קובץ חנוכה
Transcription
קובץ חנוכה
ב"ה קובץ מאי חנוכה יו״ל ע״י התלמידים השלוחים-ישיבת אוהל משה –חב"ד ליובאוויטש קינשאסה – קונגו הדמוקראטי שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים וארבע לבריאה מאתיים שנה להסתלקות כ״ק אדמו״ר הזקן קובץ חנוכה ב״ה, פתח דבר שמחים הננו להגיש לפני צבור אנ״ש והתמימים קובץ מאי חנוכה והוא תיאור מפורט משני תקופות בהם הפך מושג זאת חנוכה למושג השייך לדור השביעי ,ה״ה זאת חנוכה תשל״ח בהם חגג הרבי את סעודת ההודאה מהחלמתו משמע״צ תשל״ח וזאת חנוכה תשמ״ו בעת תקופת משפט הספרים בהם עורר הרבי באופן מיוחד על בהדלקות פומביות ובשטורעם בזאת חנוכה . לחביבותא דמילתא צירפנו גם תמונות מכ״ק אדמו״ר זי"ע בימי חנוכה ויומנים נדירים המתפרסמים כאן ומלווים בכתבי יד קודש הקשורים ומיוחדים עם ימי חג החנוכה. בתקוה שנזכה לחזק ההתקשרות לאילנא דחיי ובמהרה בימינו נזכה ״להודות להלל לשמך הגדול על ניסך ועל נפלאותיך ועל ישעותיך״ בביאת גואל צדק . הננו תקוה שקובץ זה ימלא את מטרתו ,ויוסיף אומץ וחוזק בהתקשרותם של תלמידי התמימים, ״דעם רבינ׳ס קינדער״ לנשיאנו ,לתורתו ולהוראותיו ,ונזכה לחגוג עוד את ימי חנוכה אלו יחד עם מלכנו בבית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש. קובץ זה יו״ל ע״י ישיבתנו בקינשאסה – קונגו בהנהלת השליח הראשי הרב שלמה שי' בן טולילא המסור ונתון לשליחות כ״ק אדמו״ר זי"ע בכלל ולישיבתנו בפרט ותודתינו נתונה לו. ויה"ר שכל זה יגרום נח"ר לכ"ק אדמו"ר זי"ע עד שנזכה זעהן זיך מיטן רבי'ן...והוא יגאלנו, תיכף ומיד ממש נערך ונלקט ע״י התמימים דוד שי' לובעצקי והת' מיכאל שי' מאייר. בברכת ימים טובים ומאירים. תלמידים השלוחים-ערב חג החנוכה תשע"ד 1 קובץ חנוכה היום יום כה כסלו א דחנוכה אאמו"ר 1היה מדליק נרות חנוכה בין מנחה למעריב ,ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב" .הנרות הללו" -אחר הדלקת כל הנרות .והיה יושב בסמוך להנרות חצי שעה -לבד מעש"ק שלא היה מתעכב חצי שעה -מדייק שידלקו הנרות חמישים מינוט לכל הפחות. כח כסלו ד דחנכה מנחה ,נר חנוכה ,נר שבת. הנהוג אצל הצ"צ , 2כי באחד מלילי חנוכה היו עושים כעין פארבריינגען עם בני הבית ,והיו באים גם כלותיו ,ונקרא "לאטקעס אווענט ".וכן היה אצל רבינו הזקן ואדמו"ר האמצעי .בין הספורים שהיו הרביים מספרים בסעודה זו ,היו ספורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם ,אף שכבר דברו מזה בשנה העברה. אאמו"ר 3היה נותן דמי חנוכה בליל נר הרביעי או החמישי. כט כסלו ה דחנכה די עבירות 4פון די אידען (אין דער צייט פון די יונים )זיינען געווען :דאס חבר'ן זיך מיט די יונים ,לערנען זייער קולטור ,חילול שבת ומועד ,עסען טריפות ,ניט היטן די אידישע טהרה .די שטראף-צרה איז געווען 1חנוכה ,צ"ג .ריגא] .רשימת ח"ח קעא -תו"מ רשימת היומן ע' שכג[. ש"ח – תחלה הבדלה ,אח"כ הדלקת נ"ח ואח"כ ויתן לך .עש"ק – הדלקת נ"ח ואח"כ נר שבת. אחר הדלקת נ"ח יושב אצל הנרות חצי שעה .אדנ"ע מברך נ"ח בין מנחה למעריב .יושב בסמוך להם חצי שעה ,קרה שהי' כותב אז .הי' לומד גמרא בסמוך להם זה הי' ג"כ אבל אחר החצי שעה כי חפץ שידלקו 05מינוט עד שפעם ציוה שיוסיפו שמן כדי שידלקו שיעור זה .הי' מדליק נ"ח בבית אמו נ"ע ,כל הח' ימים .אלא שבעש"ק לא הי' מחכה שם החצי שעה אלא חוזר מיד לביתו. אבל במוצש"ק מתעכב שם החצי שעה .פארבריינגען לא הי' בחנוכה בהשתתפותו אלא שהי' משוחח עם הקינדער ,מקציב בשבילי זמן יותר על הרגיל .נותן דמי חנוכה – מעות – בנר הד' או הה' .מדליק נ"ח אחר הבדלה וקודם אמירת ויתן לך .לא הי' מדייק בפתח שיהי' מדרום לצפון או מו"מ. 2יט"כ צ"ח אטואצק .סה"ש תרצ"ו ע' 252 הנהוג אצל אדמו"ר הצמח צדק ,כי באחד מלילי חנוכה היו עושים כעין פארבריינגען עם בני הבית ,ונקרא ,,לאטקעס-אווענט'' ,וכן הי' אצל רבינו הזקן ואדמו"ר האמצעי .הנהוג הי' שהיו מספרים ספורים .בין הספורים שהיו הרביים מספרים בסעודה זו ,היו ספורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אדותם ,אף שכבר דברו מזה בשנה העברה .באחד הלילות דבר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק אודות טעמי תורה – טעמי הנגינות – (בהמשך לזה סיפר כ"ק אדמו"ר בכלל אודות טעמי הנגינות). 3חנו' צ"ג .ראה לעיל היום יום כ"ה כסלו. 4פורים תש"א .סה"ש תש"א ע' .86 אלע אידן האבן זיך אפגערופן אויף מתתי' כהן גדול'ס רוף ,,מי לה' אלי'' ,און האבן זיך פארזאמלט אונטערן הייליגן דגל מי כמוכה בא-לים הוי' – מכבי – און מיטן הייליגן אייביקן 2 קובץ חנוכה דער גייסטיגער חורבן פון בית המקדש ,הריגה און שקלאפערי אין גלות .דורך תשובה און מסירת נפש איז געקומען די גרויסע ג-טליכע וואונדער-ישועה ,דער נס חנוכה. ב טבת ,ז' דחנוכה מלחמת היונים 5היתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וכמאמר (ב"ר פט"ז) כתבו כו' שאין לכם חלק באלקי ישראל .כל המלחמה היתה נגד אלקות ,זאל מען לערנען תורה ,זאל מען מקיים זיין מצות המשפטים והעדות ,רק שלא להזכיר שהיא תורת ה' ושהמצות הם חקי רצונו יתברך ,ניט דערמאנען אין תומ"צ דעם ענין פון ג-טלכקייט. אויסגעשריי שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד ,האבן אידן מנצח געווען די גרויסע און שטארקע ארמייען פון דעם שונא .אידן ,מיט דער אחדות פון גוי אחד בארץ ,האבן דורך תשובה און מסירת נפש אויף תורה ומצות זוכה געווען צו דער הייליגער קראפט פון הוי' אחד ,און האבן מנצח געווען דעם ביטערן רעליגיעזן שונא און צוריק געהייליגט דעם בית המקדש ,און ווידער מקיים געווען די תורה אחת וואס השי"ת האט אונז געגעבן .דער סך הכל :די עבירות פון די אידן דאן זיינען געווען דער חבר'ן זיך מיט די יונים ,לערנען זייער קולטור ,חילול שבת ומועד ,עסן טריפות ,ניט היטן די אידישע טהרה .די שטארף צרה איז געווען דער גייסטיגער חורבן פון בית המקדש ,הריגה און שקלאפעריי אין גלות .דורך תשובה און מסירת נפש איז געקומען די גרויסע געטליכע וואונדער ישועה ,דער נס חנוכה, 5מאי חנוכה תש"א[ .סה"מ תש"א ע' ]55 אך הענין הוא דמלחמת היונים היתה מלחמה רוחנית שלא רצו לנגוע בגופם של ישראל אלא עיקר רצונם הי' להשכיחפ תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך ,דכל ענין מלחמתם היתה נגד תורת הוי' ונגד המצות שהם חוקי רצונו ית' ,והיינו דבענין התורה שהיא חכ' גדולה ושכל נפלא לזה הסכימו גם היונים ולהיותם חכמים גדולים גם נתפעלו על גודל עוצם הפלאת החכ' שבדיני התורה ,אבל התנגדו על זה שהיא תורת הוי' היינו לקדושת התורה שהיא חכמתו ית' נגד זה לחמו ,וכן בענין המצות שהם משפטים כמו כיבוד אב ואם ,צדקה ,שמירה מגניבה וגזילה ,וכן המצות שהן עדות כמו שבת ופסח וכדומה לזה הסכימו גם היונים אבל במצות דחוקים כמו טומאה וטהרה ,פרה אדומה ושעטנז לזה התנגדו ,ובאמת הנה מצד התורה אור הרי המצות שהם משפטים ועדות צריכים לקיים אותם לא מפני שהם מובנים גם בשכל אנושי אלא לפי שהם מצות הוי' ,ונגד זה לחמו היונים שרצו להשכיח את ישראל תורת הוי' וחוקי רצונותיו וכמאמר כתבו לכם על קרן שור שאין לכם חלק באלקי ישראל ,כל המלחמה היתה נגד אלקות ,זאל מען לערנען תורה ,זאל מען מקיים זיין מצות המשפטים והעדות רק שלא להזכיר שהיא תורת הוי' ושהמצות הם חקי רצונו ית' ,ניט דערמאנען אין תורה ומצות דעם ענין פון געטליכקייט ,ולזאת הנה כאשר נכנסו להיכל הנה ראשית ענינם הי' לטמא את השמנים שהיו בהיכל. 3 קובץ חנוכה כמה מכתבים על נרות חנוכה והבדלה אגרת שטו ב"ה כ' כסלו ,תש"ח כבוד הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהרא"ס שי' שו"ב נעמצאוו שלום וברכה! מוסג"פ קונטרס ליט"כ שהביאו אתמול מביה"ד ,וכן שלחוהו לחבריו מוהר"ש ומוהר"י שיחיו שו"ב ,ובטח יזכו בו את הרבים באופן המתאים וזכות הרבים תלוי בו. ובימים אלו שבין יט"כ וחנוכה י"ל :היונים טמאו כל השמנים שבהיכל והפי' בזה שחכמות חיצוניות התגברו .וכידוע מכת המתיונים שהיו אז בין בנ"י .ובעבודה בנפש האדם :ששכל דנה"ב ,שכל האנושי אשר בו מתגבר כ"כ עד אשר הוא מטמא כח החב"ד שבנפש ,היינו שא"א לא להשיג און פילן ענין והשגה אלקית ,בה בשעה שכשמדיינים ע"ד ענין גשמי ה"ה משכיל מבין ומשיג אותו בטוב .אבל סו"ס מוצאים פך אחד של שמן חתום בחותמו של כה"ג וממנו מאירים את המנורה דנר ד' נשמת אדם. דלכאורה אינו מובן דאחרי ירידה גדולה כזו שנטמאו כל השמנים שבנפשו מה ומי יעלה אותו מבירא עמיקתא זו. ובזה ספרו רז"ל דיד כה"ג באמצע .דענין כה"ג הוא כמ"ש ברמב"ם בהל' כהמ"ק פ"ה ה"ז :ותפארתו וכבודו שיהי' 4 קובץ חנוכה יושב במקדש כל היום כו' ויהי' ביתו בירושלים -יראה שלם -ואינו זז משם .שבכל אחד בפרט כה"ג הוא נקודת היהדות שבו ,יחידה שבנפש שאינה בלעו"ז ,ולכן היא תמיד בשלימות .אלא שאפשר שתהי' בבחינת שינה קודם שבא לידי נסיון באמונה וכמ"ש בתניא פי"ט. והנה לעוררו משנתו גם מקודם שבא לנסיון ,הוא ע"י התקשרותו בכה"ג שבכללות ,והוא ראש אלפי ישראל שהוא יושב כל היום במקדש ואינו זז משלמות היראה .והוא נותן לכאו"א מהמתקשרים בו פך של שמן שממנו יכול להאיר נר נשמתו אף שטמאו מתחלה את השמנים ,אבל צריך לקבוע ימים אלו לא רק להודאה -כח האמונה והודאה בלבד אלא צ"ל גם הלל (שבת כא ,ב) השגה והבנה באלקות ,דע את אלקי אביך ,שזהו ענין תורת חסידות חב"ד שיוםי"ט כסלו הוא ר"ה שלה ,שנמשך גילוי אור פנימיות תורתנו וצריך שיאיר סיפר הרה״ח ר׳ יוסף רייצעס: בפנימיות נפשנו. באיווי כט"ס, הרב מנחם שניאורסאהן יושב ראש ועד הפועל. מכתב מימי סליחות ה'תשכ"ב להרה"ח וכו' אלי' אליוביץ (עקס- לע-ביין) נרות להבדלה וכו' נתקבלו לת"ח. מכתב מיום י"א ניסן תשכ"ג הנרות (ההבדלה) נתקבלו .ות"ח ת"ח. מכתב מיום י"א ניסן תשי"ט הנרות של שעוה נתקבלו .ות"ח ת"ח. מכתב מיום ימי סליחות ה'תשי"ח מכ' כת"ר והפ"נ נתקבלו .וכן אבוקת ההבדלה ות"ח ת"ח. מכתב מיום ראש חודש כסלו תשכ"א מאשר הנני קבלת ?? שמשים פנ"ח ות"ח. מכתב מיום י"א אדר ה'תשכ"ד מאשר הנני קבלת נר ההבדלה של שעוה .ות"ח. בימי חשון תשל"ח (כשכ"ק אדמו"ר היה חולה ל"ע אחרי התקפת לב בשמיני עצרת ש"ז) להרה"ח ר' יוסף אליוביץ המכ' והדו"ח – וכן הנ"ח – נתקבלו ות"ח על הבשו"ט אשר בהם. מכתב מיום ימי סליחות ה'תשמ"ב להנ"ל ר' יוסף נתעכב המשלוח ובנתים נתקבלו הנרות שעוה לחנוכה ,ות"ח ת"ח. 5 בשנת תשל״ד לקח הרב משה-יצחק העכט ע״ה ,השליח לניו הייבן, קבוצת בחורים מ 777 -לניו הייבן, ושם פעלנו בהצלחה רבה מאוד. כמובן שהיינו בחברה טובה ,ישנו ב׳בייסמענט׳ [=מרתף] של הרב הכט וגם התוועדנו עימו ,בקיצור היה מאוד בהצלחה וגם מאוד נחמד. הודיע הרבי בזאת-חנוכה בפתאומיות שהוא יחלק דולר אחד לכל מי שהשתתף ב׳מבצע חנוכה׳. הרב הכט ידע זאת קצת לפני כולם, באמצעות גיסו המזכיר הרב יהודה שי׳ קרינסקי ,ועקב כך הגענו מוקדם ל 777-וזכינו להיות הראשונים בתור .הרב הכט נעמד ליד חדרו של הרבי .ברגע שהרבי יצא ניגש הרב הכט והחל לספר לרבי בהתלהבות, תוך כדי שהוא מצביע עלינו, שהבחורים עשו פעילות מצויינת, ״ממש מיט ַא מסירות-נפש״ והחל לפאר ולרומם בהתרגשות( ....אני הייתי הראשון בתור ,וחשבתי לעצמי שזה לא היה כל-כך מסירות- נפש וכו׳ .כמובן פעלנו בהצלחה וכו׳ ,אבל )...הרבי עמד ,הקשיב וחייך מאוד ואז פנה בסגנון אבהי מיוחד – השמור למשפחת הכט... ואמר :״ר׳ משה-יצחק ,מען דַא רף נישט מגזים זיין״ [= לא צריך להגזים].... קובץ חנוכה מהרב נתן לעסער שהיה נותן לרבי את השמן זית זך במכתב מכ"ח כסלו תשי"ב (אג"ק ח"ה) להר' דוד נתן לעסער כותב לו כ"ק אדמו"ר זי"ע: בנועם קבלתי את תשורתו נרות שעוה לחנוכה ,ונשען על מה שאמרתי לו מכבר שידוע (זח"ב קכח ,ב) אז א מצוה דארף א אידן קאסטען געלט ,הנה מוסג"פ המחאה ,און איר זאלט דאס פארניצען געזונטערהייט אויף וואס איר ווילט אויף א גוטען אופן. וממשיך כ"ק אדמו"ר בעניני דיומא. (באג"ק ח"ז) מכתב מט"ז כסלו תשי"ג כותב לו: בנועם נמסרו לי הנרות בקשר עם ימי חנוכה הבע"ל ,ויה"ר מהשי"ת אשר ע"פ המבואר בדא"ח (יעוין זח"ב קסו ,ב. לקו"ת רד"ה והי' לכם לציצית (השני)) אשר נר ,הוא בגימטריא רמ"ח מ"ע ודו"ר שבאדם ,הנה יזכהו השי"ת להשפיע גם בהרמ"ח שלו ,היינו קיום המצות שיהי' הקיום מיוסד על הדו"ר ,שאז הוא קיום אמיתי ,וכמ"ש בתניא פ"ד. (באג"ק ח"ח) מכתב מכ"ד כסלו תשי"ד כותב לו: בנועם קבלתי הנרות שמשמשים לחנוכה ,ובטח ידוע לו פתגם אדמו"ר הצ"צ קרא לשמש ויזרח אור א"ת שמש אלא שמש ,והרי גם השמש והירח נק' שמשים שבמרום. . .כדרכי מדי שנה בשנה נשען על מאמר הזהר אשר ענין של מצוה אצ"ל חנם ,מוסג"פ המחאתי ,און פארניצט דאס געזונטערהייט. (באג"ק חי"ד) מכתב מכ"ד כסלו תשי"ז כותב לו: נתקבלו הנרות שעוה להדליק בהם נרות חנוכה ,ות"ח ת"ח .ויה"ר אשר כדין חנוכה הנה כאו"א בתכ"י יוסיף וילך ויעלה בקדש עד שיגיע לחוץ ,וביחוד ע"י הפצת המעינות חוצה ,עד אשר לילה כיום יאיר בביאה בעגלא דידן של משיח צדקנו שהוא משמונה* נסיכי אדם (ראה תורה אור לג ,ד .לד ,ג). בברכה לחנוכה מאיר ומוסיף והולך. נ .ב. כמתאים למאמר זה"ק ח"ב קכח ,מוסג"פ המחאה. (באג"ק חי"ח) מכתב מר"ח כסלו תשי"ט כותב לו: מאשר הנני בתודה קבלת נרות שעוה ,שמשים לנרות חנוכה. ויהי רצון שע"פ מאמר רז"ל הידוע (הובא ברמב"ן ר"פ בהעלותך) דנרות חנוכה הן הנרות הקיימות לעולם ,ומזה למדים רז"ל אשר הברכות ,ברכות כהנים ,ג"כ אינן בטלות לעולם( ,עיי"ש ברמב"ן). [באג"ק חי"ח במכתב מכ"ז מנ"א אליו כותב בהערת המו"ל שהיה שולח כל שנה ציצית לכ"ק אדמו"ר – ולהעיר מכמה אגרת מכ"ק אדמו"ר שנדפסו באג"ק בנוגע למצות ציצית ע"ש] (באג"ק חכ"ב) מכתב מט"ו כסלו תשכ"ג כותב לו: בתודה מאשר הנני קבלת נרות חנוכה כמנהגו הטוב בכל שנה ושנה. אשר נתקבלו בימים הסמוכים לי"ט כסלו ,ראש השנה ללימוד החסידות ודרכי החסידות, 8 קובץ חנוכה והרי הצד השוה בשניהם ,דענין פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות ,רזין דאורייתא ,שמן דתורה נקודתה להפיץ המעינות ולהאיר ועד שיאירו גם ברשות הרבים וכדוגמת דרז"ל על בית המקדש שהיו חלוני שקופים אטומים דוקא ,ונשתלשל בנרות חנוכה שצריכה להיות הדלקה על פתח ביתו מבחוץ דוקא. . . נ .ב .כדברי ומיוסד ע"פ דברי הזהר מצו"פ המחאתי בקשר לנר חנוכה. שמן זית לרבי לחג החנוכה בשנת תשכ״ט קנתה משפחת ציפל באיטליה שטח אדיר ממדים ליד הים ,לצורך בנייה ומכירה .הרבי היה מעורב מאוד בכל תהליך הקנייה ואף אצל להם מברכותיו להצלחת העסק .ב׳יחידות׳ של אחד מבני במשפחה גילה הרבי בקיאות טופוגרפית בכל הנוגע לשטח המדובר .מאוחר יותר נשתלו בשטח זה עצי זית שמפירותיהם הופק שמן זית אשר נשלח אל הרבי כל שנה לקראת חנוכה ,לקיים את דרשת רז״ל על המילים ״משמני הארץ -זו איטליה של יוון״. בשנת תשל״ב החליטו האחים ציפל להעניק 7%מהשטח ההוא לרבי (כלומר ,לפעילות חב״ד) .הרבי הודה להם על המעשה במכתב במיוחד שבו הוסיף להשפיע להם ברכות להצלחה. (מתוך תשורה בצלאל ורחל לאופער) 7 קובץ חנוכה ב"ה ,ערב חנוכה ,ה'תשל"ב ברוקלין ,נ.י. הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה שלמה יוסף שי' ציפל שלום וברכה! ת"ח בעד שימת לבבו במשלוח השמן זית. ויהי רצון אשר כהוראת ימי חנוכה הבאים לקראתינו לטובה ,שמצותם העיקרית היא מצות הדלקת נר חנוכה ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור ,יוסיף כל אחד ואחד מאתנו בהפצת נר מצוה ותורה אור בכל ג' הנקודות דמצות נר חנוכה: משתשקע החמה –היינו שלא להתפעל כי החושך יכסה ארץ ,ואדרבה, על פתח ביתו מבחוץ –היינו להאיר ולקרב גם אלה שעדיין עומדים בחוץ, מוסיף והולך בנר ואור מיום ליום. והרי זה צנור וכלי לקבלת ברכות ה' באופן דמוסיף והולך ,הן בעניניו הפרטיים והן בעניניו הכלליים ,שאצל יהודי בכלל ואצל עסקן ציבורי בפרט ,עולים בד בבד. בברכה לימי חנוכה מאירים ולבשורות טובות בכל האמור. יומנים מהקביעות כסלו תשכ"ז יום ד' כ"ד כסלו: הבקר בא אד"ש ל 777בערך בשעה ,21נכנס למנחה .7:27הדליק ר' זלמן דוכמאן המנורה ושרו הנרות הללו, ואד"ש הביט כל הזמן על הנרות ושרו ,ובסוף על נפלאותיך קצת נענע עם ראשו .ובשעה 5:44עשרים רגעים אחרי השקיעה נסע להדליק החנוכי' וחזר ,6:26נכנס למעריב .בשעה 27:77נכנס חדקוב והי' כשעה ,ואח"כ הי' אד"ש בחדרו כעוד שעה (נדמה לי שמתכונן להוציא מאמר) .ואח"כ נכנס עוה"פ חדקוב ,ובשעה 21:57נסע הביתה עם חדקוב .הרבנית נסעה לפני זה לבד .ר' שלום מרוזוב התוועד ,וזלמן גורארי' אמר מאמר מפני שאד"ש אמר לו ,ור' שלום בער אלפרוביץ התוועד והי' שמח והי' שיכור קצת ,המאמר שאמר רז"ג הי' ת"ר נר חנוכה. יום ה' כ"ה כסלו: הבקר בא אד"ש ל 777שעה ,27:74נכנס לקריה"ת .27:24למרדכי קלמנסון נולד בת .למנחה נכנס ,7:27לא שרו בהדלקת נרות .נסע הביתה הערב ,5:47חזר .6:27נסע הביתה הלילה .22:17 יום ו' כ"ו כסלו: 6 קובץ חנוכה ״בחג החנוכה צריך לעורר ,שבכל מקום ומקום בו גרים יהודים ידליקו נרות חנוכה ,הן במקום מרכזי, ב״פרסומי ניסא״ ,והן בביתו של כל אחד מישראל ,על כל פנים חנוכייה אחת לכל הבית .והיה זה דבר נכון גם שכל ילד ידליק חנוכייה משלו. ובאם פוגשים במי שאין לו חנוכייה, יש להעניק לו חנוכייה .ובזה נכלל גם התוכן הפנימי של הדלקת נר חנוכה -להאיר את נפשו וביתו של כל אחד מישראל ב״נר מצווה ותורה אור״ ,עד ל״שמן שבתורה״ ,רזין דרזין שבתורה ,ולהאיר גם ב׳חוץ׳, על-ידי שמעמיד ׳פנס׳ ברשות הרבים ,ובדרך ממילא מתקבצים בני רשות הרבים למקור האור״. (י"ט כסלו תשל"ד) הבקר בא אד"ש ל 777שעה ,27:27נכנס לקריה"ת .27:17למנחה יצא שעה ,7:74נסע הביתה להדליק נר חנוכה .7:14היום יצא המאמר פדה בשלום עזר"ת ,וגם יצא האור התורה על וישלח-ויחי .חזר מביתו הערב ברגל ,7:74נכנס למנחה עמד במקומו כחול ולבש מעיל של שבת .ירד למעריב ,4:24הלך הביתה הערב הלילה .5:74 יום ש"ק כ"ז כסלו: הבקר בא אד"ש ל 777שעה ,5:27ירד לתהילים ,5:77גמר תהילים לפני החזן והשען על הסטענדאר ,ושם ידו על פניו והתפלל ואמר קרבנות. ירד להתפילה ,27:74מיד שבא כבר אחז באיזהו מקומן ,ולפני הודו הביט בתניא כמה רגעים ,ואח"ז הביט בחומש משך זמן ,ואח"כ התחיל להתפלל .נדמה שלפני למנצח הביט בחומש ,ואח"כ התפלל עד ברכו וכל כמה זמן הביט בחומש ,וכך כל התפילה ולא הביט עוד בתניא .נגמר התפילה ,21:57ובשעה 2:77ירד להתוועדות .עשה קידוש ,כנראה שהודיע ברגע אחרון שרוצה לעשות כי לא הכינו ,ואח"כ שרו .התחיל מיד לסובב המטפחת ואמר מאמר בתור שיחה ,ואח"כ דיבר עוד שיחה ואח"כ התחיל לדבר על החומש ורש"י. והתחיל לדבר על הפסוק מא-מג ויקראו לפני אברך כתרגומו דין אבא לעלמא ושאל למה רש"י מביא שהי' רך בשנים הלא הי' כבר בן שלשים, וכל הענין מביא רש"י וגם שכתוב שהם לא הכירוהו מביא רש"י שעוד לא הי' חתימת זקן ,ושאל איך הוא הכיר אותם הלא גם לבני השפחות הי' בן גילו וגם עוד לא לבש זקן וגם קשה להגיד שלהן הי' וליוסף לא הי' ,ע"ז אמר אד"ש שרצה לדבר לשפיץ חב"ד ,ותירץ אלו הם לא הביטו בפניו מפני שהוא הי' מלך ואמר שלשפיץ חב"ד הם מסתכלים ע"ז שאומרים (שהוא נשיא) ,ולא מביטים על הס"ת ולא בהגבהה ,ולא בברכת כהנים על החזן ,ורק מביטים עליו וגם מפהקים בפניו ,ואם ח"ו יוריד עיניו אז כבר לא יהי' מקושר! וחושבים על משהו אחר ומפהקים בפניו שזה בכלל לא דרך ארץ ,ואמר שיש כאלו שלא מסתכלים שאומרים שהוא לא נשיא! ודיבר בארוכה והי' שמח. נגמר ההתוועדות ,7:57כשיצא ניגון ואני אבטח בך ,אחרי מנחה גם התחיל ואני אבטח בך .הפעם ישב במנחה דלא כהזמן האחרון .חזר מביתו שעה ,4:24נכנס למעריב .4:14קיבלתי מהבית ,נסע הביתה שעה .6 יום א' כ"ח כסלו: הבקר בא אד"ש ל 777שעה ,27:74נכנס לקריה"ת .27:17קיבל עלי' .למנחה נכנס ,7:27שרו בהדלקת נרות וקצת נענע עם ראשו ,נסע הביתה הערב להדליק נר חנוכה שעה .5:44חזר מביתו ,6:24נסע עם הרבנית אחרי מעריב ואח"כ חזר ,ובשעה 27:44נסע הביתה עם הרבנית. יום ב' כ"ט כסלו: הבקר בא אד"ש ל 777שעה ,27:74ואח"כ נכנס לקריה"ת .27:27קיבל עלי' .נסע למקוה ,27:74חזר מהמקוה .22:27נסע לאוהל ,21:44חזר מהאוהל .5:74נכנס למנחה שעה ,4כבר הי' כחצי שעה אחרי השקיעה ,ובשעה 4:14נכנס למעריב .נסע הביתה 4:57ולא חזר הלילה. יום ג' ר"ח טבת: הבקר בא אד"ש ל 777שעה ,27:74נכנס לקריה"ת ,27:17שלישי קיבל ר' אפרים וואלף .בלילה קיבל מאור .בשעה 7:47התחילה היחידות .נכנס קאזאנובסקי והי' כעשרים וחמשה דקות ,ואח"כ נכנס אפרים וואלף עם אשתו והי' כרבע שעה ,ואח"כ נכנס לרגע מאיר והודיעו לו ברגע אחרון שיכנס .נכנס למנחה (אד"ש) שעה ,7:54אחרי מנחה נכנס חדקוב ואחרי זה נכנס ניסן מינדל .בשעה 4נסע הביתה להדליק נר חנוכה ,כבר הי' יותר מחצי שעה אחרי השקיעה ,חזר .6:14נכנס למעריב .6:57בשעה 27:44נסע הביתה עם הרבנית .ר' שלום מארוזוב התוועד. 5 קובץ חנוכה יום ד' בדר"ח טבת: הבקר בא אד"ש ל 777שעה ,27:74נכנס לקריה"ת .27:74למנחה נכנס ,7:25שרו בהדלקת נרות ואד"ש נענע קצת עם ראשו .נסע הביתה להדליק נר חנוכה שעה 4עם הרבנית ,וחזר .6:17למעריב נכנס .6:57בשעה 27:47 נכנס חדקוב והי' כחצי שעה ואח"כ נכנס עוה"פ ונסע הביתה עם יודל בשעה .22:57היום נסע קאזאנובסקי לארץ ישראל ,ר' דד ראסקין התוועד הלילה. יום ה' ב' טבת זאת חנוכה: הבקר בא אד"ש ל 777שעה ,27:74נכנס לקריה"ת ,27:27בירך ברכת הגומל אחיו של יודל קרינסקי .נכנס למנחה ,7:25נסע הביתה ,5:47וחזר .6:27נכנס למעריב .6:57בשעה 7:77נכנסה ההנהלה והיתה שם כחצי שעה, בשעה 22נכנס חדקוב והי' כעשרים רגעים ,ובשעה 22:17נסע הביתה עם קרינסקי. (ר' יוסף ישראל סוסובר) יומן משנת תשל״ד כ״ב כסלו: מסרו דו״ח לכ״ק אד״ש בקשר לפעילות אודות ״מבצע חנוכה״ ,והודיעו לכ״ק אד״ש ג״כ אודות יהודי אחד בעל ביח״ר שעובד עבור הצבא, ובקשו ממנו אנ״ש שיעשה חנוכיות ,בשביל מבצע חנוכה (כי הי׳ מחסור חמור ,והי׳ קשה להשיג חנוכיות ,ולכן בקשו מהנ״ל שישתדל בזה), וקיבל ע״ע לעבוד כמה ימים ,רק לעשות חנוכיות עבור מבצע גדול זה. ונתקבל מענה מאת כ״ק אד״ש כדלהלן ,בנוגע ליהודי הנ״ל כ״ק אד״ש ענה :ויאיר מזלו ,ודבני ביתו שי׳ ,כמו שע״י יאירו ריבוי בתי ישראל. ובנוגע להדו״ח ענה כ״ק אד״ש :תודה רבה על בשורות טובות ,ואשרי חלקו וחלק כל אחד ואחת מהמתעסקים ,וכל כיוצה בזה ,ובמיוחד בימי חנוכה ,המאירים בבית ,ובחוץ ,והמאיר הוא מלמעלה כביכול מה׳, כמ״ש והוי׳ יגי׳ וגו׳ ,כמו שנת׳ בתורה אור ,ובשערי אורה ,ובאור התורה. על שני קטעים אלו שהיו כתובים בהדו״ח ,ציין כ״ק אד״ש קו :״ליהודים בכל העולם ...שיכול לעשות סכום הנ״ל״ .והוסיף עי״ז :ויותר. באותו יום כשהלך כ״ק אד״ש לביתו ,עמד בפרוזדור של 777הרב שלמה קונין (שליח כ״ק אד״ש בקליפורני׳) .כ״ק אד״ש שאלו :״מה עשה בנוגע למבצע חנוכה?״ ,ואמר שלוקח עמו לשם כ 477-חנוכיות ,וצריך להגיע לו עוד ,477ושאלו כ״ק אד״ש :״האם יספיק הסכום הזה עבור כל קליפורני׳?״ ,ואמר שישלחו עוד בדואר. ושאל כ״ק אד״ש :״ומה בנוגע לטכסס?״ ולא ענה מיד (מסתמא היות שלא שייך אליו) ,ושאל כ״ק אד״ש :״מי השליח שם?״ וענה :הרב שמעון לזרוב .כ״ק אד״ש אמר (בחיוך) :״הרי זה ה״סטייט״ (מדינה) הגדול ביותר ,ובמקום הזה הולכים במגבעות גדולות ,און זיי האבן גרויסע קעפ ,ממילא זאל מען מפרסם זיין וואס מערער=( ...הרי זה המדינה הכי גדולה ,ובמקום הזה הולכים במגבעות גדולות ,ויש להם ראשים גדולים ,ממילא צריכים לפרסם מה שיותר). 11 ״...במקביל יש לפעול בחנוכה עם ה׳נטורי קרתא׳ -אנשי הצבא ,שהינם השלוחים של כלל ישראל שזכו להגן בגופם ובנפשם על יהודים ,וצריך לוודא שבכל מוצב תהיה חנוכייה. ויסדרו גם שבכל יום ידליק חייל אחר, וכך יזכו שמונה יהודים בהדלקת נר חנוכה ...מי שתהיה לו הזכות לחלק לחיילים ׳דמי חנוכה׳ יאמר לפניהם דבר תורה ,ויהיה זה בבחינת ״כל המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו״ ,ויוכל לקיים את מנהג ישראל של חלוקת ״דמי חנוכה״ לילדים .כמו- כן היה כדאי שחייל אחד יאמר לשני דבר תורה ,כך שגם הוא יוכל לקיים את מנהג נתינת דמי חנוכה .וכן צריך לוודא שהחיילים יתנו צדקה מדמי חנוכה .ועל דרך זה בנוגע לתורה ותפילה ,יתנו לכל אחד מהחיילים סידור ,שזהו עניין התפילה ,וגם תהילים שזהו עניין התורה .ויניחו את הסידור והתהלים במקום גלוי ,כך כשיצטרך מישהו מהם לסידור ותהילים ,יהיו הללו ברשותו מן המוכן״. (י"ט כסלו תשל"ד) קובץ חנוכה כ״ק אד״ש שאלו :״האם עשה כבר משהו היום בנידון?״ ואמר שחילק נרות חנוכה אבל בלי חנוכיות ,ואמר לתלמידים שידליקו זה בתוך צלחת .וכ״ק אד״ש אמר (בחיוך) :״הם הלא ילכלכו את הצלחות והוריהם יתרגזו על זה. כ״ק אד״ש אמר בסוף :שטוב ששולחים ע״י הדואר ,מפני שיהי׳ ״פרסומי ניסא״ .גם אצל עובדי הדואר ...וסים בברכה. (מיומנו של ה.ב.ר - .קטע ממנו הודפס ב״שיחות קודש-תשל״ד) יומן משנת תשד"מ בשנת תשל״ד נפל דבר, לאחר שנים רבות בהם לא התקיימו חלוקות נודע כי הרבי יחלק דמי חנוכה לאלו אשר פעלו ב׳מבצע חנוכה׳, שפרץ בהוראת הרבי באותה שנה ב׳שטורעם׳ ובקול רעש גדול .מי שחפץ בקבלת נצרך החנוכה מעות להצטייד באישור מיוחד בכתב מהרה״ח ר׳ דוד שי׳ צא״ח יו״ר ראסקין המרכזית ,שאכן השתתף במבצע חנוכה .החלוקה נערכה ב׳זאת חנוכה׳ בפתח חדרו של הרבי .הרבי נתן לכל אחד ואחד שטר של דולר ואיחל ״א פריילעכן חנוכה״ .הרבי הקפיד שרק מי שיצא למבצעים יקבל דולר ,ואף חברי המזכירות שחפצו בקבלת הדולר נזקקו לאישור בכתב שיצאו למבצעים. יום ד',כ"ד כסלו,ערב חנוכה תפילת מנחה התקיימה בביהכנ"ס הגדול בהשתתפות קהל גדול יחסית שכלל ילדים רבים .כשנכנס הרבי לביהכנ"ס שר הקהל ובדרכו עודד הרבי את השירה בידו הק'.עם בוא הרבי למקומו השתרר שקט והתפללו תפלת מנחה. בעת הדלקת הנרות ושירת "הנרות הללו" הביט הרבי במבט רציני למדי,על המנורה ,ורק עם הסיום הניף ידו הק' להגברת השירה ומיד הסתובב לאמירת"עלינו לשבח" .הילדים שרו את הפסוקים "אל תירא" ו"עוצו עצה" והרבי עודד את השירה בתנועת ידו המכה קלות על ה"עמוד"(ה"סטענדר"). כשפנה הרבי לצאת מביהכנ"ס התחיל לנגן "שיבנה ביהמ"ק". זמן מה אח"כ נסע הרבי וחזר לאחר זמן. כשיצא הרבי לתפלת ערבית מסר לו מישהוא מעטפה והרבי הכניסה בסוף הסידור. יום ו׳ ,כ״ו כסלו תפלת מנחה והדלקת נרות חנוכה נערכו בשעה ,7:24בביהכנ״ס הגדול, כביומיים הקודמים .מיד לאחר התפלה נסע הרבי לביתו וחזר כעבור זמן קצר. ש״ק פ׳ מקץ ,שבת חנוכה ,מבה״ח טבת בשיחה הראשונה ,ביאר הרבי את תוכן מצות נר חנוכה ברוחניות .הדלקת נר חנוכה על פתח ביתו מבחוץ -כדי להאיר את החוץ ,ופעולתו -״עד דכליא ריגלא דתרמודאי״ ,עד שתתבטל המציאות של תרמודאי -אותיות מורדת .ההוראה היתה שיש להאיר את החוץ בנר מצוה ותורה אור ולפעול על המסתובבים ברה״ר (טורי דפרודא) שיפסיקו להיות מונחים ב״הו-הא״ דרה״ר ויחזרו למקומם האמיתי -רה״י (יחידו של עולם). לא די בהדלקת נר חנוכה בבית ,כך שהענין יהי׳ נפעל ממילא ,כי הרבי נשיא דורנו תבע לצאת לרה״ר בפועל ולפעול על יהודים כנ״ל. הרבי המשיך בשיחה השני׳ ,וקישר זאת לקריאת התורה ביום ג׳ דחנוכה ״נשיא לבני זבולון״ ,שענינו -עיסוק ובירור עניני העולם ,וזה הקשר לנר חנוכה שענינו -להאיר את החוץ .מובן ופשוט שהכוונה ליהודי שעוסק במסחר בלית ברירה כדי לפרנס את בני ביתו ולתת צדקה וכל רגע פנוי מקדיש הוא לתורה ,ולא לזה המונח לגמרי בכל ישותו ב״עסק״ -וחושב כיצד יסובב ויערים על כולם... השיחה השלישית ,היתה המשך לביאור בי״ט כסלו אודות הכלל ״מסיימים בטוב״ -כפי שהוא בסיום י״ד ספרי הרמב״ם. 11 קובץ חנוכה בהמשך הזכיר הרבי שיש הטוענים על כך שמדברים בלהט ובריבוי עצום אודות משיח צדקנו .ישנו מכתב של ה״מונקאטשער״ ,שהי׳ מקובל בכל החוגים כגדול בישראל ובין הלוחמים נגד ה״ציונות״ ובו הוא כותב שצריכים מס״נ בשביל שיבוא משיח צדקנו ע״ד המס״נ על ג׳ הענינים שעליהם נא׳ ״יהרג ואל יעבור״ וזוהי המלחמה האמיתית נגד ה״ציונות״ .והרבי המשיך :אם מתיימרים להלחם ב״ציונות״ -הרי הדרך לכך היא ע״י מס״נ להביא את משיח צדקנו! מאמר (כעין שיחה) ד״ה ״תנו רבנן נר חנוכה כו׳״. בתחילת השיחה הבאה אמר הרבי שיש להשלים את הביאורים ברש״י ובלקולוי״צ מן השבת הקודמת .הרבי אמר כי חשב שיתייגעו למצוא את ביאור הדברים ויפרסמו זאת בקובצים ובפועל -לא נתפרסמה בהם אפילו תשובה אחת. והרבי המשיך :יושבים בהתוועדיות שעות על גבי שעות ומדברים ל״אודנין דלא שמעין...״. נתינת מעות חנוכה ..להוסיף בזה הן בכמות הנתינה והן בימים שבהם נותנים מעות חנוכה שבנוסף לימים הרגילים בזה (כל חד וחד לפי מנהגו) יוסיפו ליתן בעוד ימים וכל המקדים ה״ז משובח .ולהסביר ולהדגיש לילדים שהמעות ניתנים ברשותם ונעשים שלהם ע״מ לעשות בהם מה שלבם, לב יהודי ,חפץ .ובודאי יתנו מעצמם חלק לצדקה. ובמיוחד כ״ז עי״ז שכל משפחה יתאספו בימי חנוכה ..ולחלק גם שם מעות חנוכה ..כדאי שיעשו כן גם בבתי ספר ובכל מקום של משרה ועבודה. )וישב תשמ״ט( מתעוררת השאלה ״למה זה אנוכי״? למה להטריח ציבור לשבת בצפיפות שעות ע״ל גבי שעות כאשר הדברים אינם מענינים אותו כלל ?...הרבי סיפר ששמע מהרבי הקודם ,על מקרה שאירע באיטליה ,שהיתה בימים ההם מדינה לא מפותחת במיוחד .פעם אירע שלאחר כל ההכנות של ה״קטר״ השריקות והצפצופים וכו׳ התחיל הקטר לנסוע לדרכו בהשאירו אחריו את הקרונות ,מפני ששכחו לחברם לקטר ...כלומר ,קיימת מציאות שה״קטר״ נמצא בפ״ע, ה״קרונות״ הם בפ״ע ,ואטלי׳ היא בפ״ע! (כאשר המצב הוא באופן האמור יכול ה״קטר״ לצפצף ולשרוק בחדרו וה״קרונות״ ישארו בפני עצמם.)!... אח״כ שאל את השאלות בפרש״י (מא ,לב) ובהערות על הזוהר הקשור גם לקטע מהזוהר שהובא בשבת הקודמת .הסביר והוסיף בשאלה ברש״י משבוע שעבר. בהמשך הזכיר את ההצעה להוסיף בתפלה את הפסוקים ״הריני מקבל״ ו״אך צדיקים״ בתחי לתה ובסיומה והדבר יסייע לביטול המצב ד״מלכויות מתגרות זו בזו״. בהקשר לכך אמר הרבי כי בדרכי הטבע ,צריכה להיות עמידה בתוקף בענינים הקשורים לבטחון בנ״י .הרבי הסביר באריכות כיצד ראו במוחש פעם אחר פעם את התוצאה שהביאו הוויתורים בעניני בטחון ולמרות זאת -חוזרים וממשיכים להתנהג באותה שיטה .הרבי הזכיר את חוזה השלום האומלל שהיה כרוך בהחזרת עניני בטחון הכרחיים -תמורת פיסת נייר; פירוק ישובי חבל ימית -בניגוד להבטחות מפורשות שניתנו להם; מלחמת ״שלום הגליל״ בה התחילו בפעולה והפסיקו באמצע ונשארו במצב של ״פוסח על שתי הסעיפים״; הקמת ״ועדת חקירה״ בקשר למאורעות במחנות הפליטים ,הנובעת מרגשי נחיתות כלפי הגויים .הרבי אמר כי בהקשר לכך יש לימוד מימי חנוכה -שבנ״י נצחו בזכות התוקף ד״גאון יעקב״ מבלי להתפעל מהלחץ של היוונים ,ביחד עם ה״מתייוונים״ שהתרפסו בפניהם. בשיחה האחורנה ,ביאר את הרש״י בפ׳ ״וישב״ ובפ׳ ״מקץ״ וכן בזוהר. בסיום ,הודה הרבי לאלו שעסקו בפרסום ההצעה בנוגע לאמירת ב׳ הפסוקים עי״ז שהדפיסו זאת בעיתון ובאופן שיוכלו לגזור ולהדביק זאת בסידור. עם סיום השיחה קרא הרבי לרב דוד רסקין ,ומזג לו ״לחיים״ והורה לערוך התוועדות מיוחדת על כך .הרבי שאל אותו מי היו המסייעים (בפירסום הדבר) והוא הראה על ר׳ גרשון יעקבסאן (עורך ה״אלגמיינער ז׳ורנאל״) .גם הוא ניגש אל הרבי וקיבל ״לחיים״ .אח״כ פנה הרבי ,בחיוך רחב ,אל הרב רסקין ואמר לו ״צו אפטאהן דיר וועל איך געבן די משקה צו אים״ ( -להר׳ יעקבסאן). ההתוועדות הסתיימה בשעה 4:54בערך ,התפלל תפילת מנחה ,ולאחרי׳ ביקש הרבי לשאול את הרב האם אפשר להתפלל ערבית מיד ומשהשיב בחיוב ,התפללו ערבית והדליקו נר רביעי של חנוכה (השמש טעה והחל להדליק מימין לשמאל ,נשמעו לעברו קריאות מבין הקהל והרבי הביט על כך בחיוך עד שהשמש הבין במה מדובר והדליק כראוי.)... 12 קובץ חנוכה יום א׳ ,כ״ח כסלו ,הדלקת נר חמישי יש להשתדל שבכל מקום ומקום שדרים יהודים ידליקו נרות חנוכה הן במקום מרכזי באופן ד״פרסומי ניסא״ והן בביתו של כאו״א מישראל ,ומה טוב להכריז שלא יוצאים י״ח בהדלקה הפומבית אלא כאו״א צריך להדליק נרות חנוכה בביתו. ובזה נכלל גם התוכן הפנימי דהדלקת נ״ח להאיר את נפשו וביתו של כאו״א מישראל בנר מצוה ותו״א. ..ומובן שכל האמור שייך (לא רק לאנשים אלא) גם לנשים ..הן בנוגע למבצע חנוכה כפשוטו והן בנוגע לתוכן הפנימי שבזה להאיר בכל מקום ע״י נר מצוה ותו״א כפי שרואים במוחש שכח השפעתן של נשי ישראל בכו״כ ענינים גדול יותר מכל ההשפעה דאנשים. (וישב תשמ״ז מוגה תו״מ עמ׳)89 בסיום שירת ״הנרות הללו״ במילים ״על נסיך ועל נפלאותיך...״, עודד הרבי את השירה ,בידו הק׳ ,כמה פעמים. עם שובו של הרבי לחדרו נכנס אליו מר יהודה אלינסון (ממנהיגי ה״מזרחי״) ,ושהה שם דקות ספורות. יום ב׳ ,כ״ט כסלו אחה״צ נסע הרבי ל״אוהל״ וחזר בשעה ( 6:77בערך) .לאחר כ27- דקות ירד לביהכנ״ס לתפלת מנחה והדלקת הנרות .לאחר סיום התפלה נשאר הרבי במקומו והתפללו מיד תפילת ערבית. היום הורה הרבי ל״מפקדת ׳צבאות ה׳״ להכין (לקראת הכינוס מחר) מדבקות של הפסוקים ״הרני מקבל...״ ו״אך צדיקים...״ עם תרגום אנגלי .הרבי הורה שהאותיות בלה״ק יהיו בצבע שונה מאלו הלועזיות וכן שעל המדבקה יהי׳ מודפס סמל ״צבאות ה׳״ ומקום פנוי לרשום את שם הילד וכתובתו. יום ג' אדר"ח טבת אחר ההצהריים נערך בביהכנ"ס הגדול כינוס "צבאות ה' " בכינוס חולקו לילדים המדבקות של ההוספה בתפלה(-ראה לעיל אתמול). ב 7:24-נכנס הרבי לביהכנ"ס בו התכנסו הילדים לתפלת מנחה .לפני התחלת אמרו הילדים ביחד "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך"(השמועה אומרת כי היתה הוראה מיוחדת על כך ) לאחר התפלה והדלקת נרות חנוכה אמרו הילדים את י"ב פסוקים. בסיום התפלה שרו הילדים את הפסוקים"אל תירא" "עוצו עצה" ו"אך צדיקים" והרבי עודד את השירה כשהוא מכה בידו על ה"עמוד" . הרבי הביט כל זמן על הילדים שנקראו לומר הפסוקים ברמקול במבט של קורת רוח וחייך חיוך רחב כאשר שלש ילדות מ"פאבליק-סקול" (בית -ספר-עממי) אמרו ביחד את הפסוק "שמע ישראל" בחיות רבה כשכל קהל הילדים חוזר אחריהם. אחר כך שרו הילדים "ווי וואנט משיח נאו" והרבי מחא כפים בעוז הפעם .וכן בשירת הניגונים בסיום הכינוס. לאחר מכן אמר הרבי ארבע שיחות קצרות כשבסיום כל אחת מהם תירגם את הדברים לאנגלית הרב י.י.העכט הרב העכט דיבר כדרכו בחיות ובהתלהבות ומספר פעמים זכה לחיוך של הרבי .במיוחד בקטעים בהם "הוריד" את הדברים לעולמם של הילדים . בשיחה ראשונה ביאר הרבי את ענינה והוראותי' של "פקודת היום"-הדלקת נר חנוכה שבה מודגש בגלוי ענין התומ"צ -להדליק ולהאיר נשמתו של יהודי ועי"ז את ביתו ואת העולם כולו . בשיחה שניה לימד רת ההוראות הפרטיות מהזמן בו מתקיים הכנס :מיום ג' בשבוע ;ר"ח;התחלת אמירת "ותן טל ומטר" בחו"ל; נר ז' דחנוכה. השיחה השלישית נאמראה ברוסית .הרבי פנה לילדי ישראל הנמצאים במדינות בהן לא קל לקיים תומ"צ ואמר שלהם ניתנו כוחות מיוחדים להתגבר על הקשיים .הרבי הדגיש שחוקת היסוד של ברית-המועצות מתירה לכל חהודי לקיים את מצוות התורה כרצונו כך שואדי יש לכל אחד אפשרות. להוסיף בקיום תומ"צ וע"י כך לזרז את בוא הגאולה . עם סיום השיחה אמר הרב העכט כי לא הבין את תוכן הרברים ורק קלט שהרבי איחל כי בקרוב ממש נלך בבנינו ובבנותינו לקבל את פני משיח הרבי הגיב על כך בחיוך רחב . בסיום אמד הרבי שיתן מטבעות למדריכים ולמדריכות כדי לחלק ג' מטבעות לכל ילד; מטבע אחד ינתן לצדקה הקשורה לחינוך ,א' לצדקה כלשהיא ובשלישית -יעשה כטוב בעיניו .הרבי הוסיף כי בזכות הילדים יתן מטבעות גם עבור המבוגרים הנוכחים שיעשו כנ״ל .וכדי לעשות זאת שמחה יהי׳ סיום הכנס בניגוני שמחה. 13 קובץ חנוכה לאחר תרגום קטע זה לאנגלית ,עורר הרבי ע״ד כנסים והתוועדויות גם למבוגרים -ואף לנשים ,בשני הימים האחרונים של חנוכה. הרבי הורה גם להזדרז ולהדפיס עוד בימי חנוכה את ספר התניא ,במקומות שעדיין לא הדפיסו .אם לא יספיקו להדפיס בימי חנוכה ,יסיימו את ההדפסה לקראת כ״ד טבת ואלו שלא יספיקו עד אז -יסיימו להכ״פ עד פורים קטן ועכ״פ עד פורים דאדר שני! בהקשר לדברי הרב העכט בתרגומו לילדים ,שברוב טובו נותן לנו ״הארכה״ ...המשיך הרבי ואמר שעלה בדעתו לתת ״הארכה״ גם בנוגע להתוועדויות – הן עבור ״המהדרין מן המהדרין״ שלא מספיק עבורם מה שעשו בימי חנוכה, והן עבור עבור ה״בטלנים״ – שישלימו את ההתוועדות בשבת שאחר חנוכה... ע״פ הוראת הרבי בשיחה שרו :״עוצו עצה וגו׳״; ״אך צדיקים״; ״ווי וואנט משיח נאו״; החזן ניגן ״יהי רצון ..שיבנה בית המקדש״. בכל הניגונים הרבה הרבי להלהיב את הילדים במחיאות כפים. אחר כך ירד הרבי מהבימה (שעלי׳ עמד עד עתה) וליד שולחן קטן חילק את המטבעות למדריכים והמדריכות. בתחילת החלוקה אמר הרבי למזכירו הריל״ג למסור להרב העכט להכריז שהמדריכים והמדריכות יקבלו את המטבעות גם עבור המבוגרים (ולא כרגיל ,באמצעות הטנקיסטים). דקות ספורות לאחר ששב הרבי לחדרו ,עם תום הכינוס ,יצא לתפלת ערבית ,בביהכנ״ס הקטן .ודקות ספורות אחר כך נסע לביתו. יום ד׳ ,בדר״ח טבת ,הדלקת נר שמיני בסיום ״הנרות הללו״ בשירת ״על נסיך ועל נפלאותיך...״ עודד הרבי את השירה בידו הק׳. בשעה 5:77בערב (בערך) נכנס ליחידות מר דוד עמר שי׳ (ממקורבי המלך וראשי הקהילה היהודית במרוקו) ,בלווית אשתו ושתי בנותיו .הם שהו בחדרו הק׳ כחצי שעה. אחריהם נכנס הרב משה רוזן שי׳ ,רבה הראשי של יהדות רומני׳ .הוא יצא כעבור שעתיים .עם צאתו נכנס הרב בנימין גורודצקי שי׳ (בא-כח כ״ק אדמו״ר שליט״א באירופה ובמדינות צפון אפריקה) ,ששהה בחדרו הק׳ למעלה משעה .סמוך לחצות נסע הרבי לביתו. בביהכנ״ס הגדול נערכה בערב התוועדות חסידים ע״פ הוראת הרבי בהתוועדות ש״ק. יום ה׳ ,ב׳ טבת הרבי נסע ל״אוהל״. (רישומה של שנה לחג החנוכה) 14 קובץ חנוכה זאת חנוכה ה'תשל"ח בעקבות נס החלמתו של הרבי בשנת תשל״ח ,קיים הרבי התוועדות מיוחדת ביום ״זאת חנוכה״ -התוועדות שאת דבר קיומה ביקש לשמור בסוד גם מחברי המזכירות ושהסתיימה בחלוקת ׳כוס של ברכה׳ ראש חודש כסלו ,היום שבו יצא הרבי לראשונה מחדרו הק׳ ונסע לביתו ,הוא היום שבו אנו נוהגים לציין מדי שנה את נס החלמתו של הרבי בשנת תשל״ח .אולם ,בשנת תשל״ח עצמה קבע הרבי יום אחר ליום שמחה והודיה על הנס שעשה ה׳ -הכוונה ליום ״זאת חנוכה״ ,בו קיים הרבי התוועדות שלא מן המניין ,מתוך שמחה מיוחדת במינה, אמנם הרבי לא הכריז במפורש על ההתוועדות כעל ׳סעודת הודיה׳ ,אך מתוך הדברים שנאמרו בה למדו החסידים שזה האופי שנשאה ההתוועדות המיוחדת. לשם מה נשלח יהודי לגלות – אין זה כדי לתקן נפשו האלוקית ,שכן זו איננה זקוקה לתיקון ,היא מלכתחילה מתוקנת – אלא הנשמה ירדה למטה כדי לתקן את הגוף ונפש הבהמית .וכן – כדי להוציא יהודי מהגלות ולהעמידו בקרן אורה! – זאת ,על-ידי שישוחח עם יהודי אודות חנוכה ,״שמונת ימי חנוכה״ וכל הפרטים שבדבר ,ו״מצוה גוררת מצוה״ – ולאחר מכן משוחח עמו אודות כל התורה כולה וכל המצוות כולם. זה התחיל בסוד מוחלט ,ביום שני ב׳ טבת ׳זאת חנוכה׳ ,כשנכנס הרה״ח הרב יעקב יהודה העכט ע״ה לחדרו הק׳ של הרבי ,בשעה 21:77 בצהריים ,דיבר אתו הרבי בקשר למסיבת חנוכה לילדים שהוא ארגן ביום האתמול .לפתע אמר לו הרבי כדברים האלו :״אני מחפש אדם בעל מרץ ואיש סוד ,ומצאתי אותך מתאים לדבר .אני רוצה לקיים התוועדות אחרי תפילת מנחה ,ולפניה ליטול ידיים ,ולאחריה לחלק ׳כוס של ברכה׳ ,וגם לחלק עבור השלוחים בקבוקי משקה״. הרבי הבהיר לו כי הוא לא מעוניין בפרסום הדבר עד לרגע התחלת ההתוועדות ,מאחר שההתוועדות אמורה להתקיים בצהרי היום והוא לא רוצה להפריע לאיש באמצע העבודה ,כדברי הגמרא לגבי הסיבה שקיצרו בקריאות התורה בימות החול. הרב העכט שאל את הרבי אם הוא רשאי להודיע על כך לחברי המזכירות ,אך הרבי ענה בשלילה .גם על השאלה אם להודיע על כך למשרדי השידורים ,כדי שיוכלו להיערך מבעוד מועד לשידור ההתוועדות ברחבי העולם -השיב הרבי בשלילה, והוסיף שאין לפרסם על כך מראש ,כי בכל מקרה יכולים להשיג קלטת מההתוועדות עשר דקות לאחר סיומה ,הרב העכט המשיך לשאול אם הוא רשאי לספר על כך לתלמידי הישיבה ב ,777-והרבי הגיב :״לספר לתלמידי הישיבה כאן -זה יוצר פירסום עד אוסטרליה!״... שוב שאל הרב העכט אם הוא רשאי לספר לבנו הלומד בישיבת במוריסטאון ,והרבי ענה לו שינהג בדיוק כפי שהוא נוהג כלפי אנשי המוסדות שלו ,כלומר -להגיד להם שאם הם רוצים ,שיהיו כאן ,הרבי הוסיף ואמר לו שהוא רשאי להודיע על כך לאחיו שיחיו. הרבי אמר ״כ״ק מו״ח אדמו״ר אמר פעם שיש שלושה סוגים של בעל סוד :א) הוא מספר את הסוד מיד לאחר פיתוי קל .ב) מכירים בו שיש לו סוד ,אבל הוא לא מגלה אותו .ג) בכלל לא מכירים בכך שיש לו סוד ,והרבי סיים: ״בוודאי תבחר לך את הדרך הנכונה בזה״... הרבי גם ביקש ממנו שיכניס לבית הכנסת את המצרכים הדרושים עבור ההתוועדות ,באופן שאיש מלבדו לא יבחין בכך .כשהרבי ביקש לתת לו הכסף עבור ההוצאות ,סירב הרב העכט לקחת כסף מהרבי ואמר שידאג לכך בעצמו, כבקשת הרבי כן היה ,ורק דקות אחדות לפני תפילת מנחה ,נודע לקהל החסידים שמיד אחרי התפילה תתקיים התוועדות עם נטילת ידיים לסעודה. הרבנית חוה העכט שתחי׳ סיפרה ל׳משפחה חסידית׳: 15 קובץ חנוכה ״בעלי הלך למאפייה והיות שהזמ ן היה קצר ביותר ,הוציא בעל המאפייה את כל החלות שהיו על המדף פלוס כל החלות שהיו אצלו במקפיא .משם הלך לידיד שלנו שממש רוקן את כל חנות המשקאות שלו ,הוציא את כל ה׳משקה׳ שהיה לו בחנות ונתן את זה חינם עבור הרבי. הרבי היה כל-כך מרוצה על שבעלי ביצע בזמן כה קצר את המשימה ורצה לשלם עבור המצרכים ,אך בעלי אמר לו שהמשקה ניתן לגמרי חינם. כל המצרכים היו מוסתרים היטב במכונית ועין לא שזפתם ,כך שגם בכך הצדיק בעלי את אמונו של הרבי״... בשעה 7:74נכנס הרבי לבית המדרש הגדול והתיישב על בימת ההתוועדות .ההתוועדות נפתחה בשיחה קצרה בה הרבי פתח ואמר :״בהתאם למה שדובר בהתוועדות הקודמת (במוצאי שבת חנוכה) על הצורך להרבות בעניין השמחה בימי החנוכה ,והרי השמחה קשורה ב׳כוס של ברכה׳ ,שהרי ׳אין אומרים שירה אלא על היין׳ - ...לכן אני מתכוון ליטול ידיים לסעודה ,וכל אלה שיטלו ידיים לסעודה ,תבוא עליהם ברכה ע״י ה׳כוס של ברכה׳ ,ולהמשיך את הברכה גם על אלה שלא יטלו ידיהם לסעודה ,מאיזו סיבה שתהיה״. הרבי נטל את ידיו הק׳ לסעודה ,וכאשר ראה את שתי החלות הגדולות שהכינו ,הגיב בחיוך( ...אגב ,למחרת אמר הרבי לרב העכט שבפעם הבאה שתתקיים התוועדות כזאת ,לא יביא שתי חלות ,כי עוד עלולים לחשוב שצריכים ׳לחם משנה׳ גם באמצע השבוע). לאחר שטעם מפרוסת ׳המוציא׳ ,אמר הרבי :״אלה שכבר נטלו את ידיהם ,ואלה שמתכוננים ליטול את ידיהם, שייגשו לכאן ,וכל אחד יקח חתיכה מהחלה״ .מיד קפצו החסידים מכל הכיוונים לעבר השולחן של הרבי כדי לזכות ולקבל חתיכה מהחלה ,והרבי אמר :״לאו דווקא בבת אחת...״ ,הרבי מסר עבור החסידים את החלה השלמה ומחצית מהחלה השנייה ,והדגיש שכל אחד ייקח לעצמו רק חתיכה. לאחר מכן פתח הרבי באמירת שיחה בה דיבר על גודל מעלת השמחה בימי החנוכה ,והדגיש שלמרות שקשה לחדש דבר שלא ראינו אצל רבותינו-נשיאנו ,אך מכיוון שזה נעשה בהסכמת הרבים ,ובבית הכנסת ובית המדרש, ולאחר מכן מוכיח סופו על תחילתו שזהו דבר טוב ,שהרי מזה נובעת התעוררות ללימוד נגלה דתורה ופנימיות התורה ,והתעוררות לקיום המצוות בהידור ובחיות -הרי כן ירבו חידושים כאלה ,ובענייננו :עריכת התוועדות ב׳זאת חנוכה׳ .ומקשרים את עניין השמחה לסעודה ,שאז מברכים ברכת המזון ,ומאחר שזה בעשרה ,ישנו העניין של ׳כוס של ברכה׳. הרבי הדגיש שלא עושים זאת בתורת חיוב אלא מכיוון שמחפשים עצות כדי לפרוץ את גדרי הגלות ,ושבלי להביט על המעמד ומצב ד׳משתקע חמה׳ ,יתווסף בהפצת נגלה דתורה חוצה ,ובהפצת המעיינות חוצה -הרי מובן שכל הדרכים המובילות למטרה זו ,הן דרכים רצויות ,טובות ונכונות. הניגון שהושר בפי הקהל בסיום השיחה היה על המילים ״אמתי קאתי מר -לכשיפוצו מעיינותיך חוצה״ .והנה אך החל הקהל לנגן את הניגון ,עודד הרבי את השירה בתנועות חזקות בידיו הק׳ ,כשמרגע לרגע הוא מגביר עןד יותר את עצמת התנועות והשירה האדירה הולכת ומגברת יותר ויותר. בשיחה הבאה הסביר הרבי את מעלתו המיוחדת של ׳זאת חנוכה׳ והרבי סיים באיחול שמהדלקת נרות חנוכה נזכה להגיע להדלקת הנרות בבית המקדש השלישי ע״י אהרון הכוהן ,ונראה זאת בעיני בשר בקרוב ממש. לאחר השיחה הזו ניגן הקהל את ניגון ההקפות הידוע ,שמושר אצל הרבי בעת ההקפות של שמחת תורה ,ושוב, אך החל הקהל לנגן את הניגון .החל הרבי לעודד את השירה בתנועות עזות ונמרצות ,בצורה בלתי רגילה .תחושת ׳שמחת תורה׳ אפפה את הציבור .התחושה היתה שהרבי משלים עכשיו את ההקפות שנקטעו בשמחת תורה - וביותר שאת. עם סיום ניגון זה הורה הרבי לנגן את הניגון שלפני המאמר ,והרבי אמר מאמר ״מצותה משתשקע חמה״ ,שבו התעכב על משמעות העניינים של שקיעת החמה ,תכלה רגל מן השוק ו״ריגלא דתרמודאי״ ,כפי שהם בפנימיות העניינים .לאחר סיום המאמר ניגנו את הניגון ״הללו את ה׳ כל גויים״ ,ושוב עורר הרבי את השירה בחזקה .עוד 18 קובץ חנוכה שיחה ועריכת מגבית ל״קרו השנה״ .הרבי אמר שכשיעשו את עריכת המגבית בשמחה גלויה ,שקשורה ל׳כוס של ברכה׳ השמחה תפרוץ גדר וההוספה בנתינת הצדקה תביא להוספה בנתינת הקב״ה כמה פעמים ככה. ואז הכריז הרבי על חלוקת ׳כוס של ברכה׳ לכל אחד ואחד מהנוכחים ,כפי שנוהגים במוצאי שמחה תורה ,וכן חלוקת בקבוקי משקה לשלוחים ולנוסעים בענייני המוסדות ,כנהוג במוצאי שמחת תורה. הרבי הבהיר כי למרות שבמוצאי שמחת תורה התקיימה במילואה ובשלמותה חלוקת ׳כוס של ברכה׳ ע״י שלוחו, ו״שלוחו של אדם כמותו״ – ״ממש כפי שאני בעצמי עשיתי זאת״ ,הרי משערים ומקווים שע״י החלוקה עתה יתווסף בענייני תורה ויראת שמים ,ולכן יעשו זאת ב׳כפליים לתושייה׳. הקהל הגדול שהיה נרעש ונלהב מההתוועדות הפתאומית המפתיעה ,המשיך את השירה ,השמחה והריקודים עוד זמן רב באווירה מובהקת של שמחת תורה... ביום שלישי ,ג׳ בטבת ,למחרת ההתוועדות ההיסטוריה ,קרא הרבי לחדרו הק׳ את הרב העכט ז״ל ושאל אותו: כיצד הצלחת לשמור את הסוד לגבי ההתוועדות? הרב העכט ענה שהוא הביא את הדברים במכוניתו והניח אותם שם עד עת ההתוועדות .הרבי התעניין כיצד נודע על ההתוועדות לרב בערל יוניק ,והרב העכט ענה שמאחר שהרב יוניק משמש תמיד את הרבי בעת התוועדות ,הוא סבר שהרבי מעוניין שגם הפעם ישמש אותו .הרבי נענע בראשו לאות הסכמה. אחר כך שאל אותו הרבי מה הוא סיפר למזכירים ,והרב העכט ענה שסיפר להם כי הרבי שוחח אתו בקשר למסיבת חנוכה שהתקיימה לילדים ,אך כאשר אחיו הרב אברהם-דב הגיע למשרד המזכירות ונשאל לשם מה הגיע ,והוא השיב כמסיח לפי תומו ״כדי לתפוס מקום״ ,אז התגלה הסוד .לשמע הדברים ,חייך הרבי... לסיום אמר לו הרבי שהוא רוצה לשלם לו כדי שלא יהיה ״עבד לווה לאיש מלווה״ ,ונתן לו 17דולר .בערב שבת קודש ביקש הרבי לדעת כמה כסף הוציא הרב העכט בסך הכל עבור ההתוועדות ,הרבי הוסיף ואמר :״אם לא תרצה לקבל ממני את הכסף ,הרי מכיוון שההתוועדות הזאת היתה בהחינת לוחות שניות שניתנו בחשאי ,הרי אם תהיה בעתיד עוד התוועדות כזאת ,אודיע על כך באמצעות מישהו אחר״... (מתוך כפר חב״ד) זאת חנוכה ה'תשמ"ו קטעים מהספר "דידן נצח"-בעת משפט הספרים כאשר נראה לעיל כל אשר הרבי פועל במישור הרוחני לבטל הקטרוג על הנשיאות ,קיבל זאת חנוכה מימד מיוחד ,הי' זה באור ליום חמישי כ"ט כסלו באותה עת התקיימה מעמד הדלקת נר חמישי של חנוכה ב , 777-ואשר השתתפו בו לראשונה זקנים וילדים כאחד .הזקנים היו חברי כוללי "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים" ,והילדים והילדות – חיילי "צבאות השם"( .עד אז הי' נהוג שהרבי אומר שיחות בכינוסים מיוחדים עבור הזקנים בנפרד ועבור הילדים בנפרד) במהלך הכינוס הורה הרבי לקיים התוועדויות חסידויות בכל אחד מימי חנוכה" :דבר נכון וטוב ,להציע ולקבוע אשר בכל יום ויום דחנוכה (החל מימי חנוכה השתא) יעשו מסיבות של שמחה ("פארבריינגענישען")" .הרבי נימק את דרישתו בהסברה שהחושך בעולם הולך ומתגבר ,וההוספה בענין השמחה שפורצת גדר תבטל לחלוטין את הגבלות החושך הזה ,עד שלא ישאר ממנו שום רושם. הוראתו המיוחדת של הרבי עשתה לה הדים רחבים ,ובכל ריכוזי אנ"ש ובתי-חב"ד ברחבי העולם אורגנו במהירות הבזק התוועדויות רבות משתתפים בימים הבאים של החג .אך זה עדיין לא היה זה סוף פסוק. 17 קובץ חנוכה ביום שישי אחר הצהריים ,נר ששי של חנוכה ,הגיעה למרכז צאגו"ח באה"ק ת"ו הוראה טלפונית מיוחדת ממזכירות הרבי ,וזה תוכנה :יש לארגן במוצאי שבת קודש הקרובה ,ליל שמיני של חנוכה" - ,זאת חנוכה" ,בכל מקום ומקום ברחבי הארץ ,מסיבות חנוכה גדולות ומפוארות בכמות ובאיכות ,בהן ישתתפו רבני המקום ,ראשי הערים ונכבדיהן .המסיבות – כך הי' לשון ההוראה – צריכות להתקיים "ברוב פאר והדר"" ,און מיט א שטורעם [=ובסערה], כלשונו של הרבי .הרבי אף ביקש דיווח מידי בליווי תמונות מההתוועדויות. עם צאת השבת בשעה תשע וחצי ,התוועד הרבי בפתאומיןת .באותה התוועדות אמר הרבי ] [1שהיות וא' מהטענות שלהם היא שכביכול ליובאוויטש איננה פועלת ("אקטיווי") הנה אע"פ שטענה זו מגוכחת ,מ"מ על מנת לפרוך את טענותיהם הנה כדאי שיעשו ספר בדפוס נאה ומהודר" ,זה אלי ואנוהו" ,עם תמונות מפעולות השלוחים וממבצע חנוכה וכו' ברחבי תבל .הרבי עורר אז בהתוועדויות שיוציאו את הספר בזריזות. מיד לאחר ההתוועדות קרא הרבי לר' יהודה קרינסקי ,וביקש ממנו להודיע לכל השלוחים את הדברים הבאים: "השנה יש לקיים את כל הפעילות של מבצע חנוכה ביום "זאת חנוכה" בשוטרעם הכי גדול .מיד אחר כן יש לשלוח את התמונות לכאן על מנת להדפיסן באלבום מיוחד" .הרבי גם הורה להודיע לכל הבתי-חב"ד שמקיימים הדלקת נר חנוכה במעמד מיוחד עם חנוכי' ציבורית מרכזית ,שהשנה יש לקיים את ההדלקה גם ביום השמיני ,זאת חנוכה (בלי ברכה כמובן). בהתוועדות שבת פרשת ויגש אמר הרבי] [2אשר הסיבה להתוועדות זו היא על מנת לעורר אשר יתחילו כבר בעבודת הכנת הספר מיד בעשרה בטבת! בשיחה זו גם דיבר הרבי באופן ברור אשר פרשת הספרים הינה קטרוג וכו' ע"ד הקטרוג שהי' אצל אדמו"ר הזקן בעת מאסרו. בעשרה בטבת ,בשיחתו של הרבי ("דברי כיבושין") ביקש הרבי שהספר יהי' כבר מוכן ביו"ד שבט הבא. ואכן לקראת יו"ד שבט ה'תשמ"ו הופיע אלבום מפואר בשפה האנגלית ששמו "=( let there be lightיהי אור") ,המכיל מאות עמודים מפוארים המתעדים את פעילות חב"ד בימי חנוכה ה'תשמ"ו בכל רחבי העולם].[3 ][1תורת מנחם – התוועדויות ח"ב עמ' 151 ][2שם עמ' 257 ][3ע"ד כל הנ"ל עיין כפ"ח ה' טבת ה'תשנ"ו מס' .855 16 קובץ חנוכה מדור תמונות 15 קובץ חנוכה 21 קובץ חנוכה 21 קובץ חנוכה 22