? למה משחק

‫למה משחק?‬
‫סיכום ועריכה‪ :‬יהודית לרנר מובילת תקשוב בפסג"ה‪.‬‬
‫קוראת ומשתפת ‪ -‬משחק בהוראה? בוודאי‪ ,‬משחק בהוראה!‬
‫לא מתוך אונס ילמד הנער אלא מתוך משחק" (אפלטון)‬
‫המשחק מלווה את האדם בשלבי חייו בכל גיל‪ ,‬מקום וחברה‪ .‬האדם משחק לשם פעילות המשחק עצמה והמשחק‬
‫מהווה את אחת הדרכים הטבעיות לפעילות מהנה‪ ,‬ללמידה‪ ,‬לפיתוח הסקרנות והדמיון ולפיתוח כישורים חברתיים‬
‫ומיומנויות‪ .‬המשחק מוביל לשיתוף פעולה‪ ,‬ליצירה ועמידה באתגרים אינטלקטואליים ופיזיים ותורם לפיתוח‬
‫ההנעה העצמית‪ ,‬ליכולת התמודדות עם כשלון ולטיפוח ערכים‪ .‬נמצא כי ילדים המשחקים במשחקי מחשב חושבים‬
‫מהר יותר וקואורדינציות עין –יד שלהם השתפרה‪ .‬כיום יש הסוברים שניתן להחליף את חלק מספרי הלימוד‬
‫במשחקים לימודיים והשימוש במשחק גם במקום מצגות מתרחב‪ .‬אין דבר רציני יותר ממשחק‪ ,‬המשחק מכשיר‬
‫את הילדים והנוער לחיים במאה ה‪.12-‬‬
‫המשחק משוחרר ממטלות ומאילוצים‪ ,‬מתקיים בתוך מסגרת של כללים המאפשר לאלה הלוקחים בה חלק‪,‬‬
‫להסתכן עד אובדן שליטה‪ ,‬להעז‪ ,‬לאתגר את עצמם מבלי לחשוש מן התוצאות‪ .‬המשחק מזמן התמודדות עד קצה‬
‫גבול היכולת מבלי שיגרם נזק כלשהו לילד או לסביבה‪ .‬חירות זו מעניקה את תחושת החדווה במשחק ומאפשרת‬
‫ללומד ליזום‪ ,‬לאלתר‪ ,‬למלא תפקידים שונים‪ ,‬ליצור פתרונות לבעיות ולהביא לידי ביטוי את ייחודו וכישוריו‪ .‬מימד‬
‫המזל במשחק מוסיף מתח ועניין‪ ,‬מכהה את תחושת היריבות במשחק‪ ,‬יוצר שוויון כוחות והזדמנויות שווה בין‬
‫המשתתפים כך שתלמיד מתקשה יכול לגבור על תלמיד מצטיין ומשחרר מאחריות ממשית לתוצאות ולכישלונות‪.‬‬
‫מיד לאחר סיום משחק ניתן להמשיך בפעילות המשחקית הבאה ולאתגר הבא‪ .‬ההצלחה במשחקי מזל מעלה את‬
‫הביטחון העצמי של הילד מפני שכשלון מתפרש כגורם מכשיל חיצוני‪ .‬מימד התחרות מדרבן לחשיבה חופשית‬
‫ויצירתית אודות המשימה ומוסיף מוטיבציה חיצונית‪ ,‬ומאפשר התמודדות עם אתגרים‪ ,‬הצלחה וכשלון בתנאים‬
‫ידידותיים‪ .‬לעיתים תחרות יכולה לאיים והחלפתה במשימה אישית או קבוצתית יכולה להוות מקור לסיפוק ולפיתוח‬
‫מיומנויות חברתיות כמו שיתוף פעולה‪ ,‬עבודת צוות וחלוקת אחריות‪.‬‬
‫מאפייני פעילות משחקית הם רבים ואף מנוגדים ובאים לידי ביטוי במשחק בעוצמות ובהדגשות שונות‬
‫בהתאם לאופי ורצון המשחקים‪ .‬המאפיינים הבולטים הם‪ :‬התמודדות על הישג אישי או זכייה קבוצתית‪ ,‬שיתוף‬
‫פעולה קבוצתי תוך הסכמה על כללים מוגדרים ושמירתם‪ ,‬התחשבות בשותפים ולקיחת אחריות על מהלכים‬
‫במשחק‪ ,‬התמודדות עם כשלון והפסד בכבוד‪ ,‬התמודדות עם מקריות המזל לעומת תכנון ואסטרטגיה‪ ,‬בחירה‬
‫חופשית של כיוון מהלכים ומרכיבים הלקוחים מהמציאות לעומת דמיון ויצירתיות‪.‬‬
‫בזמן האחרון נבחנו היבטים של משחק מזוויות שונות‪ :‬בתחום הרגשי‪ ,‬המשחק מזמן חוויה רגשית משמעותית‬
‫בפיתוח תקשורת תוך אישית ואמפתיה המגבירים הנעה פנימית והנאה התורמת ללמידה‪ .‬בתחום החברתי‬
‫המשחק מפתח תקשורת בין אישית להשגת האיזון בין הפרט לקבוצה‪ ,‬לעבודת צוות טובה‪ ,‬להפנמת נורמות‬
‫וערכים חברתיים ולחיזוק האינטליגנציה החברתית שמהווה בסיס למיומנויות המאה ה‪ .12-‬בתחום המוטורי‬
‫המשחק מפעיל מוטוריקה עדינה וגסה החשובות ליצירת קשרים קוגניטיביים ושכלול הקואורדינציה והתנועה‪.‬‬
‫בתחום השפתי המשחק מוביל לשכלול הדיאלוג והעשרת אוצר מילים‪ ,‬בתחום הקוגניטיבי המשחק תורם‬
‫לרכישת ידע וליצירת ידע חדש‪ ,‬לפיתוח הדמיון היצירתיות וכושר ההמצאה‪ ,‬החקרנות‪ ,‬הביקורתיות ולרכישת‬
‫הרגלי למידה‪ .‬בתחום הבריאותי המשחק תורם לשיפור מצב הרוח‪.‬‬
‫הדגש במשחק הוא באמצעים ולא במטרה‪ ,‬בתהליך ולא בתוצר‪ .‬למשחק יש תרומה התפתחותית משלו גם‬
‫כאשר אין בו למידה‪ .‬בתהליך של משחק משולבים סקרנות‪ ,‬דמיון ותחושת משחק החיוניים מאוד ללמידה‪ .‬בשונה‬
‫ממבחנים וספרי לימוד‪ ,‬המשחק מקושר עם כיף ומאפשר ניסוי וטעייה המעודדים לחקירה‪ ,‬לשת"פ‪ ,‬להחלפת‬
‫רעיונות‪ ,‬תרגול בשפיטה הגיונית ופתרון בעיות‪ .‬המשחק מפתח ריכוז‪ ,‬יצירה‪ ,‬ערנות מחשבתית והגברת יכולת‬
‫החשיבה המופשטת‪.‬‬
‫יחד עם כל הנאמר מעלה‪ ,‬יש להתייחס גם לחסרונות בשימוש במשחק כמו ההתמכרות למשחק‪ ,‬שעות מסך‬
‫מרובות וכן הקושי לשכנע ילדים לשחק במשחקים חינוכיים שהם פחות מגניבים ממשחקים שאינם לצורך למידה‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬כדי שילדים יתפתחו בעזרת משחקים‪ ,‬ההמלצה היא לקיים את שאר שיטות הלמידה במקביל‬
‫למשחק‪.‬‬
‫מטרות המשחק הלימודי נוגעות ישירות בתוכן האקדמי וברמת היקפו‪ ,‬בכישורים ובמיומנויות החברתיות‪,‬‬
‫מוטוריות‪ ,‬קוגניטיביות שהילד ירכוש‪ .‬המשחק הוא פלטפורמה מוגבלת מבחינת יכולתו לשאת תכנים ולכן יש‬
‫להיזהר מעומס יתר בתכנים ושמירת רוח המשחק‪ .‬שמירת הגבול בין משחק למציאות מתבצעת על ידי שמירת‬
‫מסגרת הזמן של התחלה וסיום‪ ,‬בחירה ללא כפייה בהשתתפות במשחק‪ ,‬כללים ברורים ומוגדרים לרבות סיום‬
‫וניצחון במשחק על ידי כלל אחד בלבד ושמירה על המרחב הפיזי של המשחק מוגדר‪ .‬גם המשחק הלימודי צריך‬
‫להיות מבוסס על כללים היוצרים עולמות בהם השחקנים הם משתתפים פעילים‪ ,‬משתמשים בחשיבה אסטרטגית‬
‫כדי למצוא מידע‪ ,‬לבחור‪ ,‬לפתור בעיות מורכבות‪ ,‬לקבל משוב ולשקול את נקודת מבטם של האחרים‪.‬‬
‫רצוי לעודד תלמידים ליצור משחק‪ .‬תכנון ופיתוח משחקים על ידי תלמידים משקפים רמה גבוהה של למידה‬
‫ואמצעי חלופי להערכה‪ .‬בתכנון‪ ,‬בפיתוח וביצירת משחק הילד פעיל בלמידתו‪ ,‬מפתח יצירתיות‪ ,‬לומד על דיוק‬
‫בכללים‪ ,‬קובע ומנסח הוראות משחק‪ ,‬מתכנן‪ ,‬חוקר‪ ,‬פותר בעיות‪ ,‬מנסח שאלות סגורות‪ ,‬מפיק‪ ,‬אוסף מידע‪ ,‬מארגן‬
‫אותו‪ ,‬מעצבו תוך פיתוח החוש האסתטי שלו‪ ,‬וקובע שיטות בקרה לקראת ניצחון‪ .‬יצירת משחק על ידי התלמיד‬
‫יוצרת תחושת מעורבות עמוקה ומטפחת את הדמיון והיצירתיות ואת יכולת שיתוף הפעולה ומעודדת לסקרנות‪.‬‬
‫ביצירת משחק התלמיד מפעיל שיקולי דעת בעיצוב ובהפקה של המשחק‪ ,‬מחליט מהו העיקרון המוביל בעיצובו‪,‬‬
‫בשימוש בטקסט ובסימנים מוסכמים‪ ,‬בשימוש בתמונות‪ ,‬בתצלומים ובצבעים‪ .‬התלמיד מחליט על מספר‬
‫המשתתפים‪ ,‬גילם‪ ,‬על הוראות ברורות וממוקדות‪ ,‬על מערכת כללים ותנאים לזכייה‪ ,‬על המטרות הלימודיות‪ ,‬על‬
‫אופן התנהלות המשחק‪ ,‬סוג המשוב ומידיות המשוב‪ ,‬כמות המידע והמשאבים ליצירתו‪.‬‬
‫השימוש בכלים דיגיטליים מאפשר יצירת משחקים על ידי שימוש במשחקים מוכנים‪ ,‬שימוש במחוללים ליצירת‬
‫משחק וגם כלים פתוחים ליצירת משחקים על פי עקרונות משחקיים (משחוק)‪ .‬סוגי המשחק מגוונים‪ ,‬החל‬
‫ממשחקי מסלול‪ ,‬התאמה ומיון‪ ,‬אסטרטגיה‪ ,‬לוח ‪( 211‬סולמות ונחשים)‪ ,‬ממשיך במשחקים המבוססים על תבנית‬
‫מבחן אמריקאי‪ ,‬משחקי גלה את התמונה‪ ,‬משחקי התאמה‪ ,‬משחקים לשיפור שטף קריאה וכלה במשחקי יצירה‪,‬‬
‫בניית עולמות חדשים‪ ,‬יצירה ובניית אוואטרים למטרות שונות‪ ,‬ועד למשחקים המבוססים על אינטראקציה‬
‫חברתית תוך משחקי תפקידים או התמודדות עם בעיות אמיתיות‪ .‬אמצעי המשחק בלמידה יכולים להיות מגוונים‪,‬‬
‫החל ממשחק שולחני‪ ,‬לוח קיר או לוח מצוייר בחצר ועד למחוללי משחק או תוכנות לבניית משחקים‪ .‬נושא‬
‫המשחק בהתאם לתוכן הנלמד‪ .‬שילוב המשחק בלמידה יכול להתקיים במסגרות זמן גמישות‪ :‬החל מפעילות‬
‫הפוגה‪ ,‬תרגול של דקות אחדות ועד לשיעור שלם‪ ,‬הפסקה פעילה או פעילות שיא ועד ללמידה המשלבת את‬
‫המשחק לאורך כל יום הלימודים ולאחריו‪ .‬נשתמש במשחק לימודי כדי להקנות ידע אקדמי כמו תרגול וחזרה על‬
‫חומר שנלמד‪ ,‬פתיח‪/‬סיכום נושא‪/‬שיעור בדרך משחקית וחווייתית או כדי לפתח מיומנויות וכישורים כמו כישורי‬
‫חיים‪ ,‬שפה‪ ,‬תקשורת וכישורים חברתיים‪ .‬משחקים חברתיים או משחקי תפקידים המתוכננים היטב יכולים גם‬
‫להניע תלמידים לקרוא‪.‬‬
‫דוגמה לשילוב משחק בלימודי שפה‪:‬‬
‫משחקי קלפים או משחקים מתוקשבים בעזרת מחוללים לבניית אוצר מילים ולפיתוח מיומנויות תקשורת ועמידה‬
‫בכללים חברתיים כמו סבלנות והתמדה‪.‬‬
‫משחקים ספורטיביים המסייעים להפגה במובן הרגשי ומניעים כמו חפש את המטמון בסביבות מגוונות או משחקי‬
‫חצר או תחנות פעילות‬
‫חידות ומשימות אתגר כמתודת הערכה‪ .‬משחקים כמו מילה מסתתרת‪ ,‬או פיענוח מקור מילה‪/‬מושג ומשמעותו‪.‬‬
‫משחקי תפקידים וסימולציות כמו המחזת דילמות‪ ,‬במקרה של שפה דילמות בהם התמודד אליעזר בן יהודה‪.‬‬
‫משחקי מחשב המאפשרים למידת כללי לשון בהדרגה‪ ,‬נדבך על נדבך כך שכל תובנה שנרכזה בשלב מוקדם‬
‫משמשת בסיס להתמודדות עם האתגר הבא‪.‬‬
‫ראו הדגם מטה‪:‬‬
‫דוגמאות למחוללי משחקים דגיטלים ניתן למצוא ב‪ -‬משחקים בחינוך – אריק בורן‬
‫מקורות מידע‪:‬‬
‫למידה באמצעות משחקים‪ -‬חמוטל ארבל ושותפים‬
‫משחק הוא חומר לימודי בתחפושת‪ -‬שילוב משחק בלמידה – תמי יהושוע ופרופ' יחיאל פריש‬
‫המשחק הלימודי‪-‬פיתוח ועיצוב‪ ,‬מכללת בית ברל‬
‫לקראת עידן המשחקים בחינוך – אהרון כהן – מס"ע‬
‫למידה מבוססת משחקים מתוקשבים – תמונת מצב ‪ – 1122‬מס"ע‬
‫מחקר‪ -‬משחקי מחשב משפרם יכולת למידה – נטעלי גבירץ ‪-‬מאקו‬
‫נתיבים להוראה משמעותית‪-‬מניפת מודלים יישומיים להוראה משמעותית‪ -‬המנהל הפדגוגי‪ /‬שנת הלימודים‬
‫תשע"ה‪.‬‬