יום המחקר 2015 - מרכז רפואי ע"ש ברזילי

Transcription

2015 ‫יום המחקר‬
Abstracts & Publications
‫תקצירים ופרסומים‬
Editor: Ornit Cohen M.Med.Sc
‫המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי‬
‫יום המחקר‬
Barzilai University Medical Center
Research Day
52 March – 5102- ‫ במרץ‬52
‫חברי ועדת היגוי יום מחקר‬
‫פרופ' יורם יגיל‪ ,‬אורנית כהן‪ ,‬יוסי בלייר‪ ,‬רוקסן ליפט‪ ,‬איילת קדר ‪ ,‬אורלי סתיו ‪-‬רייך‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לרשות למחקר ופיתוח במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי‪ ,‬מרץ ‪.5102‬‬
‫הגהה‪ :‬מלכה מישל‬
‫עריכה ‪ :‬אורנית כהן‬
‫מו"ל‪ :‬דפוס דיגיטל באר שבע‬
‫‪ ‬ב ‪‬‬
‫‪Research Day 2015‬‬
‫ברכת מנהל המרכז‬
‫חוקרים וחוקרות‪ ,‬כלל עובדי המרכז‬
‫יום המחקר הראשון במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי באשקלון‪ ,‬מהווה ציון‬
‫דרך לעשייה מחקרית רבת שנים שטרם מוסדה עד כה‪ ,‬ומביא לידי ביטוי חלקים‬
‫מהפעילות המחקרית והאקדמית הנעשית ע"י עובדי המרכז בבית החולים‪ .‬יום זה‬
‫הנו בגדר הגשמת חלום ופתיחת מסורת של עידוד מחקר ותגמול חוקרים מצטיינים‪.‬‬
‫לפני כשנתיים וחצי הגדרנו בחזון בית החולים את נושא העשייה המחקרית וטיפוח‬
‫למצוינות‪ .‬בתוך כך‪ ,‬וכחלק מהחזון‪ ,‬הקמנו את הרשות למחקר ופיתוח במרכז‬
‫הרפואי ברזילי‪ ,‬העוסקת בעידוד פעילות מחקרית ומדעית‪ ,‬יוזמת ומתאמת פעילויות‬
‫מחקר בתחומי המוסד הרפואי ומרכזת הכשרת דור חדש של רופאים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כחלק מהראייה הכוללת‪ ,‬מוסדו שיתופי פעולה בעבודות מחקר משותפות לסגל המרכז הרפואי ברזילי למול‬
‫המוסדות האקדמיים סביב לבית החולים‪ :‬אוניברסיטת בו גוריון‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון ומכללת אחוה‪ .‬מוסד‬
‫גם הקשר מול הקהילה עם לשכת הבריאות ובתי ספר תיכוניים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אנו משקיעים משאבים רבים בפיתוח היידע ועדכון היידע בקרב הצוותים השונים בארץ ובחו"ל; ממסדים‬
‫את נושא מסחור היידע החדשני שהומצא בתוככי המרכז‪ ,‬מסייעים בהגשת מענקי מחקר ותומכים וממליצים על‬
‫מועמדים ראויים לפרסי הצטיינות על הישגים מחקריים‪.‬‬
‫חידשנו חידושים טכנולוגיים ייחודיים בארץ במעבדת אלקטרופיזיולוגיה‪ ,‬מכון הצינתורים‪ ,‬כירורגיית כף יד‪,‬‬
‫אורתופדיה של הברך והירך ואמצעי דימות‪ .‬כמו גם טיפולים חדשניים המוענקים במסגרת מחקרים בראומטולוגיה‬
‫והמטולוגיה‪ ,‬נפרולוגיה ומכון ריאות‪.‬‬
‫בית חולים חייב לשמש כר נרחב ליזמות מחקריות ולהתפתחות אקדמית‪ .‬כך קבענו ביעדי "אדני ברזילי" וכך נמשיך‬
‫לעשות ולעודד מחקר בכלל והתפתחות חוקרים צעירים ומוכשרים בפרט‪.‬‬
‫אני רוצה להביע את מלוא הערכתי לכל הלוקחים חלק בפעילות חשובה זו‪ .‬לרשות למחקר ופיתוח‪ ,‬בראשות פרופ'‬
‫יורם יגיל ואורנית כהן‪ ,‬לצוות המסור של ועדת הלסינקי‪ ,‬בראשות פרופ' לוגסי וכן לחוקרים עצמם‪.‬‬
‫בשמי ובשם חברי להנהלת בית החולים הנני מאחל לכולנו המשך הצלחה ועשייה פורייה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ד"ר חזי לוי‬
‫מנהל המרכז הרפואי‬
 2 
Research Day 2015
‫תוכנית יום המחקר‬
‫‪13:91‬‬
‫התכנסות ורישום – אולם הרצאות אובלי‬
‫‪01:11‬‬
‫דברי פתיחה וברכות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פרופ' יורם יגיל‪ -‬יו"ר הרשות למחקר ופיתוח‬
‫ד"ר חזי לוי‪ -‬מנהל המרכז הרפואי ברזילי אשקלון‬
‫פרופ' עמוס כץ‪ -‬דיקן הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן‬
‫גוריון בנגב‪.‬‬
‫פרופ' שלמה גרוסמן‪ -‬נשיא מכללת אשקלון‬
‫‪01:91‬‬
‫פתרונות חדשניים לרפואה‪ :‬איך מערכות כמו ווטסון יכולות לעשות שינוי?‬
‫ד"ר יערה גולדשמייט‪ -‬מעבדות חברת ‪ IBM‬חיפה‬
‫‪00:11‬‬
‫שיטה חדשה למדידה מדויקת של מרכיבי האוזנית השמאלית בלב באמצעות‬
‫אקו תלת מימד‬
‫פרופ' חיים יוספי‪ ,‬מנהל המחלקה לקרדיולוגיה לא פולשנית‬
‫‪00:51‬‬
‫השימוש בנוגדי קרישה חדשים‬
‫ד"ר אנטולי נמץ‪ ,‬מנהל היחידה לקרישת דם והמוסטאזיס‬
‫‪00:92‬‬
‫השלב הבא בניתוחים לירידה במשקל‪ :‬מעקף קיבה מקוצר?‬
‫ד"ר עידית מלניק‪ ,‬המחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם‬
‫‪00:21‬‬
‫תופעת הגילנות )‪ )AGEISM‬בקרב הצוות הסיעודי‬
‫סטלה גרודזינסקי‪-‬רון‪ ,‬הנהלת הסיעוד‬
‫‪05:12‬‬
‫ביקור בתערוכת הפוסטרים ‪ -‬אולם ההרצאות הגדול‬
‫ארוחת צהרים קלה‬
‫‪09:91‬‬
‫הענקת מלגות מחקר ופרס עבודה מצטיינת‬
‫ד"ר חזי לוי‪ ,‬פרופ' יורם יגיל‬
‫מילות סיכום‬
‫** חנייה במקום ללא עלות‪.‬‬
‫‪ 3 ‬‬
‫תוכן עניינים (סדר א"ב)‬
‫‪1‬‬
‫אבטחת איכות ‪5 .......................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אורתופדיה ‪9 ............................................................................................‬‬
‫אימונולוגיה‪21..........................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫אתיקה‪29.................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫בריאות הציבור ‪31.....................................................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫גניקולוגיה ומיילדות ‪39..............................................................................‬‬
‫‪7‬‬
‫גנטיקה מולקולרית ‪47...............................................................................‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫המטולוגיה ‪55...........................................................................................‬‬
‫הפרייה חוץ גופית‪57..................................................................................‬‬
‫‪10‬‬
‫ילדים‪63...................................................................................................‬‬
‫‪11‬‬
‫כירורגיה ‪67..............................................................................................‬‬
‫‪12‬‬
‫לצנות רפואית ‪73.......................................................................................‬‬
‫‪13‬‬
‫מחלות זיהומיות ‪75...................................................................................‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫נוירולוגיה‪83.............................................................................................‬‬
‫סיעוד כללי ‪95...........................................................................................‬‬
‫‪16‬‬
‫עיניים ‪101 ................................................................................................‬‬
‫‪17‬‬
‫פרמקולוגיה‪107 ........................................................................................‬‬
‫‪18‬‬
‫פסיכאטריה ‪121 ........................................................................................‬‬
‫‪19‬‬
‫קרדיולוגיה‪125 .........................................................................................‬‬
‫‪20‬‬
‫ריאות ‪135 ................................................................................................‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫ראומטולוגיה ‪141 ......................................................................................‬‬
‫רפואה משלימה ‪145 ..................................................................................‬‬
‫‪23‬‬
‫רפואת שיניים ‪149 .....................................................................................‬‬
‫‪24‬‬
‫תזונה‪151 .................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0‬אבטחת איכות‬
‫‪‬‬
‫אבטחת איכות טיפול במטופלי המודיאליזה באמצעות נאמנות נושא‪.‬‬
‫‪0.0‬‬
‫בתיה פאלק‪ ,‬מזל אזולאי‬
‫סיעוד‪ :‬המכון הנפרולוגי‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי‪ ,‬אשקלון‬
‫‪Abstract # 1‬‬
‫הקדמה‬
‫מטופלי המודיאליזה הנם חולים עם בעיות רפואיות מורכבות ורבות‪ ,‬וזקוקים לניהול טיפול של צוות רפואי רב‬
‫תחומי (מולטידיסיפליני)‪ .‬בתוך הצוות המולטידיסיפליני‪ ,‬תפקיד הצוות הסעודי הנו מרכזי‪ ,‬לפחות בשל הזמן‬
‫והקרבה בהם המטופלים והאחיות שוהים זה לצד זה‪ .‬אחד התפקידים המשמעותיים של הצוות הסיעודי בדיאליזה‪,‬‬
‫הנו ניהול תוכנית איכות טיפול מובנית‪ ,‬אחידה ואקטיבית שמטרתה לתת טיפול בטוח ואופטימלי למטופלים‪.‬‬
‫מטרה‬
‫‪ # .1‬לבחון את איכות הטיפול ביחידת המודיאליזה במרכז הרפואי ברזילי אשקלון‪ ,‬במשך שנה‪.‬‬
‫‪ # .2‬לבדוק האם ניתן לשפר את איכות הטיפול במטופלי המודיאליזה שלנו‪.‬‬
‫כלים‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬האוכלוסייה‪ -‬כל מטופלי המודיאליזה בשנה האחרונה (‪.)n=63-80‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬זיהוי תחומים בעלי עניין לאיכות הטיפול‪ ,‬כולל‪ :‬רמת המוגלובין ומתן מנות דם‪ ,‬מחלת עצם ‪(Ca, P,‬‬
‫)‪ ,PTH‬תזונה (סרום אלבומין)‪ ,‬סוגריים לא ברורים כף רגל סוכרתית‪ ,‬גישה לכלי דם‪ ,‬גישה לכלי דם זמנית‬
‫(קטטר)‪ ,‬איכות דיאליזה )‪ ,(KT/V‬ניהול סיכונים‪ ,‬וירוסים )‪ (Hep B and C‬וחיסונים‪ ,‬אומדן נורטון‪,‬‬
‫נפילות וסיכון לנפילות‪ ,‬השתלות‪ ,‬קבלת מטופל חדש‪ ,‬קבלת אחות חדשה‪ ,‬היענות לרחיצת ידיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬בחירת נאמנת נושא מהצוות הסעודי לכל תחום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬הפרויקט בדק ‪ 16‬תחומים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬כתיבת פרוטוקולים ונהלים חדשים‪ ,‬ויצירת טפסי בקרה חדשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬הדרכת הצוות הסעודי בתחומים החדשים (בדיקת כף רגל )‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬שימוש באומדנים הסטנדרטיים הבאים‪ :‬אומדן כף רגל סכרתית‪ ,‬אומדן נורטון‪ ,‬אומדן פצעי לחץ ואומדן‬
‫נפילות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬במקביל‪ ,‬שיפור מיומנות של הצוות הסעודי כולל‪ :‬העמקת הידע בתחום האחריות של כל נאמנת נושא‪,‬‬
‫יציאה לקורסי חת"ש בתחומים הנדרשים‪ ,‬העצמת הצוות הסעודי והגברת מוטיבציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬כל הנושאים שנבדקו תועדו בדף מעקב סעודי חודשי בגליון הרפואי ע"י האחות האישית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬נאמנות נושא ריכזה את התוצאות החריגות בדף בקרה שבנתה‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫‪ ‬אנמיה‪ -‬למרות המאמצים שעשינו אחוז משמעותי מהמטופלים היו עם המוגלובין גבוה מ‪ 12g\%-‬ונמוך מ‪-‬‬
‫‪ .10g/%‬יחד עם זאת‪ ,‬הייתה ירידה של ‪ 16%‬במתן מנות דם מתחילת הפרויקט ועד לסיומו‪.‬‬
‫‪ ‬כף רגל סוכרתית‪ -‬הייתה עלייה של ‪ 26%‬מהמטופלים בדרגת סיכון קלה וירידה של ‪ 29%‬מהמטופלים‬
‫בדרגת סיכון בינונית‪ .‬בשינוי היה בשל ריפוי פצעים בקרב המטופלים עם רגל סוכרתית בדרגה בינונית‪.‬‬
‫‪ ‬סרום אלבומין‪ -‬במהלך השנה אחוז המטופלים עם אלבומין מתחת ל‪ 3.5g/dl -‬ירד מ‪ 4.1-‬ל‪ 2.8-‬ואחוז‬
‫המטופלים עם אלבומין תקין עלה מ‪ 75.7-‬ל‪.87.5-‬‬
‫‪ 6 ‬‬
‫‪ ‬תזונה‪ -‬כל המטופלים עם אלבומין נמוך קיבלו הדרכה‪ ,‬תוספי מזון ומעקב‪.‬‬
‫‪ ‬רמת פוספור‪ -‬רק ‪ 50%‬מהמטופלים היו ברמות פוספור בערכים תקינים (‪. )3.5-5.5‬‬
‫‪ ‬היענות של הצוות לרחצת ידיים‪ -‬במהלך חצי שנה של העלאת מודעות והדרכה‪ ,‬נראה שיפור משמעותי‪.‬‬
‫‪ ‬וירוסים וחיסוני הפטיטיס ‪- B‬למרות המאמצים שעשינו לא היה שינוי בין תחילת הפרויקט לבין סיומו‬
‫במס' המטופלים המחוסנים‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול סיכונים‪ -‬הפקנו לקחים ודנו לא רק בטעויות שהתרחשו‪ ,‬אלא גם במקרים פוטנציאלים לכמעט טעות‪.‬‬
‫‪ ‬נפילות‪ -‬בתחילת הפרויקט מטופל אחד נפל ביחידה‪ ,‬ולאחר מכן לא היו נפילות ביחידה במהלך כל‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫‪ ‬איכות דיאליזה‪ -‬מדדנו ‪ KT/V‬בכל דיאליזה‪.‬‬
‫‪ ‬קטטרים זמניים‪ -‬הורדנו את אחוז הזיהומים משלושה מקרים למקרה בודד‪.‬‬
‫‪ ‬פצעי לחץ‪ -‬כל המטופלים עם פצעי הלחץ מנוטרים ומטופלים‪.‬‬
‫‪ ‬קבלת מטופל חדש‪ -‬בנינו הדרכה מובנית ואחידה לארבע פגישות שניתנת ע"י האחיות‪ .‬כל הדרכה התבססה‬
‫על הדיווח מההדרכה הקודמת‪ 100% .‬מהמטופלים החדשים קיבלו הדרכה‪.‬‬
‫‪ ‬ברושור‪ -‬יצרנו ברושור אינפורמטיבי על היחידה‪ ,‬וחילקנו למטופלים החדשים ומשפחותיהם‪.‬‬
‫‪ ‬קבלת אחות חדשה‪ -‬בנינו טופס קבלה בהלימה להתקדמות האחות‪ ,‬שכולל מפגש עם הנהלת הסיעוד‬
‫והנהלת היחידה‪ ,‬אוריינטציה בבית חולים וביחידה‪ ,‬מתן חוברת ושיחה בנושא הנחיות וציפיות‪ ,‬מתן‬
‫הדרכה לפי פעילות סיעודית מייצגת ומפורטת ומתן משוב לכל פעילות ע"י האחות הקלינית‪ .‬משוב ע"י‬
‫האחות האחראית שיתייחס לעמידה ביעדי תוכנית הקליטה‪ ,‬הערכת ידע‪ ,‬הבנה ויכולת אינטגרציית‪,‬‬
‫שביעות רצון האחות המודרכת‪ ,‬המדריכה הקלינית ואחות האחראית מתהליך הקליטה‪ ,‬הערכת יכולת‬
‫ביצוע מיומנויות מקצועיות והשתלבות מקצועית וחברתית במחלקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ :‬כל נאמנות הנושא הגישו דיווח חודשי על ממצאיהן לאחות האחראית ומרכזת הפרויקט‪ .‬נערכו ישיבות צוות‬
‫כל שלושה חודשים‪ ,‬בהן הוצגו הממצאים לכל הצוות‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬מדיניות המוסד והנהלת היחידה שיפרה בד"כ את איכות הטיפול שניתנה למטופלי המודיאליזה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬הכשרה נוספת של אחיות הדיאליזה הייתה מדד משמעותי שהובילה לשיפור איכות הטיפול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬טיפול סעודי איכותי של האחיות‪ ,‬חיוני לתוצאות יעילות של הטיפול הרפואי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬ברוב התחומים‪ ,‬עצם תשומת הלב הנוספת של הצוות וניטור תוצאות המטופלים והדרכת המטופלים‬
‫שיפרו את איכות הטיפול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬בכמה תחומים‪ ,‬כמו מחלת עצם‪ ,‬איכות הטיפול תלויה מאוד בשיתוף הפעולה של המטופל‪ ,‬ולכן נדרשת‬
‫התערבות מוגברת לתחומים אלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ #‬תחומים מסוימים קיבלו פחות תשומת לב (השתלות) ואנחנו מתכננים להקדיש להם זמן נוסף בשנה‬
‫הבאה‪.‬‬
‫‪ 7 ‬‬
‫‪TIME OUT PROCEDURE IN THE AMBULATORY SETTING‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪Emile Hay1, Yonit Wohl1, Nili Levy1, Mali Kadosh2, Shmuel Delgado Horha2, Pnina Nir1, Ornit‬‬
‫‪Cohen3‬‬
‫‪1- Patient Safety and Risk Management unit, 2-Gastroenterology institute, 3-Research and Development‬‬
‫‪Unit3. Barzilai University Medical Center‬‬
‫רקע‬
‫השימוש ברשימת תיוג הקרויה "פסק זמן" ‪ ,Out-Time‬היא שיטה לאימות נתונים טרום ניתוח שהוכחה בעולם‬
‫להבטחת תיאום מידע לפני ביצוע הליך ניתוחי שגוי ע"י זיהוי מטופל‪ ,‬זיהוי איבר או הצד הנכון לביצוע הפעולה‬
‫ואימות פרטים נוספים‪ .‬ב‪ 2011-‬הפיץ משרד הבריאות חוזר ליישום נוהל "פסק זמן" בבתי החולים‪ ,‬שהחלו בביצועו‬
‫הלכה למעשה‪ .‬בפעולה פולשנית‪ ,‬כמוה כניתוח‪ ,‬משתתף צוות רב תחומי ולכן ראינו במרכז הרפואי ברזילי חובה‬
‫להנהיג שימוש בשיטת "פסק הזמן" גם לפני פעולות פולשניות‪ .‬לצורך כך נבחר מכון גסטרואנטרולוגי כמקום ביצוע‬
‫סקר מקדים (פיילוט)‪.‬‬
‫לאחר התייעצויות‪ ,‬גובש טופס המכיל ‪ 18‬פריטים אשר יענה לצרכי המכונים השונים בהם מתבצעות פעולות‬
‫פולשניות כשמטרת העל היא בטיחות המטופל‪.‬‬
‫מטרה‪ -‬הערכת היתכנות ויעילות שימוש בטופס "פסק זמן" בפעולות פולשניות במכון הגסטרואנטרולוגי‪.‬‬
‫שיטות ‪ -‬טרום השימוש בטופס‪ ,‬המכיל ‪ 18‬פריטים‪ ,‬נערך מפגש הדרכה בנוכחות הצוות המטפל במכון‬
‫הגסטרואנטרולוגי (רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬מרדים) להצגת מטרת השיטה‪ ,‬תכני הטופס‪ ,‬ואופן השימוש בו בכל פעולה‪ .‬בין‬
‫החודשים מרץ‪-‬מאי ‪ 2014‬בוצע הליך "פסק זמן" לכל מטופל כחמש דקות לפני ביצוע גסטרוסקופיה או‬
‫קולונוסקופיה‪.‬‬
‫תוצאות ‪ -‬הליך פסק זמן בוצע ב‪ 38-‬חולים שעברו קולונוסקופיה (‪ ,)52%‬גסטרוסקופיה (‪ )34%‬או שילוב של שתי‬
‫הפעולות (‪ .)14%‬נצפתה היענות למילוי כלל הפריטים בטופס ברמה שנעה בין ‪ 71-97%‬כתלות בסוג השאלה‪ .‬נצפה‬
‫הבדל משמעותי בהיענות למילוי הטופס בין רופאים המבצעים פעולות בתדירות גבוהה לאילו המבצעים בתדירות‬
‫נמוכה ‪ .p<0.05‬לא נצפה הבדל משמעותי באופן המילוי כתלות בפרוצדורה הנבחרת‪ .‬צוות הסיעוד ציין שהטופס‬
‫סייע בארגון כל הליך והליך בפעולה והצוות הרפואי חש יותר בטוח בקיום הפעולות הפולשניות במכון‪.‬‬
‫מסקנות‪ -‬מטרתם של הליכי פסקי הזמן היא מתן הזדמנות לאיתור שגיאות רגע לפני פעולה התערבותית‪ .‬סקר‬
‫מקדים זה מצביע על כך שהשימוש בהליך פסק זמן במכון הגסטרואנטרולוגי הנו אפשרי אך עדיין מחייב הטמעה‬
‫בכל פעולה‪ .‬ממצאינו מורים על היענות גבוהה בקרב הצוות המטפל בייחוד לגבי סוגיות של זיהוי‪ ,‬מיקום פרוצדורה‬
‫וחומרי הרדמה‪ .‬בכך חל שיפור משמעותי במידת המודעות והמעורבות לבטיחות המטופל בקרב צוות המכון‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בכוונתנו להרחיב את השימוש ברשימת התיוג לכלל יחידות המבצעות הליך פולשני במרכז הרפואי‪ .‬בכוונתו לבצע‬
‫מבדק נוסף שיכלול הפעם מכונים נוספים וייבחנו בו פרמטרים כמו שביעות רצון הצוות המטפל‪ ,‬שביעות רצון‬
‫המטופלים ופרמטרים של בטיחות המטופל כמו טעות בזיהוי החולה‪ ,‬זיהוי האיבר והפעולה הנכונה‪.‬‬
‫‪ 8 ‬‬




‫ אורתופדיה‬5

 9 
Research Day 2015
2.1
Surface replacement arthroplasty for glenohumeral arthropathy in patients
aged younger than fifty years: results after a minimum ten-year follow-up.
Levy O1, Tsvieli O2, Merchant J2, Young L2, Trimarchi A2, Dattani R2, Abraham R2, Copeland SA2,
Narvani A2, Atoun E2,3
1Reading
Shoulder Unit, Royal Berkshire and Berkshire Independent Hospitals, Reading, Berkshire, UK.
Electronic address:
2Reading Shoulder Unit, Royal Berkshire and Berkshire Independent Hospitals, Reading, Berkshire, UK.
3Orthopedic Department, Barzilai University Medical Center
Abstract # 3
BACKGROUND: The role of cementless surface replacement arthroplasty (CSRA) in young
individuals is currently unclear. The aim of this study was to evaluate CSRA long-term results for
glenohumeral arthritis in young patients.
METHODS: Between 1990 and 2003, 54 CSRAs were performed on 49 patients (25 men, 24
women) aged younger than 50 years. Mean age was 38.9 years (range, 22-50 years). Three
patients (4 shoulders) died over time and 8 were lost to follow-up, leaving 38 patients (42
shoulders) with a mean follow-up of 14.5 years (range, 10-25 years). There were 17 total
shoulder replacements with metal back glenoid, and 37 underwent humeral head resurfacing
with microfracture of the glenoid.
RESULTS: The indications were avascular necrosis, 16; rheumatoid arthritis, 20; instability
arthropathy, 7; primary osteoarthritis, 5; fracture sequelae, 3; postinfection arthritis, 2; and
psoriatic arthritis, 1. The mean relative Constant score increased from 11.5% to 71.8% (P <
.0001), and the mean patient satisfaction at final follow-up was 8.7 of 10. The mean relative
Constant score for the humeral head resurfacing with microfracture of the glenoid improved to
77.7% compared with 58.1% for total resurfacing arthroplasty. Two required early arthrodesis
due to instability and deep infection. Seven were revised to stemmed prosthesis: 1 for traumatic
fracture and 1 for glenoid erosion 16 years after the index procedure. Five shoulders in 4
patients (4 rheumatoid arthritis, 1 avascular necrosis) were revised at 8 to 14 years after
surgery for cuff failure and loosening. Three were revised to stemless reverse total shoulder
arthroplasty due to rotator cuff failure at 23, 16, and 13 years after surgery.
CONCLUSIONS: CSRA provides good long-term symptomatic and functional results in the
treatment of glenohumeral arthropathy in patients aged younger than 50 years in 81.6% of the
patients. This improvement is maintained over more than 10 years after surgery, with high
patient satisfaction (8.7 of 10). However, 10 shoulders (of 54) (18.5%) underwent revision
arthroplasty. Resurfacing offers a valuable tool in treating young patients with glenohumeral
arthritis, providing reasonably good long-term results in 81.6% of the patients, while allowing
preservation of bone stock if the need for revision arises. All the revision arthroplasty options
are preserved, including less invasive procedures.
 10 
Research Day 2015
2.2
Acetabular Cup Abduction Angle Determined by Digital Radiographic Software
as Compared to CT-Based Measurement
Eytan M Debbi1, Omri Lubovsky 2, Selcuk Frik3, Gurion Rivkin3, Ronen Debi2, Ehud Atoun2
1.Biorobotics and Biomechanics Lab, Faculty of Mechanical Engineering, Technion-Israel Institute of
Technology, Haifa, Israel. 2.Department of Orthopedic Surgery, Barzilai Medical Center, Ashkelon, Israel 3.
Department of Orthopedic Surgery, Hadassah Medical Center, Jerusalem, Israel
Abstract # 4
AIM: Measurement of the acetabular cup orientation is critical in patients after total hip
arthroplasty (THA). One important measurement is the acetabular abduction angle. The purpose
of the present study was to compare the measurements of the acetabular abduction angle using
radiographic analysis software with the measurements made by computed tomography (CT)
analysis software.
METHODS: CT scans and radiograph exams were performed on 150 patients after THA. The
acetabular abduction angle was measured from CT using CT-based image analysis software and
from radiographs using the dedicated measurement tools of digital radiographic software.
RESULTS: The two measurement systems showed no significant difference in the calculation of
the acetabular abduction angle (0.35±5.41°; p=0.425) and a moderate correlation was found
between the two methods (r=0.619; p<0.001).
DISCUSSION: Digital radiographic software provides an accurate and precise measurement of
the acetabular abduction angle.
 11 
Research Day 2015
2.3
Clinical and functional outcome after acetabular labral repair in patients aged
older than 50 years.
Ben Tov T1, Amar E2, Shapira A1, Steinberg E1, Atoun E3, Rath E1
Department of Orthopedics, Tel Aviv Medical Center, Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University, Tel Aviv,
Israel.2Department of Orthopedics, Tel Aviv Medical Center, Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University, Tel Aviv,
Israel. Electronic address: 3Department of Orthopedics, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel.
1
Abstract # 5
PURPOSE: To assess the clinical and functional outcome of labral repair in patients aged older than 50
years.
METHODS: We performed a prospective analysis of 20 patients aged older than 50 years who had
undergone arthroscopic repair of a torn acetabular labrum (6 men and 14 women; mean age, 58 years).
The indication for surgery was groin pain due to various causes with or without associated mechanical
symptoms that did not respond to nonoperative treatment for more than 6 months. Intraoperatively, all
patients were diagnosed with labral pathology. The mean duration of symptoms was 3.1 years (range, 0.5
to 15 years). The mean follow-up period was 22 months (range, 12 to 35 months). The outcome was
prospectively measured with the modified Harris Hip Score (MHHS) and Hip Outcome Score (HOS).
RESULTS: The indication for surgery was femoroacetabular impingement (FAI) with cam deformity and a
labral tear in 4 patients, FAI with pincer deformity and a labral tear in 1 patient, FAI with both deformities
in 1 patient, a gluteus medius tear in 2 patients, and an isolated labral tear in 12 patients. Acetabular
chondral lesions were present in 11 patients (55%). The mean preoperative and postoperative MHHS was
62.5 and 87.2, respectively (P < .001); the mean preoperative and postoperative HOS was 42.7 and 86.3,
respectively (P < .001); and the mean preoperative and postoperative level of function during usual
activities of daily living according to the HOS was 46.0% and 73.7%, respectively (P < .001). No significant
difference was identified in MHHS and HOS between gender groups.
CONCLUSIONS: Arthroscopic management of FAI and labral repair in patients aged older than 50 years
without significant arthritis (Tönnis grade 1 or better) are associated with significant improvement in
outcome. Because of the potential importance of the labrum for long-term hip joint integrity, we advocate
repair of the labrum in patients aged older than 50 years when possible.
LEVEL OF EVIDENCE: Level IV, therapeutic case series.
 12 
Research Day 2015
2.4
The outcome of a novel biomechanical therapy for patients suffering from
anterior knee pain
Amir Haim1, Ganit Segal2, Avi Elbaz2, Amit Mor2, Gabriel Agar3, Yaron Bar-Ziv3, Yiftah Beer3,Guy
Morag1, Ronen Debi4, Ehud Atoun4
1 Department
of Orthopedic Surgery, Sourasky Medical Center, Tel-Aviv, Israel
Research Group, Herzliya, Israel
3 Department of Orthopedic Surgery, Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin, Israel
4 Department of Orthopedic Surgery, Barzilai Medical Center, Ashkelon, Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University of the Negev, Beer sheva,
Israel
2 AposTherapy
Abstract # 6
BACKGROUND: This study was devised to examine the effect of a novel biomechanical therapy for
patients suffering from anterior knee pain (AKP).
METHODS: A retrospective analysis of 48 patients suffering from AKP was performed. Patients
underwent a gait evaluation, using an electronic walkway mat, and completed the SF-36 health survey and
the WOMAC questionnaire at baseline and after 3 and 6months of therapy. A special biomechanical device
was individually calibrated for each patient. AposTherapy is a functional, non-invasive rehabilitation
therapy consisting of a biomechanical foot-worn device that is used during activities of daily living.
Repeated measures analyses were performed to compare gait parameters and self-evaluation
questionnaires between baseline, 3months and 6months.
RESULTS: Walking velocity significantly increased by 5.7cm/s, cadence increased by 1.6 steps/minute,
and stride length increased by 3.4cm in relation to pretreatment testing (p<0.001 for all). End-point
evaluation revealed additional improvement of these parameters; however these did not significantly
differ from that of mid-treatment. Pain decreased by 36.6% and 49.2% following 13 and 26 weeks of
treatment, respectively (P<0.01) and function improved by 25.2% and 41.7% following 13 and 26 weeks
of treatment, respectively (P=0.01).
CONCLUSIONS: Based on the current study's results it may be concluded that this therapy might have a
positive effect for patients with AKP.
 13 
Research Day 2015
2.5
Effect of a home-based biomechanical treatment on pain, function and gait
pattern in obese patients with knee osteoarthritis
Omri Lubovsky1, Amit Mor2, Ganit Segal2, Ehud Atoun1, Ronen Debi1, Yiftah Beer3, Gabriel Agar3,
Doron Norman4, Eli Peled4, Avi Elbaz2
1. Department of Orthopedic Surgery, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel. 2. AposTherapy Research
Group, Herzliya, Israel. 3. Department of Orthopedic Surgery, Assaf HaRofeh Medical Center, Zerifin, Israel. 4. Department
of Orthopedic Surgery, Rambam Medical Center, Haifa, Israel
Abstract # 7
BACKGROUND: Obesity is a risk factor for the incidence and progression of knee osteoarthritis
(OA). Obese individuals with knee OA tend to walk slower, have shorter step length, lower
cadence and single-limb support (SLS). The purpose of the current study was to examine the
effect of a novel biomechanical, home-based, gait training device on gait patterns of obese
individuals with knee OA.
METHODS: This was a retrospective analysis of 105 (32 males, 73 females) obese (BMI >30
kg/m2) subjects with knee OA who completed a 12-month program using a biomechanical gait
training device and performing specified exercises. They underwent a computerized gait test to
characterize spatiotemporal parameters, and completed The Western Ontario and McMaster
Osteoarthritis Index (WOMAC) questionnaire and SF-36 Health Survey. They were then fitted
with biomechanical gait training device and began a home-based exercise program. Gait patterns
and clinical symptoms were assessed after 3 and 12 months of therapy.
RESULTS: Each gait parameter improved significantly at 3 months and more so at 12 months
(P=0.03 overall). Gait velocity increased by 11.8% and by 16.1%, respectively. SLS of the more
symptomatic knee increase by 2.5% and by 3.6%, respectively. There was a significant reduction
in pain, stiffness and functional limitation at 3 months (P<0.001 for each) that further improved
at 12 months. Pain decreased by 34.7% and by 45.7%, respectively. Functional limitation
decreased by 35.0% and by 44.7%, respectively. Both the Physical and Mental Scales of the SF36 increased significantly (P<0.001) at 3 months and more so following 12 months.
CONCLUSIONS: Obese subjects with knee OA who complied with a home-based exercise
program using a biomechanical gait training device demonstrated a significant improvement in
gait patterns and clinical symptoms after 3 months, followed by an additional improvement after
12 months.
 14 
Research Day 2015
2.6
Preoperative Templating for Arthroplasty in Sub-Capital Femur Fractures –
Affects on Surgical Outcome
Bachar Avnieli I, Atoun U, Lubovsky O, Debby D, Debbie R
Department Of Orthopedics , Barzilai University Medical Center , Ashkelon , Israel
Abstract # 8
Sub-capital fractures of the femoral neck (Garden 3/4) are generally treated with hemiarthroplasty (HA) or total hip arthroplasty (THA). Existing data addressing differences in
postoperative Leg Length Discrepancy (LLD) between the two procedures in sub-capital
fractures is insufficient. Hypothesis: (1) postoperative LLD in patients who underwent HA was
greater than THA, possibly due to surgeon concern regarding post-operative dislocation. (2)
Preoperative templating in trauma patients undergoing arthroplasty, including accurate
calculation and execution of the femoral osteotomy, improves LLD in these patients.
Methods: 193 patients with Garden 3/4 fractures that underwent arthroplasty in Barzilai
University Medical Center were identified and divided into 4 groups: HA with\without
preoperative templating (n=38,84 respectively), and THA with\without preoperative templating
(n=23,48 respectively). Templating was performed on the non-traumatized leg. Femoral
osteotomy was planned and measured from the superior edge of the lesser trochanter.
Postoperatively, the actual femoral osteotomy was measured and LLD was calculated.
Results: Patients with preoperative templating had a significantly lower LLD (M=2.9 in HA,
M=4.5 in THA) than without templating (M=7.5 and M=7.2, respectively). Femoral osteotomy
was lower in patients with templating (M=9.0 in HA, M=8.9 in THA) than without templating
(M=13.4 and M=14.1, respectively). Femoral osteotomy in HA was preoperatively planned
significantly lower than THA (M=6.7 and M=10.2, respectively). In THA, femoral osteotomy was
executed lower than planned, while in HA osteotomy was executed higher than planned. This
difference was significant.
Discussion: Postoperative LLD was improved in patients with preoperative templating in both
HA and THA. Femoral osteotomy location best explains this finding, which was lower in patients
with preoperative templating. While preoperative planning of the femoral osteotomy differed
between HA and THA, this was nullified by the execution of the planned osteotomy. While this
finding may be explained in several instances, it emphasizes the effect of the act of preoperative
planning on the operative result.
Conclusions: Preopertive templating imroves LLD in patients with Garden 3/4 fractures treated
with arthroplasty. This is independent of which procedure is performed – HA or THA
 15 
Research Day 2015
2.7
Anteversion of the acetabular cup determined by digital radiographic software
as compared to CT-based measurement
Bachar Avnieli I, Atoun, U, Lubovsky O, Debby D, Debbie R
Deartment Of Orthopedics, Barzilai University Medical Center , Ashkelon , Israel
Abstract # 9
Background: Precision in determining cup anteversion in patients after total hip arthroplasty
(THA) is critical, especially in cases of postoperative pain, excessive wear and instability.
Computed tomography scans (CT) were found to be superior at measuring the anteversion of
the acetabular cup as compared to measurements performed on printed radiographs. The
purpose of the present study was to compare acetabular anteversion measured on digital
radiographs with dedicated software to measurements carried out via CT.
Methods: CT scans and radiograph exams were obtained from 62 patients after THA. Acetabular
cup anteversion was measured from CT by CT-based image analysis software (Amira©) and
from digital radiographs using dedicated measurement tool of a digital software
(TraumaCAD©). Anteversion angles of the acetabular cup were calculated and compared.
Results: Radiographic calculated acetabular anteversion angles were significantly lower than CT
measurements (average difference of -13.79±13.51°; p<0.001; CI: [-17.28°; -10.30°]), with a
moderate correlation between methods (r=0.534; p<0.001). There was a significant correlation
between radiographic error and anteversion angle (r=0.910; p<0.001), with the radiographs
showing greater underestimation of the angle at greater angles.
Conclusions: Digital radiographic shows imprecision in measuring acetabular cup anteversion.
Clinicians must consider this when making clinical decisions based on these radiographs.
Level of Evidence: Level III. Diagnostic comparison study.
 16 
Research Day 2015
2.8
Schatzker and Mayo classification for olecranon fractures: inter and intra
observer reliability
Lubovsky O. Debbie R
Department. of Orthopedics , Barzilai University Medical Center , Ashkelon , Israel
Abstract # 10
Introduction: Olecranon fracture is a relatively common injury, accounting for approximately
10% of upper limb fractures. Robust classification method is essentials for proper
communication between surgeons, and for comparison between different treatment modalities.
The aim of this study was to determine the reliability of currently used classification systems for
olecranon fractures.
Materials and methods: Fifty olecranon fractures were classified independently by five
experienced orthopedic surgens using Mayo and Schatzker classification systems. Two of them
re-evaluated those fractures on two separate occasions 1 month apart. The interobserver and
intraobserver variation was assessed using kappa statistics.
Results: For Mayo classification, the mean Interobserver Kappa values was 0.23, the mean
intraobserver value was 0.63. For Schatzker classification,the mean Interobserver Kappa values
was 0.35, the mean intraobserver value was 0.53.
Conclusions: The two accepted classifications for olecranon fractures had mild interobserver
agreement. This should be considered when evaluating reports about different treatments for
what is considered the same fractures.
Kew words: olecranon, classification, Mayo, Schatzker, reliability.
 17 
Research Day 2015
2.9
Constrained Total Hip Replacement for displaced sub capital fracture in the
elderly
S.Paz , S.Abu-Rizak, R.Debbi, D.Dabby, O.Lubovsky
Department of Orthopedic Surgery Bazilai University Medical Center, Ashkelon/IL
Abstract # 11
Introduction: Recent studies show an advantage for patients undergoing THR vs.
Hemiarthroplasty for displaced subcapital femoral fractures. Major complication of this
treatment is high dislocations rate. In order to overcome this problem, a constrained Acetabular
cup was implanted in an elderly group of patients.We present a series of 77 consecutives
patients that had primary constrained THR for displaced subcapital fracture.
Methods: Through the years 2007-2011 we performed 77 primary constrain THR following
displaced subcapital femoral fracture using the Acetabular Constrained cemented cup by
Groupe-Lepine. All surgeries were performed by a senior surgeon. Data collected included
demographic data, further fractures & hospitalizations from date of surgery until June 2012
Results: Patient age ranged from 66 to 91 years (mean 74.3), 30M 48F A total of five cases of
femoral periprosthetic fracture were noted. All Five resulted in surgery (ORIF). No dislocations
were recorded. A high number of contralateral fractures (in opposite femur) were noted.
Discussion:Primary constrained Acetabular cup prevents dislocations S/P THR after subcapital
fracture; However, it may result in a relatively higher incidence of periprosthetic fractures.
Keywords: Constrained, Periprosthetic, dislocations
 18 
Research Day 2015
2.10 Change in trends of treating sub capital fracture
Lubovsky O, Debbie R
Deartment Of Orthopedics, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel
Abstract # 12
Sub capital fractured are managed by hemiarthroplasty or total hip replacement.
Hemiarthroplasty advantages are larger heads that produce stability and a faster OR time. The
advantage of total hip replacement are better functional outcome and reduced re operation rate.
Using dual mobility total hip, overcome the fear from high dislocation rate when doing primary
total hip for fracture management. Since July 2012, we conducted RCT in our institution to
compare between dual mobility total hip and bipolar total hip replacement for displaced (garden
3-4) sub capital fracture.
The inclusion criteria for the research include good cognitive function, no neurological deficit, no
previous lower limb trauma or surgery, and no other acute fractures or trauma. These inclusion
criteria aimed to enable proper post operative one year evaluation of the patients, leaving us
with many patients that were not eligible for the study.
Aim: The purpose of the research was to evaluate the trend in treating the non study participant
patient during the first 18 months of the RCT research.
Material and methods -Retrospective data was collected of all the subcapital fractures that
were operated in our department during the 18 months of research. THR were done by only 3
senior orthopedic joint surgeons in our department, whereas hemiarthroplasty was done by all
senior orthopedic surgeons in the department.
Results: Between July 2012 to December 2013, 118 patients were treated for subcapital
fracture in our institution. From these patients only 24 were eligible for the study (randomly
selected 12 bipolar and 12 THR). The preliminary data analysis of this small group of patients
did not show significant differences in the functional outcome 3 months from surgery.
From the 94 patients that were not eligible for the study, 48 had Bipolare and 46 had dual
mobility THR. In the first 4 months of the study period, only 1 of 8 patient not included in the
study was operated with dual mobility total hip, in the next 14 months, more than 50% of the
patients had total hip replacement for their sub capital fracture.
Conclusion: during the study period, the dual mobility total hip arthroplasty was adopted as
preferred option for treatment patients with sub capital fracture. We believe this trend will be
adopted by others in the near future as this procedure offers good function with reduced risk of
dislocation.
 19 
Research Day 2015
 20 
Research Day 2015

‫ אימונולוגיה‬9

 21 
Research Day 2015
3.1
Clinical-laboratory characteristics of ANA positive chronic idiopathic urticaria
Eli Magen1, Dan Waitman, Natan R. Kahan RPh
1.Leumit Health Services, Barzilai University Medical Center, Ben Gurion University of Negev, Ashkelon,
Israel; Medicine B Department, Barzilai University Medical Center, Ben Gurion University of Negev, Ashkelon,
Israel; Allergy and Clinical Immunology Unit, Barzilai University Medical Center, Ben Gurion University of
Negev, Ashkelon, Israel
Abstract # 13
Background: Despite the established association between chronic idiopathic urticaria (CIU) and
presence of antinuclear antibodies (ANA), the prevalence of autoimmune comorbidities in this
population has not been analyzed.
Objective: To identify clinical and laboratory manifestations associated with ANA positive CIU.
Methods: ANA positive patients were identified via electronic data-capture from the electronic
patient-record database of Leumit Healthcare Services of Israel. Patient characteristics, medical
histories as well as details of diagnostic workup, medical treatment, and follow-up were
retrieved by performing a chart review of electronic patient records. The prevalence of target
diseases amongst ANA+ CIU+, ANA+ CIU- and ANA- CIU+ patients was calculated.
Results: 91 ANA+ CIU+, 3131 ANA+ CIU- and 478 ANA- CIU+ patients were identified. The ANA+
CIU+ group was characterized by higher prevalence of SS-A 52 Ab (7.7% vs 2.4%; p=0.008), SS-A
60 Ab (11% vs 2.8%; p=< 0.001) and SS-B Ab (14.3% vs 3.2%; p< 0.001), compared to ANACIU+ group. Additionally, ANA+ CIU+ patients were more likely to be diagnosed with thyroid
autoimmune diseases, higher C - reactive protein (6.4 ± 10.3 mg/l vs 4.1 ± 8.8 mg/l, p=0.027)
and more profound basopenia (0.04 ± 0.09 cell/mm3 vs 0.15 ± 0.11 cell/mm3, p<0.001), than
ANA negative CIU patients. More ANA+ CIU+ patients were resistant to fourfold standard
licensed doses of antihistamines than ANA- CIU+ patients (11 (12.1 %) vs 29 (6.1 %); p=0.046).
Conclusion: ANA positive CIU is characterized by higher prevalence of SS-A 52, SS-A 60, SS-B
antibodies and poorer clinical response to antihistamine medications.
Significance of the study: This is the first study investigating clinical and laboratory
manifestations associated with ANA positive CIU.
 22 
Research Day 2015
3.2
Clinical and laboratory features of chronic idiopathic urticaria in the elderly
Magen E 1,2,3, Mishal J2, Schlesinger M3
1.Leumit Health Services, Barzilai University Medical Center, Ben Gurion University of Negev, Ashkelon,
Israel;2.Department of Medicine B, Barzilai University Medical Center, Ben Gurion University of Negev, Ashkelon, Israel;
3.Allergy and Clinical Immunology Unit, Barzilai University Medical Center, Ben Gurion University of Negev, Ashkelon,
Israel
Abstract # 14
BACKGROUND: There are few data regarding epidemiology and clinical features of urticarial
diseases in the elderly population.
OBJECTIVE: The aim of the study was to determine the clinical and laboratory characteristics of
chronic idiopathic urticaria (CIU) in the geriatric population.
METHODS: Electronic medical records of outpatient allergy consultations due to a diagnosis of
CIU were retrospectively reviewed to collect demographic data, urticaria activity score, results
of autologous serum skin test (ASST), and laboratory workup.
RESULTS: From 1598 patients with chronic urticaria, there were 1319 (82.5%) adult (adult CIU
group) and 124 (9.4%) elderly subjects (elderly CIU group). The elderly CIU group was
characterized by lower prevalence (46.7%) of women compared to the adult CIU group (69.2%;
P = 0.022); fewer wheals (1.4 ± 0.5) vs. (2.3 ± 0.7; P < 0.001); lower rates of concomitant
symptomatic dermographism 2 (2.2%) vs. 121 (12.6%; P = 0.003); and lower rates of
angioedema, 3 (14.1%) vs. 362 (37.8%; P < 0.001). Fewer elderly patients with CIU (18.1%) than
adult patients with CIU (44.7%; P = 0.019) demonstrated a positive ASST. There were no
differences in laboratory data between the study groups.
CONCLUSION: CIU in the elderly population is nearly equally distributed in both sexes and is
characterized by fewer wheals, lower rates of concomitant symptomatic dermographism, lower
rates of angioedema, and lower ASST positivity.
Significance of the study: This is the first published epidemiological study investigating clinical
and laboratory characteristics of chronic idiopathic urticaria in the elderly population.
 23 
Research Day 2015
3.3
Chronic Opisthorchis felineus infection attenuates atherosclerosis--an autopsy
study
Magen E, Bychkov V, Ginovker A, Kashuba E
Allergy and Clinical Immunology Unit, Barzilai University Medical Center Ashkelon and the Faculty of Health at BenGurion University of the Negev
Abstract # 15
Previously, we proposed a hypothesis that chronic helminthic infection may have beneficial
effects on the development of atherosclerosis.
OBJECTIVE : The aim of this study was to investigate an association between Opisthorchis
felineus chronic helminthic infections with aortic atherosclerosis and serum total cholesterol.
METHODS: A series of medico-legal autopsy specimens collected in Khanty-Mansiisk (the
region in Russia endemic for O. felineus) were studied to assess O. felineus worm burden in
cadaver livers. The areas of atherosclerotic lesions in the cadaver aortas were measured by
visual planimetry. A family history of cardiovascular disease, smoking, hypertension or diabetes
was elicited, and serum total cholesterol levels examined.
RESULTS: Three hundred and nineteen cadavers (280 (87.8%) males and 39 (12.2%) females)
aged 20-72 years were divided into five age groups: (i) 20-29, (ii) 30-39, (iii) 40-49, (iv) 50-59
and (v) >60 years old. The O. felineus mean worm burden was 257±312 worms/liver. Infected
subjects were categorised into three subgroups depending on the worm burden: mild (<100
worms), moderate (100-500 worms) and severe (>500 worms). Infected subjects had lower
serum total cholesterol (mild worm burden, 186.4±25.6 mg/dl; moderate worm burden,
183.4±23.1mg/dl, P=0.002; severe worm burden, 170.6±25.1mg/dl, P<0.001) than non-infected
subjects (201.1±21.2 mg/dl). The average percentage of aortic surface covered by fatty streaks,
fibrotic plaques and complicated lesions was negatively related to worm burden in the infected
subjects. Chronic helminthic infections was a negative predictor of aortic atherosclerosis; with
an odds ratio of 1.72 (1.02-2.91), P=0.041 for all subjects; and 3.19 (1.35-7.58), P=0.008 for
subjects aged >40 years old. Opisthorchis felineus chronic helminthic infections was found to be
associated with lower serum total cholesterol levels and a significant attenuation of
atherosclerosis.
Significance of the study: In 2005 Dr. Eli Magen proposed a hypothesis that chronic helminthic
infection may have beneficial effects on the development of atherosclerosis through
immunological mechanisms. This is the first published postmortem study investigating effects of
chronic helminthic infection on the development of atherosclerosis, in collaboration with
Russian scientists in endemic area of opistorchosis.
 24 
Research Day 2015
3.4
Antihistamines do not inhibit the wheal induced by the intradermal injection
of autologous serum in resistant chronic idiopathic urticaria
Magen E, Mishal J, Zeldin Y, Schlesinger M
Leumit Health Services, Department of Medicine B, Barzilai University Medical Center, Ben Gurion University of Negev,
Ashkelon, Israel
Abstract # 16
Some patients with chronic idiopathic urticaria (CIU) are resistant to conventional doses of
antihistamines (AHs).
Aim: This study was designed to check whether the skin wheal and flare reaction produced by
the intradermal injection of autologous serum (AS) and by histamine differs in AH-resistant and
AH responder CIU patients.
Methods: CIU patients with treatment failure under fexofenadine at 180 mg q.d. increased their
daily dose of AH to 4 tablets daily. Those with significant improvement of urticaria activity score
under fexofenadine at 180 mg were included in the CIU group. Subjects with treatment failure
despite a full 8-week fourfold fexofenadine treatment were included in the resistant CIU (R-CIU
group). The control group consisted of sex- and age-matched patents with allergic rhinitis. The
AS skin test and intradermal histamine-induced wheal and flare reaction were performed at
baseline (without AH), after 8 and 16 weeks (under AH treatment).
Results: Forty-six subjects were included in the CIU group, 21 were in the R-CIU group, and 44
were in the control group. Under AH therapy, the skin reaction to intradermal histamine
injection was significantly diminished in all study groups. In the R-CIU group, fexofenadine at
180 mg did not suppress AS-induced wheal reaction (5.96 ± 2.25 mm; p = 0.85), and with a
fourfold AH dose some reduction of AS-induced wheal (3.79 ± 1.74 mm; p = 0.008) was observed
but remained larger than in the CIU (2.31 ± 1.12; p = 0.006) and control groups (2.52 ± 1.36; p =
0.037). AHs do not inhibit the wheal induced by the intradermal injection of AS in R-CIU.
Significance of the study: ≈7-15% of patients with chronic idiopathic urticaria (CIU) are
resistant to conventional doses of antihistamines (AHs) and reasons of this resistance are largely
unknown. This study aimed to check whether the skin wheal and flare reaction produced by the
intradermal injection of autologous serum (AS) and by histamine differs in AH-resistant and AH
responder CIU patients. The findings of the study, that AHs do not inhibit the wheal induced by
the intradermal injection of AS in AHs resistant CIU, suggest on alternative pathophysiological
mechanisms of mast cell activation in this disease.
 25 
Research Day 2015
3.5
Possible benefit from treatment of Helicobacter pylori in antihistamineresistant chronic urticaria
Magen E1,2, Mishal J2
1.Leumit Health Services. 2.Department of Medicine B Barzilai University medical Center, Ashkelon
Abstract # 17
BACKGROUND: Some patients with chronic spontaneous urticaria (CU) are resistant to
conventional doses of antihistamine (AH) medications. Some research groups have reported an
association between CU and Helicobacter pylori infection.
AIM: To determine whether H. pylori eradication can reverse AH resistance in CU.
METHODS: We retrospectively reviewed cases of patients with CU, and recorded their Urticaria
Activity Score (UAS) and results of a (13)C-urea breath test ((13)C-UBT) for H. pylori infection.
Patients without improvement in CU despite a full 8 weeks of AH treatment at four times the
initial dose comprised the resistant CU group, while the patients who did respond comprised the
responsive CU group. Patients with resistant CU and a positive (13)C-UBT (n = 46) were offered
a 14-day treatment with amoxicillin 1 g twice daily, clarithromycin 500 mg twice daily and
omeprazole 20 mg twice daily. The effect of H. pylori eradication on CU was evaluated by the
UAS, measured at baseline and at 8, 16, and 28 weeks after triple therapy.
RESULTS: Of the 46 patients with resistant CU, 29 (63%) had a positive (13)C-UBT result.
Treatment eradicated H. pylori in 18 of the 29 patients (subgroup A), and 11 patients refused
the triple therapy (subgroup B). The remaining 17 patients had a negative (13)C-UBT result,
(subgroup C). In subgroup A, baseline UAS reduced from 5.29 ± 0.94 to 3.62 ± 0.96 (P = 0.03) at
week 8; to 1.43 ± 0.41 (P < 0.001) at week 16, and to 1.17 ± 0.32 (P = 0.04) at week 28. Five of
the patients (27.8%) in this group were completely free of symptoms at week 28, whereas none
of the untreated patients achieved complete remission.
CONCLUSION: Some patients with resistant CU might benefit from H. pylori eradication.
Significance of the study: ≈7-15% of patients with chronic idiopathic urticaria (CIU) are
resistant to conventional doses of antihistamines (AHs) and reasons of this resistance are largely
unknown. Previously, some research groups have reported an association between CIU and
Helicobacter pylori infection. The study aimed to determine whether H. pylori eradication can
reverse AH resistance in CIU; and found that some patients with resistant CIU might benefit from
H. pylori eradication.
 26 
Research Day 2015
3.6
Chronic urticaria can be triggered by eradication of Helicobacter pylori
Magen E, Schlesinger M, Hadari I
Leumit Health Services, Allergy and Clinical immunology Unit, Barzilai medical Center, Ben Gurion University
of Negev, Ashkelon
Abstract # 18
BACKGROUND: Participation of Helicobacter pylori (HP) in the pathogenesis of chronic
spontaneous urticaria (CU) is subject to dispute, although its eradication proved to be effective
for some patients.
AIMS: To investigate the cases of CU following eradication of HP.
METHODS: The cases of patients in whom CU was diagnosed following triple therapy for HP
eradication were retrospectively reviewed. The identified patients underwent follow-up
examination to exclude drug hypersensitivity and repeated autologous serum skin test (ASST)
was done.
RESULTS: From 831 patients with CU, 9 (1.08%) cases of CU related to triple therapy for HP
eradication have been detected. In 8 (88.9%) patients CU was associated with positive ASST.
CONCLUSIONS: CU can be triggered by eradication of HP. The pathophysiological mechanisms of
CU development following HP eradication are far from being clear, but it could be speculated
that the systemic effects of HP eradication may involve some kind of immunomodulation,
activating autoimmune mechanisms of CU
Significance of the study: Previously, we and other groups reported beginning of chronic
spontaneous urticaria (CU) in patients with Helicobacter pylori (HP) infection. This is the first
study reporting CU development following HP eradication.
 27 
Research Day 2015
3.7
Clinical and laboratory features of antihistamine-resistant chronic idiopathic
urticaria
Magen E, Mishal J, Zeldin Y, Schlesinger M
Leumit Health Services, Allergy and Clinical immunology Unit, Barzilai medical Center, Ben Gurion University
of Negev, Ashkelon
Abstract # 19
Chronic idiopathic (spontaneous) urticaria (CIU) is sometimes resistant to the conventional and
high doses of antihistamines (AHs).
Aim: This study compares the clinical and laboratory characteristics of AH responsive and AHresistant CIU subjects.
Methods: Clinical and laboratory data were retrospectively collected from 385 CIU patients.
Urticaria activity score (UAS), concomitant angioedema, dermatographism, positive autologous
serum skin (ASST), and laboratory data were collected. The control group consisted of 44 sexand age-matched healthy individuals. Two hundred forty-five CIU patients controlled with AH
medications were included in the CIU group. Forty-six patients failed to show clinical
improvement during 8 weeks of treatment with fourfold AH doses and were included in the
resistant CIU (R-CIU) group. The R-CIU group was characterized with a higher incidence (58.7%)
of angioedema than the CIU group (28.5%; p < 0.001), more cases concomitant physical urticaria
(23.9% in R-CIU versus 12.2% in CIU; p = 0.014), more positive ASST (73.9% in R-CIU versus
45.4% in CIU; p < 0.001), and higher baseline UAS (5.28 ± 0.81 in R-CIU versus 3.32 ± 1.25 in
CIU; <0.001). R-CIU was characterized with more severe basopenia (0.04 ± 0.07 cell/mm(3)
versus 0.16 ± 0.13 cell/mm(3); p < 0.001), higher mean platelet volume (10.87 ± 2.21 femtoliter
(fl) versus 8.65 ± 1.74 fl; p < 0.001), higher levels of C-reactive protein (8.62 ± 3.91 mg/L versus
2.49 ± 1.34 mg/L; <0.001), and higher levels of serum C3 (1.66 ± 0.36 g/L versus 1.19 ± 0.35 g/L;
p < 0.001. R-CIU is a clinically more severe disease with laboratory features of low-grade
inflammation and platelet activation.
Significance of the study: ≈7-15% of patients with chronic idiopathic (spontaneous) urticaria
(CIU) are resistant to conventional doses of antihistamines (AH). This is the first published study
to compare the clinical and laboratory characteristics of AH responsive and AH-resistant CIU
subjects.
 28 
Research Day 2015

‫ אתיקה‬4

 29 
Research Day 2015
‫פיתוח והטמעת אתיקה בארגוני בריאות‪.‬‬
‫‪4.0‬‬
‫בניאל סימה‪ ,‬אקריש אתי‪ ,‬בן גיאת שמחה‪ ,‬דלקיאן חדווה‪ ,‬מירילאשוילי מרים‬
‫סיעוד מחלקות נוירולוגיה‪ ,‬פנימית ד'‪ ,‬ילודים‪ ,‬ילדים‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי באשקלון‬
‫רקע‪ -‬אתיקה הנה מערכת כללים המגדירים התנהגות ראויה ולא ראויה‪ .‬אימוץ כללי אתיקה בארגונים‬
‫הכרחית לבניית תשתית ארגונית נאותה ועשוי למנוע מצבי שחיתות‪ .‬סביבת העבודה בבית החולים מלאה‬
‫בסוגיות אתיות רבות‪ .‬בבית חולים קיימות דילמות בשל העובדה כי הוא ממלא שני תפקידים בו זמנית‪:‬‬
‫מוסד טיפולי סיעודי וארגון עסקי‪" .‬ערכים השולטים בעולם הניהול מושתתים על עקרונות יעילות וכסף‪.‬‬
‫בעוד ערכי המקצוע מושתתים על דאגה‪ ,‬חמלה והתחשבות בפרט‪ ,‬על כן ההתנגשות בין הערכים בלתי‬
‫נמנעת"‪.‬‬
‫מטרה‪ -‬הצגת דילמות אתיות רפואיות וניהוליות במרכז הרפואי‪.‬‬
‫שיטות‪ -‬ראיונות בנושא דילמות אתיות בעבודה בקרב בעלי תפקידים רב תחומיים במרכז‪.‬‬
‫ממצאים עיקרים‬
‫‪‬‬
‫"ועדת האתיקה"‪ -‬רופאים‪ ,‬לא פונים לוועדות בשל היעדר הלימה בין עבודה נמרצת לדיון איטי‬
‫בוועדה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לפעמים יש חוסר ידע מהי דילמה אתית ומהי שאלה רפואית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משאבי אנוש‪ -‬דיווח על גיוס‪ ,‬קידום או תגמול עובדים בניגוד מפורש לדעת משאבי אנוש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ישיבות הנהלה‪ -‬לא נותנים פתרון לבעיות אתיות בין הצוותים השונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היעדר פיקוח נאות על קשרי רופאים וחברות תרופות‪ .‬מוביל לקבלת טובות הנאה וניגודי עניינים‬
‫בין החלטות מקצועיות של רופאים לקשרים מסחריים עם חברות תרופות‪.‬‬
‫סיכום‪ -‬מיסוד התנהגות אתית בארגון הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית‪ .‬פיתוח המשאב האתי ע"‬
‫פעילות במישורים הבאים‪ :‬גיבוש ואימוץ קוד אתי‪ ,‬הדרכת מנהלים להתמודד ביעילות עם סוגיות של‬
‫אתיקה‪ ,‬פתיחת ערוצי תקשורת רשמיים למתריעים ויצירת אוירה המעודדת התרעה‪ ,‬ובניית תרבות דיווח‬
‫בארגון‪ .‬היישום בשלבים אינו רק בר סיכוי לאימוץ‪ ,‬אלא גם בר סיכוי רב יותר להצליח‪.‬‬
‫‪ 30 ‬‬

‫ בריאות הציבור‬2

 31 
Research Day 2015
‫‪2.0‬‬
‫קידום בריאות העובד בחמישה עשר מפעלים ‪5105-5104‬‬
‫חיים יוספי ‪ ,1,2‬דב גביש ‪ ,1,3‬דרור דיקר ‪ ,1,4‬ראובן ויסקופר ‪.1‬‬
‫‪.1‬הפורום למניעת מחלות לב וכלי דם‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי אשקלון‪ .2 .‬מחלקה לקרדיולוגיה לא התערבותית‪,‬‬
‫המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי‪ . 3 .‬מחלקת פנימית א המרכז הרפואי וולפסון‪ .‬מחלקת פנימית ד‪ ,‬בית חולים השרון‪.‬‬
‫‪Abstract21 #‬‬
‫רקע‬
‫לאור ניסיון ה פורום למניעת מחלות לב וכלי דם בהפעלת תוכנית התערבות בקהילה‪ ,‬הוחלה תוכנית בקרב מפעלי‬
‫האזור להורדת גורמי סיכון במחלות לב וכלי דם‪.‬‬
‫תוכנית ההתערבות כללה את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫גיוס ‪ 15‬מפעלים בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫הדרכת ‪ 3‬מחזורים‪ ,‬בקורס דו יומי ומינוי "נאמני בריאות "‬
‫הרצאת רופא לכלל עובדי המפעל‪ ,‬בדבר סיכונים ודרכי מניעה וההתמודדות עם מחלות לב וכלי דם‪.‬‬
‫מדידת רמת הסיכון אישית של עובד לחלות במחלות לב וכלי הדם‪ ,‬לפי מדדי הרגלי חיים‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬היקף‬
‫המותנים‪ ,‬הרגלי עישון‪ ,‬מדידתת לחץ הדם‪ ,‬ושאלון חיים‪.‬‬
‫מיון העובדים לפי קבוצות הסיכון‪ .‬לקבוצת סיכון גבוהה ובינונית‪ ,‬הוצע להשתתף בתוכנית ההתערבות‪.‬‬
‫תוכנית ההתערבות לעובדים בסיכון כללה‪ :‬הרצאת הרופא‪ 7 ,‬מפגשי אימון גופני בחצר המפעל ע"י מדריכי‬
‫"הפורום"‪ ,‬חלוקת "מדי צעדים" לעובדים שיעזרו לעמוד ביעד פעילות רצויה (לפחות ‪ 8000‬צעדים ביום)‪ ,‬ניתנו ‪2‬‬
‫סדנות בנושא תזונה‪ ,‬והוצע טיפול בהפסקת עישון למעוניינים והוצע יעוץ ארגונומי ותזונתי לכל מפעל‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬בוצעו עוד ‪ 2‬מפגשי בדיקות מדדים‪ :‬בתום ‪ 3,6‬חודשי הדרכה‪.‬‬
‫הערכת רמת הסיכון של משתתפי התוכנית לאחר ההתערבות נעשתה בתום ‪ 6‬החודשים לכל משתתף‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫נצפתה הפחתה ניכרת באחוז המשתתפים בעלי‬
‫הסיכון הגבוה לפתח מחלות לב וכלי דם‪ ,‬תוך ‪3‬‬
‫חודשים מתחילת ההתערבות‪ ,‬ללא הבדל בין‬
‫המינים‪ .‬התועלת הבריאותית שהושגה‪ ,‬עדיין‬
‫נשמרה שישה חודשים בתום ההדרכה‪.‬‬
‫באנשים עם תורשה חיובית למחלות לב וכלי דם‪,‬‬
‫נמצאה שכיחות גבוהה ליתר לחץ דם ועודף משקל‪.‬‬
‫התוכנית הצליחה לאפיין מצבים בהם נאמני‬
‫הבריאות הצליחו להביא תועלת‪ .‬הוכנה חוברת‬
‫הנחיות מפורטת להפעלת תוכנית דומה בהמשך‪.‬‬
‫נצפה קושי בגיוס מפעלים אשר הבהיר את הצורך‬
‫בהטמעת התוכנית בהיקף ארצי עם עידוד עירוני‬
‫וממשלתי‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בתוכנית שהופעלה בקרב ‪ 1000‬עובדים ב‪ 15-‬מפעלים במשך שנתיים הוכח פעם נוספת‪ ,‬שניתן לקדם את בריאות‬
‫העובד באיתור ממוקד של גורמי הסיכון‪ ,‬המבוסס על ניסיון "הפורום למניעת מחלות לב וכלי דם"‪ .‬תוצאות‬
‫התוכנית תורמות משמעותית לבריאות העובד ולרווחיות המפעל‪.‬‬
‫מומולץ שמתווה התוכנית יאומץ במישור ארצי ושהתוכנית תתבצע כשיגרה ביותר המפעלים בארץ‪.‬‬
‫הערה‪-‬התוכנית בוצעה בחסות "קרן מנוף" של המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ 32 ‬‬
‫‪2.5‬‬
‫מידת היענות לביצוע בדיקות תקופתיות בקרב צוות הרפואי במרכזים הרפואיים‬
‫ברזלי ואסף הרופא‬
‫‪4‬‬
‫אתי חדריאן ‪ ,1‬אורנה עובדיה ‪ ,2‬רוזיקה דוד ‪ ,3‬אתי יויפיאן‬
‫‪.1‬מעבדות כלליות‪ .2 ,‬מחלקת נשים ומיילדת‪.3 .‬הנהלת הסיעוד‪ .4 ,‬מחלקת גריאטריה‬
‫רקע‪ :‬בדיקות סקר המוצעות לצוות הרפואי במקום עבודתו הנן בדיקות כלליות שנועדו לבדוק את תקינותן של‬
‫מרבית מערכות הגוף אחת לשנתיים בקרב בני גיל ‪ 40‬שנה ומעלה‪ .‬היענות לבדיקות מבוססות ראיות ולקבלת טיפול‬
‫הנם מרכיב חיוני בהצלחת המאמצים למניעה וטיפול במחלות‪ .‬במחקרנו אנו רוצים לבדוק את שעור ההיענות‬
‫לביצוע בדיקות והגורמים הקשורים למידת ההיענות הצוות הרפואי במרכזים הרפואיים ברזילי ואסף הרופא‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬מהו שיעור ההיענות לבצוע בדיקות תקופתיות בקרב הצוות הרפואי מעל גיל ‪ 40‬בבתי החולים‬
‫ברזילי ואסף הרופא?‬
‫מטרות על ‪ :‬לבדוק מהו שיעור ההיענות לבצוע בדיקות תקופתיות בקרב הצוות הרפואי מעל גיל ‪ 40‬ואת הגורמים‬
‫הקשורים למידת ההיענות זו במב"ת (מכון בדיקות תקופתיות) בבתי החולים ברזילי ואסף הרופא‪.‬‬
‫השערות המחקר‪ :‬יימצאו קשרים בין עמדות בנושאי בריאות‪ ,‬תפיסת מצב בריאות סוגי הבדיקות‪ ,‬משתנים‬
‫הדמוגרפים‪/‬מקצועיים לבין היענות הצוות הרפואי לבצע בדיקות סקר תקופתיות‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר חתך תיאורי דו מרכזי‪ ,‬מדגם נוחות‪ .‬סה"כ ‪ 245‬אנשי צוות מתוך ‪ 300‬נדגמים העובדים‬
‫במרכזים הרפואיים "אסף הרופא" ו"ברזילי"‪ .‬הצוות הרפואי‪ ,‬שכלל רופאים‪ ,‬עובדי מעבדה ואחיות ענו על ‪65‬‬
‫שאלות בשאלון המורכב ממשתנים סוציו‪-‬דמוגרפים מקצועיים‪ ,‬שאלות אודות התפיסות והתנהגות בריאותית של‬
‫הנחקרים ושאלות המתייחסות לביצוע הבדיקות ולזמינותן‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬קיים קשר בין היענות לביצוע בדיקות לגיל‪ ,‬מין ותק מקצועי בעבודה וסקטור‪ .‬קשר מובהק‬
‫נצפה בין כמות גורמי הסיכון והאירועים הרפואיים למידת ההיענות‪ .‬ההיענות גברה עם עלייה במספר האירועים‬
‫וגורמי הסיכון‪ .‬כמו כן נצפה קשר מובהק בין היענות הצוות לידע‪ ,‬ובין אופן התנהלות ביצוע הבדיקות להיענות‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬היענות כוללת עמדה על ‪ .64%‬ישנו קשר בין מאפיינים דמוגרפיים בסיסיים למידת ההיענות‪ .‬בשל נכונות‬
‫גבוהה של הצוות הרפואי לבצע בדיקות‪ ,‬הזימון לבדיקות הגביר היענות‪ .‬התנהלות טובה מגבירה היענות‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬יש לשלוח זימונים בתדירות המתאימה לצוות הרפואי לבצע בדיקות סקר מבוססות ראיות ‪ .‬כמו כן יש‬
‫לשפר את אופן התנהלות הבדיקות‪ ,‬דבר אשר יכול אף הוא להגביר היענות‪ ,‬תוך בחינה מחדש של סל הבדיקות‬
‫המוצעות‪ .‬עבודת שטח להגברת מודעות וחשיבות בדיקות הסקר מבוססי הראיות צריכה להילקח בחשבון ע"‬
‫ההנהלה‪ ,‬בייחוד בקרב הסקטור הרפואי הצעיר (מתמחים) שעובד במשמרות‪.‬‬
‫‪ 33 ‬‬
‫‪2.9‬‬
‫קידום בריאות העובד במרכז הרפואי ברזילי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫לינדה פרז ‪ ,‬שרית קופפרמן ‪ ,‬ריקי גרובר ‪ ,‬איילת קדר‬
‫‪4‬‬
‫‪.1‬אחות מתאמת סוכרת‪ ,‬יו"ר הוועדה‪-2 ,‬מרכזת תחום קידום בריאות לשכת הבריאות המחוזית אשקלון‪ -3 ,‬מנהלת היחידה‬
‫לתזונה ודיאטה‪ -4 ,‬דוברת המרכז‪ .‬הוועדה לקידום בריאות העובד במרכז הרפואי ברזילי‬
‫רקע‬
‫פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה מפרטות את חובות המעביד הקשורות לשמירה על בריאות העובד‬
‫ורווחתו‪ .‬הוועדה לקידום בריאות העובד במרכז הרפואי ברזילי‪ ,‬שמה לה מטרה לגבש תוכנית התערבות‬
‫עם מדידת תוצאים לשימור ושיפור בריאות ותפקוד העובדים בבית החולים‪ .‬שיתוף פעולה בין לשכת‬
‫הבריאות לנציגי הוועדה למיפוי צרכי העובד החל לקרום עור וגידים בתחילת שנת ‪.2014‬‬
‫מטרות‬
‫מיפוי צרכים ותחומים לשיפור והגברת מצב בריאות העובד במרכז הרפואי ברזילי‪.‬‬
‫שיטות‬
‫במהלך יולי‪-‬ספטמבר הועבר שאלון בקרב עובדי המרכז‪ ,‬המכיל ‪ 3‬חלקים‪ :‬דמוגרפיה‪ ,‬בריאות והרגלי‬
‫בריאות‪ ,‬צרכי העובד‪ .‬השאלון המתוקף אושר בהנהלת הסיעוד‪ .‬תוצאותיו עובדו ב‪.SPSS -‬‬
‫ממצאים‬
‫‪ ‬דמוגרפיה‪ 677 -‬שאלונים הושבו‪ 20% .‬גברים‪ 57% ,‬בעלי השכלה אקדמאית‪ 54% ,‬אחיות‪60% .‬‬
‫דיווחו על עבודה במשמרות‪ ,‬ו‪ 56%-‬על מאמץ פיזי במהלך עבודתם‪.‬‬
‫‪ ‬בריאות והרגלי הבריאות‪ -‬מרבית העובדים הגדירו את מצב בריאותם טוב עד מצויין (‪.)94%‬‬
‫מחציתם דיווחו על עיסוק עצמאי בפעילות גופנית בשעות הפנאי‪ ,‬בתדירות ממוצעת של פעם עד‬
‫פעמיים בשבוע (‪ .)47-29%‬מבין המשיבים‪ 85% ,‬מעוניינים להגביר פעילות גופנית‪ ,‬אולם ‪54%‬‬
‫מעידים כי גורם הזמן אינו מאפשר להם זאת‪.‬‬
‫‪ ‬מהלכים לשינוי בריאות במקום העבודה‪ 77% -‬מהמשיבים מעוניינים בקיומו של יום בריאות‪,‬‬
‫והיו מעוניינים להצטרף לפעילות לעידוד הבריאות במסגרת העבודה במידה רבה מאד‪ ,‬בינהם‬
‫קבוצה לתזונה (‪ )53%‬פילאטיס (‪ ,)52%‬הפגת מתחים (‪ )49%‬ויוגה צחוק (‪.)47%‬‬
‫מסקנות‬
‫חשיבות צרכי העובד חיונית לבניית תוכנית קידום בריאות במסגרת המגבלות הקיימות‪ .‬עידוד סקטור‬
‫הסיעוד שמעיד על עבודה גופנית מחד והיעדר פנאי מספק לקחת חלק בפעילויות קידום הבריאות‬
‫העתידיות מאידך יכול להניב שיפור משמעותי עתידי ברווחת העובד‪.‬‬
‫המלצות‬
‫בעקבות הממצאים ופרסומם בקרב ועדה לקידום בריאות העובד ננקטו מספר פעולות‬
‫‪ .1‬פעילות במסגרת שעות עבודה‪ -‬נפתחו קבוצת "שומרי משקל"‪ ,‬קבוצת הליכה שבועית‪ ,‬סדנה‬
‫לגמילה מעישון‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילות לאחר שעות העבודה‪ -‬נפתחו חוגים פילאטיס וריקוד‪.‬‬
‫‪ .3‬פרסום טיפים בתזונה וכושר לפני מועדים באתר הבית של המרכז ובדף הפייסבוק‪.‬‬
‫‪ .4‬העברת הרשמים למנהל חדר האוכל והטמעת המסקנות בשיפוץ העתידי בשנת העבודה הנוכחית‪.‬‬
‫‪ 34 ‬‬
5.4
Prevention of Stunting in Bedouin Infants BY use of Multiple Micronutrient
Supplements
Natalya Bilenko 1,2,3, Ilana Belmaker 4, Hillel Vardi1,2 and Drora Fraser 1
1.Department of Public Health, Faculty of Health Science, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva,
Israel. 2.Regional Office of the Ministry of Health, Ashkelon Region, Ashkelon, Israel. 3.Barzilai University
Medical Center. 4. Division of Health in the Community, Faculty of Health Science, Ben-Gurion University of
the Negev, Beer-Sheva, Israel
Abstract # 24
Background: The immediate and long-term health effects of nutritional deficiencies include
increased incidence of infections, impaired growth and cognitive development. Bedouin infants
in the southern Israel have been found to have high rates of micronutrient deficiencies, along
with increased rates of stunting (low height-for-age).
Methods: We compared the efficacy of "Sprinkles" (Suppleforte™), a powdered food supplement
(Iron, Vitamins A, C, folic acid and Zinc), MMS group, and standard supplementation with liquid
iron and vitamins A+D drops (Control group) on stunting among 450 Bedouin infants in
randomized community trial. Children received supplementation from 6 to 12M of age. Heightfor-age z-score (HAZ) at ages 6, 12, and 18M were calculated using WHO Anthro Software.
Children having lower than -2 HAZ were defined as stunted.
Results: 8% and 13%of infants had stunting at 6 and 12M, with no statistically differences
between the intervention groups. At age 18M, 15.8% of control group vs. 9.5% of MMS group
were stunted. Using logistic regression models with adjustment for clusters and controlling for
baseline stunting status, length of breastfeeding and number of supplementation days, we found
that at age 18M , the MMS supplementation was associated with reduction in the risk for
stunting by 60% (OR=0.4, p<0.001). Stunting at age 6M was an additional predictor for stunting
at 18M (OR=0.19, p<0.001).
Conclusions:. MMS ("Sprinkles") supplementation among Bedouin children was associated with
a marked reduction in risk of stunting at age 18M. We recommend that "Sprinkles” to be
considered as the preferred formulation of supplementation for Bedouin infants.
 35 
Research Day 2015
5.5
Associations between particulate matter composition and childhood blood
pressure – The PIAMA study
Natalya Bilenko1,2,3, Bert Brunekreef4,5 , Rob Beelen4, Marloes Eeftens4,6,7, Kees de Hoogh 6,7,8,
Gerard Hoek4, Gerard H. Koppelman9,10, Meng Wang 4,11, Lenie van Rossem5, Ulrike Gehring 4
1Department
of Public Health, faculty of health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, 2 Health office
of Ministry of Health, Ashkelon, District, Israel,3 Barzilai University Medical Center, Ashkelon/IL. 4Institute
for Risk Assessment Sciences, Utrecht University, The Netherlands, 5Julius Center for Health Sciences and
Primary Care, University Medical Center Utrecht, The Netherlands, 6Department of Epidemiology and Public
Health, Swiss Tropical and Public Health Institute, Basel, Switzerland, 7University of Basel, Basel, Switzerland,
8MRC-PHE Centre for Environment and Health, Department of Epidemiology and Biostatistics, Imperial
College London, London, United Kingdom, 9University of Groningen, University Medical Center Groningen,
Groningen, Department of Pediatric Pulmonology and Pediatric Allergology, Beatrix Children’s Hospital, The
Netherlands, 10Groningen Research Institute for Asthma and COPD, University of Groningen, Groningen, The
Netherlands, 11Department of Environmental and Occupational Health Sciences, University of Washington,
Seattle, Washington, USA
Abstract # 25
Background: Childhood blood pressure is an important predictor of hypertension and
cardiovascular disease in adulthood. Evidence for an association between ambient particulate
matter (PM) exposure and blood pressure is increasing, but little is known about the relevance
of different PM constituents. We investigated the association between particulate matter
composition and blood pressure at age 12 years.
Methods: Annual average concentrations of copper, iron, potassium, nickel, sulfur, silicon,
vanadium, and zinc in particles with diameters of less than 2.5µm (PM2.5) and 10µm (PM10)
were estimated by land-use regression modeling for the home addresses of the participants of
the prospective PIAMA birth cohort study. Associations between element concentrations and
blood pressure measurements performed at age 12 years were investigated by linear regression
with and without adjustment for confounders in 569 children who lived at the same address
since birth.
Results: After adjustment for potential confounders we found statistically significant positive
associations of diastolic blood pressure with iron, silicon, and potassium in PM10 [mean
difference (95% confidence interval) 0.72 (0.02;1.42) mmHg, 0.75 (0.06;1.45) mmHg, and 0.86
(0.11;1.39) mmHg, respectively, per interquartile range increase in exposure]. Also, we found
marginally significant (p<0.1) positive associations between iron and silicon in PM2.5 and
diastolic blood pressure.
Conclusions: Exposure to particulate matter constituents, in particular iron, silicon and
potassium may increase blood pressure in children. The association with iron may indicate the
health relevance of non-exhaust emissions of traffic.
 36 
Research Day 2015
5.6
Results of a Prospective Study on Peri-conceptual Exposure to Environmental
Hazards and Reproductive Outcomes
Natalya Bilenko (1,2,3), Ilana Shoham-Vardi (1), Ilana Belmaker (2)
1.Department of Epidemiology and Health Services Evaluation, Faculty of Life Sciences, Ben-Gurion
University of the Negev. 2. Ministry of Health, Southern District. Health in the Community, Faculty of Life
Sciences, Ben-Gurion University of the Negev. 3. Barzilai University Medical Center, Ashkelon/IL.
Abstract # 26
Background: Previous ecologic studies have shown increased risk of congenital malformations
and perinatal infant mortality among Bedouin Arab residents in southern Israel living within a
20 km radius of the large industrial chemical complex (ICC), including the National Toxic Waste
Disposal Site.
Objectives: To assess the association between residing in an area potentially exposed to air
pollutants from the ICC and adverse pregnancy outcomes (APO).
Methods: A prospective study followed 348 pregnant Bedouin women sequentially recruited
during 2009-2010 from Maternal and Child Health (MCH) clinics during their first pre-natal
preventive care visit through the end of pregnancy. Area of residence was classified into
exposed and non-exposed, as defined by a previous ecologic study. Data collected included
detailed SES characteristics, history of personal environmental exposures (e.g. smoking/living
near highway/pesticide exposure), and APO.
Results: 221 pregnant Bedouin women were recruited from MCH clinics in potentially exposed
and 127 in non-exposed areas. 25.9 % had one or more APO, 9.3 % had an infant with low birth
weight (LBW) and 11.6 % had an infant with a congenital malformations or metabolic diseases.
Personal environmental exposure was closely associated with residence in potentially exposed
area. After controlling for potential confounders in multivariate logistic regression model,
association between residence in exposed area and APO, did not reach statistically significance
(OR=2.6; p=0.12).
Conclusion: After controlling for personal environmental exposures, living near ICC was not
associated with risk of APO. These findings need to be confirmed on a larger population with
exposure assessment by air quality measurements.
 37 
Research Day 2015
5.7
Home Food Fortification with Sprinkles (Multiple Micronutrient Iron, Vitamins
A, C, folic acid and Zinc) decreases rates of infectious morbidity requiring
hospitalizations in Jewish and Bedouin Infants in Southern Israel
Natalya Bilenko1,2,3,5, Ilana Belmaker3,4, Hilel Vardi2,3 and Drora Fraser1,2
Department of Epidemiology and Health Services Evaluation, Beer-Sheva, Israel
S. Daniel Abraham International Center for Health and Nutrition, Ben-Gurion University of the Negev, BeerSheva, Israel
3 Regional Office of Ministry of Health, Southern Region, Beer-Sheva, Israel
4 Community Health Division, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, Israel
5 Barzilai University Medical Center, Ashkelon/IL.
1
2
Abstract # 27
Introduction: Childhood micronutrient deficiencies are known to influence host resistance
mechanisms, thereby altering susceptibility to infectious diseases.
Methods: Controlled cluster randomized trial, with Maternal and Child Health clinics (MCHCs)
as the randomization unit, stratified by population group (Bedouin Arab and Jewish) was
performed. Infants at age 6m were enrolled during 2005-2007 at MCHCs which were
randomized to receive home food fortification with "Sprinkles", containing iron, folic acid,
vitamins A, D, C and zinc; or standard supplementation, liquid iron, Vitamin A&D ("Controls").
Hematological indices, and iron stores, zinc and folate, were measured at age 6&12m. Data on
primary care and emergency room (ER) visits due to infectious diseases was obtained during
monthly home interviews.
Results: The study population included 328 Bedouin Arab infants (192 in "Sprinkles" and 136 in
"Controls"). Receiving "Sprinkles" was associated with a significantly lower rate of reporting of
clinic visits, 43.0% of visits among Bedouin in the "Sprinkles" versus 62.5% among "Controls";
p<0.001. Corresponding rates for the Jewish population were 23.4% versus 40.8%; p=0.002.
"Sprinkles" supplementation was associated with significantly fewer ER visits due to infectious
disease in both populations (8.1% in the "Controls" versus 3.7% in "Sprinkles" for Bedouins,
p=0.06; and 17.8% in "Controls" versus 9.2% in "Sprinkles" for Jews; p=0.04.
Conclusion. Multi-nutrient food fortification by "Sprinkles" has protective effect on reported
infectious diseases serious enough to warrant a clinic or ER visits. These results need to be
confirmed with a study with enough power to identify those infectious diseases most
preventable by multi-nutrient food supplementation.
 38 
Research Day 2015

‫ גניקולוגיה ומיילדות‬6

 39 
Research Day 2015
6.1
THE EFFECT OF SPERM QUALITY ON TRIPLE TEST DOWN'S SYNDROME
SCREENING
Simon Shenhav, Jenia Kruchkovich, Odelia Yaakov, Itay Bar- Hava, Eyal Y Anteby, Ofer Gemer
Obstetrics & Gynecology Department, Barzilai University Medical Center, Ashkelon
Abstract # 28
Introduction Sperm quality can negatively placental and embryo development.
The aim of this study was to compare the profile of mid gestation triple test serum markers
between a cohort of women who underwent IVF and ICSI because of failed IVF and normal
sperm to those conceived by ICSI because of severe oligoteratoazoospermia ( OTA).
Material &Methods: A retrospective analysis f second trimester maternal serum screening
results for Down syndrome was performed comparing women who underwent ICSI treatment
because failed IVF to those with ICSI treatment because of severe OTA. The test results were
calculated from the combination of triple serum markers and maternal age, and expressed a
multiple of medians ( MoM).
Results: The median human chorionic gonadotropin (hCG) level was slightly higher in the
severe OTA group( N=51) as compared with failed IVF group ( N=41 ) although not statistically
significant ( 1.10 ±0.08 Vs 1.24±0.09 MoM , P = 0.24 ). Neither the median MoM of AFP nor the
median MoM of estriol were statistically different between the groups (1.12 ±0.06 Vs 1.09 ±0.06,
P=0.90 and 1.12 ±0.04 Vs 1.08 ±0.05 MoM , P= 0.59 ) respectively .
Conclusion The sperm quality do not affect the mid-trimester serum markers for Down
syndrome screening.
 40 
Research Day 2015
6.2
ARE ULTRASONOGRAPHIC FINDINGS SUGGESTIVE OF EDEMA ASSOCIATED
WITH ISCHEMIC ADNEXAL TORSION?
Odelia Yaakov, Efraim Zohav, Victoria Kapustian, Michael Gdalevich1, Michael Voldarsky, Eyal Y.
Anteby, Ofer Gemer
Department of Obstetrics and Gynecology and Epidemiology Institute 1, Barzilai University Medical Center,
Ashkelon, Israel
Abstract # 29
Objective: To study whether ultrasonographic findings suggestive of tissue edema are
associated of tissue ischemia in patients with adnexal torsion.
Methods: A study of 79 consecutive patients with surgically confirmed adnexal torsion. The
patient were divided an ischemic group where the twisted adnexa was seen as blue or black, and
a non ischemic group in which the adnexa retained normal color and appeared viable. The
clinical and ultrasonographic findings, specifically the presence of ultrasonographic signs
suggestive of tissue edema, were compared between the two groups.
Results: Of the 79 patients with torsion, in 44 (57%) the adnexa appeared ischemic at surgery.
The presence of ischemia was not significantly associated with clinical parameters such as age,
pregnancy, duration of pain, vomiting, physical exam findings or laboratory findings. In 40(50%)
patients there were ultrasonographic signs of edema, in 26(33%) patients there was no
demonstrable blood flow in the Doppler study and in 13(16%) patients there were both signs of
edema and no Doppler flow. There was no significant difference between the ischemic and non
ischemic groups in the proportion of patients with signs of edema (59% vs. 40%, p=0.11;
respectively), in the proportion of patients with absent Doppler flow (36% vs. 28%, p=0.12%;
respectively), or in the proportion of patients with both signs of edema and no Doppler flow
(20% vs. 12%, p=0.20; respectively).
Conclusions: Ultrasonographic signs of edema do not assist in differentiating between ischemic
and non ischemic adnexal torsion.
 41 
Research Day 2015
‫‪6.9‬‬
‫האם התקן תוך‪-‬רחמי מהווה גורם סיכון לכשלון טיפול שמרני בנשים עם מורסה‬
‫שחלתית‪-‬חצוצרתית?‬
‫ויקטוריה קפוסטיאן‪ ,‬אודליה יעקב‪ ,‬שרית מאש‪ ,‬מיכאל גדלביץ‪ ,‬מיכאל וולודרסקי‪ ,‬אייל ענתבי‪ ,‬עופר גמר‬
‫חטיבת נשים ויולדות‪ ,‬מרכז רפואי ברזילי‪ ,‬פקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ‪ ,‬אשקלון‬
‫מטרות‪ :‬השוואת שיעורי כשלון טיפול שמרני בנשים עם מורסה שחלתית‪-‬חצוצרתית על רקע התקן תוך‬
‫רחמי לנשים ללא התקן‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬מחקר עוקבה מסוג מקרה‪ -‬בקרה של ‪ 78‬חולות עם מורסה שחלתית‪-‬חצוצרתית‪ .‬האבחנה‬
‫התבססה על שילוב של ממצאים קליניים ובדיקת על‪-‬קול‪ .‬כל הנשים קיבלו טיפול אנטיביוטי תוך‪-‬ורידי‪.‬‬
‫כשלון טיפול שמרני הוגדר כצורך בהתערבות ניתוחית אשר בוצעה עקב התמדה של חום‪ ,‬לויקוליטוזיס או‬
‫כאבים‪ .‬בוצע השוואה בין נשים עם וללא התקן לגבי הסתמנות קלינית ושיעור כשלון הטיפול השמרני‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬מתוך ‪ 78‬נשים עם מורסה שחלתית‪-‬חצוצרתית ‪ 24 ,‬היו עם התקן ו ‪ 54‬היו ללא התקן‪ .‬לא נמצא‬
‫הבדל משמעותי בין הקבוצות לגבי נתונים דמוגרפיים ורקע רפואי‪ .‬בקרב הנשים עם מורסה שחלתית‪-‬‬
‫חצוצרתית עם התקן לעומת נשים ללא התקן‪ .‬ספירת כדוריות דם לבנות הייתה משמעותית גבוהה יותר‬
‫(‪ 16,500±6,600‬לעומת ‪ ;P=0.01 ,13,100±4,600‬בהתאמה) וגודל האבצס בעל‪-‬קול היה משמעותי גדול‬
‫יותר (‪ 61.6±21.4‬ממ לעומת ‪ 49.6±20.6‬ממ‪ ;P=0.02 ,‬בהתאמה)‪ .‬לא נמצא הבדל בשיעור ההתערבות‬
‫הניתוחית בקרב נשים עם מורסה שחלתית‪-‬חצוצרתית על רקע התקן לעומת נשים ללא התקן (‪ 50%‬לעומת‬
‫‪ ;P=0.32 ,43%‬בהתאמה)‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬נשים מורסה שחלתית‪ -‬חצוצרתית על רקע התקן תוך‪-‬רחמי אינן בסיכון יתר לכישלון טיפול‬
‫תרופתי וצורך בהתערבות ניתוחית‪.‬‬
‫‪ 42 ‬‬
6.4
Prenatal maternal stress predicts cord-blood Ferritin concentration
Rinat Armony-Sivan1, a , Shraga Aviner2, 3, a , Lutzy Cojocaru4 , Shlomo Fytlovitch3, 5 , Dora BenAlon3, 6 , Anat Eliassy3, 7 , Harvey Babkoff1 , Betsy Lozoff8 , Eyal Anteby3, 7
1Department
of Psychology, Ashkelon Academic College, Ashkelon, Israel
of Pediatrics, The Barzilai Medical Center, Ashkelon, Israel
3The Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, The Barzilai Medical Center Campus,
Ashkelon, Israel
4Department of Economics, Ashkelon Academic College, Ashkelon, Israel
5Laboratory of Biochemistry, Barzilai Medical Center, Ashkelon, Israel
6Laboratory of Hematology, Barzilai Medical Center, Ashkelon, Israel
7Department of Obstetrics and Gynecology, The Barzilai Medical Center, Ashkelon, Israel
8Center for Human Growth and Development and Department of Pediatrics and Communicable Diseases,
University of Michigan, Ann Arbor, MI, USA
2Department
Abstract # 31
Aim: To examine the relationship between maternal stress in early pregnancy and cord-blood
ferritin concentration.
Methods: The sample consisted of 140 pregnant women who lived in a region that was under
rocket attack during a military operation (December 2008 to January 2009).
Mothers in the stress group (n = 63) were in their first trimester during this period. Mothers in
the control group (n = 77) became pregnant 4 – 5 months after the attacks ended. Maternal
subjective stress was reported retrospectively. Cord-blood ferritin concentration was compared
between stress and control groups, and was the dependent variable in a hierarchical multiple
regression analysis.
Results: The mean cord-blood ferritin concentration was lower in the stress group compared to
the control group (145.7 ± 62.0 vs. 169.3± 85.4 ng/mL, P < 0.05). The cumulative distribution of
cord-blood ferritin showed a shift to the left for the stress group. Hierarchical multiple
regression analysis revealed that maternal subjective stress was a predictor for cord-blood
ferritin concentration (hierarchical regression: β = – 0.18, P < 0.05), especially in the stress
group (simple slope analysis:
β = – 0.32, P < 0.01).
Conclusion: Maternal stress during the first trimester of pregnancy is associated with lower
cord-blood ferritin concentration.
 43 
Research Day 2015
‫תפיסת מיילדות את מידת כשירותן התרבותית בטיפול ביולדות‬
‫‪6.2‬‬
‫סיעוד‪ :‬רעות בן זאב‪ ,‬חדר לידה‪ ,‬מערך נשים ומיילדות‬
‫החברה הישראלית מורכבת מקבוצות תרבות רבות ומגוונות‪ .‬קבוצות אלה נבדלות בהשתייכות הדתית‪,‬‬
‫במוצא האתני ובמאפיינים אחרים‪ ,‬המציבים אתגרים רבים בפני ארגונים נותני שירותי בריאות ציבוריים‪,‬‬
‫ומצריך התמודדות והתאמת השירותים למאפייני המטופלים‪ .‬ספרות מחקרית הקיימת בנושא זה מעידה‬
‫על פגיעה באיכות הטיפול הרפואי בעקבות כשירות תרבותית בלתי מספקת של עובדי הבריאות‪ .‬כך‪,‬‬
‫במהלך טיפול ביולדת מרקע תרבותי שונה מזה של המיילדת‪ ,‬קורה לעתים קרובות שהצעות הטיפול מצד‬
‫המיילדת אינן מובנות מאליו בעיני היולדת‪ .‬אחת הסיבות העיקריות לכך היא חוסר מודעות להבדלים בין‪-‬‬
‫תרבותיים אפשריים‪ .‬מכאן החשיבות של למידה על התמודדות המיילדת עם מחסומי טיפול ביולדת אשר‬
‫מקורם בהבדלים בין‪-‬תרבותיים‪ .‬בהתבסס על מודל הכשירות התרבותית של ‪,)1999( Campinnha-Bacot‬‬
‫הכולל חמישה רכיבים‪ -‬שאיפה תרבותית‪ ,‬מודעות תרבותיות‪ ,‬ידע תרבותי‪ ,‬מיומנות תרבותית ומפגש‬
‫תרבותי בין האחות והמטופל‪ ,‬נבדק נושא זה‪.‬‬
‫מטרת עבודה זו היא לבדוק את תפיסת המיילדות בארץ אודות כשירותן התרבותית בטיפול ביולדות‬
‫מתרבות שונה משלהן‪ ,‬וללמוד על המחסומים הבין‪-‬תרבותיים למתן טיפול מיילדותי מותאם תרבות‪ .‬כמו‪-‬‬
‫כן‪ ,‬תיבדק השפעת מדיניות מוסדית תומכת התאמה תרבותית של הטיפול הניתן במסגרתו בעיני המיילדת‬
‫על רמת הידע והמיומנות שלה במפגש תרבותי עם היולדת‪.‬‬
‫השערת המחקר העיקרית היא‪ ,‬שעליה ברמת המודעות התרבותית של המיילדת ושאיפתה התרבותית‬
‫מלווה בעליה ברמת הידע והמיומנות שלה במפגש בין‪-‬תרבותי עם היולדת‪.‬‬
‫כלי מחקר היה שאלון מובנה לדיווח עצמי אשר בודק ‪ 5‬תחומים (פרטים דמוגרפיים של המיילדת‪ ,‬ידע‬
‫ומיומנות המיילדת‪ ,‬מודעות תרבותית‪ ,‬שאיפה תרבותית ומדיניות המוסדית להתאמה תרבותית של‬
‫הטיפול הניתן במסגרתו)‪ .‬שאלון זה הועבר בקרב מדגם נוחות שכלל ‪ 70‬מיילדות בשני בתי חולים ציבוריים‬
‫בארץ (במרכז ובדרום)‪.‬‬
‫ממצאי מחקר זה מאפשרים ללמוד לגבי הצורך לשמר‪ ,‬או לשפר את תחומי ההתאמה התרבותית של‬
‫שירותי הבריאות כחלק בלתי נפרד ממדדי איכות הטיפול הסיעודי בישראל בכלל‪ ,‬ובעבודת המיילדת‬
‫בפרט‪.‬‬
‫‪ 44 ‬‬
6.6
QUANTIFYING THE EFFECT OF POST CESAREAN ADHESIONS ON INCISION-TO
DELIVRY TIME
Simon Shenhav, Leonti Grin, Victoria Kapustian, Eyal Anteby, Ofer Gemer
Obstetrics & Gynecology Department, Barzilai University Medical Center, Ashkelon
Abstract # 33
Introduction The purpose of this study was to quantify the effects of post-cesarean adhesions
severity on incision - to delivery time.
Materials & Methods: We conducted secondary analysis of a prospective cohort of women
undergoing first repeat cesarean. The presence and severity of adhesions were reported by
surgeons postoperatively. The primary outcome measure was the correlation between
adhesion severity and incision –to-delivery time.
Results: Of 97 women analyzed 47 (48.5%) had an urgent cesarean delivery. Forty four patients
(93.6%) had adhesion. Adhesion score correlated with incision to delivery time (R= 0.38, p<
0.01). Patients with adhesions had a significantly longer incision-to-delivery time (10.3+5.9 Vs
8.2=3.7 minutes respectively; (p=0.04). In Kaplan Meier analysis more patients with adhesions
remained undelivered at any time point after incision (p=0.036). The mean delivery time of
patients with adhesions score 3 was significantly longer in comparison with women with no
adhesions (13 Vs 8.2 minutes respectively, p =0.002).
Conclusion: Repeat cesarean section may delay delivery of the newborn. There is a linear
correlation between adhesion severity and the incision-to-delivery interval.
 45 
Research Day 2015
‫‪6.6‬‬
‫שימוש באמצעי טכנולוגי להדרכת יולדת ממוצא אריתראי‪ -‬שיפור איכות הטיפול‬
‫שושני דפי‪ ,‬מירדחנוב רדמילה‪ ,‬יוספה גבאי‬
‫סיעוד‪ :‬מחלקת יולדות ‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי אשקלון‬
‫רקע‪ :‬במדינת ישראל מידיי שנה מתרבים מבקשי המקלט והמסתננים‪ ,‬מתוכם כ‪ 83%‬ממוצא אריתראי וסודני‪ ,‬בין‬
‫המסתננים ישנם גם צעירים בגילאי ‪ 20-30‬לחייהם אשר נמצאים בשלה הקמת התא המשפחתי‪ .‬קיים קושי גדול‬
‫בהיצע התרגום לשפה הטיגרית הן באשפוז והן במסגרת הקהילה‪ .‬מכאן נבע הצורך להכין כלי אשר ישמש את‬
‫היולדות ובני זוגן בהבנת ההדרכה על כלל מרכיביה‪.‬‬
‫מטרת העבודה‪ :‬שיפור איכות הטיפול וההדרכה הניתנת ליולדת ממוצא אריתראי ובני זוגן‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬נבנתה מצגת עם כלל הנושאים להדרכת יולדת ויונק‪ .‬המצגת הוצגה ליולדות ובני זוגן‪ .‬תכני ההדרכה ‪:‬‬
‫תקופת משכב הלידה‪ ,‬סיבוכים אפשריים ‪ ,‬טיפול כוללני ביונק‪ ,‬יתרונות וחשיבות ההנקה‪ ,‬שיטות הנקה והדרכה‬
‫לשחרור ולצעדים בקהילה‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬לאחר מתן ההדרכה ליולדות ובני זוגן ממוצא אריתראי בשפה הטיגרית ותשאולם‪ ,‬ניכר שהבינו את תכני‬
‫ההדרכה והביעו שביעות רצונם‪ .‬בנוסף‪ ,‬שביעות רצון הצוות המטפל עלתה עקב מציאת פתרון הולם לקושי‬
‫בתקשורת שנוצר עקב קשיי שפה‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬הטמעת שיטת עבודה זו בקרב יולדות ממוצא אריתראי שיפרה בצורה ניכרת את איכות הטיפול ביולדת‬
‫וביונק וההדרכה לשחרור ולהמשך טיפול בקהילה‪ .‬נרשמה עליה ביצירת הקשר לאחר השחרור עם לשכות הבריאות‬
‫והבנת חשיבות קבלת החיסונים על פי תוכנית ייעודית‪.‬‬
‫‪ 46 ‬‬

‫ גנטיקה מולקולרית‬6

 47 
Research Day 2015
7.1
Genetic Dissection of Nephropathy in a Rodent Model of Type 2 Diabetes
Chana Yagil, Diana Roif, Marina Sapojnikov and Yoram Yagil
Laboratory for Molecular Medicine, Barzilai University Medical Center, Ashkelon
and Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University of the Negev, Beer Sheba
Abstract # 35
Background: The Cohen Diabetic rat, a model of diet-induced type 2 diabetes, deve-lops a nonproteinuric type of nephropathy. Such type of nephropathy has similarly been reported in humans with diabetes. The mechanisms underlying the non-proteinuric type of diabetic
nephropathy remain poorly under-stood.
Objectives: The general aim of the study was to investigate the pathophysiology involved in
non-proteinuric diabetic nephropathy. The specific aim was to identify genomic regions that
account for the renal disease in the Cohen diabetic rat model of non-proteinuric nephropathy
Methods: We cross-bred between the Cohen Diabetic sensitive strain (CDs) and the SBN/y rat, a
non-diabetic strain. In the parental strains, diabetogenic diet (DD) elicits diabetes and
nephropathy in CDs but not in SBN/y; regular diet (RD) does not elicit diabetes in either strain.
We mated F1 off-springs brother-to-sister to generate F2 progenies. We performed the F2 cross
twice: In the first cross, we fed 166 F2 animals with diabetogenic diet (DD) over 5 months, in
the second cross, we fed 109 F2 animals with regular diet (RD) over the same period of time. We
determined the following renal phenotypes: Creatinine clearance (CrCl), plasma urea levels, 24hr urinary protein excretion and kidney mass. As metabolic phenotype indicative of diabetes, we
performed an oral glucose tolerance test (OGTT). To determine the genotype, we scanned the
entire genome with microsatellite markers in 166 male F2 animals. We used co-segregation and
linkage analysis (MULTI-QTL software) to detect genomic loci (Quantitative trait loci - QTLs).
Results: Nearly half of F2 fed DD developed a progressively increasing diabetic phenotype, as
evidenced by an elevated area under the curve during an OGTT (AUC-OGTT). In F2-DD, we
observed over 5 months a progressive decline in kidney function in 25% animals (a steadily
decreasing creatinine clearance and a rise in plasma urea). Unexpectedly, 75% of F2-DD
developed significant proteinuria. In F2-RD, there was no decline in creatinine clearance, no rise
in plasma urea, no increase in urinary protein excretion and no increase in kidney mass, all of
which remained within a “normal range”. In CDs-DD, kidney function was impaired in all
animals, while it remained normal in SBN/y-DD. CDs-DD and SBN/y-DD did not develop
proteinuria. In F1-DD, we observed a decline in renal function and increasing proteinuria in
several animals. The AUC-OGTT mapped with high significance to QTLs on RNO4 and RNO13.
Creatinine clearance and plasma urea mapped to QTLs on RNO4 and RNO13, both of which
overlap-ped with the diabetes-related QTLs. Kidney mass mapped to a QTL on RNO4 while
 48 
Research Day 2015
proteinuria mapped to a QTL on RNO13; the two QTLs also overlapping with the diabetesrelated QTLs.
Conclusions: The decline in kidney function, the appearance of proteinuria and the increase in
kidney mass in F2 are related to the diabetogenic diet. The appearance of proteinuria in F2, but
not in parental CDs, suggests that mechanisms underlying proteinuria (that is normally
observed in diabetic nephropathy) are inhibited in CDs, a model of diabetes with nonproteinuric nephropathy, but are “uncovered” in F2. The finding that the genomic loci that
account for both the diabetic and renal phenotypes overlap suggests either that common
mechanistic pathways underlie the development of diabetes and diabetic nephropathy in this
model, or that both phenotypes are under similar genetic regulation. The two QTLs on RNO4
and RNO13 incorporate a large number of protein-coding as well as regulatory genes (including
several known micro RNAs) that could explain the development of both diabetes and diabetic
nephropathy in this model.
 49 
Research Day 2015
7.2
QTL REPRODUCIBILITY IN F2 CROSSES OF TYPE 2 COHEN DIABETIC
RAT MODEL
Yoram Yagil and Chana Yagil
Abstract # 36
Background: The Cohen diabetic rat is a genetically derived model of diet-induced type 2
diabetes mellitus. The model consists of two strains: the sensitive (CDs) rat, which develops
diabetes while fed a diabetogenic diet, and the resistant (CDr) control rat, which does not
develop diabetes irrespective of diet. Using positional cloning, we previously detected by linkage
analysis in an F2 cross of 101 male rats a highly significant quantitative trait locus (QTL) on rat
chromosome 4 and two suggestive loci on chromosomes 7 and X. The QTL on Chromosome 4
had a span of 4.9 cM and was simultaneously associated with several diabetic phenotypes. A
screen for genes within that QTL in the rat and in syntenic regions in mouse and humans
revealed 23 candidate genes.
Objectives: To verify the reproducibility of QTLs, narrow their span and reduce thereby the
number of candidate genes and to investigate possible sex differences in the genetic basis of
diabetes in this model.
Methods: We generated an additional F2 cross consisting of 132 males and 159 females.
Focusing on chromosomes 4, 7 and X, we analyzed the data for co-segregation of the F2
phenotypes with the sensitivity (S) and resistance (R) alleles of CDs and CDr, respectively, using
one-way ANOVA and post-hoc LSD test when applicable. We further analyzed the data for
genetic linkage using the Multi-QTL software.
Results: In the repeat cross, we detected in males and also in females highly significant cosegregation of the previously found QTL on chromosome 4, with many of the diabetogenic
phenotypes: blood glucose levels at 30, 60, 120 and 180 min of the OGTT, insulin levels at 30min
and the mass of the pancreas. The SS genotype in both sexes was associated with higher glucose
levels, lower insulin per glucose levels and lower pancreatic mass than the heterozygote SR or
homozygous RR. In the repeat cross in males and in the cross in females, we could not confirm
the QTL detected in the first cross in males on chromosomes 7 and X. Linkage analysis
combining the data from males of both crosses and of females confirmed and reduced the
chromosome 4 QTL span to 2.6 cM (95% confidence interval). A screen for genes within the
narrowed QTL in the rat and in syntenic regions in mouse and humans reduced the number to 5
known and 5 hypothetical candidate genes. The Ica1 gene, which is detected at the pick of the
QTL, has been previously reported to be involved in diabetes and bears direct relevance to our
 50 
Research Day 2015
study. We, therefore, labeled it as a candidate gene for diabetes in our model. We found that the
expression of Ica1 was lower in CDs than in CDr provided DD, both at the mRNA and protein
levels. The expression of Ica1 was similar in CDs and CDr fed RD and not different from CDr
provided DD.
Conclusions: The QTL on chromosome 4, but not those on chromosomes 7 and X, is highly
reproducible, and appears in both sexes. Within its unprecedented narrow span, Ica1 is a
candidate gene that could bear direct relevance to the pathophysiology of diabetes in our model.
Reduced expression of Ica1 were positively associated with the diabetic phenotype. Ica1, which
has been previously localized to the Golgi complex and immature vesicles, is likely to fulfill an
active role in cellular protein trafficking, in particular in vesicular transport at the Golgi complex
and in immature secretory granules, such as in β-cells.
 51 
Research Day 2015
7.3
The Israeli Rat Genome Center
Yoram Yagil, Irena Agranovitz, Victor Bokovsa and Chana Yagil
The Israeli Rat Genome Center, Barzilai University Medical Center
and Faculty of Health Sciences of the Ben-Gurion University of the Negev, Ashkelon
Abstract # 73
Background: Several unique genetic rat strains, animal models reproducing common diseases
in humans, were created since the establishment of the State of Israel by prominent Israeli
researchers. Some of the founders of these animal models have passed away since and there has
been a real risk of extinction of these models and that the life-long work and achievement of
these researchers might be lost to the scientific community.
Objectives: To provide a repository for unique genetic strains of rats that were created in Israel
by Israeli investigators and that simulate common complex diseases in humans.
Methods: The Israeli Rat Genome Center (IRGC) was established in the early 90's within the
campus of the Barzilai University Medical Center in Ashkelon, one of the medical campuses of
the Faculty of Health Sciences of the Ben-Gurion University of the Negev. Nuclei from several
unique genetic strains were transferred to the Center. The animals were genotyped and an
intensive genetic purification was undertaken to render each of the acquired strains genetically
and phenotypically homogenous.
Results: Three major models were transferred to the IRGC in the course of the years: The Sabra
model, the Cohen model and the Cohen Rosenthal model. The Center currently incorporates the
Sabra colony that simulates salt-sensitive hypertension in humans and that consists of the
SBN/y and SBH/y strains of rats that were originally constructed by the late Prof. Drori BenIshay from the Hebrew University and Hadassah in Jerusalem. The second colony simulates type
2 diabetes and consists of CDr and CDs rats that were originally derived by the late Prof. A.M.
Cohen, also from the Hebrew University and Hadassah. The third colony combines hypertension
and diabetes and consists of the CRDH strain that was derived jointly by Prof. Cohen and Prof.
Talma Rosenthal form the Tel-Aviv University. The Center incorporates additional genetic
strains (transgenics, consomics, congenics). The Laboratory for Molecular Medicine within the
Center also performs independent research on the genetic basis of complex diseases, including
hypertension, diabetes, kidney disease and target organ involvement in cardiovascular and
metabolic diseases. The Center collaborates with researchers from research centers in other
medical centers and universities in Israel and worldwide.
Conclusions: A national core facility for genetically inbred strains that constitute genetically
inbred animal models has been successfully established and offers its resources to interested
investigators in Israel and elsewhere in the world.
 52 
Research Day 2015
7.4
DIABETES IN THE COHEN RAT IS NOT ONLY DIET-INDUCED BUT ALSO DIETDEPENDENT
Yoram Yagil and Chana Yagil
Abstract # 38
Background: The Cohen diabetic rat is a genetically derived model of diet-induced type 2
diabetes mellitus. The model consists of two strains: the sensitive (CDs) rat, which develops
diabetes while fed a diabetogenic diet (DD), and the resistant (CDr) control rat, which does not
develop diabetes irrespective of diet. During the development of diabetes in CDs but not in CDr,
insulin release in response to glucose loading is impaired; the total pancreatic mass diminishes
with fatty degeneration of the exocrine pancreas, while the histological appearance of the Islets
of Langerhans remains intact.
Objective: Determine if the diabetic phenotype in CDs, which develops during exposure to
diabetogenic diet, is permanent or can be reversed by altering the diet.
Methods: We studied CDs and CDr that had been fed diabetogenic diet for 6 weeks (short term
study) or 16 weeks (long term study). After 6 or 16 weeks, at which time the animals in both
groups became diabetic, we abruptly discontinued the DD and reverted the animals back to
regular diet (RD). In the short term study, we continued to perform an OGTT at weekly intervals
and after 3 weeks on RD, we returned the DD and followed the animals for 7 additional weeks
with weekly OGTT. In the long term study, we performed an OGTT after 3, 7 and 10 days and
then sacrificed the animals which allowed us to retrieve the pancreas for histological
examination.
Results: In the short term study, CDs that had been exposed to 6 weeks of DD had an abnormal
OGTT consistent with diabetes. Histological examination of the pancreas at 6 weeks showed
normal appearance of the Islets of Langerhans; the only anomaly we found was in the exocrine
pancreas, in which the acinar structure appeared in mild disarray. Within one week after
discontinuation of the DD and switching to RD, the glycemic response reverted back to normal.
Re-exposure to DD returned the diabetic phenotype within 4 weeks. In the long term study, CDs
that had been exposed to 16 weeks of DD developed the full diabetic OGTT pattern; the
insulin/glucose ratio was significantly lower in CDs than in CDr, reflecting the inability of CDs to
secrete insulin despite high glucose levels. Histological examination of the pancreas after 16
weeks revealed once again normal appearing Islets of Langerhans; the exocrine pancreas
demonstrated, on the other hand, complete absence and replacement of the acinar structures
with fatty cells. Within 10 days of reverting to RD, the glucose tolerance curve returned to
normal and the insulin/glucose ratio increased to levels that were no longer different from
 53 
Research Day 2015
those found in CDr, reflecting improved ability of CDs to secrete insulin in response to glucose
and disappearance of the diabetic phenotype. Histological examination of the pancreas 10 days
after reverting to RD was unchanged, i.e. identical to that observed in animals fed DD with
normal Islets of Langerhans and fatty degeneration of the exocrine pancreas.
Conclusions: These findings indicate that the diabetic phenotype is associated with decreased
ability to secrete insulin in response to glucose, and that the impaired insulin response to
glucose is readily reversible after both short and long term exposure to DD. Diabetes in the
Cohen Diabetic rat model is therefore reversible, once animals are reverted to RD. The rapid
reversibility of diabetes in CDs suggests that exposure of the susceptible animal to DD induces
an impairment in the insulin response to glucose that is "functional". Our findings further
suggest that the fatty degeneration of the pancreas that develops along with diabetes during
exposure to DD does not appear to be causally related to the impaired insulin response to
glucose.
 54 
Research Day 2015

‫ המטולוגיה‬8

 55 
Research Day 2015
‫‪8.0‬‬
‫מתן עירוי כדוריות דם דחוסות ‪ RH‬חיובי לחולים ‪ RH‬שליליים מעל גיל ‪61‬‬
‫ברשאי יוסף‬
‫מנהל בנק דם ב''ח ''ברזילי''‪ ,‬מזכיר קבוצה ישראלית לרפואת עירויים‪.‬‬
‫רקע‪ :‬ל‪ 90%-‬מאוכלוסיית מדינת ישראל יש סוג דם ‪ RHD‬חיובי‪ .‬מלאי הדם הקיים אינו מספיק תמיד‬
‫כדי לתת מנות דם תואמות‪ ,‬כלומר מסוג ‪ RHD‬שליליים לכל המטופלים בעלי סוג דם ‪ RHD‬שלילי ‪.‬‬
‫משנת ‪ ,2002‬לפי נוהל משרד הבריאות‪ ,‬ניתן לספק מנות דם ‪ RH‬חיוביים במצבים של חוסר במנות דם‬
‫‪ RHD‬שליליים ובמצבי חירום‪ .‬הסיכון שקיים להתפתחות ‪ anti D alloimmunization‬במתן זה‪ ,‬גבוה‬
‫ומוערך כ ‪ 80%‬באוכלוסיית אנשים צעירים ללא מחלות רקע כרוניות וללא טיפול מדכא מערכת חיסונית‪.‬‬
‫מחקרים הראו שמבוגרים הסובלים מדיכוי המערכת החיסונית משני למחלה או מושתלי אברים‬
‫פנימיים‪/‬מח עצם‪ ,‬נוטים לפתח ‪ ANTID‬לאחר עירוי שאינו מתאים לפי ‪ RH‬בשכיחות פחותה בהרבה‬
‫מ‪ .80%‬הערכה משוערת של סיכון לפתח ‪ ANTID‬במקרים האלו היא בין ‪.20-30%‬‬
‫מטרות המחקר‬
‫‪ .1‬בדיקת שכיחות הופעת נוגדנים מסוג ‪ ANTID‬לאחר מתן עירוי כדוריות דם אדומות דחוסות ‪RH‬‬
‫חיובי למטופלים בעלי ‪ RH‬שלילי‪.‬‬
‫‪ .2‬בדיקת שכיחות אנמיה המוליטית משנית ל ‪ ANTID‬כתוצאה ממתן כדוריות דם דחוסות ‪RH‬‬
‫חיובי למטופלים בעלי ‪ RH‬שלילי‪.‬‬
‫‪ .3‬שכיחות הופעת ‪ ANTID‬בקבוצות גיל שונות‪.‬‬
‫‪ .4‬קשר בין הופעת ‪ ANTID‬ומחלות רקע או טיפול תרופתי מסוים‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬מחקר רב מרכזי ‪ ,‬בו לכל חולה בעל סוג דם ‪ RH‬שלילי שקיבל מנת כדוריות דם דחוסות ‪RH‬‬
‫חיובי‪ ,‬נלקחה דגימת דם (במידת האפשר) להמצאות ‪ .ANTID‬בחולים אשר זוהה בהם ‪ ,ANTID‬נלקחו‬
‫פרמטרים להמוליזה בדגימות דם נוספות‪ .‬במקביל התבצע איסוף נתונים דמוגרפיים והיסטוריה רפואית‬
‫כולל אבחנות וטיפול תרופתי מרשומה רפואית‪.‬‬
‫תוצאות ראשוניות‪:‬עד כה במרכזנו נאספו נתונים על ‪ 20‬מטופלים‪ .‬רובם מעל גיל ‪ . 70‬ב‪ 14 -‬מטופלים‬
‫נעשתה בדיקת דם לחיפוש ‪ ,ANTID‬רק במקרה אחד זוהה נוגדן ‪ ANTID‬משני לעירוי כדוריות דם‬
‫דחוסות ‪ RH‬חיובי‪ ,‬ללא עדות לאנמיה המוליטית‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬שיעור התפתחות ‪ ANTID‬לחולים מבוגרים לאחר מתן דם לא מתאים לפי נמוך ‪RH‬‬
‫מאוכלוסייה צעירה ויתכן גורמים כגון גיל‪ ,‬מחלות רקע וטיפול תרופתי משפיעים על שיעור התפתחות‬
‫נוגדנים מסוג ‪.ANTID‬‬
‫‪ 56 ‬‬

‫ הפרייה חוץ גופית‬3

 57 
Research Day 2015
9.1
The influence of sperm concentration used for ICSI in the laboratory on the
outcome of the ART cycle.
Meltzer S, Cohen O, Marchak E, Rabinson Y, Saar-Ryss B, Latzer T, Liberty G, Friedler S
Infertility and IVF Unit, Barzilai Medical Center, Faculty of Medicine and Health Sciences, Ben-Gurion
University of the Negev
Abstract # 40
Introduction- There is controversy regarding the influence of the semen sample parameters on
the fertilization potential of these sperm cells in vitro and the exact threshold level below which
ICSI should be performed.Various studies emphasized the importance of sperm motility and
morphology on the outcome of ICSI. However when ICSI is performed, a single sperm cell is
injected into each oocyte. The embryologist makes the decision to inject one which is alive and
motile and has satisfactory morphology thus possibly neutralizing these parameters effect. Data
in the literature is controversial and not recent.
Aim- Our aim was to examine the influence of sperm concentration in the ejaculate used in the
laboratory on the live-birth rate following ICSI and embryo transfer.
Materials & Methods- A retrospective study on all patients that were treated at the IVF unit of
Barzilai Medical Center during the period of January 2011 and July 2014, who underwent ICSI
using ejaculated sperm was performed. A total of 1145 ICSI cycles were divided into four groups
according to the ejaculated sperm concentration (millions/ml) on the day of oocyte retrieval:
group I: <1 (254 cycles); group II: 1-5 (89 cycles); group III: 5-9 (110 cycles); group IV: 10 or
more (692 cycles). Groups I-III were the study groups and group IV served as the control. In
group IV ICSI was performed either because of previous fertilization failure or abnormal
parameters in previous sperm analysis such as motility or morphology. Data was extracted from
patients' files, tabulated and analyzed. The demographic background, parameters of the ovarian
response and parameters of the laboratory and clinical outcomes were compared between the
four groups.
Results- Comparing the four groups of sperm concentration, ICSI in group 1 resulted in
significantly decreased 2-PN fertilization rate (56.3 ±25.7, 58.4 ± 25.2, 63.3 ± 28.7, 63.3± 30.7
for groups I,II,III,IV respectively, p= 0.006.) However, live-birth rates (23.2, 24.7, 23.6, 24.0, for
groups I,II,III,IV respectively, p=0.35) as well as all the other clinical parameters examined were
comparable between the groups. Logistic regression stepwise analysis, found that sperm
concentration had no predictive value for live-birth achievement.
Conclusions- Sperm concentration in the ejaculate had no significant influence on the live-birth
rate achieved after ICSI and embryo transfer.
 58 
Research Day 2015
9.2
Empty follicle syndrome – is it a developmental mishap?
Girsh E, Makovsky Lev-Tov E, Umansky N, Pesachovich N, Liberty G, Meltzer S, Saar-Ryss B,
Rabinson J, Lazer T, Friedler S.
Infertility and IVF Unit, Barzilai Medical Center,
Faculty of Medicine and Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev.
Abstract # 14
Introduction- Empty follicle syndrome (EFS) is a condition in which no oocytes are obtained
after successful ovarian stimulation. Its incidence has been estimated to be 0.2% - 7%. Some
believed that EFS was due to technical difficulties during oocyte aspiration or inappropriate
injection of hCG. Others suggested dysfunctional folliculogenesis. The publications in the
literature regarding EFS are limited and there is no consensus on the causes for EFS.
Aim- Our aim was to evaluate the characteristics of cycles with EFS in our IVF cohort in order to
clarify possible reasons for this phenomenon.
Materials & Methods- Retrospective data analysis of EFS cases from 856 IVF cycles performed
in our unit during a period of two years was done. Demographic data, method of COH,
parameters of ovarian response, dosage of ovulation triggering as well as outcome of previous
and consecutive cycles were analyzed.
Results- The incidence of EFS in our cohort of 856 IVF cycles was 4.9% (42 cycles, 35 cases).
The mean age of these patients was 38.8±5 years, but the median age was 40 years. The
majority of the cycles (65%) were stimulated with antagonist protocol. On the day of hCG
administration the mean follicle number per patient was 2.5±2.2 and E2 level was 683±178
pg/ml, progesterone 0.8±1.6 ng/ml. Out of 41 repeated cycles EFS recurred only in 6 cycles
(14%, 3 cases). Use of a double dose of rec-hCG in 20 consecutive cycles treated by a similar
COH protocol resulted in EFS occurrence of 5 cycles (2 cases). In 21 consecutive cycles with
aspirated oocytes the COH regiment was changed. Out of 145 oocytes retrieved in the successful
consecutive cycles 55 oocytes (37%) were immature, at the MI stage.
Conclusions- Our findings suggest that most cases of EFS are observed in patients with
diminished ovarian reserve. High incidence of immature oocytes retrieved in the consecutive
cycle suggests that EFS may result from delayed maturation of oocyte-cumulus complexes. One
of the possible solutions to avoid EFS is applying a different COH regimen and/or triggering of
ovulation by an enhanced dose of hCG. Prospective randomized studies evaluating different
treatment methods and different time frames may offer a better solution to this enigma.
 59 
Research Day 2015
9.3
Early serum β-hCG levels in pregnancies conceived after fresh or frozenthawed embryo transfer.
Indurski A, Meltzer S, Liberty G, Saar-Ryss B, Rabinson J, Girsh E, Latzer T, Friedler S.
Abstract # 42
Introduction: Second trimester maternal β-hCG levels were reported to be higher
in
pregnancies conceived after frozen (FET) compared to fresh embryo transfer. The published
comparative data regarding these levels at the early stages of pregnancy is scarce. Moreover the
predictive value of early levels of β-hCG on the pregnancy outcome is based mainly on fresh ET.
Aim: The aim of the present study was to compare early β-hCG levels in pregnancies conceived
after fresh of frozen embryo transfer and their early dynamics.
Methods: A retrospective cohort study was performed including data pregnancies achieved
during a period of three years at our IVF unit, after day 2-3 embryo transfers. Comparative
statistics were used evaluating serum β-hCG levels day 14 and 16 days after fresh and frozen ET.
β-hCG levels were stratified according to the number of sacs that were observed on US,
pregnancy outcome (biochemical pregnancy, ectopic pregnancy, spontaneous abortion) and live
birth (singleton or twin). The slope of β-hCG rise between the measures was calculated,
compared, and associations between β-hCG rise and outcome were estimated.
Results: β-hCG levels of 570 pregnancies (after 467 fresh and 105 frozen- ET) were analyzed.
The age of the patients, the number of embryos transferred between the groups was
comparable. Rate of chemical, ectopic, missed pregnancies and live-births were comparable. βhCG levels on the first and second measures were 20-11 % higher following FET than Fresh ET
(513 IU/L vs 424 IU/L., p=0.148; 910 IU/L vs 819 IU/L., p=0.536 respectively). The slope
between the two measures was steeper, although not statistically different, in the FET group
(p=0.473). Only in pregnancies with no intrauterine sac the differences reached statistical
significance (447 ±529.7 vs 85.8 ±78.7 p=0.03 ; 649.8±724.5 vs 131.9 ±151.2, p=0.02, in
pregnancies with no sac) and ( 476.1 ±326.8 vs 392.0 ±364.3 p=0.18; 967.5 ±796.4
vs 836.0±553.1 p= 0.67, in singleton pregnancies). When stratifying according to live birth the
differences were statistically significant for both β-hCG levels and slopes.
Conclusion: β-hCG levels on day 14 and 16 were 20% higher after FET compared to freshET,
however the results did’t reach statistical significance. Therefore our data indicate that a trend
of higher β-hCG levels after FET may exist quite early after conception, however significant
difference may appear at a later stage, as observed by other investigators in the second
trimester. Examining the dynamics of β-hCG levels for a longer period may elucidate this enigma.
 60 
Research Day 2015
9.4
Should high BMI be a reason for IVF treatment denial?
Saar-Ryss B, Cohen O, Meltzer S, Liberty G, Rabinson J, Girsh E, Latzer T, Friedler S.
Abstract # 43
Introduction: Various factors contribute to the outcome of IVF. There is controversy regarding
the influence of BMI on the outcome of IVF and high BMI was linked to lower success rates.
Reproductive policy makers confront the fact that no exact BMI threshold level was established
above which IVF should be denied.
Aim: Our aim was to examine the influence of BMI on the live-birth rate following IVF/ICSI and
embryo transfer and evaluate it's specific contribution among other factors.
Materials: This retrospective study included patients that underwent IVF/ICSI at our Medical
Center during the period of January 2011 and July 2014. A total of 1654 IVF/ ICSI cycles were
divided into four groups according to the patient's BMI (kg/m2): group I (normal weight): <25
(644 cycles); group II (overweight): 25-30 (253 cycles); group III (obese): 30-35 (114 cycles);
group IV (morbid obesity): >35 (134 cycles).
Comparative statistics was used to evaluate differences in the outcome parameters of the
various groups and multivariate logistic regression analysis evaluated the influence of BMI and
other variables on live-birth rate(LBR). Information regarding the pregnancy outcome was also
gathered including chemical pregnancies, ectopic pregnancies, clinical pregnancies, early
spontaneous abortions (ESA) and deliveries.
Results: Comparing the four groups of BMI, mean age and number of previous ART cycles was
significantly higher in groups III/IV compared to groups I/II. Ovarian response to COH was
comparable in terms of mean estradiol and progesterone levels on the day of hCG
administration, mean number of oocytes retrieved, fertilized and number of embryos
transferred. Outcome measures such as implantation rate, clinical pregnancy rate per cycle and
per ET, as well as live-birth rates did not differ significantly between the groups, although in
group IV LBR per cycle and per ET was lower. Logistic regression stepwise analysis found a
significant correlation between age and BMI but did not find correlation between BMI and
clinical pregnancy (p=0.436) or LB (p=206). Further analysis according to age groups will be
presented.
Conclusions: The results of our relatively large retrospective study did not demonstrate a
significant impact of BMI on the ART cycle outcome. Therefore BMI should not be a basis for IVF
treatment denial.
 61 
Research Day 2015
9.5
The efficacy of using very high doses of gonadotropins for COH in patients with
diminished ovarian reserve undergoing IVF-ET.
Liberty G, Meltzer S, Saar-Ryss B, Rabinson J, Girsh E, Latzer T, Nahum R, Friedler S.
University of the Negev, Beer-Sheva.
Abstract # 44
Introduction: There is a "natural" tendency to increase the daily dose of gonadotropins in
patients who responded poorly during COH for IVF-ET aiming to improve their ovarian
response.
Aim: To evaluate the correlation between use of different high doses of GT for COH in poor
responder patients undergoing IVF-ET and the live birth rate (LBR) achieved
Methods: A retrospective study was performed comparing parameters of IVF-ET outcome in
patients treated at the IVF unit of Barzilai Medical Center during the period between January
2006 and December 2012, who received a daily GN dose of ≥250 IU. The patients were
categorized into 3 groups, according to the maximal daily dose (MDD) of GN administered :
Group A – "High dose group" defined as a MMD of 226-374 IU (n=410, mean 300±2 IU), Group B
– "Very high dose group" with MDD of 573-134IU (n =343, mean 418±38 IU) and group C –
"Extremely high dose group" with MDD of 134-044 IU (n =297, mean 595±19IU). Patients
treated during the same period who administered a MDD of 150-225 IU (n =297, mean 186±36
IU) served as control, group N. Overall 1394 treatment cycles of 801 of patients were included in
the study; 344, 410, 343 and 297 cycles in groups N, A, B and C respectively. Stepwise logistic
regression analysis was done to compare the LBR between the different study groups. Variables
Included in the analysis were: max daily GT levels, age, FSH, BMI, gravity, parity, cycle number,
sperm concentration, sperm motility, IVF/ICSI, infertility diagnosis and treatment protocol.
Results: The total GT units used per cycle (mean±S.D.) were 1687±562, 2827±780, 4042±1087
and 6705±2160 IU in groups N, A, B and C respectively (p<0.001). The number of oocytes
retrieved was 9.3±5.8, 7.6±5.4, 6.0±4.9 and 3.3±3.3 in groups N, A, B and C respectively
(p<0.001). The implantation rate was 23±4, 17±3, 16±3 and 7±2 in groups N, A, B and C
respectively (p<0.001).The live birth rate were 25.9%, 14.6%, 11.4% and 4.7% in groups N, A, B
and C respectively (p<0.001). The total GT IU per cycle needed for one live birth were 719, 2051,
3678 and 12,619 IU in groups N, A, B and C respectively. The adjusted odds ratio for LBR was
independently lower in each study group compared to the control: 0.61(CI 95%, 0.38-0.98,
p=0.04), 0.57 (CI 95%, 0.33-0.99, p=0.05), 0.23 (CI 95%, 0.1-0.52, p<0.001).
Conclusions: LBR in poor responder patients correlated inversely with the MMD administered.
Increasing the daily dose of GN in these patients to extremely high doses is at least questionable
if not harmful.
 62 
Research Day 2015

‫ ילדים‬01

 63 
Research Day 2015
10.1 Use of a Homeopathic Preparation for "Infantile Colic" in Patients Who Have
Experienced an Apparent Life-Threatening Event
Shraga Aviner 1,2, Matitiahu Berkovitch 3,4, Hedva Dalkian 1, Rony Braunstein 5, Yossef Lomnicky 6, Menachem
Schlesinger 1,2
1 Department
of Pediatrics, The Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel
of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, Israel
3 Clinical Pharmacology and Toxicology Unit, Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin, Israel
4 Sackler School of Medicine, Tel-Aviv University, Tel Aviv, Israel
5 Independent Statistical Consultant
6 Maccabi Healthcare Services, Tel-Aviv, Israel
2 Faculty
Abstract # 45
Background: An apparent life-threatening event (ALTE) caused by ingestion of drugs or toxins
has been reported rarely among infants. None of these agents was homeopathic medication. We
report 11 infants presenting with ALTE after ingestion of Gali-col baby®, a homeopathic agent
indicated for "infantile colic".
Methods : A retrospective case control study was conducted. Charts of all infants younger than
1-year-of-age admitted with ALTE from January 2005 through August 2008 to the pediatric
division at The Barzilai University Medical Center, were reviewed. Age-matched infants admitted
on the same dates for a reason other than ALTE served as a control group. Information on
medications administered before admission was recorded.
Findings: During the study period, 36,635 children visited the pediatric emergency department
of The Barzilai University Medical Center. There were 11,057 admissions to the pediatric
division during this period, of which 115 infants were admitted due to ALTE. Eleven of these
infants received Gali-col baby before the event as opposed to none in the control group (p <
0.005). Three infants were significantly overdosed, compared to the manufacturer's
recommended dosage. After a thorough investigation, no other presumptive causes for ALTE
were found among the 11 infants.
Conclusions: Gali-col baby is associated with ALTE in some infants. There are no published
controlled trials on the efficacy or safety of its use. Therefore, better control and supervision of
Gali-col baby and probably other homeopathic medications are needed in order to prevent
possible serious adverse effects.
 64 
Research Day 2015
‫‪ 01.5‬השפעת מינם של ילדים קודמים במשפחה על מינו של הילוד‬
‫ענבל קסטנבאום‪ ,1‬שרגא אבינר‪ ,2,3‬מייקל הרטל‬
‫‪4,5‬‬
‫‪1‬מרכז רפואי סורוקה באר שבע‪2 ,‬מחלקת ילדים‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי‪ ,‬אשקלון‪3 ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪4 ,‬חיל הרפואה‪ ,‬צה"ל‪5 ,‬המחלקה לאפידמיולוגיה‪ ,‬אונ' בן גוריון בנגב‬
‫מקובל שמין הילוד הנו דוגמה אופיינית להסתברות בלתי מותנית ואינו תלוי במין האחים הקודמים‪ .‬היעדר מחקר‬
‫אפידמיולוגי מקיף שייספק נתוני אמת על הסיכוי ללדת ילוד בעל מין מסוים בכל לידה מחד גיסא‪ ,‬וההתעניינות‬
‫הגוברת בהשפעה מכוונת על מין הילוד בארץ מאידך‪ ,‬הביאו אותנו לתכנון מחקר זה‪ .‬מטרת העבודה לבדוק האם מין‬
‫הילוד נתון להסתברות בלתי מותנית‪ ,‬או שהוא מושפע על ידי מינם של ילדים קודמים במשפחה וגורמים נוספים‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬מחקר אפידימיולוגי רטרוספקטיבי על מדגם אקראי מתוך מרשם האוכלוסין בישראל הכולל ‪ 15%‬מבתי‬
‫האב בהם ‪ 2‬ילדים או יותר‪ ,‬ובהם כל הילדים בבית נולדו לאותם אב ואם‪ ,‬בתקופה שבין התאריכים ‪ 1/1/98‬עד‬
‫‪ .1/1/08‬עבור כל ילד שאינו בכור‪ ,‬נבדק אם מין הילד או הילדים שקדמו לו משנים את ההסתברות למין מסוים‬
‫להסתברות השונה מ‪ .50%-‬התפלגות המינים נבדקה באמצעות מבחני כי‪-‬בריבוע‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבדק טיב ההתאמה של‬
‫התפלגויות אלה למול ההתפלגות הבינומיאלית הצפויה‪ ,‬וזאת באמצעות מבחני ‪ goodness-of-fit‬ע"ש ‪.Pearson‬‬
‫במטרה לבדוק אפשרות השפעתם של גורמים שונים על מין הילוד‪ ,‬נבדקו התוצאות על פי ריבוד האוכלוסיה לפי‬
‫אותם גורמים‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬מגזירת הקובץ הרצוי התקבלו ‪ 148,860‬משפחות שבהם ‪ 1-11‬ילדים‪ .‬לאחר ניפוי תוצאות שגויות ואחרות‬
‫נשארו ‪ 148,853‬משפחות שכללו ‪ 333,863‬ילדים‪ .‬לאחר ביצוע הניתוח הסטטיסטי נמצא פיזור אקראי של הולדת‬
‫זכרים בכל סדר לידה ללא תלות במינם של אחים קודמים ( ערכי ‪ p‬בטווח של ‪ .)0.15-0.331‬פיזור אקראי זה נשמר‬
‫גם לאחר ריבוד לקבוצות לפי הנזכר לעיל‪ .‬בנוסף נמצאה התאמה להתפלגות הבינומיאלית במשפחות עד ‪ 6‬ילדים‬
‫וממצא זה נשמר גם לאחר ריבוד האוכלוסיה לגורמים השונים‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬מין הילוד אינו מושפע על ידי מינם של הצאצאים הקודמים במשפחה‪ .‬מספר הילד במשפחה לא השפיע גם‬
‫הוא על מינו וכן לא נמצאה השפעה של גורמים נוספים כמו ארצות המוצא של ההורים‪ ,‬דתות ההורים וגיל ההורים‬
‫בעת הלידה‪ ,‬על מינו של הצאצא‪.‬‬
‫‪ 65 ‬‬
‫‪ 01.9‬חוסר אנזים ‪ G6PD‬בקרב ילודים שכיח יותר בביצוע סיקור אוניברסלי לעומת סיקור לפי חשד‬
‫קליני‬
‫אשרף אבו רמילה‪ ,1‬אילן סגל‪ ,2,3‬אורנית כהן‪ ,4‬שמואל צנגן‪ ,2,3‬שרגא אבינר‬
‫‪1.3‬‬
‫‪ 1‬מחלקת ילדים‪2 ,‬המחלקה לטיפול נמרץ ‪3‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‪2 ,‬הרשות למחקר‬
‫ופיתוח‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי‪.‬‬
‫הקדמה‪ :‬חוסר באנזים ‪ G6PD‬הוא החוסר האנזימטי השכיח ביותר בבני אדם‪ .‬החוסר באנזים מועבר‬
‫בתאחיזה לכרומוזום ‪ ,X‬ולכן זכרים מבטאים יותר סימני מחלה מאשר נקבות‪ .‬בתקופת היילוד מהווה‬
‫חוסר באנזים ‪ G6PD‬את הסיבה האנזימטית השכיחה ביותר לצהבת היילוד‪ ,‬ומחמיר את דרגת צהבת‬
‫היילוד שמסיבות אחרות‪ .‬לאחר מכן גורם החוסר האינזימטי לתחלואה בצורה של המוליזה חריפה‪ ,‬אנמיה‬
‫וצהבת‪.‬‬
‫המדיניות הנהוגה ברוב מחלקות היונקים היא לבצע בדיקה לחוסר ‪ G6PD‬על פי חשד קליני ובקבוצות‬
‫האתניות המתאימות‪ .‬עם עליית שיעור הנישואים הבין‪-‬עדתיים הועלתה השערה לפיה חלק ממקרי ‪G6PD‬‬
‫אינם מתגלים בתקופת היולוד במדיניות הבדיקה הנוכחית‪.‬‬
‫השערה‪ :‬הנהגת סיקור אוניברסלי לאחר הלידה תביא לעלייה באבחון הילודים עם חוסר ‪.G6PD‬‬
‫שיטה‪ :‬החל מ‪ 8/2012 -‬הוחל בסיקור האנזים בדם טבורי לכלל היילודים במרכז הרפואי האוניברסיטאי‬
‫ברזילי‪ .‬שיעור החוסר באנזים בתקופת הסיקור האוניברסלי הושוותה רטרוספקטיבית לשיעור החוסר‬
‫שנמצא בעשרהשנים שקדמו לתקופה זו‪ ,‬בה נבדק החסר על פי חשד קליני בלבד‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬שיעור חוסר האנזים בתקופת הסיקור האוניברסלי הייתה ‪ )156/9936( 1.6%‬לעומת ‪0.4%‬‬
‫(‪ )119/29331‬בתקופה שקדמה לה (‪ .)p <0.05‬שיעור החוסר בבנות עלה מ‪ 10% -‬ל ‪ 16%‬בין שתי התקופות‪.‬‬
‫דיון‪ :‬סיקור אוניברסלי מביא לעלייה משמעותית באבחון של חוסר ‪ .G6PD‬איתור הלוקים בחוסר האנזים‬
‫בשלב מוקדם של החיים עשוי לסייע באבחון התחלואה בגיל זה ולמנוע תחלואה בעתיד‪ .‬יש מקום לשקול‬
‫החלתו על כלל הילודים‪.‬‬
‫‪ 66 ‬‬

‫ כירורגיה‬00

 67 
Research Day 2015
11.1 Early Experience with Mini Gastric Bypass
Melnik I, Dukhno O, B. Yoffe
Department of General Surgery, Barzilai University Medical Center Ashkelon/IL
Abstract # 48
BACKGROUND: Obesity is a pan-endemic health problem and the second leading cause, after
tobacco, for preventable death. Many studies aimed to find an answer to this epidemic crisis
have demonstrated the superiority of the bariatric surgeries over conservative oral medical
therapy. Among the different bariatric surgeries, the mini-gastric bypass procedure has gained
popularity in recent years. It was originally described by Dr. Robert Rutledge in 1997 as an
answer to traditional gastric bypass surgery, which results in excellent weight loss, but carries a
7% complication risk.
AIM: We present our experience with mini gastric bypass concerning the operative and postoperative results.
METHODS: We retrospectively reviewed the charts of all patients who underwent mini-gastric
bypass from May 2013 till August 2014. We evaluated the technique in two aspects:
perioperative outcomes- operative time, length of hospitalization, post operative complication
and the second was the technique's efficiency- weight loss, diabetes and hypertension control.
RESULTS: Twenty six patients underwent mini-gastric bypass in Barzilai University medical
center. From which, five were men and twenty one were women, with a mean age of 48.04 years.
The mean BMI was 44.05. Six patients had a previous bariatric surgery that failed- two had
sleeve gastrectomy and four had gastric banding. The mean operative time was 123 minutes.
The mean length of hospitalization was 4.5 days. Three patients had a postoperative
complication- all were minor complications, with no anastomotic leak. All patients demonstrated
postoperative weight loss.
CONCLUSIONS: According to our results, mini- gastric bypass is a safe alternative to the
traditional RYGB or sleeve gastrectomy. It can also serve as a salvage procedure after failure of a
previous bariatric procedure.
 68 
Research Day 2015
11.2 When to go single? A comparison between single port and the traditional
multiport technique for colon resections
Idit Melnik 1, Oleg Dukhno1, Ornit Cohen 2 ,Dimitry Goldstein1, Boris Yoffe1
1- Department of General Surgery, 2-R&D Unit. Barzilai University Medical Center Ashkelon/IL
Abstract # 49
Background: single incision laparoscopic technique is an emerging modality.
Aim: The purpose of our study was to compare the intraoperative and short term postoperative
outcomes of single incision laparoscopic colectomy (SILC) versus multi-incision laparoscopic
colectomy (MILC) and to explore whether, for any of the different types of colectomies, SILC is
the recommended approach.
Methods: We retrospectively reviewed the charts of all patients who underwent laparoscopic
colectomies between October 2010 and December 2012. The cohort was divided into two
groups, SILC and MILC, which were compared in terms of their intra-operative and early
postoperative outcomes. Each group was then sub-divided according to the type of procedure,
each of which was compared separately between SILC and MILC. The intra-operative parameters
were total operative time, surgical margin involvement and the number of lymph nodes
extracted. The postoperative parameters included length of hospital stay, 30-day readmission,
maximum pain score, morbidity, and mortality.
Results: Seventy five patients underwent laparoscopic colectomies (SILC-21/ MILC-54).
Between the two groups, patient characteristics were not statistically different. A comparison of
the groups’ intraoperative and postoperative results showed no statistically significant
differences. There were no deaths in either group. Analyses of each procedure separately
showed that when performing RH there was a trend (p = 0.08) of better oncological results with
a higher mean number of lymph nodes extracted (23.5 ± 3.16 vs. 17.19 ± 6.93). In addition, LOS
decreased (5.91 ± 3.59 vs. 6.48 ± 1.76, respectively), which was statistically significant
(p = 0.05).
Conclusions: Single incision approach for bowel resections is feasible and safe. Given our
findings, we believe that SILC technique is an effective alternative to MILC when performing RH
with the statistically significant benefits of lower LOS and better oncological results. However,
the efficiency of the technique in LH or AR is still questionable and needs further evaluation.
 69 
Research Day 2015
11.3 Posterior shoulder dislocation as a post-operative complication of carotid
endarterectomy
Idit Melnik1, Ehud Atoun2, Ronen Debi2, Boris Yoffe1
1Department
of General and Vascular Surgery, 2Department of Orthopedics Barzilai University Medical
Center, Ashkelon, Israel.
Abstract # 50
CASE REPORT
Introduction: we present the first case of a posterior shoulder dislocation as a post-operative
complication of carotid endarterectomy (CEA).
Report: A 71-year old man underwent left CEA in our institution. In the recovery room, he had
severe hypertension, and immediately upon hearing the familiar voice of his wife, he developed
a tonic-clonic seizure. Physical examination revealed a posterior shoulder dislocation of the
right humerus.
Discussion: Physicians treating patients after CEA should be aware of the "post CEA seizure
syndrome" and strive to avoid any unnecessary stimulation during the post-operative period.
Furthermore, post-CEA hypertension should be treated more aggressively.
 70 
Research Day 2015
11.4 Evaluation of porcine dermal collagen (permacol)
Idit Melnik, Youri Mnouskin, Dimitry Goldstein, Boris Yoffe
Department of General and Vascular Surgery, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel.
Abstract # 51
Background: In cases of a contaminated surgical field, the usual technique of abdominal closure
with a synthetic mesh is not common due to high complication rate. Recently, there is an
ongoing use with biological meshes. Those meshes enable abdominal wall reconstruction even
in contaminated surgical fields.
We present a series of eighteen patients who underwent surgery using a permacol mesh.
Methods: We reviewed the medical charts of all the patients that underwent abdominal wall
reconstruction or hernia repair with permacol from March 2009 until April 2014.
Results: Eighteen patients underwent surgery with the use of permacol mesh. The age range
was 8-105, with an average of 3705±8402 in four cases, the surgery was elective; all the rest had a
contaminated surgical field that prevented the usual use of a synthetic mesh. After a mean follow
up period of 163 days, Three patients developed a fistula and two had minor wound
complications that were treated conservatively with antibiotics.
Discussion: The data in literature show conflicting conclusions concerning the use of biological
meshes. On the one hand, some studies report an advantage of those meshes, including
permacol, in cases of contaminated surgical field with a reduction of hernia recurrence rate. On
the other hand, recent reports failed to demonstrate this advantage. According to our experience
with a series of eighteen patients and a mean follow-up of 163 days , permacol mesh is safe,
feasible and can be used in cases of a contaminated surgical field.
Key words: Permacol, abdominal wall reconstruction, biological mesh, porcine dermis, hernia
 71 
Research Day 2015
 72 
Research Day 2015

‫ לצנות רפואית‬05

 73 
Research Day 2015
‫‪" 05.0‬אף אדום‪ ,‬וחיוך גדול"‪ -‬גישה אחרת ליילד המאושפז ולמשפחתו‬
‫שרה כהן‪ ,‬גלית אמוזיג‪ ,‬חיים ביבי‪ ,‬הגר חופש‪ ,‬אורנית כהן‬
‫מחלקת ילדים‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי‬
‫רקע‪ -‬מהלך אשפוז והדרך לחדר הניתוח מעוררים פחד אצל מבוגרים‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה אצל ילדים‪ .‬הפחתת‬
‫חרדה אצל ילד חשובה לא רק לצורך שיתוף הפעולה‪ ,‬אלא למניעת סיבוכי הרדמה הקשורים במנגנוני לחץ וחרדה‬
‫אצל המטופל‪ .‬ילד שצריך לעבור ניתוח עלול לחוש זאת כחוויה מטלטלת וכך גם הוריו‪ .‬הילד חש התנתקות‬
‫מהמסגרת הביתית ושהייה בסביבה לא מוכרת‪ ,‬מנוכרת ומאיימת‪ ,‬בה אנשים לבושים שונה‪ ,‬ועלולים להכאיב לו‪,‬‬
‫יכולה לערער את ביטחונו‪ ,‬ולעורר פחד מאיבוד שליטה‪ ,‬מאי נוחות ומכאב‪ .‬בעקבות תגובתו‪ ,‬הוריו עשויים להגיב‬
‫בחרדה ודאגה‪.‬‬
‫מטרה‪ -‬בעבודה המוצגת נבדקה מידת השפעת צפייה בסרט‪ ,‬בהשתתפות לצנית רפואית המתארת את כל שלבי‬
‫ההכנה לניתוח‪ ,‬על הפחתת רמת החרדה בילדים ובהורים לפני ניתוח‪.‬‬
‫שיטות‪ -‬חלוקת שאלון הערכת חרדה לשתי קבוצות הורים לאחר הניתוח‪ ,‬אלו שצפו בסרט ואלו שלא צפו בסרט‪,‬‬
‫בכדי למקד אמצעים להפחתת חרדה בצורה מיטבית‪.‬‬
‫תוצאות‪ -‬בעבודה השתתפו ‪ 33‬הורים לילדים בגיל ממוצע ‪ 6.3±3‬שנים‪ ,‬שילדם הוזמן לניתוח יזום ב‪83%-‬‬
‫מהמקרים‪ 48% .‬צפו בסרט‪ ,‬ו‪ 52%-‬לא צפו‪ .‬מרבית ההורים (‪ )45%‬דיווחו על רמת חרדה גבוהה לפני ניתוח‪ ,‬אולם רק‬
‫‪ 30%‬מהילדים מרגישים כך‪ .‬ההורים והילדים דיווחו על תרומה משמעותית של הדרכת האחות לפני הניתוח‬
‫‪ 62% .p<0.001‬מההורים דיווחו על הפחתת החרדה ההתחלתית ברמה גבוהה עד בינונית בעקבות צפייה בסרט‪ ,‬ו‪-‬‬
‫‪ 37.5%‬מהילדים דיווחו על תרומה גבוהה להפחתת חרדה בעקבות הסרט‪ .‬בנוסף‪ ,‬דווחה תחושת סיפוק גבוהה‬
‫משמעותית מהצוות הרפואי בקרב הורים שצפו בסרט מאשר אלו שלא צפו ‪.p<0.05‬‬
‫מסקנות‪ -‬ממצאי העבודה הראשוניים מחזקים את החשיבות בהפחתת חרדה‪ ,‬ומעידים כי צפייה בסרט ההדרכה ע"י‬
‫לצנית רפואית מפחיתה משמעותית את החרדה לפני ניתוח‪ ,‬בעיקר בשלב השהות בחדר ההתאוששות בילדים‬
‫ובהורים‪ .‬נצפית השפעה גבוהה בקרב הורים מאשר ילדים שצפו בסרט להפחתת חרדה‪ .‬בנוסף‪ ,‬צפייה בסרט יכולה‬
‫לסייע משמעותית בהגברת תחושת הסיפוק מהצוות המטפל בקרב ההורים‪ .‬הכרה בגישה שהמשפחה הנה חלק בלתי‬
‫נפרד מחיי היילד וחיונית לחוויית טרום הניתוח מגבירה ומחדדת את הדגש בהדרכה להורים ולילדים‪ .‬לצנות‬
‫מפחיתה חרדה במנגנונים מגוונים ובהם הסחה ודמיון מודרך‪.‬‬
‫המלצות‪ -‬לאור ממצאי העבודה‪ ,‬הצפייה בסרט הוכנסה לשגרה הקלינית במרפאת טרום ניתוח במרכז הרפואי‬
‫ברזילי מינואר ‪ ,2014‬לכל ילד בכל גיל המתקבל לביצוע ניתוח‪ .‬מחלקת ילדים מעודדת הורים וילדים כאחד לצפות‬
‫בסרט לפני ניתוח בלי קשר לגיל הילד‪ .‬ממצאי העבודה מחזקים את התגובות המתקבלות בשטח‪ ,‬ומעודדים קידום‬
‫נושא שיתוף היילד ומשפחתו בחווית הטיפול‪.‬‬
‫‪ 74 ‬‬

‫ מחלות זיהומיות‬09

 75 
Research Day 2015
13.1 Hemophagocytic Lymphohistiocytosis associated with Parechovirus 3 infection
Shraga Aviner1,2, Danit Sofer 3 Lester M. Shulman 3,4 Haim Bibi 1,2, Sheila Weitzman 5
1Department
of Pediatrics, The Barzilai Medical Center, Ashkelon, Israel
of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, The Barzilai Medical Center Campus,
Ashkelon, Israel
3Central Virology Laboratory, Public Health Services, Israel Ministry of Health, Sheba Medical Center, Tel
Hashomer, Israel
4Department of Epidemiology and Preventive Medicine, School of Public Health, Sackler Faculty of Medicine,
Tel Aviv University, Tel Aviv, Israel
5Division of Pediatric Hematology/Oncology, The Hospital for Sick Children and the University of Toronto,
Toronto, Canada
2Faculty
Abstract # 53
Background: Viral triggered Hemophagocytic lymphohistiocytosis (HLH) has been associated
with EBV, CMV, parvovirus B19, human herpesvirus-6 and HIV infections. We report, to the best
of our knowledge, the first case of documented HLH associated with human parechovirus type 3
(HPeV-3) infection in a neonate.
Case report: A 32 days old baby was admitted to our department with fever of 38.9°C,
restlessness and poor appetite of 1 day and mild maculopappulr rash on his trunk and
extremities for 3 days. Physical examination was unremarkable except for marble appearing
skin, with no organomegaly. Initial laboratory work-up revealed normal CBC and hepatic
synthetic functions and moderately elevated GGT (212 IU/L, normal 5-55), LDH (734 IU/L,
normal 208-378) and CK (214 IU/L, normal 10-72). There were no cells in the CSF and its
chemistry was within normal limits, CRP was <5 mg/dL. As restlessness continued, a repeated
CSF sample 40 hours later demonstrated 22 cells with glucose of 52 mg/dL and protein of 103
mg/dL. As enteroviral infection was suspected, IVIG at a dose of 0.8 gr/kg was started. PCR of
the CSF was negative for herpes and enteroviruses but stool and CSF were positive for HPeV-3.
Brisk elevation on day 4 of the liver function tests AST (2,593 IU/L, normal 10-37) and LDH
(10,049 IU/L, normal 208-378), triglycerides (327 mg/dL, normal 50-170) and ferritin (maximal
level 23,150 ng/ml on day 6, normal 17-200), followed by dropping of the hemoglobin and
platelets count, suggested the diagnosis of HLH. Dexamethasone at 10 mg/m2 was initiated as
per the HLH-2004 protocol. sIL-2r of 3,807 U/ml (normal 300-2,000) on day 9, NK activity of
7.6% compared to 45.6% of the control, and few hemophagocytic macrophages on bone marrow
examination confirmed the diagnosis of HLH. Analysis for mutations in all genes known to be
involved in HLH revealed heterozigosity in the perforin gene encoding for a single amino acid
change Ala91Val. The clinical relevance of this mutation is doubtful. Paternal NK cell activity
was normal and maternal results are pending.
 76 
Research Day 2015
Treatment with decreasing dosages of steroids was continued to complete 8 weeks. The patient
has recovered completely, now two months off therapy.
A literature search identified two other cases of "HLH-like" illness associated with human
parechovirus infection in neonates, where HLH was excluded based on the HLH-2004 diagnostic
criteria for HLH.
Discussion: HPeV-3 was first described as a human pathogen in 2004, type 3 is associated with
febrile disease in neonates with or without meningitis. A predisposing genetic background
(known or yet unknown) may be a contributing factor to the development of HLH. The
distinction between viral induced HLH and familial/genetic HLH is important; cure for the
second one usually involves bone marrow transplantation. Although this distinction involves
sequencing of all genes knowing to have a role in HLH, adding HPeV-3 to the list of viruses that
trigger HLH and to the viruses that are being routinely checked in neonates with meningitis
might help to increase the index of suspicion, usually needed for early diagnosis of HLH.
Conclusions: HLH has a diverse clinical picture and genetic background. Being aware of this
new association with HPeV-3 might facilitate reaching the correct diagnosis and initiating early
treatment, thus improving the outcome of HLH in similar cases.
 77 
Research Day 2015
‫‪ 09.5‬בקרת זיהומים בפגייה‪ -‬שינוי מדיניות להפחתת שיעור נשאות קלבסיאלה‬
‫‪1‬‬
‫יפעת מימון‪ ,1‬אילן סגל ‪ ,1‬מריה צייטלין ‪ ,1‬אורנית כהן ‪ ,2‬שמואל צנגן‬
‫‪-1‬טיפול נמרץ ביילוד‪-2 ,‬רשות למחקר ופיתוח‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי‪ ,‬באשקלון‬
‫שכיחות חיידקים מסוג )‪Extended spectrum beta –lactamase producing Klebsiela Pneumonia (ESBL KP‬‬
‫עלתה בשנים האחרונות במחלקות האשפוז‪ .‬החיידק שייך לקבוצת ה‪ Enterobactericeae -‬ומועבר באופן פקו‪-‬‬
‫אוראלי‪ .‬בעוד באוכלוסיית בריאים אין החיידק גורם לרוב למחלה‪ ,‬הרי שבחולים עם חסר חיסוני‪ ,‬בכלל זה ילודים‬
‫ופגים‪ ,‬הוא עלול לגרום לתחלואה ותמותה‪ .‬בחולי פגייה קיים קשר ישיר בין שיעור הנשאות של חיידק במחלקה לבין‬
‫מספר הארועים של ‪ Late Onset Sepsis‬מאותו החיידק‪ .‬מחקרים הראו כי באמצעות שילוב של סיקור שגרתי‬
‫לחיידקי מעי ‪ ,ESBL‬וקיבוץ (‪ )cohorting‬הנשאים‪ ,‬ניתן להפחית במידה ניכרת את שיעור הנשאות‪ .‬למרות זאת‬
‫נשארה מדיניות הסיקור השגרתי לחיידקים דוגמת ‪ ESBL KP‬במחלוקת‪ ,‬ופגיות רבות אינן סוקרות לנשאות‪.‬‬
‫בעקבות שני מקרי זיהום פולשני בחיידק בפגיה במרכז הרפואי "ברזילי" שגרמו לתחלואה ותמותה נבדקו כלל‬
‫התינוקות המאושפזים ונמצאה רמה של ‪ 100%‬בהמצאות החיידק‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬ננקטה מדיניות בקרת זיהומים‬
‫בפגייה במשך חמישה חודשים להורדת שיעור הנשאות‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ -‬להוכיח כי באמצעות פעולות סיקור שגרתי‪ ,‬קיבוץ חולים לפי סוג הנשאות וחיזוק פעולות לבקרת‬
‫זיהומים‪ ,‬ניתן להפחית את שיעור הנשאות בחולי פגייה‪.‬‬
‫שיטות‪ -‬בין ינואר ‪ 2013‬למאי ‪ 2013‬בוצע מחקר התערבות פרוספקטיבי‪ .‬נערך סיקור חצי שבועי לכל התינוקות‬
‫המאושפזים במחלקת הפגייה‪ ,‬שגילם הכרונולוגי מעל ל‪ 72 -‬שעות‪ .‬הסיקור בוצע באמצעות משטח פרי רקטלי‪.‬‬
‫תינוקות שנמצאו חיוביים קובצו יחדיו‪ .‬כמו כן ננקטו פעולות נוספות למניעת זיהומים כגון‪ :‬חיזוק החינוך לשטיפת‬
‫ידיים‪ ,‬עידוד מעורבות ההורים במניעת זיהומים‪ ,‬תצפיות ועוד‪.‬‬
‫תוצאות‪ -‬במהלך חמישה חודשים בוצעו ‪ 187‬סיקורים ב‪ 73 -‬תינוקות‪ .‬בינואר ‪ 2013‬עמד שיעור הנשאות ל‪ESBL -‬‬
‫‪ KP‬על ‪ 100%‬מהמאושפזים‪ .‬היארעות מקרים חדשים בינואר עמדה על ‪ 45%‬ובסוף מאי ‪ 2013‬ירד שיעור היארעות‬
‫המקרים החדשים בצורה משמעותית ל‪ .)p<0.01) ,20% -‬בחודש מאי‪ ,‬ניכר הבדל משמעותי בין כמות הנשאים ל‪-‬‬
‫‪ ESBL KP‬ליילודים שאינם נשאים (‪ 17‬נשאים לעומת ‪ ,65‬בהתאמה‪ .)p<0.05 .‬במהלך תקופת המחקר לא אירעו כל‬
‫אירועי זיהום פולשני מהחיידק‪ .‬מספר האירועים הזיהומיים‪ ,‬מכל מחולל בתקופה זו עמד על חמש‪ ,‬בעוד שבחמשת‬
‫החודשים שקדמו להתערבות עמד על שמונה מחוללים‪.‬‬
‫מסקנות‪ -‬מדיניות בקרת זיהומים של סיקור שגרתי תכוף‪ ,‬קיבוץ נשאים וחיזוק נורמות למניעת זיהומים יכולה‬
‫להועיל בהורדת שיעור הנשאות של חיידק ה‪ ESBL KP -‬בחולי פגייה‪ .‬יש לשקול הנהגה של מדיניות סיקור וקיבוץ‬
‫כשגרה בפגיות בהן מתרחשים זיהומים פולשניים בחיידק זה‪.‬‬
‫‪ 78 ‬‬
13.3 A CLUSTER OF POLIO-LIKE DISEASE IN GAZA
Zeev Nitsan1, Jenia Reznik-Zoref1, Shmuel Appe1l, Natalia Tikhmanovich1, Elena Dorodnicov1,
Anna Gelfand1, Azaria Simonovich2, Ron Milo1
Departments of 1Neurology and 2Diagnostic Imaging, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Faculty of
Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev
Abstract # 55
Background: Polio–virus has reappeared in the sewage of Southern Israel and the Gaza strip
last year but no clinical poliomyelitis has emerged. Viruses other than the polio virus have been
linked to polio-like outbreaks among children in south Asia, Australia and North America.
Methods: Review of a cluster of polio-like disease in 3 adult patients from the Gaza strip.
Results: Between 12/13 and 02/14, we treated 6 patients with acute flaccid paralysis from
various towns in the Gaza strip. Three patients had a typical Guillain-Barre syndrome and
another 3 (aged 16-55) had a polio–like syndrome. Clinical picture varied from lumbo-sacral
myelo-neuropathy to meningo-encephalo-myelo-neuropathy with muscle paralysis, wasting,
areflexia and no sensory involvement. None responded to IV steroids. One patient died of
urosepsis and the other two had no improvement after several months of telephone follow-up.
CSF analysis showed clear fluid containing 188, 110 and 2 lymphocytes, protein levels of 116, 43
and 41 mg% and normal glucose levels. CSF and feces were negative for the polio, entro, herpeszoster and West-Nile viruses. EMG showed acute denervation in all muscles examined,
widespread motor axonal damage and no sensory involvement, compatible with anterior horn
cell pathology. MRI showed extensive involvement of mainly the grey matter of the spinal cord
with some cystic/necrotic changes in the anterior horns consistent with (polio)-myelitis,
predominantly periventricular involvement in the brain and leptomeningeal, cranial and
peripheral nerve enhancement. NMO serology was tested in one patient and was negative.
Conclusions: The exact etiology of this mysterious, probably infective polio-like disease remains
unknown. This small cluster has not evolved into an epidemic, but further information is limited.
Although poliomyelitis has been practically eliminated in Israel, this disease as well as polio-like
syndromes of other etiologies should remain on the list of differential diagnoses of acute flaccid
paralysis.
The possibility of emerging infectious Polio-like syndrome in gaza strip and southern Israel was
considered but was not well established to declare it as epidemy
 79 
Research Day 2015
‫‪ 09.4‬הקמת מעבדה לאבחון מולקולרי במיקרוביולוגיה במרכז הרפואי ברזילי‬
‫מילנה פיטשני‪ ,‬דפנה חן‪ ,‬שלמה מעין‬
‫מערך הזיהומים ‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי‪ ,‬אשקלון‬
‫מטרה‪ :‬בעבודה הנוכחית נבדקו המשמעויות הטיפוליות והכלכליות של הקמת מעבדה לאבחון מולקולרי מיקרוביולוגי‬
‫בבית החולים ברזילי‪.‬‬
‫רקע‪ :‬ברוב בתי החולים בישראל ובעולם המערבי אבחון מולקולרי במיקרוביולוגיה שמבוסס על בדיקות ‪ ,PCR‬מהווה‬
‫חלק בלתי נפרד מהסטנדרט הדיאגנוסטי‪ .‬בבית חולים ברזילי לא קיימת מעבדה מולקולרית לאבחון מיקרוביולוגי‪ ,‬ובעת‬
‫הצורך נשלחות דגימות למעבדות ‪ reference‬במרכז הארץ‪ .‬הדבר כרוך בעלויות גבוהות‪ ,‬באבחון מאוחר ובטיפולים‬
‫אמפיריים מיותרים‪ .‬אבחון מולקולרי יעיל מסייע בהחלטות טיפוליות ובהחלטות לגבי סוג בידוד חולים‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬לצורך אתור צרכי בית החולים נספרו כל בדיקות המעבדה המיקרוביולוגית שנשלחו כבדיקות חוץ בשנים ‪2013‬‬
‫ו‪ .2014 -‬כמו כן‪ ,‬אותרו צרכי מחלקות בית החולים באמצעות פגישות עם מנהלי מחלקות‪ .‬בנוסף נעשתה סקירת ספרות‬
‫והוגדרו יתרונות וחסרונות בהכנסת כל בדיקה‪ .‬נבדקו חלופות למצב הנוכחי והושוו עלויות‪ .‬חושב גם זמן החזר‬
‫ההשקעה הראשונית‪.‬‬
‫תוצאות‪ 268 :‬בדיקות ‪ PCR‬נשלחו למעבדות ‪ reference‬ב‪ 2013-‬ו‪ 342 -‬ב‪( 2014-‬גידול ‪ ,)15%‬בעלות ‪ 140,000‬ו‪200,000 -‬‬
‫‪ ₪‬בהתאמה (גידול ב ‪ )18%‬עלות בדיקה ממוצעת כ‪.₪ 550 -‬‬
‫תוצאות סקר צרכים ע"פ מחלקות‪:‬‬
‫‪ .1‬הרפס וציטומגלוירוס ‪ -‬מחלקות פנימיות‪ ,‬ילדים‪ ,‬גינקולוגיה ונאורולוגיה‪.‬‬
‫‪ .2‬כלמידיה ‪ -‬מחלקת נשים ועיניים‪.‬‬
‫‪ .3‬נגיפים רספירטוריים עונתיים‪ ,‬חיידק השעלת ‪ -‬ילדים ופגייה‬
‫‪ .4‬בדיקות עומס נגיפי ל‪ Hepatitis B, Hepatitits C -‬ו ‪ - HIV-‬מחלקות פנימיות‪ ,‬במכוני נפרולוגיה‪ ,‬פתולוגיה‪,‬‬
‫גסטרואנטרולוגיה ופיריון‪.‬‬
‫‪ .5‬שחפת ‪ -‬מלש"ח ובמחלקות ילדים ופנימית‪.‬‬
‫‪ CRE .6‬ו‪ -Clostridium difficile -‬מעבדה מיקרוביולוגית ותחום מניעת זיהומים‪.‬‬
‫ההשקעה הראשונית בפיתוח המעבדה מחושבת בסדר גודל של ‪( ₪ 350,000‬ואושר לאחרונה בהנהלת בית החולים) ‪.‬‬
‫התחשיב שבוצע צופה החזר השקעה ראשונית בתוך ‪ 5‬שנים‪ .‬עלות נוכחית הכרוכה בביצוע כ ‪ 350‬בדיקות מולקולריות‬
‫לשנה מחוץ לבית החולים‪ ,‬צפויה לאפשר ביצוע כ‪ 1000-‬בדיקות שנתיות במעבדה המולקולרית‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬הקמת מעבדה מולקולרית בברזילי תאפשר אבחון במחלות ויראליות ובקטריאליות בצורה יעילה‪ ,‬מהירה‬
‫וכלכלית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הערך המוסף של התוספת הדיאגנוסטית המולקולרית למערך המעבדות יהווה נדבך משמעותי בתהליך‬
‫הפיכתו של ברזילי למרכז רפואי מתקדם‪.‬‬
‫‪ 80 ‬‬
‫‪ 09.2‬משמרת הזהב‪ -‬בהקניית תוכנית למניעת זיהומים במרכז הרפואי ברזילי‬
‫‪1‬‬
‫דפנה חן‪ ,1‬לימור שיימן‪ ,2‬מילנה פיטשני‪ ,1‬שלמה מעין‬
‫‪.1‬מניעת זיהומים‪ ,‬מערך הזיהומים‪ .2 .‬הנהלת הסיעוד‪ .‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי באשקלון‬
‫רקע‬
‫אחד הגורמים לשיעורי תמותה ותחלואה גבוהים המצמצמים את אפשרות הטפול בעולם המערבי הנו בשל‬
‫זיהום נרכש בבית חולים עם עמידות לטווח רחב של תכשירים אנטיביוטיים‪ .‬לפני כשנתיים החלה במרכז‬
‫הרפואי ברזילי הטמעת תוכנית מובנית ומבוקרת להפחתת גורמי סיכון ומניעת זיהומים נרכשים‬
‫המבוססת על הנחיות ה‪ .CDC-‬הפעלת התוכנית‪ ,‬במעורבות הנהלת המרכז‪ ,‬עוסקת בהקניית מדיניות‬
‫להפחתת גורמי סיכון‪ ,‬מניעה וטיפול‪ ,‬שמירה על בריאות העובד‪ ,‬ועמידה בתקני מדדי האיכות ולבטיחות‬
‫הטיפול‪.‬‬
‫מטרות‬
‫הקניית ידע ופיתוח מודעות בקרב צוותים מטפלים לגורמי סיכון‪ ,‬ומניעת התפתחות זיהומים נרכשים‪.‬‬
‫שינוי בהתנהגות צוותי הטיפול בקידום היענות להקפדה על היגיינת ידיים‪ ,‬שמירה על אמצעי זהירות‬
‫שגרתיים ומיוחדים‪.‬‬
‫שיטות‬
‫‪ .1‬מונו ‪ 35‬אחיות נאמנות זיהומים בכל המחלקות לקידום מדדים שהוגדרו בתוכנית‪.‬‬
‫‪ .2‬התקיימו הדרכות חודשיות להטמעת מדדי התוצאה‪.‬‬
‫‪ .3‬לכל תחום הוגדרה שיטת עבודה ואופן איסוף הנתונים בתצפית‪.‬‬
‫‪ .4‬נמדדו תפוקות ביחידת העל‪.‬‬
‫‪ .5‬סיווג תוכנית עבודה לפי נושאים לדוגמה‪ :‬היגיינת ידיים ואמצעי זהירות שגרתיים‪ ,‬אלח דם‪ ,‬איתור‬
‫מוקדם ומניעת הדבקה של חיידקים יציבים‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫‪‬‬
‫היגיינת ידיים ואמצעי זהירות שגרתיים‪ -‬ב‪ 90%-‬מההזדמנויות היה תכשיר חיטוי ידיים זמין‪,‬‬
‫שיעור ההיענות עמד על ‪ 57%‬מהזדמנויות שנצפו (‪ )3529 /6238‬לפי מודל "חמשת הרגעים"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אלח דם‪ -‬ב‪ 2014-‬ירד משמעותית ב‪ 43%-‬שיעור אלח הדם הקשור לצנתר מרכזי (‪ )CLABSI‬ב‪4-‬‬
‫יחידות טיפול נמרץ לעומת ‪ .2013‬שיעורי ההיארעות ל‪ CLABSI -‬נמוכים מהיעד הארצי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איתור מוקדם ומניעת הדבקה של חיידקים יציבים ‪CRE- carbapenem - resistant‬‬
‫‪ – enterobacteriaceae‬בשנת ‪ 1.2% ,2014‬בדיקות חיוביות מסה"כ בדיקות סיקור ל‪CRE -‬‬
‫(‪ ,)102/8430‬כמות כפולה מהשנה הקודמת‪ .‬בסה"כ על פי דיווחי היחידה הארצית‪ 2 ,‬רכישות בלבד‬
‫שהתגלו בתרבית קלינית‪ 14 ,‬מקרי רכישות שהתגלו בתרבית סיקור‪ 4 ,‬מקרי רכישה שהתגלו‬
‫בקבלה למוסד אחר‪ .‬היענות חדר בידוד ממוצעת ‪ ,86.7%‬היענות צוות ייעודי ממוצעת ‪.11.9%‬‬
‫‪ 81 ‬‬
‫מסקנות‬
‫עלייה משמעותית בהיענות להקפדה על היגיינת ידיים ואמצעי זהירות שגרתיים מיוחסת לשיתוף פעיל‬
‫ורתימת נאמני הזיהומים‪ ,‬העמדת משאבים לחומרי חיטוי והגברת מודעות לאמצעי זהירות שגרתיים‪.‬‬
‫נצפתה ירידה משמעותית בשיעורי ‪ CLABSI‬הודות לשיפור היידע ומיומנות הצוותים‪ ,‬שימוש ברשימת‬
‫תיוג‪ ,‬ערכה ייעודית והערכה יומית לטיפול ולנחיצות הצנתר‪.‬‬
‫ירידה במספר מקרי רכישה לנשאות לחיידקים יציבים ל‪ CRE -‬ולגילוי בקבלה למוסד אחר מיוחסת‬
‫לגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫להרחבת היקף אוכלוסיית הסיקור היזום לחולים העומדים בקריטריונים לסיקור אקטיבי‬
‫בניית תרשים זרימה לאיתור וזיהוי חיידקים יציבים לחולה המגיע למלר"ד‬
‫‪‬‬
‫לניהול מאגר קפדני לנשאי ‪ CRE‬בשילוב הפעלת מערכת ממוחשבת עם התראה "קופצת" בעמדת‬
‫פקיד הקבלה במלר"ד‬
‫‪‬‬
‫לבידוד ייעודי ולקיבוץ נשאי ‪KPC‬‬
‫‪‬‬
‫סימון חיידק יציב בתוכנת הנמ"ר‬
‫‪‬‬
‫דיווח ברשומה הרפואית באשפוז‪ ,‬בשחרור ובהעברת החולה בכותלי ביה"ח או למוסדות אשפוז‬
‫אחרים‪.‬‬
‫המלצות‬
‫התוכנית עמדה בייעדים שהוצבו‪ ,‬תוך איתור התחומים שהובילו לשיפור המדדים‪ .‬שיפור זה טמון בהגברת‬
‫ההקפדה על היגיינת ידיים‪ ,‬הדרכות תקופתיות‪ ,‬איתור מוקדם של נשאים לחיידקים יציבים‪ ,‬העמדת‬
‫משאבים וניטור קפדני‪ .‬מניעת זיהומים נשענת ברובה על שינוי התנהגות של הצוותים המטפלים שיובילו‬
‫לשינוי בתרבות הארגונית‪.‬‬
‫‪ 82 ‬‬

‫ נוירולוגיה‬04

 83 
Research Day 2015
14.1 Validation of the computerized neurocognitive battery CogScan in MS and
correlation with the PASAT
Milo R 1, 3; Aladjem Z 1; Katz T 1; Orljansky A 1, Ben-Nahum Z 2; Kertzman S 2, 4
1 - Department of Neurology, Barzilai Medical Center, Ashkelon, Israel, 2 – AnimaScan Ltd, Ashdod, Israel, 3 –
Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, Israel, 4 – Sackler Faculty of
Medicine, Tel-Aviv University, Tel-Aviv, Israel
Abstract # 58
Background: The paced auditory serial addition test (PASAT) is a sensitive measure of cognitive
functioning in multiple sclerosis (MS). It is recommended as an outcome measure in MS clinical
trials and is part of the MS Functional Composite. PASAT which measures auditory information
processing speed and flexibility and calculation ability requires the integration of several
neuropsychological functions that are not measured separately by this test. CogScan (AnimaScan
Ltd) is a visual tasks-based computerized battery of 15 real-time neuropsychological tests
[Finger Tapping (FTT), Inspection time (IT), Motion Perception (MPT), Simple Reaction Time
(SRT), Choice Reaction Time (CRT), Immediate and Delayed Memory for Pictures, Words and
Faces, Stroop, Time-Accuracy Tradeoff (TATT), Digit Symbol Substitution (DSST), and
Continuous Performance Test (CPT)], which we have shown to be highly sensitive in detecting
cognitive decline in MS.
Objective: to determine the correlations between CogScan subtests and the PASAT scores in MS
patients with intact global cognitive functioning, and to examine whether their impairment in
information processing depends on the modality of stimulus (auditory or visual).
Methods: We correlated the PASAT scores with those of the CogScan in 20 consecutive MS
patients (15 females, average age 42±10; education 12.5 2.7 years; disease duration 10.5±9.6
years) without depression (Hamilton Depression Rating Scale < 7), with MMSE scores of 27-30
(28.90.9). Statistical analysis was performed using Pearson product moment correlations.
Results: MS patients had significant impairment in neuropsychological performance in both
PASAT and CogScan. The PASAT showed significant correlations with the CogScan subtest of
response selection [choice reaction time (r=-0.45); working memory and pair-association
learning (digit-symbol substitution test, r=0.56), time-accuracy trade-off test (r=0.49), and
selective attention measured by the Stroop test reaction time, in neutral (r=-0.63), congruent
(r=-0.61) and non-congruent (r=-0.66) tasks]. No significant correlations were found between
PASAT and basic neurocognitive tasks, such as inspection time, simple reaction time, or motor
speed.
Conclusion: The high correlations between the two tools, especially in cognitive modalities
known to be affected in MS (information processing speed, attention and working memory), may
validate the CogScan battery in MS, and suggest that both tools are useful in the detection of
cognitive impairment in MS. These patients with intact MMSE demonstrated a significant
cognitive decline in both auditory (PASAT) and visual (CogScan) tasks, indicating that their slow
information processing is a general phenomenon independent of the stimulus modality. CogScan
enables a more precise and differentiated characterization of the cognitive decline in MS.
 84 
Research Day 2015
14.2 LOCAL CORTICOSTEROID TREATMENT FOR CARPAL-TUNNEL SYNDROME (CTS):
A 6-MONTHS CLINICAL AND ELECTROPHYSIOLOGIC FOLLOW-UP
Volchek L1, Reitblat T2, Milo R1
1. Department of Neurology, 2.Rheumatology clinic, Barzilai University Medical Center, Ashkelon
Abstract # 59
Objective: To evaluate the clinical and electrophysiologic effects of local corticosteroid injection
on patients with CTS over a 6-months period.
Background: Local corticosteroid injection for CTS has been widely recognized as an effective
treatment. Most studies used follow-up EMG for up to one month; however, information on
longer-term effects on electrophysiologic parameters is limited.
Methods: Fourteen consecutive patients (12 females and 2 males, age 46-70 (mean 57.98.4))
with clinical and electromyographic evidence of CTS were treated by local injection of DepoMedrol 40 mg into the carpal tunnel. Clinical evaluation included physical examination for signs
of CTS, a visual analog scale (VAS) score to assess the severity of pain, and a symptom
questionnaire for other symptoms of CTS (numbness and nocturnal awakening). Motor and
sensory nerve conduction studies of the median and ulnar nerves in both hands were performed
using a standardized technique. These procedures were performed before, and 1,3, and 6
months after the injection.
Results: Statistically significant reduction in motor distal latency (MDL) was observed one and
three months after the treatment (5.20.9 msec before, and 4.60.6 msec and 4.70.6 msec 1
and 3 months after the treatment, respectively, p<0.05). Mean values of motor amplitude,
sensory latency and sensory amplitude did not show significant differences. In contrast, VAS
score showed a significant reduction in pain severity during the follow up period (p<0.001).
Before treatment, all patients had night awakening, which disappeared in all of them after one
month. On the third and sixth month, only 4 (29%) and 7 (50%) of the patients, respectively, had
night awakening (p<0.005). All patients complained of numbness before the treatment. This
symptom disappeared in 81% of the patients after one month and reappeared in all after three
months.
Conclusion: Local corticosteroid injection for the treatment of CTS provides significant
improvement in most symptoms for at least 6 months, the maximal benefit being observed after
1-3 months. We did not see significant changes in EMG studies, except for improvement in
distal motor conduction of the median nerve. This short-term benefit suggests that local
injection of corticosteroids for the treatment of CTS may be useful for patients who cannot
undergo surgical treatment at this time.
 85 
Research Day 2015
14.3 Early detection of COGNITIVE decline in multiple sclerosis (Ms) using real-time
computerized assessment: A pilot study
Z. Aladjem1, S. Kertzman2 , A. Orljansky1, T. Katz1, Z. Ben-Nahum2, R. Milo1
1Department
of Neurology, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, 2Anima Scan LTD, Ashdod
Abstract # 60
Objective: To assess the utility of a computerized battery of real-time tests (“CogScan”) in early
detection of cognitive decline in MS.
Background: Mild cognitive impairment is common in MS, albeit undetected in many patients.
Attention and information processing are particularly affected. There is a great interest in
identifying a screening tool sensitive for the detection and quantification of early cognitive
decline in MS. Furthermore, tools are needed to identify which type of attention, which stages of
information processing, or which other functions are impaired in the early stages of cognitive
decline, especially when clinically-determined global cognitive function is preserved.
Methods: Study group consisted of 24 MS patients (5 males, 19 females, average age - 36.89.6,
disease duration of 9.37.2 years, mean EDSS score of 3.02.0, education - 12.35 2.3 years,),
with MMSE scores of 28-30 (29.40.7) and without features of major depression (HDRS scores
 7). The control group consisted of demographically matched 24 healthy individuals. The realtime tool was a computerized neuro-cognitive battery (“CogScan”; Anima Scan LTD), that
included: Finger Tapping Test (FTT); Inspection time (IT); Motion Perception Test (MPT);
Simple Reaction Time (SRT); Choice Reaction Time (CRT); Immediate and Delayed Memory for
Pictures, Words and Faces (IMP, DMP, IMW, DMW, IMF DMF); Stroop test; Time-Accuracy
Tradeoff (TAT) in Digit Running; Digit Symbol Substitution Test (DSST); and Continuous
Performance Test (CPT). Statistical analysis was performed using Student t-tests, controlling for
Bonferroni effect.
Results: Significant differences between MS and control groups were found in information
processing (IT, FTT, SRT, TAT); delayed memory (DMP, DMW, DMF); and selective attention
(Stroop). Immediate memory and sustained attention were preserved.
Conclusions: MS patients were found to have a significant impairment in all stages of
information processing (input, processing and output), despite having an intact global cognitive
function according to MMSE. This slowness in information processing reflects subcortical
impairment, which may affect delayed memory and selective attention. CogScan seems effective
in detecting early stages of cognitive decline in MS. Larger number of patients and follow-up
tests are needed in order to ascertain which tests are more predictive of the development of
more advanced stage of cognitive decline in MS.
 86 
Research Day 2015
14.4 Environmental Factors Determine Multiple Sclerosis Risk in Migrants to Israel
Kahana, E1, 2; Alter, M3; Zilber, N2,4; and The Israeli MS Study Group
1Neurology,
Barzilai University, Ashkelon, and 2Neuroepidemiology, Hadassah, Jerusalem 3Lankenau Medical
Research Institute, Philadelphia, PA, USA 4CRFJ, The Jerusalem French Research Center, Jerusalem, Israel;
Abstract # 61
Objective: Does MS risk depend on age at migration or length of exposure to life-style/geoclimatic factor(s).
Background: MS is more common in developed than in underdeveloped regions. Israel’s
population includes immigrants from high and low MS frequency regions. MS is high in nativeborn Jewish Israelis, Israeli immigrants from Europe and in Israeli-born Jewish offspring of AfroAsians (AA).
Methods: The Israeli National MS Registry (INMSR) listed 3935 MS patients with onset after
1950; 476 had immigrated from AA. We analyzed MS frequency by age at immigration and
length of residence in Israel. We also compared the incidence rate of MS in 300 Israeli-born
individuals whose parents were born in AA and immigrated to Israel less than or more than five
years before the birth of the Israeli born offspring with MS (assuming adaptation takes about 5
years). The Central Bureau of Statistics provided the total population at risk for MS.
Results: Among AA immigrants, incidence of MS decreased linearly with increasing age at
immigration and with increased length of exposure to Israel’s environment; there was no sharp
change at any particular age. MS incidence in Israeli-born offspring was highest when both
parents immigrated to Israel from AA more than 5 years before the child’s birth in Israel and
was lowest when both parents immigrated to Israel less than 5 years before birth of the child in
Israel. Adopting the Israeli lifestyle appeared to increase risk of MS in these offspring.
Conclusion: Cumulative exposure to Israeli life-style/geo-climatic factors appeared to
determine MS with no critical exposure age.
 87 
Research Day 2015
14.5 Correlation of the EDSS with cognitive impairment in MS
Milo R, 1, 3; Aladjem Z, 1; Katz T, 1; Orljansky A, 1 Ben-Nahum Z, 2; Kertzman S, 2, 4;
1 - Department of Neurology, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel 2 – AnimaScan Ltd,
Ashdod, Israel 3 – Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, Israel 4 –
Sackler Faculty of Medicine, Tel-Aviv University, Tel-Aviv, Israel
Abstract # 62
Background: Permanent disability represents irreversible axonal loss which contributes to
progressive brain atrophy in multiple sclerosis MS. Measurements of brain atrophy highly
correlate with both the expanded disability status scale (EDSS) and cognitive impairment.
However, most studies have failed to show significant correlations between cognitive
impairment and EDSS scores.
Objective: To assess the relationship between neurological disability and cognitive impairment
in MS, using multiple real-time computerized neuro-cognitive tests.
Methods: EDSS scores were determined in 45 MS patients (Females-36, average age 42±10,
disease duration 10.7±9.1 years), along with a computerized neuro-cognitive battery of 15 tests
(“CogScan”; Anima Scan Ltd), which includes: Finger Tapping (FTT), Inspection time (IT), Motion
Perception (MPT), Simple Reaction Time (SRT), Choice Reaction Time (CRT), Immediate and
Delayed Memory for Pictures, Words and Faces, Stroop, Time-Accuracy Tradeoff (TATT), Digit
Symbol Substitution (DSST), and Continuous Performance Test (CPT). EDSS raters and cognitive
raters were blinded to each other.
Results: EDSS scores (3.3±2.1; 0-8.0) highly correlated with subtests of motor output (FTT,
r=0.51, p=0.001), input of information (IT, r=0.49, p=0.001), information processing (SRT,
r=0.59, p=0.000; CRT, r=0.58, p=0.000; TATT, r=0.55, p=0.000), selective attention (Stroop,
r=0.54, p=0.000) and working memory/pair-associated learning (DSST, r=0.50, p=0.001).
Pyramidal, cerebellar and bladder functional systems correlated with the same subtests.
Brainstem scores correlated with sustained attention impairment (CPT), immediate memory
and processing (TATT), and sensory deficit did not correlate with any of the tests. Visual
impairment correlated with tests requiring intact visual functioning.
Discussion and Conclusions: The EDSS seems to correlate with all stages of information
processing, attention and working memory. Pyramidal and cerebellar deficits correlated not
only with tests requiring motor ability, but also with input of information independent of motor
function, suggesting that performance was not biased by motor dysfunction. The association of
brainstem dysfunction with sustained attention may represent reduced vigilance which is
associated with the brainstem activating reticular formation. The high correlation between
cognitive impairment and neurological disability may suggest an important role for cognitive
testing in the evaluation of disease progression in MS.
 88 
Research Day 2015
14.6 Cognitive impairment in MS: association with clinical parameters
Milo R, 1, 3; Aladjem Z, 1; Katz T, 1; Orljansky A, 1 Ben-Nahum Z, 2; Kertzman S, 2, 4;
1 - Department of Neurology, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel 2 – AnimaScan Ltd,
Ashdod, Israel 3 – Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, Israel 4 –
Sackler Faculty of Medicine, Tel-Aviv University, Tel-Aviv, Israel
Abstract # 63
Background: Cognitive impairment in MS correlates with MRI parameters of brain atrophy and
other measures of tissue loss. Other factors such as age, disease duration, disease course or the
expanded disability status scale (EDSS) were found to correlate only weakly with or not to be
associated with cognitive functioning, but data is inconsistent. We have previously shown that
MS patients with clinically preserved cognitive functions (mini-mental state examination scores
of 28-30) show a significant cognitive impairment, as measured by a computerized real-time
battery of cognitive tests. These sensitive tests may allow for more accurate assessment of the
cognitive decline in MS.
Objective: to determine the effects of clinical and epidemiological parameters on cognitive
functioning in MS.
Methods: We evaluated 45 consecutive MS patients [female-36; average age 42±10; disease
duration 10.7±9.1 years; relapsing-remitting (RR) course-32; progressive (P) course-13] for
EDSS scores, fatigue and neuro-cognitive functioning using a computerized battery of 15 realtime tests (CogScan, AnimaScan LTD). Statistical analysis was performed using t-test for
independent groups and Pearson correlation.
Results: P-MS patients were significantly more impaired than RR-MS patients in subtests of
information processing [inspection time (p=0.014); simple (p=0.012) and choice (p=0.016)
reaction time and finger-tapping test (p=0.014)], working memory (digit-symbol substitution
test, p<0.0001), and selective attention [Stroop test, latency only, in neutral (p=0.009),
congruent (p=0.008) and non-congruent (p=0.005) tasks]. The same cognitive domains were
significantly more impaired in the more disabled (EDSS=4.0 or higher) than in the mildly
disabled patients (EDSS=0-3.5) and in patients with fatigue. Age correlated with tests of all
stages of information processing but not with working memory or attention, while disease
duration correlated with working memory (r=-0.383, p=0.009) and sustained attention (r=0.387, p=0.01) only.
Discussion and Conclusion: Cognitive impairment in MS is associated with progressive disease
course, EDSS, age and fatigue, but only partially with disease duration. These results are
concordant with the established high correlation between cognitive decline and brain atrophy,
which, in turn, correlates with progressive disease course and increasing disability. The
application of multiple sensitive real-time cognitive tests may allow for more accurate
determination of the association between various disease parameters and cognitive impairment
in MS.
 89 
Research Day 2015
14.7 EFFECT OF SHORT-TERM EXERCISE PROGRAM ON QUALITY OF LIFE,
DEPRESSION AND FATIGUE IN MS
Kats T1, Nitsan Z1, Bocobza K2, Berlfein M1, Slavov M2, Milo R1
Departments of 1Neurology and 2Physiotherapy, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, faculty of
Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, Israel
Abstract # 64
Background: Physical exercise is increasingly recognized as beneficial in patients with multiple
sclerosis (MS). We conducted a pilot study to evaluate the effect of a short-term exercise training
program on quality of life, depression and fatigue in MS.
Methods: Ten female MS patients participated in a physical exercise program consisting of 7
weekly group sessions of one hour of exercise training, guidance on home exercise activity and a
lecture on topics relevant to MS and physical activity. Nine participants [mean age 53±11 (3165), mean expanded disability status scale (EDSS) score 4.25±2 (1.5-7.5)] completed the
following questionnaires at the beginning (t1) and the end (t2) of the program: EuroQOL five
dimensions (EQ-5D), Multiple Sclerosis Impact Scale (MSIS), Beck-Depression Inventory II (BDIII) and Fatigue impact Scale (FIS). Statistical analysis was performed using paired-samples t-test.
Results: No significant change was observed in any of the 5 dimensions of the EQ-5D or in the
summary index between t2 and t1. However, there was a statistically significant improvement in
the self-rated general health state on the visual analog scale (VAS) part of the EQ-5D (66.67±4.08
at t1 vs. 76.11±3.98 at t2, p=0.001). BDI-II and the MSIS total score or its physical and
psychological components were not changed. The physical functioning (but not the cognitive
and psychosocial functioning) component of the FIS improved significantly (13.67±2.48 vs.
9.78±2.38, p=0.020), contributing to a trend towards improvement in the total FIS score
(50.89±9.07 vs. 37.44±9.77, p=0.067), which may be significant considering the small sample
size.
Conclusions: This small study suggests that short-term group exercise program may improve
self-rated general health state and fatigue in MS female patients. Larger studies with more
defined patient populations and longer follow-up are needed in order to assess the long-term
effects of group exercise programs on health-related measures as well as on disease progression.
 90 
Research Day 2015
14.8 EPIDEMIOLOGY OF ISCHEMIC STROKE IN YOUNG PATIENTS
E. Dorodnicov, E. Kahana, A. Gelfand, R. Milo
Department of Neurology, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel; Faculty of Health Sciences,
Ben-Gurion University of the Negev, Israel
Abstract # 65
Background: The incidence of ischemic stroke in young patient is increasing. Risk factors may
vary for young and old patients. Important stroke risk factors in young patients include
cardiogenic emboli, coagulopathies, and arterial dissection. In addition, genetic and socioeconomic factors may affect the incidence of stroke. Previous studies showed that ethnicity may
affect the risk of stroke in Israel’s heterogenous population.
Objective: To evaluate stroke incidence and risk factors in young stroke patients of both
Ashkenazi (A) and non-Ashkenazi (NA) origin.
Methods: We retrospectively reviewed the clinical and epidemiological data of all young
ischemic stroke patients (age 18-50) admitted to the Barzilai University Medical Center in
Ashkelon, between 2003-2007. Population at risk was derived from the Central Bureau of
Statistics. Statistical analysis was performed using Student's t-test.
Results: Among 2530 ischemic stroke events, 104 (4%) occurred in young patients (29 in A and
75 in NA). Age-specific incidence in Ashkelon city was 20.4/100,000 in A origin (n=20) and
34.1/100,000 in NA (n=44) (z=1.927, p<0.06). Mean age at first stroke was 43.8±5.8. Median
number of risk factors was 3 for NA and 2 for A patients. Most common risk factors were
smoking (60%), dyslipidemia (48%) and hypertension (48%) in NA, hypertension (59%) and
smoking (48%) in A. Hypertension, diabetes mellitus and smoking were more common in males
than females (57%, 40%, 68% vs. 43%, 8%, 31% respectively), while coagulopathies were more
frequent in females (13% vs. 4.5%). Cardiac abnormalities accounted for 8% of all strokes. Only
17% of the 45 patients treated for dyslipidemia at the time of the event were adequately
controlled. Ten percent were treated with t-PA, compared with 2.6% of all stroke patients.
Conclusion: Most patients with young-onset ischemic stroke have risk factors seen also in older
populations; however, they have higher chance of receiving t-PA. Differences in stroke incidence
and risk factors exist between Ashkenazi and non-Ashkenazi patients. Women were more likely
to have coagulopathies, and less likely to have diabetes mellitus than men. The higher incidence
of stroke and number of modifiable risk factors in NA young stroke victims, and the uncontrolled
dyslipidemia, call for better education and prevention in young patients with stroke risk factors.
 91 
Research Day 2015
14.9 INTRAVENOUS THROMBOLYSIS IN PATIENTS WITH ACUTE VERTEBRO-BASILAR
STROKE: WHY DO WE TREAT SO LITTLE?
E. Dorodnicov, A. Gur, R. Milo
Department of Neurology, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Faculty of Health Sciences, BenGurion University of the Negev, Beer-Sheva
Abstract # 66
Background: Intravenous tissue plasminogen activator (IV tPA) is an approved treatment for
acute ischemic stroke (IS) within 4.5 hours of stroke onset, regardless of anterior or posterior
circulation subtype. Based on the National Acute Stroke Israeli Survey (NASIS), stroke in the
posterior circulation accounts for 21.2% of all cases of IS in Israel. Vertebrobasilar stroke (VBS)
is frequently enigmatic in terms of diagnosis, treatment and prognosis. Our aim was to
determine the characteristics of IV tPA treatment in patients with VBS.
Methods: We reviewed all IS patients treated with IV tPA at the Barzilai University Medical
Center (BMC) and compared patients with VBS and anterior circulation stroke (ACS) for
demographic data, timing (from symptom onset to emergency room (ER), ER to computed
tomography, ER to IV tPA, symptom onset to IV tPA), stroke severity, hemorrhagic
complications, mortality, and early outcome.
Results: Between 2006-2010, 77 eligible patients with acute IS were treated with tPA,
comprising 4.8% of all IS patients admitted to the BMC during that period. Based on the NASIS
and BMC databases we estimated that 15 patients with VBS could have been treated with IV tPA.
Actually, only 3/77 patients (4%) had VBS [2 males, median age 65 (60-70) years] while 74/77
(96%) had ACS [56 males, median age 62 (37-81) years]. Time of symptom onset to ER was
significantly longer in VBS compared to ACS patients (86 vs. 50 minutes, respectively, P< 0.02,
ANOVA). All other parameters were similar. Despite of similar stroke severity on admission,
patients with VBS had significantly poorer early outcome. Two patients died and in the
remaining one no improvement was observed after IV tPA. Significant improvement after 24
hours was observed in 57% and mortality rate was 13.5% in the ACS group.
Conclusions: Our data demonstrate a 5-fold lower chance than would be expected of using IV
tPA in patients with VBS. Potential reasons for this insufficient use include difficulties in VBS
diagnosis, late referral to the ER, incompatibility of the National Institutes of Health Stroke Scale
(NIHSS) for VBS and transfer of VBS patients to tertiary stroke centers for intra-arterial
interventions.
 92 
Research Day 2015
14.10 Stroke in very elderly: characteristics and predictors of outcome in patients
aged ≥ 85 years with a first-ever ischemic stroke
A.Y. Gur¹, D Tanne², N. M. Bornstein³, R. Milo¹, E. Auriel³, L. Shopin³, S. Koton4, behalf of NASIS
Investigators
¹Departments of Neurology, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Faculty of Health Sciences, BenGurion University of the Negev, Beer-Sheva and ²Sheba Medical Center,³Tel-Aviv Sourasky Medical Center,
4Stanley Steyer School of Health Professions, The Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University, Tel Aviv.
Abstract # 67
Background: The incidence of ischemic stroke (IS) significantly increases with age. With
increasing life expectancy, very old subjects will constitute the majority of stroke patients.
However, epidemiological and clinical features of very elderly (VE) patients with stroke are still
uncertain. Our aim was to study the patients' characteristics and outcomes in the very elderly
(aged ≥ 85 years) in comparison with patients aged 65-84 years with a first-ever IS evaluated in
the National Acute Stroke Israeli Surveys (NASIS) project.
Methods: NASIS are prospective hospital-based studies performed triennially (2004, 2007,
2010). Patients with IS aged ≥85 years were compared with those aged 65-84 years regarding
their baseline characteristics, stroke severity, etiology of stroke and stroke outcomes using the
chi-square test, logistic regression and multivariable analyses. Stroke severity was determined
according to the National Institute of Health stroke scale (NIHSS) score and functional disability
using the modified Rankin scale (mRS).
Results: A first-ever IS was diagnosed in 3125 patients. The proportion of VE (≥85 years)
patients among the NASIS population increased from 18.3% in 2004 to 19.9% in 2007 and
24.5% in 2010 (p=0.005). The percentage of males was lower in patients aged ≥85 years
(p<0.0001). History of atrial fibrillation, prior heart disease and prior disability were
significantly more common while diabetes, current smoking and dyslipidemia were less
frequent in the VE. 36.3% of the VE patients had NIHSS≥11 compared with 22.0% in the younger
age group, indicating more severe strokes in the VE. Rates of in-hospital complications, severe
disability (mRS 4-5) and death during hospitalization were significantly higher in VE patients
(p<0.0001 for all).
Conclusions: Our results show significant trend for increasing proportion of VE subjects among
stroke patients. The majority of very old stroke patients are women. Active treatment of atrial
fibrillation in the VE is warranted to improve stroke prevention strategy. Current information on
age-specific aspects of stroke in the very elderly is crucial to set up successful prevention
programs and implementing well- organized stroke care for this population.
 93 
Research Day 2015
14.11 COGNITIVE IMPAIRMENT IN CHRONIC HEPATITIS C INFECTION
Z. Aladjem1, S. Kertzman2, A. Orljansky1, M. Vanel3, S. Melnik4, E. Melzer4, D. Zamir3, R. Milo1
Departments of Neurology1 and Internal Medicine D3, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, 2 Mental
Health Center, Beer Ya’akov, and Institute of Gastroenterology, Kaplan Hospital, Rehovot
Abstract # 68
Background: Cognitive impairment is common in cirrhosis and may be found also in patients
with chronic hepatitis C virus (HCV) infection without cirrhosis.
Objectives: To assess cognitive functions in patients with early HCV infection; to determine
which cognitive domains are most affected in this population.
Methods: Thirty one untreated patients with recently-diagnosed HCV infection (females-15, age
17-69 (41.6±14.9)) and 29 sex and age-matched healthy controls were tested. All patients had
serologic and PCR evidence of HCV, and a liver biopsy demonstrating moderate to severe chronic
active hepatitis without signs of liver cirrhosis. Patients with other liver diseases, clinical or
laboratory evidence of hepatic encephalopathy, current alcohol or drug abuse, depression,
hypothyroidism, vitamin B12 deficiency and other neurological diseases or psychiatric
conditions that may affect cognitive functioning, and those with MMSE < 28 were not included.
All participants underwent a computerized real-time cognitive battery of 15 tests (CogScan),
which measures various domains of information processing, memory and attention. Statistical
analysis was performed using Student's t-test and Bonferroni correction for multiple
comparisons, R-ANOVA for interaction between trial-to-trial and between-groups comparison,
and Discriminant Analysis.
Results: As a group, patients with HCV showed a significant cognitive impairment in all
cognitive tests, except for sustained attention. Most affected test was Digit-Running task
(measuring speed-accuracy tradeoff), where Discriminant Analysis showed coefficient = -.558
for the 3 digits condition, and coefficient t= -.546 for the 4 digits condition (Wilk’s Lambda (2) =
.500, p=.000). In addition, motor output (Finger Tapping time 223 vs 163 msec, p=0.00) and
selective attention (Stroop test, p<.001) were also more significantly affected.
Conclusion: Recently-diagnosed patients with chronic HCV infection already have significant
impairment in a wide range of cognitive functions. Impairment in tests dealing with increasing
amounts of information and selective attention (tasks necessary for working memory and
learning ability), suggests interruption in fronto-subcortical circuits, especialy between anterior
cingulate girus and prefrontal cortices. These functions are of major importance in all daily
activities. The correlation between disease severity and the degree of cognitive impairment may
necessitate further investigation.
 94 
Research Day 2015

‫ סיעוד כללי‬02

 95 
Research Day 2015
‫‪ 02.0‬ידע‪ ,‬עמדה ותפיסת מסוגלות עצמית של אחיות העובדות במחלקה פנימית לגבי‬
‫אנשים המכורים לתרופות מרשם‬
‫אמירוב לאורה‪ ,‬סבג טל אור (טלי)‬
‫מחלקת פנימית ב‪ ,‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי אשקלון‬
‫רקע‪ :‬תופעת ההתמכרות לתרופות מרשם וסמים הולכת ועולה‪ .‬הטיפול היעיל נגד כאבים ושליטה במצב רוח גורמת‬
‫למטופל לרצות עוד מהטיפול‪ .‬הצוות הסיעודי נדרש לזהות מטופלים אלו ולטפל בהם בצורה הולמת‪ .‬חוסר‬
‫ידע‪,‬עמדות שליליות ותפיסת מסוגלות עצמית נמוכה‪ ,‬עלולים לפגוע באיכות הטיפול הניתן למכורים אלה‪.‬‬
‫שיטות מחקר‪ :‬מדגם נוחות של ‪ 37‬אחיות העובדות במחלקה פנימית מילאו שאלון דמוגרפי‪ ,‬שאלון לבדיקת ידע‪,‬‬
‫עמדות‪ ,‬ותפיסת מסוגלות עצמית‪.‬‬
‫תוצאות‪ 75.7%:‬מהאחיות רואות באיתור מטופל מכור כתפקידן‪ 70% .‬מרגישות נוח לטפל במטופל מכור‪37.8% .‬‬
‫מהאחיות חשות שיש להן תמיכת ממונים‪ 37.8% .‬מהאחיות בעלות תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה‪ 67.6% .‬מהאחיות‬
‫קבלו ציון של ‪ 50%‬ומטה בשאלון הידע‪ .‬כ ‪ 70%‬מהאחיות מביעות רצון להכשרה נוספת בתחום‬
‫מסקנות‪ :‬יש לעודד בכל דרך אפשרית את הצוות הסיעודי לפעול למען מניעה וטיפול בהתמכרויות‪ ,‬יצירת קורסים‬
‫בנושא והעלאת מודעות המערכת לטיפול במכורים‪.‬‬
‫‪ 96 ‬‬
‫‪ 02.5‬ידע ועמדת אחיות מוסמכות בנושא תזונת הקשיש המאושפז במחלקות אשפוז‬
‫ברמי כוכבה‪ ,1‬חורי זהבה‪ , 2‬יוסף רות ‪ , 3‬סיאג אביטל ‪ , 4‬ריחני לידיה‬
‫‪5‬‬
‫סיעוד‪ 1 :‬מחלקה כירורגית‪ -2 ,‬בי"ח ברזילי‪-3 ,‬לשכת הבריאות מחוז דרום‪ -4 ,‬מחלקה כירורגית‪ -5 ,‬בי"ח וולפסון‬
‫רקע ‪:‬חולים קשישים נמצאים בסיכון להידרדרות תזונתית בשל גורמים פיזיולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים ורפואיים‪ .‬חסר‬
‫תזונתי הנו מצב שכיח אצל קשישים שעלול לתרום להרעה במצבם הכללי‪ .‬כ ‪ 30%-57%‬מהקשישים המאושפזים‬
‫נמצאים במצב תזונתי ירוד ורבים עוד יותר נמצאים בסיכון להידרדרות תזונתית‪ .‬סיכון תזונתי ותת תזונה מהווים‬
‫גורם משמעותי לעליה בסיכון לתמותה ולתחלואה‪ .‬לפיכך יש לשמור על הבריאות‪ ,‬על תפקוד מיטבי ועל איכות‬
‫החיים של אוכלוסייה זו‪ .‬מצופה כי תחום זה יהיה בעל משמעות מרכזית בעשייה של הצוותים המטפלים לרבות‬
‫הצוות הסיעודי‪ .‬בעבודתנו נבדוק את הקשר בין רמת הידע של האחיות לעמדותיהן בנושא תזונת הקשיש המאושפז‬
‫והיישום במחלקות‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪:‬האם קיים קשר בין רמת הידע בנושא תזונה לבין עמדת האחות בנושא תזונה והזנת הקשיש‬
‫באשפוז?‬
‫מטרות על‪ :‬להעריך את הקשר בין ידע האחיות לבין עמדתן בנושא תזונת הקשיש המאושפז ולאמוד את השפעתו‬
‫על העשייה הסיעודית‪ .‬להעריך את תפקידן של האחיות בהאכלת הקשיש המאושפז‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר חתך תיאורי דו מרכזי בדגימה אקראית‪ .‬סה"כ ‪ 106‬אחיות מוסמכות מתוך ‪ 400‬העובדות‬
‫במחלקות אשפוז פנימית ‪,‬כירורגיה‪ ,‬נוירולוגיה‪ ,‬אורתופדיה‪ ,‬גריאטריה‪ ,‬במרכזים הרפואיים "וולפסון"" ברזילי"‪.‬‬
‫האחיות ענו על שאלון המורכב ממשתנים סוציודמוגרפים מקצועיים‪ ,‬ידע של האחיות ועמדותיהן‪ ,‬יישום תפקידן‬
‫בנושא תזונה והאכלת הקשיש‪ ,‬ותפיסת האחות את תפקידיה במחלקה‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪:‬ככל שהידע של האחיות רב יותר‪ ,‬כך עמדתן לנושא חיובית יותר‪.‬אחיות ותיקות נמצאו בעלות‬
‫ידע ברמה גבוהה יותר‪.‬נצפה קשר מובהק בין תפקיד שחרור החולה לידע‪.‬וקשר חיובי בין ידע לבין ביצוע הערכה‬
‫תזונתית‪ .‬לא נצפו קשרים אחרים בין ידע לבין דרוג תפקידים אחרים‪.‬‬
‫מסקנות ‪:‬רמת הידע של האחיות בנושא תזונת הקשיש המאושפז נמוכה מהנדרש לתפקידן האופטימלי‪ .‬האחיות‬
‫מודעות לחסך‪ .‬המשתנים הדמוגרפיים אינם משפיעים על רמת הידע למעט שנות ותק או ניסיון קליני‪ .‬האחיות‬
‫תופסות את תפקיד האכלה והרחצה ‪ A.D.L‬נמוך יותר מתפקידיהן האחרים‪.‬רואות עצמן כעוסקות בתפקידי‬
‫הדרכה וביצוע אומדנים‪ ,‬פעולות הקשורות בקבלת החלטות‪ .‬האחיות מבינות את החשיבות הרבה של תזונת‬
‫הקשיש באשפוז בהליך ההחלמה וכי הדיאטניות מהוות גורם משמעותי בהערכה תזונתית‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬הקמת ועדה מוסדית מייעצת רב מקצועית להטמעת גישה טיפולית בנושא תזונת הקשיש‪ .‬בניית תכנית‬
‫התערבות נהלים לביצוע אומדן תזונתי‪ ,‬התערבות מניעתית כחלק בלתי נפרד מתפקידיה של האחות‪ -‬מתן כלים‬
‫ומשאבים להתמודדות עם זקנה ודגש על תזונת הקשיש באשפוז‪ .‬העשרת ידע ושיפור מודעות בקרב הצוות הסיעודי‪,‬‬
‫כמו גם הגדרת אחריות האחות ותפקידיה בהאכלת החולה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יש לראות את אשפוז הקשיש בבי"ח כ"חלון הזדמנויות לאיתור קשישים בסיכון לתת תזונה‪ ,‬באמצעות‬
‫סיקור והערכה תזונתית לצורך המשך מעקב וטפול בקהילה‪.‬‬
‫‪ 97 ‬‬
‫‪ 02.9‬גילנות בקרב אחיות בישראל‪ :‬ידע ועמדות כלפי קשישים בקרב אחיות העובדות‬
‫במחלקות גריאטריות תוך השוואה לאחיות בריאות הציבור‬
‫‪4‬‬
‫אירית אבני ‪ ,1‬סיגלית ארבבוף ‪ ,2‬סטלה גרודזינסקי רון ‪ ,3‬רשל נטי אהרונוף‬
‫סיעוד‪.1 :‬חינוך גופני‪ ,‬בית הספר האקדמי לאחיות ע"ש שיינברון‪.2 ,‬ביה"ח "הרצוג"‪ ,‬ירושלים‪.3 .‬אבטחת איכות בסיעוד המרכז‬
‫הרפואי האוניברסיטאי ברזילי אשקלון‪.4 .‬טיפת חלב‪ ,‬רמת גן‬
‫רקע ‪ :‬העלייה המתמשכת בתוחלת החיים תורמת הן לגידול במספר ובאחוז הקשישים בקרב האוכלוסייה‪ ,‬והן‬
‫להזדקנות אוכלוסיית הקשישים עצמה‪ .‬שינויים אלו מובילים להתעצמות תופעות חברתיות‪ ,‬המתבטאות בהתנהגות‬
‫שלילית כלפי אוכלוסיית הקשישים‪ .‬את התופעה הזו‪ ,‬הנקראת גילנות‪ ,‬נחקור בעבודה זו‪.‬‬
‫גילנות (‪ )Ageism‬הנה אפליה על רקע גיל‪ .‬צעירים מתייחסים לקשישים כקבוצה נבדלת‪ ,‬ואף מפסיקים לזהותם‬
‫כיצורים אנושיים‪ .‬על פי הספרות‪ ,‬הסיבות לגילנות הן מגוונות‪ .‬אחת הסיבות לגילנות הנה תחושת האיום של המוות‪,‬‬
‫והיותם של הזקנה והמוות בלתי נמנעים‪ .‬סיבה אפשרית נוספת לגילנות הנה החשש של צעירים מפני איבוד צלם‬
‫אנוש‪ .‬בנוסף ישנו האיום על הערך העצמי‪ ,‬לפי שהזקנה מביאה עמה ירידה במאפיינים שמתקשרים לערך העצמי של‬
‫האדם‪.‬‬
‫ניתן להגדיר את הגילנות כמחלה של החברה המודרנית‪ .‬החברה המודרנית עברה שינויים דמוגרפיים ואקונומיים‬
‫שחלו במאתיים השנים האחרונות בעולם‪ ,‬והביאו בין השאר‪ ,‬לירידה במעמדם החברתי של הקשישים‪ .‬מיסוד‬
‫הגילנות ושורשיה השליליים החלו בארצות הברית ובארצות אחרות‪ ,‬כגון בריטניה‪ ,‬סין וישראל‪ ,‬אם כי במידה‬
‫פחותה יותר‪ .‬על פי מחקרים‪ ,‬גילנות נפוצה ואף נמצאת במגמת עליה בקרב אנשי הרפואה‪ ,‬הסיעוד ושאר מקצועות‬
‫הבריאות ברחבי העולם‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬להשוות בין תופעת הגילנות בקרב אחים ואחיות (להלן אחיות) העובדים במחלקות גריאטריות‪,‬‬
‫לבין גילנות בקרב אחיות העובדות בבריאות הציבור בישראל‪.‬‬
‫שיטות המחקר‪ :‬המחקר הנו מחקר חתך המבוסס על מדגם נוחות‪ .‬נדגמו ‪ 124‬אחיות‪ 62 ,‬מבית חולים הרצוג‬
‫בירושלים ו‪ 62 -‬אחיות העובדות בבריאות הציבור במחוז תל אביב‪ .‬נבדקו עמדות ורמת ידע כמשתנה התלוי‪.‬‬
‫המשתנים המסבירים שנבחרו‪ :‬גיל‪ ,‬השכלה‪ ,‬תחום העיסוק‪ ,‬הכשרה מקצועית וניסיון קודם‪ .‬הנתונים נאספו בעזרת‬
‫שאלון פלמור שבודק רמת ידע עם אלפא קרונבך של ‪ ,0.63‬ושאלון קוגן שבודק עמדות כלפי הקשישים עם אלפא‬
‫קרונבך של ‪.0.81‬‬
‫ממצאים‪ 124 :‬אחים ואחיות מילאו שאלונים‪ ,‬ברמת היענות של ‪ .77.5%‬נמצאו רמות ידע בינוניות ועמדות לא‬
‫חיוביות כלפי קשישים בשתי הקבוצות‪ .‬בניתוח על פי מודל רב‪-‬משתני‪ ,‬נמצא שלהשכלה וליידע ישנה השפעה חיובית‬
‫מובהקת על עמדות גילניות‪ .‬בעלי השכלה גבוהה ובעלי ידע גבוה מבטאים עמדות תומכות יותר בקשישים‪ .‬אחוז‬
‫השונות המוסברת של המודל אינה גבוהה‪ ,‬ועומדת על ‪ ,23.5%‬מה שמצביע על כך שקיימים גורמים נוספים‬
‫המשפיעים על גילנות‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬רמת הידע הבינונית וההשפעה המובהקת של הידע וההשכלה על הגילנות‪ ,‬מדגישה את הצורך בהרחבת‬
‫תוכניות הלימוד בסיעוד ובמתן הכשרה גרונטולוגית‪ .‬בנוסף‪ ,‬כיוון שיכולת הניבוי נמוכה יש מקום לביצוע מחקר‬
‫נוסף באוכלוסיות גדולות ומקיפות יותר‪.‬‬
‫‪ 98 ‬‬
‫‪ 02.4‬הקשר בין מספר משמרות לילה לבין שחיקת עובדי הסיעוד והשפעתן על תפקודם‬
‫המקצועי‬
‫בניאל סימה‪ ,‬אקריש אתי‪ ,‬בן גיאת שמחה‪ ,‬דלקיאן חדווה‪ ,‬מירילאשוילי מרים‬
‫סיעוד‪ :‬מחלקות‪ -‬נאורולוגיה‪ ,‬פנימית ד'‪ ,‬ילודים‪ ,‬ילדים‬
‫שחיקה ועבודת לילה‪ ,‬נפוצות בעיקר בקרב נותני שירות למיניהם במקצועות הבריאות ובייחוד בקרב עובדי‬
‫הסיעוד ונושאות בחובן השלכות רבות הן על נותני שרות והן על מקבליו‪ ,‬עבודה במשמרות באה לידי ביטוי בהפרעה‬
‫בסדר התפקוד היומי‪ ,‬הפיזי והחברתי‪ .‬התלונה הרווחת בקרב העובדים במשמרות לילה היא הקושי להירדם‪ ,‬או‬
‫הקושי לשמור על רצף שינה בשעות היום‪ ,‬וריבוי משמרות לילה מעלה את רמת השחיקה‪ .‬דווח כי יש הבדל בשחיקה‬
‫בין משמרת הבוקר למשמרת הלילה בקרב אחיות‪ .‬השחיקה באה לידי ביטוי ע"י דיווח של האחיות שעבדו משמרת‬
‫לילה כי חשו סטרס ועומס בעבודה‪ ,‬חולשה‪ ,‬תשישות‪ ,‬תחושה של חוסר הגשמה וכן פגיעה באיכות הטיפול‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ .‬למצוא פתרונות ודרכים להתמודדות עם שחיקה ולהמליץ בפני הממונים ובפני מערכת הבריאות על‬
‫דרכי טיפול והתמודדות עם תופעת השחיקה‪ ,‬לצורך בלימת התופעה‪ ,‬צמצומה ושיפור המצב הקיים‪.‬‬
‫שיטות‪ 90 :‬עובדי סיעוד בבית חולים ברזילי ב‪ 3-‬מחלקות שונות‪ ,‬להם חולקו שאלונים אנונימיים‪ ,‬שכללו שאלות על‬
‫השפעת עבודה במשמרות לילה על שחיקה‪ ,‬תפקוד אישי ומקצועי‪ ,‬שאלות על שחיקה כללית‪ ,‬שאלות אודות פתרונות‬
‫הפחתת השחיקה ושאלון נתונים דמוגרפים‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬מהממצאים של מחקר זה עולה כי רמת השחיקה בעובדי הסיעוד בכלל המדגם ובעובדי משמרות לילה‬
‫בפרט אינה גבוהה‪ ,‬ממוצע השחיקה הוא ‪ .3.12‬קיימת מובהקות סטטיסטית בין עובדי משמרות לילה ושאינם עובדי‬
‫משמרות לילה במחלקות השונות לבין מידת השחיקה והפגיעה בתפקוד המקצועי‪ .‬ממצאים אלו מאששים את‬
‫ההשערה שריבוי משמרות לילה מעלה את שחיקת עובדי הסיעוד ופוגע בתפקוד המקצועי‪ .‬ההשערה כי ריבוי‬
‫משמרות לילה פוגעת בתפקוד האישי‪ ,‬הופרכה‪ .‬המחקר השיג את מטרותיו לצורך קידום קביעת הקדימויות‬
‫להפחתת השחיקה‪ .‬הגורמים שנמצאו המשמעותיים ביותר בהפחתת השחיקה לפי מחקר זה הם גמישות בסידור‬
‫עבודה ומתן פידבק חיובי מהממונה‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬עבודת לילה ושחיקתן של האחיות מחייב פתרונות ודרכי התמודדות עם השחיקה בכדי להפיק תוצאות‬
‫טובות בזמן העבודה‪ ,‬תוך כדי שמירה על בריאותם של עובדי הסיעוד‪ .‬את ממצאי מחקר זה חשוב להביא לידיעת‬
‫הממונים ואחראיות המחלקות הספציפיות והמחלקות האחרות בכלל‪ .‬מניעת שחיקה ופגיעה בתפקוד המקצועי‬
‫ידועה בחשיבותה הרבה‪ ,‬לכן יש לפעול למניעת השחיקה והפחתתה‪ .‬מהלך שיביא גם להפחתת הפגיעה בתפקוד‬
‫המקצועי והאישי‪ .‬כל זה יושג ע"י גמישות בסידור עבודה‪ ,‬מתן פידבק חיובי מהממונה‪ ,‬הפחתת כוח אדם במשמרת‬
‫ומעבר למחלקה אחרת‪ .‬כל זאת יעשה תוך קיום מערכת יחסים תומכת וחיובית עם השותפים לעבודה‪ .‬הארגון יכול‬
‫להתמודד עם גורמים אלה בקלות וללא עלות והם בעלי חשיבות רבה‪ .‬לכן יש להביא לידיעת ההנהלה ומנהלי‬
‫המחלקות ממצאים אלה‪.‬התחשבות ומילה טובה לעובד‪ ,‬דברים קטנים שפותרים בעיות גדולות‪ .‬למרות שטרם‬
‫המציאו מבחן טוב עבור ההסתגלות לעבודה בלילה‪ ,‬מומלץ מאד להקים בבית החולים יחידה מקצועית לטיפול‬
‫ולמניעת שחיקה בקרב אחיות‪ .‬יחידה זו תמקד את פעילותה הן בתחום הארגוני והן בתחום הפרטני‪.‬‬
‫בנוסף להמלצותינו הקודמות‪ ,‬נמליץ גם על שילוב מחקר איכותני‪ ,‬כחלק ממחקר עתידי ע"מ לבחון את הסביבה‬
‫והשפעותיה כחלק מהשחיקה‪ .‬נכון יהיה שהמחקר יערך באוכלוסייה רחבה‪ ,‬במספר בתי חולים בארץ‪ ,‬בקשת רחבה‬
‫של גילאים תוך נטרול משתנה הוותק‪ .‬ביצוע מחקרים נוספים בנושא השפעת משמרות לילה‪ ,‬שחיקה‪ ,‬תפקוד מקצועי‬
‫ואישי בקרב עובדי סיעוד וביצוע מחקר במחלקות בעלות אפיונים דומים‪ ,‬יתרום להנבת הנושא ולפתרון אפשרי‪.‬‬
‫‪ 99 ‬‬
‫‪ 02.2‬קליטת אחות חדשה למחלקה‪ -‬עקרונות בהדרכה‬
‫אמוזיג גלית‬
‫מחלקת ילדים המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי באשקלון‬
‫‪Abstract # 73#‬‬
‫מערכת הבריאות עוברת תהליכים שונים בדרכי עבודתה‪ .‬בייחוד בתהליך שהונע ע"י מהפכת המידע בעולם‬
‫המחקר הרפואי וחשיפת המוסד הרפואי לתביעות‪ .‬אלו גרמו לשינוי אופן הוראה הצוות הסיעודי והכשרתו‬
‫ע"י שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת וחשיפה לאתגרים‪ .‬בנוסף למיומנויות הסיעודיות המעשיות‪,‬‬
‫המדריכה הקלינית צריכה לפתח דרכי חשיבה יצירתיים‪ ,‬ביקורתיים תוך זיהוי ופתרון בעיות בהתאם‬
‫לנוהלי המחלקה‪.‬‬
‫שינוי אירגוני מתמיד בהדרכות המערך הסיעודי‪ ,‬מהווה מנוף יעיל להעלאת איכות הטיפול הכוללני על ידי‬
‫כלל המקצועות המעורבים בטיפול בחולה‪ .‬במסגרת זו מפותחות שיטות הוראה חדשניות ועדכניות ומיושם‬
‫תהליך הוראה לצמצום פערים בין הלימודים האקדמיים לדרישות מקום העבודה‪ .‬כל אלו ועוד מובילים‬
‫להשתלבות מהירה של אחים ואחיות חדשים במערכת‪.‬‬
‫פטריסיה בנר מגדירה חמש דרגות מומחיות אצל אחיות‪ :‬טירון‪ ,‬מתחיל מתקדם‪ ,‬קומפטנטי‪ ,‬בקיא‬
‫ומומחה‪ .‬לאחות מתחילה יש ידע תיאורטי הנלמד בביה"ס לסיעוד‪ .‬עם הניסיון‪ ,‬האחות רוכשת אלמנטים‬
‫של שיקול דעת‪ ,‬אירגון עבודה‪ ,‬ניהול והפעלת אנשי צוות אחרים‪ .‬כל אחות חייבת לעבור שלב אחר שלב עד‬
‫שהיא משפרת מיומנויות‪ .‬לקידום הטמעת תכנית הדרכה לקליטת אחות במחלקה ניתן ל להסתייע בדף‬
‫רישום מיוחד (‪ )checklist‬הקרוי רשומון‪ ,‬לתיעוד ומעקב אחר הפעילות החינוכית שהושלמה‪ .‬שימוש‬
‫ברשומון ע"י המדריכה הקלינית במרכז‪ ,‬מאפשר מעקב אחר תכני הדרכה שהוחמצו או לא נעשו עדיין‪,‬‬
‫ולהשלימם בהתאמה‪ .‬איסוף נתונים בשיטת הרשומון קלה ולא מעמיסה‪ ,‬לא דורשת משאבי תקציב ייעודי‪.‬‬
‫התקדמות בתהליכי קליטת צוות סיעודי חדש למחלקה מתבטא בעדכון עזרי ההוראה‪ ,‬צמצום פערים‬
‫תיאורטיים ומעשיים במחלקה ושימוש בעזרים כגון רשומון‪ .‬כל אלו‪ ,‬מגבירים את סיכוי הקליטה היעיל‬
‫של האחות לצוות ומאפשרים שיפור מתמיד המתבטא באיכות טיפול מיטבית‪.‬‬
‫‪ 100 ‬‬

‫ עיניים‬06

 101 
Research Day 2015
16.1 Corneal Haze after Photorefractive Keratectomy-Prevalence and risk factors
Igor Kaiserman¹²³, Naava Sadi¹, Tzahi Sela³, Gur Munzer³, Shmuel Levratovsky ¹,²
¹Department of ophthalmology Barzilai University medical center Ashkelon Israel. ²Ben Gurion Universitydepartment of health science, Be'er Sheva, Israel.³Care Vision Laser Center, Tel Aviv- Israel
Abstract # 74
Purpose: to investigate the effect of pre and intra-operative parameters and on the incidence of
corneal haze after photorefractive keratectomy (PRK).
Methods: In a retrospective case control study, 7535 eyes (3338 patients) that underwent PRK
between 2011-12 in Care vision clinic were included. We reviewed the incidence and severity of
post op haze and its association to various factors such as: pre-op refraction, age, intra operative
Mitomycin C application time (MMC).
Results: The Incidence of haze grade 1 peaked 2 month post surgery and average time of haze
detection was 68.8±6 days (average±SEM). Haze grade 2 peaked 3 months post surgery and on
average of 87.1±13 days. Incidence of haze grade 3 peaked 4-6 months after surgery. The onset
average was 115.2±17.4 days. Comparison between haze grade 1 and 3 was statistically
significant (p=0.02) Overall 10.8% of the patients underwent hyperopic PRK developed haze
versus 1.3% of myopes (p=0.0001). Haze incidence was higher in high myopes(>-6D) than in
low-moderate myopes (0D to -6D), (P=0.002). Patients with high astigmatism (≥3 ) had more
incidence of mild and moderate haze (p<0.05) than patients with low astigmatism. Haze
incidence was significantly lower within the moderate myopia group whom received long MMC
application time (≥40 sec) then short one (<40sec). The trend was similar in hyperopia and high
myopia. Eyes that underwent epithelial removal with alcohol developed more haze in comparing
to eyes that underwent t-PRK (p=0.01), specifically mild haze (p=0.0001). Multivariate
regression analysis showed a significant effect of preoperative sphere equivalent and ablation
depth (p<0.0001) on the severity of haze. However other factors such as MMC application time,
preop average k, preop cyl and age were not statistically significant (p>0.05). Multivariate
regression analysis also revealed that age, size treatment zone, preop sphere equivalent and
haze had a significant effect on the safety and efficacy indexes of the PRK treatment (p<0.02).
Conclusions: Hyperopic correction and large attempts of myopic and astigmatism correction
are associated with a higher incidence of haze. Longer MMC application time may assist in
preventing haze in moderate myopia.
 102 
Research Day 2015
16.2 Pain control after excimer laser photorefractive keratectomy: tetracaine 0.3%
versus benoxinate 0.15%
David Ben david1, Shmuel Levartovsky1, Tzahi Sela2, Gur Munzer2, Igor Kaiserman1,2
1. Ophtamology Department Barzilai University Medical Center, Ashkelon,2. Israel care vision laser centers,
Tel-Aviv,israel
Abstract # 75
Purpose: To evaluate the role of diluted benoxinate (localin) 0.15% versus diluted tetracaine
0.3% versus artificial tears in controlling pain after excimer laser PRK.
Methods: 87 consecutive patients that underwent PRK (with laser epithelial removal) were
treated with with either Benoxinate 0.15% PRN (up to QID) (n=32), Tetracaine 0.3% PRN (up
toQID) (n=32) or Artificial tears PRN for the 5 days following surgery in addition to the regular
treatment regime. Daily telephone questionnaires were conducted to evaluate the amount of
ocular pain, burning sensation, photophobia and epiphora. as well as usage of those drops length
of effect.
Results: Ocular pain reports were similar in the 3 groups during the first 3 post-operative days.
On day 4 the Benoxinate group reported less ocular pain while on day 5 both Benoxinate and
artificial tears had reduced ocular pain. Burning sensation was somewhat higher in patients
treated with either Benoxinate or Tetracaine during the first 4 post-op days. On days 5
Tetracaine seemed to do worse that the others. Photophobia and epiphora were similar in all
groups on day 1 and 2 while on days 3-5 after surgery Benoxinate had the best results and
Tetracaine the worst.
Conclusions: Using Benoxinate 0.15% PRN after PRK might mitigate discomfort while
Tetracaine 0.3% might prolong healing time
 103 
Research Day 2015
16.3 Factors predicting retreatment in refractive surgery
Michael Mimouni, Igor Vainer, Yinon Shapira, Shmuel Levartovsky, Tzahi Sela, Gur Munzer, Igor
Kaiserman
Rambam Health Care, Haifa. Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel care vision laser centers,
Tel-Aviv, Israel
Abstract # 76
Purpose: To identify the potential risk factors that increase the likelihood of requiring
retreatment following refractive surgery.
Design: Retrospective study.
Methods: Patients who underwent laser in situ keratomileusis (LASIK) or photorefractive
keratectomy (PRK) between January 2005 and December 2012. Patients were divided into two
groups according to whether or not they underwent secondary refractive surgery (retreatment)
during the study period.
Results: Overall, 41,504 eyes of 21,313 patients were included in the final analysis of this study.
Throughout the study period there was a significant reduction in the corrected annual
retreatment rates with a decline from 8.12% for primary surgeries done in 2005 to 0.87% for
surgery done in 2012 (Quadratic R2=0.95, P=0.01). The retreatment group had significantly
higher preoperative age, maximum keratometric power (Kmax), sphere, cylinder, and best
corrected visual acuity. They were more likely to have preoperative hyperopia and have been
treated with PRK in a higher humidity levels with a lower temperature. Significant differences in
retreatment rates were found between surgeons ranging from 0.48% to 3.14% (P<0.0001).
Logistic regression analysis demonstrated that age, cylinder, hyperopia, temperature and
surgeon's experience all significantly predicted the need for retreatment.
Conclusion: Several factors significantly predict the need for refractive retreatment such as
preoperative age, cylinder, hyperopia, operating room temperature and surgeon.
 104 
Research Day 2015
16.4 Pain after excimer laser photorefractive keratectomy :the effect of various
epithelium removal techniques
Asia Melzer- Golik, Shmuel Levartovsky, Tzahi sela,Gur Munzer, Igor Kaiserman
Barzilai University medical center , Ashkelon Care Vision Laser center,Tel aviv, Israel
Abstract # 77
Purpose: To evaluate the effect of epithelium removal technique on the amount of postoperative pain and discomfort after photorefractive keratectomy (PRK)
Methods: 128 consecutive patients that underwent PRK had their corneal epithelium romoved
either by 20% alcohol manual removal (n=39),by trans -epithelial PRK(T-PRK, n=47) or by
LASEK with 20% alcohol (n=42).Daily telephone questionnaires were conducted to evaluate the
amount of ocular pain , burning sensation, photophobia, and epiphora for the first 5 days after
surgery
Results : Ocular pain reports were lower in the LASEK group for the first 3 post-operative days.
On day 4 and 5 T-PRK patients seemed to suffer the least ocular pain. Burning sensation and
photophobia were somewhat higher in the alcohol PRK group during the first 3 post-op days and
lowest in T-PRK on days 4-5.Mean epiphora score was similar in the 3 group on days 13(relatively low in LASEK)and lowest in T-PRK on days 4-5.
Conclusions: During the first 1-3 days after PRK the LASEK method had the best scores in all
symptoms tested .On days 4 -5 post-op trans epithelial PRK seemed to have the best
symptomatology probably to its faster healing.
 105 
Research Day 2015
16.5 Early visual quality after ALCOHOL ASSISTED photorefractive keratectomy
(aPRK) VS.TRANSEPITHELIAL PRK (tPRK)
Ingibjorg Iris Boguslavsky1, Naava Sadi1, Shmuel Levartovsky1,2, Tzahi Sela3, Gur Munzer3, Igor
Kaiserman1,2,3
1.Department of Ophthalmology, Barzilai University Medical Center, Israel. 2. Faculty of health science, Ben
Gurion University, Israel. 3. Care Vision, Laser Center, Israel
Abstract # 78
Purpose : To compare if laser transepithelial PRK (tPRK) and alcohol assisted PRK (aPRK) differ
in aspect of patient’s subjective visual acuity function or comfort during the first 5 weeks after
surgery.
Methods: 13 tPRK patients and 23 aPRK patients were included. Visual functions (far, near and
night vision) as well as physical discomfort, eye dryness, eye itching and epiphora were assessed
via telephone at 1, 3 and 5 weeks after surgery with a questionnaire ( 7 questions on 1-5 scale).
Results: vision scores did not differ significantly between the two groups at 1st (p =0.14),
3rd (p=0.20) or 5th (p=0.07) week. Neither was there any significant difference in the near
vision scores at 1st (p=0.10), 3rd(p=0.50) or 5th week (p=0.25) nor in the night vision scores at
1st (p=0.6), week 3rd (p= 0.65) or 5th week postoperatively (p=0.72). Likewise no significant
difference was found in regards to physical discomfort (epiphora, dryness, itching) scores.
Conclusion: tPRK and aPRK do not seem to differ in aspect of patient’s subjective visual acuity
function or comfort during the first 5 weeks after surgery.
 106 
Research Day 2015

‫ פרמקולוגיה‬06

 107 
Research Day 2015
17.1 Clinical efficacy and economic benefits of continuous- infusion piperacillintazobactam vs. intermittent- infusion in intensive care unit patients
Ahuva Lustig 1, Shahar Aflalo1 and Daniel Jakobson 2
1 Pharmacy
Department, Israel 2 Intensive care unit, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel
Abstract # 79
Purpose: Continuous infusion of β-lactam antibiotics has been widely promoted to optimize
their time–dependent activity. This advantage of continuous infusion translates into superior
ability to achieve pharmacodynamic targets.
This study evaluates clinical efficacy and cost reduction in using continuous infusion in
comparison to intermittent infusion of piperacillin- tazobactam in Intensive Care Unit (ICU)
patients at 'Barzilai University' Medical Center.
Methods: A cohort study of patients treated with piperacillin- tazobactam for pseudomonas
aeroginosa susceptible infection was performed. During a three years period (2008-2010), all
patients received the intermittent infusion, while during 2010 –20013 all patients received the
continuous infusion of piperacillin-tazobactam. Eligible patients who were included in this
study , received the drug at least five days without any change in antibiotic treatment. Data on
demographic characteristics, microbiology, co-morbidity, mortality, re-hospitalization, length of
treatment and of hospitalization were collected and compared between groups. Statistical
evaluation was performed with the t and chi square tests. The study was approved by the
hospital's RBA.
Results: A total of 99 critically ill patients comprised the two study groups; 56 received
piperacillin- tazobactam continuously (9 g/ 150 mL or 13.5 g/ 150 mL over 24 hours), and 43
patients received an intermittent infusion (4.5g / 100 mL every 8 hours), during 0.5 h. No
significant differences were observed in baseline clinical characteristics between the two
groups, length of stay (LOS), mortality during treatment, and length of treatment. A significant
difference was found regarding re-hospitalization rate and cost of treatment, when using the
continuous infusion of piperacillin-tazobactam.
Conclusion: Clinical outcomes were similar in the two groups. There was a significant reduction
in re-hospitalization and treatment expenditures when using continuous infusion versus
intermittent ones.
 108 
Research Day 2015
17.2 Cytotoxic drug waste –impact on pharmacy budget
A.Lustig, S Aflalu, S.Kerekesh, M Abu Zeilker
Pharmacy Department, Barzilai University Medical Center Ashkelon/IL
Abstract # 80
Purpose - The past years have seen a significant and progressive cost rising in cancer
treatments, largely due to increase in prevalence and use of highly expensive drugs.
Drug wastage leads to economic loss, but little is known about the size of this problem.
Method -Barzilai University Medical Center provides medical hemato-oncology services for 300
patients (average) per year. Facilities include a 25 bed day hospital service and 10 bed ward. A
complete centralized unit for drug preparation is run by hospital pharmacists. Waste of
cytotoxic drugs was calculated as the difference between the total amount of each drug
prescription and real amount of consumed drugs.
In this framework, a project to reduce drug waste was designed and launched starting 2010.
Basis for comparison was the data gathered on waste percentage for whole year 2009.
In order to reduce waste rate, pharmacy and hemato-oncology departments introduced a new
protocol. It consisted of two corrective measures; rational distribution of chemotherapy
treatments during the week and reasonable rounding of drug dosages, approved by physicians
.If drug instability was the basis of drug waste, we used when possible multi-dose vials that
retain a much longer microbial and chemical stability or prolonged the stability of the
reconstituted drugs based on literature information. Referring the second measure, we used
dose rounding to within 5% of calculated dose, since on the basis of pharmacokinetic and clinical
issues this dose adjustment is not expected to have any significant effect on either response or
toxicity. All staff members were provided with a leaflet indicating the most reasonable dose
rounding depending on body surface/weight and available vial size.
Protocol of waste reduction was shared with all staff members and formally adopted.
Results - Base line analysis focused on 30 drugs during year 2008 with an average drug waste of
11.45. %.
After intervention protocol, wastage was calculated as an average value for the following five
years (2009-2013). Average wastage equaled to 2.55%. A major impact on wastage decrease
was attributed to 5 drugs: Bortezomib, Cetuximab, Topotecan, Pemetrexed and Docetaxel.
Conclusion -The model implemented played a key role in reducing wastage of cytotoxic drugs
and cost savings.
 109 
Research Day 2015
17.3 Is Unit Dose distribution in hospitals the most efficient method?
A. Lustig(1), S. Aflalo(1), R. Leibowitz(1), S Kerekesh(1) , M. Abu Tzailik(1), O. Cohen (2)and N.
Madmoni(1)
(1)Pharmacy
department, (2)IRB/ethics committee Barzilai University Medical Center,, Ashkelon,IL
Abstract # 81
Background: :Hospital pharmacies are responsible for ensuring that every step of the
medication cycle: storage, preparation, distribution and safe administration is managed
effectively. Most general hospitals in Israel are using two distribution systems; bulk ward stock
replenishment and individual medication order/ unit dose. Pharmacy is dispensing bulk
containers without reviewing individual patient medication order for appropriateness. The main
advantage is shorter turnaround time between prescribing and administering the drug. When
using individual medication order system the pharmacist can review the appropriateness of
therapy and closer control of inventory is possible. Practice of unit dose dispensing is not widely
accepted in Israel, since there is no purchase of pre-packed unit dose medications in Israel as a
distribution system.
Aim :Evaluation of a new application, developed by clinical pharmacists, that connects between
CPOE and logistic systems to allow inventory and clinical management functions.
Method :Barzilai University Medical Center is a 500 bed general hospital. Pharmacists invented
a computerized application that allows close clinical and stock supply surveillance of drugs in
the wards.
The application was evaluated during one year. It allows pharmacist evaluation of all CPOE and
creates an accurate distribution order for floor stock supply. Four internal disease wards were
compared in this study; two using the new computer application and two as control. Parameters
for evaluation included number and type of clinical interventions as well as drug cost/
patient/day.
Number of pharmacist's clinical interventions increased by 58% in the study group with no
additional manpower. Cost/patient/day decreased by 20% in comparison with control wards
(p<0.05).
Conclusions :Our pharmacy team created an innovative way to integrate individual medication
order and floor stock supply. Our tool allows to detect, analyze and prevent cost pharmaceutical
loses and to avoid drug errors.
 110 
Research Day 2015
17.4 An optimization model to reduce drugs in OR
A Lustig, R Sokol and O.Rubanov
Pharmacy Department, Barzilai University Medical Center , Ashkelon, Israel
Abstract # 82
Introduction
Main advantages of pharmacy controlled IV preparations (CIVAS) are reduced expenditures,
contaminations and human errors. Today , IV are prepared by physicians are based on axioms
such as: purchased drugs have standard dosages, IV s are prepared prior operation , quantities
of drug used are unpredictable due to patients body weight and type of operation and opened
ampules can't be used for different patients. Due to those limitations, drug quantities given to
patients are significantly lower than supplied and wastage cost is high.
Aim
To optimize IV preparations and reduce drug expenditure, using techniques based on
management and engineering tools.
Method
A model of optimization, based on credibility and prediction tests was used to analyze CIVAS
procedures. The model used parameters such as number and type of operations, drugs and
quantities /operation. It identifies wastage for each drug used (quantities and cost) and predicts
optimal doses and quantities to be prepared
Results
Although wastage (quantities) ranged from 30-70%, wastage cost was attributed mainly to two
drugs: rocuronium (72%) and propofol (13%). The model predicts that preparation of three
standard doses of rocuronium will allow a 52.7% cost savings out of the operation rooms 'IV
drugs budget.
Conclusion
This optimization model can be applied in wards where wastage cost of IV drugs is high. It will
indicate which standard doses of which drug should be prepared , that will enable lowest
wastage with minimal addition of manpower.
 111 
Research Day 2015
17.5 An optimization model to reduce tPA expenditure in stroke events
A Lustig, S Kerekesh, R Sokol and O.Rubanov
Pharmacy department, Barzilai University Medical Center , Ashkelon, Israel
Abstract # 83
Introduction- According to the 2010 Israeli survey, only 5.9% of patients received tPA
treatment in stroke events. tPA's preparation by physicians is based on axioms as: standard vial
content, urgent IV preparation prior procedure, variability of dose/patient and a brief expiration
date of the reconstituted vial. Due to those limitations, wastage cost is high.
Aim - To optimize use of tPA and reduce drug expenditure without a significant addition of
manpower.
Method- In order to find the optimal dose to be prepared, a model of optimization, based on
credibility and prediction tests was used. It uses parameters such as number of patients
receiving t PA, quantity of drug dispensed, used and wasted. The model identifies wastage
(quantities and cost) , predicts optimal doses to be prepared and examines the economic
feasibility of the two methods.
Method A- By physician:
1- tPa is provided as a standard vial content. Reconstituted drug has to be used
immediately and any unused solution should be discarded.
2- Each patient receives its tailored dose, prepared prior administration.
3- Use of tPA in stroke treatment is an urgent procedure, usually for one patient, so
this method has a high wastage rate
Method B- CIVAS method (by pharmacist)
4567-
pre-prepared frozen injections & a six month stability data
prepared under aseptic conditions
no calculation errors
needs addition manpower
The model predicts a 10 mg dose of tPA as the optimal one.
Pharmacists prepare standard dosage syringes with a six month stability (frozen).
Results - Wastage of tPA was calculated for method A (preparation by the physician) and B(using a combination of vial and pre-prepared injections). During a two years period, wastage
using method B was 2.5% (mg) versus method A 24.3%. The outcome was a 101.750 $ savings
from pharmacy budget.
Conclusions- This optimization model can be applied for costly drugs and high wastage rate. It
will enable lowest wastage with minimal addition of manpower.
 112 
Research Day 2015
17.6 Antiepileptic treatment – a hospital perspective
A Lustig
Abstract # 84
Introduction- Epilepsy is a common neurologic disorder in the elderly. Cerebrovascular and
neurodegenerative diseases are the most common causes of new onset seizures on these
patients. In view of its frequency the disease poses a considerable economic burden on society.
However, information is insufficient on the comparative costs of disease' different severity and
duration.
Aim: To evaluate usage and costs of of drugs provided for patients treatment diagnosed with
epilepsy or convulsions of different severity, during hospitalization, during a six year period
(1993-2003)
Method Patient's population was stratified by severity of disease. Cost and usage were
expressed in DDD/1000 patient days.
Results- There was a fivefold increase in the budget required for antiepileptic drugs. No change
was found on the DDD values.
Conclusions- Increase in budget of antiepileptic drugs was caused mainly by prescribing new
and more expensive drugs.
 113 
Research Day 2015
17.7 Application of benchmarking techniques to hospital pharmacy practice
A Lustig, S Kerekesh, O rubanov, R Sokol and S Aflalo
Abstract # 85
Purpose
Benchmarking is a process designed to discover best practices through a comparison of various
competing methods. Benchmarking drug utilization in an institutional setting can identify both
successes and potential problem areas in pharmacy practice and aid in establishing appropriate
and attainable goals. Benchmarking can also promote a self reflective atmosphere in which a
hospital can track its own progress. Using comparative institutional data from collaborative
efforts, an institution can evaluate therapeutic agents and programs from clinical and pharmacoeconomic perspectives.
Method
Two hospitals with same number of occupied beds, size and medicine procurement systems
were evaluated for drug expenditures/ Analysis included economic and clinical measurements.
Results
Total expenses in Hospital B were higher by 11.5% and drug cost /patient by 41%. Main
differences in use were attributed to large volume salt solutions, Beta lactamase Inhibitors and
Immunoglobulins. Benchmarking identified that cost differences can be attributed to practice
models of IV drug preparation and administration. A time motion study –cost analyses was
performed and showed that using CIVAS is the most cost effective method of practice.
Conclusions
This survey has several limitations. It is difficult to accurately reflect prescribing practices,
equipment used, and case mix of hospitalized patients. Never the less, hospital reports generated
by the benchmarking program provide valuable data, which can be used to target key areas for
cost control and performances.
 114 
Research Day 2015
17.8 Impact of drug shortages in Israel
A Lustig
Abstract # 86
Introduction- Managing drug product shortages is particularly complex for practitioners in
hospitals, because those facilities routinely treat patients with acute conditions, use significant
number of drugs ,single source products and use high cost new drug technologies. Pharmacists
are challenged during drug product shortages to ensure the provision of safe and therapeutically
equivalents preferably at comparative costs
A survey of pharmacy activities was performed in order to quantify personnel and information
resources required to manage drug shortages in general hospitals in Israel
Method- An online questioner was send to 14 directors of pharmacy services in general
hospitals. Pharmacists were asked to identify the 40 most recent drug shortages and actions
taken to manage this issue. (All hospitals purchase most of their drugs from the same
wholesalers, so they are equally affected.
Six actions were defined: monitoring and relocating stock to avoid shortage, prioritizing
remaining supplies, changing dispensing practice, dispensing same drug in different strengths,
substitution of a different therapeutic agent and notification of the health staff (nurses and
physicians ). Sources of information on drug shortages were evaluated as well.
Results- A total of 71% (10 directors of hospital pharmacies) completed the survey. There was
a significant association (one way ANOVA analysis, p=0.0001), between time required to manage
drug shortages and hospital size.Average time required/month to handle all drug shortages in
hospitals' size 500 beds was 80.9±2.0 hours, size of 600-800 beds and those more than 800 beds
were 148.8 ±14.0 hours and 220.0 ±4.1hours respectively. Estimated monthly labor cost
required to manage drug shortages was equivalent to 8.74 full time employees for all hospitals
involved in this survey. Respondents indicated using most frequently monitoring and moving
stocks (90%), prioritizing remaining supplies (87%) and notifying health team members (75%).
Substitution of a different therapeutic agent was used less often (24%). Respondents rated the
usefulness of the four sources on drug shortage based on a mean score (using a 5 point Likert
scale), assessing three variables: timeless of information, anticipated duration of the shortage
and suggestions for alternatives. FDA and Israel Wholesaler websites scored 3.5 points;
manufacturers and the Israeli (FDA) scored 2.9 and 1.6 points respectively.
Conclusions - This survey revealed that time to manage drug shortages is significant and
information needed in order to handle those shortages is insufficient. Shortage of drugs can
negatively affect drug therapy, delay medical procedures and increase medication errors.
 115 
Research Day 2015
17.9 Effective steps leading to success Antimicrobial stewardship in a community
hospital
A Lustig, S Kerekesh, Y dudick , N Madmoni and R Leibowitz
Pharmacy Department, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel
Abstract # 87
Introduction
Antimicrobial stewardship aims to improve patient care and reduce antibiotic overuse or
misuse, antimicrobial resistance, adverse drug reactions, length of hospital stay and additional
healthcare costs .
Recent guidelines make specific recommendations for the development of institutional
programs to enhance antimicrobial stewardship. Such a program was implemented at Barzilai
University Medical Center with goals to prevent unnecessary treatment, optimize dosing,
appropriate length of therapy and lower related costs.
Methods
Antimicrobial stewardship program included: order sets, antimicrobial restriction & approved
criteria, dose optimization, and daily computerized surveillance of all patients treated with
antibiotics.
Results
The program was evaluated during a 12 month period pre and post antimicrobial stewardship
program. During the study period, (2012), 1373 interventions were carried out. Types of
interventions evaluated were related to adherence to protocols of treatment (41.9%) , request
/reminder for susceptibility testing (5.1%), length of treatment ( 37,2%) ,drug selection
according to cultures (9.7%) and dose optimization ( 6.2%). Antimicrobial length of treatment
for all drugs evaluated decreased by 10.1% and cost/patient was reduced by 9.9% , both
statistically significant (p<0.05). Due to antimicrobial stewardship program, the antibiotic
expenditure was reduced by 67.000$ /year
Conclusions
One of the values of a successful stewardship antimicrobial program is to establish a rich data
base that allows easy retrieval of the reasons behind antibiotic use in a hospital. Utilizing
information technology can improve monitoring and potential intervention. Although this study
was evaluated for a short period, using tools as information technology and human resources
through a multidisciplinary team approach, it demonstrated that such a program can be
successful.
 116 
Research Day 2015
17.10 Novel catheter lock solution in prevention of hemodialysis catheter
complications
A Lustig & S Aflalo
Pharmacy Department, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel
Abstract # 88
Introduction
The use of central venous catheter for hemodialysis is restricted by complications as thrombosis
and infections. Use of preventive lock solutions containing antibiotics such as vancomycin,
gentamicin, minocycline or cefazolin may generate resistant pathogens as well as patient's
adverse effects. Although effective, use of heparin based lock solutions is also limited due to:
allergy effects, incompatibilities and bacterial growth stimulation. Several catheter lock
solutions such as high concentrate citrate solutions, (Citralock), Taurolidine /citrate (Duralock),
Methylene blue citrate /paraben (Zuragen) or Ehanol30-70% have been tested for their efficacy
in reducing the incidence of CRS.
Aim : To determine whether a novel preventive locking formulation (TSCEM) could increase
overall catheter potency and reduce related infections.
Study design

Primary endpoint- catheter survival

Secondary endpoints- catheter related infections, thrombosis and bleeding
Results
100 patients with a total of 8201 catheter days were analyzed: 4241 days (TSCEM lock) and
3960 (heparin lock) . Due to the small scale of this study , no statistically difference was found.
Conclusions
In spite of the fact that that no statistical difference between groups was found, results indicate
that TSCEM lock solution seems to be more effective in preventing premature removal of
catheter than heparin
 117 
Research Day 2015
17.11 Nurses' evaluation of pharmacists services- a hospital survey.
A Lustig, R Sokol, R Peled and T. David
Abstract # 89
Introduction- One of the tools to evaluate quality of service is to measure satisfaction from
services provided. This survey evaluates the quality of pharmacy services based on the
satisfaction of nurses who required pharmacy services on the wards. On the basis of reviewing
pharmacist services in literature and in our specific practice, we identified three different types
of evaluation that could be applied to these services: Performance (how convenient, reliable and
accessible is the service), disconfirmation of expectations (service experience that involves
comparison between the service experience and expectations) and self –efficacy evaluation
(extend to which a pharmacist service leads to nurse self-efficacy).
Aim: to measure nurses' evaluation of pharmacist services in ageneral hospital using those three
types of evaluation.
Method - Nurses were asked to evaluate pharmacist's services by the 3 types of evaluation.
Results - A total of 252 (95.1%) questionnaires were filled out. Nurses rated pharmacists'
performances 4.2, disconfirmation of expectation 3.6 and self- evaluation 3.7 (from a 5 point
scale)
Discussion- This is the first survey that investigates quality of hospital pharmacists' services,
using nurses' conceptualization of satisfaction in Israel. All performance and disconfirmation of
expectations were highly marked. Services defined as self –evaluation were important to a small
number of responders. Those results were attributed to services that are ambiguous or
unfamiliar and nurses cannot identify with. This study has some limitations. Regarding
performance evaluation, characteristics of services were selected by researchers. Answers may
limit the nurses in their expression of concerns about aspects of services.
Disconfirmation of expectations tool measure satisfaction, but it is possible that different nurses
have different views on expectations or comparison standards.
Self-efficacy evaluation tool assumes that integrity is the key determinant for satisfaction; no
examples of measures were explained in our questionnaire and it is possible that those
measures are cognitively complex for responders.
Conclusions- In order to confirm satisfaction of pharmacy services by nurses, the performance
evaluation marker was found to be the most useful one. Nurses favorably evaluated the
performance of pharmacy services. This study justifies further research; in order to assess
nurses' satisfaction and related effects over time, more detailed questions that focus on these
services have to be added. In order to measure overall satisfaction of pharmacy services,
questionnaires should be addressed also to physicians and hospital management staff.
 118 
Research Day 2015
17.12 Prescription error prevention by pharmacists
A Lustig, R Sokol, S Kerekesh, I. Tesler and O Rubanov
Pharmacy Department, Barzilai University Medical Center, Ashqelon, Israel
Abstract # 90
Introduction - Medication prescribing errors are defined as discrepancies between intended
medication order and the prescription. Drug errors increase cost, significantly prolong hospital
stay and increase the risk of death almost two fold. Several identifiable factors associated with a
large proportion of medical prescribing erors include inadequate knowledge regarding drug
therapy, patient factors related to drug therapy and medication prescribing nomenclature.
Objectives- The purpose of this study is to detect and record prospectively the frequency of
medication order errors in a general hospital and to assess the impact of pharmacist
intervention.
Method- The study was evaluated during one year. (2003) Errors were defines as therapy and
or prescription ones. Degree of damage was defined as potentially serious, clinically significant
and non- significant. Error rate /100 hospitalization days was calculated for each department.
Results- A total of 160 prescription errors were detected. Overall error rate was 11.2/1000
prescriptions. Principal types of errors were: incorrect dosage (27.5%) and drug interaction
(20%). Highest medication error rate was found in the Hemato- oncology units. Anti-infective
drugs were the most prevalent class of drug in which errors occurred. Changes in medication
orders due to pharmacists intervention occurred in 73.8% of error cases, mostly with dosage
and route of administration.
Conclusions - Although this study underestimated the actual number of prescribing errors, it
was effective in identifying problem areas. Floor stock must be restricted to drugs in which delay
in administration is harmful to patient. Other drugs should be distributed by a method that
allows evaluation of drug profile for each individual patient. Pharmacist involvement in
reviewing drug or orders can reduce potential harm from prescribing orders.
 119 
Research Day 2015
‫‪ 06.09‬השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים‪ :‬עמדות רופאים ואחיות‬
‫‪3‬‬
‫אורית ישראלי‪ ,1‬יאנה טאבל‪ ,2‬הילה אברן‬
‫‪ -1‬סיעוד‪ :‬פסיכיאטריה ברזילי אשקלון‪ -2 ,‬תל השומר‪ -2 ,‬תל השומר‬
‫מבוא‪ -‬מספר בעלי ההיתר לשימוש בקנאביס רפואי בישראל גדל בהתמדה מאז שנות ה‪ .90 -‬בשנת ‪ 2009‬היו בישראל‬
‫‪ 1800‬בעלי היתר לשימוש בקנביס בקירוב‪ ,‬ובשנת ‪ 2012‬היו בישראל כ‪ 9000 -‬בעלי היתר פעילים‪.‬‬
‫היבט חוקי‪ -‬ברגע שמדינות העולם החליטו ברובן שקנאביס יופיע ברשימת הסמים האסורים‪ ,‬הרי שכל הפעילות‬
‫סביבו‪ -‬מגידולו‪ ,‬איסופו‪ ,‬הובלתו‪ ,‬מכירתו‪ -‬וכמובן השימוש בו‪ ,‬הפכו ללא חוקיים ולעברות שעונשן מאסר‪ .‬במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬משרד הבריאות נותן היתר לשימוש בקנאביס רפואי לסובלים מבעיות שונות כגון‪ :‬סרטן‪ ,‬טרשת נפוצה‬
‫בשלב הספסטי‪ ,‬חולי איידס‪ ,‬מחלות דלקתיות ‪ PTSD‬ועוד‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ -‬המחקר בוחן את עמדות אנשי הצוות הרפואי ביחס לשימוש בקנאביס במחלקות בית החולים‪.‬‬
‫הנחת המחקר‪ -‬עמדות הצוות ביחס לשימוש בקנאביס בבית החולים מושפעות ממידת הליברליות או השמרנות של‬
‫איש הצוות ומאופי המחלקה בה הוא עובד‪ ,‬כלומר מידת השימוש השוטף בקנאביס במחלקה‪.‬‬
‫שיטה‪ -‬מדגם נוחות‪ ,‬באמצעות שאלון עמדות ( ‪ )α=0.7‬לאחיות ולרופאים העובדים במחלקות המרכז‪ .‬נבדקו ידע‬
‫ועמדות הצוות לגבי שימוש בקנאביס רפואי בסקלת תשובות ‪ ,1-6‬כאשר ‪=6‬מסכים בהחלט‪ .‬שאלון המחקר כלל ‪24‬‬
‫שאלות‪ ,‬חלק ראשון‪ -‬משתנים דמוגרפיים כמו‪ :‬גיל‪ ,‬תפקיד‪ ,‬מחלקה‪ ,‬מין ושימוש בקנאביס וחלק שני עמדות‪.‬‬
‫השאלונים הועברו במרפאה האונקולוגית המעניקה טיפול בקנאביס ובמחלקה האורתופדית שאינה מעינקה טיפול‬
‫זה‪.‬‬
‫תוצאות‪ -‬נצפתה היענות ברמה של ‪ 70%‬בקרב הצוות הרפואי למענה על השאלון‪ 68% ,‬נשים (‪ 74% ,)24/35‬מתחום‬
‫הסיעוד‪ 26/35( ,‬אחיות)‪ .‬גילאי המשתתפים ‪ 27-57‬שנים‪ .‬מתוך ‪ 35‬הנשאלים‪ )16/35( 45% ,‬דווחו על שימוש בקנאביס‬
‫כטיפול רפואי ו‪ 19/35-‬דווחו כי לא עשו שימוש בקנאביס כטיפול רפואי‪ .‬נמצא כי מרביתם (‪ )55%‬הביעו עמדה‬
‫ליברלית במתן קנאביס כטיפול רפואי‪ ,‬ואף הצורך להכלילו בסל‪ .‬בנוסף‪ ,‬נצפתה הסכמה גורפת משמעותית (‪,24/35‬‬
‫‪ )68%‬למתן קנאביס במחלות עם תסמינים שיעילותו בהם הוכחה מחקרית (‪.)p<0.05‬‬
‫מסקנות‪ -‬השימוש בקנאביס בהיבט הרפואי אינו מהווה בעיה של ממש בעיני הצוות הרפואי‪ .‬קיים צורך בהסדרת‬
‫הטיפול בקנאביס כמו כל התרופות המסוכנות האחרות‪ .‬לא נמצא קשר בין המחלקה לבין העמדות‪ ,‬וכן לא נמצא‬
‫קשר בין ליברליות אנשי הצוות לגבי שימוש בקנאביס שלא למטרת טיפול ועמדותיהם ביחס לשימוש בקנאביס‬
‫למטרות רפואיות‪ .‬חשיבות נושא הטיפול בקנאביס אינה נבחנת רק משיקולים רפואיים וההחלטה בדבר הענקת‬
‫טיפול לעיתים פוליטית ולא עניינית‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין עדיין בנמצא הערכה מספקת של ההשפעות הכוללות של טיפול‬
‫בקנאביס במערכת הבריאות‪ ,‬היכולות לסייע בגיבוש עמדת איש הצוות הרפואי שמחליט לטפל‪ .‬קיימת נחיצות‬
‫בהתייחסות לנושא‪ .‬קיום מחקרים עתידיים יסייעו למקבלי ההחלטות לקדם זאת בהיבט ניהול כאב בעזרת קנאביס‬
‫‪ 120 ‬‬

‫ פסיכאטריה‬08

 121 
Research Day 2015
18.1 Antidepressant-induced differential ubiquitination of β-arrestins 1 and 2 in
mononuclear leucocytes of patients with depression
Moran Golan, Alex Goldstein, Gabriel Schreiber, Sofia Avissar
Department of Clinical Biochemistry and Pharmacology, and Division of Psychiatry, Faculty for Health
Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, and Department of Psychiatry, Barzilai University Medical
Center, Ashkelon, Israel
Abstract # 92
β-Arrestins 1 and 2, cytosolic proteins known to mediate receptor desensitization, endocytosis
and G protein-independent signalling, are post-translationally modified by ubiquitination
regulating their ability to serve as adaptors and scaffolds. β-Arrestins were suggested to play a
role in the pathophysiology of depression and in antidepressant mechanism of action. To
determine whether a depressive episode or antidepressant treatment induce significant
selective differences in β-arrestin 1 and 2 levels or their ubiquitination patterns in leucocytes of
patients with depression, 46 outpatients diagnosed with a depressive episode were examined
before and after 4-wk antidepressant treatment compared with age- and gender-matched
control subjects. β-Arrestin levels were measured by immunoblotting using anti-arrestin
antibodies. Ubiquitination of β-arrestins was measured using anti-ubiquitin antibodies followed
by an immunoprecipitation step and immunoblotting using anti-arrestin antibodies.
Antidepressants induced selective alterations in leucocyte β-arrestin 1 and 2 levels and
ubiquitination. The levels of β-arrestin 1 and 2 and their ubiquitinated forms in leucocytes of yet
untreated patients with depression were significantly decreased in a symptom severity
correlated manner compared to control subjects. Antidepressants normalized β-arrestin 1 and 2
levels and uncovered novel differences between the two isoforms: (a) while antidepressants
normalized ubiquitination of β-arrestin 1, ubiquination of β-arrestin 2 was unaffected; (b) while
under antidepressants ubiquitination extent of β-arrestin 1 positively correlated with its level,
an inverse picture of negative correlation was found between ubiquitination extent of β-arrestin
2 and its level. We conclude that antidepressants may serve as a tool to detect functional
differences between the two β-arrestin isoforms and that through these differential effects
antidepressants can induce specific alterations in alternative cellular signaling.
 122 
Research Day 2015
18.2 NON-LINEAR DYNAMIC ANALYSIS OF INTER-WORD TIME INTERVALS IN
PSYCHOTIC SPEECH
Doron Todder, Sofia Avissar, and Gabriel Schreiber
Department of Clinical Biochemistry and Pharmacology, and Division of Psychiatry, Faculty for Health
Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, and Department of Psychiatry, Barzilai University Medical
Center, Ashkelon, Israel
Abstract # 93
"Language is a form and not a substance" Ferdinand de Saussure
Objective: Analyses of speech processes in schizophrenia have been invariably focused on
words as vocal signals. However, the results of such analyses are strongly related to content,
and may be language-and culture-dependent. Little attention was paid to a pure measure of the
form of speech, unrelated to its content: inter-words time intervals.
Method: 15 patients with schizophrenia and 15 healthy volunteers were recorded
spontaneously speaking for 10-15 minutes. Recordings were analyzed for inter-words time
intervals using the following non-linear dynamical methods: unstable periodic orbits;
correlation dimension; bi-spectral analysis, and symbolic dynamics.
Results: The series of inter-word time intervals in normal speech had characteristics of a lowdimensional chaotic attractor with correlation dimension of 3.2+1.1. Deconstruction of the
attractor appeared in psychosis with re-establishment after anti-psychotic treatment. Shannon
entropy, a measure of the complexity in the time series, calculated from symbolic dynamics, was
higher for psychotic speech, which was also characterized by higher levels of phase coupling:
higher bicoherence, obtained using bi-spectral analysis.
Conclusions: Non-linear dynamical methods applied to ITIs thus enable a content-independent,
pure measure of the form of normal thought, its distortion in psychosis, and its restoration
under treatment.
 123 
Research Day 2015
 124 
Research Day 2015

‫ קרדיולוגיה‬03

 125 
Research Day 2015
‫‪ 03.0‬תובנות והשלכות הפעלת צוות החיאה במרכז הרפואי ברזילי‪ :‬שיפור איכות והישרדות‬
‫דניאל יעקובסון‪ ,1‬יוסי בלייר‪ ,2‬אשי שלמון‪ ,9‬חיים ביבי‪ ,4‬פבלו בוקסנבאום‪ ,2‬בוריס גולצמן‪ ,6‬עמוס כץ‬
‫‪ .1‬ט‪.‬נ‪.‬כללי‪ ,‬מרכז וועדת החיאה‪ ,‬הנהלת המרכז‪ .‬מחלקת ילדים‪ ,‬מנהל א‪.‬יום כירורגי‪ ,‬פנימית א'‪ .‬מערך קרדיולוג‬
‫‪6‬‬
‫רקע‪ :‬כחלק ממאמץ כוללני לשיפור הטיפול במקרי החיאה וחרום החל מחודש ספטמבר ‪ 2012‬הופעל במרכז הרפואי‬
‫ברזילי צוות החיאה מרכזי אשר נותן מענה למצבי חרום והחיאה בכל רחבי בית החולים לפי קריאה‪ .‬צוות החיאה‬
‫מצטרף לצוות המחלקה‪/‬מכון אשר מתחיל את ההחיאה‪ .‬הוקמה ועדת החיאה אשר קובעת את נוהלי הפעלת הצוות‬
‫ועוקבת אחרי הפעלות הצוות ופעולות ההחיאה ומשמשת כגורם מפקח‪ .‬במקביל נעשה מהלך נרחב של השתלמות‬
‫בהחיאה בבית החולים אשר כלל קורסי ‪ ACLS‬ו‪ PALS-‬וקביעת נאמני החיאה מהצוות הסיעודי בכל מחלקה‪ .‬כל‬
‫הרופאים והאחיות סיימו הקורסים ומשתתפים בריענון דו שנתי‪ .‬כל עובדי המוסד האחרים עברו קורס ‪BCLS‬‬
‫במהלך השנה הקרובה‪.‬‬
‫מטרת העבודה ‪ :‬הערכת פעילות של צוות החיאה במרכז הרפואי ברזילי במהלך שנת ‪.2013‬‬
‫שיטות ‪ :‬נבדקו רישומי ההזנקות ודוחות ההחיאה של צוות ההחיאה בתקופה של ‪ 10‬חודשים‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬צוות ההחיאה הופעל ‪ 57‬פעמים מתוך ‪ )65%( 88‬ההחייאות שתועדו בבית החולים במחלקות שאינן טיפול‬
‫נמרץ או חדרי מיון‪ 15 .‬הפעלות לא ענו על הגדרות ועדת ההחיאה (‪ ,)17%‬ממוצע שיעור ההחיאות החודשי ‪,8.9 -‬‬
‫ממוצע שיעור ההפעלה החודשי ‪ .6.4 -‬שיעור החולים שנשארו בחיים ‪ 24‬שעות לאחר פעולות ההחיאה‪ ,‬על ידי צוות‬
‫ההחיאה‪ . 40% -‬שיעור המשתווה ואף עולה על תוצאות עולמיות שפורסמו לאחרונה ב ‪New England Journal of‬‬
‫‪( Girotra et al, 2012 ( Medicine‬‬
‫מסקנות‪ :‬הגישה המשולבת לשיפור החיאות וטיפול בחולה במצב קריטי ע"י הפעלת צוות החיאה מוסדי‪ ,‬והקמת‬
‫ועדת החיאה מוסדית שיפר משמעותית את הליכי הההחיאה במוסדנו‪ ,‬נתן אפשרות איסוף ובקרת איכות של פעולות‬
‫ההחיאה‪ ,‬גרם לביצוע פעולות החיאה על פי הנחיות של ‪ ,ACLS‬והעלה את ביטחון ושביעות הרצון של צוות‬
‫המחלקה‪.‬‬
‫‪ 126 ‬‬
19.2 Assessment of Left Atrial Appendage Dimensions using Rotating Real-Time 3Dimensional Transesophageal Echocardiography
Chaim Yosefy, Avishag Laish-Farkash, Yulia Azhibekov,Vladimir Khalameizer, Boris
Brodkin,Amos Katz
Departments of Cardiology 1 and Imaging 2, Barzilai Medical Center, Ben-Gurion
University of the Negev, Ashkelon, Israel
Abstract # 95
Aims: Currently, 2-Dimensional Transesophageal Echocardiography (2DTEE) at a cut plane
angulation of 135° is the recommended method to size maximal LAA orifice diameter before
introducing a percutaneous LAA closure device. We compared Real-Time-3-Dimensional TEE
(RT3DTEE) and 2DTEE for measuring LAA dimensions versus computed tomography (CT) as
gold standard.
Methods and Results: We prospectively studied 30 consecutive patients who underwent a
routine TEE exam, using QLAB 10 Application on EPIQ7 IE33 3D-Echo machine (BORTHEL
Phillips) between 12/2012-12/2013. All patients underwent 64-slice CT before pulmonary vein
isolation or for workup of pulmonary embolism. LAA measurements were compared between
135° 2DTEE and RT3DTEE.
Results were compared with CT measurements. Using RT3DTEE, larger LAA diameters were
measured versus 2DTEE (23.5±3.9 vs.24.5±4.7 mm). In seven patients (23.3%) the
measurements in 135° 2DTEE were smaller than the cut plane angulation with maximal orifice
diameter. RT3DTEE measurements of LAA were not different from CT regarding number of
lobes, area of orifice and maximal diameter. LAA volume could not be measured directly using
RT3DTEE. No difference was found between LAA depth using RT3DTEE (19.5±2.3 mm) vs. CT
(19.6±2.3, p=NS) and 2DTEE (19.4±2.2 mm) vs. CT (p=NS). However, RT3DTEE (24.5±4.7 mm)
vs. CT (24.6±5, p=NS) was more accurate in measuring maximal LAA diameter compared to
2DTEE (23.5±3.9 mm) vs. CT (p<.01).
Conclusion: RT3DTEE method is more accurate than 2DTEE for assessment of maximal LAA
orifice diameter. Bedside RT3DTEE LAA measurements are not statistically different from CT.
Thus, RT3DTEE may facilitate LAA closure procedure by choosing the appropriate device size.
 127 
Research Day 2015
19.3 Two for the price of one – Ablation of both atrial fibrillation and atypical atrial
flutter using the same nMARQ™ multi-electrode catheter
Avishag Laish-Farkash, Evgeny Fishman, Amos Katz
Electrophysiology unit, Cardiology Department, Barzilai University Medical Center, Ashkelon
Abstract # 96
Background: The nMARQ™ multi-electrode catheter has become an acceptable method for
pulmonary vein isolation (PVI). The probable advantages of using nMARQ™ for mapping and
ablating atypical atrial flutter (AAFL) in the setting of atrial fibrillation (AF) ablation are: the
high quality of signals; the speed of mapping; the safety of the catheter; and the immediate
ablation right at the most appropriate area of mapping without the delay of manipulating an
additional catheter.
Aim: To assess the feasibility and safety of ablating both AF and AAFL during the same
procedure using nMARQ™ catheter alone.
Methods: Seven patients (43% male, 61±15y, 71% redo) with symptomatic paroxysmal AF and
intermittent AAFL underwent PVI using nMARQ™ catheter. We then induced a sustained AAFL. It
was mapped with CARTO 3 system using the nMARQ™ catheter alone, which was already inside
the left atrium (LA). We used ten electrodes simultaneously, and applied de-Ponti method for
creating the window of interest. Only clear signals with satisfactory contact were included
(contact tissue indication of nMARQ™).
Results: In all cases but one, a reentry mechanism was shown at the ostium of the veins: RSPV
(n=4)/ RIPV (2)/ LIPV (2)/ LSPV (1) or in LA roof (n=2), where “head meets tail” was
demonstrated in the LAT map. In four patients more than one AAFL with different cycle lengths
were demonstrated. We used few electrodes only for creating a line of ablation to disconnect
these loops. This line had terminated the flutter during ablation and no further arrhythmia could
be induced in six patients (86%). No complications were noted in all patients.
Conclusion: AAFL 3D mapping using nMARQ™ catheter alone in the setting of PVI is feasible,
fast, safe and may spare the usage of an additional ablation catheter. The role of using nMARQ™
a priori- in left AFL cases with no AF on board- needs to be further validated.
 128 
Research Day 2015
19.4 Selective intra-procedural contrast injection for improving positioning of the
nMARQ™ multi-electrode ablation catheter during pulmonary vein isolationPreliminary results
Avishag Laish-Farkash, Vladimir Khalameizer, Evgeny Fishman, Azriel B. Osherov, Chaim Yosefy,
Iris Cohen, Amos Katz
Electrophysiology Unit, Cardiology Department, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, and the Faculty
of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Israel
Abstract # 97
Background: Pulmonary vein isolation (PVI) using the novel irrigated multi-electrode ablation
system (nMARQ™) remains challenging in complex atrial anatomy cases despite electroanatomical mapping (EAM) due to absence of a leading guide-wire.
Objective: To assess initial experience of PVI using nMARQ™ catheter with intra-procedural
contrast injections through the deflectable sheath compared to nMARQ™ alone.
Methods: Sixty consecutive patients with atrial fibrillation (AF) underwent PVI using nMARQ™
catheter. The first group (n=37, 64±10.5 years, 62% male, 13.5% persistent AF) underwent the
procedure with the guidance of signal mapping, fluoroscopy, and EAM alone; in the second
group (n=23, 65±10.5 years, 65% male, 39% persistent AF), an automatic closed-loop contrast
media injector was added to improve localization of catheter location at the antral region of
pulmonary veins (PVs).
Results: The total procedure time was 78±19 minutes and 87±19 for the first and second
groups, respectively (NS); mean fluoroscopy time was 30±9 minutes and 32±9, respectively
(NS); acute success rate was 97% and 96%, with a mean of 14±6 and 18±6 RF applications,
respectively (p=.03); and mean total burning time of 10±4 and 12±5 minutes, respectively
(p=.08). Mean contrast used was 55±13 mL versus 206±68 mL, respectively, with no effect on
renal function or major complications in both groups.
Conclusions: Addition of contrast injections to standard nMARQ™ procedure is feasible and safe.
Although it does not prolong the procedure significantly, it requires more applications. This tool
may have an added value to EAM in catheter localization by newly trained operators and in
selective cases of large/common PV anatomy.
 129 
Research Day 2015
19.5 A new stepwise approach for ablation of persistent atrial fibrillation using
circular ablation catheters
Avishag Laish-Farkash, Amos Katz, Evgeny Fishman, Iris Cohen, Chaim Yosefy, Vladimir
Khalameizer
Cardiology Department, Electrophysiology Unit, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel Faculty
of Health Sciences, Ben Gurion University of the Negev, Israel
Abstract # 98
Aim: The success rate of pulmonary vein isolation (PVI) alone for persistent AF was reported as
20-61%; ablation of sites of complex fractionated atrial electrograms alone: 9-85%; and
combined techniques: 42-95% success rates, but half of patients require at least two procedures
for secondary atrial tachy-arrhythmias. We describe our approach to ablation of persistent AF
using circular ablation catheters.
Methods: Patients with AF of unknown age undergo DC cardioversion in the EP laboratory and if
sinus is maintained for at least 3 minutes– we further ablate. Redo procedures and longpersistent AF undergo PVI with additional lines (using MAAC, MASC, or nMARQ catheters for left
lines and irrigated-tip catheter for right sided lines). EPS is done post PVI to induce triggers and
ablate them. In patients who enter procedure in AF rhythm- ablation of right PVs, then DC
cardioversion and completing PVI in sinus rhythm is applied– for better signal recording and
proving isolation.
Results: We studied prospectively 33 consecutive patients who underwent persistent AF
ablation using circular catheters (25 PVAC® and 8 nMARQ™) in our center between 1/201111/2013. Average age was 63 ± 11y, 76% male, 36% long persistent AF, and 3 redo AF ablations.
Post PVI, triggers were recognized in 6/33 (18%) patients. Additional lines and RF ablation were
needed in 13/33 (39%) of patients. All procedures were performed under conscious sedation
with 117 ± 49 minutes procedure time and 41 ± 24 minutes fluoroscopy time. Complication
rates were: 2 pseudo-aneurysm and 1 transient ST elevation. 3, 6 & 12 months freedom from AF
were (available data): 21/24 (87%), 10/12 (83%), and 7/8 (87%), respectively. 11/24 (46%)
with available data discontinued AAD, one was referred for a redo procedure, and 1 for
pacemaker implantation and AVN ablation
Conclusions: Our preliminary results in a small group of patients imply that our approach for
ablation of persistent atrial fibrillation using circular catheters is safe and effective. A larger
study is needed to validate these conclusions.
 130 
Research Day 2015
19.6 Circular multielectrode ablation systems for atrial fibrillation ablation – A
single center experience
Avishag Laish-Farkash, Amos Katz, Evgeny Fishman, Chaim Yosefy, Vladimir Khalameizer
Cardiology Department, Electrophysiology Unit, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel
Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University of the Negev, Israel
Abstract # 99
Aim: The circular multi-electrode PVAC® catheter (Medtronic, Ablation Frontiers), a duty-cycled
based technology, and the nMARQ™ catheter (Biosense Webster), an irrigated/ CARTO/ SMART
TOUCH based technology, have recently been approved for AF ablation. We compared our
experience with both technologies.
Methods and results: Pulmonary veins (PVs) anatomy was demonstrated by selective
angiograms. Arrhythmogenic PVs were identified during ablation at sinus. We studied
prospectively 110 consecutive patients who underwent AF ablation using PVAC® between
1/2011- 11/2013 (age 61 ± 10 y; 62% male, 22% persistent AF; 9% redo procedures) and 46
patients with nMARQ™ ablation between 5-11/2013 (age 63 ± 10 y; 67% male; 17% persistent
AF; 15% redo – post PVAC® ablation). Procedure and radiation times were 107 ±45 and 37 ±20
minutes for PVAC® and 84 ±24 and 33 ± 12 for nMARQ™, (p=0.002 and 0.3), respectively. PV
isolation was verified routinely in PVAC® but in only 3 nMARQ™ patients with very large PVs.
Complications were: 1 tamponade (0.6%);4 pseudoaneurysm and 3 transient ST elevation in
each group. No overt neurological sequel was observed. Triggers were apparent in 87% of
PVAC® and 41% of nMARQ™ patients. 1&3 months freedom from AF (on drugs) were 63/86
(73%) and 65/77 (84%), respectively, for PVAC® versus 21/31 (68%) and 26/31 (84%) in
nMARQ™. At one year, 32/43 (74%) and 41/43 (95%) of PVAC® patients were AF free after one
and one or two procedures, respectively. In 2 nMARQ™ patients the small atria and PVs caused
discontinuation of procedure and switching to PVAC®. In 2 failed PVAC® patients due to large
PVs – a redo procedure with nMARQ™ was successful.
Conclusions: Both PVAC® and nMARQ™ have comparable relatively short procedure and
radiation times, low complication rates and comparable success rates. Triggers are more
common with PVAC®. nMARQ™ seems to be more suitable for larger atria and PVs, as opposed to
PVAC®. A patient-based pre-ablation anatomy definition is probably warranted for appropriate
selection of technology type.
 131 
Research Day 2015
19.7 Atrial fibrillation ablation in the elderly population: Efficacy and safety versus
younger patients
Avishag Laish-Farkash, Amos Katz, Evgeny Fishman, Boris Brodkin, Chaim Yosefy, Vladimir
Khalameizer
Cardiology Department, Electrophysiology Unit, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel
Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University of the Negev, Israel
Abstract # 100
A recent prospective study in elderly patients with persistent AF found better efficacy in
maintaining sinus rhythm with ablation versus anti-arrhythmic drugs (AAD), higher probability
for discontinuing drugs with ablation, thus less adverse events and greater improvement in
quality of life. However, the ablation group had higher acute complication rate, especially stroke.
Aim: We compared our experience with AF ablation in elderly vs. a younger group of patients.
Methods and results: We studied prospectively all consecutive patients who underwent AF
ablation in our center between 7/2011- 11/2013 and compared (available data) the older group
of patients (≥70y, n=42) versus the younger group (n=130) regarding safety and efficacy of the
procedure. The older group (range 70-81y, 74 ± 3y; 55% male, 24% persistent AF; 12% redo
procedures) underwent AF ablation using PVAC® (n=27), nMARQ™ (n=11), irrigated tip-CARTO
(n=3) and Cryo balloon (n=1). The younger group (range 26-69y, 58 ± 8y; 66% male, 19%
persistent AF; 11% redo) underwent AF ablation using PVAC® (n=85), nMARQ™ (n=35),
irrigated tip-CARTO/Ensite (n=7) and Cryo balloon (n=3).
Complication rates in the older vs the younger groups were: tamponade in 0/42 (0%) vs. 2/130
(1.5%); pseudoaneurysm in 1/42 (2.3%) vs. 7/130 (5.3%); and transient ST elevation in 1/42
(2.3%) vs. 7/130 (5.35%), respectively. Neither ablation was complicated by stroke. 3, 6 & 12
months freedom from AF were: 27/32 (84%), 15/19 (79%), and 11/15 (73%) for the elderly
group. 20/32 (62%) discontinued AAD, 3 (7%) were referred for redo procedure, and 1 for
pacemaker and AVN ablation. For the younger group- 3, 6 & 12 months freedom from AF were:
79/96 (82%), 44/54 (82%), and 29/35 (83%). 48/96 (50%) discontinued AAD, 13 (10%) were
referred for redo procedure, and 1 for pacemaker and AVN ablation.
Conclusions: Our data show that AF ablation is as safe and effective for the elderly as for the
younger patients. Further randomized studies are warranted to verify this conclusion.
 132 
Research Day 2015
19.8 A novel approach for aortic cusp VT ablation: Combined coronary artery
contrast injection and 3 D mapping using the same irrigated tip ablation
catheter
Avishag Laish-Farkash, Amos Katz1, Vladimir Khalameizer1, Jamal Jafari1, Eugene Crystal2, David
Newman2, Ilan Lashevsky2
Electrophysiology Unit, Cardiology department, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, and Faculty of
Health Sciences, Ben Gurion University of the Negev, Israel. 2 Arrhythmia Services, Schulich Heart Centre,
Sunnybrook Health Sciences Centre University of Toronto, Canada
1
Abstract # 101
Aim: Ablation procedure of coronary cusp arrhythmia may damage the main coronary arteries
(CA), especially when the focus of arrhythmia is within 10 mm from the CA-os. Thus, exact
localization of the CA-os is paramount. Coronary angiogram, intra-cardiac echo, CT/MRI merge
with 3D-maps may all serve to this end. However, they lack sufficient spatial resolution of online
minor dislodgement of the ablation catheter. We describe a novel simple and accurate technique
to identify the orifice location of the CA and its distance to the ablation site through the entire
ablation procedure.
Methods and results: After recurrent ablation attempts, two patients were diagnosed with left
coronary cusps (LCC) VT according to PVC morphology and earliest local activation maps
(CARTO 3, Biosense-Webster). A retrograde aortic approach was used. Coronary angiography
was performed prior to ablation. For better definition of left main (LM)-os and distance between
the LCC focus and LM–os we used the ablation catheter itself (Navistar; Biosense-Webster) for
contrast injection. Cannulation of the LM ositum was achieved in LAO position while injecting
contrast through the irrigated catheter tip end holes. The Fast Anatomical Mapping software
was applied continuously to allow a 3D registration of the artery. Once contrast injection was
completed, the catheter was immediately pulled back into the aortic root. A LM-os to LCC
distance measurement of 15mm and 16mm, in the first and second case, respectively, allowed us
to proceed with safe ablation procedures. During subsequent LCC ablation applications we were
able to monitor continuously the distance between the ablation tip and the LM artery. The
procedures were successful and no complication was reported. The contrast injection did not
affect the mapping and the ablation properties of the catheter.
Conclusions: A 3D coronary osteal catheter mapping should be considered in any case where
RCC or LCC ablation is planned. It provides an on line distance estimation between the
arrhythmia focus and the coronary arteries and obviates the need for a separate angiogram
while allowing anatomic and electric targets to be seen on the same map. Although it is off label
use of the irrigation system it did not affect its performance.
 133 
Research Day 2015
 134 
Research Day 2015

‫ ריאות‬51

 135 
Research Day 2015
20.1 Prophylactic treatment of asthma by an ozone scavenger in a mouse model
Haim Bibi,1 Ofer Reany,2 Dan Waisman,3 and Ehud Keinan4
1.Department of Pediatrics, Barzilai Medical Center, Ashkelon affiliated with the Ben Gurion University of the Negev,
Beer-Sheva, Israel. 2. Department of Natural Sciences, The Open University of Israel, Ra'anana, Israel. 3. Department of
Neonatalogy, Carmel Medical Center and Faculty of Medicine, Technion – Israel Institute of Technology, Haifa,
Israel.4.Schulich Faculty of Chemistry, Technion – Israel Institute of Technology
Abstract # 102
This study was driven by the hypothesis that inflammation in asthma involves production of
ozone by various white blood cells, and that ozone could serve as an inflammatory mediator.
Consequently, ozone scavengers, such as electron-rich olefins, could provide chemical protection
against either exogenous or endogenous ozone, as well as other reactive oxygen species, and
serve for prophylactic treatment of asthma.
Ovalbumin-sensitized BALB/c mice were used as a model of allergic asthma. Mice pretreated by
inhalation of d-limonene before the ovalbumin challenge exhibited significant attenuation of the
disease symptoms. Diminution of the inflammatory process was evident by multiple indicators,
including reduced production of aldehydes in all tissues, reduced count of neutrophils in the
bronchoalveolar lavage (BAL) fluid and reduced scores of histological parameters, such as
peribronchial and perivascular cellular infiltration.
While the local effect of d-limonene on lung tissues and BAL fluid could be expected, the
systemic effect, as reflected by the decreased levels of aldehydes in the spleen, was surprising.
This study suggests that the examination of other tissues and even organs that are remote from
the inflammation foci could provide valuable information on the distribution of the oxidative
stress and may serve as guide for targeted treatment.
KEYWORDS: aldehyde biomarkers, asthma, respiratory inflammation, d-limonene, systemic
oxidative stress.
 136 
Research Day 2015
20.2 Zn/Ga-DFO iron-chelating complex attenuates the inflammatory process in a
mouse model of asthma
Bibi H1, Vinokur V2, Waisman D3, Elenberg Y1, Landesberg A4, Faingersh A4, Yadid M4, Brod V5, Pesin
J4, Berenshtein E2, Eliashar R6, Chevion M2
Pediatric Department, Barzilai Medical Center, Ben Gurion University School of Medicine, Ashkelon, Be'er Sheva, Israel.
Department of Biochemistry and Molecular Biology, Institute of Medical Research Israel-Canada, The Hebrew University, Jerusalem.
3Department of Neonatology, Carmel Medical Center, Haifa, Israel.
4Faculty of Biomedical Engineering, Technion, Haifa, Israel.
5Ischemia-Shock Research Laboratory, Department of Medicine, Carmel Medical Center, Faculty of Medicine, Technion, Haifa, Israel.
6Department of Otolaryngology/Head & Neck Surgery, Hebrew University School of Medicine, - Hadassah Medical Center, Jerusalem,
Israel
1
2
Abstract # 103
BACKGROUND: Redox-active iron, a catalyst in the production of hydroxyl radicals via the
Fenton reaction, is one of the key participants in ROS-induced tissue injury and general
inflammation. According to our recent findings, an excess of tissue iron is involved in several
airway-related pathologies such as nasal polyposis and asthma.
OBJECTIVE: To examine the anti-inflammatory properties of a newly developed specific ironchelating complex, Zn/Ga-DFO, in a mouse model of asthma.
MATERIALS AND METHODS: Asthma was induced in BALBc mice by ovalbumin, using
aluminum hydroxide as an adjuvant. Mice were divided into four groups: (i) control, (ii)
asthmatic and sham-treated, (iii) asthmatic treated with Zn/Ga-DFO [intra-peritoneally (i/p)
and intra-nasally (i/n)], and (iv) asthmatic treated with Zn/Ga-DFO, i/n only. Lung histology and
cytology were examined. Biochemical analysis of pulmonary levels of ferritin and iron-saturated
ferritin was conducted.
RESULTS: The amount of neutrophils and eosinophils in bronchoalveolar lavage fluid, goblet cell
hyperplasia, mucus secretion, and peri-bronchial edema, showed markedly better values in both
asthmatic-treated groups compared to the asthmatic non-treated group. The non-treated
asthmatic group showed elevated ferritin levels, while in the two treated groups it returned to
baseline levels. Interestingly, i/n-treatment demonstrated a more profound effect alone than in a
combination with i/p injections.
CONCLUSION: In this mouse model of allergic asthma, Zn/Ga-DFO attenuated allergic airway
inflammation. The beneficial effects of treatment were in accord with iron overload abatement
in asthmatic lungs by Zn/Ga-DFO. The findings in both cellular and tissue levels supported the
existence of a significant anti-inflammatory effect of Zn/Ga-DFO.
 137 
Research Day 2015
‫‪ 51.9‬הערכת אפקטיביות שאלון ‪ IUATLD‬לאבחן אסטמה כתחליף למבחן תומך תגר‪-‬‬
‫מטהכולין‬
‫גב' רונית מושייב יוספיאן ‪ ,1,2‬ד"ר מנשה עידן‪ , 2‬גב' אנה חוזיי‪ ,2‬גב' אנה ספריקוט‪ ,‬ד"ר ויילר זאב‬
‫‪ .1‬מכון ריאות‪ ,‬מרכז רפואי "ברזילי"‪ ,‬אשקלון‪ .2 .‬המחלקה לבריאות הציבור‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‪ :‬מבחן תפקודי ריאות הנו ה‪ Gold Standard -‬לאבחון אסטמה לחולים הפונים עם תסמינים‬
‫נשימתיים החשודים כאסטמטיים‪ .‬מבחן זה בודק את שיפור ערך הזרימה בשנייה הראשונה (‪ )FEV1‬של‬
‫לפחות ‪ 12%‬אחרי שאיפת מרחיבי סמפונות‪ .‬רוב החולים האסטמטיים ניתנים לאבחון ע"י מבחן זה‪ ,‬אך‬
‫אצל חלקם‪ ,‬תוצאות המבחן לא יעידו על המחלה (העדר הפרעת זרימה חסימתית ו‪/‬או העדר תגובה של‬
‫לפחות ‪ 12%‬בערך הזרימה בשנייה הראשונה אחרי שאיפת מרחיב סמפונות) על‪-‬אף קיום תסמינים‬
‫נשימתיים המתאימים לאסטמה‪ .‬במקרים אלה‪ ,‬אבחון המחלה‪ ,‬במידה וקיימת‪ ,‬חייב להתבסס על אחד‬
‫משני סוגי מבחני התגר‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מבחן תגר פרמקולוגי‪ ,‬מטהכולין או אדנוזין‪.‬‬
‫‪ .2‬מבחן תגר מאמץ‪.‬‬
‫בנוסף למבחני הנשימה‪ ,‬שאלונים ממוקדי מחלה מסייעים לרופא אף הם לאבחן את המחלה‪ .‬אחד ממיני‬
‫השאלונים הקיימים הוא שאלון ה‪International Union Against Tuberculosis and Lung ( IUATLD-‬‬
‫‪ )Diseases‬מ‪ .1986-‬שאלון זה התפתח לשימוש במחקרים אפידמיולוגיים בנושא אסטמה ונמצא כי השאלות‬
‫בשאלון מתאימות להערכת אסטמה אך חשוב יהיה לערוך מחקרים נוספים להערכת תקפותו‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫מטרה עיקרית‪ -‬תיקוף והערכת שאלון ‪ IUATLD‬לאבחון חולים אסטמטיים בגילאים ‪ 18-50‬באזור הדרום‬
‫בשנים ‪ 2007-2010‬אשר אובחנו כחיוביים על‪-‬פי מבחן תומך תגר‪-‬מטהכולין‪.‬‬
‫מטרות משניות ‪ -‬בדיקת רגישות וסגוליות של השאלון ‪ IUATLD‬לאבחן אסטמה‪.‬‬
‫בדיקת רגישות של תפקודי הריאות ושאלון המחקר בקרב קבוצת המקרים (תוצאת מבחן תומך תגר‪-‬‬
‫מטהכולין חיובי= לא תקין)‪ .‬מדידת היענות הנבדקים לענות על שאלון המחקר‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מדגם נוחות השוואתי פתוח בשתי קבוצות של חולים אשר ביקרו במכון ריאות במרכז‬
‫הרפואי "ברזילי"‪:‬‬
‫‪ ‬קבוצה מחקר‪ -‬חולים אשר קיבלו תשובה חיובית במבחן תגר‪-‬מטהכולין‪ 70 -‬חולים‬
‫(מתוך ‪ 100‬אנשים שקיבלו תשובה חיובית במבחן התגר)‪.‬‬
‫‪ ‬קבוצת ביקורת‪ -‬להשוואה‪ -‬חולים אשר קיבלו תשובה שלילית במבחן תגר‪-‬מטהכולין‪ 70 -‬חולים‬
‫(מתוך כ‪ 1,000-‬אנשים שקיבלו תשובה שלילית סה"כ)‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‪ :‬מטופלים בגילאי ‪ ,18-50‬עם תסמינים אופייניים לחולים אסטמטיים‪ ,‬שביצעו תפקוד‬
‫ריאות אשר היה תקין ולכן הופנו למכון הריאות בברזילי‪ ,‬לביצוע בדיקת תגר‪-‬מטהכולין לאבחון אסטמה‪,‬‬
‫כולל מטופלים שהופנו מקופות החולים בקהילה ומאושפזים מתוך מחלקות ביה"ח‪.‬‬
‫‪ 138 ‬‬
‫שאלון המחקר‪ :‬השתמשנו בשאלון תסמיני אסטמה ‪International Union Against ( IUATLD‬‬
‫‪ )1986( )Tuberculosis and Lung Diseases‬לראיון טלפוני של כלל אוכלוסיית המחקר על‪-‬מנת להעריך את‬
‫מידת יכולתו לנבא נכונה קיום מחלת אסטמה‪ .‬השאלונים נותחו באופן סטטיסטי‪.‬‬
‫עיבוד סטטיסטי‪ :‬הפרטים הדמוגרפים וכן התשובות מהשאלונים הוקלדו לטבלת אקסל ובהמשך עובדו‬
‫בעזרת תוכנת ‪ .SPSS‬תחילה בוצע ניתוח חד משתני של הנתונים הדמוגרפיים והשאלון ולאחר מכן הפרטים‬
‫הוכנסו לניתוח רב משתני‪.‬‬
‫תוצאות המחקר‪:‬‬
‫כפי שעולה‪ ,‬בקרב המקרים‪ ,‬היענות ילידי הארץ הייתה גבוהה יותר לעומת ילידי ברית המועצות‪55.5% .‬‬
‫מהמסרבים לענות על שאלון המחקר היו נבדקים ילידי ברית המועצות‪.‬‬
‫ניתן לראות כי ככל שיש יותר תשובות חיוביות לשאלון כך הרגישות קטנה ואילו הסגוליות עולה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫ככל שיש יותר תשובות חיוביות כך השאלון פחות מצליח לזהות את ה‪ ,True Positive -‬ומצליח לגלות יותר‬
‫את ה‪ .True Negative -‬כמו כן‪ ,‬ערך ‪ Area =75.5%‬מראה על ביצוע כללי טוב של השאלון בזיהוי נכונה בין‬
‫חולה ללא חולה‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬מובהקות התוצאה של ערך ה‪ Kappa-‬התקבלה ב‪ 10-‬מן שאלות השאלון (שאלות מס' ‪,1‬‬
‫‪.)14 ,13 ,12 ,11 ,10 ,7 ,6 ,5 ,4‬‬
‫על‪-‬פי תוצאות הרגרסיה הרב‪-‬משתנית בין תבחין עור לבין השאלות‪ ,‬ניתן לראות כי מובהקות התקבלה ב‪7 -‬‬
‫שאלות (‪ 13 ,12 ,6 ,5 ,4 ,1‬ו‪ )14-‬מתוך ‪ 10‬השאלות אשר התקבלו בניתוח החד‪-‬משתני‪.‬‬
‫במחקר זה ניתן לראות כי כמו במחקרים נוספים‪ ,‬השאלות בהם נתקבלה מובהקות סטטיסטית ורגישות‪,‬‬
‫דומות לשאלות אשר נמצאות בשימוש מזה זמן רב‪ ,‬כדוגמת שאלות על שריקות בחזה‪ ,‬התעוררות בלילה‬
‫בשל התקף קוצר נשימה‪ ,‬שאלה לא ספציפית הנוגעת לתלונות הנבדק על המצב הנשימתי ושאלה‬
‫המתייחסת להרגשת כבדות בחזה בעת מגע עם אבק או בעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫‪ 139 ‬‬
 140 
Research Day 2015

‫ ראומטולוגיה‬50

 141 
Research Day 2015
21.1 Knee Osteoarthritis and Functional Changes in Ankle Joint and Achilles Tendon
Kalichman Leonid1, Magram Irina1, 2, Tatiana Reitblat3
1.Department of Physical Therapy, Recanati School for Community Health Professions, Faculty of Health
Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheva, Israel. 2.APOS, Medical and Sports Technologies
Ltd. Herzliya, Israel;3. Rheumatology Unit, Barzilai Medical Center, Ashkelon, Israel, affiliated with Ben
Gurion University of the Negev
Abstract # 105
Background: Very few studies studied the relationship between knee OA and ankle joint
parameters (Guler et al., 2009; Hicks-Little et al., 2011; Reilly et al., 2009). Achilles tendon and
ankle dorsiflexion were rarely mentioned in regard to knee OA (Reilly et al., 2009). Function of
ankle joint and gastrocnemius muscle play important role in normal knee functioning, and
should be studies in context of knee OA.
Objectives: To evaluate the association between tibiofemoral knee osteoarthritis (OA) and
degenerative changes (thickness, swelling and pain) in the Achilles tendon and functional
parameters of the ankle joint: active range of motion (AROM) of dorsiflexion and strength of
gastrocnemius. In addition, to evaluate factors associated with degenerative changes in Achilles
tendon.
Methods: A case-control observational study was conducted in APOS Therapy Center, Medical
and Sports Technologies Ltd. Herzliya, Israel. For this study, 93 participants ≥50 years old, with
no previous ankle injuries were recruited: 63 patients with bilateral or unilateral knee OA
(Kellgren- Lawrence [K-L] score ≥2) and a control group (N=30) of age, sex and Body Mass Index
(BMI) matched volunteers without knee OA. Participants filled out the Western Ontario and
McMaster Osteoarthritis Index (WOMAC) questionnaire. In addition, a clinical examination
included measurement of weight, height, AROM of ankle dorsiflexion, Achilles tendon thickness
and gastrocnemius muscle strength.
Results: Subjects in the knee OA group were not significantly different from the healthy controls
regarding the age, height and left Achilles tendon width (p=0.053, p=0.198, p=0.184,
correspondingly). Achilles tendon width in the symptomatic leg in the knee OA group was
significantly thicker (17.07±3.44 mm.) compared to the non-symptomatic one (15.96±3.72 mm.)
(t=2.647, p=0.010). Ankle dorsiflexion AROM in individuals with knee OA was significantly lower
(7.27±5.50○) in the symptomatic leg than in the non-symptomatic one (8.65±5.68○) (t=-2.585,
p=0.012). No such differences were found between dominant and other leg in control group. K-L
of medial compartment was significantly positively correlated with Achilles tendon thickness of
the symptomatic leg in the knee OA group (r=0.255 p=0.044). Active heel raises from the floor in
individuals with knee OA showed significant negative moderate correlation with Achilles tendon
thickness of the symptomatic leg (r=-0.491 p<0.001, rs=-0.475 p<0.001, correspondingly).
Conclusions: This is a first study that evaluated the physical parameters of the ankle joint and
Achilles tendon degeneration in knee OA patients. Individuals with symptomatic tibiofemoral
knee OA compared to the healthy controls have a high prevalence of ipsilateral degenerative
changes in Achilles tendon, decreased active ankle joint dorsiflexion and decreased strength of
gastrocnemius muscle. Comprehensive assessment of Achilles tendon and of the ankle joint
should be part of knee OA evaluation process.
 142 
Research Day 2015
21.2 Association between knee osteoarthritis and Achilles tendinopathy
Tatiana Reitblat1, Olga Reitblat1,Leonid Kalichman2
1.Rheumatology Unit, Barzilai Medical Center, Ashkelon, Israel, affiliated with Ben Gurion University of the
Negev.2.Department of Physical Therapy, Recanati School for Community Health Professions, Faculty of
Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheva, Israel
Abstract # 106
Background: In our clinical practice, we noticed that individuals with symptomatic knee
osteoarthritis (OA) frequently complain on pain or swelling above Achilles tendon. We found no
studies that evaluated association between knee OA and Achilles tendon pathology.
Objective: To explore the association between knee OA and changes in Achilles tendon.
Methods: Cross-sectional observational cohort study was performed in Rheumatology Unit,
Barzilai Medical Center, Ashqelon, Israel. The convenience sample of 30 knee OA (KellgrenLawrence (K-L) score ≥2) female patients complaining on unilateral pain was recruited. For each
patient, demographic data, K-L score, sonographic evaluation of femoral cartilage thickness and
Achilles tendon width, and Western Ontario and McMaster Osteoarthritis (WOMAC) Index were
collected. To evaluate the association between femoral cartilage thickness, K-L score, WOMAC
parameters, and Achilles tendon width we used Pearson’s correlation and linear regression
analysis.
Results: Significant association was found between Achilles tendon width and WOMAC total
score (r=0.490, p=0.006), pain (r=0.416, p=0.022), and functional (r=0.452, p=0.012) scores (but
not stiffness score (r=0.242, p=0.198)) in the affected side. Associations remained significant
after adjustment for age and body mass index. No associations between similar parameters were
found in the unaffected side. No associations were found between K-L score, cartilage thickness
and Achilles tendon thickness in affected and in unaffected sides. No associations were found
between K-L score or cartilage thickness (at affected or unaffected side) and any parameters of
WOMAC.
Conclusions: This is a first study that evaluated the association between knee OA parameters
and Achilles tendon width. There are previous studies that found that weakness of quadriceps
muscle is associated with knee OA. It is possible that gastrocnemius muscle whose attachments
are also proximate the knee joint participates in knee stabilization. Stress forces that are implied
on the muscle to stabilize osteoarthritic knee may cause structural changes in Achilles tendon.
Interestingly, the Achilles tendon width was associated with pain and function of ipsilateral OA
knee, but not with radiographic OA severity score (K-L) and not with cartilage thickness.
Therefore, the sense of pain in the affected joint may be not only due to cartilage changes in the
affected joint, but also because of simultaneous changes in Achilles tendon. Comprehensive
assessment of Achilles tendon should probably be part of routine knee OA evaluation.
The findings of this research provide a basis for further studies with larger sample size, and
using different study designs.
 143 
Research Day 2015
 144 
Research Day 2015

‫ רפואה משלימה‬55

 145 
Research Day 2015
22.1 Foot "reflexology", a valid therapeutic modality for essential hypertension?A
randomized controlled pilot study
Yosef Blaer 1, Alexander Wechsler 2, Tamar David 1, David Adler 3, Yoram Yagil 2
1.Nursing Services, Barzilai University Medical Center, Ashkelon, Israel 2.Department of Nephrology and
Hypertension, Barzilai University Medical Center Campus of the Ben-Gurion University, Ashkelon, Israel
3.Michlol Holistic College, Masuot Itzhak, Israel
Abstract # 107
Background- Pharmacological treatment and modulation of environmental factors have
achieved over the years a significant reduction in cardio- and cerebrovascular morbidity and
mortality amongst the hypertensive population. It is nonetheless a common feeling amongst
practitioners that overall results in term of blood pressure control remain unsatisfactory. The
scientific validity of foot "reflexology" has been a matter of longstanding debate, mostly because
of a lack of objective data attesting to its efficacy by critical modern western scientific standards.
Hypothesis- We tested the hypothesis that "reflexology" can be applied either as stand-alone
therapy for mild essential hypertension or as an adjunct to and enhance the blood pressure
lowering effect of standard anti-hypertensive medications.
The aim - To evaluate the efficacy of "reflexology" in the treatment of mild essential
hypertension
Methods and Design- We set out to determine whether "reflexology" can achieve a reduction in
blood pressure in patients with mild hypertension not previously treated with anti-hypertensive
medications, or improve blood pressure control in patients already on anti-hypertensive
medications. We applied a prospective interventional randomized controlled study design.
Fifteen subjects with treated or non-treated hypertension were subjected to 12 "reflexology"
sessions over a period of 6-8 weeks. For comparison, fifteen controls were treated with standard
foot massage. Blood pressure and heart rate were monitored prior to and after each treatment
session.
Results- We recruited a total of 30 subjects to the study and randomized 15 to the experimental
group treated with "reflexology" (Exp) and 15 to the sham control group (Ctrl). All patients in
the experimental group and 14/15 in the control group completed the study. On the final (12th)
treatment session, pre-treatment SBP, DBP and MAP were 138+4, 82+2 and 101+2 mmHg,
respectively, in the experimental group and 130+2, 79+2 and 96+2 mmHg, respectively, in the
control group (SBP p<0.05, DBP p=0.32, MAP p=0.11). HR was 75+3 b/min in the experimental
groups and 75+3 b/min in the control group (p=0.97). RPP was 9938+594 in the experimental
group and 9030+384 in the control group (p=0.21). Thus, as during initiation of the study, SBP
 146 
Research Day 2015
remained higher in the experimental group but DBP, MAP, HR and RPP were not different
between the groups. Analysis of the overall data in each group (experimental and control), pretreatment SBP was not significantly different between the two groups (F=0.6681, p=0.7684 by
repeated measures analysis). Similar analysis revealed no difference between the groups in pretreatment diastolic BP (F= 0.777, p=0.663), in MAP (F=0.690, p=0.747), in HR (F=0.743,
p=0.696) or in RPP (F=0.992, p=0.520).
Conclusions- We did not find any consistently significant reduction in blood pressure in either
group or a difference in the effect of either treatment on systolic, diastolic or mean arterial
pressure, on heart rate or on rate pressure product. We conclude that this pilot study does not
support the claim that "reflexology" can be effectively used as a stand-alone therapy or as an
adjunct to anti-hypertensive medications in patients with mild essential hypertension.
 147 
Research Day 2015
‫‪ Palmtherapy ® 55.5‬כאמצעי הורדת חרדה אצל חולה לפני ביצוע צנתור לב‪.‬‬
‫בלייר י‪ ,‬געפרי ג‪ ,‬פודברזסקי א‪ ,‬דוד ת‪ ,‬רייזין ל‪ ,‬כץ א‪ ,‬בינימין י‬
‫המרכז הרפואי ע"ש ברזילי אשקלון‪ ,‬מסונף לפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן‪ -‬גוריון בנגב‬
‫רקע‪ -Palmtherapy ® -‬הנה אחת משיטות ה"רפואה המשלימה"‪ ,‬כאמצעי לטיפול בחרדה‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ -‬לבדוק השפעת טיפול משלים נוסף‪ Palmtherapy ® -‬על הורדת חרדה אצל חולה לפני‬
‫ביצוע צנתור לב‪.‬‬
‫מקום‪-‬מכון לקרדיולוגיה פולשנית‪.‬‬
‫אוכלוסיית יעד‪ :‬חולים המתוכננים לביצוע צנתור לב‪.‬‬
‫שיטות מחקר‪ :‬חולים לפני הצנתור קבלו הסבר על שיטת® ‪ Palmtherapy‬וחתמו על טופס הסכמה‪ .‬אוכלוסיית‬
‫המחקר חולקה אקראית לשתי קבוצות‪.‬‬
‫קבוצה ‪ -1‬קיבלה טיפול מדויק של ® ‪Palmtherapy‬‬
‫קבוצה ‪ -2‬קיבלה טיפול שלא לפי שיטה מדויקת של ® ‪.Palmtherapy‬‬
‫הטיפול ניתן על ידי " מוסמך בטיפול" במשך כ‪ 30 -‬דקות לפני לפני ביצוע הצנתור‪ .‬רמת החרדה אצל החולים‬
‫נבדקה סובייקטיבית ואובייקטיבית ע''י שאלון חרדה של ‪ .National Institute of Mental Health‬השאלון מולא‬
‫ע'' החולה עצמו ושאלון אובייקטיבי מקביל מולא ע"י הצוות הסיעודי‪.‬‬
‫תוצאות‪ 23 -‬חולים סיימו את המחקר הראשון ו‪ 17-‬את המחקר השני‪ .‬במחקר הראשון נצפתה ירידה ברמת‬
‫®‬
‫החרדה לדברי החולים מרמה של ‪ 46.5‬ל‪ 7.1 -‬ולפי הצוות הסיעודי מרמה של ‪ 46.5‬ל‪ 7.1-‬בשיטת ‪Palmtherapy‬‬
‫לעומת ירידה מ‪ 46.6 -‬ל‪ ,40.1 -‬ומ‪ 14.7 -‬ל‪ 12.6 -‬בקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫במחקר השני נצפתה ירידה ברמת החרדה לדברי החולים מ‪ 56.3 -‬ל‪,11.8 -‬ו לפי הצוות הסיעודי מ‪ 17.4 -‬ל‪5.5 -‬‬
‫בשיטת ® ‪ Palmtherapy‬לעומת ירידה מ‪ 47.7 -‬ל‪ 30.0 -‬ומ‪ 16.6 -‬ל‪ 7.6 -‬בקבוצת הביקורת‪.‬‬
‫מסקנות ‪ -‬יתכן שבעזרת ‪ ®Palmtherapy‬ניתן להפחית פחד וחרדה אצל חולים לפני ביצוע צנתור‪.‬‬
‫‪ 148 ‬‬

‫ רפואת שיניים‬59

 149 
Research Day 2015
23.1 The Ekman – Westborg and Julin trait – case report
Shirley Leibovitz-Haviv 1, Gisela Berenstein-Ajzman 1, Uri Zilberman 1,2
1.Pediatric Dental Unit, Barzilai University Medical Center, Ashkelon Israel
2.Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheva, Israel
Abstract # 109
Macrodontia is an uncommon condition in which the teeth are larger than normal.
Macrodontia of a single tooth is a relatively uncommon condition found at the KBG
syndrome. Multiple macrodontia is rare. In 1974, Ekman-Westborg and Julin reported a
unique example of multiple dental malformations. In addition to multiple macrodontia
and multituberculism of the posterior teeth, single conical molar roots, pulp
invaginations and evaginations in premolars, and peak-shaped canines.
The aim of this report is to present a case which appears to manifest all the clinical signs
of the E-W-J trait including open bite and developmental mental retardation. All the
permanent teeth were macrodont. Treatment was performed under GA and included
extractions of first permanent molars and restorations of the palatinal surfaces of the
upper permanent incisors using GIC. During three years of follow up all the premolars
erupted and the occlusal surfaces were restored using GIC.
It was assumed that morphological changes will be accompanied by histological
changes. The extracted teeth were examined histologically and the mineral content was
determined. Significant differences in enamel thickness and mineral content between EW-J teeth and normal or localized macrodontia teeth were found. This peculiar trait,
which is analyzed genetically these days, showed that teeth development in generalized
macrodontia is significantly different from normal or localized macrodont teeth,
implicating that a different and yet unknown gene is responsible for this dental
phenotype.
 150 
Research Day 2015

‫ תזונה‬54

 151 
Research Day 2015
‫‪ 54.0‬ערכי תירוגלובולין מוגברים בדם‪ ,‬וצריכת יוד ירודה בתזונה בקרב חולי זפק‬
‫(‪)Goiter‬‬
‫‪1,4‬‬
‫יניב עובדיה ‪ ,1‬סבטלנה טורקוט ‪ ,2‬דורית אהרוני ‪ ,3‬שלמה פייטלוביץ' ‪ ,3‬אהרון טרואן‪ ,1‬דב גפל‬
‫‪1‬בית הספר למדעי התזונה‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬המזון והסביבה‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‪ 2 .‬מרפאה אנדוקרינולוגית‪,‬‬
‫‪3‬מעבדה לביוכימיה קלינית‪ ,‬בי"ח "ברזילי" אשקלון ‪4 ,‬מחלקת פנימית ג'‪ ,‬בי"ח "ברזילי" אשקלון‬
‫רקע‪ -‬מידע אודות צריכת יוד בתזונה הנו חיוני לאיתור מחלות של בלוטת התריס ומניעתן‪ .‬במדינת ישראל‪ ,‬בה אין‬
‫מאגר נתונים בנוגע לצריכת היוד בתזונה‪ ,‬התגברו לאחרונה הדיווחים העצמיים על שימוש בתרופות לטיפול במחלות‬
‫של בלוטת התריס במקביל לשימוש לאומי גובר במים מותפלים מדוללי–יוד‪ .‬מעט מידע פורסם אודות הקשר בין‬
‫צריכת יוד לזפק קשרי שאינו רעיל (‪ )NNG – Non toxic Nodular Goiter‬בקרב בוגרים בארץ‪.‬‬
‫יעד‪ -‬מטרת מחקרנו הייתה להעריך את צריכת היוד בתזונה ולחקור את הימצאות ‪ NNG‬במדגם נוחות מקרב חולים‬
‫המתגוררים באופן קבוע בנפת אשקלון‪ ,‬אשר בה מי ים מותפלים הפכו למקור העיקרי של מי שתייה לפני כ‪ 4-‬שנים‪.‬‬
‫שיטות‪ -‬בוצע מחקר חתך בקרב חולים אמבולטוריים ומאושפזים בין חודש מרס שנת ‪ 2012‬ועד חודש מרס שנת‬
‫‪ ,2014‬בו נמדדו אצלם בסרום רמות תירוטרופין (‪ ,)TSH‬תירוגלובולין (‪ ,(Tg‬נוגדני תירוגלובולין )‪ (Tg Ab‬ונוגדנים‬
‫לפראוקסידאז )‪ .(TPO Ab‬כל המשתתפים רואיינו על פי שאלון מקוצר לגבי תדירות צריכת יוד בתזונה (‪.)sIFFQ‬‬
‫תוצאות‪ -‬מקרב ‪ 92‬מתנדבים שנסקרו נכללו ‪ 62‬משתתפים; ‪ 17‬אובחנו כבעלי ‪ 14 ,NNG‬היו עם אבחנה של תת‪-‬‬
‫תריסיות‪ ,‬ו‪ 31-‬בעלי תפקוד תקין של בלוטת תריס מתאימים מבחינת גיל ומגדר‪ .‬שכיחות ערכים מוגברים של ‪Tg‬‬
‫בסרום (<‪ 60‬נ"ג למ"ל) בקרב קבוצת ‪ NNG‬הייתה גבוהה באופן מובהק בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות‬
‫(‪ .)p<0.05‬הערכת צריכת היוד היומית הממוצעת בקרב קבוצת ‪ 65( NNG‬מק"ג ליום) הייתה נמוכה משמעותית מזו‬
‫שבקבוצת הביקורת (‪ 115‬מק"ג ליום) (‪.)p<0.05‬‬
‫מסקנה‪ -‬ערכים מוגברים של ‪ Tg‬בסרום וצריכת יוד נמוכה בתזונה קשורים ב‪ NNG -‬בקרב חולים בנפת אשקלון‪.‬‬
‫נדרשים מחקרי המשך רחבי היקף לצורך קידום מאמצים לאיתור ומניעה של מחלות של בלוטת התריס‪.‬‬
‫‪ 152 ‬‬
‫‪ 54.5‬גורמים המשפיעים על אנמיה בקרב תינוקות בעיר רמת גן‬
‫‪3‬‬
‫גרודזינסקי רון סטלה ‪ ,1‬זול מירה‪ , 2‬נטי אהרונוף רשל‬
‫סיעוד‪ -1 :‬הנהלת הסיעוד‪ ,‬ברזילי‪ ,‬אשקלון‪-2 ,‬טיפול נמרץ נוירולוגי‪ ,‬הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‪-3 ,‬אחות בטיפת חלב‪ ,‬רמת גן‬
‫רקע‪ :‬אנמיה שכיחה בקרב תינוקות בעיקר בשנתיים הראשונות לחיים‪ .‬לאנמיה יש השפעה על בריאותם‬
‫הפיזית ומנטאלית‪ .‬סקירת ספרות מלמדת שאנמיה בתינוקות פוגעת ביכולת ההתפתחות הקוגניטיבית‪,‬‬
‫המוטורית והחברתית לטווח הקצר והארוך‪.‬מחקרים רבים מלמדים שהגורמים המשפיעים על הופעת‬
‫האנמיה בקרב תינוקות הם אנמיה מחוסר ברזל‪ ,‬משתנים סוציו דמוגרפיים כמו השכלה וגיל האם‪ ,‬הכנסה‬
‫וחשיפה למחלות זיהומיות (בעבודה זו אנו לא נבדוק את משתנה ‪-‬גיל האם )‪ .‬נמצא כי האנמיה השכיחה‬
‫היא אנמיה מחוסר ברזל והיא מהווה גורם סיכון להאטה בהתפתחות ותפקוד קוגניטיבי ירוד בתינוקות‪.‬‬
‫מחסור בברזל שכיח מגיל שישה חודשים עד שנתיים ותופעה זו שכיחה בישראל בשל הרגלי האכילה‬
‫וצריכת הברזל‪ .‬מניעת חוסר בברזל עדיפה על פני טיפול באנמיה‪.‬‬
‫באיסוף הנתונים לאורך שנים בעיר רמת גן נמצא שעם השנים ישנה עלייה בשיעור האנמיה בקרב‬
‫התינוקות המבקרים בשבע תחנות טיפות חלב ברחבי העיר‪ .‬בשנת ‪ 2008‬שיעור האנמיה נאמד על ‪ 12%‬ו‪-‬ב‪-‬‬
‫‪ -2011‬נאמד השיעור על ‪ .15%‬על אף ההמלצה לטיפול מניעתי מגיל ‪ 4‬חודשים והדרכה לתזונה עשירה‬
‫בברזל מגיל חצי שנה‪.‬‬
‫מטרת המחקר לבדוק את הקשר בין תזונה עשירה בברזל ונטילת ברזל‪ ,‬השכלת האם ורמתה הסוציו‬
‫אקונומית ושיעור האנמיה הקיימת בעיר רמת גן‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬ל‪ 900/2000-‬תינוקות ילידי ‪ 2011‬היו תוצאות בדיקת דם‪ .‬אנמיה הוגדרה כרמת המוגלובין בסרום‬
‫פחות מ‪ 11-‬גרם אחוז‪ .‬אנמיה כמשתנה תלוי‪ ,‬והמשתנים הבלתי תלויים שנבחרו‪ :‬תזונה עשירה בברזל‪,‬‬
‫נטילת ברזל בעקביות‪ ,‬ידע ומצבה הכלכלי של האם‪ .‬הנתונים נאספו באמצעות שאלון מובנה מתוקף‪.‬‬
‫משתנים קטגוריאליים וכמותיים‪ ,‬נבדקו ע"י מבחן ‪ t-test‬ו‪,Anova-‬על פי רמת מובהקות של ‪ 0.05‬ועוצמת‬
‫מבחן של ‪. 80%‬‬
‫תוצאות ‪:‬ב‪ 15% -‬מתוך ‪ 900‬התינוקות שהשתתפו במחקר נמצאה רמת ההמוגלובין מתחת ל‪ 11 -‬גרם אחוז‬
‫בשנת ‪ 2011‬בעיר רמת גן ‪.‬‬
‫המסקנה‪ :‬המחקר הראה מובהקות בשיעור האנמיה וצריכת מזון דלה בברזל ונטילת ברזל באופן לא סדיר‬
‫ופחות ההשפעה של השכלה ומצבה הכלכלי של האם‪.‬‬
‫‪ 153 ‬‬
‫‪ 54.9‬חשיבות שביעות הרצון מההזנה בזמן השהות בבית החולים‬
‫‪4‬‬
‫ריקי גרובר‪ ,1‬מריה דולגיך‪ ,2‬עדנה דרכסלר‪, 3‬אורלי גרינמן‪ ,3‬אורנית כהן‬
‫‪-1‬מנהלת יחידה לתזונה ודיאטה ‪-2‬בהכשרה לתזונה משרד הבריאות ‪ -3‬יחידה לתזונה ודיאטה ‪ -4‬מנהלת יחידת מו"פ‪ .‬המרכז‬
‫הרפואי ברזילי אשקלון‬
‫‪Abstract# 005‬‬
‫רקע‪ -‬שביעות רצון המטופל מההזנה בבית חולים הנה מרכיב חיוני בבקרת איכות המזון המוגש ובשירות‬
‫הטיפולי לפי האיגוד האירופאי לתזונה קלינית ומטבוליזם (‪ .)ESPEN‬רמת איכות המזון הנה אחד‬
‫מהמדדים החשובים לשביעות רצון כללית מהשהייה בבית החולים ובעלת חשיבות טיפולית מבחינה‬
‫קלינית‪ .‬בשנתיים האחרונות עבר מערך המזון בברזילי שינוי משמעותי באופן התאמת הכלכלה למצבו‬
‫הקליני של המטופל ואספקת המזון בצורה ממוחשבת ומנוטרת‪ .‬בעבודה הנוכחית נתאר את השפעת השינוי‬
‫מזוית ראיית המטופל‪.‬‬
‫מטרת העבודה‪ -‬הערכת רמת שביעות הרצון בקרב מטופלי המרכז‪ ,‬לאור שינוי מנהלי במערך ההזנה ומעבר‬
‫לתוכנת ניהול הקרויה ‪ Medifood‬תוך איתור נקודות לשיפור‪.‬‬
‫שיטות‪ -‬שימוש בשאלון מתוקף המכיל משתנים המשפיעים על שביעות רצון המטופל‪ ,‬ומדדים אפשריים‬
‫בהעלאת שביעות הרצון‪ .‬מילוי השאלונים נעשה ע"י מטופלים במהלך חלוקת ארוחה בוקר וערב במשך‬
‫חודש ימים במחלקות הפנימיות בבית החולים ברזילי‪.‬‬
‫תוצאות‪ -‬רמת היענות של ‪ 57%‬נצפתה בקרב ‪ 166‬שאלונים שחולקו‪ .‬רב המטופלים‪ ,‬נשים (‪ )60%‬בגיל‬
‫ממוצע ‪ 20-96[ 71±13‬שנים]‪ ,‬ניזונו בכלכלות רגילות (‪ ,)81%‬ושהו באשפוז ‪ 5.75‬ימים בממוצע [‪ 1-19‬יום]‪.‬‬
‫מרבית המשיבים ענו על השאלון בארוחת הבוקר (‪ 60% .)74%‬מהמטופלים אכלו יותר מחצי מהמנה‬
‫המוגשת‪.‬‬
‫בנוגע לעמדות ומידת שביעות הרצון‪ ,‬קיים מתאם חיובי משמעותי בין שאלות הנוגעות לאיכות המזון (טעם‬
‫וגודל מנה) ושירות (טמפ' הגשה והתאמה להעדפות) לבין רמת שביעות רצון הכללית מבית החולים‬
‫)‪ .(r=0.843, p<0.01‬מטופלים דיווחו כי ארוחת הבוקר טעימה יותר (‪ )63%‬מארוחת הערב (‪ )31%‬בצורה‬
‫משמעותית (‪.)p<0.01‬‬
‫דיון‪ -‬שביעות רצון מהמזון מושפעת מפרמטרים רבים‪ ,‬במיוחד מכיוון שלכל מטופל העדפות שונות‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬תרומת שביעת רצון ממראה האוכל ואופן הגשתו בהחלט קשורים לשביעות הרצון הכללית מהשהייה‬
‫בבית החולים מבלי קשר לגיל המטופל‪ ,‬משך האשפוז או סיבתו‪.‬‬
‫מסקנות‪ -‬הנאה ממזון מושפעת מגורמים תחושתיים נוספים לחוש הטעם‪ .‬לאור ממצאי העבודה‪ ,‬הוחלט‬
‫להגדיל את גודל המדגם לשאר מחלקות בית החולים ולדגום את כלל הארוחות כמו נתינת דגש על היקף‬
‫המזון הנאכל ומידת ההתאמה להמלצות הטיפוליות‪.‬‬
‫‪ 154 ‬‬
‫אינדקס שמות מחברים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי‪ ,‬אשקלון‬
‫מחבר‬
‫‪1‬‬
‫אביטל סיאג‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אבישג לייש פרקש‬
‫אהובה לוסטיג‬
‫אהוד אטון‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫אודליה יעקב‬
‫אולג דוחונוב‬
‫אולגה רייטבלט‬
‫אוליאנה אובנוב‬
‫אורי זילברמן‬
‫אורית ישראלי‬
‫אורלי גרימן‬
‫אורנה עובדיה‬
‫אורנית כהן‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫איגור קייזרמן‬
‫אייל ענתבי‬
‫איילת קדר‬
‫אילן סגל‬
‫איריס בוגוסלבסקי‬
‫איריס כהן‬
‫אירנה אגרונוביץ‬
‫אלי מגן‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫אליעזר גירש‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫אלכס גולדשטין‬
‫אלכס גור‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫אלכסנדר וקסלר‬
‫אמיל חי‬
‫אנה גלפנד‬
‫אסתר כהנא‬
‫אפרים זוהב‬
‫אשי שלמון‬
‫אשרף אבו רמילה‬
‫‪32‬‬
‫אתי אקריש‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫אתי חדריאן‬
‫אתי יויפיאן‬
‫בוז'נה סער רייס‬
‫מחבר‬
‫עמוד‬
‫‪97‬‬
‫‪Aital Siag‬‬
‫‪Avishag Laish‬‬
‫‪Farkash‬‬
‫‪Ahuva Lustig‬‬
‫‪Ehud Atoun‬‬
‫‪40,41,42‬‬
‫‪Odelia Yaakov‬‬
‫‪Dukhno Oleg‬‬
‫‪Olga Reitblat‬‬
‫‪Oliana Rubanov‬‬
‫‪Uri Zilberman‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪Ornit Cohen‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫דורה בן אלון‬
‫דורון זמיר‬
‫דורית אהרוני‬
‫דיאנה רוייף‬
‫דימטרי גולדשטיין‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫דן דבי‬
‫דניאל יעקובסון‬
‫דפי שושני‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫דפנה חן‬
‫הגר חופש‬
‫וולדימיר חלמייזר‬
‫‪127-133‬‬
‫‪108-119‬‬
‫‪10,11,12,13,‬‬
‫‪14,15,16,70‬‬
‫‪68,69‬‬
‫‪143‬‬
‫‪111,112,114,119‬‬
‫‪150‬‬
‫‪120‬‬
‫‪154‬‬
‫‪33‬‬
‫‪8,48,61,66,69‬‬
‫‪74,78,110,154‬‬
‫‪102-106‬‬
‫‪40,41,42,43,45‬‬
‫‪Igor Kaiserman‬‬
‫‪Eyal Y Anteby‬‬
‫‪34‬‬
‫‪66,78‬‬
‫‪Iian Segal‬‬
‫‪Iris Ingibjorg‬‬
‫‪Boguslavsky‬‬
‫‪Iris Cohen‬‬
‫‪Irena Agranovitz‬‬
‫‪Eli Magen‬‬
‫‪59,60,61,62‬‬
‫‪Eliezer Girsh‬‬
‫‪122‬‬
‫‪Alex Goldstein‬‬
‫‪Alex Gur‬‬
‫‪Alexander‬‬
‫‪Wechsler‬‬
‫‪106‬‬
‫‪129‬‬
‫‪52‬‬
‫‪22,23,24,25,‬‬
‫‪26,27,28‬‬
‫‪92,93‬‬
‫‪146‬‬
‫‪8,‬‬
‫‪79,91‬‬
‫‪87,91‬‬
‫‪41‬‬
‫‪Anna Gelfend‬‬
‫‪Ester Kahana‬‬
‫‪Efraim Zohav‬‬
‫‪126‬‬
‫‪66‬‬
‫‪30,99‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪58-62‬‬
‫‪Bujana Saar-Ryss‬‬
‫‪36‬‬
‫בוריס ברודקין‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫בוריס גולצמן‬
‫בוריס יופה‬
‫‪39‬‬
‫בתיה פאלק‬
‫ג'יזלה ברנשטיין‬
‫גבריאל שרייבר‬
‫גד ליברטי‬
‫גלית אמוזיג‬
‫גמאל געפרי‬
‫דב גפל‬
‫דוד בן דוד‬
‫דויד יעקובסון‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫ויקטור בוכובזה‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫ויקטוריה קפוסטיאן‬
‫זאב ווילר‬
‫זאב ניצן‬
‫זויה אלג'ם‬
‫זניה רזניק‬
‫חדוו דלקיאן‬
‫חורי זהבה‬
‫‪67‬‬
‫חיים ביבי‬
‫חיים יוספי‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫‪70‬‬
‫‪ 155 ‬‬
‫חנה יגיל‬
‫טטאינה כץ‬
‫עמוד‬
‫‪127,132‬‬
‫‪Boris Brodkin‬‬
‫‪126‬‬
‫‪68-71‬‬
‫‪Boris Yoffe‬‬
‫‪6‬‬
‫‪150‬‬
‫‪122,123‬‬
‫‪58-62‬‬
‫‪Gisela Bernstein‬‬‫‪Ajzman‬‬
‫‪Gabriel Schreiber‬‬
‫‪Gad Liberty‬‬
‫‪74,100‬‬
‫‪133,147‬‬
‫‪152‬‬
‫‪103‬‬
‫‪108,126‬‬
‫‪43‬‬
‫‪94‬‬
‫‪Jamal Jafari‬‬
‫‪Dov Gefel‬‬
‫‪David Ben David‬‬
‫‪David Yacobson‬‬
‫‪Dora Ben Alon‬‬
‫‪Doron Zamir‬‬
‫‪152‬‬
‫‪48‬‬
‫‪69,71‬‬
‫‪15,16,18‬‬
‫‪Diana Roif‬‬
‫‪Dimitry Goldstein‬‬
‫‪Dan Debby‬‬
‫‪126,108‬‬
‫‪46‬‬
‫‪80,81‬‬
‫‪74‬‬
‫‪Hagar Hofesh‬‬
‫‪Vladimir‬‬
‫‪Khalameizer‬‬
‫‪Viktor Bokovsa‬‬
‫‪41,42,45‬‬
‫‪Victoria Kapustian‬‬
‫‪Zeev Vilayi-Weiler‬‬
‫‪Zeev Nitsan‬‬
‫‪Zoya Aladjem‬‬
‫‪Jenia Reznik Zoref‬‬
‫‪127,129,‬‬
‫‪131,132,133‬‬
‫‪52‬‬
‫‪138‬‬
‫‪79,90‬‬
‫‪86,88,89,94‬‬
‫‪79‬‬
‫‪30,99‬‬
‫‪97‬‬
‫‪74,76,126,136,1‬‬
‫‪37‬‬
‫‪32,127,129,‬‬
‫‪131,132‬‬
‫‪48-54‬‬
‫‪86,88,89,90‬‬
‫‪Haim Bibi‬‬
‫‪Chaim Yosefy‬‬
‫‪Chana Yagil‬‬
‫‪Tatiana Katz‬‬
‫מחבר‬
‫‪71‬‬
‫טטאינה רייטבלט‬
‫טל אור סבג‬
‫‪73‬‬
‫טל לצר‬
‫יוליה אז`יבקוב‬
‫יונית וואהל‬
‫יוסי בלייר‬
‫יוסי ברשאי‬
‫יוסף משעל‬
‫יוספה גבאי‬
‫יורי זלדין‬
‫יורי מנוסקין‬
‫יורם יגיל‬
‫ייבגני פישמן‬
‫‪84‬‬
‫ילנה דורודניקוב‬
‫יניב עובדיה‬
‫יעקוב רבינזון‬
‫יפעת דודיק‬
‫‪72‬‬
‫‪74‬‬
‫‪75‬‬
‫‪76‬‬
‫‪77‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫‪80‬‬
‫‪81‬‬
‫‪82‬‬
‫‪83‬‬
‫‪85‬‬
‫‪86‬‬
‫‪87‬‬
‫מחבר‬
‫עמוד‬
‫‪85,142-143‬‬
‫‪Tatiana Reitblat‬‬
‫‪127‬‬
‫‪Latzer Tal‬‬
‫‪Yulia Azhibekov‬‬
‫‪Yosef Blaer‬‬
‫‪Mishal Josef‬‬
‫‪25,28‬‬
‫‪Yuri Zeldin‬‬
‫‪Yuri Mnouskin‬‬
‫‪Yoram Yagil‬‬
‫‪Evgeny Fishman‬‬
‫‪79,91,92‬‬
‫‪Elena Dorodnicov‬‬
‫‪48-54,146‬‬
‫‪128,129‬‬
‫‪,131,132‬‬
‫‪116‬‬
‫רחל סוקול‬
‫רינת ערמוני סיון‬
‫‪121‬‬
‫‪122‬‬
‫‪123‬‬
‫‪125‬‬
‫‪126‬‬
‫‪152‬‬
‫‪58-62‬‬
‫‪124‬‬
‫רדמילה מירדחנוב‬
‫רוזיקה דוד‬
‫רוית נחום‬
‫רון מילוא‬
‫רוני ליבוביץ‬
‫רונית מושייב‬
‫יוספיאן‬
‫רונן דבי‬
‫‪119‬‬
‫‪120‬‬
‫‪46‬‬
‫‪71‬‬
‫‪117‬‬
‫‪118‬‬
‫‪56‬‬
‫‪23,25,26,28‬‬
‫‪114‬‬
‫‪116‬‬
‫‪8‬‬
‫‪126,146,147‬‬
‫‪115‬‬
‫עופר גמר‬
‫עזריאל אושרוב‬
‫עזריה סימנוביץ‬
‫עידית מלניק‬
‫עמוס כץ‬
‫ענת אליאסי‬
‫פבלו בוקסנבוים‬
‫פנינה ניר‬
‫ראובן ויסקופר‬
‫‪113‬‬
‫‪96‬‬
‫‪58-62‬‬
‫‪112‬‬
‫סימיון שנהב‬
‫עדנה דרכסלר‬
‫עומרי לובובסקי‬
‫‪Yaakov Rabinson‬‬
‫‪Yifat Dudick‬‬
‫‪127‬‬
‫‪128‬‬
‫‪88‬‬
‫יפעת מימון‬
‫‪78‬‬
‫‪129‬‬
‫‪89‬‬
‫כוכבה ברמי‬
‫‪97‬‬
‫‪130‬‬
‫‪90‬‬
‫לימור שיימן‬
‫לינדה פרז‬
‫‪81‬‬
‫‪131‬‬
‫‪92‬‬
‫מוחמד אבו זילקר‬
‫מזל אזולאי‬
‫מיכאל גדלביץ‬
‫‪95‬‬
‫מיכאל וולודרבסקי‬
‫מילנה פיטשני‬
‫‪97‬‬
‫מלי קדוש‬
‫מנחם שלזינגר‬
‫‪91‬‬
‫‪93‬‬
‫‪94‬‬
‫‪96‬‬
‫‪98‬‬
‫‪99‬‬
‫‪100‬‬
‫‪101‬‬
‫‪102‬‬
‫‪103‬‬
‫מרי בלרפיין‬
‫מריה צייטלין‬
‫מרים מירילאשוילי‬
‫מרינה ספוזניקוב‬
‫נאוה סדי‬
‫‪104‬‬
‫נטליה בילנקו‬
‫‪105‬‬
‫נטליה טיחמנוביץ‬
‫נילי לוי‬
‫סבטלנה טורקוט‬
‫סטלה גרודזינסקי‬
‫רון‬
‫סיגל קרקש‬
‫‪110‬‬
‫סימה בניאל‬
‫סימיון מלצר‬
‫‪106‬‬
‫‪107‬‬
‫‪108‬‬
‫‪109‬‬
‫‪111‬‬
‫‪132‬‬
‫‪34‬‬
‫‪109,110‬‬
‫‪Muhamad Abu‬‬
‫‪Zeilker‬‬
‫‪133‬‬
‫ריקי גרובר‬
‫רעות בן זאב‬
‫שבח פרידלר‬
‫שחר אפללו‬
‫‪137‬‬
‫שי פז‬
‫שירלי ליבוביץ‬
‫חביב‬
‫‪134‬‬
‫‪6‬‬
‫‪41,42‬‬
‫‪Michael Gdalevich‬‬
‫‪135‬‬
‫‪41,42‬‬
‫‪Michael Voldarsky‬‬
‫‪136‬‬
‫‪80,81‬‬
‫‪138‬‬
‫‪8‬‬
‫‪23,25,27,‬‬
‫‪28,64‬‬
‫‪90‬‬
‫‪Menachem‬‬
‫‪Schlesinger‬‬
‫‪Mari Berlfein‬‬
‫‪30,99‬‬
‫‪48‬‬
‫‪102,106‬‬
‫‪35,36,‬‬
‫‪37,38‬‬
‫‪79‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Natalya Bilenko‬‬
‫‪Natalia‬‬
‫‪Tikhmanocitch‬‬
‫‪Nili Levi‬‬
‫‪98,153‬‬
‫‪109,110,112,‬‬
‫‪114,116,‬‬
‫‪Sigal Kerekesh‬‬
‫‪30,99‬‬
‫‪48,59,60‬‬
‫‪61,62‬‬
‫‪Simon Meltzer‬‬
‫‪Omri Lubovsky‬‬
‫‪40,41,42,45‬‬
‫‪129‬‬
‫‪79‬‬
‫‪68-71‬‬
‫‪126-133‬‬
‫‪43‬‬
‫‪8‬‬
‫‪32‬‬
‫‪46‬‬
‫‪33‬‬
‫‪62‬‬
‫‪79, 85-94‬‬
‫‪110,116‬‬
‫‪138‬‬
‫‪11,13,14,15,‬‬
‫‪16,17,18,19,70‬‬
‫‪111,112,‬‬
‫‪114,118, 119‬‬
‫‪43‬‬
‫‪58-62‬‬
‫‪108,109,110,‬‬
‫‪114,117‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Shai Paz‬‬
‫‪Shirley Leibocitz‬‬
‫‪Haviv‬‬
‫‪150‬‬
‫‪146‬‬
‫שרגא אבינר‬
‫שרה כהן‬
‫שרית מאש‬
‫‪42‬‬
‫‪149‬‬
‫שרית קופפרמן‬
‫‪34‬‬
‫‪150‬‬
‫תמר דוד‬
‫‪ 156 ‬‬
‫‪Rachel Sokol‬‬
‫‪Rinat Armony-Sivan‬‬
‫‪44‬‬
‫‪145‬‬
‫‪147‬‬
‫‪Ronen Debbi‬‬
‫‪Shevach Friedler‬‬
‫‪Shahar Aflalo‬‬
‫שמחה בן גיאת‬
‫‪144‬‬
‫‪Ravit Nahum‬‬
‫‪Ron Milo‬‬
‫‪Roni Leibowitz‬‬
‫‪34,154‬‬
‫‪30,99‬‬
‫‪143‬‬
‫‪Ofer Gemer‬‬
‫‪Azriel B. Osherov‬‬
‫‪Azaria Simonovich‬‬
‫‪Idit Melnik‬‬
‫‪Amos Katz‬‬
‫‪Anat Eliassy‬‬
‫‪126‬‬
‫‪66,78‬‬
‫‪140‬‬
‫‪148‬‬
‫‪152‬‬
‫‪154‬‬
‫‪11,14,15,‬‬
‫‪16,17,18,19‬‬
‫‪139‬‬
‫‪142‬‬
‫‪Marina Sapojnikov‬‬
‫‪Naava Sadi‬‬
‫‪40,45‬‬
‫‪Simon Shenhav‬‬
‫שלמה מעיין‬
‫שלמה פייטלוביץ‬
‫שמואל אפל‬
‫שמואל דלגדו‬
‫שמואל לברטובסקי‬
‫שמואל צנגן‬
‫‪141‬‬
‫‪78‬‬
‫עמוד‬
‫‪80,81‬‬
‫‪43,152‬‬
‫‪79‬‬
‫‪Shlomo Fytlovitch‬‬
‫‪Shmuel Appel‬‬
‫‪8,‬‬
‫‪102-106‬‬
‫‪43,64,65‬‬
‫‪66,76‬‬
‫‪74‬‬
‫‪146‬‬
‫‪Shmuel Levartovsky‬‬
‫‪Shraga Aviner‬‬
‫‪Sara Cohen‬‬
‫‪Tamar David‬‬
2015 ‫יום המחקר‬
Editor: Ornit Cohen M.Med.Sc

יום המחקר 2015 - מרכז רפואי ע"ש ברזילי

Transcription

Similar documents

האיגוד הישראלי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית לאלרגיה וא

Beriglobin P

אספקטים גנטיים וקליניים של היפרכולסטרולמיה משפחתית

טופס בקשה לקריאת שם לרחוב

Stand By Me Newsletter

סרטן ריאה בלתי נתיח דילמות קליניות ואתיות ב ICU

MABTHERA (Rituximab) ®

קווים מנחים לטיפול בגורמי צמיחה של השורה הלבנה