היום הרת עולם

‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
‫היום הרת עולם‬
‫ראש השנה | ג‬
‫ועד חיילי בית דוד ‪ 770 -‬בית משיח‬
‫נערך ע"י‪:‬‬
‫ועד חיילי בית דוד‬
‫בית משיח‪ ,‬בית חיינו‬
‫‪ 770‬איסטערן ּפ ַארקווי‪ ,‬ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫אש"ל ‪ -‬הכנסת אורחים‬
‫מחלקת הוצאה לאור‬
‫להערות ותיקונים‪ ,‬או להצטרפות לרשימת הדיוור בדוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫היום הרת עולם‬
‫ראש השנה | ג‬
‫‪ | 6‬ראש השנה וראש בני ישראל‬
‫אגרת מא' דסליחות ה'שי"ת ‪ -‬לקראת השנה החדשה‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ | 8‬תשרי תשכ"ב • חלק שני‬
‫יומן אירועים ‪ -‬ראש השנה‬
‫‪ | 14‬מבית חיינו‬
‫אירועי ער"ה תשכ"ט ‪ -‬בפרסום ראשון ‪ -‬ותשנ"ד‬
‫‪" | 16‬למנצח‪ ,‬לבני קורח מזמור"‪...‬‬
‫תיאור מעמדי ההוד של ה'תקיעות' בשנות הנו"נים‬
‫‪ | 25‬די ראש השנה'דיקע תנועה‬
‫סקירה על הניגון דביקות חב"ד לימים נוראים‬
‫‪ | 29‬הרבי הוא המקור‬
‫רב שיח עם רבנים ומשפיעים ‪ -‬ג' תמוז תשנ"ז‬
‫‪ | 35‬טאפארא דא פלאחא‬
‫ליקוט בענין חשיבות העבודה והעשיה בפועל‬
‫פתח דבר‬
‫אל אחינו התמימים ואנ"ש יחיו‪,‬‬
‫שלום וברכה!‬
‫לקראת ראש השנה הבעל"ט‪ ,‬הננו מוציאים לאור את הגליון השלישי ‪-‬‬
‫מסדרת 'קבצי חודש השביעי בליובאוויטש תשע"ד' ‪" -‬היום הרת עולם"‪.‬‬
‫בקובץ שלפנינו יוכל הקורא למצוא בין היתר‪:‬‬
‫• יומן אישי של המזכיר הריל"ג שי' מער"ה תשכ"ט בפרסום ראשון; יומן‬
‫מיוחד מהגילויים המיוחדים שהיו בער"ה תשנ"ד ‪ -‬לפני ‪ 20‬שנה‪.‬‬
‫• תיאור מרגש של מעמדי ה'תקיעות' בשנות תש"נ‪-‬נ"ד‪ ,‬הרגעים הגדולים‬
‫של "תמלכוני עליכם"‪ ,‬במיוחד בשנת תשנ"ג כשלראשונה נגלה הרבי שליט"א‬
‫אל הקהל לאחר תקופה ארוכה של העלם והסתר‪.‬‬
‫• סקירה על הניגון המיוחד של ימי ראש השנה ויום הכיפורים‪ ,‬שנהגו‬
‫רבותינו נשיאינו לנגן בימים אלו‪.‬‬
‫•••‬
‫ויהי רצון שבשנה זו נזכה לחזות גם בעיני בשר גשמיות את 'עבודת‬
‫התקיעות' של אבינו מלכנו משיחנו נשיאינו הנצחי שליט"א‪ ,‬בגאולה‬
‫האמיתית והשלימה ‪ -‬אזי נכריז לפניו כולנו יחד מתוך פנימיות נקודת לבבנו‬
‫את ההכרזה שהיא תמצית כל חיינו‪:‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!‬
‫אש"ל ‪ -‬הכנסת אורחים‬
‫מחלקת הוצאה לאור‬
‫ימוֹת המשיח‪ ,‬ערב ראש השנה תשע"ד‪,‬‬
‫שנת הקי"ב לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪,‬‬
‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬
‫ועד חיילי בית דוד‬
‫‪ 770‬בית משיח‪ ,‬בית חיינו‬
‫פותחין בדבר מלכות‬
‫תוכלמ רבדב ןיחתופ‬
‫רבדב ןיחתופ‬
‫תוכלמ‬
‫מתורת הוד כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫ראש השנה‬
‫וראש בני ישראל‬
‫אגרת קודש מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫ב"ה‬
‫ידוע המבואר בכ"מ בדא"ח‪ 1‬הטעם שנקרא ראש השנה ולא תחלת השנה ‪ -‬כי יום זה לגבי‬
‫שאר ימות השנה הוא כמו ראש לגבי גוף ואברים‪ .‬כמו שהראש ‪ -‬חיות כל האברים כלול‬
‫בו‪ ,‬וגם אח"כ בגילוי‪ ,‬הרי מן הראש נמשך חיות לכל אבר בפרט‪ ,2‬כך יום ראש השנה כולל‬
‫בתוכו חיות כל ימי השנה‪ ,‬שכולם כלולים בו בהעלם‪ ,‬ואח"כ מתחלק בגילוי לימים פרטיים‪.‬‬
‫ויש לומר שזהו אחד מטעמי האזהרה שהוזהרנו לייקר את הזמן בימי ראש השנה ביותר‪,‬‬
‫כי השעות והרגעים בימים האלו כלליים הם‪ ,‬ונעלים על שאר ימות השנה‪ ,‬ולא רק בכמות‬
‫כי אם גם באיכות‬
‫וכדוגמת חומר המוח‬
‫שבראש ‪ -‬לגבי חומר‬
‫שאר אברי הגוף‪.‬‬
‫ומובן אשר כמו‬
‫בראש ואברי הגוף‪,‬‬
‫אימתי יהי' האדם בריא‬
‫ כאשר החיות שבראש‬‫יהי' בשלימותו‪ ,‬וגם‬
‫יומשך ממנו לכל אבר‬
‫ואבר חיותו השייך‬
‫אליו‪,‬‬
‫‪ 11‬ראה לקו"ת ר"פ תבוא‪ .‬עטרת ראש בתחלתו‪ .‬מאמרי ר"ה דשנת תש"א‪ ,‬תש"ב‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 22‬עיין תניא פנ"א‪.‬‬
‫‪ | 6‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫היום הרת עולם‬
‫כך הוא עבודת ימי ראש השנה‪ ,‬אשר ימים אלו‬
‫צריכים להיות מתאימים לענינם ‪ -‬ראש של כל‬
‫השנה כולה‪ .‬וגם שיהיו מקושרים עם שאר ימות‬
‫השנה ‪ -‬להשפיע בהם חיות של קבלת עול מלכותו‬
‫יתברך‪ ,‬לימוד התורה וקיום המצות‪.‬‬
‫•••‬
‫והנה מהענינים המסייעים בעבודה בכלל‬
‫ובעבודת התקשרות ראש השנה עם שאר ימות‬
‫השנה בפרט היא ההתקשרות עם ראש אלפי ישראל‬
‫שנשמתו‪ 3‬היא בחי' ראש ומוחין לגבי שאר הנשמות‬
‫שבדורו‪ ,‬ממנו הוא יניקתם וחיות שלהם ועל ידו‬
‫קשורות הן ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם‪.‬‬
‫וכמו כן בכל אחד ואחת מאתנו ההתקשרות עם‬
‫נשיא וראש דורנו‪ ,‬הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ‪-‬‬
‫וכבר ביאר אשר ההתקשרות היא ע"י לימוד תורתו‬
‫והליכה בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה‬
‫באורחותיו ‪ -‬היא היא אשר תסייע בעבודת ימי ראש‬
‫השנה‪ 4‬והתקשרותם עם שאר ימות השנה‪.‬‬
‫ותהי' הצנור דרך בו יומשכו הכתיבה וחתימה‬
‫טובה‪ ,‬בטוב הנראה והנגלה‪ ,‬בגשמיות וברוחניות ‪-‬‬
‫בימי ראש השנה ואח"כ בכל השנה כולה‪.‬‬
‫מנחם מענדל בן חנה שניאורסאהן‬
‫יום ראשון דסליחות‪ ,‬השי"ת‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬
‫(נדפס בסה"מ תשי"א ע' ‪ 2‬ובלקו"ש חי"ד ע' ‪)375‬‬
‫‪ 33‬תניא פ"ב‪ .‬וראה מש"כ בהקדמת קונטרס יב תמוז (קונטרס פ)‪.‬‬
‫‪ 44‬להעיר ממה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בליל ב' דר"ה ה'תש"ד‪ ,‬אשר משנת תרנ"ד ואילך הי' הסדר אצל אביו‬
‫להזכיר במשך המעל"ע את הבעש"ט‪ ,‬הה"מ‪ ,‬אדמו"ר הזקן‪ ,‬אדמו"ר האמצעי‪ ,‬אדמו"ר ה"צמח צדק"‪ ,‬אדמו"ר מהר"ש‪,‬‬
‫ולפעמים גם את דודיו בני הצ"צ ‪ -‬הי' מספר מהם איזה ספור או דבר תורה בקיצור‪.‬‬
‫גליון ג | ‪7‬‬
‫תשרי בליובאוויטש‬
‫שטיוואבוילב ירשת‬
‫שטיוואבוילב ירשת‬
‫יומן חודש תשרי תשכ"ב בבית חיינו‬
‫יומא‬
‫אריכתא‬
‫זזתי לאחור כמה פסיעות בעת‬
‫שהרבי התקרב אל הציון הקדוש‬
‫שלא כבכל ימי הסליחות‪ ,‬אומרים‬
‫סליחות בערב ראש השנה בשעה ‪ ,6:30‬ולא‬
‫ב‪ .7:00-‬בבית המדרש הגדול למטה‪ ,‬בניגוד‬
‫לכל ימי הסליחות שאומרים בבית המדרש‬
‫הקטן למעלה‪ ,‬כמובן וכרגיל אין אומרים‬
‫סליחות אלא רק כאשר הרבי נכנס לאולם‪.‬‬
‫הסליחות של ערב ראש השנה נמשך כשעה‬
‫בערך‪ .‬ובגמר הסליחות יוצא הרבי בחזרה‬
‫מהאולם הגדול ועולה למעלה לחדרו‬
‫והיכלו הקדוש‪ .‬לקראת תפילת שחרית‬
‫בערב ראש השנה שמתפללים כמו בכל יום‬
‫בבית המדרש הקטן למעלה‪ ,‬נכנס הרבי‬
‫שליט״א כשהוא כבר עטוף בטלית ומעוטר‬
‫בתפילין‪ .‬את כל התפילה מתפלל הרבי‬
‫שליט״א בעמידה‪.‬‬
‫המשך יומנו‬
‫של ר' אפרים‬
‫ירחמיאל הכהן‬
‫הלפרין מחודש‬
‫תשרי תשכ"ב‬
‫• חלק שני‬
‫את האמירה‪ ,‬אומר‪ :‬״אמן‪ ,‬כתיבה וחתימה‬
‫טובה״‪.‬‬
‫הרבי שליט״א יוצא מבית המדרש‪ ,‬וכאן‬
‫מסתדרים מניינים להתרת נדרים‪ .‬בערב‬
‫ראש השנה לאחר אמירת התרת נדרים‪,‬‬
‫נכנסים זקני החסידים לחדרו והיכלו‬
‫הקדוש של כ״ק רבינו שליט״א‪ ,‬ומוסרים‬
‫לו את הפ״נ הכללי (זאת אומרת הפ״נ של‬
‫כל החסידים ובתוכם כ״ק רבינו שליט״א‬
‫בעצמו)‪ ,‬וכשהזקנים יוצאים נעמד הרבי‬
‫שליט״א ליד דלת חדרו וכל החסידים‬
‫עוברים לפניו בסך וכל אחד ואחד מוסר לו‬
‫את הפ״נ הפרטי‪.‬‬
‫כשהמבצע הזה מסתיים נוסעים‬
‫החסידים אל ציונו הקדוש של כ״ק אדמו״ר‬
‫נ״ע‪ ,‬כהכנה לקראת השנה החדשה והימים‬
‫הנוראים המשמשים ובאים‪ ,‬וגם הרבי‬
‫שליט״א נוסע‪ .‬אצלי היתה זו כבר הפעם‬
‫השניה שהייתי ליד הציון הק׳‪ ,‬כי‪ ,‬כאמור‬
‫לעיל‪ ,‬הייתי גם ביום חמישי לפני שנכנסתי‬
‫ליחידות אצל כ״ק רבינו שליט״א‪.‬‬
‫לצורך התרת נדרים מגיעים מניין של‬
‫עשרה זקנים‪ ,‬ביניהם כמה מהאורחים‬
‫שבאו מארץ ישראל לראש השנה‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫הרה״ח ר׳ יונה שי׳ איידלקאפ‪ ,‬הרה״ח‬
‫ר׳ דוד שי׳ חן‪ .‬כל עשרת הזקנים נעמדים‬
‫כיון שאני כהן‪ ,‬עברתי את בית העלמין‬
‫בחצי עיגול מאחורי כ״ק אדמו״ר שליט״א‪,‬‬
‫ואחרי התפילה מסתובב הרבי לצד מערב עד הציון בעגלה על גלגלים גבוהה הסגורה‬
‫ואומר התרת נדרים‪ .‬אחרי שהרבי גומר מ‪ 3-‬צדדים ופתוחה מצד אחד‪ ,‬שדרכה‬
‫נכנסים וכדי לראות את הדרך ישנו חלון‬
‫‪ | 8‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫היום הרת עולם‬
‫"כל עשרת הזקנים נעמדים בחצי עיגול ואחרי התפילה‬
‫מסתובב הרבי לצד מערב ואומר התרת נדרים"‬
‫מול הכניסה‪ ,‬שממנו רואים את הדרך‪ .‬עם‬
‫עגלה זו גם יצאתי בחזרה‪ .‬בזמן שעמדתי‬
‫ליד הציון‪ ,‬נכנס באמצע גם רבינו שליט׳׳א‪,‬‬
‫זזתי לאחור כמה פסיעות בעת שהרבי‬
‫התקרב אל ציונו הקדוש של חמיו‪.‬‬
‫עם הרבי נכנס לציון גם הרה״ח התמים ר׳‬
‫לייב שי׳ גרונר ‪ -‬שהוא היוצא והנכנס אצל‬
‫רבינו שליט״א ‪ -‬שהחזיק בידיו את חבילות‬
‫הפדיונות‪ .‬את החבילות הללו שם ר׳ לייב‬
‫שי׳ גרונר על גדר הציון ממול המצבה הק׳‪,‬‬
‫שבצד זה עומד גם הרבי‪ .‬אחרי כן שם ר׳‬
‫לייב שיחי׳ על גדר הציון לשמאל רבינו‬
‫שליט״א‪ ,‬ארגז ארוך שהוא מצד אחד גבוה‬
‫יותר משלושת הצדדים האחרים‪ .‬בתוך‬
‫הארגז משמאל שם ר׳ לייב שי׳ נר הנמצא‬
‫בתוך קופסה‪ .‬הרבי מדליק את הנר‪ ,‬אחר‬
‫כך מכניס ר׳ לייב את הנר בתוך הארגז כדי‬
‫שלא ייכבה‪ .‬והרבי שליט״א מתחיל לומר‬
‫את הבקשות מתוך ״מענה לשון׳׳‪ :‬״הריני‬
‫מדליק את הלאמפ״ וכו׳‪ .‬כשהרבי שליט״א‬
‫מגיע למקום בה״מענה לשון״ שכתוב בו‬
‫שיקריא את הפ״נ‪ ,‬מרכיב הרבי שליט׳׳א‬
‫את משקפיו‪ ,‬ומתחיל לקרוא מן הפדיונות‬
‫שבחבילות שלפניו‪ .‬כל פדיון שנגמר קריאתו‬
‫קורע הרבי את הפ״נ לארבעה קרעים‪ ,‬ואת‬
‫הקרעים הללו שם לתוך שק של נייר שגם‬
‫תלוי על הארגז הנ״ל‪ .‬הפעם כשיצאתי מן‬
‫הציון עדיין הרבי שליט״א עמד ליד הציון‪,‬‬
‫ולא ידעתי מתי עזב הרבי שליט״א את‬
‫האוהל‪ .‬מכאן חזרנו בחזרה ל‪.770-‬‬
‫בזמן התקיעות ניכר כי בכה בכי‬
‫רב‪ ,‬ואת המחזה הזה אין לתאר‬
‫ראש השנה‪ :‬תפילות ראש השנה בשני‬
‫הימים הם היינו הך‪ .‬זאת אומרת ששני ימי‬
‫ראש השנה דומים בסדר התפילות‪ ,‬וכך הן‬
‫גם שתי הלילות‪ .‬וההבדלים היחידים בין‬
‫שני ימי ראש השנה‪ ,‬הם‪ :‬בתשליך שזה ביום‬
‫הראשון‪ ,‬ובהתוועדות המתקיימת ביום‬
‫השני‪.‬‬
‫בליל ראש השנה נכנס הרבי לבית‬
‫המדרש הגדול למטה בשעה ‪ 8:00‬בערב‪.‬‬
‫ניגש למקומו הקבוע בפינה מזרחית‪-‬‬
‫דרומית‪ ,‬מתיישב על כסאו כסא המלכות‪,‬‬
‫גליון ג | ‪9‬‬
‫תשרי בליובאוויטש‬
‫שטיוואבוילב ירשת‬
‫"מרכיב הרבי שליט''א את משקפיו‪ ,‬ומתחיל‬
‫לקרוא את הפדיונות שבחבילות שלפניו''‬
‫ואומר תהילים כחצי שעה‪ ,‬ואז מתחילים‬
‫להתפלל ערבית‪ .‬אחרי תפילת ערבית‪,‬‬
‫בעוברו ממקום תפילתו בדרכו החוצה‬
‫מנענע הרבי בראשו הק׳ לכל אחד ואחד‬
‫מהנוכחים בבית המדרש ואומר‪ :‬״לשנה‬
‫טובה תכתב ותחתם״‪ .‬לאחר שהרבי יוצא‬
‫מהאולם‪ ,‬מתפזר הקהל העצום‪ ,‬הממלא את‬
‫האולם מפה אל פה‪ ,‬וכל אחד הולך לביתו‬
‫לעשות קידוש ולסעודת יום טוב‪.‬‬
‫ל״האדרת והאמונה׳׳ שלפני ״ברוך שאמר״‬
‫ציוה הרבי לשיר את הניגון הידוע שעל‬
‫המלים הללו‪ ,‬והרבי שליט״א בעצמו נענע‬
‫בידו הק׳ השמאלית ‪ -‬שהיד הזו נמצאת‬
‫כלפי הקהל ‪ -‬וכן בראשו הק׳‪ ,‬להגביר את‬
‫חזקת השירה‪ .‬וכן היה גם כשהגיעו ל״אתה‬
‫בחרתנו״ שבחזרת הש״ץ‪.‬‬
‫בעת הוצאת ספרי התורה לקריאת‬
‫התורה‪ ,‬נעמד הרבי מול הספרים ומביט‬
‫עליהם כמלווה את הס״ת‪ ,‬עד שמניחים אותם‬
‫בשעת התקיעות כל העת‬
‫על שולחן הקריאה‪ ,‬שלראש השנה מגביהים‬
‫פניו הקדושות מאוימות‪.‬‬
‫אותה יותר מהרגיל‪ ,‬על ידי שמעמידים‬
‫ניכר כי בכה בכי רב‪ ,‬ואת‬
‫את השולחן על בימה‪ ,‬זאת עושים‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫בכדי שכל הקהל יוכל לראות את פני רבינו‬
‫המחזה הזה אין לתאר‬
‫שליט״א בעת התקיעות‪ .‬הרבי עומד כל עת‬
‫ולשער‬
‫הקריאה עד שקוראים לו לעלות למפטיר‪,‬‬
‫תפילת שחרית בראש השנה מתפללים ‪ -‬אז הוא עולה לתורה‪.‬‬
‫כבכל שבת ומועד ‪ -‬בשעה ‪ 10:00‬בבוקר‪.‬‬
‫בקריאת ההפטרה ובפרט בימים‬
‫ואכן‪ ,‬הרבי מגיע למקומו הקבוע בשעה‬
‫‪ 10:00‬בבוקר בדיוק‪ ,‬ואז מתחילים את הנוראים מתאפק הרבי מאד מלבכות‪ ,‬אבל‬
‫התפילה באמירת קדיש דרבנן‪ .‬כשהגיעו הבכי פורץ מאליו‪ ,‬וכך זה יכול לקחת קצת‬
‫זמן עד שהרבי מסיים את קריאת ההפטרה‬
‫‪ | 10‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫היום הרת עולם‬
‫עם ברכותיה‪ .‬לאחר סיום ברכות ההפטרה את הספרים לארון הקודש ואחר כך ממשיך‬
‫נשאר על הבימה לקראת התקיעות של ראש למקומו הקבוע הנ״ל לקראת תפילת מוסף‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬ובין הברכות והתקיעות עצמן שהרבי‬
‫לגביי‪ ,‬היתה תפילת המוסף בבית רבינו‬
‫תוקע‪ ,‬הוא מכסה את פניו הק׳ בטלית יחד‬
‫עם הפנ״ים שנחלקו לשלש חבילות גדולות‪ .‬שליט״א חווייה נעימה‪ ,‬ולו גם בגלל נעימות‬
‫בין לבין מרים הרבי מעט מהטלית ושוב התפילה שהרגשתי בבית רבינו‪ .‬למעשה‬
‫מתכסה‪ .‬אחרי כן שוב מרים מעט הטלית במשך כל תפילות המוסף בשני ימי ראש‬
‫ומתחיל לומר ׳למנצח לבני קורח׳‪ .‬אחרי השנה לא היה משהו מיוחד‪ .‬מלבד זאת‬
‫שגמר למנצח מוריד הרבי בחזרה את המעט שהרבי שליט״א נופל לפני כל הקהל בעת‬
‫מהטלית שהרים קודם לכן ומכסה עמו גם נפילת ״כורעים״‪ ,‬וזאת בעת שהחזן – שביום‬
‫את חבילות הפדיונות‪ .‬כעבור כמה דקות הראשון היה זה הרב שמואל שיחי׳ זלמנוב‪,‬‬
‫מרים הרבי את הטלית כולו מעל פניו וביום השני היה זה הרב יוסף שי׳ וינברג ‪-‬‬
‫הק׳‪ ,‬מברך את ברכות השופר ותוקע את מגיע ל״וגורלנו ככל המונם״‪ ,‬ורק אחרי כן‬
‫נופלים כל הקהל ב״ואנחנו כורעים״‪.‬‬
‫התקיעות דמעומד‪.‬‬
‫בעת היציאה מתפילת שחרית ומוסף‬
‫כל העת פניו הקדושות מאוימות‪ .‬ניכר‬
‫כי בכה בכי רב‪ ,‬ואת המחזה הזה אין לתאר לאחר סיום התפילה‪ ,‬נענע הרבי שליט״א‬
‫את ראשו הק׳ לכל אחד מהנאספים בברכת‬
‫ולשער‪.‬‬
‫״גוט יום טוב״‪.‬‬
‫אחרי סיום כל 'סדר' שבתקיעות ‪-‬‬
‫תשר״ת‪ ,‬תש״ת תר״ת ‪ -‬מתכסה הרבי‬
‫חוויה מיוחדת היא ללכת‬
‫בטליתו יחד עם הפדיונות‪ ,‬ואחרי גמרו‪,‬‬
‫עם הרבי לאמירת תשליך‬
‫אומר את הפסוקים שאחרי התקיעות‪,‬‬
‫כמוזכר לעיל‪ ,‬אין בין שני ימי ראש‬
‫ולאחר מכן יורד מהבימה אחרי ספר התורה‪.‬‬
‫בדרך למקומו נשאר לעמוד עד שמכניסים השנה בבית חיינו שליט״א אלא רק זאת‪:‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת ה'תשליך'‪.‬‬
‫ראש השנה תשי''ט (צולם ע''י נכרי)‬
‫גליון ג | ‪11‬‬
‫שטיוואבוילב ירשת‬
‫"ולאחר מכן חילק בידו הק' לכל הנאספים מכוס‬
‫של ברכה‪ ,‬כשכל הקהל עובר מעליו אחד אחד"‬
‫שביום הראשון הולכים כל הקהל עם הרבי לרבי שייצא מבית המדרש כדי לעמוד‬
‫שליט״א לנהר לאמירת תשליך‪ ,‬וביום השני בראש התהלוכה הנפלאה הזאת‪ .‬כשהשורה‬
‫כבר מלאה ומושלמת‪ ,‬אזי יוצא כ״ק אדמו״ר‬
‫מתוועד בבית המדרש הגדול למטה‪.‬‬
‫שליט״א יחד עם מזכירו הנאמן הרב ח‪.‬מ‪.‬א‪.‬‬
‫חודקוב‪ ,‬וניגשים אל ראש השורה וכל הקהל‬
‫״שיוצאים מן הבית‬
‫מתחיל לזוז‪.‬‬
‫ומשאירים את האשה‬
‫והילדים ויוצאים מארץ‬
‫ישראל ובאים לפה‪ ,‬ולא‬
‫מקבלים שום דבר!״‬
‫חוויה מיוחדת היא ללכת עם הרבי‬
‫שליט״א לאמירת תשליך‪ ,‬לאחר שרואים‪,‬‬
‫און מ׳לעבט מיט׳‪ ,‬את ההליכה עצמה‪ ,‬כיצד‬
‫נעמדים ברחוב שורות שורות של שנים‬
‫שנים‪ ,‬מאות ואלפי אברכים‪ ,‬וממתינים‬
‫‪ | 12‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫תחילה הולכים‪ ,‬כאמור‪ ,‬הרבי שליט״א‬
‫עם הרב חודקוב‪ ,‬ולאחריהם הולכים‬
‫התלמידים של ה״יונייטעד ליובאוויטשער‬
‫ישיבות״ הנמצא בבעדפארד עוועניו‪ ,‬ורק‬
‫לאחריהם כל קהל החסידים‪ .‬כמובן שכל זה‬
‫מתארגן לאחר תפילת המנחה‪ ,‬שמתפללים‬
‫בשעה ‪ 5:00‬בערב‪ ,‬וההתארגנות לתשליך‬
‫מתחילה בשעה ‪ ,6:00‬לחזרה מהתשליך‬
‫מתפרקת החבילה וחוזרים בחזרה קבוצות‬
‫קבוצות‪ .‬עד כאן יום א׳ דראש השנה‪ .‬ביום‬
‫השני של ראש השנה התוועד הרבי שליט״א‬
‫היום הרת עולם‬
‫עם כל הקהל הקדוש‪ ,‬החל מהשעה ‪7:00‬‬
‫בערב‪ .‬בהתוועדות זו אמר הרבי שליט״א‬
‫את המאמר ד״ה ״טוב טעם ודעת למדני‬
‫כי במצוותיך האמנתי״‪ ,‬וכן כמה שיחות‬
‫קדושות‪ .‬ההתוועדות ארכה שעה ושלושת‬
‫רבעי השעה ובסופה בירך רבינו שליט״א‬
‫ברכת המזון על הכוס‪ .‬אחר כך התפללו‬
‫תפילת ערבית כשהרבי נשאר עומד על‬
‫מקומו שבהתוועדות‪.‬‬
‫לאחר תפילת ערבית הבדיל הרבי על‬
‫הכוס שבירך עליה‪ ,‬ולאחר מכן חילק בידו‬
‫הק׳ לכל הנאספים מכוס של ברכה‪ ,‬כשכל‬
‫הקהל עובר מעליו אחד אחד‪ ,‬והמחזה הזה‬
‫מסתיים כמעט ב‪ 4:00-‬לפנות בוקר‪.‬‬
‫בעת ההתוועדות בכה‬
‫כ"ק רבינו הרבה‬
‫שבת קודש פרשת ״וילך״‪ ,‬שבת שובה‪:‬‬
‫שבת‪-‬קודש זו לא היתה שונה משבת קודש‬
‫שעבר פרשת ״נצבים״‪ ,‬אלא רק בזאת‪,‬‬
‫שבשעה ‪ 1:30‬התוועד הרבי שליט״א‬
‫במיוחד בשביל האורחים‪ .‬רבינו דיבר כמה‬
‫שיחות וכן גם את המאמר ביאר הפעם‬
‫בשיחה‪ .‬בשיחה השלישית דיבר הרבה על‬
‫האורחים שבאו מארץ ישראל בפרט ועל‬
‫האורחים שבאו מחו״ל ממקומות שונים‬
‫בכלל‪ .‬בין יתר הדברים אמר הרבי שליט״א‪:‬‬
‫״שיוצאים מן הבית ומשאירים את האשה‬
‫והילדים ויוצאים מארץ ישראל ובאים לפה‪,‬‬
‫ולא מקבלים שום דבר!"‬
‫באחת משיחותיו הק׳ בהתוועדות זו‬
‫הביא רבינו את מה שכתוב ״ביום חתונתו‬
‫וביום שמחת לבו״‪ ,‬שיום חתונתו הכוונה‬
‫על יום הכפורים‪ ,‬שהקב״ה יתחתן עם כנסת‬
‫ישראל‪ ,‬וממילא השבת ‪ -‬שבת שובה ‪-‬‬
‫היתה העליה לתורה של הקב״ה‪ ,‬״עס איז‬
‫דעם אויבערשטן׳ס אויפרופעניס‪ ,‬דער‬
‫אויבערשטער איז עולה לתורה״‪ .‬והסביר‬
‫זאת באריכות דברים‪ .‬כאשר סיים הרבי את‬
‫השיחה הזאת‪ ,‬שרו את הניגון עוד ישמע‬
‫בערי יהודה ובחוצות ירושלים‪.‬‬
‫אחרי השיחה אמר ר׳ זוסיא‬
‫׳לחיים׳‪ ,‬הרבי השיב לו‬
‫׳לחיים׳ ועם זאת עשה‬
‫לו תנועה בידו הק׳‪ ,‬כעין‬
‫שאלה אם הכוס הוא מלא‬
‫אחרי הניגון הזה התחיל הרבי שליט״א‬
‫את הניגון ״אני מאמין״ ואחר כך את הניגון‬
‫״אבינו מלכנו״‪ .‬באמצע אחת השיחות שאל‬
‫דא איינער [= ישנו‬
‫הרבי שליט״א ״עס איז ָ‬
‫אחד] זוסיא וילימובסקי?״‪ ,‬וכתשובה הראו‬
‫לרבי שליט״א באצבע על ר׳ זוסיא‪ ,‬הרבי‬
‫פנה לר׳ זוסיא שיחי׳ פרטיזן‪ ,‬ודיבר איתו‬
‫באריכות יתירה‪ .‬אחרי השיחה אמר ר׳ זוסיא‬
‫׳לחיים׳ לכ״ק אבינו רבינו שליט״א‪ ,‬הרבי‬
‫השיב לו ׳לחיים׳ ועם זאת עשה לו תנועה‬
‫בידו הק׳‪ ,‬כעין שאלה אם הכוס הוא מלא‪.‬‬
‫השיחה הרביעית נסבה על תלמידי בסיום ההתוועדות‪ ,‬לפני שהרבי שליט״א‬
‫הישיבה‪ .‬בעת התוועדות זו בכה כ״ק רבינו יצא מבית המדרש‪ ,‬שרו את הניגון ״אבינו‬
‫הרבה‪ ,‬והרגישו כל העת שהוא מתאפק מלכנו״ ובזה יצא הרבי מבית המדרש‪.‬‬
‫הרבה מלבכות‪ ,‬אך כמה פעמים פרץ הבכי‬
‫מאליו עד שהיה צריך להפסיק באמצע‬
‫השיחה‪.‬‬
‫גליון ג | ‪13‬‬
‫מבית חיינו‬
‫ונייח תיבמ‬
‫ונייח תיבמ‬
‫אירועי ערב ראש השנה ב‪ 770‬בית משיח‬
‫פרסום‬
‫ראשון‬
‫ער"ה תשכ"ט‬
‫מרשימת יומנו של הרה"ח יהודה לייב שי' גרונר‬
‫‪ -‬מזכירו האישי של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫יום ראשון‪ ,‬כ"ט אלול‬
‫תשכ"ח ‪ -‬ער"ה תשכ"ט‪:‬‬
‫פתח את דלת החדר כמה פעמים במשך‬
‫הזמן עד שנסע להאהל‪.‬‬
‫לאחרי פעם השני שאלני אם רוצים‬
‫סליחות בשעה ‪.7‬‬
‫למסור פ"נ הכללי‪ ,‬והודעתי שכן‪ ,‬ופתח‬
‫אחרי סליחות התחיל [כ"ק אדמו"ר הדלת‪.‬‬
‫שליט"א] הניגון רחמנא‪.‬‬
‫קבל הפ"נ‪ ,‬וקראו‪ .‬קרוב לסופו נענע‬
‫אח"כ בקש לברר על [מקוה] יוניאן‪ .‬הלך בראשו בתור פלא‪ ,‬ואח"כ צחק קצת‪ .‬לא‬
‫קרא השמות ואמר‪ :‬דער אויבערשטער זאל‬
‫לשם בשעה ‪ 8:25‬חזר בשעה ‪.9:15‬‬
‫ממלא זיין [= ימלא הקב"ה]‪...‬‬
‫בשעה ‪ 9:40‬שאל אם יש מנין ואיפה‪.‬‬
‫בשעה ‪ 12:20‬לערך טלפן שאכנס לקחת‬
‫אחרי התפלה התרת נדרים ובסיומו אמר‪:‬‬
‫מה שבחדרו‪ ,‬ואח"כ נוכל לנסוע לאהל‪.‬‬
‫א יישר כח‪ ,‬דער אויבערשטערן זאל געבן ַא‬
‫כשנכנסתי הראה לי על ב' חבילות שעלי‬
‫[=ייתן הקב"ה] כתיבה וחתימה טובה לשנה‬
‫לפתחן‪.‬‬
‫טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה‪.‬‬
‫יצא מחדרו ונכנס לאוטו‪ ,‬ושוב פתח‬
‫אחר זמן קצר שנכנס לחדרו פתח הדלת‬
‫דלת האוטו ויצא ונכנס לחדרו שהה שם זמן‬
‫והתחיל בלקיחת הפ"נ‪.‬‬
‫מה ואח"כ יצא וטופס מאגרת־התשובה בידו‬
‫אמר לכאו"א‪ַ :‬א כתיבה וחתימה טובה‬
‫[שנדפס בימים אלו]‪.‬‬
‫לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה‪.‬‬
‫כשנכנס לאוטו תיקן השעון שלו ואח"כ‬
‫לקח התהלים ואמר בו כל זמן הנסיעה‪.‬‬
‫אחרי אמירת מענה לשון חלק ראשון‬
‫עוד משך זמן שאמר דברים בעל־פה‪.‬‬
‫אח"כ קריאת הפ"נ‪ .‬לבסוף קרא את פ"נ‬
‫הכללי ושמות כל החתומים‪.‬‬
‫חזר בשעה ‪ 5:55‬מנחה‪.‬‬
‫אחרי מנחה מסר נר של שעוה‪ ,‬להדליק‬
‫בליל ב' דר"ה (יאצ"ט הרבנית שיינא ע"ה)‪.‬‬
‫שאל לזמן הדלקת־נרות‪.‬‬
‫נסע לביתו בשעה ‪.6:15‬‬
‫‪ | 14‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫היום הרת עולם‬
‫ער"ה תשנ"ד‬
‫‪20‬‬
‫שנה‬
‫גילויי ערב ראש השנה שנת נפלאות דגולות‬
‫‪ -‬מוגש במלאות עשרים שנה • עד מתי?!‬
‫תפילת מנחה והתרת נדרים‬
‫קבלת פ"נים‬
‫בשעה ‪ 1:25‬נודע (במפתיע) "מנחה נאו"‬
‫וכעבור כ‪ 5­-‬דקות נכנס כ"ק אדמו"ר מלך‬
‫המשיח שליט"א אל החדר המיוחד‪ .‬בסיום‬
‫התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת‬
‫ובאותה עת ניגן הקהל 'יחי אדוננו'‪.‬‬
‫מיד לאחמ"כ קיבל כ"ק אד"ש מה"מ‬
‫פני"ם‪ .‬תחלה הי' זה הפ"נ כללי שנמסר ע"י‬
‫הרה"ח ר' שניאור זלמן שי' גורארי'‪ ,‬הרה"ח‬
‫ר' שלום שי' מרוזוב‪ ,‬והרה"ח ר' זאב יחזקאל‬
‫הכהן שי' כץ ועוד‪ ,‬כאשר את הפ"נ הניחו‬
‫על השולחן‪ ,‬יחד עם דמי הפ"נ‪ .‬הריל"ג אמר‬
‫שזה הפ"נ הכללי וכ"ק אד"ש מה"מ הניד‬
‫בראשו הק'‪.‬‬
‫הריל"ג שאל דבר מה את כ"ק אד"ש‬
‫ואד"ש ענה בחיוב‪ .‬הריל"ג סימן לקהל‬
‫לשתוק‪ ,‬והוציא דפים מכיסו‪ ,‬אלא שמיד‬
‫הבחין שאינם הדפים להם הוא זקוק וע"כ‬
‫רץ לחדרו והביא דפים מצולמים של 'התרת‬
‫נדרים'‪ .‬לבינתיים הקהל המשיך לנגן וכ"ק‬
‫אד"ש מה"מ עודד בראשו הק' השירה‪.‬‬
‫הריל"ג הגיש הדפים וכ"ק אד"ש מה"מ אחזם‬
‫ביד שמאלו וקרא בעיניו הק' (ראה תמונה)‪.‬‬
‫משסיים את העמוד הרים עיניו וראשו הק'‪,‬‬
‫והי' זה הסימן להפוך הדף ולעניית הקהל‪,‬‬
‫והריל"ג סימן שיאמרו הקטע 'הכל יהיו‬
‫מותרים'‪.‬‬
‫לאחמ"כ עברו בסך הקהל שעדיין לא‬
‫מסרו את הפ"נ בימים שלפני כן‪ ,‬ומי שעמד‬
‫מחוץ ל‪ 770-‬וראה את מאות האנשים‬
‫שעמדו בתור‪ ,‬הי' נזכר בימים כתיקונם‪ ,‬עת‬
‫כ"ק אד"ש מה"מ הי' עומד ומקבל הפדיונות‬
‫בידו הק' ומברך בדיבור בכתיבה וחתימה‬
‫טובה‪...‬‬
‫מפעם לפעם אף שפתותיו הק' לחשו‪,‬‬
‫וכעבור כ‪ 20-‬דקות עצם עיניו הק' וחזר‬
‫לחדרו הק'‪.‬‬
‫לאחמ"כ קרא כ"ק אד"ש מה"מ גם‬
‫הפרוזבול‪ .‬לאחמ"כ החל‪-‬המשיך הקהל‬
‫בניגון 'יחי אדוננו' וכ"ק אד"ש מה"מ עצם‬
‫עיניו הק' למשך דקה והרכין ראשו‪ .‬כעבור‬
‫כמחצית הדקה החל לעודד בתנועת ראשו‬
‫הק' מע' ומטה‪ ,‬כשעיניו עצומות‪ ,‬וכך‬
‫המשיך לעודד עד שפנה לשמאלו וסימן‬
‫לסגירת הוילון‪ ,‬כאשר עיניו עצומות עדיין‪,‬‬
‫או אז פתח עיניו‪ .‬הגילוי נמשך ‪ 4‬דקות ו‪20-‬‬
‫שניות‪.‬‬
‫גליון ג | ‪15‬‬
‫ןמאנ העורכ ‪,‬א"טילש רדה‪-‬קידצ‬
‫ו‬
‫ךפוש ‪,‬‬
‫ובבל‬
‫רוהטה‬
‫ןעמל ‪,‬םורמ יקלא ינפל שחל ןוקצב‬
‫הסכתמו ‪,‬לארשי‪-‬םע‬
‫ריתעמו ‪,‬םיקשה לע השורפה ותילטב‬
‫תבוטל‬
‫ללכה‬
‫‪:‬עמשנ לקהו תומרומ 'קה וינפ‪.‬טרפהו‬
‫ו‬
‫צדיק‪-‬הדור שליט"א‪ ,‬כרועה נאמן‪ ,‬שופך לבבו הטהור‬
‫בצקון לחש לפני אלקי מרום‪ ,‬למען עם‪-‬ישראל‪ ,‬ומתכסה‬
‫בטליתו הפרושה על השקים‪ ,‬ומעתיר לטובת הכלל‬
‫והפרט‪ .‬פניו הק' מורמות והקול נשמע‪:‬‬
‫"למנצח‪,‬‬
‫לבני קורח‬
‫מזמור"‪...‬‬
‫תיאור מעמדי ה'תקיעות' בשנות הנסים ונפלאות‬
‫תש"נ‬
‫הרגעים הגדולים של "תמלכוני עליכם"‬
‫יום ב' דראש השנה (יום א' היה שבת)‪:‬‬
‫כבר בשעות הבוקר המוקדמות החלו רבים‬
‫לנהור לעבר "‪" ,"770‬לתפוס" מקומות לתקיעת‪-‬‬
‫שופר‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא בעצמו‬
‫ה"בעל‪-‬תוקע"‪ ,‬וכל אחד רוצה להיות קרוב יותר‬
‫אל הקודש‪ ,‬לבימה עליה הרבי שליט"א עומד‪,‬‬
‫כדי שיוכל לחזות בעבודת קודשו ברגעים גדולים‬
‫‪ | 16‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫אלו של "תמליכוני עליכם"‪.‬‬
‫משעה לשעה הולך בית‪-‬הכנסת הגדול‬
‫ומתמלא מבפנים‪ ,‬ומאוחר יותר ‪ -‬גם מבחוץ‪...‬‬
‫כל שטח ביהכנ"ס‪ ,‬אורך וברוחב ‪ -‬ואף בגובה‪...‬‬
‫ מנוצל כולו עד תומו‪ .‬גם על ה"עמודים" ניתן‬‫לראות מפרחי‪-‬הצאן‪.‬‬
‫תפילת שחרית‪ .‬קריאת‪-‬התורה‪" .‬מפטיר"‪.‬‬
‫והנה מגיע הרגע המיוחל הזה‪ ,‬שכל‪-‬כך הרבה‬
‫היום הרת עולם‬
‫זיעה‪-‬של‪-‬מצוה ניגרת למענו‪ .‬ודומיה מוחלטת‬
‫של חרדת‪-‬קודש משתררת בביהכנ"ס‪.‬‬
‫הרבי שליט"א עולה לבימה כשבידו השופרות‪,‬‬
‫עטופים במטפחות‪ ,‬ומסדרם‪ .‬לידן מונחות כמה‬
‫שקים‪ ,‬ובהם‪ ,‬כך אומרים‪ ,‬חלק מהפ"נים שנמסרו‬
‫לו בימים אלו‪.‬‬
‫צדיק‪-‬הדור שליט"א‪ ,‬כרועה נאמן‪ ,‬שופך לבבו‬
‫הטהור בצקון לחש לפני אלקי מרום‪ ,‬למען עם‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬ומתכסה בטליתו הפרושה על השקים‪,‬‬
‫ומעתיר לטובת הכלל והפרט‪.‬‬
‫פניו הק' מורמות והקול נשמע "למנצח‪ ,‬לבני‬
‫קורח מזמור"‪...‬‬
‫פניו הק' מתכסות שוב‪ ,‬וכעבור זמן שוב הוא‬
‫מרים את טליתו‪ ,‬וממעמקי לבבו הקדוש והטהור‬
‫פולח ויוצא קולו הערב‪ ,‬מרטיט ומעורר הלב‪" :‬מן‬
‫המיצר קראתי י‪-‬ה‪ ,‬ענני במרחב י‪-‬ה"‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א מברך את הברכות‬
‫ומתחיל את התקיעות‪ .‬עם סיום התקיעות‬
‫ואמירת הפסוקים שלאחריהן חוזר הרבי שליט"א‬
‫למקומו‪ ,‬וכעבור דקה הוא מסתובב לעבר הקהל‬
‫כשמבט‪-‬עיניו החודר תוך כל יחיד מהקהל‪-‬‬
‫הענק‪ .‬רגע זה‪ ,‬שעת "החזרת הפנים" הוא בוודאי‬
‫אחד הרגעים המיוחדים ב"בית חיינו"‪.‬‬
‫גליון ג | ‪17‬‬
‫תקיעות בשנות הניסים‬
‫םיסינה תונשב תועיקת‬
‫תנש"א‬
‫"החזרת פנים" בצורה בולטת במיוחד ולשני הכיוונים‬
‫עם סיום ברכות ההפטרה הושלך הס התקיעות עצמן‪.‬‬
‫ועל אלפי הנוכחים השתררה דומיה וחרדת‬
‫אחרי סדר התקיעות כנהוג נאמרו‬
‫קודש‪ .‬כ"ק אדמו"ר שליט"א קירב אליו את‬
‫השופרות ואת חבילות הפני"ם ואחר כך שלושת הפסוקים הפותחים ב"אשרי העם"‪,‬‬
‫כאשר הרבי שליט"א אומר אותם בנעימה‬
‫כיסה את פניו הק' בטליתו‪.‬‬
‫הידועה והקהל עונה פסוק בפסוק‪.‬‬
‫אחרי שהות מסוימת הגביה את הטלית‬
‫עם שובו של הרבי שליט"א למקומו‪,‬‬
‫ובקולו הק' הכובש לבבות ומעורר את‬
‫נימי הנפש קרא בניגון המסורתי "למנצח בבימה עליה הוא מתפלל‪ ,‬הסתובב לעבר‬
‫לבני קורח מזמור‪ ."...‬כל הקהל ענה אחריו הקהל לסיבוב "החזרת הפנים" הנהוג‪ .‬יש‬
‫בהתלהבות ואמר את הפרק שבע פעמים שהבחינו כי הפעם היה הסיבוב בצורה‬
‫כנהוג‪ ,‬ואז שוב השתרר שקט מוחלט‪ ,‬עד בולטת במיוחד ולשני הכיוונים‪.‬‬
‫אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א חזר והגביה‬
‫ביום השני סדר התקיעות היה כאתמול‪.‬‬
‫את הטלית עד עיניו הק' ופתח באמירת חדי עין יכלו לראות את המטפחת הלבנה‬
‫הפסוקים ‪ -‬החל מ"מן המיצר" ‪ -‬וכל הקהל החדשה שהרבי שליט"א ענד לצווארו הק'‬
‫המרוגש ענה פסוק בפסוק‪.‬‬
‫כבגד חדש לברכת "שהחיינו"‪ ,‬והיה מי‬
‫הרבי שליט"א בחר באחד השופרות‪ ,‬שהבחין כי לפני התחלת התקיעות אמר‬
‫כיסה אותו במטפחת ואמר את הברכות‪ ,‬הרבי שליט"א "יזכור" (כפי המנהג שגילה‬
‫שהקהל ענה עליהן ב"אמן" מהדהד‪ ,‬והחלו לפני שנים מספר בהתוועדות)‪.‬‬
‫תשנ"ב‬
‫"עבודת התקיעות" באופן שונה מהרגיל‬
‫כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א נקרא לעלות‬
‫ל"מפטיר" לקח עמו לבימת הקריאה את‬
‫השופרות ומאחוריו הביאו המזכירים את‬
‫הספרים ואת חבילות הפ"נים‪ .‬כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א הניח את השופרות על הבימה‬
‫ועלה למפטיר‪.‬‬
‫עם סיום ברכות ההפטרה הושלך הס‬
‫ועל אלפי הנוכחים השתררה דומיה וחרדת‬
‫קודש‪ .‬כ"ק אדמו"ר שליט"א סידר את‬
‫החבילות כך שאחת היתה מונחת ליד השניה‬
‫והשלישית מעל גבי השניים ואת סידור‬
‫‪ | 18‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫האריז"ל הניח כך שיעמוד לידם‪ .‬הרבי‬
‫שליט"א הפנה מבט לעבר ספרי התורה ואז‬
‫כיסה את פניו הק' בטלית‪ .‬כך עמד במשך‬
‫כדקה אחת ואז נשמע קולו הק' המרעיד את‬
‫כל נימי הנפש – "למנצח לבני קורח מזמור"‬
‫– הציבור השרוי בהתרגשות מגודל השעה‬
‫והמקום אמר את הפרק שבע פעמים כנהוג‬
‫בהתלהבות ובהתעוררות גדולה ביותר‪ .‬כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א עצמו עמד בראש מורכן‬
‫מעט – שבחלקו מכוסה בטלית – ואחרי‬
‫כחמש דקות שוב הביט לעבר ספרי התורה‬
‫היום הרת עולם‬
‫ואז שוב השתרר שקט מוחלט‪ ,‬עד אשר‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א התחיל את אמירת‬
‫הפסוקים – "מן המיצר‪ "...‬כשהקהל הרוגש‬
‫עונה פסוק בפסוק בקול רם‪.‬‬
‫[באמירת הפסוקים ניתן היה להבחין‬
‫על דגש מיוחד במילים אלו‪" :‬כמשפטיך"‬
‫שבפסוק "קולי שמעה"‪" ,‬ראש דברך‬
‫ו"צדקיך" שבפסוק "ראש דברך"‪ ,‬א‪-‬ל"‬
‫שבפסוק "ערוב עבדך" "במצוותיך"‬
‫שבפסוק "טוב טעם"‪ ,‬ו"משפטיך" שבפסוק‬
‫"נדבות פי"]‪.‬‬
‫אחרי הפסוק האחרון הרכיב הרבי‬
‫שליט"א את המשקפיים‪ ,‬אמר את ה"יהי‬
‫רצון" שבמחזור והסיר אותן‪ .‬מיד אחר‬
‫כך פתח בברכות "לשמוע קול שופר"‬
‫ו"שהחיינו" אותן אמר בקול רם בניגון‬
‫הידוע ומיד החלו התקיעות עצמן‪ .‬הפעם‬
‫השתמש הרבי בשופר בצבע כעין הצהוב‪,‬‬
‫ארוך משהו ופתחו מעוגל‪ .‬כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א סימן בידו הק' לעבר "המקריא"‪,‬‬
‫הרה"ח ר' יוסף מנחם מענדל שי' טננבוים‪,‬‬
‫וסימן לו שיורה על התקיעות בסידור‬
‫והתחיל מיד לתקוע‪ .‬בשנה זו היו התקיעות‬
‫באופן מהיר‪ ,‬ובאופן קל וחלק במיוחד‪ .‬גם‬
‫הסדר ה"רוחני" של ה"הכנות" – שכמובן‬
‫אין לנו בו שמץ של השגה ומי יבוא בסוד‬
‫עבדי ה' – היה ב"קלות" ובמהירות בלתי‪-‬‬
‫רגילה כלל‪ ,‬כאשר אפילו ל"ויתודה בלחש"‬
‫שבין תשר"ת לתש"ת ובין תש"ת לתר"ת‬
‫הרבי שליט"א כמעט ולא הפסיק כלל (רק‬
‫שבין תשר"ת לתר"ת ניגב את פי השופר ע"י‬
‫הטלית)‪.‬‬
‫עם סיום התקיעות שכאמור היה באופן‬
‫חלק ביותר ונמשכו רק מספר דקות‪ ,‬אמר‬
‫הרבי שליט"א את ה"יהי רצון" (במשקפיים)‬
‫ואחר כך אמר את שלושת הפסוקים "אשרי‬
‫העם" בניגון הק' שלו הידוע‪ .‬לאחר מכן‬
‫לבש כ"ק אדמו"ר שליט"א לצווארו את‬
‫המטפחת האדומה (אומרים שהיא עוברת‬
‫בירושה אצל רבותינו הק' זה כמה דורות)‬
‫וסימן למקריא לקחת שופר (עבור התקיעות‬
‫דמעומד)‪ .‬הרב טננבוים בחר כמובן בשופר‬
‫בו תקע כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו‪ .‬את‬
‫השופרות שנתרו עטף הרבי במטפחת המשי‬
‫גליון ג | ‪19‬‬
‫םיסינה תונשב תועיקת‬
‫ב"שש אנכי" – הדגיש כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫בנעימה מיוחדת את המילים האחרונות‬
‫"כמוצא שלל רב"‪ ,‬בפסוק "טוב טעם" –‬
‫הדגיש בנעימה מיוחדת את שלושת המילים‬
‫הראשונות‪.‬‬
‫הלבנה והלך למקומו בעקבות שני ספרי‬
‫התורה‪ .‬כ"ק אדמו"ר שליט"א עלה לבימה‬
‫והחזיר את השופרות למקומם במגירת‬
‫הסטנדר והמזכירים הניחו את החבילות ואת‬
‫הספרים על השולחן הסמוך‪ .‬כעת הסתובב‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א לעבר הציבור לסיבוב‬
‫לקראת התקיעות עצמן הסיר כ"ק‬
‫"החזרת הפנים" כנהוג (ו"כנהוג" לאותם‬
‫אדמו"ר שליט"א את המטפחת המכסה‬
‫רגעים נוצרה המולה מסויימת)‪.‬‬
‫את השופרות והיסב את פניו הק' לימינו‬
‫ביום השני של ראש השנה עבודתו כמחפש את המקריא‪ ,‬והרב טננבוים מיד‬
‫הק' בהכנות לתקיעות‪ :‬תחילה הוציא כ"ק התקרב‪ .‬כשהתחיל הרבי שליט"א את‬
‫אדמו"ר שליט"א מתוך המטפחת הלבנה אמירת הברכות ואמר "לשמוע קול שופר"‬
‫הגדולה את כל המטפחות וסידרן זו על גבי הביט על השופרות וב"שהחיינו" – הניח את‬
‫זו (על גבי המחזור שהיה מונח על חבילות ידו הק' על המטפחת החדשה‪ .‬גם היום היו‬
‫הפני"ם) ואחר כך סידר את השופרות על התקיעות בקלות וללא הפסקה ל"ויתודה‬
‫המטפחות בכמה אופנים‪ ,‬היינו העמיד בלחש"‪.‬‬
‫ושינה וחזר והעמיד וכו' ולבסוף כיסה אותם‬
‫כאשר הרבי חזר למקומו‪ ,‬לבש את‬
‫באחת המטפחות‪ .‬גם אמירת "למנצח לבני‬
‫קורח" היתה קצת יותר באריכות מאתמול‪ .‬המטפחת האדומה (שהיא כבר בלויה מיושן)‬
‫הטעמות מיוחדות באמירת הפסוקים‪ :‬ואת זו של "שהחיינו" ואחר כך הסתובב‬
‫לאפשר לציבור להביט בפני התוקע‪.‬‬
‫תשנ"ג‬
‫הקהל התחיל לנגן "יחי אדוננו" ‪ -‬והרבי נגלה אל הקהל‬
‫את הרגעים שלפני‪ ,‬בשעת ואחרי המלכות של מלך המשיח וכל הקהל הכריז‬
‫התקיעות‪ ,‬א"א היה לתאר‪ .‬את הדמעות ג"פ "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח‬
‫הרבות והבכיות קורעות הלב שנשפכו לעולם ועד"‪.‬‬
‫מעיני ופיות התמימים‪ ...‬רגעים קשים‪ ,‬הרבי‬
‫הרב דוד שי' רסקין התחיל את קאפיטל‬
‫לא עולה למפטיר‪ ,‬לא תוקע בשופר‪ ,‬ובינינו‬
‫למנצח לבני קורח מזמור‪ ,‬לאחמ"כ התחיל‬
‫ובינו מפרידה חתיכת זכוכית אטומה‪.‬‬
‫התוקע לומר הפסוק הראשון מן המצר‪,‬‬
‫עם סיום ההפטרה‪ ,‬לפני התקיעות‪ ,‬הורה אבל הקהל התחיל לומר את הפסוק הראשון‬
‫הגבאי ‪ -‬הרב זאב יחזקאל הכהן שי' כץ ‪ -‬מן המיצר‪ ,‬והמשיך לומר לבד את כל‬
‫שכל הקהל יאמר את קאפיטל צ"א בתהלים‪ ,‬הפסוקים‪ ,‬וזאת משום שהקהל רצה לשמוע‬
‫והקהל אמר פסוק בפסוק‪ ,‬ברגעים מיוחדים את הפסוקים מכבוד אדמו"ר שליט"א‬
‫אלו‪ ,‬ניגש החוזר המשפיע הרב י‪ .‬שי' כ‪ .‬בעצמו‪ ,‬ולא מאף אחד אחר‪ .‬ר' דוד אמר את‬
‫והכריז‪ ,‬שהיות ובראש השנה יש את הכתרת הברכות (מתוך התרגשות מיוחדת תוך כדי‬
‫המלכות‪ ,‬ממילא זהו הזמן להכריז על קבלת שמנגב את דמעותיו בהתבוננו איפה הוא‬
‫‪ | 20‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫היום הרת עולם‬
‫עומד ועל מקום מי עומד)‪ ,‬ותקע‪ .‬לאחר בחיוב‪ ,‬ומיד יצא ע"ג כסא רגיל‪.‬‬
‫התקיעות‪ ,‬אמר שוב כל הקהל יחד את‬
‫את הרבי א"א הי' לראות בגלל החלונות‬
‫הפסוקים אשרי העם‪ ,‬בשמך‪...‬‬
‫המיוחדים וכו'‪ ,‬אבל היו מספר בחורים‬
‫בשעת ברכת שהחיינו תחושת רבים יונגלייט שהתמקדו על איזה סדק מסויים‬
‫היתה קשה‪ ,‬איזה שהחיינו‪ ,‬מה? מי? מו?‪ ...‬שבין החלונות‪ ,‬משם הצליחו לראות את‬
‫וכי לזמן הזה חכינו וייחלנו???‪...‬‬
‫הכיפה והחלק העליון של הראש‪ ,‬אבל לא‬
‫את פניו הקדושות‪.‬‬
‫הלב מסרב להאמין‪ .‬קשה‪...‬‬
‫ביום השני לפני התקיעות הסדר הי'‬
‫באותו הזמן הבחורים שמו לב שהרבי כאתמול‪ .‬קאפיטל צ"א ו"יחי אדוננו‪,"...‬‬
‫שליט"א מתכונן לצאת מהחדר אל חדרו לאחר התקיעות החל הקהל לנגן את הניגון‬
‫הק' והקהל התחיל לנגן (ללא מלים) את "יחי אדוננו" (ללא מלים מכיון שנהוג לא‬
‫הניגון "יחי אדוננו‪ "...‬וכשהרבי יצא‪ ,‬הגבירו לדבר לאחר התקיעות עד לסיום התפלה)‪,‬‬
‫את השירה‪ ,‬והקהל ממש בכה‪.‬‬
‫ואז ניתן הי' להבחין במזכיר הריל"ג שניגש‬
‫לאחמ"כ נודע‪ ,‬שלפני התקיעות הזיז לשאול את הרבי לערך בזה הלשון "דער‬
‫הרבי בידו השמאלית את הטלית והעבירה רבי קען ערלויבן אז דער עולם זאל זען‬
‫אל מאחורי האוזן השמאלית (כפי שהי' נוהג דעם רבי'ן אזוי ווי אלע מאל נאך תקיעות‬
‫לעשות בשבתות לאחר מוסף בפנותו לעבר [= האם הרבי רוצה לאפשר לקהל לראותו‬
‫כפי שנוהגים מידי שנה לאחר התקיעות]‪,‬‬
‫הבימה לשמוע את הכרזת הגבאים)‪.‬‬
‫והרבי השיב בחיוב‪ .‬ואז הזיזו את כיסאו‬
‫כמו"כ נודע שכמה דקות לפני שהרבי של הרבי לחלון השלישי (שם החלון בהיר‬
‫יצא לחדר זה‪ ,‬שאלו אותו על כך והשיב יותר כדי שניתן יהי' לחזות בפניו)‪ ,‬הרימו‬
‫גליון ג | ‪21‬‬
‫םיסינה תונשב תועיקת‬
‫את התריס והקהל יכל לראות את כל הפנים‬
‫של הרבי‪ .‬היו אלו דקות מרגשות במיוחד‪.‬‬
‫הרבי התקרב מספר פעמים לחלון ממש ואף‬
‫התרומם מעט מהכסא והסתכל לצדדים‬
‫(לאלו שעמדו ממש מתחת לחדר)‪ ,‬ולכל‬
‫הקהל ניתן הי' להבחין שהרבי מתעניין‬
‫מאוד בקהל‪ .‬פניו היו מאויימות‪ .‬הרבי הזיז‬
‫כמ"פ את הטלית כדי שלא תסתיר את הקהל‬
‫וכשהתקרב יותר לחלון והתרומם מעט‪ ,‬אחז‬
‫את ב' צדדי הטלית בידו השמאלית והזיזם‬
‫אנה ואנה‪ .‬הקהל ספונטנית החל לשיר‬
‫את הניגון ביתר שאת וביתר עז והפעם‬
‫עם המלים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך‬
‫המשיח לעולם ועד"‪" ,‬עד מתי"??? היו אלו‬
‫רגעים מרגשים ביותר וניתן הי' לשמוע‬
‫קולות של בכי מרבים מהתמימים‪ .‬הרבי‬
‫הי' קרוב לחלון במשך כדקה ולאחמ"כ‬
‫הרבי פנה מעט לשמאלו (שם עמד הריל"ג)‪,‬‬
‫והריל"ג שאל את הרבי האם ברצון הרבי‬
‫לסיים‪ ,‬והשיב בחיוב‪ .‬ואז הורידו את המסך‬
‫חזרה והרבי יצא לחדרו הקדוש‪ .‬השעה‬
‫הייתה ‪.12:37‬‬
‫חדוה תקיעה בלבאי מסטרא דא על‬
‫שזכינו לראות את פני התוקע ‪ -‬פניו של‬
‫הרבי שליט"א (המלך שממשיך ובונה את‬
‫בנין המלכות מחדש)‪ .‬ומאידך‪ ,‬לא נשקוט‬
‫ולא ננוח ונמשיך להתפלל אשר "רצוננו‬
‫לראות את מלכנו"‪" .‬מלך ביפיו תחזינה‬
‫עינינו"‪ .‬ואיננו מסתפקים בראי' במצב זה‬
‫בלבד‪.‬‬
‫מיד לאחמ"כ התגודדו הבחורים קבוצות‬
‫קבוצות וכל אחד ניסה לעלות על שפתיו‬
‫את שראה‪ ,‬ואיך הרבי נראה‪ ,‬ואת ההבדל‬
‫בין היום לשבועות וכו'‪.‬‬
‫תשנ"ד‬
‫הקהל אמר קאפיטל צ"ב פסוק פסוק וג"פ "יחי אדוננו"‬
‫עוד מאתמול החלו להתלחש התמימים אותם לשלוחיו שהם יתקעו להוציא הקהל‬
‫ואנ"ש מה יהי' בתקיעות השנה‪ ,‬לפי התכנית ידי חובה"‪ ,‬והסכים כ"ק אד"ש מה"מ‪.‬‬
‫הגלותית‪ ,‬האם נזכה שהברכות ייאמרו ע"י‬
‫בשעה ‪ 10:00‬לערך לא מחכים (לע"ע‪,‬‬
‫כ"ק אד"ש מה"מ אם לא‪ ,‬האם כ"ק אד"ש‬
‫מה"מ ישב במרפסת בעת התקיעות‪ ,‬וכו' לדאבוננו) לשששששש‪ ...‬הש"צ מתחיל‬
‫וכו'‪ .‬חבר המזכירות‪ ,‬הריל"ג שי'‪ ,‬נכנס "דבר הלמד‪ ...‬שיבנה‪ ...‬הודו‪ ...‬ועולם‬
‫לקודש פנימה לפני התפילה כשבידו כמנהגו נוהג???!‬
‫שלושת השופרות‪ ,‬ושאל "באם כ"ק אד"ש‬
‫בשעה ‪ ,11:27‬כשהש"צ הרה"ח ר' אלי‬
‫מה"מ יצא לתקיעות לחדר התפילות"‪ ,‬וכ"ק שי' ליפסקער אחז ב'מודים'‪ ,‬נכנס כ"ק אד"ש‬
‫אד"ש מה"מ נענה בחיוב‪ .‬לאחמ"כ שאל מה"מ לחדר המיוחד‪' .‬שים שלום' ניגן הש"צ‬
‫"באם הבעלי תקיעות יהיו הרב דוד שי' כרגיל‪ ,‬וכ"ק אד"ש מה"מ עודד בתנועות‬
‫רסקין לתקיעות מיושב‪ ,‬והרה"ח ר' לוי שי' ראשו הק'‪ .‬חדי העין שהבחינו מבעד לחלון‬
‫טננבוים לתקיעות מעומד‪ ,‬כפי שהי' בשנה (האטום) המשיכו לנגן‪ ,‬עד שהגיעה האות‬
‫שעברה"‪ ,‬וכ"ק אד"ש מה"מ ענה בחיוב‪ .‬מלמע' שכ"ק אד"ש מה"מ חדל מלעודד‪.‬‬
‫לאחמ"כ מסר השופרות לכ"ק אד"ש מה"מ‬
‫למפטיר כובד הרה"ח ר' דובער שי'‬
‫ע"מ שיגיבהם‪ ,‬ושאל "האם הרבי עושה‬
‫‪ | 22‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫היום הרת עולם‬
‫ווייס ולאחמ"כ החלו בהכנות לתקיעות‪:‬‬
‫כל הקהל אמר קאפיטל צ"ב פסוק בפסוק‪,‬‬
‫ולאחמ"כ הכריזו ג"פ "יחי אדוננו"‪ .‬הריל"ג‬
‫פתח את חלון ההזזה בחדר המיוחד‪ ,‬ע"מ‬
‫שיוכלו לשמוע למע' בבירור יותר‪.‬‬
‫הרב דוד שי' רסקין התחיל "למנצח‬
‫לבני קורח מזמור"‪ .‬לאחמ"כ התחיל לומר‬
‫את הפסוק הראשון "מן המצר"‪ ,‬אך הקהל‬
‫(שהיה במיצר אמיתי) התחיל יחד איתו את‬
‫הפסוק‪ ,‬והמשיך לומר לבדו את כל שאר‬
‫הפסוקים‪ ,‬כבשנה שעברה‪...‬‬
‫לאחר התקיעות נשאר כ"ק אד"ש מה"מ‬
‫בחדרו הק' גם לתפילת מוסף (שלא כבשנה‬
‫שעברה‪ ,‬בה יצא מיד לאחר התקיעות)‪.‬‬
‫התפילה היתה במהירות מעט (מ‪12:45-‬‬
‫עד ל‪ ,)1:40­-‬לפי הוראה מלמע'‪ ,‬והחזן‬
‫הרב מרדכי שי' ברקוביץ התפלל בנעימות‪.‬‬
‫בניגון 'הוא אלוקינו' שבקדושת מוסף עודד‬
‫כ"ק אד"ש מה"מ והקהל המשיך לנגן שוב‪,‬‬
‫עד שהגיעה האות לסיום‪ .‬בשעה ‪ 1:40‬כבר‬
‫אחזו לאחר התקיעות האחרונות והריל"ג‬
‫שאל את כ"ק אד"ש מה"מ באם יתפלל‬
‫עתה תפילת מנחה‪ ,‬וכ"ק אד"ש מה"מ‬
‫נענה בחיוב‪ .‬הש"צ המשיך איפוא בתפילת‬
‫המנחה‪ ,‬בסיומה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל‬
‫המרפסת‪ ,‬עטוף בטלית‪ .‬הקהל ניגן "יחי‬
‫אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם‬
‫ועד"‪ ,‬וכ"ק אד"ש מה"מ הביט מעט לשמאלו‬
‫ולאחמ"כ למולו‪ ,‬ובמשך למע' משתי דקות‬
‫סקר הקהל‪ ,‬עד שפנה לשמאלו‪ ,‬והי' זה‬
‫האות לסגירת הוילון‪ .‬השעה היתה ‪.2:00‬‬
‫הרב דוד שי' רסקין אמר את הברכות‬
‫ותקע התקיעות‪ .‬הרב מארלו הי' המקריא‪,‬‬
‫ובסיום התקיעות אמר כל הקהל יחדיו שוב‬
‫את שלושת הפסוקים‪ .‬דמעות ניגרו מעיני‬
‫אנשים באותו זמן‪ ,‬כאשר כל אחד עשה‬
‫חשבון צדק בנפשו איפה הוא עומד ולפני‬
‫מי הוא עומד‪ ...‬להיזכר ב"עלה אלוקים‬
‫בתרועה" שהרבי היה אומר‪ ...‬בניגון‬
‫המיוחד של הברכות‪ ...‬בתקיעות עצמן‪...‬‬
‫יום ב' דראש השנה‪ :‬היום לא זכינו‬
‫בנעימה המיוחדת של ה"בשמך יגילון כל לראות את מלכנו‪ .‬בהגיע הש"צ לקריאת‬
‫היום"‪ ...‬והיום‪...‬‬
‫התורה‪ ,‬בשעה ‪ 11:30‬לערך‪ ,‬המתין הקהל‬
‫גליון ג | ‪23‬‬
‫םיסינה תונשב תועיקת‬
‫לאות מלמעלה‪ ,‬המתנה של כשעתיים‪ ,‬בה‬
‫אמרו תהלים וניגנו עשרת הניגונים לכ"ק‬
‫אד"ש מה"מ ועוד‪ ,‬כאשר רק בשעה ‪1:00‬‬
‫לערך נודע אשר קריאת התורה והתקיעות‬
‫יתקיימו בזאל למעלה‪ ,‬כבכל שבת בה לא‬
‫יוצא כ"ק אד"ש מה"מ לקריאת התורה‪.‬‬
‫אכזבת הקהל היתה רבה‪ ,‬מה גם שזו הפעם‬
‫הראשונה ששומעים התקיעות בשעה שכ"ק‬
‫איננו עימנו בבית הכנסת כלל ועיקר (בשנה‬
‫שעברה זכינו ביום זה לראשונה לראות‬
‫את מלכנו‪ ,‬והנה השנה‪ ,‬בשנת נפלאות‬
‫דגולות‪ ,‬לא זוכים אנו‪ ,‬מה גם אשר נודע כי‬
‫המזכירים שאלו כמ"פ את כ"ק אד"ש מה"מ‪,‬‬
‫ושלל מוחלטות את היציאה אל הקהל)‪.‬‬
‫את הקריאה שבזאל למעלה קרא הרה"ח‬
‫ר' מרדכי שי' שוסטערמאן‪ ,‬והרב דוד שי'‬
‫רסקין תקע התקיעות‪ .‬הצפיפות היתה‬
‫רבה‪ ,‬כאשר חלק מהאורחים קיוו שכ"ק‬
‫אד"ש מה"מ יצא לתקיעות‪ .‬דלת חדרו של‬
‫כ"ק אד"ש מה"מ היתה פתוחה משך כל‬
‫התפילה‪ .‬הש"צ למוסף הי' הרה"ח ר' יהודה‬
‫שי' קעלער‪ ,‬שהתפלל במהירות ובנעימות‪.‬‬
‫בשעה ‪ 2:45‬נסתיימה התפלה‪.‬‬
‫הרב לוי שי' טננבויים‪ ,‬שבתקיעות דמעומד‬
‫התחלף עם הרב דוד שי' רסקין‪ ,‬זה תקע‬
‫למטה וזה למעלה‪ .‬לתפילת מוסף עמד‬
‫הש"צ הרב יוסף הלוי שי' וויינברג‪ ,‬כך‬
‫שכאשר גמרו להתפלל בזאל למעלה‪ ,‬אחז‬
‫הלה עוד באמצע חזרת הש"צ‪ .‬המזכיר הרב‬
‫גרונר מסר אשר לאחר שיסיימו להתפלל‬
‫ישאל אודות תפילת מנחה‪ .‬לפועל הזדרז‬
‫הלה בתפילתו‪ ,‬ומשסיים נודע כי לעת עתה‬
‫לא תתקיים תפילת מנחה‪.‬‬
‫במשך כל היום לאחמ"כ לא היתה‬
‫הזדמנות לתפילת מנחה‪ ,‬וכך הי' גם‬
‫בתפילת ערבית‪ :‬מלמע' מסרו אשר יתחילו‬
‫להתפלל‪ ,‬ובשעה ‪ 8:15‬התפלל הש"צ הרב‬
‫נחום שי' קפלן מעריב‪ .‬רובו של הקהל‬
‫פנה לביתו‪ ,‬ממורמר על ההעלם גדול זה‪,‬‬
‫אשר לא זכינו לראות כלל את מלכנו‪ .‬חלקו‬
‫האחר לא מיהר ללכת‪ ,‬בתקוה שמה שאירע‬
‫בלילה הראשון יחזור על עצמו ונזכה‬
‫לתפילת ערבית‪ ,‬אלא שלפועל‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא‬
‫הי' מעריב‪ ,‬ורק בשעה ‪ 10:00‬התפלל כ"ק‬
‫אד"ש מה"מ תפילת ערבית ולאחמ"כ קידש‬
‫ואכל סעודת שבת‪.‬‬
‫ובזאל הגדול למטה תקע התקיעות‬
‫כיצד הגיבו התמימים בשנת תשנ"ו?‬
‫ולהשואלים מי היה הבעל תוקע בראש השנה דשנת נסים ונפלאות בבית הגדול‬
‫והקדוש בית משיח ‪ – 770‬הנה באם נמשך בר"ה השתא חיות לעולמות "המשכה‬
‫חדשה שלא היתה מעולם"‪ ,‬ובאם נמשך פנימיות הלב דלמעלה‪ ,‬ובאם נמשכו כל‬
‫העניינים הנמשכים ע"י תקיעת שופר‪ ,‬ועוד והוא העיקר באם העולם קיים ורואים‬
‫שמים וארץ‬
‫– הרי שבעל התוקע היה כ"ק אדוננו מורנו ורבינו חיינו ונפשנו מלך המשיח‪ ,‬הוא‬
‫ולא אחר!‬
‫(מיומן א' התמימים ראש השנה תשנ"ו – 'בית משיח' גליון ‪ 57‬ע' ‪)17‬‬
‫‪ | 24‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫היום הרת עולם‬
‫די ראש‬
‫השנה׳דיקע‬
‫תנועה‬
‫סקירה על הניגון 'דביקות חב"ד‬
‫לתקיעות ולתפילות ראש השנה ויום‬
‫הכיפורים' שהיו מנגנים נשיאי חב"ד‬
‫בימים אלו ובפרט בליל הראשון‬
‫דראש השנה • מה מקורו של הניגון?‬
‫והאם זהו הניגון אותו מנגן הרבי‬
‫שליט"א קודם התקיעות?‬
‫גליון ג | ‪25‬‬
‫העונת עקיד׳הנשה שאר יד‬
‫מקורו של הניגון‬
‫בסעודת ליל א' דראש השנה תש״ב‪ ,‬סיפר כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע‪:‬‬
‫אצל כל רבותינו נשיאנו היה המנהג (בדרך כלל) שלא לדבר בליל ראשון דראש השנה‬
‫בעת הסעודה‪.‬‬
‫בסעודת ליל ראשון דראש השנה תר״ח סיפר כ״ק אדמו״ר הצמח צדק‪ ,‬אשר בליל ראשון‬
‫דראש השנה תקנ״ט סיפר כ״ק אדמו״ר הזקן‪ ,‬אשר מורנו הבעל שם טוב אמר פעם בליל‬
‫ראשון דראש השנה אל תלמידיו‪ :‬אבינו (הקב״ה) רוצה לשמוע את המעלות והשבחים של‬
‫בניו (בני ישראל)‪.‬‬
‫בהמשך לזה (היינו‪ ,‬סיפור השבחים של בני ישראל) סיפר אז ר׳ קהת ‪ -‬אחד מהתלמידים‬
‫המובהקים של הבעל שם טוב שהיה אחד מהצדיקים הנסתרים‪:‬‬
‫פעם אחת בהלכי בדרך שמעתי שיחתם של שני בעל עגלות מדברים זה עם זה‪ ,‬ואחד‬
‫אומר לחבירו‪ :‬בתהלים (לב‪ ,‬ט) כתוב‪ :‬״אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן גו׳‬
‫לבלום״‪ ,‬כאשר נותנים לסוס מתג ורסן לבלום פיו‪ ,‬הוא חושב שנותנים לו את המתג ורסן‬
‫כדי שלא ישכח את המלאכה איך ללעוס את התבן‪ ,‬וזהו ״אין הבין״‪ ,‬אך אתה אל תהיה כך‪,‬‬
‫אלא אצלך יהיה ״הבין״ שכן תבין (״יע הבין‪ ,‬יע פארשטיין")‪.‬‬
‫כאשר שמע זאת הבעל שם טוב נתלהב בדביקות גדולה ועצומה‪ ,‬ונשתטח בפישוט ידים‬
‫ורגלים‪ ,‬וניגן ניגון דביקות‪.‬‬
‫מניגון זה יצא הניגון של רבינו הזקן‪ ,‬אשר רבינו הזקן ואחריו כל רבותינו נשיאי חב״ד‬
‫היו מתפללים בו תפילת ערבית בליל ראשון של ראש השנה בדביקות עצומה ובבכיות‬
‫מחרידות לב‪ ,‬כאדם הבוכה על הליכתו של אוהבו הנאמן‪.‬‬
‫ גם כ״ק אאמו״ר [אדמו״ר מהורש״ב] היה מתפלל בניגון זה בראש השנה‪.‬‬‫וסיים‪ :‬השנה ההיא (בה היה הסיפור עם הבעש״ט)‪ ,‬היתה שנת שפע וברכה; וכן שנת‬
‫תקנ״ט (בה סיפר אדמו״ר הזקן סיפור זה) היתה שנת שפע וברכה ‪ -‬מלבד המאסר והחופש‬
‫של אדמו״ר הזקן; וכן שנת תר״ח (בה סיפר הצמח צדק סיפור זה) היתה שנת שפע וברכה‬
‫[להעיר גם אשר בשנת תר״ח נדפס ה״לקוטי תורה״ ‪ -‬כידוע שהצ״צ קישר זה עם מה‬
‫שבשנת תר״ח היתה שנת קץ]‪.‬‬
‫אודות ניגון זה נכתב ב'ספר הניגונים‪-‬חב״ד' ח״א ע׳ מו‪:‬‬
‫ניגון דביקות חב״ד לתפילות ראש השנה לכ״ק רבינו הגדול נ״ע‪ .‬ניגון דביקות הזה‬
‫מקובל בבירור שהוא מעשרת הניגונים של אדמו״ר הזקן‪ ,‬שהיה מנגנו בדביקות והתלהבות‪.‬‬
‫(וכן נוהגים נשיאי חב״ד בכל דור ודור) בתוך התפילות של ראש השנה ויום הכיפורים‪,‬‬
‫וביותר בתפילת ערבית של ליל א׳ דראש השנה‪ .‬ולפני תקיעת שופר בב׳ ימים דראש השנה‪.‬‬
‫‪ | 26‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫היום הרת עולם‬
‫הנהגת הרבי הרש"ב‬
‫בהזדמנות אחרת סיפר הרבי הריי"צ (ספר השיחות תש״א ע׳ ‪ :)27‬משנות ילדותי זוכר‬
‫אני את ההנהגות ‪ -‬של אבי [אדמו״ר מהורש״ב] ‪ -‬מהעבודה בתפילת ערבית של ראש‬
‫השנה באריכות גדולה‪ ,‬ניגון התשוקה והביטחון של אדמו״ר הזקן עם קול קורע לב עם פניו‬
‫הקדושות הלבוטות והבוכיות‪.‬‬
‫ב"התמים״ חוברת ב׳ ע׳ קלא נדפסו זכרונותיו של אחד התמימים בו מתאר את תפילתו‬
‫של הרבי הרש״ב בליל א׳ דראש השנה תר״ס‪:‬‬
‫בכיות נוראות ואנחות עמקות מגיעות לאזני‪ ,‬אדמו״ר מתפלל ובוכה‪ ,‬אין לך תיבה‬
‫שאדמו״ר מוציא מפיו הק׳ שלא תהיה טבולה בנחל דמעה‪ ...‬אין זו בכיה כלל‪ ,‬זוהי השתפכות‬
‫הנפש במלוא מובן המילה‪ ,‬נשמת הצדיק משתפכת לחיק אביה שבשמים‪.‬‬
‫הקהל כבר גמר את התפלה‪ ,‬אבל איש לא זז ממקומו לילך הביתה‪ ,‬רק כולם כאיש אחד‬
‫צפופים ועומדים מסביב למקום אדמו״ר ומקשיבים בכל חושיהם לתפילת הצדיק‪ .‬אצל‬
‫הרבה מהם ראיתי דמעות נוזלות מעיניהם עומדים המה בצפיפה בלי שום תנועה ובוכים‪...‬‬
‫אדמו״ר עומד עדיין באמצע תפילתו ומתפלל בנעימה בניגון חבד״י (אחד מעשרת‬
‫הניגונים שיסד אדמו״ר הזקן המיוחד לתפילות ימים נוראים)‪ ,‬בתנועות של דביקות היורדות‬
‫ועולות‪ ,‬תובעות ומבקשות‪ ,‬ומלבו של האדמו״ר מתפרצת בכיה עצומה המפרכת את כל‬
‫הגוף ומחרידה את הנפש‪ ...‬אדמו״ר עומד בתוך הקהל הגדול ובוכה‪ ,‬מתפלל וגועה בבכיה‪:‬‬
‫גליון ג | ‪27‬‬
‫העונת עקיד׳הנשה שאר יד‬
‫״ותמלוך אתה הוא ה׳ אלקינו לבדך על כל‬
‫מעשיך‪...‬״‪ ,‬״וידע כל פעול כי אתה פעלתו‪...‬״‪.‬‬
‫איזה ניגון מנגן הרבי‬
‫שליט"א לפני תקיעות?‬
‫מסביב שמעו שניגן‬
‫חרישית את הניגון של ר"ה‪,‬‬
‫ובשעת מעשה בכה בכיות‬
‫עצומות‪ ,‬עד שהטלית שלו‬
‫נרטבה מדמעות‬
‫כ״ק אדמו״ר מלך המשיח שליט"א נוהג‬
‫לנגן ניגון זה לפני תקיעות‪ ,‬מתוך בכיות‬
‫נוראות ועצומות ניגון זה נקרא כלשונו הקדוש ״די ראש השנה׳דיקע תנועה״ (ראה ״שיחות‬
‫קודש״ תשי״א ע׳ ‪ 411‬ועוד) בשנים הראשונות לנשיאותו כאשר התפללו ב״זאל״ למעלה‬
‫היו יכולים לשמוע בבירור איך שהרבי מנגן ניגון זה‪ .‬אך בשנים האחרונות כאשר התחילו‬
‫להתפלל למטה ב״שאלאש״ ואח״כ ב״זאל הגדול״ היה קשה לשמוע היטב איך שהרבי מנגן‬
‫את הניגון‪ ,‬מפאת הדחיפות ורעש המזגנים‪.‬‬
‫ראש השנה תשי״ב‬
‫ביומנו של אחד התמימים מתאר את התקיעות של ראש השנה תשי״ב (נדפס בהוספות‬
‫ל״שיחות קודש״ תשי״ב ע׳ ‪:)427‬‬
‫לפני התקיעות כיסה כ״ק אדמו״ר שליט״א את פניו הק׳ בטליתו והרכין עצמו על הבימה‪,‬‬
‫והעומדים מסביב שמעו שניגן חרישית את הניגון של ראש השנה ״די ראש השנה׳דיקע‬
‫תנועה״‪ ,‬ובשעת מעשה בכה בכיות עצומות‪ ,‬עד שהטלית שלו נרטבה מדמעות‪ .‬דבר זה‬
‫נמשך זמן רב‪ .‬ואח״כ הסיט את הטלית מעל פניו הק׳ ובקול מחריד ומעורר דמעות החל‬
‫לומר ״למנצח לבני קורח מזמור״‪.‬‬
‫המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב שי' גרונר שזכה לעמוד כל השנים ליד כ"ק אדמו"ר‬
‫מלך המשיח שליט״א‪ ,‬סיפר ששמע את הרבי מנגן לפני התקיעות את ניגון שלש תנועות‬
‫להבעש״ט הרב המגיד ואדמו״ר הזקן (וכבר ביומנו משנת תש"כ רשם כך)‪.‬‬
‫‪ | 28‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫האמנתי כי אדבר‬
‫רבדא יכ יתנמאההרת עולם‬
‫היום‬
‫דברים שנשאו רבני ומשפיעי חב"ד ליובאוויטש‬
‫הרבי‬
‫הוא המקור‬
‫רב שיח מיוחד שהתקיים בישיבת 'אהלי תורה'‬
‫בקונגרס משיח העולמי השני ‪ -‬ג' תמוז תשנ"ז‬
‫בהשתתפות‪:‬‬
‫• הרב יצחק גולדברג‬
‫ראש ישיבת תות"ל מגדל העמק‬
‫• הרב ישראל הלפרין‬
‫רב קהילת חב"ד הרצליה‬
‫• הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי‬
‫ראש ישיבת חח"ל צפת‬
‫• הרב שלום חריטונוב‬
‫משפיע בישיבת 'אהלי תורה'‬
‫• הרב שלמה מאיעסקי‬
‫מנהל רוחני 'מכון חנה'‬
‫פירסום זהותו של משיח ‪-‬‬
‫אסור‪ ,‬מותר‪ ,‬או מצווה?‬
‫הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי‪ :‬מדובר על דבר‬
‫ידוע מכבר‪ .‬זהותו של משיח ידועה וברורה‪.‬‬
‫יהודים רבים ברחבי העולם שמעו על כך‪.‬‬
‫השאלה היא מה צריכה להיות הגישה מצידנו‪.‬‬
‫מוסכם על כולנו שזה דבר שהרבי עשה‪ ,‬ואין‬
‫חלילה ״איסור״ על כך‪ .‬השאלה היא רק ‪ -‬מותר‪,‬‬
‫או חיוב הכלול ב״מבצע משיח״ ופירסום בשורת‬
‫הגאולה‪ ,‬וגם כאן ברור‪ ,‬שגם אם נניח שאין זו‬
‫הוראה מפורשת (כדעת רבים)‪ ,‬הרי אין ספק‬
‫שבשיחות של הרבי מדובר על כך במפורש‬
‫והדברים ניתנו לפירסום‪ .‬פעולות רבות של‬
‫״קבלת המלכות״ נעשו בעידודו של הרבי‪.‬‬
‫• הרב נחמן שפירא‬
‫כאשר מדברים על מבצע משיח‪ ,‬פירסום‬
‫משפיע ראשי בישיבת 'אהלי תורה'‬
‫ש״הנה זה בא״ והגיע זמן גאולתכם ‪ -‬בודאי‬
‫שהנושא של זהות המשיח נמשך באופן טבעי‬
‫מתוך העניין הכללי‪ ,‬וכשמעבירים את העניין‬
‫לכל אחד בשפה שלו הדברים מתקבלים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרבי לא נתן שהדבר יבוא כהוראה‬
‫מפורשת ממנו‪ ,‬כאשר‪ ,‬בדרך אפשר‪ ,‬הביאור נעוץ בכך שקבלת המלכות חייבת להעשות‬
‫מלמטה למעלה‪ ,‬ע״י העם ומצידו‪.‬‬
‫גליון ג | ‪29‬‬
‫האמנתי כי אדבר‬
‫רבדא יכ יתנמאה‬
‫הרב ווילשאנסקי‪ :‬כשבאים‬
‫ואומרים בפשטות ‪ -‬הרבי הוא‬
‫משיח כי כך הרבי אמר‪ ,‬זה חזק‬
‫יותר מכל פלפולא דאורייתא‬
‫אחר‪ .‬כי כשרואים שאצלנו זה‬
‫מקור ודאי‪ ,‬ממילא הדבר חודר‬
‫לתודעתם‬
‫הרב‬
‫הרב יצחק גולדברג‪ :‬ודאי שזה הרבה יותר‬
‫יוסף יצחק‬
‫מ״מותר״‪ .‬עניין זה הוזכר פעמים אין ספור בפרט‬
‫ווילשאנסקי‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬שהרבי הזכיר והדגיש תמיד את‬
‫העניין שנשיא הדור הוא המשיח שבדור‪ .‬זה היה המסר שנועד לחנך אותנו כחסידים‪ ,‬זה‬
‫המסר המיועד לכל יהודי שצריך לקרבו‪ ,‬וזו האמת‪ .‬ניתן להגדיר זאת כך‪ :‬זה לא ״מותר״‬
‫אלא ‪ -‬זוהי המטרה‪.‬‬
‫כל השאלה היא האם זהו ״מבצע״‪ .‬מה ההבדל בין הגדרה של עניין כדבר נעלה ומטרה‬
‫חשובה ובין הגדרתו כ״מבצע״? מבצע‪ ,‬פירושו ‪ -‬בכל מקום שאני נכנס‪ ,‬צריך לתת מכה על‬
‫השולחן ולהכריז‪ :‬יהודים‪ ,‬הניחו תפילין! יהודים‪ ,‬אכלו כשר! יהודים‪ ,‬הגיע זמן גאולתכם!‬
‫ושום דבר לא יכול לעכב על זה‪ .‬גם אם מישהו לא רוצה לקבל את זה‪ =,‬הדברים ודאי יפעלו‬
‫פעולתם אם היה מבצע כזה לפרסם את זהות המשיח‪ ,‬זו הייתה דרך הפעולה‪ ,‬להכריז בכל‬
‫מקום בפשטות ‪ -‬הרבי הוא מלך המשיח! מבלי להתחשב בתגובות‪ .‬אך אם זה לא מבצע‪ ,‬אזי‬
‫עלי לעשות השתדלות להביא את האנשים להכרה בכך‪ ,‬כפי שצריך להביא אותם להכרה‬
‫על חשיבות קיום תורה ומצוות באופן כללי‪ .‬וכמו שהזכרנו‪ :‬מדובר ב״סך הכל״ ובמטרה של‬
‫כל המבצעים כולם ופירסום בשורת הגאולה בראשם ‪ -‬להיות בטלים למלך המשיח‪ ,‬מתוך‬
‫הכרה ומודעות‪ ,‬שהרבי הוא הוא מלך המשיח‪.‬‬
‫הרב שלמה מאיעסקי‪ :‬בשיחה לכינוס השלוחים תשנ״ב אומר הרבי שמשיח הוא בשר‬
‫ודם שנמצא בכל דור‪ ,‬ובדורנו המשיח היחידי הוא נשיא דורנו‪ ,‬והרבי מסיים שזה התפקיד‬
‫עתה ‪ -‬לקבל פני משיח‪ .‬מכך מובן‪ ,‬שהפירוש שהרבי נותן להוראתו ״לקבל פני משיח״ הוא‬
‫לא רק להחדיר את עצם האמונה במשיח וגאולה בדורנו‪ ,‬אלא לקבל גם את האדם ‪ -‬המשיח‬
‫שבדור (אמנם ברור‪ ,‬שלא מדובר כאן בפרסום הזהות גרידא‪ ,‬אלא באופן שמביא לקבלת‬
‫מלכותו)‪.‬‬
‫כדאי להוסיף‪ :‬שיחות אלו הרבי הגיה במפורש על מנת לפרסמן בעיתונות‪ .‬כשהרבי‬
‫כתב ״מנחם שמו״ זה היה מיועד לעיתונות‪ .‬הוא בעצמו פירסם את זה כל‪-‬כך הרבה פעמים‬
‫ואין צורך להכביר הוכחות מעידוד ה״יחי״ וכו'‪ .‬לכן השאלה לדעתי אינה האם זהו ״מבצע״‪,‬‬
‫ברור שעבודה זו היא חלק בלתי נפרד מתוך מבצע משיח‪ ,‬עיקר השאלה היא מהו האופן‬
‫הנכון של הביצוע ‪ -‬כיצד לעשות זאת באופן שהדברים אכן יתקבלו ‪ -‬וזו שאלה הנכונה‬
‫‪ | 30‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫היום הרת עולם‬
‫הרב נחמן‬
‫שפירא‬
‫הרב שלמה‬
‫מאיעסקי‬
‫לגבי כל מבצע‪ ,‬לא רק לגבי מבצע משיח‪.‬‬
‫אתן דוגמה פשוטה‪ :‬פעם נסעתי עם בחור במונית‪ ,‬אותו בחור ביקש מהנהג להניח‬
‫תפילין‪ .‬הנהג סירב בטענה שאינו שומר מצוות‪ .‬ענה לו אותו בחור‪ :‬תניח תפילין וכך‬
‫מובטח הינך שתתחיל לקיים את כל התורה ומצוות‪ .‬תגובתו של הנהג הייתה‪ ,‬שאם כן‬
‫בוודאי אינו רוצה להניח תפילין‪ ...‬ברור שהרבי רוצה שכל יהודי ישמור מצוות‪ ,‬אך אם‬
‫יאמרו לאדם תעשה מצוה אחת וע״י זה תהיה יהודי דתי עם זקן ופיאות ‪ -‬הוא ירים את‬
‫רגליו וימלט מהמקום‪.‬‬
‫לפני שלושים שנה‪ ,‬ב׳יחידות׳ לפני נסיעתנו בשליחות הרבי לאוסטרליה‪ ,‬אמר לנו‬
‫הרבי‪ :‬מטרת נסיעתכם היא ״לכבוש״ את אוסטרליה ולעשות מהם חסידים של ״הרבי דער‬
‫שווער״‪ .‬למחרת‪ ,‬ממש לפני שנסענו‪ ,‬הרבי התפלל מנחה מוקדם יותר‪ ,‬בשתיים ורבע‪ ,‬מפני‬
‫שהמטוס שלנו המריא מוקדם והרבי רצה ללוות אותנו כשנצא מ‪ .770-‬אחרי מנחה עמדנו‬
‫בגןֿ‪-‬עדןֿ‪-‬התחתון‪ ,‬הרבי נתן לכל אחד תניא ואמר‪ :‬״מה שדובר אתמול על כיבוש אוסטרליה‬
‫לא לפרסם את זה‪ ,‬כי הבעלי‪-‬בתים שם לא מוכנים לזה עדיין״‪...‬‬
‫הרבי מכיר את הבחורים שלו‪ ,‬וברור מה היה המצב ללא אותה הבהרה‪ .‬אבל הנקודה‬
‫התיכונה הייתה ונשארה ‪ -‬״לכבוש״ את אוסטרליה‪ ,‬גם אם הדרך להגיע לכך צריכה להיות‬
‫בהתאם לגדרי המקום‪.‬‬
‫ועל דרך זה בענייננו‪ ,‬בעבודה ל״קבלת פני משיח״‪ ,‬שעניינה ומטרתה סוף כל סוף קבלת‬
‫הרבי כמלך המשיח כנ״ל‪ ,‬אין ספק שזהו התוכן והמטרה של כל העבודה בימים אלו‪ ,‬אף‬
‫שכמובן עבודה זו חייבת שתעשה בדרך נכונה ואחראית ובכל מקום ע ­ל פי גדרי ותנאי‬
‫המקום‪ ,‬באופן שיתקבלו הדברים‪.‬‬
‫הרב נחמן שפירא‪ :‬אפשר להביא דוגמה נוספת‪ :‬אנחנו כחסידים יודעים שכל העניין של‬
‫קיום התורה ומצוות הוא התקשרות לקב״ה האפשרית ע״י ההתקשרות לרבי‪ ,‬שהוא ממוצע‬
‫המחבר‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין כזה דבר הנקרא ״מבצע התקשרות״‪ .‬ובד בבד ‪ -‬זו הנקודה התיכונה‬
‫של כל התורה והמצוות‪ .‬בדומה לכך לגבי תפילה‪ :‬אדמו״ר הזקן כותב אשר הממעיטים‬
‫גליון ג | ‪31‬‬
‫רבדא יכ יתנמאה‬
‫הרב גולדברג‪:‬‬
‫עניין זה הוזכר פעמים‬
‫אין ספור בפרט בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬שהרבי הזכיר‬
‫והדגיש תמיד את העניין‬
‫שנשיא הדור הוא המשיח‬
‫שבדור‪ .‬ניתן להגדיר זאת כך‪:‬‬
‫זה לא ״מותר״ אלא ‪-‬‬
‫זוהי המטרה‬
‫הרב יצחק‬
‫גולדברג‬
‫מחשיבות התפילה בטענה שאין היא (לכמה דעות) מצווה מן התורה ״לא ראו מאורות‬
‫מימיהם״‪ .‬וההסבר לכך‪ ,‬כי זהו חוט השידרה של כל המצוות‪ .‬חוט השידרה גם אינו נמנה‬
‫במנין רמ״ח האיברים‪ ,‬אך הוא המעמיד את כולם‪.‬‬
‫כשם שהוא בעניין התקשרות‪ ,‬כך הוא גם לגבי העובדה שהרבי הוא משיח‪ :‬לא מדובר‬
‫בשני דברים נפרדים‪ ,‬אלא בנקודה עצמית ‪ -‬הרבי הוא ״יחידה הכללית״ הוא נשיא הדור‪,‬‬
‫הוא הגואל‪ ,‬ועל ידו נשלמת כוונת הבריאה‪ .‬ולכן גם אם אין ״מבצע״ מיוחד לכך‪ ,‬הרי מדובר‬
‫בעניין כללי שהוא היסוד ״חוט השידרה״ והמטרה של הכל‪.‬‬
‫הגדרת הרבי כמלך המשיח ‪ -‬רגש חסידי או מציאות הלכתית?‬
‫הרב גולדברג‪ :‬ודאי שאין מדובר בהרגש חסידי אלא במציאות‪ .‬כשמדברים אצל חסידים‪,‬‬
‫דברי הרבי חזקים מכל הלכה‪ .‬אפילו על הלכות פסוקות בשולחן‪-‬ערוך יש ש״ך וט״ז ודעות‬
‫לכאן ולכאן‪ .‬מעשה רב ‪ -‬הוא הדבר הכי חזק‪ .‬הרבי ודאי למד את הרמב״ם והוא קבע שנשיא‬
‫הדור הוא משיח שבדור‪.‬‬
‫ממילא כל המאמין שהרבי הוא נשיא הדור‪ ,‬מאמין שהרבי הוא המשיח‪ .‬אם ידוע לנו‬
‫כיצד אפשר לדייק את זה מדברי הרמב״ם‪ ,‬מה טוב‪ ,‬אך בכל אופן אלו דברי הרבי וזוהי‬
‫המציאות‪.‬‬
‫הרב ווילשאנסקי‪ :‬הדבר נכון גם לגבי ההסברה ב״חוצה״‪ .‬כשבאים ואומרים בפשטות ‪-‬‬
‫הרבי הוא משיח כי כך הרבי אמר‪ ,‬זה חזק יותר מכל פלפולא דאורייתא אחר‪ .‬כי כשרואים‬
‫שאצלנו זה מקור ודאי‪ ,‬ממילא הדבר חודר לתודעתם‪ .‬כשהרבי יצא עם ״מבצע יום הולדת״‬
‫והחלו לשאול היכן המקור לזה בתורה‪ ,‬אמר אחד הרבנים שאינו שייך לחוג חסידי‪ ,‬שהמקור‬
‫שלו בתורה לעניין יום‪-‬הולדת הוא הרבי מליובאוויטש!‬
‫‪ | 32‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫היום הרת עולם‬
‫הרב ישראל הלפרין‪ :‬כהמשך‬
‫ונתינת תוקף לדברי הדוברים‬
‫הקודמים‪ ,‬יש להבין מהו הגדר‬
‫והתוקף של דברי הרבי וכיצד צריך‬
‫להיות היחס של חסיד לדברי רבו‪:‬‬
‫א‪ .‬שיחת הרבי מלך המשיח‬
‫בפרשת שמיני תשכ״ו לגבי הסיפור‬
‫הידוע שהאריז״ל ביקש מתלמידיו‬
‫הרב שלום‬
‫חריטונוב‬
‫לעלות עמו לירושלים‪ ,‬ותלמידיו‬
‫רצו להימלך בנשותיהם כמתחייב‬
‫מבחינה הלכתית‪ .‬הרבי האריך בנושא ואמר‪ ,‬שעם הרהור על דברי הרב אי‪-‬אפשר לקבל‬
‫את הגאולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬השיחה של הרבי לגבי סעודה שלישית‪ .‬הרבי מקדים שאמנם יש כמה עניינים הנהוגים‬
‫אצל צדיקים וקדושים הנראים כחידוש ויש להם על מה שיסמוכו; אבל רבותינו נשיאנו ‪ -‬כל‬
‫מה שהם מורים הוא על‪-‬פי הלכה לכתחילה ובאופן של מהדרין‪.‬‬
‫ניקח את שני הדברים‪ :‬מחד ‪ -‬לא צריך לעיין בשולחן‪-‬ערוך כדי לאשר כל מילה של‬
‫הרבי‪ ,‬משום שכך אי‪-‬אפשר לקבל את הגאולה‪ .‬מצד שני‪ ,‬עניין המשיח הוא שלמות ההלכה‪,‬‬
‫בא הרבי ומודיע ‪ -‬כל מה שאני אומר הוא על פי הלכה לכתחילה ולמהדרין‪ .‬הרבי בודאי‬
‫מקיים את דברי המשנה באבות ״חכמים הזהרו בדבריכם״‪ ,‬בפרט לגבי עניין משיח עליו‬
‫ידועה תשובת הרבי שלא חשובה כוונת האומר אלא כיצד מפרש אותם השומע‪ .‬ואם כן‪,‬‬
‫בוודאי שכל הדברים הנוגעים למעשה שהרבי אומר ‪ -‬הם הלכה‪.‬‬
‫יתר על כן‪ :‬לאחר כל זאת שהרבי אמר ופירסם‪ ,‬אם חסיד בא ונוהג חלילה באופן הנראה‬
‫ ולו רק למראית עין ‪ -‬כהיפך האמונה‪ ,‬הרי זה חילול ה׳‪ ,‬אשר על פי הלכה הוא איסור‬‫מדאורייתא‪.‬‬
‫הרב שלום חריטונוב‪ :‬בשעה שהולכים ליהודי ואומרים לו שהרבי הוא רבי‪ ,‬אין הכוונה‬
‫שנמצא כתב‪-‬יד חסידות ישן נושן בו כתוב שהרבי הוא רבי‪ .‬רואים את זה ברבי עצמו‪ ,‬שכל‬
‫הנהגתו היא באופן של נשיאות‪ .‬ודאי שיש שיחות שזה כתוב במפורש‪ ,‬אבל עיקר העניין‬
‫הוא‪ ,‬שרואים את זה בכל תנועה ובכל הגה ובכל דיבור ‪ -‬איפה שלא תסתכל רואים רבי‪.‬‬
‫אותו דבר גם לגבי משיח‪ ,‬לא מדובר באיזה שהוא תואר כבוד המוצמד למאןֿ‪-‬דהו‪ ,‬אלא‬
‫בלשון הכתוב ״הנה ישכיל עבדי וגבה מאד״‪ ,‬עניין של מלכות והתנשאות עצמית‪ ,‬אשר היכן‬
‫שרק תסתכל בהנהגתו של אותו יהודי תראה בגלוי ‪ -‬משיח!‬
‫איך ומה זה ״לחיות עם משיח״?‬
‫הרב ווילשאנסקי‪ :‬ראשית ישנה ההוראה המפורשת של הרבי ‪ -‬ללמוד ענייני גאולה‬
‫גליון ג | ‪33‬‬
‫רבדא יכ יתנמאה‬
‫ומשיח‪ ,‬והרבי אמר שע״י זה לא רק‬
‫מתכוננים לגאולה‪ ,‬אלא חיים את ימות‬
‫המשיח בהם נמצאים עתה‪ .‬שנית ‪-‬‬
‫המושג ״לחיות עם הרבי״ זהה לחלוטין‬
‫למושג ״לחיות עם משיח״‪ .‬אין הפרדה‬
‫בין שני הדברים‪ .‬כאשר יהודי חי עם‬
‫הרבי‪ ,‬בלימוד תורתו‪ ,‬בקיום הוראותיו‪,‬‬
‫ובציפיה לראיית פניו תיכף ומיד ממש‬
‫ הרי שהוא חי עם משיח במלוא מובן‬‫המילה‪.‬‬
‫הרב ישראל‬
‫הלפרין‬
‫הרב חריטונוב‪ :‬כדי להבין היטב מה‬
‫פירוש ״לחיות עם משיח״‪ ,‬ומה ההבדל בין עניין זה לכללות האמונה במשיח‪ ,‬כדאי לתת‬
‫הקדמה קצרה‪:‬‬
‫ידועה השאלה ‪ -‬מדוע קץ הגאולה הוא דבר בלתי ידוע‪ .‬ישנם על כך כמה הסברים‪,‬‬
‫אמנם בחסידות מוסבר שזהו עניין ש״ליבא לפומא לא גליא״‪ .‬כלומר‪ :‬לא מדובר ב״סוד״‬
‫שהקב״ה אמר לדניאל וביקשו לשמור בכספת ולא לגלותו לאף אחד‪ ,‬אלא עניין הגאולה‬
‫מצד עצמו הוא סתום ונעלה מהעולם‪ ,‬ולכן אינו יכול לבוא בגילוי כל עוד לא הגיע זמנה‪.‬‬
‫במשך השנים‪ ,‬היו כמה וכמה זמנים שבהם גדולי ישראל אמרו ״קיצים״ ועוררו על כך‬
‫שהגאולה קרובה‪ .‬לדוגמה‪ :‬הכרזתו של הרבי הריי״צ ״לאלתר לגאולה״‪ .‬איך שלא יהיה‪,‬‬
‫פירושם של כל אותם ביטויים הוא שהיה בעולם זמן מוכשר ומסוגל מאוד להבאת הגאולה‪.‬‬
‫הייתה אפשרות (אילו זכינו) שהעולם יתעלה למצב הגאולה‪ .‬אבל בפועל‪ ,‬נשארו כל ענייני‬
‫הגאולה למעלה מהעולם‪ ,‬באופן סתום ונעלם‪ ,‬ולא נמשכו למטה‪.‬‬
‫אבל כאשר שמענו מהרבי ש״הגיע זמן גאולתכם״ בהווה‪ ,‬וכבר מתחילים ענייני הגאולה‬
‫בעולם‪ ,‬עד לביטויים ש״יש כבר את הסעודה של שור הבר ולויתן״ וכו'‪ ,‬הרי שהפירוש הוא‬
‫ שהעניין האלוקי של סעודת שור הבר נמשך וישנו כבר בעולם‪ .‬הגאולה חדלה להיות עניין‬‫של קץ סתום‪ ,‬אלא ירדה ונמשכה בגדרי העולם הזה‪ ,‬כדבר שקורה בפועל‪ ,‬אם כי עדיין‬
‫באופן שלא ניתן לראותה בעיני בשר‪.‬‬
‫זה ההבדל בין להאמין ו״לחיות״‪ :‬כשהרבי הריי״צ אמר ״לאלתר לגאולה״ היה צורך‬
‫להאמין שאכן בקרוב תבוא הגאולה ויש אפשרות לזרזה ע״י תשובה‪ .‬אך כשהרבי אומר‬
‫שכבר הגיע זמן הגאולה בפועל‪ ,‬וענייני הגאולה כבר נמשכים בפועל בעולם ‪ -‬מדובר‬
‫במציאות הקיימת בעולם‪ ,‬מאז משיח וגאולה (כבר לא עניינים סתומים אלא) הם חלק‬
‫מגדרי העולם ולכן אין להסתפק ב״אמונה״ בזה אלא יש להתחיל לחיות עם עניין זה‪ ,‬שקיים‬
‫כבר בעולם [מעין דוגמה לדבר‪ :‬אין זו הודעה על ״זמן הנחיתה המשוער״ של ״מטוס״‬
‫(‪-‬הגאולה)‪ ,‬אלא מצב בו על המסכים כבר מהבהבת הידיעה ״נחת״‪ ,‬שכעת יש לחכות בבית‪-‬‬
‫הנתיבות עד שמשיח עצמו יופיע לעינינו]‪.‬‬
‫‪ | 34‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫דרכי החסידים‬
‫היום הרת עולם‬
‫םידיסחה יכרד‬
‫הוראות והדרכות מרבותינו נשיאינו בעבודת ה'‬
‫טאפארא‬
‫דא פלאחא‬
‫ליקוט שיחות‬
‫ומכתבים‬
‫מרבותינו נשיאינו‬
‫בחשיבות העבודה‬
‫והעשיה בפועל‬
‫תורת החב"ד דורשת עבודה בפועל‬
‫חיים של עבודה ופועל‬
‫מענה על מכתבו הכתוב ברגש‬
‫נעלה במאד‪ ,‬חסידות של מחשבה‪,‬‬
‫שירות ותשבחות ברעיונות‬
‫נלהבים אף כי טובה היא במאד מאד‪ ,‬אבל‬
‫לא זוהי דרך חב"ד‪ ,‬תורת החב"ד דורשת‬
‫עבודה בפועל‪ ,‬במקום אשר שיטת החסידות‬
‫הכללית עושה מאיש חיל פשוט שר אלף –‬
‫גענעראל – כי גם האיש הפשוט כשהוא‬
‫מקושר אל הרבי ומתלהב בזמירות באמת‬
‫לאמיתו הנה הוא בוקע רקיעים ועושה‬
‫נחת רוח למעלה‪ ,‬הנה תמורת זה שיטת‬
‫החב"ד עושה משר אלף איש חיל פשוט‪,‬‬
‫הלכה פסוקה היא בתורת החב"ד אשר מכל‬
‫הבנה והשגה בענין אלקי אף מן הענינים‬
‫היותר גבוהים הנה בהכרח שיהי' מזה בכן‬
‫בעבודה בפועל ממש‪ ,‬לא רק במדות אהבה‬
‫ויראה רוחני' כ"א בעבודה בהחזקת התורה‪,‬‬
‫באהבת ישראל בפועל ממש‪ ,‬ואם השגתו‬
‫בגדלות הוי' או בשאר עניני השגה שעוסק‬
‫בהם לא הביאה דבר בפעולה ממש הנה כל‬
‫השגתו והבנתו אינה שוה מאומה‪.‬‬
‫במענה על מכתבו‪ ,‬הנה כל דבר‬
‫כשהוא במקומו המיוחד לו או אפילו‬
‫כשהוא רק במקום הראוי לו הוא טוב‪.‬‬
‫אבל כשאינו במקומו הראוי הוא חיסרון‪.‬‬
‫וחיסרון כפול‪ ,‬כלומר חיסרון ומחסור‪:‬‬
‫במקום ששם הוא צריך להיות הוא חסר‪,‬‬
‫ובמקום שנמצא הוא מקלקל‪.‬‬
‫ב‬
‫השכל וההתפעלות שתי עולמות הם‪:‬‬
‫עולם קר ומיושב‪ ,‬ועולם רותח ומבוהל‪.‬‬
‫וזאת היא עבודת האדם לחבר שני‬
‫עולמות הללו להיות לאחדים‪ .‬שעולם‬
‫הקר יתחמם באישו של הרותח‪ ,‬ואילו‬
‫הרותח יתיישב במתינותו של המיושב‪.‬‬
‫ואז הבהלה נהפכת לשאיפה‪ ,‬והשכל‬
‫למורה דרך בחיים של עבודה ופועל‬
‫במטרה קבועה ישרה ומתונה‪ ,‬אשר‬
‫תוצאותיהם במידה ידועה מענג את‬
‫העובד וגורם לו קורת רוח‪.‬‬
‫אבל ההתפעלות לבד היא אש לוהטת‬
‫המכלה את הגוף ומעגמת את הנפש‬
‫(אגרות קודש כ"ק אדמו"ר ותוצאותיה שיעמום‪.‬‬
‫(מהוריי"צ) נ"ע ח"ח‪ ,‬ע' ב')‬
‫ברור לי הדבר אשר כל הרהוריו‬
‫וספקותיו באים ממעין נרפש של מרה‬
‫גליון ג | ‪35‬‬
‫דרכי החסידים‬
‫םידיסחה יכרד‬
‫מחשבה טובה‬
‫אצל חסידים יש פתגם‬
‫של עבודה‪ ,‬מחשבה טובה‬
‫הקב"ה מצרפה למעשה‪:‬‬
‫פירוש מתי זה מחשבה‬
‫טובה אם זה בא לידי‬
‫מעשה‪ ,‬וזהו ענין של‬
‫הקב"ה עוזרו‪.‬‬
‫(ספר השיחות קיץ ת"ש‬
‫עמ' ‪)451‬‬
‫שחורה המאוסה בתורת החסידות‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית היא עזיבת העבודה‪,‬‬
‫בעבודה שבלב המסודרה לפנינו בדא"ח‬
‫בסדר מסודר לאיש ואיש כפי יכלתו‬
‫מהותו וענינו‪.‬‬
‫וכיון שאדם נוטה מדרכו הראויה‬
‫לו הנה לאט לאט הולך ותועה בדרכיו‪,‬‬
‫ובתחילה נדמה לו שלפי תנאי הזמן‬
‫והמקום צריכים לעשות כך כמו שהוא‬
‫עושה‪ ,‬ובעבור זמן רואה הנהו כי חס‬
‫ושלום נשאר עומד ערום ממה שהיה לו‬
‫ואל מה ששאף לא הגיע‪ .‬ואז מתנפל עליו‬
‫הנה"ב בלבוש שק וממטיר עליו חיצי‬
‫מרה שחורה ועצבות‪.‬‬
‫טאפארא דא פלאחא‬
‫ישנן דרכי החסידות ודרכי החסידים‪.‬‬
‫חסידות היא חב״ד‪ ,‬חב״ד זה מוחין‪ .‬במוחין‬
‫ישנן השכלה והשגה‪ .‬השכלה היא הנקודה‬
‫והשגה – התרחבות והתפשטות‪ .‬צריך הרי‬
‫להיות שנקודת ההשכלה תהיה בהתרחבות‬
‫של השגה‪ ,‬וההתרחבות של השגה תיאחז‬
‫בנקודת ההשכלה‪ ,‬שלא יהיה כמו ספיחים‪.‬‬
‫וכשם שנקודת ההשכלה צריכה להיות‬
‫בהשגה‪ ,‬כך צריכה ההשגה להיות בלב‪,‬‬
‫שתהיה התפעלות בלב‪ ,‬אחרת הרי זו הוראה‬
‫שההשגה אינה אמיתית‪ .‬וכשם שעל ההשגה‬
‫להיות בלב‪ ,‬כך עליה לבוא בדבר של פועל‬
‫ממש‪ ,‬אחרת הרי זו הוראה שהמדות בלב‬
‫אמת הדבר כי שאלת המחיה והכלכלה אינן אמיתיות‪.‬‬
‫כבדה היא‪ .‬ועל פי התורה צריך האדם‬
‫לעשות בזה ככל אשר ביכלתו ולהיות‬
‫‪ . .‬החסיד ר׳ חנוך הענדל היה – דרכי‬
‫בטוח בחסדו יתברך כי הוא ית' יזמין החסידים‪ ,‬מסר את עצמו לחינוכם והדרכתם‬
‫לו פרנסתו ופרנסת ביתו‪ ,‬אבל עם זה של האברכים‪ ,‬וסדר עבודתו בלבד פעלה‬
‫צריך להיות חזק במעמד ומצב העבודה רבות על הזולת‪ .‬החסיד ר׳ אבא מצ׳אשניק‬
‫בעבודת ה'‪.‬‬
‫היה – דרכי החסידות‪ ,‬כל אשר עשה היה‬
‫לעצמו‪ ,‬למרות שהתפעלו מהתפלה שלו‪,‬‬
‫(אגרות קודש כ"ק אדמו"ר אך זה פעל כמו על דרך מקיף הקרוב‪.‬‬
‫(מהוריי"צ) נ"ע ח"ג‪ ,‬ע' קיט)‬
‫החסיד ר׳ שמואל ברוך הוא – חסידות‬
‫עצמה‪ ,‬על דרך מקיף הרחוק‪.‬‬
‫‪ | 36‬ערב ראש השנה ה'תשע"ד‬
‫דרכי החסידים‬
‫היום הרת עולם‬
‫זה הענין של דרכי‬
‫החסידות ודרכי החסידים‪.‬‬
‫דרכי החסידים הן‬
‫ב״בפועל ממש״ ׳׳טאפארא‬
‫דא פלאחא״ (=הגרזן על‬
‫העץ)‪.‬‬
‫(ספר השיחות [בלה"ק]‬
‫תש"ד‪ ,‬ע' צה)‬
‫בלי מעשה‬
‫אין זאת כלום‬
‫בפני מחשבה אין‬
‫גדרים‪ ,‬עם המחשבה‬
‫אפשר להעמיד את‬
‫עצמו בשנת תרנ"ה‪.‬‬
‫אבל בכל זאת בלי‬
‫מעשה אין זאת כלום‪.‬‬
‫אנו רואים כשמישהו‬
‫חושב לעשות כלי‪,‬‬
‫ואפילו הרבה מחשבות‪,‬‬
‫לא תהי' מכך כלי‪.‬‬
‫אבל כשמישהו עושה‬
‫כלי‪ ,‬אפי' באם אינו‬
‫יודע לעשותו כ"כ טוב‪,‬‬
‫הנה בפעם השני' הוא‬
‫כבר יעשה יותר טוב‪.‬‬
‫משא"כ במחשבה אי‬
‫אפשר לעשות כלי כלל‬
‫וכלל‪.‬‬
‫(ספר השיחות קיץ ת"ש‬
‫עמ' ‪)541‬‬
‫"כל זמן שלא יומשך‬
‫במעשה בפועל"‬
‫ב"ה‪ ,‬כ"ג אד"ר‪ ,‬תשי"ד‬
‫ברוקלין‪.‬‬
‫שלום וברכה!‬
‫‪...‬במ"ש אודות התעוררות שנעשה ע"י המכתב‬
‫וההתועדות‪ ,‬הנה כל זמן שלא יומשך בפו"מ היינו במעשה‬
‫בפועל הרי ידוע מה שהיו ממליצים על זה לשון הכתוב‬
‫נשיאים ורוח וגשם אין‪...‬‬
‫המחכה לבשו"ט ופ"ש כל אנ"ש שיחיו‪.‬‬
‫(אג"ק כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ח"ח‪ ,‬ע' רלה)‬
‫ב"ה‪ ,‬ערב חג השבועות‪ ,‬ה'תשט"ז‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה אברהם שי'‬
‫שלום וברכה!‬
‫במענה על מכתבו מכ"ז אייר וג' סיון‪ ,‬הנה יהי רצון‬
‫שבקרוב ממש אזכה להתבשר לא רק ע"ד קבלת מכתבי‬
‫וע"ד דבור דברי התעוררות‪ ,‬אלא על ענינים של פועל‬
‫וכמאמר המשנה לא המדרש עיקר אלא המעשה‪ ,‬וידוע‬
‫פתגם הרשב"ץ ששמענוהו איזה פעמים מכ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר בהנוגע לציור של חסיד משכיל ואינו עובד‪ ,‬וכמובן‬
‫היתה הכוונה משכיל כדבעי ואינו עובד לא ח"ו כפשוטו‬
‫אלא שלא בערך ההשכלה‪ ,‬ומרגלא בפומי' דרשב"ץ על‬
‫זה‪ ,‬נשיאים ורוח וגשם אין‪ ,‬ואין זקוקים לביאור שהכוונה‬
‫הוא בצמיחת התבואה והפירות התלוים בגשם דוקא‪ ,‬וק"ל‪.‬‬
‫ואחכה לבשו"ט ומפורטות‪ ,‬ויה"ר שיהי' בעגלא דידן‪.‬‬
‫ולקראת חג השבועות הבע"ל‪ ,‬הנה בלשון הרב הוא כ"ק‬
‫מו"ח אדמו"ר יה"ר שנזכה בתכ"י לקבלת התורה בשמחה‬
‫ובפנימיות‪.‬‬
‫בברכת החג‪.‬‬
‫(אג"ק כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א חי"ג‪ ,‬ע' קנ)‬
‫גליון ג | ‪37‬‬
‫לע"נ‬
‫הרה"ת עקיבא יוסף בן‬
‫הרה"ת מנחם מענדל ע"ה‬
‫נלב"ע ל"ג בעומר תשמ"ה‬
‫"הקיצו ורננו שוכני עפר"‬
‫והוא בתוכם‬
‫בהתגלות כ"ק אדמו"ר‬
‫מלך המשיח שליט"א‬
‫לע"נ‬
‫הבחור נתנאל יהודה ע"ה‬
‫בן ‪ -‬יבדלחט"א ‪ -‬ר' יצחק שי'‬
‫נלב"ע בדמי ימיו‬
‫ז"ך כסלו תשס"ח‬
‫"הקיצו ורננו שוכני עפר"‬
‫והוא בתוכם‬
‫בהתגלות כ"ק אדמו"ר‬
‫מלך המשיח שליט"א‬
‫לזכות‬
‫חי' בתי' תחי'‬
‫בת רחל ע"ה‬
‫ליום הולדתה כ"ח אלול‬
‫שנת השמונים‬
‫לשנת הצלחה בגו"ר‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו‬
‫מלך המשיח לעולם ועד‬
‫לע"נ‬
‫הרה"ת יהושע בן‬
‫הרה"ת נחום יצחק ע"ה‬
‫נלב"ע ח' תמוז תשס"א‬
‫ומרת ליבא בת‬
‫הרה"ת אברהם אלי' ע"ה‬
‫נלב"ע י"ג מרחשון תשל"ה‬
‫"הקיצו ורננו שוכני עפר"‬
‫והם בתוכם‬
‫בהתגלות כ"ק אדמו"ר‬
‫מלך המשיח שליט"א‬
‫לזכות‬
‫הוד כ"ק אדמו"ר‬
‫מלך המשיח שליט"א‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו‬
‫מלך המשיח לעולם ועד‬
‫סדרת קבצי חודש השביעי בליובאוויטש תשע"ד‬