ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו
Transcription
ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו קובץ מיוחד בקשר עם וא"ו תשרי יום הסתלקות הרבנית חנה ע"ה -אם המלכות גיליון ג שנה עשירית יוצא לאור על-ידי ועד "חיילי בית דוד" 770איסטערן ּפ ַארקוויי ברוקלין ,נ.י. שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושתיים לבריאה הי' תהא שנת עוז בכל -שנת "ביאת משיחא" שנת הק"י להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א עד כמה צמאים אנו עד כדי כך – שלא מרגישים בדבר ]ויתירה מזו [:זה גופא שנדמה לאדם שאין לו צרכים - ,היות שנמצא במדינת חסד ,וביכלתו לעסוק שם ב"משאו ומתנו באמונה" מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף ,ובמילא גם הקב"ה נותן לו פרנסה ,עד באופן – כאמור לעיל – של "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" ,לאלה הזוכים לכך; והיות ש"ועמך כולם צדיקים" – הרי הכל זוכים לזה ,כי מיד בר"ה "נחתמין לאלתר בספרן של צדיקים גמורים" .ולכן נדמה לו ,שאין לו הצטרכויות -הרי זה גופא מורה עד כמה צמאים אנו עד כדי כך – שלא מרגישים בדבר; היינו שהצמא הביאו למעמד ומצב כזה ,שלא מרגישים כלל את הרעב והצמאון, היינו הרעב והצמאון האמיתי – צמאון ליהדות. ואע"פ שבעזר השם ישנם מוסדות ,ויש לכ"א לעצמו ענינים של שיעורי תורה והידור בקיום המצוות וכו' – הרי אין זה מגיע לגילוי אלקות ,ואין זה מגיע להבנה בתורה והידור בקיום מצוותי' ,באופן שזה יהי' "כמצות רצונך", כפי שמאריך אדמו"ר האמצעי – בערך מה שהי' בזמן שביהמ"ק הי' קיים. )משיחת וא"ו תשרי תשמ"ה( יו"ל ע"י "ועד חיילי בית דוד" 770 -בית משיח לתגובות והערות[email protected] : ב"ה אל אחינו התמימים ואנ"ש יחיו, שלום וברכה לקראת וא"ו תשרי ,יום הסתלקותה של אם כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ,הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה ,הננו מוציאים לאור קובץ "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו" ,ובו: א .יומנים מיוחדים ממאורעות וא"ו תשרי ה'תשכ"ה ,כפי שנכתבו בשעתם ע"י תמימים) .יומן מר' מ"מ וואלף ,וגם יומנים קצרים מאחרים( -באדיבות מכון 'יומנים מבית חיינו'. ב .שיחת ו' תשרי ה'תשמ"ה )כקביעות שנה זו( ,בה מאריך כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א אודות אמו -כמה עזרה לפליטים הרבים שהגיעו ,כיצד זה נשאר בזכרונו עד היום הזה וההוראה אלינו ,כיום - .תרגום חופשי מסרט ההקלטה ,תודתנו נתונה למערכת "השיחה היומית". ג .קטע משיחת ו' תשרי תש"נ ,בה מספר אד"ש כמה סיפורים על מסירות הנפש של הרבנית חנה ובעלה הגה"ח המקובל ר' לוי יצחק זצ"ל. ד .יומני ו' תשרי במחיצת כ"ק אד"ש מה"מ מהשנים תשנ"ג-ד. הוספה :א( צילום מכתב שכתב הרה"ח ר' בערל יוניק אודות יום הולדתה של הרבנית .ב( צילום מתהלים של הרבנית חנה, שאביו של כ"ק אד"ש ,ר' לוי'ק ,השתמש בו במאסר ,כולל פיענוח של סיפורו של ספר התהלים כפי שכתבה עליו הרבנית. בציפיה ובביטחון גמור אשר תיכף ומי"ד ממ"ש נחזה ונראה בהתגלות הוד כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א "מלך ביופיו" לעיני כל חי ,ונזכה לשמוע תורה חדשה מפיו ,ויכריזו כולם יחדיו, בקול גדול ובהתבטלות מוחלטת: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! אש"ל -הכנסת אורחים מחלקת הוצאה-לאור ועד חיילי בית דוד 770בית משיח ,בית חיינו ימות המשיח ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב -שנת "ביאת משיחא" שנת הק"י להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ברוקלין ,נ.י. ד"ר זעליגזאן שאל את הרבי כיצד קראו לאמא של הרבנית. הרבי השיב לו והד"ר הכריז" :חנה בת רחל לרפואה שלמה" ואז ידע כל הקהל שצריך לעורר רחמים הרבי הביא משל ,ותוך כדי הצעת הדברים התחיל בבכיות נוראות והשעין ראשו על ידו, איום ונורא המחזה .הרבי לא יכל לדבר .מרוב בכי נחנק מהדמעות ששטפו אותו .לפתע העביר בתנועה מהירה את כף ידו מעל מצחו וחזר למצב הרגיל עד שלא הורגש כל רושם. • יומנים מיוחדים ממאורעות ו' תשרי תשכ"ה | יום שבת קודש ,ו' תשרי תשכ"ה 10:00בבוקר .הרבי נכנס לתפילה כרגיל .לאחר שהחלה התפילה היה נראה שהרבי ממתין למשהו או למישהו כי הביט מספר פעמים הצידה .הדבר חזר על עצמו ארבע פעמים .הריל"ג ניגש אל הרבי ,והרבי אמר לו משהו .כנראה ששלח אותו למסור מסר מסוים .כך נראה ממבט ראשון .הוא ניגש לרב חדקוב וממנו חזר לרבי ומוסר משהו .אני ,כמו – כך להשערתי – רוב הקהל ואולי כולו )מלבד אחדים-בודדים ממש ממקורבי בית-רבי( אינני יודע מאומה .בכל אופן, המתח היה רב ומורגש בחלל האוויר. כששליח-הציבור מגיע "להאדרת והאמונה" – כך גם במוסף ב"הוא אלוקינו" – מסמן הרבי בידיו הק' לשיר. דריכות מסויימת מורגש בחלל האויר .ישנן לחישות שמשהו אינו כשורה אבל הדבר בגדר תעלומה .גם על התוועדות לא הודיעו בסיום התפילה אם תתקיים אם לאו ,אך בשעה הרגילה – – 1:30הרבי מגיע ומתיישב במקומו .מבחינים כי דקות ספורות מחליף הרבי דברים עם הד"ר זעליגסאהן "רופא החצר" .אחר-כך הרבי מתחיל לשוחח בשפע של נושאים כדרכו בקודש ואף משמיע מאמר של דא"ח ]המשך למאמר שנאמר ביום שני של ראש-השנה "זה היום תחילת מעשיך"[ שנפתח במילות הפרק ה"מאה ועשרים" בתהילים "שיר המעלות ממעמקים". במהלך ההתוועדות סיפר הרבי בשם אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ששמע מאביו אדמו"ר מוהר"ש כי אדמו"ר מוהר"ש אמר שצריכים לחזור על מאמר חסידות שישים פעמים )או שישים ואחת(, וכשנשאל למהות ההבדל בין הפעם החמישים ותשע לפעם השישים ,השיב כי הדבר הוא בדומה | 4ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו להבדל בין הפעם הראשונה לפעם השישים ,ולפי גרסא אחרת אמר כי ע"י הפעם השישים המאמר נעשה "עצמי". הרבי ביאר כי תורה היא עניין עצמי למעלה מזמן ומקום ,ולכן ,אף שלמדה ברגע אחד קודם ונתעצם עם התורה ,כבר אין לכך שייכות עם הרגע הזה ,שהוא למעלה מהזמן ,וזהו "וילך" – הליכה שמצביעה על בלי גבול ,שעל ידה הוא לוקח את הבלי גבול של עצמיות התורה. שיחה עמוקה אחרת השמיע הרבי על הקשר בין פרשת וילך לעשרת ימי תשובה ]בשיחה זו ,היו ,כפי שאפרט אחר-כך "רמזים" למה שיתרחש ביום זה ,אבל כמובן שבתחילה לא תפסנו שום דבר[. על הפסוק "וילך משה" הביא הרבי את תרגום יונתן – "לבית אולפנא" ,שמשמעותו כי משה רבנו למרות גדלותו וידיעותיו כי רבו – הרי בשעה שהלך ללמד יהודים תורה והוראה עיין בתורה ובאופן של "וילך". בקשר לזה סיפר הרבי את הדברים הבאים: "סיפר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר כי אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היה עמו פעם באיזה מקום שלא הכירו אותם ,ומכל מקום "מצד ציור פניו החיצוני" ,כלומר הדרת פניו וחזותו ,הכירו בו ברבי נ"ע וכיבדוהו ב"מפטיר" .ביקש הרבי להמתין קמעה ויצא לחדר שני לעבור מקודם על הפטרה ,ורק לאחר מכן נכנס ועלה למפטיר... והרי הדבר הוא פלא :ילד מגיל בר-מצווה מעביר-סדרה מדי שבוע ,וכנהוג אצל חסידים העברת הדבר היא בתוך החומש בטעמים ולא במגילה .נוסף לכך הרבי נ"ע היה עולה למפטיר בכל שבת .בנוסף לזה ,הנהגת הנשיאים היא שבלילה מעבירים הסדרה עם ההפטרה ,ואם כן הרי עבר על ההפטרה בלילה לפני כן ,נוסף לזה היה הרבי נ"ע רחוק ממציאות השכחה .ובכלל ,מה יש כאן לעבור ,הרי אמר את ההפטרה מתוך החומש? ועם כל זאת גרם ל"טירחא דציבורא" ויצא לחדר אד לעבור על ההפטרה ,אין זאת אלא שטעם חשוב היה לו בכך!" הרבי שליט"א דייק גם ממה שעבר לחדר אחר ,והוא בדוגמת "וילך" משה ,שהוא ענין של עכבה .ומכאן הוראה לכל אחד ואחד :בשעה שבאה אליו שאלה הנה לפני שפוסק עליו לעיין בשלחן ערוך ,ולא לסמוך על הזכרון ממה שלמד מקודם ,וכן קודם כל יום טוב ,יש לעבור על כל הדינים השייכים אליו .הלכות ראש-השנה ,עשרת ימי תשובה ,יום הכיפורים וסוכות וכדומה, ולא לסמוך על כך שלמד את ההלכות וזוכר... באחת ההפסקות שבין השיחות התברר מה קורה .זה היה כאשר ראינו את ד"ר זעליגזאן מדבר עם הרבי והתברר שממשיכים לדווח לרבי על מצב בריאותה של אמו .ד"ר זעליגזאן שאל את הרבי כיצד קראו לאמא של הרבנית .הרבי השיב לו והד"ר הכריז" :חנה בת רחל לרפואה שלמה" ואז ידע כל הקהל שצריך לעורר רחמים. ]וכאן אני מוסיף פרטים עליהם נודע לי רק אחר כך ,רובם מפי השמועה אך ממקורות די גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 5 מוסמכים :למרות שלאחרונה לא הייתה כל- כך בקו הבריאות )מדי יום היה מבקר אצלה רופא שלוש פעמים( הלכה ביום ראשון של ראש-השנה להשתתף בתפילות ולשמוע את התקיעות כשהן יוצאים מפי בנה הרבי. למחרת ,ביום שני של ראש-השנה כבר לא הרגישה טוב .למחרת כבר התבטאה באוזני אחד מבאי ביתה ,הר"ל בערל יוניק: "יודעת אני ,הליכתי אתמול לבית הכנסת הזיקה לי ,אך מאושרת הנני מזה! התקיעות היו כה נפלאות! השי"ת יעניק לו )לכ"ק אדמו"ר שליט"א( כוח ועוז .אינכם יודעים להעריך את אשר זכיתם לו ,אינני אומרת את הדברים כאם ,אלא משום שכך הם פני הדברים והאמת" ,סיימה בהתלהבות... מעניין :ביום השבת פרצה שריפה קלה בעזרת נשים וכסאה של הרבנית נשרף כליל! בליל שבת קודש ביקר )לפי בקשת הרבי( ר' בערל יוניק בביתה ,והיא ,יחסית ,חשה בטוב .אולם לפנות בוקר ב 4:30-מצאה אותה האשה המטפלת שוכבת על הרצפה ,היא מיהרה ל 770-ומצאה את אחד ה'מתמידים' וזה הלך להודיע בבית הרבי .הדלת נפתחה רק כשד"ר זעליגזאן הוזעק ודפק .הרב ,מיהר לביתה ושהה שם עד כמעט .10:00 כשר' בערל נכנס שאלה" :מי זה?" אך כשהשיב לא קלטה את התשובה ,היה ניכר שאינה מכירתו כלל .לאחר מכן הייתה התאוששות קצרה ,היא ביקשה ממנו שיכין לה משהו לטעימה .ר' בערל חוזר ומדווח לרבי .הרבי מבקש שידאגו שתשהינה במחיצתה שתי נשים מבאות-ביתה )גב' לאה כהן וגב' שורפין( ,הלה דואג לסידור העניין וחוזר .הרבי מבקש לבקר שוב אחר התפילה וכן לדאוג שד"ר זעליגזאן יבקר .הדיווחים | 6ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו אפילו משה רבינו הלך ללמוד במקום אחר... בשעה 6האשה שנמצאת אצל אמו של הרבי ,ראתה שהרבנית מונחת על הארץ ומיד היא הלכה ל 770וביקשה שילכו לספר לרבי ,ואז קראו את הרבי וביקש )חסר כמה מילים( שבזמן הקריאה אז דיברה .אומרים שיש לה שטף דם במוח .הרבי הי' אצלה עד בערך 10ואח"כ בא להתפלל ,ודוב יוניק נשאר אצלה. אחרי התפלה בשעה ,1:30נכנס הרבי להתוועדות ,הרבי לא אמר מאמר ודיבר בענין מה הפירוש וילך משה .לאיפה הוא הלך ,מאיפה הוא הי' ,ותרגום אומר לבית אולפתא ,לכאורה מה צריך משה לילך לבית אולפתא? הוא ידע את התורה הוא אמר את זה ,אלא עם צריכים לפסוק דין צריכים ללכת להסתכל בשולחן ערוך. ]מכאן ועד סוף שמח"ת מרשימה נפרדת :בשבת שרו האדרת והאמונה. בשבת בבוקר -כך מספרים -בשעה 6 אז האשה שנמצאת אצל אמו של הרבי, הרבנית ,ראתה שהרבנית מונחת על הארץ .אז מיד היא הלכה ל 770וביקשו שילכו לספר לרבי .אז קראו הרבי .בקריאת התורה היא עוד דיברה .איך שמספרים שהי' לה שטף דם בראש -מוח .-הרבי הי' אצלה עד בערך שעה 10:00ואח"כ בא להתפלל ,ודוב יוניק נשאר אצלה .אחרי התפלה בשעה 1:30בא הרבי להתוועד. הרבי לא אמר מאמר אחר כמה שיחות, ודיבר בין השיחות בענין וילך משה מהו הפירוש איפה הלך ואיפה הוא הי' מקודם, מקודם הוא דיבר עם ישראל ואח"כ דיבר מלמדים ,לעת עתה ,על שיפור לטובה -עד כאן הוספה[. הרבי ממשיך להתוועד ובשיחה העמוקה שהזכרתי קודם ,מדבר על תורת הבעש"ט לפסוק "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" ,ש"הסתר אסתיר" פירושו הסתר כפול ,שההסתר עצמו מוסתר .הרבי הביא משל ,ותוך כדי הצעת הדברים התחיל בבכיות נוראות והשעין ראשו על ידו ,איום ונורא המחזה .הרבי לא יכל לדבר .מרוב בכי נחנק מהדמעות ששטפו אותו .לפתע העביר בתנועה מהירה את כף ידו מעל מצחו וחזר למצב הרגיל עד שלא הורגש כל רושם. תוך הדברים הגיע לביאור דברים בנוגע לכך שהגוי אינו מסוגל כיום להסתיר על מצוות הקב"ה -ושוב פורץ בבכי נורא. נשען על כיסאו ,נאנח אנחות קורעות לב, נושם בחזקה ושוב בוכה .המאמץ להפסיק ניכר מאוד ,אך הבכיות ממשיכות שוב ושוב. לפתע ,מעביר כף ידו ביעף מעל מצחו והמצב חזר לקדמותו. ההתוועדות הסתיימה בשעה .4ר' בערל יוניק רץ מיד לאחר ההתוועדות לבית הרבנית .הוא הבחין כי הרבנית נושמת בכבדות עד מאוד .מיד ניגש והתקרב .היא תופסת בזרועו ואומרת "עזור לי" .הוא רצתה להמשיך לדבר אך כבר לא הייתה מסוגלת. הוא רץ מיד לבית-המדרש ,זירז את ד"ר זעליגזאן שאחז באמצע התפלה ,שמצבה מחמיר ,ד"ר זעליגזאן רץ מיד. לקראת סוף מנחה הזעיק ר' בערל את הרבי לביתה )מסר לו כי אמו ביקשה לו שיבוא( .אגב :הן כשהרבי יצא מההתוועדות לחדרו והן כשיצא אחר כך מחדרו לבית עוד עם ישראל! אז תירץ הרבי ,שתרגום יונתן אומר על וילך משה שהלך לבית אולפנא ,הוא הלך ללמוד .שאל הרבי מפני מה הי' צריך ללכת ממקום שהי' למקום אחר הי' יכול לעמוד על מקומו וללמוד? אלא אפילו משה שהוא נתן את התורה, אז לפני שדיבר עם ישראל הלך ללמוד ולא התבייש .איי ער האט דאך די רגע געלערנט דעם סעיף איז וואס דארף ער נאך אמאל איבערלערנען? זאגט מען ניין אז אפילו משה רבינו איז אויך געגאנגען לערנען אין אנדער פלאץ ]=הוא הרגע למד סעיף זה ,אז למה הוא צריך ללמוד אותו עוד פעם? אומרים לא! שאפי' משה רבינו הלך ג"כ ללמוד במקום אחר[ .אז דיבר שכל הרבנים לפני שהולכים לפסוק שיסתכלו בשו"ע איי ביטול תורה פון די צייט וואס ער גייט אין ביהמ"ד וכו' ,והרבי דיבר ארבעה שיחות. בין השיחות דיבר שהגוי עבד לישראל שהכל נברא בשביל ישראל ,וכשהרבי דיבר מילים אלו בכה .אחרי התוועדות קם הרבי והתפלל מנחה .אחרי מנחה יצא והלך לאמו .בשעה 5בא אמבולנס והרבי, ד"ר זעליגסון ,ואשתו של ר' יואל כהן נסעו באמבולנס בשבת .ולקחו את אמו הרבנית להאספיטאל ,ובזמן שהוציא את אמו אז הרבי בכה ,גם שם בבית חולים בכה ,אבל מיד כשנפטרה הפסיק לבכות והסתכל בחלון. כשהגיעה הידיעה שהרבי נסע באמבולנס עם אמו היו באמצע חזרה, ומיד התחילו להגיד תהלים .ר' יעקבסאן ומאיר פרידמאן ועוד הלכו לבית הרפואה. גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 7 אמו עודר את השירה בידו הק' .הרבי נכנס לשניות ספורות לחדרו ,שם הותיר את שתי המטפחות שבכיסיו ומיד יצא ממהר לביתו. המהירות הייתה כה רבה שאת המעיל העליון לבש בעברו בפרוזדור לעיני המצטופפים, ובידו עדיין מעודד את השירה .כשהגיע לביתה מצא שהיא במצב קשה ,מתפתלת בייסורים ונושמת בקושי רב .הוא קרב אל מיטתה ומשעין ידה ברוך על ברכיו .מצווה להנ"ל שיזעיק עוד ב' רופאים. בינתיים התפתלה בחוזקה מצד לצד עד כי הוכרח ,בעזרת הנ"ל ,להחזיק בה כדי שלא תיפול .במשך זמן זה הגיעה הרבנית חיה- מושקא למקום. תחילה התנגד הרבי שייקחו את אמו לבית-הרפואה ,אך כיוון שב' הרופאים )בנוסף לד"ר זעליגזאן( המליצו בחיוב )כי המכשירים והתרופות החיוניים לא היו בהישג-יד( ,אמר: "מאחר ששלושה רופאים בדעה זו ,אני מבטל דעתי מפני דעתם". מיד העבירו אותה באמבולנס לבית- הרפואה כשהרבי בתוכו יושב לצידה ]כן נסעו הרופא וגב' כהן[ .פני הרבי היו רציניות ביותר. הדבר נודע בבית-הכנסת של כ"ק אדמו"ר שליט"א והציבור התארגן ופתחו בתפילות ובתחנונים ואמירת פרקי תהילים. חלק מהקהל מיהר ברגל לבית-הרפואה וגררו אתם "גוי של שבת" שנשא אוכל לרבי. בבית-הרפואה החלו בטיפול נמרץ ,אך יצאו והודיעו לרבי כי כבר מאוחר ...הרבי גילה ידע רב ברפואה ולחץ עליהם לנסות זריקה מסוימת ודרכי טיפול אלה ואלה. | 8ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו אח"כ בשעה 7בא ר"ז דוכמאן ורחמ"א חדקוב וסיפרו שנפטרה .ומספרים ששם בבית הרפואה שאל הרבי אם יכול לאכול מפני שהוא אונן אז הוא ביקש רב שיגיד לו .אז כולם אמרו שמותר לו לאכול ,אבל רצה מי שיש לו סמיכה שיבוא להגיד לו. אז ניגש ר' אשר ששונקין ואמר לו שאין אבילות בשבת ,אז הרבי שאל אותו אבל אני שואל אנינות בשבת? אז ענה ר' אשר שהוא לא יודע ,והרבי התחמק מכל הרבנים .מיד שהיא נפטרה אז אמר הרבי שכל הכהנים ילכו .וגם הבחורים אין להם מה לעשות כאן .והרבי שאלם אם יכול להתפלל מעריב? אז הם ענו שלא ,אבל א' ענה שכן ,והתפלל ואמר קדיש אחר עלינו. וגם ביקש לשו"ע אדה"ז אבל לא הי'- .שם האט זיך אויסגעוויזן מה שהרבי אמר שלא לעשות בלי להסתכל בשו"ע. בלילה הביאו את הנפטרת בביתה. הרבי אמר שישיגו את דוב יוניק שישגיח על הבחורים שלא יקחו משם שום דבר. ואמרו כל הלילה תהלים .הרבי הלך הביתה .בבוקר בשעה 9:30נכנס הרבי לזאל ואמר כל הקדישים שבתפלה ולא התפלל .ואח"כ נסע לבית אמו ,ובשעה 11יצאה הלוי' והיו הרבה אנשים והי' מהמזכירות .כ 12אוטובוסים נסעו לאוהל והרבה פריוואטע מכוניות .באוהל ,צעק הרבי שיעשו סדר כאן כבוד הנפטר ושכל הבחורים ילכו מכאן .הרבי בכה הרבה בהקדיש של סתימת הגולל ,ואח"כ נסע הרבי לביתו של אמו .ושם התפללו מנחה. הרבי אמר שבכל תפלה שיכנסו לו בחורים ואברכים .ועשו הגרלה מי שיכנס בכל יום. ואורחים יכולים להכנס בלי הגרלה. כשהתברר לרופאים עם מי יש להם עסק, צייתו מיד לכל הוראה ...שוב יצאו ואמרו לרבי כי לא הועילו דרכים אלה ,ושוב הרבי ממשיך ומציע שיטות נוספות ,וכך עד הרגע האחרון. השעה שהשיבה נשמתה ,במעמד בנה הגדול -הייתה בסביבות שש. הרבי נעמד ליד החלון ,נושא עיניו השמיימה דומם .לרגעים פורץ בכי עז ולרגעים נשאר בדומייה. בהזדמנות זו נכחו במקום מספר אברכים שנזכרו כי הרבי לא אכל עדיין סעודת שבת קודש והם הציעו לרבי לאכול ,אך הרבי סירב וביקש שרב יפסוק .ריל"ג ניגש ואמר שהוא רב והרבי צריך לאכול ,אך עדיין סירב ,ושאל אם אפשר למצוא שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, אך לא מצאו. אחר-כך שאל הרבי :האם אין כאן מישהו מהחברה-קדישא? היכן הרב ג'ייקובסון? אחר-כך פה בתרעומת לנדחפים בחדר שלא ידחפו וציווה כי "כל מי שלא טבל במקווה שלא יכנס לחדר!"" .בכלל" ,הוסיף "הבחורים מיותרים כאן לחלוטין!". גם לבעלי-בתים שנדחפו אמר "ס'איז ניט קיין פארבריינגען ,וואס שטופט מען זיך?!" ]=הרי אין זו התוועדות ,למה נדחפים?![. בינתיים הגיעו הרבנים ,הרב אליהו סימפסאהן והרב ישראל ג'ייקובסון מהחברה קדישא ,וציוו לפנות את החדר ונשארו רק כמה מזקני הרבנים והחסידים החברים ב'חברא קדישא' .הרבי אמר שהפטור של אבל מקריאת-שמע ותפילה זהו מצד שהוא טרוד ,אך כיוון שהוא מוסר את האחריות בדלת הי' שומר הר' דוד ראסקין ובכל תפלה ותפלה קראו בפתק מי יכנס .אחרי כל תפלה נכנסו הרבה בחורים לנחם את הרבי .הרבי ישב על הארץ וקרע קריעה. בבוקר בא הרבי מסקולין ,בערב בא הרי"ד סולובייציק ,אז הי' שם גם פיקראסקי ,קליין ,ועוד .סולוביצ'יק והרבנים דיברו עם הרבי כחצי שעה בענין אבילות .הרבי שאל לסולבייצ'יק שכתוב שצריכים להתאבל וכן שצריכים להיות ביו"ט בשמחה ,גם שיעשה עניני אנינות בצינעה .והרי זה בסתירה ,כי אם הוא שמח איך יכול להיות באנינות ופלפלו בזה ,וגם פיקארסקי התערב .מנחה בערך התפללו .2:45ומעריב .7:45 היום חיכו ממעריב עד שעה 11על הסאטמרער ,והגיע בשעה 11והיו הרבה אנשים שעמדו בדלת להכנס להרבי בזמן שהגיע .הי' דוחק גדול וכל האנשים התחילו לעשות מקום בשביל הסאטמער ועלה בקושי .ובזמן שנכנס נכנסו בחורים ומיד אחרי 5דקות הגיע הסקולענער עוד פעם. והתחילו לעשות בשבילו מקום אבל לא יכלו וכמעט שרמסו עד שהתחילו לזרוק הכובעים מהראשים .אז נתנו לו מקום. ואחרי כמה דקות הגיע המונקאטשער והתחילו עוה"פ לדחוף .אבל מספרים שבזמן שהרבי דיבר ,אז הסטמר לא הי' שם כבר והסטמר ענה משהו אחר מה שהרבי דיבר .והי' לסקולענער דיבורים כעשר דקות .וכן להמונקאטשער דיבר הרבי הרבה זמן וקירב אותו הרבה .בכלל המונקאטשער הוא צעיר. )יומן הרה"ת ר' יוסף ישראל סוסובר( גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 9 לחברה קדישא אזי הוא כבר אינו טרוד וחייב בכל זה ,וכן היה והתפללו מעריב בחדר הסמוך )הרבי ביקש סידור ,כנראה לא לשנות מדרכו בקודש ,אך כיוון שכולם היו "שבת'יים" לא נמצא(. הרבי אמר קדיש אחר "עלינו" ושוב עמד הרבי דומם ליד החלון ,נשען על אצילי ידיו הק' עד השעה ,10:00עד שהוצאה גופתה הק'. הרב יוסף הלוי ווינבערג שמשמיע שיעור-רדיו בספר התניא מדי מוצאי-שבת וכן מוסר נקודות משיחות הרבי בהתוועדות של שבת ,שאל את הרבי האם להודיע מעל גלי האתר על הפטירה והרבי ענה בחיוב. הקהל כולו ואני הקטן ביניהם נסענו מבית הרפואה ונדחפנו להיכנס לבית אמו .הרבי שכבר שהה שם עשה תנועת יד כאומר "לשם מה הדחיפות?" הרבי שהה בבית אמו משך זמן ,אחר כך לפני שעזב את המקום שאל" :מי יהיה כאן האחראי שלא יסחבו מכאן שום דבר?" ובערל יוניק קיבל על עצמו אחריות .הרבי הלך לביתו. | יום ראשון ,ז' תשרי תשכ"ה בשעה 8:00הגיע הרבי מביתו .מיד התפרסם ב 770שההלוויה תצא בשעה .11:00בשעה 9:15יצא הרבי מחדרו לבית הכנסת לומר את הקדישים .כאשר הרבי התחיל באמירת הקדיש הראשון ,התחיל לבכות ,עצר קצת והמשיך .כך היה גם בשני ה"קדישים" הנוספים בכי עצור. בשעה 11:05יצא הרבי מ 770-כשחבילת ספרים בידו ,נכנס למכונית ומשם נסע במהירות לבית אמו .הרבי נכנס פנימה ויצא אחר המיטה. לפתע הבחין הרבי שר' יוסף גולדשטיין מנציח את ההלוויה במסרטה והקפיד על כך מאוד, וכמה שניות הביט על מעשיו ]התרעומת באה לידי ביטוי בתנועות בידיו הק' כשכופף את ידו של גולדשטיין עם המצלמה עד הרצפה -דבר נדיר[ .אחר המשיך לעקוב כשהוא מלווה במבטו הק' עד שהוכנס הארון למכונית החברה קדישא. באותו רגע שאל היכן מחצלת הפלסטיק )הכוונה כנראה לזו שניתז עליה דם כשפרץ השטף דם( וכן פיסת עץ מסויימת ,הסובבים הודיעו כי הכל מסודר והבחינו שמרוצה מכך. מבית הרבנית ב 1418-רח' פרזידנט צעדו ל 770דרך רח' קינגסטון .אחר כך נסעו לבית- העלמין .הרבי ביקש כמה פעמים שהבחורים לא יעמדו שם )"מה עושים כאן הבחורים?"(. כן ביקש שהנשים לא תלכנה אחרי המיטה .רצוי שלא ילוו בכלל אבל דבר זה קשה לביצוע... כשהחלו בקבורה שאל הרבי בתמיהה :היכן הפלסטיק )הנ"ל(? אך הדבר נעלם משום מה .לרבי כאב הדבר מאוד .כל אחד התבקש לחפש במקומו ,אך לשווא .הרבי מתבטא" :הניחו לי .מדוע נדחפים? רואה אני שאיאלץ בעצמי לעשות סדר". לאחד הנוכחים פנה ואמר" :אין כל מצווה להידחף" .אחר כך פנה פתאום לעבר המכונית מתוך חשש שאולי השאירוהו שם .אך הדוחק והעומס והקברים הפזורים לא אפשרו מעבר קל | 10ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו ומהיר ,לכן נמנע מכך .הרבי החל לצעוד לעבר הרכב ותוך כדי הליכה דחף אנשים .בסופו של דבר נמצאה האבידה. אחר כיסוי הקבר אמר הרבי ,ככל הנראה ,פרקי תהילים מסוימים ,ולאחר מכן קדיש .אז החל לבכות זמן ממושך ללא הפסק וכמעט שלא יכול לגמור .הקהל כולו, עליו נמנו אלפים ורבבות ובלטו אדמו"רים, רבנים וראשי ישיבות מכל חוגי הציבור ,היה באבל כבד ,וזמן רב ארך עד שהרבי סיים את הקדיש. כנהוג התייצבו בשורה .הרבי חלץ נעליו ושוב ביקש שהבחורים לא יעמדו בשורה. הסתכל לצדדים ,העיף מבט על הקבר הטרי והתחיל לצעוד .כשעבר סמוך לאוהל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נכנס לדקתיים ,יצא ונכנס למכוניתו שהסיעה אותו לבית אמו ז"ל ,ברחוב פרזידנט. שמעתי ממקורות שעד עתה היו די מוסמכים ,שבמשך הלילה שבין הפטירה והקבורה הרבי מסר הוראות שונות בקשר לעניינים של "פיקוח נפש" הן בגשמיות והן בעניינים רוחניים כמו שיגור שליח מיוחד למקום סודי בו שוהים חיילים יהודים .הרבי אף ענה בקשר לשאלה האם לערוך השנה "כינוס תורה" -בחיוב. במשך ימי ה"שבעה" נערכו הגרלות להתפלל במניין של הרבי .הרבי ביקש שייכנסו -הכוונה כנראה לאנ"ש -אחר תפילת מנחה .כולם נכנסו בשורה ,הרבי יושב על ארגז קטן ,הבחורים עוברים ושותקים והרבי מביט בסימן פליאה כתמה מה הם עושים פה. בכל יום היה מבקר אצלה והיה מבקש ממנה שתצווה לו משהו כדי שיוכל לקיים כיבוד אם ב״ה .אור לח׳ תשרי תשכ״ה לאמא ולמשפחה שלום רב וברכה! תקותי חזקה שהנכם מרגישים ב"ה בסדר. הגם שעל כל מכתבי עדיין לא קבלתי רק תשובה אחת ,בכל זאת מכיון שיש לי מה לכתוב ,אוותר לכם על אי היענותכם. בטח שמעתם על פטירתה של הצדקנית אם הרבי .הדבר השרה כאן אבל גדול מכיון שכל הסדרים וכל האסיפות וכדומה בוטלו .אולם מכיון שיום הכיפורים מבטל את השבעה וחול המועד סוכות את השלושים .הרי שיש נחמה פורתא. והרי לכם תיאור מקוצר על מה שהתרחש פה .בשבת קודש לפני התפילה הלך הרבי שליט״א לבקר את אמו אחרי ששמע שהיא קיבלה שטף דם במוח. כמובן ששלחו לקרוא לכמה רופאים, אולם הרבי בא להתפלל כרגיל ,ובאמצע התפילה שלח כמה שליחים לשמוע מה נשמע שם .אחרי התפלה היתה התוועדות כבבל שבת תשובה ,אולם כאן הרגישו מאוד את העדר השמחה שהיתה בהתוועדויות הקודמות. וראה זה פלא הרבי דיבר ממה שמוזכר בפרשת השבוע ,מה שאמר משה רבינו עליו השלום 'בן מאה ועשרים שנה אנכי כשהגישו )מיד לאחר הפטירה( את גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 11 רשימת חלוקת המשניות של אלה שהתחייבו לסיימם עד יום-הכיפורים שאל הרבי שליט"א" :עד איזה יום כיפור? ...וענה הרב חדקוב כי עד יום כיפורים זה .אמר הרבי )שליט"א" :א קורת רוח ,קורת רוח מרובה" ,וחזר ואמר "זייער א גרוייסן קורת רוח!" )והביט ברשימה( "אין ספק שימלאו הבטחתם". | יום שני ,ח' תשרי תשכ"ה התפילה החלה בשעה ) 10:00הבחנתי שלא סיים את הכריכות על כף היד בקשר; אלא מסתפק בהעברה תחת הרצועות הכרוכות( .ב"שיר המעלות ממעמקים" וכן בחזרת הש"ץ היו בכיות .אחר חזרת הש"ץ קינח הדמעות ואמר חצי קדיש. ]בין הדברים שהבחנתי היום :קטעים בארמית כמו "לשם יחוד" וכן הקטע בארמית ב"ישתבח" ועוד אומר בלחש[. אמר כי אף שאין אומרים תחנון אצל האבל ,יש לומר "אבינו מלכנו" ,ושאל האם לומר קדיש אחרי "אבינו מלכנו". היום׳ ,והרבי התחיל לבכות בצורה איומה ולא יכל להמשיך לדבר .התחיל כמה מלים ונעצר מהדמעות והבבי .ובך היה כמה פעמים. הקהל לא הבין מה הם הבכיות האלו ,מכיון שלא ידעו על המתרחש. אחר הצהריים .בערך בשעה ,5:00לקחו אותה לביה״ח ]=לבית החולים[ בפקודת שלשה רופאים ופרופסור אחד .הרבי גם הלך לביה״ח .וכעבור שעתיים נפחה את נשמתה הטהורה .מעניין לציין שכל זמן שהיא היתה עדיין בחיים ,בבה הרבי הרבה מאד ,ומיד שהיא נפטרה לא היה ניכר על פניו שום עצבות .מכיון שהשבת עדיין לא יצאה .מיד עם צאת השבת ,התחיל הרבי לבבות עד שכל הנמצאים בכו אתו. במוצאי שבת קודש העבירו אותה לביתה ,ובמשך כל הלילה אמרו מנין אנשים תהלים .לבחורים לא נתנו להכנס עד 2:30אחר חצות הלילה ,ומאז התחלפו המשמרות מניינים מניינים עד שעת ההלויה. ביום שני עלה לתורה ר' זעליג כצמאן שנולדה לו בת ושאל האם לקרוא את הבת ע"ש האם ז"ל .הרבי ענה בחיוב ובירך אותה באריכות ימים .גם שלח אח"כ $63כמספר חנה... ההלויה יצאה ביום א' בשעה 11:00 לפני הצהריים .לא היו שום הספדים כנהוג אצל החסידים .עברו דרך בנין הישיבה ואחר כך המשיכו בנסיעה לביה"ק הנמצא במרחק 45דקות נסיעה .השתתפו בלויה )מה שאני ראיתי( 20אוטובוסים מלאים אנשים ,וכ 1,000-מכוניות פרטיות של רבנים .וראשי ישיבות וסתם אנשים חשובים :אנ״ש .ועמך מכל קצווי ארה״ב. במשך כל היום ביקרו אדמו"רים וגדולי התורה לניחום אבלים. פרטים על קבורה וכו' אינני יכול למסור לכם .מביון שלא נתנו לבחורים הרבי עצמו עלה לשלישי ,כפי שסיפר יום קודם לכן ,שאף שאין האבל עולה לתורה ,אך אדמו"ר הריי"צ בימי אבלו עלה בלי שיקראו לו ,ולכן גם הוא נהג כך כי מעשה רב עדיפא. | 12ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו זכיתי להיכנס למעריב .ב"ברכו את ה' המבורך" המילה "ברכו" בכפיפה ,ו"ה' המבורך" בזקיפה .בלילה ביקרה לשעה קלה הרבנית חיה מושקא שתליט"א בבית הרבנית חנה ,והקהל לא נכנס באותה שעה. להלן תוכן הדברים מה שדיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א עם גדולי התורה שבאו לנחמו על פטירת אמו: את האדמו"ר מסאטמער שאל מה עם מקווה לפני מנחה של ערב יום-כיפור? וענה הסאטמער שבוודאי הולכים .ואמר הרבי הרי בשולחן ערוך כתוב להפך )היה ניכר שהרבי מחפש היתר( ,ואח"כ אמר שהפעם היחידה שרואים שערב חג דוחה זה ערב יוכ"פ ,דבכל דוכתא אמרינן שהחג עצמו דוחה ,והוא משום שלערב יוכ"פ יש דין יו"ט .וראיה מהא שאומרים על חטא וכו' .ואמר הסאטמער שלפי זה צריך לומר שלמנחה אין דין אבילות כלל ,שהרי בבוקר א"א תחנון ובמנחה אומרים ,ש"מ דהוי לשעת מנחה דין חדש. כשהגיע האדמו"ר מסקולען הוא נכנס כמה רגעים לפני צאת האדמו"ר מסאטמער, והרבי שאל אותו מה עם טבילה בערב יוכ"פ כנ"ל ,ואח"כ שתק האדמו"ר מסקולען משך זמן והרבי ניסה לפתוח פיו באופנים שונים דהרי במקום מעשה שאני ,ולאפרושי מאיסורא שאני ,ואין לך אפרושי מאיסורי גדול יותר מביטול תורה ...ואמר שבאמת הרי איסור לימוד התורה אינו אלא על האבל ולא על המנחמים. עם הרב סולובייצ'יק מבוסטון דיבר הרבי שלדעתו האנינות מסתיימת בקבורה ,ואמר הנ"ל שלדעתו האנינות מסתעפת באבילות. ואמר לו הרבי שהרי משנה מפורשת שזקני בי"ד וכו' אין מתאבלים עליהם דאנינות בלב, לגשת .את הקדיש שלאחרי סתימת הגולל אמר הרבי בקול חנוק מדמעות .כל מלה נחלקה לכמה חלקים מרוב בכי עד שכל הקהל שעמד מסביב התפרץ בבכי. הרבי יושב שבעה בביתה ,לתפילות התקיימה הגרלה מכללות אנ״ש לאלו שיוכלו להכנס להתפלל אצל הרבי בימי השבעה .לכל תפלה יכולים להבנס 11 בחורים ו 11-אברכים .אני יכול להכנס כמה פעמים מכיון שאני אורח שחוזר מיד אחרי החגים. את הכיבוד-אם שהרבי קיים ,ממש להפליא .בכל יום היה מבקר אצלה והיה מבקש ממנה שתצווה לו משהו בכדי שיוכל לקיים כיבוד אם .כשהיה בא אצלה היה צריך לעמוד ,מכיון שהיא לא רצתה להתיישב מגדולתו ,וכמובן שהרבי גם לא התיישב .בכל שבת קודש אחרי התפלה היה מלווה אותה עד ביתה ,והיה מספר לה סיפורים :היא היתה מאוד נהנית מזה. כשהיא היתה בעזרת נשים של בית הכנסת של כ״ק אדמו״ר שליט״א .היה הרבי מתאפק מבלי לבבות שלא לגרום לה עגמת נפש ,ועוד הרבה דברים שלגבי גדולתו של הרבי זה ממש יוצא מגדר הרגיל. ויהי רצון שלא נדע יותר מצער ובמהרה ינחם המקום אותנו ע״י ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בברכת גמר חתימה טובה. מאיר )מכתב ר' מאיר פרידמן( גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 13 הרי דהוו ב' דברים נפרדים .עוד דיבר בעניין אנינות ברגל שאיך פסק הרמב"ם שיש אנינות ברגל והרי "ושמחת בחגיך" כתיב ואיך אפ"ל עניין השמחה ,ואמר הנ"ל "א שטארקע קשיא", והמשיך הרבי שיו"ט חלוק מכל השנה ,שבחול האנינות היא בגלוי ובעיקר והשמחה בטפל, וברגל האנינות להפך ,האנינות בלב והשמחה בהעלם ,והסביר עפ"י אגרת התשובה "חדווה תקיעא" וכו'. לרב קריגער ,ראב"ד ניו יורק אמר הרבי שההבדל בין התשובה שלנו לתשובת נינוה ,שבנינוה היו גויים .והם הרי תלויים במקום וזמן ולכן תשובתם היא רק מכאן ולהבא ,אבל ישראל בתשובה מתחברים עם הקב"ה שלמעלה מזמן ומקום ולכן מתוקן גם העבר .ולכן הפליג הרמב"ם בשבח הבעלי-תשובה שהוא יותר מקודם החטא. כשנכנס האדמו"ר מנובומינסק ישב ושתק כדין אדם חשוב שהאבל מתחיל לנחם ,ואמר הרבי אינני יודע עם האבל צריך לפתוח כל עת בדיבור .כן דיבר על עניין הקבלה שמותר לאבל ללמוד בה ,ואמר "סייג לחכמה שתיקה" .חכמה הוא עניין הדיבור ,אבא יסד ברתא ,ושתיקה הוא סייג -גבוה מחכמה ,דשתיקה הו"ע הכתר ,שזהו עניין רזי תורה שאין מוסרים רזי תורה אלא למי שליבו דואג בקרבו. לרב הולאנדער אמר שבוודאי אין אבילות ביום הכיפורים ,שמלבד זאת שאין לעניין זה ברגל ,הנה ביום הכיפורים יש הרי מצוות התשובה וצריך לקיים המצוות בשמחה )או שאמר :הרי אבילות עניינה תשובה ,וצריך לקיימה בשמחה(. כשהגיע הרב מ"ל רבינוביץ ממונקאטש שאל הרבי את ר"ל גרונר אם זהו הנכד של ה"מנחת אלעזר" .אח"כ שאל הרב רבינוביץ אם זהו שאמר קודם לאדמו"ר מסאטמער הוא ממעלת יום הכיפורים ,והרבי דייק שזהו ממעלת יום הכיפורים .אח"כ שאל הרבי אם יש עוד חלקים מה"מנחת אלעזר" שלא נדפסו ,כי אלו שנדפסו ראה כבר ,ואמר שטוב שידפיסו אותו שנית, שהיה צריך לשאול את הספר מאחר וזה שימש לו ,והרי זה בבחינת "דבר בעתו מה טוב". הליטווישע שוקלים וטרים אבל אינם מגיעים למסקנה ובמנחת אלעזר כתוב הכל .סיפר שפעם ראה אצל הרבי הריי"צ שכתב מכתב עם חמש או שש שורות של תארים ,ושאל אותו למי זה מופנה ,וענה הרבי הר""צ שמופנה למנחת אלעזר) .בזיכרון אחדים שאמר :כמדומה שישנה תשובה אחת במנח"א בעניין טבילה באבל בעיוכ"פ )הכוונה למנח"א כת"י?(( עם האדמו"ר מסטריז'וב דיבר בעניין טבילה ,ואדמו"ר הזקן כתב שצריך סמוך לחשכה, ובפשטות אפשר הפשט בסמוך לחשכה ,סמוך למנחה ,שהרי הרב אינו מקצר ,ואמר הרבי והרי גם מדייק הוא. כשנכנס הרב הוטנער ראש ישיבת "רבי חיים ברלין" שאל הרבי דבר מה ,כמדומני בעניין מה שאומרים "ואמרו אמן" בקדיש ,ומרוב פחד ואימה אמר הנ"ל "אין אומר ואין דברים" ויצא כשפניו אל הרבי ,כי פני קדשו היו אז נוראים. )יומן הרה"ת ר' מ"מ וואלף( | 14ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו ה ע"ה ת חנה ע הרבנית יום ההולדת של הרבנ ום לפנינו צילום ממענה כ"ק אד"ש מה"מ להרה"ח דובער יוניק ,על שאלותיו :א( מתי יום ההולדת של אמו הרבנית הצדקנית חנה ע"ה .על פי הידוע הוא ביום כ"ח טבת ,אך באחד הספרים נדפס שיום ההולדת הוא ביום כ"ה תשרי! ב( מי היה המסדר קידושין בחתונת הוריו של הרבי? על זה שכתב "ממה שיש מודפס" שיום ההולדת הוא בכ"ה תשרי ,מתח הרבי קו מתחת למילים אלו, וכתב" :איפוא?". המזכיר כתב :בספר 'אם בישראל' ,שנדפס בארה"ק .ובהמשך לזה כתב הרבי" :למצוא הס']פר[". ואחר כך כתב )כנראה על שני השאלות(" :לא שמעתי בכ"ז מאומה". *( להעיר ,שכ״ח טבת הוא יום הולדת של אמי מורתי ע״ה ,ששמה חנה ,ע"ש כו' ועד ע״ש אמו של שמואל ,שסיום וחותם תפלתה "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו" )ש״א ב, יו״ד(. יש לציין ,שהנדפס בספר 'אם בישראל' הוא טעות ,ויום הולדתה הוא בכ"ח טבת ,כפי שכבר פורסמו אגרות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע אלי' ,וראה גם בספר השיחות ה'תשנ"ב ח"ב ע' 265בשולי הגליון להערה ) 75ראה מסגרת(. גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 15 שעסקי לא היו בבית ַ ועד כדי כך ,שאע"פ כי אם ב"חדר" וכיו"ב – אעפ"כ בלט ענין זה כ"כ, עד שזה נחקק בי לכל משך ימי החיים אבל מ"מ צריך לידע מה איבד )ר"ל(! הוא איבד גילוי אלקות שהי' נגלה לעיני בשר בזמן שביהמ"ק הי' קיים .ועד כדי כך ,שראו האלקות בעיני בשר" ,עשרה נסים נעשו לאבותינו בביהמ"ק"] ,כולל גם )חלק מהם שאירעו( בירושלים כולה[ .וכל זה ראו בעיני בשר! • זכרונות הנשיא מאמו בין הזכרונות] ,אשר כאמור לעיל ,מכל ענין צריכים ללמוד ענין בנוגע למעשה[ ,נמצא גם ]דבר שאירע[ בתחילת המלחמה ]העולמית[ הראשונה, היינו אז במדינת רוסי' – .בכלל הייתי עסוק ב"חדר" ,ולא ידעתי מהנעשה בבית ,לא הייתירקאכט( בזה כ"כ ולא ביררתי ע"ז וכו', )פא ָ מונח ַ אך היו ענינים יוצאים מן הכלל שהייתי חייב לשים לב אליהם ]וביניהם הי' המאורע דלהלן[: אז ,בתחילת המלחמה הראשונה ,היתה גזירת המלכות ,שבמדינות של רוסי' הנמצאות ליד הגבול עם המדינות שבהם לחמה אז רוסי' – אי-אפשר לסמוך על היהודים ,ולכן יש לדאוג, שיסעו אל תוך עומקה של רוסי' ,רחוק מהגבולים. והנה בגבול שכנו גם מדינות פולין וליטא וכו' ,שבהם הי' מספר גדול ]של יהודים[ והם נסעו למקומות שבהם הי' ישוב יהודי גדול ,וביניהם גם העיר שבה התגוררנו .הגיע אז מחנה גדול והיו נקראים בשם "בזשניצעס" ]=פליטים[ – מה שנקרא כעת ]באנגלית[ "רעפיודזשיס" – מאלה שהוגלו וגלו עפ"י גזירת המלכות – ממדינות פולין וליטא וכו' ,שהיו קרובים לגבול. היות שהגיעה אז כמות גדולה בבת-אחת ,והם היו גדולים גם באיכות – ראשים ,רבנים, מלמדים ,שוחטים ,מנהיגים ,ראשי-קהילה וכו' ,הי' צורך גדול לדאוג לסדר אותם בהקדם הכי אפשרי ,ובתכלית השלימות האפשרית. ולפי ערך מספר היהודים שבעירנו היתה זו עבודה גדולה ,משא כבד] ,לדאוג ל[מספר הגולים שהגיעו לשם. | 16ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו לכן מיד הקימו "וועדים" שונים ,כדי לארגן את העזרה בכל המצטרך להם ,ובראש הוועדים ה"יארצייט" שלה. אז עמדה אימי ,שביום זה הוא ָ ואז ראו דבר פלא ,שאני מעולם לא ראיתי שיהי' ]כ"כ[ ענין של התעסקות במרץ הכי גדול, שעסקי לא היו בבית ,כי אם ב"חדר" וכיו"ב – אעפ"כ והן ביום והן בלילה ,ועד כדי כך ,שאע"פ ַ בלט ענין זה כ"כ ,עד שזה נחקק בי לכל משך ימי החיים. והנה כאשר מגיע יום שבו "כל עבודתו אשר עבד בה" נזכרים כל פעם מחדש ,מידי שנה ושנה ,ובכל שנה ובשנה באופן דמוסיף והולך ,כבכל עניני טוב וקדושה – הרי אז גם זכרון זה נזכר ביתר שאת וביתר עוז. אך מיד מתעוררת השאלה האמורה :מה למדים מזה בנוגע למעשה בפועל? הרי הקב"ה הצליח שאנו נמצאים במדינת מלכות של חסד, ובמילא המצב הוא – לפי ערך – איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו ככל השייך בזמן הגלות ,ובנוסף לזה יש כמה וכמה ארגונים העוסקים באופן מסודר בנוגע למתן עזר לנצרכים, ובמיוחד בין בנ"י. אך אח"כ קולטים ,שההוראה היא ברורה ביותר: הרי אין זה מגיע לגילוי אלקות ,ואין זה מגיע להבנה בתורה והידור בקיום באופן מצוותי', שזה יהי' "כמצות רצונך" ,כפי שמאריך אדמו"ר האמצעי – בערך מה שהי' בזמן שביהמ"ק הי' קיים. אשר כל אחד מבנ"י וכאו"א מאיתנו ,בתוך כלל ישראל, הוא בבחי' "גלינו מארצינו" – היינו ,שהננו כולנו במצב שאפשר לקרוא לזה או בשם "רעפיודזשי" או "בעזשניעץ" ,אבל בלה"ק ה"ז נקרא "גלינו מארצנו". שכן ,אפילו היהודים הנמצאים בארץ-ישראל ,הרי חסרים שם כמה ענינים ,מצוות התלויות בארץ ,שמשחרב ביהמ"ק נמצאים במצב של "גלינו" ,ואין את כל הענינים האלה ,ועאכו"כ בנוגע לביהמ"ק ועבודת הקרבנות שבו וכל הענינים הקשורים בזה. ]ויתירה מזו [:זה גופא שנדמה לאדם שאין לו צרכים, היות שנמצא במדינת חסד ,וביכלתו לעסוק שם ב"משאו ומתנו באמונה" מתוך מנוחתהנפש ומנוחת הגוף ,ובמילא גם הקב"ה נותן לו פרנסה ,עד באופן – כאמור לעיל – של "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" ,לאלה הזוכים לכך; והיות ש"ועמך כולם צדיקים" – הרי הכל זוכים לזה ,כי מיד בר"ה "נחתמין לאלתר בספרן של צדיקים גמורים" .ולכן נדמה לו ,שאין לו הצטרכויות - הרי זה גופא מורה עד כמה צמאים אנו עד כדי כך – שלא מרגישים בדבר; היינו שהצמא הביאו למעמד ומצב כזה ,שלא מרגישים כלל את הרעב והצמאון ,היינו הרעב והצמאון האמיתי – צמאון ליהדות. גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 17 ואע"פ שבעזר השם ישנם מוסדות ,ויש לכ"א לעצמו ענינים של שיעורי תורה והידור בקיום המצוות וכו' – הרי אין זה מגיע לגילוי אלקות ,ואין זה מגיע להבנה בתורה והידור בקיום מצוותי' ,באופן שזה יהי' "כמצות רצונך" ,כפי שמאריך אדמו"ר האמצעי – בערך מה שהי' בזמן שביהמ"ק הי' קיים. ]אלא מאי[ היות שהתרגלו לחושך הגלות – נדמה לו ,דכאשר הוא לומד תורה ביגיעה שלו ומקיים מצוות בהידור שלו – הרי זו תכלית השלימות שבכחו להשיג! אומרת לו איפוא תורת אמת :דע לך ,שנשמתך היא "חלק אלוקה ממעל ממש" ,עם כל הפירושים שב"ממש" ,וכאשר אתה לומד תורה צריך להיות "הלא כה דברי כאש" ,באופן שזה יהי' נגלה לעיני בשר .וכאשר הנך מקיים מצוה כדבעי – הרי אתה אמנם מקיימה "כמצות רצונך", אלא ,שחושך הגלות פעל בלבולים" ,החושך יכסה ארץ" ,ולכן חסר בשלימות הדצח"ם באופן שאינו תלוי ברצון האדם – ובמילא באמת אינו יכול לעשות יותר מזה, אבל מ"מ צריך לידע מה איבד )ר"ל(! הוא איבד גילוי אלקות שהי' נגלה לעיני בשר בזמן שביהמ"ק הי' קיים .ועד כדי כך ,שראו האלקות בעיני בשר" ,עשרה נסים נעשו לאבותינו בביהמ"ק"] ,כולל גם )חלק מהם שאירעו( בירושלים כולה[ .וכל זה ראו בעיני בשר! ולכן אף שכאשר יוצא לרחוב הריהו רואה ניסי השם וחסדי השם ,ורואה כיצד הקב"ה הוא "הזן . .בטובו בחן בחסד וברחמים" .שדבר זה אומרים אנו בברכת המזון ע"פ התורה ,ביום חול, בסעודה של חול, אעפ"כ ,בשעת מעשה עליו לזכור כיצד הוא )או אבי זקנו( עמד בזמן שביהמ"ק הי' קיים. ואז כאשר יאמר "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" – הריהו אומר הדברים בכל ה"שטורעם", להיותו מרגיש מה שהי' אז ,או ששמע עד"ז ,או עכ"פ יש לו ידיעה בזה בשכלו ,ידיעה אמיתית, או – "שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך" ,היינו ששמע עד"ז מאדם אחר המלומד יותר ממנו, אבל הוא שמע זאת באופן שהדברים חדרו בקרבו – ואז הוא צועק בקשה זו – למרות היותה תפילה בלחש – לא מפני שכן קבעו אנשי כנסת הגדולה בתפלת שמו"ע ,אלא מפני שחש את הצורך בזה ,כי זה חסר לו! ומה חסר לו? – שיהי' "מהרה תצמיח" .כי כאשר תגיע הגאולה האמיתית והשלימה רגע א' קודם – הרי היא תקדים ברגע א' את קיום הכתוב "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר". )משיחת וא"ו תשרי תשמ"ה -תרגום חופשי מסרט ההקלטה ע"י "השיחה היומית" - להבנת השיחה כראוי ,יש לעיין בשיחה בשלימותה כפי שנערכה ונדפסה ב"התוועדויות" ה'תשמ"ה עמ' 138ואילך( | 18ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו אמי מורתי הרבנית ע״ה ,זכתה בדבר נפלא שלמעשי׳ ועבודתי׳ יש תוצאות ביחס לכל העולם כולו — שהודות לה לומדים בנ"י בכל תפוצות הגולה דברי חסידות וכידוע עד כמה השתדלה והתאמצה כדי שיהיו לו דיו ונייר כו' ,ונוסף ע״ז ,ועיקר שסייעה בכך שיהי׳ לו את המצב־רוחהמתאים ,ללא כל טרדות ובלבולים כדי שיוכל לפעול ולחדש חידושי תורה כפי שחידש בפועל • זכותה של אם המלך ב .והנה ,בעלת היארצייט דיום זה. אמי מורתי הרבנית ע״ה ,זכתה בדבר נפלא שלמעשי׳ ועבודתי׳ יש תוצאות ביחס לכל העולם כולו — שהודות לה לומדים בנ״י בכל תפוצות הגולה עד היום הזה דברי חסידות, פנימיות התורה ,שבהם )ובקשר להם( מתבארים גם ענינים דנגלה דתורה .דהיינו החידושי תורה של אאמו״ר שבאו לידי גילוי ב״דיו על הנייר" ,בזכות בעלת היארצייט. וכידוע עד כמה השתדלה והתאמצה כדי שיהיו לו דיו ונייר כו' ,ונוסף ע״ז, ועיקר -שסייעה בכך שיהי׳ לו את המצב־ רוח המתאים ,ללא כל טרדות ובלבולים כדי שיוכל לפעול ולחדש חידושי תורה כפי שחידש בפועל .ע״י כך שכאשר נשלח לגלות .עזבה גם היא את הדירה שבה גרה כמה עשרות שנים והלכה אחריו בגולה כדי להיות בעזרתו במקום הגלות ולסייע לו להמשיך בעבודתו למרות הגלות הקשה לפינה נדחת וברוסי׳ בימים ההם )וכידוע לכל אלו שהיו שם עד כמה הי׳ המקום מושלל מיהודים בכלל .ועאכו״כ מיהדות ועאכו״כ מלימוד התורה .ויתירה מזו -אפילו לא ירעו מהו יהודי ובודאי לא הי׳ שם מושג מעניני יהדות( .מתוך מחסור בכל הצרכים והעדר הכסף לקניית כל דבר נוסף .כך שלא הי׳ להם דיו ולא נייר .ובעלת היאצ״ט היתה צריכה לטרוח בעצמה ללקט עשבים לעשות מהם דיו ולקבץ פיסות נייר וכיו״ב ,ובקושי השיגה מעט דפים שעליהם נכתבו החידושי תורה של אאמו״ר .ועד"ז -בשוליים של גליוגות הספרים שהיו תחת ידו ומזה נדפסו הספרים ״לקוטי לוי יצחק״ ו"תורת לוי יצחק״ על תורה נביאים וכתובים ועל מאמרי רז״ל וכו'. ג .ויש להוסיף .שלבעלת היאצ״ט יש חלק גם בעבודת הכלל של אאמו"ר בתקופת הרבנות שלפני המאסר והגלות. שגם אז ניהלה עסקנות ציבורית בתור רבנית. ובהרחבה )בנוסף לחייה הפרטיים(: העיר יקטרינוסלב )דניפראפעטראווסק( נחשבה .מכמה בחינות .לעיר הבירה של כל מחוז אוקריינא )כפי שנקרא חלק זה דדרום רוסי׳( .ובעיקר -העיר הראשית בכל הנוגע לעניני יהדות .וכידוע שבאותם הימים סבלו גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 19 קשה ביותר מרדיפות הממשלה והי׳ צריך שהעמיד הרב שניאורסאהן יאמר שקמח לנסוע לעיר הבירה של המדינה ההיא כו' מסוים איננו כשר — לא ישתמשו בו .אע"פ להשתדל לבטל את הגזירות או עכ"פ למעט שאפשר לטעון שע"י איבוד כמות גדולה אותן כו׳ ,והממשלה דרשה מהרבנים שלא של קמח ,הרב שניאורסאהן גורם נזק לא רק להתערב .ולא עוד .אלא שהרבנים עצמם ביקטרינוסלב ובמחוז אוקריאנא ,אלא מכיון יפרסמו מכתב שהם מסכימים לעובדה שמדובר במקור אספקת קמח לכל המדינה. שהממשלה איננה רודפת את הדת )כמדובר הרי כתוצאה מאיבוד חטים ששייכים כמ"פ( :ואזי יצא אאמו״ר וגילה את דעתו דלא לממשלה .כך שלא ימכרו באותו מחיר של זו בלבד שלא יחתום על מכתב זה )כמו מספר החטים הראויים לפסח -נגרם נזק כלכלי לכל רבנים שמפני היסורים .האיומים וההפחדות המדינה! וכו' נאלצו לחתום( ,אלא עוד ישתדל לפרסם ואעפ"כ ,אאמו״ר לא נבהל כלל )כאמור( שאיננו חותם .באמרו .שהכל יודעים את אלא פירסם מראש שאיננו פוחד לנסוע המצב כפי שהוא באמת אלא שמפחדים למוסקבה ולפנות בדרישה כו' .ודוקא בגלל לומר זאת בפומבי ,וכעת מלכתחילה הפירסום — כשיתפרסם שאיננו הוכרח קאלינין לקבל אותו ולתת את הרשיון המבוקש חותם ,ומסתמא יהיו כאלו ואזי יצא אאמו״ר שיצטרפו אליו .יעורר הדבר וגילה את דעתו דלא בצירוף פקודה שהגיעה ליקטרינוסלב ובה נאמר רעש ומהומה וכו׳ וממילא זו בלבד שלא יחתום שאף אחד איננו רשאי תאלץ הממשלה לקבל את על מכתב זה אלא דרישות הרבנים. עוד ישתדל לפרסם למנות את המשגיחים חותם .ולומר להם דיעה מה וכך הוה .הממשלה שאיננו לעשות והם אינם חייבים אמנם נענתה לכמה דרישות למסור דו״ח על הנהגתם החל מהדרישה לאפיית מצה .״מיכלא דמהימנותא" .שבאותה שעה לאף אחד -מלבד הרב שניאורסאהן .ואם הופנתה בקשה למוסקבה לקבל רשיון לטחון הרב שניאורסאהן יקבע שקמח מסוים שנטחן חטים בצורה שהקמח יהי׳ כשר לפסח )לפי מחטים שהגיעו למקום פלוני ביום פלוני, המצב בעת ההיא( .וכיון שבאזור העיר איננו כשר להשתמש בו למצות לפסח -יש יקטרינוסלב )דניפראפעטראווסק( צמחו לשמוע להוראתו )ולשלוח קמח זה בחזרה או חטים ושעורים וכיו״ב .היו שם התחנות למכרו בזול וכיו״ב(. הגדולות לטחינת קמח וממילא הי' הדבר וכל זה הי׳ אפשרי בזכות העובדה שייך לאאמו״ר שלא פחד ולא נבהל אלא שבסביבתו הקרובה .כביתו ,הי׳ מצב־רוח נסע בעצמו למוסקבה ונפגש עם קאלינין שהתאים לזה ,היינו שאמי הרבנית לא רק עצמו -ראש הממשלה הקומוניסטית בעת שלא פחדה בעצמה באופן שבגלל זה גם ההיא -והצליח לפעול שקאלינין יתן רשיון הוא עלול הי׳ לחשוש וכו׳ ,אלא אדרבה — וצו לכל פקידי הממשלה ביקטרינוסלב שלא נתנה לו תוספת עידוד והתחזקות כרוחו יתערבו בסדרי טחינת הקמח .ואם המשגיח שלא להתחשב כלל בכל הסכנות ,בה בשעה | 20ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו שלפי המצב במדינה ההיא בימים ההם. וכשם שהשתדלה למען כתיבת חדו״ת הרי בגלל זה יכלו להאשים לא רק את הרב אלו .כך השתדלה והתאמצה בנוגע לשמירת בעצמו אלא גם את כל בני ביתו .החל מאשתו הכתבים אחרי שנסעה מאלמא־אטא ובאה הגרה בביתו ומסייעת לו .שהם ״קאנטער־ למוסקבה וכו'. )אנטי־מהפכניים(. רעוואלוציונער׳ס״ אבל היא לא יכלה לקחת אותם כשיצאה )כנ״ל( המדינה לכלכלת נזק וברצונם לגרום מחוץ למדינה .כיון שנסעה כתור אזרחית ואמנם .בין הפקידים היו כאלו שהשמיעו פולין וכל הנסיעה היתה קשה כו'. איומים .ועד כדי כך שהיו ידידים שחששו וחבל מאד על שאר הכת״י שלע״ע לא מקיום האיומים .ובאו בלילה בשקט להודיע הגיעו לידינו .שהרי היו עוד ריבוי כתבים ע״ז לרב )למרות שגם זה גופא הי׳ ״חטא״( )מלבד הספרים שאמי בעצמה הסתכנה שהודות לקשריהם עם ה״צ׳קא״ נודע להם והביאה למוסקבה ומשם נשלחו לכאן במשך מזה והיו מדווחים בתוספת הסבר מדוע הם הזמן ע״י השגרירות וכיו״ב( ואמנם .היו מוסרים את הדיווח ומדוע דפים רבים בכת״י שהיו לפעמים אינם מוסרים וכו'. בידיו של בן ״תמים״ כפי מצב הדברים בעת ההיא "ואם הרב שניאורסאהן שאף הוא עצמו למד )ולהוסיף ,שהם היו קשורים יקבע שקמח מסוים ב"תומכי־תמימים״ משך מחטים עם מי שתמכו ביבסקצי׳ .כי שנטחן זמן .אבל לא נשמרו בידו ליבסקצי׳ עצמה לא הי׳ כח שהגיעו למקום פלוני מפני סכנת נפשות שמא איננו פלוני, והם היו צריכים אל הגויים ביום הכת״י ימצאו בידו והוא כשר להשתמש בו הקומוניסטים(. יהי׳ מוכרח לספר שאלו ד .ונחזור לעניננו — למצות לפסח -יש הם חידושי חורה של רב להוראתו" חלקה של בעלת היארצייט לשמוע שהי׳ מורד במלוכה ונשלח במשך כל ימי חייה בעבודת בגלות .ואעפ״כ גם בהיותו אאמו״ר .גם כאשר היו בגולה כתב חדו״ת .ויתברר שכעת .ברצונו יהודים אודות כלל בגולה במקום שלא ידעו של זה שהכת״י בידו .״להבריח" את הכתבים ויהדות ובמצב קשה בגשמיות .כאשר לא הי׳ מחוץ למדינה — ועי״ז יהי׳ בסכנה גדולה! כסף לקנות שום ״מותרות״ ,ובעיקר -לא הי׳ ומפני הסכנה הוא אמנם פחד לקחת אתו את שם דיו ולא נייר .והיא עצמה הלכה ואספה הכתבים ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלם עשבים ועשתה מהם דיו והלכה וחפשה של עשרות ואולי מאות גלימות החדו״ת של פיסות נייר קטנות כו' .וכפי שסיפרה לאח״ז אאמו״ר הנמצאים אי שם ברוסי׳. היו פעולות אלו קשורות במסירות נפש.ויהי רצון שבמשך הזמן יקויים היעוד ]אמנם .כיון שהנייר כמעט לא הי׳ בנמצא "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ כתב אאמו״ר חדו"ת בשוליים של גליונות מצרים״ .ועאכו״כ חידושי תורה .ובפרט -הספרים שהיו תח״י .ומזה נדפסו אח״כ חדו״ת שנכתבו ״מן המיצר״ .מיצר אמיתי ספרי "לקוטי לוי יצחק״ הן על תנ״ך והן על גדול ביותר בגשמיות .ונוסף ע״ז )כמדובר מאחז״ל )כנ״ל([. כמ״פ( -חדו״ת שיש בהם הן נגלה והן גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 21 פנימיות התורה .ובזה גופא -פנימיות התורה ועוד ענין בשם ״חנה״ — שהוא גם באופן המוכן ל״יפוצו מעינותיך חוצה׳׳ .כפי )כמבואר בספרים( ראשי תיבות של ג׳ מצוות שרואים בחידושים שנדפסו ממה שנרשם אלו ששייכות במיוחד לנשים: בגליונות הספרים שהגיעו לידינו .ומזה ח — ״חלה״ — ע"פ לשון הכתוב, אפשר לשער אודות הנמצא בשאר הכת"י ״ראשית עריסותיכם חלה״ — כולל כשרות שעדיין לא באו לידינו. האכילה ושתי׳ בכלל .ה -הדלקת הנר ומכיון שבדברי תורה ישנה גם המעלה שמביאה לשלום-בית בכל הבית כולו ד״המקיים את התורה מעוני״ בגשמיות) .ופועלת מערב שבת לערב שבת .כמדובר ו״מן המיצר קראתי י-ה״ בגשמיות -ששייך כמ״פ( והנו״ן שבאמצע -טהרת המשפחה. במיוחד לפנימיות התורה )משא"כ אותיות ואע״פ שאלו הן מצוות שהאנשים ״ו-ה׳׳ שקשורות בנגלה והנשים חייבים בהם דתורה( — בודאי סוף־סוף כשוה ,הרי מנהג ישראל יתגלו שאר הכתבים ונזכה ועצם ההחלטה הוא .כפי שרואים במוחש. לריבוי נוסף של ענינים ע״ד לימוד ענינים שקיום מצוות אלו בפועל דפנימיות התורה. חדשים אלו ממהרת ״המעשה הוא העיקר״ הוא ועצם ההחלטה ע״ד את בוא הזמן שיוכלו ע״י הנשים .החל מטהרת לימוד ענינים חדשים אלו לחפש אחר הכתבים המשפחה שתלוי׳ לגמרי ממהרת את בוא הזמן גם במדינה ההיא במצב הדמים של האשה אותם. שיוכלו לחפש אחר הכתבים ולמצוא והבעל יכול רק לפסוק שאלה אם יש צורך וכיו״ב, גם במדינה ההיא ולמצוא אותם. ועד״ז ביחס ל״ראשית ועוד והוא העיקר — קירוב וזירוז עריסותיכם חלה״ -ניהול מטבח כשר וכן זמן החידושים בפנימיות התורה שלאחרי הדלקת הנר המביאה לשלום בית — שהרי הגאולה האמיתית והשלימה .ואז .עאכו״כ האשה היא עקרת הבית. ובכל אופן — בעמדנו ביום היארצייט שנזכה לגילוי חידושים אלו שכבר נכתבו אלא שנמצאים במקום לא ידוע אבל בודאי שהם צ״ל אצל כאו״א ,אנשים נשים וטף — תוספת זירוז בכל אחת מג׳ מצוות אלו שתוכנן קיימים. ה .ויש להוסיף בשייכותה של בעלת הפנימי נוגע לכל חיי האדם בכלל ,וחייו של היארצייט לגילוי כתבים דפנימיות התורה — יהודי בפרט: כללות הקשר כין הגוף והנשמה נפעל ע״י ע״פ הידוע ,ד״שמא קא גרים״: השם ״חנה״ קשור בהפטרת יום ראשון אכילה ושתי׳ )״חלה״( ונוסף ללחם לאכול של ראש השנה שסיומה הוא — ״וירם קרן צריך האדם בית לדור בו .וכדי שהבית יהי׳ משיחו" .ונוסף ע״ז — נבואת חנה שבהפטרה ראוי לדירה צ״ל בו הדלקת הנר שפועלת זו מדברת אודות שמואל הנביא שממנו ״שלום בית״ .ושלימות הבית היא — בנים התחלת הנבואה בישראל והוא משח את דוד ובנות עוסקים בתורה ובמצוות. מלכא משיחא למלך. )משיחת וא"ו תשרי ה'תש"נ( | 22ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו הוספה: כת"י הרבנית חנה על תהלים של בעלה ר' לוי יצחק זצ"ל צילום מספר התהלים של הרה"ק ר' לוי'ק, בתחילתו כתבה הרבנית תיאור מרגש על המאסר וסיפורו של הספר ופיענוח הכת"י: פיענוח הכת"י :זה התהלים שייך לבעלי ז"ל ששלחתי לו על פי בקשתו למקום גלותו אז בכפר "טשילי" במדינת קאזאחסטאן. לו היו פה ולשון להדפים האלו הי' להם לספר הרבה הרבה .כל דף ודף נטבע תמיד בדמעות והי' לח מהם .מיום שנאסר בתפיסה בחדש מארט 1939נשתנו כחותיו הגשמיים לרע מיום ליום. רוחו הי' חזק .קשה מאד הי' לשמוע הבכיות היוצאים מקרב לב-עמוק ושברון-לב שסבל יותר על העדר החיים הרוחניים מהסבלות פשוט מרעב ממש בלי לחם ועוד תנאי החיים האיומים... הספר הזה הי' אצלו עד יום מותו .בכ' אב 1944באלמא אטא עיר הבירה של המדינה האמורה למעלה .על-פי רב השתדלות של ידידים נאמנים ,שעבודתם בענין זה היתה במסירת-נפש וסכנת-נפשות גדולה עלתה בידם שיתנו רשיון לבעלי לוי-יצחק ז"ל להעתיק מקומו מהכפר להעיר הגדולה וזה הי' יותר טוב בכל הפרטים בגשמיות ורוחניות והעיקר כי ישוב יהודי הי' שם. יזכר ה' להאנשים האלה את מעשיהם הטובים וישמרם מכל רע אמן. גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 23 יומני ו' תשרי במחיצת אד"ש מהשנים :תשנ"ג ,תשנ"ד. תשנ"ג יום שבת קודש פרשת וילך וא"ו תשרי ,יאר-צייט אם המלכות -הרבנית חנה ע"ה נודע ,שהבוקר אכל הרבי שוב .כאן המקום לציין ,שהרופאים רואים את כל המקרים שארעו מאז ראש השנה -שהרבי החל ליטול ידים ולאכול -כהתקדמות רבה ,ולפי המצופה ,בקרוב יראו זאת גם בשאר המישורים ,כבפיזיותרפי' של היד והרגל ,ענין הדיבור וכו'. עוד בשעות הבוקר המוקדמות החלו המונים לנהור ל ,770-זאת לאחר שנודע שרבים הסיכויים שנזכה היום להשתתפותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בתפלת שחרית .כל אחד חיפש לעצמו מקום ,משם יוכל לראות יותר טוב .אם כי כאן המקום לציין ,שהפעם לא זקוקים לשום באקסים ,מכיון שהרבי נמצא בגובה רב ואפשר לראותו כמעט מכל חור )כמובן באם אין איזה מישהו שמסתיר( ,בפרט הודות לאותם בחורים שהשכילו ועבדו במשך כמה שעות לטובת כל הציבור ,והשאירו רק כמה שולחנות -כדי שהכל לא יהיה 'מכבסה' אחת גדולה. כבר בתחילת התפלה החל הקהל לעשות עושה שלום לכל הצדדים והדחיפות היו אין לשער. עדיין לא הי' ברור האם הרבי יצא .אך עכ"ז ,רבים מתושבי השכונה באו מוקדם ותפסו מקומות. השלוחים מהאיזור -כששמעו ממקורות מוסמכים אודות השמועות המוצקות שבע"ה יזכו שהרבי יצא היום שוב -הגיעו רגלי ממקומות שליחותם. בשעה 11:00לערך )בתחילת חזרת הש"צ( נשמע שא שא שא ונודע שהרבי נכנס לחדר המיוחד .מיד נפתח התריס של החלון האמצעי עד לשליש העליון -כדי שהרבי יוכל לראות את הקהל הקדוש .הס הושלך בקהל. הבעל-קורא הי' הרה"ח ר' מרדכי שי' שוסטרמען -הבעל-קורא הוותיק בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ,שמאז ז"ך אד"ר נהג לקרוא ב'הול' הסמוך לחדרו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ,ומאז ראש השנה -שזכינו שהרבי החל להשתתף בתפילות עם הקהל הקדוש בבית המדרש למטה -החל לקרוא למטה. עם סיום ההפטרה החל הקהל )המלומד ממה שהי' הסדר בראש השנה -שהרבי יצא מיד לאחר התקיעות -לפני תפילת מוסף( לנגן את ה"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" )לא לפני שהכריזו זאת ג"פ( .לאחמ"כ אף ניגנו "עד מתי ,דו ווי הב תו ווייט .ווי וואנט משיח נאו ,ווי דאנט וואנט תו ווייט ,".אבל מלמעלה לא ראו כל סימן .הקהל הבין שהרבי יישאר עד לסיום התפלה וע"כ החזן התחיל לומר את הקדיש של מוסף .לאחר תפילת הלחש נסגר התריס ,והקהל הבין שהרבי יוצא .אז התחילו לנגן את "אורך ימים" )בלחנו של ר' שלום שי' ברוכשטט ,שהתקבל על ידי ציבור אנ"ש עוד בי"א ניסן ,ועד עתה לא זכינו עדיין לנגנו בהתוועדות ,או בשעה שכ"ק אד"ש נמצא ,כך שיעודד בשעת הניגון( ,ולאחר רגעים ספורים ראו תזוזות בתריס החלון השלישי .הקהל הבין שהמעמד של ראש השנה -בו ראו את הרבי | 24ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו פנים בפנים לפ"ע -חוזר על עצמו ,והתחילו לנגן בעוז .מיד לאחר מכן נפתח התריס לגמרי וכולם ראו את הרבי שליט"א )מבעד לחלון לא בהיר לגמרי( .פניו הק' היו רציניות ומאירות. הרבי ישב שעון לגמרי על הכסא )שלא כראש השנה בו התקרב לחלון ואף התרומם מעט(. תחלה הסתכל לשמאלו והניד את ראשו כאות עידוד ,ואח"כ הביט כמ"פ לימינו .כשהקהל ראה שהרבי מעודד את השירה ,הרי שהשירה גברה ,ואף הרקיעה שחקים .מעמד זה נמשך קרוב לדקה .לאחמ"כ משפנה הרבי שליט"א מעט לשמאלו )שם עמד הריל"ג( ,הבינו שהרבי רוצה לסיים .וכששאלוהו על כך ,הנהן בראשו הק' לחיוב ,ואז הורידו את התריס .באותם רגעי פרידה )הזמניים( הזיל הקהל דמעה )ואף נשמעו פה ושם בכיות( והגביר את שירתו. לאחר מכן נודע מה הי' בעת סגירת התריס האמצעי .הרבי סגר את הסידור והרימו )ע"מ לתיתו להמזכיר הריל"ג( .המזכיר לא היסס ,ושאל את כ"ק אדמו"ר שליט"א" :אפשר דער רבי וויל פאר דעם ,גייען צום פענצטער )השלישי ,הבהיר יותר( ,אז דער עולם זאל קאנען זאגן גוט שבת דעם רבין שליט"א" ,והרבי הניד בראשו הק' לחיוב ,ואז הזיזו את הכסא לחלון השלישי, כנ"ל. הכל ראו את השינוי לטובה שחל מאז ראש השנה ,ואימתו את מה ששמעו מהמזכירים - בשם הרופאים .כאן המקום לציין ,שהפעם ראו את הרבי כל מי שרק רצה )שלא כראש השנה בו אנשים טיפסו על שולחנות והסתירו לרוב הקהל(. עם יציאתו של הרבי החל הקהל לרקוד על מקומו במשך זמן ארוך ,והי' בהתפעלות מיוחדת מהפעם השני' בשנה זו בה זכינו לראות את הרבי ,ובפרט את השיפור שחל במצב בריאותו )שלכך כבר לא זקוקים לאמונה בלבד( .אם כי ברור שזה עדיין רחוק מהמצב של ימים כתיקונם. עם סיום התפלה למדו ברבים כמה פרקי משניות כנ"ל אתמול. לאחמ"כ התקיימה ב 770-התוועדות גדולה ומיוחדת ,ראש המתוועדים הי' הרה"ח ר' דוד שי' רסקין -מנהל רוחני דישיבת תומכי תמימים המרכזית -שאף הביא משקה שהרבי הוציא עבור התוועדות זו .ההתוועדות נמשכה שעות ארוכות ונושא ההתוועדות הי' בנוגע לזכות שזכינו -לאחר ציפי' של חדשים ארוכים -לראות את הרבי )למרות שאיננו מסתפקים בשום אופן בראי' זו ורצוננו הוא ש"מלך ביפיו תחזינה עינינו" ללא שום פשרות ,ואדרבא ביתר שאת וביתר עז( ,ואשר כל הענין שראינו את הרבי צריך להוסיף חיות ומרץ ,ותובע מאתנו להוסיף חיל בכל הפעולות ובלימוד המאמרים והשיחות דכ"ק אד"ש וכו' וכו'. ר' דוד אף עורר ע"כ שכל אחד צריך לדעת שכשהוא נכנס לבית רבינו שבבבל עליו לזכור "וואו ער שטייט און פאר וועמן ער שטייט" )איפה הוא עומד ולפני מי הוא עומד ,כהכרזה הידועה של הגבאים מידי ראש השנה ומידי שמחת תורה ,בנוכחות כ"ק אד"ש לפני התקיעות(, בשנה זו אמנם לא זכינו להכרזה זו ,אך חייבים לזכור שזהו המקום ההכי מקודש היום בעולם. לקראת שעות בין הערביים )לאחר תפילת מנחה( התקיים כמידי שבת סדר ניגונים ,והפעם, כשכל החלק המרכזי והמערבי-מזרחי של בית הכנסת פנוי מספסלים .רק במרכז עמד שולחן אחד ארוך עם ספסלים משני הצדדים ,ומסביב לשולחן זה עמדו מאות איש וניגנו את הניגונים. לאחמ"כ חזר הרה"ח ר' ישראל שי' לוין )מכפ"ח( מאמר דא"ח בע"פ. גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 25 בזאל למעלה התקיים -כמידי שבת -כינוס מיוחד לילדי צבאות-השם ,בארגונו ובהדרכתו של הרב קאצין .בכינוס מקיימים את כל ג' הענינים דתורה תפלה וצדקה -באופן המותר בשבת, ומנגנים ניגונים -שכמה מהם מרגשים את לב השומעים ,ובפרט כשנשמעים מפי הבל שאין בו חטא ,ילדים תמימים ,המבקשים כאותו הילד הצועק אבא אבא "ווי וואנט משיח נאו ,ווי וואנט דער רבי נאו". מוצש"ק כשעה לאחר צאת השבת התאסף קהל גדול בחצר בית רבינו )לאחר ששמעו אודות חלוקת הלקח הערב( .ואכן נודע ,שהמזכירים הכניסו לג"ע העליון את כל קופסאות הלעקח )כ10- במספר( והריל"ג הגישם לכ"ק אד"ש .הרבי חכה עד שיפתחו וירימו את הכיסוי הפנימי )באופן שיראה את הלעקח עצמו( של כל הקופסאות ,ואז הניד בראשו הק' לחיוב .בקופסא הראשונה גם נגע הרבי והזיז אותה .אחת הקופסאות שהגישו לרבי היתה מכוסה עדיין עם הכיסוי הפנימי והרבי הגיב בתמיה ,ואז הרימה המזכיר והרבי אישר .המזכיר מיד הוציאם ,וחברי הכולל - לבושים בסירטוק ובבגדי שבת -עמדו בחצר הסוכה וחילקו לקהל ההמונים חתיכות לעקח תוך כדי ברכה )לאחר התבוננות על מקום מי עומדים ,ובשם מי מחלקים( א זיסע יאר ,און דער רבי זאל זיין געזונט )שנה מתוקה ושהרבי יהיה בריא(. גם הנשים לא קופחו ונשות ועד המסדר )הנוהגות לדאוג ל'סדר' בכל החלוקות של הדולרים וכו' -בנוכחות כ"ק אד"ש( עמדו בפתח עזרת הנשים ,וחילקו לכל מאן דבעי חתיכת לעקח מכ"ק אד"ש. מאוחר יותר התקיים בזאל למעלה סיום רמב"ם .הזאל למטה הי' סגור. תשנ"ד יום שלישי ו' תשרי -יאצ"ט אם המלך בשעה 11:30החל יום העיון לאנ"ש והתמימים ב ,770-כאשר הרב יוסף שי' סגל ממגדל העמק למד בעיון שיחת כ"ק אד"ש מה"מ בענין וכתתו חרבותם לאתים )ש"פ משפטים תשנ"ב(, אודות כך ש"העולם כבר מוכן" .מאות בחורים ישבו בצידו הדרומי-מזרחי של 770על הבימה המיוחדת ,עד לשעה .1:30 בשעה 4:30החלה תוכנית אחה"צ -לימוד בעיון עם החוזר הראשי ,הרב יואל שי' כהן, ב'קונטרס בית רבנו שבבבל' .באמצע הלימוד הגיעה הבשורה המשמחת אודות תפילת מנחה. השעה היתה 5:15ותוך שניות התמלא 770בקהל גדול ,שכלל גם שלוחים שהגיעו לוואו תשרי, אלא שכניסת כ"ק אד"ש מה"מ התמהמהה. וב'גו'איש סנטר' התקיים הכינוס של חברי 'הקרן לפיתוח מחנה ישראל' ,שם דיברו כמה וכמה מחברי הקרן ,כולל גם יו"ר הקרן מר דוד צ'ייס ,שדיבר אודות כך שלמרות המיתון עליו מדברים ללא הרף" ,הנה ראו כמה מוסדות בנתה ליובאוויטש בשנה האחרונה". כמה וכמה גבירים ספרו חוויות אישיות מפגישות עם הרבי ,כאשר הרבי הזכיר להם ביחידות | 26ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו דברים שאירעו לפני למעלה מ 30-שנה. איש 'מחנה ישראל' ,הרב משה שי' קוטלרסקי ,העלה קווים לזכרו של החסיד הנלהב בעל צדקה וחסד ,הרה"ח ר' דניאל ע"ה נמדר ,והרב י .שי' ק .העלה אף הוא קוים לזכרו של מנהל מחנ"י וכו' ,הרב חיים מרדכי אייזיק ע"ה חודקוב. כאשר נודע על תפילת המנחה התאספו כל חברי הקרן בליווי מלויהם השלוחים להזאל למע' שב ,770-שם עמדו בהיכון לקראת הכניסה לכ"ק אד"ש מה"מ. לבינתיים נודע כי הפיזיורתפיסט טוני נכנס לכ"ק אד"ש מה"מ. בשעה 6:05נודע אשר עתה עוברים חברי הקרן ע"פ כ"ק אד"ש מה"מ .כ"א הניח הפ"נ על השולחן ,ואת חלקם הזיז כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק' ,בדומה לערב ראש השנה .על השולחן היתה מונחת קופסא של 'לקח' וכ"א לקח חתיכה .כ"ק אד"ש מה"מ הביט על כאו"א והניד בראשו הק' .לא' העוברים שלא ידע מה צריך לעשות ,סימן כ"ק אד"ש מה"מ בידו לקחת 'לקח'. לאחר סימן בעיניו הק' לקחת לקח .כשעבר הרב שמואל דוד שי' רייטשיק חייך כ"ק אד"ש מה"מ לעברו חיוך רחב .הרב לייבל שי' זייאנץ מסר לכ"ק אד"ש מה"מ 54תניא'ס שהודפסו ברחבי רוסי' .לאחר שעברו משך למע' מ 15-דקות ,נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת מנחה. השעה היתה ,6:24והקהל ,שהמתין למע' משעה ,ניגן בעוז 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' .בסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת .באותה עת אחז הש"צ הרב יהושע שי' קארף באמצע קדיש בתרא ,ולאחמ"כ החל הקהל לנגן 'יחי' .כ"ק אד"ש מה"מ ישב מורכן מעט לצידו הימני .כעבור משך זמן עצם עיניו הק' ,וכעבור כחצי דקה התיישר והחל לעודד השירה בתנועות חזקות בראשו הק' ,ושוב עצם עיניו למשך זמן והמשיך לעודד השירה. כעבור כ 4-וחצי דקות סימן לסגירת הוילון .השעה היתה .6:50 בשעות הערב התקיים ב 770-המשך יום העיון .המנחה הי' הרב לוי יצחק שי' גורדון )לונדון אנגלי'( ,ובין הנואמים :הרב שניאור זלמן שי' גורארי' ,הרב שלמה שי' מאיעסקי ,הרב יצחק שי' גאנזבורג )שדיבר ועורר ע"ד הצורך באמונה בביאת המשיח ,שלא תהא כדברים בעלמא( והרב אלי' חיים שי' רויטבלאט. עם סיום החלק הרשמי התיישב הקהל להתוועדות חסידית .בין המתוועדים ישבו כמה מחברי הקרן לפיתוח מחנה ישראל הגרים בלוס אנג'לס ,כר' עמי שי' פייקובסקי ,רמי שי' דואק, אורי שי' אורילביץ ,הרב אמיתי שי' ימיני ,ולצידם הרב יצחק שי' גאנזבורג ,הרב שלום דובער שי' ליפסקער ,הרב שמואל הלוי שי' הבר ועוד .עשרות רבות של תמימים עמדו בצד ושתו בצמא את דבריהם .בהתוועדות עוררו רבות אודות האמונה הנדרשת במשיח ,ומופתים מכ"ק אד"ש מה"מ ,טריים ושאינם טריים ,התגלגלו לרוב על השולחן וההתעוררות היתה רבה .לאחמ"כ התיישבו כמה מהשלוחים להתוועדות ,אף הם עם התמימים. לתפילת ערבית לא זכינו. הד"ר מור והד"ר טישהאלץ הגיעו הערב לאסיפת רופאים מיוחדת שהתקיימה בחצר .לא היתה להם שעת הכושר להיכנס לכ"ק אד"ש מה"מ. גיליון ג ,וא"ו תשרי ה'תשע"ב | 27 ויהי רצון שבמשך הזמן יקויים היעוד "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים״. ועאכו״כ חידושי תורה .ובפרט חדו״ת שנכתבו ״מן המיצר״.מיצר אמיתי גדול ביותר בגשמיות .ונוסף ע״ז )כמדובר כמ״פ( -חדו״ת שיש בהם הן נגלה והן פנימיות התורה .ובזה גופא -פנימיות התורה באופן המוכן ל״יפוצו מעינותיך חוצה׳׳. משיחת וא"ו תשרי תש"נ לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח מהרה יגלה ויגאלנו אכי"ר יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד יו"ל ע"י "ועד חיילי בית דוד" 770בית משיח