משרד החינוך ורשות של על האחריות המשותפת : אחריות מחולקת לחינוך בישראל

משרד החינוך ורשות של על האחריות המשותפת : אחריות מחולקת לחינוך בישראל

‫אחריות מחולקת‪ :‬על האחריות המשותפת של משרד החינוך ורשות‬
‫החינוך המקומית לחינוך בישראל‬
‫ניבי גל‪-‬אריאלי‬
‫הקדמה‬
‫ערב פתיחת שנה"ל תשע"ה יצא משרד החינוך במערכה משפטית נגד עיריית בית‪-‬שמש‬
‫סביב שיבוצן של תלמידות חרדיות בבית ספר ממלכתי (חילוני)‪ .‬עתירה מנהלית שהגיש‬
‫משרד החינוך נגד עיריית בית‪-‬שמש נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים (ונדחתה)‪.‬‬
‫מנקודת המבט הבוחנת יחסים בין שתי זרועות שלטון‪ ,‬מדובר ברעידת אדמה‪ :‬דרך‬
‫העולם היא שזרוע שלטונית אחת כפופה לאחרת וסרה למרותה‪ ,‬ולחילופין – שתי‬
‫זרועות שלטון פועלות במקביל‪ ,‬בחלוקה של אחריות ביניהן‪ .‬נקיטה של הליך משפטי של‬
‫זרוע אחת כלפי האחרת היא צעד בלתי שגרתי‪ .‬כאשר מדובר בזרוע הבכירה יותר‪,‬‬
‫משרד ממשלתי‪ ,‬כלפי הזרוע הנמוכה‪ ,‬אין בכך אלא ללמד על זעזוע במבנה היחסים‪.‬‬
‫בשעה זו ראוי לבחון כיצד פעלו מנגנוני הקשר בין שני הגופים השלטוניים הממונים על‬
‫החינוך מלכתחילה‪ ,‬ומהן הזיקות שקבעו המחוקק ומתקין התקנות בין משרד החינוך‬
‫לרשות המקומית‪ .‬מאמר זה נכתב קודם לאירועי בית‪-‬שמש מן הסתיו האחרון‪ ,‬והוא‬
‫בוחן את הזיקות בין שני הגופים בפרספקטיבה כוללת‪.‬‬
‫תקציר‬
‫המאמר מנתח את המונחים אשר בעזרתם מחלק החוק הישראלי את האחריות לחינוך‬
‫הממסדי בין שני גורמי השלטון המופקדים עליו – משרד החינוך והרשויות המקומיות‪.‬‬
‫הסוגיה מסקרנת על רקע שיח הביזור הנפוץ בשאלת מדיניות החינוך בישראל‪ .‬ניתוח‬
‫החוקים והתקנות מגלה כי שיתוף פעולה בין שני הגורמים נעשה לפי החוק באחד משני‬
‫דפוסים‪ :‬סמכות הפעולה שייכת למשרד החינוך תוך היוועצות ברשות המקומית‪ ,‬או‬
‫סמכות הניתנת לרשות המקומית תוך קבלת אישור ממשרד החינוך‪ .‬עצמאותה של‬
‫הרשות המקומית באה לידי ביטוי במימון של חלקים עודפים – תוכניות לימוד נוספות‬
‫ותמיכה בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים‪ .‬בשני אלה רשאית הרשות המקומית לפעול‬
‫כהבנתה‪ ,‬כלומר‪ ,‬לממן בהתאם לרצונה והחלטתה‪ .‬נראה כי קביעת רשאותה של הרשות‬
‫המקומית לפעול באופן חופשי בעניין זה מייצגת יותר הכרה של המחוקק במעין זכות‬
‫קניין של הרשות המקומית‪ ,‬מאשר הרחבת סמכות שלה‪ .‬היא רשאית לרכוש שירותים‬
‫נוספים עבור תושביה‪ ,‬מעבר לאלה שמספקת להם המדינה‪ ,‬משל הייתה גורם פרטי‬
‫החופשי לעשות בקניינו כרצונו‪ .‬לשיח הביזור‪ ,‬במשמעות של העברת סמכויות שלטוניות‬
‫מן המרכז אל המקום‪ ,‬אין ביטוי בחוקי החינוך בישראל‪.‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬רשות חינוך מקומית‪ ,‬ביזור‪ ,‬חלוקת אחריות‬
‫ד"ר ניבי גל‪-‬אריאלי‪ ,‬עו"ד‪ ,‬אורנים‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך‬
‫מבוא‬
‫"אחריות" היא מושג מרכזי במשפט‪ ,‬ופירושה בדרך כלל נשיאה בחובות הכרוכים‬
‫בשלומם של אחרים‪ ,‬כולל ביצוע מיטבי של פעולות נדרשות לאספקה של מוצר או‬
‫שירות‪ 1.‬למושג יש שימושים רבים ושונים במשפט‪ ,‬ובין היתר מתורגמת באמצעותו‬
‫המחויבות של השלטון כלפי האזרחים‪ :‬מה נעשה כדי להבטיח זכויות פרט ואזרח ואילו‬
‫מנגנונים מפעילות רשויות השלטון לקיומן‪ .‬שר הבריאות אחראי לשירותים אותם‬
‫מקבלים חולים‪ ,‬מנכ"ל הביטוח הלאומי אחראי לחלוקה יעילה ומסודרת של קצבאות‬
‫וכיו"ב‪.‬‬
‫כאשר תחום מסוים נתון לאחריותו של יותר מגורם שלטוני אחד‪ ,‬עולות‬
‫שאלות של חלוקת אחריות‪ ,‬הגדרת סמכויות ומבנה יחסים‪ .‬המאמר עוסק בסוגיה זו‪,‬‬
‫ובאופן ספציפי ‪ -‬בדרכים בהן מחולקת האחריות לחינוך בין משרד החינוך לרשויות‬
‫המקומיות בישראל מנקודת המבט המשפטית‪ ,‬ובוחן את הזיקות האפשריות בעניין זה‬
‫בין משרד החינוך‪ ,‬כנציג של זרוע השלטון המרכזית‪ ,‬וזרוע השלטון המקומית‪ .‬יודגש כי‬
‫המאמר אינו שואל מהם הנושאים בהם עוסק משרד החינוך לעומת אלה שבהם עוסקת‬
‫הרשות המקומית‪ ,‬אלא מהם דפוסי הקשר האפשריים ביניהם‪ ,‬באותם מקרים בהם‬
‫נקבע מפורשות שיתוף פעולה‪.‬‬
‫השאלה התעוררה במיוחד נוכח תהליך הביזור של מערכת החינוך‪ ,‬המתואר‬
‫כתהליך בו עובר מרכז הכובד וההשפעה ממשרד החינוך אל הרשות המקומית‪,‬‬
‫ובהקשרים אחרים – ממשרד החינוך אל הנהלות בתי הספר ומההנהלה אל המורה‬
‫בכיתה‪ 2.‬המאמר בודק את ההסדרים הקבועים בחוק לחלוקת האחריות בין שתי‬
‫הזרועות השלטוניות על רקע שיח הביזור ותוהה האם קיים לכך ביטוי בחוק‪ ,‬ומהו‪.‬‬
‫א‪ .‬יחסי שלטון מרכזי ומקומי‬
‫היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי מוגדרים‪ ,‬ככלל‪ ,‬על‪-‬פי מיקומם על קו‬
‫רצף שבין תלות של השלטון המקומי במרכזי‪ ,‬לבין עצמאות שלו‪ 3.‬במקור נעוץ ההסבר‬
‫לבחירה בדגם זה או אחר במורשת ההיסטורית של ההתארגנות המקומית‪ 4.‬לעתים‬
‫התארגנו קהילות במהלך הזמן בתחום גיאוגרפי‪ ,‬כרשויות עצמאיות שהפכו לערים בתוך‬
‫מדינה‪ .‬ההתארגנות נעשתה על‪-‬ידי מסגרות שטח שאוחדו בהיבט המינהלי‪ .‬ערים כאלה‬
‫פועלות‪ ,‬גם לאורך זמן‪ ,‬תוך השפעה חזקה של אתוס עצמאי מסורתי‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫במקומות אחרים הייתה זו המדינה אשר שרטטה תחום של רשות מקומית‪ ,‬ולמעשה‬
‫יצרה את הקהילה‪ ,‬כהנחיה מרכזית מטעמה כלפי היחידות הארגוניות המפוזרות‪ .‬דגם‬
‫היחסים אינו רק פונקציה של התפתחות היסטורית אלא גם של העדפה והשקפת עולם‪:‬‬
‫לפי גישה אחת‪ ,‬השלטון המקומי הוא שותף של השלטון המרכזי‪ ,‬זרוע מקבילה‪ ,‬בעלת‬
‫‪Fischer, 1999; Fischer & Ravizza, 1998 1‬‬
‫‪ 2‬בן‪-‬אליא‪ ;0222 ,‬ברקוביץ‪ ;0280 ,‬וינשטיין‪ ;0220 ,‬פלג‪Volansky & Friedman, 2003 ;8991 ,‬‬
‫‪Hatch, 2006‬‬
‫‪Essuman & Akyeampong, 2011; Pratchett, 2004 3‬‬
‫‪Ford, 1999 4‬‬
‫‪841‬‬
‫סמכויות ותפקידים נבדלים‪ .‬לפי גישה אחרת‪ ,‬השלטון המקומי הוא סוכנות של השלטון‬
‫המרכזי‪ ,‬זרוע המבצעת מדיניות המוכתבת על‪-‬ידו‪ 5.‬שני הדגמים קיימים לעתים יחד‪,‬‬
‫ובמדינות שונות‪ ,‬בכלל זה בישראל‪ ,‬ניתן למצוא רשויות שנוצרו בשתי המסורות‪.‬‬
‫אחד המאפיינים של המדיניות הציבורית מאז שנות השמונים הוא העצמת‬
‫חלקן של הרשויות המקומיות בקביעת מדיניות של מתן שירותים חברתיים‪ .‬ביזור‬
‫האחריות השלטונית לשירותים חברתיים נתפס כאחד הפתרונות לחולייה של מדינת‬
‫הרווחה‪ ,‬ובראשם מעמסה תקציבית מכבידה על הממשלות המרכזיות וסרבול‬
‫ביורוקרטי באספקת שירותים לאזרחים‪ 6.‬תחומי חיים שהוסדרו על‪-‬ידי השלטון‬
‫המרכזי הועברו לידי השלטון המקומי מתוך הערכה כי כזרוע קרובה יותר לאזרח ייטיב‬
‫השלטון המקומי למלא את מחויבותה של הרשות השלטונית כלפי האזרחים‪ 7.‬צמצום‬
‫הטווח הנתון לשליטה בידי זרוע השלטון המקומית נראה בתפיסה זו כמאפשר פעולה‬
‫יעילה יותר‪ .‬תמורות אלה בהשקפת העולם מביאות מזה כמה עשורים לבחינה מחודשת‬
‫של היחסים בין השלטון המרכזי למקומי‪ ,‬גם ואולי בעיקר‪ ,‬בהתייחס להיקף האחריות‬
‫לשירותים חברתיים שונים‪ ,‬במיוחד רווחה‪ ,‬בריאות וחינוך‪.‬‬
‫במרבית המדינות משמשת זרוע שלטונית‪ ,‬ארצית או מקומית‪ ,‬כבעלים לפחות‬
‫של חלק ממוסדות החינוך‪ ,‬ואלה ממומנים במידה מכרעת מכספי המיסים המשולמים‬
‫על‪-‬ידי האזרחים‪ .‬רוב המדינות הדמוקרטיות מאפשרות את קיומם של מוסדות חינוך‬
‫שאינם בבעלות הרשות השלטונית‪ ,‬אך מקיימות מידה‪ ,‬מינימלית לפחות‪ ,‬של פיקוח‬
‫עליהם‪ :‬מפיקוח על הישגים אקדמיים בלבד ועד פיקוח כולל על המוסדות ועל כוח‬
‫האדם בהם‪ 8.‬הדגמים בעניין זה רבים ושונים‪ ,‬אך ניתן בכל זאת להכליל ולומר‪ ,‬כי‬
‫במרבית המדינות המפותחות קיימת מערכת חינוך ציבורית‪ ,‬אשר האחריות לה נחלקת‬
‫בין השלטון המרכזי למקומי‪ 9.‬מערכת זו מחזיקה מוסדות המיועדים לכלל הילדים‬
‫בטווח הגילים שבין ‪ 5‬ל‪ 81-‬לכל הפחות‪ ,‬בלא קשר למגדר‪ ,‬מעמד חברתי‪ ,‬גזע או דת‪ ,‬תוך‬
‫‪10‬‬
‫פיקוח על הוראת תוכנית לימודים שחלקה לפחות – אחיד‪.‬‬
‫ב‪ .‬החינוך בישראל ‪ -‬רקע חוקי‬
‫‪11‬‬
‫בנוסח העכשווי‪ ,‬חינוך החובה בישראל חל מגיל שלוש ולמשך ‪ 85‬שנות לימוד‪ ,‬מהן‬
‫שלוש בגן ילדים ועוד ‪ 80‬בבית‪-‬ספר‪ 12.‬הורים אזרחי ישראל חייבים‪ ,‬על‪-‬פי חוק לימוד‬
‫חובה‪ ,‬לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך בהתאם למקום מגוריהם‪ .‬הם רשאים לבחור בין‬
‫שני סוגי מוסדות‪ :‬מוסד חינוך של המדינה‪ ,‬הוא "מוסד חינוך רשמי"‪ ,‬או מוסד חינוך‬
‫‪Coaffee, 2006; De Vries, 2000; Ford, 1999; Hodgson & Spours, 2012 5‬‬
‫‪De Vries, 2000; Le Grand, 2003; Newman, 2009; Stewart, 2003 6‬‬
‫‪Coaffee, 2006; De Vries, 2000; Essuman & Akyeampong, 2011; Pratchett, 2004 7‬‬
‫‪Agyemang, 2009; Elison, 2009; Labaree, 1997; Moran, 2002; Stewart, 2003 8‬‬
‫‪Elison, 2009; Essuman & Akyeampong, 2011; Hodgson & Spours, 2012; Weis, 9‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪Boyd, 2003; Brint, 1997 10‬‬
‫‪ 11‬נוסחי כל החוקים המשמשים מאמר זה נדלו מאתר נבו ביום ‪.82.88.81‬‬
‫‪ 12‬סעיף ‪ 8‬לחוק לימוד חובה‪.‬‬
‫‪849‬‬
‫שאינו של המדינה‪ ,‬אך ממומן ומפוקח על ידה לפחות באופן חלקי‪ ,‬וקרוי "מוסד חינוך‬
‫מוכר שאינו רשמי"‪ .‬סעיף ‪ 5‬לחוק לימוד חובה קובע חריג לכלל זה‪ ,‬ומאפשר להורים‬
‫רישום למוסד שהפיקוח עליו מזערי ותקצובו חלקי‪ ,‬אך הנרשמים אליו פטורים מחובת‬
‫הרישום למוסדות הרשמיים או ה"מוכרים שאינם רשמיים"‪ .‬הלכה למעשה פתוחה דרך‬
‫‪13‬‬
‫שלישית זו בפני יהודים חרדים בלבד‪.‬‬
‫הרשות המקומית בישראל היא היחידה הארגונית הבסיסית של מערכת‬
‫החינוך‪ ,‬והדבר מתבטא בעיקר בסמכות המוקנית לה – לרשום תלמידים לבתי הספר‬
‫שבתחומה‪ 14.‬לצורך כך מוסמכות הרשויות המקומיות לקבוע "אזורי רישום"‪ 15,‬כלומר‪,‬‬
‫שיוך ילדים המתגוררים בטווח גיאוגרפי מסומן למוסד חינוך מסוים‪ .‬משרד החינוך‪,‬‬
‫כגוף הממשלתי המופקד על החינוך במדינה‪ ,‬פועל מול הרשויות המקומיות באמצעות‬
‫‪16‬‬
‫שישה מחוזות גיאוגרפיים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 7‬לחוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט ‪ 8949 -‬קובע כי‪:‬‬
‫הפעלתם של מוסדות החינוך תיעשה על‪-‬ידי המדינה‪( :‬א) המדינה אחראית‬
‫למתן חינוך חובה לפי חוק זה; (ב) קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך‬
‫חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות‬
‫חינוך מקומית‪ 17‬מסוימת‪ ,‬יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך‬
‫מקומית במשותף‪.‬‬
‫לפי סעיף ‪(7‬א)‪ ,‬המדינה אחראית למתן חינוך‪ .‬משמעות המונחים "אחריות" ו"מתן"‬
‫אינם אחידים לאורך שלבי החינוך‪ :‬בגני הילדים‪ ,‬בבתי הספר היסודיים בחינוך הרשמי‬
‫ובחטיבות הביניים‪ ,‬עובדי ההוראה‪ ,‬קרי המורים‪ ,‬המנהלים והמפקחים‪ ,‬הם עובדי‬
‫מדינה‪ ,‬ותוכניות הלימודים והבחינות הארציות נקבעות במשרד החינוך‪ .‬בחינוך העל‬
‫יסודי מדובר בכך ששכר העבודה של המורים‪ ,‬כאשר הם עובדי הרשות המקומית או‬
‫עובדי בעלויות פרטיות‪ ,‬ממומן על‪-‬ידי המדינה‪ .‬גם בשלבים אלה המפקחים הם עובדי‬
‫המדינה‪ ,‬ותוכניות הלימוד ומערך הבחינות הארציות מסופקים על‪-‬ידי משרד החינוך‪.‬‬
‫מעבר לקביעה העמומה בסעיף ‪(7‬ב) לחוק לימוד חובה כי "קיום מוסדות‬
‫חינוך" ייעשה על‪-‬ידי המדינה והרשות המקומית במשותף‪ ,‬מפוזרות הוראות הביצוע‬
‫המחלקות את העבודה בדברי חקיקה שונים‪ .‬בפקודת החינוך (נוסח חדש) תשל"ח –‬
‫‪( 8971‬מסמך מנדטורי שאומץ על‪-‬ידי הכנסת) מיוחד פרק ל"רשות החינוך המקומית"‪,‬‬
‫‪ 13‬פרי‪-‬חזן‪0280 ,‬‬
‫‪ 14‬בלנק‪ ;0224 ,‬רוזן‪-‬צבי‪0224 ,‬‬
‫‪ 15‬תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) תשי"ט ‪8959 -‬‬
‫‪ 16‬לעקרון‪-‬העל של המקומיות היה חריג‪ :‬בתי הספר הפנימייתיים‪ ,‬אשר הוקמו ברובם עוד קודם‬
‫להקמת המדינה; מוסדות אלה מצויים בפיקוח האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך‪ .‬חלק‬
‫מסמכויותיו של האגף נוגעות לרישום תלמידים בבתי הספר שבפיקוחו‪ ,‬רישום שנעשה בלא‬
‫קשר למקום מגורי התלמידים‪.‬‬
‫‪ 17‬המושג "רשות החינוך המקומית" חופף על‪-‬פי‪-‬רוב את הגוף "רשות מקומית"‪ .‬חריגים לכלל‬
‫הם קיבוצים ומושבים המשתייכים לרשות מקומית אחרת – מועצה אזורית‪ ,‬אך לעניין חינוך‬
‫נשמרת האוטונומיה שלהם‪ .‬בכל יתר המקרים‪ ,‬רשות חינוך מקומית היא הרשות המקומית‬
‫בעת שהיא עוסקת בענייני חינוך‪.‬‬
‫‪852‬‬
‫אך הוא כולל סעיפים בודדים וטכניים בעיקרם‪ .‬תקנה ‪ 59‬לתקנות החינוך המנדטוריות‬
‫קובעת מהם תפקידיה של רשות חינוך מקומית‪ ,‬ובפועל מכפיפה את רשות החינוך‬
‫המקומית למנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬למילוי מרבית תפקידיה בתחום החינוך‪ .‬בבג"ץ‬
‫‪ 18,0982124‬נבחנה השאלה מה פירוש המילה "במשותף" אשר בסעיף ‪(7‬ב)‪ .‬בית המשפט‬
‫מצטט את ההסבר שנתנה הפרקליטות במהלך הדיונים‪" :‬במשך השנים התפתחה‬
‫התפיסה לפיה 'נושא משרד החינוך באחריות לצד הפדגוגי‪ ,‬ואילו הרשויות המקומיות‬
‫נושאות באחריות לצד הפיזי והתחזוקתי'"‪ 19.‬כלומר‪ ,‬זהו הסדר שנוצר ונתקבע‬
‫כמוסכמה‪ ,‬בלא שהוגדר בחוק באופן זה‪ ,‬והוא דומה לדגמים שהיו מקובלים בעולם‬
‫במאה העשרים‪ 20.‬בפועל מפורטים התפקידים השונים הנוגעים במחויבות של רשויות‬
‫השלטון לחינוך במסמכים שונים – חוקים‪ ,‬תקנות וחוזרי מנכ"ל משרד החינוך‪.‬‬
‫מן הבחינה התקציבית‪ ,‬מתפרש המונח "במשותף" בכל שנה מחדש‪ .‬בראשית‬
‫שנת לימודים מתפרסם צו‪ 21‬הקובע אילו תחומים ימומנו על‪-‬ידי המדינה ובאילו‬
‫יישובים‪ .‬בכל הארץ ממומן שכר המורים במלואו על‪-‬ידי המדינה‪ ,‬אך אגרות שיכפול‪,‬‬
‫חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות ממומנים באחוז מסוים לפי האשכול החברתי‪-‬כלכלי‬
‫בו ממוקמת הרשות המקומית‪ .‬הכספים מועברים אל הרשויות המקומיות אשר‬
‫אחראיות לחלקן לפי מפתחות בין מוסדות החינוך‪ 22.‬לפי הצו‪ ,‬מממנות הרשויות‬
‫המקומיות בעצמן‪ ,‬ממקורותיהן‪ ,‬את ההפרש שבין ‪ 822%‬הוצאות מוסדות החינוך‬
‫הרשמיים לבין השתתפות המדינה‪.‬‬
‫ג‪ .‬נושאים לחלוקת אחריות‬
‫סקירת סעיפי החוק והתקנות לצורך האמור כאן נעשתה באמצעות חיפוש המושג‬
‫"רשות חינוך מקומית" באתר המשפטי "נבו"‪ .‬נמצאו כ‪ 72-‬מופעים‪ 23,‬כ‪ 42-‬מתוכם‬
‫מטילים חובה על רשות החינוך המקומית‪ ,‬ואלה היוו את קורפוס המחקר‪ 24.‬סקירה‬
‫ראשונית ומכלילה מגלה כי העשורים הראשונים לקיומה של המדינה מתאפיינים‬
‫בעיסוק במוסדות (אספקת קרקע‪ ,‬פתיחת מוסדות‪ ,‬ניהול רישום)‪ ,‬בעוד העשורים‬
‫האחרונים מתאפיינים בעיסוק בתלמידים (ביטוח‪ ,‬חינוך מיוחד‪ ,‬הסעת נכים‪ ,‬שיבוץ‬
‫תלמיד שהורחק‪ ,‬הודעה להורים על שיבוץ ספציפי)‪ .‬אפיון זה עשוי להיות מוסבר בשלבי‬
‫ההתפתחות ההיסטורית‪ .‬בתקופה הראשונה לאחר קום המדינה היה צורך לבסס את‬
‫המערכת מבחינה פיזית ולעסוק בתשתיות‪ ,‬עיסוק שהסתיים או מתמעט‪ ,‬ומשעה‬
‫שנקבעו הכללים להקמת בתי הספר הראשונים‪ ,‬הם ישמשו גם בעתיד להקמת בתי‬
‫‪ 18‬בג"ץ ‪ 0982124‬מרכז השלטון המקומי נ' משרד החינוך ומשרד האוצר‪ ,‬פד נט (‪505 ,)1‬‬
‫‪ 19‬עמ' ‪ 512‬לפסה"ד‪ ,‬פסקאות א‪-‬ב‬
‫‪Manabu, 2008; McGinn & Welsh, 1999 20‬‬
‫‪ 21‬צו לימוד חובה ‪ -‬שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום‬
‫מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים‪.‬‬
‫‪ 22‬בן‪-‬בסט ודהן‪BenDavid-Hadar & Ziderman, 2011 ;0229 ,‬‬
‫‪ 23‬נכון ל‪82.88.81-‬‬
‫‪ 24‬רשימה מלאה של סעיפי החוק והתקנות המטילים תפקיד על רשות החינוך המקומית‪ ,‬לפי‬
‫סדר קבלתם על‪-‬ידי המחוקק מופיעים בנספח‪.‬‬
‫‪858‬‬
‫הספר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬העיסוק בתלמידים מטבעו הוא מתמשך‪ ,‬רגיש יותר לתנודות‬
‫‪25‬‬
‫ערכיות ופוליטיות ומתקיים כל הזמן‪ .‬הסבר חליפי ניתן למצוא בדבריו של לובינסקי‪,‬‬
‫הטוען כי מדיניות החינוך בעולם המערבי עוברת שינוי פרדיגמטי‪ ,‬מעיסוק בשאלות‬
‫מוסדיות כגון קניין וסמכות‪ ,‬לעיסוק בשאלות אינסטרומנטליות המתמקדות בצרכים‬
‫של מי שנמצא בקצה הפעילות השלטונית ומהווה יעד שלה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מאמר זה אינו מתמקד בתכנים של האחריות המחולקת‪ ,‬אלא בטיב‬
‫הזיקות בין שתי זרועות השלטון‪ ,‬באותם נושאים בהם עליהן לפעול במשותף‪ .‬המאמר‬
‫מנתח את סעיפי החוק המטילים חובת ביצוע על הרשות המקומית או על גורם בתוכה‪,‬‬
‫תוך ציון הזיקה אל משרד החינוך או אל גורם בתוכו‪ ,‬באותו נושא‪ .‬ניתוח שכזה עשוי‬
‫ללמד על תפיסת המחוקק בדבר דגם היחסים הראוי בין גורמים האחראים יחד לביצועו‬
‫המיטבי של שירות זה או אחר‪ 26.‬בחינה של יחסים בין גוף מרכזי למקומי על רקע שיח‬
‫הביזור עשויה להראות באיזו מידה נוכח הביזור בהוראות הביצוע שמציג המחוקק‬
‫לגורמי הפעולה‪.‬‬
‫ד‪ .‬דפוסים בהטלת אחריות באמצעות חוקים‬
‫הוראות חוק הקובעות אחריות לביצוע‪ ,‬מטילות על‪-‬פי חיוב לביצוע בלשון מעשית של‬
‫‪27‬‬
‫תיאור פעולה‪ .‬להלן שתי דוגמאות קצרות מחוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט –‪.8949‬‬
‫סעיף ‪0‬א(ב) לחוק מטיל חובה על שר החינוך‪:‬‬
‫השר יקבע בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה תכנית חובה של לימודים‬
‫עיוניים לחניכות [‪.]...‬‬
‫סעיף ‪(5‬ו) לאותו חוק מטיל חובה על רשות החינוך המקומית‪:‬‬
‫[‪ ]...‬כל רשות חינוך מקומית תספק חינם לכל נער‪ ,‬הלומד במוסד חינוך רשמי‬
‫לנערים עובדים שבתחום שיפוטה‪ ,‬ספרים‪ ,‬מחברות‪ ,‬מכשירי כתיבה ויתר‬
‫הציוד הדרוש ללימודיו‪.‬‬
‫קריאה בסעיפי החוק והתקנות הללו מגלה כי קיימים שני דגמי זיקה לעניין המוצג‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬בו הרשות המקומית מוסמכת לפעול לאחר שתקבל את אישור משרד החינוך‪,‬‬
‫והשני‪ ,‬בו משרד החינוך מוסמך לפעול לאחר שנתן לרשות החינוך המקומית הזדמנות‬
‫להביע את דעתה‪ .‬נדגים זאת בכמה מובאות‪.‬‬
‫ד‪ .1.‬סמכות פעולה לרשות המקומית באישור משרד החינוך‬
‫סעיף ‪(5‬ד) לחוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט – ‪:8949‬‬
‫רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך [‪ ]...‬ובמוסד‬
‫חינוך שאינו רשמי ‪ -‬רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד‪ ,‬יהיו‬
‫רשאים‪ ,‬באישור השר‪ ,‬לגבות תשלומים והחזר הוצאות [‪.]...‬‬
‫‪Lubienski , 2003 25‬‬
‫‪McGinn & Welsh, 1999 26‬‬
‫‪ 27‬ההדגשות בסעיף ד' הן של המחברת‪.‬‬
‫‪850‬‬
‫תקנה ‪ 5‬לתקנות חינוך ממלכתי (העברה)‪ ,‬תשי"ט – ‪:8959‬‬
‫‪(5‬א) רשות החינוך המקומית רשאית להעביר תלמיד הלומד במוסד רשמי‬
‫שבתחום שיפוטה למוסד אחר שבאותו תחום [‪.]...‬‬
‫‪(5‬ב) היה בדעת רשות החינוך המקומית להעביר תלמיד מטעמים חינוכיים‬
‫כאמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬לא תבצעה רשות החינוך המקומית אלא בהסכמת‬
‫מנהל המחוז‪.‬‬
‫תקנה ‪7‬א לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)‪ ,‬תשי"ט – ‪:8959‬‬
‫‪7‬א‪(.‬א) כל רשות חינוך מקומית תקבע‪ ,‬באישור מנהל המחוז‪ ,‬בשביל בתי‪-‬‬
‫הספר של חטיבת‪-‬הביניים של שתי המגמות הממלכתיות ובשביל כיתות ט'‬
‫רשמיות שבתחום שיפוטה‪ ,‬רובעים [‪.]...‬‬
‫‪7‬א‪(.8‬א) על אף האמור בתקנה ‪7‬א‪ ,‬רשאית רשות חינוך מקומית‪ ,‬באישור‬
‫מנהל המחוז‪ ,‬לקבוע‪ ,‬כי שיוך תלמידים לחטיבות הביניים ייעשה על פי שיטת‬
‫הבחירה המבוקרת [‪.]...‬‬
‫(א‪ )8‬על אף האמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬רשאית רשות חינוך מקומית‪ ,‬באישור‬
‫המנהל הכללי של משרד החינוך (להלן – המנכ"ל)‪ ,‬לאחר שקיבל את המלצת‬
‫מנהל המחוז‪ ,‬לקבוע‪ ,‬כי שיוך תלמידים לחטיבות הביניים ייעשה על פי שיטת‬
‫בחירה מבוקרת שונה מהקבוע בתקנת משנה (א) [‪.]...‬‬
‫‪...‬‬
‫‪7‬ב‪(.‬א) על אף האמור בתקנות ‪ 7‬ו‪7-‬א ועל אף הגדרות של "בית‪-‬ספר יסודי"‬
‫ו"בית‪-‬ספר של חטיבת‪-‬הביניים" בתקנה ‪ ,8‬רשאית רשות חינוך מקומית‪,‬‬
‫באישור מנהל המחוז ולפרק הזמן שהוא יקבע‪ ,‬להכריז על בית‪-‬ספר בתחום‬
‫שיפוטה שהוא בית‪-‬ספר שיש בו כיתות א' עד ט'‪ ,‬כולן או מקצתן‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫(ג) רשות חינוך מקומית רשאית‪ ,‬באישור מנהל המחוז‪ ,‬לשייך בית‪-‬ספר‬
‫שמחוץ למסגרת הריפורמה לאזור לגבי כיתות א' עד ח' ולרובע לגבי כיתות ט'‬
‫אם היא קיימת באותו בית ספר‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫תקנה ‪ 1‬לתקנות חינוך ממלכתי (כללים ותנאים להנהגת שבוע לימודים מקוצר)‪,‬‬
‫תשס"ה – ‪:0224‬‬
‫‪ .1‬אישור יכול שיינתן בהתקיים כל אלה‪:‬‬
‫(‪ )8‬הוגשה בקשה בידי רשות החינוך המקומית‪ ,‬באישור מנהל המחוז‪,‬‬
‫המתייחסת לבתי ספר שבתחומה; יכול שהבקשה תתייחס לבית ספר אחד או‬
‫יותר‪.‬‬
‫ד‪ .2.‬סמכות פעולה למשרד החינוך לאחר שתישמע עמדת הרשות המקומית‬
‫לקבוצה השנייה – חובת משרד החינוך (כולל השר‪ ,‬המנכ"ל ומנהל המחוז) לפעול רק‬
‫לאחר שמיעת עמדתה של הרשות המקומית ‪ -‬שייכות כמה וריאציות על הנושא‪ :‬מתן‬
‫הזדמנות לבטא התנגדות‪ ,‬החובה להיוועץ ומתן הזדמנות להשמעת חוות דעת‪ .‬כל שלוש‬
‫הצורות הללו משמעותן הטלת חובה על הגורם האחראי במשרד החינוך לשמוע את‬
‫עמדת הרשות המקומית‪ ,‬בלא חובה לפעול בהתאם לחוות דעת זו‪:‬‬
‫‪851‬‬
‫סעיף ‪ 82‬לחוק חינוך ממלכתי‪ ,‬תשי"ג – ‪:8951‬‬
‫‪...‬‬
‫(ב) השר לא יצווה על מיזוגם של מוסדות חינוך רשמיים בשתי רשויות חינוך‬
‫מקומיות או יותר‪ ,‬אלא אם נתן הודעה מוקדמת על כך בכתב לרשויות החינוך‬
‫המקומיות הנוגעות בדבר‪ ,‬וניתנה להן הזדמנות להביא בפני השר את‬
‫התנגדותן‪ ,‬אם תהיה כזו‪.‬‬
‫סעיף ‪4‬ב(ב) לחוק חינוך ממלכתי‪ ,‬תשי"ג – ‪:8951‬‬
‫(ב) דרישה כאמור בסעיף קטן (א) [לשבוע לימודים של פחות משישה ימים‪,‬‬
‫מוגשת על‪-‬ידי הורים באישור רוב הצוות החינוכי‪ ,‬נ‪.‬ג‪.‬א‪ ].‬תוגש לשר במועד‬
‫ובאופן שייקבע בתקנות‪ ,‬והשר יחליט בה לאחר התייעצות עם רשות החינוך‬
‫המקומית שבתחומה נמצא מוסד החינוך‪.‬‬
‫תקנה ‪ 5‬ו‪5-‬א לתקנות חינוך ממלכתי (העברה)‪ ,‬תשי"ט – ‪:8959‬‬
‫(ג) מנהל המחלקה לחינוך שקיבל הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) [על כוונת‬
‫השר להעביר תלמיד מבית ספר אחד לאחר בתחום אותה רשות מקומית‪,‬‬
‫נ‪.‬ג‪.‬א‪ ,].‬ישלח לשר את חוות דעתו תוך עשרה ימים מיום שקיבל את ההודעה;‬
‫לא שלח מנהל המחלקה לחינוך את חוות‪-‬דעתו תוך הזמן האמור‪ ,‬יראו אותו‬
‫כמסכים להעברה‪.‬‬
‫תקנה ‪ 9‬לתקנות חינוך ממלכתי (תכנית השלמה ותכנית נוספת)‪ ,‬תשי"ד – ‪:8951‬‬
‫רשות החינוך המקומית שהומצאו לה הצעות לפי תקנה ‪[ 1‬לתוכנית לימודים‬
‫כתוכנית השלמה או תוכנית נוספת‪ ,‬נ‪.‬ג‪.‬א‪ ,].‬רשאית למסור עליהן את חוות‬
‫דעתה למפקח על המוסד תוך ‪ 7‬ימים מיום קבלתן‪.‬‬
‫שורה של סעיפי חוק מתייחסת לקבלת חוות דעת של הרשות המקומית בעת הקמת‬
‫מוסד חינוך חדש בתחומיה‪:‬‬
‫סעיף ‪ 5‬לחוק פיקוח על בתי‪-‬ספר‪ ,‬תשכ"ט – ‪:8959‬‬
‫(א) המנהל הכללי יעביר העתקים של הבקשה [לרשיון לבית‪-‬ספר‪ ,‬נ‪.‬ג‪.‬א‪ ].‬ושל‬
‫מצורפותיה לחוות דעתן של רשות החינוך המקומית‪ ,‬כמשמעותה בחוק לימוד‬
‫חובה‪ ,‬תש"ט ‪ ,8949 -‬ושל הועדה המקומית לתכנון ולבניה‪ ,‬כמשמעותה בחוק‬
‫התכנון והבניה‪ ,‬תשכ"ה ‪ ,8955 -‬שבתחומן נמצא בית הספר שהבקשה‬
‫מתייחסת אליו‪.‬‬
‫(ב) רשות החינוך המקומית והועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות‬
‫דעתן למנהל הכללי תוך חדשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור‪.‬‬
‫בקשה לחוות הדעת מועברות גם לרשות הבריאות‪ ,‬אלא שלהעברה אליה ייחד המחוקק‬
‫סעיף נפרד‪ ,‬מאחר שהחובה הקשורה בחוות הדעת לרשות הבריאות ‪ -‬נבדלת‪:‬‬
‫‪.5‬א‪ .‬המנהל הכללי יעביר העתק של הבקשה ושל מצורפותיה לרשות הבריאות‪,‬‬
‫ולא יתן רשיון אלא לאחר שרשות הבריאות אישרה כי אין היא מתנגדת למתן‬
‫הרשיון מבחינת התברואה‪.‬‬
‫‪854‬‬
‫בעוד הסכמת רשות הבריאות היא תנאי לרישיון‪ ,‬הרי חוות הדעת של רשות החינוך‬
‫המקומית (ושל הוועדה לתכנון ובנייה) יכולה להיות כזו או אחרת‪ ,‬היא נכנסת למכלול‬
‫שיקולי המנכ"ל ואין הוא חייב לקבלה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 9‬לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים‪ ,‬תשס"ח – ‪:0221‬‬
‫(א) המנהל הכללי יעביר העתקים של הבקשה ושל מצורפותיה לחוות דעתן של‬
‫רשות החינוך המקומית‪ ,‬כמשמעותה בחוק לימוד חובה‪ ,‬ושל הוועדה‬
‫המקומית לתכנון ולבניה‪ ,‬כמשמעותה בחוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה ‪,8955 -‬‬
‫שבתחומן נמצא מוסד החינוך שהבקשה מתייחסת אליו‪.‬‬
‫(ב) רשות החינוך המקומית והוועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות‬
‫דעתן למנהל הכללי בתוך חודשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור‪.‬‬
‫גם בחוק זה נדרשת במקביל חוות דעת של רשות הבריאות‪ ,‬והסכמתה היא תנאי למתן‬
‫רישיון‪ ,‬בעוד הסכמת הרשות המקומית אינה מהווה תנאי כזה‪.‬‬
‫תקנה ‪(1‬ד) (‪()1‬ג) לתקנות המכינות הקדם צבאיות‪ ,‬תש"ע – ‪:0229‬‬
‫‪...‬‬
‫(ד) לבקשה [של תאגיד המבקש להפעיל מכינה קדם צבאית‪ ,‬נ‪.‬ג‪.‬א‪ ].‬יצורפו‬
‫מסמכים המעידים כי במכינה מתקיימים התנאים האמורים בפרק ד'‪ ,‬כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪...‬‬
‫(ג) חוות דעת של רשות החינוך המקומית‪ ,‬כמשמעותה בחוק לימוד חובה‪,‬‬
‫התש"ט ‪ ,8949-‬ושל ועדה מקומית לתכנון ובניה‪ ,‬כמשמעותה בחוק התכנון‬
‫והבניה‪ ,‬התשכ"ה ‪ ,8955 -‬שבתחומן נמצאת המכינה שהבקשה מתייחסת אליה‪.‬‬
‫לעומת שלוש הנחיות אלה (חוק הפיקוח‪ ,‬חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים ותקנות‬
‫המכינות הקדם‪-‬צבאיות)‪ ,‬הקובעות כי יש לקבל את חוות הדעת של הרשות המקומית‬
‫לפני פתיחת מוסד חינוך בלא לציין למה מתייחסת חוות דעת זו‪ ,‬קובעות תקנות חינוך‬
‫ממלכתי העוסקות בהקמת מוסד חינוך ממלכתי‪-‬משלב באופן מפורט מהו תוכן חוות‬
‫הדעת‪:‬‬
‫תקנה ‪ )5(0‬ו‪ )1(1-‬לתקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב)‪ ,‬תשע"ב – ‪:0280‬‬
‫‪ .0‬על מוסד חינוך המבקש להיות ממוסד חינוך ממלכתי משלב‪ ,‬לעמוד בתנאים‬
‫שלהלן‪:‬‬
‫(‪ )5‬מצורפות חוות דעת ביחס לבקשה [להפוך למוסד חינוך ממלכתי משלב‪,‬‬
‫נ‪.‬ג‪.‬א‪ ,].‬של רשות החינוך המקומית‪ ,‬המפקח על מוסד החינוך‪ ,‬ומנהל המחוז‪,‬‬
‫ובחוות הדעת יש התייחסות להתקיימות התנאים הנקובים בחוק ובתקנות‬
‫אלה להפיכת מוסד חינוך למשלב‪ ,‬וכן להשלכות האפשרויות של הפיכת מוסד‬
‫החינוך למשלב על סוגיות של רישום ואזורי רישום‪.‬‬
‫(‪ )1‬בקשה של מוסד חינוך להיות מוסד חינוך משלב (להלן – הבקשה)‪ ,‬תוגש‬
‫לממונה [‪ ]...‬ותכלול את המידע והמסמכים האלה‪:‬‬
‫‪855‬‬
‫(‪ )1‬חוות דעת מאת רשות החינוך המקומית לגבי השאלה אם יש פתרונות‬
‫חינוך חלופיים סבירים לילדים המתגוררים ביישוב שאינם מעוניינים ללמוד‬
‫במוסד חינוך משלב‪ ,‬ופירוט פתרונות אלה; חוות הדעת תתייחס גם‬
‫להתקיימות התנאים הנקובים בחוק ובתקנות אלה להפיכת מוסד החינוך‬
‫למשלב‪ ,‬וכן להשלכות על סוגיות של רישום ואזורי רישום‪.‬‬
‫לראשונה‪ ,‬מכוונת הרשות המקומית‪ ,‬בצד מפקח המוסד ומנהל המחוז שמופיעים גם הם‬
‫לראשונה בהקשר זה‪ ,‬לחוות דעתה בנושאים ספציפיים‪ .‬למרות שזהו דבר חקיקה רביעי‬
‫שעוסק בהקמת מוסד חינוך בעל ייחוד תוכני‪ ,‬לצד מוסדות רשמיים‪ ,‬רק כאן נאמר‬
‫במפורש כי להקמת מוסד חינוך יכולה להיות השפעה על מוסדות החינוך האחרים‬
‫שבתחום אותה רשות מקומית‪ .‬מדובר בתקנות מאוחרות יחסית (‪ .)0280‬נראה כי‬
‫השינוי בנוסח מלמד על הניסיון שכבר נצבר בתחום‪ ,‬על רקע ריבוי המוסדות וגיוונם‪.‬‬
‫ד‪ .3.‬הסכמת הרשות המקומית כתנאי לפעולת משרד החינוך‬
‫בנושא אחד מהווה הסכמת רשות החינוך המקומית תנאי לפעולת משרד החינוך‪:‬‬
‫סעיף ‪ 7‬לחוק חינוך ממלכתי‪ ,‬תשי"ג – ‪:8951‬‬
‫‪ .7‬השר לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף ‪ ,5‬אם נוכח שתכנית השלמה אחרת‬
‫תגרום להוצאות יתרות; ואולם אם היו ההוצאות היתרות על חשבון רשות‬
‫חינוך מקומית‪ ,‬רשאי השר לעשות זאת בהסכמת אותה רשות‪.‬‬
‫סמכותה המלאה של הרשות המקומית להסכים לפעולה של משרד החינוך נוגעת רק‬
‫במימון הפעלת תוכניות לימודים נוספות‪ .‬משרד החינוך יאשר תוכנית שהוצאותיה‬
‫עתידות להיות מכוסות על‪-‬ידי הרשות המקומית רק בהסכמת אותה הרשות‪.‬‬
‫ה‪ .‬סיכום ודיון‬
‫כאמור‪ ,‬דגם היחסים בין השלטון המקומי למרכזי משתנה בהתאם למורשת‬
‫ההיסטורית‪ ,‬הפוליטית והחוקתית‪ 28.‬לעתים התארגנו קהילות כרשויות עצמאיות‬
‫בתחום גיאוגרפי‪ ,‬לעתים אורגנו מסגרות שטח בהחלטה מינהלית‪ .‬דגם היחסים אינו רק‬
‫פונקציה של התפתחות היסטורית אלא גם של העדפה והשקפת עולם‪ .‬לפי גישה אחת‪,‬‬
‫השלטון המקומי הוא שותף של השלטון המרכזי‪ ,‬זרוע מקבילה‪ ,‬בעלת סמכויות‬
‫ותפקידים נבדלים‪ ,‬ולפי גישה אחרת‪ ,‬השלטון המקומי הוא סוכנות של השלטון‬
‫‪29‬‬
‫המרכזי‪ ,‬זרוע המבצעת מדיניות המוכתבת על‪-‬ידו‪.‬‬
‫הממשל בישראל נחשב מרכוזי‬
‫‪30‬‬
‫מאוד‪ ,‬מרבית הכוח מרוכז בידי הממשלה ומיעוטו בידי הרשויות המקומיות‪ .‬אחד‬
‫המאפיינים של המדיניות הציבורית מאז שנות השמונים הוא דרישה להעצמת חלקן של‬
‫הרשויות המקומיות בקביעת מדיניות של שירותים חברתיים‪ .‬במדינות שונות במערב‬
‫‪Ford, 1999 28‬‬
‫‪Coaffee, 2006; De Vries, 2000; Hodgson & Spours, 2012; Ford, 1999; Pratchett, 29‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪ 30‬איזנקנג‪-‬קנה‪0224 ,‬‬
‫‪855‬‬
‫‪31‬‬
‫הועברו תחומי חיים שהוסדרו על‪-‬ידי זרוע השלטון המרכזית לידי השלטון המקומי‪.‬‬
‫גם בישראל חוזרת הסוגיה ונבחנת מזה כמה עשורים‪ ,‬ועדות בדיקה המליצו פעם אחר‬
‫פעם על העברת סמכויות לשלטון המקומי גם בתחום החינוך‪ 32,‬אך כפי שמראה גם‬
‫הסקירה שנעשתה כאן – אין לכך ביטוי בחוק ובתקנות‪.‬‬
‫מאמר זה בחן את דפוסי הזיקה הקבועים בחוק בין משרד החינוך כזרוע‬
‫השלטון המרכזית הממשלתית‪ ,‬לבין הרשות המקומית בתחום החינוך‪ .‬נבדקו סעיפי‬
‫החוק והתקנות בהם מופיעות הוראות ביצוע למשרד החינוך כזרוע של המדינה‪ ,‬ולרשות‬
‫החינוך המקומית גם יחד‪ ,‬זאת על מנת לעמוד על המשמעות של המשפטים "המדינה‬
‫אחראית למתן חינוך חובה לפי חוק זה" שבסעיף ‪(7‬א) לחוק לימוד חובה‪ ,‬ו"קיום‬
‫מוסדות חינוך יהיה מוטל על המדינה ועל הרשות המקומית במשותף" שבסעיף ‪(7‬ב)‬
‫לאותו חוק‪.‬‬
‫מתברר כי פעולות המוטלות על הרשות המקומית דורשות תמיד את אישור‬
‫הזרוע המרכזית‪ ,‬דהיינו שר החינוך‪ ,‬מנכ"ל המשרד או מנהל המחוז‪ .‬פעולות אחדות‬
‫שביצוען מוטל על משרד החינוך‪ ,‬דורשות קבלת חוות דעתה של הרשות המקומית‪,‬‬
‫כחלק מן השיקולים שהזרוע המרכזית שוקלת‪ .‬אין לרשות המקומית סמכות למנוע‬
‫פעולה של זרוע השלטון המרכזית‪ .‬האחריות לקיום מוסדות חינוך‪ ,‬המוטלת‪ ,‬לכאורה‬
‫במשותף‪ ,‬על משרד החינוך ועל הרשות המקומית‪ ,‬משמעה למעשה אחריות של זרוע‬
‫השלטון המרכזית‪ .‬אין מדובר בביצוע של שתי זרועות שלטון המצויות ביחס אופקי‬
‫ביניהן‪ .‬ביצוע משותף מתקיים תוך הכפפה למעשה של הרשות המקומית למשרד‬
‫החינוך‪ .‬במובן זה‪ ,‬ככל שקיים ביזור של מערכת החינוך בישראל‪ ,‬גם אם ייתכן‬
‫שהביצוע עובר בפועל מן הזרוע המרכזית אל המקומית‪ ,‬אין לביזורה של האחריות‪,‬‬
‫לפחות בשלב זה‪ ,‬ביטוי במנגנונים הקבועים להסדרה של התחום – החוק והתקנות‪.‬‬
‫ביזור מושא ההתייחסות ‪ -‬מדיניות חינוך רשותית‬
‫השינוי שחל בהנחיות המחוקק ביחס להקמת בתי ספר חדשים שאינם רשמיים‪ ,‬כפי‬
‫שהוצג לעיל בסעיף ד‪( 0.‬במאמר זה) מהווה חידוש בשיקולים הרלוונטיים לקביעת‬
‫מדיניות חינוך ברשות מקומית מסוימת‪ .‬בשנת ‪ 0280‬נקבע‪ 33‬כי השיקולים אותם‬
‫מוסמכת הרשות המקומית לשקול בעת מתן חוות דעתה בשאלת ההסכמה להכרה‬
‫במוסד ייחודי בתחומה‪ ,‬כוללים גם את ההשלכות של הקמת המוסד החדש על כלל‬
‫התלמידים המשתייכים לאותה מערכת חינוך‪ ,‬ואשר אינם מעוניינים ללמוד במוסד‬
‫החדש‪ .‬חוות דעת מקבילה על אותן סוגיות מעביר גם מנהל המחוז במשרד החינוך‪.‬‬
‫החידוש הוא בנושאים הראויים לשקילה על‪-‬ידי כל הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬כולל הרשות‬
‫המקומית‪ ,‬המתייחסים הפעם לנושא מובהק של מדיניות‪ ,‬ולא רק בקשר לתלמידי‬
‫המוסד המוקם‪ ,‬אלא בהשלכה על כלל מערכת החינוך ברשות המקומית‪ .‬הנושא הנשקל‬
‫‪Coaffee, 2006; De Vries, 2000; Essuman & Akyeampong, 2011; Mashaw, 1990; 31‬‬
‫‪Pratchett, 2004‬‬
‫‪ 32‬איזנקנג‪-‬קנה‪0224 ,‬‬
‫‪ 33‬בתקנה ‪ ) 1(1‬לתקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב)‪ ,‬התשע"ב – ‪0280‬‬
‫‪857‬‬
‫כשלעצמו ממוקד ברשות המקומית כיחידת מדיניות עצמאית‪ .‬במובן זה‪ ,‬מדובר אולי‬
‫בסנונית ראשונה המבשרת את בואו של הביזור‪ ,‬אך גם בעניין זה הסמכות לקבל‬
‫החלטות אינה בידי הרשות המקומית‪ ,‬כך שאין זה בדיוק ביזור של סמכות אלא ביזור‬
‫של מושא ההתייחסות – מן המערכת בכללותה אל המערכת המקומית‪ .‬למותר להזכיר‬
‫כי השינוי כלול בתקנות העוסקות במוסד ממלכתי משלב‪ ,‬כך שהן נוגעות רק להשפעה‬
‫על סוג זה של מוסדות ולא לכל מוסדות החינוך‪ ,‬כלומר‪ ,‬אף אם מדובר בסנונית‪ ,‬היא‬
‫קטנה למדי‪.‬‬
‫חופש פעולה להבדיל מביזור‬
‫חידוש נוסף שיש לתת עליו את הדעת נוגע לתפקידה של הרשות המקומית וקשור‬
‫במימון מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים‪ .‬אסביר את הרקע‪ :‬במשך כשש שנים‬
‫(‪ )0281-0227‬חויבו הרשויות המקומיות‪ ,‬מכוח סעיף ‪88‬א לחוק חינוך ממלכתי אשר‬
‫כונה בשעת חקיקתו "חוק נהרי" (על‪-‬שם ח"כ משולם נהרי ממפלגת ש"ס אשר יזם‬
‫אותו)‪ ,‬לשאת במימון כל מוסדות החינוך בתחומן‪ ,‬גם של המוסדות המוכרים שאינם‬
‫רשמיים‪ .‬חיוב זה בוטל על‪-‬ידי הכנסת ביולי ‪( 0281‬לאחר כניסת ממשלת נתניהו‬
‫השלישית לתפקידה‪ ,‬בה לא נכללו מפלגות חרדיות)‪ .‬בנוסחו החדש קובע סעיף ‪88‬א‬
‫לחוק חינוך ממלכתי‪ ,‬תשי"ג ‪: 8951 -‬‬
‫רשות חינוך מקומית רשאית‪ ,‬אם תחליט ובמידה שתחליט‪ ,‬לקבוע שיעור‬
‫השתתפות בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים‬
‫בתחומה; השתתפות רשות חינוך מקומית בתקציביהם של מוסדות חינוך‬
‫מוכרים לא רשמיים כאמור‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬יכול שתהיה גם בכסף או בשווה‬
‫כסף‪ ,‬כגון באמצעות העסקת עובדים‪.‬‬
‫בנוסח זה נקבעת רשאותה של הרשות המקומית להשתתף בתקציב מוסדות מוכרים‬
‫שאינם רשמיים‪ ,‬בכלל זה להעסיק עובדים‪ ,‬אם רצונה בכך‪ ,‬וזאת להבדיל מן המצב‬
‫הקודם בו לא חויבה לעשות כן‪.‬‬
‫קיים קשר בין סעיף זה לבין סעיף ‪ 1‬לחוק חינוך ממלכתי אשר נותן לרשות‬
‫המקומית את הכוח להסכים או לדחות את אישורו של שר החינוך לתוכנית לימודים‬
‫נוספת (ראו סעיף ד‪ .1.‬במאמר זה)‪ :‬בפועל‪ ,‬הכוח שנותן המחוקק בידי הרשות המקומית‬
‫בתחום החינוך שמור ליכולתה לממן "יחידות עודף" – תוכניות לימודים נוספות ובתי‬
‫ספר מוכרים שאינם רשמיים‪ .‬מאחר ששני הדברים קשורים ברשאותה של הרשות‬
‫המקומית לממן‪ ,‬נראה כי בשני המקרים מדובר בהתייחסות של המחוקק אל חופש‬
‫הפעולה של הרשות המקומית לנהוג בכספיה כהבנתה‪ .‬אין לטעות ולראות בקביעות‬
‫אלה "ביזור" של החינוך‪ .‬ביזור‪ ,‬כאמור‪ ,‬פירושו קביעת יחידות החלטה על פני ציר‬
‫בקביעת מדיניות‪ 34,‬ובתחום החינוך משמעותו בעיקרה העברת אחריות ממשרד החינוך‬
‫‪ Hatch, 2006 34‬וראו הערה ‪ 0‬לעיל‬
‫‪851‬‬
‫לרשות המקומית‪ 35.‬סעיפי החוק הללו אינם מהווים העברה של אחריות אלא מתן‬
‫הרשאה לשימוש בכסף‪ ,‬בבחינת שימוש מותר בקניין‪ ,‬ואין לכך ולביזור ולא כלום‪.‬‬
‫נראה כי הביזור‪ ,‬כתופעה במדיניות החינוך בישראל‪ ,‬נוכח הרבה יותר בכתיבה‬
‫אודות מדיניות חינוך‪ 36,‬מאשר בחוק ובתקנות אשר מנחים את הגורמים האחראים לו‬
‫הלכה למעשה‪ .‬מנקודת המבט החוקית‪ ,‬הרי לפחות לעת עתה‪ ,‬חלוקת האחריות לחינוך‬
‫בין משרד החינוך לרשויות המקומיות בישראל פירושה כפיפות למעשה של הרשויות‬
‫המקומיות למשרד החינוך‪.‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫איזנקנג‪-‬קנה‪ ,‬פ' (‪ .)0224‬ממשל‪ ,‬פוליטיקה ושלטון מקומי‪ .‬יסודות השלטון המקומי‪ ,‬יחידה ‪.4‬‬
‫רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫בלנק‪ ,‬י' (‪ .) 0224‬ממלכתיות מבוזרת‪ :‬שלטון מקומי‪ ,‬הפרדות ואי שוויון בחינוך הציבורי‪ .‬עיוני‬
‫משפט‪ ,‬כ"ח‪.485-147 ,0 ,‬‬
‫בן‪-‬אליא‪ ,‬נ' (‪ .)0222‬אזרוח החינוך בישראל‪ :‬דה‪-‬רגולציה‪ ,‬דמוקרטיזציה ואחריות מוגברת‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪.‬‬
‫בן‪-‬אליא‪ ,‬נ' (‪ .)0225‬רשות נתונה‪ :‬אופציות לעיצוב שלטון מקומי חדש‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪.‬‬
‫בן‪-‬בסט‪ ,‬א' ודהן‪ ,‬מ' (‪ .)0229‬הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון‬
‫הישראלי לדמוקרטיה‪.‬‬
‫ברקוביץ‪ ,‬י' (‪ .)0280‬הסדרה מחודשת של היחסים בין הרשויות המקומיות למשרד החינוך‬
‫(טיוטא לדיון)‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‪.‬‬
‫וינשטיין‪ ,‬ג' (‪ .)0220‬יחודיות בתי‪-‬ספר ומרחבי חינוך‪( .‬דו"ח ועדה)‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד החינוך‪.‬‬
‫פלג‪ ,‬ז' (‪ .)8991‬אחריות ואוטונומיה של רשות חינוך מקומית‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון סאלד‪.‬‬
‫פרי‪-‬חזן‪ ,‬ל' (‪ .)0280‬הרגולציה של החינוך החרדי בישראל – פוליטיקה‪ ,‬משפט ומה שביניהם‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬מכון ון ליר‪.‬‬
‫רוזן‪-‬צבי‪ ,‬י' (‪ .)0224‬מקום הצדק – משפט השלטון המקומי ואי‪-‬צדק חברתי‪ .‬עיוני משפט‪ ,‬כ"ח‪,‬‬
‫‪.478-487 ,0‬‬
‫?‪Agyemang, G. (2009). Responsibility and accountability, without direct control‬‬
‫‪Local education authorities and the seeking of influence in the UK schools‬‬
‫‪sector. Accounting, Auditing & Accountability Journal, 22(5), 762-788.‬‬
‫‪BenDavid-Hadar, I., & Ziderman, A. (2011). A new model for equitable and‬‬
‫‪efficient schools resource allocation: The Israeli case. Education‬‬
‫‪Economics, 19(4), 341-362.‬‬
‫‪Boyd, W.L. (2003). Public education's crisis of performance and legitimacy.‬‬
‫‪Introduction and overview of the yearbook. Yearbook of the National‬‬
‫‪Society for the Study of Eeducation, 102(1), 1-19.‬‬
‫‪ 35‬ראו הערה ‪ 0‬לעיל‬
‫‪ 36‬כגון‪ :‬בן אליא‪ ;0225 ,‬ברקוביץ‪Volansky, 2010 ;0280 ,‬‬
‫‪859‬‬
Brint, S. (1997). Schooling in the industrialized world. In: Schools and societies (pp.
31-68). London: Pine Forge press.
Coaffee, J. (2006). New localism and the management of regeneration. International
Journal of Public Sector Management, 18(2), 108-113.
De Vries, M.S. (2000). The rise and fall of decentralization: A comparative analysis
of arguments and practices in European countries. European Journal of
Political Research, 38, 193-224.
Elison, S. (2009). Hard-wired for innovation? Comparing two policy paths toward
innovation schooling. Interractional Education, 39(1), 30-48.
Essuman, A., & Akyeampong, K. (2011). Decentralisation policy and practice in
Ghana: The promise and reality of community participation in education in
rural communities. Journal of Education Policy, 26(4), 513–527.
Fischer, J.M. (1999). Recent work on moral responsibility. Ethics, 110(1), 93-139.
Fischer, J.M., & Ravizza, M. (1998). Responsibility and control: A theory of moral
responsibility. Cambridge Studies in Philosophy and Law. Cambridge:
Cambridge University Press.
Ford, R.T. (1999). Law's territory (a history of jurisdiction). Michigan Law Review,
97(4), 843-930.
Hatch, M.J., & Cunliffe, A.N. (2006). Organization theory (pp. 101-138). Oxford:
University Press.
Hodgson, A., & Spours, K. (2012). Three version of "localism": Implications for
upper secondary education and lifelong learning in the UK. Journal of
Education Policy, 27(2), 193-210.
Labaree, D.F. (1997). Public goods, private goods: The American struggle over
educational goals. American Educational Research Journal, 34(1), 39-81.
Le Grand, J. (2003). Introduction: Motivation, agency and public policy. Motivation,
agency and public policy – of knight & knaves, pawns & queens (pp. 1-19).
Oxford: University Press.
Lubienski, C. (2003). Instrumentalist perspectives on the 'public' in public education:
Incentives and purposes. Educational Policy, 17(4), 478-502.
Manabu, S. (2008). Historical aspects of the concept of "compulsory education":
Rethinking the rhetoric of debates in current reform. Educational studies in
Japan: International yearbook, 3, 65-84.
Mashaw, J.L. (1990). Explaining administrative process: Normative, positive and
critical stories of legal development. Journal of Law, Economics and
Organization, 6, 267-298.
McGinn, N., & Welsh, T. (1999). Decentralization of Education: Why, when, what
and how? Paris: UNESCO.
852
Moran, M. (2002). Understanding the regulatory state - Review article. British
Journal of Political Science, 32, 391-413.
Newman, A. (2009). All together now? Some egalitarian concerns about deliberation
and education policy-making. Theory and Research in Education, 7(1), 6587.
Pratchett, L. (2004). Local autonomy, local democracy and the ‘New Localism’.
Political Studies, 52(2), 358-375.
Stewart, R.B. (2003). Administrative law in the twenty-first century. New-York
University Law Review, 78(2), 437-460.
Volansky, A., (2010). The Israeli education system. In: E. Baker, P. Peterson & B.
McGraw (Eds.), The international encyclopaedia of education (pp. 618626). Amsterdam: Elsevier.
Volansky, A., & Friedman, I.A. (2003). School based management: An international
perspective. Jerusalem: Ministry of edocation.
Weis, W. (2009). Local government education policy: Developments concepts and
perspectives. URL: http://www.difu.de/node.6861.
858
‫נספח‬
‫פעולות אותן נדרשת רשות חינוך לבצע מכוח סעיפי חוק ותקנות‪ ,‬ערוכות לפי סדר קבלת‬
‫הסעיפים על‪-‬ידי המחוקק‪1‬מתקין התקנות‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.82‬‬
‫‪.88‬‬
‫‪.80‬‬
‫‪.81‬‬
‫‪.84‬‬
‫‪.85‬‬
‫‪.85‬‬
‫‪.87‬‬
‫‪.81‬‬
‫‪.89‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪.08‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪.04‬‬
‫אספקת קרקע‪ ,‬שכירה ובניה של מבנים‪ ,‬אספקת מים וציוד‪ ,‬סבסוד נזקקים‪ ,‬ביצוע‬
‫תשלומי שכר למורים שאינם עובדי מדינה ‪ -‬תקנה ‪ 59‬לתקנות החינוך‪( 8911 ,‬שעמדו‬
‫בתקפן עם הקמת המדינה)‪.‬‬
‫גביית תשלומי הורים‪ ,‬באישור השר – סעיף ‪(5‬ד) לחוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט – ‪.8949‬‬
‫אספקת ציוד לנערים עובדים – סעיף ‪(5‬ו) לחוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט – ‪.8949‬‬
‫הקמת מוסדות חינוך וקיומם‪ ,‬בשיתוף עם המדינה – סעיף ‪(7‬ב) לחוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט‬
‫– ‪.8949‬‬
‫גביית ארנונת חינוך מתושבים‪ ,‬על‪-‬פי סמכות שהוענקה על‪-‬ידי השר – סעיף ‪ 1‬לחוק‬
‫לימוד חובה‪ ,‬תש"ט – ‪.8949‬‬
‫ניהול כרטיסיית תלמידים – סעיף ‪ 80‬לחוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט – ‪.8949‬‬
‫איסוף מידע ודיווח על נרשמים למוסדות חינוך – תקנה ‪ 0‬לתקנות לימוד חובה (מתן צווים‬
‫לפתיחת מוסדות חינוך ולקיומם)‪ ,‬תשי"ג – ‪.8950‬‬
‫רישום תלמידים למוסדות חינוך – סעיף ‪ 1‬לחוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט ‪( 8949 -‬מנוסח סעיף‬
‫‪1‬א נובע החיוב לרשות בסעיף ‪ – )1‬תיקון ‪.1 ,8951‬‬
‫מיזוג מוסדות חינוך לפי הוראת השר – סעיף ‪ 82‬לחוק חינוך ממלכתי‪ ,‬תשי"ג – ‪.8951‬‬
‫פתיחת מוסד חינוך לבקשת הורים‪ ,‬בהוראת השר ‪ -‬תקנות חינוך ממלכתי (פתיחת‬
‫מוסדות)‪ ,‬תשי"ד – ‪.8951‬‬
‫מימון תכנית לימודים נוספת – סעיף ‪ 7-1‬לחוק חינוך ממלכתי‪ ,‬תשי"ג – ‪.8951‬‬
‫בחירת שם מוסד‪ ,‬באישור מנהל המחוז – תקנה ‪ 1-4‬לתקנות חינוך ממלכתי (שם מוסד)‪,‬‬
‫תשכ"א – ‪.8958‬‬
‫חיווי דעה על בקשה לרשיון להקמת מוסד חינוך – סעיף ‪ 5‬לחוק פיקוח על בתי‪-‬ספר‪,‬‬
‫תשכ"ט – ‪.8959‬‬
‫העברת תלמידים למוסד חינוך אחר‪ ,‬באישור מפקח המחוז – תקנה ‪ 5‬לתקנות חינוך‬
‫ממלכתי (העברה)‪ ,‬תשי"ט ‪ ,8959‬תיקון ‪.8975 -‬‬
‫מינוי רשמים – תקנה ‪ 0-1‬לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)‪ ,‬תשי"ט ‪8959 -‬‬
‫(סעיפים שעוקרו למעשה מתוכנם העצמאי ב‪ ,0228-‬עם חקיקת "חוק הרשויות המקומיות‬
‫(מנהל מחלקת חינוך)‪ ,‬תשס"א ‪ 0228 -‬שחייב מינוי מנהל מחלקת חינוך וקבע תנאי סף‬
‫לתפקיד)‪.‬‬
‫קביעת בית‪-‬ספר מחוץ לרפורמה‪ ,‬באישור מנהל המחוז – תקנה ‪7‬ב לתקנות לימוד חובה‬
‫וחינוך ממלכתי (רישום)‪ ,‬תשי"ט ‪ ,8959 -‬תיקון – ‪.8975‬‬
‫רישום במועד ספציפי – תקנה ‪ 5‬לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)‪ ,‬תשי"ט ‪-‬‬
‫‪ ;8959‬בהתייחס לחגים של דתות שונות – תיקון‪.8977 ,8975 ,‬‬
‫שליחת טופס רישום להורים – תקנה ‪ 0‬לתקנות לימוד חובה (רישום לגני ילדים) (הוראת‬
‫שעה)‪ ,‬תשל"ח – ‪.8971‬‬
‫חיווי דעה (אופציונאלי) על תכנית לימודים נוספת המבוקשת על‪-‬ידי הורים – תקנה ‪1-9‬‬
‫לתקנות חינוך ממלכתי (תכנית השלמה ותכנית נוספת)‪ ,‬תשי"ד – ‪ ,8951‬תיקון ‪.8918-‬‬
‫פתיחת בית‪-‬ספר חדש וקיומו – סעיף ‪(84‬א) לפקודת החינוך (נוסח חדש)‪ ,‬תשל"ח ‪8971 -‬‬
‫(לפקודת החינוך המנדטורית נקבע נוסח חדש ב‪.)8971-‬‬
‫קביעת אזורי רישום ורבעים – באישור מנהל המחוז – תקנה ‪ 7‬ו‪7-‬א לתקנות לימוד חובה‬
‫וחינוך ממלכתי (רישום)‪ ,‬תשי"ט ‪ ,8959-‬תיקון – ‪.8975‬‬
‫הקמת מוסד לחינוך מיוחד‪ ,‬יחד עם המדינה – סעיף ‪ 1‬לחוק חינוך מיוחד‪ ,‬תשמ"ח‪.8911 -‬‬
‫ביטוח תלמידים בביטוח תאונות אישיות – סעיף ‪(5‬ד‪ )8‬לחוק לימוד חובה‪ ,‬תש"ט ‪,8949 -‬‬
‫תיקון ‪.8994 ,02‬‬
‫ליווי תלמידים נכים בהסעות – תקנה ‪ 0‬לתקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים‬
‫ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי) תשנ"ה – ‪.8995‬‬
‫‪850‬‬
‫‪.05‬‬
‫‪.05‬‬
‫‪.07‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪.09‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.42‬‬
‫מימון חינוך ברשות מקומית אחרת‪ ,‬אם אין ברשות מוסד מתאים – סעיף ‪7‬א לחוק לימוד‬
‫חובה‪ ,‬תש"ט ‪ ,8949 -‬תיקון ‪.0220 ,05‬‬
‫פרסום תקנות זכויות התלמיד – תקנה ‪ 0‬לתקנות זכויות התלמיד (פרסום הוראות הרחקת‬
‫תלמידים)‪ ,‬תשס"ב – ‪.0220‬‬
‫קביעת שבוע לימודים מקוצר – באישור השר ‪ -‬תקנות חינוך ממלכתי (כללים ותנאים‬
‫להנהגת שבוע לימודים מקוצר)‪ ,‬תשס"ה – ‪.0224‬‬
‫הפעלת בחירה מבוקרת של בתי‪-‬ספר – באישור מנהל המחוז; בשיטה אחרת – באישור‬
‫המנכ"ל – תקנה ‪7‬א‪ 8‬לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום)‪ ,‬תשי"ט – ‪ ,8959‬תיקון‬
‫‪.0224‬‬
‫דיווח למנהלים על מצבת תלמידים – תקנה ‪ 1‬לתקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל‬
‫מוסד חינוך)‪ ,‬תשס"ה – ‪.0224‬‬
‫מציאת מוסד חליפי לתלמיד שהורחק – תקנה ‪ 5‬לתקנות לימוד חובה (כללים להרחקת‬
‫תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך בשל השגיו הלימודיים)‪ ,‬תשס"ה ‪.0224 -‬‬
‫קבלת בקשות לשיבוץ בחינוך המיוחד – תקנה ‪ 1‬לתקנות חינוך מיוחד (רישום ילדים בעלי‬
‫צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד בלא ועדת השמה)‪ ,‬תשס"ו – ‪.0225‬‬
‫קיום מוקדי מידע לחינוך מיוחד – תקנה ‪ 5‬לתקנות חינוך מיוחד (רישום ילדים בעלי צרכים‬
‫מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד בלא ועדת השמה)‪ ,‬תשס"ו – ‪.0225‬‬
‫אספקת ארוחה יומית – סעיף ‪0‬א לחוק ארוחה יומית לתלמיד‪ ,‬תשס"ה – ‪.0225‬‬
‫חיווי דעה על הקמת מוסד חינוך תרבותי יחודי – סעיף ‪ 9‬לחוק מוסדות חינוך תרבותיים‬
‫יחודיים‪ ,‬תשס"ח – ‪.0221‬‬
‫חיווי דעה על הפיכת מוסד חינוך למוסד ממלכתי משלב – סעיף ‪4‬ב(ב) לחוק חינוך‬
‫ממלכתי‪ ,‬תשי"ג – ‪ ,8951‬תיקון ‪.0221 ,82‬‬
‫חיווי דעה על הקמת מכינה קדם צבאית – תקנה ‪(1‬ד) ‪(1‬ג) לתקנות המכינות הקדם צבאיות‪,‬‬
‫תש"ע – ‪.0229‬‬
‫התקנת פיר מעלית ושירותים מיועדים לנכים במוסדות חינוך קיימים – תקנה ‪ 4‬לתקנות‬
‫שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים)‪ ,‬התשע"א – ‪.0288‬‬
‫הודעה להורים המבקשים לרשום את ילדיהם למוסד חינוך ממלכתי משלב‪ ,‬על אי‬
‫מחויבות לרישום משיקולים מקצועיים – תקנה ‪7‬ה(ב) לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי‬
‫(רישום)‪ ,‬תשי"ט – ‪ ,8959‬תיקון‪.0280 ,‬‬
‫חיווי דעה על הפיכת מוסד חינוך למוסד חינוך ממלכתי משלב‪ ,‬ביחס להשלכות על סוגיות‬
‫הרישום ואזורי הרישום ובדבר פתרונות חינוך חלופיים סבירים – תקנה ‪ )5(0‬ו‪)1(1-‬‬
‫לתקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב)‪ ,‬תשע"ב ‪.0280 -‬‬
‫אפשרות למימון מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי – סעיף ‪88‬א(א) לחוק חינוך ממלכתי‪,‬‬
‫תשי"ג – ‪ ,8951‬תיקון ‪.0281 ,85‬‬
‫‪851‬‬