להאיר נושאים בגאולה הגאולה בעולם

‫הגאולה בעולם‬
‫להאיר נושאים בגאולה‬
‫שימרו על הילדים!‬
‫מצוות 'הקהל' בזמן הגאולה‬
‫האם אתם נוהגים לעשן ברכב כשהילדים יושבים‬
‫מאחור? ייתכן שבקרוב תיקנסו במאות שקלים‬
‫אם תיתפסו על ידי המשטרה‪ .‬הצעת חוק שהוגשה‬
‫באחרונה על ידי ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) קובעת‬
‫קנס בסכום של ‪ 800‬שקלים לנהג או לנוסע שלצדו‬
‫שיעשנו בזמן נסיעה עם ילדים ברכב‪.‬‬
‫אחת לשבע שנים‪ ,‬במוצאי שנת השמיטה‪ ,‬מצווה על מלך‬
‫ישראל להקהיל את כל בני ישראל בחג הסוכות ולהשמיע‬
‫להם פרשיות מהתורה‪ .‬זהו מעין שחזור של מעמד הר סיני‪,‬‬
‫שנועד לרענן ולחדש את התחושה המחויבת – "ליראה את‬
‫השם כל הימים" (וילך לא‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫ברחבי העולם נהוג החוק הזה כבר כמה שנים‪:‬‬
‫בקליפורניה ייקנס נהג שמעשן אם הילד שברכב יהיה‬
‫בן ‪ 16‬ומטה וכך גם באוסטרליה‪ ,‬קנדה וקפריסין‪.‬‬
‫ח"כ רזבוזוב הביע ביטחון כי הצעת החוק תעבור‬
‫בקרוב בשלוש קריאות בכנסת‪" :‬מדובר בקונצנזוס‬
‫שנוגע לילדים של כולנו"‪.‬‬
‫לנו יש עוד כמה הצעות שתוכלנה לסייע לגדל כאן‬
‫דור בריא יותר‪ ,‬ולא רק בהיבט הפיזי‪ .‬האמת היא‬
‫ששמירה על זכויות אלמנטאריות של ילדים היא‬
‫חידוש היסטורי של העידן המודרני‪ .‬משך אלפי‬
‫שנות ההיסטוריה‪ ,‬היוו ילדים כוח עבודה זול ונוצלו‬
‫באופן מחפיר‪ .‬ישנם מקומות רבים בעולם בהם זה‬
‫עדיין כך‪ .‬לכל זה היה תמיד יוצא מן הכלל אחד‪:‬‬
‫ילדים יהודים‪ .‬אלה זכו תמיד להגנתו של לא אחר‬
‫מאשר הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪ ,‬שבאופן חד משמעי‬
‫ובלתי מתפשר הציב את מצוות חינוך והשכלת‬
‫הילדים בראש סולם העדיפויות היהודי לכל אחד‪,‬‬
‫בכל מקום ובכל מצב‪ .‬וכך זה היה אלפי שנים‪.‬‬
‫חינוך זה במשמעותו האלוקית הנצחית עניינו‪:‬‬
‫"והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני‬
‫השם אלוקיך בחורב"‪ .‬כלומר‪ -‬להעביר להם את‬
‫חשוב לשמור על בריאותם הפיזית של הילדים‪ ,‬אך‬
‫לא פחות מכך חיוני לשמור על בריאות נפשם‪ .‬הרבי‬
‫מליובאוויטש מלך המשיח עוסק רבות בהנגשת‬
‫חינוך כזה לכל יהודי‪ ,‬תוך שהוא מדגיש שמתכון‬
‫זה מתאים לא רק למי שקורא לעצמו שומר מצוות‪,‬‬
‫אלא לכל ילד יהודי באשר הוא‪ .‬אצל יהודים בכלל‬
‫– רוחניות וגשמיות צועדות יד ביד‪ .‬מה שאומר‬
‫שגם בריאותו הפיזית של ילד יהודי קשורה בלימוד‬
‫התורה‪ ,‬מאחר ולימוד זה משמש כקשר חיוני בינו‬
‫לאלוקיו‪.‬‬
‫ניתן להקביל שתי מצוות אלו לשני שלבים בזמן הגאולה‪:‬‬
‫בשלב הראשון יקיימו כולם תורה ומצוות‪ ,‬אך "עולם‬
‫כמנהגו נוהג"‪ .‬עדיין ימשיכו להתעסק (מעט) עם ענייני‬
‫הטבע – בדומה לשנת השמיטה‪ .‬בשלב השני יתעלה‬
‫העולם להנהגה אלוקית שלמעלה מדרך הטבע לגמרי‪.‬‬
‫"לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד" –‬
‫כמו במעמד 'הקהל'‪ ,‬בו מתמסרים לגמרי לשמיעת דברי‬
‫המלך בבית המקדש‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬מעמד התקהלות שבו שומעים דברי תורה מזכיר שני‬
‫חזונות הקשורים לגאולה‪ :‬קיבוץ נדחי ישראל (התקהלות)‪,‬‬
‫עלון שבועי לחשיבה ומודעות בעידן הגאולה‬
‫ב"ה‬
‫וההבטחה הנבואית "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם"‬
‫(ידיעת דברי התורה)‪.‬‬
‫הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מכנה את השנה כולה‬
‫שלאחר שנת השמיטה 'שנת הקהל'‪ .‬הוא מעורר לקיים‬
‫במשך שנה זו התקהלויות והתכנסויות בכל פורום אפשרי‬
‫כדי לדרבן ולהמריץ את קיום המצוות‪.‬‬
‫לגבי היום המדויק בו עורכים את ה'הקהל' בבית המקדש‪,‬‬
‫נחלקו הדעות‪ :‬לדעת רש"י‪ ,‬הזמן המקורי הוא ביום הראשון‬
‫של חג הסוכות‪ ,‬וחכמים דחו את קריאת הפרשיות ביום‬
‫אחד – ליום הראשון של חול המועד‪ ,‬משום שהם אסרו‬
‫לבנות ביום החג את הבמה שעליה עומד המלך‪ .‬בגאולה‬
‫השלמה תתבטלנה כל גזירות החכמים‪ ,‬ואם כן יקיימו את‬
‫מעמד 'הקהל' בזמנו המקורי – ביום החג‪.‬‬
‫אך בעלי התוספות טוענים כי הזמן המקורי של 'הקהל'‬
‫ביום הראשון של חול המועד‪ .‬על פיהם‪ ,‬גם בגאולה השלמה‬
‫יקיימו את מעמד 'הקהל' בחול המועד‪.‬‬
‫מקורות‪ :‬תלמוד בבלי סוטה מא‪ ,‬א וב ושם ברש"י בעמוד ב דיבור המתחיל‬
‫"מאימת"‪ ,‬ובתוספות בעמוד א דיבור המתחיל "כתב רחמנא"‪ .‬שיחות הרבי‬
‫מליובאוויטש מלך המשיח‪ :‬שבת פרשת ניצבים‪-‬וילך תשכ"ז‪ .‬שבת פרשת‬
‫פקודי תשמ"א‪ .‬שבת שובה‪ ,‬ליל שני וליל רביעי של חג הסוכות ושבת פרשת‬
‫בוא תשמ"ח‪.‬‬
‫ציור השער‪ :‬ר' זלמן קליינמן‬
‫תקנה זו תצטרף לתקנות נוספות שנקבעו לאחרונה‬
‫במטרה לשמור על חיי הילדים‪ ,‬כמו החובה לקשור‬
‫גם את הילדים הנמצאים במושבים האחוריים ואיסור‬
‫התעסקות בטלפון נייד בזמן הנסיעה‪.‬‬
‫התורה שקיבלנו בחורב (הוא הר סיני)‪ .‬הצורך ללמוד‬
‫וללמד ("ושיננתם לבניך ודיברת בם") הוא אין סופי‪,‬‬
‫מאחר והתורה היא ביטוי לחכמתו האין סופית של‬
‫הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא האין סופי‪.‬‬
‫גם מצוות השמיטה וגם מצוות הקהל שבאה בעקבותיה‬
‫מסמלות תוספת התקדשות והתקשרות אל השם יתברך‪.‬‬
‫אלא שיש הבדל ביניהן‪ :‬בשנת השמיטה המצווה היא‬
‫לפרוש מעבודת האדמה‪ ,‬אך עדיין מתעסקים עם תבואה‬
‫ופירות‪ .‬במעמד 'הקהל'‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתנתקים לחלוטין‬
‫מכל העסקים ומגיעים לשמיעת דברי תורה בבית המקדש‪.‬‬
‫‪797‬‬
‫אנו קרובים עתה להארה גדולה שתבהיר לפתע‬
‫לכולם עד כמה קריטי הוא חינוך על טהרת הקודש‬
‫לשלום הילד‪ ,‬וממילא לא יצטרכו לחוקק חוקים‪.‬‬
‫הורים וילדים יקבלו אותו כזכות קיומית אלמנטארית‬
‫ישירות מהמורה הגדול‪ :‬מלך המשיח‪ .‬כנאמר‪" :‬ילמד‬
‫כל העם ויורה אותם דרך השם" (משנה תורה‬
‫לרמב"ם‪ ,‬הלכות תשובה פרק ט הלכה ב)‪.‬‬
‫פנינת גאולה‬
‫סביר להניח כי כאשר יתגלה המשיח נברך כולנו‪" :‬שהחיינו וקיימנו‬
‫והגיענו לזמן הזה"‪ .‬כי אם על כל שמחה מברכים 'שהחיינו' – קל וחומר‬
‫שנברך כך על השמחה הגדולה ביותר‪ ,‬שמחת הגאולה השלמה‪.‬‬
‫חול המועד סוכות‬
‫י"ט תשרי ה'תשע"ו ‪2.10.15‬‬
‫(שיחת שבת פרשת בראשית תשנ"א (התוועדות א‪ ,‬לא מוגהת)‪ ,‬סעיף ז)‬
‫‪113‬‬
‫שנה‬
‫נא לשמור על קדושת הגליון ⋅ אין המערכת אחראית על תוכן הפרסום‬
‫לזכות החייל בצבאות‪-‬השם שלום דובער בן מרים שיחי' משטלר‪ ,‬לרגל הולדתו בי"א אלול ה'תשע"ה‪ ,‬לאורך ימים ושנים טובות‬
‫להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫ירושלים תל‪-‬אביב‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
‫כניסת השבת ‪17:48‬‬
‫יציאת השבת ‪18:59‬‬
‫‪18:03‬‬
‫‪19:01‬‬
‫חיפה‬
‫באר‪-‬שבע‬
‫אילת‬
‫ניו‪-‬יורק‬
‫‪17:54‬‬
‫‪19:00‬‬
‫‪18:05‬‬
‫‪19:01‬‬
‫‪18:02‬‬
‫‪18:58‬‬
‫‪18:17‬‬
‫‪19:14‬‬
‫מטה משיח שע"י אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש‬
‫ת‪.‬ד‪ 712 .‬כפר חב"ד ‪ | 60840‬טל' ‪ | 03-9607922‬פקס‪ | 03-9607923 .‬דוא"ל‪[email protected] .‬‬
‫זה קרה באמת‬
‫נקודה למחשבה‬
‫מתחברים אל הקדושה שבתורה‬
‫מבין שלושת הרגלים‪ ,‬דווקא חג הסוכות נקרא "זמן‬
‫שמחתנו"‪ .‬לפני סוכות התקדשנו ביום הכיפורים וחווינו‬
‫התרוממות‪-‬רוח עצומה‪ ,‬היטהרות ועדנה בקשר עם‬
‫הבורא‪ ,‬ובסוכות אנו נותנים ביטוי מעשי חגיגי לחוויה‬
‫– בקיום מצוות מיוחדות‪ .‬לכן גדולה השמחה ורבה בו‪.‬‬
‫אל פסגת השמחה מגיעים בסיומו של חג הסוכות –‬
‫בחג שמחת‪-‬תורה‪ .‬מוציאים מארון‪-‬הקודש את ספרי‪-‬‬
‫התורה ומפזזים אתם בעליצות – ביטוי לאושר על‬
‫שבחר בנו הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא מכל העמים ונתן לנו את‬
‫תורתו‪.‬‬
‫*‬
‫מחשבה בוחנת עשויה אולי לקרוא תיגר על כך‬
‫ששמחת‪-‬התורה מתמצית בריקוד‪ .‬הלוא התורה היא‬
‫חכמה אלוקית אינסופית‪ .‬ברוב טובו‪ ,‬הואיל הקדוש‪-‬‬
‫ברוך‪-‬הוא להעניק לנו את האפשרות לטעום ממרחבי‬
‫חכמתו‪ ,‬ואת השמחה על כך היה עלינו לכאורה לבטא‬
‫בראש‪-‬ובראשונה ביתר לימוד‪ .‬לימוד שיראה כי אנו‬
‫מעריכים אל נכון את מעלת התורה ומוקירים זאת על‪-‬‬
‫ידי התחברות מיטבית לשכליות הנשגבת שבה‪.‬‬
‫אם כבר לרקוד – לפחות לאחוז את ספרי‪-‬התורה‬
‫פתוחים‪ ,‬לראות ולהראות את הטקסט הגאוני שזכינו‬
‫כי ייפול בחלקנו‪ .‬אך לא‪ .‬אנו אוחזים את ספרי‪-‬התורה‬
‫גלולים ומכוסים‪ ,‬ומקפצים עמם משל היינו ילדים‬
‫קטנים שלא יודעים איך לבטא את אושרם‪.‬‬
‫לנו‪ ,‬והקדושה אינה תלויה במידת השכלתנו והבנתנו‬
‫בתורה‪.‬‬
‫אנו קושרים את השמחה גם אל הלימוד בתורה‪:‬‬
‫בשמחת‪-‬תורה מסיימים ופותחים את המחזור השנתי‬
‫של קריאת כל התורה‪ .‬אך לא זה מוקד השמחה‪ .‬מוקד‬
‫השמחה נעוץ בקדושה‪ ,‬וזו אינה מותנית בפתיחת‬
‫הספרים כלל ועיקר‪.‬‬
‫*‬
‫את שמחת‪-‬התורה חוגג עם ישראל בכל בתי‪-‬הכנסת‬
‫שבעולם‪ .‬אולם מי שרוצה להישטף בגלי‪-‬שמחה שאין‬
‫דומה להם‪ ,‬מוזמן למרכז חב"ד העולמי בניו‪-‬יורק‪.‬‬
‫המקום המוכר בשם מספרו '‪ .'770‬ההקפות שם‪ ,‬בבית‪-‬‬
‫מדרשו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח‪ ,‬הנן שם‪-‬‬
‫דבר בשמחתן המרקיעה שחקים‪ .‬הן יכולות לשמש‬
‫בבואה לדברי חז"ל על שמחת בית‪-‬השואבה בבית‪-‬‬
‫המקדש‪ :‬מי שלא ראה שמחה זו – לא ראה שמחה‬
‫מימיו‪.‬‬
‫במקום זה‪ ,‬בו מופגן במידה יתרה הקשר הנשמתי‬
‫שלנו אל קדושת התורה – מתקיים מנהג נשגב ומרטיט‬
‫בשעת קריאת‪-‬התורה‪ :‬על פי הוראת הרבי‪ ,‬נקרא יחד‬
‫עמו אל התורה האדמו"ר שלפניו‪ ,‬הריי"צ (רבי יוסף‪-‬‬
‫יצחק) – למרות שמזה זמן רב הסתלקה נשמתו לגנזי‬
‫מרומים! כבוד קדושת האדמו"ר הריי"צ נקרא בשמו‬
‫ובשם אביו‪ ,‬ממש כמו בחייו!‬
‫אלא מסתבר‪ ,‬שהריקוד בספרים סגורים הנו בכוונה‬
‫מכוונת‪ .‬דווקא כך מסומלת ההערכה הנכונה למעלת‬
‫התורה‪ .‬כי ייחודיותה של התורה אינה מסתכמת‬
‫בשכליות נשגבת‪ .‬שיא‪-‬מעלתה – בקדושתה‪ ,‬וזו נשגבת‬
‫הרבה מעבר לכל ממד של‬
‫שכל‪ .‬הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא אפף‬
‫אותנו בקדושה עילאית כאשר‬
‫נכון שהתורה היא‬
‫נתן לנו את תורתו – ועל כך‬
‫"חכמתכם ובינתכם לעיני‬
‫פסגת אושרנו‪.‬‬
‫זה לא קורה בכל יום‪ ,‬כי אם בשמחת‪-‬תורה‪ .‬רק ביום‬
‫בו הנהגתנו אינה מוגבלת לאמות‪-‬המידה של ההיגיון –‬
‫ניתן על‪-‬ידי הרבי ביטוי להתקשרות נצחית אל התורה‪,‬‬
‫שמעל לכל היגיון‪.‬‬
‫נכון שהתורה היא "חכמתכם‬
‫ובינתכם לעיני העמים" וגם‬
‫על כך אנו שמחים ומודים‪.‬‬
‫אבל לא זה העיקר‪ .‬העיקר‬
‫זו הקדושה העליונה שניתנה‬
‫העמים" וגם על כך אנו‬
‫שמחים ומודים‪ .‬אבל לא זה‬
‫העיקר‪ .‬העיקר זו הקדושה‬
‫העליונה שניתנה לנו‪,‬‬
‫והקדושה אינה תלויה במידת‬
‫השכלתנו והבנתנו בתורה‬
‫לאנשים כערכנו אין כעת‬
‫יכולת לחוש באמת ממד על‪-‬‬
‫שכלי כזה של קשר לתורה‪.‬‬
‫אנו יכולים רק לסמל אותו‬
‫בריקוד עם ספרים מכוסים‪.‬‬
‫אולם בגאולה השלמה נתעלה‬
‫כולנו מעל למגבלות ההיגיון‬
‫– ואו‪-‬אז נחוש גם אנו בכל‬
‫הווייתנו את הקדושה הנשגבת‬
‫שבתורה‪.‬‬
‫סודה האפל של‬
‫האחות‬
‫לונדון‪ .‬השמיים היו אפרוריים כרגיל‪ .‬אנשים צעדו‬
‫ברחובות גם כן בארשת קרירה ואפרורית‪ ,‬בהתאמה‬
‫מושלמת למזג האוויר‪ .‬לפתע‪ ,‬הופרו השקט והאדישות‬
‫בצעקות רמות‪ .‬יהודי בעל מבטא 'יקה' הרים את קולו‬
‫במילות גנאי על יהודי אחר עובר אורח‪.‬‬
‫הלה הביט על ה'יקה' בתימהון גובר‪ .‬לצעקה מה זו‬
‫עושה? ניסה להבין במה טעה או במה טעה היקה?‬
‫בוודאי מדובר כאן בשגיאה בזיהוי‪.‬‬
‫לעיתים זה לקח כמה ימים ולעיתים כמה שבועות‪.‬‬
‫היהודי המותקף כבר שכח מהתקרית המשונה‪ ,‬אך‬
‫לא כן היקה‪ ,‬שרק המתין להזדמנות נוספת להתקיף‬
‫ולצעוק על יהודים בכלל‪ ,‬ואם מדובר ביהודי חרדי –‬
‫ההתקפה הייתה מתגברת שבעתיים‪.‬‬
‫אולם היו מפגשים בהם הייתה הנהגתו שונה‪ :‬אם‬
‫מישהו זוהה על ידו כחסיד של הרבי מליובאוויטש מלך‬
‫המשיח‪ ,‬הרי שלא רק שאותו יקה לא היה מרים קולו‬
‫בצעקה‪ ,‬אלא שהיה מושיט ידו בברכה "שלום עליכם"‬
‫לבבית‪.‬‬
‫שמעו של אותו יהודי יקה והנהגתו שהייתה לחידה‬
‫בלתי פתורה הגיע לאוזניו של הרב נחמן סודק (ז"ל)‪,‬‬
‫מנהל 'בית ליובאוויטש' בלונדון‪ .‬הרב סודק החליט‬
‫לרדת לעומק ה"סוגייה"‪ .‬כמיטב הנימוסים המקומיים‬
‫יצר קשר עם אותו יקה‪ ,‬הציג את עצמו והזמין את עצמו‬
‫אליו לשעת התה המסורתית באחד הימים הקרובים‪.‬‬
‫מסתבר שהיו לאותו יהודי משקעים קשים‪ ,‬שאותם‬
‫ביטא בהתפרצויות כלפי אחיו בני עמו‪ .‬אבל החלק‬
‫המרתק יותר קשור ביחס המיוחד שהעניק לחסידי‬
‫חב"ד‪.‬‬
‫הכנסת אורחים וקבלת השכינה‬
‫בספר ה'זוהר' מובא שבכל יום בחג הסוכות באים לכל‬
‫סוכה 'אושפיזין' (אורחים) מיוחדים‪ :‬אברהם אבינו‪,‬‬
‫יצחק אבינו‪ ,‬יעקב אבינו‪ ,‬משה רבינו‪ ,‬אהרן הכוהן‪,‬‬
‫יוסף הצדיק ודויד המלך‪ .‬בכל יום אחד מהצדיקים‬
‫הוא האורח העיקרי ואליו מצטרפים האחרים‪ .‬בלילה‬
‫הראשון ה'אושפיז' העיקרי הוא אברהם אבינו‪,‬‬
‫שהצטיין בהכנסת אורחים מופלאה‪.‬‬
‫העולם כולו‬
‫לדירה כביכול‬
‫לקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא – כלומר‪ ,‬למקום‬
‫שבו הוא מתגלה בו במלוא יפעתו – וכעת‪ ,‬כל מקום‬
‫שבו אנו מקיימים מצוות‪ ,‬הופך למוכשר וראוי להכיל‬
‫את ההתגלות האלוקית הנשגבת שתשרור בעולם‬
‫בגאולה‪.‬‬
‫בהרחבה‪ ,‬ההגדרה 'אורחים' נכונה לגבי עם ישראל‬
‫בזמן הגלות‪ .‬כל עוד לא בנוי בית‪-‬המקדש ואין אנו‬
‫"סמוכים על שולחנו" של אבינו – הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‬
‫– היכן שאנו נמצאים אנו נחשבים לאורחים‪ .‬זהו לא‬
‫המקום הטבעי שלנו‪.‬‬
‫אברהם אבינו לימד אותנו כי "גדולה הכנסת אורחים‬
‫יותר מקבלת פני שכינה"‪ .‬על פי האמור‪ ,‬יש לפתגם‬
‫זה פירוש נוסף‪ :‬כאשר בני ישראל נמצאים במצב של‬
‫'אורחים' – בהיותם בגלות – והם מכניסים קדושה לכל‬
‫מקום בעולם – זה חשוב יותר מהזמן שקדם לכך‪ ,‬בו‬
‫הם קיבלו את פני השכינה – בבתי המקדש‪ .‬הכנסת‬
‫אורחים שכזו היא זו שתזַ כה אותנו יותר מכול ב'קבלת‬
‫פני שכינה' במובן השלם ביותר – בהתגלות הגדולה‬
‫שתהיה בגאולה השלמה‪.‬‬
‫אלא שעל אף אי הנוחות הכרוכה בלהיות אורחים‪,‬‬
‫אומרים חז"ל שיש בכך יתרון גדול‪ :‬כאשר אנו‬
‫פזורים ברחבי העולם ומקיימים תורה ומצוות‪ ,‬אנו‬
‫מביאים למקום קדושה אלוקית ומכשירים אותו‬
‫לקראת הגאולה השלמה‪ .‬בגאולה השלמה יהפוך‬
‫"אחייני‪ ,‬אותו אני אוהב מאוד‪ ,‬גר בניו יורק"‪ ,‬פתח היקה‬
‫את סיפורו‪" .‬האחיין נכנס לבית הרפואה לניתוח קל‬
‫ופשוט‪ .‬לא היו צפויות בעקבותיו הסתבכויות כלשהן‪.‬‬
‫ניתוח פשוט שבדרך כלל הצדיק את הגדרתו‪ .‬הניתוח‬
‫עבר בשלום ובהצלחה ואף נקבע מועד לשחרור‪ .‬אלא‬
‫שלפתע‪ ,‬ללא כל סיבה ניכרת לעין‪ ,‬החל מצבו של‬
‫אחייני להידרדר‪ .‬גופו‪ ,‬שכבר החלים כמעט לחלוטין‬
‫מהניתוח‪ ,‬גילה סימני נסיגה ומצבו הלך והחמיר"‪.‬‬
‫כאן נשבר קולו של היקה הקפדן‪ .‬הוא חזר בתחושתו‬
‫לאותם ימים קשים‪" .‬ההרעה במצב הייתה משונה ולא‬
‫(ליקוטי שיחות חלק כט עמוד ‪)354‬‬
‫מוסברת‪ .‬טובי הרופאים בבית הרפואה הוזעקו אל‬
‫מיטתו כדי להבין מה הסיבה להידרדרות הפתאומית‪.‬‬
‫סברות שונות הועלו‪ ,‬הפסיקו תרופה זו‪ ,‬הורידו במינון‬
‫של תרופה אחרת‪ .‬אולם המצב לא התייצב‪ .‬להפך‪ ,‬הוא‬
‫הוסיף להידרדר באופן מעורר פליאה‪.‬‬
‫"חוסר האונים של הרופאים שכנע אותנו שמהם לבד‬
‫לא תצמח הישועה‪ .‬קרוב‪-‬משפחה מסור החליט‬
‫להיכנס למפגש עם הרבי ב'יחידות' ולבקש ממנו ברכה‬
‫לרפואת האחיין‪ .‬האיש הפעיל את כל כובד משקלו‬
‫כדי לזכות ולהיכנס לרבי במהירות האפשרית‪ .‬זו הייתה‬
‫משימה לא פשוטה‪ ,‬כפי שאתה בוודאי יודע‪.‬‬
‫תורות הכניסה אל הרבי‪ ,‬כך אמרו לו‪ ,‬היו‬
‫תפוסים למשך שלושה חודשים לפחות‪ .‬אך‬
‫אותו קרוב‪-‬משפחה לחץ והתעקש לקבל תור‬
‫מיידי‪ ,‬משום שמדובר במקרה חרום אמתי‪.‬‬
‫"כשנכנס ל'יחידות'‪ ,‬הדחיק האיש את התרגשותו‬
‫הגואה והחל לתאר את מצבו האנוש של האחיין‪.‬‬
‫כיצד ניתוח שגרתי פשוט‪ ,‬ממנו כבר החל להחלים‬
‫יפה‪ ,‬הוביל אותו למצב של כמעט סכנת חיים‪ ,‬וכי‬
‫לאף אחד מהרופאים אין הסבר לתופעה‪.‬‬
‫הוראת הרבי הפתיעה בתוכנה הקצר‪ .‬היא הייתה‬
‫פשוטה מאוד‪ ,‬אך לא מובנת בעליל‪ .‬הרבי הורה‬
‫להחליף את האחות שמטפלת בחולה‪.‬‬
‫בני המשפחה הרימו גבה או שתיים‪ .‬להחליף את‬
‫האחות? היא קבועה בתפקידה ובכלל‪ ,‬מסירותה‬
‫ניכרת באופן מיוחד‪ .‬מה ההצדקה להחלפה המשונה‬
‫הזו? מכל מקום‪ ,‬חזקה עליהם מצוותו של הרבי‬
‫ולמרות חוסר הבנתם – החליפו את האחות‪.‬‬
‫אך שעות ספורות חלפו מאז שהאחות ה'מסורה'‬
‫הוחלפה באחרת‪ ,‬והצבע שב ללחייו של החולה‪ .‬כמה‬
‫שעות אחר כך הוא כבר היה ערני והתיישב על מיטתו‪.‬‬
‫יום לאחר מכן אי אפשר היה לזהות כי מדובר באותו‬
‫חולה שהדאיג את המשפחה כולו‪ .‬מצבו הלך והוטב‪.‬‬
‫סודה האפל של האחות התגלה מהר מאוד‪ .‬מדובר‬
‫היה באחות גרמנייה‪ ,‬שונאת יהודים מושבעת‪,‬‬
‫שהחליטה להוסיף לתרופות שמקבל החולה כמות‬
‫קטנה של רעל בלי לדווח על כך לרופאים‪ .‬היא תכננה‬
‫להמשיך בכך עד שהוא לא יהיה בין החיים‪ ,‬חלילה"‪.‬‬
‫היקה סיים את הסיפור המרגש וחייך‪" .‬עתה מבין‬
‫אדוני מדוע אני מיודד עם חסידי חב"ד? אם זהו כוחו‬
‫של רבכם‪ ,‬אני מסיר את הכובע גם לפני חסידיו"‪.‬‬