docארבע תשובות חיוביות מארבע קרנות בחו״ל
download 
Report Transcription
ארבע תשובות חיוביות מארבע קרנות בחו״ל
ןןושון החנוה וולםתנ״סים מ ר מ י ם קהילתיים ב י ש ר א ל ב ע״מ אלול חשנ־ב ספטםכר 1992 ארבע תשובות חיוביות מארבע קרנות בחו״ל מאז כניסתו לתפקיד ,ראה מנכ״ל סדן גרוסמן ההברה למתנ׳׳סים ,זי׳ר דב גולדברגר, את אתת המשימות העיקריות שלו בהשגת תרומות ממקורות רבים ,לשם הרהבת פעילותם של המתנ׳׳סים .דב הצהיר על בך בדירקטוריון התבדה, מנהלים בכנסי ובפורומים שונים ורבים .בתודש האתרון ,לאתר טיפול ממושך ולעתים אף מתיש ,הגיע! אליו תשובות מארבע קרנות גדולות מתו״ל ,על העברת סכומי כסף נכב* דים להברה למתנ״סים .להלן הפירוט: החברה פרוייקט • צות של תלמידים בכסאות גלגלים לנטיעות ב״נאות קדומים״)שמורה לאומית לטבע עפ״י ••ו מקורות ישראל ,ליד יער בן שמן( וכן יצאו 200 עיוורים לסיור באתרי השמורה. במתנ״ס-ם בחופשת הפסת התקיימה בגליל פעילות לפני כשנה נמסר למנכ״ל החברה ,על ידי מגבית נידיורק ,על תורם המבקש לתרום 5 דולר)!( לקרן הלוואות לפרוייקטים כלכליים במתנ״סים בישראל .לאחר מספר חודשי התכתבות נפגש דיר גולדברגר עם התורם במיאמי )בעת נסיעתו בסוף ינואר לכנס במקסיקו( .האיש בן ו ,9צלול ,חכם, קשוח וסותר אמיתי" ,תקרי את דב במשך קדן בהנוד 10מתנים•• חדשי• במגזרי המיעוט־• כהנוף היא קרן פרטית קנדית ,שההליטה לתרום כ־ 3.75מיליון שית לקליטת ולפתיתת 10מתנ״סים תדשים במגזרי המיעוטים .הקרן תממן את אחזקת המתניסים למספר שנים. לאחר מכן ימומנו המתנ״סים ,הדרגתית ,על ידי התברה מתקציב נוסף שיועבר אליה. תרומה זו ת א פ ש ר להברה לצמצם פער גדול שהיה בפתיתת מתנ״סים במגזרי המיער טים השונים. בהזדמנות זו מודה מנב״ל ההברה לפואד מקלדה ,מנהל מתנ״ס דלית אל כרמל ,למוניר דיאב ,מנהל מתל׳ס תמרה ,לאמין ענבתאוי, מנהל מ ת ר ס שפרעם ,למר יוסף מטאנס, מהנהלת מתנ״ס אבו סנאן ,לדיר משה ארי, מא״ז צפון ולנודית זליג ,על עזרתם בטיפול באנשי הקרן. מספר שעות על המתנ״סים. לאחר מכן נמשכה התכתבות בין השניים ,עד א ש ר לפני ימים מ ס פ ר נחחם החוזה עם התורם. בשלב ראשון העביר התורם חצי מיליון שית ל־ 8פרוייקטים ראשונים )תמישים אלף שיח לכל פרוייקט( .הכסף יינתן למתנ״סים כהלוואה לתמש שנים בתנאים מצוינים. התורם אמור להגיע לארץ בדצמבר ,כדי לראות את הפרוייקטים ,ולאחר מכן ימשיך להעביר כספים לקרן ע ד ל־ 5מיליון דולר. בימים החברה אלה צוות מכין את נייר העבודה מיותד במסה בנושא ,שיופץ לידיעת כל המתנ״סים. ל־ 800נכים וב״הפינוער׳ ,שהתקיים בסוף הקיץ ׳^חוף הכנרת ,שולב נוער עיוור ונוער נכה על כסאוח גלגלים. קרן כהנוף החליסה לתרום 450אלף ש״ח קדומים״ ל׳נאות לצורך מיותרים ,כך שנכים הכשרת שבילים יוכלו לסייר במקום בעזרת כלי רכב חשמליים .פיתוח זה יאפשר להברה למתגייסים להביא קבוצות נכים מאו רגנות לסיורים במקום .זאת ,במסגרת ה פ ר ר ייקס המשותף של החברה עם "נאות קדומים". קדן 3דור1ס ו״\יל תחומי• שונים קרן מעזבונה ש ל הגב׳ פלורנס נייגיל ז״ל, שהורישה לתברה עפ״י בקשתה ש ל דיר יעל פוזנר ז״ל ,מי שהיתה יויר ההברה. כספי הקרן ,בסך 900אלף ש״ח ,מיועדים לפעילות התברה בתחומים שונים :רווחה, קהילה ,פעילות חברתית ,הדרכה ,השתל מויות ועוד. קדן כהנוף פרוייקט נכי• בטבע כידוע ,ההברה למתנ״סים התלה השנה בפרוייקט חברתי ותשוב ממדרגה ראשונה - אל הטבע .במסגרת פרוייקט זה כבר יצאו קבו , מיליון ובנושאים הקשורים ליציאה דירקטוריון החברה מבקר בחצרות יסף שילוב אוכלוסיות ש ל נכים בפעולות זוהי קרן הנושאת פירות. נכים ישולבו במשחק ׳׳בעקבות אוצר הנגב׳׳ קבוצות ש ל נכים מהמתנ״סים ישתלבו ב מ ש ח ק " ב ע ק ב ו ת אוצר הנגב" ,שייערך בתול המועד סוכות ,בשיתוף עם המינהלה לפיתוח התיירות בנגב. למשפחת המתנ״סים, פרטים נוספים יפורסמו בקרוב. בשנה החולפת הצלחנו להגשים דברים רבים ,לעתים אף מעבר לציפיותינו .זו היתה שנה טובה לחברה ולעובדיה ,שנת התבססות ופריחה ,שנת אמון עמוק ותחושת חברות .בלבי תפילה ,שהשנה הבאה עלינו לטובה ,לא תפחת מקודמתה ואף תעלה עליה ,שתהיה זו שנת יצירה ובנייה בכל התחומים ,שנה טובה ומאושרת ,שנה שבה ימלאו משאלותיכם ומשאלות בני ביתכם לטובה. ד׳׳ר דב גולדברגר מנכ׳׳ל ההברה כנם לזכרו של חיים צפורי במלאת שמונה שנים לפטירתו של חיים ,ייערך כנס לזכרו בתיאטרון החאן בירושלים ,ביום ב׳ כ׳׳ג באלול תשנ׳׳ב.21.9.92 , פרטים נוספים בעמוד 2 960ילדים השתתפו בקייטנה שנמשכה כל חודשי הקיץ באחד הימים היותר חמים בשלהי חודש תית וחינוכית .״כעת אני מבין מדוע זכיתם הוזמנו חברי הדירקטוריון ואנשי בפרס התברה הממשלתית המצטיינת״ ,אמר הקרוואנים פטל ,״בלעדיכם היה המקום שממה אתת אוגוסט, הנהלת החברה לסיור באתר "הצרות יסף" ש א ד עכו. באתר, ש א ו מ ץ על ידי מחוז תיפה ש ל גדולה". ועוד על פעילות החברה באתר בעמוד .2 התברה למתנ״סים ,שוהים למעלה מ־3,000 עולים חדשים ,רובם יוצאי אתיופיה. ביוזמתו ש ל ז*׳ד משה ארי ובתמיכה ובסיוע ש ל התברה ,התקיימו באתר קייטנות קיץ לילדי הגנים ולילדי בית הספר היסודי ,במהלך כל התופש הגדול ,ובהשתתפות כ־000ו ילדי המקום .ה מ ת ר ס י ם באזור נרתמו למבצע וכל ש ב ו ע שלח מתנ״ס אחר עובדים קהילתיים, מדריכים חברתיים ובני נוער ,שסייעו בארגון הקייסנות ובתכניות העשרה שנערכו שם. בסיום הסיור הודה יהודה פטל ,הממונה על האתר ,למנכ״ל התברה דיר דב גולדברגר על היוזמה והתשיבה ביצירת פעילות הבר־ כתובת: ה ח ב ר ה בנין למתנ׳׳סים א ר ל ד ן ,ה נ ב י א י ם 3.1 י ר ו ש ל י ם 9 5 1 0 3 י ר ו ש ל י ם Y E R O U S H A L A Y I M .ק.קשולם א י ש ו ר מס׳ 339ו במתנ־סיס 185 מתנ״ס א ש ר ידע לנצל א&שרוה זו בזמן, ס ד ר ת הרצאות יזס אותו ושילב בנושא גירוש ספרד, בתכנית מומ״םימ השנתית. אחרים מ צ ל ו א פ ש ר ו ת זו ל מ ט ר ו ת אחרות. במתנ״סיס לא נעיץ• פרסום ו/אז רישום לטיולים לחז־׳ל בשום דדך. נשכיל למצוא דרכים ש ו נ ו ת שיתרמו לגיוון והעשרת Mm נמשכת הפעילות הנמרצת בחצרות יסף ז*׳ר משה ארי ,גציג החברה למתגייסים במועצה הממוגה בתצרות יסף ,הוזמן לדיון התיגוך ש ל הכגסת ,שהתקיים ב־ בוועדת 25.8.92בגושא שיבוץ ילדי הקרוואגים במוס אגי מקווה שאינך מתנגד שגס בעתיד הפעילות אל1ל תשנ־ב .ספטמבר 1992 במינימום במתי׳סים עלות ולשביעות רצון כולנו. דות התינוך. לבקשח יו״ר הוועדה ,ח״כ אברום בורג, סקר משה ארי את הפעילות הבלתי פורמלית באתר, המתקיימת מאז בעולים אוכלס חדשים ,לפני כחצי שנה. בדבריו ציין ארי ,כי בכוונת החברה למת־ ל׳סים להמשיך במלוא המרץ לפעול באתר ולארגן פעילויות נופשה ולימוד לילדים ולמ ילדי גני הילדים ישתתפו במרכז בוגרים. העשרה שיפעל לאחר ש ע ו ת הלימוד הפורמ 1 \% 1 1 4* 1/41 חברת המתנ״סים פרסומים לטיולי חדל במתנ״סים לאחרונה מגיעים אלי תחרים ע ל טיילים לחייל בעידוד החברה .בחלקם לקהל ובחלקם לעובדי המערכת. הדבר צורם לי מאוד אישית ,וגש ציבורית, כי לדעתי החברה קמה להתמודד עם בעיות חברתיות ,חינוכיות ותרבותיות במטרה להנ־ עים ולנצל את הזמן הפנוי בארץ ,מה גס שאני נתקל באנשים רבים המתקשים לממן חוגים חיוניים עבור ילדיהם ,ופרסום טיולים לחייל של המתנ״ס רק מוסיף לתסכולם. לכן ,לדעתי ,אסור לפרסם ו ל ע ו ד ד את הקהל לצאת לחייל •••• יהיה אטרקטיבי א ש ר יהיה .הקמנו א ת " א ר ץ מורשת" עפ״י יעדים תעיכייס ברורים .כל עוד יש מקימות בארץ שהקהל ס ר ס ביקר בהם ,אין לדעתי לעודד יציאה לתייל .צריך ל ה ת מ ק ד ,ן א ש י ת בארגון טיילים \\rni &\ • ליות להכרת הארץ .י ש מספיק חברות תיור וטיול לחייל ו א ל לגי להתחרות בהן. מאידך ,אנ־ מברך על היוזמה להוציא לפו שלמה תודג׳מן השפה והכנה לכיתה אי .ילדי בתי הספר, לפני שבועית אחדים השתתפתי ב׳׳פילת", חגרה להערכה ו ה ש מ ת בת אדם ,ביום מיין צפופים ,ישתתפו במרכז למידה שבו יוכלו להכין שיעורים תחת הדרכת אנשי מקצוע. והערכה. לאחר יום מיונים זה אני ח ש שמחובתי לכתוב לך את הדברים הבאיש. כמי שעבר את מרכז ההערכה שלכם וכמי לקצינים שמכיר מרכזי הערכה בצרי״ל אין ספק פי סילם צרכים ויעדים חינוכיים אינו מ מ ט ח ־ תינו ויעדיגו .התבדה מעודדת ותמשיך לעודד שלכם ,לבי; התהליך שעברתי במכון"פילוי׳. ויות באתר .למרות שכבר קיימת פרוגרמה שומם להלוטין .ראוי לציין ,כי כ־ 960ילדים אימי יכול ויהיה זה לא נכון ,לפסול את למתנ״ס ביישוב ,הרי כל המתקנים מסתכמים המתגוררים ביישוב השתתפו במפעלי הקיץ שנעשה שם .עס זאת ,מרכז ההערכה שלכם. במגורון אחד ובשתי סככות גדולות ,שהביאה שארגנו המחנ״סים במקום ,בניצוחו ש ל א ש ר בחודש ותגיש ,ובכלל זה במחנות סבע ביערות הקק״ל ספטמבר ,ימליץ מנכ׳׳ל החברה ,דיר דב גולד־ וב״הפינוער׳ ש ל ההברה למתגייסים .הקייסנה ברגר ,בפני הדירקטוריון ,ל א ש ר הקמת מחנ״ס זכתה להדים חיוביים .מכל הגורמים העוס משך הזמן ,סוג הפעילויות הנדרש ,הצוות היקפו ונסימו ,י צ ר ו תחושה ש ל הצופה מיון מקצועי ביותר ,לתפקיד המדובר. כפי שכתבתי לך בעבד על איכות ה ק ש ר טיפולכם המקצועי בכוח אדם ,כך ברצוני לציין שעליכם להתמיד במיון ש א ת ם עורכים בברכה, ר ש ף גיל ז׳בוטינסקי 43 ראשון לציו; תודה! לכבוד רבות בהיסטוריה ידע הסקרנות עבדתי המתנ״ם. במחנופש )שהתפרק( התאפשר לי .בסיועכס ,להשתלב בעבודה כ מ נ ת במתנ׳׳ס פיליפ ל « ו ן בירושליס. עובדים. לבגוד ע; מתגייס קדימה ה ז מ ר לשעבר. הוגי תקווה שהטיפול בסקייה יבוא ע ל אנשים לחייל •• -נעזור להם להצטייד בידע הקשור לארצית הסיור וב׳׳מטעף א ש ר יעשיר המערכת. משרה אווירת ביטחה ומסייעת את עולמם ואת ימי הסיור. בניהול השיטף. , מנכ״ל נמליט מתנ״ם רכסים -שמעון אזולאי וחברת הבי טוח אררט המפרץ״ -אזולאי ביטוחים; מנכ״ל "לב -דודו שגיא; "שולחן עגול מס׳ "3 בחיפה; פארק המים -נווה ים; מחנה המע פילים עתלית ומנהלו צביקה הררי; עיריית קריית ביאליק וראש העיר מ ר דני זיק; הקרן לעזרה לקליטת עולים; עמותת "אושרן" וכמובן הסוכנות היהודית ,שסייעה במימון, ומשרד הקליטה. באמצעות מ ש ר ד החינוך והתרבות ,כ־2.5 מיליון שיה להפעלת הנושא. מבתי הספר הם יסודיים וחטיבות הביגיים שרת התינוך ,הגב׳ אלוני ,ביקשה מדיר דב ומעל 5 0 %הם בתי ספר במחוז הצפון והיפה. גולדברגר ,שהחברה למתנ״סים תמשיך להפ־ המדינה, עיל את הפרוייקט ולהרהיבו באופן מבוקר גם לאחרונה התקבלו מעזבונות בשנת הלימודים תשנ״ד. מ כ ר ו ע1ל כות ולמידה ,אל המתנ״סים שאצלם יופעלו ודים צפודי המורות ,קיבל אישור הפעלה ובימים הקרר בים יגיעו המורות למרכזי הלמידה. הקיץ ל ח מ י ו קהילתי ע״ש חיים צפורי בנם לזכרי ש ל חיים צ13רי ,ביום השנה השמיני לפטירתו ,ייערך בתיאטרזן החאן בירושלים מית אלוני. הצורך ,יועץ מ ש פ ט י מקצועי ,המבין את צררי חברה ״בתול . בפרוייקט הגיסויי להשאלת ספרים .כ־95% לאחרונה ,פנה א ש ד לוי ,ר א ש תהום התתנ־ בנוכתות שרת התינוך והתרבות ,הגב׳ שול לא מ צ א ת י פסול בכך שאם כבר יוצאים מימין סדרת היזרצאית הזאת כילה בשגת תשנ״ג משתתפים כ־ 150בתי ספר המתנ״סים. נערכה בחודש האחרון בתיאטרון ירושלים, העובדה ש ל ר ש ו ת המתגי׳ס עומד ,בשעת - במאות תחרות ז מ ר עולמית לנוער יהודי"הללויה" סיומו המהיר. מ י צ י ס ,פרסים ואמצעים אזר קוליים הם ע ל תיעשה תיילות, אך תחרות הזמר העולמית לנוער יהודי ,״הללויה״ שתשוב להם המטייל׳ לא פיסחת על השכונות בהן א י ו גות שבחצרות יסף ,ולכולם התודה: -דורון ש מ י ; יו׳ר הגהלת בהדרגה לפי "יכולת העיכול׳ ש ל בפעם הראשונה בישראל - לא ס ו ד הוא ,שגס בשכונות שיקום ובעיי רות רבים וטובים עזרו ותרמו להצלחת הקייט־ הקליטה מרגלית כ ר מ ל חיר בתביעתו ש ל צבי שדף ,מנצח ח ג ו ר ה לנסוע ולטייל בחייל שהתיילות המפוזרות כיום לעזור ולהבין שלוחה לכם תודתי. ברצוני להודות לך ע ל הטיפול המסור והמ פיתוח מצויים אנשים לגושאי והחרבות ,ועוד. החברה למתנ״סים תמשיך להפעיל את הפרוייקט להשאלת ספדי לימוד על היחס האנושי והחס ועל הנכונות דני שלום, -תופעת "הישראלי סוכם, מדובר סיפוק \ יצר שממילא מתכוונים לנסוע לחר׳ל בלי עזרת מורות חיילות קליטה היהודית, הקליטה ,אגף חברה ונוער במשרד החינוך המתריסים. יצירת חוג נוסף ב מ ת ד ס ,העשרה בתחומי וההרפתקאות שגוצר בין המתגייסים והיתירה בקליטה: הסוכנות משרד תעבורנה בשעות אתה״צ במרכזי הלמידה ש ל תברת "נתיל׳ ,עונה על צרכים אחרים ,כגון: וגיאוגרפיה, בקשר ששון, ירון סוקולוב ויעקב לוין בהן מורות חיילות משתלבות במרכזי הלמידה במתנ״סים ברתבי הארץ ומלמדות בבקרים בבתי הספר, טיקה ותיירות״ ,או הרצאות בודדות שהתק והעשרת במקום. קים להפעלת יימו במתל׳ס גילה ובעוד מתנ׳׳סים ב א ר ץ עיי קהלים החברה במשרד התיגוך והתרבות ,בראשות מאירי בן יעדים חינוכיים ופעילות " א ד ץ מורשת". מומחיס למתליסים מהמחנופש. שאתם שימרים איתי ,דבר המלמד אותי על סדרת ההרצאות שהזכרת במכתבך"אקזו מהשורה הראשונה ,בשיתוף עס המועצה הממונה ,הרעיפו שבחים על פעי איבות התהליך ,המית שעברנו ב־מי ההערכה ולעבוד בחברה למתנ״סימ .וכך .לאחר שנים המצרזת בגין קביעת סדדי עדיפויות ש ל א על תושבי היישוב. הנוכחים בישיבה ,ובהם יהודה פטל ,ר א ש היא המחסור במתקנים המתאימים לפעיל המאמץ ש ע ש י ת ם עבורי ג ד י ל א פ ש ר לי ל ח ז ו י שעידוד נסיעה לות תרבותית ופיתות קהילתי שניתנים לכל לחברה למתגייסים. מהם ציינו שללא פעילות זו היה המקום ברצוני להביע את תודתי העמוקה על שהמתנ׳׳סימ מתמודדים ע פ בעיות יום יום המורשת ובית יצירה .כל זאת ,בנוסף לפעי בקריאה לדאוג למקום פעילות מחאים באתר ובעלי תפקידים אתרים .אין להשוות בין אגף כוח אדם לחייל ב ז מ ן המבוגרים מרכז ח״כ אברום בורג ,יו״ר ועדת החינוך ,יצא הבעיה העיקרית כרגע ,אמר דיר משה ארי, החברה למתנ״סימ תגובת המנכ״ל עבור יופעל לשימור ילדי חצרות יסף מציגים נזעבררותיהמ בפני מנכ״ל החברה ,דייר דב גולדברגר לותה ש ל 'החברה למתנ״סים באתר .רבים העם היהודי בתקופת הנאצים ימ׳יש. ריס בארץ בטרם נמריא אל־על. במקום פיתות כישורי תקשורת ,השבתת המגיעים לאחר ש ע ו ת הלימודים למגורונים לין משלחות ,כדי להיוודע להיסטוריה ש ל לכן אני מקווה שנדע להתמודד עס האתג־ ויזכו אמנות, לקבל פעולות יצירה, לשלב הגמר בתתרות הגיעו עשרה זמרים ולהקות מתוך 70בני נוער שהגישו את מ ו ע מ חיים גיל מנהל מ ת ר ס קדימה תבנית 16.30 8.00ו 8.30ו אלוני 9.00ו 19.30 דותם ומייצגים עשרים ותמש קהילות יהו־ דיות ברתבי העולם. את התתרות יזמה אגודת "מיתי׳, העוסקח בטיפוח קשרי תרבות בעם היהודי, בשיתוף מ ש ר ד התינוך והתרבות ,גף לקידום תרבות ואמנות בשכונות, ומינהל הברה ונוער ,ההסתדרות הציונית וקק״ל .ההברה למתנ״סים לקתה על עצמה להדריך וללוות בכבוד ר ב ובתודה מ ר א ש , ביים בי ,כ״ג באלול תשנ״ב,21.9.92 , את בני הנוער ברתבי הארץ ,להפגישם עם נוער ישראלי ולעסוק בהיבטים התינוכיים והתברתיים של הביקור. דדך באוטוגזם למקומות שחיים אהב. :שעה 10.00מיער ירושלים .חזרה מ ש ו ע ר ת בשעה .14.30ארוחת צהרייס ביעד ירושלים .הרשמה אישית במתנ״ס בית הכרם טלפי;.02-423710 : מאת אלישבע מאי בפיתות רהב וכולל ש ל שירותים תברתיים, פסגת זאב שבצפון ירושלים ,בין נווה יעקב הראשונה, שהיתה שנה מלווה לגבעה הצרפתית ,היא שכונה ש מ ת פ ת ת ת לראות עד כמה גדל היקף השירותים .הדבר ב־985ו מתנהלת בנייה מאסיבית ש ל מבני מתבטא היטב בגידול התקציבי :ביוני 1990 מגורים ,ומידי יום נכנסות מאות משפחות היה החקציב 9ו אלף ש״ח .כעבור חצי שנה, תדשות להתגורר במקום .השיגויים הדמוגר הגיע ל־ 540אלף שיח וב־992ו התקציב הוא פיים מתרתשים במהירות עצומה וכל הנתר 3 -מיליון ש״ח. נים מתר אינם כבר מדוייקים .היום מתגוררים בשכונה כ־15,000 האכלוס המתוכנן ע ד סוף שנת תושבים. 1994מגיע לסדר גודל של 55,000תושבים. התלבטויות וקונפליקטים, מוניציפלית מופרדת מהעירייה צחיח ולבן כצבע המדבר הגובל בשכונה, והשני בעוד המינהל עושה מאמצים רבים לענות על הצר־ שבמאפיין הראשון מספל המינהל הקהילתי כים המשתנים של האוכלוסיה הרהבה והמג־ לבעיות פתרונות התושבים. ואכן, באופן קבוע במבצעי שתילות למיניהם ,הרי וונת ,שמרביתה זוגות צעירים עם ילדים וגם שהמאפיין השני קשה יותר לסיפול ,יקר יותר כמובן עולים חדשים. ולוקח זמן רב יותר .באין מבני ציבור ,קיים קושי רב לספק שירוחים ברמה ובאיכות הנדרשים .במינהל משקיעים מאמצים רבים בחיפוש אתר תורמים וזאת בסיוע"קרן ירוש־ לים" .בחודש האתרון סוכם על בניית שני בתי כנסח, ספורט, אולם שני ומועדון גנים חברתי .הפיתוח הפיזי הוא אחד ההדגשים העיקריים בעבודת המינהל ,השותף בתכנון, בקביעת המדיניות לגבי מוסדות ציבור ובתה־ ליך הבנייה. חאורה הקשר עם בתי הספר בשכונה ועל שיתוף הפעולה למשל ,בית ספר לטבע ,משולב עם " פ א ר ק לאומנויוח ,למוסיקה ולמחול ,לתינוך גופני, לשפות ועוד .בשל מיקומה של פסגה זאב בשוליה הרחוקים של העיר ,הצורך במתן אפשרות בחירה ש ל בית ספר בתוך השכונה, בולט בשכונה את היקף פעילותו ,הרי בפסגת זאב הוא צמת ביוזמת המינהל ,הוקמה ועדת היגוי משותפת למנח״י, מהווה היום המינהל הקהילתי כתובת אחת לתושבי השכונה בכל פניותיהם עירוניים ,החל בחחום החברתי־ בתחומים וכלה הפיזיים. לא על בסיס מתנ״ס הקמת היא אולי אחת הסיבות שיצרה את בעיית הזהות ש ל ואת התושבים העמימות לפחות בעיני לשיוכו ש ל הגוף הזה לעיריה או לחברה למתנ״סים. מיכאל בן אבי ,מי שמנהל את המינהל מאז היווסדו ,ומי שאחראי על היקף הפעילות הרחב ,מודע לבעיה זו" .בכל הזדמנות אני מדגיש את הקשר שלי עם החברה הארצית והחברה הירושלמית ,אבל אני יודע שבעיני כ־ 600משפחות של עולים הגיעו לשכונה בשנה ותצי האחרונות .במינהל פועל מוקד קליטה ורכזת הקליטה ורדה איתן ,מציינת שלעולה המגיע לשכונה אין שום צורך לצאת ממנה ,כי במינהל הוא מקבל את כל השירו תים להם הוא זקוק ,החל מסיוע במציאת ש ל עופר ,הטיפול בכל בעיות ציוד חסר ,הפנייה לאולפן ,סידור הילדים חשמל ,מים ,כבישים ,חחבורה, במסגרות חינוכיות ,חוגים מסובסדים ליל ביוב ועוד ,והוא מקבל מידי יום פניות רבות דים ,וכלה של תושבים .הוא מכיר היטב את השכונה ויודע לנתב את הפניות ,אם זה בעובדה לעיריה, נקלט ל מ ש ר ד השיכון או למשרדים אחרים.׳׳היתרון השכונה ובעיוחיה ומקצרים אח התהליכים המשולבוח עם האוכלוסיה הישראליח ,ורק עבור התושבים .אם בכל דבר התושב היה מיעוטן מיועדות לעולים בלבד. צריך לרוץ לעיריה ,להמתין בתורים ,לעבור היה מעבר לכל זאת ,קיימות תכניות רבות לגיל הכל לוקח זמן רב .אנחנו מכירים את האנשים תכניות הרך, מקימים איך המצויים במתנ״סים ובמינהלים קהילתיים אחרים. נ ^ * ״אחת הבעיות העיקריות" אומר מיכאל מאפס? השלב לילדים, לנוער, לקשישים; ספורט ,תרבות ,אמנות וכל אותם תחומים בקשר ,השייכות הזו אינה ברורה". מינהל במינהל כמורים למוסיקה ,לספורט, תיות מוצעוח לעולים ולילדיהם ,רובן חכניוח התושבים וגם בעיני גופים שונים שאיחם אני קהילתי, בסידור עבודה .ורדה מתגאה שכל העולים עובדים ,חלק גדול גננים ועובדי חחזוקה .שפע של תכניות חבר הגדול שלנו הוא בכך שאנחנו מכירים את מבניין לבניין ולחכות ש ת פ ת ר הבעיה לתושבים חחומי עניין שונים. לבעייתיות ש ל הציפיות מהמינהל .בתחום התשתיח ולמינהל ,ויחד יושבים ומתכננים הקמתם של בתי ספר העונים על עופר לוי ,המתאם הפיזי ,מודע גם הוא סמכויותיו הנמצאת בעיצומו של תהליך ניוח החינוך ,המקדימה את העובדות בשטח. תית שלי לענות על הכל .שיתוף הפעולה עם בניגוד לשכונוח אחרות בירושלים ,בהן הוקם במיוחד. מאידך, העובדה שמדובר צמיחה ,מאפשרת תכנון מ ר א ש ועיצוב מדי־ נספק את כל הפתרונות ,מול היכולת האמי המינהל הקהילתי על בסיס מתנ״ס שהרחיב עם בתכנית הזותלים" ,בית ספר מדעי טכנולוגי ,בית ספר ש ל התושבים שאנחנו והסמכויות ש ל המינהל הקהילתי". מנח״י. הקמת מערכת כוללת ש ל בתי ספר יחודיים בשכונה. "אחת הבעיות העיקריות" אומר מ י כ א ל " ה י א בסיס ש ל מינהלת שכונתית שלא תפקדה. המקום לאה מוריס ,רכזת התינוך ,אתראית על דים ,בכל אלה ובעוד הרבה פונים למינהל. שעלינו להסביר יוחר לקהילה מהם הגבולות קהילתי הערבית ,ע ד לפאתי פסגת זאב. מבנה לא חוקי ,כשאין מקום לילד בגן היל־ המינהל הקהילתי הוקם לפני כשנתיים על המינהל שההקבלה לאחרונה ,להרחבת בית חנינא האשפה ,כשהיחה מפולח ש ל שלג ,כשנבנה הציפיות השכונה ש ל התושבים ,למשל בהתנגדותם לתכנית באחד הרחובות ,כשלא פונו פחי הגדולות של הגובלת בישובים ערביים .אבל גם בריכוז הפעילות הקהילתית של נושאים :כלב מ ש ו ט ט בשכונה ,בעיות על כל הפניוח שלנו .עם זאח ,אני חושב בעניינים השוטף פניות התושבים מתייחסות לקשת רחבה העיריה הוא מעולה ואנחנו מקבלים ת ש ו ב ו ת מהשטח. האזרתי ,באבטחת אירועים ובדאגה לבטחון או גרורה הכל עדיין המחסור הקשר עם המשטרה ,בגיוס מתנדבים למשמר איכות התיים .הכוונה לא היתה להקים ר ש ו ת צוות במבני בות קהילתית" .הדבר בא לידי ביטוי בטיפוח בשכונה גוף שיהווה שירות מרכזי לשיפור שני דברים בולטים מאפיינים את השכונה, ציבור. שלי הוא השילוב בין עבודה בטחונית למעוד־ המבנה הקהילתי גובש מתוך רצון ליצור ידע את הצרכים האמיתיים בשכונה ויספק לפחות .במבט חטוף :האחד אדנפלד ,אתראי על הבסחון".הייחוד בעבודה ניתן שלה ,אלא גוף שכוחו יבוא מתוך התושבים, - על המעורבות עם הקהילה מדבר גם א ו ת בהרבה בקצב מהיר ביותר .בשכונה ,שאיכלוסה החל שנכתבים העיריה". קהילתיים ופיזיים .לאתר סיום שנת הפעילות תשיבה, היום, והמוסדות וזוכים ליתס מצוין מכל מחלקות ^ הראשון היה הקמת הנהלה?;של * ״ ״ לילי' ח צ ^ " זאב, * ״ 9 ו "שייכח לשאלה -למי אני שייך? מ צ ד אתד אני מייצג אח החושבים ואני הדובר שלהם תושבים .יתד עם עדנה בוסטין ,שהיתה אחר־ בפני הרשויוח .מצד שני ,העיריה מצפה ממני אית באותו זמן על הדרכת הנהלות ,יש3ו: שאני לא אצא למאבקים נגד המימסד .כמעט וחשבו איך כותרים בלי בחירות כל יום יש שאלות ש ל זהות ובעיות עקרוניות הנהלה לגוף כזה ,שכולם עדיין מבולבלי&ן ש ד ו ר ש ו ת ממני לגבש עמדה ברורה .למשל, בקשר לאופיו .הוחלט ,שהדרך הדמוקרטיה' במאבק ש ל התושבים נגד הצבת קרוואנים ביוהל היא על ידי הקמה ועדוה .בעיתון השכונתי יצאה קריאה לתושבים לההנדב ל דו ועדות בתחומים שונים ,תוך פרק זמן ש ל תודשיים ימים 150 .פניות הגיעו ,מתוכן נבתרו ייירים לוועדות והם אלו שהיוו את תאום קם מינהל בשכונה ,או במאבק נגד החלסת העיריה להר־ חיב את בית חנינא עד סמוך מאוד לשכונה, או בכל המלחמה מורטת העצבים של עומס התתבורה ופקקי התנועה .יש לי,כל הזמן דילמה עד כמה אני יכול להיות מעורב .הפת ההנהלה .אליהם צורפו 4 0 %ש ל נציגי ציבור. רון ש מ צ א ת י הוא ,ש כ א ש ר האינטרס הוא היום עומד בראש ההנהלה יובל נבון ,איש שכונתי ,אני הולך עם השכונה .הייתי רוצה בזק ,מ א ו ד מעורב בכל הנעשה במינהל ובש שגם בעיריה יבינו את הדילמה ש ל גבולות כונה .זו הנהלה הנלחמת על אינטרסים שכונ המעורבות". תיים ומקדישה שעות רבות מדי יום לעבודה במינהל .גם לחברי ההנהלה לקת זמן להבין את אופיו ש ל הגוף הזה ומה בכלל רוצים מהם .תהליך ארגוני שעברו יחד עם מיכאל גנור, הבהיר עקרונות ותהליכים בעבודה. שאני הנהלה מעורבת .למדנו לעבוד בשותפות". כ־,000ו תושבים משתתפים בוועדות השו נות המספלות במכלול נושאים ,ולזכותן ניתן לזקוף הצלתות בפיתות שירותים ובקידום תוכניות שונות. באותם ימים ראשונים,כשהכל עדיין בלתי מגובש ,התתיל מיכאל ,במרץ האופייני לו, נוער במתניס עכו .לירושלים הגיע על פי בקשתו ש ל מי שהיה מנהל מתנ״ס בית פומרנץ ועם זאת לעסוק בפיחות השירותים הפיזיים באותם ימים -אילן פישר ,שהציע לו לבוא ולעבוד בשכונת ש מ ו א ל הנביא ,שהיתה ששכונה הנמצאת בתהליך בנייה זקוקה להם. שכונת מצוקה קשה באותו זמן .בבית פומרנץ נ ש א ר מיכאל כ־ 5שנים ,כרכז נוער ,מ״מ אתת הדרכים שהוצעה כדי להתגבד על כך -מורשה היא להקים חברה כללית לפיתוח השכונה, מנהל ומנהל המתנ׳ס .מ ש ם עבר לנהל מתנ״ס בשכונה בעייתית אחרת ״היום" ,אומר מיכאל" ,פעם ראשונה מאז מנהל מתנ״ס ,אני מרגיש מה זאת מיכאל בן אבי התתיל עבודתו בחברה למתנ״סים לפני למעלה מ ע ש ר שנים ,כרכז קשה ל ש ל ו ט על היקף תחומים רבים כל כך כרטיס ביקור )מוסררה( ושם התמחה בעיקר בטיפול ובמניעה ש ל ש י מ ו ש בסמים .בעקבות העבודה תברה שתקח על עצמה פרוייקטים כלכליים, המיותרת שעשה עם בית הספר מעלות דפנה ,ושיתוף הפעולה שנוצר עם בית הספר, כמו בניית בריכות שחיה ,בתי קולנוע ועוד. הציעה לו דיר יעל פוזנד זיל ,להנחות מספר בתי ספר בירושלים .במשך שנה ניהל את ההנהלה סמכה ידיה על הרעיון ,וכבר נכתב לחברה מורשה ועסק גם בהנחייה ,ולאחר מכן עבר להנחות בתי ספר קהילתיים במשרה מלאה. התקנון כאשר מונה מיכאל גל כמנכ״ל עיריית ירושלים ,עבר מיכאל בן אבי ל ש מ ש כעוזרו. מועצת העיריה .לאנשי המינהל בפסגת זאב הקשרים הטובים שיצר באותו תקופה עם כל מחלקות העירייה ,מסייעים לו רבות אין שום ספק שכך תוכל השכונה להיות עצמ־ בתפקידו הנוכחי כמנהל המינהל הקהילתי בפסגת זאב ,תפקיד אותו הוא ממלא כבר אית מבחינה כלכלית ,לענות על הרבה יותר למעלה משנתיים ,מאז היווסדו ש ל המינהל. צרכים פיזיים ולהנות מתנופת בנייה גדולה עוד יותר. שתקום .מחכים לאישור במתנ״סים 85ו אלול תשנ״ב ,ספטמבר 1992 ר מאח שחר שחר ,טבריה כשלושת אלפים וחמש מאות בני נועד תגגו בסוף אוגוסט את סיום הקיץ ב״הפי־ נוער׳ השני במספר ש ל התבדה למתנ״סים. הניסיון שהיה לאיתן מזדתי ולתיה רשף, בקיץ ,1991בכל הקשור לאירוע אטרקטיבי לבני הנוער במתרסים ,קרם לו עור וגידים בקיץ 992ו .ה״הפינוער׳ בחוף דוגית הציב עובדות מוגמרות בשטת. עיצוב כמעט מושלם של תוף דוגית, הפנינג ענק וססגוני)בניהולם של אדיה ללוש וטל הופמן( ,פעילות גושית מרוכזת ועניפה יותר ,הופעות ש ל שלום תנוך ,זהבה בן ,מאיר בנאי וכמובן ,יהודה פוליקר ,כל אלו וגורמים נוספים יצרו את אהד מאירועי השיא שנערכו אי פעם בכנרת. מאחורי ה׳׳הפינוער׳ עמדו השנה התברה למהנ״סים ומינהל הנוער של מ ש ר ד החינוך והתרבות .מעל לכל בלטה האטרקציה הייחר דית בשילוב של נכים בפעילויות השונות של ה׳יהפינוער׳. קבוצות ש ל עיוורים ונכים בנכות קלה הגיעו במסגרת קבוצות הנוער של המתנ״סים ושהו במקום במשך כל ימי האירוע 34 .בני נוער ,בעלי נכות קשה ,הגיעו לפעילות ש ל יום מרוכז .לכל אחד מהם הוצמד מלווה למשך כל היום .הם בילו ברתצה בכנרת ב ש א ר הפעיל ויות כאשר השיא היה -השתתפותם בהר פעתו של יהודה פוליקר .ההתרגשות היתה רבה .רבים מהנכים ציינו כי זו הפעם הרא שונה בחייהם שהם זוכים לחוויה מרגשת מעין זו. לסיכומו ש ל דבר ניתן לומר ,כי בימים 7-20.8.92ו תוו אלפי בני הנוער את אירוע השיא ש ל השנה בהשאירו סעם של עוד לקיץ .1993 תודה לחבריה, אתם משהו משהו מאת אורי יהל ,מנהל מתנ״ס נווה ישראל ,הרצליה אני לא מתכוון לכתוב על התהליך שליווה את ה״הפינועו*׳ וגם לא על התכנים ורמתם. שלעניות דעתי ,הם ראויים להיות למתת מודל לתיקוי להרבה גופים העוסקים בפעי לות נוער. אני רוצה ברשותכם להקדיש מספר מועט שורות של לתבורה מופלאה של עובת התברה וצוות המנהלים ,שעסקו יום ולילה )זאת לא פראזה( בעבודה אפורה וקשה, שישנו בלילות שעות מספר בלבד ,שהתייצבו למשמרתם בזמן ושמילאו את תפקידם על הצד הטוב ביותר ,וכל זאת ללא תמורה ובהת־ נדבות מ ל א ה ) כ ל המצוין בלשון זכר מכוון גם לנקבה(. הפסידו אלה ש ל א היו. הפסידו לראות בני נוער חוגגים ,אוהבים, רוקדים ,מתלהבים ,קונים ומוכרים וסתם ישנים אהד לצידי השני על שפת הכנרת, ומעבר לכך ,הפסידו אלה שלא ניצלו את ההזדמנות להיות תלק מתבורה שאכפת לה, שיודעת לפרגן ולתמוך ושיודעת להתיות את אווירת ה׳׳ביחד׳ ,שלה אנו זקוקים ואותה אנו מעודדים) .הצעה לדיון - שניים־שלושה מתנות בשנה?( על ההפינוער עוד ידובר ,ייעשו סיכומים וכוי ...אני לא זקוק לכך .אני את שלי קיבלתי, ולקתתי מלוא תופניים רוח צוות אמיתית, נעורים מתודשים וטונות ש ל אופטימיות! תודה לכל המשתתפים, תודה לכל הנושאים בנטל, ולהתראות. 5 במתנ״םים 185 * * " ' י ים א י ז ו חוויה! אלול תשנ״ב ,ספטמבר 1992 1 1 • • מצפה לפעם הבאה נחמדים וחברותיינז. לא הודיעו לנו ש א ס ו ר לשחק בקלפים ולכן דיבר דניאל יהל ,בן ו ו ־שם -אבשלו הופתענו שתוך כדי משחק"מלחמה" בצלאל החרימם .אבל טוב ליבו של פרוספר לא עמד בצערנו והקלפים הושבו לבעליהם התוקיים. די בקושי הגעתי למתנה ,בעיקר בגלל אבא בסה״כ חזרתי מאוד מרוצה ,עמוס תוויות עילי שלא רצה לוותר ,אבל סוף טוב הכל טוב. ועם סעם ש ל עוד) .רק חבל שאבא שלי כבר המתנה היה כיף אמיתי )אבא שלי טוען נסע להפינוער ולא הצלחנו להיפגש(. שזה היה יקר מדי( .היו לנו פעילויות במגוון אני מצפה בקוצר רוח לפעם הבאה ו ש ת רתב מאוד ,התל מזריתת התמה ועד לכיבוי החברה, אורות ,היינו מאוד עסוקים בהליכה בנחלים, יצאו ילדי העובדים למתנה אתגרים שהת ::סיפוס על הרים ,בנסיעות לאורך המדבר, הפעילות במסגרת למשפחות קיים בתודש אוגוסט ונמשך ארבעה ימים. נערך המחנה דרגות במצוקי היה בקרוב. בהסתכלויות ממרומי תצפיות יפות. שבמדבר ועל הפרק :פעילות בספארי ובאגם הפארק בחול המועד סוכות ממה הכי נהניתי? יהודה, והילדים נהנו מפעילות מגוונת שכללה סנפלינג, טיול בוואדיות המדבר, :מצדה .מהזרימה שקיבלנו במחיאות כפיים. רחצה בנחלים ,עלייה עם שתר למצדה ועוד. זארמון הורדוס המפואר במרומי המצדה. ש ל הלילה שלפני העלייה מההתרגשות נמתנה כזה אתה מכיר חברה על הכיפק, ממליץ לכולם ־^"^ מאת בן שפט ,בן ו ו למשפחות עובדי החברה כולנו תיכינו בהתרגשות רבה לסנפלינג, לרובנו זאת היתה הפעם הראשונה להתנסות הודעה ראשונה בחוויה זו .נסענו אל קרבת הצוק ובהליכה קצרה הגענו אל נקודת ההתחלה ,שם חיכו הצלתת לגו מדריכי הסנפלינג. מאחר % התכניות לעובדי התברה ולבני משפחותיהם, שלצוק היתה צורת מדרגה ,לא מדרבנת את אגף כוח אדם להמשיך וליזום פעילויות .והפעם -פעילות יכולנו לראות את גובהו ולכן רק כשהיינו מיותרת במרכז הזואולוגי )ספארי( ובפארק תלויים בין חיובי לשלילי החחלנו לפחד קצת. האגם הסמוך לו .הפעילות תתקיים בחול אחרי שהתגברתי על הפתד היה מ מ ש כף המועד סוכות ,יום ג' ט״ז בתשרי תשנ״ג, ורציתי מאוד לעשות פעם שנייה ,אבל לצערי .13.10.92 לא הספקתי לרדת .ואז נסענו בחזרה למלון. בתכנית; אין ספק ש ז א ת היתה התוויה של המחנה ואני אנא שריינו את היום. דרגות סנפלינג. פרסום להתראות במחנה בשנה הבאה. מאת אירית חבקין מתנ׳׳ט ערד אי מפה אי משם צ ץ לו מסמך )רשמי?( מרוכז ,מחולק ומקוטלג שנושאו :רכז תרבות במתג״ס. שימו ותכוגות )חייבים לנו עוד שלושה חצאי ימים ולא על הר מצדה ,מראות משגעים ושיטפון בנחל מוותרים לכם( .הקורס החל בשפיים ,עבר חבר וכל זה באמצע יוני. לתל־אביב והסתיים ב־ 3ימים בעין־גדי שכללו וגיאוגרפיים קשרים הדוקים נוצרו בינינו ,עברנו את הרצאות, סיורים הסטוריים בשמורות ,אתר מצדה והאזור .התכנית האמ־ מלחמת המפרץ ,ריצות לתדרים אטומים ,קיי־ נותית ש ל מסיבת הסיום כללה גשם זלעפות צים ,חורפים ושלג. עיסוק :מנהל תרבות ,קהילה, אירועים ,הגברה ,חפאורה ועוד ...העשרה אמנוח מתול, פלסטיח, תיאסרון מוזיאונים בקהילה, ועוד... הכל יצירתי לא ניהול :תכנון, ארגון ,פיתות במדדים )פרק אישיותו וכישוריו ,מכל וכוי... איש את רעהו מתנ״ס יתידה בפני עצמה .מתד ,עולם התוכן " -סופרמן״ תינוק לידנו ,היות דומה ,מאידך הבעיות שונות ,כל מתנ׳ס עם ציבור לקותותיו ,הנהלתו ,מדיניותו ו ...הרכז קיימים אצלנו ,לא חיפשנו ולא הרגשנו צורך שלו. במערכת לימוד ניהולית ,נושאית או העשרה כל שהיא ,אנתנו יודעים הכל!!! )שאלו כל רכז ,תם ולא נשלם .קשה היה לנו להיפרד תרבות(. והותלס תשב מי שתשב ,הגה מי שהגה ,ש י ש עדיין מה לעשות וההצעה להשתתף בקורס ניהול זרקנו כפפה הראשונה בפורום רצונות .שאיפות ,תלומות בה חשנו ביחס רציני ומקצועי לרכז התרבות)מצדה ש ל החכרה למתנ״סים(. )והיו המון (...נבנתה תכנית והקורס יצא זו ההתתלה ,יש ל ש פ ר ולהמשיך מנקודה זו בר־אולפן ואילך ,לתכנן מערכת השתלמות מגוונת לרכ )בחלק הראשון היה גם דני כץ(. זים הוותיקים ואחרות לתרשים .יש לבנות מערכת 22רכזים החלו את הקורס -מכל קצות קשר ,המלצות וחוויות ומהעבודה. כמובן( בין כל רכזי התרבות,׳במתרסים. הארץ :רמת הגולן ,צפת ,רמת השרון ,ירוש לים ,קרית גת ,ערד וכל מה שבאמצע ,הרוב אי א פ ש ר לסיים בלי להודות ,להלל ולשבת לא הכירו זה את זה קודם )לתשומת לב את צבי בר־אולפן ,שליווה אותנו בסבלנות המנהלים(. ראויה לשבח )היינו לעיתים בלתי נסבלים(, המפגשים נערכו אחת ל ת ו ד ש -יומיים רצופים +מפגש ש ל חצי יום נוסף ומיוחד -מי מ ר י ם ? ? ? ברצוני לציין ,כי לכולנו היתה זו הפעם מנהלי המתרסים .השתתפנו בוועדת היגוי האבהי להמשיך במפגשים ולבתור נושא אחד לעומק .חשבנו על ת ק ש ו ר ת קהילתית. תרבות הופנתה לרכזי תרבות )ותיקים( דרך ש ל צבי - אתד לקתנו איתנו משהו )ונתנו כמובן( .כל שכל התכונות והכישורים המצוינים לעיל לדרך .6.0ו\/ו ,ועוד... בחחום המעשי החוזר וההדדי לאורך שנתיים .למדנו להכיר שימוש בניהולו הכנת תכניות על־פי יעדים ארגון בטויות ,הרעיונות ,ההצעות לפעילות ,ההיזון המיועד לתכנית הכשרה והשתלמויות(. והעלנו קונפליקטים, - אך החשוב מכל היה המפגש בינינו ,ההתל־ אירועים ,הוגים וכוי... בקיצור ניהול תרבות עבודה עם ועדות ,פתרון ביותר. וכוי... מנהיגות, המפגשים כללו נושאים שונים בחחומי לחסוך ,לא לוותר ולתת בכל תחום את הטוב יסוד :ע ו ש ר תרבותי ,יצירתיות מיומנויות פסטיבל עכו לתיאטרון אחר )בעיות תקציב( ותבל .כהמלצה להבא -לא יכולת תקשורתית וכוי... מאפייני מתירים גם אנחנו נהיה שם הספקנו ולא כל המפגשים היו ברמה נאותה רצויות :רגישות ,פתיתות ,עמידה במצבי לתץ, כישורי הכולל וסדרי הרשמה יישלת בקרוב לבתי העובדים. תם ולא נשלם קורם מהול תרבות מתקדם לב" :יכולות", בסדנאות הפעלת המשפתות ו ש י ט בפארק האגם. ממליץ לכל הילדים ל ע ש ו ת במצוקי כישורים עבודה בספארי, " ה ס ע י ף אותנו ממאגרי הידע שלו והיה איתני מסיבת הסיום נערכה בעין ג ת לאורך כל הדרך. חוה״מ טוכות -אוקטובר 1992 יום חשיפה לרפרטואר הפסטיבל יתקיים במיוחד עבור המתנ״סים ובתי הספר הקהיל תיים ב־ 7.9.92במרכז סוזן דלל. הזמנות נשלתו למתנ״סים. כרטיסים מוזלים וייעוץ רפרטוארי הם חלק מנסיוננו לעודד קהלים שלנו לבוא ולצ פות במגוון האמנוחי שמציע הפססיבל— לרשותנו קרן סבסוד קטנה ומספר מוגבל של כרטיסים מוזלים שיוצעו למכירה לפרק זמן מוגבל במהלך שבוע עד 0ו ימים. בעכו מחרחשת תגיגת תיאטרון מדי שנה. גם אנחנו נהיה שם. פרטים חיה אצל רשף וחיה בן־דרור במ.ת.ס. מועדון חברה-קולנוע שנה ב׳ מועדון תברה־קולנוע לשנתו נכנס השנייה. המפגש כוללי. צפייה השייך בסרט ,שיחה/הרצאה בנושא לסרט בו נצפה ובילוי חברתי מ ש ו ת ף למעוני׳ :י},£ :וסיימיס אני ללקט את ר01^3ת *7ריבד ם שהשתתפו י במועדון בשנה החולפת. י אין המשך איטימטי ש ל חברים יכל במועדו ז המעינ״ן יוכל לה־י־שם טלפונ ת ההל מוד 7.9.92ו ל א ,20במשרדה של חיה רשף ,טל 1462 .ו %ן ^ ; ^ #י מ ל י * ה ו ר ש ; ^ ; מספר המקוכנות מוגבל ביותר. שין מתוכנן ל־,24.9.92 ומיקום יישלחו לחברי : רמת השקמה דאלית אל־כרמל שבוע התרבות הערבית תקציי א מאת חסון סדיקה שבוע התרבות הערבית התקיים בשיתוף עם הגפן, בית המחלקה משרד הערבית התינוך והתרבות, והמחלקה ובסיוע קרן דורון וקרן יד הנדיב. קדמו לפתיחת השבוע ישיבות הכנה עם סוכמו פרסי התכנית ,כ א ש ר המגמה לקיים שבוע פעילות מגוון לאוכלוסיותשונות:מבוג רון, ואמנות תלמידי בתי הספר ,בסיוע הספרניות ,מכי־ נים שיעורי בית בספריה .כמו כן ,מתקיימים בהשתתפות האמנים ובני מ ש פ ת ר הפעילות שהחקיימה שבוע -ר א ש המועצה ומכובדים אחרים .האולם התרבותית העניפה בחודשים מאי ויוני ,במסגרת התרבות בערב תניכי ההוגים למוסיקה ולהקת ושבוע הערבית ננעלו ש ל ו ש תערוכות מיותרות, תערוכת הציירים המקומיים שכללה 44ע ב ר הדבקה ש ל המתנ״ס .באותו זמן נפתתה גם יום הילד העולמי דות ,תערוכת תמונות מחיי צרפת ותערוכה מיוחדת במינה שכללה קריקטורות ש ל הצייר תיהם וזכו להתעניינות רבה .במסגרת השבוע ללהקות הדבקה הערביות ,והיא שובצה באי יום אחד הוקדש לתיאטרון ילדים ובמס הצרפתי בן המאה ,19דומייה ,אחד הקריקטו־ רועי שבוע התרבות הערבית .הלהקה הופיעה גרתו התקיימו ארבעה מופעי תיאטרון ש ל ריסטים הידועים ביותר בעולם .את עבודותיו בהצלחה רבה במקומות שונים. בית הגפן ,לילדים מגיל 5ע ד ,12ובהם נכחו פרסם בעיתון הסטירי הצרפתי צירי בארי .את מאז תחילת השנה מתקיימים שני חוגים כ־700 ילדים. את ההצגה התערוכה תרם סלמאן קרא ,תושב הכפר, אחד ההשגים הבולטים בפעילות התרבות לנגינה5 .ו ילדים משתתפים בתוגים ,ובמי הזוכה בפרס הראשון בחיאטרונטו שארגן מהאוסף הפרטי שלו .סיום הערב השתלב התקיימו אירועים רבים ,ביניהם :ערב עם ומשוררות ,המיועד לחוגי הנשים סופרות שוחרות ספרות .בערב נכתו כ־00ו נשים והוא כלל ראיונות וקריאת שירים. המחנ״ס אירח להקת סגרת אירועי שבוע התרבות הערבית ניתנה בית הגפן ,בשם"המעיל׳ ,מאח ניקולאי גוגול, יפה בשמחת הנוכחים למראה שידור הכתבה הדבקה ש ל המתנ״ס ,א ש ר החלה להחאמן בימים בבימויו ש ל מכרם חורי .כמו כן ,התקיים על תנופתה אומנות בכלל והציורים בפרט בחחילת השנה ,בהדרכת וליד עיסמי ,והיא הקרובים מתארגנות ש ל ו ש להקות מוסיקה קונצרט מוסיקה מזרחית ,בביצוע תזמורת בישוב דאלית אל כרמל בטלוויזיה הישראלית ברפרטואר ש ל חדשות ,להקה למוסיקה מודרנית ,מערבית משרד ערבית קלאסית. ארבעה ריקודים חדשניים .הלהקה עברה את ומזרתית ,להקה למוסיקה מזרחית קלסית התזמורת המבחנים שערך מ ש ר ד החינוך וביה הגפן ומקהלת זמר ומחול. והתקבלה בחמימות רבה על ידי הנוכחים. במסגרת כוללח השנחי הפרוייקט 2ו רקדנים ונגנים הוא הזדמנות כשרונות לחשיפת אלה. החינוך למוסיקה הגישה את כל הרפרסואר שלה חודשיים עם מתקיימים חוגים לספרנים צעירים ודיו ניות במקום ,העושות הרבה לקרובם ש ל לספרות הכתובה ולעידוד הילדים הילדים באופן אישי לאהוב את הקריאה. התרבות הצרפתית. היה מלא עד אפס מקום ובתכנית האמנותית מפגשים סופר ילדים ידוע ומוכר .המפגש האתרון היה עם דורית אורגד. נים על ספרים תדשים וכל זאת בסיוע הספר בהצלחת בערב הפתיתה נשאו דברים פהמי תלבי תערוכת ציירים מהישוב שהציגו את ע ב ו ד ר סיטה ובמכללות. האמנים קבלו תעודות ומתנות על חלקם פלטטית. השתתפו החל בגיל הרך ,וכלה בסטודנסים באוניבר תיהם. רים ,ילדים ונשים ,ובתתומים שונים :תיאט־ מוסיקה, ברמת מוסיקאים ורקדנים ,התקיים במתנ״ס ערב הוקרה השקמה פועלת ספריה תוססת במיוחד ,המשרתת את כל תלמידי השכונה, לכבוד אומני דאלית אל כרמל ,ציירים, הנהלת בית הגפן ,מ ר האני אלפאר ,ובהם ריקודים, מאת שושנה שריד מאת נג׳ם קרא רכז השכלה הדרוזית, םפרות ערב הוקרה לאמנים ספריה פעילה במחלקת התדשות הערבית. את הערב הנחה הסופר טלמאן נטור ,רכז התרבות במתנ״ס. יבנה פעילות מד״צים ב״רמות ויצמך מאת גלית טובול מרכזת המד׳צים כדברי השיר " -איך שיר נולד ,כמו תינוק, בהתתלה קצת כואב ,אבל אתר כך שמחים ופתאום איזה יופי"... נהריה כך גם נולדה פעילות המריצים בבית הספר " ר מ ו ת ויצמן" ,בשיתוף עם המתנ״ס .בינואר, אירוע לציון סיום שנת הפעילות מאת גליה הקר כ־ 400פעילי המתנ״ס ,יתד עם עובדי למעשה התמסדה הפעילות ואז גם הצטרפתי ספריה ציבורית במתנ״ס כצנלסון לקראת המתנ״ם ,בני ובנות זוגם ,מוזמנים ואורתים, לכוחות הפועלים )קרי ,המריצים(. שנת הלימודים באופן טבעי ,כמו כל התחלה קשה ,היתה הרבה תמיהה ,הרמת גבה והתנג דות תשנ״ג תפתה הספריה הציבורית השנייה בנהריה ,שתפעל תגגו את האירוע המסכם של שנת הפעילות במסגרת המתנ״ס ותהיה שלוחה של הספריה השרב. העירונית. במסיבה הקמת שנערכה בגינת מלון " ק ר ל ט ו ך לתרומה השתתף גם ר א ש עירית נהריה מר זיקי סבג, את של מ ר פסח לייב בן הרב מאיר של חברת המתרסים מ ר משה ארי ויו׳ר שכונת כצנלסון בשכונת שיקום והתתדשות. מועצת המנהלים ש ל מחנ״ס נהריה ,אדריכל בספריה יפעל חדר עיון ושיעורי בית ,וספ יותנן ברנדייס. בגינת הספריה הודות ניומאן ,מקהילת סיסינטי בארה״ב ,המאמצת סגניתו הגב' רתל פולקנפליק ,ידיר מתוז הצפון המלון הוצגה התאפשרה ריית השאלה לגיל הרך ,לנוער ולמבוגרים. תערוכת צילומים למנהלח שסיכמה את שנת הפעילות במוקדי ה מ ת ר ס הספריה נבחרה הגב' גליה הקר, מורה וספרנית ,בוגרת אוניברטיטת חיפה. השונים. א ת " האירוע פתת והנתה מנהל מתנ״ס נהריה ,משה קיש ,שברך את קהל הנוכתים לות במוקדים השוני ז. המרכז להשכלה גבוהה. מלגות לתלמידי תעודת עובד מצטיין הוענקה לגבי ת מ ר אביטן ,עובדת מרכז יום לקשיש כצנלסון נהריה. עמנואל דבירי מרצה מטעם מ ש ר ד החינוך בערב לציון 500שנה לגירוש ספרד שנערך במתנ״ס מקורי .בהמשך ביצעו קסע מוסיקלי בכינור במה". ובאורגן העולות החדשות גלינה וזויה .דברי רקדניות ברכה נשאה עולה הדשה ,תלמידת אולפן שנה לגירוש ספרד .הדבר היה מלווה בהסב הסטודיו למתול קלאסי ומודרני בהדרכתה בתלק האמנותי נסלו אימון הדדי ושיתוף פעולה והתהליך התל לזרום. היו הרבה נסיונות וטעויות )ותהיות( עד שהגענו להבנה שללא תכנית פעולה מובנית, מאורגנת ומתוכננת מ ר א ש -נאבד כיוון וגם כמה תלמידים. לכן ,שינסנו מותנינו ובנינו תכנית ,שהחלה מיד לאחר חופשח הפסח והסתיימה בתום הלימודים. "הפרוייקט׳, כפי שכיננו אותו, עסק בנושא הפרסומת .חחילה ערכנו מספר פ ע ר לות היכרות והתעמקות בהבנת הפרסומת ממספר אספקסים .בשלב השני בארנו נוש דים היו מרנינים ,ופידבק סוב יותר מזה לא יכולנו לקבל. של את סוף השנה חגגנו בשמחה ובצהלה עדינה ראובני ,נתלץ לפתרון בעיית התלמי בבריכת הקאנטרי ביבנה ,כ א ש ר בחלק הרא דים העולים החדשים שנותרו ללא עזרה לקי שון -הילדים השתעשעו בבריכה ,ובחלק דומם בשפה העברית בחופשח הקיץ. השני - שיחקנו בינגו ,וכמובן שהיו גם הרהוטים והכנים גרמו רים אודות יהדות ספרד ,תור הזהב והגירוש. במקום השתתפו תלמידי האולפנים ,שרובם מתבר שהפליא במלגה על סך 500שית .את הערב המהנה העמים ,וזה היה עבורם שיעור מאלף ומהנה את הקהל בריקוד פולקלור גרוזיני הצגתו ש ל אלי גורנשטיין ״היידק לקדם את העולים בלשון ,ידיעת הארץ,תורה ש ע ז ר ותמך ,וכמובן לצוות המתנ״ס ,שליווה בהבנה היטטורית של עם י ש ר א ל וגורלו. ומקרא. במשך השנה. הפולקלור הגרוזיני הנער אילן, המתרס, לראש תתמה שדבריה המתנ״ס בנהריה, בניהולה היום הגדול -התתרות! ההתלהבות ושיתוף הפעולה ש ל התלמי התלה את לימודיה בתתילת יולי .המטרה - של עדנה בצלאל ,ריקוד סולו ש ל רקדן להקת וריגש כמרכזת למדיצים. הפרסומת ,הקלטתה על קלטת וידיאו ,ולבסוף אולפן קיץ לתלמידים עולים אולפן גם באולפן לעברית חגגו את אירוע 500 הלק מהמריצים חדשה לעצם תפקידי בהדרגה ,נבנה אים לפרסומות והחל התהליך של עשיית והקריא חמשירים פרי עטו שסכמו את הכעי־ בהמשך הוענקו על ידי ר א ש עירית נהריה היה קצת עירית נהריה לזכותה בו .י קבוצה בת 5ו תלמידי תטיבות הביניים פרסים. תודה לצוות בית הספר " ר מ ו ת ויצמך, 7 במתנ״סיס 185 בקעה ,ירושלים יבנאל תגיגה מוסיקלית״ בטירת העץ המתנ״ס -מסגרת תומכת לילדים אתיופים להיערך מאת זהבה שטרית הנהלת בית הספר בשנה״ל כיתות תשנ״ב קלט תלמידים של מתנ״ס יבנאל 6 אתיופיים בתנאים ממש קשים, ממרכז בלתי אפשריים, נערך המתנ״ס ביעילות ,בשמחה וברצון לשי־ התלמידים ביעילות למבצע ובמהירות לא שגרתי זה ,בהבנה ובסבלנות רבות. הקליטה בנווה עובד. לוב אלול תשנ״ב ,ספטמבר 1992 של בית ספר גאולים .יותר מ־ 70ילדים עזרו לעצב ,לבגות ולקשט כלים מוסיקליים למופע בשיתוף הקהל שנע סביב הגן .את הרעיון "צלילי משוגבקה". המלחין־מנצת ליצירה פיתחנו במשך השנים והוא כולל את סטיבן מר הורגשטיין, ד .מערך העבודה והתשתית המתוכננת בעזרח צווח מורי המכון הירושלמי למוסיקה הקיימת במתנ״ס ,אפשרו לכיתות להיקלט בח זמננו ,הנחה את הילדים בבנייה ו ב ש י מ ו ש גן בילי רוז בארה״ב .ברצוני לפתח את היצירה היטב ולזכות בכל התנאים הקיימים במתנ״ס בכלים. שלנו כאן ,במשוגבקה ,להעלותה שוב בשנה וחסכו מעמנו ,הצווח החינוכי ,התעסקות יצירתו הסביבתית הוחאמה לביצוע מוסי־ הבאה .הייתי רוצה לראות יצירות נוספות שאנשים בעניינים טכניים ,הגוזלים זמן רב .כך שרוב קאלי בו זמנית ,במקומות שונים בתוך מבוכי מעין הזמן הושקע במהות ובתכנים ,לתועלת התל העץ של גן ההרפתקאות השכונתי ,שנבנה שבויים בקונצרטים פורמליים ורבים מתנת־ מידים ולקידומם. לפני שנתיים בהשראתם של ילדי השכונה, קים ונשארים בבית עם מכשיר הטלוויזיה. שמלכתחילה למטרות שונות .עד נובמבר ,עת נפתחו שני קרוואנים כחדרי לימוד ,למדו המורה לספורס והמורה לזמרה .לימוד מ ק צ ר קבוצות ש ל כ ל י ם מעץ ,אלומיניום,צדפים, בחדרי הפעילויות ש ל המתנ״ס. לתלמידים העולים הפיח תיים יריעות מתכת ,גומי ,בקבוקים ותבלים פוזרו במערכת השיעורים וגרם שמחה רבה לתלמי־ ונתלו בכל רתבי הגן וליד כל כלי עמד ילד. הטפורט וכן ש א ר החדרים הועמדו לרשוח דים במשך כל השנה. שתי מקהלות ילדים ש ר ו בשתי פינות בגן. בית הספר במשך כל השנה .גם לאחר פתיתת שולבו החלמידים הוקצה חדר הקרוואנים למשרד וחדר מורים, המשיכו התלמידים ללמוד גם בתדרי המתנ״ס .כל מערכת העבודה במתנ״ס נאלצה לעבור שינוי ולגלות נכונות וגמישות בהיערכותה למצב התדש ,הקשה. אלה עות התלמידים התרבותית בהצגות, העץ השונים וניגנו צלילים ארוכים ,לעחים במופעים ובאירועים הקיימים במתנ״ס .גם כרקע ולפעמים בקצב גלי .מדי פעם נשמעו המתרס של להוות במשך כל השנה מקום אוהד ,תם וטוב לתלמידים ולצוות החינוכי ,שפעל כבית ספר לכל דבר: סיפק במתנ״ס בכל עת ברצון .המתנ״ס במשך כל השנה מתקנים נראה, כי אלה, התמזל מזלם שבשנת ש ל תלמידים שהותם הראשונה בישראל ,נזדמן להם ללמוד במסגרת מתנ״ס, אלי חזיזה ,א ש ר מתוך הבנה ואהדה עמוקה מסגרת חווייתיח וחמה ,שהקלה על מצבי לרעיון קליטת העליה ,עשה כל שביכולתו הלחץ והמצוקה הנובעים מסבע הקליטה לטייע בעצה ובמעשה ,על מנת שתהיה לתל בארץ חדשה ,במסגרת חדשה בעלת דרישות כמו בית הספר .האהבה והחמימות הורעפו מידים ולצוות אווירה נעימה ונוחה. ב .נכונותו ש ל צוות המתנ״ס ל ש ת ף פעולה בביצוע היוזמה והתכנית ש ל מנהל המתנ״ס בנושא זה. ג .נכונותם ש ל מנהל המתנ״ס והצוות על התלמידים מ צ ד צוות המתנ״ס ומצד כל הנכנסים והיוצאים בשעריו ,וזאת ״רעמים" מיריעות מתכח. שהופקו מספר הרכבים ש ל כלי הקשה העשירו את היצירה וציוד להפעלת בית הספר. עולים א .מעורבותו הרבה ש ל מנהל המתנ״ס מ ר מהשתתפות הורי התלמידים וכל הגורמים המטפלים בהם נתקבלו בזכות מספר מאפיינים הצליח ה מ ת ר ס במקצבים נגני סקסופון וחצוצרה הוצבו במגדלי ונהנו בפעילות ייתם ש ל תושבי השכונה. בזכות הצביון הייתודי ש ל מתנ״ס זה ,המעוצב בידי מנהלו ,אלי חזיזה. אלה אירוע בעיצובו של האדריכל מ ר רוברט לדרס ,ובבנ־ צוות מורי המוסיקה שלו ,המורה למלאכה, אולם היצירה ״שבע פנים לגן" שנוצרה ע״י האדריכל איסמו נוגוץ׳ וצוות ש ל מוזיאון ישראל עבור המתריס העמיד ל ר ש ו ת בית הספר את מיועדת במסגרת, במשך שבועיים בקעו צלילים מן הנגריה היו מוסיקאים ,אבל הדלת למוסיקה נפתחה בפניהם .האירוע הסופי היה"הפנינג שכונתי' מלהיבים ,בטמבורים וברומבות אפריקאיות. בשיאה ש ל היצירה שולבו המקהלות ,כלי ההקשה, הסקסופונים ומוסיקה מוקלטת במוטיבים משני שירים "טיטינה הוי טיטינה" ויהיו ימים חברי. בשכונות .אני הושב כמו "צלילי משוגבקה" מפגיש בין אנשים וחושף אותם לכיוונים שונים במו־ טיקה ובמופעים בכלל .חהליך הארגון והבניה אירוע של כזה תורם לקהילה עירנית ובריאה". וכאן המקום להודות לעובדי המכון למו־ סיקה ולעובדי המחנ״ס :לסטודיו למשחק ש ל מרשמיו ש ל סטיב" :מה שהיה חשוב הוא "ניסן נחיב" על הליצנים הנהדרים ,לתנות לא רק החוצר הסופי אלא בעיקר ההליך "הצעצוע״ על החומרים ,למינהלח בקעה, העבודה והיצירה .מזמן לא ראיהי שפע כזה למחלקה לתרבות בעיריית ירושלים ולקרן ש ל יצירחיוח עם ילדים בגיל כזה .רובם לא לירושלים. מנחמיה ביקור להקת מחול מבואנוס א״רס מאת דדיה פרוספר מנהל המתנ׳׳ס להקת המחול מארגנטינה ,המונה 31צעי׳ טינאים בבתיהן .המחנ״ס ארגן טיולים לאור־ רים כולל מלווים ,התארחה במנתמיה ב מ ש ך תים בבית שאן ,בטבריה ובנצרת ,בעיקר שלושה ימים ,תוך שיתוף פעולה עם עיריית למקומות הקדושים לנצרות. הוד השרון באמצעות גב׳ אורה ארנון. בערב האתרון לשהייתם ,הופיעה הלהקה 20משפחוח ממנחמיה אירחו את הארגנ־ בפני התושבים ,יתד עם להקת המהול ה ד ר ר זית מדליית אל כרמל. הופעת הלהקה היתה מרשימה והשאירה רושם תזק .עצם שהיית אורתים מעולם אחר ביישוב זה עושה משהו .תודה לאורתים ולמארחים. בני ברק גם לנו יש במה להתגאות להקת המחול הייצוגית הגרוזינית של מת־ נ״ס בני בדק יצאה לדרך .אכן כן ,לאחר עבודה ומאמצים קשה מרובים ,סוף סוף אפשר לראות על בימת ההופעות את הלהקה הגרוזי נית הייצוגית, במספר ריקודים מרהיבים ושובי לב. האהבה והחמימות הורעפו על התלמידים מ צ ד צוות המתנ״ס .במרכז :אלי חזיזה ,מנהל המתנ״ס. זכתה באליפות ישראל בכושר קרבי ,שנערכה במכון וינגייט. בתתרות נטלו תלק 80קבוצות מכל רתבי הארץ והיא אורגנה במסגרת גדנ״ע־כושר, פרוייקט ייחודי ש ל צה״ל לקבוצות נוער המת אמנות לקראת גיוסן. של ובעידודם ההורים, תחת הדרכתו ש ל גורמי .לאט לאט ובדהיפתם ש ל יצחק ואהרון ש מ י ל ) ה ו ר י ילדים( ,החלו להגיע למתנ״ס ילדים נוספים וכן נוער ,ללמוד את מתנ״ס נהריה אלוף ישראל בכושר קרבי מאת טל פלד אוקטובר 1991עם גרעין קסן ש ל ילדים בתמיכתם שריה קבוצת ההכנה לצה׳׳ל ש ל מתנ״ס נהריה הלהקה החלה את דרכה במהלך ח ו ד ש התתרות כללה מספר ענפים :מירוץ אלונ קות ל־ 800ר 400מטר ,הרגילי כה בטן ,קרב תרנגולים וריצה למרתק 400מטר .יש לציין שאהוז המגיעים ליחידוה מובהרות ש ל צה״ל מקרב קבוצה כזו הוא גבוה ביוהר .במתנ״ס נהריה פועלות קבוצוה כאלה מזה כ־1ו שנים, בהדרכת האתים רמי וגולן שלמון .ראוי לציין כי הקבוצה כוללת גם נערים עולים חדשים. רזי הריקוד הגרוזיני. בפגישות שהתקיימו מדי שבוע בימים שלישי ושישי התגבשה קבוצה ש ל 13ילדים ונערים ,א ש ר השקיעו מזמנם ללמוד את הרי קודים. התלהבותם הגדולה התלה כ א ש ר הגיעה התופרת ותפרה לכל ילד בגד בהתאמה אישית עם כל האביזרים הנלווים .תברי הלהקה כבר היו קצרי רוח להופיע ולהראות את שביכולתם לעשות. ואכן הרגע הגדול הגיע .במסיבת סיום השנה -ערב הצדעה למתגייסי השכונה - הופיעה הלהקה בשלושה ריקודים א ש ר עצרו את נשימת הצופים יחד עם הנגנים שליוו את המופע ,אכן בהתפעלות מרשימה. הצדיקה את המאמץ שהושקע בה ,ומסוגלים מחיאות הכפיים הסוערות לא הותירו ספק כיום להופיע על בימות נוספות .ליצירת קשר ב א ש ר להצלתת המופע .להקת ריקודים זו, -מתנ״ס בני ברק .03-788825 אלול תשנ״ב .ספטמבר 1992 במתנ״סיס 185 בשעה 13:00מסתיים הגן וההורים צריכים מאת עדנה בוסטין מנהלת המתנ׳׳ס להתייצב ...שם השלטונות דואגים .מאידך, ת ש ו מ ת הלב ,התכניות והחופש הם רבים מרדני קרוביצקי ,צייר מקרית גת ומנהל כאן. מרכז האמנויות בעיר ,הוא יליד ברה״מ שעלה המבוגרת לארץ ב947-ו .גלי העליה מברה׳׳מ ,אשר שטרן מלנינגרד .ריטה היא סיפור .היא עדיין הביאו עולים רבים לקדית גת ,א י פ ש ת לו לא עולה אלא תיירת וככזו לא למדה באולפן להתחבר אל ע ב ה ואל תמצית תייו -האמ ואינה מדברת עברית .י ש לה בעיה עם מ ש ר ד נות .הוא הולך בשני מסלולים וחורש בהם הפנים ,אבל היא בשום פנים ואופן לא מוכנה תלמים עמוקים .האחד :מוסיקה קאמרית, לתשוב על הזרה לתבר העמים ,למרות שכל והשני :תיאטרון בובות .לפני כשנתיים הקים משפחתה נשארה שם ,וכן שתי קבוצות ש ל תזמורת קאמרית של עולים ולפני כמחצית תיאטרון בובות -שהוא עסק משפתתי ענף השנה איתר 6נשים רוסיות ,צעירות ומבוג ומשגשג .לארץ הגיעה ,כאמור ,כתיירת לבקר רות ,בעלות מקצוע וניסיון בתחום .לאתר כ־4 חודשי עבודה יצאה הקבוצה עם הצגת הרצה: סיפור מקורי מלווה במוסיקה מקורית. ישבנו עם מרדכי ועם המפיקות־שחקניות, שלהן והשתלבותן בקרית גת. ועם מבוגרים ...דרך הבובות היא מדברת דרך השיחה איתן אנו מגיעים לעבודה איתם. בגיל הרך. בגיל הרך ,כפי שנעשתה בברית המועצוח .גן גולדשסיין מרגריסה - כמו מרינה - נולדה גם היא באוקראינה וגם היא עברה דרך הצוות מונה שתי גננות ומטפלת ל־ 30ילדים. הילדים שוהים בגן מ־ 07:00ועד 9:00ו ומקב כ־ 7חודשים .היא באה מתיאסרון רפרטוארי לים שם ומנותה. את כל התכניות הדרוש, מאד כולל ארותות מובנות והשתתפה כשתקנית בהצגות ילדים. באמצעות דינה ילדים שם הוא כמו בית ט פ ר כאן 450 .ילדים כמעט פורמלי .בהשוואה לארץ ,אומרת מרג־ הפועלים במספר רב ש ל כיתות )2ו במספר(, ריטה ,הגותיות להורים רבה .כאן י ש בעיה כי מברה״מ לישראל .מסתבר ,כי פעמים רבות פסטיבל המחול החמישי בכרמיאל מאת אילה גורן־קדמן היכולים לשבת בנוחיות על מדרון מדושא ,על היש מחול בישראל? יש! היש מתול ב כ ר מיאל? יש ו י ש ! ! ! והוא נחשף במלואו ,על כל וגוניו, סוגיו שזרמו לעיני ולרגלי המוני אוהדיו, לכרמיאל מכל קצות הארץ במשך שלושה ימים ושלושה לילות ,בין ה־ 11ל־3ו ביולי השנה .מגוון עצום של מופעים ופעיל ויות התקיימו בכמות ובריכוז שאין להם את ורע בארץ ,ואפילו בחדל. אין זו לשון הגזמה לומר שהיה ז ה " מ ת ו ל בלי הפסקה"! זוהי אמת לאמיתה ,פשוסה כמשמעה .אני יכולה להעיד על כך מתוך התנ סותי :אף כי אינני נמנית עם בני הנעורים, לחגוג בכל שעות היום ,ובפרס האוהבים בשעות הלילה ,מצאתי עצמי נסתפת בלהט ההרקדות שהתקיימו באתרים השונים בכר מיאל ,שנמשכו שעות רבות ביום ובלילה. בעוזבי אה הרהבה שבה הרקידו ריקודי עם ישראליים בשעה תמש בבוקר ,המתה הרהבה מהמוני רוקדים בני כל הגילים ,שרקדו בלהס כאילו היה זה ראשית הלילה ,ונדמה היה שהריקודים לא ייפסקו לעד. בהקשר זה א פ ש ר להצביע על תופעה מאלפת :במשך שעות רבות ש ל הרקדות ,לא היה צורך לתזור על אותו העצום ריקוד פעמיים ,מפאת מספרם ש ל ריקודים ישראליים ,המתקרב לאלפיים! ועוד היד והרגל נסויות ,כ א ש ר ריקודים נוצרים חדשים לבקרים .אך בסוגיה זו נדון בהמשך בהקשר אחר. אמפיתיאטרון טבעי ,הגדול ביותר בארץ, הוכשר מראשיתו לקלוט מעל 30אלף צופים, שמיכות, כריות, כסאות נמוכים, מתתת לכיפת שמיים זרועת כוכבים ,ולהנות מהא־ וויר הצונן של לילות הגליל .בתחתית האמפי הוקמו ש ל ו ש במות ענקיות ,היכולות לקלוס מאות רקדנים כשהן מופעלות בעת ובעונה אחת .כמובן ,ש א פ ש ר להפעיל רק במה אתת או שתיים למופעים יותר מצומצמים .באמפי זה התקיימו השנה ,כמו בשנים קודמות, שלושה מופעי ענק ,בהם מופע הפתיחה רב־ הממדים ,ש נ ו ש א ו המרכזי היה " ע ל נהרות ספרדי ,ושהוקדש ל־ 500שנה לגירוש יהודי ספרד .בתכנית שולבו להקות מחול מ ק צ ר עיות ,שהופיעו בריקודים שנוצרו במיותד למעמד זה. מסורת היא ,מאז הפסטיבל הראשון בכר סיפורה ש ל קבוצת נשים עולות חדשות, המונהגות על ידי גבר שעלה לארץ לפני 48 שנים מ א ו ת ו מקום ,אלו יצרו במספר חוד שים י ש מאין נ״ס ,תחת הכותרת "פרחים ולבבות" ,שבמס -תיאטרון בובות תי ,נושם ומנגן .מ ו מ ל ץ ! בהזמנות ניתן לפנות למתנ״ס קרית גת, .051-883424, 813590, 874527 השירה בציבור ,שאף הם החלו לפעול בשעות להופיע בצורה בלתי פורמלית בקטעים מתוך הרפרטואר שלהן ,וללמד את קהל הצופים שכלי וגופני בדרגות שונות .קשה לתאר במי זה" .שירים שרקדנו׳ ,זה השם שניחן לפעילות משהו מריקודיה! .היה זה מפגן לים את ההתרגשות וההתפעלות בקרב קהל להבעח האחווה בינינו לבין רקדנים מרחבי זו. הצופים העצום שמילא את האולם מפה לפה, העולם ,שכיבדונו בנוכחוחם ובהשהחפוחם חלוקה אחרת מבחינה בין שני סוגי להקוח והריע ב ת ש ו א ו ת אמת להשגים המופלאים בהגיגה הגדולה .בו ביום ,מאוהר יוחר ,נערכה ורקדנים .עם סוג אחד נמנות להקוח בתחום ש ל משחחפים חריגים אלו. המהול האמנותי ,שרקדניהן מקצועיים ,ועם המחולל באותו אולם התתרות השנתית על יצירה ריקודי ישראליים )כאילו לא נוצרים עם מספיק ריקודים תדשים מבלעדי התחרות!(. מתוך ריקודים רבים שהוגשו לוועדת מ ו מ תים מבעוד מועד ,נבתרו 0ו שהתקבלו לתת־ רות .הם הוצגו בפני ועדה אתרת ,ובפני קהל הצופים הגדול ,ומתוכם נבחרו 3ריקודים שזכו במקומות הראשונים .את הייקודים בשיר "אור׳ ,ובו זמנית "משתוללים״ בשמי מגמתית בעין בוחנת .ה״בוחנים״ היו מומתים לימדו למתרת בבוקר יוצריהם, האמפיתיאסרון אלפי זיקוקין דינור במתול בתתומי ריקודי עם ,תנועה ,מחול ומוסיקה. סוער ,מרהיב ומהמם .מופע הנעילה הוקדש בפניהם נערכה הרקדה ,שכללה ריקודי עם השנה ,כבעבר ,ללהקות הצמרת העממיות, ישראליים שייצגו שישה עשורים ש ל יצירת שהופיעו לתוד או בצוותא במיסב ריקודיהן, ריקודים, לאתור פרי יצירתם ש ל מיטב הכוריאוגרפים בארץ. משנות ה־ 90אלי שנות ה־ ,40בהן החלה סואר העשיר ש ל הבולשוי. ואז התברר כי כולם בעצם היו יהודים כמוה. " ג ש ר ש ל מתול׳ -זומנו הלהקות מחויל כדי רקדניהן ,על רקע שירתה ש ל שושנה דמארי קסעים מבלסים ישנים ותרשים מת1ך הרפר־ הגיעו לארץ כל המורים מבית הספר בו עבדה גרתו מול ת ד ש מאז ועד עתרי .היתה זו הרקדה על 120 מגילויי אנסישמיוח ועל כך שבעקבותיה אקי״ם ,כשהמשתתפים הם חניכים עם פיגור בהופעה המונית ש ל ע ש ר ו ת להקות על מאות רקדניה ונגניה ,שכללה בתכניתה חיים במסווה ,על התלפת ש מ ו ת כדי לחמוק הופיעו כעשר להקות ממוסדות ש ל במפגש שנקרא ״ריקודי עם בראי הזמן ,ישן המפורסמת ביותר ,הלא היא להקת הבולשוי, נראה ,התלימו. ששרו ,בהנחייתם של אישים ידועים בתחום מיאל ,שמופעי הפתיחה והנעילה מסתיימים בדנו השנה בהופעתה ש ל להקת הבלס הרוסי צ׳רנוביל וכך גם נכדה .שניהם קיבלו טיפול עם הגיעם לארץ לפני כשנה והצי ושניהם ,כך הקטנות ש ל הלילה ,אטרקציה לאוהבי הזמר הזוכים בתווך ,בלילה שבין הפתיחה לנעילה ,התכ דורות בו זמנית .רימה קוקסין היא מנפגעי אנחנו מבקשים להבין מדוע כל כך הרבה משפחות ח ד הוריות הגיעו למפגש אחד ,ש ש מ ו מ ד ב ר בעד עצמו - חיו ,גדלו ומתו באותו החדר - שלושה -גם פה וגם דינה מנגוריצקי ,כריסה ,נמצאת בקרית גח והחינוך פות איומה ש ל מגורי משפחתה -הם נולדו, העיר ,כך ש כ א ש ר התליסו לעלות לארץ היה הגיעו. עבודה בגן ילדים :מורה למוטיקה וריתמיקה הצפיפות הרבה בדיור .ריסה מספרת על צפי ברור שיגיעו לקרית גת .רימה מספרת על בחלקן להופיע גם בסיביר ועד לוולדיווסטוק לית .לא שהיא מכירה זמרים אבל המוסיקה לבית .גורם לתץ נוסף בערים הגדולות הוא היא המקצוענית המובילה -ב ו נ ה א ת ה ת פ ־ שלה היו מ ש ו ב צ ו ת לאזור הצפון כך שנפל מדברת אליה י ש ר ללב ולנשמה .עבורה העי־ הנותרות ש מ ר ו על קשר כל השנים וסיפרו טובות על יש ויסות בהפעלת התיאטראות והקבוצות נושא התיאטרון ואת אהבתה לבובות .היא בבדידותן מתפשות סידור קרוב וממפגש זה ״נולד׳ תיאטרון הבובות .ריטה התרבות קובע מי מופיע ובאיזה אזור ,כלומר כותבת מוסיקה ונדלקה על מוסיקה ישרא רחוקות. שהגברים מוצאים פתרונות בחוץ וגם הנשים כאן תברים שעלו מברה״מ לפני 8ו שנה .הם איך עובדת השיטה בחבר העמים? מ ש ר ד כמורה למוסיקה בגן ילדים .בגן פיתחה את המרחק ,אומרת דינה ,גורם לכך תברות וכאן מצא אותה מרדכי קרוביצקי שם. מרינה וולקובה התלה את הקריירה שלה נשלחים לעבודה מהעיר ואינם חוזרים הביתה אלא לעיתים מדוע הגיעו כולם דווקא לקרית גת י כי היו אורות ,כותבת את ההצגות כדי ללמוד מעט עליהן ,על נסיונן ,המוטיבציה סוק בבובות הוא הזדמנות לדבר עם ילדים בחבורה היא ריטה מטביווה־ הגברים במקום מרוחק מעשור לעשור בהילוך לפרוח יצירת הריקודים .היה זה ניסיון לאתר את המרכיבים המאפיינים ומייתרים את הרי קוד הישראלי ,המצויים בריקודי כל ה ע ש ר רים ,לעומת אלמנטים המייתדים כל עשור. אירוע יוצא דופן וראוי לציון לשבת התקיים בו ביום באולם הספורט של המת־ מפגן מרשים ש ל צעירי הרוקדים ,נגלה הסוג השני נמנוה להקוה עממיוה ,שרקד־ לעיני הצופים באירוע שלא בכדי נקרא "ירוק ניהן ,סובים ככל שיהיו ,אינם רקדנים מקצו מרחבי עיים. אני בדעה שכרמיאל אמורה להיוה הארץ ,והוכיחו ש י ש ויש דור המשך ש ל רקד־ מקום הסוגים ,כשעצם נים מעולים ,העתיד מובסח! החשיפה ההדדיה עשויה להווה קרקע פוריה תוסס׳, בו הופיעו להקות ילדים במופע מיותד שנקרא"הומורה" )ציניקנים הציעו לאייתו״הומורע"( ,הופיעו להקות ברי־ קודים האמורים להצחיק ולשעשע. היו שהשיגו את יעדם זה ,ואילו אחרים פספסו. את תכנית האירועים והמופעים הגדושה והמגוונת בפססיבל המתול בכרמיאל ,ניתן לתלק לשני סוגים בסיסיים :סוג אחד אלו הם המפגש בין שני להמשך היצירה ש ל המחול הישראלי ,הן האמנוחי והן העממי ,שכולל אח הריקוד האחני .עד כה לא נוצרה חשיפה זו ,וכדאי לאדריכלי הפססיבל לתת דעתם להחמצה זו, בנימיון ליצור הזדמנויות אטרקטיביות ממפג שים יזומים לטובתם ולקידומם ש ל שני המגז־ רים ,האמנותי והעממי. מופעי הראווה ,בהם קיימת תלוקה ברורה בין אף על פי ש ב מ א מ ר כזה צריך לציין את מופיעים אקטיביים ,לבין קהל צופים פסי האישים ,הגופים והמוסדות הרבים המעור ביים .בסוג השני נכללים אותם אירועים בהם בים בפטטיבל ענק־ הציבור עצמו הינו המשתתף האקטיבי ,ובו, ממדים זה ,קצרה היריעה מלעשות כן ,ויסלחו במוביליו ובמנחיו תלויה הצלתתם .אלו הן לי כל המקופתים .פ ט ו ר בלא כלום לא ייתכן, ההרקדות הרבות והמגוונות ש ע מ ד ו ל ר ש ו ת על כן אזכיר את האדריכל ,המוביל והמנהל ההמונים שאכן זרמו אליהן ,ללא הבתנה בין האמנותי ש ל פסטיבל המתול בכרמיאל ,הלא בצורה זו או אחרת יום ללילה .א פ ש ר היה לבתור בין ריקודים הוא הרקדן ,היוצר והכוריאוגרף יונתן כדמון, ישראליים ,ריקודי עמים ,ריקודי שנות ה־,60 שזה המפעל הגדול ביותר בין רבים רבים דיטקו ,פופ ,רוק ,ריקודי עדות ואפילו ריקודי שהוא ניהל והוביל בשנות פעילותו הרבות בטן במאהל הבדואי .בה בשעה היוו מרכזי בארץ .כן י ר ב ו ! ! ! להקת מחולה הירושלמית בהופעה בפסטיבל .הלהקה נתמכת על ידי גף תרבות ואמנות בשכונות ב מ ש ר ד החינוך והתרבות .הלהקה הופיעה במספר ריקודים ,בתמונה :ריקוד ספרדי לציון 500שנה לגירוש יהודי ספרד. חחתון־ הקהילתי• 4 מתהילים לתוש בשינוי התינוך הקהילתי במגזר הערבי מאת מותמד יונס במו ידיה .הוכשרה חצר לספורס ,הוקמו גדרות בבחי־ה30ו הודם ובתי הספר ־ התמודדות עם מעבהם לא אחת מתעוררת השאלה בקרב המנתים בעמותה, והמתקן כולו מ ש מ ש את תלמידי בית הספר והקהילה האם התינוך הקהילתי בבתי הספר במגזר הערבי הוא בפעילויות ספורט והעשרה .גם המסדרון הפך הערבי? תשובה הולמת לצרכי האוכלוסיה .מפעל שלם זכה מאת תמר סאפר יועצת בבית הספר הקהילתי"ישורון׳/ ראשון לציון לשם קבלת מענה על השאלות הללו בתרנו בשיטה להדים חיוביים בכפר ,כשבית הספר הגיע למקום אנו ,בבית הספר הקהילתי ,רואים עצמנו שותפים של המקובלת של "טוב מראה עיניים "...וקיימנו סיור ראשון במבצע "הדלק אורות" בשנה״ל תשנ״בN . ההורים בתינוך הילדים .אנו מאמינים כי אי אפשר למנחים בבתי ספר קהילתיים במגזר הערבי. משם המשכנו בסיור לבית הספר הקהילתי בדלית אל לחנך ילד בנפרד מהסביבה בה גדל ,מהערכים ש ל פחחנו את היום בהרצאה ש ל הדיר מגיד אל חאגי, כרמל ,בו השתתפנו בשיעור ש ל אמהות מלמדות. ביתו ותרבותו. מאוניברסיטת חיפה ,על החברה הערביח והחינוך בבית הספר משלבים את הקהילתיות בבוקר ובתכנית בעל אופי שונה ז האם הקריטריונים הנדרשים מבתי ל׳משאב״ על ידי הפיכתו לספריה הפתותה לכל .מבנה ספר קהילתיים במגזר היהודי הולמים גם את המגזר בית הספר מ ש מ ש את הקהילה והפעילות מהווה בימינו. הלימודים ,זאת הודות למורות צעירות ונמרצות קיבלנו מושגים כלליים לגבי חשיבוח החינוך במגזר ולראשיד ,רכז כיתות א׳-ב׳ ,אחת לשבוע אמהות ועל ההתתנכות כמשאב שבאמצעותו ניתן להחקדם ולשמר את הזהות .אולם ,לפני דיון או התלבטות בשאלות הייחודיות חייבים לקבל את העובדה כי המגזר הערבי אינו עשוי מקשה אחת! בתי ספר קהילתיים קיימים בכפרים ,בערים וביישובים דרוזים ,נוצרים ,מוסלמים ובדואים .בתי הספר סגורים יומיים בשבוע -מתוך שלושת הימים שישי שבת וראשון ,בהתאם לדת במקום .זוהי עובדה המכתיבה ומכוונת את האפשרויות לפעילויות הקהילתיות .אכן ,השתלמויות מורים רבות ופעילות להורים מתקיימות בשבתות! בבתי הספר הקהילתיים במגזר הערבי נדמה ,לכאורה, מתנדבות נפגשות עם המתנכת -מתודרכות ומתרגלות בקבוצות קסנות בכיתה את התומר הלימודי הנדרש .התכנית מתקיימת בהתמדה בכיתות א׳-ב׳ וכבר בכיתות ג׳ מורגשות ת ו צ א ו ת חיוביות. בבתי ספר קהילתיים רבים נפוצות תכניות בהן מוזמנים תושבים לספר ,ללמד ולהעביר מנהגים ומסורת בכיתה .ישנם הרבה חוגי כלכלת בית ותחום הסיפוח הסביבתי אף הוא נושא מקובל .בכפרים מפותה נושא התממות ופינות החי .אני זוכר היסב כיצד יעל פחנר זיל התלהבה בביקורה בכאוכב ,כאשר תושבים עסקו בעישוב בתממה בזמן ההמתנה לתתילת משתק כדורגל בסביבה. הספר והקהילה ,בעיקר בזמנים ש ל מעברים .המעבר מהגן לבית הספר ,הכניסה לבית הספר והיציאה ממנו לחטיבת הביניים ולתיכון. מוכנים ,בשלים ועם פתות חרדות) .ניתן בעיקר לראות זאת בהשוואה לילדים שמגיעים ללא שעברו תהליך מכין זה (.בפעילות זו אנו משיגים מטרה -אנו ממחישים ,הלכה למעשה, להורים החדשים שמגיעים את המהות והרעיון ש ל בית הספר הקהילתי -כיצד בית הספר ,ההורים והקהילה נרתמים יתד ומשתפים פעולה לקידומו ש ל הילד. למסגרת לימודית שתלווה אותו ב־ 12השנים היסודי למסגרות המשך ,וכיצד אנו ,בבית הספר הקרובות ואף יותר. הקהילתי ,מקלים עליו גם מעבר זה. ציפיות הילד והוריו להצלתה גבוהות מאד .ההורים והילד חרדים ש מ א יתקשה וכיצד ישתלב מבחינה חברתית ולימודית .בבית הספר רואים בחשיבות עליונה את שיתוף ההורים בכל התהליך אותו עובר ילדם במעבר -הן מההיבס הלימודי והן מההיבס ילדים והורים שעוברים הכנה מגיעים מוכנים הפסיכולוגי והרגשי. מעבר זה מלווה במקרים רבים בטראומה והלם מטרת הפעילויות: הנער יצא מ״חממת" בית הספר היסודי ,בו היה - הפחתת חרדות מפני המעבר ,הן בקרב ההורים - הגברת מוכנות ומיומנויות למידה לקראת יותר ,עם מורים מקצועיים רבים ,כשהמתנך נמצא בכיתה מעט מ א ד שעות )יחסית למתנך בבית הספר מודעות ואמפאתיה של ההורים לגבי התהליך היסודי( .ההשגיות בולטת מאד ,יש הלוקה ברורה לרמות למידה ,הקבצות ומגמות ,דרכי ההוראה שונות מאלו שהילד היה רגיל אליהן .תלמיד שהיה מצסיין כיצד עושים זאת ז כבר בתתילת השנה נוצר קשר עם גני הילדים ומקימים ועדה שתברים בה הגננות ,נציגי ההורים ונציגי בית הספר .ועדה זו דנה בתתילת השנה בתכניות ובתכנים ש ל הפעילויות שייעשו בתתום זה, כשהפעולות מכוונות לילדי הגנים ,להורים ,ולהורים ולילדים יחד. לילדי הגנים נבנית תכנית שנתית בה נקבעים מועדים שוטפים לביקורים בבית הספר בשיעורים בכיתה אי, בשיעורי העשרה )ספורט ,אמנות ,מתשבים ועוד( ואף בהפסקות .מטרת הפעילויות להציג בפני הילד את בית הספר ,מבנהו הפיזי ,דרכי ההוראה ,המורים ואפילו הבוגר ,הכיר את הצוות והיה רגיל לדרכי הלמידה. הוא מגיע לבית ספר הדש ,בדרך כלל גדול והמוני שעובר ילדם. -כיצד נשמע צלצול הפעמון והיכן הברזיה והשירותים. אנו מאמינים ,כי ככל שהילד יכיר את העולם הזה כי הפעילות דומה לפעילות מתנ״ס .ישנם הוגים אך אם נחדד ונשאל את עצמנו מהי הנקודה המרכזית שנקרא ״בית ספרי ,הוא יבתין בהבדלים בין הגן לבית לתלמידים ולאוכלוסיה הבוגרת יותר והתתושה היא הבולטת בבתי הספר הקהילתיים במגזר הערבי הספר .ככל שהילד יכיר את בית הספר ,הוא ייראה לו שישנה התמקדות באיר׳־עים .אולם ,זהו שלב ש ל לעומת בתי הספר האחרים במגזר ,נוכל לשים את פחות מפחיד. ההפההוה ביה הספר כשם שמהרתש במגזר היהודי. הדגש על היתס הדמוקרסי ש ל ניהול הצוות ,הכולל, להודים נערכות סדנאות והרצאות על ידי צוות בית כמובן ,גם אה היתסים בין צוות המורים לתלמידים. הספר דבר זה מ א ד בולס לעומה הסמכוהיוה הקיימה בבהי ההורים על נושאים שונים כמו :מוכנות ,הבנת במבנים ,באולמות ובמתקנים לפעילויות קהילתיות ספר אתרים .זוהי"התזוזה הקלה׳ המתרחשת בבתי התהליך שעובר על הילד וכיצד להקל עליו ,פיתות ופתיתותו ש ל בית הספר והיענותו לצרכי התושבים הספר הקהילתיים אצלנו ,ואנתנו מאמינים כי מיומנויות למידה שיסייעו לילד ,ועוד .מטרת מתבטאת בכך שניתן שירות בתתומים התברתיים. ביכולתה להניע את המערכת לשינויים ולהשגים רבים הפעילויות האלה היא לרתום את ההורים כשותפים אולם ,אם נכיר מקרוב את התהליכים ,נזהה היטב את יותר .בעבודה עקבית ניתן להגיע לרמות גבוהות ש ל פעילים ביצירת מעבר ״הלק" ככל האפשר ש ל הילד מאפייני בית הםפר הקהילתי גם במגזר שלנו. מימוש מאפייני בית הספר הקהילתי גם במגזר הערבי. מהגן לבית הספר. בבית הספר הקהילתי טהה חוסיין בערערה פתתנו . החדרת מושג השיתוף והקניית הכלים לעבודה בצוות, את הסיור ושם נפגשנו במבנה שלם ,שהקהילה בנתה הם המגבירים את התינוך הקהילתי במגזר. פעילויות משותפות להורים ולילדים נכון ,ישנה פעילות משלימה לפי נתונים מהשטת נראה ,כי אכן ילדים והורים שעוברים תהליך זה של קשר עם בית הספר מגיעים כשהילד מסיים גן תובה ונכנס לכיתה אי ,הוא נכנט כיתה אי. עקב צורך במקום .ברוב המקומות קיים מתסור יצירתיות יחד. ועתה לקצה השני -יציאת הנער מבית הספר והן בקרב הילדים. -המתפתתת בעיקר אירועים אליהם מוזמנים הורים וילדים נוטפת חשובה הפעם אתרכז בשיתוף הפעולה בין ההורים ,בית מסיבות שנערכות אחה״צ ,סדנאות בתחומים שונים ופעילויות -הפסיכולוגית והיועצת ,שמשוחתות עם -במקביל לעבודה בנפרד ,מתקיימות במשך השנה .ישנם בכיתתו -נפגש עם מצסיינים מבתי ספר אתרים, ואולי מעמדו בכיתה יורד -דבר שפוגע בדימוי העצמי .בנוסף לקשיים לימודיים אלה ,צריך הנער להתמודד עם חברה חדשה וביסוס מעמדו בה. בתקופה הראשונה חווים תלמידים רבים ירידה דרסטית בחפקוד .לוקח להם די הרבה זמן להסתגל ולהשתלב בבית הספר החדש. אנו ,בצוות בית־הספר ,מנסים להקל על המעבר ולהשתדל שיהיה פתות סראומתי וקשה .לצורך כך, מוקמת ועדה לנושא המעבר .הוועדה מורכבת מנציגי בית הספר היסודי ,נציגי בית הספר העל יסודי וההורים ולעיתים אף נציגי התלמידים .ועדה זו מתליטה בראשית השנה על פעולותיה -שנמשכות על פני שנתו האתרונה של הילד בבית הטפר היסודי. במשך השנה התלמידים והוריהם עוברים תהליך שמכין אותם למעבר למסגרת החדשה .התלמידים משוחחים עם היועצת על מאפיינים שונים ש ל המעבר -ציפיות ,דרישות בית הםפר הקולט והתמודדות עם התרדות שנובעות מהמעבר .גם ההורים שותפים לתלק מהשיחות .במקביל ,נציגי בית הספר העל יסודי מתאמים ציפיות עם צוות בית הספר היסודי ,כדי לצמצם עד כמה ש א פ ש ר את הפער בין בית הספר היסודי לבית הספר העל יסודי, מבתינת תכני ההוראה ודרכי ההוראה .התלמידים והוריהם נפגשים עם צוות בית הספר העל יסודי, עורכימ סיור במקום החדש ,מכירים אותו וניתנת להם אפשרות לשאול ולברר כל דבר שמטריד אותם. 10 הלנה ו ם עשה נהי הספד הקהילתיים • ׳׳להמשיך ולטפח את בתי הספר הקהילתיים״ מטיילים ולומדים דבר מנהל מחוז הצפון במשרד החינוך והתרבות, מר אליעזר גת ארבעת המרכיבים הללו. חייבים להכניס את מערכת ההורים כמרכיב בכל הנעשה בבית הספר .המענה לכך הוא בית ספר קהילתי ,בו ההורים מקבלים ונותנים. כיום ,אנו מכירים בכך שבית הספר אינו מוסד העומד בפני עצמו .ישנו תהליך הצובר תנופה של התערבות ומעורבות ההורים במוסד התינוכי. הקהילה מעוניינת יותר ויותר להיות שותפה ,לדעת מה מתרחש ולהבין .לעומת זאת ,מתרחש תהליך ייחודו ש ל החינוך הקהילתי במתוז הצפון הוא במבנה הדינאמי המעניין שלו .מבחינה דמוגרפית, מיוצגות בו כל העדות ,מגוון התרבויות גדול ובנוסף לכך שותפות לו 03ו רשויות )מתוך כ־ 230רשויות מקומיות!(. התמקצעות גם בהוראה ,בדומה להתמקצעות הנתונים הללו מבליטים את העובדה ,שלא ניתן במעגלים אתרים .כביכול -שני תהליכים מנוגדים. להכתיב מ ר א ש דגם ש ל בית ספר קהילתי .בכל מקום לדעתי -אם נדע לכוון ,לשתף ולא "להכתיב", צומתת המסגרת בהתאם לצרכים ש ל היישוב .כ א ש ר נשכיל להבהיר מה מלמדים ונסתייע במה שניתן. מדובר ברשויות קסנות ,נמצא את המעורבות בכך ,נוכל לנתב את שני התהליכים לטובת בית והשותפות הרבה ,אך לא נוכל להתעלם הטפר ומטרותיו התינוכיות. מהפוליסיזציה המפריעה לעתים לעבודתנו .איך בתאוריית המערכות ש ל פרסונס מדובר על כך שלכל מנווטים בים הגדול הזה ש ל השפעה ,לתצים ורצון מערכח ישנם מרכיבים -ושינוי באחד המרכיבים כן לשותפות? לשם כך זקוקים לניטיון .אכן אנו משפיע מיד על המערכת כולה .עד היום ,המערכת מעריכים ביותר במחוז את העבודה ש ל בתי הספר הפנימית בבתי הספר היתה מורכבת מתלמידים, הקהילתיים ומעוניינים לספת יותר את הנושא. מורים ,מנהל ומינהל. הדברים נאמרו ביום עיון למנהלי בתי ספר קהילתיים נדמה לי ,שהיום איננו יכולים להסתכל רק על במוקד חיפה והצפון. רכזי תרבות מבתי ספר קהילתיים מסיירים ולומדים על מבנים בירושלים ,מפי המדריך -סיומקה שורק. שילוב אנשי הקהילה בהוראה בבית ספר בית ספד כמערכת המשלבת מומתים )פרריקט ניסויי( מאת אורי טבנקין וסולי ילין, ״אביטל׳ ,בית ספר אזורי קהילתי ליישובי צפון רמת הגולן * שיפור ההנעה של המחנכים. קע כללי * הידוק הקשר בין המחנכים והקהילה. * שילוב מקיף יותר ש ל גברים כדמויוח במערכח בכל קהילה בעולם קיימים משאבים אנושיים ,ניתן החינוך. לנצלם לצרכים תינוכיים והוראתיים .מערכת התינוך המחנכים הסובים עמוסים מ א ד בתובות כמו :שיחות כמורים או כאנשי חינוך. המקובלת אינה מנצלת כראוי משאבים אלה .מטרת עם תלמידים ,התקדמוח בחומר הנלמד ,שיפור הניטוי לבדוק האם וכיצד ניתן לשלב בעבודה הצורך בפרוייקט המוצע מקבל תשיבות מיוחדת נוכח שיסות ההוראה ,התגברות על בעיות יומיומיות ש ל השוטפת ש ל בית הספר כותות הוראה ותינוך שאינם קצב השינויים המהיר בו נתונה ההברה המודרנית. החניכים ,תיקון עבודות ,הכנת מתודות לשיעורים, מוגדרים מלכחחילה כמורים או כאנשי חינוך ,וזאת כל המשאבים שנאגמו ע ד היום לתוך בית הספר לא תכנון נושאי הלימוד ועוד .עבודה תובענית זו כדי להפוך את בית הטפר למשמעותי יותר שוחקת ומגדילה את הפער בין הדרישות שמציבה מטרת הניסד :לבדוק האם וכיצד ניתן לשלב בבית הספר כוחות הודאה שאיגם מוגדרים מלכתחילה מספיקים לחנך את דור המחר .ולכן צריך לתפש לתלמידים ולמורים. דרכים להתעדכנות מהירה ,כדי שבית הספר יחפקד המערכת למתנכים לבין הציפיות מהם .לכן ,י ש הצורך בפרוייקט המוצע מקבל תשיבות מיותרת נוכת חשיבות רבה לגוון ולעדכן את אוצר ידיעותיהם כמערכת רלוונטית. שילוב אנשי קהילה ,מיומנים ומעודכנים במקצועותיהם ובתחביביהם בעבודה התינוכית ,טומן בתובו גם יתרונות רבים לצוות החינוכי. הניסוי אמור לתת תשובות לשאלות כמו :מה יכולה הקהילה לעשות כדי לתת עדיפות עליונה לנושא קצב השינויים המהיר בו נתונה החברה המודרנית. במציאות משתנה ,ולספח את התדמית והמוטיבציה בית הספר אינו בנוי להתעדכנות כה מהירה ,במורים, שלהם" .עבודת המורה היא עבודה קשה ,המבחן בציוד ובמתקנים ,לכן לעיתים קרובות הוא מתקשה המתמיד ש ע ו מ ד בו המורה נוכת 40זוגות עיניים לתפקד כמערכת רלוונטית .״התיאוריה על המורה מ צ ד אתד ,ו־ 40זוגות הורים מהצד השני ,אינו מן בבית הספר היא ברובה תיאוריה סטאטית ופתות המבתנים הקלים .אין למעשה מקצוע אתר ,שבו נתון בתכנית הלימודים שלו נכללים תכנים קהילתיים, הורי תלמידיו משולבים בו בתהליך החינוך ,ומוקצים בו משאבים לפעילוח חינוכית ,תרבותית וחברתית, המכוונת לאנשי הקהילה ,בהתאם לצרכי הקהילה״. )י .פרידמן ,שם ,עמי .(40 בישראל קיימים כ־ 250בתי ספר קהילתיים. בית טפר " א ב י ט ל ׳ נבנה והוקם כבית ספר קהילתי, בצפון רמת הגולן .בית הספר ממוקם בקיבוץ מרום הגולן ,כמיזוג ש ל שלושה בתי ספר קטנים ששירתו את אוכלוסיית האזור ) 8יישובים - מושבים ,יישוב קהילתי ,קיבוצים( .במהלך המיזוג ,שנמשך ש ל ו ש שנים ,נערכו סדנאות והשתלמויות צוותיות למורים ולנציגי הקהילות .בעקבות הסדנאות הופקו שתי תוברות יסוד" :תכנית־אב תינוכית" וייישום פרוגרמה תינוכית" ,ה מ ש מ ש ו ת בסיס לעבודה עד היום .בשנת הלימודים הראשונה למיזוגו הצטרף בית הספר האזורי ל׳עמותה לקידום התינוך הקהילתי בבתי הספרי. ריאליססית ממה שצריכה היתה להיות" )א .זק, העובד למבחן יומיומי בגודל ובאינטנסיביות כזו כפי ת .הורביץ" ,בית הספר הוא גם עולמו ש ל המורה", ש ע ו מ ד בו המורה יום־יום ושעה שעה ...החברה בית ספר " א ב י ט ל ׳ הוא ביח ספר חדש ,המחפש אוניברסיסת תל אביכ רמות ,תשמ״ה ,עמי .(215 תייבת לעזור ,ויש לה דרכים שבהן היא נוהגח להביע הגדרה עצמית .הוא פתוח לחידושים ,לבדיקת אולם במקביל ,הקהילה מתעדכנת במיומנויות תמיכה והכרה .ייתכן ,עם זאת ,שאותה הכרה תבוא רעיונות מקוריים ולעריכת ניסויים. ומתקנים עכשוויים )כמו חוות ניסוי ,מפעלי פיתוח כ א ש ר המורים מצידם יפעלו ויפעילו את יוזמתם צוות המורים צעיר ומגלה מוטיבציה גבוהה ותעשיה ומכוני מתקר( ,ש ע ד כה לא נותבו לצרכים וכושר הסתגלותם למצבים המשתנים בחברה שלנו, להתמודדות עם קצב השינויים בחברה .עקרונות תינוכיים .שילוב משאבים עדכניים ש ל הקהילה ולכך כולנו נצפה") .א .זק ,ת .הורביץ ,שם ,עמי .(221 הניסוי המוצע אינם תדשיס למורי בית הספר .מאז במסגרת בית הספר ,אמור להשבית את תיפקודם של ב א ש ר לתלמידים ,ההנתה היא שהילדים ניחנים הקמתו ,בית הספר מ ש ל ב מומתים במסגרת ההוראה המורים ובית הספר ולתת תשובה תינוכית לילדים, בסקרנות רבה וביכולת למידה גדולה יותר ממה הסדירה ובמסגרת העשרה ) 4שעות שבועיות ,כ־0ו הפרוייקט מוצע על יד בית ספר קהילתי"אביטל׳, אזרתי העתיד. ש מ א פ ש ר ו ת להם תכניות הלימוד הקיימות .איכויות מומחים בשנה( .ההתנסות עד כה מעודדת .נוצרה אצל לאתר שנתיים של התנסות תלקית בהוראה משולבת, שילוב אנשי קהילה ,מיומנים ומעודכנים אלו יכולות ל ש מ ש את בית הספר ,אם הוא ידע המורים מוסיבציה לעריכה מקיפה ושיסתית יותר של החינוך? האם מורים שנחשפו להוראה משותפת עם מומחים ישפרו את הישגיהם והישגי חלמידיהם? האם וכיצד ניתן לשתף אנשים משכילים בקהילה בעשיה התינוכית בבית הספר? האם ניתן ליצור גוף חינוכי אחד ממורים וממומחים? מהם הקריטריונים הפדגוגיים לשילוב מומתים לעזרת המורים? האם ניתן לתעל את פוטנציאל ההתנדבות הקיים בקהילה למען החינוך? שעוררו בקרב מוריו היענות גבוהה להצעה זו. הפרוייקס יתפרש ויארך ש ל ו ש שנים ,ילווה על ידי צוות מדעי של סמינר אורנים .בקרה ותיעוד -צוות אקדמי. כוח האדם של הפרוייקט :צוות המורים ,אנשי קהילה, אנשי הרשות המקומית ,אנשי מ ש ר ד התינוך ואנשי אקדמיה. הפרוייקט התתיל באוגוסט ,1991ויסתיים באוגוסט .1994 במקצועותיהם ובתתביביהם )להלן"מומתים"( בעבודה החינוכית טומן בחובו יתרונות רבים לצוות החינוכי .נציין כאן אחדים מהם: * תשיפת המחנכים לתחומי התמתות נוספים ועדכניים. * הפריה הדדית ש ל המחנכים )מומתי ההוראה( והמומתים האתרים. ליצור תשתית מתאימה ועניין אישי אצל הילדים. הניסוי. שילוב מומחים מן הקהילה בבית הספר אמור לתת הבדידות הגיאוגרפית יוצרת מצב ,שבו על הקהילה ת ש ו ב ו ת גם לכך. ו יחודיות בית הספר ״אביטל׳׳ כמציע הפרוייקט לספק לעצמה את כל צרכיה .אתת הדרכים היא - שילוב מומחים בהוראה. נציין ,כי אין בסביבה שום בית ספר ניסויי תליפי. המועצה האזורית רמת הגולן מגלה עניין רב בקידום הרעיון ,והיא שותפה מלאה בגיבוש ההצעה. * שיפור תדמית המתנכים בעיני עצמם ובעיני בית ספר קהילתי מוגדר כ׳׳מוסד תינוך ,שעובדיו ״העמותה לקידום החינוך הקהילתי בבתי הספר׳ הקהילה. מגלים פתיחות מירבית כלפי בית ההורים והקהילה. שותפה פעילה בגיבוש הרעיון. 11 במתנ״סיס 185 אלול תשנ״ב .ספטמבר 1992 הלנה בתי הספו הקהילתיים ׳מפלסים׳ /קרית ים ׳חלמיש /ערד , תיאטהן קהילתי בשיתוף הודם ,תלמידים ומורים תעודות הוקרה לפעיאם מאת רעות המר חשואות הקהל הרב שנכח באולם .ההורים הפעילים ביום רביעי 17.6.92גערך בבית הספר הקהילתי "מפלסים״ בקרית ים טקס מרגש ,א ש ר במהלכו חולקו תעודות הערכה ותודה לתלמידים ולהורים א ש ר לקחו חלק בפעילויות השונות ,שהתקיימו מ ש ך שנת האמורים תשנ״ב .פעילים אלה יזמו ,יצרו ,תרמו וגילו אכפתיות ורצון ע ז להיות שותפים מלאים לעשיה. את האירוע יזמו ,בחשיבה משותפת ,המנהלת גבי ת מ ר קלמן יחד עם צוות בית הספר וועד ההורים המרכזי ש ל "מפלסים" .הם חשו שלאחר שתי שנות פעילות בבית ספר קהילתי י ש צורך לציין באופן חגיגי את התרתבות מעגל הפעילים המתנדבים ולהודות להם באופן פומבי. את האירוע כיבדו בנוכחותם ר א ש העיר ע ר ד שמואל סיסו ומנהל המתנ״ס מ ר טיטו סנדלר ,א ש ר הוזמנו לשבת בשולחן הנשיאות בצוותא עם מנהלת בית הספר ולתלק את תעודות ההוקרה להורים הפעילים. ר א ש העיר בירך את הנוכחים על התנדבותם וציין שבמעשה ההתנדבות הם מ ש מ ש י ם דוגמה ומודל חיקוי לצעירי הקהילה ועל כך הוא מודה להם באופן אישי. מאת יהודית קנה בשנת 985ו ,עם הצטרפותנו לפרוייקט הקהילתי, ערכנו סקר בין הורי תלמידינו ולפיו קבענו את צרכי קהילת ההורים והילדים .סקר זה הצביע על הצורך בפתיתת הוגים לילדים ולהורים כאחד. ניסינו להיענות לדרישות ופתחנו חוגים אתדים )שחמט ,קרמיקה ,שעת סיפור ויצירה ,חליליות, ריקודי עם וכוי( .גולת הכותרת ש ל העשיה היתה בזמנו -פתיתת משחקיה עם שלל משתקים. המשתקיה היתה פעילה כשלוש שנים .עם הזמן, הועלו צרכים נוספים וכך פתחנו חוגי דרמה לגילאים השונים ש ל תלמידינו. ב ש ש השנים האתרונות התפתח מאוד תתום הדרמה ועשרות רבות ש ל תלמידים השתתפו במחזורים השונים .כל שנה התקיימו שלושה חוגים ,כ א ש ר מספר הילדים המשתתפים נע בין 50ל־.70 הרבה יש לזקוף לזכותה ש ל הגב׳ מיכל יהודה ,א ש ר כבימאית ,משרה אווירה נעימה ותינוכית בתוגיה ונותנת אפשרות לכל הילדים להתבסא על פי כישוריהם. מעבר לתרגילי הדרמה השגרתיים ,הועלו הפקות רבות בבית הספר ובהן הזו הורים רבים וקבוצות שונות :מועדון הפנסיונרים ,גני הילדים בשכונה ,תברי המועדון"מלב אל לב" ועוד .בין ההפקות שהעלינו היו המתזות הבאים :מוק הקטן ,קומדיה דל ארטה ,הבכור המורה דינה ,א ש ר הנחתה את הערב בתן ובמיומנות מבוגרים ,א ש ר ישתתפו בו הורים מבית ספרנו ש ל מנחה ותיקה ,קראה בשמוח התלמידים ותושבים מן השכונה .לאתר מספר מפגשים נוצרה המתנדבים וביקשה מהם לעמוד במקומותיהם לקול כימיה אדירה בין הבימאית לבין חברי התיאסרון וכשרונות רבים פרצו ובאו לידי ביסוי .בשנת העבודה הראשונה הועלו שני מחזות גדולים :האתד - "מגילת אסתר׳ בלבוש מודרני והשני מחזה מקורי בשם "שכנים זה לזה" .המחזה "שכנים זה לזה" נכתב כולו על פי תמונות מחייהם ש ל חברי החיאסרון .כל אחד סיפר על אפיזודה קומית או רצינית שאותה הוא הווה והבימאית מיכל יהודה ומר אלי ב נ א י ) ת ו ש ב מתנדב( ,העלו את הדברים על מדי שנה .במחזה צפו כ־ 380איש וההצלחה הפתיעה אותנו והיתה שכר הוגן לעמלנו. בשנת הלימודים תשנ״ב ובמסגרת 90שנה לקק׳׳ל, י ואנשים" .לראשונה א ו ת ת תוגי הדרמה של הילדים עם תוג ההורים 32 .ילדים ר ו ו מבוגרים הפיקו הפקה בת למעלה משעה ,א ש ר הוקדשה להאדרת ש מ ו של העץ והאילן .ההצגה נחלה הצלחה רבה וצפו בה יותר • מאלף ילדים ומבוגרים. חוגי הילדים ממשיכים להתקיים ותיאטרון המבוגרים הרחיב את מספר חבריו .אנו עומדים בפני הפקה לבית אב״י ,שכנים זה לזה ,בחנכה על הגבול. בשנת הלימודים תשנ׳׳א )ולאתר צפיה רבה במחזות שהעלו הילדים( ביקשו ההורים להקים תיאטרון להמשיך. ־1 לעליזה שלום רב! ספר קהילתיים״ ,שנערך במכללת קיי ב־.8.6.92 אני שמחה שנפל בחלקי להיות שותפה מקרוב באירוע חשוב ,מעניין ומלא פעילות .מ פ ג ש שתרם לסיום ויתרום לי רבות בעתיד. המרובה יפה וזיווה. מוסיקה זו שפה בינלאומית בברכה, אילנה מור אם בבית הספר קצובות ובתשואות מתפרצות. את הערב תתמה להקת המתול הקווקזית ,הפועלת בחסות המתנ״ס של קרית ים להקת שלום. בסבלנוח אין קץ מטפחים טיטו ,מנהל המתנ״ס ומנחם ,רכז הספורס ,את הלהקה שבה בנים ובנות מכיחה ג׳ ומעלה ,עולים חדשים מקווקז ומאזורים אחרים ש ל בריה״מ ,והם מבצעים מחולוח קווקזיים באופן מרשים ומעורר התלהבות .הקהל היושב באולם מ מ ש יצא מגדרו!! האווירה החמה ,ההחלהבוח והשמחה המשותפת להורים ,מורים וחלמידים היוו סיום מרגש ומכובד לשנה מלאת פעילות ועשיה ,ופתיח להמשך צעידה משותפת בדרך שלעיתים אינה קלה " .ת ח ו ש ת ה׳ביחד׳ נותנת המון כוה" ,אמרה אמא אחת" .וגם הרבה גאווה" ,הוסיפה אחרת ועיניה נוצצות. המפגש בנגינה על פסנתר ,כינור וצילו .ראודה - ניגנה קסעים של קלמנסי ,באך ומוסורגסקי ובהמשך, גלינה -עולה חדשה מרוסיה ,ישבה בקהל וחייכה. אכן תמונה המקשרת עולמות! השלוש מנגנוח כחמש שנים בקונסרבטוריון וזכו השנה למלגה ע״ש חיים צפורי שניתנה לזכרה ש ל דיר יעל פוזנר דל. עד כאן -הכל נראה "רגיל׳ .אך ברגע שעלה דיר משה זודמן ,מלחין ומנהל מדרשה למורים למוסיקה לבמה -הוא עורר את השאלה• האם נכון לחשוב על המוסיקה כשפה בינלאומית .לכאורה ,התשובה -בעיקר ,כ א ש ר מורה למוסיקה מהקהל לכולנו -אך למעשה ,לאס לאס ,בווירסואוזיות מדהימה ,נוכחנו שהמשפט נכון רק בתלקו! מוסיקה F ;ש ־1 מוסיקה -שפה בינלאומית לבסוף התקיים דיון בין המשתתפים -הועלו משלה. הקשיים והמגבלות בהוראת המוסיקה בבתי הספר. ואני תשבתי לי בליבי -מה היו אומרים בני ביתי מקצוע הסובל ראשון בכל הזדמנות של קיצוצים אילו ניגנתי על אוד מוטיקה מזרחית או על קוטו דיר משה זורמן הראה כיצד המוסיקה תלויה גם • -היה שווה כל רגע. הדביקו את הקהל א ש ר גמל להם במחיאות כפיים למפגש הקורס לפעילי תרבות במגזר הערבי שהתקיים מוסיקה יפנית? וייראו׳. רקדו ושרו בחן ובקלילוח ,חיוכיהם והתרגשותם -כך תשבתי גם אני ע ד -שפה עם תחביר וכללים ,אך לכל תרבות שפה ההזמנה ליום עיון בנושא " ש י ת ו ף בלמידה בבתי הספר בניצוחה של המורה ריטה וחברי להקח המחול בהדרכתה ש ל המורה אורלי .הילדים מכיתה א׳ ועד ו׳ תיקשר איתו במושגים שלא בהכרח היו בהירים קיומיות ולולא הרצון הטוב ש ל כולנו לא היינו יכולים בנושא בית ספרנו .מקווה שיתזור בסיום אח חלקו התרבותי ש ל הערב ת ר מ ו מקהלת בית האם מוסיקה זו שפה בינלאומית ז היא כן חדשה ועוד היד נטויה. התערוכה לתצוגה בבית הספר ל מ ע ן " י ר א ו על ההתרגשות והגאווה הרבה שתשו. שלושתן השמיעו ריקוד גרמני ש ל שוברט .המורה כתבו רבים מתברי התיאטרון מחזמר בשם " ע ל עצים אני מרגישה צורך וחובה אמיתית להודות לך על ומנהלי בית הספר והמתנ״ס והחיוכים הרחבים ,העידו ש ל ו ש תלמידות מהכפר דיר אל־אסד השכן ,פתחו את השכונה כפעולה תרבותית משותפת ,שהיא מסורת ראוי לציון והערכה מיוחדת אופן עריכת הפוליגל התעודות .לחיצות הידיים החמוח עם ר א ש העיר בקונסרבטוריון כרמיאל ,המנוהל על ידי דני לביד. הכתב .המתזה הועלה בפני מורים ,הורים ותושבי מכתב שהגיע למנהלת בית הספר הקהילתי ״המוך בבאר־שבע עלו אחד אחד לשולחן הנשיאות וקיבלו לידיהם את מאת מיכל שטיין חשוב לנו מאוד לשרוד .י ש לנו בעיות תקציביוח אני אישית מ א ו ד נהניתי ומצטרפות להנאה ומעשה בהבנה ובסיפור דמיוני על נערה בדואית במדבר, הצליח להנעים לנו במנגינה המבוססת על תרבות תימן -ומזכירה במשהו את התיגיאז המלנכולי. בפרק זמן קצר ,פחות משעה ,גיליתי להפתעתי ,כיצד המנגינה יפה לאוזן המערבית שלי -המורגלת לקצב הוואלס ,לבאך ולשוברט. במשחק עם המקצבים השונים הקהל -תוך שיתוף כל -מצאנו עצמנו מרותקים לנושא. בשעות ההוראה .אולם ,כאשר הודגש מדוע זה חשוב, התגלה לפנינו עולם ומלואו .באמצעות המוסיקה ניתן לפתח כשרים שדרך מקצועוח אחרים קשה להשיג. בדרך מ א ד ספונטאנית אפשר לפתח יכולת הקשבה, עידון ,ריכוז ,תיאום ,קואורדינציה ועבודת צוות - שלא לדבר על החוויה והנשמה היתרה! אם כן -יש סיבה וכדאי לפתת בדרכים שונות את הנושא בבחי הספר -ובמסגרות שלנו זה גם אפשרי .שיתוף הורים ,תושבים ,אנשי מקצוע בקהילה -ובעיקר כמה משוגעים לדבר -והמוסיקה יכולה " ל ת מ ר בבתיה״ס הקהילתיים! 12 הלכה נחי הספר הקהילוז״ט בית הספר הקהילתי כפר הנוער ב ן ש מ ן הישיבה השניה התקיימה בתודש יולי ,כשההצטרפות לוועדות היתה על פי בחירה אישית מקרב ההורים והמורים. כל יישוב דאג לנציג אחד או יותר בכל ועדה וכן המורים דאגו לנציגות בכל ועדה .באותה ישיבה בחרה כל ועדה אח הידר ,שהוא חבר מקרב ההורים וכן אחראי מטעם המורים .יויר הוועדה והמורה האחראי הם נציגי הוועדה במועצה הציבורית המצומצמת .המועצה הציבורית היא גוף סמכותי ומעשה .1תינוך קהילתי בבית הספר היסודי אוניברסיטת בר־אילן ,בית הספר לתיניד ,המכון לחינוך ולמתקר קהילתי; העמותה לקידום החינוך בהתאם להחלטות ,סמכויות הביצוע הן בשיתוף מלא הקהילתי בבתי הספר עם הנהלת בית הספר ובסמכות המועצה הציבורית מטרות הקורס: להגיע להחלטות א ש ר מחייבות את הרשות המקומית, א .להקנות ידע על היבטים שונים ש ל בית הספר את הנהלת ביח הטפר וההורים .כמו כן ,המועצה הקהילתי. הציבורית אחראית לפחת מודעות לרעיון הקהילתי ב .ליצור מודעות והבנה להתרחשויות הלימודיות, והיא מעורבת במימושו ובייצוג הצרכים של ההורים החינוכיות והחברתיות בו. ו ש ל בית הםפר כלפי חוץ .בכל ישיבה נכתב פרוטוקול ג .להציג כלים ומיומנות על מנח לרכוש התמתות מסודר ,המגיע לחברי המועצה הציבורית המורחבת בנושא. והמצומצמת .לאהר כל ישיבה ודיון ,מזכירה בית הקורס מיועד למנהלי בתי ספר ולסגני מנהלים הספר דואגת לארגון ולתיוק הפרוטוקולים .מדיניות )ולעתידים לנהל בית ספר קהילתי(. בית הספר ויעדיו הוגדרו במהלך התגבשותה ש ל העומדים בדרישות הקורס יזכו בגמולים ובתעודה. המועצה הציבורית ,אך י ש עוד הרבה לעשות הלימודים יתקיימו בימי ה' אחה״צ )6.00ו9.00-ו(, בכפר הנוער בן שמן ,א ש ר נוסד בשנת ,1927על ידי להעמקת חחושת האחריות והרחבת מעגל השותפים. בהיקף ש ל כ־12ו שעות לשנה. ליד זיגפדיד להמן -פועל בית הספר היסודי כ מ ע ט בתהום הלימודי הוכנסו שינויים בדרכי העבודה ואתראי להפעלתו של בית הספר הקהילתי ,בתחומי . מאת אורי קאופמן ,מנהל בית הספר התכנון ,ההפעלה והביקורת. מימיה הראשונים ש ל הפנימיה. והלמידה .הלק מן המקצועות הנלמדים בכיתות בראשית ימיו ,שירת בית הספר את ילדי הפנימיה נלמדים בשיטת העבודה ש ל " ט ד ר יום גמיש" .בשיטה זו התלמיד מקבל על עצמו את משימות יום בלבד ,זאת עד להקמת המדינה .לאחר שובם ש ל התלמידים מכפר ויתקין - הלימודים עם בוקר ומתכנן את יומו עפ״י המטלות. אליו יצאו עם הסלת המצור על בן שמן -הפך בית הספר היסודי להיות לאחר ש ל ו ש שנים של הסתגלות ,גיבוש תהליכי בית ספר ממלכתי אזורי א ש ר שירת ומשרת ע ד היום עבודה והחדרת שינויים - את אוכלוסיית היישובים שקמו באזור בשנות ה־50 מסוימים אנו צועדים בכיוון הנכון להשגח המטרות. עם העליה הגדולה לישראל .כיום לומדים בבית הספר בארגון פעולות תד פעמיות ישנם נכונות ושיתוף כ־ 360תלמידים בכיתות א׳-ו' ,המגיעים מיישובי מלאים .בתחומים אחרים ובפעילות הוועדות השונות הסביבה :בית נתמיה ,גנתון ,בן שמן ,כפר הנוער )ילדי עובדים( כפר רות ,שילת ,חדיר ואחיסמך .השנה נוספו תלמידים עולים חדשים מאתר הקרוואנים בכפר דניאל. כל הבא אל חצר בית הספר יחוש מיד באווירה הכפרית הרוגעת השורה בו ,הדשאים שמסביב, הוא עצמו בוגר כפר הנוער בן שמן -החל בשנת כך נראה השיתוף בעיני אחד התלמידים לבית ספר קהילתי על כל המשתמע ומתפרש מכך. פעילויות לימוד וחברה ,א ש ר היו נתלת התלמידים בלבד ובהשתתפות תלקית של הורים ותושבים בקהילה ,פעילויות אלה תהיינה בעתיד מנת תלקה ש ל הקהילה הסובבת את בית הספר ,גם אם היא מרותקת ממנו עד כדי 2ו ק״מ ,כמו המושב כפר רות. למימוש התכנית היה צורך בשיתוף ותיאום מלא בין ההורים ,הרשות המקומית ומשרד החינוך ורק בזכות היום ברור לכולנו כי הצורך בשותפות אינו מוטל בספק, ויש ללמוד את הדרך כיצד יתרהש התהליך. הפעילות כדי להצליח במשימה. התהליך במלואו ,אך כדאי להזכיר מספר פעולות בתהליך השינוי. ברור לכולנו ,כי הצורך בשותפות איננו מוטל בספק ויש למצוא וללמוד את הדרך כיצד יתרתש התהליך. ההורים להיות מעורבים בתכנית הלימודים ,לתת גוון וצביון מיוחדים מתוך רצון להעשיר ,לשנות ולשפר החינוך הקהילתי בבית ספרם ולקבל על עצמם תפקידי ריכוז בנושא. מסגרת הלימוד: - קורס שנתי ש ל יום אחד בשבוע 180 ,שעות. - חלק מ ש ע ו ת הקורס תוקדשנה לצפיה ולהתנסות בבתי ספר קהילתיים ,במתנ״ס ו/או במוסדות אחרים בקהילה )עבודה מעשית(. - הלימודים יתקיימו ביום ב׳ בשבוע בשעות .18.40-13.50 פרסים והרשמה :מכללת לוינסקי לחינוך ,ת.ד,48130 . תל־אביב ,61481ס ל .03-6902482-3 : את המתכונת הקיימת .לצורך יוזמה ברוכה זו הוקמה ועדת היגוי בה חברים הורים ,מורים ומנהל בית הספר .בהתאם לצרכים שהוגדרו מחדש נבחרו 8 ועדות .לכל ועדה נבחר יו׳ר -הורה ,ורכז -מורה. מנהל בית הספר ,הרכזת ,המורים הרכזים ויושבי ר א ש הוועדוח -הורים ,מהווים ביחד את המועצה המועצה הציבורית המצומצמת מורכבת מיוירי הוועדות ,נציגי המורים ,הנהלת בית הספר ,מנהל הכפר ,מפקחת בית הספר ,מנהל מתלקת התינוך בתפקידו זו השנה השניה. לקראת תשנ״ג במועצה האזורית ,מנחה מטעם העמותה לבתי ספר בהסתמך על כל הנתונים הנ״ל ובראיית התיוב קהילתיים .אחת לתודש )בכל יום רביעי בתתילת שבדבר ,אנו נכנסים למיסוד התהליך המתתדש המועצה הציבורית נוסדה לראשונה במהלך שנת החודש( מתכנסת המועצה הציבורית במתכונתה בהדרגה ובזהירות רבה .זוהי משימה תשובה אך קשה תשמ׳׳ת ,לאתר הכנה מוקדמת במפגש ש ל המנהל עם המצומצמת .אתת ל־ 4-3חודשים )על פי הצורך( וכבדה .ביקשנו מ ע ו ד ד )המנתה מסעם העמותה( הורים ביישובים השונים ובתמיכת צוות המורים. מתכנסת המועצה הציבורית במתכונתה המורתבת. תקציב להדרכה וייעוץ לטובת בית ספר משופר. באופן כללי עסקה המועצה בנושאים קהילתיים לפגישה זו מוזמנים הורים נוספים המעוניינים לשמוע נענינו בתיוב וכבר השנה נפגשנו מורים ,הורים ונציגי כלליים ,עדיי! ללא חלוקת תפקידים מוגדרים. ולהשמיע דברים בהתאם לסדר היום המתפרסם הקהילה עם דיר דב גולדברגר לצורך לימוד הרעיון במהלך חופשת קיץ תשמ״ט ,זומנו המועצה והורים מ ר א ש ואף להירתם לפעילויות .המועצה הציבורית והפנמתו ולהגדרת תחומי גבולות השיפוט. נוספים ,שהיו מעוניינים לקתת חלק בהפעלת עוסקת בהתאם לתתומי הפעילויות ש ל הוועדות כמו כן ,התל צוות המורים בסדרת מפגשים עם תהליכים חינוכיים ולימודיים ש ל ילדיהם בבית הספר, השונות. יועצת ארגונית הגב׳ תלמה בר־אב ,שקיבלה על כולל פתיחות לקהילה ,לפגישת סדנה .רבים הגיעו המועצה הציבורית היא גוף סמכותי האתראי לאסיפה ,בהם הורים ,מורים ותברי הנהלת בית הקורס מיועד למורים המעוניינים לקדם את נושא הציבורית המצומצמת .יו״ר המועצה הציבורית ממשיך את בית הספר אל מטלול האוריינטציה הקהילתית, קצרה היריעה מכדי להציג ולהביא בפני הקוראים את ו .קשיים פיזיים )ריחוק היישובים מבית הספר(. אוכלוסיית היעד: קהילתי ,שנים בהן היתה פעילות ענפה ,מבקשים נכונות כל הגורמים הנוגעים בדבר ,ניתן היה להביא וכן בזכות הענות המורים להטות שכם ולשאת בעול מההורים נומק בדרך כלל בטיעונים: ש ל בית ספר קהילתי. לאתר ארבע שנים ש ל פעילות במתכונת בית ספר הלימודים תשמ״ת תהליך א ש ר במהלכו יהפוך המוסד קהילתי בבית הספר. ב .להקנות כלים לפיתוח מערכת קשרי גומלין בין על ידי שינוי נוסף .חוסר המעורבות ש ל חלק שאלה נוקבת בדבר כיוון המעשה החינוכי המשותף. התלמידים אל חדרי הלימוד. א .להקנות ידע ,גישות ושיטות בהפעלת חינוך ג .לאפשר למשתלמים לצפות ולהתנסות בפעילויות אין זה סוד ,בית ספרנו וקהילתו עומדים היום בפני תלמידי ועדת מפקד הבוקר ,מן המפקד מתפזרים המתנ״סים. מטרות הקורס: חשנו ,כי קהילת ההורים והמורים אינה מעורבת בשיקולים הפדגוגיים. יום הלימודים נפתח במפקד בוקר ,א ש ר מארגנים לקידום התינוך הקהילתי בבתי הספר ותברת מספיק וכי ניתן לנצל את הפוטנציאל הקיים בקהילה .3בית הספר אינו מערב מספיק את ההורים אשר משפיע על האווירה הלימודית והחברתית שבו. הקורס יתוכנן ויבוצע בשיתוף פעולה עם העמותה והקהילה. למצוינות. הגבוהים ,כל אלה מקנים לבית הספר מראה פטטורלי מכללת לוינסקי לתינוך ,המרכז להשתלמויות מורים. בתי הספר לבין ההורים ,מוסדות חינוך ותרבות .2הרצון להתמקד בשיפור השגי התלמידים עד פשסות המבנים ותזותס הבהירה ,צל עצי הפיקוס ביוזמת מנהל בית הספר ,כותב שורות אלה ,א ש ר הרגשנו כי בתחומים הינוך קהילתי בבית הספר להפעלתו ש ל בית הספר הקהילתי כשתחומי הפעולה הספר. מוגדרים בוועדות השונות .המועצה הציבורית מיועדת במהלך הסדנה מוקדו צרכי הקהילה וצרכי בית הספר, בעיקרה לשמיעת דיווחים ודיון בשאלות עקרוגיות, ולאור הדברים והבקשות נבחרו שבע ועדות :כספים, בכל הקשור לתתומים הבלתי פורמליים והפורמליים תוגים ,קשר ,תחבורה ,תרבות ואירועים ,פרסום, )כמו :קבלת החלטה ש ל רכישת ספרי לימוד על ידי וטיולים. ההורים ולא באמצעות בית הספר(. עצמה להקנות לנו כלים לעבודה עם הורים וצוותים. גם התלמידים החלו השנה בלימוד רעיון בית הספר הקהילתי במסגרות כיתתיות .בשנה׳׳ל תשנ״ג ישולבו ילדים בוועדות השונות ובתהליכי תכנון וביצוע בהתאם לשיקולי בית הספר הקהילתי ,זאת כחברים נבחרים ממועצת תלמידים ,א ש ר תבחר ותפעל בשנת הלימודים הבאה. לציפי גולן ,לצוות המורים ולהורים בבית הספר הקהילתי נאות אשקלון ,על זכייתכם במקום שלישי בתתרות ארצית לבית הספר הנאה. למנהלת ולצוות בית הספר הקהילתי "רביבים״ בדימונה ,על קבלת פרס חינוך של העיריה בדימונה. המערבת: מיקי שטיין ,ברורה מטרסו ,עליזה קאמרי ,איריס מרום ,רחל איזמן ,מגי רייכמן ,דליה כרמון דת׳ ר מ ז 33שיכון עליה כפר סבא 44322 טלפון 052-913022 נציגים של ההברה למתנסים ישתתפו בתכנית להינוך יהודי בתפוצות רכזי תס&ודט מסיימים שנת השתלמות המפגש האתרון ש ל רכזי הספורט בשנת הפרוייקט למחנכים יהודיים הוא פרוייקט ובטרקסורוניס. ההשתלמות הנוכתית התקיים הפעם בצפון. מסעות טרקטורונים למשפתות ולבני הרכזים היו אורחי המתרסים בכרמיאל נוער החלו לפעול במתנ״ס מעלות בתקופה ובמעלות .בכרמיאל ערך לנו רכז הספורט ש ל האחרונה וגם אנחנו ,לאחר רכיבה של כשעה שלומי פינקלשטיין סיור מקצועי המתרס ומעניין הספורס במתקני ביישוב, כולל בכלי המיוהד הזה ,הבנו מה הופך אותו לאס־ רקסיבי כל כך. האולם המודרני החדש. עית האמיתית במשתק כדורסל לאווירה ה״קרביה" של נסיעה בין סלעים ו ש י פועים הלולים שהכלי הזה מאפשר. מרתק ,כשלשחקן המצסיין נבחר זאב מנתם מבקעת מרכזים קהילתיים יהודיים בצפון אמריקה, הוא דיר ברי חזן. הירדן ,שקלע 5סלים ש ל ש ל ו ש מתאים לשנת עבודה והשהלמויוה פוריה. נקודות. בקרוב היום השני הוקדש להתנסות בפעילויות אתגר בתיק הטבע ,שארגן רמי שלמון ,רכז במסגרות הספורט של מעלות. לרכזי השונות הקצר לטווח של הפרוייקט כוללות: ו .יצירת תכנית לימודים יהודיות למרכ זים קהילתיים בתחום ש ל חינוך לגיל הרך, מחנות וחינוך מבוגרים. הפרוייקס על משתרע פני יהודיים .2פיחוח שנתיים מישראל עם 20מתנכים יהודיים חכניוח ל׳מחנכים אורחים", שתערב את המשתתפים בפרוייקט בתכנית זו בקהילות צפון אמריקניות. מצפון אמריקה .הקבוצה האמריקנית תיבתר .3הפקת חוברת על "הלכה ומעשה בחי־ ההשתלמויות מתוך למעלה משישים מועמדים התברים נוך יהודי לא פורמלי" ,שתפורסם בסיומה ש ל לשנת הצפון־אמריקני ש ל מחנכים יהו־ הספורס ב״פורום התכנית ותציג את עבודות המשתתפים. ת ש ר ג .רכזים שעדיין לא הצטרפו ,מוזמנים דיים״)אנשים העוסקים בחינוך יהודי במרכ־ המטרה ארוכת הטווה ש ל הפרוייקט היא אצל רון בולוטין זים קהילהיים( .הקבוצה הישראליח הכלול להקים חברה ש ל מחנכים יהודיים מישראל לקבל היום כלל התנסות ברכיבה על סוסים תתפרסם תכנית נוך היהודי הלא פורמלי במרכזים קהילתיים המטרות באמצעות ה מ ש ר ד בירושלים .מנהל התכנית )992ו993-ו( .במסגרת זו ייפגשו 20מחנכים היהה זו הוויה בההלס מיוהדה וסיום צפון שונות. נוך יהודי בתפוצות ומנוהל בידי ארגון הגג ש ל מזג האוויר ההורפי באמצע יוני ההאים בערב הוכיתו הרכזים את היכולת המקצו שלהם תדש ,מ מ ו מ ן על ידי התכנית המשותפת לתי־ אמריקנים במסגרות חינוך יהודיות פרטים ולהירשם מחנכים נבהרים ,עהירי ניסיון בעבודה עם במת״ס. ומצפון הבאות כדי לקדם ,באיכות ובכמות ,את החי אמריקה, שתמשיך לפעול מגן שר העבודה והרווחה לחבר הנהלת מתנ׳׳ס יהוד בשנים יהודיים. שני נציגים של החברה למתנ״סים נבחרו להיות בקבוצה הישראליח ,והם :עדנה בוס־ טין ,מנהלת מתנ״ס קרית גת ,שבעבר ריכזה את נושא ההנהלות בחברה ,ומיקי פרידמן, ר א ש תחום הקורסים המקצועיים בחברה, ובעבר מנהל מתנ׳׳ס יד התשעה בהרצליה. שניהם היו שליחים קהילתיים מצסיינים בקהילוח בארה״ב .עדנה -בטנפלי ניו־גירסי ומיקי -בקליבלנד ובמילווקי. נסיונם, קהילתית השכלתם ובתינוך והכשרתם בעבודה יתרמו הבלתי־פורמלי לקבוצה כולה. בתאריך 3.7.92ו נערכה במועצה ה מ ק ר מית יהוד ,קבלת פנים תגיגית לכבוד זכייתו ש ל בני רצאבי ,תושב יהוד ,בפרס מתנדב מצטיין ארצי מטעם ש ר העבודה והרוותה. הטקס התקיים עצמו, הוענק שבו במלון "רמדה לו רנסנס׳ הפרט, בירושלים ונכהו בו למעלה מאלף איש. בני רצאבי בן ,40נשוי ואב ל־ ,6מתנדב כבר 8שנים בפעילות יום־יומית שוטפת ובהתאם לצרכים. בני התחיל את פעילותו בשנת 1984בשכו נות המצוקה בן־צבי -מוהליבר וכצנלסון, תוך הענות לקריאת שירוחי הרווחה במקום. פעילותו הטרקטורונים פעילים בשכונה לצורך שיפור איכות החיים -כלי רכב מיוחדים ואטרקטיביים בקהילה, לקראת שנת סיום להסבת תנאי מגוריהם ושיפורם. ארגן ועדי בחים ואף נבחר כיו׳ר השכונה. ביחד עם ועד השכונה פעל לשיפור התשתית והמנחה ,על פי דף תצפית מיותד שכלל את עיקרי השיווק שנלמדו במשך הסדנא. תיים ,קיימה "תכנית שוורץ" שלוש סדנאות את הסדנא שעסקה ב״תהליכים ההתפת־ הסדנאות ,ש ז ו השנה השלישית מהינקות ועד הזיקנה" ,הנחה דיר מרוכזות. להפעלתן ,הועברו בתודש יוני ,כשלכל אתת אמיר כוהן־שלו .על מנת להכשיר את התלמי דים מהן הוקדשו כ־ 24שעות לימוד. ייתודן חותיים ש ל הסדנאות מתבטא במטרתן לעבודה עם המגיעות האוכלוסיות הרב־גיליות ל מ ת ר ס ,מקנה סדנא זו מושגים העיקרית להעניק כלים ומיומנויות לתלמי בסיסיים מתוך תיאוריות התפתחותיות לגבי דים להתמודדות מעשית עם סוגיות העולות התקופות השונות בחייו של האדם .כסיכום לסדנא הוצגו שקופיות ש ל יצירות אומנות במהלך העבודה בשטח. ה״טדנא שירוחים לשיווק חברתיים" שניתנה על ידי היועצת הארגונית הגב׳ א ס ת ר התבססה הלוי, תשתית על ליישום תומר עיוני שהיווה השיווק במקום עבודתם המעשית ש ל התלמידים. שלאורן האלה. מטרת הסדנא קהילתית ל״תקשורת באמצעות טלוויזיה בכבלים" שהונתתה על ידי מר נתן כטפי ,היתה ללמד את התלמידים "שיווק ,בגדולי ,אומרת אסתר הלוי" ,הוא להכיר את הטלוויזיה הקהילתית ועקרונותיה להגדיר את מאפייניה ש ל התכנית שאותה אתה מעוניין לשווק ,בהדגשת היתרון ש י ש התכנים שהועברו בסדנא נגעו בהיבט החוקי לה עבור הלקוח" .לצורך זה יש לברר מהם והארגוני ש ל הסלוויזיה הקהילתית בישראל, -דבר הנקבע באמצ־ הטלוויזיה ההיכרות הראשונית עם שפת עות סקר שווקים .יש לדעת מה לשאול בסקר והקולנוע ,ההבדל בין טלוויזיה כללית וקהיל והשאלות המופיעות בו נגזרות מן ההפקה הנדון המאפיינים ש ל התכנית .בכך נסגר למעשה מעגל אחד ש ל מיומנויות השיווק. הכלים דברים ש ת ר מ ו רבות לאיכות היי התושבים. בני תבר במוסדות השונים ,כולל תבר בני דצאבי מציג את מגן ש ר העבודה והרוותה על הצטיינות בתתום פעילות קהילתית בהנהלת ארגון"ניצן" ,לאתר שסייע בהקמתו לפני כ־ 3שנים .הוא פתח את סניף זהב׳׳י ו מ ש מ ש הבר הוועד למען התייל וכן הבר ל ש מ ש חבר הנהלה במתנ״ס .במסגרת זו הפך התושבים ,מקרין מאישיותו חום ו ש ק ט נפשי בכמה ועדות ליד הרשות המקומיה )כולל בני לתבר הנהלה פעיל ביותר ,ליו׳ר ש ל ועדת הרוותה(. ופועל בשיתוף כל הגורמים תוך גילוי הבנה ועדות חשובות במתנ׳׳ס ואף למ׳׳מ ש ל י ר ר -הכל למען הקהילה. פעילותו הקהילתית העניפה, שנשקה ההנהלה. תתקיר לטלוויזיה ויטודות בטלוויזיה. לקראת שנת הלימודים הבאה הוכר בצורך במקרים רבים לפעילות ה מ ת ר ס ש ל יהוד, המאפיין את בני זו אהבת האדם והושטת הביאה לידי כך שהוא נבחר לפני כ־ 5שנים עזרה לזולת .בני יוזם פעילויות מגוונות למען מאת רחל בראודה מנהלת המתנ׳׳ס כבר 9שנים תי ופועל במתנ״ס מועדון, בשעות אתר הצהריים המועדון מספק לתב־ ריו עבודה במפעל מוסורולה בערד .התשלום על־פי תפוקות. שאנו קוראים לו :מועדון ״מלב ולב״ .המועדון במועדון מבקרים כ־ 25איש ,סווח הגיל חברתי־שיקומי-יצירתי אים נע בין 20ל־ .70מתקיימוח בו תערוכות לאוכלוסייה ש ל מבוגרים עם בעיות על רקע קבוצתיות ותערוכות יתיר לתברי המועדון, נפשי ו/או פיזי .הוא משלב נכויות שונות בזארים ש ל עבודות יד ועוד .העבודות מבלי נועד לתת מענה בתוך מסגרת תבדתית־תרבותית-קהילתית. המיותר בפרוייקס -שימת דגש על הפו־ ט ו ת את החלק הבריא של חברינו ,על כן בהן אנו מתמקדים. לתת לתלמידים הזדמנות להפיק תכנית ס ל ר המועדון בנוי משני הלקים -מועדון יום המורכבת מעבודות רקמה אמנותית ומציו הפועל כל בוקר מ־ כיצד ידעו שהקהילה מתבטטות על גדויות ,סגירת עסקה ומעקב .לסיכום הסדנא, הציג כל תלמיד תכנית שאותה ביקש לשווק וההערכה ניתנה על ידי ש א ר התלמידים ויזיה קהילתית מ ש ל עצמם. חברתי־יצירתי־שיקומי באפריל השנה קיימנו תערוכה מעניינת, רים ,ואז השבנו - מחזור תשנ״ב ש ל המסלול להכשרת מנה 9.00ע ד 2.00ו ,והכולל :שיחת בוקר ,עבודות נרתמת כ א ש ר היא נותנת מקום לאוכלוס לים וסגל בכיר במרכזים קהילתיים ,חגג את אמנות ועבודות יד ,שעת סיפור ,התעמלות, ייתה המיוחדת ,כיצד נסייע בשבירת ססיג־ סיום לימודיו במסיבת גן במתנ״ס רמת אליהו סיולים ומה ל א . . . בראשון לציון. תלקו השני -מועדון שיקומי־תעסוקתי. מות לציבור ש מ ת ו ץ לערד ...תשבתי - אעזר בקולגות... 30תמונות ממוטגרות ומוכנות לתליה מצפות להיתלות במתנ״ס שלך ,לתקופה ש ל חודש או יותר ,לפי התלסתך .אנו דואגים להובלה ,לתליה ,לפירוק ולפרוטפקט המציג והמסביר. ואם בכלל הפרוייקט מעניין אותך ,מוכנה ציבור ,פרסומת ומכירה עצמית .מיומנויות טיפוח האגו בים מצטיינים. וכאן ההצעה: לתכנן סדנא בהיקף ש ע ו ת רתב יותר ,על מנת הלקוח ,הקשבה ,הצגת שאלות ,טיפול בהתנ לקבל את מגן ש ר העבודה והרווחה למתנד מועדון שיקומי מיוחד בערד סנציאל היצירתי ככוח משקם לכלל חבריו. של וידע בכל התחומים על כל אלה ועוד נמצא מר בני רצאבי ראוי יחסי המכירה לביצוע השיווק כוללים תית, כבישים, מדרכות, תאורה וכדי, נבחנו התיאוריות ההתפתתותיות ולתת בידיהם כלים ליזום הפקת תכניות. הצרכים ש ל הלקוח ייזום וארגון חוגים תרבותיים בני השתתף בלימודי בית הספר לפעילים, מאת לאה צפורי־בש להכשרת מנהלים וסגל בכיר במרכזים קהיל לנזקקים בליווי למוסדות לילדי השכונה וסיוע לתושבים בהתארגנות הפיזית, הלימודים עזרה ציבוריים, שלוש סדנאות לסיום הלימודים ב״תכנית שוורץ" במסלול התמקדה בעבודה עם קבוצת ונתזק את הדימוי העצמי ש ל חברי ,ה מ ו ע ד ו ן . . .כיצד נוכל להביא את הבשורה להסביר כיצד ניתן להקימו .שותף אתר - מ ש ר ד הבריאות ,האגף לשיקום נפשי -מוכן לסייע כספית ...אבל זה כבר סיפור אתר. אם י ש במתנ״סך מקום מכובד להצגת התערוכה ואם הנושא אינו מאיים ומרתיע, אנא צור ק ש ר עמי או עם סליה -רכזת הפרוייקט ,טלפון.057-958283, 957747 : 14 במתנ״סימ 185 עפולה יהוד שבוע "גיל הזהב המרכזים הקהילתיים בעפולה ,ומרכז יום לקשיש ,הובילו גם השגה את אירועי שבוע הקשיש בעפולה ,בשיתוף עיריית עפולה והע מותה למען הקשיש. גולת הכותרת של ש ב ו ע מהנה זה ,היה תולקו תעודות לקשישים מתנדבים מצטיי־ נים בקהילה ,ע״י ר א ש העיר מר צדוק נאוי. המסר העיקרי שהועבר באירועים השונים, שהקשישים עדיין מסוגלים לתרום לקהילה ולחברה" .אורך ימים אינו מעיד על חוסר מעש׳ -סיכם אחד ממקבלי תעודות ההוקרה .בתכנית האמנוחיח נהנו הקשישים ממופעי קשר מיוחד בין מתריס לבית הספר מתנ״סיאדה במתנ״ס "11-1 .ת // פרדס חנה נערך במעיין חרוד ,שם נהנו הקשישים מהפ־ נינג "אמיתי״ באווירה מוסיקלית שהקפיצה את הקשישים. יומו השני ש ל השבוע היה מפגש תרבותי טקס סיום חגיגי של אירוע• השבוע .בטקס הוא אלול ת ש ד ב ,ספטמבר 1992 בלט ומחול ססגוניים .חתם את הערב הזמר יזהר כהן. לשמו .רקדניח המחול בת ה־ 77דבורה ב ר ס ר מאת יעל פלטין נוב הפליאה את קהל צופיה ביכולתה לחולל כאילו בקלילות, היתה בשנות העשרים אירוע לחייה .מפגש מהנה ומרגש לכל הדעות. מאיר" ביום השלישי נערכה סדנת בריאות ,שהת־ הסיום תלמידי כיתה ו' בבית ס פ ר " ש ר ת ״ התקיימה מקדה באיכות חייו ש ל האדם הזקן .הסדנה, בין כתליו. שהועברה בקשב רב על ידי רופאים ידועים, כללה נושאים מגוונים. את הרעיון רקמה אירית ענבר מקיבוץ יומו הרביעי ש ל השבוע כלל סדנת יצירה משמרות, בנושא קישוט צלחות .הסדנה נערכה בהש־ רכזת באגף הקורסים לחינוך תנועתי בנעמ״ת וסטודנטית ב״תכנית שוורץ" תתפותם של כחמישים קשישים וקשישות למנהלי מתנ״סים בירושלים ,בשנת תשנ״ב. במרכז יום לקשיש בגבעת המורה. אולם ערב זה הינו רק טיומו ש ל שבוע מיוחד התקיים שבפרדס״חנה. במתנ״ס מסיבת ״כנה של במסגרת הכשרתה המעשית יצרה אירית קצרה היריעה מלספר על החוויות המרג־ קשר עם המתנ״ס ומתוך מספר אפשרויות ופעילויות ,שבמהלכו נהנו שוח ,שעברו הקשישים במהלך השבוע גדוש שנבחנו ,בתרה כפרוייקט את הקשר עם בית הקשישים ממגוון רחב של פעילויות מ ו ת א האירועים .אולי די אם נזכיר נחון מספרי ס פ ר " ש ר ת " הנמצא באתת משכונות המצוקה גדוש אירועים מות .יומו הראשון ש ל השבוע החל בטיולים משמעוחי, בשלושה מםלולים שוגים ,שבהם השחחפו עפולה השתתפו באירועים .זהו כשלעצמו כמאחיים איש .מפגש הסיום ש ל המטלולים הישג מרשים לאוכלוסייה הבוגרת. והוא שכאלף מקשישי העיר של מאת רוני קריין רכזת ארץ מורשת נ״סיאדה״ קבוצה מעורבת )עולים וותיקים( טיילו -ביהוד היא כבר הפכה למסורת שהשתרשה במתנ״ס המקומי והוכיתה עצמה גם הפעם. המתריסיאדה ביהוד שנערכה למעשה לחגיגה של כשלושה שבועוח אינטנסיביים אירועים הפכה שנמשכו - כמות שלא פגעה באיכוח. המתנ״סיאדה הציעה אטרקציוח לכל האוכלוסייה על גוניה וגיליה השונים. ילדי הגיל הרך זכו בקרקס רוסי ,הצגות ילדים אחד מאירועי שבוע הקשיש בעפולה :חלוקת תעודות הוקרה לקשישים מתנדבים מצטיינים בקהילה ,על ידי ראש העיר מר צדוק נאוי. מאת זהבה בירן יצאה לדרך ואנו כבר בתוך העשייה .ראשיתה בצוות תשיבה בו שותפים תושבים מתחומי פסיכולוגיה ותושבים שהנושא קרוב לליבם. הנושא היתה בשבוע הבריאות העולמי ,שבו התחלנו לעורר מודעות לנושא תחת הכותרת ש ל " נ פ ש בריאה בגוף בריא". בשבוע זה נעשתה נגיעה במספר תתומים, כמו קורס התייאה לנוער ומבוגרים בשיתוף ״לב אל לב" ישראל ,סקר עישון ,שנעשה על ידי הנוער ונועד לשאוב אינפורמציה לגבי מצב תושבים בתהום זה במסרה לנצל זאת לפעילות בעתיד. לא שכתנו את הנפש וטיפלנו בנושא של "טראומת השואה״ -התמודדות של דור שני עם הנושא ,בשיתוף"עמך׳ ,פסיכולוגים ,סוצ־ יולוגים ,וזה היה רק פתת קטן אל נבכי נפש האדם. מתוך נקודת מוצא זו ש ל " נ פ ש בריאה בגוף סרטים טיול נ״ס במחיר סמלי ש ל 2שיח בלבד. העולים סרסן השד ,בדיקת כולסטרול ,בדיקת לתץ דם ,בדיקת רמת סוכר בדם ,בדיקת מיקוד ראיה .פזילה ,בדיקות שיניים ראשוניות. לצידם דוכני הסברה של "האגודה למלתמה בסרסן״" ,אגודת מלב אל לב" ,קופ״ח הכללית, החדשים עלו לירושלים בסיול מ ש ר ד הבריאות ,איגוד הספורט הסיני במסגרת פסטיבל ירושלים הגענו אחרי את תושבי השכונה למתנ״ס המרוחק מהם ועשינו דם להתרמת במעט, טיול בעין חנדק )בדרך לירושלים(. ילדי החוגים זכו מן ההפקר והשתחפו בערב סיום חוגי העשרה בהשתחפוח הורים שצפו בילדיהם המפגינים את מה ש ל מ ד ו במשך ההתעמלות ,הריקוד, השנה בחוגי האומנות והיצירה .בערב זה הוקרן ס ר ט היל דים מפססיבל ברלין ,שזכה במקום הראשון לפי מ ש א ל שנערך ביהוד. ואם כל זה לא מספיק ,לא נשכח להזכיר מפגשי חרבוח בנושאי חיאטרון וקולנוע שהתנהלו בערבים. הערב שסגר את המתנ״סיאדה היה ערב הצדעה לעולים, ותיקים ופעילים .הבמה נוצלה לדברי תודה לאנשים ש ת ר מ ו השנה להתפתתות הפעילות במתנ״ס .הקהל נהנה מהופעת צ מ ד "הפרברים" והצגה ש ל ארגון "שמע״ " -ה ע ץ הנדיב" ,ש ע ש ו את הערב למלבב ומכובד. ל א פ ש ר להם להתנסות ,ולשכנעם להגיע אליו לא רק ביום ש ל חג. "התרשמתי כי המתנ״ם מעוניין בשילוב כל ילדי האזור בפעילויותיו גבוהה. המתנ״ס למעוטי יכולת אף מוכן ויש העומדות ברמה לסבסד חוגים להבהיר להורים ,כי המרחק הגיאוגרפי הוא בעיה הניתנת לפת רון ,אם ת י ו ו צ ר המודעות לחשיבות החוגים לילדים הניתנים במהלך ילדותם" ,אומרת אירית. גם פנינה רואה את יצירת הקשר עם בית ספר " ש ר ת " באור תיובי" .צריך לצאת מהשי כונה פעם או פעמיים בשבוע״ ,כי הרי עם סיום בית הספר היסודי מגיעים רוב ילדי האזור לחטיבת הביניים בפרדס־חנה ,וזו האפשרות ליצירת הקשר הראשוני ביניהם. הטקטט שחיברה אירית ״משוט בארץ" התבסט על זכרונות וחוויוח הילדים בטיולים שערכו במשך ש ש שנות לימוד בבית הספר, טירת הכרמל הגביע הוא שלנו הרשמים לעצמנו וקיימנו מבצע רוכזו תוך כדי עבודה בקבוצות ובאימפרוביזציות והעבודה החלה. כשבועיים לפני המסיבה התקיימו התזרות במתנ״ס ,ומקום זה נתן לילדים השראה ו מ ר טיבציה להצלתה. השיא היה המסיבה עצמה ,בשעות הערב המוקדמות סקר מעוניינים. לא רק המנהל. במערות בית גוברין ובית שמש ,וגם לקרקס העממי ותחנה לרישום צעירות קבוצתיות - התכנסו הורים וילדים באולם המקושס כשברקע תפאורה ש ל תלמידים הנוסעים המורה באוטובוס אותו עיצבה למלאכה בבית ספר "שרת״. של מדיא ישראל .ההיענות במשך שעה תמימה ריתקו את הקהל בני היתה יפה. המחזור ,במלל ,בשירה ובריקודים .היתה זו ניידת הדרכה ש ל זהירות בדרכים בדקה חוויה ערכית ורגשיח מהנה לכל הנוכחים ראיית לילה ובדיקות מהירות תגובה .למרות ולילדים עצמם .מסכמת את הערב רותי פיין, שנועדה לנוער בוגר ומבוגרים סקרנה מ א ד מנהלת מתלקת החינוך בפרדס־חנה" :הרעיון דווקא את הילדים ,ש ל א ויתרו על הבדיקה היה יפה ,מתוך החיים עצמם ,פרק תיובי -לא נורא זו רק הכנה לקראת נהיגה. בבית הספר ,חוויות שתוו הילדים .הם היו תערוכת אומנויות ש ל כל ההוגים היתה הם ,לא היה רגע אתד משעמם ,התנועה במרכז וגרמה סיפוק ליוצרים והנאה למסתכ והשירה לכדו את כולם ,את השנה הזאת השתתף והציג הילדים לא ישכחו .ועל אחת כמה וכמה אם ש ל שנה הפרוייקס שולב בעבודתן ההתנדבותית של לים. גם בריא״ תכננו יום "בריאות טפורט וכיף״ בשי תוף עם מרפאת קופ״ח הכללית במקום והמ־ שלמה חלקה לחינוך ולבריאות. אופניים בסביבה בשבת בבוקר הסתיים ביום כיף בבריכת השחיה של המת־ הדרכה לבדיקה עצמית לגילוי מוקדם ש ל תערוכת ומה היה ש ם ? מפססיבל הילדים ברלין הוקרנו דון, ההנחה הבסיסית שעמדה מאחורי הבחירה היתה ,כי זו ההזדמנות לקרב מוקדי בדיקות והדרכה ,שכללו בדיקת שד, תכנית חינוך לאורת תיים בריא בקהילה פחיחת לגבעת ברנר " -בית תלומותי". כמעט בכל יום של המתנ״סיאדה. יום בריאות ,ספורט וכיף רפואה, תיאסרון בובות וסיול בבתי הספר ל־,000ו תלמידים על ידי המתנ״ס אלקנה ספורט, איכותיות, סגנית מנהל המתנ״ס ,ובאישורו ש ל אבי גור* מאורגן. לא בכל מקום זוכים אנשי הקהילה ב״מת־ פרדס־חנה ,וזאת בעידודה של פנינה, מועדון ההורים עבודות־יד פרי יצירה אירית ענבר ורתל לוי ,חברות משמרות .אם -מ מ ש תוויה!! עדיין לא פסו מתנדבים מן הארץ ,אולי יש לנו לא רק הסתובבנו ונבדקנו ,אלא מ מ ש פעלנו ויצרנו. גביע ראש המועצה בקטדגל הוענק לנגריית אורון ,שזכתה באליפות .1992 עתיד...״ 15־ במתנ׳׳סיס 185 אלול תשנ״ב ,ספטמבר 1992 קרית טבעון אור יהודה חזרנו אליך בית שערים מאות משתתפים מכל הארץ במירוץ אור־יהודה השלישי מקורי ומרתק התקיים כ־0ו שנים אך זו הפעם הראשונה שמבחן להנצתת ילדי השואה "משנה לכל נשמה". לאתרונה במתנ״ס והוא כלל מבתן משניות המשניות, מהעבר השני כ־ 300כסאות עליהם יושבים ערב "שורשים׳׳ מורשתו הנצחית ש ל ר׳ יהודה הנשיא. - פומבי, שלב סופי של לומדי המבוגרים התקיים במקום עריכתן. ועל כרי הדשא ע ש ר ו ת ילדים מבתן זה התקיים במקום פעילותו של רבי זאת -בעזרת הוגה הרעיון ובהשתדלותו בעריכת המשנה ובמקום קבורתו ,אתר בית של הרב יצחק שפירא ,נשיא הארגון ובעי־ האירוע נפתח על ידי אברהם כהנא ,א ש ר שערים בקרית טבעון. דודם המלא ש ל אברהם כהנא ,רכז האגף בירך את כל הנוכתים בשם האגף לתרבות סבעון תורנית ובשם ה מ ת ר ס וציין את הקשר בין האירוע נערך בשיתוף הארגון העולמי להנצחת ילדי השואה"לכל נשמה י ש משנה", בהשתתפותם ש ל תלמידי הישיבה התיכונית "פרחי אהרן" בקרית שמואל ,היפה. ארגון זה המכונה גם " ו ד ב ר ת בם" קיים לתרבות תורנית במתנ״ס קרית ומנהלו ,יעקב תי. באתר -דגלי הלאום והמועצה התנוססו ונוער. אנדרטה היה זו -לימוד משניות לזכר ילדי השואה -לבין מקום עריכת המשנה בבית בכל עבר .במרכזו :במה גדולה ועליה יושבים שערים על ידי רבי וקבורתו בו .מפעלו התורני ע ש ר ת המתמודדים .מעליהם כרזת הארגון העצום הזה ,שמפירותיו אנו תיים ויונקים עד היום ,הביאו את תז׳׳ל לקביעתם המפורסמת " מ י מ ו ת משה ועד רבי -לא מצינו תורה וגדולה במקום א ת ר ׳ ) מ ס כ ת גיטין נ״ט ,ע׳׳א( ועל חשיבות המקום בעיני רבי ציטט הפותה את הנאמר במטכת כתובות ק״ג ,ע׳׳ב" :רבי מוטל )בתוליו( בצפורי ומקום )קבורתו( מוכן לו בבית שערים״ .כן הביא מ ר כהנא את ברכתו ראש של המקומית המועצה מאות ילדים ,נערים ומבוגרים נטלו חלק את טקס חלוקת הגביעים והתעודות לזו וריקוד במירוץ אור־יהודה ,אשר נערך זו הפעם השלי כים שית על ידי המתנ׳׳ס המקומי ,בשיתוף איגוד חבורת ה ז מ ר " א ו ר ו ת יהודה" ולהקת הגיטרות הספורט העממי. ש ל המתנ״ס השמיעה קטעי נגינה מלהיבים. ולמשתתפים פתתה בשירה כשאלו פינו את הבימה ,אותה הכינו צוות רבים רבים א ש ר הגיעו מחוץ לאור יהודה, התתזוקה של העירייה ,הזמינה מנהלת מ ד ו ר התקבלו בתניון היכל התרבוח בחמימות רבה הספורט במתנ״ס ,אביבה בכד ,א ש ר אירגנה על ידי צוות המתנ׳׳ס ,א ש ר רשם אותם והע את האירוע הענק עם רמי לוי מדריך ניק לכל רץ חולצה ומספר תזה. הכושר ,את מ׳׳מ ר א ש העיר ראובן פז ,יו׳ר המירוץ העממי היה לאורך 2ק״מ ,ואת הרצים הזניק ר א ש עירית אור יהודה ,ע ר ד יצתק בוכבזה .במירוץ זה השתתפו מאות •ילדים ומבוגרים ,בהם קבוצות מאורגנות וצבעוניות. הנהלת המתנ״ס יתזקאל בן־אברהם ,את רפ״ק הנרי קדוש -רמ״ט מ ש ט ר ת מסובים, -מ׳׳מ מנהל המתנ׳׳ס ,להעניק וורדה פלמן ' א ת הגביעים לזוכים ולנותני התסות לקרנבל טפורטיבי זה. המירוץ התחרותי היה למרחק ש ל 0ו ק״מ, להענקת הגביעים לנערים הצטרף סא״ל והוא החנק על ידי י ר ר הנהלת המתנ״ס אבי תדוש ,מפקד פרוייקט הכנה לצה״ל ,א ש ר יתזקאל בן אברהם. חניכיו השתתפו באירוע. מר שמואל אבואב ,שלצערו נמנע ממנו להגיע לאירוע תשוב זה ואת ברכתו ש ל הרב בית־אל שנאלץ להקדים המבחן יציאתו. הסופי נערך על ידי הרב ישראל פרוינד .הציבור השתומם על הבקיאות והידע שהפגינו המת מודדים ,כ א ש ר היו צריכים ל צ ט ט משניות שלמות כדי להגיע לתשובות. בשלב הראשון כולם קיבלו את מירב הנקו דות .השאלות בשלב ב׳ היו מורכבות יות ר ו ד ר ש ו בקיאות רבה יותר .לשיא ההתרגשות הגיעו התלמידים והציבור לקראת השלב השלישי ,בו נשארו 5מתתרים ,מהם נבתרו תתן המאונה וסגניו. לסיום ,הודיע הרב י׳ שפירא שמבחן המש־ ניות הבא יהיה בהיקף ארצי וכבר מתקיימים מגעים להפוך את המפעל למפעל הנצחה מבתניו הסופיים עולמי, אשר יערוך באתר בית שערים את מקום פעילותו וקבורתו ש ל ר' יהודה הנשיא. אירועים המתרסים שבוע בריאות כגון אלה ,המאורגנים על ידי מ ש מ ש י ם מנוף נוסף להרחבת הפעילות התרבותית־תברתית בקהילה. תמרה פסטיבל הזמר פסטיבל והשיר התקיים הזמר ,הנגינה דוכני מכירת מוצרי בריאות לאתרונה במתנ״ס תמרה ,בפני אולם מלא עד אפס מקום. מטרות שבוע הבריאות הושגו ,המודעות תזמורת בקרב התושבים גברה ,שכן למתרת יום הבדי ערבית ,המוכרת על ידי מ ש ר ד התינוך והתר קות פנו רבים למרפאות ,לעריכת בדיקות בות ויאמנות לעם" ,במצותו ש ל סוהיל רדואן, נוספות... לראשונה, והיא ליוותה השתתפה את באירוע חובבי הזמר בפטטיבל החחרו והשיר זמר נית ,אותה יזמו מתנ״ס אור יהודה ,עיריית מסורתי ,שלושה מתחרים בנגינה על עוד, אור יהודה וקופת חולים הכללית מחוז דן. שניים בנגינה על כינור ושניים בשירה .בפרס הראשון בסך 2,000שית זכתה מ ש ת ת פ ת מעוספיה .תלוקת הפרסים נערכה במעמד י ר ד הרשות המקומית ,דיר השאם אבורומי ונכבדים אחרים מ מ ש ר ד התינוך והמתנ״ס. פעלתון ,על המדשאות הוקמו דוכני מכירה והסברה ש ל מוצרים הקשורים לנושא ועוד. במהלך השבוע התקיימה גם פעילות גופ שישה בקעה מהרמקולים ,הילדים נהנו ממשחקי חלק פעיל נטלו תלמידי תטיבת הביניים, בהופעתם. חובבי הגבוה ,שררה במקום אווירת קרנבל .מוסיקה תובבת הזמר :כולת׳ום אסדי א ש ר עזרו בהקמת ובהפעלח יום זה. אביבה בכר, מנהלת מדור הספורט במתנ״ם ,א ש ר עמלה רבות להצלחת האירוע, ניתנו הרצאות מעניינות בנושאי מחלות ציינה בסיפוק את ההשתתפות הערה של לב ,תזונה נכונה ,התמודדות במצבי לתץ התושבים והודתה לכל השותפים :תטיבת ועוד .נערכו בדיקות שונות לתושבים -כול־ הביניים סטרול ,סרסן השד ועוד. מועצת הטפורט ,מתלקת התינוך בעיריה ,רון למרות הבדיקות ,הדקירות ולחץ הדם ע׳׳ש שפרינצאק, קופת בולוטין מהחברה למתנ״סים ואתרים. חולים, 16 במתנ׳׳סיס 185 אלול תשנ״ב ,ספטמבר 1992 קדימה אילת לתי - יאטרון סל מבורך של הפקות ופעילויות שבע עונות באילת פועל התיאטרון הקהילתי .מה שהתתיל כשגעון של איש אחד, חיאטרון זרביב. הויכוח הועלה בתיכון המקומי"אורט". ׳אני נכנס רק למתנ״ס" לפני מספר חודשים הבריז מתנ״ס קדימה ידי ילדים בגילאי גי־ה׳ בבימויה ש ל אילת סובי ,שגם כתבה את המחזה .ההצגה עוסקת פטר האריס ,סחף אתריו ילדים ,גוער ומבוג קבוצח ילדים בבימויים של שמוליק גרץ רים מתושבי העיר ,שפועלים במסגרות ה ש ר ואילח טובי נעו בין בחי הספר היסודיים עם הפליג קולומבוס בדרכו להודו ,במסגרת זמן נות .לפני שנה החל גיל זרביב לנהל את תיאטרון ויכוח בנושא אלימות ,בשיתוף עם 500שנה לגירוש יהודי ספרד. התיאטרון .קיבל קבוצה של כ־ 100מ ש ת ת רכזות החינוך החברתי של בתי הספר היסו פים ,כיום עומד המספר על כ־80ו. דיים והמתנ״ס. התיאטרון הפקות הקהילתי והשתתף העלה 2ו אירועים הנחיית פסטיבל הזמר ש ל ילדי השנה בשלושה אילת ,ערב לזכרו ש ל דרור הלפרין)ז״ל( והפ־ קהילתיים. העונה התחילה עם העלאת ההצגה"המי־ ליארד׳ )על פי "ביקור הגברת על תתרות ש ל בתירת סמל וסיסמה למתנ״ם. הסמל והסיסמה היפים ביותר ,שנעשו על ידי מספר חושבים נענו לאחגר ושלחו הצעות אייל בן דור ,תלמיד כיתה ט' ואהרון בן דוד, מעניינות ומקוריוח .ועדה מקצועיח עיינה אב ל־ 3ילדים. של הספינה "סנטה מריה" עליה "הזמיר׳ הועלה על ידי ילדים ,גילאי גי-ד' בבימויה של רעיה גל .ההצגה עוסקת בקונפ לאחר מכן ,השתתף התיאטרון בשלושה ארועים: במסעה בהצעות השונות ובחרה מתוכן את עיצוב נינג פורים. ליקט שבין הזמיר המסמל את הטבע לבין הזמיר המלאכותי המסמל את המכונה. "מפריחה לבריחה" הועלה על ידי ילדים מכיתות הי-ז' )שנה שלישית בתיאטרון( בבי הזקנה"( לקראת טוף עונת הפעילוח ,הוחלט על מויו של שמוליק גרין ,שגם כתב את ההצגה. בדצמבר על ידי המבוגרים הוותיקים בבימויו עריכת תורש התיאטרון הקהילתי .כל הקבר ההצגה עוסקת ב־ 500שנה לגירוש יהודי ש ל גיל זרביב .נושא ההצגה :המצב הכלכלי צות הפועלות הופיעו בשפע הפקות מקו־ ספרד ,בתיאור חיי היהודים בספרד ,המתנדנ־ דים בין פריחה והצלחה ,סכנות ואסונות. "סיפור הכיתה" ,הצגה שהועלתה על ידי ילדים מכיתות ו׳ בבימויה ש ל אילת טובי. כיתה תוססת ,ש י ש בה עימותים בין"פריקים" רינורמלים" "גניתים" באווירה ש ל "סיפור הפרברים". ואחרונה ההצגה חביבה אמנים מקדימה ,ובהם עולים חדשים ,מציגים אומנותם בתערוכה לציון 25שנה לשתרור ירושלים ,שנערכה בבנייני האומה לילדים " פ ר ע ו ש הלמה" שהועלתה על ידי מבוגרים ותיקים בבימויו ש ל גיל זרביב .מסופר בה על שאסר מלך שאלות. על תושבי לשאול ממלכתו זהו שיעור בדמוקרטיה ,שהתאים בהחלט לזמן אמת ש ל הבחירות. ההצגות כל נכללו במסגרת "סלסלת תרבות" של ה מ ת ר ס לילדי בתי הספר היסו־ דיים ולנוער חטיבות הביניים .זהו חידוש מבתינת הפעילות ש ל התיאטרון הקהילתי. ועוד "סיפור הכיתה" בבימויה של אילת טובי בעיר תיירות הוא בכי רע .תושבי העיר מקב לים לביקור גברת נדיבה שעזבה לפני 20שנה. תמורת מתן של מיליארד ,היא רוצה את מות מיות .הבימאים כולם אילתיים וכל אחד מהם הטביע את תותמו ונטיותיו בהפקות שמותא־ מות לקהל המקומי: מבוגרים ,שנה אי ,בבימויה של אירית לוי אייל ,מאהבה לשעבר... שלושה תיאטרוני ויכוח היו במשך השנה: העלו את"קפה מילאן" ,נושא ההצגה :קטעים הראשון עסק בנושא סמים דרמתיים הלקותים מ״קפה מילאן" המקומי, )בהשתתפות שתקנים מבוגרים ונוער בוגר( את התפאורה ,העוגות והמלצרים. התיאטרון בשיתוף עם הרשות הארצית למלחמה שתרם הווי אילתי למהדרין. בסמים ובבימויים של גיל זרביב ואירית לוי. "חיי חרקים" הועלה על ידי קבוצת נוער, ההצגה הועלתה בפני בני נוער ומבוגרים וכן גילאי זי-סי ,בבימויה ש ל אירית לוי .מדובר במחזה סאסירי ,המעלה בעיות ודמויות מתיי בכנס ש ל מיל׳ב בקריית־גת. התיאטרון השני עסק בנושא זכויות הפרט ,בביצוע קבוצת נוער בבימויו ש ל גיל השנה תפאורה, היום־יום ,דרך התנהגויות ש ל חרקים. "מי אתה קריססופר קולומבוס׳ הועלה על הוקם צוות מעצבי תלבושות ,מוסיקאים ,כודיאוגר־ פים ,א ש ר מלווים את התיאטרון בהפקותיו וכולם תושבי העיר! בתשנ״ג יהווה את גולת הכותרת המאמץ להקים בית ספר לבימוי קהילתי, בשיתוף עם גורם אקדמאי ומכללת אילת, המיועד לשחקנים ותיקים, עובדי חינוך והוראה ,עובדי קהילה ,פסיכולוגים ואמרים, שיחאימו לקריטריונים .בוגרי בית הספר לבי־ מוי יועסקו במתנ״ס במסגרת פעילוח החיאט־ רון הקהילתי ברחבי העיר. יותר ויותר תושבים לוקחים הלק בפעי לות -ועל כך גאוות כולנו .אנו עם הפנים לעונה השמינית ש ל התיאסרון באילת! הורים וילדים נפגשים במשחקיה לוד כנס מד״צים פעילים כנס רב משתתפים ומרשים במיוחד נערך בפארק קנדה לשכבת המד״צים הבוגרים והט־ רום פעילים בכל אחד ממרכזי רשת המתנ־ "סים בלוד ,בהם פועלת תנועת נוער מקומית של הרשת. כמאה ותמישים בני נוער ,הגיעו בשעות אחר הצהריים לפארק ,שהוכן לאירוע מבעוד מועד^על ידי צוות רכזי הנוער ,והחלו בפעי־ לות תחרותית במתקני השדאות והספורט ילדים מציירים עטי^ו! לסיפורי עם של יהודי ספרד מאת מיכאל עוזיאל רכזת תרבות ההיתולי שהוצבו במקום .המתקנים המיות רים כללו מסע אלונקות ,מילוי דליי מים וגולת הכותרת מירוץ סירות גומי -בחציית האגם הנמצא בפארק קנדה. בחלקו השני ש ל האירוע נערך סקס ,בנוכ־ שלום פ ר ץ "הנסיף מארגון׳ .הילדים תות ר א ש העיר מר מקסים לוי ,מנכ״ל ר ש ת התבקשו לצייר דף כריכה קדמי לאחת מהמע ה מ ת ר ס י ם מר שמעון גז ואנשי קהילה וחינוך יואל מנהל כץ, החינוך הבלתי תחום פורמלי ב מ ש ר ד החינוך ,ששיבח את מערך החינוך הבלתי פורמלי הקיים ברשת המתנ״סים בלוד היכולה ,לדבריו ,להוות מודל לרשויות רבות בארץ. ר א ש העיר ציין את התנופה וההתפתחות העצומה עברה בתתום פעילות הנוער ,מאז שזו לאחריות ולניהול ר ש ת המתנ״סים. תרומה חשובה ומשמעותית רואה ר א ש העיר בפיתות דור ש ל מנהיגות צעירה -מסורה, אתראית ומקצועית -בה מושקעים מ א מ צים וכספים רבים .בסיום דבריו ,הוא איחל למד׳צים ולהוריהם הצלחה בהמשך דרכם הקהילתית. ברדתו מהבמה התכבד ר א ש העיר בהדלקת כתובת אש גדולה ,שהוצבה במקום ,ביתד עם הפנסים הסינים והאבוקות הבוערות ש ת ר מ ו לאווירה המרגשת. שיות .למתנ״ס הגיעו 400עבודות ש ל ילדים ממשרד מכיתות אי-ו׳ מכל בתי הספר היסודיים בעיר. ובמקצועיות רבה המד׳צית קרן עידן ,בוגרת בחלק האמנות הופיעה הזמרת ויויאן בר פנינים ואבני תן שכוסו בעפר היוון הועם קיימנו פתיחה חגיגית לתערוכה במעמד כיתה יי ,ה מ ש מ ש ת כמדריכת שכבת קורס €0 במקצת ,אך אם תתשוף אותן לאור ה ש מ ש יואל שלום פרץ",שהגיש לקהל מבתר מעשיות המריצים במתנ״ס"ספירי .במעמד זה הודתה המורכבת מבני נוער ,שהלהיבו וסחפו את ותסיר מעליהן את אבק הדורות ,ישובו ויזהרו הסיפור העממי כמוהו כאוצר עתיק יומין - בשלל נגוהות. במסגרת הנושא המרכזי במערכת התינוך 500שנה לגירוש יהדות ספרד -אירגןמתנ״ס אילת תערוכת ציורי ילדים. נקודת המוצא לתערוכה הינה ספרו ש ל התינוך. את הטקס הינחתה בתן , -בשירי ארץ ישראל ולהקח הרוק 2 בחן ובצורה מעניינת .יואל שלום פרץ ,יליד קרן בשם הנוער והמריצים ל ר א ש העיר ,על המריצים עד לשעות המאוחרות ש ל הלילה. ירושלים ,סופר ילדים ,מתרגם וחוקר פולק־ המאמצים וההשקעה הרבה מצידו ,בתחום רכז הנוער העירוני ,ניד גלעד ,ציין את לור ,מספר סיפורים. פיתוח פעילות הנוער והכשרת דור של מנהי עבודתם המסורה והמקצועית של צוות רכזי יואל התרגש מאוד מעבודות הילדים, משפע הרעיונות וההתעסקות הרהבה של כל כך הרבה ילדים בספרו. גות צעירה ודינמית בעיר. בתום הקראת שבועת המדיצ מפי המד־ " צ י ת דלית סבג ממתנ״ס דנוור ,הוזמן מר אלי הנוער רונית ,רונן ,רפי ודורון ,שבאה לידי ביטוי בהצלחת כנס המריצים ובהמלך התקין של כל השנה. 17 במתנ״סיס 185 אלול תשנ״ב ,ספטמבר 1992 ע^ל ^!•!"]/ס קרית משה ,רחובות מאת אסנת קרני " ת י א ט ר ו ן מחול ענבל׳ תיאטרון בתקשורת, אינו שם ח ד שלמעלה שנוסד לפני מאת יעקב זיו ,מנהל המתנ״ס מארבעים שגה על ידי הגב' שדה לוי־תנאי, במתנ״ס קרית משה פועלת מועצת נוער א ש ר יצרה שפה "עגבלית" מיותרת לאוצר הביטוי חדשה ,שלאתר מספר ישיבות החליטה להפ האמנותי בארץ ,ומיזגה אלמנטים סיק לדבר ולעבור למעשים. עממיים עתיקים ומקוריים בגישה תיאטרלית בכך מודרנית. לידי באים ביטוי כך עלה הרעיון שהנוער "יפשוט״ ביום הייחוד שישי בבוקר על הטרמפיאדות בצומת ביל׳ו וההישג הגדול של ענבל. העשיר הרפרטואר שברחובות לכיוון דרום ,לכיוון רמלה צפונה ש ל תיאטרון מחול ולכיוון העיר רחובוח ויחלק שתייה קרה וכי ענבל כולל :פרקי עדות תימניים ,חסידיים, בוד קל לחיילים. מרוקאים ,ערביים )דבקה( ,חבנים ,פרסים, יצאה קריאה לכל תושבי שכונת קריח כורדים ואף מחול רוסי של רקדן חבר הלהקה משה עולה חדש מרוסיה ,שהשתלב לפני כשנה לאפות עוגות ואלה קצר שזמנם התבקשו להכין כיבוד קנוי ,על פי שיקולם בלהקה ,המונה כארבעה ע ש ר רקדנים ,שהוו־ ויכולתם. תיקים מביניהם אף יוצרים ריקודים חדשים הנוער עבר מבית לבית ואסף את הכיבוד. הנכנסים לרפרטואר המוצג בבית ענבל או אלי מהוצה לו. בבית שלא היה הביאו אה הכיבוד אשר למתנ״ס ,שהיה מרכז הפעילות וההתארגנות. החקיים בחודש יולי ,העלתה "להקת ענבלי הקרטונים במתנ״ס הלכו והתמלאו כל טוב בפסטיבל המחולות בכרמיאל, שישה ריקודים חי־שים ,ששניים מהם הוצגו מעשי קודם לכן בפני מתגייס בית דגן ,שערך ביקור אהבתם לצה״ל ולרעיון של הנוער. בבית ע נ ב ל וצפה בתכנית" :הבא לי גורלי" )כוריאוגרפיה :רינה שרת ,מנהלת אומנותית(. מן הראוי לציין ,שמתנ״סים רבים פונים לחיאטרון מהול ענבל שיקיים מופע אצלם, ידי תושבי השכונה, שהביעו אה עם שחר יום שישי יצאו כלי רכב והנוער רינה שרת .לאלו המגיעים לתיאטרון תית מחול ענבל בקבוצה גדולה ניתנת הנחה משמעותית מ ש ו ם החשיבות שרואה תיאט־ פעמים רבות באים לצפות במופע ש ל הלהקה רון מחול ענבל במתנ״סים ורקדניו שמחים ומקבלים דברי הסבר מן המנהלת האומנו־ הופעותיהם להציג כל פעם את מחדש שאורגנו על ידי אבינועם ויהודה מהמתנ״ס בפניהם. בתמונה :הריקוד "רעות" מתוך פטטיבל המחולות שרה בכרמיאל יולי ;92כוריאוגרפיה: זארב ,רקדנים: ציון מרציאנו ותמי קיסר. "לפשיטה" על הטרמפיאדוח עם שולחנות, שחיה ,כיבוד ופרחים שרוכזו בעוד מועד. הראשון של הנוער הצליח ולשכונה המדליקה תיילים רבים שתו ,אכלו וקיבלו פרחים. והחמה הרבה תודות בשם כל אותם החיילים המשימה הוכתרה בהצלתה מרובה .המבצע שאכלו ,ש ת ו ושמחו לקראת חופשת השבת. אופקים נורית לא נתנה להם לרדת מהבמה תבורת הזמר מאופקים גאה לדוות איך התלהבה מהם גורית הירש .בין צלילי הזמר הכוהנת הגדולה ש ל הזיאנר -שרהל׳ה שרון. המזרחי השולטים ברתובות העיירה נשמעים מפתחי החנויות ומחלונות הבתים באופקים חזק צלילי נעמי ש מ ר ושיר עברי. בוקעים צלילים מזרתיים .זהבה ועופר לוי. קשה להחניק אנקת הפתעה כשנכנסים נעמי שמר .אבל האנשים שמתכנסים לא בשערי המתנ״ס ש ל אופקים .הכניסה עצמה במתנ״ס כדי לשיר נעמי שיר תושבים ש י ש אמנם אינה מבטיתה גדולות :אוחו לוח מוד עוד אופקים אתרת" .התקשורת מראה אותנו עות מוכר כל כך מאלפי מתנ״סים אתרים, באור שלילי ,מעוות .המציאות היא לגמרי אותם חוגי אתרת" ,הם סוענים בלהט " .י ש כאן אנשים מקרמה ,ריקודי עם וקרמיקה לגיל הזהב ,אבל מלאים אחד ,ראית את כולם: ראיח שתיפתת ברגע בפניך דלת הקפסריה המפוארת שלהם ,תפרוץ האנקה המובסתת. כסאות מרופדים בצבע כתום אופנתי, התואם את צבע הקירות ,מעוצבים בדיוק לפי הפוזה שהיית מצפה למצוא בבית קפה צפון תל־אביבי ,אבל לא במתנ״ס באופקים. "כן ,אני רגיל לתגובה הזאת" ,אומר בעיי־ יפים, אנשים שאיכפת להם, התלהבות". "כשבאחי ,בהחחלה ,פגשתי חבורת אנשים עובדת ובעלח משפחה ,לא מעט זמן ,אבל זמר פירושה בעיקר מחלהבים שחשבו שחבורת לשיר ולרקוד ולהתנועע על הבמה .לקח לי זמן להרגיל אותם שכדי לשיר באופן מקצועי יש להימנע מתנועות מיותרות ,ובכלל כל תנועה בשירים בסענה שזה מפריע להם להו ״לעכשיו ,לקלוט חברים חדשים" ,אומר שלום ציא את המקסימום מהשירה .י ש להם מורה הראבן .ויש גם תגובות ש ל אנשי מקצוע לפיתוה קול ,עולה הדשה מרוסיה ,וכל אהד מתכנסים במתנ״ס ,שמונה ע ש ר איש־שרים מהם מגיע אליה לשיעור פרטי פעם בשבוע. כדוגמה הם מספרים על הופעתה ש ל נורית הבאר־שבעי, היום הגענו למצב שהשירה שלנו מ מ ש מקצו הירש בעיר במופע משיריה .הירש ,כששמעה פעם בשבוע ,ביום ובשעה קבועים ,הם ומנצח אהד: שלום הראבן מאהב ותיק וידוע ש ל שירת הארץ הזאת. קשה שלהם. שלא להידבק בלהס האידיאולוגי על קיומה ש ל חבורת הזמר ,ביקשה מהם עית לפי כל קנה מידה". כמעט בכל חזרה לומדים שיר ח ד ש והח המתנ״ס" ,זו התגובה בכל פעם שמגיע לכאן וההתמדה. מישהו מבחוץ .אנשים פ ש ו ט לא מאמינים מוכנים ,לאתר יום עבודה מתיש ,להתמיד שמישהו מסוגל להשקיע כסף ,מחשבה וטוב ולבוא ,ללא כל תמורה ולשיר .והם עושים זאת כבר ש ל ו ש שנים .תמצא כאן עצמאי הנה זה בא( הוזמנה להופיע בפסטיבל ערד בצד הגדולים באמת. אופקים ,עיירת פיתות ,מאובקת וקשת יום ,דומה שרתוקה מכל אלה הרבה מעבר ועובדת בנק בצד מורים ועקרות בית .את כולם מאחדת אהבת השירה והשאיפה הגלויה להיוח נציגים ש ל אופקים אחרח. בחזרה ש ל תבורת הזמר נכזב מי שציפה למתזה נוסת טנגו וקאנטרי. באופקים אוהבים אותם" .אנחנו מופיעים כאן כמעס בכל אירוע" ,מספר אבי טל" .יום העצמאות ,יום הזכרון ומה לא .הקהל מקבל אותנו בהמון אהבה". מיכל עמרם ,מטפלת בקשישים במקצועה, צעירה יתטית בחבורה -רק שנה " .ת מ י ד המערכון הידוע ש ל שייקה אהבתי לשיר׳ היא אומרת " א ב ל ע ד שהצט־ אופיר ע ם " ה ב ו ק ר בא לעבודה" וה״יופי נחמה" רפתי ללהקה עשיתי את זה בעיקר באמבטיה. הבלתי נמנע .כאן עובדים ברצינות. אצלנו כל המשפחה מוסיקלית מאוד ,כולם נפתתת בתצי שעה של תרגילי שרים בכל הזדמנוח ,והבן שלי אפילו זכה מושקע ככל שיהיה ,ובין אתרון בתיה של פיתות קול .מתרכזים ,נושמים כמו שצריך ב״פססילד׳ האזורי שנערך בבאר ש ב ע לפני אשדות יעקב )מאוחד( ,מקום מושבה ש ל ומוציאים צלילים מדוייקים .מספר הראבן: שנה .החזרות והופעות גוזלות ממני כאישה למרחק הגיאוגרפי המפריד בין המתנ״ס שלה, הרפרטואר העשיר המחייב שעליהן גאוותם ש ל חברי הקבוצה המזמרת. משה אבי טל ,המנהל התרבותי ש ל גאוותה פעם אחרי שהם מופיעים זמתם מתנגדים לרעיונות שלי לגבי שילוב אתרת ,מעסים האנשים שיהיו ש ל אופקים הלהקה את הפניות הרבות להצטרף אליהם בעיירה. זר להם .היום התהפכו היוצרות :הם מיו־ נחציה היימן ושירים בלדינו ,מחרוזה שירי בימים אלה :תבורת התגובות החמות מונים חברי "לצערי ,בגלל אידיאולוגיה ,פלוס אהבת השירה הזמר של אופקים ,ש) ...עצרו את נשימתכם, שוות הכלי. התזרה להצטרף אליה בשיר אחד .הם הרהיבו עוז, ועמדו על דעתם שלמען ש י ר אחד לא כדאי להתלבש ולהזמין את כל המשפתה להתג אות .נורית הירש התרצתה ,והמכימה על שני שירים .כ ש ש ר ו חברי הלהקה במופע ,היתה הירש מלאת התפעלות ולא נתנה להם לרדת מהבמה ,בבקשה ש י ש י ר ו איתה שיר אחרי שיר .בתום המופע אמרה ,כי עבורה היה זה שינוי מרענן להיתקל בתבורת זמר ש ל אנשים צעירים, שבניגוד לתבורות בהופעה .והופעות לא הסרות :בנוסף להופ עות מקומיות באירועי קהילת אופקים ,הם תהליך לימודי ארוך ,אין באפשרותנו ,נכון בצוותא הן שעומדות מאתורי ההתלהבות טעם באופקים". במסגרת הנושא ש ל הלוקה לקולות ופיתוח הקול יהיה רים על הרפרטואר ,בו כלולים מלבד שירי כאן ,במחנ״ס הזה ,באה לאוויר העולם כאן באופקים - בכל נעמי ש מ ר גם כאלה ש ל נוריח הירש ,אפי נצר, פות התגובות החמות שאנחנו מקבלים ומיאיר שרגאי ,ובכלל מכל מי שזכה לראותם אתרות בהן נתקלה לא עומדים בצורה"כבדה" על הבמה, אלא שרים ומתייכים".תבורה תוססת וססגו נית מ צ ד אהד ,אך ברמה מוסיקלית שאינה נופלה בהרבה מזאה ש ל הגבעטרון בכבודם ובעצמם" ,מצטטים חברי הלהקה בהתרגשות את הירש. תגובות דומות קיבלו גם מיורם טהרלב שרים בכל ישובי הסביבה .בבאר־שבע הופיעו לפני כשנה בפני משלחח חברי כנסת שהגיעה לנגב .חברי הכנסת התעקשו לעלות ולזמר איחם .נו ,ואיך הם שרים? "בערך כמו שהם מתפקדים" ,אומריםחברי המקהלה. הם זוכרים בהתרגשות מסע לצרפת ,אליה יצאו במטרה להופיע בפני הקהילה היהודית בפאריס ובסביבותיה .אך מה שריגש אותם יותר מכל - ההופעה בפסטיבל ערד .הם רואים בכך הכרה רשמית לכשרונם וכבוד שלא הרבה תבורות זמר ב א ר ץ זוכות לו .הם שולפים קלטת, ומראים כולה שלהם, שעומדת לצאת לשוק בקרוב .הקלטת תופץ בעיקר לתושבי אופקים ותוענק כשי מיוחד לכל ילד המסיים כיתה ו׳ ביישוב. אומרת כוכבה ישראלי ,מדריכת 'מהחבורה" :חייבים נוער, להדגיש את התמיכה הרבה ש י ש למועצה כאן בתבורת הזמר שלנו. תראי ,זו עיירה קטנה וזה לא סוד שמרבית החברים מזוהים פוליטית עם המחנה המנוגד לזה ש ל הרוב במועצה כאן .אבל למרות ההבדלים הפוליטיים ,התמיכה בנו היא מעל ומעבר בכל תהום .בסך הכל ,ר א ש המועצה יודע שאנתנו מ ש מ ש י ם לאופקים משהו שיש להתגאות בר. שירה צחור מתוך " כ ל הנגב"19.6.92 , לקט מצומצם בהחלט משפע של חומד שהגיע לשולחן המערכת על מפעלי הקיץ של המחנ״סים חומר רב הגיע אלינו על קייטנות ומפעלי קיץ שנערכו במתנ׳׳סיס לא היה באפשרוחנו לפרסמ את כל מה שקיבלנו ועם כל אלה שלא פרסמנו את פעולותיהם, הסליחה. אצלנו -הכדור תמיד ב מ ג ר ש שלנו )ואנחם ״ ־ ע • , 19 במתנ־סיס 185 אלול תשנ־ב ,ספטמבר 1992 חגיגה של קהילה בקרית הצעירים שברמת השרון מאת נורית אמיר,מנהלת המתנ״ס 500שנה ...לא צריך להמשיך ,שמענו, קראנו ,הפגזנו מכל הכיווגים :דרך הגנים ,בתי הספר והמתנ״סים ,נשמנו ,כמעט נתנקנו. " מ ס פ ר ד לארץ י ש ר א ל ׳ ושוב אותה הגברת בשינוי אדרת! ואני רוצה לספר על השינוי באדרת. רקומה אדרת פסיפס קהילתי ושזורה צבעוני .המתנ״ס עורך אירוע יישובי :עשרה '* 11 צוותי משימה בראשותם ש ל אנשי הצוות המקצועי שובי, ש ל מתנ״ס קרית הצעירים מורשה רמת השרון .קבוצות משימה מורכ־ בוח מחברי הנהלת המתנ״ס ,עובדי מועצה, ממג תבורת נערים מנוער־ספורס ובעיקר אנשי חש השכונה 40 .נשות השכונה מכינות תערובת מאכלים שמוצאם מספרד והפזורה .שולתנות עמוסים של תאווה לעיניים ,מקורי ,מגרה, צבעוני ו...טעים. צמד חברי הנהלה"משוגעים״ לעניין ארגנו קבוצה ש ל אנשי השכונה .מימין לשמאל :יחיה כהן ,שמעון נידם ובנו אליעזר נידם תערוכה ש ל חפצי קודש ,פריטים אותנטים שנשמרו אצל משפתות ברתבי הארץ ,דפים בקומה העליונה ש ל ה מ ת ר ס מעוצב חדר נות מהתקופה ועוד מלאכות מחשבה .והב קרועיב מהחנ״ך שהוברחו מלפני 500שנה, אופייני כיטאות -שילוב דורות ,שילוב אומנויות ,זמר, קופת צדקה כבדה מברזל ,נעלי בית ,כיסויי מסביב והכל מ ק ו ש ט באמרי ש פ ר ש ל תכמי נגינה ,ריקוד וסיפור .שילוב ש ל הופעות קהיל ראש ,פרוכת ו . . .כ ד בשמים מדהים! תוויה הדור ,דמויות בלבוש אופייני ופריטים אתרים תיות עבודת והכל נעשה על ידי ילדי בית ספר "אודנים" מחשבת בשכונה. ורצף בימתי מעניין ומהנה. מרגשת! אשח חינוך מתוודעת להכנות לאירוע דרך לתקופה. השולחן ערוך, מות עם אומנותיות. הופעות ש ל צוות המשימה במינון מדויק הפרסום ,מלהיבה אוחנו בסיפור על ציירת אוה פרקש ,ציירת מקצועית ,הציגה בציו מפורסמת בארגנסינה ,שגילתה לפני שנתיים ריה דמויות בעלות עוצמת הבעה ש מ ו צ א ן מקהלת הקשישים ש ל רמת השרון ,מקהלת בספרד וכיום מהוות את פסיפס הקהילה. הזמר ש ל המתנ״סים"תות הצעירה" בשילוב שהיא מצאצאי האנוסים ובעקבות גילוי זה ציירה 12 תמונות כ־2ו השבטים בנושא " מ ס פ ר ד לישראלי .נשלח אלינו קטלוג ש ל תמונות מצמררוח. בדואר דיפלומסי ,דרך השגרירות בארגנטינה ,מועברות 12תמונות גדושות מוטיבים מחיי היהודים לדורותם. לכל נכתב שיר בספרדית על ידי תמונה משורר ידוע בארגנטינה .התמונות ממוסג רות ונתלות באולם מיותד ובו־זמנית מוקר־ נות על מסך ,ועל רקע מחיקה מרטיטה נקראים השירים בספרדית ומתורגמים לעב רית בקול רדיופוני ובפאתוס מתאים על ידי אנשי המקום -איזו מקצועיות. למתנ״סים המנדולינות ש ל ילדי המתנ״ס, תזמורת בתוץ ,תערוכת ״לבוש האישה לדורותיה״. " ת ו ת הבוגרת׳ ,חגיגה לאוזניים וללב .להקת בובות מיניאטוריות בלבוש אופייני מהמאה על ה־4ו עד המאה ה־ .20כל דמות מייצגת מסורת ,אווירה וסיפור ש ל התקופה) .אור חינו מספרד הזמינו את התערוכה להציג אותנסית מוזיקה של אנשי השכונה • י » י ;**. *.י T״ דשות /ואנחנו ,הנתינים -מלאי :שי התנוך ,מכל המערבת /.שאומרים נ ,במקום דורכת /חנינו ,ניחד עם כל ה תקוה י .לא הערכנו .למשל ,שיש ז ...־ כן ,יש הרבה צפיות מן השרה זת שבפוליטיקה -כמי בפוליטיקה צפיות • כן גידל האכזבה י - על כלצךה /...ולא נךבר :ת הדרך יח ולתקן עוותים של שנים במחי יד - גם אמ לא מיד .׳ .אבל מכאן ואילך ו צים ולםפר מעשיות כן ,עד כדי כך הן יותר לאבל בכפיות!.. שמצפים ממנה • הגברת שולה ,אם ולא ךק י אנחנו רוצים לומר לך לאי אבל אנחנו שאולי המפד׳ל סמבוקה ,אוד ,כינור ושירה .להקת פלמנקו מקצועית אל מול רקדנית פלמנקו מרמת השרון ,עולה מרוסיה וריקוד ספרדי קצבי ש ל מגמת המחול של בית ספר תיכון "אלוף, בספרד(. המתשב ש ל בית התפוצות איפשר לבאים מהמם ומהמם .להקת זמר ש ל הנוער " מ ו ל ללמוד כיצד א פ ש ר לאתר את אילן היוחסין הפרברים" בשירי עם ולדינו ולסיום יוסף ש ל משפחתם. המספר. עבודות היצירה ריתקו מאות ילדים והו הם יומו ש ל האירוע ונמשך סיפור של ריהם סביב שולתנות עמוסים אריחים עם קהילה ומסוגלת ציורים במוטיבים ספרדיים ,מגזרות ש ל ת ל ר לטוב ביותר. ביקור מטה החברה , ברשת המתנ״סים בלוד בתחילת תחזה בן! ויו ו מעורבת ,מוכנה ,תורמת ות לעם׳׳ אמרה (...־ .לנו בתר שלא מטבע 1נוזלת מתנ״ס! לא ר אמנות ךה מסימת של ו׳׳אמנות לעם׳ חודש יולי חידש מטה ההברה מסורת ישנה של ביקור באתד ״כוכב נולד״ במתנ״ס בית שאן הישובים ועמידה מקרוב על הפעילות המת־ נ׳׳סית שלו. הבהירה בעיר לוד לא היתה מקרית .רשת המתרסים בעיר מהווה דוגמה טובה ל מ ר כ ד יותו של המתנ״ס בקהילה ,לניהול נכון ולמ־ עורבות טובה ש ל הרשות המקומית בנושא. ברשת המתרסים בלוד, בניהולו של שמעון גז ,מועסקים כ־80ו עובדים .היא מתק יימת מתקציב ש ל 8.5מיליון ש׳׳ת)ובלי ג ר ע ר נות( .י ש לה שבעה מבנים בכל שכונות העיר, שני אולמות מופעים ובעיקר -מגוון עצום של פעילויות לכל הגילאים. כמו כן ,מפעילה הרשת את סל התרבות בעיר ,יש לה תנועת נוער משלה ,יש בה מרכז למידה המשרת כ־ 600תלמידים ,היא מפעילה טלוויזיה קהילתית ,היא יוזמת ומקיימת את מירב פעולות החברה והתרבות בעיר ועוד פרויקטים רבים ומועילים. ר א ש העיד לוד ,מקסים לוי ,מעניק למנכ״ל החברה דיר דב גולדברגד מזכרת מהעיר לוד במהלך הביקור סיירו חברי המטה בשלו־ תות ש ל הרשת ,שמעו מנהלים ורכזים וכן זכו בארומה ,כי אמנם כל מתנ״ס בארץ מיוחד לשמוע ממנהל הרשת הסברים על העיר לוד .אמר כי ישנה הפרדה בין קובעי המדיניות בתחרות הזמר לילדים בגילאי " 12-6כוכב באופיו ובדרך פעילותו ,ולמרות זאת נראה כי במתנ״ס ,עד כדי כך נולד" ,זכה במקום הראשון אבי פרץ ,בן 11 עצמאות מבית שאן ,ש ש ר את שירו של זוהר ארגוב - נות ,ב מ ש ר ד החינוך והתרבות ובהשתתפות ״הפרח בגני". תברת המתנ״סים ,והיא תתקיים מעתה בכל ולבקר בכמה מאתריה הידועים. רשת המתרסים בלוד יכולה להוות מודל בעיריה ומבצעיה שלמעשה - לרשת המתנ״סים יש הביקור הסתיים בארוחת צהריים תגיגית מוצלח לתיקוי .כ א ש ר יש מנהל אתד עם בלעדית בכל הקשור בה .לדברי לוי זה מעניק זו השנה הראשונה שמתקיימת תחרות "כוכב נולד׳ ביוזמת גף תרבות ואמנות בשכו בהשתתפות ר א ש העיר ו י ר ד מרכז השלטון חקציב מרכזי ,מנכ״ל עיריה שהוא גם י ר ר " ש ק ט נפשי שהדברים מתנהלים כמו ש צ ר י ך . המקומי מ ר מקסים לוי ,מנכ״ל העיריה ויו׳ר ההנהלה ו ר א ש עיר אכפתי ותומך ש מ ש ק י ע השלב הסופי ש ל התתרות נערך במלואו החברה המקומית למתנ״סים מר אלברט סיוון זמן ,כסף והרבה רצון טוב לטובת הנושא. ולסיום ,ראוי להודות לשמעון גז על הסיור באולפני הטלוויזיה החינוכית ,במסגרת התכ בגילאי 6עד 12והיא בעצם "אתותה" של נית "רואים ש ש ששי. התחרות הארצית לגילוי כשרונות צעירים והצוות הבכיר ש ל הרשת. דיר דב גולדבדגד ,מנכ״ל החברה ,אמר ר א ש העיר ,מקסים לוי ,העניק לגולדברגר מזכרת מהעיר לוד - דגלון ומדליה .הוא שהיה ערוך למופת -עמידה בלוח זמנים, מיצוי נכון ש ל מגוון הנושאים ,חלוקת חומר הסברה מעניין ומקיף .מ מ ש כמו שצריך. במקום השני זכתה מורן עובד ,בת מחולון ,ובמקום השלישי אודליה ביטון. וו שנה. התחרות מעודדת כשרונות צעירים בגילאי " 18-14קגלות וצלילים" .מפיק התת־ רות :מר איתן גפני. 20 במתנ״סיס 185 משרד החינוך והתרבות החברה למתנ״סים אוניברסיטת בר־אילן המכון למחקר ולחינוך קהילתי האגף לחינוך מבוגרים אגף מ ש א ב י אנוש והדרכה מדור המשפחה והגיל הרך קורס בנושא משפחה קורס להדרכה בינאישית )סופתיז׳ן( מחזור ט׳ בהדרכה בינאישית ,התוכן הבינאישי ש ל * הקניית מיומנויות וכלים להפעלת "מרכז למשפחה׳, אוכלוסיית יעד: רכזים במתנ״סים. ענייננו בה. קריטריונים לקבלה: ב.א. לבקשת ותק ש ל שנתיים במערכת. ראיון קבלה. מסגרת הזמן: מקום הקורס: נ״סים * הקורס ימומן ברובו ע״י החברה למתגייסים. ולפתתם כעובדים בעלי אוטונומיה אישית יתחייבו לנהל "מרכז במשך במטגרת הקורם נלמדות גישות ומיומנ אסתר ארבל ,מדור המשפחה והגיל הרך ,החברה למתנ״טים, רח׳ הנביאים ירושלים ,31 ,95103 ,02-231501 טל. .02-256905 הדרכה השאר :יחסי סיוע ,תקשורת בינאישית ,תיאו פיחוח משאבי אנוש בארגון ועוד. הקורס ייפתח בחודש מרץ 993ו)סמסטר ב בשנת הלימודים תשנ״ג תיפתח במכללת בית ברל תכנית לימודים המכשירה לקראת במסגרת הלימודים דים במוסדות לימודים להשכלה ׳>• ההרשמה תסתיים במהלך תורש טפטמבר כים או מורים ,אישורים המעידים על לימו־ קהילתי. בקבוצה והן באמצעות התנסות במתן וקבלת ריות של הדרכה ,פיתות זהות פרופסיונליח, לימודי השלמה לתואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי גבוהה לתואר ולימודי תעודה .מסמכים משלבים ידע בתהומי גיהול וארגון עם יסודות אלה עשויים לזכות סטודנסים פוטנציאליים עיוניים של תיגוך בלתי פורמלי ויישומם תוך בהכרה שתקצר את משך הלימודים לקראת עבודה בקהילה. תואר . B . E d תכנית זו משותפת למסלול לחינוך חברתי קהילתי, מרוכזות בזמן חופשוח. תנאי לתיווך בלתי פורמלי הקבלה ללימודים הם: במכללה ולתברה למתנ״סים .היא מיועדת בגרות ,עמידה בהצלחה בבתינות סף וראיון בעיקר לרכזים במתנ״סים ויתרונותיה בכך קבוצתי. שהיא תיתכן עזרת ההברה למתנ״סים במימון מתקיימת יום וחצי בשבוע ,במשך שנתיים ,ושהיא מעניקה אפשרות להשלים הלימודים. מועמדים ללמוד זו, רשאים בחודש טפטמבר. בדבר פרטים נוטפים נא לפנות למזכירות להגיש עם טפסי ההרשמה תעודות המעידות על לימודים קודמים ,כגון דיפלומות של מדרי־ המחלקה ,טלפון .052-906366 אוניברסיטת בר־אילן ,ביה״ס לעבודה סוציאלית .1992 משרד החיגוך והתרבות -הגף לתרבות ואמנות בשכונות -עמותה ישראלית לתיאטרון קהילתי 21.9.92 22-23.9.92 רכזי ארץ מורשת קבוצות כדורסל וקט־רגל לספורטיאדה באילת דרוש קצת ברגע האתרון ,מתארגנת קבוצה של רכז ספורט עירוני מנהלי מתנ״סים ורכזים להשתתפות בספור׳ טיאדה במשרה מלאה אם דרישות התפקיד: לניצן אביב ,מנהל מתנ״ס גיסי כהן בחולון • בוגר מדרשה לחינוך גופני ,או בוגר טל׳ במתנ״ס02 :ו3ו03-50 טל׳ בבית ,03-6311838 .:או לרון בולוטין טלי במ.ת.ס052-911482 : טלי בבית052-961181 : • נכונות לעבודה בשעות לא שגרתיות. רכזים: מתנ״ס רמת הגולן מ ח פ ש • ת ו ש ב עכו -יועדף. בעלי ותק ש ל 3שנים בתפקיד רכז. מילוי תפקיד הכולל אחריות על כפיפים. ידיעת מנהל המתנ״ס והסכמתו.כללי :לא יתקבלו לאותו הקורס שני עוב את תנור קרמיקה משומש במצב טוב ההצעות י ש לשלוח למשה לוזון, תברה למרכזים קהילתיים בעכו בע״מ, ת״ד 6293מיקוד .24720 רוחב 60סימ ,עומק 70ס׳מ, גובה 80ס׳מ בעלי הצעות מתאימות מתבקשים לפנות אל רינה תזון טלפון 06-763033או למשרדי המת ליס 206ו.06-96 דים ממתניס אתר. פרטים הנך מעוניין להצטרף לקבוצת הכדורסל או הקט־רגל ,פנה עוד היום: גדולים בתחום הספורט. אישור המא״ז. הלאומית למקומות עבודה באילת בתאריכים .22-26/9/92 • ניסיון מוכח בארגון וביצוע מפעלים -בעלי ותק ש ל 3שנים בתפקיד מנהל. נוספים במזכירות משאבי אנוש והדרכה ,טלפון.02-259173 ,259075 : שילוב אוכלוסיות דתיות בפעילות המתנ״סים ^ r התקיים אליו הוזמנו הפעילים תקשורת והסברה לשר התיירות. ש ל סניפי קורס ייתודי למנהיגים לשיפור מיומנויות בעמידה בפני ציבור ,מיועד ל י ד ר ועדי שכונות ,ועדי ארגונים ,מנהלי מתנ״סים ובעלי תפקיד מנהיגותי אתר ואנשי הוראה. קורס מרכזי תיאטרון קהילתי -מחזור ד׳ מנהלים ארגוניים לתיאטרון קהילת־ המיומנים במקצועות התיאטרון והקהילה. במהלך יום העיון הציג מנכ״ל החברה למתנ״סים את תפיסת העולם ויעדי החברה. * הכשרת קהל היעד במיומנויות תיאטרון הבובות ככלי תברתי להעברת מטרים תינוכיים. מיועד לאנשי הוראה ותינוך ,מרכזי תרבות ,עובדי התינוך המיותד ,עובדי נוער, עובדים סוציאליים. לפרטים ניתן להתקשר בטל 03-5249590/85 :ללבנה. לעינו! לב ארי חברת הנהלת המחנ״ס במטולה על מוח אמה בתאונת דרכים למלכי אורן מנחה בחחום הזקנה על פטירח אביה ליום הולדתם קבוצת "ההכנה מ ר יהודה עזריאלי ,נשיא מועצת " י ש ר א ל התקיימו שתי הרצאות מרכזיות שניתנו על מירי וגגר ,כרמיאל הצעיר׳ ,שותת על "הקהילה כיעד תברתי". מנהל גולדברג, המחלקה כרמית צופי ,ראשון לציון לעבודה קהילתית בעיריית ירושלים ,בנושא "הקהילה כארגוך׳ ,וכן על ידי מיישי שרייבר, עידא אודן ,החברה ירושלים מנהל האגף למשאבי אנוש והדרכה בהברה, יעל ארליך ,ארץ מורשת בנושא "אסטרטגיות שיווקיות בארגונים ש ל יום העיון התקיימה שיתה ורעיונות כיצד לתזק את הקשר בין ההברה למתנ״סים לבין ס נ י פ י " י ש ר א ל הצעיר׳ בארץ. דיר דב גולדבדגר ,החברה ירושלים פתיחת השנה, יתקיים ביום יוסי זגודי ,עכו דני ללוש ,א ש ד ו ד הרצל בן שושן ,ההברה ירושלים מימון אסולין ,דימונה מיועד למנהלים ולרכזי למידה ,למדריכים * להודי ליברמן ולמשפחתו ,להולדת הבת. לרחמים עגיב ,מנהל מתנ״ס רכסים ,ולמש־ פתתו ,להולדת הבן. במרכזי למידה ,ולכל מי ש י ש לו עניין בתחום. יעסוק במפגש האישי בין צוות -רכזים ומדריכים -לבין המדרי כים ויגובשו כלים מעשיים. הכנס יתקיים במתנ״ס רמת אליהו. למיישי ולמשפחתו ,לבר המצווה ש ל הבן. למרגלית כרמל, הצלחה במתנ״ס פיליפ לאון. אשר לוי .ורד ליו! )ירושלמי( .ירון סוקולוב ,דוד סזרא. המען :הנביאיס ,31בנין ארלדן ירושליס 95103 טלפון259048 : * שרייבר מרכז•• ק ה ־ ר ת ״ ם ב ־ ש ו ־ א ד ב ע ־ מ ה מ ע ר כ ת :יוסי בנבנישתי .זאביק זהבי, ארקדי גדיינמן ,החברה ירושלים ה׳ חדע1ון ה ח ב ר ה ל מ ת נ ס י ם ע ו ר כ ת :אלישבע מאי ברי שאינגר ,רובע יהודי שון משורת כנסים שייערכו השנה .הכנס המרכז עלה והצלת בתפקידך התדש כמנכ״ל ״אמנות לעם״. דני וייצמן ,שלומי מאיר חן ,יוקנעם 10.9.92כנס מרכזי למידה ארצי ,שהוא הרא הכנס לדני אלטר פיני גולדברג ,בתי ספר קהילתיים דני כץ ,גדרות המפגש האישי - נקודת מוצא לפיתוח למידה במתנ׳׳ס עם הספורס הארצי ש ל פרוייקס"גדנ״ע בכושר׳. ציון ארסלן ,החברה ירושלים קהילתיים". בסיומו לצה׳׳ל׳ ש ל נהריה ביום חניך בית הספר ש ל המתניסים, רחל מייסי ,ואן ליר פתוחה בין המשתתפים ,שבה הועלו הצעות קורם לתיאטרון בובות קהילתי -מחזור ב׳ לרמי שלמון ,על הזכייה במקום הראשון עם )חודש ספטמבר( ידי ליוסי פרוסט ,ידיד המתנ״סים מאז הקמתם, למיכל כהן ,עם התמנותה ליועצת בנושאי התבדה למתנ״סים ובשיתוף מועצת " י ש ר א ל מר פרדס חנה. ואמנות. בתודש אוגוסט יום עיון ,ביוזמת לואיס איחולים להתלמה לאבי גורדון ,מנהל מתנ״ס על מינויו כיועץ שרת החינוך לנושאי תרבות " י ש ר א ל הצעיר׳ מכל הארץ. קורם מנהיגות באמצעות הדרמה -מחזור ג׳ אבלים על מוחה בטרם עת של שרה ברנט ז״ל חברת הנהלה במתנ״ס עתליח נוטמ כוטת מאת הודי ליברמן הצעיר׳, הקורסים מוכרים במסגרת גמול השתלמות במסלול צבירה וקרן השתלמות לאיציק אחרוני מא״ז צפון לפטירח אמו 20.9.92 כנס מחוז מרכז רכזי שילוב נכים במסגרת התכניות הארציות ש ל הפרוייקט בגיהולו ש ל יוסי אלפי הכשרת 17.9.92 צוות הדרכה • יכולת ריכוז והנחיה. מנהלים: בשיתוף קהל 15-16.9.92 קורס קליטה מספר המקומות מוגבל וההרשמה תיסגר לימודים לקראת תואר . B . E d בתכנית 15-17.9.92 קורס קולנוע מקורס למינהל ספורטיבי במכון וינגייט. מוזמנים להירשם בעלי תואר אקדמי: חלק מהלימודים ייעשה במסגרת סדנאות תעודת 14.9.92 14-15.9.92 מנהלים חדשים לחברה למרכזים קהילתיים בעכו ויות רלבנטיות ,הן באמצעות למידה עיונית אישית .תכני הלימוד כוללים ,בין סדנת תכנון שותפות תושבים ומקצועית. שנתיים. שבמחלקה ובארגונים להדריך עמיתים * הקורס יוכר לצורך גמול השתלמות. * המשתתפים תפקידי דומים ואן ליר פיתוח תכניות משמעותיות לנוער שיר מנהלים ובעלי תפקידים בכירים במת־ וכפיפים ,במגמה ל ש פ ר את תפקודם בארגון למשפחה" •"BP בממוצע ,בירושלים .מסרת הקורס היא להכ תאריך אחרון להרשמה0.9.92 :ו. ניהול חברתי פיחחה •"1 כונת ש ל יום לימודים ,פעם בשלושה שבועות אוניברסיטת בר־אילן ,המכון למחקר ולחינוך קהילתי. 7-8.9.92 4.9.92ו3-ו "תכנית שוורץ״ קורס הנמשך שנתיים ,במת קורס דו־שנתי 6 ,ש י ש )ימי ד׳ (16:00-10:00 פרטים והרשמה: החברה למחנ״סים, 7-9.9.92 מרכז הערכה רכזים לניהול ח' תקשורת קהילתית להקשר הבינאישי השלכות להתגהגויות עוב דים בארגון ולתרבות הארגון בכלל ,ומכאן הערות: הדרכה ההתנהגות הוא מוקד ההדרכה ומכאן שמה. * הקניית ידע עיוני בתחום המשפחה והקהילה. מטרות: אלול תשנ״ב .ספטמבר 1992 בתפקידה כגננת ע־וטב .ס ד ר ועימוד: סטודיו אפרת522145 .־02 דפוס :גירוסלם פוסט ,ירושלים ר
