docמהו חסיד?
download 
Report Transcription
מהו חסיד?
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד מהו חסיד? מה ענו רבותינו נשיאינו על השאלה :מהו חסיד? גליון לט שנה עשירית חסיד מסור גם לפעולותיו של הרבי בשיחה הקדושה סיפר אבי ,שבשנת תרל"ו, כשאמר הסבא אדמו"ר מוהר"ש המאמר הידוע "מים רבים" ,ישב הוא – אבי – עם הרב ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו ודיברו ביניהם בעניני עבודה .בתוך כך התעוררה אצלם שאלה מהו חסיד .הרב רי"מ אמר שחסיד הוא זה שמסור לרבי .אצלי הונח – אומר אבי – שהמקושר לרבי במדה הגדולה ביותר של התקשרות ,עדיין הינו חסיד חלש .חסיד הוא דבר אחר לגמרי. אחרי שהתעמקתי בדבר הסקתי ,שענינו של חסיד אינו ההתקשרות אל הרבי בלבד ,אלא על חסיד להיות מסור גם לפעולותיו של הרבי. והסברתי אז את הדבר לעצמי מגוף ונפש :הגוף מקושר לנפש בהתקשרות עצמית .אך ענין ההתקשרות של גוף לנפש אינו ההתקשרות בנפש בלבד ,ענין ההתקשרות של גוף ונפש הוא התמסרות הגוף לפעולות הנפש. (ספה"ש קיץ ה'ת"ש ,ע' 28ואילך) יוצא לאור ע"י: "ועד חיילי בית דוד" בית משיח ,בית חיינו 770איסטערן ּפ ַארקווי, ברוקלין ,נ.י. להקדשות ,תרומות או הצטרפות לרשימת הדיוור בדוא"ל, ניתן לפנות לדוא"ל[email protected] : כמו–כן ,ניתן להוריד את הקובץ השבועי באתר: www.groups.google.com/group/vaad77o פתח דבר אל אחינו התמימים ואנ"ש יחיו, שלום וברכה לקראת ש"פ אמור ,ובהמשך לקובץ "חסיד הוא פנסאי" ,בו דובר על מהותו של החסיד ,הננו מוציאים לאור קובץ "מהו חסיד?" ,ובו חלק משיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע וחלק משיחה ואגרת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, אודות התשובה לשאלה' :מהו חסיד'? כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע פותח את שיחתו בתיאור של התוועדות ל"ג בעומר ה'תרמ"ז -לפני 125שנה -בה דיבר אביו ,כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אודות 'מהו חסיד' ,והוא ,שהי' ילד ,תמה על כך שאביו צריך להסביר זאת לחסידים מבוגרים .הוא מביע את תמיהתו זו בפני החסיד ר' יחזקאל ארלוזורוב ע"ה ,כשהוא אומר" :לי כבר אמר אבי בחורף מהו חסיד ואילו לכם רק עתה הוא אומר מהו חסיד" ...ואילו ר' יחזקאל לא נשאר חייב ומשיב לו" :לך אמר אביך מהו חסידון ולנו אמר מהו חסיד". בהמשך הוא מתאר התרחשות של עשור שנים לאחר מכן ,עת נפגש שוב עם החסיד הנ"ל והם העלו זכרונות מאותו דו-שיח .ר' יחזקאל מספר על כך למורו של אדמו"ר הריי"צ נ"ע ,הרשב"ץ ,ושני החסידים צוללים לשיחה עמוקה אודות מהותו של החסיד .לאחר מכן ,בזכות אותו דו-שיח בין הילד ,בנו של הרבי ,לבין החסיד ,הם קובעים זמן ור' יחזקאל חוזר בפניו במשך שעות את שיחתו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע מאותו ל"ג בעומר ,עם כל פרטי'. מכאן עובר אדמו"ר הריי"צ לתיאור התוועדות אחרת של הרבי אביו בה דובר אודות השאלה 'מהו חסיד' ואביו אמר כי חסיד שהינו רק מקושר לרבו הינו 'חסיד חלש' ועל חסיד להיות גם מסור לפעולותיו של רבו .והוסיף וסיפר על החסיד ר' דוב זאב קאזעווניקאוו שכשהתוועדו פעם אמר לו כי חסיד הוא זה המסור לטובת זולתו .וחסיד זה עצמו ,המשיך הרבי ,הוא הדוגמא לחסיד המסור לפעולותיו של רבו ולטובת זולתו ,וסיפר אודותו סיפור נפלא הממחיש זאת היטב .כ"ק אד"ש מה"מ בשיחתו ואגרתו מבאר עוד מסקנה וענין זה. שיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נדפסה בספה"ש (אידיש) קיץ ה'ש"ת ,ע' 28ואילך ,ושיחת כ"ק אד"ש מה"מ ב"שיחות קודש" ה'תשכ"א ,שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו .שיחות אלו תורגמו ללה"ק ב"ספר החסידות" ח"ג ,ע' .1143 ••• בציפיה ובביטחון גמור אשר תיכף ומי"ד ממ"ש נחזה ונראה בהתגלות הוד כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ,ויכריזו כולם יחדיו ,בקול גדול ובהתבטלות מוחלטת ,את ההכרזה הנצחית ,המביאה לידי ביטוי את התמסרותנו והתקשרותנו אליו ,ופועלת התגלותו המיידית בגאולה האמיתית והשלימה: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! ועד "חיילי בית דוד" 770בית משיח ,בית חיינו ימוֹת המשיח ,יום ועש"ק פ' אמור ,י"ט אייר ה'תשע"ב – "ביאת משיחא" ק"י שנה להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א וס"א שנה לנשיאותו מהו חסיד? ב"ה דבר מלכות מהו חסיד? דורש טובת זולתו! "חסיד הוא דורש טובת זולתו ,שכך היה החינוך וההדרכה של זקני החסידים להשריש בילדי החסידים הצעירים את ההרגש להיות דורש טובת זולתו במסירות ,ועל עבודה מסורה מקבלים השכר הטוב ביותר" • ...שיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מקיץ ה'ת"ש אודות מהותו של החסיד ,כתשובה על השאלה :מהו חסיד? בשאלה "מהו חסיד" ישנם הרבה הסברים ,שנאמרו בזמני התוועדות שונים ,עוד מזמנים עברו ,כשהייתי עדיין ילד קטן. ברשימותיי משנת תרנ"ד ,בהן רשמתי זכרונות משנות ילדותי ,רשום ,שעוד בהיותי עם ההורים ביאלטה-קרים – בשנת תרמ"ז ,הסביר לי אבי שחסיד הוא לא רק בנוסח התפילה. לעיתים קרובות היה אבי מזכיר לי שאני חסיד מלידה ואשר עלי לזכור זאת בשעת האוכל, בשעה שאני מדבר ובשעת התפילה והלימוד. באחת מרשימותיי אני כותב על שהותם של הוריי בחרקוב – אייר תרמ"ז – בנסענו מיאלטה לליובאוויטש – שם דיבר אבי בל"ג בעומר לפני קהל חסידים גדול על מהו חסיד. הייתי נרעש מאד שיהודים מבוגרים ויהודים בעלי זקנים ,גם כן אינם יודעים מהו חסיד ,כך שאבי צריך לומר להם זאת. לא יכולתי בשום אופן להתאפק ,וכאשר הרב ר' יחזקאל נ"ע ארלוזורוב ור' אשר גראצמאן יצאו איתי בריקוד ,אמרתי להם שלי כבר אמר אבי בחורף מהו חסיד ואילו להם רק עתה הוא אומר מהו חסיד. הרב ארלוזורוב פרץ בצחוק ואמר לי :לך אמר אביך מהו חסידון ולנו אמר מהו חסיד. בשום אופן לא יכולתי להבין ההבדל בין חסידון לחסיד .התיחסתי לכך ברצינות גדולה ולא יכולתי להירגע עד שסיפרתי הכל לאבי. היה זה כמה ימים לפני שההורים עזבו את חרקוב והיו עסוקים מאד .לאבי לא היה הזמן הפנוי לדבר ולהסביר לי ההבדל בין חסידון לחסיד. בנסענו ברכבת ,למחרת עזיבתנו את חרקוב ,הסביר לי אבי ההבדל בין חסידון לחסיד, במשל משיח קטן ועץ פרי גדול .דבר שלפי ערך שנותיי הבנתי די טוב. ••• | 4ש"פ אמור ה'תשע"ב ?דיסח והמ ארלוזורוב הרב ומורי נכנסו לשיחה מקיפה בשאלת מהו חסיד .כל אחד מהם סיפר הרבה סיפורים ומזקני מהרביים בהם החסידים, השתקף המושג של התואר חסיד שנים עברו ,אני עובר ממלמד למלמד ,מר' יקותיאל לר' שמשון ,מר' שמשון לר' ניסן, משמש את החסידים ר' הענדל ור' מצ'אשניק ,שומע שיחותיהם של ר' אהרן ור' יקותיאל, המלמדים מדוקשיץ ,מאזין לסיפוריהם של ר' שמואל הורוויץ – "יושב" אצל "הצמח צדק" – ר' מאיר מרדכי צ'ערנין ומלמדי – להועיל – ר' ניסן סקאבלא ,ובכל הדיבורים והסיפורים היו מדברים הרבה פעמים על השאלה "מהו חסיד". מכל הדיבורים והסיפורים האמורים הצטיירה במוחי דמות רבת אנפין בשאלת "מהו חסיד" :משכיל ,עובד ,בעל מדות טובות ,אדם המתענה ,אדם השותק. ••• היה זה בסוף סיון תרנ"ו .ההורים ואני ומורי הרשב"ץ נ"ע שהינו אז בנאות דשא באילווקע ליד קראסניאע. ביום מסויים הגיע אורח חשוב ,הרב ר' יחזקאל נ"ע ארלוזורוב ,שהתארח אצלנו כמה ימים. באחד הימים ,בישבנו בגן עם הרב ארלוזורוב על הריקוד בל"ג בעומר שהוא ור' אשר גראצמאן כיבדוני בו כשהוריי שהו בחרקוב לפני תשע שנים. בהיזכרי על רשימות ילדותי מאותו ריקוד של ל"ג בעומר ,נזכרתי על הענין של חסיד וחסידון ומתוך חיוך אמרתי להרב ארלוזורוב שבמשך תשע השנים מאז ,קלטתי הרבה פירושים והבדלים בין חסידון לחסיד. הרב ארלוזורוב שהיה ידוע כבעל זכרון מופלא ,סיפר למורי רשב"ץ ,על השיחה שהתקיימה בינו ובין ר' אשר גראצמאן לביני אודות חסידון וחסיד. הרב ארלוזורוב ומורי נכנסו לשיחה מקיפה בשאלת מהו חסיד .כל אחד מהם סיפר הרבה סיפורים מהרביים ומזקני החסידים ,בהם השתקף המושג של התואר חסיד. היה זה לי לעונג רב לראות שני זקנים – לא כל כך בשנים מאשר בחכמה – שניהם לא רק חסידי חסידות של הרבי ה"צמח צדק" ,אלא גם תלמידי ישיבה שלו ,שניהם מדברים על המושג חסיד ,בכל זאת נראה ונרגש הבדל רב ביניהם. הרב רשב"ץ ,זה שהיה חדור כל כולו בדרכי החסידים שראה עוד בשנות ילדותו אצל גליון לט | 5 דבר מלכות חסיד הוא דבר זקני החסידים בשווינציאן ,הדרכתו בשנות בחרותו אצל אחר לגמרי .אחרי הצדיק החסיד ר' מיכעלע מאפאצק ומה שקיבל מהרביים ומגדולי החסידים המשכילים והעובדים ,ובעיניו המושג גם שהתעמקתי בדבר של החסיד הפשוט והרגיל ביותר ,הוא מהות של עץ פרי הדר. שענינו הסקתי, חינוכו והדרכתו של הרשב"ץ ודרך חייו ,יצרו בתודעתו של חסיד אינו תכונות רוממות מיוחדות בכל דבר עדין ,ובמשקפי מיקרוסקופ אל חסידיים הסתכל והגדיר גם את החסיד הרגיל והפשוט. ההתקשרות הרב ארלוזורוב ,זה שהיה חדור כל כולו בלמדנות ופלפול הרבי בלבד ,אלא על בתורת הנגלה ,בעל ההגיון הקר ,סדרן ובעל הבנה עמוקה חסיד להיות מסור ורחבה ,שעל כל דבר שהוא מסתכל ,עד כמה שיהיה זה עדין גם לפעולותיו ורוחני ,הוא תופס רק את גוף המציאות של הדבר ,ובהבנה זו הוא גם מסתכל על המציאות של חסיד. שניהם ,הרשב"ץ והרב ארלוזורוב ,הם למדנים גדולים ,שניהם לומדים חסידות ,ובמדה ידועה עוסקים בעבודת החסידות ,ועל אף זאת יש לכל אחד מהם הגדרה אחרת במהותו של חסיד .הרשב"ץ רואה ומדבר על מהותו של חסיד ואילו הרב ארלוזורוב רואה ומדבר על מציאותו של חסיד. ••• הענין של השגחה פרטית ,אין להשיג כלל בשכל אנושי .רואים במוחש איך השי"ת מסבב הסיבות באופן אשר דבר קטן לא חשוב מהווה סיבה לדבר גדול ורציני ביותר. כאמור ,מפורסם הרב ארלוזורוב כבעל זכרון מופלא ,ובמשך הימים האחדים ששהה אז אצלנו ,שמעתי מפיו הרבה סיפורים ואירועים שאירעו בליובאוויטש בתוקפת לימודו בישיבתו של הרבי ה"צמח צדק". כשהזכרתי לו על ההתוועדות בל"ג בעומר בחרקוב ,אמר הרב ארלוזורוב ,שבזכרונו טרי וחי כל הסדר של אותו ל"ג בעומר .הוא זוכר את מאמר החסידות שאבי אמר אז – ובביתו יש לו ההנחה שרשם ממאמר זה – ואת השיחה ששח אז אבי. הרב ארלוזורוב מילא את רצוני ובחסדי השי"ת כיבדני במתנה היפה ביותר שיכול היה לתת לי ,הוא קבע זמן מיוחד למחר בהשכמה לחזור בפני על שיחתו הקדושה של אבי מל"ג בעומר תרמ"ז. הרב ארלוזורוב היה ממשכימי קום ,ובשעה שבע בבוקר היה כבר אחרי תפלת שחרית ופת שחרית ,וקיים הבטחתו כאמור. מהשעה שבע בבוקר עד לשעת סעודת הצהרים ,חזר הרב ארלוזורוב בפני על שיחת ל"ג בעומר האמורה על כל הפרטים ,ובשעת דיבורו רשמתי לעצמי זכרון דברים ששימש לי לאחר מכן יסוד ל"הנחה". ביקשתי את מורי רשב"ץ לנסוע לכמה ימים לליובאוויטש – שם חיו אשתו ובתו הבכירה – ולויטבסק – שם חיה בתו הצעירה ומשפחתה כדי שיהיה לי זמן נכון לרשום הכל. | 6ש"פ אמור ה'תשע"ב ?דיסח והמ מורי הרשב"ץ הבין אותי היטב ובדברים כאלה היה בא לקראתי ומאפשר מילוי מבוקשי. בשנת תרס"ז חיינו – הורי ואנחנו – בווירצבורג–בייערן. בהתוועדות י"ט כסלו דיבר אבי אודות חסידות וחסיד. בשיחה הקדושה סיפר אבי ,שבשנת תרל"ו ,כשאמר הסבא אדמו"ר מוהר"ש המאמר הידוע "מים רבים" ,ישב הוא – אבי – עם הרב ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו ודיברו ביניהם בעניני עבודה .בתוך כך התעוררה אצלם שאלה מהו חסיד .הרב רי"מ אמר שחסיד הוא זה שמסור לרבי. אצלי הונח – אומר אבי – שהמקושר לרבי במדה הגדולה ביותר של התקשרות ,עדיין הינו חסיד חלש .חסיד הוא דבר אחר לגמרי .אחרי שהתעמקתי בדבר הסקתי ,שענינו של חסיד אינו ההתקשרות אל הרבי בלבד ,אלא על חסיד להיות מסור גם לפעולותיו של הרבי. והסברתי אז את הדבר לעצמי מגוף ונפש :הגוף מקושר לנפש בהתקשרות עצמית .אך ענין ההתקשרות של גוף לנפש אינו ההתקשרות בנפש בלבד ,ענין ההתקשרות של גוף ונפש הוא התמסרות הגוף לפעולות הנפש. חסיד הוא דורש זולתו, טובת שכך היה החינוך וההדרכה של זקני החסידים להשריש החסידים בילדי הצעירים את ההרגש להיות דורש טובת זולתו במסירות ••• בשנת תרל"ז – מספר אבי בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ז – כשהסבא אדמו"ר מוהר"ש אמר המאמר הידוע "וככה" בא לחג השבועות הרה"ח ר' דוב זאב קאזעווניקאוו. כשהרה"ח הרד"ז בא פעם אלי להתוועד ,שאלתיו השאלה מהו חסיד. הוא ענה לי: חסיד הוא דורש טובת זולתו ,שכך היה החינוך וההדרכה של זקני החסידים להשריש בילדי החסידים הצעירים את ההרגש להיות דורש טובת זולתו במסירות ,ועל עבודה מסורה מקבלים השכר הטוב ביותר. ובדידי הוה עובדה ,מספר הרב רד"ז. הוא נולד וחונך בישוב קטן ליד דאבריאנקא – פלך צ'רניגוב – באותו ישוב חיו למדנים וחסידים גדולים ,מביני מדע בנגלה ובחסידות. בחינוכו טיפל אחד מגדולי הלומדים החסידים ,ר' יואל זלמן ,שהשריש בו הדיעה הטובה להיות דורש טובת זולתו .בהיותו בן שתים עשרה שנה ,היתה לו כבר ידיעה די גדולה בלימוד ובקי בהרבה אגדות חז"ל. באותו ישוב גרו הרבה משפחות פשוטות מישראל ,עמי–הארץ שלא ידעו אף פירוש המלות .הרחמנות הגדולה על אנשים פשוטים אלה נגעה ללב ,וקבע סדר ללמד אותם סידור ,ולספר להם אגדות חז"ל שונות מהגמרא ומהמדרש .כך נמשך הדבר כשלוש שנים. אך ,הדבר היה קשה עליו מאד ,שכן היה כבד–פה ובמשך הזמן היה קשה עליו הדיבור יותר ויותר ,וכשהתיתם מאביו נעשה כבד פה ממש ,בכל זאת לא הפסיק את לימודו והתוועדותו עם האנשים הפשוטים. גליון לט | 7 דבר מלכות אנו שזוכרים את הרה"ח ר' דוב זאב בפה המפיק מרגליות שלו ,יכולה להיות לנו השגת מה בשכר הטוב של חסיד המוסר עצמו לדרוש טובת זולתו בהגיעו לגיל שבע–עשרה שנה ,בא הרד"ז לליובאוויטש אל הסבא אדמו"ר ה"צמח צדק" .בהיותו ב"יחידות" סיפר לרבי על סדר הנהגתו עם האנשים הפשוטים ,ושקשה עליו הדיבור, בהיותו כבד פה. הסבא התעמק במחשבותיו ואומר לו :המשך בסדר ההנהגה שלך עם האנשים הפשוטים ,היה למלמד .ובירך אותו בכוחות של ביאור והסבר ובשפת חלקות. בצאתי מהרבי – מספר הרד"ז – לא הכרתי את עצמי, התחלתי לדבר כהוגן ,ולא ידעתי בעצמי מהיכן זה בא לי. כששבתי הביתה וחזרתי על שלשת מאמרי החסידות ששמעתי מהרבי ,השתוממו כולם .הוא אמר להם – מספר הרד"ז – שהוא ה"גולם" של הרבי ,המהרל מפראג יצר גולם מעפר והרבי יצר גולם מבשר. חסיד – סיים אבי – הוא זה שמוסר עצמו לדרוש טובת זולתו. אנו שזוכרים את הרה"ח ר' דוב זאב בפה המפיק מרגליות שלו ,יכולה להיות לנו השגת מה בשכר הטוב של חסיד המוסר עצמו לדרוש טובת זולתו. >>> המשך מעמוד 9 כך גם הקשר של גוף ונפש .ההתקשרות בגוף היא בכל עניני הגוף עד לעקב ,עקב הוא למטה גם מהרגל ובו אין השראת המוחין שבראש ,המדות שבלב ,כוח המעשה שבידים, ואפילו כוח ההליכה שברגלים איננו בעקב ,כי כוח ההליכה יכול להיות גם בלי העקב וגם החיות אינה מורגשת בעקב ,ולכן נקרא באבות דרבי נתן מלאך המות שבאדם .ואף על פי כן צריכה להיות ההתקשרות גם בעקב ,כפי שידועה אימרתו של הרבי נ"ע" :עקב אשר שמע אברהם בקולי" – שגם העקב צריך להיות חסידי. על ידי המסירות של חסיד לפעולותיו של הרבי ,גם אם הם דברים נפרדים ,על ידי ביצוע הפעולות והשליחות של הרבי ,הוא "לוקח" את עצמותו של הרבי. ••• | 8ש"פ אמור ה'תשע"ב ?דיסח והמ למסור את עצמו לפעולותיו של הרבי "כוונת הרבי באמרו ,להיות מסור לפעולותיו של הרבי ,היא גם בענינים שיכולים להיעשות בלעדיו ,וגם אם הרבי לא דיבר אתו או לא כתב לו על כך ,אלא מכיוון שהם ענינים שהרבי עסק בהם – הוא מסור להם" • ...משיחת כ"ק אד"ש מה"מ -ש"פ וישב ה'תשכ"א ,בה מבאר את דברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אודות מהות החסיד [ ]...מובן ,שהרבי לא בא לומר לנו ,שחסיד צריך לקיים מה שהרבי אומר לו ,כי בשופטני (שוטים) לא עסקינן ,ומצות עשה מן התורה לקיים דברי הרב .כן מובן שלא בא לומר לנו שצריכים לעשות פעולותיו של הרבי שאי-אפשר לעשותן ,על ידי אחרים – דוחות תלמוד תורה ,אף על פי שעל התורה נאמר שכל חפצי שמים לא ישוו בה ,הרי מצוות שאי אפשר לעשותן על ידי אחרים דוחות תלמוד תורה .ומכיוון שפעולות הרבי הן כולן בהחזקת והפצת היהדות ,ואם הן פעולות שבלעדו לא תיעשנה ,הרי הן בכלל מצוות שאי אפשר לעשותן על ידי אחרים ומחוייב הוא לעשותן מצד הדין. כוונת הרבי באמרו ,להיות מסור לפעולותיו של הרבי ,היא גם בענינים שיכולים להיעשות בלעדיו ,וגם אם הרבי לא דיבר אתו או לא כתב לו על כך ,אלא מכיוון שהם ענינים שהרבי עסק בהם – הוא מסור להם ,ומניח את כל עניניו העצמיים – מדובר הוא בחסיד והמדובר הוא בחסיד ומקושר לרבי ,שהרבי אומר עליו שהוא לרבי ,מקושר לרבי ,וממילא כל עניניו העצמיים הם תורה או עבודה ומקושר או גמילות חסדים ,אלא מכיוון שאלה ענינים עצמיים שלו, שהרבי אומר עליו הוא מניח אותם ומוסר את עצמו לפעולותיו של הרבי. שהוא מקושר לרבי, הדיוק הוא פעולות ולא תורתו ,מחשבתו או דיבורו של וממילא כל עניניו הרבי ,פעולה היא ענין נפרד ,שלמטה ממעשה ,כמאמר "כח העצמיים הם תורה הפועל בנפעל" ,שהוא דבר נפרד דוקא .כלומר ,בענינים שאינם שייכים כלל למחיצתו של הרבי ,וכדי לעשותם ,צריכים או עבודה או גמילות לצאת מד' אמותיו של הרבי ,והם ענינים פחותים ביותר. חסדים מכיוון ,אבל ,שאלה הם פעולותיו של הרבי – הוא מסור להן. המשך בעמוד >>> 8 גליון לט | 9 דבר מלכות לכל לראש מתעניין בטובת רעהו "תחילת העבודה צריכה להיות למעלה מן הטעם ודעת וחשבון, ורק זה יכול לשמש יסוד חזק לקיום התומ"צ כדבעי ,וכשאין נכנס בחשבון ,הרי לכל לראש מתעניין בטובת רעהו" • ...אגרת כ"ק אד"ש מה"מ בקשר לענין המדובר לעיל ,מהו חסיד ,וחידושה של תורת החסידות בענין ההתמסרות לטובת הזולת בלי חשבון ב"ה ,י"ח סיוון ,תשי"ג ברוקלין. [ ]...נתקבל מכתבו וימים אלו ג"כ ספרו לתולדות משפחת משכיל לאיתן כו' ות"ח על הספר. ומה שמתחיל במכתבו כי רצונו להיות מקושר ולא להיות חסיד כיון שהוא מן הפרושים, הנה בטח ידוע גם לו אשר הגר"א עצמו הי' נקרא חסיד .ופשיטא שאין בזה כוונתי ,ח"ו, להיות חסיד של איש פרטי או אפילו של איש כללי אלא שהוא כפתגם בעל התניא :פעם שאלו אותו מהו ענינו של חסיד ,וענה שזה איש המוותר על תועלת עצמו ולא עוד אלא שאין נמנע מהיזק לעצמו ובלבד שיביא תועלת לאחר .וכיון שהי' זה בעת תוקף המחלוקת אז ,חזר השואל ושאל ,שאין רצונו בראי' לזה מתורת הנסתר ,אלא דוקא מתורת הנגלה. וענהו רבינו הזקן ,שזהו גמרא מפורשת (נדה י"ז ע"א) שורפם חסיד ,אף שעי"ז מזיק לעצמו .עיין שם בתוספות. וקישור ענין זה בתורת החסידות והדרכותי' ,י"ל בפשטות ,כי הרי ,ע"פ שו"ע ,ידוע הכלל :מאי חזית דדמי דידך סומק טפי ,ובמילא הוא ג"כ להיפך ,דמאי חזית דדמי דחברך סומק טפי .משא"כ תורת החסידות המעמידה את "הדגש" בזה ,שתחילת העבודה צריכה להיות למעלה מן הטעם ודעת וחשבון ,ורק זה יכול לשמש יסוד חזק לקיום התומ"צ כדבעי ,וכשאין נכנס בחשבון ,הרי לכל לראש מתעניין בטובת רעהו ,ובפרט כשנזכר על הטעם דהכרח העבודה שלמעלה מטו"ד וחשבון :אם יאחז בעשיית חשבון ,אפילו חשבון דקדושה ,הרי ידוע שמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה ,ובמילא גם עמו ידקדקו אם בעל חשבון הוא בהנהגתו במעשה ואפילו בדבור ובמחשבה ,כי הרהורי עבירה קשים מעבירה, ואז הרי פשוט שאין זה כדאי (עס לייענט זיך ניט) בשבילו. | 10ש"פ אמור ה'תשע"ב ?דיסח והמ ידועה השאלה :אם הכרח הוא לימוד החסידות ,א"כ מה עשו דורות הראשונים? ואפילו בזמננו הנה ישנם כאלו שאינם יודעים מתורת החסידות ,ובכ"ז הם יראים ושלמים. אבל המענה ע"ז ג"כ פשוט הוא :העולם מתנהג לא במקרה ח"ו ,אלא בהשגחה פרטית בכל פרט ופרט .וכמו שרואים אנו בסוג הבעלי חיים ,שישנם כמה אברים הנחוצים לבעל חי אחד שבלעדם אי אפשר לו להתקיים אף שאינם נמצאים אצל בע"ח אחר ,מפני שהוא אפשר לו בלא הם .הרי מלפנו מבהמות ארץ ,למדנו שגם במין המדבר כן הוא .זה שלא נודע לו עד עתה מלימוד תורת החסידות ,או שהי' בדורות האלו שלימוד זה דפנימיות התורה הי' שייך רק ליחידי סגולה ,ה"ז גופא ראי' שנמצא הוא בתנאים כאלו ולא יבוא לידי נסיונות כאלו .שמוכרחים הם גם לידיעה זו ,משא"כ אלו שנודע להם ממציאות חלק תורה זו; והרי פשיטא שגם זה נכנס בפסק הרמב"ם שאפי' אות אחת ,ומי יאמר חלק תורה שלם ,הרי קדושתה שוה לפסוק שמע ישראל כו' .והחילוק בין בע"ח ואיש הישראלי בהנ"ל הוא רק בזה ,שברצות הקב"ה שתהי' טובתו שלימה ,לא רצה להכריח את האדם בזה ,ולכן ניתנה לו בחירה חפשית .ולא עוד אלא שברא יצה"ר המסביר לאדם כו"כ טעמים ונימוקים להסירו מן הדרך ,ואם יש לו -להיצה"ר -עסק עם איש ירא ד' ,ה"ה מלביש הטעמים ונימוקים שלו באותיות של השו"ע .ובודאי האריכות לדכוותי' אך למותר. במה ששואלני אם יש כאן מתושבי יעקאטערינאסלאוו ,הנה לא נודע לי אודותם. ובהנוגע לאמי הרבנית שליט"א ,הרי מה טוב שיכתוב אלי' ישר ,ובטח תכתוב לו מהידוע לה .ויכול לכתוב אלי' באיזה לשון שהוא. כבקשתו מוסג"פ קטע ,שנדפס פה בעת פטירת אבי זללה"ה. וברך לקחתי ואשיבנו .כיון שהי' שליח למסור פ"ש ממו"ח הרה"ג הגר"ר כ"ץ ,הנה ייטיב למסור פ"ש בכבוד ממני .ות"ח. והשי"ת יצליחו ויזכהו שהוא וזוגתו שיחיו יגדלו את בנם יהודא ליב שי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבת הדעת ואשר יוסיף אומץ בהפצת אור היהדות בסביבתו. ויה"ר מהשי"ת שיעשה זה מתוך חמימות חסידותית. בכבוד וברכת הצלחה. אם יאחז בעשיית חשבון ,אפילו חשבון דקדושה ,הרי ידוע שמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, ובמילא גם עמו ידקדקו אם בעל חשבון הוא בהנהגתו במעשה... נ"ב .ראיתי בהרשימה שבסוף ספרו שהו"ל בהוצאתו כמה חוברות ע"ד ובשאלת המדע ביחסו אל הדת ,ואם יוכל להמציא להספרי' שלי הרי ת"ח מראש ,כיון ששאלה זו בהגישה אלי' מכאיבה .כי אפילו החרדים הדנים בזה ,הרי הסה"כ מהתעמולה שלהם הוא שהיו כמה מגדולי ישראל שהיתה להם ידיעה גדולה במדע ועד כמה המדע נחוץ לתורת ישראל וכמו בהלכות קידוש החדש ,טריפות כו' ,בה בשעה שהגישה צ"ל בהיפך לגמרי ,שלהמדע אין לו כל יסוד מבלי אמונה ,וכמה מאנשי מדע היו תועים בדרכי החיים לולי אחיזתם בזה כו' וכו'. (אג"ק כ"ק אד"ש ח"ז ,ע' רעז) גליון לט | 11 לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח מהרה יגלה ויגאלנו אכי"ר נדפס ע"י הרה"ח ר' זאב מאיר וזוגתו דבורה חי' רייזל שי' קדנר לע"נ אביו הרה"ח ר' משה נחום ב"ר מרדכי מענדל ע"ה קדנר נלב"ע אחש"פ כ"ב ניסן ה'תשע"א " כוונת הרבי באמרו ,להיות מסור לפעולותיו של הרבי, היא גם בענינים שיכולים להיעשות בלעדיו ,וגם אם הרבי לא דיבר אתו או לא כתב לו על כך ,אלא מכיוון שהם ענינים שהרבי עסק בהם – הוא מסור להם ,ומניח את כל עניניו העצמיים . .תורה או עבודה או גמילות חסדים, אלא מכיוון שאלה ענינים עצמיים שלו ,הוא מניח אותם ומוסר את עצמו לפעולותיו של הרבי. " (ש"פ וישב ,כ"א כסלו ה'תשכ"א)
