תוכנית לימודים כיתה יא - יב

Transcription

תוכנית לימודים כיתה יא - יב
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫ש י‬
‫תכנית לימודים למתמחים בביולו י ‪2006‬‬
‫לימוד הביולוגיה מקנה ללומד ידע על עצמו כאדם ועל היצורים האחרים שבסביבתו ‪ .‬לימוד זה כרוך‬
‫בהבנת יחסי הגומלין שבין היצורים לבין עצמם וב‬
‫ינם לבין סביבתם ובהבנת מקומו של האדם‬
‫במערכת יחסים זו ‪ .‬לימוד הביולוגיה כרוך גם ביישום ידע מתחומי הכימיה ‪ ,‬הפיזיקה והמתמטיקה‬
‫להבנת עולם היצורים החיים ‪ .‬לימוד מקצוע זה עשוי לפתח יחס חיובי לנוף הארץ ‪ ,‬לחי ולצומח שבה‬
‫ולטבע בכלל‪ ,‬ולאפשר ללומד להכיר ולהבין את מעמדו ואחריותו של האדם בשמירת ערכי הטבע‪.‬‬
‫ההתקדמות וההישגים הגדולים בביולוגיה במחצית השנייה של המאה ה‪ 20 -‬ועם תחילת המאה ה‪-‬‬
‫‪ ,21‬כגון חקר הגנום האנושי והגנומים של יצורים אחרים ‪ ,‬היכולת לבצע התערבות בתהליכים אלה ‪,‬‬
‫כגון שיבוט אורגניזמים ‪ ,‬וגם הבנת ההשפעה של האדם על מגוון המינים בטבע – כל אלה מעוררים‬
‫שאלות מוסריות‪ ,‬התנהגותיות וחברתיות נכבדות‪ ,‬שכל אזרח ייחשף אליהן במאה ה‪.21-‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אוריינות ביולוגית חייבת להיות חלק בלתי נפרד מנכסיו הרוחניים של כל אדם משכיל בעת‬
‫הזאת‪.‬‬
‫לימוד הביולוגיה כמקצוע מדעי בחטיבה העליונה של בית הספר העל‪-‬‬
‫יסודי אמור לפתח חשיבה‬
‫ייחודית לתחום (חשיבה דיסציפלינרית) ולאפשר להבין את השיקולים בפתרון בעיות בביולוגיה‪ .‬לימוד‬
‫הביולוגיה כתהליך חקר קשור גם בפיתוח חשיבה ביקורתית ‪ .‬עיסוק בתהליכי החקר ובהבנתם עשוי‬
‫לתרום לפיתוח מיומנויות חשיבה‪ ,‬אשר יוכלו להועיל לתלמיד בהתמודדותו עם בעיות בחיי יום יום‪.‬‬
‫מטרת התכנית היא ‪ ,‬על כן ‪ ,‬לפתח אוריינות מדעית‪ -‬ביולוגית באמצעות הוראת הרעיונות המרכזיים ‪,‬‬
‫מושגי היסוד ‪ ,‬התופעות והתהליכים הבסיסיים המתקיימים ביצורים החיים‬
‫‪ ,‬תוך פיתוח מודעות‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫לשאלות ערכיות ותוך לימוד ויישום עקרונות המחקר המדעי והחשיבה‬
‫הביקורתית המאפיינים את‬
‫מדעי הטבע בכלל והביולוגיה בפרט‪.‬‬
‫נושאי הלימוד המוצעים בתכנית מאפשרים לתלמידים לפתח ראייה של היבטים שונים בעולם החי‬
‫כפי שהם באים לידי ביטוי במבנה ותפקוד ביצורים שונים‬
‫‪,‬‬
‫(במיקרואורגניזמים‪ ,‬בפטריות‪ ,‬בצמחים‪,‬‬
‫בבעלי חיים ובכללם באדם )‪ .‬לשם כ ך תודגש בתהליך ההוראה ההתייחסות לאחידות בתהליכים‬
‫הבסיסיים מצד אחד ולשוני בצורות ובמגוון הפתרונות מצד שני‪.‬‬
‫תוכן ענייניים‬
‫‪ .1‬לרעיונות מרכזיים‪ ,‬מוש י יסוד ומיומנויות בביולו י לחץ כ ן‬
‫‪ .2‬להסבר על תוכנית הליבה וק ישורים לנושאי החובה השונים (גוף האדם‪ ,‬תא‬
‫ואקולוגיה) לחץ כאן‬
‫‪ .3‬להסבר על נושאי הבחירה (מיקרואורגניזם ותורשה ) לחץ כאן‬
‫‪ .4‬ל סבר על בחינת ב רות על חלקי‬
‫שונים וקישור לבחינות ב רות לחץ כ ן‬
‫‪ .5‬דפי עזר לכתיבת העבודה האקולוגית (ביוטופ ) לחץ כאן‬
‫‪ .6‬קישורים למאמרים‪:‬‬
‫א‪.‬התא לחץ כאן‬
‫ב‪ .‬אקולוגיה לחץ כאן‬
‫‪ .‬מיקרו ור ניזמים לחץ כאן‬
‫רעיונות מרכזיים ומוש י יסוד בביולו י‬
‫הביולוגיה עוסקת בתחומים רבים והידע בהם גדל בהתמדה ‪ .‬אין אפשרות ואין צורך‪ ,‬במסגרת הוראת‬
‫הביולוגיה בחטיבה העליונה של בית הספר העל‪-‬‬
‫יסודי‪ ,‬להתייחס לכל התחומים שבהם עוסקת‬
‫הביולוגיה‪.‬‬
‫הביולוגיה כמקצוע להוראה בבית הספר מתבססת על הדיסציפלינה המדעית ‪ ,‬אך שונה ממנה בכך‬
‫שהיא מבוססת בעיקר על ידע מוכר ומבוסס ‪ .‬ועוד הבדל ‪ :‬ההוראה מציבה ‪ ,‬נוסף למטרות בתחום‬
‫התוכן‪ ,‬גם מטרות הקשורות בפיתוח ובטיפוח של כישורי הלומד ושל‬
‫התייחסותו הערכית לעולם‬
‫באמצעות העיסוק בידע הדיסציפלינרי‪.‬‬
‫תכנית הלימודים מבוססת על רעיונות מרכזיים בביולוגיה כפי שאנו מבינים אותם היום ‪ .‬רעיונות אלה‬
‫עשויים לסייע בארגון ההוראה והלמידה ולשמש כלי עזר בידי התלמיד בהתמודדות עם הידע הרב‬
‫ובהבנתו‪.‬‬
‫חוקי הפיזיקה והכ ימיה‪ ,‬שנוסחו לגבי עולם החומר ‪ ,‬תקפים כמובן גם במערכות הביולוגיות ‪ ,‬שלהן יש‬
‫גם מאפיינים ייחודיים ליצורים חיים‪ ,‬שאליהם ניתן להתייחס כ"מאפייני חיים" או כ"סימני חיים"‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫תופעת החיים קשורה ותלויה באספקת אנרגיה מתמדת ‪ ,‬שמקורה העיקרי בשמש ‪ ,‬ובמיחזור מתמיד‬
‫של החומרים בכדור הארץ‪.‬‬
‫יצורים חיים בנויים ממערכות מורכבות ומאורגנות‬
‫‪ ,‬הכוללות מבנים ברמות ארגון שונות‬
‫‪ ,‬שבהן‬
‫מתרחשים תהליכים שונים‪ .‬מערכות אלה נבדלות מן הסביבה ונחוצה השקעת אנרגיה כדי לקיימן‪.‬‬
‫כאשר תהליכי החיים אינם מאפשרים אספקת אנרגיה לקיום מערכות אלה‬
‫‪ ,‬הנבדלות מן הסביבה ‪,‬‬
‫נפרצים המחסומים (נהרס הארגון ) והיצור הופך לחלק מהטבע הדומם שבסביבה ‪ ,‬שאינה מאורגנת‬
‫כמו יצורים חיים‪ ,‬זהו מוות‪.‬‬
‫הרעיונות הביולוגיים המרכזיים המשמשים כיסודות מארגנים של התכנית ומהווים את ליבת התוכן‬
‫הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ר ון במערכות ביולו יות‬
‫מערכות חיות הן מערכות מאורגנו ת‪ ,‬שמתקיימת בהן סביבה פנימית יציבה יחסית ‪ ,‬המופרדת מן‬
‫הסביבה החיצונית באמצעות קרומים‪.‬‬
‫הארגון המורכב של מבנים ותהליכים ביצורים החיים ניכר ברמות ארגון שונות‪ ,‬מן הרמה המולקולרית‬
‫(למשל הסליל הכפול או האתר הפעיל‬
‫‪ ,‬תהליכי בקרת גנים ) דרך רמת האברון ‪ ,‬התא‪ ,‬הרקמה‪,‬‬
‫האיבר‪ ,‬מערכת האיברים ‪ ,‬היצור‪ ,‬המין‪ ,‬האוכלוסייה‪ ,‬החברה ועד לרמת המערכת האקולוגית ‪ .‬אלו הן‬
‫"רמות הארגון" שבהן עוסקת הביולוגיה‪.‬‬
‫‪ ‬ויסות ו ומ וסטזיס‬
‫מערכות ביולוגיות הן בעלות יכולת לשמור על סביבה פנימית יציבה (הומאוסטזיס) בגבולות מוגדרים‪,‬‬
‫השונה מן הסביבה החיצונית שבה התנאים משתנים‪.‬‬
‫לקיום סביבה פנימית יציבה ‪ ,‬השונה מן הסביבה החיצונית ונבדלת ממנה ‪ ,‬נחוצה השקעת אנרגיה‬
‫ונחוצים מנגנוני בקרה וויסות‪( .‬מבנה מאורגן דורש השקעת אנרגיה לקיומו‪ ,‬למשל‪ ,‬קיום התא ושלמות‬
‫קרום התא‪).‬‬
‫מקור האנרגיה הראשוני לקיומם של רוב היצורים החיים הוא‬
‫האנרגיה של אור השמש ‪ ,‬המומרת‬
‫לאנרגיה כימית בתהליך הפוטוסינתזה המתקיים ביצורים פוטואוטוטרופיים ‪ .‬האנרגיה הכימית ניתנת‬
‫לניצול על ידי היצורים החיים‪ ,‬יצרנים וצרכנים‪ ,‬בתהליכי המטבוליזם (חילוף חומרים)‪.‬‬
‫‪ ‬יחסי ומלין וקיום שיווי משקל דינמי‬
‫מערכות ביצורים חיים הן מ ורכבות‪ ,‬בין אם מדובר בתא ‪ ,‬ביצור שלם או במערכת אקולוגית ‪ .‬מרכיביהן‬
‫מקיימים יחסי גומלין אלה עם אלה והמערכות עצמן מקיימות יחסי גומלין עם מערכות אחרות‬
‫בסביבתן‪.‬‬
‫יחסי גומלין אלו מתבטאים בקליטת חומרים ואנרגיה מהסביבה ובהפרשת חומרים ואנרגיה אל‬
‫סביבתן‪ ,‬וכן בקליטה ש ל גירויים ובתגובה עליהם ‪ .‬המערכות קולטות גירויים (מידע) ומגיבות על‬
‫שינויים פנימיים וחיצוניים בסיוע מנגנוני בקרה‪ ,‬ויסות ותיאום‪ .‬פעולותיהם של מנגנונים אלה מסייעות‬
‫בשמירה על שיווי המשקל הדינמי במערכות עצמן ובינן לבין סביבתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חידות בעקרונות מבנ ו תפקוד וש וני בצור‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫בעולם היצורים החיים יש אחידות רבה בבסיס הכימי של פעולות החיים‬
‫(למשל נשימה תאית ‪,‬‬
‫סינתזת חלבונים )‪ ,‬המבנה והתפקוד (כגון תאים ‪ ,‬אברונים‪ ,‬מערכות הובלה ‪ ,‬אנזימי נשימה )‪ .‬בצד‬
‫האחידות יש גם שוני רב בצורה ובדרך מימושם של דגמים אלה ‪( .‬לדוגמה‪ :‬לכל יצור חלבונים ייחודיים‬
‫ו‪DNA-‬‬
‫ייחודי‪ ,‬יש שוני בין תאים ברקמות שונות ‪ ,‬כגון תאי דם ותאי עצבים ‪ ,‬ויש שוני בין איברים שונים‬
‫וכמובן גם בין יצורים שונים‪ ).‬תאוריית האבולוציה מציעה הסבר לאחידות בצד השוני ביצורים החיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ת מ בין מבנ לתפקוד‬
‫בעולם היצורים החיים קיימת התאמה בין המבנה לתפקוד בכל רמות הארגון‪( .‬לדוגמה‪ :‬התאמת‬
‫מבנה‬
‫ה‪DNA-‬‬
‫כחומר תורשתי לתהליך חלוקת תאים והורשת תכונות (ברמה מולקולרית)‪ ,‬התאמת השיניים‬
‫לסוג המזון‪ ,‬התאמת הסנפיר לשחייה‪ ,‬התאמת העלה לקיום הפוטוסינתזה‪ ,‬התאמת הפרח לדרך‬
‫ההאבקה‪).‬‬
‫‪‬‬
‫משכיות תורשתית ורביי ‪ ,‬עברת מידע מדור לדור‬
‫קיימת המשכיות בקיומם של היצורים החיים ‪ .‬הביטוי הבולט של המשכיות זו הוא העברת מידע‬
‫תורשתי‪ ,‬לרוב בצורה מדויקת ‪ ,‬מתא לתא ומדור לדור בתהליך הרבייה ‪ .‬המידע הקובע את התכונות‬
‫התורשתיות מוצפן בחומצות הגרעין ‪ ,‬בדרך כלל ב‪ .DNA -‬מכלול תכונותיהם של היצורים‬
‫(ובהן‬
‫התנהגות) מבטא את ההשפעה המשולבת של התורשה ושל הסביבה‪.‬‬
‫בתהליך הרבייה הזוויגית נוצרים בצאצאים צירופים חדשים של מידע תורשתי ‪ .‬צירופים חדשים אלה‬
‫משפיעים על כשירותם של הצאצאים לשרוד ולהעמיד צאצאים בעצמם ומגדילים את השונות בין‬
‫הפרטים באוכלוסייה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיל ו תפתחות‬
‫יצורים חיים גדלים ומתפתחים תוך תהליכי התמיינות של תאיהם‪ ,‬על פי המידע הגנטי שלהם ובשילוב‬
‫השפעת הסביבה‪.‬‬
‫‪ ‬ת וריית‬
‫בולוצי‬
‫המינים השונים של יצורים חיים משתנים בהדרגה במשך זמן (עידנים)‪ ,‬עקב שינויים החלים במידע‬
‫התורשתי בהשפעת גורמים סביבתיים וגורמים פני‬
‫מיים‪ .‬לפי ההסבר המקובל כיום‬
‫‪ ,‬השונות‬
‫התורשתית בין פרטים ותהליך הברירה הטבעית הם הגורמים העיקריים לקיום המגוון העצום של‬
‫היצורים שחיו בעבר ושל אלה הקיימים כיום ‪ .‬תאוריית האבולוציה היא ההסבר המקובל לאחידות‬
‫בדגם וגם לשוני בצורה‪.‬‬
‫סו יות ערכיות בתוכנית לימודים ‪:‬‬
‫תכנית הלימודים בביולוגיה מזמנת מגע משמעותי בין הידע המדעי לבין שאלות מוסריות וחברתיות‪.‬‬
‫– האדם הוא יצור חי ככל בעלי החיים ובגופו‬
‫‪ ‬מקומו של דם בטבע כיצור בין יצורים‬
‫מתרחשים אותם תהליכים הפועלים על פי אותם כללים ‪ .‬הוא נמנה עם היונקים ‪ ,‬אך הוא מיוחד‬
‫ביכולתו לפתח שפה ומורשת תרבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חריות‬
‫דם לסביב ולמש בי ולדורות ב ים‬
‫– האדם הוא בעל ייחודיות בתחום‬
‫התרבות‪ ,‬שהמדע הוא חלק ממנה ‪ ,‬ובעל יכולת טכנולוגית ייחודית לשנות את סביבתו ‪ ,‬ולכן מחויב‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫לנהוג באחריות ובזהירות כלפי הסביבה ומשאביה בדרכים שונות (כגון שמירת הטבע ומגוון המינים;‬
‫מניעת זיהום; ניצול אחראי של משאבים ‪ ,‬כמו מים ומקורות אנרגיה; יישום מושכל‪ ,‬מבוקר ואחראי של‬
‫הידע המדעי והטכנולוגי בתחומים שונים ‪ ,‬כמו הנדסה גנטית ‪ ,‬שיבוט‪ ,‬הדברה כימית וביולוגית ‪,‬‬
‫תרופות אנטיביוטיות‪ ,‬קרינה רדיואקטיבית ואלקטרומגנטית; שימור לעומת פיתוח)‪.‬‬
‫‪ ‬ביו תיק‬
‫– כבוד דם וקדושת חיי דם – יבטים ביו תיים (דוגמאות‪ :‬השלכות של השימוש בידע‬
‫על אודות הגנום האנושי‪ ,‬ביצוע השתלות‪ ,‬שיבוט‪ ,‬שימוש בתאי גזע‪ ,‬קביעת רגע המוות)‬
‫– קדושת חיים בכלל (דוגמאות‪ :‬יחס חיובי ליצורים חיים‪ ,‬צער בעלי חיים)‬
‫בת רץ ‪ ,‬נופי וערכי טבע שב (הכרת טבע הארץ על אזוריה ‪ ,‬נופיה‪ ,‬צמחייתה ובעלי‬
‫‪‬‬
‫החיים שבה‪ ,‬טיפוח המודעות לשמירת טבע)‬
‫כר במ בלות מדעים ו יותם ישות מתפתחת (עידוד הספקנות ‪ ,‬גבולות המדע במתן מענה‬
‫‪‬‬
‫לשאלות שונות)‬
‫(חשיבות הידע המדעי בכלל‬
‫‪ ‬סקרנות ו תעניינות במדע וב שלכותיו לתחומי דעת חרים‬
‫והביולוגי בפרט להבנת תופעות החיים ולשיפור איכות החיים והבריאות וכן להבנת תחומי דעת‬
‫אחרים‪ ,‬כגון הבנת הקשר בין ביות צמחים ובעלי חיים לבין ההיסטוריה האנושית)‬
‫‪ ‬טיפוח פרט בצד סובלנות ופתיחות (פיתוח גישה רציונלית ‪ ,‬יכולת לנקוט עמדה מבוססת בלי‬
‫להיכנע לסמכות כלשהי ‪ ,‬עבודה בצוות ‪ ,‬קבלת האחר ‪ ,‬פתיחות לדעות שונות ‪ ,‬סובלנות לטעויות‬
‫ולחידושים‪ ,‬סקרנות‪ ,‬התייחסות לטובת הפרט מול טובת הכלל)‬
‫‪ ‬יושר מדעית‪ ,‬תיק ו ינות (כגון דיווח אמת על ממצאים‪ ,‬יושרה בשימוש בידע ובמקורותיו)‬
‫מיומנויות‬
‫ת למידה‬
‫מיומנויות חקר חשיבה ביקורתית‬
‫מיומנויות ניתוח מידע‪ ,‬ארגונו והצגתו‬
‫מיומנויות עבודה במעבדה וב‬
‫מידע ממקורות שונים (כולל‬
‫דע ממוחשבים)‪ ,‬הערכה‬
‫* זיהוי שאלה וניסוח שאלה‬
‫* זיהוי רעיונות מרכזיים‬
‫* שימוש בכלים‪ ,‬מכשירים וחומרים‬
‫הקפדה על בטיחות בעבודה‪.‬‬
‫* הבחנה בין סיבה לתוצאה‬
‫* איתור מידע מתאים‬
‫* הבחנה בין סיבה לתוצאה‬
‫* פענוח מידע המצוי בטקסט‪ ,‬בטבלאות‪,‬‬
‫בגרפים‪ ,‬זיהוי מגמות בגרף‪ ,‬בתרשימים‪,‬‬
‫במודלים וסיכום המידע בתיאור מילולי‪.‬‬
‫* זיהוי משתנים והיחסים ביניהם‬
‫* בדיקת התאמה בין נתונים המוצגים‬
‫בטבלאות‪ ,‬בגרפים ובתיאורים מילוליים‪.‬‬
‫מידע‪ ,‬מיזוג מידע ממקורות‬
‫הידע הנלמד (כולל‬
‫מצות מילולי‪ ,‬ייצוג גרפי‬
‫ויישום של אסטרטגיות‬
‫ניטיביות (כמו מיפוי‬
‫שגים‬
‫דע בדרכים שונות)‪.‬‬
‫* יכולת לתכנן ניסוי‬
‫* ביצוע השוואה‪ :‬זיהוי נקודות דמיון ושוני‪.‬‬
‫* מיזוג מידע‪ ,‬ארגון מידע והצגתו בטבלאות‪.‬‬
‫* הבחנה בין עובדות להשערות‪.‬‬
‫יכולת קישור ידע חדש‬
‫ע‬
‫* הבחנה בין מסקנות להשערות‪.‬‬
‫* יכולת להסיק מסקנות ולנמק אותן‪.‬‬
‫יכולת להבחין בין עיקר‬
‫פל‬
‫* זיהוי הנחות גלויות וסמויות‪.‬‬
‫יכולת לזהות רעיונות‬
‫בכתב ובעל פה בצורה‬
‫* יכולת לנסח ולבסס טיעון על סמך מידע‬
‫מדעי‪.‬‬
‫* התייחסות ביקורתית לטיעונים שמבוססים‬
‫על מידע פגום או שגוי או שיש בהם כשל‬
‫לוגי‪.‬‬
‫* ייצוג מידע בדרך גרפית‪ ,‬תוך בחירת הצגה‬
‫גרפית מתאימה‪ ,‬קנה מידה מתאים‪.‬‬
‫* ארגון מידע והצגתו בדרכים‬
‫מגוונות‪ ,‬כגון עבודה כתובה‪ ,‬דגם‪ ,‬כרזה‪,‬‬
‫מצגת ותלקיט‪.‬‬
‫* ארגון עבודה‪ ,‬דייקנות בביצוע הו‬
‫סדר וניקיון‪.‬‬
‫* פיתוח יכולת הסתכלות וביצוע ת‬
‫מכוונת‪.‬‬
‫* עבודה בצוות‪.‬‬
‫* יכולת לדווח בצורה מסודרת ונא‬
‫ממצאים מעבודת שדה ומעבדה‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫* יכולת לבחון תקפותה של מסקנה על פי‬
‫נתונים‪.‬‬
‫* זיהוי מסקנות שגויות‪ ,‬שאינן תוצר הגיוני‬
‫של‬
‫העובדות והנתונים‪.‬‬
‫דרכי ערכ ומשוב ‪ -‬בחינות ב רות ברמ מו ברת (‪ 5‬יח"ל)‬
‫בחינות הבגרות בביולוגיה כוללות דרכי הערכה מגוונות ‪ :‬בחינה עיונית‪ ,‬בחינה במעבדה (כולל תיאור‬
‫מורפולוגי של צמחים )‪ ,‬וביצוע עבודה אקולוגית המבוססת על תצפיות בשדה והמסוכמת כעבודה‬
‫בכתב או עבודת מחקר בנושא חקלאי‪.‬‬
‫בחינות אלה בודקות ידע והבנה של תכנים ושליטה במיומנויות כמפורט לעיל ‪ ,‬ועל כן הן כוללות פריטי‬
‫מבחן מגוונים ‪ :‬פריטים רב‪ -‬ברירתיים‪ ,‬שאלות פתוחות ‪ ,‬ניתוח נתונים ‪ ,‬ניתוח מאמרים ‪ ,‬שליטה‬
‫במיומנויות חקר ואמצעי הערכה נוספים המשתנים מדי פעם על פי פרסומים מראש‪.‬‬
‫בחינת הבגרות בביולוגיה מורכבת מחלק עיוני‬
‫(בחינה בכתב ) וחלק מעשי‬
‫(מעבדה ועבודה‬
‫אקולוגית)‪.‬‬
‫בחינ‬
‫בכתב מורכבת משלושה שאלונים עם סמלים נפרדים (סה"כ משקלם ‪ 3‬מתוך ‪ 5‬יח"ל)‪.‬‬
‫‪ .1‬שאלון עיוני מס' ‪ 043001‬עוסק ב‪ 3 -‬נושאי הליבה‪ .‬בשאלון זה שני פרקים‪:‬‬
‫א‪ .‬שאלות אמריקאיות‬
‫ב‪ .‬שאלות פתוחות‬
‫לפירוט אודות נושאי הליבה לחץ כאן‪.‬‬
‫‪ .2‬שאלון עיוני ‪ 043002‬הכולל קטע בלתי מוכר ממחקר מדעי ‪ .‬על התלמיד לנתח את המחקר ‪ ,‬לזהות‬
‫בעיה‬
‫חדשה המתעוררת בעקבות המחקר ולהצי ניסוי לבדיקת הבעיה בעזרת סדרת שאלות‪.‬‬
‫‪ .3‬שאלון עיוני מס ' ‪ 043003‬הכולל את נושאי הבחירה ‪ .‬כל נושא בנוי מבעיה ובה שתי שאלות חובה‬
‫הקשורות באופן ישיר או עקיף לבעיה שמוצגת ושתי שאלות נוספות בנושא הבחירה‪.‬‬
‫לשאלוני בחינת בגרות לחץ כאן‬
‫בחינ‬
‫מעשית מורכבת משתי בחינות (סה"כ משקלם ‪ 2‬מתוך ‪ 5‬יח"ל)‪:‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫‪ .1‬בחינה על העבודה האקולוגית (ביוטופ) הכוללת הגשת עבודה בכתב על הכרת בית גידול ומענה‬
‫על שאלות אקולוגיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬שיחה בע"פ על הבנת מהות העבודה‪.‬‬
‫לדפי עזר לכתיבת הביוטופ לחץ כאן‬
‫להורדת הנחיות לבחינה בע"פ על העבודה האקולוגית לחץ כאן‬
‫‪ .2‬בבחינת המעבדה התלמיד נחשף לתופעה ביולוגית מסוימת‪ ,‬על ידי תצפית או על ידי ניסוי שהוא‬
‫נדרש לבצע‪ .‬התלמיד מפרש את ממצאיו ומשיב לשאלות שבשאלון‪ .‬הוא מתבקש לבצע ניסוי על כל‬
‫מרכיביו‪ ,‬לפי הוראות הניתנות לו‪ .‬הניסוי קשור‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לניסוי שביצע או לשיטת המדידה שהכיר‬
‫קודם‪ .‬במהלך הביצוע עליו לאסוף נתונים‪ ,‬ולאחר מכן להתייחס לתוצאות בעזרת שאלות מנחות‪.‬‬
‫בחלק מן הבעיות‪ ,‬עיבוד הנתונים ייעשה במחשב באקסל‪ .‬להנחיות עבודה באקסל לחץ כאן‪.‬‬
‫במבחן המעבדה נדרשת שליטה במיומנויות טכניות ומיומנויות חקר תוך הבנה של תופעות ביולוגיות‬
‫בסיסיות הכלולות בנושאי החובה‪.‬‬
‫בכל מחזור בחינה (בוקר וצהרים ) יש שלוש בעיות ‪ .‬בכל א חד ממחזורי הבחינה אחת מהבעיות‬
‫משולבת מחשב‪.‬‬
‫ש לון מעבד‬
‫‪ :043004‬בשאלון זה התלמיד נחשף לבעיה ביולוגית מסוימת ונדרש לענות על‬
‫שאלות הקשורות לבעיה ולדרכי מדידה (משקל שאלון זה ‪ 40%‬מהציון במעבדה)‪.‬‬
‫ש לון מעבד‬
‫‪ :043005‬בשאלון זה התלמיד מתבקש לבצע ניסוי הכולל מדידות‬
‫‪ ,‬לבצע איסוף‬
‫נתונים ועיבודם‪ ,‬ולהתייחס לתוצאות בעזרת שאלות מנחות ‪ .‬בחלק מן הבעיות ‪ ,‬כמפורט להלן ‪ ,‬עיבוד‬
‫הנתונים ייעשה במחשב באמצעות הגיליון האלקטרוני ‪ .‬שאלון זה כולל גם חלק הקשור לתכנון ניסוי‬
‫ולזיהוי מרכיבי ניסוי (משקל שאלון זה ‪ 60%‬מהציון במעבדה)‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫תכנית לימודים בביולו י‬
‫נוש י חוב‬
‫הליבה על כל מרכיביה תשמש תשתית משותפת לכל התלמידים שיבחרו ללמוד ביולוגיה באחת‬
‫משתי הרמות (‪ 3‬יח"ל‪ 5 ,‬יח"ל)‪ ,‬ותסייע להם בלימוד שאר פרקי התכנית ובפיתוח אוריינות ביולוגית ‪.‬‬
‫חלקים מתכנית ליבה זו ישמשו כליבת אשכול המדעים המשותפת לכלל תלמידי ישראל בחטיבה‬
‫העליונה‪.‬‬
‫להלן יוצגו תוכני החובה בתכנית ליבה זו‪.‬‬
‫תוכני החובה למתמחים בביולוגיה כוללים שלושה פרקי חובה המייצגים שלוש רמות ארגון שיפורטו‬
‫להלן‪:‬‬
‫רמת ר ון – ת ( ת – מבנ ופעילות)‬
‫ספר‪ :‬התא‪ -‬יחידת החיים‪.‬‬
‫הפרק עוסק במבנה ובתפקוד של התאים כיחידות חיים של כל היצורים החיים וכולל את הבסיס‬
‫להבנת היבטים מולקולריים של מנגנוני התורשה‪.‬‬
‫לפירוט לחץ כאן‪.‬‬
‫רמת ר ון – יצור (‬
‫ור ניזם) שלם‬
‫ספר‪ :‬מבוא לביולוגיה של האדם (בהדגשת ההומאוסטזיס)‪.‬‬
‫פרק זה נועד להציג את האדם‬
‫כדו מ ל ור ניזם שלם ‪ ,‬המתפקד כיחידה שלמה אחת על כל‬
‫המערכות שבה ‪ ,‬המקיימות תקשורת ביניהן ‪ .‬הלימוד ייעשה תוך הדגשת תפקיד ההומאוסטזיס‬
‫‪:‬‬
‫היכולת לשמור על סביבה פנימית יציבה‪ ,‬בגבולות מוגדרים‪ ,‬השונה מתנאי הסביבה החיצונית‪.‬‬
‫לפירוט לחץ כאן‪.‬‬
‫רמת ר ון – חבר ו מערכת‬
‫קולו ית‬
‫ספר‪ :‬פרקים באקולוגיה‬
‫הפרק עוסק בהכרת בתי גידול ‪ ,‬בגורמים הביוטיים והאביוטיים‪ ,‬המשפיעים על מידת הפיזור והשפע‬
‫של יצורים החיים בסביבות שונות‪ ,‬וביחסי הגומלין בין היצורים ובינם לבין סביבתם‪.‬‬
‫הפרק עוסק גם בהתערבות האדם בטבע ובאחריותו לסביבה‪.‬‬
‫לפירוט לחץ כאן‪.‬‬
‫נוש י בחיר‬
‫תלמידים המתמחים ברמה של ‪ 5‬יח"ל ילמדו שני נושאי בחירה‪.‬‬
‫הנושאים שנלמד‪:‬‬
‫‪ .1‬תורשה – לפירוט לחץ כאן*‬
‫‪ .2‬מיקרואורגניזמים‪ -‬לפירוט לחץ כאן*‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫* לכל נושא יש מבו קצר‪ ,‬המציג את הדגשים בנושא כפי שהוא מוצג בתכנית ‪ ,‬ואחריו מבט על ‪,‬‬
‫המציג ומתאר ברצף את התופעות והרעיונות העיקריים שבנושא‬
‫‪ .‬לאחר מכן יש טבלה המחולקת‬
‫לשלושה טורים‪ :‬רשימת הרעיונות והתופעות ‪ ,‬מפרט התכנים של כל רעיון או תופעה ורשימת מונחים‬
‫ומושגים נוספים‪.‬‬
‫המונחים והמושגים הנוספים נועדו להבהיר מהי רמת הפירוט שיש להגיע אליה בנושאים שבמפרט‬
‫התכנים‪ .‬הם מסודרים מול כל רעיון לפי א "ב ויש בהם רק מונחים ומושגים נוספים לאלה שהוזכרו‬
‫במפרט התכנים ‪ .‬על כן עיון ברשימת המונחים והמושגים ‪ ,‬ללא עיון במפרט התכנים ‪ ,‬נותן רק תמונה‬
‫חלקית של הנושא‪.‬‬
‫מבוא לביולוגיה של האדם (בהדגשת ההומאוסטזיס)‬
‫נושא חובה (אחד משלושת נושאי החובה‪ ,‬מיועד לכיתה י' כנושא פותח‪ ,‬כ‪ 50-‬שעות לימוד)‬
‫מבו‬
‫נושא זה נבחר כמייצג את רמת האורגניזם הרב‪ -‬תאי השלם ‪ ,‬מאפשר מודעות לבריאות וחולי ומעורר‬
‫עניין‪ ,‬סקרנות והתלהבות‪.‬‬
‫לימוד הנושא נועד לתת לתלמיד תמונה של אורגניזם רב‪-‬תאי כיישות אחת שלמה המתפקדת כיחידה‬
‫אחת‪.‬‬
‫מיקוד ההוראה יהיה סביב רעיון‬
‫ומ וסטזיס‪ ,‬כאחד הרעיונות המרכזיים בהבנת הביולוגיה‬
‫‪.‬‬
‫ההומאוסטזיס מתבטא בתופעות ובתהליכים המאפשרים ליצור החי לשמור על סביבה פנימית יציבה‬
‫גם בתנאי סביבה משתנים ‪ .‬תופעות ותהליכים אלה קשורים לבקרה ‪ ,‬למנגנוני משוב ‪ ,‬לתלות הדדית‬
‫בין המערכות השונות בגוף וליחסי הגומלין שביניהן‪.‬‬
‫הנושא מבו לביולו י של‬
‫דם (ב ד שת‬
‫ומ וסטזיס )‪ ,‬כפי שהוא מוצג בתכנית לימודים זו ‪,‬‬
‫עוסק בגוף כ"מערכת" תוך ראיית האורגניזם השלם כיישות מתפקדת מורכבת‪ .‬ראוי להדגיש‪ ,‬כי גישה‬
‫זו לא תאפשר להכיר לעומק ובמפורט את כל מערכות הגוף‪.‬‬
‫בנושא זה מערכת ההובלה מוצגת כמערכ ת מתווכת ‪ ,‬הקשורה לתפקודן של שאר המערכות בגוף‬
‫ומעורבת בתהליכים המאפשרים את קיום ההומאוסטזיס בגוף‬
‫‪ ,‬תוך התייחסות כללית לשאר‬
‫המערכות ולתפקודן‪.‬‬
‫במסגרת נושאי הבחירה בתכנית הלימודים יש התייחסות רחבה יותר למערכות בעולם החי והצומח ‪,‬‬
‫וניתן לבחור באחדים מהם ללימוד מעמ יק יותר‪( .‬לדוגמה‪ ,‬בנושא זה אין התייחסות מפורטת למערכת‬
‫הרבייה‪ ,‬אך ניתן ללמוד מערכת זו לעומק בנושא הבחירה העוסק ברבייה‪).‬‬
‫בהוראת הנושא יש לשים לב‪:‬‬
‫‪ ‬להתייחסות אל תפקוד גוף האדם כאורגניזם מייצג (ולא כאל אורגניזם ייחודי או יוצא דופן)‪.‬‬
‫‪ ‬להדגשת הייחודיות של הא דם‪ ,‬בעיקר בהקשר ליכולת החשיבה המורכבת ‪ ,‬העברת ידע שלא‬
‫באמצעות ה‪ ,DNA-‬יכולתו החקלאית והטכנולוגית ואחריות האדם על סביבתו‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫‪ ‬לשימוש בדוגמאות המדגימות קיום הומאוסטזיס כאמצעי להבנת תפקוד הגוף כמכלול‪.‬‬
‫מבט על‬
‫האדם‪ ,‬ככל יצור חי ‪ ,‬פועל כיישות שלמה ‪ .‬ישות זו מורכבת מ חלקים ומרכיבים רבים ‪ ,‬אך הגוף השלם‬
‫בכל אורגניזם ‪ ,‬הפועל כיחידה אחת ‪ ,‬הוא הרבה יותר מסכום חלקיו ‪ .‬בתכנית לימודים זו גוף האדם‬
‫מייצ את עקרונות המבנה והתפקוד המאפיינים אורגניזם רב‪-‬תאי ורב‪-‬מערכתי‪.‬‬
‫גוף האדם מופרד מן הסביבה ‪ ,‬מקיים בתוכו סביבה יציבה ‪ ,‬אך מקיים עם הסבי בה החיצונית יחסי‬
‫גומלין ותקשורת‪ ,‬הכוללים קליטת מידע‪ ,‬עיבודו ותגובה עליו‪.‬‬
‫לצורך קיומו‪ ,‬גדילתו והתפתחותו‪ ,‬זקוק הגוף החי לחומרים ולאנרגיה ‪ .‬הוא קולט חומרים מן הסביבה ‪,‬‬
‫מפיק מהם אנרגיה ‪ ,‬משתמש בחומרים לבניין גופו ומפריש חומרי פסולת אל הסביבה‬
‫‪ .‬הגוף בנוי‬
‫מתאים רבים המאורגנים ברקמות‪ ,‬שמהן בנויים איברים ומערכות איברים‪.‬‬
‫בגוף מתקיימת סביבה פנימית השונה מן הסביבה החיצונית ונשמרת יציבה בגבולות מסוימים‬
‫–‬
‫ומ וסטזיס‪ .‬ההומאוסטזיס מושג תוך השקעת אנרגיה בסיוע תקשורת בסביבה הפנימית ובעזרת‬
‫מנגנוני בקרה ומשוב מגוונים‪ ,‬הפועלים ברמות ארגון שונות‪.‬‬
‫התפקוד הכולל של הגוף‬
‫‪ ,‬כיישות אחת שלמה ‪ ,‬מותנה בתיאום ובוויסות של כל הפעילויות‬
‫המתרחשות בו‪.‬‬
‫בתכנית זו האדם מייצג את רמת הארגון‬
‫ייחודו של‬
‫ור ניזם שלם‪ ,‬אולם חשוב בהקשר זה להתייחס גם אל‬
‫דם ‪:‬‬
‫ייחודו של האדם כולל את האפשרות להעביר מידע מורכב ב‬
‫ין פרטים ובין דורות באמצעים שאינם‬
‫כוללים ‪ .DNA‬לאדם יכולת חשיבה וחקירה ‪ ,‬תקשורת בשפה כתובה ומדוברת ויכולת טכנולוגית‬
‫‪,‬‬
‫למשל בתחומי הרפואה והחקלאות ‪ ,‬המאפשרת לו להשפיע על הסביבה לטוב ולרע ‪ .‬דבר זה מחייב‬
‫אותו לאחריות כלפי עצמו וכלפי הסביבה‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫טבלת רעיונות‪ ,‬תכנים‪ ,‬מונחים ומוש ים‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫מפרט תכנים‬
‫האדם הוא יצור רב‪ -‬תאי‪,‬‬
‫הוא מופרד מן הסביבה‬
‫ומקיים עמה יחסי גומלין‪,‬‬
‫ושומר על סביבה פנימית‬
‫יציבה‪.‬‬
‫‪ ‬הסביבה הפנימית של גוף האדם נשמרת יציבה‬
‫בתחומים מסוימים (הומאוסטזיס)‪ .‬העור ורקמות‬
‫החיפוי הם הגבולות בין פנים לחוץ‪.‬‬
‫‪ ‬יחסי הגומלין בין גוף האדם ובין סביבתו כוללים‪:‬‬
‫קליטת חומרים ואנרגיה‪ ,‬קליטת מידע‪ ,‬הפרשת‬
‫חומרים ופליטת חום‪ ,‬תוך הדגשת העיקרון של יחס‬
‫שטח פנים לנפח‪.‬‬
‫גוף האדם בנוי מתאים‪,‬‬
‫רקמות‪ ,‬איברים ומערכות‬
‫איברים‪.‬‬
‫‪ ‬גוף האדם בנוי מערכות של איברים‪ ,‬המאפשרות לגוף‬
‫לפעול כיישות אחת (שמות המערכות‪ ,‬תפקודן העיקרי‬
‫ומקומן)‪ :‬עיכול‪ ,‬נשימה (חילוף גזים)‪ ,‬הובלה‪ ,‬הפרשה‪,‬‬
‫הגנה‪ ,‬תקשורת (עצבים והורמונים)‪ ,‬תנועה ורבייה‪.‬‬
‫התפקוד הכולל של הגוף‬
‫מותנה בתיאום ובוויסות כל‬
‫הפעילויות המתרחשות בו‪.‬‬
‫‪ ‬התיאום והוויסות של פעולת המערכות בגוף האדם‬
‫מתבצעים באמצעות תקשורת בין המערכות‪ ,‬שבה‬
‫משתתפים מערכת ההובלה‪ ,‬מערכת העצבים‬
‫וההורמונים‪.‬‬
‫האדם‪ ,‬ככל יצור חי‪ ,‬זקוק‬
‫לחומרים לבניית הגוף‬
‫ולהפקת אנרגיה‪ .‬חילוף‬
‫החומרים – (המטבוליזם)‬
‫מאפיין יצורים חיים‪.‬‬
‫קיום חילוף חומרים (מטבוליזם) בתאים הוא המאפשר את‬
‫קיומו של כל יצור חי‪ ,‬והוא כולל‪ :‬קליטת חומרים‪ ,‬פירוקם‪,‬‬
‫הובלתם‪ ,‬הפקת אנרגיה מהם‪ ,‬בניית חומרים חדשים תוך‬
‫השקעת אנרגיה‪ ,‬הפרשת חומרי פסולת הנוצרים‬
‫בתהליכים שבגוף‪ .‬תהליכים אלה מתבצעים בסיוע אנזימים‬
‫שונים‪.‬‬
‫הפקת אנרגיה בתא (נשימה תאית) (ללא פירוט‬
‫התהליכים)‪.‬‬
‫המערכות השונות בגוף‬
‫מאפשרות את חילוף‬
‫החומרים (המטבוליזם)‬
‫בתאים‪.‬‬
‫לגוף מערך הגנה המסייע‬
‫לשמירת ההומאוסטזיס‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫בכוונה לא פורטו המונחים בסעיף זה‪.‬‬
‫המונחים שבמפרט התכנים מייצגים את‬
‫רמת ההעמקה הנדרשת‪ ,‬וכאן חשוב‬
‫להדגיש את התפקוד והמבנה של האדם‬
‫כמייצג יצורים (אורגניזמים) רב‪-‬תאיים‪.‬‬
‫‪ , ATP‬אנרגיית חום‪ ,‬אנרגיה כימית‬
‫מערכות קליטת חומרים ועיבודם‪ ,‬ובלתם‪ ,‬פרש ‪,‬‬
‫וסילוק מזון‬
‫*‬
‫של עוכל‬
‫‪ ‬המזון כמקור החומרים לבנייה ולהפקת אנרגיה‪ ,‬תזונה זנ ‪ :‬ויטמינים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬מים‪,‬‬
‫נבונה ומאוזנת‪ ,‬עיכול המזון וספיגתו אל מערכת הדם‪ ,‬מינרלים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬שומנים‪.‬‬
‫הובלתו לתאים‪ ,‬סילוק מזון שלא עוכל‪.‬‬
‫מערכת עיכול‪ :‬אנזימי עיכול‪ ,‬בלוטות‬
‫רוק‪ ,‬ושט‪ ,‬כבד‪ ,‬כיס מרה‪ ,‬לבלב‪ ,‬מעי‬
‫גס‪ ,‬מעי דק‪ ,‬ספיגה‪ ,‬פה‪ ,‬פירוק כימי‪,‬‬
‫פירוק מכני‪ ,‬צואה‪ ,‬קיבה‪.‬‬
‫‪ ‬קליטת חמצן והובלתו בדם‪ ,‬הובלת ‪ CO2‬בדם ופליטתו‪.‬‬
‫מערכת נשימ ‪ :‬בית החזה‪ ,‬המוגלובין‪,‬‬
‫חילוף גזים‪ ,‬נאדיות הריאה‪ ,‬נשיפה‪,‬‬
‫סרעפת‪ ,‬צריכת חמצן‪ ,‬קנה נשימה‪,‬‬
‫ריאות‪ ,‬שאיפה‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת ההובלה‪ ,‬מערכת זרימה ותיווך המקשרת בין‬
‫מערכות שונות‪.‬‬
‫מערכת ובל ‪ :‬ברזל‪ ,‬המוגלובין‪,‬‬
‫ורידים‪ ,‬טסיות דם (לוחיות דם)‪ ,‬כלי דם‬
‫כליליים‪ ,‬לב‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬לימפה‪ ,‬מוח‬
‫עצמות‪ ,‬מחזור דם גדול‪ ,‬מחזור דם קטן‪,‬‬
‫נוזל הדם – פלסמה‪ ,‬נימים‪ ,‬עורקים‪,‬‬
‫תאי דם אדומים‪ ,‬תאי דם לבנים‪.‬‬
‫‪ ‬הפרשת עודפים ותוצרי פירוק שהם פסולת‪.‬‬
‫מערכת פרש ‪ :‬כליה‪ ,‬נפרון‪ ,‬ספיגה‬
‫חוזרת‪ ,‬שלפוחית שתן‪ ,‬שתן‪ ,‬שתנן‪.‬‬
‫‪ ‬בגוף יש מנ נוני נ המונעים פגיעה של גורם זר‬
‫ומסייעים להחזיר את הגוף למצבו התקין‪ .‬חומר זר או‬
‫אורגניזם זר‪ ,‬החודר לתוך הסביבה הפנימית‪ ,‬עלול‬
‫לגרום לשיבושים שונים הבאים לידי ביטוי במחלה‪.‬‬
‫פגיעה במנגנוני ההגנה‪ :‬איידס‪.‬‬
‫מערכת נ ‪ :‬אנטיגן‪ ,‬זכרון חיסוני‪,‬‬
‫חיסון‪ ,‬נוגדן‪ ,‬נגיף ‪ ,HIV‬עור‪ ,‬פגוציטים‬
‫(תאים בלעניים)‪ ,‬קרישת דם (אזכור)‪,‬‬
‫ריסים‪ ,‬תגובה ייחודית‪ ,‬תגובה לא‬
‫ייחודית‪.‬‬
‫* לימוד המערכות יהיה בסיסי ומטרתו להציג תמונה כללית של אורגניזם שלם‪ .‬על פי גישה מערכתית זו לא נדרש‬
‫להכיר לעומק את כל המבנים והתהליכים הקשורים במערכות‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫מפרט תכנים‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫קליטת מידע‪ ,‬עיבודו ותגובה מערכות קליטת ותות ומידע‪ ,‬עיבודם ות וב עלי ם‬
‫האדם קולט גירויים ואותות מהסביבה החיצונית‬
‫עליו מאפיינים יצור חי‪.‬‬
‫מערכות העצבים וההורמונים והפנימית‪ ,‬באמצעות איברי חושים ותאי חושים‪ ,‬מעבד‬
‫אותם ומגיב עליהם תוך תיאום בין המערכות והאיברים‬
‫משתתפות בקליטת מידע‪,‬‬
‫השונים‪.‬‬
‫עיבודו ותגובה עליו‬
‫על‬
‫ומאפשרות שמירה‬
‫יברי חושים קולטים סוגי מידע שונים מהסביבה‬
‫‪‬‬
‫ההומאוסטזיס‪.‬‬
‫החיצונית‪ :‬אור וצבע‪ ,‬קול‪ ,‬טעם‪ ,‬ריח‪( ,‬חושים כימיים)‬
‫לחץ (מגע)‪ ,‬טמפרטורה (ללא פירוט מנגנון הפעולה‬
‫וללא מבנה איברי החושים)‪.‬‬
‫‪ ‬בגוף מצויים ת י חושים הקולטים אותות ומידע‬
‫מהסביבה הפנימית‪ :‬מידע כימי‪ ,‬מכני (לחץ)‪ ,‬מצב‬
‫בחלל (שיווי משקל) וטמפרטורה‪.‬‬
‫קיומו של הומאוסטזיס בגוף‬
‫האדם מושג בעזרת מנגנוני‬
‫בקרה ומשוב‪ ,‬המביאים‬
‫לפעולה משולבת ומתואמת‬
‫של מערכות שונות‪.‬‬
‫‪ ‬ת י עצב (נוירונים) קשורים לאיברי החושים ולתאי‬
‫החושים המפוזרים בגוף‪ ,‬ומעבירים את הגירויים‬
‫שנקלטו בהם למערכת עצבים מרכזית‪ .‬מערכת‬
‫עצבים מעבדת את המידע ומגיבה עליו באמצעות‬
‫שרירים ובלוטות‪.‬‬
‫אלכוהול וסמים משפיעים על תפקוד מערכת העצבים‪.‬‬
‫עצבים‪ :‬מערכת עצבים אוטונומית‪,‬‬
‫נוירוטרנסמיטורים‪ ,‬סינפסה‪ ,‬רפלקס‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת פרש פנימית מווסתת מערכות שונות‬
‫באמצעות הורמונים‪.‬‬
‫ורמונים‪ :‬אדרנלין‪ ,‬איבר מטרה‪,‬‬
‫אינסולין‪ ,‬בלוטות הפרשה פנימית‪,‬‬
‫לבלב‪ ,‬קולטן‪.‬‬
‫דו מ ות לביטוי של ומ וסטזיס תקין ול פרתו‬
‫עקרונות של ויסות ובקרה באמצעות מנגנוני משוב יבואו‬
‫לידי ביטוי בדוגמאות שבהן יודגש הקשר של המערכות‬
‫השונות למערכת ההובלה‪ ,‬לחושים‪ ,‬למערכת העצבים‬
‫ולמערכות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬ויסות טמפרטורת הגוף – מנגנונים פיסיולוגיים‬
‫ומנגנונים התנהגותיים‪.‬‬
‫בקרה‪ ,‬מנגנוני משוב‪ ,‬משוב חיובי‪ ,‬משוב‬
‫שלילי‬
‫הזעה‪ ,‬רעידות‪ ,‬שינוי קוטר כלי הדם‬
‫בעור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ויסות מאזן המים בגוף‬
‫הזעה‪ ,‬התייבשות‪ ,‬מאזן מים תקין‪ ,‬נפח‬
‫וריכוז השתן‪.ADH ,‬‬
‫‪‬‬
‫ויסות רמת הסוכר בדם‬
‫אינסולין‪ ,‬גלוקגון‪ ,‬גלוקוז‪ ,‬לבלב‪ ,‬סוכרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ויסות קצב הלב‬
‫אדרנלין‪ ,‬דופק‪ ,‬נפח פעימה‪ ,‬קוצב לב‪,‬‬
‫קצב לב‪ ,‬תפוקת לב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תגובה לגבהים‪ ,‬ויסות ייצור תאי דם אדומים‬
‫הסתגלות‪ ,‬לחץ חלקי של חמצן‪ ,‬קצב לב‪,‬‬
‫קצב נשימה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחלה זיהומית כהפרה של ההומאוסטזיס‬
‫אנטיגן‪ ,‬נוגדן‪ ,‬חיסון‪ ,‬חיסון פעיל‪ ,‬חיסון‬
‫סביל‪ ,‬עליית טמפרטורת הגוף‪.‬‬
‫בדיקות דם שתן וטמפרטורת הגוף משמשות אמצעי‬
‫לאבחון מצב ההומאוסטזיס בגוף‪.‬‬
‫ייחודו של האדם באחריותו‬
‫‪ ‬האדם מנצל את משאבי הסביבה – מקורות אנרגיה‪,‬‬
‫חומרי גלם‪ ,‬קרקע ומים – לצרכיו‪ .‬משאבי הסביבה‬
‫לעצמו ולסביבתו‪ .‬לאדם‬
‫משמשים את האדם ליצירת מיקרואקלים מתאים (בית‪,‬‬
‫יכולת חשיבה מורכבת ויכולת‬
‫ביגוד ומיזוג אוויר) ולסיפוק צרכים חומריים (מזון‪,‬‬
‫מוצרי תעשייה)‪.‬‬
‫טכנולוגית‪.‬‬
‫‪ ‬יישומים טכנולוגיים בתחומי הרפואה‪ ,‬החקלאות‬
‫והתעשייה‪ :‬ייצור תרופות‪ ,‬ייצור מזון בחקלאות‬
‫ובתהליכים תעשייתיים‪.‬‬
‫השתלת איברים‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות האדם לעצמו‪ :‬תזונה נבונה‪ ,‬שמירה על‬
‫הבריאות‪ ,‬השפעות של עישון‪ ,‬צריכת אלכוהול‪ ,‬סמים‪.‬‬
‫דיאטה דלת אנרגיה‪ ,‬הפרעות אכילה‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות האדם לטבע ולסביבה‪ ,‬ניצול מאוזן של‬
‫משאבים ומזון‪.‬‬
‫חקלאות ימית‪ ,‬מיחזור‪ ,‬מקורות אנרגיה‬
‫חלופיים‪ ,‬קיימות )‪,(sustainability‬‬
‫שימור הסביבה לעומת פיתוח‪ ,‬שימוש‬
‫חוזר במים‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫התא – מבנה ופעילות‬
‫נושא חובה (אחד משלושת נושאי החובה‪ ,‬מומלץ לכיתות י"א‪-‬י"ב‪ ,‬כ‪ 50-‬שעות לימוד)‬
‫מבו‬
‫נושא זה מייצג את הרמה התאית של (האורגניזמים) ומתמקד במבנים ובתהליכים ברמה זו ‪ .‬המחקר‬
‫הביולוגי החקלאי והרפואי כיום מתבסס יותר ויותר על הבנת תהליכים בתא‪.‬‬
‫במסגרת לימוד הנושא תודגש האחידות הקיימת ברמת ארגון זו ‪ ,‬לצד השוני הר ב‪ ,‬בעולם היצורים‬
‫(האורגניזמים) החיים‪.‬‬
‫מבט על‬
‫התא הוא יחידה בסיסית של מבנה ותפקוד ביצורים (באורגניזמים) החיים‪ ,‬שיש לה כל מאפייני החיים‬
‫של יצור שלם‪ .‬התא הוא יחידה מבחינת המידע התורשתי‪ .‬המבנה הבסיסי של התאים ותהליכי היסוד‬
‫המתרחשים בהם דומים בכל היצורים החיים‬
‫‪ .‬לרוב התאים ממדים מיקרוסקופיים ‪ ,‬אך לתאים‬
‫ברקמות השונות יש גודל‪ ,‬הרכב‪ ,‬צורה ותפקוד ייחודיים‪.‬‬
‫התא מופרד מן הסביבה על ידי קרום בררני ‪ ,‬המאפשר לחומרים או מונע מהם לעבור דרכו ‪ ,‬והודות‬
‫לתכונה זו נשמרת בתוך התא סביבה פנימית שונה מהסביבה החיצונית‪ .‬קרום התא הוא מבנה בררני‬
‫דינמי‪ ,‬המאפשר קיום יחסי גומלין מבוקרים עם הסביבה ‪ .‬גם בתוך התא קיימים קרומים שמבנם‬
‫הבסיסי כמבנה קרום התא ‪ .‬קרומים אלה תוחמים אברונים תוך‪ -‬תאיים שונים ‪ ,‬ויוצרים מידור בתא ‪.‬‬
‫לאברונים התוך‪-‬תאיים תפקודים שונים‪ ,‬וגם ביניהם מתקיימים יחסי גומלין‪.‬‬
‫בתאים בעלי גרע ין קיים שלד תוך‪ -‬תאי‪ ,‬הבנוי ממכלול חלבונים היוצרים סיבים ‪ ,‬אשר אחראים לצורת‬
‫התא‪ ,‬לתנועת מרכיבים שונים בתוך התא ולתנועתם של חלק מהתאים‪.‬‬
‫המים הם המרכיב העיקרי בתא ‪ .‬החומרים העיקריים האחרים הבונים את התאים הם תרכובות פחמן‬
‫(תרכובות אורגניות)‪ .‬היסודות העיקריים הבונים את התרכובות האורגניות הם מועטים ‪ :‬פחמן‪ ,‬חמצן‪,‬‬
‫מימן‪ ,‬חנקן‪ ,‬זרחן וגפרית ‪ ,‬ואף על פי כן מגוון התרכובות בכל תא גדול מאוד ‪ .‬בין תרכובות הפחמן‬
‫בתא יש חשיבות מיוחדת לחלבונים כמרכיבים במבנה התא‪ ,‬בתפקודו ובבקרת תהליכים בתא‪.‬‬
‫מרבית התהליכים המתרחשים ברמת התא משותפים‬
‫ליצורים רבים ‪ .‬החומרים בתאים עוברים‬
‫תהליכים של פירוק ‪ ,‬בנייה ושינוי‪ ,‬ותהליכים אלה מלווים בשינויים אנרגטיים ‪ .‬אלה הם תהליכי חילוף‬
‫חומרים (מטבוליזם)‪ .‬התהליכים הכימיים בתוך התא מזורזים על ידי אנזימים‪.‬‬
‫על פי רוב‪ ,‬בכל תא נמצא כל המידע התורשתי של היצור‪ ,‬אך בסיוע מנגנוני בקרה מתאימים‬
‫מתבטאים בכל תא גנים מסוימים ולא אחרים‪ .‬ביטוי המידע התורשתי בתא נעשה במסלול של‪:‬‬
‫‪  RNA  DNA‬חלבון‪ ,‬והוא מבוקר על ידי מנגנוני בקרה‪ ,‬הן באמצעות מסרים המועברים אל‬
‫התא מבחוץ והן על ידי תהליכים המתרחשים בתא‪.‬‬
‫כל תא נוצר מתא קודם‬
‫‪ .‬בחומר התורש תי (ה‪ )DNA-‬המצוי בו מוצפן המידע לביטוי התכונות‬
‫התורשתיות של היצור ‪ ,‬והוא מועבר באופן מדויק ‪ ,‬בדרך כלל ‪ ,‬מדור לדור ‪ .‬רביית תאים אאוקריוטים‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫מתבצעת בדרך כלל באמצעות חלוקת מיטוזה ‪ .‬ביצורים אאוקריוטים‪ ,‬שבהם מתקיימת רבייה זוויגית ‪,‬‬
‫מתרחשת חלוקת הפחתה‪ ,‬מיוזה‪ ,‬ונוצרים תאים המשתתפים בתהליך הרבייה (גמטות)‪.‬‬
‫התקדמות המדע וההבנה של מבנים ותהליכים המתרחשים בתאים‬
‫לטיפול בתאים והתפתחות היכולת לשנות את תכונותיהם‬
‫(כגון הנדסה גנטית ‪ ,‬שיבוט)‪ ,‬מאפשרים‬
‫כיום לטפל במחלות ולסייע לחולים באופן שלא היה אפשרי בעבר‬
‫שעל האדם לתת את דעתו עליהן‪.‬‬
‫‪ ,‬בצד פיתוח שיטות חדשות‬
‫‪ ,‬אך מ עוררים דילמות מוסריות ‪,‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫טבלת רעיונות‪ ,‬תכנים‪ ,‬מונחים ומוש ים‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫מפרט תכנים‬
‫התא הוא יחידת המבנה והתפקוד ‪ ‬מ פייני חיים – הפרדה מהסביבה‬
‫ביצורים החיים‪.‬‬
‫החיצונית ויציבות הסביבה הפנימית‪ ,‬חילוף‬
‫חומרים (מטבוליזם)‪ ,‬התרבות‪ ,‬תגובה לגירוי‪,‬‬
‫בכל היצורים ניכרת אחידות רבה‬
‫גדילה והתפתחות – המאפיינים את‬
‫במבנה הבסיסי של התאים‪,‬‬
‫האורגניזם השלם‪ ,‬חד‪-‬תאי או רב‪-‬תאי‪,‬‬
‫בהרכב שלהם ובתהליכי היסוד‬
‫מאפיינים גם את כל אחד מהתאים‬
‫המתקיימים בהם‪ ,‬בצד שונות‬
‫המרכיבים את היצורים הללו‪.‬‬
‫בצורה ובתפקוד‪.‬‬
‫‪ ‬מבנה התא ואברוניו תוך הדגשת ההתאמה‬
‫בין מבנה לתפקוד והיחס בין שטח הפנים‬
‫לנפח‪.‬‬
‫‪ ‬הדגשת המשותף לכל התאים והשוואות בין‬
‫סוגים שונים של תאים בתוך האורגניזם ובין‬
‫יצורים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות לשני תאים שונים‪ ,‬לפחות‪ ,‬משתי‬
‫רקמות שונות באורגניזם רב‪-‬תאי‪.‬‬
‫בתא מתקיימת סביבה מימית‪.‬‬
‫רוב החומרים הבונים את תאי‬
‫היצורים החיים הם תרכובות‬
‫פחמן אורגניות מסוגים שונים‪.‬‬
‫בתאים מצויים גם מינרלים‪.‬‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫חיידק‪ ,‬נגיף (וירוס)‪.‬‬
‫אאוקריוטי‪ ,‬גרעין התא‪ ,‬דופן תא‪,‬‬
‫חלולית‪ ,‬טורגור‪ ,‬ליזוזומים‪ ,‬מיטוכונדריה‪,‬‬
‫פלסטידות‪ ,‬פרוקריוטי‪ ,‬ציטופלסמה‪,‬‬
‫קרום התא‪ ,‬ריבוזומים‪ ,‬רשת‬
‫אנדופלסמטית*‪ ,‬שלד תוך‪-‬תאי*‪ ,‬תא‬
‫בעל חיים‪ ,‬תא צמח‪.‬‬
‫ויטמינים‪ ,‬חד‪-‬סוכר‪ ,‬חומצות אמיניות‪,‬‬
‫‪ ‬היסודות העיקריים הבונים את התרכובות‬
‫האורגניות הם מועטים (‪ ,)C,H,O,N,P,S‬ואף חומצות גרעין‪ ,‬חומרים אורגניים‪ ,‬חומרים‬
‫על פי כן מגוון התרכובות בכל תא גדול מאוד‪ .‬אי‪-‬אורגניים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬ליפידים‪,‬‬
‫נוקלאוטידים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬רב‪-‬סוכר‪,‬‬
‫‪ ‬ההרכב והתכונות של פחמימות‪ ,‬ליפידים‪,‬‬
‫תאית‪.RNA ,DNA ,‬‬
‫חלבונים‪ ,‬חומצות גרעין‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות לחומרי תשמורת בצמחים ובבעלי‬
‫חיים‪ .‬חשיבות חומרי התשמורת ואפיונם‪.‬‬
‫‪ ‬חשיבות המים והמינרלים‪.‬‬
‫‪ ‬קרום התא‪ ,‬שהוא מבנה דינמי‪ ,‬מאפשר קיום איזוטוני‪ ,‬הומאוסטזיס‪ ,‬היפוטוני‪,‬‬
‫סביבה פנימית יציבה השונה מן הסביבה‬
‫היפרטוני חדירות הקרום‪.‬‬
‫החיצונית של התא‪.‬‬
‫חומרי תשמורת‪ :‬גליקוגן‪ ,‬עמילן‪ ,‬שומנים‪.‬‬
‫קרום התא מפריד בין הסביבה‬
‫הפנימית לסביבה החיצונית של‬
‫התא‪ ,‬ומאפשר מעבר חומרים‬
‫ביניהן‪.‬‬
‫גם בתוך התא יש קרומים‬
‫התוחמים אברונים‪.‬‬
‫בתאים מתקיימים תהליכים של‬
‫פירוק‪ ,‬בנייה ושינוי – חילוף‬
‫חומרים (מטבוליזם)‪.‬‬
‫תהליכים אלה מלווים בשינויים‬
‫אנרגטיים‪ .‬התהליכים הכימיים‬
‫ביצור החי מזורזים על ידי‬
‫אנזימים‪.‬‬
‫* רק ל‪ 5 -‬יח"ל‬
‫‪ ‬מבנה הקרום הדו‪-‬שכבתי ותכונותיו מותאמים חלבונים‪ ,‬משאבות בקרום התא‪,‬‬
‫לתפקודו‪.‬‬
‫נשאים*‪ ,‬פוספוליפידים*‪ ,‬תעלות*‪.‬‬
‫קרום‬
‫דרך‬
‫חומרים‬
‫למעבר‬
‫שונות‬
‫דרכים‬
‫‪ ‬ישנן‬
‫אוסמוזה‪ ,‬אנדוציטוזה (בלענות)‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫וממנו‬
‫התא‬
‫אל‬
‫התא‬
‫אקסוציטוזה‪ ,‬דיפוזיה‪ ,‬דפלסמוליזה‪,‬‬
‫העברה פעילה‪ ,‬לחץ אוסמוטי‪,‬‬
‫פלסמוליזה‪.‬‬
‫‪ ‬קרום התא מאפשר קליטת מסרים מהסביבה קולטנים‪.‬‬
‫החיצונית אל תוך התא‪.‬‬
‫‪ ‬הקרומים תוחמים אברונים ויוצרים מידור‬
‫בתא אאוקריוטי‪ .‬המידור מאפשר פעילות‬
‫מגוונת וקיום סביבות שונות בתוך אברונים‬
‫שונים המוקפים בקרומים‪.‬‬
‫‪ ‬מקור החומרים המשמשים לתהליכי חילוף‬
‫החומרים (המטבוליזם) הוא הזנה‬
‫הטרוטרופית או אוטוטרופית‪.‬‬
‫כלורופלסטידות‪ ,‬מיטוכונדריה‪ ,‬רשת‬
‫אנדופלסמטית*‪.‬‬
‫חומרי מזון‪ ,‬חומרי תשמורת‪.‬‬
‫‪ ‬תהליך הפוטוסינתזה כתהליך המרת אנרגיית כלורופיל‪ ,‬כלורופלסטידות‪.‬‬
‫אור לאנרגיה כימית‪ ,‬הניתנת לניצול על ידי‬
‫יצורים חיים (תיאור התהליך בלי פירוט‬
‫השלבים)‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שלבי‬
‫‬‫רב‬
‫אנזימטי‬
‫כתהליך‬
‫התאית‬
‫‪ ‬הנשימה‬
‫אנרגיית חום‪ ,‬חד‪-‬סוכר‪ ,‬מיטוכונדריה‪,‬‬
‫המשמשת‬
‫‪,‬‬
‫כימית‬
‫אנרגיה‬
‫מופקת‬
‫שבו‬
‫נשימה אירובית‪ ,‬נשימה אנאירובית‪,‬‬
‫לביצוע כל תהליכי החיים בתא (תיאור‬
‫פוספט (זרחה)‪ ,‬תסיסה‪.ATP ,ADP ,‬‬
‫התהליך בלי פירוט השלבים)‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫מפרט תכנים‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫בכל תא נמצא כל המידע‬
‫התורשתי של היצור‪ ,‬אך לא כולו‬
‫בא לידי ביטוי בכל אחד מן‬
‫התאים‪ .‬קיימת בקרה על ביטוי‬
‫המידע התורשתי‪.‬‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫‪ ‬האנזימים כזרזים ביולוגיים‪ ,‬המאפשרים את אתר פעיל‪ ,‬בופר*‪ ,‬דנטורציה‪ ,‬מבנה‬
‫קיומם של התהליכים בתא‪ .‬פעולת האנזימים מרחבי‪ ,‬מעכב‪ ,‬ספציפיות‪.‬‬
‫מושפעת מגורמים שונים כמו ‪,pH‬‬
‫טמפרטורה‪ ,‬ריכוז סובסטרט‪ ,‬ריכוז אנזים‪.‬‬
‫‪ ‬המידע התורשתי בתא מוצפן ב‪ DNA-‬שהוא גן‪ ,‬גרעין התא‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬יצירת‬
‫*‬
‫אחד המרכיבים העיקריים של הכרומוזומים‪ .‬חלבונים‪ ,‬עריכת ‪ ,RNA‬צופן גנטי‪,‬‬
‫ביטוי המידע התורשתי נעשה במסלול של‪:‬‬
‫ריבוזומים‪ ,‬תעתוק‪ ,‬תרגום‪ RNA ,‬מוביל‪,‬‬
‫‪  RNA  DNA‬חלבון‪.‬‬
‫‪ RNA‬שליח‪.‬‬
‫‪ ‬בקרה ברמת ה‪ DNA-‬היא דוגמה לקביעת‬
‫העיתוי וסוג התא שבו מתבטא המטען הגנטי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בקרה על ביטוי המידע התורשתי מתרחשת‬
‫גם בהתמיינות תאים ביצור רב תאי‪ .‬תאי גזע‬
‫יכולים‪ ,‬בתנאים מסוימים להתמיין לסוגים‬
‫שונים של תאים*‪.‬‬
‫התמיינות מלווה לעתים בהפסקת חלוקת‬
‫תאים ולעתים גם מוות מתוכנן של תאים‬
‫(לדוגמה אפופטוזיס) (הכירות עם התופעה)‪.‬‬
‫מסרים המועברים אל התא מבחוץ ותהליכים הורמונים‪ ,‬קולטנים‪.‬‬
‫המתרחשים בתא‪ ,‬בתגובה למסרים אלה‬
‫(ללא פירוט המנגנון)*‪.‬‬
‫שלבים במחזור חיי התא‪.‬‬
‫אזור הבקרה‪ ,‬מולקולת הבקרה‬
‫כל תא נוצר מתא קודם‪ .‬לפני‬
‫חלוקת התא ה‪ DNA-‬משוכפל‬
‫ומועבר בצורה מדויקת (לרוב)‬
‫לתאי הבת‪.‬‬
‫ביצורים שבהם מתקיימת רבייה‬
‫זוויגית מתרחשת חלוקת הפחתה ‪ ‬תהליך המיוזה (חלוקת הפחתה)‪ ,‬תוצאותיו‬
‫וחשיבותו‪.‬‬
‫(מיוזה)‪.‬‬
‫‪ ‬שכפול ה‪ DNA-‬ועקרון חלוקת התא (מיטוזה) כישור‪ ,‬כרומוזומים‪ ,‬כרומטידות‪,‬‬
‫כתהליכים המבטיחים חלוקה שווה של‬
‫צנטרומר‪ ,‬צנטריול*‪ ,‬שלד תוך‪-‬תאי*‪.‬‬
‫החומר התורשתי בין שני תאי הבת‪.‬‬
‫התקדמות המדע מאפשרת שיפור ‪ ‬בפיתוח שיטות חדשות לטיפול בתאים כמו‬
‫הנדסה גנטית‪ ,‬יש סיכויים וסכנות‪.‬‬
‫בתחומי הרפואה והחקלאות‪ ,‬אך‬
‫פיתוח השיטות מאפשר‪:‬‬
‫מעוררת דילמות מוסריות שעל‬
‫‪ .1‬מתן פתרונות למחלות ולקשיים שלא ניתן‬
‫האדם להתמודד איתן‪.‬‬
‫היה לסייע להם בעבר‪ .‬לדוגמה‪ :‬יכולת‬
‫התערבות האדם בגנום‪ ,‬שיבוט‪ ,‬שימוש בתאי‬
‫גזע‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת זנים עתירי יבול‪ ,‬זנים עמידים או זנים‬
‫שמניבים יבול איכותי‪.‬‬
‫‪ .3‬יצור חומרים בשיטות ביוטכנולוגיות‪.‬‬
‫יכולות אלה מעוררות דילמות מוסריות‪.‬‬
‫דיפלואיד‪ ,‬הפלואיד‪ ,‬הפריה‪ ,‬זיגוטה‪,‬‬
‫כרומוזומים הומולוגיים‪ ,‬מוטציות‪ ,‬תא‬
‫רבייה (גמטה)‪.‬‬
‫פרויקט הגנום‪ ,‬שיבוט תאים‪ ,‬תרבית‬
‫תאים‪.‬‬
‫אקולוגיה‬
‫נושא חובה (אחד משלושת נושאי החובה‪ ,‬כ‪ 50-‬שעות לימוד)‬
‫מבו‬
‫נושא האקולוגיה מייצג את רמת הארגון הכוללנית ‪ ,‬רמת המערכת האקולוגית ‪ .‬בנושא קולו י יש‬
‫מספר היבטים המייחדים אותו‪:‬‬
‫* רק ל‪ 5 -‬יח"ל‬
‫‪‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫שילוב של לימוד נושאים תאורטיים עם הוראת הטבע בשדה והיכרות עם מגוון בתי גידול‬
‫ומינים בארץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזדמנות לעסוק בנושאים רלוונטיים הנוגעים למעורבות‬
‫האדם בסביבתו ‪ ,‬ברמה‬
‫הגלובלית‪ ,‬האזורית והמקומית‪.‬‬
‫החקלאות כדוגמה למעורבות האדם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מודעות לדילמות הקשורות לאחריות האדם לסביבה וסוגיות של שימור מול‬
‫פיתוח הסביבה‪.‬‬
‫בהקשר זה יוצגו בפני התלמידים הרעיונות של‬
‫פיתוח בר‪ -‬קיימ‬
‫(‪,)Sustainable development‬‬
‫חקלאות ברת קיימא והישרדות‬
‫המין האנושי בעזרת התערבות מבוקרת בטבע ‪ .‬ניצול המשאבים בקצב המאפשר לתהליכים טבעיים‬
‫לחדש מה שנוצל כדי לאפשר פיתוח גם בדורות הבאים‪.‬‬
‫מבט על‬
‫אקולוגיה היא תחום מדעי העוסק בחקר יחסי הגומלין בין היצורים החיים בסביבה מסוימת ובינם לבין‬
‫סביבתם ו בחקר הגורמים המשפיעים על מידת הפיזור והשפע של יצורים חיים בסביבות שונות על פני‬
‫כדור הארץ ‪ .‬הבנת העקרונות והמושגים באקולוגיה היא הבסיס להבנה של השפעת האדם על‬
‫הסביבה ונקודת מוצא לכל פעילות שמטרתה שמירה על איכות הסביבה‪.‬‬
‫הסביבה (בית גידול ‪ ,‬מערכת אקולוגית =אקוסיסטמה) מאופיינת על ידי גורמים אביוטיים וגורמים‬
‫ביוטיים‪ ,‬המשפיעים אלו על אלו ‪ .‬הגורמים האביוטיים הם כלל התנאים והמשאבים הדוממים של‬
‫הסביבה‪ ,‬כמו קרקע ‪ ,‬מים‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬אור וחמצן ‪ .‬הגורמים הביוטיים הם היצורים החיים בסביבה ‪.‬‬
‫כל המאפיינים של בית הגידול יוצרים יחד את הת נאים בבית הגידול ‪ ,‬וחלק מהם מהווים משאבים‬
‫הנחוצים לחיי היצורים‪ .‬כל אחד מהגורמים יכול להוות גורם מגביל של גודל אוכלוסיות היצורים בבית‬
‫הגידול ויחד הם קובעים את כושר הנשיאה של הסביבה‪.‬‬
‫אחת התופעות המעניינות הנגלות לעיני המתבונן בסביבה היא ההתאמה של היצורים‬
‫‪ ,‬במבנה‬
‫ובאורח החיים ‪ ,‬לתנאים בסביבתם וליצורים שעמם הם מקיימים יחסי גומלין ‪ .‬התאמה זו היא תוצאה‬
‫של תהליכי ברירה טבעית שהתקיימו במהלך העידנים ונמשכים גם כיום‪.‬‬
‫יחסי הגומלין בין היצורים לבין סביבתם‬
‫זקוקים לקיומם לחומר ים ומקור אנרגיה‬
‫(האביוטית והביוטית ) נובעים מכך שכל היצורים החיים‬
‫(אנרגיית אור או אנרגיה כימית‬
‫) ולתנאי גידול ‪ ,‬כגון‬
‫טמפרטורה מתאימה ‪ .‬היצורים קולטים חומרים ואנרגיה מהסביבה ופולטים לסביבה חומרים ואנרגיית‬
‫חום‪.‬‬
‫חילוף החומרים (המטבוליזם) של היצורים הוא אחד ממאפייני חייהם ומרכיב חשוב במיחזור‬
‫החומרים בסביבה‪ .‬בתהליכים מסוימים (למשל נשימה תאית) משתנים חומרים אורגניים לחומרים אי‪-‬‬
‫אורגניים ובפוטוסינתזה ‪ ,‬חומרים אי‪ -‬אורגניים משתנים לחומרים אורגניים‬
‫‪ .‬מיחזור של יסודות‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫הכרחיים ליצורים‪ ,‬כמו פחמן‪ ,‬חנקן וחמצן הוא חיוני לחיי היצורים ‪ ,‬שכן כמות היסודות בביוספרה היא‬
‫סופית‪ .‬במערכות האקולוגיות מיחזור חומרים הוא תהליך טבעי ששותפים לו כל היצורים‪.‬‬
‫בניגוד לחומרים ‪ ,‬האנרגיה (אנרגיית האור מהשמש ) מומרת לאנרגיה כימית בתהליך הפוטוסינתזה ‪,‬‬
‫מנוצלת על ידי היצורים ובסופו של דבר נפלטת כחום לסביבה ואינה זמינה לשימוש חוזר (למיחזור)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הביוספרה היא מערכת אקולוגית פתוחה לאנרגיה ‪ ,‬שבה זרימת האנרגיה חד‪ -‬כיוונית‪ ,‬אך היא‬
‫מערכת סגורה מבחינת החומרים שבה‪.‬‬
‫גודל האוכלוסיות של המינים השונים בטבע מושפע לא רק מהמשאבים ומהתנאים שבסביבתם אלא‬
‫גם מיחסי הגומלין המתקיימים בין פרטים באותה אוכלוסייה‬
‫(בעיקר תחרות ) ומיחסי ה גומלין בין‬
‫פרטים השייכים לאוכלוסיות שונות בחברה ‪ ,‬כמו יחסי הזנה וטריפה ‪ ,‬יחסי תחרות ויחסי שיתוף‬
‫(סימביוזה לסוגיה)‪.‬‬
‫הסביבה‪ ,‬על כל מרכיביה‪ ,‬מושפעת מאירועים חריגים קצרי טווח (כמו שרפה‪ ,‬גל קור‪ ,‬גל חום‪ ,‬מגפה‪,‬‬
‫זיהום‪ ,‬התפרצות הר געש ‪ ,‬שיטפון) ומשינויים הדרגתיים הנמש כים לאורך זמן ‪ ,‬כמו שינוי אקלימי‬
‫(התחממות האטמוספרה)‪ ,‬שינויים במגוון המינים (יצירת מינים והכחדתם)‪ .‬בהקשר זה מומלץ להביא‬
‫דוגמאות מטבע הארץ ‪ ,‬תוך הדגשת הייחודיות של טבע הארץ ‪ ,‬הנובעת ממעמדה הביוגאוגרפי של‬
‫ישראל כ"גשר" בין יבשות ובין אזורים השונים מאוד זה מזה‪.‬‬
‫כ יום ניכרת מאוד ההשפעה של מעורבות האדם בטבע‬
‫‪ ,‬הנובעת מהגידול המהיר של אוכלוסיית‬
‫העולם ומניצול בלתי מבוקר של המשאבים ‪ ,‬ללא התחשבות מספקת ואחריות לגבי העתיד ‪ .‬אחת‬
‫הדוגמאות למעורבות זו היא החקלאות‪ .‬מטרת החקלאות היא לייצר יותר מזון למין האנושי וגם לשפר‬
‫את איכות ח ייו של האדם (למשל‪ :‬גידול פרחים ‪ ,‬צמחי מרפא ‪ ,‬צמחי תבלין ‪ ,‬בשמים וחיות מחמד )‪.‬‬
‫לחקלאות תרומה חברתית ‪ ,‬ערכית והיא אף תורמת לנוף ארצנו ‪ .‬אולם החקלאות גם יוצרת בעיות‬
‫אקולוגיות‪ .‬הצלחת הטיפול בבעיות האקולוגיות הנוצרות במהלך פיתוח החקלאות‬
‫‪ ,‬מבטיחה למין‬
‫האנושי איכות חיים‪ ,‬ומאפשרת לו להמשיך להתקיים בצפיפות האוכלוסין הנוכחית‪.‬‬
‫מעורבות האדם גורמת לשינויים בסביבה ‪ ,‬שחלק מהם בלתי הפיכים ועלולים לסכן את המשך קיומם‬
‫של מינים רבים ובכלל זה קיומם של בני אדם‬
‫‪ .‬בשנים האחרונות מעוררת מעורבות האדם בעיות‬
‫ודילמות חברתיות ואתיות ומחייבת אי מוץ התנהגויות שמבוססות על גילוי אחריות כלפי הסביבה‬
‫וכלפי הדורות הבאים ‪ .‬גם בארץ הטבע נפגע במיוחד בדורות האחרונים מתהליכים שונים של תיעוש ‪,‬‬
‫חקלאות‪ ,‬פיתוח והתיישבות‪ ,‬וחשוב לפעול כדי לצמצם את הפגיעה ולהבטיח את שימורו ‪ ,‬בצד פיתוח‬
‫המתחייב מן הצרכים והמתחשב בתנאים (פיתוח בר‪-‬קיימא)‪.‬‬
‫מינים מסוימים של צמחים ובעלי חיים בארץ ובעולם הוכרזו על פי חוק כ‬
‫"מינים מוגנים "‪ ,‬ואזורים‬
‫ייחודיים הוכרזו על פי חוק כ "שמורות טבע "‪ ,‬כדי להגן על ערכי טבע ‪ .‬אולם יש מינים שכבר נכחדו‬
‫ואחרים שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫טבלת רעיונות‪ ,‬תכנים‪ ,‬מונחים ומוש ים‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫הסביבה מאופיינת על ידי‬
‫גורמים אביוטיים וגורמים‬
‫ביוטיים‪ ,‬המשפיעים אלו על‬
‫אלו‪ .‬כל אחד מהתנאים‬
‫ומהמשאבים של הסביבה‬
‫יכול להוות גורם מגביל‪,‬‬
‫אולם כושר הנשיאה של‬
‫הסביבה נקבע על ידי‬
‫השפעתם המשולבת של‬
‫כל מרכיבי הסביבה‪.‬‬
‫קיימת התאמה בין המבנה‬
‫והתפקוד של יצורים חיים‬
‫לבין התנאים בסביבתם‪.‬‬
‫התאמה זו היא תוצאה של‬
‫תהליכי ברירה טבעית‪.‬‬
‫כל היצורים החיים זקוקים‬
‫לחומרים ולמקור אנרגיה‬
‫לקיומם‪ .‬היצורים קולטים‬
‫חומרים ואנרגיה מהסביבה‬
‫ומשחררים לסביבה‬
‫חומרים ואנרגיית חום‪.‬‬
‫הביוספרה היא מערכת‬
‫אקולוגית סגורה לחומרים‬
‫ופתוחה לאנרגיה‪.‬‬
‫מפרט תכנים‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫בית גידול‪ ,‬כושר נשיאה‪ ,‬מערכת‬
‫ורמים ביוטיים בסביב וחשיבותם לחיי‬
‫אקולוגית‪ ,‬סביבה‪.‬‬
‫יצורים חיים ( ור ניזם)‪:‬‬
‫מים – תכונות המים המים כממס‪ ,‬כמווסתים נביטה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שינויי טמפרטורה‪ ,‬כסביבת חיים‪ ,‬כגורם מגביל‬
‫בסביבה‪.‬‬
‫נקודת כמישה‪ ,‬נקודת קיבול שדה‪,‬‬
‫‪ ‬קרקע – תכונות הקרקע‪ :‬מרקם‪ ,‬אוורור‪,‬‬
‫מליחות‪ ,‬חומציות‪ .‬משק המים בקרקע‪ ,‬הקרקע קרקע גסת גרגר (קלה)‪ ,‬קרקע‬
‫דקת גרגר (כבדה)‪.‬‬
‫כמקור למינרלים‪ ,‬הקרקע כבית גידול‪.‬‬
‫ור וקרינ – קרינת השמש‪ :‬אור כמקור‬
‫‪‬‬
‫אוזון‪ ,‬נדידה‪ ,‬נשירת עלים‪ ,‬עונת‬
‫אנרגיה לפוטוסינתזה‪ ,‬סוגי קרינה‪ ,‬השפעות‬
‫רבייה (ביוץ ייחום)‪ ,‬פוטופריודיות‬
‫אור וקרינה על יצורים‪ :‬האור כאות סביבתי‬
‫(העיקרון בלבד)‪ ,‬פיגמנט‪ ,‬פריחה‪,‬‬
‫המשפיע על תהליכים‪.‬‬
‫קרינת אור‪ ,‬קרינת ‪.UV‬‬
‫יחס בין שטח פנים לנפח‪.‬‬
‫‪ ‬טמפרטור – תנודות יומיות ועונתיות‪.‬‬
‫ויסות טמפרטורה אצל פויקילותרמים‬
‫(אקטותרמים) ואצל הומיאותרמים‬
‫(אנדותרמים)‬
‫דיות‪.‬‬
‫‪ ‬רוח – כגורם בהאבקה ובהפצת זרעים‪,‬‬
‫כמשפיעה על התאדות‪.‬‬
‫אטמוספרה‪ ,‬חילוף גזים‪ ,‬נשימה‪.‬‬
‫רכב וויר – חשיבות החמצן וזמינותו‪,‬‬
‫‪‬‬
‫‪ CO2‬כמקור פחמן לפוטוסינתזה‪ ,‬חשיבות‬
‫חנקן‪.‬‬
‫‪ ‬תלות בין ורמים ביוטיים‪ :‬לחות‬
‫וטמפרטורה‪ ,‬ריכוז חמצן במים וטמפרטורת‬
‫המים‪.‬‬
‫ורמים ביוטים ו שפעתם על ורמים ביוטים‬
‫ועל ורמים ביוטים‪:‬‬
‫סוקצסיה (ללא פירוט השלבים)‪.‬‬
‫‪ ‬יצורים משנים את סביבתם ובעקבות זאת‬
‫משתנה הרכב המינים בסביבה‪.‬‬
‫גאופיטים‪ ,‬דיות‪ ,‬הסתגלות‪ ,‬חד‪-‬‬
‫ת מ כתוצר של ת ליכי בריר טבעית‬
‫שנתיים‪ ,‬כשירות‪ ,‬נדידה‪ ,‬פיוניות‪,‬‬
‫(תיאור התופעה ללא דיון במנגנונים)‪.‬‬
‫רב‪-‬שנתיים‪ ,‬שונּות‪ ,‬תיאוריית‬
‫‪ ‬סוגים של התאמה‪ :‬מורפולוגית‪ ,‬פיזיולוגית‪-‬‬
‫האבולוציה‪ ,‬תרדמה‪.‬‬
‫ביוכימית‪ ,‬התנהגותית‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות של התאמות‪ ,‬מתוך מגוון הצמחים‬
‫ובעלי החיים בארץ‪ ,‬לחיים בתנאים שונים‪:‬‬
‫מים‪ ,‬סביבה יבשה‪ ,‬מליחות‪ ,‬קרקעות שונים‪,‬‬
‫תנאי אור שונים‪ ,‬טמפרטורות קיצוניות‪.‬‬
‫‪ ‬השתנות מגוון המינים‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות למינים אנדמיים‪ ,‬דוגמאות למינים‬
‫שנכחדו בארץ ולמינים שנמצאים בסכנת‬
‫הכחדה‪.‬‬
‫אוטוטרוף‪ ,‬אנרגיה כימית‪ ,‬אנרגיית‬
‫‪ ‬השמש היא מקור האנרגיה הראשוני העיקרי‬
‫חום‪ ,‬ביומסה‪ ,‬הטרוטרוף‪ ,‬זמינות‬
‫למרבית המערכות האקולוגיות‪.‬‬
‫חנקן‪ ,‬חברה‪ ,‬חומר אורגני‪ ,‬חומר‬
‫‪ ‬אנרגיה מועברת בין גורמים ביוטיים לבין‬
‫אי‪-‬אורגני‪ ,‬טורף‪-‬על‪ ,‬יחסי הזנה‪,‬‬
‫הסביבה האביוטית‪.‬‬
‫יצרנים‪ ,‬מחזור מים‪ ,‬מחזור פחמן‪,‬‬
‫‪ ‬זרימת אנרגיה בין גורמים ביוטיים נעשית‬
‫מפרקים (חיידקים ופטריות)‪,‬‬
‫באמצעות הזנה‪.‬‬
‫נשימה‪ ,‬פוטוסינתזה‪ ,‬צרכנים‪,‬‬
‫‪ ‬שרשרת מזון‪ ,‬מארג מזון ופירמידה אקולוגית‬
‫צרכנים ראשוניים‪ ,‬צרכנים‬
‫הם דרכים לייצוג מעברי האנרגיה והחומרים‬
‫שניוניים‪.‬‬
‫במערכת האקולוגית‪.‬‬
‫‪ ‬התהליכים העקרוניים במחזורי החומרים‬
‫בטבע‪ ,‬שבהם ממוחזרים היסודות ההכרחיים‬
‫לחיי היצורים‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫בין פרטים של אותה‬
‫אוכלוסייה ובין פרטים של‬
‫אוכלוסיות שונות באותה‬
‫חברה מתקיימים יחסי‬
‫גומלין מסוגים שונים‪ .‬יחסי‬
‫הגומלין בתוך האוכלוסיות‬
‫וביניהן משפיעים על גודלן‪.‬‬
‫מפרט תכנים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יחסי ההזנה בין יצרנים (אוטוטרופים) לבין‬
‫צרכנים למיניהם (הטרוטרופים‪ ,‬מפרקים)‪.‬‬
‫טריפה‪ ,‬הימלטות מטריפה‪.‬‬
‫תחרות בתוך אוכלוסיות ובין אוכלוסיות‪.‬‬
‫יחסי שיתוף (סימביוזה) מסוגים שונים‪.‬‬
‫השפעת יחסי הגומלין למיניהם על גודל‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫השפעת האדם על גורמים אביוטיים‬
‫השפעת האדם על גורמים ביוטיים‬
‫השפעת האדם על יחסי הגומלין בטבע‬
‫השפעת האדם על מגוון המינים בטבע‬
‫הגידול הרב במספר בני‬
‫האדם בעולם מביא‬
‫למעורבות גוברת והולכת‬
‫של האדם בטבע וגורם‬
‫לשינויים בסביבה‪ ,‬שינויים‬
‫שחלק מהם בלתי הפיכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫החקלאות היא סוג של‬
‫מעורבות האדם בטבע‪.‬‬
‫החקלאות כגורם המייצר מזון למספר הולך וגדל‬
‫של בני אדם ובעלי חיים‪.‬‬
‫החקלאות כגורם המייצר תוצרים רבים לרווחת‬
‫האדם‪ ,‬כמו למשל פרחים וצמר (אפשר גם‬
‫דוגמאות אחרות)‪.‬‬
‫בחקלאות נעשה שימוש בגורמים אביוטיים‬
‫מבוקרים לצורך הגברה ויעול הייצור החקלאי‪:‬‬
‫‪ ‬שימוש במים להשקיה‪ .‬שיטות השקיה ליעול‬
‫וחיסכון במים‪ ,‬איכות מי ההשקיה‪,‬‬
‫‪ ‬עיבוד הקרקע כגורם ייצור וכגורם שמשפיע על‬
‫מבנה הקרקע‪ .‬מצעים מנותקים כתחליף‬
‫לקרקע‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש בתאורה מלאכותית להשפעה על‬
‫תהליכים ביולוגיים‪ :‬הגברת הפוטוסינתיזה‪,‬‬
‫שינוי במועדי פריחה‪ ,‬הטלת ביצים‪,‬‬
‫‪ ‬ויסות הטמפרטורה‪ :‬גידול גידולים מחוץ לעונה‪,‬‬
‫אחסון תוצרת חקלאית‪ ,‬צינון הלול בקיץ‪.‬‬
‫‪ ‬האחריות של האדם כפרט וכקבוצה לשמירה‬
‫על הסביבה‪ :‬החשיבות של שמירה על‬
‫הסביבה ועל משאביה‪ ,‬חשיבות השמירה על‬
‫המגוון הביולוגי‪.‬‬
‫‪ ‬סוגיות הקשורות לשמירת הסביבה בארץ‪:‬‬
‫הקמת שמורות טבע‪ ,‬פעולות פיתוח תוך‬
‫צמצום הפגיעה בטבע (כביש חוצה ישראל‪,‬‬
‫תחנות כוח בחופי הים)‪.‬‬
‫‪ ‬שיטות חקלאיות שמצמצמות את הפגיעה‬
‫בסביבה (חקלאות ברת קיימא)‪ :‬תחליפים של‬
‫הדברה ודישון כימיים‪ ,‬מיחזור פסולת חקלאית‬
‫לזיבול ולטיוב קרקעות‪ ,‬שימוש בזנים עמידים‬
‫למחלות ולמזיקים‪.‬‬
‫‪ ‬הדילמה של שימור לעומת פיתוח‪.‬‬
‫מעורבות האדם מעוררת‬
‫בעיות ודילמות חברתיות‬
‫ואתיות‪.‬‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫אללופתיה‪ ,‬ארגון חברתי‪,‬‬
‫הדדיות‪ ,‬טפילות‪ ,‬טורפי על‪,‬‬
‫טריטוריאליות‪ ,‬מין (‪,)species‬‬
‫צרכנים ראשוניים‪ ,‬צרכנים‬
‫שניוניים‪ ,‬קומנסליזם‪ ,‬שיווי משקל‬
‫דינמי‪.‬‬
‫אפקט החממה‪ ,‬דישון‪ ,‬דלדול‬
‫האוזון‪ ,‬הדברה ביולוגית‪ ,‬הדברה‬
‫כימית‪ ,‬הרס בתי גידול‪ ,‬זיהום‬
‫אוויר‪ ,‬זיהום מים‪ ,‬זיהום סביבה‪,‬‬
‫זיהום קרקע‪.‬‬
‫חקלאות אינטנסיבית‪ ,‬חקלאות‬
‫אורגנית‪ ,‬חקלאות ברת קיימא‪.‬‬
‫טפטפות‪ ,‬מים מליחים‪ ,‬מי קולחין‪,‬‬
‫מים שפירים‪ ,‬ממטרות‪.‬‬
‫דישון‪ ,‬זיבול‪.‬‬
‫פוטופריודיות‪.‬‬
‫גידול בתנאים מבוקרים‪.‬‬
‫איכות הסביבה‪ ,‬ביטול מחסומים‬
‫טבעיים‪ ,‬הכחדת מינים‪ ,‬הכנסת‬
‫מינים‪ ,‬מחסומים ביוגאוגרפיים‪,‬‬
‫מינים מהונדסים‪ ,‬פיתוח בר‪-‬‬
‫קיימא‪ ,‬קיימות (‪,)sustainability‬‬
‫פלישת מינים‪ ,‬שמירת טבע‪.‬‬
‫הדברה ביולוגית‪ ,‬הדברה‬
‫משולבת‪ ,‬חקלאות אורגנית‪,‬‬
‫קומפוסט‪ ,‬חיטוי סולרי‪.‬‬
‫תורשה‬
‫נושא בחירה לתלמידי ‪ 5‬יח"ל‪ ,‬כ‪ 50 -‬שעות לימוד‬
‫מבו‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫תגליות גדולות של הביולוגיה במאה העשרים היו קשור ות בעיקר לנושא התורשה ‪ .‬בעקבותיהן יודעים‬
‫היום הרבה על הבסיס המולקולרי של הורשת תכונות‪.‬‬
‫הבסיס המולקולרי מתייחס להיבטים רבים של ההורשה ‪ ,‬שאחד מהעיקריים שבהם הוא הקשר שבין‬
‫סדר התת‪-‬יחידות (נוקלאוטידים) במולקולות של חומצות הגרעין לבין החלבונים‪.‬‬
‫במהלך תגליות אלה פוענח הצופן הגנטי האוניברסלי‬
‫(דהיינו – הקשר שבין רצפים של שלשות‬
‫נוקלאוטידים בחומצות גרעין ובין רצפים של חומצות אמיניות בחלבונים)‪,‬‬
‫והוברר רצף הנוקלאוטידים בגנום האדם ("הגנום האנושי") ובגנומים של יצורים (אורגניזמים) נוספים‪.‬‬
‫שיטות מחקר חדשות של הנדסה גנטית וביולוגיה מולקולרית תרמו להבנה‪,‬‬
‫כי כל תכונה תורשתית של יצור חי כרוכה בפעילות של גן אחד או יותר‪.‬‬
‫הדגשים העיקריים במחקר המדעי במחצית השנייה של המאה העשרים היו במחקר החומר‬
‫התורשתי ותכונותיו‪ .‬על כן‪ ,‬בהוראת נושא זה נדגיש את מהות החומר המעביר את‬
‫התכונות התורשת יות ואת הפיקוח על ביטויו ‪ .‬בהנחה שתורשה מנדלית נלמדה בחטיבת הביניים‬
‫ואינה זרה לתלמידים‪ ,‬לעיסוק בה לא יינתן מקום מרכזי בפרק זה‪.‬‬
‫תכנית לימודים זו מציגה את יסודות הגנטיקה הקלסית והמולקולרית‬
‫‪ ,‬תוך הדגשת פריצות הדרך‬
‫הרלוונטיות לתחילת שנות ה‪.2000-‬‬
‫מבט על‬
‫הפנוטיפ ש ל כל יצור הוא תוצאה של יחסי גומלין בין מטענו התורשתי – הגנוטיפ שלו – ובין הסביבה‬
‫שבה הוא מתפתח ומתקיים‪.‬‬
‫במאה ה‪ 20-‬חלה פריצת דרך ‪ ,‬אשר הביאה להבנת הבסיס התורשתי של תכונות היצורים החיים על‬
‫פני כדור הארץ ‪ .‬התברר מהו הבסיס המולקולרי של התורשה‬
‫‪ .‬החומר התורשתי ‪ ,‬ה‪ ,DNA-‬הוא‬
‫חומצת גרעין‪ ,‬ואלו תכונותיו‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא בעל כושר שכפול ונשמר ברובו במעבר בין הדורות;‬
‫ב‪ .‬חלק ממנו מקודד לחלבונים‪ ,‬המתבטאים בתכונות;‬
‫ג‪ .‬הוא יציב מאוד ועם זאת הוא יכול לעבור שינויים (מוטציות);‬
‫ד‪ .‬הוא מאורגן בכרומוזום או בכרומוזומים שהרכבם וצורתם קבועים למין‪.‬‬
‫הצופן הגנ טי הוא המפתח לביטוי החומר התורשתי בחלבונים‪ .‬זהו צופן של שלשות הבנויות מצירופים‬
‫שונים של ארבעה נוקלאוטידים‪ ,‬והוא מקודד ל‪ 20-‬חומצות אמיניות‪ .‬הצופן אחיד בכל היצורים החיים‪.‬‬
‫הודות לדיוק בשכפול ‪ ,‬המידע התורשתי נשמר במשך הדורות ‪ .‬בעקבות מוטציות מידע זה עשוי‬
‫להשתנות‪.‬‬
‫הגנום אופייני למין וחלק ממנו ייחודי לפרט ‪ .‬על כן ‪ ,‬רצף הנוקלאוטידים ב‪ DNA -‬יכול לשמש אמצעי‬
‫שונים‬
‫‪.‬‬
‫לזיהוי פרטים ולגילוי קרבה בין פרטים בני אותו מין וגם בין מינים‬
‫כאמור‪ ,‬החומר התורשתי מאורגן בכרומוזומים‪ ,‬שהרכבם וצורתם קבועים למין‪ .‬בתאי הגוף של יצורים‬
‫דיפלואידים נמצאים זוגות של כרומוזומים הומולוגיים ‪ .‬הרכב הכרומוזומים של המין נשמר הן במעבר‬
‫מתא לתא (בתהליך המיטוזה ) והן במעבר מדור לדור ‪ .‬שני גנים אללים ‪ ,‬הנמצאים בכרומוזומים‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫ההומולוגיים‪ ,‬יכולים להיות שונים זה מזה (בהטרוזיגוט) או זהים זה לזה (בהומוזיגוט)‪ .‬לכן בעת‬
‫המיוזה (חלוקת ההפחתה ) נוצרות גמטות שאינן זהות זו לזו ‪ ,‬ובעקבות המיוזה וההפריה נוצרים‬
‫צירופים חדשים של אללים בצאצאים‪.‬‬
‫‪ ,‬והסיק מהניסויים שערך‬
‫מנדל היה הראשון שזיהה את החוקיות שבהעברת תכונות מדור לדור‬
‫שקיימים גורמים תורשתיים‪ ,‬ביניהם כאלה שלא תמיד מתבטאים בפנוטיפ‪ .‬רוב מסקנותיו זכו לאישוש‬
‫על ידי ניסויים נוספים שנערכו במשך השנים ‪ .‬בכללי התורשה שקבע מנדל בא לידי ביטוי האופי‬
‫ההסתברותי של מעבר התכונות מדור לדור והרעיון ‪ ,‬כי ברבייה זוויגית נוצרים צירופים חדשים של‬
‫תכונות תורשתיות‪ ,‬שמקורן בהורים‪.‬‬
‫בחקלאות מבצעים זיווגים מכווני ם במטרה לטפח זנים חדשים של צמחים וגזעים של בעלי חיים בעלי‬
‫ערך כלכלי ‪ .‬פעולת הטיפוח נעשית על ידי הגדלת השונות הגנטית באוכלוסייה וברירה של הפרטים‬
‫הרצויים‪.‬‬
‫שיטות המחקר שפותחו אפשרו את הזיהוי של רצף הבסיסים בגנום של מספר יצורים‬
‫(בכללם‬
‫האדם)‪ .‬זיהוי זה הינו שלב ח שוב בהבנת תפקוד הגנום ‪ ,‬שעיקרו‪ :‬ביטוי מבוקר של גנים ‪ .‬הבנת‬
‫הבקרה על פעילות הגנים‬
‫(בזמן הנכון ‪ ,‬במקום הנכון ובעוצמה הנכונה‬
‫) היא מפתח להבנת‬
‫ההתפתחות והתפקוד של היצורים החיים‪ ,‬ובכך מתמקד היום המחקר בתחומים רבים של הביולוגיה‪.‬‬
‫הידע בגנטיקה ובהנדסה הגנטית מיושם כיו ם לצורכי מחקר ‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תעשייה ביוטכנולוגית ורפואה‪.‬‬
‫ליישומים אלה יש השלכות חברתיות‪ ,‬מוסריות‪ ,‬משפטיות וכלכליות‪.‬‬
‫סוגיות אלה מקנות להצטברות הידע בגנטיקה וליישומו משמעות של מהפכה בדברי ימיה של‬
‫האנושות‪.‬‬
‫טבלת רעיונות‪ ,‬תכנים‪ ,‬מונחים ומוש ים‬
‫מפרט תכנים‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫הפנוטיפ של כל יצור (אורגניזם) הוא‬
‫תוצאה של מטענו התורשתי –‬
‫הגנוטיפ שלו – והשפעת הסביבה‬
‫שבה הוא מתפתח ומתקיים‪.‬‬
‫‪ ‬תכונות תורשתיות ותכונות‬
‫נרכשות; השפעת הסביבה על‬
‫ביטוין של תכונות תורשתיות‪.‬‬
‫תאומים אחאים‪ ,‬תאומים זהים‪.‬‬
‫לתורשה יש בסיס מולקולרי‪.‬‬
‫החומר התורשתי בכל היצורים‬
‫(האורגניזמים) החיים ושל רוב‬
‫הנגיפים הוא ה‪.DNA-‬‬
‫הצופן הגנטי פוענח‪ ,‬והוא אחיד בכל‬
‫היצורים החיים‪.‬‬
‫‪ ‬מבנה ה‪.DNA-‬‬
‫בסיס חנקני‪ ,‬גדיל‪ ,‬גדיל משלים‪,‬‬
‫דאוקסי‪-‬ריבוז‪ ,‬זרחה‪ ,‬חומצות‬
‫גרעין‪ ,‬נוקלאוטיד‪ ,‬סליל כפול‪,‬‬
‫ריבוז‪.‬‬
‫‪ ‬מאפייני ה‪:DNA-‬‬
‫(א) בעל הרכב אופייני למין וייחודי‬
‫לפרט;‬
‫(ב) נשמר ברובו במעבר בין הדורות;‬
‫(ג) יציב מאוד;‬
‫(ד) יכול לעבור שינויים (מוטציות)‪.‬‬
‫‪ ‬עקרון שכפול ה‪. DNA-‬‬
‫בתאים אאוקריוטים ה‪ DNA-‬מאורגן‬
‫בכרומוזומים‪ .‬הקריוטיפ קבוע למין‪,‬‬
‫ונשמר ברמת האורגניזם ובמעבר בין‬
‫הדורות (באמצעות תהליכי המיטוזה‬
‫והמיוזה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה הכרומוזום‪ ,‬קריוטיפ האדם‪.‬‬
‫תהליך המיטוזה‪.‬‬
‫תהליך המיוזה‪.‬‬
‫שגיאות בהיפרדות כרומוזומים‪.‬‬
‫אאוקריוט‪ ,‬אוטוזומים‪ ,‬אי‪-‬הפרדה‪,‬‬
‫אלל‪ ,‬גמטה‪ ,‬גן‪ ,‬דיפלואיד‪,‬‬
‫הפלואיד‪ ,‬הפרדה בלתי תלויה‪,‬‬
‫זרועות הכרומוזום‪ ,‬טלומרים‪,‬‬
‫כישור‪ ,‬כרומוזומים הומולוגיים‪,‬‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫מפרט תכנים‬
‫כרומוזומי זוויג (‪ ,)Y, X‬כרומטידה‪,‬‬
‫פוליפלואיד‪ ,‬צנטרומר‪ ,‬תא ביצה‪,‬‬
‫תא זרע‪ ,‬תסמונת דאון‪.‬‬
‫קיימת שונות בין פרטים באוכלוסייה‬
‫ומקורה בצירופים שונים של אללים‪.‬‬
‫מגוון הצירופים נוצר ביצירת הגמטות‬
‫במיוזה ובהתלכדות הגמטות בעת‬
‫ההפריה‪.‬‬
‫‪ ‬הפרדה בלתי תלויה של‬
‫כרומוזומים‪ ,‬תאחיזה בין גנים*‪,‬‬
‫שחלוף כתהליך המגדיל את‬
‫השונות*‪.‬‬
‫‪ ‬אקראיות בפגישת הגמטות‬
‫בתהליך ההפריה‪.‬‬
‫החומר התורשתי מקודד לחלבונים‪,‬‬
‫המתבטאים בתכונות‪.‬‬
‫‪ ‬מ‪ DNA -‬לחלבון‪ DNA :‬מתועתק‬
‫ל‪ RNA .RNA-‬מתורגם‪ ,‬על פי‬
‫החוקיות של הצופן הגנטי (הקוד‬
‫הגנטי)‪ ,‬לרצף חומצות אמיניות‬
‫המרכיבות מולקולות חלבון‪.‬‬
‫‪ ‬תפקוד החלבון בתא מתבטא‬
‫בתכונה (מסלול ביוסינתטי‪ ,‬גנים‬
‫ואנזימים)‪.‬‬
‫אנטי קודון‪ ,‬אינטרון‪ ,‬אקסון‪ ,‬גן‪,‬‬
‫עיבוד ה‪ , RNA-‬קודון‪ ,‬ריבוזומים‪,‬‬
‫שחבור‪ ,‬תעתוק‪ ,‬תעתוק במהופך‪,‬‬
‫תרגום‪ RNA ,‬מוביל (‪,)tRNA‬‬
‫‪ RNA‬שליח (‪.)mRN‬‬
‫במולקולות ה‪ DNA -‬חלים לעיתים‬
‫שינויים‪.‬‬
‫‪ ‬מוטציה היא שינוי ברצף הבסיסים‬
‫ב‪ .DNA-‬מוטציות כרומוזומיות‬
‫ונקודתיות (החסרה‪ ,‬הוספה‪,‬‬
‫החלפה)‪ ,‬ספונטניות ומושרות‪.‬‬
‫גורמי מוטציות ‪.‬‬
‫‪ ‬לא כל השינויים ברמת ה‪DNA -‬‬
‫באים לידי ביטוי ברמת החלבון‬
‫וברמת הפנוטיפ‪.‬‬
‫מוטגן‪ ,‬עישון‪ ,‬קרינת ‪ ,U.V.‬קרני ‪.X‬‬
‫המידע התורשתי נשמר ואף משתנה‬
‫במשך דורות‪.‬‬
‫‪ ‬החומר הגנטי צובר מוטציות‬
‫ומשתנה במשך השנים‪ .‬עם זאת‬
‫קיימים גנים ואתרי בקרה שנשמרו‬
‫במהלך האבולוציה‪.‬‬
‫קיימים כללים שעל פיהם בא לידי‬
‫ביטוי האופי ההסתברותי של מעבר‬
‫התכונות מדור לדור‪.‬‬
‫אלל‪ ,‬אלל דומיננטי‪ ,‬אלל רצסיבי‪ ,‬גן‬
‫‪ ‬מנדל היה הראשון שהצביע על‬
‫גנוטיפ‪ ,‬דומיננטיות חלקית‪,‬‬
‫כללים להורשת תכונות‪.‬‬
‫דומיננטיות מלאה‪ ,‬דור ההורים‬
‫‪ ‬כללי מנדל‪ ,‬דרך ההורשה של‬
‫(‪ ,)P‬דור צאצאים ראשון (‪ ,)F1‬דור‬
‫תכונה אחת‪ ,‬דרך ההורשה של‬
‫צאצאים שני (‪ ,)F2‬הומוזיגוט‪,‬‬
‫שתי תכונות שאינן בתאחיזה‪,‬‬
‫היחסים המספריים בין הפנוטיפים‪ ,‬הטרוזיגוט‪ ,‬הכלאת מבחן‪,‬‬
‫הסתברות‪ ,‬זוויג‪ ,‬זן (גזע) טהור‪,‬‬
‫הכלאות מבוקרות‪.‬‬
‫פולימורפיזם (רב‪-‬צורתיות)‪,‬‬
‫‪ ‬גנים מרובי אללים‪ ,‬הורשה‬
‫פנוטיפ‪ ,‬קודומיננטיות‪ ,‬שושלות‪,‬‬
‫בתאחיזה לזוויג‪ ,‬גנטיקה‬
‫תאומים אחאים‪ ,‬תאומים זהים‪.‬‬
‫במשפחות האדם‪ ,Rh :‬סוגי דם‪,‬‬
‫דממת (המופיליה)‪ ,‬עוורון צבעים‪.‬‬
‫גם תכונות כמותיות נורשות בהתאם‬
‫לכללי מנדל‪.‬‬
‫בחקלאות מתבצעים זיווגים מכוונים‬
‫במטרה לטפח זנים חדשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לקביעת הזוויג יש בסיס תורשתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל הגנום נמצא בכל התאים בגוף‪ ,‬אך‬
‫בכל תא באים לידי ביטוי רק חלק מן‬
‫הגנים‪ .‬קיימת בקרה על ביטוי הגן‬
‫המתאים‪ ,‬בעוצמה המתאימה‪ ,‬במקום‬
‫‪‬‬
‫תכונות כמותיות‪ :‬צבע עור‪ ,‬גובה‪,‬‬
‫משקל‪.‬‬
‫עקרונות הטיפוח‪ :‬הגדלת השונות‬
‫הגנטית באוכלוסייה‪ .‬סלקציה‬
‫כבסיס לטיפוח פרטים רצויים‬
‫(עמידות בתנאים קשים או בפני‬
‫מזיקים‪ ,‬כמות ואיכות של יבול)‪.‬‬
‫קביעת הזוויג באדם וביצורים‬
‫אחרים‪ .‬דוגמה‪ :‬דבורים‪.‬‬
‫בפרוקריוטים בתגובה לאות או‬
‫אותות מהסביבה מוגבר או מעוכב‬
‫תעתוק של גנים – מודל האופרון‪,‬‬
‫בקרה חיובית (הגברת תעתוק הגן)‬
‫* ברמת העיקרון בלבד (ללא הבטים כמותיים)‬
‫און כלאיים‪ ,‬השבחה גנטית‪.‬‬
‫אתר מפעיל‪ ,‬אתר מקדם‪ ,‬גנים‬
‫מבניים‪ ,‬גנים של תחזוקה שוטפת‬
‫(‪ )Housekeeping genes‬דכאן‪,‬‬
‫משרן‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫מפרט תכנים‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫המתאים ובזמן המתאים בהתאם‬
‫ובקרה שלילית (דיכוי תעתוק)‪.‬‬
‫לתנאי הסביבה‪.‬‬
‫‪ ‬באאוקריוטים – בקרה על‬
‫ביטוי גנים יכולה להיות בכל‬
‫אחד מהשלבים במסלול מ‪-‬‬
‫‪ DNA‬לחלבון‪.‬‬
‫‪ ‬הסרטן כדוגמה לשיבוש בקרה‬
‫בתא‪.‬‬
‫ביצורים רב תאיים בקרת ביטוי הגנים ‪ ‬התמיינות (דיפרנציאציה)‪ ,‬שיתוק‬
‫כרומוזום ‪.X‬‬
‫היא הבסיס להתמיינות‪.‬‬
‫זוהה רצף הבסיסים המלא של הגנום ‪ ‬זיהוי רצף הבסיסים מאפשר‬
‫של מספר יצורים (בכללם האדם)‪ .‬זהו‬
‫הנדסה גנטית‪ ,‬זיהוי גנטי‪ ,‬יעוץ‬
‫שלב חשוב בהבנת תפקוד הגנום‪.‬‬
‫גנטי‪ ,‬ריפוי גני‪ ,‬אבחון טרום לידה‪.‬‬
‫הידע הזה מיושם בתחומים שונים‪.‬‬
‫הנדסה גנטית מאפשרת שינויים‬
‫מכוונים ב‪ DNA-‬של תא או של‬
‫אורגניזם (פריצת מחסום המינים) ‪.‬‬
‫‪ ‬כלים בסיסיים בהנדסה גנטית‬
‫(עקרונות בלבד)‪ :‬קיטוע ואיחוי של‬
‫מקטעי ‪ ,DNA‬ריבוי מהיר של‬
‫מקטעי ‪ ,)PCR( DNA‬שיבוט‬
‫‪ DNA‬בעזרת נשאים‪ ,‬שינויים‬
‫גנטיים מכוונים (מוטציה מסוג‬
‫‪ knockout‬המשתקת גן)‪.‬‬
‫הידע בתורשה ובהנדסה גנטית‬
‫מיושם בחקלאות‪ ,‬בתעשייה‬
‫הביוטכנולוגית וברפואה‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות ליישומים‪ :‬עמידות‬
‫בצמחים‪ ,‬שיפור היבול‪ ,‬ייצור‬
‫חלבונים והורמונים‪ ,‬ריפוי גני‪,‬‬
‫שיבוט (תאים ואורגניזמים)‪.‬‬
‫אונקוגן‪.‬‬
‫תא גזע‪ ,‬תא עוברי‪.‬‬
‫אזורים מקודדים‪ ,‬אזורים לא‬
‫מקודדים‪ ,‬אלקטרופורזה בג'ל‪,‬‬
‫אנזימי הגבלה (אנזימי קיטוע)‪,‬‬
‫גלאי‪ ,‬השבחה גנטית‪" ,‬טביעת‬
‫אצבעות" של ‪ ,DNA‬יצורים‬
‫טרנסגנים‪ ,‬נשא של חומר תורשתי‬
‫(פלסמיד‪ ,‬נגיף)‪ ,‬תאי גזע‪ ,‬תרבית‬
‫תאים‪ DNA ,‬מיטוכונדריאלי‪DNA ,‬‬
‫משלים (‪.(cDNA‬‬
‫‪ ‬המשמעות הביואתית של השימוש ריפוי גני‪ ,‬תאים סומטיים‪ ,‬תאי‬
‫ליישום הידע בגנטיקה מולקולרית‬
‫ובהנדסה גנטית יש השלכות חברתיות‬
‫רבייה‪.‬‬
‫בידע הגנטי שהצטבר‪ .‬אזכור‬
‫וערכיות‪.‬‬
‫היבטים משפטיים וכלכליים ודיון‬
‫בדילמות מוסריות‪ ,‬כגון אלו‬
‫העולות מפרויקט גנום האדם‬
‫(הגנום האנושי)‪ ,‬ייעוץ גנטי‪.‬‬
‫מיקרואורגניזמים‬
‫נושא בחירה לתלמידי ‪ 5‬יח"ל‪ ,‬כ‪ 35 -‬שעות לימוד‬
‫מבו‬
‫הנושא מיקרו ור ניזמים שונה מנושאים אחרים בתכנית הלימודים ‪ ,‬משום שהוא מתמקד בקבוצה‬
‫של יצורים (אורגניזמים)‬
‫ולא בתהליכים או במערכות ‪ .‬יתרה מזו ‪ ,‬המיקרואורגניזמים‪ ,‬היצורים הזעירים ‪ ,‬שייכים לקבוצות מיון‬
‫(קבוצות סיסטמטיות)‬
‫שונות‪ :‬חיידקים‪ ,‬חד‪-‬תאיים כמו פרוטוז ואה‪ ,‬אצות ופטריות ‪ .‬העניין ביצורים הזעירים הוא רב בשל‬
‫תפוצתם הנרחבת‪ ,‬בשל התפקוד החשוב (אם כי לא תמיד נראה‬
‫לעין) שהם ממלאים בביוספרה ובשל חשיבותם לחיינו ולקיומנו ‪ .‬חלק מיחסי הגומלין שהם מקיימים‬
‫עם יצורים אחרים מתבטאים במחלות באדם‪ ,‬בבעלי חיים ובצמחים‪.‬‬
‫ההבנה שמחלות נגרמות על ידי יצורים זעירים ‪ ,‬ולא על ידי שדים ורוחות ‪ ,‬הייתה שלב חשוב‬
‫(הווירוסים)‪ ,‬שאינם מתפקדים‬
‫בהיסטוריה של הביולוגיה ‪ .‬עם גורמי המחלות נמנים גם הנגיפים‬
‫כיצורים חיים במלוא המשמעות של המושג "חיים" מבחינת המטבוליזם ‪ ,‬ולאחרונה נתגלו בין גורמי‬
‫המחלות גם הפריונים‪ ,‬שאינם יצורים חיים אלא חלבונים שעברו שינוי‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫לכל אלה יש משמעויות רפואיות וכלכליות נרחבות ‪ .‬בשנים האחרונות גוברת בחקלאות ובתעשייה‬
‫החשיבות של היישומים הביוטכנולוגיים ‪ ,‬שבהם משתמשים במיקרואורגניזמים לייצור חומרים‬
‫ולהנדסה גנטית‪.‬‬
‫בהוראת הנושא יודגש הקשר של המיקרואורגניזמים לחיי יום יום‪.‬‬
‫מבט על‬
‫למיקרואורגניזמים למיניהם יש חשיבות גדולה במערכות החיים השונות על פני כדור הארץ ובחיי‬
‫האדם‪ .‬הם מצויים בכל מקום ‪ ,‬משתתפים ביצירת קרקע ‪ ,‬בתהליכים ביוכימיים בקרקע ‪ ,‬במיחזור‬
‫החומרים בביוספרה ‪ .‬מיקרואורגניזמים משמשים גם אמצעי ל עיבוד מזון בצורות שונות ‪ .‬הם מקיימים‬
‫מגוון רחב של יחסי גומלין – סימביוזות למיניהן – עם יצורים אחרים מכל הקבוצות הסיסטמטיות‪ .‬חלק‬
‫‪ ,‬בבעלי חיים ובצמחים ‪ .‬בצד הרבגוניות של‬
‫מיחסי הגומלין מתבטאים במחלות באדם‬
‫מיקרואורגניזמים במבנה ובצורה מתקיימים בהם כל תהליכי החיים המשותפים לכל התאים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בקרב החיידקים ישנם כאלה שמתקיימים בהם תהליכים מטבוליים ייחודיים ‪ ,‬המאפשרים לחיידקים‬
‫לחיות כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ ‪ ,‬ובכלל זה גם במקומות שבהם תנאי סביבה קיצוניים‬
‫ויצורים אחרים אינם יכולים להתקיים כלל‪.‬‬
‫למיקרואורגניזמים תפקיד מרכזי במיחזור החומרים בטבע בשל יכולות מטבוליות ‪ ,‬כמו הכושר לקבע‬
‫אורגניות‪ .‬יכולות אלה מנוצלות היום גם‬
‫חנקן מהאוויר ולפרק תרכובות אורגניות לתרכובות אי‪-‬‬
‫בתהליכים ביוטכנולוגיים ובפעולות לשימור הסביבה‪.‬‬
‫לתכונותיהם המיוחדות של המיקרואורגניזמים ולמגוון יחסי הגומלין שהם מסוגלים לפתח יש משמעות‬
‫‪ ,‬הבנת מחלות הנגרמות על ידי‬
‫רבה לחיי האדם ‪ ,‬כגון הצורך לעבד מזון ולשמרו מפני ריקבון‬
‫מיקרואורגניזמים‪ ,‬מניעתן והטיפול בהן ‪ .‬במקביל להתפתחות הידע על אודות המחלות נצבר גם ידע‬
‫רחב בנוגע למנגנוני ההגנה והחיסון באדם וביצורים אחרים‪.‬‬
‫הידע ה רב על אודות מיקרואורגניזמים ‪ ,‬המבנה שלהם והתהליכים המתרחשים בהם תרם רבות‬
‫להבנת תהליכי יסוד המתקיימים בכל היצורים החיים‪.‬‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫מפרט תכנים‬
‫המיקרואורגניזמים הם יצורים (אורגניזמים)‬
‫זעירים מאוד מקבוצות סיסטמטיות שונות‪.‬‬
‫‪ ‬מיקרואורגניזמים ‪ -‬הגדרה ושיוך‬
‫סיסטמי לפרוקריוטים ולאאוקריוטים‪.‬‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫אצות חד‪-‬תאיות‪ ,‬חיידקים‬
‫(בקטריות)‪ ,‬נגיפים (וירוסים)‪,‬‬
‫פטריות‪ ,‬פרוטוזואה‪.‬‬
‫‪ ‬גילוי המיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫‪ ‬מבנה של תא פרוקריוטי ושל תא‬
‫אאוקריוטי‪.‬‬
‫‪ ‬תאוריית האנדוסימביוזה כהסבר למוצא דופן תא‪ ,‬חיידק (בקטריה)‪,‬‬
‫תאים אאוקריוטים‪.‬‬
‫כלורופלסט‪ ,‬מיטוכונדריה‪ ,‬קרום‬
‫תא‪ ,‬ריסים‪ ,‬שוטון‪.DNA ,‬‬
‫לבנהוק‪ ,‬מיקרוסקופ‪.‬‬
‫הפרוקריוטים קדמו לאאוקריוטים באילן‬
‫התפתחות החיים‪.‬‬
‫הנגיפים הם קבוצה ייחודית של טפילים‪ :‬יש להם ‪ ‬מבנה של נגיף והתרבותו‪.‬‬
‫מאפיינים של יצורים חיים מבחינת תורשה‬
‫ואבולוציה‪ ,‬ואין להם מאפיינים של יצורים חיים‬
‫מבחינת המטבוליזם‪.‬‬
‫מיקרואורגניזמים‬
‫של‬
‫הזנה‬
‫דרכי‬
‫‪‬‬
‫מיקרואורגניזמים (כמו כל יצור חי) זקוקים‬
‫אוטוטרופי (פוטואוטוטרופי‬
‫לחומרים ולאנרגיה‪ ,‬ומתקיימים בהם כל‬
‫ודרכים להפקת אנרגיה (בנוכחות חמצן וכמואוטוטרופי)‪ ,‬הטרוטרופי‪,‬‬
‫ובהעדר חמצן)‪.‬‬
‫התהליכים המאפיינים תאים‪.‬‬
‫נשימה אל‪-‬אווירנית (אנארובית)‪,‬‬
‫נשימה אווירנית (ארובית)‪,‬‬
‫ספרופיט‪ ,‬תסיסה‪.‬‬
‫במיקרואורגניזמים מתרחשים תהליכים מטבוליים ‪ ‬תהליכים מטבוליים ייחודיים‬
‫אצטון‪ ,‬חומצה אצטית‪ ,‬חומצה‬
‫למיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫ייחודיים‪ .‬יש קשר בין המטבוליזם הייחודי ובין‬
‫לקטית‪ ,‬כוהל‪ֵ ,‬מתן‪ ,‬תוצרים‬
‫ופעילות‬
‫מבנה‬
‫פי‬
‫על‬
‫חיידקים‬
‫זיהוי‬
‫‪‬‬
‫סביבת החיים שלהם ויכולתם לחיות ולשרוד‬
‫ייחודיים‪.‬‬
‫מטבולית‪.‬‬
‫בסביבות חיים קיצוניות מאוד‪.‬‬
‫‪ ‬התאמות לחיים בסביבות קיצוניות‪:‬‬
‫בטמפרטורה גבוהה מאוד או נמוכה‬
‫מאוד‪ ,‬במעמקי האוקיינוסים‪ ,‬בריכוז‬
‫מלחים גבוה‪ ,‬בנוכחות מתכות ורעלים‪.‬‬
‫‪ ‬שיטות מחקר בחיידקים‪ :‬פענוח‬
‫חקר תהליכי החיים במיקרואורגניזמים היווה‬
‫זריעת בידוד‪ ,‬צביעת גראם‪.‬‬
‫מסלולים ביוכימיים (הסבר עקרוני‬
‫בסיס לתגליות חשובות רבות במדע ולהבנת‬
‫בלבד)‪.‬‬
‫תהליכים ביוכימיים וגנטיים‪ ,‬וזאת בגלל אפשרויות‬
‫המחקר והאחידות ברמת התהליכים הביוכימיים ‪ ‬פענוח הבקרה על התבטאות גנים‬
‫אופרון הלקטוז‪.‬‬
‫ובצופן הגנטי של עולם החי‪.‬‬
‫(מודל ז'קוב ומונו)‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש באצות חד‪-‬תאיות (כלורלה‪,‬‬
‫כלמידומונס) במחקר תהליך‬
‫הפוטוסינתזה (ללא פירוט)‪.‬‬
‫‪ ‬דרכי רבייה בחיידקים‪.‬‬
‫ככל היצורים האחרים‪ ,‬המשך קיום המין של‬
‫הדבקה‪ ,‬חלוקת תא‪ ,‬טרנסדוקציה‪,‬‬
‫‪ ‬השפעת גורמים שונים על רביית‬
‫מיקרואורגניזמים מותנה ברבייה‪.‬‬
‫טרנספורמציה‪ ,‬מסלול ליטי‪ ,‬מצב‬
‫חיידקים‪ :‬מזון‪ ,‬חמצן‪ ,pH ,‬טמפרטורה‪ .‬ליזוגני‪ ,‬קוניוגציה‪ ,‬נבגים‬
‫‪ ‬עקומת גידול של חיידקים‪ :‬שלבי הגידול‪( .‬אנדוספורות)‪ ,‬רבייה אל‪-‬זוויגית‪,‬‬
‫‪ ‬רביית נגיפים‪ ,‬השוואה לרבייה ביצורים רבייה זוויגית‪ ,‬רקומבינציה‪.‬‬
‫חיים‪.‬‬
‫‪ ‬מחזור חיים ורבייה ביצור חד‪-‬תאי‬
‫אאוקריוטי ‪ :‬סנדלית‪ ,‬פלסמודיון‬
‫המלריה‪.‬‬
‫‪ ‬מחזור חיים ורבייה בפטריות‪ :‬שמרים‪ ,‬גוף פרי‪ ,‬הנצה (בשמרים)‪ ,‬נבגים‬
‫פטריית העובש השחור‪.‬‬
‫(ספורות)‪ ,‬קורים‪ ,‬תפטיר‪.‬‬
‫חומצת גרעין‪ ,‬מעטפת חלבון‪,‬‬
‫רטרווירוס‪.‬‬
‫למיקרואורגניזמים תפקיד מרכזי וייחודי במיחזור‬
‫החומרים בטבע‪.‬‬
‫‪ ‬מחזור הפחמן‪ ,‬מחזור החנקן‪.‬‬
‫דניטריפיקציה‪ ,‬חומר אורגני‪ ,‬חומר‬
‫אי‪-‬אורגני‪ ,‬חיידקי ניטריפיקציה‪,‬‬
‫חיידקים קושרי חנקן (מקבעי‬
‫חנקן)‪ ,‬מפרקים‪ ,‬ניטריפיקציה‬
‫(חנקון)‪ ,‬פקעיות חנקן‪.‬‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫מפרט תכנים‬
‫מיקרואורגניזמים רבים מתקיימים על יצורים‬
‫אחרים ובתוכם‪ ,‬ומקיימים איתם יחסי גומלין‪.‬‬
‫חלקם מועילים‪ ,‬חלק מהם מזיקים וגורמים‬
‫מחלות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‬‫ניתן למנוע מחלות הנגרמות על ידי‬
‫מיקרואורגניזמים באדם ובבעלי חיים ולטפל‬
‫במחלות בעזרת תרופות טבעיות ותרופות מעשי‬
‫ידי אדם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן למנוע התפשטות מחלות בצמחים הנגרמות ‪‬‬
‫על ידי מיקרואורגניזמים בעזרת הדברת‬
‫‪‬‬
‫המיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫יחסי גומלין של הדדיות בין‬
‫מיקרואורגניזמים ליצורים חיים אחרים‪.‬‬
‫דוגמה – מיקרואורגניזמים בכרס‬
‫הפרה‪.‬‬
‫מיקרואורגניזמים כגורמי מחלות‪,‬‬
‫עקרונות קוך‪.‬‬
‫מחלות הנגרמות על ידי‬
‫נגיפים (וירוסים)‪ :‬באדם ‪ -‬איידס‪,‬‬
‫שיתוק ילדים‪ ,‬צהבת‪ ,‬אבעבועות‬
‫שחורות‪ .‬בצמחים ‪ -‬צהבון האמיר‬
‫בעגבניות‪.‬‬
‫חיידקים‪ :‬באדם ‪ -‬אנתרקס‪ ,‬שחפת‪.‬‬
‫בצמחים ‪ -‬עפץ הכתר הנגרם על ידי‬
‫אגרובקטריום‪.‬‬
‫טפילים חד‪-‬תאיים‪ :‬באדם ‪ -‬מלריה‪,‬‬
‫מחלת השינה‪.‬‬
‫פטריות‪ :‬באדם ‪ -‬מחלות עור‪ ,‬בצמחים‬
‫ קימחון וחילדון‪.‬‬‫נגד‬
‫תרופות‬
‫של‬
‫מנגנון הפעולה‬
‫אינטרפרון‪ ,‬כינין‪ ,‬סולפה‪ ,‬פניצילין‪,‬‬
‫חיידקים ונגד טפילים אחרים‪.‬‬
‫תרופות אנטיביוטיות‪ ,‬תרופות‬
‫התפתחות העמידות כנגד תרופות‪.‬‬
‫אנטיביוטיות סינתטיות‪ ,‬תרופות‬
‫לטיפול באיידס‪.‬‬
‫הדברה כימית‪ ,‬הדברה ביולוגית‬
‫חוקרים‪ :‬פלמינג‪.‬‬
‫והדברה משולבת‪.‬‬
‫חומרי דבר ‪ -‬תכונות‪ :‬רעילות‪,‬‬
‫ברירנות (פ יע רק במזיק)‪ ,‬נזקי‬
‫עודפים‪.‬‬
‫בקטריופג'‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬חזזית‪,‬‬
‫טפילות‪ ,‬מיקוריזה‪ ,‬סימביוזה‪.‬‬
‫ניתן למנוע מחלות באמצעות שמירה על ניקיון‬
‫המזון והסביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חיידקים ופטריות המתרבים במזון גורמים‬
‫לקלקולו ויש צורך לשמר את המזון‪.‬‬
‫‪ ‬דרכים שונות לשימור מזון‪.‬‬
‫הקפאה‪ ,‬הקרנה‪ ,‬ייבוש‪ ,‬עובש‪,‬‬
‫עיקור‪ ,‬פסטור‪ ,‬שימור במלח‬
‫ובסוכר‪.‬‬
‫האדם משתמש במיקרואורגניזמים בשיטות‬
‫ברפואה‪ ,‬בתעשייה ובחקלאות‪.‬‬
‫‪ ‬ייצור מזון‪.‬‬
‫ייצור יין‪ ,‬מוצרי בצק‪ ,‬מוצרי חלב‪,‬‬
‫תסיסה‪.‬‬
‫‪ ‬ייצור חומרים ביוכימיקליים‪.‬‬
‫‪ ‬ייצור הורמונים של בני אדם באמצעות‬
‫חיידקים תוך שימוש בהנדסה גנטית‬
‫(לדוגמה‪ :‬אינסולין‪ ,‬הורמון הגדילה)‪.‬‬
‫אצטון (תהליך וייצמן)‪,‬‬
‫אנטיביוטיקה (פנצילין)‪.‬‬
‫מניעת זיהום ומקורות המים‪.‬‬
‫חיטוי קרקע‪.‬‬
‫רעיון ‪ /‬תופע‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫מפרט תכנים‬
‫‪ ‬הדברה ביולוגית בעזרת‬
‫מיקרואורגניזמים‪ :‬הדברת יתושים‪,‬‬
‫פרודניה ונמטודות העפצים בעזרת‬
‫חיידקי בצילוס‪.‬‬
‫‪ ‬דישון ביולוגי‪ :‬העשרת הקרקע בחיידקי‬
‫ריזוביום (קושרי חנקן) כתחליף לדישון‬
‫כימי של צמחי קטניות‪.‬‬
‫‪ ‬פירוק חומרים אורגניים‪ :‬פירוק‬
‫מזהמים‪ ,‬מיחזור פסולת‪.‬‬
‫מונחים ומוש ים נוספים‬
‫הדברה מיקרוביאלית‪.‬‬
‫טיהור שפכים‪ ,‬פירוק נפט‪.‬‬
‫‪ ‬הקניית עמידות לצמחים נגד מזיקים‬
‫באמצעות הנדסה גנטית‪ :‬העברת גנים‬
‫של החיידק בצילוס )‪ (Bt‬לצמחים‬
‫(ברמת העקרון)‪.‬‬
‫צמחים מהונדסים (טרנסגנים)‪,‬‬
‫רעלן‪.‬‬
‫‪ ‬ייצור תרכיבי חיסון‪.‬‬
‫נוגדנים‪ ,‬תגובת חיסון‪.‬‬
‫הביוטכנולוגיה מעוררת דילמות אתיות שיש לתת ‪ ‬שיטות בהנדסה גנטית‪ :‬החדרת גנים‬
‫עליהן את הדעת‪.‬‬
‫באמצעות נשאים (וקטורים)‬
‫‪ ‬סיכויים וסכנות בשימוש ביצורים‬
‫מהונדסים (טרנסגנים)‪.‬‬
‫נגיף‪ ,‬פלסמיד‪.‬‬
‫דפי עזר לתלמידי י"א – שלבים בהכנת העבודה האקולוגית‬
‫מאת אורה הירש‬
‫רשימת שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬צעדים ראשונים בביצוע עבודה אקולוגית;‬
‫ב‪ .‬מתקדמים בביצוע עבודה אקולוגית;‬
‫ג‪ .‬המלצות לבדיקת גורמים ביוטיים ואביוטיים;‬
‫ד‪ .‬מיומן תצפיות וסיכומים על האורגניזמים – עד לעבודה כתובה (סיכום ביניים);‬
‫ה‪ .‬רשימת מקורות מידע כללים להכנת עבודה אקולוגית‪.‬‬
‫א‪ .‬צעדים ר שונים בביצוע עבוד‬
‫קולו ית ‪:‬‬
‫‪ .1‬חפשו מקום מתאים ‪ /‬נושא מתאים שבו תרצו להתמקד בעבודתכם ‪ .‬אם בחרתם נושא או אם‬
‫לַאתר תופעות הקשורות ליצורים החיים באותו המקום ‪.‬‬
‫בחרתם מקום לביצוע העבודה ‪ ,‬נסו ֵ‬
‫התופעה שאתם מאתרים חייבת להדגים התרחשות ביולוגית בבית הגידול‬
‫‪ .‬ההתרחשות‬
‫מושכת את תשומת לבנו על ידי השווא ה‪ :‬התופעה נראית במקום זה לעומת אחר ‪ ,‬בזמן זה‬
‫ולא אחר ‪ ,‬ייחודית לפרטים מסוימים של אותו המין או שונה באורגניזם זה לעומת אחר‬
‫‪.‬‬
‫בתופעה מעורב אורגניזם שלם ‪ ,‬הניתן לזיהוי ולתיאור ‪ ,‬והיא מעוררת שאלות שישמשו בסיס‬
‫לעבודתכם‪.‬‬
‫‪ .2‬הכינו תיקייה שבה תשמרו כל מה שתאספו במשך השנה הקרובה ונוגע לעבודתכם‪:‬‬
‫*‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫תצלומים של אורגניזמים שבהם אתם צופים‪ ,‬של בית הגידול‪ ,‬של חבריכם עוסקים‬
‫במדידות‪ ,‬של ניסוי שאתם מבצעים וכל מה שמעיד על ביצוע העבודה‪.‬‬
‫זכרו‪:‬‬
‫צילום י דרך טוב לתיעוד ‪,‬‬
‫ו משמר ת חווי ולעתים יכול ל יות‬
‫בסיס לשיטת מדיד ‪.‬‬
‫*‬
‫מוצגים‪ :‬קטע קטן של צמח מיובש (פרח‪ ,‬גבעול‪ ,‬עלים)‪ ,‬פרי יבש שאספתם וכו'‪.‬‬
‫זכרו‪ :‬אין להשחית את הטבע‪ ,‬ובכלל זה אין לקטוף פרחים מוגנים לצורך העבודה‪.‬‬
‫*‬
‫מאמר או כל קטע קריאה שנתקלתם בו ונוגע לנושא עבודתכם‬
‫‪ .‬רשמו את תאריך‬
‫הפרסום על המאמר‪ ,‬ואת המקור שממנו הוצאתם אותו‪.‬‬
‫‪ .3‬הכינו קו בץ שבו תעדכנו באופן שוטף את כל הפרטים הביבליוגרפים של כל מקור מידע‬
‫שקראתם בו או שהתבססתם עליו בהכנת סיכומים על אורגניזמים או על בית הגידול‬
‫‪ .‬כך‬
‫הרשימה "תצמח" ועד למועד הכנת העבודה הכתובה ייאסף כל המידע (הנחיות לדרך רישום‬
‫המקורות בחוברת זו בעמוד ‪.)65‬‬
‫היעזרו ברשימת מקורות מידע הנמצאת בסעיף ה'‪.‬‬
‫‪ .4‬הכינו מחברת (רצוי בעלת כריכה קשה ) שבה תנהלו את יומן התצפיות‪ .‬ביומן התצפיות רשמו‬
‫כל מה שראיתם ובדקתם ‪ :‬מידע מילולי ‪/‬תיאורי ותוצאות בדיקות ‪ .‬בשלב זה לא תוכלו עדיין‬
‫לדעת מה יהיה רלוונטי לעבודה ‪ ,‬בסופו של דבר ‪ ,‬ולכן תעדו הכול ‪ .‬יש להקפיד לרשום את‬
‫התאריך בכל תצפית ‪ .‬בצמוד לכל תיעוד ‪ ,‬רשמו באיזו שעה צפיתם או מדדתם כל פרט ‪ .‬יומן‬
‫התצפיות המקורי הוא חלק מהעבודה הכתובה ‪ ,‬וזה בסדר גמור שיהיה גם מלוכלך מעט‬
‫ואפילו מקומט משהות בשדה‪.‬‬
‫‪ .5‬בביקורכם הראשון במקום ביצוע העבודה ‪ ,‬הכירו את בית הגידול ובצעו כ מה מדידות של‬
‫גורמים אביוטיים וביוטיים‪ .‬ביקור זה יאפשר לכם לתכנן את המשך עבודתכם ‪ .‬לפני היציאה‬
‫לתצפיות הבאות ‪ ,‬הכינו טבלאות לרישום תוצאות המדידות ‪ ,‬ורשמו נוסח ראשוני לשאלות‬
‫אפיון ולשאלות אקולוגיות ‪ ( .‬הבחנה בין שאלת אפיון לבין שאלה אקולוגית ראו עמ‬
‫' ‪12‬‬
‫בחוברת זו)‪.‬‬
‫‪ .6‬מומלץ לאתר ולהגדיר ‪ ,‬בשטח הנבחר לביצוע העבודה ‪ ,‬אזורים שלמראית עין הם שונים זה‬
‫מזה‪ .‬כך תוכלו לבחור שאלה הקשורה להשוואה בין גורמים אביוטיים וגורמים ביוטיים‬
‫באותם האזורים (לדוגמה‪ ,‬אזור הפונה לצד צפון ואזור הפונה לצד דרום)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתקדמים בביצוע עבוד‬
‫קולו ית‬
‫‪ .7‬בצעו את התצפיות לאורך ציר זמן של חודשים (שתי עונות לפחות)‪ ,‬וכמובן גם לאורך ציר זמן‬
‫של היום שבו מתקיימת התצפית ‪ .‬מובן שיש להפעיל שיקול דעת ‪ ,‬לגבי כל גורם ‪ ,‬האם הוא‬
‫מתאים למדידה או לבדיקה פעם אחת במהלך העבודה ‪ ,‬בכל פעם שמבצעים תצפית או כמה‬
‫פעמים בכל תצפית‪.‬‬
‫‪ .8‬פנו לכם פרק זמן די ממושך (כמה שעות לפי התכנון) לביצועה של כל תצפית‪ .‬בשלבים‬
‫הראשונים מומלץ להרבות בבדיקות אביוטיות וביוטיות‪ ,‬במיוחד עד שתנסחו שאלות‬
‫אקולוגיות‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫בבחירת המכשור ושיטות המדידה לגורמים אביוטיים ולגורמים ביוטיים‪ ,‬היעזרו בסעיף ג'‬
‫להלן ובמקורות המידע בסעיף ה'‪.‬‬
‫‪ .9‬בחרו (בחירה ראשונית ) ‪ 7-6‬אורגניזמים שנוכחותם בשטח היא ניכרת ‪ .‬מביניהם תבחרו‬
‫בהמשך את ‪ 5-4‬האורגניזמים שעקבתם אחריהם בצורה ממושכת במשך התצפיות‪ ,‬והם יהיו‬
‫מיוצ ים בש לות‬
‫קולו יות שניסחתם ‪.‬‬
‫‪ .01‬קראו במקורות מידע (אנציקלופדיות‪ ,‬מאמרים במקורות שונים) על האורגניזמים שבחרתם‪.‬‬
‫הקריאה תספק לכם‪ ,‬ודאי‪ ,‬רעיונות לשאלות אקולוגיות הנוגעות לאותם האורגניזמים‪ .‬אל‬
‫תשכחו לצלם ולאסוף את קטעי המידע‪ ,‬וכן לתעד אותם ברשימת המקורות‪.‬‬
‫‪ .11‬שפרו את הניסוח של שאלות האפיון ושל השאלות האקולוגיות‬
‫שאלות‪ ,‬בהתאם לתצפית בשטח ו למידע בספרות ‪.‬‬
‫ש לות‬
‫‪ .‬השמיטו שאלות והוסיפו‬
‫קולו יות ן ציר מרכזי‬
‫של עבוד וניסוחן ימקד ת עבודתכם בשטח ‪.‬‬
‫‪ .21‬עם התקדמותכם בביצוע העבודה ‪ ,‬היעזרו בטבלאות שבסעיף ד ' להלן (מיומן תצפיות‬
‫לעבודה אקולוגית ) כדי לברר לעצמכם האם הבדיקות האביוטיות והביוטיות שבצעתם‬
‫יאפשרו לכם להשיב על כל אחת מהשאלות שניסחתם‪ .‬במידת הצורך בצעו בדיקות נוספות‪.‬‬
‫‪ .31‬אם חשבתם שאפשר ‪/‬כדאי לבצע ניסוי במעבדה הקשור לאחת מהשאלות האקולוגיות‬
‫‪,‬‬
‫מומלץ מאוד (אם כי לא חובה) לבצעו‪.‬‬
‫‪ .41‬בחרו שני צמחים ‪ ,‬או צמח ובעל חיים ‪ ,‬שאותם תתארו תיאור מורפולוגי במשך תצפית אחת‬
‫או יותר‪ .‬אל תשכחו לצלם את האורגניזמים שבחרתם‪.‬‬
‫‪ .51‬הכינו תרשים של השטח שבו אתם עובדים ‪ .‬ציינו בו את כיוון צפון ‪ ,‬רשמו את ממדי השטח‬
‫וציינו קנה מידה לתרשים‪ .‬ציינו את אזורי העבודה שבהם בחרתם‪ ,‬ותנו ביטוי גם לטופוגרפיה‬
‫של השטח ולכיסוי השטח‪ .‬הכינו מקרא שיאפשר לקורא להתמצא בסימונים שבחרתם‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מלצות לבדיקת ורמים ביוטיים ו ביוטיים‬
‫בעמודים הבאים רוכזו‬
‫צעות הנוגעות לבדיקת גורמים אביוטיים וגורמים ביוטיים ‪ .‬הרשימה‬
‫שבטבלה אינה מחייבת ואינה כוללת את כל מה שניתן לבדוק‪ ,‬היא רק וסף של דו מ ות‪.‬‬
‫עליכם לבחור אילו גורמים אביוטיים רלוונטיים לנושא עבודתכם ול בדוק אותם ‪ .‬עליכם לבחור גם‬
‫את הגורמים הביוטיים ה‬
‫רלוונטיים לנושא עבודתכם ‪ ,‬לבית הגידול שבו אתם עובדים‬
‫לאורגניזמים שבחרתם ולשאלות האקולוגיות שניסחתם‪.‬‬
‫ער ‪ :‬שקלו את ההמלצה למדידה של גורם כלשהו פעם אחת בתצפית ‪ ,‬או כמה פעמים בכל‬
‫תצפית‪ ,‬על פי השאלות שניסחתם‪ .‬קבעו את הנוהל המתאים לכם‪.‬‬
‫הצעות נוספות תוכלו לקרוא במקורות המידע שבסעיף ה'‬
‫ער ‪ :‬כל ההפניות לעלון מורי ביולוגיה מתייחסות לחוברת ‪.123‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫☼ למדידה בכל תצפית‬
‫‪,‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫♫ למדידה כמה פעמים בכל תצפית‬
‫☺למדידה ‪ /‬לבדיקה פעם אחת במהלך העבודה‬
‫די ום צומח בשטח‪http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.ppt2/dgima.ppt :‬‬
‫גורמים אביוטיים אפשריים – דוגמאות (הבחירה לפי נושא העבודה‪ ,‬מקום ביצועה והשאלות האקולוגיות‬
‫שנוסחו)‬
‫ורם נבדק‬
‫מקר‬
‫טמפרטורה‪ :‬אוויר‬
‫♫‬
‫טמפרטורה‪ :‬בצל עץ ‪/‬‬
‫♫‬
‫ערות‬
‫דרכ לביצוע‬
‫איך למדוד מה ולמה?‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫כנ"ל‬
‫שיח‬
‫טמפרטורה‪ :‬פני קרקע ‪/‬‬
‫♫‬
‫כנ"ל‬
‫רלוונטי במיוחד בבית גידול יבשתי‪.‬‬
‫עומק קרקע ‪ /‬מתחת‬
‫בבית גידול מימי יש לבדוק במקומות שונים‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫לאבן ‪ /‬פני האבן ‪ /‬על‬
‫שולי מקור המים ‪ /‬עומק המים וכו'‪.‬‬
‫הקיר ‪ /‬על הסלע‬
‫סוג קרקע ‪ /‬סוג סלע‬
‫☺‬
‫חומר אורגני בקרקע‬
‫☺‬
‫קביעת קיבול שדה‬
‫☺‬
‫לחות הקרקע‬
‫☼‬
‫דרגת ‪ pH‬קרקע‬
‫☼‬
‫מליחות קרקע‬
‫☼‬
‫לחות אוויר‬
‫♫‬
‫קביעת רוחות שמים‬
‫☺‬
‫עלון למורי הביולוגיה‬
‫במקור המידע יש מגדיר קרקעות‪ ,‬וקביעת מאפייני‬
‫עמ' ‪56‬‬
‫קרקע כמו‪ :‬צבע‪ ,‬גודל גרגרים‪ ,‬מרקם ונוכחות‬
‫פחמת הסידן בקרקע‪.‬‬
‫איך למדוד מה ולמה? הסבר נוסף‪ :‬עלון מורי הביולוגיה ‪ ,123‬עמ' ‪.62‬‬
‫עמ' ‪20‬‬
‫איך למדוד מה ולמה? לבצוע לפי רלוונטיות‬
‫עמ' ‪19‬‬
‫איך למדוד מה ולמה? מומלצת השיטה של שקילת קרקע לפני ייבוש‬
‫עמ' ‪17‬‬
‫ואחריו‪ ,‬וחישוב שיעור הלחות‬
‫עלון למורי הביולוגיה‬
‫לבצוע לפי רלוונטיות‬
‫עמ' ‪56‬‬
‫איך למדוד מה ולמה? בבית גידול מימי יש למדוד מליחות מים‪ .‬בקרבת‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫הים יש לבדוק מליחות קרקע ורסס על פני עלווה‪.‬‬
‫איך למדוד מה ולמה? מומלץ "רעשן"‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫יש להשתמש במצפן‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫ולסמן בתרשים‬
‫השטח את כיוון צפון‬
‫כמות הגשם בתקופה‬
‫☼‬
‫באתר השירות המטאורולוגי‪:‬‬
‫מסוימת‬
‫‪http://www.ims.gov.il/index1.htm‬‬
‫או רישום ותיעוד מידע‬
‫בחרו אקלים‪/‬משקעים‪ :‬במפות שנפתחות תמצאו‬
‫באתר שרות מטאורולוגי‬
‫מידע על‪:‬‬
‫‪ ‬כמות משקעים ביממה הרלוונטית‬
‫התאדות‬
‫לתצפית (באזור עבודתכם);‬
‫‪ ‬כמות המשקעים עד לאותו היום;‬
‫‪ ‬אחוז מתוך הכמות השנתית‪.‬‬
‫באביב ובקיץ יש מידע באתר לגבי התאדות במפה‬
‫דומה‪.‬‬
‫מהירות רוח‬
‫♫‬
‫עוצמת אור‬
‫♫‬
‫עלון מורי ביולוגיה‬
‫עמ' ‪53‬‬
‫איך למדוד מה ולמה?‬
‫עמ' ‪7‬‬
‫גורמים ביוטיים – דוגמאות בלבד‬
‫אחוז כיסוי צמחי‬
‫☼‬
‫מגוון מינים של צומח‬
‫☼‬
‫פעילות בעלי חיים‬
‫☼♫‬
‫‪ .1‬עלון מורי ביולוגיה‬
‫עמ' ‪34‬‬
‫‪ .2‬גיליון אקולוגטרוני‬
‫עמ' ‪3‬‬
‫‪ .1‬מתוארות שתי שיטות לבדיקת אחוז כיסוי‬
‫צמחי‪ ,‬בחרו את זו המתאימה לכם‪.‬‬
‫‪ .2‬שיטה המבוססת על צילום בשטח ועיבוד‬
‫המידע באמצעות גיליון אלקטרוני‪.‬‬
‫אפשר להיעזר במדריך לזיהוי נבטים שבעלון מורי‬
‫ביולוגיה‪ ,‬עמ' ‪ 67‬ואילך (בתחילת החורף)‪ ,‬או‬
‫במדריך צמחים לפי צבעים (כגון‪ :‬מדריך פרחי הבר‬
‫בישראל‪ ,‬א' שמידע‪ ,‬ד' דרום)‪.‬‬
‫(לדוגמה‪ ,‬נמלים)‬
‫עלון מורי ביולוגיה‬
‫לזיהוי מינים של חרקים אפשר להיעזר במדריך‬
‫עמ' ‪31 ,30‬‬
‫לחרקים‪ ,‬פ' אמיתי‪ ,‬או באנציקלופדיה של החי‬
‫והצומח של ארץ ישראל (בערך המתאים)‪.‬‬
‫מדדים כמותיים לפריחה‬
‫☼♫‬
‫‪ /‬לפירות ‪ /‬שיעור חנטה‬
‫עלון מורי ביולוגיה‬
‫היעזרו בחוברות מסדרת "חי וצומח בעונתו ובבית‬
‫עמ' ‪37‬‬
‫גידולו"‪ ,‬בנושאים כגון‪ :‬פרחים והאבקתם‪ ,‬הדבורה‬
‫והפרח‪.‬‬
‫בדיקות בפרחים (נפח‬
‫צוף וריכוזו‪ ,‬בדיקת גרגרי‬
‫אבקה ועוד)‬
‫☼♫‬
‫עלון מורי ביולוגיה‬
‫מדידת נפח צוף באמצעות צינור נימי‪ ,‬ריכוז צוף –‬
‫עמ' ‪38‬‬
‫בעזרת רפרקטומטר (או מקלון קלינסטיק)‪ ,‬בדיקת‬
‫גרגרי אבקה במיקרוסקופ (אלה שלקחתם מהפרח‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫‪ +‬אלה שלקחתם מגוף המאביק)‪.‬‬
‫מצב פנולוגי של צמחים‬
‫☼‬
‫נבחרים‬
‫מעקב אחר פטריות‪:‬‬
‫☼‬
‫מספר פרטים‪ ,‬ממדים‬
‫עלון מורי ביולוגיה‬
‫חשוב בכל מקרה שצמחים הם חלק‬
‫עמ' ‪44‬‬
‫מהאורגניזמים‪.‬‬
‫עלון מורי ביולוגיה‬
‫היעזרו בספרות מתאימה לזיהוי ולהכרת מחזור‬
‫עמ' ‪51‬‬
‫החיים‪.‬‬
‫של הפטרייה‬
‫ד‪ .‬מיומן תצפיות וסיכומים על‬
‫ור ניזמים – עד לעבוד כתוב‬
‫(סיכום ביניים)‪:‬‬
‫במהלך הכנת העבודה האקולוגית הכרתם בית ג ידול על מרכיביו האביוטיים והביוטיים‪ .‬את כל‬
‫שראיתם‪ ,‬מדדתם‪ ,‬ספרתם ותיארתם‪ ,‬רשמתם ביומן התצפיות‪ .‬ניסוח שאלות האפיון והשאלות‬
‫האקולוגיות סייע לכם במיקוד עבודתכם‪ .‬המידע על האורגניזמים שקראתם במקורות העשיר את‬
‫הידע שלכם בנוגע למבנה‪ ,‬לתפקוד‪ ,‬להתאמות וליחסי גומלין הנוגעים לכל אחד מהאורגניזמים‬
‫שבדקתם בעבודתכם‪.‬‬
‫דף זה יסייע לכם בארגון כל המידע שצברתם (שאלות‪ ,‬שיטות עבודה‪ ,‬תוצאות והצגתן) ובהכנת‬
‫הדיון‪.‬‬
‫השיבו על כל הסעיפים שבטבלה לגבי כל חת מהשאלות האקולוגית שבעבודתכם‪ .‬רשמו את‬
‫כל הגורמים האביוטיים הרלוונטיים לשאלה‪ .‬הסבירו ליד כל גורם מדוע היה חשוב לבדוק אותו‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫ש ל‬
‫קולו ית מס' ‪: 1‬‬
‫מדידות שביצענו שיאפשרו להשיב על השאלה‬
‫נתונים הכלולים בשאלת תיאור קצר של ניסוי‬
‫(לגבי כל גורם ציינו באופן כללי באיזה עונה נמדד או‪/‬ואם‬
‫אפיון ורלוונטיים לשאלה שביצענו‬
‫נמדד בשעות שונות של היממה)‬
‫גורמים אביוטיים‬
‫גורמים ביוטיים‬
‫איך יוצגו הממצאים הרלוונטיים לשאלה זו?‬
‫* טבלה (צרפו תכנון מפורט של הטבלה‪ .‬יתכן שהטבלה המסכמת שונה מהטבלה שאותה הכנתם לקראת‬
‫איסוף נתונים בתצפית)‬
‫* גרף (רשמו איזה משתנה יוצג על כל ציר‪ ,‬מהו סוג הגרף שתבחרו)‬
‫* תרשים (ציינו מה יתואר בו)‬
‫* תצלום‬
‫* מוצג אחר‬
‫אילו נתונים חסרים לכם כדי להשיב על השאלה?‬
‫רשמו רק ראשי פרקים של מידע מהספרות שהוא רלוונטי לשאלה האקולוגית‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫‪ .‬רשימת מקורות מידע כללים ל כנת עבוד קולו ית‬
‫בנושאים שונים יש לאתר גם מקורות מידע (ספרים‪ ,‬מאמרים) מתאימים לנושא‪.‬‬
‫ערות‬
‫מקור‬
‫מידע והסברים לגבי שיטות מדידה‬
‫עלון מורי הביולוגיה ‪123‬‬
‫סדרת חוברות בהוצאת החברה להגנת הטבע‪:‬‬
‫‪ .1‬איך למדוד מה ולמה ‪.‬‬
‫‪ .1‬הסבר לגבי שיטות עבודה ‪.‬‬
‫‪ .2‬גיליון אקולוגטרוני – המחשב כבית גידול‪.‬‬
‫‪ .2‬הסברים והצעות לעיבוד תוצאות ולהצגתן‬
‫באמצעות גיליון אלקטרוני ‪.‬‬
‫‪ .3‬חוברות במגוון נושאים (מקווה מים‬
‫‪ .3‬הסבר לגבי אופן ביצוע העבודה ‪ ,‬הצעות‬
‫מתוקים‪ ,‬חוף ים סלעי‪ ,‬נמלים ועוד )‪.‬‬
‫לתצפיות‪ ,‬שאלות אקולוגיות ודרכי בד יקתן‪.‬‬
‫שלולית חורף ‪ ,‬אביטל גזית‬
‫סקירה מקיפה על בית הגידול הייחודי‬
‫מדריכים לזיהוי פרחי בר ‪ ,‬ציפורים ‪ ,‬עצים‬
‫לזיהוי אורגניזמים ומידע ראשו ני עליהם ‪ ,‬לקביעת‬
‫ושיחים ‪ ,‬חרקים‪ ,‬שבלולים ‪ ,‬מגדיר צמחים‬
‫השיוך הסיסטמטי‬
‫אקולוגיה מעשית ‪ ,‬ברנשטיין‬
‫הסבר על מהות העבודה‪ ,‬רקע עיוני (נכתב על פי‬
‫דרישות שהיו בעבר ‪ ,‬אך נותן את הבסיס הרעיוני‬
‫לעבודה)‬
‫כל עולם הצמחים‪ ,‬זהרי‬
‫מידע על צמחים להכנת סיכום על אורגניזמים‬
‫חסרי חוליות ‪ ,‬בעלי חוליות ‪ ,‬פישלזון‬
‫מידע על בע"ח להכנת סיכומים על אורגניזמים‬
‫אנציקלופדיה של החי והצומח בא "י‪ ,‬כרכים‬
‫מידע על בע"ח וצמחים לצורך הכנת סיכומים ‪ ,‬מידע‬
‫‪12-1‬‬
‫על בתי גידול ‪ ,‬קביעת השיוך הסיסטמטי‬
‫המים בטבע ובסביבת האדם‪ ,‬בן חור‬
‫מידע על בתי גידול מימיי ם‬
‫פרקים באקולוגיה ‪ ,‬אמיר‬
‫מידע בסיסי באקולוגיה ‪ ,‬התאמות אורגניזמים לבתי‬
‫גידול‬
‫חי וצומח בעונתו ובבית גידולו ‪ ,‬סדרת חוברות‬
‫חומר רקע חשוב על האורגניזמים בבתי הגידול ‪,‬‬
‫בנושאים שונים (הדבורה והפרח‪ ,‬נמלים ועוד )‬
‫הצעות לתצפיות ולניסויים שניתן לבצע בבתי הגידול‬
‫בהוצאת המרכז להוראת המדעים בירושלים‬
‫מדריך ישראל‬
‫מידע לגבי אזור גיאוגרפי כגון אקלים ‪ ,‬קרקע‪,‬‬
‫טופוגרפיה‬
‫מידע ברשת‪:‬‬
‫חיפוש במנועי חיפוש ‪ google‬ואחרים‬
‫לפי מילות מפתח (ראו ער בסעיף הבא)‬
‫‪www.google.co.il‬‬
‫ברוב המקרים מומלץ חיפוש בעברית‬
‫על כנפי הסנונית (אקולוגיה )‬
‫או חיפוש במאגרי מידע בסנונית‬
‫‪http://www.snunit.k12.il/subjects/ecology1.h‬‬
‫‪tml‬‬
‫מאגר מידע על בע"ח קטנים‬
‫לקט מאמרים והפניות לאתרים‬
‫‪http://animal.macam.ac.il/main.htm‬‬
‫תוכנית הלימודים בביולוגיה ‪ -‬עירוני ה'‬
‫מרכז ארצי למורים לביולוגיה – קבוצת דיון‬
‫‪http://www.snunit.k12.il/bioteach/upload/.bio‬‬
‫לשאלות תלמידים בנושא ביוטופ‬
‫‪top/‬‬
‫מאגר מידע של צמחי ארץ ישראל‪ ,‬הגן הבוטני‬
‫‪http://www.botanic.co.il/a/defaultH.htm‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים (מקור מידע‬
‫טיפ‬
‫חשוב ביותר )‬
‫ים לחיפוש מידע ברשת ‪:‬‬
‫‪ .1‬אם ביצעתם חיפוש והגעתם למסמך ארוך וברצונכם לברר במהירות אם הוא רלוונ‬
‫טי לנושא ‪,‬‬
‫חזרו לדף החיפוש ‪ ,‬ובחרו באופציה מטמון‪ .‬הקישו ‪ ,Enter‬והמסמך שייפתח יהיה מסומן במילות‬
‫המפתח שבהן בחרתם ‪ .‬המשיכו לעבוד כרגיל ‪ ,‬כלומר הקישו על הקישור‬
‫(אגב‪ ,‬לא תמיד‬
‫האופציה הזו קיימת)‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ביצעתם חיפוש ומספר הקישורים רב מאוד ‪ ,‬תוכלו לבצע חיפוש בתוך התוצאות (האופציה‬
‫קיימת בדף למטה)‪ ,‬וכמובן שהוא יהיה מדויק יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬אל תשכחו את האפשרות של חיפוש בתוך אתר מסוים‪ ,‬זה חיפוש מדויק הרבה יותר‪.‬‬
‫‪ .4‬אם ידוע לכם שמו הלטיני של האורגניזם שעליו אתם מחפשים מידע ‪ ,‬כדאי לחפש מידע לא רק‬
‫בעברית‪.‬‬
‫‪ .5‬לחיפוש תצלום של האורגניזם השתמשו באופציה הקיימת בגוגל‪" :‬חיפוש תמונה"‪.‬‬
'‫ עירוני ה‬- ‫תוכנית הלימודים בביולוגיה‬
‫קישורים למ מרים‬
:‫התא‬
,http://www6.snunit.k12.il/science/biology/ta1.html
‫קרום ת‬
http://telem.openu.ac.il/courses/c20214/membrane-k.htm
http://telem.openu.ac.il/courses/c20214/3typecel.htm ‫סו י ת ים‬
/http://stwww.weizmann.ac.il/g%2Dbio/cell
‫חקר ת‬
http://telem.openu.ac.il/courses/c20214/apoptosis-g.htm ‫ת בדות ת ים‬
:‫אקולוגיה‬
‫ל טבע‬
‫שב‬
http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdfs/hashvalateva.pdf
http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdfs/ramathanadiv.pdf ‫רמת הנדיב‬
http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdfs/BIOLOG17.PDF‫ים המלח‬
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/allon/117012.html ‫פחמן‬
‫התאמות הגמל לבית גידול מדברי‬
http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdfs/171gamal.pdf
http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdfs/BIOLOGy11.PDF ‫תיאור מורפולוגי‬
http://www.snunit.k12.il/eco/art51.html ‫החור באוזון‬
http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdfs/17216.pdf ‫מינים פולשים‬
‫הדברה ביולוגית‬
http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/biosfera/2310011.html
: ‫מיקרואורגניזמים‬
http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.doc/mamrpro.rtf
‫פרוביוטיק‬
http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/bodywisd.htm ‫עמידות ל נטיביוטיק‬
'‫ עירוני ה‬- ‫תוכנית הלימודים בביולוגיה‬
‫חיידקים בחדשות מחקריות‬
http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/news/newsresearch.htm
: ‫ש ל למומח‬
http://www.bashaar.org.il/Questions_By_Subject.asp?Subject_id=1