פסק דין

‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫בפני‬
‫תובע‬
‫כב' השופטת שאדן נאשף‪-‬אבו אחמד‬
‫עמנואל הררי‪ ,‬ת"ז ‪002833663‬‬
‫נגד‬
‫נתבעים‬
‫‪.1‬תמיר ברקין‪ ,‬ת"ז ‪054940697‬‬
‫‪.2‬לימור ברקין‪ ,‬ת"ז ‪059292920‬‬
‫פסק דין‬
‫רקע‬
‫לפניי תביעה לפסק דין הצהרתי ומתן חשבונות‪.‬‬
‫במרכזה של תובענה זו עומד הסכם מכר שנערך ונחתם ביום ‪ ,14.06.2011‬לפיו מכר התובע‪ ,‬מר הררי‬
‫עמנואל (להלן‪" :‬התובע" או "המוכר") את זכויותיו במשק חקלאי הנמצא במושב בלפוריה‪,‬‬
‫לנתבעים ‪ 1‬ו‪( 2 -‬להלן‪" :‬הנתבעים" או "הקונים")‪.‬‬
‫הסכם המכר הכיל בתוכו תנאי מתלה‪ ,‬לפיו על הנתבעים להתקבל כחברים באגודה השיתופית‪ ,‬על‬
‫מנת שההתקשרות החוזית בין הצדדים תשתכלל לכדי הסכם מחייב‪ .‬ואכן‪ ,‬תנאי זה התקיים‬
‫והנתבעים התקבלו כחברים באגודה ביום ‪.11.07.2011‬‬
‫ברקע לתביעה עומדת דרישתם של הנתבעים המופנית למושב להעביר לידיהם את כל הכספים אשר‬
‫"שולמו‪/‬חוייבו בפועל" בכרטיס הנהלת החשבונות של המשק החל מיום ‪ ,11.07.2011‬שהוא כאמור‬
‫מועד קבלת הנתבעים כחברים באגודה השיתופית‪.‬‬
‫התובע התנגד לבקשה זו וטען‪ ,‬כי לאור האמור בהסכם המכר‪ ,‬הוא לבדו זכאי לכל הכנסה או תקבול‬
‫שנתקבלו באגודה בגין המשק החקלאי ובלבד "שזכאותו להם נולדה" לפני ‪ 11.07.2011‬וזאת ללא‬
‫קשר למועד רישומם בכרטיס הנה"ח של המשק‪.‬‬
‫לאור מחלוקת זו‪ ,‬הוגשה התביעה שבפניי ובמסגרתה עותר התובע לקבלת הסעדים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪33‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪ .1‬סעד המופנה לנתבעת ‪ 3‬והמורה לה לתת פירוט מלא של כרטיס המשק המנוהל על ידה‪ ,‬החל‬
‫‪1‬‬
‫מתחילת שנת ‪ 2011‬ועד למועד מתן הפירוט המבוקש‪ .‬הפירוט יכלול את מספר הפקודה‬
‫בהנה"ח‪ ,‬תאריך הערך של החיוב או הזיכוי‪ ,‬תאריך הקלדת הפקודה‪ ,‬הסכומים של כל חיוב‬
‫או זיכוי‪ ,‬ופירוט מקור הזכות או החובה‪ ,‬ותאריך היווצרותו‪ ,‬וכן תעביר לתובע את מאזן‬
‫השנים ‪ 2010‬ו‪( 2011 -‬להלן‪" :‬הסעד למתן חשבונות")‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬סעד למתן פסק דין הצהרתי‪ ,‬הקובע כי כל הזכויות והחובות הנובעים מפעילות התובע‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ומשקו‪ ,‬לפני יום ה‪ ,11.7.11 -‬שייכים לתובע‪ ,‬ללא קשר למועד בו נתקבלו‪ ,‬או זוכו בחשבונו‪,‬‬
‫אצל הנתבעת ‪( 3‬להלן‪" :‬הסעד ההצהרתי")‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .3‬לכספים המגיעים לתובע יתווספו הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק‪ ,‬מהיום בו נרשמו‬
‫בכרטיס המשק‪ -‬ועד ליום תשלומם בפועל (להלן‪" :‬ההצמדה")‪.‬‬
‫התביעה במקור הוגשה כנגד מושב בלפוריה‪ ,‬שהוא מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ‬
‫המוגדר כאגודה שיתופית חקלאית ובו מצוי המשק מושא התובענה (להלן‪" :‬המושב" או‬
‫"האגודה")‪.‬‬
‫טרם הגשת כתבי תשובה מטעם הקונים והמושב‪ ,‬כשהתיק היה עוד בראשיתו‪ ,‬הגיש המושב ביום‬
‫‪ 16.10.12‬בקשה למתן הוראות ובגדרה עתר לקבלת הנחיות מביהמ"ש אודות הכספים שהוא מחזיק‬
‫בידיו בכרטיס הנחלה נשוא הסכם המכר‪ ,‬ובכלל זה להורות על הפקדת הכספים בקופת ביהמ"ש‪.‬‬
‫בקשה זו הועברה לקבלת תגובתם של הצדדים‪ ,‬בהתאם להחלטתי‪ ,‬אליה אדרש בהמשך לאור טענת‬
‫הקונים לקיומה של הרחבת חזית אסורה‪ ,‬כי לקראת סיום ההליך עתר התובע לסעד כספי שלא‬
‫אוזכר כלל בתובענה המקורית‪ ,‬כפי שהוגשה בתחילתו של ההליך‪.‬‬
‫כתב התשובה מטעם הקונים הוגש ביום ‪ 4.11.12‬וכתב התשובה של המושב הוגש ביום ‪31.12.12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫ואליו צירף האחרון מסמכים רבים‪ ,‬לרבות צילום כרטיס הנהלת חשבונות של התובע‪ ,‬כרטיס מיוחד‬
‫שנפתח לכל אחד מחברי האגודה עקב רכישת זכויות הבעלות בנחלותיהם של חברי האגודה מקרן‬
‫היסוד בשנת ‪ 2009‬ודוחות כספיים של המושב לשנים ‪.2010-2011‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫של ‪ .₪ 220,852‬אף ב"כ הקונים הגיש הודעה ובה מסר הסכמתו לבקשת האגודה להפקדת הכספים‬
‫בקופת ביהמ"ש ומחיקתה מן ההליך‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫בהמשך‪ ,‬הגיש ב"כ התובע הודעה לביהמ"ש ובה הודיע על הסכמתו למחיקת התביעה נגד הנתבעת ‪,3‬‬
‫ללא פסיקת הוצאות למי מן הצדדים‪ ,‬לאחר שיפקיד המושב את כל הכספים המגיעים ממנו בצירוף‬
‫ריבית מיום שהגיעו הכספים ועד ליום הפקדתם בקופת ביהמ"ש‪ ,‬בשיעור הריבית עליו הודיעה‬
‫הנתבעת ‪ .3‬בהתאם להודעה זו‪ ,‬הוריתי ביום ‪ 4.4.13‬על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת ‪ ,3‬והאחרונה‬
‫הפקידה בקופת בית המשפט את הכספים שנצברו אצלה עבור המשק נשוא התביעה העומדים ע"ס‬
‫‪ 2‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫ביום ‪ , 4.6.13‬בטרם החלה שמיעת הראיות בתיק דנן‪ ,‬הגיעו הצדדים להסדר דיוני נוסף‪ ,‬לפיו וויתרו‬
‫בעלי הדין על חקירת המצהירים מטעמם והוסכם‪ ,‬כי יוזמנו מזכיר ומנהלת החשבונות של המושב‬
‫לצורך הגשת חשבונות מושב בלפוריה ומתן הסבר אודות הכרטיסיות של הצדדים‪ .‬עוד הוסכם‪ ,‬כי‬
‫הנתבעים יהיו רשאים להזמין‪ ,‬בנוסף לעדים הללו‪ ,‬את רו"ח המפקח על חשבונות המושב (להלן‪:‬‬
‫"ההסדר הדיוני")‪ .‬בפועל‪ ,‬נשמעו עדויות מזכיר ומנהלת החשבונות של המושב בלבד‪ .‬הנתבעים לא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫הביאו עדים נוספים ובקשתם להזמין עדים שלא אוזכרו בהסדר הדיוני‪ ,‬נדחתה על ידי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫על יסוד האמור עד כה ונוכח ההסכמות הדיוניות שהושגו בין הצדדים כמפורט לעיל‪ ,‬התייתר הדיון‬
‫בטענות התובע המופנות כלפי המושב לאחר שהמסמכים אליהם מתייחס הסעד למתן חשבונות‬
‫הוגשו לתיק‪ .‬משכך‪ ,‬המחלוקת הצטמצמה לשאלה‪ ,‬האם יש מקום להעניק לתובע את הסעד‬
‫ההצהרתי המבוקש בגדר המרצת הפתיחה והאם לאחר שהופקדו הכספים בקופת ביהמ"ש‪,‬‬
‫בהסכמת כל הצדדים‪ ,‬יש לראות בדרישה למתן סעד כספי‪ ,‬כהרחבת חזית אסורה‪ ,‬כטענת הנתבעים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫ההסכם‪ ,‬הועברה הבעלות במשק החקלאי מידיו של התובע‪ ,‬לידיהם של הנתבעים‪ ,‬אשר שילמו את‬
‫התמורה על פי ההסכם וקיבלו את אישור של המושב לצירופם כחברי האגודה‪ ,‬ובכך התקיים התנאי‬
‫המתלה שנקבע בהסכם המתנה את תוקפו של ההסכם בקבלת אישור האגודה להכרה בקונים‬
‫כחברים‪ ,‬כמקובל בהסכמים מסוג זה (להלן‪" :‬התנאי המתלה")‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫שהוכנה ע"י המושב (ת‪ )3/‬והמפרטת את הסכומים שהוקלדו לחשבון המשק לאחר קבלת הנתבעים‬
‫כחברים באגודה ביום ‪.11.07.2011‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫מתאריך ‪ ,11.7.11‬הם זכאים לכל תקבול הנרשם בכרטיס המשק ממועד זה ואילך‪ ,‬מאחר ותקבול‬
‫זה שייך להם‪ ,‬לטענתם‪ ,‬גם אם הזכות לו צמחה והושלמה לפני המועד האמור‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫כאמור‪ ,‬התובע מכר לנתבעים משק חקלאי שנמצא בתחום מושב בלפוריה ותנאי המכר הוסדרו על‬
‫ידי הצדדים בהסכם בכתב ביניהם מיום ‪( 14.6.11‬להלן‪" :‬ההסכם" או "הסכם המכר")‪ .‬לפי‬
‫כפי שהובא לעיל‪ ,‬בין הצדדים התעוררה מחלוקת הנוגעת להתחשבנות מאוחרת ביניהם מכוח‬
‫ההסכם ואשר נבעה ממתן פרשנות שונה לפרק המכונה 'שונות' בהסכם‪ .‬פרק זה עוסק בזכאות‬
‫להכנסות ותקבולים בגין יבולים שגודלו ונקצרו עד למועד התקיימות התנאי המתלה וכן הזכאות‬
‫לכל הכנסה‪ ,‬תשלום‪ ,‬תקבול או חלוקת רווחים הנובעים מהחברות באגודה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬נחלקו‬
‫הצדדים ביניהם באשר למשמעות המושגים "תאריך ערך" ו‪" -‬תאריך הקלדה" המופיעים בטבלה‬
‫מכאן‪ ,‬נעבור לסקירת טענות הצדדים וגדרי המחלוקות ביניהם‪.‬‬
‫עיקר טענות התובע‬
‫בהסתמך על פרשנותו להוראות ההסכם בכלל ולפרק המכונה "שונות" בפרט‪ ,‬עותר התובע להכרה‬
‫בזכאותו לכל הכנסה‪ ,‬תקבול ותשלום שנוצרו לפני יום ‪ ,11.7.11‬ללא כל קשר לתאריך רישומם או‬
‫הקלדתם בכרטסת של המשק‪ ,‬וזאת בניגוד לטענת הנתבעים‪ ,‬כי מיום קבלתם כחברים באגודה‪ ,‬קרי‬
‫‪ 3‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫התובע טוען‪ ,‬כי עפ"י הוראות סעיפים ‪ 12.2 - 12.1‬להסכם‪ ,‬כל הכנסה‪ ,‬תקבול‪ ,‬תשלום או חלוקת‬
‫רווחים הנובעים מיבולים שגודלו ונקצרו והנובעים מחברות התובע באגודה‪ ,‬גם אם יגיעו במועד‬
‫המאוחר מן המועד של קבלת הנתבעים כחברים באגודה וגם אם התשלום ו‪/‬או הזיכוי בכרטיס‬
‫יתבצע במהלך שנת ‪ 2011‬או לאחריה‪ ,‬ללא קשר למסירת החזקה במשק לנתבעים ו‪/‬או למועד פקיעת‬
‫חברות התובע באגודה‪ ,‬שייכים כולם לתובע ולו בלבד‪ .‬לטענתו‪ ,‬דברים אלה נוסחו בכתב‪ ,‬בהסכם‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫עליו חתומים הצדדים‪ ,‬במפורש‪ ,‬במסגרת האמור בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬להסכם ביניהם‪.‬‬
‫ברוח דומה‪ ,‬הוסכם בין הצדדים‪ ,‬במסגרת סעיף ‪ 12.3‬להסכם‪ ,‬כי האמור בסעיף זה מקנה לנתבעים‬
‫החל ממועד קבלתם לחברות במושב‪ ,‬זכאות "לכל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה"‪ ,‬כלומר הם‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫זכאים אך ורק לזכויות הנוצרות והנובעות מחברותם באגודה‪ .‬משכך‪ ,‬הנתבעים אינם זכאים‪ ,‬כך‬
‫נטען‪ ,‬לכל תקבול ותשלום שהזכות לו התגבשה לפני היותם חברי אגודה‪ ,‬היינו לפני יום ‪,11.7.11‬‬
‫זכות שנוצרה בזמן חברותו של התובע באגודה‪ .‬לשיטת התובע‪ ,‬יש לדחות את ניסיון הנתבעים‬
‫להסתמך על האמור בסעיף ‪ 12.3‬להסכם‪ ,‬כיוון שאין בסעיף זה כדי להעניק לנתבעים זכות לקבלת‬
‫הזכויות שנוצרו לפני תאריך ‪ ,11.7.11‬שכן סעיף זה פותח במילים "מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬לעיל"‪ .‬מכאן‪ ,‬יש לאמור בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬להסכם קיום ומשמעות‬
‫נפרדים ועצמאיים‪ .‬לטענת התובע‪ ,‬כל שאמור בסעיף ‪ 12.3‬להסכם הוא‪ ,‬כי החל מיום קיום התנאי‬
‫המתלה‪ ,‬קרי קבלת הנתבעים כחברים באגודה ביום ‪ ,11.7.11‬זכאים האחרונים לכל הזכויות‬
‫הנובעות מהחברות באגודה‪ ,‬ואין כל מקום לפרשנות הנתבעים‪ ,‬לפיה הם זכאים לסכומים שנוצרו‬
‫לפני מועד זה‪ ,‬קרי המועד בו היה התובע חבר באגודה‪ .‬גם הסיפא של סעיף ‪ 12.3‬להסכם אינה‬
‫מסייעת לפרשנות הנתבעים‪ ,‬שכן היא מקנה להם החל מיום ‪ 11.7.11‬רק את "כל הזכויות הנובעות‬
‫מהחברות באגודה לרבות הזכויות המפורטות בסעיף ‪ 12.1‬ו‪."12.2 -‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫של האחרון באגודה‪ ,‬מוקנית מיום זה ואילך לנתבעים‪ ,‬שכן זכויות אלו נוצרו וצמחו בזמן‬
‫שהנתבעים הינם חברים באגודה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫התובע גורס‪ ,‬כי הפרשנות הנכונה להסכם היא‪ ,‬שהחל מיום ‪ 11.7.11‬זכויות שנוצרו וצמחו בזמן‬
‫חברותם של הנתבעים במשק‪ ,‬אותן זכויות שהוקנו לפני תאריך זה לתובע‪ ,‬הואיל ונוצרו מחברותו‬
‫תימוכין לפרשנות זו‪ ,‬מוצא התובע גם בהוראת סעיף ‪ 5‬להסכם הקובע חד משמעית‪ ,‬כי יתאפשר‬
‫לנתבעים בכפוף לקבלתם כחברים באגודה ולתשלום התמורה המוסכמת בגין רכישת המשק‪ ,‬לעבד‬
‫את המשק ולהיות זכאים לכל הזכויות‪ ,‬ההכנסות‪ ,‬החיובים והחובות מהמשק הנמכר ו‪/‬או כל‬
‫הזכויות‪ ,‬ההכנסות‪ ,‬החיובים וההוצאות הנובעים מחברותם באגודה במקומו של המוכר‪ .‬בהתאם‬
‫לאותו עקרון‪ ,‬ניסחו הצדדים הוראות נוספות בהסכם כמו סעיפים ‪ 7.5‬ו‪ 10 -‬להסכם העוסקים‬
‫בחיובים‪ ,‬אגרות מסים ותשלומים לרשויות‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ 4‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫לטענת התובע‪ ,‬הנתבעים עשו שימוש במונח חדש שלא אוזכר כלל בהסכם בדבר "חיוב בפועל"‪,‬‬
‫כאשר בעדויות שנשמעו במעמד הדיון הובררו המושגים "תאריך ערך" ו‪" -‬תאריך הקלדה" והאבחנה‬
‫ביניהם שהיא מבטאת‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬את המחלוקת בין הצדדים‪ .‬עדויות אלו של מזכיר ומנהלת‬
‫החשבונות של המושב‪ ,‬מחזקות את הפרשנות לה טוען התובע‪ .‬לפי פרשנות זו‪ ,‬המושג "תאריך ערך"‬
‫משמעותו התאריך או המועד שממנו מזוכה החשבון‪ ,‬בעוד שהמונח "תאריך הקלדה" משמעותו‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫היום שבו מוקלדת הפעולה‪ ,‬פיזית‪ ,‬לחשבון החבר באגודה‪.‬‬
‫התובע מוסיף וטוען‪ ,‬כי העיקרון של שיוך הזכויות והחיובים בהתאם למועד קבלת הנתבעים‬
‫לחברות באגודה‪ ,‬מודגם היטב בדברי מזכיר המושב‪ ,‬אשר במהלך עדותו ביאר את ההבדל בין המונח‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫'תאריך ערך' ובין 'תאריך הקלדה'‪ .‬לפי עדות המזכיר‪ ,‬קיימת חשיבות לתאריך הערך של הפעולה‬
‫ולא לתאריך ההקלדה‪ .‬לגרסת התובע‪ ,‬העיקרון לפיו כל אחד זכאי לפעולות המתייחסות לזמן‬
‫חברותו באגודה‪ ,‬ללא קשר לתאריך ההקלדה של הפעולה בחשבון החבר‪ ,‬הינו העיקרון המיושם‪,‬‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬ע"י המושב ובדומה למוסכם בין הצדדים‪ .‬לפי עקרון זה‪ ,‬שיוך הכספים בכרטיס‬
‫החבר ע"י האגודה נעשה עפ"י זכאות לפי יום ערך ולא לפי יום ההקלדה‪ .‬העיקרון האמור עמד לנגד‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫עיניהם של הצדדים במעמד ניסוחו של ההסכם‪ ,‬מאחר שהיה ברור לשניהם כי מועד קבלת הקונים‬
‫לחברות במושב אין בו כדי לסיים את ההתחשבנות של המושב עם התובע‪ ,‬והדבר הביא את הצדדים‬
‫להסדיר מראש את העיקרון שינחה אותם בחלוקת הכספים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫בכספים אלה‪ ,‬ואם הם מועברים לחברים מחליטה ההנהלה מהו יום הערך שיינתן לתשלום ומיום‬
‫זה מחושבת הריבית על הסכום; השלב השלישי הוא הליך ההקלדה או הרישום‪ ,‬ולפיו בקצב התלוי‬
‫בכוח האדם בהנה"ח‪ ,‬לפעמים מספר חודשים אחרי מתן ההוראה‪ ,‬מוקלדת הפקודה לחשבון החבר‪.‬‬
‫תאריכי הערך‪ ,‬נקבעים על פי הנחיות והחלטות המתקבלות ע"י הנהלת האגודה‪ ,‬כאשר הכספים‬
‫שבין יום הערך לבין יום ההקלדה נמצאים בצנרת‪ ,‬קרי הזכות לכספים קיימת אך ממתינה להיות‬
‫מוקלדת בכרטיס החבר‪.‬‬
‫התובע טוען‪ ,‬כי הנתבעים הצהירו בסעיף ‪ 4‬להסכם‪ ,‬כי בדקו את זכויותיו של המוכר באגודה‪.‬‬
‫דרישתם לקבלת הכספים המגיעים לתובע עומדת בניגוד מוחלט להצהרתם זו עפ"י ההסכם‪ .‬אם‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫חפצו הנתבעים לסתור את עדויות המזכיר ומנהלת החשבונות של האגודה בכל הנוגע לזכויות‬
‫התובע‪ ,‬היה עליהם לזמן עדים מהאגודה שיתמכו בגרסתם‪ .‬משלא עשו כן‪ ,‬אין הם מורשים לטעון‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫ב"כ התובע התייחס בסיכומיו לעדויות של מזכיר ומנהלת החשבונות של האגודה שנשמעו בתיק‪.‬‬
‫עדויות אלה הבהירו את משמעות המושגים "תאריך ערך" ו‪" -‬תאריך הקלדה" הנוגעים לכספים‬
‫המגיעים לאגודה ושיש להם השלכה על אופן חלוקת הכספים לפי עמדת המושב‪ .‬מהעדויות נלמד‪ ,‬כי‬
‫תאריך הערך הינו המשמעותי בעוד שיום הקלדה הינו טכני ושרירותי‪ .‬בעדותם‪ ,‬הבהירו המזכיר‬
‫ומנהלת החשבונות של האגודה את ההתנהלות הכספית של המושב‪ ,‬ולפיה בשלב הראשון‪ ,‬כספים‬
‫מגיעים לאגודה בתאריך מסוים; בשלב השני ההנהלה לאחר זמן מקבלת החלטה כיצד לנהוג‬
‫‪ 5‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫לפירוש המנוגד לעמדה שהביעו האורגנים של אגודה בעניין זה‪ .‬עוד נטען‪ ,‬כי אם בדקו הנתבעים‬
‫מראש את זכויות התובע באגודה‪ ,‬היה עליהם לדעת מראש כי ישנם תקבולים בצנרת ותקבולים‬
‫עתידיים וכל אלה עוד יגיעו ויוקלדו בכרטסת המשק‪ .‬לשיטת התובע‪ ,‬גם תקבולים אלה מגיעים לו‪,‬‬
‫אף אם יתקבלו במועד המאוחר למועד הצטרפותם של הנתבעים כחברים באגודה‪ ,‬מכיוון שכספים‬
‫אלה נובעים מפעילותו של התובע במשק בזמנים שקדמו לכריתת ההסכם כאשר עוד היה בעל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫הזכויות במשק‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫התובע גורס‪ ,‬כי עמדת הנתבעים‪ ,‬לפיה אין לו זכות לכספים שהתקבלו באגודה הרבה לפני‬
‫שהנתבעים הפכו לחברי אגודה ואשר נוצרו מפעילות במשק בזמן חברותו של התובע באגודה‪ ,‬רק‬
‫משום שאלה הוקלדו פורמאלית בחשבון החבר לאחר שהתקבלו הנתבעים כחברים באגודה‪ ,‬נוגדת‬
‫את תכלית ההסכם ומנוגדת לכללי הצדק הטבעי‪ .‬עמדה זו אף מהווה‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬עשיית עושר ולא‬
‫במשפט וניסיון לגזול את התובע מפרי עמלו ועשייתו בתקופה שהמשק היה שלו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫בתוספת ריבית עד ליום ההפקדה בביהמ"ש‪ ,‬ובסה"כ ‪.₪ 206,780‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫באשר לשיעור הסכומים המגיעים לתובע‪ ,‬נטען כי מעדות מנהלת החשבונות של האגודה עולה‪ ,‬כי‬
‫הכספים להם זכאי התובע עד לכרטסת שנת ‪ 2012‬נכון לשנת ‪ ,2013‬עומדים ע"ס של ‪,₪ 202,646‬‬
‫עיקר טענות הנתבעים‬
‫כטענה מקדמית‪ ,‬התנגדו הנתבעים בסיכומיהם לכל 'הרחבת חזית' בסיכומי התובע‪ ,‬שכן התובענה‬
‫אינה תביעה כספית ולא מפורטים בה סכומים כלשהם‪ .‬מדובר בתובענה על דרך המרצת פתיחה‬
‫שהסעד המבוקש בה הינו סעד הצהרתי בדבר פרשנות ההסכם ומשכך‪ ,‬ככל שתתקבל תובענה זו‪ ,‬אין‬
‫בכך כדי להכריע בסכום לו יהיה זכאי התובע‪ ,‬להבדיל מההיעתרות לסעד ההצהרתי שהוא טוען לו‪.‬‬
‫פרשנות הנתבעים ביחס להוראות ההסכם שונה מזו של התובע‪ ,‬לרבות פרק "שונות"‪ ,‬ומבקשת‬
‫לשלול את הזכאות לכספים להם טוען התובע והעברתם דווקא לידיהם של הנתבעים‪ .‬לשיטתם‪,‬‬
‫בניגוד להוראות המפורשות והברורות של הסכם המכר‪ ,‬ובסתירה לחיקוקים רלוונטיים‪ ,‬התובע‬
‫מבקש להוציא חלקים מהממכר‪ ,‬למרות שקיבל תמורתם במלואה מהנתבעים‪ ,‬וליטול אותם לידיו‬
‫שלא כדין‪ ,‬בנוסף לתמורה שכבר קיבל מהנתבעים בגין הממכר בכללותו ע"ס ‪ 3‬מיליון ו‪ 750 -‬אלף‬
‫שקלים‪ ,‬אשר שולמו לו זה מכבר‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫ישירה בין החבר לנכסי האגודה ופעילותה העסקית שלה משום‪ ,‬שלשיטת הנתבעים‪ ,‬נכסי האגודה‬
‫ונכסי החבר אינם אחד‪ ,‬כפי שמנסה התובע לטעון‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫הנתבעים גורסים‪ ,‬כי אין לתובע כל זכות בחלוקת רווחי האגודה‪ ,‬ככל שהם בוצעו לאחר שפקעה‬
‫חברותו באגודה ולאחר שהנתבעים התקבלו במקומו כחברי אגודה‪ .‬עמדתו של התובע‪ ,‬לפיה לחבר‬
‫האגודה יש זכות ישירה בנכסיה‪ ,‬הכנסותיה ורווחיה של האגודה משוללת כל יסוד ואין לה כל‬
‫אחיזה בפסיקה והיא אף סותרת את הוראות הסכם המכר והדין שאינם מאפשרים יצירת זיקה‬
‫‪ 6‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫הנתבעים טוענים‪ ,‬כי המצב המשפטי אינו מתיישב עם עמדת התובע‪ ,‬באשר האגודה כמו כל תאגיד‪,‬‬
‫כהגדרתו בסעיף ‪ 3‬לחוק הפרשנות‪ ,‬היא ישות משפטית עצמאית ונפרדת מחבריה‪ ,‬ולכן אין לחבריה‬
‫כל זכות בנכסיה או ברווחיה‪ .‬לטענתם‪ ,‬הזכויות באגודה הן נכס נלווה ובלתי נפרד מהמשק ומכירת‬
‫נחלה כוללת הן את הזכויות במשק והן את הזכויות באגודה‪ ,‬ואולם אין לערוך ערבוביה ביניהם‪.‬‬
‫חברותו של החבר באגודה מקנה לו זכות להשתתף בחלוקת רווחים של האגודה‪ ,‬אם וכאשר האגודה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מחלקת חלק מסוים מהרווחים הצבורים שלה עפ"י החלטה כדין של מוסדות האגודה‪ ,‬ללא כל קשר‬
‫למועד בו צמחו לאגודה ההכנסות או הרווחים הנצברים בקופת האגודה השיתופית‪ .‬גם ההסכמה‬
‫החוזית בין הצדדים הותוותה בהתאם לעיקרון המשפטי האמור‪ ,‬ומורה באופן ברור ומפורש‪ ,‬כי מי‬
‫מהצדדים שיהיה חבר האגודה במועד שבו תבצע חיובים או חלוקת רווחים‪ ,‬הוא שיהיה חייב או‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫זכאי להם לפי המקרה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫עדות לכך ניתן למצוא‪ ,‬כך לטענת הנתבעים‪ ,‬בשימוש שעשו הצדדים במונח "במקומו של המוכר"‬
‫בסיפא של סעיף ‪ 5‬להסכם ואשר משמעותו היא‪ ,‬שמיום קבלת הנתבעים לחברות באגודה הנתבעים‬
‫יבואו בנעליו של התובע‪ ,‬יקבלו לידיהם את כל מה שהיה מגיע לתובע מכוח חברותו באגודה אילולא‬
‫מכר את הנחלה‪ ,‬ויישאו בחיובים אשר היו חלים על התובע מכוח חברותו באגודה אלמלא מכר את‬
‫הנחלה‪.‬‬
‫תימוכין נוסף לעמדתם זו מוצאים הנתבעים בהגדרתה של אגודה שיתופית‪ ,‬כאמור בפקודת‬
‫האגודות השיתופיות ובתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות)‪ ,‬תשל"ו‪ ,1976-‬כאישיות‬
‫משפטית עצמאית ונפרדת מחבריה‪ .‬בפרט מפנים הנתבעים לסעיף ‪ 21‬לפקודה והפרשנות שניתנה לו‬
‫בפסיקה‪ ,‬ולפיה זכויותיה וחובותיה של אגודה שיתופית נבדלים מזכויותיהם וחובותיהם של חבריה‪.‬‬
‫מכוח עקרון הישות המשפטית הנפרדת והעצמאית של האגודה השיתופית‪ ,‬רווחיה של האגודה‬
‫שייכים לה בלבד‪ ,‬ולחבריה אין כל זכות בהם‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬מפנים הנתבעים להוראות סעיפים ‪ 39‬ו‪-‬‬
‫‪ 40‬לפקודה המורים‪ ,‬כי חלוקת הרווחים הינו עניין המסור לאגודה השיתופית‪ ,‬היא זו שמחליטה אם‬
‫לחלק רווחיה הצבורים בין חבריה ובאיזה אופן‪ ,‬כאשר מי שאינו חבר באגודה או מי שפקעה חברותו‬
‫באגודה‪ ,‬אינו זכאי להשתתף בחלוקת רווחים אלה‪ ,‬ומכל מקום רווחים שנצברו באגודה משנים‬
‫חולפות אינם מחולקים דווקא בשנה שבה נצברו ולעיתים קרובות הם מחולקים בשנים מאוחרות‬
‫יותר‪ .‬כללים אלה מעידים‪ ,‬לשיטת הנתבעים‪ ,‬על קיומה של הפרדה ברורה בין האגודה לחבריה‬
‫ואינם מכירים במושג 'כספים בצנרת' בו עשה התובע שימוש בסיכומיו ושאין לו כל אזכור בדין או‬
‫בהסכם המכר‪ .‬לטענתם‪ ,‬ישנם רק שני מצבים והם 'כספים שהם כספי אגודה' ו‪' -‬כספים שחולקו‬
‫ע"י האגודה לחבריה'‪ .‬משכך‪ ,‬כספים שעדיין לא חולקו ע"י האגודה לחבריה הם כספי האגודה‬
‫ולחבר אין בהם כל חלק‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ 7‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫לשיטת הנתבעים‪ ,‬לפני שהאגודה מחלקת את רווחיה הצבורים‪ ,‬הרווחים הללו הם של האגודה ואין‬
‫לחבר כל זכות בהם‪ .‬ואולם‪ ,‬מרגע שמחליטה האגודה לחלק את הרווח הצבור עפ"י החלטה של ועד‬
‫ההנהלה לכל מי שהינו חבר במועד החלוקה‪ ,‬הרווח המחולק הופך לרכושו של החבר ולא של‬
‫האגודה‪ .‬מרגע שפקעה חברותו של התובע‪ ,‬פקעה גם זכותו להשתתף בחלוקת רווחיה של האגודה‬
‫ומרגע שהפכו הנתבעים לחברים באגודה במקומו של התובע קמה להם הזכות להשתתף בחלוקת‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫רווחי האגודה‪ ,‬גם אם מקור הרווחים המחולקים הוא מעסקאות שנעשו בטרם פקעה חברותו של‬
‫החבר‪ .‬אין גם כל רלוונטיות למקור הכספים שנצברו בקופת האגודה ושיש לחלק בין חבריה‪ .‬מכוח‬
‫עקרו ן פרשני זה‪ ,‬כל הכספים המפורטים בטבלה שהוכנה ע"י האגודה (ת‪ )3/‬חולקו ע"י האגודה‬
‫לחבריה לאחר שהנתבעים התקבלו כחברים באגודה ביום ‪ ,11.07.2011‬ולכן הנתבעים הם הזכאים‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫לכספים אלה ולא התובע שחדל מלהיות חבר באגודה במועד החלוקה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫לטענת הנתבעים‪ ,‬פרשנות זו עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם המכר שמתיישבות היטב עם‬
‫הוראות הדין הרלוונטיות‪ ,‬ולפיהן רווחי האגודה מחלוקים רק למי שהיה חבר ביום ביצוע החלוקה‬
‫בפועל‪ .‬הנתבעים סומכים את יתדותיהם על סעיפים ‪ 4.1 ,3.10 ,2.2.2‬ו‪ 5 -‬להסכם המורות‪ ,‬כי הסכם‬
‫המכר הוא ללא שיור‪ ,‬היינו ללא שהתובע מותיר בידו זכות כלשהיא ביחס לממכר‪ ,‬קרי זכויות‪,‬‬
‫הכנסות ורווחים הנובעים מהחברות באגודה‪ ,‬מהיום שבו התקבלו הנתבעים לחברות באגודה‪ ,‬כאשר‬
‫'רווחי האגודה' עוברים להיות כספים השייכים 'לחברי האגודה' מהרגע שבו ניתנת הוראה לזיכוי‬
‫חשבונו של החבר הנעשה באמצעות 'רישום' הפעולה בהנהלת החשבונות של האגודה‪ ,‬ועד לאותו רגע‬
‫נחשבים כספים אלה ככספי האגודה ולא ככספים השייכים לחבריה‪ .‬מהעדויות שנשמעו בתיק עלה‪,‬‬
‫כי 'תאריך הערך' הוא שרירותי ונקבע רטרואקטיבית והרלוונטיות שלו היא אך לנושא חישוב‬
‫הריבית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫במועד שבו 'הזכאות להם נולדה'‪ ,‬כפי שמנסה התובע לטעון בסיכומיו‪ .‬לטענתם‪ ,‬המועד הקובע הוא‬
‫מועד החלוקה בפועל של רווחי האגודה ועד מועד זה אין לחברי האגודה כל זכות בהכנסותיה‬
‫ורווחיה של האגודה‪ .‬הנתבעים מבקשים לדחות את ניסיון התובע להציג את מועד ביצוע הפקודה או‬
‫מועד זיכוי החשבון של החבר‪ ,‬כטכני‪ ,‬משום שטיעון זה אינו מתיישב עם עובדות המקרה שלפנינו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫של התובע לסעיפי המשנה של סעיף ‪ 12‬להסכם‪ .‬נטען‪ ,‬כי סעיף ‪ 12‬להסכם המצוי בפרק 'שונות' עוסק‬
‫'בתקופת המעבר' שבין חתימת ההסכם לבין המועד בו יתקבלו בו הנתבעים כחברי האגודה בו זמנית‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫עוד טוענים הנתבעים‪ ,‬כי נוסחו של סעיף ‪ 5‬להסכם המכר מלמד כי הזכויות וההכנסות הקשורות‬
‫בנחלה החקלאית והנובעות מחברות באגודה אינן מותנות במועד שבו צמחו ההכנסות לאגודה או‬
‫הנתבעים מוסיפים וטוענים‪ ,‬היתלות התובע בהוראת סעיף ‪ 12‬להסכם אין בה כדי לסייע בידיו‪ ,‬שכן‬
‫אין לקרוא את הוראת סעיף זה במנותק מהוראות ההסכם בכללותו‪ ,‬באשר לאורך כל הסכם קבעו‬
‫הצדדים במפורש ובמספר הזדמנויות תנאים מפורשים באשר לזכאות של מי מהצדדים להשתתף‬
‫בחלוקת רווחי האגודה‪ ,‬לרבות בסעיפים ‪ 3 ,2‬ו‪ 5-‬להסכם ונספח ג' להסכם‪ ,‬הסותרים את הפרשנות‬
‫‪ 8‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫עם פקיעת חברותו של התובע באגודה‪ ,‬כאשר מועד זה לא היה ידוע במועד החתימה על ההסכם ולא‬
‫הייתה כל וודאות כי הוא יתרחש בפועל‪ .‬לטענתם‪ ,‬אין באמור בסעיף ‪ 12‬להסכם כדי לשנות או לגרוע‬
‫מהוראותיהם המפורשות של סעיפים ‪ 2,3‬ו‪ 5 -‬להסכם‪ ,‬באשר הדברים היו תלויים‪ ,‬מותנים וכפופים‬
‫למתן אישור החברות על ידי האגודה לנתבעים‪ .‬בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬להסכם נקבע‪ ,‬כי כל‬
‫ההכנסות‪ ,‬הזכויות‪ ,‬החיובים וההוצאות 'עד למועד קבלת הנתבעים לחברות באגודה' ישויכו לתובע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בלבד‪ .‬סעיף ‪ 12.3‬להסכם מסדיר את הזכויות והחובות 'מיום קבלת הנתבעים לחברות' וקובע‪ ,‬כי‬
‫החל ממועד זה הנתבעים יהיו זכאים לכל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה‪ ,‬לרבות הזכויות‬
‫המצוינות בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬להסכם‪ ,‬כל זאת מבלי לגרוע או לפגוע באמור בסעיפים אלה‪ .‬מילים‬
‫אחרות‪ ,‬סעיף ‪ 12.3‬להסכם מאיין את הוראות סעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬להסכם החל ממועד התקיימות‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫התנאי המתלה ואילך‪ .‬נטען כי השימוש במילים "מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪-‬‬
‫‪ 12.2‬לעיל ‪ "...‬בסעיף ‪ 12.3‬להסכם נועד להפריד בין שתי התקופות‪ :‬הראשונה ‪ -‬עד ליום קבלת‬
‫הנתבעים לחברות באגודה‪ ,‬ולגביה כל הזכויות הנקובות בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬להסכם שייכים‬
‫לתובע בלבד ; והשנייה ‪ -‬מיום קבלתם כחברים באגודה ולגביה כל הזכויות הנובעות מהחברות‬
‫באגודה‪ ,‬לרבות אלו המנויות בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬להסכם‪ ,‬שייכים לנתבעים‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬מרגע‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫שחדל התובע מלהיות חבר באגודה אין לו יותר זכות באגודה והנתבעים באים בנעליו והם שזכאים‬
‫לכל הזכויות שהוא היה זכאי להם כחבר אגודה‪ ,‬במקומו של התובע‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫לנוכח כל אלה‪ ,‬עתרו הנתבעים לדחיית התובענה תוך חיוב התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫הנתבעים טוענים‪ ,‬כי על כוונת הצדדים ניתן ללמוד מהשינויים שעברו טיוטות ההסכם שהוחלפו בין‬
‫הצדדים טרם החתימה על ההסכם הסופי‪ ,‬במיוחד השינוי שנעשה בסעיף ‪ 12.3‬להסכם בהשוואה בין‬
‫הגרסה הראשונית של ההסכם לבין הגרסה האחרונה שנחתמה ע"י בעלי הדין‪ .‬עוד נטען כי ב"כ‬
‫המוכר הוא שניסח את ההסכם‪ ,‬ולכן ככל שמתעורר ספק באשר לפרשנות ההסכם‪ ,‬וככל שהתובע‬
‫מבקש לייחס פרשנות אחרת שאינה עולה מנוסח ההסכם‪ ,‬מופעל נגדו הכלל הפרשני ולפיו כאשר‬
‫הניסוח לוקה בחוסר בהירות‪ ,‬הדבר פועל לרעת המנסח‪.‬‬
‫טענות התובע בסיכומי התשובה‬
‫בסיכומי התשובה טוען התובע‪ ,‬כי יש לדחות את טענת הנתבעים להרחבת חזית‪ ,‬באשר האחרונים‬
‫מתעלמים מן ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים‪ ,‬לפיו הופקדו הכספים שבמחלוקת בקופת בית‬
‫המשפט לאחר שניתן ע"י האגודה פירוט לגבי הרכבם‪ .‬משאין מחלוקת בין הצדדים באשר לגובה‬
‫הכספים המופקדים בקופת בית המשפט‪ ,‬כל שנותר לדיון הוא סוגיית הזכאות לכספים אלה‪ .‬טענת‬
‫הנתבעים להרחבת חזית באה כדי לכפות הליך משפטי נוסף בין הצדדים בניגוד להסכמות ביניהם‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ 9‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫עוד טוען התובע‪ ,‬כי הה נחה המשפטית שנטענה בסיכומי הנתבעים בדבר קיומה של הפרדה ברורה‬
‫בין האגודה לחבריה ושיוך הכספים לאגודה ולאחר מכן לנתבעים מכוח חברותם באגודה‪ ,‬נעדרת כל‬
‫ביסוס בעדויות וב תשתית הראייתית שהונחה בתיק דנן‪ .‬התובע הפנה להגדרת האגודה‪ ,‬כפי שצוינה‬
‫בכתב תשובתו של המושב‪ ,‬ולפיה האגודה פועלת בשני כובעים וממלאת שני תפקידים האחד ניהול‬
‫חשבונות כספיים של כל נחלה ונחלה עבור בעלי הנחלות והשני ניהול רכוש האגודה‪ ,‬תוך שהדגיש כי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫תובענה זו עוסקת בזכויותיו של התובע בנחלה ולא ברכוש האגודה‪ ,‬מכאן התיזה שמעלים של‬
‫הנתבעים בסיכומיהם אינה יכולה להתקבל בנסיבות העניין שלפנינו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫עד כאן סקירת טענות הצדדים‪.‬‬
‫דיון והכרעה‬
‫לאחר שעיינתי בכתובים ושקלתי את טענות הצדדים‪ ,‬הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה‬
‫ולתת את הסעד ההצהרתי המבוקש‪ ,‬ולהלן טעמיי לכך‪.‬‬
‫מהות ההליך והטענה להרחבת חזית אסורה‬
‫טרם הכניסה לעובי הקורה של טענות הצדדים לגופן‪ ,‬יש להסיר מעל הדרך טענה מקדמית שהעלו‬
‫הנתבעים בדבר הרחבת חזית אסורה בסיכומי התובע לעניין הסעד המבוקש‪.‬‬
‫הלכה היא‪ ,‬כי סעד הצהרתי מותנה בשיקול דעת בית המשפט ואין הוא ניתן כעניין שבשגרה‪ .‬סעד‬
‫הצהרתי יינתן רק כאשר הוכיח התובע‪ ,‬כי בידו זכות שתינתן לו ההצהרה המבוקשת‪ ,‬כי קיים מצב‬
‫המצדיק את ההצהרה‪ ,‬וכי מן הראוי לשריין‪ ,‬באמצעות הסעד ההצהרתי‪ ,‬את הזכות האמורה (ע"א‬
‫‪ 656/79‬גרינפלד נ' קירשן‪ ,‬לו(‪ .)316 ,309 )2‬בנוסף לנטל להוכיח את כל אלה‪ ,‬הסעד המבוקש הוא‬
‫סעד מן היושר‪ ,‬סעד המצוי בשיקול דעתו של בית המשפט‪" .‬בית המשפט בהידרשו לתביעה כזו‪ ,‬ייתן‬
‫דעתו לנסיבות העניין כולן וישקול‪ ,‬אם ראוי מבקש הסעד‪ ,‬מבחינה עניינית ומעשית או מבחינת הדין‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫והצדק‪ ,‬שהסעד אכן יינתן לו"‪ .‬מתן הסעד מסור לשיקול דעתו של השופט‪" .‬הוא יעניקו‪ ,‬אם אמנם‬
‫סעד זה הוא הראוי‪ ,‬ההולם והמועיל לנושא שבמחלוקת‪ ,‬אך הוא לא יטה להעניקו‪ -‬ואף יימנע‬
‫מלעשות כן‪ -‬אם יתברר לו‪ ,‬שבנסיבות המקרה‪ ,‬מבחינת היושר והצדק‪ ,‬אין התובע ראוי לסעד זה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אין להעניק סעד כזה למי שתביעתו נגועה באי‪-‬ניקיון כפיים" (ע"א ‪ 65/85‬עיריית נתניה נ'‬
‫נצ"ב נתניה בע"מ‪ ,‬פ"ד מ(‪ ,29 ,)3‬עמודים ‪.)49-50‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫למדד וריבית כחוק‪ ,‬מהיום בו נרשמו בכרטיס המשק ועד ליום תשלומם בפועל‪ .‬בסיכומיו‪ ,‬עתר‬
‫התובע לכך שביהמ"ש יקבע‪ ,‬כי מתוך הסכומים שהפקיד המושב בקופת ביהמ"ש‪ ,‬ישולמו לתובע סך‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫בגדר תובענה זו‪ ,‬שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה‪ ,‬ביקש התובע להצהיר כי כל הזכויות והחובות‬
‫הנובעים מפעילות התובע ומשקו‪ ,‬לפני ‪ ,11.07.2011‬שייכים לתובע‪ ,‬ללא קשר למועד בו נתקבלו‪ ,‬או‬
‫זוכו בחשבונו‪ ,‬אצל המושב‪ .‬כן ביקש להצהיר‪ ,‬כי לכספים המגיעים לתובע יתווספו הפרשי הצמדה‬
‫‪ 10‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫של ‪ ₪ 207,142‬בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק‪ ,‬מיום שהופקדו ועד לתשלומם לתובע‪ .‬הנתבעים‬
‫התנגדו בסיכומיהם לדרישת הסעד הכספי בטענה‪ ,‬כי מדובר בהליך של המרצת פתיחה שהסעד‬
‫המבוקש בו הוא הסעד ההצהרתי‪ ,‬שאין הוא כולל בחובו סעד כספי‪ ,‬ולפיכך מדובר לשיטתם‬
‫בהרחבת חזית אסורה‪ .‬מנגד‪ ,‬טוען התובע כי משהופקד הכסף בקופת ביהמ"ש התייתר הצורך‬
‫בניהול דיון כספי 'נוסף ונפרד'‪ ,‬כאשר מחיקתו של המושב מהתביעה נעשתה בהסכמה מפורשת של‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫הנתבעים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫במחלוקת זו‪ ,‬אני מקבלת את עמדת התובע ואנמק‪.‬‬
‫לא בכדי‪ ,‬כבר בפתח פסק דין זה עמדתי על השתלשלות הדברים בתיק וההסכמות הדיוניות אליהן‬
‫הגיעו הצדדים‪ .‬הסכמות אלו‪ ,‬מלמדות על כך כי הנתבעים נתנו את הסכמתם המפורשת הן למחיקת‬
‫התביעה נגד המושב והן להפקדת הכספים בקופת ביהמ"ש לפי רוח הדברים שעלו מהבקשה למתן‬
‫הוראות‪ ,‬קרי הכספים אשר אין מניעה להעברתם למי מהטוענים להם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫כיצד לנהוג בכספים אשר הצטברו לטובת הנחלה נשוא התביעה‪ ,‬לרבות האפשרות להפקיד בקופת‬
‫ביהמ"ש את כל הכספים המיועדים לחלוקה לבעלי הנחלה שרשומים בספריה עד למועד הגשת‬
‫הבקשה‪ .‬עוד ביקש המושב לקבל הוראות כיצד לנהוג בכספים אשר יזקפו לזכות הנחלה לאחר מועד‬
‫הגשת הבקשה למתן הוראות ונתבקשה מחיקת המושב מהמרצת הפתיחה‪ .‬בתגובתם‪ ,‬הודיעו‬
‫הנתבעים כי הם מסכימים לבקשת המושב על שני נדבכיה‪ ,‬קרי הפקדת הכספים שבכרטיס הנחלה‬
‫בקופת ביהמ"ש ומחיקתו של המושב כבעל דין מהמרצת הפתיחה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫אורה על מחיקת התובענה נגדו ללא צו להוצאות ועל הפקדת הכספים מושא הבקשה בקופת‬
‫ביהמ"ש‪ .‬בשום שלב‪ ,‬לא נשמעה מפי הנתבעים טענה‪ ,‬כי אין בהסכמה שנתנו להפקדת הכספים‬
‫בקופת ביהמ"ש‪ ,‬כדי להוות הסכמה להעברת הכספים לידי התובע במידה ויתקבל הסעד ההצהרתי‬
‫במסגרת הליך זה (או לידיהם ככל שתדחה התובענה נגדם)‪ .‬התנגדות שכזו לא הועלתה מפורשות גם‬
‫לאחר הגשת הודעת התובע מיום ‪ 20.3.13‬ומתן פס"ד חלקי ביום ‪ 4.4.13‬המורה על מחיקת המושב‪.‬‬
‫נהפוך הוא‪ ,‬הנתבעים נתנו את הסכמתם המפורשת לבקשה למתן ההוראות של המושב להפקדת‬
‫הכספים בקופת ביהמ"ש ולמחיקת התביעה נגד האחרון‪ ,‬ובכך הדיון שהתנהל עסק הן בסעד‬
‫ההצהרתי והן בסעד הכספי‪ ,‬לו יהיה זכאי התובע במידה ותתקבל תביעתו‪ ,‬שאם לא כך‪ ,‬מדוע‬
‫הופקדו הכספים במסגרת התיק עצמו ולא ככספי נאמנות בידי גורם אובייקטיבי חיצוני‪ .‬לפיכך אני‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫קובעת כי אין מדובר בהרחבת חזית אסורה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫הסכמה זו לא נולדה בחלל ריק‪ ,‬שכן ב"כ המושב הגיש כבר בתחילת ההליך‪ ,‬בקשה למתן הוראות‬
‫כמו כן‪ ,‬כהמשך לדברים האמורים‪ ,‬הוריתי בהחלטתי מיום ‪ 27.1.13‬כי הצדדים יגישו הודעה באשר‬
‫לאופן המשך ההליכים‪ ,‬לרבות ההליך כנגד המושב‪ .‬כן קבעתי‪ ,‬כי בהעדר הודעה מטעם ב"כ התובע‬
‫באשר להמשך ההליכים כנגד המושב (לאחר שכבר התקבלה הסכמת הנתבעים למחיקת המושב)‪,‬‬
‫‪ 11‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫מכאן נעבור לדיון בשאלה האמתית שבמחלוקת בין הצדדים העוסקת בזכאות לכספים המופקדים‬
‫בקופת בית המשפט‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫כגוש ‪ 16716‬חלקות ‪ 8,33‬גוש ‪ 16747‬חלקה ‪ ,24‬גוש ‪ 16748‬חלקות ‪ 1‬ו‪ ,10-‬גוש ‪ 16753‬חלקות ‪ 2‬ו‪27 -‬‬
‫בשטח כולל של כ‪ 86 -‬דונם של משק חקלאי הכולל בית מגורים‪ ,‬מבני משק‪ ,‬סככות ושטחים‬
‫חקלאיים‪ ,‬ללא שיור (להלן‪" :‬הנחלה")‪ .‬מאחר שמדובר במשק חקלאי המצוי בבעלות חבר באגודה‬
‫שיתופית‪ ,‬נכלל בהסכם 'תנאי מתלה'‪ ,‬ולפיו תנאי לקיום החוזה הוא קבלת כל אחד מיחידי הקונה‬
‫לחברות באגודה לא יאוחר מתום ‪ 75‬ימים ממועד חתימת ההסכם‪ ,‬קרי עד ליום ‪ ,28.8.11‬כאשר‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫האופציה להארכה הוענקה בידיו של המוכר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫אין מחלוקת‪ ,‬כי בין הצדדים נחתם ביום ‪ 14.6.11‬הסכם מכר של 'משק חקלאי' שהתובע היה בעל‬
‫הזכויות בו והנמצא במושב בלפוריה‪ .‬המשק החקלאי הוגדר בהסכם המכר כמקרקעין הידועים‬
‫אין חולק‪ ,‬כי הקונים אכן התקבלו כחברי אגודה ביום ‪ ,11.7.11‬קרי בתקופת המועד המקורי‬
‫המוסכם בין הצדדים‪ ,‬ומשכך התקיים בענייננו התנאי המתלה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אין מחלוקת כי התמורה בגין העסקה שולמה במלואה למוכר‪ .‬הקונים התקבלו כחברי‬
‫האגודה‪ ,‬ולפיכך יום למחרת‪ ,‬קרי ביום ‪ ,12.7.11‬הופסקה חברותו של התובע באגודה‪.‬‬
‫עוד אין מחלוקת בין הצדדים‪ ,‬כי במועד ההתקשרות בהסכם היה התובע‪ ,‬חקלאי‪ ,‬בן ‪ 92‬שנים וכי‬
‫בעסקת המכר היה האחרון מיוצג על ידי עורך דין‪ ,‬רביד פז (להלן‪" :‬עו"ד פז")‪.‬‬
‫חודשיים לאחר קבלת הקונים כחברי אגודה במושב בלפוריה‪ ,‬התגלע סכסוך בין הצדדים שעניינו‬
‫בזכאות לכספים מושא הליך זה‪ .‬ב"כ התובע שיגר מכתב למר נעם יחזקאלי‪ ,‬שכיהן בזמנו כמזכיר‬
‫המושב בלפוריה‪ ,‬ובגדרו עתר לקבלת הכספים אשר הצטברו עד ליום ‪ 10.7.2011‬בכרטיס הנהלת‬
‫החשבונות של המשק האמור וכן להעברת כל הכספים אשר שולמו‪/‬חויבו בפועל מיום ‪11.7.2011‬‬
‫ואילך בחשבון המשק לידיהם של הקונים (מכתב המוכר מיום ‪ ,4.9.11‬נספח ב' לתובענה)‪.‬‬
‫לאחר מספר חודשים החלה מסכת התכתבויות משולשת בין המוכר‪ ,‬הקונים והמושב ותכליתה‬
‫בטענות שהעלו הצדדים להסכם במסגרת ההליך שבפניי והעוסקות בשאלת הזכאות לכספים להם‬
‫טוען התובע בגדר התובענה דנן (נספחים ג'‪-‬ט' לתובענה מהתאריכים ‪,22.1.12 ,17.1.12 ,11.1.12‬‬
‫‪ 6.2.12‬ו‪.)23.2.12 -‬‬
‫בשל העובדה‪ ,‬כי עסקינן במשק חקלאי המנוהל על ידי אגודה שיתופית‪ ,‬אשר היה בבעלות קרן‬
‫היסוד עד להעברתו לידיו של התובע בשנת ‪( 2009‬על העברות אלה אעמוד בהמשך)‪ ,‬קיבלה עסקת‬
‫המכר שבדנן התייחסות מובחנת בעת ניסוח ההסכם אשר מכירה בייחודיות של עסקאות מכר מסוג‬
‫זה‪ ,‬לרבות ההוראות המתייחסות ל‪"-‬תנאי המתלה" ו‪" -‬לזכויות והחובות של חבר האגודה"‬
‫המעביר והנעבר‪.‬‬
‫‪ 12‬מתוך ‪33‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ק בעו הצדדים במסגרת ההסכם הוראה מפורשת‪ ,‬שתכליתה הסדרת יחסי הנעבר עם‬
‫האגודה‪ .‬סעיף ‪ 2.1‬להסכם מסדיר את קיומו של 'תנאי מתלה' הנובע מכך‪ ,‬שמדובר בהסכם של מכר‬
‫קרקע‪ ,‬שהינו משק חקלאי המצוי במושב עובדים להתיישבות חקלאית‪ ,‬ועליו חלים דיני האגודות‬
‫השיתופיות המגבילים העברת קרקעות ומכירתם על ידי חבר המושב ללא קבלת אישור האגודה‬
‫השיתופית‪ .‬משכך‪ ,‬נקבע בסעיף ‪ 2.1‬להסכם כי "מוסכם בין הצדדים כי קבלת כל אחד מיחידי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫הקונה לחברות באגודה לא יאוחר מתום ‪ 75‬יום ממועד חתימת ההסכם על ידי הקונה מהווה תנאי‬
‫מתלה (להלן יקרא ‪,‬התנאי המתלה") מוסכם בין הצדדים כי המוכר בלבד יהיה רשאי להאריך את‬
‫המועד לקיום התנאי המתלה"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מכאן נעבור לפרשנות הסכם המכר‬
‫כמפורש מעלה‪ ,‬גדר המחלוקת בתיק זה הינה בשאלת הזכאות של הכספים המופקדים בקופת‬
‫ביהמ"ש‪ ,‬כאשר לצורך ההכרעה בשאלה זו יש להידרש לשאלת משנה הנוגעת לפרשנות הסכם‬
‫המכר‪ ,‬ובכלל זה הסעיפים המפורטים דלמטה‪.‬‬
‫כלל הפרשנות הראשון‪ :‬לשון ההסכם; התכלית הסובייקטיבית‬
‫השלב הראש ון הוא התחקות בית המשפט אחר התכלית הסובייקטיבית של ההסכם שתיפתח‬
‫בבחינת לשון ההסכם‪" .‬אכן‪ ,‬נקודת המוצא לכל פרשנות‪ -‬בין זו של הנורמה הסטטוטורית ובין זו של‬
‫הנורמה ההסכמית‪ -‬היא בלשון הנורמה‪ .‬אמת‪ ,‬הפרשנות אינה מוגבלת אך למילים‪ ,‬אך המילים‬
‫מגבילות את הפירוש‪ .‬השאלה הראשונה היא‪ ,‬אפוא‪ ,‬מהו 'הטקסט' – בין אם הוא כתוב ובין אם הוא‬
‫בעל‪-‬פה‪ ,‬בין אם הוא מפורש ובין אם הוא משתמע‪ -‬שעליו הסכימו הצדדים‪ .‬משנקבע 'הטקסט'‪,‬‬
‫קמה ועומדת השאלה בדבר משמעותו של 'טקסט' זה ובדבר תחומי התפרסותו‪( "...‬ע"א ‪554/83‬‬
‫אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון המנוח זולוטולוב‪ ,‬פ"ד מא(‪.)304 ,282 )1‬‬
‫בענייננו‪ ,‬הפרק האחרון של ההסכם המכונה "שונות"‪ ,‬שהינו סעיף ‪ 12‬להסכם‪ ,‬וכולל ‪ 4‬סעיפי משנה‪,‬‬
‫הינו הסעיף העיקרי עליו חלוקים הצדדים‪ ,‬כאשר כל אחד מבקש לייחס לו פרשנות שתוצאתה הינה‬
‫תוצאה המיטיבה עמו‪.‬‬
‫מפאת חשיבות האמור בסעיפים אלה יש להביאם במלואם‪:‬‬
‫"‪ 12.1‬המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תקבול מכל סוג שהוא בגין יבולים‬
‫שגודלו ונקצרו‪ ,‬עד למועד התקיימות התנאי המתלה בשטחים החקלאיים של המשק‬
‫הנמכר ו‪/‬או שטחים חקלאיים אחרים של האגודה)‪ ,‬ואשר יגיעו מהאגודה או מצד ג'‬
‫כלשהו‪ ,‬בין אם התשלום ו‪/‬או זיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת‬
‫‪ 2011‬או לאחר שנת ‪( ,2011‬מובהר כי המוכר יישא בכל ההוצאות והתשלומים‬
‫הנובעים או קשורים ליבולים הנ"ל)‪.‬‬
‫‪ 13‬מתוך ‪33‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫‪ 12.2‬המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תשלום או תקבול או חלוקת רווחים מכל‬
‫סוג שהוא הנובעים מחברותו באגודה ואשר יגיעו מהאגודה עד מועד קיום התנאי‬
‫המתלה ותשלום בפועל של הסך הנזכר בסעיף ‪ 6.3‬לעיל‪ ,‬בין אם התשלום ו‪/‬או זיכוי‬
‫בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת ‪ 2011‬או לאחר שנת ‪ ,2011‬וזאת ללא‬
‫קשר למסירת החזקה במשק הנמכר לידי הקונה ו‪/‬או למועד פקיעת חברותו של‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫המוכר באגודה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 12.3‬מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬לעיל‪ ,‬ממועד התקיימות‬
‫התנאי המתלה וביצוע בפועל של התשלום ‪ 6.3‬לעיל‪ ,‬הקונה יהיה זכאי לכל הזכויות‬
‫הנובעות מהחברות באגודה‪ ,‬לרבות הזכויות המפורטות בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪.12.2 -‬‬
‫"‪.‬‬
‫‪... 12.4‬‬
‫ומה קבעו הצדדים בסעיף ‪ 6.3‬אליו הם מפנים בסעיף ‪ 12‬להסכם?‬
‫"בכפוף להתקיימות התנאי המתלה ישלם הקונה לידיו הנאמנות של עוה"ד‪ ,‬סך של‬
‫‪( ₪ 1.000.000‬מליון ‪ ,)₪‬וזאת תוך ‪ 10‬ימים מועד קבלת יחידי הקונה לחברות‬
‫באגודה עוה"ד יהיה רשאי לעשות שימוש בכספים אלו לשם ביצוע תשלומים‬
‫הדרושים לשם קבלת מסמכי ההעברה שהחובה להמציאם חלה על המוכר"‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫כל "הכנסה או תקבול" מכל סוג בגין יבולים "שגודלו ונקצרו" עד למועד התקיימות התנאי‬
‫המתלה‪ ,‬כאשר הזכאות מתייחסת ליבולים מהשטחים החקלאיים של "המשק הנמכר" ו‪/‬או‬
‫"שטחים חקלאיים אחרים של האגודה"‪ .‬כספים אלה‪ ,‬בין אם יגיעו מהאגודה או מצד שלישי יהיו‬
‫למוכר בלבד‪ .‬עיון בהסכם מעלה במפורש‪ ,‬כי המוכר יהיה זכאי לכספים אלה‪ ,‬בין אם התשלום ו‪/‬או‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫הזיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת ‪ ,2011‬קרי השנה שבה חתמו הצדדים על הסכם‬
‫המכר‪ ,‬או לאחר שנת ‪ .2011‬זכאותו של המוכר לכספים אלה‪ ,‬קרי לכל הכנסה או תקבול מכל סוג‬
‫של יבולים שגודלו ונקצרו עד למועד אישור חברותם של הקונים באגודה‪ ,‬היינו עד ליום ‪,11.7.11‬‬
‫אינה קשורה כלל למועד התשלום או הזיכוי בפועל בכרטיס החבר‪ ,‬ושאלת הזכאות נבחנת לפי מועד‬
‫צמיחת התקבול או ההכנסה‪ ,‬קרי האם מדובר בתקבול או הכנסה בגין יבולים שגודלו ונקצרו עד‬
‫ליום ‪ , 11.7.11‬ללא קשר למועד קבלת התשלום או הזיכוי בכרטיס החבר המנוהל על ידי האגודה‪.‬‬
‫ולראיה ‪ -‬הצדדים היו מודעים לכך‪ ,‬כי ייתכן והזיכוי או התשלום בכרטיס החבר יתבצע לאחר שנת‬
‫‪ ,2011‬דבר שמצא את ביטויו מפורשות בהוראת סעיף ‪ 12.1‬להסכם‪ .‬אף הסיפא של הוראת סעיף ‪12.1‬‬
‫להסכם ברורה היא‪ ,‬ובה הודגש כי המוכר יישא גם בכל ההוצאות והתשלומים הנובעים או‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫הקשורים ליבולים הנ"ל‪ .‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬שהמוכר לא רק נהנה מאותה זכות לקבלת היבולים‬
‫האמורים‪ ,‬אלא הוא גם נושא בנטל התשלום עבור אותם יבולים‪ ,‬ככל שיהיו באותה תקופה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫מלשון ההסכם עולה‪ ,‬כי הצדדים קבעו במפורש שהמוכר יהיה זכאי לכספים הבאים‪:‬‬
‫‪ 14‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫דין דומה אומץ על ידי הצדדים במסגרת הוראת סעיף ‪ 12.2‬להסכם‪ ,‬כאשר הפעם הם התייחסו ל‪-‬‬
‫"כל הכנסה או תקבול או חלוקת רווחים" מכל סוג שהוא‪ ,‬הנובעים מחברותו של המוכר באגודה‪,‬‬
‫ואשר יגיעו מהאגודה עד ליום ‪ 11.7.11‬ובכפוף לתשלום בפועל של סך מיליון ‪ ,₪‬כאשר זכאות זו‬
‫אינה קשורה לכך‪ ,‬שהתשלום או הזיכוי יבוצע בכרטיס החבר של המוכר במהלך שנת ‪ ,2011‬היינו‬
‫שנת החתימה על ההסכם או לאחר שנת ‪ ,2011‬כמות שהיא אינה קשורה כלל לשני אלמנטים נוספים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫והם "למסירת החזקה במשק הנמכר לידי הקונים" או "למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה"‪.‬‬
‫הוראות סעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬להסכם מפורשות הן ועולות בקנה אחד פרשנות התובע‪ ,‬ולפיה זכאותו‬
‫של האחרון כמוכר לקבלת הסכומים מכוח כל "הכנסה או תקבול" מכל סוג בגין יבולים "שגודלו‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫ונקצרו" עד ליום ‪ 11.7.11‬שיגיעו מהאגודה או מצד שלישי‪ ,‬גם לאחר שנת ‪ ,2011‬הינם למוכר בלבד‪,‬‬
‫גם אם התשלום או הזיכוי הועברו או בוצעו במהלך או לאחר שנת ‪ ,2011‬היינו לאחר קיום התנאי‬
‫המתלה וקבלת הנתבעים כחברי אגודה‪ .‬דין דומה ביחס להכנסות‪ ,‬תקבולים או חלוקת רווחים‬
‫מהאגודה עד לאותו מועד ללא קשר למועד התשלום או הזיכוי בפועל בכרטיס החבר‪ ,‬למועד מסירת‬
‫החזקה במשק בידי הקונים ואף ללא קשר למועד פקיעת החברות של המוכר באגודה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫אף כאשר בחנתי את הוראת סעיף ‪ 12.3‬להסכם לא מצאתי לשנות ממסקנתי האמורה ולהעדיף את‬
‫פרשנות הנתבעים על פני זו של התובע‪ .‬לגרסת הנתבעים‪ ,‬סעיף זה גורע מהוראות שני סעיפי המשנה‬
‫שקדמו לו‪ .‬לשון ההסכם בסעיף ‪ 12.3‬מפורשת אף היא‪ ,‬עת בחרו הצדדים לנקוט כבר בפתיח הסעיף‬
‫במילים "מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬לעיל"‪ ,‬ללמדך כי אין בהוראת‬
‫סעיף המשנה ‪ 3‬כדי להוות וויתור של המוכר על הזכאות שהוענקה לו בהסכמת הצדדים מכוח‬
‫הוראות סעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬לקבלת הסכומים מכוח כל "הכנסה או תקבול" מכל סוג בגין יבולים‬
‫"שגודלו ונקצרו" עד ליום ‪ 11.7.11‬שיגיעו מהאגודה או מצד שלישי‪ ,‬גם לאחר שנת ‪( 2011‬גם אם‬
‫התשלום או הזיכוי הועברו או בוצעו במהלך או לאחר שנת ‪ )2011‬או להכנסות‪ ,‬תקבולים או חלוקת‬
‫רווחים מהאגודה עד לאותו מועד‪ ,‬ללא קשר למועד התשלום או הזיכוי בפועל בכרטיס החבר‪ ,‬ללא‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫קשר למועד מסירת החזקה במשק בידי הקונים וללא קשר למועד פקיעת החברות של המוכר‬
‫באגודה‪ .‬כל שביקש סעיף המשנה ‪ ,12.3‬לפי ההוראה המפורשת שלו‪ ,‬הוא להעניק לקונים‪ ,‬מהמועד‬
‫שבו הם מתקבלים כחברי האגודה ומבצעים את התשלום של מיליון ‪ ,₪‬קרי מיום ‪ ,11.7.11‬זכאות‬
‫לקבלת כל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה‪ ,‬לרבות זכויות בגין כל הכנסה או תקבול מכל סוג‬
‫בגין יבולים או הכנסות ותקבולים או חלוקת רווחים מהאגודה‪ ,‬כאשר זכאות זו הינה מיום ‪11.7.11‬‬
‫ואילך‪ ,‬וזאת מבלי לגרוע מהזכאות של התובע לפי שני סעיפי המשנה ‪ 12.1‬ו‪ ,12.2 -‬כאמור‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫למען הזהירות בלבד‪ ,‬אמשיך בבחינת יתר הוראות ההסכם‪ ,‬תוך שימוש בכללים פרשניים נוספים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫מסקנתי היא‪ ,‬כי לשון ההסכם ברורה והיא תומכת בעמדת התובע בדבר זכאותו לקבלת הכספים‪.‬‬
‫‪ 15‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫כלל הפרשנות השני ‪ :‬הנסיבות החיצוניות של ההסכם‬
‫ככל טקסט משפטי‪ ,‬נקודת המוצא לפרשנות החוזה מצויה בלשונו‪ ,‬והיא התוחמת את גבולות‬
‫הפרשנות‪ .‬ואולם‪ ,‬נקודת המוצא אינה נקודת הסיום‪ .‬אכן‪ ,‬הפרשן איננו אך בלשן‪ ,‬ובצד בחינת‬
‫השפה שבה בחרו הצדדים לעשות שימוש‪ ,‬שומה על בית המשפט להידרש גם לנסיבות החיצוניות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫אשר ליוו את התג בשותו‪ ,‬ועל רקע אותן נסיבות‪ ,‬יש לבחון‪ ,‬מה היה אומד דעתם של הצדדים במועד‬
‫שבו נפגשו רצונותיהם ונכרת החוזה ביניהם‪ .‬נסיבות אלה‪ ,‬מהוות מקור ל'איתורה' של התכלית‬
‫הסובייקטיבית של החוזה‪ ,‬היא הכוונה המשותפת בעת חתימת החוזה (ע"א ‪ 1194/09‬נתיבי איילון‬
‫בע"מ נ' עיריית חולון (לא פורסם‪ ;)16.2.2011 ,‬ע"א ‪ 9236/03‬ברוך מקל בע"מ נ' צח השקעות בע"מ‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫פ"ד נט(‪ ;)2004( 279-280 ,268 )2‬דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים ‪( 234-242‬כרך ג'‪.))2003 ,‬‬
‫על הכוונה המשותפת של הצדדים‪ ,‬הובאו בפניי הראיות הבאות‪ :‬כתימוכין לגרסת התובע‪ ,‬צורף‬
‫תצהירו של עו"ד פז‪ ,‬ששימש כבא‪-‬כוח המוכר בעסקת המכר דנן‪ .‬תצהירו של עו"ד פז מתייחס‬
‫ישירות לשאלה שבמחלוקת בדבר כוונת הצדדים במעמד ניסוח הסכם המכר שביניהם ולהוראות‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫סעיף ‪ ,12‬על סעיפי המשנה שלו‪ .‬החשיבות של תצהירו של עו"ד פז מקורה בכך‪ ,‬שהוא זה שהיה אמון‬
‫על ניסוח ההסכם‪ ,‬וככזה היה מעורה בכוונות הצדדים בשלבי ניסוח ההסכם‪ .‬הקונים מצדם‪ ,‬צירפו‬
‫את הטיוטות של ההסכם‪ ,‬שכללו את השינויים השונים שליוו את עריכת ההסכם עד לקבלת הנוסח‬
‫הסופי (נספח א' להמרצת הפתיחה)‪ .‬טיוטות אלה הוגשו‪ ,‬כשהן כוללות תכתובות בדואר אלקטרוני‬
‫שהוחלפו בין עו"ד פז לבין עו"ד שי אביטן‪ ,‬ב"כ הנתבעים בהליך דכאן ומי שייצג אותם גם בעסקת‬
‫המכר בשלבי ניסוח ההסכם עצמו (להלן‪" :‬עו"ד אביטן")‪ .‬יצוין‪ ,‬כי במסגרת ההתכתבויות הנ"ל‬
‫מצאתי מסמכים המבהירים את הזכויות בנחלה‪ ,‬וביניהם נסחי רישום‪ ,‬הסכם שכירות בלתי מוגנת‬
‫של הדיירים השוכרים את בית המגורים בנחלה‪ ,‬ייפוי‪-‬כוח‪ ,‬נספחים שצורפו בשעתו לחוזה רכישת‬
‫הבעלות בנחלה ומסמך שכותרתו "כתב התחייבות" שבגינו נרשמה הערת אזהרה לטובת המושב‪.‬‬
‫צירוף כל המסמכים הללו נעשה ללא התנגדות מהצדדים‪ ,‬ולפיכך הם מהווים חלק מחומר הראיות‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫בתיק שהונח בפניי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫יצוין כבר כאן‪ ,‬כי הן על פי תצהירו של עו"ד פז והן על פי נוסח הטיוטות של ההסכם והשינויים‬
‫שנערכו בו‪ ,‬ניתן ללמוד כי אומד דעתם של הצדדים במועד שבו נפגשו רצונותיהם ונכרת חוזה המכר‪,‬‬
‫מתיישב אף הוא עם הפרשנות של התובע‪ ,‬ואבהיר‪.‬‬
‫כחלק מחומר הראיות‪ ,‬הוצגו בפניי ‪ 3‬טיוטות של ההסכם‪ ,‬שעל מועדיהן למדתי ממועד ההתכתבות‬
‫שהוחלפה כאמור בין עורכי הדין שייצגו את הצדדים בעסקת המכר‪ ,‬מאחר שהטיוטות עצמן לא‬
‫נשאו תאריכים ברורים ומפורשים‪ .‬למען הנוחות‪ ,‬הן יכונו לפי מועד ההתכתבות והן כוללות את‬
‫הטיוטות הבאות‪:‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ 16‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫א‪ .‬טיוטה מתאריך ‪.26.5.11‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬טיוטה מתאריך ‪.2.6.11‬‬
‫‪2‬‬
‫ג‪ .‬טיוטה מתאריך ‪.5.6.11‬‬
‫‪3‬‬
‫ד‪ .‬טיוטת הסכם נקייה‪ ,‬שהועברה מעו"ד אביטן לעו"ד פז‪ ,‬בתאריך ‪ ,5.6.11‬לצרכי אישורו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ה‪ .‬ההסכם הסופי מיום ‪.11.6.11‬‬
‫‪5‬‬
‫בטיוטה הראשונה‪ ,‬מתאריך ‪ ,26.5.11‬תחת פרק "שונות" שהיווה דאז את סעיף ‪ 14‬לטיוטת ההסכם‪,‬‬
‫נכתבו הדברים הבאים‪:‬‬
‫" ‪ .14‬שונות‬
‫מובהר ומוסכם בין הצדדים כדלקמן‪:‬‬
‫המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תקבול מכל סוג שהוא בגין יבולים שגודלו‬
‫ונקצרו‪ ,‬לפני ובמהלך כל שנת ‪ ,2011‬בשטחים החקלאיים של המשק הנמכר ו‪/‬או‬
‫שטחים חקלאיים אחרים של האגודה)‪ ,‬ואשר יגיעו מהאגודה או מצד ג' כלשהן‪ ,‬בין‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫אם התשלום ו‪/‬או הזיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת ‪ 2011‬או לאחר‬
‫שנת ‪ ,2011‬וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק הנמכר לידי הקונה ו‪/‬או למועד‬
‫פקיעת חברותו של המוכר באגודה‪( .‬מובהר כי המוכר יישא בכל ההוצאות‬
‫והתשלומים הנובעים או קשורים ליבולים הנ"ל)‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫הנמכר לידי הקונה ו‪/‬או למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 14.1‬המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תשלום או תקבול או חלוקת רווחים מכל‬
‫סוג שהוא הנובעים מחברותו באגודה ואשר יגיעו מהאגודה עד מועד פקיעת חברותו‬
‫של המוכר באגודה בפועל‪ ,‬בין אם התשלום ו‪/‬או זיכוי בכרטיס החבר של המוכר‬
‫יתבצע במהלך שנת ‪ 2011‬או לאחר שנת ‪ , 2011‬וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק‬
‫‪ 14.2‬מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיף ‪ 14.1‬לעיל‪ ,‬הקונה יהיה זכאי לכל‬
‫הזכויות הנובעות מהחברות באגודה וזאת במועדים ובכפוף לקיומם של כל אחד ואחד‬
‫התנאים המצטברים כמפורט להלן‪:‬‬
‫רק לאחר שהקונה התקבל לחברות באגודה‪ ,‬וכן;‬
‫רק לאחר שהקונה שילם למוכר את מלוא התמורה בהתאם להוראות הסכם זה‪ ,‬וכן;‬
‫"‪.‬‬
‫רק לאחר שהאגודה הודיעה בכתב למוכר על הפסקת חברותו באגודה‬
‫‪ 17‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫בטיוטת ההסכם מיום ‪ 26.5.11‬נגלה השימוש במילים יבולים שגודלו ונקצרו "לפני ובמהלך כל שנת‬
‫‪ ,"2011‬ללא קשר למועד התשלום או הזיכוי בפועל בכרטיס החבר המנוהל ע"י האגודה‪ ,‬כמקור‬
‫הזכות של התובע בקשר ליבולים אלה‪ .‬כן עולה‪ ,‬כי כאשר דנו הצדדים בזכויות של הקונה‪ ,‬הם הקנו‬
‫לו את הזכות‪ ,‬בכפוף להתקיימות שלושה תנאים מצטברים והם ‪ :‬קבלתו לחברות באגודה‪ ,‬תשלום‬
‫מלוא התמורה והודעת האגודה על הפסקת חברות המוכר באגודה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫אלא מאי‪ ,‬עיון בטיוטה של ההסכם‪ ,‬בנוסח שהיה ביום ‪ ,2.6.11‬מעלה כי הצדדים ערכו שינויים‬
‫בגרסה הקודמת מיום ‪ ,26.5.11‬כאשר הפרק הדן ב"שונות" קיבל את הספרה ‪ ,12‬והתקבל הנוסח‬
‫הבא‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫"‬
‫המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תקבול מכל סוג שהוא בגין יבולים שגודלו‬
‫ונקצרו‪ ,‬עד למועד התקיימות התנאי המתלה בשטחים החקלאיים של המשק‬
‫הנמכר ו‪/‬או שטחים חקלאיים אחרים של האגודה )‪ ,‬ואשר יגיעו מהאגודה או מצד ג'‬
‫כלשהן‪ ,‬בין אם התשלום ו‪/‬או הזיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 2011‬או לאחר שנת ‪( ,201‬מובהר כי המוכר יישא בכל ההוצאות והתשלומים‬
‫הנובעים או קשורים ליבולים הנ"ל)‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫הזכויות הנובעות מהחברות באגודה וזאת במועדים ובכפוף לקיומם של כל אחד ואחד‬
‫התנאים המצטברים כמפורט להלן‪:‬‬
‫רק לאחר שהקונה התקבל לחברות באגודה‪ ,‬וכן;‬
‫"‪.‬‬
‫רק לאחר שהאגודה הודיעה בכתב למוכר על הפסקת חברותו באגודה‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 12.2‬המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תשלום או תקבול או חלוקת רווחים מכל‬
‫סוג שהוא הנובעים מחברותו באגודה ואשר יגיעו מהאגודה עד מועד פקיעת חברותו‬
‫של המוכר באגודה בפועל‪ ,‬בין אם התשלום ו‪/‬או זיכוי בכרטיס החבר של המוכר‬
‫יתבצע במהלך שנת ‪ 2011‬או לאחר שנת ‪ , 2011‬וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק‬
‫הנמכר לידי הקונה ו‪/‬או למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה‪.‬‬
‫‪ 12.3‬מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיף ‪ 12.1‬לעיל‪ ,‬הקונה יהיה זכאי לכל‬
‫על‪-‬פי הנוסח המתוקן מיום ‪ ,2.6.11‬עתה זכאי המוכר לתקבולים בגין יבולים שגודלו ונקצרו לא רק‬
‫לפני ובמהלך כל שנת ‪ , 2011‬אלא עד למועד התקיימות התנאי המתלה‪ ,‬כאשר מהוראת סעיף ‪12.1‬‬
‫לטיוטת ההסכם הקודמת מיום ‪ 26.5.11‬הושמט המשפט "וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק‬
‫הנמכר לידי הקונה ו‪/‬או למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה"‪ .‬בסעיף ‪ 12.2‬לטיוטת ההסכם‬
‫בולטת לעין השמטת התנאי המצטבר השלישי העוסק בתשלום מלוא התמורה על עסקת המכר‪.‬‬
‫‪ 18‬מתוך ‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫בין לבין‪ ,‬הצדדים נתנו הערות לנוסח שלעיל‪ ,‬ובהתכתבות דואר אלקטרוני מיום ‪ ,5.6.11‬מציין עו"ד‬
‫פז את הערותיו על הטיוטה המתוקנת ומבהיר‪ ,‬כי הוא קיבל את מרבית הערותיו של עו"ד אביטן‪,‬‬
‫ב"כ הקונים‪ .‬עיון בטיוטה זו מעלה‪ ,‬כי בנוסח המתוקן הוסיפו הצדדים את סעיף ‪ 5‬שזהה לנוסח‬
‫הסופי של ההסכם‪ ,‬נערכו תיקונים לשוניים בסעיף ‪ 7.5‬להסכם‪ ,‬וכך גם בסעיף ‪ 10‬להסכם‪ ,‬וכן הוספו‬
‫ה הערות או השינויים שביקש עו"ד פז לערוך בטיוטה האחרונה של ההסכם המתייחסת לסעיף ‪,12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ובעיקר סעיפי המשנה ‪ 12.2‬ו‪ ,12.3 -‬והיא תובא כפי שהיא במקור כדלקמן‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫"‬
‫‪ 12.2‬המוכר בלבד יהיה זכאי לכל הכנסה או תשלום או תקבול או חלוקת רווחים מכל‬
‫סוג שהוא הנובעים מחברותו באגודה ואשר יגיעו מהאגודה עד מועד קיום התנאי‬
‫המתלה תשלום בפועל של הסך הנזכר בסעיף ‪ ,6.3‬פקיעת חברותו של המוכר באגודה‬
‫בפועל ‪ ,‬בין אם התשלום ו‪/‬או זיכוי בכרטיס החבר של המוכר יתבצע במהלך שנת‬
‫‪ 2011‬או לאחר שנת ‪ ,2011‬וזאת ללא קשר למסירת החזקה במשק הנמכר לידי הקונה‬
‫ו‪/‬או למועד פקיעת חברותו של המוכר באגודה‪.‬‬
‫לאחר ביצוע התיקונים המסומנים דלעיל‪ ,‬שלח עו"ד אביטן אל עו"ד פז טיוטה נקייה ללא הסימונים‬
‫לקבלת אישורו של האחרון‪ ,‬זאת בתאריך ‪ .5.6.11‬השוואה בין הטיוטה הנקייה לנוסח הסופי החתום‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫על ידי הצדדים להסכם מכר‪ ,‬מעלה כי לא קיים בו שוני כלשהו‪ .‬כפי שהראיתי‪ ,‬הניסוח הסופי הינו‬
‫הניסוח הדומה לזה שהיה בהערות שהוספו לטיוטת ההסכם מיום ‪ 5.6.11‬המצוטט למעלה‪ ,‬ומנגד‬
‫השוני האמיתי היה בהשוואת ההסכם בנוסח הראשוני שלו לנוסח הסופי‪ .‬ומה כוונת הצדדים‬
‫בעריכת השינויים הבאים עד להגעתם לנוסח הסופי? על כוונה זו ניתן ללמוד מתצהירו המפורט של‬
‫עו"ד פז‪.‬‬
‫בעדותו עמד עו"ד פז על האבחנה הקיימת במושב כמו מושב בלפוריה בקשר לזכויות החבר באגודה‪,‬‬
‫שהוא בעל שטח חקלאי‪ ,‬לחלוקת כספים בגין "תמורות חקלאיות" או בגין "חלוקת רווחים"‪,‬‬
‫כמפורט בסעיפים ‪ 5-7‬לתצהירו‪ .‬עוד מסר עו"ד פז בתצהירו גרסה מפורטת לעניין כוונת הצדדים‬
‫בניסוח ההסכם לפי המתווה הסופי שלו‪ .‬עו"ד פז ביאר‪ ,‬כי "בפועל עשויה לחלוף תקופה ארוכה של‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫זמן בין המוע ד שבו צמחה הזכות לקבלת כספים ובין המועד בו מחליט ועד ההנהלה של האגודה‬
‫לחלק בפועל את הכספים בין החברים" וכי "‪ ...‬עשויים בפועל לחלוף מספר שבועות בין המועד שבו‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ 12.3‬מבלי לגרוע או לפגוע בכל האמור בסעיפים יף ‪ 12.1‬ו‪ 12.2 -‬לעיל‪ ,‬ממועד‬
‫התקיימות התנאי המתלה וביצוע בפועל של התשלום ‪ 6.3‬לעיל‪ ,‬הקונה יהיה זכאי‬
‫לכל הזכויות הנובעות מהחברות באגודה לרבות הזכויות המפורטות בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪-‬‬
‫‪ 12.2‬וזאת במועדים ובכפוף לקיומם של כל אחד ואחד התנאים המצטברים כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫רק לאחר שהקונה התקבל לחברות באגודה‪ ,‬וכן;‬
‫"‪.‬‬
‫רק לאחר שהאגודה הודיעה בכתב למוכר על הפסקת חברותו באגודה‬
‫‪ 19‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫ועד האגודה מחליט על חלוקת כספים לחברים‪ ,‬ובין המועד שבו הנהלת החשבונות של המושב‬
‫מעדכנת בפועל את כרטסת החברים בהתאם להחלטת ועד האגודה" (סעיפים ‪ 8‬ו‪ 9-‬לתצהיר עו"ד‬
‫פז)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫זכאי לקבל לידיו את כל ההכנסות‪/‬תקבולים‪/‬תשלומים או חלוקת רווחים מכל סוג שהוא‪ ,‬בין‬
‫שנובעים מיבולים שגודלו ונקצרו ובין שנובעים מחברות באגודה‪ ,‬ואשר "יגיעו" מהאגודה‪( ,‬כלומר‬
‫שהזכות בגינם נוצרה)‪ ,‬עד ליום קבלת הקונים לחברות‪ ,‬וזאת בין שהתשלום ו‪/‬או הזיכוי בכרטיס של‬
‫המוכר באגודה יתבצע במהלך שנת ‪ 2011‬או לאחר מכן" (סעיפים ‪ 11‬ו‪ 12-‬לתצהיר עו"ד פז)‪ .‬עו"ד פז‬
‫מבהיר‪ ,‬כי למען הסר ספק‪ ,‬נקבע בהסכם כי "המוכר הררי יהיה זכאי לכל כסף שהזכות לקבלו‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מהאגודה נוצרה עובר למועד קבלת ברקין לחברות באגודה גם אם התשלום בפועל או הזיכוי‬
‫בכרטיס הנהלת החשבונות של מושב בלפוריה‪ ,‬יתרחשו לאחר מועד קבלת ברקין לחברות‪ .‬לכן‪ ,‬צוין‬
‫בהסכם המכר כי הסכמה זאת תחול ללא קשר למסירת החזקה במשק הנמכר לידי ברקין וללא קשר‬
‫למועד בו תפקע חברותו של הררי באגודה" (סעיפים ‪ 13-14‬לתצהיר עו"ד פז)‪ .‬במהלך חקירתו‬
‫הנגדית‪ ,‬נשאל עו"ד פז לעניין כוונת הצדדים בניסוח סעיף ‪ 12.3‬להסכם והעיד‪ ,‬כי "הוסכם במפורש‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫כי לאחר היום הקובע כל זכות כנ"ל אשר תחול (לאחר מועד זה) או תצמח (לאחר מועד זה)‪ ,‬תהייה‬
‫של ברקין"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫גרסת העד‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫עו"ד פז מוסיף ומציין‪ ,‬כי "נרשם בסעיפים ‪ 12.1-12.2‬להסכם המכר כי המוכר‪ -‬עמנואל הררי יהיה‬
‫בהקשר זה ייאמר‪ ,‬כי תצהירו של עו"ד פז הוגש עוד לפני שהגיעו הצדדים להסדר דיוני‪ .‬עו"ד פז לא‬
‫נחקר על תצהירו‪ ,‬שכן ב"כ הנתבעים לא ביקשו לעשות כן‪ .‬הלכה היא‪ ,‬כי תצהיר מוגש‪ ,‬בעיקרון‪,‬‬
‫"כחקירה ראשית" (רע"א ‪ 6283/93‬ד‪ .‬דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף‬
‫(‪ .)) 13.1.1994‬במקרה כזה‪ ,‬חל הכלל‪ ,‬לפיו יש לייחס משקל להיעדר החקירה הנגדית ולקבל את דברי‬
‫העד כנכונים (ע"א ‪ 260/82‬סלומון נ' אמונה (‪ .))4.12.84‬הכלל הוא‪ ,‬כאשר היריב‪ ,‬מרצונו ומתוך‬
‫מודעות לתוצאות מעשהו מוותר על חקירה נגדית‪ -‬הדעת נותנת שיש לראותו כמי שאינו חולק על‬
‫בענייננו‪ ,‬בחינת נסיבות עריכת ההסכם‪ ,‬כפי שבאו לידי ביטוי בשינויים שנערכו בטיוטות ההסכם עד‬
‫הגעת הצדדים לנוסח הסופי של ההסכם‪ ,‬וההסברים שניתנו על ידי עו"ד פז בתצהירו‪ ,‬כמפורט לעיל‪,‬‬
‫שלא הופרכו ולא נסתרו בין באמצעות תצהיר מטעם הקונים או בא‪-‬כוחם ובין בחקירה נגדית‪,‬‬
‫מלמדים כי כוונת הצדדים הינה הפרשנות העולה מלשון ההסכם ואינה מנוגדת לו או סוטה ממנו‪.‬‬
‫הימנעות הנתבעים מחקירה שכנגד של עו"ד פז על תוכן תצהירו‪ ,‬במיוחד כאשר לא הובאה ראיה‬
‫לסתירת תוכן תצהיר זה‪ -‬עשויה להפרש כהסכמה לתוכנו (ע"א ‪ 285/81‬אזולאי נ' ברגר (‪.))20.2.1982‬‬
‫עדויות וראיות אלה‪ ,‬כמכלול‪ ,‬תומכים בפרשנות ההתובע ומחזקים אותה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ 20‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫כלל הפרשנות השלישי‪ :‬התכלית האובייקטיבית של ההסכם‬
‫לפי ההלכה הפסוקה‪ ,‬במקרים שבהם לא ניתן לברר את התכלית הסובייקטיבית‪ ,‬נדרש הפרשן ליתן‬
‫דעתו גם לתכלית האובייקטיבית של החוזה‪ ,‬קרי לכוונה ההיפותטית של הצדדים לחוזה‪ ,‬כאנשים‬
‫סבירים (ראו פסק דינו של השופט א' ריבלין בדנ"א ‪ 2045/05‬ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד סא(‪ ;)2006( 28 ,1 )2‬אהרון ברק‪" ,‬פרשנות במשפט‪ -‬פרשנות‬
‫החוזה"‪ ,‬עמ' ‪ ;)2001( 287-289‬ראו והשוו‪ :‬גבריאלה שלו "דיני חוזים‪ -‬החלק הכללי‪ ,‬לקראת‬
‫קודיפקציה של המשפט האזרחי"‪ ,‬עמ' ‪ .))2005( 400-427‬התכלית האובייקטיבית נקבעת בהתחשב‬
‫באופי החוזה ובטיפוסו‪ ,‬תוך התחשבות בערכי היסוד של שיטתנו המשפטית (ראו ע"א ‪4869/96‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫מליליין בע"מ נ' ‪ , The Harper Group‬פ"ד נב(‪ ;)1998( 856 ,845 )1‬ברק‪ ,‬בעמ' ‪.)383-388‬‬
‫‪10‬‬
‫על התכלית האובייקטיבית ניתן ללמוד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מחזקות (פרזומציות) שונות באשר לתכלית‬
‫החוזה‪ ,‬המשקפות ערכים ועקרונות של השיטה (ברק‪ ,‬בעמ' ‪ .)563-651‬שני מקורות הפרשנות‪ -‬הלשון‬
‫והתכלית‪ -‬ממוקמים באותו מדרג‪" .‬התכלית מבוססת על דו‪-‬שיח בלתי פוסק בין לשון לתכלית‪ ,‬בין‬
‫טקסט לקונטקסט (ברק‪ ,‬בעמ' ‪ ;288‬ראו גם ע"א ‪ 4628/93‬מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫פ"ד מט(‪.))1995( 314 ,265 )2‬‬
‫תהליך הפרשנות הוא תהליך מורכב וקיים בו איזון חוזר בין מילות המסמך לבין נסיבות עריכתו‪,‬‬
‫כאשר על הפרשן לשקול את אלה מול אלה על מנת לרדת לטיבו של המסמך‪" .‬התהליך הפרשני הוא‬
‫'רצף'‪ .‬הפרשן נע בחופשיות מהחוזה אל הנסיבות‪ ,‬ומהנסיבות אל החוזה‪ .‬תנועה זו נפסקת רק בסיום‬
‫התהליך הפרשני" (ברק‪ ,‬עמ' ‪ .)490‬בע"א ‪ 6253/03‬כפר מל"ל מושב עובדים להתיישבות חקלאית‬
‫שיתופית נ' הרמן (‪ )27.06.05‬עמד כבוד השופט ס' ג'ובראן בהרחבה על תהליך הפרשנות ומפאת‬
‫חשיבותם של דבריו על עניינו הם יובאו להלן‪" .‬מטרתו העיקרית של הפרשן‪ ,‬בבואו לפרש חוזה‪,‬‬
‫הינה לעמוד על אומד דעתם של הצדדים לחוזה‪ .‬אומד דעת זה הוא המטרות‪ ,‬היעדים‪ ,‬האינטרסים‬
‫והתכנים אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים‪ .‬לעתים יוכל הפרשן לעמוד על אומד דעתם‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫הסובייקטיבי ולעתים‪ ,‬במקרים בהם הנתונים בפניו אינם מספיקים‪ ,‬יאלץ להסתפק בקביעת אומד‬
‫הדעת האובייקטיבי של הצדדים‪ .‬במקרה זה לא ישאל עצמו מה הייתה כוונתם של הצדדים לחוזה‬
‫הספציפי‪ ,‬אלא מהי כוונתם של צדדים סבירים‪ .‬ראשית‪ ,‬ינסה הפרשן להתחקות אחר התכלית‬
‫הסובייקטיבית של החוזה‪ ,‬דהיינו אחר אומד דעתם המשותף של הצדדים להסכם‪ .‬לשון ההסכם‬
‫היא נקודת המוצא לפעילות הפרשנית שבאה להתחקות אחר התכלית הסובייקטיבית של החוזה‪,‬‬
‫ואובייקט הפרשנות הוא הטקסט של החוזה"‪ .‬כך הסביר כב' המשנה לנשיא (כתוארו אז) א' ברק‬
‫בע"א ‪ 4628/93‬מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (‪ )1991‬בע"מ‪ ,‬פ"ד מט(‪ ,265 )2‬בעמ' ‪299-300‬‬
‫את שלבי הפרשנות ‪" :‬השלב הראשון (גזירת אומד הדעת הלשון הברורה) עשוי להיות נקודת מוצא‬
‫של ההליך הפרשני‪ .‬אסור לו שיהא גם נקודת סיום‪ .‬הפרשן צריך לעבור לשלב השני (גזירת אומד‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫הדעת מתוך נסיבות חיצוניות) ולחזור לשלב הראשון וממנו לשני‪ ,‬הלוך וחזור‪ ,‬ללא כל מגבלות של‬
‫‪34‬‬
‫‪ 21‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫'לשון ברורה' או 'לשון עמומה'‪ ,‬שתנוח דעתו כי עלה בידו לגבש את אומד דעתם של הצדדים לחוזה‪.‬‬
‫עם 'נתון' חיוני זה ייגש לשליפת המשמעות המשפטית ממגוון המשמעויות הלשוניות של הטקסט‪.‬‬
‫רק אז תנוח דעתו‪ ,‬כי לשון החוזה היא ברורה"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫אפרופים אשר עסק בבדיקת התכלית הסובייקטיבית של החוזה‪ ,‬קבעו בדעת רוב‪ ,‬כי אין להגביל את‬
‫השופט אך ללשונו של החוזה לשם עמידה על תכליתו‪ ,‬וכי רשאי הוא להתייחס למכלול נתונים‬
‫פנימיים וחיצוניים ולפרש את הוראות החוזה תוך התחקות אחר אומד דעת הצדדים בהתייחס‬
‫לנסיבות חיצוניות לחוזה‪ ,‬להנחות היסוד שלו‪ ,‬למבנהו הפנימי ולהגיונו הפנימי‪ ,‬אף אם אלה‬
‫מצריכים שינוי לשונו‪ .‬בפסק דינו הדגיש כבוד השופט ברק (כתוארו אז)‪ ,‬כי אין לחלק את ההליך‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫הפרשני לשני שלבים נוקשים‪ ,‬ואין מקום ליצור 'תחנת מעבר' בין החוזה לבין הנסיבות‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬אין משקלה של לשון החוזה זהה למשקלן של הנסיבות‪ ,‬כמתגבשת המסקנה הפרשנית‪ -‬כאשר‬
‫יש התנגשות בין אומד הדעת העולה מתוך החוזה לבין אומד הדעת העולה מתוך הנסיבות‪ ,‬יד אומד‬
‫הדעת העולה מתוך החוזה על העליונה (ראו דברי השופט ג'ובראן בעניין כפר מל"ל‪ ,‬והאזכורים שם)‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אין הפרשן מסתפק בלשון החוזה‪ ,‬אלא נעזר גם בנסיבות החיצוניות לו‪ .‬בפס"ד‬
‫ובחזרה לענייננו ‪ -‬לצורך בחינת התכלית האובייקטיבית של ההסכם‪ ,‬יש לעמוד על הייחודיות‬
‫שבהסכמים מסוג זה והשינויים שחלו במרוצת השנים ביחס למשקים החקלאיים וסוג הבעלות‬
‫בהם‪ .‬כן‪ ,‬יש לבחון את טענות הנתבעים בהקשר זה‪ ,‬לפיהן הפרשנות שמעלה המוכר להוראות‬
‫ההסכם אינה מתיישבת עם הדין החל על אגודות שיתופיות‪ .‬רוצה לומר ‪ -‬הפרשנות האובייקטיבית‬
‫של ההסכם‪ ,‬קרי בחינת ההסכם לפי אומד דעתם של צדדים סבירים בהסכמי מכר של משק חקלאי‬
‫שעליו חלים דיני האגודות השיתופיות‪ ,‬אינו מתיישב‪ ,‬כך נטען‪ ,‬עם הפרשנות של התובע‪ ,‬כך לטענת‬
‫הנתבעים‪ .‬אקדים ואציין‪ ,‬כי אף לאחר בחינת המטרה האובייקטיבית של ההסכם‪ ,‬הדין החל על‬
‫אגודות שיתופיות וכוונתם של צדדים סבירים להסכמים כאלה‪ ,‬לא שוכנעתי כי הצדק עם הקונים‪,‬‬
‫ואבהיר‪.‬‬
‫מחומר הראיות שבפניי עולה‪ ,‬כי הקרקע נשוא הדיון הועברה על‪-‬פי הסכם מיום ‪ 28.1.1939‬מקרן‬
‫היסוד בע"מ לאדם בשם חיים גן (ראו הנספחים לכתב התשובה של הקונים)‪ .‬על‪-‬פי האמור בנספחים‬
‫אלה‪ ,‬נחתם חוזה חכירה בין חברת קרן היסוד בע"מ ובין חיים גן‪ ,‬במסגרתו נמסרה לאחרון זכות‬
‫חכירה חקלאית בנחלה‪ .‬הזיקה של התובע למשק הנ"ל נוצרה ביום ‪ ,21.1.1971‬שאז בוצעה העברת‬
‫שכירות של הנחלה‪ ,‬מקרן היסוד לידיהם של ה"ה הררי נעמה ועמנואל שקיבלו מעמד של 'חוכרים'‬
‫וזכויותיהם נרשמו במינהל רישום המקרקעין‪ .‬לחומר הראיות צורף נספח ג' המכונה 'נספח‬
‫תשלומים' בין התובע לבין קרן היסוד המסדיר את התמורה ששולמה על ידי הראשון והכוללת‬
‫בתוכה שני מרכיבים‪ ,‬מרכיב המגורים והמרכיב החקלאי‪ .‬עוד צורף מסמך המכונה "תנאים‬
‫מיוחדים לשטר משכנתא מדרגה ראשונה ללא הגבלת סכום" שנחתם בשנת ‪ 2009‬בין התובע לבין‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫קרן היסוד ומסמך נוסף המכונה "כתב התחייבות" מחודש אפריל ‪ 2009‬שנערך בין המושב לבין‬
‫התובע‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ 22‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫ממסמכים אלה עולה התמונה הבאה‪ ,‬שמבטאת את תהליכי הפרטת הקרקע והקניית בעלות בקרקע‬
‫לידיו של המתיישב‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫זאת בקבלת הסכמה של קרן היסוד לפי המתווה הקבוע בסעיף י"ב לחוזה האמור ולפיו "לחוכר יש‬
‫הזכות להעביר את זכות‪-‬החכירה‪ ,‬בהתאם לחוזה הנוכחי‪ ,‬למישהו אחר‪ ,‬שייקרא להלן "המועמד"‪,‬‬
‫אולם העברת זכות‪ -‬החכירה זקוקה לאישור קודם בכתב על‪-‬ידי הקרן‪ ,‬לפני העברה כזאת"‪ .‬לצורך‬
‫כך‪ ,‬מחויב החוכר להעביר הודעה על רצונו להעביר את זכות החכירה לאחר ולצרף "את הצעת‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫החוזה בינו לבין המועמד וכמו‪-‬כן הצהרה מאת המועמד על נכונותו לקבל עליו את כל ההתחייבויות‬
‫של החוכר לפי החוזה הנוכחי‪ ,‬לקרן יש הזכות להסכים להעברת זכות‪ -‬החכירה‪ ,‬או למאן להסכים‬
‫להעברה זאת"‪ .‬עוד נקבע בסעיף י"ג לחוזה החכירה החקלאי‪ ,‬כי הקרן "תתן את הסכמתה להעברת‬
‫זכות‪ -‬החכירה במקרים הבאים"‪ ,‬וביניהם זה המצוי בסעיף ‪ )4( 1‬להסכם ולפיו "אם הסכום‬
‫שהחוכר מבקש מהמועמד‪ ,‬או שהמועמד מציע לחוכר‪ ,‬עבור הבנינים‪ ,‬המטעים וההשבחות‪ ,‬שהם‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫תוצאות עבודת החוכר והשקעותיו בנחלה‪ ,‬איננו גבוה מכפי הערכת ועדת‪-‬ההערכה‪ ,‬אשר הוכנה‬
‫ואופן פעולתה וסמכותה קבועים ומפורטים בסעיף ל"ח של החוזה הנוכחי"‪ .‬עד לאותה תקופה‪,‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית החלה על הקרקע עוגנה בסעיף ‪ 3‬לחוק מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬התש"ך‪.1960-‬‬
‫על‪-‬פי נוסח רישום קודם‪ ,‬הקרקע הינה בבעלו ת קרן היסוד בע"מ וה"ה הררי נעמה ועמנואל רשומים‬
‫כ‪' -‬חוכרים' של הקרקע‪ .‬נכון לתקופה זו‪ ,‬המצב המשפטי שהיה קיים‪ ,‬לפיו קרקע חקלאית במושב‪,‬‬
‫נמסרה בדרך של חכירה במתווה של נחלות‪ ,‬והוחכרה ישירות למתיישב במושב בתיאום עם האגודה‬
‫(על השיקול בדבר שימור אופיו החקלאי של היישוב ראו בגצ ‪ 2090/09‬פורום הערים העצמאיות נ'‬
‫מועצת מקרקעי ישראל (‪ .))9.6.2011‬לפיכך‪ ,‬הזכות שהייתה לתובע בקרקע נכון לאותה תקופה‪,‬‬
‫הייתה זכות במשק חקלאי באגודה שיתופית‪ ,‬כאשר דבר החכירה רשום במרשם המקרקעין‪ ,‬ועל‪-‬פי‬
‫רישום זה התובע הינו בעל מעמד של 'חוכר'‪ .‬לפיכך‪ ,‬זכותו של התובע להעברת הקרקע בהסכם מכר‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫הייתה‪ ,‬עד לאותו מועד‪ ,‬זכות חכירה של משק חקלאי המוגדר כנחלה‪ ,‬כאשר לחוכר מוענקת הכרה‬
‫עקרונית בזכותו למכירת או העברת הזכות לצד שלישי ובלבד שיקבל את הסכמתם של קרן היסוד‬
‫ושל האגודה‪ /‬המושב כתנאי לביצוע ההעברה או כחיוב חוזי הטעון הסכמתו של צד שלישי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫בתאריך ‪ ,11.8.2000‬בעוד שלטובת מושב בלפוריה רשומה הערה על "צורך בהסכמה"‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫בעבר‪ ,‬המשק שבדנן‪ ,‬שהינו משק חקלאי על‪-‬פי "חוזה‪ -‬חכירה חקלאי" שבין המושב לבין קרן היסוד‬
‫(מצורף כנספח לכתב התשובה)‪ ,‬אינו אוסר על החוכר להעביר זכות החכירה שלו במשק‪ ,‬אך מתנה‬
‫ואולם‪ ,‬בשונה מהפסיקה הקיימת היום‪ ,‬בפניי הוכח כי זכותו של התובע במשק במועד ביצוע עסקת‬
‫המכר נשוא הדיון‪ ,‬אינה רק בבחינת זכות של בר‪-‬רשות או חוכר‪ ,‬אלא מדובר בזכות קניינית מסוג‬
‫בעלות‪ ,‬כאשר על‪-‬פי נוסחי הרישום שצורפו דווקא לסיכומי התשובה של הקונים (כחלק‬
‫מההתכתבויות שבין עורכי הדין המייצגים בעסקת המכר)‪ ,‬עולה כי זכויותיו של התובע בכל המשק‬
‫מושא הסכם המכר‪ ,‬נרשמו בלשכת רישום המקרקעין כזכות מסוג 'בעלות' במקרקעין שבדנן וזאת‬
‫‪ 23‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫מכאן‪ ,‬עסקינן בהסכם מכר של זכות בעלות‪ ,‬של הבעלים של הקרקע‪ ,‬ולא של בר רשות או חוכר‪ ,‬כפי‬
‫שהיה מצבה של הקרקע ומצב זכויותיו של התובע בעבר‪ ,‬באשר זכויות אלה השתנו לאורך השנים‪.‬‬
‫במעמד החתימה על ההסכם‪ ,‬לתובע היו זכויות בעלות בחלקות מושא עסקת המכר‪ ,‬וכך גם נוסח‬
‫ההסכם שביטא נכונה את מצב הזכויות בנכס‪ .‬מכאן‪ ,‬ברמה העקרונית‪ ,‬חופשיים הצדדים לעסקת‬
‫המכר לקבוע את התנאים שבהם יחפצו וימצאו לנכון בעסקה שביניהם‪ ,‬בכפוף לקבלת אישור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫האגודה לקבלת הקונה כחבר אגודה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נותרה להכרעה השאלה‪ ,‬האם פרשנות זו‪ ,‬נושא הסעד ההצהרתי‪ ,‬נוגדת את הדין הקיים‬
‫החל על אגודות שיתופיות‪ ,‬כטענת הנתבעים‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬האם קיימת מגבלה לתוכן ההסכמה‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫החוזית בכל הקשור להשקעה הכספית של המוכר במשק והאפשרות העומדת בידיו‪ ,‬כי הוא זכאי‬
‫לקבל את "זכויותיו" שצמחו לו לפני העברת המשק בפועל לידיהם של הקונים‪ ,‬עד למועד התקיימות‬
‫התנאי המתלה‪ .‬האם מעצם זה‪ ,‬שאנו עוסקים במשק חקלאי שבעבר היה בבעלות קרן היסוד המצוי‬
‫כיום בתחומו של יישוב בלפוריה המתנהל כאגודה שיתופית על פי הדין‪ ,‬מטילה על החוכר איסור או‬
‫הגבלות המכפיפות את זכותו למכור את הנחלה‪ ,‬לעקרונות שלא מאפשרים את הפרשנות לה טוען‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫התובע בתביעתו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫שאלה זו‪ ,‬למעשה‪ ,‬אינה בוחנת את המישור הפנימי של היחסים בין הצדדים‪ -‬הבעלים של המשק‬
‫שהוא המוכר‪ ,‬לבין הקונה‪ ,‬שהוא צד שלישי‪ ,‬אלא עושה בחינה משולשת של יחסים אלה עם המושב‬
‫המתנהל כאגודה‪ .‬כפי שעוד אבהיר‪ ,‬אין לקבל גישה פרשנית זו משני נימוקים עיקריים‪ :‬האחד ‪-‬‬
‫טענה שכזו לא הוכחה בראיות מתאימות; והשני ‪ -‬גם אם נבחנת הכוונה האובייקטיבית‪ ,‬היא לא‬
‫מובילה למסקנה שונה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬שינוי חל בסוג וטיב זכויותיו של התובע‪ .‬זכויותיו של התובע בנחלה תוארו כדבעי בכתב‬
‫ההתחייבות שבין מושב בלפוריה לבין התובע שנחתם בחודש אפריל ‪( 2009‬נ‪ ,)1/‬אשר מעלה כי‬
‫התובע רכש את זכויות הבעלות בנחלה‪ .‬ב‪" -‬הואיל" הראשון לכתב ההתחייבות נאמר‪ ,‬כי החבר הינו‬
‫"חבר באגודה ואחד מבעלי הנחלות במושב בלפוריה‪ ,‬ובעל זכויות החכירה מאת קרן היסוד הכוללת‬
‫את הקרקעות בגוש ‪ 16716‬חלקות ‪ 33,8‬בגוש ‪ 16747‬חלקה ‪ ,24‬בגוש ‪ 16748‬חלקות ‪ ,1,10‬בגוש ‪16753‬‬
‫חלקות ‪( 27,2‬להלן‪" :‬הנחלה")‪ .‬ב‪" -‬הואיל" השני הוסכם על ההסדר החדש שנעשה בין בעלי הנחלות‬
‫במושב בלפוריה והאגודה לבין קרן היסוד‪ ,‬לרבות התובע‪ ,‬ולפיו הוסכם כי "החבר ירכוש את זכויות‬
‫הבעלות בקרקעות המהוות את הנחלה"‪ .‬משכך‪ ,‬הוסכם כי באמצעות אותו כתב התחייבות מבקשים‬
‫בעלי הנחלות להבטיח‪ ,‬כי מכירת הנחלות על ידי קרן היסוד לחוכרי הנחלות אין בה כדי לפגוע‬
‫בחברותו של כל אחד מהחברים הרוכשים את הבעלות בנחלה שבחזקתו‪ ,‬וזאת מבלי לגרוע בהמשך‬
‫חברותו של החבר באגודה‪ ,‬מושב בלפוריה‪ .‬לפיכך הוסכם‪ ,‬כי הוראות תקנון האגודה ימשיכו לחייב‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫את הצדדים (הררי ומושב בלפוריה) גם לאחר רכישת זכויות הבעלות בנחלה‪ ,‬באופן שלא יחול כל‬
‫שינוי בזכויותיו באגודה ובהתחייבויותיו כלפי האגודה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ 24‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫על‪-‬פי כתב ההתחייבות (נ‪ ,)1/‬סעיפים ‪ 5‬ו‪" ,6-‬הוראות הסכם זה בכלל והוראות התקנון יחייבו את‬
‫חליפיו של החבר ו‪/‬או יורשיו ו‪/‬או כל צד שלישי אשר יבוא בנעלי החבר" (סעיף ‪ )5‬וכי "החבר‬
‫מתחייב לכלול בכל הסכם בקשר למכירת זכויותיו בנחלתו סעיף‪ ,‬לפיו מתחייב הרוכש לקבל עליו‬
‫את כל התחייבויות החבר כלפי האגודה" (סעיף ‪ .)6‬עוד קובע סעיף ‪ 9‬לכתב ההתחייבות‪ 3 ,‬דרישות‬
‫במצב שבו מוכר חבר האגודה את זכויותיו בנחלה לצד שלישי‪ ,‬והן דרישת קבלת ההסכמה של‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫האגודה מראש ובכתב להעברה; דרישת מתן אישור וקבלת הצד השלישי במעמד של תושב במושב;‬
‫ודרישת החתימה של הצד השלישי על התחייבות הנעבר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫כך לשונו של סעיף ‪ 9‬לכתב ההתחייבות‪:‬‬
‫"‪ .9‬החבר מצהיר ומתחייב‪ ,‬כי בכל מקרה ובכל עת‪ ,‬לא ימכור או‪/‬או יסב ו‪/‬או יעביר‬
‫בכל דרך את הנחלה ו‪/‬או המקרקעין ו‪/‬או הזכויות במקרקעין ו‪/‬או בכל המחובר להם‬
‫ו‪/‬או הזכויות והחובות על פיהם לצדדים שלישיים כלשהם‪ ,‬אלא אך ורק לאחר קבלת‬
‫הסכמה ואישור של האגודה מראש ובכתב להעברה וכן למועמד לקבלת הזכויות‬
‫במקרקעין ובמחובר להם‪.‬‬
‫החבר מצהיר ומתחייב‪ ,‬כי כל עסקה ו‪/‬או העברת זכויות בנחלה ו‪/‬או במקרקעין ו‪/‬או‬
‫זכויות במקרקעין ו‪/‬או במחובר להם לצד‪/‬דים שלישי‪/‬ים‪ ,‬יהיו מותנים וכפופים‬
‫לאישור וקבלת הצד השלישי במעמד של תושב במושב‪ ,‬על ידי ועדת הקבלה של‬
‫המושב‪ ,‬בהתאם להחלטת המוסדות המוסמכים של האגודה‪ ,‬כפי שיהיו מעת לעת‪.‬‬
‫החבר מתחייב להחתים כל צד שלישי אליו יועברו המקרקעין‪ ,‬בכפוף להסכמת‬
‫האגודה לרבות הסכמת האגודה לפי הסכם זה לעיל ולהלן‪ ,‬על התחייבויות הנעבר‬
‫כאמור לעיל"‪.‬‬
‫משכך‪ ,‬על‪-‬פי הסכם הרכישה וכתב ההתחייבות‪ ,‬התובע שהיה בעל זכויות החכירה‪ ,‬רכש בשנת ‪2009‬‬
‫את זכות הבעלות בנחלה ‪ .‬הסדרת העברת זכויותיו וחובותיו של התובע לצד שלישי עוגנה בסעיפים‬
‫‪ 6 ,5‬ו‪ 9 -‬לכתב ההתחייבות הנ"ל עם מושב בלפוריה וכיום היא מותנית בשלושת הדרישות הנ"ל‬
‫ומחילות עליו את הוראות התקנון של האגודה המסדיר את חובותיו וזכויותיו של חבר האגודה כלפי‬
‫המושב‪ .‬דבר הרכישה אף הובהר בסעיף ‪ 5‬לכתב התשובה של הנתבעת ‪ 3‬וזכויות הבעלות רשומות‬
‫במרשם מנהל מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫נכון הוא‪ ,‬כי הפסיקה התייחסה לזכויות המתיישבים שקיבלו מעמד של חוכר או בר‪-‬רשות‪ ,‬לנוכח‬
‫המעמד המיוחד שלהם‪ ,‬שלא כבעלי זכות 'הבעלות' בקרקע‪ ,‬ובשים לב להסדרים המיוחדים שחלו‬
‫באותה תקופה שעברו שינויים עם השנים‪ ,‬נמצאו אמרות בפסיקת בתי המשפט המתייחסות‬
‫‪ 25‬מתוך ‪33‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫לייחודיותו של הסדר זה כמשליך על העברת הזכות בקרקע‪ .‬כך למשל נפסק בבג"ץ ‪ 6627/98‬נוימן נ'‬
‫רשם האגודות השיתופיות (‪ )5.12.2000‬כי זכויות הקניין של חברי המושב‪ -‬בחלקתם האישית במושב‬
‫ובנכסי המושב הכלליים‪ ,‬לרבות בקרקעות המשותפות‪ -‬קשורים בחברותם באגודה השיתופית‪.‬‬
‫הוראות הדין בעניינן של אגודות שיתופיות אינן קובעות הסדרים שלמים ומלאים באשר לאותן‬
‫זכויות קניין של החברים התלויות בחברות באגודה‪ .‬כך גם זכויות החבר בנחלתו המותנות על‪-‬פי‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫רוב בחברותו באגודה‪ .‬דברים אלה נאמרו בקשר להחלטה על הוצאתו של חבר מן האגודה כהחלטה‬
‫העלולה לפגוע במישרין בזכויות הקניין של החבר‪ .‬עוד הכיר ביהמ"ש בייחודיות של אגודה שיתופית‬
‫ופסק כי מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית אינו אך מסגרת פורמלית והתאגדות‬
‫להתיישבות; חברות במושב מצביעה על בחירה בדרך חיים משותפת‪ .‬כך עלה אף מהוראת סעיף ‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫לפקודת האגודות השיתופיות‪ ,‬ולפיה מטרותיה של אגודה שיתופית הן "טיפוח החיסכון‪ ,‬עזרה‬
‫עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים‪ ,‬כדי להביא לידי שיפור תנאי‬
‫חייהם‪ ,‬עיסקיהם לשיטות יצור שלהם"‪ .‬כן נפסק‪ ,‬כי החברה והאגודה השיתופית הינן גופים‬
‫משפטיים שנועדו לעשות רווחים‪ .‬אך בהבדל מחברה בע"מ‪ ,‬המבוססת על קשר רכושי בין החברים‪,‬‬
‫האגודה השיתופית היא מבנה חברתי המבטא דרך חיים‪ .‬באגודה שיתופית מושם הדגש על הקשר‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫האישי ההדוק בין החברים (ע"א ‪ 5136/91‬קוגלמס נ' קוגלמס‪ ,‬פ"ד מט(‪ .)425 ,419 )2‬עוד נקבע‪ ,‬כי‬
‫ייחודה של זכותו של החבר באגוד המחזיק במשק‪ ,‬הנובע מאופיו המשפטי והחברתי של מושב‬
‫העובדים השיתופי‪ ,‬הוא בכך שהעברת הזכות כפופה לדיני האגודות השיתופיות‪ .‬מערכת דינים זו‬
‫נועדה לשמור על אופיו של המושב‪ ,‬כיחידה אזרחית וכלכלית‪ ,‬בה קיימים שיתוף פעולה ועזרה של‬
‫חבר מושב והכפפתה להסכמתם של שאר החברים ושל המוסדות המינהליים של המושב (ת"א (נצ')‬
‫‪ 1079/88‬מיכאל וייס נ' כפר ברוך אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (‪ .))17.1.96‬כאמור‪ ,‬ההסדר‬
‫המשפטי אינו א חיד ובהתאם לו משתנות זכויותיהם של חברי המושבים במשקם‪ ,‬כאשר במושבים‬
‫שבהם הבעלות באדמות היא בעלות פרטית של המתיישבים‪ ,‬לחבר יש זכות מלאה לדיספוזיציה‬
‫באדמתו כך במצב שבו לחבר המושב זכות הבעלות בקרקע‪ ,‬הוא חופשי לעשות בחלקתו כרצונו (ע"א‬
‫‪ 5136/91‬הנ"ל)‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫המחוקק היה ער למצב שבו בעל משק‪ ,‬הינו גם "מי שמחזיק בעצמו או יחד עם אחרים במשק‬
‫חקלאי כבעל" או "כחוכר‪ ,‬או כחוכר משנה או כבר רשות"‪ ,‬כפי שאמור בפרק ההגדרות בסעיף ‪1‬‬
‫לתקנות האגודות השיתופיות (חברות)‪ ,‬תשל"ג‪ .1973-‬התקנות הגדירו את הכללים החלים לפדיון‬
‫מניות וניכוי סכומים מהפדיון של חבר אגודה שחברותו פקעה‪ ,‬שלא לרגל מותו‪ ,‬כן נתן המחוקק את‬
‫דעתו לזכויות החבר היוצא או מוצא ממושב שיתופי‪ ,‬אך הטיל את יציקת התוכן בהם על האסיפה‬
‫הכללית של המושב השיתופי כאמור בסעיף ‪ 20‬לתקנות הנ"ל‪ ,‬לרבות לקיחה בחשבון את חובותיו של‬
‫החבר היוצא‪ .‬במקרה שבו בחן ביהמ"ש התניית קבלת אדם לחברות‪ ,‬מחמת שחובו של המוכר‬
‫לאגודה להתקבל אינו נפרע במלואו‪ ,‬אין ולא צריך להיות כל קשר בין השיקולים העומדים בבסיס‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫ההחלטה לקבלה לחברות לבין פירעון החוב ההיסטורי‪ ,‬שיצר הבעלים המעוניין להעביר זכויותיו‬
‫במשק שהמועמד לחברות מבקש לרכוש‪ ,‬ושותפה ליצירתו האגודה עצמה ביחסיה על הבעלים‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ 26‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫הקודם של המשק‪ .‬הטעם למסקנה זו‪ ,‬נובעת מהמצב המשפטי ולפיו לא נמצא כי התקנות מגדירות‬
‫את אופן הקבלה‪ ,‬התנאים והשיקולים שיכולה אגודה לשקול בעת בחינת מועמדות אדם המעוניין‬
‫להתקבל לחברות‪ ,‬וודאי שאינן מגדירות את הזכות של האגודה להתנות קבלה לחברות בפירעון חוב‬
‫של משק שאת הזכויות עליו מבקש המועמד לרכוש‪ .‬כל שקובעות התקנות הוא שהקבלה תעשה‬
‫בהתאם להוראות תקנון כל אגודה ואגודה‪ .‬כך למשל‪ ,‬לאחר שנבחן תקנון המושב נפסק שם‪ ,‬כי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בסעיפי התקנון העוסקים בהעברת הזכויות בנחלה ובתנאים לה‪ ,‬אין כל אזכור ואין כל מגבלה‬
‫המתייחסת לקבלת המועמד לחברות ולחובות הכספיים שהוא יהיה חייב בהם לאגודה בגין התקופה‬
‫שקדמה לחברותו‪ ,‬ולא נאמר שם דבר שממנו ניתן ללמוד כי במקרה של חתימה על הסכם להעברת‬
‫הזכויות מבלי שחוב המוכר לאגודה נפרע‪ ,‬יראו את הקונה כאחראי לפרוע את חובותיו של המוכר או‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫זכותו להתקבל לאגודה ולרכוש בה משק תותנה בפירעון החוב (שאין משמעותה אלא הטלת החוב‬
‫על הרוכש)‪ .‬ללמדך‪ ,‬כי מערכת ההתחשבנות הכספית בהסכמי מכר נחלה שהינה בבעלות בעל‬
‫המשק‪ ,‬נתונה לחופש החוזים שבין הצדדים בכפוף להסכמה בדבר קבלת הנעבר לחברות באגודה‬
‫(ת"א (מחוזי מרכז) ‪ 17132-03-09‬גד שטילמן‪ ,‬עו"ד בתפקידו ככונס נכסים נ' עולש מושב עובדים‬
‫להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (‪.))29.6.11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫ובחזרה לענייננו‪.‬‬
‫עיון בכתב ההתחייבות מעלה‪ ,‬כי הזכויות של התובע‪ ,‬כחבר באגודה‪ ,‬בחלקה נשוא דיוננו הייתה‬
‫במועד ההתקשרות החוזית מסוג זכות 'בעלות' הרשומה במרשם המקרקעין‪ .‬משכך‪ ,‬הייתה לתובע‪,‬‬
‫כצד להסכם המכר‪ ,‬הזכות המלאה לדיספוזיציה באדמתו (בכפוף לקבלת הסכמת האגודה) ועל‬
‫הטוען אחרת‪ ,‬מוטל הנטל לסתור הנחה זו‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬בעת שאנו נדרשים לבחינת עמדת המושב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לעניין קיומן של מגבלות מכוח דיני‬
‫האגודות השיתופיות‪ ,‬כפי טענת הנתבעים‪ ,‬מתקבלת המסקנה כי מבחינת דיני האגודות השיתופיות‪,‬‬
‫לא קיימת מגבלה שכזו‪ ,‬ואם הנתבעים סבורים שכן קיימת מגבלה ביחס להעברת הזכויות‪ ,‬היה‬
‫עליהם להגיש ראיות לתמיכה בעמדתם זו‪ ,‬דבר שלא נעשה בענייננו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫נהפוך הוא‪ ,‬בכתב התשובה מטעמו ביאר המושב‪ ,‬כי האגודה איננה צד להסכם המכירה ובוודאי‬
‫אינה צד לתנאים המוסכמים בין רוכש לקונה‪ .‬לאגודה אין כל זכות למנוע מכל חבר למכור את‬
‫נחלתו‪ ,‬בכפוף לחובתו להביא את הקונה לאישור בפני מוסדות האגודה‪ ,‬לצורך קבלתו כחבר‬
‫באגודה‪ .‬עוד האירה האגודה כי היא אינה צד להסכמות הכלכליות ולהסדרים הכספיים שבין קונה‬
‫למוכר בכלל ובגין כספים אשר מגיעים ו‪/‬או יגיעו לכל נחלה בפרט‪ .‬כל אלה מוסדרים בדרך כלל‬
‫בהסכם למכירת‪/‬רכישת נחלה‪ ,‬דוגמת ההסכם דנן (סעיפים ‪ 7-9‬לכתב התשובה של המושב)‪.‬‬
‫ללמדך‪ ,‬כי האגודה אינה רואה במחלוקת שביסוד התובענה דמן והנוגעת לכספים המופקדים‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫בקופת ביהמ"ש‪ ,‬כמחלוקת העומדת בסתירה או שאינה מתיישבת עם הוראות הדין‪ ,‬התקנון של‬
‫האגודה או התחייבויותיו של המוכר‪ ,‬חבר האגודה‪ ,‬כלפיה‪ ,‬אלא היא מתייחסת אליה כמחלוקת‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ 27‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫כלכלית וכספית בין הבעלים של הנחלה‪ ,‬שהינו חבר אגודה לשעבר‪ ,‬לבין הקונה של הנחלה‪ ,‬הצד‬
‫השלישי‪ .‬אילו הייתה סתירה לדין הקיים החל על דיני האגודות השיתופיות לגבי משק חקלאי‬
‫מסוג נחלה‪ ,‬חזקה כי האגודה הייתה טוענת לכך (ראו סעיף ‪ 12‬לתשובת המושב; סעיף ‪ 12‬לתצהירו‬
‫של מר ירון אדלשטיין מזכיר האגודה)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בסיכומיו‪ ,‬ניסה ב"כ הנתבעים לטעון כי הפרשנות אותה מבקש התובע להחיל על הסכם המכר בין‬
‫הצדדים לא רק שהיא סותרת את הוראות ההסכם עצמו אלא היא אף נוגדת את החיקוקים‬
‫הרלוונטיים המסדירים את אופן חלוקת רווחי האגודה וכי טענתו של התובע לקיומה של 'זכות‬
‫ישירה' בהכנסות או הרווחים אינה עולה בקנה אחד עם הוראותיו המפורשות של הדין הקיים‪ ,‬כפי‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫שמעוגן בפקודת האגודות השיתופיות‪ ,‬ולפיו רווחיה של אגודה שיתופית שייכים לאגודה בלבד‬
‫ולחבריה אין כל זכות בהם‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬יצוין כי לצרכי הוכחת טענתם זו ביקשו הנתבעים במעמד‬
‫הדיון להעיד מטעמם את עו"ד בועז נאור‪ ,‬מומחה בתחום האגודות השיתופיות‪ .‬עדות זו‪ ,‬הייתה‬
‫אמורה להבהיר לביהמ"ש‪ ,‬כך לטענת הנתבעים‪ ,‬את המצב המשפטי החל על אגודות שיתופיות‬
‫והמסדיר אופן חלוקת רווחי האגודה‪ .‬בקשה זו נדחתה על ידי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬משום שהיא אינה‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫מתיישבת עם ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים ביום ‪ 4.6.13‬לעניין העדויות‪ .‬הוספתי וציינתי‪,‬‬
‫בבחינת למעלה מן הנדרש‪ ,‬כי סבורה אני לאור הסבריו של ב"כ הנתבעים באשר לתוכן עדותו של‬
‫עו"ד נאור‪ ,‬כי עסקינן בעדות שבמומחיות אשר היה מקום להגישה לביהמ"ש באמצעות חוות דעת‬
‫של מומחה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫לב לחופש שניתן בידי התובע‪ ,‬כחבר אגודה והבעלים של הנחלה‪ ,‬להחליט בנוגע לגורל הכספים‬
‫וההתחשבנות הכלכלית בינו לבין הקונים על רקע הסכם המכר ביניהם‪ ,‬ובלבד שקבלתם של‬
‫האחרונים כחברים מותנית בקבלת הסכמת האגודה לכך‪ .‬יפים לענייננו דבריו של מזכיר המושב‬
‫שנאמרו במהלך חקירתו הנגדית‪ ,‬כאשר נשאל "אם היה בא אליך באותו יום מר הררי ואומר שמה‬
‫שיש לו הוא רוצה לקחת‪ ,‬מה הוא היה אמור לקבל באותו יום ב‪ ,"11.7 -‬הלה השיב כי "לא הייתי‬
‫עונה לו כי אני לא יודע לומר מה התנאים המסחריים בהם הסכימו הצדדים‪ .‬לא היינו מעורבים‬
‫בזה" (עמ' ‪ ,7‬ש' ‪ 31-32‬ועמ' ‪ ,8‬ש' ‪ .)1-2‬אמנם‪ ,‬מזכיר המושב העיד כי כתב ההתחייבות אינו מוכר לו‬
‫מידי עה אישית‪ ,‬אך אישר כי בכפוף לרכישת הקרקעות של קרן היסוד על ידי חוכרי הנחלות‪ ,‬הם‬
‫התבקשו לחתום על כתבי התחייבות‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫מעדותם של נציגי האגודה עולה‪ ,‬כי לא קיימת מניעה מבחינת האגודה לקיומו של הסכם כגון זה‬
‫שעליו חתמו הצדדים‪ ,‬הגם שלטענתם לו האגודה הייתה מעורבת בניסוח ההסכם‪ ,‬היא הייתה עושה‬
‫זאת בניסוח שונה במקצת אשר ימנע התגלעות מחלוקת בין הצדדים‪ ,‬כפי שארע בפועל‪ .‬ניתן לומר‪,‬‬
‫כי עמדתו של המושב בעניין שיוך הכספים למי מהצדדים הייתה ניטראלית לגמרי‪ ,‬כאשר ניתנה על‬
‫ידי האחרון עדיפות עליונה להוראות ההסכם וההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרתו‪ .‬זאת בשים‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ 28‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫"ש‪ .‬אם עד למועד שהעברתם את הכסף הוא עזב את המושב‪ ,‬מה תעשו‪.‬‬
‫ת‪ .‬לפי מה שסוכם ביניהם‪.‬‬
‫ש‪ .‬אין שום סיכום ביניהם‪ ,‬מגיע כסף ויש החלטה עם תאריך ערך‪ ,‬למי זה שייך‬
‫הכסף‪.‬‬
‫ת‪ .‬שיש בעיה אני רוצה שביהמ"ש יחליט‪ .‬אם היינו צד להסכם היינו יודעים איך‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫להגדיר את זה" (עדות מזכיר המושב בעמ' ‪ ,28‬ש' ‪.)12-16‬‬
‫לא הוכח בפניי‪ ,‬כי הסכם המכר מנוגד להוראות הדין‪ ,‬או לדין הקיים בהסכמי מכר קרקעות מסוג‬
‫נחלה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬על‪-‬פי סעיף ‪ 9‬לכתב ההתחייבות בין התובע למושב‪ ,‬עולה כי שלושת הדרישות‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫התקיימו בענייננו‪ ,‬ובמידה וחפצו הנתבעים להראות כי קיימת מניעה לכך או סתירה מכוח הדין או‬
‫מכוח התקנון של האגודה השיתופית‪ ,‬היה עליהם להוכיח עמדה זו‪ ,‬על כל מרכיביה‪ .‬בנטל זה לא‬
‫עמדו הנתבעים במקרה שלפנינו‪ .‬עוד יצוין‪ ,‬כי על‪-‬פי פסיקת ביהמ"ש העליון בע"א ‪ 524/88‬אליו‬
‫מפנה ב"כ הנתבעים בסיכומיו‪ ,‬שם נפסק בדעת רוב‪ ,‬כי פקודת האגודות השיתופיות אינה כוללת כל‬
‫הוראה המסמיכה את האגודה ליטול את רכוש החבר לכיסוי חובות האגודה השיתופית‪ .‬נהפוך הוא‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫נקבע כי פקודת האגודות מבחינה היטב בין רכוש האגודה לבין רכוש החבר‪ .‬היא מאפשרת פגיעה‬
‫ברכוש החבר בנסיבות מיוחדות וחריגות‪ .‬משכך‪ ,‬מאחר וזכויות הקניין של חברי המושב מקבלות‬
‫סיווג שונה בהתאם למקרה ומערכת החוזים המתייחסת לאותה זכות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מכוח הגדרת‬
‫הזכות המוענקת לחבר המושב כזכות של בר רשות‪ ,‬חוכר או בעלים‪ ,‬הרי שזכויותיו של החבר יכולות‬
‫להיות שונות ומחייבות בחינה ממקרה למקרה‪ .‬כך למשל‪ ,‬זכותו של החבר יכולה להיות בחלקה‬
‫הפרטית האישית שלו במושב ויכולה להיות חלקו של החבר בנכסי המושב הכלליים‪ ,‬לרבות‬
‫הקרקעות המשותפות‪ ,‬ומכאן נגזרת שאלת הזכויות והחובות של חבר האגודה (ראו עדותו של‬
‫המזכיר אדלשטיין בעמ' ‪ ,6‬ש' ‪.)21-30‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫לבין הנתבעים‪ ,‬אינו מושא להתערבות המושב (במנותק מהכפפת העברה הבעלות לקבלת הסכמתו‬
‫לאישור חברותם של הקונים)‪ ,‬הם אף הבהירו כיצד ממלאת האגודה אחר חלוקת החובות והזכויות‬
‫בהתאם להסכם עליו חתומים הצדדים במקרים כגון דא‪ ,‬תוך שהם מתייחסים בדייקנות לאופן‬
‫החלוקה במקרה הספציפי‪ .‬עדויות אלה תומכות בפרשנות התובע ומלמדות כי אף מבחינת הסכם‬
‫המכר‪ ,‬אובייקטיבית‪ ,‬מתקבלת המסקנה כי פרשנות התובע היא העדיפה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫עיון בטבלה ת‪ 3/‬מלמד‪ ,‬כי היא כוללת את הפרטים הבאים‪ :‬מספר פקודה‪ ,‬חודש החשבון‪ ,‬תאריך‬
‫ערך‪ ,‬תאריך הקלדת פקודה‪ ,‬סכום חובה‪ ,‬סכום זכות ופירוט‪ .‬מזכיר המושב מסר בחקירתו‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫נציגי האגודה‪ ,‬לא רק שהעידו כי תוכן הסכם המכר שבין החבר לשעבר‪ ,‬שהיה הבעלים של המשק‪,‬‬
‫מזכיר המושב נחקר בנושא רישומי האגודה בכרטיס החבר שמתנהל על שמו של התובע והמעודכן‬
‫נכון לתאריך ‪( 27.11.11‬ת‪ .)3/‬כן נשאל מזכיר המושב אודות ספר החשבונות המנוהל על שמו של‬
‫התובע שהופק ביום ‪ 29.11.12‬והמתייחס לתקופה‪ ,‬החל מיום ‪ 1.1.11‬ועד ליום ‪( 29.11.12‬ת‪.)1/‬‬
‫‪ 29‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫הראשית‪ ,‬כי "תאריך ערך" המופיע במוצג ת‪" ,3/‬זה היום ממנו מזוכה החשבון" (עמ' ‪ ,9‬ש' ‪.)21-26‬‬
‫עוד נשאל‪ ,‬מדוע לדוגמא פעולה בגין "מכירת דירת נפתלי" אשר חודש החשבון שלה היה ‪12/10‬‬
‫ותאריך הערך שלה היום ‪ 1.1.11‬נרשם ביחס אליה‪ ,‬כי תאריך הקלדת הפקודה בתאריך ‪ ,27.7.11‬קרי‬
‫מעל כחצי שנה מתאריך הערך‪ ,‬המזכיר השיב כי "תאריך הקלדה זה היום בו בהנה"ח הקלידו את‬
‫הפקודה" (שם‪ ,‬ש' ‪ .)27-32‬המזכיר הסביר בפרוטרוט כיצד פועלת הנהלת החשבונות באגודה‪ ,‬ודבריו‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מסבירים מדוע אם כך‪ ,‬הקדישו הצדדים בהסכם המכר הוראות מפורשות העוסקות בחובות‬
‫ובזכויות של החבר היוצא והנעבר‪ ,‬כשלדבריו ‪" :‬הנה"ח כמובן היא מתנהלת בדיעבד‪ ,‬ז"א התבצעו‬
‫פעולות ואנו לא מבצעים את זה און ליין אלא בד"כ זה באיחור וחלק מהדברים נעשים באיחור רב‬
‫כמו הדוגמא הזאת‪ ,‬יש פה מס' דברים שהם סגירת מאזנים עד שאנו לא סוגרים או מגיעים למצב‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫שאנו מוכנים לסגור מאזן‪ ,‬אז אנו בעצמם מחליטים מה אנו עושים עם היתרות והחובות וכיצד אנו‬
‫נוהגים‪ ,‬האם מעבירים לחשבונות החברים והאם משאירים ברמת האגודה ולכן כמו שרואים למשל‬
‫יש סעיף 'יתרת מוסך ‪ '2010‬רואים שזה סגירת מאזן ‪ 2010‬ויש לנו גם פרוטוקולים של החלטות‬
‫ההנהלה מתי התקבלה שבעצם היא התקבלה במהלך שנת ‪ 2011‬אחרי שהנה"ח מקבלת את ההנחיה‬
‫מההנהלה כיצד לנהוג בכספים ובהתאם לזה יש את יום ההקלדה וגם באותה החלטה אנו מחליטים‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫לאיזה יום ערך אנו מבצעים את החישוב" (ראו מלוא עדותו של מזכיר המושב בעמ' ‪ .)10‬המזכיר‬
‫הבהיר בעדותו כי כך מתנהלת הנה"ח של מושב‪ ,‬ולכן כל הפירוט שבו מתחיל הרישום במילה‬
‫"יתרת" הכוונה לסגירת מאזן לשנת הכספים ‪ ,2010‬כאשר כפי שניתן לראות בטבלה כי הגם‬
‫שמתייחסים לחודשי חשבון דצמבר ‪ ,2010‬ותאריך ערך ינואר ‪ ,2011‬הרי שההקלדה בוצעה כחצי‬
‫שנה לאחר מכן‪ ,‬בחודש יולי ‪ .2011‬הדבר יכול להיות רלוונטי לכל מיני סוגי פעולות‪ ,‬כגון יתרת מוסך‬
‫או יתרת ריבית שהצטברה אצל האגודה ולגביהן התקבלה החלטה לחלק אותן‪ ,‬כך שכל מי שהיה‬
‫חבר באותה תקופה שבה התקבלה ההחלטה‪ ,‬תחולק לו יתרה זו ותופיע בכרטיס שלו המנוהל ע"י‬
‫ידי האגודה (עמ' ‪ ,11‬ש' ‪.)1-18‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫זו פעולה טכנית מבלי לייחס לזה משמעויות אחרות" (שם‪ ,‬ש' ‪ .)19-21‬אם נבחן את הפרשנות של‬
‫התובע ולשון הוראת סעיף ‪ 12.2‬להסכם המכר‪ ,‬בהשוואה לטבלה ת‪ ,3/‬ניתן לראות כי כוונת הצדדים‬
‫להכיר בזכותו של התובע לקבלת הכספים שיגיעו אליו בעתיד‪ ,‬הגיונית היא ומתיישבת עם אופן‬
‫ניהול כרטסת החבר בספרי האגודה‪ .‬הדוגמא הטובה שיכולה להבהיר זאת הינה הפעולה בגין‬
‫"אופציה פרדס"‪ .‬מעיון בטבלה ת‪ 3/‬עולה‪ ,‬כי חשבונו של התובע זוכה בסכום בלתי מבוטל בסך של‬
‫‪ ₪ 57,542‬תחת הפירוט "ע"ח אופציה פרדס"‪ ,‬כאשר ההחלטה בגין פעולה הינה מיום ‪( 6.6.11‬קרי‬
‫בשלב ניסוח הטיוטות של הסכם המכר)‪ ,‬ואולם הקלדתה של פעולה זו בפועל התבצעה בספרי‬
‫האגודה לאחר מתן אישור החברות לקונים‪ ,‬רק ביום ‪ .21.7.11‬פעולה זו מדגימה היטב את האמור‬
‫בסעיף ‪ 12.2‬להסכם המכר‪ ,‬שכן כפי שהבהיר המזכיר‪ ,‬המשמעות של עסקה זו בהיותה עסקה‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫משולבת‪ ,‬במסגרתה רכשה האגודה עבור חבריה את הנחלות שלהם‪ ,‬שהיו בבעלות קרן היסוד‪ ,‬כאשר‬
‫כל חבר רכש עבור עצמו בהתאם לערכה הפרטני של הנחלה‪" .‬משק הררי נניח שהיה איקס כספים‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫המזכיר אף התייחס בעדותו למשמעותו של המונח "תאריך ההקלדה" באומרו כי‪" ,‬תאריך ההקלדה‬
‫‪ 30‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫אמורה להעל ות לו רכישת הנחלה ואנו בעצם ייצרנו אצלו חשבון ב' בו נזקף החוב שלו עבור‬
‫הרכישה‪ .‬והרכישה היתה בחודש ‪ ... .5.09‬אנו ייצרנו מנגנון שחברים לא נזקקו להביא כסף מהבית‬
‫עבור רכישת הנחלות אלא על ידי הפעולות שהאגודה בוצעה כולל חלוקת יתרות‪ ,‬אפשרנו להם את‬
‫רכישת הנחלות"‪ .‬עוד הבהיר המזכיר כי ההחלטה התקבלה ביום ‪( 6.6.11‬עמ' ‪ ,11‬ש' ‪ 22-32‬ועמ' ‪,12‬‬
‫ש' ‪ .) 1-14‬בדרך זו‪ ,‬נתן המזכיר את הסבריו הממצים למרבית הפעולות אשר נשאל עליהן ואשר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מופיעות בטבלה (ת‪ )3/‬ועדותו בהקשר זה הייתה אחידה ועקבית ולא לקתה בסתירות של ממש‪.‬‬
‫עוד נחקר מזכיר המושב בחקירה הראשית בעניין הפעולות המדגימות את הוראת סעיף ‪12.1‬‬
‫להסכם‪ ,‬שעניינה בזכאות לכל הכנסה או תקבול בגין יבולים שגודלו ונקצרו עד לתאריך ‪ 11.7.11‬בין‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫אם הזיכוי יתבצע במהלך שנת ‪ 2011‬או לאחר שנת ‪ ,2011‬כאשר המוכר יישא גם בכל ההוצאות‬
‫והתשלומים הנובעים או קשורים ליבולים הנ"ל‪ .‬משכך‪ ,‬נחקר המזכיר אודות פקודה שהינה פעולת‬
‫'חיוב' שמספרה ‪" 06-30‬קציר חיטה"‪ .‬לפי עדותו של המזכיר‪ ,‬התובע חויב בגין עבודת הקציר‬
‫שהתבצעה וכאשר הגיעו תקבולים בגין "שיווק החיטה"‪ ,‬התקבל 'זיכוי'‪ .‬המזכיר הסביר באופן‬
‫שאינו משתמע לשני פנים‪ ,‬כי מי שגידל את החיטה מושא החיוב והזיכוי הנ"ל‪ ,‬היה התובע‪ ,‬כאשר‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫תאריך הערך לשיווק החיטה במקרה אחד היה ביום ‪( 14.6.11‬קרי לפני קבלת אישור העברת‬
‫הזכויות) ואילו ההקלדה של הפעולה בוצעה כחודשיים לאחר מכן בתאריך ‪( 7.8.11‬לאחר קבלת‬
‫אישור העברת הזכויות)‪ .‬מפאת חשיבות הדבר נשאל המזכיר מפורשות ואישר כי התובע זרע‪ ,‬גידל‪,‬‬
‫קצר ושיווק לפני קבלת הנתבעים כחברי אגודה ואילו פעולת ההקלדה שבוצעה על ידי האגודה‬
‫נעשתה במועד מאוחר יותר (עמ' ‪ ,12‬ש' ‪ 24-32‬ועמ' ‪ ,13‬ש' ‪ .)1-4‬בחקירתו הנגדית‪ ,‬לא היה ניתן‬
‫לקעקע את דבריו של המזכיר בחקירתו הראשית‪ ,‬כאשר הוא הסביר כי "ברקין התקבל בתאריך‬
‫מסוים לחברות ומאותו מועד אנו מתייחסים אליו כחבר ומחייבים אותו בהתאם לחברות שלו‪ .‬אם‬
‫התקבלה החלטה שמחייבים את החברים באותו מועד מי שחבר הוא המחויב" (עמ' ‪ ,15‬ש' ‪,24-32‬‬
‫עמ' ‪ 16‬ועמ' ‪ 17‬ועמ' ‪ 27‬לפרוט')‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫תימוכין נוסף לעדותו של מזכיר המושב ניתן למצוא בעדותה של גב' רחל גוטליב‪ ,‬מהנהלת‬
‫החשבונות של האגודה שטיפלה בפועל ברישום כרטסת החבר (להלן‪" :‬גוטליב")‪ .‬מעדותה של‬
‫גוטליב נ יתן ללמוד על סבירות פרשנות ההסכם לה טוען התובע‪ .‬כך למשל‪ ,‬ביחס לפעולה המופיעה‬
‫בת‪ 1/‬והמסומנת בספרה ‪ 71‬ולצידה רשום זיכוי שומת מס שבח‪ ,‬הבהירה גוטליב כי "אנו קיבלנו‬
‫ישירות לבנק זיכוי ממס שבח על שמו של התובע‪ .‬לדעתי זה היה קשר עם התחלת מכירת נכס‬
‫למישהו אחר" וכי "מדובר בעסקה שהתבטלה והוא קיבל את הכסף בחזרה" (עמ' ‪ ,30‬ש' ‪.)9-19‬‬
‫לדבריה‪ ,‬הזיכוי התקבל ישירות לחשבונו של התובע והגיע על שמו של האחרון‪ ,‬משכך גם אם הזיכוי‬
‫התקבל בחשבונו שלן התובע רק ביום ‪ ,19.9.11‬היינו לאחר קבלת הנתבעים כחברים באגודה‪ ,‬הרי‬
‫שמדובר בכספים השייכים לתובע אישית‪ ,‬וכך פעלה הנה"ח של האגודה‪ .‬ברוח אותם דברים העידה‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫מנהלת החשבונות לגבי פעולות נוספות ואחרות שהופיעו ומופיעות בת‪ ,1/‬כגון שכ"ט יועץ מס‪ ,‬שיווק‬
‫חיטה בגין חודשים מאי‪-‬יוני ‪ 2011‬וכד' (עמ' ‪ 31‬ועמ' ‪ 33‬ש' ‪ 1-11‬וש' ‪ .)23-32‬בעדותה‪ ,‬הבהירה‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ 31‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫גוטליב מהנהלת החשבונות כי "הריבית" מחושבת לכל רבעון (עמ' ‪ ,30‬ש' ‪ )3-5‬כאשר קביעת תאריך‬
‫הערך של הריבית‪ ,‬הינה לפי תאריך קבוע (עמ' ‪ ,32‬ש' ‪ 14-32‬ועמ' ‪ ,36‬ש' ‪.)5-10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫החבר‪ ,‬לבין מועד הרישום בפועל‪ .‬מנהלת החשבונות הבהירה‪ ,‬כי "אתן דוגמא להיום‪ ,‬היום ‪28/11‬‬
‫ואנו עובדים על ‪ .12/13‬היום אנו מקלידים חומר שנמצא במערכת מ‪ .12/13 -‬אנו היום נקליד ונחייב‬
‫חברים אבל לא לתאריך ערך של היום אלא תאריך החיוב עצמו‪ ,‬מתי שילמנו בפועל את אותה‬
‫חשבונית או זיכוי‪ .‬יש דברים שהם שוטפים‪ ,‬למעט סוף שנה זה לוקח יותר זמן כי אנו תלויים‬
‫בגורמים חיצוניים אבל זה דבר שגרתי של כל שנה ושנה" (עמ' ‪ ,33‬ש' ‪ 14-19‬ועמ' ‪ ,34‬ש' ‪.)4-5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫לעדויותיהם של מזכיר המושב וגוטליב מהנהלת החשבונות של המושב ראיתי לייחס משקל רב‪ ,‬שכן‬
‫שוכנעתי כי מדובר בעדויות אובייקטיביות‪ ,‬סדורות היטב וכלל לא נסתרו‪ .‬לשני העדים הללו‪ ,‬אין כל‬
‫אינטרס אישי בתוצאות ההליך ועדותם שיקפה את מהלך העניינים בכל הקשור לפעולות המבוצעות‬
‫בכרטיס החבר‪ .‬משכך‪ ,‬ראיתי ליתן אימון מלא בעדויותיהם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫סיכומם של דברים ‪ -‬מכל המקובץ לעיל עולה המסקנה‪ ,‬כי במחלוקת הפרשנית שהתעוררה בין‬
‫הצדדים להסכם מכר‪ ,‬עדיפה בעיניי בנסיבות העניין הפרשנות של התובע על פני פרשנותם של‬
‫הנתבעים בעניין הזכאות לכספים המופקדים בקופת בית המשפט‪ .‬פרשנות זו עולה מלשון ההסכם‪,‬‬
‫והיא אף נתמכה בראיות חיצוניות ואובייקטיביות עליהן למדתי מנוסח טיוטות ההסכם השונות‬
‫לפני שהשתכללו לכדי הסכם מחייב‪ ,‬מעדותו של עו"ד פז אשר ייצג את המוכר והיה שותף לבחירת‬
‫הניסוח הסופי של ההסכם‪ ,‬מעדויותיהם המפורטות של מזכיר המושב וגוטליב מהנהלת החשבונות‪,‬‬
‫וכן מנטלי ההוכחה המקרה שלפנינו‪ .‬כפי שנימקתי דלעיל‪ ,‬טענת הנתבעים כי הזכאות הנטענת של‬
‫התובע לכספים אינה יכול לדור בכפיפה אחת עם הוראות דיני האגודות השיתופיות‪ ,‬נטענה בעלמא‬
‫ולא הוכחה כדבעי‪ .‬בחינתה של הפסיקה אינה תומכת במסקנה זו‪ ,‬ולו חפצו הנתבעים לטעון אחרת‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫היה עליהם להביא ראיות קבילות לתמיכה בעמדתם‪ ,‬דבר שלא נעשה בענייננו‪ .‬לפיכך‪ ,‬אני קובעת כי‬
‫הוראות סעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2-‬להסכם שבדנן מעניקות לתובע את הזכות לקבל לידיו כל הכנסה‪,‬‬
‫תקבול‪ ,‬תשלום או חלוקת רווחים הנובעים מיבולים שגדלו ונקצרו והנובעים מחברות התובע‬
‫באגודה‪ ,‬גם אם אלה יגיעו במועד מאוחר יותר מן התאריך של קבלת הנתבעים כחברים באגודה וגם‬
‫אם התשלום ו‪/‬או הזיכוי בכרטיס החבר יתבצע במהלך ‪ ,2011‬או לאחריה‪ ,‬וללא כל קשר למסירת‬
‫החזקה במשק לנתבע ים ו‪/‬או למועד פקיעת חברות התובע באגודה‪ .‬האמור בסעיפים הללו עולה‬
‫בקנה אחד עם הוראת סעיף ‪ 12.3‬להסכם‪ ,‬שכן נקבע במפורש כי האמור בסעיף זה אינו גורע‬
‫מהאמור בסעיפים ‪ 12.1‬ו‪ 12.2-‬להסכם‪ .‬ככל שהוטל ספק בפרשנות ההסכם לאור הסיפא של הוראת‬
‫סעיף ‪ 12.3‬לסכם ובה נעשה שימוש בביטוי "לרבות"‪ ,‬הרי שספק זה הוסר לאחר שנבחן ההסכם‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫לגופו הן בחינה אובייקטיבית והן בחינה סובייקטיבית תוך שעמדנו בהרחבה על הנסיבות החיצוניות‬
‫לכריתתו‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫מעדותה של גוטליב מהנהלת החשבונות של המושב‪ ,‬לא נותר כל ספק כי קיים ריחוק זמן בין המועד‬
‫שבו נוצרת זכות חבר האגודה לכספים לבין מועד קבלת ההחלטה ע"י האגודה לזכות את כרטיס‬
‫‪ 32‬מתוך ‪33‬‬
‫בית משפט השלום בעפולה‬
‫ה"פ ‪ 10215-09-12‬הררי נ' ברקין ואח'‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫סוף דבר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬אני מורה על קבלת התביעה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .2‬ניתן בזה פסק דין הצהרתי ולפיו כל הזכויות והחובות הנובעים מפעילות התובע ומשקו‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫לפני ‪ ,11.7.11‬שייכים לתובע‪ ,‬ללא קשר למועד בו נתקבלו‪ ,‬או זוכו בחשבונו‪ ,‬אצל נתבעת ‪,3‬‬
‫מושב בלפוריה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .3‬התובע זכאי לקבל לידיו סך של ‪ ₪ 207,142.80‬הכולל תוספת ריבית נכון ליום הפקדת‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫התשלום בקופת ביהמ"ש בתאריך ‪ .25.4.2013‬סכום זה‪ ,‬יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק‬
‫ממועד ההפקדה הנ"ל ועד למועד התשלום המלא בפועל‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .4‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬אני מורה למזכירות להעביר את הכספים המופקדים בקופת בית המשפט‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫לידי התובע‪ ,‬באמצעות בא‪-‬כוחו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .5‬בשים לב להסכמות הדיוניות שהושגו בין הצדדים‪ ,‬כמפורט דלעיל‪ ,‬ולאחר שהבאתי בחשבון‬
‫את אופן ניהול ההליך דנן‪ ,‬אני מחייבת את הנתבעים‪ ,‬יחד ולחוד‪ ,‬לשלם לתובע הוצאות‬
‫משפט ושכ"ט עו"ד בסך של ‪ .₪ 15,000‬הסכום הנ"ל ישולם תוך ‪ 30‬יום מיום המצאת פסק‬
‫הדין‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא‬
‫בפועל‪.‬‬
‫המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬כ"ג כסלו תשע"ה‪ 15 ,‬דצמבר ‪ ,2014‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 33‬מתוך ‪33‬‬