ברכת שהכל נהיה בדברו

Transcription

ברכת שהכל נהיה בדברו
‫עלון שבועי מבית "בני אמונים"‬
‫פרשת לך לך‬
‫בנﬨיבות אמוניﬦ‬
‫אמן ותפילה בפרשה‬
‫שהכל נהיה בדברו‬
‫– סופי התיבות של המילים‪" :‬הוציא לחם‬
‫ויין" הינם 'אמן'‪ ,‬ללמדך כי העונה אמן‬
‫בכוונה כראוי‪ ,‬יש בידו כח להוריד השפעות‬
‫טובות על ישראל‪.‬‬
‫בבואנו לסקור את נושא הברכות‪ ,‬ראוי שנפתח‬
‫ונתמקד בברכה אחת ומיוחדת‪ ,‬היא הברכה הנפוצה‬
‫ביותר‪ ,‬זו שעליה אמרו חז"ל במשנה )ברכות ו ב(‪" :‬על‬
‫כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו ‪ -‬יצא"‪.‬‬
‫את הסיבה שברכת שהכל פוטרת בדיעבד את כל מיני‬
‫המאכלים מבאר ה'של"ה' הקדוש )שער האותיות אות רמו(‪.‬‬
‫בשם ספר 'תולעת יעקב'‪ ,‬שבעוד כל ברכה מתייחסת למקור הגשמי שדרכו גדל‬
‫הדבר שעליו מברכים‪ ,‬ברכת שהכל מתייחסת ליסוד הראשוני שממנו נשפע הכח‬
‫לכל הבריאה ‪ -‬הוא דבר ה'‪.‬‬
‫והיה הסנדלר הצדיק רבי משה יעקב רביקוב זצ"ל ממליץ על כך את לשון‬
‫הכתוב )דברים ח ג(‪" :‬כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם"‪ ,‬כי המאמר הראשון‬
‫שיצא מפי ה' בששת ימי בראשית נקרא 'מוצא פי ה''‪ ,‬והכח הרוחני של אמירה‬
‫זו התלבש בכל פרט ופרט בבריאה‪ ,‬ומכוחו ניתנת חיות באדם ובבהמה‪ ,‬בצומח‬
‫ובדומם עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫לפיכך נבין כי על כן תיקנו לנו חז"ל ש"על כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו‬
‫יצא"‪ ,‬משום שכידוע הברכות מוסיפות רוחניות וקדושה במאכל‪ ,‬ואם כן‪ ,‬ברכה זו‬
‫הרומזת על מאמרו יתברך שבו התקיימה הבריאה כולה‪ ,‬יכולה להוסיף רוחניות‬
‫בכל מיני המאכלים ולתקנם מן הקלקול שנהיה בהם בחטאו של אדם הראשון‬
‫)'ליקוטי רבי משה יעקב' פרשת עקב(‪.‬‬
‫ברכת שהכל ‪ -‬הודאה על כל הניסים‬
‫דברים מופלאים מוצאים אנו בדברי חז"ל )דברים רבה עקב ג ח( על הכתוב‬
‫)דברים ט א( "שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן"‪ :‬הלכה‪ ,‬אדם‬
‫מישראל ששותה מים לצמאו אומר ברוך שהכל נהיה בדברו ‪...‬רבנן‬
‫)'טללי אורות' ביאורי תפילה ח"ג עמ' ל(‬
‫'נהיה' ולא 'נברא'‬
‫את הסיבה שברכת שהכל נאמרת בלשון 'נהיה'‬
‫ולא בלשון 'נברא'‪ ,‬כמו ברכת בורא פרי הגפן ושאר‬
‫ברכות‪ ,‬באר ה'אבודרהם' )ברכות שער ג( בשם הרא"ש‬
‫מלוניל‪ ,‬שהוא משום שברכה זו נתקנה על כל דבר‬
‫שאין גידולו מן הארץ‪ .‬שבדבר שגידולו מן הארץ שייך‬
‫לשון 'בורא'‪ ,‬כיון שעיקר בריאתו נועדה לצורך מאכל‪ ,‬אולם בעלי החיים וכיוצא‬
‫בהם מעיקר בריאתם לא נועדו למאכל האדם‪ ,‬שהרי ידוע שלאדם הראשון היה‬
‫אסור בתחילה לאכול בשר‪ ,‬על כן אין ראוי לומר עליהם לשון 'נברא' אלא לשון‬
‫'נהיה'‪ .‬כמו כן‪ ,‬כיון שתיקנו לברך ברכה זו גם על מיני קללה‪ ,‬כמו יין שהחמיץ‪,‬‬
‫פת שהתעפשה ועוד‪ ,‬שכל אלו אינם תיקון הבריאה אלא להיפך‪ ,‬על כן אין ראוי‬
‫לומר בהם לשון 'נברא'‪.‬‬
‫ובספר 'ערוך השולחן' )או"ח רד א( ביאר באופן אחר‪ ,‬שלשון בריאה אינו מתאים‬
‫אלא על דבר המתחדש בכל שנה כתבואה ופירות‪ ,‬כיון שבריאה מסמלת‬
‫התחדשות כלשון הכתוב "בראשית ברא"‪ .‬לעומת זאת על דבר הקיים תמיד כמו‬
‫בעלי חיים‪ ,‬מים וכיוצא בזה‪ ,‬מתאים יותר לשון נהיה‪.‬‬
‫לשון עבר או לשון עתיד‬
‫נחלקו הפוסקים בנוסח ברכת שהכל נהיה בדברו‪ ,‬האם היא נאמרת בלשון עבר‬
‫ 'נהיָה'‪ ,‬או בלשון הווה ‪' -‬נהיֶה'‪ .‬דעת ה'חכמת מנוח' )ברכות לח ב( שיש לאומרה‬‫בלשון הווה‪ ,‬ככל הברכות הנאמרת בלשון הווה ]המוציא‪ ,‬בורא מיני מזונות‬
‫וכיו"ב[‪ .‬כדעה זו נהג גם הגר"א כמובא בספר 'מעשה רב' )סי' עו(‪.‬‬
‫אך דעת ה'מגן אברהם' )או"ח קסז ח( שיש לומר את הברכה בקמץ בלשון‬
‫עבר‪ ,‬כפי שכתבו הראשונים )פסקי ריא"ז ב א( שיש לומר את הברכות‬
‫בלשון עבר‪ ,‬וכך פסק ב'שו"ע הרב' )או"ח רד יח(‪.‬‬
‫"בני אמונים" ת‪.‬ד‪ 102 .‬בני ברק | פקס‪ | 08-9746102 .‬מייל‪gmail.com .‬כ@‪ | 9139191‬ניתן לקבל עלון זה במייל מידי שבוע‬
‫וכאשﬧ תקום מן ﬣספר תחפש באשר ﬥמדת אם יש בו דבר שתוﬤל לקיימו‬
‫אמרי בא וראה כל הניסים שעשה הקב"ה לישראל לא עשאן אלא על המים‪"...‬‬
‫והיה ברכה‬
‫בסופה של פרשת נח התוודענו לאברהם אבינו ע"ה‪ ,‬אשר לא לחינם כונה 'ראש וכאן מביא המדרש כמה וכמה ניסים שנעשו לישראל על המים מצאתם ממצרים‬
‫המאמינים'‪ .‬הוא אברהם אשר כילד רך בשנים‪ ,‬הצליח בכוחות עצמו לחתור דרך עד בואם לארץ כנען‪.‬‬
‫בינות למיליוני עובדי הפסילים שסבבוהו ולגלות את אלוקיו‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬הרי לנו כי חז"ל קישרו בין ברכת שהכל לניסים שנעשו לישראל על המים‪ ,‬ואכן‪,‬‬
‫בהמשך אף הוסיף ופעל בכל כוחותיו להפיץ אמונה בקרב אנשי דורו‪ ,‬וקרב מדברי חז"ל אלו למד ה'ראשית חכמה' )שער האהבה פ"ז( שחז"ל תיקנו לנו את‬
‫אלפים אל תחת כנפי השכינה‪ ,‬עד שהעיד עליו הקב"ה בכבודו ובעצמו )בראשית ברכת שהכל על המים‪ ,‬כדי שנזכור את אותם ניסים גדולים שנעשו לישראל על‬
‫המים‪ ,‬ועל כן יש לכוון זאת בשעת אמירת הברכה‪.‬‬
‫יח יט(‪" :‬כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד'"‪.‬‬
‫על מאמציו של אברהם להפיץ אמונה בקרב בני דורו מספרים לנו חז"ל במדרש ומסופר על הצדיק רבי ישראל מסלנט שבעת ששהה בפריז נכנס יחד עם‬
‫)בראשית רבה מט ד( שכאשר אברהם היה מכניס את אורחיו לאוהלו‪ ,‬היה מכבדם תלמידיו לאכסניה מפוארת ובקש לשתות כוס קפה‪ .‬כשהוגשה לו הכוס הוגשה‬
‫מיד במאכל ומשקה‪ ,‬ולאחר שאכלו ושתו כדי צרכם היה מורה להם‪' :‬ברכו למי לו לצידה חשבונית על סכום גבוה במיוחד ‪ -‬חמשה פרנק‪!...‬‬
‫שאמר והיה העולם'‪ .‬אמרו לו‪ ,‬מה נאמר? אמר להם‪ִ ,‬א ְמרוּ‪' :‬ברוך א‪-‬ל עולם תהה רבי ישראל באזני תלמידיו‪ ,‬הכיצד יכולים בעלי המסעדה לגבות סכום‬
‫שאכלנו משלו‪ .‬אם קיבל האורח את דבריו וברך‪ ,‬היה פוטר אותו אברהם אבינו כה גבוה על כוס המכילה בתוכה רק מעט קפה‪ ,‬סוכר ומים ‪ -‬דברים פשוטים‬
‫מתשלום על הארוחה שאכל‪ ,‬אך אם לא רצה לברך היה אומר לו אברהם‪ :‬עליך שמחירם עולה לפרוטות בודדות?! אלא‪ ,‬המשיך רבי ישראל ואמר‪ ,‬מסתבר‬
‫לשלם על מה שאכלת ושתית‪ ,‬לא לפי תעריף רגיל‪ ,‬אלא גבוה הרבה יותר‪ ,‬שהרי שתשלום זה אינו מבטא רק את עלותה של תכולת כוס הקפה‪ ,‬אלא אף את‬
‫אני דר במדבר שממה‪ ,‬ואלמלא הייתי מאכיל ומשקה אותך בודאי היית מת מחירם של כל השירותים שמספק מלון מהודר זה‪ ,‬קרי‪ :‬החזקת המקום ונקיונו‪,‬‬
‫ברעב ובצמא‪.‬‬
‫הריהוט המעוצב‪ ,‬הוילונות‪ ,‬התאורה‪ ,‬המלצרים ועוד‪ ,‬שכן כלל דברים אלו‬
‫כשהיה האורח שומע את דברי אברהם אבינו‪ ,‬היה מבין שדבריו נאמרו בדרך מנעימים על האדם את השתייה עשרת מונים מאילו היה שותה אותה במקום‬
‫משל‪ ,‬וכוונתו היתה להחדיר בקרבו את האמונה בה'‪ ,‬ולהמחיש לו עד כמה עלוב‪ ,‬חשוך וטחוב‪.‬‬
‫תלוי הוא בחסדיו של הקב"ה‪ ,‬אשר בלעדיהם היה מת‬
‫מעתה אף אנו נוכל להבין‪ ,‬הסיק רבי ישראל בדרכו‬
‫ברעב‪ ,‬ומיד היתה משתרשת אמונה בלבו והיה מברך‬
‫המוסרית‪ ,‬מדוע תיקנו לנו חז"ל על הנאה כה קלה‬
‫השפעות טובות בזכות אמן‬
‫את הקדוש ברוך הוא על האוכל שאכל‪.‬‬
‫כשתיית מים‪ ,‬ברכה כה כוללת ‪ -‬שהכל נהיה בדברו‪.‬‬
‫משום שכאשר אנו שותים כוס מים עלינו להכיר‬
‫וכך כותבים בעלי התוספות על הכתוב )שם יב ג( "והיה‬
‫נחתום כדרכינו ברמז נפלא לסגולתה‬
‫טובה לא רק על עצם השתיה‪ ,‬אלא על כל הטובות‬
‫ברכה" אותו אנו קוראים מיד בתחילת פרשתינו‪ ,‬וזה‬
‫ה'בן‬
‫למד‬
‫אותו‬
‫אמן‬
‫עניית‬
‫של‬
‫המיוחדת‬
‫הרבות שיוצרות לנו את הסביבה הנוחה ביותר לחיות‬
‫לשונם‪" :‬והיה ברכה – לשון ציווי‪ ,‬שציווהו שכל מקום‬
‫שילך ילמד בני אדם להכיר בוראם ולברכו‪ ,‬וכך עשה‪ ,‬גרני' מלשון הפסוק בפרשתינו )יד יט(‪:‬‬
‫בעולם וליהנות מן הבריאה‪ ,‬הקרקע המוצקה שתחת‬
‫רגלינו‪ ,‬האויר הצח‪ ,‬ריח הפרחים וצפצוף הציפורים‪...‬‬
‫ככתוב )שם ח( 'ויקרא בשם ה'"‪.‬‬
‫"ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין"‬
‫)אגרת הרמב"ן(‬
‫ﬥא המדרש עיקﬧ אלא ﬣמעשה‬
‫)אבות א יז(‬
‫נאה ﬢורש ונאﬣ מקייﬦ‬
‫)חגיגה יד ב(‬
‫ברכת שהכל נהיה בדברו‬
‫ברכת 'שהכל' פותרת את כל הבעיות‬
‫על הצדיק רבי משה מקוברין מסופר‪ ,‬כי פעם בא אליו אחד‬
‫מחסידיו ותינה בפניו את צרותיו ומכאוביו‪ ,‬כאשר תוך כדי כך היה‬
‫הצדיק מברך בכוונה ובהתעוררות כדרכו את ברכת שהכל נהיה בדברו‪.‬‬
‫לכשסיים לפרט על כל בעיותיו‪ ,‬אמר לו הרבי בנימת תרעומת‪ :‬אין אתה מגיע‬
‫למעלת אביך! שכן אף הוא פעם אחת בא אלי לתנות את צרותיו באותה שעה‬
‫שהייתי מברך ברכת שהכל‪ .‬אלא שכשסיימתי את הברכה ראיתיו פונה לצאת מן‬
‫החדר‪ .‬כששאלתיו‪ :‬מדוע אתה הולך ואינך מצפה לתשובתי? ענה לי בפשטות‪:‬‬
‫יהודי השומע ברכת שהכל נהיה בדברו מפי הרבי הרי הוא כבר מוצא מאליו‬
‫פתרון לכל בעיותיו‪) ...‬תורת הפרשה פר' בחקותי(‬
‫סגולה להצלה מכל רע‬
‫מעשה אמוניﬦ‬
‫סיפור נוסף ארע בחצרו של האדמו"ר רבי יוחנן מטאלנא בערוב ימיו‪,‬‬
‫עת נזעק לביתו בחור צעיר כשהוא מתנשם ומתנשף‪ ,‬ובקש ישועה עבור‬
‫אחיו שנעצר בעוון לא לו‪ .‬באותו יום היה הרבי חלוש וחולה ונמנע מלקבל‬
‫קהל‪ ,‬אולם הבחור התעקש ובקש רק להזכיר את השם לפני הרבי לברכה‪.‬‬
‫הגבאי נכנס עמו אל הרבי וגולל בקצרה באזניו את סיפורו של העצור‪ ,‬אולם‬
‫נראה היה שהרבי אינו מקשיב מרוב חולשה‪ .‬במקום זאת הושיט הרבי את ידו‬
‫לצלחת הסוכריות שעמדה לפניו‪ ,‬שיירים מביקורם של נכדיו הצעירים‪ ,‬נטל‬
‫משם חופן סוכריות והגיש לבחור תוך שהוא לוחש משהו‪ .‬הבחור הטה אזנו‬
‫והקשיב לדברי הרבי‪ :‬רוץ ותן זאת לאחיך‪ ,‬אמור לו "על כולם אם אמר שהכל‬
‫נהיה בדברו יצא‪."...‬‬
‫רץ הבחור לבית המעצר‪ ,‬ביקש מהסוהרים להיכנס תוך שהוא דוחף לידיהם‬
‫סוכריה מהחופן שבידו‪ .‬לפליאתו נפתחו בפניו כל השערים וחיש מהר הוא הגיש‬
‫את הסוכריות הנותרות לאחיו ואמר לו את דברי הרבי‪.‬‬
‫העצור נטל סוכריה וברך עליה בכוונה רבה‪ ,‬והנה‪ ,‬בעוד הסוכריה בפיו נפתחה‬
‫הדלת והוא נקרא לחדר החקירות‪ .‬לאחר מספר דקות הוא יצא משם מאושר‬
‫כשמכתב השחרור בידו‪.‬‬
‫הוא לא היה מופתע‪ ,‬הן הרבי כבר הבטיח וברך‪ :‬על כולם אם אמר שהכל נהיה‬
‫בדברו יצא‪') ...‬תנחומיך ישעשעו נפשי' עמ' ‪(15‬‬
‫אמן בפרשה‬
‫נחתום כדרכינו ברמז נפלא לסגולתה המיוחדת של עניית אמן אותו למד ה'בן‬
‫גרני' מלשון הפסוק בפרשתינו )יד יט(‪" :‬ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין"‬
‫– סופי התיבות של המילים‪" :‬הוציא לחם ויין" הינם 'אמן'‪ ,‬ללמדך כי העונה אמן‬
‫בכוונה כראוי‪ ,‬יש בידו כח להוריד השפעות טובות על ישראל‪.‬‬
‫סיפור שבועי על אמן ותפילה‬
‫ברכת שהכל שהביאה לתיקון‬
‫במשעוליו של יער עבות היה מהלך קדוש ישראל‬
‫האר"י ז"ל עם תלמידיו‪ ,‬הרחק מכל מקום יישוב‪.‬‬
‫רגילים היו גורי האר"י במסעות כגון אלו לשמוע‬
‫ולראות כיצד מפליא רבם לתקן נשמות תועות‬
‫ולהעלות את ניצוצות של קדושה מעומק שאול‪.‬‬
‫הגיעו הרב ותלמידיו למעיין מים שמימיו נקוו‬
‫לבריכה גדולה‪ ,‬והנה רואים הם צפרדע גדולה מאוד‬
‫הנעמדת מולם ומקרקרת בכל עוז ללא הרף‪ .‬הרב‬
‫הבחין בכך ונעמד על מקומו‪ ,‬שוקע בשרעפי קודש‪.‬‬
‫פתע פנה לתלמיד שעמד לצידו ובקש‪ :‬הבא נא לי‬
‫מעט מים בכלי‪ .‬אחז האר"י את הכוס בידו והמשיך‬
‫במחשבותיו‪ ,‬כשפניו הקדושות בוערות כלפיד אש‪.‬‬
‫רק לאחר שהתכונן בכל מאודו לאמירת הברכה‪,‬‬
‫פתח האר"י בברכת שהכל נהיה בדברו על המים‪,‬‬
‫בכוונה עצומה מאוד‪ ,‬והנה‪ ,‬מיד כשסיים פסקה‬
‫הצפרדע מלקרקר ונפלה לתוך המים ללא רוח חיים‪.‬‬
‫התלמידים הביטו במתרחש בדריכות‪ ,‬המחזה היה‬
‫נשגב מבינתם והם בקשו מרבם שיבאר להם פשר‬
‫דבר‪ .‬ידוע ידעו כי ודאי מדובר כאן בעניין בעל‬
‫משמעויות טמירות ונעלות‪.‬‬
‫במקום תשובה פתח האר"י וסיפר להם מעשה‬
‫שהיה‪ :‬לפני דורי דורות חי בארץ ישראל תלמיד חכם‬
‫אחד‪ ,‬צדיק גדול מאוד ומושלם בתורה ובמצוות‪.‬‬
‫פעם אחת נתקף האיש בצימאון עז‪ .‬ניגש אפוא אל‬
‫המעיין להרוות צימאונו‪ ,‬אולם מרוב להיטותו שכח‬
‫לברך על המים ברכת שהכל‪ .‬באותה שעה התעורר‬
‫עליו במרום קיטרוג גדול‪ ,‬ובגין כך ניתנה רשות‬
‫לשטן להיטפל אליו‪.‬‬
‫אלא שבמשך מאות שנים‬
‫לא פקד יהודי את המקום‪,‬‬
‫כיון שכאמור היה זה מקום‬
‫נידח ומרוחק ממושב בני‬
‫אדם‪ .‬לכן כל אותן שנים‬
‫התייסרה הנשמה ולא‬
‫יכלה אף לרדת לגיהנם כדי‬
‫להיענש על חטאיה‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬סיים האר"י‪ ,‬זימנה‬
‫אותנו ההשגחה העליונה‬
‫למקום נידח זה כדי שנתקן‬
‫את נשמתו של אותו יהודי‪,‬‬
‫ואכן‪ ,‬לאחר שברכתי 'שהכל'‬
‫בכוונה הראויה על המים‬
‫נפחה הצפרדע את נשמתה‪,‬‬
‫יען זכתה סוף סוף לתיקון‬
‫וכעת הגיע זמנה לרדת‬
‫לגיהנם להיענש על חטאיה‬
‫עד שתזכה לכפרה שלמה‪.‬‬
‫סיפור זה סיפר האדמו"ר‬
‫הקדוש בעל 'שפע חיים'‬
‫באחת‬
‫זי"ע‬
‫מצאנז‬
‫משיחותיו‪ ,‬והוסיף‪ :‬מכאן‬
‫עלינו לקחת מוסר השכל‬
‫עד כמה עלינו להיזהר בכל‬
‫ברכה וברכה‪ ,‬חלילה לא‬
‫)'שפע חיים'‪ ,‬דרשות חומש רש"י פר' נשא(‬
‫א נ‬
‫מ‬
‫"‡ין ‚˘מים יור„ים ‡ל‡ ב˘ביל בעלי ‡מנה"‬
‫)˙עני˙ ח ‡(‬
‫ל˜ר‡˙ ז' במרח˘ון ‪ -‬יום ˘‡ל˙ ה‚˘מים ב‡ר‪ı‬‬
‫י˘ר‡ל‪ ,‬הבה נחז˜ עˆמנו בעניי˙ ‡מן ˘הי‡ ˘ור˘‬
‫ה‡מונה‪ ,‬ובזכו˙ בו„‡י נזכה לר‡ו˙ בה˙‚˘מו˙‬
‫ברכ˙ 'ו˙ן טל ומטר לברכה על פני ה‡„מה'‪.‬‬
‫וכבר רמזו בעלי ר˘ומו˙ מל˘ון הכ˙וב )„ברים ח ז(‪" :‬כי‬
‫ה' ‡לו˜יך מבי‡ך ‡ל ‡ר‪ ı‬טובה ‡ר‪ ı‬נחלי מים"‪:‬‬
‫"‡ר‪ ı‬נחלי מים" ‪ -‬ר‡˘י ˙יבו˙ ‡מן‪ ,‬כי בזכו˙ עניי˙‬
‫‡מן וה˙חז˜ו˙ ב‡מונה מ˙ברכ˙ ה‡ר‪ ı‬ב‚˘מים‪.‬‬
‫‪ shay‬עיצובים‬
‫מאותה שעה החל היצר הרע להסית את אותו‬
‫תלמיד חכם ללא הרף‪ ,‬עד שהצליח לגרום לו פעם‬
‫אחת לשכוח לברך ברכת המזון אחר אכילתו‪ .‬לאחר‬
‫מכן הצליח להסיתו לעבור עוד עבירה גדולה מזו‪,‬‬
‫ומכאן הלך וירד מדחי אל דחי‪ ,‬עבר עבירה‬
‫אחר עבירה עד שנכשל בעריות רח"ל‬
‫ולבסוף המיר דתו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬
‫במלאות ימיו ושנותיו עמד האיש לפני בית דין של‬
‫מעלה‪ ,‬שם דנוהו על כל עוונותיו ולבסוף גזרו עליו‬
‫לרדת שוב לעולם ולהתגלגל בתוך צפרדע שתשב‬
‫כל ימיה במים‪ .‬דין זה היה מדה כנגד מדה‪ ,‬כי חטאו‬
‫הראשון היה כשלא ברך על המים‪ .‬אכן לכל נשמה‬
‫ישנו תיקון‪ ,‬ואף לו אמרו‪ ,‬כי כאשר יגיע יהודי למעיין‬
‫בו תשכון הצפרדע וישתה‬
‫ממימיו אחר שיברך 'שהכל'‬
‫בכוונה עצומה‪ ,‬אזי תזכה‬
‫בס"ד‬
‫נשמתו לתיקון‪.‬‬
‫לשכוח מלברך אף על פעם אחת של שתיית מים‪,‬‬
‫משום שכתוצאה מהתרשלות אחת נפגמת נפש‬
‫האדם‪ ,‬ומתוך כך במהרה יכול הוא להתדרדר חלילה‬
‫עד שאול תחתית‪.‬‬
‫יהודי יקר! כשאﬨה מברך ברכות השחﬧ דאג שמישהו יענה ﬡמן אחר ברכותיך‪.‬‬
‫אמר הרה"ק רבי מרדכי מלכוביץ' זצ"ל‪ :‬כאשר שורים דינים על איש מישראל‪,‬‬
‫עצתו היא שיברך 'שהכל' ובכך יומתקו מעליו הדינים )'ימי זכרון' י"ג שבט(‪.‬‬
‫ומסופר על הרה"ק רבי אברהם דב מאבריטש זצ"ל כי בשנת תקצ"ח‪ ,‬בעת 'מרד‬
‫הדרוזים'‪ ,‬התנפלה על ביתו כנופיית פורעים ולקחה אותו בשבי במטרה להורגו‪.‬‬
‫שני תלמידיו החליטו ללכת אחריו כדי לנסות להצילו‪ ,‬והנה הם מבחינים כיצד‬
‫הרוצחים מצמידים את חרבם לצווארו של הרבי ומאיימים להרגו נפש אם לא‬
‫ייתן להם סכום כסף עצום שכמובן לא היה בידו‪.‬‬
‫רבי אברהם דב נותר שלו ורגוע וביקש משוביו שיואילו להגיש לו מעט מים‬
‫לשתייה‪ .‬כאשר הוגשו אליו המים‪ ,‬ברך עליהם בקול רם ובכוונה 'שהכל נהיה‬
‫בדברו'‪ ,‬תוך שהוא מוסיף בשם רבו הבעל שם טוב כי ברכה זו היא סגולה להצלה‬
‫בשעת סכנה‪.‬‬
‫באותו רגע התרחש הנס‪ .‬ערבי נכבד‪ ,‬בלתי מוכר‪ ,‬חלף על פניהם‪ ,‬וכאשר הבחין‬
‫בנעשה התריס לעומת הפורעים‪" :‬וכי ביהודי קדוש זה תעזו לגעת לרעה? הלא‬
‫תדעו כי מרה תהיה אחריתכם! בשמעם זאת נפל עליהם פחד גדול ומיד נסו‬
‫על נפשם תוך שהם משלחים את הרבי לביתו לשלום )ירחון 'בית‬
‫יעקב' גליון ‪.(68‬‬