||||1 111 גי '1 לב .שמענו הסברים מרתקים על אורח החיים הבדואי ,חיי המשפחה והפולקלור. סיירנו במוזיאון שבכפר וטעמנו משפע של תבלינים ופיתות שנאפו במקום ״בשיטות של פעם״ .ראש המועצה ,בדברי ברכתו ,עמד על הצורך — דווקא בימים אלה ,להגביר את האחווה וההיכרות בין העדות בישראל. ונסיים בתודות ליעקב לוין ,למאיר כהן ולצוותו ולרבקה הדרי ,אשר לא חוסכת מאמצים ודאגה כדי להבטיח את הרגשתם הטובה של המשתתפים. )111(11111111 1וויווו 111111111ווו וווו••<••>•••••••••••••»••11 דבריהם של שניים מהמשתתפים: כי מצפון תיפתח הטונה חיים גיל ,מנהל מתנ״ס קדימה בבוקר בהיר ,בשלהי חודש מרץ ,השמנו פעמינו צפונה וכעבור שעה קלה באנו על רכבינו ,טפינו ומשפחותינו בשעריו מסבירי הפנים כתמיד של כפר תבור. בועז מעוז ,מנחה ״ארץ מורשת״ ומדריכותיו החינניות העלונו)את החרוצים שבנו( לאוטובוס שהביאנו ,אגב הסברים מאלפים, אל תחילתו של מסלול ההליכה ,לאורך ערוצו ,שוקק המים והירק ,של נחל תבור. שעות ספורות )וקילומטרים בלתי ספורים כלל( לאחר מכן ,בדיוק על פי לוח הזמנים, הזדחלנו אל עבר קו הסיום ,תשושים אך מאוששים ונחפזים אל תחנתנו הבאה. עוד בטרם יכולנו להגיד ״שואקת שיבלי״ מצאנו עצמנו באוהל שבכפר הבדואי ערב אל־שיבלי בעיצומה של פנטזיה בדואית רצופה בסיפורים ,בריקודים ובמיני זעתרין. לאחר ביקור קצר במוזיאון הבדואי ,נפרדנו לשלום מהאירוח החינני של בני הכפר שיבלי בדרכנו להמשך המשימה. טיול סיירת החברה דן האס יישר כוח ל׳׳ארץ מורשת״ ולמאיר כהן, העומד בראשה ,אשר היה נחרץ לקיים את מסלול ההליכה ״המפרך״ בנחל תבור .מי את השעות הנותרות של יום גדוש ומהנה זה ,בילה חלק מאיתנו בסדנאות היצירה המגוונות בחצרות האיכרים ,באדיבות המתנ״ס המקומי ואילו אלה שחפצה ליבם בנוף עוד הספיקו להתענג על המראות הנשקפים ממרומי הר תבור ,בהנחיית מדריכות ״ארץ מורשת״. שלא נרשם לטיול או לא הופיע ברגע האחרון מן הסיבות השמורות עמו — הפסיד פשוט טיול בתוך הטבע עם הטבע. ליענק׳לה לוין ,שיש לו חוזים עם החזאי, מומלץ כי ימשיך לארגן טיולי מופת כאלו. הכנסת אורחים בסגנון בדואי כ־ 500קשישים וקשישות בחגיגה ל״גיל הזהב אמנם פורים חלף עבר מזה זמן ,אך האירוע במתנ״ס דורה בנתניה היה כה מרשים ומיוחד ,שמצאנו לנכון לפרסמו בכל זאת בעיתון .האירוע הצליח הודות לשיתוף פעולה בין ארגוני ,ליוזמה מבורכת של מזל דוד ,רכזת הקשישים במתנ״ס דורה ולסיוע רכזות הקשישים במחוז. למעלה מ־ 500קשישים וקשישות נהנו מתכנית מגוונת ,אשר החלה בביקור בתערוכה למורשת יהדות תימן ,נמשכה דרך סיור בעיר ובטיילת וסעודת פורים והסתיימה בתכנית אמנותית מהנה במתנ״ס דורה. תודה מיוחדת לעובדיה בן שלום ,נשיא האגודה לטיפוח חברה ותרבות ,תיעוד ומחקר ,של יהדות תימן ,אשר הפגין עשייה בלתי נלאית לטובת אוכלוסיית הקשישים וכן למתנ״ס דורה על הארוח הלבבי. ,, במתנ״סים 193 27 מיון תשנ״ג ,יוני 1993 א ו ם ס י א ו פ ו ר ו ז י ם גיל ל א ח ר ה מ ע ב ר כ י צ ד ל מ נ ו ע ? ניתן במעי. מאת נורית סתוי אסטרוגן שינתן יותר משלוש שנים לאחר הבלות — לאחר אובדן התיפקוד השחלתי, יגרום להפחתה משמעותית בקצב אובדן מסת העצם. ראש תחום קשישים אם בעבר פעילויות המתנ״סיס התמקדו בתחומי חברה ותרבות ,הרי כיום קיימת התרחבות לנושאים כמו פיתוח מנהיגות, התנדבות ,״ארץ מורשת״ וקידום בריאות. התחום האחרון נושא תנופה רבה תודות ליוזמה ברוכה של ראש התחום -רון בולוטין וכן תודות למודעות העולה וגוברת בציבור הישראלי ובקהילת גהני המתנ״סים ברחבי הארץ. אחת הבעיות הנפוצות בגיל המבוגר הינה מחלת האוסטיאופורוזיס ולכן כותבת שורות אלו החליטה להתייחס לבעיה ולדרכים להתמודד עמה. המחלה מהי? אוסטיאופורוזיס מוגדרת כירידה במסת העצם המובילה לעליה בתדירות התפתחות של שברים ספונטניים .ישנה נקודה בה אובדן העצם הינו משמעותי עד כדי כך שרקמת העצם אינה יכולה למלא את פונקציית התמיכה המיכנית ,וכתוצאה מכך מתפתחים שברים ספונטניים ולו כתוצאה מטראומה מינימלית. כתוצאה מהשינויים בעצם ,היא הופכת לנקבובית ומכאן המונח אוסטיאופורוזיס. אם הטיפול ינתן תוך שלוש שנים ראשונות לאחר הבלות אז מסת העצם אף תגדל. ההפסקה בלקיחת אסטרוגן אפילו אחרי תקופה ארוכה ,מביאה לאובדן מהיר ומתקדם בתכולת המינרלים של העצם. בנשים המטופלות כאסטרוגן פוחתת הסכנה לשברים .כיום ,נותנים כדורים המכילים גם את הפרוגסטרון וזאת כדי להוריד הסיכון לסרטן השד. הסיכוךלשבר בירך במהלך החיים הוא 15%אצל נשים ו־ 5%בגברים. כ־ 50%בגיל הזקנה ,שעברו שבר בירך ,לא שבים למצב של עצמאות מלאה. באזורים שונים קיימת שונות רבה בשכיחות המחלה ,כשהסיבות בחלקן נובעות מהבדלים בדיאטה ,פעילות גופנית וחשיפה לשמש. גורמי הסיכון העם :גיל ,מין ,גזע ,היסטוריה משפחתית ,עישון ,אלכוהוליזם ,מבנה גוף רזה ,טיפול בקורטיזון ,נשים לאחר כריתת רחם ושחלות. 1 העצם נבנית ונהרסת מקביל במהלך החיים. עד גיל 35תהליך הבנייה מתגבר על תהליך ההריסה הטבעי .לאחר מכן ,מאבד השלד כ־ 1%בשנה מכמות העצם .אובדן מסת העצם עם הגיל הינה תופעה אוניברסלית. לאחר תום תקופת הפוריות אצל האשה, השחלות מפסיקות ליצר הורמוני מין נשי, המעכבים את הריסות העצם וישנם מקרים בהם יורדת כמות העצם ב־ 6%ויותר לשנה. הביסויים למחלה הינם :כאבי גב ,כאבי רגליים ,איבוד קומה והופעת גיבנת .בשלבים מתקדמים יותר גורמת המחלה לשברים במקומות הבאים: (1בחוליות עמוד השידרה (2בראש הירך (3בשורש כף היד. האתיולוגיה — אוסטיאופורוזיס שלאחר הבלות — המנופאוזה )גיל הבלות אינדיוידואלי ונע בין ;(55-45 — אוסטיאופורוזיס של הזיקנה )בגברים ונשים(; — אוסטיאופורוזיס משנית למחלות ,כמו אי ספיקה כלייתית או משנית לתרופות. היקף הבעיה בגיל המבוגר כ־ 80%מהשבדים הינם אוסטיאופרוטים הגורמים להגבלה ממושכת בתפקוד ובתנועה ולעיתים אף לנכות מתמדת. כיצד מאבחנים א ת המחלה? יש להדגיש ,כי איבחון מוקדם של מצב רקמת העצם הוא בעל חשיבות רבה לגילוי המחלה בשלביה המוקדמים. כיצד נ ע ש ה האיבחון? א( על ידי בירור שגרתי ,הכולל: — בדיקת דם )שקיעת דם ,רמת סידן ,זרחן(; — בדיקת שתן)סידן ,קראטנין וזרחן(; — צילום עמוד שידרה צדדי גבי +מותני, הנותן תמונה של מבנה עמוד השידרה .אבל, השינויים הראשונים נראים רק לאחר שהעצם איבדה 40%מכמותה. ב( )Dual Photon Absorptionmetry (DPA — מכשיר המודד את כמות המינרלים בחוליות עמוד השידרה וצוואר הירך. ג( בדיקת צפיפות העצם — בדיקה חיצונית המאפשרת למדוד את צפיפות העצם ולאבחן איבוד של העצם בשלבים מוקדמים ביותר .נמצא קשר הדוק בין צפיפות העצם והסכנה לשברים. מה ניתן ל ע ש ו ת ? למדנו והבנו מהי המחלה ומהם תבחיניה. נשאלת השאלה :כיצד ניתן למנוע ,מה לעשות. התשובה כוללת ארבע דרכי התערבות ,והם: (1דיאטה עשירה בסידן; (2פעילות גופנית מתאימה! (3הימנעות מגורמי סיכון; ויסמין d (4לנשים — לקיחת הורמונים. חשיפה לשמש מספקת כמות ויטמין D מספיקה .קשישים אשר אינם נחשפים דיים לאור השמש נמצאים בסיכון גבוה לפתח חסר בויטמין זה .להם מומלצת רמה יומית של 800יחידות. כל ארבעת ההתערבויות באות לצמצם את תהליך אובדן העצם. דיאסה עשירה בסידן מחקרים מצביעים כי תוספת סידן במזון לאחר הוסת יכולה לעכב אובדן צפיפות העצם תוך שנתיים. ההמלצות :יש להרבות במידת האפשר באכילת מוצרי חלב או מזונות אחרים המכילים כמות מספקת של סידן ,לפחות 1000מ״ג סידן ליום .במידה ואין אפשרות לקבל את כמות הסידן הנחוצה במזון ,ניתן להיעזר בטבליות סידן. מה ניתן לעשות במסגרת פעולות המתנ״ם? 2 המתנ״ס המשרת את כלל הקהילה על כל גילאיה יכול לפתח תכניות מנע לאוסטיאופורוזיס .במסגרת תכניות חינוך לבריאות ניתן לארגן בדיקות לאיתור אוסטיאופורוזיס .קבוצות בסיכון יעברו סידרת חינוך לבריאות בנושא ,הכוללת: פעילות גופנית מתאימה מחקרים הוכיחו כי פעילות גופנית המאמצת את העצם ,מעוררת את תהליך בנייתה ואילו חוסר פעילות גופנית ובעיקר חוסר ניידות גורמים לירידה בחוזק העצם. — מנע מעישון; — שתיה מבוקרת של אלכוהול וקפה! — דיאטה עשירה בסידן ודלת שומן רווי; 3 הפעילות המומלצת :הליכה ,שחיה ,ריקוד, התעמלות מכשירים וכן תרגילים המתבססים על לחץ ועומס משקל על הפרקים והעצמות. הימנעות מגורמי סיכון הוכח ,שיש קשר בין עישון לבין הידלדלות העצם .כמו כן ,שתיה מופרזת של אלכוהול וקפה עלולה לפגוע בעצם ולכן מומלץ להימנע מעישון ולהפחית בשתיה הנדונה. הורמונים ואוססיאופורו7יס כבר בשנת 1941הצביעו על הקשר שבין חוסר בהורמון האסטרוגן ואובדן מתקדם של מסת העצם. נמצא ,כי נשים מעל גיל 50בעלות מחזור וסת ,אינן מדגימות את הירידה במסת העצם הנצפה בנשים בנות גילן הנמצאות בתקופת הבלות )המנופאוזה( .ההשערה היא שפעולת האסטרוגן מעלה את הפרשת ההורמון פאראתירואיד המגביר יצירת ויטמין ס וכך מעלה את ספיגת הסידן — פעילות גופנית מותאמת. טיפול תרופתי של הורמונים לנשים מתן רק במסגרת מוסדות הבריאות הרלבנטיים. המתנ׳׳ס יעורר את המודעות לחשיבות הידע וההבנה של מחלת האוסטיאופורוזיס ,ישנה עמדות וידאג לשינוי הרגלי בריאות. אוכלוסיית היעד הרלוונטית :נשים לאחר גיל הבלות וקשישים — גברים ונשים. ביבליוגרפיה Systemetie Factors (1 Osteroporosis. of and Raizs Ig: L o c a l the P a t h o g e n e s i s N. F.ng. S. Med. 318-818, 827. Lcccs, Lawbcn G. S. Effects of (2 Calcium of D i e t s with Supplementation C a l c i u m R i c h F o o d on B o n e D e n s i t y A.M. J. Clin. Nulr. .34, 823-829 Rot Jacob Monat: Effect of B o n e (3 Osteroporosis. on B o n e M a s s in in and with Loading Exercises Fclwany 1985 Submited to the Department of Health and Human Services, public Health Service U.S.A. pp. 60-64 (4לסינג א .גלזר :הטיפול התחליפי כאססדלגטם למניעת אוסטיאופורוזיס .הרפואה ,כרך קי״א, חוברת ז־ח ,אוקטובר .188-186 ,1986 Women. בנזתנ״סים 193 28 סיון תשנ׳׳ג ,יוני 1993 עכו ,בית היימן נכי צה״ל חוגגים את יום העצמאות מאת שמעון קקון רכז נוער וצעירים בית היימן בעכו פועל מזה זמן לשילוב נפי צה״ל בפעילויות המתנ״ס .התכנית, המתקימת בשיתוף פעולה פורה עם ארגון נכי צה״ל ועיריית עכו ,מביאה כ־300 משפחות של נכי צה׳׳ל ,תושבי העיר לפעילויות חברתיות ותרבויות ,שאחת האחרונות שבהן היתה מסיבת הפתעה במוצאי יום העצמאות. האירוע התקיים באחד מאולמות העיר שקושט והוכן במיוחד ,עם מוסיקת רקע נעימה וצוות דיילות )בהתנדבות ,כמובן(, שקיבלו את המוזמנים בפתח האולם .תכנית אמנותית מגוונת ,שכללה בין השאר את הזמר ונגן הגיטרה הדרום אמריקאי — שלמה יידוב ,זמר ונגן הבוזוקי — מוטי פרץ )תושב עכו( שתרם את הופעתו ,מוסיקת רקע וריקודי שנות ה־ 60תרומת דיסקו נייד קליפסו ,כולם יחד העניקו חוויה אומנותית מרגשת יחמה ,שהלהיבה את הקהל ,שיצא בפרץ ריקודים ללא כל הזמנה מיוחדת לכך. בין ההופעות נערכו הפתעות על ידי נשות נכי צה״ל ,שציינו את ימי ההולדת של בעליהן באופן ספונטני ,כמו כן נערכו הגרלות נושאות פרסים יקרי ערך ,תרומת בתי עסקים וחברות תעשיה בעכו. את היחסים המיוחסים בין הארגונים הפועלים למען אוכלוסיית נכי צה״ל בעכו ניתן לזקוף למזכיר ארגון נכי צה״ל -מחוז חיפה והצפון — מר הלל בן מאיר ,המהווה דוגמה אישית למעורבות ולאיכפתיות ותורם לאווירה נעימה ומיוחדת ביחסי העבודה למען רווחת אוכלוסיית נכי צה״ל במחוז, ובעכו בפרט. כהמשך טבעי למעורבות ועשיה נעשה צעד נוסף וחשוב — פתיחת משרד לשלוחת נכי צה״ל בעכו במרכז הקהילתי בית היימן. המשרד יעניק את כל השירותים הניתנים לחברי הארגון במשרד הראשי במחוז חיפה, וימנע מאוכלוסיה זו התרוצצות מיותרת בטיפול בבעיותיהם. בסים! ״צעדים לשלום״ בצעדת האביב ,העשירית במספר ,השתתפו כי 1,500צועדים מעכו ומסביבותיה ,משפחות, עולים חדשים ובני נוער רבים .הצעדה הקיפה את העיר מהחלק המזרחי שלה לאורך בי7 ק״מ ,ואורגנה על ידי מדור הספורט העירוני בשיתוף החברה להגנת הטבע ,שהדריכה את הצועדים .לקבוצות המצטייגות גיתגו גביעים .מתגייס עכו עתיקה קיבל מקום ראשון על המספר הרב של המשתתפים ,ב־ 500ילדים. נהריה א1ת הנשיא למתנדב אות הנשיא למתנדב לשנת תשנ״ג ,בתחום המשפחה והקהילה ,הוענק לגב׳ טובה עציון ,מתנדבת במתנ״ס נהריה ,במועדון הקשישים עין שרה. בנימוקים למתן הפרס נאמר: כמי שעברה זמנים מהקשים בתולדות עמנו, טובה עציון ערה לקושי ולמחסור של הזולת ,והיא נענית לכל פנייה ולכל קריאה. גדולתה מתבטאת בכך ,שהיא מתגייסת ראשונה לכל צורך מתעורר ,יוזמת בהתאם לצרכי השעה ומלהיבה אחרים ,צעירים ומבוגרים ,להצטרף למעגל המתנדבים. הכול נעשה בחום ,מתוך שיתוף פעולה, וברוח טובה. את פעילותה ההתנדבותית ,החלה לפני כעשרים שנה ,בעת התקפת המחבלים בבית־הספר במעלות. למשמע האסון יצאה מקיבוצה והלכה אצל המשפחות לבדוק במה תוכל לסייע .מאז לא פסקה לעזור לכל נזקק בכל דרך שידעה. פעילותה משתרעת על פני תחומים רבים, במושבים יהודים ובכפרים ערבים .היא יוצרת קשר עם נשים ,מלמדת תפירה ותולדות ארץ ישראל ,מארגנת חוגים ומסייעת בפתרון בעיות .בערי הפיתוח בגליל היא מתגייסת להפעלת מועדונים ,מדריכה נשים ,פועלת לקליטת העולים ועושה לרווחת הקשישים בקהילה .הכרתה החברתית העמוקה והוקרתה את האדם באשר הוא אדם באות לידי ביטוי בכל פעילותה. אות הנשיא למתנדב התשנ״ג מוענק לטובה עציון על פעילותה הברוכה ,הנעשית בדבקות ובמסירות מתוך אהבת האדם ועל תרומתה לרווחת החברה בישראל. חוגי האנגלית בטיול לירושלים חוגי האנגלית במתנ״ס נהריה יצאו לירושלים במסגרת ״יום ירושלים״ שאורגן במשותף על ידי משרד החיגוך ותיאטרון החאן .הם חזו בהצגה באגגלית ״פנטסטיק״ והתרשמו מאוד מהביקור. רמת ישי ״הניצול״ בהפקת סדנת הדרמה של המתנ״ס מאת רותי ממן ״הייתי שם ,באותו מקום ,איתכם בגטו, שוב .סרט נעוריי עבר וחלף -אותו חלום בלהות״ .עך אמר בהתרגשות רבה ,לנוכח כ־ 250צופים ,מר ג׳ק אייזנר ,הניצול מגיטו ורשה ,לשחקנים של סדנת הדרמה הפועלת כחלק ממרכז התיאטרון והדרמה במתנ״ס ״נאות ישי״. השחקנים הצעירים ,בני ,16-15העלו את ההצגה ״הניצול״ ,בבימוי יואב גורן ,פרי עטו של מר גיק אייזנר ,שהומחז על ידי סוזן ננוס. השחקנים הצעירים היו בדיוק באותו גיל שמר אייזנר היה כשהנהיג חבורת ילדים בגטו בכדי למרוד בגרמנים ,להבריח מזון במטרה לשרוד את התקופה הנוראית .זו היתה חבורת צעירים אמיצה .אך רק מר אייזנר ,יציק ,שרד מכולם. והנה ,בכשרון רב ,השחקנים המתבגרים החיו את התקופה הכאובה עבורו .אמו, סבתו ,חברתו ,כולם ,אחד אחד ,פועלים נגד הגרמנים ונהרגים מול עיניו. ההתרגשות הגיעה לשיא לאחר המונולוג האחרון ,בסיום ההצגה ,שרק יציק נשאר בודד .מר אייזנר עלה על הבמה ובכה יחד עם השחקנים .בכו ,צחקו ,התחבקו והתנשקו .הקהל בכה איתס .היה קשה להיפרד .השחקנים קיבלו הזמנה פתוחה ממר אייזנר ואשתו לבקר אותם בכל עת שירצו. ומהיבט השחקנים .הם למדו ,חיו והרגישו על בשרם תקופה שתקוות כולנו שלא תחזור לעולם ,אך אסור שנשכח .כפי שאחד השחקנים התבטא :״לא הבנתי ממש את משמעות השואה .עכשיו אני מבין ,יש לזה משמעות אחרת בשבילי .אני בן־אדם אחר בגללה״. במתנ״סיס 193 29 סיון תשנ׳׳ג ,יוני 1993 גוש קטיף והעיקר -הבריאות מאת נעמי אלדר ,רכזת תרבות יריד נוסף ,עליז וססגוני ,התקיים השנה במתנ״סנו -״יריד בריאות״ גדול, לקהילה כולה ,בשיתוף המרפאה האזורית. מיגוון תחנות בדיקה שונות עמדו לרשות הקהל — החל מסרטן השד ,צוואר הרחם, שמיעה ,לחץ דם ,כולסטרול ,שיניים ,עור ועוד... את כושרנו הגופני בדקנו בביתן מיוחד כשחלקנו נכנס זקוף קומה ,כלאחר יד, ויוצא כפוף — ״לא ידעתי שאני כזה״.״ ביתן מיוחד הוקדש לנושא ״התזונה הנכונה״ והלא־נכונה ,כשעל השולחנות תפריטים וסוגי מזון טובים ורעים ,מעוצבים במיטב הטעם האסתטי. גס על ״מניעת תאונות״ לא פסחנו — והצגנו מיגוון אפשרויות של פגיעות בסביבה הקרובה — וכיצד ניתן להימנע מהן. כמו כן ,שיתפנו דוכני מכירה בנושא בריאות — כמו ירקות אורגניים )ללא ריסוס(, ספרות מקצועית ועד אביזרי ספורט רפואיים .וכיוון שאין קבלה ללא נתינה — הזמנו ניידת של מד״א להתרמת דם .ומי כמונו יודע כמה חשוב הדבר בימים אלה! לוד גילה לקראת שנות ה־2000 הקהילתיים בריאות וספורט בכנס המינהלים יום עיון לחמש מאות פעילים של המינהלים הקהילתיים התקיים השבוע ,זו השנה השניה ברציפות ,בלוד .בהמשך לתגובות החמות ולשבחים מיום העיון הקודם החליטו היו״רים של המינהלים הקהילתיים ,עיריית לוד על כל אגפיה ומחלקותיה ורשת המתנ״סים בלוד ,לקיים את יום העיון אף בעתיד מידי שנה .השנה נערך יום העיון בסימן ״לוד לקראת שנות 2000״. מנכ״ל רשת המתנ״סים בלוד ,מר שמעון גז, שמח למצוא אולם מלא מפה לפה בפעילים. מידת השתתפותם לדבריו מעודדת את כל הגורמים הנוגעים בנושא להמשיך ולפתח תכניות מעשירות לתושבים .יו״ר החברה מר אלברט סיוון ,אף הוא הצטרף לברכות ,תוך שהוא מציין לשבח את עבודתם המבורכת של היו״רים של המינהליס הקהילתיים, עובדי רשת המתנ״סים ,העובדים הקהילתיים והשכונתיים אשר תרמו להצלחת הכנס .גיזבר העירייה מר שמעון תורג׳מן הציג בפני הפעילים את תקציב העירייה לשנת ,1993תוך שהוא עומד על השינויים שחלו בשנה הנוכחית לעומת השנה החולפת .מנכ״ל החברה למתנ״סים ד״ר דב גולדברגר — היה אורח הכבוד בכנס והרצה בפני מאות הנוכחים בנושא קהילה לקראת שנות ה־ .2000דב עמד על השינויים אשר יחולו על הקהילה ועל ההשלכות הצפויות משינויים אלו .לדעתו ,הכנה מבעוד מועד של הרשות ושל התושבים תסייע בהתמודדות עם השינויים הצפויים. בהמשך ,צפו התושבים בסרט המתעד את פעילויות רשת המתנ״סים בלוד .ראש העיר ויו״ר מרכז השלטון המקומי מר מקסים לוי הציג בפני התושבים את תכניות העיר וההערכות לקראת שנות ה־ .2000בהמשך הינחה ראש העיר מר לוי סיור באתרי התיירות בלוד. לסיום ,ציין ראש העיר ,כי הצלחת האירוע מוכיחה ומדגישה את מידת מעורבותם המבורכת של תושבי לוד בתכניות הקהילה הקרובה בפרט והעיר בכלל .הודות למעורבות זו מתחזק הקשר והאמון ההדדי בין תושבי העיר והמערכת העירונית. הענקת תעודות מינוי לחברי דירקטוריון החברה בדיקת מאמץ מאת גילי פלק מנהלת מרכז הספורט אלפים מתושבי גילה לקחו חלק ביריד הבריאות ופססיבל הספורט העממי שנערך בחודש מאי במרכז הקהילתי בגילה .היריד והפססיבל הינם תחילתו של תהליך מתמשך של בניית והפעלת תכנית התערבות שכונתית להגברת המודעות לנושא בריאות וגורמי סיכון ולהגברת המודעות לספורס ואורך חיים בריא. לפני כחצי שנה הוקמה ועדת היגוי שכונתית בה שותפים כל הארגונים והשירותים הרלוונטיי qלתחום הבריאות והספורט ועליה הוטל לתכנן ,ליזום ולבצע את יריד הבריאות והספורט ולהכין תכניות לקידום החינוך לבריאות בשכונה. האירוע ,שנמשך יומיים מלאים ,כלל פעילות מיוחדת לילדים בגיל הרך ,הצגה בנושא בטיחות בדרכים ,הסברה בנושא בריאות השן ופעילות נופש פעיל מגוונת. התבצעו בדיקות בריאות ,הרצאות, התעמלות ושחיה בבריכה. אחר הצהריים התמקדה הפעילות במספר מישורים :הראשון הינו תחום הספורט .ביום שני נערך פסטיבל ספורט עממי לכל המשפחה ,שכלל פעילות נופש פעיל ,תחנות ספורט ,מסע אופניים ססגוני ,תחרויות היתוליות במים ועוד .ביום שלישי אורגנו אליפויות בתי הספר היסודיים בשכונה )שבעה בתי ספר( בענפי השחיה ,כדורגל וכדורסל .הפעילות בתחום הבריאות כללה בדיקות מקיפות שביניהן :לחץ דם ,דופק, משקל ,גובה ,א.ק.ג ,.בדיקת שד ,אבחון כתמי עור ,אבחון סרטן מעיים ,מהירות תגובה ובדיקות מאמץ מקיפות .הרצאות בנושאי בריאות ליוו את הבדיקות .תצוגה של חברות רבות המשווקות מוצרי בריאות יצרו את אווירת היריד ותזמורת המשטרה שהופיעה יצרה אווירת קרנבל ופסטיבל. סיום הפסטיבל כלל ערב ראיונות מיוחד ותצוגת אופנה על שפת הבריכה .מאות המשתתפים )בעיקר משתתפות( זכו לחוויה יהודית ,כאשר בריכת השחיה הוצפה בזרי פרחים ובמה מיוחדת נבנתה על המים, עליה דגמנו מיטב דוגמנויות ירושלים בגדי ים ,חוף וספורט ממיטב בתי האופנה. הצלחה האירוע מקורה במיגוון הפעילויות שהוצעו לתושבים ובשיתוף הפעולה המוצלח בין כל הגופים והמוסדות בשכונה ,שנרתמו להצלחת היריד והפסטיבל. המרכז הקהילתי ,בשיתוף עם כל הגורמים, מתכננים שאירוע זה לא ישאר כאירוע חד־פעמי ,ותכניות התערבות והפעלה בתחומי המניעה ,ההסברה והספורט מוכנות להפעלה במהלך השנה הקרובה. נמתנ׳׳סים 193 30 סיון תשנ״ג ,יוני 1993 הפרוייקט למציאת תעסוקה לנשים אקדמאיות ,חד־הוריות ,עולות מחבר העמים נכנס לשלב ב׳ וממשיך לפעול במתנ״סים ,בריכוזה של אירה אורן ובשיתוף עם ג׳וינס ישראל .התגובות של העוסקים במלאכה ושל המשתתפות מאוד חיוביות ונרגשות ועל כך יעידו הידיעות שלהלן ,שהגיעו מהמתנ״סיס בכרמיאל, עפולה ,נתניה ואשקלון. כרמיאל - שבירת מחיצות מאת רבקה ליסט ,רכזת הקבוצה שהקמנו ,לכאורה חלשה באוכלוסיה ,אך צריך לראות את הנשים בבואן למפגשים השבועיים ,בהרגשת חגיגיות ושמחה .נשים צעירות ,נמרצות ובעלות מוטיבציה ,שנטשו מעמד מכובד בארצן ומתמודדות עתה עם הקושי למצוא עבודה בארץ. אנשי הקהילה בכרמיאל תרמו ותורמים להצלחת התהליך :באמצעות החברה להגנת הטבע למדו העולות להכיר את מנהגי ט״ו בשבט :בשיחה עם מורה מתנדבת שמעו על בית־הספר בישראל ועל תהליך קליטתם של ילדי כיתה א׳ במערכת! פקידת בנק פרשה לפני העולות את האפשרויות לקבלת משכנתאות ועוד הטבות שמעניק הבנק למשפחות עולות בכלל ולמשפחות חד־הוריות בפרט. כמחצית מהנשים בקבוצה הן אמהות לילדים בגיל טרום גיוס .פנינו למפקד בסיס עולים קרוב לכרמיאל ולראשונה שמעו העולות ממקור ראשון על תהליך הגיוס, החילות בצה״ל ,זכויות החייל העולה, משמעות מושגים כמו ״קרבי״ ,״גיובניק״ וכוי. בסיום אותו מפגש צפינו בקטע מתוך הסרט ״לול״ ,כאשר המסר הוא — העולים של היום הם הוותיקים של מחר והמסגרת הצבאית תורמת את חלקה לזירוז התהליך. בנוסף למפגשים השבועיים מוזמנות העולות ובני משפחותיהן ,לאירועים קהילתיים שמארגן המתנ״ס ,כמו :נשף להקות רוק לבני הנוער ופעילות ״כיף שבת״ לילדים הצעירים .באותן הזדמנויות נחשפות המשפחות העולות למיגוון הפעילויות בעיר, ובהדרגה כל אחד מבני המשפחה מוצא לעצמו נקודות מפגש עם האוכלוסייה הוותיקה. נדבך חשוב בפרוייקט מהוות המתנדבות המלוות את העולות באופן אישי :מזמינות את העולות לביקור ובילוי משותף, מקשיבות ומעודדות אותן ואת בני המשפחה ,כשהם נתקלים בקשיים הן בתחום העבודה והן בבעיות יומיומיות. לקראת חג הפסח נערך מפגש משותף של העולות והמתנדבות .פתחנו את המפגש בשירה בציבור .בחרנו שירים שמקורם רוסי, כך שכל אחת מאיתנו שרה בשפתה היא. בהמשך ,ארחנו רבנית ,שסיפרה על מנהגי החג ובהסבריה תרמה גם לנו הוותיקות. סיימנו בארוחה חגיגית של מאכלי פסח ממטעמי המטבח של כל אחת מהמשתתפות — הן העולות והן המתנדבות .המפגש החם שבר מחיצות ויצר הזדמנות למפגשים אחת הפעולות שנעשו במתנ״ס אשקלון היתה בר־מצווה לילדי העולות .בתמונה -גם ילדים אתיופים גפחי כטקס. אישיים בין העולות ובין המתנדבות. קבוצת העולות עומדת בפתחה של סדנה לחיפוש עבודה .עם סיום הסדנה יחול ללא ספק שינוי לטובה במידת היוזמה של העולות ,דבר שיניב פירותיו הן בתחום החברתי והן בתחום התעסוקתי. דורה ,נתניה - ״אנשים טובים באמצע הדרך״ מאת יהודית גלר ,רכזת לשורת המתנדבים שתרמו לפרוייקט שלנו, הצטרפה לאחרונה צילה ארז מכפר הס. צילה ערכה עבורנו ערב בישול ישראלי במסבחה היפה בכפר הס .חווינו חוויה קולינרית מרגשת וסעימה וזכינו לאירוח עם כל הלב. צילה תכננה את המתכונים וליקטה אותם לחוברת מרהיבה ,אשר חולקה לנשים במהלך הערב .היא קנתה את המצרכים והכינה אותם לבישול וכשהגענו הכל היה מוכן לפעולה .היא הראתה ,הסבירה ,קראה בשמות המצרכים והתבלינים המעניינים שחלקם נקטפו שעה קודם בגינת ביתה .היא חתכה ,קצצה ,תבלה ,לשה וכל זה בקצב מסחרר כשעיני כולנו מתרוצצות בעקבותיה בניסיון להספיק לעקוב אחר התהליך המרתק .אחת אחר השניה הוכנסו הפשטידות והעוגות לתנור ,הסלטים הוכנו, קושטו ונאספו על השולחן ומקץ שעתיים וחצי נאספנו סביב השולחן לסעודת מלכים. הנשים גילו עניין רב ,שאלו וחקרו וההתלהבות היתה גדולה וכל הזמן שאלו - מתי הפעם הבאה? מכיוון שהערב נערך בסמוך ל״יום האם״ הביאה תלמה ,מתנדבת מ״הפורום הישראלי״ ,מתנות לכולן ,אשר אספה כמובן בהתנדבות ממפעלים שונים. עפולה - אשקלון - יום כיף גשר לחברה לעולות וילדיהן הישראלית מאת עופרה זכריה ,רכזת מאת ריטה כהן ,מתנדבת העולות המשתתפות בפרוייקט במתנ״ס עפולה ,יחד עם ילדיהן ,יצאו ליום בילוי ב״ארץ המשחקים״ ,אשר בעמק חפר. כחונכת של אחת העולות בקבוצה ועס סיום המפגשים אני רוצה לכתוב מספר מילים על התרשמותי לגבי התרומה של הקבוצה לעולה שאני חונכת ואקרא לה כאן ז .לשמירה על פרטיותה. זה היה יום שכולו הנאה ,ללא מתח וללא דאגות .פסק זמן לעולות מקשיי היום־יום המאפיינים את התאקלמותן בארץ. הילדים ,קטנים כבוגרים יותר ,השתעשעו במתקני ההפעלה השונים שכולם מרוכזים במיתחם אחד. לאחדות מן העולות היתה זו הפעם הראשונה ליציאת הנאה שכזו יחד עם הילדים ,מאז הגיען לארץ ,דבר שבמצבן הנוכחי הוא כמעט בלתי אפשרי .כולם ציינו את צפייתם לבילוי המשותף הבא. את הפרוייקט בעפולה :״מאמץ״ קיבוץ לביא ,שבגליל התחתון .האמהות והילדים כבר סיירו בקיבוץ ,בילו בבריכה ובמפגש עם חברות הקיבוץ ,אחדות מהן עלו לפני שנים מברית המועצות ,בנוסף מתקיים בקיבוץ אימוץ משפחות. להלן קטעים ממכתב תודה שהגיע מאחת העולות ,סוסנה דאינה ,לחברי הקיבוץ: ״חברים יקרים, אנו מודות לכם מכל לבנו .זו לא תודה רשמית ,זו הרגשה אמיתית שלנו שנשארה אחרי בקורנו .בפעם הראשונה שהכרנו קיבוצניקים והרגשנו שיש אנשים לא רשמיים שדואגים עלינו .הרגשנו עם כל האור את האווירה הידידותית בקיבוץ שלכם ובמשך כמה שעות הרגשנו לא רק אורחות אלא חלק מחברת הקיבוץ״. ז .היתה ברוסיה מורה מצליחה בבית ספר תיכון ,במעמד חברתי גבוה ,מסודרת היטב מבחינה כלכלית ,מרוצה ועם דימוי חברתי גבוה .מאז עלותה ארצה היתה במצבים מאוד קשים .הרגישה שהסטטוס שלה ירד מ־ 100ל־ 0מכל הבחינות ,שאין לה בטחון כלכלי ,לא מצליחה להשיג עבודה במקצוע שלה והמעמד החברתי שלה נמוך ביותר. לא היה לה כמעט קשר עם חברות רוסיות כמוה ואף לא עם ישראליות והיא היתה בודדה וללא תקווה .במצב זה הגיעה ז. לקבוצה .אכן הקבוצה עזרה לה בהתמודדות במספר תחומים חשובים. באמצעות הקבוצה היא נחשפה לנורמות חשיבה של החברה הישראלית ,למדה להכיר ולשלוט יותר בסביבתה החברתית. הקבוצה שימשה גשר בין העולם שלה ושל חברותיה ,לבין העולם של החברה הישראלית ,דבר שללא ספק מאיץ את ההתאקלמות בארץ .שם ,בקבוצה ,היא זכתה לאוזן קשבת ולמקום לעיבוד רגשות כעס ותסכול ,קבלה והבנה .באמצעות הקבוצה החלה ז .להרגיש שוב חשובה, תורמת ונתרמת. ז .מצאה עבודה במקצוע שלה ,מצבה הכלכלי השתפר ויש לה חברות ישראליות, אך העיקר שיש לה עכשיו תקווה ואמונה בעתיד. ה י ו צ א 26-23 ! א ו ג ו ס ט זה שוב אנחנו מהפינוער ,זוכרים לא! אנחנו יוצאים לדרך זו השנה השלישית .מנסים לעלות כיתה ברמת התהליכים, הלוגיסטיקה וכמובן התכנים. התהליכים — משקל הכובד עובר השנה יותר לרכזים ולבני הנוער .המערך האזורי המכונה בז׳רגון ההפינוער ״הצבע״ פועל תהליכית כל השנה במטרה לקבל אחריות על כלל ההפינוער .כמו כן מתבצעים נסיונות ראשוניים למסד עבודה משותפת של רכזי תרבות ואומנות עם רכזי נוער .בני הנוער בניצוח רכזי הנוער מקיימים פעילות תהליכית ,חושבת ,מתכננת ומבצעת בהיבטים רבים ,כגון: פלקס האירוע :רעיונות ,תכנון וביצוע — בני נוער ממתנ״ס ערד. סטיקרים :רעיונות ,תכנון וביצוע — בני נוער מבית שמש. תפאורות :תכנון/ביצוע על ירי בני נוער מהמתנ״סים באשדוד ב׳ ו־ג׳ ,המשתתפים בכל מהלך השנה בסדנה ״נגיעה באומנות״ בהדרכתו של רפי סיסו וצוותו. מחנות הכנה :השנה יתקיימו בתכנון ובאחריות ה״צבעים״ בלבד .לא עוד יוזמות מלמעלה. סדנאות הכשרה להפעלה :גן אומנויות ,הייד פארק ,רדיו מקומי ,טלוויזיה במעגל סגור, גרפיטי ,תחרויות ספורט ,הפעלות ב־0י^_1 וכוי .תימשך הכשרת בני הנוער בצבעים ,כך שבמהלך ההפינוער הם יפעילו תכניות אלה. המטרה לנצל את האירוע ותקציבו למען העבודה המתמשכת עם בני נוער ,דבר הבולט כבר ברמת הארגון ,אך גם ברמת התוכן. תוכן :השנה ננסה להדגיש חומרים חדשים ושונים מתחום האומנות והתרבות .המגמה להשביח את האירוע ,אך גם לחשוף בני נוער ורכזים לפעילות מתמשכת ,כגון :מועדוני תרבות לנוער ,או מודלים אחרים שהשטח יזום. כזכור ,פעלנו בעבר לשילוב ההפינוער עם מערכי העבודה האחרים בחברה למתנ״סים, כגון :ספורט ואורח חיים בריא ו״ארץ מורשת״ .השנה אנו מתחברים לנושא התרבות והאומנות. במסגרת זו הוספנו השנה יוזמות חדשות ו״ריעננו״ בלשון ״שיפרנו״ פעילויות ותיקות. .1מפגשי תרבות :המכונים ״מפגשים״ )מרכזת הפרוייקט ,אסתי כהן( .במהלך כ־3 שעות בערב יתקיימו בעת ובעונה אחת פעולות תרבות בקבוצות קטנות לכלל 3,000 בני הנוער. המפגשים יהיו מתחומי :הספרות, התיאטרון ,המחול ,המוסיקה והמולטימדיה ,עם מיטב היוצרים ובסיוע ״אומנות לעם״. .2עיצובים) :מרכזת הפרוייקט -אלן ,רכזת אומנות ממתנ״ס קרית יובל בירושלים(. עיצוב סביבתי על בסיס הצבעים באזורי ש ו ב ,1993 השהייה בחוף דוגית .סדנאות הכנה מקדימות ופעילות לעיצוב מתחום האומנות הפלסטית שיתוכננו מראש ויבוצעו בחלקם במקום ,יהוו את כלל מערך העיצוב של אזורי הצבע בדוגית. .3מנהל אומנותי)פבלו אריאל( .לראשונה, עומד לרשותינו ולרשותכם מנהל אומנותי המסייע בתכנון כולל של פעולות ההפינוער. פבלו מלא רעיונות כ״רימוף׳ ומסייע ברמת המוצר כך גם ברמת התהליכים ,הוא יצירתי ומעוניין בקשר עימכם ,בעיקר לטובת עבודה בתוך הצבעים .אתם מוזמנים להתקשר אליו ,טל.02-340477 . במת קליפ :אחד הרעיונות של פבלו .הבמה תפעל בשטח ההפנינג ובעצם זהו קומפלקס של ארבע במות שתפעלנה במקביל ותיצורנה אירועים בימתיים יוצאי דופן המורכבים ממופעים של בני נוער מהמתנ״סים בהגשה מיוחדת ויצירתית. אירועי פתיחה :יש כמה רעיונות יפים — מקווים להפתיע. .4״קולות וצלילים״ )מרכז הפרוייקט - חיים גיל מנהל מתנ״ס קדימה( .נכון שזה פרוייקט מוכר לכם של כשרונות צעירים המתנהל בשנים האחרונות .השנה ״התחברנו צמוד יותר ושינינו מספר דברים מהותיים: א .חומר מקורי — כל החומר כולל מילים ולחן. ב .רישום במתנ״סים -בכל ישוב שיש בו מתנ״ס של החברה יתבצע הרישום רק במתנ״ס. ג .סדנאות העשרה מוסיקליות :כל מי שעובר את המיון הראשון זכאי להיכלל בסדנאות מוסיקה ״איך עושים שיר״ הכולל ידע מקצועי של כתיבה יוצרת, הלחנה ,סינטיסייזרים ,סמפלרים ועמידה על במה .את הסדנאות מרכז אריק רודיך. ד .בני נוער שופטים -בכל שלב במיון, כולל בגמר השנה — מופע בכורה במסגרת ההפינוער .כלל בני הנוער יבחרו ל ד ר ן ו־ח ! א ל ו ל את שלושת השירים המועדפים עליהם בתהליך הצבעה דמוקרטי. .5״הפנינג״ — איך לאי)מרכזת הפרוייקט מיה הולצמן( .תגידו חברה ,יש לכם כבר מה למכור שם? התחלתם כבר את ההכשרות לנוער? — מחכים לעידכונים. .6ואיך אפשר בלי ״לילה לא שקט״ ,לא ,זה לא זה של שלמה ארצי)אם כי יש להניח שגם זה יהיה (...הלילה האחרון הולך להיות ״הלילה״ — פעילות אינטנסיבית ״רצח״. צפו להפתעות. ת ש נ ״ ג .7פעילות בוקר — לא עוד תכתיבים מנומקים בלוגיסטיקות מסובכות .גם אנחנו לוקחים יותר אחריות ומאפשרים בחירה בין אלטרנטיבות לשיקולי ה״צבע״)זוכרים = אזור( .חלק מהאלטרנטיבות הן יוזמות שלמות של רכזים ובני נוער .״יחי החופש״ — תזהרו לא להתפרע! .8במה מרכזית — נמשיך ״לריב איתכם״ אבל כרגיל מי שיקבע זה אתם .לזוכרים שביניכם ,ידכם היתה על העליונה בשנה שעברה .נקווה להגיע להבנה השנה .יש לנו הרגשה מבוססת שלפחות על שלמה ארצי כולנו מסכימים. חבריה ,כדי שזה עדיין יחשב מאמר ולא כרך באנציקלופדיה ,אנחנו מסכמים בזה שהדים מהשטח מחזקים אותנו .תהליכי ההפינוער מחזקים אותנו בקשר עם בני הנוער ומסייעים לרכזי נוער בקידום ופיתוח תכניות העבודה במהלך כל השנה. אנחנו מקווים ,שהצלחנו להעביר ולו חלקית את הרצון לשפר ולחדש ומבקשים שתתחבר! לאווירה זו .כל מאמץ שתשקיעו להתערב ולערב את בני הנוער בתהליכים ובקבלת אחריות ,יביא לנו הפינוער ברמה גבוהה יותר ,למידה והתחברויות חדשות .אנחנו נהיה עובדי נוער טובים יותר והם הנוער ירוצו יותר מהר למתנ״סים וזה מה שחשוב! ומי שאחראי על התכנית הם :איתן מזרחי, ראש תחום נוער וחיה רשף ,אחראית ארצית לתרבות ואמנות. למנהל׳ קייטנות ברשויות המקומיות ,בבתי ספר, במתנ״םים ,במוסדות ציבוריים ופרסיים באשר הם: זהו זה! בשעה סובה ומוצלחת ,יצא לא1ר המדריך לתכנון ולהפעלה של ק״סנה כתב וערך :זאביק זהבי אפילו שחלק מ כ ם כבר התחיל לתכנן את קייטנות הקיץ תוכלו למצוא בו המון רעיונות טובים !עזרה מ מ ש י ת וחוץ מזה — קייטנות יש לא ר ק בקיץ... את המדריך ניתן לרכ1ש בדרך הבאה: יש לשל1ח המחאה בםך 25ש־׳ח* לח1ברת ,לפקודת החברה למתנ־׳םים אל :ענת חוגיה ,החברה למתנ״םים קניו! ירושלים מלחה ,ירושלים 91314 טלפון לבירורים02-793532 : *א 0מזמינים יותר מחוברת אחת ,יש להוסיף ? ש״ח דמי משל1ח. 32 במתנ״סיס 193 משרד החינוך והתרבות גף לתרבות ואמנות בשכונות סיון תשנ״ג ,יוני 1993 החברה למתנ״סים הטלוויזיה החינוכית אגודת יובל אגף שח״ר למנהלים /רכזי תרבות /רכזי נוער ולעוסקים בתחום המוסיקה תחרות קולות וצלילים 1993 הדרכה השנה ברצוננו לעודד הגעתם לתחרות של שירים מקוריים בביצועם של כשרונות בגילאי 18-14 12שירי הגמר יתמודדו ביניהם במופע תחרותי ב׳׳הפינוער״ חומר הפרסום וההרשמה נשלח ,בימים אלו ,למתנ״סים בשאלות והבהרות ,נא לפנות אל: מלי חורש -מת״ס09-911482 , חיים גיל -מתנ״ס קדימה053-691446 ,691446 , עם פרסום קיום תחרות ״קולות וצלילים״ בכלי התקשורת ,יפנו למתנ״ס בני נוער המעוניינים ליטול חלק בתחרות. על המתנ״ס לבצע את הצעדים הבאים: 0לוודא שהמשתתפים ימלאו ויחתמו על תקנון התחרות. © לגבות מהמשתתפים את דמי ההשתתפות כמפורט בתקנון. © המתנ״ס יעביר במרוכז את דמי הגבייה לחשבון אגודת יובל )סעיף 10בתקנון( ויקבל מהאגודה קבלה לצורך הנהלת החשבונות של המתנ״ס. © המתנ״ס יעביר ,במרוכז ,את טפסי ההרשמה למשרד החינוך — גף תרבות ואמנות בשכונות ,רחוב דבורה הנביאה ,2בנין לב רם ירושלים. תכנית להכשרת עתודת מנהלים* פיתוח משאבי אנוש מהווה לכל אורך השנים כיוון מרכזי בהברה למתנ״סיס. הפוטנציאל האנושי של עובדי המתנ״סים, מהווה יעד לפיתוח תכניות הדרכה בכלל, והכשרה לתפקיד מנהל מתנ״ס ,בפרט. מסיימי התכנית לא יחוייבו בשלבי מיון נוספים לפני הצבתם ,למעט ועדת בהירה ישובית. קריטריונים לקבלה — מי׳ שמבקש לייעד עצמו לניהול. — בעל ב.א .או מי שבשנת לימודיו האחרונה. — בעל ותק של 3שנים בתפקיד. — בעל ניסיון בהפעלת אנשים — כמנהל אנשים או פרוייקטים. — בעל ניסיון בניהול תכניות ותקציב. קריטריונים לקבלה: — פניית העובד אל מיקי פרידמן ,במת״ס. — מילוי טופס הערכה עצמי של העובד )יישלח לפונים(. — מילוי טופס הערכה של המנהל. — זימון למרכז הערכה. תכנית ההכשרה התכנית תימשך כשנה ותעסוק בפיתוח ובמימוש יכולות ניהול. התכנית תתבצע בקבוצה שלמה, בתת־קבוצות )על פי התחומים טעוני השיפור ,חלוקה גיאוגרפית וכוי( בהנחיה אישית. התכנית תכלול ביצוע פרוייקט מונחה במתנ״ס בו מועסק העובד. * כתבה נרחבת על התכנית לעתודת המנהלים מופיעה בעמודים .14 ך 9-10.6.93 14-1S.6.93 מזכירות חברה ב׳ רכזי תחזוקה ב׳ 15-16.6.93 15-17.6.93 21.6.93 22-23.6.93 23.6.93 24-25.6.93 24.6.93 24.6.93 25.6.93 28-29.6.93 28.6.93 30.6.93 1.7-30.6.93 מנהלניס א׳ מרכז הערכה כנס מחוז ירושלים רכזי ארץ מורשת כנס מחוז צפון פיתוח תכניות משמעותיות לנוער צוות הדרכה עבודה עם קהילה הנחיית קבוצות מזכירות +5 כנס דר־יס ,מרכז כנס מחוז חיפה ,שרון רכזי תחזוקה א׳ 14-15.6.93 14-15.6.93 הפעם החברה למתנ״סים מעורבת ב״גדול״ הליך רישום לתחרות 1-2.6.93 2-3.6.93 4.6.93 7-8.6.93 7-8.6.93 9-10.6.93 הנחיה בין אישית סגל בכיר הנחיית קבוצות מנהלים — תכנית המשך מזכירות 2-0 רכזי ספורט א׳ גרנות F Jאיחולים־W ליום הולדתם)חודש ר מ פ מאי( רה ! מ ע ר כ ת שחמט ו מ ע ר כ ת ש ש ב ש להעםדה בחוץ)גובה הכלים 70ס״מ( למשחקים ברחוב ,בגן ציבורי וכדומה ב מ צ ב מ צ ו י ן )חדשה לגמרי(. ליהושע דוידוביץ יו״ר הנהלת רשת הנזתנ״סים בעפולה על פטירתה של אמך ז״ל כתבה מורחבת על כנס העובדים בשפיים תופיע בגליון הבא נא לפנות למתנ״ס בקעת הירדן טלפון02-941255 ,941410 : למכירה כספת 300ק ״ ג לדובי נרבר חבר ותיק על פטירתה של בתך דיל לראובן שרייר נזמתנ״ס נצרת עלית על פטירתה של אמו ז״ל משה אסיק ,נוה יעקב עופר כלב ,שער הנגב אילן שרפי ,רמת השקמה מאיר יצחק הלוי ,אילת דרויש זיאד ,בית חנינה ירון נקש ,טבריה משה קיש ,מנהל מתנ״ס נהריה ,ששכחנו לברכו בגיליון הקודם! לראובן סדן ,מנהל מתנ״ס עמק חפר, ולמשפחתו ,להולדת הבן. עמליה ויזל ,החברה ירושלים נורית זליג ,החברה ירושלים אסתי כהן ,מחוז מרכז סיגל שיפמן ,יקנעם רבקה אלטמן ,מחוז מרכז ציון בוטאני ,החברה ירושלים בועז גדסי ,גן יבנה מוניר דיאב ,תמרה זאביק זהבי ,החברה ירושלים פרוספר דביבו ,קרית יובל יוסי פרנקו ,מחוז צפון עמי שגב ,שומרון עמי שמואל ,מחוז מרכז שלמה תורג׳מן ,החברה ירושלים צבי לוטן ,ראש העין אהוד מימוני ,בית הנוער העברי רפי אבידן ,בית פומרנץ י רכזי ספורט ב׳ מנהלים חדשים ו ש ל ו ש ה שולחנות במצב תקין נא לפנות ל״אמנות לעם״ ליוסי או לרותי טלפון5622433 :־03 ליגיל ירון ,מנהל מתנ״ס רמת עמידר, ולמשפחתו ,להולדת הבת. לניצן אביב ,מנהל מתנ״ס גיסי כהן בחולון ,ולמשפחתו ,להולדת הבת. ליעל ארליך ,מנחה ב״ארץ מורשת״ ולמשפחתה ,להולדת הבת. למשה יונס ולשרה גרוסמן ,להולדת הבן. לפנינה גרנות ,איחילי החלמה מהירה. לעלית אלמז ,באגף הכספים של החברה ,לנישואיה. ליהודה עברון־נכברג ,ברכות עם פרישתו לגמלאות ,ממשרד החינוך ,האגף לתרבות ואמנות במחוז חיפה והצפון .אנחנו מוקירים את עבודתך הברוכה לקידום האמנות בישובים ואת תרומתך להנהלות המתנ״סים בהן היית חבר )(!12 במחנסס חדשון החברה למתנ׳׳סים מרכזים קהילתיים בישראל בע׳׳מ עורכת: המערבת: אלישבע מא• יוסי ם ם י ש ת ׳ ,זאביק זהבי. זרד ליזן־ירזשלס׳ •חן סזקזלזב המען: קניון ירושלים ,מלחה יחשלים 91314 טל02-793532 :|13 פקס02-793668 : עיצוב ,סדר זעימוד: סטזדין אפרת02-522145 . דפזס :גירזזרם פוסט• ,רזשלים
